מחברות: קורן נשר שרעבי, נגה גנאל
"שרי - הוצאה לאור"
"גנאל ספרים בע"מ
ישראל 2016
באישור אגף ספרי לימוד
מספר אישור 4460
אישור בתאריך 31/05/16
עמודי דפוס 5-533
העתיקה: אורנה גלעדי
הספריה המרכזית לעיוורים
נתניה ישראל 2017
העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.
(כתוב על חזית הספר):
יום הלשון העברית מצוין ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה, שנולד בכ"א בטבת תרי"ח. לרגל האירוע יצרה האקדמיה מילון מונחים מתחום הסוציולוגיה וחידשה מילים עבריות לכ-2,000 מילים לועזיות. ואלה כמה מהחידושים: סולידריות היא אחווה, אפקטיביות תהפוך מהיום לתכליתיות או מועילות. ומעתה תתרגלו להגיד במקום מודרניזציה החדשה. לדברי פרופ' בר אשר, מילון מונחים זה הוא בשורה משמחת לשוחרי העברית. בזכות חידוש מילים אלו יוכלו אנשי מקצוע לכתוב את מאמריהם בעברית.
*5*
*5*
*5*
המאמר הוא חיבור עיוני על נושא אחד מוגדר. כל נושא מתאים למאמר. המאמרים יכולים לעסוק במגוון נושאים מתחומי דעת שונים, כגון סוציולוגיה, אמנות, פילוסופיה, מדע ועוד.
סוגי מאמרים - קיימים מאמרים שמטרתם למסור מידע, לדוגמה, מאמר מדעי המדווח על מחקר ותוצאותיו, ויש מאמרים שמטרתם לשכנע, לדוגמה, מאמר הדן בבעיה מסוימת ונוקט עמדה. מאמרים הדנים בבעיה או הנוקטים עמדה נכתבים לעתים קרובות בעקבות אירוע מסוים ("אירוע מניע"), נושא העולה לכותרות.
ביחידה זו נתמקד ב"מאמר טיעון".
*5*
מאמר טיעון הוא מאמר המציג את עמדתו של הכותב (המוען) בנושא מסוים. המאמר מציג את השקפתו האישית של הכותב או את דעתו הפרטית בעניין כלשהו מזווית ראייה אחת מסוימת. הקורא (הנמען) עשוי להתנגד לדעות המוצגות במאמר, להטיל ספק בנאמר או להסכים עם המוען. הוא עשוי להתנגד או להסכים רק לחלקים מתוך הנאמר.
מטרתו של הכותב היא לשכנע את הקורא בצורה לוגית ועניינית הנשענת על טיעונים רציונליים, וזאת כדי לבטל את ספקותיו של הקורא. הכותב פונה בעיקר אל ההיגיון של הקורא, ולא אל רגשותיו. הוא נעזר בנימוקים משכנעים, בהוכחות ובראיות כדי שהקורא יתמוך בעמדותיו או בפתרונות שהוא מציע לבעיה המועלית במאמר. לעתים עמדה זו מוצגת באופן מפורש במאמר, אולם יש מקרים שבהם היא משתמעת מן המאמר אף על פי שהיא אינה כתובה בו במפורש.
בכל מאמר טיעון מניחים מראש שיש מישהו החושב אחרת. אם הנושא ברור, ואם אין חולקים על עמדת הכותב, אין טעם לכתוב מאמר טיעון, אין טעם לשכנע את הקוראים בצדקת הדברים. לכן בבסיסו של כל מאמר טיעון קיימת דעה השונה מן הדעה המוצגת במאמר. הדעה השונה מוצגת בצורה גלויה או בצורה סמויה.
- עמדה / דעה היא מה שהכותב חושב על משהו או על מישהו; האופן שבו הוא רואה את פני הדברים.
- טענה היא היגד המבטא את עמדתו (דעתו, השקפתו) של המוען בנושא העומד לדיון.
(טענה היא אמירה שניתן להתווכח על צדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה)
- טענה גלויה - טענה המופיעה באופן גלוי במאמר.
בחלק גדול מן הטקסטים הטיעוניים היא מופיעה בתחילת המאמר.
- טענה סמויה - טענה שאינה מופיעה באופן מפורש במאמר, אך משתמעת ממנו.
דרך זו נפוצה פחות במאמרים הטיעוניים. הכותב הבוחר בדרך כתיבה זו, נוהג כך כדי לא לעורר את התנגדות הקוראים לדבריו כבר בתחילת המאמר.
*6*
*6*
מאמר טיעון בנוי משלושה רכיבי טיעון עיקריים:
הטענה מציגה את עמדתו, את דעתו או את השערתו של הכותב (המוען) בנושא הנידון.
עמדת המוען קיימת בבסיסו של כל מאמר טיעון.
במקרים רבים הטיעון בא להוכיח צורך בשינוי מצב קיים או לסתור דעה המחייבת שינוי כזה.
הטענה יכולה להופיע בתחילת המאמר, בגוף המאמר או בסופו. הטענה יכולה להשתמע מן המאמר.
כדי לשכנע את הקורא על הכותב לבסס את טענתו.
הדרכים לביסוס הטענה (לחיזוק טענת הכותב):
- שימוש בנימוקים, בהוכחות, בראיות, בדוגמאות או בכל מידע שישרת את המטרה
- הסתמכות על עובדות או על דעתם של בני סמכא בנושא
- הצגת טענת נגד והפרכתה או הסתייגות ממנה
ביסוס הטענה צריך להיות מובנה ומוליך למסקנה המתבקשת.
על הכותב לסיים את דבריו באמצעות מסר כלשהו, בהמלצה על דרך פעולה מסוימת או באמצעות מסקנה מן הכתוב, שלעתים היא חזרה על הטענה שהוצגה בפתיחה. בדרך כלל המסר של הכותב משתמע מסך כל הדיון.
המבנה הבסיסי של מאמר טיעון
הצגת הטענה - ביסוס הטענה / נימוקים
ביסוס הטענה / נימוקים - מסקנה / מסר / תוצאה
בפתיחה זו הוצגה המהות של מאמר טיעון ומבנהו הבסיסי. בהמשך היחידה
"ייחשפו" בהדרגה מרכיביו השונים של מאמר הטיעון עד המאמר המכיל טענות נגד אחדות והפרכתן.
*7*
*7*
יערות הגשם הולכים ונעלמים בקצב מסחרר, ועלינו לזעוק נגד כריתת יערות הגשם הנמצאים בסכנת הכחדה. כריתת העצים פוגעת בבני האדם ובבעלי החיים. העצים פולטים את החמצן, שבני האדם ושאר בעלי החיים זקוקים לו כדי לנשום. ללא עצים וצמחים אין חמצן. החמצן הוא יסוד שאינו מצוי בשום מקום בטבע, והעץ הוא היחיד בטבע שמייצר חמצן. הרס של עץ הוא גם הרס בית גידול של בעלי חיים.
לכל בעל חיים ביקום תפקיד חשוב במערכת האקולוגית שנקראת כדור הארץ. העצים מונעים סחף של אדמה. כשאין עצים האדמה אינה יציבה, אינה מהודקת ולכן נסחפת. כריתת העצים תגרום למפולות, לשיטפונות ולאסונות טבע. לטענת מדענים רבים, קיימות תרופות רבות שמקורן בצמחים, וביערות יש צמחי מרפא רבים נוספים שעדיין לא התגלו על ידי האדם. הכחדה של יערות הגשם תהיה גם אובדן של ידע רב, וקיימת סכנה שלא תהיה אפשרות לשחזרו לעולם.
מעובד מתוך האתר של רונית רדמרד,
http://ichut.macam.ac.il/rainForest.htm
טענת הכותב
עלינו לזעוק נגד כריתת יערות הגשם הנמצאים בסכנת הכחדה.
- כריתת העצים פוגעת בבני האדם ובבעלי החיים. העצים פולטים את החמצן, שבני האדם ושאר בעלי החיים זקוקים לו כדי לנשום. ללא עצים וצמחים אין חמצן. החמצן הוא יסוד שאינו מצוי בשום מקום בטבע, והעץ הוא היחיד בטבע שמייצר חמצן.
- הרס של עץ הוא גם הרס בית גידול של בעלי חיים. לכל בעל חיים ביקום תפקיד חשוב במערכת האקולוגית שנקראת כדור הארץ.
- העצים מונעים סחף של אדמה. כשאין עצים האדמה אינה יציבה, אינה מהודקת ולכן נסחפת. כריתת העצים תגרום למפולות, לשיטפונות ולאסונות טבע.
- לטענת מדענים רבים, קיימות תרופות רבות שמקורן בצמחים, וביערות יש צמחי מרפא רבים נוספים שעדיין לא התגלו על ידי האדם. הכחדה של יערות הגשם תהיה גם אובדן של ידע רב, וקיימת סכנה שלא תהיה אפשרות לשחזרו לעולם.
*8*
לפניכם שני טקסטים, ובהם מופיעים רכיבי הטיעון: טענה וביסוסה. קראו אותם וענו על המשימות.
האם יש קשר בין קלות העונשים הניתנים לנהגים עבריינים, לבין העלייה במספר תאונות הדרכים? אין שום מחקר שמצביע על קשר כזה, לכן אין סיבה להחמיר באופן שרירותי עם נהגים המבצעים עברות תנועה. מדיניות הענישה לא השתנתה בשנים האחרונות, ובכל זאת בשנה שעברה נרשם המספר הנמוך ביותר של הרוגים בתאונות דרכים זה עשר שנים למרות העלייה הדרמתית במספר כלי הרכב. לדעתי, מה שבאמת מרתיע את הנהג הוא לא העונש שיקבל, אלא ההסתברות שייתפס, כלומר הנוכחות המשטרתית ומבצעי האכיפה הם הדרך המרתיעה. השיפור בתשתיות (מעגלי תנועה, מעקי בטיחות, פסי האטה וכיו"ב) וחינוך באמצעות תשדירים, גם המזוויעים שבהם, דוגמת התשדיר שמתאר "טבח" ברכב שנוסעיו אינם חגורים, גם הם עשויים לצמצם את היקף תאונות הדרכים.
נסחו בלשונכם את הטענה המרכזית העולה מן הטקסט ואת ביסוסה.
לעתים טקסט טיעון פותח בהצגת הרקע.
בכל שנה יוצאות משלחות של תלמידי תיכון ישראלים למסע לפולין. אין ספק כי את מורשת עמנו ואת לקחי השואה יש להנחיל לבני הנוער, אך אין צורך להרחיק נדוד לנכר שמסמל יותר מכול את סבל היהודים. ללמוד את גודל הזדון והרשע שעוללו לעמנו הנאצים ועוזריהם באירופה, אפשר גם ב"יד ושם". השתלמות בנושא השואה בירושלים, בירת ישראל, יש בה כדי לחבר את דור ההמשך לארץ ולהיסטוריה היהודית יותר מאשר טיול לפולין.
המוסד "יד ושם" בירושלים שנבנה במאמץ, באהבה ובכאב, לא נבנה ולא הושקע רק כדי להזמין אליו ראשי מדינות ואנשי תקשורת. הוא הוקם וטופח כדי שילדינו ונכדינו ונינינו עד דור אחרון ידעו את גודל האסון, יבינו את הקשר בין חורבן הקהילות לבין גודל ההישג של הקמת מדינת ישראל, מדינה ריבונית לעם ישראל בארץ ישראל. כאשר יצאו התלמידים מ"יד ושם" בירושלים וינשמו את אווירה של עיר הבירה, אז יבינו את מהות חשיבותה של החרות, זו שמבטיחה להם המדינה הריבונית שלהם.
1. נסחו בלשונכם את הטענה המרכזית העולה מן הטקסט ואת ביסוסה. (הבחינו בין הרקע לבין הטענה)
2. בבסיסו של כל מאמר טיעון קיימת דעה השונה מן הדעה המוצגת במאמר. דעה זו היא עמדת הנגד - העמדה המנוגדת לעמדתו של כותב המאמר. יש מאמרים שעמדת הנגד מוצגת באופן מפורש, ויש מאמרים שבהם עמדת הנגד משתמעת מן הטקסט.
מהי לדעתכם העמדה המנוגדת לעמדתו של הכותב (שאינה מופיעה בטקסט, אך היא משתמעת ממנו)?
3. יש הטוענים כי למסע לפולין חשיבות רבה בהנצחת זיכרון השואה. הביעו דעתכם על טענה זו.
המונח "עמדת הנגד" יורחב בהמשך היחידה.
*9*
*9*
לפניכם מאמר טיעון שלם, ובו כל שלושת רכיבי הטיעון: טענה, ביסוס הטענה ופסקת סיום.
חשוב לציין, כי קשה למצוא מאמר טיעון שכולו טיעון "טהור". במאמרי טיעון רבים עשויות להופיע גם פסקות שהן מסוגה אחרת.
שתי ידיעות שהתפרסמו לאחרונה בעיתונות והקשורות זו בזו, צריכות להדאיג את כולנו:
1. מסקר ארצי בנושא מקצועות הלימוד עולה שעברית היא המקצוע השנוא ביותר על תלמידים בישראל.
2. מחקר של מחלקת מדעי ההתנהגות באגף כוח אדם בצה"ל מגלה, כי ציוני האיכות של המתגייסים לצה"ל נמצאים בירידה חמורה. הירידה מתבטאת בעיקר בהישגים במבחנים הפסיכוטכניים וברמת העברית. הממצאים המדאיגים ביותר נמצאו ברמת העברית של המתגייסים. בני הנוער מפגינים רמה נמוכה יותר של מיומנויות לשוניות מאשר בעבר. הירידה ברמה היא עקבית ובאה לידי ביטוי ביכולת הקריאה, הכתיבה והבנת הנקרא. הממצאים מדאיגים את רשויות הצבא, כי הנחת העבודה של צה"ל היא שככל שרמת העברית של המתגייס טובה יותר, כך גדלים סיכוייו להצליח בשירות ולהגיע לתפקידי פיקוד. להערכת החוקרים, מגמת הירידה בשליטה בעברית נובעת מן העובדה שבני הנוער מייחדים פחות זמן לקריאה ולכתיבה. יש סיבה עמוקה יותר למצבה העגום של השפה העברית כיום, והיא חוסר הרצינות שבה אנו מתייחסים לשפתנו.
ילדינו אינם חיים בחלל ריק - עיניים להם ואוזניים, והם רואים, שומעים ומבינים. כמעט כל צפייה בטלוויזיה או הקשבה לרדיו מגלות דלות ביטוי ועילגות לשון ומוכיחות שהאזרח הישראלי אינו זקוק להרבה מילים כדי "להצליח" בחיים ולהתפרסם. התוצאה היא בוגרי תיכון בורים, חסרי תרבות של חשיבה והבעה בשפת אמם. חשיבתם בלתי מאורגנת, כושר הניסוח שלהם לקוי, שפתם רדודה ושטוחה ("כזה", "כאילו") ושגיאות הכתיב שלהם חמורות.
לדאבוני, בכל פעם שעולים לדיון הנתונים המדאיגים על בורותם של בוגרי התיכון שלנו, על דלות יכולת ההבנה שלהם ועל עילגות לשונם, אנו חוזרים ושואלים את עצמנו מה עוד אפשר לעשות כדי שהתלמידים יאהבו ללמוד, ואנו מציעים ערכות לימוד צבעוניות יותר, גרפיקה חדשנית, מחשב, אינטרנט ועוד. שוב אנו מחטיאים את המטרה, והתוצאה היא בוגרי תיכון שיש להם "כלים" ו"המון ידע" מהאינטרנט ומהמסך, אך מתקשים לנסח משפט בהיר ונבון על אירועים יומיומיים.
הלשון היא הכלי הכמעט ראשוני שבו נתפסת תרבותו של עם ואיכותו של האדם. כל לשון של עם איננה רכושו של דור זה או אחר, אלא סך הכול העולה מכלל דורותיה ומן ההבשלה של תולדותיה.
חוסנה של כל לשון נמדד כמו גזע עץ במניין קליפות הצבע המקיפות אותו. לצערי, לא השכלנו לברוא לשון עברית שיש בה רצף משפת יציאת מצרים לשפת העם הנגאל והשב לבנות את ארצו.
לא הצלחנו ליצוק ישן לתוך חדש, קודש לחול. האזנו ללשון הכיכרות ושכחנו את שירת העשבים . ("שירת העשבים" - שירה של נעמי שמר, שבו הטבע אינו רק צמחייה, חיים ואדמה, אלא מקור להשראה רוחנית, השיר נכתב בהשראת ר' נחמן מברסלב.) לשון הדורות הפכה למטרד לשוני ולפוחלץ מילולי, ולשון הרחוב מושלת בכיפה.
*10*
לשונו של אדם משכיל צריכה להיות שונה מלשונו של חסר ההשכלה. רמה גבוהה של לשון פירושה רמת המשגה וחשיבה גבוהה. תפקידנו כמורים וכמחנכים הוא להנחיל לתלמידינו שפה עברית עשירה. עלינו להכניסם לעולם שבו טקסטים סבוכים קצת יותר מג'ינגלים (ג'ינגל - בעברית זמריר (קטע פרסומת קצרצר המלווה במוזיקה, בפעלולים טכניים וכד') של פרסומת, יהיו נגישים להם. אין להסתפק במשלב היומיומי. יש ללמדם לבנות משפט שלם, לנסח בבהירות רעיון, לארגן את מחשבתם ולהנחיל להם שפה עשירה ומדויקת המקפלת בתוכה חמשת אלפים שנות תרבות, שפה שבצליליה מתנגנים קולות קדומים ועכשוויים. זאת יש לעשות לא רק בשיעורי לשון, הבעה וספרות, אלא גם בשאר השיעורים. ילד שלמד בשיעורי ההתעמלות שמלבד יד ורגל קיימים גם שוק וירך, צוואר ועורף, יוכל להבין ביטויים כמו "קשה עורף" ו"הכהו שוק על ירך".
מעובד על פי מאמר שפורסם ב"קשר עין", ביטאון ארגון המורים העל-יסודיים, אפריל 2003
העתיקו אותה למחברתכם, וענו על השאלות שאחריה.
1. הטענה המרכזית, -- |
4. ביסוס הטענה (הנימוקים), 1. -- |
4. ביסוס הטענה (הנימוקים), 2. -- |
4. ביסוס הטענה (הנימוקים), 3. -- |
פסקת סיום
5. הרחבת הטענה, --
6א מסר, --
6ב המלצות, 1. --
6ב המלצות, 2. --
1. בפסקה הראשונה הכותבת מעלה את הבעיה שהמאמר דן בה, ובסופה היא מציגה את טענתה המרכזית.
העתיקו מתוך הפסקה את טענתה המרכזית של הכותבת.
2. מהו המצב הקיים שבעקבותיו החליטה הכותבת לכתוב מאמר זה?
נסחו את התשובה בלשונכם.
3. מהו "האירוע המניע" שבעקבותיו נכתב מאמר זה?
4. הכותבת מבססת את טענתה המרכזית באמצעות שלושה נימוקים. ציינו בלשונכם את שלושת הנימוקים של הכותבת.
5. בפסקת הסיום הכותבת חוזרת לטענתה המרכזית, ומרחיבה אותה.
העתיקו מתוך פסקת הסיום את טענתה של הכותבת.
*11*
6. בפסקת הסיום קיימים גם מסר והמלצות.
א. העתיקו את המסר של הכותבת.
ב. נסחו שתי המלצות של הכותבת (מתוך המלצותיה השונות) לשיפור המצב הקיים.
(בספר מוצגות הצעות רבות, מגוונות ובהיקפים שונים לכתיבה לתלקיט, וזאת בהתאם להתפתחותם של התכנים בספר. אתם יכולים לבחור מתוך כל ההצעות את הנושאים, שאותם תרצו לשלב בתלקיט.)
במשימות הכתיבה הראשונות קיימות שתי אפשרויות.
משימה 1 מיועדת לכתיבת טקסט טיעון קצר (בהיקף של חצי עמוד עד עמוד).
1. כתבו מכתב תגובה לכותבת המאמר, ובו הביעו את דעתכם ביחס לדבריה ולטענתה כפי שהוצגו במאמר.
התייחסו לשם המאמר שקראתם והציגו את טענת הכותבת או את הרכיב שאליו אתם מתייחסים בכתיבתכם.
הקפידו על ניסוח מכבד (גוף שני / שלישי).
(הסבר מהו מכתב תגובה - ראו בהמשך העמוד)
משימה 2 מיועדת לכתיבת מאמר טיעון (בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי).
2. יש הטוענים בי מצבה של השפה העברית כיום עגום.
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את דעתכם על נושא זה. נמקו את דבריכם והציעו הצעות לשיפור המצב.
("תהליך כתיבה של מאמר טיעון" מופיע בהמשך בעמוד 26)
*11*
מכתב תגובה הוא סוג של כתיבת טיעון שנועדה להגיב על אירוע, על מאמר או על ידיעה שהתפרסמו בכלי תקשורת כלשהו (עיתון, טלוויזיה, רשת חברתית וכו'). מטרת הכתיבה היא להביע עמדה (תמיכה, הסתייגות, התנגדות, ביקורת) לדברים שפורסמו, להציע הצעות, לקרוא לפעולה או להימנע מפעולה ועוד. מכתב תגובה מתפרסם בדרך כלל במדור "תגובות" או "מכתבים למערכת" בעיתונים השונים.
מכתב תגובה כתוב בלשון רשמית ועניינית. יש לנסח את הדברים בצורה מתומצתת, אך גם בו יש לנמק את הדברים (כמו בכתיבת טיעון). המוען עשוי לנסות לשוות לכתיבתו נימה אובייקטיבית, אך בדרך כלל מכתב כזה הוא סובייקטיבי מאוד. אפשר לכלול בו אמצעים רטוריים, וחשוב להקפיד על משלב לשון בינוני-גבוה. כמו כן יש להקפיד על לשון נקייה ולהימנע משגיאות כתיב ותחביר.
מכתב תגובה נכתב בזיקה הדוקה לאירוע שעליו מגיבים או לטקסט המקור, כלומר יש להתייחס למאמר שהתפרסם, לידיעה שהופיעה או למכתב קודם. במכתב התגובה יש להתייחס לתכנים המופיעים בטקסט המקור, וצריך שיהיה בו "הדהוד" נכון של טקסט המקור. בכתיבת מכתב תגובה יש להקפיד על דרכי מסירה מדויקות.
בסיום המכתב יש לציין את שמו של הכותב ואת מקום מגוריו. לעתים אפשר להוסיף פרטים על הכותב, כגון מקצועו או מעמדו (תלמיד, סטודנט, מורה, עובד סוציאלי, רופא וכד').
עם התפתחות המדיה האלקטרונית התרבו כותבי התגובות גם באתרי המרשתת השונים. כתיבת תגובה מסוג זה נקראת תגובית, ועליה חלים כללים שונים.
(יש להבחין בין "מכתב תגובה" לבין "מאמר תגובה". "מאמר תגובה" ראו עמודים 45-48)
*12*
קראו את המאמר שכתב תלמיד בחטיבה העליונה, וענו על השאלות שאחריו.
עם קבלת רישיון נהיגה "זוכה" הנהג החדש למלווה צמוד, והפעם זה לא המורה לנהיגה שלו, כי אם הורה או בן משפחה בוגר. ביום ובלילה ייסע אתו המלווה הבוגר לכל מקום שאליו ייסע, ולא יחסוך ממנו ביקורת והערות. יש הטוענים כי השיטה של "מלווה בוגר" שגויה. לדעתם, הפתרון לגבי נהגים חדשים הוא בהענקת "רישיון זמני" לתקופה של חצי שנה שתהווה "תקופת ניסיון". בתום תקופה זו בעל הרישיון הזמני יצטרך לעבור בחינת מיומנות. לאור ניסיוני האישי למלווה בוגר יש חשיבות רבה.
מחקרים רבים הוכיחו שמידת מעורבותם של נהגים חדשים בתאונות דרכים גבוהה ביותר, ואחת הדרכים להתמודד עם בעיה כאובה זו היא להצמיד לנהג הצעיר מלווה בוגר. ואכן מאז הונהג החוק של מלווה בוגר, יש לחוק זה השפעה חיובית על נהיגתם של הצעירים, וחלה ירידה במספר תאונות הדרכים שבהן מעורבים נהגים אלו. לכן חשוב מאוד לאכוף את החוק, ולהצמיד לנהג הצעיר מלווה בוגר בעל ניסיון של כמה שנים בנהיגה. למלווה הבוגר יש השפעה רבה על הממד הבטיחותי של הנהיגה. הנהג הבוגר אמור לבקר את נהיגתו של הנהג הצעיר, להעיר לו הערות, לרסן את מזגו ולפקח עליו ב"אלף עיניים" כדי שלא ינהג בקלות ראש ובחוסר אחריות.
לבוגר המלווה יש גם השלכה פסיכולוגית על הנהג החדש, בעיקר בחודשים הראשונים לאחר קבלת רישיון הנהיגה. הליווי יכול להקנות לנהג הצעיר תחושת ביטחון, שהרי מישהו תומך בו, נותן לו "טיפים" לנהיגה בטוחה ואחראית ומתריע בפניו על סכנות שונות, שייתכן שהוא איננו מודע להן בשל חוסר הניסיון שלו. למשל, הנהג הצעיר איננו מודע בהכרח לכן שכל פעם שהוא פונה ימינה או שמאלה הוא חייב להביט במראה, ולא להסתפק באיתות בלבד. ולא רק זאת,
גם אם מאותתים ומביטים במראה, יכול לצוץ נהג פזיז, בעיקר אופנוען, ולעקוף אותו בדיוק ברגע שהוא פנה. במקרה כזה ובמקרים דומים לו יכול המבוגר היושב ליד הנהג הצעיר לחדד את ערנותו. נהג ותיק רגיש יותר, ערני יותר ומודע יותר לנעשה בכביש בזכות הניסיון שלו. ואין ספק שלניסיון בנהיגה יש משמעות רבה.
למלווה בוגר יש חשיבות בעיקר בהיבט החינוכי, וכדאי שהמלווה הבוגר יהיה דווקא אחד ההורים, כדי שההורה יהיה מעורב כבר בהתחלה בנהיגה של ילדו ויחנך אותו לנהיגה בטוחה. תפקיד ההורה הוא לשפר את מיומנותו הטכנית של הנהג ולשפר את ביטחונו האישי באמצעות חיזוקים. ידוע כי לבני נוער יש נטייה לנטילת סיכונים, ולכן על ההורה לחנך את ילדו למשמעת, לאחריות, לאיפוק, לציות לחוק ולריסון עצמי. על ההורה לא רק להזהיר את ילדו מפני המפגעים והסכנות שבכביש, אלא עליו לחנך אותו לגלות סבלנות, לא להגיב באופן בלתי אחראי, לא לנהוג במהירות מופרזת בגלל לחץ חברתי, לא לנסות להרשים אף אחד. נוסף על כך, על ההורה לחנך את ילדו להיות קשוב וערני בכביש. לדוגמה, יש להנחות את הנהג הצעיר לא להפעיל את הרדיו בעוצמה אדירה שתמנע ממנו להיות מרוכז בנעשה בכביש כמו צפירת אמבולנס, רכבת מתקרבת או סטייה של רכב אחר העלולה לפגוע בו. על ההורה מוטלת האחריות לחנך את המתבגר להתנהגות תרבותית: לא לנבל את הפה ולקלל, לא להתעמת עם נהגים אחרים ולהתחרות בהם, לא "לחתוך" נהגים. במקביל עליו לחנך אותו לאדיבות ולמתן כבוד לזולת. על ההורים לדעת שאף על פי שזה לא קל להתלוות לילדיהם בכל עת שהם רוצים, במיוחד לאחר יום עבודה, ולעתים אף בשעות הלילה המאוחרות, חשובה מאוד נוכחותם ברכב. אם הורה אינו יכול להתלוות לילדו, ואין מבוגר אחר בסביבה, עליו למנוע מן הילד לנהוג לבד גם במחיר של ויכוח וכעס.
*13*
נכון שרבים מבני הנוער חשים אי נוחות רבה כשאחד מההורים נמצא כל הזמן לצדם, במיוחד בגיל שבו הנוער דורש עצמאות וריחוק מההורים, אבל עליהם להבין את חשיבות העניין ולהיות מודעים לעובדה שהדבר הכרחי וחשוב, ובמקרה של חוק זה אין ספק כי מדובר בהצלת חיים.
1. מהי טענתו המרכזית של כותב המאמר?
2. הכותב מבסס את טענתו המרכזית באמצעות שלושה נימוקים.
כל אחד מן הנימוקים מופיע בפסקה נפרדת ומציג היבט אחר. מהם שלושת הנימוקים?
כתבו כל נימוק באמצעות משפט הכללה (ולא באמצעות דוגמה).
3. הכותב מונה תפקידים שונים של המלווה הבוגר. ציינו שלושה מהם.
4. בפסקת הסיום הכותב
א. חוזר על טענתו המרכזית.
ב. מעלה ביקורת כלפי התופעה.
ג. ממליץ על דרך פעולה.
ד. מסביר את חשיבות הנושא.
משימה (הצעות לכתיבה לתלקיט)
בחרו אחת ממשימות הכתיבה (בהתאם לשלב הלימוד שבו אתם נמצאים)
משימה 1 - כתיבת טקסט קצר בהיקף של חצי עמוד עד עמוד
1. הביעו את דעתכם על החוק של "מלווה בוגר".
נמקו את תשובתכם והציעו הצעות משלכם.
משימה 2 - כתיבת מאמר בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי
2. כתבו מאמר טיעון. ובו הביעו את דעתכם על החוק של "מלווה בוגר".
נמקו את דבריכם והציעו הצעות משלכם.
*14*
*14*
כאשר מבססים טענה במאמר טיעון, יש להתייחס הן לצד התוכני והן לצד הלשוני (עמוד 49).
הכותב פונה אל ההיגיון של הקורא בצורה עניינית הנשענת על טיעונים רציונליים במטרה לשכנע אותו בצדקת דבריו, וזאת כדי לבטל את ספקותיו של הקורא.
הכותב מבסס את טענתו בדרכים אחדות:
ההסבר הוא הבהרה שמטרתה להצדיק את טענת הכותב, לבסס אותה ולשכנע את הנמען לקבל את טענת הכותב.
הנימוק הוא הדרך שבה הכותב מוביל את הקורא לקבל את טענתו ולהסכים עימו. מטרת הנימוק היא בעיקר לשכנע את הקורא (הנמען) לקבל את טענת הכותב (המוען). הנימוק צריך להיות הגיוני ורלוונטי.
הוכחה או ראיה היא דבר המאשר שמשהו הוא נכון או אמיתי, כלומר במאמר טיעון ההוכחה או הראיה היא הדרך לאמת ולחזק את טענת הכותב. הכותב מבסס את טענתו באמצעות תוצאות מחקר, תוצאות משאל, תוצאות ניסויים, נתונים רלוונטיים, דעות של אנשי מקצוע או ציטוטים שלהם, ציטוטים ממקורות שונים (מן המקורות היהודיים והאחרים, מן הספרות העברית והכללית וכדומה).
בטקסטים שקראתם "יערות הגשם" (עמ' 7), "תאונות הדרכים" (עמ' 8), "זיכרון השואה" (עמ' 8), ו"איכות מתחילה בשפת אם" (עמ' 9) הכותבים מציגים את טענתם ומבססים אותה באמצעות טיעונים רציונליים.
- באמצעות דוגמה או השוואה (הסבר והדגמה מוצגים בעמודים הבאים)
במאמר טיעון יכולים להופיע ביטויי קישור, מילים ומשפטים שמרמזים על עמדתו של הכותב ומבססים אותה. לפניכם דוגמאות המציגות את עמדת הכותבת בדרכים שונות מתוך המאמר "איכות מתחילה בשפת אם" עמוד 9:
- שתי ידיעות שהתפרסמו... צריכות להדאיג את כולנו... (פסקה א)
- יש סיבה עמוקה יותר, למצבה העגום של השפה העברית היום... (פסקה א)
- חשיבתם בלתי מאורגנת, כושר הניסוח שלהם לקוי, שפתם רדודה ושטוחה ושגיאות הכתיב שלהם חמורות. (פסקה ב)
- לדאבוני, בכל פעם שעולים לדיון הנתונים המדאיגים... (פסקה ג)
- לצערי, לא השכלנו לברוא לשון עברית..., לא הצלחנו ליצוק ישן לתוך חדש... (פסקה ד)
ראוי לציין, כי ברוב מאמרי הטיעון אין ביטויים, כגון לדאבוני, לצערי ועוד. על הנמען לזהות את עמדת הכותב ואת הדרך שבה הוא מבסס את טענתו, באמצעות התוכן, ולא רק באמצעות ביטויי קישור.
*15*
*15*
דוגמה היא הצגת מקרה פרטי שבאמצעותו אפשר ללמוד על הכלל. הכותב מסתמך על דוגמה או על דוגמאות כדי לבסס את טענתו וכדי לשכנע את הקורא בצדקת דבריו. הדוגמה או הדוגמאות הן רק אמצעי לביסוס הטענה ולא המטרה, לכן הכותב חייב להציג את עמדתו ולהצדיקה, ולא להסתפק בדוגמאות בלבד.
קראו את המאמר שלפניכם וענו על השאלות שאחריו.
(פרופ' מוטי רביד הוא רופא מומחה לרפואה פנימית.)
(א)
סיפור אופייני, המדגיש את ההקפדה על אמת בפרסום, נוגע לתחרות הקשה בין שתי חברות מסחריות גדולות להשכרת רכב בארה"ב. חברה אחת רצתה לצאת במסע פרסום. חברה זו הזמינה קבוצת פרסומאים, שלמדו את החברה ודיווחו להנהלה כי לא מצאו שיש להם יתרון לעומת החברה המתחרה. בסופו של דבר סיסמת הקמפיין של החברה הייתה "אנו משתדלים יותר", הדבר היחיד שהיה אמת, והחברה יכלה לעמוד מאחוריו.
(ב)
בארצנו אמת בפרסום היא מושג ערטילאי, שפעם עוד שילמו בעבורו מס שפתיים, וכיום אבד עליו כלח. פרסומאים כותבים לעתים ככל העולה על רוחם, לפעמים אלה רק גוזמאות ועיוות המציאות, ולפעמים ממש יוצרים מציאות וירטואלית ומוליכים שולל את הקורא או את השומע.
(ג)
יצרני תוספי המזון למיניהם עוברים בריש גלי על הנחיות משרד הבריאות האוסרות להציג מוצרים אלה כמסייעים לריפוי מחלות. לצורך העניין המציאו הפרסומאים מערכת חיסון הפועלת לפי חוקים מיוחדים ומושפעת מתוספי המזון. בפועל, כל תוספי המזון שנבדקו בשיטה מדעית נמצאו חסרי השפעה לחלוטין. לעומת זאת במקרים מסוימים נמצא שהצירוף של תוסף מזון עם תרופה מסוימת אף גורם נזק.
(ד)
קופירייטר גאון המציא שם מוצלח לתכשיר המכיל שלושה ויטמינים מקבוצה B. הוא קרא לתכשיר "טריקרדיה" ("טריקרדיה" - מילה זו מורכבת משתי מילים: טרי - שלוש (שלושה ויטמינים) פלוס קרדיולוגיה (ענף ברפואה העוסק במחלות לב וכלי דם). כך יצר קשר אסוציאטיבי למחלת לב. רופאים לא מעטים נפלו בפח ורשמו את התכשיר לחולי לב. חולים רבים קונים אותו בכסף טוב, אולם מחקרים מסודרים מעולם לא הראו תועלת כלשהי של ויטמינים אלה.
(ה)
תכשירים שונים של מולטי ויטמינים זוכים למסעי פרסום אגרסיביים, ויוצרים אשליה שבגיל המבוגר דרושים לאדם יותר ויטמינים. האמת הפוכה; לוויטמינים שונים יש חשיבות להתפתחות בגיל צעיר. בגיל מבוגר הכמות הדרושה נמוכה יותר. חלק מן הנשים המבוגרות, ובמידה פחותה הגברים, זקוקים לתוספת סידן ולוויטמין D. פרט לאלה, סל המזון הרגיל של משפחה ישראלית, גם אם אמצעיה צנועים, מכיל את כל הדרוש, וחבל להוציא כסף על תכשירי ויטמינים.
(ו)
לאחרונה יצאה אחת מחברות הביטוח במסע פרסום לביטוח רפואי פרטי. היא מספרת לציבור כי סל הבריאות אינו כולל תרופות מצילות חיים או מאריכות חיים, ולכן חיוני לעשות ביטוח פרטי. בפועל כל התרופות שיעילותן הוכחה בטיפול במחלות קשות, נמצאות בסל הבריאות. במדינה מתוקנת היו יוזמים תביעה משפטית נגד החברה, אך אצלנו עסוקים בנושאים אחרים, ואין מתפנים לזוטות מעין אלה.
(ז)
אל ישכנעו אותנו המפרסמים להשתמש במוצרים חסרי תועלת, ואל יהלכו עלינו חברות הביטוח אימים. זהו עוד ניסיון להוציא כסף מהציבור ללא כל בסיס.
מעובד מתוך מדור "דעות", "ידיעות אחרונות", 3 ביוני 2010
*16*
1. כותב המאמר פותח בדוגמה העורכת השוואה בין שתי חברות מסחריות בארה"ב.
א. מה מטרתו של הכותב בהצגת דוגמה זו, ומהו המסר שאותו הוא רוצה להעביר לקורא?
ב. לשם מה לדעתכם כותבי מאמרים פותחים בדוגמה? (היעזרו בדוגמה שבמאמר)
2. בפסקה ב הכותב פותח במשפט: "בארצנו, אמת בפרסום היא מושג ערטילאי, שפעם עוד שילמו בעבורו מס שפתיים, וכיום אבד עליו כלח".
א. במשפט זה משובצים שלושה ביטויים: "ערטילאי", "מס שפתיים", "אבד עליו כלח".
הסבירו כל אחד מן הביטויים. (אם הביטוי אינו מובן לכם, היעזרו במילון)
ב. על פי משפט זה, ציינו מהי הביקורת של כותב המאמר כלפי הגישה המקובלת אצל הפרסומאים בארץ.
ג. מה תפקידם של שאר המשפטים בפסקה ב?
3. פסקות ג-ה הן בעלות מבנה לוגי משותף. כל אחת מהן בנויה משני חלקים.
א. מהן מילות הקישור או הביטויים המפרידים בין שני חלקי הפסקה (בכל אחת מן הפסקות)?
ב. מה מתואר בכל אחד משני החלקים? (כתבו את תשובתכם במשפט הכללה שיתאים לשלוש הפסקות)
ג. מה מטרתן של פסקות ג-ה?
4. בפסקה ו מתואר מסע פרסום של אחת מחברות הביטוח.
א. מהי הביקורת של הכותב כלפי חברה זו?
ב. הביאו מפסקה זו ביטוי המעיד על הביקורת של הכותב כלפי הרשויות.
ג. איזו נימה (נימה היא טון הדיבור, האופן שבו דברים נאמרים או נכתבים (כביטוי לרגש, למצב הרוח, לתחושה וכד' של הדובר או של הכותב). דוגמאות לנימה: אופטימית, פסימית, ביקורתית, לעגנית, פייסנית, הומוריסטית, צינית ועוד.) עולה מהביטוי שציינתם בסעיף ב, שממנה אפשר להבין את כוונת הכותב?
5. הכותב מסיים את מאמרו במשפט: "אל ישכנעו אותנו המפרסמים להשתמש במוצרים חסרי תועלת, ואל יהלכו עלינו חברות הביטוח אימים".
במשפט זה קיימים שלושה אמצעים רטוריים. (ריכוז האמצעים הרטוריים בעמוד 49).
מצאו את האמצעים, העתיקו אותם למחברתכם, וציינו את חשיבותם להשגת מטרתו של הכותב.
6. א. (1) באיזה משלב לשון נכתבה כותרת המאמר?
(2) כיצד הכותב מסמן את משלב הלשון שבחר בו?
ב. מדוע לדעתכם בחר הכותב להשתמש במשלב לשון זה ככותרת המאמר?
ג. מה מיוחד במבנה התחבירי של כותרת המאמר, ומדוע לדעתכם הכותב בחר להשתמש במבנה תחבירי זה?
ד. האם משלב לשון זה הולם את כותב המאמר? הביעו את דעתכם בנושא.
בחרו אחת ממשימות הכתיבה (בהתאם לשלב הלימוד שבו אתם נמצאים)
משימה 1 - כתיבת טקסט קצר בהיקף של חצי עמוד עד עמוד
1. האם לדעתכם הכותב צודק בטענתו? נמקו את תשובתכם.
משימה 2 - כתיבת מאמר בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי
2. כתבו מאמר טיעון. במאמרכם הציגו תופעה חברתית המקוממת אתכם, הביעו את דעתכם על תופעה זו, נמקו את דבריכם והציעו הצעות להתמודדות עם התופעה.
*17*
*17*
השוואה היא העמדה של שני דברים זה מול זה. הכותב מסתמך על השוואה בין שני דברים כדי לבסס את טענתו וכדי לשכנע את הקורא בצדקת דבריו. ההשוואה (כמו הדוגמה) היא רק אמצעי לביסוס הטענה ולא המטרה, לכן הכותב חייב להציג את עמדתו ולהצדיקה, ולא להסתפק בהשוואה בלבד.
קראו את הטקסט שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
(במקום לבשל, עכשיו סבתא שולחת מייל)
הסבתא של היום היא לא הסבתא של פעם. הסבתא של היום אינה נראית כמו הסבתא של פעם. זו עם השיער האפור האסוף בפקעת, סינר גדול ומגושם ושמלה פרחונית מתחת. הסבתא של ימינו יוצאת בבוקר לצעידה, לבושה טרנינג קל וסרט על ראשה, נעולה נעלי הליכה, ובידה בקבוקון של מים מינרליים לשלמות ההופעה. וכשהיא בערב יוצאת, במיטב מחלצותיה היא מתלבשת. הסבתא של היום אינה יושבת בבית ומחכה שמישהו יביא לה איזה שהוא נכד שיעסיק אותה. בשלב זה של חייה יש לה תכנית עמוסה מבוקר עד ערב. היא מתנדבת, היא עובדת לפי רצונה, היא מתניידת ממקום למקום. די קשה לעקוב אחריה. אם מישהו מהילדים זקוק לעזרתה בהפעלת הנכדים, הוא חייב להודיע לה מראש כדי שתפנה להם מקום בלו"ז הצפוף שלה.
הסבתא של היום אינה עומדת כל השבוע במטבח ומבשלת מטעמים כדי לפתות את הדורות הבאים שרק יבואו ויאכלו. הסבתא של ימינו עדיין אוהבת, כמובן, להאכיל את משפחתה. היא מתמלאת נחת כשהם אוכלים כל מה שהניחה בצלחת, אבל אין היא טורחת כמו משוגעת. הזמן שלה יקר. יש לה כמה מאכלים שהיא כבר יודעת "לתקתק" בלי הרבה מאמצים בזמן הקצר שיש לה בין כל העיסוקים, ואלו מתקבלים בשמחה ובשלל מחמאות מכל בני המשפחה. הסבתא של היום כבר אינה קונה לחג רק מתנות פרקטיות שיש בהן תועלת, וגם אינה מעניקה סוודר שהיא סרגה בעצמה. הסבתא של ימינו מעודכנת בצו האופנה האחרון וקונה לנכדים את מה שאימא ואבא שלהם מסרבים לקנות, את המתנות הכי שוות, שהם הכי רוצים. הסבתא של היום מעודכנת בחידושים ובהמצאות החדשות. היא לא תיתן לטכנולוגיה להפחיד אותה או להשאיר אותה מאחור. יש לה בתיקה מצלמה דיגיטלית וטלפון סלולרי. בערב היא משוטטת באינטרנט, וכשהיא מוצאת משהו מעניין, היא שולחת אותו לנכדים במייל.
הסבתא של היום עדיין דואגת לבתה. היא אינה מסבירה לה אין להכין שניצל, היא אינה נותנת לה "טיפים" על כביסה ואינה אומרת לה לפנק יותר את בעלה. הסבתא של היום דוחפת את בתה לעשות יותר התעמלות ולהשקיע יותר במראה ובדמות.
אבל חשוב לזכור שגם הסבתא של היום, כמו הסבתא של פעם, תמיד מלווה בתמונות הנכדים, אלא שפעם הן היו בארנק, והיום הן בטלפון החכם. היא תמיד גאה ומפליגה בים של סיפורים, שנכד זה יהיה רופא, והשני - עורך דין.
כי הסבתא של היום, כמו הסבתא של פעם, אוהבת את הנכדים שלה הכי בעולם.
לאחר שנים של גידול ילדיה, היא רוצה רק להתענג עם נכדיה. לא לחנך, לא ללמד, לא לומר "אסור זה" או "אסור זה", כי גם הסבתא של היום, כמו זו של פעם, אינה מוכנה להגיד "לא" לנכדיה. ושאימא שלהם לא תתערב. כשזו תתבגר ותהיה סבתא, נראה אותה אז אומרת "לא" לנכדיה.
כל הכיף בלהיות סבתא זה לראות את הנכדים שועטים בשמחה ובפנים קורנות אל בין ידיה, ואת התענוג הזה היא לא תיתן לאיש לקלקל לה.
*18*
1. חוו את דעתכם על הטקסט שקראתם.
2. בטקסט נערכת השוואה בין הסבתא של פעם לבין הסבתא היום.
ב. לשם מה הכותבת מציגה השוואות אלו?
3. א. מהו הרעיון המרכזי המובע בטקסט זה?
ב. כיצד הכותרת משרתת רעיון זה?
מצאו טקסט (פרוזה, שיר, אגדה, סיפור, קריקטורה...) המעבירים את המסר בדרך של השוואה.
- מהו הנושא או הרעיון המוצגים בטקסט שבחרתם?
- דונו ביניכם - האם הצגת הדברים בדרך של השוואה תורמת להעברת המסר? נמקו את תשובתכם.
ד"ר מלכה בן-פשט, היסטוריונית לאמנות ולעיצוב, היא ראש החוג לעיצוב תעשייתי וחזותי במכללה להוראת הטכנולוגיה בתל אביב.
(א)
שוו בנפשכם לרגע, שחלוצי תעשיית המכוניות היו חוזים מראש את ממדי זיהום האוויר, התאונות, פקקי התנועה ושאר המפגעים של המצאתם - והיו נוקטים כבר אז, בתחילת המאה, צעדי מנע מתאימים.
(ב)
אלא שהמכונית היא רק אחת משורה ארוכה של מוצרים, מכונות ומכשירים, שייצורם והשימוש בהם חולל מפגעים סביבתיים. מפגעים אלה הלכו ותפחו תוך פחות ממאה שנה כתוצאה מייצור ומצריכה פרועים, מניצול בזבזני של חומרי הגלם, מהשחתת משאביו הטבעיים של כדור הארץ ומהריסת האיזון בין מרכיביו. למרבה המזל, בשנים האחרונות חל מהפך של ממש. פעילותם האינטנסיבית של תנועות ושל ארגונים לאיכות הסביבה ברחבי העולם ובארץ זכתה לתהודה ציבורית נרחבת, והאיום האקולוגי הפך לאחד הנושאים הבוערים שעל סדר היום הפוליטי והכלכלי.
(ג)
הקשר בין איכות הסביבה לאיכות החיים הלך והתבהר. הציבור למד לקשור בין איכות הסביבה לבין חפצי היומיום. ערכים, כגון מחזור, חיסכון באנרגיה, שמירה על נופים וערכי טבע ומניעת זיהום היו למקדמי מכירות מקובלים. חברות ענק החלו משתבחות בפעילותן למען איכות הסביבה. מכאן אפשר להבין מהו פוטנציאל תרומתם של המעצבים בתיקון האקולוגי של העולם. המעצבים של היום חייבים להתמודד עם השינויים הפוליטיים, החברתיים והאקולוגיים המתחוללים בעולם, ולספק את האמצעים לשיפור איכות החיים של יושביו. למעשה, המעצבים הם האחראים הישירים לאופיו ולזהותו של העולם החומרי הסובב אותנו, מנעל ועד מטוס, מוצרי צריכה, מיכון, ציוד, ריהוט, כלים, בגדים, שילוט, מתקני משחקים ומה לא. תפקידו של המעצב אינו מצטמצם ב"הלבשת" חפצים או בייפוים. כיום, יותר מאי פעם בעבר, לאור השינויים הטכנולוגיים המפליגים בעולם ממוחשב וממודע, מעצבים רבים יוזמים פרויקטים ומלווים אותם משלב הרעיון ועד השיווק. אלה יכולים להיות מוצרים חדשניים, תוצרים של טכנולוגיות עתירות ידע או מוצרי צריכה מסורתיים (ריהוט, הלבשה).
*19*
(ד)
בעשר השנים האחרונות נוצר זן חדש של מעצבים פעילים ויוזמים ובעלי אחריות, שאינם משרתים עוד את התעשייה, אלא עובדים עמה. יותר ויותר מעצבים בעולם הפנימו בראייה כוללת ורחבה את השלכות העיצוב התעשייתי על הסביבה ועל איכות החיים. בעקבות זאת הם פיתחו תהליכי עבודה, המעודדים עיצוב מתוך מודעות אקולוגית ערה, והכרוכים בתהליכי מחקר קפדניים ובקשר הדוק עם מומחים בתחומי הטכנולוגיה והאקולוגיה. בתהליכי העיצוב הללו עומדים למבחן כמה גורמים ושיקולים, המגדירים באיזו מידה הפרויקט העיצובי הנתון הוא "ירוק": אורך חיי המוצר ועמידותו,
צמצום צריכת האנרגיה בתהליכי ייצורו ובמהלך חייו, ביטול או צמצום הזיהום הנגרם מהשימוש במוצר, חיסכון בחומרים והאפשרות למחזרם, הימנעות משימוש במשאבי טבע מדולדלים או בבעלי חיים בסכנת הכחדה.
(ה)
גישות אלו מיושמות בשלושה תחומים עיקריים:
א. עיצוב מוצרים ואריזות,
ב. בחירת החומרים,
ג. הסברה חזותית.
תחומים אלה מכסים למעשה את כל מערכות החיים שלנו - הבית, המערכת העירונית, סביבת העבודה, סביבת הפנאי ועוד.
(ו)
עיצוב האריזות הוא מבין התחומים הבולטים והוותיקים, שאליו חדרה המודעות האקולוגית. בין הפתרונות המיושמים זה שנים: אריזות רב-פעמיות, אריזות רב-תכליתיות (כמו דבש, ריבה או חרדל בכוסות זכוכית), אריזות משלוח ההופכות לאריזות מדף בהגיען לרשתות השיווק. תחום בולט אחר הוא עיצוב מכלים מיוחדים למיון ביתי או שכונתי של האשפה כהכנה למחזור. מכלים אלה מבטאים בעצם עיצובם את המסר האקולוגי ומהווים עיצוב המסביר את עצמו. עם זאת, לדרך שהם מעוצבים בה, יכולה להיות השפעה ממשית על היקף השימוש בהם ועל נוחותם. "העיצוב ההסברתי" מתגלם כמובן בכל ביטוי גרפי, בפרסומים, בסמלי לוגו (סמליל) על גבי מוצרים, בתערוכות, בעיתונות הכתובה, בשילוט או בתשדירי טלוויזיה. בכנסים בינלאומיים שהוקדשו לנושא האקולוגי בעיצוב, נערכו דיונים בקבוצות עבודה והועלו הצעות מקוריות ומעניינות: שימוש ב"חומרים חכמים", כלומר חומרים "החשים" את הסביבה, מעבדים את נתוניה ומגיבים בהתאם (לדוגמה, ארובות שישנו את צבען כאשר הזיהום עובר את הגבול המותר), פיתוח מוצרים להגברת ערנות המשתמש לצריכת המים והחשמל (לדוגמה, ברזים עם מונה בעל בלון מתנפח).
(ז)
בתחום העירוני הוצעו פתרונות תחבורתיים נוחים ודלי זיהום הן בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה, נוחה ואסתטית והן בפיתוח סוגי רכב אישיים וידידותיים לסביבה (רכב סולרי, אופניים מתקפלים) שיוכלו להשתלב בתחבורה הציבורית.
(ח)
הסביבה הביתית נתפסת כאורגניזם חי בעל חילוף חומרים משלו. לכן גם היא משמשת כר נרחב לחשיבה עיצובית "ירוקה", הכוללת ויסות הטמפרטורה, שימוש בחומרי ניקוי בלתי מזיקים, התקנת צנרת ומערכת חסכונית למיון ולסילוק אשפה ועוד.
(ט)
חשיבותם הגוברת של ההיבטים האקולוגיים בשיקולי המעצב ובתהליכי העיצוב מוצאת את ביטויה גם בחינוך ובהכשרת המעצבים לעתיד ובתכניות לימודי העיצוב. כיום יותר ויותר בתי ספר לעיצוב באירופה, בארצות הברית וביפן שמים דגש מיוחד בתכניות הלימודים על מחויבותו של המעצב לאיכות הסביבה ולחברה.
(י)
גם אצלנו בארץ תכנית הלימודים של החוג לעיצוב תעשייתי וחזותי נבנתה מתוך מודעות לפוטנציאל ההשפעה האדיר של המעצבים על סביבתם. זאת במטרה להכשיר דור מעצבים חדש, שיוכל להשפיע ברמה מקצועית גבוהה על איכות החיים ועל הסביבה בישראל.
מעובד מתוך "ירוק-כחול-לבן", גיליון 16, אוקטובר-נובמבר 1997
"ירוק-כחול-לבן" הוא כתב עת בנושאי איכות הסביבה.
*20*
1. א. לשם מה הכותבת מזכירה בפסקת הפתיחה של המאמר את חלוצי תעשיית המכוניות?
ב. מהו האמצעי הרטורי שהכותבת משתמשת בו בפסקה זו? מהי תרומתו לטקסט?
2. "למרבה המזל, בשנים האחרונות חל מהפך של ממש". (פסקה ב) מהו המהפך שהכותבת מתארת? תארו את המצב לפני המהפך ואחריו.
3. כותבת המאמר מציגה שתי טענות.
א. מהי הטענה הראשונה של כותבת המאמר?
ב. 1. מהי טענתה השנייה של כותבת המאמר? בחרו את התשובה הנכונה.
(1) על הציבור להשתמש במוצרים שאינם פוגעים באיכות הסביבה.
(2) לציבור יש אחריות על ממדי הפגיעה הסביבתית.
(3) למעצבים יש היכולת לתרום ולהשפיע על איכות החיים ועל איכות הסביבה.
(4) הכשרת מעצבים לעתיד תתרום לאיכות הסביבה.
2. צטטו משפט מן המאמר המבסס את תשובתכם. (ציינו את הפסקה שהמשפט מופיע בה)
4. א. מהו היחס בין פסקה ד לפסקות ה-ז? בחרו את התשובה הנכונה.
(1) הדגמה - הכללה
(2) השוואה - מסקנה
(3) הכללה - הדגמה ופירוט
(4) הדגמה - מסקנה
ב. כיצד פסקות ה-ז משרתות את מטרתה של הכותבת?
5. לפניכם חמש דוגמאות למוצרים "ירוקים".
באיזו פסקות הייתם ממליצים למחברת המאמר לשבץ כל אחת מדוגמאות אלה? נמקו את תשובתכם.
קבקבים מצמיגים ממוחזרים
נייר עטיפה עשוי מפטריות
שקית המיוצרת מתירס
מחברת מנייר ממוחזר
מכונית חשמלית
6. על פי המאמר, מהי תרומתו של המעצב לתיקון האקולוגי של העולם? (מנו לפחות שש פעולות)
7. א. מצאו בפסקות א-ג שלוש-ארבע דוגמאות למילים או ביטויים בעלי קונוטציה שלילית.
ב. מצאו בפסקות א-ג שלוש-ארבע דוגמאות למילים או ביטויים בעלי קונוטציה חיובית.
ג. למה מיוחסות המילים בעלות הקונוטציה השלילית, ולמי מיוחסות המילים בעלות הקונוטציה החיובית?
ד. כיצד השימוש במילים ובביטויים אלה משרת את מטרתה של הכותבת?
8. בפסקה ד מופיעה המילה "ירוק". ציינו איזה היגד אינו מתאר את המילה "ירוק", על פי המאמר.
(1) ידידותי לסביבה
(2) תורם לאיכות הסביבה
(3) משרת את התעשייה
(4) עוצב מתוך מודעות אקולוגית
*21*
9. מה מיוחד במבנה התחבירי של כותרת המאמר, ומדוע לדעתכם הכותבת בחרה להשתמש במבנה תחבירי זה?
10. קראו את הטקסט שלפניכם, וענו על הסעיפים שאחריו.
חזי מאור ודורין גשינוב, תלמידי הפקולטה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בבית הספר "שנקר" העלו רעיון חדשני לניצול גמישותן של יריעות סולריות דקות המיועדות לציפוי גגות, כדי להחדיר בעזרתן אור טבעי לתוך מבנה חשוך. כיום משתמשים ביריעות הסולריות בעיקר לציפוי גגות על ידי פריסתן על הגג.
היריעות מפיקות חשמל, מקטינות את צריכת החשמל ותורמות לאיכות הסביבה. אולם עד היום לא ניצלו את גמישותן של יריעות אלו. חזי מאור ודורין גשינוב ניצלו את תכונות היריעה הגמישה לשימוש אדריכלי. הם השתמשו בכריות מתנפחות שמהן בונים מבנים קלים, והצמידו אליהן יריעות סולריות גמישות. כאשר הם ניפחו את הכריות לזווית אידאלית בהתאם לכיוון השמש, נכנס אור מצדי היריעות והאיר את החדר החשוך. בעקבות רעיון זה פותח דגם פרוטוטייפ (אב טיפוס של מוצר) בקנה מידה אמתי על ידי כל תלמידי הפקולטה בהנחיית האדריכלית גלית שיף.
א. לפניכם חמישה היגדים. העתיקו למחברתכם רק את ההיגדים שלדעתכם מתאימים למאמר.
הטקסט משמש -
(1) סתירה לנאמר במאמר.
(2) תאוריה שעליה מבוסס המאמר.
(3) דוגמה לנאמר במאמר.
(4) יישום הרעיון של המאמר.
(5) רעיון המנוגד לטענה המוצגת במאמר.
ב. צטטו מן המאמר משפט אחד לכל היגד שבחרתם בסעיף א, ואשר מבסס את בחירתכם.
בחרו אחת ממשימות הכתיבה (בהתאם לשלב הלימוד שבו אתם נמצאים)
משימה 1 - כתיבת טקסט קצר בהיקף של חצי עמוד עד עמוד
1. יש הטוענים כי האדם הוא קורבן לאורח החיים המודרני הפוגע בבריאותו לעתים עד כדי סכנת חיים. הביעו את דעתכם על טענה זו.
נמקו את תשובתכם.
משימה 2 - כתיבת מאמר בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי
2 יש הטוענים כי האדם הוא קורבן לאורח החיים המודרני הפוגע בבריאותו לעתים עד כדי סכנת חיים. כתבו מאמר טיעון, ובו דונו בטענה זו, הביעו את דעתכם על הנושא ובססו את דבריכם.
רצוי לקרוא מאמרים העוסקים בנושא להעשרת הידע.
*22*
*22*
לנואם שנתפס בעיני הקהל כאמין וחביב יש יתרון על פני אחרים. נואמים ייתפסו כאמינים אם הם בעלי כישורים כדוברים, בעלי ידע, חכמים, מקצועיים בתחומם ובעלי רטוריקה סגנונית עשירה. אנחנו נוטים לקבל את מה שהדובר האמין אומר מבלי לבדוק את דבריו בקפידה.
אבל יש הרבה מומחים שאינם מצליחים לשכנע. מומחיות אינה מספקת. הדוברים צריכים להיות גם ראויים לאמון - הם אמורים להיות כנים וגלויים עם הקהל. דוברים נתפסים כאמינים יותר כאשר הם מציגים מסר דו-צדי שבו הם מעלים ומפריכים טיעונים נגדיים, מאשר כשהמסר שלהם הוא חד-צדי בלבד.
על פי הרצאתו של ד"ר יוסי בר מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה
מהותו של טקסט הטיעון היא לשכנע את הקורא שעמדתו של הכותב (המוען) נכונה ואמתית. וכפי שלמדנו ביחידות הקודמות, הכותב משתמש בכלים תוכניים (נימוקים, הסברים, הוכחות, ראיות ודוגמאות) וכן בכלי לשוני (אמצעים רטוריים (המופיעים בעמוד 49)). אולם כדי לשכנע את הקורא לא תמיד "כלים" אלו מספיקים, ועל הכותב להציג טענת נגד (אחת או יותר). טענת הנגד היא ההיגד המבטא את עמדתו, את דעתו או את השקפתו של מישהו החושב אחרת מכפי שחושב כותב המאמר. בכל מאמר טיעון מניחים מראש שיש מישהו החושב אחרת. אם הנושא ברור, ואם אין חולקים על עמדת הכותב, אין טעם לכתוב מאמר טיעון, אין טעם לשכנע את הקוראים בצדקת הדברים. לכן בבסיסו של כל מאמר טיעון קיימת דעה השונה מן הדעה המוצגת במאמר. הדעה השונה מוצגת בצורה גלויה או בצורה סמויה. לאחר שהכותב מציג את טענת הנגד, הוא מפריך (מפריך - מוכיח שמשהו שגוי או מוטעה: סותר אותו באמצעות הבאת ראיות או דוגמה נגדית.) אותה, מסתייג ( מסתייג - מביע הסתייגות - אי הסכמה מלאה או חלקית בנוגע למשהו.) ממנה, סותר אותה או מבקר אותה באמצעות הסברים, נימוקים, הוכחות או דוגמאות נגדיות. הפרכת טענת הנגד באה לשם ביסוס טענתו של כותב המאמר.
יש מאמרים שבהם הכותב מציג יותר מטענת נגד אחת. במאמר במבנה זה עמדתו של הכותב ברורה לכל אורך המאמר.
- יש להציג את הטענה (הבעיה).
- יש לערוך דיון מעמיק בנושא (מהיבטים שונים).
- יש להציג טענת נגד ולהעלות נימוקים להפרכת טענת הנגד.
- יש לבסס את הנימוקים על ידע אישי, על נתונים רלוונטיים או על דוגמאות אחרות.
- יש להקפיד לא רק על רכיבי התוכן, אלא גם על רכיבי המבנה ועל קשר לוגי ברור בין חלקי המאמר השונים.
*23*
לפניכם שני טקסטים קצרים. קראו אותם וענו על השאלות שאחריהם.
לפני שנים אחדות הוצעה על ידי משרד החינוך תחרות להלחנה של מגילת העצמאות או של חלקים ממנה. המטרה הייתה לקרב את תלמידי ישראל אל מגילת העצמאות. הרעיון שעמד מאחורי ההצעה היה להציג דרך יצירתית לחיבור התלמידים למסמך החשוב בתולדות המדינה. באמצעות התחרות ביקש משרד החינוך לחבר ישן עם חדש. המטרה הייתה כפולה; להחיות את המגילה וגם לשנן אותה באמצעות מוזיקה העוזרת לשינון. התלמידים לא נדרשו להלחין בסגנון מוזיקלי מסוים, אלא יכלו לבחור בין כל הסגנונות הקיימים. דרך לימוד זו נבחרה כי במשרד החינוך הוטרדו מן הידע הדל של תלמידים רבים בנושאים הקשורים למורשת ולערכי המדינה. כחלק ממדיניות משרד החינוך הוחלט להעמיק את הלמידה בנושאים אלה. תחרות ההלחנה של מגילת העצמאות הייתה רק אחת משלל תחרויות שערך משרד החינוך כדי לקדם את נושאי המורשת והערכים בקרב תלמידי ישראל.
בחברה שבה מדברים רבות על חינוך לערכים, יש הטוענים, כי הנחלת הערכים אינה יכולה לבוא במקום תפקידו העיקרי של בית הספר שהוא ללמד היטב, ללמד ללמוד היטב וללמד כי טוב ללומדים היטב, ופחות טוב למתרשלים בלימודים. הלימוד כרוך במאמץ, בשינון, בבדיקה מתמדת של הידיעות שנרכשו. הנחלת הערכים תבוא בד בבד עם הלימוד והשינון. כדי ללמוד היטב צריך להתאמץ. הנכונות להתאמץ היא ערך. כדי ללמוד היטב צריך לעצב סולם עדיפויות ולוותר על עיסוקים מפתים יותר. האיפוק הוא ערך. כדי ללמוד היטב יש להתמודד עם משטר של בחינות, שאין דרך מלבדן לדעת אם התלמיד יודע. הסתגלות ללחץ היא ערך. כדי להצטיין בלימודים יש להצטייד בשאפתנות, שהיא תכונה אישית, אבל גם קהילתית. טיפוח השאפתנות הוא ערך. גם החדרת הידיעה שבימינו לימוד שקדני מעניק את הסיכוי הטוב ביותר שיכול אדם צעיר להעניק לעצמו, יכולה להיחשב לערך.
מעובד מתוך "עיין ערך לימוד", ירון לונדון, "ידיעות אחרונות", 8 בפברואר 2010
1. א. בטקסטים שקראתם מוצגות שתי גישות חינוכיות שונות.
מהי הגישה החינוכית הבאה לידי ביטוי בכל אחד מן הטקסטים?
נסחו כל אחת מן הגישות במשפט הכללה (ולא על ידי דוגמה).
ב. ציינו איזו גישה חינוכית מבין השתיים מייצגת את עמדתכם בנושא.
2. בחרו את הגישה המנוגדת לדעתכם בנושא.
כתבו טקסט קצר, ובו הציגו את הגישה המנוגדת לדעתכם כטענת נגד.
בהמשך הטקסט הפריכו את טענת הנגד יבססו את הגישה שאתם תומכים בה.
*24*
קראו את הטקסט שלפניכם וענו על השאלות שאחריו.
שינויי האקלים בעולם מעסיקים שנים רבות את אנשי המדע. היום יש הסכמה כללית שהעולם מתחמם, ושהתחממות זו מלווה במספר גדל והולך של אסונות טבע, כגון שיטפונות, סופות ושרפות.
פרופ' ניר שביב, פיזיקאי מהאוניברסיטה העברית, יוצא נגד הדעה הרווחת בקרב המדענים אשר לסיבות שהובילו להתחממות כדור הארץ. אמנם הוא מסכים כי כדור הארץ מתחמם, וכי יש זיהום שחייב להיפסק, אך הוא טוען: "אין כיום שום עדות, שמוכיחה שהפעילות של בני האדם גרמה להתחממות הגלובלית". לדבריו, "אנו יודעים, שבני האדם תרמו לעלייה בפחמן הדו-חמצני ושיש התחממות, אבל העובדה ששני האלמנטים האלה מתקיימים בו זמנית, עדיין אינה מוכיחה כי יש קשר ביניהם". לדעתו, פעילות השמש היא הגורמת להתחממות הגלובלית. גם הטענה כי כיום מצוי כדור הארץ בשיא של התחממות, אינה מקובלת עליו. יש הוכחות, הוא אומר, שבמהלך אלפי שנים היו עליות וירידות בטמפרטורה, ואין אנו נמצאים בנקודה החמה ביותר.
www.hayadan.org.il
1. א. מהי טענת הנגד המופיעה בטקסט זה?
ב. (1) פרופ' שביב מסתייג מטענה זו. מהי טענתו?
(2) כיצד הוא מפריך את טענת הנגד?
2. כיצד מנמק פרופ' שביב את הסיבה להתחממות כדור הארץ?
3. א. קיימת בטקסט טענת נגד נוספת. מהי?
ב. כיצד הכותב מפריך טענת נגד זו?
4. האם לדעתכם טקסט זה יוצר אמינות אצל הקורא?
בתשובתכם התייחסו אל דרכי המסירה השונות (ראו עמוד 321).
קראו את המאמר שלפניכם וענו על השאלות שאחריו.
יצירת טקסים / טל בן שחר
ד"ר טל בן שחר הוא מרצה לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצלייה.
(א)
כולנו יודעים שקשה להשתנות. מחקרים רבים מצביעים על כך שאיננו מבינים כמה קשה ללמוד תחבולות חדשות, לאמץ התנהגויות חדשות ולשבור הרגלים ישנים, ושרוב ניסיונות השינוי, הן האישיים והן הארגוניים נכשלים. מתברר שבדרך כלל אין די במשמעת עצמית שתדרבן אותנו למלא התחייבויות, ואפילו את אלה שאנחנו יודעים שהן מועילות, ולכן רוב ההחלטות החדשות שאנחנו מקבלים בתחילת השנה נכשלות.
(ב)
ג'ים לייר וטוני שוורץ מציעים בספרם "עוצמת המעורבות המלאה" דרך חשיבה שונה על שינוי: הם מציעים להפסיק להתמקד בטיפוח משמעת עצמית כאמצעי לשינוי, ובמקום זה לשלב בחיינו טקסים. לדעת לייר ושוורץ, "עיצוב טקסים דורש הגדרת התנהגויות מדויקות מאוד וביצוען בזמנים מוגדרים מאוד, והוא מונע על ידי ערכים שמושרשים בנו היטב".
(ג)
לא תמיד קל ליזום טקס, אבל לקיים אותו קל יחסית. ספורטאי צמרת מקפידים על טקסים: הם יודעים שבשעות מסוימות מדי יום ביומו הם נמצאים על המגרש, אחר כך במכון כושר, אחר כך תרגילי מתיחות. בשביל רובנו צחצוח שיניים פעמיים ביום הוא טקס, ולכן אינו דורש משמעת עצמית מיוחדת. עלינו לנקוט גישה דומה כדי ליישם כל שינוי שאנחנו מעוניינים בו.
*25*
(ד)
בשביל ספורטאים, להשיג הישגי שיא בתחומם הוא ערך מושרש, ולכן הם יוצרים טקסים הסובבים סביב האימונים. אצל רוב בני האדם ניקיון הוא ערך מושרש, ולכן הם יוצרים את טקס צחצוח השיניים. אם האושר האישי שלנו הוא ערך בעינינו, ואנחנו רוצים להיות מאושרים יותר, עלינו ליצור טקסים גם סביב האושר.
(ה)
אילו טקסים יוסיפו לכם אושר? מה הייתם רוצים להוסיף לחייכם? אולי הייתם רוצים לעסוק בפעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע, להקדיש מדי בוקר רבע שעה למדיטציה, לראות שני סרטים בחודש, לצאת לבלות עם בן / בת הזוג בימי שלישי, לקרוא שעה להנאתכם אחת ליומיים וכדומה. אל תוסיפו יותר מטקס אחד או שניים בבת אחת, ושימו לב שהטקסים נהפכו להרגל לפני שאתם מוסיפים טקסים חדשים. לדברי טוני שוורץ, "שינוי הדרגתי עדיף מכישלון שאפתני... ההצלחה ניזונה מעצמה".
(ו)
אם הגדרתם את הטקסים שאתם רוצים לאמץ ושיבצתם אותם ביומן שלכם, הגיעה העת להתחיל לבצע אותם. קשה ליזום טקסים חדשים, אבל כעבור זמן, בדרך כלל אפילו כעבור חודש בלבד, ביצוע הטקסים הללו נעשה טבעי כצחצוח שיניים. בדרך כלל קשה להיפטר מהרגלים - וזה דבר טוב, כשההרגלים הם טובים. אריסטו אמר, "אנחנו פרי הפעולות החוזרות שלנו. הצטיינות אם כן אינה מקרה, היא הרגל".
(ז)
אנשים מתנגדים לעתים לרעיון של טקסים מפני שהם סוברים שהתנהגות טקסית מונעת ספונטניות ויצירתיות, בעיקר אם מדובר בטקסים בין אישיים, דוגמת בילוי קבוע של בני הזוג וטקסים הקשורים לאמנות, כמו ציור. אולם אם איננו הופכים פעילויות שונות לטקסים, ויהיו אלה אימונים בחדר כושר, בילוי משפחתי או קריאה לשם הנאה, לעתים קרובות לא נגיע אליהן כלל, ובמקום להיות ספונטניים, אנחנו מגלים שבעצם אנחנו רק מגיבים (לתביעות שמציבים אנשים אחרים לזמננו ולמרצנו). בחיים שהם באופן כללי מובנים ומאורגנים בטקסים, ודאי שאין צורך שכל שעה ביום תובא בחשבון, ומותר לנו להשאיר זמן פנוי להתנהגות ספונטנית. יתרה מזו, חשוב לשלב ספונטניות בתוך טקס, למשל להחליט באופן ספונטני היכן נבלה בפגישה שעשינו ממנה טקס. גם בני האדם היצירתיים ביותר - ויהיו אלה אמנים, אנשי עסקים או הורים - מקיימים טקסים. הפרדוקס הוא שהשגרה משחררת אותם ומאפשרת להם להיות יצירתיים וספונטניים.
מעובד על פי הספר "באושר ובאושר", הוצאת "מטר", 2008
1. מהי טענתו המרכזית של ד"ר בן שחר על פי המאמר שקראתם?
2. באילו דרכים הכותב מבסס את הטענה העיקרית שלו?
3. בפסקה ז הכותב טוען כי חשוב לשלב ספונטניות בתוך טקס, והוא מפריך (דוחה) טענה אפשרית אחרת.
א. ציינו את הטענה שהוא מפריך (דוחה).
ב. באילו דרכים הכותב מפריך (דוחה) את הטענה?
ג. במאמרי טיעון הכותבים נוהגים להציג טענות מנוגדות ולהפריכן. לשם מה לדעתכם הם עושים זאת?
4. הכותב מדגים את טענתו באמצעות דוגמאות רבות.
א. הציגו שתיים או שלוש דוגמאות שהכותב משלב בכתיבתו.
ב. לשם מה הוא מציג את הדוגמאות?
*26*
*26*
קיימים כמה שלבים בכתיבת מאמר.
השלבים יוצגו ויודגמו באמצעות הנושא: "החינוך המקצועי והטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים".
ביחידה זו נפתח נושא זה בהתאם לשלבים השונים של תהליך הכתיבה עד לתוצאה הסופית - המאמר השלם.
בחרו נושא המעניין אתכם ביותר או הקרוב ללבכם.
לאחר שבחרתם את הנושא, עליכם להבין במה עוסק הנושא ולהבין את מרכיביו השונים, כלומר את הוראות הכתיבה.
לפניכם דוגמה לנושא ול"פיצוח" הוראות הכתיבה שלו
בעבר הלא רחוק יכלו בני נוער רבים ללמוד בבתי ספר על-יסודיים מקצועות כמו נגרות, מזכירות או חשמל ולרכוש לעצמם מקצוע לעתיד. בשני העשורים האחרונים חל שינוי במדיניותה של מערכת החינוך, שהוביל לירידה חדה במספר בתי הספר המקצועיים.
כתבו מאמר טיעון. ובו דונו בשאלה "האם מדיניות משרד החינוך נכונה?"
הציגו (הביעו) את עמדתכם בנושא, נמקו את דבריכם ובססו אותם.
בנושא שהוצג (בתי הספר המקצועיים) חשוב להבין שמדובר בשינוי. אם קודם לכן היו הרבה בתי ספר מקצועיים וטכנולוגיים, ותלמידים רבים למדו במסגרות שהכשירו אותם למקצוע כלשהו - כיום יש כמות מעטה מאוד של בתי ספר כאלו, מעט מאוד מסלולים מקצועיים וטכנולוגיים בבתי הספר התיכוניים ומעט מאוד תלמידים שרוכשים לעצמם מקצוע.
עליכם להתייחס להוראות המופיעות במטלת הכתיבה. בדוגמה שלפניכם יש להתייחס למילים: "דונו", "הציגו" ("הביעו"), "נמקו" ו"בססו". מילים אלו ממקדות אתכם בתהליך הכתיבה.
1. עליכם לדון בשאלה אם מדיניות משרד החינוך נכונה.
2. עליכם להציג את טענתכם (עמדתכם) בנושא - האם יש צורך בבתי ספר מקצועיים טכנולוגיים?
3. עליכם להציג טענת נגד (או טענות נגד).
4. עליכם לנמק את טענתכם (עמדתכם) באמצעות הסברים או נימוקים.
5. עליכם לבסס את טענתכם (עמדתכם) באמצעות דוגמאות, תוצאות מחקרים, דעות של אנשי חינוך ושל תלמידים.
*27*
עליכם להעלות על הכתב "נקודות" - מילים או משפטים קצרים הקשורים לנושא. זכרו להתייחס למילות ההוראה,
בשלב הזה כדאי לפעול בהתאם לדרכים המוצגות כאן:
א. לשאול את עצמכם שאלות הקשורות לנושא, כגון כיצד? מתי? מי? מדוע? היכן? כמה? אילו? מה? למה?
ב. "לזרוק" על הנייר את כל מה שמתקשר לנושא - לכתוב מילים ומשפטים קצרים המתקשרים לנושא באופן ספונטני, בלתי מבוקר ובלתי מסודר. בשלב זה הרעיונות "נזרקים" לדף בצורה לא מאורגנת, ולכן נוצרת תחושה שהמוח ה"סוער" ברעיונות שונים, "מפענח" ו"מפצח" את הנושא באופן ספונטני ולא מתוכנן.
ג. לענות על השאלות במילה או במשפט קצרצר.
א. השאלות: מהו השינוי? מה היה לפני כן? מה קורה בבית הספר שבו אני לומד? האם יש במשפחתי אנשים שלמדו בעבר מקצוע בביה"ס התיכון? האם זה פעל לטובתם? אם כן, מדוע? אם לא, מדוע? מהם היתרונות בלימוד מקצוע בבית ספר? מהם החסרונות? מה דעתי על הנושא - האם אני חושב שחשוב ללמוד מקצוע בתיכון?
ב. דוגמה ל"זריקת" מילים ורעיונות: סרטוט, צילום, תעודת בגרות, בשלות בבחירת מקצוע, בני נוער יכולים לשנות כיוון בהמשך, מכונאות, ספרות, שוויון הזדמנויות, בעיה תקציבית, תלמידים מתקשים, מצב כלכלי קשה.
ג. התשובות: כיום מספר מצומצם של תלמידים לומדים מקצוע, יש מעט בתי ספר מקצועיים לעומת העבר, שוויון הזדמנויות יעניק בגרות מלאה לכולם, כדאי לבחור מקצוע לאחר בשלות נפשית, לימוד מקצוע מחייב השקעה כספית,
פתרון לתלמידים המתקשים במגמות עיוניות, לימוד מקצוע יכול לעזור למשפחות במצוקה, יתרום לביטחון העצמי.
עליכם לארגן באופן הגיוני את כל הרעיונות שעלו בראשכם בשלב "סיעור המוחין" לכותרות תוכן (הכוונה היא שבשלב זה עליכם לתכנן את סדר הרעיונות המרכזיים כך שיופיעו במאמר ברצף הגיוני זה אחר זה).
ארגון ראוי של הרעיונות ישקף קו מחשבה ברור במאמר. במאמר שתכתבו אינכם חייבים להשתמש בכל הרעיונות שכתבתם ב"סל הרעיונות". השתמשו רק במה שנראה לכם מתאים.
יש לארגן את כותרות התוכן בהתאם לסדר הוראות הכתיבה המופיעות בנושא. (היעזרו ב"פיצוח המטלה")
הצגת טענות נגד (טענות משרד החינוך)
חוסר בגרות בבחירת מקצוע
הצגת טענות הכותב (ביסוס טענת הכותב)
- פגיעה בתלמידים מתקשים
- רכישת מקצוע לעתיד
הצגת טענות נגד (טענות משרד החינוך)
תעודת בגרות לכל התלמידים
הצגת טענות הכותב (ביסוס טענת הכותב)
- מענה לתלמידים בעלי נטייה טכנולוגית
- מסלול מקצועי עם זכאות לבגרות
הצגת טענות נגד (טענות משרד החינוך)
שוויון הזדמנויות
הצגת טענות הכותב (ביסוס טענת הכותב)
- שוויון הזדמנויות - ניצול הפוטנציאל
סיום
הרחבה של כותרות תוכן אלה מודגמת בעמוד הבא ובמאמר השלם המופיע בהמשך.
מאמר טיעון המכיל טענות נגד אחדות יילמד ביחידה הבאה.
*28*
בשלב זה עליכם להרחיב את כותרות התוכן (המופיעות בשלב ד) למאמר שלם.
המאמר השלם "החינוך המקצועי והטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים" מופיע בעמוד 30.
כאשר אתם מעבים את כותרות התוכן שהועלו בשעת הכתיבה (שלב ד), תוכלו לעשות זאת באמצעות פירוט והדגמה של ההיגד המרכזי (כותרת התוכן), הסבר ההיגד על ידי שאילת שאלות או התייחסות להיגד מהיבטים שונים.
דוגמאות מתוך המאמר השלם בעמוד 30:
ההיגד
חוסר בגרות בבחירת מקצוע
הרחבת ההיגד
בחירת מקצוע היא הליך חשוב ומשמעותי, ולכן חשוב שייעשה בשלב מאוחר יותר של החיים... (פסקה ב)
ההיגד
תעודת בגרות לכל התלמידים
הרחבת ההיגד
מנהיגי המדיניות במשרד החינוך חותרים לכך שכל בוגרי בתי הספר התיכוניים יהיו זכאים לתעודת בגרות. לטענתם, תעודת הבגרות אמורה לפתוח בפני הבוגרים חלון הזדמנויות. מכאן עולה השאלה - האם השאיפה שכל תלמיד יהיה זכאי לתעודת בגרות, היא סיבה מספקת לשלול הקמת בתי ספר טכנולוגיים? (פסקה ג)
ההיגד
שוויון הזדמנויות
הרחבת ההיגד
מערכת החינוך יוצאת בהצהרה שאחת ממטרותיה היא שוויון זכויות. אולם שוויון זכויות אינו בהכרח הזכאות לתעודת בגרות עיונית מלאה. מטרת השוויון היא לאפשר לכל תלמיד ותלמיד לנצל את הפוטנציאל הגלום בו. (פסקה ד)
בתום כתיבת המאמר יש לערוך הגהה ובדיקה לכתוב על פי ההיגדים שלהלן: תוכן המידע וארגונו
- הצגת טענת הכותב תוך התייחסות לנושא הנידון
- הצגת טענות, נימוקים, טענות נגד, הפרכה, הסתייגות, מסקנה לשם שכנוע (הנושא יורחב בהמשך)
- הפרכת טענות הנגד בצורה מושכלת תוך ביסוס עמדת הכותב
- ביסוס הדברים באמצעות נתונים רלוונטיים, עובדות, דוגמאות, הסברים מתאימים, הוכחות או ציטוטים
- פיתוח דיון מעמיק במטרה לשכנע את הקורא
- פיתוח הרעיונות שהועלו במאמר תוך שמירה על מידע רלוונטי, על מסירת מידע מהימן ועל היקף מתאים
- הבהרה של נושאים הקשורים למאמר, אך עשויים לא להיות מוכרים לקורא
- הצגת עמדה אישית (קולו של הכותב) בצורה ברורה, מנומקת ומנוסחת כהלכה
- הקפדה על מבנה הטיעון: טענה - נימוקים - מסקנות / מסר / תוצאה
- הקפדה על קשרים לוגיים בתוך הפסקה ובין הפסקות ליצירת כתיבה לכידה וברורה ללא סטייה מנושא המאמר
*29*
- שימוש באוצר מילים עשיר ומגוון, וכן שילובם של צירופים וביטויים תוך התאמתם לנושא הנידון ולנמענים
- שימוש באמצעים לשוניים-סגנוניים במטרה לשכנע את הקורא ולחדד את המסר
- הקפדה על משלב לשון בינוני-גבוה
- שימוש בביטויים המציינים ניגוד, השוואה, שכנוע, הבעת דעות, הסתייגות, מבני ויתור
(מבנים אלה נועדו לחזק ולהעצים את טענת הכותב)
- שילוב דרכי מסירה מגוונות (הרחבה בנושא בעמוד 321)
- הקפדה על כללי הציטוט (הסבר בנושא "רישום ביבליוגרפי" בעמוד 108)
- שימוש תקין בצורות הפועל, השם, התחביר, מילות היחס והיידוע
- הקפדה על כתיב ועל פיסוק נכונים
- הקפדה על חלוקה נכונה לפסקות על פי תת-נושאים
בשלב סופי זה, לאחר שנראה לכם שהמאמר תקין מבחינת מבנהו ולשונו, שקו המחשבה בו ברור, ואינכם רוצים או יכולים להוסיף לו תכנים, העתיקו את המאמר לדף נקי בכתב יד ברור ובצורה נאה ומסודרת או הקלידוהו במחשב.
לאחר שסיימתם את שלב הטיוטה הסופית, עליכם לבצע הערכה נוספת. אתם יכולים להגיש את מאמרכם לחבר לצורך "הערכת עמיתים". דונו בהערות ותקנו את מאמרכם בהתאם להנחיות העמית. אתם יכולים להגיש את המאמר למורה ולתקן אותו בהתאם להערותיו. תהליך ההערכה הנוספת אינו חד-פעמי, אלא נדרשת קריאה חוזרת ונשנית ותיקונים נוספים עד לתוצר הסופי.
*30*
(א)
לפני כשני עשורים אפשר היה לרכוש מקצוע בבתי הספר התיכוניים, ואילו היום מעטים הם בתי הספר המציעים מסלולים מקצועיים לתלמידים. תלמיד שרוצה היום ללמוד מקצוע, כמו ספרות או מכונאות יתקשה למצוא בית ספר תיכון מתאים. הסיבה לכך נעוצה בשינוי שחל במדיניותה של מערכת החינוך. שינוי זה נובע מהרצון של המערכת להעניק הזדמנות שווה לכל תלמידי ישראל - זכאות לתעודת בגרות מלאה.
(ב)
(לטענת משרד החינוך), אחד השיקולים במדיניות זו נובע מן העובדה שתלמיד בשלב זה של חייו אינו מספיק בשל ובוגר כדי לבחור לעצמו מקצוע. בחירת מקצוע היא הליך חשוב ומשמעותי, ולכן חשוב שייעשה בשלב מאוחר יותר של החיים תוך בדיקת כל האפשרויות העומדות בפניו. (למרות עמדה זו של משרד החינוך יש לקחת בחשבון, כי) סגירת בתי ספר מקצועיים מהווה פגיעה בתלמידים המתקשים להתמודד עם מקצועות עיוניים כמו היסטוריה, תנ"ך, ספרות ועוד. במשך שנים רבות נפלטו תלמידים אלו מהמסגרות החינוכיות בשל מחסור במתן מענה נאות לצורכיהם. ביטול המגמות המקצועיות מונע מתלמידים אלו ידע מקצועי שאותו הם יכולים לרכוש במסגרת החינוכית. תלמידים בעלי תעודה מקצועית יכולים לתרום מהידע שלהם במהלך השירות הצבאי, כמו בוגרים רבים שסיימו במגמת המחשבים או בעבר - במגמות מכונאות רכב, טבחות ועוד. אין ספק שהצבא יכול לחסוך כסף רב שאותו הוא משקיע בהכשרת מתגייסים חדשים, ואילו למתגייסים אלו תקופת השירות הצבאי יכולה לשמש כתקופת ניסיון שתעזור להם להשתלב בשוק העבודה מיד בתום השירות.
(ג)
(מנהיגי המדיניות במשרד החינוך חותרים לכך ש)כל בוגרי בתי הספר התיכוניים יהיו זכאים לתעודת בגרות. (לטענתם), תעודת הבגרות אמורה לפתוח בפני הבוגרים חלון הזדמנויות. (מכאן עולה השאלה - האם) השאיפה שכל תלמיד יהיה זכאי לתעודת בגרות, היא סיבה מספקת לשלול הקמת בתי ספר טכנולוגיים? בני נוער רבים שניחנו בנטייה לתחומים הטכנולוגיים, מכוונים לנתיב עיוני שאינו מתאים לכישוריהם. במדינות מפותחות כמו גרמניה, הולנד ואנגלייה קיימת מערכת מסועפת של חינוך מקצועי. באנגלייה למשל כ- 72 אחוזים מהתלמידים לומדים במסגרת החינוך המקצועי. לכן אינני רואה סתירה בין הדברים, אלא להפך. אפשר להקים בתי ספר טכנולוגיים שבהם התלמידים יוכלו לרכוש מקצוע שיעזור להם בפיתוח קריירה בעתיד, עם אפשרות לתעודת בגרות לאותם תלמידים שיעמדו בדרישות.
(ד)
(מערכת החינוך יוצאת בהצהרה ש)אחת ממטרותיה היא שוויון זכויות. (אולם) שוויון זכויות אינו בהכרח הזכאות לתעודת בגרות עיונית מלאה. מטרת השוויון היא לאפשר לכל תלמיד ותלמיד לנצל את הפוטנציאל הגלום בו. חלקנו צריכים לסיים עם תעודת בגרות עיונית במטרה להמשיך ללימודים אקדמיים, וחלקנו צריכים לסיים עם תעודת בגרות מקצועית המכשירה את המחזיקים בה לקראת החיים הבוגרים. (לכן אין ספק ש)בתי הספר המקצועיים יכולים לטפח את היכולות של תלמידים רבים ולעזור להם להצליח במקצוע שהם בחרו בו. הצלחתם של תלמידים אלו תחזק את הביטחון העצמי שלהם ותכשיר אותם לקראת השתלבותם בחברה תוך הפיכתם לאזרחים טובים יותר.
(ה)
(לאור כל הנאמר לעיל, ברור כי) הייתה זו טעות לצמצם את ההכשרה המקצועית בבתי הספר ולצפות שכל התלמידים יהיו זכאים לתעודת בגרות מלאה. לצערנו, תלמידים רבים נכשלים בלימודיהם ומסיימים את התיכון ללא בגרות וללא מקצוע ואף נפלטים מן המערכת במהלך תקופת הלימודים. לכן טוב היה אילו שקלו מנהיגי המדיניות במשרד החינוך "להחיות" מחדש את בתי הספר המקצועיים ולפתוח מגוון מגמות מקצועיות, הרי "סוף מעשה במחשבה תחילה" כדברי חז"ל. אני מקווה שלא ירחק היום, ושתלמידים רבים יוכלו ללמוד מקצוע האהוב עליהם מתוך מגוון רחב של מקצועות ולסיים את התיכון עם תקווה לעתיד.
*31*
*31*
ברוב מאמרי הטיעון הכותב מעלה טענות נגד אחדות, ובמהלך המאמר הוא מפריך אותן לשם ביסוס טענתו באמצעות נימוקים ונתונים רלוונטיים. (כדוגמת המאמר שקראתם העוסק בבתי הספר המקצועיים-טכנולוגיים)
לפניכם שני מאמרים המכילים טענה מרכזית וטענות נגד.
לפניכם מאמר טיעון, קראו אותו ובצעו במחברתכם את המשימה שאחריו.
(ד"ר עובדיה עזרא הוא מרצה בכיר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת ת"א.)
(א)
האם כל דבר ראוי לשידור בטלוויזיה? לאחרונה שוב עלתה סוגיה זו לדיון בעקבות שני אירועים מחרידים ששאלת שידורם עוררה מחלוקת קשה. האחד - שידור קלטת שצולמה על ידי אנס, ובה מוצגת התעללותו בקורבן האונס.
האירוע השני הוא בקשה של טימותי מקוויי, שהורשע בפיצוץ בניין באוקלהומה סיטי שבו נהרגו 168 בני אדם, ונידון על כך למוות. הרוצח ביקש שהוצאתו להורג תשודר בטלוויזיה. שני האירועים אמנם שונים זה מזה, אך הם מעוררים שאלה דומה: האין כל קו אדום בכל הנוגע לשידור אירועים קשים לצפייה?
(ב)
מובן מאליו שאנשי התקשורת יטענו, כי על פי "חוק חופש המידע" שנחקק בכנסת במאי 1998, לכל אזרח ישראלי הזכות לקבל מידע. "זכות הציבור לדעת" היא אחת מזכויות היסוד במשטר דמוקרטי. כלי התקשורת מייצגים את הקהל במימוש זכות זו, שהיא הבסיס המוסרי והחוקי לחופש הניתן לעיתונאי לאסוף מידע ולהפיצו ברבים.
(ג)
אכן לכלי התקשורת תפקיד חשוב במימוש זכותו של הציבור לדעת, ולכן חשוב מאוד שיהיה לתקשורת החופש לפעול ולפרסם מידע על המתרחש במדינה. אולם כדי לענות על "זכות הציבור לדעת" די היה לספק את המידע עצמו מבלי ללוותו בצילומים ובמראות קשים.
(ד)
אמצעי התקשורת האלקטרוניים אינם עיתונות במובנה הרגיל, אלא כלי בידור שאמור להתחשב גם ברצון הצופים, וכי אם קהל הצופים צמא לצפות במראות זוועה כאלה, על כלי התקשורת למלא את דרישתו.
(ה)
מי שרוצה לשדר זוועות אלה לא יתקשה לשכנע שיש בהן עניין ציבורי, ושצופים רבים הם אלה שרוצים לצפות בהן. אולם התקשורת אינה יכולה להסתתר מאחורי הטענה כי זוהי העדפת הקהל. תפיסה זו של כלי התקשורת האלקטרוניים כאמצעי בידור שאמור להתאים עצמו לטעם הקהל, יש בה משום הטעיה ובריחה מאחריות. הטלוויזיה אינה רק כלי לסיפוק צרכיו של הקהל. במידה רבה היא מעצבת גם את טעמו, ועליה למנוע את הידרדרות העדפותיהם של הצופים בכך שתימנע משידור תמונות כאלה.
(ו)
תפיסת כלי התקשורת האלקטרוניים כאמצעי בידור יכולה גם להכשיר את המרוץ המטורף אחר אחוזי צפייה (רייטינג - מדרוג). לאחוזי צפייה חשיבות רבה בטלוויזיה המסחרית. ככל שהרייטינג גבוה יותר, כך יש יותר צופים,
יש יותר חשיפה לשידורים, ולכן המחיר לשידור פרסומת בזמן אמת יהיה גבוה יותר. על פי שיקול זה מוכרע מה ישודר ומה לא, ושידור האירועים המוזכרים לעיל מבטיח בהחלט עלייה באחוזי הצפייה.
(ז)
לאחוזי הצפייה בטלוויזיה יש השפעה רבה על בחירת התכנים, ואי אפשר לצפות מטלוויזיה מסחרית להיות חינוכית. עם זאת אפשר לצפות שקובעי המדיניות לא יסירו מעצמם כל מחויבות ערכית לתוכני השידור.
(ח)
הנימוק שהציגו אמצעי התקשורת בזכות השידור (שהוזכר בתחילת המאמר) היה "להפנות את הזרקורים אל נגע חמור המתרחש בחברה הישראלית". החלטתם לשדר את התמונות הייתה במטרה לזעזע את הציבור, ובכך להביאו לפעול למיגור התופעה.
*32*
(ט)
טענה זו מגוחכת למדי. שידור מראות מעין אלה לא רק שאינו ממגר את התופעה, אלא להפך, הוא מעלה את רמת האלימות שקהל הצופים נחשף אליה. השידור מקהה את רגישות הצופים לתופעה מסוג זה, ואינו משיג את המטרה של גינוי התופעה. הציבור המזדהה עם הקורבן מזועזע דיו גם ללא התמונות, ואילו הציבור גס הלב שחפץ לצפות במראות הזוועה, לא יזדעזע מהתמונות כלל ועיקר, אלא הן רק יספקו את יצריו הסדיסטיים והאלימים.
(י)
לאור כל הנאמר לעיל, ברור כי אין צורך במראות הקשים שמעוררים בצופה סלידה כדי להעמידו על חומרת התופעה. שידור מראות זוועה כאלה לא רק פוגע ברגשות הציבור שמתעב אותם, אלא גם מעודד את הציבור שמזדהה איתם. במובן זה נהפכת התקשורת האלקטרונית במידה מסוימת שותפה לאלימות ולברוטליות שעליהן היא מתיימרת להתריע בשידור מראות כאלה.
מעובד על פי מאמר ב"הארץ", מרס 1999
לפניכם רשימה המציגה את מבנה המאמר שקראתם ואת תוכנו. העתיקו אותה למחברתכם והשלימו אותה. נסחו את תשובותיכם בקצרה ובצורה תמציתית (משפט אחד או שניים).
פתיחה
(1) באמצעות שאלה --
(2) באמצעות דוגמאות --
המילים המעידות על טענת הנגד (אמצעי התקשורת) --
טענת נגד (1)
(עמדת אמצעי התקשורת) --
ההפרכה (עמדת הכותב) --
המילים המעידות על עמדת הכותב --
טענת נגד (2) --
מילת הקישור הפותחת את ההפרכה --
ההפרכה --
טענת נגד (3) --
ההפרכה --
המילים המעידות על עמדת הכותב --
טענת נגד (4) --
משפט הפותח את ההפרכה --
ההפרכה --
טענתו המרכזית של הכותב --
פסקת סיום - מסקנה --
*33*
לפניכם מאמר טיעון. קראו אותו ובצעו את המשימה שאחריו.
(א)
פרופ' אריה אלדד במאמרו "זהותי יקרה לי" מספר, כי אביו עליו השלום התגורר בירושלים, והיה לקוח קבוע של סניף הדואר ברחביה. לשם היה הולך כדי לקבל מכתבים, וכולם הכירו אותו. יום אחד, כשהגיע לסניף הדואר פנה אליו הפקיד שהיה חדש וביקש תעודת זהות.
"למה לך תעודת זהות?" תמה אבי, "הרי אני בעצמי כאן".
(ב)
לפני עשרות שנים - זה היה מצחיק. היום, כשבתחומי מדינת ישראל מסתובבים 350,000 בני אדם מצוידים בתעודות זהות מזויפות - אין זה מצחיק כלל. ואכן לאחרונה אישרה הממשלה את הצעת החוק "תעודת זהות / מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטרי", שהעלו משרד הפנים והמשרד לביטחון פנים. החוק מבקש לשלב פרטים ביומטריים - סריקה של שתי אצבעות ושל צילומים ממוחשבים של תווי פנים של כלל אזרחי ישראל - שיוטמעו בתעודת הזהות ובדרכון. נתונים אלו אינם משתנים במהירות וקשה לשנותם.
(ג)
לצד התעודות החכמות החוק מציע גם הקמת מאגר ביומטרי שהוא מאגר ממוחשב השומר את כל הנתונים שיופיעו בתעודת הזהות הביומטרית, לשם זיהוי אנשים גם ללא תעודת זהות. מלבד נתונים אלו יישמר במאגר גם צילום רשתית העין של כל אזרחי המדינה. על פי הצעת החוק, בעל תפקיד שתוענק לו סמכות, יהיה רשאי לבצע השוואה בין המידע הביומטרי הכלול בתעודת הזהות שבידי תושב, לבין הנתונים הביומטריים אשר יופיעו במאגר. אם יעבור החוק, יידרשו כל תושבי המדינה למסור את כל הפרטים הביומטריים במשרד הפנים.
(ד)
לשימוש בתעודות זהות חכמות בעלות נתונים ביומטריים יש יתרונות לא מעטים. אולם מאגר ביומטרי כפי שמציע החוק, יהיה ראשון מסוגו בעולם המערבי. במדינות שבהן קיימות תעודות זהות ביומטריות, המידע נשמר על התעודות בלבד, ולא במאגר הממשלתי.
(ה)
המצדדים בחוק טוענים כי אם יתקבל החוק, תעודות הזהות שלנו והדרכונים שלנו יהיו אמינים יותר וקשים יותר לזיוף מהתעודות הנמצאות כיום בשימוש. ככה נהיה מוגנים מגנבת זהות ומעברות אחרות. אבל הרי ברור לכל בר דעת כי מי שירצה לזייף תעודות זהות, ימצא את הדרך לזייף אותן וימשיך לעשות זאת גם בעידן של תעודות הזהות הביומטריות, ואולי אפילו יצליח לעשות זאת בקלות רבה יותר על ידי שימוש בנתוני המאגר הביומטרי.
(ו)
אפשר יהיה להשתמש במאגר הביומטרי גם לצרכים שונים כמו גילוי הגירה בלתי חוקית, עברות פליליות ופגיעה בביטחון המדינה. לדוגמה, רבבות בני אדם בישראל גונבים כמיליארד שקלים מדי שנה מהביטוח הלאומי על סמך בקשות שווא לאזרחות ישראלית או ממשיכים לגבות קצבת זקנה עבור קרוביהם שמתו לפני שנים רבות, אך נקברו בחצר הבית.
(ז)
המאגר הביומטרי ישפר באופן משמעותי את השירות לאזרח הניתן על ידי גופים ציבוריים ורשויות שלטוניות: הוא יוכל לשמש את רשויות המדינה כדי לזהות אזרחים שאינם נושאים עמם אמצעי זיהוי או תעודות זהות; אנו האזרחים נוכל לבצע פעולות רבות במרשתת בלי לעמוד בתורים ממשלתיים; המאגר ייתן מענה במקרים של אסון המוני או אסון טבע לצורך זיהוי חללים.
*34*
(ח)
אין ספק, כי אפשר למנוע גנבת זהות ולהוריד את רמת הפשיעה, אך כמה עבריינים מתחמקים ממשפט ומעונש בעזרת זהות מזויפת? וכמה ישראלים שילמו בחייהם בגלל הקלות הבלתי נסבלת של זיוף תעודת זהות ישראלית? כמה ישראלים מצאו את חשבון הבנק שלהם ריק או חסר כי מישהו אחר גנב את זהותם? וכמה שוהים בלתי חוקיים מסתובבים בינינו?
(ט)
הצעת החוק אושרה למרות התנגדויות חריפות של גורמים רבים ביניהם לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח והמועצה הציבורית להגנת הפרטיות. אם אכן מדובר במניעת זיופי תעודות, בלחימה יעילה בפשע ובשיפור משמעותי של השירות לציבור, ואם אכן למאגר הביומטרי יש יתרונות רבים כל כך, מה בעצם בעייתי במאגר כזה? ומדוע קיימת התנגדות חריפה לחוק?
(י)
אמנם קיים חשש כבד שהמאגר שיוקם אם תאושר הצעת החוק, ישמש בתחילה למניעת זיופים, אך בהמשך ישמש למטרות אחרות. מאגר כזה עשוי לפגוע בפרטיות האזרחים ולפגוע פגיעה אנושה בזכויות היסוד שלהם. ואם הבעיה היא זיופים, אפשר להקשות על זיוף תעודות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כמו התעודות הביומטריות, ולשם כך אין צורך גם במאגר ביומטרי. אחת הטענות המצדדת בחוק היא כי האמריקאים דורשים דרכון עם זיהוי ביומטרי. אכן יהיה קל יותר לבוא בשערי ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות מצוידים בדרכון כזה, אבל גם בשביל זה לא צריך מאגר ביומטרי, די בדרכון שיש בו זיהוי ביומטרי.
(יא)
אם מועלית הטענה כי במאגר ביומטרי אפשר להשתמש כדי להקטין את רמת הפשיעה, נשאלת השאלה, האם הביומטריה אכן תסייע לתפוס עבריינים? התשובה היא לא. סריקה דיגיטלית של שתי אצבעות איננה מהווה תחליף לטביעה של עשר אצבעות. נוסף על כך המאגר נועד לאפשר זיהוי של אדם שהמשטרה כבר מצאה, אך הוא לא יאפשר לאתר פושעים חדשים שטרם נתפסו. בעיה נוספת היא היקף המאגר. מאגר כזה אינו יעיל כשמדובר באצבעות של ילדים או של קשישים, של עובדי אדמה שטביעותיהן נשחקו, וגם, מוזר ככל שזה נשמע, של שחקני כדורסל.
(יב)
אולם נראה לי, שהסכנה הגדולה ביותר היא אבטחת המידע. כיצד הממשלה תאבטח ריכוז של נתונים אישיים ורגישים שיופיעו במאגר הביומטרי? האם יש ביכולתה של הממשלה להגן על מאגר מידע רגיש זה מפני פריצה? האם קיים כיום מידע כלשהו החסין מפני פריצה?
(יג)
כיום קיימים שני מאגרי מידע ראשיים הכוללים פרטים אישיים של כל תושבי ישראל. על אבטחת מאגרי מידע אלו אמונים למעשה שלושה גופים: משרד הפנים, רשם מאגרי המידע והמשטרה. אולם זה כמה שנים זמינים להורדה ברשת שני מאגרי מידע אלו המגלים מידע רב ואישי, וכל נער בן 12 ימצא לכם את המאגר באינטרנט תוך דקות ספורות. המידע הזמין פוגע בצורה הרסנית בפרטיות של כל אחד מאתנו, ועצם זמינותו ברשת היא עברה חמורה על חוק הגנת הפרטיות.
(יד)
למרות פניות חוזרות ונשנות של גופים שונים אל הגופים האמונים לאכוף את חוק הגנת הפרטיות, לא נעשה דבר בנושא. הרשויות מטילות את האשמה זו על זו. משרד הפנים לא שינה את נוהלי אבטחת המידע, ומשטרת ישראל לא תפסה את העבריינים. יתרה מזו, לטענת דובר משטרת ישראל "לאחר פעולות חקירה מגוונות, לא היה אפשר להגיע למקור ההפצה - ועל כן התיק נסגר". התגובות שנתקבלו מהרשויות מעידות על אזלת יד מתמשכת. אם כיום אנו עדים לכך שאין אפשרות לאבטח את מאגרי המידע הקיימים, כיצד גופים אלו יאבטחו מאגר ביומטרי?
(טו)
לדברי מיכאל בירנהק, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, אין כדוגמת המאגר הביומטרי בשום מדינה דמוקרטית. גם במדינות שיש בהן שימוש במסמכי זיהוי ביומטריים, לא קיים מאגר כולל של כל התושבים. לעומת זאת מאגרים דומים ניתן למצוא במדינות דוגמת כוויית, תימן, פקיסטן ואינדונזיה.
*35*
(טז)
לאור כל הנאמר לעיל, אין כל מניעה להנפיק לאזרחי המדינה תעודת זהות ביומטרית, אך אני מתנגדת באופן נחרץ להקמת מאגר ביומטרי. מאגר זה הוא משאב מידע אדיר ורגיש המהווה מנגנון שליטה חסר תקדים היכול להסב פגיעה קשה לכבוד האדם, לחרותו ולפרטיותו. מאגר זה החותר תחת אושיות הדמוקרטיה, מהווה סכנה לשלום הציבור ולביטחונו.
המאמר נכתב על סמך מקורות שונים
לפניכם רצף של שאלות מכוונות המוצגות על פי מבנה המאמר.
מטרת שאלות אלו היא לחשוף אתכם למבנה שונה של מאמר טיעון המכיל טענות נגד אחדות. שאלות אלו יכוונו אתכם בהמשך, כאשר תידרשו לכתוב מאמר טיעון.
ענו על השאלות שלפניכם. נסחו את תשובותיכם בקצרה ובצורה תמציתית (משפט אחד או שניים).
1. פתיחת המאמר היא באמצעות דוגמה. לשם מה לדעתכם הכותבת פותחת בדוגמה זו?
2. א. מה היה המניע לכתיבת מאמר בנושא זה?
ב. מהי ההסתייגות של הכותבת מהצעת החוק?
ג. מהי מילת הקישור הפותחת את ההסתייגות?
ד. באיזה אמצעי שכנוע הכותבת משתמשת?
3. א. מהי טענת הנגד הראשונה שאותה הכותבת מציגה?
ב. כיצד הכותבת מפריכה טענה זו?
ג. מהי מילת הקישור הפותחת את ההפרכה?
ד. מה משותף מבחינה לוגית בין שתי מילות הקישור שציינתם בשאלות 2.ג. ו-3.ג.?
4. א. מהי טענת הנגד השנייה שאותה הכותבת מציגה?
ב. מהו הנימוק המחזק את טענת הנגד?
ג. מהי מילת הקישור הפותחת את הנימוק?
ד. באיזו דרך המצדדים בחוק מבססים את טענתם?
5. א. מהי טענת הנגד השלישית שאותה הכותבת מציגה?
ב. באיזו דרך המצדדים בחוק מבססים את טענתם?
ג. האם קיימת מילת קישור בין טענת הנגד לבין ביסוסה?
6. מהי מטרתה של פסקה ח?
7. מהי מטרתה של פסקה ט?
*36*
8. א. בפסקה י כותבת המאמר מעלה שתי טענות. מהן טענות אלו?
ב. מהי הצעתה של הכותבת בעניין זה?
ג. מהי טענת הנגד העולה בפסקה זו?
ד. כיצד הכותבת מפריכה טענה זו?
9. א. פסקה יא פותחת בהצגת טענת הנגד. מהי טענת הנגד?
ב. מהי טענת הכותבת?
ג. באיזה אמצעי הכותבת מבססת את טענתה?
ד. הכותבת מפריכה את טענות הנגד. ציינו שלושה נימוקים המחזקים את טענתה של כותבת המאמר.
