גאוגרפיה ופיתוח הסביבה לכיתה ז
צוות הגאוגרפיה במט"ח
מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית
ב-- כרכים
כרך ראשון
עמודים
עמודי דפוס 5-264
עמודי ברייל
העתיק: אילן בר
הספרייה המרכזית לעיוורים
נתניה ישראל 2015
העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות היוצרים.
תוכן העניינים
(התוכן ערוך כך: שם הפרק ועמוד דפוס)
*5*
*5*
אנחנו חיים בתקופה מרתקת. חידושים והמצאות הם חלק משגרת חיינו, ואחד המאפיינים הבולטים בתקופתנו הוא השינויים הגדולים המתרחשים בעולם. ספר הגאוגרפיה "אדם וסביבה בעידן הגלובלי" עוסק בתהליכי השינוי המרכזיים המתרחשים בימינו בקרב אוכלוסיית העולם ובהשפעות של השינויים האלה על אורח החיים של האדם ועל הסביבה.
גם תחומי דעת כמו היסטוריה, כלכלה וסוציולוגיה עוסקים באוכלוסיית העולם ובתהליכים המתרחשים בקרבה. אם כך, מה מייחד את העיסוק בנושאים אלה בתחום הגאוגרפיה? התשובה היא: כי הגאוגרפים מתעניינים בביטוי של התהליכים האלה במרחב ובקשרי-הגומלין הנוצרים בין האדם לבין סביבתו בעקבות השינויים המתרחשים.
במהלך הלימוד בספר נתוודע אל מבחר נושאים המעסיקים את העולם כולו בימינו, אשר עתידים להשפיע על העולם גם בעתיד:
- נעמוד על התהליכים המשותפים לאזורים שונים בעולם, ונתמקד גם במאפיינים המייחדים אזורים מסוימים.
- נכיר את המושג "כפר גלובלי" ונבחן את ההשפעות של הגלובליזציה על אוכלוסיית העולם ועל מרחביו של כדור הארץ.
- נתבונן בפערים הקיימים בעולמנו ובאי-השוויון בין אזורים ובין אוכלוסיות, ונבדוק מה ניתן לעשות כדי לקדם צדק חברתי.
- נתמקד בתהליכים מרכזיים המתרחשים כיום בקרב אוכלוסיית העולם - גידול האוכלוסייה, הזדקנות האוכלוסייה ותנועות ההגירה - ונעמוד על ההשלכות של תהליכים אלה על החיים בימינו ובעתיד.
- נתבונן בצורות הישוב השכיחות על פני כדור הארץ - העיר והכפר - ונבחן את השינויים המתחוללים גם בהן.
לסיום הלימוד בספר תבצעו עבודת חקר, שבאמצעותה תוכלו להתמקד בסביבתכם הקרובה. בעבודתכם תבחנו כיצד התהליכים הגלובליים שלמדתם עליהם באים לידי ביטוי בישוב שאתם גרים בו ותעמדו על המאפיינים המיוחדים לסביבה שלכם.
אנו מקווים שתמצאו עניין בנושאים המועלים בספר ושתפיקו הנאה ותועלת מלמידתם. מי ייתן ותכנים אלה ישמשו אתכם, כאזרחי העולם, בהווה וכמנהיגי העולם בעתיד, ביצירת עולם טוב יותר!
*6*
הלימוד בספר ייעשה באמצעות טקסטים, תמונות, איורים, מפות וגרפים. לצד כל אלה יופיעו בספר:
- מושגים: הם מסומנים בטקסט בכוכבית ומוגדרים בשולי הדפים. אם תרצו לדעת היכן מופיע כל מושג לאורך הספר כולו, תמצאו זאת במפתח המושגים בנספח שבסוף הספר.
- עוד מבט: קטעי העשרה העוסקים בנושאים המתקשרים לתוכני הלמידה.
- העולם במספרים: נתונים מספריים שונים, לעיתים אף מדהימים, על הנושא הנדון.
- סימן שאלה בצבע כתום: פעילויות המופיעות לאורך הפרק.
- סימן שאלה בצבע ורוד: פעילויות לסיום הפרק.
- מבזק סיכום: מופיע בסיומו של כל פרק ומרכז את הנקודות העיקריות שנדונו בפרק.
הגרסה הדיגיטלית של הספר
הספר מופיע גם בגרסה דיגיטלית, באתר "כותר - ספרי לימוד". בגרסה הדיגיטלית תמצאו, נוסף על כל התכנים המופיעים בספר המודפס, גם מבחר חומרי העשרה נוספים. על חלק מחומרים אלה ירמזו לכם סמלילים (אייקונים) שונים לאורך הספר:
- עיגול אפור ובתוכו משולש: הקליקו בגרסה הדיגיטלית והיכנסו מכאן לסרטון בנושא הנלמד.
- תמונה של סרטון: הקליקו בגרסה הדיגיטלית והיכנסו מכאן לסרטון המתאר דילמה הקשורה לנושא הנלמד.
- סמליל הלוגו של "כותר": הקליקו בגרסה הדיגיטלית ותמצאו פעילויות והפניות למקורות מידע נוספים.
נוסף על כל אלה, בגרסה הדיגיטלית תמצאו מבחר קישורים בנושאים שונים.
השימוש באטלס ובמקורות מידע נוספים
בספר מופיעים נתונים רבים, מפות ותמונות רבות המיועדים להדגים ולהמחיש את תוכני הלימוד, ובגרסה הדיגיטלית של הספר מצויים אמצעים רבים נוספים. לצד כל אלה, מומלץ להשתמש באטלסים ובמקורות מידע נוספים, ובעיקר באמצעי התקשורת השונים - כל אלה מכילים מידע רחב, חשוב ועדכני בנושאים הנדונים בספר.
*7*
*7*
עולמנו משתנה במהירות עצומה. העולם שבו גדלו סבכם וסבתכם אינו דומה כלל לעולם שבו גדלו הוריכם, והעולם שבו אתם חיים שונה מהעולם שאליו נולדו הוריכם. קשה לדמיין היום כיצד ייראה העולם בעתיד, אבל אפשר להניח שהוא יהיה שונה מאוד מזה המוכר לנו כיום. מה גורם לשינוי פני העולם במהירות כה רבה?
הודות לידע המדעי והטכנולוגי שהצטבר במרוצת הדורות, בעיקר בדורות האחרונים, בני האדם מפתחים כיום אמצעים טכנולוגיים משוכללים וממציאים המצאות וחידושים רבים. החידושים האלה משפיעים על חיי היום-יום בעולם ומשנים אותם כמעט בכל תחומי החיים. תהליכי השינוי הרבים נובעים משאיפת האדם להתקדם ולהתפתח, ולכן מכנים אותם גם "תהליכי פיתוח".
ואכן, תהליכי הפיתוח הנרחבים קידמו את האנושות בתחומים רבים. בהשוואה לחיים בימי קדם - רמת החיים של מרבית בני האדם בעולם בימינו היא גבוהה יותר, הם חיים שנים ארוכות יותר ובבריאות טובה יותר, והאפשרויות העומדות לפניהם רבות יותר.
א. בדקו עם הוריכם: האם בילדותם היה בביתם טלפון קווי? האם היה להם טלפון נייד? ומה לגבי הוריהם: האם היו להם טלפון קווי וטלפון נייד בשנות ילדותם?
ב. בדקו: מה היו יכולותיו של הטלפון הנייד הראשון בהשוואה לטלפונים הניידים הנפוצים כיום?
ג. על מה מלמדת הנטייה של רבים מאיתנו כיום להחליף טלפון נייד מדי כמה שנים?
מושגים: רמת החיים - מושג המתייחס לאיכות ולכמות של הסחורות והשירותים אשר אנשים בודדים או אוכלוסייה שלמה יכולים להרשות לעצמם. רמת החיים באה לידי ביטוי בתחומים שונים, כגון תנאי הדיור, היכולת לרכוש מוצרים ושירותים, מספר הנסיעות לחו"ל ועוד.
התפתחויות בעולם במהלך 100 השנים האחרונות:
- תוחלת החיים (הממוצעת) גדלה פי 2.
- ההכנסה לנפש (הממוצעת) גדלה פי 3.
- תמותת התינוקות פחתה פי 10.
- שיעור בני האדם היודעים קרוא וכתוב עלה מ-25 אחוז ל-80 אחוז.
בשנת 1876 רשם אלכסנדר גרהם בל פטנט על מכשיר הטלפון, ובשנת 1883 הותקנה מערכת הטלפונים הראשונה בין שתי ערים מרכזיות באמריקה, אך התפשטות השימוש בטלפון הייתה איטית ביותר יחסית להתפשטות השימוש בטלפונים הניידים בימינו.
(בספר איורים של מכשירי טלפון מתקופות שונות: טלפון משנת 1896, טלפון חוגה מאמצע המאה ה-20, טלפונים ניידים המסודרים מהדגם הישן ביותר עד לחדש ביותר.)
(בספר דיאגרמת עמודות - היעזרו במנחה.)
הגידול בשיעור המחזיקים בטלפון נייד בקרב תושבי העולם בין השנים 1990-2010
1990 - כ-2 אחוזים
2000 - כ-15 אחוזים
2010 - כ-80 אחוזים
*8*
*8*
בעקבות השינויים המתרחשים בעולם, גם הנופים הטבעיים של כדור הארץ משתנים לבלי היכר. בני האדם מקימים ישובים חדשים ומרחיבים ישובים קיימים, וחלק מהישובים מגיעים בימינו לממדי ענק. בני האדם סוללים כבישים, בונים מחלפים ומקימים סכרים ומאגרי מים. הם מפתחים אזורי תעשייה, שטחי חקלאות ואתרי תיירות, והם פורסים בשטח קווי חשמל וצינורות מים, דרכי תחבורה חדשות וקווי תקשורת. על ידי כך האדם מטביע את חותמו על הסביבה הטבעית ומשנה אותה. כך שטחם של הנופים האנושיים בעולם הולך וגדל, ואילו שטחם של הנופים הטבעיים הולך ומצטמצם.
מושגים: נוף טבעי - סביבה שהאדם לא התערב בה כלל, או שהתערבותו בה מועטה.
נוף אנושי, נוף מעשה ידי האדם - סביבה שהאדם ביצע בה פעולות שונות (למשל, סלל כבישים, הקים מבנים ופרס קווי חשמל), ובכך שינה את אופיה הטבעי המקורי.
פעילות: עיינו בתמונות שלפניכם ובטקסט המלווה אותן.
האם גם בסביבת מגוריכם הנופים הטבעיים מצטמצמים? הביאו דוגמה.
במקומות רבים בעולם מצויים אזורים שהיו בעבר שטחים טבעיים פתוחים, ותנופת הפיתוח שינתה כליל את פני השטח.
(בספר תמונה: פרוורים חדשים בלואנדה בירת אנגולה, אפריקה.)
בתחילת המאה ה-20 החלו לצפות את הכבישים באספלט, ומאז נסללו ברחבי העולם מיליוני ק"מ כבישים ונבנו מאות אלפי מחלפים ה"נוגסים" בנוף הטבעי.
(בספר תמונה: מחלף עירון בכביש 6, ישראל.)
הערים בעולם גדלות ומתפשטות במרחב על חשבון השטחים הטבעיים סביבן.
(בספר שתי תמונות: תמונה של חולות תל אביב בשנת 1909 ותמונה של תל אביב כיום לאחר כ-100 שנה.)
*9*
לאורך מרבית תקופות ההיסטוריה, השינויים על פני כדור הארץ היו איטיים ומעטים והשפעת האדם על הסביבה הייתה מועטה
לא תמיד השתנה העולם במהירות כה רבה ובהיקף כה גדול. לאורך מרבית שנותיה של ההיסטוריה האנושית ועד לפני כ-200 שנה, השינויים בעולם היו מועטים וקצב השינויים היה איטי. אוכלוסיית כדור הארץ הייתה קטנה מאוד, השינויים שבני האדם יצרו במרחב היו מצומצמים, ולפיכך מידת ההשפעה של האנושות על הנוף הטבעי הייתה מועטה. הנה כמה דוגמות:
- מרבית המבנים שהאדם בנה נבנו מחומרים מתכלים כמו עץ או לבני בוץ ולכן התפוררו המבנים במהלך הדורות וכמעט שלא נותרו מהם עקבות.
- גם רבים מהכלים והמוצרים ששימשו את האדם הוכנו מחומרים טבעיים מתכלים, ולפיכך הפסולת שנוצרה מהם התכלתה (התחסלה) ולא נותר ממנה כמעט דבר.
- הייצור התבצע בעיקר בידיים, ולפיכך כמות המוצרים שבני האדם ייצרו הייתה קטנה.
- מרבית הדרכים שבהן נע האדם היו שבילים ודרכי עפר, שפריזתם על פני המרחב הייתה מוגבלת ביותר. התנועה התבצעה ברגל, על גבי בהמות משא או בשיט על פני נהרות, ולא יצרה כל זיהום אוויר.
- לא היו תשתיות כמו חשמל, טלפון וכבלים, ולפיכך גם לא הייתה להן כל נוכחות במרחב.
- מרבית בני האדם התגוררו בישובים כפריים והתפרנסו מחקלאות. הם עיבדו את הקרקע ללא חומרי דישון והדברה מלאכותיים, ולפיכך לא זיהמו את הקרקע או את המים. לרוב הם עיבדו את הקרקע לצרכים עצמיים (לא למטרת מסחר), ולכן ממדי העיבוד היו מצומצמים.
וכך, במשך אלפי שנים, השפעתו של האדם על כדור הארץ כמעט שלא ניכרה והנופים הטבעיים הם ששלטו במרחב. רק בדורות האחרונים, משגדלה אוכלוסיית העולם והומצאו אמצעים טכנולוגיים חדישים, האדם מתערב בנוף הטבעי בהיקפים נרחבים ביותר ובקצב ההולך וגובר. לפיכך, בימינו הנופים מעשה ידי האדם הולכים ומתפשטים, והמרחב משתנה לבלי היכר.
(בספר שתי תמונות:
1. כפר בגמביה, אפריקה. אילו עזבו תושבי הכפר את המקום, תוך כמה שנים היו עקבותיו נעלמים.
2. שרידי העיר המקראית חצור, אחת הערים הגדולות והחשובות בישראל באלף ה-2 לפני הספירה. מרבית המבנים שנותרו מן העיר הם מבני ציבור, שנבנו מאבן. מבתי המגורים, שנבנו בעיקר מחומרים מתכלים, לא נשאר כמעט זכר.)
*10*
*10*
רבים מתהליכי השינוי המתרחשים בעולם משותפים ל-7 מיליארד תושביו, ואורח החיים שהם מנהלים הופך דומה יותר ויותר. עובדה זאת הופכת את עולמנו לעולם שאנחנו נוהגים לכנות בשם "כפר עולמי" או "כפר גלובלי". ולמה הכוונה?
כשאנחנו חושבים על כפר אנחנו מתכוונים לישוב קטן שתושביו מכירים אלה את אלה וחיים כקהילה קטנה. לעומת זאת, כשאנחנו חושבים על משהו גלובלי אנחנו מתכוונים למשהו גדול, המקיף את כל העולם. כשאנחנו משלבים את שתי המילים יחד בצירוף "כפר גלובלי", אנחנו מבקשים להדגיש את העובדה שהעולם כולו הפך למעין כפר אחד גדול. כפר שתושביו מתגוררים במקומות הרחוקים זה מזה מרחק אלפי קילומטרים, אבל הם ניזונים מאותם מקורות מידע, מנהלים אורח חיים דומה, מקיימים ביניהם קשרים קרובים ומשפיעים אלה על אלה - וכל זאת כאילו הם גרים בכפר אחד.
נתבונן בכמה דוגמות: מיליוני בני אדם בכל רחבי העולם שומעים על התפתחויות חדשות ביחסים בין מדינות בזמן אמת: מיליוני בני אדם צופים באותן סדרות טלוויזיה, מקשיבים לאותה מוזיקה, רואים את אותם משחקי ספורט, קונים את אותם מוצרים באותן חנויות רשת ומתלבשים בהתאם לצו אופנה אחיד יחסית. מיליוני בני אדם משתפים אלה את אלה בחומרים שונים באתרי אינטרנט שיתופיים ושומרים על קשר באמצעות רשתות חברתיות.
הקשרים וההשפעות ההדדיות באים לידי ביטוי גם במתרחש ביחסים בין מדינות ובין כלכלות: כאשר פורץ משבר במדינה אחת, הוא משפיע על כלכלתן של מדינות אחרות; כאשר מתגלה נפט בכמות מסחרית במקום אחד, הדבר משפיע על מחירי הנפט בעולם כולו; וכאשר מתרחש אסון טבע במדינה מסוימת או באזור מסוים בעולם, עלולות להיות לכך השלכות על הכלכלה, על הטכנולוגיה (ועל האווירה ומצב הרוח) בעולם כולו.
מושגים: כפר גלובלי - מושג המתאר את העובדה שהעולם כולו הפך למעין כפר אחד, שתושביו מהווים מעין קהילה אחת גדולה.
1. עיינו בתמונה ובכיתוב שתחתיה. מצאו ברשת האינטרנט (או בכל מקור אחר) תמונות של ערים אחרות בעולם הדומות לעיר שבתמונה זו. ציינו היכן צולמה כל תמונה.
(בספר תמונה: מרכז העיר סיאטל בארה"ב. בגלל ההשפעות הנודדות ממקום למקום, מקומות מרוחקים הופכים דומים מאוד אלה לאלה. הדמיון בולט במיוחד בין הערים הגדולות בעולם, שהמבקר בהן מתקשה לעיתים להבחין באיזו עיר ובאיזו מדינה הוא נמצא.)
2. עיינו בקטע העיתונות. איזה מהמאפיינים של הכפר הגלובלי מודגם בקטע?
מה הקשר בין השיטפונות ההרסניים שפוקדים את תאילנד בשבועות האחרונים לבין הפעילות השוטפת של חברות ענק כמו HP, גוגל או פייסבוק? תאילנד היא מרכז עולמי לייצור כוננים קשיחים, וחברות מובילות בתחום זה מנהלות שם חלק גדול מפעילות הייצור שלהן. השיטפונות פגעו או שיתקו את פעילות הייצור ברבים מהמפעלים, דבר שהוביל לצניחה חדה במספר הזמין של כוננים קשיחים. את המחסור מרגישים בעיקר ארגוני טכנולוגיה גדולים, דוגמת פייסבוק וגוגל, שצריכים מספר עצום של כוננים עבור מרכזי המחשוב הענקיים שלהם.
מבוסס על כתבה מאת עומר כביר, "השוק מוצף: איך השיטפונות בתאילנד ישפיעו על עולם הטכנולוגיה?", כלכליסט, 26 בנובמבר 2011
*11*
(בספר תמונה: העיר סידני ומפרץ סידני, אוסטרליה, כפי שניתן לראותם בתמונת לוין בתוכנת "Google Earth". לתחושת "הכפר הגלובלי" תורמת גם הטכנולוגיה, שהתפתחה עד כדי כך שהיא מאפשרת לנו כיום לשבת בבית ולראות מפינת העבודה שלנו כל פינה בעולם, לעבור תוך שניות ממקום למקום ו"לטייל" בערים רחוקות כאילו היינו שם ממש.)
ואולם חשוב לשים לב כי לצד הדמיון והאחידות, העולם שלנו הוא גם עולם מגוון מאוד, שקיימת בו שונות רבה. הדבר בא לידי ביטוי במגוון רחב של נופים טבעיים ובנופים אנושיים מגוונים: תושבי כדור הארץ משתייכים לתרבויות שונות, מדברים בשפות שונות, ובאים מרקעים היסטוריים שונים; יש המתגוררים בערים ויש המתגוררים בכפרים; יש עשירים ויש עניים; יש החיים במדינות שרמת הפיתוח שלהן גבוהה, ויש החיים במדינות שרמת הפיתוח בהן נמוכה.
(בספר שלוש תמונות: המרחב ואורח החיים של תושבי הפרוור בעיר סיאטל, ארה"ב (בתמונה העליונה), שונים מאלה של תושבי שכונת העוני בעיר ריו דה ז'נרו, ברזיל (בתמונה האמצעית), ושניהם שונים לחלוטין מהמרחב ומאורח החיים של בני שבט ההימבה בנמיביה, אפריקה (בתמונה התחתונה))
התבוננו בתמונות וכתבו פסקה דמיונית המתארת את החיים בכל אחד מהמקומות הנראים בהן.
*12*
*12*
כאמור, קצב השינויים המתרחשים כיום בעולם הוא המהיר ביותר שידעה האנושות משחר ימיה. לשינויים ולתהליכי הפיתוח האלה יש יתרונות רבים, ולכן אנשים, תרבויות ומדינות בכל רחבי העולם, מבקשים להצטרף למעגל הפיתוח ורואים בכך התקדמות. אבל לתהליכי הפיתוח הנרחבים יש גם מחיר כבד, הבא לידי ביטוי בהשפעות שליליות הן בתחומים סביבתיים והן בתחומים חברתיים: זיהום האוויר והמים הולך וגובר, משאבי טבע רבים הולכים ומתכלים, בעלי חיים וצמחים הולכים ונכחדים, והפערים בין אזורים ובין אוכלוסיות הולכים ומתרחבים. לפיכך עלינו, בני האדם, מוטל אתגר גדול: לבחון את השינויים שאנו מבצעים במרחב, ולדאוג לצמצם את ההשפעות השליליות הנלוות אליהם.
הפיל ההודי נמצא בסכנת הכחדה בגלל פעילות האדם: הביקוש לשנהב מגביר את ממדי הצייד הלא-חוקי של הפיל; והיערות הנכרתים בהדרגה, הרחבת השטחים החקלאיים וסלילת הכבישים, מצמצמים את שטחי המחייה הטבעיים שלו.
1. התבוננו בגרף ובתמונה שלמטה ותארו במילים שלכם את השינוי הגדול המתחולל בסין בימינו.
2. מהו האתגר הגדול העומד לפני ראש העיר בייג'ינג ותושביה (כמו לפני ערים אחרות בסין), בעקבות השינוי הזה.
(בספר גרף: העלייה במספר כלי הרכב הממונעים בסין, 2003-2010. היעזר במנחה)
(בספר תמונה: מדי שנה גדל מספר כלי הרכב בסין, ועוד ועוד אנשים במדינה זאת יכולים לנוע ברכבם הפרטי ממקום למקום. ועם זאת - כמות הדלק שהם צורכים גדלה, כמות הזיהום הנפלטת לאוויר עולה, והעומס על הכבישים ומקומות החנייה גדל. בתמונה: עומס תנועה וזיהום אוויר בעיר בייג'ינג, בירת סין.)
*13*
*13*
- לאורך מרבית תקופות ההיסטוריה היו השינויים על פני כדור הארץ איטיים ומועטים, והשפעת האדם על הסביבה הייתה מועטה.
- בימינו העולם משתנה במהירות עצומה, והשפעתו של האדם על הסביבה רבה.
- בדורות האחרונים הנופים הטבעיים על פני כדור הארץ מצטמצמים במידה רבה, ואילו הנופים האנושיים מתרחבים.
- בימינו העולם הופך למעין כפר אחד גדול - כפר גלובלי.
- לצד הדמיון והאחידות, עולמנו הוא גם עולם מגוון מאוד, שקיימת בו ש1נות רבה.
- השינויים ותהליכי הפיתוח מקדמים את האנושות ומעלים את רמת החיים בעולם, אך יש להם גם השפעות שליליות - חברתיות וסביבתיות.
- בגלל השפעתו הרבה על כדור הארץ, מוטלת על האדם האחריות לכלכל את מעשיו בתבונה ולצמצם את הפגיעה בטבע, באדם ובחי.
ב. האם גם אתם יכולים לתאר שינוי שהתרחש באחד מן התחומים מאז נולדתם ועד היום? רשמו שינוי אחד לפחות שחוויתם בעצמכם.
2. א. בימינו קיימים אמצעים מגוונים המאפשרים לנו להיות בקשר עם אנשים ממדינות אחרות. פרטו את האמצעים שאתם מכירים.
ב. בדקו אם אמצעים כאלה היו קיימים לפני כ-50 שנה.
3. השינויים המתוארים בפרק גורמים לא אחת ל"פער דורות" (כלומר, להבדלים בין דור מסוים לבין הדור שאחריו). האם אתם חשים בפער דורות ביניכם לבין הוריכם? באילו תחומים, לדוגמה, הפער מתבטא?
*14*
4. מה אתם מעדיפים: לחיות בעולם שמתרחשים בו שינויים מהירים כמו אלה המתרחשים בימינו, או לחיות בעולם שהשינויים בו הם איטיים, כפי שהיה בעבר? הביעו את דעתכם ונמקו אותה.
5. ראינו כי בין המקומות הרבים בעולמנו קיימות גם נקודות דמיון וגם נקודות שוני. רשמו יתרון אחד וחיסרון אחד לפחות לדמיון בין מקומות שונים בעולם, ויתרון אחד וחיסרון אחד לפחות לשוני ביניהם.
6. האפשרות לראות בשידור חי בטלוויזיה מה שמתרחש באותו רגע בצדו השני של העולם, או לשוטט בתוכנות כדוגמת "גוגל ארץ" ו"סטריט ויו", הייתה לפני מאה שנה בגדר מדע בדיוני, ואילו כיום היא חלק משגרת חיינו. הביאו רעיונות משלכם לפיתוחים טכנולוגיים שאינם קיימים עדיין, ואשר קיומם יחזק לדעתכם את תחושת הכפר הגלובלי.
7. כותר - אתגרו את עצמכם במשחק זיכרון שבו תידרשו להתאים בין תמונות "מפעם" של מקומות בארץ, לבין התמונות של מקומות אלה כיום.
*15*
*15*
ביחידה זאת:
- נלמד מהי גלובליזציה
- נעמוד על הגורמים שהאיצו את תהליכי הגלובליזציה בעולם
- נכיר את המאפיינים של הגלובליזציה
- נבחן את ההשפעה של הגלובליזציה על האדם ועל הסביבה
*16*
*16*
כפי שראינו במבוא לספר, עולמנו הופך גלובלי יותר ויותר, ומיליוני בני האדם מתנהלים בו כיום כאילו הוא יחידה אחת - "כפר גלובלי". מאז ומתמיד התקיימו קשרים כלכליים, פוליטיים וחברתיים בין מדינות העולם, ובין אנשים ממדינות שונות. ואולם, בדורות האחרונים החלו הקשרים האלה לקבל תאוצה, ומאז עוצמתם הולכת וגדלה והיקפם הולך ומתרחב.
בתהליכי הגלובליזציה - מדינות, חברות כלכליות, קהילות חברתיות ואנשים פרטיים מכל רחבי העולם, יוצרים קשרים הדוקים אלה עם אלה, וסחורות ואנשים, מידע ורעיונות, עוברים במהירות ממדינה למדינה. הקשרים הנרחבים האלה יוצרים מציאות שבה מקומות שונים בעולם משפיעים אלה על אלה השפעה רבה, אף אם הם רחוקים מאוד אלה מאלה. ההשפעות ההדדיות ניכרות גם במרחב, ומקומות רבים בעולם נעשים כה דומים אלה לאלה עד כי נוצר נוף אחיד, שיש המכנים אותו "נוף גלובלי". במהלך היחידה שלפניכם, ולאורך הספר כולו, נפגוש מבחר מן הנופים הגלובליים האלה.
(בספר תמונות: גורדי השחקים והקניונים הם מהסמלים הבולטים של הגלובליזציה. בתמונות קניון בפראג, צ'כיה, והעיר שיקגו בארצות הברית)
מושגים: גלובליזציה - מושג המתאר תהליך כלל-עולמי, שבו סחורות, אנשים, מידע ורעיונות, עוברים במהירות ממדינה למדינה, ומקומות שונים ומרוחקים משפיעים אלה על אלה במידה רבה. כך נוצרת מעין מערכת עולמית, גלובלית, אחת, שיש לה השפעה על הכלכלה, הפוליטיקה, התרבות והחברה ברוב מדינות העולם. מקור המושג הוא במילה הלטינית "גלובוס" שפירושה "עולם".
נוף גלובלי - כינוי לנוף אנושי המאפיין אזורים שנחשפו לתרבות הגלובלית, והוא חוזר על עצמו במקומות שונים בעולם.
*17*
*17*
גורמים רבים הובילו להתפתחות הגלובליזציה, וחלקם ממשיכים להאיץ את תהליכי הגלובליזציה גם בימינו. נמנה את הגורמים העיקריים.
יש הרואים ב "מהפכה הטכנולוגית" של עשרות השנים האחרונות את הגורם המרכזי לתהליכי הגלובליזציה. הדבר בא לידי ביטוי ב-2 תחומים בעיקר: התחבורה והתקשורת.
שכלול מערכות התחבורה, ובעיקר שכלולה של התחבורה האווירית, מאפשר להגיע ממקום למקום ולשלוח סחורות ממקום למקום, בזמן קצר ביותר ובמחיר נמוך בהרבה מבעבר. לדוגמה, בימי קדם ערכו הסוחרים מסעות יבשתיים ארוכים ומייגעים מסין לאירופה לאורך "דרך המשי". מסעם נמשך למעלה משנה, וכמות הסחורה שיכלו להוביל הייתה מצומצמת. ואילו כיום - אוניות משא מודרניות עוברות את המרחק הזה בתוך כ-3 שבועות, והן מסוגלות לשאת סחורות במשקל אלפי טונות. המטוסים גומאים את המרחק הזה בתוך כ-10 שעות בלבד(!) מערכות התחבורה המשוכללות מגבירות את מידת הנגישות של מקומות רבים על פני כדור הארץ - הזמן הנדרש כיום כדי להגיע ממקום למקום מתקצר, עלות הנסיעה יורדת ונוחות הנסיעה עולה. המרחק הפיזי בין מקום למקום הוא, כמובן, אותו מרחק, אבל הוא נתפס כקצר יותר בגלל היכולת שלנו לעבור אותו ביתר קלות ומהירות.
המהפכה הטכנולוגית - כינוי להתפתחות הטכנולוגית המהירה שהחלה להתרחש בעולם במחצית השנייה של המאה ה-20, ונמשכת עד ימינו.
מערכת תחבורה – כלל האמצעים המשמשים להעברת נוסעים ומטענים ממקום למקום.
נגישות - היכולת להגיע למקום מסוים. רמת הנגישות של המקום עולה ככל שמערכת התחבורה המובילה אליו משוכללת יותר, נוחה יותר וזולה יותר.
1. בימינו הסחורות עוברות במהירות רבה מצדו האחד של העולם לצדו האחר.
א. כיצד משפיעה עובדה זאת על היכולת לייצא למקומות רחוקים מוצרי חקלאות או מוצרי תעשייה?
ב. הביאו דוגמות מהמטבח שבביתכם ומהארונות שבחדריכם למוצרי מזון, לבוש ומוצרים אחרים, שהגיעו לכאן ממדינות אחרות.
2. כותר - פעילות בנושא תנועת המטוסים בעולם לאורך היממה.
(בספר תמונה: ברחבי העולם פועלים כיום קרוב ל-7,000 נמלי תעופה, שבהם נוחתים ומהם ממריאים מטוסים הטסים בלמעלה מ-50,000 נתיבי תעופה שונים. בתמונה: הדמיית לוויין המציגה את התנועה האווירית בעולם במהלך 24 שעות)
*18*
עוד גורם המאיץ את תהליכי הגלובליזציה הוא ההתפתחות העצומה המתחוללת במערכות התקשורת. טכנולוגיות המידע והתקשורת (המחשבים, האינטרנט, הטלפונים הניידים) וכן העיתונות הכתובה, הרדיו והטלוויזיה, מאפשרים להעביר מידע וליצור קשר מהיר וזול בין מדינות ובין יחידים מקצה העולם ועד קצהו.
התפתחותם של אמצעי התקשורת יצרה מהפך בגישה לידע, מהפך המכונה "מהפכת המידע". למה הכוונה? בעבר היה הידע מצוי בידי מעטים - שליטים, ארגונים ובעלי מקצוע - והיה מוגבל בהיקפו. בסוף המאה העשרים החל הידע להגיע כמעט לכל אדם, והיקף הידע המצוי בידי האנושות התרחב לאין שיעור. וכך, כל מי שמתעניין בנושא כלשהו יכול כיום להגיע לידע עצום במהירות גדולה. השתנתה מאוד גם היכולת של כולנו להפיץ מידע בקנה מידה נרחב: אם בעבר רק מעטים יכלו להפיץ את דעותיהם ואת רעיונותיהם ברבים, הרי כיום כל מי שמחובר לאינטרנט יכול "לשדר" היישר מהטלפון הנייד שלו, לכל רחבי העולם. וכך, מערכות התחבורה והתקשורת המודרניות יוצרות חיבור בין מקומות ואנשים. הן גם מגבירות את התחושה שהעולם הוא מרחב מצומצם, ושהמרחק הגאוגרפי כבר אינו מפריד בין מקום למקום. או, כפי שכבר אמרנו - העולם הופך ל"כפר גלובלי".
טכנולוגיית מידע ותקשורת - מושג המתאר את האמצעים המגוונים המשמשים להעברת מידע באופן דיגיטלי: מחשבים נייחים וניידים, רשת האינטרנט, טלפונים ניידים, טאבלטים ועוד.
"מהפכת (ה)מידע" - כינוי לגידול המהיר בהיקף המידע הזמין לכל אדם בימינו, מאז סוף המאה ה-20.
א. כיצד, לדעתכם, תורמת הנגישות למידע להתחזקות תהליך הגלובליזציה?
ב. לעובדה שאנחנו חשופים למידע רב - באמצעות המחשב, האינטרנט, הפייסבוק - יש יתרונות ויש חסרונות. ציינו יתרון אחד וחיסרון אחד לפחות.
רשת האינטרנט מחברת רשתות מחשבים שונות ומאות-מיליוני מחשבים בכל רחבי העולם. הרשת הוקמה בשנת 1969 לצורכי הצבא האמריקני, אבל רק בשנת 1986 נעשה בה לראשונה שימוש שאינו צבאי. היו אלה האוניברסיטות בארצות הברית שהשתמשו בה כמאגר מידע וכאמצעי לתקשורת ביניהן.
כיום רשת האינטרנט מאפשרת להעביר נתונים ומידע בזמן קצר ביותר, ולמעשה היא יוצרת תקשורת פתוחה בין כל בני האדם בעולם. אפילו מדינות, חברות ותרבויות, המבקשות להגביל את חבריהן ולמנוע מהם את השימוש ברשת, מתקשות לעשות זאת.
הפייסבוק הוא כיום (2012) הרשת החברתית המקוונת (הממוחשבת) הגדולה בעולם, והוא זמין ביותר מ-70 שפות. אתר הרשת הוקם על ידי מארק צוקרברג וחבריו בהיותם סטודנטים בהרווארד (אוניברסיטה מפורסמת בארה"ב). תחילה היה האתר פתוח רק לסטודנטים באוניברסיטה, אך בשנת 2006 הוא נפתח לכלל הציבור.
המהירות הרבה שבה ניתן להעביר מידע באמצעות הפייסבוק, בצירוף מספרם ההולך וגדל של האנשים המחוברים אליו, הופכים אותו לכלי חשוב להפצת רעיונות, יוזמות חברתיות ואפילו מהפכות חברתיות ופוליטיות. לדוגמה, המהפכות השלטוניות שהתחוללו בטוניס ובמצרים בשנת 2011 קיבלו עידוד באמצעות רשת הפייסבוק, וכך גם המחאה החברתית שהתרחשה בישראל באותה השנה.
(בספר גרף: משתמשי אינטרנט בעולם, 2011 בחלוקה לפי יבשות – היעזר במנחה)
*19*
מאז מלחמת העולם השנייה היה העולם נתון להשפעתן של שתי מעצמות. מצד אחד ניצב גוש מדינות המערב וארצות-הברית (ארה"ב) בראשו, ומצד שני ניצב גוש מדינות המזרח וברית-המועצות (בריה"מ לשעבר) בראשו. במשך כ-40 שנה, עד סוף שנות ה-80 של המאה העשרים, התקיים מאבק קשה בין שתי מעצמות-העל, ארה"ב ובריה"מ, על כוח ועל תחומי השפעה. המאבק בין שני הגושים העולמיים באותה תקופה מכונה "המלחמה הקרה". עם התפרקותה של בריה"מ, בשנת 1991, הסתיים המאבק בין המעצמות, וארה"ב הפכה למעצמת-על - המעצמה היחידה בעולם. התעצמות כוחה של ארה"ב הובילה לזירוז של תהליכי הגלובליזציה. זאת בעיקר בגלל התפיסה הכלכלית האמריקנית, התומכת בשוק חופשי וביוזמה פרטית. לפי תפיסת השוק החופשי, כדי לאפשר צמיחה ושגשוג כלכלי:
- המדינה כמעט אינה מתערבת בפעילות הכלכלית.
- המדינה מעודדת זרימה חופשית של אנשים, סחורות ומידע ממנה ואליה, ומסירה חלק מהמגבלות שהטילה בעבר. רעיון השוק החופשי קיבל חיזוק עם התחזקותו של "האיחוד האירופי", שאף הוא מקדם את התפיסה הכלכלית הזאת (ראו "עוד מבט"). גם ארגונים בין-לאומיים גדולים, כמו "הבנק העולמי", מסייעים להפיץ בעולם את עקרונות השוק החופשי. כך, למשל - כדי לקבל סיוע מהארגונים האלה, נדרשו מדינות שונות להסיר את ההגבלות על סחר בין מדינות, ולעודד את היוזמה הפרטית. (בהמשך נרחיב בשני הנושאים האלה.)
(בספר תמונה: עולם גלובלי - סלון גלובלי – היעזר במנחה)
1. הסבירו את הקשר בין התמונה שבעמוד זה לבין שוק חופשי.
2. כותר - מצגת בנושא "מהו שוק חופשי"
מעצמה - מדינה בעלת משאבים, עוצמה והשפעה גדולים מאוד בקרב מדינות העולם, והם מקנים לה מעמד בין-לאומי בכיר.
"המלחמה הקרה" - כינוי למאבק בין גוש מדינות המערב, ובראשן ארצות הברית (ארה"ב), לבין גוש מדינות המזרח, ובראשן ברית המועצות (ברה"מ) לשעבר. מאבק זה התרחש מסוף מלחמת העולם השנייה ועד סוף שנות ה-80 של המאה העשרים. המאבק נקרא "מלחמה קרה" שכן במהלכו שרר מתח רב בין הגושים, אך לא פרצה מלחמה כוללת ביניהם.
שוק חופשי - כינוי לגישה כלכלית, שבה רוב ההחלטות והפעולות מתבצעות מתוך יוזמה פרטית, והממשלה כמעט אינה מתערבת בפעילות הכלכלית או מגבילה אותה. (זאת בניגוד למצב שבו ההחלטות העסקיות, המחירים וכו', נקבעים על ידי הממשלה.)
יוזמה פרטית - גישה כלכלית שבה ניתן ליזמים פרטיים ולעסקים עצמאיים חופש לפעול כמעט ללא התערבות ממשלתית.
"הבנק העולמי" - מוסד כלכלי בין-לאומי המספק למדינות ולחברות ציבוריות הלוואות נוחות לזמן ארוך, למטרות כמו: פיתוח, צמצום העוני, והקטנת הפערים בין אוכלוסיות העולם.
*20*
לאחר מלחמת העולם השנייה החלו להיווצר באירופה שיתופי פעולה שונים בין מדינות. אלה הובילו לבסוף, בשנת 1992, להקמתו של "האיחוד האירופי" - ארגון המאחד את מדינות אירופה למסגרת משותפת. עם הקמתו של "האיחוד האירופי" נוצר בעולם כוח פוליטי חדש, בעל השפעה רבה. באיחוד האירופי חברות כיום 27 מדינות באירופה, ויש לו מאפיינים של פדרציה - מדינת-על אחת, שהיא איחוד של מדינות (בדומה לארה"ב או לברזיל). לאיחוד האירופי יש:
- דגל כחול עם 12 כוכבים צהובים.
- עיר בירה - בריסל שבבלגיה.
- פרלמנט המורכב מנציגי כל המדינות החברות.
- מטבע - אירו (ברוב מדינות האיחוד).
- 23 שפות - השפות הרשמיות של המדינות החברות בו.
במדינות האיחוד האירופי מתגוררים קרוב לחצי מיליארד תושבים, והוא נופל במספר תושביו רק מסין ומהודו. באיחוד האירופי אין כמעט משמעות לגבולות המדיניים. מי שנוסע ממדינה למדינה אינו מתבקש כלל להציג דרכון, ואזרחי מדינות האיחוד רשאים לגור, לעבוד וללמוד בכל אחת מהמדינות האלה, ללא צורך באישור כלשהו. גם סחורות עוברות באופן חופשי ממדינה למדינה. ואמנם, חלק ניכר מסחר החוץ של מדינות האיחוד מתבצע בינן לבין עצמן. אכן, אזרחי המדינות השייכות לארגון זוכים ליתרונות רבים, אבל שיתוף הפעולה הזה נתקל גם בקשיים. לדוגמה: חלק ממדינות הארגון נחשבות לחזקות ומצבן הכלכלי טוב, וחלק מהמדינות נחשבות לחלשות ומצבן הכלכלי פחות טוב. לא אחת אזרחי המדינות החזקות (כמו גרמניה, בריטניה וצרפת), חשים שהם נאלצים לתמוך במדינות החלשות; ואזרחי מדינות חזקות-פחות טוענים כי ההשתייכות לאיחוד האירופי גרמה לעלייה גדולה של המחירים במדינותיהם, אך לא לעלייה של השכר. זאת ועוד: המסגרת המשותפת של מדינות הארגון מחלישה את התרבות המקומית ואת הזהות הייחודית של כל מדינה ומדינה.
קשיים אלה ואחרים עולים לדיון ציבורי במדינות האיחוד האירופי, ובמדינות שונות נשמעים קולות הדורשים להתנתק מהחברות בארגון.
חלק ממדינות אירופה עדיין אינן חברות באיחוד האירופי, והן שוקלות להצטרף אליו. הביאו נימוקים בעד ונגד ההצטרפות לאיחוד האירופי.
(בספר מפה: המדינות החברות באיחוד האירופי, והמדינות המועמדות להצטרפות – היעזר במנחה)
*21*
*21*
כדי לבחון את רמת הגלובליות של כל מדינה, יצרו המומחים מדד מיוחד שלפיו מדרגים את מדינות העולם - מהמדינה בעלת רמת הגלובליזציה הגבוהה ביותר ועד למדינה בעלת רמת הגלובליזציה הנמוכה ביותר. ככל שהקשרים הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים שהמדינה מקיימת עם מדינות אחרות בעולם רבים יותר, כן רמת הגלובליות שלה גבוהה יותר. כדי לקבוע באיזו רמת גלובליות נמצאת כל מדינה, עורכים חישובים מסובכים ומתייחסים ל-3 תחומים בעיקר. נציג את התחומים, ונפרט מה בודקים בכל תחום.
התחום החברתי: בוחנים את מידת החיבור של תושבי המדינה לתושבים של מדינות אחרות. לצורך זה בודקים, למשל: כמה שיחות טלפון בין-לאומיות מבצעים תושבי המדינה: מה מספר הנסיעות של תושבי המדינה לחו"ל; מה מספר התיירים מחו"ל המבקרים במדינה. בתחום זה בוחנים גם עד כמה חשופים תושבי המדינה למידע המגיע ממדינות אחרות. בודקים, למשל: מה מספר התושבים המחוברים לרשת האינטרנט; מה מספר התושבים שיש בבתיהם מקלט טלוויזיה: ומהו היקף העיתונות הבין-לאומית במדינה.
בוחנים את מידת החיבור של כלכלת המדינה לכלכלה העולמית. לצורך זה בודקים, למשל, מה היקף סחר החוץ שהמדינה מנהלת, כלומר, מה היקף היבוא והיצוא של מוצרים למדינה וממנה. דוגמה נוספת: בוחנים כמה כסף מושקע על ידי משקיעים זרים (משקיעים שאינם אזרחי המדינה), בכל מיני פרוייקטים כלכליים במדינה. כמו כן נבדקות ההגבלות שהמדינה מטילה על סחר עם מדינות אחרות, לדוגמה: נבדק היקף המסים שהיא גובה על מוצרים מיובאים. (כדי להגן על היצרנים המקומיים ועל התוצרת המקומית - מדינות שונות מטילות מסים גבוהים על מוצרים מיובאים: וכך, מאחר שקשה למוצרים אלה להתחרות במוצרים המקומיים, היקף היבוא מצטמצם.)
התחום הפוליטי: בוחנים את מידת החיבור של המדינה למדינות אחרות בתחום הפוליטי, ואת מידת המעורבות של המדינה במוסדות בין-לאומיים. לצורך זה בודקים, למשל: מה מספר השגרירויות הזרות במדינה: לאילו ארגונים בין-לאומיים המדינה משתייכת (האו"ם, ארגוני סעד ועוד); על אילו הסכמים בין-לאומיים המדינה חתומה (הסכמי סחר, הסכמים בתחום איכות הסביבה ועוד).
יבוא - קניית סחורות ושירותים בחוץ-לארץ, והבאתם למדינה. לדוגמה, ישראל מייבאת מכוניות ממדינות שונות בעולם.
יצוא - מכירת סחורות ושירותים מתוצרת מקומית למדינות אחרות בעולם. לדוגמה, ישראל מייצאת פרחים לאירופה.
סחר חוץ - מסחר שהמדינה מנהלת עם מדינות אחרות.
האו"ם - ראשי תיבות של "האומות מאוחדות": ארגון בין-לאומי שהוקם במהלך מלחמת העולם השנייה ונוסד רשמית ב-1945, ומטרותיו: לקדם את השלום בעולם ואת שיתוף הפעולה הבין-לאומי בנושאי כלכלה, תרבות ועוד.
בדירוג מדינות העולם לפי רמת הגלובליות בשנת2012 דורגו במקומות הראשונים המדינות:
1. בלגיה
2. אירלנד
3. הולנד
4. אוסטריה.
ישראל דורגה בשנה זאת במקום ה-30 בעולם.
פעילות:
2. הכינו כרזה המציגה מדינה דמיונית שרמת הגלובליות שלה גבוהה מאוד בכל התחומים שהוזכרו בעמוד.
*22*
המדידה של רמת הגלובליזציה של כל מדינה מאפשרת לעקוב אחר השינויים שהתרחשו ברמת הגלובליזציה במדינה מסוימת לאורך זמן, ולהשתמש במדד כדי להשוות בין מדינות שונות. כך אפשר לדרג את מדינות העולם מהמדינה בעלת רמת הגלובליזציה הגבוהה ביותר ועד למדינה בעלת רמת הגלובליזציה הנמוכה ביותר.
מעניין לשים לב כי על פי רוב, את דירוג המדינות הגלובליות מובילות המדינות הקטנות דווקא. זאת מפני שמדינות אלה זקוקות לקשרים רבים יותר עם העולם, ואילו במדינות הגדולות יותר - רבים מן הקשרים מתקיימים בתוך תחומי המדינה.
את רמת הגלובליזציה אפשר לחשב לגבי כל מדינה בנפרד (ראו מפה). אבל אפשר לחשב גם את רמת הגלובליזציה הממוצעת של כל מדינות העולם. כאשר עושים זאת, אפשר להתרשם מן הגידול המתמיד שחל במדד זה בעשרות השנים האחרונות (ראו גרף).
(בספר גרף: רמת הגלובליזציה של כלל מדינות העולם, 1980-2010, בממוצע, לפי תחומים – היעזר במנחה)
1. עיינו בגרף שלמעלה.
א. מהי המגמה הכללית העולה מן הגרף?
ב. באיזה תחום רמת הגלובליזציה גבוהה יותר? ובאיזה תחום רמת הגלובליזציה גבוהה פחות? שערו מדוע.
2. עיינו במפה שלמטה, והיעזרו במפת העולם שבסוף הספר (עמ' 244-245) או במפת העולם באטלס.
א. באילו מדינות רמת הגלובליזציה גבוהה מאוד? ובאילו מדינות היא נמוכה מאוד? שערו מדוע.
ב. האם אתם יכולים למצוא קשר בין המפה הזאת לבין המפה שבעמ' 20? תארו אותו.
(בספר מפה – רמת הגלובליזציה של מדינות העולם, 2010 – היעזר במנחה)
*23*
*23*
- מקומות שונים בעולם, אף אם הם רחוקים מרחק אלפי קילומטרים, קשורים אלה לאלה ומשפיעים אלה על אלה השפעה רבה.
- בעשרות השנים האחרונות חל גידול מתמשך בעוצמת הגלובליזציה של מדינות העולם.
- תהליכי הגלובליזציה גברו בזכות ההתפתחות הטכנולוגית העצומה המתרחשת בעולם, ובעיקר ההתפתחות בתחומי התחבורה והתקשורת.
- תהליכי הגלובליזציה גברו גם בגלל השינויים הפוליטיים והכלכליים המתרחשים בעולם, ובעיקר בגלל התעצמותה של ארה"ב והתפשטות התפיסה הכלכלית המבוססת על שוק חופשי.
- רמת הגלובליות משתנה ממדינה למדינה ומשנה לשנה, ואפשר לבחון אותה ב-3 תחומים - בתחום החברה, בתחום הכלכלה ובתחום הפוליטיקה.
1. א. כתבו דוגמות לנופים גלובליים שאתם מכירים מישוב מגוריכם או ממקומות אחרים בארץ.
ב. דפדפו בספר ומצאו לפחות 5 תמונות שמופיעים בהן נופים גלובליים. ציינו היכן צולמה התמונה ומהו הנוף הגלובלי המופיע בה.
2. א. הביאו דוגמות מהחיים שלכם ושל בני משפחתכם לכך שמערכות התחבורה והתקשורת גורמות לכם להיות גלובליים יותר.
ב. השוו את רמת הגלובליות בילדות שלכם לרמת הגלובליות בילדות של סבא או סבתא שלכם. בהשוואה התייחסו, למשל, לתוצרת של מוצרים שאתם משתמשים בהם, לנסיעות לתו"ל, לחשיפה לתכניות מחו"ל וכדומה.
3. עיינו בנתונים על מספר השנים שנדרש לחידושים טכנולוגיים שונים להגיע למיליוני משתמשים:
רדיו - 50 מיליון משתמשים תוך 38 שנים
טלוויזיה - 50 מיליון משתמשים תוך 13 שנים
אינטרנט - 50 מיליון משתמשים תוך 4 שנים
פייסבוק - 100 מיליון משתמשים בפחות מ-9 חודשים
א. כיצד מעידים נתונים אלה על קצב השינויים המהיר המאפיין את תקופתנו?
ב. מדוע, לדעתכם, קצב החדירה של חידושים כאלה כיום לשוק מהיר כל כך יחסית לקצב שהיה בעבר?
4. כיצד מסייע קיומו של האיחוד האירופי להתפתחות תהליכי הגלובליזציה במערב אירופה? הביאו הוכחות ממפת רמת הגלובליזציה של מדינות העולם.
5. א. העלו רעיונות ל-3 דרכים נוספות, מעבר לאלה המוזכרות בספר, היכולות למדוד את מידת הגלובליות של מדינה.
ב. שייכו כל אחד מהמדדים שהעליתם לאחד מ-3 התחומים המוזכרים בטקסט.
ג. חישבו כיצד ניתן לאסוף את הנתונים כדי לחשב כל אחד מן הרעיונות שהעליתם.
*24*
*24*
איך מתנהל העולם הגלובלי? מהי השפעת הגלובליזציה על מדינות העולם מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית? איך מרגישים את הגלובליזציה בחיי היום-יום?
*24*
מרבית הפעילות הכלכלית בעולם עוברת לידי חברות רב-לאומיות
בעולם הגלובלי, מרבית הפעילות הכלכלית מתבצעת תחת חסותן של חברות רב-לאומיות, ולא תחת חסותן של מדינות. לחברות הרב-לאומיות אין מחויבות למדינה זו או אחרת. הן בוחרות באילו אזורים בעולם למקם את המפעלים ואת העסקים שלהן, לפי שיקולים של כדאיות כלכלית, כלומר לפי גובה הרווחים שהן יכולות להשיג.
כדי להשיג רווחים גבוהים, חברות רבות מפצלות את הפעילות שלהן בין כמה מדינות, בהתאם ליתרונות של כל מדינה. את ההנהלות ואת מרכזי הפיתוח מחזיקות החברות במדינות המפותחות, שבהן מצוי כוח אדם משכיל ומיומן. לעומת זאת, את עבודות הייצור וההרכבה של המוצרים ממקמות החברות במדינות המכונות "מדינות פחות מפותחות" או "מדינות מתפתחות". עבודות הייצור וההרכבה משתייכות לתעשיות עתירות העבודה, ובמדינות המתפתחות החברות הרב-לאומיות מוצאות כוח עבודה רב בשכר נמוך. כך מצליחות החברות האלה להוזיל את מחירי הייצור במידה רבה, ולהגדיל מאוד את הרווחים שלהן. נתבונן, לדוגמה, במתרחש בחברה שכולנו מכירים - חברת Apple. עבודת הפיתוח של מוצרי החברה נעשית במטה החברה בקליפורניה, ארצות הברית, אבל עבודת הייצור של רבים ממוצרי החברה מתבצעת בסין.
על ההשפעות החיוביות והשליליות של החברות הרב-לאומיות תוכלו לקרוא בהמשך היחידה.
חברה רב-לאומית, תאגיד בין-לאומי - חברה שיש לה מפעלים וסניפים ביותר ממדינה אחת. החברה מקימה מפעלים, מתמזגת או יוצרת הסכמים של שיתוף פעולה עם חברות במדינות שונות. ההנהלה והמרכז של מרבית החברות הרב-לאומיות מצויים במדינות המפותחות, והן מקימות מפעלים וסניפים בכל רחבי העולם.
מדינה מפותחת - מדינה המתאפיינת ברמת חיים גבוהה וברמת השכלה גבוהה, וגם ברמה טכנולוגית טובה. רוב התושבים מתגוררים בערים, והם נהנים ממערכות תשתית מפותחות וממגוון רחב של שירותים באיכות טובה.
מדינה פחות-מפותחת, מדינה מתפתחת - מדינה המתאפיינת ברמת חיים נמוכה, ברמת תשתיות ירודה וברמת טכנולוגיה נמוכה. רמת ההשכלה של התושבים, ורמת השירותים הניתנים להם, נמוכות אף הן.
תעשייה עתירת עבודה - תעשייה המבוססת על כוח עבודה רב ומעסיקה בתהליך הייצור עובדים רבים, רובם ללא הכשרה מקצועית מיוחדת.
(בספר גרף: עלות של שעת עבודה בייצור במבחר מדינות, 2011, בדולר אמריקני – היעזר במנחה)
עיינו בגרף:
א. חשבו ומצאו: פי כמה (בערך) גבוה מחיר שעת עבודה בנורווגיה ממחיר שעת עבודה בפיליפינים.
ב. אילו הייתם, למשל, בעלי מפעל להרכבת מחשבים - עבודה הדורשת כוח אדם רב: באיזו מדינה הייתם בוחרים למקם את מפעלכם? הסבירו מדוע.
*25*
חברת "טבע", המדורגת כיום בין 10 חברות התרופות המובילות בעולם, היא חברה ישראלית רב-לאומית. ההנהלה הראשית של החברה ממוקמת בישראל, אך פעילותה מתפרסת על פני 60 מדינות! במדינות אלה מצויים מפעלי ייצור, מרכזי מחקר ופיתוח, ומרכזי שיווק ותפעול. החברה מעסיקה למעלה מ-46,000 עובדים, בכל רחבי העולם, והיא מייצרת 70 מיליארד טבליות וכמוסות מדי שנה. בשנת 2012 עמדו הכנסות החברה על 20.3 מיליארד דולר אמריקני.
לחברת "טבע" 12 אתרי ייצור בישראל, המעסיקים 7,400 עובדים. 30 אחוז מהתוצרת העולמית של החברה מיוצרים בישראל. הנהלת החברה נמצאת בעיר פתח-תקווה. החברה נוסדה בירושלים, בשנת 1901.
מקור: חברת טבע
בשנת 2011 דורגה חברת המזון הבין-לאומית "נסטלה" כחברה הרווחית ביותר בין החברות הרב-לאומיות בעולם. החברה מייצרת למעלה מ-8,000 מותגים, בהם מוצרים רבים המוכרים לכל אחד מאתנו, כדוגמת שוקולד, קפה נמס, דגני בוקר וגלידות. החברה מעסיקה כ-330,000 עובדים, בלמעלה מ-150 מדינות, ותהליכי הייצור שלה מתבצעים ב-461 מפעלים, הפזורים בלמעלה מ-80 מדינות.
הנהלת החברה ממוקמת בשווייץ, אך הייצור מתבצע ברובו במדינות אחרות. חלק ממפעלי החברה הוקמו על ידי נסטלה העולמית, ואת האחרים החברה רכשה, באופן מלא או באופן חלקי. לדוגמה: חברת "אוסם" הישראלית נמצאת כיום בבעלות חלקית של חברת נסטלה העולמית.
מיקומם של המפעלים נקבע על פי הקרבה לחומרי הגלם שמהם מייצרים את המוצרים, וגם על פי עלויות הייצור במקום. כך, לדוגמה, מפעל המים המינראליים "סאן פלגרינו" ממוקם סמוך למקור המים באיטליה ורבים ממפעלי הקפה ממוקמים בארצות המגדלות קפה - ברזיל, חוף השנהב וקולומביה. לעומת זאת מיקומו של סניף מפעל "טבעול" הישראלי (שהוא חלק ממפעל אוסם) נקבע בצ'כיה - בגלל עלויות הייצור הנמוכות (יחסית) במדינה זאת, ובגלל מקומה בלב אירופה.
*26*
תהליכי הגלובליזציה הביאו לגידול עצום במסחר בין מדינות העולם. כיום - למעלה ממחצית הסחורות המיוצרות בעולם נמכרות מחוץ לגבולות של המדינות שבהן מייצרים אותן. כל מי שמתבונן בנעשה בחנויות ורוכש מוצרים שונים, יכול להבחין בגידול הרב בהיקף הסחר העולמי.
נתבונן, לדוגמה, במה שקרה בישראל: עד לפני כמה עשרות שנים היו מעט מאוד מוצרים "תוצרת חוץ" בחנויות, ואם היו - הם היו יקרים מאוד. ואילו כיום אפשר למצוא בכל חנות מוצרי יבוא רבים, שחלקם אף זולים מאלה שיוצרו בארץ. מוצרים כמו רהיטים, בגדים וכלי בית, למשל, מגיעים לישראל מהודו ומסין הרחוקות. את הגידול בסחר הבין-לאומי של ישראל אפשר לראות גם בנתוני היצוא שלה: מאז קום המדינה ועד היום גדל היצוא הישראלי פי 15 אלף - מ-6 מיליון דולר בשנת 1948, ל-90 מיליארד דולר בשנת 2011.
אחד הגורמים שבזכותם התרחב הסחר הבין-לאומי הוא: ביטול ההגבלות על המסחר בין מדינות. עד לא מזמן הטילו מדינות רבות מסים ומכסים כבדים על מוצרי יבוא, ואף הגבילו את המדינות שהיה אפשר לסחור עמן. פעולות אלה נועדו להגן על המוצרים המיוצרים בהן מפני תחרות עם מוצרים המיובאים מארצות חוץ. לעומת זאת כיום, במסגרת תהליכי הגלובליזציה - המדינות המעוניינות לקחת חלק ב"משחק" צריכות לפעול לפי כלליו. הן נדרשות, למשל: לקיים קשרים כלכליים פתוחים עם מדינות שונות, להצטרף להסכמים כלכליים בין-לאומיים, ולבטל בהדרגה את תשלומי המכס.
לצד המסחר הענף שהתפתח בין מדינות העולם, הקשרים בין המדינות התהדקו גם הודות להקמתן של מערכות בנקאות וכספים כלל-עולמיות. היקף הסחר הבין-לאומי בכספים עצום, והוא מסתכם במיליארדי דולרים ביום.
מכס - מס שהמדינה מטילה על סחורה המיובאת ממדינה אחרת.
סין היא היצואנית הגדולה בעולם: בשנת 2010 היא ייצאה סחורות בהיקף של 1,578 מיליארד דולרים אמריקניים.
ארה"ב היא היבואנית הגדולה בעולם: בשנת 2010 היא ייבאה סחורות בהיקף של 1,969 מיליארד דולרים אמריקניים.
ישראל מדורגת במקום ה-48 ברשימת היצואניות: בשנת 2010 היא ייצאה סחורות בהיקף של 58 מיליארד דולרים אמריקניים.
(בספר תמונה: עיקר הסחר הבין-לאומי מתרחש בדרך הים, וזאת באמצעות אוניות משא שהקיבולת שלהן גדלה משנה לשנה והן מסוגלות לשאת אלפי טונות של סחורה בהפלגה אחת. בתמונה: אוניית משא היכולה לשאת 13,800 מכולות בו-זמנית, ויש אף גדולות ממנה!)
התבוננו בתמונה: מה דעתכם, מדוע נוצר בעולם צורך באוניות משא גדולות כל כך?
*27*
העלייה בהיקף יצוא הסחורות בעולם, 1948-2011 (במיליארדי דולר אמריקני)
שנת 1948: 59
שנת 1973: 579
שנת 1993: 3,676
שנת 2011: 17,816
(בספר מפה: היקף הסחר של מדינות העולם, 2011 (במיליארדי דולר אמריקני) – היעזר במנחה)
1. עיינו בדיאגרמה וכתבו פי כמה גדל היקף יצוא הסחורות בעולם בין השנים 1948-2011.
2. עיינו במפה וכתבו:
א. את שמה של יבשת אחת שהיקף הסחר שלה הוא מהגבוהים בעולם, ואת שמה של יבשת אחת שהיקף הסחר שלה הוא מהנמוכים בעולם.
ב. את שמותיהן של 3 מדינות שהיקף הסחר שלהן הוא מהגבוהים בעולם, ושמותיהן של 3 מדינות שהיקף הסחר שלהן הוא מהנמוכים בעולם.
היעזרו במפת המדינות שבסוף הספר או באטלס.
3. כותר - פעילות בנושא הסחר הבין-לאומי.
תעשייה עתירת ידע, (תעשייה עילית, היי-טק) - תעשייה המבוססת על ידע רב. בתחום תעשייה זה מייצרים מוצרים מתוחכמים כגון מחשבים ותוכנות, מכשירי אלקטרוניקה, ציוד רפואי, ציוד צבאי מתקדם ועוד.
פארק מדע - אזור תעשייה מתוכנן שמרוכזים בו מפעלים עתירי ידע וטכנולוגיה. לעיתים פארק המדע קשור לאוניברסיטה הנמצאת בקרבתו.
התרחבות הסחר העולמי, ועליית כוחן של החברות הרב-לאומיות, יוצרים שינויים באופי התעשייה במדינות רבות. אחד השינויים הבולטים הוא צמיחתה של תעשייה עתירת ידע ("היי-טק"). ענפי התעשייה עתירת הידע מבוססים על טכנולוגיות מתוחכמות ודורשים עובדים משכילים, בעלי ידע ומיומנויות ייחודיים. במקרים רבים תעשיות אלה מתרכזות באזור מתוכנן ומוגדר מראש המכונה "פארק מדע", שבו מתרכזים גם שירותי עזר מגוונים, והוא מתאפיין בסביבה מטופחת ובמבנים מודרניים.
*28*
התעשייה עתירת הידע אופיינית במיוחד למדינות המפותחות, ואילו התעשייה המסורתית במדינות אלה הולכת ונחלשת: בעידן הגלובליזציה, מפעלי ייצור מסורתיים מועברים מן המדינות המפותחות, שכוח העבודה בהן יקר, למדינות הפחות מפותחות, שכוח האדם המצוי בהן זול בהרבה (ראו גרף, עמ' 24). אחת התוצאות היא שמפעלי ייצור רבים במדינות המפותחות נסגרים, ועובדיהם מפוטרים. כך קרה, למשל, למרבית מפעלי הטקסטיל בישראל, שנסגרו כשלא יכלו לעמוד בתחרות מול עלויות העבודה הנמוכות בירדן ובמזרח אסיה. כך קרה גם בעיר דטרויט בארה"ב, שהתבססה על תעשיית המכוניות המקומית ונקלעה למשבר חריף כאשר החלה להתחרות עם תעשיית הרכב של מזרח אסיה.
אמנם הצמיחה המהירה של תעשיית ההיי-טק אופיינית למדינות המפותחות, אבל גם במדינות הפחות מפותחות מוקמים אזורי תעשייה חדשים - הן של תעשייה עתירת עבודה והן של תעשייה עתירת ידע - ואלה יוצרים מקומות עבודה חדשים.
תעשייה המבוססת על טכנולוגיה מסורתית ישנה, והיא זקוקה לכוח עבודה גדול. בתחום התעשייה המסורתית מייצרים מוצרי מזון, משקאות, הלבשה, טקסטיל, עץ ועוד.
(בספר תמונה: "עמק הסיליקון" הוא אזור בקליפורניה, ארצות הברית, המשתרע לאורך 110 ק"מ. האזור נקרא כך בגלל מספרן הרב של יצרניות שבבי סיליקון (מעגלים חשמליים המשמשים בתעשיית האלקטרוניקה), שהתמקמו בו החל בשנות ה-70 של המאה העשרים. כיום שוכנות בעמק הסיליקון אלפי חברות טכנולוגיה עילית, ובהן חברות מפורסמות רבות - כפי שאפשר לראות בתצלום הלוויין שלפניכם. הכינוי "עמק הסיליקון" הפך לשם נרדף לריכוז של תעשיות עילית, ובמקומות רבים בעולם מנסים לחקות את ההצלחה של המקום.)
ביום העצמאות 2009 דיווחה התאחדות התעשיינים בישראל כי 90 אחוז מדגלי הלאום שנקנו לקראת החג היו מתוצרת חוץ, רובם ככולם מתוצרת סין. יצרני הדגלים בארץ אמנם הורידו את המחירים ב-30 אחוז, אך ללא הועיל. מחיר הדגלים המיובאים מסין היה עדיין זול יותר, וזאת בשל פערי השכר הגבוהים בין המדינות (פערים שהגיעו, לטענת היצרנים, עד 700 אחוז.) לדברי היצרנים בישראל, אילו היו מוסיפים להוריד את מחיר הדגלים והיו מנסים לקרבם למחיר הדגלים שמקורם בסין, היו עסקיהם עלולים להתמוטט.
כמה חברי כנסת, שהזדעקו על כך שאפילו דגלי הלאום אינם מיוצרים עוד בארץ, העבירו בשנת 2010 תיקון ל"חוק הדגל וסמל המדינה", המחייב את משרדי הממשלה והמוסדות הממשלתיים לרכוש את דגל המדינה ממפעלים בישראל.
1. קראו את קטע העיתונות.
א. מהי הבעיה העולה מתוך הטקסט?
ב. האם החוק החדש תומך בתפיסה של שוק חופשי? הסבירו.
ג. כתבו טיעון אחד בעד וטיעון אחד נגד החוק החדש.
2. כותר - היכנסו לסקר והביעו את דעתכם.
*29*
לאחר מלחמת העולם השנייה, מדינות רבות לקחו על עצמן את האחריות לרווחתם של אזרחיהן. הן סיפקו להם שירותי חינוך ובריאות, הקימו תשתיות של תחבורה, מים וחשמל, ואף תמכו בכסף באוכלוסיות חלשות. המדינות האלה כונו "מדינות רווחה". (מדינת ישראל היא אחת המדינות האלה.) תהליכי הגלובליזציה ותהליכים נוספים הביאו לשינוי המצב. כיום, רוב מדינות הרווחה מוותרות על חלק מהשירותים שנהגו לספק לתושביהן, וכן על חלק מן הנכסים שהיו בבעלות ציבורית (לדוגמה: תשתיות מים, חשמל, תחבורה, שירותי בריאות). הן מעבירות את השירותים האלה לידיים פרטיות, בתהליך המכונה הפרטה. במדינת ישראל, לדוגמה, חברת התעופה "אל-על", שהייתה בבעלות המדינה, הופרטה ונמכרה לאנשי עסקים. גם כביש חוצה ישראל ("כביש 6") נסלל על ידי חברה פרטית ולא על ידי המדינה (ולכן הוא כביש אגרה).
מדוע מדינות הרווחה מוותרות על אספקת כלל השירותים לאזרחיהן? בעולם הגלובלי, שבו השוק החופשי שולט, רבים סבורים שהעברת שירותים ופרוייקטים מהמדינה לידי עסקים פרטיים תעלה את איכותם ואת יעילותם. יתר על כן, סבורים כי על ידי העברת השירותים לידיים פרטיות, המדינה תוכל לחסוך חלק גדול מההוצאות שלה. זאת מפני שהעסקים הפרטיים, המעוניינים להגדיל את רווחיהם ככל האפשר, יעילים יותר ומספקים שירות טוב יותר. ואכן, במקומות שונים, שעברו תהליכי הפרטה, איכות השירות עלתה.
ואולם אל תהליכי ההפרטה נלווית גם לא מעט ביקורת: הוויתור של המדינה על מעורבות בתחומים שעברו הפרטה פוגע לא אחת באוכלוסיות החלשות, באלה שאינם יכולים לדאוג לעצמם ללא תמיכה של המדינה. אלה המרוויחים מהמצב החדש הם המעטים: אנשי העסקים והאזרחים בעלי היכולת, אלה שיכולים להרשות לעצמם לקנות שירותים בתשלום. בנושא זה מתקיים כיום בעולם, וגם בישראל, דיון ציבורי: האם הוויתור של המדינה על האחריות לרווחה של תושביה הוא צודק?
מדינת רווחה - כינוי למדינה הדואגת לאזרחיה בתחומים חברתיים וכלכליים. זאת באמצעות חוקים שונים ומתן שירותים ציבוריים בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה.
הפרטה - תהליך שבו המדינה מוכרת או מעבירה את הבעלות על חברות, על מפעלים או על שירותים, לחברות פרטיות או לאנשים פרטיים.
כביש אגרה - כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום.
1. ציינו יתרון אחד (לפחות) וחיסרון אחד (לפחות) להפרטה.
2. כותר - פעילות בנושא ההפרטה בישראל.
(בספר תמונה: הפגנה נגד הפרטת מערכת התחבורה בספרד. בכרזה נכתב: "שירותים ציבוריים הם זכות. לא להפרטה")
העולם במספרים:
למעלה מ-215 מיליוני בני אדם, שהם 3 אחוז מאוכלוסיית העולם, מתגוררים במדינות שונות מאלה שבהן הם נולדו.
בעולם הגלובלי, שבו אפשר להגיע בקלות יחסית ממקום למקום ואפשר למצוא מידע רב על ההזדמנויות הכלכליות המצויות במקומות שונים ברחבי כדור הארץ - מיליוני אנשים מהגרים מאזורים עניים לאזורים עשירים יותר, במטרה לשפר את תנאי חייהם. המהגרים מודעים להבדלים הקיימים בין אזורי מגוריהם לבין היעדים שאליהם הם מהגרים, והם מאמינים כי המעבר יפתח לפניהם הזדמנויות חדשות.
לתנועות ההגירה יש השפעה עצומה על המקומות שמהם המהגרים יוצאים ועל המקומות שאליהם הם מגיעים. בתופעת ההגירה נדון בהרחבה ביחידה השנייה של הספר.
*30*
מדינת לאום - מדינה שמרבית אזרחיה הם בני אותו לאום.
לאום - עם, קבוצה חברתית בעלת זהות משותפת. לבני הלאום יש מאפיינים משותפים כמו שפה, דת, תרבות והיסטוריה, המאחדים אותם ומייחדים אותם מקבוצות חברתיות אחרות.
- בין 100 הגופים הכלכליים הגדולים בעולם – 58 הם מדינות, ו-42 הם חברות.
- אילו הייתה רשת הפייסבוק מדינה, על פי מספר החברים בה, הייתה זאת המדינה השלישית בגודלה בעולם (בשנת 2012).
תהליכי הגלובליזציה פוגעים ביכולתן של מדינות רבות לשלוט במתרחש בתחומן, ועוצמתן הכלכלית, ולעיתים אף הפוליטית, נחלשת. איך זה קורה?
- עוצמתן הכלכלית של החברות הרב-לאומיות גדולה עד כדי כך, שלא אחת כוחן עולה על זה של מדינות שלמות. כך גוברים כוחן והשפעתן של החברות האלה על הכלכלה ואף על הפוליטיקה הבין-לאומית.
- החתימה על הסכמי סחר מונעת מהמדינה את האפשרות להטיל מיסים על המוצרים המיובאים ממדינות אחרות, וכך נפגעת יכולתה להגן על התעשיות המקומיות.
- הבנקים והבורסות בעולם קשורים אלה לאלה, ומשפיעים אלה על אלה, לדוגמה: עלייה בבורסה של טוקיו (יפן) גוררת אחריה עלייה דומה בבורסות של מדינות אחרות בעולם, ונפילתו של בנק גדול באמריקה עלולה לערער את היציבות של הבנקים במדינות אחרות. השפעות חיצוניות אלה מחלישות את יכולתה של המדינה לשלוט בכלכלתה.
- מערכות התקשורת המודרניות מגיעות כמעט לכל פינה בעולם וחושפות לפני התושבים מידע רב - לעיתים מידע שהמדינה הייתה מעדיפה להסתיר. כך מאבדת המדינה את יכולתה לשלוט במידע המגיע לתושביה. בישראל, לדוגמה, היה בעבר ערוץ טלוויזיה אחד בלבד, שהיה בבעלות המדינה. ואילו כיום תושבי המדינה יכולים להתעדכן במתרחש בישראל ובעולם בעזרת מבחר רשתות טלוויזיה ואתרי אינטרנט. זרימה חופשית זאת של מידע חושפת את המדינה לביקורת - גם על ידי אזרחיה מבפנים, וגם על ידי הקהילה הבין-לאומית מבחוץ.
- כללית אפשר לומר כי העולם של ימינו נחלק ברובו למדינות לאום, וכי רוב התושבים בכל מדינה שייכים לאותו הלאום: רוב תושבי צרפת הם צרפתים, ורוב תושבי יפן הם יפנים. אבל בגלל זרמי ההגירה שפוקדים כיום רבות מן המדינות המפותחות, משתנה הרכב האוכלוסייה שלהן, ומעמדן כמדינות לאום הולך ונחלש.
כותר - חקר מקרה על חדירת חברות מסין ליבשת אפריקה
1. חפשו כותרות של עיתון המעידות על כוחן של חברות רב-לאומיות או על זרימה חופשית של מידע.
2. הסבירו מדוע המידע על ביל גייטס והנתונים ב"העולם במספרים" מתאימים להופיע בעמוד זה.
(בספר תמונה: ביל גייטס)
הונו של ביל גייטס, מייסד חברת מייקרוסופט, מוערך בכ-66 מיליארד דולרים אמריקניים. סכום זה גבוה מהיקף הפעילות הכלכלית של למעלה מ-110 ממדינות העולם!
בשנת 2011 הוערך גייטס כאחד מ-5 האנשים המשפיעים ביותר בעולם: לצד השפעתו הרבה על שוק המחשבים העולמי, גייטס גם הקים קרן העוסקת בתרומות למוסדות לחינוך ומחקר רפואי - בעיקר מחקר הנוגע למחלות המאיימות על המדינות הפחות מפותחות. מעריכים כי תרומותיו של גייטס במסגרת הקרן מגיעות לכ-30 מיליארדי דולרים.
*31*
*31*
לגלובליזציה יש השפעה רבה על חברות ותרבויות בכל רחבי העולם. מצד אחד השפעה זאת גורמת להאחדה בין עמים ותרבויות, ומצד שני היא גורמת להדגשת הייחוד של החברות השונות.
מאפייני הגלובליזציה מביאים לידי כך שחברות ותרבויות משפיעות זו על זו בהיבטים שונים. עד מהרה הופכות התרבויות השונות דומות יותר ויותר אלה לאלה, עד אשר נוצרת כמעט אחידות ביניהן. כך נוצר טעם המשותף לבני עמים שונים במוזיקה, באופנה, באדריכלות, במנהגי אכילה, ועוד ועוד. הדבר בולט במיוחד בקרב הדור הצעיר: בני נוער מכל רחבי העולם מתלבשים באופן דומה, אוכלים בסניפים של אותן רשתות מזון, מעריצים את אותם זמרים, אוהדים את אותן קבוצות כדורגל וכדורסל, גולשים באתרים המשותפים לכולם וצופים באותן סדרות טלוויזיה.
(בספר תמונה: גם לקבוצת הכדורגל "ריאל מדריד" וגם ליריבתה רבת השנים "ברצלונה", יש אוהדים "שרופים" בכל רחבי העולם. אין פלא כי המפגש ביניהם, ה"קלאסיקו", הוא אחד המשחקים הנצפים ביותר בעולם. המפגש בין הקבוצות באוקטובר 2012 שודר בשידור ישיר בלמעלה מ-30 מדינות, וצפו בו כ-400 מיליון צופים! בתמונה: שחקני הקבוצות היריבות בעת משחק בשנת 2011.)
(בספר איור: 100 החברות המוכרות ביותר בעולם, לפי דירוג שנעשה במסגרת סקר בין-לאומי – היעזר במנחה)
עיינו בשמות החברות שבתמונה.
א. כמה מן החברות האלה מוכרות גם לכם?
ב. מה אפשר ללמוד מהעובדה שהחברות האלה מוכרות בכל העולם?
ג. החברות האלה מובאות כדוגמה לתרבות עולמית אחידה.
אילו תמונות אחרות הייתם בוחרים להביא להדגמת הנושא? העלו 2-3 רעיונות.
העולם במספרים:
- 2.4 מיליארד בני אדם, שהם 34 אחוז מאוכלוסיית העולם, מחוברים לרשת האינטרנט (שנת 2012).
- ברשת הפייסבוק מעל 1 מיליארד משתמשים פעילים (אוקטובר 2012).
- כל דקה מתווספים לפייסבוק כ-1,000 משתמשים חדשים. למעלה ממחציתם נכנסים לאתר מדי יום.
*32*
אמריקניזציה – מושג המתאר תהליך המתפשט בכל רחבי העולם, ובמסגרתו אוכלוסיות רבות מאמצות מאפיינים תרבותיים, חברתיים וכלכליים, הנהוגים בארצות הברית שבאמריקה הצפונית, ותוך כדי כך הן מאבדות רבים מהמאפיינים הייחודיים שלהן.
תרבות הצריכה - מושג המתאר את מנהגם של בני האדם בימינו לרכוש ולצרוך מוצרים רבים, לעיתים יותר מן הנדרש.
מותג - מוצר בעל סימני זיהוי חיצוניים מוגדרים (כגון שם, סמל, אריזה, צליל) המזוהים אתו זיהוי בלעדי. המושג משמש גם לתיאור מוצרים המזוהים עם איכות, יוקרה ומעמד. (מקור המושג הוא בשילוב המושגים מוצר ותג).
במרכז ההתרחשות הגלובלית עומדת ארצות הברית, אשר לתרבותה יש ההשפעה הגדולה ביותר על אוכלוסיית העולם. התושבים במרבית מדינות העולם, ובכללם תושבי ישראל, מאמצים מרכיבים שונים של התרבות, הכלכלה והפוליטיקה האמריקניים, בתהליך המכונה "אמריקניזציה".
לא קשה לזהות את הסממנים של האמריקניזציה בחיינו. הקניונים, פרסומות הענק, רשתות המזון המהיר, רכבי השטח, מכנסי הג'ינס, סרטי וולט דיסני, משחקי האן-בי-איי, פרסי האוסקר ורבות מסדרות הטלוויזיה המוכרות - כולם מגיעים לכל קצות העולם מארצות הברית. רבים מאתנו בישראל, וכמונו גם רבים אחרים בעולם, משתמשים יום-יום במילים השאולות מהאנגלית, ודי אם נזכיר את השימוש במילים "היי" או "ביי", והשימוש במילה OK. גם רבים מבתי העסק בישראל ובעולם נושאים שמות אמריקניים. אחד הביטויים הבולטים של האמריקניזציה הוא "תרבות הצריכה", ההולכת ומשתלטת על בני דורנו ומעוררת גם לא מעט ביקורת. החברה המודרנית צורכת מוצרים רבים, וחלק ניכר מהם אינם מיועדים למילוי הצרכים הבסיסיים שלנו - מזון ושתייה או בית למגורים. נסו לבדוק: כמה שעות ביליתם בחודש האחרון בקניות? וכשערכתם קניות בפעם האחרונה - האם הוצאתם את כספכם על מוצרים הכרחיים או על מוצרי מותרות? הסתכלו על הבגדים שאתם לובשים, על הנעליים, על תיק בית הספר: האם הם שייכים לחברה המוכרת בעולם כולו, ל"מותג"? ומה "נחשב" יותר: "נייקי" או "אדידס"? "דיזל" או "זארה"?
1. חפשו דוגמות לפרסומות וכתבו באילו אמצעים מנסים לשכנע אותנו לרכוש את המוצרים?
2. מהי דעתכם על רכישת מותגים?
3. בדקו את תוויות הבגדים שאתם לובשים:
א. היכן הם מיוצרים?
ב. האם אתם מוצאים קשר בין מקומות ייצורם לבין תהליכי הגלובליזציה. הסבירו.
(בספר תמונה: הקניונים הפכו למקום הבילוי המועדף על רבים בארץ ובעולם. בתמונה: קניון ענק למוצרי חשמל ואלקטרוניקה בבנגקוק (תאילנד))
(בספר תמונה: פרסומות רבות מנסות ליצור אצלנו את התחושה שאם נרכוש מוצרים מסוימים נהיה מאושרים יותר, יפים יותר, או נחיה חיים מושלמים ונטולי בעיות... בתמונה: מודעת פרסומת של חברת קוקה קולה, ובה נאמר: "קוקה קולה - פתח לאושר". ומה דעתכם? האם אמנם זהו הפתח לאושר? האם אתם מכירים פרסומות נוספות ברוח זו?)
*33*
גורמים שונים מניעים את תרבות הצריכה, למשל:
- שפע המוצרים העומד לרשותנו מפתה רבים מאתנו, ומעורר אותנו לרצות עוד ועוד.
- ההתפתחות הטכנולוגית המהירה יוצרת אצל רבים מאתנו את הרצון להתחדש במוצרים העדכניים ביותר.
- החברות הכלכליות יוצרות אצלנו תחושה של צורך במוצריהן באמצעות פרסום מתוחכם, ורבים "הולכים שבי" אחר המסרים שהפרסומת מעבירה ורוכשים את המוצרים (גם אם אין ממש בפרסום).
1. אילו פתחתם היום עסק, איזה שם הייתם בוחרים לתת לו - לועזי? עברי? משולב? נמקו את בחירתכם.
2. כותר - פעילות העוסקת בהיעלמות העברית מהשלטים בקניונים.
(בספר תמונה: רשת המזון האמריקנית "מקדונלד'ס" היא בעיני רבים סמל לגלובליזציה ולאמריקניזציה, בשל התפשטותה ותפוצתה בכל רחבי העולם - בתרבויות שונות ובמדינות שונות. לרשת יש כיום כ-33,000 סניפים, הפרוסים ב-119 מדינות בעולם. בתמונה: סניף מקדונלד'ס בסין)
לצד התפשטות התרבות האמריקנית בעולם, ניתן למצוא בכל רחבי הכפר הגלובלי גם השפעות של תרבויות שמקורן במדינות אחרות. כך, לדוגמה, בתחום המזון אפשר למצוא כיום בערים רבות בעולם מסעדות יפניות וסיניות, יווניות ואיטלקיות, מכסיקניות והודיות. ענפי ספורט שבעבר היו נחלתם של לאומים מסוימים, הופכים לענפי ספורט בין-לאומיים, למשל: הג'ודו והקראטה, שמקורם ביפן, הטאי צ'י שהגיע מסין, והקפוארה - אמנות לחימה שארץ מוצאה היא ברזיל. גם בתחום הספרות - בזכות התרגומים, תושבי העולם הגלובלי קוראים ספרות שמקורה במגוון רחב של מדינות, וכך הם נחשפים לתרבויות רבות ומגוונות. ספריו של הסופר הישראלי עמוס עוז, למשל, תורגמו ל-36 שפות, ובהן אנגלית, צרפתית, גרמנית, ערבית, פינית, סינית, פולנית ועוד.
(בספר תמונה: היוגה היא אימון גופני ורוחני שהתפתח בהודו במשך אלפי שנים, והוא מבוסס על תרגילי גוף, טכניקות נשימה ושיטות של מדיטציה. בעשרות השנים האחרונות התפשטה היוגה כמעט לכל מדינות העולם, ורבים נהנים מסגולותיה. בתמונה: תרגול יוגה בטבע)
*34*
התרחשותם של תהליכי הגלובליזציה מביאה לידי כך שחברות ותרבויות, שבעבר היו בעלות מאפיינים, מנהגים וערכים ייחודיים, משתנות ואף נפגעות בגלל תהליכי הגלובליזציה: במקומות שונים בעולם הולכים ונכחדים מנהגים, שפות, מאכלים, צורות לבוש, ספרות, מוזיקה ומאפייני תרבות נוספים, שהתפתחו שם במשך מאות ואף אלפי שנים. לעיתים הפגיעה בתרבויות המקומיות כה חריפה עד שהן נעלמות ונשכחות לגמרי.
עוד גורם המשפיע על התרבות במקומות שונים בעולם הוא המהגרים המגיעים אליהם ומביאים עימם את תרבותם. בכך המהגרים תורמים ליצירת חברה בעלת מאפיינים תרבותיים מגוונים. בהגירה נעסוק בהרחבה ביחידה הרביעית של הספר.
(בספר תמונה: בעבר נהגו הנשים היפניות להסתובב בקימונו, הבגד המסורתי של יפן, באופן יום-יומי. כיום ניתן לראות בעיקר נשים מבוגרות בקימונו, ואילו הצעירות לובשות אותו, אם בכלל, רק באירועים מיוחדים - בחגים, בביקורים במקדש וכדומה. ביום-יום הן לבושות בג'ינס ובמיטב האופנה המערבית המודרנית. בתמונה: צעירות בקימונו בדרכן למקדש.)
כ-3000 שפות מתוך 7000 השפות הקיימות כיום בעולם, מצויות בסכנת הכחדה: מספר הדוברים בהן מועט, ורוב דובריהן מבוגרים או קשישים. עם מותם, תיעלם ככל הנראה גם שפתם.
לפני ארבעים שנה חזתה סדרת טלוויזיה בריטית בשם "עולם הולך ונעלם",
כי שבט המורסי החי בדרום אתיופיה, ושבטים דומים לו, ייכחדו. בשנת 2008 יצא מוטי קירשנבאום, עיתונאי ישראלי ותיק, לברר מה עלה בגורל השבטים. מסרטו, "העולם שלא נעלם", עולה כי השבטים אמנם עדיין חיים וקיימים, אך התיירים הרבים המבקרים באזור, והחשיפה לתרבות המערב, הביאו למסחור המורשת התרבותית שלהם. קירשנבאום מביא לדוגמה את נשות שבט מורסי, אשר בעבר נהגו להלך עם דסקית חמר גדולה בשפתן עד שנולד להן הילד הראשון, ואז הורידו את הדסקית ונותרו עם שפה תחתונה שצורתה כטבעת מדולדלת. אבל כיום, מאז שהתיירים מוכנים לשלם כדי לראות אישה עם דיסקית - גם נשים שכבר ילדו אינן מוותרות על הדסקית, מתוך רצון להרוויח כסף. עוצמת המסחור של התרבות המקומית משתנה, לדברי קירשנבאום, בהתאם למרחק שלהם מהכביש הראשי. יש כפרים שתיירים אינם מגיעים אליהם כלל, והם שומרים במידה רבה על האותנטיות שלהם. ואילו הכפרים הסמוכים לכביש הראשי ממוסחרים הרבה יותר.
מבוסס על כתבה מאת אסף ברקת, nrg מעריב, 25/12/2008.
עיינו בקטע העיתונות.
א. כיצד תורמת התיירות לשימור המאפיינים המקומיים? וכיצד היא פוגעת בהם?
ב. מה הקשר בין מיקומו של הכפר לבין מידת ההשפעה של התיירות עליו?
*35*
במקביל לאחידות הנוצרת בין עמים ותרבויות, מתרחש גם תהליך הפוך ואפילו מנוגד: התעוררות של קבוצות אוכלוסייה המבקשות לשמר את הזהות המקומית. בני עמים ודתות וקבוצות אתניות שונות, מחזקים את תחושת השייכות למקומות מושבם באמצעות שמירה על מרכיבי התרבות שלהם: שפה ודת, מסורת ומנהגים, אמנות, פולקלור ועוד. לדוגמה: ברחבי העולם מתקיימים פסטיבלים רבים המשמרים מסורות מקומיות, ודוברי שפות נכחדות משקיעים מאמצים רבים בשימורן.