10. א. מהי טענת הכותבת המופיעה בפסקה יב?
ב. באיזה אמצעי הכותבת מציגה את טענתה?
ג. הכותבת מפריכה את טענות הנגד. ציינו שלושה נימוקים המחזקים את טענתה של כותבת המאמר.
ד. באיזה אמצעי הכותבת מבססת את נימוקיה?
11. כיצד בנויה פסקת הסיום? בחרו אחד או יותר מבין הפריטים האלה: חזרה על טענת הכותב, המלצות, השלכות, לקחים, דוגמה, טענת נגד.
12. האם לדעתכם אפשר היה להסיק מהי דעתה של הכותבת רק מכותרת המאמר? נמקו את דבריכם.
13. עיינו בפסקות יב ו-טז ומצאו בהן שני ביטויים לשוניים המבטאים את קולה של הכותבת.
*36*
הפתיחה היא פסקה קצרה, החושפת בפני הקורא את הנושא המרכזי ו/או את הבעיה המרכזית, שהמאמר יעסוק בהם. על הפתיחה לעורר עניין ורושם אצל הקורא ולכוונו לרעיונות המרכזיים שיופיעו במאמר. יש מאמרים הפותחים בהצגת הטענה המרכזית של כותב המאמר, ויש מאמרים הפותחים בהצגת הרקע לנושא.
אפשר לפתוח מאמר בדרכים רבות. לפניכם מוצגות אפשרויות שונות של פתיחות מסוגים שונים.
א. פתיחה שיש בה הגדרה
ב. פתיחה שיש בה דוגמה או התרחשות הקשורה לנושא
ג. פתיחה ממקדת (תוחמת)
ד. פתיחה שיש בה מובאות: ציטוט, פתגם או אמרה
ה. פתיחה המעלה רקע היסטורי או אקטואלי
ו. פתיחה באמצעות העלאת שאלה או שאלות
הדגמה לסוגי פתיחות - הרחבה בנושא באתר "שרי הוצאה לאור" בכתובת:
www.sherypub.co.il
*37*
פסקת הסיום "סוגרת" את הדיון בנושא שבו עסק המאמר, לכן לא יועלו ולא יפותחו בפסקת הסיום רעיונות חדשים. על פסקת הסיום להיות קצרה, תמציתית, עניינית, ולהביא את הדיון בנושא לכלל גמר בצורה מסכמת ומרשימה. קיימים סוגים שונים של סיומים. בפסקת הסיום ייתכן שילוב בין הסוגים השונים, כמו למשל סיום שיש בו גם המלצה וגם מסר, או סיום שיש בו גם הסקת מסקנות וגם ציטוט וכיו"ב.
לפניכם מוצגות אפשרויות שונות לסיומים מסוגים שונים.
א. סיום מסכם
ב. סיום שיש בו מסקנה
ג. סיום שיש בו המלצה
ד. סיום באמצעות מובאות: ציטוט, פתגם או אמרה
ה. הסיום הפתוח - בדרך של שאלה ו/או שלוש נקודות או בדרך של שאלה רטורית
ו. סיום המשלב סוגים שונים של סיומים
הדגמה לסוגי סיומים - הרחבה בנושא באתר "שרי הוצאה לאור" בכתובת:
www.sherypub.co.il
אפשרות א
- מצאו כשישה טקסטים (כתבות, מאמרים, פתיח לספרים או כל מקור מידע אחר) המכילים פתיחות מסוגים שונים.
- דונו ביניכם - אילו פתיחות יגרמו לדעתכם לקוראים לרצות להמשיך ולקרוא את הטקסט, ומהן הסיבות לכך?
- בחרו נושא הקרוב ללבכם וכתבו לו פסקת פתיחה. השתמשו בצורה מושכלת בממצאים שעלו במהלך המשימה.
- שמרו את כל שלבי העבודה בתיק העבודות.
אפשרות ב
בצעו את כל שלבי העבודה שהוצגו באפשרות א, אך במקום פתיחות לטקסטים בצעו את המשימה על סיומים.
*38*
*38*
בשתי משימות הכתיבה שלפניכם "טיול לקטים" ו"ביטול בחינות הבגרות" המטרה היא לכוון אתכם התלמידים בכתיבת מאמר טיעון המכיל טענות נגד אחדות.
לפניכם דברי רקע לנושא ונקודות להרחבתו המציגות גישות שונות בנושא "טיולי לקטים".
טיולי לקטים הם טיולים בני יומיים-שלושה, שבהם חבורה של אנשים שלרוב אינם מכירים זה את זה, יוצאת למקום כלשהו בטבע. המטרה היא לבלות בטבע את הימים הללו תוך המעטה בגירויים חיצוניים.
- חיבור לטבע והקשבה לרעשים ולקולות של הטבע
- תחושה של רוגע והתחברות אל הטבע
- הרגשת שחרור מוחלטת
- הטבע מספק את כל הצרכים
- אין ממש סדר יום בטיול
- קמים מוקדם ושוכבים לישון עם רדת החשכה
- נפרדים מפיתויי הקנייה של העיר הגדולה
- תחושת השבט וה"ביחד"
- מגלים פתיחות לאנשים זרים
- תחושה של חוסר פרטיות
- הסתגלות לתנאי שטח
- הליכה של מרחקים משתנים בכל יום
- אין מדליקים אש במהלך המסע
- אין מקלחות מסודרות
- אין תכשירי היגיינה מלאכותיים
- שינה באוהלים
- היתושים שורקים ועוקצים
- הקפדה על ניקיון הסביבה
- יש צורך להיות יצירתיים
- יוצאים מהבית בלי אוכל ומים
- אוכלים רק מה שמוצאים בדרך (פרות, ירקות, עלים ושורשים הגדלים בשטח)
- המים רק ממקורות טבעיים
- אוכלים מזון שאינו מבושל
- התרחקות מהציביליזציה
- הטלפונים הסלולריים כבויים
- אין מכשירים חשמליים למיניהם
- כמעט שאין משתמשים בפנס בלילה
בכתיבתכם היעזרו ביחידה "תהליך כתיבה של מאמר טיעון" ובמבנים של שני המאמרים שקראתם.
1. עליכם לכתוב מאמר טיעון על הנושא "טיול לקטים" בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי.
2. לפני שאתם מתחילים בכתיבה, עליכם להבהיר לעצמכם מהי עמדתכם הברורה בנושא.
היעזרו בשאלה: האם "טיול לקטים" כפי שהוסבר והוצג בנקודות להרחבה, הולם את אופייכם ואת העדפותיכם?
3. הציגו במשפט אחד את עמדתכם בנושא, כך שתוכלו להשתמש במשפט זה כטענתכם (טענת הכותב) במאמר טיעון.
4. מיינו את ה"נקודות להרחבת הנושא" לשתי קבוצות:
(1) נקודות התומכות בעמדתכם ויכולות לעזור לכם לביסוס טענתכם. (תוכלו להעלות רעיונות נוספים)
(2) נקודות הסותרות את עמדתכם ויכולות לעזור לכם לניסוח טענות הנגד.
5. כתבו פסקת פתיחה, ובה רקע לנושא. (היעזרו ביחידה "פתיחות וסיומים")
6. כתבו את גוף המאמר כך שיכיל שלוש פסקות. כל פסקה תפתח במשפט אחד או בשניים המציגים את טענת הנגד.
בהמשך הפסקה הפריכו את טענת הנגד, וכך תבססו את עמדתכם.
עליכם לכתוב בשפה בהירה ועניינית, להקפיד על מבנה תחבירי תקין של המשפט ועל אמצעי קישור מתאימים.
7. כתבו פסקת סיום (סגיר), המציגה מסקנה או סיכום של מהלך הטיעון (ללא חידושים).
8. לאחר סיום הכתיבה העריכו את כתיבתכם בהתאם לנקודות המופיעות ב"הערכת כתיבה" (שבעמוד הבא).
*39*
קראו את המאמר שכתבתם וענו -
- האם כתבתם פתיחה הולמת למאמר?
- האם קיימים שלושת רכיבי הטיעון?
- האם יש הצגה ברורה של טענתכם המרכזית?
- האם יש הצגה ברורה של טענות הנגד בכל אחת מן הפסקות?
- האם הפרכתם את טענות הנגד בצורה מושכלת, עניינית ובהירה?
- האם כתבתם סיום הולם למאמר?
- האם הקפדתם על שכתוב מאמרכם? (ראו "עריכה ושכתוב" עמוד 28)
לפניכם דברי רקע לנושא.
כיום כדי להיות זכאי לתעודת בגרות, חייב כל תלמיד בישראל להיבחן בשבע בחינות חובה, בשבע בחינות מתכונת ובבחינות רשות נוספות בהתאם לדרישת בית הספר. כנגד שיטה זו יוצאים אנשי חינוך רבים זה שנים רבות. לאחרונה הוחלט במשרד החינוך להקים ועדה, ובה נציגי מוסדות אקדמיים, מנהלים וארגוני מורים ותלמידים. ועדה זו תבחן אפשרות לצמצם את בחינות הבגרות המוגדרות כחובה, לשלוש בחינות בלבד, ואת הבחינות הנותרות להחליף בבחינות פנימיות. כמו כן הועלתה הצעה לרכז את כל הבחינות בשנת לימודים אחת. פרופ' מרים בן פרץ, כלת פרס ישראל בחינוך, מציעה ליצור מנגנון חלופי להערכה בתוך בית הספר במקום בחינות הבגרות.
מידע זה נכתב על סמך פרסומים בכלי התקשורת, מרס 2012
יש הטוענים כי יש לצמצם את מספרן של בחינות הבגרות. במקומן יש למצוא דרכי הערכה חלופיות למדידת ידיעותיהם והבנתם של התלמידים. לעומתם יש הטוענים כי צריך להשאיר את המצב כפי שהוא.
כתבו מאמר טיעון, ובו הציגו עמדה ברורה בנושא זה, נמקו את דבריכם בצורה משכנעת ובססו אותם באמצעות נימוקים ודוגמאות.
- בכתיבתכם הציגו טענות נגד והפריכו אותן לשם ביסוס טענתכם.
- עליכם לכתוב בשפה בהירה ועניינית ולהקפיד על מבנה תחבירי תקין של המשפט.
כמו כן הקפידו על אמצעי קישור מתאימים.
- בכתיבתכם היעזרו באמצעים רטוריים לביסוס טענתכם (ראו עמוד 49), והשתמשו בדרכי מסירה היוצרות אמינות (דיבור ישיר, דיבור עקיף, הסגר או תמורה). (ראו בפרק התחביר עמוד 321)
- העריכו את מאמרכם בעזרת השאלות המופיעות בראש העמוד (משוב עצמי) ובאמצעות משוב עמיתים.
הצעה - את מאמרכם הציגו בכיתה בעל פה (כנאום) תוך הקפדה על אלמנטים שכנועיים ועל רטוריקה למטרת שכנוע. (הנאום - ראו הרחבה בעמוד 70)
*40*
לפניכם שתי משימות כתיבה, שבהן עליכם להציג את עמדתכם בנושא ולבסס את טענתכם.
- בכתיבתכם היעזרו ביחידה "תהליך כתיבה של מאמר טיעון".
- הציגו טענות נגד והפריכו אותן לשם ביסוס טענתכם.
- הקפידו על שימוש באמצעי קישור מתאימים כדי ליצור לכידות במאמר.
- לאחר כתיבת המאמר העריכו את מאמרכם בהתאם לשלב ו"עריכה ושכתוב" ובאמצעות משוב עמיתים (עמודים 28-29).
- היעזרו באמצעים רטוריים לביסוס טענתכם (עמוד 49) והשתמשו בדרכי מסירה היוצרות אמינות (עמוד 321).
לפניכם דברי רקע לנושא "חלופות עבריות למילים לועזיות".
קראו את הטקסט ובצעו את משימת הכתיבה שאחריו.
"האקדמיה ללשון העברית" שוקדת מיום היווסדה על הרחבת אוצר המילים בעברית. כחלק מפעולתה היא יוצרת חלופות עבריות למילים לועזיות. חלק מן המילים חדר לעברית, והוא נמצא בשימוש בחלקים רבים של העם, למשל מבואה (לובי), מיזם (פרויקט), מסרון (SMS), שדרוג (Upgrade), תגובית (טוקבק), בלם (ברקס). חלק מן המילים לא הצליח לחדור לשפה בצורה נרחבת, למשל מרשתת (אינטרנט), מדגש (מרקר), תנורון (טוסטר אובן), חמרמורת (הנגאובר), יעפת (ג'ט לג). במסגרת מאמציה ליצור מילים חדשות מחדשת "האקדמיה ללשון העברית" מילים ומפרסמת אותן במילונים מטעמה. בשנת 2012 הוציאה "האקדמיה ללשון העברית" מילון עברי חדש למונחי תחבורה. במילון זה מופיעות מילים שכבר נקלטו, כגון מסוף (טרמינל) וכן מילים חדשות שבמשרד התחבורה וב"אקדמיה ללשון העברית" מקווים שיהפכו לנחלת הכלל. דוגמאות למילים כאלה הן "רכב כלאיים" במקום רכב היברידי (שיטת הנעה של כלי רכב המשלבת שני סוגי מנועים), "מטענית" במקום טנדר ו"נווטן" במקום ג'י-פי-אס.
"האקדמיה ללשון העברית" מנסה ליצור מילים ומושגים עבריים במקום מילים לועזיות ולהפיצן בציבור, אך הציבור מיישם יוזמה זו באופן חלקי.
כתבו מאמר טיעון (בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי), ובו דונו בחשיבות פעולה זו של "האקדמיה ללשון העברית". העלו הצעות להחדרת מילים עבריות חדשות בקרב הציבור ולשימוש מוגבר יותר באוצר המילים העברי.
לפניכם דברי רקע לנושא "חינוך לשוויון ולדו-קיום". קראו את הטקסט ובצעו את משימת הכתיבה שאחריו.
בבית הספר הדו-לשוני "יד ביד" על שם מקס ריין בירושלים התקבצה לפני יותר מתריסר שנים קבוצה, של ערבים ושל יהודים החושבים אחרת ויצרה שותפות. השותפים הללו החליטו לשים קץ לקיבעון המחשבה, והם החלו לחנך לסבלנות ולסובלנות, לכבוד, לשוויון ולדו-קיום. הקבוצה גדלה ונהפכה לקהילה שחבריה שומרים כל אחד על זהותו הדתית והלאומית, ובד בבד הם מכירים את העמים החיים מסביבם ונהנים מחגים משותפים ומעושר תרבותי. לדברי חברי הקבוצה, הם יוצרים מערכת חינוך המבוססת על ידע ועל ערכים, והם מדריכים את ילדיהם למצוינות.
כתבו מאמר טיעון (בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי), ובו הציגו נימוקים המצדדים בדרך חיים זו, בססו את דבריכם ונמקו אותם באמצעות הסברים, הוכחות, נתונים ודוגמאות ממקומות שונים בעולם (לדוגמה אירלנד, קוריאה, טיבט).
*41*
*41*
לפניכם קטע מתוך נאומו של פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, בנשף שנערך לאחר טקס הענקת הפרס בשטוקהולם שבשבדיה.
ב-8 באפריל 1982, כאשר ישבתי לבדי במעבדה, גיליתי תגלית חשובה שהייתה ראשיתו של תחום הגבישים הקוואזי- מחזוריים (גביש קוואזי מחזורי - גביש שאינו מחזורי (כאילו מחזורי), בניגוד לגבישים הרגילים הבנויים במחזוריות (מחומשים, מתומנים)). היום לעומת זאת אני עומד לפניכם כשמסביבי מאות מדענים נלהבים. אני עומד כאן כחלוץ בתחום המדע, אבל בלעדי כל אותם מדענים רבים ונלהבים לא היה המדע הזה הופך למה שהוא. כולנו חוגגים כעת את ההכרה במדע שחשפנו.
האנשים שסייעו בייסוד התחום היו מעטים, אך הם אלה שסללו את הדרך לעולמם המופלא של גבישים אלו. אנו מתקרבים לסופה של שנת 2011, שעליה הכריזה אונסקו כעל שנת הכימיה - חגיגה כלל עולמית של הישגי הכימיה ושל תרומתה לרווחת האנושות. גילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים והתפתחותו של תחום זה בעקבות התגלית חוללו שינוי מהותי בעולם המדע. מדע הוא הכלי הטוב ביותר לחשיפת חוקי הטבע, והמילה היחידה הרשומה על דגלו היא אמת. מה שחשוב הוא האופן שבו אנחנו רותמים את המדע לצרכינו.
לפיכך מחובתנו כמדענים לקדם את החינוך, את המחשבה הרציונלית ואת הסובלנות. עלינו לעודד את בני הנוער המשכילים להפוך ליזמים בתחום הטכנולוגי. מדינות שיטפחו את הידע הזה ישרדו במשברים פיננסיים וחברתיים. הבה נקדם את המדע, וכך ניצור עולם טוב יותר עבור כולנו.
מעובד מתוך הנאום השלם שהתפרסם באתר של "הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל"
1. א. מהי הטענה המרכזית של פרופ' שכטמן בקטע שקראתם?
ב. איזו מילה בנאום כיוונה אתכם אל הטענה המרכזית?
ג. הביאו מן הנאום נימוק שהכותב משתמש בו כדי לבסס את טענתו.
2. במאמר זה הטענה אינה מופיעה בראש המאמר. היכן היא מופיעה?
מה הסיבות לדעתכם להופעתה במקום זה?
3. בשורה השנייה מופיע אמצעי הקישור "לעומת זאת".
א. מהי משמעותו הלוגית של אמצעי קישור זה?
ב. אילו שני רכיבי תוכן מחוברים באמצעותו?
לטענת פרופ' דן שכטמן, יש לקדם את המדע, וכך ליצור עולם טוב יותר עבור כולנו.
כתבו מאמר טיעון, ובו שכנעו את משרד החינוך לפעול למען מטרה זו,
נמקו את עמדתכם ובססו אותה באמצעות דוגמאות.
(במשימה זו אין הכוונה לכתיבת מכתב למשרד החינוך, אלא כתיבת מאמר טיעון שישכנע את קובעי המדיניות במשרד החינוך)
(הרחבה בנושא הנאום - ראו עמוד 70)
*42*
לפניכם שתי פסקות הפותחות מאמר בנושא צרכנות.
קראו אותן וענו על השאלות שאחריהן.
(א)
האם באמת אי אפשר לעמוד בפני הפיתוי של מבצעים ושל הנחות? עם יד על הארנק - האם באמת אתם צריכים את זה? כל כך הרבה פעמים נתקלנו במבצעים ובהנחות שפשוט "אי אפשר לעמוד בפניהם". האם המיקסר המעוצב, ריח המכונית החדשה או שמחת הילד מול המחשב המשודרג אכן יגרמו לכם אושר? רגע לפני הקנייה, בואו נחשוב בצורה כלכלית.
(ב)
מה מניע אותנו לקנות? התשובה לשאלה זו מתחילה בפרסומות ובמבצעים. הם פועלים על הרגש שלנו ועל הנטייה שלנו לקנות מתוך דחף. הם מוכרים לנו לא רק מוצר, אלא גם הבטחה לחיים טובים יותר, צרכנות נבונה היא כלי כלכלי פשוט. הכוח הצרכני מצוי בידיכם, עליכם פשוט להשתמש בו בתבונה ולא לתת לכוחות השוק להשפיע עליכם.
1. הכותב פותח את המאמר בסדרת שאלות רטוריות. לשם מה לדעתכם הכותב בחר בפתיחה זו?
2. מהי טענתו של כותב המאמר, והיכן טענה זו מוצגת?
3. פסקה ב פותחת בשאלה. האם זו שאלה רטורית או שאלה רגילה? נמקו את תשובתכם.
מה תפקידה הרטורי של שאלה זו?
4. א. הכותב משתמש בפסקות שקראתם בגוף ראשון ושני רבים.
הביאו שתיים עד שלוש דוגמאות מתוך הטקסט לכל אחד מן הגופים. (סך הכול ארבע עד שש דוגמאות)
ב. לשם מה כותבי מאמרי טיעון משתמשים בגופים אלה במאמריהם?
בחרו אחד מן הנושאים שלפניכם וכתבו מאמר בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי. היעזרו בהנחיות לכתיבת מאמר המופיעות בעמוד 39 (בנושא "ביטול בחינות הבגרות").
1. כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את דעתכם על הנושא "צרכנות מושכלת", נמקו אותה והציעו דרכים להתמודד עם צריכה מוגברת.
2. "מרגע שהכרנו בהן, חולשותינו אינן מזיקות לנו עוד", אמר הפילוסוף הגרמני, גאורג כריסטוף ליכטנברג.
כתבו מאמר טיעון. ובו דונו בשאלה "כיצד יכול האדם להתגבר על חולשותיו", הביעו את דעתכם על הנושא,
נמקו אותה והציעו דרכים להתמודד עם סוגיה זו.
*43*
קראו את הטקסט שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
ד"ר יצחק קדמן הוא מנכ"ל המועצה לשלום הילד
קריאה לתלמידי ישראל: זכויות רבות מוקנות לכם, אם בתוקף היותכם בני אדם, גם אם קטנים, ואם בתוקף היותכם ילדים הזקוקים וזכאים להגנה מיוחדת. חלק מהזכויות מעוגנות בחוק, חלק באמנות ובהצהרות. חלק נשארות על הנייר בלבד, וחלק מיושמות יום-יום ושעה שעה בבית, בבית הספר ובמקומות נוספים. אבל צריך לומר בבירור ובקול רם: אין לכם זכות לפגוע במורה או בכל אדם אחר או בכל ילד אחר. אין לכם זכות לפגוע בגופו. אין לכם זכות לפגוע ברכושו. אין לכם זכות לפגוע בכבודו. זכותו של כל אדם, וילד בכלל זה, מסתיימת במקום שבו מתחילה פגיעה באדם אחר. בצד כל זכות המוקנית לכם, מוטלת עליכם גם אחריות. אחריות לדאוג לזכותו של הזולת. אחריות למנוע פגיעה בזכויות של אחרים, גם אם הרגיזו אתכם. גם אם נהגו בכם שלא כשורה. אפילו השפילו אתכם. זכותכם, ואפילו חובתכם, לעמוד על משמר זכויותיכם. זכותכם להתלונן אם פגעו בכם. להתלונן בתוך המערכת, ואף מחוצה לה. אבל אין לכם זכות להשתמש באלימות כלשהי. לא בצחוק ולא ברצינות, לא כיוזמה ולא כתגובה. בניגוד לרושם שנוצר, ויש מי שטורח ליצור אותו, הרוב המוחלט של תלמידי ישראל הם ילדים ובני נוער נפלאים, חיוביים ולא אלימים. לרוב, הם הקורבן לפגיעות, ולא הגורם להם. אך יש גם מיעוט אחר, מבוטל אולי, אך בולט מאוד באור הזרקורים המופנים אליו. מיעוט זה מרשה לעצמו לפגוע באחרים: בילדים, במבוגרים, באנשי חינוך, אם בגלל מצוקה אישית, אם בגלל בעיות משפחתיות, אם בגלל השפעות חברתיות - הסיבה לא משנה. לכל אלה אנו אומרים, ודווקא כמי שנלחמים יום-יום ושעה שעה על זכויות הילד וזכויות התלמיד: אין לכם זכות!
מעריב ,25 באוקטובר 2004
1. הכותב מציג את טענתו באמצעות הסתייגות.
א. מהי הטענה המרכזית של כותב הטקסט?
ב. נסחו במשפט מכליל את ההסתייגות של כותב המאמר.
איזו מילה מעידה על הסתייגות זו?
2. הכותב מסיים במילים "אין לכם זכות!".
א. למה מתייחסת המילה "זכות" במשפט זה?
ב. מדוע הכותב משתמש בסימן קריאה?
ג. מה מטרתו של הכותב בהצבת משפט זה בסוף הטקסט?
3. הכותב מרבה להשתמש בחזרות על מבנה תחבירי ובניגודיות כדי לחזק את טענתו ובגוף שני כדי לפנות אל הקורא בצורה ישירה, ובכך לשכנעו. הביאו שתי דוגמאות לכל אחד מן האמצעים הרטוריים.
הכול מסכימים כיום על כך שיש להגן על התלמיד הנמצא בין כותלי בית הספר, ושיש להעניק לו תנאי לימוד הוגנים ומכובדים. אולם בשעה שהתלמיד נהנה מזכויותיו, לא תמיד הוא נוטל על עצמו אחריות ועומד בחובות המוטלות עליו בתחום בית הספר.
כתבו מאמר טיעון על הנושא "זכויות התלמיד". במאמרכם דונו בסוגיה: האם לדעתכם נהנה התלמיד מזכויות יתר המובילות במקרים מסוימים לפריקת עול ולאלימות? הביעו את עמדתכם על הנושא ונמקו אותה.
*44*
*44*
מאמר טיעון יכול להופיע בדגמים שונים. לפניכם חמישה דגמים אפשריים.
קיימים דגמים נוספים. הסברים לדגמים הנוספים מופיעים בהמשך היחידה.
דגם א
פתיחה - הטענה המרכזית - נימוק (1) - נימוק (2) - נימוק (3) - סיום
דגם ב
פתיחה - הטענה המרכזית - טענת נגד (1) והפרכתה - טענת נגד (2) והפרכתה - טענת נגד (3) והפרכתה - סיום
דגם ג
פתיחה - טענת נגד (1) והפרכתה - טענת נגד (2) והפרכתה - טענת נגד (3) והפרכתה - הטענה המרכזית - סיום
דגם ד
פתיחה - נימוק (1) - נימוק (2) - נימוק (3) - הטענה המרכזית - סיום
דגם ה
פתיחה - טענת נגד (1) - טענת נגד (2) - טענת נגד (3)
טענת נגד (2) - הטענה המרכזית
הטענה המרכזית - הפרכת טענת נגד (1) - הפרכת טענת נגד (2) - הפרכת טענת נגד (3)
הפרכת טענת נגד (2) - סיום
עיינו במאמרים שלפניכם וציינו - על פי איזה דגם בנוי כל אחד מן המאמרים? - - "איכות מתחילה בשפת אם" (עמ' 9)
- "הדברים מזעזעים וקשים לצפייה" (עמ' 31)
- "האם אכן המאגר הביומטרי טוב לאזרחי ישראל?" (עמ' 33)
- "ניסויים בבעלי חיים - האם קיימת הצדקה לקיומם?" (עמ' 46)
*45*
*45*
מאמר תגובה הוא מאמר שהכותב מביע בו עמדה על דברים שקרא (במאמר המקור). במאמר התגובה הכותב מתייחס לטענה העולה במאמר המקור, מביע את עמדתו ומגיב על מה שנאמר בו.
לפניכם מאמר מקור העוסק בניסויים בבעלי חיים, ולאחריו מאמר תגובה.
ניסויים בבעלי חיים הם אחת משיטות המחקר המקובלות בימינו אלה. ניסויים אלה מתבצעים במסגרת מחקרים בביולוגיה, במדעי הרפואה, בפסיכולוגיה, באיכות הסביבה, בטכנולוגיה, בתוספי מזון, בקוסמטיקה ובחומרי ניקוי. ניסויים אלו תרמו בעבר ותורמים גם כיום תרומה חיונית להבנת עולם החי, לשמירה על בריאות האדם ולהבטחת רווחתו, ומטרתם היא להגן עלינו מפני מחלות. הידע העומד לרשותנו בזכות ניסויים אלו, עוזר להמעטת הכאב והסבל ממיליוני חולים בעולם כולו.
לטענת רבים מן החוקרים, התברר כבר לפני שנים רבות, כי לשם חקירת מקור המחלות ולשם הבנת הדרכים להדבירן, יש צורך ביצירת מודלים בחיות ניסוי. אי הבנה של חלק מהמחלות גורמת לפיגור בפיתוח של תרופות הולמות או של אמצעי מניעה למחלות אלה. הקרבה של בעלי חיים על מזבח הניסויים עשויה לסייע למדע בחקר הסיבות למחלות שונות ובפיתוח תרופות נגד.
עוד טוענים החוקרים, כי מחקר המערב ניסויים בבעלי חיים, מסייע רבות להבנת עולם החי במטרה ללמוד על מערכות דומות בגוף האדם. חוקי התורשה, תפקוד חומצות הגרעין, פעילות ההורמונים, נזקי הרעלים - כל אלה ורבים נוספים התגלו במחקר ביולוגי בסיסי, שבתחילה לא הבטיח תועלת רפואית, אך בסופו של דבר תרם רבות לבריאות האדם. ללא מידע בסיסי כזה, תוחלת החיים הייתה כמחצית מזו שאליה התרגלו תושבי העולם המפותח. בני האדם היו חשופים למגפות ולסיכונים בריאותיים נוספים, שכיום אפשר למנוע אותם או לטפל בהם. מחקר בבעלי חיים היה הבסיס לפיתוח חיסונים למגוון של מחלות ומגפות, כגון פוליו, דיפטריה, טטנוס, כלבת, שעלת, שחפת ועוד. מחקרים אלו אפשרו גם את פיתוחם של טיפולי פוריות, שבלעדיהם אחד מכל שישה זוגות לא יכול היה להביא ילדים לעולם. ניתוחי מעקפים והשתלות איברים התפתחו אף הם תודות למחקר ממושך בבעלי חיים, בשעה שניסויים קליניים בבני אדם אינם אפשריים מסיבות אתיות.
במאה ה-19 רוב המחלות האנושות היו תוצאת זיהום חיידקי או נגיפי. לואי פסטר, כימאי צרפתי, הבחין כי זיהום חיידקי גורם לקלקול תהליך התסיסה בהכנת יין או בירה. בהמשך גילה פסטר, כי מעי תרנגולות שנפגעו מכולרה הכילו מיקרואורגניזמים, ופסטר הצליח לבודד מהם את גורם המחלה. הדבקת תרנגולות בריאות בחיידק מתרביות שהכין הוכיחה, כי אכן הוא הצליח לבודד את גורם המחלה. יתרה מזו, פסטר הבחין כי חיידקים אלה מאבדים במשך הזמן את היכולת לגרום למחלה, ובכך נסללה הדרך לחיסון כנגד מחלות זיהומיות. בהמשך פותחו חיסונים כנגד טטנוס, כלבת, שעלת, שחפת, שיתוק ילדים ועוד.
הצורך בפיתוח תרופות חדשות עולה שוב ושוב בדיונים הנערכים במשרד הבריאות. זעקת החולים הנזקקים להן ותחנוני בני המשפחה להצלתם מעידים על חשיבות פיתוחן של תרופות חדשות ועל ההכרח בכך. ניסויים בבעלי חיים הם שלב חיוני בפיתוח כל תרופה חדשה ועומדים גם בבסיס מחקרים, שיובילו בעתיד לפיתוח תרופות נוספות. עם זאת ברור, כי יש חובה מוסרית לפקח על ניסויים אלה ולמזער ככל האפשר את אי הנוחות הנגרמת לחיות הניסוי. סבל הנגרם לחיה
*46*
אינו מוצדק, אלא אם כן קיים סיכוי לשיפור משמעותי באיכות חיי האדם ולהרחבת ידיעותיו על אודות גורמי המחלה והסיכויים למצוא לה מרפא.
על בסיס האמור לעיל, מתבקשת המסקנה כי על קהילת החוקרים והמדענים להמשיך בפועלם ולגלות תרופות מתקדמות להצלת חיים ולשיפור איכות החיים באמצעות אחד מן הכלים החשובים ביותר לפיתוחן - ניסויים בבעלי חיים, וזאת חרף התנגדותם החריפה של ארגונים רבים השוללים ניסויים בבעלי חיים מטעמים מדעיים ומוסריים.
נכתב על סמך מקורות שונים
נושא המאמר
במאמר "תרומתם של ניסויים בבעלי חיים" מוצגת הטענה כי ניסויים בבעלי חיים הם כורח המציאות, ורק בזכות ניסויים אלה יש התקדמות מרשימה בתחום הרפואה.
כתבו מאמר תגובה למאמר זה בדגם של מאמר טיעון. במאמרכם הגיבו על העמדה המוצגת במאמר המקור וחוו את דעתכם בנושא.
השאלה "האם על המדענים לבצע ניסויים בבעלי חיים?" שנויה במחלוקת. אנשי מדע, רופאים, פילוסופים, אנשי אתיקה ורבים אחרים מתלבטים רבות בסוגיה. במאמרי זה אתייחס למאמר "תרומתם של ניסויים בבעלי חיים" ואציג את עמדתי השוללת ניסויים אלו.
כותב המאמר "תרומתם של הניסויים בבעלי חיים" סובר, כי "ניסויים בבעלי חיים הם שלב חיוני בפיתוח כל תרופה חדשה". אולם אני חולקת על כך. ניסויים בבעלי חיים אינם מצילים את האנושות, הם אינם מקדמים את המדע ואת המחקר הרפואי, הם אינם מביאים תרופה לסרטן - להפך: הם מעכבים פיתוח טיפולים רפואיים. יתרה מכך, הניסויים בבעלי חיים לא רק פוגעים פגיעה במיליוני בעלי חיים מדי שנה, אלא הם פוגעים פגיעה קשה גם בבני אדם. עורכי הניסויים ממיתים בעינויים מדי שנה במעבדות שלהם אלפי חיות מאחורי דלתות סגורות וללא פיקוח ממשי (לצערנו, הגוף המפקח הוא הגוף שמבצע את הניסויים). כ-20,000 בעלי חיים מומתים מדי שנה על שולחנות הסטודנטים ובמעבדות המחקר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל.
בשנים האחרונות חלה ברחבי העולם ירידה ניכרת בשימוש הפוגעני בבעלי חיים לצורך הוראה ומחקר. מחקרים מהספרות המדעית תומכים כיום ביעילותם ובעליונותם של אמצעי מחקר מודרניים המבוססים על שיטות טכנולוגיות מתקדמות כתחליף לשימוש בבעלי חיים. המבדקים שנערכים בחיות לפני המעבר לניסויים הקליניים בבני אדם, מטעים את החוקרים במרבית המקרים. בארה"ב פורסם כי רוב התרופות החדשות שיוצאות לשוק מדי שנה מסוכנות לבני אדם, ומחקרים הראו כי נזקים מתרופות שנוסו ונבדקו על חיות, הם גורם התמותה הרביעי בגודלו בעולם המערבי. לדוגמה, רק לפני שנים אחדות גרמה התרופה ויוקס (Vioxx) לאסון הרפואי הגדול ביותר בהיסטוריה, שבו מתו אלפי בני אדם מהתקפי לב עקב השימוש בתרופה.
*47*
לאחרונה השתתפו גדולי החוקרים מכל העולם בכנס מדעי והגיעו למסקנה ברורה, כי השיטה הנפוצה לבדיקת תרופות (על חיות) אינה יעילה ומסכנת את הציבור.
במאמר "תרומתם של הניסויים בבעלי חיים" טוען הכותב בהסתמכו על מחקרים שונים, שהקרבה של בעלי חיים יכולה לעזור בגילוי סיבות למחלות ובפיתוח תרופות, ושמחקרים אלו היו הבסיס לפיתוח חיסונים.
היום ברור כי אין זה נכון. הכשל העיקרי הגלום בהסתמכות על מידע המבוסס על ניסויים בבעלי חיים, נובע מההבדלים בין האדם לבין מינים אחרים של בעלי חיים, ויש להבין כי מין ביולוגי אחד אינו יכול להוות מודל מוצלח למין ביולוגי אחר. לכן הניסויים בבעלי חיים הם בלתי רלוונטיים ואף מטעים בצורה מסוכנת, כשמנסים להסיק מהם מסקנות כמודל לבני האדם. ניסויים בבעלי חיים מספקים תוצאות שכל קשר בינן לבין גוף האדם הוא מקרי בהחלט.
המסקנה העולה ממאמרי זה היא כי אין ספק שתרומתם של בעלי החיים קטנה בהרבה מכפי שטוענים החוקרים השותפים לניסויים אלו, ועלינו, החברה כולה, לעשות הכול כדי שהניסויים הנערכים במסגרות לימודיות ובמעבדות המחקר יופחתו למינימום ההכרחי.
נכתב על ידי תלמידה בחטיבה העליונה
1. מהי טענתה המרכזית של כותבת המאמר?
2. א. במאמרה הכותבת מפריכה שתי טענות (טענות נגד). ציינו שתי טענות אלו
ב. איזה ביטוי פותח כל אחת מטענות הנגד ומעיד על קולם של המצדדים בטענות אלו?
3. א. הציגו שלושה נימוקים מן המאמר שהכותבת משתמשת בהם כדי לבסס את טענתה.
ב. מצאו במאמר ביטויים המעידים על קולה של כותבת המאמר.
4. א. מצאו במאמר המקור בפסקה השנייה, השלישית והרביעית שלושה ביטויים לשוניים - אמצעי קישור ופעלים - לציון סיבה (אחד בכל פסקה), והעתיקו אותם למחברתכם.
ב. מצאו במאמר התגובה בפסקה "הפרכת טענת נגד (2)" שני ביטויים לשוניים לציון סיבה ותוצאה.
5. במשפט האחרון של מאמר התגובה קיים צירוף מילים המשלב שני אמצעים לשוניים.
א. מהו ביטוי זה?
ב. מה הם האמצעים הרטוריים הכלולים בביטוי, ולשם מה הכותבת משתמשת באמצעים אלו?
*48*
*48*
חומת ברלין הייתה חומה מבוצרת באורך של כ-155 קילומטר, שחילקה את ברלין בין השנים 1961-1989 לשני חלקים: ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית.
נפילתה של החומה ב-9 בנובמבר 1989 הייתה אירוע שסימל יותר מכול את נפילת המשטרים הקומוניסטיים באותן השנים ואת קץ המלחמה הקרה. בשנת 1990 אוחדה גרמניה, וברלין המאוחדת חזרה להיות בירתה של גרמניה.
לפניכם דוגמה לקטע מתוך מאמר תגובה שכתב סבר פלוצקר ב-9 בנובמבר 2009 במלאת 20 שנה לנפילת חומת ברלין. מאמר זה הוא מאמר תגובה לאירוע שקרה (ולא לטקסט או למאמר).
אנשים רגילים. אנשים רגילים כמוך וכמוני הפילו לפני 20 שנה את חומת ברלין, הפילו את המשטר הקומוניסטי השנוא עליהם שנחשב עד אז בלתי מנוצח ושחררו 200 מיליון בני אדם משעבוד.
אנשים רגילים שרצו לחיות חיים רגילים. הם עשו את זה, רק הם. לא פקידי מנגנון סוציאליסטי-עממי שהתבלבלו, לא ראשי מפלגות, שאיבדו לפתע את מצפונם המפלגתי ולא "הוגי דעות" קשקשנים מהמערב, שכידוע לא הזיזו זרת כדי לסייע למאבקי הדמוקרטיה במזרח לפני 20 שנה. והיום הם מעקמים את האף: מה כבר השיגה נפילת הקומוניזם? בסך הכול העלתה את רמת החיים של האזרח מהמזרח בכמה מאות אחוזים והפכה אותו מעבד מפוחד לאדם חופשי.
לא משהו, נכון?
ועוד איך משהו. איש לא העז לחלום בסתיו 1989 שהקומוניזם יקרוס בלי ירייה אחת. שהחברות ההרוסות של מזרח אירופה יאמצו את הדמוקרטיה הליברלית כפשוטה, ולא יישלטו על ידי קנאות קיצונית אחרת, כפי שהזהירו מומחים רבים. שהסכמי יאלטה הנצחיים כביכול - לחלוקת אירופה בין סטאלין, צ'רצ'יל ורוזוולט - ייעלמו ביום בהיר אחד כלא היו. שכלכלת שוק דינמית תחליף בהצלחה כה רבה את הכלכלה הביורוקרטית הכושלת, המטומטמת, שאמללה עשרות שנים עשרות מיליונים. צריך לזכור ולהזכיר: מסך הברזל לא הפריד בין קבוצות של מדינות בעלות משטרים שונים. החומה הוקמה למנוע מאזרחים שואפי חרות את זכויות היסוד האזרחיות ולא לתת להם להשמיע את קולם. זו לא הייתה חומת הפרדה, זו הייתה חומת כלא.
20 שנה חלפו, והאנשים הרגילים השיגו את מטרתם. מקרה נדיר בהיסטוריה. הם וילדיהם חיים כיום חיים לגמרי רגילים. עובדים רגיל, מתרגזים רגיל, קונים רגיל, לומדים רגיל, דואגים רגיל ושמחים רגיל. זה הניצחון הגדול ביותר. הוא מאפשר לאזרחי מזרח אירופה וברית המועצות לשעבר לחיות את החיים שלהם, לא של אחרים, בלי כל הבולשיט של "התפקיד המוביל של המפלגה", "עליונות התכנון המרכזי" ו"מלחמת חורמה באימפריאליזם האמריקאי". מי שלא נאלץ לעמוד בתור שעות על גבי שעות כדי לקנות לילדו חפיסת שוקולד בטעם של חול יבש, ומי שלא רעד באשמורת הלילה למשמע נקישות על דלת חדרו, ייתכן שלא יכול להבין את טעמם הנפלא של החיים הרגילים. הוא ימשיך לשאול את משוחררי הקומוניזם: זה הכול, זה כל מה שרציתם?
והתשובה היא: כן, בפשטות כן. "זה כל מה שרצינו", עונים המזרחיים. לשם כך יצאנו לרחובות, לשם כך הפרנו את האיסורים של המשטרה החשאית, לשם כך הסתכנו. בסך הכול רצינו לחיות כמוכם, המערביים: לאכול המבורגר, כשבא לנו. לצפות בבי-בי-סי, כשבא לנו. לנסוע לסוף שבוע לחוץ לארץ, כשבא לנו. להצביע למפלגת אופוזיציה, כשבא לנו. לקנות נעליים במידה שלנו, כשבא לנו. אנשים רגילים שרצו ליהנות מחיי חופש רגילים, הפילו את חומת ברלין. כל כך מעט. כל כך הרבה.
המקור אינו ידוע
*49*
*49*
(המשך)
כפי שכבר צוין, כאשר מבססים טענה במאמר טיעון, יש להתייחס הן לרכיבי הטיעון והן לצד הלשוני.
מטרתו העיקרית של כותב המאמר הטיעוני היא לשכנע את הקורא בצדקת דבריו. נוסף על רכיבי הטיעון (שנלמדו עד כה) הכותב עשוי להשתמש גם באמצעים רטוריים (אמצעים לשוניים) כדי להעביר את מסריו בצורה משכנעת. מאחר שהאמצעים הרטוריים- לשוניים פונים בדרך כלל אל הרגש, הכותב מנסה להשפיע על הקורא בדרך עקיפה מבלי ליצור אצלו התנגדות.
לפניכם מיון של האמצעים הרטוריים על פי המטרות של השימוש בהם.
חשוב לציין שאמצעים אלו אינם בהכרח משמשים כאמצעים רטוריים. השימוש בהם כאמצעי רטורי תלוי בסוג הטקסט, בהקשר, במידת השכיחות ובמידת השימוש בהם.
במאמר טיעון שמטרתו להוכיח תאוריה חדשה (מאמר מדעי), לא נהוג להשתמש באמצעים רטוריים.
להדגיש ולהבליט את עמדתו של המוען (הכותב), להגביר את עוצמת המסר ולשכנע את הנמען, לתמוך בעמדת הכותב ולעורר את רגשותיו של הקורא (הנמען) בנושא הנידון
- חזרות על מבנים תחביריים, על מילים ועל משפטים בעלי מבנה זהה, שימוש רב בשמות תואר ובמילים נרדפות
- מילים מנוגדות (מילים שמשמעותן מנוגדת זו לזו)
- מילים נרדפות (מילים שונות שיש להן אותה משמעות או משמעות חלקית דומה)
- קונוטציה (משמעות לוואי של מילה או של ביטוי, משמע נוסף אל המשמע המקורי. הקונוטציה יכולה להיות חיובית או שלילית)
- מילים מעצימות (המביעות החלטיות או קיצוניות)
דוגמאות:
- בגיל ההתבגרות בני הנוער ישנים יותר. אוכלים יותר. מתעניינים פחות ופחות בהורים. (חזרות, מילים מנוגדות)
- יש אנשים בעלי כוח ושררה הסובלים משחצנות ומיהירות. (מילים נרדפות, קונוטציה שלילית)
- המופע שצפינו בו היה אדיר. מרשים ומשלהב. (חזרות, מילים מעצימות, קונוטציה חיובית)
להמחיש לקורא את הנאמר, להעביר את המסר, להדגיש את כוונת המוען ולהעשיר את השפה / הכתיבה
- דימוי (השוואה של עצם מסוים או גוף לדבר אחר לצורך הבלטת העצם המדומה באמצעות המילה "כמו" או האות "כ")
דוגמאות
- ערום כנחש, מהיר כצבי, החייל נלחם כמו ארי.
- מטפורה (מעתק (העברה) של משמעות מתחום אחד לתחום אחר. המעתק מבוסס על דמיון שקיים בין שני מושגים)
דוגמאות:
- מלחמות שיווק - העברה מתחום הצבא לתחום הכלכלה
- מקשר האהבה שהיה ביניהם נותרו רק פירורי רגש. - העברה מתחום מוחשי לתחום הרגשות
- האנשה (השאלה של תכונות אנושיות (של בני אדם) לדברים לא אנושיים (בעלי חיים, צמחים או עצם דומם))
דוגמאות:
- בחורף מתעורר שוק המסחטות...
- "בזק" תצטרך להזיע הרבה יותר.
*50*
להעשיר את הכתוב ולהעלות את משלב הלשון שלו
- שיבוץ ניבים (הניבים הם צירופי מילים שמשמעותן הכוללת שונה מסך כל המשמעויות של המילים המרכיבות אותם)
- מטבעות לשון (ביטויים מקובלים ומקוריים של מילים בלשון. צירופים שבדרך כלל נאמרים יחד)
דוגמאות:
- תכנית זו אין לקבלה בבחינת "כזה ראה וקדש". חשובים עיקריה ולא פרטיה. (שיבוץ ניב)
- הנוכחים באספה התייחסו לעניין בקלות דעת והפכו את כל מעמד החגיגה לחוכא ואטלולא. (מטבע לשון)
למשוך את תשומת לבו של הקורא, להתקרב אליו, ליצור הומור ואירוניה ולעתים אף ליצור דו-משמעות מכוונת, למתוח ביקורת, ללגלג או לתקוף, ליצור צרימה משלבית אך בעיקר לשכנע את הקורא בצדקת דבריו של הכותב
- שבירת צירופים כבולים (צירוף כבול - צירוף מקובל וידוע של מילים שנוהגים לומר אותן יחד, והן מופיעות צמודות זו לזו.
שבירת צירוף כבול - שינוי של מרכיב אחד או יותר בצירוף נחשב ל"שבירה" של הצירוף הכבול)
- אירוניה (צורת התבטאות דו-משמעית שבה המשמעות הגלויה של הדברים שונה מן הכוונה הסמויה של הדובר ואף מנוגדת לה)
- נימה (טון הדיבור, האופן שבו דברים נאמרים או נכתבים כביטוי לרגש, למצב הרוח, לתחושה של הדובר / הכותב).
הנימה יכולה להיות אופטימית, פסימית, ביקורתית, לעגנית, פייסנית, הומוריסטית, צינית ועוד.
- שילוב ביטויים מלשון הדיבור, שימוש בלשון עגה (סלנג)
דוגמאות:
- צירוף כבול מקובל: לך אל הנמלה עצל. (משלי)
צירוף שבור: רד מן הנמלה עצל. (אפרים סידון)
- הגנב היה כה הגון, עד כי דאג לטרוק את דלת הדירה שבה בילה את הלילה בניקיון כללי של מכשירי החשמל. (אירוניה)
- בין מזבלה לזיבולי שכל (שימוש בעגה)
- תכניות הריאליטי מספקות ((משב רוח)) בידורי ((המפיג)) מעט את הדכדוך הקיומי. התכניות מעניקות בידור קל (וכיף) לצופים, אולם הצלחת תכניות אלו היא ((לצנינים בעיני)) שכבה צרה של מומחים. (סוגריים - סלנג / לשון נמוכה, סוגריים כפולים - משלב לשון גבוה)
לפנות אל ההיגיון של הקורא, ליצור דיאלוג, קרבה בין הכותב לקוראיו, ליצור אצל הקורא מעורבות והזדהות עם המסר, לשכנע את הקורא בצדקת הדברים, ואף לדרבן / להמריץ את הקורא לפעולה
- שימוש בגופים (גוף ראשון (יחיד ורבים), גוף שני (יחיד ורבים) וצורת הציווי)
- שימוש במבנים מודליים (מילה מודלית פלוס שם הפועל) (ראו הרחבה למונח "מודלי" בעמוד 205)
דוגמאות:
אנו חייבים להיאבק על זכותנו לחיות בסביבה נקייה. (גוף ראשון)
למענך ולמען ילדיך הצטרף עכשיו אלינו וקח חלק במאבק על העתיד. (גוף שני וציווי)
כדאי להתריע על העניין, חשוב ללמוד מקצוע, יש לבצע את המשימה במהירות. (מבנה מודלי)
*51*
להדגיש רעיון, בעיה או דילמה, להביע את עמדתו של המוען (הכותב), להרשים את הקורא או השומע, לעניין את הקורא, לגרום לו לחשוב, להשפיע על עמדותיו, להפעיל את הקורא ואף לפתח דיון בנושא
- שאלה רטורית (משפט שאלה שאינו שואל, כי הדובר יודע את התשובה. תפקיד המשפט הוא להביע טענה מודגשת)
דוגמה: המקשיב לשיחם של אנשים בחיי היום-יום נתקף חלחלה: האמנם שכחנו לדבר בלשון בני אדם?
לארגן את הטקסט, לכוון את הקורא להמשך הטקסט, למקד אותו בנושא, לגרום לו לסקרנות או לשכנע את הקורא
- הצגת שאלות (שאלה שיש עליה תשובה בטקסט)
דוגמה: איך המוח עובד? (הפסקה הבאה לאחר השאלה היא התשובה)
מטרתו לבטא את כוונת המוען או את עמדתו והתייחסותו לתוכן הדברים. הפיסוק עשוי לשמש אמצעי להבנת הטקסט. מירכאות - לציון ביטוי שאינו במשמעותו הרגילה או שיבוץ סלנג (למירכאות תפקידים נוספים)
סימן קריאה - ריבוי סימני קריאה מביע התפעלות, השתוממות ואף אירוניה. סימן שאלה - ריבוי סימני שאלה עשוי לציין מצב של התלבטות, היסוס, ספק או חרדה.
דוגמה: מה קורה לנו? האמנם שכחנו לדבר בלשון בני אדם?
סימן קריאה או סימן שאלה בתוך סוגריים - להבעת הדגשה, התפעלות או הטלת ספק או להבעת אירוניה
דוגמה: בכיכר היו חמשת אלפים (!) איש באותו ערב. הניצחון (?) של "הפועל" היה טכני.
מילה בודדת בין שתי נקודות (משפטים חד איבריים) - להעצמת המסר או להגברת האירוניה בטקסט שכנוע או ביקורת
דוגמה: אפילו עם זכוכית מגדלת לא מצאתי ולו פגם אחד לרפואה. ייאוש.
דוגמה: מעונו הצנוע, ארמונו של הסולטן, מכיל 1,778 חדרים. בלבד.
כדאי לבצע משימה זו לאחר התרגול של האמצעים הרטוריים (תרגילים 1 ו-2 שבעמודים הבאים).
- מצאו שלושה טקסטים במקורות מידע שונים כולל במרשתת, שבהם משובצים אמצעים רטוריים רבים.
- כתבו מהו הנושא המרכזי, שבו עוסק כל אחד מן הטקסטים.
- ציינו באילו אמצעים רטוריים השתמשו כותבי הטקסטים.
- דונו ביניכם - במה תרמו האמצעים הרטוריים לכל אחד מן הטקסטים? (להעברת המסר, לעניין ועוד)
- חפשו טקסט כלשהו ושכתבו אותו מחדש תוך שיבוץ אמצעים רטוריים רבים ככל האפשר.
- את הטקסט ששכתבתם אתם מוזמנים להציג בצורה מעניינת ויצירתית בפני חבריכם לכיתה.
- את כל שלבי העבודה שמרו בתיק העבודות.
*52*
ב-28 באוגוסט 1963 נערכה בארה"ב הפגנה גדולה נגד הגזענות שמטרתה הייתה לתמוך בממשל קנדי ובצעדיו פורצי הדרך של הנשיא לקידום חוק זכויות האזרח. בסיום ההפגנה עלה לנאום ד"ר מרטין לותר קינג על בימת הנואמים שבחזית אנדרטת לינקולן, נשיאה ה-16 של ארצות הברית שחתם על "הצהרת השחרור". הצהרה זו הייתה הצעד הראשון לקראת ביטול העבדות. לותר קינג פנה ל-250 אלף בני האדם שגדשו את שדרת המול בוושינגטון.
קראו את נאומו המפורסם של מנהיג התנועה לזכויות האזרח, ד"ר מרטין לותר קינג, "יש לי חלום", נאום שנחרת על דפי ההיסטוריה, וענו על השאלות שאחריו.
אני שמח להיות עמכם היום, באירוע שיירשם בהיסטוריה כמפגן החופש הגדול ביותר בתולדות אומתנו. לפני מאה שנים, אמריקאי דגול, שבצלו הסמלי אנו עומדים היום, חתם על "הצהרת השחרור", צו הדרור. צו כביר זה הגיע כמשואה גדולה של תקווה עבור מיליוני עבדים שחורים שנצרבו באש של חוסר הצדק המכלה. הוא בא לשים קץ ללילה הארוך של עבדותם.
אולם לאחר מאה שנים השחור עדיין אינו חופשי. לאחר מאה שנים חייו של השחור כבולים באזיקי ההפרדה הגזעית ושלשלאות האפליה. לאחר מאה שנים השחור חי על אי בודד של עוני, בלב אוקיינוס רחב של שגשוג חומרי. לאחר מאה שנים השחור עדיין נמק בפינות החברה האמריקאית ומוצא את עצמו בגלות בארצו שלו. באנו לכאן, אם כך, היום להקצין לעין כול מצב מביש זה.
במובן מסוים הגענו לבירת אומתנו על מנת לפדות את החשבון. כשהאדריכלים של הרפובליקה שלנו כתבו את המילים המרהיבות של החוקה ואת הכרזת העצמאות, הם חתמו על שטר התחייבות, שכל אמריקאי הפך ליורשו. שטר זה היה הבטחה שלכל בני האדם - כן, לשחורים כמו גם ללבנים - תוענקנה זכויות חיים, חופש והזכות לאושר. ניכר לעין כיום, שאמריקה מקיימת את שטר ההתחייבות הזה לפי מידת הצבע של אזרחיה. במקום לכבד מחויבות קדושה זו, אמריקה העניקה לשחורים "המחאה גרועה", המחאה שחזרה מסומנת "צ'ק ללא כיסוי". אך אנו מסרבים להאמין שבנק הצדק מרושש. אנו מסרבים להאמין שאין בחשבון די "מימון" בכספות ההזדמנויות הגדולות של אומה זו. אז הגענו על מנת לפדות את ההמחאה, ההמחאה שתעניק לנו, לפי דרישתנו, את עושר החופש וביטחון הצדק. הגענו למקום מקודש זה, גם על מנת להזכיר לאמריקה את הדחיפות העזה של העכשיו. אין זה הזמן לשגות במותרות של צינון הרוחות או ליטול את הסם המרגיע של התהליך ההדרגתי.
עכשיו זה הזמן לממש את הבטחות הדמוקרטיה. עכשיו זה הזמן להתרומם מן העמק האפל והשומם של ההפרדה הגזעית לנתיב שטוף השמש של צדק גזעי. עכשיו זה הזמן להרים את אומתנו מהחולות הטובעניים של חוסר צדק גזעני אל האדמה המוצקה של האחווה. עכשיו זה הזמן להפוך את הצדק למציאות של כל ילדי האלוהים. יהיה זה הרה אסון עבור אומתנו להתעלם מהדחיפות של רגע זה. קיץ מחניק זה של חוסר שביעות רצונו הלגיטימית של השחור לעולם לא יחלוף, עד שיבוא הסתיו המרענן של חופש ושוויון. 1963 אינה אחרית כי אם ראשית. אלו שציפו שהשחור צריך לשחרר קיטור ויחוש סיפוק, יעורו אל בלהה, אם האומה תחזור אל עסקיה כרגיל. לא תנוח ולא תשקוט אמריקה, עד כי השחור יאחז באזרחות שוות זכויות. סופת המהפכה תימשך עד כי תטלטל את יסודות אומתנו ועד שיפציע היום הבהיר של הצדק.
אך יש דבר אחד שאותו חייב אני לומר לבני עמי, הניצבים על ספו החם של ההיכל המוביל אלי הצדק. בתהליך קבלת מקומנו המוצדק, אל לנו לשגות באשמת חובתנו. אל לנו לחפש להרוות את צימאוננו לחופש על ידי שתייה מכוס המרירות והשנאה. מאבקנו ינוהל לנצח מתוך כבוד ומשמעת. אל לנו לנהל מחאתנו בסנוורים של אלימות כוחנית.
*53*
עוד ועוד חייבים אנו להמריא לגבהים נשגבים ולהפגיש את הכוח הפיזי עם כוחה של הנשמה. אל לנו לאפשר לרוח הלחימה הנפלאה הטבועה בקהילת השחורים להנחותנו לחשוד בכל אדם לבן, כי רבים מאחינו הלבנים, כפי שנוכחותם כאן היום מעידה, מוכיחה כי ייעודם כייעודנו, שגורלם הוא גורלנו, והם באו להמחיש כי דרורם קשור קשר בל יינתק בחרותנו, אל לנו להלן לבדנו.
בעודנו צועדים, עלינו להתחייב שלעולם נצעד קדימה. לא נסוב לאחור. יש השואלים את חסידי זכויות האזרח: "מתי תרצו?" לעולם לא נתרצה. כל עוד השחור הוא קורבן פחדים, שאין להעלותם על דל שפתיים במדיניות של אכזריות. לעולם לא נתרצה כל עוד גופינו כבדים מלאות של סבל, כל עוד לא נוכל ללון באכסניה על כבישים מהירים או במלונות הערים הגדולות. לעולם לא נתרצה כל עוד השחור נע מגטו קטן אל גטו רחב ידיים. לעולם לא נתרצה כל עוד טפנו חשופים וכבודם העצמי שדוד אל מול תמרורי האזהרה "ללבנים בלבד". לעולם לא נתרצה כל עוד השחור במיסיסיפי אינו יכול לבחור, והשחור בניו יורק מאמין כי אין לו בעבור מי לבחור. לא, לא נתרצה כל עוד צדק לא יזרום כמים, וזכויות כזרם עז.
אני מודע לכן שחלקכם באתם לכאן לאחר פורענויות ומצוקות גדולות. כמה מכם הגעתם הישר מתאי כלא צרים. כמה מכם הגעתם מאזורים שבהם חתירתכם לחרות הותירה אתכם חבולים מגלי הרדיפות ופצועים מרוחותיה של מדיניות אכזרית. אתם, חייליו הוותיקים של הסבל, המשיכו לפעול באמונה שסבל שאינו מוצדק סופו בגאולה. שובו למיסיסיפי, שובו לאלבאמה, שובו לדרום קרוליינה, שובו לג'ורג'יה, שובו ללואיזיאנה, שובו לשכונות העוני ולגטאות של ערינו הצפוניות מתון ידיעה כי יש סיכוי לשינוי. אל נתפלש במעמקי הייאוש. היום ידידיי אומר לכם זאת: גם אם נתמודד מול קשיי היום או המחר, יש בי עדיין חזון המושרש עמוק בחלום האמריקאי.
יש לי חלום, כי יבוא יום ואומה זו תקום ותגשים את המשמעות האמתית של עיקרי אמונתה: "אנו אוחזים באמת צרופה כי כל אדם נברא שווה".
יש לי חלום, כי יום יבוא ועל פסגותיה האדומות של ג'ורג'יה צאצאי העבדים וצאצאי האדונים יסבו יחד אל שולחן האחווה.
יש לי חלום, כי יום יבוא ומדינת מיסיסיפי, מדינה אשר לוהטת בחום אי הצדק, נחנקת בלהט הדיכוי, תהיה לנווה מדבר של חופש, של צדק ושל חרות.
יש לי חלום, כי יום יבוא, וארבעת ילדיי הרכים יחיו באומה, שבה אין אדם נשפט על פי צבע עורו, אלא על פי תכונותיו. יש לי חלום, היום!
יש לי חלום, כי יום יבוא, ושנאת אלבאמה על גזענותה האכזרית, ומושלה ששפתיו נוטפות את המילים "חציצה" ו"הפרדה" - שם באלבאמה יום יבוא, וילדים שחורים קטנים וילדות שחורות קטנות, יוכלו לשלב את ידיהם עם ילדים לבנים קטנים וילדות לבנות קטנות כאחים וכאחיות.
יש לי חלום, היום!
יש לי חלום שיום יבוא ו"כל-גיא, ינשא, וכל-הר וגבעה, ישפלו; והיה העקוב למישור, והרכסים לבקעה. ונגלה, כבוד ה'; וראו כל-בשר יחדיו, כי פי ה' דיבר". (ישעיהו מ', י"פ)
זוהי תקוותנו. זוהי אמונתנו עמה אשוב דרומה. עם אמונה זו נוכל לחצוב מהר הייאוש אבן של תקווה. חדורים באמונה זו נוכל לשנות את הצלילים הצורמים באומתנו לסימפוניה יפיפייה של אחווה. חדורים באמונה זו נוכל לעמול יחד, לשאת תפילה יחד, להיאבק יחד, להיכלא יחד, להגן על החרות יחד בידיעה שיום יבוא ונהיה חופשיים. זה יהיה היום שבו יוכלו כל ילדי האל לשיר עם משמעות חדשה: "כי לך, ארצי, ארץ החרות המתוקה, לך אני שר. ארץ שבה אבותיי מתו, ארץ גאוות הבאים בה, מכל הר, פעמוני החופש יהדהדו!"
ואם אמריקה נועדה להיות אומה גדולה, הכול יהי אמת.
*54*
תנו לחופש להדהד מפסגות הריה של ניו המפשר.
תנו לחופש להדהד מפסגות ההרים האדירים של ניו יורק.
תנו לחופש להדהד מרמות פנסילבניה השופעות.
תנו לחופש להדהד מפסגות הרי הרוקי המושלגים בקולוראדו.
תנו לחופש להדהד מצוקי הפסגות של קליפורניה.
ולא רק זאת. תנו לחופש להדהד מהר סטון בג'ורג'יה.
תנו לחופש להדהד מכל גבעה ותלולית במיסיסיפי, ממורדות כל הר.
תנו לחופש להדהד.
וכשזה יקרה, כשנאפשר לחופש להדהד מכל יישוב וכפר, מכל עיר ומדינה, אזי נוכל להחיש את בוא היום שבו כל ילדי האל - שחורים ולבנים, יהודים וגויים, פרוטסטנטים וקתולים - ישלבו ידיים וישירו את מילות התפילה השחורה הנושנה: "חופש באנו! חופש באנו! נודה לאלוה מכיל גובה, החופש באנו". (באנו - בא אלינו)
מעובד מתוך התרגומים של אליהו ציפר באתר: he.wikisource.org ושל ינון פיאמנטה באתר: www.tapuz.co.il
ביום 14 באוקטובר 1964 בגיל 35 קיבל מרטין לותר קינג את "פרס נובל לשלום" על הובלת התנגדות לא אלימה במאבק כנגד האפליה הגזעית בארצות הברית. ביום 29 במרס 1968 יצא לותר קינג לעיר ממפיס שבמדינת טנסי להצטרף למחאת פועלי התברואה האפרו אמריקאיים של העיר, ששבתו במטרה לשפר את תנאי העסקתם ולהשוותם לפועלי התברואה הלבנים. ביום 4 באפריל נורה מרטין לותר קינג בעת שעמד על מרפסת הקומה השנייה של המוטל שבו שהה.
1. נסחו את טענתו המרכזית של הנואם, ד"ר מרטין לותר קינג.
2. הנואם משתמש בנאומו באמצעים רטוריים רבים.
א. בחרו שלושה אמצעים רטוריים הבולטים בנאום, ותנו שלוש עד ארבע דוגמאות לכל אחד מהם.
ב. מהי מטרתו של הנואם בריבוי אמצעים אלו?
3. הנואם משלב בנאומו ציטוטים מן המקורות.
א. במה תורמים ציטוטים אלו לנאום מבחינה רטורית?
ב. לשם מה כותבים משתמשים בציטוטים במאמרי טיעון?
4. האם הדרך שבה הנואם מציג את הדברים שכנעה אתכם כקוראים? נמקו את תשובתכם.
5. עמדת הכותב עשויה להופיע בצורה מפורשת בטקסט או בצורה סמויה המשתמעת מן הטקסט. האם ד"ר לותר קינג מביע את טענתו בצורה גלויה או סמויה? נמקו את תשובתכם.
כעבודת סיום במסגרת לימודי ההיסטוריה כתבו מאמר טיעון בנושא "האפליה בין בני האדם בארה"ב". במאמרכם תארו את התופעה, את הסיבות לה ואת השלכותיה על החברה בארה"ב.
הביעו את דעתכם על הנושא ונמקו אותה.
*55*
לפניכם שלושה טקסטים העוסקים בתופעת העובדים הזרים.
הערה: טקסט א נכתב בשנת 2003, וטקסט ב נכתב ב-2012. התכנים הכלולים בהם רלוונטיים גם היום.
טקסט א - שערו מהי עמדתה של כותבת המאמר בנושא "העובדים הזרים" על פי כותרת המאמר ועל פי המידע עליה (הנמצא בסוף המאמר).
מרים דרמוני שרביט היא יו"ר מוקד סיוע לעובדים זרים
(א)
החל באחד בספטמבר מתכוונת מנהלת ההגירה לעלות מדרגה במלחמתה נגד העובדים הזרים השוהים ללא היתר ולעצור ולכלוא משפחות שלמות, לרבות ילדים. הקמפיין התקשורתי המאיים והמסית לגזענות של השבועות האחרונים היה אמור להכשיר את הקרקע ל"גולת הכותרת" של מדיניותה: גירוש המשפחות.
(ב)
מעצר ילדים הוא צעד קיצוני, לא מוסרי ובלתי נסבל. אם תממש את כוונתה, הרי בכך חוצה ממשלת ישראל קו אדום מוסרי. מדיניות זו מחפירה, ויש בה התאכזרות לילדים מוכי גורל. מעצר ילדים חפים מפשע הוא דבר שאין הלב והדעת יכולים להשלים עמו, והוא עומד בניגוד גמור לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שישראל חתומה עליה. אפשר אף לתהות אם הפקודה לעצור ילדים היא בלתי חוקית בעליל, וכל תקוותנו היא שאם ממשלת ישראל לא תחזור בה ממדיניותה זו, יימצאו שוטרים שמצפונם יניא אותם מליטול חלק במעשה כה מקומם ומחריד.
(ג)
עצוב להיווכח שממשלת ישראל מתכחשת לתולדות עם ישראל ולקחיהן. היהודים היו מהגרים בלתי חוקיים בכל ארצות תבל, ורק בזכות הנכונות של חלק מהארצות המארחות לקלוט אותם, יש כיום קהילות יהודיות בכל היבשות. טיעון "הסכנה הדמוגרפית" מופרך מיסודו, שהרי בכמה ילדים מדובר? מנתוני עיריית תל אביב עולה כי כ-2,500 ילדי עובדים חיים בתחומי העיר: רוב משפחות מהגרי העבודה נוהגות לשלוח חזרה לארצות המוצא את הילדים הבוגרים. אז מי נשאר כאן לרוב? ילדים שהוריהם נפגשו כאן ואינם נתינים של אותה מדינה. הילדים האלה נטולי אזרחות, ועובדה זו גורמת לקושי בעזיבה כי אין להם בעצם לאן לחזור. במקרים אלה, מרכז חיי הילד נמצא מעשית בישראל. ילדים אלה התחנכו בישראל (בהתאם לחוק חינוך חובה), מדברים עברית ומזדהים עם אוכלוסיית המדינה. מדוע להתעקש ולגרשם?
(ד)
שהייה בלתי חוקית של הוריהם היא אכן עברה על חוק הכניסה לישראל. אולם האם זה מצדיק מדיניות ברוטלית, מעצרים אלימים, איומים והפחדות, לא כל שכן כלפי ילדים? מדוע הילדים צריכים לסבול בשל החלטת הוריהם להציל את נפשם בכל מחיר? מה עם עקרון זכויות האדם, המהווה בסיס ערכי לכל מדינה דמוקרטית? ומה ביחס לשלטון החוק במובנו המהותי? ואם מדינת ישראל כל כך לא מעוניינת במהגרי העבודה, מדוע היא ממשיכה להביא לכאן אלפי עובדים מדי שנה? מדוע לא לנהוג כיתר המדינות הדמוקרטיות ולשקול לגליזציה (חוקיות) של מי שנמצא כאן, במקום להביא רבבות עובדים חדשים?
הציבור הישראלי חלוק בעמדתו בנושא של גירוש ילדי העובדים הזרים מישראל. המתנגדים חוששים מתחרות כלכלית-חברתית עקב נוכחותם של העובדים הזרים, שתתבטא בשלושה תחומים עיקריים: באובדן מקומות עבודה, בשחיקת השכר ובנטל התקציבי הכרוך במתן שירותים לעובדים הזרים. על פי השקפתם, מהגרי העבודה מהווים גם איום לאומי, איום על הרוב היהודי בישראל. לטענתם, על החברה הישראלית לשמור על צביון המדינה, לכן הגירוש בעיניהם הוא צעד הכרחי למניעת שהייה בלתי חוקית בעתיד.
(ה)
משטרת הגירוש "חזקה על חלשים". היא נטפלת לילדים ולא נוגעת בחברות כוח האדם ובמעסיקים גדולים, שהצטברו נגדם תלונות על עושק, ניצול, החרמת דרכונים ועוד. אלה ימשיכו להביא לכאן עובדים שינוצלו, וכתוצאה מכך יעזבו את המעסיקים, יהפכו לשוהים בלתי חוקיים, ייעצרו ויגורשו וחוזר חלילה. מדוע איננו רואים תשדירים בסגנון "ניצול
*56*
עובדים זרים", "הלנת שכר", "אי תשלום שכר מינימום", "החרמת דרכונים" - כל אלה הם עברות על החוק. מנהלת ההגירה פותחת במבצע להבטחת זכויותיהם של העובדים הזרים. מעסיק שייתפס מפר את חוקי העבודה, צפוי לקנסות גבוהים ולמאסר. ניצול עובדים - זה לא חוקי, וזה לא עובד.
(ו)
בתחום של הטיפול בעובדים הזרים, לא רק שישראל אינה מהווה "אור לגויים", אלא שלאורך השנים מתאפיינת מדיניות ממשלתה באטימות לב ובדאגה בלעדית לגופים אינטרסנטיים. מדינת ישראל מעוניינת בעבדים, לא בעובדים. מעצר וגירוש הילדים, אם יצא לפועל, יהיה אות קלון על מצחה של הממשלה. בהיעדרה של תגובה ציבורית הולמת, קלון זה יהיה גם מנת חלקה של החברה הישראלית בכללה.
מעובד מתוך "הארץ", דצמבר 2003
המאמר "אין ילדים לא חוקיים" וחלק מן השאלות עובדו על ידי ורדה הוניש.
1. א. (1) על פי המאמר, מהי מדיניות הממשלה בנושא העובדים הזרים הלא חוקיים?
(2) כיצד הממשלה מצדיקה את מדיניותה זו?
ב. (1) הכותבת מציגה את הצדקת הממשלה כטענת נגד.
צטטו מתוך פסקה (ג) את המשפט שבו מוצגת טענת הנגד כפי שהכותבת מציגה אותה.
(2) מהי המילה המעידה על עמדת הכותבת במשפט זה?
ג. במאמרי טיעון הכותבים נוהגים להציג טענות נגד ולהפריכן. לשם מה לדעתכם הם עושים זאת?
2. מהי הטענה המרכזית של כותבת המאמר על פי פסקה (ב)?
3. הכותבת מגייסת את ההיסטוריה של עם ישראל כדי לבסס את טענתה. כיצד היא עושה זאת, ומהי מטרתה?
4. ציינו, על פי פסקה (ג), נימוק שהכותבת משתמשת בו להפרכת טענת הנגד.
5. א. מהו האמצעי הרטורי שהכותבת משתמשת בו בפסקה (ד)?
ב. כיצד אמצעי זה משרת את הכותבת לקידום דבריה?
6. בפסקה (א) נכתב: "הקמפיין התקשורתי המאיים והמסית לגזענות של השבועות האחרונים היה אמור להכשיר את הקרקע ל'גולת הכותרת' של מדיניותה: גירוש המשפחות".
א. מה פירוש הביטוי "גולת הכותרת"?
ב. מהי הנימה העולה משילוב ביטוי זה במשפט הנתון?
7. א. מצאו במאמר דוגמאות של מילים מהשדה הסמנטי של "אלימות". ציינו את הפסקה שבה הן מופיעות.
ב. מהי הקונוטציה העולה ממילים אלו?
ג. כיצד משרתים השדה הסמנטי והקונוטציה את מטרתה של הכותבת?
8. מהן ההמלצות של כותבת המאמר, וכיצד הן משתלבות עם הטענה המרכזית?
9. קראו את הקטע הנלווה (בעמוד השני של המאמר).
א. מהי העמדה המוצגת בקטע הנלווה?
ב. מהם שלושת הנימוקים המחזקים את העמדה המוצגת בקטע הנלווה?
*57*
פרופ' עוז אלמוג הוא סוציולוג והיסטוריון ישראלי.
האלימות כלפי מהגרי העבודה שמתפרצת חדשים לבקרים, מצמיחה כל פעם מחדש דיון ציבורי מעניין אך לא מפתיע.
לאחר שנים ארוכות של "מלחמה קרה" בין מחנות הימין למחנות השמאל בבת אחת התלהטו הרוחות מחדש, ומשני צדי המתרס התייצבו דוברים ומפגינים המצוידים בטיעונים החלטיים וברגשות עזים. אז מה בעצם מתרחש כאן? להלן הזווית שלי כסוציולוג:
בתרבות השלטון הדמוקרטית על פי רוב פיצול סמכויות השלטון לרשויות נפרדות דומה למנגנון של איזון ובלמים, וזאת כדי למנוע מגורם יחיד במדינה לצבור כוח מוחלט. אבל אם מתבוננים עמוק בתרבות הדמוקרטית, אפשר לזהות מנגנון נוסף של איזונים ובלמים: האיזון האידאולוגי בין הימין (השמרני) לבין השמאל (הפלורליסטי). שמאל וימין נתפסים בציבור הרחב כשני מחנות פוליטיים יריבים. במציאות מדובר בעצם בשתי תפישות עולם, וליתר דיוק, אוריינטציות (מגמות) חברתיות, המכתיבות את הדרך שבה אנשים וקבוצות מתבוננים על העולם, מפרשים אותו ופועלים בתוכו. אולם קשת הגוונים בתוך השמאל והימין רחבה מאוד, והדבר מקשה על הגדרה ומיון של שלל התופעות. עם זאת, ההבדלים בין שתי הגישות עדיין חשובים מאי פעם. השוני מתחדד כאשר מתייחסים לשמאל ולימין כאל שני קצוות של סקאלה (סולם דרגות) פסיכולוגית ותרבותית. באופן פשטני ומטפורי אפשר לתאר את שתי הגישות כך - שכלתנות מול רגשיות; רוחניות מול חומרנות; אנחנו מול אני; פשרנות וגמישות מול עמידה על עקרונות; חדשנות מול שמרנות. החברה המערבית דומה בימינו לספינה המשייטת לנמל-בית דמוקרטי וגלובלי בלתי נראה. רוחות השמאל הם אלה שנותנות לה את אנרגיות התנועה, ומפרשי הימין מנווטים את רוחות השינוי. ללא רוחות השמאל והימין הספינה עלולה לנטות על צדה ולשקוע במצולות.
היחס למהגרי העבודה בישראל, כמו בעולם המערבי כולו, הוא דוגמה מובהקת לדינמיקה הזאת. אין זה מקרה אפוא שרוב הציבור רואה טעם והיגיון הן בטיעוני השמאל והן בטיעוני הימין ביחס למהגרים הלא חוקיים. אבל מה קורה כאשר הדברים יוצאים מכלל שליטה, כפי שקורה לא פעם במקומות שונים בארץ? מבחינה מוסרית הגורמים הקיצוניים בחברה מבטאים בדבריהם ובמעשיהם נורמות בלתי מוסריות, וחובתה של החברה הדמוקרטית לפעול בנחישות ובתקיפות כדי למגרם. אבל באופן פרדוקסלי, דווקא פעולות המחאה של הקיצוניים משמאל ומימין מציפות את הבעיות שהצטברו וממריצות את השלטונות להציע פתרונות יצירתיים ולפעול באופן מעשי. לכן אפשר לשער כי צפויים, למרבה הצער, עוד גילויים קיצוניים ועימותים אלימים, והמשבר רק יחריף ויוליד בהדרגה פתרונות פרקטיים ומוסריים שיתייחסו הן לדרישות המוצדקות של השמאל והן לדרישות המוצדקות של הימין. קרוב לוודאי, שבשל המעורבות הרגשית של הקיצוניים בשני המחנות, אף לא אחד מן הצדדים לא יהיה מרוצה מהפתרונות הללו, אבל החברה כולה תרוויח. ומדוע?
גלי המהגרים למדינות השפע קשורים לתהליכים הקשורים בהנגשה לכלי תקשורת, בתחבורה ובניוד, בהתהוות הכלכלה הגלובלית, בהתחזקות הרגישות לזכויות האדם, בהתפתחות המודל הרב תרבותי ועוד. באותה מידה, מי שמאמין שהתהליך הזה יכול להיות בלתי מבוקר, שוגה באשליות. גלים של מהגרים מהעולם השלישי מאיימים על החוק הדמוקרטי, מולידים כיסים של עוני, פשיעה ועבדות, ויוצרים איומים ומתחים מסוכנים על בסיס כלכלי, אתני, תרבותי, לאומי, דתי ופוליטי, אך בד בבד הם משפרים את הכלכלה העולמית, תורמים לתהליך הגלובליזציה, מהווים מנוף עקיף לקידום ארצות העולם השלישי, ובאופן מדורג ואטי מעשירים את חברת היעד (מייבאים מסורות של אוכל, לבוש, מוזיקה, אמנות וכו') ומשפרים את הרגישות ואת הסקרנות לזר ולשונה. החברה המערבית מנסה להתמודד עם שינוי הרוחות העולמי בצורה מושכלת, והמפתח לכך ש"הספינה הדמוקרטית" תמשיך לשייט בבטחה קדימה, הוא ליצר את האיזונים הנכונים בין השכלתנות לבין הרגישות.
מעובד מתוך "חדשות בן עזר", גיליון שבועות מורחב 746, 27 במאי 2012
*58*
לפניכם רשימה המכילה נתונים על מספר העובדים הזרים ששהו בארץ בסוף חודש ספטמבר 2013.
עיינו ברשימה וענו על השאלות שאחריה.
חוקיים
סיעוד - 40,000
בניין - 5,500
חקלאות - 21,000
חקלאות (עונתי) - 0
מסעדות - 0
תעשייה ושירותים - 50
אחר (עובדים זרים ללא קישור להיתר בענף מסוים) - 3,000
סה"כ - 70,000
לא חוקיים
סיעוד - 11,500
בניין - 900
חקלאות - 460
חקלאות (עונתי) - 20
מסעדות - 50
תעשייה ושירותים - 170
אחר (עובדים זרים ללא קישור להיתר בענף מסוים) - 1,600
סה"כ - 15,000
1. מהו סוג העבודות שבהן מועסקים עובדים זרים?
2. האם תוכלו לשער מהי הסיבה שדווקא בתחומים אלה מועסקים עובדים זרים?
כתבו מאמר בהיקף של כ-500 מילים על אחד מן הנושאים שלפניכם.
1. רבים טוענים שהעסקתם של העובדים הזרים בישראל ללא אישור עבודה פוגעת בכלכלת המדינה. לפיכך מקפידים כיום לגרש כל עובד ועובדת הנמצאים בישראל ללא אישור עבודה, ודואגים להחזירם לארץ מוצאם.
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את עמדתכם הברורה בנושא, נמקו את דבריכם בצורה משכנעת והתייחסו גם לטענות מנוגדות. בססו את עמדתכם.
תוכלו להתייחס בכתיבתכם גם לרשימה המוצגת לעיל ולשאלות המלוות אותה.
2. בחרו באחד משני הטקסטים שקראתם, וכתבו מאמר תגובה לכותב / כותבת.
במאמרכם הציגו את הטענה המרכזית של הטקסט שבחרתם, הביעו את דעתכם עליה ונמקו אותה.
תוכלו להיעזר במאמרים שקראתם או לקרוא קטעי מידע נוספים להרחבת ידיעותיכם בנושא.
היעזרו ב"דגמים של מאמר טיעון". נסו לשלב במאמרכם אמצעים לשוניים וביטויים כדי לשכנע את הקורא בצדקת טענתכם.
משימות כתיבה ארוכות טווח נוספות מופיעות ביחידה "תרגול מסכם בכתיבת מאמר טיעון" החל בעמוד 74.
תרגול נוסף לנושא האמצעים הרטוריים - באתר "שרי הוצאה לאור" בכתובת:
www.sherypub.coal
*59*
*59*
הסוגה (ז'נר) היא קבוצה של טקסטים בעלי מאפיינים דומים. הטקסטים המצויים בשימוש מחולקים לסוגות שונות על פי מטרתו של הכותב או על פי המבנה שלהן.
בפרק זה נעסוק בסוגות השונות: טקסט מידע, טקסט ביקורת, מכתב תגובה, טקסט הסברה או דף הסברה, ערך אנציקלופדי, מכתב רשמי, עלון מידע, טקסט שימושי, נאום.
*59*
טקסט מידע הוא טקסט שמטרתו העיקרית למסור מידע באמצעות הצגת עובדות וללא מעורבות רגשית של הכותב. מדובר בטקסט ייצוגי שמצוי בעיקר באנציקלופדיות, בספרי לימוד, במרשתת ובמקורות נוספים.
1. הסתכלו על הצורות שלפניכם.
(בספר שלוש צורות עיגול, ריבוע, משולש)
אם צורות אלו היו מצוירות על המדרכה, האם הייתם דורכים עליהן?
2. האם צורות אלו מסמלות עבורכם משהו?
3. אם על המדרכה היו מצוירים שני משולשים, האם עדיין הייתם מוכנים לדרוך עליהם?
4. כעת ציירו שני משולשים וחברו ביניהם כראות עיניכם. האם הצורה שקיבלתם מסמלת משהו עבורכם?
לפניכם דוגמה לטקסט מידע:
דגלה של מדינת ישראל הוא בד מלבני שהרקע שלו לבן, עליו שני פסי תכלת כהים, ובמרכזו מגן דוד. הדגל מבוסס על המורשת היהודית: צבעי הדגל הם תכלת ולבן על פי צבעי הטלית שבה מתעטף כל יהודי בזמן התפילה. התכלת הוא פסי הטלית, והלבן מסמל את הקדושה ואת הטהרה. במרכז הדגל מצוי מגן דוד, שהוא סמלו של העם היהודי במשך דורות רבים. על פי המסורת היהודית, סמל זה היה מצויר או חרוט על מגני לוחמיו של דוד המלך. הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. כאשר יהודי פראג הורשו להרים דגל, הם בחרו בסמל של מגן דוד. הייתה זו הפעם הראשונה שמגן דוד שימש סמל יהודי מובהק. מהמאה ה-19 נפוץ הסמל "מגן דוד" גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש. עם תחיית התנועה הציונית הוא הפך לסמל העם היהודי. לאחר קום המדינה בחרה הכנסת את הדגל שעוצב על ידי דוד וולפסון שהיה ממנהיגי התנועה הציונות.
מעובד מתוך "100 מושגים שלי - דמוקרטיה", קורן נשר שרעבי, 2006
כתבו כתבה לעיתון בית הספר שיצא לאור לקראת יום העצמאות.
בכתבה העלו את הרעיון העומד מאחורי הפעילות המקדימה. ספרו על החוויה שעברתם במהלך הפעילות ועל משמעותה עבורכם.
*60*
1. הביאו לכיתה עיתונים יומיים שונים.
2. חפשו בהם שתיים עד שלוש כתבות, המדווחות על נושא זהה (על אירוע זהה).
3. א. חלצו מתוך הכתבות את העובדות בלבד. (הבחינו בין עובדות לדעות)
ב. בדקו - האם יש שוני בין הכתבות שבחרתם מבחינת העובדות?
ג. אם כן, שערו מהן הסיבות להבדלים אלו.
4. א. מצאו בכל אחת מן הכתבות את קולו של הכותב (שבאמצעותו הוא מביע את עמדתו).
ב. דונו ביניכם על הדרך שבה השתמש כל אחד מן הכותבים כדי להשמיע את קולו.
(בפרטי המידע, בניסוח הכותרת, בנימה, בתמונה הנלווית, האם הוא מחצין את קולו או מסתירו ועוד...)
את כל תוצרי המשימה שמרו בתיק העבודות.
*60*
ערך אנציקלופדי כולל מידע רלוונטי על אדם, על אירוע היסטורי, על בעל חיים, על מושג ועוד. ערך כזה תידרשו לכתוב על סמך טקסט שתקראו. עליכם למצוא בטקסט המקור את המידע הרצוי ואת הפרטים החשובים ולנסח אותם בצורה מתומצתת.
דוגמאות: אישיות - ציון האדם, תולדות חייו ותרומתו
צמח או בעל חיים - הגדרתו, שיוכו לקבוצה וציון המאפיינים הייחודיים שלו: תפוצתו, מראהו וכו'
מטרת המשימה: כתיבת ערך אנציקלופדי.
1. הקליקו בגוגל: "ויקיפדיה: מדריך לכתיבת ערכים". (אתם מוזמנים לחפש אתרים אחרים העוסקים בנושא זה)
2. תמצתו את המידע המופיע באתר - כתבו דף הוראות שבו תנסחו יחד בצורה תמציתית ומובנית - כיצד יש לכתוב ערך אנציקלופדי.
3. בחרו נושא לערך, שאינו מופיע בוויקיפדיה או שהמידע בו לוקה בחסר, וכתבו אותו על פי הכללים שכתבתם.
(חפשו נושא הקרוב ללבכם, נושא שאותו אתם מעוניינים לחקור)
עליכם לדון ביניכם, מתוך כל המידע שמצאתם על הנושא, איזה מידע ראוי להיכלל בערך.
- לאחר כתיבת הערך עליכם לשכתב אותו על פי ההנחיות ב"עריכה ושכתוב" עמוד 28. הגישו את השכתוב למורה לבדיקה.
לאחר הערות המורה תקנו את הערך שכתבתם והחליפו אותו עם קבוצה אחרת לבדיקת עמיתים.
תקנו את הערך על פי הצעות חבריכם ועל פי שיקול דעתכם.
ציינו לצד הטקסט המשוכתב שלושה יתרונות על פני הטקסט הראשוני.
- שמרו את כל שלבי העבודה (כל הטיוטות והמסקנות) בתיק העבודות.
*61*
*61*
עלון מידע הוא אמצעי פרסום המיועד לפרסום אתרים, אירועים, שירותים או עסקים. עלון המידע כולל מידע הרלוונטי לנושא. מטרת העלון היא לא רק לספק מידע, אלא גם (ובעיקר) לשכנע בטיב האתר, האירוע, השירות או העסק. הפרטים הרלוונטיים מופיעים כטקסט בלתי רציף (רשימה). לעתים הסעיפים מודגשים באמצעות תבליטים, כגון כוכביות, נקודות וכו'.
בגן הלאומי ירקון שני מתחמים: מקורות הירקון ואפק, ושניהם יחד הם ריאה ירוקה ורוגעת בלב האזור המאוכלס ביותר בישראל. בפארק היפהפה והשלו תמצאו ברכת שכשוך, אגם קסום ומבצר עתיק החולש על האזור.
מוקדי עניין עיקריים
מתחם אפק:
- שביל החצבים
- ברכות השכשוך
- מבצר אנטיפטריס
- מפעל המים הבריטי
- האגם המלאכותי
- מסלול הליכה
מתחם מקורות הירקון:
- הליכה לצד נחל הירקון
- ברכת לבנון הירקון
- תחנת הקמח אל-מיר
- אשדי הירקון (סחרור מי הנחל)
- מתחם נופש ומתקני שעשועים
- חניון לילה
מידע שימושי
כיצד להגיע:
מוקד מקורות הירקון נמצא על כביש הוד השרון-פתח תקווה בין צומת ירקון לצומת סגולה.
מצד מזרח ישנה כניסה לכפר הבפטיסטים ולגן הלאומי.
מוקד פארק אפק נמצא בין צומת גנים שבפתח תקווה (כביש פתח תקווה-לוד) לראש העין,
כביש מספר 483 בין הקיבוצים גבעת השלושה ועינת מצד צפון.
לבאים מכביש 6 אפשר לרדת במחלף קסם.
משך הסיור: שעתיים-יום
עונה מומלצת: כל השנה
שעות פתיחה בימי חול 8:00-17:00
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
מעובד על פי אתר רשות הטבע והגנים
*62*
קראו את הטקסט שלפניכם ובצעו את המשימות שאחריו.
(א)
לעשות סקי בעיצומו של החורף זו חכמה קטנה מאוד. צריך רק קצת מזומנים בכיס, קצת זמן פנוי וסבלנות לבחור בין שפע אתרים ציוריים ומפתים. בחורף אפשר לעשות סקי אפילו בארצנו. החכמה היא, כמובן, לעשות את זה בקיץ ובסתיו, כשבכל האתרים הרגילים מוריקים להם מסלולי הגלישה ומשמשים כרי אחו לפרות.
(ב)
אתר סקי חייב להיות, כמובן, גבוה מאוד - בסביבות 4,000 מטרים מעל פני הים כי שם אפשר למצוא שלג-עד. בסתיו הזה גיליתי שאפשר לעשות סקי הרבה לפני העונה, ואפילו בעיצומו של הקיץ, וליהנות ממגוון גדול של מסלולים, כאילו מדובר בעיצומה של עונת הגלישה. אל האתר הזה טסנו עשרות עיתונאים מכל העולם כדי לגלות את ה"סוד" שלו. על פי ההוראות של מנהלי המקום, עדיף לטוס לז'נבה ומשם להמשיך ברכבת או באוטובוס. לא מומלץ להגיע למקום ברכב, כי אסור להיכנס לעיירה ברכב, והחנייה בשולי העיירה עולה כסף רב.
(ג)
האתר שבו מדובר הוא סאס-פה שבדרום שווייץ, מזרחית לעיירת סקי שוויצרית מפורסמת יותר - צרמאט - וסמוך לגבול עם איטליה. העיירה פרושה למרגלות ההר הגבוה ביותר בשווייץ - הדום. סאס-פה "פנינת האלפים" שוכנת בגובה 1,800 מטרים, ואתר הסקי שמעליה נמצא בגובה של יותר מ-3,500 מטרים. סאס-פה מוקפת ב-13 פסגות ענק לבנות המתנשאות לגובה שמעל ל-4,000 מטר ומסביבה קרחונים מדהימים. אומרים כי במקום שוררים תנאי השלג הטובים ביותר באירופה. מפאת גובהה של העיירה די שכיח שיורד בה שלג בעיצומו של הקיץ, בשעה שתושבי ישראל נאנקים וסובלים בשל מזג האוויר החם והדביק.
(ד)
כשהגענו לאתר גילינו את הסיבה שבגללה נאסרה הכניסה לעיירה ברכב מנועי רגיל - האווירה המיושנת והמסורתית שעליה שומרים תושבי המקום. כל מי שמגיע לעיירה, נדרש לנסוע בה בכלי רכב חשמליים. כלי רכב אלו משמשים כמוניות וכרכב שירות של בתי המלון. הסבירו לנו כי בדרך זו לא רק האוויר נקי יותר, אלא בכל האתר שורר שקט מבורך.
(ה)
המדריכים העלו אותנו למסלולי הסקי בקרוניות רכבל סגורות ובאמצעות רכבת תחתית הקרויה "מטרו אלפיני". לכל מי שמטפס מעלה ברור שלו היו כאן רכבלי ישיבה פתוחים, הגולשים היו קופאים למוות עד שהיו מסיימים את העלייה בת אלפי המטרים. כל אחד מן העיתונאים צויד במגלשיים ובמקלות סקי לשישה ימים. כשהגענו סוף סוף אל אתר הסקי עצמו השוכן בגובה של מעל 3,500 מטרים, מצאנו מסעדה מסתובבת - הגבוהה ביותר באירופה - ומשם נשקפו לעינינו ההרים שסביב סאס-פה לבנים לנצח.
(ו)
בערב לקחו אותנו לאחד מן המלונות המרשימים הקיימים באתר. כשקמנו בבוקר חיכתה לנו ארוחת בוקר עשירה, ברכת שחייה מחוממת וסאונה. למי שרוצה לחסוך, מומלץ לשכור צימר ולקנות מזון משובח בסופרמרקטים.
(ז)
סיירנו בכפר הקטן והיפהפה וברחובותיו הצרים והשקטים. המדריכים הסבירו לנו, כי הוחלט לא להפוך את המקום לאתר בינלאומי כדי לשמור על צביונו - עיירה שקטה וצנועה.
עובד מתוך אתרי תיירות שונים
1. שכתבו את הטקסט לערך אנציקלופדי שכותרתו "העיירה סאס-פה" בהיקף של 10-12 שורות.
בכתיבת הערך התמקדו בנקודות הבאות: מיקומה של העיירה, ייחודה ותיאור אתר הסקי שבה.
2. כתבו עלון מידע למבקרים באתר הסקי. עליכם לכלול בו את מיקומו של האתר, את מאפייניו וכל מידע שעשוי להועיל למבקר במקום. (הקפידו על מבנה נכון של עלון מידע)
3. בפסקה (ג) כתבו במילים את כל המספרים על פי כללי שם המספר (בעמוד 148). נקדו ניקוד חלקי המעיד על הגייה תקנית.
*63*
*63*
טקסט שימושי כולל הנחיות, הוראות או הסברים לביצוע נכון של פעולות שונות. טקסט מסוג זה מצוי בדפי הדרכה להרכבת מכשירים, הוראות להכנת תבשילים, תיקון חפצים, וכן הוראות כיצד להשתמש במילון, כיצד להעניק טיפול רפואי במצבים שונים ועוד. ההדרכה יכולה להיות לא רק בעניינים מעשיים, אלא גם בענייני התנהגות ומוסר, כמו חינוך ילדים, נימוסים והליכות או ענייני בריאות. מאפייניו של טקסט שימושי הם ניסוחים חד-משמעיים וברורים, הוראות בציווי או פועל ברבים בינוני, פנייה ישירה אל הקורא, שאלות רטוריות, שימוש רב במבנה מודלי (עליך / עליכם להכין...). מאפיינים אלו מעניקים לטקסט ממד של נחרצות, של הדגשה, והם מחדדים את המסר. פנייה ישירה ושאלות רטוריות מדרבנות את הקורא לפעול וגורמות לו לחשוב.
קראו את המתכון תוך הקפדה על הגייה נכונה של המספרים.
המצרכים:
2 תפוזים
2 אגסים
2 תפוחים
2 אפרסמונים
50 גרם שקדים
50 גרם אגוזים
1 כוס מיץ תפוזים טבעי
1 כוס התלהבות
אופן ההכנה:
מתחילים את העבודה במרץ.
חותכים לקוביות את הפירות.
קוצצים גס את השקדים ואת האגוזים ומכניסים הכול לקערה רחבת לב.
יוצקים על הכול את מיץ התפוזים.
מערבבים הכול בהרבה הנאה.
מוסיפים חופן אהבה ומתבלים בשביעות רצון.
מגישים את הסלט לאהובים מלווה בחיבוק ובנתינה.
אוכלים בתיאבון ומודים בהערכה למי שהכין את הסלט.
- עיינו באופן ההכנה של המתכון וציינו מהו המאפיין הלשוני-תחבירי שלו.
- בחרו מאכל האהוב עליכם שאחד מקרוביכם נוהג להכין אותו (לא מהמרשתת או מספר מתכונים).
- בקשו מבעל המתכון שיקריא לכם אותו, ואתם תכתבו את ההוראות כלשונן ללא כל שינוי (מילה במילה). הביאו את המתכון לכיתה.
- עבדו בזוגות - שכתבו יחד את המתכונים שהבאתם על פי "מתכון אהבה": ציינו את המצרכים, כתבו את אופן ההכנה, הקפידו על פועלי הוראה (פועל בציווי רבים, פועל ברבים בינוני, מבנה מודלי...).
- מי מתנדב? רכזו את כל המתכונים לחוברת מתכונים אחת (בקובץ אחד), עצבו את החוברת ושלחו לכל חברי הכיתה.
- מי מבשל או אופה? הכינו בין שלושה לארבעה מאכלים והביאו לכיתה לשיעור הבא.
- שמרו את המתכון המקורי שלכם ואת שכתובו בתיק העבודות.
בתיאבון
*64*
*64*
הפרסומת היא סוג של טקסט שכנוע ודרבון. העיקרון המנחה בפרסומת הוא כי המוצר חייב להימכר. כדי להשיג מטרה זו הפרסומת משתמשת באמצעים לשוניים מגוונים:
- מייחסת חשיבות רבה לשימוש בשמות תואר ומרבה להשתמש בסופרלטיבים ובשמות תואר בעלי קונוטציה חיובית. (הטוב ביותר, הנוח ביותר, מעולה, מדהים)
- משתמשת בלשון הגזמה (80 אחוזים מהציבור משתמש ב...), בלשון איום (אם לא תשתמש במוצר...), בלשון הבטחה (תור חודש ישתנו חייך). מבקשת לשנות הרגלי צריכה, לכן זמנה עתיד (תחדשו, יבריק), או הווה (היום, מעכשיו), אך אין שימוש בזמן עבר.
- פונה למאוויים כמוסים של הצרכן (אם תשתמשו במוצר..., שערכם יהיה חלק ונעים).
- משתמשת בצורת הציווי (קנה! לבש!) או בלשון הזמנה (בואו..., עשו..., הצטרפו...).
- משתמשת במשחקי לשון (חריזה, לשון נופל על לשון, מצלול, צירוף כבול, משקל).
- נמנעת משימוש במילים שמשמעותן בחירה (ייתכן, אולי, לפעמים).
- משתמשת בגופים (גוף ראשון - פנייה אישית, ניסיון אישי, גוף ראשון רבים - "אפקט העדר")
(בספר דוגמה לפרסומת)
לקחת את הצחוק ברצינות כי...
- הצחוק הוא התרופה הטובה ביותר לגוף ולנשמה.
- הצחוק משחרר מלחצי היום יום ומרגשות מודחקים.
- הצחוק הוא כלי נהדר לגיבוש קהלים או עובדים.
- שעה של צחוק - פחות 500 קלוריות.
מתאים לכל גיל, כיף לצחוק יחד במסיבות, בימי גיבוש, בימי הולדת...
אז בואו לשמוח עם המון אהבה וללכת רחוק רחוק - ביוגה צחוק.
פורסם באדיבות שפרה ארווס, מנחת יוגה צחוק.
מהו "אוקסימורון"?
(אמצעי סגנוני) שימוש בצירופי מושגים מנוגדים במשמעיהם כגון "חכמה מטופשת", "אפלה מזהירה" (אבן שושן)
משימות
1. קראו את הפרסומת לסדנת הצחוק.
מה ישכנע אתכם להשתתף בסדנת צחוק - טקסטים העוסקים בנושא או מודעת פרסומת?
נמקו את תשובתכם (התייחסו להבדל העקרוני בין הצגת הנושא בטקסט לבין הצגתו במודעה).
2. בפרסומת נכתב "לקחת את הצחוק ברצינות".
א. כיצד יכול הצחוק להיתפס כעניין רציני?
נמקו את תשובתכם.
ב. קראו את ההסבר למושג "אוקסימורון".
כיצד מושג זה בא לידי ביטוי במודעת הפרסומת?
3. הפרסומאים
חפשו נושא לפרסומת (אפשר גם מוצר דמיוני) וצרו פרסומת מעניינת, משכנעת ומבדרת כמיטב דמיונכם הפרוע (בגבולות הטעם הטוב).
בכתיבתכם שלבו אמצעים רטוריים למטרת שכנוע. הסבירו מדוע בחרתם באמצעים אלו, במה הם תרמו לפרסומת שכתבתם. הציגו אותה באמצעות איור, מצגת, סרטון, קריקטורה, סרטון אנימציה ועוד.
מומלץ לגלוש באתר "כלים קטנים גדולים", הבלוג של אפרת מעטוף, שיעזור לכם בבניית כלים דיגיטליים.
*65*
*65*
מכתב רשמי הוא מכתב הממוען למוסדות, לגופים מסחריים ולמשרדים שונים. תוכנו של המכתב ענייני, וניסוחו יבש ומדויק. במכתב זה מעלה המוען תלונה, התייחסות למפגע, בקשה, תודה, הבעת הערכה ועוד. בדרך כלל המכתב הרשמי נכתב בגוף ראשון במשלב בינוני-גבוה. אם המכתב הרשמי נכתב בעקבות מידע כתוב, אפשר להתייחס במשפט הפתיחה שלו למרכיב מתוך הטקסט המקורי. את המכתב הרשמי אפשר לכתוב על פי הדוגמה המוצגת כאן. יש להקפיד על כתיבה אדיבה, מנומסת ותקנית על פי כללי הלשון.
פנינה קציר
רח' הנבל 7/8
חדרה
ג' בכסלו התשע"ד
6 בנובמבר 2013
לכבוד
מר יעקב כהן
מנכ"ל רשת החנויות XXX
רח' הירדן 17 חיפה
אדון נכבד,
הנידון: תלונה על שירות
בתאריך 21/09/2013 ביקרתי באחת מחנויות הרשת שלכם. כשהגעתי לעמדת הקופאית, הציעה לי זו באדיבותה כי אצטרף כחברה למועדון. הצעתה נשמעה לי אטרקטיבית, אך התלוותה אליה חתימה על טפסים שכותרתם הייתה "בקשה לקבלת כרטיס אשראי". סירבתי לחתום על הטפסים. היא מצדה התעקשה, כי חתימה זו היא עניין רשמי, ואם אציין על גב הטפסים שאיני מעוניינת בכרטיס אשראי, יכבדו את בקשתי. אך אם לא אמלא את הטפסים, לא אוכל ליהנות מההטבות שמציעה הרשת לחברי המועדון. מילאתי את הטפסים על פי הנחייתה. שבועיים לאחר מכן פנתה אליי בטלפון נציגה של חברת האשראי, ושאלה לאן לשלוח את כרטיס האשראי. הסברתי לה שלא רק שאינני מעוניינת בו, אף ציינתי זאת במפורש בטופס הבקשה. למרות בקשתי זאת הגיע אליי כרטיס האשראי בדואר רשום, ויחד עמו גיליון חיובים שונים עבור הרכישות שביצעתי במסגרת ההטבות הניתנות לחברי מועדון.
לאור הנאמר לעיל, אני מוחה על אופן "המחטף" שהתבצע בצירופי למועדון הגובה ממני תשלומים מיותרים. אבקש לפטור אותי מחיובים שאינם מוצדקים, שהתעוררו כתוצאה מהנפקת כרטיס אשראי. אני מבקשת לערוך בירור בנושא, כמו כן אני חוזרת ודורשת לבטל את כרטיס האשראי שנשלח אליי, וכן לפטור אותי מהחיובים השונים בגין החברות.
בכבוד רב,
פנינה קציר
מעובד על פי מכתב שכתבה פנינה קציר ופורסם באדיבותה.
משימות כתיבה בנושא זה מופיעות לאחר "מכתב תגובה לאירוע".
אם ברצונכם להכיר דגמים נוספים של מכתבים רשמיים, היכנסו לאתר "שכתוב" בכתובת:
www.rewriting.co.il
*66*
*65*
מכתב תגובה הוא מכתב המתפרסם בדרך כלל במדור "תגובות" או "מכתבים למערכת" בעיתונים השונים. לעתים מכתב תגובה נכתב בעקבות אירוע שאותו חווה הכותב.
לפניכם מכתב תגובה לאירוע שחוותה אם לילד נכה. היא כתבה את המכתב בעקבות ביקורם בסופרלנד.
לפני כעשרים שנה, לאחר שירותי הצבאי, נסעתי לראשונה לחו"ל. בצד פלאי עולם ראיתי לראשונה גם קבוצות של אנשים פגועים שחזותם העידה על נכויות פיזיות ומנטליות, בפרקי השעשועים הגדולים, כמו דיסנילנד. הנכים לוו במדריכים מאירי פנים, ניכרו בהם השקעה וטיפוח והם קיבלו "אל-תור" בכניסה למתקנים השונים. לבושתי התפעלתי והשתוממתי:
לא הייתי רגילה לראות קבוצות נכים בישראל.
מקץ יותר מעשור עמדתי בתור בסופרלנד בראשון לציון כשבזרועותיי בני, ילד נכה. בסופרלנד לא היה "אל-תור" לנכים ולא כל סידור מקל אחר. חבר'ה צעירים עקפו אותנו, מנצלים את קשיי התנועה והתמרון של אישה הנושאת ילד פגוע.
כעת מתברר, שהתעלמות מנכים נהפכה לנורמה מקובלת: אין כניסה מאורגנת לילדים נכים לסופרלנד וללונה פרק. מעתה אישה כמוני לא תפריע לזרימת הלקוחות הבריאים. בעלי הסופרלנד מתחמקים מהסברים, מהמהמים תירוץ על בעיות ביטוח, שכפי הנראה אינן מטרידות פרקים דומים במדינות רבות במערב. נראה, כי לצלילים האפלים של אלימות והתפוררות חברתית, המעיבים על החברה הישראלית באחרונה, נוספה עננה של הרחקת נכים מאתרי בילוי. ההחלטה של בעלי הפרקים הללו מעוררת סלידה וזעזוע; יש להזמין נכים לבילוי בפרקים הללו, ולא - על משרד החינוך למנוע פעילות תלמידים בהם.
על בעלי קייטנות ועל הורים לבדוק, אם באתר שבו ילדיהם יבלו בחופש, נכים הם לקוחות רצויים.
יעלה ורטהיים, מתוך מדור "מכתבים למערכת", "הארץ", 21 ביוני 2005
1. מהי הביקורת המופיעה במכתב, ואל מי היא מופנית?
2. יש במכתב שתי נקודות השוואה. כתבו את שתי ההשוואות וציינו מהי מטרתה של הכותבת בהבאת השוואה זו.
3. א. מצאו בטקסט מילים וצירופים שיש להם קונוטציה שלילית.
ב. איזו נימה עולה מן הטקסט בעקבות השימוש במילים בעלות הקונוטציה השלילית?
ג. מצאו בטקסט דוגמה למשפט המביע אירוניה. איך משפט זה מתקשר לנימה שבטקסט?
ד. מצאו בטקסט מילים או צירופים שיש להם קונוטציה חיובית. ציינו למי מיוחסות מילים אלה.
(הרחבה בנושא "מכתב תגובה" בעמוד 11)
*67*
1. כתבו מכתב תגובה ליעל ורטהיים, אמו של הילד הנכה, ובו הביעו את דעתכם על התופעה המוצגת במכתב והציעו פתרונות למיגורה.
2. כיצד לדעתכם בעלי ה"סופרלנד" אמורים להגיב על מכתבה של הכותבת? כתבו מכתב תגובה בשם בעלי ה"סופרלנד" לכותבת המכתב.
3. מצאו נושא כלשהו היכול לשמש לכתיבת מכתב תגובה. כתבו מכתב והפנו אותו לנמען הרלוונטי.
היעזרו בנושאים המועלים באמצעי התקשרות השונים או בנושאים שעליהם קראתם בטקסטים בפרק כתיבת מאמר טיעון.
4. מצאו נושא היכול לשמש לכתיבת מכתב רשמי. כתבו מכתב רשמי לבעל התפקיד הרלוונטי.
במכתבתכם הציגו את הנושא שבחרתם. כמו כן אתם יכולים להעלות בעיות, תלונות, תודות ואת עמדתכם האישית.
הקפידו על מבנה של מכתב רשמי (בהתאם לדוגמה המוצגת בעמוד 65).
לפניכם שלושה איורים המציגים כיתות שונות - כל כיתה מייצגת שיטת לימוד שונה. תנו כותרת לכל תמונה.
- איזו מבין התמונות מציגה את המצב בבית ספרכם?
- באיזו כיתה הייתם מעדיפים ללמוד? נמקו את עמדתכם.
- העלו נימוקים להצדקת דבריכם והפריכו את דברי חבריכם הטוענים אחרת.
- על סמך הדיון שערכתם כתבו למשרד החינוך מכתב רשמי העוסק בנושא "למידה בעידן המודרני".
במכתבכם הציגו את כיתות הלימוד המוצגות באיורים, וכן הציעו להטמיע בבתי הספר השונים בארץ את הכיתה המועדפת עליכם. נמקו את עמדתכם.
*68*
*68*
טקסט ביקורת הוא טקסט אשר בודק תופעה, מצב או התנהגות. הוא עשוי למתוח ביקורת הן לחיוב והן לשלילה על אדם ועל דרך התנהגותו, על ממסד ועל אופן ניהולו. כמו כן הוא מגיב על פעילות תרבותית, כגון תכניות טלוויזיה, הצגות, ספרים, סרטים, יצירות אמנות וכר. הביקורת תמיד סובייקטיבית, כלומר מייצגת את דעת הכותב בלבד.
קראו את הטקסט וענו על המשימות שאחריו.
איך תזמורת הקאמרטה הקטנה הפכה לגדולה? הנה ההסברים.
פתאום זה בא. בימים אלה ממש תזמורות ישראליות יוצאות לדרך עם סדרות המנויים של העונה החדשה ומתחילות לחזר אחרינו, הקהל. נציין תחילה את תזמורת הקאמרטה הישראלית. גבירותיי ורבותיי: מהפך. כמו בחיים הפוליטיים בארץ ובעולם, כך בחיי התזמורות. המפה התהפכה. מה שהיה כבר לא יהיה יותר. הקאמרטה, התזמורת של המנצח אבנר בירון, צוחקת על כולן. על שלושה דברים נשענת אמינותה של תזמורת: על איכות הנגינה, על תכניות מרתקות ועל שילוב מנצחים, מקהלות וסולנים, כאלה היודעים לרגש את כולנו. וזה אכן הפרופיל של הקאמרטה.
איכות הנגינה - הקאמרטה היא תזמורת בעלת צליל אחיד. לא נשמעות כאן יריות של צלילים מכיוון כלי המתכת או כלי המיתרים. כאן לא שומעים אוסף נגנים שבמקרה יושבים ביחד. כאן יש אחידות. פה התזמורת מנגנת כגוף בעל צליל עם סגנון נהדר. מקצועיות שמדליקה רוח התלהבות. הנגנים אינם מפהקים על הבמה, והם גם אינם מסתכלים בשעון. פשוט מנגנים מתוך כיף. התכניות החדשות - לפנינו יופי מוזיקלי אמיתי: "המתיאוס פאסיון" של באך מתחבק עם "המשיח" של הנדל. מוצרט עם האופרה "כך עושות כולן", יצירות מאת ראמו וראוול הצרפתים. הקנטטות של סקרלטי ובאך ושות' באות לנגוע ב"שיר השירים" של סלומונה רוסי האיטלקי ובשירי העם של יהודי ספרד. בקאמרטה טאטאו החוצה את הבינוניות המוזיקלית. המקהלות - הכול כאן הוא פרי ניהולו הנפלא של אבנר בירון. הוא שבחר בשתי מקהלות מעולות מאירופה: מקהלת המדריגל מבזל ומקהלת הקולות האנגליים עם טים בראון. איזה קולות! הוא גם שיבץ את מיטב הזמרים והנגנים הסולנים מהארץ ומהעולם. ועל זה אפשר לוותר?
הוא המלך, והוא יודע לבחור. הקאמרטה מציעה מוזיקה עם ריגושים. זה המהפך.
מעובד מתוך "ידיעות אחרונות - 24 לילות", 28 במרס 2011
1. מהו הנושא שבו עוסק הטקסט?
2. א. ציינו את האמצעים הרטוריים המופיעים בטקסט.
ב. מה תורמים כל האמצעים הרטוריים לטקסט זה?
3. נסחו בארבעה עד חמישה משפטים את עיקר הביקורת המופיעה בטקסט.
מצאו נושא היכול לשמש לכתיבת טקסט ביקורת. כתבו ביקורת על תופעה, על מצב, או על התנהגות שאינם מקובלים עליכם. היעזרו בנושאים המועלים באמצעי התקשרות השונים.
*69*
*69*
דף הסברה הוא דף המציג בפני הקורא נושא מסוים, ומשכנע אותו לפעול למען מטרה הרצויה למוען.
לפניכם דוגמה לדף הסברה מתוך "ירוק-כחול-לבן", יוני-יולי 1997 הרלוונטי גם היום:
הנוער מציל את העולם - בחסות "ירוק-כחול-לבן ו"פעולה ירוקה"
מתוך חרדה ודאגה לקיומו של כדור הארץ יוצא בימים אלה מבצע "המלך הוא עירום". המבצע מיועד לגייס את ילדי תבל למען הבטחת עתידנו מפני כוח ההרס של האמצעים הטכנולוגיים שבידי המין האנושי. ממחקרים שנעשו באחרונה באירופה ובארצות הברית נמצא, כי קיימת ירידה של 35 אחוזים בספירת הזרע אצל בני נוער בהשוואה לגברים בוגרים יותר, דבר המהווה איום חמור על פוריות הגבר בעתיד. תופעה זו איננה רק נחלת הארצות העשירות והמתועשות, אלא אף של אוכלוסיות פחות מתקדמות. הסיבה לתופעה חמורה זו, המטילה צל כבד על המשך קיומו התקין של המין האנושי, נעוצה בהתעצמות הזיהומים באוויר, במים, בקרקע ולכן גם במזון שלנו. נשיא "הצלב האדום" אמר כי "נוכח מצבו האקולוגי העגום של כדור הארץ, חייב להיות סדר עדיפויות עולמי חדש".
נערה ונער, אל תעמדו מהצד!
כל אחד מכם עלול לשלם את מחיר הפשעים האקולוגיים!
הצטרפו למאבק שלנו-שלכם!
עלינו לפעול כאיש אחד להגנה על ניקיון האוויר שאנו נושמים ועל איכותו, על המים שאנו שותים, ועל המזון שאנו אוכלים, כי הם הבסיס לקיומנו המשותף החוצה גבולות, ימים ויבשות. הכלים העומדים לרשותנו עתה הם התקשורת האלקטרונית והכתובה.
מטרת המבצע: הפעלת לחץ על מנהיגי העולם במטרה להביאם לגבש תכנית פעולה נרחבת ומקיפה להצלת כדור הארץ.
דרך הפעולה: שיגור מטר בלתי פוסק של מכתבים ושל דואר אלקטרוני לכל מנהיגי תבל.
הורים, התגייסו אף אתם למבצע לצד בניכם-בנותיכם.
הצטרפו עוד היום למועדון החברים שלנו.
הכתובת: דוד אלדר, ת"ד 53259 תל אביב
בדף הסברה זה אפשר להבחין ברכיבים שונים האופייניים לדף הסברה.
1. מסירת מידע על הנושא. תפקיד המידע בדף ההסברה הוא שכנוע.
2. ציטוט דברים של אישיות לחיזוק עמדת המוען.
3. פנייה אל הנמענים לפעול למען המטרה. (שכנוע)
פנייה בגוף שני כדי לקרב את הקורא לנושא וכדי להמריץ אותו לפעולה. שימוש בגוף ראשון רבים כדי ליצור חזית אחידה בין המוען לבין הנמען.
4. המרצה - שימוש בלשון ציווי ובמבנים מודליים, כגון חשוב לעשות, כדאי להצטרף וכו'.
5. פרטי הגוף המפרסם.
זהו בדף ההסברה שקראתם את חמשת הרכיבים שצוינו לעיל. תנו דוגמה אחת לפחות לכל רכיב.
*70*
רכיבים נוספים העשויים להופיע בדף הסברה:
6. שאלות רטוריות - המטרה: לעורר ולסקרן את הנמען.
7. משלב הלשון הוא בדרך כלל בינוני - כי הוא פונה לקהל הרחב.
8. עשויות להופיע מילים רבות בעלות קונוטציות חיוביות - חוויה, יתרונות, ליהנות, מהיר ועוד או לחלופין מילים בעלות קונוטציות שליליות כדי להמחיש את המצב הקיים.
9. חזרות רבות - מטרתן "לשטוף את המוח" ולדרבן את הקורא לפעול.
הערה: לא בכל דף הסברה אפשר למצוא את כל הרכיבים שהוזכרו.
- מצאו נושא הקרוב ללבכם ושיכול לשמש לכתיבת דף הסברה.
כתבו דף הסברה לנושא שבחרתם.
היעזרו ברכיבים המאפיינים דף הסברה.
- שמרו בתיק העבודות את תשובתכם למשימה שבעמוד הקודם ואת דף ההסברה שכתבתם.
*70*
נאום הוא דברים רשמיים שאדם נושא בפני ציבור, לרוב לרגל אירוע מסוים.
הנאום כולל רקע על הנושא הרלוונטי, אלמנטים שכנועיים, הרבה רטוריקה, ויש אפשרות להבעת דעה אישית ושימוש בגוף ראשון. לפניכם שני נאומים. קראו אותם ובצעו את המשימות שאחריהם.
הנאום של ראש הממשלה השישי, מנחם בגין, בכנסת בעת ביקורו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ביום ראשון, י' כסלו תשל"ח (20 בנובמבר 1977)
(א)
אדוני היושב ראש, אדוני נשיאה של מדינת ישראל, אדוני נשיאה של הרפובליקה הערבית של מצרים, מוריי ורבותיי חברי הכנסת. ברכתנו שלוחה לנשיא ולכל בני דת האסלאם בארצנו ובאשר הם שם לרגל חג הקרבן, עיד אל-אד'חה. החג הזה מזכיר את העקדה. היה זה הניסיון שבו העמיד בורא העולם את אבינו, את אבינו המשותף, באמונתו, ואברהם עמד בניסיון הזה. אולם מבחינת המוסד וקדמת אנוש היה זה איסור של הקרבת קרבנות אדם. שני עמינו במסורת שלהם הקדמונית למדו ולימדו את הלאו האנושי ההוא בעוד העמים סביבנו עדיין הקריבו קרבנות אדם לאליליהם. וכך תרמנו, עם ישראל והעם הערבי, לקדמת האדם, וכך אנו מוסיפים לתרום לתרבות אנוש עד היום הזה.
(ב)
הריני מברך את נשיאה של מצרים לבואו לארצנו ולהשתתפותו בישיבת הכנסת. זמן הטיסה בין קהיר ובין ירושלים קצר, אך המרחק ביניהם היה עד אמש אין-סוף. הנשיא סאדאת עבר את המרחק הזה באומץ לב. אנחנו היהודים יודעים להעריך אומץ לב, ונדע להעריכו אצל אורחנו, כי באומץ לב קמנו ובו נחיה.
(ג)
אדוני היושב ראש, האומה הקטנה הזאת, שארית הפליטה של העם היהודי ששבה למולדתנו ההיסטורית, תמיד רצתה בשלום. ומשעלה שחר עצמאותנו ב-14 במאי 1948, ד' באייר תש"ח, בהצהרת העצמאות, במגילת היסוד של חרותנו הלאומית, אמר דוד בן-גוריון: "אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו". שנה לפני כן, עוד מן המחתרת, בעמדנו במערכה הגורלית על שחרור הארץ וגאולת העם, קראנו לשכנינו בזו הלשון: "בארץ הזאת נחיה יחד ונתקדם יחד לחיי חופש ואושר. שכנינו הערבים, אל תדחו את היד המושטת אליכם לשלום".
*71*
(ד)
אבל חובתי, חובתי, אדוני היושב ראש, ולא רק זכותי, לקבוע היום על פי האמת, כי ידנו המושטת לשלום לא נתקבלה, ויום לאחר חידוש עצמאותנו, על פי זכותנו, שהיא נצח ואיננה ניתנת לערעור, הותקפנו בשלוש חזיתות ועמדנו כמעט בלי נשק, מעטים נגד הרבים, חלשים נגד החזקים, כאשר נעשה ניסיון, יום לאחר הכרזת העצמאות, להחניקה באיבה וגם לקרוא קץ לתקוותו האחרונה של העם היהודי. (".)
(ה)
אדוני הנשיא, אדוני נשיאה של מצרים, בבית הדמוקרטי הזה יושבים מפקדים של כל ארגוני המחתרת העברית הלוחמת. הם היו חייבים לנהל מערכת מעטים נגד הרבים, נגד כוח עולמי אדיר. כאן יושבים בכירי המפקדים והמצביאים שלנו שהוליכו מחנות שלמים, מחנות שלמים, לקרב שנכפה עליהם ואלי ניצחון שהיה בלתי נמנע משום שהם הגנו על הזכות. הם שייכים למפלגות שונות, יש להם השקפות שונות, אבל בטוחני, אדוני הנשיא, שאבטא את דעת כולם ללא יוצא מן הכלל, שיש לנו שאיפה אחת בלב, רצון אחד בנפש, וכולנו מאוחדים בשאיפה וברצון אלה - להביא שלום, שלום לעמנו, שלא ידע שלום אפילו יום אחד מאז החילונו שבים ציונה, ושלום לשכנינו, שאנו מאחלים להם כל טוב. ואנו מאמינים שאם נעשה שלום, שלום אמתי, נוכל לעזור איש לרעהו בכל שטחי החיים ותיפתח תקופה חדשה במזרח התיכון, תקופת פריחה וצמיחה, פיתוח והתפתחות וגידול כפי שהיה בימי קדם. (...) הבה ננהל משא ומתן, אדוני הנשיא, כאנשים בני חורין על חוזה שלום, ובעזרת השם, כן אנו מאמינים באמונה שלמה, יבוא היום ונחתום עליו בכבוד הדדי ואז נדע שתמה תקופת המלחמות, הושטנו יד איש לרעהו, לחצנו יד איש של רעהו והעתיד יהיה מזהיר לכל עמי האזור. (...)
(ו)
אין צורך להפריד בין חוזה שלום ובין ביטול מצב המלחמה. איננו מציעים זאת ואיננו מבקשים זאת. נהפוך הוא. הסעיף הראשון בחוזה שלום הוא ביטול מצב המלחמה ולעולמים. אנחנו רוצים להקים יחסים נורמליים בינינו כפי שהם קיימים בין כל העמים אפילו אחרי כל המלחמות. למדנו מן ההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע. (...)
(ז)
אנו מציעים שיתוף פעולה כלכלי לפיתוח ארצותינו. במזרח התיכון יש ארצות מופלאות, אלוהים כך יצר אותו, נווה מדבר, אבל יש בו גם מדבריות ואפשר להפרותם. הבה ונשתף פעולה בשטח הזה. נפתח את ארצותינו, נבטל עוני, רעב, חוסר קורת גג, נעלה את עמינו לדרגה של מדינות מפותחות ואל יקראו לנו מדינות מתפתחות. עם כל הכבוד אני מוכן לאשר את דבריו של הוד מעלתו מלך מרוקו אשר אמר גם בפומבי כי אם יקום השלום במזרח התיכון הרי השילוב של הגאון הערבי והגאון היהודי יחד יכולים להפוך את האזור הזה לגן עדן עלי אדמות. הבה ונפתח את ארצותינו לתנועה חופשית. תבואו אתם אלינו ונבקר אנחנו אצלכם. אני מוכן להודיע, אדוני היושב ראש, היום הזה, שארצנו עומדת פתוחה לפני אזרחי מצרים. אינני מתנה הודעה זו בשום תנאי מצדנו. אני חושב שמן הדין ומן הצדק שתהיה בעניין זה הודעה הדדית. אבל כפי שיש דגלים מצריים ברחובותינו, כן יש היום משלחת מכובדת ממצרים בבירתנו וארצנו, וירבו המבקרים. פתוח יהיה גבולנו לפניכם וכן כל הגבולות האחרים, וכפי שציינתי, זאת אנחנו רוצים בדרום, בצפון ובמזרח.
(ח)
לכן אני מחדש את הזמנתי לנשיא סוריה ללכת בעקבותיך, אדוני הנשיא, ולבוא אלינו כדי לפתוח במשא ומתן על השכנת שלום בין ישראל לבין סוריה ועל חתימת חוזה שלום ביניהן. צר לי לומר שאין הצדקה לאבל שהם הכריזו מעבר לגבולנו הצפוני. נהפוך הוא, ביקורים כאלה, קשרים כאלה, בירורים כאלה יכולים וצריכים להיות ימי שמחה, ימי התרוממות רוח, לכל העמים.
(ט)
אני מזמין את המלך חוסיין לבוא אלינו ולדון עמו על כל הבעיות העומדות לדיון בינו ובינינו. גם דוברים אמתיים של ערביי ארץ ישראל אני מזמין לבוא ולקיים עמנו שיחות בירור על עתידנו המשותף, על הבטחת חרות האדם, הצדק החברתי, השלום, הכבוד ההדדי. אם יזמינו אותנו לבוא לבירותיהם, ניענה להזמנתם. אם יזמינו אותנו לפתוח במשא ומתן בדמשק, רבת עמון ובירות, נלך לבירות הללו כדי לנהל שם משא ומתן. איננו רוצים להפריד. אנחנו רוצים שלום אמת עם כל שכנינו, והוא מתבטא בחוזי שלום על תוכנם כפי שהבהרתי אותו. (...)
(י)
מה קרה לנו כאשר נלקחה מאתנו מולדתנו? ליוויתיך הבוקר, אדוני הנשיא, ל"יד ושם". במו עיניך ראית את אשר עלה בגורלו של עמנו כאשר מולדת זאת שלו ניטלה ממנו.
*72*
(יא)
שנינו הסכמנו, אדוני הנשיא, שמי שלא ראה בעיניו את כל הקיים ב"יד ושם", אינו יכול להבין את אשר אירע לעם הזה כאשר היה נטול מולדת (...) מאז, חובתנו לדורי דורות לזכור שדברים מסוימים הנאמרים כלפי עמנו עלינו לקחת אותם במלוא הרצינות ואסור לנו, חלילה לנו, למען עתיד עמנו, לקבל עצה כלשהי שלפיה אין להתייחס לדברים אלה ברצינות. (...)
(יב)
אנחנו לא רק מוכנים לשבת עם נציגי מצרים ועם נציגי ירדן, סוריה ולבנון - אם תרצה בכך - בוועידת שלום בז'נבה. אנחנו הצענו לחדש את ועידת ז'נבה על יסוד שתי החלטותיה של מועצת הביטחון, 242 ו-338. אדרבה, אם יש בינינו בעיות עדי זימונה של ועידת ז'נבה, נברר אותן היום ומחר, ואם נשיאה של מצרים ירצה להוסיף ולברר אותן בקהיר - אדרבה; אם במקום ניטרלי - אין התנגדות. בכל מקום. הבה נברר עוד לפני התכנס ועידת ז'נבה - את הבעיות שיש לבררן בטרם זימונה, ועינינו תהיינה פקוחות ואוזנינו תהיינה קשובות לכל הצעה ולכל בעיה שתתעורר. (...)
(יג)
אדוני היושב ראש, זה יום מיוחד לבית הנבחרים שלנו ובוודאי לשנים רבות ייזכר היום הזה בתולדות עמנו, גם בתולדותיו של העם המצרי, אולי גם בתולדות האומות. והיום הזה, מוריי ורבותיי חברי הכנסת, אשא תפילה, שאלוהי אבותינו המשותפים ייתן בנו חכמת הלב הדרושה כדי התגבר על קשיים ומכשולים, על דברי הסתה ופגיעה, ובעזרת השם נגיע ליום המיוחל, שאליו כל עמנו מתפלל - השלום. כי אמנם כן נעים זמירות ישראל אמר: "צדק ושלום נשקו". והנביא זכריה: "והאמת והשלום אהבו".
נאום ב - לפניכם נאום ההספד שנשאה נועה בן ארצי, נכדתו של יצחק רבין ז"ל, בהלווייתו ב-6 בנובמבר 1995.
(א)
תסלחו לי שאני לא רוצה לדבר על השלום. אני רוצה לדבר על סבא שלי. תמיד מתעוררים מסיוט, אבל מאתמול אני רק מתעוררת לסיוט. הסיוט של חיים בלעדיך - וזה בלתי ניתן לעיכול. הטלוויזיה לא מפסיקה לשדר את תמונותיך, ואתה כל כך חי, שאני כמעט נוגעת בך. אבל רק כמעט, כי כבר לא אוכל. סבא, אתה היית עמוד האש שלפני המחנה, ועכשיו נותרנו רק המחנה, לבד, וכל כך קר לנו ועצוב. אני יודעת שאנשים מדברים במונחים של אסון לאומי, אבל איך תנסה לנחם עם שלם או לשתף אותו בכאב הפרטי שלך, כשסבתא לא מפסיקה לבכות, ואנחנו אילמים, מרגישים את החלל הענק שנותר ריק בחסרונך.
(ב)
מעטים הכירו אותך באמת. הם יכולים כעת לדבר אודותיך עוד הרבה, אבל אני מרגישה שהם אינם יודעים כלל עד כמה ענק הכאב, האסון, וכן זו שואה, לפחות עבורנו, המשפחה והחברים שנותרנו, רק המחנה שלך, בלי עמוד האש שלנו. סבא, אתה היית, ואתה הגיבור שלנו. אני רציתי שתדע שכל מה שעשיתי, תמיד ראיתי אותך לפני העיניים. הערכתך ואהבתך ליוו אותנו בכל צעד ובכל דרך, וחיינו לאור ערכיך תמיד. מעולם לא הזנחת, ועכשיו הזניחו אותך. והנה אתה, הגיבור הנצחי שלי, קר ובודד, ואיני יכולה לעשות דבר להצילך. אתה כל כך נהדר.
(ג)
גדולים ממני כבר ספדו לך, אבל איש מהם לא זכה לליטוף הזה של ידיך החמות והרכות, החיבוק החם שהיה שמור רק לנו. לחצי החיוך שלך, שתמיד אמר לי כל כך הרבה, אותו חיוך שכבר אינו וקפא עמך. אין בי תחושת נקם, כי הכאב והאובדן שלי גדולים כל כך, גדולים מדי. הקרקע נשמטה תחת רגלנו, ואנחנו מנסים איכשהו לשבת בחלל הריק שנותר, אך ללא הצלחה מיוחדת בינתיים.
(ד)
אני לא מסוגלת לסיים, אבל כנראה שיד עלוב נפש, כבר סיימה עבורי. בלית ברירה אני נפרדת ממך, גיבור, מבקשת ממך שתנוח על משכבך בשלום, ושתחשוב ותתגעגע אלינו, כי אנחנו פה למטה אוהבים אותך המון. משיירת מלאכי שמים שמלווים אותך עכשיו, אני מבקשת שישמרו עליך טוב, כי אתה ראוי למשמר שכזה. אנחנו אוהבים אותך, סבא, תמיד.
משימות
1. ציינו שלושה אמצעים רטוריים המופיעים בנאום ההספד (נאום ב), ותנו דוגמה אחת או שתיים לכל אחד מהאמצעים.
2. ציינו שלושה אמצעים רטוריים המופיעים בנאום של ראש הממשלה, מנחם בגין, אך אינם מופיעים בדברי ההספד של נועה בן ארצי. תנו דוגמה אחת או שתיים לכל אחד מן האמצעים.
3. במה תורמים האמצעים הרטוריים לטקסטים שקראתם?
*73*
- היכנסו לאתר "לדבר מול קהל - אומנות הנאום".
בלשונית "נאום ושכנוע" קראו על הדרך שבה יש להכין נאומים ועל הרטוריקה של הנאום.
(אפשר להיעזר באתרים נוספים העוסקים בנושא, כגון "דיבור בציבור" של משרד החינוך)
- תחת לשונית "נאומים קלאסיים" מופיעים נאומים מפורסמים.
בחרו שניים עד שלושה נאומים (מהאתר או ממקור אחר) ובצעו את המשימות שלפניכם:
- ציינו מדוע בחרתם בכל אחד מן הנאומים.
- נתחו את אופן הצגת הדברים ועמדו על ההבדל בין טקסט דבור לטקסט כתוב. (היעזרו באתר "לדבר מול קהל - אומנות הנאום")
- דונו ביניכם - מדוע לדעתכם יש נאומים הזוכים להכרה במשך שנים רבות, כמו הנאום של מרטין לותר קינג?
- על סמך הידע שצברתם במשימה א כתבו נאום. עליכם לבחור נושא לנאום ולציין מיהו קהל היעד.
הצעה לנושא:
הנכם מוזמנים לבית ספר בחו"ל כדי להציג בפני התלמידים את פניה של החברה הישראלית.
כתבו נאום למעמד זה. אתם יכולים להתמקד ברובדי האוכלוסייה השונים של ישראל או להתמקד בבני הנוער. (תוכלו להסתמך גם על שני הנאומים שקראתם)
- עליכם לשכתב את הנאום שכתבתם על פי ההנחיות ב"עריכה ושכתוב" עמוד 28. הגישו את השכתוב למורה לבדיקה או החליפו את נאומכם עם קבוצה אחרת לבדיקת עמיתים. לאחר קריאת ההערות תקנו את הנאום על פי ההצעות שקיבלתם ועל פי שיקול דעתכם. ציינו לצד הנאום המשוכתב שלושה עניינים, שהחלטתם לשנות בגרסה הסופית בעקבות הפעילות.
- בחרו נציג שינאם בפני הכיתה את הנאום שכתבתם. שאר תלמידי הכיתה ינתחו את אופן הצגת הדברים מבחינה התוכן, הרטוריקה, רהיטות הדיבור, שפת הגוף, וכן יציינו מה בנאומו של חבר הכיתה שכנע אותם (או לא).
- שמרו את כל שלבי העבודה (כל הטיוטות והמסקנות) בתיק העבודות.
מומלץ לגלוש באתר "כלים קטנים גדולים", הבלוג של אפרת מעטוף, שיעזור לכם בבניית כלים דיגיטליים.
*74*
*74*
(על סמך מקורות שונים)
נושא 1- נשים בחברה המודרנית
קראו את הטקסטים ובצעו את המשימות שאחריהם.
ד"ר מירה חניק היא יועצת ארגונית המתמחה בשיפור מיומנויות של מנהלים ומומחית לקידום נשים.
(א)
האם התכונות הנדרשות כדי לבצע בהצלחה תפקיד ניהולי ולהנהיג ארגונים הן תכונות "גבריות"? ואם כך האם נשים באמת "בנויות אחרת" ואינן מסוגלות לנהל או להנהיג? האם יש בכלל הבדלים מוכחים בין נשים לגברים, ומהן התכונות הרצויות כדי להצליח במנהיגות ובקריירה ארגונית או ציבורית?
(ב)
כבר משנות התשעים של המאה העשרים החלו לעסוק בהבדלים בין המינים, ונושא זה נחקר מהיבטים שונים. כמה סקרים מעניינים שנערכו על ידי העיתונות הכלכלית בארצות הברית, עקבו במשך כעשר שנים אחר נשים שסיימו לימודים גבוהים בבתי ספר למנהל עסקים. כמו הגברים שלמדו אתן ציפו גם הנשים למצוא את עצמן עומדות בראשם של ארגונים יוקרתיים. נשים אלו נחשבו למבריקות ביותר מבין הסטודנטים באוניברסיטאות הטובות ביותר בארצות הברית. לאחרונה הגיעו אליהן החוקרים ומצאו אותן עשר שנים לאחר סיום לימודיהן תקועות ב"תקרת הזכוכית", בתפקידי ניהול ביניים, כאשר עמיתיהן הגברים נמצאו בצמרת הארגונים.
(ג)
אף על פי שהיו שאפתניות, תחרותיות ומצטיינות מבחינה מקצועית, והן הקריבו את חיי המשפחה שלהן למען הקריירה, לא הצליחו נשים אלו להעפיל לתפקידים הגבוהים והיוקרתיים. תפקידים אלה היו תפוסים כצפוי על ידי חבריהן הגברים שלמדו יחד אתן. ממצא זה מעלה שאלות רבות לגבי סיכויי הקידום של נשים בארגונים.
(ד)
המקצועית טוענת כי יש הבדלים בתחום הרגשי והנפשי בין נשים לגברים. פרופ' אריאלה פרידמן הציגה את ההנחה כי הנשים טובות בקשר בין אישי, בהבנה, בהקשבה, באמפתיה ובקרבה, ואילו לגברים נוח יותר לחיות בעולם שבו עצמאות, עוצמה, פיקוד, תחרות ועליונות הם התכנים המרכזיים.
(ה)
מחקרים רבים בנושא מבוססים על תפיסות שנבדקו באופן מדעי. אחד מהם הוא מחקרה של ד"ר ג'ודי רוזנר, פרופ' למנהל באוניברסיטת קליפורניה, שנערך בשנת 1995, ובו היא ביקשה מנשים ומגברים מכל הדרגים והארגונים להעלות אסוציאציות הקשורות במנהיגות ובניהול. מתוך אלפי התגובות שהתקבלו הופיעו כמה דפוסים שחזרו על עצמם באופן עקבי: על פי תפיסתם של המרואיינים הן נשים והן גברים, מנהיג / מנהל הוא "חזק, רציונלי, עצמאי, תוקפני ותחרותי". דימויים דומים עלו, כאשר ביקשה מנשים לספר מה עולה בדעתן כאשר הן חושבות על גבר. הדפוסים הקבועים בתשובותיהן היו "חזק, שתלטן, מצ'ו, כוחני ורציונלי". קל לראות מיד כמה דומות שתי תפיסות אלה לסטראוטיפ הכללי המתייחס הן לגבריות והן למנהיגות. ממחקר זה עולה כי כל גבר מתאים באופן אוטומטי להיות מנהיג או מנהל.
(ו)
אולם כאשר ראיינה ד"ר רוזנר גברים לגבי דעותיהם על נשים, הנושא הראשון שעלה על הפרק היה הנושא המיני. גברים חושבים על נשים קודם כול במונחים של מיניות, ובהחלט לא בהקשר של מנהיגות או ניהול. תכונות נוספות שהזכירו גברים בקשר לנשים היו אימהות, יופי, רכות ורגישות. כל התכונות שהזכירו אינן נקשרות בצורה כלשהי עם תפקידי ניהול או מנהיגות. הן קשורות לעולם הפנימי, שבו רואים את האישה כאשת איש, כאם או כבת. צורת חשיבה זו, טוענת רוזנר, היא המחסום הראשון לקבלת נשים כבעלות ערך ובמסוגלות לעמוד במשימות בעבודה.
תקרת זכוכית היא מושג בסוציולוגיה המשקף אפליה בין גברים לנשים שאינה ניתנת למדידה כמותית. אמנם למראית עין נשים וגברים הם בעלי סיכויים שווים להגיע לעמדות ניהול ולתפקידים בכירים, אבל קיימת "תקרת זכוכית" שקופה אשר עוצרת את הנשים בעלייתן אל מוקדי הכוח, ורק בודדות מצליחות לעבור אותה.
*75*
(ז)
כל המחקרים שנערכו בשנים האחרונות ומתייחסים לתפקודן של נשים בעבודה, מפריכים את התפיסה הסטראוטיפית לגבי נשים כפי שהיא באה לידי ביטוי במחקרה של ד"ר רוזנר. במחקרים רבים נמצא שנשים מסוגלות לנהל צוות עובדים בצורה יעילה. הן פועלות באופן אפקטיבי בהשגת המטרות ובניהול נכון של צוות העובדים. באחד המחקרים הבולטים קיבלו נשים-מנהלות ציונים גבוהים יותר מעמיתיהן הגברים בתחומים שונים, כגון הצבת מטרות, תכנון, קבלת החלטות, עידוד עבודת צוות, הדרכה, תקשורת, השראה ויצירת אמון.
(ח)
נתונים אלה, יחד עם רבים אחרים, מעלים את האפשרות שנשים מסוגלות למלא תפקידי מנהיגות באופן אפקטיבי לא פחות מגברים, אם כי ייתכן שהדרכים שמנחות אותן, שונות מעט במהותן. גמישות נחשבת לתכונה "נשית", והיא מאפשרת לנשים להיות דמוקרטיות, מתחשבות בצורכי העובדים, מדגישות שיתוף פעולה ומעדיפות לעבוד במבנה רשתי יותר והיררכי פחות. אולם כאשר התפקיד והנסיבות דורשים זאת, הן מפגינות גם התמקדות במשימה, תחרותיות ותקיפות.
(ט)
ככל שלומדים להבין את ההבדלים בין המינים, כך אפשר לראות כי הגשמה עצמית והצלחה בתפקידים הנחשבים ל"גבריים", הן יותר עניין חברתי מאשר עניין אישי. גברים ונשים מסוגלים לבצע תפקידים רבים בהצלחה, כאשר מאפשרים להם לבטא את כל קשת האפשרויות ללא הגבלה של סטראוטיפים.
(י)
ואולם ייתכן כי ההבדלים אינם קשורים במינו של האדם, אלא בתפיסתו. במחקר גישוש שנערך באוניברסיטת בן גוריון שבנגב בשנת 1999, מצאו שלוש חוקרות כי ההבדלים בשיטת המנהיגות קשורים יותר לתפיסת עולם מתקדמת, פתוחה ושוויונית, ופחות למגדר. במחקר השתתפו כ-70 מנהלים ומנהלות ישראלים מכל הדרגים. אלה מתוכם שהגדירו את עצמם כבעלי/ות תפיסת עולם שוויונית, נטו יותר להיות דמוקרטיים ולהדגיש גישה שוויונית כלפי עובדים מכל המינים. יתרה מזאת, מנהלים ומנהלות אלה גם זכו לציונים דומים מהכפופים להם.
(יא)
חוקרים חשובים עוסקים היום גם בפן התקשורתי של הנשים ושל הגברים. לטענתם, גברים ונשים "מדברים בשפה שונה במקצת זה מזה". הנשים תורמות בעיקר בפיתוח גישה של מנהיגות מעצבת, גישה הלוקחת בחשבון את הפוטנציאל של העובד, וכן ביכולתן לעבוד ולשתף פעולה בצוות. גישה זו הוכיחה את עצמה כחשובה לא פחות מן התפיסה של פיקוד ושל שליטה, המדגישה תחרות ועליונות ארגונית. גישתם של הגברים עלולה להרחיק את העובדים הכפופים להם במקום לקרב אותם ולעודד אותם למוטיבציה ולמחויבות.
(יב)
לאור האמור לעיל, כדאי לנסות להשתחרר מעט מן התפיסות לגבי התכונות של גברים ושל נשים בעבודה, וליהנות דווקא מן הגיוון ומן השוני שבין המינים - שוני בחשיבה ובהתנהגות - אשר יכול להוביל לאפקטיביות ולהצלחה של גברים ושל נשים במנהיגות.
מעובד על פי מאמר באתר האינטרנט "הדרך למעלה - אתר הבית של ד"ר מירה חניק", 2003
*76*
1. א. מהו תפקידה של פסקה (א) ביחס להמשך המאמר? מהו האמצעי שהכותבת משתמשת בו?
ב. מהי עמדת הנגד שעומדת בבסיסו של מאמר זה? נסחו אותה בלשונכם.
2. א. בפסקה (ב) קיימת טענה סמויה של כותבת המאמר. מהי טענה זו? נסחו אותה בלשונכם.
ב. אילו ביטויים בפסקה זו יכולים להעיד על דעת הכותבת?
3. א. מפסקות (ה)-(ו) אפשר להסיק מיהו האדם המתאים לניהול או להנהגה. ציינו שני מאפיינים של אדם זה.
ב. כיצד משפיעות תפיסות אלה על קבלת נשים לתפקידי ניהול?
4. בסוף פסקה (ו) ד"ר רוזנר טוענת כי "צורת חשיבה זו היא המחסום הראשון לקבלת נשים כבעלות ערך וכמסוגלות לעמוד במשימות בעבודה".
א. מהי התפיסה הסטראוטיפית העולה ממחקרה של ד"ר רוזנר?
ב. הכותבת מפריכה תפיסה סטראוטיפית זו. מהי טענת הכותבת, ועל מה היא מבססת את דבריה?
ג. ציינו שתי דוגמאות שעליהן הכותבת מבססת את דבריה.
5. בפסקה (ח) מוצגות מסקנה והסתייגות.
א. מהי המסקנה העולה בפסקה זו?
ב. מהי ההסתייגות?
ג. מהי מילת הקישור הפותחת את ההסתייגות?
ד. המירו את מילת הקישור שציינתם בסעיף(ג) במילת קישור אחרת.
הקפידו שמילת הקישור שבחרתם תשקף את הקשר הלוגי הקיים בין המשפטים שבפסקה.
6. א. איזו טענה עולה בפסקה (י)? נסחו אותה בלשונכם.
ב. כיצד החוקרות מסבירות טענה זו?
7. בפסקה (ב) מופיע הביטוי "תקרת זכוכית", ובקטע הנלווה (בעמוד הראשון במאמר) מופיע הסבר המושג. איזה אמצעי לשוני בא לידי ביטוי במושג זה? הסבירו את המושג ביחס לנושא המוצג במאמר.
8. האם לדעתכם האיור עולה בקנה אחד עם הטענה המרכזית המועלית במאמר? נמקו.
9. מהו הרעיון המרכזי המובע במאמר?
(1) נשים וגברים תופסים באופן דומה את דמות המנהל הרצוי.
(2) נשים וגברים אינם יכולים לשתף פעולה בצוות.
(3) החברה תרוויח אם גם גברים וגם נשים ייקחו חלק בניהול ובמנהיגות בגלל השוני באופן החשיבה שלהם.
(4) מנהלים בעלי תפיסת עולם שוויונית זוכים לציונים גבוהים מהכפופים להם.
*77*
רות רזניק היא סופרת, משוררת, מתרגמת וכלת פרס ישראל על מפעל חיים בשנת 2009.
בספר בראשית מוזכר פעמיים כי אלוהים ברא את האדם - זכר ונקבה - בצלמו ובדמותו, ולשניהם קרא "אדם" "ויברא אלוהים את-האדם בצלמו. בצלם אלוהים ברא אתו: זכר ונקבה, ברא אתם" (בראשית, א, כז). "זכר ונקבה בראם, ויברך אותם, ויקרא את שמם 'אדם' ביום היבראם" (בראשית, ה, ב). לאט לאט אנו מגלים כי המונח אדם שהתייחס בתורה לזכר ולנקבה, מתייחס רק למחצית הישות האלוהית - האדם ממין זכר בלבד. ואילו הישות האלוהית - אדם ממין נקבה - הפכה לאחד מחפציו של האדם הזכר - אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים את דעתו של האדם (ממין זכר כמובן).
בואו ניזכר בסיפורו של אברהם, אבי האומה היהודית, שהרס את כל הפסלים בבית אביו תרח. הפסלים היו נקביים וזכריים. בעצם הניפוץ הזה, ובקביעה כי האלוהים הוא ממין זכר, נוצרה מציאות חדשה של אדנות (שלטון) הגבר. מקצועות נשיים המוזכרים בתנ"ך הם מיילדות, מיניקות, משרתות. פה ושם אנו רואים סימנים למרד ולעצמאות של נשים המובילות המון רב אחריהן: מרים הנביאה - אחותו של משה רבנו, אשר הצילה את משה מטביעה ודאית, בת פרעה, שלקחה ואימצה ילד, בן הכת הדחויה. בנות לוט, ותמר אשת ער, כלתו של יהודה, שניסו להמשיך את הקיום כאימהות וכממשיכות השושלת האנושית והמשפחתית. דמויות נוספות המעוררות הערצה שאנו מכירים: רחל שהמרתה את פי בעלה יעקב ולקחה עמה את הפסלים האהובים מבית אביה. דבורה הנביאה ויעל אשת חבר הקייני, שהרגה את סיסרא. רות המואבייה שנינה הוא דוד המלך. חותנתה נעמי שהורתה לה כיצד לנהוג בתרבות החדשה כדי להפוך לאשת איש חוקית, ולא לשפחה ענייה מלקטת פאה ושכחה (תבואה הנשארת בשדה לעניים). אלה דמויות של נשים המונצחות עד עצם היום הזה כמובילות חברתיות וכגיבורות תרבות. אין ספק כי מעמדן לא נקנה בזכותו של בן הזוג, אלא בזכות עשייתן ותרומתן האישית והקהילתית.
אי אפשר למחוק את מקומן ואת תבונתן של נשים שידעו איך לשרוד במציאות שבה הן חיו. אם נרשה לעצמנו לדלג כמה מאות שנים, נגלה כי מעמדן של נשים נשואות היה מעמד של שפחה חרופה בבית האדון. בתחילה בידי האב והאחים שיכלו להשיאה לכל המרבה במחירן, או לכל מי שיכול לקדם את הגבר מבחינה פוליטית וכלכלית. לאחר מכן הן עברו לידי בן הזוג. עם זאת, נשים תמיד מצאו את הדרך לפעול בשיתוף פעולה, ליצור להן מעין קבוצת תמיכה כמקור לחיזוקים. נערות נשלחו אל המעיין או אל הבאר להביא מים, וכך נפגשו עם חברותיהן. נשים הלכו יחד לרחוץ כבסים בנחל, היניקו בצוותא, בישלו בצוותא, עסקו במלאכות שונות, כפי שאנו מגלים ב"אשת חיל" הידוע והמושר מדי ערב שבת. נשים עסקו ברוקחות, בטווייה, באריגה, בבישול, בחקלאות וכמובן בגידול בעלי החיים סביב הבית, ובעיקר בגידול ילדים. נשים היו המוקד סביבו הוקמו מרכזים דתיים, חינוכיים ותרבותיים. נשים הן אלה שעמדו בראש המאבק למניעת העבדות בארה"ב, הקימו ויזמו את מקצוע הסיעוד, את המאבק באלכוהוליזם. נשים נאבקו על זכותן ללמוד. עוד באמצע המאה ה-19 נאבקו נשים על זכותן ללמוד באוניברסיטאות, והרופאות הראשונות זכו לנידוי ולביזוי בידי המרצים והחברים לספסל הלימודים. לנשים לא הייתה זכות להצביע או להציג את מועמדותן לבחירה. נשים סופרות נאלצו להשתמש בשם גברי, דוגמת ג'ורג' סאנד, או להישאר רווקות, דוגמת האחיות ברונטה מאחר שבן זוג יכול היה לאסור עליהן לעסוק בכתיבה. והוא הדין במוזיקה ובאמנות. רק במאה ה-18 החלו בצרפת חוגי בית שבהן נשים וגברים החלו לדבר על זכויות נשים, אולם רק לאחר מלחמת העולם הראשונה ב-1919 קיבלו נשים במערב זכות בחירה וזכות להיבחר. והתוצאה - נשים רבות נחשבות כמובילות וסללו את הדרך לבאות אחריהן לעסוק בתעופה, במדע, במשפטים וברפואה ויצרו מציאות אחרת במאה ה- 21.
מתוך האתר של "עמותת לא לאלימות", 16 במרס 2013
*78*
קשת קורם בת ה-27 היא פמיניסטית (פמיניזם - תנועה חברתית שהתפתחה בראשית המאה ה-19 באירופה, שבה החלו נשים להיאבק בדיכוי ובאפליה כלפיהן במטרה להביא לשוויון הזדמנויות לנשים.) פעילה ונמרצת, אימא חדשה, עוזרת פרלמנטרית לשעבר ומתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. למרות הקריירה המשגשגת ולמרות ציפיות האנשים מסביב החליטה קשת קורם שלא לחזור לעבודה לאחר הלידה ולהישאר בבית עם הילד. היא עשתה זאת לא מפני שהיא חזרה לשנות ה-50 (ממש לא) או כי היא חיה בסביבה שוביניסטית (שוביניזם - גישה גברית מתנשאת הרואה באישה יצור נחות.).
אם כן, מדוע היא עשתה זאת? הנה סיפורה.
כבר יותר מחמישה חודשים קשה לי להגיד את צמד המילים "חופשת לידה". חופשה? הרי מדובר במעבר מעבודה בשכר ובשעות מסודרות לעבודה מסביב לשעון ובחינם. אני לא אוהבת לדבר על התינוק כמעסיק זעיר שאינו מכבד את חוקי העבודה והמנוחה הישראליים או הבין-לאומיים. אינני רוצה להאשים אותו בגנבת שיטות עינויים ממשטרים אפלים (מהיעדר חוסר שינה ועד לחשיפה לקולות צורמים במשך שעות ארוכות), לכן אני גם לא אדבר על זה. לפני שילדתי עבדתי כדוברת וכעוזרת פרלמנטרית. עבודה מרתקת, מאתגרת ומאוד מאוד תובענית. העבודה הייתה עבורי מרכז החיים - פיזית ונפשית. אבל אחרי שילדתי, בני הפך למרכז, ואת החזרה לעבודה הדחקתי. הטלפון לא הפסיק להזכיר לי שהעולם בחוץ ממשיך לתפקד - כתבים וכתבות שהמשיכו לצלצל משש בבוקר ועד שתים עשרה בלילה - כאילו זה הדבר הטבעי בעולם, אבל אני השארתי הודעה קולית וכיביתי את הטלפון. ככל שהשבועות עברו, והעזרה של המשפחה והחברים ירדה, התחילה המשימה האמתית: להיות עם התינוק שלי לבד. בימים הראשונים הייתי בטוחה שלא אשרוד דקה. ספרתי את השעות, את הדקות ולפעמים גם את השניות עד שבן זוגי חזר מהעבודה. המבטים הופנו שוב ושוב לעבר השעון, אך הוא - לא זז. הלבד הזה היה קשה, וחיכיתי לחזור לעבודה. העבודה הייתה מבחינתי קרש הצלה. הימים הקשים ביותר בכנסת לא השתוו לימים הקשים שהיו לי כשאני מנסה להשתקם פיזית מלידה קשה תוך כדי טיפול והנקה של יצור קטן שתלוי בי לחלוטין.
ככל שעברו הימים למדתי להכיר את התינוק שלי ואת עצמי בתפקידי החדש של "אימא" - מה נעים לנו לעשות ביחד, איזה סדר יום אנחנו בונים לעצמנו. בתוך כל זה מצאתי המון שקט למרות כל הקשיים. לא שכחתי לרגע כי הורות היא הדבר המאתגר ביותר שעשיתי, וכל יום עם תינוק הוא יום בלתי צפוי. עם זאת, שקעתי בתוך התפקיד והתמסרתי לילד שלי, וכל מה שסביבי הלך והתגמד.
אחרי המון לבטים וחששות, בעיקר כלכליים אבל לא רק, החלטתי שאני אעשה סוג של עצירה ולא אחזור ל"קריירה" שלי. הרגשתי שאני רוצה להיות ליד הילד שלי יותר ככל האפשר, שאני רוצה להישאר בשקט הזה, לטפל בו ולגדל אותו ולנסות לחפש עבודה שאוכל לבצע אותה מהבית, שתהיה משנית בחיי. לו הייתה לי היכולת הכלכלית, הייתי נשארת בשמחה בבית ולא עובדת לפרנסתי. אחרי שהודעתי על ההחלטה להישאר בבית, רבים מהסובבים אותי היו המומים, הרי העבודה הייתה מרכז החיים שלי ואחת מההנאות שלי. "השתגעתי" זאת הייתה התחושה שלי, וזו הייתה אחת מהאמירות של הסובבים אותי. לא פעם שמעתי הערות כמו "מה, חזרנו בזמן לשנות ה-50 שנשים רוצות להישאר בבית?", "מה יהיה עם הקריירה שלך אם תעצרי עכשיו?" ו"הדבר הנכון לך ולילד שהוא יהיה בגן ואת בעבודה, ככה כולן עושות". אין לי ספק שהתגובות האלו מאפיינות את הסביבה שאני נמצאת בה, סביבה של נשים שנהנות מהעבודה שלהן ושעבדו קשה כדי להגיע למקום שהן נמצאות בו. ברור לי שלו נמצאתי בסביבה אחרת, ההחלטה להישאר בבית הייתה אולי טבעית יותר מאשר לחזור לעבודה. אך אצלי כולם היו מופתעים מהשינוי שחל בי.
פמיניזם, בניגוד לדעה הרווחת, אינו עוסק במלחמה בין המינים. הדבר המרכזי שהפמיניזם עוסק בו, הוא אפשרות הבחירה. להגיע למצב שלכל אחד בחברה יש האפשרות והתנאים לעשות את הבחירות המתאימות והנכונות לו. האילוץ הכלכלי המחייב
*79*
את רובנו לחזור לעבודה גם כשאנו רוצות לגדל את ילדנו, הוא לא יותר פמיניסטי בעיניי מהמצב ההפוך, כשהאם מוותרת על קריירה מתוך רצון ומגדלת את ילדיה.
כמו רוב הדברים הקשורים לנשים גם במקרה הזה אנו תמיד נצא לא בסדר. אם נשלח את התינוקות למשפחתון או לגן, יש מי שירים גבה ויגרום לנו להרגיש שאנו אימהות מזניחות, שאיננו מוכנות לעשות ויתורים, שלא בריא לילד להיות רחוק מאימא שלו בגיל הזה. אם נישאר בבית, יגרמו לנו להרגיש שאיננו יודעות לשחרר, שאנו אנוכיות ומתעצלות לעבוד, ושלילד בעצם טוב יותר להיות בחברת ילדים אחרים. המשפט שצריך להנחות אותנו בהקשר של הורות הוא "אימא טובה היא אימא מאושרת', (והוא נכון, כמובן, גם לגבי אבות). רק את, אבל רק את, יודעת מה טוב ונכון עבורך. החלטתך היא שתשפיע ותקרין על הילד שלך. הגיע הזמן שהחברה המודרנית שלנו, החברה הפתוחה שלנו, תתחיל לקבל גם את ההחלטה שלנו האימהות, את ההחלטה להישאר בבית. הגיע הזמן שהחברה תיצור את התנאים הנוחים ביותר שיאפשרו לאימהות להישאר בבית. כך נהגו נשים במשך שנים רבות, ואין סיבה שנשים כיום הרוצות חופשת לידה ארוכה יותר, לא תזכינה לעידוד מצד המשפחה ומצד המעסיקים (שיעסיקו אימהות במשרה קצרה, שיאפשרו עבודה מהבית). גם אימהות שבוחרות לחזור לעבודה, על המעסיקים ליצור להן תנאים נוחים תוך התחשבות בצרכים החדשים של נשים לאחר הלידה. ואם דיברנו על פמיניזם, הרי לכם פמיניזם במיטבו - האפשרות לבחור.
מעובד מתור האתר:
http://www.onlife.co
בחרו אחד מן הנושאים שלפניכם וכתבו מאמר בהיקף של כ-500 מילים.
1. אף על פי שנשים רבות בחברה בת ימינו תופסות עמדות בכירות בניהול, עדיין מרוכזים מרבית תפקידי הניהול בידי הגברים.
כתבו מאמר טיעון, העוסק בהתקדמותן המקצועית של הנשים כיום. במאמרכם דונו בסוגיה: האם קיימת אפשרות שקידומן המקצועי של הנשים בעתיד ישתווה לזה של הגברים? הציגו את הגורמים לתהליך שיוביל לקידומן של הנשים,
נמקו את עמדתכם ובססו את דבריכם על הסברים, על הוכחות, על נתונים ועל דוגמאות.
2. במהלך כל ההיסטוריה האנושית המין הנשי היה תחת השפעה מוחלטת של המין הגברי ונחשב לרכושו.
בראשית המאה ה-19 החלו נשים באירופה להיאבק בדיכוי ובאפליה כנגדן ונלחמו כדי להשיג שוויון הזדמנויות לנשים.
יש הטוענים כי לא יכול להתקיים שוויון בין שני המינים.
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את עמדתכם בנושא, נמקו את דבריכם ובססו אותם באמצעות דוגמאות מתחומים שונים.
3. במערכת הזוגית המסורתית הייתה חלוקת תפקידים ברורה בין הגברים לנשים: הנשים ישבו בבית וגידלו ילדים, ואילו הגברים יצאו לעבודה. אולם כיום בעולם המערבי במשפחות רבות קיימת תפיסה חדשה הדוגלת בשוויון בין המינים.
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את דעתכם על הנושא "הזוגיות המודרנית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחיי היומיום".
נמקו אותה ובססו אותה על הסברים, על הוכחות, על נתונים ועל דוגמאות מתחומים שונים.
4. בחרו באחד הטקסטים שקראתם, וכתבו מאמר תגובה לכותב / כותבת המאמר.
במאמרכם הציגו את הטענה המרכזית המוצגת בטקסט שבחרתם, הביעו את דעתכם עליה ונמקו אותה.
רצוי לקרוא מאמרים העוסקים בנושא להעשרת הידע.
*80*
קראו את הטקסטים ובצעו את המשימות שאחריהם.
טקסט א
(א)
קשה היום להיות הורה למתבגרים, וקשה שבעתיים להיות הורה למתבגרים בישראל. עולמו הסוער של המתבגר מצוי במרכזה של דרמה שבה חלים שינויים הורמונליים משמעותיים בגופו, שינויים בתפיסתו העצמית מבחינת דימוי והערכה עצמיים ושינויים מבחינת מיקומו ודימויו החברתי. בתקופה כזו של תמורות קיצוניות זקוק המתבגר לעולם יציב שיהווה מיכל לחרדותיו, לחוסר הביטחון שלו, לשאיפתו לעצמאות ולחוסר היציבות בהתנהגויותיו.
(ב)
קשה היום להיות הורה למתבגרים בישראל, כי בישראל של שנות האלפיים החברה מאופיינת בחוסר יציבות, בתמורות מהירות ובזעזועים בלתי פוסקים. כתוצאה מכך מתקשים ההורים לנקוט יחס עקבי ברור ומתמשך כלפי המתבגר בבחינת "עשה ואל תעשה". בעבר הנורמות היו ברורות, ואם המתבגר היה סוטה מהן, גם האמצעים החינוכיים (בדרך כלל ענישה) היו ברורים. כיום הנורמות מצויות במצב של חוסר בהירות ושל חוסר יציבות. מסיבה זו מוצאים עצמם ההורים בדילמות שמעולם לא נתקלו בהן לפני כן ביחס לבעיות של המתבגרים "הנורמליים".
(ג)
ברור לכולנו שהמתבגר חווה ועובר תהליכים של שינוי, אך חשוב לזכור שהשינוי מתרחש הן אצל הילד והן אצל ההורים. בבואנו לבחון את מערכות היחסים בין ההורה למתבגר אפשר להבחין בקשר שמשתנה בהתאמה לשלושה מרכיבים:
1. קשרי הגומלין היום-יומיים,
2. הרגשות המתלווים לקשרי הגומלין,
3. אופן היכולת להבין ולתפוס את הקורה לאחר.
(ד)
אשר למרכיב הראשון, אפשר למעשה לומר, שעם הכניסה לגיל ההתבגרות יבלו הורים וילדיהם פחות ופחות שעות ביחד. מטבע הדברים ימצא עצמו המתבגר בדרך כלל מבלה שעות רבות יותר מחוץ לבית ולמשפחה. גם כשהוא בבית, הוא ייטה יותר לחפש פרטיות בחדרו תוך שיחה בטלפון עם חברים, הקשבה למוזיקה וכו'.
(ה)
מצב חדש זה יוצר למעשה שינוי בהתייחסות הרגשית של ההורה כלפי המתבגר (מרכיב 2). מהמקום שבו ההורה רוצה להרגיש דומיננטי, עוזר ובעל שליטה, ה"התרחקות" של המתבגר מאיימת על ההורה, כי הוא רוצה להרגיש עדיין דומיננטי, עוזר ובעל שליטה. האיום הזה מבוסס על הפחד: "לא זקוקים לי כמו בעבר, וזה בוודאי רק ילך ויחמיר".
(ו)
כאשר אחד המרכיבים החזקים ביותר הנמצאים בתפקיד ההורות עומד בסכנה, אמורות באופן הגיוני להופיע התנהגויות שמטרתן למנוע את איבוד השליטה ואת הפחתת תחושת הערך העצמי. כלומר בהורה חלים שינויים התנהגותיים במטרה להגן על מקומו ועל כבודו. לפיכך החשש עלול להתבטא במרכיב השלישי, שבו גם המתבגר וגם ההורה מרגישים, שהם אינם מובנים ומרוחקים זה מזה בהשוואה לתקופה שבה ילדיהם היו צעירים יותר.
(ז)
כך לדוגמה, ההורה הופך למתערב יותר ויותר במה שקורה אצל המתבגר, ולמעשה חודר (לעתים מבלי לשים לב) לפרטיותו של המתבגר (האזנה לטלפונים, כניסה לחדר מבלי לקבל רשות, ישיבה עם חבריו, שאלות חוזרות ונשנות לגבי סדר יומו וכו'). ההורה אינו מבחין שהתנהגותו גורמת להתרחקות נוספת, שבאמצעותה המתבגר מנסה בכוח לשמור על עצמאותו. המעניין הוא שבהרבה מקרים ההורה אכן לא מודע לאינטנסיביות שבה הוא "חודר" לעולמו של המתבגר, והוא מרגיש שחשוב לעשות זאת על בסיס המחשבה: "זהו גיל בעייתי, ולכן עליי לדעת יותר מה קורה כדי שאוכל להגן על ילדי". למעשה, כפי שצוין קודם, ברוב המקרים התנהגות ההורה באה להגן על רצונו להרגיש חשוב ובעל ערך.
(ח)
הקושי של ההורה מתחיל בבלבול ביחס לאופי הנוכחות ההורית הרצויה: האם עליו להיות חבר של הילד? ואם כן, איך יבטא את הסמכות ההורית? האם עליו לעמוד על דעתו ללא פשרות? בעבר די היה בכך שההורה היה קובע קביעות (לעתים באופן שרירותי) שנגזרו בדרך כלל מהתרבות הערכית של זמנו, והמתבגר היה נוטה לקבל אותן. בחברה המשתנית של ימינו ההורה אינו בטוח בכללים ובערכים שאותם הוא רוצה שילדו יפנים.
*81*
(ט)
פסיכולוגים רבים טוענים כי על ההורה להיות נוכח בחייו של ילדו כאדם וכהורה, שכן ילד שגדל ללא נוכחות הורית, מפתח חרדות וקושי בהפנמה של גבולות פנימיים. לעומת זאת הורה שנוכח יותר מדי, גורם למתבגר הרגשה של חנק ושל קושי לפתח את האינדיבידואליות שלו. הורה כזה עלול לפגוע בניסיונו של המתבגר לעצב לעצמו "זהות עצמית".
(י)
מכאן עולות כמה שאלות המטרידות את ההורה: האם על ההורה לתת לילד להיות עצמאי לחלוטין בטריטוריה שלו, כלומר בחדרו, או האם חדרו של הילד הוא חלק מהבית? האם יש לדבר תמיד עם הילד או לאפשר רגעים ארוכים של שתיקה בבית? אנו רואים שעולמו של ההורה רצוף דילמות שלא קל לפתרן ללא חשיבה מעמיקה וללא הכנה רגשית. בעבר הסמכות ההורית נבעה מעצם המבנה החברתי, ואילו כיום על ההורה להקנות לילדו את הפנמת הסמכות ההורית במאמץ חשיבתי ורגשי לא קלים.
(יא)
מן האמור לעיל עולה שעל ההורה להמשיך בטיפוח ההורות שלו תוך יחסי גומלין עם ילדו. אסור לו לוותר על פיתוח זהותו שלו כאינדיבידואל בעל אמונות, רגשות ורצונות מגובשים שאותם עליו להביע בפני ילדו. הסמכות ההורית מורכבת גם מנוכחות הורית שיש בה דיאלקטיקה (דיאלקטיקה - מקור המילה הוא מיוונית: ויכוח, חתירה אל האמת על ידי גילוי סתירות בדברי היריב. דיאלקטיקה היא טכניקה של ויכוח; שיטה של הכוונת שיחה לשם גילוי האמת) שבין ניגודים. על ההורה להיות תקיף ובלתי מתפשר בנושאים עקרוניים, אך בו זמנית להיות אמפתי לצרכיו של הילד. עליו להיות עקבי בהנחיות שהוא נותן לילדו, אך גם גמיש ולא נוקשה. עליו לאפשר לילדו חופש בטריטוריה שלו, אך לא לאפשר לו להשתמש בטריטוריה לצרכים שאינם לגיטימיים בעיניו כהורה (עישון סמים, התנהגות שבעיני ההורה היא פרועה ובלתי מקובלת וכו'). עליו להיות רגיש לצרכיו של הילד, אך גם לנסות ולהשתחרר מחרדות וממחשבות כפייתיות ביחס למה שקורה לילד. הורה טוב לא יאפשר לילדו לקבוע את הכללים, אך יחתור להיות הורה משתף ודמוקרטי.
מעובד על פי המאמרים "הורים בגיל ההתבגרות" מאת ד"ר שרגא שדה, ו"הורים ומתבגרים" מאת ד"ר ארנון לוי באתר vvww.tevalife.com.
1. א. הסבירו מהו הקושי העומד בפני הורים למתבגרים בישראל.
ב. השוו בין יחס ההורים למתבגרים בעבר לבין יחס ההורים למתבגרים כיום.
ג. מהם המרכיבים המשפיעים על מערכות היחסים בין הורים לבין ילדיהם?
2. תארו את נקודות המבט השונות של המתבגרים ושל ההורים ביחס למערכת היחסים ביניהם.
3. מהי המטרה המרכזית של כותבי הטקסט?
(1) לתאר את הקשיים עם מתבגרים ואת דרכי ההתמודדות עמם
(2) להמליץ להורים כיצד לנהוג עם ילדיהם המתבגרים
(3) להציג שאלות המטרידות את ההורים בחיי היומיום
(4) לספר על מערכות יחסים בין הורים למתבגרים
4. בפסקה (י) יש ריבוי של שאלות.
א. בחרו שאלה אחת מפסקה זו ונסחו אותה כמשפט חיווי המביע את הטענה.
ב. הסבירו מהו האפקט שנוצר בעקבות ניסוח המשפט כשאלה.
ג. מה היתרון, לדעתכם, של הצגת הדילמה באמצעות שאלה?
*82*
עשה, אל תעשה |
לטפח את ההורות, -- |
--, אין |
--, -אין |
--, -אין |
--, לא להיות נוקשה כלפי הילד |
--, -- |
--, -- |
--, אין |
לסיכום:, אין |
(1) דמותו של ההורה המתערב
(2) דמותו של ההורה האידיאל י
(3) דמותו של ההורה המתלבט
(4) דמותו של ההורה הדומיננטי
6. לפניכם קטע מתוך כתבה שפורסמה בעיתון "מעריב" בתאריך 26 באוגוסט 2004.
ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, מכנה את האינטרנט: "שדה המוקשים המודרני". הוא אמר: "הסכנות הן מרובות, החל בצ'טים... וכלה בכל האתרים או המשחקים שאפשר להוריד, שמלאים בתכנים מיניים או בתוכני אלימות נוראיים. לפעמים, באתרים תמימים יש קישור שמוביל את הילד לעולם תוכן שממש אינו מיועד לו".
א. הסבירו את הקשר בין קטע זה לבין המאמר "הורים ומתבגרים".
ציינו לאיזו פסקה במאמר אפשר לקשר קטע זה.
ב. על פי מה שקראתם במאמר ובקטע הנלווה, האם אתם יכולים להבין הורים "החודרים" לעולמו של המתבגר?
נמקו את תשובתכם.
בין המתבגרים לבין הוריהם מתנהלים ויכוחים יומיומיים: ויכוחים פוליטיים, חילוקי דעות בענייני מוזיקה, השקפת עולם וערכים חברתיים, בענייני לבוש ושעות בילוי ועוד נושאים לרוב. חילופי הדברים בין ההורים לבין המתבגרים נמשכים עד שהמתבגרים משוכנעים כי הוריהם מכירים בזכותם לדעה משלהם. כדי שמערכת היחסים תגיע ליציבות, חייבים המבוגרים להתחשב בעמדותיהם, בדעותיהם ובסגנון חייהם של המתבגרים, כאילו היו הם בוגרים נוספים במשפחה. באין שביתת נשק בנוסח זה נמשכים הוויכוחים, ואין למתבגרים בררה אלא לעזוב את הבית או להישאר בו על חשבון כישלון תהליך גידולם ועצמאותם. התפיסה הפופולרית על אודות גיל ההתבגרות קובעת תקופה זו כשלב שבו מנסים המתבגרים להגיע לעצמאות במאבקם עם ההורים המתנגדים לכך. אין אנו הבוגרים מאבדים את הצורך לקשרים חמים, קרובים ואוהבים. כדי להגיע לניתוק ולעצמאות חייבים המתבגרים לדכא הכרה מודעת מצדם בקשר התלותי בהורים עד להשגת העצמאות.
*83*
המאבק הפנימי של המתבגרים כולל את השאיפה לאישיות עצמאית ייחודית ומנותקת מן התלות המשפחתית כדי לפתח חיים משלהם. בו בזמן קיימים עדיין הצרכים הבסיסיים של התלות, החום והרצון להמשיך להיות בטיפולם של ההורים. על ההורים אם כן ללוות את המתבגרים בדרכם אל הבגרות, לתמוך בהם, לעודד אותם ולאהוב אותם.
מתוך "אנציקלופדיה להתנהגות האדם", הוצאת רביבים, 1980
לפניכם קטע מתוך המבוא לספרו של פרופ' אבנר זיו "הגיל הלא רגיל".
פרופ' אבנר זיו הוא פרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
כשהייתי בן שש עשרה בערך, אני זוכר ויכוח עם הוריי. איני זוכר על מה היה הוויכוח, אך לא אשכח את מסקנתו, שאותה הבעתי בקול רם ובביטחון גמור: "אתם ההורים, אינכם מבינים דבר". באותו הלילה חשבתי בלבי שאין הדבר כך, ובעצם אמרתי שטות. הטרידה אותי המחשבה על הסיבות שהביאוני לראות את הוריי באור שלילי. יתר על כן, חשבתי על ביטחוני בכך שהם "אינם מבינים דבר". הרי בתוך תוכי ידעתי שאני עצמי לא הייתי "מבין גדול". המחשבה על הפגיעה בהוריי הטרידה אותי לא מעט, ואני זוכר שהחלטתי אז: "הילדים שלי בגיל ההתבגרות אף פעם לא יגידו לי דבר כזה".
ייתכן שהרהורים אלה וההחלטה בעקבותיהם היו בין הגורמים התת-הכרתיים, שדחפו אותי ללמוד פסיכולוגיה. חשבתי שלא יהיה אפשר להגיד לפסיכולוג שהוא אינו מבין דבר (צריך לזכור שהייתי צעיר מאוד). למדתי פסיכולוגיה, וזה שנים אני חוקר את גיל ההתבגרות. המניע האמתי להתעניינותי בתחום זה של מדעי ההתנהגות מקורו בשתי סיבות: האחת, דאגתי התת-הכרתית, שילדיי לא יגידו לי ש"איני מבין דבר". השנייה, יש לי שתי בנות בשלבי סיום של גיל ההתבגרות, ומעולם לא שמעתי מהן את ההאשמה שרציתי למנוע. אמנם שמעתי דברים אחרים, אך "אתה לא מבין" - לא!
לסיפור האישי שלי יש מוסר השכל. אם מתאמצים להבין, לעתים מצליחים. ההבנה הזאת מורגשת גם אצל הצד השני, וייתכן, שבעקבותיה גם המתבגרים עשויים להתאמץ יותר כדי להבין את המבוגרים.
מתור "הגיל הלא רגיל", הוצאת פפירוס, 1992
כתבו מאמר על אחד מן הנושאים שלפניכם (בהיקף של כ-500 מילים).
(ייפוי כוח זמני (באישור אימא))
אבא מתווכח עם עדי (5): "תעשה את זה, כי אני מחליט!"
הדר (3.5) מחזק את אבא: "נכון! כשאימא לא נמצאת, אבא מחליט!"
מתוך קבוצת הפייסבוק "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם"
1. מערכת היחסים שבין הורים לילדיהם היא מורכבת ורבת פנים, במיוחד כשמדובר בילדים מתבגרים.
כתבו מאמר טיעון, ובו דונו בבעיות העולות מתוך מערכת היחסים שבין הורים לילדיהם המתבגרים. במאמרכם הציגו את הסיבות לבעיות והציעו דרכים לפתרונן.
2. בני נוער שואפים לא פעם לעצמאות.
כתבו מאמר טיעון, ובו הסבירו מה טומן בחובו המושג "עצמאות" מנקודת ראותכם, מהן הדרישות שלכם לעצמאות מצד הוריכם, נמקו את מאמרכם והביאו דוגמאות לדבריכם.
3. "אתם, ההורים, אינכם מבינים ד בר".
כתבו מאמר תגובה לפרופ' אבנר זיו. במאמרכם הציגו את הטענה המרכזית המוצגת בדבריו, הביעו את דעתכם עליה ונמקו אותה.
תוכלו להיעזר במאמרים שקראתם או לקרוא קטעי מידע נוספים להרחבת ידיעותיכם בנושא.
*84*
קראו את הטקסטים ובצעו את המשימות שאחריהם.
(א)
325 מיליון משתמשים רשומים בפייסבוק בלבד, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, וחצי מיליון נוספים מצטרפים אליה כל יום. עוד מאות מיליונים נמנים עם רשתות חברתיות נוספות כמייספייס ואחרות. הופעתן של הרשתות האלו משום מקום, צמיחתן המטאורית והפיכתן לחלק מחיי היומיום של מאות מיליונים ברחבי העולם הן אחת התופעות המכוננות של האינטרנט בעשור החולף.
(ב)
הרשתות החברתיות הראשונות הופיעו כבר בשנות ה-90, אבל הפריצה הגדולה בתחום התרחשה עם נסיקתה של הפייסבוק שנוסדה ב-2006, והפיכתה לשליטה הבלתי מעורערת בעולם הרשתות החברתיות ברוב חלקי העולם, לרבות ישראל.
(ג)
ימיה הראשונים של פייסבוק לוו בשאלה הנצחית: מה לעזאזל עושים שם? משתמשים ניסו להבין את הרשתות החברתיות כטכנולוגיה בעלת תכלית או מטרה. אבל הרשת החברתית הציגה היגיון חדש משלה, שלא היה מבוסס על פונקציונליות (שימושיות), אלא על הדוניזם (הנאה לשם הנאה, נהנתנות). פייסבוק נהפכה לסוג של מסיבה המונית. בניגוד לניסיונות המקרטעים לקיים מסיבות בעולמות וירטואליים כמו בסקנד לייף, המסיבה בפייסבוק לא הושתתה על זהותם הווירטואלית של החברים שלה, אלא דווקא על זהותם האמתית. זו הייתה אחת הבשורות העיקריות של פייסבוק.
(ד)
פייסבוק מציגה סדר חברתי וירטואלי התואם את הסדר החברתי האופייני. הפעילויות הבסיסיות של החיים החברתיים נהפכו לפעילויות ברשת החברתית: להכיר אנשים חדשים, לדבר (לכתוב שורת סטטוס), להקשיב ולענות (לקרוא שורות סטטוס ולהגיב להן), להעיר (על תמונות, שורות סטטוס ועוד), לראות (להציץ באלבומים של אחרים) ולהיראות (להציב אלבום משלך) ועוד.
(ה)
העולם החברתי כולו משוכפל בפייסבוק, ובחוגים מסוימים נהפכה השאלה "אין לך פייסבוק?" למקבילה של השאלה "אין לך סלולרי?". מי שנשארו בחוץ, מודרים מחלק שלם של החיים החברתיים ולא פעם נחשבים לסנובים. כרגע תופסת פייסבוק את המקום השני ברשימת האתרים הפופולריים.
(ו)
מהו הסוד של פייסבוק? נראה שהיא מספקת בצורה המשוכללת ביותר אי-פעם צורך בסיסי ועמוק של בני האדם: הצורך בתשומת לב. פתאום לכל אחד יש זכות דיבור, וכולם רואים את כל מה שאמרת. להגיב על משהו שמישהו אחר כתב, נהפך למקבילה של ליטוף. זה נעים, ופתאום כולם מתלטפים. הצורך בתשומת לב ובהסחות דעת קלות, שמלובה על ידי הממשק ההיפר-קישורי של האתר, גורם למשתמשים להיכנס אליה עוד ועוד. וגם אם חלק מהמשתמשים מנסים להתנתק מהרשת או לפחות להגביל את השימוש בה, גרף ההתחברויות לפייסבוק ממשיך לטפס מעלה וצפוי לעבור את מחצית המיליארד בשנה הקרובה. פייסבוק הייתה למציאות החברתית החדשה, והתחרות למי יש יותר חברי פייסבוק, נהפכה למקבילה של התחרויות הפופולריות מהתיכון.
(פייסבוק הוא אתר אינטרנט שהוקם ב-2006 על ידי מארק צוקרברג וחבריו בהיותם סטודנטים.
במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב מקובל לחלק בשנה הראשונה "Face Book", ספר המכיל את תמונות הסטודנטים כדי שיוכלו להכיר טוב יותר זה את זה. מכאן שם האתר. האתר זמין ביותר מ-70 שפות, יש לו כמיליארד משתמשים, והוא האתר השני הנצפה ביותר באינטרנט.)
*85*
(ז)
החל מתחילת שנות האלפיים הרשתות החברתיות באינטרנט הפכו את כולנו למרושתים, ובמקביל השתנה השדה החברתי. טכנולוגיות ישנות, כמו הטלפון והמפגש החברתי, אפשרו לשמור על קשר רציף ויומיומי עם עשרות ספורות של אנשים לכל היותר. הטכנולוגיות החדשות שמציעות הרשתות החברתיות, מאפשרות שמירה על קשר עם מספר הולך וגובר של בני אדם המציפים את מסך המחשב שלנו בשפע עדכוני סטטוס. התחושה שמתעוררת היא שיש לנו קשר עם מספר חסר תקדים של אנשים, יותר מאלה שאנחנו מכירים. האנתרופולוג רובין דנבר חישב ב-1992, שהקבוצה החברתית הטבעית שאדם מסוגל לשמור אתה על קשר בעל משמעות, מונה לא יותר מ-150 איש ואישה; כעבור עשור וחצי גילה החוקר אדם אקאר כי מספר החברים הממוצע בפייסבוק גדול פי 1.5 מזה שבחיים האמתיים.
(ח)
זה לא שכל 400 חברי הפייסבוק נהפכו פתאום לחברי נפש, אבל מרכז הכובד של מושג החברות און-ליין שונה מזה של מושג החברות הישן. המאמר הסוציולוגי הקלסי של מארק גרנובטר מ-1973 "עוצמתם של קשרים חלשים", טוען, שכאשר מחפשים עבודה או דירה או רוצים להפיץ בשורה או אופנה, החברים הרחוקים חשובים יותר מהקשרים עם אנשים קרובים. פייסבוק, שבה רוב החברים נמנים עם המעגל הרחוק, ניצלה תכונה זו והפכה לדרך אידיאלית למצוא עבודה, דירה או אירועים חברתיים.
(ט)
וכך, יש עכשיו שני סוגים של חברים: מושג החבר הישן של העולם שמחוץ לרשת, ולצדו מושג החברות החדש, האנונימי, לפעמים המעשי של פייסבוק. המילה "חבר" מתארת את כל מי שמכירים, ואפילו אנשים שלא מכירים, שצופים מהצד על חיי המשתמש. הדף האישי של פייסבוק הוא הקצנה של מגמות שהתחילו כבר עם הופעת הבלוגים והפכו כל גולש לעורך מגזין. בעולם החדש שורת הסטטוס מחליפה את המגרה. כל גולש מפרסם עדכוני סטטוס וקישורים מומלצים מפרי עטו ויוצר מעין מהדורת מגזין של העולם הפרטי שלו. החברים נהפכו לצופים ולטוקבקיסטים של המגזין הווירטואלי שהוא אתה. פתאום כל אחד נהפך לאוטר (אוטר (בעברית יצגן) - דמות של משתתף בעולם הווירטואלי של משחק מחשב קבוצתי.).
(י)
התפקיד העיקרי של רשתות חברתיות הוא להשיב את הקהילתיות שאבדה. הרשת החברתית אכן השטיחה מחדש את המידור והריבוד (חלוקה לשכבות חברתיות) שנוצרו בעולם המודרני. בעולם ההוא עולמו החברתי של האדם נחלק לכמה אזורים נפרדים זה מזה: עבודה, משפחה וחברים. הרשת החברתית התיכה את כל הקבוצות הללו למשפחה אחת המצויה במישור אחד, והוסיפה עוד קבוצה אחת שהייתה קודם לכן לגמרי מחוץ לתמונה: החברים לשעבר.
(יא)
כור ההיתוך הזה יצר תופעות משעשעות למדי. פתאום החברים מבית הספר היסודי יכולים לראות מה עשית בשישי בערב, ובת הדודה יכולה לראות מה החברים כותבים לך על הקיר. בעולם החדש כולם יכולים לראות את אלבומי התמונות שלך וגם את אלו של החברים שלך, שצילמו אותך שיכור במסיבה. המדיום החדש יוצר אפוא את התנאים האידיאליים למציצנות. אבל אם פעם זו הייתה בושה, הרי עכשיו כולם יכולים, ובמידה רבה מוזמנים, לעיין באלבומי התמונות. ההצצה באלבומים של אנשים זרים - הטיול האחרון של חבר שלך מהצבא, או מסיבת רווקות של מישהי שהכרת בתיכון - נהפכה לאחד הבילויים הנפוצים של הגולשים בפייסבוק. לא זו בלבד שכולם נהפכו למציצנים ברשות,
אלא שהמציצנות נהפכה לבררת המחדל של התרבות.
(יב)
פייסבוק נהפכה לסמל של אובדן הפרטיות, והנושא הפך לאחד הדיונים הבוערים ביותר ברשת. למרות זאת לא כולם מתרגשים מאובדן הפרטיות, ויש שאף רואים זאת באור חיובי: "פייסבוק מאפשרת בחירה מדוקדקת של רמות פרטיות והגדרה של קבוצות שיוגבלו, אבל כל כך מעט אנשים משתמשים בזה", מסבירה כרמל וייסמן, דוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטה העברית, "שיתוף המידע ברשת הפך לדרך חיים גם לאנשים שאינם רגילים לכך, וגרם לכולנו להיפתח. נהיה לנו פחות אכפת, והתברר לנו שהשד אינו נורא כל כך, ואולי אפילו נחמד. ההסתרה והמידור דורשים כל כך הרבה מאמץ נפשי, לעומת זאת ההתמסרות הזאת, המביאה להכרה ש'לעזאזל, לכולם זה קורה', יש בה הקלה אמתית".
*86*
(יג)
"השיתוף תורם גם לאותנטיות ולזהות שלנו כבני אדם. אנחנו מופיעים בפני קהלים מגוונים משלל מסגרות. אנחנו מציגים את עצמנו בנוכחותם בצורה שונה. פתאום זה בלתי אפשרי. כולם פה ביחד בפייסבוק שלך. אולי דווקא החשיפה מביאה אותנו לפרסם רק את הדברים שאנחנו באמת עומדים מאחוריהם. יש כאן אפשרות מדהימה להיות אמתיים יותר וחופשיים יותר באמצעות היותנו גלויים".
(יד)
אז האם אנחנו צריכים להפסיק לפחד ולהתחיל לאהוב את העולם החדש נטול הפרטיות? אין לנו הרבה בררה. הפרטיות היא תופעה מודרניסטית, ופייסבוק היא שלב ראשון במעבר לעולם שבו נחיה ללא פרטיות ונאהב את זה. התכוננו!
מעובד מתוך עיתון "הארץ", 5 בדצמבר 2009
1. א. מהי הטענה המרכזית של המאמר?
(1) רשת הפייסבוק מציגה סדר חברתי וירטואלי התואם את הסדר החברתי האופייני.
(2) התפקיד העיקרי של רשתות חברתיות הוא להשיב את הקהילתיות שאבדה.
(3) בשל יתרונותיה הרבים של רשת הפייסבוק אובדן הפרטיות אינו נורא, אלא להפך.
(4) הפופולריות של הפייסבוק גבוהה מסיבות רבות ומגוונות.
ב. (1) היכן מוצגת במאמר הטענה המרכזית? (ציינו שני מראי מקום)
(2) מדוע לדעתכם הציג הכותב את דבריו במקומות אלו בטקסט?
2. מבין ארבעת המשפטים שלפניכם העתיקו למחברתכם רק את זה העונה, לפי המאמר, לשאלה שהכותב שואל בפסקה (ג): "מה לעזאזל עושים שם?"
(1) רשת הפייסבוק היא רשת חברתית שנועדה לספק לחבריה תכלית או מטרה.
(2) הפייסבוק מספקת לחבריה פתרונות פרקטיים.
(3) בפייסבוק יש מסיבות וירטואליות המוניות ואנונימיות.
(4) בפייסבוק יוצרים עולם חברתי חדש המבוסס על זהותם האמתית של חבריה.
3. א. מהי הטענה בפסקה (ו)?
ב. במאמר טיעון יש כמה דרכים לבסס את הטענה. כיצד הכותב מבסס את הטענה בפסקה (ו)?
(1) הדגמה (2) פירוט (3) הסבר (4) השוואה
4. המושגים "חבר" ו"קהילה" קיבלו בפייסבוק ביטוי שונה במקצת. ציינו, לפי המאמר, את השינויים שחלו בשני המושגים האלה: "חבר" ו"קהילה" - שינוי אחד לכל אחד מהם.
5. א. לפי הפסקות (יב)-(יד), מהן שתי המעלות העיקריות שיש לפייסבוק?
ב. כדי לנמק את טענתו הכותב מצטט את דבריה של כרמל וייסמן (פסקה (יב)). לשם מה הכותב מצטט את דבריה?
*87*
ל"חבר" הרבה משמעויות: בן זוג, מישהו שיוצאים אתו באופן קבוע; אדם אהוב שנהנים להיות אתו; אדם אחר, הזולת; אחד הדומה או השווה לו (לא חייב להיות בן אדם); מי ששייך לחברה, לארגון, למוסד; שותף לעבודה, לעסק, ללימודים וכד'; עמית; כינוי שנהוג להוסיף לפני שמו של אדם כאות לרעיון השוויוניות המעמדית ועוד. אף לא אחת ממשמעויות אלה היא "חבר" (Friend) בפייסבוק, כי לא מדובר ב"חבר", אלא ב"מחובר" או "מורשה": אישור חברות בפייסבוק (וברשתות חברתיות אחרות) משמעו הרשאה לפרסם תכנים אצל "המחובר" / "המורשה", ולקרוא תכנים שהוא מפרסם. לכן אמור מעתה: "יש לי 56 מחוברים בפייסבוק, והם יכולים לצפות בתכנים שלי, ואני בשלהם". ובקשר ל"חברים" - לך חפש אותם במקום אחר, אך לא בפייסבוק, כי שם לא תמצא חבר.
מעובד מתוך האתר: מתקוונים לאתיקה, 13 בדצמבר 2011
שאלות (דו-שיח טקסטואלי (דו-שיח טקסטואלי - שאלות המקשרות בין טקסטים שונים ויוצרות מעין דו-שיח (דיאלוג, התכתבות, התייחסות) בין הטקסטים.)).
1. מהי הטענה של הכותב, אברום רותם, בפסקה שלעיל?
2. באיזו דרך בחר אברום רותם כדי לבסס את טענתו?
3. הטקסט כתוב בנימה אירונית. בעזרת איזה אמצעי לשוני הכותב יוצר נימה זו?
4. כיצד לדעתכם היה הכותב, עידו הרטוגזון (טקסט א), עשוי להגיב לטענתו של הכותב, אברום רותם?
הוכיחו את דבריכם מתוך מאמרו.
5. קראו את שתי הכותרות של שני הטקסטים.
(1) מה משותף לשתי הכותרות?
(2) מהם האמצעים הלשוניים בכל אחת מן הכותרות, ולשם מה הכותבים השתמשו בהם?
לפני כמה ימים מישהי קראה לי "חייזר". היו לה הסיבות שלה, אבל כאשר חשבתי על זה הגעתי למסקנה שהיא צודקת. אני חייזר. ובכלל, הקשר בין חובבי המחשבים לחייזרים הוא קשר ותיק, עמוק וחם. זה התחיל במשחקי הווידיאו שרבים מהם ממקמים את הגיבורים בסביבה חייזרית. בסביבה זו השחקן צריך להתמודד עם יצורים מהחלל החיצון המאיימים להשמיד אותו, את כדור הארץ או את היקום כולו - תלוי כמה קפה שתה מפתח המשחק כשהגה אותו. בשנים האחרונות התפתח ז'נר יותר ידידותי כלפי החייזרים, ומיצג בולט לכך הוא היישום ב"פייסבוק" שפותח על ידי ישראלים וקורא למשתתפים "להציל חייזר" מפני השמדה. איך אפשר לסרב לכזו בקשה? (אני סירבתי, אבל אני סוציומט).
ב-1999 נפתח באינטרנט הפרויקט הראשון שקרא לגולשים לתרום את כוח המחשוב העודף שלהם לטובת מיזם, שמטרתו איתור קולות מהחלל החיצון שעשויים להצביע על אינטליגנציה. אם נמצא אותות כאלה, זו תהיה הוכחה מרשימה לטענה שאנחנו לא לבד ביקום. מיליוני גולשים מרחבי העולם תורמים את כוח המחשוב שלהם לפרויקט, אבל העובדה שעד עתה לא הופיעה כותרת ראשית בעיתון שדיווחה "אי-טי כאן!" מלמדת שבינתיים המאמצים לא נשאו פרי. זה לא הפריע למנהלי
*88*
הפרויקט לפרסם שוב קריאה נואשת לגולשים שעדיין לא הצטרפו לפרויקט, להצטרף אליו. אפשר לראות בפרויקט סמל לדברים רבים: סמל של שיתופיות שפורחת ברשת ומאפשרת לאנשים לתרום ידע, קובצי מוזיקה או כוח מחשוב למטרות שונות; סמל לקדמה שרותמת את הטכנולוגיה לטובת היקום; אבל נראה לי שהסיבה שמצליחים לשבות את דמיונם של כל כך הרבה גולשים היא הרבה יותר פשוטה: החיפוש בחלל מזכיר להם את הסיבה שהם מבלים כל כך הרבה זמן בגלישה באינטרנט - הם מחפשים. הם מחפשים תשובה לשאלה, מחפשים משחק להעביר אתו את הזמן, ובחודשים האחרונים הם מחפשים מכרים ברשתות חברתיות. חיפוש החייזרים הוא החיפוש האולטימטיבי של חבר רחוק שאבד אתו הקשר והגיע הזמן לחדשו. אז אם בא לכם לפנטז שהמחשב שלכם יהיה זה שימצא את החייזר הראשון, היכנסו לפרויקט ואלי ולשאר החייזרים שמחפשים ת'חברים שלהם.
מעובד מתוך כתב ב"ידיעות אחרונות", 9 בינואר 2008
1. א. מהי עמדתו של הכותב ביחס לנושא המוצג בכתבה?
ב. הוכיחו את דבריכם מהפסקה האחרונה.
2. א. מהי הנימה העולה מן הכתבה? הביאו דוגמאות שבאמצעותן הכותב משתמש בנימה זו.
ב. במה תורמת נימה זו לטקסט?
כתבו מאמר על אחד מן הנושאים שלפניכם בהיקף של כ-500 מילים.
1. תחום הפרטיות ברשתות החברתיות - יש הטוענים שבניגוד למבוגרים שבינינו, גדל כיום דור, שמאמין שכדי להיות מפורסם כל האמצעים כשרים. הוא מוכן לשם כך לחשוף עצמו ללא גבולות, הוא אינו נרתע מאובדן הפרטיות, ומתעלם מהמחיר הכבד שהוא עלול לשלם על התנהגות זו.
כתבו מאמר טיעון, ובו הציגו עמדה ברורה כלפי מגמה חברתית זו. נמקו את דבריכם, ובססו אותם על דוגמאות.
2 מושג החברות מאחורי הרשת - איש הטלוויזיה האמריקאי ג'ימי קימל מזהיר, כי ריבוי חברים בפייסבוק הורס את החברות: "חברות היא דבר מקודש, והפייסבוק הורס את זה".
כתבו מאמר תגובה לג'ימי קימל.
במאמרכם הציגו את הטענה המרכזית המוצגת בדבריו, הביעו את דעתכם עליה ונמקו אותה.
3. בחרו באחד משלושת הטקסטים שקראתם, וכתבו מאמר תגובה לאחד האנשים שדעותיהם הוצגו בטקסטים. במאמרכם הציגו את הטענה המרכזית המוצגת בטקסט שבחרתם, הביעו את דעתכם עליה ונמקו אותה.
תוכלו להיעזר במאמרים שקראתם או לקרוא קטעי מידע נוספים להרחבת ידיעותיכם בנושא.
*89*
קראו את הטקסטים ובצעו את המשימה שאחריהם.
סלפי הוא דיוקן עצמי המצולם באמצעות מצלמה דיגיטלית או טלפון סלולרי. הצילום מתבצע כאשר המצלם אוחז במצלמה רחוק ככל האפשר מפניו או באמצעות צילום מראה. תצלום מסוג זה בדרך כלל כולל את המצלם לבדו או מספר מצומצם של אנשים או אובייקטים לצדו. השימוש הראשון במילה "סלפי" שנגזרה מהמילה האנגלית "self" שפירושה "עצמי", נעשה ככל הנראה בפורום אוסטרלי בשנת 2002.
ימי הסלפי הם כימי המצלמה. במוזאונים ובאוספים יש תמונות עצמיות מאמצע המאה התשע עשרה. יש החושבים, כי את תמונת הסלפי הראשונה צילם הצלם האמריקאי, רוברט קורנליוס, כשצילם את עצמו בשנת 1839 . את תמונות הדיוקן העצמי מייחסים לתקופת שנות ה-80 של המאה התשע עשרה, שהיו בה מצלמות בעלות מנגנון השהיה, שהקלו על צלמים לצלם את עצמם, מאחר שהייתה להם שהות מספקת להתארגן לצילום. עם התפתחות המצלמות הנישאות בראשית המאה העשרים הצילומים העצמיים נעשו קלים יותר, וככל שאמצעי הצילום נעשו נפוצים וזולים יותר, כך התרבו הסלפיז. ההתפתחויות הטכנולוגיות שהתרחשו במאה העשרים ואחת - מעבר לשימוש במצלמות דיגיטליות ובמצלמות שבניידים והתפתחות הרשתות החברתיות - הפכו את צילומי הסלפי לפופולריים. הצילום הדיגיטלי, במיוחד באמצעות הטלפון החכם, הפך את התופעה למגפה של ממש. מיליוני בני אדם מתעדים עצמם בפייסבוק ובאינסטגרם וחושפים את תמונותיהם לאלפי ואפילו למיליוני בני אדם, ומילון אוקספורד אפילו בחר במילה שמייצגת את התופעה כמילת השנה שלו. התופעה הזו היא הפופולרית ביותר בעולם התרבות והפנאי בעשור השני של המאה העשרים ואחת. "אני די מכור לדבר הזה", אומרים רבים מעולם הבידור. ואכן סקר של חברת סמסונג מגלה כי כ-30 אחוזים מתמונות הצעירים הן "סלפי", מילה שהאקדמיה לעברית עדיין לא הצליחה לעברת.
ומהי המשמעות של התמונות העצמיות שעולות לרשת מדי יום? יש החושבים - אם אני מצלם את עצמי, משמע אני קיים.
מעובד מתוך מקורות שונים
בשבילי, כמי שמשתמש בצורה מדודה בפייסבוק, באינסטגרם או בטוויטר, סלפי הוא לא יותר מאשר אמצעי לשתף חוויה, למשוך מעט תשומת לב מהסביבה ולהתבטא, כפי שלא הייתי מעז להתבטא בצורה בלתי אמצעית. בעולם שלנו, שבו הרשתות החברתיות הפכו להיות חלק מחיינו, אין סיבה להישאר בחוץ. מבחינתי, זה הדבר הכי קרוב לחמש עשרה דקות של חשיפה, של תהילה שכל אחד שואף להגיע אליהן. תמונה אחת מהמצלמה האחורית של המכשיר, שתיים-שלוש לחיצות נוספות על מסך המגע, וכבר 100, 200, 500 אנשים משתתפים אתי בחוויה, עושים לייק, מפרגנים. רשת חברתית בשיא היעילות שלה. ואם אני מדבר על חשיפה, לפעמים אני חש בדיוק להפך - אני רוצה את הלבד. מאחר שהרשתות החברתיות נותנות לנו את התחושה שאנו כל הזמן "מחוברים", לא פעם אני חש כי אני רוצה להתנתק. פשוט להיות לבד, עם עצמי. ברגעים אלה אני מצלם את עצמי ושולח למי שאני באמת רוצה, למי שאני מרגיש שהוא באמת אוהב אותי, אכפת לו ממני, גם כשאני רוצה להיות לבד. מה שחשוב הוא הגבולות. הכול עניין של מינון ושל בחירה אישית. אני בוחר מתי לצלם, למי לשלוח, איזה צילום ראוי ואיזה לא. אינני מפרסם כל דבר, אלא בוחן רק את התמונות שראויות לעלות לרשת. ובזווית חברתית רחבה יותר - הסלפי והרשתות החברתיות יכולים לא פעם לחשוף בפני ההורים את העולם שבו הילד שלהם חי, ולזהות בדרך זו אם הילד במצוקה כלשהי או מקבל סטטוסים מטרידים. תופעת הסלפי אינה פסולה כל עוד אנו שולטים בה, כל עוד איננו עדים לחשיפה שאינה מוסרית. אם מקפידים על שימוש מושכל ומבוקר ללא ניצול לרעה, אין בסלפי כל רע.
רון רייז (מפורסם באדיבותו של רון רייז)
*90*
הסלפי הוא טרנד הנמצא בתאוצה מסחררת, ודווקא בשל כך הוא מתחיל להימאס. ברגעים אלה ממש תופעת הסלפי מתפשטת כמו כדור שלג ענק המתגלגל ביקום של אפליקציות ושל רשתות חברתיות ובולע כל מה שנקרה בדרכו: ידוענים, אנשי תקשורת, גברים, נשים, צעירים וזקנים. כדור השלג הזה בסופו של דבר יאבד מהאנרגיה שלו וייעלם. הגסיסה הזאת יכולה להימשך שנה או אפילו שנתיים. זה הזמן הדרוש לחלון ההזדמנויות שיש לכרישי השיווק כדי להתנפל על התופעה ולסחוט ממנה את מקסימום הרווח האפשרי. אז למה בעצם אני חשה לא בנוח עם התופעה הזאת?
הסלפי התחיל עם הרבה כוונות טובות - אנשים מצלמים את עצמם במצבים מסוימים ושולחים את התמונות למשפחה, לחברים. אבל ה"סלפי" התקלקל בדרך וגרם לנו לסטות מן המסלול, ועכשיו הוא מוביל אותנו לדרכים שלא התכוונו להגיע אליהם. הסלפי גרם לנו לאבד בדרך את הרומנטיקה שהייתה פעם, הרומנטיקה שבינו ובינה (ולא בינו, בינה ובין כל שאר החברים), את תחושת המסתורין ואת הפגישה העיוורת (הרי בוודאי יש לו / לה תמונות ברשת), את הפרטיות ואת האינטימיות האישית והמשפחתית. תופעת ה"סלפי" המככבת באינסטגרם, בפייסבוק ובכל הרשתות השונות הרסה מזמן את האינטימיות שלנו. אנשים מתעדים את עצמם בכל רגע מחייהם: בבוקר, בערב, באמצע ארוחה או כשהם עם המשפחה. הסלפי גרם לנו לשכוח את הזוגיות, את המשפחה, את החוויה, את החיים. אנשים נוסעים לטייל בחיק הטבע, אך מקדישים את מרבית זמנם לצילום עצמי במקום ליהנות מן הנוף. הם מתעלמים מהסובב אותם - מהטבע, ובעיקר מהשקט סביב. מכל הנוף ומכל החוויה האישית הם נשארים עם תמונה, דיוקן עצמי ומאות אנשים שחדרו לעולמם האישי. ואני שואלת את עצמי שוב ושוב - למה אנו מתעקשים לשתף את כל תושבי היקום בכל מה שאנו עושים? למה כולם צריכים להיחשף לכל פרט ופרט בחיינו, מה עשינו, איפה היינו? למה...?
לינוי כהן (מפורסם באדיבותה של לינוי כהן)
בחרו אחד מן הנושאים שלפניכם וכתבו מאמר בהיקף של כ-500 מילים.
1. הטקסטים שקראתם מתארים את פניה השונים של תופעת הסלפי.
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את עמדתכם בנוגע לתופעה זו, נמקו אותה ובססו את דבריכם על דוגמאות.
2. בחרו באחד הטקסטים שקראתם, וכתבו מאמר תגובה לכותב / כותבת.
במאמרכם הציגו את הטענה המרכזית של הטקסט שבחרתם, הביעו את דעתכם עליה, בססו אותה ונמקו אותה באמצעות דוגמאות מתוך ניסיונכם האישי או מכלי התקשורת.
תוכלו להיעזר בטקסטים שקראתם או לקרוא קטעי מידע נוספים להרחבת ידיעותיכם בנושא.
*91*
קראו את הטקסטים ובצעו את המשימות שאחריהם.
לפני כשבוע קיפח נהג אוטובוס את חייו בעקבות קטטה עם נהג מונית. תופעה זו נהוג לכנות "תסמונת הפתיל הקצר של הישראלי המצוי". זה שנים אחדות הפתיל הזה הולך ומתקצר, והופך את החברה בישראל לזירה של פצצות מתקתקות. כל מי שנוסע בתל אביב במכונית, חווה את התסמונת הזו על בשרו מדי יום. נהגים יוצאים לכביש כמי שיוצאים לקרב הישרדות; מי יגיע ראשון, מי יזכה בנתיב, מי ייקח למי את הזכות להשתלב בתנועה, מי יזנק ראשון, ובסופו של דבר: מי ינצח בקרב על הדרך. נהגים רבים פיתחו מיומנויות הישרדות משוכללות ביותר. הם יודעים לנווט את דרכם ביעילות רבה בין נתיבי הג'ונגל העירוני, אבל במקרים רבים הם גם מגיבים בתקיפות רבה. הם אגרסיביים, הם אינם מתחשבים, והם יודעים לקלל. אי אפשר לדון בבעיית האלימות בכבישים בנפרד מסוגיית הפתיל המתקצר. מדובר בתסמונת שבאה לידי ביטוי בכל תחומי החיים בישראל, כמעט בכל מקום. אנשים כאן עצבניים, אינם סבלניים, נרגנים, ובעיקר אינם מכבדים זה את זה. ברוב המקרים, למרבה המזל, זה לא נגמר במוות, אלא סתם בשחיקה מתישה, שמורגשת במיוחד אחרי ביקור במקום נעים יותר שמצריך דרכון. תסמונת הפתיל הקצר היא תופעה תרבותית, שצריך לתת עליה את הדעת לא רק בעניין הכבישים, אלא בכל תחומי החיים: איך לכבד את האחר למרות שהוא עשה טעות. איך לכבד אותו בשעה שהוא מוריד עכשיו נוסעים ומפריע לי לעבור בדרך. איך להיות קצת יותר מכוון לזולת, ופחות תקוע בצרכים המידיים של עצמי, ואיך לנשום עמוק ולהבליג עוד דקה לפני שהפתיל הזה מתפוצץ לכולנו בפרצוף.
הדרך היחידה להתחיל להתמודד עם התסמונת הקשה הזאת היא באמצעות חינוך והסברה. עוד לפני ההמנונים והדגלים, עוד לפני גאוות המקום וההיסטוריה צריך ללמד מגיל רך שיעורים בסיסיים בכבוד הדדי בין אנשים. אין דרך אחרת, ודאי לא הדרך של תשדירי ההפחדה נגד תאונות או איומי האכיפה של משטרת ישראל. כאן צריך טיפול הרבה יותר עמוק, שנוגע בשאלות זהות וערכים בסיסיים שהלכו קצת לאיבוד בזמן האחרון.
מעובד על פי מאמר ב"מעריב", 14 בינואר 2002
למה בני הנוער שלנו אלימים? הסיבות רבות. החברה הישראלית סובלת מתנאי קיום שאינם ניתנים לשינוי. התנאים האלה מובילים ל"אלימות מוצדקת". האלימות "המוצדקת" סופה שהיא מתבטאת באופן היחסים שבין אדם לחברו.
יש בחברה הישראלית גורמים מעוררי אלימות שאפשר לאתר אותם על יסוד השוואה בין ישראל לחברות אחרות:
1. הגורם הקשה מכולם הוא שישראל היא חברה הנמצאת במצב מלחמה.
2. ישראל היא ארץ הגירה. ארצות הגירה אלימות יותר מארצות שאוכלוסייתן יציבה.
3. ישראל היא חברה מוכת אבטלה.
4. חברות העוברות במהירות מאורח חיים מסורתי לאורח חיים מודרני, אלימות יותר.
5. חברות הנתונות לתהליכי עיור מהיר, אלימות יותר.
6. האוכלוסיות מגוונות מבחינה תרבותית. בליל התרבויות גורם לכך שהבריות מתקשות לפענח את צופני ההתנהגות של זולתם.
כל הגורמים הללו מעוררים אלימות. לאמיתו של דבר, נותר רק להתפלא מדוע אין אנו אלימים יותר.
*92*
אין אנו יכולים לשנות את רוב הגורמים מעוררי האלימות האלה, שהרי לא נעקור את מדינת ישראל מהמזרח התיכון, לא נעצור את ההגירה של העולים החדשים לארץ, לא נפזר את הערים ולא נצליח לגבש תרבות אחידה של כל העדות החיות בארץ, אלא במהלכם של דורות אחדים. גם אכיפת החוק היא תרופה מפוקפקת. מעולם לא התרפאה חברה מאלימותה באמצעות שוטרים ובתי כלא. ומה אפשר לעשות? את התשובה נמצא בהתבוננות באזרח הישראלי, שאחד ממאפייניו הוא הערצת הספונטניות והבוז לאיפוק. לעתים קרובות אנו משבחים את עצמנו על הישירות הבוטה, על היעדר סגנון שהוא הסגנון האופייני לנו, על קוצר הרוח הנתפס כערנות, על הצעקנות ועל היעדר היכולת להקשיב. התנהגויות אלו נראות לנו כמתאימות לאדם המשוחרר שאינו מכבד את המוסכמות. זוהי תמונת היהודי החדש שהיפוכו הוא המשכיל היהודי ההססן, "הגלותי". עוד דימוי ישראלי הוא "האיש העומד על זכויותיו". העלבון החריף ביותר במילון העברי הוא "פרייר", כלומר מי שאינו שומר על מעמדו ומרשה לחבר שלו לרמותו ולהשפילו. כדי להימנע ממעמד ה"פרייר" צריך להגיב מיד, במלוא התוקף ואפילו בהגזמה המובילה מיד להחרפת העימות. התרבות הישראלית מלגלגת על הפתגם "אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו". בית הספר הוא כמעט המקום היחיד שבו יכולה החברה המאורגנת להשפיע על תכונותיה שלה, ולכן נדרשת תכנית לימודים שתאמן את החניך לכבוש את הכעס. אני מדבר על אימונים, ולא על הטפות מוסר.
הנה כמה רעיונות:
1. חוסר ידיעת השפה מוביל לאלימות, כי בהיעדר מילים נפגעת החשיבה, ובהיעדר יכולת לדבר על הכעס היד מתקמצת לאגרוף. צריך לאמן את התלמידים לדבר על הכעס, להעלות טיעונים כדי שיוכלו להביע את עצמם, ולהפוך את כישרון הדיבור למקצוע לימוד.
2. ההשפלה מחוללת אלימות, וההבלגה מונעת אלימות. יש לטפח את יכולת ההבלגה באמצעות סדנאות שבהן יוטל על התלמיד להתמודד עם העלבונות שיאמרו לו חבריו. אפשר להפוך את כיבוש היצר לספורט אופנתי, וה"פרייר" יהיה דווקא זה אשר אין בכוחו להבליג.
3. אנשים בעלי סף כאב נמוך ואנשים חסרי ביטחון בגופם נוהגים להגיב באלימות קשה על אלימות קלה. התרופה לכך היא הקהיית הרגישות לסבל גופני. קרב מגע הוא אמצעי מצוין לחיזוק הגוף והסיבולת, כי הוא מלמד את העוסקים בו לספוג כאבים, ליפול ולהתאושש ולהגיב בסימולציה של אלימות בלי לפגוע פגיעה של ממש בזולת.
מקום הפרסום אינו ידוע לנו, 13 ביוני 2009
שליטה בכעסים / אריאלה מלצר
אריאלה מלצר היא מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת.
(א)
כולנו נתקלים מדי יום במצבים המעוררים בנו כעס ותחושות לא נעימות הנלוות אליו. חלקנו מצליחים להתמודד אתם ביעילות, ברוגע ובשקט ומוצאים דרך לתיעול הכעסים. חלקנו מתקשים להישאר שלווים ומבטאים את כעסינו בהתפרצות ובאיבוד שליטה המלבים ומעצימים את האירוע. תוצאות ההתפרצות הן בדרך כלל יחסים מעורערים ועכורים עם הזולת, ולמרות הרגיעה הזמנית שבאה לאחר האירוע, מתעוררים רגשות של חרטה, צער, עצב, כאב, בדידות, חוסר אונים ועוד. בינינו לבין עצמנו אנו מצטערים לרוב על התנהגותנו, אך מתקשים לעצרה בזמן אמת. מטרתו של מאמר זה היא להציג דרכים חלופיות וזוויות ראייה חדשות, שיובילו להגברת מערך הבקרה הפנימי, לתגובה שקולה יותר ולהעלאת היכולת לבטא כעסים בצורה אפקטיבית ומוצלחת.
*93*
(ב)
חשוב לציין, שאין המטרה למחוק את רגש הכעס מתוכנו (זה גם בלתי אפשרי) משום שאנו נולדים עם דחף התוקפנות, ומשום שרגש הכעס מהווה חלק מהעולם הרגשי של כולנו כיצורי אנוש כמו כל הרגשות האחרים, ואי אפשר להתכחש לו. יש אנשים שניסיון העבר שלהם גורם להם לחשוש מהפחד, והם תופסים אותו כדבר מאיים שרצוי להימנע ממנו. הם חוששים הן מהכעס של עצמם והן מהכעס של אחרים כלפיהם.
(ג)
הכעס מתפרץ לרוב כאשר האדם מרגיש מאוים, מותקף או חווה סכנה כלשהי ממשית או רגשית המאיימת עליו. בני האדם, כמו בעלי החיים, מגיבים בשעת סכנה בעיקר בתקיפה. התקיפה באה לידי ביטוי באנרגיה מתפרצת כלפי חוץ או בבריחה, שהיא אנרגיה של התכנסות ושל הסתגרות. הכעס נובע מרגשות קשים ובלתי נסבלים, המתעוררים עקב אירוע מסוים, כגון חרדה, קנאה, דחייה, השפלה, עלבון, תסכול ועוד, והוא מורגש כאנרגיה מתעצמת בתוך העולם הפנימי המחפשת פורקן והקלה.
(ד)
אנשים שונים מבטאים את כעסם ומתמודדים עם תחושותיהם בצורות שונות. צורות ההתבטאות קיימות על פני רצף התנהגותי המתחיל בקיצוניות אחת של התפרצות אלימה ומסתיים בקיצוניות השנייה - דחיסת הכעס. כאשר אנו כועסים מתרחשים בגופנו תהליכים פיזיולוגיים שונים, כגון הזעה, נשימה מואצת, דופק מהיר, לחץ ומועקה בחזה, רעד בגוף, יובש בפה ועוד. במצבים אלה הכעס יכול לבוא לידי ביטוי בהתפרצות ובגילויי תוקפנות שונים, כמו צעקות, קללות, הטחת עלבונות והשפלת הזולת, איומים, הפחדות, מריבות וויכוחים סוערים וקולניים, תוקפנות פסיבית עד לכדי אלימות פיזית, מכה, סטירה ועוד. ההתפרצות היא השלכת הרגשות הבלתי נסבלים שבתוכנו על האחר. התפרצות ואיבוד שליטה אינם נובעים מכוח כפי שרבים נוטים לטעות, אלא הם ביטוי לחוסר אונים, לחוסר מוצא ולחולשה. התנהגות זו, למרות שהיא מאפשרת פורקן ושחרור זמניים של רגשות קשים, גורמת בדרך כלל מאוחר יותר לרגשות אשם, לצער ולתסכול על ההתפרצות הבלתי נשלטת. כמו כן היא גורמת לפגיעה באנשים, לעתים קרובות במיוחד באלו הקרובים אלינו ביותר.