נתבונן בכמה דוגמות מישראל. יותר ויותר יהודים לוקחים חלק בטקסים מסורתיים כמו תיקון ליל שבועות; רבים מוצאים עניין בלימודי קבלה, ורבים אחרים משתתפים במעגלי ריקודי עם ישראליים ובערבי שירה בציבור. גם שפות הגולה היהודיות - היידיש והלאדינו - זוכות לעניין מחודש ולמאמצי שימור. גם בקרב המוסלמים והנוצרים, הדרוזים והצ'רקסים בישראל, קיים רצון לשמר את מרכיבי התרבות המסורתית המקומית.
במקומות שונים בעולם, קבוצות מיעוט תרבותיות אינן מסתפקות בשימור תרבותן אלא מבקשות להכיר בקיומן כישות לאומית נפרדת. כאלה הם, לדוגמה, הקטלונים בספרד והסקוטים בבריטניה.
הרצון לשמר את הייחוד הלאומי והתרבותי מתבטא גם בקרב קבוצות המהגרים הגדולות הממלאות מדינות מערביות רבות. לעיתים קרובות המהגרים מתקבצים יחד וחיים באותו אזור, בבידול מרחבי. כך הם יכולים להמשיך ולקיים את המאפיינים התרבותיים שלהם - שפה, דת, לבוש, אוכל ומנהגים - ביתר קלות. עוד על כך - ביחידה הרביעית.
בידול מרחבי - מצב שבו קבוצת אנשים בעלי מאפיינים משותפים, כגון דת או מוצא, מתגוררת באזור מסוים, בנפרד מקבוצות אוכלוסייה אחרות. המאפיינים המיוחדים של הקבוצה באים לידי ביטוי במרחב שבו היא מתגוררת.
(בספר תמונה: לבסקים, בני קבוצה אתנית שמקום מושבה בהרי הפירנאים, על גבול ספרד וצרפת, יש שפה ודגל משלהם, מאכלים :יחודיים, מוזיקה ומאפיינים תרבותיים נוספים המייחדים אותם. יש להם עצמאות מסוימת באזור מושבם, אך הם שואפים לעצמאות נרחבת יותר. בתמונה: שלט הקורא לבסקים לשמר את שפתם, הנקראת "אוסקרה")
(בספר תמונה: החברה הבדואית בדרום הארץ מבקשת לשמר את התרבות המסורתית שהייתה נהוגה בדורות הקודמים: השירה, הנגינה, האריגה, הרקמה ועוד. בישוב לקייה הנשים משמרות את האריגה הבדואית המסורתית ואף מתפרנסות ממכירתה. בתמונה: אישה בדואית, בלבוש מסורתי, במפעל האריגה בלקייה)
*36*
המתח בין התרבות הגלובלית האחידה לבין התרבות המקומית הייחודית, הביא לחיפוש אחר דרך ביניים. כך נוצר מושג חדש, "עולמקומיות". המושג מורכב מצירוף המילים "עולמי" (גלובלי) ו"מקומי" (לוקאלי), והוא מבטא מצב שבו העולמי והמקומי מתקיימים יחד ואף משלימים זה את זה.
ה"עולמקומיות" היא, אם כן, דרך ביניים המאפשרת לתרבויות שונות לאמץ היבטים מסוימים של הגלובליזציה, מבלי לאבד תוך כדי כך את הייחוד שלהן.
היבט אחר של המושג "עולמקומיות" מתייחס לאופן שבו חברות בין-לאומיות מתאימות את עצמן לשווקים המקומיים. לדוגמה, רשת מקדונלד'ס, הנחשבת לאחד מסמלי האמריקניזציה והגלובליזציה, הבינה כי כדי להצליח בקרב תרבויות שונות עליה להתאים את התפריט לטעם ולמסורת המקומיים. לכן פתחה הרשת בישראל סניפים ובהם מוגש אוכל כשר, ובהודו לא מוכרים המבורגר מבשר בקר (מאחר שהפרות נחשבות במדינה זאת לבהמות מקודשות, ומרבית ההודים אינם אוכלים את בשרן).
עולמקומיות - מושג המורכב מצירוף המילים "עולמי" ו"מקומי,,, ומתאר את התהליכים הגלובליים ואת התהליכים המקומיים, המתרחשים בעולמנו בעת ובעונה אחת. (באנגלית, "גלוקל": צירוף של "גלובל" - עולמי, ו"לוקל" – מקומי).
שימור - פעולות שונות שמטרתן לשמור על צורתם המקורית על מבנים, אתרים ונופי טבע, וזאת כדי שישמשו עדות לערכים תרבותיים,
אתר מורשת עולמית – אתר כלשהו בעולם - ישוב, מבנה או אתר טבע - אשר הוכר רשמית על ידי אונסקו (ארגון של האו"ם) כאתר שיש לו חשיבות מיוחדת למורשת האנושות.
"כוכב נולד", "הישרדות", "מי רוצה להיות מיליונר?" - אלה הן תכניות מחו"ל, אשר שונו והותאמו לתרבות הישראלית. ב"כוכב נולד", לדוגמה, יש רק שירים ישראליים. מה דעתכם: האם תכניות אלה מבטאות "עולמקומיות"? הסבירו.
מאחר שגופי העולם הופכים גלובליים יותר ויותר, חוששים כי אתרים תרבותיים ייחודיים ונופים טבעיים יוצאי דופן ייכחדו וייעלמו. אמנם כל מדינה אחראית לשימור ולשיקום האתרים המצויים בה, אך לא לכל המדינות יש את האמצעים ואת המודעות לכך.
בשנת 1972 הכריז ארגון אונסקו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) על הסכם לשימור אתרי מורשת עולמית, וכיום חתומות עליו רוב מדינות העולם. בהסכם הוחלט לשמר נופים ואתרים שיש הסכמה רחבה על חשיבותם למורשת המשותפת של האנושות. לצורך זה הוכנה רשימה של "אתרי מורשת עולמית", המתרחבת מדי שנה. בשנת 2012 כללה הרשימה 962 אתרים ב-157 מדינות. 8 אתרים מצויים בישראל, ובהם: העיר העתיקה בירושלים וחומותיה, העיר העתיקה בעכו, מצדה, וכן דרך הבשמים והערים הנבטיות ששכנו לאורכה.
באיזה אופן תורמת ההכרזה על אתר כ"אתר מורשת עולמית" לשימורו? מעמדו הרשמי של האתר מחייב את כל הנוגעים בדבר לפעול לשימורו - הוא יכול לזכות בסיוע כספי לצורך מימון פעולות השימור, ומעמדו הרשמי מושך אליו תיירים מכל רחבי העולם.
(בספר תמונה: מקדש אבו סימבל במצרים הוא שריד לימי הזוהר של מצרים העתיקה, ועל כן חשיבותו רבה לא רק למצרים, אלא לכל האנושות. בעקבות הקמתו של סכר אסואן הסמוך היה המקדש עלול להיפגע, ועל כן הוחלט להעבירו למקום אחר. מבצע הצלתו הבין-לאומי של המקדש, הוא שהוליד את רעיון אתרי המורשת העולמית)
*37*
*37*
אכן, תהליכי הגלובליזציה גורמים לשינויים מרחיקי לכת בעולם. תהליכים אלה עדיין בעיצומם ואיננו יודעים עדיין בוודאות מה יהיו התוצאות העתידיות של השינויים שהם מחוללים, אבל אפשר כבר לעשות סיכומי ביניים.
אלה הסוברים כי תהליכי הגלובליזציה הכלכלית תורמים לאנושות תרומה חשובה, טוענים כי מדינות לא מעטות בעולם, אשר עד לפני כמה שנים נחשבו למדינות עניות, צומחות כעת ומתפתחות במהירות. תהליכי הגלובליזציה, והחברות הרב-לאומיות שהעבירו את עיקר הייצור למדינות אלה, סיפקו לתושביהן מקומות עבודה, תנאי חיים טובים יותר, ותקווה לעתיד מבטיח. "רק אל תעצרו לנו את הגלובליזציה", מבקשים הנשיאים וראשי הממשלות של מדינות אלה.
אך חשוב לציין כי מידת ההשתלבות של המדינות העניות והפחות מפותחות בכלכלה הגלובלית, שונה ממדינה למדינה. יש מדינות שניצלו בעשורים האחרונים את הכלכלה הגלובלית והפכו בזכותה ממדינות עניות למדינות עשירות. כאלה הן, לדוגמה, קוראה הדרומית וסינגפור. יש מדינות שבשנים האחרונות מגבירות את המעורבות שלהן בכלכלה העולמית ומצמצמות בזכות כך את הפער בינן לבין המדינות העשירות. כאלה הן, לדוגמה, סין והודו, ברזיל ורוסיה, אפריקה ואינדונזיה. אך יש גם מדינות רבות שמתקשות להשתלב בכלכלה הגלובלית ולשפר את מצבן, והן נותרות עניות. כאלה הן רבות ממדינות אפריקה. (עוד על הפערים בין מדינות העולם - נרחיב ביחידה הבאה.)
(בספר תמונה: קוראה הדרומית נמנית כיום עם המדינות המפותחות ביותר בעולם, והיא נחשבת אחת המדינות המובילות בחדשנות ובמוצרים עתירי ידע. ואולם עד לפני כ-50 שנה הייתה קוראה מדינה ענייה, ומצבה הכלכלי היה דומה לזה של העניות במדינות אפריקה ואסיה. השתלבותה של קוראה בכלכלה הגלובלית היא בין הגורמים שהביאו לצמיחתה המהירה. בתמונה: מרכז העיר סאול, בירת קוראה הדרומית)
סכמו את הטקסט שבעמוד זה. היעזרו בתרשים הזרימה המצורף (היעזר במנחה)
*38*
אחרים מדגישים דווקא את ההשפעות השליליות של הגלובליזציה. אחת הטענות המרכזיות שלהם היא שתהליך זה גורם להגדלת הפערים בין עשירים לעניים ובין המדינות המפותחות למדינות העניות: קרוב למחצית בני האדם החיים כיום בעולם מתקיימים מכ-2.5 דולר ליום או פחות! לטענתם, הגלובליזציה אינה מועילה לאנשים הרבים האלה, שרובם חיים במדינות הפחות מפותחות של העולם, לשפר את תנאי חייהם.
טענות בעניין הגלובליזציה מושמעות גם נגד תנאי ההעסקה של העובדים במפעלים של החברות הרב-לאומיות. כפי שראינו, החברות הרב-לאומיות ממקמות מפעלי ייצור רבים במדינות העניות והפחות מפותחות של העולם. תנאי התעסוקה של העובדים במפעלים אלה הם, במקרים רבים, קשים ביותר: הם עובדים שעות רבות תמורת שכר נמוך ביותר! במקרים רבים התנאים הפיזיים שבהם הם עובדים אינם תנאים ראויים, ונגרם נזק לבריאותם; והם ואינם מקבלים תנאי עבודה בסיסיים כמו ימי מנוחה, ימי חופשה וכדומה. זאת ועוד, במקרים שונים מועסקים במפעלים אלה גם ילדים, וזאת בניגוד להסכמים בין-לאומיים האוסרים זאת. לפיכך יש המכנים את התופעה הזאת, הפוגעת קשות במיליוני אנשים בעולם, "עבדות מודרנית", וקוראים להפעיל לחץ על החברות הפוגעות בזכויות העובדים. לתהליכי הגלובליזציה יש השפעות שליליות לא רק במדינות העניות של העולם. העברת הייצור למדינות הפחות מפותחות, גורמת במדינות המפותחות לכך שמפעלים רבים אינם מסוגלים לעמוד בתחרות - עובדיהם מפוטרים, והם נסגרים.
בפרק הבא של היחידה תוכלו לקרוא על השפעות חיוביות ושליליות נוספות של תהליכי הגלובליזציה בכל הקשור לאיכות הסביבה. וביחידה הבאה נעמיק ללמוד על הפערים ועל אי השוויון בין מדינות העולם.
סכמו את הטענה שבעמוד זה. היעזרו בתרשים הזרימה המצורף (היעזר במנחה)
קבוצות אוכלוסייה הרואות עצמן נפגעות מן הגלובליזציה, וכן ארגונים בין-לאומיים ופעילים חברתיים מכל העולם, פועלים בדרכים שונות לצמצום ההשפעות השליליות של הגלובליזציה. וכך, כמעט כל ועידה או התכנסות בין-לאומית מלווה כיום בפעילות מחאה נגד הגלובליזציה.
ההפגנה המפורסמת ביותר של המתנגדים לגלובליזציה התקיימה בעיר סיאטל, ארצות הברית, בשנת 1999. ההפגנה נערכה כאשר התכנס בעיר ארגון הסחר הבין-לאומי - אחד הארגונים המרכזיים המקדמים את הכלכלה הגלובלית. 50 אלף מפגינים הגיעו לעיר האמריקנית מכל רחבי העולם. עד מהרה הפכה ההפגנה לאלימה, ורבים מן המפגינים נפצעו ונעצרו. מאז, כל הוועידות הבין-לאומיות המקדמות את תהליכי הגלובליזציה מלוות באבטחה כבדה.
(בספר תמונה: מפגינים ושלטי מחאה בהפגנה נגד הגלובליזציה בכינוס ארגון הסחר העולמי שהתקיים בהונג קונג בשנת 2005. ראשי התיבות WTO הן ראשי התיבות של ארגון הסחר העולמי, והמחאה היא על כך שחקלאים מקומיים נפגעים עקב המסחר הבין-לאומי בתוצרת חקלאית)
*39*
*39*
- בעולם הגלובלי רוב הפעילות הכלכלית עוברת לידי חברות רב-לאומיות.
- בעולם הגלובלי הסחר הבין-לאומי מתרחב.
- בעולם הגלובלי מתרחשים שינויים במבנה ובמיקום של התעשיות.
- בעולם הגלובלי תהליכי ההפרטה גוברים, וכוחן של המדינות נחלש.
- בעולם הגלובלי מיליוני אנשים מהגרים ממקום למקום.
- בעולם הגלובלי תהליכים של אמריקניזציה, ובהם תרבות הצריכה, מציפים את העולם.
- בעולם הגלובלי מתפתחת תרבות עולמית אחידה, ומאפייני התרבות המקומית הולכים ונעלמים.
- בעולם הגלובלי - לצד האחידות, עמים וקבוצות מקומיות מבקשים לשמר את ייחודם.
- בעולם הגלובלי רבים מחפשים אחר הדרך לשלב בין המקומי לעולמי.
- הגלובליזציה תורמת למדינות העולם השונות במידה שונה: יש מדינות הנהנות ממנה יותר, ויש מדינות הנהנות ממנה פחות.
1. חברה רב-לאומית מעוניינת להקים מפעל באחת המדינות העניות בעולם. ערכו משחק תפקידים בזוגות: תלמיד אחד ייצג את העמדות של החברה, ותלמיד אחר ייצג את העמדות של האוכלוסייה במקום.
2. חברת "אפל" מרכיבה את מוצריה, בהם האייפון והאייפד, במפעלי Foxconn בסין. במסגרת סדרת כתבות שנעשו במערב על תנאי ההעסקה של עובדי המפעלים, נחשפו שעות עבודה ארוכות, תשלום נמוך ותנאי עבודה מסוכנים. על החברה הופעל לחץ ציבורי, שבעקבותיו נדרשה החברה לבצע שינויים בתנאי ההעסקה של עובדיה, ואלה אכן השתפרו.
א. תארו באמצעות הדוגמה שלמעלה את הקשר בין הפעלת לחץ של צרכנים בצדו האחד של העולם, לבין לתנאי ההעסקה בצדו האחר.
ב. תארו את ההיבטים השונים של הגלובליזציה, הבאים לידי ביטוי בדוגמה שתוארה.
3. הסבירו את הקשר בין הגידול בממדי הסחר העולמי להתפתחויות בתחומי התחבורה והתקשורת.
4. באילו תחומים חשוב, לדעתכם, לא לאבד את התרבות המקומית? התייחסו לתחומים כמו שפה, דת, מוזיקה, מנהגי חגים, לבוש, עסקים, ותחומים אחרים.
5. מה דעתכם: האם המפגש בין ה"עולמי" לבין ה"מקומי" הוא מפגש שמפרה את הצדדים, או להפך: מצב של התנגשות, שבו צד אחד גובר על הצד האחר? הסבירו את דעתכם והביאו דוגמה.
6. עולם גלובלי, מה זה אומר?
א. כתבו את כותרת הפרק ואת כותרות המשנה.
ב. צבעו בצבע אחד את הכותרות שעוסקות במאפיינים כלכליים ופוליטיים. צבעו בצבע אחר את הכותרות שעוסקות במאפיינים חברתיים-תרבותיים.
ג. בחרו 3 כותרות והמחישו אותן באמצעות תמונה או נתונים מרשת אינטרנט, לפי בחירתכם.
*40*
*40*
אחד מן הסממנים המובהקים של העידן הגלובלי הוא השפעתו הגוברת של האדם על הסביבה הטבעית. בפרק זה נבחן את הקשר בין תהליכי הגלובליזציה לבין בעיות סביבה שונות, וננסה לבדוק כיצד העולם הגלובלי מתמודד עם הבעיות הללו.
*40*
בעיות הסביבה מתעצמות בגלל תהליכי הגלובליזציה
הפיתוח והצמיחה הכלכלית המתרחשים בעולם הגלובלי הם בין הגורמים המרכזיים לבעיות הסביבה הבוערות ביותר של כדור הארץ: הידלדלות משאבי הטבע, ההתחממות הגלובלית, זיהום האוויר ועוד. חשוב להדגיש: בעיות סביבה שונות היו קיימות כבר בעבר, אך תהליכי הגלובליזציה הגבירו והאיצו רבות מהן. נבחן כמה דוגמות.
מאז ומתמיד ניצל האדם את משאבי הטבע שכדור הארץ התברך בהם - המים, הקרקע, העץ, הפחם ומשאבים אחרים. בעבר היה השימוש במשאבים מצומצם, ולא פגע פגיעה של ממש בסביבה הטבעית. במרוצת הדורות גבר השימוש בהם בהדרגה, ונתגלו משאבים חדשים, כדוגמת הנפט והגז. בתקופה המודרנית גדל קצב ניצולם לאין-שיעור - במקומות מסוימים כמעט עד תום. השימוש הגובר במשאבי הטבע בעידן הגלובלי אף יוצר מפגעים סביבתיים רבים.
מדוע גברה כל כך צריכת המשאבים בימינו? הגידול באוכלוסיית העולם, והעלייה ברמת החיים בעקבות תהליכי הגלובליזציה, מגבירים את השימוש במשאבי הטבע. הנה כמה דוגמות:
- בני האדם צורכים עוד ועוד מוצרים, למשל: מכשירי חשמל, מכוניות, רהיטים, בגדים. תהליך ייצורם של המוצרים הרבים דורש שימוש רב יותר בחומרי גלם מן הסביבה הטבעית.
- השימוש הגובר בברזים ובאסלות, במכונות כביסה ובמדיחי כלים, מגביר את צריכת המים.
- הגידול במספר המכוניות הנעות על הכבישים בכל העולם, מגביר את צריכת הדלק (המיוצר מנפט).
משאבי (ה)טבע – כל החומרים הקיימים בטבע ואשר האדם משתמש בהם לצרכיו, למשל: מים, קרקע, עץ, פחם, נפט, גז.
(ה)התחממות (ה)גלובלית, שינוי האקלים העולמי - שינוי בתנאי האקלים בכדור הארץ, הגורם לעליית הטמפרטורה ברחבי העולם.
(בספר גרף: העלייה בניצול משאבי טבע בארה"ב, 1775-2010 – היעזר במנחה)
1. עיינו בגרף.
א. תארו במילים שלכם את השינוי שחל במידת הניצול של משאבי הטבע בארה"ב במהלך המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21.
ב. מה הקשר בין המידע העולה מן הגרף לבין בעיות הסביבה?
2. כותר - מצגת ופעילות בנושא "צריכה ומשאבי טבע".
*41*
בעשרות השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ. תופעה זאת מכונה "ההתחממות הגלובלית" (או "שינוי האקלים העולמי"). חוקרים רבים סבורים כי ההתחממות הגלובלית נגרמת על ידי הפליטה ההולכת וגדלה של גזים שונים, ובעיקר פחמן דו-חמצני, אל האטמוספרה. הגזים האלה נפלטים מתחנות הכוח, ממפעלי התעשייה ומכלי התחבורה השונים, וכמותם עולה בגלל תהליכי הפיתוח הנרחבים של העידן הגלובלי.
ההתחממות הגלובלית גורמת לתופעות טבע כגון הפשרת קרחונים ועליית מפלס פני הים, ולהתגברותן של תופעות כמו בצורת או שיטפונות קשים. התופעות האלה פוגעות כבר כיום באדם ובסביבה, וקיים חשש כי הן יחמירו עם הזמן.
(בספר תמונה: עלייה של מפלס מי הים, גם אם תהיה מתונה, תציף חלקים נרחבים של איי מלדיב באוקיינוס ההודי. בתמונה: אחד מאיי מלדיב)
ליערות המצויים על פני כדור הארץ יש שימושים רבים. לנו, בני האדם, היערות מספקים עצים לצורכי בנייה ולצורכי תעשיית הנייר, תעשיית הרהיטים ותעשיות אחרות, והם גם משמשים אזורי נופש מבוקשים. אך ליערות יש גם תפקיד מרכזי בטבע: הם נוטלים חלק בשימור מגוון המינים של בעלי החיים והצמחים בטבע, והם מסייעים במניעת סחף של קרקעות ובשמירה על מאזן הגזים בטבע (קליטת הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספרה, ופליטת חמצן לאטמוספרה). בירוא היערות פוגע בתפקודים האלה ויוצר בעיות סביבתיות רבות. מדוע מבראים יערות? לבירוא שתי מטרות עיקריות: ליצור שטחים חדשים לחקלאות, ולהשתמש בעצים כחומר גלם לצרכים שונים. מאחר שאוכלוסיית העולם גדלה מאוד בדורות האחרונים, ורמת החיים עלתה, הולך וגדל הביקוש לשטחי החקלאות וגם לעץ עצמו. לכן חברות בין-לאומיות, שזיהו את הרווח הכלכלי המצוי בתחום הזה, נכנסו לעסקי הבירוא והרחיבו אותם.
1. כותר - פעילות בנושא ההתחממות הגלובלית.
2. כותר - פעילות בנושא בירוא היערות.
שטחם של היערות המבוראים מדי שנה בעולם כולו הוא כ-90 אלף קמ"ר. זהו שטח הגדול פי 4 משטחה של מדינת ישראל!
אטמוספרה - מעטפת הגזים המקיפה את כוכבי הלכת, ובהם גם כדור הארץ. האטמוספרה של כדור הארץ שומרת על טמפרטורה ממוזגת ומגינה על החיים על פני כדור הארץ, על ידי סינון הקרינה המסוכנת המגיעה מן השמש.
בירוא יערות - כריתה או שרפה של עצי יער במטרה לפנות שטחי קרקע ולנצלם למטרות אחרות כגון חקלאות ומרעה, או במטרה להשתמש בעצי היער כחומר גלם לתעשייה ולבניין ועוד.
*42*
הבירוא נרחב במיוחד באזורי היערות הטרופיים - יערות הגשם. יערות אלה משתרעים על פני שטחים נרחבים סמוך לקו המשווה, בתחומן של היבשות אסיה, אפריקה ואמריקה המרכזית והדרומית. כ-30 אחוז מן השטח היבשתי בעולם עדיין מכוסים יערות, אבל הם הולכים ונעלמים.
הכריתה רחבת-ההיקף של היערות בימינו גורמת נזק רב: מאזן הגזים באטמוספרה נפגע, בעלי-חיים וצמחים ייחודיים נכחדים, והקרקע החשופה נסחפת.
יער גשם – סוג של יער המאפיין את אזורי האקלים הטרופי, המשתרעים משני צדיו של קו המשווה. היער סבוך והוא עשוי רבדים של צמחייה. בלשון הדיבור הוא מכונה "ג'ונגל".
היו ימים שבהם נפאל, מדינה באסיה, הייתה משופעת ביערות, אך בעשרות השנים האחרונות נכרתו למעלה מ-70 אחוז משטח יערותיה של המדינה הזאת. הכריתה מתבצעת בעיקר כדי להכשיר שטחי חקלאות חדשים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, וכן כדי לספק לתושבים עצים לשימוש ביתי: כ-87 אחוז מתושבי נפאל משתמשים עדיין בעץ לחימום ולבישול. לגבי נפאלים רבים, מכירת העץ היא גם מקור הכנסה חשוב. בשנים האחרונות גבר הביקוש לעץ באזורים ההרריים של המדינה, בין השאר בגלל הגידול במספר התיירים המגיעים לאזור. תושבי המקום המתפרנסים מתיירות הרחיבו את היקף הכריתה במטרה לספק גם לתיירים מים חמים ומזון מבושל.
כך הנוף הירוק של היערות הולך ונעלם, ובית הגידול (סביבת המחיה) של צמחים ובעלי חיים הולך ונכחד. יתר על כן, בגלל כריתת היערות גדל הסיכון לגלישת הקרקע ולהצפת הנהרות. כיצד? העצים אינם אוחזים עוד את הקרקע, וזו נשטפת בעונת גשמי המונסון במורדות התלולים, "סותמת" את אפיקי הנהרות ומעלה את מפלס המים.
ההכרה בנזק הרב שנגרם על ידי כריתת היערות הביאה לאזור ארגונים שונים, ואלה פועלים כיום בכפרי האזור במטרה לצמצם את היקף הכריתה.
(בספר תמונות: א. עצי היער נכרתים ומנוסרים במקום כדי שיהיה אפשר להובילם בקלות. ב. חתיכות העץ נאספות ומובלות לכפר באמצעות סלים הנישאים על הגב, על פי רוב על ידי נשות הכפר ובנותיו. ג. העצים מאופסנים וממתינים לשימוש במחסן הסמוך לבית. ד. לוח סולארי (לשימוש באנרגיית השמש) שהותקן בכפר כדי לצמצם את השימוש בעץ)
(בספר איור: השינוי בהיקף היער במבחר מדינות – היעזר במנחה)
*43*
מאחר שתהליכי הפיתוח המתרחשים באזורים שונים בעולם דומים, גם בעיות הסביבה הנלוות לפיתוח משותפות לרבים מהאזורים, לדוגמה: תהליכי הבנייה והפיתוח של הערים באים על חשבון השטחים הטבעיים המצויים סביבן; תהליכי התיעוש גורמים לזיהום האוויר ומקורות המים - המים העיליים ומי התהום; והערים הגדולות סובלות מבעיות של רעש, זיהום אוויר ופקקי תנועה.
אך לצד הדמיון, קיימים גם הבדלים בין מדינות שונות. בעיקר בולטים ההבדלים בין המתרחש במדינות המפותחות לבין המתרחש במדינות הפחות מפותחות. במדינות המפותחות יש מודעות רבה לנושאי הסביבה, והתושבים אינם מוכנים יותר להסכים לפגיעה בבריאותם. למדינות אלה יש משאבים מתאימים - כסף, כוח אדם מיומן וטכנולוגיה מפותחת, ואלה מאפשרים להן לטפל בבעיות הסביבה שנוצרו. כן עומדים לרשותן של המדינות המפותחות חוקים ומנגנוני אכיפה המסייעים להן לצמצם את המפגעים.
למדינות הפחות מפותחות, לעומת זאת, אין את האמצעים הנדרשים כדי לטפל בנושאים הסביבתיים, וענייני הסביבה גם אינם מצויים בראש סדר העדיפויות שלהן: הן שקועות במאמצים לצאת ממעגל העוני, והעיסוק בענייני הסביבה נתפס אצלן, במקרים רבים, כעיסוק במותרות. במדינות אלה לא קיימים בדרך כלל חוקים מחמירים בנוגע לאיכות הסביבה, וגם אלה הקיימים - במקרים רבים אינם נאכפים.
מדינות אלה מבקשות לפתח את כלכלתן בכל דרך אפשרית ולספק מקורות פרנסה לתושביהן. לפיכך הן פותחות את שעריהן לפני החברות הרב-לאומיות ומאפשרות להן לכרות את יערות הגשם, להטמין בשטחן פסולת רעילה, ולהקים בתחומן מפעלים המזהמים את האוויר ואת והמים. האוכלוסיות של מדינות עניות אלה סובלות מכך קשות, אך מאחר שמדובר במקורות פרנסתן הן מתקשות להיאבק.
מים עיליים - כל גופי המים הנמצאים בגובה פני הקרקע או סמוך אליהם - נהרות, אגמים ומעיינות.
מי תהום - מים הנאגרים בשכבת סלע הנמצאת מתחת לפני הקרקע.
עד ראשית שנות האלפיים פעל מפעל הפלדה תיסנקרופ בעמק הרוהר בגרמניה. עקב הזיהום שנפלט מהמפעל, החולצות הלבנות שלבשו הגברים לכנסייה בימי ראשון נעשו אפורות עד שחזרו לבתיהם. לפני כעשור פורק המפעל והועבר לעיר האנדאן בסין. עכשיו, 5.8 מיליון תושבים החיים בעיר הסינית סובלים מתופעה דומה: הכביסה התלויה לייבוש מוכתמת בפיח שפולט מפעל הפלדה הסמוך, התושבים אינם אוכלים בחוץ כדי שהאורז לא ישחיר, והילדים אינם נרדמים בלילה מפאת הרעש. אבל המפעל מייצר מקומות עבודה ומשכורות קבועות - והתושבים מתמודדים עם המפגע, בחוסר ברירה.
מבוסס על כתבה מאת ג'וזף קאהן ומארק לנדלר, ניו יורק טיימס.
(פורסם ב"הארץ"), 25/12/2007.
(בספר תמונה: יותר ויותר מתושבי הערים הגדולות בעולם נאלצים להסתובב עם מסכות על פניהם בשל זיהום האוויר המחריף והולך. בתמונה: רוכבי אופנוע בעיר הו-צ'י-מין בווייטנאם)
*44*
רבות מבעיות הסביבה אינן נשארות בתחומי האזור או המדינה שבהן הן נוצרות, אלא מתפשטות לעבר אזורים אחרים ואף למדינות אחרות. הנה כמה דוגמות:
- זיהום אוויר שנוצר במדינה אחת, מתפשט באמצעות הרוחות אל תחומיה של מדינה שכנה.
- ביוב הנשפך לים במדינה אחת, מגיע באמצעות זרמי הים לחופיה של מדינה אחרת.
- חומרים מזהמים הנשפכים לנהר העובר דרך כמה מדינות, מזהמים אותו לכל אורכו.
-קרינה רדיואקטיבית הדולפת מכור גרעיני הנמצא במדינה אחת, עלולה להגיע לתחומיה של מדינה שכנה.
- חומרי הדברה רעילים החודרים לתוצרת החקלאית של מדינה אחת, מגיעים לשווקים של מדינות אחרות.
- נפט שנשפך ממכלית בלב ים, פוגע בחי ובצומח לאורך אלפי קילומטרים ועד למרחק רב ממקום האסון.
אכן, בעיות הסביבה אינן יודעות גבולות, ולכן מדינות שונות סובלות ממפגעים סביבתיים שלא נוצרו בתחומן. במקרים אלה, המדינות המעוניינות לטפל במפגעים או למנוע היווצרות מפגעים נוספים, תלויות לצורך כך במדינות שכנות.
קרינה רדיואקטיבית - קרינה שמקורה בגרעין האטום. הקרינה הרדיואקטיבית מסוגלת לפגוע בתאים חיים, ולפיכך היא מסוכנת.
1. עיינו במפה שלפניכם ובתמונה שבעמוד הבא, ובמידע הנלווה אליהן, והבהירו כיצד האירועים המתוארים בהם מדגימים בעיות סביבה החוצות גבולות.
2. האם אתם יודעים על בעיות סביבה אחרות שהתרחשו במקום אחד והתפשטו מעבר לגבולות האזור או המדינה?
(בספר מפה: התפשטות הקרינה בעקבות אסון דליפת הכור בצ'רנוביל. בשנת 1986 התרחשה דליפה חמורה בכור הגרעיני הסמוך לעיירה צ'רנוביל שבאוקראינה, ומן הכור נפלטה קרינה רדיואקטיבית בשיעור עצום. הקרינה התפזרה עם הרוח על פני מאות ק"מ, וכ-60 אחוז ממנה נחתו בבלרוס השכנה. עשרות אלפי תושבים נאלצו להתפנות מבתיהם, ואלפים מתושבי האזור לקו מאז בסרטן. גם החי והצומח באזור נפגעו קשות, והזיהום חדר לקרקע ולמי התהום. תחילה ניסו השלטונות להסתיר את התאונה, אך היא נחשפה בעקבות מדידות של קרינה חריגה בשוודיה. המפה מתארת את עוצמת הקרינה שנמדדה בסביבות הכור 10 שנים לאחר התאונה)
*45*
*45*
אכן, רבות מבעיות הסביבה בעולם מתעצמות בגלל הגלובליזציה, וההשפעות הסביבתיות עוברות ממקום למקום. לצד החסרונות, יש לכך גם יתרונות. היתרונות קשורים ליכולת של בני האדם בכל רחבי העולם לשתף פעולה אלה עם אלה כדי להתמודד בהצלחה עם המפגעים הקיימים, ולמנוע מפגעים אפשריים בעתיד. הניסיונות השונים להתמודד עם בעיות הסביבה נעשים הן ברמה המקומית, הן ברמה הלאומית והן ברמה הגלובלית. נבחן דרכים שונות שאוכלוסיית העולם נוקטת בהן במטרה להתמודד עם המפגעים שיצרה, ונראה כיצד הגלובליזציה מסייעת בהתמודדות זאת.
חקיקה ואמנות בין-לאומיות
במקומות רבים בעולם מחוקקים כיום חוקים שנועדו למנוע מפגעים סביבתיים, לדוגמה: מחוקקים חוקים המטילים קנסות על מפעלים שמזהמים את הסביבה, או חוקים הקובעים מהי כמות הפחמן הדו-חמצני שמותרת לפליטה מכלי הרכב הנעים בכבישים. המודעות הגוברת לבעיות הסביבה בשנים האחרונות, וההבנה שרבות מבעיות הסביבה הן בעיות חוצות גבולות, הובילו לשיתוף פעולה בין-לאומי ולכינוסן של ועידות בין-לאומיות. המשתתפים בוועידות האלה דנים בבעיות הסביבה ומציעים דרכים לשיתוף פעולה בין-לאומי במטרה להתמודד עם האתגרים הסביבתיים העומדים לפני האנושות. אחת ההצלחות הנזקפות לשיתוף הפעולה בין המדינות בנושאי הסביבה היא ההתמודדות עם הדלדלות שכבת האוזון באטמוספרה: בסוף המאה ה-20 הוביל האו"ם מהלך ובו חתמו 183 מדינות על אמנה בין לאומית, שבמסגרתה הן מתחייבות לצמצם את השימוש בכימיקלים שגרמו לתופעה (בעיקר גזים מסוג פראון, שמשתמשים בהם בתרסיסים ובמקררים). ואמנם, נתונים שנאספו בשנים האחרונות מעידים כי קצב ההיעלמות של האוזון ירד במידה ניכרת.
אחת הוועידות הסביבתיות הראשונות הייתה "ועידת ריו", שהתכנסה בשנת 1992 בריו-דה-ז'נרו שבברזיל והשתתפו בה כמעט כל מדינות העולם. בין ההצעות שהועלו בוועידה היו הצעות לצמצם את פליטת הפחמן הדו-חמצני לאטמוספרה, במטרה למנוע את ההתחממות הגלובלית. ועידות נוספות נערכו בעיר קיוטו ביפן (1997), ובקופנהגן בדנמרק (2009).
הידלדלות שכבת האוזון - כינוי לתופעת הירידה בריכוז גז האוזון, הנמצא בשכבת האוזון באטמוספרה, בגובה של 12-50 ק"מ מעל לפני כדור הארץ. (שכבת האוזון חשובה מאחר שהיא מגנה עלינו מפני פגיעה של הקרינה האולטרה-סגולה של השמש.) יש המכנים את תופעת ההידלדלות בשכבת האוזון בשם "החור בשכבת האוזון".
אמנה בין-לאומית - הסכם בין מדינות באשר לקיום יחסים הדדיים והסדרים משותפים בהתאם למשפט הבין-לאומי.
כותר - כתבה ופעילויות בנושא "המשבר הגלובלי"
(בספר תמונה: נהר הדנובה, הזורם לאורך 2,860 ק"מ ממרכז אירופה לעבר הים השחור, עובר בדרכו בשטחן של 10 מדינות שונות, ומנקז מים מ-9 מדינות נוספות. בתקופה המודרנית הזדהם הנהר במזהמים כמו שפכי תעשייה, שפכי ביוב ומזהמים שמקורם בחקלאות. אלה הוזרמו אליו ישירות או התנקזו אליו דרך למעלה מ-300 הנהרות המזינים אותו לאורך מסלולו. לפני כ-15 שנה החל לפעול ארגון המשותף למדינות השותפות לאגן הניקוז של הנהר, הפועל מאז בהצלחה רבה במטרה לשפר את מצבו)
*46*
הצלחתן של הוועידות והאמנות הבין-לאומיות בטיפול בבעיות הסביבה היא מוגבלת. זאת בעיקר מפני שאין עדיין דרך לכפות על המדינות השונות לבצע את ההחלטות המתקבלות בהן. ואף על פי כן, האמנות והוועידות האלה ממלאות תפקיד חשוב - הן מגבירות את המודעות לבעיות הסביבה, והן מעלות את נושאי הסביבה לדיון ציבורי בין-לאומי. לצד האמנות הבין-לאומיות קיימות גם אמנות אזוריות, הקושרות יחד כמה מדינות המתמודדות עם אתגר סביבתי משותף. כזו היא, לדוגמה, "אמנת ברצלונה", שנועדה להגן על הים התיכון מפני זיהום מי הים. על האמנה הזאת חתומות מדינות אגן הים התיכון, ובהן מדינת ישראל ומדינות האיחוד האירופי. היא מחייבת את המדינות החתומות עליה לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי לצמצם את זיהום הים ולהגן על הסביבה הימית.
קראו על אמנת ברצלונה במקורות מידע שונים (למשל, באתר "סבבה").
א. סכמו את הפעולות שנעשות כדי לשמור על הים התיכון.
ב. מדוע שיתוף הפעולה בין המדינות לשמירה על הים חשוב כל כך?
עוד מבט: מדוע קשה להגיע להסכמות שיצמצמו את ההתחממות הגלובלית?
מרבית החוקרים בעולם מאמינים כי אפשר לצמצם את ההתחממות הגלובלית על ידי צמצום כמות הפליטה של פחמן דו-חמצני מתחנות כוח, ממפעלי תעשייה, מכלי רכב ועוד. מדוע, אם כן, מתקשה אוכלוסיית העולם ליישם את הפתרון הזה? נמנה כמה סיבות לכך.
- כדי לצמצם את היקפי הפליטה של הגז מבלי שהדבר יפגע בפיתוח וברמת החיים, יש להשקיע משאבים רבים: תחנות כוח, מפעלים וכלי רכב שאינם מזהמים, הם על פי רוב גם יקרים יותר. ואולם מקבלי ההחלטות מתקשים להפנות תקציבים לפעולות שאת תוצאותיהן יהיה אפשר לראות רק בעתיד.
- יש לקבוע מה יהיה חלקה של כל מדינה בצמצום הפליטה של הפחמן הדו-חמצני, ועולה השאלה: האם יש לקבוע זאת בהתאם לכמות הזיהום שכל מדינה מייצרת, או יחסית למספר התושבים במדינה?
- בעיה נוספת נוגעת לאבחנה בין המדינות המפותחות והעשירות של העולם לבין המדינות העניות, הפחות מפותחות. עולה השאלה: האם שתי קבוצות המדינות צריכות לצמצם את הפליטה בתחומן במידה שווה? המדינות הפחות מפותחות גורסות כי יש לאפשר להן פליטה של גזים בכמות גדולה יותר מזו שמאפשרים למדינות המפותחות. מדוע? המדינות הפחות מפותחות טוענות כי מאז המהפכה התעשייתית פלטו המדינות הנחשבות כיום למפותחות, מיליארדי טונות של גזים רעילים לאטמוספרה. לטענתן, רק כך הצליחו המדינות המפותחות להגיע לרמת הפיתוח הגבוהה שלהן היום. כעת, טוענות המדינות הפחות מפותחות, הגיע תורן להעלות את רמת הפיתוח ואת רמת החיים.
(בספר גרפים:
1. פליטת פחמן דו-חמצני בארה"ב ובסין, 2009, במיליארדי טונות בריבוע
ארה"ב 5; סין 7.5
2. פליטת פחמן דו-חמצני לנפש בארה"ב ובסין, 2009, בטונות בריבוע
ארה"ב 17; סין 5
מקור: הבנק העולמי)
עיינו בגרפים של ארה"ב ושל סין.
א. מי משתי המדינות פלטה יותר פחמן דו-חמצני בשנת 2009? ומי מהן פלטה יותר פחמן דו-חמצני לנפש בשנה זאת?
ב. איזו משתי המדינות תעדיף, לדעתכם, שהיקף הצמצום שהיא מחויבת לו ייקבע בהתאם לכמות הפליטה הכללת? ואיזו מדינה תעדיף שהיקף הצמצום ייקבע על פי כמות הפליטה לנפש? הסבירו.
*47*
בגלל תהליכי הפיתוח המהירים המתרחשים בעולם - עוד ועוד שטחים פתוחים ונופים טבעיים הופכים לאזורים בנויים. על שטחים אלה בונים בתים ושכונות למגורים, סוללים כבישים ומסילות ברזל, מקימים מפעלים ומרכזי מסחר, מלונות, מסעדות ועוד. בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות השמירה על השטחים הפתוחים, שתפקידיהם מגוונים וחשובים. הם משמשים בתי גידול (אזורי קיום) לצומח ולבעלי החיים; הם מתפקדים כ"ריאות ירוקות"; הם מהווים מפלט משאון העיר ומן הנוף העירוני המלאכותי; והם משמשים לבילוי, למנוחה ולפעילות ספורט.
כדי לשמר את הנופים הטבעיים של כדור הארץ ואת הצמחים ובעלי-החיים הייחודיים שהתפתחו בהם - מדינות רבות מכריזות על אזורים מסוימים בתחומן כשמורות טבע. אלה הם אזורים המוגנים מפני פעולות העלולות להשפיע על אופי החי, הצומח וצורות הנוף בתחומם. בתחומי שמורת הטבע הפיתוח והבנייה מוגבלים, ואסור לצוד או לקטוף פרחי בר. לעיתים מוגבלים גם מספר המבקרים ושעות הביקור, כדי לא להפריע לבעלי החיים להתנהל באופן טבעי.
שטח פתוח, שטח ירוק - שטח לא בנוי. השטחים הפתוחים כוללים פארקים ושמורות טבע, שטחי חקלאות, ושטחים לא בנויים בין הערים ובתוכן.
ריאה ירוקה - כינוי לשטח צמחייה ירוק בלב אזור עירוני. מקור הכינוי הוא בתרומתה של הצמחייה לחילוף המים באוויר העירוני, בדומה לתרומתן של הריאות לגוף האדם (אך בהיפוך: ריאות האדם קולטות חמצן ופולטות פחמן דו-חמצני, ואילו הריאות הירוקות קולטות פחמן דו-חמצני שנפלט מכלי הרכב, ממפעלי התעשייה ומתחנות הכוח, ופולטות חמצן נקי).
שמורת טבע - שטח פתוח שהוגדר בחוק וחלות עליו מגבלות של פיתוח ובנייה, ומגבלות נוספות, שנועדו להבטיח שבעלי-החיים והצמחייה המצויים בתחומו לא ייפגעו.
1. היכנסו לאתר שמורות הטבע בישראל באינטרנט, בחרו באחת השמורות ותארו את המאפיינים הייחודיים שלה.
2. הציעו לרשות המקומית שלכם אזור שכדאי, לדעתכם, להכריז עליו כעל שמורת טבע. נמקו מדוע.
(בספר תמונות: ניו-זילנד התברכה בנופים טבעיים מרשימים ובבעלי חיים שרבים מהם ייחודיים למדינה זאת. הרצון לשמר את הנופים האלה ולהגן עליהם מפני "שיני הפיתוח" המאיימות לנגוס בהם, הביא להכרזתם של שטחים נרחבים כפארקים לאומיים ושמורות טבע, ולהקמתה של רשות ממשלתית האחראית לניהולם. המודעות הסביבתית הגבוהה המאפיינת את תושבי ניו-זילנד, ודאגתם לשימור מפיה הטבעיים, הם דוגמה למדינות רבות בעולם. ואולם על אף שהמודעות לנושאים אלה בעולם הולכת וגדלה, המצב במדינות רבות עדיין רחוק מלהיות משביע רצון.
בתמונה למעלה: הפארק הלאומי הר אספירינג, באי הדרומי של ניו-זילנד בתמונה משמאל: מפת שטחי הפארקים הלאומיים של ניו-זילנד, שהם רק חלק מכלל השטחים המוגנים של המדינה)
*48*
ראינו כי גוברת ההבנה שהאדם מחסל כמעט עד תום חלק ממשאבי הטבע של כדור הארץ, ומייצר זיהומים הגורמים לנזקים גדולים בהווה, ועלולים לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הבנה זאת מובילה לחיפוש מתמשך אחר דרכים "ירוקות" יותר לפעולה - פיתוח בדרך הקיימות (פיתוח בר-קיימא). אלה הן פעולות פיתוח הנשענות על תפיסת עולם שלפיה פעילותו של האדם במרחב צריכה להיעשות תוך שמירה על משאבי הטבע, ומתוך מחויבות לצורכי האוכלוסייה לא רק בהווה אלא גם בעתיד. נמנה כמה מן הפעילויות ברוח הקיימות.
מאמצי האנושות מופנים כיום לצמצום השימוש במשאבים המתכלים והמזהמים, ולהחלפתם במשאבים מתחדשים וירוקים יותר. ואמנם, המעבר לשימוש ב"אנרגיה ירוקה" כדוגמת אנרגיית השמש ("אנרגיה סולארית") או אנרגיית הרוח, הוא כיום אחד האתגרים החשובים העומדים לפני האנושות.
המודעות הגוברת לנזקים הנגרמים לסביבה הביאה את האדם לפתח מוצרים ידידותיים לסביבה - מוצרים שתהליכי הייצור והשיווק שלהם, וגם השימוש בהם, צורכים פחות משאבים ומייצרים פחות זיהום. כאלה הם, לדוגמה: הנורות החוסכות בחשמל, האריזות המתכלות, חומרי הניקוי העשויים מחומרים שאינם פוגעים בסביבה, ומוצרים המיוצרים מחומרים ממוחזרים.
פיתוח בר קיימא, פיתוח בדרך הקיימות - פיתוח המבוסס על גישה המתחשבת בסביבה. לפי גישה זאת, כל פיתוח של האדם צריך להתבצע תוך ראיית הצרכים של האוכלוסייה בהווה ובעתיד.
אנרגיה ירוקה - אנרגיה שאינה מזהמת את הסביבה ואינה תורמת לפליטת גזים רעילים לאטמוספרה.
אנרגיה סולארית-אנרגיה שמקורה בקרינת השמש.
(בספר תמונה: מדינת ישראל היא מהחלוצות והמתקדמות בעולם בפיתוח אמצעים לשימוש באנרגיה הסולארית. בתמונה: משטחים סולאריים במרכז לחקר המדבר בנגב)
(בספר תמונה: עלות ייצורם של מוצרים "ירוקים" גבוהה לעיתים מזו של מוצרים רגילים, אך כיום צרכנים רבים מוכנים לשלם יותר, בידיעה שהם שותפים להפיכת העולם לטוב יותר. בתמונה: מכונית חשמלית בגרמניה בעת טעינה)
בשנת 2008 אישרה הכנסת את חוק "המזהם משלם", הקובע עונשים של עד 3 שנות מאסר וקנסות של למעלה מ-2 מיליון שקלים, אשר יוטלו על הגופים (חברות ורשויות מקומיות) המזהמים את הסביבה. בכל העולם המפותח כבר הבינו כי מחיר הזיהום לבריאות ולסביבה הוא אדיר, והגיעה העת שגם בישראל יבינו זאת. ברגע שהמזהמים יבינו כי הם עתידים לשלם ביוקר על הזיהום שהם מייצרים, יהיה להם כדאי להשקיע משאבים בצמצום הזיהומים ובמניעתם, וכך, דרך ה"כיס" של החברות ושל הגורמים המזהמים, אולי נצליח להבטיח לעצמנו אדמה, מים ואוויר נקיים יותר.
מבוסס על כתבה מאת בילי פרנקל, nrg מעריב, 29/07/2008
*49*
עם הגידול בהיקפי הצריכה, הולכת וגדלה כמות הפסולת המיוצרת על ידי האדם. לפתרון הנהוג כיום במקומות רבים - הטמנת הפסולת בקרקע - יש השפעות שליליות רבות, ולכן שואפים כיום לבצע טיפול משולב בפסולת. מטרת הטיפול המשולב היא לצמצם ככל הניתן את הפסולת המגיעה בסופו של דבר להטמנה בקרקע. תוכלו להרחיב ולקרוא על כך בכותר.
משנה לשנה האנושות מכסה עוד ועוד שטחים על פני כדור הארץ במבנים. רבים מהם פוגעים בסביבה הטבעית, וצורכים אנרגיה מרובה. הבנייה האקולוגית (הנקראת גם "בנייה ירוקה") מבקשת ליצור סביבת מגורים "ירוקה". סביבה הנמנעת ככל האפשר מפגיעה במשאבים הטבעיים ובאיכות הסביבה, והמנצלת את מקורות האנרגיה המתחדשים - השמש, המים והרוח.
טיפול משולב בפסולת - גישה כוללת לטיפול בפסולת, שמטרתה לצמצם ככל האפשר את כמות הפסולת המגיעה להטמנה בקרקע. על פי גישה זאת יש להפחית את כמות הפסולת שמייצרים; לבצע שימוש חוזר בחומרי הפסולת שכבר נוצרו; למחזר את מה שאי אפשר להשתמש בו שימוש חוזר; ולהפיק אנרגיה ממה שאי אפשר למחזור.
בנייה אקולוגית, בנייה ירוקה - שיטת בנייה המתחשבת בתנאי הסביבה. המשתמשים בשיטת בנייה זאת נוקטים אמצעים שונים למניעת פגיעה במשאבי טבע מתכלים כמו מים, קרקע וכדומה; עושים שימוש חוזר בחומרים: ומשתמשים במקורות אנרגיה מתחדשים, בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים.
1. חפשו באינטרנט או במקורות אחרים מידע על המושג "צרכנות ירוקה", והביאו דוגמות למוצרים ירוקים שאתם מכירים.
2. כותר - פעילויות בנושא מוצרים ירוקים.
3. כותר - סרטון ופעילויות בנושא הבנייה הירוקה.
(בספר תמונה: הבניין הירוק בעיר מנצ'סטר בבריטניה הוא אחד הבתים האקולוגיים המתקדמים מבחינת עיצוב וחיסכון במשאבים. במדינה קרה כמו בריטניה יש צורך בבנייה הקולטת את מעט הקרינה והאור הקיימים לתאורה ולחימום, ובבידוד יעיל כדי להתגונן מהקור.
הבניין בנוי מחומרים מבודדים, על גגו משטחים סולאריים לחימום מים וטורבינת רוח לייצור חשמל, ויש בו מערכת לשימוש חוזר במים ומערכות למיחזור ולהפרדה של הפסולת הביתית.)
(בספר תמונה: הטיפול בפסולת הוא אמנם נושא המשותף לכל מדינות העולם, אך בתחום זה קיימים הבדלים גדולים בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות: המדינות המפותחות מייצרות אמנם יותר פסולת בממוצע לאדם, אך הטיפול בפסולת במדינות אלה הוא מקצועי יותר. לעומתן המדינות הפחות מפותחות מייצרות פחות פסולת בממוצע לאדם, אך הטיפול בפסולת לוקה בחסר. בתמונה: מפעל לטיפול בפסולת בפאתי ברצלונה, ספרד)
*50*
המודעות הגוברת בעולם לנושאי הסביבה, וההבנה המתחדדת של בני האדם בעולם כולו כי עליהם לפעול בשיתוף פעולה כדי לדאוג לעתיד האנושות, הביאו להקמתם ולפעילותם של ארגוני סביבה המכונים "ארגונים ירוקים". כאלה הם, לדוגמה, תנועת "גרינפיס" (GREENPEACE) העולמית, ו"החברה להגנת הטבע" בישראל. ארגונים אלה מבקשים להגביר את המודעות של התושבים לנושאי הסביבה, לגרום להם להיות מעורבים ולהשפיע על הנעשה בסביבתם. הם נותנים בידי האזרחים מידע וכלים להשמיע את קולם, וכוח ציבורי לשנות את המצב הקיים.
ואמנם, לא אחת מצליחים הארגונים הירוקים למנוע יוזמות מזיקות הפוגעות בסביבה, או לצמצם את פגיעתן. כך, לדוגמה, תרמה פעילותו המתמשכת של ארגון "גרינפיס" העולמי רבות למודעות לזיהום הימים והאוקיינוסים, ולצמצום המפגעים בהם. ובישראל - מחאתם של הגופים הירוקים הצליחה לעצור תכניות פיתוח שהיו עלולות לפגוע בנוף הייחודי במקומות שונים בארץ.
ארגונים ירוקים - ארגונים הפועלים למען שמירה על איכות הסביבה ועל איכות החיים על פני כדור הארץ.
(בספר תמונה: בחוף פלמחים - חוף במישור החוף הדרומי בישראל - הייתה כוונה לבנות כפר נופש סמוך לקו החוף. הקמת הכפר הייתה גוזלת את החוף מן הציבור הרחב, ופוגעת בחי ובצומח הייחודיים לאזור. עם התחלת העבודות, התארגנה קבוצה של צעירים והחלה למחות נגד התוכנית. עד מהרה הצטרפו למאבק גם ארגוני סביבה שונים. המאמצים העיקשים נשאו פרי, ולאחר מאבק מתמשך הוחלט להעביר את כפר הנופש למקום חלופי. ואולם עתידו של החוף עדיין בסכנה, והתכניות לבנות במקום טרם נגנזו סופית)
(בספר תמונה: חינוך ל "התנהגות ירוקה" הוא אחד האמצעים היעילים לשינוי. ואמנם, תכניות חינוך רבות ברחבי העולם פועלות להעלות את מודעות הציבור לאופן שבו כל אחד מאתנו תורם ליצירת המפגעים, ולאופן שבו כל אחד יכול לפעול לצמצומם. בתמונה: פעילות בנושא מחזור בבית ספר בבית דגן, ישראל)
*51*
תהליכי הגלובליזציה יוצרים מצב שבו תושבי העולם חשופים למתרחש במקומות שונים בעולם, קרובים ורחוקים. וכך, כאשר באזור מסוים בעולם מתרחש אסון סביבתי או אסון טבע - המידע על כך מופץ במהירות בכל רחבי העולם בזכות התקשורת המודרנית. ובזכות אמצעי התחבורה המודרניים יכולים צוותי סיוע מכל העולם להגיע במהירות לאזורי אסון ולהושיט עזרה לתושבים. הושטת העזרה חשובה במיוחד כאשר אירועים מסוג זה מתרחשים במדינות הפחות מפותחות: מדינות אלה מתקשות לממן את הפעולות הנדרשות כדי לטפל באסונות, ולכן נדרש להן סיוע בין-לאומי בהיקף נרחב יותר.
המדינות הפחות מפותחות נזקקות גם לסיוע שוטף בהתמודדות עם מפגעים סביבתיים, ואכן, מדינות וארגונים בין-לאומיים שונים נרתמים לסייע להם. כך, לדוגמה, מדינת ישראל מסייעת לחקלאים באזור הסאהל באפריקה להתמודד עם תופעה המחריפה באזורם, תופעת המדבור (באזור זה, הגובל במדבר סהרה, מתפשטים תהליכים האופייניים לאזורי מדבר, ואלה פוגעים בתנאי המחיה הבסיסיים של האדם). ואולם פעילותם של מדינות וארגונים אלה מוגבלת, והמצוקה בתחום זה במדינות העניות עדיין גדולה.
מדבור - תהליך שבו תופעות האופייניות לאזורי מדבר מתפשטות לעבר אזורים שאינם מדבריות במקורם.
1. הסבירו מדוע בעידן הגלובלי קל יותר לסייע לשיקומם של אזורים שנפגעו מבעיות סביבה או מאסונות טבע.
2. כותר - הסבר ופעילות בנושא "מדבור".
(בספר תמונה: תהליכי המדבור המתרחשים במאלי שבמערב אפריקה הביאו למדינה צחיחה זאת את הארגון האמריקני US AID. הארגון סייע לאלפי תושבי האזור, המתפרנסים מחקלאות, בחפירת תעלת השקיה המזרימה מים מנהר ניז'ר אל שטחים חקלאיים נרחבים)
(בספר תמונה: בדצמבר 2010 פרצה שרפת ענק ביערות הכרמל בישראל. בהעדר ציוד מתאים התקשו כוחות הכיבוי המקומיים להתגבר על האש, וזו כילתה אלפי דונמים של שטחי יער, חדרה לכמה ישובים ואיימה על חיי האדם והחי. האש, אשר השתוללה במשך כמה ימים, גבתה מחיר כבד בנפש וברכוש: 44 איש נספו, ומיליוני עצים עלו באש. מדינות רבות בעולם נחלצו לסייע לישראל להתגבר על האסון הסביבתי הקשה ושלחו סיוע אווירי בהיקף גדול - מטוסי כיבוי, חומרי כיבוי ואף כבאים. בתמונה: מטוס כיבוי זר מפזר חומר מדכא שרפה)
*52*
למחלות ולמגפות רבות שהתפשטו בעולם בעבר כבר פותחו תרופות, חיסונים ואמצעי מנע אחרים. אך למרות חידושי הרפואה המתקדמים של זמננו - גם כיום בני האדם עדיין נאבקים במחלות ובמגפות שונות. ובעולם הגלובלי, שבו קיימת תנועה מתמדת של אנשים ממקום למקום, מחלות זיהומיות ומגפות עלולות לעבור בקלות ממקום למקום ומאוכלוסייה לאוכלוסייה, ועוד ועוד בני אדם בכל רחבי העולם עלולים להידבק בהן. לפיכך יש חשיבות גדולה להדברתן.
מידת התחלואה אינה שווה במקומות השונים בעולם. ככל שהמדינה מפותחת פחות כן תושביה סובלים יותר ממחלות זיהומיות וממגפות, שבמדינות מפותחות ניתן לטפל בהן ולהחלים מהן. וכך, באזורים העניים והרעבים בעולם - שיעור החולים במחלות מידבקות ובמגפות הוא הגבוה ביותר. רבים מתושבי המדינות האלה סובלים, וגם מתים, ממחלות אשר במדינות המפותחות רובן אינן קיימות כמעט, למשל: שילשולים, מלריה, חצבת, שחפת ואיידס. המדינות הפחות מפותחות מתקשות לטפל בתושביהן החולים, מפני שאין להן הידע והאמצעים הדרושים. לפיכך ממלאה הקהילה הבין-לאומית תפקיד חשוב בקידום הבריאות במדינות אלה, וגופים שונים נרתמים לסייע להן במאבק, לדוגמה: ארגון הבריאות העולמי, הצלב האדום הבין-לאומי, ארגון הילדים של האו"ם (יוניצ"ף), וסוכנות האו"ם למלחמה באיידס.
(בספר תמונה: המלריה היא מחלה האופיינית לאזורים טרופיים. מאפיינים אותה התקפים חוזרים ונשנים של חום וצמרמורות. המחלה מופצת על ידי עקיצה של נקבת היתוש "אנופלס" המעבירה את טפיל המלריה מאדם לאדם.
בתמונה: פעולת הסברה על שימוש בכילה נגד היתושים באתיופיה, אפריקה. הסיכויים של המשתמשים בכילה להידבק במחלת המלריה, נמוכים יותר)
- 23.5 מיליון תינוקות בעולם לא קיבלו בשנת 2009 את החיסונים הנחשבים לבסיסיים ביותר.
- קרוב ל-9 מיליון ילדים בעולם מתו ב-2008 ממחלות שונות שאפשר למנוע אותן, לפני שהגיעו לגיל חמש. שני-שלישים מהם מתו לפני שהגיעו לגיל שנה.
- קרוב ל-3000 ילדים מתים מדי יום באפריקה עקב מחלת המלריה.
- דלקת הריאות היא המחלה הקטלנית ביותר בעולם לילדים מתחת לגיל חמש.
- 2 מיליון ילדים, כמעט כולם במדינות הפחות מפותחות, מתים מדלקת ריאות מדי שנה. זאת אף על פי שיש בידי האנושות הכלים למנוע את המחלה ולטפל בה.
*53*
*53*
- רבות מבעיות הסביבה הן בעיות חוצות גבולות.
- מצד אחד - תהליכי הגלובליזציה מעצימים רבות מן הבעיות הסביבתיות של העולם.
- מצד שני - תהליכי הגלובליזציה מסייעים להתמודד עם הבעיות הסביבתיות הגלובליות, וזאת באמצעות: חקיקה ואמנות בין-לאומיות, פעולות חינוך והסברה, מגוון פעילויות כלכליות ברוח הקיימות, ופעילותם של הארגונים הירוקים.
- תהליכי הגלובליזציה מסייעים גם להתמודד עם בעיות הומניטאריות בעולם - באמצעות תכניות סיוע בין-לאומיות, ופעולות להדברת מחלות ומגפות.
1. אחת הסיסמאות המפורסמות בהקשר של בעיות הסביבה אומרת: "חשוב גלובלי - פעל לוקלי" (חשוב באופן כלל-עולמי, פעל באופן מקומי). הסבירו כיצד סיסמה זאת מבטאת את הקשר בין בעיות הסביבה לגלובליזציה.
2. היכנסו לאתר המשרד לאיכות הסביבה, ובחרו מתוך רשימת הארגונים הירוקים הפועלים בארץ ארגון אחד שמדבר אל לבכם. היכנסו לאתר של הארגון ותארו את פעילותו ואת הישגיו.
3. הביאו דוגמה לתכניות חינוכיות בנושא סביבה: בבית הספר שלכם, בישוב שלכם, במדינה.
4. הציעו נושא סביבתי שכדאי לקיים סביבו מסע הסברה. החליטו על סיסמה שתלווה את המסע.
5. כיצד יכולים תהליכי הגלובליזציה לסייע להגברת הפעולות ברוח הקיימות?
6. באיזה אופן משפיע "האזרח הקטן", הבוחר במוצר ירוק על פני מוצר אחר, על איכות הסביבה? הסבירו.
7. נסחו ויכוח בין תושב סין לתושב ארה"ב, המתווכחים ביניהם מי צריך לעשות מאמץ גדול יותר להפחית את פליטת הפחמן. התבססו על הגרפים שבעמוד 46.
8. הביעו את דעתכם: האם תהליכי הגלובליזציה תורמים לאיכות הסביבה או פוגעים בה? נמקו.
9. בחרו אחת מבעיות הסביבה המעסיקות כיום את הארגונים הירוקים, בארץ או בעולם.
א. תארו את הבעיה תוך התייחסות להיבטים הבאים: מקום המפגע; הגורמים למפגע; הנפגעים העיקריים; האם הבעיה היא מקומית בלבד או שהיא משפיעה על אזורים נרחבים.
ב. הציעו פתרונות אפשריים לבעיה וציינו מהם הגורמים העלולים לעכב את ביצוע הפתרונות שהצעתם.
ג. אילו נדרשתם לבחור בין הפתרונות, באיזה מן הפתרונות הייתם בוחרים? ומדוע?
ד. הציגו לפני הכיתה את הבעיה בקולאז', בסרטון, במצגת, בסיפור דמיוני או בכל דרך יצירתית אחרת שתבחרו.
*54*
*54*
1. קראו את הקטע שלפניכם ונסחו קטע מקביל המתאר את המתרחש בעידן הגלובלי.
"במשך אלפי שנים, רוב בני האדם התגוררו בכפרים קטנים ועסקו בחקלאות. התנועה ממקום למקום התנהלה בעיקר ברגל או באמצעות בהמות משא, והמרחקים שהאנשים עברו היו בדרך כלל קצרים. לפיכך ההיכרות של בני האדם עם אזורים מרוחקים הייתה מצומצמת, והידע של התושבים על העולם הרחב היה מוגבל ביותר. רוב האנשים הכירו רק את התרבות ואת השפה המקומית, וניהלו אורח חיים דומה לזה שניהלו אבות-אבותיהם לאורך הדורות. כך התנהלו חייהם של מרבית בני האדם בעולם במשך מאות ואף אלפי שנים."
2. גזרו מתוך מגאזינים תמונות וכותרות המבטאות היבטים שונים של הגלובליזציה. הרכיבו מהם קולאז' שיבטא את מאפייני הגלובליזציה - ההיבטים החיוביים וההיבטים השליליים.
3. מצאו באמצעי התקשורת דוגמות לאירועים אקטואליים שיש להם קשר לגלובליזציה, והסבירו את מהות הקשר. חפשו כתבות, מאמרים, כותרות עיתונים וכדומה.
4. סיירו באזור מגוריכם וצלמו תמונות המציגות ביטויים שונים של הגלובליזציה. העניקו להן כותרות והעלו אותן לתוכנת שיתוף כיתתית (לדוגמה, "פיקאסה"). תוכלו גם ליצור מהתמונות לוח קיר כיתתי.
5. א. הסבירו את הקשר בין המושגים "גלובליזציה" ו"כפר גלובלי".
ב. הציגו מאפיינים בחיי היום-יום שלכם, המעידים על כך שגם אתם חיים בכפר הגלובלי.
7. נניח שהוטל עליכם להכין רשימת נושאים בתחום הגלובליזציה, שיידונו בוועידה הבין-לאומית הבאה.
א. ערכו רשימה של 5 הנושאים החשובים ביותר, לדעתכם.
ב. בחרו 3 מתוכם וכתבו: אילו מומחים הייתם מזמינים כדי להעשיר את הנציגים במידע רלוונטי? אילו החלטות הייתם רוצים שיתקבלו לגביהם בוועידה? מהם הקשיים שאתם צופים בדרך?
8. ערכו דיון בכיתה בשאלות הבאות:
א. האם תהליכי הגלובליזציה מועילים לעולם יותר משהם מזיקים? או להפך - הם מזיקים יותר משהם מועילים?
ב. יש הטוענים כי תהליכי הגלובליזציה מיטיבים רק עם החזקים. מה דעתכם על כך?
ג. מה אפשר וכדאי לעשות כדי להימנע מההשפעות השליליות של הגלובליזציה?
ד. האם לדעתכם ניתן לעצור את תהליכי הגלובליזציה? נמקו.
9. כותר - פעילות העוסקת במאפייני הגלובליזציה.
10. כותר - פעילות העוסקת ביתרונותיה ובחסרונותיה של הגלובליזציה.
*55*
*55*
- נלמד כי יש בעולם מדינות ואזורים שהם מפותחים ועשירים יותר מאחרים
- נבדוק כיצד אי-השוויון מתבטא במרחב, וכיצד מודדים אותו
- נבחן מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הפערים בין מדינות ואזורים
- נכיר את המושג "אי-צדק סביבתי"
*56*
*56*
בעולמנו מצוי שפע רב, אך השפע הזה אינו נחלק שווה בשווה בין למעלה מ-7 מיליארד בני האדם החיים בעולם: רבים חיים ברעב ובעוני וסובלים ממצוקות קשות, ולעומתם יש החיים חיי רווחה ונהנים ממותרות רבים. כאשר מתבוננים באי-השוויון הקיים בין תושבי העולם, רואים כי הפערים בין האוכלוסיות השונות באים לידי ביטוי גם במרחב: באזורים מסוימים רמת הפיתוח ורמת החיים של התושבים גבוהות, ובאזורים אחרים רמת הפיתוח ורמת החיים נמוכות. תופעה זאת מכונה "אי-שוויון מרחבי".
אי-השוויון המרחבי בא לידי ביטוי בכל הרמות - במרחב העולמי (המרחב הגלובלי), במרחב הארצי (בתוך מדינה), ובמרחב הישובי: בעולם יש מדינות שהן מפותחות הרבה יותר מהאחרות, בכל מדינה יש אזורים שהם מפותחים יותר מהאחרים, ובישובים שונים יש חלקים מפותחים יותר ויש חלקים מפותחים פחות.
(בספר תמונה: כ-900 איש התאספו באחד הכפרים באוגנדה (אפריקה) כאשר שמעו על האפשרות לפגוש רופא שהגיע לאזור במסגרת משלחת אמריקנית)
(בספר תמונות: תושבי יפן נהנים ממערכת יעילה של רכבות עיליות ותחתיות, המאפשרות להגיע בנוחות ובמהירות ממקום למקום. רוב תושבי אתיופיה, לעומתם, נאלצים להשתמש בתחבורה בסיסית... מימין: נסיעה בין-עירונית באתיופיה משמאל: רכבת השינקנסן היפנית, אחת הרכבות המהירות בעולם)
(בספר תמונה: טיפול רפואי מתקדם בפגייה בגרמניה)
*57*
(בספר תמונות: אי-שוויון במרחב הארצי - בטורקיה: שכונת עוני בעיר הבירה אנקרה מול שכונת יוקרה בעיר איסטנבול)
(בספר תמונות: אי-שוויון מרחבי בעיר מומביי, הודו. שכונת עוני מול שכונה מבוססת)
אי-שוויון מרחבי - קיומם של פערים ברמת הפיתוח וברמת החיים בין מקום למקום בתוך מרחב גאוגרפי כלשהו: בעולם כולו, במדינה מסוימת, או באזור מסוים בתוך מדינה.
קשה לתפוס את ממדי העוני המצויים בעולמנו. אולי המספרים יוכלו לסייע בכך:
- כ-2.5 מיליארד מתושבי העולם חיים מפחות מ-2 דולרים ליום.
- כ-1 מיליארד מתושבי העולם חיים בתת תזונה.
*58*
*58*
*58*
העולם אמנם הופך ל"כפר גלובלי", ואולם בין מדינות העולם קיימים פערים גדולים ברמת הפיתוח וברמת החיים של התושבים. כאשר בוחנים את רמת הפיתוח של מדינות העולם, אפשר להבחין ב-2 קבוצות עיקריות: קבוצה של מדינות מפותחות, וקבוצה של מדינות פחות מפותחות (הנקראות גם "מדינות מתפתחות").
בקבוצת המדינות המפותחות נכללות כ-90 מדינות, וחיים בהן כיום כ-30 אחוז מתושבי העולם. שמה של קבוצת מדינות זאת מעיד על רמתן הכלכלית והטכנולוגית: הן מתאפיינות באורח חיים מודרני וברמת חיים גבוהה. רוב תושביהן עירוניים, והם עוסקים בעיקר בענפים שונים של התעשייה, השירותים והמסחר. רק מעטים מן התושבים עוסקים בחקלאות, והללו משתמשים בשיטות עבודה מודרניות, המאפשרות להם להפיק תוצרת חקלאית בכמות גדולה. רמת ההשכלה במדינות אלה גבוהה, וכך גם רמת הטכנולוגיה והמדע. מצבן הכלכלי של מדינות אלה טוב, ומרבית תושביהן חיים ברווחה.
בתוך קבוצת המדינות המפותחות מבחינים בתת-קבוצה של כ-40 מדינות - המדינות שרמת הפיתוח שלהן היא הגבוהה ביותר בין מדינות העולם. מדינות אלה מכונות לעיתים "מדינות מפותחות-מאוד", ונכללות בהן מדינות מערב-אירופה וכן ארצות-הברית, קנדה, יפן, אוסטרליה וניו-זילנד. גם ישראל נכללת בקבוצה זאת, וכן כמה מדינות במזרח אסיה.
בקבוצת המדינות הפחות מפותחות נכללות כ-100 מדינות, וחיים בהן כיום כ-70 אחוז מתושבי העולם. שמה של קבוצה זאת מעיד על כך שהרמה הכלכלית והטכנולוגית של המדינות הכלולות בה נמוכה מרמתן של המדינות המפותחות. המדינות הפחות מפותחות שוכנות בעיקר באפריקה, באסיה, באמריקה הדרומית ובאמריקה המרכזית.
בתוך בקבוצת המדינות הפחות מפותחות מבחינים בתת-קבוצה של כ-45 מדינות, שרמת הפיתוח שלהן היא הנמוכה ביותר בין מדינות העולם. מדינות אלה, המכונות מדינות תת-מפותחות, שוכנות באפריקה ובאסיה. האוכלוסייה במדינות אלה גדלה במהירות, ומרבית תושביהן הם כפריים העוסקים בחקלאות - בדרך כלל בשיטות מסורתיות המניבות תוצרת מועטה. רמת ההשכלה וכן הרמה המדעית והטכנולוגית במדינות אלה הן נמוכות ביותר. גם המצב הכלכלי שלהן קשה - רבים מתושביהן סובלים מאבטלה וממצוקת דיור, מעוני וממחסור, ורבים מהם סובלים מצוקת רעב.
מדינה מפותחת, מדינה פחות-מפותחת - הגדרות המושגים מופיעות גם בעמוד 18.
(בספר דיאגרמת עיגול: אוכלוסיית העולם בחלוקה על פי רמת הפיתוח של המדינות, 2011
מפותחות מאוד: 16 אחוז
מפותחות: 14 אחוז
פחות מפותחות: 52 אחוז
תת מפותחות: 18 אחוז
1. עיינו בדיאגרמת העיגול.
א. באיזו קבוצת מדינות חיים מרבית תושבי העולם - במדינות המפותחות או במדינות הפחות מפותחות?
ב. ישראל נכללת בקבוצת המדינות המפותחות-מאוד. מה אתם למדים מכך על רמת הפיתוח בארץ יחסית לשאר מדינות העולם?
2. כותר - הבדלים בקרב משפחות ממדינות שונות בצריכת המזון.
*59*
*59*
כדי למיין את מדינות העולם לפי רמת הפיתוח שלהן, יש לקבוע תחילה את רמת הפיתוח של כל מדינה. איך קובעים זאת?
1. עיינו בטבלת המדינות שבסוף הספר.
כלכלה, דמוגרפיה, בריאות, חינוך, תשתיות, טכנולוגיה.
דמוגרפיה - מדע החוקר את גודלה ואת הרכבה של האוכלוסייה. הדמוגרפים אוספים נתונים לגבי לידות, פטירות, נישואים, גירושים, תנועות הגירה ועוד, ומנתחים בעזרתם את מאפייני האוכלוסייה ואת השינויים המתרחשים בה.
תשתיות - שם כולל למערכות הבסיסיות המאפשרות למדינה, לישוב, לארגון או לחברה לפעול כראוי ולהתפתח. מערכות התשתית העיקריות הן מערכות המים, התברואה, האנרגיה, התחבורה והתקשורת.
מדד, פיתוח - מבחר של נתונים מתחומים שונים, שבעזרתם אפשר למדוד את רמת הפיתוח של במקום מסוים.
שנתון סטטיסטי - פרסום היוצא לאור אחת לשנה ומציג נתונים עדכניים בנושאים שונים.
מרשם תושבים - ריכוז רשמי של נתונים על תושבי המדינה. הפרטים בתעודות הזהות של התושבים (שם, שנת לידה, מקום מגורים, מצב משפחתי ועוד), לקוחים ממרשם התושבים.
מפקד אוכלוסין - ספירה רשמית (לפי צו ממשלתי) של מספר תושבי המדינה, ואיסוף פרטים עליהם בעזרת שאלונים. בישראל, הגוף הממונה על מפקדי האוכלוסין הוא "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
במדינות המפותחות איסוף נתונים הוא תהליך פשוט, יחסית. מדינות אלה מחזיקות מוסדות מיוחדים העוסקים באיסוף נתונים מספריים בתחומים שונים, בעיבוד ובניתוח שלהם. חלק מהנתונים מתפרסמים בשנתונים סטטיסטיים ובאתרי האינטרנט של הגופים השונים. במדינות אלה גם מתבצע מרשם תושבים מסודר, ומעת לעת הן מבצעות מפקד אוכלוסין מקיף. כך מייצרות המדינות האלה מגוון רחב של נתונים, ואפשרות נוחה לגשת אל הנתונים.
במדינות הפחות מפותחות, ובעיקר במדינות התת-מפותחות, המצב שונה: במדינות אלה לא מתקיימים איסוף וניהול מסודרים של הנתונים, ולא מתבצע בהן רישום אוכלוסייה מסודר. אין להן האמצעים הכלכליים הנחוצים וכוח האדם המתאים לכך, ולעיתים קרובות שליטיהן אינם מעוניינים לפרסם נתונים מסוימים, מחשש שיזיקו להם. לפיכך קשה יותר להשיג נתונים אמינים על המתרחש במדינות אלה.
במדינת ישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, קיימת לשכה מרכזית לסטטיסטיקה (ובקיצור: למ"ס), שתפקידה לאסוף ולנתח מידע סטטיסטי בתחומים שונים. כמו כן קיים מרשם תושבים מסודר. למשל, רושמים כל תינוק בעת היוולדו, וכל אזרח המגיע לגיל 16 זכאי להוציא תעודת זהות.
*60*
לגבי מי שגדל בישראל או באחת מן המדינות המפותחות האחרות בעולם, ידיעת קרוא וכתוב נתפסת כמובנת מאליה. אך לא בכל העולם זה המצב. קרוב ל-800 מיליון בוגרים בעולם, כמעט כולם במדינות התת-מפותחות, אינם יודעים לקרוא ולכתוב. ועם זאת, במהלך העשורים האחרונים עלתה מאוד רמת ההשכלה בעולם, ומשנה לשנה פוחת חלקם באוכלוסייה של אלה שאינם יודעים לקרוא ולכתוב.
שיעור יודעי הקרוא וכתוב הוא מדד הנותן ביטוי לאחוז התושבים הבוגרים במדינה, בני 15 ומעלה, היודעים לקרוא ולכתוב (מתוך כלל האוכלוסייה הבוגרת במדינה). מדד זה משקף את רמת ההשכלה של התושבים במדינה. לעיתים, במקום להציג את שיעור התושבים היודעים לקרוא ולכתוב, בוחרים להציג את שיעור האנאלפביתים - אלה שאינם יודעים לקרוא ולכתוב. במקרה כזה המדד הוא שיעור הבערות.
שיעור יודעי קרוא וכתוב - אחוז התושבים הבוגרים באוכלוסייה (בני 15 ומעלה) היודעים לקרוא ולכתוב בשפה אחת לפחות.
שיעור הבערות - המושג "בערות" מתאר חוסר השכלה וידע, ו"שיעור הבערות" הוא מדד הבודק את אחוז התושבים הבוגרים באוכלוסייה (בני 15 ומעלה) שאינם יודעים לקרוא ולכתוב בשום שפה.
(בספר מפה: מיון מדינות העולם לפי שיעור מסיימי בית ספר יסודי, 2011 – היעזר במנחה)
*61*
מספר שנות הלימוד הממוצע של התושבים שעברו את גיל 25 - מדד המלמד אותנו על רמת ההשכלה של האוכלוסייה הבוגרת ומשקף את רמת החינוך בעבר; ומספר שנות הלימוד הצפויות לילדים שנכנסים היום למערכת החינוך המדינה - מדד המלמד אותנו על רמת ההשכלה של האוכלוסייה הצעירה, ומשקף את רמת החינוך בהווה.) |
נורווגיה: ממוצע 12.6; צפויות 17.3
ארה"ב: ממוצע 12.4; צפויות 16
ישראל: ממוצע 11.9; צפויות 15.5
מכסיקו: ממוצע 8.5; צפויות 13.9
מצרים: ממוצע 6.4; צפויות 11
הודו: ממוצע 4.4; צפויות 10.3
אפגניסטן: ממוצע 3.3; צפויות 9.1
ניז'ר: ממוצע 1.4; צפויות 4.9
בין המדינות התת-מפותחות, יש מדינות שלא נהוג בהן כלל חוק חינוך חובה. גם במדינות שקיים בהן חוק חינוך חובה, במקרים רבים ההורים אינם שולחים את ילדיהם לבית הספר. בדרך כלל ההורים עושים זאת מאחר שהם זקוקים לעזרת הילדים בפרנסת המשפחה. ואולם, גם כאשר המדינה מספקת שירותי חינוך, והתלמידים מגיעים לבתי הספר - המדינות האלה מתקשות להקצות תקציבים לבניית בתי ספר ולתשלום משכורותיהם של המורים. לכן רמת ההוראה בבתי הספר במדינות אלה היא במקרים רבים נמוכה.
עוד היבט המסביר את רמת ההשכלה הנמוכה במדינות הפחות מפותחות, נוגע להבדלים בין המינים. בחברות מסורתיות שונות מקובל לחשוב שהנשים אינן זקוקות להשכלה, ולכן שיעור הבנות הרוכשות השכלה בחברות אלה נמוך אף מזה של הבנים.
במדינות המפותחות, לעומת זאת, משאבים רבים מופנים לפיתוחן של מערכות החינוך, ובתי הספר מצוידים באמצעי-עזר מגוונים כמו ספריות, מחשבים, מעבדות וכדומה.
1. עד לא מזמן היה שיעור יודעי הקרוא וכתוב מדד מוצלח לביטוי פערי ההשכלה בין המדינות, ואילו כיום נדרשים לצורך זה מדדים אחרים. מדוע?
הסבירו במילים שלכם.
2. עיינו במפה שבעמוד הקודם והביאו דוגמות ל-2 מדינות שרמת הפיתוח שלהן בתחום החינוך גבוהה, ו-2 מדינות שרמת הפיתוח שלהן בתחום זה נמוכה.
כדי לאתר את שמות המדינות - היעזרו במפה שבסוף הספר או באטלס.
ב. באיזו תקופה הפערים בין המדינות ברמת ההשכלה גבוהים יותר - בעבר או כיום? הדגימו.
(בספר תמונות: כיתת לימוד בארצות הברית מול כיתת לימוד בקניה, אפריקה)
*62*
בין המדדים הכלכליים שאנו נוהגים להשתמש בהם כדי להעריך את החוזק הכלכלי של המדינה, התמ"ג הוא המדד הנפוץ ביותר. התמ"ג - התוצר המקומי הגולמי - מאפשר לנו להעריך את היקף הפעילות הכלכלית המתקיימת במדינה. מהו התמ"ג? התמ"ג של כל מדינה מתקבל על ידי החיבור של כל ההכנסות מן הסחורות והשירותים המיוצרים בתחומה. לדוגמה: בשנת 2011 היה התמ"ג של סין 7,318 מיליארד דולרים, והתמ"ג של ישראל באותה שנה היה 243 מיליארד דולרים. מהנתונים האלה מתברר כי היקף הפעילות הכלכלית בסין בשנת 2011, היה גדול בהרבה (פי 30) מהיקף הפעילות הכלכלית בישראל. ואולם, האם אפשר להשוות את רמת הפיתוח של שתי מדינות כה שונות במספר תושביהן כמו ישראל וסין על פי התמ"ג של כל אחת מהן? התשובה היא שאם רוצים להשוות בין מדינות ולקבל הערכה לגבי רמת הפיתוח שלהן, יש לחשב מדד נוסף: התמ"ג לנפש. מדד זה מתקבל על ידי חלוקת התמ"ג במספר תושבי המדינה.
וכך, מחלוקת התמ"ג של סין בשנת 2011 ל-1.3 מיליארד תושביה של המדינה, מתקבל תמ"ג לנפש של 5,445 דולרים באותה שנה; ומחלוקת התמ"ג של ישראל בשנת 2011 ל-7.7 מיליון תושבי המדינה באותה שנה, מתקבל תמ"ג לנפש של 31,282 דולרים. מתברר, אם כן, כי התמ"ג לנפש בישראל היה גבוה הרבה יותר (כמעט פי 6) מהתמ"ג לנפש בסין, והוא משקף את העובדה שרמת הפיתוח של ישראל הייתה גבוהה יותר.
מושגים:
תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) - הערך הכספי של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה כלשהי במשך תקופה מסוימת, בדרך כלל שנה. כאשר מחלקים את התמ"ג במספר התושבים במדינה, מתקבל התמ"ג לנפש - נתון שבאמצעותו אפשר להעריך את רמת החיים של תושבי המדינה.
(בספר מפה: מיון מדינות העולם לפי התוצר המקומי הגולמי לנפש, 2012 – היעזר במנחה)
עיינו במפה.
א. הביאו דוגמות ל-2 מדינות שרמת הפיתוח שלהן על פי התמ"ג לנפש גבוהה, ו-2 מדינות שרמת הפיתוח שלהן בתחום זה נמוכה. היעזרו במפה שבסוף הספר או באטלס.
ב. פי כמה (בערך) גבוה התמ"ג במדינות העשירות של העולם מזה שבמדינות העניות? מה אתם למדים מכך על אי-השוויון בעולם?
*63*
תוחלת החיים של האדם תלויה בגורמים רבים, כמו רמת שירותי הבריאות, איכות התזונה, תנאי הדיור והתברואה, איכות הסביבה ועוד. גורמים אלה קשורים לרמת הפיתוח של המדינה והמקום: ככל שרמת התזונה במקום מסוים טובה יותר, ורמת שירותי הרפואה והתברואה גבוהה יותר, כן תוחלת החיים של בני האדם החיים במקום גבוהה יותר. לפיכך מדד תוחלת החיים הוא מדד המאפשר לנו להבחין בין המדינות המפותחות, שתוחלת החיים של תושביהן גבוהה, לבין המדינות הפחות מפותחות, שתוחלת החיים של תושביהן נמוכה. נתבונן בכמה דוגמות מן העולם. ביפן, אחת המדינות המפותחות ביותר, תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר בעולם - 82 שנים (בשנת 2012); לעומת זאת בסיירה לאון שבאפריקה, אחת המדינות התת-מפותחות בעולם, הייתה תוחלת החיים באותה שנה הנמוכה ביותר בעולם - רק 48 שנים. בישראל תוחלת החיים היא מן הגבוהות בעולם - 81 שנים (בשנת 2012). קיימים מדדים דמוגרפיים רבים נוספים המשקפים הבדלים בין מדינות מפותחות למדינות פחות מפותחות (לדוגמה: שיעורי הילודה והתמותה במדינה, מספר הילדים הממוצע לאישה, גיל הנישואים ועוד). על חלקם נרחיב ביחידה הבאה.
תוחלת החיים - אורך החיים הממוצע הצפוי לאדם החי במקום מסוים, ביום היוולדו.
תברואה - כל האמצעים הננקטים במקום מסוים כדי לשמור על בריאות הציבור, לדוגמה: אספקת מים נקיים, פינוי ביוב ואשפה, ניקיון הרחובות וכדומה. בלועזית: סניטציה.
(בספר מפה: מיון מדינות העולם לפי תוחלת החיים, 2012 – היעזר במנחה)
1. הסבירו את הקשר בין תוחלת החיים לבין רמת שירותי הבריאות, איכות התזונה, תנאי הדיור והתברואה, ואיכות הסביבה.
2. השוו את מפת תוחלת החיים למפת התוצר המקומי הגולמי לנפש (שבעמוד הקודם), ותארו את הקשר בין המדדים.
3. עיינו במפה.
א. הביאו דוגמות ל-2 מדינות שתוחלת החיים בהן היא מהגבוהות בעולם, ודוגמות ל-2 מדינות שתוחלת החיים בהן היא מהנמוכות בעולם.
לאיתור שמות המדינות - היעזרו במפה שבסוף הספר (עט' 244-245), או באטלס.
ב. באיזו יבשת תוחלת החיים היא הנמוכה בעולם? שערו את הסיבות לכך.
*64*
מספר הרופאים במדינה מעיד על רמת הפיתוח של המדינה מבחינה רפואית ומדעית, ועל מידת הרווחה של תושביה. במקום שבו מצויים רופאים רבים ורפואה מתקדמת - בריאותם התקינה של התושבים נשמרת, מתקיים טיפול במחלות ובמניעת מחלות, והמחקר המדעי-רפואי מפותח. כל אלה מאריכים את תוחלת החיים של תושבי המדינה, ומשפרים את איכות חייהם.
קיימים מדדים נוספים המעידים על רמת הבריאות של תושבי המדינה, לדוגמה: שיעור תמותת התינוקות, מספר המיטות בבתי החולים לכל 1,000 בני אדם באוכלוסייה, שיעור הילדים הסובלים מתת-תזונה.