(ה)
לעומת זאת הכעס יכול לבוא לידי ביטוי גם בדחיסה ובשקט תוך הפניית התוקפנות כלפי עצמנו, במיוחד אצל אלו אשר אינם מעזים כלל לבטא את כעסם. במקרים אלו הכעס הרסני לא פחות מן הכעס אשר בא לידי ביטוי בהתפרצות. אנשים אלו מגיבים לאירוע מכעיס בצורה פסיבית, מתעלמים, שותקים, ולכאורה עוברים לסדר היום. אין זה אומר שהם אינם מרגישים כעס ותסכול, אבל הם בוחרים להימנע מעימות ולא לבטא את רגשותיהם. במקום זאת הם ינסו לרצות את האחרים ו"להיות בסדר", תוך שהם מדכאים את רגשותיהם, את צורכיהם ואת רצונותיהם, ובכך הם מאפשרים לאחרים לנהל את חייהם. התנהגות זו גורמת להם לפגיעה בדימוי העצמי שלהם, לתחושת חוסר אונים ולבדידות. "כליאת" הרגשות מתוך פחד לבטא אותם עלולה לגרום להרגשת מצוקה, מועקה ודיכאון ולגרור אפילו בעיות גופניות, פסיכוסומטיות (פסיכוסומטי - הקשור בנפש ובגוף כאחד).
(ו)
אז איך מתמודדים עם הכעס מבלי להתפרץ? ראשית, כדאי לדעת כי שום קיצוניות בחיים אינה יעילה, והפתרון אינו שחור או לבן. יש למצוא את האיזון, הגוונים והמורכבות של הדברים כפי שהם במציאות. לכן חשוב לבטא את הכעס שמתעורר אצלנו בצורה יעילה שאינה פוגעת לא בעצמנו ולא באחרים, דהיינו באסרטיביות.
(ז)
אחד הדברים החשובים במניעת התפרצות (ושהוא בין הקשים לביצוע) הוא יצירת מרחק בין האירוע לתגובה. חשיבות המרחק בין האירוע ה"מרגיז" לתגובה שלנו היא בכך שהוא מאפשר זמן להירגע, לחשוב, להבין ולהגיב באופן מכוון ולא תגובתי, ממקום של הבנת העצמי, האירוע והזולת, ובדרך זו מושגת שליטה רבה יותר בתגובה. אחת הדרכים המאפשרת יצירת מרחק היא נשימה עמוקה לתוך ההרגשה הקשה שבתוכנו שגורמת לנו לעצור רגע. הנשימה מסייעת למוח ולגוף
*94*
להרגיע את המערכת כולה. הימנעות מתגובה מיידית ומהתפרצות של התסכול מונעת התנהגות ואמירת דברים פוגעים שאינם קשורים לאירוע, שאחר כך מצטערים עליהם. נוסף על כך, כאשר יוצרים מרחק של זמן, ואפילו באופן מלאכותי, בין האירוע לתגובה (חרף הדחף להגיב מידית) נוצר פרק זמן שבו אפשר להרגיע את התסכול ולהכילו, לבחון מה חשוב ומה לא, אפשר לראות תמונה כוללת יותר של כל הצדדים ולהבין את צורכיהם. ממקום רגוע ובטוח יותר אפשר להגיב בתגובה שקולה יותר. כך, למשל, רצוי לא לענות מיד למייל מעצבן. אפשר לחכות זמן מה, ורק לאחר מכן לענות, ואפילו כדאי לחכות ליום המחרת. בסופו של דבר, האיפוק יעניק סיפוק וחוזק.
(ח)
שליטה בכעסים ותקשורת יעילה מאפשרות לכל אחד לעשות שינוי בתפיסתו כלפי עצמו, כלפי הזולת וכלפי זווית הראייה שלו למציאות. ההתמודדות עם השינוי אינה פשוטה, אך כשהיא נובעת מהבנה שיש הכרח לשנות את ההתנהגות תוך כדי לקיחת אחריות עצמית, היא אפשרית ועוד איך.
מעובד על פי מאמר באתר:
www.clickgo.co.il
אוחזר ב-3 במרס 2008
הכעס הוא חלק מחיינו ומלווה אותנו באינטראקציות משמעותיות בעולמנו: בזוגיות, בהורות, במשפחה המורחבת, בעבודה ובהנחיה. הכעס (כמו כל קונפליקט) אינו אלא רגש טבעי, ואין מי שלא חווה אותו. כאשר אנו מבטאים כעס ואיננו משאירים אפיקי תקשורת פתוחים, אנו משלמים על כך מחיר יקר מאוד. חלקנו תוקפים ב"עידנא דריתחא", וחלקנו דוחסים את הכעס פנימה וחווים אשליה שהקונפליקט נפתר. אלה ואלה משלמים מחיר שאינם רוצים לשלמו.
אנו מזמינים אותך להצטרף לסדנה העוסקת בדרכים לתיעול כעסים. בסדנה נאבחן את המקומות הפגיעים המהווים "זרזים" לביטויי כעס בהורות, במשפחה ובהנחיה. נלמד לזהות את הכעס טרם ביטויו בהיבטיו השונים: הגופניים, ההתנהגותיים, הרגשיים והקוגניטיביים. בסדנה יינתנו הדגשים להתמודדות ההורית מול הכעס וכלים להנחיית הורים בנושא. נאמץ מודל המציע תיעול אפקטיבי של הכעס תוך השארת אפיקי תקשורת פתוחים.
מתור מודעת פרסום לסדנה העוסקת בדרכים לתיעול כעסים
1. לפי המאמר, מהן שתי הדרכים שבאמצעותן אנשים מבטאים את תחושת הכעס?
ציינו יתרון וחיסרון בכל אחת משתי דרכים אלה.
2. מהי המסקנה שאפשר להסיק מפסקה ב? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.
(1) הכעס הוא תכונה נרכשת.
(2) עדיף לדכא את יצר התוקפנות כי הוא מאיים והרסני.
(3) יש להימנע מכעס ככל האפשר.
(4) הכעס הוא תכונה אנושית וצריך לבטאו.
3. במאמר הכותבת משתמשת בדוגמאות כדי להסביר ולבסס את כוונותיה ואת טענותיה. לפניכם שתי דוגמאות. ציינו אלו כוונות או טענות הן מבססות:
א. חרדה, קנאה, דחייה, השפלה, עלבון, תסכול ועוד (פסקה (ג))
ב. דחיית תשובה מיידית למייל מעצבן (פסקה (ז))
*95*
4. בין פסקה (ד) לפסקה (ה) קיים יחס של ניגוד / עימות.
א. מהי מילת העימות המופיעה בפסקה (ה)?
ב. נסחו בשני משפטים לכל היותר את מהות העימות.
5. א. בפסקה (ד) מופיע הביטוי "דחיסת הכעס". מה משמעותו של ביטוי זה?
ב. מהו האמצעי הרטורי המשותף לביטויים שלפניכם: "דחיסת כעס", "תיעול כעסים" ו"השלכת רגשות"?
6. בתחילת פסקה (ו) מופיעה שאלה: "איך מתמודדים עם כעס בלי להתפרץ?"
מהי תרומתה של שאלה זו למבנה הטקסט?
7. ציינו מהו תפקיד המירכאות בכל אחד מהביטויים שלפניכם:
(1) "להיות בסדר" (פסקה (ה)) (2) האירוע "המרגיז" (פסקה (ז))
8. קראו את הקטע שנלקח מתוך מודעת הפרסום לסדנה העוסקת בדרכים לתיעול כעסים (טקסט (ד)).
לפניכם חמישה היגדים. קבעו בנוגע לכל היגד, אם אפשר ללמוד אותו רק מן המאמר, רק מן המודעה. מן המאמר והמודעה יחד או אי אפשר ללמוד אותו כלל מן המאמר או מן המודעה.
(1) לכעס יש סימנים פיזיולוגיים.
(2) בפורקן רגשות יש השפעה שלילית.
(3) את הכעס מזינים רגשות מוקדמים.
(4) תפקידו של הכעס ליצור מצב אחר משהיה.
(5) להשהיית התגובה על האירוע יש חשיבות רבה.
(בספר תרשים עוגה)
מקפידים להתנועע - 15 אחוזים
צועקים החוצה את הכעס - 27 אחוזים
מרביצים לכרית או לשק אגרוף - 18 אחוזים
כותבים את הכעס במחברת רגשות - 23 אחוזים
משתתפים בסדנת מודעות - 6 אחוזים
פונים לייעוץ או לטיפול - 11 אחוזים
*96*
1. על פי התרשים (טקסט ה), מהי הדרך הנפוצה ביותר אצל התלמידים שהשתתפו בסקר, שבאמצעותה הם משחררים את כעסם, ומהי הדרך הפחות נפוצה? נסחו את תשובותיכם באמצעות שימוש במבנה של השוואה.
2. האם, לדעתכם, קראו התלמידים את המאמר ו/או את מודעת הפרסום? נמקו את תשובתכם.
3. על איזו דרך הייתם ממליצים לתלמידים לשחרר את אנרגיית הכעס שלהם לאחר שקראתם את המאמר ואת מודעת הפרסום?
בחרו אחד מן הנושאים שלפניכם וכתבו מאמר בהיקף של כ-500 מילים.
1. "יש בחברה הישראלית גורמים מעוררי אלימות". (ירון לונדון)
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את עמדתכם בנוגע לטענה זו, נמקו אותה ובססו את דבריכם על דוגמאות.
2 הטקסטים שקראתם מתארים פן אחד בדמותה של החברה הישראלית.
כתבו מאמר טיעון, ובו הציגו פן אחר של החברה הישראלית, נמקו את עמדתכם ובססו אותה באמצעות דוגמאות מתוך ניסיונכם האישי או מכלי התקשורת.
3 בחרו באחד הטקסטים שקראתם, וכתבו מאמר תגובה לכותב / כותבת.
במאמרכם הציגו את הטענה המרכזית של המאמר שבחרתם, הביעו את דעתכם עליה, בססו אותה ונמקו אותה באמצעות דוגמאות מתוך ניסיונכם האישי או מכלי התקשורת.
4. הפרסומת היא פעולת תקשורת מתוכננת, המיועדת להעביר מסר אחד או כמה מסרים מצומצמים לקהלי מטרה רחבים, לרוב באמצעות ערוצי התקשורת המסחריים. מטרותיה העיקריות של הפרסומת הן ליידע את קהל היעד, לשכנע אותו לצרוך מוצר מוחשי (למשל משקה, עיתון, מכונית) או תרבותי (למשל הצגה, מופע, סרט, ספר) וכן להניע את קהל היעד לפעולה.
כתבו פרסומת או דף מידע לאנשים המעוניינים להצטרף לסדנה המוצגת בטקסט הנלווה (טקסט ד).
תוכלו לשלב בכתיבתכם מידע מתוך הטקסטים שקראתם וכן מנתוני הסקר המוצגים בעמוד הקודם.
תוכלו להיעזר בטקסטים שקראתם, בתרשים או לקרוא קטעי מידע נוספים להרחבת ידיעותיכם בנושא.
*97*
קראו את הטקסטים ובצעו את המשימות שאחריהם.
תופעת מעורבות או התערבות ההורים בצבא החלה למעשה בשנות ה-70 של המאה ה-20. אז נפתחו דלתות הצבא אל האוכלוסייה האזרחית. המדינה עברה שלוש מלחמות גדולות, הספיקה להתבגר ולגדל דור שני של משרתים בצה"ל. בעשור ההוא ראו המפקדים בפתיחת הדלתות אמצעי לחיזוק ההשתתפות והמעורבות של האזרחים ומתן לגיטימציה לפעולות הצבא שלאחר מלחמת יום הכיפורים. סביב שולחן השבת דיברו המשפחות צבא, אבות ובנים החליפו חוויות על שירותם. השיח הצבאי בחדרי הבית היה גשר מחבר בין הדורות אך גם בין קבוצות האוכלוסייה השונות. הסרט "גבעת חלפון אינה עונה" משנת 1976 ביטא בצורה הטובה ביותר את התחושה שכל העם צבא. היום קשה להאמין, אבל רק בעשור ההוא (שנות ה-70) החלו ההורים לבקר את יקיריהם בשבתות וערכו יחד פיקניקים סמוך לבסיס. באותה תקופה צמח הנוהג הטקסי של הצטרפות בני המשפחה למאות המטרים האחרונים של מסע הכומתה: דוחפים, מעודדים את הצעיר, גוערים בו, גאים בו, מזדהים ונותנים לו כוח לעמוד במשימה הקשה. במהלך שנות ה-80 חל מפנה ביחס ההורים כלפי צה"ל. הפלורליזם הפוליטי העלה על פני השטח מחאה נגד "מלחמות מיותרות". מלחמת לבנון הראשונה סימנה את קו השבר הראשון. החוקר ד"ר אורי בן אליעזר מאוניברסיטת חיפה הראה כי באותה תקופה "החלו להתגלות מגמות של יוזמה ציבורית 'מלמטה' שהעידו על חוסר אמון במערכת ובנציגיה המרכזיים, יהיו אלה מפקדי הצבא או קברניטיה הפוליטיים של המדינה". במאמרו העוסק בחברה הצבאית ובחברה האזרחית בישראל, טוען הכותב, כי "בצד המגמה הנמשכת של הורות 'מגויסת' ותומכת, החלה להיווצר מעורבות של הורים מבקרים, מקשים, חושדים ואפילו שוללים". בתחילת שנות ה-90 התערער הגבול הדק שבין המעורבות להתערבות. במאי 1992 חיילים מפלוגת צנחנים ותיקה מרדו כמחאה על "יחס משפיל מצד מפקדיהם כהגדרתם". ההורים לא ישבו בחיבוק ידיים. הם הקימו מעין ועד הורים, שלחו פקס לרמטכ"ל, פנו בטלפון לחברי הכנסת ולא היססו לפנות לתקשורת. בסופו של דבר הקמפיין צלח, וצה"ל מצא דרך לסלוח למתמרדים. באותו עשור הוטל זרקור על תאונות אימונים וליקויי בטיחות שונים בעקבות אסון הכבל ורולטת הרשת שבהם נהרגו חיילים של חיל האוויר. מרבית ההורים שהיו מעורבים בפעילויות נגד הצבא שירתו בצה"ל, ואף היו מפקדים לשעבר. תחושתם הייתה שהם יודעים איך המערכת עובדת, ויש להם זכות להורות למפקדים איך לנהוג, ואיך להתייחס לבנם. "הקרבה שנוצרה בין הצבא לחברה ולהורים בפרט, פיתחה את הדבר ההפוך ממה שצה"ל ניסה לעשות", סובר רס"ן עוזי בן שלום, ראש מדור מחקר בענף הפסיכולוגיה. "ההתערבות בעשייה היומיומית הצה"לית היא הרת אסון. החברה התפשטה אל הצבא, וכוחו כגוף מקצועי בעל ההחלטות עומד בסימן שאלה. בזכות הטלפונים הניידים ההורים כיום יכולים לדעת הכול. הם יודעים מה קורה בכל רגע וחשופים לכל מידע בנוגע לצבא".
מעובד מתוך כתבה באתר "זרוע היבשה", גיליון 8, דצמבר 2008, אוחזר ב-20 ביוני 2014
*98*
מי לא אוהב לקבל מדי פעם טלפון מאימא? כשאתה נמצא במוצב שכוח אל, מה יכול להיות יותר מנחם מקולה של אם הדואגת בבית לבן שבצבא? הבעיה מתחילה כשאחריה מתקשרת אליך עוד אימא, ועוד אימא, ואחריה אבא, ואז עוד אבא ועוד אחד. "מ"פ ביטון שלום, אבקש להזכירך כי מחר יש לבני המקסים אלון יום הולדת, אנא ציין זאת בפורום המתאים" - זו הייתה לשון המסרון ששלחה אמו של סמל אלון למפקד הפלוגה שלו בחטיבת הצנחנים. זו הייתה תקופה מאוד לחוצה, ואמו בסך הכול רצתה שהמ"פ יתייחס ליום ההולדת של אלון, אז היא סימסה לו ערב לפני כן. המפקד השיב בחיוב להודעה, ובאותה שבת גם שחרר את החייל לביתו לכבוד המאורע.
אבל כנראה לא כל המפקדים היו מגיבים כמו אותו מ"פ. באחרונה פרסם נציב קבילות החיילים, האלוף (מיל) יצחק בריק, איגרת העוסקת במעורבותם של ההורים בדרך שבה המפקדים נוהגים בחייליהם. איגרת זו פורסמה במטרה לסייע למפקדים להתמודד עם המצב המורכב. "יש בצבא תפיסת עולם שאומרת - ההורים מפריעים לי", מסביר בריק. "הטענה היא שהורים מתקשרים ומתערבים, והרבה פעמים צועקים וכועסים - למה הבן שלי לא ישן שש שעות, ולמה הוא לא הלך לרופא... יש הרבה מפקדים שאינם יודעים כיצד להתמודד עם התנהלות זו של ההורים. לעתים השיחות בין המפקדים להורים מתפתחות לטונים גבוהים. במפגש עם המפקדים אני מבהיר להם שההתערבות ההורית הפכה לעובדה שאנו, המפקדים, צריכים ללמוד להתמודד אתה, כי היא לא הולכת להשתנות".
מה יכול לגרום להורה להתקשר למפקד?
מתברר שלפעמים גם סתם אי שקט מספיק כדי להרים טלפון. עידית, אמו של רון, לוחם בגדוד 50 של הנח"ל, לא הצליחה להירדם. "בערב הוא אמר לי שהוא סובל מכאב ראש, ומאוד דאגתי. בבוקר קמתי בתחושה איומה והתקשרתי למפקד שלו. התנצלתי ואמרתי שאני מאוד דואגת". תוך 20 דקות הבן התקשר הביתה. "בהתחלה חשבתי שגרמתי לו למבוכה, אבל הוא קיבל את זה באהבה, רק ביקש שלא אעשה את זה יותר". אבל יש גם הורים בעלי כוח כמו עורכי דין, אנשים המקושרים לתקשורת, שמשתמשים בקשרים שלהם כדי לאיים, ממש לאיים על מפקדים. לצערנו, זה שכיח למדי, והתופעה רק הולכת ומתחזקת. מנגד יש הורים שחשוב להם שהילדים שלהם ימצו את הפוטנציאל שלהם בצבא. "רציתי לצאת לקורס מ"כים", מספר דן, מפקד בצבא, "אבל המפקדים שלי לא חשבו שאני מתאים, שלשלוח אותי לקורס יהיה בזבוז הקצאה. ביקשתי מאימא שלי להתערב ולעזור לי לשכנע את המפקד. לאחר השיחה אתה הם הבינו עד כמה הקורס חשוב לי, כמה מוטיבציה יש לי, והם הסכימו. סיימתי את הקורס בהצלחה, והיום אני מפקד".
כרמלה מנשה, הכתבת הצבאית הוותיקה של קול ישראל, טוענת כי "לא תמיד חייל יכול להסתדר בעצמו. יש חיילים שבמשך חודשים אינם מקבלים טיפול רפואי גם כשיש חשד לסרטן. במקרים כאלה מחובתם של ההורים להתערב ואף לדרוש מהמפקד לזרז את הטיפול בילד. נכון שיש גם הורים שמנדנדים, שמפריעים, שדורשים, אבל הם בטח לא הרוב".
מעובד מתוך עיתון "במחנה", סייע בהכנת הכתבה: עידן סגר, 15 בדצמבר 2011
*99*
יום הגיוס הוא אחד הימים החשובים עבור ההורים. עליהם להתמודד לראשונה עם חרדה ודאגה מסוג אחר. "לראשונה יוצא הילד מהקן המשפחתי או מהסינר שסוכך עליו כל השנים", מסביר סא"ל אביעד מנצור, לשעבר מפקד בסיס הטירונות ניצנים. "זאת הפעם הראשונה שהבן או הבת יוצאים מהבית החם ועוברים למערכת נוקשה ותובענית ועומדים בזכות עצמם. הדאגה של ההורים מובנת ולגיטימית. המשפחות הישראליות דומות זו לזו, אבל כל משפחה מתמודדת בדרכה שלה. מעורבות ההורים בשלב הטירונות היא אדירה. זכות ההורה היא לדעת איך נראה הבסיס, מי הם המפקדים של בנם, מהי איכות האוכל ומה רמת האימונים. בעידן של היום כמעט בלתי אפשרי להסתיר מידע זה". מתי המעורבות הופכת להתערבות?
"התערבות מופיעה כאשר ההורה אומר לי כמפקד מה לעשות, ומורה לי כיצד עליי לנהוג במצב מסוים שאליו נקלע החייל. שם אני מניח קווים אדומים וברורים. אין לי בעיה לומר להורה במפורש - אני המפקד, ולא אתה", אומר אל"מ פלד, ראש תחום היח"ש (יחידות שדה).
אחד המקרים הבולטים של מעורבות הורים בחיי הצבא וחציית גבולות היה עם ההורים של טירוני זיקים בספטמבר 2007. לאחר נפילת טיל קסאם בבסיס הטירונים זיקים, הגיעו הורי טירונים עד לש"ג ודרשו לפנות את הבסיס. כמה ימים אחר כך ליוו ההורים את בניהם שחזרו מחופשת השבת, ותמכו בהם לא לעלות על האוטובוס לזיקים. "קו פרשת המים", כינה את האירוע אל"מ אלדד פלד, "כאן, אמרתי לצה"ל, נחצה קו אדום. הורה לא יתערב במשימת הפעילות המבצעית ולא ימנע מבנו או מבתו להגיע לתפקיד ולכל משימה שנדרשת מחייל בצה"ל. יצאתי אל התקשורת ואמרתי בצורה מפורשת כי אם יהיו נפקדים, הם ייענשו על פי החוק". התוצאה הייתה שאף חייל לא נפקד מזיקים. החיילים התעשתו ועלו על האוטובוס. "אבל זה לא הסוף", מוסיף אל"מ פלד, "מחובתנו לתת מענה לביטחון החיילים, והדאגה של ההורים לביטחונם של ילדיהם מוצדקת. אבל יש צבא, ויש חוק, ואי אפשר לבטל אותו כלא היה. אחרי הכול, צה"ל מעוניין באמון הציבור". מעבר להבנת ההורים מצביע סא"ל מנצור על אפשרות למנף את מעורבותם. "מאחר שההורים בקשר רציף עם החיילים ושומעים מהם הכול, הם אלה שיכולים לאותת לי אם קיימת בעיה לחייל מסוים, ואני כמפקד יכול להחליט מה אני עושה במקרה זה. הורים מעורבים (שאינם מתערבים) יכולים לתרום רבות לצה"ל ולמוטיבציה של החיילים".
ב-17 במרס 1992 חוקק אחד מחוקי היסוד המשפיעים ביותר על חיינו, חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. במקביל ליישום החוק, במחצית שנות ה-90, גיבש צה"ל את הקוד האתי "רוח צה"ל", קוד ההתנהגות המצופה ממפקדים ומחיילים, שבו צה"ל מכיר בחובות החיילים ובזכויותיהם. הדרישה היא לצדק ולהתנהגות הולמת כלפי החיילים הן מבחינה ערכית והן מבחינה משמעתית כמו בכל ארגון מפותח. ההתחשבות בזכויות החייל אינה פוגעת בכשירותו או באימונים. "החייל משרת מדיניות צבאית - לנצח במלחמות ולהסתער בעת הצורך", אומר רס"ן בן שלום. "רמת האימונים מתחשבת בזכויות החייל, אבל האימונים צריכים להיות נוקשים כדי להכין את החייל למצבי אמת. רק על ידי אימונים מפרכים נוכל לדעת מהי איכות הכוח של צה"ל".
מעובד מתוך כתבה באתר "זרוע היבשה", גיליון 8, דצמבר 2008, אוחזר ב-20 ביוני 2014
*100*
כתבו מאמר על אחד מהנושאים שלפניכם בהיקף של כ-500 מילים.
1. מעורבות ההורים בחיי ילדיהם מתחילה בשלבים המוקדמים של חייהם, אך כאשר הילד מגיע לגיל 18 ומתחיל את שירותו הצבאי, האחריות עוברת לידי הצבא ומפקדיו. בשנים האחרונות החלה מעורבות יתר של ההורים בשירותם הצבאי של ילדיהם לאור חשיפת הצבא לגורמי התקשורת.
יש הטוענים כי מעורבות ההורים פוגעת בתפקודו של הצבא.
כתבו מאמר טיעון, ובו הציגו את הסיבות למעורבות זו, את ההשלכות שיש למעורבות זו על החיילים, על המפקדים ועל דמותו של צה"ל. הביעו את עמדתכם בנושא זה, נמקו את דבריכם ובססו אותם על דוגמאות.
2. בטקסטים שקראתם צוטטו דמויות מפתח בצבא והורים לחיילים.
בחרו אחד מהציטוטים שקראתם, וכתבו מאמר תגובה לבעל / לבעלת הציטוט.
במאמרכם הציגו את הטענה המרכזית המוצגת בציטוט שבחרתם, הביעו את דעתכם עליה ונמקו אותה.
"ניתוק או חיבור" - קראו את הטקסטים העוסקים בנושא בעמוד 128.
כתבו מאמר על אחד מהנושאים שלפניכם בהיקף של כ-500 מילים.
1. כיום מרבית בני האדם מתקשרים זה עם זה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים יש הרואים בסוג תקשורת זו חיסרון.
כתבו מאמר טיעון, ובו דונו בסוגיה זו, הביעו דעתכם ונמקו אותה.
2. ההתמכרות לסוגיה הרבים היא אויב הגוף והנפש.
כתבו מאמר טיעון, ובו דונו בסוגי התמכרויות המוכרים לכם, הביעו דעתכם בנושא, בססו את דבריכם על דוגמאות והציעו דרכים להילחם בהן.
3. כתבו דף הסברה שמטרתו לשכנע בני נוער להתנתק מהטלפון הסלולרי, מהטבלט ומהמחשב.
4. בחרו באחד משלושת הטקסטים שקראתם, וכתבו מאמר תגובה לכותב / כותבת.
במאמרכם הציגו את הטענה המרכזית של הטקסט שבחרתם, הביעו את דעתכם עליה ונמקו אותה.
"רישיון נהיגה מדורג" - קראו את הטקסטים העוסקים בנושא בעמוד 136.
1. רבים מתנגדים להורדת הגיל שבו אפשר לקבל רישיון נהיגה. כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את עמדתכם בנושא זה ונמקו אותה.
2. לתכנית "רישיון נהיגה מדורג" יש פנים לכאן ולכאן.
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את עמדתכם ביחס לתכנית זו ונמקו אותה.
3. בחרו באחד הטקסטים שקראתם, וכתבו מאמר תגובה לכותב / כותבת.
במאמרכם הציגו את הטענה המרכזית המוצגת בטקסט שבחרתם, הביעו את דעתכם עליה ונמקו אותה.
*101*
*101*
סיכום הוא למעשה טקסט קצר הכולל את המידע העיקרי המופיע בטקסט המקור. לסיכום יכולות להיות מטרות אחדות, כגון הכנה לכתיבת עבודה, לימוד לקראת מבחן, הכנה לקראת דיון, לקראת הרצאה ועוד. הסיכום מאפשר תמצות של טקסט המקור משום שהיקפו של טקסט המקור עשוי להיות רחב ולהכיל פרטי מידע רבים.
הסיכום שהוא טקסט מקוצר ותכליתי ביחס לטקסט המקור, מאפשר לזכור טוב יותר את החומר. אם מטרת הסיכום היא לדעת את התוכן המלא של טקסט המקור, על המסכם לכתוב את כל עיקרי המידע שבטקסט המקור. אם מטרת הסיכום היא לענות על שאלות או לכתוב עבודה בנושא מסוים, כדאי לכתוב בסיכום רק את המידע הנחוץ על פי המטרה המוגדרת.
הפתיחה צריכה להתייחס לנושא העיקרי של הטקסט. היא יכולה להיות מנוסחת בצורות שונות ובדרכי הבעה שונות. רצוי לא לפתוח סיכום בתבנית קבועה.
בסיכום רצוי לציין במשפט הפתיחה את הרכיבים שאליהם נדרשתם להתייחס במטלה. יש לבדוק את הנקודות העיקריות שהטקסט עוסק בהן ולציין אותן במשפט הפתיחה.
- יש להציג את עיקרי הדברים שבטקסט.
- אין להוסיף דעה אישית של כותב הסיכום, אלא את דעתו של כותב הטקסט, אם היא קיימת.
- אין לכתוב לקראת סוף הסיכום את המילה "לסיכום...". תוכלו להשתמש במילים "לסיום דבריו...", "בסוף המאמר...".
- במשפט הסיום אפשר להציג את המסר / המסקנה / ההמלצה של כותב הטקסט.
דוגמאות: לסיום הכותב/ת אומר/ת..., הכותב/ת מסכם/ת את..., מסקנתו/ה של הכותב/ת היא ש..., המסר של הכותב/ת...
*102*
- להפחית מידע שאינו חיוני להבנת הטקסט, ולא לחזור על אותו עניין יותר מפעם אחת
- להיעזר בסימני פיסוק כפיצוי על הפחתת המידע, לדוגמה נקודתיים (לפירוט, להדגמה, להסבר), קו מפריד (במקום מילה)
- לדלל ולהשמיט אמצעים רטוריים שהכותב השתמש בהם, כמו מטפורות, חזרות, אנלוגיות, שאלות ופניות
יש להימנע:
- מחזרות מיותרות
- משימושים מטפוריים (ניבים ופתגמים)
- מדוגמאות, אלא אם כן הן משמשות לחיזוק הטענה
- מנימות המבליטות את ה"אני" של המוען
- ממובאות (אם הן אינן נושא הטקסט)
- מדיבור ישיר
- לנסח רעיון מרכזי / מסקנה / טענה מרכזית או להציג את כוונת המוען
- לנסח הכללות, כלומר להמיר פרטים שונים ודוגמאות באמירות מכלילות, לארגן פרטים בקבוצות
- לשנות את המבנים התחביריים של המקורות ואת אורכם של המשפטים
- להשתמש בפועלי דיבור / הבעה (כגון מתנגד, מבסס, תומך, סבור, משווה, טוען, מצביע על) אשר יסייעו להבהרת כוונות המחברים
- להשתמש בדרכי מסירה שונות: דיבור ישיר, דיבור עקיף, הסגר (ראו עמוד 321)
- לעמוד על המבנה ועל היחסים הלוגיים שבטקסט
- לבנות מחדש את הטקסט על ידי ניסוח מטרותיהם, כוונותיהם, טענתם, עמדתם של מחברי טקסט המקור
- לארגן ולבנות את טקסט הסיכום על פי מטלת הכתיבה או המשימה
- לקבוע את מבנה הטקסט (כמו בעיה ופתרון, תופעה והסברה)
- לחבר לטקסט פתיחה וסיום (אך לא על פי תבנית קבועה, אלא בניסוח חופשי)
- לכתוב בשפה אובייקטיבית ומרוחקת (המעלים את ה"אני" של המסכם), בשפה ברורה, עניינית ונטולת רגשות
- להשתמש באוצר מילים עשיר
- להקפיד על ניסוח בהיר וענייני, על משפטים שלמים הבנויים על פי כללי התחביר ומבנה המשפט
- לכתוב בגוף שלישי ולהימנע מניסוחים בגוף ראשון
- לכתוב טקסט לכיד ומקושר באמצעות מילות קישור מתאימות
- להימנע מהעתקה של חלקים שלמים ממקורות המידע
- לכתוב ללא שגיאות כתיב תוך הקפדה על פיסוק נכון
(שלושה עקרונות אלו מוצגים באופן מורחב ביחידה "כתיבה ממזגת" החל בעמוד 107)
*103*
*103*
לפניכם טקסט, שעליו מודגם העיקרון הראשון של כתיבת סיכום - השמטה.
המשפטים המודגשים בסוגריים הם עיקר המידע. לאחר הטקסט מופיע הסיכום.
(העלמת תינוקות ומסירתם לאימוץ בלא הסכמת המשפחות הייתה תופעה שכיחה בארצות המערב בשנות ה-50 של המאה ה-20, בשווייץ, בגרמניה, בבריטניה, באוסטרליה ובספרד נלקחו תינוקות ממשפחותיהם ונמסרו לאימוץ למשפחות "כשירות ומתאימות יותר".) הקריטריונים שלפיהם נקבע אם משפחה כשירה לגידול ילדים או לא, השתנו מפעם לפעם וממקום למקום. לפעמים הייתה זו אי-התאמה אידיאולוגית של ההורים למשטר, לפעמים הייתה זו התנהגות שנתפשה כ"חוסר תרבות" של ההורים ולפעמים סתם עוני. להורים המטורפים מצער נמסרו הודעות בנוסחים דומים: הילדים נפטרו, הילדים אבדו, אך מסמכים רשמיים או הוכחות לא נמסרו.
(תופעה זו של היעלמות של ילדים התרחשה בשנים אלו גם במדינת ישראל הצעירה, וזכתה מאוחר יותר לכינוי "פרשת ילדי תימן".) בין השנים 1948-1954 נעלמו פעוטות בני עולים חדשים, בעיקר מתימן. (ביסודה של הפרשה עומדת טענתם של הורים רבים כי ילדיהם שאושפזו בבתי חולים, נעלמו בלי שההורים קיבלו כל מידע מוסמך מה עלה בגורלם. כמעט כל ההורים קיבלו הסבר בעל פה, שעל פיו ילדיהם נפטרו.) ההודעה בעל פה הגיעה אליהם רק כאשר הם ביררו ביוזמתם מה עלה בגורל ילדיהם, ועל פי רוב היא התקבלה רק לאחר שהלוויה (או הלוויה כביכול) נערכה שלא בנוכחותם. כמו כן רישומי הפטירות לקו בחסר רב, ורבים מההורים לא קיבלו מעולם תעודת פטירה המעידה על מות ילדיהם. לכל אותם ילדים שנעלמו היו מאפיינים משותפים: כמעט כל הנעלמים היו בני פחות משלוש שנים, ילדים של עולים חדשים ששהו בארץ פחות משנה והגיעו לישראל בגלי העלייה של אותן שנים, כמעט כולם היו בני עדות המזרח, ובעיקר מקרב עולי תימן.
המסתורין שאפף היעלמות זו הוביל לטענה, כי ילדים רבים שנרשמו כמי שנפטרו, למעשה נחטפו ונמסרו לאימוץ. (לבדיקת נושא זה מונו שלוש ועדות חקירה, והראשונה בהן בשנת 1967. מטרתן הייתה לחשוף את האמת. בוועדות הוצגו עדויות רבות הן של הורים שילדיהם נעלמו, והן של נציגי הממסד (עובדי רווחה, רופאים ואחיות, שוטרים). מבדיקה הכוללת מסמכים רבים ועדויות עולה, כי רבים ידעו על כך ושתקו.) אחת התגליות המרעישות ביותר של ועדת החקירה הממלכתית הייתה, שנמצא מאגר של תעודות לידה ופטירה החתומות מראש, והתעורר חשד כי פקידים במשרד הפנים שיתפו פעולה ברישומי לידות כוזבות ומקרי מוות כוזבים. עובדה נוספת ומצמררת היא כי כמעט כל הורי הנעלמים קיבלו בדואר צו גיוס לצה"ל עבור הילדים בתקופה שבה אמורים היו להתקרב לגיל הגיוס.
ד"ר יוסף ישראלי, הרופא הממונה על המחוז הדרומי, (סיפר כי נקבעה מדיניות של העברת עשרות ומאות ילדים מבתי חולים לבתי תינוקות הרחוקים מהוריהם, ומשם לאימוץ.) חנה גיבורי, שהייתה פקידת הסעד הראשית בשנים 1948-1954 וממונה על אימוץ ילדים במחוז הצפון, העידה בוועדת החקירה הממלכתית: "רופאים בבתי חולים העבירו ילדים לאימוץ ישירות מבית החולים בדרך שאינה מקובלת ומבלי שגורמי האימוץ החוקיים יהיו מעורבים". בעדותה הוסיפה גיבורי, כי אם ילד היה תחת טיפולה, ואיש לא התעניין בו, הוא נמסר למשפחה ללא אימוץ מסודר.
במכתב ששלח ד"ר ליכטיג, מנהל המחלקה לבתי חולים במשרד הבריאות, לבתי החולים הממשלתיים בארץ ב-1950 נאמר: "קרו מקרים שילדים עזבו את בתי החולים מבלי שהגיעו חזרה להוריהם. נראה, כי נמצאו אנשים זריזים שהיו מעוניינים לאמץ ילדים. ההורים 'השכולים' חיפשו את ילדיהם, ואינם. אין צורך להסביר ולהדגיש שעלינו לעשות את כל המאמצים למנוע הישנות מקרים כאלה (...) הנהלת מחנות העולים שהייתה אחראית לשליחתם של הילדים לבתי החולים, היא האחראית להחזרת הילדים להוריהם".
*104*
אימוץ הוא מעשה האמור לרוב לתקן שבר איום בחייו של אדם. אולם גם אם תהליך האימוץ צולח, והמאומץ זוכה במשפחה אוהבת, אימוץ הוא טרגדיה מעצם העובדה שהאדם נותק ממשפחתו, (ולכל אדם יש רצון טבעי לדעת מי היו הוריו הביולוגיים. מסיבה זו דואגות הרשויות להכין תיק המכיל מידע רב ככל האפשר הנוגע לחייו הקודמים של המאומץ, וזאת כדי שהוא יוכל לקבל תשובות ביום שידרוש אותן. במקרה של חטופי שנות ה-50 ברור לכול כי לא היה מדובר באימוץ כהלכתו) - בתיקים לא הופיעו פרטי ההורים: מי האישה שילדה, מתי והיכן. בשום מקרה לא קיימת חתימה של הורים ביולוגיים, המאשרים כי הם מוותרים על זכויותיהם כהורים, ואין גם שום עדות לכך, כי נדרשו לעשות כן במסגרת שיפוטית כלשהי. הדבר נעשה ללא הסכמת ההורים הביולוגיים, (והעובדות טושטשו כדי שהקשר בין ההורים לילדיהם לא יתגלה.) יתרה מזו, ההורים המאמצים לא רק החליפו את שמות הילדים, אלא גם את מספרי הזהות שלהם, כדי שלא תהיה דרך לעלות על עקבותיהם, סיפרה לוועדה יהודית היבנר, פקידה בכירה במשרד הפנים באותן השנים.
(למרות כל העדויות והמסמכים שהוצגו בפני שלוש הוועדות מסקנתן הייתה: "ועדות החקירה לא מצאו עדות לחטיפה מוסדית".) ואם זו מסקנתן, משמע שאין עדות לחטיפה מוסדית, ואין גם הכרה של המדינה בעוול הנפשע אשר נעשה לילדים ולהוריהם. אולי הגיע הזמן לשאול את עצמנו, מהי חטיפה ממסדית? איזו הוראה בדיוק חיפשו ועדות החקירה, ומאיזה גורם? ומשלא מצאו את ההוראה שחיפשו, (האם די היה בכך כדי להשתיק את מצפונה של החברה הישראלית בפרשה המזעזעת הזאת?)
המאמר "פרשת ילדי תימן - אימוץ או חטיפה?" מבוסס על שני מאמרים:
"נחטפו בגלל גזענות", נעמה קטיעי, עיתון "הארץ", 27 ביוני 2013
"פרשת ילדי תימן: מסע בעקבות הטרגדיה של המאומצים", שלומי חתוכה, מתוך האתר "העוקץ יוסי דהאן / איציק ספורטא", 4 באוקטובר 2013
סכמו את המאמר "פרשת ילדי תימן - אימוץ או חטיפה?". בסיכומכם הציגו את התופעה המוצגת במאמר, תארו אותה וכתבו את המסקנה העולה מן המאמר.
סיכום המאמר התבחינים במטלת הסיכום: (1) התופעה, (2) התיאור, (3) המסקנה
סיכום זה הוא דוגמה לשני העקרונות הנוספים: הכללה והבניה.
יש לשים לב, כי במאמר שפע פרטים, דוגמאות ועדויות, ואילו בסיכום מוצגים עיקרי הדברים באמצעות משפטים מכלילים.
(1) המאמר "פרשת ילדי תימן - אימוץ או חטיפה?" עוסק בתופעה של חטיפת ילדים בארץ ובעולם בשנות ה-50 של המאה ה-20.
(2) בארצות המערב הייתה בשנים אלו תופעה שכיחה של היעלמות תינוקות. תינוקות אלו נלקחו ממשפחותיהם ללא הסכמתן ונמסרו לאימוץ למשפחות אחרות, שנחשבו על ידי הממסד כ"כשירות ומתאימות יותר" לגדל ילדים מבחינה אידאולוגית או כלכלית. תופעה זו התרחשה באותן השנים גם במדינת ישראל הצעירה, וכונתה מאוחר יותר "פרשת ילדי תימן". ילדים נעלמו בזמן שאושפזו בבית החולים, מבלי שהוריהם קיבלו כל מידע מוסמך מה עלה בגורלם, למעט הסבר בעל פה שילדיהם נפטרו. לבדיקת נושא זה מונו שלוש ועדות חקירה, שמטרתן הייתה לחשוף את האמת. מבדיקה הכוללת מסמכים רבים, עדויות של הורים ושל נציגי הממסד עולה, כי רבים ידעו על המדיניות של העברת עשרות ומאות ילדים מבתי חולים לבתי תינוקות הרחוקים מהוריהם, ומשם לאימוץ. אך הם שתקו. יתרה מזו, בתהליך אימוץ דואגות הרשויות להכין תיק המכיל מידע רב ככל האפשר הנוגע לחייו הקודמים של המאומץ, וזאת כדי שהוא יוכל לקבל תשובות ביום שידרוש אותן, מאחר שלכל אדם יש רצון טבעי לדעת מי היו הוריו הביולוגיים. אולם במקרה של חטופי שנות ה-50 ברור היה כי אין מדובר באימוץ כהלכתו: התיקים לא הכילו את הפרטים הנדרשים בתיק אימוץ, והעובדות טושטשו כדי שהקשר בין ההורים לילדיהם לא יתגלה.
(3) למרות כל העדויות והמסמכים שהוצגו בפני שלוש הוועדות, הן קבעו כי אין עדות לחטיפה מוסדית, אך קטיעי וחתוכה שואלים, אם בקביעה זו די כדי להשתיק את מצפונה של החברה הישראלית בפרשה המזעזעת הזאת.
*105*
אחד השלבים החשובים בכתיבת סיכום הוא שלב ה"הכללה", שמטרתו היא להימנע מפירוט יתר.
לפניכם ארבעה קטעים. קראו את הקטעים, ובכל קטע בצעו את המשימה המוצגת.
מצאו בקטע לפחות שני ביטויי הכללה שונים שאחריהם מופיע פירוט. אשר אותו אין לכלול בכתיבת סיכום.
הטאקוונדו שהתפתח בקוריאה הוא אמנות לחימה, המתבססת בעיקר על כוח שנוצר כתוצאה מתנופה של הגוף ואשר שמה דגש מועט יותר על כוח ישיר. טאקוונדו הוא סדרה של צעדים, התקפות והגנות מול מטרות דמיוניות, אשר מטרתם לתרגל שליטה בגוף והקשבה לו: תרגילי נשימה, ריכוז, יציבות נכונה ובעיקר הגנות והתקפות במגוון מצבים דמיוניים. בעולם המודרני אנשים רבים מתאמנים לאורך שנים באמנויות הלחימה. האימונים נועדו לא רק לשם הגנה עצמית, אלא גם במטרה לשנות את אישיותו של המתאמן, כדי שיוכל לפתור כל בעיה בחיים: בריאות, פרנסה, חיזוק הביטחון העצמי, יחסים במשפחה ובעבודה, ובכך יוכל לאזן בין החיים המודרניים הנוחים והמוגנים יחסית לבין מצבים של לחץ בחיי היום-יום.
לפניכם שני קטעים. בכל אחד מהם מופיעות קבוצות של פריטים. (בקטע א - 2 קבוצות, ובקטע ב - 3 קבוצות)
נסחו ביטוי הכללה לכל אחת מן הקבוצות. כתבו את שני הקטעים מחדש תוך המרת הפירוט בביטויי ההכללה שניסחתם.
דונו בשאלה - איזה פירוט תורם להבנת הטקסט, ואיזה פירוט רצוי להשמיט בכתיבת הסיכום?
מורה המרגיש שסמכותו אבדה, עלול לנסות להחזירה על ידי הידוק הפיקוח על תלמידים, הגבלת זכויותיהם, הרחקתם מבית הספר וכו'. הוא עשוי להצליח לקיים משמעת הוראה לזמן קצר, אך עלול להסתבך במלחמת כוחות מתישה לטווח ארוך ולעורר בקרב תלמידיו תחושה של פחד ושל שרירותיות. לעומת זאת מורה המרגיש שנחלשה מידת השפעתו וינסה לערוך שיחות עם תלמידיו, להעניק להם סמכות, לשתפם בתהליך קבלת ההחלטות ועוד, יכונן מחדש תשתית בריאה של אמון ושל הערכה בינו לבין תלמידיו. קרוב לוודאי שבין האמצעים שינקוט יהיו גם אמצעים סמכותיים של תגמולים ושל עונשים, אבל אלו יהיו רק חלק אחד ממכלול צעדים שינקוט.
לכל מדינה יש המנון, דגל וסמל המעניקים לה זהות וייחוד. אלה מבטאים את הערכים ואת המורשת של המדינה. בטקסים, באירועים צבאיים, באירועי ספורט חשובים ועוד נהוג לשיר בעמידה את המנון המדינה. באירועים אלה משתתפים נשיא המדינה, ראש הממשלה, אנשי הצוות הדיפלומטי, חברי כנסת ולעתים גם ראשי מדינות ומכובדים אחרים. בדרך כלל מבטא ההמנון את שאיפותיו הלאומיות של העם. במדינת ישראל ההמנון הלאומי "התקווה" נכתב על ידי נפתלי הרץ אימבר. דגל המדינה - דגל כחול לבן ומגן דוד מצויר עליו - עוצב על פי הצעתו של דוד וולפסון. סמלה של מדינת ישראל הוא מנורת שבעת הקנים, שעיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר.
לפניכם פסקה העוסקת בנושא "סובלנות וערכים" מתוך כתיבה ממזגת שכתב תלמיד. זהו בקטע לפחות שני ביטויי הכללה,
ונסו לשער איזה פירוט עשוי היה להיכלל בטקסט המקורי שאותו השמיט התלמיד. הוסיפו את הפירוט לאחר ביטויי ההכללה.
סובלנות היא אחד הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה, והיא נובעת מההכרה בכבודו של האדם ובזכותו להיות שונה מאחרים. דרישתה העיקרית של הסובלנות היא לקבל את האחר גם אם הוא שונה. הסובלנות דורשת לקבל את השונה גם כאשר השונות בו אינה מקובלת עלינו, מנוגדת לדעותינו ואף גורמת לנו אי נוחות. ומכאן באה הדרישה לא לפגוע או להעליב אנשים המחזיקים באמונות משלהם ומתנהגים באופן שונה. כדי לא לפגוע באחר נדרשת יכולת של פתיחות רבה ושל קבלת השונות. בחברה דמוקרטית הסובלנות באה לידי ביטוי, כאשר השלטון מאפשר ליחידים או לקבוצות החריגים בדעותיהם להתבטא ולהשפיע.
*106*
לפניכם מטלות סיכום מדורגות המבוססות על טקסטים המופיעים בספר.
מכל קבוצה יש לבחור שני טקסטים ולסכם אותם על פי ההוראות תוך הקפדה על שלושת העקרונות לכתיבת סיכום (עמוד 102).
1. קראו את הטקסט "איכות מתחילה משפת אם" (עמ' 9).
סכמו את הטקסט. בסיכומכם הציגו את הטענה המרכזית של הכותבת, את המסר שלה ואת המלצותיה.
2. קראו את הטקסט "מלווה בוגר לנהג צעיר" (עמ' 12).
סכמו את הטקסט תוך התייחסות לדרישת החוק ולנימוקים העיקריים המוצגים בטקסט.
3. קראו את הטקסט "סבתא כבר לא סורגת" (עמ' 17).
1. קראו את הטקסט "מעצבים את הסביבה" (עמ' 18).
במסגרת יום עיון בנושא "סביבה ירוקה" לאדריכלים ולמעצבים נתבקשתם להציג את הגישה החדשה בתחום התעשייה ואת תרומתו של המעצב ליישום גישה זו. כתבו סקירה על נושא הטקסט.
(היעזרו בתשובותיכם לשאלות הנלוות לטקסט)
2. קראו את הטקסט "יצירת טקסים" (עמ' 24).
יועצת בית הספר ביקשה מכם להכין רשימה של טקסים שאתם נוהגים לבצע. כהכנה לפעילות סכמו את הטקסט.
בסיכומכם הציגו את הנושא, את המטרה ואת הדרכים להשגת מטרה זו. כמו כן הציגו בסיכום את טענת הנגד ואת הפרכתה על ידי הכותב.
(הימנעו מפירוט הדוגמאות שבטקסט, משום שבסיכום יש להשתמש במשפטים מכלילים)
3. קראו את הטקסט "הדברים מזעזעים וקשים לצפייה" (עמ' 31).
4. קראו את הטקסט "האם המאגר הביומטרי טוב לאזרחי ישראל?" (עמ' 33).
אתם מתכוננים לנסוע לחו"ל, וסוכן הנסיעות מציע לכם להוציא דרכון חכם (ביומטרי).
בעקבות בקשתו זו החלטתם לבחון את הנושא על היבטיו השונים ולסכם את הטקסט העוסק בנושא זה.
(היעזרו בתשובותיכם לשאלות המופיעות לאחר הטקסט)
*107*
*107*
בעולם עתיר הידע שאנו חיים בו, מתפתחת מגמה להשתמש בתקצירים ובסיכומים למיניהם כדי ללמוד ולהתעדכן. אחד הכישורים הנדרשים להתמודדות עם המידע הוא מיזוג מידע ממקורות שונים - מיומנות אקדמית חיונית לכל תלמידי החינוך העל יסודי ולכל סטודנט החל משלבי הלימוד הראשונים. התוצר של מיזוג מידע הוא טקסט קצר הכולל את עיקרי התוכן שבטקסטים המקוריים. בדרך כלל הוא אינו מטרה לעצמו, אלא הוא משרת מטרות אחרות, כגון הכנה לכתיבת עבודה, לימוד מוקדם של חומר לקראת מבחן או לקראת הרצאה, בעיקר בתחומים הומניסטיים ובמדעי החברה שבהם הטקסטים ארוכים ורבים. במקרים אלו רצוי שהמידע יישאב ממקורות אחדים.
אולם מאחר שקשה לזכור את כל המידע הכתוב בטקסטים, יש צורך לסכם רק את עיקרי התוכן. שילוב של קריאה נכונה וכתיבת סיכום נכון מבטיח את הבנת המאמרים, על כן המסכם נדרש להפעיל שיקול דעת, להעריך את המשפטים שבטקסטים, לבחור בין ניסוחים שונים של אותו עניין, לבחור בין משפטים המכילים מידע חשוב וחיוני לבין משפטים בעלי תוכן משני, בין פרטים לבין הכללה וכו'. על כן עצם כתיבת הסיכום תורמת להבנה טובה יותר של הטקסטים, לזכירה טובה יותר של החומר הנלמד, והיא עוזרת למסכם להגיע לתובנות חדשות.
כאשר נדרשים לשלב מידע מתוך טקסטים אחדים, אין להסתפק בהצגת המידע מן המקורות בזה אחר זה, אלא על הכותבים לאסוף מכל אחד מהמקורות רק את המידע הרלוונטי לנושא, לערוך את המידע שנאסף בסדר שיתאים למטלה ולהציגו באופן ראוי. כאשר הקוראים נדרשים למצוא בעצמם את המקורות, אפשר להיעזר במאגרי מידע ממוחשבים או לעיין ברשימות הביבליוגרפיות המופיעות בסוף ספרי העיון. במקורות שנאספו יש לבחון אם קיימות נקודות עניין משותפות לכל המקורות שנבחרו, אם המקורות מתייחסים לאותו נושא, ואם הם עוסקים באותם היבטים של הנושא או בהיבטים שונים לחלוטין.
בכתיבה ממזגת על המסכם לבנות טקסט אוטונומי ולכיד שיכול לעמוד בפני עצמו. טקסט שימסור את עיקר התוכן והכוונה של הטקסטים המקוריים, כלומר טקסט שאפשר להפיק ממנו משמעות גם במנותק מהטקסטים המקוריים, והוא עשוי לשמש תחליף לטקסטים המקוריים.
גם במיזוג מידע יש להקפיד על שלושת העקרונות שהוצגו ביחידה "סיכום הטקסט" (בעמוד 102).
*108*
*108*
במהלך כתיבת עבודה אקדמית אנו חייבים לתת קרדיט (רישום ביבליוגרפי) לכל מי שאנחנו משתמשים בדבריו. לפניכם המוסכמות האקדמיות על פיהן נוהגים לכתוב רשימה ביבליוגרפית. (קיימות שיטות רישום נוספות)
שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי עם גרש (שנת פרסום). שם הספר (באות מודגשת) מקום ההוצאה: שם ההוצאה.
דוגמה: פרנקל, ו' (1970). האדם מחפש משמעות. תל אביב: דביר.
כמו במקרה של ספר של מחבר יחיד עם ו' החיבור בין שמות שני המחברים.
דוגמה: נחמיאס, ד' ונחמיאס, ח' (1998). שיטות מחקר במדעי החברה. תל אביב: עם עובד.
שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי (שנת פרסום). "שם המאמר" (במירכאות). שם כתב העת (באות מודגשת), מס' הכרך, עמודים.
דוגמה: קלנר, נ' (2000). "החוזה הטיפולי בפסיכותרפיה פסיכואנליטית". שיחות, י"ד (2), 106-108.
שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי (שנת פרסום יום וחודש). "שם המאמר". שם העיתון (באות מודגשת), עמוד.
דוגמה: סלפטר, א' (2001, 18 באפריל). "רכוש ללא יורשים". הארץ, 3.
שם המאמר. (שנת פרסום, יום וחודש). שם העיתון (באות מודגשת), עמוד. דוגמה: רכוש יהודי לבעליו. (1999, 26 באוקטובר). הארץ, 15.
שם משפחה, שם פרטי (אות ראשונה)."שם הערך". שם האנציקלופדיה מס' הכרך. מקום ההוצאה: שם ההוצאה לאור, שנה. עמודים.
דוגמה: דאור, ד'. "קונפוציוס". האנציקלופדיה העברית כ"ט. ירושלים: חברה להוצאת אנציקלופדיות, 1977. 423-426
רישום רגיל ואחר כך הכתובת המדויקת של האתר. יש לציין תאריך שבו החומר הורד מן האתר. דוגמה: ברנע, א' (2000). "דמוקרטיה: כדאי לנו". בתוך: אתר אינטרנט של משרד החינוך
www.Education/gov.il/events/ mekorot.htm
- את הפריטים יש לכתוב בזה אחר זה לפי סדר אלפביתי של שמות המשפחה של המחברים. יש להקפיד על אחידות בניסוח הפריטים.
- ציטוטים מהתנ"ך בגוף העבודה לא ייכללו ברשימה הביבליוגרפית, אלא יופיעו מיד אחרי הציטוט בסוגריים.
- קיימות דרכים שונות לאזכור מקורות מידע בגוף הכתיבה הממזגת (הסקירה). בספר זה מוצגות שתי אפשרויות:
(1) שם הכותב והשנה
(2) שם הכותב, השנה, שם המאמר
כאשר מציינים מקור שכבר הוזכר, נהוג לציין ליד שם הכותב (שם) ולא לחזור על השנה.
*109*
*109*
ביחידה זו מוצגת הצעה לדרך עבודה בכתיבה ממזגת על פי שני טקסטים העוסקים בנושא "ניסויים בבעלי חיים".
הפנמה של דרך העבודה המוצגת כאן תאפשר כתיבה ממזגת המבוססת על טקסטים אחדים על פי הדרישה.
לפניכם מטלה לכתיבה ממזגת.
במכון וייצמן מתקיים יום עיון לתלמידים בנושא "ניסויים בבעלי חיים". הכינו סקירה המציגה את הצדקת הניסויים. שלילתם, חלקן של מעבדות המחקר בנושא ומימון המחקרים.
כתיבתכם תתבסס על המאמרים "בעלי החיים הם קורבנות מוצדקים" ו"בעלי חיים הם קורבנות מיותרים".
בכתיבתכם הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה. (ביבליוגרפיה).
טרם ביצוע המטלה יש להבחין בין שני מונחים: רכיבי תוכן ורכיבי מבנה.
רכיבי התוכן הם התבחינים (פרטי המידע הנדרשים במטלת הכתיבה הממזגת.
רכיבי המבנה מציגים את הזיקה שיש בין התכנים המופיעים בטקסטים הנתונים; מהו הנושא המשותף לכל הכותבים? מהי הזיקה של כל אחד מהם לנושא או למאמר האחר? האם המאמר האחר מוסיף ומשלים את הידע המופיע במאמר הראשון? האם המאמרים סותרים זה את זה? וכדומה.
1. זיהוי רכיבי התוכן (התבחינים)
יש לקרוא את מטלת הכתיבה ולזהות את רכיבי התוכן (התבחינים) של הסקירה הנדרשת. (מטלת הכתיבה בראש העמוד)
רכיבי התוכן (התבחינים) המופיעים במטלת כתיבה זו:
1. הצדקת הניסויים
2. שלילתם
3. חלקן של מעבדות המחקר בנושא
4. מימון המחקרים
2. איתור המידע על פי התבחינים בטקסטים המקוריים (לצורך שילובם בסקירה שתכתבו)
יש לקרוא את הטקסטים ולאתר את כל המידע החיוני הנדרש במטלת הכתיבה (על פי התבחינים שציינתם).
באיתור המידע היעזרו בשלב ה"השמטה", השלב הראשון משלושת הכללים העיקריים למיזוג מידע (המופיעים בעמוד 102).
קיימות דרכים שונות לאיתור המידע בטקסטים ולמיזוגו. כאן מוצעות שתי דרכי עבודה:
דרך ראשונה - סימון רכיבי התוכן בטקסט עצמו ובראשם מספר התבחין (הדגמה בעמוד 110)
כל אחד יבחן את שתי הדרכים ויבחר את הדרך המתאימה לו ביותר לביצוע מטלת הכתיבה הממזגת.
*110*
הדרך הראשונה מודגמת בשני המאמרים שלהלן, שבהם מסומנים בסוגריים התבחינים ורכיבי התוכן לצורך הדגמת איתור המידע.
חנוך בר-און הוא פרופ' לרפואה פנימית ולשעבר מנהל היחידה לסוכרת בבית החולים "הדסה" בעין כרם ירושלים.
הצימאון לדעת, לצד הכמיהה לגלות ולהבין, הם מאבני היסוד של הטבע האנושי מינקות עד שיבה, הסביבה שהאדם שרוי בה היא לפעמים עוינת, ולפעמים היא מקור להפקת תועלת והצלה. אין ספק, כי סכנות רבות אורבות לנו מהסובב אותנו, כגון פגעי טבע ומחלות. אולם יש בעולמנו גם מקורות עשירים שאנו מנצלים אותם לטובתנו ולרווחתנו, כמו מזון ואנרגיה. הלימוד המתמיד והמעמיק של תופעות הטבע והחשיפה של האמת שבבסיס כל אותן התרחשויות הם חובה מתבקשת ונדרשת. האוניברסיטאות הן מקום לרכישת מקצוע ומיומנות, ובהם מתקיים פרט להוראה גם מחקר מקיף בנושאים שונים. במדעי החיים, למשל, במעבדות ובמכוני המחקר אמנם רוכשים ידע מקצועי, אך אין להם זכות קיום ללא מחקר. המחקרים הנערכים בהם מגלים סיבות ונסיבות של תופעות טבע, שיש לנצלן או להילחם בהן. מדע הרפואה מטרתו להגן עלינו מפני צרות רבות הפוקדות אותנו מקדמת דנא. מחלות לאין ספור היו עמנו ויהיו עמנו עוד הרבה דורות. לצערנו, ישנן גם כאלה המתחדשות עלינו רק בעשורים האחרונים (כמו מחלת הכשל החיסוני (איידס), פגעי קרינה רדיואקטיבית ועוד). השאיפה לשלוט בהן, לצד הידע העומד לרשותנו כיום, עוזרים להמעטת כאב וסבל ממיליוני חולים בעולם כולו. הצלחה זאת נזקפת בין היתר למחקר הרפואי הענף, הזוכה לתמיכת קרנות מחקר ממוסדות ופה ושם לתמיכת הציבור.
(1) (כבר לפני הרבה שנים נוכחנו, כי לשם חקירה והבנה של מקור המחלות והדרכים להדבירן, יש צורך ביצירת מודלים בחיות ניסוי.) אי הבנה של חלק מהמחלות הפוקדות אותנו גורמת לפיגור בפיתוח של תרופות הולמות או של אמצעי מניעה למחלות אלה. (1) (הקרבה של בעלי חיים, החל בקופים וכלה בזבובים למיניהם, יכולה לעזור למדע בגילוי סיבות למחלות שונות ובפיתוח תרופות נגד). בעשור האחרון אף יש בידינו האמצעים והטכניקות לעקוב בחיות הניסוי אחרי שינויים גנטיים שנוצרו ספונטנית או ביוזמת החוקרים. כמו כן, יצירת נוגדנים בדמן של חיות וחיבורם עם נוגדני אדם מאפשרים גם הפקה של תכשירים טיפוליים מצילי חיים.
(1) (איני יודע מה היה קורה לולא קמו חוקרים שכרתו לבלב מכלב לפני למעלה ממאה שנה, הכירו בהופעתה של סוכרת (שהיא שטח ההתעניינות שלי) וקשרו מחלה זו עם איבר זה. ההוכחה בדבר קשר כזה אצל הכלבים הביאה לבידודו של ההורמון אינסולין, שהוא תכשיר טיפולי הכרחי לחולי סוכרת.) הודות לכך ניצלו עד כה מיליונים רבים של ילדים ומבוגרים. שנים רבות היה צורך להקריב חזירים כדי להפיק אינסולין לשם טיפול. כיום מסונטז ההורמון החיוני הזה בטכניקה של הנדסה גנטית. נדבך על נדבך, שנים ועוד שנים, והתרופה בידינו.
דוגמה זו אינה יחידה. (3) (יש עוד ועוד מחלות שטיבן הובהר כתוצאה ישירה משימוש בחיות, ובזכות הידע המצטבר ישנן גם תרופות.) על מזבח המדע עולות החיות המשמשות חוקרים רבים, שנוכחו (3) (שאין להימלט מצורך חיוני זה, ובשלב זה אין להן תחליף). והנה קמה לה קבוצת אזרחים, הדורשת הפסקה של שימוש בבעלי חיים, שייתכן שהם קורבנות, אך לדעת אנשי האקדמיה, קורבנות מוצדקים בהחלט. (3) (אנו במעבדות המחקר דואגים שלא להחמיר עם חיות הניסוי ומונעים מהן סבל וכאב בעת ביצוע המחקרים. כמו כן ישנן גם ועדות מטעם המכללות ומשרד הבריאות הדואגות לאכוף כללים ברורים לגבי השימוש בחיות.)
כאמור בראשית הדברים, הטבע על כל גווניו מציע לנו מקורות רווחה והצלה, לצד היותו אכזר בגרימת מחלות או נזקים אחרים. (1) (ניסויים בחיות הם אילוץ כואב, אך חשוב מאין כמוהו.)
מעובד על פי מאמר שהתפרסם באינטרנט באתר YNET בתאריך 4 ביוני 2006
*111*
ד"ר אלעד פייגין - כירורג בכיר בבית החולים שניידר בפתח תקווה וחבר במועצה הלאומית לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים.
תמיר לוסקי - סטודנט למדעי החיים ונציג "הרשת הבינלאומית לחינוך הומני" (InterNICHE) בישראל.
האם ניסויים בבעלי חיים הניבו תרומה ממשית לרפואה המודרנית? שאלה זו נבחנת שוב ושוב במהלך השנים. החוקרים, אנשי מחקר רפואי ברמה בכירה, הסיקו כי אין לטענה הגורפת בזכות הניסויים הנשמעת לעתים קרובות, בסיס ממשי.
(2) (המחקר הביו-רפואי מסתמך בצורה מוגזמת על שיטות מחקר בלתי מהימנות של ניסויים בבעלי חיים, והוא מזניח שיטות מחקר ממוקדות ורלוונטיות יותר. תרופות חשובות ביותר,) כמו דיגיטליס ואספירין, התגלו ללא כל קשר לניסויים בבעלי חיים. רק לאחרונה הוצאו מהשוק תרופות מסוכנות, כגון ויוקס ורזולין, (2) (שגרמו למומים ולמוות לבני אדם רבים, אף שהיו בטוחות ויעילות בבעלי חיים.)
מי שסומך על ניסויים בבעלי חיים ומיד לאחר מכן רוצה להשתמש בתכשיר על ילדים, הוא אדם מסוכן. ומה לגבי מתן תרופות לבגירים מבלי שנוסו קודם לכן על בעלי חיים? כל תכשיר או תרופה המאושרים לשימוש, עוברים תהליך ארוך של בדיקה בבני אדם שמשתתפים בניסוי קליני. גם לצורך ניסוי זה לא היינו משתמשים בתרופה, לולא הוכח שיש לה פוטנציאל של תועלת ממשית לחולים, ושהיא בטוחה לשימוש. על ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות אפשר ליצור תרופות בטיחותיות ברמה גבוהה יותר מאשר משיגים על ידי ניסויים בבעלי חיים.
(2) (ניסויים בבעלי חיים הביאו למותם של אלפים ואולי של מיליוני בני אדם, וכן לנכות של רבים אחרים.) למעשה, תופעות לוואי מתרופות נחשבות לסיבה הרביעית לתמותה בעולם המערבי. חוקרים המצדדים בניסויים בבעלי חיים אינם ממהרים לקחת על עצמם אחריות לתופעה זו, אך הם בהחלט מוכנים להתהדר ב"הצלחות".
ניסויים בבעלי חיים משקפים ליקויים בצורת החשיבה ובחלוקת התקציבים של המדע הביו-רפואי המודרני. אחת הדוגמאות המובהקות ביותר לכך היא דווקא מחלת הסוכרת. לשני הסוגים הנפוצים של סוכרת יש קשר מובהק לאורח חיים ולתזונה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המחלה היא באמצעות מניעה, חינוך והסברה. את הקשר בין תזונה עתירת קלוריות להתפתחות סוכרת גילו באמצעות מחקר בבני אדם.
(2) (כבר במאה ה-19 גילו באמצעות מחקר קליני בבני אדם, כי המקור לאחד הסוגים החשובים של המחלה הוא כשל בלבלב. החוקרים התעלמו ממידע זה ויצאו "להוכיח" בבעלי חיים את מה שכבר היה ידוע במחקר הקליני,) הם עשו זאת באמצעות כריתת לבלבים של כלבים. (2) (גם את האינסולין עצמו בודדו מכלב, ולו מכוח ההרגל ובשם החשיבה השבלונית,) אף על פי שאפשר היה לבודד אותו באותה מידה מבני אדם ולעמוד על ההבדלים החשובים בין שני סוגי האינסולין. (2) (כתוצאה מנוהג זה סבלו חולים רבים מתופעות לוואי ומאלרגיות לאינסולין חייתי, ועוכב פיתוח האינסולין הסינתטי שנהוג להשתמש בו כיום.)
(4) (במחלקות השונות בבתי החולים נמשכים הניסויים בבעלי החיים,) שממשיכים להוכיח את מה שכבר ידוע זה כמה שנים בזכות מחקר קליני בבני אדם, (4) (תוך בזבוז כספי ציבור.) מיליארדי דולרים מושקעים מדי שנה במחקר מיותר בבעלי חיים, שקשה למצוא קשר בינו לבין קידום יישומי של הרפואה, (4) (מנגד, מחקר בשיטות מודרניות אחרות שיכולות לסייע טוב יותר לחולים, מוזנח בתקציב ובכוח אדם.)
(2) (התקווה האמתית לתיקון המצב הקיים באה מכיוונם של התלמידים הצעירים לרפואה ולביולוגיה, שמכירים היום בכך שיש שאלות וספקות בעניין הצורך בניסויים בבעלי חיים.) אנו מאמינים שהתלמידים של היום - הפרופסורים עוד עשרים שנה - יהיו חכמים יותר, פוריים יותר ומוסריים יותר, והם יצמצמו באורח ניכר את השימוש בניסויים בבעלי חיים עד הפסקתם המלאה.
מעובד על פי מאמר שהתפרסם באינטרנט באתר YNET בתאריך 6 ביוני 2006
*112*
לפניכם דוגמה לטבלת תבחינים בסיסית.
ריק, כותב א (השנה), כותב ב (השנה), כותב ג (השנה), כותב ד (השנה) |
תבחין 1, --, --, --, -- |
תבחין 2, --, --, --, -- |
תבחין 3, --, --, --, -- |
לפניכם דוגמה נוספת לרשימה הבנויה באופן שונה, ובה שולב המידע משני המאמרים בתוך הרשימה. |
בר און (2006) - בעד הניסויים
תבחינים: 1. הצדקת הניסויים
לשם חקירה והבנה של מקור המחלות יש צורך ביצירת מודלים...
הקרבה של בעלי חיים יכולה לעזור בגילוי סיבות למחלה.
בזכות כריתת הלבלב אצל כלב הוכרה תופעת הסוכרת.
הניסויים בחיות הם אילוץ כואב, אך חשוב.
פייגין ולוסקי (2006) - נגד הניסויים
תבחינים : 2. שלילת הניסויים
הסתמכות מוגזמת על שיטות מחקר והזנחה של שיטות מחקר ממוקדות ורלוונטיות
תרופות שהן יעילות בבעלי חיים, גרמו למומים ולמוות לבני אדם ואף לנכות.
כבר במאה ה-19 גילו באמצעות מחקר קליני כי המקור למחלת הסוכרת היא כשל בלבלב.
החוקרים ניסו להוכיח באמצעות בעלי חיים את מה שכבר היה ידוע במחקר הקליני.
גם את האינסולין בודדו מכלב, אף שהיה אפשר לבודדו מבני אדם.
האינסולין החייתי גרם לבני אדם רבים לתופעות לוואי
בר און (2006) - בעד הניסויים
תבחינים: 3. חלקן של מעבדות המחקר
בזכות שימוש בחיות הובהר טיבן של מחלות והומצאו תרופות.
הניסויים הם צורך חיוני, ואין להם תחליף.
במעבדות משתדלים למנוע כאב וסבל מהחיות ואוכפים את הכללים.
פייגין ולוסקי (2006) - נגד הניסויים
תבחינים : 4. מימון המחקרים
בבתי חולים נמשכים הניסויים בבעלי חיים.
בזבוז כספי ציבור
שיטות מחקר מודרניות יכולות לסייע טוב יותר לחולים.
התקווה לשינוי באה מתלמידי רפואה וביולוגיה המעלים ספקות אשר לצורך בניסויים.
*113*
- בדרך כלל בכתיבת סקירה תיאורטית יש לציין בתחילה את התכנים המשותפים לכותבים (המאחד בין התכנים) ולאחר מכן להציג את התכנים המיוחדים לכל כותב.
- יש לכתוב את הסיכום ברצף תוך הקפדה על שלב ההכללה ועל שלב ההבניה. (ראו עמוד 102)
- לפניכם דוגמה לסקירה תיאורטית.
המילים המודגשות בסקירה שלפניכם הן ביטויי קישור, פועלי הבעה (פועלי דיבור) ומאזכרים שבאמצעותם מושגות לכידות וקישוריות. בצדה הימני של הסקירה התיאורטית / ספרותית מוצגים רכיבי התוכן.
(א) ניסויים בבעלי חיים הם נושא שנוי במחלוקת. (בסוגיה זו), האם הניסויים מוצדקים או לא, (מתלבטים) אנשי מדע, רופאים, פילוסופים, אנשי אתיקה ורבים אחרים. במאמריהם (בר-אור (2006) ופייגין ולוסקי (2006) מציגים זוויות ראייה שונות.)
(ב) בסקירתנו זו (נציג את הדעות המועלות בעד) ניסויים בבעלי חיים (ונגדם. בר-אור (2006) מצדיק) במאמרו את עריכת הניסויים בבעלי חיים בכך שכדי לחקור ולהבין את מקורן של מחלות ואת הדרכים להדביר אותן, יש צורך ביצירת מודלים בחיות ניסוי. (בר-אור מחזק את גישתו ואומר) שהקרבה של בעלי חיים יכולה לעזור למדע בגילוי הסיבות למחלות שונות ובפיתוח תרופות נגדן. להוכחת דבריו הוא מביא את בידודו של ההורמון אינסולין, הידוע היום כתכשיר הכרחי לטיפול בחולי סוכרת, שנתגלה כתוצאה מכריתת לבלב של כלב לפני למעלה ממאה שנים.
(ג) (מנגד טוענים פייגין ולוסקי (2006)), כי המחקר הביו-רפואי מסתמך באופן מוגזם על שיטות מחקר המבוססות על ניסויים בבעלי חיים. (לטענתם), המחקר מזניח שיטות ממוקדות ורלוונטיות יותר. פייגין ולוסקי (שוללים את דעתו של) בר-אור (וטוענים), כי גם תרופות מסוכנות שבניסויים היו בטוחות ויעילות בבעלי חיים, גרמו מומים ואפילו מוות לבני אדם רבים. (הכותבים תוקפים) את הניסויים שנעשו בבעלי חיים, כגון כריתת לבלבים של כלבים, וטוענים כי הניסוי בכלבים היה מיותר, משום שתוצאותיו היו ידועות עוד לפני כן ממחקר קליני בבני אדם. (לטענתם), חולים רבים סבלו מתופעות לוואי ומאלרגיות שנבעו מהאינסולין שהופק מחיות. העובדה שלא ניסו לבודד אינסולין מבני אדם בגלל חשיבה שבלונית, גרמה לעיכוב בפיתוחו של האינסולין הסינתטי, המשמש היום לטיפול בחולי סוכרת.
(ד) (בר-אור (2006) גורס, כי) טיבן של מחלות רבות הובהר כתוצאה ישירה משימוש בחיות, והידע המצטבר הוא שהוביל למציאת התרופות נגדן. (על פי גישתו), בשלב זה אין תחליף להקרבת החיות על מזבח המדע. (בר-אור מעלה פן נוסף לטענתו ואומר): "אנו במעבדות המחקר דואגים שלא להחמיר עם חיות הניסוי ומונעים מהן סבל וכאב בעת ביצוע המחקרים". (הוא מציין גם, כי) קיימות ועדות הדואגות לאכיפת כללים ברורים בדבר השימוש בחיות.
(ה) (פייגין ולוסקי (2006) מציגים היבט אחר המתייחס) לצד הכספי של המחקר. (לפי גישתם), הכספים המוצאים על מחקרים מיותרים בבעלי חיים, הם בזבוז כספי ציבור, והם באים על חשבון שיטות מחקר אחרות מתקדמות יותר.
*114*
(ו) קשה מאוד להגיע למסקנה חד-משמעית בנושא חשוב זה. (בר-אור (2006) דבק בעמדתו), כי ניסויים בבעלי חיים חשובים מאין כמותם, אף על פי שהם אילוץ כואב. (ואילו פייגין ולוסקי (2006) תולים את) תקוותם לתיקון המצב בסטודנטים הצעירים לרפואה ולביולוגיה, המכירים בספקות הקיימים בדבר הצורך בניסויים בבעלי חיים.
ביבליוגרפיה: (א) בר-אור, ח' (4 ביוני 2006). "בעלי החיים הם קורבנות מוצדקים", באתר YNET.
(ב) פייגין, א' ולוסקי, ת' (6 ביוני 2006). "בעלי חיים הם קורבנות מיותרים", באתר YNET.
לפניכם משפטים מהטקסטים המקוריים שיש בהם פירוט, ואחריהם משפטים מהסקירה המנוסחים כמשפטים מכלילים.
מתוך מאמר א - הקרבה של בעלי חיים, החל בקופים וכלה בזבובים למיניהם, יכולה לעזור למדע בגילוי סיבות למחלות שונות...
בכתיבה הממזגת - הקרבה של בעלי חיים יכולה לעזור לאנשי המדע לגלות את הסיבות למחלות שונות...
מתוך מאמר ב - רק לאחרונה הוצאו מהשוק תרופות מסוכנות, כגון ויוקס ורזולין, שגרמו למומים ולמוות לבני אדם רבים, אף שהיו בטוחות ויעילות בבעלי חיים.
בכתיבה הממזגת - תרופות מסוכנות, שבניסויים היו בטוחות ויעילות בבעלי חיים, גרמו מומים ואפילו מוות לבני אדם רבים.
על פי העקרונות המקובלים, אין לכלול בכתיבה הממזגת דוגמאות. עם זאת בסקירה נכללה דוגמה. מצאו את הדוגמה והסבירו מדוע לדעתכם היא מופיעה בסקירה.
לאחר הכתיבה יש לקרוא את הסקירה ברצף, לוודא שהכול ערוך כהלכה ולבחון את הנקודות שלפניכם:
- האם הקפדתם על שלושת עקרונות הסיכום: השמטה, הכללה והבניה? (ראו עמוד 102)
- באיזו מידה המידע מהימן ומדויק?
- באיזו מידה סקירתכם כתובה באופן עצמאי?
- האם הרעיונות המובאים מהטקסטים השונים שזורים זה בזה?
- האם יש הקפדה על אוצר מילים עשיר, על סימני פיסוק, על כתיבה תקינה מבחינה לשונית ועל סגנון הכתיבה?
- האם יש הקפדה על אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסיומה? (ראו "רישום ביבליוגרפי" בעמוד 108)
- האם העבודה כתובה, מאורגנת ומוגשת בצורה נאה ומסודרת?
הדיון הציבורי בנושא (המהגרים) אינו יורד מסדר היום בארץ ובעולם כולו. כדי שתוכלו להביע את דעתכם בנושא חשוב זה, קראו את שני הטקסטים (אין ילדים לא חוקיים") (עמ' 55) ו("מהגרי עבודה") (עמ' 57).
כתבו סקירה תיאורטית על פי שני הטקסטים תוך הצגת הגישות השונות לנושא זה.
בכתיבתכם הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה (ביבליוגרפיה).
*115*
*115*
בזמן שיעור נזרקה בכיתה קופסת חומוס. המורה עמדה לצאת מהכיתה כשהיא כועסת ועצבנית.
דני: "המורה, לאן את הולכת?"
ליאור: "להביא פיתות".
מאמר א - קראו את המאמר שלפניכם תוך הקפדה על הגיית המספרים בצורה תקנית.
ד"ר דינה אייזן היא רופאה מומחית ברפואת משפחה, מכשירה ליצנים רפואיים ומנחה קבוצות חשיבה.
(א)
הדבר הראשון שאנחנו עושים מיד אחרי הלידה הוא לבכות, אך מהר מאוד (בגיל 3 שבועות) אנחנו כבר מחייכים. כלומר, הקשר החברתי הראשון והמשמעותי ביותר שילווה אותנו לאורך כל חיינו, מתחיל עוד לפני שמלאו לנו חודש ימים. כעבור זמן קצר, בגיל 3 או 4 חודשים, אנחנו כבר צוחקים בקול רם. היעדר חיוך או צחוק אצל פעוטות מבשר על הפרעה קשה בהתפתחות.
(ב)
בגיל 5 (קצת לפני גיל בית הספר) צחקת בממוצע 300 עד 500 פעמים ביום. רק אחר כך לימדו אותך שלצחוק זה לא יפה, לא רצוי ורק מפריע ("אולי תשתף את כל הכיתה במה שמצחיק כל כך!?"), ואם חשבתם שזה לא עובד - זה עובד. מגיל בית הספר מדכאים לנו את הצחוק, וכך יורד הממוצע היומי אצל המבוגר לכדי 15 צחוקים ביום.
(ג)
מה קורה לנו במהלך החיים שאנחנו מפסיקים לצחוק, והאם זה בריא? אחת הסיבות שאנחנו צוחקים פחות ופחות בבגרותנו, היא שהתרבות המערבית מייחסת לצחוק ערך נמוך. אנשים המרבים לחייך או לצחוק נחשבים קלי דעת, לא מקצועיים וטיפשים. לא פחות. ובכל זאת, כולנו נהנים מאוד לצחוק, אם כי רובנו משתדלים לשמור על הצחוק לעיתות הפנאי והבילוי.
(ד)
מה תפקידו של הצחוק בחיינו, והאם הוא יכול לסייע לנו לשמור על הבריאות? התשובה היא כן - ובענק! יש מרכיבים רבים הקובעים את מידת ההחלמה ממחלות. מרכיבים אלה נמצאים בתחום הלא ידוע, והם נשגבים מבינתו של הרופא. אנחנו והרופאים שלנו איננו מסוגלים לחזות מראש ובדייקנות את התקדמות המחלה או את תוצאות הטיפול. ממחקרים עולה כי לצחוק ולהומור יש השפעה חיובית על בריאותנו. הבעיה היא שלא פשוט לנהל מחקר מדעי מקובל בנושא זה. הסיבה לכך פשוטה: הצחוק הוא תופעה ספונטנית שקשה לשחזרה בתנאי מעבדה.
(ה)
כמו לגבי נושאים רגשיים ורוחניים רבים, גם ההומור הוא חוש לא רציונלי. דוגמה בולטת היא הבדיחה: בשבריר השנייה שבה תופסים את הבדיחה, חווים רגע של הארה. אם נשמע שוב את הבדיחה כעבור כמה דקות, היא כבר לא תצחיק. ואם יסבירו לנו אותה דרך חשיבה אינטלקטואלית, זה כבר יהיה ממש אסון. רק עם ההבנה האינטואיטיבית של מהות הבדיחה אנו חווים את הצחוק המשחרר.
(ו)
מה עושה לנו הצחוק? לדברי ד"ר ויליאם פריי, פסיכיאטר וחוקר צחוק מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה ארה"ב, במהלך הצחוק מתרחשים שינויים פיזיולוגיים רבים בגופנו, מאחר שהצחוק והנשימות המתלוות אליו מגבירים את העברת החמצן למוח. ממחקריו אנו למדים כי לצחוק יתרונות פיזיולוגיים רבים וברורים: הצחוק פועל על מערכת הלב והדם, על המערכת החיסונית, על המערכת האנדוקרינית (הורמונלית), על מערכת השרירים - וכולן נהנות ממנו מאוד. בזמן הצחוק פוחתת רמת הורמוני הסטרס. הורמונים אלה מזיקים מאוד לבריאות משום שהם מעלים את לחץ הדם, את הדופק ואת
*116*
רמות הסוכר, והם מאיצים תהליכים טרשתיים. מלבד כל אלה, הצחוק מביא גם להפרשה מוגברת של חלבון האחראי להגנה מפני זיהומים. הצחוק גם מעלה את הדופק וממריץ את זרימת הדם.
(ז)
גם מערכת הנשימה יוצאת נשכרת. רובנו סובלים מרמה זו או אחרת של סטרס ולכן אנו נוטים לנשום בשטחיות מהצוואר ומעלה. אף על פי שלריאות שלנו יש נפח של 5 עד 6 ליטרים, אנחנו מכניסים לריאות בקושי חצי ליטר בכל שאיפה. חלק מהאוויר הנשאף נשאר כלוא במקומות פחות מאווררים בגוף ויכול להוות קרקע פורייה להתרבות חיידקים. כשאנחנו צוחקים, אנחנו נושפים בחוזקה, ואחר כך נושמים אוויר נקי ומחומצן היטב החודר לרקמות גופנו.
(ח)
30 דקות של צחוק ביום יכולות לשפר את תפקוד המערכת החיסונית, לשפר את מצב הרוח ולהביא לשינויים עמוקים ומתמשכים בבריאות הכללית. הצחוק גורם גם לשחרור חומרים דמויי מורפיום בגופנו המפחיתים מתחושות הכאב. הדבר נכון לגבי כאב פיזי ונפשי כאחד. סף הכאב עולה ונשאר כך גם זמן קצר אחרי הצחוק.
(ט)
ובשורה חשובה לבטלנים: במחקר אחר נמצא, כי 100 צחוקים בני 2 עד 3 שניות כל אחד שקולים כנגד 10 דקות על אופני כושר. אמנם השיפור הוא בכושר הלב, ולא בהכרח שורף קלוריות, אך זהו בהחלט פתרון עבור אנשים מוגבלים פיזית.
(י)
אחד הפתרונות להוספת צחוק לחיינו הוא יוגה צחוק. יוגה צחוק היא קונספט של צחוק קבוצתי שהגה ד"ר מדאן קטארייה, רופא הודי שחי במומביי, המבוסס על חוכמה יוגית עתיקה. "לא צריך בדיחות כלשהן. אפילו לא צריך להיות מאושרים. מה שאנחנו עושים הוא לצחוק בקבוצה ולהשתמש בצחוק כשיטה לתרגול הגוף. כשיש לנו קשר עין עם אחרים, הצחוק המלאכותי הופך לאמתי, וכך הוא עוזר לנפש ולגוף", אומר ד"ר קטארייה, המנהל בית ספר ליוגה-צחוק.
(יא)
במהלך כנס שנתי בתחום הרפואה שנערך ב-2008 בניו אורלינס סיפר ד"ר קטארייה, שהרעיון לפעילות משולבת של יוגה וצחוק החל בשנת 1995 עם חמישה משתתפים בלבד בעיר מומביי שבהודו, ועכשיו יש כבר יש יותר מ-6,000 מועדוני צחוק בעולם. בכנס הציג ד"ר קטארייה מחקר, המוכיח שאפשר להפיק תועלת אמתית לבריאות מהצחוק שהוא פעולה פשוטה מאוד. החוקרים בדקו 200 נשים וגברים עובדי תעשייה, המצויים בלחץ רב הנובע מהדרישות הגבוהות של תפקידיהם. במשך שלושה שבועות נטלו הנבדקים חלק בסדנה שבמהלכה תרגלו חיקוי צחוק במשך 45 שניות עד דקה, עברו לפרץ צחוק אופייני, ולאחר מכן נשמו נשימות עמוקות וביצעו מתיחות עדינות. לחץ הדם של המשתתפים במחקר ירד באופן ניכר. מדובר בשינוי משמעותי הגורם לשיפור ברמות הלחץ והמתח, וזאת בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא צחקה. "אולם כדי שהצחוק יגרום לשינויים פיזיולוגיים וביוכימיים, הוא צריך להיות מכל הלב, מהבטן", מדגיש ד"ר קטארייה, "ועל הצחוק להיות ממושך. צחוק רגיל שנמשך כמה שניות בלבד, לא יעשה את העבודה".
מעובד מתוך "דרך חיים", שירותי בריאות כללית, ספטמבר 2005
איינשטיין אמר לצ'ארלי צ'פלין:
"מה שאני הכי מעריץ באמנות שלך זה את האוניברסליות שבה. אינך אומר מילה - וכל העולם מבין אותך!"
ענה צ'פלין לאיינשטיין:
"זה נכון, אבל התהילה שלך גדולה אף יותר:
העולם כולו מעריץ אותך, אף על פי שאף אחד אינו מבין מילה ממה שאתה אומר..."
חפשו במאגרי מידע וכתבו מידע מעניין על כל אחד מן האישים המוזכרים בסיפור.
*117*
1. מהו המסר העיקרי שד"ר אייזן רוצה להעביר לקוראים?
2. על פי המאמר שקראתם, ציינו שלושה יתרונות (לפחות) לצחוק.
3. כיצד הצחוק משפיע על מערכת הנשימה?
4. מדוע, לפי הטקסט "דוקטור צחוק", הדימוי של הצחוק בחברה המערבית הוא נמוך ואינו מכובד?
5. מהו תפקידן של שתי הפסקות הראשונות? בחרו את התשובה הנכונה.
(1) להציג דוגמאות לנאמר בהמשך
(2) לתאר את התופעה
(3) להעניק הסבר לתופעה
(4) לספר על השנים הראשונות בחיינו
6. א. הכותבת מסתמכת בדבריה על מחקרים, למרות זאת היא מביעה הסתייגות. מדוע?
ב. במאמרים רבים הכותבים נוהגים להסתמך על מחקרים.
מדוע הכותבת מציגה מחקרים במאמרה? מהי תרומתם של המחקרים לקורא המאמר?
7. על פי המאמר, אילו פעילויות מומלצות כדי לשמור על הבריאות?
8. מהו הקשר בין המשפט הראשון בפסקה (ז) לשאר המשפטים שבפסקה?
(1) הכללה ופירוט
(2) דוגמה והסבר
(3) הכללה והסבר
(4) סיבה ותוצאותיה
9. מהי משמעותם של הביטויים שלפניכם? (היעזרו במשמעות הביטוי בהקשרו במאמר או חפשו את פירושו במילון)
(1) "נשגבים מבינתו" (פסקה (ד))
(2) "יוצאת נשכרת" (פסקה (ז))
10. בהערה המופיעה בסוף הטקסט כתוב: "ד"ר דינה אייזן היא רופאה מומחית ברפואת המשפחה, מכשירה ליצנים ומנחה קבוצות חשיבה". כיצד הערה זו משרתת את הקורא בהתייחס לתוכן המאמר?
11. כתבו במילים את המספרים המופיעים בפסקות (א), (ב) ו-(ט) על פי כללי שם המספר (עמוד 148).
- קראו את שתי הבדיחות שלפניכם.
1. במהלך המשפט הצבאי נשאל החייל מדוע הרביץ למפקדו. להגנתו טען שהוא רק מילא פקודה: "המפקד אמר לי: 'גש הלום' אז ניגשתי והלמתי".
2. אופטימיסט אומר: "האח, המצב מזהיר!"
הפסימיסט אומר: "אבוי, המצב - מזהיר!"
מה מיוחד מבחינה לשונית בבדיחות אלו? בתשובתכם היעזרו במונחים לשוניים.
*118*
(א)
למה חשוב לצחוק, ואיך אפשר להשתמש בהומור כדי להיות בריאים יותר בגופנו ובנפשנו ולשמור על שמחת החיים שלנו? היום סיפרה לי גל, בתי בת החמש וחצי, בדיחה מצחיקה. טוב, לא ממש מצחיקה, אפילו קצת קרש, שלא לומר דיקט. אם לומר את האמת, לא ממש ידעתי איך להגיב - האם לצחוק בקול רם או להסביר לה שככה אין מספרים בדיחה? לעומתי שי, בתי הגדולה בת השמונה, פרצה מיד בצחוק מתגלגל. שתיהן הלכו לדרכן, מותירות אותי מחוץ למעגל הצחוקים. וההפסד, כמו שאומרים, היה כולו שלי.
(ב)
הומור וצחוק הם חלק בלתי נפרד מחיינו ממש מרגע צאתנו לאוויר העולם. אולם האם שאלתם את עצמכם למה בעצם אנחנו צוחקים? איך היו נראים חיינו ללא בדיחות, צחוקים וקצת הומור שחור? וממה הילדים שלנו צוחקים? אם תחשבו על כך לעומק, בוודאי תגלו שקשה להגדיר מהו הומור, וזאת מפני שמה שמצחיק אדם אחד לאו דווקא מצחיק אדם אחר. ואכן, חוקרים ופילוסופים שניסו להגדיר מהו הומור, נתקלו בקשיים רבים. האם הומור הוא אוסף של סיטואציות הגורמות לנו לצחוק בפה מלא, או אולי מקבץ בדיחות הנאמרות מפיו של סטנדאפיסט מוכשר? האם הוא תופעה גנטית או נרכשת? ובכלל, מה גורם לבני האדם לצחוק?
(ג)
"בתקופת הילדות, כמו בבגרות, אפשר לראות את השימוש בהומור כדרך להתמודד עם כל דבר שאתה רוצה לשלוט בו", אומרת ד"ר חיה אוסטרובר, חוקרת הומור ומרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית "בית ברל". "כששואלים אותי מהו הומור, אני אומרת שהומור הוא מושג שמספר הגדרותיו משתווה למספר המגדירים אותו", מחייכת ד"ר אוסטרובר. "אף על פי שיש לתופעת ההומור מרכיבים אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם, הוא תלוי בעצם גם במרכיבים סביבתיים. אם, למשל, תספרו לאדם בשבט נידח באפריקה בדיחה על האינטרנט, סביר להניח שהוא בכלל לא יבין מה אתם רוצים ממנו. ולכן ההומור תלוי בעצם בחברה שאנו חיים בה, בתרבות, באישיות שלנו, בסיטואציה שאנו נמצאים בה ובעוד גורמים שונים. אולם ההגדרה הנכונה ביותר בעיניי היא הגדרתו של החוקר סטיבן סולטנוף, שטען שהומור מורכב מחוויה קוגניטיבית שהיא השנינה והפנץ' לין (העוקץ) שבבדיחה, מחוויה אמוציונלית שהיא העליזות וההנאה ולבסוף גם מחוויה פיזיולוגית שהיא הצחוק עצמו. את כל המרכיבים הללו אפשר לחוות בנפרד, אך כאשר אנו חווים אותם במשותף, אנו מתייחסים לזה כאל הומור".
(ד)
על אף שכל אותם אנשי מקצוע מכובדים טרם גיבשו דעה אחידה בנושא, כולם מסכימים עם העובדה שבזמן הצחוק משתחררים במוח שלנו חומרים כימיים בשם אנדורפינים. אותם אנדורפינים פועלים על מערכת העצבים ממש כמו מורפיום - מונעים כאב, מרגיעים וגורמים לתחושות נעימות בכל הגוף. נוסף על כך, מחקרים הוכיחו כי צחוק מחזק את המערכת החיסונית שלנו, מסדיר את לחץ הדם ואת מערכת השרירים, עוזר לנו לנשום כמו שצריך ובעיקר מאפשר לנו להביט בחיינו מזווית ראייה שונה ואופטימית.
(המורים קוראים לזה העתקה, אנחנו קוראים לזה עבודת צוות...)
(ה)
"הצחוק וההומור הם בעיניי המתנה המדהימה ביותר שנתן לנו הטבע", אומר אלון שפריר, מורה למודעות ומפעיל סדנאות צחוק והשתטות. "הצחוק בעצם דומה לבולמי הזעזועים שבמכונית. אם הוא לא היה קיים, היינו מרגישים כל אבן בדרך, כל מהמורה וקושי בחיים. לולא נעזרנו בהומור, החיים של כולנו היו הרבה יותר משעממים, עצובים וגם קשים. מבחינתי, סיטואציות שבעבר היו מעוררות אצלי באופן מידי עצבים, מתח ולחץ, הפכו על ידי השימוש בהומור למצבים שאפשר
*119*
להתמודד עמם. בתור ילד נחשבתי לאחד שתמיד מסתובב עם פרצוף חמוץ וכעוס, ילד שאינו יודע לחייך, ומאז התחלתי להיעזר בצחוק ובהומור אני בהחלט יכול לומר שחל שיפור עצום באיכות החיים שלי. הצחוק בעיניי הוא המצאה גאונית של הטבע, המצאה יעילה וזולה, ואפשר להשתמש בה בכל שעות היממה ללא הגבלה. זוהי המצאה שעוזרת לכולנו לשפר את ההרגשה ולהירגע ואז גם להפוך לסבלנים וליצירתיים יותר. האנרגיה של הצחוק משחררת ומשפיעה על הגוף ועל הנפש כאחד. הצחוק הוא המצאה שניתנה לנו בחינם, וכיוון שאפשר להעניק אותה לאחרים ללא שום קושי, הרווח כפול ומכופל".
(ו)
להומור ולצחוק יש פונקציות ותפקידים רבים, מסבירה ד"ר אוסטרובר. ראשית, ההומור הוא כלי חברתי התורם לתהליכים חברתיים כמו הגברת הלכידות בקבוצה, הורדת מתחים ויצירת אווירה חיובית בין חבריה. בספרו "הומור ואישיות" כותב פרופ' אבנר זיו, כי ההומור מאפשר לנו להשתחרר לרגע קט מהכבלים של החשיבה הרציונלית: ליהנות מעיוותי מילים וממשמעויותיהן, וכן הוא נותן לנו אפשרות לעבור על חוקי הלוגיקה. ההומור מאפשר לנו חופש אינטלקטואלי, מאפשר לנו להפעיל את החשיבה, ליהנות ממצבים אבסורדיים ולפתור בעיות בדרך בלתי שגרתית.
(ז)
פונקציה נוספת של ההומור היא הפונקציה התוקפנית. היא מאפשרת לנו לבטא עוינות, לתקוף או להגיב לתסכולים הרבים שאנחנו מתנסים בהם מבלי להיענש. ההומור הוא גם אחד ממנגנוני ההגנה של האדם, שבעזרתם הוא יכול להשתחרר מתחושות של מתח ושל חרדה. כאשר אנחנו צוחקים על דברים מפחידים, אנחנו בעצם הופכים אותם למפחידים פחות. אם, למשל, נצחק עם ילדנו על המפלצת בארון, היא תיהפך בעיניו להרבה פחות מפחידה. גם בתקופת השואה נעזרו האסירים בהומור שחור ומקאברי, הומור שבפירוש עזר להם לעבור את התופת ולשרוד".
(ח)
תאמינו או לא, אבל בשנים האחרונות הפך הצחוק לעסק רציני מאוד, ואם ייצא לכם לבקר, חלילה, במסדרונות בתי החולים בארץ, אל תופתעו אם מאחד החדרים יגיח לפתע ליצן בעל אף אדום, כובע מצחיק ונעליים ענקיות. כן, כן, הליצנות הרפואית כבשה לה בשנים האחרונות מקום של כבוד גם בקרב רופאים רציניים וחמורי סבר. מחקרים שהתפרסמו לאחרונה בתחום הוכיחו, כי ההומור והצחוק בהחלט עוזרים לחולה להתמודד ברמה הרגשית והנפשית עם המחלה ואף תורמים לקיצורה. אחד המחקרים אפילו תיאר קבוצה של חולים שהבריאו בעקבות צפייה אינטנסיבית בסרטים קומיים שגרמו לפרצי צחוק בריאים. הכול התחיל, כך מספרים, בזכות רופא אמריקאי מיוחד בשם ד"ר פאץ' אדמס, יוזם הליצנות הרפואית כשיטת טיפול. אותו רופא הקים בווירג'יניה בית חולים ששם דגש על שימוש בהומור. ד"ר אדמס האמין כי הקשר בין החולה לרופא צריך להיות מבוסס על אמון ועל חברות, ולא על ניכור או מקצועיות בלבד. תפקידו של הרופא, לדבריו, הוא לא רק לטפל במחלה, אלא גם לעודד אצל המטופל גישה חיובית לחיים.
(ט)
מתברר שגם שבטים פראיים החיים במקומות נידחים, כמו הג'ונגלים של האמזונס, מכירים בחשיבותו המרפאת של הצחוק. חוקרים ואנתרופולוגים שחקרו שבטים אלה מספרים שכאשר מישהו מבני השבט היה חולה, ארגנו במיוחד בשבילו פסטיבל צחוק כדי לעודד את מצב רוחו ולשפר את בריאותו.
מעובד מתוך מאמר במגזין "להיות משפחה", 3 באפריל 2006
המורים קוראים לזה העתקה, אנחנו קוראים לזה עבודת צוות...
מומלץ לצפות בסרט הנהדר "פאץ' אדאמס" (באנגלית: Patch Adams) המציג את הביוגרפיה של ד"ר הנטר פאץ' אדאמס, מייסד הליצנות הרפואית, בכיכובו של רובין ויליאמס.
*120*
(דו-שיח טקסטואלי - דו-שיח טקסטואלי - שאלות המקשרות בין טקסטים שונים ויוצרות מעין דו-שיח (דיאלוג, התכתבות, התייחסות) בין הטקסטים.)
1. מהו היחס בין המאמר "ד"ר צחוק" של אייזן לבין המאמר "הומור בשיא הרצינות" של בלזברג?
ציינו את התשובה הנכונה.
א. שני המאמרים מציגים גישות שונות לנושא הצחוק וההומור.
ב. שני המאמרים משלימים זה את זה ומוסיפים מידע בנושא.
ג. המאמרים עוסקים בנושא אחד, אך מציגים דרך פעולה שונה.
2. ענת בלזברג (מאמר ב) מציגה בפנינו נימוק מקורי ביחס ליתרונותיו של הצחוק שלא הוזכר במאמר א. מהו הנימוק?
3. לפניכם רשימה של אמצעים רטוריים: פנייה אל הנמען, השתתפות של המוען, מטפורה, דימוי, האנשה, שאלה רטורית, חזרות, לשון דבורה (סלנג), לשון נופל לשון, אירוניה.
א. בחרו שלושה אמצעים רטוריים מהרשימה שלעיל והביאו מתוך שני המאמרים דוגמה אחת לכל אמצעי שבחרתם.
ציינו את מספר המאמר ואת מספר הפסקה שמהם לקוחות הדוגמאות.
ב. מהי תרומתם של האמצעים הרטוריים למאמרים?
4. בעבר היו סיטואציות שהיו מעוררות (אצלם / אצלהם) כעס רב. כתבו את מילת היחס הנכונה (מילות יחס - עמוד 153).
לקראת פורים תיערך בבית הספר סדנת צחוק. נתבקשתם על ידי יועצת בית הספר לכתוב רקע תיאורטי בנושא הצחוק. לשם כך סכמו את שני המאמרים שקראתם עד כה. בכתיבתכם התייחסו ל(עמדת החברה) ביחס לצחוק, כתבו את (תרומתו) של הצחוק וציינו (הצעות) העולות מן המאמרים ואת (מטרתן).
בכתיבתכם הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה התיאורטית ובסופה (ביבליוגרפיה).
טקסט ג - לפניכם פסקות אחדות מתוך מאמרה של ד"ר ינקו-חדד.
ד"ר דבי ינקו-חדד היא מדריכה בכירה של יוגה צחוק.
(א)
הומור הוא תופעה כלל אנושית הקיימת בכל התרבויות ובכל הגילים. ההומור הוא חלק מקשת של רגשות חיוביים, כמו אהבה, חמלה, סלחנות וסובלנות. הוא גורם לשעשוע, להנאה ולצחוק, וכאשר אנו חווים אותו, גדלים סיכויינו לשרוד. להומור יש שלושה רכיבים: שנינות, שהיא חוויה מחשבתית; עליצות, שהיא חוויה רגשית; צחוק, שהוא תגובה פיזית התנהגותית. אמנם אפשר לחוות כל אחד מהרכיבים האלה בנפרד, אך רק כאשר הם משולבים זה בזה, הם יוצרים את התופעה המוכרת לנו כהומור. הומור הוא סובייקטיבי, תלוי הקשר ואישי מאוד. אנשים שונים צוחקים מדברים שונים במצבים שונים. ההומור תלוי במי שמבצע אותו, בעיתוי, במקום, בתרבות, במצב ובמשתתפים. לחוש הומור שני היבטים - הראשון הוא היכולת להעריך הומור ולהיות משועשע, השני הוא היכולת להשתמש בהומור ולהצחיק אחרים.
*121*
(ב)
לכל אחד מאתנו יש חוש הומור. יש הטוענים כי חוש הומור הוא משהו שנולדים איתו. לדעתי, לכל אדם יש חוש הומור, שהרי כולנו נהנים וצוחקים מדברים רבים, אך רק אחוז קטן מהאוכלוסייה אמיץ דיו לנסות להשתמש בו כדי להצחיק אחרים. חוש ההומור שלנו הוא כמו שריר - אם לא נשתמש בו ולא נאמן אותו, הוא לעולם לא יתחזק. ממחקרים רבים עולה כי אפשר לפתח את היכולת להשתמש בהומור, וכל אחד יכול למצוא הרבה סיבות לצחוק בבית, בעבודה ובחיי היום-יום. צריך רק אומץ לנסות. בהתחלה - כמו באימון גופני - זה קצת כואב, אבל אם לא מוותרים - משתפרים.
(ג)
מחקרים מראים כי הומור בכלל וצחוק בפרט משפיעים לטובה על בריאותנו הגופנית והנפשית, והשימוש בהומור הוא כלי יעיל להפגת מתח. הומור מסייע גם בקשרים הבין-אישיים ויוצר אווירה נעימה במשפחה, במקום העבודה ובחברה. הומור במקום העבודה מפחית את שחיקת העובדים, ומנהלים בעלי חוש הומור אהודים יותר וזוכים לשיתוף פעולה רב יותר מצד העובדים.
(ד)
עלינו לזכור שכולנו נהנים מאוד לצחוק, ושכדאי להכניס הומור לחיינו. אם בין דברינו הרציניים נשלב מדי פעם בפעם הערה מצחיקה, נשדר לחברינו ולעמיתינו שגם אנו אנושיים. למינון נכון של הומור המשולב בעבודה רצינית ובעמידה ביעדים יש ערך מוסף גם בעבודה, גם ביחסים עם בני המשפחה וגם ביחסים עם החברים. אם נחשוב על עשרות המסרים המועברים במהלך היום לבני המשפחה, לעמיתים בעבודה, בין החברים, נבין שאם מדי פעם בפעם נשלב במסרים אלה מעט הומור, יהיה נעים וקל יותר לקבל אותם ולהיענות להם.
מעובד על פי מאמרה של המחברת "לימודים זה לא צחוק: שילוב הומור וצחוק בבית הספר", ב"קשר עין", ירחון ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים יוני 2007, וכן על פי מאמרה "האם צחקת היום?", אתר www.readers.co.il
המאמר בעיבוד אחר היה חלק מבחינת הבגרות בהבנה, הבעה ולשון, אוגוסט 2013.
1. מהן 3 החוויות שחווה אדם בזמן צחוק? (כתבו את המספר במילים ונקדו ניקוד חלקי המעיד על ההגייה הנכונה)
2. מהי דעתה של הכותבת כלפי תופעת ההומור, ומה המלצתה?
3. הכותבת מציגה טענת נגד. מהי הטענה, וכיצד הכותבת מפריכה טענה זו?
4. א. במאמר מוזכרים 4 הרגשות החיוביים: אהבה, חמלה, סלחנות וסובלנות. (כתבו את המספר במילים)
ב. יש הטוענים כי חוש הומור הוא דבר שנולדים אתו. (בלעדיו / בלעדו) החיים משעממים.
כתבו את מילת היחס הנכונה.
עתה, לאחר שקראתם את המאמר השלישי, כתבו סקירה ספרותית משלושת המאמרים המופיעים ביחידה זו על פי ההנחיה המופיעה במטלת הכתיבה הקודמת.
במטלה זו אין עליכם לסכם שוב את שני המאמרים הראשונים, אלא לשלב את המידע הנוסף המופיע במאמר השלישי, בכתיבה הממזגת שכתבתם לשני המאמרים הקודמים.
בסקירתכם הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה הספרותית ובסופה (ביבליוגרפיה).
*122*
*122*
זה זמן רב מאז שניתקתי את עצמי מקבוצת התמיכה שהקימה העובדת הסוציאלית שלי. אני מוצא את כל התירוצים למה אני לא רוצה לחזור. תירוצים שהשורש שלהם הוא הפחד. לפני כשנה מת אחד מחבריי, תוצאה של השתייה האובססיבית שלו. זה מפחיד אותי כי אני לא רוצה למות משתייה. בחשיבה שלי אני לא באמת שתיין ברמות כאלה, אבל אני יודע שפשוט צריך להפסיק לשתות ולו רק כי המשפחה שלי רוצה.
זה מה שאני אומר לעצמי בזמן אחרון וזה מפחיד אותי...
ההמשך יבוא...
קראו את המאמר שלפניכם וענו על השאלות שאחריו.
(א)
המילה "משקה" הצמודה לאלכוהול, יכולה להקנות לו מעמד שווה לזה של מים או של מיץ תפוזים. האלכוהול עשוי להיחשב כמזון כי בתהליך חמצונו הוא מספק קלוריות. הוא גם יכול להיחשב כתרופה לטיפול בחוליים שונים, אבל הולמת אותו גם התווית "סם". בעוד שהקונוטציה של המונח "סם" היא גלולה או זריקה, את האלכוהול צורכים כמשקה אלכוהולי. זו אולי אחת הסיבות שאין מתייחסים אליו כאל סם.
(ב)
יש הגורסים, שאילו היו המשקאות האלכוהוליים מתגלים רק באחרונה, הייתה החברה המודרנית מתנגדת להפצתם. אבל מאחר שהאלכוהול מוכר כבר אלפי שנים, הוא מקובל בחברה כמשקה, ובחברות רבות הוא מותר לשימוש על פי חוק. עוד נטען, כי ליחס זה תורמת הופעת המשקה האלכוהולי בבקבוקים מהודרים ובמכלים צבעוניים. צורת האריזה המושכת היא אחת השיטות להחדרת המשקאות האלכוהוליים לשוק. התעשייה האדירה המשווקת את האלכוהול משתמשת בפרסומת רבת היקף ומתנגדת לניסיון כלשהו להגביל את השימוש במשקאות אלכוהוליים באמצעות חקיקה.