(בספר גרף: שיעור הרופאים במבחר מדינות, 2008-2009 (לפי מספר הרופאים ל-10,000 נפש))
ספרד (אירופה): 37
ישראל (אסיה): 36
גרמניה (אירופה): 35
אוסטרליה: 30
בריטניה (אירופה): 27
לוב (אפריקה): 19
סין (אסיה): 14
מרוקו (אפריקה): 6
תימן (אסיה): 3
אפגניסטן (אסיה): 2
מאלי (אפריקה): 0.5
מקור: ארגון הבריאות העולמי
הסבירו מדוע שיעור הרופאים הוא מדד לרמת הפיתוח של מדינה.
(בספר תמונות: טיפול שיניים על המדרכה בהודו מול חדר ניתוח מודרני בישראל ובו ציוד רפואי משוכלל)
*65*
כדי שתהליכי הפיתוח יתקיימו יש צורך בתשתיות כמו מערכת כבישים, קווי חשמל ומים, וכיום גם רשת אינטרנט. על פי רוב - ככל שהתשתיות במדינה מפותחות יותר, כן רמת הפיתוח שלה גבוהה יותר.
אנו רגילים כל כך לפתוח את הברז ולקבל מים נקיים ללא הגבלה, עד כי קשה לנו לתפוס כיצד נראית מציאות חייהם של רבים מתושבי העולם - אלה שאין בביתם מים זורמים, ואשר מקורות המים העומדים לרשותם סובלים לא אחת מזיהום. כך, לדוגמה, רק ל-38 אחוז מתושבי אתיופיה יש גישה למים נקיים, ובסומליה - רק ל-30 אחוז מהתושבים. המים הם תנאי בסיסי לקיום האנושי, ולכן תושבים שאין בביתם מים צריכים להביא לעצמם מים מבחוץ - מן הנהר, מן הבאר או מן הברז הציבורי. לשם כך עליהם ללכת קילומטרים רבים מדי יום, הלוך ושוב, ולהשקיע מאמץ פיזי רב בנשיאת המים. התפקיד מוטל על פי רוב על הבנות ועל הנשים, הנאלצות לעסוק בכך שעות ארוכות מדי יום. לא אחת השעות הארוכות שהבנות נדרשות להקדיש לאספקת המים, באות על חשבון ההליכה לבית הספר.
לכ-1/3 מאוכלוסיית העולם אין שירותי תברואה ראויים.
ל-1/6 מאוכלוסיית העולם אין גישה למים נקיים.
1. ארגוני סיוע רבים בעולם פועלים לספק לתושבי המדינות הפחות מפותחות מים זורמים באיכות גבוהה.
א. מהי חשיבותה של הפעילות הזאת?
ב. תארו 3 תחומים שיושפעו מכך.
2. כותר - פעילות בנושא הנגישות למים נקיים באפריקה.
(בספר תמונות:
1. ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (זאיר) באפריקה, סבלו תושבים רבים ממחלת הכלרה, לאחר ששתו ממי אגם מזוהמים. במסגרת פרוייקט של ארגוני סיוע הונח באזור צינור מים זורמים המספק לתושבים מים נקיים מאזור ההרים. כך ירדו שיעורי התחלואה באזור במידה ניכרת, והמרפאות לטיפול בכולרה הולכות ונסגרות. בתמונה: נשים ובנות ממלאות מים נקיים מברז ציבורי המחובר לצינור. מכאן הן יצטרכו לשאת את המים לבתיהן.
2. בעקבות בצורת ממושכת הפוקדת את סומליה שבאפריקה, ארגוני סיוע שונים נרתמים לספק מים לתושבים. בתמונה: אישה ונכדה מובילים לביתם את מכסת המים היומית שלהם - 20 ליטר. מים אלה ישמשו את כל שבעת בני המשפחה לבישול, לרחצה ולשתייה, וכן להשקיית העזים שנותרו להם לאחר שחלק גדול מן העדר מת עקב הבצורת.
3. חבל רג'סטאן בהודו סובל בשנים האחרונות מבצורת קשה. בתמונה - אשה המקדישה מדי יום 4 שעות לשאיבת מים מהבאר המרוחקת כ-3 ק"מ מכפרה, ולנשיאתם חזרה לביתה)
*66*
ככל שרמת החיים במדינה גבוהה יותר, ואורח החיים שהתושבים מנהלים מודרני יותר, כן צריכת האנרגיה גבוהה יותר. התושבים משתמשים יותר במכוניות, במיזוג אוויר, בתאורה, במכשירי חשמל ביתיים וכדומה. פעולתם של כל אלה תלויה במקורות האנרגיה שעומדים לרשותם. אנרגיה רבה במיוחד צורך מגזר התעשייה, וככל שהתעשייה מפותחת יותר כן גדלה צריכת האנרגיה במדינה.
כדי למדוד את כלל צריכת האנרגיה במדינה מסוימת, מצרפים יחד את סוגי האנרגיה השונים שהתושבים משתמשים בהם (חשמל, דלק, גז ועוד). וכדי להשוות את צריכת האנרגיה של תושבי המדינות השונות, מחלקים את צריכת האנרגיה הכללת של המדינה במספר תושביה.
מקור אנרגיה - חומר שמפיקים ממנו אנרגיה, לדוגמה: פחם, גז, שמש, אורניום.
- 1.5 מיליארד מתושבי העולם חיו בשנת 2008 ללא חיבור לחשמל.
- בארצות-הברית מתגוררים כ-5 אחוז בלבד מתושבי העולם, אך הם צורכים מדי שנה יותר מ-30 אחוז מכלל תפוקת הנפט העולמית.
(בספר תמונה: צריכת האנרגיה בארצות-הברית היא מן הגבוהות במדינות המפותחות של העולם. בתמונה: כיכר מדיסון בניו יורק בשעת לילה)
איסלנד 16,405 |
האמירויות הערביות המאוחדות 8,588 |
ארה"ב 7,051 |
שוודיה 4,883 |
ישראל 2,878 |
איטליה 2,735 |
סין 1,695 |
מצרים 903
מרוקו 477
נפאל 338
בנגלדש 201
אריתראה 142
1. הכינו רשימה של מוצרי חשמל שהיו בבית הוריכם או בבית סביכם כשהם היו ילדים, והשוו למוצרים המצויים בביתכם כיום. מה אתם למדים מכך? האם הממצאים שמצאתם מעידים על הקשר בין רמת החיים לצריכת האנרגיה? הסבירו.
א. פי כמה (בערך) גבוהה צריכת האנרגיה לנפש באיסלנד מזו שבאריתריאה? מה אתם למדים מכך?
ב. קראו במקורות מידע שונים על מקורות האנרגיה של איחוד האמירויות הערביות ושל איסלנד, והסבירו את הגורמים לצריכת האנרגיה הגבוהה בכל אחת מן המדינות.
3. בשנים האחרונות מתרחשים בסין תהליכי פיתוח מהירים ביותר. שערו כיצד משפיע תהליך זה על צריכת האנרגיה במדינה זאת.
*67*
הגישה לאינטרנט היא שער אל העולם הגלובלי ומנוע לתהליכי הפיתוח המתרחשים בו. שיעור משתמשי האינטרנט בעולם נמצא בעלייה מהירה ומתמדת, אבל הפערים בתחום זה בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות גדולים.
מחשב או טלפון המחוברים לאינטרנט אינם צורך קיומי בסיסי כמו מזון ודיור, ולפיכך קיומם מעיד על רמת חיים גבוהה ועל הכנסה גבוהה, האופייניות למדינות המפותחות. החיבור לאינטרנט דורש תשתיות תקשורת (קווי טלפון), בעלות על מחשב או על טלפון נייד, וחיבור לספק אינטרנט. השימוש במחשב ובאינטרנט דורש גם השכלה ומיומנויות שלעיתים קרובות אינן קיימות בקרב תושבי המדינות הפחות מפותחות, ובעיקר במדינות התת-מפותחות. לפיכך שיעור המשתמשים באינטרנט הוא מדד טוב לבדיקת רמת הפיתוח של מדינות העולם. בניסיון לצמצם את הפערים בתחום זה בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות, ובמאמץ לפתוח לפני המדינות הפחות מפותחות שער אל העולם הגלובלי - ארגונים בין-לאומיים כדוגמת האו"ם משקיעים משאבים רבים בהכנסת מחשבים ובפיתוח תשתיות תקשורת במדינות אלה. (עוד בנושא זה ראו בפרק השלישי של יחידה זאת.)
1. ערכו רשימה של פעולות שלא הייתם יכולים לבצע אילו לא היה לכם חיבור לאינטרנט.
2. עיינו במפה שלפניכם וציינו יבשות ששיעור משתמשי האינטרנט בהן גבוה, ויבשות שהשיעור בהן נמוך.
3. עיינו בטבלת המדינות שבסוף הספר.
בשנת 2011 היו כשליש מתושבי העולם מחוברים לרשת האינטרנט, אבל: באמריקה הצפונית 79 אחוז מהאוכלוסייה היו מחוברים לרשת ובאפריקה רק 13 אחוז מהאוכלוסייה היו מחוברים לרשת.
(בספר מפה: מיון מדינות העולם לפי שיעור משתמשי האינטרנט, 2011 – היעזר במנחה)
*68*
השימוש בכלי רכב ממונעים הוא אחד הסממנים המובהקים של ההתפתחות הטכנולוגית של החברה האנושית, והוא אחד המדדים להערכת רמת החיים והרמה הכלכלית של האוכלוסייה במדינות העולם. את רמת המינוע של מדינה מודדים באמצעות מספר כלי הרכב לכל 1,000 איש באוכלוסייה (כלי רכב פרטיים, תחבורה ציבורית וכלי רכב מסחריים). רמת מינוע גבוהה מעידה על כך שלתושבי המדינה יש הכנסה גבוהה, ורבים יכולים להרשות לעצמם לקנות מכונית ולעמוד במחיר אחזקתה. רמת מינוע גבוהה מעידה גם על פעילות כלכלית ענפה ועל מספר רב של כלי רכב המובילים מטענים ממקום למקום.
פעילות:
צרפת, דנמרק, ארה"ב, אוסטרליה - כולן מדינות מפותחות שרמת הפיתוח שלהן דומה, ובכל זאת יש הבדלים ניכרים ברמת המינוע בין שתי המדינות האירופיות לבין השתיים האחרות (ארה"ב ואוסטרליה). הציעו סיבות לכך. (רמז: התחבורה הציבורית באירופה מפותחת הרבה יותר מזו שבארה"ב ובאוסטרליה.)
(בספר גרף: רמת המינוע במבחר מדינות, 2009 (מס' כלי הרכב ל-1,000 נפש)
ארה"ב: 802
אוסטרליה: 688
צרפת: 598
דנמרק: 478
ישראל: 316
רוסיה: 271
ירדן: 154
הודו: 18
רואנדה: 5
בנגלדש: 3
מקור: הבנק העולמי
רמת המינוע - מספר כלי הרכב - משאיות, אוטובוסים וכלי רכב פרטיים - לכל 1,000 איש במדינה מסוימת.
אינדקס הפיתוח האנושי של האו"ם - מדד משולב הקובע את רמת הפיתוח של כל מדינה, ואת מקומה בין מדינות העולם, לפי סולם דירוג הנע בין 0 ל-1. באנגלית המדד הזה מכונה HDI קיצור של Human Development Index.
(בספר תמונה: למעלה מ-80 אחוז מתושביה של הודו אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש ולהחזיק רכב פרטי, והם משתמשים בתחבורה הציבורית, שאף היא כורעת תחת העומס. בתמונה: אוטובוס בין-עירוני בנסיעה בהודו)
*69*
דירוג מדינות העולם על פי אינדקס הפיתוח שלהן מאפשר להשוות ביניהן, ומיקומה של כל מדינה ברשימה מצביע על דרגת הפיתוח שלה. כך, לדוגמה, בראש רשימת מדינות העולם (כ-200 מדינות) דורגה בשנת 2011 נורווגיה, ואילו בתחתית הרשימה דורגה בשנה זאת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו(זאיר).
קביעת אינדקס הפיתוח של מדינות העולם נעשית כל שנה מחדש, מפני שרמת הפיתוח של מדינות העולם משתנה משנה לשנה, וגם מקומן בדירוג משתנה. לדוגמה: יש מדינות אשר עד שנות ה-70 נמנו עם המדינות הפחות מפותחות, אבל מאז התרחשו בהן תהליכי פיתוח מהירים, וכיום הן נמנות עם המדינות המפותחות. כך, למשל, קרה בכמה מדינות במזרח אסיה - בטייוואן, בסינגפור, בקוריאה הדרומית ובעוד מדינות.
ומה מקומה של ישראל באינדקס הפיתוח האנושי? בשנת 2011 דורגה ישראל במקום ה-17 בעולם!
(בספר מפה: מיון מדינות העולם לפי אינדקס הפיתוח של האו"ם, 2011 – היעזר במנחה)
1. עיינו במפה.
א. הביאו דוגמות ל-2 מדינות שרמת הפיתוח בהן היא מהגבוהות בעולם, ודוגמות ל-2 מדינות שרמת הפיתוח בהן היא מהנמוכות בעולם. היעזרו במפה שבסוף הספר ובאטלס.
ב. חזרו לתחילת הפרק, לעמ' 58, ובדקו כיצד כונתה שם כל אחת מ-4 קבוצות המדינות המופיעות במפה. התאימו לכל אחת מהקבוצות את הצבע המתאים לה במקרא של המפה.
ג. כתבו לפחות 2 מסקנות העולות מן המפה. למשל: כל המדינות במערב אירופה נמנות עם....
2. מדוע, לדעתכם, נבחרו התמ"ג, תוחלת החיים ומספר שנות הלימוד, לשמש כמרכיבים של אינדקס הפיתוח האנושי?
ב. הסבירו מדוע בחרתם במדדים אלה.
4. כותר - פעילות להתבוננות במדינות העולם על פי מדדי הפיתוח.
*70*
מדוע מדינות מסוימות מצליחות להגיע לרמת פיתוח גבוהה, ואילו במדינות אחרות רמת הפיתוח נותרת נמוכה? לשאלה זאת יש חשיבות רבה, שכן אם נדע להסביר את הגורמים לאי-השוויון, אולי נדע כיצד לצמצמו. אך התשובה לשאלה אינה פשוטה: בכל מדינה, גורמים שונים חוברים יחדיו וקובעים את רמת הפיתוח שלה, ולכל מדינה יש שילוב הגורמים הייחודי לה. נמנה כמה מן הגורמים האלה, ונבחן את השפעתם על אי-השוויון המרחבי.
הגורמים הפיזיים כוללים בעיקר את צורות פני השטח (למשל: הרים, מישורים, חופי ים ונהרות), את תנאי האקלים ומזג האוויר, ואת משאבי הטבע במקום. התנאים הטבעיים האלה יכולים לשמש מנוף לפיתוח ולהעלות את רמת הפיתוח של מדינה, לדוגמה:
- במקומות שבהם תנאי האקלים והקרקע מתאימים לחקלאות, אפשר לפתח את ענף החקלאות בהיקף נרחב.
- מדינות שהתברכו במחצבים (כמו נחושת, אלומיניום ועפרות ברזל) ובמקורות אנרגיה (כגון נפט, גז ופחם), יכולות לסחור בהם או לפתח תעשייה המבוססת עליהם.
- מדינות היושבות לאורך חופי ים או על גדות נהרות, יכולות לסחור עם מדינות אחרות ביתר קלות.
- מדינות שהתברכו בנופי טבע ייחודיים, יכולות לפתח את התיירות וכך להגדיל את הכנסות המדינה.
צ'ילה, לדוגמה, היא אחת המדינות המפותחות ביותר באמריקה הדרומית, בין השאר בזכות מכרות הנחושת הגדולים המצויים בתחומה. במדינות המפרץ הפרסי - הנפט המצוי שם למכביר תרם רבות לפיתוח הנרחב המתקיים בהן. וחופי הים של תאילנד, המושכים אל מדינה זאת תיירים רבים מכל רחבי העולם, תורמים בכך רבות לפיתוחה.
בעבר נטו החוקרים לייחס משקל רב לגורמים הפיזיים בקביעת רמת הפיתוח של מדינות העולם, אך בתקופה האחרונה גוברת ההסכמה כי לגורמים האנושיים - ההיסטוריים והכלכליים, החברתיים והתרבותיים - יש השפעה גדולה הרבה יותר. כך, לדוגמה, ליפן ולקוראה אין כמעט משאבים טבעיים, ואף על פי כן - רמת הפיתוח שלהן היא מן הגבוהות בעולם. לעומת זאת מדינות רבות באפריקה, שהתברכו במשאבי טבע, אינן מצליחות לרתום אותם לפיתוח המדינה, ורמת הפיתוח שלהן היא מהנמוכות בעולם. דוגמה אחרת: בשוודיה ובנורווגיה שוררים אקלים קר וחורף קשה, ועובדה זאת לא מפריעה להן להיות מן המפותחות שבמדינות העולם. לעומת זאת בלבנון ובטורקיה, הנהנות מאקלים ממוזג ונוח, רמת הפיתוח נמוכה הרבה יותר.
1. אילו גורמים פיזיים נוספים, שלא הוזכרו בטקסט, יכולים לסייע, לדעתכם, לפיתוחה של מדינה?
2. ישראל מדורגת במקום ה-17 ברמת הפיתוח בין מדינות העולם. האם לישראל יש תנאים פיזיים המסייעים לפיתוחה? הסבירו.
3. ניגריה נמנית עם המדינות הפחות מפותחות. קראו על ניגריה במקורות מידע שונים, ותארו את הקשר בין רמת הפיתוח שלה לבין תנאי הטבע המצויים בה.
(בספר תמונה: בשנת 2011 דורגו האמירויות הערביות המאוחדות במקום ה-30 בדירוג רמת הפיתוח של מדינות העולם - במידה רבה בזכות כמות הנפט הרבה שנתגלתה בהן. בתמונה: תנופת בנייה בדובאי)
*71*
חוקרים רבים טוענים כי אפשר להסביר את הפערים הקיימים כיום בין מדינות העולם, באירועים שונים שהתרחשו במהלך ההיסטוריה. התקופה שהשפעתה על יצירת הפערים הייתה גדולה במיוחד היא התקופה הקולוניאלית, שראשיתה במאה ה-15 וסיומה באמצע המאה ה-20. בתקופה זאת מעצמות (אימפריות), בעיקר אירופיות, השיגו שליטה באזורים אחרים בעולם והפכו אותם לקולוניות (מושבות) שלהן.
המניעים להשתלטות האירופית היו בעיקר מסחריים-כלכליים: רבות מן המושבות התברכו במשאבי טבע ובחומרי גלם (זהב, יהלומים, ברזל וכדומה) אשר שירתו את התעשיות שהתפתחו באירופה באותה תקופה. כך, לדוגמה, התפתחה באנגליה תעשיית טקסטיל שהייתה מבוססת על כותנה שהגיעה מהודו, ובברזיל נבנו חוות חקלאיות גדולות שסיפקו לאירופים מוצרים חקלאיים כמו קנה סוכר וקפה. את כל זאת עשו המדינות ששלטו בקולוניות תוך ניצול של כוח האדם המקומי, שביצע את העבודות תמורת תשלום זעום, ולעיתים אף בתנאי עבדות ממש.
לצד ההשפעות השליליות היו למעצמות גם השפעות חיוביות על התפתחות הקולוניות: הפעילות הכלכלית שלהן התרחבה, הוכנסה בהן חקלאות מודרנית והחלה הפקת המחצבים המצויים בהן, נבנו ישובים עירוניים חדשים ופותחו דרכי תחבורה. ואולם, עקבותיו של השלטון הקולוניאלי נותרו ברורים: המעצמות האירופיות ששלטו בקולוניות נמנות עד היום עם המדינות המפותחות של העולם, ואילו מרבית הקולוניות, שהפכו מאז למדינות עצמאיות, נמנות עם המדינות הפחות-המפותחות ואף התת-מפותחות של העולם.
אך חשוב לציין: השלטון הקולוניאלי הוא רק אחד הגורמים שמסבירים את הפערים בין מדינות, ולדוגמה: קוראה הדרומית והפיליפינים השתחררו מן השלטון הקולוניאלי באותה תקופה, אך קוראה הדרומית נמצאת כיום בין המדינות המפותחות בעולם, ואילו הפיליפינים נמצאת בין המדינות הפחות מפותחות.
קולוניאליזם - מדיניות פוליטית ששררה בעולם מן המאה ה-15 עד אמצע המאה ה-20. זוהי מדיניות שבאמצעותה מדינה חזקה משתלטת על מדינה אחרת, תוך ניצול משאביה של המדינה הנשלטת ופיתוח המסחר לתועלת המדינה השולטת. המדינות הנשלטות נקראו "קולוניות". לקולוניאליזם הייתה השפעה גם על התרבות והדת במדינות הנשלטות, והשלכותיה ניכרות עד היום.
כותר - הרחבה נוספת על התקופה הקולוניאלית ועל השפעותיה.
(בספר מפה: התפשטות הקולוניאליזם במקומות שונים בעולם מסוף המאה ה-19 – היעזר במנחה)
גורמים פוליטיים שונים עלולים למנוע או לעכב את תהליכי הפיתוח. כאלה הם משטרים מושחתים המנצלים את משאבי המדינה לטובת קבוצה שולטת, או משטרים לא יציבים המתחלפים במהירות ואינם מאפשרים לפתח כלכלה יציבה.
תהליכי הגלובליזציה המתרחשים כיום בעולם תורמים גם הם לאי-השוויון בין מדינות. עוד על הפער בין המדינות העשירות בעולם למדינות העניות - בעמודים הבאים.
*72*
*72*
בעולם הגלובלי מתקיימים קשרים בין רבות ממדינות העולם. מעניינים במיוחד הם הקשרים בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות, ועולה השאלה: האם קשרים אלה מרחיבים את הפערים בין שתי קבוצות המדינות, או להפך: מסייעים לצמצם אותם.
בעלי דעה זאת סבורים כי בקשרים בין שתי קבוצות המדינות, המדינות הפחות מפותחות הופכות תלויות במדינות המפותחות. לדעתם, התלות מרחיבה את הפערים בין המדינות ומותירה את המדינות הפחות מפותחות ברמת פיתוח נמוכה יותר. כיצד זה קורה?
- כפי שראינו ביחידה הראשונה - מרבית החברות הרב-לאומיות מפצלות את תהליכי הייצור שלהן בין שתי קבוצות המדינות. הפיצול תורם להנצחת הפערים הקיימים: במדינות המפותחות נשארות ההנהלות של החברות והעיסוק בשלבי המחקר והפיתוח, ובמדינות הפחות מפותחות נותרת רק עבודת הכפיים הפשוטה.
- מאחר שמרבית החברות הרב-לאומיות מצויות בבעלותם של תושבי המדינות המפותחות, חלק ניכר מן הרווחים של החברות האלה זורם לכלכלה של המדינות המפותחות ותורם להמשך התפתחותן.
- הסחר העולמי הוא אחד ממאפייניו של תהליך הגלובליזציה, וכל המדינות מפיקות ממנו תועלת. ואולם, המדינות הפחות מפותחות מייצאות בעיקר חומרי גלם ומוצרי מזון בסיסיים, שהרווח מהם נמוך יחסית. לעומתן המדינות המפותחות מייצאות מוצרים מוגמרים, ובעיקר מוצרים עתירי ידע, שהרווח מהם גבוה הרבה יותר.
- הפערים בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות יוצרים גלי הגירה. מהגרים רבים עוזבים את המדינות הפחות מפותחות ועוברים למדינות המפותחות במטרה למצוא מקורות פרנסה ולשפר את רמת חייהם. מהגרים אלה הם במקרים רבים צעירים משכילים, שאילו נשארו במדינות המוצא שלהם הם היו יכולים לחזק אותן ולסייע בפיתוחן.
בעלי דעה זאת סבורים כי גם המדינות הפחות מפותחות מפיקות מקשרי הגומלין תועלת, לדוגמה:
- הן נהנות מן הפרנסה שהחברות הרב-לאומיות מספקות לתושביהן (גם אם היא דחוקה).
- הן נהנות מהכסף ומהידע הטכנולוגי המוזרמים אליהן.
- הן נהנות מן האפשרות לייצא את התוצרת שלהן לשוקי העולם.
- רבים מתושבי המדינות הפחות מפותחות שהיגרו אל המדינות המפותחות, שולחים כספים לקרוביהם שנותרו במדינות מוצאם, וכספים אלה מסייעים לכלכלתן ולפיתוחן של המדינות האלה.
התומכים בדעה זאת מצביעים על מדינות שהשתייכו לקבוצת הפחות מפותחות, והצליחו לנצל את הקשרים עם המדינות המפותחות כדי לצמוח ולהתפתח. חיזוק לטענה ניתן למצוא בדו"ח האו"ם לשנת 2013, המצביע על כך שהפערים בין מדינות העולם הולכים ומצטמצמים. נמנה כמה דוגמות: קוראה הדרומית, סינגפור וטאיוואן היו עד לפני כ-50 שנה מהעניות שבמדינות העולם, ובזכות קשריהן עם הכלכלה הגלובלית הן כיום מהמדינות המפותחות ביותר. תהליך דומה מתרחש גם במדינות גדולות כמו ברזיל, רוסיה, הודו, סין ואינדונזיה. קצב הפיתוח של מדינות אלה הוא כיום מהיר במיוחד, ומקומן בדירוג מדינות העולם עולה משנה לשנה.
מחקר ופיתוח (מו"פ) - תחום פעילות של מפעל, חברה, ארגון וכדומה, העוסק בקידום תכניות מחקר ופיתוח.
מהגר - אדם העוזב את מקום מגוריו ועובר לגור במקום אחר.
מדינת מוצא - המדינה שהמהגר עוזב ועובר ממנה למדינה אחרת.
פעילות:
בסעיף זה מובאות 2 טענות:
א. נסחו את הטענות וכתבו טיעונים לכל אחת מהן.
ב. איזו מן הטענות שכנעה אתכם? הסבירו.
העולם במספרים
בשנת 2102, המדינות המובילות בהכנסות שמקורן בכספים ששולחים אליהן המהגרים היו:
1. הודו - 70 מיליארד דולר
2. סין - 66 מיליארד דולר
3. פיליפינים - 24 מיליארד דולר
4. מכסיקו - 24 מיליארד דולר
אחריהן מצויות המדינות: ניגריה, מצרים, פקיסטן, בנגלדש, וייטנאם ולבנון.
*73*
*73*
כיום גוברת בעולם ההבנה כי יש לצמצם את הפערים בין המדינות ובין האוכלוסיות. מדינות וארגוני סיוע בין-לאומיים שונים אינם ממתינים שהפערים ייסגרו מאליהם, והם מגישים למדינות העניות סיוע ופועלים בצורות שונות לצמצום הפערים. מרבית הסיוע ניתן למדינות העניות על ידי ממשלות של מדינות מפותחות, והשאר - על ידי ארגונים לא-ממשלתיים. במקרים רבים התושבים המקומיים מעורבים בתכנון פעולות הסיוע במטרה להתאימן במידת האפשר לצרכים האמיתיים שלהם.
הסיוע הניתן למדינות העניות מתפרס על פני מגוון רחב של תחומים, וכולל פרוייקטים מסוגים שונים, כמו: פיתוח רשת דרכים וכבישים בנפאל, בניית סכר בימת ארל שבקזחסטן, פריזת מערכות מים באתיופיה, הפעלת תכניות חינוך בסודאן וסיוע לבנות הלומדות בתיכון בבנגלדש. מטרת הסיוע היא להעניק למדינות הפחות מפותחות "חכות" כדי שיוכלו להמשיך ו"לדוג" באופן עצמאי, כלומר: להעניק להן סיוע ולתת בידיהן כלים שבאמצעותם הן יוכלו להמשיך ולהתפתח בעצמן.
באחדות מהדוגמות הרבות לסיוע בין-לאומי בתחומים שונים תוכלו לעיין בעמוד הבא.
ארגון סיוע - ארגון ששם לו למטרה לסייע למדינות או לקהילות נזקקות. הסיוע ניתן באמצעות כספים, ציוד, ידע, שירותים, פעילות מתנדבים ועוד.
1. האם לדעתכם חשוב לסייע כדי לצמצם פערים? מדוע?
2. למה הכוונה במשפט: "מטרת הסיוע היא להעניק למדינות הפחות מפותחות 'חכות' כדי שיוכלו להמשיך ו'לדוג' באופן עצמאי"?
בתחילת שנות האלפיים הסכימו 189 מדינות החברות באו"ם, וכן ארגונים בין-לאומיים שונים, על 8 יעדי פיתוח שאותם ביקשו להשיג עד שנת 2015. יעדים אלה נועדו לקדם את הפיתוח בעולם באמצעות שיפור התנאים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים במדינות העולם העניות. המדינות המפותחות נדרשו להקצות לכך מתקציביהן. כך, לדוגמה, היעד השני מדבר על כך שעד 2015 כל ילדי העולם, בנים ובנות, יזכו לחינוך יסודי. ואמנם, בתמיכתן של המדינות העשירות, רבות ממדינות אפריקה ביטלו את התשלום בעבור הלימוד בבתי הספר, כך שכל הילדים יוכלו להרשות לעצמם ללמוד.
כיום, בשנת 2013, אפשר לומר כי רבים מתושביהן של כמה מדינות פחות מפותחות (סין והודו, למשל), אכן נהנים מרמת חיים גבוהה יותר. לעומת זאת במדינות רבות אחרות, ובעיקר בעניות ביותר, ספק אם יושגו במלואם היעדים שנקבעו.
8 יעדי הפיתוח לשינוי העולם:
1. מיגור העוני והרעב
2. חינוך יסודי לכול
3. קידום שוויון מגדרי והעצמת נשים
4. הקטנת תמותת הילדים
5. שיפור בריאות האישה
6. מאבק באיידס ובמחלות אחרות
7. הבטחת סביבה בת-קיימא
8. עידוד שותפויות גלובליות לפיתוח
בחרו 3 מיעדי הפיתוח.
א. כתבו לגבי כל אחד מהם כיצד הוא תורם לתהליך הפיתוח.
ב. הביאו דוגמות לפעולות הנדרשות כדי לעמוד ביעד.
*74*
בסיוע נרחב של הבנק העולמי החל בשנת 2000 פרוייקט לאומי בווייטנאם, ובמסגרתו חוברו לרשת החשמל יותר מחצי מיליון משפחות בכ-1,000 ישובים כפריים במדינה. כך זכו כ-2.7 מיליון תושבים, לראשונה בחייהם, לאספקת חשמל קבועה. לצורך ביצוע הפרוייקט העביר הבנק העולמי לווייטנאם 150 מיליון דולרים - כ-70 אחוז מהסכום שנדרש לביצועו.
בעקבות החיבור לרשת החשמל דיווחו התושבים על עלייה בהכנסותיהם, על שיפור במצבם הבריאותי, על עלייה בהיקף ההשכלה, על התקצרות הזמן הנדרש לביצוע עבודות הבית, ועל גידול במספר האפשרויות העסקיות. אספקת החשמל לישובים העירוניים שופרה אף היא. במקביל לפיתוח רשת החשמל הושקעו משאבים רבים גם בפיתוח תשתיות אחרות במדינה, וכן בפיתוח תחומים אחרים, בהם בריאות וחינוך. מאמצים אלה נושאים פרי, וכלכלת וייטנאם מתפתחת במהירות.
הארגון האמריקני "מחשב לכל ילד" שם לו למטרה לייצר מחשבים זולים, עמידים, נוחים ובעלי צריכת אנרגיה נמוכה, כך שיתאימו לתלמידים במדינות הפחות מפותחות. הארגון מחלק את המחשבים לתלמידי בתי הספר במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי בעולם. בתמונה: ילדים בכיתה בהודו עם מחשב שחולק על ידי הארגון.
בספר תמונה של כרזה של ארגון הסיוע הבין-לאומי "הצילו את הילדים", הקוראת לאנשים לתרום לארגון ובכך לאפשר גם לילדים במדינות פחות מפותחות עתיד טוב יותר.
עמותת "תבל בצדק" היא עמותה ישראלית הפועלת למען צדק חברתי וסביבתי. העמותה מפעילה מתנדבים ישראלים ויהודים מהארץ ומהעולם, המעניקים לקהילות מקומיות סיוע בתחומי החקלאות החינוך, הבריאות, הסביבה והעצמת נשים. מתנדבי העמותה פועלים מתוך אמונה כי סיוע לאוכלוסיות נזקקות, ויצירת עולם שוויוני יותר, הם ערכים מרכזיים ביהדות. בתמונה: מתנדב בעמותה מסייע בנפאל בשדה האורז.
*75*
*75*
- בין מדינות העולם קיים אי-שוויון: חלק ממדינות העולם מפותחות הרבה יותר ממדינות אחרות.
- הפערים ברמת הפיתוח של מדינות העולם גדולים, ויש הטוענים כי הם הולכים וגדלים.
- ניתן למיין את מדינות העולם על פי רמת הפיתוח שלהן, וכך נוצרות 4 קבוצות: מדינות מפותחות מאוד, מדינות מפותחות, מדינות פחות מפותחות ומדינות תת-מפותחות.
- רמת הפיתוח של המדינות משתנה - מדינות שהיו בעבר פחות מפותחות, התקדמו והפכו למדינות מפותחות ואף מפותחות מאוד.
- רמת הפיתוח של מדינות העולם נמדדת על סמך מבחר מדדים המכונים "מדדי פיתוח".
- "אינדקס הפיתוח האנושי" הוא מדד משוקלל המשמש להשוואה בין רמות הפיתוח של מדינות שונות.
- רמת הפיתוח של מדינה מושפעת מגורמים שונים, כמו תנאי טבע, תהליכים היסטוריים ופוליטיים, תהליכי גלובליזציה ועוד.
- בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות מתקיימים יחסים המשפיעים על כל אחת מהקבוצות. יש הטוענים כי יחסים אלו מרחיבים את הפערים בין 2 קבוצות המדינות, ומותירים את המדינות הפחות מפותחות מאחור. לעומתם, יש הטוענים כי שני הצדדים מפיקים תועלת מיחסי הגומלין ביניהם, והפערים ביניהם הולכים ומצטמצמים.
- ארגוני סיוע בין-לאומיים עוסקים במתן עזרה למדינות הפחות מפותחות - במטרה לקדם בהן את תהליכי הפיתוח.
1. לכל אחד מן המדדים שנסקרו בפרק יש חסרונות כאמצעי למדוד את רמת הפיתוח של מדינה. ערכו רשימה של מדדים המופיעים בפרק, וכתבו לגבי כל אחד מהם חיסרון אחד (לפחות) שיש לו, לדעתכם.
א. הסבירו כיצד המדד שבחרתם נותן ביטוי לרמת הפיתוח של מדינות שונות.
ב. השוו בין מדינות שונות על פי מדד זה. התייחסו גם למקומה של ישראל בין המדינות.
ג. תארו איך נראים החיים בתחום המדד הזה במדינות שבהן המדד גבוה, ואיך נראים החיים במדינות שבהן המדד נמוך.
ד. מה אפשר לעשות, לדעתכם, כדי לשפר את ערכי המדד?
ה. כיצד, לדעתכם, נאספו הנתונים על המדד הזה?
*76*
4. עיינו במפות העולם המופיעות בפרק זה ומתארות מבחר מדדים.
א. האם קיים דמיון בין המפות - האם יבשות ומדינות המופיעות כמפותחות במדד מסוים, מופיעות כמפותחות גם במדדים אחרים? ולהפך - האם יבשות ומדינות המופיעות כפחות מפותחות במדד מסוים, מופיעות כפחות מפותחות גם במדדים אחרים? הדגימו את דבריכם.
ב. הביאו דוגמה לאי התאמה בין מדדי הפיתוח השונים ביחס לאזור מסוים או למדינה מסוימת. מה אתם למדים מכך?
5. דירוגן של מדינות העולם בטבלת המדינות משתנה משנה לשנה. הסבירו מדוע.
6. רבות מהפעולות לצמצום הפערים מתמקדות בצמצום פערי ההשכלה. מהי חשיבותן של פעולות אלה? בתשובתכם התייחסו להשפעתן של הפעולות האלה על הפערים בדורות הבאים.
7. הסבירו את הקשר בין מדד משתמשי האינטרנט לבין תהליכי הגלובליזציה (שעליהם קראתם ביחידה הקודמת).
8. כיצד משפיעה רמת הפיתוח של כל מדינה על ההגירה ממנה או אליה? כתבו את הטיעונים שלכם, והביאו דוגמות.
9. אילו יכולתם "לנהל את העולם" ולקבוע חוקים שיחייבו את כל המדינות - אילו חוקים הייתם מציעים במטרה לצמצם את אי-השוויון בעולם?
10. נניח שמוניתם לתפקיד מזכ"ל האו"ם, ועליכם לתכנן את הוועידה הבאה של אומות העולם. הוועידה תעסוק בפערים ברמת הפיתוח בין מדינות העולם.
א. לאילו נושאים תרצו להקדיש את הוועידה?
ב. מה יהיו השאלות המרכזיות שבאי הכינוס ידונו בהן?
ג. עם אילו החלטות הייתם רוצים לראות את הוועידה מסתיימת?
ד. מהם הקשיים שאתם צופים בבואכם לקדם את ההחלטות?
*77*
*77*
בפרק הקודם עסקנו באי-השוויון בין מדינות בעולם, ואולם תופעת אי-השוויון מתקיימת גם בתוך כל מדינה - במרחב הארצי. אי-שוויון ופערים בין עניים לעשירים במדינה הם תופעה מוכרת מראשית ההיסטוריה האנושית, אך תהליכי הגלובליזציה המתרחשים בימינו מרחיבים את הפערים ברוב מדינות העולם. בפרק זה נתמקד בפערים שבתוך המדינות - נבחן כיצד הם מתפרסים במרחב, ונבדוק מה ניתן לעשות כדי לצמצמם.
כאשר בחנו את אי-השוויון במרחב העולמי, השתמשנו בנתונים הממוצעים של כל מדינה. ואולם יש לזכור כי נתונים ממוצעים אינם נותנים ביטוי לאי-האחידות הקיימת במרחב של כל מדינה. בכל מדינה יש אנשים עניים יותר מן הממוצע, וכאלה שהם עשירים יותר מהממוצע: יש אנשים משכילים יותר מהממוצע, ואנשים בורים יותר מהממוצע; אנשים החיים יותר שנים, ואנשים החיים פחות שנים.
נביא לדוגמה נתונים לגבי משתמשי האינטרנט ברומניה בשנת 2011: אחוז התושבים שהייתה להם גישה לאינטרנט בשנה זאת היה 44 אחוז. אך מאחורי נתון ממוצע זה מסתתרת העובדה שבעיר הבירה בוקרשט שיעורם מגיע ל-71 אחוז, ואילו באזורים שבצפון-מזרח המדינה שיעורם מגיע ל-39 אחוז בלבד.
אזור הגלעין (של מדינה) - אזור עירוני צפוף-אוכלוסייה, שבו מתרכזת עיקר הפעילות הכלכלית, הפוליטית והתרבותית של המדינה.
אזור שוליים, פריפריה - אזור שאינו נכלל בתחום הגלעין של המדינה. אזורי השוליים הם אזורים דלילי-אוכלוסייה, והפעילות הכלכלית והתרבותית המתרחשת בהם היא מצומצמת.
*77*
גאוגרפים הבוחנים את רמת הפיתוח בתוך אזורים שונים במדינות העולם, מצביעים על כך שקיים דגם החוזר על עצמו: ברוב המדינות קיים אזור גלעין, שמרכזו בעיר הבירה או בעיר הגדולה במדינה, והוא האזור שרמת הפיתוח שלו היא הגבוהה במדינה. האזורים המרוחקים מן הגלעין מכונים "אזורי השוליים", ורמת הפיתוח שלהם היא לעיתים קרובות נמוכה הרבה יותר. (לעיתים, במקום המושגים "גלעין-שוליים", משתמשים במושגים "מרכז-פריפריה".) מבנה זה, של "גלעין-שוליים", מאפיין מדינות גדולות וקטנות, מדינות צפופות-אוכלוסייה ומדינות דלילות-אוכלוסייה, מדינות מפותחות ומדינות פחות מפותחות. בישראל - אזור גוש דן הוא אזור הגלעין של המדינה, ואילו הנגב והגליל הם אזורי השוליים. מדדי הפיתוח שלמדנו עליהם בפרק הקודם משמשים גם לבחינה ולדירוג של רמת הפיתוח באזורים שונים בתוך המדינה. מדדים אלה מסייעים לקבוע אם אזור מסוים הוא חלק מאזור הגלעין או חלק מאזור השוליים.
בעמודים 78-79 נפרט את המאפיינים העיקריים של אזורי הגלעין ושל אזורי השוליים בתוך כל מדינה, ונעמוד על הפערים בין שני סוגי האזורים.
*78*
- באזור הגלעין מרוכזת מרבית הפעילות הכלכלית של המדינה. עיקר הפעילות הכלכלית מבוססת על ענפי התעשייה, המסחר והשירותים, והעיסוק בחקלאות מצומצם.
- לאזור הגלעין יש אופי עירוני מובהק. רבות מן הערים הגדולות במדינה מרוכזות בו. באזור הגלעין קיים ריכוז אוכלוסייה גדול, וצפיפות האוכלוסייה גבוהה יחסית לאזורי השוליים.
- באזור הגלעין התושבים נהנים משירותים מגוונים ואיכותיים - גם השירותים הציבוריים (בריאות, חינוך וכדומה), וגם השירותים הפרטיים(סוכני ביטוח, עורכי דין, משרדי פרסום, שירותי בנקאות וכדומה).
- אזור הגלעין הוא מוקד של כוח. לרוב מצויים בו מרכזי הממשל והניהול של המדינה, והכוח הפוליטי של המדינה מרוכז בו. גם וההחלטות המתקבלות בו משפיעות על הנעשה בשאר חלקי המדינה.
- אזור הגלעין הוא מוקד של פעילות תרבותית - רבים מן התיאטראות, התזמורות, המופעים, המסעדות, מוסדות התרבות ואירועי התרבות, מרוכזים בו.
- אזור הגלעין הוא האזור הנגיש ביותר במדינה. הנגישות הגבוהה באה לידי ביטוי בקלות היחסית שבה אפשר להגיע אליו מכל מקום במדינה: רבים מן הכבישים הראשיים מתנקזים אליו, רבים מקווי האוטובוס והרכבת מגיעים אליו ויוצאים ממנו בתדירות גבוהה, ומצויים בו מרכזי התחבורה האווירית ולעיתים גם הימית.
- הביקוש הגבוה למגורים ולעסקים באזור הגלעין מעלה את מחירי הקרקעות באזור.
- תהליכי השינוי באזור הגלעין מהירים. הוא מתפתח בקצב מהיר, יחסית לשוליים, ותושביו נוטים לאמץ חידושים. הדבר בא לידי ביטוי בבניית אזורי מגורים חדשים, בפיתוח מערכות תחבורה, בהרחבת הפעילות הכלכלית ועוד.
- הגירה אל האזור - גלעין המדינה משמש מוקד משיכה לתושבי המדינה ולתושבי חוץ, ולכן רבים מהגרים אליו.
- לעיתים, נוסף על אזור הגלעין הראשי, קיים במדינה גלעין משנה או כמה גלעיני משנה. המאפיינים של גלעיני המשנה דומים למאפייני של הגלעין הראשי, אך היקף הפעילויות המתקיימות בו, ועוצמתן, מצומצמים מאלה שמתקיימים באזור הגלעין הראשי.
נגישות - מידת הקלות והנוחות שבה אפשר להגיע למקום מסוים. רמת הנגישות של מקום עולה ככל שתשתית התחבורה המובילה אליו משוכללת יותר, נוחה יותר וזולה יותר.
הגירה - תנועת אוכלוסייה שבה בני אדם עוזבים את מקום מגוריהם ועוברים לגור במקום אחר.
גלעין-משנה - אזור בעל מאפיינים הדומים למאפייני אזור הגלעין, אך בהיקף ובעוצמה פחותים.
*79*
אזורי השוליים של המדינה כוללים את כל האזורים שאינם נכללים בתחום הגלעין הראשי או בתחום גלעיני המשנה. אזורי השוליים הם על פי רוב נרחבים הרבה יותר מאזור הגלעין, והם משתרעים על פני מרבית שטחה של המדינה. מאפייני אזורי השוליים מנוגדים במידה רבה לאלה של אזור הגלעין:
- עיסוק נרחב בחקלאות, ופחות בתעשייה ובשירותים.
במדינות שבהן החקלאות היא עדיין מרכיב מרכזי בכלכלה, החקלאות מרוכזת ברובה באזורי השוליים. באזורים אלה ממוקמים גם רוב מפעלי התעשייה עתירי העבודה, ואילו חלקם של המפעלים עתירי הידע קטן. מרבית הישובים הם ישובים כפריים, שאוכלוסייתם מועטה, ולפיכך צפיפות האוכלוסייה נמוכה.
- מגוון השירותים באזורי השוליים מצומצם יותר מזה שבאזור הגלעין, ולעיתים גם רמת השירותים נמוכה יותר. (ועם זאת, לעיתים איכות החיים של התושבים באזורים אלה גבוהה מאיכות החיים המאפיינת את אזור הגלעין: הסביבה איכותית יותר, הטבע קרוב יותר, והרעש הפקקים וזיהום האוויר המאפיינים את העיר - רחוקים.)
- לאזורי השוליים יש לרוב השפעה פוליטית מועטה יותר מזו של אזור הגלעין. ייצוגם במערכת הפוליטית מצומצם, והטיפול בקשייהם נמצא לעיתים קרובות במקום נמוך בסדר העדיפויות הלאומי.
- במקרים רבים אזורי השוליים הם אזורים שבהם תנאי הטבע אינם נוחים - אזורים מיוערים, אזורים מדבריים, אזורים ששורר בהם אקלים קיצוני וכדומה.
- מערכת הכבישים באזורי השוליים מפותחת פחות מזו שבאזור הגלעין. גם התחבורה הציבורית אינה מפותחת באותה מידה - קווי הנסיעה מעטים, יחסית, והתדירות שלהם נמוכה.
- לעיתים קרובות אזורי השוליים שוכנים סמוך לגבולות המדינה. ובמקרים שבהם קיימים סכסוכי גבול עם המדינות השכנות - הם הופכים לאזורי עימות.
- מאחר שהביקוש לקרקע באזור השוליים נמוך יחסית לאזור הגלעין, והיצע הקרקעות גדול - מחירי הקרקע נמוכים יחסית.
- הפער ההולך ונפער בין אזור הגלעין לשוליים, המרחק מ"מרכז העניינים", ותחושת התלות בהחלטות המתקבלות הרחק מהם - יוצרים לפעמים רגשות של תסכול, ניתוק וקיפוח בקרב התושבים המתגוררים באזורי השוליים.
- אזורי השוליים מאופיינים בקצב פיתוח איטי. לא אחת משתמרים באזורים אלה מאפיינים מסורתיים, שנעלמו זה מכבר מאזורי הגלעין המפותחים יותר.
- התוצאה של כל אלה היא שמבחר האפשרויות וההזדמנויות, שאזורי השוליים מזמנים לתושביהם, קטן בהשוואה למגוון המוצע באזורי הגלעין. לפיכך רבים מתושביהם מהגרים מהם.
(בספר תמונה: כפרים ושטחי חקלאות במחוז יונאן, שהוא חלק מאזור השוליים של סין)
*80*
בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, אזורי השוליים - הגליל והנגב - הולכים ומשנים את אופיים: רבים מהם הופכים ליעד מבוקש לתושבים ש"התעייפו" מהמולת העיר והם מחפשים אחר השקט ואיכות החיים המאפיינים את אזורי השוליים. שירותי התחבורה והתקשורת "מקרבים" את האזורים הללו למרכז הארץ, ומאפשרים מגורים באזורי השוליים ונסיעה לעבודה באזור הגלעין.
(בספר תמונות: העיר תל אביב, שהיא מוקד אזור הגלעין של ישראל, מול מושב יערה בגליל העליון - אחד מאזורי השוליים של ישראל)
פערים בשכר הממוצע (ש"ח, שנת 2010): במחוז המרכז - 9,132; במחוז הצפון - 6,648; במחוז הדרום - 7,134
פערים במס' הרופאים (ל-1,000 נפש, שנת 2008): באזור תל אביב - 5.5; במחוז הצפון - 1.6; במחוז הדרום - 2.1
פערים בתוחלת החיים (בממוצע, 2005-2009): כלל האוכלוסייה - 80.8; רעננה - 85.5; רהט בנגב - 77.1
*81*
*81*
אי-השוויון המרחבי, הקיים כמעט בכל מדינות העולם, נתפס כתופעה שלילית שיש לפעול לצמצומה. הרצון לצמצם את הפערים נובע מסיבות שונות: הכרה באי הצדק הנובע מכך שהתושבים באזורי השוליים אינם זוכים להזדמנויות שוות לאלה שזוכים להן תושבי אזור הגלעין; הכרה בנזק הנגרם לכלכלה הלאומית מפני שלתושבים רבים באזורי השוליים אין עבודה והם מובטלים; ובמדינות מסוימות, ובהן ישראל, הממשלה מעוניינת לתמוך באזורי השוליים, כדי לחזק אותם גם מסיבות ביטחוניות.
ממניעים אלה ואחרים, מדינות רבות וגופים בין-לאומיים מקצים משאבים מיוחדים לצמצום הפערים בין אזורי השוליים לאזור הגלעין. בישראל אף הוקם לצורך זה משרד ממשלתי, "המשרד לפיתוח הנגב והגליל", והוא פועל לקדם ולפתח באמצעות תמריצים שונים את אזורי השוליים של המדינה - הנגב והגליל. עיקר המאמץ לצמצום הפערים מתמקד בפעולות המיועדות למשוך לאזורי השוליים פעילות כלכלית ותושבים. הנה כמה דוגמות:
- המדינה מגדירה את אזורי השוליים כאזורי עדיפות לאומית, והיא מעניקה לתושבים ולעסקים של אזורים אלה מענקים, הקלות במסים, הטבות בתחומי החינוך והדיור, ועוד הטבות ותמריצים כלכליים.
- המדינה מפתחת באזורי השוליים מקורות תעסוקה מגוונים. גורם זה מסייע לאנשים החיים באזורים אלה להישאר במקומותיהם, וגם מושך אליהם אוכלוסייה חדשה. בעבר התמקדו המאמצים בפיתוח תעשייה באזורי השוליים, אך כיום נעשים ניסיונות להרחיב את הבסיס הכלכלי ולפתח ענפי כלכלה נוספים. בין השאר מפתחים את התיירות, המנצלת את היתרונות המיוחדים של האזור - שטחים פתוחים, נוף טבעי ומסורות עתיקות שנשתמרו בהם.
- מדינות רבות משקיעות משאבים בפיתוח השירותים הציבוריים באזורי השוליים בתחומי הבריאות, החינוך והתרבות. זאת מתוך רצון לשפר את איכות החיים באזורים אלה ולהפוך אותם למוקדי משיכה למהגרים מאזורים אחרים במדינה.
- המדינה משקיעה רבות בפיתוח תשתיות התחבורה והתקשורת באזורי השוליים. זאת כדי להגביר את הנגישות של אזורים אלה, וכדי לאפשר מעבר נוח ויעיל של אנשים, מוצרים וידע בתוך אזורי השוליים ובינם לבין אזורים אחרים במדינה. בישראל, לדוגמה, סלילתו של כביש "חוצה ישראל" (כביש 6), "מקרבת" את הנגב ואת הגליל אל מרכז המדינה; ומסילת הרכבת החדשה מבאר שבע לתל אביב מקצרת את משך הנסיעה בין שתי הערים. ובברזיל - סלילתו של כביש חוצה אמזונס נועדה להקל את הגישה אל שטחים נרחבים המצויים בחלקיה הפנימיים של המדינה הענקית. (יש הטוענים כי פיתוח התחבורה והתקשורת מסייע דווקא לפיתוח הגלעין ומחליש את השוליים, מכיוון שהוא מאפשר לאנשים רבים לחיות באזור הגלעין, ולהפעיל את עסקיהם באזורי השוליים.)
- המדינה מעבירה לאזורי השוליים פרוייקטים גדולים או חלק מתפקודי הממשל, במטרה להביא לפיתוחם. לדוגמה: ברזיל, ניגריה וחוף השנהב העתיקו את ערי הבירה שלהן לאזור שוליים. במדינות אחרות, דוגמת אנגליה, צרפת ומצרים, הוקמו באזורי שוליים ערים חדשות, תוך השקעה אדירה של משאבים. גם ישראל פועלת בדרך זאת: בשנות ה-50-60 של המאה העשרים
*82*
הוקמו בצפון הארץ ובדרומה כ-30 ערי פיתוח; המדינה נותנת ליזמים של פרוייקטים באזורי השוליים הקלות בתכנון וברישוי עסקים; והמדינה יוזמת ומקימה פרוייקטים לאומיים באזורי השוליים (כדוגמת המפעל הבטחוני רפא"ל בגוש שגב בגליל, והעברת בסיסי צה"ל ל"עיר הבה"דים" בנגב). הפעולות לצמצום הפערים נעשות לעיתים כחלק ממדיניות המכונה "מדיניות פיזור האוכלוסייה", המיועדת להביא לפיזור מאוזן יותר של האוכלוסייה ברחבי המדינה.
עיר פיתוח - ישוב עירוני בישראל, שנועד לספק מגורים ומקורות תעסוקה לעולים החדשים שהגיעו בהמוניהם לישראל לאחר קום המדינה.
מדיניות פיזור האוכלוסייה - גישה שהממשלה נוקטת בה במטרה לפזר את האוכלוסייה על פני כל שטחה של המדינה, וכדי לצמצם את הנטייה להתרכז באזור הגלעין.
לפניכם רשימה של פעולות שהתבצעו, ועדיין מתבצעות, בישראל במטרה לפתח את אזורי השוליים: סלילת כביש חוצה ישראל (כביש 6), הגדרת אזורי עדיפות לאומית, הקמת עיירות פיתוח, פיתוח רשת מסילות הברזל הארצית, העברת בסיסי ההדרכה של צה"ל לנגב, הקמת בית חולים אוניברסיטאי בעיר צפת.
בחרו אחת מהפעולות האלה, מצאו מידע עליה וכתבו:
א. מה היו מטרותיה?
ב. איזה אזור בארץ היא נועדה לפתח?
ג. אילו קשיים נוצרו במהלך ביצוע התוכנית?
ד. האם המטרות הושגו?
(בספר תמונה: הקמתה של ברזיליה, בירת ברזיל, בשנת 1960, נועדה ליצור מוקד פיתוח חדש בתוך המדינה. ברזיליה, המונה כיום למעלה מ-2 מיליון תושבים, ממוקמת בחלקה הפנימי של ברזיל, בעוד שמרבית תושבי המדינה חיים לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. בתמונה ניתן לראות את הציר המרכזי של העיר, שבו מצויים מוסדות השלטון, ובקצהו - "כיכר שלוש הרשויות")
לצד אי-השוויון במרחב העולמי, שדיברנו עליו בפרק הראשון, ואי-השוויון במרחב הארצי, שעסקנו בו בפרק זה, יש אי שוויון גם בישובים רבים, ובעיקר בערים הגדולות. בסוג זה של אי-שוויון נעסוק בהרחבה ביחידה האחרונה של הספר.
*83*
*83*
- בכל מדינה קיימים הבדלים ברמת הפיתוח בין האזורים השונים.
- אזור הגלעין של המדינה מתאפיין ברמת פיתוח גבוהה יותר.
- אזורי השוליים של המדינה מאופיינים לעיתים קרובות ברמת פיתוח נמוכה יותר.
- מדינות רבות שואפות לצמצם את הפערים בין אזור הגלעין לאזורי השוליים, והן פועלות לצורך זה בדרכים שונות.
2. העלו הצעות להטבות ולתמריצים שעשויים, לדעתכם, לקדם את הנגב והגליל, ויובילו לצמצום הפערים ביניהם לבין אזור המרכז. כתבו מכתב לראש הממשלה ובו אתם מבקשים תקציב ל-4 הפעולות שהן, לדעתכם, החשובות ביותר להשגת המטרה הזאת. הסבירו במכתב מה יכולה להיות התרומה של כל אחת מהפעולות.
(בספר מפה: שיעור העניים בסין לפי מחוזות – היעזר במנחה)
הדירוג, המחוז והתמ"ג לנפש (בדולר אמריקני) |
1 שנגחאי 11,361 |
2 בייג'ינג 10,070 |
3 טיינג'ין 19,136 |
4 שיגי'נג 6,490 |
5 ג'יינגסו 6,475 |
סין ממוצע 3,678 |
16 חוביי 3,157 |
24 סיצ'ון 2,538 |
28 טיבט 2,216 |
29 יונאן 1,975 |
ב. תארו את הפערים על פי המידע המוצג במפה.
ד. בדקו באטלס את מיקומם של 4 המחוזות. האם שיערתם נכונה?
*84*
*84*
בפרקים הקודמים הכרנו תחומים שונים שבהם אי-השוויון בא לידי ביטוי במרחב. עוד תחום שבו מתקיים אי-שוויון הוא התחום הסביבתי.
השימוש הנרחב במשאבים בעקבות הפיתוח המהיר מייצר מפגעים סביבתיים רבים - מפעלים וכלי רכב מזהמים, כבישים ראשיים, אנטנות סלולאריות, תחנת כוח, מזבלות ועוד. במצב שבו מתקיים צדק סביבתי - התושבים נושאים באופן שווה בנטל מפגעי הסביבה. ואולם במציאות החלוקה בנטל אינה שווה, ומצב זה מכונה "אי-צדק סביבתי". אי-הצדק הסביבתי מתרחש ברמות השונות של המרחב. במרחב הגלובלי - המפגעים נדחקים לעיתים מהמדינות המפותחות לעבר המדינות הפחות מפותחות. במרחב הלאומי - המפגעים נדחקים לעיתים מאזורי הגלעין לעבר אזורי השוליים. ובמרחב הישובי - המפגעים נדחקים לא אחת משכונות היוקרה לעבר שכונות העוני. כיצד נוצר מצב זה?
*84*
השאיפה הטבעית של כל אדם היא שמפגעים סביבתיים לא ימוקמו סמוך לאזור מגוריו. שאיפה זאת הביאה להתפתחות מושג המכונה "נימבי" (NIMBY) - ראשי תיבות של המילים: My Back Yard חI Not, ובעברית: לא בחצר האחורית שלי (כלומר, אני מתנגד למיקום המפגע בחצרי, בסביבת ביתי). למה הכוונה? הנה כמה דוגמות: כולנו רוצים לנסוע בכבישים חדשים מהירים, אך איש אינו רוצה שכביש כזה ייסלל סמוך לביתו; כולנו רוצים קליטה טובה בטלפונים הניידים, אך איש אינו רוצה אנטנה סלולרית על גג ביתו; ורבים מאתנו רוצים לצרוך עוד ועוד מוצרים שתהליך הייצור של חלקם מזהם, או מוצרים המייצרים פסולת רבה, שחלקה אף רעילה - אך איש אינו רוצה שמפעל מזהם או מזבלה יימצאו סמוך לביתו.
צדק סביבתי - תפיסת עולם המתייחסת לחלוקה צודקת של מפגעים סביבתיים בקרב אוכלוסיות שונות ובאזורים גאוגרפיים שונים. כאשר חלוקה זאת אינה הוגנת, מדברים על אי-צדק סביבתי.
נימבי (NIMBY) - ראשי תיבות של המילים: Not In My Back Yard, כלומר: לא בחצר האחורית שלי. המושג מבטא את השאיפה של בני האדם להרחיק מפגעים סביבתיים מאזור מגוריהם. (האקדמיה ללשון העברית התאימה למילה הלועזית ראשי תיבות בעברית: נמב"י – (נגד מיקום בחצרי).
(בספר תמונה: דוגמה לתהליך פיתוח שיכול לייצר תגובת "נימבי": רוב האנשים רוצים שיימצא שדה תעופה במרחק נסיעה סביר ממקום מגוריהם, אך איש אינו רוצה שהשדה ימוקם סמוך לישוב מגוריו, בגלל מפגעי הרעש והזיהום הכרוכים בכך. בתמונה: שדה התעופה של העיר אוסקה ביפן)
*85*
ואולם, גם אם כל בני האדם רוצים להגן על סביבת המגורים שלהם מפני מפגעים סביבתיים ומפני פגיעה באיכות חייהם - לא כולם מצליחים לעשות זאת. אוכלוסיות חלשות רבות נאלצות לחיות עם מטרדי זיהום אוויר, רעש, פסולת וכדומה. לעומתן האוכלוסיות החזקות והעשירות מצליחות, על פי רוב, לחיות באזורי מגורים שיש בהם מעט מפגעים סביבתיים. זהו אי-צדק סביבתי.
*85*
כפי שראינו ביחידה העוסקת בגלובליזציה - בעשרות השנים האחרונות, מדינות פחות מפותחות רבות נמצאות בתהליכי פיתוח נרחבים, והן מקימות מפעלי תעשייה רבים. הן גם מאפשרות לחברות רב-לאומיות להקים בתחומן מפעלים. רבים מן המפעלים האלה מזהמים את הסביבה - ארובותיהם פולטים גזים רעילים הגורמים לזיהום אוויר, והשפכים התעשייתיים מזהמים את מקורות המים. חלק מן המפעלים המזהמים מועברים מן המדינות המפותחות אל המדינות הפחות מפותחות, מאחר שבמדינות אלה על פי רוב אין חוקי סביבה, או שהחוקים אינם נאכפים.
(בספר תמונה: באחת השכונות בוושינגטון בירת ארה"ב החלו בבניית האנטנה הנראית בתמונה. ואולם מיקומה של האנטנה בלב שכונה מבוססת גרר התנגדות קשה של התושבים - גם בגלל מראיה וגודלה, וגם בגלל הקרינה העלולה להיפלט ממנה. תושבי השכונה שכרו עורכי דין ונאבקו בהחלטה, עד שבניית האנטנה הופסקה והחברה שהקימה אותה נדרשה לפרקה)
(בספר תמונה: 99 אחוז מכלל מהעירוניים בסין נושמים אוויר שאינו עומד בתקן האירופי. זיהום האוויר החריף גורם למותם של מאות אלפי תושבים בשנה, ולתחלואה של מיליונים נוספים. רק מעט מהמוצרים המיוצרים במפעלים שבסין נמכרים בשוק הסיני, ורובם נמכרים בכל רחבי העולם. התוצאה: תושבי סין נושמים אוויר מזוהם, ואילו אלה שנהנים מן המוצרים נהנים גם מאוויר נקי. זהו אי-צדק סביבתי! בתמונה: גזים רעילים נפלטים ממפעל תעשייה בסין)
*86*
המדינות הפחות מפותחות סובלות גם מהעברה של פסולת רעילה לשטחן. תרבות הצריכה המאפיינת את המדינות המפותחות מייצרת פסולת רבה, חלקה פסולת רעילה. הפסולת הרעילה כוללת חומרים כימיים מתהליכי הייצור במפעלים, מוצרי אלקטרוניקה משומשים כמו מחשבים וטלוויזיות, פסולת רפואית ועוד. טיפול לא מקצועי בפסולת זאת מסוכן לבריאות האדם והחי, ועלול לגרום לזיהום סביבתי חמור, לדוגמה: חומרים רעילים מחלחלים למי התהום, מזהמים אותם ומסכנים את המשתמשים בהם. אך טיפול מקצועי בפסולת זאת, בהתאם לחוקי הסביבה של המדינות המפותחות, כרוך בהוצאות גבוהות. כך התפתח מסחר בפסולת הרעילה: הפסולת נשלחת באוניות מהמדינות המפותחות למדינות הפחות-המפותחות, שם היא מועברת לידיהם של סוחרים מקומיים, ואלה משליכים אותה למזבלות המקומיות ללא כל טיפול או מעבירים אותה למחזור. התוצאות לסביבה ולבריאות התושבים המקומיים הן הרסניות.
(בספר תמונה: מרבית המוצרים האלקטרוניים שנזרקים בעולם מגיעים לסין, שם מפרקים אותם כדי לאפשר מחזור חומרי הגלם שמהם הם עשויים. העובדים בעבודה זאת מרוויחים יותר ממה שיכלו להרוויח מעיסוק בחקלאות, אך הם נחשפים למאות חומרים מסוכנים המצויים במוצרים אלה, ובריאותם נפגעת קשות. בתמונה: פסולת אלקטרונית הממתינה למחזור)
העברת מפגעים מתרחשת גם במרחב הלאומי - מאזורי הגלעין לאזורי השוליים של מדינה. דוגמה לכך אפשר לראות במה שקורה בישראל באזור הנגב, שהוא אחד מאזורי השוליים של המדינה. בנגב מצויים מרבית השטחים הפתוחים של המדינה, ומלבד זאת הוא מיושב בדלילות ומרוחק מריכוזי האוכלוסייה הגדולים במרכז הארץ. לכן ממוקמים בנגב רבים מן המפגעים הסביבתיים של ישראל: מפעלים כימיים, אתר סילוק הפסולת הרעילה ברמת חובב, ואתרי סילוק פסולת כדוגמת אתר "דודאים". אתרים אלה פועלים אמנם תחת תקנים מחמירים של איכות סביבה, אך תושבי האזור מתלוננים לא פעם על ריחות חריפים המגיעים מן המפעלים, ועל שיעורי תחלואה גבוהים מן הממוצע הארצי. זאת לצד החשש לנזק שעלול להיגרם אם תתרחש חלילה תקלה באחד מהמתקנים האלה.
*87*
*87*
כפי שראינו ביחידה העוסקת בגלובליזציה, במדינות פחות מפותחות רבות פועלות חברות כלכליות גדולות, שהבעלות עליהן שייכת לאנשים או לגופים ממדינות מפותחות. החברות האלה מנצלות את משאבי הטבע המצויים במדינות הפחות מפותחות. כאלה הן, לדוגמה: החברות הכורות מחצבים כמו נחושת באפריקה (למשל, בזמביה), החברות המחזיקות בחוות חקלאיות באמריקה הדרומית (למשל, בברזיל), והחברות הכורתות עצים ביערות הגשם שבדרום-מזרח אסיה (למשל, באינדונזיה). החברות האלה משלמות, אמנם, תמורת השימוש במשאבי הטבע למדינות שבהן הן פועלות. אבל ברבות מהמדינות האלה רשויות השלטון מתנהלות באופן מושחת, ורק מעטים מתושבי המדינה - השליטים ומקורביהם - נהנים מן ההכנסות, במקום שההכנסות ייכנסו לקופת המדינה. לעיתים קרובות ניצול המשאבים כרוך גם בניצול כוח האדם המקומי ובחוסר דאגה לסביבה הנפגעת עקב כך.
זאת ועוד: הסכומים שהחברות הרב-לאומיות משלמות תמורת חומרי הגלם נמוכים, אך לאחר שהן מעבדות אותם למוצרים מוגמרים, הרווחים שהן מפיקות מהם גבוהים הרבה יותר. כך, לדוגמה, חברות שונות כורות יהלומים באפריקה, ולאחר שהן מלטשות אותם ומשלבות אותם בתכשיטים, הן מוכרות אותם במחירים גבוהים מאוד יחסית למחיר ששילמו תמורתם.
*87*
היבט נוסף של אי-הצדק הסביבתי מתרחש כאשר יזמים ובעלי הון (אנשים עשירים מאוד) משתלטים על שטחים ציבוריים לטובת האינטרסים הכלכליים שלהם. התופעה הזאת מתרחשת במרבית מדינות העולם, והסובלים העיקריים ממנה הם התושבים. בזכות כספם זוכים בעלי האמצעים לגישה לשטחים שהיה ראוי להשאירם פתוחים למען הציבור כולו. אחת הדוגמות הבולטות לכך היא הבנייה לאורך חופי הים: חופי הים הם שטחים השייכים לציבור כולו, ומן הראוי לאפשר לכל תושבי המדינה להנות מהם במידה שווה. במדינות רבות, ובהן ישראל, יזמים ובעלי-הון רוכשים מן המדינה קרקעות הסמוכות לים, ואת הבתים הנבנים עליהן הם מוכרים לבעלי אמצעים היכולים לעמוד במחירים הגבוהים של דירות אלה. כך נהנים רק מעטים משטחים השייכים לציבור כולו.
(בספר תמונה: קטיף תה בסרי-לנקה. מרבית חוות התה של סרי-לנקה הן בבעלות זרה, ועוברי החוות הם האוכלוסייה החלשה ביותר במדינה.)
(בספר תמונה: חוף הים שייך לכולנו וחשוב שלציבור תהיה גישה חופשית אליו.
בתמונה צועדים ועושים ספורט בחוף הים.)
*88*
*88*
החברה המודרנית היא, כפי שראינו, "חברת צריכה", המנצלת ניצול-יתר את משאבי כדור הארץ ויוצרת עומס על הסביבה. כדי לבחון את מידת ההשפעה של האדם על סביבתו, פותח מדד הנקרא "טביעת הרגל האקולוגית". מדד זה בודק מה גודלו של השטח הנדרש כדי לספק את צרכיו של האדם או את צרכיה של קהילה - מזון, אנרגיה, מגורים, פינוי פסולת ועוד.
כיצד מחשבים את טביעת הרגל האקולוגית של אוכלוסייה מסוימת? מביאים בחשבון, לדוגמה:
- את השטחים החקלאיים הנדרשים כדי לגדל את מוצרי המזון שהאוכלוסייה במקום צורכת.
- את שטח היער הנדרש כדי לקלוט את הפחמן הדו-חמצני שיפלטו כלי התחבורה של האוכלוסייה.
- את שטח הקרקע הנדרש כדי להטמין את הפסולת שהאוכלוסייה מייצרת. חישוב טביעת הרגל האקולוגית הוא מורכב, ויש הטוענים כי בשל כך המדד אינו מדויק מספיק. כאשר משווים את טביעת הרגל האקולוגית של מדינות שונות, רואים בבירור: ככל שרמת החיים במדינה עולה, כן טביעת הרגל האקולוגית של תושביה גדלה. כך, לדוגמה, טביעת הרגל האקולוגית של האמריקני הממוצע גדולה הרבה יותר מזו של מרבית תושבי העולם: הוא נוסע ברכב ש"זולל" דלק רב ומייצר זיהום אוויר רב: הוא משתמש במגוון מוצרים שכדי להפעילם נדרש חשמל רב, שהפקתו מייצרת גם היא זיהום נרחב: והוא מייצר פסולת רבה, שמקורה במוצרים הרבים שהוא רוכש. טביעת הרגל האקולוגית של ההודי הממוצע, למשל, נמוכה הרבה יותר: הוא נוסע באופניים או בתחבורה ציבורית; בביתו מצויים מוצרי חשמל מועטים (אם בכלל); וחלק ניכר מן המזון שהוא רוכש הוא מזון מקומי הנמכר ללא אריזות. ההבדלים בין טביעת הרגל הגדולה של תושבי המדינות המפותחות לבין טביעת הרגל הקטנה של תושבי המדינות הפחות מפותחות, הם דוגמה לאי-צדק סביבתי. זאת מפני שמשאבי כדור הארץ מוגבלים, והם אינם נחלקים באופן הוגן: תושבי המדינות המפותחות "נוגסים" חלק גדול יותר מן ה"עוגה" בממוצע לכל תושב. אי-הצדק יימשך, כנראה, גם בעתיד, שכן תושבי כדור הארץ מנצלים כבר כיום יותר ממה שכדור הארץ יכול להציע, ולפיכך פוחתת כמות המשאבים שתעמוד לרשותם של הדורות הבאים.
טביעת הרגל האקולוגית - מדד הבוחן את כמות השטח הנדרש כדי לספק את צרכיו שלאדם או את צרכיה של קהילה – מזון, אנרגיה, מגורים, פינוי פסולת ועוד
הבדלים בטביעת הרגל האקולוגית הממוצעת:
- תושב העולם - 22 דונם לנפש.
- תושב ארה"ב - 96 דונם לנפש.
- תושב ישראל - 54 דונם לנפש.
כותר - סרטון ופעילויות בנושא "טביעת הרגל האקולוגית"
(בספר מפה: טביעת הרגל האקולוגית של מדינות העולם – היעזר במנחה)
*89*
*89*
- הפערים ברמת הפיתוח באים לידי ביטוי בקיומו של אי-צדק סביבתי.
- אי-צדק סביבתי מתקיים גם במרחב הגלובלי (בין מדינות מפותחות למדינות פחות מפותחות) וגם במרחב הלאומי (בין אזורי הגלעין לאזורי השוליים).
-אי-הצדק הסביבתי בא לידי ביטוי בדרכים שונות, בהן: דחיקת מפגעים מהמדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות, ומאזור הגלעין של המדינה לאזורי השוליים שלה: ניצול המשאבים של המדינות הפחות מפותחות על ידי חברות רב-לאומיות; השתלטות בעלי-הון על המרחב הציבורי.
- טביעת הרגל האקולוגית היא אחד המדדים לרמת פיתוח.
1. מצאו באמצעי התקשורת או בסביבת מגוריכם דוגמות לאירועים אקטואליים הקשורים לאי-צדק סביבתי. תארו את אי-הצדק והציעו דרכים לתקן את המצב.
2. עיינו במפת טביעת הרגל האקולוגית של מדינות העולם.
א. השוו אותה למפה הממיינת את מדינות העולם לפי התמ"ג (התוצר המקומי הגולמי) לנפש (עמ' 62). תארו את הקשר שמצאתם בין 2 המפות, והסבירו אותו.
ב. בדקו במפה מה משותף לטביעת הרגל האקולוגית של האמירויות הערביות המאוחדות (אחת ממדינות המפרץ הפרסי) ושל ארצות הברית. נסו להסביר את הערך שמקבלות שתי המדינות. היעזרו בטבלת צריכת האנרגיה שבפרק הראשון(עמ' 66).
3. הסבירו במילים שלכם את הקשר בין המושגים "פיתוח בר-קיימא" ו"טביעת הרגל האקולוגית".
*90*
*90*
1. עיינו בטבלת הנתונים של מדינות העולם בסוף הספר (בעמ' 246-253), ובצעו אחת מהמשימות הבאות:
א. תארו את רשמיו של תושב המדינה הנמצאת בתחתית הרשימה (המדינה הכי פחות מפותחת בעולם), המגיע לראשונה לביקור במדינה הנמצאת בראש הרשימה (המדינה המפותחת ביותר בעולם). בתיאורכם התייחסו למבחר רחב ככל האפשר של תחומים.
ב. תארו את רשמיו של תושב המדינה הנמצאת בראש הרשימה (המדינה המפותחת ביותר בעולם), המגיע לראשונה לביקור במדינה הנמצאת בתחתית הרשימה (המדינה הכי פחות מפותחת בעולם). בתיאורכם התייחסו למבחר רחב ככל האפשר של תחומים.
2. כיצד תורמים תהליכי הגלובליזציה לצמצום הפערים בעולם, וכיצד הם תורמים להרחבתם?
3. רבות מן הפעולות הננקטות במטרה לצמצם את הפערים במרחב הגלובלי ובמרחב הארצי, הן מתחום החינוך. שערו מדוע.
4. יש הסבורים כי קיומו של אי-השוויון מדרבן את האוכלוסייה החלשה לשפר את תנאי חייה ולהשוות אותם לאלה של האוכלוסייה המבוססת. אחרים טוענים כי אי-השוויון מחזק את החזקים ומחליש את החלשים, ולפיכך רק מעמיק את הפערים. ומה אתם חושבים? איזו מהטענות נכונה, לדעתכם?
5. ארגון ששם לעצמו למטרה לצמצם את אי-השוויון במרחב הגלובלי, פנה אליכם לייעוץ. הציעו לארגון 3 פעולות שיש באפשרותו לנקוט כדי להביא לצמצום הפערים בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות.
6. היכנסו לאתר של המשרד לפיתוח הנגב והגליל או לאתר של תנועת "אור", העוסקת אף היא בהתיישבות בנגב ובגליל. ציינו לפחות 3 פעולות שגופים אלה נוקטים בהם כדי למשוך תושבים לעבור ולהתגורר בנגב ובגליל.
7. תהליכי הפיתוח המהירים המתרחשים בארץ, והעלייה הניכרת בצריכת החשמל, מצריכים בנייה של תחנת כוח חדשה. הסבירו כיצד ההחלטה היכן למקם את התחנה החדשה קשורה למושגים "צדק סביבתי" ו"נימבי".
8. יש הטוענים כי המדינות המפותחות צריכות לדאוג לעצמן, וכי תהליכי הפיתוח של המדינות הפחות מפותחות אינם מעניינן. אחרים סבורים כי כשהעולם נרתם לצמצום הפערים, הוא גם נתרם מכך. ומה דעתכם?
9. הכינו מצגת המציגה את אחד הרעיונות המרכזיים המופיעים ביחידה זאת. לבחירת הנושא, תוכלו להיעזר במבזקי הסיכום של הפרקים.
10. סכמו לעצמכם את ההיבטים השונים של אי-השוויון המרחבי באמצעות מיפוי מושגים.
*91*
*91*
- נלמד מהי תפרוסת אוכלוסייה, ונברר כיצד בני האדם פזורים בעולם
- נכיר כמה אזורים דלילי-אוכלוסייה וכמה אזורים צפופי-אוכלוסייה בעולם
- נלמד על גידול האוכלוסייה המהיר בעולם במאות האחרונות, ונעמוד על ההבדלים בקצב הגידול בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות
- נבחן כיצד קצב גידול האוכלוסייה, והשינויים בהרכב האוכלוסייה בכל מדינה, משפיעים על החיים בה
*92*
*92*
אוכלוסיית העולם אינה עשויה מקשה אחת - היא מורכבת מאוכלוסיות רבות, הנבדלות אלה מאלה בתחומים רבים. לצד ההבדלים ברמת הפיתוח וברמת החיים, שבהם עסקנו ביחידה הקודמת, האוכלוסיות השונות נבדלות זו מזו במאפיינים נוספים: יש אוכלוסיות המתגוררות בערי-ענק צפופות, ויש המתגוררות בכפרים קטנים ודלילים; יש אוכלוסיות המתאפיינות במשפחות מרובות ילדים, ואחרות מתאפיינות במשפחות קטנות; יש אוכלוסיות הדוברות אנגלית או צרפתית, ויש הדוברות עברית, ערבית, סינית או כל שפה אחרת; יש המקיימות אורח חיים דתי, ואחרות המקיימות אורח חיים חילוני. המגוון הזה של אוכלוסיות הופך את העולם לפסיפס אנושי מגוון ומרתק.
ההבדלים בין האוכלוסיות באים לידי ביטוי גם בנוף. ואם נעיף מבט בתמונות ממקומות שונים ברחבי העולם, נראה כי לצד הנוף הטבעי המיוחד לכל אזור מצויים גם נופים אנושיים שונים. הנוף האנושי כולל את כל מה שהאדם יצר ובנה בנוף הטבעי - שכונות מגורים, שטחי חקלאות, אזורי תעשייה ומסחר, כבישים וגשרים, אתרי פולחן, שלטי פרסומת, ועוד אינספור יצירות של האדם. מה "מספר" לנו הנוף האנושי הנגלה לעינינו על האוכלוסייה החיה במקום? על התרבות שלה? האם יש בנוף רמזים על השפה הנפוצה במקום, על הדת, על המנהגים? האם הנוף "מספר" לנו משהו על פרנסת התושבים? על אורח חייהם? על תהליכי השינוי המתרחשים באוכלוסייה?
החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של האדם, ובשטחי החקלאות בני האדם מגדלים גידולים שונים.
(בספר תמונה:: חקלאים באי באלי, אינדונזיה, מעבדים את שדות האורז)
כמעט כל חברה עורכת טקסים המבטאים את התרבות ואת מערכת האמונות שלה. בחברות רבות הטקסים כוללים שירה, תפילה, סעודה, ריקוד, תהלוכה, הגשת מנחות וכדומה.
(בספר תמונה: טקס הינדי על גדות נהר הגנגס המקודש בהודו)
בחרו אחת מהתמונות בעמוד וכתבו:
א. 2 דברים שאתם לומדים מהתמונה על האוכלוסייה במקום.
ב. 2 דברים שמסקרנים אתכם לגבי האוכלוסייה במקום.
*93*
בואו נניח שאוכלוסיית העולם כולו מונה 100 איש בלבד, אבל קיימים בתוכה כל סוגי קבוצות האוכלוסייה החיים כיום בעולם. במצב זה, כך תיראה אוכלוסיית הכפר הגלובלי שלנו:
33 נוצרים
7 בודהיסטים
12 חילונים ואתאיסטים
22 מוסלמים
14 הינדים
12 בני דתות אחרות (כולל יהודים)
2 דוברי רוסית
17 דוברי סינית
3 דוברי פורטוגלית
3 דוברי יפנית
3 דוברי בנגלית
5 דוברי אנגלית
5 דוברי ספרדית
3 דוברי הינדית
3 דוברי ערבית
57 דוברי שפות אחרות: גרמנית, אינדונזית, פקיסטנית, צרפתית, עברית ועוד מאות שפות אחרות
26 ילדים (בני 0-14)
66 מבוגרים (בני 15-65)
8 קשישים (בני 65 ומעלה)
74 תושבים עם חיבור לחשמל ו-26 תושבים ללא חיבור לחשמל
88 תושבים עם גישה למים נקיים ו-12 תושבים ללא גישה למים נקיים
12 תושבים בעלי מכונית פרטית ו-88 תושבים ללא מכונית פרטית
30 תושבים עם חיבור לאינטרנט ו-70 תושבים ללא חיבור לאינטרנט
87 תושבים ילכו לישון שבעים ו-13 תושבים ילכו לישון רעבים
60 מאסיה
15 מאפריקה
11 מאירופה
5 מארה"ב ומקנדה
1 מאוסטרליה וניו-זילנד
8 מאמריקה הלטינית
מספר תושבי הכפר כיום ובעתיד: 100 בשנת 2013 ו-140 בשנת 2050
*94*
*94*
אכן, בעידן הגלובליזציה אוכלוסיות שונות הופכות דומות יותר ויותר אלה לאלה. אך נוכחנו לדעת כי קיימת גם מגמה הפוכה - קבוצת הלאום או קבוצות תרבותיות אחרות רוצות לשמר את המאפיינים המייחדים אותן, ולשמור על זהותן. למאפיינים אלה יש ביטוי במרחב שבו מתגוררות האוכלוסיות האלה, וכך אפשר עדיין למצוא בעולם נופים תרבותיים מגוונים. אחד המרכיבים שקבוצות אוכלוסייה רבות שומרות עליו, הוא השפה. השפה היא גם אחד הפרטים הראשונים הנגלים לעינינו ונשמעים לאוזנינו כאשר אנחנו מטיילים במקום חדש, מתבוננים בתמונות או צופים בסרטים. לשפה יש נוכחות במרחב שסביבנו בשלטי החוצות, בשמות הרחובות ובתי העסק, במודעות הפרסומת ועוד.
לאום: עם - קבוצה חברתית בעלת זהות משותפת. לבני הלאום יש יסודות משותפים כגון שפה, מוצא, תרבות והיסטוריה, המאחדים אותם ומייחדים אותם מקבוצות אחרות.
שוטטו בסביבת מגוריכם.
א. מצאו וכתבו דוגמות לשלטים ולמודעות ה"מספרים" משהו על המקום, על האנשים.
ב. מצאו וכתבו דוגמות לשלטים המעידים על חדירתם של מילים וביטויים באנגלית לשפה העברית.
כדאי לצרף תמונות.
(בספר תמונה: שלט בשכונה חרדית בירושלים. תוכן השלט מבטא עקרונות החשובים לקהילה המקומית – היעזרו במנחה)
במקומות שונים בעולם, שלטי הדרכים מופיעים בשפות שונות, לטובת האוכלוסיות השונות המתגוררות באזור, והמבקרים המגיעים אליו.
(בספר תמונות: 1. שלט באנגלית ובהינדית סמוך לרובע סאות'הול בקרבת לונדון, שמתגוררים בו מהגרים הודים רבים. 2. שלט בדרך בין-עירונית בישראל בעברית, בערבית ובאנגלית)
*95*
עוד מרכיב של האוכלוסייה שיש לו ביטוי בנוף, הוא הדת. מבני הדת בולטים בנופם של כפרים וערים רבות. ביניהם אפשר למצוא את בתי התפילה של הדתות השונות - בתי הכנסת של היהודים, הכנסיות והמנזרים של הנוצרים, המסגדים של המוסלמים והמקדשים של הדתות המזרח-אסייתיות. צורתם של מבני הדת היא ייחודית, ורבים מהם הם מבנים גדולים הבולטים בסביבתם.
לאמונה ולאורח החיים הדתי יש נוכחות במרחב גם באמצעות אתרים מקודשים ושרידי עתיקות, קברי קדושים, טקסים, ימי חג, ימי זיכרון וימי אבל. גם ללבושם של המאמינים יש ביטוי בולט במרחב.
1. התבוננו בתמונות שלפניכם. איזה ביטוי יש לדת בתמונות אלה?
2. איזה ביטוי יש לדת בנוף של הישוב שלכם? (חשבו על מבנים, טקסים, אורח החיים)
3. בחרו חג שלדעתכם יש לו נוכחות במרחב וציינו מה יתגלה לעין המתבוננים: ברחובות הישוב, בחלונות הראווה, בשלטים, בשטחים הפתוחים.
4. כותר: פעילות בנושא הדת במרחב.
בהודו מצויה קבוצת אוכלוסייה המשתייכת לדת הסיקית. הגברים הסיקים מגדלים את שערם וזקנם במשך כל ימי חייהם, והם עוטפים את ראשם בטורבן. הופעתם הייחודית מבליטה את נוכחותם בסביבה.
(בספר תמונה: מאמין סיקי בהודו)
בעשרות השנים האחרונות מוסלמים רבים מהגרים למדינות המערב, ולעיתים פריטי הלבוש שלהם בולטים על רקע הסביבה המערבית.
(בספר תמונה: אישה מוסלמית ובנה בלבוש מוסלמי מסורתי ברחובות לונדון בירת בריטניה)
(בספר תמונה: מתפללים בחג הסוכות)
אלפי היהודים המתפללים מול הכותל המערבי בולטים בנופה של העיר.
(בספר תמונה: בנופה של איסטנבול, הגדולה בערי טורקיה, בולטים צריחי המסגדים המעידים על הדת השלטת בה, דת האיסלם.)
*96*
נוסף על השפה, המסורת והדת - לאוכלוסיות שונות יש ערכים שונים, מנהגים וסגנונות חיים שונים, המשפיעים על עיצוב המרחב שלהן. הנה כמה דוגמות: אוכלוסייה שמכירה בחשיבות הפיתוח בר-הקיימא תדאג שהאנשים ימחזרו חומרים, לא ישתמשו שימוש מוגזם במכשירים זוללי אנרגיה ומזהמים, ישמרו על משאבי טבע כמו נחלים ויערות, וידאגו לקיומם של פארקים ושמורות טבע. אוכלוסייה שתרבות הצריכה נמצאת אצלה בסדר עדיפות גבוה, תפתח הרבה מרכזי קניות - חנויות, קניונים ואזורי מסחר בין-עירוניים. ואוכלוסייה שמעריכה אמנות ותרבות תעודד אנשים לפעול בתחומים אלה, וברחובותיה נראה פסלי אמנים, גלריות, מוזאונים, תיאטראות ועוד.
(בספר תמונה: תושבי ארה"ב, הרואים בזכות לחירות ערך חשוב ביותר, בחרו להציב את פסל החירות במקום בולט במרחב, בעיר ניו יורק)
רשויות מקומיות שונות בוחרות להציב במרחב הציבורי שלהן פריטים ייחודיים המעידים על מה שחשוב בעיניהן. בעיר חולון, למשל, הוקמו "גני סיפור" - 37 גנים ציבוריים המפוזרים בעיר, ובכל אחד מהם יש פסל של אחד הסיפורים האהובים על ילדים בישראל. המשוטט במרחב של העיר מרגיש כי חולון היא אכן עיר שילדים חשובים לה.
(בספר תמונה: הכלב מסיפור הילדים "איה פלוטו")
אצל ההולנדים הרכיבה על אופניים מצויה בסדר עדיפות גבוה, שכן הרכיבה מעודדת אורח חיים פעיל ובריא, ופגיעתה בסביבה קטנה יותר. כך אפשר למצוא ברחובות הערים בהולנד רוכבי אופניים רבים, שבילי רכיבה ומתקני חנייה לאופניים.
(בספר תמונה: רוכבי אופניים ברחוב באמסטרדם)
1. הכינו מצגת, פוסטר או קולאז' שכותרתם: "מגוון אנשים בעולם - מגוון נופים תרבותיים".
2. עיינו בכותרות הפרקים של היחידה ובחרו מתוכם את הנושא אשר בעיניכם הוא מעניין במיוחד או חשוב במיוחד.
א. נמקו את בחירתכם.
ב. שערו אילו תת-נושאים יהיו כלולים, לדעתכם, בנושא שבחרתם. כתבו 3-4 תת-נושאים כאלה.
ג. העלו 3 שאלות שמתעוררות אצלכם בעקבות הכותרת הזאת.
אכן, המגוון התרבותי של אוכלוסיית העולם, והביטוי שלו במרחב, הוא אחד המאפיינים המעניינים של אוכלוסיית העולם, אך הוא אינו המאפיין היחיד שהגאוגרפים מתעניינים בו. ביחידה זאת נתמקד ב-2 מאפיינים מרכזיים נוספים: בתפרוסת האוכלוסייה בעולם, ובגידול האוכלוסייה ובהרכב שלה.
*97*
*97*
בני האדם פרוסים (פזורים) על פני כדור הארץ בתפרוסת אוכלוסייה לא אחידה: יש אזורים שהם צפופי-אוכלוסייה, יש אזורים שהם דלילי-אוכלוסייה, ויש גם אזורים שאין בהם אוכלוסייה כלל. מה הן הסיבות להבדלים בין אזורים שונים בעולם בתפרוסת האוכלוסייה? מדוע בני האדם מתרכזים בצפיפות אוכלוסייה גדולה באזורים מסוימים, ומתרחקים מאזורים אחרים? הגורמים המושכים את בני האדם להתיישב במקום מסוים, והגורמים המרתיעים את האדם מלהתיישב במקום אחר, הם רבים ומגוונים. חלקם קשורים לתנאי הטבע הקיימים במקום, והאחרים קשורים לאדם, ליכולותיו ולמעשיו במקום. גורמים אלה משתנים מתקופה לתקופה בהיסטוריה, וממקום למקום בעולם.
האזורים דלילי-האוכלוסייה דלילים מאחר שקיימים בהם תנאי טבע קיצוניים, שקשה לאדם להתמודד עימם. לעומתם האזורים צפופי-האוכלוסייה הם אזורים שמתקיים בהם שילוב ייחודי של תנאי טבע מתאימים עם מעשי האדם. השילוב הזה, הוא שאפשר את ההתיישבות באזורים האלה ואת גידול אוכלוסייתם.
עיינו בהדמיית הלוויין שלפניכם (היעזרו במפה שבסוף הספר, בעמ' 244-245, ובמפות העולם באטלס):
א. בחרו 3 אזורים צפופי-אוכלוסייה ו-3 אזורים דלילי-אוכלוסייה, ותארו את מיקומם.
ב. זהו את: עמק הנילוס, הודו, יפן. האם אלה אזורים דליל-אוכלוסייה? צפופי-אוכלוסייה?
ג. מה מאפיין את רוב שטחה של אפריקה?
ד. היכן באוסטרליה מתגוררים רוב תושביה של היבשת? מדוע?
תפרוסת האוכלוסייה - האופן שבו האוכלוסייה פזורה במרחב. אזור צפוף-אוכלוסייה - אזור שבכל יחידת שטח שלו מתגוררים בני אדם רבים.
אזור דליל-אוכלוסייה - אזור שבכל יחידת שטח שלו מתגוררים מעט בני אדם. צפיפות האוכלוסייה - המספר הממוצע של אנשים על יחידת שטח (בדרך כלל - קמ"ר).
(בספר תמונה: הדמיית לוויין של העולם בלילה. הדמיה כזאת נוצרת על ידי צירוף ועיבוד של כמה תצלומים המצולמים מהחלל באמצעות לווין. הנקודות הלבנות הן אורות של ישובים שנקלטו על ידי הלווין, והאזורים שבהם ריכוז הנקודות גדול הם אזורים צפופי-אוכלוסייה.)
*98*
איך בודקים אם אזור מסוים הוא צפוף-אוכלוסייה או דליל-אוכלוסייה? משתמשים במדד בשם "צפיפות האוכלוסייה". מדד זה מספק את המספר הממוצע של אנשים המתגוררים על כל יחידת שטח. (יחידת השטח היא בדרך כלל קמ"ר - קילומטר רבוע.) כאשר יש מספר רב של אנשים בממוצע על כל יחידת שטח - האזור הוא צפוף-אוכלוסייה; וכאשר יש מספר מועט של אנשים על כל יחידת שטח - האזור הוא דליל-אוכלוסייה.
כדי לחשב את צפיפות האוכלוסייה באזור מסוים - מחלקים את מספר האנשים המתגוררים באזור, בגודלו של השטח הנבדק (מספר הקמ"ר). התוצאה המתקבלת היא המספר הממוצע של האנשים החיים על כל קמ"ר בשטח הזה. הנה דוגמה:
(בספר איור – היעזרו במנחה)
במצב המתואר באיור שלפניכם, צפיפות האוכלוסייה היא: 9 בני אדם בממוצע על כל קמ"ר בשטח. כיצד חישבנו?
1. בדקנו מה גודלו של השטח, וספרנו כמה בני אדם מתגוררים על כולו. מצאנו כי 27 בני אדם מתגוררים על 3 קמ"ר.
2. חילקנו את מספר בני האדם (27) במספר הקמ"ר (3), ומצאנו שעל כל קמ"ר מתגוררים 9 אנשים בממוצע (27 חלקי 3 שווה 9)
ככל הנתונים המספריים הממוצעים, כך גם נתוני צפיפות האוכלוסייה אינם מציגים את צורת הפיזור במציאות. לדוגמה, אם תתבוננו באיור שלמעלה תיווכחו כי הצפיפות הממוצעת לקמ"ר אינה זהה לפיזור של האנשים בכל קמ"ר. נסביר זאת גם בעזרת הדגמה לגבי ישראל: צפיפות האוכלוסייה הממוצעת בישראל היא 334 תושבים לקמ"ר. מהנתון הזה אנחנו עלולים להסיק כי על כל 1 קמ"ר במדינה מתגוררים 334 בני אדם, והרי במציאות אין זה כך. במציאות, באזורים מסוימים של מדינת ישראל - מספר התושבים המתגוררים על כל קמ"ר גבוה הרבה יותר, ואילו באזורים אחרים - מספר התושבים המתגוררים על כל קמ"ר נמוך הרבה יותר. (חשבו, למשל, על הצפיפות באזור תל אביב לעומת הצפיפות בנגב.)
(בספר איור – היעזרו במנחה)
1. לפניכם 4 ריבועים - כל ריבוע מייצג 1 קמ"ר, וכל נקודה על כל ריבוע מייצגת 10 נפשות. הסבירו את הטענה כי צפיפות האוכלוסייה בכל הריבועים שווה, אך תפרוסת האוכלוסייה בכל אחד מהם שונה.
2. מצאו ברשת האינטרנט (למשל, בוויקיפדיה) או בכל מקור אחר נתונים לגבי השטח ומספר התושבים של 5 מדינות: ארה"ב, רוסיה, קנדה, נורווגיה, ברזיל. חשבו את צפיפות האוכלוסייה הממוצעת בכל אחת מהמדינות, וערכו השוואה ביניהן. באיזו מהמדינות הצפיפות הממוצעת היא הגבוהה ביותר?
3. כותר - פעילות בנושא צפיפות האוכלוסייה במדינות העולם.
*99*
השינויים בתפרוסת האוכלוסייה בעולם התרחשו במרוצת הדורות, ומתרחשים גם היום, בעקבות 2 תהליכים: הגידול המתמיד של אוכלוסיית העולם, ותנועות ההגירה הרבות המתרחשות בעולם כל העת. גידול האוכלוסייה הביא להתרחבות ההתיישבות של בני האדם במקומות מושבם. והשימוש בהמצאות טכנולוגיות שונות, ובמיוחד ההתפתחות של אמצעי התחבורה, אפשרו לבני האדם לנוע בעולם, להגר למרחקים גדולים וליישב אף אזורים נוחים פחות. (על גידול האוכלוסייה ועל תנועות ההגירה נרחיב בהמשך.)
צורת ההתפרסות של האוכלוסייה בעולם השתנתה בתהליך הדרגתי שנמשך אלפי שנים. את השינויים שהתחוללו מאז תחילת הספירה הנוצרית, לפני 2,000 שנה, ועד ימינו, תוכלו לראות במפות שלפניכם.
(בספר מפות: שינויים בתפרוסת האוכלוסייה בעולם. א. תפרוסת האוכלוסייה בראשית הספירה הנוצרית. ב. תפרוסת האוכלוסייה בימינו (בתחילת שנות ה-2000) – היעזרו במנחה)
1. עיינו במפות תפרוסת האוכלוסייה בעולם ב-2 תקופות זמן. ציינו:
א. אילו אזורים בעולם נותרו דלילי-אוכלוסייה עד ימינו?
ב. אילו אזורים בעולם הפכו לאזורים צפופי-אוכלוסייה?
2. השוו את מפת תפרוסת האוכלוסייה בימינו (מפה ב), להדמיית הלוויין שבעמוד 97: (היעזרו במנחה)
א. האם המקומות המיושבים לפי מפת התפרוסת בימינו, הם גם אלה המוארים בהדמיית הלוויין?
ב. האם מצאתם הבדל או הבדלים ביניהן? כיצד תסבירו אותם?
בפרק זה נדון תחילה באזורים דלילי-האוכלוסייה, ונבחן מדוע מעטים הם בני האדם שהתיישבו בהם. לאחר מכן נדון באזורים צפופי-האוכלוסייה, ונבחן את הגורמים שאפשרו את גידול אוכלוסייתם.
*100*
*100*
למרות האמצעים הטכנולוגיים הרבים הקיימים כיום, עדיין יש על פני כדור הארץ אזורים רבים המיושבים בדלילות או שאינם מיושבים כלל. האזורים דלילי-האוכלוסייה העיקריים הם: אזורי המדבריות החמים, אזורי הקטבים, אזורי יערות הגשם הטרופיים והאזורים ההרריים. בעמודים הבאים נדון במאפיינים המיוחדים של כל אחד מסוגי האזורים האלה.
המדבריות החמים משתרעים על פני שטחים נרחבים - הם תופסים כשליש מכלל שטחי היבשה של כדור הארץ. חלקם הגדול משתרע בין קווי הרוחב 30 מעלות ל-20 מעלות צפון, ובין 30 מעלות ל-20 מעלות דרום. תנאי הטבע במדבריות הם קשים:
- כמות המשקעים קטנה מאוד, עד 200 מ"מ גשם בממוצע בשנה.
- הטמפרטורות גבוהות ומגיעות ל-40 מעלות ומעלה. הטמפרטורות גם קיצוניות: קיים הפרש גדול בין הטמפרטורות בעונת הקיץ, המטפסות עד 40 מעלות ומעלה, לבין הטמפרטורות בעונת החורף, היורדות עד 0 מעלות ומטה. קיים הפרש גדול גם בין הטמפרטורות של היום לבין הטמפרטורות של הלילה.
- אזורי המדבר סובלים ממחסור חמור במים. וגם כאשר מצוי מקור מים במדבר, לעיתים קרובות הם מלוחים ואי אפשר להשתמש בהם.
- ברבים משטחי המדבר אין קרקע כלל, ופני השטח בנויים מסלעים חשופים. ובמקומות שבהם יש קרקע, לרוב היא רדודה ואינה ראויה לעיבוד חקלאי.
- בשל המחסור במים ובמזון - כמות הצמחים ובעלי החיים באזורי המדבר היא מועטה ביותר.
(בספר מפה: תפרוסת המדבריות החמים בעולם – היעזרו במנחה)
נווה מדבר (ברבים: נאות מדבר) - מקום במדבר שמצוי בו מקור מים כמו מעיין או נהר, ועל כן מתפתחים בו צמחים ובעלי חיים. בנאות מדבר רבים הוקמו ישובים.
מדבור - תהליך שבו תופעות האופייניות לאזורי המדבר מתפשטות לעבר אזורים בשולי המדבר.
*101*
בגלל תנאי הטבע הקשים, ובעיקר בגלל המחסור החמור במים, קשה להתיישב במדבר, ותושבי המדבריות הם מעטים בדרך כלל. רוב התושבים הם נוודים המתפרנסים מגידול בעלי חיים המסוגלים להתקיים בתנאים הקשים, כמו גמלים ועזים. לעיתים מנצלים את שטחי המדבר הריקים והחשופים לפעילויות שמסוכן לבצען באזורים מאוכלסים (פעילויות כמו אימונים צבאיים או אחסון חומרים מסוכנים).
ועם כל זאת, גם במדבריות מצויים ריכוזי אוכלוסייה קבועים, באזורים ששוררים בהם תנאים המאפשרים קיומה של אוכלוסייה, למשל: בנאות מדבר, שיש בהם מים לשימוש האדם: באזורים שמצויים בהם אוצרות טבע כגון נפט או פוספטים; ובאתרים המושכים תיירות מדבר.
באזורי המדבר שהתפתחה בהם אוכלוסייה, אפשר לומר שהמדבר כאילו נסוג והצטמצם. לעומת זאת במקומות שונים בעולם מתרחש תהליך הפוך, שבו התופעות האופייניות למדבריות מתפשטות אל אזורים שבעבר היו בשולי המדבר. תהליך זה נקרא מדבור, והוא נוצר בגלל שינויים בתנאי האקלים (למשל, תקופות בצורת ארוכות ותכופות), ובגלל ניצול-יתר של המשאבים בידי האדם.
(בספר תמונה: בנייה מודרנית בנסיכות אבו-דאבי)
במדינות השוכנות באזור מדברי לחוף המפרץ הפרסי, התגלה נפט בכמויות גדולות. הרווחים הגדולים ממכירת הנפט אפשרו למדינות המפרץ להתפתח, למרות תנאי האקלים הקשים.
(בספר תמונה: מקום בסודאן, שבעבר הייתה בו ברכת מים גדולה, ובגלל ניצול-יתר של המים היא הפכה לברכת בוץ קטנה)
באזור הסאהל, מדרום למדבר סהרה באפריקה, מתרחשים תהליכי מדבור קשים.
(בספר תמונה: גדרות לעצירת החולות בדרום מרוקו, בשולי מדבר סהרה)
במקומות שהמדבר מתפשט אליהם, לעיתים מקימים גדרות שיעצרו את החולות.
כותר - חקר מקרה בנושא המדבור באזור הסאהל
הישובים סיווה (במצרים), תרים (בתימן), ארפוד (במרוקו), לס וגאס (בארה"ב), מונטאיסה (באוסטרליה) וצ'וקיקמטה (בצ'ילה), הם ישובים השוכנים באזורים מדבריים במקומות שונים בעולם. בחרו שניים מהם ובדקו אילו גורמים משכו אוכלוסיות להתיישב בהם. היעזרו במפות שונות באטלס ובמקורות מידע שונים.
*102*
(בספר מפה: תפרוסת הקטבים בעולם – היעזרו במנחה)
אזורי הקטבים משתרעים סביב הקוטב הצפוני וסביב הקוטב הדרומי, החל מקווי הרוחב 60 מעלות (צפון ודרום), ועד לנקודות הקוטב, בקווי הרוחב 90 מעלות (צפון ודרום). תנאי הטבע באזורי הקטבים הם קשים:
- הטמפרטורות נמוכות מאוד ושורר קור קיצוני. ככל שמתקרבים לקטבים הקור גובר, ובקטבים עצמם הטמפרטורות נשארות מתחת לנקודת הקיפאון במשך רוב ימות השנה, ולעיתים קרובות הן יורדות עד 40 מעלות מתחת לאפס.
- אזורי הקטבים הם מדבריות קרים שיורדת בהם כמות קטנה של משקעים - פחות מ-100 מ"מ לשנה. המשקעים המעטים יורדים בעיקר כשלגים.
- שטחים נרחבים באזורים אלה מכוסים בקרחונים. חלק מהקרחונים עצומים בגודלם - עוביים עשוי להגיע עד 5 ק"מ. בשולי אזורי הקטבים - בעונת הקיץ שכבת הקרקע העליונה מפשירה, ואז היא מתכסה בביצות ובצמחים בעלי שורשים קצרים.
- חלקים נרחבים של אזורי הקטבים מתאפיינים בתופעה של תקופת אור ממושכת ותקופת חושך ממושכת. ככל שמתקרבים לקטבים, אורכן של תקופות האור הממושכות ושל תקופות החושך הממושכות הולך וגדל.
- רק מינים מועטים של צמחים ובעלי חיים מצליחים להתקיים באזורי הקטבים.
באזורי הקטבים של צפון סקנדינביה, אמריקה הצפונית והאי גרנלנד חיים האינואיטים, הידועים בשמם העממי "אסקימואים".
(בספר תמונה: העיר נואוק, בירת גרנלנד, שמתגוררים בה כ-15,000 תושבים, רובם אינואיטים ודנים)
*103*
בני האדם מתקשים להסתגל לתנאי טבע כאלה, ויש הסבורים שאלה הם האזורים הקשים ביותר לקיומו של האדם על פני כדור הארץ. היכולת לעבוד בקור העז מוגבלת ביותר, ויש מחקרים המציינים כי מידת האור המועטה גורמת לירידה במצב הרוח. הקרקעות שאפשר לעבדן עיבוד חקלאי הן מועטות; התקופה המתאימה לגידולים חקלאיים היא קצרה, וגם מספר מיני הצמחייה היכולים לצמוח באזורים אלה הוא מועט. ועוד: קשה לפתח באזורים אלה אמצעי תחבורה, ועל כן הם מנותקים ומבודדים.
ואף על פי כן, גם באזורי הקטבים מתקיימות קבוצות אוכלוסייה קטנות. עד שנות ה-50 של המאה הקודמת - רוב יושבי האזורים שמסביב לקוטב הצפוני היו נוודים ועסקו בציד, בדיג ובגידול בעלי חיים. כיום מרביתם מתגוררים בישובי קבע.
ביבשת אנטארקטיקה, השוכנת סביב הקוטב הדרומי - תנאי הטבע קשים במיוחד, ואין בה כלל ישובי קבע. ביבשת הזאת שוהים רק מדענים וחוקרים מתחומים שונים, ולאחרונה גם תיירים, הבאים אליה לתקופות זמן קצרות.
כיום, בעקבות התפתחותו של ענף התיירות בקטבים, ובעקבות גילוים של אוצרות טבע, ובעיקר הנפט, יש באזורי הקטבים מקומות ההולכים ומתפתחים ואוכלוסייתם גדלה. הדוגמה הבולטת לכך היא אלסקה, אחת ממדינות ארצות הברית.
(בספר תמונה: מושבה של פינגווינים באנטארקטיקה)
הפינגווין הוא עוף מים גדול שחי באזור הקוטב הדרומי. בעל-חיים זה הסתגל לתנאי הקור בעזרת נוצותיו העבות והצפופות, המספקות לו הגנה ובידוד מפני הקור, ובעזרת שכבת שומן תת-עורית עבה המגנה עליו.
(בספר תמונה: חוקרת אקלים באנטארקטיקה משחררת בלון מלא בגז הליום ובו מכשירים למדידת נתוני מזג האוויר)
(בספר תמונה: צינור הנפט העובר באלסקה. הצינור מורם מעל לפני הקרקע כדי שלא יינזק בחודשי החורף, כשהקרקע קופאת)
הנפט שהתגלה באלסקה, השוכנת סמוך לקוטב הצפוני, מושך אל מדינה זאת אוכלוסייה ומביא רווחה כלכלית לתושביה.
כותר - חקר מקרה בנושא אלסקה
1. בחרו אחד מאזורי הקוטב בעולם, קראו עליו באינטרנט או במקורות מידע אחרים, וכתבו יומן מסע דמיוני בן 3 ימים. ביומן תארו את חוויותיכם במסע.
2. אזורי הקוטב שייכים למדינות שונות.
א. שערו: מדוע אזורים אלה שייכים למדינות שונות?
ב. מדוע יש למדינות אלה עניין באזורי הקוטב, למרות שתנאי המחיה בהם כה קשים?
*104*
יערות הגשם הטרופיים משתרעים על פני שטחים גדולים, בעיקר סמוך לקו המשווה, אך חלקם מתפשטים צפונה ודרומה לקו המשווה, עד לקו הרוחב 25 מעלות. אלה הם יערות סבוכים מאוד. נוסף על העצים - יש בהם מגוון עצום של צמחים בגבהים שונים, וגם מינים רבים של בעלי חיים, ובעיקר ציפורים, זוחלים וחרקים. יערות הגשם מתפתחים עקב שילוב של תנאי טבע מיוחדים:
- אקלים טרופי, שמאפייניו: טמפרטורות גבוהות השוררות באזור במשך כל ימות השנה! גשמים רבים (כ-3,000 מ"מ), היורדים במשך כל השנה: לחות גבוהה מאוד.
- נהרות גדולים ועשירים במים, החוצים את האזור.
- חלקים גדולים משטחם משתרעים באזורים מישוריים.
- תנאי הטבע הללו נוחים להתפתחותם של הצמחייה העשירה ומגוון בעלי החיים.
אזורי יערות הגשם מאוכלסים בדלילות מפני שחלק מתנאי הטבע הקיימים בהם קשים לאדם ולפעילותו. בגלל הצמחייה הסבוכה, קשה לעבור ביער או לסלול בו דרכים. הטמפרטורות הגבוהות, הלחות הרבה והגשם הרב, גורמים לאי-נוחות לאדם, וגרוע מזה - אלה הם תנאים נוחים להתפתחותם של חיידקים, נגיפים וטפילים, הגורמים לבני האדם מחלות קשות כגון מלריה ומחלת השינה. מחלות אלה גורמות לחולשה, לעייפות ואף למוות. התושבים החיים באזור יערות הגשם מתפרנסים בעיקר מחקלאות ומתעשיית העץ. אך כדי שיוכלו לעסוק במקורות פרנסה אלה, על התושבים להתמודד עם כמה בעיות. הבעיה העיקרית היא בפיתוח החקלאות: כדי לעבד את הקרקע, החקלאים צריכים לברא חלקים מן היער. אבל לאחר כריתת היער ועיבוד חקלאי של האדמה - תוך שנים מעטות יורדת רמת הפוריות של הקרקע והיא הופכת לחסרת תועלת. מדוע?
בירוא - כריתה או שרפה של עצי יער במטרה לפנות שטחי קרקע ולנצלם למטרות אחרות כגון חקלאות ומרעה, הפקת מחצבים המצויים בשטח היער, שימוש בעצי היער כחומר גלם לתעשייה ולבניין, ועוד.
(בספר מפה: תפרוסת יערות הגשם הטרופיים בעולם – היעזרו במנחה)
שטחם הכלל של יערות הגשם הטרופיים הוא כ-20 מיליון קמ"ר - יותר משמינית השטח היבשתי של כדור הארץ. יער האמזונס הוא היער הגדול בעולם. רוב שטחו נמצא בברזיל, ושאר השטח נמצא בתחומן של 8 מדינות אחרות באמריקה הדרומית.
(בספר תמונה: יער גשם באמזונס)
*105*
ביער הגשם, צמחים המסיימים את תקופת גידולם נרקבים במהירות - בגלל החום הגבוה והמים הרבים. כך הם יוצרים דשן טבעי, המעשיר את הקרקע ומזין את הצמחייה. כשמבראים את היער - מערכת הדישון הטבעית נהרסת, וחומרי ההזנה שבקרקע נשטפים במהירות על ידי מי הגשמים הרבים. על כן הקרקע אינה ראויה עוד לחקלאות. כשמגיע השלב הזה, חקלאים רבים נאלצים לנטוש לכמה שנים את החלקה שעיבדו, ולעבור ולברא חלקת יער חדשה. ובאשר לתעשיית העץ: אמנם ביערות הגשם מצויים עצים רבים, המשמשים כחומר גלם לייצור נייר, רהיטים ועוד, אך השימוש באוצר טבע זה נתקל בקשיים. הקשיים נובעים מן הצפיפות הרבה של הצמחייה, המפריעה לכריתת ולהובלת העצים. למרות הקשיים, חברות בין-לאומיות זיהו את הרווחים הכלכליים שיש בקיום חקלאות (חוות בקר, למשל) ותעשיית עץ באזורי יערות הגשם, והן מבראות לצרכים אלה שטחי יער נרחבים. הבירוא המואץ גורם לבעיות סביבה קשות ומעורר ויכוח ציבורי נוקב (וראו גם עמ' 41-42 בספר). בעשורים האחרונים נעשים מאמצים לפתח גם את ענף התיירות בכמה מאזורי יערות הגשם הטרופיים. פיתוח התיירות נעשה תוך ניסיון לשמר את היער ולמזער את הנזק הסביבתי.
(בספר תמונה: חלקת יער שבוראה על ידי שרפה כדי שתשמש לעיבוד חקלאי שימו לב לשתילי התירס הצעירים הצצים בין שרידי היער)
(בספר תמונה: באזור יער גשם בקוסטה ריקה התפתחה "תיירות צמרות": גלישה באומגה או הליכה על גשרים תלויים בגובה הצמרות)
כותר - חקר מקרה בנושא יערות הגשם הטרופיים
1. עיינו בספרי טיולים או ברשת האינטרנט ומצאו פרסומים המבקשים למשוך תיירים לאחד מאזורי יערות הגשם: לפפואה ניו-גיני, לבאלי (אינדונזיה), לאגן האמזונס (ברזיל).
א. מה מציעים פרסומים אלה לתיירים?
ב. כיצד, לדעתכם, פיתוח ענף התיירות עשוי לסייע לפיתוחו של האזור?
2. תכננו ובצעו משחק תפקידים שנושאו: ישיבה בלשכת ראש ממשלת ברזיל, המתכנסת כדי לדון בשתי בקשות: האחת - חברה בריטית המבקשת לרכוש זיכיון לכריתת חלקת יער גדולה באזור אמזונס ולהשתמש במקום כדי להקים חווה גדולה לגידול בקר. השנייה - מיזם של קבוצת צעירים מקומיים, הרוצים לפתח אתר לתיירים במקום. המשתתפים בישיבה: ראש/ת ממשלת ברזיל, שר/ת הפיתוח, נציג/ה ברזילאי/ת מארגון שמירה על איכות הסביבה נציג/ת תושבי האזור, נציג/ת החברה הכלכלית, נציג/ת הצעירים.
הכנת הישיבה: כל אחד מהמשתתפים מתכונן לישיבה הצפויה וקובע את עמדתו על סמך טיעונים מתאימים. עריכת הישיבה: ראש הממשלה ינהל את הישיבה ויקשיב לטיעוני הצדדים ולוויכוחים ביניהם. לבסוף הוא יחליט אם לאפשר לחברה לרכוש את הזיכיון ובאילו תנאים, ואף ינמק את החלטתו. לביצוע המשימה היעזרו גם בדיון על בירוא יערות בעמודים 41-42 בספר.
*106*
במקומות שונים בעולם מצויים רכסי הרים גבוהים, המשתרעים על פני שטחים נרחבים. חלקם גבוהים ותלולים, והם נמשכים ברציפות לאורך מאות קילומטרים. תנאי הטבע המאפיינים את האזורים ההרריים קשים לאדם:
- ההרים גבוהים והמדרונות שלהם תלולים, וקשה לבני האדם לעבור בהם ולסלול בהם דרכים. ובגלל תלילותם של המדרונות, מי הגשמים זורמים במהירות אל האזורים הנמוכים, והקרקע נסחפת במורדות ההרים כלפי מטה. לכן חלקים נרחבים של אזורי ההרים בנויים מסלעים חשופים, שקשה לבנות עליהם ואי אפשר לקיים בהם חקלאות.
- הטמפרטורות באזורי ההרים נמוכות יחסית לאלה השוררות באזורים הנמוכים. התוצאה היא שככל שמטפסים לגובה ההרים כן הצמחייה הולכת ומתמעטת. אזורי הפסגות הגבוהות מכוסים בשלג-עד ובקרחונים, ואין בהם צמחייה כלל.
- באזורי ההרים, ככל שעולים לגובה כן האוויר מידלדל וכמות החמצן קטנה.
בגלל תנאי הטבע הקשים באזורים ההרריים, האוכלוסייה בהם מעטה ודלילה. הגובה הרב מגביל את הפעילות הפיזית של האדם וגורם לקשיים בנשימה. לפיכך, באזורים שגובהם עולה על 4,000 מ' מתגוררים רק תושבים מעטים. האוכלוסיות המתקיימות באזורים ההרריים הקימו את ישוביהן בעמקים שבין הרכסים הגבוהים, ובדרך כלל התושבים מתפרנסים מגידול בעלי חיים המסוגלים להתקיים באקלים הקשה - למשל, היאק באסיה, והלמה והאלפקה באמריקה הדרומית. בעמקים ועל פני מדרגות ההרים (הטרסות), שתושבי ההרים בנו בעצמם, מצטברת אדמת סחף, ושם הם מגדלים גידולים חקלאיים.
(בספר מפה: תפרוסת רכסי ההרים העיקריים בעולם – היעזרו במנחה)
(בספר תמונה: העיר פוטוסי בבוליביה (באמריקה הדרומית), השוכנת בהרי האנדים היא העיר הגבוהה בעולם)
(בספר איור: השפעת הגובה על הצמחייה בהרים המצויים באזורים הממוזגים – היעזרו במנחה)
*107*
באזורי ההרים יש פה ושם גם ישובים עירוניים, ובשנים האחרונות מתפתח בחלק מאזורי ההרים ענף התיירות, ועמו מתרחשים שינויים באזורים דלילי-אוכלוסייה אלה.
(בספר תמונה: עיירת סקי באלפים הצרפתיים)
ברכסי הרים גבוהים בעולם, שבחורף נערם בהם השלג, התפתחה תיירות סקי.
בלב הרי ההימלאיה, בצפון הודו, שוכן חבל לדאק, בגובה 3,000-6,500 מי. רוב תושבי האזור גרים בכפרים קטנים ועוסקים בעיקר בגידול בעלי חיים. (בספר תמונה: כפר בלדאק, השוכן על מדרון תלול)
במרוצת הדורות הסתגלו תושבי האזורים ההרריים לדלילות האוויר, והם מסוגלים לתפקד היטב בגובה הרב למרות הריחוק והבידוד. ובהיעדר דרכי גישה סלולות, התושבים המקומיים נאלצים לשאת על גבם או להעמיס על גבי בהמות משא מטענים של מוצרים הנרכשים בעיר הקרובה, ולהובילם בדרך-לא-דרך לבתיהם.
(בספר תמונה: תושב הרי ההימלאיה בנפאל סוחב משא כבד במסלול הליכה אל הכפר)
בגובה של כ-3,450 מ', הכפר שבתמונה היה פעם כפר קטן ושלו. מאז פתחה נפאל את שעריה לעולם, וכשגברה התיירות לרכס ההימלאיה, שינה הכפר את פניו. אלפי מבקרים עוברים בו מדי שנה בדרכם אל הר אוורסט - ההר הגבוה בעולם. רבים עוצרים כאן למנוחה ולהסתגלות לגובה. הצורך לתת מענה לתיירים כה רבים הביא לשינוי עצום בכפר ובסביבתו.
כותר - חקר מקרה על חבל לדאק, אזור הררי
עיינו בספרי טיולים או ברשת האינטרנט ומצאו פרסומים המבקשים למשוך תיירים לאחד מאזורי ההרים בעולם: להרי ההימלאיה, להרי האלפים, להרי האנדים או להרי הסלעים הקנדיים, וכתבו:
א. מה מציעים פרסומים אלה לתיירים?
ב. כיצד, לדעתכם, פיתוח ענף התיירות עשוי לסייע לפיתוחו של האזור?
*108*
*108*
ריכוזי האוכלוסייה הגדולים והצפופים ביותר בעולם נמצאים במזרח אסיה ובדרום-מזרח אסיה, במערב אירופה ובצפון-מזרח ארצות הברית. מה הביא לריכוז גדול וצפוף כל כך של אוכלוסייה באזורים אלה? הגורמים הם רבים והם שלובים זה בזה, ובדרך כלל קשה לזהות גורם אחד שהשפעתו גדולה במיוחד. אין ספק שתנאי טבע נוחים, כמו עמקי נהרות פוריים או אקלים נוח, היו גורם ראשוני למשיכת אוכלוסייה לאזורים אלה. אך מה שהשפיע אחר כך במיוחד הוא הגורם האנושי - בני האדם, יכולותיהם ומעשיהם. יש להבחין בין הגורמים הראשוניים שמשכו בני אדם להתיישב באזורים שהם כיום צפופים, לבין הגורמים שעודדו את גידול האוכלוסייה בהם לאחר מכן. לעיתים קרובות הגורם הראשוני הטבעי להתיישבות באזורים אלה כבר אינו קיים, או אפילו הפך למטרד (לדוגמה: מעיין שיבש, או נהר שכיום יש לבנות עליו גשרים שיקשרו בין חלקיה של עיר שגדלה). ואף אל פי כן, מכיוון שבני אדם כבר ישבו באזורים אלה, הם המשיכו לפתח אותם: הם פיתחו ענפי כלכלה שונים, בנו מערכות תחבורה ותקשורת והרחיבו את הישובים. הפיתוח משך לאזורים אלה תושבים נוספים, והם גדלו והפכו לצפופי-אוכלוסייה. נמנה את הגורמים העיקריים המאפשרים ואף מעודדים את קיומה של אוכלוסייה גדולה וצפופה.
תנאי הטבע העיקריים הנוחים לאדם ומאפשרים התיישבות ופיתוח, הם: שטחים מישוריים, קרקעות פוריות, עמקי נהרות, קרבה לים, חופי ים מישוריים וחופי ים מפורצים, אקלים נוח, מקורות מים (כמו נהר ואגם), מחצבים ומקורות אנרגיה (כמו ברזל, זהב, פחם, נפט וגז).
יש חשיבות למשך זמן ההתיישבות במקום מסוים. על פי רוב, כאשר אזור מסוים מיושב על ידי בני אדם במשך אלפי שנים ברצף, ללא הפסקה - האוכלוסייה שלו גדלה בהתמדה. לעיתים אירוע היסטורי המתרחש במקום מסוים בזמן מסוים, הופך גורם המדרבן את גידול האוכלוסייה. למשל, תנועה של מהגרים רבים המגיעים למקום ומתיישבים בו, כפי שקרה בישראל כשמיליוני יהודים עלו אליה לארור הקמתה.
כוח אדם רב ומקצועי, אוכלוסייה שקונה וצורכת מוצרים ושירותים, תנאי טבע נוחים ומקורות אנרגיה זמינים - כל אלה הם גורמים כלכליים המעודדים התיישבות. לדוגמה, מפרץ לחופו של ים עשוי למשוך תושבים שיקימו בו ישוב וגם נמל שישמש ענף כלכלי חשוב.
לגורמים הכלכליים יש השפעה גם לאחר שהוקמו ישובים באזור מסוים. אזור שיש בו ריכוז של אוכלוסייה, ומתקיימת בו פעילות כלכלית, מושך אליו תושבים נוספים ואוכלוסייתו הולכת וגדלה.
(בספר תמונה: פריז בירת צרפת הוקמה על גדותיו של נהר סיין)
(בספר תמונה: העיר פירנצה באיטליה היא עיר בת למעלה מ-2000 שנה, השוכנת על גדות נהר ארנו)
*109*
לעיתים שלטונות המדינה יוזמים התיישבות באזור מסוים מסיבות פוליטיות או כחלק מתכניות פיתוח, גם אם התנאים הראשוניים להתיישבות במקום אינם נוחים במיוחד. השלטונות עושים מאמצים למשוך לאזור תושבים בעזרת פרסום, הטבות ומענקים.
במקרים אחרים שלטון חזק, יעיל וריכוזי, מקים מפעלי פיתוח ובנייה בקנה מידה גדול, ויוצר תנאים נוחים לגידול האוכלוסייה. לדוגמה, ממשלת סין החליטה להכריז על הונג-קונג כאזור סחר חופשי. החלטה זאת תרמה רבות לפיתוחה ולשגשוגה של הונג-קונג, להפיכתה למרכז פעילות כלכלית בעולם, ולמשיכת אוכלוסייה רבה אליה.
יזמות, מריצות, רצון עז, רמה טכנולוגית גבוהה - כל אלה ועוד הם מאפיינים של אוכלוסיות שהצליחו ליישב מקומות שונים בעולם, לפתח אותם וליצור תנאים נוחים לגידול האוכלוסייה בהם. דוגמה לכך היא ההתיישבות הציונית בארץ ישראל מאז סוף המאה ה-19.
(בספר תמונה: דלהי בירת הודו היא עיר גדולה וצפופה. בקרבתה זורם נהר הימונה, אך עיקר גידולה החל בתקופה שבה שלטו הבריטים בהודו והם קבעו בדלהי את בירתם)
מאז אמצע המאה העשרים ידעה ברלין בירת גרמניה שינויים דרמטיים שנבעו משינויים פוליטיים באירופה כולה. לאחר מלחמת העולם השנייה נחצתה ברלין (וגרמניה כולה) לשני חלקים, והוקמה חומה שהפרידה בין שני חלקי העיר. בשנת 1989 הופלה החומה, ושני חלקי העיר אוחדו. מאז איחודה זכתה ברלין לתנופת בנייה בהיקף אדיר, ואוכלוסייתה גדלה.
(בספר תמונה: מרכז סוני החדיש, הנמצא בכיכר פוטסדאם - אזור שהיה מוזנח עד שאוחדו חלקי העיר. זהו מרכז רב-ממדים של חנויות, מסעדות, בית מלון, מרכז כנסים, משרדים, מוזאונים, בתי קולנוע ועוד)
התבוננו בתמונות שבעמודים 108-109.
א. איזה גורם המעודד צמיחה של אוכלוסייה גדולה מוצג בכל אחת מהן? הסבירו.
ב. חפשו באינטרנט תמונה של אזור או של ישוב צפוף-אוכלוסייה, והסבירו איזה גורם הביא לצפיפות האוכלוסייה במקום.
כדי לגלות מהם הגורמים שהפכו מקום מסוים לצפוף-אוכלוסייה, יש לחקור את תנאי הטבע במקום, את פעילותם של התושבים ואת ההיסטוריה שלהם, וכן את קשרי-הגומלין בין הגורמים האלה. בעמ' 110-111 נביא 2 דוגמות לאזורים שאוכלוסייתם צפופה: האזור הצפון-מזרחי של ארה"ב, והאזור המזרחי של סין.
פעילות:
קראו על האזור הצפון-מזרחי של ארה"ב ועל האזור המזרחי של סין (עמי 110-111), וערכו השוואה ביניהם. בהשוואה התייחסו למשך ההתיישבות באזור, לתנאי טבע אופייניים, לגורמים לצפיפות האוכלוסייה.
*110*
באזור הצפון-מזרחי של ארה"ב, הכלל את אזור החוף ואת אזור האגמים הגדולים, מתגוררת אוכלוסייה גדולה בצפיפות רבה - כ-30 אחוז מאוכלוסיית ארה"ב. מרבית תושבי האזור מתגוררים בישובים עירוניים היוצרים רצף עירוני מן הגדולים בעולם. תופעה בולטת בערי האזור היא גורדי השחקים, שהיו הראשונים בעולם המודרני.
גידול האוכלוסייה המהיר באזור הצפון-מזרחי של ארה"ב החל רק לפני כ-200 שנה, וראשיתו בגלי הגירה גדולים מאירופה במאות ה-18 וה-19. המפגש הראשון של המהגרים עם היבשת החדשה היה באזור הזה, ולפיכך אין פלא שרבים מהם בחרו להתיישב בו. הודות לפעילותם הנמרצת של המתיישבים, ולניצול תנאי הטבע ואוצרות הטבע המצויים במקום זה בשפע, הפך האזור לאחד האזורים המפותחים ביותר בעולם.
כיום משמש האזור הצפון-מזרחי של ארה"ב מוקד לתהליכי הגלובליזציה המתרחשים בעולם. לאורכו ולרוחבו פרוסות מערכות תחבורה ותקשורת צפופות, חדשניות ומתוחכמות, והפעילות הכלכלית המתנהלת בו היא מהגדולות ומהחשובות בעולם. לאזור ולפעילות המתקיימת בו יש השפעה לא רק על תושביו אלא על ארה"ב כולה ואף על העולם כולו.
בשנת 1825 נחנכה תעלת אירי. זוהי תעלה מלאכותית שנחפרה במדינת ניו יורק בארה"ב, והיא מחברת את נהר הדסון עם ימת אירי. בכך יוצרת התעלה חיבור בין הימות הגדולות לאוקיינוס האטלנטי. פתיחת התעלה אפשרה תחבורה מהירה וזולה אל תוך צפון ארה"ב - אזור אשר עד אז נחשב לנידח. בעקבות פתיחת התעלה גדלה האוכלוסייה של חלקה המערבי של מדינת ניו יורק בממדים עצומים, והואץ תהליך הישוב של פנים היבשת.
(בספר תמונה: קטע מהתעלה, וגשר העובר מעליה)
(בספר תמונה: אזור "דאון טאון" בעיר.
נין יורק היא העיר המאוכלסת ביותר בארה"ב, וכבר למעלה ממאה שנים היא מרכז מסחרי וכלכלי מהגדולים בעולם.
*111*
אוכלוסיית סין היא הגדולה בעולם. מרבית תושבי סין גרים עדיין בכפרים ועוסקים בחקלאות, אך מראשית שנות ה-90 של המאה העשרים רבים מהם מהגרים אל הערים, ואלה הולכות וגדלות במהירות. העם הסיני הוא מן העתיקים בעמי העולם, ואוכלוסייתו גדלה בהתמדה זה אלפי שנים. ואולם הגידול המהיר ביותר של אוכלוסיית סין התרחש ב-200 השנים האחרונות. באזור המזרחי של המדינה, המשתרע מן הים ועד קו האורך 104 מעלות מזרח, חיים כיום כ-80 אחוז מתושביה.
בשנים האחרונות הצליחו שלטונות סין להאט את גידול האוכלוסייה המהיר, בעזרת חוק האוסר על המשפחות להביא לעולם יותר מילד אחד. אך אוכלוסייתה של מדינה זאת עדיין גדלה. (עוד על גידול האוכלוסייה בסין, ראו עמי 131.) בתולדותיה ידעה אוכלוסיית סין תקופות של עושר ורמת פיתוח גבוהה, ותקופות של עוני ואפילו רעב.
במזרח סין קיימים תנאי טבע נוחים: שפע של גשמים, נהרות וימות; שטחים נרחבים מישוריים, המכוסים בקרקעות פוריות; מחצבים רבים ומגוונים כמו פחם, ברזל ונפט; וחוף ים מפורץ, המתאים להקמת נמלים ועשיר בדגה. אלא שאותם תנאי טבע גורמים גם לקשיים: יש באזור הצפות ושיטפונות, הגורמים לאסונות כבדים ומחייבים פעילות מנע מתמדת של תושבי המקום. ואכן, כבר לפני אלפי שנים השכילו תושבי סין לפתח אמצעים טכנולוגיים חדשניים לתקופתם, ובעזרתם הם התמודדו עם תנאי הטבע.
במשך מרבית שנות ההיסטוריה של סין התקיים בה שלטון חזק וריכוזי, אשר נתן לתושבים רק מעט חופש וזכויות, אך הקים מפעלי פיתוח ענקיים. מפעלים אלה אפשרו את פיתוח ההתיישבות באזור המזרחי של סין. מיליוני תושבים גויסו בכפייה להקמת סוללות עפר שימנעו את ההצפות, ולחפירת תעלות שיקשרו בין הנהרות באזור. כיום המשטר בסין נפתח אל העולם, הכלכלה שלה הולכת ומשתלבת בכלכלת העולם, ומתרחשת בה תנופת פיתוח אדירה.
(בספר מפה: צפיפות האוכלוסייה במחוזות סין – היעזרו במנחה)
(בספר תמונה: אוכלוסייתה של העיר שנגחאי, הנמצאת בחלקה המזרחי של סין, גדלה מאוד בעשורים האחרונים, והעיר עברה תנופת פיתוח נרחבת)
*112*
*112*
- בני האדם חיים על פני כדור הארץ בתפרוסת לא אחידה: יש בעולם אזורים צפופי-אוכלוסייה, יש אזורים דלילי-אוכלוסייה, ויש אזורים שלא גרים בהם בני אדם כלל.
- באזורים דלילי-האוכלוסייה קיימים תנאי טבע קיצוניים, שקשה לאדם לחיות בהם.
- בכל אחד מהאזורים צפופי-האוכלוסייה מתקיים שילוב ייחודי של תנאי טבע עם מעשה ידי האדם - שילוב שאפשר את ההתיישבות בהם ואת גידול אוכלוסייתם.
עבור כל אחד מהאזורים הבאים – אזורי המדבריות החמים, אזורי הקטבים, אזורי יערות הגשם והאזורים ההרריים – רשמו את הפרטים הבאים:
- מיקום האזור
- 3 מדינות השוכנות באזור
- תנאי הטבע המקשים על ההתיישבות
- תופעות הקשורות לאדם ולמעשיו
- הגורמים לריכוזי האוכלוסייה באזור
- תהליכי שינוי המתרחשים באזור
2. לפניכם רשימה של אזורים דלילי-אוכלוסייה בעולם: צפון אפריקה, אלסקה, מערב אמריקה הדרומית, צפון קנדה, מרכז אוסטרליה, האי בורנאו (דרום-מזרת אסיה), האי פפואה ניו-גיני (דרום-מזרח אסיה), ארץ האש (דרום אמריקה הדרומית). כתבו לגבי כל אחד מהאזורים האלה מהו תנאי הטבע הקיצוני המאפיין אותו. היעזרו במפה שבעמ' 244-245, ובמפת עולם פיזית באטלס.
3. עבודה בקבוצות:
א. החליטו על אזור דליל-אוכלוסייה שמעניין אתכם - אזור מדברי, אזור קוטבי, אזור יערות גשם או אזור הררי.
ב. בחרו מקום מסוים (שטח, ישוב) הנמצא באזור שבחרתם, ותארו: את מיקומו, את תנאי הטבע המאפיינים אותו, את אורח החיים של האוכלוסייה החיה בו, ואת קשרי-הגומלין בין האוכלוסייה לבין הסביבה. אפשר לתאר את המידע בכתב או בעזרת מצגת, סרטון וידאו, קומיקס, קולאז' או בכל דרך יצירתית אחרת.
4. בחרו מדינה בעולם, בדקו באטלס ותארו את חבלי הארץ הצפופים בה ביותר. חפשו מידע ברשת האינטרנט והסבירו את שילוב הגורמים שתורמים לצפיפות זאת. כדאי לבחור מדינות גדולות בשטחן, שיש לגביהן מידע רב באטלס, לדוגמה: ברזיל, אוסטרליה, צ'ילה, הודו, מרוקו, מצרים.
5. אילו יתרונות יש, לדעתכם, למגורים באזור דליל-אוכלוסייה? ואילו יתרונות יש למגורים באזור צפוף-אוכלוסייה?
6. סכמו את הרעיונות המרכזיים של הפרק בתרשים. השלימו: הגורמים המשפיעים על צפיפותהאוכלוסייה – תנאי הטבע וגורמים אנושיים.
*113*
*113*
מאז הופעתו של המין האנושי על פני כדור הארץ - מספר בני האדם בעולם גדל בהתמדה. כיום (שנת 2012) מונה אוכלוסיית העולם למעלה מ-7 מיליארד בני אדם. איך אוכלוסייה גדלה, ומה מכתיב את קצב גידולה? כיצד משפיע גידול האוכלוסייה על החיים במקומות שונים בעולם? נושאים אלה ואחרים שייכים לתחום הדמוגרפיה, ובהם נעסוק בפרק זה.
*113*
כיום, בעשור השני של המאה ה-21, אוכלוסיית העולם גדלה במהירות רבה - מדי שנה מתווספים לעולם כ-85 מיליוני בני אדם. לא תמיד היה גידול האוכלוסייה מהיר כל כך. במשך רוב תולדותיה גדלה אוכלוסיית העולם בהדרגה ובאיטיות רבה, וחלפו אלפי שנים עד שמספר בני האדם בעולם הגיע ל-1 מיליארד - בסוף המאה ה-18. והנה, במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, הואץ קצב הגידול ואוכלוסיית העולם גדלה במהירות.
ומה בימינו? בעשורים האחרונים קצב גידול האוכלוסייה הואט, אמנם, אך הוא עדיין מהיר. על פי תחזיות של האו"ם, בקצב כזה - בשנת 2050 יחיו על פני כדור הארץ למעלה מ-9 מיליארד בני אדם.
עיינו באיור ובגרף ותארו את השינויים שחלו בקצב הגידול של אוכלוסיית העולם. (לצורך זה בדקו במשך כמה שנים מנתה האוכלוסייה פחות ממיליארד בני אדם, וכמה שנים עברו מאז גדלה מ-1 מיליארד ל-2 מיליארד, מ-2 מיליארד ל-3 מיליארד וכה הלאה, עד 7 מיליארד.)
דמוגרפיה - מדע החוקר את גודלה ואת הרכבה של האוכלוסייה. הדמוגרפים אוספים נתונים לגבי לידות, פטירות, נישואים, גירושים, תנועות הגירה ועוד, והם מנתחים בעזרתם את מאפייניה של האוכלוסייה ואת השינויים המתרחשים בה.
(בספר גרף: הגידול באוכלוסיית העולם משנת 1000 לספירה ועד ימינו, ותחזית לעתיד (עד 2050))
הגידול באוכלוסיית העולם מ-1 מיליארד ועד 7 מיליארד, 1800-2012
שנת 1800 - 1 מיליארד
שנת 1935 - 2 מיליארד
שנת 1960 - 3 מיליארד
שנת 1975 - 4 מיליארד
שנת 1987 - 5 מיליארד
שנת 2012 - 6 מיליארד
*114*
הגידול של אוכלוסיית העולם כולו, מקורו בתהליך אחד - הריבוי הטבעי. מהו תהליך זה? בכל רגע ורגע נולדים בני אדם ברחבי העולם, ואחרים מתים. בדרך כלל מספר הנולדים גדול ממספר המתים. וכך, בתהליך מתמשך של אלפי שנים, מתווספים לעולם עוד ועוד בני אדם, והאוכלוסייה הולכת וגדלה.
את הריבוי הטבעי של אוכלוסייה מסוימת בשנה מסוימת מחשבים על ידי מציאת ההפרש בין הילודה (מספר הנולדים) לבין התמותה (מספר המתים). לדוגמה: בישראל, בשנת 2011 - נולדו 166,255 בני אדם, ומתו 39,950 בני אדם: כך נוספו לאוכלוסיית ישראל בשנה זאת 126,305 בני אדם.
חישוב הריבוי הטבעי של ישראל בשנת 2011 מלמד אותנו על מספר האנשים שהתווספו לאוכלוסיית המדינה באותה שנה. אבל הנתון הזה אינו מבהיר האם - בהשוואה לאוכלוסיות אחרות - אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב מהיר או בקצב איטי. כדי שיהיה אפשר להשוות את קצב הגידול של אוכלוסיות שונות, מחשבים את שיעור הריבוי הטבעי - כלומר, בודקים כמה בני אדם נוספו לכל 1,000 נפש באוכלוסייה.
ריבוי טבעי - ההפרש בין מספר הנולדים למספר המתים באוכלוסייה.
ילודה - כלל בני האדם שנולדו באוכלוסייה מסוימת במשך תקופה מסוימת.
תמותה - כלל בני האדם שמתו באוכלוסייה מסוימת במשך תקופה מסוימת.
שיעור הריבוי הטבעי - ההפרש בין מספר הנולדים למספר המתים בשנה מסוימת, לכל 1,000 בני אדם, או לכל 100 בני אדם (כלומר, באחוזים).
- מחשבים את שיעורי הילודה, כלומר: בודקים כמה בני אדם נולדו על כל 1,000 נפש באוכלוסייה.
- מחשבים את שיעורי התמותה, כלומר: בודקים כמה בני אדם מתו על כל 1,000 נפש באוכלוסייה.
- מפחיתים שיעורי הילודה את שיעורי התמותה, ומתקבל שיעור הריבוי הטבעי.
החישוב הזה מצביע על שיעור הריבוי הטבעי לכל 1,000 נפש באוכלוסייה. אך כדאי לדעת כי לעיתים מחשבים את שיעור הריבוי הטבעי באחוזים, כלומר - הריבוי הטבעי לכל 100 נפש באוכלוסייה. לדוגמה: שיעור הריבוי הטבעי בישראל בשנת 2011 היה 16 בני אדם ל-1,000 (כלומר: לכל 1,000 בני אדם החיים במדינה התווספו 16 בני אדם במהלך השנה). אם נתרגם נתון זה לאחוזים, נמצא כי באותה שנה גדלה האוכלוסייה ב-1.6 אחוז.
בהונגריה, בשנת 2011, היו שיעורי הילודה והתמותה:
- ילודה - 14 בני אדם לכל 1000 נפש.
- תמותה - 10 בני אדם לכל 1000 נפש.
חשבו את שיעור הריבוי הטבעי בהונגריה בשנה זאת:
א. לכל 100 בני אדם.
ב. לכל 1,000 בני אדם.
זמביה (אפריקה): ילודה 46, תמותה 16, ריבוי 30 |
ישראל (אסיה): ילודה 21, תמותה 5, ריבוי 16 |
הודו (אסיה): ילודה 22, תמותה 7, ריבוי 15 |
קנדה (אמריקה הצפונית): ילודה 11, תמותה 7, ריבוי 4 |
גרמניה (אירופה): ילודה 8, תמותה 10, ריבוי מינוס 2 |
(בספר גרף: שיעורי ילודה, תמותה וריבוי טבעי בישראל, 1950-2011 – היעזרו במנחה) |
*115*
כאמור, אוכלוסייתה של מדינה גדלה כאשר שיעורי הילודה שלה גדולים משיעורי התמותה. ואולם, בעשורים האחרונים אנחנו עדים לתופעה ההולכת וגוברת במקומות שונים בעולם: שיעור התמותה גבוה משיעור הילודה, והאוכלוסייה אינה גדלה אלא קטנה. תופעה זאת נקראת ריבוי טבעי שלילי, והיא מתרחשת כיום ב-17 ממדינות העולם.
1. התבוננו באיורים שלפניכם והתאימו לכל אחד מהם את הכותרת המתאימה: האוכלוסייה גדלה, האוכלוסייה קטנה, אין שינוי בגודל האוכלוסייה.
(בספר שלושה איורים. היעזרו במנחה)
2. מהו ההבדל בין ילודה לבין שיעור הילודה? ומהו ההבדל בין תמותה לבין שיעור התמותה?
4. עיינו בגרף שבעמוד 114 ותארו מה קרה לשיעורי הילודה, לשיעורי התמותה ולשיעורי הריבוי הטבעי בישראל לאורך השנים.
5. עיינו במפה שלפניכם.
(בספר מפה: שיעור הריבוי הטבעי השנתי במדינות העולם, 2011)
א. באילו יבשות שיעור הריבוי הטבעי גבוה? ובאילו יבשות שיעור הריבוי הטבעי נמוך?
ב. כתבו את שמותיהן של 4 מדינות ששיעור הריבוי הטבעי בהן הוא גבוה במיוחד, 4 מדינות ששיעור הריבוי הטבעי בהן הוא נמוך במיוחד, ו-4 מדינות ששיעור הריבוי הטבעי שלהן שלילי. היעזרו במפה שבסוף הספר או במפות המתאימות באטלס.
ג. השוו את המפה שבעמוד זה למפה שבעמוד 62. האם אתם רואים קשר בין שיעור הריבוי הטבעי לבין רמת הפיתוח במדינות העולם? פרטו.
ד. הביאו דוגמות למדינות, או לקבוצות אוכלוסייה במדינה מסוימת, שבהן לא מתקיים הקשר שתיארתם בסעיף ג. היעזרו בטבלת הנתונים שבסוף הספר (עמ' 246-253).
מושגים: ריבוי טבעי שלילי – מצב שבו מספר המתים באוכלוסייה מסוימת גדול ממספר הנולדים, ואז האוכלוסייה אינה גדלה אלא קטנה.
*116*
אכן, לגידול של כלל אוכלוסיית העולם יש מקור אחד - הריבוי הטבעי. אבל כאשר עוסקים בגידול האוכלוסייה במקום מסוים בעולם (למשל במדינה או בישוב), יש להביא בחשבון עוד מקור לגידול, והוא ההגירה. מקום הקולט מהגרים, אוכלוסייתו גדלה; ומקום שתושביו עוזבים אותו ומהגרים למקומות אחרים, אוכלוסייתו קטנה. לכן, כאשר בודקים את גידול האוכלוסייה במקום מסוים ובשנה מסוימת, מביאים בחשבון - מלבד הריבוי הטבעי במקום - גם את ההגירה ממנו ואליו באותה שנה. בנושא ההגירה נדון בהרחבה בהמשך היחידה.
עיון במפה שבעמוד 115 ובמפה שבעמוד 60 מלמד אותנו כי ביבשת אפריקה, שמרבית המדינות המאכלסות אותה הן תת-מפותחות - שיעורי הריבוי הטבעי גבוהים. וביבשת אירופה, שמרבית המדינות המאכלסות אותה הן בעלות רמת פיתוח גבוהה - שיעורי הריבוי הטבעי נמוכים ואף שליליים.
ואכן, קיים קשר בין שיעור הריבוי הטבעי של המדינה לבין רמת הפיתוח שלה. שיעורי הריבוי הטבעי יורדים, אמנם, במשך השנים בכל המדינות, אך במדינות המפותחות השיעורים הם הנמוכים ביותר. במדינות הפחות מפותחות, ובמיוחד במדינות התת-מפותחות, השיעורים הם הגבוהים ביותר. התוצאה היא שקצב הגידול של אוכלוסיית המדינות הפחות מפותחות מהיר יותר מקצב הגידול של אוכלוסיית המדינות המפותחות.
במדינות המפותחות חיים כיום כ-1.2 מיליארד בני אדם, ובגלל קצב הגידול האיטי - התחזית היא שעד שנת 2050 מספר תושביהן לא ישתנה כמעט, ובחלקן מספר התושבים אף ירד.
במדינות הפחות מפותחות חיים כיום קרוב ל-6 מיליארד בני אדם. בקצב הגידול הנוכחי, התחזית היא שעד שנת 2050 תגדל אוכלוסייתן של מדינות אלה בלמעלה מ-2 מיליארד נפש נוספים, רובם במדינות התת-מפותחות.
מאחר שקצב גידול האוכלוסייה במדינות השונות נעוץ בשיעורי הילודה ובשיעורי התמותה גם יחד, ובגורמים המשפיעים עליהם - נבחן שני מרכיבים אלה בהמשך הפרק.
מושגים: הגירה - תנועת אוכלוסייה שבה בני אדם עוזבים את מקומות מגוריהם ועוברים לגור במקומות אחרים.
העולם במספרים: מעריכים כי ב-35 השנים הבאות יתווספו לאוכלוסיית העולם 2.5 מיליארד בני-אדם. 90 אחוז מהם - במדינות הפחות מפותחות.
(בספר גרף: גידול האוכלוסייה במדינות המפותחות ובמדינות הפחות מפותחות, 1950-2010, ותחזיות לעתיד (עד 2050) – היעזרו במנחה)
1. שיעור הריבוי הטבעי בגרמניה הוא שלילי. ואף על פי כן, אוכלוסייתה של גרמניה גדלה. כיצד תסבירו זאת?
2. עיינו בגרף:
א. תארו את מהלך גידול האוכלוסייה בשנים 1950-2010 בכל אחת משתי קבוצות המדינות.
ב. משנת 2010 ועד שנת 2050 קווי הגרף מקווקווים, מפני שאלה הם רק אומדנים המציגים תחזית לעתיד. שערו ותארו 1-2 אירועים העשויים להתרחש בעולם ולשנות את התחזית המוצגת בגרף. חשבו, למשל, על שינויים בתחום הרפואה או על אירועי טבע וכדומה.
*117*
כיום שיעורי הילודה מצויים במגמת ירידה כמעט בכל העולם, אך יש הבדלים בין המדינות. בהכללה אפשר לומר כי: במדינות המפותחות - שיעורי הילודה נמוכים, במדינות הפחות מפותחות - שיעורי הילודה הולכים ופוחתים, ובמדינות התת-מפותחות - שיעורי הילודה עדיין גבוהים.
הירידה בשיעורי הילודה, ה"סוחפת" כיום את העולם, החלה במדינות השונות בזמנים שונים. במדינות המפותחות החלו שיעורי הילודה לרדת כבר בסוף המאה ה-19. במדינות הפחות מפותחות החל תהליך הירידה בתקופה מאוחרת יותר, במחצית השנייה של המאה ה-20.
העולם במספרים:
נתונים להשוואת שיעורי הילודה בשתי תקופות זמן:
בסין:
- עד 1965 - 6 ילדים בממוצע לאישה.
- 2011 – 1.5 ילדים בממוצע לאישה.
בברזיל:
- 1960 - 6 ילדים בממוצע לאישה.
- 2010 – 1.9 ילדים בממוצע לאישה.
(בספר גרף: שיעורי הילודה במדינות ברמות פיתוח שונות, 1950-2010, ותחזית לעתיד – היעזרו במנחה)
(בספר גרף: מספר הילדים הממוצע לאישה במבחר מדינות, 2011 – היעזרו במנחה)
כשאנחנו אומרים שמספר הילדים הממוצע לאישה הוא, למשל, 5.2 - למה אנחנו מתכוונים? האם אפשרי שאישה תלד 5 ילדים ועוד 0.2 של ילד, כלומר חלק של ילד? התשובה היא שכך קורה כאשר מחשבים נתון ממוצע. לדוגמה: אם לאישה אחת נולדו 5 ילדים, לאישה שנייה נולדו 4 ילדים, ולאישה שלישית נולדו 7 ילדים - ממוצע הלידות של שלוש הנשים הוא 5.3. מחברים את 3 מספרים ומחלקים את המספר המתקבל ל-3. אם כן, אין צורך לדאוג. הנשים כולן יולדות ילדים "שלמים", ורק חישוב הממוצע הוא היוצר נתונים מספריים שאינם שלמים...
*118*
שיעורי הילודה מושפעים בראש ובראשונה מהתרבות הייחודית ומהמנהגים של התושבים בכל מקום בעולם. הם מושפעים גם ממאפיינים כמו רמת ההשכלה, מעמדם ותפקידיהם של הילדים במשפחה, ומעמדן של הנשים. אם כן, מדוע ירדו שיעורי הילודה במרבית מדינות העולם לאורך השנים?
הסיבות לירידה רבות, והן שלובות זו בזו. נזכיר את המרכזיות שבהן:
- רמת ההשכלה של האוכלוסייה עלתה, ובקרב הציבור קיימת מודעות רבה יותר לאמצעים לתכנון המשפחה.
- שיפור במעמד הנשים הביא לידי כך שנשים רבות זוכות ללמוד ולרכוש מקצוע, וכיום הן עובדות מחוץ לבית, וחלקן מפתחות קריירה מקצועית. שעות עבודה רבות, והרצון לקדם את הקריירה האישית, יוצרים עומס ולחץ, ומקשים על הקמת משפחה רחבה.
- עלייה בגיל הנישואין - כמעט בכל העולם עלה גיל הנישואין, וממילא מספר הילדים במשפחה ירד.
- ההוצאות הכלכליות הדרושות כדי לגדל ילדים, והרצון של ההורים להיות מסוגלים להעניק לילדיהם השכלה, חוגים, בילויים, ביגוד, דיור וכדומה, מביאים רבים מהם להעדיף משפחה קטנה.
התיאור הזה נותן ביטוי בעיקר למצב הקיים במדינות המפותחות. המצב שונה בחלק מהמדינות הפחות מפותחות, ובמיוחד במדינות התת-מפותחות, ששיעורי הילודה בהן עדיין גבוהים, יחסית. מדוע?
- במדינות התת-מפותחות רמת ההשכלה עדיין נמוכה, ובמקרים רבים ההורים לא זכו אפילו לחינוך יסודי מלא. אוכלוסייה כזאת לרוב איננה מודעת לאמצעים שונים לתכנון המשפחה. גיל הנישואים באוכלוסייה זאת הוא בדרך כלל נמוך, וממוצע הילדים במשפחה גדול.
- רוב המשפחות מתפרנסות בדוחק. ובגלל המצב הכלכלי הירוד - לא אחת הילדים נאלצים לסייע בפרנסת המשפחה כבר מגיל צעיר. וככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר, כן הביטחון הכלכלי שלה גדל. לכן באוכלוסיות כאלה, מספר הילדים הממוצע במשפחה הוא גדול.
- מעמדן של הנשים עדיין נמוך בהרבה מזה של הגברים. חלקן אינן זוכות להשכלה כלל, ואחרות זוכות להשכלה פחותה מזו הניתנת לגברים. במדינות אלה, סדרי חייהן של הנשים במשפחה ובחברה קבועים מראש וכמעט שאינם נתונים לבחירתן: משיאים אותן בגיל צעיר, ומאז - במשך שנים ארוכות תפקידן העיקרי הוא לנהל את משק הבית וללדת ילדים. רבות מהן עובדות בעבודות קשות שאינן דורשות השכלה, והן ממלאות תפקיד מרכזי בפרנסת המשפחה.
בנין: 74 אחוז
סיירה לאון: 63 אחוז
אתיופיה: 56 אחוז
גינאה ביסאו: 51 אחוז
מאלי: 50 אחוז
גאנה: 49 אחוז
(בספר גרף: הירידה בשיעור העסקת ילדים בברזיל, 1992-2008 – היעזרו במנחה)
(בספר תמונה: ילדים עובדים בעבודת סבלות קשה בקמבודיה (אסיה))
*119*
(בספר גרף: גיל הנישואין הממוצע לאישה במבחר מדינות (2006))
ניז'ר: 18, הודו: 20, סין: 23, מכסיקו: 23, ארה"ב: 25, ישראל: 26, שוודיה: 32
(בספר תמונה: משפחה בת שבם מסאי)
בשבט המסאי, החי במזרח אפריקה, מעמדה של האישה נמוך. האישה נחשבת לרכושו של הגבר, היא אינה יכולה לקבל ירושה, ואין לה רכוש משל עצמה. תפקידה העיקרי הוא גידול הילדים.
(בספר תמונה: מנהלת משרד ועובדיה)
במדינות רבות, יותר ויותר נשים מפתחות קריירה ומשתלבות בתפקידים ניהוליים.
אם אכן שיעורי הילודה ברוב מדינות העולם נמצאים בירידה, כיצד אפשר להסביר את העובדה שאוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול במהירות? ואיך אפשר להסביר את התחזית שקצב הגידול הזה יישמר עד שנת 2050 לפחות?
הנה ההסבר: למרות הירידה בשיעורי הילודה, יש כיום בעולם 1.8 מיליארדי נשים בגיל הפוריות, כלומר, נשים המצויות בגיל שבו הן יכולות להרות וללדת ילדים. זהו מספר רב של נשים המביאות לעולם מדי שנה מיליוני ילדים. וכך, על אף שממוצע הלידות לאישה הוא כיום נמוך לעומת הדור הקודם, האוכלוסייה העולמית צפויה לצמוח במשך עוד כמה עשרות שנים לפחות.
עוד סיבה לכך שגם כיום מתווספים לעולם מדי שנה מיליוני בני אדם, נעוצה בכך שבמדינות התת-מפותחות שיעורי הילודה עדיין גבוהים.
מושגים: גיל הפוריות - טווח הגילים שבו האישה יכולה להרות וללדת ילדים - בין גיל 15 לגיל 45.
1. מדוע במשפחות רבות במדינות התת-מפותחות, הילדים מגבירים את הביטחון הכלכלי של המשפחה?
2. עיינו בגרף שבעמ' 118, המתאר העסקת ילדים בברזיל, וענו:
א. מה היה אחוז הילדים בני 13 שעבדו בשנת 1992?
ב. מה היה אחוז הילדים בני 13 שעבדו בשנת 2008?
ג. שערו מהן הסיבות לשינויים באחוז הילדים העובדים.
א. באיזו יבשת נמצאות המדינות האלה? היעזרו במפה שבסוף הספר (עמ' 246-247).
ב. אילו התבקשתם להמליץ לממשלות ביבשת זאת על פעולות שיגרמו להפסקת עבודת הילדים ולכניסת הילדים למסגרת לימודים מסודרת - מה הייתם ממליצים לעשות?
4 עיינו בנתוני "העולם במספרים" על קניה, ונסחו כמה משפטים המתארים את המידע העולה מן המספרים.
נתונים משתי תקופות זמן בקניה שבאפריקה:
1960: 1,518,000 נשים בגיל הפוריות. 8 ילדים בממוצע לאישה.
2010: 9,157,000 נשים בגיל הפוריות. 4.9 ילדים בממוצע לאישה.
*120*
בישראל, שהיא מדינה מפותחת מאוד, שיעורי הילודה גבוהים יחסית לשיעורים המאפיינים מדינות מפותחות: שיעור הילודה הממוצע של המדינות המפותחות הוא 11 לידות ל-1,000 נפש, ובישראל שיעור הילודה הממוצע הוא 21 לידות ל-1,000 נפש. ההסבר לשיעורי הילודה הגבוהים נעוץ במאפיינים החברתיים, התרבותיים, הדתיים וההיסטוריים של קבוצות האוכלוסייה המגוונות בישראל.
האוכלוסייה היהודית - בשנותיה הראשונות של המדינה שיעורי הילודה בקרב העולים ממדינות אפריקה ואסיה היו גבוהים, ושיעורי הילודה בקרב העולים ממדינות אירופה ואמריקה היו נמוכים. אבל במשך עשרות השנים שחלפו חלה השפעה הדדית בין קבוצות האוכלוסייה, וההבדלים הצטמצמו - בקרב יוצאי אפריקה ואסיה ירדו שיעורי הילודה, ובקרב יוצאי אירופה ואמריקה הם עלו.
כיום קיימים באוכלוסייה היהודית בישראל הבדלים ניכרים בשיעורי הילודה: השיעורים הנמוכים ביותר הם בקרב המשפחות החילוניות, שיעורים גבוהים יותר קיימים בקרב המשפחות הדתיות, והשיעורים הגבוהים ביותר מצויים בקרב המשפחות החרדיות.
האוכלוסייה הערבית - בראשית ימיה של המדינה היו שיעורי הילודה בקרב קבוצות האוכלוסייה הערביות השונות בישראל גבוהים משיעורי הילודה של האוכלוסייה היהודית. אבל מאז ועד היום, גם שיעורי הילודה של קבוצות האוכלוסייה הערביות השונות נמצאים בירידה מתמדת.
(בספר איור: מספר ילדים ממוצע לאישה באוכלוסייה היהודית ובאוכלוסייה הערבית בישראל, 2011)
האוכלוסייה היהודית: חילוניים: 2, דתיים: 4.2, חרדים: 6.5
האוכלוסייה הערבית: נוצרים: 2.2, דרוזים: 2.3, מוסלמים: 3.5
ברוב מדינות העולם, שיעורי התמותה נמוכים כיום בהשוואה לשיעורי התמותה שאפיינו את אוכלוסיית העולם לפני כ-200 שנה: בראשית המאה ה-19 ממוצע התמותה בעולם כולו היה מעל 25 בני אדם לכל 1,000 נפש בשנה, ואילו כיום ממוצע התמותה העולמי הוא 8 בני אדם לכל 1,000 נפש בשנה (נכון לשנת 2012). חשוב לציין כי במסגרת הממוצע העולמי נכללת גם קבוצת המדינות התת-מפותחות, שבהן שיעורי התמותה גבוהים הרבה יותר מהממוצע.
כדאי לשים לב לעובדה מעניינת: במדינות המפותחות מרבית המתים שייכים לקבוצת הקשישים באוכלוסייה, ואילו במדינות התת-מפותחות רבים מן המתים הם צעירים, ובולטת במיוחד התמותה הרבה של תינוקות וילדים בשנות חייהם הראשונות.
יפן: 2.6, פינלנד: 2.6, ישראל: 3.6, ברזיל: 17, בוליביה: 42, הודו: 50, מלאווי: 84, צ'אד: 125. |
*121*
הירידה בתמותה הביאה לגידול בתוחלת החיים של האדם. לפני כ-200 שנה - תוחלת החיים הממוצעת בעולם הייתה כ-35 שנה, ואדם בן 50 נחשב לזקן מופלג; ואילו כיום - תוחלת החיים הממוצעת בעולם היא 70 שנה, ובני 80 ומעלה אינם תופעה יוצאת דופן. במדינות המפותחות תוחלת החיים גבוהה מזו שבמדינות הפחות מפותחות, והיא ודאי גבוהה מזו שבמדינות התת-מפותחות. מדוע?
במדינות המפותחות פותחו ב-200 השנים האחרונות אמצעים טכנולוגיים ושירותים רבים, ואלה הביאו לשיפור בבריאותם של התושבים ולירידה בשיעורי התמותה. מדובר בעיקר בהקמת מערכות תברואה ושירותים רפואיים משוכללים; בשימוש בתרופות ובאמצעים רפואיים אחרים, המונעים והמרפאים מחלות רבות; וכן בשימוש באמצעים שונים המאפשרים אספקת מזון קבועה לכל התושבים.
במדינות הפחות מפותחות, שבהן הוקמו מערכות רפואה ותברואה בסיסיות בעשורים האחרונים - התרחשה עלייה מהירה בתוחלת החיים, וירידה בשיעורי התמותה. לעיתים קרובות השימוש באמצעים פשוטים למדי, כמו ריסוס שטחים הנגועים ביתושים שגרמו למחלות, או מתן חיסונים לתינוקות, הביא לירידה בשיעורי התמותה תוך שנים ספורות.
במדינות התת-מפותחות - רמתן של מערכות התברואה והרפואה עדיין נמוכה, והן אינן מצליחות למלא את צרכיה של האוכלוסייה הגדלה במהירות. הרמה הנמוכה של התברואה והרפואה, המחסור במזון והיעדר גישה למקורות מים נקיים, גורמים במדינות אלה לתמותה בכל קבוצות הגיל, ובעיקר בקרב התינוקות והילדים, שהם אוכלוסייה פגיעה במיוחד.
מושגים: תוחלת החיים - אורך החיים הממוצע הצפוי לאדם החי במקום מסוים, ביום היוולדו.
במדינות המפותחות, מערכת הבריאות המתקדמת והמכשור הרפואי המשוכלל תורמים להעלאת תוחלת החיים.
(בספר תמונה: סורק משוכלל בבית החולים "שיבא" בישראל)
ליבריה היא אחת ממדינות אפריקה ששיעור תמותת התינוקות בהן הוא מהגבוהים בעולם. בשנים האחרונות חלה ירידה בתמותת התינוקות במדינה זאת, הודות להפעלת תוכנית לאומית לחיסון התינוקות.
(בספר גרף: הירידה בשיעורי התמותה במדינות המפותחות, במדינות הפחות מפותחות ובמדינות התת-מפותחות, 1950-2010, ותחזית לעתיד (עד 2050) – היעזרו במנחה)
*122*
המזון והמים הם צרכים בסיסיים של האדם. הם נחוצים לגוף האדם כדי שיקבל את אבות המזון (הוויטמינים והמינרלים) הנדרשים לו לצורך תפקוד תקין. במקום שבו המזון והמים חסרים, או שאיכותם ירודה - נפגע חוסנה של האוכלוסייה, ושיעור התמותה בה עולה. וכאשר המחסור במזון ובמים נמשך לאורך זמן רב - זהו מצב של תת-תזונה. תת-התזונה הוא הסיבה העיקרית לתמותת ילדים מתחת לגיל 5 במדינות התת-מפותחות.
בברזיל (אמריקה הדרומית) 197 מיליון נפש, מהם 13 מיליון רעבים שהם 7 אחוז. |
בסין (אסיה) 1378 מיליון נפש, מהם 158 מיליון רעבים שהם 12 אחוז. |
בבנגלדש (אסיה) 150 מיליון נפש, מהם 25 מיליון רעבים שהם 17 אחוז. |
בהודו (אסיה) 1241 מיליון נפש, מהם 21 מיליון רעבים שהם 18 אחוז. |
בקניה (אפריקה) 42 מיליון נפש, מהם 13 מיליון רעבים שהם 30 אחוז. |
בגואטמלה (אמריקה המרכזית) 15 מיליון נפש, מהם 4 מיליון רעבים שהם 30 אחוז. |
בטנזניה (אפריקה) 46 מיליון נפש, מהם 18 מיליון רעבים שהם 39 אחוז. |
באתיופיה (אפריקה) 85 מיליון נפש, מהם 34 מיליון רעבים שהם 40 אחוז. |
בהאיטי (אמריקה המרכזית) 10 מיליון נפש, מהם 5 מיליון רעבים שהם 50 אחוז. |
באריתראה (אפריקה) 5.4 מיליון נפש, מהם 4 מיליון רעבים שהם 74 אחוז. |
א. באילו 2 מדינות מספר האנשים הסובלים מתת-תזונה הוא הרב ביותר?
ב. באילו 2 מדינות אחוז בני האדם החיים בתת-תזונה הוא הרב ביותר?
ג. האם לדעתכם נחוצים שני הנתונים יחד - באחוזים ובמספרים מוחלטים? הסבירו מדוע.
ארגוני סיוע שונים מהעולם שולחים מזון למקומות שונים בעולם, שאוכלוסייתם סובלת מתת-תזונה.
(בספר תמונה: נשים וילדים בדולו אדו, אתיופיה, מקבלים אספקת מזון מארגון סיוע בריטי)
*123*
ראינו כי ב-200 השנים האחרונות מתרחשים בקרב אוכלוסיית העולם שינויים דמוגרפיים גדולים ומהירים, וכי שיעורי הילודה ושיעורי התמותה הממוצעים יורדים בעולם כולו. אך יש להדגיש: הירידה בשיעורי התמותה מהירה יותר מן הירידה בשיעורי הילודה, ולפיכך אוכלוסיית העולם גדלה בכל זאת.
מדוע הירידה בשיעורי התמותה מהירה יותר מהירידה בשיעורי הילודה? כי את שיעורי התמותה באוכלוסייה אפשר להקטין בקלות יחסית, על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים (כמו מתן חיסונים נגד מחלות, או ריסוס בחומרים נגד מזיקים מעבירי מחלות). כדי להוריד את שיעורי הילודה, לעומת זאת, יש לשנות הרגלים ומנהגים חברתיים, ואת זאת קשה יותר לשנות.
ההבדלים בין קבוצות המדינות קשורים למועד שבו החלו להתרחש השינויים הדמוגרפיים. במדינות המפותחות החלו השינויים להתרחש לפני כ-200 שנה, ובמרביתן שיעורי הריבוי הטבעי הם כיום נמוכים מאוד, וחלקן אף סובלות מריבוי טבעי שלילי. במדינות הפחות מפותחות, ובעיקר במדינות התת-מפותחות, החלו השינויים הדמוגרפים להתרחש רק במהלך המאה ה-20, ועל כן שיעורי הריבוי הטבעי במדינות אלה גבוהים עדיין, ואוכלוסייתן תמשיך לגדול בשנים הקרובות.
(בספר גרף: גודל האוכלוסייה במבחר מדינות, כיום ) 2013) ותחזית לעתיד (עד 2050) (במיליונים) – היעזרו במנחה)
1. עיינו בגרף והסבירו:
א. מהן הסיבות למגמת הירידה בגודל האוכלוסייה באיטליה ובפולין?
ב. איזו אוכלוסייה גדלה בקצב מהיר יותר - זאת של קניה או זאת של ישראל?
שערו מהן הסיבות לכך?
ג. איזו מגמה מעוררת, לדעתכם, קשיים גדולים יותר - המגמה של גידול אוכלוסייה מהיר או המגמה של גידול אוכלוסייה איטי או שלילי? נמקו והסבירו.
ד. אילו גורמים יכולים, לדעתכם, להביא לשינוי בתחזית?
2. כותר - פעילות בנושא שיעורי ילודה ותמותה.
- מדי יום באים לעולם כ-380,000 בני אדם.
ואולם, מדי יום גם מתים כ-150,000 בני אדם.
בחשבון פשוט: מדי יום מתווספים לעולם כ-230,000 אלף בני אדם...
- מתוך 385,000 לידות ביום בעולם:
- 347,000 נולדים במדינות הפחות מפותחות.
- רק 38,000 נולדים במדינות המפותחות.
*124*
*124*
במושג "הרכב האוכלוסייה" אנחנו מתכוונים למיון האוכלוסייה לפי שתי תכונות עיקריות: קבוצות הגיל השונות באוכלוסייה, וקבוצות המין - נשים וגברים. בפרק הזה נלמד על הרכב האוכלוסייה ועל הדרך הגרפית המיוחדת שבה נהוג להציג אותה - "פירמידת הגילים והמינים".
נהוג למיין את האוכלוסייה במקום כלשהו - בישוב קטן, בעיר או בעולם כולו - ל-3 קבוצות-גיל:
- קבוצת הילדים, גילאי 0-14
- קבוצת הבוגרים, גילאי 15-64
- קבוצת הקשישים, גילאי 65 ומעלה.
העלייה בתוחלת החיים הביאה לגידול ניכר במספר הקשישים החיים שנים ארוכות. על כן יש המבחינים כיום בקבוצת-גיל נוספת: "קשישים מאוד" - גילאי 80 ומעלה. לקבוצות הגיל השונות יש צרכים שונים וגם תפקידים חברתיים וכלכליים שונים. רוב האנשים המשתייכים לקבוצת הבוגרים הם אנשים עובדים, ועליהם מוטל עיקר נטל הפרנסה של האוכלוסייה; לפיכך נהוג לכנות את קבוצת הבוגרים בשם "האוכלוסייה הנושאת". קבוצות האוכלוסייה האחרות - קבוצת הילדים וקבוצת הקשישים - תלויות לרוב לצורך קיומן בקבוצת הבוגרים. לפיכך מכנים קבוצות אוכלוסייה אלה בשם "האוכלוסייה הנתמכת" או "אוכלוסיית התלויים".
האוכלוסייה הנושאת - כינוי שניתן לקבוצת הבוגרים באוכלוסייה, גילאי 15-64.
האוכלוסייה הנתמכת, אוכלוסיית התלויים - כינוי לקבוצת הילדים ולקבוצת הקשישים באוכלוסייה.
1. עיינו בגרף העמודות:
א. במה שונה הרכב הגילים במדינות המפותחות מהרכב הגילים במדינות הפחות מפותחות והתת-מפותחות?
ב. צרו גם אתם עמודה של הרכב הגילים בבניין שלכם (אם אתם גרים בבית משותף), או בכמה בתים סמוכים אליכם (אם אתם גרים בבית צמוד קרקע). נסחו 2 מסקנות שאתם מפיקים מהגרף שלכם.
2. חפשו והציגו תמונה משפחתית ובה יש "נציגים" לכל אחת מקבוצות הגיל שהוזכרו בסעיף.
(בספר גרף: הרכב הגילים הממוצע במדינות מפותחות, פחות מפותחות, תת-מפותחות, 2011)
מדינות מפותחות: 16 אחוז ילדים, 68 אחוז בוגרים, 16 אחוז קשישים.
מדינות פחות מפותחות: 29 אחוז ילדים, 65 אחוז בוגרים, 6 אחוז קשישים.
מדינות תת מפותחות: 41 אחוז ילדים, 56 אחוז בוגרים, 3 אחוז קשישים.
*125*
בכל אוכלוסייה, גודלה של כל אחת מקבוצות הגיל שונה. לדוגמה:
- במקומות שבהם שיעורי הילודה גבוהים ותוחלת החיים קצרה - קבוצת הילדים גדולה במיוחד וקבוצת הקשישים קטנה. לאוכלוסייה כזאת קוראים "אוכלוסייה צעירה", והיא אופיינית למדינות הפחות מפותחות, ובעיקר לקבוצת המדינות התת-מפותחות.
- במקומות שבהם שיעורי הילודה נמוכים ותוחלת החיים ארוכה - קבוצת הילדים קטנה יחסית וקבוצת הקשישים גדולה, ולעיתים אחוז הקשישים באוכלוסייה אף גדול מאחוז הילדים. לאוכלוסייה כזאת קוראים "אוכלוסייה מזדקנת", והיא אופיינית למדינות מפותחות רבות.
- במקומות המשמשים יעד לתנועות הגירה גדולות - חלקה של קבוצת הבוגרים גדל, שכן מרבית המהגרים בעולם הם אנשים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם.
מספר הגברים ומספר הנשים באוכלוסיית העולם דומה. מספר הלידות של התינוקות הזכרים אמנם גדול במקצת ממספר הלידות של תינוקות נקבות (הממוצע העולמי עומד על 106 זכרים לכל 100 נקבות). אבל, ברוב מדינות העולם תוחלת החיים של הנשים גדולה מזו של הגברים בשנים אחדות. כך נוצר איזון בין מספרם של הגברים למספרן של הנשים באוכלוסיית העולם.
במדינות אחדות בעולם, האיזון בין מספר הגברים למספר הנשים מופר. כך קורה, למשל, בכווית (אחת ממדינות המפרץ הפרסי), שקלטה עובדים זרים רבים, רובם גברים, לעבודה בתעשיית הנפט. גם בסין הופר האיזון, אך זאת מסיבה אחרת: בגלל ההגבלה להולדת ילד אחד בלבד במשפחה, נשים רבות מבצעות הפלה כשנודע להן שהעובר שהן נושאות ברחמן הוא נקבה. וכך באזורים אחדים בסין - על כל 100 נשים יש: בערים הגדולות - 113 גברים, ובכפרים - 118 גברים.
חשוב לדעת מהו הרכב האוכלוסייה במדינה מסיבות שונות:
- מידע על הרכב האוכלוסייה מסייע לשער מהי רמת הפיתוח של המדינה.
- המידע הזה מאפשר לגופים שונים - ציבוריים ופרטיים - להיערך בהתאם לצרכים המיוחדים של קבוצות הגיל וקבוצות המין באוכלוסייה. לדוגמה: אפשר לתכנן את מספר בתי הספר בישוב מסוים בהתאם למספר התלמידים הלומדים בישוב; אפשר לתכנן את מספר בתי האבות בהתאם למספר הקשישים; אפשר לתכנן את מספר הדירות שייבנו בהתאם למספר הבוגרים באוכלוסייה; ואפשר לתכנן את הגיוסים לצבא בשנה מסוימת על פי מספר הצעירים שיהיו בגיל הגיוס.
אוכלוסייה צעירה - אוכלוסייה שבה חלקה של קבוצת הילדים, בני 0-14, גדול במיוחד.
אוכלוסייה מזדקנת - אוכלוסייה שבה חלקה של קבוצת הקשישים הולך וגדל. האוכלוסייה המזדקנת אופיינית במיוחד למדינות המפותחות, שבהן שיעורי הילודה נמוכים ותוחלת החיים גבוהה.
41 אחוז מאוכלוסיית אפריקה הם צעירים מתחת לגיל 15 ורק 3 אחוז הם בני 65 ומעלה (נכון לשנת 2011).
(בספר גרף: חלקם של הגברים הנשים באוכלוסייה בשוודיה ובכווית, 2010 (באחוזים))
א. שוודיה: 50.5 אחוז נשים ו-49.5 אחוז גברים
ב. כווית: 41.2 אחוז נשים ו-58.8 אחוז גברים.
שוודיה היא מדינה שלא אירעו בה אירועים שהשפיעו על הרכב המינים של האוכלוסייה במשך שנים רבות.
כווית זאת עשירה במשאבי נפט, אך חסר לה כוח אדם לעבודה. על כן מהגרים גברים מתקבלים בה בברכה, ורבים מהם משתקעים בה.
*126*
את הרכב הגילים והרכב המינים של אוכלוסייה מסוימת נהוג להציג בדיאגרמה מיוחדת, הנקראת "פירמידת הגילים והמינים". באמצעות פירמידה זאת אפשר להשוות את הרכב האוכלוסייה של מדינות שונות. כמו כן אפשר לבחון פירמידות של מדינה מסוימת בפרקי זמן שונים, וכך ללמוד על השינויים הדמוגרפיים שהתרחשו בה. נדגים כיצד קוראים דיאגרמה כזאת בעזרת פירמידת הגילים והמינים של ישראל.
(בספר גרף: פירמידת הגילים והמינים של ישראל, 2012 – היעזרו במנחה)
מאחר שהרכב המינים והגילים של האוכלוסייה שונה במדינות העולם השונות, גם לפירמידות הגילים והמינים שלהן יש צורות שונות. בעמוד הבא 3 דגמים נפוצים של פירמידות.
עיינו בפירמידת הגילים והמינים של ישראל.
א. בכמה שורות מוצגת כל אחת מקבוצות הגיל - הילדים, הבוגרים, הקשישים והקשישים מאוד?
ב. בקבוצת הילדים - בני איזה גיל הם תת-הקבוצה הגדולה בישראל? ובני איזה גיל הם תת-הקבוצה הקטנה ביותר?
ג. איזו קבוצת-גיל בפירמידה מעידה על כך שתוחלת החיים של הנשים בישראל גבוהה במקצת מזו של הגברים?
*127*
(בספר גרף א: פירמידת גילים ומינים המאפיינת גידול אוכלוסייה מהיר.