(ג)
התווית "סם" הולמת את האלכוהול המכונה גם "הסם הרטוב". אם ייעשה באלכוהול שימוש לרעה, הוא מסוגל לשנות את המבנה ואת הפעילות של רקמות הגוף או את מצבו הנפשי של האדם ואת התנהגותו. כשצריכתו מגיעה לכמויות גדולות, האלכוהול נעשה חומר מדכא המאט את פעילות מערכת העצבים המרכזית, וכתוצאה מכך הוא מאט גם את פעולת אברי הגוף הנשלטים על ידיה. צריכת המשקאות האלכוהוליים בכמויות גדולות ובתדירות גבוהה גורמת למשתמש בהם נזקים בריאותיים או חברתיים, והיא יכולה לגרום למשתמש בהם גם לתלות גופנית ממכרת עד כדי צורך בגמילה. לכן יש המשייכים את האלכוהול לקבוצת הסמים ה"קשים".
(בספר תמונת סטיקר)
אדם לא בן-אדם כשהאלכוהול בדם
יותר אלכוהול פחות אתה
*123*
(ד)
האדם בחברה המודרנית לומד לפקח על התנהגותו. קיימים אצלו מעצורים, והוא נמנע מלעשות דברים המקובלים כבלתי נכונים או כבלתי הולמים מצבים מסוימים. השכבה העליונה במוח (המרכז הגבוה המפקח על ההתנהגות, על תהליכי חשיבה ולמידה ועל שיפוט ועכבות) היא הראשונה המושפעת מן האלכוהול (כבר בריכוזים נמוכים שלו בדם). השפעת האלכוהול מטעה, מאחר שהיא מעוררת את השותה לזמן קצר על ידי דיכוי הגורמים המרסנים את אישיותו. דיכוי החלקים במוח המפקחים על ההתנהגות והמבקרים אותה, גורם לליקוי בחשיבה ובהתנהגות. לדוגמה, אם במהלך דיון אדם מכעיס מישהו, ייתכן שהלה יחוש צורך להכותו, אבל הוא יבליג, הואיל והוא למד שאין זו הדרך ליישב סכסוך. אולם תחת השפעת האלכוהול הוא עלול להתחיל בקטטה. הקטטה לא תהיה תוצאת השפעתו המעוררת של האלכוהול שבעקבותיה הפך לנועז, אלא משום שהאלכוהול דיכא במוחו גורם מרסן באישיותו והביא לאיבוד עכבה.
(ה)
לעתים השפעת האלכוהול על הגורמים המרסנים במוח באה לידי ביטוי בצורות התנהגות אחרות. יש מי שנעשים עליזים, משעשעים, פטפטניים, רעשניים וחופשיים מדאגות. כאשר מצויות בדם רמות נמוכות של אלכוהול, ההשפעה המעוררת והאופוריה (תחושת "high") עלולות להטעות. ברמות אלה אופיו המדכא של האלכוהול בא לידי ביטוי בהקטנת הביקורת העצמית ובהאטת הפעילות השכלית. יכולת השיפוט הנכון לוקה, והריכוז והמחשבה הבהירה מתערערים. עם זאת אדם יכול לחוש עצמו רגוע ובעל ביטחון עצמי וכן בעל יכולת. ככל שעולה ריכוז האלכוהול בדם, ניכרת יותר ויותר השפעתו המדכאת והמרדימה המתועלת מן השכבות העליונות של המוח לשאר חלקיו. לאחר ההשפעה הראשונית נוצרים בלבול, ליקויי זיכרון, הפרעות בחושים, ירידה בתיאום שרירים, כישלון באיזון הגוף ובכושר הדיבור (המתבטאים למשל בהילוך כושל ובדיבור עילג), נמנום, האטה בזמן התגובה לגירויים, אבדן הכרה ואפילו מוות.
(ו)
האלכוהול בדומה לסם הרואין יכול להביא לידי התמכרות ומכאן לתלות נפשית ולתלות גופנית על כל מאפייניהן. לפיכך אפשר לכנות אדם התלוי נפשית וגופנית במשקה האלכוהולי, "מתמכר לאלכוהול", כשם שמכנים אדם התלוי נפשית וגופנית בהרואין, "מתמכר להרואין". התלות הגופנית תזוהה אצל המשתמשים בהרואין כבר לאחר כמה שבועות, ואילו אצל המשתמשים לרעה באלכוהול היא תורגש לאט יותר, לעתים לאחר חודשים ושנים. הגמילה מאלכוהול עלולה להיות מסוכנת יותר מזו הנובעת מהפסקת השימוש בהרואין משום שיש בה סכנת מוות. סימני ההיכר שלה הם דיכאון, מתיחות, חוסר יכולת לישון, הזעה, הקאות, שלשולים, רעד, עוויתות, הזיות ובמקרים חמורים פרכוסים חזקים, אבדן הכרה ומוות.
(ז)
יש הסבורים שדווקא התהליך האיטי שבו מתבצעת ההתמכרות לאלכוהול והתלות הגופנית בו (בניגוד לסמים אחרים שבהם התהליך מהיר יותר), הוא הגורם לתפוצתו הגדולה בקרב הציבור. כל מי שמכיר בסכנה הטמונה בהרואין "סם המוות הלבן", חייב להיות מודע לעובדה שגם האלכוהול הוא סם מסוכן אף יותר מסמים אחרים בשל השימוש החוקי בו.
מעובד על פי מאמר שפורסם בספר "אלכוהול ושכרות" כחלק מתכנית מנע חינוכית בין- תחומית של משרד החינוך והתרבות, של אוניברסיטת חיפה ושל האגודה למניעת אלכוהוליזם בישראל, 1997
2. אני בקונפליקט עם האלכוהוליזם שלי מהיום שבו קמתי והודעתי לעולם שיש לי בעיה. מאז הקטנתי באופן משמעותי את השתייה שלי, אבל בשום אופן לא עצרתי אותה ב-100 אחוזים .
אני יודע שאני צריך להפסיק, אני יודע שאני "אמור" להפסיק. אני יודע שאני עלול לאכזב הרבה אנשים בחיי, ובכל זאת אני ממשיך לשתות, רק ברמה מופחתת ומשקיע המון אנרגיה כדי להסתיר את זה...
האהבה שלי לאלכוהול מפחידה אותי. הנכונות שלי לקחת על עצמי כל כך הרבה סיכונים רק כדי שאוכל להמשיך ולשתות, מפחידה אותי. אז עכשיו אני שותה לבד "שלא יראו". זה די מבאס לשתות לבד. תחושת האשם, הפרנויה והבושה מונעים את ההנאה מהאלכוהול...
*124*
1. א. בפסקה (ד) בטקסט נאמר: "השפעת האלכוהול מטעה...," מדוע היא מטעה? לוו את תשובתכם בדוגמה מן הטקסט.
ב. לקטו ארבע דוגמאות מפסקה (ה) לביטויי התנהגות בהתאם לריכוז שונה של אלכוהול בדם.
תנו כותרות לריכוזים השונים.
2. ציינו למי / למה הכוונה באזכורים המודגשים בסוגריים.
א. "עוד נטען כי ליחס (זה)..." (פסקה (ב))
ב. "(והיא) יכולה לגרום למשתמש..." (פסקה (ג))
ג. "... ייתכן ש(הלה) יחוש צורך להכותו". (פסקה (ד))
3. האלכוהול מקובל בחברה כמשקה, אבל הולמת אותו גם התווית "סם". (על פי פסקה (א)) הסבירו משפט זה על פי המאמר. בנו את תשובתכם במבנה של השוואה.
4. א. מהי מטרת הטקסט? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.
(1) להציג את ההבדלים בין סמים לבין אלכוהול.
(2) לתאר את השפעותיו של האלכוהול על תפקודי המוח.
(3) לבקר את החברה שמתנגדת להגביל את השימוש במשקאות אלכוהוליים בחקיקה.
(4) למסור מידע על הסכנות הגלומות בשימוש לרעה באלכוהול כחלק מקבוצת סמים.
ב. בססו את תשובתכם על הכתוב במאמר.
(בספר תמונת סטיקר)
תדלוק זה רק למכוניות
יותר אלכוהול פחות אתה
התמכרות היא מצב של תלות פסיכולוגית, ובחלק מהמקרים גם גופנית בחומר או בפעילות כלשהם. התמכרות מתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג אותו גירוי שוב ושוב. להתמכרות השלכות שליליות, והיא באה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים.
בהמלצת אנשים רבים אני מנסה עכשיו לחפש חברים חדשים ללא הפייסבוק!
אז יצאתי החוצה, צעקתי לכולם מה אכלתי היום, איך אני מרגיש, הראיתי למלא אנשים את התמונה של האחיינית המתוקה שלי, וכשראיתי אנשים שעושים משהו מעניין, צעקתי להם "אהבתי" וטפחתי על שכמם. צעקתי "מהממת!" לכמה נשים ברחוב, שבינינו אני לא סובל את המראה שלהן, אבל כדי שירגישו טוב אפשר קצת לשקר... הרהרתי בקול על משמעות החיים ושיתפתי את כל העוברים והשבים במצב הרוח שלי, ומה אני מתכוון לעשות היום... מפה לשם, רק התחלתי ויש לי כבר חמישה עוקבים:
שני שוטרים, פסיכיאטר אחד, עובדת רווחה אחת, ועוד אישה אחת עצבנית, לא יודע למה...
טקסט זה הועבר בדואר אלקטרוני במרשתת, 2015
- האם אתם מכירים אנשים המכורים למשהו שאינו סם או אלכוהול?
- האם במקרה שהעליתם, חשוב שהאדם ייגמל מהתמכרותו?
*125*
לפניכם מטלת כתיבה מדורגת:
א. רק המאמר, ב. המאמר והמסמך, ג. המאמר, המסמך והתרשים.
א. סיכום המאמר
בעקבות מקרי האלימות ההולכים וגוברים בקרב בני נוער עקב שתיית אלכוהול, משרד החינוך מעודד את בתי הספר לעסוק בנושא זה. מנהל בית הספר החליט לערוך יום עיון בנושא ולהזמין פסיכולוג כדי שירצה בפניכם על הסכנות שבשתיית אלכוהול. הפסיכולוג מביא עמו נער אשר יספר על הסיבות להתמכרותו ועל תהליך הגמילה. כהכנה ליום העיון נתבקשתם להכין כתבה בנושא, שהיא סיכום המאמר "אלכוהול כסם מדכא".
בסיכומכם הגדירו את המילה "אלכוהול", כפי שהיא מופיעה במאמר וציינו את הסכנות הטמונות בהתמכרות לאלכוהול ואת השפעותיו.
ב. (1) לפניכם חלק ממסמך שהוגש לוועדה בכנסת.
קראו אותו וענו על שתי השאלות שאחריו.
אלכוהול הוא חומר חוקי שנצרך בטקסים דתיים וחברתיים. עם זאת הוא גם סם שעלול לגרום להתמכרות. שתייה מופרזת של אלכוהול בילדות ובגיל ההתבגרות עלולה לשבש את ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית התקינה. במחקרים התגלה כי השתיינים הצעירים מאבדים שליטה על פעולותיהם: האלכוהול עלול לגרום למעורבות של נהג שיכור בתאונה קטלנית (עד פי 17 משל נהג אחר), להגביר בריונות של קטינים כלפי קטינים אחרים, לפגוע בכושר השיפוט, ובמקרים קיצוניים להביא לאלימות קשה. עוד נמצא כי קיים קשר בין שתיית אלכוהול לבין אובדנות של קטינים.
נכתב על ידי מריה רבינוביץ'. מתוך מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לוועדה לזכויות הילד, 23 ביולי 2012
(1) לאיזו פסקה / פסקות במאמר הראשי קשור המידע המופיע במסגרת?
(2) במה תורם המידע שבמסמך למאמר שקראתם?
(3) בטקסט נכתב: "עד פי 17 משל נהג אחר". כתבו את המספר במילים ונמקו את תשובתכם.
(2) כתיבה ממזגת / סקירה תיאורטית של המאמר והמידע מתוך המסמך
כתבו סקירה של המאמר ושל מסמך הכנסת (על פי המטלה שבסעיף א).
בסקירתכם התייחסו גם למידע הנוסף העולה מן המסמך.
במשימה זו אין עליכם לכתוב סקירה חדשה, אלא לשלב בסקירה שכתבתם בסעיף א את המידע מהמסמך.
בסקירתכם הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה (ביבליוגרפיה).
*126*
עיינו בתרשים המופיע במסמך "צריכת אלכוהול בקרב בני נוער" שפרסם ירון פישמן, וענו על השאלות שאחריו.
שיעור תלמידי כיתה ו (בנים) במדינות שונות השותים אלכוהול פעם בחודש
(בספר תרשים עמודות)
אוקראינה (1) - 40 אחוזים
ישראל (2) - 28 אחוזים
צ'כיה (3) - 19 אחוזים
קרואטיה (7) - 17 אחוזים
איטליה (8) - 17 אחוזים
אנגליה (9) - 16 אחוזים[
הולנד (28) - 4.5 אחוזים
גרמניה (34) - 3.5 אחוזים
איסלנד (40) - אחוז אחד
מתוך מסמך של ועדת החינוך והתרבות, 2008
המספר בסוגריים ליד המדינה מציין את מיקומה ביחס לשאר המדינות.
המדינה הנמצאת במקום האחרון בתרשים על פי תוצאות המחקר (איסלנד)
(1) מה אפשר ללמוד מן התרשים ביחס לתרבות השתייה בקרב בני נוער בישראל?
נסחו את דבריכם במשפטים שלמים ומקושרים על סמך הכותרת והתרשים.
הביעו דעתכם על הנתונים העולים מן התרשים בתבנית של הסקנת מסקנה.
(2) נהוג לכנות תרשים מסוג זה "תרשים שלילי".
מדוע לדעתכם התרשים המוצג כאן מתאים להגדרה זו?
(היעזרו בתוצאות של תחרויות בתחומים שונים: ספורט, מכוניות ועוד)
(2) כתיבה ממזגת / סקירה תיאורטית של המאמר, המסמך והתרשים
כתבו סקירה תיאורטית של המאמר, של מסמך הכנסת ושל התרשים (על פי המטלה שבסעיף א).
בסקירתכם שלבו גם את המסקנות העולות מהתרשים.
במשימה זו אין עליכם לכתוב סקירה חדשה, אלא לשלב בסקירה שכתבתם בסעיף ב (2) את המסקנות מהתרשים.
בסקירתכם הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה (ביבליוגרפיה).
היו אתם הרעיונאים (קופירייטרים)
ליצירתיים שביניכם (שאינם רוצים להגיע רק מ-A ל-B כדברי איינשטיין)
ביחידה זו מופיעות דבקיות (סטיקרים) העוסקות בהתמכרות לאלכוהול.
- לכבוד יום העיון הכינו גם אתם דבקית (סטיקר) נגד שתיית אלכוהול. (שמרו את הדבקיות בתיק העבודות)
*127*
3.
אני כבר מבין שאני חולה, וזה לא כיף. לפעמים אני מפנטז על בריחה למקום שבו אף אחד לא מכיר אותי ואת ההיסטוריה שלי עם האלכוהול; מקום שבו אוכל לשתות שוב עם חברים...
בחודשים האחרונים אני קורא ספרים על אלכוהוליזם, מחפש באינטרנט כל שביב מידע, כאילו אם אלמד יותר על מחלתי, אוכל גם למצוא את התרופה לה מבלי שאצטרך להיעזר באיש, למרות שכבר קיבלתי לכאורה את העובדה שאני אלכוהוליסט, ואני אפילו לא מתבייש להגיד את זה לרוב האנשים. אבל אני עדיין מתנגד לריפוי עצמי... חלק ממני נמצא במערכת יחסים הדוקה ואוהבת עם האלכוהול, החלק שזקוק לבריחה, להפוגה מלחצי החיים האלה. החלק האחר ממש שונא את האלכוהול, את הכוח שיש לו עליי ואת ההשפעה ההרסנית של השתייה על חיי ועל חיי המשפחה שלי...
הדבר היחיד שמכבה את המוח ומנטרל את כוחות המשיכה והדחייה, הוא גלולות נגד חרדה, וכמובן אלה שמאפשרות לי שינה אולטימטיבית נטולת חלומות.
עדיין מנסה לעכל את המחשבה שיש לי דרך ארוכה ללכת במסע הזה. אצטרך להפסיק לשתות ב-100 אחוזים ולהשתתף באופן קבוע בקבוצת התמיכה. זה באמת בלתי נמנע, אבל כרגע אני ממש לא רוצה ללכת...
יש בי התנגדות לחשיבה הקבוצתית. נדמה לי שאאבד שם את הייחודיות שלי, את האישיות שלי. לא רוצה להיות "כמו כולם", לא רוצה להיות "קבוצתי". החיבוקים האלה גורמים לי לאי נוחות, ואני פשוט ניסיתי לחמוק מהדלת האחורית. רוצה לשאול שאלות ולקבל תשובות מיד, כאן ועכשיו...
אני די בטוח לגבי כמה דברים: אני אלכוהוליסט. אני זקוק ליותר תמיכה ועזרה מאחרים כדי להשתפר. אני באמת חולה בראש שלי, ואני לא יודע איך לעשות את זה בעצמי. אני יודע בתוך מעמקי הכנות שלי כי לשם אני שייך,
זו קבוצת ההשתייכות שלי, אלה החלשים שנדרסו על ידי אותה המשאית שדרסה אותי...
יש בי חשש, שלא אוכל יותר לפתח קשרים עם מי שאינו שייך לעולם המכורים, ואולי לעולם לא אוכל להשתלב שוב בעולם הנורמלי. לפעמים אני לא באמת מאמין שמגיע לי שיקרו לי דברים טובים. אולי זו הסיבה שאני מתנגד לחיים,
אבל אני יודע שאני צריך להכין לי תכנית חיים שונה כדי להשתפר ולהיות טוב יותר משאני היום.
לאחר שסיימתם לקרוא את יומן הרשת (הבלוג) של הנער, השיבו לנער בתגובית עם קולכם האישי.
את תגובתכם צרפו לדבקיות שכתבתם ושמרו בתיק העבודות.
*128*
*128*
יחידה זו נפתחת בסיפור משפחתי. קראו את הטקסט תוך הקפדה על קריאה נכונה של המספרים המופיעים בו.
נמאס לי! לא יכול יותר!
פעם היו אנשים משוחחים זה עם זה. יושבים סביב המדורה. מקשיבים לסיפורים מפיו של זקן השבט המכובד. היום המדורה הוחלפה בטלוויזיה, והמשפחה מתכנסת סביב המקלט. במקום הסיפורים מפיו של זקן השבט, יש לנו תכניות טלוויזיה.
יום אחד הגעתי הביתה אחרי יום עבודה, וכל המשפחה יושבת בסלון. כולם מרוכזים במקלט, אחד לא מדבר עם השני.
אני עומד לרגע ומדמיין...
מה היה קורה אם כל החבורה הייתה יושבת סביב המדורה, ואיש אינו פוצה פה. ואם חס וחלילה מישהו היה רוצה לספר משהו, מיד היו צועקים עליו, "שקט, אנו מסתכלים על האש עכשיו". אבל על מה אני מתלונן?! הרי מצבי טוב ביחס לחברי. אצלו... המצב לגמרי שונה.
אצלו יש מקלט בכל חדר, ובמשפחתו המונה חמש נפשות זה המצב:
ילד מספר 1 - צופה בטלוויזיה שבחדרו.
ילד מספר 2 - צופה בטלוויזיה שבסלון.
ילדה מספר 3 - צופה בטלוויזיה שבעליית הגג.
האם - צופה בטלוויזיה שבחדר עבודתה.
האב - צופה בטלוויזיה שנמצאת בחדר הכביסה.
השלמתי עם העובדה שלאחר שילדיי כופפו אותי ושכנעו אותי להכניס הביתה מחשבים, טבלטים, טלפונים חכמים, סוני פלייסטיישן ועוד ועוד, הלך ונעלם הבילוי המשפחתי. במקום שיחה בין אחים יש משחק "טקן" (מכות) בין האחים על גבי מכשיר הטלוויזיה. למה בעצם לדבר כשאפשר "לקרוע" זה לזה את הצורה בפלייסטיישן? עמדתי בסלון וצעקתי - אאוריקה. מצאתי. יוצאים למדבר יהודה. רק מדבר וכוכבים. אין בררה חייבים לתקשר!
כל המשפחה נעולה במכונית (כבר התחלה טובה, אין לאן לברוח), אפשר להתחיל לתקשר. אשתי מסתובבת לאחור כדי לפתוח בשיחה עם ילדיי המתבגרים, הנבונים.
"ילדים, מה למדתם השבוע בבית הספר?"
אין קול ואין עונה מהמושב האחורי. האם מסתובבת ורואה -
אמיר - משחק בטבלט.
ליאת - מדברת עם החבר בטלפון חכם אחד, ובשני שולחת הודעת ווטסאפ.
שרון - רואה את כל פרקי הסדרה "בטיפול" בדי-וי-די החדש שהתקנתי ברכב. וכך תקוותי לתקשר עם בני משפחתי באופן בלתי אמצעי ממש השיגה את מטרתה!
מבוסס על הטקסט "שקט אני צופה במדורה" של אלעד ליייזין באתר "חוצפה - הכוח לשנות"
- על פי איזה כלל של שם המספר בחרתם בהגייה של המספרים שבטקסט?
*129*
טקסט א - קראו את הטקסט שלפניכם ובצעו את המשימות שאחריו.
פרופסור אליעזר בן-רפאל הוא פרופסור בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
(א)
מאז ומתמיד מקובל בציבור הישראלי - ולפני כן בתקופת היישוב - להגזים בתיאור דמות הנוער. שנים רבות הוצג ה"צבר" כדור של "יהודים חדשים", יהודים אשר לא ידעו את ההשפלה של חיי הגלות, ואשר ניחנו בזקיפות קומה ובעצמאות. אותם צעירים וצעירות פיתחו סגנון דיבור והתבטאות שהדגישו את היותם "אחרים": דיבור ישיר, מחוספס, נמוך משלב, לקוני. ההיסטוריה הישראלית הקצרה, המאופיינת בתקופות לוחמה אקטיביות, חוזרות ונשנות, ומצב של עומס ביטחוני אדיר, רק חיזקו את מעמדו של דור זה בחברה. באותה תקופה זכתה העברית "הדוגרית" של אותם בנים ובנות ליוקרה רבה ביותר.
באופן פרדוקסלי למדי, אפשר לומר שבישראל, סוג של עברית נמוכה (קרי שפת היום-יום המדוברת בין קרובים וחברים) הפכה להיות סימן סטטוס חזק יותר מהמשלב הגבוה והמכובד של אותה שפה.
(ב)
אבל שנות השישים המוקדמות, שאופיינו בהרפיה של המתח הביטחוני והתפתחות החברה הישראלית מבחינה תעשייתית ותרבותית, יצרו אינדיבידואליזציה בקרב בני הנוער והתפשטות גישה יותר חומרנית-אגואיסטית משנים עברו: זו התקופה שאוניברסיטאות בארץ מתרבות, ותנועות הנוער החלוציות מאבדות מתהילתן כ"בונות האומה". אולם כשפרצה מלחמת ששת הימים ב-1967 הייתה חזרה של הנוער אל התקופה הקודמת, ודור זה שלחם ושזכה להצלחות משמעותיות בשדה הקרב, חזר וכונה על ידי המנהיגים "דור המכבים".
(ג)
אך התפתחות החברה הישראלית לאחר המלחמה ברוב תחומי החיים קירבה את הנוער לסטנדרטים מערביים. קרבה זו גרמה להשפעה תרבותית עמוקה: החברה נעשתה יותר קוסמופוליטית, פתוחה לעולם ובסופו של דבר רב-תרבותית. שינויים אלה זימנו תיוגים חדשים, ואחד המעניינים שבהם הוא התיוג של "נוער מסכים".
(ד)
המושג "נוער מסכים" אינו מושג ישראלי, אלא מדובר בתופעה כללית המאפיינת חברות עם טכנולוגיות גבוהות. תופעה זו הייתה לסימן היכר של התרבות הגלובלית המתפשטת מחלקו המפותח של העולם אל שאר חלקי כדור הארץ. התופעה הזאת מתבטאת בכך שחלק גדול של הנוער בעולם קשור יותר ויותר למכשירים אלקטרוניים, מבלה במחיצתם יותר ויותר זמן. מדובר בעיקר במחשב, על כל מגוון הפעילויות שהוא מאפשר (כמו דואר אלקטרוני, צ'אטים, בלוגים) וכן בטלוויזיה על כל הערוצים שהיא מציעה. ילדים ובני נוער יכולים להישאר מרותקים ל"אלקטרוניקה" הזאת שעות על גבי שעות, ולרבים מהם זה עשוי להיות דפוס דומיננטי באורח החיים.
(ה)
השפעת המסך על צעיר וצעירה היא רק השפעה אחת מרבות המעצבות את דמותם ואת תרבותם. תרבות המסך שהיא ישיבה מול המסך, היא התנהגות אקטיבית במהותה: בין שמדובר בצפייה בטלוויזיה, בגלישה באינטרנט, בניהול משחק אינטרנטי או במשחק עם אביזר אלקטרוני. בכל השימושים הללו אין הצופים או השחקנים נשארים ללא מעש. בתרבות המסך הפרט ניצב תמיד לפני אפשרויות בחירה: להישאר צמודים לתכנית או לערוץ, לבחור באתר אינטרנטי אחד בין רבים, לבחור בין אלטרנטיבות במהלך משחק. ההתמודדות הזאת עם ריבוי אפשרויות ועם הכורח להחליט היא ללא ספק סיטואציה מחנכת לאוטונומיה אינדיבידואלית ולהתמצאות, שהם ערכים חינוכיים הנחשבים חיוביים לפי כל תורה חינוכית דמוקרטית וליברלית. זאת ועוד,
*130*
לאור המהירות המסחררת של השינויים המתרחשים בתחומים הקשורים למסך האלקטרוני, יש בבילוי מול המסך כדי לפתח שאיפה להיות תמיד "מעודכן". המסך הוא גוף ידע שהצעירים והצעירות הקשורים בו זוכים להתמצאות, למומחיות ולהישגים בפני עצמם. אגב משחקים או צפייה בסרט הצעירים הללו נפתחים לאפיקי ידע שלא היו מוכרים להם קודם לכן.
(ו)
אמנם כפי שנאמר קודם לכן, ריבוי האפשרויות מחנך לאוטונומיה אינדיבידואלית, אך חשוב לציין, שגם היום לא העלימה ולא ביטלה האלקטרוניקה את ההורות ואת תפקידי ההורים בהכוונת הילד או הילדה המתבגרים. כמו בעבר גם היום חשובים לצעיר ולצעירה הוויית התא המשפחתי ודעתם של הוריהם.
(ז)
אין ספק שהפעילות האלקטרונית פירושה גם פתיחות לשונית. ישראל, יש לזכור, היא מדינה קטנה ובעלת אוכלוסייה מצומצמת, ששפתה ייחודית לה, שפה שאינה נמצאת בשימוש בתקשורת עם מדינות או גורמים בחוץ - להוציא שימוש חלקי בעולם היהודי. אבל ישראל, יותר ממדינות רבות אחרות, נתונה לתהליכי גלובליזציה חזקים מטעמים שונים. מבחינה פוליטית מקיימת ישראל מערכת יחסים מיוחדת עם ארה"ב, ומסיבות אידאולוגיות רגשיות היא מקיימת מערכת יחסים מסועפת עם יהדות הגולה, ובראש וראשונה עם יהודי העולם האנגלו-סקסי, שהם רוב היהודים בעולם.
(ח)
ואכן הפעילות האלקטרונית חושפת את בני הנוער לשפות עולם שונות, אך בראש וראשונה לשפה האנגלית. האנגלית מופצת היום כשפה זרה ראשונה בכל מקום שבו היא אינה השפה המקומית הדומיננטית. בישראל התפתחות זו מקבלת גוון מיוחד בשל הנוכחות החזקה ממילא של השפה האנגלית. די בטעמים אלה להסביר מדוע מוצאת עצמה ישראל מעורבת עמוקות בזירה הגלובלית ונזקקת מאוד לשפה האנגלית, מעודדת את לימוד האנגלית בבתי הספר ובאוניברסיטה ומייחסת לשפה זו חשיבות רבה בשוק העבודה ובנוף הלשוני. תכניות טלוויזיה, כמו הסדרות הספרדיות והדרום-אמריקאיות, הזוכות בישראל להצלחה רבה בקרב בני העשרה, מעניקות גם הן פופולריות חדשה לשפה זרה, לספרדית. אנו יודעים כי בשנים האחרונות גדל מאוד מספר תלמידי התיכון בארץ המבקשים ללמוד את השפה לקראת בחינות הבגרות בעקבות החשיפה לאותן סדרות. מציאות זו משפיעה כמובן על תרבות הנוער, ובמיוחד על שפת "ילדי המסכים".
(ט)
בהקשר זה של פתיחות לשונית יש להתייחס למרכיב מרכזי של שפת ילדי המסך - אותו לקסיקון של קודים, שבני נוער אוהבים לייצר לעצמם כסמן של תרבותם. כמו כן הם משתמשים שימוש מרבי בקיצורי מילים וביטויים, ראשי תיבות, קודים שאולים ממקורות לשוניים שונים (כמו משפטים שאולים מאיטלקית, מגרמנית). דוגמה אחת אופיינית בשכיחותה היא הביטוי "יאללה ביי". ביטוי זה הוא צירוף של ערבית ואנגלית, והתרומה של הערבית מצמצמת את התפשטותו מחוץ לגבולות דוברי הערבית. לעומת זאת דוגמה אוניברסלית הנמצאת בשימוש רחב בכל העולם היא המילה האנגלית "קול", המקובלת במקומותינו - ולא רק בהם - ריבוי משמעויות על פי נסיבות השימוש: "יפה", "שקט", "טוב", "יוצא מן הכלל" וכו'.
(י)
נציין עוד תפוקה סימפתית של הפעילות המסכית האינטנסיבית של צעירים בימינו: ההתקשרויות הגלובליות וסוגי יחסי הגומלין הגלובליים שהיא מאפשרת. היום יכולים צעירים מכל העולם להתקשר זה עם זה, לשוחח, להתווכח, לשחק ולשתף פעולה בנושאים ובהקשרים רבים. אפשרויות אלו משמשות להעברת מידע על חידושים, לדיון בנושאים בעלי ערך כללי, באופנות ועוד. מימוש כל אלה הוא בוודאי בעל ערך חינוכי.
(יא)
לכל ה"טובות" הללו יש מחירים לא קלים בשביל "נוער המסכים" וכיווני התפתחותו. ההיבט הראשון הבולט ביותר הוא שהחוויה המסכית היא לרוב אינדיבידואלית ללא שותפים העומדים ביחסי פנים אל פנים. גם אם מדובר בדו-שיח עם יחידים השוהים במקום אחר, יחסי גומלין אלה שונים מאלה שנרקמים בין אנשים המצויים במגע ישיר. הדיבור בעל פה, המלווה בהבעות פנים וגוף, הרגשות העוברים בין בני שיח, הדינמיקה החברתית - שהם עיקר יחסי הגומלין בעמידה פנים אל פנים - נעדרים בתקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, ואפילו כאשר יש דיבור בעל פה, כמו בסקייפ.
*131*
(יב)
התקשורת האלקטרונית היא הרבה פחות פרסונלית. הפרט שמשקיע את עצמו באותה פעילות מסך ויוצר קבוצת בני שיח אלקטרוניים, עלול להישאר ללא מעגל חברתי ממשי במקום שבו הוא חי. במילים אחרות, מחיר ה"חברתיות" האלקטרונית עלול להיות חוסר חברתיות בחיים הרגילים. עצם הישיבה מול המסך פירושה "ישיבה בבית" והחלשת הדחף "לחפש חברים". נטייה זו אינה קריטית למי שמוקף חברים בכל מקרה ונהנה מפופולריות בבית הספר או במסגרות אחרות. אבל למי שמתקשה להתחבר לחברה, עלולה הפעילות האלקטרונית לגרום לו לוותר על מאמצים למצוא חברים וסביבה אוהדת.
הדבר עלול ליצור אצלו קשיים בהשתלבות חברתית בבוא הזמן.
(יג)
אין ספק שפעילות מול המסך גם מכווצת את הזמן המוקדש לקריאת ספרים. לתופעה הזאת יש כמה הסברים, והראשון שבהם הוא שיש היום, תודות למחשב ולאינטרנט, גישה לחומרים שבעבר היו נגישים רק באמצעות ספרים. קיומם ברשת של אנציקלופדיות, אין ספור מאמרים וספרים שלמים, מאפשר להגיע למידע בלי לנטוש את עמדת המחשב. הדבר בוודאי חיובי ומקל. עם זאת קשה להתכחש לכך שספר מקנה ערכים וחשיבה ביתר עומק ממדיום אחר. ההרגל לפתוח ספר, לקרוא בשעת פנאי, הוא חוויה שבני אדם מכל הגילים ספגו באמצעותה ערכים, הפנימו סמלים, וזכו להתרגשויות מחנכות. אין ספק שילדי המסך יוצאים מופסדים מכך שזיקתם לספר פוחתת.
(יד)
אפשר, אם כן, להצביע על היבטים "סימפתיים" יותר ו"סימפתיים" פחות בהתפשטותה של תרבות המסך בקרב הנוער. אך אין להתעלם מכך שהיא היום מהמרכיבים העיקריים של תרבות הנוער. תרבות הצומחת על רקע התפתחויות אדירות שהתרחשו בעשורים האחרונים, שהכול רואים בהן "קדמה". אין כל סיכוי כמובן להיאבק בהתפתחויות, שהשתלבו עמוק באורח החיים שלנו ומעצבות אותו במידה רבה. כל טיעון בזכות ההכרח ב"מלחמת קודש" נגד אותן התפתחויות חסר כל משמעות מעשית. אין פירוש הדבר שההורה והמחנך צריכים לקבל את ההשלכות הבלתי רצויות של אותן התפתחויות, אך עליהם לדעת, שמאמציהם צריכים להביא בחשבון את העובדה שהטכנולוגיה והישגיה אינם ניתנים להסגה אחורה. יש רק לנצלם בצורה מועילה יותר.
מעובד מתוך "פנים - תרבות חברה וחינוך", גיליון 37, נובמבר 2006
מאמר זה בעיבוד שונה בחלקו הופיע בבחינת הבגרות חורף תשס"ה.
1. בתחילת המאמר הכותב מציג את המושג "נוער המסכים". כיצד הוא מגדיר מושג זה?
2. א. הסבירו את המילה "קוסמופוליטי" (פסקה (א)). (היעזרו בידע אישי או במילון)
ב. מצאו בפסקה (א) ביטויים מקבילים למילה זו.
3. א. רבים טוענים כי "תרבות המסך" היא פעולה פסיבית. האם כותב המאמר מסכים עם אמירה זו? הוכיחו את דבריכם.
ב. האם אתם מסכימים עם דעתו של כותב המאמר? נמקו את תשובתכם.
4. הכותב מוצא יתרונות בתרבות המסך. מהם ארבעת היתרונות של תרבות זו, לדברי הכותב?
5. הכותב מציג חיסרון בולט של תרבות המסך. נסחו את עיקרו של חיסרון זה.
*132*
קראו את הטקסט "מזל"ט ינחית מכשיר החייאה בכל מקום".
מזל"ט ינחית מכשיר החייאה בכל מקום
פטנט גאוני שיאפשר הצלת חיים מידית בכל מקום.
אלק מורמוט, סטודנט לעיצוב מהולנד, פיתח מטוס זעיר ללא טייס (מזל"ט), שעליו נישא מכשיר החייאה חשמלי - דפיברילטור (מכשיר המעביר זרם חשמלי רב-עוצמה ללב). המזל"ט יוכל להגיע לכל נקודה בשעת חירום הרבה לפני האמבולנס והצוותים הרפואיים. באמצעות מצלמה ומיקרופון יוכל פראמדיק להנחות מרחוק את האנשים שבמקום האירוע, כיצד לבצע את ההחייאה.
נכתב על ידי ד"ר איתי גל, 10 בנובמבר 2014, באתר ynet
גוגל
לצפייה בכתבה המלאה ובסרטון המדגים את השימוש במכשיר הקלידו בגוגל: מזל"ט ינחית מכשיר החייאה בכל מקום.
- מצאו בפסקה (ח) במאמר "קווים לדמותו של נוער המסכים" משפט שטקסט זה יכול לשמש לו הדגמה והעתיקו אותו למחברתכם.
- חפשו במאגרי מידע התפתחויות טכנולוגיות שהתרחשו בשנים האחרונות והשפיעו או עשויות להשפיע על חיינו.
הציגו בפני חבריכם לכיתה את ההתפתחויות הטכנולוגיות שסקרנו אתכם ביותר.
אם מצאתם סרטון מעניין ביוטיוב, הפנו את חבריכם אל הסרטון.
פרופ' עוז אלמוג הוא סוציולוג והיסטוריון ישראלי.
(א)
דפוס ההתנהגות הקשור למכשירים הניידים המוכרים היום, ואשר צובר כל הזמן תאוצה הוא הפיכתו לאבזר צמוד גוף שאין הולכים בלעדיו. זה נעשה באמצעות ענידתו על הצוואר כמו תליון או בתוך נרתיק הצמוד לחגורת המכנסיים. תורמים לכך השימושים הרבים שנעשים בו בכל תחומי החיים, ואשר הופכים אותו יותר ויותר למכשיר שאי אפשר בלעדיו.
(ב)
בעולם התקשורת של ימינו אנו ערים לחידושים טכנולוגיים המוטמעים בטלפון - המקלדת ומצלמת הטלוויזיה - היוצרים כלי עבודה חדש. למכשיר הזעיר יתרונות גדולים: הוא מנגיש מידע, מייעל עבודה, מעודד יצירתיות ופתיחות רגשית, מחבר בין אנשים, מרחיב את השיח, מחיה רגעים מתים, מבדר ומגוון את החיים. הידע הזמין הקיים במכשיר הנייד, כמו העברת מסרים וקליטת מידע מהאינטרנט ללא צורך במחשב, עוזר לאנשי מקצוע רבים, שידע בזמן אמת הוא עבורם ערך חשוב.
(ג)
עיתונאי הנקלע במקרה לאירוע בעל ערך חדשותי או שמגיע לאירוע בעל משמעות תקשורתית כמו מסיבת עיתונאים או להבדיל לפיגוע חבלני, יכול לשדר תצלומים בזמן אמת, וכל מה שנשאר לעורך במערכת הוא לשלב אותם במקום המתאים. אנשי מקצוע נוספים שיכולים לעשות שימוש דומה בכלי זה הם אנשי שטח כמו אנשי מכירות, עובדי חברת החשמל היכולים עם סיום העבודה להכין דיווח מיידי ולשדר אותו למשרד. כך קל יותר לתכנן את תכנית העבודה. מנהלים הנמצאים לא פעם בפעילות מחוץ למשרד, יכולים להתקשר מכל מקום, בכל זמן ולהמשיך לעבוד באמצעות המכשיר הנייד ולא לפגוע בתפוקה שלהם, ואילו סוכני בורסה יכולים להתעדכן באופן מידי בכל מה שקורה בשוק המניות.
*133*
(ד)
קבוצה אחרת של אנשים, שעבורם המכשיר הוא בעל חשיבות רבה, הם מי שסובלים מבעיות רפואיות כרוניות, ואשר צריכים להיות במעקב מתמיד. אין שום סיבה שלא יתאפשר לאנשים אלו לבצע בעזרת הטלפונים החכמים בדיקות רפואיות כמו בדיקות דופק, לחץ דם, סוכר, בכל זמן שהוא ובכל מקום שהם נמצאים, כדי לאפשר להם את הטיפול המתאים. טכנולוגיות נוספות תאפשרנה בעתיד להפוך טלפון זה גם למעבדה רפואית בזעיר אנפין.
(ה)
המכשיר הנייד אמנם הופך אט אט לחלק בלתי נפרד מנוף החיים, אך יש לדעת איך להשתמש בו. יש להתייחס אליו כאל כלי עבודה או כלי שימושי-חיוני, ולא יותר מזה, כי לעתים השימוש במכשיר הנייד יכול להפוך לסמל סטטוס שיגרום לאובססיביות ולהשפעות הרסניות עד כדי התמכרות.
(ו)
מפקדים בבסיסי הטירונים בצה"ל מספרים על הרגע שבו נאסר על המתגייסים החדשים להשתמש במכשיר הנייד. הם נקלעים למצוקה נפשית שמזכירה את זו של הנרקומן בתהליך הגמילה. עד כדי כך קשה להם, שצה"ל התיר פרקי זמן קצובים של התקשרות והתקין שקעי הטענה מאולתרים באוהלי הסיירים.
(ז)
ההתמכרות לסלולרי המולטימדילי מעניינת מבחינה ביולוגית, פסיכולוגית וסוציולוגית, כי על אף שאפשר להבין את הקסם, עדיין מפתיע לגלות את עוצמת ההפנוט והשעבוד. כשם שהסיגריה התלבשה על מוקדי עונג וצרכים אנושיים עמוקים, גם הסמארטפון מתלבש על משהו קמאי (ראשוני) ומעצים אותו, למשל, הצורך בריגוש. המסך הקטן מתחרה בקלות עם גירויי הסביבה המקיפה את האדם, כי הוא שולח זרם מתמיד של מסרים חזותיים משוכללים. כאשר אפשר לשוחח עם קבוצה רחבה של שותפי רשת, השיחה פנים אל פנים הופכת לשעמום. כאשר ניתן לצפות בחינם באלפי תמונות מרהיבות ובסרטים מרתקים, הנוף שסביבך נעשה מונוטוני ואטי. כאשר אפשר לקבל אין ספור עדכוני חדשות דרמתיים, טקסטים מצחיקים ופיסות רכילות עסיסיות - החיים מחוץ למסך נראים דלים.
(ח)
הסמארטפון ממכר אותנו גם כי הוא מספק ומעצים את הצורך בשליטה, במשחק, בחיבה, בעשיית רושם, במשוב ובתמיכה. בעבר קיבלנו ושלחנו זה לזה בעיקר מסרים מוגבלים בעל פה, ואילו היום אנחנו שולחים ומקבלים מיילים ותמונות בשצף-רצף. הסמארטפון מתווך רגשות ומותח חוויות. כשבחורה שולחת לחבריה דיווח על המנה במסעדה, היא לא רק מתעדת את הרגע המאושר, אלא למעשה מגדירה אותו באמצעות שיתוף הטקסט והתמונה. אם זה לא משותף, זה לא קיים.
(ט)
השאיבה המתמדת פנימה מייצרת אנשים אטומים, אנוכיים וחסרי נימוס ורגישות סביבתית. נוצרת גם היפר-אקטיביות, המקשה על קשב וריכוז ומעודדת שטחיות וחוסר סבלנות. הנגישות והזמינות מולידות עצלות ופסיביות ומחלישות את החוסן הנפשי ואת כושר ההתמדה. הצורך בהדהוד תמידי של מחשבות ושל רגשות מייצר אנשים תלויים וילדותיים והורס את גבולות האינטימיות. אנשים מגורים תמידית ממיתים את נשמתם. הם נעשים אדישים ונטולי שמחת חיים, תלויים במינונים הולכים וגדלים של ריגושים מלאכותיים ושאובים לתוך פטפטת בלתי נגמרת. באופן פרדוקסלי, המכשיר הכי דמוקרטי בתולדות המין האנושי שולל מאתנו חרות בסיסית - החרות לשקט ולשלווה.
(י)
העולם הווירטואלי אינו עוצר לרגע, אנחנו מותשים נפשית ומרוקנים מאנרגיה. כיוון שכך הגיע הזמן לחשוב במונחים אחרים: לסנן ולמנן את ההשפעה הדיגיטלית, לשכלל את מנגנון ההסברה והחינוך, לחוקק חוקים מגנים וליצור מרחבים סטריליים. התהליך הזה כבר החל טיפין-טיפין, וסביר שבעתיד הוא יתעצם.
מתוך ידיעות אחרונות, מדור "דעות", 25 בפברואר 2014
*134*
1. עיינו בכותרת המאמר. איזו קונוטציה עולה עם קריאת הכותרת?
מצאו בפסקאות (א) ו-(ב) לפחות שלוש מילים נוספות או ביטויים המחזקים את תשובתכם.
קונוטציה היא המשמעות הנלווית למילה מסוימת בצד משמעותה הבסיסית.
בדרך כלל משמעות כזאת היא בעלת ערך ריגושי שיכול להיות חיובי או שלילי.
2. מהם החסרונות, לדעת הכותב, של הטלפון הנייד? כתבו את תשובתכם בנקודות. (השתמשו בשמות פעולה ובשמות עצם מופשטים)
תבחינים, משועבדים לניידים, סיפור משפחתי |
הסוגה, --, סיפורי-תיאורי |
--, לשון בינונית-גבוהה, לשון בינונית-נמוכה |
תחביר (סוגי משפטים), --, -- |
ב. מהי הסיבה להבדלים אלה?
4. א. בסיפור המשפחתי מופיעים שני ביטויי סלנג. העתיקו למחברתכם את שני הביטויים והסבירו אותם. כיצד ביטויים אלה משרתים טקסט זה? הסבירו את דבריכם.
ב. ב"סיפור משפחתי" מופיע המשפט "עמדתי בסלון וצעקתי - אאוריקה. מצאתי".
(1) למי מיוחסת הקריאה "אאוריקה", ובאיזה הקשר?
(2) מה הקשר של ביטוי זה לסיפור המשפחתי?
ליצירתיים שביניכם - כתבו טקסט סיפורי-הומוריסטי המתאר את התמונה המצטיירת מהטקסט "סיפור משפחתי" ומן התמונה המתלווה אליו מנקודת המבט של ההורה או מנקודת המבט של הילד/ים.
קראו את טקסט ג ואת משימת הכתיבה הממזגת (המופיעים בעמוד הבא). לפניכם נקודות למחשבה (לפני ביצוע מטלת הכתיבה).
- מהי עמדתו של פרופ' בן-רפאל בטקסט "נוער המסכים" בעניין השפעת התקשורת האלקטרונית על בני הנוער?
- אילו נקודות מבט נוספות מציג פרופ' אלמוג בטקסט "משועבדים לניידים" ביחס למאמרו של פרופ' בן-רפאל?
- באיזה נושא חולק פרופ' אלמוג על דעתו של פרופ' בן-רפאל?
- איזו דעה מציג ד"ר הירשפלד בנושא? האם הוא מסכים עם דברי קודמיו או מתנגד להם?
*135*
ד"ר אריאל הירשפלד הוא דוקטור לספרות עברית ומרצה באוניברסיטה העברית
(א)
בנות ובנים, בני עשרים וקצת או פחות, ובעיקר בגיל התיכון, חילוניים בעיקר אבל לא רק, יושבים מולך ואינם רואים אותך. ולא רק אותך; הם אינם רואים דבר. זה כמה שנים אני רואה את העיניים האלה ברחוב, בבית, באולמי הרצאות, בכיתות בית הספר: עיני נערות ונערים רבים מאוד, והן כבויות. ממש כבה בהן כל מאור, כמו ניטל מהן מוקד המבט, או בעצם - שקע עמוק אל ארובות העין. המבט כמו נסוג מאוד ונפל פנימה ואבד בחושך. העיניים מבחינות בוודאי באור ובצל ובפרטים טכניים כמו ידית הדלת או מקשי הטלפון, אבל הן אינן רואות עוד. אפילו המילה "בהייה" אינה מתאימה לדממה ולהיעדר הניבטים מן העיניים הללו, הנראות כמעט כעיני פסלים עתיקים, המשובצות בפנים רעננים. העיניים הכבויות אינן מבטאות שיממון של שובע, אלא הן פניו הגלויים של יגון. יגון אמתי. יגון שבא טרם עתו. משהו מסקרן ומעורר כמיהה מושך אל המסך כבחבלי קסם. מן המעגל הזה נפתח ה"עולם" החוצה ופנימה. המסך הקטן אינו משיב מבט. הוא אינו מתייחס, אלא שואב בלבד.
(ב) כל ההבעות, המאירות וצובעות ברגיל את פני האנשים בדיבורם, נעצרות בפניהם, כאילו הרדימו את עצבי פניהם, ועייפות כבדה נחתה על כל מה שקשור בראשם. אין אלה צעירים מוגבלים, חלילה, או אנשים דחויים או יוצאי דופן, אלא מדובר ברוב המכריע ובאנשים מוכשרים ובוטחים, שמשהו שרף וניתק איזה עצב חיוני במערכת ההכרה שלהם והותיר את פניהם זנוחות ואובדות.
(ג)
ואני, כמורה, יוצא מן הכיתות המלאות בעיני האבן האלה עצוב, בודד ולא מבין. המבט שבו תלוי הלימוד כולו, ניתק או נחסם בפניי. אין עם מי לדבר. מה קרה? לאט, במשך כמה שנים, תוך צירוף קו לקו, הערות, שברי שיחות, החל להתבהר משהו, וצמחה תחילתה של הבנה מהו מקור התסמונת הזאת של המבט שאבד: הצעירות והצעירים כבויי המבט הם הצרכנים הנלהבים ביותר של סדרות הנעורים בטלוויזיה ושל הגלישה באינטרנט. הם הבקיאים ביותר ברזי הגלישה, הגולשים במורדות התלולים ביותר של הרשת ועד מעמקיה האפלים והנסתרים ביותר, הם העוקבים חצאי ימים ולילות כמעט שלמים אחר פרקי סדרות. מסכי הטלוויזיה והמחשב חטפו להם את העיניים.
(ד)
גיל ההתבגרות המוקדם הוא הרקמה הרכה המגיבה באורח אנוש למכות המראה הווירטואלי. כי הנערות והנערים הללו אינם אטומים ואינם גסי רוח דווקא. ההפך הגמור. משהו רך ועדין נפצע בהם בהתמכרות אל המכשירים הללו.
(ה)
מסכי הטלוויזיה והמחשב, העומדים באמצע הבית או בחמימות החדר הפרטי, הם הדבר הפחות מגונן עלי אדמות. בביתם, תחת אפם של הוריהם, מצאו הילדים הללו את עצמם מול סדרות הנעורים הרגילות, ובעיקר הטלנובלות שמפיקיהן עושים הכול כדי ללכוד את עיני הילדים ואת עוצמת השליטה התרבותית והכלכלית הנבנית בדרך הזאת. אבל רבים מאתנו המבוגרים רואים כבר היטב את ממדי החורבן התרבותי שזורעים המסכים, ואיננו יכולים לעשות דבר.
מעובד מתוך אתר האינטרנט "haaretz", 11 בינואר 2008
כתבו כתבה לעיתון בית הספר העוסקת בנושא "השפעת התקשורת האלקטרונית על בני הנוער". בכתבה ציינו את היתרונות ואת החסרונות של תקשורת זו, והציגו את הדרכים המוצעות לשיפור המצב.
בכתיבתכם הישענו על שלושת המאמרים שקראתם. (היעזרו בשאלות המכוונות המופיעות בעמוד הקודם)
הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הכתבה ובסופה (ביבליוגרפיה). כתבו בהיקף של כ-300 מילים.
*136*
*136*
ד"ר אורית טאובמן - בן-ארי היא מרצה באוניברסיטת בר-אילן.
(א)
נהיגה מסוכנת היא אחת התופעות החברתיות הקשות המאפיינת בייחוד צעירים בארץ ובעולם, ומהווה אחד מהגורמים הראשונים לתמותה ולהיפגעות באוכלוסייה זו, בעיקר בקרב גברים. נהגים צעירים נוטים ליטול סיכונים במהלך נהיגה ולהתעלם מחוקי התנועה יותר מאשר נהגים מבוגרים, וסגנון הנהיגה שלהם מהיר יותר וסובלני פחות.
(ב)
כדי להבין מדוע צעירים מסתכנים במהלך נהיגה, ניתן לסרטט כמה מעגלי השפעה. הראשון הוא מעגל הפרט, הכולל את מאפייני האישיות של הנוהג הצעיר, את עמדותיו כלפי נהיגה, את תפיסת הסיכון שלו, את הרווחים והעלויות שהוא רואה בנהיגה, וכן את ניסיונו, מיומנויותיו וכישוריו כנהג.
(ג)
במעגל השני נמצאים בני המשפחה והחברים. בני המשפחה מלווים את הנהג כ-17 שנה לפחות, והנוהג או הנוהגת הצעירים צפו בהוריהם נוהגים בדרך כלל מאז נולדו. הם גם שמעו אותם מדברים על נהיגה או מתייחסים למשתמשי דרך שונים, והם הפנימו את חלוקת התפקידים הנוגעת לנהיגה והתרגלו לסגנון נהיגה מסוים המקובל במשפחתם. החברים, לעומת זאת, על אף שההיכרות אתם קצרה יותר, הם קבוצת ההשפעה המשמעותית בגיל ההתבגרות בכלל, ובנושא של נטילת סיכונים בפרט. לעומת בני המשפחה, הנמצאים עם הצעיר ברכב לזמן מוגבל, החברים הם אלו שילוו את נהיגתו זמן רב, ופעמים רבות הם גם אלה שקובעים את הנורמות של מה נחשבת נהיגה טובה. המעגל השלישי מורכב מהחברה, מגישתה לנושא זה ומהדרך שהיא נוקטת.
(ד)
הנושא של נטילת סיכונים באופן כללי, ונטילת סיכונים במהלך נהיגה ובנהיגת צעירים בפרט, רצוף פרדוקסים. פרדוקסים אופייניים אלו מהווים חלק מהתשובה לשאלה למה כל כך קשה למתן, אם לא למגר, נהיגה מסוכנת. כאשר בוחנים נהיגה מסוכנת של צעירים, מגלים כי היא כוללת כמה מרכיבים. מרכיב ראשון הוא המרכיב הקוגניטיבי (הפסיכולוגי) המדגיש את ההיבטים החיוביים של הנהיגה - תחרותיות, תחושת כוח ושליטה, הנאה, השגת תשומת לב, תחושת עצמאות, יוקרה, השתייכות, ריגוש והנאה, פורקן רגשות, שליטה ויצירת מצב רוח טוב. המרכיב השני הוא המרכיב המוטיבציוני - הריגוש והכיף שבנהיגה. המרכיב השלישי הוא הרתיעה מפני הנהיגה - חוסר ביטחון, ערך עצמי נמוך כנהג, חרדה ופחד מאבדן שליטה, תחושת חוסר אונים, מתח ועצבנות. המרכיב הרביעי עוסק בעמדות של אחריות ושמירת חיים בהקשר של נהיגה. מרכיב זה כולל את המודעות לסכנות ולסיכונים בנהיגה הדורשת נקיטת שיקול דעת, רוגע, תבונה ואחריות הנהג כלפי עצמו וכלפי אחרים.
(ה)
מחקרים גילו כי צעירים נוטים להאמין כי הם חסינים מפני פגיעה, וכי יכולתם להעריך סיכונים באופן מדויק נמוכה יותר מזו של מבוגרים. צעירים נוטים להעריך את עצמם כיותר מיומנים, ואת סיכוייהם להיות מעורבים בתאונת דרכים כנמוכים יותר. יתרה מזו, הצעירים, בעיקר הגברים, אינם מתייחסים להתנהגויות מסוכנות ברצינות מלאה, ונוטים להעריך כי התנהגויות אלו לא יסתיימו בתאונה. מתברר, כי גם כאשר הצעירים מודעים לסיכונים השונים ולסיכויים שלהם להיות מעורבים בתאונת דרכים, הם אינם בהכרח מתחשבים בזה כאשר הם מחליטים לנהוג באופן מסוכן. יתרה מזו, נמצא כי גברים צעירים רבים נעזרים במכונית כדי לחזק את דימוים העצמי באמצעות נהיגה במגוון מצבים מסוכנים. על פי מחקר זה, ככל שהאדם נמשך יותר לנהיגה או נרתע ממנה, כך נהיגתו מסוכנת יותר, והוא מעורב בתאונות דרכים ועברות תנועה, וככל שהוא חש צורך לקחת אחריות בנהיגה, כך נהיגתו מסוכנת פחות.
*137*
(ו)
ממצא מעניין נוסף הוא שבעוד שהמערך של המשיכה לנהיגה מאפיין יותר גברים, המערך של אחריות בנהיגה מאפיין יותר נשים. בקרב גברים ישנה משיכה חזקה יותר לנהיגה; הם קושרים אותה להנאות, לרווחים, לרגשות חיוביים ולחיפוש ריגושים. הנשים לעומתם מרגישות אחריות כלפי עצמן וכלפי הסביבה בזמן הנהיגה. הן קושרות אותה למודעות, לאחריות חברתית, לשימוש בשיקולים לוגיים ולא רגשיים, ולביקורת עצמית שיש להפעיל במהלך הנהיגה.
(ז)
המטלות ההתפתחותיות שעומדות בפני הצעירים בתקופה זו של חייהם הן לגבש לעצמם זהות עצמית, להתנסות במגוון פעילויות, להתגבר על מכשולים בדרך ולבחור לעצמם אורח חיים המתאים לערכיהם. התנהגויות מסוכנות בכלל, ונהיגה בפרט, משרתות צרכים התפתחותיים אלו, והפרדוקס הוא שהכלי הזמין ביותר עבורם להשיג חלק גדול ממטלות התפתחותיות אלו הוא הנהיגה. אנו כמבוגרים רוצים למנוע מהם לעשות שימוש בכלי הזה להשגת המטרות הללו, וכתוצאה מכך אנו מעוררים בהם לעתים קרובות התנגדויות ניכרות ואף מרדנות. מתוך הבנה של צרכים אלו עלינו המבוגרים לעשות שימוש באותו מערך מניעים מורכב לא כדי "לבטל" את ההנאה מן הנהיגה, אלא כדי לשכנע צעירים ליטול אחריות על חייהם ועל שמירת חייהם של אחרים - חברים קרובים ומשתמשי דרך אחרים בקהילה שלהם או בחברה הרחבה יותר. עלינו להגדיר להם מהו "נהג טוב" - נהג שקול, אחראי, שחושב כמה צעדים קדימה ואינו נוהג באימפולסיביות.
(ח)
למעגל הקרוב של בני משפחה וחברים השפעה מכרעת על נטילת סיכונים של צעירים, בסיפוק מודלים לחיקוי, בקביעת נורמות התנהגות, ביצירת הזדמנויות לנטילת סיכון ובחיזוק חיובי או שלילי של התנהגויות מעין אלו. במחקר שערכנו התברר, כי מודלים שליליים בסביבה הקרובה לאדם, התומכים בנהיגה מסוכנת והמפגינים נהיגה כזו, תורמים לתפיסת הנהיגה כאתגר, להתעלמות מהתוצאות הקשות האפשריות של נהיגה מסוכנת ולביצוע של התנהגויות מסוכנות בנהיגה בתדירות גבוהה. מחקרים מגלים כי להתנהגות של ההורים השפעה מכרעת על נטילת הסיכונים של ילדיהם. הורים מעבירים לילדיהם את הסטנדרטים שלהם להתנהגות נכונה הן בצורה ישירה - באמצעות התפקיד ההורי שלהם, והן בעקיפין - באמצעות ההתנהגות האישית שלהם, המהווה מודל לחיקוי. חוסר יכולת להשיג עצמאות ואוטונומיה מההורים עלולים גם הם להביא צעירים להתנהג באופן מסוכן, ככל הנראה כדי לפרוק מתחים ולחצים, ואילו תקשורת טובה וגלויה עם הילדים תורמת לרמות נמוכות יותר של נטילת סיכונים. כמו כן נמצא, כי נוכחות של הורה ברכב מקטינה שיעורים של נהיגה מסוכנת. מחקרים מלמדים, כי ככל שהורים הביעו עמדות שליליות יותר כלפי שתיית אלכוהול של ילדיהם בגיל 13, כך ילדים אלו היו מעורבים פחות בתאונות דרכים ובביצוע עברות תנועה בגיל 17. המסקנה העולה היא שככל שהורים מפגינים יותר שליטה ובקרה על התנהגות ילדיהם המתבגרים, כך אלו מסתכנים פחות.
(ט)
למרות חשיבותם לא רק ההורים משפיעים על התנהגות הצעירים. גיל ההתבגרות מסמן את המעבר מהסתמכות על ההורים להסתמכות על חברים, ולאלו יש השפעה ניכרת על נהיגת הצעירים. קבוצת העמיתים מאתגרת את הנהג הצעיר, את הדימוי שלו ואת ערכו העצמי, והיא בעלת כוח רב המשפיע על נהיגתו. אחד ההסברים המקובלים לנהיגה מסוכנת, כשנמצאת חבורה של צעירים במכונית, הוא התופעה של לחץ חברתי. פעמים רבות, הנכונות להסתכן במהלך נהיגה נועדה להשיג תשומת לב ויוקרה מצד החברים.
(י)
אחת המטרות של קמפיינים היוצאים נגד התנהגויות מסוכנות היא לגרום לאנשים לשנות הרגלים, שהם חשים בנוח אתם ולקבל על עצמם מגבלות שונות. כדי לעשות זאת הם נוקטים בדרך כלל גישות של איום והפחדה. דהיינו, הצגה של תוצאות קטלניות ומחרידות של תאונות דרכים, עדויות דרמתיות של נפגעים וכיוצא בזה כדי לעורר בצופה פחדים קיומיים ולהסביר לו כי להתנהגותו עלולות להיות השלכות שליליות, וכי הוא בעצם עלול לגרום למותו או למותם של אחרים.
*138*
(יא)
אולם כיום נשמעים קולות רבים ורמים כנגד גישות אלה ומחקרים מתקשים למצוא תוקף לטענה כי הפחדה גורמת למיתון נהיגה מסוכנת. יתרה מכן, הסברה בדרך כוחנית ומאיימת יוצרת פעמים רבות אפקט בומרנג בקרב הצעירים. לכן תכניות התערבות והסברה צריכות לנקוט גישות חיוביות שישכנעו את הנהג מדוע כדאי לו להיות נהג טוב, ולהציג בפניו את הרווחים הצפויים לו מנהיגה שקולה. גישות מעין אלו עשויות לגרום לאנשים להיות בעלי מודעות חברתית ואחריות אישית להתנהגותם. תכניות ההסברה צריכות לכלול מודלים חיוביים לדוגמה אישית, לעידוד פעולות לשמירת חיים מתון מודעות חברתית עמוקה ומתוך מקום של אכפתיות ושל דאגה לסביבה. יש להזכיר לצעירים למה כדאי לחיות, במקום לשכנע אותם שלא כדאי למות. יש להמיר מוטיבציות לנטילת סיכונים ברצון לקחת אחריות על החיים שלהם ושל חבריהם. רק כך יש סיכוי להעלות את המודעות לסכנות ולסיכונים בנהיגה וללמד את הנהגים הצעירים לקחת אחריות.
המאמר נכתב ל"כנס אור ירוק 2004"
מתור אתר האינטרנט: http://www.oryarok.co.il/word/kenes3_orit.doc
עיינו באיור ודונו בשאלות:
(בספר איור - היעזר במנחה)
- האם האיור משקף מצב המוכר לכם?
- מה מביעה החזרה על המילה "תאונה" באופן שבו היא מופיעה?
- חלקכם נהגים צעירים, השאר - בדרך.
כיצד הייתם נוהגים לו חלילה נקלעתם לסיטואציה כזאת?
כתבו עצה לחבר/ה כיצד לדעתכם עליהם לנהוג במקרה כזה.
- כתבו פסקה קצרה, ובה תסכמו את עיקרי הדברים שעלו בדיון.
שמרו את התוצרים בתיק העבודות.
נער צעיר קיבל זה עתה רישיון נהיגה.
הוא שאל את אביו, שהיה רב, אם הם יכולים לדון בסוגיית שימושו ברכב הפרטי.
האב לקח את בנו אל חדר הלימוד ואמר: "אני אעשה אתך עסקה. אתה תעלה את הציונים שלך, תלמד קצת גמרא, תסתפר, ואז נמשיך לדון בבקשה".
כחודש לאחר מכן חזר הנער אל אביו, ושוב שאל אותו אם הם יכולים לדון בסוגיית שימושו ברכב הפרטי.
גם הפעם הם הלכו לחדר הלימוד של האב, ואז אמר האב: "בני, אני מאוד גאה בך. העלית את ציוניך, למדת גמרא בהתמדה, אבל לא הסתפרת".
הנער חשב לרגע ואז אמר: "אתה יודע, אבא, חשבתי על זה. לנוח היה שיער ארוך, למשה רבנו היה שיער ארוך, וגם לשמשון הגיבור היה שיער ארוך".
ענה האב: "ולכל מקום שאליו הם הלכו, הם הגיעו ברגל".
*139*
בישראל, בדומה לעולם כולו, צעירים מעורבים יותר בתאונות דרכים בהשוואה לקבוצות גיל מבוגרות יותר. הם מהווים סיכון לעצמם, לנוסעים עימם ולמשתמשי דרך אחרים. אף על פי שצעירים מהווים 5 אחוזים בלבד מאוכלוסיית הנהגים, הם גורמים ל-20 אחוזים מהתאונות ול-21 אחוזים מהתאונות הקטלניות. כשליש מסך ההרוגים בישראל בממוצע בשנים האחרונות נהרגו בתאונות שהיו מעורבים בהן נהגים צעירים (על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011). הנתונים המוצגים בתרשים ממחישים את רמת הסיכון: נהגים עד גיל 18 מעורבים בתאונות קטלניות ותאונות קשות בשיעור הגבוה ביותר מכלל הקבוצות, אחריהם באים נהגים בני 19-24.
(בספר תרשים עמודות)
שיעור המעורבים בתאונות דרכים בשנת 2010 ל-10,000 נהגים
גילאי 19-24 - 1.8 אחוזים תאונות קטלניות, 737 אחוזים תאונות קשות
גילאי 25-34 - 1.2 אחוזים תאונות קטלניות, 5.9 אחוזים תאונות קשות
גילאי 35-44 - 1.2 אחוזים תאונות קטלניות, 5.1 אחוזים תאונות קשות
גילאי 45-54 - 0.9 אחוזים תאונות קטלניות, 4.5 תאונות קשות
גילאי 55-64 - אחוז אחד תאונות קטלניות, 3.9 אחוזים תאונות קשות
גילאי 65 פלוס - 1.3 אחוזים תאונות קטלניות, 5 אחוזים תאונות קשות
לפי עמדת המדען הראשי, ממצאים סטטיסטיים ומחקרים בכל הארצות המפותחות מצביעים על כן שהנהג הצעיר נמצא ברמת סיכון גבוהה למעורבות בתאונה בהשוואה לנהג מבוגר ומנוסה יותר. מעורבות היתר של הנהג הצעיר בתאונות דרכים היא פועל יוצא של גילו הביולוגי, הרגלי חיים, חוסר ניסיון, הבנה בלתי מספקת של תהליכי הנהיגה וכושר מופחת להערכת סיכון בדרכים. כך לדוגמה, בישראל בשנת 2011 היו 110 נהגים צעירים מעורבים בתאונות דרכים קטלניות, ומתוכם 48 נהגים צעירים הרוגים (כ-43 אחוזים). כמו כן שיעור מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות קטלניות עצמיות היה בשנה זו בשיעור הגבוה פי 1.6 מזה של נהגים מבוגרים יותר בתאונות מסוג זה. נתון זה משקף את חוסר הניסיון ואת חוסר המיומנות של הנהגים הצעירים. כיום האמצעי המרכזי לצמצום הסיכון של נהגים צעירים הוא הרישיון המדורג, המגביל את הנגישות לרכב, אך עדיין מקנה אפשרות לצבור ניסיון בנהיגה. מחקרים שבדקו את האפקטיביות של תכניות לרישוי מדורג מצאו, כי במדינות שבהן יישמו תכניות רישוי מדורג (ובראשן אוסטרליה וארה"ב) פחתה המעורבות של צעירים בתאונות דרכים באופן משמעותי. במחקרים שנערכו במדינות אלו נמצא, כי הנהגת רישיונות נהיגה מדורגים הפחיתה את מספר התאונות ב-7 אחוזים ואת מספר התאונות עם נפגעים ב-9 אחוזים. איסור נהיגה בשעות הלילה גרם להפחתה של 36 אחוזים במספר התאונות עם נפגעים במהלך שעות הלילה. במדינת פנסילבניה בארה"ב, שבה הונהג רישיון נהיגה מדורג בסוף שנת 1999, נמצאה בשנת 2000 ירידה של 27 אחוזים במספר התאונות, ירידה של 32 אחוזים במספר הנפגעים וירידה של 58 אחוזים במספר ההרוגים בני ה-16.
מעובד מתוך האתרים "עמותת אור ירוק" ו"הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים", מרס 2012
*140*
באחד ביולי 2013 יצאה לדרך "תכנית הרישיון המדורג" של משרד התחבורה שמטרתה להגביר את הפיקוח על הנהגים הצעירים בחודשים הראשונים לנהיגתם. במסגרתה יוכלו תלמידי נהיגה להתחיל ללמוד שיעורים מעשיים בגיל 16 וחצי ולגשת למבחן הנהיגה ("טסט") כארבעה חודשים לאחר מכן במקום בגיל 17 כפי שנהוג כיום. מי שיעבור את המבחן, יחויב לנהוג עם מלווה למשך שישה חודשים. התכנית חלה על כל נהג צעיר שגילו מתחת לעשרים וארבע שנים. נהג חדש-צעיר ינהג עם מלווה במשך חמישים שעות לפחות שבהן עשרים שעות בדרך עירונית, חמש עשרה שעות בדרך שאינה עירונית וחמש עשרה שעות בלילה בין השעות תשע בערב לשש בבוקר. על פי הוראות פקודת התעבורה, בשלושת החודשים האחרונים של תקופת הליווי יחויב הליווי רק בשעות הלילה. לאחר השלמת תכנית הליווי יגיש הנהג החדש-צעיר לרשות הרישוי הצהרה בכתב על כך שעמד בכל ההתחייבויות. התכנית כוללת סעיפים נוספים: הגבלת מספר הנוסעים הצעירים במכונית ואיסור מוחלט על נהיגה לאחר שתיית אלכוהול. תכנית זו נובעת ממחקרים, שהוכיחו כי צעירים שלא עברו תהליך של צבירת ניסיון בנהיגה, היו מעורבים בתאונות דרכים באחוזים גבוהים בהרבה מהצעירים שעברו את התהליך.
מתוך אתר וואלה, מדור רכב, 2013 http://cars.walla.co.il
"אבא, אימא, אפשר את האוטו שלכם?"
אם המשפט הזה, הורים יקרים, כבר התחיל להישמע אצלכם בבית או שזה יקרה בקרוב, חשוב שתזכרו כי לא רק המפתח לרכב נמצא בידיים שלכם, אלא גם המפתח לחיים של הנהג חדש-צעיר.
חשוב שתשימו לב לנתון הבא: צעירים שלא עברו את תהליך צבירת הניסיון בנהיגה, היו מעורבים בתאונות דרכים באחוזים גבוהים בהרבה מצעירים שעברו את התהליך.
הורים, נוכחותכם ברכב היא אמנם חובה על פי חוק, אך היא הרבה מעבר לכך.
- ככל שתהיו מעורבים יותר בתהליך הגיבוש של כישורי הנהיגה של הנהג החדש-צעיר בתקופת צבירת הניסיון, כך יקטנו הרגליו המסוכנים ברכב. הוא יקבל מכם כלים להערכת סיכונים ויצבור ניסיון מציל חיים.
- שמשו לנהג החדש-צעיר מודל לחיקוי ונהגו באופן בטוח -"נאה דורש, נאה מקיים".
- השתדלו לשהות במחיצת ילדכם יותר מחמישים שעות הנהיגה הנדרשות על פי החוק.
- את הנסיעות הראשונות כדאי שתעשו בסביבה מוגנת - באזור המגורים שלכם ובסביבתו.
- בתקופת הניסיון צרו לכם יחד מסלול מתוכנן מראש.
- הפנו את תשומת לבו של הנהג למשתמשי הדרך האחרים ואמנו אותו לזהות את הסכנות שבדרך.
- הגבירו את תחושת האחריות כי החיים שלו ושל אחרים בידיים שלו.
- עשו הכול כדי להפוך את תקופת הניסיון מחובה לחוויה.
- ראו את התקופה הזו כהזדמנות לזמן איכות יחד.
מעובד מתוך האתר "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים", 2013, www.rsa.gov.il
תגובה מהמרשתת של נהג חדש-צעיר
מילא הורים חילוניים שיש להם ילד אחד ושני כלבים, אבל מה יעשו הדתיים? כל אבא ואימא דתיים יצטרכו לעבור הכשרה למורי נהיגה, כי זה מה שהם יעשו במשך עשרים השנים הקרובות מהילד הראשון ועד הילד העשירי.
*141*
ואיפה אנו ההורים ברפורמה?
חבריי, ההורים לנער או לנערה שקיבלו זה עתה רישיון נהיגה, היו חזקים. אתם עומדים בפני תקופה לא קלה. נוסף על שאר המטלות המונחות על כתפינו כהורים, החליטה הממשלה לגייס אותנו למטלה נוספת, לא פשוטה כלל - ליווי ילדינו, הנהגים החדשים-צעירים במשך שישה חודשים. גיל קבלת רישיון נהיגה ירד ל-16 שנים ותשעה חודשים, ותקופת הליווי של מבוגר אחראי עלתה משלושה חודשים לשישה. ולא רק זאת, אלא שבשלושת החודשים שנוספו מחייבים אותנו ההורים ללוות את פרפרי הלילה שלנו גם בלילה. כל מי שחושב שההורים צריכים ואף מחויבים לתרום מניסיונם לילדיהם, צודק. אני אעשה זאת גם בלי שהממשלה תחייב אותי על פי חוק. זאת חובתי כאם.
אבל, וזה אבל גדול. אני לא יודעת אם אני אעמוד במשימה לכל אורך התקופה. בעצם, אני לא אעמוד. לחפש בני משפחה שיעזרו? זה ממש לא פשוט. לי לא יהיה זמן להתפנות בכל פעם שבתי תרצה לצאת. ומה עם הלילות? לא מגיע לי לישון אחרי יום עבודה עמוס? ולא רק זה, אני גם צריכה לחתום שאכן ליוויתי את הפרפרית המתוקה שלי במשך חמישים שעות נהיגה עירונית וחמישים שעות נהיגה בכבישים בין-עירוניים במשך חצי שנה כדי שהיא תזכה לקבל רישיון.
ומי יפקח עליי, עלינו, על ההורים? מי יבדוק שלא זייפנו את החתימה שלנו, של עצמנו? שלא עיגלנו קצת את המספרים? מי יבדוק אם הטופס משקף את המציאות? נכון, המדינה מכירה באחריות ההורים לילדיהם, אבל מישהו שם לא התנתק קצת מהמציאות? האם אנו ההורים מסוגלים תמיד לעמוד בלחץ של הילדים שלנו בדברים הרבה יותר פעוטים? האם המדינה מצפה שלאחר יום עבודה מתיש אני אקום בשלוש בלילה כדי ללוות את בתי חזרה מהמועדון? האם מישהו לא חשב קצת, רק קצת, עלינו ההורים?
עופרה שגיא, אימא לנהגת צעירה התפרסם באדיבותה טל עופרה שגיא
במסגרת לימודי התיאוריה לקראת קבלת רישיון נהיגה נתבקשתם על ידי מורה הנהיגה שלכם לקרוא את הטקסטים המופיעים ביחידה זו, ולסקור את עיקרי הדברים בהתאם לנקודות המופיעות להלן:
- הסיבות או הגורמים לתאונות הדרכים בקרב בני הנוער
- שיעור מעורבותם של בני נוער בתאונות הדרכים תוך הסתמכות על הנתונים המופיעים בטקסטים ובתרשים
- עיקרי החוק "רישיון הנהיגה המדורג" והרעיון העומד בבסיס החוק
- נקודת מבטם של בני הנוער ושל ההורים ביחס לחוק זה
את סקירתכם עליכם להציג בפני קבוצת תלמידיו כתנאי לקביעת מועד לטסט עבורכם.
*142*
קראו את הטקסטים שלפניכם ובצעו את משימת הכתיבה המופיעה בסוף היחידה.
מומלץ לקרוא את המשימה לפני קריאת הטקסטים. כך קריאתכם תהיה ממוקדת יותר ותקל עליכם את מלאכת הכתיבה הממזגת.
בין הטקסטים משולבות תגוביות שונות מתוך המרשתת העוסקות בנושא.
רקע
בשנת 2010 עלתה על סדר יומה של הכנסת הצעת חוק בשם "חוק היורדים", שמטרתו לאפשר גם לאזרחים ישראליים השוהים בחו"ל להצביע בבחירות כמקובל במדינות אחרות. הרעיון העומד בבסיסו של החוק הוא חיזוק הקשר בין האזרחים למדינת ישראל ותרומתם לעוצמתה של המדינה ולזהותה. עד היום לא אושר חוק זה, אך תמיד, רגע לפני הבחירות, חוזר ועולה הדיון בנושא מרכזי וחשוב זה.
ד"ר שלמה פרלה - איש חינוך ואקדמיה במערכת החינוך העל-יסודית ובמוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בדרום אפריקה ובבריטניה.
אמיר אביטל - מתגורר בארנהם שבהולנד משנת 1999 , והוא בעל תואר במנהל עסקים בין-לאומי (IBMS).
(א)
הצבעת חוץ היא האפשרות הניתנת לאזרחים, החיים מחוץ למדינת האם שלהם, להצביע בבחירות גם אם הם אינם נמצאים במדינתם באופן פיזי. מדובר בגישה חדשה יחסית. בעבר דמוקרטיות רבות נמנעו מלהעניק זכויות שכאלה. אולם באמצע שנות ה-70 של המאה העשרים, וביתר שאת בשנות ה-80 וה-90, חלה תפנית ביחסן של המדינות לנושא זה. כיום הצבעות חוץ הולכות וקונות להן אחיזה ביותר ויותר מדינות הן בדמוקרטיות מערביות והן במדינות שמשטריהן אינם דמוקרטיים כלל. כדי לסבר את האוזן עד שנת 2008 כמאה מדינות בעולם העניקו לאזרחיהן שבחוץ זכות להשתתף בבחירות. גם ההתעניינות המחקרית בנושא גברה בשנים האחרונות, בעיקר על רקע הקמתן של דמוקרטיות חדשות, התמוטטותו של הגוש הקומוניסטי וגלי ההגירה העולמית.
(ב)
במדינת ישראל, בניגוד למדינות רבות בעולם, אזרחים רבים השוהים בחו"ל אינם רשאים להצביע ביום הבחירות. ברור אפוא ש"חוק היורדים" שיאפשר להרחיב את מעגל הזכאים להצבעת חוץ, יצר דיון ציבורי נרחב מתוך תחושת אחריות עמוקה. הצבעת חוץ היא עניין מורכב, ואין להקל בה ראש, במיוחד במדינת ישראל, שלסוגיות הפוליטיות שעל סדר יומה יש חשיבות אסטרטגית-קיומית. דווקא מסיבה זו יש לשקול בכובד ראש לאפשר לאזרחיה לקחת חלק בקבלת ההחלטות.
(ג)
אולם שיקולים פוליטיים מונעים מ-750 אלף ישראלים להצביע בבחירות, מדיניות המרחיקה אותם מהמדינה שבה הם גדלו. בכל ליל בחירות מכריזים קבל עם ועדה, כי גם אם תוצאות הבחירות נראות חד-משמעיות, יש להמתין ל"קולות החיילים והימאים", כאילו שקומץ אנשים אלה הם שמחזיקים בידם את המפתחות לשותפות קואליציונית. אותם מקבלי ההחלטות צריכים לזכור כי יש אזרחים נוספים במקומות רחוקים שצריך לתת גם להם להצביע ולהשמיע את קולם.
(ד)
אם כן, מדוע מה שנכון לארצות הברית, לצרפת ולאוסטרליה, אינו מתאים לישראל?
יש צדק רב בטענה המוכרת, שלפיה אין לאפשר לאנשים שבחרו לעזוב את ארצם, את הזכות הדמוקרטית העליונה לקבוע את השליט במולדת. בפרט נכון הדבר לגבי ישראל, שרק מי שחי את היומיום שלה ותורם שעה שעה מכספו, מזמנו ולעתים אף למעלה מזה, יכול להבין היטב את מגוון השיקולים לקביעת הדרך הפוליטית העדיפה בעיניו והראויה לקול שלו ביום הבוחר. עם האחריות של מימוש הציונות הלכה למעשה באה גם הזכות להצביע. בעיני רבים גיוס כספים של כמה מפלגות ערב בחירות מיהודי ארצות הברית מצטייר כהתערבות ברגל גסה של יהודי התפוצות בפוליטיקה הפנים-ישראלית. בכירי מערכת הביטחון בדימוס הקימו את מטה המאבק שכותרתו "בוחרים רק בישראל" ויצאו בהצהרה: "אנו החתומים מטה, אזרחי מדינת ישראל שהקדשנו את מיטב שנותינו להגנה על מדינת ישראל וביצור ביטחונה, מאמינים כי הזכות לקבוע את ההחלטות במדינה צריכה להישמר בידי אלו החיים בה וקובעים בה את עתידם, ואנו מתנגדים לכל הצעה שמטרתה להעניק זכות חשובה זו למי שבחר לעזוב את מדינת ישראל ולקבוע את עתידו במדינה אחרת".
*143*
(ה)
אולם בניגוד לדעה זו יש החושבים, כי זכותם של אזרחי ישראל גם אם הם שוהים בחו"ל, להצביע ולהיות שותפים בעתיד המדינה. על פי הערכות משרד הקליטה, מספר הישראלים החיים בחו"ל עומד על כ-750 אלף, מתוכם 450 אלף בארצות הברית ובקנדה. חלק מאלו שראש הממשלה, יצחק רבין המנוח, הגדיר בבוז "נפולת של נמושות" הם כיום כוח אנושי, חברתי וכלכלי משמעותי בארצות מגוריהם, ובד בבד הם שתורמים לפיתוחה של מדינת ישראל ולשגשוגה ואף משמשים שגרירים על במות ציבוריות בינלאומיות. לכן זכותם של ישראלים אלו לבחור ולקבוע את עתידה של מדינת ישראל.
(ו)
ידוע שדיפלומטים ואנשי צללים אחרים העושים בנכר ביום הבחירות בשליחות רשמית, יכולים להצביע בנציגויות. האם דינו של איש עסקים, החייב לעשות לביתו ולעסק שלו בחו"ל בעת הבחירות, שונה? ומה לגבי סטודנטים ומטיילים צעירים אחרי צבא בהודו או בדרום אמריקה, שבוודאי אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם את העלויות הגבוהות של חזרה לארץ כדי להצביע? מדענים, אנשי היי-טק ואנשי אקדמיה במוסדות זרים, העושים כבוד למדינה ותורמים לכלכלתה בהיותם בנכר, האם גם הם אינם זכאים לקבוע את עתיד ארצם כשישובו אליה?
(ז)
מי שגר בחו"ל ומסתכל מרחוק בפרספקטיבה רחבה, ומתחבר לתקשורת הישראלית ולמידע רב כיווני לגבי מה שקורה בארץ, יכול בהחלט להביע דעה מבוססת בקלפי. הוא יכול אולי אפילו למתן בכך את השפעת הצבעות "מצב-הרוח" או לחלופין הצבעה שבאה אחרי פיגועים, הצבעות המושפעות מכאן ועכשיו, ומאופיינות בראייה קצרת טווח.
(ח)
לפני הבחירות המפלגות השונות בוחרות להדגיש את העניין הלאומי. האם אין מידה רבה של צדק מוסרי שמי ששירתו בצבא ובמילואים, ועתה חיים בחו"ל, לא יישאו באחריות על "הנכסים הלאומיים" המעצבים את עתיד העם והאומה? הרי הם חלק מהעם ומושפעים ממצבו. מעבר לכך, אלה המתגוררים בחו"ל גם הם יכולים להיות מושפעים מהחלטות הנוגעות ישירות לגורלם. לכן ייתכן, כי ייעשה בתבונה אם גם הם ישפיעו על החלטות חשובות כמו שינויים בחוק השבות, שינויים בנושאים הנוגעים להוריהם או ילדיהם החיים בארץ - חינוך, בריאות, ביטוח לאומי ואפילו קבורה.
(ט)
התנגדות ממשלות ישראל במשך השנים לאפשר לאזרחיה בחו"ל ליטול חלק בבחירות אינה משרתת את מדיניותה המוצהרת על חיזוק הקשר עם התפוצות. האין שיתופם של השוהים בחו"ל בתהליך הפוליטי יכול לסייע בשמירה על הזיקה לישראל ובעתיד גם לסלול את הדרך חזרה של ילדיהם ארצה לשירות בצה"ל? האם שירות זה לא יכול אולי להוביל אף לעלייתם של בנים אלו לארץ ולשיבתם של ההורים עצמם?
(י)
ישראלים רבים החיים מחוץ למולדת, מחפשים דרכים להגדיר עצמם מחדש מול השאלה שלא נדרשה להם בישראל - "מה עושה אותי ישראלי?". הזכות לבחור יכולה ליצור חיבור משמעותי של הישראלים למדינת ישראל ולחבר אותם חזרה למולדתם. נכון שמדובר ברובד אחד בלבד מתוך מציאות מורכבת של יחסי ישראל עם "יורדיה", אבל אולי אותם מאות אלפים המפוזרים בעולם, אך מחוברים לישראל היום יותר מתמיד בזכות הטכנולוגיה והאינטרנט, יכולים היו לשנות את מפת הפוליטיקה הישראלית ולקבוע מציאות אחרת - מציאות שאולי תגרום לחלק לא מבוטל מהם לשוב הביתה.
(יא)
עובדה אחת אל לנו לשכוח. אלפי צעירים ישראליים החיים בעולם, עוזבים הכול בעת מלחמה וחוזרים לארץ מתוך אחריות, מחויבות ונאמנות ליחידותיהם בחזיתות השונות. כך היה בצוק איתן, וכך היה בכל מלחמות ישראל. הם, הקשורים בנימי נפשם למורשת ולמדינה, האם הם אינם זכאים להצביע?!
מעובד מתוך האתר של "המכון הישראלי לדמוקרטיה", "הצבעת חוץ בעולם: הלכה ומעשה", 2013
ומתוך האתר "dutchtown.nl/to-vote-or-not-to-vote", אמיר אביטל, 3 באוקטובר 2014
אני חי בחו"ל כבר שנים רבות, אך כשילדיי הגיעו לגיל גיוס, הם נסעו לארץ ושירתו את המדינה. במשך שלוש שנים הם היו חיילים בודדים. לא היה להם קל. אבל הם שירתו את המדינה עם המון נתינה. אז לי לא תהיה זכות בחירה?
*144*
1. סכמו את טענתם העיקרית של ד"ר שלמה פרלה ושל אמיר אביטל ביחס לסוגיה העולה במאמר.
2. א. מצאו בטקסט ביטוי פתיחה המשמש כפתיח להצגת טענת הנגד שאותה הכותבים מעלים במטרה להפריכה.
ב. כתבו בלשונכם את טענת הנגד המופיעה לאחר הביטוי שציינתם.
מיכאל איתן הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי.
(א)
הקשר בין אדם למדינתו נקבע בראש ובראשונה על ידי אזרחותו. לאזרח במדינה יש חובות וזכויות, כאשר הזכות הדמוקרטית הבסיסית ביותר היא בחירת מוסדות השלטון. הדמוקרטיות המודרניות מתמודדות עם בעיה קשה של השתתפות הולכת ופוחתת של אזרחים בתהליכי הבחירות, והן עושות מאמצים כדי לאפשר לרוב האזרחים להשתתף בהליך זה. לכן מדינת ישראל מביאה קלפיות לבתי חולים, לאזורים מרוחקים שמשרתים בהם חיילים, לבתי סוהר שחלק מן היושבים בהם אף הורשע בעברות נגד עצם ביטחונה וקיומה של המדינה, הכול בשם הדמוקרטיה ולמטרות לגיטימציה של השלטון.
(ב)
השאלה המרכזית העולה מהוויכוח הלוהט סביב מה שמכונה "חוק היורדים" עוברת דרך שאלת האזרחות והזיקה. אם המדינה רואה באזרחיה, שמרכז חייהם נמצא במקום אחר, כמי שוויתרו על אזרחותם, היא אמורה לשלול מהם את הדרכונים ולמנוע מהם את זכות הבחירה. אבל אם המדינה ממשיכה לראות בהם אזרחים - מצפה מהם למלא את חוקי המדינה המתייחסים אליהם גם בחו"ל, מצפה מהם בשעות חירום או בעתות שלום לתרום לכלכלה, לערכי התרבות ולמדע - ראוי גם שהמדינה תבחר שלא להתנתק מהם, אלא לאפשר להם להיות אזרחים ישראלים גם בחו"ל. ומתוקף היותם אזרחים המדינה מחויבת לאפשר להם להשתתף גם בבחירות.
(ג)
הצעת החוק שנידונה בסיעת הליכוד מדברת על ישראלים, שיצאו לחו"ל בשש השנים האחרונות בלבד, וזכות ההצבעה תינתן להם בתנאי שביקרו בארץ למשך תקופה מצטברת של 40 יום במהלך התקופה ששהו בחו"ל. בעיניי גם תקופה של עשר שנים היא תקופה נאותה. כמה אנשים כאלה יש, איש אינו יודע במדויק, אך ההערכה היא שמדובר בכ-200 אלף איש. וכמה מהם ינצלו את זכות הבחירה? ביום הבחירות שהוא יום שבתון בארץ, כשהקלפי נמצא ליד הבית, כשעשרות אלפי פעילים משדלים את האזרחים להצביע ואף מסיעים אותם לקלפי, רק כ-66 אחוזים מצביעים. אז כמה יצביעו בחו"ל כאשר כל הצבעה תהיה כרוכה בנסיעה של עשרות ומאות קילומטרים, רק כדי לעמוד בתור בנציגות הישראלית ולהצביע? ההערכה הרווחת היא כי בין 20 אחוזים ל-50 אחוזים ינצלו את זכותם להצביע, כך שסך הכול יתווספו עוד כ-100 אלף מצביעים לבחירות מתוך כשלושה מיליון וחצי מצביעים. הם בוודאי לא יוכלו להטות את הכף.
(ד)
ואז ישאל השואל, אם כך, מדוע זה טוב? כי זהו לא חוק היורדים, אלא חוק החוזרים. המדינה משדרת בחוק זה מסר עוצמתי לאזרחיה שיצאו את גבולותיה ומתגוררים בחו"ל - אתם חלק מאתנו. אתם זכאים להצביע כשם שכל אזרח זכאי לכך. בואו להצביע. בואו להשפיע וקשרו את עצמכם שוב עם מדינת ישראל. המדינה מביטה בעיני בניה ובנותיה ואומרת - לא שכחנו אתכם, לא שכחנו את תרומתכם. גם בחו"ל אתם אזרחי ישראל, ואנו מחכים לשובכם הביתה בקרוב.
מעובד מתוך "האתר של מיכאל איתן", 11 בפברואר 2010
חוק היורדים לא יהיה חוק החוזרים, אלא חוק היורדים שאין להם שום סיבה לחזור. גם נהנים מאיכות חיים, וגם יכולים להשפיע על חיינו. קראתי, ולא הבנתי. מה יגרום להם לחזור?
משימה - נסחו בשניים-שלושה משפטים את טענתו העיקרית של מיכאל איתן.
*145*
פרופ' דורון בן עטר הוא מחזאי ופרופסור להיסטוריה באוניברסיטת פורדהם בניו יורק.
בשנת 1979 עזבתי את הארץ. לא ידעתי שאני עוזב לצמיתות. נסעתי ללמוד. בשנה שקדמה הייתי שחקן כדורסל בסוף הספסל של מכבי תל אביב והבנתי שכוכב גדול לא אהיה. החלטתי לנצל הצעה למלגה מאוניברסיטה בארצות הברית ולעשות שם את ה-B.A. תכננתי לסיים את התואר ולחזור. לא הכרתי איש באמריקה. המשפחה, החברים וכל מה שהכרתי ואהבתי, נשארו מאחור. "האדם מתכנן ואלוהים צוחק", אומר הפתגם. וכך היה. התאהבתי, התחתנתי, הצלחתי בלימודים וקיבלתי מלגה לדוקטורט באחת מן האוניברסיטאות החשובות בארה"ב. התכנית הייתה לחזור לארץ אחרי הלימודים. אך לאכזבתי, אף לא אוניברסיטה אחת בארץ לא הציעה לי משרה. הייתי בקשרים עם אוניברסיטאות בארץ, פעמיים הייתי על המזוודות כדי לחזור, אך הדברים לא הסתדרו. בסוף שנות ה-90 ויתרנו. קל להתרגל לסיר הבשר. הוצאתי דרכון אמריקאי, אך לא הפסקתי להיות ישראלי. אני קורא עיתונים ישראליים באדיקות. מאז עזבתי את הארץ, לא הצבעתי בבחירות הישראליות. אם היוזמה החדשה לאפשר לישראלים הגרים בחו"ל להצביע בבחירות לכנסת תהפוך לחוק, אוכל בפעם הראשונה מאז 1977 להצביע לכנסת. אף על פי שהרעיון קוסם לי, אני לא בטוח שמגיעה לי הזכות להשפיע על החקיקה ועל השלטון בארץ. הישראליות שלי היא וירטואלית. אני משלם מס הכנסה בארה"ב, ולא בישראל. לא שירתי במילואים. לא תרמתי לכלכלה הישראלית. לא התמודדתי עם מציאות חיי היומיום המורכבת בארץ. וכיוון שתוצאות הבחירות בארץ לא ישפיעו על חיי באופן ישיר, אין לי זכות לייצוג פרלמנטרי.
הקשר הרגשי שלי לישראל אינו מכשיר אותי ורבים כמותי לקחת חלק בבחירות. להפך: אנו ציבור שיכול להתעלם מהמציאות הישראלית. בבחירות מכריעים אזרחים מי יהיו נציגיהם לכנסת, ולאחריהן הם נאלצים לחיות עם בחירתם. לעומתם אזרחים וירטואליים אינם נאלצים להתמודד עם התוצאות של בחירתם. חרות כזו נותנת משקל פוליטי לקבוצה שאינה מחויבת לאחריות. חוסר אחריות יש לנו כבר מספיק בארץ. מובן שאני רוצה לקחת חלק בבחירות בישראל. אעשה זאת אם וכאשר אחזור. עד אז אני מציע להמשיך ולהגביל את זכות הבחירה אך ורק לאלה שיישאו בתוצאות בחירתם - אזרחי ישראל המתגוררים בה.
מעובד על פי מאמר במדור "דעות". מועד הפרסום אינו ידוע.
בניגוד לרבים מחבריי, אני רואה יתרון להצבעה בחו"ל. לדעתי, אנו כחברה צריכים לדאוג שהישראלים שירדו מהארץ ימשיכו לשמור על קשר וירגישו מחויבים למדינה. אסור לנתק אותם. אולי דווקא הקשר הזה יגרום להם לחזור.
1. א. מהי טענתו המרכזית של כותב המאמר?
ב. היכן מופיעה טענתו העיקרית של הכותב?
2. מהם הנימוקים שהכותב מביא להצדקת טענתו? נסחו אותם במשפט מכליל (ללא דוגמאות).
3. מהי מטרתה של פסקת הסיום?
*146*
משה פייגלין הוא חבר כנסת מטעם הליכוד, מייסד תנועת הימין "זו ארצנו" וראש חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד.
ישראלים רבים המחזיקים באזרחות אמריקאית, ישראלים שאינם גרים בארה"ב ואף לא נולדו שם, צבאו על שגרירות ארה"ב והצביעו בבחירות האחרונות לנשיא האמריקאי. ככה זה ברוב המדינות הדמוקרטיות. לאיש באוסטרליה לא אכפת אם אתה מתגורר בישראל או בתורכיה, אם התגייסת לצבא או אפילו אם אי פעם ביקרת באוסטרליה. אם יש לך אזרחות, אתה יכול להצביע. ישראל ייחודית בכך שהיא מחברת בין זכות ההצבעה למקום מגורי אזרחיה. לכאורה, מדובר ברעיון נכון שאמור לחזק את הקשר בין האזרחים הישראליים לארצם. רוצה להיות ישראלי? אז תגור בישראל. עד כדי כך אנו מקפידים על העיקרון הזה, עד שאפילו אזרח מן השורה המתגורר בישראל ורק במקרה נמצא בטיול או בפגישה עסקית ביום הבחירות, אינו יכול לגשת לנציגות הישראלית הקרובה ולהצביע. אבל האמת הפוכה.
"אין הציונות והיהדות דבר אחד, אלא שני דברים שונים זה מזה... שני דברים סותרים זה את זה...", כך כתב חיים הזז בספרו "הדרשה". דורו של הזז, דור המייסדים, ניסה להפוך את שערי הארץ לשערי העם הישראלי החדש, לכן יהודי אינו יכול להיות ישראלי אם אינו מתגורר בישראל. הרעיון הציוני המקורי היה להקים כאן עם חדש, עם "ישראלי" במקום העם היהודי הגלותי. ברור כי מתן אזרחות ישראלית לכל יהודי (החפץ בכך) מחבר בין היהדות ללאום הישראלי. אבל האבות המייסדים של מדינת ישראל רצו לנתק בין השניים, להשאיר את היהדות כדת בלבד, ולהקים כאן, בארץ ישראל, עם חדש.
בניגוד לדור המייסדים טוען אהרון ברק, מי ששימש כנשיא בית המשפט העליון, "אינני רואה בישראל מדינה יהודית. אני רואה בה את מדינת כל אזרחיה". "מדינת כל אזרחיה" לא תתממש אם מדינת ישראל תהיה מדינתם רק של אלו המתגוררים בה.
הגיע הזמן לתקן את העיוות הזה.
מתן זכות הצבעה ליורדים ישוב ויחבר בין שני ערכים חשובים - הארץ והלאום - ויחזק את שניהם.
מעובד מתוך he.manhigut.org/politics 15 בנובמבר 2009
האם זה הגיוני שמי שלא נושא בעול הביטחוני, מי שלא צריך לשלוח את ילדיו לצבא, מי שלא צריך לצאת למילואים, מי שלא צריך לממן מלחמות, מי שלא צריך לספוג את הטילים ואת הפיגועים, הוא זה שיקבע אילו מנהיגים ינהיגו אותנו?
ד"ר אריק כרמון הוא הנשיא המייסד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמית בכיר בו.
מדינת ישראל היא הניסוי החשוב ביותר שעשה העם היהודי בעת החדשה לכונן ריבונות פוליטית בארצו. ניסוי זה שראשיתו ומקורותיו הם החזון הציוני, תנועת השחרור של העם היהודי, רחוק מלהגיע אל סיומו. יותר משישה עשורים מתמודדים אזרחי המדינה עם ביסוסה של הדמוקרטיה הישראלית ועם סלילת הדרך לזהותם היהודית. התמודדות זו היא מאמץ מתמשך במעלה מדרון תלול, כשבמקביל על המדינה להתמודד גם עם האיום על קיומה הפיזי. סדר היום הציבורי בישראל עמוס אפוא ביותר בהשוואה לסדר היום של דמוקרטיות אחרות. עובדות אלו מדגישות את המציאות שהציבור הישראלי חי בה, מציאות שמשום בחינה אין להשוותה לדמוקרטיות מבוססות ו"נורמליות". כאשר האזרח הישראלי הולך להצביע, הוא בוחר בקלפי לא רק מפלגה, לא רק מדיניות כלכלית, חברתית, ביטחונית או מדינית, אלא בראש ובראשונה את הכיוון שאליו תפנה הדמוקרטיה הישראלית. זכות ההכרעה בקלפי חייבת להישאר אפוא זכותם הבלעדית של מי שחיים בארץ.
יש לשלול את האפשרות להעניק הצבעת חוץ למי שבחרו לחיות במקום אחר, גם אם הם
*147*
מחזיקים בדרכון ישראלי, משום שהם אינם שותפים לנשיאה באחריות הנגזרת מהחיים במציאות הישראלית הכל כך קשה ומורכבת. במציאות הישראלית הענקת זכות הצבעה למי שאינם נושאים באחריות פעילה, היא בלתי מוסרית. בדברים אלה אין כדי לשלול מתושבי החוץ את הזכות למעורבות ולהבעת דעה פעילה בשיח הישראלי, המעצב את זהותה של המדינה ואת אורחות חייה. נהפוך הוא: עלינו להכיר בעובדה, שיהודים רבים בחרו שלא ליטול חלק פעיל בדרמה המתחוללת בישראל. עם זאת ניתנת להם זכות להשתתף בשיח הישראלי, אך לא בהכרעה, לא בהשפעה, לא בעיצוב פני החברה, פניה של מדינת ישראל, המקום שבו העם היהודי מממש את זכותו להגדרה עצמית.
השיטה כיום לפיה נושאי דרכון ישראלי בעלי כתובת בישראל מצביעים בקלפי בישראל, ושליחי המדינה בחו"ל מצביעים בקלפיות בשגרירויות, היא שיטה מספקת. אפשר לשקול להרחיבה באופן מוגבל, למשל לאפשר לסטודנטים שלומדים בחו"ל או למי שמצוי בשנת שבתון להצביע פעם אחת, ואחת בלבד, במהלך השהייה בחו"ל, ישראלים הנמצאים בטיול בזמן הבחירות ועוד מקרים יוצאים מן הכלל, אך בשום אופן לא מעבר לכך.
מעובד מתוך האתר של "המכון הישראלי לדמוקרטיה", 3 ביוני 2009
1. נסחו בקצרה את טענותיו של ד"ר כרמון ואת הצעתו לשינוי או להרחבה של השיטה הקיימת בהצבעת חוץ.
2. א. את דעתו של מי מהכותבים מחזקים דבריו של ד"ר כרמון?
ב. במה הוא מוסיף על דבריו של הכותב שציינתם?
רגע לפני ש"חוק היורדים" עבר בהצבעה ראשונה בכנסת, התקיים חבר דיון (פנל) בנושא. בין המוזמנים לשאת דברים נכחו שני חברי כנסת ושלושה אנשי אקדמיה (שעמדתם מופיעה ביחידת לימוד זו). ככתבים בעיתון בית הספר נשלחתם על ידי מועצת התלמידים לסקר את הדיון.
מנחה הדיון הציג את השאלה - מדוע לדעתכם אדם היושב בנכר זה שנים רבות צריך לקבוע את עתיד המדינה?
- כתבו בצורה תמציתית את תשובתו של כל אחד מן המשתתפים (למעט בן עטר וכרמון) תוך הסתמכות על הטקסטים.
- כיצד בן עטר וכרמון מפריכים בדבריהם את הטענות שהעלו חבריהם לחבר הדיון? הישענו על מאמריהם שהוצגו ביחידה.
- את תוכן הדברים שכתבתם מזגו לסקירה אחת שאותה תפרסמו בעיתון בית הספר.
- הקפידו לשלב בין הדעות השונות תוך שימוש במילות קישור מתאימות.
- בסקירתכם הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה (ביבליוגרפיה),
- כתבו בהיקף של כ-300 מילים.
- ערכו דיון בכיתה לאור הכתבה שהתפרסמה בעיתון, ובו השמיעו את קולכם האישי בנושא זה. בדיונכם אתם יכולים להיעזר בדעות הנוספות המופיעות בתוך המסגרות המשובצות בתוך היחידה.
טקסטים נוספים לתרגול בכתיבה ממזגת - באתר "שרי הוצאה לאור" בכתובת: www.sherypub.co.il.
*148*
*148*
בנושא זה יש לעסוק באופן רציף לכל אורך השנה. הנושא מוצג כאן, אך התרגול מתפרס על פני כל התכנים שבספר.
המספר היסודי (המונה) משמש למנייה (ספירה) של עצמים.
1. מינו של המספר נקבע על פי שם העצם. בזכר - המספר מסתיים ב- אות בקמץ, ה. המספרים שני ו-שתי באים בצורת הנסמך.
שמונה (נ' קמץ) בנים, שמונה (נ' סגול) בנות שני ספרים, שתי חברות .
2. כאשר מונים זכר ונקבה יחד, המספר יבוא בצורת הזכר.
שבעה ילדים וילדות.
3. כשהמספרים הם 2-10 שם העצם יבוא תמיד ברבים.
מעל 11 שם העצם יבוא ביחיד או ברבים.
שני אחוזים, חמישה שקלים אחד עשר יום, אחד עשר ימים
4. כשהמספרים הם 11-19: הסיומת לזכר - עשר, לנקבה - עשרה.
שנים עשר, שתים עשרה.
5. לפני שם עצם מיודע יבוא המספר בצורת הנסמך.
צורת הנסמך בזכר מסתיימת ב-ת (למעט המספרים אחד ושניים).
בחלק מצורות הנקבה משתנה הניקוד.
שבעה - שבעת הילדים (היידוע באמצעות "ה")
שלושה - שלושת ילדינו (היידוע באמצעות כינוי שייכות)
שנים - שני נערים אלה (היידוע באמצעות כינוי רומז)
שלוש - שלוש (ש' שווא) הקבוצות
שתים - שתי חברותיכם
6. לפני המילה "מאות" יבוא המספר בנקבה בצורת הנסמך.
אין חשיבות למינו של שם העצם שבא אחרי המילה מאות.
שלוש / חמש / תשע / שבע מאות שלוש מאות ספרים .
7. הגיית המספר 200:
מאתים ("א" נחה).
8. לפני המילה "אלפים" במספרים 3-10 יבוא המספר בזכר בצורת הנסמך.
אין חשיבות למינו של שם העצם שבא אחרי המילה אלפים.
מעל 11 יבוא המספר בזכר בצורת הנפרד.
שלושת אלפים ארבעת אלפים מחברות, עשרים ושלושה אלף
9. לפני מיליון יבוא המספר בזכר.
המילה מיליון אינה מילה עברית, לכן במקרה זה אין חובה לנהוג לפי כלל 3.
שבעה מיליון / מיליונים ששה עשר מיליון / מיליונים .
10. לציון גיל (גם לזכר וגם לנקבה) משתמשים במספר מונה בנקבה.
(ציון הגיל מונה שנים. שנה - נקבה)
אני בת שבע עשרה. אני בן חמש עשרה.
11. תאריכים - יש לציין במספר מונה בזכר.
תשעה באב, אחד במאי.
12. בהכפלה - אחרי "פי" יבוא המספר בזכר בצורת הנפרד. (המילה "פי" היא צורת נסמך של המילה "פה". "פה", היא צורת זכר, לכן אחרי "פי" יבוא שם המספר בצורת זכר.)
פי שמונה, פי שנים עשר
13. בהכפלה - כשמשתמשים במילה "פעמים" יבוא המספר לפני המילה בנקבה בצורת הנפרד (רק המספר שתיים יבוא בצורת הנסמך).
שמונה פעמים שתי פעמים.
*149*
הכללים: הניקוד הבסיסי - בשווא
ו החיבור: ושלוש וילד, ואיש (ו' שווא)
כל"ב: בחמש, כארבע, לעשר בביתי, לעצמו
הכללים: לפני חטף - בתנועת החטף
ו החיבור: ועשרה (ו' פתח) ואנשים (ו' פתח) , ואמת (ו' סגול)
כל"ב: כחמישה (כ' פתח), לעשרה (ל' פתח) באמת (ב' סגול) , לעבודה (ל' פתח)
הכללים: לפני שווא - בשורוק
ו החיבור: ושנים, ושמונה ושכונה, וקבוצתנו (ו' שורוק)
הכללים: לפני שווא - בחיריק
כל"ב: בשנים, כשלושה, לשמונה כרצונו, לכבוד, בזכותו (כל אותיות כל"ב בחיריק)
הכללים: ה"ו" לפני המספרים: שש, שבע, תשע, חצי, רבע - בקמץ.
ו החיבור: שישים ושש, עשרים ושבע שלושים ותשע, שלוש וחצי, ארבע ורבע
הכללים: לפני הברה מוטעמת ובביטויים קבועים - בקמץ
ו החיבור: כפתור ופרח, בשר ודם (ו' בקמץ)
הכללים: לפני בומ"פ - בשורוק
ו החיבור: ובית, ווילון, ומזל, ופרחים (ו' בשורוק)
מספר המציין את מקומו של עצם כלשהו בשורת עצמים.
זכר - האיש השני, נקבה - האישה הרביעית
במספרים מעל 11 משתמשים במספר מונה מיודע לפי מינו של שם העצם.
זכר - האורח השבעה עשר, נקבה - האורחת השבע עשרה
טבלת המספר המונה (בנפרד ובנסמך) והמספר הסודר מופיעה באתר "שרי הוצאה לאור" www.sherypub.co.il.
מספר המציין חלק מן השלם, נקרא גם "שבר".
במספר החלקי המונה מותאם למכנה במין ובמספר.
1. חצי, שליש, רבע יבואו בזכר.
דוגמאות: שלושה רבעים, שני שלישים
2. המספרים מחמישית עד עשירית יבואו בנקבה.
דוגמאות: ארבע חמישיות, שש שביעיות
3. כשהמכנה מעל 10- המונה והמכנה יבואו בנקבה.