בדוגמה זו פירמידת הגילים של ניגריה (אפריקה), האופיינית למדינות הפחות מפותחות והתת-מפותחות. צורתה של דיאגרמה זאת היא אכן צורת פירמידה: בסיסה רחב, וחלקה העליון צר. הבסיס הרחב מצביע על שיעורי ילודה גבוהים ואוכלוסיית ילדים גדולה: החלק העליון הצר מצביע על אוכלוסיית קשישים קטנה: והירידה ההדרגתית באורך השורות מעיד על כך שיש תמותה בכל קבוצות הגיל.)
(בספר גרף ב: פירמידת גילים ומינים המאפיינת גידול אוכלוסייה איטי.
בדוגמה זו פירמידת הגילים של איסלנד, האופיינית למדינות המפותחות. למעשה, צורתה של דיאגרמה זאת אינה צורת פירמידה. השורות המייצגות את קבוצות הילדים והבוגרים הן בעלות אורך דומה, דבר המעיד על שיעורי תמותה קטנים ביותר בכל קבוצות הגיל. קבוצת הילדים הקטנה מעידה על שיעורי ילודה נמוכים. אוכלוסייה כזאת כמעט שלא תגדל.)
(בספר גרף ג: פירמידת גילים ומינים המאפיינת אוכלוסייה ההולכת ומצטמצמת.
בדוגמה זו פירמידת הגילים של איטליה, המייצגת עוד סוג של פירמידת גילים ומינים של מדינות מפותחות. גם לדיאגרמה זאת אין צורה של פירמידה. המאפיין הבולט שלה הוא בסיסה הצר, המעיד על שיעורי ילודה נמוכים במיוחד ועל קבוצת ילדים קטנה במיוחד. הקבוצה של בני ה-65-79 גדולה במיוחד, וגם קבוצת הגיל של בני ה-80 ומעלה גדולה יחסית. צורה זאת של פירמידה מדגימה אוכלוסייה המצטמצמת בגודלה.
*128*
*128*
- בימינו אוכלוסיית העולם גרלה בקצב מהיר.
- שיעורי הילודה ושיעורי התמותה הממוצעים נמצאים בירידה בעולם כולו, ולכן שיעור הריבוי הטבעי בעולם יורד.
- הירידה בשיעורי הילודה נובעת מכמה גורמים, בהם: העלייה ברמת ההשכלה, העלייה במעמד האישה ובתפקיד הילדים במשפחה.
- הירידה בשיעורי התמותה נובעת מכמה גורמים, בהם: שימוש בתרופות, בחיסונים ובאמצעים רפואיים אחרים, מערכת תברואה משופרת, אמצעים טכנולוגיים חדשניים והכנסת שירותים רבים אחרים לשימוש.
- בין המדינות המפותחות לבין המדינות הפחות מפותחות והתת-מפותחות קיימים הבדלים בשיעורי הילודה, התמותה, הריבוי הטבעי ותוחלת החיים.
- הירידה בשיעורי התמותה ברחבי העולם הביאה להגדלת תוחלת החיים במדינות רבות
1.המושגים העיקריים של הפרק הם: שיעור ילודה, שיעור תמותה, שיעור ריבוי טבעי, הרכב האוכלוסייה, הרכב הגילים, הרכב המינים, האוכלוסייה הנושאת, האוכלוסייה הנתמכת, אוכלוסייה צעירה, אוכלוסייה מזדקנת. בחרו 3 מהמושגים והסבירו אותם בעזרת תמונה שתמצאו ברשת האינטרנט. לוו כל תמונה בהסבר קצר.
2. א. תארו את שיעור גידול האוכלוסייה בכל אחת מיבשות העולם. הסתמכו על המפה שבעמוד 115.
ב. מה היה קורה לגודלה של אוכלוסיית העולם אילו כל מדינות העולם היו מתנהלות כמו המדינות המפותחות? ומה היה קורה אילו כל מדינות העולם היו מתנהלות כמו המדינות התת-מפותחות?
ג. אילו תהליכים יכולים להסביר את הירידה בשיעורי הילודה כמעט בכל מדינות העולם? ואת הירידה בשיעורי התמותה?
3. הסבירו כיצד אוכלוסיית העולם גדלה על אף ששיעור הילודה ושיעור הריבוי הטבעי בהרבה מדינות הולך וקטן.
4. בדקו במשפחתכם - כמה ילדים היו לסבתא ולסבתא-רבתא שלכם. בהמשך סרטטו גרף המציג את מספר הילדים של אימא, סבתא, סבתא רבתא. כתבו מסקנה לגרף שהפקתם.
ב. אילו מסקנות אתם מסיקים מן ההשוואה?
6. א. מהו הגורם לגידול בחלקה של קבוצת הקשישים בעולם (ובמיוחד במדינות המפותחות)?
ב. אילו הייתם שר או שרה בממשלה האחראי/ת על קבוצת הקשישים במדינה: אילו פעולות הייתם ממליצים לנקוט? כתבו לפחות 3 פעולות שלדעתכם חשוב לנקוט לאור גידולה של הקבוצה.
*129*
*129*
ראינו כי האוכלוסייה במדינות הפחות מפותחות עדיין גדלה בקצב מהיר, ולכן קבוצת הצעירים במדינות אלה היא גדולה יחסית. במדינות המפותחות - ראינו כי האוכלוסייה גדלה בקצב איטי, קבוצת הצעירים קטנה וקבוצת הקשישים גדלה. נבדוק מהי ההשפעה של קצב גידול האוכלוסייה, והשינוי בהרכב האוכלוסייה, על החיים בכל אחת מקבוצות המדינות.
*129*
גידול אוכלוסייה מהיר הוא כשלעצמו אינו תהליך שלילי, אך כאשר הוא מתרחש במדינות עניות שרמת הפיתוח שלהן נמוכה ותנאי החיים בהן קשים, הוא מחמיר את מצבן. כיצד? המדינות שאינן מפותחות, ובייחוד המדינות התת-מפותחות, אינן מצליחות לספק מקומות עבודה ומקורות פרנסה לאוכלוסייה הגדלה במהירות. כך הולך וגדל מספרם של דורשי העבודה במדינות אלה, בעיית האבטלה מחריפה והמחסור במזון גובר. הגידול המהיר של האוכלוסייה גורם גם לעומס רב על כל מערכות התשתית והשירותים של המדינה - דיור, מים, ביוב, תחבורה, חינוך, בריאות וכדומה. מדינות אלה מתקשות לפתח ולהרחיב את מערכות התשתית והשירותים בקצב הנדרש, והמערכות הקיימות - לעיתים קרובות אינן עומדות בעומס. כך נוצר מצב בעייתי - קבוצות גדולות באוכלוסייה אינן מקבלות שירותים בסיסיים, או שהשירותים שהן מקבלות הם חלקיים וברמה נמוכה ואף נמוכה ביותר.
כדי להתמודד עם הבעיות האלה, המדינות משקיעות מאמצים: הן דואגות לכניסת חברות בין-לאומיות המשקיעות כסף בהקמת מפעלים במדינה; הן מפנות תקציבים לפיתוח תשתיות כמו צינורות מים, ביוב, מערכות כבישים; ועוד. עם זאת, מאחר שהמדינות האלה עניות ותקציבו דל. היכולת שלהו להדביק את קצב גידול האוכלוסייה היא מוגבלת. מאמצים מיוחדים מושקעים בצמצום שיעורי הילודה - שכן, כפי שראינו, יש קשר בין רמת חיים נמוכה לשיעורי ילודה גבוהים.
בשנת 1966 חיו בהודו כ-0.5 מיליארד בני אדם. ביום, משחלפו כ-50 שנה, חיים במדינה זאת 1.2 מיליארד בני אדם. בחלקים גדולים של הודו מערכת הכבישים אינה מפותחת, אין רמזורים, חסרות מדרכות להולכי רגל, והתחבורה הציבורית אינה מספקת את צורכי התושבים.
(בספר תמונה: עומס וצפיפות בניו-דלהי בירת הודו, שאוכלוסייתה מונה כיום כ-22 מיליוני בני אדם)
*130*
מדינות רבות מפעילות תכניות לתכנון המשפחה, אשר במסגרתן מסבירים לתושבי המדינה את היתרונות של משפחה מתוכננת וקטנה, ומעניקים להם מידע והדרכה על האמצעים השונים למניעת היריון. בחלק מהמדינות נחקקו חוקים שמטרתם לצמצם את מספר הילדים במשפחה. חוקים אלה קובעים גיל מינימאלי לנישואין, מעניקים זכויות והטבות למשפחות קטנות, ומונעים הטבות אלה ממשפחות מרובות ילדים. הדוגמה המפורסמת בעולם לשימוש באמצעים אלה היא סין, ועל כך תוכלו לקרוא בעמוד הבא. מן הניסיון שנצבר במדינות רבות, מתברר שאין די בנקיטת פעולות ישירות כמו התכניות לתכנון המשפחה. ומתברר כי כדי להוריד את שיעורי הילודה במידה ניכרת יש לנקוט פעולות שיגבירו את רווחת התושבים ואת רמת ההשכלה שלהם. יתר על כן, במדינות רבות הגיעו למסקנה כי הדרך הטובה ביותר להשיג זאת היא לשפר את מעמדן של הנשים.
אוכלוסייתה של ניגריה מונה למעלה מ-170 מיליון תושבים, והיא הגדולה במדינות אפריקה. למרות הירידה בשיעורי הילודה במדינה זאת, עדיין מספר הילדים הממוצע לאישה הוא גבוה - מעל 5 ילדים.
אוכלוסייתה של ניגריה היא אוכלוסייה צעירה, שקבוצת הילדים בה גדולה: 42 אחוז ממנה הם ילדים בגיל 0-14. קבוצת הילדים הגדולה מבטיחה שאוכלוסיית ניגריה תמשיך ותגדל במשך שנים רבות, גם אם שיעורי הילודה ירדו.
(בספר תמונה: הדרכת נשים בנושא תכנון המשפחה בניגריה)
כותר - חקר מקרה על אוכלוסיית ניגריה
כפי שראינו, השילוב בין עוני וגידול אוכלוסייה מהיר הוא בעייתי. אבל, אם יתרחשו תהליכי פיתוח במדינות שבהן השילוב הזה מתקיים - בעשורים הבאים יהיה דווקא למדינות אלה יתרון, בגלל קבוצת הצעירים הגדולה שתיווצר בהן. צעירים אלה יוכלו להיות כוח העבודה וה"מנוע" שיניע את תהליכי הפיתוח הלאה וקדימה. תהליך כזה מתרחש כבר כיום במדינות פחות מפותחות שונות.
1. א. אילו בעיות מתעוררות במדינות פחות מפותחות שקצב הגידול של אוכלוסייתן מהיר?
ב. כיצד מתמודדות המדינות עם הבעיות האלה?
ג. מה היתרון של מדינה שקבוצת הילדים בה גדולה?
2. יש הטוענים כי הבעיה הדורשת פתרון היא העוני והיעדר התשתיות, ולא גידול האוכלוסייה. האם אתם מסכימים עם הטענה הזאת? הסבירו.
(בספר תמונה: ילדים בטנזניה, אפריקה - מדינה שבה מספר הילדים הממוצע לאישה הוא כיום גבוה: 5.4 ילדים. בהנחה שטנזניה תקדם תהליכי פיתוח - בעוד שנים אחדות, כשילדים אלה יגדלו, הם יוכלו להיות כוח העבודה המרכזי של המדינה)
*131*
אוכלוסייתה של סין מונה כיום (2012) 1 מיליארד ו-343 מיליון בני אדם. עד לפני כמה עשרות שנים היו שיעורי הילודה בסין מן הגבוהים בעולם. הפעלת תכניות שונות לתכנון המשפחה גרמה לירידה חדה בשיעורי הילודה במדינה זאת. התכניות הראשונות לפיקוח על הילודה החלו בסין כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. ואולם, התוכנית שהביאה לירידה החדה ביותר בשיעורי הילודה, הוכרזה בשנת 1979 ונקראה "משפחה אחת - ילד אחד". התוכנית הזאת הגבילה את הזוגות הסיניים להולדת ילד אחד בלבד. כדי לשכנע את העם לקבל את התוכנית ולבצע אותה, ערכו לה השלטונות פרסום נרחב ובו הודגש שרק כך תוכל המדינה לדאוג לכלכלתם של תושביה ולשפר את רמת חייהם. התוכנית לוותה בחוקים שהעניקו למשפחה עם ילד אחד הטבות שונות, כגון מענקים כספיים ושירותים רפואיים חינם.
התוכנית "משפחה אחת - ילד אחד" הוכיחה את עצמה: אם בשנות ה-70 של המאה העשרים ממוצע הלידות לאישה בסין היה 5 ילדים, הרי כיום הממוצע עומד על פחות מ-2 ילדים, ולמעשה למרבית המשפחות העירוניות יש רק ילד אחד. לתוכנית "משפחה אחת - ילד אחד" התלוו גם תופעות קשות:
- התרבות הסינית מייחסת חשיבות רבה לבנים זכרים. על כן הורים סינים רבים נטשו תינוקות-בנות מיד לאחר לידתן, ואחרים דאגו להיפטר מהעובר כשנודע להם שמדובר בבת. העדפת הבנים על פני הבנות הביאה לכך שמספר הבנים הגדלים כיום בסין גדול הרבה יותר ממספר הבנות.
- הירידה בשיעורי הילודה, והעלייה בתוחלת החיים, הביאה להזדקנות האוכלוסייה בסין. ומאחר שבתרבות הסינית מקובל שהמשפחה היא התומכת בקשישים ודואגת למחסורם - הילד היחיד במשפחה מתקשה לתמוך לבדו בשני הוריו הזקנים.
- כיום מתרחשים בסין תהליכי פיתוח מהירים מאוד. בעיקר מתפתחת בסין התעשייה עתירת העבודה, הזקוקה לכוח אדם רב, זמין וזול. בגלל התוכנית "משפחה אחת - ילד אחד", צפוי כבר בעתיד הקרוב מחסור באנשים בגיל העבודה(בני 15-65) בסין.
התוכנית "משפחה אחת - ילד אחד" עוררה ברחבי העולם ביקורת חריפה, שכן היא גוזלת מהאנשים את הזכות הבסיסית להחליט על גודלה של משפחתם. גם בסין גוברות הטענות נגדה, ולאחרונה אף יצא דוח רשמי הקובע כי יש לשנות את מגבלת הילודה לשני ילדים למשפחה כבר ב-2015. כך או כך, התכניות
לתכנון המשפחה בסין מתעדכנות כל העת. אחד התיקונים שהכניסה ממשלת סין בתוכנית היה: מתן התר למשפחות הכפריות שבלידה הראשונה נולדה להם בת, להביא לעולם יותר מילד אחד. והקלה אחרת: שני מבוגרים שהתחתנו והם עצמם גדלו כבנים-יחידים, יכולים כיום להביא לעולם שני ילדים.
(בספר תמונה: כרזת ענק לעידוד ילד אחד במשפחה)
בכפרים הסיניים הילדים עוזרים בפרנסת המשפחה. לבן הוכנס תיקון לחוק לטובת המשפחות המתגוררות בכפרים: אם בלידה הראשונה נולדה בת, מותר להם להביא לעולם יותר מילד אחד.
(בספר תמונה: ילדים בכפר בסין מסייעים בעבודת החקלאות)
1. הסבירו מדוע הנהיגה סין את המדיניות "משפחה אחת - ילד אחד" וחוו את דעתכם עליה.
2. כותר - פעילות בנושא "פירמידת הגילים של סין משתנה".
*132*
*132*
במדינות שקצב הגידול של אוכלוסייתן איטי או אף שלילי, והן מדינות מפותחות שרמתן הכלכלית והטכנולוגית גבוהה - לכאורה אין בעיה. מערכות התשתית והשירותים במדינות אלה מפותחות, ורוב תושביהן חיים ברווחה. אבל מתברר שבמדינות אלה עולות בעיות חדשות, המצריכות דרכי התמודדות חדשות.
לעומת המדינות הפחות מפותחות, הסובלות ממחסור במקומות עבודה - המדינות המפותחות סובלות ממחסור בעובדים. המחסור נגרם בין השאר בגלל שיעורי הילודה הנמוכים של האוכלוסייה. בעיקר מורגש המחסור בעובדים שיבצעו עבודות פשוטות בענפי התעשייה, השירותים והחקלאות.
הצורך הדחוף בכוח עבודה מושך אל המדינות המפותחות מיליוני אנשים מהמדינות הפחות מפותחות, המהגרים אליהן לצורכי עבודה. אחר כך חלקם משתקעים בהן. במהגרים ובהשפעתם על המדינות שאליהן היגרו, נעסוק בהרחבה ביחידה הבאה.
כפי שראינו, הירידה בילודה ובתמותה והעלייה בתוחלת החיים מביאה בכל המדינות, ובמיוחד במדינות המפותחות, לעלייה גדולה בחלקם של הקשישים באוכלוסייה. תופעה זאת מכונה "הזדקנות האוכלוסייה". (התופעה באה לידי ביטוי בפירמידות הגילים והמינים, ראו עמ' 127.)
מושגים: הזדקנות האוכלוסייה - מושג המתאר את מצבה של אוכלוסייה שבה חלקה של קבוצת הקשישים הולך וגדל. האוכלוסיות המזדקנות מאפיינות את המדינות המפותחות, שבהן שיעורי הילודה נמוכים ותוחלת החיים גבוהה.
שיעור בני ה-65 ומעלה באוכלוסיית העולם:
- כיום - אחד מכל 9 בני אדם.
- בעוד כ-50 שנה - אחד מכל 5 בני אדם.
- בתוך כ-50 שנה יגדל מספרם של בני ה-100 ומעלה פי 13.
שיעור הקשישים באוכלוסייה כיום:
- במדינות המפותחות - כ-15 אחוז.
- במדינות הפחות מפותחות - רק כ-6 אחוז.
(בספר גרף: תחזית שינוי שיעור הקשישים באחוזים במבחר מדינות בין שנת 2012 לשנת 2050)
במדינות המפותחות:
ספרד: מ-23 ל-38
ארה"ב: מ-19 ל-27
ישראל: מ-15 ל-23
רומניה: מ-21 ל-36
במדינות הפחות מפותחות:
מרוקו: מ-9 ל-24
במדינות התת-מפותחות:
רואנדה: מ-4 ל-9
אפגניסטן: מ-4 ל-7
*133*
עליית מספרם של הקשישים באוכלוסייה היא תופעה חיובית, המצביעה על שיפור הבריאות של בני האדם ועל עלייה בתוחלת החיים. אך הזדקנות האוכלוסייה היא גם תופעה הכרוכה בקשיים ובאתגרים לא קלים, שיש למצוא דרכים התמודד אתם.
אחד הקשיים הוא הפרת האיזון בין גודלה של קבוצת הבוגרים לגודלה של קבוצת הקשישים באוכלוסייה. ולמה הכוונה? בעבר הייתה קבוצת הבוגרים גדולה הרבה יותר מקבוצת הקשישים, ומספר האנשים שעבדו והתפרנסו היה גדול הרבה יותר ממספר האנשים שהפסיקו לעבוד ופרשו לגמלאות (כלומר, עזבו את מקום עבודתם כאשר הגיעו לגיל הפרישה). הפרישה לגמלאות בגיל 60-65 נקבעה באירופה בסוף המאה ה-19, בתקופה שבה אנשים בגיל זה נחשבו לזקנים, ומעטים הגיעו אליו. יתרה מזאת: באותה תקופה, רוב הקשישים שפרשו מהעבודה נפטרו שנים לא רבות אחר כך. אבל מאז ועד ימינו השתנה המצב: הקשישים חיים עוד עשרות שנים לאחר צאתם לגמלאות, וחלקם באוכלוסייה גדל פי 10 ויותר. כך הופר האיזון בין גודלה של הקבוצה הזאת לגודלה של קבוצת הבוגרים.
הגידול באוכלוסיית הקשישים שאינה עובדת, וחוסר האיזון שנוצר בינה לבין קבוצת הבוגרים, מטילים לעיתים מעמסה כלכלית כבדה על כתפי קבוצת הבוגרים באוכלוסייה (האוכלוסייה הנושאת, המפרנסת), וכן על מוסדות המדינה. ההוצאות הכרוכות באספקת השירותים השונים לקשישים הן גדולות, ויש מדינות מפותחות המתקשות לממן אותן. לדוגמה: הרפואה המודרנית מציעה לקשישים טיפולים רבים המסייעים בשמירה על בריאותם, ולמעשה, רוב ההוצאות בתחום שירותי הרפואה מושקעות כיום בקשישים. ומאחר שאחוז הקשישים באוכלוסייה עולה במהירות, במדינות רבות נוצר עומס רב על מערכת הבריאות.
הגידול באוכלוסייה המזדקנת דורש מן המדינות להיערך למתן שירותים הולמים לאוכלוסייה זאת, למשל: רופאים וכוח סיעודי שהתמחו במתן שירותים לקשישים, מועדונים ודיור לגיל הזהב, תחבורה ציבורית הולמת.
(בספר שתי תמונות: קשישה נעזרת בכוח סיעודי וקבוצה של קשישים על ספסל בירושלים)
*134*
ועוד דבר: רבים מן הקשישים חסכו אמנם מבעוד מועד כספים לעת זקנתם, אך בגלל תוחלת החיים הגבוהה - הכספים שחסכו בעצמם לא תמיד מספיקים. במקרים כאלה הקשישים נזקקים לתמיכה כלכלית של המדינה ושל בני משפחתם, והעומס הכלכלי המוטל על קבוצת הבוגרים - הקבוצה המפרנסת - הולך וגדל. כדי להתמודד עם הקשיים האלה, מדינות מפותחות רבות מעודדות את התושבים לחסוך כסף לעת זקנתם החל מגיל צעיר, כדי שיוכלו להזדקן בכבוד. במדינות רבות גם דוחים את גיל הפרישה לגמלאות בשנים אחדות, כך שהתושבים יכולים לעבוד ולהתפרנס במשך שנים רבות יותר במהלך חייהם. אך הארכת שנות העבודה יוצרת קשיים אחרים, לדוגמה: הצעירים נאלצים לחכות שנים ארוכות לקידומם בעבודה או עד שמשרות מתפנות; ויש מבוגרים המתקשים לבצע עבודות הדורשות מאמץ וכוח רב בגיל מבוגר.
כותר - חקר מקרה על אוכלוסיית שוודיה
בישראל הועלה לאחרונה גיל הפרישה לגמלאות: לגברים - מגיל 65 לגיל 67, ולנשים - מגיל 62 לגיל 64. כתבו נימוקים בעד ונגד העלאת גיל הפנסיה.
לאחר הפרישה לגימלאות, לא מעט קשישים וקשישות עוסקים בפעילויות שלא מצאו להן זמן בשנות עבודתם. הם מפתחים תחביבים מגוונים, עוסקים בפעולות התנדבות, נהנים מאירועי תרבות וכדומה.
(בספר תמונה: קשישה מסלובניה, המנצלת רבות משעות הפנאי כדי לעבוד בגינת ביתה)
חלקה של קבוצת הקשישים באוכלוסייה גדול במיוחד באוכלוסיית המדינות המפותחות, ועל כן הקשיים סביב הטיפול בקשישים במדינות אלה הם גדולים. אבל הזדקנות האוכלוסייה מעוררת דאגה גם במדינות הפחות מפותחות, שכן האפשרויות הכלכליות העומדות לרשותן של המדינות האלה הן מצומצמות, ויכולתן לתמוך בקשישים ולספק את צורכיהם המיוחדים היא קטנה.
בסין, למשל, שוקלים לאשר הצעת חוק חדשה, שתחייב ילדים לבקר את הוריהם המבוגרים. בהתאם למסורת הסינית, הילדים אחראים לטיפול בהוריהם המבוגרים, אבל לחץ העבודה והמעבר של צעירים רבים לאזורים מרוחקים ממקום הולדתם (בעיקר מהכפרים לערים הגדולות), פוגעים בקשר המשפחתי בין ההורים המבוגרים לילדיהם. ומאחר שהילודה הוגבלה לילד אחד בלבד, מצויים היום בסין עשרות-מיליוני קשישים שאיש אינו דואג להם. אם יעבור החוק, בנים שלא ידאגו להוריהם המבוגרים ייקנסו או אפילו יישלחו לכלא.
*135*
מקובל לחשוב שאדם זקן הוא אדם שעבר את הרוב הגדול של שנות תוחלת חייו. לכן ההגדרה שונה מתקופה לתקופה וממקום למקום. בראשית המאה ה-19, כשתוחלת החיים הגיעה רק עד 40 שנה בערך - מי שהיו זקנים היו, בעצם, צעירים ב-30-40 שנה מהזקנים של ימינו. ומי יודע? אולי הזקנים של המאה ה-22 יהיו מבוגרים במאה שנה מהזקנים של ימינו...
הגדרת תחילתו של גיל הזקנה שונה בתרבויות שונות - יש תרבויות השמות דגש על הופעת סימני הזקנה הפיזיים, כדוגמת שיער שיבה, ובתרבויות אחרות הזקנים הם אלה שרכשו ניסיון, ידע והשכלה.
ביהדות הזקנה היא מילה נרדפת לחוכמה ולניסיון. וכך כתוב במשנה: "יהודה בן תימא ... היה אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר שנים למשנה, בן שלש עשרה למצוות, בן חמש עשרה לגמרא, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלושים לכוח, בן ארבעים לבינה, בן חמישים לעצה, בן שישים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם." (מסכת אבות, פרק ה, משנה כא).
וישנם פתגמים עממיים מוכרים העומדים על תכונותיו וסגולותיו של הזקן: "זקן בגילו אך צעיר ברוחו". "הזקן יכול להבין את מה שהצעיר אינו מוכן לראות".
החיים משתנים. כיום תוחלת החיים מתארכת, וחוקרים שונים מצביעים על כך שתוחלת החיים הצפויה לתינוקות שייוולדו בעתיד הקרוב יהיה קרוב ל-100 שנים! עובדה זאת ואחרות מחייבות לבדוק מחדש ולתכנן את 'מסלול החיים'. כך, למשל, מערכות הנישואים יהיו ארוכות יותר, שנות העבודה יהיו רבות יותר, ויתווספו שנים רבות של פנאי שיהיה צריך לממן. זהו מצב המעלה שאלות חדשות, למשל בתחום המקצועי: האם המקצוע שנלמד יהיה רלוונטי גם בעוד 30 שנה? האם נוכל לשנות קריירה בהתאם לצרכים החדשים, ולפתח קריירה שנייה או שלישית? האם הלימודים והמקצוע שנרכוש יאפשרו לנו להתפרנס בכבוד ואף לממן חסכונות שיסייעו לנו בשנים הנוספות שנכונו לנו?
1. מה דעתכם, מיהו זקן בימינו? איך הייתם מסרטטים קווים לדמותם של איש או אישה זקנים בני ימינו?
2. האם אתם או אנשים בסביבתכם מכירים פתגמים הקשורים לזקנה? הייתם יכולים להמציא פתגם כזה?
3. מדוע, לדעתכם, מדינות שונות בעולם מגדירות גיל שבו האזרח נחשב "ותיק" או "זקן"?
4. כתבו שאלות נוספות העולות על דעתכם בעקבות קריאת הקטע 'עוד מבט' שלמעלה.
(בספר תמונה: לעולם לא מאוחר מדי ללמוד... סב הנהנה לשחק עם נכדיו במחשב)
*136*
כדי להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה ועם המחסור בעובדים, אחת הפעולות שהמדינות המפותחות נוקטות היא לעודד את תושביהן ללדת יותר ילדים. עידוד הילודה נעשה בדרכים אחדות, והעיקריות שבהן:
- מתן תמריצים כספיים ומענקים, למשל: מתן מענק חד פעמי עם הלידה, או קצבת ילדים המשולמת עד הגעת הילד לבגרות.
- פיתוח שירותים נאותים לגידול ילדים, כגון הקמת מעונות יום והענקת חינוך חינם.
- עידוד הנשים להשתלב בשוק העבודה, לצד מתן חופשת לידה ארוכה בתשלום (לאימהות ולאבות). והסדרה של תנאי העבודה (למשל, עבודה בשעות גמישות או עבודה מהבית) כך שיאפשרו את הגדלת המשפחה ואת טיפוחה. ואולם, עדיין אי אפשר לדעת אם התכניות השונות לעידוד הילודה אכן יכולות לשכנע משפחות להביא לעולם יותר ילדים, שכן מדובר בתהליך הקשור בשינויים חברתיים ותרבותיים, בערכים, ובציפיות שקשה למדוד.
יפן היא אחת המדינות המפותחות ביותר בעולם, ואוכלוסייתה גדולה - היא נמצאת כיום במקום ה-10 בעולם בגודלה (שנת 2012). אך אוכלוסיית יפן הולכת ומצטמצמת, ומספר הקשישים באוכלוסייה הולך וגדל. בשנת 2005 נרשם ביפן, לראשונה בתולדותיה, ריבוי טבעי שלילי. שיעור הילודה ביפן נמוך, ומספר הילדים הממוצע לאישה הוא 1.4. תוחלת החיים ביפן היא הגבוהה בעולם: הנשים היפניות חיות עד גיל 85.5 (בממוצע), והגברים - עד גיל 78.5 (בממוצע). הצירוף של שני הגורמים האלה מביא להזדקנות גדולה במיוחד של אוכלוסיית יפן, וכבר כיום אחד מכל 5 יפנים הוא בן 65 ומעלה. מגמות אלה יוצרות ביפן בעיה של מחסור חמור בכוח עבודה. מה עושה ממשלת יפן כדי לפתור את הבעיה? היא מנסה לשכנע את התושבים להגדיל את מספר הילדים במשפחה, בדרכים שונות: קביעת קצבאות ילדים גדולות ונדיבות, צמצום שעות העבודה של ההורים, השתתפות בהוצאות רפואיות של ילדים עד גיל 5, ועוד. לא ברור אם ההצעות האלה יצליחו לשנות את גישתם של תושבי יפן למספר הילדים במשפחה.
1. בקטע מוזכרים 2 מושגים: שיעור הילודה ותוחלת החיים. השתמשו בשני המושגים כדי להסביר מדוע קיים תהליך של הזדקנות האוכלוסייה ביפן.
2. כותר - פעילות: מדוע שיעורי הילודה ביפן כה נמוכים?
(בספר גרף: גידול האוכלוסייה ביפן, 1950-2010, ותחזית לעתיד (עד 2050) – היעזרו במנחה)
*137*
*137*
המושג "התפוצצות האוכלוסייה" מתאר מצב שבו אוכלוסייה גדלה מעבר ליכולת שלה להתפרנס ולהתקיים. המומחים סבורים כי למרות ששיעורי הילודה במרבית מדינות העולם ירדו, הקצב המהיר של גידול האוכלוסייה יימשך עוד עשרות שנים לפחות. מגמה זאת של גידול אוכלוסיית העולם מעוררת את השאלה - האם משאבי הטבע, המצויים בכדור הארץ בכמות מוגבלת, יספיקו למספר כה גדול של בני אדם?
יש מומחים הטוענים כי כדור הארץ עומד לפני התפוצצות האוכלוסייה, מפני שכושר הנשיאה שלו מוגבל. מומחים אלה טוענים שמשאבי הטבע החיוניים הולכים ומתכלים, ולא אחת הם מתריעים מפני סכנות הצפויות לעולם בגלל הגידול המהיר של אוכלוסייתו. על פי התחזיות של מומחים אלה, אוכלוסיות גדולות בכדור הארץ עתידות לסבול בעתיד הקרוב ממחסור במזון, מאסונות אקולוגיים, מהתמוטטות מערכות השירותים, מהתגברות האלימות, ומתמותה של מיליוני בני אדם.
יש מומחים הצופים עתיד אופטימי יותר לאוכלוסיית העולם. הם טוענים כי "הצורך הוא אבי ההמצאות", וכי ככל שירבו בני האדם וירבו צורכיהם - כן יפותחו עוד אמצעים טכנולוגיים, ואלה יביאו רווחה גם לאוכלוסיות הסובלות כיום מעוני וממחסור. לפיכך אין, לדעתם, לחשוש שמשאבים חשובים, כמו נפט או מתכות שונות, יתכלו מבלי שיימצא להם תחליף. יתר על כן, הם חושבים שאם בני האדם יקפידו על צרכנות נבונה ויקפידו לשמור על פיתוח בר קיימא, גם הפגיעה בסביבה הטבעית תצטמצם.
מומחים אחרים מוטרדים פחות מגידול האוכלוסייה ומהמחסור במשאבי טבע, והם סבורים כי הבעיה העיקרית נעוצה דווקא בהזדקנות האוכלוסייה. דאגתם נובעת מצמצום חלקם של הצעירים, המשמשים עיקר כוח העבודה והמביאים אתם חדשנות ויוזמה; צעירים המעלים רעיונות ומובילים לפתרונות חדשים ויצירתיים. תהליך ההזדקנות מתרחש, כאמור, כבר כיום בחלק מהמדינות המפותחות, והוא יתרחב בעשורים הבאים למדינות הפחות מפותחות. מה יהיה בעתיד? נחיה ונראה...
(בספר איור המביע את הרעיון שהמזון העתידי יהיה מושפע מאוד מכושר ההמצאה של בני האדם (כמו המצאת נורת החשמל על ידי תומס אדיסון, בשנת 1880). אולי יפתחו מזון מרוכז שיכיל את כל הקלוריות הנחוצות לאדם במשך היום? אולי יגדלו יבולים גדולים בתוך מעבדות קטנות ללא צורך בקרקע? ואולי... יש לכם רעיונות?)
התפוצצות האוכלוסייה - כינוי לגידול העצום של אוכלוסיית העולם בעשרות השנים האחרונות, ומשמעותו: האוכלוסייה גדלה מעבר ליכולת שלה להתפרנס ולהתקיים.
משאבי (ה)טבע – כל החומרים הקיימים בטבע ואשר האדם משתמש בהם לצרכיו, למשל: מים, קרקע, עץ, פחם, נפס, גז.
כושר הנשיאה (של כדור הארץ, של אזור מסוים) - היכולת המרבית שיש לכדור הארץ, או לאזור מסוים על פניו, לכלכל את האוכלוסייה החיה בו. היכולת הזאת תלויה בכמות המשאבים הקיימת באזור, ובמספר בני האדם החיים בו.
פיתוח בר קיימא, קיימות - פיתוח המבוסס על גישה המתחשבת בסביבה. לפי גישה זאת, כל פיתוח של האדם צריך להתבצע תוך ראיית הצרכים של האוכלוסייה בהווה ובעתיד.
*138*
*138*
- קצב הגידול המהיר של האוכלוסייה במדינות הפחות מפותחות, ובעיקר במדינות התת-מפותחות, מקשה על התפתחותן של המדינות האלה בהווה. ואולם בעתיד - שכבת בוגרים גדולה במדינות אלה יכולה לסייע לצמיחתן.
- מדינות רבות בעולם מפעילות מדיניות הקשורה לילודה. אבל המדינות הפחות מפותחות מפעילות מדיניות שמטרתה לצמצם את הילודה, ואילו המדינות המפותחות מפעיל1ת מדיניות שמטרתה לעודד ילודה.
- המדינות המפותחות מתמודדות עם תופעת הזדקנות האוכלוסייה, ואחד האתגרים הנחוצים הוא התמודדות עם מחסור בכוח העבודה.
1.התבוננו בתמונה שמשמאל (היעזרו במנחה): הנערה, תושבת אחת המדינות העניות באפריקה, חולמת על מסלול הצלחתה בעתיד. מהו המסלול שהיא רואה בדמיונה? כיצד קשור מסלול זה לאוכלוסייה בארצה?
2. א. אילו בעיות מתעוררות במדינות התת-מפותחות שקצב הגידול של אוכלוסייתן מהיר.
ב. איך מתמודדות המדינות האלה עם הבעיות?
3.במדינות פחות מפותחות מסוימות מפעילים תכניות לצמצום הילודה, ואילו במדינות מפותחות רבות מפעילים תכניות לעידוד הילודה. הסבירו מדוע פועלים כך בכל אחת מקבוצות המדינות.
4. א. שוחחו עם קשיש או קשישה בני למעלה מ-70 שנה - סבא או סבתא, קרוב/ת משפחה, שכן/ה או מכר/ה. בשיחה התמקדו בנושאים כגון: הקשיים והבעיות המטרידים אותם: השוואה בין תקופת הזיקנה של הוריהם לבין תקופת הזיקנה שלהם; כיצד לדעתם יש להיערך מול תופעת הזדקנות האוכלוסייה בישראל.
ב. השוו את הממצאים שהעליתם בסעיף הקודם עם הממצאים שהעלו חבריכם בשיחה עם קשישים אחרים, והכינו רשימת ממצאים משותפת.
ג. השוו את רשימת הממצאים שהכנתם בסעיף הקודם, למידע המצוי בספר: אילו מהממצאים שלכם מדגימים את תופעות ההזדקנות הנידונות בספר? ואילו מהם סותרים אותן או מוסיפים עליהן?
*138*
נניח שאתם קבוצה של עיתונאים שהוטלה עליהם משימה: לסקר את התהליכים הקשורים לגידול אוכלוסיית העולם, ולפרט מה יהיו השלכותיהם. לשם ביצוע המשימה קיבלתם מימון נדיב, שיאפשר לכם לבקר בכמה מדינות בעולם כדי להביא דוגמות מוחשיות לכתבה. הכתבה תתפרסם בעיתון שתצרו, או תשודר בסרטון YouTube, לפי בחירתכם. תכננו את המשימה, חלקו ביניכם תפקידים, ובצעו אותה.
*139*
*139*
- נלמד על שתי תנועות הגירה: הגירה חיצונית והגירה פנימית
- נכיר גורמי דחיפה וגורמי משיכה להגירה
- נתוודע אל קבוצות מהגרים שונות: מהגרי עבודה, מהגרים לא חוקיים, פליטים
- נבדוק מהי התרומה של ההגירה ואילו קשיים היא יוצרת
- נבחן מאפיינים מיוחדים של ההגירה במדינות המפותחות ובמדינות הפחות מפותחות
(בספר תמונה: מהגרים לא חוקיים מאפריקה בדרכם לאיטליה)
*140*
*140*
ההגירה היא תנועת אוכלוסייה שבה המהגרים עוזבים את בתיהם ואת סביבתם המוכרת, ועוברים לחיות באופן קבוע במקומות חדשים. המקום שהמהגרים עוזבים נקרא "מקום המוצא", והמקום שאליו המהגרים עוברים נקרא "מקום היעד".
נהוג למיין את תנועות ההגירה לשני סוגים, בהתאם למקומות המוצא השונים ובהתאם למקומות היעד השונים:
1. הגירה חיצונית (הגירה בין-לאומית) - המהגרים חוצים גבולות מדיניים ועוברים ממדינה אחת (מדינת המוצא) למדינה אחרת (מדינת היעד).
2. הגירה פנימית - המהגרים עוברים ממקום המוצא למקום היעד בתוך תחומיה של מדינה מסוימת.
ממדיה של ההגירה החיצונית, המתנהלת ברחבי העולם כולו, הם גדולים. למעשה, כמעט כל אחד מאיתנו מכיר מהגרים בסביבתו הקרובה. ממדיה של ההגירה הפנימית גדולים עוד יותר - כמעט כל אדם משנה לפחות פעם אחת בחייו את מקום מגוריו בתחומי המדינה שהוא גר בה.
אזרח של מדינה כלשהי המבקש להיכנס למדינה אחרת, צריך לקבל ממדינת היעד אשרת כניסה - 'ויזה'.
(בספר תמונה: דרכון וחותמות ויזה על דפיו)
הגירה - תנועת אוכלוסייה שבה בני אדם עוזבים את מקומות מגוריהם ועוברים לגור במקומות אחרים.
מקום המוצא - המקום שהמהגרים עוזבים כדי להגר למקום אחר.
מקום היעד - המקום שהמהגרים עוברים אליו.
הגירה חיצונית, הגירה בין-לאומית - תנועה של מהגרים החוצים גבולות מדיניים ועוברים ממדינה אחת - מדינת המוצא, למדינה אחרת - מדינת היעד.
הגירה פנימית - הגירה ממקום למקום בתוך תחומיה של מדינה מסוימת: מאזור אחד לאזור אחר, מישוב אחד לישוב אחר, או בתוך תחומו של אותו ישוב.
לשיחה בכיתה:
א. האם חוויתם אי פעם מעבר ממקום מגורים אחד למקום אחר?
ב. האם הייתה זאת הגירה פנימית, לישוב אחר במדינה? או אולי זאת הייתה הגירה חיצונית - הגרתם לישראל ממדינה אחרת או עברתם מישראל למדינה אחרת?
ג. תארו את התחושות שליוו אתכם ביום המעבר. אפשר לכתוב על כך, להכין קולאז', לצייר, להשתמש בתמונות מיום המעבר, וכדומה.
*141*
מרבית המהגרים עוזבים את מקום המוצא ועוברים למקום היעד מרצונם החופשי. מה גורם להם להגר? מדוע הם משאירים מאחוריהם משפחה, בית, חברים, תרבות ומסורת, ועוברים לסביבה חדשה, זרה ולעיתים אף עוינת?
הגורמים להגירה הם רבים ומגוונים, והם יכולים להיות חברתיים, כלכליים או פוליטיים. נהוג למיין את הגורמים להגירה ל-2 סוגים: "גורמי דחיפה להגירה" - הגורמים הדוחפים את המהגרים לעזוב את מקום מוצאם, ו"גורמי משיכה להגירה" - הגורמים המושכים את המהגרים למקום היעד. הנה כמה דוגמות:
- דוגמה מהתחום הכלכלי: אנשים רבים עוזבים את ביתם ואת מולדתם בגלל אבטלה גדולה ומחסור במקומות עבודה - זהו גורם דחיפה כלכלי. אנשים אלה עוברים למקומות יעד המציעים מקומות עבודה רבים ומגוונים, לעיתים אף תמורת שכר גבוה יותר מהנהוג במולדתם - זהו גורם משיכה כלכלי.
- דוגמה מהתחום החברתי: כאשר המניע לעזיבה הוא הרצון להתרחק ממסגרת חברתית קשה ולוחצת - זהו גורם דחיפה חברתי. וכאשר המניע לבחירת מקום היעד הוא הרצון לחיות בקרבת בני משפחה - זהו גורם משיכה חברתי.
- דוגמה מהתחום הפוליטי: כאשר המניע להגירה הוא הרצון לעזוב מדינה שהשלטון בה רודני ומגביל את זכויותיו של הפרט - זהו גורם דחיפה פוליטי. וכאשר המניע לבחירת מקום היעד הוא הרצון לעבור למדינה דמוקרטית השומרת על זכויותיו של הפרט - זהו גורם משיכה פוליטי.
- דוגמה מתחום תנאי הטבע: כאשר אנשים עוזבים את מקום מגוריהם בעקבות אסון טבע כמו בצורת קשה או רעידת אדמה וגלי צונאמי - זהו גורם דחיפה הקשור לתנאי הטבע. וכאשר אנשים עוברים לגור במקום שהאקלים השורר בו מתאים להם יותר או פני השטח נוחים יותר - זהו גורם משיכה הקשור לתנאי הטבע.
בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים נאלצו רבים מיהודי אתיופיה לעזוב בבהילות את בתיהם ואת ישוביהם. הם עברו את גבולות אתיופיה בסתר וערכו מסע קשה ומסוכן בן מאות קילומטרים במטרה לעלות לישראל.
(בספר תמונה: עולים מאתיופיה במטוס בדרכם לארץ)
באליס איילנד, אי מלאכותי בנמל נין יורק, עברו מרבית המהגרים שהגיעו לארה"ב בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. רוב המהגרים הגיעו לארה"ב בגלל רעב ועוני, רדיפות ומלחמות במדינות מוצאם (בעיקר באירופה), ואחרים - כדי למצוא את מזלם ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - אמריקה". (בספר תמונה: מהגרים מגיעים לאליס איילנד בשנת 1902)
גורמי דחיפה להגירה - גורמים הדוחפים אנשים לעזוב את מקום מוצאם ולהגר למקום אחר.
גורמי משיכה להגירה - גורמים המושכים אנשים למקום יעד מסוים והם מהגרים אליו.
*142*
- תנאי טבע קשים להתיישבות
- אסונות טבע
- אפשרויות תעסוקה מעטות ואבטלה
- שכר עבודה נמוך
- עוני ורעב
- יוקר מחיה
- שירותי חינוך ובריאות מצומצמים וברמה נמוכה
- אפשרויות מוגבלות לבילוי חברתי ותרבותי
- חיים במסגרת חברתית קשה או לוחצת
- ריחוק ממשפחה ומחברים
- משטר המגביל את חופש הפרט ואת זכויותיו
- רדיפות או אפליה על רקע דתי, פוליטי או חברתי
- תנאי טבע נוחים להתיישבות
- אפשרויות תעסוקה רבות ומגוונות
- שכר עבודה גבוה
- רווחה כלכלית ושפע מחיה זולה
- שירותי חינוך ובריאות מגוונים וברמה גבוהה
- אפשרויות רבות לבילוי חברתי ותרבותי
- חיים במסגרת חברתית נעימה ופתוחה - קירבה למשפחה ולחברים
- משטר יציב, השומר על חופש הפרט וזכויותיו
- סובלנות חברתית, פוליטית ודתית
פליטים - אנשים הנאלצים לעזוב את מקום מגוריהם ולהגר למקום אחר, בגלל סכנה הנשקפת לחייהם כתוצאה ממלחמות, רדיפות או אסונות טבע.
הגירה כפויה - הגירה המתרחשת כאשר המהגרים נאלצים לעזוב את מקום מגוריהם בניגוד לרצונם, או בגלל נסיבות שנכפו עליהם.
מרבית המהגרים בוחרים להגר כדי לעבוד ולהתפרנס כראוי, ולשפר את תנאי חייהם. לעיתים ההגירה היא לצמיתות, ולעיתים היא הגירה לזמן מוגבל - משהייה של עונה הנמשכת כמה חודשים ועד שהייה של כמה שנים, בעיקר לצורכי עבודה.
לא כל המהגרים עוזבים את ביתם מרצון. יש קבוצות גדולות של מהגרים הנאלצים לעזוב את ביתם בניגוד לרצונם, או שהם בורחים מפני סכנה גדולה הנשקפת לחייהם. אלה הם פליטים, והמעבר שלהם ממקום המוצא למקום היעד נקרא "הגירה כפויה". הגירה כזאת מתרחשת, למשל: כאשר מגרשים קבוצת אוכלוסייה ממולדתה; כאשר השלטונות כופים על קבוצת אוכלוסייה לעבור למקום אחר בניגוד לרצונה; או כאשר אנשים בורחים ממקומות מגוריהם בגלל אסון טבע כמו שיטפון או רעידת אדמה.
תנועות כאלה של פליטים התרחשו בעבר ומתרחשות גם כיום במקומות שונים בעולם. ההיסטוריה של העם היהודי, לדוגמה, רצופה בדוגמות של הגליות ושל גירוש ונדודים, שהם בעצם הגירות כפויות של פליטים. בנושא הפליטים נרחיב בהמשך היחידה.
*143*
*143*
בעידן הגלובליזציה, שבו יש זרימה של מידע, רעיונות וסחורות בכל רחבי העולם, גם ההגירה למקומות רחוקים מתחזקת ומתעצמת. אמצעי התחבורה השונים - היבשתיים, הימיים והאוויריים - אשר השתכללו במידה כה רבה במהלך המאה ה-20, מאפשרים למהגרים לעבור מרחק רב בתוך זמן קצר. יתר על כן, התקציב שהמהגרים צריכים להשקיע במעבר הוא נמוך יותר. כך, למשל, מחירי הטיסה ירדו והם אינם מהווים יותר מכשול בדרכם של רוב המבקשים להגר.
עוד תהליך שתרם להגברת ההגירה בעולם הוא המהפכה הגדולה שהתרחשה בתחום התקשורת: למידע המעודכן העובר מכל מקום ולכל מקום בעולם יש השפעה על ההחלטה של רבים מן המבקשים להגר. באמצעי התקשורת אפשר לקבל מידע על מקומות עבודה פנויים, על תנאי העבודה, על ההגבלות המוטלות על ההגירה, וגם על אורח החיים במדינות היעד. זאת ועוד: אמצעי התקשורת העכשוויים מאפשרים למהגרים לקיים קשר רציף עם בני משפחותיהם שנשארו מאחור.
(בספר תמונה: מודעות "דרושים" לכוח עבודה מתפרסמות באינטרנט)
לגבי כל אחד מהמשפטים שלפניכם ציינו את סוג ההגירה ואת הגורם או הגורמים להגירה.
1. הרעב שפקד את אירלנד במהלך המאה ה-19 גרם להגירה של כמיליון מתושביה לבריטניה ולאמריקה הצפונית.
2. מיליוני סינים עוזבים מדי שנה את כפריהם ועוברים לגור בערים מתוך תקווה לשפר את רמת חייהם.
3. בשנים האחרונות ספרד מוצפת במהגרים לא-חוקיים, המגיעים אליה ממדינות צפון אפריקה. הם מקווים למצוא בה עבודה ותנאי חיים טובים יותר.
4. אחרי רעידת האדמה הגדולה בטורקיה, ברחו מהאזור שנפגע עשרות אלפי תושבים שחששו מאירוע נוסף. רוב התושבים עברו לאזורים סמוכים והמתינו לשיקום בתיהם.
5. בשנים האחרונות, תושבים רבים בכל רחבי העולם עוזבים את אזורי הפריפריה ועוברים לאזור הגלעין, מפני ששם יש אפשרויות עבודה טובות יותר ומשתלמות יותר.
6. אנשים רבים מהגרים מטורקיה למדינות אירופה המערבית בגלל שיעור האבטלה הגבוה, המקשה על טורקים רבים לפרנס את משפחותיהם בארצם.
7. מצרים רבים מהגרים לכווית ולמדינות המפרץ הפרסי בגלל האבטלה והשכר הנמוך הקיימים בארצם.
8. עם פתיחת שעריה של ברית המועצות להגירה חופשית, יצאו ממנה רבים. הם ביקשו לחיות במדינות דמוקרטיות, שבהן מכבדים את זכויות הפרט.
ב. הוסיפו דוגמה להגירה בין-לאומית, ודוגמה להגירה פנימית.
*144*
תנועות ההגירה מביאות להתרחשותם של שינויים מרחיקי לכת - הן במקומות המוצא והן במקומות היעד של המהגרים. מדינות, אזורים וישובים משנים את פניהם ואת אופיים לאחר שנכנסו אליהם או יצאו מהם קבוצות גדולות של מהגרים. השינוי הראשון והבולט הוא בגודל האוכלוסייה.
כפי שראינו ביחידה 3 - מלבד הריבוי הטבעי, ההגירה יכולה להיות עוד מקור לגידול או לצמצום במספר התושבים במקום מסוים (ראו עמ' 116). כדי לדעת מהי מידת השפעתה של ההגירה על גודל האוכלוסייה במקום כלשהו - מחשבים את מאזן ההגירה של המקום. כלומר, מחשבים את ההפרש בין מספר המהגרים הנכנסים אל המדינה, לבין מספר המהגרים היוצאים מן המדינה. מקום שמספר המהגרים הנכנסים אליו גדול ממספר המהגרים היוצאים ממנו - מאזן ההגירה שלו חיובי; זה אומר שהאוכלוסייה של המקום גדלה עקב ההגירה. מקום שמספר המהגרים היוצאים ממנו גדול ממספר המהגרים הנכנסים אליו - מאזן ההגירה שלו שלילי; זה אומר שהאוכלוסייה של המקום קטנה בגלל ההגירה.
מדינת ישראל היא אחת הדוגמות הבולטות למאזן הגירה חיובי.
העולים הרבים שהגיעו לארץ במהלך למעלה מ-100 השנים האחרונות, הגדילו מאוד את אוכלוסייתה. למעשה, תנועות העלייה השונות - שהן תנועות של הגירה חיצונית - מהוות מקור חשוב לגידול האוכלוסייה בישראל. לעומת זאת ליטא (אחת ממדינות ברית המועצות לשעבר), היא דוגמה למדינה הסובלת מהגירה שלילית: החל מסוף המאה העשרים, מאז התפרקותה של ברית המועצות ופתיחת השערים להגירה - מספר המהגרים היוצאים מליטא עולה על מספר המהגרים הנכנסים אליה.
מאזן ההגירה - ההפרש בין מספר המהגרים הנכנסים למקום מסוים לבין מספר המהגרים העוזבים אותו.
מאזן הגירה חיובי נוצר כאשר מספר המהגרים הנכנסים למקום מסוים גדול ממספרם של המהגרים היוצאים ממנו.
מאזן הגירה שלילי נוצר כאשר מספר המהגרים היוצאים ממקום מסוים גדול ממספרם של המהגרים הנכנסים אליו.
בשנות ה-90 של המאה העשרים היה מאזן ההגירה של העיר אשדוד בישראל חיובי, בעיקר בזכות הגירה חיצונית גדולה, וגם בזכות הגירה פנימית.
(בספר תמונה: שכונה בעיר אשדוד)
(בספר תמונה: אנדרטה בעיר פילדלפיה בארה"ב, המנציחה את ההגירה הגדולה מאירלנד לארה"ב בשל הרעב הכבד שפקד את אירלנד במאה ה-19)
מאזן ההגירה במבחר מדינות, 2012 (לכל 1,000 בני אדם באוכלוסייה):
מאזן הגירה חיובי:
קאטר 19
אוסטרליה 8
קנדה 7
שוודיה 5
ישראל 2
ארה"ב 2
מאזן הגירה שלילי
הודו 0
בולגריה מינוס 11
מכסיקו מינוס 3
לטביה מינוס 4
איסלנד מינוס 4
אירלנד מינוס 7
זמביה מינוס 9
*145*
- נהוג למיין את ההגירה לשני סוג הגירה פנימית - הגירה בתוך תחומי המדינה, הגירה חיצונית - הגירה אל מעבר לגבולות המדינה.
- הגורמים להגירה: גורמי משיכה - גורמים המושכים אנשים להגר למקומות יעד חדשים, וגורמי דחיפה - גורמים הדוחפים אנשים לעזוב את מקומות מוצאם ולעבור למקומות אחרים.
- כאשר מאזן ההגירה של מקום כלשהו הוא חיובי - האוכלוסייה במקום גדלה עקב ההגירה: כאשר מאזן ההגירה שלילי – האוכלוסייה במקום קטנה עקב ההגירה.
1. משימה כיתתית:
א. ערכו רשימה של מדינות המוצא של המשפחות של תלמידי הכיתה - המדינות שמהן הגיעו לישראל.
ב. כמה מדינות ברשימה? וכמה יבשות?
ג. הכינו מפה וסמנו בה את מדינות המוצא של כל משפחות התלמידים. מומלץ להכין מפה כיתתית משותפת ב"גוגל מפות".
2. א. מצאו בין מכריכם וקרוביכם 3 אנשים שהגיעו לישראל ממדינות שונות ובתקופות שונות.
שוחחו איתם וכתבו מהם הגורמים לעלייה (הגירה) לארץ של כל אחד מהם. מיינו אותם לגורמי משיכה וגורמי דחיפה.
ב. כתבו אילו גורמים משותפים לעלייה לישראל מצאתם בסיפוריהם.
3. עיינו במפה שלפניכם וכתבו 2 עובדות (לפחות) העולות מתוכה.
(בספר מפה: מאזן ההגירה במדינות העולם, 2011 - היעזרו במנחה)
*146*
*146*
*146*
ההיסטוריה האנושית רצופה בתנועות הגירה. הנה כמה דוגמות: כבר בראשית התגבשותו של העם היהודי היגר אברהם אבינו מחרן לארץ ישראל; במאות ה-4 וה-5 לספירה הייתה נדידה עצומה של שבטים מאסיה לתוך אירופה: במהלך המאה ה-19 היגרו מיליונים מתושבי יבשת אירופה למקומות שונים בעולם, שהתגלו בעקבות מסעות ימיים שנערכו מאז המאה ה-15; בין המאה ה-16 למאה ה-19 הועברו מיליוני אפריקנים בכפייה לאמריקה, ונמכרו לעבדות; בעקבות מלחמת העולם השנייה נוצרו גבולות מדיניים חדשים, ואנשים רבים היגרו ממקום למקום - חלקם מתוך רצון וחלקם מתוך כפייה. ואלה רק מעט מהדוגמות הרבות להגירות הבין-לאומיות השונות בעולם.
ההגירות הבין-לאומיות הן מעין "מובילות תרבות": באמצעותן נפוצו ברחבי העולם שפות, דתות, רעיונות והשקפות עולם, וכן טכנולוגיות ודרכי השימוש בהן. כיצד? כאשר המהגרים מגיעים למדינות היעד, הם מביאים אליהן את התרבות של מקום מוצאם: ושם, במדינות היעד, הם פוגשים בתרבות של תושבי המקום. התרבויות השונות משפיעות זו על זו, ולעיתים הן משתלבות זו בזו.
(בספר תמונה: מהגרים מאירופה מגיעים לארה"ב בראשית המאה ה-20)
כותר - חקר מקרה בנושא: הגירות גדולות בעבר
(בספר מפה: ההגירה מאירופה במהלך המאה ה-19 – היעזרו במנחה)
1. עיינו במפה ודרגו את מדינות היעד של המהגרים האירופים במאה ה-19 לפי כמות המהגרים שהגיעו אליהן.
2. הסבירו: מדוע רואים בהגירות הבין-לאומיות "מובילות תרבות"?
*147*
בעשרות השנים האחרונות גברו מאוד ממדיה של ההגירה הבין-לאומית, וכיום (שנת 2013), למעלה מ-215 מיליון בני אדם חיים מחוץ למדינה שבה נולדו. תהליכי הגלובליזציה מעצימים את ההגירה מאחר שהם מאפשרים תנועה אדירה של בני אדם וכן תנועה של כספים, סחורות ומידע - מכל מקום ולכל מקום בעולם.
מדינת ישראל היא מדינת הגירה. העלייה והקליטה של יהודים בארץ הם אחד היעדים החשובים של המדינה. יעד זה בא לידי ביטוי במגילת העצמאות, שבה נקבע: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". לפיכך גם מדיניות ההגירה של ישראל היא מיוחדת. מדיניות זאת מעודדת את עלייתם של בני העם היהודי מכל קצות תבל, אך מגבילה הגירה של אלה שאינם יהודים. באחד החוקים החשובים של מדינת ישראל - "חוק השבות" - נקבע כי כל יהודי זכאי לעלות לישראל, וכי כל יהודי שהביע את רצונו לחיות בישראל יקבל אשרת עלייה.
במשך אלפיים שנות הגלות התגעגעו בני העם היהודי לארץ ישראל. קבוצות של יהודים, ויהודים יחידים, הגיעו לארץ כדי לגור בה, לבקר או להיקבר בה. לפני למעלה מ-100 שנה, עם הקמתה של התנועה הציונית, חל שינוי. מטרתה המרכזית של הציונות הייתה להביא להגירה גדולה של יהודים לישראל, ולהקים בה מדינה יהודית. כך החלה תנועה גדולה של הגירת יהודים לארץ - הגירה שאנו מכנים בשם "עלייה".
בשנים הראשונות להקמת המדינה גברה העלייה. אז הגיעו לארץ מאות אלפי יהודים, והם הכפילו ואף שילשו את מספר התושבים במדינה. כיום מרבית תושביה של מדינת ישראל הם עולים או צאצאיהם של עולים.
לעלייה יש השפעה רבה על כלכלתה של מדינת ישראל. המדינה משקיעה משאבים רבים בקליטת העולים, והיא מסייעת לעולים בדיור, בתעסוקה, בבריאות, בחינוך וכדומה. עם הזמן העולים משתלבים בחיי המדינה ותורמים גם הם לפיתוחה ולצמיחתה - על ידי הגדלת כוח העבודה, על ידי הגברת הפעילות הכלכלית, על ידי הגדלת הביקוש למוצרים ולשירותים ועוד.
בישראל יש לעלייה השפעה גדולה גם על התרבות ועל אורח החיים. העולים הבאים לישראל מכל קצות תבל מביאים אתם ממקומות מוצאם אורחות חיים, שפה, לבוש, מוזיקה וכדומה, ובארץ נוצר מפגש בינם ובין תרבותם לבין האנשים, התרבות ואורח החיים הקיימים פה. המפגש הזה יוצר השפעה הדדית בין התרבויות, ומתפתחים אורחות חיים ומנהגים שהם ייחודיים לישראל. עם זאת נשמרים חלק מהמנהגים הקודמים והם אף מועברים מדור לדור.
(בספר גרף: העלייה במספר המהגרים בהגירה בין-לאומית בעולם, 1960-2011 – היעזרו במנחה)
*148*
(בספר מפה: מדינות המוצא של העולים לישראל, 1948-2005 – היעזרו במנחה)
1. א. מהי ההשפעה של ההגירה הבין-לאומית על מדינת ישראל?
ב. תארו את היתרונות ואת הקשיים של ישראל כמדינה הקולטת עלייה.
א. כמה יהודים היו בשנת 1948 בכל העולם? כמה מתוכם חיו בישראל - במספרים מוחלטים ובאחוזים?
ב. כמה יהודים היו בשנת 2010 בכל העולם? כמה מתוכם חיו בישראל - במספרים מוחלטים ובאחוזים?
ג. באיזו יבשת, פרט לישראל, הייתה בשנת 2010 אוכלוסייה יהודית גדולה?
ד. באילו אזורים בעולם הצטמצם גודלה של האוכלוסייה היהודית במהלך השנים בשעור הגדול ביותר? שערו מדוע.
3. עבודה קבוצתית: צרו קולאז, של תמונות המעידות על כך שמדינת ישראל היא מדינה שקלטה עולים מכל רחבי העולם.
כותר - פעילות בנושא ההגירה לישראל - השוואה בין גלי העלייה לארץ.
*149*
הפערים הגדולים בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות, הם גורם מרכזי להגירה בראשית המאה ה-21. קרוב ל-60 אחוז מן המהגרים עוברים ממדינות פחות מפותחות למדינות מפותחות, בחיפוש אחר מקורות פרנסה ותנאי חיים טובים יותר. על פי התחזיות של האו"ם - בעתיד עוד יגבר זרם המהגרים מהמדינות הפחות מפותחות למדינות המפותחות. זאת בגלל הצרכים הגדלים בשני הצדדים: המדינות הפחות מפותחות - רובן אינן יכולות לספק מקומות עבודה לאוכלוסייתן הגדלה במהירות; והמדינות המפותחות - אוכלוסייתן מצטמצמת בגודלה ומזדקנת, ויש בהן ביקוש לכוח עבודה זול.
זרמי ההגירה הגדולים ביותר יוצאים ממדינות באסיה, באפריקה, באמריקה הדרומית והמרכזית, ובמזרח אירופה. רוב המהגרים פונים לאמריקה הצפונית (לארה"ב ולקנדה), וליבשת אירופה. ארה"ב הייתה ונשארה המדינה שמגיעים אליה ונשארים לחיות בה מהגרים במספר הרב ביותר - כ-20 אחוז מכלל המהגרים בעולם. משמעות הדבר היא שכל מהגר חמישי בעולם בוחר להגר לארה"ב!
- בשנת 2010 היו באירופה 70 מיליוני מהגרים, שהם כ-9.5 אחוז מאוכלוסייתה של היבשת.
- בשנת 2010 חיו בארה"ב כ-11.6 מיליון בני אדם, שהיגרו אליה ממכסיקו.
כותר - חקר מקרה על ההגירה לאירופה
עיינו בגרפים.
א. אילו 3 מדינות קלטו את מספר המהגרים הרב ביותר בשנת 2010?
ב. האם המדינות שקלטו את מספר המהגרים הרב ביותר הן מדינות מפותחות? מדינות פחות מפותחות? הוכיחו בעזרת טבלת המדינות שבסוף הספר.
ג. שערו מדוע מספר המהגרים לערב הסעודית כה רב.
ד. באיזו יבשת בעולם חיים כיום הכי הרבה מהגרים?
(בספר גרף: מספר המהגרים החיים ביבשות העולם, במיליונים, 2011)
באירופה 70
באסיה 61
באמריקה הצפונית 50
באפריקה 19
באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים 7.5
באוסטרליה ובניו זילנד 6
(בספר גרף: מדינות היעד שקלטו את מספר המהגרים הרב ביותר, במיליונים, 2010)
ארה"ב 42.8
רוסיה 12.3
גרמניה 10.8
ערב הסעודית 7.3
קנדה 7.2
בריטניה 7
ספרד 6.9
צרפת 6.7
אוסטרליה 5.5
*150*
- הגירה בין מדינות פחות מפותחות - כיוון הגירה ההולך ומתרחב. מהגרים רבים עוברים גם ממדינה פחות-מפותחת אחת למדינה פחות-מפותחת אחרת. אמנם גם המדינה שהם עוברים אליה מוגדרת פחות-מפותחת, אך עדיין רמת הפיתוח בה גבוהה יותר ויש סיכוי למצוא בה עבודה. כך, לדוגמה, רבים מהגרים מבנגלדש או מנפאל להודו, ובאפריקה עיקר ההגירה מתנהל בין מדינות היבשת, ורוב תושביה נשארים בתחומיה.
- עובדים מומחים מהגרים למדינות שונות ברחבי העולם. מהגרים מיומנים ובעלי מקצוע עוברים למדינות אחרות בגלל תנאי עבודה מפתים, משכורות גבוהות, ואפשרויות לקידום מקצועי. מרבית המהגרים מסוג זה עוברים ממדינה מפותחת אחת למדינה מפותחת אחרת. חלק קטן מהם מהגרים ממדינות מפותחות למדינות פחות מפותחות, שכן במדינות הפחות- מפותחות יש צורך בעובדים מומחים וחסר להן כוח האדם הדרוש. כך, למשל, מומחים בשיטות חקלאיות מודרניות מהגרים למדינות שונות באפריקה, שם החקלאות היא ברובה מסורתית. עוד על קבוצת מהגרים זאת, ראו עמ' 153.
- כיוון הגירה ייחודי - הגירה למדינות המפרץ הפרסי. אחת התופעות המעניינות היא ההגירה העצומה למדינות המפרץ הפרסי. מדינות אלה עשירות במשאבי נפט וגז, והן זקוקות לעובדים רבים לצורך הפקתם, עיבודם ושליחתם למקומות שונים בעולם. חלק גדול מהמהגרים הם עובדים מיומנים ובעלי השכלה. חלקם האחר - אלה המגיעים ממדינות פחות מפותחות כמו הודו או הפיליפינים - הם עובדים המבצעים עבודות פשוטות שאינן דורשות מיומנות מיוחדת והשכלה רחבה.
(בספר גרף: פירמידת הגילים והמינים של האמירויות הערביות המאוחדות, 2012 (במספרים מוחלטים) – היעזרו במנחה)
עיינו בפירמידת הגילים והמינים של האמירויות הערביות המאוחדות - מדינה במפרץ הפרסי.
א. כיצד משקפת הפירמידה את העובדה שמדינה זאת קולטת מהגרי עבודה רבים?
ב. שימו לב להבדל הגדול בין מספר הגברים למספר הנשים בקבוצת הבוגרים. הסבירו את ההבדל.
נפאל היא מדינה ענייה והדדית בדרום אסיה. חלק מתושביה מתקשים למצוא פרנסה בארצם ומהגרים למדינות אחרות.
(בספר תמונה: נשים קוטפות עלי תה באזור דרג'ילינג, הידוע בזכות גידולי התה האיכותיים שלו. האזור נמצא בצפון הודו, לרגלי ההימלאיה, ומרבית הקוטפות הן מהגרות שהגיעו מנפאל הסמוכה)
(בספר תמונה: יריד עבודה שארגנו חברות אוסטרליות ביוסטון, ארה"ב)
מדינות רבות הזקוקות לכוח עבודה מקיימות ירידים לפרסום דרישות העבודה ותנאי ההעסקה במדינתם.
*151*
*151*
בעקבות השינויים הפוליטיים שהתרחשו בסוף המאה ה-20 - מדינות שהגבילו יציאת מהגרים מתחומן (למשל בריה"מ), החלו לאפשר הגירה חופשית. לעומתן מדינות אחרות, שהפכו למדינות יעד להגירה, החלו לקיים מדיניות הגירה נוקשה יותר והחמירו את ההגבלות על ההגירה לתחומן.
מדיניות ההגירה כוללת שורה של חוקים ותקנות באשר לקבלת מהגרים למדינה. במרבית המדינות - מדיניות ההגירה מגבילה את כניסתם של חולים, פושעים ושל מי שעלולים לסכן את ביטחון המדינה. יתר על כן, כדי לעצור את גל המהגרים - מדינות יעד רבות קבעו כמה מהגרים הן מוכנות לקבל בשנה, וחוקקו חוקי הגירה נוקשים.
מדינות שונות דורשות מהמהגרים להוכיח כי הם מסוגלים לשהות במדינה בלי להיות לנטל על רשויות הרווחה. הן גם דורשות מהמהגרים להראות שיש בכוונתם להשתלב בחברה שהם מבקשים להגר אליה. מדיניות ההגירה הזאת נובעת מחששן של המדינות המפותחות מזרם בלתי פוסק של מהגרים לשטחן, שיחייב אותן להשקיע השקעות אדירות בשירותי חינוך, רווחה, בריאות, דיור ועוד. מדינות אלה חוששות גם משינוי בהרכב האוכלוסייה שלהן. התוצאה היא שמיליוני אנשים בעולם אינם יכולים להגר ממדינותיהם, ורבים מנסים להיכנס למדינות יעד שונות באופן לא חוקי.
מתברר, אפוא, כי בתחום ההגירה – הצגת העולם בעידן הגלובליזציה כ"כפר גלובלי", שהתנועה והזרימה בו חופשית, אינה מדויקת. תנועתן של אוכלוסיות מהמדינות הפחות מפותחות אל המדינות המפותחות מוגבלת יותר ויותר.
כותר - חקר מקרה על ההגירה ממכסיקו לארה"ב
מדיניות הגירה - חוקים ותקנות שהשלטונות של כל מדינה קובעים בנוגע לכניסה וליציאה של מהגרים.
(באחוזים מכלל המהגרים למדינה) ===
(בספר תמונה: גדר הפרדה שהוקמה במדינת אריזונה בארה"ב (מימין לגדר) כדי למנוע חדירתם של מהגרים לא-חוקיים ממכסיקו (משמאל לחומה)
*152*
*152*
כאמור, רבים מהגרים ממקום למקום בחיפוש אחר עבודה ומקורות פרנסה. חלק גדול מהם מהגרים למדינת היעד מתוך כוונה לשהות בה, לעבוד ולחסוך כסף במשך זמן קצוב - שנים אחדות. לאחר תקופה זאת הם מתכוונים לחזור למולדתם, אולם חלקם אינם מממשים את הכוונה הזאת והם משתקעים במדינות היעד. בשנים האחרונות מתגלה תופעה חדשה בהגירת עובדים - עובדים רבים מהגרים לשנים אחדות למדינת יעד כלשהי, אחר כך הם חוזרים למולדתם לשנים אחדות, ושוב הם חוזרים ומהגרים לאותה מדינת יעד או למדינת יעד אחרת. בין המהגרים לצורכי עבודה אפשר להבחין בשתי קבוצות - עובדים לא-מיומנים, ועובדים מיומנים ובעלי מקצוע.
אלה הם בדרך כלל אנשים צעירים, שהם חסרי מקצוע או חסרי ניסיון מקצועי בעבודה, המכונים במדינות היעד "עובדים זרים". מאז ראשית המאה ה-21 הייתה במדינות המפותחות עלייה גדולה בביקוש לעובדים כאלה לצורך טיפול בקשישים ולעבודות כמו ניקיון, בניין וחקלאות. עד סוף המאה ה-20, מרבית העובדים הזרים בעולם היו גברים צעירים שהיגרו ללא משפחותיהם. מאז גדל חלקן של הנשים בין המהגרים, וכיום - כמעט מחצית המהגרים הם נשים.
1. נניח שאתם חקלאים בעלי שטחי חממה נרחבים בערבה, או זוג המבקש להביא מטפל/ת זר/ה להורה הקשיש/ה.
א. אילו נימוקים הייתם מעלים לפני רשות האוכלוסין וההגירה בישראל בבקשה להעסיקם?
ב. קיבלתם תשובה שלילית ובה 2 נימוקים נגד בקשתכם. נסו לשער מהם הנימוקים.
2. האם אתם או משפחתכם מכירים מישהו שהיגר לצורכי עבודה למדינה אחרת? ואולי אתם מכירים עובד זר העובד בישראל? אם כן, ערכו ריאיון עמו. תכננו לפחות 5 שאלות לריאיון. מומלץ לשאול באחת מהן על גורמי המשיכה להגירה.
3. כותר - הנחיות לעריכת שאלון עמדות לגבי קליטת מהגרי עבודה בישראל.
(בספר תמונה: מהגרי עבודה מתאילנד עובדים בחקלאות בישוב נאות הכיכר בערבה, ישראל)
(בספר תמונה: מהגרי עבודה ממרכז אסיה עובדים בסלילת כביש בסנט פטרבורג, רוסיה)
*153*
מאז סוף המאה העשרים גדלה קבוצת המהגרים המיומנים ובעלי המקצוע, בעיקר בתחומי התקשורת והמידע, המחקר והפיתוח, הבריאות והחינוך. מהגרים אלה עוברים למדינות אחרות בעקבות תנאי עבודה מפתים, משכורות גבוהות, ואפשרויות לקידום מקצועי. תהליכי הגלובליזציה מאפשרים לרבים מהם לעבוד בסניף או בהנהלה של החברה או הארגון שבהם הם עבדו במדינות המוצא.
הגירה זאת מכונה לעיתים "בריחת מוחות", מאחר שאותם מהגרים משכילים היו יכולים לתרום לכלכלתה של מדינתם, ובמקום זאת הם "בורחים" למדינות זרות.
נון העיתונות: לאן עוזבים המוחות?
ישראלים המבקשים לשפר את מצבם הכלכלי או לצמוח מקצועית מעבר לים - מעדיפים להגר לארה"ב, בעיקר אם הם בעלי השכלה גבוהה. כך עולה ממחקר שערך הלמ"ס. [...] בקרב בעלי תואר ברפואה - 72 אחוז מהמהגרים מישראל עברו לארה"ב, לעומת 7.6 אחוז שעברו לאירופה.
בשנת 2010 אושרה בישראל תוכנית לאומית לבלימת "בריחת המוחות" האקדמיים מישראל, ולהשבתם ארצה. במסגרת התוכנית החלו להקים מרכזי מצוינות במקצועות שונים באוניברסיטות, כדי שימשכו את המדענים והחוקרים הצעירים חזרה מחו"ל.
מבוסס על הכתבה "עוזבים לארץ האפשרויות המקצועיות", 7.1.2013, הילה ויסברג, דה מרקר.
"בריחת מוחות" - תופעה של הגירת חוקרים, מדענים ואנשי מקצוע מעולים ומשכילים - ממדינות שבהן שכר העבודה נמוך ואפשרויות המחקר מצומצמות, למדינות עשירות, המציעות להם תנאים טובים יותר.
התופעה של "בריחת מוחות" מאוניברסיטות בישראל עולה פעמים רבות לדיון ציבורי.
א. מה גורם, לדעתכם, לתופעה הזאת?
ב. מהן התוצאות של התופעה?
ג. כיצד אפשר, לדעתכם, להתמודד עם התופעה? הביאו לפחות 2 הצעות.
*154*
כפי שראינו, מדינות היעד השונות משקיעות מאמצים באכיפת חוקי ההגירה ובמניעת כניסתם של מהגרים ללא אשרת כניסה. לשם כך ננקטים אמצעים שונים, כגון הקמת חומה, הצבת גדרות תיל ומגדלי שמירה לאורך הגבול, עריכת סיורים משטרתיים ביבשה, באוויר ובים, וכדומה. אלא שרבים מהמהגרים עוזבים את מולדתם לאחר שנים ארוכות של מצוקה וסבל, ואת שארית כספם הם משקיעים בהוצאות המעבר. וכשהם מגיעים סוף סוף אל היעד הנכסף ומוצאים את השערים נעולים, הם אינם נרתעים אלא מנסים להסתנן אל מדינות היעד בדרכים לא-חוקיות.
מהגרים שמצליחים להיכנס למדינות היעד מבלי לקבל אשרת כניסה נקראים "מהגרים לא-חוקיים". גם מהגרים שמקבלים אשרת כניסה למשך תקופה מסוימת, ונשארים לאחר תום התקופה, הופכים למהגרים לא-חוקיים. נוסף על כך, לעיתים אנשים נכנסים למדינה כתיירים ונשארים לעבוד בה אף על פי שאשרת התיירות שלהם הסתיימה. גם אלה הופכים למהגרים שאינם חוקיים.
המהגרים הלא-חוקיים משתכנים בדרך כלל בשכונות העוני של הערים. הם מנוצלים בעבודה קשה ובשכר נמוך ביותר, ורבים מהם אינם יכולים לשלוח את ילדיהם למסגרות חינוכיות ואינם מקבלים שירותי בריאות. נוסף על כל אלה הם חיים בפחד מתמיד מפני פשיטות של המשטרה ומפני גירוש על ידי שלטונות החוק חזרה לארצם.
מהגר לא-חוקי - מהגר השוהה במדינה כלשהי ללא אישור חוקי מטעם השלטונות של אותה מדינה.
העולם במספרים:
- באירופה המערבית שהו בשנת 2000 220 מיליון תושבים זרים, ומעריכים כי מתוכם - 3.3 מיליון היו מהגרים לא-חוקיים.
כ-3 מיליון מהגרים חוקיים ממדינות צפון-אפריקה ומערב-אפריקה נקלטו בספרד בשנים האחרונות, ועוד רבים מנסים לקבל אשרת כניסה לספרד. אשרת כניסה מקבל רק מי שבידו חוזה עבודה חתום בידי מעסיק ספרדי או חשבון בנק "שמן". לכן, לרוב האנשים הרוצים להגר לספרד אין ברירה אלא לבצע זאת בדרך לא-חוקית. להגירה הלא-חוקית לספרד יש דרכים רבות. אחדים מהמהגרים עוברים את ביקורת הגבולות כתיירים. אחרים מנסים את מזלם כנוסעים סמויים על המעבורת השטה בין חופי צפון אפריקה לחופי ספרד, ובחסות החשכה הם נמלטים אל היבשה. רבים מאזרחי אפריקה המערבית עוברים את דרכם בסירות דיג רעועות. אלפים מהם אינם מצליחים להגיע והם טובעים בים. על פי הערכות, אלפי אנשים טבעו בדרכם אל חופי ספרד, ועשרות אלפים הצליחו לשרוד ולעלות על החוף.
רוחבו של מצר גיברלטר, המפריד בין אפריקה לספרד, הוא פחות מ-15 ק"מ, ולפיכך מהגרים רבים מנסים את מזלם בדרך הים.
(בספר תמונה: בחלקה הקדמי - קצה יבשת אירופה, ובחלקה האחורי מבצבצת יבשת אפריקה)
*155*
הפליטים הם אנשים הנאלצים לעזוב את מקומות מגוריהם ולחפש מקום שבו ינסו לבקש מקלט מדיני - מדינה שתקלוט אותם ותגן עליהם מפני רדיפות או מפני סכנה הנשקפת לחייהם בגלל מלחמה, בגלל דתם או השתייכותם הלאומית, בגלל מעמדם החברתי ודעותיהם, או בגלל אסון טבע. בימינו רוב הפליטים יוצאים ממדינות פחות מפותחות באפריקה, במרכז אסיה ובדרום-מערב אסיה. מרבית הפליטים בורחים אל מדינות השכנות למדינתם.
בעולם יש כמה מדינות המוכנות לקבל פליטים המבקשים מקלט מדיני בתחומן, אבל מספר הפליטים שהן מוכנות לקבל הוא מוגבל. מיליוני פליטים ואנשים המבקשים מקלט מדיני נעים כיום ברחבי העולם. כאשר מתרחשים אירועים כמו מלחמות או חילופי שלטון מספר הפליטים עולה, וכאשר המלחמות מסתיימות ומגיעים להסכמי שלום, חלק מהפליטים שבים לביתם ולארצם ומספרם יורד. כך, למשל, בעשור האחרון רב מספרם של הפליטים מאפריקה - מסומליה, מסודאן ומאריתראה - בגלל מאבקים פנימיים המתחוללים כבר שנים רבות במדינות אלה.
בדרך כלל הפליטים נאלצים לעזוב את בתיהם בבהילות, ללא אפשרות להתכונן לקראת הבאות. הם משאירים מאחוריהם את רכושם ועוברים למקום היעד כשהם חסרי כל. הבריחה מתבצעת בתנאים קשים במיוחד, ולעיתים הפליטים נאלצים לעבור באזורי מדבריות או לחצות ימים בסירות רעועות, זאת תוך סיכון חייהם.
גם במקום היעד מצפים לפליטים קשיים רבים. המדינות הקולטות בקושי מצליחות ליצור עבורם תנאי מחיה בסיסיים. לרוב מקבצים את הפליטים במחנות פליטים, שבהם נבנים בשבילם במהירות מגורים זמניים דלים כמו אוהלים וצריפים. במקרים רבים הצפיפות גדולה, תנאי התברואה והניקיון גרועים ורעב ומחלות גורמים למקרי מוות רבים. לפעמים מדינות אחרות וארגונים בין-לאומיים שונים נחלצים לעזרת הפליטים ומספקים להם מזון, לבוש ושירותי רפואה מועטים. הפליטים חיים בתנאים אלה מתוך תקווה שהסכנה תחלוף והם יוכלו לשוב לבתיהם, אך רבים מהם נאלצים לשהות במחנות במשך זמן ממושך, ולעיתים חולפות שנים רבות עד שהם חוזרים לבתיהם או עד שהם משתקעים במדינות שקלטו אותם.
מונחים: פליט - אדם הנאלץ לעזוב את מקום מגוריו ולהגר למקום אחר בגלל סכנה הנשקפת לחייו עקב מלחמות, רדיפות או אסונות טבע.
מבקש מקלט מדיני - אדם הנמלט ממדינתו למדינה אחרת, והוא מבקש ממדינה זאת הגנה. במדינת היעד נבחן מעמדו: האם הוא זכאי למעמד של פליט או לא. אם אינו זכאי - יגורש. עד שתתקבל החלטה בעניינו, הוא מוגדר כ"מבקש מקלט".
מספר הפליטים בעולם בין השנים 1981-2011
(בספר גרף - היעזרו במנחה.)
1980 - 8.4 מיליון
1985 - 10.7 מיליון
1990 - 14.7 מיליון
1995 - 15.7 מיליון
2000 - 11.6 מיליון
2005 - 9.5 מיליון
2010 - 9.9 מיליון
(בספר שתי תמונות: בתמונה הראשונה - פליטים שברחו מסומליה בגלל בצורת ומחסור במזון מקבלים מיכלי מים במחנה פליטים שמפעיל ארגון התנדבות בריטי.
בתמונה השנייה - פליטות סוריות עוברות את הגבול למחנה הפליטים שהוקם בירדן בשביל הפליטים מסוריה.)
*156*
חבל דרפור הוא אזור במערב סודן. מאז שנת 2003, קרוב ל-3 מיליון מתושבי האזור נעקרו מבתיהם והפכו לפליטים, ומאות אלפים נרצחו או גוועו מרעב או ממחלות - ליד בתיהם או במחנות פליטים בצ'אד, המדינה השכנה. אין זאת הפעם הראשונה. סודן היא מדינה ענייה, ומאז קיבלה עצמאות בשנת 1956, מתחוללות בה מלחמות אזרחים עקובות מדם הנמשכות שנים.
הסיבות לעימות הנורא בחבל דרפור מורכבות. ברקע העימות מצויה יריבות בין קבוצות של תושבי האזור - אפריקנים שחורים ותושבים ערביים. נושאי העימות בין הקבוצות הם השלטון באזור והשליטה בשדות הנפט העשירים שנתגלו בו. ממשלת סודן מצדדת בערבים המוסלמים ואף ניסתה לכפות על תושבי האזור האפריקנים-השחורים להתאסלם. השחורים מרדו בממשלה, וזו מנסה להכניעם באמצעות כוחות צבאיים ערביים. כוחות אלה הרסו כפרים שלמים וטבחו בבני השבטים האפריקנים השחורים.
בשנת 2010 נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים. למרות זאת, לא פסקו מעשי האלימות בחבל וב"כיסים" מסוימים בתוכו ממשיכה להתנהל לחימה עד היום.
בשנת 2011 קיבל האזור שבדרום סודן מעמד של מדינה עצמאית. עד אז היה זה אזור אוטונומי - אזור בעל שלטון עצמאי שהשתייך לסודן.
אזור דרום סודן, שמתגוררים בו שבטים נוצריים ממוצא אפריקני, דוכא באכזריות על ידי הממשל המרכזי האיסלמי בסודן במשך כמה עשורים. הממשל ניסה לכפות את ההלכה האיסלמית על סודן כולה, כולל אזור הדרום. על רקע זה, במשך למעלה מ-20 שנה (בין השנים 1985-2005), התקיימה במקום מלחמת אזרחים, שבמהלכה נהרגו כ-2 מיליון בני אדם ולמעלה מ-4 מיליון הפכו לחסרי-בית או לפליטים.
לאחר קבלת העצמאות והרגיעה היחסית, חזרו לדרום סודן פליטים שברחו ממנה בשנים עברו. אף על פי כן, עדיין מתנהלים באזור מאבקים. דוחות בין-לאומיים מעידים על עימותים אלימים בין שבטים שונים החיים בתוך דרום סודן וגם על עימות עם סודן, השכנה מצפון. הסיבה לעימותים - שדות הנפט שבאזור הגבול. עימותים אלה מובילים לפגיעה באזרחים וברכוש, ועשרות אלפי אנשים נאלצים לעזוב את בתיהם.
1. מצאו קטעי עיתונות בנושא הפליטים מדרפור, מדרום סודן, מאריתראה או מכל מקום אחר בעולם. תארו בקצרה את סיפורם של פליטים אלה.
2. האם, לדעתכם, מדינות העולם צריכות לסייע יותר לפליטים אלה ולפתוח את שעריהן לפני מספר גדול יותר מהם? נמקו את תשובתכם.
*157*
במשך שנות קיומו הרבות של העם היהודי הפכו לרבים מבניו לפליטים. לא אחת נאלצו יהודים במקומות שונים בעולם לברוח מבתיהם בשל גילויי אנטישמיות אלימים וסכנה לחייהם. האנטישמיות הגיעה לשיאה בזמן מלחמת העולם השנייה, אשר פרצה בשנת 1939. במהלך המלחמה נרצחו 6 מיליון יהודים בידי הנאצים ועוזריהם, והמוני יהודים נמלטו מאימת הכובש הנאצי או גורשו מבתיהם.
לאחר המלחמה, פליטים יהודים רבים רצו לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה. ואולם הבריטים, ששלטו אז בארץ, הקצו להם מספר מוגבל של רישיונות עלייה. מכסת הרישיונות פליטים יהודים, המכונים "מעפילים", יצאו בדרכים לא חוקיות, קשות ומסוכנות, לכיוון ארץ ישראל.
הבריטים ניסו לעצור את הפליטים היהודים בדרכים שונות. הם דרשו מהמדינות שמהן יצאו המעפילים למנוע את יציאתם מהן. כשהאוניות, עמוסות מעפילים, הצליחו לצאת לדרכן, הם עצרו רבות מהן בדרך וגירשו את הנוסעים למחנות פליטים מחוץ לארץ ישראל. חלקם הושמו במחנה הסגר בעתלית שבישראל.
הישוב היהודי בישראל נאבק בשלטון הבריטי: נערכו פעולות מחאה והסברה בארץ וברחבי העולם, נעשו מאמצים להערים על השלטון הבריטי ובוצעו פעולות צבאיות כמו - שחרור של עצירים ממחנה ההסגר בעתלית בכוח הנשק, הטבעת אוניות בריטיות, חבלה במתקני רדיו בריטיים ועוד. ואכן, במשך כל שנות מלחמת העולם השנייה ולאחריה לא פסקה עלייתם של פליטי השואה לישראל. כך הגיעו לארץ כ-100 אלף מעפילים, בדרכים שונות. רבים מהם נאלצו לשהות כמה שנים במחנות הפליטים שאליהם גורשו, והם עלו לארץ רק לאחר שהבריטים עזבו אותה והוקמה מדינת ישראל, בשנת 1948.
(בספר שתי תמונות: בתמונה הראשונה - "אקסודוס" (יציאת אירופה), אונייה שעל סיפונה כ-4500 מעפילים יהודים ניצולי שואה שניסו להגיע מאירופה לארץ ישראל בשנת 1947, לפני קום המדינה. הבריטים מנעו את כניסתם של נוסעי האונייה לארץ ישראל ולאחר מאבק החזירו אותם בכוח מחופי הארץ לאירופה.
בתמונה השנייה - ספינה ועליה 750 מעפילים בהגיעם לחיפה, כשחיילים בריטים מסייעים בהורדת החולים מעל סיפונה. הבריטים, שהגלו מעפילים יהודים למחנות פליטים בקפריזין, אפשרו מדי פעם לפליטים חולים, לזקנים ולילדים לצאת משם ולהיכנס לארץ ישראל.)
*158*
הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות בין ישראל לבין הערבים יצרו תנועות של קבוצות פליטים גדולות - הן של ערבים והן של יהודים.
רוב הפליטים הערבים יצאו מישראל בעת מלחמת העצמאות (בשנים 1947-1949) ובעת מלחמת ששת הימים (1967). מאות אלפי הפליטים הערבים התפזרו במדינות שונות בעולם, בעיקר במדינות המזרח התיכון. הם ידועים בכינוי "פליטים פלסטינים", ומספרם המדויק שנוי במחלוקת.
חלק מהפליטים הערבים השתקעו והשתלבו במקומות שאליהם הגיעו, חלקם חזרו לבתיהם באישורה של מדינת ישראל, ורבים מהם מתגוררים מאז ועד היום במחנות פליטים ובשכונות עוני - אם משום שמדינות ערב סירבו לקלוט אותם כאזרחים שווי זכויות ואם משום שהם עצמם נמנעו מלהשתלב במדינות שאליהן הגיעו. במחנות הפליטים האוכלוסייה גדלה במהירות, ותנאי החיים בהם קשים מאוד - שיעורי האבטלה גבוהים, המגורים צפופים ודלים, ורמתם של שירותי הרפואה, החינוך והתברואה ירודה.
בעיית הפליטים הערבים היא בעיה פוליטית סבוכה ובעיה אנושית כאובה, והיא אחד הנושאים הקשים והמורכבים ביותר בסכסוך הישראלי-ערבי ארוך השנים. במסגרת השיחות על הסכמי השלום בין ישראל לשכנותיה עולה גם הנושא הזה על שולחן הדיונים, ואין ספק שפתרונו יהיה חיוני להשגת שלום במזרח התיכון.
(בספר תמונה: רחוב במחנה הפליטים בלטה, ליד העיר שכם.)
עזיבת הצרפתים והבריטים את המזרח התיכון, התגברות הלאומיות הערבית, הקמתה של מדינת ישראל והמלחמות בינה לבין מדינות ערב גרמו להרעה במצב היהודים שחיו במדינות האיסלמיות: אירועים אלה עוררו עוינות כלפי אזרחיהן היהודים, ובחלק מהן, וביניהן עיראק, סוריה ומצרים, היו התנכלויות קשות כלפי יהודים, ואף נחקקו חוקים ששללו את אזרחותם ורכושם והותירו רבים מהם ללא מקורות פרנסה. מאות אלפי יהודים עזבו את מקומות מגוריהם בחוסר כל, מרביתם בשנים הראשונות לאחר הקמתה של מדינת ישראל. לא פעם הם עזבו בדרכים חשאיות ותוך סיכון חייהם מכיוון שחלק ממדינות ערב אסרו עליהם את היציאה. רובם המכריע של הפליטים היהודים עלו לישראל, אך היו גם פליטים אשר היגרו למדינות אחרות. אלה שעלו לישראל עשו זאת מתוך תחושה שהם באים למולדתם - ומדינת ישראל, שאחד מיעדיה העיקריים הוא קליטת עלייה, השקיעה מאמצים רבים בקליטתם של העולים האלה. לאחר תקופת הסתגלות לא קלה, הם נקלטו בארץ והשתלבו בחיי המדינה.
*159*
*159*
בני האדם המהגרים ממקום למקום בעולם נושאים איתם למקומות היעד את מטענם הפיזי - חפצים, רכוש וממון, וגם את מטענם התרבותי, החברתי והכלכלי (הדת, המנהגים, שפת הדיבור והכתב, סגנונות הבנייה והאמנות, עיסוקים ייחודיים ועוד). שם, במקום היעד, נוצר מפגש בין המהגרים לבין האוכלוסייה המקומית, ובתהליך ארוך ומורכב המהגרים משפיעים על מקום היעד ומושפעים ממנו, והתושבים הותיקים משפיעים על המהגרים ומושפעים מהם. כך מתרחשים שינויים רבי-חשיבות במדינות היעד ובמדינות המוצא. השינויים המתרחשים שונים מהגירה להגירה: לעיתים עוצמתם גדולה ולעיתים היא קטנה יותר; לעיתים הם תורמים למדינות היעד ולמדינות המוצא ולעיתים הם מקשים עליהן.
המהגרים, בעיקר אלה המהגרים לצורכי עבודה, תורמים למדינות שמהן הם יצאו בדרכים שונות, לדוגמה:
- מהגרים רבים שולחים למשפחותיהם שבארצות המוצא חלק ניכר ממשכורתם. סכומי כסף אלה משפרים את מצבן הכלכלי של המשפחות ומסייעים לצמיחה כלכלית של מדינות המוצא.
- עזיבתם של חלק מהתושבים מסייעת להורדת שיעורי האבטלה במדינת המוצא.
- במדינות מוצא ששיעורי הילודה בהן גבוהים, ההגירה מהן עשויה לאזן את הריבוי הטבעי הגבוה ולהקל על כלכלת המדינה.
- קבוצה גדולה של מהגרים המגיעה למדינה מסוימת יכולה לסייע בחיזוק הקשרים המדיניים והכלכליים בין מולדתם לבין מדינת היעד.
- כאשר המהגרים חוזרים לארצם, הם מביאים איתם ניסיון רב, הון כלכלי, טכנולוגיות חדישות ומידע שרכשו במדינות היעד.
(בספר תמונה: הרובע הסיני בטורונטו, קנדה. בערים גדולות רבות בעולם מצויות שכונות בשם "הרובע הסיני" ("צ'יינה טאון"). לרוב מתגוררים בשכונה מסוג זה מהגרים סינים ואפשר למצוא בה חנויות של מוצרים מסין, מסעדות סיניות ושלטים בשפה הסינית.)
המדינות המקבלות הכי הרבה כספי מהגרים בשנת 2001
(בספר גרף - היעזרו במנחה.)
הודו - 55 מיליארד דולר
סין - 51 מיליארד דולר
מכסיקו - 22.6 מיליארד דולר
הפיליפינים - 21.3 מיליארד דולר
צרפת - 15.9 מיליארד דולר
גרמניה - 11.6 מיליארד דולר
בנגלדש - 11.1 מיליארד דולר
מקור: Migration and Remittances Factbook, 2011, World Bank
סכומי הכסף ששלחו מהגרים בכל העולם למדינות המוצא שלהם
(בספר גרף - היעזרו במנחה.)
1995 - 101 מיליארד דולר
2005 - 275 מיליארד דולר
2010 - 440 מיליארד דולר
1. עיינו בגרף שלמעלה והסבירו את המגמה המתוארת בו לאור כל מה שלמדתם על תהליכי הגלובליזציה בעולם ועל ההגירה.
2. כותר: פעילות באמצעות תוכנת "סטרייט וויו" לצפייה בשכונות של מהגרים ממדינות מוצא שונות במקומות שונים בעולם.
*160*
המהגרים למדינות יעד שונות תורמים לפיתוחן בכמה דרכים:
- בכמה מהמדינות המפותחות, המחסור בכוח עבודה הוא גדול. המהגרים משלימים את המחסור בעובדים מקומיים ותורמים בכך לצמיחה כלכלית.
- המהגרים עוסקים בדרך כלל בעבודות פשוטות, קשות ומזדמנות, שהאוכלוסייה המקומית מעדיפה לא לעסוק בהן, ושכר עבודתם נמוך בהרבה מזה של התושבים המקומיים.
- המהגרים צורכים וקונים שירותים ומוצרים שונים. על ידי כך הם גורמים להגברת הצריכה במדינת היעד ותורמים להתפתחותה הכלכלית. המהגרים גם משלמים מיסים שונים הנהוגים במקום - מס הכנסה, מיסי עירייה, אגרות חינוך וכדומה, ובכך מסייעים להגדלת ההכנסות של הרשויות.
- במדינות שבהן שיעורי הילודה נמוכים והאוכלוסייה מזדקנת, ההגירה אליהן מגדילה את שיעור הבוגרים (בני 15-64) באוכלוסייה ומקטינה את שיעור הקשישים.
העולם במספרים: על פי הערכה, המדינות הפחות מפותחות מפסידות 10-30 אחוזים מכוח העבודה המיומן והמקצועי שלהן בגלל ההגירה מהן.
מספר העובדים (בני 15-64) במדינות המפותחות - עם הגירה וללא הגירה
(בספר גרף - היעזרו במנחה.)
בשנת 2000:
עם הגירה - קצת יותר מ-800 מיליון
ללא הגירה - כ-800 מיליון
בשנת 2010:
עם הגירה - כ-825 מיליון
ללא הגירה - כ-820 מיליון
בשנת 2020 (תחזית):
עם הגירה - כ-800 מיליון
ללא הגירה - כ-770 מיליון
בשנת 2030 (תחזית):
עם הגירה - כ-780 מיליון
ללא הגירה - כ-720 מיליון
בשנת 2040 (תחזית):
עם הגירה - קצת פחות מ-750 מיליון
ללא הגירה - כ-660 מיליון
מקור: International Migration and Development, United Nation, 2011
א. נסחו בשני משפטים את הטענה המרכזית המועלית בקטע.
ב. הוסיפו טיעון משלכם המחזק את הטענה המובעת בקטע. היעזרו בטקסט ובגרף.
ג. הביאו טיעונים הסותרים את הטענה המובעת בכתבה. היעזרו במידע שבעמוד הבא.
ד"ר איאן גולדין, מהמומחים הגדולים בעולם להגירה, מסביר שהמהגרים הם התקווה להמשך צמיחת המערב. לטענתו, ההגירה היא הכוח המניע האמיתי מאחורי התפתחות התרבות האנושית, והיא מנוע צמיחה כלכלי עם כוחות אדירים. החישובים של גולדין מוכיחים כי למדינות צריך להיות אינטרס עצום לעודד את ההגירה ולשמור על המהגרים בגלל התרומה שלהם לתמ"ג (התוצר הלאומי הגולמי).
גולדין מסביר שצריך גם להתייחס למאפיינים שונים של המהגרים שמהם נהנות מדינות היעד. "לרוב מדובר באנשים אמיצים, המוכנים לויתורים ולסיכונים כדי ליצור לעצמם, למשפחתם ולקהילתם עתיד טוב יותר." לטענתו, אלה הם אנשים חדשניים היכולים לגלות יוזמה, וצריך לזכור שהם מהווים כוח עבודה שהוא הכרחי למרבית המדינות המפותחות, שאוכלוסייתן מצטמצמת ומזדקנת.
מבוסס על הכתבה "לפתוח את גבולות העולם", איתי להט, עיתון "כלכליסט", 14 ביולי 2011
*161*
להתגברות ההגירה הבין-לאומית יש גם תוצאות שליליות. נמנה כמה מהן:
- העלייה במספר המהגרים לצורכי עבודה גורמת להתפתחותה של הגירה לא חוקית. הגירה זאת מלווה בתופעות שליליות כמו מסחר בבני אדם (בעיקר בנשים) תוך ניצולם של אנשים תמימים והתעללות בהם.
- מדינות המוצא סובלות לעיתים מתופעת "בריחת המוחות". הגירתם של העובדים המיומנים והמשכילים מחלישה את מדינות המוצא.
- קליטתם של מהגרים רבים עלולה ליצור מתחים בינם לבין האוכלוסייה המקומית, ואף להתפרצויות אלימות. המתחים בין אוכלוסיית המהגרים לאוכלוסייה של מקום היעד גוברים במיוחד בשעה של משבר כלכלי. אז מקומות התעסוקה מצטמצמים, ורבים מן המהגרים מפוטרים מעבודתם.
כותר: חקר מקרה ופעילות בנושא "הגירה לאירופה בימינו"
(בספר תמונה: מהגרים מפגינים ודורשים אשרות שהייה קבועות בארה"ב. ארה"ב היא מדינת הגירה. בעבר התירה ארה"ב להמוני מהגרים להיכנס לתחומה, אבל כיום היא מטילה הגבלות שונות על כניסת המהגרים.)
בנובמבר 2005 יצאו אלפי צרפתים - בני מהגרים מצפון אפריקה החיים בצרפת - בהפגנות אלימות, בטענה שהחברה הצרפתית מפלה אותם לרעה. המפגינים היו בני דור שני ושלישי למהגרים, החיים בשכונות העניות של הערים. המהגרים, החיים בשכונות נפרדות ומקיימים אורח חיים הדומה לזה שהיה נהוג במקום הולדתם, אינם משתלבים בחברה הצרפתית. בשכונות המהגרים הסגורות, בתי הספר, שירותי הבריאות ושירותי התחבורה אינם מספקים, ושיעורי האבטלה והפשיעה גבוהים. הצעירים שגדלו בצרפת כבר אינם יכולים לחזור למדינות המוצא, ומצד שני הם טוענים ליחס גזעני ומרגישים שמפלים אותם לרעה בצרפת. ההפגנות האלימות החלו לאחר ששני בני מהגרים התחשמלו למוות בזמן מרדף של שוטרים אחריהם. המפגינים פגעו בבתי ספר ובבתי חולים והעלו באש כלי תחבורה. בעקבות ההפגנות החליטה ממשלת צרפת לטפל במהגרים החיים במדינה ולשפר את תנאי חייהם. במקביל הוחלט להחמיר את מדיניות ההגירה ולהגביל כניסה של מהגרים נוספים.
(בספר תמונה: מראות מההפגנות האלימות - הצתות והריסת רכוש ברחובות.)
פעילות: עיינו בקטע העיתונות.
א. מה הן הטענות המרכזיות של בני המהגרים?(מומלץ לחפש ברשת האינטרנט מידע נוסף בנושא)
ב. מדוע, לדעתכם, יש בצרפת התנגדות גדולה כלפי המהגרים ממדינות צפון אפריקה?
ג. מהם הצעדים שממשלת צרפת נוקטת כיום כדי להפיג את המתיחות?
ד. ארגונים צרפתיים הפועלים למען זכויות האדם עומדים לצידם של המהגרים, והם מותחים ביקורת קשה על צעדי הממשלה. באילו נימוקים משתמשים, לדעתכם, חברי הארגונים האלה?
ה. מי לדעתכם צודק - הצרפתים המבקשים להגביל את ההגירה לצרפת, או אלה הטוענים שאין להגביל את ההגירה אליה?
*162*
*162*
מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום...
- לתנועות ההגירה החיצונית יש השפעה רבה על גורלם של עמים ועל תרבויות. ההגירות החיצוניות הן מעין "מובילי תרבות".
- מחלקים את הגורמים להגירה לשני סוגים: גורמי דחיפה וגורמי משיכה.
- קיימות קבוצות מהגרים שונות: מהגרי עבודה, מהגרים לא חוקיים ופליטים.
- תנועות ההגירה מביאות להתרחשותם של שינויים מרחיקי-לכת במדינות המוצא ובמדינות היעד.
- מדינות רבות מקיימות מדיניות הגירה המגבילה כניסת מהגרים.
- הפערים הגדולים הקיימים בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות הם הכוח המניע המרכזי להגירה בימינו.
- כיוון ההגירה העיקרי הוא מהמדינות הפחות מפותחות למדינות המפותחות.
1. מדינות רבות החלו לקיים מדיניות הגירה המגבילה כניסת מהגרים.
א. מדוע מדינות רבות מבקשות להגביל את מספר המהגרים הנכנסים לתחומן? מנו שלוש סיבות.
ב. הסבירו מדוע חשוב להתייחס לכל אחד מהנושאים הבאים כאשר קובעים מדיניות הגירה:
- המצב הכלכלי במדינה הקובעת את המדיניות.
- הביטחון והסדר הציבורי במדינה הקולטת מהגרים.
- הזהות הלאומית והצביון התרבותי-חברתי של המדינה ושל המהגרים.
- מערכת הרווחה במדינה והיכולת שלה לתת שירותים.
היעזרו בסרטון הדילמה - "האם יש לאפשר למהגרים להיכנס למדינת היעד".
2. עיינו בגרף שלמטה וענו:
א. מהם שני מקורות הגידול של אוכלוסיית ישראל לאורך כל שנות קיומה של המדינה? הסבירו את ההבדל ביניהם.
ב. מה ההבדל בין גידול האוכלוסייה בעשור הראשון למדינה (בין השנים 1948-1960) לבין גידול האוכלוסייה בעשור השישי למדינה (בין השנים 2000-2010)?
ג. בין השנים 1990-1999 הייתה הגירה רבה לישראל. מצאו מידע במקורות שונים והסבירו מהיכן הגיעו רוב המהגרים ומדוע.
3. א. כתבו חמישה מאפיינים של הפליטים. התייחסו לגורמים להגירה, לתנאי ההגירה, לקשיים של הפליטים, לעתיד הצפוי להם ועוד.
ב. ספרו את סיפורה של קבוצת פליטים אחת - קבוצת פליטים המוזכרת בספר הלימוד, או קבוצת פליטים שתמצאו מידע עליה במקורות אחרים.
מקורות גידול האוכלוסייה בישראל בין השנים 1948-2010
(בספר גרף - היעזרו במנחה.)
1948-1960:
ריבוי טבעי: כ-35 אחוזים
מאזן הגירה: כ-65 אחוזים
1961-1971:
ריבוי טבעי: קצת יותר מ-60 אחוזים
מאזן הגירה: קצת פחות מ-40 אחוזים
1972-1982:
ריבוי טבעי: כ-80 אחוזים
מאזן הגירה: כ-20 אחוזים
1983-1989:
ריבוי טבעי: כ-95 אחוזים
מאזן הגירה: כ-5 אחוזים
1990-1999:
ריבוי טבעי: כ-50 אחוזים
מאזן הגירה: כ-50 אחוזים
2000-2009:
ריבוי טבעי: כ-85 אחוזים
מאזן הגירה: כ-15 אחוזים
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישראל במספרים, 2011
*163*
*163*
ההגירה הפנימית היא הגירה המתרחשת בתחומיה של כל מדינה: המהגרים עוברים ממקום מוצא למקום יעד בתחומי המדינה שהם גרים בה. ממדיה של ההגירה הפנימית גדולים מאוד, והם עולים בהרבה על ממדיה של ההגירה החיצונית, הבין-לאומית. למעשה, כל מי שעובר דירה מרחוב אחד לרחוב אחר בתחומי הישוב שבו הוא גר וכל מי שעובר מישוב אחד לישוב אחר בתחומי אותה מדינה הוא מהגר-פנים.
בדרך כלל ההגירה הפנימית מורכבת פחות מהגירה הבין-לאומית: אין צורך להשיג אישורים שונים כדי להגר; המרחק שהמהגרים עוברים הוא בדרך כלל קצר יותר, וגם השינויים שהמהגרים צריכים להסתגל אליהם - לרוב הם מעטים יותר.
בהגירה פנימית, המהגרים יכולים להגר לכל מיני כיוונים. כיווני ההגירה הפנימית העיקריים הם:
- הגירה מאזור לאזור במדינה: ברוב מדינות העולם מצוי אזור גלעין - אזור שגורמי המשיכה שלו חזקים, ואשר רבים המתגוררים באזורי השוליים רואים בו יעד להגירה. זהו האזור שבו מרוכזות הפעילויות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות העיקריות של המדינה.
- הגירה מישוב לישוב במדינה: אנשים רבים מחליטים לשנות את מקום מגוריהם והם עוברים למקום אחר - מכפר אחד לכפר אחר, מעיר אחת לעיר אחרת, מהכפר לעיר או מהעיר לכפר.
- הגירה בתוך תחומיו של הישוב: אנשים רבים עוברים מרחוב אחד לרחוב אחר או משכונה אחת לשכונה אחרת בישוב שהם גרים בו. זוהי תנועת הגירה שממדיה גדולים, אבל מרחק ההגירה הוא לרוב קטן - גם בקילומטרים וגם במרכיבים האחרים.
(בספר תמונה: משפחה - אבא, אמא ושני ילדים - שראשיהם מכוסים בקופסות קרטון עליהן מצוירים פרצופים מחייכים. מעבר דירה בתוך תחומי הישוב או המדינה הוא אמנם סוג הגירה הנחשב לפחות מורכב, אך האם אכן "הכל חיוכים"? ואולי המעבר מעורר רגשות נוספים?)
העולם במספרים: בסין, בשנת 2011:
158 מיליון בני אדם עברו ממחוז למחוז לצורכי עבודה.
94 מיליון בני אדם עברו לעבוד בישוב אחר בתחומיו של מחוז מגוריהם.
1. א. מנו שלושה גורמים העשויים להניע אנשים להגר מישוב לישוב בתחומי המדינה שהם גרים בה.
ב. מנו שלושה גורמים העשויים להניע אנשים לעבור מרחוב אחד לרחוב אחר בתחומי הישוב שלהם.
2. האם לדעתכם ההגירה הפנימית אכן מורכבת פחות מההגירה החיצונית, הבין-לאומית? הסבירו את דעתכם.
*164*
*164*
לפני כ-200 שנה, במדינות שונות בעולם החלה תנועת הגירה עצומה מהכפרים אל הערים, והערים החלו לגדול במספרן, בשטחן ובמספר תושביהן. במהלך המאה ה-20 צברה הגירה זאת תאוצה, בעיקר עקב תהליכי הגלובליזציה, גלשה אל תוך המאה ה-21 ונמשכת עד היום. וכך, בזכות ההגירה ההמונית מן הכפר אל העיר, התרחש תהליך העיור (או "מהפכת העיור") - העולם, שהיה ברובו כפרי, הפך לעולם עירוני. בתהליך העיור ובהשלכותיו נדון בהרחבה ביחידה הבאה, העוסקת בישובים בעולם.
במדינות המפותחות רוב התושבים כבר חיים בערים, אבל במדינות הפחות מפותחות רוב התושבים עדיין חיים בכפרים. נתבונן במאפייניה של ההגירה מהכפר אל העיר במדינות המפותחות ובמאפייניה במדינות הפחות מפותחות.
מונחים: תהליך העיור- תהליך שבו חל גידול באחוז התושבים העירוניים בעולם וירידה באחוז התושבים הכפריים. זהו תהליך שבעקבותיו מספר הערים בעולם הולך וגדל, ומספר תושבי הערים גדל אף הוא. בגלל גודלו ועוצמתו ובגלל השפעתו הרבה על אוכלוסיית העולם, תהליך העיור מכונה גם "מהפכת העיור".
(בספר תמונה: ציור של האמן ההודי ג'יטיש קאלאט, שנולד ב-1974 בעיר מומביי / בומביי, והוא חי ויוצר בה. קאלאט מצייר את הסביבה העירונית הצומחת של הודו, שמגיעים אליה מהגרים רבים מן הכפרים. בציור שלפניכם, הנקרא "סווטופיה 1", הוא "שתל" בשערות ראשם של המהגרים מכוניות, פרות, הולכי רגל, פקקי תחבורה, פסולת וכדומה. כך ביטא הצייר את מצבם של המהגרים המגיעים לעיר הגדולה לחפש בה את מזלם - את מאבק הישרדותם היום-יומי, המתח, הבלבול והלחץ.)
*165*
במרבית המדינות המפותחות החלה ההגירה מהכפר אל העיר כבר בראשית המאה ה-19, כאשר מדינות אלה לא היו מפותחות כמו היום. היה זה בעקבות תהליך חשוב שהתרחש במדינות אלה - "המהפכה התעשייתית" (ראו ב"עוד מבט" בהמשך) וההתפתחות הכלכלית המהירה שבאה אחריה.
במהלך המהפכה התעשייתית, בערים רבות הוקמו מפעלי תעשייה ונוצר בהן צורך רב בעובדים. תושבי הכפרים נענו לצורך הזה והיגרו בהמוניהם אל הערים בתקווה למצוא בהן עבודה ולשפר את תנאי חייהם. באותם הימים היו תנאי החיים בערים קשים - השכר היה נמוך, תנאי העבודה היו גרועים, הדירות היו קטנות וצפופות וכלל לא היו קיימים שירותי תברואה. כל אלה גרמו להתפרצות מגפות ולשיעורי תמותה גבוהים בקרב התושבים בעיר. במשך השנים שחלפו מאז ועד היום התרכז בערים הון רב, שבאמצעותו יכלו הערים להתרחב ולהתפתח, ותנאי החיים בהן השתפרו: הוקמו שכונות מגורים המצוידות במים זורמים, בחשמל ובביוב; נבנו רשתות תחבורה מודרניות; והתפתחו אפשרויות תעסוקה מגוונות. בימינו, רוב תושבי המדינות המפותחות - כ-75 אחוז בממוצע - כבר מתגוררים בערים, ועל כן יש כיום במדינות אלה פחות ופחות הגירה מהכפר אל העיר.
(בספר תמונה: אולם ההרכבה בבית חרושת למכונות בציריך, שוויץ, כפי שמופיע בתחריט משנת 1875. המעבר מייצור בכלי עבודה ידניים לשימוש במכונות הוא ממאפייניה של המהפכה התעשייתית.)
בסוף המאה ה-18 החלו להתרחש באנגליה תהליכי שינוי טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים, והם התפשטו מאוחר יותר למדינות אחרות באירופה, לארצות הברית ולחלקי עולם אחרים. ממדי השינוי היו כה גדולים עד כי דבק בהם הכינוי "המהפכה התעשייתית". המהפכה התעשייתית כללה פיתוח של שיטות חדשות לניצול חומרי גלם ולייצור מוצרים, פיתוח של אמצעי תחבורה רבים והמצאות רבות וחשובות.
לצד השינויים שהתחוללו באותה תקופה בערים, המהפכה התעשייתית חוללה שינויים רבים גם בכפרים. החקלאים החלו להשתמש במכונות חקלאיות חדשות, הצורך בעבודת ידיים פחת, ותושבי כפרים רבים מצאו עצמם ללא פרנסה. בעקבות המהפכה התעשייתית היגרו רבים מתושבי הכפרים אל הערים והערים החלו לגדול במהירות.
*166*
ההגירה מהכפר אל העיר במדינות הפחות מפותחות החלה באמצע המאה העשרים, 100 שנה ויותר לאחר שהחלה במדינות המפותחות. כיום מתרחשת הגירה זאת במדינות הפחות מפותחות בממדים עצומים ובקצב מהיר מאוד. אף על פי כן, עד היום, פחות ממחצית תושבי המדינות הפחות מפותחות חיים בישובים העירוניים (בשנת 2011 - כ-47 אחוז).
במדינות הפחות מפותחות, תנאי החיים בכפר קשים בדרך כלל והם מלווים באבטלה, בעוני, ולעיתים אף בחרפת רעב. נמנה כמה סיבות לכך:
- חלקות הקרקע שברשות החקלאים הולכות וקטנות, שכן מספר הילדים בכל משפחה גדול, ולאחר מותם של ההורים כל חלקה מתחלקת בין מספר גדול של אנשים. כך נוצר מחסור בשטחים לעיבוד חקלאי ולמחיה.
- השימוש הגובר במכונות חקלאיות (כגון טרקטור או קומביין), מצמצם את הצורך בכוח אדם בחקלאות, ומכיוון שבכפרים החקלאות היא התעסוקה העיקרית, כפריים רבים נותרים ללא מקור פרנסה.
- היעדרם או רמתם הנמוכה של שירותים כמו אספקת מים וחשמל, טיפול רפואי, חינוך ותחבורה גורמים גם הם למצוקה בחיי היום-יום בכפר.
- אסונות טבע כמו שיטפונות או בצורות מגבירים את המצוקה של החקלאים והופכים כפריים רבים לחסרי מקור פרנסה ולחסרי-בית.
בתנאים אלה, אין פלא שרבים מתושבי הכפרים במדינות הפחות מפותחות רואים כיום במעבר אל העיר מוצא שעשוי להבטיח את קיומם.
העיר קוסמת לתושבי הכפרים, שכן בעיר קיים מגוון רחב של מקורות תעסוקה; שכר העבודה גבוה יותר; יש מוסדות חינוך ובריאות משופרים ואפשר למצוא בעיר בתי מגורים שיש בהם תשתיות כגון מים וחשמל. ואכן, בבואם אל העיר, רבים מן המהגרים המגיעים מן הכפרים מצליחים לשפר את מצבם.
עם זאת, ההגירה המואצת והלא מתוכננת לערים במדינות הפחות מפותחות גורמת לקשיים חברתיים וכלכליים חמורים - ועל כך נרחיב ביחידה הבאה.
העולם במספרים: מדי חודש מהגרים אל העיר מכסיקו סיטי (בירת מכסיקו) כ-70 אלף בני אדם. כך בתוך פחות ממאה שנה גדל מספר התושבים בעיר מ-100 אלף ל-9 מיליון!
(בספר תמונה: חקלאי סיני מעבד את שדה האורז שלו באמצעות מיכון פשוט. ברקע עדיין אפשר לראות איכרים העובדים בידיים. בעשורים האחרונים, המיכון חודר למשקים חקלאיים רבים במדינות הפחות מפותחות ובכך מחליף ידיים עובדות.)
*167*
*167*
מאז אמצע המאה ה-20 גברה הניידות הפכו למגוונים יותר. יש הבדלים ניכרים בכיווני ההגירה הפנימית.
ראינו כי מאז אמצע המאה העשרים הואטה מאוד ההגירה מן הכפר אל העיר במרבית מהמדינות המפותחות, אבל אין זה אומר שתושבי המדינות המפותחות אינם מהגרים בהגירה פנימית. להפך: ברוב המדינות המפותחות הניידות גבוהה, ותושביהן של מדינות אלה מרבים להגר ממקום למקום בתוך תחומי מדינתם. כיום כיווני ההגירה הפנימית מושפעים מהצרכים השונים של קבוצות האוכלוסייה השונות במהלך חייהם.
- הגירה מן הערים הגדולות לפרוורים: בין זרמי ההגירה הפנימית במדינות המפותחות בימינו בולטת ההגירה מן הערים הגדולות לפרוורים, לישובים עירוניים חדשים או לישובים בעלי אופי כפרי. גורמי הדחיפה העיקריים להגירה מסוג זה הם: מחירן הגבוה של הדירות במרכזי הערים; צפיפות המגורים הגבוהה בערים; העומס הרב בתחבורה; ומטרדים סביבתיים כמו רעש וזיהום האוויר.
ומהם גורמי המשיכה העיקריים להגירה זאת? תושבי הערים נמשכים לסביבה הכפרית והם שואפים לעבור לישוב כפרי כדי לשפר את איכות חייהם. ההתקדמות בפיתוח מערכות תחבורה ותקשורת מאפשרת לרבים לחיות במקומות שאיכות החיים בהם גבוהה וגם להשתמש במגוון האפשרויות שהערים מציעות. כך, לדוגמה, אנשים יכולים להתגורר באזור כפרי בבית המוקף בגינה אך לעבוד, לערוך קניות, לבלות וללמוד בעיר גדולה סמוכה, או אפילו בעיר רחוקה למדי.
- הגירה אל מרכזי הערים: לעומת ההגירה היוצאת אל מחוץ לערים הגדולות, בעשורים האחרונים מתרחבת במדינות המפותחות תנועת הגירה הפוכה - חזרה אל מרכזי הערים. בערים רבות בעולם, וגם בישראל, משקמים את המרכז הישן, ואנשים רבים, רובם בעלי יכולת כלכלית גבוהה, עוברים לגור בהם.
- הגירה מהכפר אל העיר - במדינות הפחות מפותחות, שבהן תהליך העיור נמצא עדיין בעיצומו, כיוון ההגירה העיקרי הוא מהכפר אל העיר. ואמנם, יש גם כיווני הגירה בולטים אחרים במדינות אלה.
- הגירה מכפר לכפר - במדינות שבהן מספר הכפריים עדיין גבוה מתרחשת הגירה גדולה מכפר לכפר. המהגרים עוברים מכפרים קטנים ועניים, לכפרים גדולים ומפותחים יותר: יש העוברים מאזור כפרי קשה למחיה לאזור כפרי נוח יותר.
- הגירה מעיר לעיר - במדינות רבות באמריקה הדרומית ובאמריקה המרכזית, שמרבית אוכלוסייתן עירונית - מהגרים רבים עוברים מעיר אחת לעיר אחרת, בניסיון לשפר את תנאי חייהם. חלקם מהגרים מערים קטנות לערים גדולות יותר, ואחרים מהגרים מערים בשולי המדינה לערים מרכזיות במדינה.
- הגירה מהעיר לכפר - במדינות פחות מפותחות אחרות, מהגרים רבים עוברים דווקא מהעיר אל הכפר. רוב המהגרים הם תושבים החוזרים לכפריהם לאחר שהתאכזבו מהחיים בעיר.
העולם במספרים: מדי שנה מהגרים בהגירה פנימית:
- כ-25 אחוז מתושבי ארה"ב.
- כ-10 אחוז מתושבי אירופה המערבית.
- כ-4 אחוז מתושבי ישראל.
פעילויות:
1. אילו חייתם בכפר במדינה פחות מפותחת, האם לדעתכם הייתם מהגרים לעיר? מדוע?
2. הביעו דעתכם: מה צריכות המדינות הפחות מפותחות לעשות כדי שהמהגרים אל הערים ייקלטו בהן טוב יותר?
כותר - הנחיות לסקר: מדוע בחרתם לחיות בעיר או בכפר
*168*
*168*
מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום...
- בהגירה פנימית בתוך תחומי המדינה, כיוון ההגירה העיקרי הוא מן הכפרים אל הערים.
- תהליך העיור מתאר מצב שבו אחוז העירוניים בעולם גדל. במדינות המפותחות התהליך החל לפני כ-200 שנה. במדינות הפחות מפותחות הוא החל כ-100 שנה לאחר מכן.
- המניע העיקרי להגירה מהכפר לעיר: צמצום מספר המועסקים בחקלאות בכפרים וחיפוש אחר מקורות תעסוקה.
- בימינו, קצת יותר ממחצית תושבי כדור הארץ חיים בישובים עירוניים.
- במדינות המפותחות בולטת ההגירה מן הערים הגדולות אל הפרוורים. קיימת גם תנועת הגירה הפוכה לזו הקודמת - חזרה אל מרכזי הערים.
1. א. איזה אזור בישראל הוא, לדעתכם, היעד המרכזי להגירה פנימית? מה הם גורמי המשיכה של האזור הזה? הציעו דרך לבדוק את השערתכם.
ב. אילו יכולתם לעבור לגור בכל מקום שתרצו בישראל - להיכן הייתם בוחרים לעבור? מדוע?
ריק, ההגירה מהכפר אל העיר במדינות המפותחות, הגירה מהכפר אל העיר במדינות הפחות מפותחות |
התקופה שבה גברה ההגירה מאוד, --, -- |
גורמי הדחיפה להגירה מן הכפר, --, -- |
המצב הכלכלי במדינות שבהן התרחשה ההגירה, --, -- |
תנאי החיים בערים שהמהגרים מגיעים אליהן, --, -- |
תוצאות ההגירה, --, -- |
3. א. מה הם כיווני ההגירה הנוספים במדינות הפחות מפותחות? מנו את כיווני ההגירה האלה והסבירו את הגורמים להם.
ב. מה הם כיווני ההגירה הנוספים במדינות המפותחות? מנו אותם והסבירו את הגורמים להם.
ג. כתבו מאפיין אחד המשותף להגירה הפנימית במדינות הפחות מפותחות ובמדינות המפותחות, ולפחות מאפיין אחד המבדיל בין שתי קבוצות המדינות האלה.
4. באיזו מתנועות ההגירה בין ישובים חלים, לדעתכם, השינויים הגדולים ביותר בחיי המהגר: בהגירה מכפר לכפר, בהגירה מעיר לעיר, בהגירה מן הכפר אל העיר או בהגירה מן העיר אל הכפר? נמקו את דעתכם.
5. כותר - פעילות: ניתוח מאזן ההגירה של ארבע ערים גדולות בישראל.
*168*
א. היעזרו באתר הישוב שלכם באינטרנט או באנשים מוסמכים ברשות הישוב ובררו מהו מאזן ההגירה בישובכם בחמש שנים האחרונות.
ב. מה הם, לדעתכם, הגורמים למאזן ההגירה של ישובכם?
ג. כיצד הייתם מציעים לראש הרשות לפעול בעקבות מאזן ההגירה בחמש שנים האחרונות?
*169*
*169*
- נתוודע אל עבודת החקר שתלווה את הלימוד ביחידה
- נלמד על העולם שהופך עירוני יותר ויותר
- נבחן את המאפיינים של העיר ושל הכפר ואת תהליכי השינוי המרכזיים המתרחשים בהם
- נתבונן בשימושים העיקריים שנעשים בקרקע העירונית
-- נכיר את המשותף לערים בעולם ואת הגורמים היוצרים את ההבדלים ביניהן
- נסקור את האתגרים העירוניים בתחומי התחבורה ואיכות הסביבה
(בספר תמונה של בניין רב-קומות שחלונותיו מוארים.)
*170*
*170*
היחידה האחרונה של הספר עוסקת בישובים בעולם - ישובים כפריים וישובים עירוניים - ובתהליכי השינוי המתרחשים בהם. אנו מזמינים אתכם לצאת הפעם מגבולות הספר, הכיתה ובית הספר, ובד בבד עם הקריאה לחקור את חומר הלימוד בשטח, בישוב שלכם.
משימתכם: להכין עבודת חקר על הישוב שלכם
זוהי הזדמנות לבחון את הישוב שלכם בעיניים של חוקרים. במסע החקר תשאלו שאלות על הישוב, תגלו דברים מעניינים, תרכשו ידע חדש ותוכלו להגיע למסקנות מעניינות. מי יודע - אולי המחקר הקטן שלכם עוד יוביל למשהו גדול... במהלך העבודה תתמודדו עם סוגיות מתחום הגאוגרפיה, תתנסו בשימוש בכלים שונים, ותפתחו חשיבה מדעית, ביקורתית ויצירתית.
עבודת חקר בתחום הגאוגרפיה - מה זה אומר?
חוקרים ומתכננים מתחום הגאוגרפיה ופיתוח הסביבה עורכים מחקרים שמסקנותיהם משפיעות על חיי היום-יום של כולנו. הנה כמה גאוגרפים ישראלים ומעט מהשאלות שהם חוקרים:
איך לתכנן מערכת תחבורה עירונית מהירה, נוחה ויעילה? כיצד לצמצם את הפגיעה של כלי התחבורה ותשתיות התחבורה בסביבה? כיצד פתרו בערים שונות בעולם את בעיות התחבורה? אילו פתרונות תחבורה מתאימים לכל ישוב וישוב? איך ניתן להפחית את השימוש ברכב פרטי ולהגדיל את השימוש בתחבורה הציבורית? האם כדאי לבנות במרכז העיר מדרחוב (רחוב להולכי רגל בלבד)?
איך בונים בתים ושכונות המשתלבים בסביבה ופגיעתם בה מזערית? איך אפשר לצמצם את השימוש במים ובחשמל בבתים ובשכונות? כיצד אפשר להפחית את כמות הפסולת בישוב? איך יכול כל אחד לגדל מזון בגינה הביתית או השכונתית? איך ניתן לשכנע תושבים לבנות את בתיהם ב"בנייה ירוקה" ואת ראשי הערים לבנות "שכונות ירוקות"? מהם הפתרונות ה"ירוקים" המעשיים ביותר שהציבור יכול לאמץ בקלות?
3. יודן רופא - אדריכל ומתכנן ערים, חוקר באוניברסיטת בן-גוריון, יועץ לעיריות
איך משתנה העיר עם השנים? כיצד הצפיפות בעיר תורמת לחברה, לתרבות ולמדע? כיצד העיר גדלה ומתפשטת? מדוע יש שכונות עוני בעיר? מה יש להביא בחשבון כשמתכננים שכונות חדשות בעיר? מה הופך שכונה בעיר לשכונה טובה, שנעים וטוב לחיות בה? איך יוצרים מרחב עירוני תוסס המושך תושבים? מדוע העיר היא פתרון חשוב לבעיות הסביבתיות של ישראל? אילו רחובות מתאימים יותר לפיתוח כלכלי ומסחרי?
*171*
את עבודת החקר תבצעו בקבוצות, בתהליך מובנה. וזהו סדר הדברים:
כדאי לבחור נושא שמעניין אתכם ושאפשר לחקור אותו בישוב שלכם, למשל: השינויים המתרחשים במרכז המסחרי של הישוב, תהליכי הגירה בישוב, מפגעים סביבתיים בישוב.
זוהי השאלה המרכזית שתרצו לענות עליה בעבודת החקר שלכם, למשל: מהן הפעולות שיש לנקוט כדי להגדיל את היקף המחזור בישוב? כיצד נשמרים המבנים ההיסטוריים של הישוב? מהן בעיות התחבורה בישוב? כיצד משפיעה שכונה חדשה על אופיו של הישוב?
מאתרים מידע שיעזור להתמודד עם שאלת החקר שהעליתם. את המידע אפשר לאסוף ממקורות שונים:
- מקורות מידע קיימים: ספרים, כתבי עת, מסמכי ארכיון, רשת האינטרנט, פרסומים סטטיסטיים, מפות, תמונות וצילומי לוין, פרסומים של הרשות המקומית ועוד.
- מידע חדש שאתם "תייצרו" בעזרת כלי חקר, למשל: ראיונות עם מומחים, תושבים בישוב או בעלי תפקידים בישוב, תצפיות וצילומים של אירועים ותופעות בשטח, שאלונים (שאותם תכינו בעצמכם).
מארגנים את המידע וכותבים את העבודה. דואגים להציג את הממצאים ואת המסקנות בצורה ברורה, רהוטה ומושכת. כדאי להוסיף מפות, טבלות, גרפים ותמונות ולסיים בהצעות לביצוע. ייתכן שהממצאים והמסקנות שלכם יעניינו את ראש העיר או את התושבים...
המידע יוצג, למשל, במצגת, בפוסטר או בסרטון לפני הכיתה, ואולי אף בהרצאה לפני אנשי העירייה. אחרי הכל - המידע שלכם עשוי לעניין אותם מאוד.
מידע רב שיעזור לכם בעבודה תוכלו למצוא באתר מטח.
בהצלחה!
*172*
*172*
הישובים הם היצירה הבולטת ביותר שיצר האדם על פני כדור הארץ, והשפעתם על עיצוב הנוף ברחבי העולם היא עצומה. כיום חיים בעולם כ-7 מיליארד בני אדם, ולמעט קבוצות נוודים ספורות - כולם חיים בסוג זה או אחר של ישוב.
נטייתם של בני האדם לחיות בריכוזי אוכלוסייה יצרה בעולם מאות אלפי ישובים - מישובים קטנים, שמתגוררים בהם רק מעט אנשים, ועד לישובי ענק, שמתגוררים בהם מיליוני אנשים. את הישובים שהתפתחו במהלך ההיסטוריה אפשר למיין לשתי קבוצות עיקריות: ישובים כפריים וישובים עירוניים. בתמונות שלמטה ובעמוד הבא תוכלו להתרשם ממגוון צורות ישוב, עירוניות וכפריות.
הישוב - כפר או עיר - נועד לענות על צרכים שונים של האדם. בישוב בני האדם מוצאים מקום למגורים ואפשרויות לתעסוקה ולפרנסה. בישוב הם מוצאים סוגים שונים של שירותים שקשה מאוד לקבל אם לא מתגוררים במסגרת יישובית, למשל: שירותי חינוך (בית ספר, ספרייה), שירותי בריאות (מרפאה, בית חולים), שירותי דת (בתי תפילה) ושירותי הגנה וביטחון (משטרה, מכבי אש). הישוב עונה גם על אחד הצרכים החשובים של האדם - לחיות בחברה ולממש את אורח החיים ואת הפעילות החברתית, התרבותית והדתית המתאימה לצרכיו.
הישובים השונים אינם מנותקים אלה מנותקים אלה מאלה. הם מקיימים ביניהם קשרים רבים ומגוונים - קשרי מסחר, קשרי תחבורה, קשרי תרבות ועוד.
(בספר שתי תמונות: 1. שכונת מגורים בעיר הונג קונג, סין - הבתים הם בעלי קומות רבות ומאורגנים בצפיפות רבה.
2. כפר בשווייץ - הבתים צמודי-קרקע והנוף והמרחבים סביב הכפר פתוחים.)
*173*
(בספר שלוש תמונות: 1. כפר בפיליפינים, בלב טרסות חקלאיות, שתושבי הכפר מגדלים בהן אורז.
2. מרכז העיר העתיקה בקרקוב, פולין - תיאטראות, מבני דת, מועדונים ובתי קפה.
3. סמטה בשוק של העיר גרנדה בספרד. מאז ומתמיד היו השווקים בעיר מקום מפגש של קונים, מוכרים וסחורות מכל הסביבה.)
מושגים: ישוב כפרי, כפר - ישוב קטן שבדרך כלל מרבית תושביו עוסקים בחקלאות, והחנויות והשירותים הציבוריים המצויים בו מועטים.
ישוב עירוני - ישוב גדול. ההחלטה מאיזה גודל מגדירים את הישוב כישוב עירוני משתנה ממדינה למדינה. מלבד הגודל, הישוב העירוני מתאפיין בענפי תעסוקה עירוניים ובאורח חיים עירוני.
פעילויות:
1. התמונות שבעמודים אלה (172-173) מייצגות צורות ישוב עירוניות וכפריות שונות. התבוננו בתמונות והעלו מאפיינים רבים ככל האפשר של ישובים בכלל, ושל ישובים כפריים וישובים עירוניים בפרט.
2. א. החיים בישוב שאתם גרים בו - מה זה אומר לגביכם? מהם היתרונות ומהם החסרונות בחיים בישוב מגוריכם?
ב. דמיינו לעצמכם שכל בני האדם היו חיים את חייהם ללא מסגרת יישובית כלשהי. תארו: איך היו חיינו נראים?
*174*
במשך אלפי שנים, מרבית אוכלוסיית העולם התגוררה בכפרים וניהלה אורח חיים כפרי, אך כפי שכבר למדנו ביחידה הקודמת - לפני כ-200 שנה החלה תנועת הגירה עצומה מהכפרים אל הערים והחל להתרחש תהליך העיור. בתהליך זה גדלו הערים לאין שיעור במספרן, בשטחן ובמספר תושביהן. בגלל ממדיו העצומים בתקופה המודרנית והשפעותיו המקיפות, מכונה תהליך העיור גם בשם "מהפכת העיור". כיום, בתחילת המאה ה-21, קצת יותר ממחצית תושבי כדור הארץ חיים בישובים עירוניים.
חשוב לציין: קיים הבדל גדול בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות בשיעור התושבים העירוניים. מדוע? במדינות המפותחות החלה ההגירה הגדולה מהכפר אל העיר למעלה מ-100 שנה לפני שהחלה הגירה כזאת במדינות הפחות מפותחות. כך, כיום, במדינות המפותחות, רוב התושבים - 78 אחוזים בממוצע - חיים בערים. במדינות הפחות מפותחות רוב התושבים עדיין חיים בכפרים, ואחוז תושבי הערים הוא רק 47 אחוזים בממוצע.
תהליך העיור נמשך, ולפי כל התחזיות שיעור התושבים העירוניים ימשיך ויגדל. לפי תחזיות אלה, בשנת 2050 עתידים 67 אחוזים מתושבי העולם להתגורר בישובים עירוניים. עיקר הגידול בשיעור העירוניים צפוי להתרחש במדינות הפחות מפותחות.
הגידול בשיעור תושבי הערים בעולם בין השנים 1800-2050 - באחוזים מכלל אוכלוסיית העולם
(בספר דיאגרמות "עוגה" - היעזרו במנחה.)
1800: 97 אחוזים כפריים, 3 אחוזים עירוניים
1900: 85 אחוזים כפריים, 15 אחוזים עירוניים
1950: 72 אחוזים כפריים, 28 אחוזים עירוניים
2012: 49 אחוזים כפריים, 51 אחוזים עירוניים
2050 (תחזית): 33 אחוזים כפריים, 67 אחוזים עירוניים
שיעור העירוניים במדינות העולם בשנת 2011 - באחוזים
(בספר מפת העולם, כל מדינה צבועה בצבע שונה לפי שיעור התושבים העירוניים באחוזים באותה מדינה. היעזרו במנחה.)
מושגים: תהליך העיור, "מהפכת העיור" - תהליך שבו חל גידול בשיעור התושבים העירוניים בעולם, וירידה בשיעור תושבי הכפרים. זהו תהליך שבעקבותיו - מספר הערים בעולם הולך וגדל, ומספר תושביהן גדל אף הוא. בגלל השפעתו הרבה על אוכלוסיית העולם, התהליך מכונה גם "מהפכת העיור".
- בכל שעה גדל מספר תושבי הערים בעולם בכ-7500 תושבים חדשים, שהם כ-180,000 תושבים חדשים ביממה.
- בשנת 2005 היה מספר העירוניים בעולם גדול פי 4 ממספר העירוניים בשנת 1950.
- בשנת 2050 צפויים להתגורר בערי העולם כ-7 מיליארד תושבים, כפליים ממספרם כיום.
*175*
1. עיינו בדיאגרמות שבעמוד הקודם.
א. תארו את השינויים שחלו באחוז העירוניים ובאחוז הכפריים בעולם בין השנים 1800-2012.
ב. שימו לב לתחזית לשנת 2050. ציינו האם המגמה שתיארתם בסעיף הקודם עתידה להימשך גם בעשרות השנים הבאות.
ג. הסבירו את המשפט הזה: "הגידול במספר העירוניים בעולם נובע גם מהגידול באחוז העירוניים יחסית לאחוז הכפריים, וגם מהגידול הכללי באוכלוסיית העולם".
2. עיינו במפה שבעמוד הקודם:
א. אתרו שלוש מדינות שאחוז העירוניים בהן גבוה ושלוש מדינות שאחוז העירוניים בהן נמוך, וכתבו את שמותיהן. היעזרו במפה שבסוף הספר (בעמודים 244-245) או במפות באטלס. ציינו: באילו יבשות אחוז העירוניים גבוה במיוחד? באילו יבשות הוא נמוך במיוחד?
ב. האם שיעור העירוניים בישראל דומה לזה המאפיין את המדינות המפותחות? אם אינכם מצליחים לזהות את המידע במפה, היעזרו בטבלת הנתונים שבסוף הספר (בעמודים 246-253).
ג. אילו התבקשתם לסרטט מפה דומה, שכותרתה "שיעור תושבי הכפרים במדינות העולם" - האם הייתם יכולים לעשות זאת על סמך המידע המופיע במפה הזאת?
ד. השוו את המפה הזאת למפה הממיינת את מדינות העולם לפי התמ"ג שלהן (ראו עמוד 62). מה אתם למדים מן ההשוואה?
3. התבוננו באיור שלמטה:
א. כיצד מבטא האיור את תהליך העיור בעולם?
ב. במה האיור אינו מדייק?
(בספר תמונה של כדור הארץ - חציו האחד מכוסה בבניינים גבוהים ובכבישים סלולים, וחציו האחר מכוסה בעצים, בדשא ובפרחים.)
כותר: חקרי מקרה על תהליך העיור בברזיל, בבריטניה ובסין
המעבר מעולם כפרי לעולם עירוני מחולל שינויים עצומים בשתי צורות הישוב: הכפר מאבד את צביונו המסורתי וההבדל בינו לבין העיר הולך ומיטשטש; הערים גדלות, ומתפתחות ערי ענק שחיים בהן מיליוני בני אדם. היחידה שלפניכם מביאה את "סיפוריהם" של הישובים - הישוב הכפרי והישוב העירוני. נבחן תחילה את צורת הישוב הכפרית ואת תהליכי השינוי שמתרחשים בה, ולאחר מכן נתמקד בעיר - צורת הישוב ההולכת ו"כובשת" את העולם.
(בספר שתי תמונות: 1. מפה עתיקה המראה את שטח השתרעותה של העיר במאה ה-17. מאז נוסדה לונדון בירת אנגליה במאה הראשונה לספירה, גדלה העיר לאין שיעור, כפי שאפשר לראות במפות אלה.
2. מפה של שטח לונדון כיום. השטח האדום במרכז המפה מקיף את כל השטח המופיע במפה שמימין ואף הרבה יותר משטח זה.)
*176*
*176*
מיליוני ישובים כפריים פזורים בעולם, וקיים דמיון רב בין הכפרים השוכנים בחלקיו השונים של כדור הארץ, זאת למרות שהם הוקמו על ידי אוכלוסיות שונות, בתנאי טבע שונים, בתקופות היסטוריות שונות ובמרחק של אלפי קילומטרים אלה מאלה.
נבחן תחילה את מאפייני הכפר כפי שהתקיימו לאורך אלפי שנים, ואחר כך נסקור את השינויים המתרחשים כיום בישובים הכפריים.
*176*
כשאומרים ישוב קטן, הכוונה היא קודם כול למספר תושבים מועט. ישנם ישובים כפריים שבהם יש רק בית אחד שמתגוררת בו משפחה אחת - לדוגמה, חווה חקלאית. ישנם ישובים ובהם כמה בתים ומשפחות אחדות בלבד, וישנם כפרים שמתגוררים בהם מאות ואף אלפי בני אדם. עד איזה גודל אוכלוסייה הישובים נחשבים לישובים כפריים? התשובה אינה חד משמעית, והיא תלויה בהחלטה של כל מדינה ומדינה, לדוגמה: באיסלנד - ישוב המונה עד 200 תושבים נחשב לישוב כפרי, בישראל - ישוב שאוכלוסייתו מונה עד 2000 תושבים נחשב לישוב כפרי, ובקוראה הדרומית - ישובים המונים עד 50,000 תושבים עדיין נחשבים לישובים כפריים.
פעילות: התבוננו בתמונות. האם הייתם רוצים לחיות באחד הכפרים שבתמונות האלה? הסבירו מדוע.
(בספר שתי תמונות: 1. כפר בצפון-מזרח אנגליה, השוכן על גדת נהר.
2. חווה במדינת ויסקונסין, ארה"ב. החווה החקלאית היא שטח אדמה שבו מתגוררת על פי רוב משפחה אחת העוסקת בחקלאות. לצד השטח החקלאי, החווה כוללת מבני מגורים ומבנים המשמשים את המשק החקלאי. בדרך כלל החוות מרוחקות מרחק רב מכל ישוב אחר.)
*177*
*177*
בעבר התפרנסו רוב תושבי הכפרים מחקלאות - וכך הדבר גם כיום במדינות הפחות מפותחות. החקלאים מעבדים שדות ומטעים, מגדלים בעלי חיים, ודגים בנהרות ובימים. אמנם במדינות המפותחות החקלאות כבר אינה העיסוק העיקרי של תושבי הכפר, ואף על פי כן, בעולם כולו מרבית החקלאים חיים בישובים כפריים.
יש ישובים כפריים המבוססים על ענף חקלאות אחד, לדוגמה: בכפרים רבים בסרילנקה מגדלים רק תה, ובכפרים רבים בברזיל מגדלים רק קפה. ואולם, במרבית הכפרים החקלאיים מקיימים כמה ענפי חקלאות גם יחד. בעבר, עיקר התוצרת החקלאית בכפר נועדה לספק את מזונם של התושבים המקומיים והעודפים נמכרו בשוק המקומי. רק מעטים מהישובים הכפריים בעולם - ישובים הנמצאים במדינות הפחות מפותחות והתת-מפותחות - מתנהלים כך עד ימינו. מרבית הכפרים משווקים כיום את התוצרת החקלאית שלהם אל מחוץ לכפר. כך או אחרת, הישובים הכפריים הם המספקים את רוב המזון של אוכלוסיית העולם.
בשינויים המתרחשים בענף החקלאות בישובי העולם נדון בהמשך הפרק.
ישוב כפרי, שבבסיסו הוא ישוב חקלאי, מתפתח על פי רוב במקום שמצויים בו תנאים נוחים לפיתוח חקלאות, ובראש ובראשונה קרקע מתאימה ומים בכמות מספקת. לפיכך, לא מקרה הוא שבמקומות שונים בעולם הריכוזים הגדולים של ישובים כפריים מצויים במישורים ולאורך עמקי נהרות. במקומות שונים ניתן למצוא כפרים שהוקמו בראש גבעה או הר, והשדות מצויים במישור או בעמק שלמרגלותיהם. המיקום הגבוה נבחר מטעמי ביטחון, וגם כדי שלא לבנות על קרקע המתאימה לעיבוד חקלאי ו"לבזבז" אותה. במקומות שבהם אין מספיק משקעים נהגו למקם את הכפר סמוך למעיין או למקור מים אחר.
חלק מגורמי המיקום שהיו חשובים בעבר אינם חשובים באותה המידה היום או שאינם חשובים כלל. לדוגמה: בימינו אפשר להוביל לכל ישוב מים מאזורים אחרים (כפי שקורה ברבים מישובי הנגב), ואין יותר צורך למקם כפרים בראש הר לצורכי ביטחון.
(בספר שתי תמונות: 1. ציור של יאן ברויגל (צייר פלמי בן המאה ה-17) המתאר את החיים בכפר - איכר רועה את הבקר ונשים שואבות מים מהבאר. במקומות רבים האיכר תושב הכפר מפתח קשר חזק לאדמתו. לעיתים קרובות הוא מעבד את אותה אדמה שאביו, סבו והדורות שקדמו להם עיבדו לפני שנים רבות. על פי רוב, המשפחה כולה לוקחת חלק בעבודת החקלאות. אפילו הילדים מסייעים בכך החל מגיל צעיר.
2. אזור כפרי בפרובנס שבדרום צרפת. הכפר שבתמונה, שהתפתח עוד בימי הביניים, נהנה מהגנה טבעית מפני איומים שונים ששררו באותה תקופה. למרגלות הכפר, הממוקם על הר, נמצא עמק פורה, ובו ישובים חקלאיים הנהנים מקרקע פורייה ומשפע של מים.)
*178*
הישוב הכפרי מאופיין בבתי מגורים צמודי-קרקע - בתים בני קומה אחת או שתיים. לצד בתי המגורים ניתן למצוא מבני משק - מחסנים, רפתות ולולים ומבנים אחרים, בהתאם לגידולים החקלאיים. לעיתים בתי הכפר סמוכים זה לזה, והחלקות החקלאיות מרוחקות מבית האיכרים, ולעיתים בתי הכפר פזורים בשטח והם מרוחקים זה מזה. במקרה זה בתי הישוב מצויים בדרך כלל בלב השטחים החקלאיים. מספר מבני הציבור בכפרים הוא קטן, ובדרך כלל אפשר למצוא בהם: מרכז מנהלי, שוק או מרכז חנויות קטן, מקום תפילה, ומקום להתכנסות חברתית.
בגלל מספר התושבים המועט, מגוון השירותים ומקומות הבילוי המצויים בישוב הכפרי הוא מצומצם. כך, למשל, בישוב שגדלים בו מעט ילדים לא יהיה בית ספר על-יסודי, ובישוב שגרות בו רק כמה עשרות משפחות לא תיפתח חנות למוצרי חשמל או בית קולנוע. על כן, תושבי הכפרים הרוצים להנות ממגוון רחב יותר של שירותים ומקומות בילוי, נאלצים לנסוע לעיר הקרובה.
בישוב קטן כולם מכירים את כולם, והם שבים ופוגשים אלה את אלה לעיתים קרובות בנסיבות שונות: בחנות הכפר, בשוק, בבית הספר, באירועים החברתיים, בבית התפילה או במקומות העבודה. במקרים רבים ההיכרות בין תושבי הכפר מתפרסת על פני כמה דורות, שכן בני הדורות הקודמים התגוררו אף הם באותו הכפר.
יחסי הקרבה בין התושבים, העיסוק המשותף בחקלאות ומיעוט השירותים המצויים בכפר מעודדים שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין בני הכפר. ועם זאת, לעיתים המפגשים המרובים בין תושבי הכפר יוצרים סכסוכים ומריבות, שחלקם אף נגררים מדור לדור.
תהליכי השינוי בכפר איטיים יחסית לאלה שבערים, ולפיכך במקומות רבים הכפרים משמרים מסורות ומנהגים שנעלמו זה מכבר במקומות אחרים.
(בספר שתי תמונות: 1. כפריים ממתינים בתור במרפאה המשרתת כמה כפרים במוזמביק. ברבים מן הכפרים באפריקה אין כלל מרפאה.
2. חגיגת שבועות בקיבוץ גבעת חיים בשנות ה-40 של המאה ה-20. בחג השבועות חוגגים במגזר הכפרי בישראל, במושבים ובקיבוצים, את הבאת הביכורים - התוצרת החקלאית.)
כמו בכל כפר, גם בלה-באסטיד היו קנאות, יריבויות ואפילו שנאות מושרשות, שסבבו סביב צוואות שהועלו באש או סביב קרקעות שלא חולקו כראוי. אך נוכח מתקפה מבחוץ, כגון הסתננותו של צייד ללא רישיון או של מלקט פטריות מישוב אחר, היו כל בני הכפר מתלכדים לגוש אחד, מוכנים ומזומנים להתכתשות כללית או לעדות שקר קיבוצית. כה איתנה הייתה ערבות הדדית זו עד שבני משפחה אחת, שזה שני דורות מסוכסכים הם עם משפחת האופה, הוסיפו לקנות את לחמם ממנו, אם כי בשפת הסימנים, ובלי לפנות אליו בדברים, וזאת אף על פי שהתגוררו על הגבעה ומאפיית העיירה הסמוכה הייתה קרובה יותר אל חוותם: אך לא יעלה על הדעת שיאכלו לחם 'זר' על אדמת הישוב...
מתוך הספר "ז'אן דה-פלורט", מאת מרסל פניול, עמוד 7, הוצאת מסדה, 1987
פעילות: קטע הספרות שלמעלה מספר על היחסים בין בני כפר בדרום צרפת. קראו את הקטע וציינו את מאפייני הכפר המופיעים בו.
*179*
*179*
במשך דורות רבים היו הישובים בכל רחבי העולם סגורים בפני השפעות חיצוניות. במקרים רבים תושבי הכפר לא עזבו כמעט אף פעם את גבולות כפרם ולא ראו דברים שהתרחשו מחוץ לו. ואולם, תהליכי המודרניזציה, שהתרחשו בעולם כולו ב-200 השנים האחרונות, השפיעו רבות גם על הישובים הכפריים, וכיום - גם בכפרים הנידחים ביותר בעולם אפשר להבחין בשינויים.
היקף השינויים ועוצמתם שונים ממקום למקום. שני הגורמים המרכזיים המשפיעים על היקף השינוי הם קרבתו של הישוב לעיר ורמת הפיתוח של המדינה שהוא נמצא בה: ככל שהישוב הכפרי קרוב יותר לעיר, וככל שרמת הפיתוח של המדינה גבוהה יותר, כן עוצמת השינויים בו גדולה יותר. יש כפרים שהשתנו כל כך עד כי אינם דומים כלל למה שנקרא "כפר" בעבר, וההבדל בינם לבין הישובים העירוניים הולך ומיטשטש.
נבחן את השינויים המתרחשים בכפרים ובמרחב הכפרי בעקבות שינויים המתרחשים בחקלאות ובתעסוקת התושבים (על השינויים שחלו באוכלוסייה הכפרית ראו ביחידה הרביעית, עמוד 166.)
כפי שראינו, החקלאות היא אחד המאפיינים הבסיסיים של הישוב הכפרי. ולפיכך כל שינוי בתחום זה משפיע על הכפר ועל החיים בו.
במקומות רבים בעולם - ישובים כפריים אשר התבססו בעבר על חקלאות מסורתית עברו תהליכי מודרניזציה והם מתבססים כיום על חקלאות מודרנית. החקלאות המודרנית עושה שימוש נרחב במיכון וכן בשיטות ובאמצעים טכנולוגיים משוכללים. לדוגמה: את התבואה קוצרים במכונות כדוגמת הקומביין; את הפרות חולבים במכוני חליבה משוכללים; נעזרים בדשנים מלאכותיים במטרה להגביר את פוריות הקרקע, ומשתמשים בחומרי הדברה כדי לצמצם את פגיעתם של מזיקים ביבולים. עקב השימוש באמצעים אלה ואחרים, החקלאות המודרנית דורשת פחות כח אדם, אך החקלאים נהנים מיבולים רבים הרבה מעבר למה שמייצרת החקלאות המסורתית. התוצרת החקלאית המיוצרת בכפר מודרני מיועדת בעיקר לשיווק - היא נמכרת בשווקים ברחבי המדינה, ולעיתים קרובות אף מיוצאת למקומות שונים ברחבי העולם.
העידן הגלובלי וההתפתחויות בתחומי התחבורה והתקשורת משפיעים גם הם על ענף החקלאות. כך, לדוגמה, בעזרת אמצעי התחבורה המודרניים אפשר לשווק את התוצרת החקלאית לשווקים שונים ברחבי העולם, ובעזרת אמצעי התקשורת המודרניים אפשר לקבל עדכונים על מחירי הסחורות ועל חידושים טכנולוגיים בענף. אבל מאחר שהשוק גלובלי, ותוצרת חקלאית עוברת ממדינה אחת למדינה אחרת, לעיתים החקלאים המקומיים מתעקשים לעמוד בתחרות מול תוצרת חקלאית זולה יותר, המגיעה ממקומות אחרים בעולם. לכן חקלאים רבים נאלצים לנטוש את הענף.
המעבר לחקלאות מודרנית, שהחל לפני כ-200 שנה, נמשך עד ימינו, והוא מתרחש בעיקר במדינות המפותחות של העולם. במדינות אלה חלה ירידה מתמשכת במספר החקלאים, ואילו במדינות הפחות מפותחות - ובעיקר במדינות התת-מפותחות - רבים מהתושבים עדיין עוסקים בחקלאות, וברבים מן הכפרים עדיין אפשר למצוא מאפיינים של חקלאות מסורתית, אך גם במדינות אלה מתרחש בהדרגה מעבר לחקלאות מודרנית יותר.
מושגים: חקלאות מסורתית - חקלאות שכל כח העבודה מבוסס עבודת כפיים ועל שימוש בבעלי חיים ככוח עבודה. התוצרת החקלאית המתקבלת מכל יחידת שטח - קטנה, והיא משמשת בעיקר לצורכי הקיום של משפחת האיכרים. החקלאות המסורתית רווחת כיום בעיקר במדינות הפחות מפותחות של העולם.
מיכון - הכנסת מכונות לשימוש במקום שבו העבודה נעשתה קודם לכן בידיים במטרה לקדם ולייעל את העבודה.
*180*
(בספר ארבע תמונות:
1. בני משפחה חורשים באמצעים מסורתיים שדה תפוחי אדמה בכפר קטן באפגניסטן. אל צמד הבקר רתומה מחרשת עץ שהופכת את האדמה. בכפרים רבים בעולם מעבדים את האדמה כמו בימי קדם - באמצעים פשוטים ובעבודה קשה.
2. חקלאים שותלים שתילי אורז באי באלי, אינדונזיה. במזרח הרחוק שותלים עד היום את שתיל האורז בשדות מוצפים במים, בעבודה ידנית קשה ושקדנית.
3. מכון לחליבת פרות. החליבה נעשית באופן מבוקר, ללא מגע יד אדם כמעט - לקבוצות גדולות של פרות. כך נחסך כוח אדם רב, ונשמרים תנאי היגיינה נאותים.
4. קומביין חדיש בשדה חיטה. הקומביין הוא מכונה חקלאית המשלבת כמה משימות: הוא קוצר את התבואה, הוא דש אותה - כלומר מפריד את הגרעינים מהקש - והוא מנפה את הגרעינים. בפעולה אחת משולבת מתקבלים הגרעינים הנקיים של צמחים כמו חיטה, שעורה, תירס וסויה, ובצידם, בנפרד, מתקבל קש.)
*181*
במקומות שבהם התרחש המעבר מחקלאות מסורתית לחקלאות מודרנית התחוללו שינויים מרחיקי-לכת גם בכפר ובאורח החיים של תושביו. הכפרים הפכו אט-אט מישובים מסורתיים, שתנאי החיים בהם קשים, לישובים מודרניים, שרמת החיים בהם גבוהה יותר: בתי הישובים שופצו או נבנו מחדש, דרכי העפר הפכו לכבישים סלולים, הבתים חוברו לחשמל, למים ולתשתיות מודרניות (כמו כבלים ואינטרנט) והוקמו שירותים כמו מרפאות, חנויות וכדומה.
השירותים הקיימים בכפרים המודרניים אמנם מועטים עדיין יחסית לשירותים הקיימים בעיר, אך תושבי הכפרים ניידים יותר, ועומדים לרשותם אמצעי תקשורת מפותחים יותר. כל אלה מסייעים להם לצמצם את תחושת הניתוק והבידוד המאפיינת מגורים בישובים כפריים מרוחקים.
תהליכי המודרניזציה בחקלאות התחוללו מרבית הכפרים המצויים במדינות המפותחות של העולם. ואולם, במדינות הפחות מפותחות, בעיקר במדינות התת-מפותחות, רבים מן הכפרים עודם מבוססים על חקלאות מסורתית, ואורח החיים של תושביהם ממשיך לשמר את מאפייני הכפר המסורתי.
כותר: חקר מקרה על הכפר קילילי, קניה
(בספר שתי תמונות: 1. כפר בקנדה, שתושביו מתפרנסים בקיץ מדיג, ובחורף מהפעלת אתר סקי. התמונה מצולמת מהרכבל המשמש את הגולשים בעונת החורף.
2. כפר השוכן ברכס הרי האטלס במרוקו. אל הכפר מובילה דרך עפר ויש בו חשמל ומים, אך התשתיות בו רעועות מאוד.)
במהלך שנותיה צברה מדינת ישראל ידע רב וניסיון עשיר בפיתוח אזורים כפריים ובחקלאות - בעיקר בחקלאות באזורים צחיחים, בשימור קרקע, בהשקיה ובמשק בעלי חיים. כך יכולה ישראל לתרום מניסיונה למדינות הפחות מפותחות של העולם. בעשרות השנים האחרונות ביקרו מומחים ישראלים במדינות רבות באפריקה, באסיה, במזרח אירופה ובאמריקה הדרומית לצורכי הדרכה, ייעוץ והכשרה.
חלק ניכר מפעילות הסיוע הישראלית מתבצע באמצעות מש"ב - המרכז לשיתוף פעולה בין-לאומי של משרד החוץ. לצד הסיוע בתחום החקלאי והכפרי, המרכז מעניק למדינות העניות סיוע גם בתחומי הרפואה, החינוך, קידום מעמד האישה וקידום הקהילה. כמו כן עורך המרכז לחקלאים ממדינות פחות מפותחות השתלמויות בישראל.
הסיוע המקצועי מאפשר לחקלאים המקומיים להגדיל ולהשביח את היבולים. על ידי כך הם לא רק מבטיחים את מזונם אלא גם מצליחים לייצר עודפים שהם יכולים למכור תמורת רווח נאה.
*182*
בעקבות המעבר לחקלאות מודרנית והשימוש במיכון מודרני, הולך ופוחת הצורך בידיים עובדות. לפיכך עזבו רבים מתושבי הכפרים את העיסוק בחקלאות ועברו לעבוד מחוץ לישוב. זאת ועוד: לישובים כפריים רבים נכנסו תחומי עיסוק שהיו בעבר עירוניים - מסחר, תעשייה, שירותים ובעיקר תיירות. תהליכים אלה מתרחשים בעיקר במדינות המפותחות. כניסת ענפי התעסוקה החדשים למרחב הכפרי משנה את שימושי הקרקע בכפר, ובהתאם -גם את הנוף הכפרי. נבחן מגמות אלה.
לרשות תושבי הכפרים עומדים משאבי קרקע נרחבים, המאפשרים להם מקורות פרנסה
-בישובים כפריים רבים, במיוחד באלה שבמדינות המפותחות ואשר נמצאים סמוך לערים - משכירים מבני משק כמו לולים ובתי אריזה, שכבר אינם נמצאים בשימוש, לתושבים מחוץ לכפר. אלה משתמשים בהם לאחסון סחורות, שכן עלויות האחסון בכפר זולות מאלה שבעיר.
-סוחרים ובעלי מלאכה פותחים בכפר בתי עסק קטנים, שכן מחירי השכירות באזורים הכפריים נמוכים מאלה שבעיר, ואין בהם בעיות חנייה.
- מתפתחים עסקים הנשענים על התוצרת החקלאית המקומית, לדוגמה: מחלבה לייצור גבינות במקום שבו מגדלים עיזים וכבשים או יקב ליין במקום שבו מגדלים ענבים.
מושגים: שימושי קרקע - השימושים השונים שנעשים בקרקע לצורך תפקודים כגון מגורים, מסחר, תעשייה, חקלאות ותחבורה.
שיעור החקלאים ושיעור תושבי הכפרים במבחר מדינות - מנתונים שנאספו בין השנים 2009-2011
המדינה, שיעור תושבי הכפרים (באחוזים מכלל המדינה), שיעור החקלאים (באחוז מכלל המועסקים במדינה) |
אוגנדה, 84, 66 |
קמבודיה, 80, 54 |
הודו, 69, 51 |
סין, 49, 37 |
קוסטה ריקה, 35, 14 |
טורקיה, 29, 24 |
ארה"ב, 18, 2 |
הולנד, 17, 3 |
אוסטרליה, 11, 3 |
א. מהו הקשר בין שיעור החקלאים לבין שיעור תושבי הכפרים? בתשובתכם תוכלו להשתמש בניסוח הבא: "ככל ששיעור החקלאים... כן שיעור תושבי הכפרים...".
ג. במדינות המפותחות קיים פער גדול בין שיעור הכפריים לבין שיעור החקלאים. הסבירו את הסיבות לפער.
ד. בקמבודיה (מזרח אסיה) ירד אחוז המועסקים בחקלאות בתוך 3 שנים - מ-72 אחוזים (בשנת 2008) ל-56 אחוזים (בשנת 2011). הסבירו את הגורמים לכך.
2. עיינו בשלטים שבתמונה שלמטה.
א. איזה עסק שמנצל את הסביבה הכפרית אתם יכולים לזהות?
ב. על גבי הלוח נותרו מקומות לשלטים נוספים. הציעו לתושבי המושב רעיונות לעסקים.
(בספר תמונה: שלטי הכוונה בכניסה למושב בית לחם הגלילית בעמק יזרעאל. כמות השלטים ותוכנם מעידים על מספר העסקים, החנויות ובעלי המקצוע הפועלים במושב.)
*183*
בישובים כפריים רבים מתפתח במהירות ענף התיירות הכפרית. העירוניים מחפשים את שלוות הכפר, את הקרבה לטבע ואת אורח החיים המסורתי האופייני לכפר, והם בוחרים לבלות את חופשותיהם במרחב הכפרי. הכפר מציע להם פעילויות פנאי ונופש, כגון: סיורים מודרכים במשקים חקלאיים - במכוורות, ברפתות, בלולים בשדות ובמטעים; השתתפות בקטיף או בבציר; פעילות אתגרית במרחבים הפתוחים וכדומה. התפתחותה של התיירות הכפרית מביאה לשיפוץ מבנים כפריים ולהפיכתם לצימרים, לבתי קפה, למסעדות, לגני אירועים ועוד. שינויים אלה מתרחשים בעיקר בישובים המרוחקים מריכוזי האוכלוסייה הגדולים.
1. מהם הגורמים המושכים תיירים אל האזורים הכפריים?
2. האם ביליתם חופשה באזור כפרי? תארו את הנופים שראיתם ואת המקומות שבהם ביקרתם.
3. כותר: פעילות בנושא תיירות כפרית בארץ.
(בספר שלוש תמונות: 1. מרתף היין של יקב כפרי שבו מציעים למבקרים טעימות יין ובקבוקים לרכישה. בכפרים רבים בעולם התושבים מתפרנסים מהפקת מוצרי מזון ומשקה שמקורם בתוצרת החקלאית המקומית, למשל גבינות, דבש ופירות מיובשים.
2. בית חווה ישן בחבל טוסקנה באיטליה ששופץ ומשמש כיום לאירוח כפרי. תיירים רבים מחפשים כיום בטיוליהם מקומות לינה בעלי אופי כפרי. אפשר למצוא מגוון רחב של חדרים ללינה - מחדרים פשוטים מאוד ועד לחדרי אירוח מפנקים, מיוחדים ו...יקרים. זהו מקור פרנסה ההולך וגדל בכפרים רבים.
3. הכפר לשימור יאנגדונג בקוראה הדרומית, שנבנה במאה ה-15 והוכרז כאתר מורשת עולמית. במדינות מפותחות רבות מאפייניו של הכפר המסורתי, שהיה צורת החיים הנפוצה במשך מאות בשנים, כמעט נעלמו. במטרה לשמר את אורח החיים המסורתי למען הדורות הבאים, הוכרזו במקומות שונים כפרים לשימור, ואלה הפכו ליעדי תיירות מבוקשים. לצד מבני הכפר המקוריים משמרים בכפרים אלה גם מגוון מלאכות מסורתיות ומסורות קדומות.)
*184*
בישראל, כל ישוב שמספר תושביו קטן מ-2000 נפש מוגדר כישוב כפרי. בסך הכל יש כיום בישראל 9500 ישובים המוגדרים כישובים כפריים. בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות בעולם, רק חלק קטן מן התושבים מתגוררים בישובים כפריים - 8 אחוזים מאוכלוסיית המדינה. עם זאת, יש בישראל מגוון רחב של צורות ישוב כפריות - מכפרים חקלאיים שנותרו בהם סממנים של כפר מסורתי, דרך כפרים חקלאיים מודרניים, ועד לכפרים לא חקלאיים. כל אלה הם ישובים כפריים, אך מבחינים בהם בסוגים שונים, שהעיקריים שבהם הם הכפר הערבי, ישובים שיתופיים (בדרגות שונות של שותפות) - מושב עובדים, מושב שיתופי וקיבוץ, וישובים שאינם שיתופיים - חוות בודדים וישוב קהילתי. לכל צורת ישוב יש מאפיינים המייחדים אותו ומבדילים אותו מהשאר. חלק מסוגי הישובים הכפריים בישראל הם "המצאה" ישראלית, והמפורסם שבהם הוא הקיבוץ. בכל הישובים הכפריים בישראל מתחוללים כיום שינויים גדולים ומהירים. עוד ועוד תושבי כפרים עוזבים את העבודה החקלאית ומחליפים אותה בעיסוקים "עירוניים" - תעשייה, מסחר ושירותים. בחלק מהישובים השינויים כה גדולים עד כי הם מאבדים את מאפייניהם הבסיסיים, וההבדלים בינם לבין הישובים העירוניים הולכים ונעלמים.
הקיבוץ הוא ישוב כפרי ייחודי לישראל, שמייסדיו ביססו אותו על חקלאות ועל עקרונות של שיתוף. השיתוף בא לידי ביטוי, בין השאר, בכך שכל חבר קיבוץ עובד כפי יכולתו והוא מקבל מהקיבוץ את כל הדרוש לו. בשנים האחרונות הקיבוצים עוברים תהליכי שינוי מהירים. אל מרביתם נכנסו ענפים לא חקלאיים, רבים מהם מצויים בתהליכי הפרטה, ומידת השיתוף בהם הולכת ומצטמצמת.
(בספר תמונה: חדר האוכל בקיבוץ צאלים בעת חגיגת סדר הפסח.)
הכפרים הערביים קיימים כבר שנים רבות, ובעשורים האחרונים מתרחשים בהם שינויים רבים, בהם: מעבר מישוב כפרי מסורתי, המבוסס על חקלאות, לישוב שמרבית תושביו אינם חקלאים; גידול ניכר במספר התושבים עד להפיכתם לישובים עירוניים; "זחילה" של מבני המגורים לכיוון השטחים החקלאיים; וכניסת תשתיות מודרניות וסגנון בנייה מודרני.
(בספר תמונה: מבט מרחוק על הכפר הערבי איכסל, הסמוך לנצרת.)
*185*
המושב הוא ישוב כפרי-חקלאי שהוקם על קרקע השייכת למדינה, ותושביו התפרנסו בעיקר מחקלאות. בין חברי המושב היה שיתוף חלקי ברכישת הציוד ובשיווק התוצרת, ואילו ייצור התוצרת החקלאית והצריכה האישית התבצעו על ידי כל משפחה בנפרד. כיום השיתוף בין התושבים במושב מועט ומקורות הפרנסה מגוונים.
(בספר תמונה: המושב צופית בשרון במבט מלמעלה. אפשר לראות את בתי המגורים והמבנים החקלאיים, את החלקות החקלאיות הסמוכות לבתים ואת החלקות החקלאיות מסביב למושב.)
הישוב הקהילתי הוא צורת ישוב כפרית שהחלה להתפתח בארץ באמצע שנות ה-70 של המאה העשרים, והיא משלבת מאפיינים עירוניים וכפריים. רוב חברי הישוב הקהילתי עובדים מחוץ לישוב ואינם עוסקים בחקלאות, ובחלקם ההצטרפות לישוב מותנית בועדת קבלה.
(בספר תמונה: מבט מרחוק על הישוב הקהילתי נירית, השוכן במזרח השרון.)
1. הסבירו כיצד ייתכן שמספר הישובים הכפריים בישראל כה גדול, ובכל זאת מתגוררים בישובים אלה פחות מ-10 אחוזים מתושבי המדינה.
2. כותר: הישובים הכפריים בישראל.
*186*
*186*
מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום...
- עולמנו הופך מעולם כפרי לעולם עירוני.
- הכפר המסורתי הוא ישוב קטן, מספר תושביו מועט ומרביתם עוסקים בחקלאות. היקף השירותים בכפר מצומצם, הוא מוקף בנופים חקלאיים ומשתמרות בו מסורות קדומות.
- בימינו הישובים הכפריים עוברים תהליכי שינוי.
- התעסוקה בכפר משתנה: החקלאות הופכת מודרנית וענפי תעסוקה לא חקלאיים נכנסים לכפר.
- האוכלוסייה בכפר משתנה: מתרחשת הגירה מן הכפר אל העיר, ובישובים הסמוכים לערים מתרחשת גם הגירה מהעיר אל הכפר.
- תהליכי השינוי מהירים יותר בישובים הכפריים הקרובים לערים הגדולות.
- תהליכי השינוי מהירים יותר בישובים הכפריים שבמדינות המפותחות.
- בישראל קיים מגוון רחב של ישובים כפריים, וגם בהם מתרחשים תהליכי שינוי.
1. הסבירו את כותרת המבוא ליחידה: "מעולם כפרי לעולם עירוני". בתשובתכם שלבו את המושגים "ישוב כפרי", "ישוב עירוני" ו"תהליך העיור".
2. מהם ההבדלים בתהליך העיור בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות?
3. הכפר הוא ישוב קטן. סכמו את היתרונות ואת החסרונות של החיים בישוב קטן.
4. סכמו בקצרה את המאפיינים העיקריים של הישובים הכפריים במדינות המפותחות ובמדינות הפחות מפותחות, ומצאו ברשת האינטרנט תמונות המייצגות את המאפיינים שרשמתם.
5. לישובים הכפריים, בעיקר לחוות החקלאיות, קשה ויקר יותר לספק שירותים ותשתיות כגון שירותי חינוך, בריאות, שירות פינוי אשפה ותשתיות חשמל וביוב. הסבירו מדוע.
6. השינויים בישובים הכפריים, בעיקר במדינות המפותחות, כה גדולים עד כי יש הרואים בהם ספק כפר, ספק עיר. הסבירו תופעה זאת. הביאו דוגמות מישובים כפריים בישראל.
7. עיינו במפת הישובים הכפריים בישראל באטלס.
א. באיזה אזור בארץ מצויים הכי פחות ישובים כפריים? והיכן מרוכזים ישובים כפריים רבים?
ב. מדוע לדעתכם תפרוסת הישובים הכפריים בישראל נראית כך? (היעזרו במפת המשקעים שבאטלס).
8. נניח שאתם עומדים בראש מועצה אזורית שמצויים בתחומיה ישובים כפריים רבים. צעירים רבים בישובים אלה עוזבים את האזור ומהגרים לישובים עירוניים. שערו את הסיבות לעזיבתם, והעלו רעיונות כיצד לעצור תהליך זה ולמשוך צעירים אל האזור.
9. מהם יתרונותיו של המרחב הכפרי לפיתוח תיירות?
10. כותר: חקרי מקרים ופעילויות על ישובים כפריים שונים בעולם.
עבודת חקר: עם סיום הפרק, עוצרים וחושבים על עבודת החקר - האם יש נושא שנראה לכם מעניין במיוחד? נושא שחידש לכם משהו או סיקרן אתכם? האם יהיה לכם מעניין לחקור אותו בישוב שלכם?
*187*
*187*
כאמור, הישובים העירוניים תופסים שטחים נרחבים יותר ויותר בכל רחבי העולם, ועוד ועוד אנשים בוחרים לחיות בערים. מהו סוד קסמה של העיר? מדוע בני אדם רבים כל כך מבקשים לחיות בעיר דווקא? בפרק זה נתאר את מאפייניה של העיר, נבחן את שימושי הקרקע המשותפים לערים השונות ואת הגורמים היוצרים הבדלים בין הערים, ונבדוק אילו גורמים משפיעים על מיקומן של ערים שונות.
המאפיין הבולט ביותר של העיר לעומת הכפר הוא גודלה: בהשוואה לישובים הכפריים - הישובים העירוניים, ויותר מכך הערים, הם ישובים גדולים, גם בשטח וגם במספר התושבים.
ההגדרה המבחינה בין ישוב כפרי לישוב עירוני שונה ממדינה למדינה, ואולם ברוב המדינות המדד המרכזי לאבחנה ביניהם הוא הגודל.
גם ההחלטה מתי מגדירים ישוב עירוני כעיר היא החלטה מנהלית של רשויות המדינה, וגם היא שונה בכל מדינה. לרוב, כאשר הישוב מגיע לגודל מסוים, הוא מקבל מעמד של עיר, אבל לעיתים יש שיקולים מקומיים ופוליטיים אחרים שעל-פיהם מגדירים את הישוב כעיר, גם אם לא הגיע לגודל האוכלוסייה המקובל במדינה.
המדינה, גודל האוכלוסייה, דרישות נוספות |
75 בוצואנה (אפריקה), 5000 תושבים ויותר, 75 אחוז מהפעילות הכלכלית אינה חקלאית |
קנדה (אמריקה הצפונית(, 1000 תושבים ויותר, צפיפות אוכלוסייה - 400 תושבים ויותר לקמ"ר |
ארה"ב (אמריקה הצפונית), 2500 תושבים ויותר, צפיפות אוכלוסייה - 1000 תושבים ויותר למייל מרובע (400 תושבים ויותר לקמ"ר) |
צרפת (אירופה(, 2000 תושבים ויותר, המרחק הממוצע בין הבתים אינו עולה על 200 מטרים |
הודו (אסיה), 5000 תושבים ויותר, צפיפות האוכלוסייה - 400 תושבים ויותר לקמ"ר ולפחות 75 אחוז מהבוגרים אינם עוסקים בחקלאות |
פרו (אמריקה הדרומית), ריק, יותר מ-100 בתים |
מקור: United Nations Statistical Division: Demographic yearbook, 2011 |
מושגים: ישוב עירוני - ישוב שמספר תושביו גדול ממספר התושבים בישוב כפרי. מלבד גודלו, הישוב העירוני מתאפיין בענפי תעסוקה עירוניים ובאורח חיים עירוני. |
עיר - ישוב עירוני גדול שקיבל מעמד של עיר (על פי רוב בזכות הגידול במספר תושביו). בעיר מתקיימות פעילויות כלכליות מגוונות של מסחר, תעשייה ושירותים, וכן פעילות תרבותית ענפה. רוב הערים מנוהלות על ידי עיריות שבראשן עומד ראש עיר. |
- בישראל, ישוב שאוכלוסייתו מונה מעל 2000 תושבים נחשב לישוב עירוני.
- בישראל, בדרך כלל ישוב שמספר תושביו מגיע ל-20,000 מקבל מעמד של עיר.
- בישראל יש 239 ישובים עירוניים, אך רק 75 מהם מוגדרים כערים נכון לשנת 2011.
א. אילו מאפיינים של ישוב עירוני עולים מתוך ההגדרות השונות?
ב. בבואנו להשוות מדינות שונות זו לזו - מהו הקושי הנובע מכך שהמדינות השונות מגדירות עיר באופן שונה?
*188*
בעיר מתגוררים אנשים רבים על שטח קטן יחסית. עובדה זאת יוצרת צפיפות אוכלוסייה גבוהה יחסית לכפר. הצפיפות שונה מעיר לעיר, ויש ערים שהן צפופות במיוחד. בערים הצפופות הנמצאות במדינות המפותחות, הצפיפות נובעת בעיקר מגובהם של המבנים ומהמספר הרב של הדיירים המתגוררים בהם. ואילו בערים הצפופות הנמצאות במדינות הפחות מפותחות, הצפיפות נובעת בעיקר מיחידות הדיור הקטנות וממספר הדיירים הרב בכל דירה.