דוגמאות: שלוש עשרה חלקי עשרים ואחת
4. לפני המילים "של" ו"מן" תבוא הצורה המלאה ברבים (צורת הנפרד).
דוגמאות: שני שלישים של הספר שלושה רבעים מן העוגה
5. לפני ש"ע מיודע (ללא המילים "של" או "מן") תבוא צורת הנסמך ברבים.
דוגמאות: שני שלישי הספר שלושת רבעי העוגה
*150*
מספר מעורב הוא מספר המורכב ממספר שלם ומשבר.
קיימות שתי דרכים להבעת מספר מעורב:
1. השימוש המקובל (על פי המקורות): המספר השלם מותאם במין (זכר או נקבה) לשם העצם הבא אחריו ואחר כך יבוא המספר החלקי (השבר), כגון שני חדרים וחצי.
2 האקדמיה ללשון העברית הכשירה גם את המנהג הרווח בפי הדוברים לציין את שם העצם לאחר המספר המעורב כולו, כגון שניים וחצי חדרים, שלושה ורבע ארגזים, שתיים וחצי מחברות, חמישה עשר וחצי שקל / שקלים
הערה: כאשר שבר מצטרף למספר 1 , כגון 1/2 1 , יש לומר: חדר וחצי, שעה ורבע, שנה ושלושה רבעים.
דוגמה לדרך 1:
1/2 2 מחברות - שתי מחברות וחצי
מספר שלם - שתי נקבה
שם עצם - מחברות
שבר - וחצי
1/2 15 ש"ח - חמישה עשר שקל וחצי
מספר שלם - חמישה עשר זכר
שם עצם - שקל זכר (מעל 11 ביחיד או ברבים)
שבר - וחצי
דוגמה לדרך 2:
1/4 3 ארגזים - שלושה ורבע ארגזים
מספר שלם - שלושה זכר
שבר - ורבע
שם עצם - ארגזים זכר - רבים
1/2 15 ש"ח - חמישה עשר וחצי שקלים
מספר שלם - חמישה עשר זכר
שבר - וחצי
שם עצם - שקלים זכר (מעל 11 ביחיד או ברבים)
מספר סתמי הוא מספר שאינו סופר עצמים. מספר סתמי - בנקבה.
משתמשים בו לציון מספרי טלפון, פסקה, בית, אוטובוס, עמוד, סעיף, פעולות כפל וחילוק וכו'.
(בד"כ ניתן להוסיף את המילה "מספר" לפני שם העצם)
דוגמאות: סעיף שלוש, שיר מספר שתיים
המספרים העשרוניים הם שברים פשוטים או מספרים מעורבים הכתובים לפי השיטה העשרונית.
את המספר השלם יש להתאים למינו של שם העצם שאחריו. המספר אחרי הנקודה יבוא בנקבה - מספר סתמי.
דוגמה: 3.21 אחוזים - שלושה אחוזים נקודה עשרים ואחת
שלושה אחוזים (שלושה - זכר, אחוזים - זכר) עשרים ואחת (מספר סתמי - נקבה)
*151*
לפניכם משפטים שבכל אחד מהם יש שם מספר המוצג בכמה אפשרויות.
בכל משפט בחרו בצורה הנכונה (או בשתיים הנכונות) מבין הצורות הנתונות, כולל הקפדה על אותיות השימוש. במשפטים 26,11,6,1 - נקדו את אותיות השימוש המודגשות
1. הוא גר בבית מספר ארבע / ארבעה ברחוב השלישי / השלושה מכאן
2. נכחנו במפגש השלושים וחמישי / השלושים וחמישה (ו' פתח) / השלושים וחמישה (ו' שווא).
3. בעשרים ושמונה (ו' שווא, נ' סגול) / בעשרים ושמונה (ו' שורוק, נ' קמץ) / בעשרים ושמיני (ו' שורוק) באוגוסט יחל הרישום לחוגים.
4. תשעת אלפים (ת' חיריק) / תשע אלף/ תשעת (ת' שווא) אלפים חולצות הוכנסו לארגזים.
5. ספרי הלימוד ניתנו לשני שליש (ל' חיריק) / לשני שלישים (ל' חיריק) / לשתי (ל' שווא) שלישים / לשתי שלישים (ל' שווא) מן הילדים.
6. השיר השלושים ושבע (ו' שווא) / השלושים ושבע (ו' קמץ) / השלושים ושבעה בתחרות זכה (ב)פרס.
7. מחירו של המקרר הוא חמישה אלף וארבעה שקל חדש / חמשת אלפים וארבעה שקלים חדשים.
8. קניתי שלושה קילוגרמים וחצי / שלושה וחצי קילוגרמים / שלוש וחצי קילו תפוחים.
9. שמונה עשרה (נ' סגול) / שמונה עשר (נ' קמץ) / שמונה (נ' סגול) עשר / שמונה (נ' קמץ) עשרה אלף נשים השתתפו בצעדה.
10. תוך חמש שנים גדל בית הספר פי חמישה / חמש.
11. הראיתי לחברי את שלוש (ש' קמץ) / שלוש (ש' שווא) / שלושת החולצות החדשות.
12. התפוקה עלתה בחמישה (ב' פתח) אחוז וחצי / בחמישה (ב' שווא) אחוזים וחצי / בחמישה (ב' פתח) אחוזים וחצי.
13. כשלושה (כ' חיריק) עשר / כשלושה עשר(כ' שווא) / כשלוש עשרה (כ' חיריק) / כשלושה (כ' חיריק) עשרה מורות ומורים השתתפו בהשתלמות.
14. בשמונה עשרה (ב' חיריק, נ' קמץ) / בשמונה עשר (ב' חיריק, נ' סגול) / בשמונה עשר (ב' חיריק, נ' קמץ) / בשמונה (ב' שווא, נ' סגול) עשרה בחודש נצא לטיול השנתי.
15. רווחיו השנה היו פי מאתים וחמישה (ו' פתח) / מאתים וחמש (ו' שווא) / מאתים וחמישה (ו' שווא) מאשר בשנה שעברה.
16. ריצפנו שמונה (נ' קמץ) חצרות וחצי / שמונה חצרות וחצי (נ' סגול) / שמונה וחצי חצרות / שמונה (נ' קמץ) וחצי חצרות.
17. שנים עשרה / שנים עשר / שתים עשר / שתים עשרה ילדות רקדו על הבמה.
18. השנה גדל הייצור בשנים (ב' חיריק) ורבע אחוזים / בשני אחוז ורבע / בשני אחוזים ורבע (ב' חיריק) / בשני (ב' שווא) אחוזים ורבע.
19. הנסיעה לחו"ל עלתה שישה אלפים / ששת אלפים / שש אלף שקלים.
20. קראתי בספר שלושה ורבע עמודים / שלושה עמודים ורבע / שלוש ורבע עמודים.
21. ההצגה תועלה בחמישה עשר (ב' פתח) / בחמישה עשרה (ב' פתח) / בחמש (ב' שווא) עשרה בחודש.
22. רצתי ארבעה קילומטר וחצי / ארבע קילומטר וחצי / ארבעה וחצי קילומטרים / ארבעה קילומטרים וחצי.
23. הילדים שיחקו באחת עשרה / באחד (א' פתח) עשרה / באחד (א' סגול) עשרה / באחד עשר כדורים.
24. המרחק בין הבתים הוא שבעה מטר וחצי / שבע מטר וחצי / שבעה וחצי מטרים / שבעה מטרים וחצי.
25. שבע (ש' סגול) עשרה / שבע (ש' שווא) עשרה / שבע עשר / שבעה עשר אלף מחברות נשלחו לחנות.
26. בשנים האחרונות עלה מספר התושבים (ב)יישובנו פי שבע / שבעה.
27. הפועלים שתו במהלך היום שני ליטר ורבע / שתי ליטר ורבע / שני ליטרים ורבע של מים צוננים.
28. מספר העולים גדל בעשרה וחצי אחוזים / בעשרה וחצי אחוז / בעשרה אחוזים וחצי / בעשר אחוז וחצי.
29. הסופר הגרמני אריך קסטנר כתב את הספר "שלושים וחמישה במאי" / "שלושים וחמש במאי" / "שלושים וחמישי במאי" בשנת אלף תשע מאות שלושים ואחת / אלף תשע מאות שלושים ואחד.
*152*
לפניכם 23 משפטים. כתבו במילים את המספרים המופיעים בהם. הקפידו על התאמה בין מין המספר לבין מינו של שם העצם.
נקדו ניקוד חלקי כאשר המילה יכולה להיקרא באופנים שונים. הקפידו על ניקוד נכון של אותיות השימוש. במשפטים 23,22,21,17,16,6 - נקדו את אותיות השימוש המודגשות.
1. במרכול נמכרות גבינות בעלות 3 אחוז שומן.
2. יש גם גבינות עתירות שומן, המכילות 28 אחוזים של שומן.
3. אוטובוס מספר 18 נוסע לשכונה החדשה.
4. ב-21/8 יחול יום הולדתו ה-9. (כתבו את שם החודש במילה)
5. הספקנו ללמוד 3/4 מן החומר לבחינה.
6. אנו עובדים 8 שעות (ב)יום, נהנים מאוד, ולכן 7 ימי השבוע חולפים לנו (כ)הרף עין.
7. מספר הטלפון של המוקד הוא 1235679.
8. אורך החדר הוא 3 מ'. על קירותיו תלויות 4 תמונות ו-5 צילומי נוף. (כתבו את הסימן מ' במילה)
9. מחיר הגבינה הוא 5.54 ש"ח, ומחיר החלב הוא 6.15 ש"ח. (כתבו את המטבע במילים)
10. זוהי התערוכה ה-3 בארצנו של הצייר הנודע. הוא כיום בן 89 שנים.
11. צפיתי בסרט זה 13 פעמים. הפעם ישבתי בשורה ה-4.
12. הנסיעה ברכבת נמשכה 3.5 שעות. המרחק בין שתי הערים הוא 359 ק"מ. (כתבו את הסימן ק"מ במילה)
13. בספרייה העירונית יש 237,719 ספרים, 17,532 ירחונים ו-36 עמדות מחשב.
14. 37 נוסעות ונוסעים היו באוטובוס 405 לירושלים. הנסיעה נמשכה 47 דקות.
15. כ-28,000 עמודי תאורה פזורים ברחבי העיר. כ-1/3 מהם מוארים באמצעות נורות לד.
16. ביום העצמאות ה-67 למדינת ישראל עמד טקס הדלקת המשואות בסימן פורצי דרך ישראליים. בין המדליקים היו 7 נשים ו-7 גברים.
17. הטמפרטורה הצפויה מחר היא 29 מעלות, גובה הגלים מ-67 ס"מ ועד 128 ס"מ, ומהירות הרוח - 35 קמ"ש.
18. בגיל 52 עדיין נקראת הלן ל-56 ימי מילואים בשנה. היא מפקדת על 135 חיילים. בשירות הסדיר היא שירתה באוגדה 81. כיום היא נושאת עליה רובה אם-16 מקוצר.
19. במתכון הזה יש להשתמש ב-16 עגבניות, 1/4 כוס שמן, 4 שיני שום, 2/3 כף מלח ו-1/2 כוס גבינה מגורדת.
20. בשנה ה-5 לחייו החל גיל ללמוד נגינה. מאז הוא מנגן ב-2 סוגים של חליל, ב-3 כלי הקשה שונים. הוא חבר ב-8 הרכבים מוזיקליים וכן מנגן ב-2 תזמורות ידועות.
21. חברה זו חוגגת 68 שנים להקמתה, לכן היא מעניקה ללקוחותיה 68 אחוזים הנחה על מבחר פריטים.
22. מספר החברים (ב)קבוצה זו עלה פי 4 בשנה האחרונה. כיום יש בה 4,567 חברים וחברות.
23. ההגדרה ה-12 (ב)תשבץ זה קשה מאוד. אבל בטור ה-7 לאורך יש 2 הגדרות קלות.
לפניכם משפט נוסף: אנו עבדנו 8 שעות ביום, נהנינו מאוד, ולכן 7 ימי השבוע חלפו לנו כהרף עין.
שאלה: מה ההבדל מבחינת המשמעות הפרגמטית בין משפט זה למשפט 6?
*153*
*153*
בנושא זה יש לעסוק באופן רציף לכל אורך השנה. הנושא מוצג כאן, אך התרגול מתפרס על פני כל התכנים שבספר.
מילת יחס היא מילה המציינת קשר וזיקה בין פועל לשם עצם או בין שני שמות עצם דוגמת המילים 'אל', 'על', 'בין' 'עם', 'מן' ועוד. רוב מילות היחס נכתבות כמילים נפרדות (בין, על), אך לעתים כאשר הן אותיות בודדות, כגון ל, ב, מ, הן מתחברות למילה שאחריהן (בבית, לבית, כסמל).
מילות היחס נוטות בדרכים שונות:
א. רובן נוטות על פי כינויי הקניין (השייכות) של שם העצם ביחיד (כמו ספר - ספרי) אצלי, בגללו, לעומתם
ב. חלקן נוטות על פי כינויי הקניין של שם העצם ברבים (כמו ספרים - ספריך) בלעדיך, אודותיכם
ג. יש מילות יחס הנוטות בדרך אחרת: את - אחכם, מן - ממנו, כמו - כמוכם
נטייה על דרך היחיד
נכון, לא נכון |
איתך (ת' קמץ), איתך (ת' צירה) |
אותך (ת' קמץ), אותך (ת' צירה) |
אתכם, אותכם |
אצלך (ל' צירה), אצלך (ל' קמץ) |
אצלם, אצלהם |
אצלכם (ל' שווא), אצלכם (ל' קמץ) |
בשבילך (ל' צירה), בשבילך (ל' קמץ) |
בשבילם, בשבילהם |
ממנו (ו' שורוק), ממנו (ו' חולם) |
איננו (ו' שורוק), איננו (ו' חולם) |
מכם, ממכם |
עימך (מ' קמץ), עימך (מ' צירה) |
מהם (מ' צירה), מהם (מ' חיריק) |
מהן (מ' צירה), מהן (מ' חיריק) |
כמוך (כ' קמץ), כמוך (כ' שווא) |
כמוכם - כן (כ' שווא), כמוכם - כן (כ' קמץ) |
כמוהם - הן (כ' שווא), כמוהם - הן (כ' קמץ) |
עימכם - כן (מ' קמץ), עימכם - כן (מ' שווא) |
נטייה על דרך הרבים
נכון, לא נכון
בלעדי (ד' פתח), בלעדי (ד' חיריק)
בלעדיו, בלעדו
בלעדיך (ד' פתח), בלעדיך (ד' חיריק)
בלעדיהם, בלעדם
אחריך (ר' פתח), אחריך (ר' צירה)
אליך (ל' פתח), אליך (ל' צירה)
בפניך (נ' פתח), בפניך (נ' צירה)
לגביך (ב' פתח), לגביך (ב' צירה)
לגביהם, לגבם
עליך (ל' פתח), עליך (ל' צירה)
אליכם - כן (א' חטף פתח), אליכם - כן (א' סגול)
אליהם - הן (א' חטף פתח), אליהם - הן (א' סגול)
הערות:
1. על ידיכם / על ידיך (המשמעות: באמצעות)
על ידכם / על ידך (המשמעות: ליד)
2. ממנו (מן פלוס הוא) איננו (אין פלוס הוא)
*154*
בחרו בצורה הנכונה מבין שתי הצורות הנתונות של מילות היחס והעתיקו אותה למחברתכם כולל הניקוד.
1. אפגוש אתכם / אותכם מחר בשבע.
2. נלמד אצלך (ל' קמץ) /אצלך (ל' צירה) או אצלי?
3. סעו אליהם (א' חטף פתח) / אליהם (א' צירה) בלעדי (ד' חיריק) / בלעדי (ד' פתח).
4. ראיתי אצלכם (ל' שווא) / אצלכם (ל' קמץ) ספר מעניין.
5. הוא ילך איתך (ת' קמץ) / איתך (ת' צירה) לכל מקום.
6. המורה ייקח מכם / ממכם את המחברת.
7. חברי מכבד אותך (ת' צירה) /אותך (ת' קמץ) מאוד.
8. רקדתי כמוך (כ' קמץ) /כמוך (כ' שווא).
9. התארחנו אצלהם / אצלם לפני שבוע.
10. שאלתי ממנו (ו' חולם) /ממנו (ו' שורוק) ספר.
11. נכנסנו למערה בלעדו / בלעדיו.
12. החבילה הזאת בשבילם / בשבילהם.
13. הוא איננו (ו' שורוק) / איננו (ו' חולם) במקומו.
14. בדקנו את המקום בלעדיך (ד' פתח) / בלעדיך (ד' צירה).
15. הזר נשזר על ידי רחל, כלומר על ידה / על ידיה.
16. הטלפון נמצא על יד רחל, כלומר על ידה/ על ידיה.
א. לפניכם משפטים המכילים מילות יחס. לכל אחת מן המילים שתי אפשרויות הגייה.
בחרו בצורה המעידה על ההגייה הנכונה מבין שתי האפשרויות והעתיקו אותה למחברתכם כולל הניקוד.
1. הוא שאל אותך (ת' קמץ) / אותך (ת' צירה) אם תרצי לצבוע את הבית.
2. אני רוצה לשכור את הבית בשבילם / בשבילהם.
3. היא הכחישה את העניין בפניך (נ' צירה) / בפניך (נ' פתח).
4. המורה כיוון את דבריו אליהם (א' חטף פתח) / אליהם (א' סגול).
5. האב איננו (ו' חולם) / איננו (ו' שורוק) רוצה להכחיש את הדברים.
6. כשנבוא אליך (א' צירה) / אליך (א' פתח), הראי לנו בבקשה את ספרך החדש.
ב. לפניכם משפטים. השלימו אותם במילות היחס המתאימות ביותר מבין האפשרויות המוצעות.
כאשר יש צורך בהטיית מילת היחס, כתבו אותה בנטייתה הנכונה על פי ההקשר.
1. רונית, אספר לך על הפגישה כשאפגש -- מחר. (עם, את, מול, בלעדי)
2. כששהיתי -- הם ביקשו ממני להתנהג -- בביתי. (בשביל, מן, לגבי, אצל), (לגבי, ליד, כמו, אל)
3. עודד - המכנסיים שלקחתי -- כובסו במים חמים ונהרסו. (בשביל, מן, לגבי, אצל)
4. עודד, המכנסיים שלקחתי -- כובסו במים חמים ונהרסו. (בשביל, מן, לגבי, אצל)
5. האם תארחו אורחים רבים -- החגים? (בעבור, בשביל, לקראת, אל)
6. מיכל, ראיתי -- אוכפת את החוק. (את, על, אל, בפני)
7. ידידיי, אבקר -- בשבוע הבא. (לקראת, בעד, את, בין)
ג. מהו התפקיד התחבירי של המילה "עודד" בכל אחד מן המשפטים 3 ו-4?
*155*
אחרי פעלים יכולה לבוא מילת יחס קבועה (מוצרכת) או שתי מילות יחס מוצרכות. הצרכה היא החיוב להשתמש במילת יחס מסוימת אחרי פועל נתון לשם הבעת משמעות אחת.
אחרי
רודפים אחרי..., עוקבים אחרי...
אל
פונים אל..., מדברים אל..., מתגעגעים אל...
את
לוקחים את..., מוסרים את..., שואלים את..., מגישים את..., מונעים את..., שולחים את..., מקבלים את...
ב
מסתכלים ב..., חושדים ב..., מתבוננים ב..., מזלזלים ב..., תומכים ב..., פוגעים ב..., בוחרים ב... מתעניינים ב..., צופים ב..., דנים ב..., משחקים ב..., זוכים ב..., משתתפים ב...
בין
משלימים בין..., מפרידים בין...
ל
אחראים ל..., דואגים ל..., נותנים ל..., מחכים ל..., מפריעים ל..., מקשיבים ל..., מכורים ל... מוותרים ל..., מעניקים ל..., מוסרים ל..., גורמים ל..., מגישים ל..., פונים ל..., מציעים ל..., שולחים ל...
מ/מן
נהנים מ..., לוקחים מ..., נזהרים מ..., מתייאשים מ..., נפגעים מ..., דורשים מ..., מבקשים מ..., מקבלים מ...
על
מרחמים על..., מדברים על..., מתגברים על..., מתלוננים על..., משוחחים על..., חושבים על... מוותרים על..., סומכים על..., מדווחים על..., מודיעים על..., שומרים על...
עם
רבים עם..., משוחחים עם..., משלימים עם..., מדברים עם...
לעתים משתנה המשמעות של הפועל בעקבות שינוי מילת היחס. (כל מילת יחס מעניקה לפועל משמעות שונה)
מקנאים ב...
מקנאים במישהו, רוצים להיות כמותו.
מקנאים ל...
מקנאים למשהו, שומרים עליו בלהט.
מודים ב...
מכירים באשמתם.
מודים על...
מביעים תודה על דבר כלשהו.
עומדים ב...
מחזיקים מעמד, מתגברים על משהו.
עומדים על...
מתבססים או נסמכים על משהו.
מאמינים ב...
בוטחים במישהו, סומכים עליו. מאמינים במשהו, משוכנעים בקיומו.
מאמינים ל...
חושבים שהאדם דובר אמת.
עונים ל...
מגיבים או כותבים מכתב תשובה. עונים לטלפון, לצלצול, לנקישה בדלת.
עונים על...
עונים על שאלה או על בעיה. עונים על שאלון, על טופס. עונים על ביקורת, על אשמה כלשהי.
*156*
לפניכם שתי אפשרויות לפעילויות הטומנות בחובן כתיבה יצירתית.
בחרו פעילות אחת מבין השתיים או התחלקו לקבוצות, וכל קבוצה תבחר את הפעילות המתאימה לה.
"מם" הוא תמונה (תבנית) עם כיתוב או בלי כיתוב, שעליה "מלבישים" כיתוב קצר.
"מם" הוא יחידת מידע תרבותי. החיבור בין התמונה (רקע בעל משמעות משלו) לבין הטקסט (שגם הוא בעל משמעות עצמית משלו) יוצר משמעות חדשה חזקה יותר או מדגיש את שילוב המשמעויות.
למי שזקוק להדרכה ליצירת "ממים" - הקלידו ביוטיוב "אין ליצור מם, איך יוצרים ממים".
- יש לבחור שניים-שלושה תלמידים, שיקימו קבוצת "ממים" כיתתית, והם יהיו מנהליה.
תפקידם: (1) לפתוח קבוצת "ממים" סגורה עבור הכיתה ולבחור לה שם.
(2) לבחור נושא כלשהו, להגדיר את המטלה הלשונית (ראו למטה) ולהעלות את ה"מם" הראשון.
- על שאר חברי הכיתה להגיב ב"ממים" על פי הנושא שנבחר תוך יישום המטלה הלשונית שנקבעה על ידי מנהלי הקבוצה. אם תלמיד העלה "מם", שאינו עונה על דרישת המטלה, על מנהלי הקבוצה להסיר "מם" זה. התלמיד מוזמן להעלות "מם" חדש במקומו.
- למנהלי הקבוצה, הקפידו שחברי הקבוצה מתנסחים בלשון נקייה ושאינה פוגענית. כל מי שיעלה "מם" המנוסח בדרך שאינה הולמת, מתפקידכם להסיר "מם" זה. אתם מנהלי הקבוצה, אתם האחראים.
רעיונות לנושאים:
(1) בכל "מם" חייבים לשבץ במשפט מספר בצורתו התקנית.
(2) בכל "מם" חייבים לשבץ מילת יחס שגויה, ועל חברי הכיתה לתקן אותה בדרך יצירתית. (העלו רעיונות יצירתיים)
(הצעות נוספות יופיעו בהמשך בהתאם לתכנים הלימודיים)
- הקלידו בגוגל את השם "kahoot". באתר זה תוכלו למצוא משחקים שונים שחיברו תלמידים. (באתר "כלים קטנים גדולים" ב"חיפוש" הקלידו את המילה "kahoot" וקראו את ההסבר על המשחק)
- מצאו משחקים בתחום "שם המספר".
- חברו גם אתם משחק בנושא ושחקו במסגרת הכיתתית.
- כתבו דף הוראות ליצירת משחק באמצעות תוכנה זו או דף הוראות - כיצד יש לשחק במשחק שיצרתם.
*157*
*157*
*157*
משפט הוא צירוף של מילים המופיעות בסדר הגיוני ומביעות רעיון מסוים. בכל משפט קיימים שני יסודות עיקריים: הנושא והנשוא. במשפט בסיסי יש רק נושא ונשוא, אך ברוב המשפטים יש הרחבה של יסודות אלו.
קיימים שני סוגים של משפטים המוגדרים על פי הנשוא: משפט פועלי - משפט המכיל פועל נטוי. משפט שמני - משפט שאין בו פועל נטוי.
המשפט הפועלי
*157*
במשפט הפועלי הנשוא הוא תמיד הפועל הנטוי (הפועל יכול לציין פעולה ממשית, מצב או שינוי מצב).
דוגמאות:
הילד הלך (פועל) (נשוא) לטייל.
מתנה נאה קיבלה (פועל) (נשוא) רותי.
*157*
שם עצם או תחליפיו המבצעים את פעולת הנשוא.
הנושא מתאים לנשוא בגוף, במין ובמספר, ואין לפניו מילת יחס. גם אם נוסיף לו את ה"א היידוע לא נוכל לשים לפניו מילת יחס.
כדי לזהות את הנושא יש לשאול - מי / מה פלוס הנשוא (הפועל).
יש להתחיל בשאלה מי פלוס הנשוא, והתשובה היא הנושא.
אם אין תשובה לשאלה "מי?", יש לשאול את השאלה: מה פלוס הנשוא, והתשובה היא הנושא.
דוגמאות:
אל הבית באה (פועל) (נשוא) גברת (מי באה?) (נושא) עם ריחות מעיר אחרת. (מתוך "והילד הזה הוא אני" מאת יהודה אטלס)
רעידת אדמה (מה התחוללה?) (נושא ) התחוללה (פועל) (נשוא) אתמול באי סיציליה.
*158*
נושא ונשוא במילה אחת
גוף ראשון: אכלתי תפוח - (אני) (נושא) אכלתי (נשוא פועל) תפוח.
אכלתי (נושא פלוס נשוא) תפוח.
פועל בציווי: אכול את התפוח - (אתה) (נושא) אכול (פועל, נשוא ) את התפוח.
אכול (נושא פלוס נשוא) את התפוח.
לכל מילת שאלה המופיעה במשפט, יש תפקיד תחבירי הזהה לתשובה עליה. (את מילת השאלה "האם" אין מנתחים)
מי ( שאלה: מי כתב? תשובה: יוסי) (נושא) כתב (פועל, נשוא) את המכתב?
מה (שאלה: מה קרה? תשובה: הדבר) (נושא) קרה (פועל, נשוא) אמש?
מסקנה: מילות השאלה "מי" או "מה" המכוונות לנשוא הן הנושא במשפט.
לפני נושא לא תבוא מילת יחס.
(על) (מילת יחס) השולחן (מחוק) הניח עדי (את) (מילת יחס את הספר (מחוק).
המילים "השולחן" ו-"הספר" אינן יכולות להיות נושא המשפט כי לפניהן מופיעה מילת יחס.
(על) השולחן (מחוק) הניח (נשוא) עדי (נושא) (את) הספר (מחוק).
הערה: אין לנתח ניתוח תחבירי את מילות היחס (רצוי לתחום אותן בסוגריים).
*159*
בנושא "שם המספר" ו"מילות היחס", יש לעסוק באופן רציף לכל אורך השנה גם ביחידת התחביר, לכן התרגילים ביחידה זו ובהמשך כוללים תרגול בנושאים אלו. (הכללים והתרגול בנושאים אלו נמצאים בעמודים 148-155)
ברוב המשפטים הנושא אינו מילה בודדת, אלא מצטרפות אליו מילים נוספות המשלימות ומרחיבות אותו. בכל יחידת נושא המילה המוסרת את עיקר המידע נקראת גרעין הנושא, וכל שאר המילים משלימות את הגרעין.
את גרעין הנושא נסמן בסוגריים.
((נציגי) ועד הבית) (יחידת הנושא) ערכו (פועל, נשוא) פגישה עם כל הדיירים.
את כולנו הדהימו (פועל, נשוא) ((סיפוריך) על הרפתקאותיך) (יחידת הנושא).
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא, את יחידת הנושא ומתחו קו תחת גרעין הנושא. (ראו דוגמה)
ב. את המספרים שבמשפטים כתבו במילים תוך הקפדה על כללי שם המספר ואותיות השימוש.
1. (חברי הוועד) (נושא) מסרו (נשוא) את מכתב הבקשה למנהל המפעל.
2. ראש הממשלה דחה את ביקורו בסין 4 פעמים עקב המצב הביטחוני.
3. בישיבת ההנהלה הופנו 7 הנציגים אל ועדת המשנה.
4. האם השפיעו דברי הנביא על בני ישראל?
5. בתום מלחמת העצמאות נחתמו הסכמי שביתת נשק.
6. האם שמעתם את דבריו של המרצה?
7. השתתפנו בטיול השנתי לדרום הארץ.
8. ב-5 השנים האחרונות הוגשו לבתי המשפט תביעות ייצוגיות רבות.
9. מה קרה אמש?
10. מי סיפר לכם על ההצגה?
11. בזכות כלבם הנאמן שרדו 3 המטיילים.
12. היזהרו בעת חציית הכביש!
13. את השרפה בגליל המערבי כיבו כוחות גדולים של מכבי האש.
14. מה ענית לחברך על שאלתו?
15. את מרבדי הפרחים שבטבע מבקרים מדי שנה רבבות מטיילים.
תפקידם הרטורי של המשפטים הפועליים
משפטים פועליים מרובים בטקסטים עלילתיים. במשפטים אלה נהוג להשתמש בעיקר לצורך הבעת פעילות והתרחשות, והם עשויים להעניק למתואר בטקסט אופי דינמי, פעיל, נמרץ.
*160*
*160*
נשוא מורחב הוא נשוא המכיל יותר ממילה אחת. בדרך כלל זהו נשוא פועלי. כנשוא מורחב יכולים לשמש דגמים אחדים:
צירוף של פועל עזר פלוס שם הפועל נחשב לנשוא מורחב, כאשר תוכן הפעולה נמצא בשם הפועל.
צירופים כגון: איחר (פועל עזר) להגיע (שם הפועל)
עלול (פועל עזר) להיפגע (שם הפועל)
- פועל העזר עשוי לציין תהליך, התהוות או אספקט אחר של הפעולה: תחילתה, סופה, אפשרות ביצועה או יכולת ביצועה ועוד: מתחיל (לרדת), הפסיקו (לדבר), יכולה (להצליח), עשוי (להתבלט), עומדת (ללכת),
החל (לרדת), אמורה (להגיע).
- פועל העזר עשוי להביע את יחסו של הנושא (הכותב, הדובר) לפעולה המסומנת בשם הפועל:
העזה (לדבר), נמנע (מללכת), סירב (להצטרף), הסכימו (לעזור), נדהם (לשמוע).
- פועל העזר עשוי להביע גם את אופן הפעולה: היטיבה (לנגן), הרבה (לשחק), מרבים (לטייל).
הילד (מרבה לפטפט) (נשוא מורחב) בשיעור.
אני (יכול לעשות) (נשוא מורחב) זאת.
התלמיד (הפסיק לאחר) (נשוא מורחב) לבית הספר.
החיילת (חייבת להגיע) (נשוא מורחב) לבסיס.
(הצלחנו להתגבר) (נשוא מורחב) על הקשיים.
החובש (מיהר להושיט) (נשוא מורחב) עזרה לפצוע.
שני חלקי הנשוא המורחב אינם חייבים להיות צמודים זה לזה.
השנה (הרבו) (נשוא) המורים (לטפח) (מורחב) את נושא החינוך לערכים.
שני הפעלים מציינים תהליך, התהוות, חזרה על הפעולה, התמשכות הפעולה או אספקט אחר של הפעולה. שני הפעלים יחד מציינים משמעות פועלית אחת. לרוב אפשר להמיר את שניהם בפועל אחד.
צירופים כגון: הלך וגבר, שב ואמר, חזר והדגיש, ממשמש ובא, מיהר ואמר ועוד.
הסערה (הלכה וגברה) (נשוא מורחב) (התגברה).
האיש (חזר והדגיש) (נשוא מורחב) את דבריו. - הדגיש פעם נוספת
*161*
ניבים הם צירופי לשון קבועים (בדרך כלל ציוריים) המביעים רעיון מסוים.
צירוף המילים יוצר משמעות מיוחדת, השונה מסך כל המשמעויות של המילים היוצרות את הניב. בתחביר ניבים המכילים פועל, נחשבים לנשוא מורחב. אין מפרקים אותם למרכיביהם, והם נחשבים כיחידה תחבירית אחת. השימוש בניבים מעשיר את הלשון.
האיש (לא טמן ידו בצלחת) (נשוא מורחב).
הוא (יצא) (נשוא) מן התאונה (בשן ועין) (מורחב).
הספר (יצא לאור) (נשוא מורחב) בהידור רב.
בסיום העבודה (בירכתי על המוגמר) (נשוא מורחב).
חלק א - העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו נשוא, נשוא מורחב. יחידת נושא (פלוס גרעין נושא).
1. הילד שואף להגיע להישגים גבוהים.
2. החברה הגדולה פשטה את הרגל.
3. תלמידי הכיתה החלו להתכונן למסיבת הסיום.
4. כל רכושו ירד לטמיון עקב השרפה.
5. בשנים האחרונות הצליחו העיתונאים לחשוף מחדלים רבים.
6. ילדי מקפיד וקורא בכל יום לפני השינה.
7. מדי שבת נוהג הרב לדרוש דרשה בפני ציבור המתפללים.
8. הקהל הצביע ברגליים למרות הביקורות הטובות על ההצגה.
9. לקראת שבת חתן החלו כל נשות המשפחה להכין מטעמים.
10. שער הדולר הולך ופוחת כל יום.
11. חזרתי ושיננתי את החומר לקראת הבחינה.
12. המחשבות הטורדניות הדירו שינה מעיניי.
13. מדינות האזור הולכות ומתעצמות עקב ההתחמשות הגרעינית.
14. המשכתי לקרוא את הסיפור עד סוף הפרק.
15. הבחור ביקש את ידה של חברתו מידי אביה.
חלק ב - תרגול בתחום הפרגמטיקה
מתוך המשפטים שבחלק א מצאו שתי דוגמאות לכל אחד מהתפקידים הרטוריים של הנשוא המורחב.
לאורך כל פרקי הספר מופיעים התפקידים הפרגמטיים של החלקים התחביריים.
בעמוד 341 קיים ריכוז כל התפקידים הפרגמטיים לשם ביצוע המשימות העוסקות בשאלות הפרגמטיקה.
*162*
קראו את "שיר ערב" של נתן זך.
הבית הראשון של השיר מתאר סיטואציה שבו האהובה נפרדת מהדובר בשיר.
הבית השני המוצג כאן עוסק בהשלכותיה של הפרידה על הדובר.
בערב
כשאמרה לי נערתי
לך
ירדתי לרחוב להתהלך
והייתי הולך ומסתבך
מסתבך והולך
והולך והולך ומסתבך
מתוך הספר "שירים שונים", עמוד 9, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ך (1960)
נתן זך הוא משורר, מתרגם, מבקר שירה ופזמונאי ישראלי. חתן פרס ישראל לספרות 1995
1. הבית השני מורכב רובו משתי מילים - הולך ומסתבך. ציינו את תפקידן התחבירי של מילים אלו.
2. מהי התרומה הרטורית של צירוף מילים זה בשיר, בעיקר לאור העובדה שהמשורר מחליף בשיר את סדר המילים: הולך ומסתבך - מסתבך והולך?
הסבירו את מצבו הנפשי של הדובר לאור תשובתכם.
3. מדוע לדעתכם אין סימני פיסוק בשיר?
חפשו ושבצו (הצעה לעבודה לתלקיט)
- מצאו 5 ניבים ממקורות שונים היכולים לשמש כנשוא מורחב.
- כתבו את הפירוש של כל אחד מן הניבים. אם הניב הוא מן המקורות, ציינו את המקור ואת הסיפור העומד מאחוריו.
- כתבו פסקה קצרה, ובה שלבו לפחות 3 מן הניבים.
- שמרו את כל התוצרים בתיק העבודות.
- קראו את המספרים 5 ו-3 המופיעים במשימה זו בהגייה תקנית על פי התאמתם לשם העצם שהם מונים.
מהו הכלל הלשוני שלפיו הגיתם את המספרים 5 ו-3 במשפט הקודם (קראו את המספרים...)?
- למעוניינים - אפשר ליצור "ממים", שהנושא שלהם הוא ניבים וביטויים. (בכל "מם" יש להגיב ל"ממים" הקודמים תוך שיבוץ ניבים במשפטים). (ראו הדרכה בעמוד 156)
שחקו ולמדו kahoot
- הקלידו בגוגל את השם "kahoot". (ראו הדרכה בעמוד 156)
- מצאו משחקים בתחום השפה העברית שחיברו תלמידים.
- חברו גם אתם משחק בנושא "ניבים ומשמעותם" ושחקו במסגרת הכיתתית.
- כתבו דף הוראות ליצירת משחק באמצעות תוכנה זו או דף הוראות - כיצד יש לשחק במשחק שיצרתם.
*163*
*163*
קיימים בעברית משפטים שהנושא שלהם אינו מפורש.
במשפטים שהנושא בהם אינו מפורש, הנושא מוגדר כנושא סתמי, והוא מסומן יחד עם הנשוא - נושא סתמי פלוס נשוא.
- פועל ברבים ללא ציון עושה הפעולה
במקום הנושא אפשר לומר: מישהו, משהו או כולם.
בסוף השנה (הציגו) בבית הספר עבודות גמר. ( מישהו הציג...)
(אומרים) עליו דברים טובים. (כולם אומרים...)
- פועל סביל ואחריו מילת יחס
אפשר להפוך את הפועל הסביל לפעיל ולהוסיף מישהו, משהו או כולם.
הוחלט על מדיניות חדשה בשכונתנו. (מישהו החליט על...)
סוכם על דחיית הטיול. (כולם סיכמו על...)
דוגמאות לניתוח:
בבית ספרנו (מציעים) (פועל ברבים) (נושא סתמי פלוס נשוא) לתלמידים העשרה בתחומים שונים.
מי מציעים? אין תשובה מפורשת, והדבר אינו משמעותי.
אפשר לומר: כולם מציעים... / מישהו מציע...
בתחזית דובר (פועל סביל) (נושא סתמי פלוס נשוא) על תחילת עונת הגשמים.
מי דיבר? אין תשובה מפורשת, ומבצע הפעולה אינו משמעותי.
אפשר לומר: כולם דיברו... / מישהו דיבר...
- הנושא הסתמי יכול להצטרף גם לנשוא מורחב.
בעירייה (החליטו לבחון) (נושא סתמי פלוס נשוא מורחב) מחדש את הנהלים עקב הזרמת השפכים לים.
מי החליט לבחון? אין תשובה מפורשת, כי ייתכן שיש כאן התחמקות מלקיחת אחריות.
אפשר לומר: כולם החליטו לבחון... / מישהו החליט לבחון...
*164*
קיימות סיבות אחדות לאי ציון מפורש של מבצע הפעולה:
1. מבצע הפעולה אינו ידוע.
2. מבצע הפעולה אינו חשוב.
3. יש כוונה להסתיר את מבצע הפעולה (לעתים מתון מגמה להימנע מלקיחת אחריות).
4. סתמיות נותנת אשליה שמדובר באמת כללית.
5. מטרת הכותב להדגיש את תוצאת הפעולה, ולא את עושה הפעולה.
מרבים להשתמש בנושא סתמי בעיקר בהוראות שונות: הוראות לבישול, הוראות הפעלה למכשירים שונים, הוראות להרכבת מכשירים ועוד. גם בפרסומות מרבים להשתמש בנושא סתמי.
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו נשוא. נשוא מורחב, יחידת נושא (פלוס גרעין נושא) ונושא סתמי.
ב. את המספרים שבמשפטים כתבו במילים תוך הקפדה על הגייה נכונה של שם המספר ושל אותיות השימוש.
1. במתנ"ס העירוני מציעים לבני הנוער 23 חוגי העשרה בתחומים שונים.
2. נודע לי על השינוי במועד הבחינה רק ברגע האחרון.
3. בישיבה האחרונה סוכם על דחיית הטיול בשל מזג האוויר.
4. לצערנו, רבים מעדיפים לצפות בטלוויזיה על פני קריאה.
5. בחנות זו מציעים את המצרכים בהנחה של 3.5 אחוזים.
6. לראשונה החלו להשתמש בכדורים פורחים לצרכים צבאיים במלחמות המהפכה הצרפתית.
7. בכל רחבי הארץ אוספים בקבוקים למחזור.
8. לצורך איסוף בקבוקים למחזור נפגשו 18 התלמידים בשעות אחר הצהריים.
9. הגידול התרבותי של תות שדה החל רק במאה ה-13.
10. בעלי החנויות בשכונה החלו להתקבץ בבית הקפה החדש לקראת ערב.
11. בשבוע הבא יתאספו באתר ההנצחה בני משפחותיהם של הנופלים.
12. לואי ה-14 מלך על צרפת עד תחילת המאה ה-18 .
13. בקיבוץ צמח לו מוזאון אמנות לתפארת.
14. 9 שחקנים לא זומנו לסגל נבחרת ישראל.
15. הושג הסכם בין הממשלה לבין הסטודנטים.
16. כך היא עשתה את זה.
17. מקדימים את זמנם.
18. לא אפשרו לי לתרום דם.
19. החל מ-10/5/2015 לא יתוקנו תקלות במערכת הטלפונים. (הקפידו על הגייה נכונה של התאריך)
20. לראש הממשלה נודע על ההחלטה מפיה של השרה.
21. בשיחה בין 2 שרות החוץ סוכם על שיתוף פעולה.
*165*
לפניכם שני משפטים. קראו אותם וענו על הסעיפים א-ג שאחריהם.
(1) כיום מנתחים במקומות שונים בעולם באמצעות קרני לייזר.
(2) בבית החולים הממשלתי הוחלט על מעבר לניתוחים בקרני לייזר.
א. שני המשפטים (1) ו-(2) הם בעלי נושא סתמי. יש דרכים אחדות להביע סתמיות.
ציינו כיצד מובעת הסתמיות בכל אחד משני המשפטים שלעיל.
ב. מהו היתרון מבחינה רטורית של ניסוח משפטים אלו באמצעות סתמיות?
ג. לפניכם משפט: משרד הבריאות חתם על הסכם בדבר מעבר לניתוחים בקרני לייזר עם שלושה בתי חולים.
נסחו משפט זה מחדש כך שיביע סתמיות.
המשפטים שלפניכם הם משפטים בעלי נושא סתמי. העתיקו אותם למחברתכם, והוסיפו לכל אחד מהם נושא מפורש שיהיה הגיוני או נסחו כל אחד מהם למשפט בעל נושא מפורש.
1. בתאטרון "הבימה" עובדים בתקופה האחרונה על מחזה נדיר.
2. בהנהלת סינמטק תל אביב הוחלט על הקמת פסטיבל בינלאומי לסרטי תעודה.
3. בבתי החולים מציעים כיום טיפול חדשני בנזקי השמיעה.
4. כל יום "הורגים" את הים בעזרת שפכים כימיים.
5. מכל העולם הגיעו לסקר את הענקת פרס נובל לשלום.
6. לאחרונה פיתחו ביפן סוללות חדשניות וידידותיות לסביבה.
בתרגיל זה מוצגות שתי כותרות מן העיתונות ומתחתן חלק מן הידיעה שבעקבותיהן.
כותרת א - בדיקת הסעות ילדים על ידי בוחני תנועה מתעכבת כבר שנתיים.
... כעת, בעקבות אסון האוטובוס בגליל, הוחלט על בחינה מחדש של הנושא... ובינתיים ממשיכים להסיע שלושה תלמידים בכל מושב באוטובוס.
כותרת ב - תלמיד נכווה בטיול.
... בעיריית אילת סירבו לאפשר לנוגעים בדבר להגיב...
1. נתחו את הנושא ואת הנשוא של כותרת א ושל הידיעה המופיעה תחתיה.
2. נתחו את הנושא ואת הנשוא של כותרת ב ושל הידיעה המופיעה תחתיה.
3. מדוע לדעתכם קיים הבדל בין הכותרת לבין הידיעה?
*166*
לפניכם שני טקסטים קצרים. קראו אותם, וענו על השאלות שאחריהם.
בטקסט ב - כתבו את המספרים במילים תוך הקפדה על הגייה נכונה של שם המספר ושל אותיות השימוש.
במרכז המבקרים החדש של בית החרושת לנייר יכולים ילדים והורים ללמוד בצורה חווייתית על אחד החומרים החשובים והשימושיים ביותר בחיינו.
מחוץ למרכז עצמו פוגשים את הררי הנייר שנאספים מכל רחבי הארץ - נייר עיתון, נייר משרדי וקרטון. בשלב זה של הסיור מקבלים הסבר על תהליך האיסוף, המיון, הכבישה והמחזור של הנייר. אחר כך מתנסים בחוויה אינטראקטיבית תוך כדי עמידה מול מסך ענק שבו מתעופפים מוצרים שונים, והמשימה היא "לתפוס" את המוצרים שאותם אפשר למחזר. בשלב הבא שומעים את הסיפור ההיסטורי על תולדות ייצור הנייר מהמצרים הקדמונים שמצאו את הפפירוס (ממילה זו נולדה המילה האנגלית פייפר) ועד למכונות הנייר המודרניות. באולם נוסף רואים סרט בן שמונה דקות על שלבי מחזור הנייר, ומהמרפסת משקיפים על מערך ייצור הנייר הממוחזר. דבר אחד בטוח: אחרי הביקור לא תזרקו עוד ניירות סתם לפח.
מעובד על פי ידיעה ב"מסלול", יהודית יהב, 5 בדצמבר 2011
על המדרונות המפויחים של הכרמל, תחת גזעי עצים עירומים ששרדו מהאש המכלה, שבה והופיעה פלומה ירוקה. מתוכה עולים פרחי סתוונית היורה.
כדי להגיע למקום נוסעים בכביש 4 ופונים מזרחה לכביש מספר 721 לכיוון הר הכרמל. עולים בכביש המפותל ומגיעים לאחר 5.5 ק"מ לפינת ההנצחה שהוקמה לזכרם של חללי אסון הכרמל. מפינת ההנצחה עולים בכביש עוד כ-500 מטר, פונים שמאלה לכיוון בית אורן ומיד חונים ברחבת החנייה שמימין. ממפרץ החנייה יורדים בשביל הרחב כ-200 מטר ומגיעים לרחבה חשופה שמימין לה מדרון ההר הסלעי. אם תעלו במעלה ההר ותתיישבו על אחד הסלעים, תוכלו להתרשם מהסתווניות הרבות ומהכרכומים שפורחים מסביב.
מעובד על פי ידיעה ב"מסלול", ערן ודוד גל-אור, 5 בדצמבר 2011
1. בשני הטקסטים יש שימוש במשפטים בעלי נושא סתמי.
העתיקו למחברתכם חלקי משפטים שבהם יש שימוש בנושא הסתמי.
2. בכל אחד מן הטקסטים יש לשימוש בנושא הסתמי מטרה אחרת. ציינו מהי המטרה בכל אחד מן הטקסטים.
3. בכל אחד מן הטקסטים המשפט האחרון אינו בנוי במבנה של סתמיות. תנו דוגמה מכל אחד מן הטקסטים.
4. נסחו את שני המשפטים שציינתם בשאלה 3 כך שיביעו סתמיות.
5. השוו את שני הנוסחים (המקורי ושלכם), והסבירו את ההבדל ביניהם מבחינת המסר התקשורתי שלהם.
*167*
*167*
במשפט בסיסי יש רק נושא ונשוא, אך ברוב המשפטים יש הרחבה של יסודות אלה, והחלקים המרחיבים נקראים משלימים. המשלימים במשפט הם מילים המצטרפות לגרעין הנושא ולגרעין הנשוא, ותפקידן להרחיב את המידע על הנאמר בנושא ובנשוא.
המילים המצטרפות לשם נקראות משלימי שם.
המילים המצטרפות לפועל נקראות משלימי פועל.
המשפט - שם, פועל
שם - משלים שם
משלים שם - לוואי, תמורה
פועל - משלימי פועל
משלימי פועל - מושא, תיאור
*167*
משלימי השם הם חלקי משפט המצטרפים לשם עצם.
חלק משפט המצטרף לשם עצם ומתאר אותו.
- כאשר הלוואי הוא שם תואר הוא מתאים לשם העצם במין, במספר וביידוע.
האוצר (הצעיר) (משלים שם, לוואי) רכש תמונות חדשות (משלים שם, לוואי) לתערוכה.
המחברת (שבילקוט) (משלים שם, לוואי) שייכת לגל.
הבית (על הגבעה) (משלים שם, לוואי) שייך לאיש (העשיר) (משלים שם, לוואי) הזה (משלים שם, לוואי).
לתחרות נסעו (חצי) (משלים שם, לוואי) מתלמידי (השכבה) (משלים שם , לוואי) .
- הלוואי צמוד לגרעין, והפרדתו של הלוואי מן הגרעין תשנה את משמעות המשפט או תיצור משפט לא קביל. (דוגמאות בהמשך ביחידת התיאורים)
*168*
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא לסוגיו, את הנושא לסוגיו ואת כל הלוואים שביחידת הנושא.
ב. את המספרים במשפטים 21,19,17,2 כתבו במילים תוך הקפדה על הגייה נכונה של שם המספר.
1. (המורה (לספרות) (לוואי) נושא) החזיר (נשוא) את עבודות התלמידים.
2. 3 דגמים של בניינים נבנו בשכונת המגורים החדשה.
3. הספרייה העירונית שלנו מכילה ספרים רבים.
4. צירפתי את התלמידים האלה לקבוצת המתעמלים.
5. הציור שבפינה נרכש על ידי אספן אלמוני.
6. ההכנות לקראת החג הורגשו בכל מקום.
7. בני הצעיר מעדיף לקרוא את הספר הזה.
8. הסתגלות קשה למציאות גרם לה הליקוי בהתפתחותה.
9. חברי הקבוצה התאמצו לטפס על ההר הגבוה.
10. מי צפה בהצגה החדשה של קבוצת התאטרון הצעירה?
11. לקבלת עזרה ראשונה במקרה של פגיעה מטלפנים למגן דוד אדום.
12. ממצאים ארכאולוגיים יכולים לתרום להבנת תקופות היסטוריות.
13. חזרנו ואמרנו לו את הדברים.
14. הסופר הוותיק החל לכתוב את ספרו החדש.
15. בשבוע שעבר הודיעה לנו מנהלת המתנ"ס על קיום הטיול.
16. במדור "דרושים" בעיתונות היומית מופיעות הצעות עבודה מגוונות.
17. בעולם מוכרים 8 מינים של צבי ים בסכנת הכחדה.
18. הביתן הישראלי הרשמי בפסטיבל הקולנוע בקאן נחנך על ידי שרת התרבות והספורט של ישראל.
19. במהלך 4 ימי הניסוי אכלו משתתפי המחקר בתזונה נבונה ארוחת צהרים במעבדת המחקר.
20. בשנות ה-50 של המאה ה-20 התרחשו בארצות המערב מקרים רבים של היעלמות תינוקות מבתי חולים.
21. בשבוע הספר 2014 החליטה הספרייה המרכזית לעיוורים בארץ לפתוח את עולם המידע בפני כבדי הראייה באמצעות פורמטים נוחים עבורם.
*169*
התמורה היא חלק משפט הבא אחרי שם עצם, אחרי תואר הפועל או אחרי צירוף יחס ויכול לקבל את תפקידם התחבירי במשפט. כדי לבדוק, אם מילה מסוימת (או קבוצת מילים) היא תמורה, ננסה להשמיט את המילה שלפניה. אם הדבר אפשרי, והמילה המבוקשת יכולה לקבל את תפקידה התחבירי של המילה שהושמטה, משמשת המילה המבוקשת כתמורה במשפט.
1. ירושלים, (עיר הקודש) (תמורה), היא בירת ישראל.
המילים "עיר הקודש" יכולות לקבל את התפקיד התחבירי של המילה "ירושלים", ולכן הן משמשות כתמורה. עיר הקודש היא בירת ישראל.
2. כאן, (בין כותלי הבית) (תמורה), מצוי אוצר חבוי.
המילים "בין כותלי הבית", יכולות להחליף את המילה "כאן", שתפקידה במשפט הוא משלים פועל. בין כותלי הבית מצוי אוצר חבוי.
3. דיברנו עליו, (על יאיר) (תמורה), בפגישתנו האחרונה. (עליו - משלים פועל)
דיברנו על יאיר בפגישתנו האחרונה.
- במקרים רבים אפשר להחליף את מקומם של הגרעין ושל התמורה שאחריו ללא שינוי במשמעות המשפט. השינוי עשוי להיות סגנוני בלבד. התמורה היא תמיד הצירוף השני ברצף.
ירושלים, עיר הקודש, היא בירת ישראל. - עיר הקודש ירושלים היא בירת ישראל.
- כתמורה ישמשו גם שמות אישים, שמות יצירות, ספרים, עיתונים וכדומה הבאים אחרי מילה המגדירה אותם.
1. רש"י, (גדול פרשני התנ"ך והתלמוד) (תמורה), חי בצרפת במאה האחת עשרה.
2. תל אביב-יפו, (העיר העברית הראשונה) (תמורה), הוקמה בשנת 1909.
3. הספר ("לאהוב עד מוות") (תמורה) נכתב בידי דבורה עומר.
4. הנרייטה סאלד, (מנהלת עליית הנוער) (תמורה), הייתה אם לרבבות ילדים (אף כי לה לא היו ילדים משלה).
1. תמורה בת מילה אחת אינה מופרדת בפסיקים.
2. כאשר התמורה מכילה יותר ממילה אחת, היא מופרדת בפסיקים מיתר חלקי המשפט.
3. כאשר התמורה היא שם של יצירה, של ספר, של סרט וכו' היא תבוא במירכאות ללא פסיקים. (אין לשים מירכאות בשמות של אנשים ושל מקומות)
*170*
לעתים התמורה פותחת בביטוי פתיחה המהווה מילת הסבר. במקרה כזה הפסיק בא לפני מילת הפתיחה. (ביטוי הפתיחה מהווה חלק מן התמורה)
ביטויי הפתיחה הרגילים: כלומר, רוצה לומר, דהיינו, זאת אומרת, למשל, כגון, בעיקר, במיוחד, בפרט, בייחוד ועוד.
דוגמאות:
1. במילון זה, (כלומר במילון אבן שושן) (תמורה), אנו משתמשים כדי למצוא את משמעותן של המילים בשפה.
2. בעת ההצפות נרתמו כל תושבי השכונה, (במיוחד דיירי הבניין החדש) (תמורה), לעזרת שכניהם.
3. את מרבית החומר לעבודה, (בעיקר לשני הפרקים הראשונים) (תמורה), תוכל למצוא במקורות מידע מקוונים.
התמורה יכולה להיות זהה לשם העצם שלפניה (דוגמה 1) או לציין חלק ממנו (דוגמאות 2 ו-3).
*170*
התמורה מלמדת על רמת הידע ועל הבקיאות של הכותב בנושא הנידון. תפקידיה של התמורה:
- להוסיף מידע על הנאמר בשם העצם שלפניה או לפרט אותו.
- להסביר או לתרגם את שם העצם שלפניה לצורך הבהרתו (למשל, למי שאינו שולט בשפה).
- להעשיר את הנאמר קודם לכן, במיוחד כאשר היא באה, למשל, בנאומים פוליטיים או בנאומים של אנשי ציבור.
- להוסיף מידע-רקע על הדברים הנאמרים.
- לציין את תפקידו של האדם (פרופ'..., עיתונאי בכיר, חוקר...), כדי להעניק משנה תוקף ומהימנות למידע הנמסר.
- לריבוי של תמורות בטקסט עשוי להיות אפקט רטורי: להגביר ולהעצים את הרעיון או את העניין הטמון בגרעין.
- לעתים התמורה משמשת כנרדפות למידע מוסכם (מידע המקובל מבחינה חברתית-תרבותית).
דוגמאות:
- בירתנו הנצחית, העיר שאותה אנו מעלים על ראש שמחתנו, שונה מכל שאר ערי הארץ. (העשרה, חגיגיות)
- חיים וייצמן, מדען ידוע שהצליח להפיק אצטון מצמח התירס לשם ייצור חומר נפץ לפגזים, עזר לבריטים באמצעות פיתוח זה במלחמת העולם השנייה. (מידע-רקע, מהימנות)
- בישראל מצוין יום המשפחה ביום ל' בשבט, תאריך הולדתה של הנרייטה סאלד, כאות הוקרה על היותה אם לבני נוער יתומים שניצלו מן הנאצים. (מידע-רקע)
- צפת, עיר המקובלים, שוכנת בגליל. פריז, עיר האורות, מרהיבה את מבקריה. (מידע מוסכם)
*171*
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא לסוגיו, את הנושא לסוגיו ואת כל התמורות,
1. ניל"י, רשת הריגול היהודית, פעלה במושבה זיכרון יעקב.
2. בתל אביב, העיר ללא הפסקה, מצויים מוסדות תרבות רבים.
3. בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, כתב את הספר "אלטנוילנד".
4. תאטרון הבימה, התאטרון הלאומי של ישראל, נוסד בשנת 1917 במוסקבה על ידי נחום צמח.
5. יד יצחק בן צבי בירושלים מפרסם את "עת-מול", עיתון לתולדות ישראל ועם ישראל.
6. הסאקסופון, כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה, קרוי על שם ממציאו, אדולף סאקס.
7. אליעזר בן יהודה, מחיה הלשון העברית, רצה למצוא מילה מקבילה בעברית לכל מילה לועזית.
8. לכבוד טקס פתיחת תעלת סואץ חיבר המלחין האיטלקי הנודע, ג'וזפה ורדי, את האופרה "אאידה".
קראו את הטקסט תוך הקפדה על קריאה נכונה של המספרים המופיעים בו ועל אותיות השימוש המתלוות אליהם.
בשנת 1936 הגיעה לארץ ישראל ועדת פיל, ועדת חקירה מטעם הבריטים למציאת פתרונות לסכסוך בין הערבים ליהודים בארץ ישראל. ועדה זו הבהירה ליישוב היהודי שבקרוב היא תכריע בעניין גורל הארץ, וייתכן כי היא תחולק בין הערבים ליהודים. היישוב היהודי שהיה מעוניין לשבש את תכנית החלוקה ולהגדיל את שטח המדינה היהודית, פתח בתנופת התיישבות חדשה המכונה "חומה ומגדל", התיישבות להקמת יישובים חקלאיים קטנים בארץ ישראל באזורים הרגישים מבחינה ביטחונית. במהלך מבצע זה הוקמו 52 יישובים. יישובים אלו הוקמו בחשאי ובמהירות בטרם יספיקו הבריטים או הערבים להגיע למקום ולהתערב. היישוב הראשון שהוקם בשיטה זו היה תל עמל (ניר דוד), קיבוץ בעמק בית שאן, ב-10 בדצמבר 1936. גם בהתיישבות הדתית הוקם במסגרת זו קיבוץ חדש, הקיבוץ הדתי טירת צבי, ב-30 ביוני 1937 .
"מאה מושגים שלי - ציונות", קורן נשר שרעבי, 2005
1. כתבו במחברתכם את התמורות המופיעות בטקסט.
2. מה היה קורה לטקסט אילולי הופיעו בו התמורות? מהי תרומתן של התמורות לטקסט זה?
3. החליפו את מקומם של התמורות ושל הגרעין שלפניהן (כך שהגרעין יהפוך לתמורה). הסבירו את ההבדל הרטורי בין שני הניסוחים.
*172*
קראו את הטקסט תוך הקפדה על קריאה נכונה של המספרים המופיעים בו ושל אותיות השימוש המתלוות אליהם.
הימרנו - והופתענו / נטלי גרויסמן
הסיפור התחיל כשדגנית, חברה טובה שלי, קיבלה טלפון מהבנק שבישר לה, שהיא עומדת לחרוג ממסגרת האשראי שלה. הסיבה - המחאה (צ'ק) שכתבה לפקודת עסק מוכר, עסק למכירת חומרי דישון לחקלאות, הוגשה לפירעון. דגנית נשנקה קלות. דשן לחקלאות? עציץ אין לה בבית. לאחר בדיקה קצרה התבררה עובדה עגומה. ההמחאה נגנבה מארנקה, וחתמו עליה בחתימה השונה משלה. אחרי ברור קצר התבררה עובדה מפתיעה.
אמנם יש פיקוח בבנקים על ההמחאות שלנו, אך החתימה על ההמחאה נבדקת רק אם היא מעל סכום מסוים כמו 5,000 ש"ח.
אני ועוד שמונה מחבריי, כתבים, עורכים ומעצבים ב"ממון", החלטנו להמר על היקר לנו מכול: החברות, הכסף ומקום העבודה, ולערוך ניסוי קטן. נתנו זה לזה המחאות, כתבנו סכום של 400 ₪, ואדם נוסף, חבר לצוות ב"ממון", חתם על ההמחאות חתימת לולאה סתמית שאין לה שום דמיון לחתימות שלנו. הפקדנו את ההמחאות אחד בחשבון של האחר, כך שלכל אחד מאתנו חזר הכסף לחשבון. בחשש גדול שמא ניתפס, חיכינו 3 ימי עסקים.
וגילינו... כל הבנקים שלנו, המשמר, כספנו, מולדת, ובנק המושבים (בכתבה צוינו שמות הבנקים האמתיים, אולם כאן בחרנו להשתמש בשמות בנקים מומצאים.), כיבדו את ההמחאות שלנו. אף לא אחד לא טרח להשוות בין החתימה שעל ההמחאה לבין דוגמאות החתימה שלנו המתועדות בבנק.
ואסיים את סיפורי בנתון קטן - 141 מיליון המחאות עברו במערכת הבנקאות בשנת 2014. עו"ד גלעד נרקיס, מומחה לדיני בנקאות, אמר לנו, כי הבנק הוא שומר הסף שלנו, ומחובתו לבדוק בכל המחאה התאמה לדוגמת החתימה ללא קשר לסכום המצוין על ההמחאה.
מעובד מתוך מוסף "ממון", ידיעות אחרונות, 20 בפברואר 2015
1. בטקסט מופיעות שש תמורות. חלקו את התמורות לשתי קבוצות: תמורות שלדעתכם תורמות בצורה משמעותית לטקסט ותמורות שתרומתן מועטה. הסבירו את האפקט הרטורי (התרומה) של התמורות לטקסט.
2. הפכו את הסדר - קודם התמורה ואחר כך שם העצם - האם חל שינוי בטקסט? מה אפשר להסיק משינוי זה?
3. את התמורות אפשר לנסח כמשפט עצמאי. בחרו שתי תמורות מן הטקסט ונסחו אותן כמשפט עצמאי.
שלבו את המשפטים בתוך הטקסט. איזה ניסוח עדיף לדעתכם, ומדוע?
- ייתכן שלחלק מכם יש חשבון בנק. למי שאין, יהיה חשבון עם הגיוס לצה"ל.
איזה לקח למדתם מסיפור זה?
כיצד בעלי חשבון צריכים לפעול?
האם יש לכם רעיון כיצד לשמור על כספכם ולדאוג שיגיע ליעדו?
- כתבו פסקה, ובה תארו בקצרה את העובדה העולה מן הטקסט והציעו דרכים לפעולה.
*173*
*173*
לפועל יכולים להצטרף משלימים מסוגים שונים המרחיבים את המידע עליו.
משלימים אלה יכולים למסור מידע על הגורם שהפעולה עוברת אליו, על הזמן שהפעולה התקיימה בו, על מקום הפעולה, על הסיבות לפעולה ומטרותיה, על האופן שבו התבצעה הפעולה ועוד.
משלימי הפועל - מושא, תיאור
*173*
המושא הוא חלק משפט המצטרף אל הנשוא ומשמש לו השלמה מוצרכת, כלומר המשפט לא יהיה שלם מבחינה רעיונית אם לפועל אין הרחבה (השלמה). המושא במשפט הוא משתתף הכרחי בביצוע הפעולה. המושא מצטרף אל הפועל בדרך כלל באמצעות מילת יחס, לדוגמה את, ל, ב, על, מ, עם.
דוגמאות לפעלים ולמילות היחס המצטרפות אליהם:
חשב על..., התלונן על..., הקשיב ל..., האזין ל..., רב עם..., התבונן ב..., הסתכל ב..., השפיע על..., הפריע ל... ועוד.
1. קיבלתי אתמול (את הספר) (מושא).
2. חשבתי (על התנהגותך) (מושא).
3. (ספר חדש) (מושא) קניתי בחנות.
4. המורה הבחין (בתלמיד המסתתר) (מושא).
5. המטיילים נזהרו (ממכשולים שבדרך) (מושא).
6. ראיתי(ך) (מושא). - אני ראיתי (אותך) (מושא).
הערה:
מילת היחס "את" באה לפני שם עצם מיודע.
קראתי (את ה)מאמר (מושא).
אם שם העצם אינו מיודע לא תופיע לפניו מילת היחס "את". קראתי (מאמר) (מושא).
*174*
יש פעלים שמצטרפים אליהם שני מושאים, המוצרכים באמצעות מילות יחס שונות.
דוגמאות:
1. נתתי (למיכל) (מושא, נתתי ל...) (את הספר) (מושא, נתתי את...).
2. חברי הודה (לי) (מושא, הודה ל...) (על המתנה היפה) (מושא, הודה על...).
המושא עשוי להכיל גרעין שהוא שם עצם, ואליו מצטרפים לוואים (כמו ביחידת הנושא).
הילדים (נושא) קנו (נשוא) (את (האלבום) (שם) החדש (לוואי) של הזמר (לוואי)) (מושא).
(תלמידי (הכיתה) (לוואי)) (נושא) צפו (נשוא) (בהצגה (שם) המרתקת (לוואי)) (מושא)
השכנים (נושא) התלוננו (נשוא) (על (הרעש) (שם) שבדירה (לוואי) שמעליהם. (לוואי)) (מושא )
מילים הנראות כמו מושאים משמשות בתפקיד של לוואי כאשר הן צמודות לשם עצם.
הבחינו בין תפקידיה השונים של המילה "בשפה" במשפטים שלפניכם:
אני (נושא) שולט (נשוא) (בשפה (משלים פועל) האנגלית) (מושא).
(שליטתו (בשפה) (לוואי, משלים שם) האנגלית) (נושא) הגבירה (נשוא) (את ביטחונו העצמי) (מושא).
*175*
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא לסוגיו, את הנושא לסוגיו, את המושא, את הלוואי ואת התמורה.
את המספרים שבמשפטים כתבו במילים תוך הקפדה על הגייה נכונה של שם המספר.
1. דבריו המייגעים של המרצה עייפו את קהל השומעים שבחדר.
2. קיבלתי 18 הזמנות ליריד הספרים הבינלאומי בירושלים.
3. מחלת השפעת עלולה לסכן בריאותם של אנשים רבים.
4. במלחמת לבנון השנייה נגרמו לתושבי הצפון נזקים רבים.
5. סימני התפתחות מהירים מראה גור הפנדה הצעיר.
6. תרמילאים רבים נוהגים להשתתף במסעות רגליים באזורים הרריים.
7. צ'רלי צ'פלין, שחקן ובמאי סרטים מפורסם, זכה בפרס אוסקר מיוחד על תרומתו לעולם הקולנוע.
8. בכל הזמנים נהגו יהודים להעניק את הכינוי "חסיד" לאישים גדולים בתורה.
9. הקרנבל בברזיל מושך בכל שנה תיירים רבים מכל רחבי תבל. הקרנבל מתקיים מה-13 עד ה-18 בפברואר.
10. את שיעורי הבית בהיסטוריה הכינו כל התלמידים.
11. טבעת הכסף החדשה שלי נמצאה על ידי חבריי לכיתה.
12. שליטת התלמידים בשפה הערבית הגבירה את מודעותם למצב הביטחוני.
13. הצילני מן הסכנה!
14. רובע מנהטן בניו יורק, העיר הגדולה בערי ארצות הברית, מספק אלפי מקומות תעסוקה לתושבי האזור כולו.
15. הליכה נורדית באמצעות מקלות הליכה מיוחדים החלה בשנת 1997 בפינלנד.
16. הליכה נורדית באמצעות מקלות גורמת לשריפת קלוריות גבוהה באופן משמעותי מהליכה רגילה במהירות.
17. פעם בכמה שבועות מגיע מכתב שרשרת במרשתת לאלפי תיבות דואר אלקטרוניות בישראל.
18. באקדמיה ללשון העברית ניטש מאבק חמור בין המשלימים עם התערבבות שפות שונות בעברית לבין המתנגדים הנחרצים לכך.
19. 2 חוקרים בכירים מאוניברסיטת הרווארד בארצות הברית פרסמו נייר עמדה לבחינת תרומתו של חלב הפרה לתזונת האדם.
*176*
*176*
התיאורים הם חלקי משפט המצטרפים אל הנשוא בהשלמת רשות. המשפט יהיה שלם גם אם אין לנשוא הרחבה.
כל הרחבה (תיאורית) היא בבחינת רשות בלבד.
לפניכם חלוקה סמנטית של התיאורים (לפי תוכנם).
מתאר את מקום התרחשות הפעולה.
- המיליות הפותחות תיאור מקום: ב, מ, מן, ל, על, ליד, מתחת...
- תוארי פועל המציינים מקום: שם, כאן, פה, משם...
- עונה על השאלות: היכן, איפה, מאין, לאן פלוס הנשוא.
דוגמאות: יעל נסעה לחיפה.
יעל ישבה שם.
התיאורים בנויים מגרעין שהוא שם עצם, ואליו מצטרפים לוואים כמו ביחידת הנושא וביחידת המושא.
אורי (נושא) ביקר (נשוא) (בתערוכה (שם) החדשה (לוואי)) (תיאור מקום).
בשווייץ (תיאור מקום) נסענו (נושא פלוס נשוא) (במנהרה (שם) הארוכה (לוואי) ביותר (לוואי) בעולם (לוואי)) (תיאור מקום).
- במשפט יכולים להופיע הן מושאים והן תיאורים.
כאשר למושא או לתיאור מצטרפת מילת יחס, אין לה תפקיד תחבירי עצמאי, ולכן היא אינה מנותחת.
(את מילת היחס רצוי להקיף בסוגריים כדי לא לנתחה בטעות)
((ב)ספרייה (שם) העירונית (לוואי )) (תיאור מקום) קיבלה (נשוא) יעל (נושא) ((את) הספר (שם) המבוקש (לוואי)) (מושא).
(על) המדרכה (שם) בתחנת (לוואי ) ההסעה (לוואי)) (תיאור מקום) התגלו (נשוא) (מפות (שם) חשובות (לוואי)) (נושא).
*177*
- כדי לבדוק אם צירוף יחס הוא משלים פועל או לוואי ננסה להוסיף לפניו "ש".
אם הדבר אפשרי, לפנינו לוואי. אם הדבר אינו אפשרי, בדרך כלל לפנינו משלים פועל.
על המדרכה (ש)בתחנת (לוואי) ההסעה התגלו מפות חשובות.
מפות חשובות התגלו (ש מחוק) על המדרכה (תיאור מקום) (ש) בתחנה (לוואי) ההסעה.
בכל אחד מן התיאורים גם מילות השאלה (שהתשובה עליהן היא תיאור) משמשות כתיאור עצמו.
השאלה: לאן (תיאור מקום) תלכו?
התשובה: (לאן) לשם
היכן (תיאור מקום) ניפגש?
(היכן) בספרייה
מילים הנראות כמו תיאורים משמשות בתפקיד של לוואי כאשר הן צמודות לשם עצם.
הבחינו בין תפקידיהן השונים של המילים "מוזאון" ו"תערוכה" במשפטים שלפניכם:
במוזאון זה (תיאור מקום, משלים פועל) מוצגים (נשוא) פסלים מיוחדים (נושא)
בתערוכה (תיאור מקום, משלים פועל) מוצגים (נשוא) פסלים מיוחדים (נושא)
(ההנאה (במוזאון (לוואי) מתערוכה (לוואי)) (משלימי שם) (נושא) יוצרת (נשוא) חוויה אמנותית (מושא).
הערה: הבחנה זו נכונה לגבי כל התיאורים.
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא, את הנושא ואת כל חלקי המשפט שלמדתם. את המספרים שבמשפטים כתבו במילים תוך הקפדה על הגייה נכונה של שם המספר ושל אותיות השימוש.
1. בשווייץ ניתנה לנשים זכות הצבעה רק בשנת 1971.
2. הכנסת, בית הנבחרים של מדינת ישראל, נוסדה בט"ו בשבט תש"ט (1949) בתל אביב.
3. בני ישראל קיבלו את 10 הדיברות למרגלות הר סיני.
4. מכוניתם של בני הזוג התקרבה אל הגשר ה-1.
5. עשינו את דרכנו על הכביש לאורך החוף אל בית החולים הממשלתי.
6. היכן נוכל לקנות כרטיסים להצגה המוצלחת?
7. בחדר המורים נערכה הפגישה בין התלמיד לבין המורה.
*178*
מתאר את זמן התרחשות הפעולה.
- המיליות הפותחות תיאור זמן: לפני, בזמן, לאחר, אחרי, בסוף...
- תוארי פועל המציינים זמן: עכשיו, אתמול, אמש, מחר, היום, שלשום, אז...
- עונה על השאלות: מתי, ממתי, עד מתי פלוס הנשוא.
דוגמאות:
הפגישה התקיימה לפני שבוע.
הפגישה מתקיימת היום.
מילות שאלה המשמשות כתיאור זמן
מתי (תיאור זמן, במאה ה-15), הומצא הדפוס?
עד מתי (תיאור זמן, עד הצהריים) ייערך הדיון?
הבחנה בין תיאור זמן ללוואי
הבחינו בין תפקידיה השונים של המילה "הערב" במשפטים שלפניכם:
הקבוצה (נושא) ניצחה (נשוא) הערב (תיאור זמן, משלים פועל).
(ניצחון הקבוצה הערב (לוואי, משלים שם)) (נושא) העלה (נשוא) אותה (מושא) לגמר .
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא, את הנושא ואת כל חלקי המשפט שלמדתם. את המספרים שבמשפטים כתבו במילים תוך הקפדה על הגייה נכונה של שם המספר ושל אותיות השימוש.
1. ירושלים משמשת מאז ימי דוד המלך כבירת ישראל.
2. במלחמת העולם השנייה פגעו פגיעה בוטה בזכויות האדם.
3. בשנות הארבעים התפרסמו אמנות בינלאומיות רבות בנושא זכויות האדם.
4. הדמוקרטיה העתיקה המפורסמת ביותר התקיימה באתונה משנת 500 לפנה"ס.
5. ביום שישי ה' באייר תש"ח (1948) הכריז דוד בן גוריון בתל אביב על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
6. בית המקדש ה-2 הוקם על ידי השבים מבבל במאה ה-6 לפנה"ס, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון.
*179*
מתאר את הסיבה (הגורם) להתרחשות הפעולה.
- המיליות הפותחות תיאור סיבה: בגלל, מפאת, מחמת, בגין, עקב, מפני, בשל, בזכות, הודות ל...
דוגמה: החלון נשבר בגלל הרוח.
- מילה הפותחת באות "מ" ומשמעותה סיבה, תנותח כתיאור סיבה. לבדיקה - אפשר להחליף את ה"מ" במילה "בגלל".
דוגמה: האיש רעד מקור. - האיש רעד בגלל הקור.
מילות שאלה כתיאור סיבה
מדוע (תיאור סיבה, בגלל הרעש) לא הקשבת לדבריי?
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא. את הנושא ואת כל חלקי המשפט שלמדתם.
1. בזכות הרחבת חוק השבות זכו לעלות למדינת ישראל מאות אלפי עולים.
2. הודות לערנותה של הנהגת נמנעה תאונת דרכים קשה.
3. תכנית האקטואליה הטרייה תרד מלוח השידורים עקב אחוזי צפייה נמוכים.
4. בשל מה נדחתה ישיבת ההנהלה למועד מאוחר יותר?
5. מדוע לא עניתם על השאלה השלישית במבחן?
6. כעשרת אלפים איש בישראל לקו השנה בזיהומי מעיים חמורים כתוצאה מאכילת מזון נגוע בחיידקים.
7. דבריו (אינם) מקובלים על מרבית הנוכחים בשל עמדותיו הקיצוניות.
8. המהגרת מהודו לקנדה סבלה בשל המזון השונה בארצה החדשה.
9. כותבי הערכים באנציקלופדיה נבחרים למטרה זו עקב מומחיותם בנושא.
10. הפרס ניתן לסטודנטים אלה על הצטיינותם בעבודות המחקר.
*180*
קראו את הטקסט תוך הקפדה על קריאה נכונה של המספרים המופיעים בו ושל אותיות השימוש המתלוות אליהם.
בשנת 1984 הגיעו לארץ ידיעות על מצבם הקשה של היהודים באתיופיה. הם סבלו מבצורת, מרעב ומרדיפות קשות של המשטר. כמו כן אסרו השלטונות האתיופיים על היהודים את קיום מצוות הדת היהודית, ומנהיגי הקהילה הואשמו בריגול למען ישראל.
כבר באותה שנה נערך "מבצע משה" שמטרתו הייתה חילוץ יהודי אתיופיה. בשל חוסר יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין אתיופיה, יצרו אנשי המוסד קשר עם בכירים בסודן, מדינה הסמוכה לאתיופיה. אלפי יהודים מאתיופיה הגיעו בהליכה רגלית עד לגבול סודן, והמתינו שם במחנות זמניים עד להטסתם לישראל. הצעידה הרגלית הייתה קשה וארכה לעתים חודשים. עקב קשיי הדרך והתנאים נפטרו מאות מיהודי אתיופיה בדרך למחנות ההמתנה בגבול סודן. במשך כמה חודשים עלו ארצה דרך סודן כ-8,000 מיהודי אתיופיה. העלייה דרך סודן התאפשרה בעקבות הסכם שבשתיקה. פרטי המבצע היו ידועים רק לבכירים מעטים בסודן, ועל יהודי אתיופיה נאסר לחשוף את זהותם היהודית. הדלפה בדבר עלייתם החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודן לישראל גרמה למבצע להסתיים טרם זמנו. יהודים רבים נותרו בסודן. רבים מהם מתו ברעב ובמגפות, וחלקם ניסו לחזור לגבולות אתיופיה.
הפסקתו הפתאומית של "מבצע משה" השאירה אחריה משפחות קרועות. כתוצאה מלחץ רב מצד יהודי אתיופיה הוחלט לנסות להעלות את שאר היהודים. עם חידוש היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה חודשה פעילות העלייה במסגרת איחוד המשפחות. בשנת 1991 הסכימו שלטונות אתיופיה לאפשר את העלאתם של שארית היהודים. ב"מבצע שלמה" הביאו מטוסים של חברת אל על ושל חיל האוויר כ-14,000 עולים תוך 36 שעות. בסך הכול הגיעו לארץ יותר מ-35,000 יהודים מאתיופיה. מבצע הצלה זה נחשב לאחד האירועים המרגשים של מדינת ישראל ושל העם היהודי.
"מאה מושגים שלי - ציונות", 2005, קורן נשר שרעבי
1. א. בטקסט שקראתם בולטים תיאורי זמן רבים. העתיקו מן הטקסט שלוש דוגמאות של תיאור זמן.
ב. מהי תרומתם של תיאורי הזמן לטקסט?
2. א. בטקסט מופיעים כמה תיאורי סיבה. העתיקו מן הטקסט שלוש דוגמאות של תיאורי סיבה.
ב. מהי תרומתם של תיאורי הסיבה לטקסט?
ג. בפסקה השנייה נאמר:
"הדלפה בדבר עלייתם החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודן לישראל גרמה למבצע להסתיים טרם זמנו".
(1) לאיזו מילה במשפט זה יש משמעות של סיבה? מהו חלק הדיבור ומהו התפקיד התחבירי של מילה זו?
(2) נסחו משפט זה כך שיכיל תיאור סיבה.
*181*
מתאר את התכלית (המטרה) להתרחשות הפעולה.
- המיליות הפותחות תיאור תכלית: למען, כדי, לכבוד, לקראת, בשביל, למטרה, ל... (במשמעות של לשם)
דוגמאות: נסעתי לאוניברסיטה לשם בירור מעמדי האקדמי.
ההורים עבדו שעות רבות למען ילדיהם.
הנוער התנדב לאבטחת היישוב. - הנוער התנדב לשם אבטחת היישוב.
- כאשר תיאור התכלית הוא שם פעולה, יבואו אחריו משלימי שם (לוואים).
נסענו (נושא פלוס נשוא) לחיפה (תיאור מקום) (לביקור (שם פעולה) במוזאון (לוואי)) (תיאור תכלית).
הבחנה בין תיאור סיבה לתיאור תכלית
תיאור סיבה מתרחש לפני הפעולה.
תיאור תכלית מתרחש אחרי הפעולה.
החלון נשבר (בגלל הרוח) (תיאור סיבה).
קודם הייתה רוח (הסיבה), ואחר כך הייתה השבירה (הפעולה).
הנער לומד (כדי להצליח) (תיאור תכלית).
על הנער קודם ללמוד (לבצע את הפעולה), ורק אז ייתכן שבעתיד הוא יצליח.
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא. את הנושא ואת כל חלקי המשפט שלמדתם.
1. החקלאים הכינו את הקרקע לזריעה.
2. הפלוגה יצאה לשטח הפתוח לשם אימוני שדה.
3. צבא ארצות הברית פיתח שריונית בדיקה מיוחדת לבדיקת חומרי לחימה בקטריאליים.
4. חוק לימוד חובה מעניק הזדמנות שווה לכל ילדי המדינה.
5. כל אזרח יכול לעתור לבג"ץ לבקשת עזרה.
*182*
6. לשם מה הגעת לכאן בשעה כה מוקדמת?
7. למען הסדר הטוב השתדלנו לבצע את תפקידנו בזמן.
8. הנער החולה הבריא עקב טיפולה המסור של הרופאה הבכירה.
9. מאה ושמונים משרדי אדריכלים השתתפו בתחרות לתכנון בניין בית המשפט העליון בירושלים.
10. בזכות ערנותן של הלוחמות לא נפגעו חיילי הפלוגה.
11. למניעת ריכוז שלטון בידי כוח אחד החליטו במשטר דמוקרטי על הפרדה בין שלוש הרשויות.
12. אזרחי המדינה הולכים אל הקלפי למילוי חובתם האזרחית.
13. בשל הסופה הקרבה החליטו אנשי הצוות התפעולי על סגירת אתר הסקי. 14. בתחילת הקיץ אצא לחו"ל להשתלמות בנושא יהדות.
15. הרפואה הסינית מאמינה בשינוי אורח החיים כדרך למניעת מחלות.
16. לפני התפתחות רשת האינטרנט רוב הידע הועבר באמצעות ספרים מודפסים.
17. נציגי האגודה למען החייל באו לבית ספרנו לגיוס מתנדבים.
18. בשנים האחרונות ניצלו מטיילים רבים בזכות מכשיר הטלפון הנייד שלהם. 19. השופטת שחררה את החשוד מחמת חוסר הוכחות נגדו.
20. לכבוד מי נאפתה העוגה המיוחדת הזו?
21. לצורך הכנת העוגות השתמש האופה בסוגים שונים של קמח מיוחד.
22. שינויים בשעון הביולוגי של מתבגרים גורמים להם להירדמות בשעה מאוחרת מאוד בלילה.
23. השכלה רחבה פותחת בפני נשים שוויון הזדמנויות תעסוקתי בחברה.
24. בעתיד הקרוב ייאלצו אנשים רבים לוותר על מכוניות פרטיות כאמצעי תחבורה כתוצאה מחנק כבישים הולך ומחמיר.
25. עבודת התכנון של בית הספר החדש התאפיינה בהיכרות מעמיקה עם צורת העבודה הייחודית לו לשם השגת חוויה לימודית חדשה.
*183*
- מתאר את אופן ביצוע הפעולה. איך / כיצד התבצעה הפעולה.
תוארי פועל המציינים אופן: כך, מהר, במהירות, יפה, להפליא...
דוגמאות: המכונית נסעה במהירות.
הילד אכל מהר.
- מציין באמצעות איזה כלי התבצעה הפעולה.
ב' הכלי - באמצעות / בעזרת מה התבצעה הפעולה.
דוגמאות: עדרתי במעדר.
המורה כתבה על הלוח בגיר צבעוני.
- מציין בלוויית מי נעשתה הפעולה. עם מי התבצעה הפעולה.
דוגמה: טיילתי עם יוסי.
הבחנה בין תיאור אופן למושא (בהתייחסות למילת היחס "עם")
- אם אפשר להחליף את מילת היחס "עם" במילה "בלי", לפנינו תיאור אופן.
תיאור אופן למדתי עם (בלי) יוסי.
- אם אי אפשר להחליף את מילת היחס "עם" במילה "בלי", לפנינו מושא.
שוחחתי (עם (בלי- מחוק) יוסי) (מושא)
- מציין את משך הפעולה - במשך שבוע, שעתיים...
דוגמאות: גרתי בירושלים שנתיים.
מחיר המוצר עלה בשני ש"ח.
- מציין את תדירות הפעולה - כל יום, יום-יום...
דוגמאות: אני רוכב על אופניים כל יום.
פעם בחודש אני מבקר את דודי.
- שתי מילים זהות רצופות המציינות את אופן הפעולה - אט אט, חרש חרש... דוגמה: נכנסנו לאולם אחד אחד.
- מילים המסתיימות בסיומת אות בחיריק, ית לציון אופן הפעולה.
דוגמאות: שוחחנו טלפונית.
סיכמנו את העניין עקרונית.
~ דימוי הפעולה לדבר אחר.
דוגמאות: הוא איטי כצב.
היא רצה כחץ מקשת.
הנערים רעדו כעלה נידף.
- שם הפועל כתיאור אופן.
דוגמה: בלי להתאמץ זכה עדי, האצן הצעיר, במקום הראשון בתחרות.
*184*
איך (תיאור אופן, באוטובוס) הגעתם לכאן?
באמצעות מה (תיאור אופן, באמצעות הרכבל) נטפס?
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא. את הנושא ואת כל חלקי המשפט שלמדתם.
1. מארחינו קיבלו את פנינו בסבר פנים יפות.
2. השופטת חייבת להעניק יחס שווה לכל אזרח ללא משוא פנים.
3. נשיא המדינה נבחר בהצבעה חשאית על ידי הכנסת.
4. באמצעות התקשורת הציבור יכול לגבש את דעותיו על המתרחש במדינה.
5. מפלס מי הכינרת יעלה במהלך המאה הבאה יותר מהחזוי.
6. בעמל רב הצליחו הכבאים לחלץ את הלכודים במבנה.
7. כיצד הצלחתם למצוא את הספר הנדיר?
8. מנחי הטקס הקריאו את שמות הזוכים אחד אחד.
9. דברי חכמים בנחת נשמעים. (קהלת ט, יז)
10. משפחה זו גרה בשכונה כבר חמש שנים.
11. לאחר השיחה עם המורה שקד התלמיד על לימודיו במסירות רבה.
12. בכ"ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.
13. כתב רש"י נכתב בכתב מיוחד לשם הבדלתו מן הטקסט המקורי.
14. בני הנוער מתנדבים בבית החולים לצורך הקלה על הצוות הרפואי.
15. התנדבותם בקרב אוכלוסיית הנכים גרמה לנערים סיפוק רב.
*185*
מתאר את מצבו של שם העצם שבמשפט בשעת הפעולה.
דוגמאות: הילדה נכנסה שמחה לחדר.
מצאתי את התמונה קרועה.
- תיאור המצב מתאים במין ובמספר לשם העצם שאותו הוא מתאר.
יש לשנות את המין או את המספר של שם העצם.
- אם התיאור משתנה בהתאם לשם העצם (הנושא או המושא), לפנינו תיאור מצב.
- אם התיאור אינו משתנה בהתאם לשם העצם (הנושא או המושא), לפנינו תיאור אופן.
תיאור מצב
הילד נכנס שמח. - התיאור משתנה
הילדה נכנסה שמחה. - התיאור משתנה
הילדים נכנסו שמחים. - התיאור משתנה
הילדות נכנסו שמחות. - התיאור משתנה
תיאור אופן
הילד נכנס בשמחה. - התיאור אינו משתנה
הילדה נכנסה בשמחה. - התיאור אינו משתנה
הילדים נכנסו בשמחה. - התיאור אינו משתנה
הילדות נכנסו בשמחה. - התיאור אינו משתנה
טיפ
משתנה - מצב (מ"מ)
אינו משתנה - אופן (א"א)
גם תיאור מצב וגם לוואי מתארים את שם העצם שבמשפט.
- הלוואי מתאים לשם העצם במין, במספר וביידוע.
פגשתי את (הילד הבוכה) (לוואי, התאמה ביידוע ).
פגשתי ילדות בוכות (לוואי, התאמה בחוסר יידוע)
- תיאור המצב מתאים לשם העצם במין ובמספר. אר לא ביידוע.
פגשתי את הילד (מיודע) בוכה (אינו מיודע) (תיאור מצב, חוסר התאמה ביידוע).
הילדות (מיודע) נכנסו לחדר בוכות (תיאור מצב, חוסר התאמה ביידוע).
*186*
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא, את הנושא ואת כל חלקי המשפט שלמדתם.
1. הפועלים חזרו עייפים מעבודתם.
2. הסופרת יושבת מתוחה ליד שולחן הכתיבה.
3. הקהל יצא מן האולם מחייך בעקבות המופע המשעשע.
4. מצאתי את התמונה שלמה בארגז.
5. מנהלת המפעל האזינה נדהמת לטענות העובדים.
6. החוקרות סיפרו בהתלהבות על התגליות החדשות.
7. החוקרות דיווחו נלהבות על ממצאי המחקר האחרון.
8. החולה התיישב על מיטתו בדממה.
9. החולה התיישב על מיטתו דומם.
10. הלוליינים צעדו מתוחים על החבל בקרקס.
11. הלוליינים צעדו על החבלים המתוחים בקרקס.
12. מומחי תזונה ממליצים לאכול את הפירות השטופים לפני הארוחה.
13. לשם שמירה על הבריאות ממליצים לאכול את הפרות שטופים היטב.
14. התושבים השלווים התעוררו בשל קול האזעקה.
15. התושבים ישנים שלווים בזכות פעילותם של המתנדבים במשמר האזרחי.
16. התושבים ישנים בשלווה בזכות פעילותם של המתנדבים במשמר האזרחי.
17. שנתם השלווה של התושבים הופרה בגלל רעש פתאומי.
18. כל המאכלים יוגשו במסעדה החדשה בשיטת השירות העצמי.
מתאר באיזה תנאי תתקיים הפעולה.
- המיליות הפותחות תיאור תנאי: בתנאי, בלי, ללא.
דוגמאות: בלי תקציב מתאים לא נוכל להפעיל את התכנית.
ללא ידע רחב בתחום לא יצליח הסטודנט לכתוב את העבודה.
- שם הפועל משמש כתיאור תנאי כאשר הוא בא אחרי המילה "בלי".
בלי להתאמץ לא תוכל להצליח.
אפשר להפוך את שם הפועל לפועל נטוי בתוספת המילים "אם לא".
אם לא תתאמץ, לא תוכל להצליח.
*187*
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא, את הנושא ואת כל חלקי המשפט שלמדתם.
1. במקרה של שביתה בבנקים ישתמש הציבור במכשירי הבנק האוטומטיים.
2. בלי עבודה מתקשים אנשים לפרנס את בני משפחתם.
3. ללא מאמצים לא תגיע לתוצאות.
4. המפעל לא יוכל לתפקד בצורה יעילה ללא אנשי מקצוע מעולים.
5. בלי כוח פוליטי מתקשים המתנדבים לפעול למען איכות הסביבה.
6. הנערים שקדו על הכנת המיצג בהתלהבות רבה.
7. הקשבנו מהופנטים לדבריו של המרצה.
8. בשמחה רבה הודיעה דוברת המשרד על תחילת מבצע ההקמה של רשת התקשורת החדשה.
9. מהורהר האזין השחקן לדבריו של הבימאי.
10. נציגי החברות נתבקשו להגיע לכינוס בתלבושת הולמת.
11. ללא המתנה לאישורים פורמליים סיפח הארגון את ישראל לפרסומיו בנושאי החינוך.
12. מפאת הצמצומים במפעל פיטרה ההנהלה מאות עובדים.
מתאר פעולה המתבצעת בניגוד לצפוי.
- המיליות הפותחות תיאור ויתור: למרות, חרף, על אף, עם כל (פלוס שם עצם)
דוגמאות: נסענו לנגב למרות השיטפונות.
עם כל רצוני לא אוכל לעזור לך.
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא, את הנושא ואת כל חלקי המשפט שלמדתם.
1. על אף האיסור המפורש חדרו הנערים לשטח פרטי.
2. הפקיד לא סיים את עבודתו בזמן למרות מאמציו הרבים.
3. למרות החומר הקשה הצליחו כל תלמידי הכיתה בבחינה בלשון.
4. עם כל רצונה לא הצליחה הווטרינרית לטפל בחיה הפצועה.
5. חרף המצב הכלכלי הקשה רכשנו מכונית חדשה.
6. על אף הלחץ הנורא התגבר משה על הקשיים.
7. עם כל רצונו של יאיר הוא לא הגיש עזרה לחברו.
*188*
8. עקב התחממות כדור הארץ תחול עלייה באירועי מזג האוויר הקיצוניים.
9. בתקופת תור הזהב בספרד עסקו היהודים בתורת הקבלה, תורת הסוד היהודית.
10. הרופאים ממליצים להיגמל מעישון באמצעות סדנה.
11. בעזרת השימוש בשאלה הכותב מבקש להרשים את הקורא.
12. למרות הפרסומים השליליים בעיתונות נפגשו המשקיעים המקומיים עם המשקיע מחו"ל.
13. היכן מצאתם את החומר החשוב הזה?
14. חרף הקשיים הצפויים נבצע את העבודה כהלכה.
15. בשבילך הקמנו בחברה שלנו מרכז תמיכה ייעודי לאינטרנט המהיר.
*188*
ההסגר הוא מילה או ביטוי, המביעים את יחסו של הכותב או את הרגשתו ביחס לדברים הנאמרים במשפט.
לצערי (הסגר), לא הגעתי אתמול לפגישה.
כפי הנראה (הסגר ), מזג האוויר ישתפר מחר.
לפי דבריו (הסגר), אנו נשתתף בתחרות בשנה הבאה.
דודי ז"ל (הסגר) היה אדם טוב. (ההסגר בא ללא פסיקים)
ההסגר מופרד מיתר חלקי המשפט בפסיקים.
לעתים בא ההסגר בראשי תיבות, ובמקרה כזה אינו מופרד בפסיקים. (אי"ה, ז"ל)
ראו הרחבה בנושא ביחידה "דרכים למסירת דיבור" בעמוד 323.
*188*
- ביטויים שמטרתם לציין מסירת דברי אחרים
לציין שהדברים הנאמרים הם מסירת דברי אחרים (לטענת..., לדברי..., לפי דברי..., לגרסת..., לפי הודעת... ועוד) ברקע של ביטויים אלה עומד פועל אמירה: טען, אמר, גרס, הודיע וכד'.
- ביטויים עממיים
להבעת כבוד באמצעות ביטויים עממיים בדרך כלל מן המסורת היהודית (זכרונו לברכה, אם ירצה השם, ברוך השם)
או בקשה לפעולה (במחילה, בשם השם).
*189*
- ביטויים המביעים את דעתו, את תחושתו או את הרגשתו של הכותב ביחס לדברים הנאמרים.
- עשוי להוסיף מידע למשפט ולחזק את עמדתו של המוען (כמובן, כידוע).
- לשכנע את הקורא באמיתות הדברים (בלי ספק).
- לציין את מקור הדברים (איש אקדמיה, אישיות בעלת שם, תוצאות מחקר וכד') ולהעניק להם משנה תוקף ומהימנות.
- להביע רגשות של שמחה, צער וכו' (לשמחתי, לדאבוני, לצערי ועוד).
- לציין אזכור לדברים ידועים או שהדובר משער או מאמין שהם ידועים (כידוע, כאמור, בקיצור, למשל, לדוגמה ועוד).
- להסרת אחריות מצד הכותב, להבעת ספק, הסתייגות מן הדברים הנאמרים או לריכוך טענה (כנראה, כפי הנראה).
- לציין כי בהמשך תובא דעתו או עמדתו של הדובר (לפי מיטב ידיעתי / הבנתי, לעניות דעתי, לדעתי ועוד)
או להעיר הערה (מן הסתם, לכאורה. ברקע של ביטויים אלה עומד פועל המעיד על ידיעה, חשיבה, הבנה)
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא לסוגיו, את הנושא לסוגיו ואת ההסגר.
1. לשמחתנו, הצעיר החולה החלים ממחלתו.
2. הציונות עיכבה את התבוללות היהודים באירופה, לטענת מרבית החוקרים.
3. נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, מילא את תפקידו, לדעת רבים מן העם, בצורה מכובדת ביותר.
4. לטענת אלבר קמי (עיתונאי, סופר ופילוסוף צרפתי), העולם המודרני משופע באי צדק.
5. על פי מחקרים מדעיים, קרני השמש עלולות להזיק לעור באותה מידה כמו החום של שלהבת אש.
6. לפי דוח מבקר המדינה, נמצאו ליקויים רבים בכל משרדי הממשלה.
7. החברה הסכימה, כמובן, להיענות לדרישת השופט.
8. לפי המלצתו של פרופ' מירלמן, התרמילאים צריכים לקחת עמם לטיולם במזרח שום טרי למטרות ריפוי טבעי.
9. לפי הערכת דוברת העירייה, כלי רכב רבים בחניות בעיר (אינם) שייכים לתושבי העיר.
10. זיכויים יינתנו ללקוחות על מוצר פגום, על פי דבריה של אחראית השירות בחברה.
11. בלי ספק, כל אדם צריך לאכול כל יום לפחות ארוחה אחת עיקרית מזינה.
12. לדעת הלשונאי, בתקופת הגלות הראשונה קלטה העברית השפעות לשוניות רבות משפות שכנות.
*190*
*190*
הפנייה היא ציון שמו או כינויו של הגורם, שאליו מפנה הדובר את דבריו.
הפנייה יכולה להיות שם פרטי, כינוי, שם עצם מופשט.
הפנייה יכולה לבוא בראש המשפט, באמצעו או בסופו.
פיסוק הפנייה:
הפנייה מופרדת בפסיקים מיתר חלקי המשפט; כאשר היא בראש המשפט, הפסיק אחריה.
כאשר היא באמצע - פסיקים משני צדיה, וכשהיא בסוף - פסיק לפניה.
לאן את מעוניינת ללכת, רותם?
על נושא זה, חברים, חשוב לדון בהקדם.
עדי, האם סיימת את כל מטלותיך?
דנה, בחרת נושא מעניין לעבודתך.
*190*
הקריאה היא מילה או צירוף מילים, הבאים להביע רגש, שמחה, צער.
הקריאה באה בדרך כלל בראש המשפט ומופרדת בפסיק מיתר המשפט.
מילות קריאה אופייניות: הוי, אוי, אבוי, אוי ואבוי, הידד, האח, הי ועוד.
הוי, מה יפה עיר זו.
האח, הגעתי למקום הראשון בתחרות.
אבוי, מה גדול האסון.
הי, לאן אתה הולך?
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את הנשוא לסוגיו, את הנושא לסוגיו, את ההסגר, את הפנייה ואת הקריאה.
1. חברים יקרים, ההרצאה הזאת מיועדת לכם.
2. המכתב הגיע, לצערנו, לאחר סיום מועד ההרשמה.
3. בלי ספק, תוכלו לבצע את המשימה.
4. ד"ר חיים ויצמן ז"ל, מדען ומנהיג ציוני, כיהן כנשיא הראשון של מדינת ישראל.
5. ילדים, צאו לחצר מיד לאחר הצלצול.
6. דבריך, למשל, מעידים על מחשבה מקורית.
7. אוי, שכחתי את מפתח המועדון בבית.
8. קהל יקר, ההצגה הזו מועלית בתאטרון גם בשבוע הבא.
9. על פי המסורת היהודית, מגן דוד שימש כסמל יהודי במשך דורות רבים.
10. הידד, נבחרת הכדורסל של בית ספרנו זכתה באליפות הארץ.
*191*
א. לפניכם קבוצות של משפטים המכילים מילים דומות בתפקידים שונים. נתחו במחברתכם את המילה המודגשת בכל משפט.
1. א. מחר ניסע (לירושלים).
ב. עיר הקודש (ירושלים) חשובה לכל המאמינים.
ג. הנסיעה (לירושלים) מהנה מאוד.
ד. חשבתי (על ירושלים).
2. א. (לדעתי), אתה צריך להשתדל יותר.
ב. החברים הקשיבו (לדעתי).
ג. (בגלל דעתי) בנושא נתבקשתי לכתוב עבודה.
ד. (למרות דעתי) בנושא ביצעתי את כל המשימות.
3. א. הנערים (העייפים) חזרו לביתם.
ב. הנערים חזרו לביתם (עייפים).
ג. הנערים צעדו (בעייפות) לעבר ביתם.
4. א. לא יצאנו לטיול (בגלל הגשם).
ב. כל הפעילויות המתוכננות התקיימו (חרף הגשם).
ג. טיפות (הגשם) נוצרו מהצטברות מים סביב גרגרי אבק.
5. א. חברתי הטובה ביותר (רותי) נסעה לחו"ל.
ב. (רותי) נשארה בבית לשמור על אחיה.
ג. ספרה של (רותי) נשאר בביתי.
ד. הצעתי (לרותי) להצטרף אליי.
ה. נשארתי לישון אצל (רותי)
6. א. משלחות תלמידים נוסעות בכל שנה (לפולין).
ב. מחנות ההשמדה (בפולין) מושכים יהודים רבים.
ג. בשיחה המקדימה שמעו התלמידים (על פולין).
ד. (פולין) נמצאת במזרח אירופה.
ה. נסענו למזרח אירופה, (בעיקר לפולין).
7. א. הדיון (בפתרון הסכסוך) נמשך שעות רבות.
ב. המשתתפים דנו (בפתרון הסכסוך).
ג. (עקב פתרון הסכסוך) לא התבטל הדיון.
ד. (על אף פתרון הסכסוך) הם לא יצאו להפסקה.
ה. (ללא פתרון הסכסוך) העובדים ישבתו.
8. א. הילדים שחו (בכינרת).
ב. נושא (הכינרת) מצוי במחלוקת בין ישראל לסוריה.
ג. (הכינרת) מושכת אליה רבבות נופשים.
ד. אני נוסעת אל המקום האהוב עליי (הכינרת).
ה. כמות המים (בכינרת) פחתה בשנים האחרונות.
ו. (על הכינרת) מפליגות ספינות נופשים.
ז. (על הכינרת) נכתבו שירים רבים.
ב. כתבו את הנטיות הנכונות של מילות היחס או את מילת היחס הנכונה בהתאם למשפט.
1. רותי ודוד, נבוא -- כדי לצפות במשחק הכדורסל. (אל)
2. השחקנים הצטיינו במשחק. הקהל הפגין -- יחס של כבוד. (כלפי)
3. האוהדים במגרש הכינו שלטי עידוד -- האליפות. (למען, אצל, לקראת)
*192*
רוצים לראות את כדור הארץ נשקף מחלון החדר, לשהות כמה דקות בחלל החיצון או לצאת לטיסה בספינת חלל שמקיפה את כדור הארץ? אל תמהרו לארוז את המזוודות. יעברו עוד שנים רבות עד שטיול בחללית יהיה זמין כמו נסיעה ברכבת. בדרך כלל כשמדברים על תיירות, מתכוונים, מן הסתם, לביקור בנחל שוקק בצפון הארץ, למסע הרפתקני במדבר או לטיסה אל מדינה זרה. המשותף לכל אתרי התיירות האלה הוא העובדה שהם נמצאים בכדור הארץ, במקום שאפשר להגיע אליו במכונית, ברכבת, בספינה, במטוס או באופניים. אבל מה דעתכם על טיול בחללית, בטיסה שתקיף את כדור הארץ או את הירח או אפילו תנחת במאדים? נשמע מלהיב ומרגש? זה אכן כך.
בלי ספק, העתיד הזה כמעט כאן. מקצתו לפחות. כידוע, כבר אפשר להזמין מקום בטיסה פרטית לסיור בחלל כדי להתבונן במשך כמה דקות בכדור הארץ מבחוץ או לשהות כמה ימים בתחנת החלל הבין-לאומית ולנוע במסלול סביב כדור הארץ. לפי הפרסומים של חברת "ספייס אדוונצ'ר", מאז החלו לתור את החלל תיור פרטי, כבר יצאו לדרך שבעה תיירי חלל וחזרו בשלום. תייר החלל הראשון היה מיליארדר אמריקאי בשם דניס טיטו, שיצא לטיסת חלל ב-2001. הוא שילם עשרים מיליון דולר כדי לשהות עשרה ימים בסיפונה של תחנת החלל הבין-לאומית. כחמש שנים לאחר מכן, בספטמבר 2006, יצאה תיירת החלל הראשונה אנושה אנסרי, אמריקאית ממוצא איראני, שבילתה בחלל 11 ימים.
מהנדסי האווירונאוטיקה והתעופה עובדים על פיתוח כלי טיס מתקדמים ומיוחדים, שיותאמו להטסת "תיירי חלל". את הטיסה יבצע כלי טיס מיוחד, שיהיה בו מקום עד לשישה אנשים (ובכלל זה צוות הטיסה). לטענת חוקרי נאס"א (נאס"א - סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תכנית החלל האמריקאית ועל חקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית), כמה מהטיסות לחלל נמצאות בשלבי ניסוי מתקדמים, ובתוך כמה שנים יוכלו אנשים נוספים לטוס לחלל, אם יהיה להם, כמובן, די כסף לכרטיס. מחירן של טיסות אלו יקר מאוד, למרות זאת יש רשימת המתנה של כמה מאות אנשים עשירים שמוכנים לשלם הרבה כסף כדי לטוס בחללית ולהתבונן מרחוק למשך כמה דקות בכדור הארץ. כמה חברות מציעות טיסות לחלל. אחת מהן היא חברת וירג'ין גלקטיק. אולם, למרבה הצער, בסוף אוקטובר 2014 התרסק מטוס החלל של וירג'ין גלקטיק. אחד הטייסים נהרג, והאחר נפצע וצנח במדבר מוהאבי שבדרום מערב ארצות הברית. סיבת ההתרסקות נחקרת עדיין, אך ברור לכולם שלמרות האסון, התכניות לפיתוח תיירות החלל נמשכות. לדברי ד"ר דגנית פייקובסקי, יועצת למועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, אנחנו נמצאים בתקופה מרגשת ומרתקת. אנחנו נמצאים כיום בעיצומו של גילוי מסעיר, גילוי מקרוב של החלל החיצון בעידן של פריצת גבולות ושל גילוי עולמות חדשים. תיירות החלל מנגישה את החלל לכולם ועושה אותו מוחשי וקרוב, ומעודדת צעירים לעסוק בתחומי המדע והטכנולוגיה. כאמור, תיירות החלל מתפתחת, ובמדינות שונות כבר נבנים נמלי חלל, ומהם יוכלו הטיסות הללו להמריא.
מעובד מתוך האתר young-galiieo.com 19 במרס 2015
מצאו את כל ההסגרים המופיעים בטקסט, העתיקו אותם למחברתכם. ציינו את האפקט הרטורי של כל אחד מהם בהקשר לטקסט זה.
- לו הציעו לכם להצטרף לטיסה לחלל, האם הייתם מצטרפים?
העלו בכתב את התגובות השונות של חברי הקבוצה. נסו לשבץ בכתיבתכם הסגרים מסוגים שונים.
*193*
לפניכם טקסט קצר, ובו שגיאות בתחום התחביר. קראו אותו, וענו על הסעיפים שאחריו.
לקראת חגי תשרי, (הבאים עלינו לטובה), הגיעה למדפים של רשתות השיווק כלי אוכל חד-פעמיים, העשויים קנה סוכר טבעי. כלים אלה מתכלים במלואם, ובכך חוזרים אל הטבע, (לטענת החברה המשווקת את הכלים). הכלים אינם מכילים כלור, דיו ותוספי צבע, והם מתאימים לשימוש גם במיקרוגל. בחנויות המתמחים בכלים חד-פעמיים יש כבר זמן רב כלי אוכל מתכלים, אך זו הפעם הראשונה שהם יימכרו גם במרכולים. (על פי הנתונים), בישראל צורכים מעל שני מיליארד כלים חד-פעמיים בשנה, כמות ענקית המזהמת את הסביבה ונוספת להררי האשפה הקיימים. הכלים המתכלים יוכלו, (אולי). להפחית מעט את העומס.