דאקה (בנגלדש(, 44,400 |
מומביי (הודו), 30,900 |
הונג קונג (סין), 25,900 |
קטמנדו (נפאל), 17,800 |
סינגפור (סינגפור), 11,100 |
קהיר (מצרים), 8900 |
תל אביב (ישראל), 7100 |
שנגחאי (סין), 6000 |
לונדון (בריטניה), 5300 |
טוקיו-יוקוהמה (יפן), 4300 |
ברלין (גרמניה), 3500 |
ירושלים (ישראל), 3300 |
אמסטרדם (הולנד), 2500 |
ניו יורק (ארה"ב), 1800 |
מקור: Demographia World Urban Areas, 2012 |
מושגים: צפיפות אוכלוסייה - המספר הממוצע של אנשים החיים על יחידת שטח מסוימת. (יחידת השטח היא בדרך בלל קמ"ר - קילומטר רבוע).
2. מה דעתכם - צפיפות אוכלוסייה גבוהה היא דבר חיובי או שלילי?
3. א. הסבירו את המשפט: "נתוני צפיפות האוכלוסייה בעיר מבטאים את הצפיפות הממוצעת בעיר, ולכן אין זה אומר כי בכל אזור בעיר הצפיפות דומה". הביאו דוגמות מאזור מגוריכם.
ב. חשבו את הצפיפות בישוב מגוריכם. אילו נתונים נדרשים לכם לצורך זה? היזכרו במה שלמדתם ביחידה השלישית (עמוד 98).
(בספר שתי תמונות: 1. מבט מלמעלה על העיר דאקה, בנגלדש. דאקה בירת בנגלדש היא העיר הצפופה בעולם. גובה המבנים בעיר אינו גבוה במיוחד, אך מספר הנפשות בכל דירה הוא רב.
2. מבט מלמעלה על גורדי שחקים בעיר הונג קונג. הונג קונג היא אחת מ-10 הערים הצפופות בעולם הודות למספרם הרב של גורדי השחקים בעיר.)
*189*
ענפי התעסוקה האופייניים לישובים העירוניים הם התעשייה, המסחר והשירותים. ענפי תעסוקה אלה מעניקים לעיר כוח כלכלי גדול ביותר. למעשה, עיקר הפעילות הכלכלית של המדינה מתרחש בערים, וחלקן של הערים בתמ"ג של המדינה גבוה. לדוגמה: בקהיר חיים כרבע מתושבי מצרים, אך הם מייצרים יותר ממחצית התמ"ג של המדינה. חשיבותן הכלכלית של הערים, בעיקר הערים הגדולות, כה רבה, עד כי יש המכנים אותן "הקטרים של הכלכלה העולמית".
פעילות: מגוון השירותים והמוצרים בערים הגדולות רחב הרבה יותר מזה שבערים הקטנות.
א. בחרו עיר גדולה ועיר קטנה בארץ, ובדקו (באמצעות "דפי זהב" או אתרים מתאימים אחרים באינטרנט) - כמה עסקים רשומים בכל אחת מהן בשלושה מהתחומים האלה: חנויות רהיטים, סוכנויות רכב, מספרות, מסעדות, בתי קולנוע, סוכנויות נסיעות, חנויות למוצרי חשמל.
ב. האם הנתונים שמצאתם תואמים את הנאמר למעלה? הסבירו.
מושגים: שירותים - ענף כלכלי שבו לא מייצרים ומוכרים מוצרים, אלא מספקים ידע מקצועי ושירות תמורת תשלום. כאלה הם השירותים בתחום הכספים (כגון בנקאות וביטוח), השירותים הציבוריים (כגון חינוך ובריאות) והשירותים האישיים (כגון מסעדות ומספרות).
תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) - הערך הכספי של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה כלשהי במשך תקופה מסוימת, בדרך כלל שנה.
אורח החיים העירוני
העיר מזמנת לתושביה מגוון רחב של אפשרויות והזדמנויות בתחומי התעסוקה, החינוך, התרבות, הבילוי ועוד. וככל שהעיר גדולה יותר, כן מגוון האפשרויות המצוי בה בתחומים אלה הוא עשיר יותר.
הערים הן ישובים תוססים, ותושביהן נתונים לשינויים מהירים ולחידושים המשפיעים על חייהם השפעה רבה. בניינים חדשים מוקמים ואחרים נהרסים, שכונות חדשות צצות, חנויות ובתי עסק מתחלפים, תושבים עוזבים את העיר ואחרים מגיעים אליה. רוב החידושים וההמצאות בתחומי הטכנולוגיה, המזון, האופנה, התרבות והאמנות "נולדים" בערים, ומשם הם מתפשטים לכל חלקי המדינה. אין פלא, אם כן, שערים רבות רוחשות פעילות ללא הפסקה - בשעות היום ובשעות הלילה.
פעילות: תארו כיצד אורח החיים העירוני בא לידי ביטוי במקום מגוריכם (בעיר שאתם גרים בה או אם אתם מתגוררים בישוב כפרי - תארו את הדברים בעיר הקרובה).
(בספר שתי תמונות: 1. בנייני משרדים בעיר סאול בקוראה הדרומית. רבים ממבני העיר הם בנייני משרדים, שעובדים בהם אנשים רבים במקצועות המשתייכים לענף השירותים.
2. רחוב אוקספורד בלונדון, אחד מרחובות המסחר והקניות המפורסמים בעולם. במרכזי הערים הגדולות מצויים מרכזי מסחר וקניות מפותחים.)
*190*
הפעילות הרבה בעיר והחיים התוססים בתחומה יוצרים גם קשיים ומטרדים - רעש, זיהום אוויר, לכלוך, קשיי תחבורה ועוד. על נושאים אלה ועל דרכי ההתמודדות עימם נרחיב בהמשך היחידה.
בעיר מתגוררים תושבים רבים, ולפיכך מרביתם אינם מכירים אלה את אלה. שלא כמו בכפר - לתושבי העיר יש אפשרות לפגוש אנשים רבים, אבל מפגשים אלה מצומצמים לתחום פעילות מוגדר: הם מתגוררים בקרבת אנשים מסוימים, עובדים או לומדים עם אנשים אחרים, ומבלים את זמנם הפנוי עם קבוצת אנשים אחרת.
(בספר תמונה: בית קפה בפריז - העיר המזוהה ביותר עם תרבות הישיבה בבתי קפה. הישיבה בבתי קפה היא אחד מסמלי התרבות העירונית.)
ניהולה של עיר גדולה ומודרנית הוא משימה מאתגרת, ורבים הם העושים במלאכה. את ראש העירייה וחברי מועצת העירייה בוחרים תושבי העיר אחת לתקופה מסוימת (בישראל - אחת לחמש שנים). יחד עימם פועלים לרווחת העיר ותושביה עובדי העירייה במחלקות השונות.
חלק מתקציבה מקבלת העיר מהמדינה. במדינות רבות, בהן ישראל, חלק זה הולך וקטן. חלקו האחר של התקציב מתקבל ממיסי הארנונה שמשלמים התושבים המתגוררים בעיר והעסקים הפועלים בתחומה. תרומתם של העסקים לכלכלת העיר חשובה במיוחד, שכן נוסף על המיסים שהם משלמים הם גם מספקים לתושבים מקור פרנסה ומגוון שירותים. לא ייפלא, על כן, כי כל הערים עושות מאמץ למשוך לתחומן עסקים, והן מתחרות זו בזו על התנאים שהן מציעות להם. הערים מתחרות אלה באלה גם על תושבים, ובעיקר על אוכלוסייה חזקה, ולכן רבות מהן משקיעות מאמצים ביצירת דימוי מוצלח. אחת הדרכים לעשות זאת היא לייצר לעיר דימוי כמרכז בתחום מסוים. לדוגמה: בישראל חולון היא "עיר הילדים", ראש העין מבקשת להיות "עיר המוזיקה", ועכו שואפת להיות "עיר תרבויות הים התיכון".
1. ערכו רשימה של השירותים שאתם ובני משפחתכם מקבלים מן העירייה או מן המועצה המקומית בישוב שלכם. היעזרו באתר הישוב.
2. בדקו עם הוריכם את חשבון הארנונה וכתבו לפי מה מחושב תשלום המס.
3. א. באיזה תחום הייתם מציעים לפתח את הישוב שלכם כך שימשוך אליו אוכלוסייה חדשה? רצוי להתבסס על מאפיינים שכבר קיימים בישוב וניתן לחזק אותם.
ב. הציעו רעיונות לפעולות שאפשר לנקוט כדי לקדם את הצעתכם.
(בספר תמונה: בניין עיריית קופנהגן, בירת דנמרק. בערים רבות בניין העירייה הוא בניין גדול ומרשים.)
*191*
*191*
המרחב העירוני מאפשר לתושביו מבחר גדול ומגוון של פעילויות שונות. הפעילויות הללו מתבצעות באזורים שונים: אזורי מגורים, אזורי תעשייה ומלאכה, אזורי מסחר, אזורי מנהל ומוסדות תרבות, גנים ושטחים פתוחים ועוד. העיר היא, אם כן, מעין פסיפס של שימושי קרקע, שנוהגים להציגם באמצעות מפת שימושי קרקע.
בעבר נוצלה קרקע העיר לשימושים השונים ללא הפרדה ביניהם: דירות מגורים, חנויות ובתי מלאכה שכנו אלה לצד אלה, לעיתים אף באותו בניין. כך התערבבו שימושי הקרקע אלה באלה, ומצב זה גרם למטרדים רבים, לדוגמה: הרעש והזיהום שמקורם במפעלים פגם באיכות החיים של התושבים שהתגוררו בסמיכות.
החל מן המאה ה-19, בעקבות המהפכה התעשייתית, יצרו רשויות הערים במקומות שונים הפרדה בין שימושי הקרקע השונים. כך נוצרו אזורים נפרדים לתפקודים השונים. (חשוב לציין כי ההפרדה בין שימושי הקרקע השונים בעיר אינה הפרדה מוחלטת, לדוגמה: בערים רבות מצויים אזורי תעשייה המשמשים גם כאזורי מסחר בשעות היום, ובלילה הם משמשים כאזורי בילוי.)
העיר משתנה כל העת, ולכן גם שימושי הקרקע בעיר אינם קבועים. כאשר אוכלוסיית העיר גדלה, כאשר הפעילות הכלכלית המתרחשת בה גוברת או כאשר מתרחשת התפתחות טכנולוגית, נוצרים שינויים גם במערך שימושי הקרקע. לדוגמה: מקימים שכונות מגורים על קרקע שהייתה שטח פתוח או הופכים נמל ישן לאזור בילויים. נתמקד בשימושי הקרקע העיקריים בעיר ובתהליכי השינוי המתרחשים בהם כיום במרבית ערי העולם.
מושגים: ארנונה - מס על רכוש, בדרך כלל מס שהרשות המקומית מטילה על נכסים כמו מגרשים, בתים ודירות ועסקים.
שימושי קרקע - השימושים השונים הנעשים בקרקע לצורך תפקודים שונים, כגון מגורים, מסחר, תעשייה, חקלאות ותחבורה.
מערך שימושי הקרקע באזור מנהטן בעיר ביו יורק
(בספר תמונה של מפת העיר ניו יורק, ובה מסומנים בצבע סוגים שונים של אתרים בעיר. היעזרו במנחה.)
עיינו במפת שימושי הקרקע של העיר ניו יורק וכתבו:
א. האם ניכרת בעיר הפרדה בין שימושי הקרקע?
ב. איזה משימושי הקרקע תופס את המקום הנרחב ביותר?
*192*
העיר נועדה בראש ובראשונה לספק מגורים לתושביה, ואכן, אזורי המגורים תופסים את השטח הגדול ביותר בעיר. באזורי המגורים מצויים גם שירותים ציבוריים חיוניים - גני ילדים, בתי ספר, חנויות מכולת, מרפאות, גינות ציבוריות וכדומה.
אזורי המגורים בעיר שונים זה מזה ברמת הצפיפות, בסגנון ובאיכות הבנייה, ברמת התשתיות והתחזוקה, בהיקף השטחים הפתוחים ועוד. הבדלים אלה מבטאים את אי השוויון המתקיים בעיר. השכונות שאוכלוסייתן מבוססת מצויות בדרך כלל בפרוורי הערים, שבהם אפשר לבנות בתים צמודי-קרקע, או במרכזי הערים, שבהם מוקמים מגדלי יוקרה. בשכונות אלה הבתים בדרך כלל מרווחים והם בנויים באיכות בנייה טובה, רמת התחזוקה ורמת השירותים בהן גבוהות ושטחי הציבור מטופחים.
בשכונות העוני, שכונות שאוכלוסייתן דלת אמצעים, הדירות בדרך כלל קטנות, איכות הבנייה ירודה, התחזוקה לקויה, רמת השירותים הציבוריים נמוכה, הבנייה צפופה וקיים מחסור בגנים ובשטחים פתוחים.
לצד שכונות היוקרה ושכונות העוני, מרבית שטחי המגורים בעיר משמשים את האוכלוסייה שרמת ההכנסה שלה ממוצעת. איכות הדיור והמראה של שכונות אלה משתנים ממדינה למדינה בהתאם לרמת הפיתוח שלה, והן מפוזרות על פני המרחב העירוני כולו.
יש שכונות עירוניות שהאוכלוסייה מתרכזת בהן על פי תכונות משותפות כמו ארץ מוצא או השתייכות דתית. בשכונות אלה מתפתחת תרבות מקומית טיפוסית הכללת שפה מיוחדת, בתי תפילה של בני השכונה, חנויות מזון ומסעדות ייחודיות, חגיגות ותלבושות אופייניות וכדומה. ההיבדלות של קבוצה כזאת מאוכלוסיות אחרות וההתרכזות שלה בשכונה אחת מאפשרות לה לקיים אורח חיים המתאים למנהגי דתה או להמשיך ולקיים אורח חיים דומה לזה שניהלה בארץ מוצאה. תופעה זאת נקראת "בידול מרחבי".
לא אחת מתרחשים שינויים במעמדם של אזורי מגורים בעיר: יש ושכונה שנחשבה לשכונת יוקרה - מתדרדרת ומאבדת מיוקרתה, ויש ושכונה שלא הייתה מבוקשת - עוברת תהליכים של התחדשות והופכת ליעד מבוקש למגורים. בשני המקרים, השינוי במעמדה של השכונה מביא לשינוי בהרכב האוכלוסייה שלה.
מושגים: פרוור - אזור בשולי העיר שנועד למגורים בלבד. רוב הפרוורים מאופיינים בצפיפות נמוכה של בנייה ובבתים צמודי-קרקע.
שכונת עוני - שכונת מגורים שחיים בה תושבים עניים בתנאי חיים קשים: המבנים רעועים, התשתיות אינן מספקות, רמת השירותים נמוכה וצפיפות המגורים גבוהה. שכונות העוני נקראות בשמות שונים במדינות השונות, למשל: פוולה בברזיל וגג'ה קונדו בטורקיה.
בידול מרחבי - מצב שבו קבוצת אנשים בעלי תכונות משותפות, כמו דת, מוצא אתני, תרבות, מצב כלכלי ואף תעסוקה, מתגוררות באותו אזור בנבדל (בנפרד) מקבוצות אוכלוסייה אחרות.
העולם במספרים: למעלה ממיליארד בני אדם, שהם כשליש מהאוכלוסייה העירונית בעולם, חיים בשכונות עוני.
(בספר שתי תמונות: 1. שכונה מבוססת בעיר סן פרנסיסקו, ארה"ב.
2. שכונת עוני בעיר מומביי, הודו.)
*193*
(בספר שתי תמונות: 1. חגיגות השנה הסינית ברובע הסיני בלונדון. כמעט בכל עיר גדולה בעולם מצויות שכונות שבהן מתגוררים מהגרים ממוצא מסוים.
2. בית משופץ בשכונת נווה צדק, תל אביב. נווה צדק, השכונה הראשונה של העיר תל אביב, נחשבה בתחילת המאה ה-20 לשכונה משגשגת. מאז קום המדינה הידרדר מצבה והיא הפכה מוזנחת. בסוף שנות השמונים של המאה ה-20 גובשה תוכנית לשימור השכונה: רבים מבתיה שופצו, מבני ציבור חודשו ונפתחו בה מרכז למחול ולתיאטרון ("סוזן דלאל") וגם בתי קפה ומסעדות, שהפכו אותה לשכונה שוקקת חיים ולאזור מגורים מבוקש.)
פעילות: חפשו ברשת האינטרנט תמונות של אזורי מגורים שונים באחת מערי העולם. כתבו לצד כל תמונה כמה מן המאפיינים שגיליתם.
כותר: שכונות מהגרים ברחבי העולם
דרי הרחוב (הומלס) הם, לצערנו, מראה מוכר ברבות מערי העולם, בעיקר בערים הגדולות. רובם הם אנשים שנקלעו לעוני קיצוני ואשר אין באפשרותם לממן לעצמם מגורים. תופעה זו רווחת במדינות העניות, אך בשנים האחרונות היא גדלה במהירות גם במדינות המפותחות. מספרם של דרי הרחוב במדינות אלה עולה, בין השאר, עקב צמצום תקציבי הרווחה והתמיכה הממשלתית באוכלוסיות חלשות. ההערכות הן שבארה"ב לבדה חיים כ-3.5 מיליון דרי ודרות רחוב, בהם כ-1.5 מיליון ילדים.
ערים שונות מעניקות לדרי הרחוב מקלטים שבהם הם יכולים לקבל ארוחות חמות ואף מקום לינה, אך אלה אינם מספיקים, וממדי התופעה עודם נרחבים.
(בספר תמונה: חסר-בית בבוקרשט, רומניה, המשתמש בתא טלפון כמחסה מפני הקור. שימו לב לאלתור של לוחות הקלקר בדופן התא ועל הרצפה.)
*194*
מאז ומתמיד הייתה העיר מרכז למסחר ולעסקים של תושבי הסביבה הכפרית הקרובה. הפעילויות המסחריות מתרחשות בכל רחבי העיר - החל בחנויות קטנות ועד לקניונים, לשווקים ולמרכזי הקניות הגדולים. מרכזי הקניות הגדולים נוטים להתרכז במקומות שאנשים רבים עוברים בהם והגישה אליהם נוחה, בעיקר במרכזי הערים ולאורך הרחובות הראשיים.
ענפי השירותים העסקיים השונים - בנקים, משרדים של רואי חשבון ועורכי דין, חברות ביטוח וחברות פרסום - מצויים אף הם בכל רחבי העיר. חלקם במבני מגורים וחלקם בבנייני משרדים שהוקמו במיוחד בעבורם.
במרכז העיר מצוי בדרך כלל הריכוז הגדול ביותר של משרדים, חנויות ומקומות בילוי. אזור זה משמש כמרכז העסקים הראשי של העיר ונקרא בקיצור: מע"ר. המע"ר תופס רק שטח קטן משטחה של העיר, אבל חשיבותו רבה, שכן בו מתרחשת הפעילות הכלכלית העיקרית. למרכזי העסקים הראשיים בערים יש כמה מאפיינים משותפים:
- המע"ר הוא האזור המבוקש ביותר בעיר, ובגלל הביקוש הרב שיש לאזור מחירי הקרקע בו הם גבוהים ביותר. לפיכך מצויים במע"ר משרדיהן של חברות גדולות, אלה שהכנסותיהן גבוהות והן יכולות לעמוד בהוצאות הגבוהות של שכירות או קניית משרדים. גם החנויות המצויות במע"ר הן חנויות יוקרה וחנויות של רשתות גדולות. בזכות תנועת הקונים הערה במע"ר, בעלי החנויות מצליחים לכסות את הוצאות השכירות או הקנייה הגבוהות במיקום זה.
- המע"ר מתאפיין בצפיפות בנייה גבוהה. במע"ר בנייה לגובה של בניינים רבי-קומות וגורדי שחקים, שבכל אחד מהם עובדים מאות ולעיתים אף אלפי אנשים, ובנייה תת-קרקעית של מרכזי קניות וחניונים גדולים.
- הבנייה הגבוהה והצפופה במע"ר יוצרת ברבות מן הערים הגדולות בעולם קו רקיע אופייני. קו הרקיע מזכיר צורת פעמון - במרכז העיר מצויים גורדי השחקים, וככל שמתרחקים ממנו, כן הבנייה נעשית נמוכה יותר.
- בערים רבות המע"ר הופך לאזור שומם בשעות הערב והלילה, כאשר העובדים מסיימים את עבודתם. בערים אחרות, שבהן מצויים במע"ר בתי קולנוע, תיאטראות, מסעדות, בתי קפה ועוד - המע"ר הופך בשעות הערב למרכז תרבות, בילוי ובידור.
- בערים רבות המע"ר מצוי באזור הישן של העיר. בערים אלה יש במע"ר מבנים היסטוריים בעלי מאפיינים "של פעם" לצד מבנים בעלי אופי אדריכלי מודרני.
מושגים: שירותים עסקיים - ענף כלכלי הכלל בנקים, חברות ביטוח, משרדים של עורכי דין ויועצי השקעות, משרדי פרסום וכדומה. כל אלה נותנים שירותים בעניינים עסקיים וכספיים - שירותים שאנשים פרטיים, ויותר מכך חברות מסחריות ומפעלים, זקוקים להם כדי לנהל פעילות כלכלית שוטפת.
מע"ר / מרכז עסקים ראשי - אזור בעיר שבו נמצא הריכוז הגדול ביותר של משרדים, בנקים, חנויות, בתי קולנוע ותיאטראות. המע"ר הוא מרכז הפעילויות הכלכליות והתרבותיות של העיר.
צפיפות בנייה - מדד המתייחס להיקף הבנייה על כל יחידת שטח.
קו הרקיע של העיר - צדודית אופיינית של העיר כפי שהיא נראית מרחוק. קו הרקיע נוצר על ידי הרצף שיוצרים מבנים בגבהים שונים בעיר.
מבנה פעמון - כינוי לצורתו של קו הרקיע הנוצר בערים רבות בגלל ההפרשים בגובה הבנייה: בנייה נמוכה בשוליים לעומת בנייה גבוהה במרכז העיר.
(בספר תמונה: קו הרקיע של העיר טורונטו, קנדה. לטורונטו, כמו לערים רבות אחרות בעולם, יש קו רקיע הנראה כפעמון - בנייה גבוהה במרכז העיר ובנייה נמוכה יותר ככל שמתרחקים מהמרכז אל עבר הפרוורים.)
*195*
(בספר תמונה: חדש לצד ישן במע"ר של בוקרשט, בירת רומניה - בניין עתיק ומאחוריו בניין רב-קומות חדיש.)
(בספר תמונה: רחוב ננג'ינג - רחוב הקניות הראשי ואחד השוקקים בעולם בסוף השבוע בעיר שנגחאי, סין. במע"ר של שנגחאי מתנהלת פעילות מסחר ענפה ותוססת, ויש בו מרכזי קניות וחנויות לכל סוגי הסחורות.)
כאשר אוכלוסיית העיר גדלה והפעילות במע"ר גוברת, נוצרים באזור קשיים ובעיות:
- נוצר מחסור בשטחים לבנייה, והמחסור בשטחים מביא לעלייה נוספת במחירי הקרקע.
- נוצרים עומסי תנועה ומחסור במקומות חנייה.
- בערים היסטוריות רבות המבנים במרכז העיר מתיישנים ומזדקנים והתשתיות אינן מתאימות עוד לצורכי העיר המודרנית. בשל גורמים אלה, בערים רבות בעולם מתפתחים מרכזי עסקים ומסחר משניים בשולי העיר ולאורך נתיבי תחבורה ראשיים מחוץ לעיר. הקניונים ומרכזי הקניות הגדולים המוקמים במרכזים אלה מושכים אליהם חלק ניכר מן המסחר העירוני, שכן נוח יותר לערוך בהם קניות: הם ממוזגים בקיץ ומחוממים בחורף; יש בהם מגוון רחב של חנויות ומוצרים המאפשרים לקונים לערוך את הקניות במקום אחד; ויש בהם מקומות חנייה רבים.
*196*
אזורי התעשייה תופסים שטח נרחב והם בולטים בנוף העירוני. הארובות פולטות העשן של התעשייה המסורתית, או המבנים הגבוהים שבהם ממוקמות לעיתים התעשיות עתירות הידע, בולטים בקו הרקיע העירוני. מפעלי התעשייה הראשונים בתקופת המהפכה התעשייתית הוקמו במרכזי הערים. באותה עת עדיין לא היו אמצעי תחבורה משוכללים, והיה חשוב למקם את המפעלים בקרבת מגורי העובדים. כיום, כאשר מדברים על מיקומם של אזורי התעשייה העירוניים, יש להבחין בין אזורים של מלאכה ותעשייה מסורתית לבין אזורים של תעשיות עתירות ידע:
- מפעלי התעשייה המסורתית ממוקמים באזורים נפרדים, בשולי הערים או מחוץ לערים. העברת אזורי התעשייה לשולי הערים, בעיקר במדינות המפותחות, התרחשה משתי סיבות עיקריות:
1. השטחים הפנויים המעטים, והכבישים הצרים שבמרכזי הערים לא התאימו עוד למפעלים הגדולים ולהעברת חומרי גלם וסחורות.
2. הרעש והזיהום שגרמו המפעלים הטרידו את התושבים, והרשויות ביקשו להרחיקם מאזורי המגורים.
כך עברו מפעלי התעשייה לאזורים שיש בהם שטחים פנויים והקרקע שלהם זולה יותר. במקרים רבים הם הוקמו בקרבת נתיבי תחבורה ראשיים, זאת כדי להקל על אספקת חומרי הגלם ועל שיווק המוצרים המוגמרים. השינויים במיקומה של התעשייה המסורתית השפיעו גם על מערך שימושי הקרקע האחרים בעיר. מבני התעשייה שנעזבו במרכזי הערים נהרסו, ובמקומם נבנו אזורי מסחר ואזורי מגורים מודרניים.
- מפעלי התעשייה עתירת הידע, אשר אינם מייצרים מטרדים סביבתיים, מרוכזים באזורי תעשייה מוגדרים ומתוכננים, שחלקם מצויים קרוב לאזורי מגורים. באזורים אלה נמצאים שירותי עזר מגוונים, והם מתאפיינים בסביבה מטופחת ובמבנים מודרניים של מתכת וזכוכית.
(בספר שתי תמונות: 1. רובע הבורסקאים / מעבדי העורות בעיר פס, מרוקו - אזור של תעשייה מסורתית סמוך לשכונת המגורים.
2. אזור תעשייה מודרני בפרוורי העיר פרת', אוסטרליה.)
פעילות: ערכו השוואה בין אזורי התעשייה המסורתיים לבין אזורי התעשייה עתירי הידע. בתשובתכם התייחסו לגודלם של המפעלים ולמיקומם, לצורת המפעלים ולהשפעתם על איכות הסביבה, למועסקים בכל אחד מסוגי התעשייה וכדומה.
*197*
הפעילות המורכבת המתרחשת בעיר והצורך להפריד בין שימושי הקרקע אינם יכולים להתקיים ללא מערכת תחבורה עירונית יעילה, המאפשרת לאנשים ולסחורות לנוע בין חלקי העיר השונים.
כדי שמערכת התחבורה העירונית תפעל היטב, יש להקצות לה שטחים נרחבים: לכבישים, למחלפים, לתחנות אוטובוס, למגרשי חנייה, למסילות ברזל, לתחנות רכבת, למתקני נמל, לנמלי תעופה ועוד. המחסור בקרקע פנויה, בפרט במרכזי הערים, וכן הגידול המתמיד בעומסי התנועה, מביאים לניצול השטחים שמתחת לפני הקרקע והשטחים שמעליה. בערים רבות מצויה מערכת מסועפת של רכבות תחתיות, ובחלקן אף רכבות עיליות. על התחבורה העירונית נרחיב בפרק הרביעי של היחידה.
(בספר תמונה: רשת כבישים ומחלפים המקשרת את פרוורי לוס אנג'לס, ארה"ב, אל האזור המרכזי של העיר.)
בנוף העירוני בולטים מוסדות ציבור רבים, המשרתים את אוכלוסיית העיר ואת ישובי הסביבה, ובמקרים מסוימים - את המדינה כולה. לדוגמה: מוסדות חינוך - בתי ספר, גני ילדים ואוניברסיטות; מוסדות בריאות - מרפאות ובתי חולים; מוסדות דת - בתי כנסת, כנסיות ומסגדים; מבני תרבות וגידור - מוזאונים, תיאטראות ובתי קולנוע; מוסדות מנהל ושלטון - משרדי ממשלה ועירייה. ככל שהעיר גדולה יותר, כן מבני הציבור הקיימים בה הם גדולים יותר. לא אחת אלה הם מבנים מרשימים, המצטיינים בסגנון בנייה ייחודי ובולטים בנוף העירוני, חלקם אף הופכים לסמלה של העיר.
מיקומם של מבני הציבור תלוי במידה רבה באוכלוסייה שהם משרתים. גני הילדים, בתי הספר והמרפאות מצויים בדרך כלל באזורי המגורים, והם משרתים את האוכלוסייה המצומצמת המתגוררת בהם. לעומת זאת מוסדות השלטון ומרכזי התרבות והבידור, המשרתים את אוכלוסיית העיר כולה ולעיתים אף את אוכלוסיית המדינה כולה, מרוכזים לרוב במרכז העיר.
פעילויות:
1. הביאו דוגמות למבני ציבור בערים שונות בעולם המשמשים כסמל העיר.
2. האם מצויים בישוב מגורכם מבני ציבור המזוהים עם הישוב?
(בספר שתי תמונות: 1. בניין הפרלמנט של הונגריה בעיר הבירה בודפשט.
2. בניין האופרה בסידני, אוסטרליה, אשר הפך לסמל העיר.)
*198*
רוב שטחה של העיר הוא שטח בנוי, אך בכל עיר יש גם שטחים פתוחים מסוגים שונים: גני שעשועים שכונתיים, גנים עירוניים גדולים יותר, פארקים נרחבים ושטחים של נוף טבעי (כגון: נחל החוצה את העיר, חוף ים או חורש טבעי). בערים רבות קיימים גם שטחים פתוחים שכלל לא נעשה בהם שימוש, והם משמשים עתודות קרקע להתפתחות העיר בעתיד. השטחים הפתוחים הם על פי רוב שטחים ציבוריים המתוחזקים על ידי העירייה, והם תורמים רבות לאיכות החיים בסביבה העירונית:
- השטח הפתוח הוא מקום שתושבי העיר יכולים לנוח בו, לשאוף אוויר צח, להנות מהנוף, לעסוק בספורט החביב עליהם, לערוך אירועים חברתיים ולהשתעשע בפעילויות נופש ופנאי אחרים.
- השטח הפתוח מסייע לצמצם את הנזקים הנגרמים לסביבה בגלל צפיפות הבנייה והפעילויות העירוניות:
1. הצמחייה הגדלה בשטח הפתוח משפרת את איכות האוויר.
2. בשטח הפתוח מי הגשמים יכולים לחלחל לאדמה. כך מועשרים מי התהום, ומצטמצמת כמותם של מי הגשמים ההולכים לאיבוד כשהם זורמים על גבי משטחי האספלט והבטון אל מערכת הניקוז והביוב.
- השטח הפתוח משמש בית גידול לצמחים ולבעלי חיים רבים.
- השטח הפתוח תורם לדימוי החיובי של העיר כ"עיר ירוקה" - אזור הכלל שטחים נרחבים של גנים ופארקים ציבוריים, והוא מושך אליו תושבים המחפשים איכות חיים טובה.
היקפם של השטחים הפתוחים משתנה מעיר לעיר. השטחים הפתוחים בתוך העיר אינם נמצאים רק באזור מסוים - הגנים הקטנים פרוסים בכל חלקי העיר, ולרוב הם צמודים למקומות המגורים, ואילו הגנים והפארקים הגדולים מצויים במקרים רבים בשולי העיר.
על אף חשיבותם של השטחים הפתוחים בעיר, קיים מתח בינם לבין שימושי הקרקע האחרים. בערים רבות הולך וגדל הלחץ לשנות את ייעודם ולהפוך אותם לשטחים בנויים. במקומות רבים מתנהלים מאבקים ציבוריים נגד תכניות הפיתוח בשטחים הפתוחים. עוד על כך תקראו בהמשך היחידה.
מושגים: שטח פתוח - שטח שאינו בנוי. השטחים הפתוחים בתחומי העיר וסביבתה כוללים גנים ופארקים, שטחי נוף טבעי, שטחים לא בנויים בין ערים וכדומה.
עתודות קרקע - שטחי הקרקע הלא מבונים בעיר אשר יכולים לשמש לפיתוח בעתיד.
עיר ירוקה - כינוי לעיר שאיכות הסביבה בה גבוהה. הדבר בא לידי ביטוי בשטחי פארקים נרחבים, באוויר נקי, במחזור פסולת, בנתיבי אופניים ועוד.
1. האם אתם מכירים מאבקים הקשורים לפיתוח השטחים הפתוחים בישוב מגוריכם?
2. מדוע, לדעתכם, עיריות ומועצות מקומיות נכנעות לא פעם ללחצים שמפעילים עליהם יזמים פרטיים לבנות בשטחים הפתוחים?
3. התבוננו בתמונה המציגה את סנטרל פארק בניו יורק, והביעו את דעתכם על חשיבותו של הפארק לתושבי העיר.
(בספר תמונה של ה"סנטרל פארק" - הפארק המרכזי של העיר ניו יורק: "ריאה ירוקה" בלב העיר.)
*199*
הקרקע העירונית מוגבלת בהיקפה והיא מבוקשת מאוד, ועל פי רוב שימוש קרקע אחד מונע את קיומו של האחר, לדוגמה: שטח שנבנו עליו שכונת מגורים או כביש, לא ישמש יותר כשטח פתוח. כך נוצרת מעין תחרות על השימוש בקרקע. כדי לנצל היטב את הקרקע העירונית, מבצעים בערי העולם תכנון עירוני.
המתכננים העירוניים נדרשים למשימה מאתגרת במיוחד: הם צריכים לחלק את הקרקע בין שימושי הקרקע השונים באופן שישרת את כלל הגורמים הפועלים במרחב העירוני. ואולם לא אחת לגורמים אלה יש צרכים מנוגדים, לדוגמה: היזמים מעוניינים לבנות לגובה וכך להרוויח יותר משטח האדמה שברשותם, ואילו תושבי העיר אינם מעוניינים שבנייה רבת קומות תתבצע באזורים שאינם מתאימים לכך מבחינת הנוף. זאת ועוד: המתכננים נדרשים להביא בחשבון לא רק את צורכי האוכלוסייה בהווה, אלא לדאוג לכך שגם הדורות הבאים ייהנו מסביבה מתוכננת ואיכותית.
כדי לענות על כל הצרכים האלה, המתכננים מכינים תכניות מתאר. בתכניות המתאר נקבעים שימושי הקרקע בכל שטח העיר. לדוגמה, המתכננים קובעים: אילו שטחים ישמשו למגורים, ואילו ישמשו לתעשייה; היכן יעברו כבישים ראשיים, והיכן יישמרו שטחים פתוחים; ועד לאיזה גובה תותר הבנייה באזורים שונים בעיר. לאחר שמאשרים את תכניות המתאר, הן מקבלות תוקף חוקי ומחייבות את כל הנוגעים בדבר.
המגמה הרווחת כיום בתכנון העירוני היא לחזור לעירוב של שימושי הקרקע השונים - מסחר, תעסוקה ומגורים - אלה באלה, במקום אחד. בערים רבות אזורי המגורים ריקים בשעות הבוקר, ואילו אזורי התעסוקה ריקים בשעות הערב. לפיכך, עירוב שימושי הקרקע מביא לניצול נכון יותר של הקרקע העירונית המוגבלת, מייצר בעיר אווירה חיונית ותוססת, ומצמצם את הצורך בנסיעות.
(בספר תמונה של מפת ראשון לציון ובה אזורים הצבועים בצבעים שונים. היעזרו במנחה.)
תוכנית המתאר החדשה של העיר ראשון לציון אמורה להתאים טוב יותר לגידול האוכלוסייה המהיר שהתרחש בעיר בשנים האחרונות ולתכניות הפיתוח העתידיות של העיר. הצבעים במפה מסמנים את ייעודי הקרקע השונים, לדוגמה: שטחי המגורים השונים מצוינים בצהוב ובכתום, השטחים הפתוחים למיניהם מצוינים בירוק, ואזורי התעסוקה מצוינים בוורוד ובסגול.
מושגים: תכנון עירוני - הכנת תוכנית המגדירה את המטרות ואת השימוש שייעשה בקרקע במרחב העירוני.
תוכנית מתאר - תוכנית המפרטת את שימושי הקרקע במרחב מסוים.
סרטון דילמה: האם לרווח את הבנייה או לצופף אותה?
1. חשבו על שטח פתוח בתחום ישובכם.
א. העלו הצעות לאיזה שימוש לייעד אותו ונמקו את בחירתכם.
ב. האם אוכלוסייה מסוימת עלולה להיפגע מן הייעוד שהצעתם? מדוע?
ג. העלו רעיונות כיצד לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה זו.
2. דפדפו בספר וחפשו תמונה המעידה על תכנון עירוני. הסבירו את בחירתכם.
3. כותר: פעילות בנושא תכנון עירוני.
*200*
*200*
אכן, שימושי הקרקע ברוב הערים דומים, ותהליכי הגלובליזציה המתפשטים בעולם מעצימים את הדמיון בין הערים. ואמנם, לכל עיר יש גם ייחוד משלה. נבחן כמה מן הגורמים המשפיעים על מערך שימושי הקרקע של העיר, על מבנה העיר ועל מראיה, ויוצרים בכל עיר את האופי המייחד אותה.
גודלן של הערים בעולם נע מערים המאכלסות כמה עשרות אלפי תושבים ועד כאלה המאכלסות כמה עשרות מיליוני תושבים. לגודלה של העיר יש השפעה על מערך שימושי הקרקע שלה: לעיר גדולה, שמתרחשת בה פעילות רבה ומגוונת, יהיה מבנה שונה מזה של עיר קטנה, שהיקף הפעילות בה מצומצם יותר, לדוגמה: מרכז העסקים של העיר הקטנה אינו גדול, והמבנים שלו בדרך כלל נמוכים, ואילו בעיר הגדולה יש מע"ר - מרכז עסקים גדול, אשר בדרך כלל גורדי השחקים שלו בולטים למרחקים. בעיר הקטנה יש מע"ר אחד ובו בתי עסק מעטים, ואילו בעיר הגדולה יש, נוסף על המע"ר, גם מרכזי עסקים משניים ובהם עסקים רבים ומגוונים.
(בספר תמונה: העיר דוברובניק, קרואטיה, שאוכלוסייתה מונה כ-42,000 תושבים, ונחשבת לעיר קטנה.)
צורת הנוף השלטת באזור שהעיר שוכנת בו משפיעה על מבנה העיר, על צורת התפשטותה במרחב, על מיקומם של שימושי הקרקע השונים ואף על סגנון הבנייה שלה. הנה כמה דוגמות לכך:
- לעיר שהוקמה באזור מישורי ופתוח יש מעט מגבלות של התפשטות במרחב. לעומת זאת עיר השוכנת באזור הררי - התרחבותה וצורת הבנייה שלה מוכתבות על ידי שיפוע המדרונות ורוחבם של העמקים העוברים בין ההרים.
- ערים השוכנות סמוך לנהר מתפשטות לאורך גדות הנהר, והגשרים המחברים בין שתי הגדות הם חלק מנוף העיר.
(בספר תמונה: אחת מתעלות המים בעיר ונציה. ונציה שוכנת באיטליה, באזור השפך של נהר פו אל הים האדריאתי. העיר נבנתה בהתאם לתנאי הטבע המיוחדים של מקומה: בתיה ניצבים על עמודי עץ, והם נבנו על עשרות איים קטנים, המקושרים ביניהם בכ-400 גשרים. בין האיים עוברות תעלות מים, והשייט הוא אמצעי התעבורה בעיר.)
*201*
הערים השונות הוקמו בתקופות היסטוריות שונות, וברבות מהן אפשר להבחין במבנה העירוני ובצורת הבנייה שהיו מקובלים בתקופת הקמתן. הרומאים, למשל, נהגו לבנות את רחובות הערים בצורת שתי וערב, ודגם זה ניכר עד היום בערים שהוקמו לראשונה בתקופה הרומית. בערים אחרות אפשר לראות שרידי חומה ורחובות צרים ומפותלים, שהם שרידים של אדריכלות שאפיינה את תקופת ימי הביניים. לעיתים בולט בנוף העירוני ארמון גדול ומפואר, ולפניו רחבה גדולה. אלה מעידים על המשטר הריכוזי ששרר במקום ועל מנהגו של השליט לכנס את התושבים כדי להפגין את סמכותו.
הנוף העירוני ושימושי הקרקע של העיר משקפים במידה רבה גם את הרקע התרבותי והחברתי הייחודי של כל עיר: אופיין של שכונות המגורים בעיר משקף את אורח החיים, המנהגים והתרבות של בני העיר, והמקדשים ובתי התפילה המצויים בעיר - בתי הכנסת, הכנסיות או המסגדים - משקפים את הדת העיקרית שתושבי העיר משתייכים אליה או השתייכו אליה בעבר.
בעקבות תהליכי הגלובליזציה, בערים שונות בכל רחבי העולם מתרחשים שינויים חברתיים ותרבותיים דומים. כך נוצר דמיון רב בשימושי הקרקע של ערים רבות, בעיקר הגדולות שבהן, והייחוד שאפיין כל אחת מהן מיטשטש.
בערים רבות בעולם הרסו אתרים ישנים ובנו במקומם אתרים חדשים. כך מבנים, רחובות, רובעים ואף ערים שלמות בעלי ערך היסטורי, תרבותי או אדריכלי רב, נעלמו מן העולם. כיום ניכרת בעולם מגמה הפוכה, ובמקומות רבים מוקדשת תשומת לב לאתרים העתיקים. מכריזים עליהם כ"אתרים לשימור", ומשקיעים הון רב בשיקומם ובשחזור צורתם המקורית. רבים מן האתרים האלה מצויים במרכזי הערים ההיסטוריות, וכך מתקיים במרכזים אלה שילוב מעניין בין ישן לחדש.
ישראל במספרים: העיר יריחו שוכנת מצפון לים המלח, בגובה 250 מטרים מתחת לפני הים. זוהי העיר המיושבת הנמוכה ביותר בעולם וגם אחת הקדומות שבערי העולם.
כותר: חקר מקרה על העיר מכה, ערב הסעודית
(בספר שתי תמונות:
1. קטע מהעיר העתיקה של צנעא, תימן. צנעא בירת תימן נוסדה במאה ה-2 לפנה"ס כמצודה המגנה על צומת דרכי סחר, ומאז ועד ימינו העיר מיושבת ברצף. במאות ה-7-8 הייתה העיר למרכז חשוב בהפצת האיסלם, ומורשתה ההיסטורית והפוליטית ניכרת ב-103 מסגדיה. בתי הקומות הרבים של העיר העתיקה שומרים על מסורת בנייה מיוחדת: המבנים מצופים באדמה ומעוטרים בעיטורים לבנים מיוחדים. העיר העתיקה של צנעא הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, ולצידה התפתחה עיר מודרנית.
2. העיר נצרת ובמרכזה כנסיית הבשורה, המציינת את המקום שבו, על פי המסורת התבשרה מרים, אמו של ישו, על הולדתו הצפויה של בנה. נצרת היא העיר הערבית הגדולה בישראל. המתהלך ברחובותיה של העיר יפגוש בכנסיות ובמנזרים רבים, שכן על פי מסורת הנצרות ישו גדל בנצרת. זהו, ככל הנראה, גם מקור השם "נצרות". מרבית תושביה של העיר כיום הם מוסלמים, אך יש בה גם מיעוט נוצרי גדול.)
*202*
כדי לשמר אתרים ומבנים עירוניים בעלי ערך היסטורי או אמנותי משפצים אותם ומשחזרים את צורתם המקורית. בדרך זאת אפשר לשמר מבנה יחיד, רחוב או שכונה, ולעיתים אף ערים שלמות עוברות תהליך של שימור. כדי לשחזר את צורתו הראשונית של המבנה או של המקום, נעזרים בשרידים הקיימים, בציורים ובתיאורים היסטוריים. לעיתים קרובות צורתו החיצונית של המבנה משוחזרת ברוח התקופה שבה נבנה, ואילו חלקו הפנימי מותאם לתקופה המודרנית: מציידים אותו בתאורה ובמערכות מים, במיזוג, בביוב וכדומה. לעיתים משנים את ייעודו של המבנה. כך, לדוגמה, ארמון הופך למלון וחאן הופך לתאטרון.
במרבית המקרים רשויות העיר והמדינה הן הקובעות אילו מבנים מיועדים לשימור, והן מחייבות את בעלי הנכס לפעול על פי חוקי השימור. גם האו"ם, באמצעות ארגון אונסק"ו, בוחר אתרים וערים בעולם בעלי ערך וחשיבות לתרבות האנושית, וכדי לשמר אותם הוא מכריז עליהם כעל "אתרים לשימור מורשת התרבות העולמית".
1. מהי החשיבות של שימור מבנים ואזורים היסטוריים בעיר?
2. א. האם אתם מכירים בישוב שלכם, או בישוב אחר, מבנה שביצעו בו תהליכי שימור?
ב. האם יש בישוב שלכם או בישוב אחר מבנה שהייתם ממליצים לשמר? הסבירו מדוע.
(בספר תמונה: בית העם של המושבה הגרמנית בחיפה, אשר שופץ והוא משמש כיום כמוזאון העירוני של חיפה. המושבה הגרמנית בחיפה נבנתה באמצע המאה ה-19 על ידי קבוצה של גרמנים נוצרים, "טמפלרים", שבחרו להתגורר בארץ ממניעים דתיים. בתי השכונה נבנו משני עבריה של שדרה רחבה בסגנון אירופי תוך שילוב אלמנטים מקומיים. בימי מלחמת העולם השנייה גירשו הבריטים את הטמפלרים מהארץ, ועם השנים התבלו בתיהם והתפוררו. בסוף המאה ה-20 בוצעו בשכונה תהליכי שיפוץ ושימור ונפתחו בה מסעדות, בתי קפה ובתי עסק אחרים. כיום אזור המושבה הוא מרכז עירוני שוקק, המושך אליו תיירים ותושבים כאחד.)
בכל עיר, קטנה כגדולה, מתרחשת פעילות כלכלית מגוונת. בכל עיר יש תעשייה ומסחר, שירותי תיירות, תרבות וחינוך, בריאות ומנהל. ככל שהעיר גדולה יותר, כן הפעילות בה רבה ומגוונת יותר. היקף הפעילות בכל אחד מהתחומים שונה מעיר לעיר, לדוגמה: התעשייה יכולה להיות פעילות מרכזית ובולטת בעיר אחת, ואילו בעיר אחרת הפעילות התעשייתית תהיה מצומצמת, אבל תבלוט בה מאוד פעילות אחרת - למשל, התיירות. הבסיס הכלכלי של העיר משתקף בנוף העירוני ובשימושי הקרקע שלה, לדוגמה: בעיר שבה הפעילות התעשייתית מרובה - אזורי התעשייה נרחבים; בעיר שמצויים בה אתרי תיירות מרובים - מספר המלונות גדול; בעיר שמצוי בה נמל גדול - הוא תופס חלק גדול משטחה; ובעיר הבירה - שטחי המנהל נרחבים, ומרוכזים בהם מוסדות המנהל והשלטון של המדינה כולה.
(בספר תמונה: אזור בתי הממשל בעיר וושינגטון, בירת ארצות הברית. בוושינגטון נמצאים בתי הממשל של המדינה כולה, ונוכחותם בולטת בנופה של העיר.)
*203*
הניסיון להסביר את מיקומן של התופעות במרחב הוא מיסודות הגאוגרפיה. כאשר הגאוגרף מתבונן במפה יישובית של אזור, של מדינה ואף של העולם כולו, הוא מבקש להבין מדוע הוקמו הישובים היכן שהוקמו, וב"שפתם" של הגאוגרפים - לדעת מהם גורמי המיקום של הישוב.
מאז ומעולם התפתחו ערים במקומות שבהם התקיימו גורמי מיקום מתאימים: יש ערים שנסיבות הקמתן קשורות לתנאים הפיזיים (פני השטח, האקלים, מקורות המים, המחצבים ומקורות האנרגיה) ולאפשרויות הכלכליות שהיו מזומנות במקום הזה; יש ערים שקמו במקום מסוים מסיבות היסטוריות או דתיות, ויש ערים שמיקומן נקבע מהחלטות פוליטיות ומנהליות. לעיתים אפשר להצביע על גורם מיקום מרכזי אחד שהביא למיקומה של העיר במקום שבו היא הוקמה, אך לרוב מיקומה של עיר נקבע מתוך צירוף של גורמים שונים.
גורמי המיקום של ישובים כיום שונים מאלה שהיו בעבר. בעבר הייתה תלותו של האדם בתנאי הטבע רבה, והתנאים הטבעיים היו שיקול מכריע בקביעת מיקומם של הישובים. אך כיום יש לאדם ידע וטכנולוגיה המאפשרים לו ליצור סביבות חיים המותאמות לצרכיו, ולפיכך חשיבותם של תנאי הטבע במקום פחתה.
מתכננים המבקשים לקבוע היכן להקים עיר בימינו מביאים בחשבון שיקולים כמו:
- זמינותו של שטח פתוח לצורך הקמת הישוב ותנאי פני השטח.
- אפשרויות תעסוקה לתושבים.
- נגישות לנתיבי תחבורה ראשיים.
- היכולת לספק לתושבים שירותים מגוונים.
- עתודות קרקע לפיתוח עתידי של העיר.
-איכות הסביבה.
(בספר תמונה: צילום לוין של נמל רוטרדם בהולנד, אשר הוקם בשפך הנהר ריין. הנהר חוצה את האזורים הפוריים והמתועשים במערב אירופה, ואפשר לשוט בו ולהעביר דרכו סחורות. כך הפך נמל רוטרדם ל"שער" לאירופה. עם השנים גדל הנמל, ויחד עימו גדלה גם העיר. מרבית ערי הנמל ממוקמות לחופו של ים, ובמרביתן נוצל מפרץ טבעי או שפך נהר המעניקים הגנה לאוניות העוגנות בתחומן.)
מושגים: גורמי מיקום - הסיבות למיקומן של תופעות מעשה ידי האדם במרחב, כגון ישובים, מפעלים, מרכזי קניות וכדומה. גורמי המיקום כוללים שיקולים פיזיים, כלכליים, פוליטיים, דתיים ואף אידאולוגיים.
כותר: חקר מקרה על רוטרדם, הולנד
*204*
*204*
מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום...
- בהשוואה לכפר, העיר היא ישוב גדול, גם בשטח וגם במספר התושבים.
- צפיפות האוכלוסייה בעיר גבוהה, ורבים מן המבנים הם רבי-קומות.
- ענפי התעסוקה המרכזיים בעיר הם התעשייה, המסחר והשירותים.
- העיר מזמנת מגוון רחב של אפשרויות והזדמנויות בתחומים שונים.
- שימושי הקרקע העיקריים בעיר הם: מגורים, מסחר ושירותים עסקיים, מלאכה ותעשייה, שירותי ציבור, תחבורה ושטחים פתוחים.
- אזורי המגורים תופסים את השטח הנרחב ביותר בעיר, ורמתם משתנה בהתאם למצבה הכלכלי של האוכלוסייה המתגוררת בהם.
- המע"ר הוא האזור היקר והצפוף ביותר בעיר, ועיקר הפעילות הכלכלית בעיר מתרחשת בו.
- מפת שימושי הקרקע מבטאת את מערך שימושי הקרקע בכל עיר.
- ריבוי הצרכים ושימושי הקרקע המתחרים על הקרקע העירונית רב, והם מצריכים תכנון עירוני מקצועי.
- לצד הדמיון בין הערים השונות, לכל עיר ישנם מאפיינים ייחודיים, זאת בגלל ההבדלים בגודל, במיקום, ברקע התרבותי ובבסיס הכלכלי של הערים.
- הגורמים המשפיעים על מיקומן של הערים במרחב הם פיזיים, היסטוריים, דתיים, פוליטיים, מנהליים וכלכליים.
1. נניח שערכתם טיול באזור כפרי מבודד ופגשתם אדם מבוגר שמעולם לא יצא את גבולות המרחב הכפרי שהוא מתגורר בו. ערכו לו היכרות עם העיר - תארו במה שונה העיר מן הכפר שבו הוא מתגורר וכיצד נראים החיים בה.
2. א. ציינו את שימושי הקרקע השונים האופייניים לעיר.
ב. הסבירו מה הם היתרונות ומה הם החסרונות בהפרדה בין שימושי הקרקע בעיר.
ג. הסבירו מה הם היתרונות ומה הם החסרונות בעירוב שימושי הקרקע בעיר.
3. א. באזורים של תעשייה עתירת ידע, מצטמצם הצורך בהפרדה בינם לבין שימושי קרקע אחרים. הסבירו מדוע.
ב. בדקו בישוב שלכם היכן נמצאים אזורי התעשייה והמלאכה. אילו היה הדבר תלוי בכם, האם הייתם משאירים אותם במקומם או הייתם מעבירים אותם למקום אחר? הסבירו מדוע.
4. עיינו במפת שימושי הקרקע בניו יורק (בעמוד 191) ובחרו עוד שתי מפות עירוניות באטלס.
א. ציינו את שימושי הקרקע הקיימים בערים שבחרתם.
ב. בכל עיר, הסבירו את הגורמים למיקומו של שימוש קרקע אחד לפחות.
5. א. תארו שינויים שהתרחשו בשימושי הקרקע של הישוב שאתם מתגוררים בו. תוכלו להיעזר בהוריכם, בותיקי הישוב, ברשויות העיר ועוד.
ב. מדוע התרחשו שינויים אלה, לדעתכם?
*205*
ריק, אזור א, אזור ב |
הרמה הכללית של האזור (מבוסס, בינוני, עני), --, -- |
סוג הבנייה ואיכות הבנייה, --, -- |
טיב ומגוון השירותים, --, -- |
שטחים פתוחים, גינות ופארקים, --, -- |
מבני הציבור, --, -- |
הרכב האוכלוסייה (קבוצות גיל, מוצא, חילונים / דתיים ועוד), --, -- |
7. אילו התבקשתם לצלם תמונה ולהסביר בעזרתה את המושג "בידול מרחבי", מה הייתם מצלמים? היכן? |
8. א. כתבו לפחות שלושה מאפיינים של אזורי מע"ר.
ב. כיצד משפיעה על המע"ר בעיר בנייתם של מרכזי קניות גדולים מחוץ לעיר?
9. בירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל, יש מבני ציבור מיוחדים, למשל בית המשפט העליון. הביאו ארבע דוגמות נוספות למבני ציבור ייחודיים בירושלים.
10. מבני הציבור הם, במקרים רבים, המבנים המעניינים והמרשימים בעיר. חפשו ברשת האינטרנט תמונה של מבנה ציבור בולט ומרשים, לדעתכם, באחת מהערים בעולם. כתבו מהו המבנה ובאיזו עיר הוא נמצא. ערכו תצוגה של המבנים שמצאתם על אחד מקירות הכיתה.
11. תארו ויכוח בין שני אנשים בעלי אינטרסים מנוגדים: האחד רוצה לשמור על כמה שיותר שטחים פתוחים בעיר, והשני רוצה לשנות את הייעוד של השטחים הפתוחים ולהפוך אותם לאזורים בנויים. הציגו את הטיעונים של כל אחד מהם.
12. מבנים שונים ואף אזורים שלמים בעיר משנים את ייעודם במהלך השנים.
א. שערו את הסיבות לשינוי בכל אחד מהמקרים הבאים: בית ספר נסגר והופך למרכז קהילתי; מחסני נמל ששימשו לאחסון סחורות הופכים לחנויות ולמסעדות; שכונת עוני הופכת לשכונת יוקרה; ארמון מלוכה הופך למוזאון; שטח פתוח הופך לשכונת מגורים; שטח חולות על חוף הים הופך לאזור של מלונות.
ב. האם אתם מכירים בישוב שלכם מבנים או אזורים ששינו את ייעודם? ספרו עליהם.
13. בחרו שני ישובים בישראל שתנאי הטבע היו, לדעתכם, בין גורמי המיקום שלהם (האקלים, מחצבים, מקורות מים, קרקע פורייה). לצד כל ישוב, כתבו אילו תנאי טבע השפיעו על מיקומו.
14. פרטו את גורמי המיקום של הישוב שאתם מתגוררים בו - האם התנאים הפיזיים השפיעו על קביעת מיקומו? אירוע היסטורי כלשהו? החלטת ממשלה? איכות הסביבה?
15. עבודה בקבוצה:
א. כל קבוצה תבחר עיר כלשהי בעולם ותכין מצגת על אודותיה. התייחסו להיבטים השונים המופיעים בסעיף זה: גודלה של העיר, צורת הנוף, ההיסטוריה של העיר, הרקע התרבותי של העיר והבסיס הכלכלי שלה.
ב. לאחר שכל קבוצה תציג את העיר שבחרה, ערכו דיון במליאה: האם הערים דומות? שונות?
16. כותר: מגוון חקרי מקרה העוסקים בערים בעולם.
עבודת חקר: עם סיום הפרק, עוצרים וחושבים על עבודת החקר - האם יש נושא שנראה לכם מעניין במיוחד? נושא שחידש לכם משהו או סיקרן אתכם? האם יהיה לכם מעניין לחקור אותו בישוב שלכם?
*206*
*206*
למהפכת העיור ולגלובליזציה יש השפעה רבה על העיר. בפרק זה נתמקד בשלושה היבטים מרכזיים של השפעה זו:
- חל גידול עצום במספר הערים ובמספר תושבי הערים, והחלו לצמוח ערי ענק; התרחב שטחן של הערים, וצמחו פרוורים ומטרופולינים.
- ההבדלים ברמת הפיתוח של מדינות העולם משתקפים במידה ניכרת בערים ויוצרים הבדלים בין הערים במדינות המפותחות לערים במדינות הפחות מפותחות.
- מהפכת המידע ותהליכי הגלובליזציה יוצרים סוג חדש של ערים - ערי עולם (ערים גלובליות).
*206*
הגידול העצום במספר התושבים העירוניים בעולם מביא לידי כך שמספר הערים בעולם גדל: עוד ועוד ערים מתווספות למערכת העירונית העולמית בדרכים שונות:
- ישובים כפריים הופכים לערים - חלק מהערים החדשות הן כפרים שגדלו, שינו את אופיים הכפרי והפכו בהדרגה לערים. כך קרה, לדוגמה, בפתח תקווה ובראשון לציון בישראל, אשר היו בעברן מושבות חקלאיות וכיום הן ערים גדולות.
- ערים חדשות - ישובים אחרים מוקמים מלכתחילה כערים כדי לקלוט מהגרים חדשים ולהקל את הצפיפות בערים הגדולות. ערים חדשות כאלה הוקמו, לדוגמה, סביב קהיר בירת מצרים. זאת גם הייתה אחת ממטרות הקמתן של ערים כמו ירוחם, נתיבות, כרמיאל ומודיעין בישראל.
גידול האוכלוסייה בשנזן, סין בין השנים 1980-2010
(בספר גרף - היעזרו במנחה.)
1980: כ-400 אלף אנשים
1985: כ-900 אלף אנשים
1990: כ-1.2 מיליון אנשים
1995: קצת יותר מ-4 מיליון אנשים
2000: כ-7 מיליון אנשים
2005: כ-8 מיליון אנשים
2010: כ-10.1 מיליון אנשים
(בספר תמונה: העיר שנזן במבט מלמעלה. עד שנות ה-70 הייתה שנזן כפר דייגים קטן בסין, ואולם, בעשרות השנים האחרונות גדל הכפר בממדים מדהימים והפך לעיר המונה כיום למעלה מ-10 מיליון תושבים.)
*207*
לאורך מרבית שנות ההיסטוריה העירונית היו הערים קטנות, והתגוררו בהן רק כמה אלפי תושבים. הערים הגדולות היו תופעה יוצאת דופן, והיו אלה בדרך כלל ערי בירה של אימפריות חזקות.
צמיחתן של ערים בנות מיליוני תושבים היא אחת התוצאות הבולטות של מהפכת העיור. בסוף המאה ה-18 הייתה לונדון העיר היחידה בעולם עם אוכלוסייה בת 1 מיליון תושבים בקירוב. כיום, בעשור השני של המאה ה-21, יש בעולם מאות ערים שמספר תושביהן עולה על מיליון. ויש אף ערי ענק - רצפים עירוניים שמתגוררים בהם למעלה מ-10 מיליון תושבים.
מרבית ערי הענק נמצאות כיום במדינות הפחות מפותחות - מדינות שבהן תהליך העיור נמצא בעיצומו, בעיקר במדינות דרום-מזרח אסיה. בחלקן האוכלוסייה ממשיכה לגדול בקצב מהיר שלא היה כמותו עד כה בהיסטוריה האנושית, ואין לדעת לאילו ממדים יגיעו ערים אלה בעתיד. על פי התחזיות, בשנת 2025 יהיו בעולם 37 ערי ענק, למעלה ממחציתן ביבשת אסיה, ואחד מכל 13 תושבים בעולם יתגורר בהן.
- הגירה: מספר המהגרים אל העיר, בעיקר במדינות הפחות מפותחות, גדול הרבה יותר ממספרם של התושבים העוזבים אותה.
- ריבוי טבעי: שיעור הריבוי הטבעי גבוה, בעיקר בערים שבמדינות הפחות מפותחות, מאחר שחלק ניכר מהמהגרים לערים הם צעירים בגיל הפריון. גם שיעורי התמותה בערים נמוכים יותר, שכן העיר מספקת שירותי בריאות וחינוך ברמה גבוהה יותר.
- התפשטות הערים במרחב: כאשר הערים מתפשטות בשטחן, הן מספחות אליהן ישובים המצויים בקרבתן ואת תושביהם.
מושגים: עיר ענק (בלועזית: מגה-סיטי) - רצף עירוני שמתגוררים בו למעלה מ-10 מיליון בני אדם.
- בשנת 1970 היו בעולם רק 2 ריכוזים עירוניים בני למעלה מ-10 מיליון תושבים: טוקיו (23.3 מיליון) וניו יורק (16.2 מיליון). כיום יש בעולם למעלה מ-20 ריכוזים עירוניים כאלה.
- בעיר הגדולה בעולם, טוקיו, ובאזור המעויר סביבה, מתגוררים כ-37 מיליון תושבים - כמעט פי 5 ממספרם של תושבי מדינת ישראל כולה!
האוכלוסייה העירונית בעולם (באחוזים מכלל תושבי הערים בעולם) - חלוקה לפי גודל ערים, 2011
(בספר דיאגרמת "עוגה" - היעזרו במנחה.)
ערים שמספר תושביהן הוא עד 500 אלף: 50.9 אחוזים
ערים שמספר תושביהן הוא בין 500 אלף ל-1 מיליון: 10.1 אחוזים
ערים שמספר תושביהן הוא בין 1 מיליון ל-5 מיליון: 21.3 אחוזים
ערים שמספר תושביהן הוא בין 5 מיליון ל-10 מיליון: 7.8 אחוזים
ערים שמספר תושביהן הוא 10 מיליון ויותר: 9.9 אחוזים
מקור: UN Population Division, 2012
1. התבוננו בדיאגרמת ה"עוגה" ונתחו אותה:
א. איזה אחוז מתושבי הערים בעולם מתגוררים בערים קטנות (ערים שמתגוררים בהן פחות מחצי מיליון תושבים)?
ב. איזה אחוז מתושבי הערים בעולם מתגוררים בערי ענק (ערים שמתגוררים בהן 10 מיליון תושבים ומעלה)?
2. שערו ותארו את ההבדלים בין עיר קטנה, שמתגוררים בה פחות מחצי מיליון תושבים, לבין עיר ענק, שמתגוררים בה יותר מ-10 מיליון תושבים. בתשובתכם התייחסו להיקף ולמגוון של תחומים שונים, כגון: מערכת תחבורה, תשתיות, שירותי חינוך, תרבות וספורט, שירותי בריאות, פארקים וגני שעשועים, חנויות, בתי אופנה ומקומות בילוי.
3. אילו קשיים עומדים לפני עיר שמספר תושביה גדל במהירות? התייחסו לתחומים כגון מגורים, מקורות פרנסה, תחבורה ואיכות הסביבה.
*208*
(בספר מפת העולם ובה כל עיר ענק מסומנת בנקודה אדומה. היעזרו במנחה.)
המקום בדירוג כיום, העיר והמדינה, מספר התושבים ב-2011, מספר התושבים המשוער ב-2025 |
1, טוקיו (יפן), 37.2 מיליון, 38.7 מיליון |
2, דלהי (הודו), 22.6 מיליון, 32.9 מיליון |
3, מכסיקו סיטי (מכסיקו), 20.4 מיליון, 24.6 מיליון |
4, ניו יורק סיטי (ארה"ב), 20.4 מיליון, 23.6 מיליון |
5, שנגחאי (סין), 20.2 מיליון, 28.4 מיליון |
6, סאו פאולו (ברזיל), 19.9 מיליון, 23.2 מיליון |
7, מומביי (הודו), 19.7 מיליון, 26.6 מיליון |
8, בייג'ינג (סין), 15.6 מיליון, 22.6 מיליון |
9, דאקה (בנגלדש), 15.4 מיליון, 22.9 מיליון |
10, כלכתה (הודו), 14.4 מיליון, 18.7 מיליון |
11, קראצ'י (פקיסטן), 13.9 מיליון, 20.2 מיליון |
12, בואנוס איירס (ארגנטינה), 13.5 מיליון, 15.5 מיליון |
13, לוס אנג'לס וסביבתה (ארה"ב), 13.4 מיליון, 15.7 מיליון |
14, ריו דה ז'נרו (ברזיל), 12 מיליון, 13.6 מיליון |
15. מנילה (הפיליפינים), 11.9 מיליון, 16.3 מיליון |
מקור: World Urbanization Prospects, 2011 |
פעילויות:
1. עיינו במפה שלמעלה:
באיזו יבשת מצויות ערי ענק רבות? באילו יבשות מספר ערי הענק קטן? ובאיזו יבשת אין ערי ענק כלל?
א. כמה מערי הענק של העולם מצויות כיום במדינות המפותחות? וכמה מהן מצויות במדינות הפחות מפותחות?
ב. אילו ערים צפויות לגדול מהר יותר: אלה שבמדינות המפותחות או אלה שבמדינות הפחות מפותחות? הסבירו.
ג. רשימת הריכוזים העירוניים הגדולים בעולם צפויה להשתנות בשנת 2025: לגוס (ניגריה) ושנזן (סין) יצטרפו לרשימת 15 הגדולות, ואילו בואנוס איירס (ארגנטינה) וסאו פאולו (ברזיל) יידחקו למקומות נמוכים יותר ברשימה. מה יכולות להיות, לדעתכם, הסיבות לכך?
ד. האם העובדות שצוינו בסעיף ג תואמות את הממצאים שלכם בסעיף ב?
*209*
בעבר, כשאוכלוסיית הערים הייתה קטנה וקצב גידולה היה איטי - גם שטחה של העיר היה קטן וכמעט לא השתנה במשך מאות שנים. כאשר החלה אוכלוסיית הערים לגדול במהירות נוצר צורך בעוד שטחים למגורים, לתעסוקה, לשירותים ולתחבורה, והעיר הלכה והתפשטה במרחב. התפשטותה של העיר במרחב יצרה תופעות עירוניות שונות. נתמקד בכמה מהן.
כלי התחבורה החדשים שפותחו מאז המאה ה-19, במיוחד הרכבת והחשמלית, אפשרו לתושבי העיר לעבור להתגורר בשוליה ולהמשיך לעבוד במרכז העיר. כך החל אחד התהליכים הבולטים ביותר שהתרחשו במרחב העירוני במאה ה-20: תהליך הפירוור. הפרוורים אפשרו לתושבים להתגורר בדירות מרווחות וזולות יותר ובבתים צמודי-קרקע. אמנם לא היו בפרוורים מקומות תעסוקה, אך תושביהם המשיכו לעבוד בעיר הגדולה.
תחילה הוקמו הפרוורים לאורך נתיבי הרכבת וסביב תחנות הרכבת. כאשר הומצאה המכונית ונסללו ברחבי העיר מערכות של כבישים, הואץ תהליך הפירוור והוקמו פרוורים גם בשטחים שבין נתיבי הרכבת. ככל שגדל מספר המכוניות והתרחב השימוש בהן, כן התרחב שטחה של העיר ונוספו לה עוד ועוד פרוורים. במהלך הזמן החלה לצאת לשולי הערים גם חלק מהפעילות הכלכלית שהייתה מרוכזת במרכזי הערים - עסקים הזקוקים לשטח נרחב, משרדים ומרכזי מסחר - ותהליך הפירוור התרחב עוד יותר.
מושגים: פרוור - אזור בשולי העיר שנועד למגורים בלבד. מאפיינים אותו על פי רוב צפיפות נמוכה של בנייה ובתים צמודי-קרקע.
פירוור - תהליך הקמתם של פרוורים בשולי הערים.
יש הטוענים כי פיתוח הפרוורים אינו הפתרון המתאים לצפיפות העירונית. הביאו נימוקים המחזקים טענה זאת. בדבריכם התייחסו לפגיעה בסביבה הטבעית, ולמספר התושבים היכולים לגור בפרוורים.
(בספר תמונה: מבט מלמעלה על פרוורים בעיר מילטון, אחת הערים במטרופולין טורונטו, קנדה. מקובל לראות בפרוורים אזורי מגורים המעניקים לתושביהם איכות חיים גבוהה - צפיפות מגורים נמוכה, איכות סביבה גבוהה ושירותים ברמה גבוהה.)
*210*
כל עוד היו הערים קטנות והתפתחו באיטיות - נשמר המרחק בין עיר לעיר, והיה ברור היכן העיר מתחילה והיכן היא מסתיימת. כאשר התרחבו השטחים הבנויים של הערים, הם "נפגשו" בהדרגה עם השטחים הבנויים של הישובים הסמוכים אליהן ונוצר רצף של שטחים בנויים. רצף עירוני כזה מכונה "מטרופולין".
על פי רוב, המטרופולין מתפתחת סביב עיר אחת גדולה - "העיר המרכזית", אשר על שמה נקראת המטרופולין כולה. כך, לדוגמה, מטרופולין ניו יורק נקראת על שם העיר המרכזית שלה - ניו יורק, ומטרופולין תל אביב נקראת על שם העיר המרכזית שלה - תל אביב.
מטרופולין המתפתחת בדגם כזה מתפשטת סביב העיר המרכזית כלפי חוץ ויוצרת מבנה של גלעין המוקף בטבעות: הגלעין הוא העיר המרכזית, והיא מוקפת ב"טבעות" של ישובים. בטבעת הפנימית מצויים הישובים הגובלים בעיר המרכזית, ובטבעת החיצונית מצויים הישובים המרוחקים ביותר מהעיר המרכזית. לעיתים מתפתח דגם אחר של מטרופולין - מטרופולין בעלת כמה מוקדים, הנוצרים מהתלכדות של ערים דומות בגודלן.
המטרופולין מורכבת ממספר רב של ישובים עירוניים וישובים כפריים. בין הישובים שבתחומי המטרופולין אין בהכרח רצף בנוי מתמשך, אך הם מקיימים ביניהם קשרים בתחומים שונים. החשוב בקשרים שהישובים שבתחומי המטרופולין מקיימים ביניהם הוא היוממות אל העיר המרכזית.
העיר המרכזית היא ה"לב הפועם" של המטרופולין. היא משמשת מרכז כלכלי ותרבותי למטרופולין כולה. מצוי בה הריכוז הגדול ביותר של מקומות עבודה,
שירותים, מסחר ומקומות בילוי, ומספר האנשים שעוברים בה ביממה גדול פי כמה ממספר התושבים החיים בה בקביעות.
בעיר המרכזית מחירי הקרקע גבוהים, רוב המבנים רבי-קומות, עומס התנועה גדול והשטחים הפתוחים מועטים. ככל שמתרחקים מן העיר המרכזית לעבר ישובי הטבעת החיצונית, אופי הישובים משתנה: אזורי המגורים רבים יותר, מקורות התעסוקה מועטים יותר, התושבים צעירים יותר, ורב יותר מספר המשפחות עם ילדים. בטבעת החיצונית מצויים ישובים כפריים רבים, ויש בה יותר בנייה צמודת-קרקע ושטחים פתוחים. כיום רבים מהישובים האלה מאבדים בהדרגה את אופיים הכפרי.
מושגים: מטרופולין - רצף עירוני גדול הכלל ערים, ישובים עירוניים, ישובים כפריים וכן את השטחים הפתוחים המעטים שסביבם.
העיר המרכזית - העיר הראשית של המטרופולין. עיר זו משמשת מרכז כלכלי ותרבותי למטרופולין כולה.
בישראל קיימות ארבע מטרופולינים: תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה ובאר שבע. מטרופולין תל אביב היא הותיקה והגדולה ביותר ומתגוררים בה כ-45 אחוז מכלל תושבי המדינה. בשל היקפה, עוצמתה ואופייה המיוחד, יש המכנים אותה "מדינת תל אביב".
ישובים ואוכלוסייה במטרופולין תל אביב בשנת 2011
גלעין וטבעות, מספר ישובים, מספר תושבים, צפיפות לקמ"ר |
גלעין (תל אביב), 1, 404,800, 7955 |
טבעת פנימית, 13, 890,200, 7392 |
טבעת תיכונה, 31, 1,064,200, 3659 |
טבעת חיצונית, 207, 1,042,400, 993 |
סה"כ מטרופולין תל אביב, 252, 3,401,700, 2250 |
מקר: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
(בספר תמונה של מפת ישראל, ובה מסומנים בצבע אזורים שונים במטרופולינים - גלעין המטרופולין, הטבעת הפנימית, הטבעת התיכונה והטבעת החיצונית של המטרופולין וגבול המטרופולין. היעזרו במנחה.)
*211*
לכל אחד מן הישובים השונים בתחומי המטרופולין יש רשות מקומית משלו, האחראית לספק לתושביה שירותי חינוך, ניקיון, רווחה, דת ועוד. ואולם בתחומים רבים יש יתרון לשיתוף פעולה בין הישובים במטרופולין לצורך אספקה יעילה וזולה יותר של שירותים ותשתיות. כאלה הם, לדוגמה, שירותי הכבאות, מערכת אספקת המים ופינוי הביוב, מערכת התחבורה הציבורית ועוד. ואכן, ישובי המטרופולין משתפים פעולה ביניהם בתחומים שונים. כזה הוא, לדוגמה, "איגודן - איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה". זהו ארגון המשותף ל-7 הערים המרכזיות במטרופולין תל אביב ומטפל בשפכים (ביוב) של כ-2 מיליון התושבים המתגוררים באזור זה. במקומות מסוימים, כדוגמת מטרופולין טוקיו ומטרופולין לונדון, אף פועלת עיריית גג, המטפלת בענייני המטרופולין במרוכז.
מושגים: יוממות - נסיעה יום-יומית מישוב אחד לישוב אחר, בעיקר לצורכי עבודה. היוממות אופיינית לאזורים מטרופוליניים.
רשות מקומית - הגוף האחראי לניהולו של ישוב (הן ישוב כפרי והן ישוב עירוני). המועצות המקומיות, המועצות האזוריות והעיריות הן רשויות מקומיות.
עיריית גג - עירייה המטפלת בנושאים המשותפים למרחב המטרופוליני כולו.
א. באיזה אזור של המטרופולין מספר הישובים הוא הקטן ביותר? באיזה אזור מספר התושבים הוא הגדול ביותר?
ב. באיזה אזור של המטרופולין מתגוררים התושבים המעטים ביותר? באילו אזורים מספר התושבים הוא הגבוה ביותר?
ג. באיזה אזור הצפיפות היא הגבוהה ביותר? באיזה אזור היא הנמוכה ביותר?
ד. הסבירו את הממצאים שלכם.
2. מה הם, לדעתכם, היתרונות בכך שכל ישוב מספק שירותים לתושביו באופן עצמאי? מהם היתרונות בכך שישובים סמוכים מספקים שירותים שונים יחדיו?
(בספר תמונה: מבט מלמעלה על המטרופולין טוקיו, יפן. טוקיו היא המטרופולין הגדולה בעולם.)
*212*
בחלק מהמדינות מתפתחת רק מטרופולין אחת, על פי רוב סביב עיר הבירה. במדינות אחרות מתפתחות כמה מטרופולינים סביב כמה ערים גדולות. במדינות שיש בהן כמה מטרופולינים סמוכות מתרחשת לעיתים תופעה עירונית רבת-עוצמה: השטחים הבנויים של המטרופולינים גדלים וגדלים, ועם הזמן הם "מתקרבים" זה לזה ויוצרים רצף עירוני ענק, המכונה "מגלופוליס". כוחם הכלכלי והתרבותי של אזורי המגלופוליס עצום, וכמחצית מכלל הפעילות הכלכלית בעולם מתרחשת בהם.
בין אזורי המגלופוליס הגדולים והחשובים בעולם:
- האזור הצפון-מזרחי של ארה"ב (ראו מפה בהמשך העמוד)
- המרחב המשתרע לאורך מרכז יפן (ראו מפה בהמשך העמוד)
- מערב אירופה
- רצועת החוף בדרום-מזרח ברזיל
- כמה אזורי מגלופוליס המתפתחים בסין: הגדולים שבהם בדלתות של השיאנג-ג'יאנג (היאנג-צה) ונהר הפנינה.
מושגים: מגלופוליס (מיוונית, אזור עירוני גדול) - רצף עירוני ענק הנוצר עקב התחברותן של כמה מטרופולינים זו לזו. המגלופוליס מתפרסת על פני מאות קילומטרים, ומתגוררים בה עשרות מיליוני תושבים.
רצפים עירוניים גדולים בעולם
מגלופוליס בצפון-מזרח ארה"ב
(בספר תמונה של מפת המדינות באזור הצפון-מזרחי של ארה"ב. המדינות הנכללות במגלופוליס ומסומנות בסגול הן: מסצ'וסטס, רוד איילנד, קונטיקט, ניו ג'רזי, דלווייר ומרילנד. במפה מסומנות גם הערים הגדולות ביותר במגלופוליס: בוסטון, פרובידנס, הרטפורד, ניו יורק, ניו ג'רזי, פילדלפיה, וושינגטון ובולטימור.)
בצפון-מזרח ארה"ב, לאורך החוף המזרחי של המדינה, נוצר אזור מגלופוליס המשתרע לאורך 800 ק"מ - מהעיר בוסטון ועד העיר וושינגטון בדרום. במגלופוליס הזה מתגוררים כ-52 מיליוני בני אדם (17 אחוז מכלל אוכלוסיית ארה"ב).
מגלופוליס ביפן
(בספר תמונה של מפת יפן, ובה המגלופוליס של טוקיו מסומן בסגול. במפה מסומנות גם הערים הגדולות ביותר במגלופוליס: טוקיו, קווסאקי, יוקוהמה, נגויה, קיוטו, קובה, אוסקה, הירושימה ופוקואוקה.)
ביפן התפתח רצף עירוני ענק, המשתרע לאורך 1200 ק"מ. תחילתו בחוף המזרחי של המדינה, והוא נמשך לאורך הים הפנימי. במגלופוליס הזה מתגוררים כ-80 מיליון בני אדם (כשני שלישים מאוכלוסיית יפן).
1. עיינו בהדמיית הלוין בעמ' 97, וזהו שניים מאזורי המגלופוליס המוזכרים בטקסס. היעזרו באטלס וערכו רשימה של הערים הגדולות המצויות בתחומיהן.
2. הסבירו: מדוע אזורי המגלופוליס כה בולטים בתצלומי לוויין?
*213*
*213*
מאפיינים רבים משותפים לערים שבמדינות המפותחות ולערים שבמדינות הפחות מפותחות, בעיקר לגדולות שבהן. גם בערים שבמדינות המפותחות וגם בערים שבמדינות הפחות מפותחות מצויים מרכזי עסקים מודרניים ושכונות יוקרה מטופחות לצד אזורים מיושנים ושכונות עוני. ההבדל המהותי בין שתי קבוצות הערים הוא בגודל ובהיקף של התופעות. כך, לדוגמה, בלגוס, בירת ניגריה, שהיא אחת הערים העניות בעולם, ובניו יורק, שהיא אחת הערים העשירות בעולם - מצויות גם שכונות מבוססות וגם שכונות עוני, אלא שבלגוס מרבית השכונות הן שכונות עוני, ורק מעטות הן שכונות היוקרה, ואילו בניו יורק התמונה הפוכה.
(בספר ארבע תמונות:
העיר קדיז, ספרד, אחת המדינות המפותחות בעולם: 1. שכונת עוני בעיר, 2. שכונה מבוססת בעיר.
העיר גואטמלה סיטי, בירת גואטמלה, אחת המדינות הפחות מפותחות בעולם: 3. שכונת עוני בעיר, 4. שכונה מבוססת בעיר.)
*214*
הגורמים העיקריים להבדלים בין הערים שבמדינות המפותחות ובין הערים שבמדינות הפחות מפותחות נובעים מהיקף המשאבים העומדים לרשותן ומקצב העיור המתרחש בהן: הערים שבמדינות המפותחות נהנות ממשאבים רבים וקצב גידול האוכלוסייה שלהן איטי יחסית, ואילו לערים שבמדינות הפחות מפותחות יש משאבים מוגבלים וקצב גידול האוכלוסייה שלהן מהיר ביותר. במצב כזה קשה לערים שבמדינות הפחות מפותחות לפתח את המערכות העירוניות בהתאם לקצב הגידול. מצב זה מכונה "עיור יתר". הגידול המהיר במספרם של תושבי הערים במדינות הפחות מפותחות גורם לכך שערים אלה הן הצפופות בעולם.
מושגים: עיור יתר - מצב של גידול אוכלוסייה מהיר, שבו פיתוח המערכות העירוניות למיניהן, כגון תשתיות, מקומות עבודה, דיור ושירותים, אינו מצליח להדביק את קצב גידול האוכלוסייה. במצב זה המערכות העירוניות אינן מתפקדות, ולתושבים נגרם סבל רב.
(בספר גרף - היעזרו במנחה.)
1950:
ניו יורק (ארה"ב) - 12.3 מיליון תושבים
טוקיו (יפן) - 11.2 מיליון תושבים
פריז (צרפת) - 6.2 מיליון תושבים
סידני (אוסטרליה) - 1.6 מיליון תושבים
1970:
ניו יורק (ארה"ב) - 16.1 מיליון תושבים
טוקיו (יפן) - 23.2 מיליון תושבים
פריז (צרפת) - 8.2 מיליון תושבים
סידני (אוסטרליה) - 2.6 מיליון תושבים
1990:
ניו יורק (ארה"ב) - 16 מיליון תושבים
טוקיו (יפן) - 32.5 מיליון תושבים
פריז (צרפת) - 9.3 מיליון תושבים
סידני (אוסטרליה) - 3.6 מיליון תושבים
2011:
ניו יורק (ארה"ב) - 20.1 מיליון תושבים
טוקיו (יפן) - 37.2 מיליון תושבים
פריז (צרפת) - 10.5 מיליון תושבים
סידני (אוסטרליה) - 4.4 מיליון תושבים
2025 (תחזית):
ניו יורק (ארה"ב) - 23.5 מיליון תושבים
טוקיו (יפן) - 38.7 מיליון תושבים
פריז (צרפת) - 12.1 מיליון תושבים
סידני (אוסטרליה) - 5.6 מיליון תושבים
צפיפות האוכלוסייה במבחר מטרופולינים בעולם בשנת 2013
דירוג המטרופולין לפי צפיפות האוכלוסייה, שם המטרופולין, מספר התושבים במטרופולין, שטח המטרופולין בקמ"ר, הצפיפות לקמ"ר |
1, דאקה (בנגלדש), 14,399,000, 324, 44,500 |
2, היידארבאד (פקיסטן), 2,850,000, 73, 39,300 |
3, מומביי (הודו), 17,307,000, 546, 31,700 |
9, הונג קונג (סין), 7,162,000, 275, 26,100 |
15, בוגוטה (קולומביה), 9,009,000, 414, 21,700 |
261, קהיר (מצרים), 15,071,000, 1658, 9100 |
348, תל אביב (ישראל), 3,421,000, 479, 7100 |
440, לונדון (בריטניה), 9,576,000, 1623, 5900 |
574, טוקיו-יוקוהמה (יפן), 37,239,000, 8547, 4400 |
865, אטלנטה (ארה"ב), 4,707,000, 6851, 700 |
מקור: Demographia World Urban Areas, 2013 |
1. התבוננו בגרפים.
א. תארו את ההבדלים בקצב גידול האוכלוסייה בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות.
ב. האם ההבדלים שמצאתם צפויים להימשך גם בעתיד?
ג. שערו: מה הם הקשיים שמתעוררים בעיר הגדלה במהירות רבה?
א. האם יש קשר בין צפיפות המטרופולין לבין גודלה או שטחה? הביאו דוגמות לטענותיכם.
ב. התייחסו לצפיפות במטרופולין תל אביב ביחס למטרופולינים אחרות בעולם.
*215*
...זה אומר לחיות בעיר שיש בה קשיי תעסוקה מרובים
אחד הקשיים הבולטים המאפיינים את הערים במדינות הפחות מפותחות הוא המחסור במקומות עבודה. מספר התושבים בערים אלה גדל, כאמור, בקצב מהיר מאוד, אבל מספר מקומות העבודה אינו גדל בקצב דומה. כך קורה שבערים אלה נוצרת אבטלה ותושבים רבים, ובעיקר אלה המגיעים אליהן מן הכפרים, מתקשים למצוא בהן עבודה.
במצב זה - כדי להתקיים, חלק גדול מן התושבים עוסקים בעבודות מזדמנות שונות: רוכלות, צחצוח נעליים, מכירת מזון בדוכני רחוב, עבודות ניקיון, סבלות, "איסוף מציאות" בפחי הזבל ועבודות זמניות אחרות. ההכנסות מעבודות אלה נמוכות ביותר, והן מספיקות בקושי לקיומם. גם העובדים במקומות עבודה "מסודרים" כדוגמת מפעלי תעשייה או משרדי ממשלה במקרים רבים אינם זוכים לשכר הולם ולתנאי עבודה נאותים - הם עובדים שעות רבות ביממה, ללא חוזים מסודרים, ואין להם זכויות (ימי חופשה וזכויות אחרות).
הגידול המהיר יוצר עומס רב על התשתיות הקיימות, ומעט המשאבים המצויים בידי הרשויות לבניית תשתיות ושירותים נוספים אינם מצליחים להשיג את קצב העיור. כך במקומות רבים אין מערכות ביוב מוסדרות, אין אספקה של מים ראויים לשתייה, אין מערכת לאיסוף אשפה ואין אספקת חשמל מסודרת. המחסור בתשתיות בסיסיות מעודד התרבות של חידקים וחומרים מזהמים ומגביר את התחלואה. קצב הגידול המהיר מקשה גם על אספקה של שירותים לכלל התושבים - שירותי בריאות (כמו מרפאות ובתי חולים), שירותי חינוך (כמו גני ילדים ובתי ספר) ועוד.
(בספר שלוש תמונות: 1. רוכל ברחובות ג'קרטה, אינדונזיה.
2. ילדים בשכונת עוני בניירובי, קניה.
3. מצחצח נעליים צעיר בסנטה קרוז, הגדולה בערי בוליביה.)
*216*
המהגרים הרבים המגיעים אל העיר שבמדינה הפחות מפותחת והמשפחות מרובות הילדים המאפיינות אותה זקוקים למקומות מגורים. ואולם, רשויות העיר אינן מסוגלות לספק לכולם דיור, ולתושבים העניים אין אמצעים לספק לעצמם מקום מגורים נאות. לפיכך, תושבים רבים נאלצים למצוא לעצמם מקומות מגורים בדרכים לא חוקיות. יש הפולשים ללא אישור למבנים ישנים ורעועים ברחבי העיר ויש המקימים לעצמם קורת גג בשטחים שונים ברחבי העיר, ובעיקר בשוליה. כך מתפתחות בערים אלה שכונות עוני הקרויות במדינות שונות בשמות שונים: "סלאמס", "פוולות", "שכונות פלישה" ועוד. שכונות אלה מוקמות על ידי התושבים בלי שתהיה להם בעלות על הקרקע, ללא תכנון וללא אישורים, ומוסדות העיר אינם מכירים בהן.