1. בטקסט קיימים שני משפטים שאינם תקינים מבחינה תחבירית. אתרו אותם, תקנו אותם והסבירו מדוע משפטים אלו אינם תקינים. השתמשו במושגים תחביריים.
2. מהו התפקיד התחבירי המשותף לחלקים המודגשים בסוגריים?
3. כתבו את תרומתו הרטורית של כל אחד מארבעת החלקים המודגשים בסוגריים.
4. לפניכם שני משפטים (1) ו-(2). איזה מהם מכיל אותו חלק תחבירי שציינתם בשאלה 2?
(1) נטרול הגוף מכל מגע עם חיידקים פוגע, (למעשה), בבריאותנו.
(2) מומלץ להכניס לילקוטם של התלמידים פרי בכל ימות השנה, (במיוחד בימים ארוכים של לימודים).
*193*
בפעולת המרה אנו נדרשים לשנות את מבנהו של משפט נתון או להמיר את תפקידן התחבירי של מילים במשפט.
המרת שני משפטים למשפט אחד המכיל תמורה
בדרך כלל אחד המשפטים הוא משפט שמני המכיל אוגד (הוא, היה). יש להשמיט מילה זו, והנשוא של המשפט השמני הופך לתמורה במשפט השני (אין להוסיף "ש" לפני התמורה).
יש להפריד את התמורה בפסיקים אם היא מכילה יותר ממילה אחת.
("המשפט השמני" יילמד בהרחבה בהמשך)
משפט א: יצחק נבון כתב את "בוסתן ספרדי".
משפט ב: יצחק נבון היה נשיא מדינת ישראל.
ההמרה: יצחק נבון, נשיא מדינת ישראל (לשעבר), כתב את "בוסתן ספרדי".
משפט א: דוד בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון בישראל.
משפט ב: דוד בן גוריון התגורר בשנות חייו האחרונות בקיבוץ שדה בוקר שבנגב.
ההמרה: דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון בישראל, התגורר בשנות חייו האחרונות בקיבוץ שדה בוקר שבנגב.
*194*
המירו במחברתכם כל שני משפטים למשפט אחד המכיל תמורה.
תמורה (המכילה יותר ממילה אחת) תופרד בפסיקים.
תמורה שהיא שם של ספר, של סרט, של הצגה וכו' תופרד במירכאות, ולא יבואו פסיקים.
לא יבואו מירכאות בשם פרטי של אדם.
1. א. "פשוש" הוא עיתון לילדים של החברה להגנת הטבע.
ב. "פשוש" יוצא לאור כל שבועיים.
2. א. הר מירון הוא הגבוה בהרי הגליל.
ב. הר מירון צופה על הגליל התחתון והעליון.
3. א. במבחן זה הצליחו כל תלמידי הכיתה
ב. המבחן הוא מבחן בלשון ובהבנה
4. א. אבותינו עסקו בגידול צאן.
ב. אבותינו היו אברהם, יצחק ויעקב.
5. א. אני קורא כל יום עיתון יומי.
ב. אחד העיתונים היומיים במדינה הוא "מעריב".
6. א. בחג השבועות ניתנה התורה לעם ישראל.
ב. חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה.
המרת שני משפטים למשפט פשוט בעל הסגר
משפט א: הבחירות בארה"ב לא ישנו את היחס לישראל.
משפט ב: כך טוען הפרשן.
ההמרה: לטענת הפרשן, הבחירות בארה"ב לא ישנו את היחס לישראל.
משפט א: התלמידים יספיקו את החומר לבחינה.
משפט ב: כך מעריך המורה.
ההמרה: להערכת המורה, התלמידים יספיקו את החומר לבחינה.
צרפו כל צמד משפטים למשפט אחד המכיל הסגר
1. א. ממצאים אלה שייכים לתקופה הורדוס.
ב. כך חושב הארכאולוג.
2. א. בחופשת הקיץ תוכל לבקר בביתנו.
ב. כך נראה לנו.
3. א. המסיבה תתקיים על פי כל התכנונים.
ב. אנו שמחים על כך.
4. א. הסכם השלום ייחתם בתקופה הקרובה.
ב. כך מעריך הפרשן.
5. א. חברתנו החולה לא תוכל להשתתף בתחרות.
ב. כולנו מצטערים על כך.
6. א. הפגישה עם המנהל תתקיים במועדה.
ב. אני יודע זאת.
*195*
יש להפוך את הפועל המופיע באחד המשפטים לשם פעולה או להשמיט אותו. יש להוסיף מילית המתאימה לתיאור המבוקש.
לפניכם דוגמאות להוראות:
דוגמה א:
משפט א: ירדו ממטרים עזים.
משפט ב: הנהרות עלו על גדותיהם.
ההוראה: המירו את שני המשפטים הנתונים למשפט אחד המכיל תיאור זמן:
ההמרה: לאחד ירידת ממטרים עזים עלו הנהרות על גדותיהם. (ירדו - פועל, ירידה - שם פעולה)
לאחר הממטרים העזים עלו הנהרות על גדותיהם. (השמטת הפועל)
ההוראה: המירו את שני המשפטים הנתונים לעיל למשפט אחד המכיל תיאור סיבה:
ההמרה: עקב / בשל / בגלל / בעקבות ירידת ממטרים עזים עלו הנהרות על גדותיהם.
בעקבות הממטרים העזים עלו הנהרות על גדותיהם.
דוגמה ב:
משפט א: ירדו ממטרים עזים.
משפט ב: הכבישים לא הוצפו.
ההוראה: המירו את שני המשפטים הנתונים למשפט אחד המכיל תיאור ויתור:
ההמרה: למרות / על אף ירידת ממטרים עזים הכבישים לא הוצפו.
למרות הממטרים העזים הכבישים לא הוצפו.
דוגמה ג:
משפט א: התלמידים נפגשו.
משפט ב: הם יתכננו את מסיבת הסיום.
ההודאה: המירו את שני המשפטים הנתונים למשפט אחד המכיל תיאור תכלית:
ההמרה: התלמידים נפגשו לתכנון מסיבת הסיום. (יתכננו - פועל, תכנון- שם פעולה)
*196*
לפניכם זוגות של משפטים. המירו כל שני משפטים למשפט פשוט אחד בעל תיאור המצוין בסוגריים.
זכרו! במשפט פשוט יש רק נשוא אחד.
1. א. קיים מחסור בלבבות להשתלה.
ב. חולי לב רבים עלולים למות. (סיבה)
2. א. הדבורים משקיעות מאמצים באיסוף מים.
ב. המטרה היא צינון הכוורת. (תכלית)
3. א. שרר חום כבד.
ב. הבדואים המשיכו ללבוש בגדים כהים. (ויתור)
4. א. קיבלתי את ההודעה.
ב. מיד יצאתי לדרך. (זמן)
5. א. העובדים התיזו מים קרים על עשרות החיות בגן.
ב. הם ציננו את גופן מהחום הלוהט. (תכלית)
6. א. חיפשתי בלבי תשובה לשאלה.
ב. הדבר היה לשווא. (אופן)
7. א. המכונית נעה על הכביש.
ב. היא נראתה כשיכור מתנדנד. (אופן)
8. א. הנער נפגש עם חברתו.
ב. הוא היה מסוחרר מאושר. (מצב)
9. א. השלט אסר על כניסה לאזור.
ב. המטיילים חדרו לשטח פרטי. (ויתור)
10. א. התלמידה קיבלה אות הצטיינות.
ב. היא הייתה זקופת קומה. (מצב)
11. א. יהיו הפגנות רבות.
ב. המשטרה תיעזר באלפי שוטרים. (תנאי)
12. א. זהו ביתו של ראש הממשלה.
ב. כאן התקיימה הפגנה בנושא איכות הסביבה. (מקום)
13. א. למוזמנים אין תלבושת מתאימה.
ב. הם לא ייכנסו לאירוע. (תנאי)
14. א. החיילים סיירו ליד גדר הגבול.
ב. החיילים היו דרוכים. (1. אופן, 2. מצב)
המרת שם פעולה לפועל נטוי (מפורש)
המשפט: לאחרונה חל שינוי במערכת החינוך. .
ההמרה: לאחרונה השתנתה מערכת החינוך.
המשפט: ההורים מביעים דאגה מהתנהגות ילדיהם.
ההמרה: ההורים מודאגים מהתנהגות ילדיהם.
המרת פועל נטוי (מפורש) לשם פעולה
כאשר הפועל הופך לשם פעולה, בדרך כלל הופך המשפט הפועלי למשפט שמני.
במקרה זה יש להוסיף אוגד (הוא, היא, היה, הייתה).
המשפט: המנהל הציג את תכניתו לשיפור מבנה הכיתות.
ההמרה: הצגת תכניתו של המנהל הייתה בנושא שיפור מבנה הכיתות,
*197*
כדי לפרק משפט פשוט לשני משפטים פשוטים אפשר לנקוט אחת מן הדרכים שלפניכם:
- הפיכת שם פעולה לפועל והוספת נושא מתאים
המשפט: חברי הקבוצה נפגשו לקישוט האולם. (שם פעולה)
ההמרה: משפט א: חברי הקבוצה נפגשו.
משפט ב: הם יקשטו את האולם. (פועל פלוס הוספת נושא)
המשפט: בעקבות השינוי בהרגלי הלימוד שלו התקדם הנער בלימודיו. (שם פעולה)
ההמרה: משפט א: הנער שינה את הרגלי הלימוד שלו. (פועל)
משפט ב: הוא התקדם בלימודיו. (הוספת נושא)
- הוספת פועל ונושא המתאים לו
המשפט: לאחר צלצול הפעמון נכנסו התלמידים לאולם הספורט.
ההמרה: משפט א: צלצול הפעמון נשמע. (הוספת פועל ונושא)
משפט ב: התלמידים נכנסו לאולם הספורט.
- הפיכת שם תואר שהוא לוואי לנשוא שמני (בדרך כלל על ידי השמטת ה"א הידיעה) והוספת נושא
המשפט: השחקן הידוע משתתף בהצגה החדשה. (שם תואר - לוואי)
ההמרה: משפט א: השחקן ידוע. (נשוא)
משפט ב: הוא משתתף בהצגה החדשה. (הוספת נושא)
- הפיכת שם תואר שהוא לוואי לפועל (בדרך כלל על ידי השמטת ה"א הידיעה) והוספת נושא
המשפט: הקו המשובש הפריע לשמוע את השיחה. (שם תואר - לוואי)
ההמרה: משפט א: הקו היה משובש. (נשוא)
משפט ב: הוא הפריע לשמוע את השיחה. (הוספת נושא)
במחברתכם פרקו כל אחד מן המשפטים שלפניכם לשני משפטים פשוטים.
הקפידו על סדר הגיוני של הצגת הדברים.
1. במשכן לאמנות בעין חרוד מציגים את יצירותיו של הצייר ליאו רוט, חבר קיבוץ אפיקים.
2. על אף חשיבותו הרבה של הנפט הפחם משמש עדיין מקור האנרגיה הנפוץ ביותר בעולם.
3. בגלל קיום דיונים רשמיים על גורל המפעל התעוררו חילוקי דעות קשים בין ההנהלה לבין העובדים.
4. בעוד חודש יתחילו הבנקים להציע לציבור תכניות חיסכון חדשות בזכות תקנות חדשות של ועדת הכספים של הכנסת.
5. חוקרים פיתחו שיטה לא פולשנית לאבחון שינויים במוח כתוצאה ממחלת האלצהיימר.
6. חיידקי היוגורט מסוגלים לעודד את המערכת החיסונית של הגוף באמצעות הפרשה מוגברת של חומרי בקרה.
*198*
פרקו במחברתכם כל אחד מן המשפטים שלפניכם לשלושה משפטים פשוטים. הקפידו על סדר הגיוני של הצגת הדברים.
1. מחקר יפני על נפגעי התקפת הגז ברכבת התחתית של טוקיו לפני שנים אחדות העלה ממצאים מדהימים בדבר רגישותם של אנשים לחומרי לחימה כימיים.
2. ביומנה תיארה אנה פרנק בצורה נוגעת ללב את האווירה המדכאת במחבוא באמסטרדם בזמן מלחמת העולם השנייה.
3. שמורת החולה שבצפון נסגרה למבקרים עקב נפילת ענפים גדולים מעצי האיקליפטוס בשמורה.
בצעו במחברתכם את המשימות שלפניכם לפי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
1. לפניכם משפט: בחופשת הקיץ התקיימה במוזאון ארץ ישראל (בתל אביב) תערוכת פסלים מחול של אגדות הילדים הקלסיות מכל הזמנים.
א. מהו התפקיד התחבירי של המילה המודגשת בסוגריים?
ב. העתיקו את המשפט למחברתכם, ותחמו בו כל אחד מן התיאורים.
ג. כתבו את המשפט מחדש כך שכל התיאורים יהיו בסוף המשפט. הקפידו על סדר מילים תקין.
ד. פרקו את המשפט הנתון לשלושה משפטים פשוטים.
2. לפניכם משפט: כעשרת אלפים איש אושפזו השנה בבתי חולים בארץ עקב זיהומי מעיים חמורים (כתוצאה מאכילת) מזון נגוע (בחיידקים).
א. ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המודגשות בסוגריים.
ב. העתיקו את המשפט למחברתכם, ותחמו בו כל אחד מן התיאורים.
ג. פרקו את המשפט הנתון לשלושה משפטים פשוטים.
המירו במחברתכם את קבוצות המשפטים שלפניכם לפי ההוראות.
שימו לב: אין להשמיט מידע (אפשר להשמיט מילים שאינן חיוניות).
1. 1. רעש העיד הטריד את הסופר.
2. הוא עבר לגור בכפר.
3. שם הוא יכתוב ברגיעה.
א. המירו את משפטים 1 פלוס 2 למשפט פשוט בעל תיאור סיבה.
ב. המירו את משפטים 2 פלוס 3 למשפט פשוט בעל תיאור תכלית.
ג. המירו את משפטים 2 פלוס 3 למשפט פשוט בעל תיאור תכלית ובעל תיאור מצב.
ד. המירו את משפטים 1 פלוס 2 פלוס 3 למשפט פשוט בעל תיאור סיבה ובעל תיאור תכלית.
*199*
2. 1. מתחילת החודש הבא יעברו כל העובדים במשק לשבוע עבודה מקוצר.
2. הדבר יגדיל את מספר שעות הפנאי של הישראלים.
3. כך החליטה הממשלה.
א. המירו את משפטים 1 פלוס 2 למשפט פשוט בעל תיאור סיבה.
ב. המירו את משפטים 1 פלוס 2 למשפט פשוט בעל תיאור זמן.
ג. המירו את משפטים 1 פלוס 3 למשפט פשוט בעל הסגר.
ד. המירו את המשפט שקיבלתם בסעיף "א" או בסעיף "ב" למשפט סביל.
3. 1. במהלך ייצור גבינות צהובות התגלו חיידקים בריכוז גבוה מהמותר.
2. לפני חודשיים נמכרו הגבינות לבתי מאפה.
3. לא יידעו את הציבור בנושא זה.
4. הגבינות עברו תהליך להשמדת חיידקים.
5. כך טוענת החברה.
א. המירו את משפטים 1 פלוס 2 למשפט פשוט בעל תיאור ויתור.
ב. המירו את משפטים 2 פלוס 3 למשפט פשוט בעל תיאור אופן או תיאור תנאי.
ג. הוסיפו נושא מפורש למשפט 3.
ד. המירו את משפטים 4 פלוס 5 למשפט פשוט בעל הסגר.
ה. המירו את משפט 2 למשפט בעל מבנה פעיל.
4. 1. תושב יפן שלח וירוס.
2. הווירוס נשלח לאלפי טלפונים סלולריים.
3. הטלפונים הסלולריים הם של חברת התקשורת "דוקומו".
4. מרכזיות הטלפון ביפן קרסו.
5. דבר כזה קרה לראשונה.
א. המירו את משפטים 1 פלוס 2 למשפט פשוט בעל תיאור מקום.
ב. המירו את משפטים 2 פלוס 4 למשפט פשוט בעל תיאור סיבה.
ג. המירו את משפטים 2 פלוס 3 למשפט פשוט בעל לוואי.
ד. המירו את משפטים 4 פלוס 5 למשפט פשוט בעל תיאור זמן או תיאור אופן.
*200*
*200*
משפט שמני הוא משפט שהנשוא שלו אינו פועל נטוי.
- במשפט שמני הנשוא יכול להיות כל אחד מסוגי השמות: שם עצם, שם תואר, שם מספר, פועל בבינוני, תואר הפועל, שם הפועל, צירוף יחס, כינוי שייכות בנטייה והמילים "יש / אין".
אני (נושא) תלמיד (נשוא, שם עצם).
הספר (נושא) מעניין (נשוא, שם תואר)
המחברות (נושא) שלי (נשוא, כינוי שייכות בנטייה)
*200*
במשפט שמני יכול להופיע אוגד (אוגד - מהשורש אג"ד, שמשמעותו לחבר, לקשר).
אוגד הוא מילה המקשרת בין הנושא לבין הנשוא במשפט שמני.
האוגד מתאים במין ובמספר לנושא המשפט.
קיימים ארבעה סוגי אוגדים עיקריים:
כל אחת מהמילים שלפניכם המשמשות כאוגדים, יכולה לשמש בתפקיד תחבירי נוסף.
- כינוי גוף שלישי (הוא, היא, הם, הן) - יכול לתפקד הן כנושא והן כאוגד.
נושא - כשכינוי הגוף עונה על השאלה: מי פלוס הנשוא.
היא (נושא) אוכלת (נשוא)
הם (נושא) נחמדים (נשוא)
אוגד - כשיש במשפט נושא, כינוי הגוף יתפקד כאוגד.
הבחורה (נושא) היא (אוגד) חברתי (נשוא).
הפועל "היה" (בעצמו ובנטיותיו) - יכול לתפקד הן כנשוא והן כאוגד.
נשוא - כאשר משמעותו של הפועל "היה" היא קיום או הימצאות. הוא יתפקד כנשוא אם אפשר להחליף את הפועל "היה" במילים:
יש, קיים, נמצא או התקיים. (המשפט הוא משפט פועלי)
הילד (נושא) היה (נשוא) בחדר.
המסיבה (נושא) הייתה (נשוא) אתמול.
אוגד - הפועל "היה" מציין את זמנו של המשפט.
הוא יתפקד כאוגד כאשר אי אפשר להחליפו במילים: יש, קיים, נמצא או התקיים. (המשפט הוא משפט שמני)
המסיבה (נושא) הייתה (התקיימה, נשוא) אתמול.
המסיבה (נושא) הייתה (אוגד,) מוצלחת (נשוא).
*201*
הפעלים "הפך (ל)" "נעשה (ל)" (בעצמם ובנטיותיהם) - יכולים לתפקד הן כנשוא והן כאוגד.
נשוא - כאשר פעלים אלה מציינים פעולה ממשית.
הילד (נושא) הפך (נשוא, פועל) את הדף בספר.
אוגד - כאשר פעלים אלה מציינים תהליך או שינוי מצבו של הנושא.
הנער (נושא) הפך (אוגד, שינוי מצב) (ל)בחור (נשוא)
המילה "אין" (בעצמה ובנטיותיה) - יכולה לתפקד הן כנשוא והן כאוגד.
נשוא - כאשר אפשר להחליף את המילה "אין" במילה "יש".
אין / יש (נשוא) לו חברים (נושא, מה אין לו?).
אוגד - כאשר אי אפשר להחליף את "אין" ב"יש",
אבל אפשר להחליפה במילה "לא".( ההמרה למילה "לא" יוצרת משפט שגוי בעברית, אך לצורך הבדיקה אפשר להשתמש בה.)
(המשפט הוא משפט שמני)
הבחור (נושא) אינו (אוגד, לא) עייף (נשוא).
השימוש במילות השלילה
המילה "אין" ונטיותיה שוללות נשוא שהוא שם, שם תואר או פועל בבינוני. המילה "לא" שוללת נשוא פועלי בעבר ובעתיד.
המילה "אל" מצטרפת לפועל בעתיד כדי ליצור שלילה במתן פקודה.
אין
הוא אינו טייס. (שם)
הדבר אינו מעניין. (שם תואר)
הוא אינו הולך לביתו. (פועל בבינוני)
לא/אל
הוא לא דיבר. (פועל בעבר)
הוא לא ידבר. (פועל בעתיד)
אל תדבר! (מתן פקודה)
תקינות לשונית
כאמור, המילה "אין" שוללת פועל בהווה / בבינוני, ואין להשתמש בכתיבה במילה "לא" לשלילת פועל בהווה.
משפט שגוי: אני לא יכול לעשות זאת.
אני לא מסוגל ללכת,
משפט תקין: איני / אינני יכול לעשות זאת.
איני / אינני מסוגל ללכת.
*202*
*202*
למילה "אין" יש שלוש משמעויות, ובעקבות זאת משתנות דרכי הניתוח:
- מציינת שלילה (של הנשוא).
הוא אינו (אוגד) ילד
הוא אינו (אוגד) נחמד. (הוא לא ילד, לא נחמד)
- מציינת שלילת קיום - אינו קיים, אינו נמצא.
אין (נשוא) כאן לחם. (יש כאן לחם)
אין (נשוא) לי כוח. (יש לי כוח)
- משמשת תחליף למילה "אסור".
אין (נשוא) ללכת.
אין (נשוא) לפחד.
(אסור ללכת, אסור לפחד)
*202*
המילה "יש" היא תמיד הנשוא במשפט. למילה "יש" שתי משמעויות:
- דבר קיים, נוכח במציאות, מצוי בעולם
לילדי יש (נשוא) שפה עשירה.
ראוי, צריך (צריכים לעשות, חייבים לעשות)
יש (נשוא) לאפשר לנערה לפעול על פי אמונתה. (ראוי לאפשר)
השימוש במבנה של משפט שלילה
השימוש במשפט שלילה עשוי ליצור בטקסט טיעון מבנה של ניגוד בין טענת הנגד לבין ההפרכה באופן סמוי.
דוגמה:
אמצעי התקשורת האלקטרוניים אינם עיתונות במובנה הרגיל, אלא כלי בידור שאמור להתחשב גם ברצון הצופים.
(מתוך המאמר "הדברים מזעזעים וקשים לצפייה", עמוד 31 פסקה (ד))
הסבר לשימוש במבנה זה:
משפט זה מציג את טענתם של אמצעי התקשורת. המשפט בנוי במבנה של שלילה כדי להדגיש את חלקו השני של המשפט: אמצעי התקשורת האלקטרוניים הם כלי בידורי (ולא עיתונות במובנה הרגיל). שימוש במבנה של משפט שלילה בטקסט טיעון יוצר מבנה של ניגוד בין טענת הנגד (במקרה שלפנינו - טענת אמצעי התקשורת) להפרכה (דעת כותב המאמר) באופן סמוי.
כיצד מנתחים משפט שמני? (נושא, נשוא ואוגד)
1. ראשית עלינו לבדוק אם אין במשפט פועל נטוי. אם אכן כך, לפנינו משפט שמני.
2. מחפשים את יחידת הנושא ומסמנים אותה. מותחים קו תחת גרעין הנושא.
3. מחפשים את אחת המילים היכולות לשמש כאוגד, ובודקים אותה:
- אם המילה היא אוגד, יש לחפש את הנשוא שבמשפט.
- אם המילה היא נשוא, יש לסמן אותה.
הערה: כדי לוודא שמילה מסוימת היא אוגד, מנסים להחליפה באוגד אחר. דוגמה: השמים הפכו (ל)מעוננים.
הפכו - הם, היו, אינם, נעשו
*203*
רוב סוגי האוגדים יכולים להצטרף לנושא המשפט, כשהם מופיעים בגוף ראשון או שני.
גוף ראשון
הייתי (נושא פלוס אוגד) רעב (נשוא). - (אני) (נושא) הייתי (אוגד) רעב (נשוא).
לאחרונה הפכנו (נושא פלוס אוגד) בוגרים (נשוא) - לאחרונה (אנחנו) (נושא) הפכנו (אוגד) בוגרים (נשוא)
גוף שני
אינך (נושא פלוס אוגד) מבין (נשוא) אותי. - (אתה) (נושא) אינך (אוגד) מבין (נשוא) אותי.
הנכם (נושא פלוס אוגד) אורחינו (נשוא). - (אתם) (נושא) הנכם (אוגד) אורחינו (נשוא).
במשפטים שלפניכם הבחינו בין אוגד לבין נשוא.
א. נתחו את האוגד (אם קיים במשפט) ואת הנשוא.
ב. סמנו את יחידת הנושא ומתחו קו תחת גרעין הנושא.
דוגמה:
טביעת אצבעות היד (יחידת הנושא) היא (אוגד) אמצעי (נשוא) בדוק לזיהוי בעליה.
ג. ציינו את המשמעות של "אין" במשפטים 3, 4, 9, 15.
1. הפגישה בחוג לטבע הייתה מעניינת מאוד.
2. שנות השישים במדינתנו היו דרמתיות במיוחד.
3. השעה אינה מתאימה לביצוע המשימה.
4. מעשיך אינם מקובלים עלינו.
5. תקופת הצבא היא מפנה בחייו של כל אדם.
6. הקנה הוא צמח נפוץ על גדות נחלים.
7. השמים הכחולים נעשו אפורים עם רדת השמש.
8. הילדה הצעירה הייתה לנערה מתבגרת.
9. אין לנו עניין בדבר.
10. אינני יכול לשכוח את דבריו.
11. מדוע אינך עוזר לחבריך?
12. הספר הזה הפך לרב מכר.
13. חברי הפך את דפי הספר.
14. ההכנות למסיבה נעשו על ידי חברי הכיתה.
15. הספרים אינם במקומם.
16. העבודה נעשתה לפי כל הכללים.
17. היו זהירים בעת חציית הכביש!
18. נעשינו עצובים לאחר הפרידה.
*204*
*204*
שם עצם מיודע פלוס שם תואר שאינו מיודע - משפט
שם העצם המיודע הוא הנושא.
(ה)תלמידים (נושא, ש"ע מיודע) מוכשרים (נשוא, ש"ת אינו מיודע).
יפים (נשוא, ש"ת אינו מיודע) (ה)לילות בכנען (נושא, ש"ע מיודע).
- כאשר יש התאמה ביידוע בין שם העצם לבין שם התואר - אין משפט, אלא צירוף שמני.
(ה)תלמידים (ש"ע מיודע) (ה)מוכשרים (ש"ת מיודע)... - אינו משפט
תלמידים (ש"ע אינו מיודע) מוכשרים (ש"ת אינו מיודע)... - אינו משפט
- שם עצם מיודע או שם גוף (שגם הוא מיודע) פלוס שם עצם שאינו מיודע - משפט.
המילה המיודעת היא הנושא.
(ה)איש (נושא, ש"ע מיודע) מורה (נשוא, ש"ע אינו מיודע)
השם המיודע הוא תמיד נושא המשפט.
אנו (נושא, שם גוף מיודע) חברים (נשוא, ש"ע אינו מיודע) טובים.
חברים (נשוא) טובים (ש"ע אינו מיודע) אנו (נושא, שם גוף מיודע)
- כאשר שני שמות העצם מיודעים, הראשון מביניהם הוא הנושא.
אני (נושא, שם גוף מיודע) המורה (נשוא, ש"ע מיודע) - אני הוא המורה
הילד (נושא, ש"ע מיודע) אחי (נשוא, ש"ע מיודע) - הילד הוא אחי
- כינוי רומז יהיה נושא המשפט אם אחריו בא שם עצם.
זה (נושא, כינוי רומז מיודע) ספר (נשוא, ש"ע ) הלימוד שלנו.
זהו (נושא פלוס אוגד) ספרי (נשוא). - זה (נושא) הוא (אוגד) ספרי (נשוא).
- לפני נושא אין מילת יחס. לכן מילה המכילה צירוף יחס אינה נושא המשפט.
הבית (נושא) (ב)יער (נשוא) - ביער - אינו הנושא
(ל)חברתי (נשוא) שיער ארוך (יחידת הנושא) - לחברתי - אינו הנושא
(על) הגג (נשוא) עציצים רבים (יחידת הנושא). - על הגג - אינו הנושא
*205*
נתחו את יחידת הנושא ואת הנשוא במשפטים שלפניכם.
תזכורת: לפני נושא לא תבוא מילת יחס.
הקיפו במעגל את מילות היחס. המילים הבאות אחרי מילות היחס אינן נושא.
דוגמה: לרותי תיק חדש. - (ל)רותי (נושא מחוק) תיק חדש.
1. הילדים בחדר זה נחמדים.
2. בקבוצה זו אין ילדים עצלנים.
3. הבתים בשכונתנו נמוכים.
4. הבתים אינם נמוכים בשכונתנו.
5. לחברי הכנסת זכויות רבות.
6. זוהי כתובתי החדשה.
7. הספרים על מדף זה כבדים מאוד.
8. תלמיד מצטיין הוא תלמיד זה.
9. בבית ספרנו שלוש מעבדות מחשבים.
10. תלמידים חרוצים אנחנו.
שם הפועל כנושא (מבנה מודלי)
- כאשר מופיע פועל סביל בבינוני או מילה מודלית ואחריהם שם פועל, שם הפועל הוא נושא המשפט.
דוגמאות לפעלים סבילים: רצוי, חשוב, מותר, מומלץ
דוגמאות למילים מודליות: כדאי, נעים, אסור, ראוי, אפשר
מילים מודליות הן מילים המביעות את יחס הדובר לנאמר.
הבדיקה: הופכים את שם הפועל לשם פעולה ומחליפים בהצלבה את מקומם של שם הפועל ושל המילה המודלית או של הפועל הסביל.
חשוב (נשוא) ללמוד (נושא). - פועל סביל - הלימוד חשוב.
אסור (נשוא) לעשן (נושא). - מילה מודלית - העישון אסור.
- המשפטים בעלי המבנה המודלי הם משפטים שיש בהם מבע סתמי.
- כאשר לשם הפועל מתלווים משלימים, רואים במבנה זה משפט מורכב בעל פסוקית מצומצמת. (ראו עמוד 306)
*206*
- צירוף יחס בתפקיד הנשוא - משפט שמני שבו צירוף היחס הוא הנשוא, ושם הפועל הוא הנושא.
מילת היחס "על" פלוס כינוי גוף פלוס שם הפועל
עליך (נשוא - צירוף יחס) להקשיב (נושא - שם פועל).
ההקשבה (מוטלת) עליך.
(על (מילת יחס) הילד (ש"ע) (נשוא) להקשיב (נושא - שם פועל).
ההקשבה (מוטלת) על הילד.
שם הפועל כנשוא
- שם הפועל הוא נשוא במשפט כאשר הוא בא אחרי שם עצם ואוגד.
מטרתי (נושא - ש"ע) היא (אוגד - גוף שלישי) להצליח (נשוא - שם פועל).
- גם כאשר אין אוגד במשפט, שם הפועל הוא נשוא אם אין במשפט נשוא אחר. (לצורך בדיקה אפשר להציב אוגד בין הנושא לבין הנשוא)
מטרתי (נושא - ש"ע) להצליח (נשוא - שם פועל).
מטרתי היא להצליח.
*207*
1. ראשית עלינו לבדוק אם אין במשפט פועל נטוי. אם אכן כך, לפנינו משפט שמני.
2. מחפשים את יחידת הנושא ומסמנים את הגרעין ואת הלוואים הצמודים אליו.
3. מחפשים את אחת המילים היכולות לשמש כאוגד, ובודקים אותה:
- אם המילה היא אוגד, יש לחפש את הנשוא שבמשפט.
- אם המילה היא נשוא, יש לסמן אותה.
4. משלימי הנשוא
- אם הנשוא הוא שם, באים אחריו רק לוואים.
אם הנשוא הוא פועל בבינוני או שם תואר, באים אחריו משלימי פועל (מושאים ו/או תיאורים).
דוגמאות:
ישראל (נושא) היא (אוגד - גוף 3) (היצואן החשוב (לוואי) ביותר (לוואי) (של) אשכוליות (לוואי) באזור (לוואי) הים (לוואי) התיכון (לוואי) (נשוא)). (שם - אחריו רק לוואים)
(הספרות הישראלית (לוואי) (נושא)) אינה (אוגד) זוכה (נשוא) (להכרה הראויה (לוואי) לה (לוואי)) (מושא) (בעולם הרחב (לוואי)) (תיאור מקום).
פועל בבינוני - אחריו משלימי פועל
העתיקו את המשפטים למחברתכם, ונתחו את כל חלקי המשפט שלמדתם.
1. "עת מול" הוא עיתון לנושאים בתחום ההיסטוריה.
2. מפלגת הקונגרס האפריקאי היא המפלגה המנצחת בבחירות לפרלמנט בדרום אפריקה אתמול.
3. "מרבד הקסמים" הוא כינוי לעלייה ההמונית של יהודי תימן לארץ ישראל בשנת 1949.
4. התקשורת הישראלית אינה משאירה דבר ללא תגובה.
5. אחת המגמות הבולטות בתערוכה מלמדת על הנטייה הגוברת לשילוב בין סגנונות שונים.
6. הציבור אינו נמנע מלקטוף פרחים מוגנים.
7. הדגם הראשוני של שואב האבק משנת 1869 אינו דומה כלל למכשור המודרני של היום.
8. הווארד ספיר, מפכ"ל משטרת ניו יורק, אחראי להקטנה הדרמתית בממדי הפשע בעירו.
9. אישה זו אחראית לקבוצה גדולה של חוקרות בתחום מדעי המוח.
10. עמק החולה הוא חלק מהשבר הסורי אפריקאי.
11. תקופת הרנסנס הייתה תור הזהב של ההשכלה של יהודי איטליה.
*208*
כדי להמיר משפט שמני למשפט פועלי אפשר לנקוט אחת מן הדרכים שלפניכם:
- כאשר יש במשפט שם פעולה אפשר להפוך אותו לפועל נטוי ולהתאים לו את נושא המשפט. (לעתים יש צורך להוסיף נושא למשפט)
דוגמאות: המשפט השמני: מטרת הספר הזה היא (הצגת) עמדות שני הצדדים. (שם פעולה)
המרה למשפט פועלי: הספר הזה (מציג) את עמדות שני הצדדים. (פועל נטוי)
המשפט השמני: (החלטת) מועצת המנהלים הייתה להעלות את שכר העובדים. (שם פעולה)
המרה למשפט פועלי: מועצת המנהלים (החליטה) להעלות את שכר העובדים. (פועל נטוי)
- כאשר מופיעים במשפט תחליפי הפועל "יש / אין" אפשר להפוך אותם לפועל נטוי.
המשפט השמני: בספר זה (אין) חומר בנושא המבוקש.
המרה למשפט פועלי: בספר זה (לא מצאנו) חומר בנושא המבוקש. (פועל נטוי)
- כאשר מופיע במשפט שם תואר (כנשוא) אפשר להפוך אותו לפועל נטוי (בעבר או בעתיד).
המשפט השמני: הספר הזה (מעניין). (שם תואר)
המרה למשפט פועלי: הספר הזה (עניין) אותי. (פועל נטוי)
א. לפניכם משפטים שמניים. נסחו את המשפטים כמשפטים פועליים. תוכלו להשתמש בנשוא רגיל או בנשוא מורחב.
הערה: ייתכן שהניסוח החדש יגרור השמטה של חלקים מן המשפט המקורי או הוספת מילים הגיוניות.
ב. מהי המשמעות המשותפת למילה "אין" במשפטים 3 ו-8.
ג. כתבו את המספרים המופיעים במשפטים במילים, ונקדו אותם בניקוד חלקי המעיד על ההגייה הנכונה.
1. תחילת פריחתו של בן החצב הסתווני בחודש ספטמבר.
2. הנשק הביולוגי היה בשימוש כבר במאה ה-14 על ידי הטטרים.
3. במצב הנוכחי אין בציבור דאגה מפני הבאות.
4. 1 השמות הנוספים של חג השבועות הוא חג הביכורים על שם מנהג הבאת הביכורים לבית המקדש.
5. תנועת כדור הארץ סביב השמש היא במעגלים.
6. במשטרת ישראל קיים לאחרונה תגבור משמעותי של 38 סוכנים חשאיים במטרה להילחם בנגע הסמים.
7. המיומנויות הנדרשות בהטסת דאון גבוהות לאין ערוך מהמיומנויות הנדרשות בהטסת מטוס רגיל.
8. בישראל אין כמעט מודעות לצורך בשמירה על שוניות האלמוגים.
9. דרישת תלמידי י"ב הייתה לצאת לטיול שנתי בעקבות מבצע עובדה, המבצע לשחרור אילת.
*209*
- כאשר יש במשפט תמורה, אפשר להפוך את התמורה למשפט שמני.
המשפט: פרופ' דן שכטמן, חוקר בטכניון בתחום הכימיה, זכה בפרס נובל לכימיה על מחקרו בתחום הגבישים.
פירוק המשפט : (1) פרופ' דן שכטמן הוא חוקר בטכניון בתחום הכימיה.
(2) הוא זכה בפרס נובל לכימיה על מחקרו בתחום הגבישים.
- כאשר יש במשפט פרטים רבים, אפשר לפצל אותם על ידי בניית משפטים שמניים.
המשפט: בין שדה התעופה הקטן של ראש פינה לאתר ההנצחה "יד לשמונה" פורחות מאות סתווניות מסוג "סתוונית ירושלים".
פירוק המשפט: (1) ליד שדה התעופה הקטן של ראש פינה יש אתר הנצחה "יד לשמונה".
(2) בין שדה התעופה לאתר ההנצחה פורחות מאות סתווניות.
(3) הסתווניות הן מסוג "סתוונית ירושלים".
פרקו כל אחד מן המשפטים שלפניכם לשלושה משפטים פשוטים. הקפידו על סדר הגיוני של הצגת הדברים.
1. ביקור בעיר רמלה, אחת מהערים העתיקות ביותר בארץ, מאפשר מגוון רחב של אפשרויות טיול לכל בני המשפחה.
2. בבית שאן העתיקה נחשף מרכז מפואר של בתי מרחץ מהתקופה הרומית מהגדולים במזרח התיכון.
3. מפת מידבא, מפת פסיפס של ארץ ישראל ואזור הים התיכון מן המאה השישית, נתגלתה בין חורבותיה של כנסייה עתיקה בעיירה מידבא שבעבר הירדן המזרחי.
4. נאורה ציגלר, בוגרת החוג לעיצוב תעשייתי במכללת הדסה בירושלים, החליטה להתגייס לטובת אוכלוסיית העיוורים ולעצב עבורם סדרת כלי מטבח שימושיים.
5. כמאה ועשרים אלף יהודים מעירק הוטסו לארץ בשנת 1950 על ידי הסוכנות היהודית במבצע "עזרא ונחמיה".
6. באמצעות שורה ארוכה של מדידות במקומות שונים בעולם התגלה כוכב לכת ייחודי במרחק של כ-400 שנות אור מכדור הארץ.
7. חיפוש מסגרת לחיי שיתוף הוביל את אנשי העלייה השלישית להקמת צורת התיישבות חקלאית חדשה, מושב העובדים.
*210*
קראו בעמ' 38 תרגיל 1 "טיול לקטים" - "נקודות להרחבת הנושא".
1. העתיקו למחברתכם:
א. 3 משפטים שבהם המילים "אין" או "יש" הן נשוא.
ב. 2 משפטים שבהם המילה "אין" היא אוגד. (קראו בצורה תקנית את המספרים 3 ו-2 בהקשרם במשפטים שבסעיף זה)
2. נסחו כלל - מתי המילה "אין" (או "יש") יכולה להיות נשוא, ומתי היא אוגד.
3. במשפטים שבהם המילים "אין / יש" הן נשוא, כתבו את המשמעות שלהן. (לפחות 2 משמעויות)
התפקידים הרטוריים של המשפט השמני
בטקסטים תיאוריים ובטקסטים מוסרי מידע מדעי (למשל בערך אנציקלופדי) יש ריבוי של משפטים שמניים.
- משפטיים שמניים מעניקים לטקסט אופי קבוע, יציב, סטטי ותחושה של חוסר שינוי.
- משפטים שמניים יוצרים לעתים הדגשה והעצמת המסר.
- שימוש במשפטים פשוטים וקצרים יוצר ריתמוס קבוע בפסקה, מחדד את הנאמר ומדגיש את המסר.
לפניכם שלושה טקסטים קצרים ומשפט.
העתיקו למחברתכם את מספרם, וציינו מה תרומתם של המשפטים השמניים לטקסט.
1. "... אין זה שם ספרותי. אינני רואה עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם במשך שנתיים. אין הזמן שם כפי שהוא כאן על כדור הארץ... לתושבי פלנטה זו לא היו שמות, לא היו להם הורים, ולא היו להם ילדים.... הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר קצטניק (המספר שקעקעו באושוויץ על זרועו של כל עציר במחנה)... "
מתוך עדותו של הסופר יחיאל דינור (הידוע בכינויו ק' צטניק), "אני מאשים", מאגר עדויות ממשפט אייכמן.
2. דגל לאומי הוא אחד הסמלים המובהקים של כל מדינה. דגלה של מדינת ישראל הוא בד מלבני בצבע לבן, ועליו שני פסי תכלת כהים, ובמרכזו מגן דוד.
מגן דוד היה סמל יהודי במשך דורות רבים. על פי המסורת היהודית, סמל זה היה מצויר על מגני לוחמיו של דוד המלך... עם תחיית התנועה הציונית הפך המגן דוד לסמל העם היהודי.
"מאה מושגים שלי - דמוקרטיה"', 2005, קורן נשר שרעבי
3. המורה הזה הוא מורה טוב.
4. בונה - מכרסם גדול שוכן מים ממשפחת הבוניים שתפוצתו אירופה, אסיה וצפון אפריקה. יש שני מינים: הבונה האירופי והבונה הקנדי. פרוותו סמיכה ואינה חדירה למים, זנבו רחב ומשמש לשיוט, ושיניו החותכות גדולות ומיועדות לכרסום גזעי עצים. חי במושבות הבנויות על איים דמויי כיפה.
מתוך: "רב ערך - לקסיקון סטימצקי"
*211*
*211*
מבנה זה מעניק לטקסט ממד של נחרצות ושל הדגשה. דוגמאות: חובה ללמוד, עליו לשבת, מומלץ לקרוא
תפקידם הרטורי (פרגמטי) של משפטי "יש / אין" פלוס שם הפועל
במשפטי "יש / אין" מבצע הפעולה (הנושא הלוגי של המשפט) אינו מוזכר. קיימות סיבות אחדות לאי ציון מפורש של מבצע הפעולה:
1. מבצע הפעולה אינו ידוע.
2. מבצע הפעולה אינו חשוב.
3. מבצע הפעולה יכול להיות כל אחד.
4. יש כוונה להסתיר את מבצע הפעולה (לעתים מתוך מגמה להימנע מלקיחת אחריות).
מרבים להשתמש במבנה זה בעיקר בהוראות שונות: הוראות לבישול, הוראות הפעלה למכשירים שונים, הוראות להרכבת מכשירים וכן בפרסומות כדי לתת לקורא תחושה שהפרסומת עוסקת בעובדות.
א. בחרו פעילות אחת מבין השתיים:
(1) בן משפחה מבוגר רכש לאחרונה טלפון חכם.
כתבו עבורו דף הוראות כיצד להשתמש בטלפון (לחייג, להשתמש ברשת חברתית או לפתוח בה קבוצה).
(2) אתם מעוניינים לשחק במשחק אינטרנטי מול חבר, שאינו מכיר את כללי המשחק.
כתבו בעבורו את כללי המשחק, ושלחו לו אותם במייל כדי שתוכלו להתחיל לשחק.
ב. לאחר כתיבת דף ההוראות:
1. בדקו באילו רכיבים לשוניים השתמשתם, וכיצד רכיבים אלו תרמו למטרתו של הטקסט.
2. המירו חלק מן הטקסט ללשון ציווי או למבנה מודלי. כיצד השפיעה המרה זו על אופי הטקסט מבחינה רטורית?
3. את התהליך כולו תעדו בתיק עבודות (בתלקיט).
*212*
בטקסט הסברה רווחים מבנים מודליים ומשפטי "יש / אין".
קראו את הטקסט שלפניכם ובצעו את המשימות שאחריו.
הכינרת השוקעת ומפלס המים היורד, המראה של שפך הירקון שהפך לשלולית, וכל מומחי המים למיניהם, עוררו אותי לתגובה מידית. יש רגעים שבהם כאזרחית ממושמעת אני מבינה שאין צורך להמתין לגזרות שתפיל עלינו המדינה. מוטב לגזור את הגזרות בהתנדבות.
כיוון שאני נקיינית כפייתית, אחת שרוחצת במו ידיה כמה פעמים בשבוע את מכוניתה - החלטתי שמעתה אצלי בבית יש להקפיד על כמה חוקים: מהשבוע יש לחסוך. אין למלא את הדלי עד גדותיו ואחר כך לשפוך לפחות את מחציתו, מהשבוע יש למלא רק שליש קמצני של הדלי. זה מספיק לי. גינת הגג שלי מושקית פעמיים ביום על ידי טפטפות. מעכשיו יש להשקות פעם בשבוע את עצי הזית ואת הפרחים בצינור השקיה. מעכשיו צריך להתחייב להשקות אותם רק פעם בעשרה ימים, ביעילות ובלי זרנוקים מיותרים.
ילדים קטנים כבר אין לי, אבל לנכדיי, כשיבואו לבקר, אודיע כי חובה עליהם להתרחץ באמבטיה משותפת. גם אני עצמי, שאמבטיה מלאה של קצף היא הפסיכיאטר שלי פעמיים ביום, מודיעה: אני מתרחצת היום באמבטיה של שליש המכסה.
אני מאמינה גדולה באלוהי הדברים הקטנים. כל אחד מאתנו צריך לחסוך היום במטבח שלו, בגינה שלו, באמבטיה שלו - לחסוך והרבה. וחוץ מזה, אני מרחמת על ראש הממשלה. איך אומרת אימא שלי? צרות באות בצרורות.
לא די לו בענייני קואליציות, סחיטות פוליטיות ואלימות - גם אלי הטבע בוגדים בו. החברים שלו לקואליציה משגעים אותו, ועכשיו בא גם הטבע ומאותת לו שאו-טו-טו גם הברזים בבית עומדים להתייבש.
אם כן, חברים, עלינו להתגייס, אולי המלחמה המשותפת במצוקת המים תוריד את רף האלימות והשנאה במדינה.
מעובד מתוך "לאישה", ברוריה אבידן-בריר, 17 ביולי 2000
1. זהו בטקסט את המבנים המודליים, והעתיקו אותם למחברתכם.
2. א. במה מבנים אלה עוזרים לכותבת להשיג את מטרתה?
ב. מהו האפקט הרטורי של החזרה על מבנים אלה?
ג. נסחו במילים שלכם את מטרתה של הכותבת בכתיבת טקסט זה.
3. בטקסט מופיעות המילים "יש" ו"אין במשמעויות שונות.
ציינו כל אחת מן המשמעויות ותנו דוגמה אחת לכל משמעות. (סה"כ 4 משמעויות)
4. זהו בטקסט מילת פנייה וציינו את תרומתה הרטורית לטקסט.
*213*
לפניכם מוצגים 6 רמזים שונים הקשורים למלחמות ישראל. כל רמז מייצג מלחמה אחרת.
1. היעזרו במקורות מידע שונים וגלו לאיזו מלחמה קשור כל רמז.
2. כתבו את הסיפור המסתתר מאחורי כל רמז. על כל אחת מן המלחמות כתבו פסקה קצרה.
3. דונו בכיתה - איזה סוג משפט שולט בטקסטים שכתבתם - פועלי או שמני, והאם סוג זה אכן תורם לטקסט?
הצעה: ערכו תחרות בין תלמידי הכיתה מי הוא הראשון שיצליח לזהות את כל שש המלחמות ולהסביר את הרמז.
בוקר אחד התעוררה אמו של צבי לאחר שחלמה חלום רע. "חלמתי שכמה אנשים מגיעים לשכונה שלנו. הם שואלים את השכנים איפה גרה משפחת פלדמן. הם דופקים על דלתנו. אני קמה מהמיטה ופותחת את הדלת. אני שואלת אם צבי נהרג. לא, הוא נעדר". כמה ימים אחר כך התעוררו בני משפחת פלדמן מדפיקות בדלת. פנינה פתחה את הדלת וראתה כמה אנשים עומדים בכניסה - צבי פלדמן נעדר.
(בספר תמונה)
(בספר תמונה של חפץ))
(בספר תמונה של אות מלחמה)
(בספר תמונה של סמל עיר)
חורף 73
מילים: שמואל הספרי
אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש
חלמתם אותנו לראשונה שם שחר, בתום הקרבות
הייתם גברים עייפים שהודו למזלם הטוב
הייתן נשים צעירות מודאגות ורשתן כל כך לאהוב
וכשהריתם אותנו באהבה בחורף שבעים ושלוש
רציתם למלא בגופכם את מה שחיסרה המלחמה...
*214*
*214*
משפט ייחוד הוא משפט, שאחד מחלקיו התחביריים הוצא מתוך המשפט והועבר לראש המשפט לצורך הדגשה. החלק שהועבר לראש המשפט, נקרא חלק ייחוד.
תפקידו התחבירי של חלק הייחוד זהה לתפקיד המקורי של המילה במשפט המקורי. בתוך המשפט עצמו מופיע כינוי מוסב המתייחס לחלק הייחוד.
סדר הפעולות ביצירת משפט ייחוד:
1. הסדר הרגיל (משפט פשוט)
2. העברת משלים לראש המשפט
3. כינוי מוסב במקום המשלים התוצאה - משפט ייחוד
דוגמאות:
א. 1. המשפט הפשוט - שערה של ליהי ארוך.
2. העברת משלים לראש המשפט -
3. כינוי מוסב - שערה
משפט ייחוד - ליהי (חלק ייחוד - לוואי) שערה (נושא (פלוס לוואי) - כינוי מוסב) ארוך (נשוא).
ב. המשפט הפשוט - קיבלתי את המתנות לפני שבוע.
משפט ייחוד - המתנות (חלק ייחוד - מושא) קיבלתי (נושא פלוס נשוא) אותן (מושא - כינוי מוסב) לפני שבוע (תיאור זמן).
- כמעט כל משפט אפשר להפוך למשפט ייחוד על ידי העברת אחת המילים מתוך המשפט אל ראשו והוספת כינוי מוסב בתוך המשפט עצמו.
- רצוי לא לייחד את נושא המשפט.
- כל משפט ייחוד אפשר להפוך למשפט פשוט על ידי החזרת חלק הייחוד למקומו המקורי במשפט.
דוגמאות:
ירושלים - הרים סביב לה. (משפט ייחוד)
הרים סביב לירושלים. (משפט פשוט)
תמונה זו, התבוננתי בה זמן רב. (משפט ייחוד)
התבוננתי בתמונה זו זמן רב. (משפט פשוט)
פיסוק משפט ייחוד
אחרי חלק ייחוד לא חייב לבוא סימן פיסוק, אבל אפשר לסמן אחריו קו מפריד או פסיק.
*215*
העתיקו למחברתכם את המשפטים שלפניכם, ונתחו את הנשוא לסוגיו ואת הנושא לסוגיו. במשפטים שיש בהם חלק ייחוד, סמנו את חלק הייחוד וציינו את תפקידו התחבירי.
1. ספר זה יש בו עניין רב לכל הציבור.
2. בג"ץ, בית הדין הגבוה לצדק, החלטותיו ניתנות לאחר שיקולים מעמיקים.
3. מגילת איכה אותה קוראים בתשעה באב בניגון נוגה.
4. ישראל אין בה כמעט מודעות לצורך בשמירה על שוניות האלמוגים.
5. חלוקת תעודות ההצטיינות לעובדי משרדי הממשלה נערכה בהשתתפות השרים השונים.
6. ההילולה במירון, מנהג העלייה לקבר רבי שמעון בר יוחאי, החלו לחגוג אותה, כנראה, רק באמצע המאה ה-16.
7. טקס חלוקת פרס ישראל נערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות.
8. הסערה האחרונה התחוללה בעקבות דבריו של חבר הכנסת.
9. נתן אלתרמן, מחשובי המשוררים העבריים בדורנו, שירתו מצטיינת בחידושי לשון רבים.
10. מבצע לכידת הזאבים מטרתו היא גילוי פרטים על אורח החיים של הזאבים בגולן.
לפניכם משפטים המכילים מילים דומות בתפקידים שונים. נתחו את תפקידה התחבירי של המילה המודגשת.
1. א. (בליל קיץ) חלמתי על נסיעה לחו"ל.
ב. ההצגה "(חלום ליל קיץ)" נכתבה על ידי שקספיר.
ג. מחשבותיי (בליל קיץ) נסבו סביב המזגן.
ד. (ליל קיץ חם) - בו רציתי לשחות בברכה.
2. א. (כספי) נמצא בבנק.
ב. שכני, (מר כספי), בירך אותי לשלום.
ג. נתתי למוכר (את כספי).
ד. (כספי) עליו אני שומר בבנק.
ה. השמים קיבלו צבע (כספי).
3. א. התערוכה מתקיימת (בחיפה).
ב. (חיפה) נמצאת על חוף הים.
ג. (חיפה) ביקרנו בה בשבוע שעבר.
ד. המנהלת סיפרה לנו על (חיפה).
ה. עיר הכרמל (חיפה) היא עיר יפה מאוד.
4. א. בחינת המיון ל(תלמידים החדשים) תתקיים באולם.
ב. אנו (תלמידים חדשים) בבית הספר.
ג. הבחינה הזו מיועדת רק (לתלמידים חדשים).
ד. (תלמידים חדשים) אותם קיבלו התלמידים הוותיקים.
ה. לאולם הכינוסים הוזמנו רק (התלמידים החדשים).
*216*
בהמרה ממשפט פשוט למשפט ייחוד יש לעבוד לפי ההוראות שבעמוד 214.
חלק א - המירו את המשפטים שלפניכם למשפטי ייחוד.
1. התושבים במדינת ישראל משלמים מסים מהגבוהים בעולם.
2. עקיצת העקרב מסוכנת מאוד לילדים.
3. תוכלו לבצע באינטרנט פעולות שונות החוסכות זמן.
4. קרן "יוניצף" דואגת לשלומם של ילדים במדינות נחשלות.
5. ההליכה בנהר החצבני בימי הקיץ החמים מהנה ביותר.
6. עיתונות בלתי מרוסנת עלולה לגרום נזק לציבור.
7. התופעה של התרחבות התקשורת יצרה אדם קוסמופוליטי.
8. צפייה מרובה בטלוויזיה גורמת לניוון רוחני וגופני.
9. תושבי הכפר הציורי ויגנלה חיים בחשכה תמידית בשל צלו של אחד ההרים הסמוך לכפר.
10. ספרו של חאלד חוסייני "רודף העפיפונים" הפך בן לילה לרב-מכר.
חלק ב - המירו את המשפטים שלפניכם ממשפט ייחוד למשפט פשוט.
1. התכנית החדשה משרד האוצר החליט לדחותה.
2. תרגילים אלה מטרתם היא טיפוח קורא טוב.
3. כרטיס חבר שנתי לרשת החדשה קיבלתי אותו.
4. הטלוויזיה צפייה מרובה בה גורמת לניוון רוחני וגופני.
5. החנות החדשה בה קניתי חליפה מיוחדת לכבוד האירוע.
6. קדחת ים תיכונית הילד הקטן סובל ממנה זמן רב.
חלק ג - בחרו את הכינוי המוסב הנכון לחלק הייחוד שבמשפט.
1. הסכמה נרחבת בעניין - בלעדה / בלעדיה לא נצליח להתקדם.
2. נער זה - ממנו (ו' חולם) / ממנו (ו' שורוק) ביקשתי עזרה.
3. דודי ודודותיי - אצלם / אצלן / אצלהם / אצלהן אני מוצא אוזן קשבת.
- להדגיש את אחד מחלקי המשפט.
- למשוך את תשומת לבו של הקורא למילה או לביטוי המופיעים בראש המשפט (אל חלק הייחוד).
- משפטי ייחוד רווחים בלשון הדיבור. לדוגמה, ירון (הפסקה בדיבור) אני ממש כועס עליו.
*217*
לאחר ההמרות שביצעתם בתרגיל 3 (שבעמוד הקודם) בחלק א ובחלק ב - דונו בכיתה בהבדל הרטורי בין שני המבנים התחביריים. הציגו שתי דוגמאות לביסוס דבריכם.
קראו את שיר הילדים "לא סובלת את השעון" של מירה מאיר מתוך ספרה "אני אוהב לצייר (ספרית פועלים).
להגיד את האמת -
השעון הזה
נדמה לו שהוא מלך
ובעד זה
אני
אותו
לא כל כך
סובלת.
מפני ש
תמיד הוא אומר לי מה לעשות
וזה נמאס.
מתי לקום
מתי לאכול
מתי לשחק
מתי לא לעשות כלום.
מתי לישון
מתי לחזור
מתי לשאול,
מי יכול
דבר כזה לסבול.
מה זה פה?
אני אדם והוא סתם
שעון.
אז מדוע כולם שומעים בקולו?
אולי לא?
הסתכלו בבוקר, כשהוא מצווה,
כולם יוצאים מהבית -
החלבן, הרופא,
השומר, התלמיד, מנקה הרחובות -
השעון אמר!
חשוב מאוד!
ולי מתחשק
יום אחד - אותו לפרק,
ואולי הוא ינוח לו בשלום
וגם לי יהיה מותר בשקט
לחלום?!
*218*
1. א. השיר פותח בשורה - "להגיד את האמת". המשך הבית הראשון הוא משפט ייחוד. מהו חלק הייחוד המופיע בבית הראשון, ומהם הכינויים המוטבים לו?
ב. המירו את הבית הראשון למשפט חיווי (ללא חלק ייחוד).
ג. האם לדעתכם שני הניסוחים מעניקים אפקט רטורי זהה? איזה מבנה תחבירי עדיף בעיניכם? נמקו את עמדתכם.
2. בהמשך השיר הדוברת מדגישה שוב את השעון, אך בדרך אחרת.
באיזו דרך היא עושה זאת?
האם נוצר אפקט רטורי זהה לחלק הייחוד?
3. "אני אדם והוא סתם שעון". מהו תפקידה הרטורי של המילה "סתם" בשיר?
4. א. בשיר מופיעים פעלים רבים בצורת שם הפועל. העתיקו ארבעה מהם למחברתכם.
ב. מדוע לדעתכם יש שימוש בצורת פועל זו בשיר? בתשובתכם שלבו פועל אחד או שניים לצורך הדגמה.
5. איזו תקופה לדעתכם מתוארת בשיר? איזו מילה "מסגירה" את התקופה?
א. השיר הוא שיר ילדים. האם הוא מתאים רק לילדים? האם אהבתם לקרוא אותו? האם השעון מנהל את חייכם? דונו ביתרונות ובחסרונות שיש לשעון בחיי היום-יום, והעלו על הכתב פסקה שנושאה "יתרונותיו וחסרונותיו של השעון בחיי היום-יום שלי". נסו להציג את הנושא בפני תלמידי הכיתה בצורה יצירתית.
ב. בכתיבתכם שלבו משפטי ייחוד כך שיתרמו לטקסט מבחינה רטורית.
- קראו את הטקסט שכתב תלמיד.
- בדקו את הטקסט מבחינת תקינות תחבירית.
- כתבו את הטקסט מחדש ותקנו את הדרוש תיקון. (היעזרו במעבד תמלילים)
וינטג' היא מילה אופנתית, שמשמעותה פריט עתיק יחסית שניתן לקנות בחנויות יד שנייה. כמו כן מדובר בפריט שעשוי להיות בעל מראה וינטג' - מראה ישן נושן. המילה שאולה מעולם היין, והוא מציין בציר ישן ומשובח.
אחת החלופות שהאקדמיה שקלה הוא המילה "נושנות". מילה זו, הסבירו באקדמיה, יש בו מעין רמז לביטוי שנאמר על יין משובח. בשנים האחרונות הולך וגדל פתיחותו של האקדמיה ללשון העברית. האקדמיה מנסה להכניס לשפה יותר ויותר מילים שהוגים "ישראלים הפשוטים", ולא אנשי השפה הגבוהה: אנשים שלא נולדו עם תואר בלשון עברית ועם ידע יוצאי דופן בנבכי השפה, אך הם אוהבים את העברית, ויש להם ראש יצירתי ופתוח. האקדמיה רואה בשיתוף פעולה עם הציבור הרחב משאב של ממש בחיזוקו ובטיפוחו של השפה העברית.
הסבירו בכתב את הטעויות התחביריות שמצאתם בטקסט, וכיצד תיקנתם אותן. (בהסברים השתמשו במונחים תחביריים)
שמרו בתלקיט את כל שלבי המשימה כולל ההסברים. דונו ביניכם - מדוע לדעתכם חשוב לשמור על שפה תקנית? באילו מצבים חשוב להקפיד במיוחד על שפה תקנית? נמקו את עמדתם.
*219*
*219*
משפט פשוט בעל חלקים כוללים הוא משפט שביסודו היה רצף של משפטים פשוטים. עקב צורך בצמצום התגלגלו המשפטים הפשוטים למשפט אחד על פני השטח, ומשפט זה נקרא משפט בעל חלקים כוללים.
לפניכם דוגמה לשלושה משפטים הכוללים את כל המידע:
- בשיעור מוזיקה הקשבנו קשר רב לבטהובן.
- בשיעור מוזיקה הקשבנו קשר רב למוצרט.
- בשיעור מוזיקה הקשבנו קשר רב לשטראוס.
הגלגול (הקיצור) של משפטים אלה יוצר משפט אחד - משפט פשוט בעל חלקים כוללים: - בשיעור מוזיקה הקשבנו קשר רב לבטהובן, למוצרט ולשטראוס.
- במשפט פשוט בעל חלקים כוללים אחד מחלקיו התחביריים של המשפט (או יותר מאחד) מופיע יותר מפעם אחת.
- החלקים החוזרים מתייחסים כולם לאותה מילה במשפט, והם מקבילים זה לזה.
- בין החלקים החוזרים אפשר להוסיף את "ו" החיבור או כל מילת חיבור אחרת.
- בין החלקים החוזרים בא פסיק כאשר יש קשר של ניגוד או כשאין מילת חיבור, אך לפני "ו" החיבור ולפני המילה "או" לא בא פסיק.
דוגמאות למשפטים פשוטים בעלי חלקים כוללים:
1. יוסי, מיכל ויעל (נושא כולל) ייסעו (נשוא) מחר (תיאור זמן) לחיפה (תיאור מקום).
חלק כולל (נושא) קשר של הוספה
2. כל השכנים, למעט השכן החולה (נושא כולל) השתתפו (נשוא) באספה (מושא).
חלק כולל (נושא) קשר של המעטה
3. לא יוסי, אלא אסף (נושא כולל) נבחר (נשוא) לוועד הכיתה (מושא).
חלק כולל (נושא) קשר של ניגוד
4. יוסי, ולא אסף (נושא כולל) נבחר (נשוא) לוועד הכיתה (מושא).
חלק כולל (נושא) קשר של ניגוד
5. יעל (נושא) צוחקת, שמחה ורוקדת (נשוא כולל).
חלק כולל (נשוא)
6. פגשתי (נושא פלוס נשוא) את הילד (מושא) הקטן והנחמד (לוואי כולל).
חלק כולל (לוואי)
- כאשר אחד החלקים החוזרים פותח במילת יחס, חוזרת מילת היחס לפני כל החלקים החוזרים.
7. הפועלים (נושא) עבדו (נשוא) בחריצות וביעילות (תיאור אופן כולל)
חלק כולל (תיאור אופן)
*220*
8. מחר (תיאור זמן) אקנה (נושא פלוס נשוא) את המכחולים ואת הבדים לציור (מושא כולל)
חלק כולל (מושא)
9. אתמול וגם שלשום (תיאור זמן כולל) נסענו (נושא פלוס נשוא) לחיפה, לעכו ולנהרייה (תיאור מקום כולל)
חלק כולל (תיאור זמן, תיאור מקום)
- החלקים החוזרים אינם חייבים להיות רצופים (במיוחד כאשר הנשוא הוא החלק הכולל).
האבות (נושא) הצעירים ישבו (נשוא) בגינה, נהנו (נשוא) מהשקט והשגיחו (נשוא) על ילדיהם.
חלק כולל (נשוא)
הבחנה בין נשוא מורחב לנשוא כולל
- כאשר שני הפעלים מורים על פעולה אחת - לפנינו נשוא מורחב.
האישה מיהרה וירדה. - ירדה במהירות. (פעולה אחת)
- כאשר שני הפעלים מורים על שתי פעולות - לפנינו נשוא כולל.
האישה ישבה וקראה. - האישה ישבה, והיא קראה. (שתי פעולות)
מילות הקישור במשפט כולל
לריבוי ולהוספה: "ו" החיבור, וגם, אף, אפילו, מלבד (לציון תוספת)
לניגוד: אך, אבל, לא...אלא, לא... כי אם, "ו" הניגוד (ולא)
למיעוט ולהפחתה (הוצאה מהכלל): חוץ מ, פרט ל, למעט, להוציא
לבררה: או, או...או
העתיקו את המשפטים שלפניכם למחברתכם, ונתחו את הנשוא לסוגיו ואת הנושא לסוגיו.
במשפטים שיש בהם חלק תחבירי חוזר, סמנו אותו וציינו את תפקידו התחבירי.
1. המלך הורדוס בנה מחדש את בית המקדש השני והפך אותו לבניין גדול ומפואר.
2. הנתונים החדשים הובילו לפיטורי עובדים ולצמצום בהוצאות.
3. המנון "התקווה" מבטא את געגועי העם היהודי לארץ ישראל ואת הכמיהה לעצמאות מדינית.
4. התקשורת היא תנאי הכרחי לקיום העקרונות של חופש הביטוי והדעה.
5. כל חברי הממשלה, פרט לשר החקלאות תמכו בהצעת החוק החדשה.
6. צמחי הגינה מגיבים לפעמים בקמילה על שינויים קלים בטמפרטורה ובהספקת המים.
7. חברי המשלחת יתארחו בבתי התלמידים בשעות היום, אך לא בשעות הלילה.
8. אקופונקטורה, הדיקור הסיני, מקלה על כאבים לטווח ארוך.
9. באמצעות הנדסה גנטית הצליחו חוקרים להשביח חיטה, לקצר את זמן ההבשלה ולהעשיר אותה בחלבונים.
10. עקרון השוויון בחברה דמוקרטית מחייב את המדינה ואת החברה להתייחס באופן שווה לכל בני האדם.
*221*
- חלקים בעלי אותו תפקיד תחבירי
כאשר יש במשפט שני חלקים בעלי אותו תפקיד תחבירי, אך הם אינם מופיעים בהקבלה זה לזה מבחינת חלקי הדיבור או מבחינת התוכן, הם אינם חלקים כוללים.
פגשתי את הילד הקטן (לוואי - שם תואר) הזה (לוואי- כינוי רומז). - משפט פשוט
שני הלוואים אינם מקבילים זה לזה, ואי אפשר להוסיף את "ו" החיבור ביניהם.
פגשתי את הילד (הקטן והנחמד (לוואי כולל - שמות תואר)). - משפט בעל חלקים כוללים
שני הלוואים מקבילים ומתייחסים לאותה מילה. ביניהם מופיעה "ו".
אתמול (תיאור זמן) בשעה שבע (תיאור זמן) התקיימה אספת הורים. - משפט פשוט
שתי יחידות זמן שונות, אין אפשרות ל"ו" החיבור ביניהן.
(אתמול ושלשום (תיאור זמן כולל)) התקיימו אספות הורים. - משפט בעל חלקים כוללים
או:
(אתמול וכן שלשום) התקיימו אספות הורים. - משפט בעל חלקים כוללים
שתי היחידות מקבילות. ויש ביניהן "ו" החיבור או מילת חיבור אחרת.
- משפטים בקשר של ניגוד
כאשר מופיע במשפט צירוף הניגוד "לא...אלא" או "לא...כי אם", יש לבדוק אם המשפט כולל או פשוט. במשפט כולל - יש שתי יחידות תחביריות, ולפני המילה "אלא" בא פסיק. במשפט פשוט - יש יחידה תחבירית אחת ומילית הקישור באה לציין הדגשה (במשמעות "רק"). במקרה זה לא בא פסיק לפני המילה "אלא".
שוחחתי (עם יוסי (ו)עם אסף (מושא כולל)).
משפט בעל חלקים כוללים בקשר של הוספה (שתי יחידות תחביריות)
(לא) שוחחתי (עם יוסי, אלא עם אסף) (מושא כולל).
משפט בעל חלקים כוללים בקשר של ניגוד (שתי יחידות תחביריות)
(לא) שוחחתי (אלא עם אסף (מושא)).
משפט פשוט (יחידה תחבירית אחת שמטרתה הדגשה)
פירוש המשפט: שוחחתי רק עם אסף.
*222*
העתיקו את המשפטים שלפניכם למחברתכם, ונתחו את הנשוא לסוגיו ואת הנושא לסוגיו.
במשפטים שיש בהם חלק תחבירי חוזר, סמנו אותו וציינו את תפקידו התחבירי.
1. התקשורת לא רק מיידעת את הציבור, אלא גם מפקחת על נבחריו ומבקרת אותם.
2. בקרוב עשויה הסויה לכבוש לא רק את מדפי המזון, אלא גם את ארון התרופות.
3. מנהל המחלקה אינו מקבל את החולים אלא לפי תיאום מראש.
4. בואנוס איירס, בירת ארגנטינה, היא לא רק עיר עסקים ומסחר, אלא גם מרכז של חינוך ותרבות.
5. המבקר הספרותי לא ביקר אלא את היצירה האחרונה של המשורר.
6. בזכות המבצע קיבלנו לא רק עיתון שבועי, אלא גם ספר קריאה.
7. תערוכת הרהיטים לא תתקיים מחר, אלא בשבוע הבא.
8. לא רק התכונות הפיזיות של ההורים, אלא גם התכונות האישיות נרכשות על ידי הילדים.
9. המחקר החדש חשף לא רק נתונים על רמת התלמידים, אלא גם נתונים קשים על האלימות במערכת החינוך.
10. נותנים לאנשים הזדמנות שנייה, אבל לא שלישית.
11. יחידות הדיור לצעירים לא נבנו אלא מבוץ.
לעתים מופיע במשפט כולל ביטוי המהווה סיכום של החלק הכולל. ביטוי זה עשוי לבוא לפני החלק הכולל או אחריו.
- כאשר הביטוי המכליל בא לפני הפירוט, הפירוט משמש תמורה (מפרטת) לביטוי המכליל (תפקידם התחבירי זהה).
כאשר הביטוי המכליל בא לפני הפירוט, באות נקודתיים בינו לבין הפירוט.
דוגמה: אני אוהב לזלול ממתקים: (מושא - ביטוי מכליל) שוקולד, גלידה וסוכריות (תמורה (מפרטת)).
*223*
- כאשר הביטוי המכליל בא אחרי הפירוט, הוא עצמו מהווה תמורה לפירוט. כאשר הביטוי המכליל בא אחרי הפירוט, בא קו מפריד בין הפירוט לבין הביטוי המכליל.
דוגמה: (שוקולד, גלידה וסוכריות - (ממתקים אלה (תמורה)) נושא כולל)) אהובים עליי.
כאשר הביטוי המכליל בא אחרי הפירוט הוא משמש כמאזכר לחלק הכולל.
דבר זה משמעותי במיוחד כאשר החלקים החוזרים רבים, ויש צורך למקד אותם לפני המשך המשפט.
- הפירוט חייב להיות בעל תפקיד תחבירי זהה לזה של הביטוי המכליל.
אם לא - אין במשפט ביטוי מכליל ולא יבואו נקודתיים או קו מפריד.
שימו לב להבחנה בין שני המשפטים שלפניכם:
אני (נושא) אוכל (נשוא) בחורף (תיאור זמן) פרות הדר: (מושא - (ביטוי מכליל)) תפוז, קלמנטינה ואשכולית (תמורה (מפרטת)).
במשפט זה יש ביטוי מכליל, ולכן יש נקודתיים.
(פרות ההדר הנפוצים בארץ (נושא)) הם (אוגד) (התפוז, הקלמנטינה והאשכולית (נשוא כולל)).
במשפט זה אין ביטוי מכליל, ולכן אין נקודתיים.
א. העתיקו את המשפטים שלפניכם למחברתכם, ונתחו את הנשוא לסוגיו ואת הנושא לסוגיו. במשפטים שיש בהם חלק תחבירי חוזר, סמנו אותו וציינו את תפקידו התחבירי.
ב. את המספרים שבמשפטים כתבו במילים תוך הקפדה על הגייה נכונה של שם המספר ושל אותיות השימוש.
1. "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" עוסק ב-3 זכויות עיקריות: הזכות לחיים, הזכות לכבוד והזכות לחרות.
2. היהודים נהגו לעלות לרגל לירושלים לבית המקדש ב-3 הרגלים: בפסח, בשבועות ובסוכות.
3. הספרות, הפיסול והציור, המוזיקה והתאטרון - כל 5 ענפי האמנות האלו שאבו את מקורותיהם מן התנ"ך.
4. 2 אירועים מרכזיים בתהליך גיבוש העם היהודי הם יציאת מצרים ומעמד הר סיני.
5. החברה הישראלית צריכה להתמודד עם 3 חזיתות לפחות: ביטחון, כלכלה, חינוך.
6. המשלחת הגאוגרפית התפצלה ל-2 מסלולי טיפוס: הרכסים המזרחיים והרכסים הדרומיים.
7. בארץ קיימים 2 סוגי אבן נפוצים: גרניט ואבן גיר.
8. בתקופת האבן נעשו כלי הנשק וכלי העבודה מ-4 חומרים שונים: מאבן, מעץ, מעצם ומקרן.
9. באתרים שונים גילו החוקרים שרידים של אנשים מתקופת האבן: במערות, על שפת הנהרות ובתלי קברים.
*224*
*224*
- המרת שני משפטים פשוטים למשפט כולל
(המשפטים מכילים פעלים המצריכים מילות יחס שונות)
כאשר לפנינו שני פעלים המצריכים מילות יחס שונות, חובה להפריד בין הפעלים ולהצמיד לכל פועל את מילית היחס המוצרכת לו.
דוגמה 1 משפט א: ראיתי את הצגה.
משפט ב: נהניתי מן ההצגה.
ההמרה: ראיתי את ההצגה ונהניתי ממנה. (ולא: ראיתי ונהניתי מן ההצגה)
דוגמה 2 משפט א: הרופא בדק את החולה.
משפט ב: הרופא רשם לחולה תרופה חדשה.
ההמרה: הרופא בדק את החולה ורשם לו תרופה חדשה. (ולא: בדק ורשם לחולה...)
המירו במחברתכם כל זוג משפטים למשפט אחד כולל. הקפידו על מילות היחס.
1. א. הבימאי בחן את המועמדים להצגה.
ב. הבימאי מסר להם את תוצאות הבחינה.
2. א. הטירונים התכוננו למסדר.
ב. הטירונים סידרו את אוהליהם.
3. א. חברתי נסעה בקיץ לאילת.
ב. חברתי נהנתה משהותה בעיר.
4. א. הממשלה האזינה לדוח הרמטכ"ל.
ב. הממשלה דנה בדוח הרמטכ"ל.
5. א. הצייר קנה בדי ציור.
ב. הוא צייר עליהם ציורים מרהיבים.
- הוספת ביטוי מכליל למשפט כולל
הוספת הביטוי המכליל צריכה להיות מדויקת ככל האפשר. אל תשתמשו במילה "דברים" כביטוי מכליל.
דוגמה 1 המשפט הכולל: בשנה שעברה נסענו להודו. לסין וליפן.
ההמרה: בשנה שעברה נסענו (לשלוש מדינות באסיה: (ביטוי מכליל) להודו, לסין וליפן.
או: בשנה שעברה נסענו להודו, לסין וליפן - (שלוש מדינות באסיה - (ביטוי מכליל).
דוגמה 2 המשפט הכולל: מחברת, עיפרון וסרגל נקנו על ידי מיכל.
ההמרה: (שלושה מכשירי כתיבה:) (ביטוי מכליל) מחברת, עיפרון וסרגל נקנו על ידי מיכל.
או: מחברת, עיפרון וסרגל - (שלושה מכשירי כתיבה) (ביטוי מכליל) אלה נקנו על ידי מיכל.
*225*
הוסיפו ביטוי מכליל לפירוט המצוי במשפט.
1. בבחינה בספרות נבחנו התלמידים על "תהילה", על "בדמי ימיה" ועל "העבד".
2. עוגות גבינה, בורקס וכופתאות גבינה נהוג לאכול בחג השבועות.
3. קניתי בחנות מברשת שיניים, משחת שיניים וסבון.
4. בית הספר לתיירות מציע קורס סוכני נסיעות וקורס מורי דרך.
5. במדינות רבות מוטלים תפקידי השלטון על הזרוע המחוקקת, על הזרוע המבצעת ועל הרשות השופטת.
- הוספת פירוט (תמורה מפרטת) לביטוי מכליל המצוי במשפט
דוגמה 1 המשפט הפשוט: חבריי מבית הספר היסודי נפגשו במסיבה.
ההמרה: חבריי (ביטוי מכליל) מבית הספר היסודי: (אורי, גדעון וענת) (תמורה מפרטת) נפגשו במסיבה.
דוגמה 2 המשפט הפשוט: בכלי התקשורת הודיעו על עלייה בטמפרטורות.
ההמרה: בכלי התקשורת: (ביטוי מכליל) (ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונים) (תמורה מפרטת) הודיעו על עלייה בטמפרטורות.
הוסיפו פירוט לביטוי המכליל המצוי במשפט.
1. ראש הממשלה החזיר לארץ שלושה שגרירים.
2. מנהלי בתי הספר התכנסו לישיבת חרום.
3. בחופשת הקיץ עובדים הנערים בעבודות שונות.
4. שני ספורטאים ישראליים זכו בעבר במדליה אולימפית בתחום הג'ודו.
5. עומס השיעורים אינו מאפשר לתלמיד להתפנות לעיסוקים חשובים אחרים.
- פירוק משפט בעל חלקים כוללים למשפטים פשוטים
כאשר לפנינו משפט בעל חלקים כוללים אפשר לפרק אותו למשפטים פשוטים.
דוגמה 1 מטיילים רבים הגיעו עם שקי שינה ועם צידניות כדי לבלות את הלילה בצפייה במטאורים.
פירוק המשפט: (1) מטיילים רבים הגיעו עם שקי שינה כדי לבלות את הלילה בצפייה במטאורים.
(2) הם הביאו עימם גם צידניות.
דוגמה 2 במדינה התקיימו עיצומים ושביתות של מגזרים רבים, כגון רופאים ועובדי רכבת.
פירוק המשפט: (1) במדינה התקיימו עיצומים ושביתות של הרופאים.
(2) גם עובדי הרכבת קיימו עיצומים ושביתות.
*226*
פרקו כל אחד מן המשפטים שלפניכם למשפטים פשוטים. (מספר המשפטים שעליכם ליצור מופיע בסוגריים לאחר המשפט) הקפידו על סדר הגיוני של הצגת הדברים.
1. לפי שיטת ביטוח הבריאות הממלכתי כל אזרח משלם למדינה כפי יכולתו ומקבל את כל שירותי הבריאות לפי צרכיו. (2)
2. מאמצע שנות השלושים של המאה העשרים היה דוד בן גוריון לא רק אחד ממנהיגי תנועת העבודה בארץ, אלא גם ממנהיגי ההסתדרות הציונית. (3)
3. האתלטיקה אינה רק מחסנת את הגוף, אלא גם מלמדת את האדם לשאוף להישגים ולהשלים עם הפסדים. (3)
4. מאז ומתמיד לא היו כיסויי הראש מוגבלים להגנה מפני השמש, אלא שימשו גם סימן היכר למעמדו או לתפקידו של החובש אותם. (3)
5. טכניקות של הנדסה גנטית ישמשו בעתיד לא רק בפיתוח תרופות בעזרת צמחים וחיות, אלא גם בשינויים גנטיים בגוף האדם עצמו. (2)
6. החוויות בגיל הרך מלמדות את התינוק על יחסים בין אנשים ועל הדרך להתמודד עם תסכולים. (2)
7. מוסדות רבים מציעים כיום קורסי הכנה לצבא כדי לעבוד על החלק הפיזי של האימונים, על שיפור הכושר הגופני ועל ההתמודדות הנפשית של המתגייס. (4)
1. לפניכם שני משפטים (1)-(2), ובכל אחד מהם יש חלקים כוללים.
העתיקו אותם למחברתכם, וענו על הסעיפים א-ג שאחריהם.
(1) תקופת ההתבגרות אינה רק תקופת מעבר, אלא גם תהליך של ניתוק קשרים רגשיים עם ההורים.
(2) החברים קובעים למתבגר את מעמדו החברתי ומשפיעים על דימויו העצמי, על ביטחונו העצמי ועל תפיסתו כלפי עצמו וכלפי העולם.
א. בכל משפט תחמו את החלקים הכוללים, וקבעו את תפקידם התחבירי.
ב. באיזה קשר לוגי מתקשרים החלקים הכוללים זה לזה בכל אחד מהמשפטים?
ג. כתבו את משפט (1) במבנה תחבירי אחר שישמור על תוכנו של המשפט המקורי.
*227*
2. לפניכם ארבעה משפטים (1 )-(4), ובכל אחד מהם מודגש בקו חלק תחבירי. קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ג שאחריהם.
(1) המנהל (שב והסביר) לעובדיו את חשיבות השמירה על הבטיחות.
(2) ספרו החדש של הסופר הידוע (יצא לאור) בקרוב.
(3) בקשתו של השחקן הזר (נבדקה ואושרה) על ידי משרד הפנים.
(4) פתיחת מרכז הקניות החדש (מתקרבת ובאה).
א. מבין ארבעת הצירופים המודגשים העתיקו למחברתכם את הצירוף יוצא הדופן מבחינה תחבירית.
ב. ציינו את התפקיד התחבירי המשותף לחלקים האחרים.
ג. ציינו את התפקיד הרטורי-פרגמטי של כל אחד מהצירופים שציינתם בסעיף ב.
ד. לפניכם משפט:
על אף השינוי בתפיסה החברתית גברים יאיישו את התפקידים הבכירים במגזר הציבורי.
כתבו משפט זה כך שיכלול חלק בעל תפקיד תחבירי הזהה לתפקיד המשותף שציינתם בסעיף ב.
3. לפניכם משפט, ובו מודגשים בסוגריים חלקים תחביריים. קראו את המשפט, וענו על הסעיפים א-ג שאחריו.
שיעורי הבית (ניתנים) לטובת התלמידים, ולא (לטובת המורים).
א. ציינו את סוגו התחבירי של המשפט.
ב. ציינו את תפקידם התחבירי של החלקים המודגשים בסוגריים.
ג. כתבו מחדש את המשפט באמצעות המבנה "לא... אלא".
4. 1. תוגברו אמצעי האבטחה סביב ראש הממשלה.
2. ועדת הכספים קיבלה אתמול את דרישת השב"כ.
3. הוועדה אישרה את הגדלת התקציב להגברת אמצעי האבטחה סביב ראש הממשלה.
א. המירו את משפטים 1 פלוס 2 למשפט פשוט.
ב. המירו את משפטים 2 פלוס 3 למשפט פשוט בעל חלקים כוללים.
ג. המירו את משפטים 1 פלוס 3 למשפט פשוט.
ד. המירו את משפט 1 למשפט בעל נושא סתמי במבנה פעיל.
5. 1. בצדי הגוף שני שרירים.
2. השרירים האלה מסייעים לנו לייצב את הגב.
3. הם מכניסים את הבטן.
4. הם מחטבים את המותניים.
א. המירו את ארבעת המשפטים למשפט אחד בעל חלקים כוללים.
ב. המירו את משפט 2 למשפט ייחוד.
ג. המירו את משפט 1 למשפט בעל נשוא פועלי.
*228*
*228*
- לחזק ולהדגיש את המסר של הכותב ולהעצים אותו.
- ליצור מקצב וריתמוס מהירים ונמרצים.
- ליצור מעין "שטיפת מוח" לצורך שכנוע.
- המבנה "לא... אלא..." בא להדגיש את החלק החיובי של החלק השני במשפט בניגוד לחלקו הראשון.
עבודה בקבוצות
קראו את הטקסט שלפניכם, וענו במחברתכם על השאלות המופיעות אחריו.
(אריך קסטנר היה סופר ומשורר גרמני, מגדולי הסופרים לילדים בעולם.)
לאחר שילד למד לקרוא ואהב לקרוא, הוא מגלה עולם שני: את ממלכת האותיות. ארץ הקריאה היא יבשת מלאת רזים ומשתרעת למרחבי אין-קץ. הדיו השחורה של המדפיס הופכת לעצמים, לאנשים, לרוחות, לשדים ולאלים, שאותם אין למצוא בכל מקום אחר. זה שלא למד עדיין לקרוא, רואה אך ורק את העצמים הניצבים או המונחים תחת חוטמו, בקרבתו: את האב, את ידית הדלת, את מדליק הפנסים, את האופניים, את זר הפרחים, ובעד החלון אולי גם את המגדל של בניין התפילה. היודע לקרוא יושב לפני ספרו ורואה בבת אחת את הקילימנג'רו, הר בדרום אפריקה, או את קרל הגדול, המלך ששלט בממלכת פרנקיה, או את הקלברי-פין בין השיחים או את האל זאוס, האל שלבש צורת שור, כשעל גבו רכובה אירופה היפה. קראתי וקראתי וקראתי. אף אות לא הייתה בטוחה מפניי. קראתי ספרים, חוברות, מודעות, שלטי חברות תעשייה, שלטים עם שמות פרטיים, תכניות, הוראות לשימוש במצרכים שונים, לוח "חברת צער בעלי חיים", תפריטי מסעדות, את ספר הבישול של אימא, פריסות שלום על גבי גלויות, את "אלבום התמונות הצבעוניות" של סכסוניה, מדינה בגרמניה, ואת קרעי העיתון הרטובים, שבהם נשאתי שלושה ראשי חסה הביתה.
קראתי כמו הייתה הקריאה צורך נשימה. כאילו בלעדיה הייתי נחנק. קראתי את שהבינותי ואת שלא הבינותי. "אין זה בשבילך", אמרה אמי, "לא תבין זאת!", בכל זאת קראתי. חשבתי בלבי: האם מבינים המבוגרים כל שהם קוראים? היום אני מבוגר בעצמי ויכולני לענות על השאלה תוך ידיעה ברורה: גם המבוגרים אינם מבינים הכול. ולו קראו רק מה שהם מבינים, כי אז לא רבה הייתה המלאכה למדפיסי הספרים ולסדרים בבתי-הדפוס.
מתוך "כאשר הייתי נער קטן", 1957 , הוצאת "אחיאסף".
*229*
1. א. העתיקו למחברתכם את כל החלקים החוזרים בטקסט.
ב. ציינו לגבי כל חלק חוזר את תפקידו התחבירי.
ג. מהו האפקט הרטורי של החלקים החוזרים שבטקסט?
2. מצאו בטקסט שתיים עד שלוש תמורות. העתיקו אותן למחברתכם. מהו תפקידן הרטורי של התמורות?
משימת כתיבה (הצעה לכתיבה לתלקיט)
- ערכו השוואה בין עולמו של אריך קסטנר הילד לבין עולמכם. בחרו שלושה עד ארבעה תבחינים להשוואה.
- כתבו טקסט קצר (שתיים עד שלוש פסקות), ובו תארו במבנים של השוואה את ההבדל בין שני העולמות.
- הביעו דעתכם על דבריו של קסטנר בכל דרך שתבחרו - מכתב, שיר, מצגת, קריקטורה, "ממים" ועוד.
- שמרו את כל שלבי התהליך בתיק עבודות.
מומלץ לגלוש באתר "כלים קטנים גדולים", הבלוג של אפרת מעטוף, שיעזור לכם בבניית כלים דיגיטליים.
קראו את הטקסט שלפניכם, וענו במחברתכם על השאלות המופיעות אחריו.
במייל כיתתי שהופץ במהלך סוף השבוע נקראו הורי התלמידים להתגייס לטיפול בבעיה דחופה, שלא לומר קיומית: המלחמה במכונת הממתקים שניצבת במסדרון בית הספר. ובכן, על אם הדרך קורצת מכונת הממתקים מדי הפסקה, מנפנפת בריבוא המשקאות והחטיפים ולא נותנת מנוח. ילדי האינסטנט מוצפי הריגושים ומאותגרי הפחמימות של המאה ה-21 לא עומדים בריקוד המכונה, משלשלים אל קרביה את הסכום הנקוב וממירים את הכריך הבריא מהבית בחליפים עתירי שומן טראנס. ההורים, כך דווח, דורשים מהנהלת בית הספר לסלק לאלתר את המכונה משטח בית הספר, ובכך למנוע מילדיהם פיתויים מיותרים. עוד הוכחה לכך שההורים בעידן שלנו מועלים בשליחותם הבסיסית והמקורית כמורי דרך ומתמסרים לתפקידם המודרני-עדכני כשולי מוקשים. עלינו ללמד את ילדי חברת השפע והפשע איך להתעלם, לסנן, להתמודד ולהתאפק נוכח היצע בלתי סביר של תכניות טלוויזיה מרעילות מוח, של אתרי אינטרנט חוסמי תום, של מדפי סופרמרקט מתפקעים עד כדי גועל וגם של מכונת ממתקים, שכמו אויב מר כבשה את השטח הכי סטרילי. ואנחנו - ההורים - פשוט מתנדבים ללכת לפניהם ולהסיר מכשולים בדרך. הממתקים מפתים מדי? נסלק את המכונה מבית הספר ונפתור את הבעיה. המורה קשוח מדי ודורש למידה מאומצת? נשלח לו מייל זועם ונתלונן על כך שיש יותר מדי שיעורים, ושלילדים המסכנים אין זמן פנוי אחר הצהריים.
כבר שנים רבות לפני כן, כשהם רק מגמגמים את ה"מצ'עמם לי" הראשון, אנחנו קופצים אל תפקיד הבידורית הניידת, מספקים להם תעסוקה וריגושים, וזאת במקום להניח להם להתמודד עם השעמום ולהיות יצירתיים במטרה להפיג אותו. ומכאן באמת קצרה הדרך להרים טלפון למפקד בטירונות ולהתלונן שלא ייתכן שהילד חזר עם שפשפת אחרי המסע.
*230*
נכון שכאשר הפיתוי לא נמצא בטווח יד, קל יותר להיות חזקים, ונכון שבשיעור מספר אחת בסדנאות אי-אכילה מלמדים ש"אויבים לא מכניסים הביתה", אבל מה לעשות שהחיים לא פשוטים וברורים כמו תפריט דיאטה? ומה לעשות שהתפקיד החשוב שלנו כהורים הוא להעניק לילדינו כלים להתמודד עם הפיתוי דווקא כאשר הוא ניצב מולם בגודל מלא, ומאיים להתנפל ללא רחמים? הרי לא לעולם נוכל לפסוע בעקבותיהם ולהסיר מהמורות מהדרך, ותלמידי כיתה ז בחטיבה, אלה שהשנה עולים לתורה, הם כבר ילדים מספיק בוגרים - נערי מצווה - שאמורים ויכולים להבדיל בין טוב לרע, בין מותר ואסור, ואם לא, עלינו למהר וללמד אותם את השיעור לפני שיגיע המבחן האמיתי של החיים.
אם תשאלו אותי, מכונת הממתקים שבקצה המסדרון היא לא האויב שלנו, הפעם. היא אפילו יכולה להיות האמצעי להשגת המטרה. מעין שדה אימונים נטול סכנות ממשיות. לכן אני במקום ההורים המבוהלים, הייתי מגייסת אותה למשימה ומשתמשת בה כדי ללמד את הילדים שיעור באחריות, בקבלת החלטות, בבחירה ובאיפוק נוכח פיתויים לא רצויים. וכאלה יהיו עוד רבים רבים במהלך החיים. והאמינו לי, הם יהיו מסוכנים הרבה יותר מפחית בת 330 מ"ל.
"ריקוד המכונה", ענת לב אדלר, "ידיעות אחרונות", 11 בנובמבר 2011
1. מהי טענתה המרכזית של כותבת המאמר? כלפי מי מופנים דבריה?
2. "ילדי השפע והפשע" - באיזה אמצעי לשוני הכותבת משתמשת בביטוי זה, ומה המסר שאותו היא רוצה להעביר באמצעותו?
3. מצאו במאמר מילים ממשלב לשון גבוה, וכתבו אותן במחברתכם. (שאלת העשרה) מצאו במילון את משמעויות המילים, והעתיקו אותן לצד המילים שהעתקתם מהמאמר.
4. א. מצאו במאמר את כל החלקים הכוללים, והעתיקו אותם למחברתכם כולל הנושא המתקשר אליהם.
כתבו אילו מתפקידיו הרטוריים של המשפט הכולל באים לידי ביטוי במאמר זה.
ב. הכותבת משתמשת באמצעים רטוריים רבים מלבד החזרות.
ציינו במחברתכם באילו אמצעים רטוריים נוספים הכותבת משתמשת במאמרה. תנו דוגמה לכל אמצעי.
ג. כיצד תורמים האמצעים הרטוריים להצגת עמדתה של כותבת המאמר?
5. לפניכם משפט מהמאמר: "אם תשאלו אותי, מכונת הממתקים שבקצה המסדרון היא לא האויב שלנו, הפעם". הכותבת בוחרת לשים פסיק לפני המילה "הפעם" כאמצעי רטורי, אך בניגוד לכללי הפיסוק המקובלים.
כתבו את הכלל, וציינו במה תורם הפסיק כאמצעי רטורי למשפט זה.
*231*
בתחילת שנות ה-60 עבדתי בניו יורק בחטיבת הביניים עם קבוצת תלמידים מכיתות ח ו-ט. רמת הקריאה שלהם הייתה ברמה של בית ספר יסודי. הילדים היו מיואשים וכבר ויתרו על בית הספר. הם הרבו להחסיר, לא השקיעו בלימודים והגיעו לבית הספר רק כי רוב חבריהם הטובים היו שם.
ניסיתי ללמד אותם לקרוא בקבוצות קטנות, אחד על אחד. לימדתי אותם באטיות, בסבלנות, בצורה יצירתית, אך התוצאות לא היו מעודדות כלל. הם מצידם הגיבו בחשדנות, בכעס, בציניות, במרדנות.
באותה העת הייתה לי בעיה נוספת. לא היו לי חומרי למידה וקריאה מתאימים. הטקסטים שהם יכלו לקרוא היו ברמה של בית ספר יסודי, אך הם רצו לקרוא על יחסים של בינו ובינה, על ספורט ועל מכוניות. את הטקסטים הקלים שהבאתי להם, הם קראו בתסכול, בחוסר התלהבות, בעצלנות. הם התלוננו, ותלונתם הייתה מוצדקת שחומרי הקריאה ילדותיים ואינם לרמתם.
לאחר זמן מה צץ במוחי רעיון, וביקשתי מראש המחלקה שלי עזרה במימון פרויקט הוראה קטן. ליד חטיבת הביניים היה בית ספר יסודי, ובו תלמידים שהתקשו בקריאה. חומרי הקריאה שנתתי לתלמידיי התאימו להם. החלטתי שאני "שוכר" את תלמידיי כמורי קריאה עבור תלמידי היסודי. לכל אחד מתלמידיי אתן לעבוד עם 3-2 ילדים. הם יקראו להם את הטקסט ויתנו לקטנים לקרוא אותו טקסט. המטרה שלי הייתה להפוך את קריאת הטקסטים הילדותיים למשהו לגיטימי. אם הם יקראו עם תלמידי היסודי את הטקסטים באופן קבוע, בצורה מסודרת ועקבית, ודאי שתשתפר קריאתם, והם לא יחושו תסכול מרמתם של הטקסטים, שהרי אלה מיועדים לילדים צעירים מהם. הסברתי לתלמידיי שהם יקבלו תשלום נאה עבור עבודתם, והיא תתבצע במקום השיעורים שלנו. מי שלא יופיע, לא יקבל תשלום. עליהם להבין שהתלמידים הקטנים יתאכזבו, אם הם לא יגיעו לשיעור כדי ללמד אותם. מוטלת עליהם אחריות גדולה מאוד.
כולם קפצו על ההזדמנות הנדירה להיות חלק מפרויקט מיוחד זה, ותלמידי היסודי היו מאושרים ואסירי תודה. הם התייחסו בכבוד ובהערצה אל תלמידיי וראו בהם אחים גדולים, ותלמידיי מצידם ביצעו את העבודה בצורה אחראית, רצינית, בהתלהבות ובשמחה.
בוקר אחד נכנסתי לבית הספר וראיתי את ג'וס הולך לכיוון הכיתה. הוא נראה חולה. "מה קרה?" שאלתי, "אתה נראה כאילו יש לך חום". ג'וס שהיה ידוע בנוכחותו הדלה בבית הספר ענה לי: "נראה לי שאני חולה, מר מקארתי". "אז למה באת? למה לא נשארת בבית?" "הי, בן אדם, איך אני יכול לא להגיע, היום אני מורה. הילדים הקטנים יתגעגעו אליי, לא?" והוא נכנס לכיתה.
בסוף השנה הראו המבחנים המסכמים שכולם השתפרו בין שלוש לארבע רמות בקריאה, אך השינוי המדהים ביותר היה בגישה שלהם ובהתנהגות. לא ציפיתי שהם יתחילו להתלבש יפה יותר. לא ציפיתי שמספר המריבות ביניהם יקטן בצורה משמעותית, וודאי שלא ציפיתי בתחילת הפרויקט, שהנוכחות שלהם בכיתה תשתפר במידה ניכרת.
מעובד מתוך הספר "Chicken Soup for the Soul" "מרק עוף לנפש" (ספר המורכב מסיפורים מעוררי השראה) מאת ג'ק קנפילד ומארק ויקטור הנסן, הוצאת נירם - הוצאה לאור, 1995
*232*
1. מה היו הגורמים לחוסר המוטיבציה אצל התלמידים?
2. מה גרם לפרויקט של המורה להצליח כל כך?
3. לתיאורי הזמן בטקסט יש תפקיד רטורי בקידום העלילה על ציר הזמן.
מצאו בסיפור תיאורי זמן משמעותיים, ציינו אותם והסבירו את תפקידם הרטורי בקידום העלילה.
4. תיאורי אופן בסיפור עלילתי תורמים להתקדמות העלילה, לעיצוב דמותו של הגיבור ולתיאור פעולותיו שהן חלק בלתי נפרד מן העלילה.
מצאו את תיאורי האופן בסיפור ומיינו אותם לקבוצות בהתאם לדמויות ולפעולות המופיעות בעלילה.
הסבירו כיצד תיאורי האופן מקדמים את העלילה.
5. מצאו בטקסט שתי דוגמאות של מילות פנייה ומילת קריאה אחת. האם משלב הלשון של שתי הפניות זהה? נמקו את תשובתכם.
לפניכם טקסט קצר. קראו אותו וענו על הסעיפים שאחריו.
כתבו את המספרים ואת אותיות השימוש המופיעים בו במילים, ונקדו אותם בניקוד חלקי המעיד על ההגייה הנכונה.
כידוע, ארץ ישראל ממוקמת במפגש גיאוגרפי המגשר בין (3 יבשות): אירופה, אסיה ואפריקה. ישראל מהווה "צוואר בקבוק" שאליו מתנקזות (בעונות הנדידה) - באביב ובסתיו - כמיליארד ציפורים נודדות (כ-500 מיליון ציפורים בכל עונה!), בהם כ-280 מינים שונים. במהלך נדידת הסתיו והחורף אזור הערבה הוא נקודת "תדלוק" חשובה במסע הציפורים מאירופה המתקררת אל המדבריות החמות ביבשת אפריקה.
שאלות
1. מהו התפקיד התחבירי המשותף של החלקים המודגשים בסוגריים?
2. מצאו בטקסט מקום נוסף שאפשר לצרף אליו את החלק התחבירי שציינתם בסעיף 1. הוסיפו לו חלק זה.
3. ציינו את הנושא ואת הנשוא במשפט שציינתם בסעיף 2.
4. א. מהו תפקידה התחבירי של המילה "כידוע" המופיעה בתחילת הטקסט?
ב. לשם מה נוהגים להשתמש בחלק תחבירי זה? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.
(1) כדי לפרט את דברי הכותב.
(2) כדי להדגיש את חגיגיות הדיבור.
(3) כדי להביע דעה או הערה של הכותב על הנאמר.
(4) כדי לאזכר דברים ידועים או שהדובר משער או מאמין שהם ידועים.
*233*
*233*
במשפט פשוט יש רק נושא אחד ונשוא אחד. במשפטים שאינם פשוטים יש יותר מיחידה תחבירית אחת, ולכל יחידה כזו יש נושא ונשוא משלה.
משפט שאינו פשוט -
משפט איחוי (מחובר, מאוחה) - יחידה תחבירית (נושא, נשוא) יחידה תחבירית (נושא, נשוא)
משפט מורכב - יחידה תחבירית (נושא, נשוא) יחידה תחבירית (נושא, נשוא)
*233*
משפט איחוי (מאוחה) הוא משפט המכיל לפחות שתי יחידות תחביריות עצמאיות.
(המילה "לאחות" פירושה "לחבר", והמשפטים מאוחים (מחוברים) זה לזה) בדרך כלל מופיעה מילת חיבור (קישור) בין היחידות, אך ייתכן איחוי ללא מילת חיבור.
מילת החיבור מציינת את הקשר הלוגי (ההגיוני) שבין האיברים.
דוגמה לניתוח משפט איחוי:
הסרט "הארי פוטר" מיועד לכל המשפחה, ואילו הסרט "שר הטבעות" מכוון למבוגרים.
(א) הסרט "הארי פוטר" (יחידת הנושא) מיועד (נשוא) לכל המשפחה, (ב) ואילו (ניגוד / עימות) הסרט "שר הטבעות" (יחידת הנושא) מכוון (נשוא) למבוגרים.
משפט איחוי:
איבר א - משפט פשוט -
(בקשר של עימות)
איבר ב - משפט פשוט
פיסוק: בין האיברים בא פסיק (גם לפני "ו" החיבור). אם האיברים קצרים, לא תמיד יבוא פסיק ביניהם.
תיחום: כל יחידה נקראת בשם "איבר". בניתוח התחבירי יש לתחום את האיברים. מקובל לסמן את האיברים באותיות א, ב, ג...
*234*
- כל אחד מן האיברים יכול להיות משפט פשוט, משפט ייחוד, משפט פשוט בעל נושא סתמי או משפט בעל חלקים כוללים.
(א) אדם זה כל חבריו אוהבים אותו בשל אופיו הנוח, (ב) ולכן הוא מוזמן תמיד לכל המפגשים.
משפט איחוי: - איבר א - משפט ייחוד, איבר ב - משפט פשוט
(א) מהמאה ה-9 עד תחילת המאה ה-12 שלט בספרד שלטון מוסלמי, (ב) והיהודים זכו לחופש דתי, לתרבות משגשגת ולכלכלה פורחת.
משפט איחוי: - איבר א - משפט פשוט איבר ב - משפט בעל חלקים כוללים
קשרי איחוי ומשמעותם הלוגית
סוג הקשר: ריבוי והוספה
קשרי איחוי: ו' החיבור, גם, אף, מלבד זאת
דוגמה: השר מסר הודעה, (ו)העיתונאי דיווח עליה.
סוג הקשר: ניגוד (קשר של ניגוד קיים כאשר הנאמר באיבר ב עומד בניגוד לנאמר באיבר א (או בניגוד למה שמצפים))
עימות (קשר של עימות קיים כאשר בשני האיברים מדובר על מצבים מנוגדים שאפשר לערוך ביניהם השוואה או עימות)
קשרי איחוי: אך, אבל, אולם, ואילו, לעומת זאת, לא/אין... אלא..., לא... כי אם
דוגמה: שלחתי את המכתב, (אבל) עדיין לא קיבלתי מענה.
שער הדולר ירד, (ואילו) שער האירו עלה.
(לא) אני שברתי את הכלי, (אלא) אתה שברת אותו.
סוג הקשר: סיבה (למילים אלה יש תפקיד תחבירי בניתוח הפנימי של המשפט.) ותוצאה (באיבר א מצויה הסיבה, ובאיבר ב - התוצאה)
קשרי איחוי: לכן, לפיכך, על כן, אי לכך, משום כך, כתוצאה מכך, בעקבות זאת
דוגמה: החייל מילא חובותיו, (לכן) הוא יצא לחופשה.
סוג הקשר: ויתור (למילים אלה יש תפקיד תחבירי בניתוח הפנימי של המשפט.)
קשרי איחוי: למרות זאת, אף על פי כן, ובכל זאת, חרף זאת
דוגמה: הבימאי קבע פגישה, (למרות זאת) הוא לא הגיע.
סוג הקשר: בררה
קשרי איחוי: או
דוגמה: האם אסע לחיפה (או) אסע לנהרייה?
סוג הקשר: הבהרה והסברה
קשרי איחוי: זאת אומרת, כלומר, רוצה לומר
דוגמה: דממה שררה באולם, (כלומר) הכול ישבו שקטים.
סוג הקשר: זמן (למילים אלה יש תפקיד תחבירי בניתוח הפנימי של המשפט.)
קשרי איחוי: ולאחר מכן, ולאחר זאת
דוגמה: סיימתי לעבוד, (ולאחר מכן) יצאתי לטיול.
*235*
העתיקו כל אחד מן המשפטים שלפניכם למחברתכם, ובצעו את ההוראות בכל אחד מחלקי התרגיל.
חלק א
א. בכל אחד מן המשפטים, נתחו את הנשוא לסוגיו ואת הנושא לסוגיו.
ב. תחמו את האיברים וציינו את סוג הקשר הלוגי שביניהם.
1. עבודתו של יאיר זכתה בתחרות הארצית, ועתה הוא משתתף בתחרות בין-לאומית.
2. הסרט התקבל באהדה על ידי המבקרים בפסטיבל קאן, אבל הוא עורר מחאה מצד הכנסייה הקתולית.
3. מפקד בצריפין החליט להוסיף לחייליו שעת שינה בבוקר, לכן חייליו שומרים על ערנות במהלך היום.
4. סקרים אינם מחוסנים מטעויות, והציבור נדרש לנקוט משנה זהירות בפירושם.
5. "העגלה הגדולה" היא קבוצה של שבעה כוכבים זוהרים, ואין קושי לזהותם בשמים.
6. תקשורת אינה טכנולוגיה, היא משהו טבעי לחלוטין.
7. מספר המובטלים בעיירות הפיתוח גדל לאחרונה, למרות זאת הובאו לארץ 250 אלף פועלים זרים.
8. הטיול ייערך בירושלים בשעות הדמדומים, ומשתתפיו יתחקו אחר צעדיהם של עולי הרגל אל עיר הקודש.
9. למידה ללא חשיבה היא עבודה לחינם, ואילו מחשבה ללא למידה היא דבר מסוכן. (פתגם סיני עתיק)
10. האדמה היא מולדתי, והאנושות היא משפחתי. (חליל ג'ובראן)
11. השמים אינם הגבול, הם רק ההתחלה. (מקור בלתי ידוע)
12. הכנסת היא הרשות המחוקקת במדינת ישראל, ותפקידה הוא חקיקת חוקים למען סדרי השלטון במדינה.
13. שיפוט טוב רוכשים מניסיון, וניסיון רוכשים משיפוט גרוע. (מקור בלתי ידוע)
14. בחודש מאי 1948 פרץ השריון הסורי את גדרות קיבוץ דגניה א, אך הלחימה העקשנית של אנשי הקיבוץ הצליחה לבלום את ההסתערות.
א. בכל אחד מן המשפטים שלפניכם נתחו את הנשוא לסוגיו, את הנושא לסוגיו וכן את כל המילים המודגשות בסוגריים.
ב. תחמו את האיברים וציינו את סוג הקשר הלוגי שביניהם.
ג. אם אחד האיברים הוא משפט ייחוד או משפט בעל חלקים כוללים, ציינו זאת.
1. כשבעים יצרנים (בישראל) משווקים מוצרים (מים המלח), אולם לא כולם קיבלו (תו איכות) של התאחדות התעשיינים.
2. החיים המודרניים מלאים (מתח), לכן רבים סובלים (מבעיות שונות): מכאבי ראש, מכאבי בטן ומפעימות לב מואצות.
3. תמונה זו (ערכה) רב בעיני המבקרים, ולכן (יש) לה (ביקוש רב) במכירות הפומביות.