שכונות עוני אלה מכסות שטח עצום מן העיר, והן אחד המאפיינים הבולטים בנוף העירוני במדינות הפחות מפותחות.
הצפיפות הרבה ותנאי המחייה הקשים, המאפיינים את החיים בערים במדינות הפחות מפותחות בכלל ואת שכונות העוני בפרט, מייצרים מצוקות חברתיות שונות. מאבקם המתמיד של התושבים להישרדות מוליד תופעות פשיעה - הימורים, גניבה, סמים וזנות. היקפי הפשיעה בשכונות העוני הם לעיתים כה גדולים עד כי תושבים שאינם מתגוררים בהן, ולעיתים גם תושבי השכונות עצמם, חוששים להסתובב בהן.
בעייה חברתית קשה במיוחד היא הפערים העצומים בין עניים לעשירים בערי הענק. העשירים חוששים משיעורי הפשיעה העולים ומפני פלישה של אוכלוסייה חלשה לאזורי מגוריהם, והם מסתגרים בשכונותיהם ומנהלים בתוכן את חייהם ברמת חיים גבוהה. העניים חיים במרחב עירוני נפרד, ושתי האוכלוסיות כמעט אינן באות במגע זו עם זו.
- כמיליארד בני אדם ברחבי העולם חיים כיום בשכונות עוני, וצופים כי בשנת 2030 יגדל מספרם ל-2 מיליארד.
- בעשור הראשון של שנות ה-2000, רק ל-20 אחוז מתושבי שכונות העוני באפריקה יש חיבור לחשמל, ל-19 אחוז יש גישה למים זורמים, ורק ל-7 אחוז יש שירותי ביוב.
(בספר תמונה: שכונת עוני בעיר אחמדאבאד בהודו. כ-40 אחוז מתושבי העיר עדיין חיים בשכונות עוני כאלה. תושבי שכונות העוני בונים את בתיהם מכל הבא ליד - פח, עץ, בוץ, קרטון, חומרי פלסטיק שונים או יריעות בד. השכונות צפופות מאוד והתשתיות גרועות: אין דרכים סלולות, אין אספקת חשמל ומים סדירה, והביוב זורם ברחובות. שימו לב לשלט המעיד על תנופת הפיתוח המתרחשת בעיר: יש לשער שתוך כמה שנים תעמוד במקום שכונת מגורים שתיראה אחרת לחלוטין, אך נשאלת השאלה - האם יוכלו התושבים הנראים בתמונה לרכוש בה דירה?)
*217*
ערי המדינות הפחות מפותחות מתאפיינות גם בבעיות סביבה חמורות: זיהום האוויר ברבות מהן קשה, והוא הולך ומחריף. רבים מכלי הרכב הנוסעים ברחובות העיר מיושנים ופולטים עשן רב והם מגבירים את עוצמת הזיהום הנפלט לאוויר. גם התפתחות התעשייה ברבות מן הערים האלה, בעיקר בתחום התעשייה הכבדה, תורמת לזיהום. הביוב הזורם לרחובות והררי האשפה המצטברים במרחב העירוני תורמים אף הם לזיהום האוויר, הקרקע ומי התהום של הסביבה העירונית. כל אלה פוגעים בבריאותם של התושבים.
גם בשטחי הציבור ניכרת הזנחה: הפארקים והגנים הציבוריים מעטים, ובאלה הקיימים שוררת עזובה רבה.
תופעות אלה נובעות בחלקן מחוסר מודעות סביבתית, אך בעיקר מכך שתושבי הערים ורשויות הערים במדינות הפחות מפותחות עסוקים בהישרדות. הם אינם מצליחים להתפנות ולהקצות משאבים לנושאי הסביבה וכן לחוקק חוקים מתאימים ולאכוף אותם.
על אף מצבן הקשה, רבות מן הערים במדינות הפחות מפותחות הן ערים שוקקות חיים ומלאות פעילות, ובמקומות שונים מצבן הולך ומשתפר.
החיים בערים האלה הם במובנים רבים טובים מן החיים בכפר, ומיליוני המהגרים הבוחרים להחליף את חיי הכפר בחיי העיר הם העדות הטובה ביותר לכך! אמנם המהגרים נתקלים בקשיים הרבים שהחיים בעיר מזמנים להם, אולם רבים מהם משפרים בהדרגה את חייהם: הם מוצאים מקור פרנסה, מקימים לעצמם מחסה ומעניקים לילדיהם חינוך ברמה גבוהה מזו שיכלו להעניק להם בכפר. העיר מספקת להם תקווה לשינוי, וגם אם הם עצמם נאלצים לחיות בתנאים קשים, הם מעניקים לילדיהם הזדמנות לעתיד שונה.
פעילות:
בעמודים 215-217 הוצגו 6 מאפיינים של החיים בעיר שבמדינה פחות מפותחת. חפשו ברשת האינטרנט תמונות של ערים המייצגות כל אחד מ-6 המאפיינים. נסחו לכל תמונה כיתוב הכולל הסבר.
(בספר שתי תמונות: 1. תושבי שכונת עוני בג'קרטה, אינדונזיה, מחטטים בערמות האשפה שבשולי שכונת המגורים ומחפשים חפצים בעלי ערך.
2. סטודנטים באוניברסיטת ניירובי, קניה. רבים מהם נולדו וגדלו בכפר והיגרו אל עיר הבירה לצורך לימודיהם. אפשר לשער כי בעתיד הם ישתלבו במשרות בכירות וישפרו את מעמדם.)
*218*
הערים שבמדינות הפחות מפותחות צריכות להתמודד עם מכלול מורכב של קשיים. הסבל של התושבים הרבים החיים בשכונות העוני וברחובות העיר הוא אחד הקשיים העיקריים. בעבר נעשו בערים רבות בעולם ניסיונות לפנות את התושבים משכונות העוני ולהרוס את המבנים שבהם התגוררו, אך כיום רשויות רבות נוטות להכיר בשכונות האלה, והן מחפשות דרכים לפתח אותן ולשלבן במרקם העירוני. המגמה היא לשתף את תושבי השכונות במציאת פתרונות לקשייהם מתוך הבנה שיש להם תפקיד חשוב בקידום תהליכי הפיתוח.
נוסף על הניסיונות לפתח את שכונות העוני, נעשים בערים שבמדינות הפחות מפותחות מאמצים לפתח תשתיות ושירותים כמו מערכת תחבורה ציבורית או בתי ספר במטרה להוציא את התושבים ממעגל העוני. למשימות אלה נרתמים גם רשויות המדינה וגופים בין-לאומיים שונים.
במדינות אלה חסרים, אמנם, משאבים כספיים, אך עומד לרשותם משאב חשוב לא פחות - כוח האדם. המובטלים הרבים המצויים בהן הם כוח עבודה זמין וזול, וכאשר מצליחים לשלב אותם במאמץ לשנות את מצב העיר, משיגים שתי מטרות חשובות בעת ובעונה אחת: פיתוח העיר ומתן תעסוקה לתושביה. לדוגמה: משלמים לתושבים תמורת האשפה שהם אוספים מרחובות העיר, וכך העיר הולכת ומתנקה ואלפי מובטלים זוכים לתעסוקה. במדינות שונות נעשים אף מאמצים למתן את ההגירה מן הכפר אל העיר באמצעות פיתוח האזורים הכפריים. בסין הגדילו השלטונות לעשות, ומן התושבים המהגרים מן הכפר אל העיר נמנעות חלק מהזכויות השמורות לתושבים הוותיקים.
כפי שראינו, במדינות פחות מפותחות רבות מתרחשים כיום תהליכי פיתוח מואצים. במדינות אלה, הערים, ובפרט הערים הגדולות, הן הראשונות המשקפות את תהליכי הפיתוח - הן משנות את פניהן במהירות, ובחלקן אף קשה לזהות את מאפייני העיר הפחות מפותחת שבלטו בהן עד לפני כמה עשרות שנים. כך קרה, למשל, בהונג קונג שבסין ובסאו פאולו שבברזיל.
כותר: על הקשר בין הפוולות בריו דה-ז'נרו לבין המונדיאל
(בספר תמונה: שכונת העוני רוצ'ינה בריו דה ז'נרו, ברזיל, הממוקמת על מדרון תלול הצופה אל העיר. בשכונה מתגוררים למעלה מ-70,000 בני אדם, ההופכים אותה לגדולה שבשכונות העוני של ברזיל. בשנים האחרונות עברה השכונה תהליכי פיתוח רבים: מרבית הבתים נבנו מחדש מאבן ובטון, ולמרביתם יש כיום חיבור לשירותי תברואה בסיסיים ולחשמל.)
*219*
...זה אומר לחיות בעיר שיש בה מורשת רבה לאיכות החיים
לעיר שבמדינה המפותחת יש מערכת ניהול תקינה ומאורגנת, שפעולותיה באות לידי ביטוי במרחב העירוני. מערכת הניהול הזאת מקפידה על ניצול מתוכנן של הקרקע ועל שמירת החוקים (למשל חוקי הבנייה) והיא דואגת להפרדה בין שימושי הקרקע השונים. לדוגמה: מרבית בתי המגורים נבנים הרחק ממפעלי התעשייה, והמזבלה העירונית ממוקמת הרחק ממרכז העיר.
בערים האלה קיימת מודעות לאיכות הסביבה העירונית, ויש הקפדה על מראה העיר ועל ניקיונה. גם המודעות לצורך בשטחים פתוחים היא רבה: רשויות העיר דואגות להקצות ברחבי העיר שטחים לטובת גנים ופארקים ולתחזק אותם באופן שוטף.
מנגנון הניהול והתכנון, וכן המשאבים הכספיים העומדים לרשות רשויות הערים במדינות המפותחות, מאפשרים להם לדאוג לאספקת שירותים סדירה ולתשתיות ברמה גבוהה. מרבית תושבי הערים והעסקים הפועלים בתחומן משלמים מיסים באופן מסודר, וכך רשויות העיר יכולות לממן את ההוצאות הכרוכות בדאגה לצורכי התושבים.
התשתיות בערים אלה מפותחות - קיומן של מערכות חשמל, מים, ביוב וטלפון הוא מובן מאליו, והתחזוקה של המערכות האלה מתבצעת באופן שוטף. ההשקעה בתשתיות ניכרת גם במערכת התחבורה: ניתן למצוא בערים אלה מערכות כבישים משוכללות ותחבורה ציבורית מסודרת המקשרת בין כל חלקי העיר.
במחצית השנייה של המאה ה-20 התרחשו ברבים ממרכזי הערים במדינות המפותחות תהליכים של נסיגה, היחלשות והתנוונות. מבנים רבים התיישנו והתבלו, ותהליכי הפירוור גרמו ליציאה גדולה של אוכלוסייה חזקה ממרכזי הערים אל שוליהן. את מקומה של האוכלוסייה המבוססת תפסו אוכלוסיות חלשות מבחינה חברתית וכלכלית. מרכזי הערים הפכו לאזורים מוזנחים, ובמקומות מסוימים אף לאזורי פשע.
(בספר שתי תמונות: 1. פארק בעיר קיוטו, יפן. יפן היא אחת המדינות המעוירות והצפופות בעולם, אך היפנים מעניקים חשיבות רבה לטבע ולעונות השנה המתחלפות: בסתיו, כאשר העלים מחליפים צבעים, ובאביב, עם פריחת הדובדבן, היפנים יוצאים בהמוניהם אל הגנים והפארקים.
2. אתר האינטרנט של עיריית באר שבע. למרבית הערים במדינות המפותחות יש כיום אתרי אינטרנט מקיפים, בהם התושבים יכולים לקבל מידע נרחב בענייני העיר, לפנות אל הרשויות בנושאים שונים, לשלם את מסי העירייה ועוד.)
*220*
עוצמתם של תהליכים אלה הייתה גדולה במיוחד בארצות הברית, אך גם בערים שבמדינות אחרות הלכו והזדקנו המבנים והתשתיות במרכזי הערים.
ואולם, בעשרות השנים האחרונות מתקיימים בערים הגדולות תהליכים של התחדשות עירונית, ואזורים אשר במשך השנים התיישנו והוזנחו חוזרים ומשגשגים. כדי למשוך חזרה למרכזי הערים אוכלוסייה מבוססת ועסקים - משקמים את המבנים והתשתיות; משפרים את תנאי הנגישות ודואגים למקומות חנייה; מעניקים הקלות ליזמים ולעסקים; ומקימים מרכזי קניות, בתי מלון, מרכזי כנסים ואולמות בילוי ובידור לרווחת האוכלוסייה. במרכזי הערים, שרבים מהם מאופיינים במבנים בעלי ערך היסטורי וארכיטקטוני, מתרחשים תהליכי שימור ושחזור (ראו עמוד 202).
אכן, תנאי החיים בערים במדינות המפותחות טובים, ואיכותם בולטת במיוחד בהשוואה לתנאי החיים הקשים בחלק מן הערים במדינות הפחות המפותחות, ואף על פי כן, גם בערים שבמדינות המפותחות קיימות תופעות המקשות על חיי התושבים: אפשר למצוא בהן "כיסים" של עוני ופשע, גם בהן קיימת אבטלה, וגם בהן קיימות שכונות עוני. תנאי החיים בשכונות העוני קשים והם דומים יותר לתנאי החיים במדינות הפחות מפותחות. אך הממדים של התופעות האלה קטנים, יחסית, ונעשים מאמצים שונים להילחם בהן. זאת ועוד, במרבית הערים שבמדינות המפותחות מתגוררים כיום מהגרים ממדינות פחות מפותחות, שבאו לעבוד ולהתפרנס בהן. בדרך כלל מהגרים אלה מתגוררים באזורים הירודים של העיר, ששוררים בהם צפיפות ומצוקה. לא אחת נוצרים עימותים בין המהגרים לבין התושבים המקומיים הוותיקים.
נוסף על כל אלה, הערים מתמודדות גם עם בעיות תחבורה ואיכות הסביבה, שעליהן נרחיב בפרק הבא.
מושגים: התחדשות עירונית - תהליך שבו אזור עירוני שנחלש מבחינה פיזית, חברתית, כלכלית או סביבתית משתקם וחוזר להיות חלק פעיל ומשגשג בחיי העיר.
(בספר שתי תמונות: 1. חסר בית שוכב על ספסל בשדרה בפריז. לא כולם מצליחים להנות מאיכות החיים הגבוהה שאפשר למצוא בערים שבמדינות המפותחות.
2. סירות חונות במעגן במזרח לונדון, בריטניה. הדוקלנדס, "ארץ המעגנים", הוא אזור במזרח לונדון שהיה פעם חלק מנמל לונדון. אזור זה הוזנח עם הירידה בחשיבותו של הנמל, אך תכניות הפיתוח מראשית שנות ה-70 של המאה העשרים הביאו לפיתוחו של אזור גדול ותוסס של מגורים, מסחר ובילוי.)
*221*
*221*
תהליכי הגלובליזציה, ההולכים ומתפשטים בעולם, הביאו להתפתחותן של ערים בעלות תפקוד מיוחד, המכונות "ערי עולם" ("ערים גלובליות"). ערי העולם משמשות בראש ובראשונה כמוקדים של הכלכלה הבין-לאומית, אך השפעתן על העולם באה לידי ביטוי גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והתרבות. ההשפעה של ערי העולם החשובות והמרכזיות כה גדולה עד כי במקרים רבים היא עולה על השפעתה של המדינה שבה הן נמצאות. נבחן כמה מאפיינים של עיר העולם.
בערי העולם מרוכזים יחד כל הגורמים המניעים את הכלכלה הגלובלית: הנהלותיהן של החברות הרב-לאומיות, הבורסות החשובות בעולם, משרדי הבנקים הגדולים ומרכזי התקשורת הגדולים. הפעילות העסקית המתרחשת בערים אלה חובקת עולם, וההחלטות המתקבלות בתחומן משפיעות על כלכלת העולם כולו. החיבור של ערי העולם המובילות לכלכלה הגלובלית כה חזק עד כי ניתן לומר שכלכלתן מחוברת למערכת הכלכלה הבין-לאומית יותר משהיא מחוברת למערכת הכלכלית של המדינה שבה הן שוכנות.
בזכות הקשר החזק של ערי העולם לכלכלה העולמית מתפתחים בערים האלה שירותים רבים בעלי רמה גבוהה, לדוגמה: שירותי בנקאות ופיננסים, ראיית חשבון, פרסום ועיצוב, עריכת דין ומשפטים, ביטוח ושירותי ייעוץ ניהולי. שירותים אלה מעניקים תמיכה לפעילות הכלכלית המתרחשת בתחומן.
אחד המאפיינים הבולטים של הערים הגלובליות הוא הדמיון ביניהן. בולט במיוחד ריכוז גורדי השחקים במע"ר: מראה העיר האמריקנית, שהמרכז הכלכלי שלה מסומן בריכוז של גורדי שחקים, הפך דגם לחיקוי בכל הערים הגלובליות.
גורדי השחקים מאכלסים את ההנהלות של החברות הרב-לאומיות, הבנקים והמשרדים הרבים. לצד גורדי השחקים נמצא בערים הגלובליות מלונות פאר של רשתות מובילות, קניונים יוקרתיים, חנויות מותגים רבות, פארקים ומסעדות בין-לאומיות. גם השפה האנגלית, שכבשה את הכלכלה, החברה והתרבות הגלובליות, בולטת במתחמים הגלובליים של ערים אלה.
מושגים: עיר עולם (עיר גלובלית) - עיר המשמשת מרכז לכלכלה הבין-לאומית. בעיר העולם מצויות הנהלות של בנקים גדולים, משרדים ראשיים של חברות רב-לאומיות, בורסה ומשרדים המספקים שירותים פיננסיים, שירותי פרסום, עריכת דין וראיית חשבון ברמה בין-לאומית.
כותר: חקר מקרה על ניו יורק כעיר עולם
(בספר תמונה: קו הרקיע של אזור המע"ר של ניו יורק. בראש רשימת ערי העולם מצויות לונדון וניו יורק.)
*222*
חשיבותן של ערי העולם הופכת אותן ליעד מרכזי להגירה, וכך הן הופכות לערים בין-לאומיות: אנשי העסקים יורדים בהפסקת הצהריים ממגדלי המשרדים שלהם לאכול דים-סאם, שווארמה, פלאפל או סושי - מאכלים האופייניים לבני עמים שונים; בליל של שפות נשמע ברחוב, ואפשר לראותו גם בשלטי הפרסומת; בנוף העירוני ניתן למצוא בתי תפילה של מאמינים בני דתות שונות - כנסיות, מסגדים, מקדשים ובתי כנסת; גם בתחומי האמנות השונים ניתן למצוא השפעה של תרבויות שונות.
ואולם, ערי העולם מתאפיינות גם בפערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות: בעיקר בולטים הפערים בין האוכלוסייה שרמת החיים שלה היא מן הגבוהות בעולם, לבין האוכלוסייה שרמת החיים שלה נמוכה מאוד.
התושבים שרמת חייהם גבוהה הם בדרך כלל בעלי השכלה, עובדים באחת החברות הרב-לאומיות או בחברות המעניקות להן שירותים עסקיים ומשכורתם גבוהה. הערים הגלובליות מספקות לתושבים אלה את סגנון החיים שהם מחפשים: מגורים בשכונות יוקרה, חינוך ברמה גבוהה ובתי ספר בין-לאומיים, חיי תרבות עשירים, מסעדות יוקרה וחנויות אופנה מן השורה הראשונה. התושבים הנמנים עם הקבוצה הזאת הם, אמנם, אחוז לא גדול מכלל תושבי העיר, אך השפעתם על חיי העיר גדולה.
לעומת זאת, יש בערי העולם קבוצת אוכלוסייה אחרת, זוהרת הרבה פחות - אוכלוסייה של מהגרים שהגיעו ממדינות עניות, רובם חסרי מקצוע, והם מתפרנסים ממתן שירותים שונים לאוכלוסייה האמידה: שירותי ניקיון ותחזוקה, שליחויות, הובלה, טיפול בילדים ועוד. משכורתם של המהגרים נמוכה מאוד, והם מתגוררים בשכונות העוני של העיר. האנשים הנמנים עם קבוצה זאת אינם יכולים להנות ממגוון האפשרויות שעיר העולם מציעה.
(בספר תמונה: כל-בו "הרודס" היוקרתי בלונדון, המשמש מרכז קניות לרבים מעשירי העולם, ובהם שיח'ים מן המפרץ הפרסי.)
הערים הגלובליות הן במידה רבה גם הערים המובילות בעולם בתחום התרבות: מצויים בהן מוסדות תרבות והשכלה מן הדרגה הראשונה, כמו מוזאונים, אוניברסיטות, תזמורות ובתי אופרה, ומתקיימים בהן פסטיבלים ואירועי תרבות חובקי עולם.
הערים הגלובליות מושכות אנשי תרבות ואמנות - אדריכלים, אמני במה, אנשי קולנוע, מעצבים, ציירים ופסלים, סופרים ומשוררים. סגנון חייהם הייחודי מביא אל הערים הגלובליות אירועים מיוחדים - נועזים, יצירתיים ויוצאים דופן - הממתגים אותן כערים חדשניות.
*223*
ההחלטה איזו עיר תוגדר כעיר עולם ומה יהיה דירוגה בין הערים הגלובליות נקבעת עלפי מדדים שונים, והיא מתבצעת מדי שנה מחדש. גופים שונים מודדים זאת בצורות שונות. בדירוג שבעמוד זה נבדקים 5 תחומים מרכזיים:
- הפעילות העסקית - נמדדת על פי: מספר החברות הרב-לאומיות שהנהלותיהן יושבות בעיר, מספר הכנסים הבין-לאומיים המתקיימים בעיר, היקף הסחורות העוברות בנמלי האוויר והים שלה ועוד.
- ההון האנושי - נמדד על פי: יכולתה של העיר למשוך אליה אוכלוסייה איכותית, היקף העובדים הזרים, איכות האוניברסיטות, מספר בתי הספר הבין-לאומיים, היקף הסטודנטים הזרים ועוד.
- תנועת המידע - נבחנת על פי האופן שבו חדשות ומידע זורמים אל העיר וממנה החוצה, זאת באמצעות מידת הנגישות לערוצי חדשות מרכזיים בטלוויזיה, נוכחותה של העיר באינטרנט ועוד.
- החוויה התרבותית - נמדדת באמצעות: מספר אירועי הספורט החשובים שהעיר מארחת, מספר המוזאונים הפועלים בה, מגוון המסעדות, מספר התיירים הבין-לאומיים ועוד.
- המעורבות הפוליטית - נבחנת על פי השפעתה ומעורבותה של העיר בפוליטיקה הבין-לאומית: מספר השגרירויות והקונסוליות הזרות הממוקמות בעיר, מספר הארגונים הבין-לאומיים הפועלים בה ועוד.
על פי המדדים הללו דורגו בשנת 2012 ניו יורק, לונדון, פריז וטוקיו בראש רשימת ערי העולם. תל אביב דורגה במקום ה-46 ברשימה.
(בספר גרף עמודות מאוזן - היעזרו במנחה.)
ערכים המחושבים על סקאלה מ-0 עד 10:
ניו יורק - 6.35
לונדון - 5.79
פריז - 5.48
טוקיו - 4.99
הונג קונג - 4.56
לוס אנג'לס - 3.94
שיקגו - 3.66
סאול - 3.41
בריסל - 3.33
וושינגטון - 3.22
סינגפור - 3.20
סידני - 3.13
וינה - 3.11
בייג'ינג - 3.05
בוסטון - 2.94
טורונטו - 2.92
סן פרנסיסקו - 2.89
מדריד - 2.80
מוסקבה - 2.77
ברלין - 2.76
דירוגי הערים בשנת 2008:
ניו יורק - 1, לונדון - 2, פריז - 3, טוקיו - 4, הונג קונג - 5, לוס אנג'לס - 6, שיקגו - 8, סאול - 9, בריסל - 13, וושינגטון - 11, סינגפור - 7, סידני - 16, וינה - 18, בייג'ינג - 12, בוסטון - 29, טורונטו - 10, סן פרנסיסקו - 15, מדריד - 14, מוסקבה - 19, ברלין - 17.
דירוגי הערים בשנת 2012:
ניו יורק - 1, לונדון - 2, פריז - 3, טוקיו - 4, הונג קונג - 5, לוס אנג'לס - 6, שיקגו - 7, סאול - 8, בריסל - 9, וושינגטון - 10, סינגפור - 11, סידני - 12, וינה - 13, בייג'ינג - 14, בוסטון - 15, טורונטו - 16, סן פרנסיסקו - 17, מדריד - 18, מוסקבה - 19, ברלין - 20.
מקור: Council AT Kearney Global Business Policy
1. עיינו בגרף:
א. הביאו דוגמות לשתי ערים שדירוגן עלה במידה ניכרת משנת 2008 ועד שנת 2012, ושתי ערים שדירוגן ירד במידה ניכרת.
ב. באיזו קבוצת מדינות מצוי מספר רב יותר של ערי עולם - במדינות המפותחות או במדינות הפחות מפותחות?
2. אתרו בספר תמונות של ערי העולם המופיעות ברשימה (תוכלו להיעזר במפתח השמות המקומות בסוף הספר). ציינו אילו מאפיינים של עיר עולם באים לידי ביטוי בתמונות שמצאתם.
*224*
*224*
מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום...
- בעקבות מהפכת העיור חל גידול עצום במספר הערים, בשטחן ובמספר תושביהן.
- הערים גדלות כתוצאה מהגירה, ריבוי טבעי וסיפוח של ישובים כפריים סמוכים.
- מספרן של ערי הענק הולך וגדל, מרביתן במדינות הפחות מפותחות.
- ערים רבות מתפשטות כל כך במרחב עד כי הן נפגשות בערים סמוכות, וכך נוצרות מטרופולינים.
- תושבי המטרופולין מתייחסים אליה כאל עיר אחת גדולה - הם עובדים, קונים ומבלים גם מחוץ לישוב מגוריהם, ובפרט בעיר המרכזית.
- במקומות שונים בעולם מטרופולינים גדולות נפגשות ויוצרות רצפים עירוניים ענקיים, המכונים "מגלופוליס".
- קיימים הבדלים בין הערים שבמדינות המפותחות לבין הערים שבמדינות הפחות מפותחות.
- רבות מהערים שבמדינות הפחות מפותחות מתקשות לעמוד בגידול האוכלוסייה המהיר והן סובלות מעיור יתר.
- ברבות מן הערים במדינות המפותחות מתרחשים תהליכים של התחדשות עירונית.
- ערי העולם הן המוקדים של העולם הגלובלי, והתהליכים המתרחשים בהן הם היוצרים את תהליכי הגלובליזציה.
1. רכזו נתונים על גידול האוכלוסייה בישוב שלכם במהלך תקופה מסוימת - שנה, שנתיים, עשר שנים וכדומה. כתבו כמה תושבים נוספו לישוב או עזבו אותו כתוצאה מכל אחד ממקורות הגידול השונים: הגירה, ריבוי טבעי וסיפוח ישובים נוספים. היעזרו באתר של הרשות המקומית שלכם.
3. היקפה של הפעילות המתרחשת בעיר המרכזית גדול פי כמה מהיקף הפעילות בישובי המטרופולין האחרים.
ג. הסבירו את הממצאים שמצאתם.
*225*
4. תושבי העיר המרכזית מתלוננים לא אחת כי תושבי המטרופולין כולה נהנים מן המיסים שהם משלמים, ואילו פעילותם של תושבים אלה בעיר המרכזית מקשה על חיי היום-יום שלהם.
א. נסחו מכתב בנושא הזה לממונה על הרשויות המקומיות במשרד הפנים. במכתבכם התייחסו לעומסי התנועה, לזיהום האוויר, לאשפה ולנושאים נוספים שתוכלו להעלות.
ב. נסחו את תשובתו של הממונה, המסביר כיצד תושבי העיר המרכזית גם מרוויחים מפעילותם של תושבי המטרופולין. בתשובתכם התייחסו לפעילות העסקית בעיר, למחירי הדירות של התושבים, למגוון השירותים העומדים לרשותם ועוד.
5. א. הסבירו את הגורמים לעיור היתר בערים הפחות מפותחות ותארו את הקשיים הנוצרים בגלל תהליך זה.
ב. על אף תנאי החיים הקשים בערים במדינות הפחות מפותחות, ההגירה אליהן נמשכת ואף מתעצמת. הסבירו את התופעה.
6. נניח שאתם עומדים בראש ועדה של האו"ם המסייעת לערים במדינות פחות מפותחות. הבנק העולמי הקציב סכום כסף גדול שנועד לסייע לאחת הערים הגדולות במדינות אלה.
א. בחרו אחת מן הערים הגדולות שבמדינות אלה, וקראו עליה במקורות מידע שונים.
ב. העלו הצעות כיצד להשתמש בכסף הזה כדי לסייע לפיתוחה של העיר ולרווחת תושביה.
8. הסבירו את המשפט: לכל עיר במדינה מפותחת יש גם מאפיינים של עיר במדינה פחות מפותחת, ולהפך - לכל עיר במדינה פחות מפותחת יש גם מאפיינים של עיר במדינה מפותחת.
9. "חשיבותן של הערים כיום גדולה מזו של המדינות, ולעיר כמו סאול יש במשותף עם סינגפור והונג קונג יותר מכפי שיש לה עם ערים קטנות יותר בקוראה". הסבירו את הציטוט, וחוו את דעתכם.
10. תל אביב, המדורגת כיום במקום ה-46 בין ערי העולם, שואפת לחזק את מעמדה.
א. מהן, לדעתכם, הסיבות לכך שפרנסי העיר מעוניינים לחזק את מעמדה כעיר עולם?
ב. היכנסו לאתר עיריית תל אביב (ללשונית המתארת את תל אביב כעיר עולם), והתבוננו במצגת "עיר עולם". מהן הדרכים שהעירייה נוקטת כדי להשיג את מטרתה?
ג. הציעו לעיר דרכים נוספות לקדם את מעמדה כעיר עולם.
ד. האם אתם יכולים לחשוב על אוכלוסייה שיכולה להיפגע מכך?
כותר: חקר מקרה על טוקיו, יפן
כותר: חקר מקרה על כלכתה, הודו
כותר: חקר מקרה על אביג'ן, חוף השנהב
עבודת חקר: עם סיום הפרק, עוצרים וחושבים על עבודת החקר: האם יש נושא שנראה לכם מעניין במיוחד? נושא שחידש לכם משהו או סיקרן אתכם? האם יהיה לכם מעניין לחקור אותו בישוב שלכם?
*226*
*226*
אין ספק, בכל רחבי העולם - הערים מצויות בתהליכי שינוי רבי-עוצמה, ובהם גידול מהיר במספר הערים, בשטחן ובמספר תושביהן. תהליכים אלה יוצרים בערים הגדולות בעיות ומטרדים שיש להתמודד עמם. בפרק זה נעסוק בבעיות הקשורות לתחבורה העירונית ובמטרדים בתחום איכות הסביבה בעיר, ונבחן דרכים שבהן עיריות שונות בעולם מתמודדות עם הקשיים בתחומים אלה.
התחבורה היא מערכת חיונית לקיומה של העיר. היא מקשרת בין חלקיה השונים של העיר, ומשמשת אמצעי להעברת אנשים וסחורות ממקום למקום. אם מערכת התחבורה אינה מתפקדת כראוי, נפגע גם התפקוד של העיר.
מערכת התחבורה העירונית כוללת את כלי התחבורה ואת התשתית שהם נעים עליה ברחבי העיר: הכבישים, מסילות הברזל, הגשרים, המחלפים, מגרשי החניה, תחנות הרכבת ותחנות האוטובוס, וכן הנהרות ותעלות המים המשמשים כנתיבי תחבורה.
שני הסוגים העיקריים של התחבורה העירונית הם: תחבורה גלגלית ותחבורה מסילתית. כלי הרכב הגלגליים זקוקים לתשתית של כבישים, והם מתאפיינים בגמישות, שכן הם יכולים לשנות את מסלול הנסיעה בהתאם לצרכים. לעומת זאת כלי הרכב המסילתיים, הנעים על מסילות ברזל קבועות, אינם יכולים לשנות את מסלולם. בערים השוכנות לחופי נהרות, ימים או אגמים, קיים לעתים גם סוג נוסף של תחבורה - תחבורה ימית.
(הערות בשוליים):
1. תחבורה גלגלית - כלי רכב הנעים על גלגלים - מכוניות, אוטובוסים, אופניים ועוד.
2. תחבורה מסילתית - כלי רכב הנעים על גבי מסילות - רכבת תחתית, רכבת עילית, חשמלית ועוד.
3. תחבורה ימית - סירות, מעבורות וכלי שיט אחרים, המשמשים למעבר של אנשים וסחורות על פני ימים, אגמים או נהרות.
4. תחבורה פרטית - תחבורה המבוססת על כלי רכב הנמצאים בבעלות התושבים, בעיקר מכוניות.
5. תחבורה ציבורית - מערכת של כלי רכב (אוטובוסים, חשמליות, רכבות, מעבורות וכדומה), המספקת לציבור שירותי תחבורה בתשלום.
(בספר תמונה של רכבת תחתית):
לרכבת התחתית יתרונות רבים ככלי תחבורה עירוני: היא מהירה, מהירות נסיעתה אינה מושפעת מעומס התנועה, והיא מאפשרת נסיעה של נוסעים רבים בעת ובעונה אחת. ואולם הקמתה של הרכבת התחתית היא יקרה ביותר, וחפירתה משבשת את החיים בעיר.
אחת הערים שבהן מערכת הרכבת התחתית מפותחת ביותר היא טוקיו ביפן: מדי יום נוסעים בה כ-9 מיליון נוסעים, ועוד מיליונים רבים משתמשים במערך הרכבות העיליות של המטרופולין. בתמונה: קרון הרכבת התחתית בטוקיו.
*227*
מקובל למיין את מערכת התחבורה העירונית גם לתחבורה פרטית ולתחבורה ציבורית. יתרונם של כלי הרכב הפרטיים הוא בחופש שהם מעניקים למשתמש - הנוסע בהם יכול לנסוע מכל מקום לכל מקום, ובכל זמן ודרך שיבחר. כלי התחבורה הציבוריים, לעומת זאת, אינם מספקים את החופש הזה למשתמשים, אך יתרונם בכך שהם מסיעים מספר רב של נוסעים בו-זמנית. על כן, התחבורה הציבורית מכונה גם "מערכת הסעה המונית". חשיבותה של התחבורה הציבורית גם בכך שהיא משרתת אנשים שאינם יכולים לנהוג או שאין ברשותם רכב פרטי - ילדים, קשישים, מעוטי יכולת וכדומה.
הגורם העיקרי לבעיות התחבורה בערים הוא הפער בין כמותם של כלי הרכב הנעים על הכבישים, לבין התשתית שהם נעים עליה. פער זה נוצר מאחר שמספר כלי הרכב בכבישי הערים גדל משנה לשנה, ולעומת זאת תשתיות התחבורה, ובעיקר הכבישים ומקומות החניה, אינם גדלים בקצב דומה. נסיבות אלה יוצרות מצב של עומס תנועה ושל מחסור במקומות חניה. עומסי התנועה מתרחשים גם משום שאופייה של הפעילות העירונית יוצר תנועה ערה בזמנים מסוימים, בעיקר באזורי המטרופולין: בשעות הבוקר רבים מהתושבים היוממים נוסעים למקומות עבודתם, ובשעות הערב כולם שבים לבתיהם.
עקב העומס נוצרים פקקי תנועה. הפקקים משבשים את סדר יומם של הנוסעים, גוזלים מהם זמן יקר, גורמים להם הפסדים כספיים ובזבוז דלק, ומגבירים את כמות המזהמים הנפלטת לאוויר.
בגלל המחסור במקומות חניה - אנשים מבזבזים זמן רב על חיפוש מקומות חניה בעיר, דבר המגביר עוד יותר את העומסים, את בזבוז הזמן והדלק, ואת פליטת המזהמים. הביקוש הגדול ביותר לחניה הוא באזור המע"ר - אזור שבו הפעילות רבה ביותר, הקרקע שלו יקרה והבנייה בו צפופה מאוד, ולפיכך האפשרות להכשיר שם מקומות חניה נוספים מוגבלת.
(הערת שוליים מידעית):
בערים רבות פקקי התנועה כה קשים עד כי מהירות הנסיעה בשעות העומס דומה למהירות הנסיעה בכרכרות בתחילת המאה ה-20.
1. באיזה אופן מגיעים הוריכם, או אנשים אחרים שאתם מכירים, למקום עבודתם? בררו עמם מדוע בחרו באמצעי תחבורה זה ולא אחר.
2. הביעו את דעתכם על השימוש ברכב הפרטי ככלי תחבורה עירוני.
(בספר שתי תמונות:)
1. הגידול במספר תושבי העיר, והעלייה ברמת החיים שלהם, מגבירים את הלחץ על תשתיות הכבישים העירוניות. בתמונה: פקק תנועה בעיר דלהי, הודו.
2. פקק תנועה באחד הכבישים הראשיים המובילים אל העיר טורונטו, קנדה, וזאת על אף הנתיבים הרבים.
*228*
בעיות התחבורה מעסיקות את רשויות הערים בכל רחבי העולם, ובמקומות שונים מוצעים פתרונות שונים. הפתרונות האלה נועדו לצמצם את זמן הנסיעה, להוריד את מחיר הנסיעה, להפחית את זיהום האוויר והרעש, ולשפר את רמת השירות לתושבים. חשוב לציין: אף אחד מן הפתרונות אינו נותן תשובה מלאה לבעיות התחבורה העירוניות, ולפיכך רשויות הערים משלבות פתרונות שונים. הנה כמה מן הפתרונות המרכזיים.
בערים רבות משקיעים משאבים מרובים בסלילת כבישים חדשים, בהרחבת כבישים קיימים ובבניית מחלפים וגשרים, כבישים תת-קרקעיים וכבישים עיליים. הרחבת התשתיות כוללת גם הקמת כבישים עוקפים. הכבישים העוקפים מאפשרים לתנועה הבין-עירונית לא להיכנס לתוך העיר, ולתנועה בתוך העיר הם מאפשרים לעקוף את האזורים המרכזיים שלה.
הרחבת תשתית התחבורה עולה כסף רב והיא אינה פשוטה, מפני שרוב השטח של העיר בנוי או תפוס על ידי שימושי קרקע אחרים. הוספת הכבישים גם מצמצמת את השטחים הפתוחים, שהם חיוניים לחיי העיר. זאת ועוד: הפתרון הזה הוא פתרון זמני בלבד, שכן כבישים רחבים מעודדים אנשים להשתמש ברכבם ולרכוש עוד ועוד כלי רכב, עומס התנועה הולך וגובר, והכבישים שבים ונפקקים (ראו איור).
ניצול יעיל יותר של התשתית הקיימת על ידי שליטה בזרימת התנועה, הוא דרך נוספת להתמודד עם בעיות התחבורה. אפשר לנסות ולשלוט בזרימת התנועה בדרכים שונות, למשל: על ידי הפיכת כבישים מסוימים לחד-סטריים, או בעזרת מרכזי בקרה המקבלים מידע עדכני על מצב התנועה בכבישים. מרכזי הבקרה מאפשרים להתאים את פעילות הרמזורים לזרימת התנועה, וכן להעביר לנהגים מידע ולכוון אותם לנסיעה בדרכים חלופיות. גם תוכנות הניווט, המצויות כיום ברבים מן הטלפונים הסלולאריים, תורמות לפריסה מאוזנת יותר של התנועה בכבישים.
ואולם, הפתרונות האלה לבעיות התחבורה הם חלקיים, ותרומתם מוגבלת.
(בספר איור):
הרחבת תשתית הכבישים – פתרון זמני
הכבישים עמוסים – סוללים כבישים חדשים – יותר מכוניות נוסעות בכבישים – סוללים כבישים נוספים – יותר מכוניות נוסעות בכבישים.
השאלה:
התבוננו באיור שמשמאל. הראו אותו גם לנהג הנוהג בכבישי ישראל שנים רבות, ושאלו אותו אם הוא מכיר נתיבי תחבורה בארץ, הממחישים את המסר של האיור.
(בספר תמונה):
מחלף בעל 5 מפלסים, שהגבוה שבהם בגובה של בניין בן 12 קומות, בעיר דאלאס בטקסס, ארה"ב.
(הערת שוליים מידעית):
העולם במספרים
התחבורה תופסת כ-20 אחוזים (חמישית) בממוצע משטח העיר. ובערים שבהן מערכת הכבישים מפותחת - כשליש משטחה של העיר מוקצה לשימוש קרקע זה.
*229*
עידוד השימוש בתחבורה הציבורית השימוש בתחבורה הציבורית, המסוגלת להסיע אנשים רבים בעת ובעונה אחת, מצמצם את מספר המכוניות הנעות בכבישים ואת הצורך במקומות חניה. כדי לעודד את הציבור להשתמש בתחבורה הציבורית, נוקטים בערים פעולות שונות:
- מפתחים או משפרים את התחבורה המסילתית מעל ומתחת לפני האדמה.
- מקצים לתחבורה הציבורית נתיבים נפרדים, המאפשרים לכלי הרכב הציבוריים נסיעה מהירה יותר.
- מגבירים את תדירות הנסיעה של התחבורה הציבורית, ומוסיפים לה מסלולי נסיעה חדשים.
- דואגים לשילוב נוח ויעיל בין מערכות התחבורה הציבורית השונות, במטרה להקל על המשתמשים הנדרשים לעבור מאחת לאחרת, לדוגמה: דואגים לתיאום בין לוחות הזמנים של האוטובוסים המגיעים לתחנת הרכבת, לבין לוח הזמנים של הרכבת.
חשוב לציין כי הקמת מערכות תחבורה ציבוריות, והפעלתן השוטפת, הן פעולות יקרות. התחבורה הציבורית גם אינה מצליחה להחליף את השימוש ברכב הפרטי. (גם בערים כמו פריז וטוקיו, שהתחבורה הציבורית בהן יעילה במיוחד, רבים הם הנוסעים ברכב פרטי.)
(הערה בשוליים):
רכבת קלה - רכבת חשמלית הנעה על פסים ברחובות העיר והיא חלק ממערך התחבורה העירוני.
(בספר שלוש תמונות:)
1. נתיבים מיוחדים לתחבורה הציבורית מעניקים לה יתרון על פני הרכב הפרטי בשעות שבהן הכבישים פקוקים. בתמונה: נתיב לאוטובוסים בניו-יורק, ארה"ב.
2. הקמתה של רכבת קלה זולה במידה רבה מהקמתה של רכבת תחתית, וגם הנגישות אליה נוחה יותר: אל הרכבת התחתית יש לרדת לעומק רב ולשוב ולעלות למפלס הקרקע, ואילו הנסיעה ברכבת הקלה מתרחשת במפלס הרחוב. בהשוואה לאוטובוס - הרכבת הקלה מזהמת פחות ושקטה יותר, והיא מסוגלת להסיע מספר רב יותר של נוסעים בעת ובעונה אחת. חסרונה העיקרי של הרכבת הקלה בכך שהיא נעה בנתיבים שבהם נעים שאר כלי התחבורה העירוניים, ועל כן מהירותה נמוכה יחסית, והיא גורמת גם להאטה של כלי הרכב האחרים. ועוד: התנהלותה במפלס הרחוב מסכנת את הולכי הרגל. בתמונה: הרכבת הקלה בירושלים.
3. התחבורה הציבורית בבודפשט, בירת הונגריה, היא דוגמה מוצלחת לשילוב בין כלי תחבורה שונים תוך ניצול היתרונות של כל אחד מהם. חברת התחבורה הציבורית מפעילה בעיר רכבת תחתית, אוטובוסים רגילים וחשמליים, חשמליות, רכבות פרוורים, וספינות המשייטות לאורך הדנובה - תוך דאגה למעבר נוח בין כלי התחבורה השונים. בתמונה: אוטובוס חשמלי בבודפשט. ה"זרועות" היוצאות מגג האוטובוס מתחברות לחוטי החשמל הפרוסים מעליו. בהשוואה לאוטובוס רגיל - האוטובוס החשמלי שקט ומייצר פחות זיהום, אך חסרונו בכך שתוואי הנסיעה שלו מוגבל לצירים שלאורכם פרוסים קווי החשמל.
*230*
מאחר שרבים מבקשים להגיע למרכזי הערים, ואילו תשתיות הכבישים והחניה במקום מוגבלות - בערים שונות מגבילים את הכניסה למרכז העיר במכוניות פרטיות. גביית תשלום בכניסה לעיר, וקביעת תעריפי חניה גבוהים, מרתיעים אף הם נהגים מלהיכנס למרכז העיר ברכבם הפרטי, ומעודדים אותם להשתמש בתחבורה הציבורית. כדי להקל על התושבים הנכנסים לעיר, בערים רבות מוקמים בכניסה אליהן חניונים מיוחדים, שהתושבים יכולים להחנות בהם את רכבם ולהיכנס למרכז העיר בתחבורה הציבורית.
יתרונם של האופניים ככלי תחבורה עירוני הוא בכך שהם אינם תופסים מקום נרחב - לא בנתיב הנסיעה ולא בחניה, והם גם אינם מזהמים את הסביבה. כדי לעודד את השימוש באופניים - בערים רבות סוללים נתיבים המיועדים רק לרוכבי האופניים, ופורסים ברחבי העיר תחנות השכרה לאופניים לשימוש הציבור. ועם זאת, השימוש באופניים אינו יכול לתת פתרון כולל לבעיות התחבורה בעיר, מפני שכלי התחבורה הזה אינו מתאים לכל מזג אוויר ולכל מרחק, להובלת משאות, וגם לא לכל סוגי התושבים.
עוד דרך להפחית את העומס על מערכת התחבורה היא על ידי שינוי בהרגלי הנסיעה של ציבור הנוסעים, לדוגמה:
- נסיעה משותפת של כמה נוסעים במכונית למקום העבודה, מצמצמת את מספר כלי הרכב הנעים בכבישים.
- הגמשת שעות העבודה, ומתן אפשרות לעובדים להגיע לעבודה בזמנים שונים, מצמצמים את העומס בכבישים בשעות השיא.
- תכנון אזורי מגורים הכוללים מקומות עבודה מצמצם את הצורך של העובדים לנסוע ממקום למקום, ובעיקר לעיר המרכזית.
- שימוש באמצעי תקשורת מתקדמים יכול להחליף חלק מהנסיעות, לדוגמה: ביצוע העבודה מן הבית, בלי לנסוע למקום העבודה; רכישת מוצרים דרך הטלפון או האינטרנט, בלי לבקר בחנות; צפייה בסרט בטלוויזיה שבבית ולא בבית הקולנוע, ועוד.
הפתרונות האלה כרוכים בשינוי הרגלים ודפוסי חיים של התושבים, ולכן מימושם איטי, ותרומתם לפתרון בעיות התחבורה בעיר מוגבלת.
(הערת שוליים מידעית):
העולם במספרים
כ-80 אחוזים מנוסעי הרכבות בהולנד מגיעים לתחנות הרכבת כשהם רכובים על אופניהם.
(בספר שתי תמונות):
1. מדרחוב במרכז העיר קוריטיבה, ברזיל. אל המדרחוב, שהיה הראשון בברזיל (1972), אין כניסה לרכב.
2. חניית האופניים סמוך לתחנת הרכבת באמסטרדם מעידה על השימוש הרב של תושבי הולנד באופניים. חשבו מה היה קורה בכבישים, ואיזה שטח היה נדרש לחניה, אילו כל בעלי האופניים היו נוסעים לתחנת הרכבת ברכבם הפרטי...
*231*
רבים תולים תקוות בפיתוח אמצעים טכנולוגיים חדשים שישמשו פתרון לבעיות התחבורה. וכך, מדי פעם אנו שומעים על המצאה חדשה האמורה לפתור את בעיות התנועה בעיר. אמנם עד כה לא הומצאו מערכת תחבורתית או כלי רכב שיענו באופן מלא על הבעיות של עומס התחבורה ובעיות החניה בעיר, אך אין לדעת מה צופן העתיד בתחום זה.
כותר – חקר מקרה על מערכת התחבורה בפריז.
(בספר תמונה):
תיירים מטיילים ברחבי פריז הפקוקה באמצעות "סגוויי"- כלי תחבורה קטן ויעיל בעל שני גלגלים.
(בספר שתי תמונות של מכונית מעופפת):
בימים אלה מפתחים בארצות הברית מכונית מעופפת - מכונית המסוגלת לעוף ולנסוע על הכביש גם יחד. המכונית, המכונה "Terrafugia" (בלטינית: "לברוח מכדור הארץ"), מתוכננת להמריא ולנחות בשדות תעופה, ומשם להמשיך על הכביש כרכב לכל דבר. במכונית יש 2 מקומות ישיבה, והיא מותאמת בגודלה לחניה ביתית רגילה. בתמונה למעלה: המכונית המעופפת במצב טיסה בתמונה למטה: המכונית המעופפת בנסיעה בכביש.
(בספר תמונה של רכבת קלה)
1. האם יש לכם הצעות משלכם לייעול התחבורה העירונית?
2. כיצד יכול תכנון עירוני לתרום לצמצום בעיות התחבורה בעיר?
לסיכום: בעיות התחבורה העירונית קשות, והן הולכות ומחמירות. לבעיות אלה אין כיום פתרון אחד, שכן לכל אחד מן הפתרונות יש גם חסרונות. ערים שמערכת התחבורה בהן יעילה יחסית הן ערים הדואגות לשלב בין הפתרונות השונים, ובכך הן מקלות על מצב התנועה בעיר.
*232*
*232*
לאיכותה של הסביבה העירונית יש השפעה רבה על איכות החיים של התושבים הגרים בעיר. כל אחד רוצה לגור בעיר שהאוויר בה נקי ממזהמים, שמטפחים בה פארקים וגנים פורחים, שהפסולת אינה מתגלגלת ברחובותיה, שאין בה אנטנות הפולטות קרינה, ושהרעש בה אינו מחריש אוזניים. אך להשיג איכות סביבה טובה בעיר - אין זו משימה קלה, מפני שהעיר עצמה היא יצרנית גדולה של פסולת ומזהמים. כיצד?
תושבי העיר צורכים משאבים שונים - מזון, מים, דלק, חומרי גלם לתעשייה - בכמויות גדולות, ותוך כדי כך הם מייצרים חומרי פסולת רבים, שפכים ומזהמי אוויר למיניהם. הפסולת והמזהמים המיוצרים בעיר אינם יודעים גבולות. הם פוגעים באיכות הסביבה של העיר וגם של אזורים הנמצאים הרחק ממנה. כך, לדוגמה, השפכים העירוניים יכולים לזהם את מי התהום ואת מי הנהרות והחופים עד למרחקים של קילומטרים רבים, וזיהום האוויר שנוצר בערים מתפשט באטמוספרה ומשפיע על כדור הארץ כולו. ומאחר שהערים גדלות, והפעילות המתרחשת בתחומן מתרחבת, גם השפעתן על הסביבה גדלה.
(בספר איור:(
מים, מזון, חומרי גלם לתעשייה, מקורות אנרגיה.
רשויות העיר הן האחראיות לביצוע הפעולות שמטרתן לשמור על איכות הסביבה העירונית: ניקוז השפכים, ניקיון הרחובות, פינוי האשפה, איתור של רמת המזהמים באוויר ובמים ופיקוח עליה, ואחזקת הגנים והשטחים הפתוחים. הגידול במספר התושבים, והתרחבות השטח העירוני, מציבים לפני הרשויות אתגרים קשים, שלא תמיד ניתן לעמוד בהם.
נבחן את המפגעים הסביבתיים העיקריים הקיימים בעיר, ונבדוק מה עושים בערים שונות כדי לצמצם את השפעתם המזיקה.
*233*
פליטתם של גזים רעילים ופיח מכלי הרכב, ממפעלי התעשייה ומתחנות הכוח, גורמת לזיהום האוויר בעיר. חלקם של כלי הרכב בזיהום האוויר בעיר גדול במיוחד, והוא הולך וגדל. רמת הזיהום שונה מעיר לעיר, מאזור לאזור בתוך אותה העיר, ואף מיום ליום. ההבדלים האלה קשורים לסוג הפעילות ולהיקף הפעילות המתקיימת בעיר, למבנה הטופוגרפי שלה ולמזג האוויר השורר בה. לדוגמה: במרכז העיר, מקום שמכוניות רבות נעות בו, בדרך כלל רמת הזיהום גבוהה מזו שבפרוורים.
כאשר אין תנועה של אוויר (כלומר, רוח) מעל לעיר, ולגזים שבאוויר אין אפשרות להתפזר - רמת הזיהום עולה. לעתים נוצר מעל לעיר ערפיח - ערפל המכיל כמות גדולה של עשן או של פיח.
השאלה: האם היישוב שלכם סובל מזיהום אוויר? הסבירו את טענתכם והציעו דרך לבדוק זאת.
(בספר תמונה: מעל לעיר הענק מכסיקו סיטי תלוי דרך קבע ענן ערפיח כבד ורעיל. זאת משום שהעיר שוכנת בתוך עמק מוקף הרים, והגזים הרעילים, הנפלטים ממפעלי התעשייה המצויים בה ומכלי הרכב הרבים הנעים בה, נכלאים מעליה ומתקשים להתפזר)
(הערות שוליים:)
1. זיהום האוויר - כניסתם של חומרים זרים ורעילים למרכיביו הטבעיים של האוויר. חומרים אלה נפלטים ממפעלי תעשייה, מכלי רכב ומתחנות כוח.
2. ערפיח (ערפל פלוס פיח) - ערפל הנוצר כתוצאה מהתעבות של אדי מים סביב גרגירי פיח, והוא אופייני לערים שזיהום האוויר בהן כבד.
3. פקקי התנועה המאפיינים את מרכזי הערים מאריכים את משך הנסיעה ומגבירים את זיהום האוויר הנפלט מכלי הרכב.
*234*
- מפעלי התעשייה ותחנות הכוח יכולים להתקין על הארובות סולקנים (מסננים) לסינון המזהמים הנפלטים דרך הארובות.
- אפשר להתקין במכוניות החדשות מכשירים המנטרלים חלק מהרעלים הנפלטים מן המפלט (האגזוז). אפשר גם להשתמש בדלק דל גופרית, המייצר פחות מזהמים מדלק רגיל. אפשרות אחרת: לבחור בכלי רכב המונעים על ידי אמצעים המזהמים פחות את הסביבה, כגון רכב היברידי או רכב המונע על ידי גז טבעי (ראו תמונה, עמ' 48).
- ניתן להקים ברחבי העיר מערכת בקרה ותחנות ניטור. בתחנות אלה מודדים את כמות המזהמים הנפלטים לאוויר ממפעלי התעשייה, מתחנות הכוח ומכלי הרכב. כאשר מגלים שרמת הזיהום עולה על המותר, מעבירים הוראה למפעלים לעבור לשימוש בדלק דל-גופרית. מחירו של הדלק הזה הוא אמנם גבוה יותר, אך כמות המזהמים שהוא מייצר קטנה יותר.
פתרונות אלה מקטינים, אמנם, את כמות המזהמים באוויר, אך כמותם נותרת גבוהה, במיוחד במרכזי המטרופולינים. בערים רבות, בעיקר במדינות המפותחות, נוקטים אמצעים שונים לצמצום הנזק הנגרם לציבור: מיידעים את התושבים בנוגע למצב איכות האוויר, וממליצים להם על דרכים להימנע מהיחשפות למזהמים; וילדים, קשישים ואנשים הסובלים ממחלות נשימה, נקראים להימנע מלצאת לרחובות בימים שבהם הזיהום גבוה במיוחד.
1. עיינו בכתבה מן העיתונות.
א. מהו הגורם המרכזי לזיהום האוויר על פי הכתבה?
ב. היכנסו לאתר של המשרד לאיכות הסביבה, ובדקו את רמות זיהום האוויר במקומות שונים בארץ. השוו רמות אלה לרמת הזיהום שנמדדה בבייג'ינג על פי הכתבה.
2. האם זיהום האוויר אופייני רק לערים גדולות, או גם יישובים עירוניים וכפריים קטנים יותר מוטרדים ממנו? הסבירו.
בימים האחרונים רשמה רמת הזיהום בבייג'ינג עלייה יוצאת דופן, ויחד עמה עלה הביקוש של האזרחים למסכות ולמטהרי אוויר. מכשיר המדידה לניטור זיהום אוויר שהוצב על גג שגרירות ארה"ב בבייג'ינג קרא 755 - הנתון הגבוה ביותר שנמדד אי פעם במקום מאז החלה השגרירות לעקוב (ב-2008) אחר הערפיח שנח על בייג'ינג.
הרף העליון של מדד זיהום האוויר האמריקני הוא 500. ארגון הבריאות הבין-לאומי (WHO) קובע כי ערכים הגבוהים מ-500 מעידים על כך שצפיפות החומרים הרעילים ביחידת אוויר גבוהה פי 20 מבאוויר נקי לנשימה. "זהו ללא ספק נתון היסטורי בבייג'ינג", כתב בלוגר סיני, "סגרתי את הדלתות והחלונות והפעלתי את מטהרי האוויר במלוא העוצמה".
הסיבה להתגברות הפתאומית אינה ברורה, אך זיהום האוויר בעיר נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, בעיקר לנוכח העלייה בהיקף השימוש במכוניות במטרופולין שבו מתגוררים כ-20 מיליון תושבים. אגב, סוכנות הידיעות הרשמית של סין מציגה נתונים אחרים: לדבריה איכות האוויר בבייג'ינג נמצאת במגמת שיפור זה 14 שנים ברציפות, ומדי שנה יורדת רמת הזיהום ב-4 אחוזים בממוצע.
(הערות בשוליים:)
1. דלק דל גופרית - דלק שתכולת הגופרית בו נמוכה מאוד. שרפה של דלק כזה במקום דלק רגיל, מפחיתה את זיהום האוויר.
2. רכב היברידי - כלי רכב בעל שני מנועים: מנוע הפועל באמצעות בערה פנימית (שהוא מנוע דלק רגיל), ומנוע הפועל באמצעות חשמל. השילוב של שני המנועים תורם לניצול גבוה יותר של הדלק, ולרמה נמוכה יותר של זיהום אוויר.
(החלופה בעברית: רכב כלאיים.)
3. גז טבעי - חומר אורגני המצוי במעמקי האדמה ומשמש כמקור אנרגיה. הגז הטבעי יכול לשמש תחליף לסוגי הדלק הנוזליים הקיימים (דלק וסולר), ויתרונו בכך שהוא זול יותר מהם, ופגיעתו באיכות הסביבה קטנה יותר.
4. תחנת ניטור - תחנה המבצעת מעקב רצוף אחר נתונים שונים באמצעות מכשירים מתאימים. תחנות הניטור של זיהום האוויר עוקבות אחר ריכוזם של מזהמים שונים באוויר בפרקי זמן קצובים.
*235*
אחד הנושאים החשובים ביותר בכל עיר הוא השמירה על רמת ניקיון נאותה. מדי יום תושבי העיר מייצרים כמויות עצומות של פסולת מוצקה*.עיקר הפסולת היא פסולת ביתית הכוללת אריזות, שאריות מזון, חפצים שיצאו מכלל שימוש ועוד. כדי לפנות את הפסולת על סוגיה השונים, נוקטות העיריות שתי גישות עיקריות:
1. הרחקת הפסולת אל מחוץ לעיר.
2. צמצום כמות הפסולת ונטרול השפעתה המזיקה.
הגישה הראשונה הייתה טובה כל עוד הערים היו קטנות, וכמויות הפסולת שנוצרו בהן היו מועטות. אך כיום, כשמספר הערים רב והן גדולות ומייצרות פסולת בכמות רבה מאוד, חשוב למצוא דרכים לצמצם את כמות הפסולת.
(בספר דיאגרמה בצורת עיגול):
הרכב הפסולת המוצקה בארה"ב, 2010
(בחלוקה לפי המשקל היחסי של החומרים)
סך כל הפסולת: 250 מיליון טונות פסולת מוצקה
נייר וקרטון 28.5 אחוזים
פסולת מזון 13.9 אחוזים
גזים גינה 13.4 אחוזים
פלסטיק 12.4 אחוזים
מתכות 9.0 אחוזים
גומי, עור ובד 8.4 אחוזים
עץ 6.4 אחוזים
זכוכית 4.6 אחוזים
אחר 8.4 אחוזים
שאלה:
עיינו בדיאגרמת העיגול.
א. מה הם 4 סוגי הפסולת שהיקפם נרחב ביותר?
ב. לפי הדיאגרמה, תארו כיצד תהליכים של מחזור נייר ויצירת קומפוסט (דשן) מפסולת מזון ומגזם גינה, יכולים להפחית במידה רבה את כמות הפסולת.
(הערת שוליים:)
פסולת מוצקה - אשפה הכוללת חומרים מוצקים: שאריות מזון, אריזות, כלי בית, רהיטים ועוד.
(הערת שוליים מידעית:)
העולם במספרים
כל תושב ישראלי מייצר למעלה מ-2 ק"ג אשפה בממוצע ליום.
בשנת 2010 מחזרו תושבי ארה"ב כשליש מכמות הפסולת שהם ייצרו.
(בספר שתי תמונות:)
1. איסוף פסולת בקטמנדו בירת נפאל.
2. בסנגל, כמו במדינות רבות אחרות באפריקה, באזורים רבים כלל לא מתבצע איסוף מסודר של פסולת, והתושבים נאלצים לזרוק אותה בשטחים הפתוחים סביב בתיהם.
*236*
הדרך הנפוצה והמקובלת ביותר לטיפול בפסולת המוצקה היא לאסוף אותה מכל רחבי העיר, ולהעבירה לאתרי סילוק אשפה הממוקמים בשולי הערים או במקומות מרוחקים יותר. באתרים אלה יש לטפל באופן מקצועי, שאם לא כן הם הופכים למפגע סביבתי חמור: חומרים רעילים המצויים בהם מחלחלים דרך הקרקע אל מי התהום; ריח רע נישא מהם למרחקים; ואם הם ממוקמים בתוך נוף טבעי, הם גורמים לפגיעה בנוף. במדינות מפותחות רבות בונים כיום אתרים לסילוק הפסולת בדרך שתמנע את חלחול החומרים הרעילים לקרקע. אלא שהקמתם של אתרים אלה היא יקרה, ושום רשות אינה רוצה אותם בתחומה.
בגלל הקשיים בהקמת האתרים לסילוק אשפה ובתחזוקתם, והעלויות הגבוהות של העברת הפסולת אליהם - במדינות מפותחות רבות עוברים כיום לפעולות לצמצום כמויות הפסולת. פעולות אלה מכונות "טיפול משולב בפסולת". העיקרון המנחה את הטיפול המשולב בפסולת הוא שיש להפחית ככל הניתן את כמות הפסולת העוברת ל"שלב הבא", ורק כשאין ברירה - מגיעים לשלב ההטמנה באתרי הסילוק (ראו איור).
בכל הדרכים לצמצום כמויות הפסולת, נדרש שיתוף פעולה מצד התושבים: ראשית עליהם לצמצם את השימוש במוצרים מרובים, וכן למיין עוד בביתם את חומרי הפסולת השונים, ולפנותם בהתאם למועדי האיסוף של רשויות העיר. המחזור דורש גם ארגון יעיל של הרשויות, הצריכות לדאוג לסידורי איסוף מתאימים.
(בספר משולש הפוך:)
מאפשרות המועדפת לאפשרות הפחות רצויה
הפחתה במקור
שימוש חוזר
מחזור
הפקת אנרגיה
הטמנה
1. הפחתה במקור: הרשויות מנסות להגביר את המודעות לבעיית הפסולת בעיר, ולשכנע את התושבים לצמצם את כמות הפסולת שהם מייצרים (לדוגמה: על ידי שימוש מופחת באריזות ובכלים חד-פעמיים).
2. שימוש חוזר: התושבים נמנעים מלהשליך מיידית לפח מוצרים כגון בקבוקי זכוכית ושקיות ניילון, והם שבים ומשתמשים בהם כמה פעמים.
3. מחזור: אוספים מוצרים שאפשר לשוב ולהשתמש בהם כחומר גלם לתעשייה, ומייצרים מהם מוצרים חדשים (לדוגמה: מעיתונים ישנים מייצרים נייר חדש, ומפחיות שתייה משומשות מייצרים פחיות חדשות.
4. הפקת אנרגיה: פסולת שאי אפשר למחזר מועברת למתקנים מיוחדים, ובהם מפיקים ממנה אנרגיה.
5. הטמנה: רק מרכיבי פסולת שאי אפשר לנצלם להפקת אנרגיה, מועברים להטמנה באתרי פסולת מוסדרים. באתרים האלה דואגים לכך שחומרים רעילים הנפלטים מן האשפה לא יחדרו למי התהום או יזהמו את האוויר.
(הערות שוליים:)
1. טיפול משולב בפסולת – מדיניות שמטרתה לצמצם את כמויות הפסולת המגיעות לבסוף להטמנה.
2. שימוש חוזר - שימוש רב-פעמי במוצרים שנועדו לשימוש חד-פעמי. לדוגמה, שימוש חוזר בשקית ניילון מהסופרמרקט.
3. מחזור - עיבוד מחדש של חומרי פסולת לשם שימוש חוזר בהם.
(בספר תמונה:)
מתקנים לאיסוף פסולת למחזור בעיר אוקספורד, בריטניה. תושבי השכונה ממיינים את הפסולת בביתם ומשליכים לכל פח את הפסולת המתאימה: מוצרי פלסטיק, נייר, זכוכית, פסולת אורגנית, פחיות מתכת.
א. האם אתם ממחזרים בביתכם את הפסולת הביתית? אם כן, אילו חומרים אתם ממחזרים? ואילו חומרים אינכם ממחזרים?
ב. האם העירייה או המועצה המקומית ביישובכם תומכת בתהליכי המחזור? באיזה אופן?
*237*
השפכים הם מים המכילים חומרי פסולת שונים. הם מיוצרים בעיר על ידי פעולות ביתיות יום-יומיות, כגון רחיצת כלים ושימוש בשירותים ובמקלחת, וכן על ידי מפעלי התעשייה במהלך תהליך הייצור. מפנים את השפכים האלה באמצעות מערכת הביוב, המזרימה אותם אל מחוץ לעיר.
שפכים שאינם מטופלים כראוי מגיעים אל מי הנהרות, האגמים והימים. הם עלולים גם לחלחל לתוך הקרקע ולהגיע אל מי התהום, לזהם את מקורות המים וליצור מפגעי תברואה חמורים. כדי למנוע זאת, במקומות רבים בעולם מזרימים את השפכים למכוני טיהור. בדרך זאת הנזק הנגרם לסביבה מצטמצם, וניתן אף להשתמש שוב במים המטוהרים להשקיה ולתעשייה. תהליך השימוש במים המטוהרים נקרא "השבת שפכים".
(בספר תמונה:)
מכוני הטיהור הם מתקנים שבהם מטהרים את המים מחומרי פסולת וממזהמים. בתמונה: מכון לטיהור שפכים בצ'כיה.
העיר היא מקום רועש מאוד: כלי הרכב הרבים, בתי המלאכה והמפעלים ושדות התעופה - כל אלה מייצרים רעש רב. רעש בעוצמות גבוהות גורם לתחושות לא-נעימות, לקשיי ריכוז, ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה במערכת השמיעה. כיצד אפשר לצמצם את עוצמות הרעש המאפיינות את החיים בעיר? נבחן כמה דרכים:
- בערים שונות בעולם מעודדים את התושבים להשתמש בכלי רכב שמנועיהם שקטים.
- באזורים המצויים בקרבת כבישים ראשיים, החשופים לרמות גבוהות במיוחד של רעש - מוקמים קירות אקוסטיים שתפקידם לצמצם את עוצמת הרעש.
- באזורי מגורים של ערים רבות נחקקו חוקים עירוניים האוסרים
על פעילות הגורמת רעש רב בשעות הערב והלילה.
- ביישובים הסמוכים לנמלי תעופה נעשות פעולות שמטרתן להפחית את עוצמת הרעש: משתמשים במטוסים שקטים יותר, מתכננים את נתיבי ההמראה והנחיתה כך שהמטוסים לא יחלפו מעל לאזורי מגורים, ומצמצמים את מספר הטיסות בשעות הלילה.
(בספר תמונה:)
קירות וקירוי אקוסטיים שהוקמו במלבורן, אוסטרליה, במטרה
לצמצם את מפגעי הרעש לדיירים המתגוררים בסמוך
(הערות שוליים):
1. שפכים, מי שפכים - מים שהזדהמו עקב שימוש ביתי או תעשייתי, ומפנים אותם באמצעות מערכת ביוב.
2. השבת שפכים - תהליך שבו מטהרים את מי השפכים ומשיבים אותם חזרה לשימוש, בעיקר בחקלאות ובתעשייה.
3. קיר אקוסטי - קיר שנבנה כדי להחליש את הרעש. הקירות האקוסטיים נבנים בדרך כלל לאורך כביש ראשי, כדי להגן על התושבים מנזקי הרעש המגיע מהכביש.
(הערת שוליים מידעית:)
ישראל במספרים
במדינת ישראל מיוצרים מדי שנה 530 מ"ק שפכים. מרבית השפכים עוברים טיהור, ולאחר מכן הם משמשים להשקיה בחקלאות.
*238*
השטחים הפתוחים בעיר - הגנים, הפארקים, השטחים הטבעיים - תורמים רבות לאיכות החיים העירונית (ראו עמ' 198). אך למרות חשיבותם הרבה, השטחים הפתוחים הולכים ומצטמצמים בערים רבות בעולם. כיצד? הערים הגדלות יוצרות ביקוש הולך וגובר לשטחים חדשים, לבנייה של אזורי מגורים, אזורי מסחר, מגרשי חניה, כבישים ועוד. המחסור בשטחים לא בנויים בעיר מעלה את ערכם הכלכלי ויוצר לחץ של יזמים, קבלנים, בעלי קרקעות ואחרים, לזרז את הבנייה בשטחים הפתוחים שעוד נותרו בעיר.
מעט תקווה ניתן לשאוב מכך שבעשרות השנים האחרונות גוברת מודעות הציבור לחשיבותם של השטחים הפתוחים, ובמקרים רבים, המודעות והלחץ של הציבור תורמים לשימורם. כך, לדוגמה, לחץ התושבים הוביל בערים שונות בעולם להקמת גנים ופארקים בתחומיהן, באזורים ששימשו בעבר אזורי תעשייה.
(בספר תמונה):
בנייתן של שכונות חדשות מצמצמת את השטחים הפתוחים באזורן. בתמונה: בנייה חדשה בחדרה. התמונה צולמה לפני שנים אחדות. שערו כיצד המקום נראה כיום...
כפי שראינו - בדרך כלל, איכות הסביבה בערים שבמדינות המפותחות גבוהה מזו שבערי המדינות הפחות-מפותחות. אמנם ערי המדינות המפותחות מייצרות כמות גדולה יותר של פסולת ומזהמים, אך יש בידיהן אמצעים המאפשרים להן לטפל במזהמים: אפשרויות מימון, וחקיקה יעילה. לתושבים בערים אלה יש מודעות גבוהה יותר לנושאים סביבתיים, ומצויים בהן ארגונים רבים המטפלים בבעיות הסביבה. לפיכך רבות מן הערים הירוקות בעולם מצויות במדינות המפותחות. לדוגמה:
- בוונקובר (בקנדה) 90 אחוזים מן החשמל מגיע ממקורות אנרגיה מתחדשים - רוח, שמש, גלים וגאות. לעיר זאת יש גם תכנון מדוקדק ל-100 השנים הקרובות.
- בקוריטיבה (בברזיל) - מערכת התחבורה הציבורית נחשבת לאחת המפותחות ביותר בעולם, ומשתמשים בה מדי יום כ- 75 אחוזים מתושבי העיר.
- בפורטלנד, אורגון (בארה"ב) - לצד הריאות הירוקות הנרחבות, נתיבי האופניים הרבים שבתחומה, והעובדה שהיא מקדמת את הבנייה הירוקה בתחומה - היא גם העיר הראשונה בארצות הברית הנוקטת תכנית כוללת להפחתת פליטת הפחמן הדו-חמצני בתחומה.
לעומת זאת בערים שבמדינות הפחות-מפותחות, שם האוכלוסייה עסוקה בבעיות של הישרדות יום-יומית, אין מודעות מספקת לבעיות הסביבה, ולרשויות אין מספיק אמצעים לטפל במזהמים. לפיכך ברבות מן הערים במדינות אלה, איכות הסביבה עדיין ירודה.
כותר - פעילות בנושא קבלת החלטה על תכנון שטח פתוח ביישוב שלי.
*239*
*239*
מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום... מבזק סיכום...
- תחבורה עירונית יעילה היא מרכיב הכרחי בהתנהלותה של עיר גדולה.
- כל הערים הגדולות בעולם מתמודדות עם בעיות תחבורה, ובעיקר - פקקי תנועה ומחסור בחניה.
- הגורם העיקרי לבעיות התחבורה בערים הוא הפער בין כמות כלי הרכב הנעים על הכבישים לבין התשתית שעליה הם נעים.
- הפעולות הנעשות לפתרון בעיות התחבורה בעיר כוללות: הרחבת תשתית התחבורה; יצירת תחבורה ציבורית יעילה ועידוד השימוש בה; הגבלת כניסתם של כלי רכב למרכזי הערים; עידוד השימוש באופניים; שינוי דפוסי הנסיעה של הנוסעים; ניצול יעיל יותר של מערכת התחבורה; וחיפוש אחר אמצעים טכנולוגיים חדשים לפתרון הבעיות.
- התמודדות יעילה עם בעיות התחבורה בעיר כוללת שילוב בין מגוון רחב של פתרונות.
- העיר מייצרת זיהומים ומפגעים, שהעיקריים שבהם הם: זיהום אוויר, פסולת מוצקה, שפכים ורעש.
- שמירה על איכות סביבה טובה בעיר היא אתגר גדול לרשויות העיר ולתושביה.
- תהליכי הפיתוח של העיר מביאים לצמצום השטחים הפתוחים בתחומיה של העיר ובסביבתה.
1. נוהגים לכנות את מערכת התחבורה העירונית "מערכת הדם של העיר". הסבירו מדוע.
2. כלי התחבורה אינם מסוגלים לנוע ללא תשתית מתאימה. אילו כלי תחבורה קיימים בעיר? על איזו תשתית נע כל אחד מהם? באילו מהם יצא לכם להשתמש? באילו ערים?
כלי תחבורה: --
התשתית הנחוצה: --
השתמשתי או לא השתמשתי בכלי תחבורה: --
העיר שבה השתמשתי בכלי התחבורה: --
3. מהם היתרונות ומהם החסרונות של התחבורה הפרטית ושל התחבורה הציבורית?
תחבורה פרטית ותחבורה ציבורית
יתרונות מנקודת ראותו של הפרט: --
יתרונות מנקודת ראותו של הכלל: --
חסרונות מנקודת ראותו של הפרט: --
חסרונות מנקודת ראותו של הכלל: --
4. במרכזי הערים קיימות בעיות תחבורה קשות.
א. אילו פתרונות מוצעים לבעיות התחבורה ולמצוקת החניה במרכזי הערים?
ב. ערים רבות מתלבטות אם לאסור כניסה של כלי רכב פרטיים למרכז העיר. מה אתם הייתם ממליצים? נמקו.
ג. במרכז העיר ישנם מעסיקים המעודדים את עובדיהם לעבוד מהבית. מה הם היתרונות והחסרונות של עבודה מהבית?
*240*
5. א. נניח שאתם חברים באגודה שמטרתה לקדם את השימוש באופניים ככלי תחבורה עירוני. הכינו מסע פרסום לעידוד הנסיעה באופניים בעיר.
ב. אילו קשיים עומדים לפני המתכננים בבואם להקצות שבילי אופניים לרוכבים בעיר?
6. אדם שהגיע לביקור בישראל לאחר שהות של 5 שנים בחו"ל, טען שאחד השינויים הבולטים שחלו בארץ הוא בתחום התחבורה. מצאו מידע על התפתחות התחבורה בארץ במקורות מידע שונים, ותארו מה הוא ראה והיכן.
המפגע: --
דרך ההתמודדות: --
ב. אילו מהמפגעים הסביבתיים שציינתם בולטים ביישוב שאתם מתגוררים בו?
ג. הביאו דוגמה לפעילות שנעשתה לשיפור איכות הסביבה ביישוב שלכם.
8. .א. מדוע משפחה עירונית במדינה מפותחת מייצרת פסולת בכמות גדולה מזו שמשפחה עירונית במדינה פחות-מפותחת מייצרת?
ב. אם כן, מדוע מצב איכות הסביבה בערים שבמדינות המפותחות טוב ממצב איכות הסביבה במדינות הפחות-מפותחות?
9. א. האם שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות יכול לעזור להתמודד עם בעיות באיכות הסביבה של היישובים? כיצד?
ב. בחברה דמוקרטית יש לציבור, לכל אחד מאתנו, היכולת להשפיע על מצב איכות הסביבה.
הסבירו כיצד, והוסיפו דוגמאות מניסיונכם או מאמצעי התקשורת (עיתונים, רדיו, טלוויזיה).
ג. חוקים האוסרים את זיהום הסביבה, ובפרט קנסות כבדים המוטלים על העוברים עליהם, מרתיעים אנשים מלפגוע בסביבה. כתבו על מפגע ביישובכם שלדעתכם החוק ואכיפתו יועילו להתמודדות אתו.
10. נניח כי זה עתה התמניתם לנהל את האגף לאיכות הסביבה ביישובכם, ועליכם להכין דו"ח לראש הרשות על הפעילויות שאתם מתכננים. בדו"ח התייחסו לנושאים הבאים:
א. רשימה מעודכנת של בעיות סביבה המצויות ביישוב שלכם.
ב. מה יהיה סדר העדיפויות בטיפול. (באיזו בעיה יש לדעתכם לטפל ראשונה, באיזו בעיה יש לטפל שנייה, וכה הלאה.)
ג. הצעות ראשונות לדרכי הטיפול בבעיות.
ד. הצעות לשיתוף הציבור בשיפור מצב הסביבה.
11. כותר - כתבה: "קצב גידול האשפה בערי העולם מהיר יותר מקצב גידול הערים".
עבודת מחקר: עם סיום הפרק - עוצרים וחושבים על עבודת החקר: האם יש נושא שנראה לכם מעניין במיוחד? נושא שחידש לכם משהו או סיקרן אתכם? האם יהיה לכם מעניין לחקור אותו?
*241*
*241*
כיצד ייראו ערי העתיד? וכיצד יתנהלו חיי תושביהן? מדענים ומתכננים מתחומי דעת שונים מסרטטים את מגמות העתיד במרחבים העירוניים, והם עושים זאת על בסיס מגמות ותהליכים בעבר ובהווה.
זה למעלה מ-200 שנה תושבי העולם מצביעים ברגליים לטובת העיר. וזו, על פי כל התחזיות, תהיה צורת היישוב השלטת גם בעתיד. האתגר הניצב לפני אוכלוסיית העולם הוא לדאוג לכך שהערים יצמחו בצורה "חכמה", שתביא לשיפור באיכות חייהם וברווחתם של מיליוני התושבים שיתגוררו בהן.
כבר כיום יש לערי העולם השפעה אדירה על הסביבה, והשפעתן תלך ותתעצם ככל שהאוכלוסייה העירונית תגדל. הערים משתרעות אמנם רק על פני 2 אחוזים משטח היבשה של העולם, אך טביעת הרגל האקולוגית שלהן גדולה: משנה לשנה הן צורכות יותר משאבים (כ-75 אחוזים מהמשאבים העולמיים), והן מייצרות יותר אשפה וזיהום אוויר.
לצד הטוענים כי העיר היא צורת יישוב הצורכת משאבים באופן בזבזני, אחרים רואים בה דווקא את הפתרון. לטענתם, לא העיר היא שצורכת משאבים רבים, אלא רמת החיים הגבוהה של תושביה. לגישתם, דווקא ערים המתוכננות באופן אקולוגי, על פי הגישה של פיתוח בר-קיימא, צורכות פחות משאבים ומייצרות פחות זיהום לכל תושב מאזורים פרווריים ויישובים כפריים.
אחד העקרונות התכנוניים של העיר האקולוגית הוא יצירת צפיפות עירונית גבוהה, תוך הבנה כי צפיפות גבוהה אינה ביטוי נרדף לאיכות חיים ירודה. נהפוך הוא: צפיפות עירונית גבוהה מאפשרת לספק בשטח נתון מגוון רחב, חסכני ויעיל של תשתיות ושירותים. ציפוף העיר גם מונע את ה"זחילה העירונית" אל השטחים הפתוחים סביבה, ומונע שימוש בזבזני באחד המשאבים היקרים של העיר - הקרקע. כדי לייצר צפיפות עירונית גבוהה יש לבנות לגובה, ולנצל את האזורים התת-קרקעיים של המרחב העירוני. כך גם ניתן לשמר שטחים פתוחים נרחבים יותר לטובת פארקים וגנים ציבוריים. הונג קונג - אחת הצפופות בערי העולם - היא דוגמה לעיר צפופה המעניקה לתושביה איכות חיים מהגבוהות בעולם.
ניצול יעיל של הקרקע העירונית חשוב בכל מקום, אך הוא חשוב במיוחד במדינות עירוניות ששטחן מצומצם, כדוגמת הולנד, דנמרק וישראל.
לצד יצירת ערים בעלות מבנה מגובש וצפוף יותר, מתקיים כיום חיפוש אחר דרכים לצמצם את כמות המשאבים שהעיר צורכת, ואת כמות המזהמים שהיא פולטת, כדי לעשותה ידידותית לסביבה. דרכים אלה כוללות: העדפת התחבורה הציבורית על פני השימוש ברכב פרטי; עירוב בין שימושי קרקע שונים, לניצול יעיל יותר של המרחב וצמצום הצורך בנסיעות; הרחבת מנגנוני המחזור של הפסולת העירונית; שימוש בטכנולוגיות לניהול יעיל יותר של המרחב העירוני; ומעבר לבנייה ירוקה, שתכליתה ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה, תוך שימוש נרחב ככל האפשר במקורות אנרגיה מתחדשים.
עוד נושא חשוב לעניין ערי העתיד, הוא ההיבט החברתי: תכנון הערים העתידיות צריך לדאוג לממש במרחב העירוני עקרונות של צדק חברתי וסביבתי, ולדאוג לכך שתתקיים חלוקת משאבים צודקת בין הקבוצות החברתיות השונות בעיר. לצורך כך מערבים כבר כיום את הציבור בהליכי התכנון, ויש לשער כי בעתיד - יותר ויותר תושבים ישתתפו בתכנון ובעיצוב המרחב העירוני.
(בספר תמונה):
ברכת לוטוסים בפארק ציבורי בהונג קונג. ברקע ניתן לראות את גורדי השחקים של העיר, שאותם תוכלו לראות גם בתמונה שבעמ' 188
*242*
*242*
1. התבוננו ב-2 התמונות שלפניכם:
א. איזו מהתמונות מתארת נוף כפרי? ואיזו מהן מתארת נוף עירוני?
ב. אילו ממאפייני הכפר והעיר נראים בתמונות?
ג. מנו שניים ממאפייני הכפר ושניים ממאפייני העיר, שאינם נראים בתמונה.
2. "במאה ה-19 נחלק העולם לאימפריות, במאה ה-20 הוא נחלק למדינות, ובמאה ה-21 הוא יתחלק לערים" (ד"ר אייל צאום). הסבירו את המשפט על יסוד מה שלמדתם על הערים ביחידה זאת.
3. עיינו במפות של יישובים עירוניים וכפריים באטלס, והביאו מהן דוגמאות ל-3 תופעות שלמדתן עליהן ביחידה זאת.
5. בתכנון העירוני גוברת כיום המגמה לערב שימושי קרקע שונים - מסחר, תעסוקה ומגורים - במקום אחד. מה הם הגורמים לכך?
6. א. עיינו ביחידה כולה וכתבו 3 דילמות העולות מן העיסוק ביישובים.
דוגמה: האם צריך להגביל את הכניסה של כלי רכב למרכזי הערים?
ב. בחרו אחת הדילמות, זו שמעניינת אתכם במיוחד, והציגו נימוקים וטיעונים בעד ונגד. לבסוף הביעו את דעתכם האישית בנושא.
7. עבדו בקבוצות ודמיינו יחדיו כיצד תיראה העיר בעוד כ-50 שנה. תוכלו להתייחס להיבט אחד של העיר (למשל: שימושי הקרקע, מערכת התחבורה או איכות הסביבה), או להתייחס למכלול ההיבטים שלמדתם עליהם. מקמו את העיר שלכם במרחב, החליטו כמה אנשים יתגוררו בה, ותנו לה שם. מצאו דרך יצירתית להציג את עבודתכם: בטקסט, בציור, במצגת, בתמונות וכדומה.
8. חפשו ספרים, תמונות, סרטונים וסרטים המתארים את העתיד, והביאו דוגמאות לאופן שבו מתוארים בהם היישובים.
9. בדקו במקורות מידע שונים כיצד ציירים, סופרים ומשוררים בחרו לתאר את הכפר או את העיר. חשבו על דרך מקורית להציג את ממצאיכם.
10. בחרו אחת מן הערים שפגשתם במהלך לימוד היחידה, או כל עיר אחרת שתרצו. קראו עליה במקורות מידע שונים, והתבוננו בתמונות, בסרטים, במפות או בגרפים שונים. על פי החומרים שתאספו הכינו מסלול סיור בעיר, שבמהלכו יהיה אפשר לערוך היכרות עם היבטים שונים של העיר ועם המאפיינים המייחדים אותה. אפשר להציג את העיר גם באמצעות מצגת, או בכל דרך יצירתית אחרת שתבחרו.
*243*
*243*
מי מאתנו לא היה רוצה לשוב לכדור הארץ בעוד מאה שנה ולראות מה השתנה בו? האם נכיר את העולם, האם נוכל להשתלב בו, או שאורחות החיים בו יהיו זרים לנו לחלוטין? האם תהליכי הגלובליזציה יביאו לאחידות כלל-עולמית, או שעדיין נוכל למצוא מאפיינים ייחודיים לאזורים שונים? האם יישמרו הפערים בין מדינות ואוכלוסיות, או שיהיה זה עולם שוויוני יותר? האם יישבו בני האדם אזורים שאינם מיושבים כיום כלל, או אולי יפרצו אל מעבר לגבולות כדור הארץ? מה יהיה גודלה של אוכלוסיית כדור הארץ, ומה תהיה תוחלת החיים של תושביו? האם היישובים שיימצאו בו יזכירו לנו במשהו את הערים והכפרים של היום, או שמא נמצא צורות יישוב חדשות, שאינן מוכרות לנו כלל? האם יישמרו נופיו הטבעיים של כדור הארץ, או שנוכחותו של האדם במרחב תביא להיעלמותם כליל? וכיצד תיראה איכות הסביבה במקומות שבני האדם יתגוררו בהם - האם יגברו זיהום האוויר, הצפיפות, הפקקים והרעש, או שמא יהיו אלה סביבות אקולוגיות בנות-קיימא, שיתמכו בבריאות התושבים וברווחתם?
העתיד מסקרן, ורבים מנסים לתאר אותו. במאים, סופרים, ובעיקר אלה העוסקים במדע בדיוני, עושים זאת תוך מתן חופש לדמיון ולרוח היצירה. גם מדענים ומתכננים בתחומי ידע שונים מנסים לחזות את העתיד. אלה מעוניינים בתחזית שיש סיכוי גבוה שתתממש, שכן הם מסתמכים עליה בתכנון העתיד. לפיכך הם מבססים את התחזיות על מגמות ותהליכים שכבר מתרחשים בהווה.
כאשר קוראים כמה מן התחזיות האלה, מתגלים הבדלים גדולים בין תמונות העתיד של החוזים השונים. יש המתארים תמונת עולם אופטימית, המדברת על צמיחה כלכלית ועל עולם שוויוני יותר, ויש המעלים תחזיות קודרות, שלפיהן העולם יהיה נתון במלחמת עולם חדשה, הרעב יגבר והמים יחסרו.
אך לפני שנתמלא אופטימיות או ניבהל מהתחזיות הקשות - כדאי שנזכור כי העתיד אינו צפוי (ודי אם נזכיר את המהפכה שחולל האינטרנט בעולם - מהלך שאיש לא צפה לפני 40 שנה...). וכך, על אף הניסיון לנסות ולצייר את העתיד, שאלות רבות נותרות פתוחות. ואולם לגבי דבר אחד נראה שאין כל ספק - לאדם יהיה תפקיד מרכזי בעיצוב דמותו העתידית של העולם.
אנו מקווים כי אתם, בני הדור שיוביל את העתיד, תשכילו לייצר מרחבים אנושיים שייטיבו עם אוכלוסיית העולם וישמרו את יופיו ואת קסמו של כדור הארץ.
*246*
-264
סוף הספר