4. ים המלח - (אוצרות המלאי) של מלחיו הם (עצומים), והם יספיקו למלא (את צורכי העולם) (כולו) לדורות הבאים.
5. (אדם זה) חיפשתי אותו (זמן רב), ורק (לאחר מאמצים רבים) איתרתי את כתובתו.
*236*
המשך
6. המשבר הכלכלי (העולמי) השפיע על (מדינות רבות), אך חלק מן המדינות ניצלו (ממנו).
7. אמצעי האבטחה (סביב ראש הממשלה) תוגברו, לפיכך הרחוב שליד מעון ראש הממשלה ייסגר (לתנועה).
8. בארץ פועלים אולפני הנפשה (אנימציה) רבים, אך (במעבדה מיוחדת) הופכים סרטים רגילים (לסרטים בתלת-ממד).
9. בקיץ קיימת (באזור עין גדי) סכנת התייבשות גבוהה מאוד, ואילו בחורף פוקדים את האזור שיטפונות פתאומיים.
10. בתל אביב מציעים (בסופי שבוע) (מסלולי הליכה מודרכים), למרות זאת לא התרבו המטיילים ברחבי העיר.
11. העיר (רמלה) היא אחת מהערים העתיקות ביותר בארץ, וביקור (בה) טומן בחובו (מגוון רחב) של אפשרויות טיול.
12. האופרה הישראלית החדשה רוצה לקרב את (כולם): בני נוער וילדים, תושבי העיר ותושבי העיירות, לכן היא משדרת בכל רחבי הארץ תכניות (באמצעות לוויין).
13. (לטענת חוקרים רבים), משחקי הרחוב המסורתיים: קלאס, תופסת וקפיצה בחבל יכולים להפחית את האלימות, אף על פי כן אין כוללים אותם כיום (בשיעורי החינוך הגופני).
14. ההייטק הפך בעשרים השנים האחרונות לגורם מרכזי (בכלכלת ישראל), אולם בעקבות המשבר הכלכלי העולמי פוטרו מאות עובדים (ממפעלי ההייטק השונים).
15. (במעמקי הקרום) הסלעי הקשה של הארץ מצויים חללים עם סלע מותך, מקומות אלה מתלהטים, והסלע נדחף ומתפרץ (מעל פני האדמה).
א. ציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, ייחוד, בעל חלקים כוללים או משפט איחוי.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים וציינו את סוג הקשר הלוגי שביניהם.
אם אחד האיברים הוא משפט ייחוד או משפט בעל חלקים כוללים, ציינו זאת.
ג. נתחו את תפקידן התחבירי של כל המילים המודגשות בסוגריים.
1. יוזמי (המבצע) לא פרסמו אותו (בתקשורת), למרות זאת הוא זכה (להצלחה רבה).
2. (לכבוד החג הקרב), ראש השנה, נערך בשכונה (מבצע ניקיון) ביוזמת רכז השכונה, (יוסי כהן).
3. כישלון הוא רק (הזדמנות) להתחלה מחדש (בדרך נבונה) יותר. (הלן קלר)
4. (פרחים) הם הדרך של האדמה לחייך. (מקור בלתי ידוע)
5. רופאים ואחיות טיפלו (בנפגעים) ובאלפי משפחות לאחר רעידת האדמה (באיטליה).
6. באחד הקיבוצים נבנה (מסלול מיוחד) (למרוצי מכוניות) בעלות שלט רחוק, (והאתר) זוכה למבקרים רבים.
7. בפגישה (אמש דנו) במצב הכלכלי של המפעל.
8. הצלחה (בחיים) (חשובה), אבל (הזנחת) דברים שונים, כגון (תחביבים), בילויים ושמירה על איכות החיים, אינה (מומלצת).
9. (מדוע) השתמש מחבר הטקסט (בכותרת) פיקנטית?
10. (לצערנו), אין התלמידים (לומדים) לשם השכלה רחבה, אלא (לצורך) (קבלת התעודה בלבד).
*237*
11. (בכנס) ידונו (בתהליך) ההפרטה של מפעלי (תשתית) גדולים בנגב, לפיכך נדרשו המשתתפים (להכין) הצעות בנושא.
12. ביודפת שבגליל התנהלה אחת (ממערכות) הגבורה המפורסמות של מרד היהודים (ברומאים).
13. (מדי שנה) (מציגים) במוזאון לצילום בתל חי (מבחר) (מעבודותיהם) של בוגרי בתי הספר הגבוהים (לצילום).
14. בשנת הלימודים הקרובה יעסקו (כל בתי הספר) (בתל אביב) (בנושא החינוך) לשלום.
15. הלימודים (במחלקה) מיועדים להקנות (לתלמידים) יכולת של חקר ושל ניתוח (תופעות חברתיות) חשובות.
קראו את הטקסט שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
(1) אליס מילר נולדה בדרום אפריקה. (2) מאז נעוריה גילתה עניין רב בטיס, ואף קיבלה רישיון טיסה התקף במדינות רבות. (3) לאחר שנים היא עלתה ארצה, אולם היא לא מילאה את הדרישות לקבלת רישיון טיסה אזרחי בישראל. (4) ב-1990 גויסה מילר לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית, ולמדה הנדסת אווירונאוטיקה. (5) היא סיימה את לימודיה בטכניון בחיפה, ולאחר מכן היא התייצבה לשירות פעיל. (6) אליס מילר ביקשה לזמנה למבדקי התאמה לקורס טיס, אך בקשתה נדחתה. (7) קצינת העתודה שאליה פנתה ציינה שעל פי הוראות הפיקוד העליון, אין לשבץ נשים במקצועות לחימה. (8) מילר לא אמרה נואש. (9) היא כתבה אל רשויות הצבא, ערערה על חוקיות הדחייה ופירטה את נימוקיה, בעקבות זאת היא זומנה לפגישה עם מפקד חיל האוויר, אך גם פגישה זו לא קידמה את עניינה. (10) הצבא שב והודיע לה כי המדיניות המוכתבת היא שאין לשבץ בנות בתפקידי לחימה. (11) על רקע זה הגישה אליס מילר באוגוסט 1994 עתירה לבג"ץ וביקשה לחייב את חיל האוויר לקבלה למבחני טיס. (12) בג"ץ החליט ברוב דעות לחייב את חיל האוויר לקבל את אליס מילר למבחני טיס. (13) פסיקת בג"ץ הייתה תקדים חשוב. (14) בעקבות העתירה נפתחו בפני נשים הכשרות שונות שהיו סגורות בפניהן, ביניהן קורס טיס, קורס חובלים, משמר הגבול ועוד. (15) בשנת 2015 הייתה מילר אחת ממדליקות המשואה בערב יום העצמאות כאחת מהנשים פורצות הדרך במדינה.
1. כתבו במחברתכם את הקשר הלוגי בכל אחד מן המשפטים (2), (3), (5) ו-(6).
2. א. משפט (9) הוא משפט איחוי. תחמו את איבריו, וציינו את סוגו התחבירי של כל איבר.
ב. ציינו מהם הקשרים הלוגיים בין איבריו של משפט (9).
3. לפניכם משפט: בעקבות העתירה של אליס מילר לבג"ץ נפתחו בצבא קורסים שונים לנשים.
א. המירו משפט זה למשפט איחוי. ציינו את הקשר הלוגי של המשפט שחיברתם.
ב. הוסיפו למשפט המקורי תמורה מפרטת לביטוי המכליל הקיים בו.
4. לפניכם משפט: הצבא (שב והודיע) על אי-שיבוץ בנות בתפקידי לחימה.
א. מהו תפקידו התחבירי של החלק המודגש בסוגריים?
ב. מהו תפקידו הרטורי-פרגמטי של החלק המודגש בסוגריים? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.
(1) התמשכות פעולה (2) תחילתה של פעולה (3) הבעת יחס הכותב (4) חזרה על פעולה
*238*
א. ערכו מחקר בנושא - תפקידיה של האישה בצה"ל פעם והיום.
ב. כתבו כתבה לעיתון הצבאי "במחנה", ובו תארו את ההתפתחות שחלה במעמדה של האישה בצבא והוכיחו את דבריכם באמצעות דוגמאות.
ג. מהי הסוגה (טיעוני, תיאורי...) שבה השתמשתם בכתיבתכם, והאם אכן סוגה זו תרמה להצגת הדברים?
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט או איחוי (מאוחה).
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים וציינו את סוגו התחבירי של כל איבר (פשוט, ייחוד, כולל).
ג. בכל משפט או איבר נתחו את המילים המודגשות בסוגריים.
1. חלק משוטרי התנועה התפרסו (לאורך הכבישים) הראשיים, (ועמיתיהם) התפרסו באזורי הבילוי של הצעירים.
2. הצבע הלבן (של דגל ישראל) מסמל את הקדושה ואת הטהרה, ואילו התכלת מסמל את (פסי הטלית).
3. היין הלבן מותסס (במכלים מצוננים), ואילו (האדום) תוסס בטמפרטורה רגילה.
4. אחד מתפקידי (בית המשפט העליון) הוא (עיסוק) בעניינים שבין האזרח לרשויות השלטון.
5. (לכל מדינה) (סמלים) (משלה), והם מעניקים לה (זהות וייחוד).
6. על פי עקרון שלטון החוק, (הכול) כפופים לחוק ושווים (בפני החוק).
7. גופו הארוך והצר של הנחש מכוסה קשקשים ומגנים, (והמגנים) (מסייעים) לנחש (לנוע) על פני הקרקע.
8. באוניברסיטאות בארץ מתקיימת (תכנית "עתידים") במסגרת העתודה האקדמית, והלומדים בה מכשירים (עצמם) להוראת מדעים ואנגלית (בבתי הספר) בארץ.
9. צה"ל היה (בתחילתו) צבא מאולתר וחסר אחידות, אולם עם השנים הוא התעצם, השתכלל (והפך) לאחד (הצבאות) הטובים בעולם.
10. מנורת שבעת הקנים, (סמלה של מדינת ישראל), מופיעה לראשונה בזמן מסעי בני ישראל (במדבר) כאחד מכלי המקדש.
*238*
- חיבור שני משפטים פשוטים למשפט איחוי
יש לשים לב מהו הקשר הלוגי בין שני המשפטים ולהתאים את מילת החיבור.
כאשר מבצעים המרה, יש להקפיד שהמשפט יהיה הגיוני, כלומר יהיה קשר הגיוני בין האיברים.
לעתים מילה מסוימת חוזרת בשני המשפטים. באיבר השני רצוי להשתמש במקומה במאזכר.
הפיסוק: בין האיברים בדרך כלל בא פסיק. אם המשפטים קצרים, אין חובה לשים פסיק.
דוגמה 1 משפט א: החוקר ניסה לדובב את הילד המבוהל.
משפט ב: החוקר לא הצליח במשימתו. (קשר של ניגוד)
ההמרה: החוקר ניסה לדובב את הילד המבוהל, אך / אולם / אבל הוא לא הצליח במשימתו.
*239*
דוגמה 2 משפט א: הדר מייבא מוצרים מסין.
משפט ב: מתחרהו מייצר אותם בארץ. (קשר של עימות (השוואה))
ההמרה: הדר מייבא מוצרים מסין, ואילו / לעומת זאת מתחרהו מייצר אותם בארץ.
דוגמה 3 משפט א: השמש גורמת נזקים לעור.
משפט ב: חשוב למרוח קרם הגנה. (קשר של סיבה ותוצאה)
ההמרה: השמש גורמת נזקים לעור, לכן / לפיכך / על כן חשוב למרוח קרם הגנה.
דוגמה 4 משפט א: הבריטים מנעו את הכניסה לארץ.
משפט ב: המעפילים המשיכו להגיע. (קשר של ויתור)
ההמרה: הבריטים מנעו את הכניסה לארץ, למרות זאת / אף על פי כן המעפילים המשיכו להגיע.
המירו את זוגות המשפטים שלפניכם למשפט איחוי אחד לפי הקשר המצוין.
השתמשו במילות חיבור מגוונות. פסקו כהלכה.
1. א. התחוללה סופת טורנדו.
ב. המשפחה הסתתרה במקלט.
קשר של סיבה ותוצאה
2. א. חובש מד"א פעל בתושייה.
ב. חיי התינוקת ניצלו.
קשר של סיבה ותוצאה
3. א. בכניסה לשמורה מופיעים כללי זהירות.
ב. חלק מהמטיילים מתעלמים מההוראות.
קשר של ניגוד
4. א. עמדתי על ראש ההר כדי לצפות בנוף.
ב. ערפל כבד כיסה את הנוף.
קשר של ניגוד
5. א. ספרי מסעות אהובים עליי.
ב. אינני אוהב ספרי בלשים.
קשר של עימות
6. א. מזג האוויר בצפון היה סגרירי.
ב. מזג האוויר בדרום היה חם.
קשר של עימות
7. א. אני מאמין באורח חיים בריא.
ב. אינני נוהג לאכול אוכל אורגני.
קשר של ויתור
8. א. העיר סובלת מזיהום אוויר.
ב. תושבים רבים גרים בה.
קשר של ויתור
*240*
- הפיכת משפט פשוט למשפט איחוי
כדי להפוך משפט פשוט למשפט איחוי יש להפוך תחילה את המשפט הפשוט לשני משפטים פשוטים (כפי שנלמד בפרק המשפט הפשוט) ולחבר ביניהם באמצעות מילת חיבור מתאימה. יש להקפיד שלאיבר השני יהיה נושא משלו. לעתים יחול שינוי בתוכן המשפט בעקבות ההמרה.
אפשר לעשות זאת באחת מן הדרכים שלפניכם:
- הפיכת שם פעולה לפועל והוספת נושא
המשפט הפשוט: שמורת הטבע נסגרה (עקב הצפת) (שם פעולה) האזור שליד הנחל.
ההמרה: האזור שליד הנחל (הוצף), (פועל) לכן (שמורת הטבע) (נושא) נסגרה. (משפט איחוי)
- הוספת פועל ונושא
המשפט הפשוט: הספרדים הכניעו את האינדיאנים הודות לתותחיהם.
הספרדים (השתמשו) (הוספת פועל) בתותחים, (לפיכך) (הוספת נושא) הם הכניעו את האינדיאנים. (משפט איחוי)
- הפיכת שם תואר שהוא לוואי לנשוא שמני והוספת נושא
המשפט הפשוט: העובד (הדייקן) (שם תואר - לוואי) זוכה להערכה מההנהלה.
ההמרה: העובד (דייקן), (נשוא שמני) משום כך (הוא) (הוספת נושא) זוכה להערכה מההנהלה. (משפט איחוי)
- הפיכת שם תואר שהוא לוואי לפועל והוספת נושא
המשפט הפשוט: המפעל (המצליח) (שם תואר - לוואי) זכה להוקרה בינלאומית.
ההמרה: המפעל (הצליח), (פועל) על כן הוא (הוספת נושא) זכה להוקרה בינלאומית. (משפט איחוי)
המירו את המשפטים שלפניכם ממשפט פשוט למשפט איחוי. הקפידו על קשר לוגי מתאים. פסקו כהלכה.
1. הילדים נכנסו לאולם בית הספר נרגשים לאחר ביקורו של המפקח.
2. עקב החום הכבד קיים חשש לשרפות בכל רחבי הארץ.
3. השבוע יתכנסו חברי הכנסת לישיבה דחופה עקב המצב הביטחוני המתוח.
4. תלמידי הכיתה נשארו בבית הספר לקישוט האולם לקראת המסיבה.
5. בזכות ערנותם של אנשי המשמר האזרחי נתגלתה חבילת הנפץ בעוד מועד.
*241*
- הפיכת משפט איחוי למשפט פשוט
כדי להפוך משפט איחוי למשפט פשוט יש לנקוט אחת מן הדרכים שלפניכם:
- הפיכת פועל לשם פעולה
משפט איחוי: החוקרים יצאו לשטח, והם (יאספו) ראיות. (פועל)
ההמרה: החוקרים יצאו לשטח (לאיסוף) ראיות. (שם פעולה) (משפט פשוט)
משפט איחוי: המפעל (פשט) את הרגל, ולכן הוא נסגר. (פועל)
ההמרה: המפעל נסגר עקב (פשיטת) הרגל. (שם פעולה) (משפט פשוט)
- השמטת פועל
משפט איחוי: (ירדו) גשמים, כתוצאה מכך הוצפו הכבישים.
ההמרה: (בשל הגשמים) הוצפו הכבישים. (השמטת פועל) (משפט פשוט)
- הפיכת פועל לשם תואר שישמש לוואי
משפט איחוי: הכיתה (הצטיינה) בקישוט, משום כך היא זכתה בפרס.
ההמרה: הכיתה (המצטיינת) בקישוט זכתה בפרס. (שם תואר - לוואי) (משפט פשוט)
המירו את משפטי האיחוי שלפניכם למשפטים פשוטים. פסקו כהלכה.
1. הייתי חולה, לפיכך לא יכולתי להגיע לפגישה.
2. הבעלים יצאו לחופשה שנתית, לכן החנות סגורה.
3. המורה חשב עמוקות, ולאחר מכן הוא נתן את הציון הסופי.
4. התלמידים הצטיינו בפעילות חברתית, על כן הם זכו באות הוקרה.
5. התאמצנו רבות לפתור את השאלה, אך לא הצלחנו בכך.
6. מצבו הבריאותי של החולה קשה, למרות זאת הוא לא אושפז בבית החולים.
1. לפניכם שתי אמרות של אישים ידועים. (אם אינכם יודעים מיהם, חפשו מידע על אודותיהם)
(1) "פסימיסט רואה קושי בהזדמנות, ואילו אופטימיסט רואה את ההזדמנות שבקושי". (וינסטון צ'רצ'יל)
(2) "את פחדיך שמור לעצמך, אבל את האומץ שלך חלוק עם אחרים". (רוברט לואיס סטיבנסון)
א. ציינו את המבנה התחבירי של כל אחד מן המשפטים.
ב. מהו הקשר הלוגי הקיים בכל אחד מן המשפטים?
ג. האם אפשר להחליף את מילות הקישור של המשפטים זו בזו? נמקו את תשובתכם.
*242*
2. לפניכם שני משפטים (1 )-(2). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ב שאחריהם.
(1) אחרי מלחמת העולם השנייה התרכזו עשרות אלפי יהודים במחנות העקורים ודרשו להגיע לארץ ישראל, אך הבריטים קבעו מכסות של רישיונות עלייה ומנעו את כניסתם של יהודים רבים לארץ.
(2) העם היהודי היה מפוזר בין עמי העולם, אבל הוא המשיך לשמור על ייחודו לאורך כל תקופות הגלות.
א. מהו הקשר הלוגי בין שני האיברים של משפט (1)?
ב. (1). מהו הקשר הלוגי בין שני האיברים שלמשפט (2)?
(2) המירו את מילת הקישור במשפט (2) במילת קישור שתביע קשר לוגי אחר.
(3) איזו מילת קישור, לדעתכם, מחזקת את הרעיון המובע במשפט?
(4) המירו את משפט (2) למשפט פשוט שיביע את הקשר הלוגי שציינתם בסעיף ב 1.
3. לפניכם משפט מאוחה. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ה שאחריו.
גידול תות שדה הוא ענף רגיש במיוחד למזיקים ולמחלות, ולכן מרבים בגידול זה להשתמש בחומרי הדברה לחיסול המזיקים, למרות זאת אנשים רבים אוהבים תות שדה ומרבים לאכול אותו.
א. תחמו את האיברים, וציינו את סוגו התחבירי של כל איבר.
ב. ציינו את הנושא ואת הנשוא בכל אחד מן האיברים.
ג. ציינו מהם הקשרים הלוגיים בין איבריו של המשפט.
ד. כתבו את שני האיברים הראשונים של המשפט הנתון כמשפט פשוט.
ה. פרקו את המשפט הנתון לשלושה משפטים פשוטים. הקפידו על רצף הגיוני של המשפטים.
4. קראו את הטקסט הקצר שלפניכם, וענו על הסעיפים א-ג שאחריו.
חיים נחמן ביאליק, (מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה), נולד בעשרה בטבת תרל"ג (1873) בכפר ראדי שבאוקראינה, (כפר שלו ורגוע). הוא החל לכתוב שירה בהיותו תלמיד בישיבת וולוז'ין שבביילרוס.
שירו הראשון ("אל הציפור") התפרסם בדפוס בהיותו בן 19 , והוא מבטא את געגועיו לארץ ישראל.
א. מהו התפקיד התחבירי המשותף לחלקים המודגשים בקו במשפטים שלעיל?
ב. מה תפקידו הרטורי-פרגמטי של כל אחד מן החלקים המודגשים בסוגריים?
ג. לפניכם משפט נוסף שבו חלק תחבירי מודגש בסוגריים: שירו הראשון של ביאליק היה "(אל הציפור)".
האם החלק התחבירי המודגש במשפט זה הוא בעל תפקיד תחבירי זהה לתפקיד התחבירי המשותף שציינתם בסעיף א? נמקו את תשובתכם.
משפטים פשוטים קצרים הבאים ברצף יוצרים דרמטיזציה, נחרצות, והם קלים לקליטה.
במשפטים מאוחים ארוכים המסר הדרמתי והנחרצות מתרככים ומאבדים את האפקט הרטורי.
*243*
קראו את שתי הפסקות שלפניכם (מתוך הטקסט "יצירת טקסים" שבעמוד 24).
(ג)
לא תמיד קל ליזום טקס, אבל לקיים אותו קל יחסית. ספורטאי צמרת מקפידים על טקסים: הם יודעים שבשעות מסוימות מדי יום ביומו הם נמצאים על המגרש, אחר כך במכון כושר, אחר כך תרגילי מתיחות. בשביל רובנו צחצוח שיניים פעמיים ביום הוא טקס, ולכן אינו דורש משמעת עצמית מיוחדת. עלינו לנקוט גישה דומה כדי ליישם כל שינוי שאנחנו מעוניינים בו.
(ד)
בשביל ספורטאים, להשיג הישגי שיא בתחומם הוא ערך מושרש, ולכן הם יוצרים טקסים הסובבים סביב האימונים. אצל רוב בני האדם ניקיון הוא ערך מושרש, ולכן הם יוצרים את טקס צחצוח השיניים. אם האושר האישי שלנו הוא ערך בעינינו, ואנחנו רוצים להיות מאושרים יותר, עלינו ליצור טקסים גם סביב האושר.
1. מצאו בפסקות אלה שלושה משפטים מאוחים. העתיקו אותם למחברתכם, וציינו בכל איבר את הנשוא ואת הנושא.
2. ציינו את הקשר הלוגי שבין חלקי המשפטים (שמצאתם בסעיף 1).
3. בכל אחד ממשפטים אלה המירו את מילת החיבור במילה קישור אחרת ללא שינוי בקשר הלוגי.
קראו את הקטע שלפניכם מתוך הטקסט "גבירותיי ורבותיי, מהפך!" (המופיע בעמוד 68).
איך תזמורת הקאמרטה הקטנה הפכה לגדולה? הנה ההסברים.
פתאום זה בא. בימים אלה ממש תזמורות ישראליות יוצאות לדרך עם סדרות המנויים של העונה החדשה ומתחילות לחזר אחרינו, הקהל. נציין תחילה את תזמורת הקאמרטה הישראלית. גבירותיי ורבותיי: מהפך. כמו בחיים הפוליטיים בארץ ובעולם, כך בחיי התזמורות. המפה התהפכה. מה שהיה כבר לא יהיה יותר. הקאמרטה, התזמורת של המנצח אבנר בירון, צוחקת על כולן. (...) כאן לא שומעים אוסף נגנים שבמקרה יושבים ביחד. (פה התזמורת מנגנת כגוף בעל צליל עם סגנון נהדר. כאן יש אחידות). (...) (הנגנים אינם מפהקים על הבמה. הם גם אינם מסתכלים בשעון). פשוט מנגנים מתוך כיף.
1. מצאו את הקשר הלוגי בין כל אחד מצמדי המשפטים המודגשים בסוגריים: (סה"כ שני צמדים)
2. המירו כל אחד מצמד המשפטים למשפט מאוחה בהתאם לקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
(בהמרה השתמשו במילות קישור שונות)
3. מה ההבדל לדעתכם בין שני הניסוחים (בין הניסוח המקורי לבין המשפטים שהמרתם) מבחינה רטורית?
*244*
*244*
משפט מורכב הוא למעשה הרחבה של משפט פשוט, שבו חלק תחבירי כלשהו במשפט הפשוט הופך למשפט העומד בפני עצמו. החלק שהתרחב והפך למשפט נקרא "פסוקית". כל אחד מחלקי המשפט הפשוט יכול להופיע כפסוקית.
משפט מורכב מכיל לפחות שני משפטים. אחד המשפטים הוא משפט עצמאי שיכול לעמוד בפני עצמו, ואילו משנהו הוא משפט התלוי במשפט העצמאי, כלומר משועבד לו.
המשפט העצמאי נקרא משפט עיקרי, והמשפט המשועבד נקרא פסוקית.
כיוון שהפסוקית היא הרחבה של חלק פשוט במשפט, היא עונה על אותן השאלות שעונה אותו חלק במשפט הפשוט. השאלה נשאלת ביחס למשפט העיקרי, כלומר המשפט העיקרי הוא "השואל", והפסוקית משמשת תשובה.
רבים (נושא) נוסעים (נשוא) להודו (תיאור מקום) (לאחר שחרורם מהשירות הצבאי). (משלים פועל ( תיאור זמן) - מתי הם נוסעים?)
(רבים (נושא) נוסעים (נשוא) להודו (תיאור מקום) (עיקרי (משפט עצמאי) (אחרי שהם (נושא) משתחררים (נשוא) משירותם הצבאי). (פסוקית (משפט משועבד)) (מתי הם נוסעים?)
- בדרך כלל הפסוקית פותחת במילת שעבוד.
קיימות שלוש קבוצות של מילות קישור של "שעבוד":
1. קשר באמצעות מילים שיש בהן "ש" הזיקה או "אשר" או שילובים שלהן: ש... אשר... בשעה ש... כאשר... במקום ש... משום ש... אף על פי ש... ועוד.
2. מילות קישור אחרות (שאינן מכילות "ש" או "אשר"):
כי, אם, אילו, לו, בל, שמא, "ה" הזיקה לפני פועל בבינוני ועוד.
3. קשר באמצעות מילות שאלה - מילת שאלה באמצע משפט פותחת פסוקית, ובמקרה כזה אין מילת שעבוד.
- הפסוקית יכולה לבוא בראש המשפט, באמצעו או בסופו. לרוב אפשר להחליף את מקומם של הפסוקית ושל המשפט העיקרי.
לא הגעתי לבית הספר משום שחליתי. או: משום שחליתי, לא הגעתי לבית הספר.
*245*
פיסוק: אחרי פסוקית בא בדרך כלל פסיק. לפני פסוקית בא פסיק אם היא ארוכה.
תיחום: במשפט מורכב מקובל לתחום את המשפט העיקרי ואת הפסוקית באמצעות מספרים לפי סדר הופעתם
במשפט: היחידה הראשונה - מספר 1, היחידה הבאה - מספר 2, וכן הלאה.
1. הילד פנה אל אביו 2. ((כי) הרגיש רעב) (פסוקית)
משפט מורכב: 1. עיקרי 2. פסוקית
1. ((אם) תבואו אלינו), (פסוקית) 2. נעזור לכם.
משפט מורכב: 1. פסוקית 2. עיקרי
פסוקיות התיאורים הן הרחבה של תיאורים במשפט הפשוט, לכן אפשר להמיר פסוקית תיאור בתיאור המקביל ולקבל משפט פשוט. את רוב פסוקיות התיאורים אפשר לזהות באמצעות מילת השעבוד האופיינית להם (ראו להלן).
לפניכם חלוקה סמנטית של התיאורים (לפי תוכנם).
*245*
פסוקית מקום פותחת באחת ממילות השעבוד האלה:
במקום ש/אשר..., למקום ש/אשר..., בכל אשר..., באשר..., מאשר..., לכל מקום ש/אשר...
דוגמאות:
1. (במקום שאתה נמצא) (פסוקית מקום ), 2. עמד פעם בניין מפואר.
משפט מורכב: 1. פסוקית מקום.
2. עיקרי
- מילת השעבוד: במקום ש...
- המרת הפסוקית בתיאור: (כאן) עמד פעם בניין מפואר.
- השאלה הנשאלת: היכן עמד הבניין?
2. (לכל מקום ש)אני הולך, גם הצל שלי הולך עמי.
3. בני משפחתו הלכו עימו (למקום ש)הוא הלך.
מילות שאלה הפותחות פסוקיות
מילת שאלה באמצע משפט פותחת פסוקית, אך מילת השאלה אינה מעידה על סוג הפסוקית.
מילת השאלה היא חלק מן הפסוקית. ותפקידה התחבירי זהה לתפקיד התחבירי של התשובה עליה.
שימו לב! פסוקיות התיאורים אינן יכולות לפתוח במילת שאלה.
שאלתי (נושא פלוס נשוא) אותו (מושא) (לאן (תיאור מקום) הוא (נושא) הולך (נשוא)). (פסוקית (מושא))
לאן - לתאטרון - תיאור מקום
- שאלתי אותו לאן הוא הולך - שאלתי אותו את השאלה.
- כאשר מופיעה מילת שאלה באמצע משפט, הפסוקית אינה פסוקית תיאור.
*246*
לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. המרכז הדתי של העם היהודי נמצא במקום שבו עמד בית המקדש.
2. בכל אשר תפנה, תראה מולך תצורות טבע מיוחדות.
3. לכל מקום שתלכי, אצטרף אליך / אליך (י' בחיריק) ללא היסוס. (העתיקו את מילת היחס הנכונה)
4. 33 חברי הקבוצה נפגשו במקום שהוחלט עליו בפגישה הקודמת. (כתבו את המספר במילים ונקדו ניקוד חלקי)
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את המילים המסומנות בסוגריים.
ד. במשפטים 5,3 ו-8 ציינו את משמעותה של המילה "יש".
1. במרכזים רפואיים (בארה"ב) מסייעים (רובוטים) בניתוח של החלפת (מפרק הירך).
2. (סתוונית היורה) (היא) בת למשפחת השושניים, (והיא) נפוצה בחבל הים התיכוני.
3. (בארצות הברית) יש (מודעות) רבה (לנזקי העישון).
4. במקום שבו משתרעים הרי אורל (ברוסיה), (עובר) הגבול (בין אירופה לבין אסיה).
5. במוזאון ישראל (בירושלים) (יש) אוסף של עבודות קרמיקה של פאבלו פיקאסו, (מגדולי האמנים במאה העשרים).
6. הרעש מלווה (את חיינו) בכל מקום שאנו (פונים) אליו.
7. אם (לארבעה) מצאה (במסעדה) תיק עם שטרות כסף רבים ומסרה (אותו) (למשטרה).
8. המדינה צריכה להתערב בחיי האזרח, רק במקום שיש לה (אינטרס ישיר).
9. טיול (בבקעת הירדן) בעונה זו של השנה הוא (חוויה) אמתית של צבע ושל טבע.
10. בכל מקום שבו אמצא, (אשתדל לשמור) (על קשר) (עם הבית).
*247*
*247*
פסוקית זמן פותחת באחת ממילות השעבוד האלה:
בזמן ש..., כל זמן ש..., כאשר..., כש..., כל אימת ש..., מרגע ש..., ברגע ש..., מש..., עד ש.", לכש..., לפני ש..., לאחר / אחרי ש..., בטרם / מאז פלוס פועל.
דוגמאות:
1. ((בשעה ש)יצאתי לחצר) (פסוקית זמן), 2. פגשתי את חברי הטוב.
משפט מורכב: 1. פס' זמן, 2. עיקרי
- מילת השעבוד: בשעה ש...
- המרת הפסוקית בתיאור: אתמול פגשתי את חברי הטוב.
- השאלה הנשאלת: מתי פגשתי את חברי הטוב?
2. הגענו אל יעדנו הסופי (לאחר ש)שקעה השמש.
3. (בטרם) יאיר היום, נצא לדרך.
זכרו! מילת השאלה הפותחת פסוקית אינה מעידה על סוג הפסוקית.
תפקידה התחבירי של מילת השאלה זהה לתפקיד התחבירי של התשובה עליה.
ביררתי (נושא פלוס נשוא) (מתי (תיאור זמן) מוקרנת (נשוא) הצגת הבכורה (נושא).) (פסוקית (מושא))
מתי - מחר - תיאור זמן
- ביררתי מתי מוקרנת הצגת הבכורה - ביררתי את הדבר.
חלק א - לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. כשעמד לפקוע תוקפו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, הכריז בן גוריון על הקמתה של מדינת ישראל.
2. כאשר הדפיסו לראשונה את פירוש רש"י, השתמשו בכתב מיוחד.
3. במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש. (פרקי אבות ב ו)
4. דבר קיומה של רשת הריגול היהודית ניל"י נודע לאחר שיונת דואר נתפסה על ידי הטורקים.
5. לאחר שהיהודים מרדו ברומאים, חרב בית המקדש השני.
6. כאשר החתן שובר את הכוס בסיום החופה, הוא מזכיר את ירושלים.
7. אני אשתף / ישתף אותך (ת' קמץ) / אותך (ת' צירה) בהחלטה, לאחר שנדון בהצעה. (העתיקו את הפועל ואת מילת היחס הנכונים)
*248*
(1) עם תום הקונצרט הגישו המאזינים זר פרחים ענק למנצח.
(2) כאשר הסתיים הקונצרט, הגישו המאזינים זר פרחים ענק למנצח.
(3) הקונצרט הסתיים, ולאחריו הגישו המאזינים זר פרחים ענק למנצח.
א. העתיקו אותם למחברתכם, וציינו מהו הקשר הלוגי המשותף לשלושת המשפטים.
ב. מהו הביטוי בכל משפט המבטא קשר זה?
ג. ציינו את סוגו התחבירי של כל משפט - פשוט, איחוי או מורכב.
ד. במשפט איחוי תחמו את האיברים. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את תפקידה התחבירי.
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים וציינו את סוגו התחבירי של כל איבר. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את המילים המסומנות בסוגריים.
1. "(חומה ומגדל)" (הייתה) (שיטת) התיישבות בארץ ישראל (לפני קום המדינה).
2. כשהים למטה (סוער), (תוכלו לשמוע) היטב (את רעש הגלים) (המתנפצים).
3. (מאז הקמת המדינה) גדלו (אצלנו סולנים) נודעים בתחום המוזיקה הקלסית, (וכמה מהם), (דוגמת יצחק פרלמן), בנו (לעצמם) (מעמד) (בכורה עולמי).
4. (בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל) הנהיג דוד בן גוריון (מערכת) (חינוך ממלכתית).
5. (עם התפתחות הטכנולוגיה) התפתחו (אמצעי תקשורת) שונים (בין בני האדם).
6. מאז נכנס האינטרנט (לחיינו), (אנשים) (אינם) (יכולים לחיות) בלעדיו.
7. טיול בנגב (בתקופת השיטפונות) (הוא) (חוויה אמתית לעין).
8. (נשים רבות) (נוהגות לטייל) במקומות שרגל אדם לא (דרכה) בהם.
9. (הנער) (למד) ריקוד במשך שנות נעוריו, (ולאחר שנים אחדות) הוא החל ללמד בעצמו (את חבריו).
10. במקום שבו (שופעים) (מעיינות עתירי מים במדבר), (נוצר) (נווה מדבר גדול).
*249*
*249*
- המרת משפט מורכב למשפט פשוט
כדי להפוך משפט מורכב למשפט פשוט יש לנקוט אחת מן הדרכים שלפניכם:
- המרת פועל לשם פעולה
משפט מורכב: לאחר שהמפעל פשט (פועל) את הרגל, הוא נסגר.
ההמרה: המפעל נסגר לאחר פשיטת (שם פעולה) הרגל. (משפט פשוט)
משפט מורכב: המפקד שלח את החוקרים למקום שבו הם יאספו (פועל) ראיות לאירוע.
ההמרה: המפקד שלח את החוקרים למקום לשם איסוף (שם פעולה) ראיות לאירוע. (משפט פשוט)
- השמטת פועל
משפט מורכב: כאשר השתוללה סופת שלגים, לא המריאו מטוסים רבים.
ההמרה: בזמן סופת השלגים (השמטת פועל) לא המריאו מטוסים רבים. (משפט פשוט)
- המרת פועל לשם תואר שישמש לוואי
משפט מורכב: לאחר שהכיתה הצטיינה בקישוט, היא זכתה בפרס.
ההמרה: הכיתה המצטיינת (שם תואר - לוואי) בקישוט זכתה בפרס. (משפט פשוט)
- פירוק משפט מורכב למשפטים פשוטים
כאשר לפנינו משפט מורכב, אפשר לפרק אותו למשפטים פשוטים.
יש להקפיד על הסדר ההגיוני של התרחשות הדברים.
המשפט המורכב: המפעל נסגר לאחר שהוא פשט את הרגל.
שני משפטים פשוטים: (1) המפעל פשט את הרגל.
(2) המפעל נסגר. או: הוא נסגר.
לפניכם משפט מורכב: כאשר ביקר ראש העירייה בשכונה, התכנסו התושבים במתנ"ס לשיחה בענייני השכונה.
א. נסחו את המידע שבמשפט באמצעות משפט פשוט.
ייתכן שהניסוח החדש יגרור השמטה של חלקים מן המשפט המקורי או הוספת מילים נחוצות.
ב. פרקו את המשפט המקורי לשני משפטים פשוטים.
*250*
*250*
פסוקית סיבה פותחת באחת ממילות השעבוד האלה:
מפני ש..., משום ש..., מאחר ש..., היות ש..., על שום ש..., מכיוון ש..., ש..., לפי ש..., הואיל ו..., כי...
1. ((משום ש)הייתי חולה) (פסוקית סיבה), 2. לא הגעתי לבית הספר.
משפט מורכב: 1. פס' סיבה 2. עיקרי
- מילת השעבוד: משום ש...
- המרת הפסוקית בתיאור: עקב מחלתי לא הגעתי לבית הספר.
2. הטיול לצפון נדחה, (כי) מזג האוויר באזור סוער.
3. התלמידים לא הגיעו בבוקר לבית הספר, (מאחר ש)יום קודם חזרו מאוחר מהטיול.
שאלתי (נושא פלוס נשוא) את הרב (מושא) ((מדוע (תיאור סיבה) החתן (נושא) שובר (נשוא) (את) הכוס (מושא) (תחת) החופה (תיאור מקום )) (פסוקית (מושא))
- שאלתי את הרב מדוע החתן שובר את הכוס - שאלתי את הרב את השאלה.
- מילת שאלה המופיעה באמצע משפט, פותחת פסוקית. מילת השאלה אינה מעידה על סוג הפסוקית.
חלק א - לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. האדם צריך לנהוג כבוד בהוריו משום שהם נתנו לו חיים.
2. התורה שבעל פה ניתנה לעם היהודי, משום שיש בה סמכות לבני האדם לתקן את מצוות התורה לפי שיקול דעתם.
3. שמור על שמך הטוב כי זהו הנכס החשוב ביותר שלך.
4. חבורת הצעירים הלכה למקום שאפשר לרדת בו ממצוקים גבוהים.
5. אל תאמין לאנשים, כשהם מבקשים ממך לדבר איתם בשיא הכנות.
6. אופנהיימר מכונה בשם "אבי הפצצה האטומית" מכיוון שניהל את המעבדה לייצור הפצצה האטומית הראשונה.
7. כאשר תסתיים בניית הדירות, תתחיל החברה באכלוסן.
8. אומדן מספר הבדואים בעולם בלתי אפשרי, כי מעולם לא ערכו להם מפקד אוכלוסין כהלכה.
*251*
(1) רצועת חוף רחבה הזדהמה משום שדלק דלף ממכולה בים.
(2) דלק דלף ממכולה בים, לכן הזדהמה רצועת חוף רחבה.
(3) רצועת חוף רחבה הזדהמה עקב דליפת דלק ממכולה בים.
א. ציינו מהו הקשר הלוגי המשותף לשלושת המשפטים.
ב. מהו הביטוי בכל משפט המבטא קשר זה?
ג. ציינו את טוגו התחבירי של כל משפט - פשוט, איחוי או מורכב.
ד. במשפט איחוי תחמו את האיברים. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את תפקידה התחבירי.
ה. נסחו את משפט (3) כמשפט פשוט והחליפו את הביטוי המביע את היחס הלוגי שבו בפועל מתאים. (ההמרה גוררת שינוי בנושא המשפט ובסדר המילים שבו)
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים וציינו את סוגו התחבירי של כל איבר. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את המילים המסומנות בסוגריים.
ד. ציינו את משמעותה של המילה "אין" במשפט 5 ושל המילה "יש" במשפט 6.
1. (בשנות השלושים) של המאה העשרים (נתעורר) (עניין בכדורים פורחים), מאחר (שהמדענים) (החלו להשתמש) (בהם) לחקר התנאים האטמוספריים בגובה רב.
2. (עקב שידורי הרדיו הפירטי) (השביתו) פקחי הטיסה (בנתב"ג) את שדה התעופה.
3. (את המשמעות העמוקה) קיבל המושג "(חסידי אומות העולם)" (אחרי מלחמת העולם השנייה).
4. (בעיר ונקובר במערב קנדה) (אוהבים) מאוד (בעלי חיים), (במיוחד כלבים), לכן (פותחים) (שם) (מוסדות) (לשירותים) מיוחדים להולכים על ארבע.
5. (אין) (השלטון) (רשאי לשלול) (מהאדם) (את הזכויות הבסיסיות שלו).
6. (הודו) (היא) (ארץ מרשימה ביותר), משום (שיש) (בה) (נופים ייחודיים)
7. (שלטון החוק) (הוא) (מנכסי צאן הברזל של הדמוקרטיה), על כן (נחקקו) (חוקים רבים) כדי לשמור עליה.
8. כאשר (עוסקים) (בספורט), (חשובה) (הקפדה) (על תזונה נאותה).
*252*
המילית "בגלל" מצטרפת רק לשם עצם. הצירוף "בגלל ש..." - שגוי.
רוב מילות השעבוד לפסוקית סיבה מכילות "ש", למעט "הואיל ו..,".
מילות השעבוד היות ו..., מאחר ו... - שגויות.
יש לומר היות ש..,, מאחר ש...
1. לפניכם שני משפטים המביעים תוכן זהה:
(1) אנשי המשמר האזרחי היו ערניים, לכן נתגלתה חבילת הנפץ בעוד מועד.
(2) משום שאנשי המשמר האזרחי היו ערניים, נתגלתה חבילת הנפץ בעוד מועד.
א. העתיקו אותם למחברתכם, וציינו את סוגו התחבירי של כל משפט - פשוט, איחוי או מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את תפקידה התחבירי.
ג. נסחו את המידע המופיע באחד המשפטים במבנה תחבירי שלא הופיע בדוגמאות.
ד. פרקו אחד מהמשפטים המקוריים לשני משפטים פשוטים.
2. לפניכם שני משפטים מורכבים (1)-(2). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ד שאחריהם.
(1) משום שהרופאים המתמחים לא היו מרוצים מההסכם, הם פתחו בשביתה חדשה.
(2) הם החליטו לחזור לעבודה לאחר שהובטח להם לשנות סעיפים מסוימים בהסכם.
א. כתבו את משפט (1) כמשפט איחוי (מחובר). שמרו על הקשר הלוגי של המשפט הנתון.
ב. כתבו את משפט (2) כמשפט פשוט. שמרו על הקשר הלוגי של המשפט הנתון.
ג. מהו הקשר הלוגי בין משפט (1) למשפט (2)?
ד. כתבו את המשפטים שקיבלתם בסעיפים א ו-ב כמשפט איחוי חדש. השתמשו בקשר הלוגי שציינתם בסעיף ג.
3. לפניכם שני משפטים פשוטים (1)-(2). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ג שאחריהם.
(1) אולם התאטרון היה מלא מפה לפה.
(2) הסדרנים לא הכניסו קהל נוסף לאולם.
א. מהו הקשר הלוגי בין משפט (1) למשפט (2)?
ב. כתבו את שני המשפטים כמשפט איחוי. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ג. כתבו את שני המשפטים כמשפט מורכב. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
*253*
4. לפניכם שני משפטים פשוטים (1)-(2). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ג שאחריהם.
(1) מפעילי אתר החרמון התקשו להשתלט על השלג.
(2) הציוד הכבד הוחזר למחסנים.
א. מהו הקשר הלוגי בין משפט (1) למשפט (2)?
ב. כתבו את שני המשפטים כמשפט איחוי. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ג. כתבו את שני המשפטים כמשפט מורכב. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ד. כתבו את שני המשפטים כמשפט מורכב. שיהיה בו קשר לוגי שונה. ציינו את הקשר הלוגי.
5. לפניכם משפט. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ג שאחריו.
סוכן ביון אמריקאי פוטר בעקבות הפצצת שגרירות סין בבלגרד בידי כוחות ארה"ב.
א. מהו הקשר הלוגי המצוי במשפט?
ב. כתבו את המשפט כמשפט איחוי. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ג. כתבו את המשפט כמשפט מורכב. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ד. כתבו את שני המשפטים כמשפט מורכב, שיהיה בו קשר לוגי שונה. ציינו את הקשר הלוגי.
*253*
פסוקית תכלית פותחת באחת ממילות השעבוד האלה:
כדי ש..., בשביל ש..., שמא..., פן..., שלא...., כדי שלא..., למען פלוס פועל. (מילת השעבוד "למען" שכיחה בעיקר בלשון המקרא)
דוגמאות:
1. עליך ללמוד היטב 2. ((כדי ש)תוכל להצליח בעתיד).(פסוקית תכלית)
משפט מורכב: 1. עיקרי 2. פס' תכלית
- מילת השעבוד: כדי ש...
- המרת הפסוקית בתיאור: עליך ללמוד היטב, לשם הצלחתך בעתיד.
2. עצור לפני מעבר חצייה לבל / פן / שמא תיפגע מהמכוניות בכביש.
3. כבד את הוריך למען יאריכו ימיך.
*254*
לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. בג"ץ מבקר את פעולתן של הרשויות כדי שתפעלנה על פי חוק.
2. לכל דת בארץ יש בית משפט משלה כדי שהוא ישפוט על פי חוקי ההלכה הרלוונטיים.
3. היזהרו בעת חציית הכביש לבל תיפגעו מן המכוניות הדוהרות.
4. כשאדם רוצה לכתוב על נושא מסוים, ארגון העבודה בשלבים חשוב ומשתלם.
5. הואיל ומעשיך אינם עולים בקנה אחד עם מדיניותנו, אתה מתבקש לשנות את דרכיך.
6. אכילה של אגוזי מלך חשובה לגוף, משום שהם מסייעים לשיפור הזיכרון.
7. אנשים רבים נוהגים לתת מתן בסתר כדי שהאדם הנזקק לא יתבייש במצבו.
8. בגרמניה לא ניתן היתר לבנייה לפני שבתכניות מוכח חיסכון של 20 אחוזים בצריכת האנרגיה.
9. לא נרצה להגיע למקום שאין בו מסלול הליכה מסודר.
חלק ב
א. ציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים וציינו את סוגו התחבירי של כל איבר. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את כל חלקי המשפט שלמדתם.
1. ראש השנה לאילנות קשור בתופעות טבע מיוחדות לארץ ישראל, לכן נוהגים לאכול בו מפירות ארצנו.
2. האדם מסוגל לשנות את סביבתו כדי שהיא תתאים לצרכיו השוטפים.
3. האכילה מוסיפה לאדם קלוריות, אבל עצם פעולת האכילה שורפת חלק מהן.
4. הטלסקופ הראשון הומצא בהולנד בשנת 1608 במקרה.
5. לאחר שהסתיימה מלחמת ששת הימים, החלו חילופי אש בקווי הפסקת האש, בעיקר בחזית המצרית לאורך תעלת סואץ.
6. אליעזר זמנהוף המציא את שפת האספרנטו, כדי שההתקשרות עם אנשים מכל העולם תהיה קלה.
*255*
1. לפניכם שני משפטים מורכבים.
(1) כדי שתוכלו ליהנות מחופשתכם, תכננו אותה מראש.
(2) המנהיגים האפריקאים נשלחו לארצות הברית כדי שינסו להשיג סיוע כלכלי.
א. בכל משפט תחמו את הפסוקית וציינו את תפקידה התחבירי.
ב. נסחו את המידע המופיע בכל אחד מן המשפטים במבנה תחבירי שלא הופיע בדוגמה.
ג. פרקו את משפט (2) לשני משפטים פשוטים.
2. לפניכם משפט. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ד שאחריו.
אנשי הייעור עושים מאמצים (לשיקום) הנזק לאחר השרפה (בכרמל).
א. ציינו את סוגו התחבירי של המשפט.
ב. ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המודגשות בסוגריים.
ג. פרקו את המשפט לשלושה משפטים פשוטים עצמאיים. הקפידו על רצף הגיוני של המשפטים.
ד. כתבו את המשפט כמשפט מורכב בעל פסוקית תיאור התואמת את התפקיד התחבירי שציינתם בסעיף ב.
פסוקית התיאור תהיה במבנה סביל.
3. לפניכם משפט. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ד שאחריו.
אני משקיע זמן רב בלימודים (לקראת המבחן הפסיכומטרי) כדי ש(אוכל להצליח) בלימודי הרפואה.
א. ציינו את סוגו התחבירי של המשפט.
אם המשפט מורכב - תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
אם המשפט הוא משפט איחוי - תחמו את האיברים וציינו את סוגם התחבירי.
אם יש במשפט חלקים כוללים - ציינו זאת.
ב. ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המודגשות בסוגריים.
ג. פרקו את המשפט לשלושה משפטים פשוטים עצמאיים. הקפידו על רצף הגיוני של המשפטים.
ד. כתבו את המשפט כמשפט פשוט בעל תיאור התואם את הקשר הלוגי המופיע במשפט המקורי.
4. לפניכם משפט מורכב. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ג שאחריו.
הנוהג במכונית צריך לעצור (לפני מעבר חצייה) פן יפגע (בהולכי הרגל).
א. תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
ב. ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המודגשות בסוגריים.
ג. כתבו את המשפט כמשפט פשוט בעל תיאור התואם את התפקיד התחבירי של הפסוקית שציינתם בסעיף א.
*256*
5. לפניכם שני משפטים פשוטים (1 )-(2). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ג שאחריהם.
(1) עלינו לקומה הגבוהה של הבניין.
(2) מהבניין נוכל לצפות בנוף מרהיב.
א. מהו הקשר הלוגי בין משפט (1) למשפט (2)?
ב. כתבו את שני המשפטים כמשפט פשוט. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ג. כתבו את שני המשפטים כמשפט מורכב. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
6. לפניכם שלושה משפטים המביעים תוכן זהה.
(1) תלמידי בית הספר אספו בקבוקים למחזור כרי שיוכלו לממן את הטיול השנתי.
(2) תלמידי בית הספר אספו בקבוקים למחזור לשם מימון הטיול השנתי.
(3) תלמידי בית הספד רצו לממן את הטיול השנתי, לשם כך הם אספו בקבוקים למחזור.
א. ציינו מהו הקשר הלוגי המשותף לשלושת המשפטים.
ב. מהו הביטוי בכל משפט המבטא קשר זה?
ג. ציינו את סוגו התחבירי של כל משפט - פשוט, איחוי או מורכב.
במשפט איחוי תחמו את האיברים. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את תפקידה התחבירי.
*256*
מקובל לחלק את פסוקית האופן לסוגי משנה: פסוקית אופן השוואה ופסוקית אופן תוצאה.
- פסוקית אופן השוואה
פסוקית אופן השוואה פותחת באחת ממילות השעבוד האלה:
כפי ש..., כמו ש..., ככל ש..., כשם ש..., כאילו..., בצורה ש..., באופן ש.., במידה ש..., באותה מידה ש..., יותר ממה ש...
דוגמאות:
1. 1. אתה מתנהג 2. (כפי ש)הוריך מצפים ממך (פסוקית אופן).
משפט מורכב: 1. עיקרי 2. פס' אופן
- מילת השעבוד: כפי ש...
- המרת הפסוקית בתיאור: אתה מתנהג כציפיות הוריך / לפי ציפיות הוריך.
2. (כשם ש)אתה רוצה בהצלחתך, גם אני רוצה בכך.
3. (באותה מידה) שעולים המחירים, כך עולה מדד המחירים לצרכן.
*257*
פסוקית אופן תוצאה פותחת באחת ממילות השעבוד האלה: עד ש..., עד כי...
דוגמאות:
1. 1. עבדנו בגינה 2. (עד ש)כלו כוחותינו (פסוקית אופן).
- מילת השעבוד: עד ש...
- המרת הפסוקית בתיאור: עבדנו בגינה (עד תשישות).
2. צחקתי למראה הליצן (עד כי) עלו דמעות בעיניי.
מילת שאלה הפותחת פסוקית
לא ידעתי (נושא פלוס נשוא) (איך (תיאור אופן) "מסמסים" (נושא סתמי פלוס נשוא) הודעה (מושא)) (פסוקית (מושא)
- לא ידעתי איך מסמסים הודעה. - לא ידעתי את הדבר.
- כאשר מופיעה מילת שאלה באמצע משפט, הפסוקית אינה פסוקית תיאור.
תרגיל 8
חלק א - לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. ככל שגובר השימוש במכשירים אלקטרוניים, פוחת השימוש בשעון היד.
2. הטלוויזיה מעבירה תמונות מהחיים כפי שהן מתרחשות במציאות.
3. המנחה התנהג על הבמה בדרך שעוררה התנגדות בקרב קהל הצופים.
4. כדי שתלמידי בתי הספר ירבו בקריאה, יזם משרד החינוך מכירת ספרי ילדים מוזלים.
5. כשהיו צריכים בעבר להעביר מידע למישהו רחוק, היו נעזרים בשליחים-רצים.
6. אנו קוראים הרבה משום שאיננו יכולים להכיר אנשים מרובים די הצורך. (ת"ס אליוט, משורר ומחזאי אמריקאי)
7. שחקנים רבים אינם שורקים בבניין התאטרון שמא ישרקו להם שריקות בוז בהצגה. (אמונה טפלה)
*258*
חלק ב
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים וציינו את סוגו התחבירי של כל איבר. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את המילים המסומנות בסוגריים.
1. כל עיתון (שואף לפרסם) (את החדשות) האחרונות ביותר, ולכן הוא ניגש להדפסה (בשעה האחרונה) (האפשרית).
2. העיתונות האלקטרונית זכתה (לכינוי) ("כלב השמירה של הדמוקרטיה)", משום (שהיא) (מהווה) (מכשיר) ביקורת (על פעילות נציגי השלטון).
3. (במקרים מסוימים) (בית המשפט) (דן) (בעניין מסוים) (בדלתיים סגורות).
4. ככל שהאדם גר (בבית גדול יותר), כך (קשה) (לו) (יותר) (לחממו).
5. הזכות לחופש הביטוי הוענקה (לכל אדם) כדי (שיוכל לבטא) (את עצמו) (ללא הגבלה).
6. (כוכבי שביט אחדים) מתקרבים לכוכב הלכת הגדול (צדק), עד כי הם (סוטים) (מדרכם המקורית).
*258*
פסוקית מצב פותחת באחת ממילות השעבוד האלה: כש..., מבלי ש...
דוגמה:
1. 1. הילד נכנס לחדר 2. ((כש)הוא תשוש). (פסוקית מצב)
משפט מורכב: 1. עיקרי 2. פס' מצב
- מילת השעבוד: כש...
- המרת הפסוקית בתיאור: הילד נכנס לחדר תשוש.
2. הילד נכנס הביתה, (מבלי ש)אמו הרגישה בכך.
3. שני המבוקשים נתפסו (כש)הם מסתתרים בדירה שכורה.
*259*
חלק א - לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. לוחמים נהגו בעבר להשקיף על שדה הקרב כשהם רכובים על פילים.
2. אני יושב מולו כשכולי מרוכז במעשיו.
3. האיש הקשיב להודעה כששפתיו רוטטות מהתרגשות.
4. האיש הקשיב להודעה כששמע את צלצול הפעמון.
5. אל תדרשו מעצמכם יותר מכפי שאתם דורשים מאחרים.
1. לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, והמירו כל אחד מהם למשפט פשוט שיביע תוכן דומה.
(1) הנאשם הקשיב לגזר הדין כשמבטו קפוא.
(2) השותפים חתמו על החוזה כדי שכל העניינים ביניהם יהיו ברורים.
(3) התקווה להצליח במשימה גוועה עוד לפני שעלה השחר.
(4) כאשר אנו רוצים למצוא את כוכב הצפון אנו נעזרים בדובה הגדולה.
2. לפניכם שלושה ציטוטים מתחום החינוך:
(1) "אנשים מבוגרים אינם אלא (ילדים) מחופשים". (פייר דאנינו)
(פייר דאנינו - סופר צרפתי),
(2) "למידה (אינה) (תוצאה) של הוראה, אלא של סקרנותו ופעילותו של הלומד". (ג'ון הולט)
(ג'ון הולט - מחנך, אבי החינוך הביתי)
(3) "כשאנו מלמדים את הילד (דבר מה), אנו מונעים (ממנו) את האפשרות להמציא אותו". (ז'אן פיז'ה)
(ז'אן פיז'ה - פסיכולוג שוויצרי.)
א. (1) ציינו את סוגו התחבירי של משפט (1).
(2) נתחו במשפט (1) את המילה המודגשת בסוגריים.
(3) מהו המבנה הרטורי של משפט (1), ומדוע בחר הכותב להשתמש דווקא במבנה זה?
ב. (1) ציינו את סוגו התחבירי של משפט (2) ואת הקשר הלוגי שבו. .
(2) נתחו במשפט (2) את המילים המודגשות בסוגריים.
(3) פרקו את משפט (2) לשלושה משפטים עצמאיים.
ג. (1) ציינו את סוגו התחבירי של משפט (3) ואת רכיביו. .
(2) נתחו במשפט (3) את המילים המודגשות בסוגריים.
(3) המירו את משפט (3) במשפט איחוי בקשר של סיבה ותוצאה.
*260*
*260*
פסוקית תנאי מציינת את התנאי לקיום הפעולה במשפט.
קיימים שני סוגים של פסוקיות תנאי: תנאי קיים (ממשי) ותנאי בטל (מדומה).
- תנאי קיים (ממשי)
תנאי קיים הוא תנאי שיש סיכוי לקיומו. הוא מתייחס בדרך כלל לעתיד.
פסוקית תנאי יוצאת מתוך הנחה שהדברים עדיין לא קרו.
פסוקית תנאי קיים פותחת באחת ממילות השעבוד האלה: אם..., בתנאי ש..., לא... אלא אם כן...
דוגמאות:
1. 1. ((אם) תגיע בזמן לפגישה) (פסוקית תנאי) 2. אראה לך את המקום.
משפט מורכב - 1. פס' תנאי 2. עיקרי
2. הטיול לצפון יתקיים (בתנאי) שמזג האוויר ישתפר.
3. לא אוכל לעזור לך (אלא אם כן) תתמקד במטרה.
תנאי בטל (מדומה)
תנאי בטל הוא תנאי שאין סיכוי לקיומו. הוא מתייחס לעבר.
לעתים התנאי הבטל התרחש כבר בעבר, בעיקר בתנאי בטל הפותח במילת שעבוד לשלילה (ראו דוגמאות 2 ו-3).
פסוקית תנאי בטל פותחת באחת ממילות השעבוד האלה:
לחיוב - לו..., אילו...
לשלילה - אילולי, אילולא, אלמלי, אלמלא, לולי, לולא
דוגמאות:
1. 1. ((לו)הגעת בזמן לפגישה), (פסוקית תנאי) 2. הייתי מראה לך את המקום.
משפט מורכב: - 1. פס' תנאי 2. עיקרי
2. (אלמלא) השתפר מזג האוויר, לא היינו יוצאים לטיול.
3. לא הייתי מצליח לעמוד במשימה (אילולא) עזרת לי.
- בפסוקית תנאי קיים באים שני הפעלים (בעיקרי ובפסוקית) בעתיד.
(אם) תגיע (עתיד), אראה (עתיד) לך את הספר החדש.
- בפסוקית תנאי בטל בא בפסוקית פועל בעבר. ואילו במשפט העיקרי בא הפועל "היה" בנטייה המתאימה ואחריו פועל בבינוני.
(לו) הגעת (עבר) בזמן, הייתי (אוגד בעבר) מראה (פועל בבינוני) לך את הספר החדש.
*261*
תקינות לשונית:
מילת השעבוד "במידה ש..." אינה מילת תנאי. אין להשתמש בה כאשר רוצים להביע תנאי.
מילת השעבוד "במידה ו..." - שגויה, ואין להשתמש בה כלל.
חלק א - לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. אם לא תיערך פעילות הסברתית בקרב בני הנוער, מרבדי הפריחה הצבעוניים עלולים להיעלם בקרוב.
2. אם תעשו פעילות גופנית, תשפרו את מצבכם הבריאותי.
3. בעוד כ-30 שנה יתנגש אסטרואיד אימתני בכדור הארץ, אם נאס"א לא ימצא פתרון לבעיה.
4. הקריאה בימי הילדות משפיעה גם על עיצוב השקפת העולם, היות שהקורא הצעיר מייחס חשיבות רבה לאות המודפסת.
5. נשים בהיריון עלולות לגרום נזק תמידי לעובר, אם הן שותות אלכוהול אפילו בכמויות קטנות.
6. כאשר מקריאים לילדים ספרים בקול רם, יכולת הביטוי שלהם מתפתחת בצורה טובה יותר.
7. לולא סיפרו לי בילדותי את סיפורי המיתולוגיה, לא הייתי נחשף לספרות היוונית העשירה.
חלק ב
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים וציינו את סוגו התחבירי של כל איבר. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את המילים המודגשות בסוגריים.
1. (רשות שמורות הטבע) מתירה לגלוש רק מצוקים (מורשים) כדי שהגולשים לא יפגעו בעופות (שעל הצוקים).
2. מדי שבוע מופיעים (באתר החברה) להגנת הטבע (פרטים) על "פרח השבוע".
3. אם אחת מרשויות המדינה פועלת (שלא על פי צדק), (רשאי) בית המשפט העליון לעצור את פעולתה.
4. תלמידי בתי ספר (ברחבי הארץ) אספו בקבוקים (למחזור) (לצורך עזרה) (במימון) ציוד מחשוב (לבית ספרם).
5. חוקרים מקווים להיעזר (בקיפודים) (למטרת מחקר) של מחלות אנושיות, מפני שיש (דמיון) בין מערכת החיסון של קיפודי ים (למערכת החיסון) של בני האדם.
6. רבים עורכים כיום קניות (דרך האינטרנט), אולם הם צריכים (להקפיד) על כללי הזהירות (בעת מסירת) מספר כרטיס האשראי שלהם.
*262*
1. לפניכם שני משפטים פשוטים (1)-(2). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ג שאחריו.
(1) תרמו 10 ש"ח לאחת העמותות. (כתבו את המספר במילים כולל שם המטבע)
(2) תוכלו לעזור לנזקקים.
א. כתבו את שני המשפטים כמשפט בעל חלקים כוללים או כמשפט איחוי.
ב. כתבו את שני המשפטים כמשפט פשוט.
ג. כתבו את שני המשפטים כמשפט מורכב בעל פסוקית תנאי.
2. לפניכם משפט. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ד שאחריו.
אם מטפסים אל פסגת האוורסט, עלולים לקפוא למוות בעת הטיפוס.
א. ציינו את סוגו התחבירי של המשפט.
אם המשפט מורכב - תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
אם המשפט הוא משפט איחוי - תחמו את האיברים וציינו את סוגם התחבירי.
ב. ציינו את הנושא ואת הנשוא בכל חלקי המשפט.
ג. מדוע יש שימוש בנושא מהסוג שציינתם בסעיף ב?
ד. כתבו את המשפט כמשפט פשוט בעל תיאור. שמרו על התוכן המקורי של המשפט.
3. לפניכם משפט מורכב שהוא ציטוט מדבריו של ג'ון הולט:
"ילדים רבים יותר היו לומדים חשבון טוב יותר, לו הוצא לימוד החשבון אל מחוץ לחוק".
א. תחמו את הפסוקית ואת העיקרי וציינו את סוג הפסוקית.
ב. מהי מילת השיעבוד שבה השתמש הכותב, ומדוע הוא השתמש דווקא במילת זו?
ג. כתבו את שני המשפטים כמשפט מורכב בעל פסוקית סיבה.
4. לפניכם שלושה משפטים (1)-(3), קראו אותם וענו על סעיפים א-ד שאחריהם.
(1) הממציא תומס אלווה אדיסון הוא אחד הממציאים המבריקים בעולם.
(2) הוא המציא את נורת החשמל, שהייתה בשימוש למעלה ממאה שנה.
(3) כיום נורה זו נאסרה לשימוש, ויחליפו אותה נורות חסכוניות יותר.
א. ציינו את סוגו התחבירי של כל אחד מן המשפטים: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. ציינו את תפקידיה של המילה "הוא" במשפטים (1) ו-(2).
ג. המירו את משפטים (1) ו-(2) למשפט אחד מורכב המכיל תמורה.
ד. המירו את משפט (3) למשפט במבנה תחבירי אחר. שמרו על התוכן המקורי.
*263*
בצל קרבות מבצע "צוק איתן" כתב אביגדור קהלני את השיר "אתה המפקד שלי".
אם דרך לך וידעת את סופה
ואם יודע אתה מדוע ולשם מה.
אם באופן אישי תיגע באנשיך
ואם רגש בך במתן פקודותיך.
אתה המפקד שלי
באשר תלך אלך
בך אתברך
אתה המפקד שלי
אם חיי תשמור כמו את חייך
ואם שכל הישר בהחלטותיך.
אם תדע להבדיל בין עיקר וטפל
ואם תיתן לי חיוך גם ברגע אפל.
אתה המפקד שלי
באשר תלך אלך
בך אתברך
אתה המפקד שלי
אם אומץ לך ורוחך איתנה
ואם בשעת האמת עשית בחוכמה.
אם לנו תיתן תמיד ניצחון
ואם סמל תהיה ולכל תהיה ראשון.
אתה המפקד שלי
באשר תלך אלך
בך אתברך
אתה המפקד שלי
1. חפשו במרשתת מי הוא אביגדור קהלני. כתבו פסקה קצרה על האיש ועל תרומתו לחברה.
2. בשיר יש פסוקיות תנאי רבות. זהו בבית הראשון את כל פסוקיות התנאי ואת המשפט העיקרי.
מה מיוחד במבנה של הבית הראשון מבחינה תחבירית?
3. מה רוצה הכותב להביע בכל אחת מפסוקיות התנאי?
4. א. כל אחד מן הבתים מנוסח כארבעה משפטי תנאי.
בבית השני - נסחו כל אחד ממשפטי התנאי כמשפט חיווי פשוט בזמן הווה.
ב. איזו מילת קישור הייתם מוסיפים לפני השורה האחרונה שבבית?
5. נתחו את המשפט העיקרי שבשיר וציינו את סוגו.
6. א. במשפט שמני בין הנושא לנשוא יש מעין יחס של שוויון. אפשר להוסיף את הסימן החשבוני שווה.
קראו בקול את המשפט העיקרי. איזו מילה מבין שלוש המילים הדגשתם בקריאה?
ב. מה לדעתכם המשמעות של הדגשת מילה זו בהקשר של טקסט זה?
ג. איזו משמעות יש בשיר זה לשוויון בין הנושא לנשוא במשפט העיקרי?
7. א. באיזה זמן מופיעים בדרך כלל הפעלים במשפט מורכב בעל פסוקית תנאי?
האם בשיר נשמר המבנה המקובל לאורן כל הבית הראשון?
ב. הכותב בחר להשתמש בפסוקיות תנאי לאורך השיר.
במה תורמות פסוקיות התנאי למסר שאותו הכותב רוצה להעביר בשיר?
האם פסוקיות התנאי מתאימות לדעתכם למטרה זו?
*264*
- לו הייתם צריכים לכתוב שיר דומה, באיזה ניסוח הייתם בוחרים, בדרך שבחר כותב השיר או במשפטי חיווי? נמקו את תשובתכם.
שערו מדוע הכותב בחר להשתמש לאורך כל השיר במשפטי תנאי, ובמה החזרה על מבנה זה תורמת לשיר.
יוטיוב: היכנסו ליוטיוב והקשיבו לשיר שהלחין אפי נצר.
קראו את חלקו הראשון של השיר "כשתבוא" שכתב אהוד מנור והלחין בועז שרעבי.
רון ארד נפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986 . שיר זה נכתב כתפילה לשחרורו של רון ארד ושל שאר החיילים השבויים והחטופים.
כשתבוא
ביום מן הימים,
ימים שנחתמים
בקצה תפילה.
כשתבוא
נגיש לך פרחים,
פרחים שנפתחים
ללא מילה.
ואם תהיה עייף
ואם בעצב תתעטף
נשיר לך בשקט
נשיר לך ברוך
ונחכה, ונלטף
עד שתצטרף
ואז נשיר ברון
נשיר ברון
עד שתצטרף
ואז נשיר ברון
נשיר ברון...
אהוד מנור (1941-2005) היה פזמונאי, מתרגם, עורך ומגיש תכניות ברדיו ובטלוויזיה וכן חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת 1998.
1. בשיר נכתב:
כשתבוא ביום מן הימים... ואם תהיה עייף...
כשתבוא נגיש לך פרחים... ואם בעצב תתעטף...
ציינו את סוגן של הפסוקיות.
2. החליפו את מילת השעבוד "כש..." במילת השעבוד "אם". האם חל שינוי במשמעות?
הביעו את דעתכם על הנאמר בשיר לאור התשובה שכתבתם.
3. מדוע לדעתכם השתמש אהוד מנור במילים "ואם" בשני המשפטים: "ואם תהיה עייף", "ואם בעצב תתעטף"?
יוטיוב
הקשיבו ביוטיוב לקליפ של השיר שבמהלכו רואים את משפחתו של רון ארד בתמונות מרגשות.
*265*
*265*
פסוקית ויתור מציינת למרות איזה תנאי תתקיים או לא תתקיים הפעולה שבמשפט העיקרי.
פסוקית ויתור פותחת באחת ממילות השעבוד האלה:
אף על פי ש..., אף כי..., גם כי..., גם אם"., אפילו
דוגמאות:
1. 1. ((גם אם) אפתור תשבצים רבים), (פסוקית ויתור) 2. לא אכיר את כל המילים בשפה.
משפט מורכב: 1. פס' ויתור 2. עיקרי
המרה למשפט פשוט: (על אף) פתירת תשבצים רבים לא אכיר את כל המילים בשפה.
2. (אף על פי ש)המטיילים נזהרו, הם טעו בדרכם.
3. הטיול השנתי יתקיים (גם אם) לא ישתפר מזג האוויר הסוער.
תקינות לשונית:
מילת השעבוד "אפילו" פירושה אף פלוס אילו (אילו - אם). לכן אין לומר "אפילו אם" (יש בכך עודפות).
חלק א - לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. האחיות בבית החולים "ברזילי" מחויבות לחבוש את כובע האחיות אף על פי שהוא נעלם משימוש כבר למעלה מ-20 שנה.
2. אף על פי שחלב אם תורם רבות להתפתחותו התקינה של התינוק, נשים רבות מעדיפות להשתמש בתחליפי חלב.
3. אף כי מדענים רבים התלהבו מדולי, הכבשה המשובטת הראשונה בעולם, עדיין אין פריצת דרך רפואית בנושא זה.
4. אם מניחים גבינה זמן רב באוויר, היא מתייבשת במהירות.
5. מומחי ביטוח ממליצים לנעול את המכונית, גם אם מחנים אותה מול הבית.
6. כאשר הירח מכסה את השמש כולה, נוצר ליקוי חמה מלא.
7. בטכניון מפתחים רובוטים-נחשים כדי שיוכלו לזחול בין הריסות במטרה למצוא ניצולים.
8. אף כי הכינור הוא כלי קטן, דרושים להרכבתו לא פחות מ-84 חלקים שונים. (כתבו את המספר במילים)
*266*
חלק ב
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את המילים המסומנות בסוגריים.
ד. במשפט 1 הסבירו את השימוש הרטורי בסוג המשפט שציינתם (היעזרו במידע המופיע בסוגריים).
1. אין נכנסים (לרשות היחיד) של האדם (ללא הסכמתו). (מתוך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו)
2. (למרות החשיבות) של זכות הציבור לדעת (קיימת) לא פעם התנגשות עם זכות היחיד (לפרטיות).
3. כדי שהתפתחותו של התינוק (תהיה) תקינה, (האם) צריכה להקפיד על (תזונה) (נכונה) של כל אבות המזון.
4. ברית המילה (היא) סמל (לברית) בין העם היהודי לבין אלוהיו, (והיא) הפכה לסמל לזהות היהודית.
5. (דרישתה) העיקרית של הסובלנות היא (קבלת) האחר (למרות השוני שבו).
6. תנועת ההשכלה שילבה (בין החיים היהודיים) לבין ההשכלה הכללית, (ומטרתה) הייתה (שיפור) מצבם של היהודים (באירופה)
חלק א - לפניכם שני זוגות של משפטים המביעים תוכן זהה.
(1) א. אף על פי שהעישון מזיק לבריאות, רבים אינם מפסיקים לעשן.
ב. העישון מזיק לבריאות, אף על פי כן רבים אינם מפסיקים לעשן.
(2) א. מזג האוויר השתפר, למרות זאת לא התקיימה תחרות הריצה.
ב. תחרות הריצה לא התקיימה, אף על פי שמזג האוויר השתפר.
א. כתבו במחברתכם מהו הקשר הלוגי המשותף לארבעת המשפטים.
ב. מהו הביטוי בכל משפט המבטא קשר זה?
ג. ציינו את סוגו התחבירי של כל משפט - פשוט, איחוי או מורכב.
ד. במשפט איחוי תחמו את האיברים. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את תפקידה התחבירי.
ה. המירו משפט אחד מכל זוג למשפט במבנה תחבירי שלא הוצג בדוגמאות.
ו. פרקו אחד מהמשפטים מסעיפים (1) ו-(2) לשני משפטים פשוטים.
חלק ב
לפניכם משפט: המצב החברתי בכיתה קשה, למרות זאת התלמידים אינם פועלים לשיפורו.
א. המירו את המשפט למשפט פשוט שיביע תוכן זהה.
ב. המירו את המשפט המקורי למשפט מורכב שיביע תוכן זהה.
*267*
חלק ג
לפניכם משפטים פשוטים. המירו כל אחד מן המשפטים למשפט איחוי ולמשפט מורכב, באופן שיישמר הקשר הלוגי הקיים במשפט המקורי. היעזרו בדוגמה.
הערה: ייתכן שהניסוח החדש יגרור השמטה של חלקים מן המשפט המקורי או הוספת מילים נחוצות.
דוגמה: מחשש להצפה בדירות התושבים צריכים לפנות את בתיהם.
משפט איחוי: יש חשש להצפה בדירות, (ולכן) התושבים צריכים לפנות את בתיהם.
משפט מורכב: (משום ש)יש חשש להצפה בדירות, התושבים צריכים לפנות את בתיהם.
1. עיסוק המדענים בחקר החלל מרתק.
2. באוסטרליה החליטו להוציא אל מחוץ לחוק את השימוש בנורות ליבון עקב פגיעתן באיכות הסביבה.
3. אנשים רבים שמחים בשל המצאתו של הרובוט החדשני בעל היכולות לניקוי הבית.
4. המצאתם של אמצעי ראייה לזיהוי אנשים תעזור במלחמה נגד הטרור.
5. מימון מחקר למעקב אחר מסלול נדידתם של העגורים יתבצע על ידי חברות תעופה ויבטיח את שלום העופות.
6. הפשרת קרחונים באנטארקטיקה עקב ההתחממות הגלובלית עלולה לפגוע בספינות המשייטות באזור.
7. למרות הצלחתו של פרלמן בפיצוח אחת התעלומות הגדולות בעולם המתמטיקה הוא סירב לקבל על כך פרס.
חלק ד
1. לפניכם שלושה משפטים (1)-(3). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ה שאחריהם.
(1) בהר האוורסט הקור עז, והאוויר דליל.
(2) מטפסי הרים רבים מנסים לטפס אל פסגתו.
(3) רבים קופאים למוות בעת הטיפוס.
א. מהו הקשר הלוגי בין שלושת המשפטים?
ב. כתבו את משפטים (1) ו-(2) כמשפט איחוי בקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ג. כתבו את משפטים (1) ו-(2) כמשפט פשוט. שמרו על הקשר הלוגי המתאים.
ד. כתבו את שני המשפטים (1) ו-(2) כמשפט מורכב בעל פסוקית בקשר הלוגי המתאים.
ה. כתבו את משפטים (2) ו-(3) כמשפט מורכב בקשר לוגי אחר.
*268*
2. לפניכם משפט. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ד שאחריו.
לקראת החופש הגדול הקרב (החליטו) במתנ"סים להציע סדנאות בנושאי טבע ומדע לשם קירוב הילדים (לתחום זה).
א. ציינו את סוגו התחבירי של המשפט.
אם המשפט מורכב - תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
אם המשפט הוא משפט איחוי - תחמו את האיברים, וציינו את סוגם התחבירי.
ב. ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המסומנות בסוגריים.
ג. מהו הנושא במשפט? מדוע יש שימוש בנושא מסוג זה?
ד. פרקו את המשפט לשלושה משפטים פשוטים ועצמאיים.
3. לפניכם משפט. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ה שאחריו.
למרות קיומן של (יכולות) על-חושיות מעולם לא הצליחו החוקרים להוכיח (כוחות) אלה (באמצעות ניסויים).
א. ציינו את סוגו התחבירי של המשפט.
אם המשפט מורכב - תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
אם המשפט הוא משפט איחוי - תחמו את האיברים וציינו את סוגם התחבירי.
ב. ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המסומנות בסוגריים.
ג. פרקו את המשפט לשלושה משפטים פשוטים ועצמאיים.
ד. (1) כתבו את המשפט כמשפט איחוי בקשר של ניגוד.
(2) כתבו את המשפט כמשפט איחוי בקשר של ויתור.
(3) למשפט שכתבתם בסעיף ד 1. הוסיפו הסגר.
ה. כתבו את המשפט הנתון כמשפט מורכב בעל פסוקית בקשר הלוגי המתאים.
1. לפניכם טקסט שאינו תקין מבחינה תחבירית.
דף מידע בשם "פעולה ירוקה" היא פרוספקט העוסק באיכות הסביבה. דף מידע זה פורסם בביטאון (בעיתון) "ירוק-כחול-לבן". דף מידע זה מיועד להגביר את מודעות הציבור לצורך בשמירה על איכות הסביבה ושימור הטבע. בגלל שנושא זה חשוב, החליטו לגייס את ילדי תבל למלחמה נגד מפגעים אקולוגיים.
א. בטקסט קיימים שלושה שיבושים. העתיקו אותם והסבירו את השיבושים באמצעות מושגים תחביריים.
ב. בטקסט מופיעות שתי מילים מקבילות: אחת לועזית והשנייה חלופתה העברית שנקבעה על ידי האקדמיה ללשון העברית. מהן שתי המילים?
ג. העתיקו את המשפט שנושאו סתמי. מדוע יש שימוש במבנה זה בטקסט?
*269*
2. לפניכם חמישה משפטים.
- לאחר קום המדינה הייתה עלייה המונית של יהודים למדינת ישראל.
- עלייה זו נקראה "העלייה הגדולה".
- העולים החדשים לא ידעו את השפה העברית.
- העולים החדשים לא הכירו את התרבות הישראלית.
- העלייה העמידה בפני העולים החדשים קשיים רבים.
א. כתבו את המשפטים כטקסט לכיד. (הוסיפו מילות קישור מתאימות. היעזרו במבנה של המשפט הכולל והמורכב)
ב. מה היתרון מבחינה רטורית של ניסוח משפטים כטקסט לכיד?
3. לפניכם טקסט שאינו תקין מבחינה תחבירית.
שנים רבות ממשיכים יוצרי הסרטים הישראליים ליצור סרטים מיוחדים בכוחות עצמם אפילו אם התקציב שלהם מוגבל. רק באחרונה הם החלו לקבל תמיכה משמעותית מגוף ממשלתי שהחליטו לתמוך בו.
א. לפניכם שלושה שיבושים נפוצים בשפה:
- אין התאמה בין המאזכר לשם העצם המאוזכר.
- אין הקפדה על מילות שעבוד תקניות.
- אין התאמה בין הנושא לנשוא.
(1) מצאו בטקסט דוגמה לכל אחד מן השיבושים.
(2) כתבו את הטקסט מחדש בצורה תקנית.
ב. פרקו את הטקסט התקין לארבעה משפטים עצמאיים. הקפידו על סדר הגיוני של התרחשות הדברים.
קראו בעמ' 43 את הטקסט "לתלמידים יש זכויות, אבל גם אחריות".
1. א. מצאו בטקסט דוגמאות לפסוקית ויתור והעתיקו אותן למחברתכם.
ב. סמנו את הנושא ואת הנשוא בכל אחת מן הפסוקיות.
2. א. מה המיוחד בפסוקיות אלה מבחינה תחבירית, ומהי לדעתכם הסיבה למבנים אלה?
ב. מה המיוחד בפסוקיות אלה מבחינה רטורית, ומהי לדעתכם הסיבה לכך?
3. המירו את המשפטים למבנה תחבירי מקובל המכיל פסוקית ויתור. מה היה השינוי שערכתם?
4. א. העתיקו למחברתכם שלושה משפטים המכילים את המילה "אין".
ב. מהו תפקידה התחבירי של המילה "אין" במשפטים אלה?
ג. מהי משמעותה של המילה בהקשר של המשפטים?
הצעה לעבודה לתלקיט
- כתבו פסקה בנושא שתבחרו ונסחו אותה באמצעות משפטים קצרים.
- המירו לפחות שלושה משפטים למשפטי איחוי.
- דונו ביניכם - האם גם בפסקות שכתבתם יש שוני מבחינת הניסוח? איזה ניסוח עדיף בעיניכם, ומדוע?
- שמרו את כל שלבי המשימה בתיק העבודות.
*270*
*270*
*270*
פסוקית לוואי היא משפט (משועבד) המשמש כלוואי לשם עצם המצוי במשפט העיקרי.
את פסוקית הלוואי בשלמותה אפשר להמיר במילים: הזה, הזו, האלה, הללו, ההם, ההן.
- פסוקית לוואי מצטרפת לשם בלבד.
1. (פגשתי (נושא פלוס נשוא) את הילד (שם עצם)) (עיקרי) 2. ((ש)זכה (נושא פלוס נשוא) בתחרות (הזה) הפיסול. (פסוקית לוואי)
משפט מורכב: 1. עיקרי 2. פס' לוואי
- לעתים פסוקית הלוואי חוצה את המשפט העיקרי.
1. הילדים (נושא - שם עצם) 2. ((ש)שיחקו (נושא פלוס נשוא) בחצר, (האלה)) (פסוקית לוואי) 1. הפריעו (נשוא) לשכנים.
משפט מורכב: 1. עיקרי 2. פס' לוואי
- פסוקית לוואי הפותחת ב"ה" הזיקה
כאשר פסוקית הלוואי פותחת בפועל בצורת בינוני, יכולה לבוא לפניה מילית הזיקה "ה" ("ה" פלוס פועל).
1. השחקנים (נושא) 2. ((ה)משחקים (נושא פלוס נשוא) בהצגה זו,) (פסוקית לוואי) 1. ייסעו (נשוא) להופעות בחו"ל.
משפט מורכב: 1. עיקרי 2. פס' לוואי
פסוקית לוואי הפותחת במילת שאלה
מילת שאלה באמצע משפט פותחת תמיד פסוקית. מילת השאלה אינה מעידה על סוג הפסוקית.
1. השאלה (נושא) 2. (מי (נושא) הצית (נשוא) את המלון, (הזו)) (פסוקית לוואי) 1. העסיקה (נשוא) את השוטרים.
משפט מורכב: 1 .עיקרי 2. פס' לוואי
*271*
לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. דוד וולפסון עיצב את דגל המדינה על פי צבעי הטלית שכל יהודי מתעטף בה בזמן התפילה.
2. ההודעה, שישראלים יוכלו לנהוג במדינות שונות באירופה עם רישיון נהיגה ישראלי, שימחה את ציבור המטיילים.
3. תלמידים מצטיינים מהרצלייה פיתחו אב טיפוס של לוויין זעיר המסוגל לבצע משימות בחלל.
4. בג"ץ הוא בית המשפט העליון המוסמך לדון בעניינים שבין האזרח לרשויות השלטון.
5. שאלתו של יו"ר הוועד מדוע לא השתתפו כל החברים בשיחה החשובה, לא נענתה עדיין.
6. סמוך לקיבוץ גשר שבעמק הירדן נתגלו כלי חיתוך עתיקים, ששימשו את האדם הקדמון לפני שני מיליוני שנים.
א. ציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את המילים המסומנות בסוגריים.
1. (המכבייה), מפגש של ספורטאים יהודים, מתקיימת (אחת לארבע שנים).
2. מטרתה של ניל"י, רשת הריגול הפרו-בריטית, הייתה (סיוע) (לבריטים) נגד הטורקים ששלטו (אז) בארץ ישראל.
3. "(ההגנה)" הייתה (ארגון) צבאי שמטרתו הייתה (הגנה) על היישוב היהודי (בארץ ישראל).
4. (בתל חי), אתר זיכרון בגליל העליון, התחולל (קרב היסטורי) בתולדות ישראל.
5. (בשנת תרמ"ב) (882 ו) עלו יהודים רבים (מתימן) לארץ ישראל, ועלייה זו נקראה בשם "(אעלה בתמר)".
6. (נר קטן) יכול להאיר (חשכה גדולה), אבל חשכה גדולה אינה יכולה לכבות (נר קטן). (פתגם סיני)
7. את "התקווה", (ההמנון של מדינת ישראל), כתב נפתלי הרץ אימבר, אולם קודם לכן נקרא (השיר) בשם "תקוותנו".
8. (ספרה האחרון) של הסופרת, ימימה טשרנוביץ, (ראה אור) בשנת חייה האחרונה.
9. יהודים רבים שהיו (שרויים) במצוקה קשה (בארץ מולדתם), ביקשו לעלות לארץ (לאחר הכרזת המדינה).
10. (חג השבועות), חג מתן תורה, שחל שבעה שבועות (לאחר חג הפסח), נקרא גם חג הביכורים.
11. עכשיו, בחורף, כל הגבעות (סביב) (מוריקות), והן מצטבעות (בשלל גוני פרחים).
12. פרק השרון, הריאה הירוקה האמתית באמצע המדינה, הוא (מתנה) שתושבי ישראל קיבלו (מהטבע).
13. המצאה ישראלית חדשה, גלולה-מצלמה, (תאפשר) אבחון מדויק יותר של (בעיות מעיים).
14. לשאלתה של נדיה, (אשתו של אלי כהן), (מדוע) (אין) (מעלים) את עצמות בעלה לארץ, (אין) (מענה).
15. גזעו של עץ הבאובב, העץ מהספר "הנסיך הקטן", נראה (כמו חבית עצומה), וענפיו מזדקרים מהגזע בזוויות שונות כמו שורשים.
*272*
*272*
- המרה של שני משפטים למשפט בעל פסוקית לוואי
בפעילות המרה מסוג זה יש להקפיד שבפסוקית לא תחזורנה מילים שהופיעו במשפט העיקרי.
יש להשתמש במאזכרים.
דוגמה: משפט א: בכל בית יהודי נמצאת מזוזה על משקוף הדלת.
משפט ב: המזוזה מגנה על אנשי הבית.
ההמרה: המזוזה הנמצאת על משקוף הדלת בכל בית יהודי. מגנה על אנשיו. (מש' מורכב בעל פס' לוואי)
בכל בית יהודי נמצאת על משקוף הדלת מזוזה המגנה על אנשיו.
חלק א - לפניכם חמישה סעיפים. בכל סעיף שני משפטים.
המירו את שני המשפטים שבכל סעיף למשפט אחד מורכב בעל פסוקית לוואי.
1. א. במקסיקו נמצא לוח אבן.
ב. על לוח האבן היו סימנים של כתב יד קדום.
2. א. מגדל הפיקוח ממוקם בשדה התעופה.
ב. מגדל הפיקוח אחראי למתרחש בשדה עצמו ומעליו.
3. א. ההלכה היא חוקים.
ב. האדם היהודי מצווה לקיים חוקים אלו במהלך כל חייו.
4. א. הסלע האדום שימש במשך שנים יעד משיכה לצעירים רבים.
ב. צעירים רבים ראו אתגר בהגעה לפטרה שבירדן.
5. א. העדלאידע הראשונה לאחר קום המדינה התקיימה בתל אביב בשנת 1955 .
ב. בעדלאידע הראשונה צעדו כ-400 אלף בני נוער בתחפושות ססגוניות.
חלק ב - לפניכם טקסט קצר. קראו אותך וענו על הסעיפים א-ד שאחריו. (המספרים מתייחסים לשאלות שבהמשך)
(1) הסינים, המכירים בתרומתו הבריאותית של התה הירוק כבר אלפי שנים, נוהגים לסיים כל ארוחה בספל תה ירוק. (2) ייתכן כי זהו הסוד שלהם למראה צעיר ולגוף חטוב. (3) העובדה, כי מחלות מערביות כמו סוכרת והשמנה הן נדירות בסין, תומכת בכך. (4) בשנים האחרונות הגיעה ההכרה ביתרונותיו של התה הירוק גם למערב, ואלה נחקרים באוניברסיטאות המובילות בעולם.
א. מה המשותף למשפטים (1) ו-(3) מבחינת המבנה התחבירי?
ב. מהו הסוג התחבירי של משפט (4)? פרטו את תשובתכם.
ג. כתבו את משפט (1) כמשפט פשוט בעל חלק כולל.
ד. (1) מהי העובדה שאליה יש התייחסות במשפט (3)?
(2) פרקו את משפט (3) לשני משפטים עצמאיים. (הוסיפו מידע מתוך תשובתכם לסעיף ד 1.)
*273*
1. לפניכם משפט. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ד שאחריו.
נוסע שהורד (ממטוס) תבע את (חברת התעופה).
א. ציינו את סוגו התחבירי של המשפט.
אם המשפט מורכב - תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
אם המשפט הוא משפט איחוי - תחמו את האיברים וציינו את סוגם התחבירי.
ב. ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המסומנות בסוגריים.
ג. פרקו את המשפט לשני משפטים פשוטים ועצמאיים.
ד. המירו את המשפט הנתון למשפט מורכב בעל פסוקית תיאור, וציינו את סוג הפסוקית.
2. לפניכם שני משפטים (1)-(2). העתיקו אותם למחברתכם, וענו על הסעיפים א-ד שאחריהם.
(1) (לאחרונה) הושקה בישראל משאבת אינסולין מתקדמת, המאפשרת לחולי סוכרת שליטה מלאה (ברמת האינסולין).
(2) חוק בריאות ממלכתי נחקק בכנסת בשנת 1994 , והוא מבטיח (טיפול) רפואי הולם לכל אזרח (במדינה).
א. ציינו את סוגו התחבירי של כל אחד מן המשפטים.
אם המשפט מורכב - תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
אם המשפט הוא משפט איחוי - תחמו את האיברים וציינו את סוגם התחבירי.
ב. ציינו את התפקיד התחבירי של כל אחת מן המילים המודגשות בסוגריים במשפטים.
ג. המירו את משפט (1) למשפט בעל המבנה התחבירי של משפט (2). שמרו על התוכן המקורי של המשפט.
ד. המירו את משפט (2) למשפט בעל המבנה התחבירי של משפט (1). שמרו על התוכן המקורי של המשפט.
3. לפניכם משפט מורכב. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ב שאחריו.
פרופ' בת-שבע כדם מהמחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית, כלת פרס א.מ.ת בגנטיקה, הצליחה לפענח את אחד המנגנונים המולקולריים החשובים המעורבים בהתפתחות הסרטן.
א. תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
ב. פרקו את המשפט לחמישה משפטים פשוטים עצמאיים. הקפידו על רצף הגיוני של משפטים.
4. לפניכם משפט: אברהם שטרן "יאיר" הקים את (הארגון) המחתרתי לח"י, (לוחמי חירות ישראל). שפעל נגד המנדט הבריטי (בארץ ישראל).
א. מהו הסוג התחבירי של המשפט? פרטו את תשובתכם.
ב. ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המודגשות בסוגריים.
ג. מה תפקידו הרטורי-פרגמטי של הצירוף "לוחמי חירות ישראל"?
ד. המירו את המשפט למשפט פשוט.
*274*
באמצע פברואר 2015 התפרסמו באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות ידיעות על אודות המגילות הגנוזות" המידע שנאסף מהמקורות השונים, נכתב במשפטים קצרים.
המגילות הגנוזות נחשבות לגילוי הארכאולוגי החשוב ביותר במאה ה-20. המגילות התגלו ב-1947 על ידי שני רועים בדואים.
הרועים רדפו אחרי עז סוררת לתוך מערה במדבר יהודה. במערה זו נמצאו כדי חרס.
בכדי החרס היו כ-900 טקסטים הכוללים את מרבית ספרי המקרא. בכדי החרס היו גם כמה ספרים חיצוניים מתקופת בית שני. רובם לא היו מוכרים עד אז.
אבל מאז התגלו המגילות, זכו רק מעטים להביט בתמונות של המגילות בנות האלפיים. לא עוד. במהלך מבצע מיוחד צולמו המגילות בטכנולוגיה חדשנית. המגילות יועלו לגוגל ויוצגו בפני הקהל הרחב בעולם כולו. פנינה שור עובדת ברשות העתיקות. לדבריה, הטכנולוגיה החדשנית הופכת את המגילות לבהירות. המגילות מובנות לקריאה כמעט בשלמותן.
1. חפשו במקורות מידע וכתבו פסקה קצרה, ובה הסבירו מה הן המגילות הגנוזות.
2. שכתבו את הטקסט שקראתם והפכו אותו לקטע לכיד.
(רצוי להקליד את הטקסט במעבד תמלילים ולבצע את המשימה במחשב.)
דונו ביניכם:
- אילו מילות קישור או מאזכרים מתאימים לטקסט?
- היכן כדאי להוסיף אותן?
- האם יש כמה מילות קישור המתאימות לאותו חלק? אם כן - איזו מילת קישור עדיפה, ומדוע?
- כתבו את הטקסט מחדש תוך שימוש במילות הקישור ובמאזכרים שבחרתם.
- הציגו בכתב את השיקולים שהעליתם לשינויים שיצרתם. מה ההבדל לדעתכם בין שני הטקסטים?
שמרו בתלקיט את כל שלבי המשימה.
*275*
*275*
פסוקית מושא היא משפט שלם המשמש כמושא לפועל הנמצא בחלק העיקרי של משפט מורכב. מילות השעבוד השכיחות בפסוקית מושא הן כי, ש..., את מה ש..., על מה ש... ועוד.
את פסוקית המושא בשלמותה אפשר להמיר במילים: את הדבר, על הדבר, בדבר וכו'.
דוגמאות:
1. הסטודנט (נושא) שמע (נשוא) 2. ((כי / ש)הבחינה נדחתה עקב השביתה. (את הדבר)) (פסוקית מושא)
משפט מורכב : 1. עיקרי 2. פס' מושא
1. העיתונאי (נושא) דיווח (נשוא) 2. ((על מה ש)קרה באולם הכנסת (על הדבר)) (פסוקית מושא)
משפט מורכב : 1. עיקרי 2. פס' מושא
פסוקית מושא הפותחת במילית שאלה
כפי שנאמר, מילת שאלה באמצע משפט פותחת פסוקית, אן אינה מעידה על סוג הפסוקית.
התלמידים (נושא) הבינו (נשוא) (מדוע (תיאור סיבה) נכשלו (נושא פלוס נשוא) בבחינה (מושא) (את הדבר)) (פסוקית מושא)
חלק א - לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. מחקר חדש מגלה כי יכולת החשיבה מתפתחת לפני גיל שנה.
2. חוקרי הטבע טוענים, כי לא הוכח קיומם של ענקים על פני כדור הארץ במהלך ההיסטוריה.
3. חוקרים שידרו קרני לייזר מהחלל ובחנו אם קיימים אגמים מתחת לקרח באנטארקטיקה.
4. תוצאות המחקר הראו, ששיחה עם חברים יכולה להשפיע על צלילות המוח אצל קשישים.
5. המדריך שאל את חניכיו לאן הלכו בשעת הפעילות הקבוצתית.
6. הצופים הנדהמים התבוננו בכל מה שהתרחש על הבמה.
7. בערוב ימיו זכה השחקן, צ'רלי צ'פלין, בפרס אוסקר מיוחד על כל מה שתרם לעולם הקולנוע במהלך חייו.
*276*
לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
נתחו את תפקידן התחבירי של המילים המסומנות בסוגריים.
1. בתחרות (צילומים) שנערכה על ידי העיתון, (צילמו) קוראי העיתון (תמונות מאפיינות) של הישראלי המצוי.
2. רשת החנויות הכריזה (על מבצע) שאותו כינתה בשם "(מבצע מהטבע)".
3. גם אחרי שאיבד (את רגלו) במלחמה, לא ויתר (רץ המרתון) על אהבתו הגדולה, (על הריצה) (למרחקים ארוכים).
4. רץ המרתון ישתתף היום (במרתון תל אביב) (באמצעות פרוטזה מיוחדת) המיועדת לרצים מקצוענים.
5. בעיר (מודיעין) קיימת יחידת (רוכבי אופניים) המשרתים (בהתנדבות) במשטרת העיר.
6. אופני (המתנדבים)מצוידים בכל מה שדרוש (להצלת חיי אדם).
7. פרופ' סוזי נבות, (מומחית ישראלית במשפט חוקתי), הרצתה בפני הצרפתים כיצד (יכולים להדיח נשיא) מכהן (במקרה של התנהגות בלתי הולמת).
8. אם איבדנו (את האמונה) בצדקת (דרכנו), אולי (ננסה) לשנות (את דרכנו)?
9. בסדנה (הסביר) המרצה, כי בני נוער (צריכים לקחת) על עצמם אחריות (לגבי עתידם).
10. במחקר (בדקו) (כיצד) בולמים (באנגליה) את תופעת האלימות (בקרב בני הנוער).
11. עתה (נתחיל) (לשקול) כיצד (נוכל לשכנע) (את בני הנוער) (להימנע) מעישון.
12. (ועדת חקירה אמריקאית קבעה), כי (שיעור התמותה בארה"ב מסרטן הריאות אצל מעשנים גבוה) (פי עשרה) מאשר אצל אנשים לא מעשנים.
13. (בעקבות פרסומו של צו סימון המחירים) יוכל הצרכן (לדעת) כמה עולים (המוצרים) שבחנויות.
14. האביב היא (העונה) (שבה) מתחדשים (החיים) (בטבע).
15. הסופר (תיאר) את הנערה כשהיא נשענת (על עמוד) הכניסה לבניין.
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את תפקידה התחבירי.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את המילים המסומנות בסוגריים.
1. בשנים האחרונות אירעו (בכביש הערבה) (תאונות דרכים) רבות.
2. (פרויקט זה) הוא ראשון מסוגו בארץ, ומטרתו היא (ייעול) עבודת צוות המדריכים (במועדון).
3. פול ניומן, (כוכב הקולנוע ההוליוודי), שיחק בסרט "אקסודוס" (המבוסס) על ספרו רב-המכר של (ליאון יוריס).
4. (מדינות רבות) (מבקשות להצטרף) לשוק האירופי המשותף, אך חברות השוק מציבות (בפניהן) (קשיים רבים).
*277*
5. (סימני התפתחות מהירים) מראה (גור הפנדה הצעיר).
6. האגדה (מסבירה) (מדוע) היה נוח (איש צדיק).
7. שתי חברות מחשבים הודיעו על (בניית תכניות) מיוחדות (למובטלים) במסגרת המבצע שעורך (משרד התעסוקה).
8. השופטים (יכריעו) אם (הוכחה) אשמתו של הנאשם.
9. בשנת 1997 חנכה דולה בן יהודה, (בתו הצעירה של מחיה השפה העברית), את המרכז (לחקר תולדות הלשון), ומאז פוקדים אותו (מאות אוהבי השפה).
*277*
- המרה של שני משפטים למשפט בעל פסוקית מושא
בפעילות המרה מסוג זה יש להקפיד שבמשפט העיקרי יהיו נושא ונשוא.
את המאזכר המופיע במשפט השני יש להשמיט. לעתים יש להשמיט מילים נוספות.
דוגמאות: משפט א: זה היה נס רפואי.
משפט ב: כך אמרו הרופאים.
ההמרה: הרופאים אמרו (ש)זה היה נס רפואי. (משפט מורכב בעל פס' מושא)
משפט א: הוטלה עליי משימה.
משפט ב: ביצעתי אותה.
ההמרה: ביצעתי (את מה ש)הוטל עליי. (משפט מורכב בעל פס' מושא)
המירו כל צמד משפטים למשפט מורכב בעל פסוקית מושא.
1. א. הימים הבאים יהיו חמים מאוד.
ב. שמענו זאת מפי החזאי.
2. א. קיימות תרבויות נוספות בכוכבים אחרים.
ב. יש חוקרים הטוענים זאת.
3. א. האם היה זה מקרה של אמת?
ב. לעולם לא נדע זאת.
4. א. באולם הכנסת היו דיונים סוערים.
ב. העיתונאי דיווח על כך.
5. א. כיצד התרחש האסון?
ב. השוטרים הסבירו זאת.
6. א. אפעל למען שחרור השבויים.
ב. השר הכריז על כך.
7. א. הצבא האמריקאי עזב את עירק.
ב. כך הודיעו בחדשות.
*278*
- המרת משפט פשוט בעל הסגר למשפט מורכב בעל פסוקית מושא
בפעילות המרה מסוג זה יש להקפיד שבמשפט העיקרי יהיו נושא ונשוא.
דוגמה: המשפט הפשוט: לפי טענת כתב העיתון, המידע נמסר לו על ידי גורם אנונימי. (הסגר)
ההמרה: כתב העיתון טען כי המידע נמסר לו על ידי גורם אנונימי. (משפט מורכב בעל פס' מושא)
- המרת משפט מורכב בעל פסוקית מושא למשפט פשוט בעל הסגר
בפעילות המרה מסוג זה יש להקפיד שבמשפט הפשוט יהיו רק נושא אחד ונשוא אחד.
דוגמה: המשפט המורכב: כל אחד יודע שכדור הארץ הוא עגול. (משפט מורכב בעל פס' מושא)
ההמרה: כידוע. כדור הארץ הוא עגול. (משפט פשוט בעל הסגר)
המשפטים שלפניכם מכילים הסגר. זהו את ההסגר.
הפכו כל משפט למשפט מורכב בעל פסוקית מושא. שמרו על התוכן המקורי.
1. להערכת מכבי האש, גל השרפות אתמול ברחבי הארץ נגרם בשל תנאי מזג האוויר הקשים.
2. על פי הפרסום בכתב העת הרפואי, ייפתח מאגר של רקמות מוח של בני אדם.
3. את המדורות צריך להדליק בשטח נקי מעשבים, לפי דברי המומחים.
4. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חל בשנים האחרונות גידול משמעותי במספר הנוסעים ברכבת ישראל.
5. לדבריה של לי קורזיץ, אלופת העולם בגלשנים פעמיים, הצלחתה בתחרות הוכיחה לה שזו גאווה להיות ישראלית.
6. לצערנו, הפסדנו את המראה של ליקוי החמה.
7. ככל הידוע לנו, חלק משמות החודשים בלוח העברי מקורם בשפות שמיות-אחיות.
8. לדעת הטכנאי, מכונת הכביסה שלנו "סיימה את חייה".
9. הרופא אישר לי, לשמחתי, להשתתף בטיול השנתי לאחר מחלתי.
המשפטים שלפניכם מכילים פסוקית מושא. זהו את הפסוקית.
הפכו כל משפט למשפט פשוט המכיל הסגר. שמרו על התוכן המקורי.
1. הדיאטנית הראשית של קופת חולים אומרת: "החוגג את חג הפסח עולה במשקלו כשלושה ק"ג".
2. בשני מחקרים חדשים מדענים ממליצים שבני אדם ייחשפו לחיידקים במידה מרובה.
3. השיקום של נחלי ישראל ייקח זמן רב ביותר, קובע דוח מבקר המדינה.
4. פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה לשנת 2011, אמר, כי ישמח ללמד את ילדי הגנים בחיפה.
5. האגרונום של הגן הבוטני בירושלים הציע, שכל אדם יוכל לאמץ פרח נדיר ולתרום לשימורו.
6. העיתון כתב, שבשטח זה של חורש טבעי עומדים לבנות מגדלים למגורים.
7. הנהלת המפעל החליטה, שהמפעל ייסגר למשך יומיים לצורך בדיקות בטיחות.
*279*
1. לפניכם משפט. קראו אותו, וענו על הסעיפים א-ד שאחריו.
(לפי מיטב הבנתי), הנושא הזה יהיה במרכז הדיונים בכנס הקרוב.
א. מהו התפקיד התחבירי של הצירוף המודגש בסוגריים במשפט?
ב. מהו התפקיד הרטורי של צירוף זה?
ג. מהו התפקיד התחבירי של הצירוף "במרכז הדיונים"?
ד. כתבו את המשפט הנתון כמשפט מורכב בעל פסוקית מושא.
2. לפניכם שני משפטים מורכבים. קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ד שאחריהם.
(1) אנו (עדיין) חושבים שמצב הרפואה הציבורית בישראל על סף אסון.
(2) (לכל אורך המשא ומתן) הוכחנו שמעל לכול חשובה לנו מערכת הבריאות הציבורית.
א. בכל משפט תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
ב. ציינו את הנושא ואת הנשוא של הפסוקית בכל אחד מן המשפטים.
ג. ציינו את התפקיד התחבירי המשותף של כל הצירופים שסומנו בסוגריים.
ד. כתבו את משפט (1) כמשפט פשוט שיש בו הסגר.
3. לפניכם שלושה משפטים (1)-(3). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ה שאחריהם.
(1) אנו שמחים לבשר לכם, שזכיתם במקום הראשון בתחרות המדענים הצעירים.
(2) הפרס הוא השתתפות באולימפיאדת המדע ביפן.
(3) תיסעו ליפן להצגת המצאתכם הייחודית.
א. מהו הסוג התחבירי של משפט (1)? פרטו את תשובתכם.
ב. כתבו את משפט (1) כמשפט פשוט בעל הסגר.
ג. מהו הקשר הלוגי בין משפטים (2) ו-(3)?
ד. כתבו את משפטים (2) ו-(3) כמשפט איחוי (מחובר) בקשר הלוגי שציינתם בסעיף ב.
ה. פרקו את משפט (1) לשני משפטים פשוטים.
4. לפניכם שני משפטים (1)-(2). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ג שאחריהם.
(1) בשנת 1957 שוגר לראשונה על ידי הרוסים כלי רכב לחלל. (כתבו במילים את השנה)
(2) כלי זה כונה בשם "ספוטניק 1" (כתבו במילים את המספר)
א. כתבו את שני המשפטים כמשפט פשוט בעל תמורה.
ב. כתבו את שני המשפטים כמשפט מורכב בעל פס' לוואי.
ג. פרקו את משפט (1) לשני משפטים פשוטים.
*280*
קראו את השיר "שפת אם" מתוך ספרה של עדי קיסר
"שחור על גבי שחור" (ספטמבר 2014).
(א) אל תגידו לעברית שלי איך לדבר
(ב) אל תשימו ידיים על גרוני
הוא יודע להכניס ולהוציא אויר בעצמו
(ג) אל תקשרו את השתיקות שלי
הן מתנגנות במקצבים משלהן בחלל הפה
(ד) אל תאטמו את האוזניים
כשאני מדברת אליכם
בשפה היחידה שלימדו אותי
שפתיה של אמי
(ה) כל הימים
1. הדוברת בשיר פונה לנמענים בכמה בקשות.
מה המשותף לכל בקשותיה?
2. מה הסיבה לדעתכם שאין בשיר סימני פיסוק?
התייחסו לתוכן השיר.
3. א. מהו הגוף הדקדוקי השולט בשיר?
שלבו בתשובתכם דוגמאות מן השיר.
ב. מהי המטרה של השימוש בגוף דקדוקי זה?
4. א. ארבעת הבתים הראשונים פותחים בצירופים:
אל תגידו... אל תשימו... אל תקשרו... אל תאטמו...
באיזה זמן מופיעים הפעלים?
האם המילה "אל" משנה את זמנו של הפועל? הסבירו את דבריכם.
ב. הדוברת פותחת את השיר במשפט: "אל תגידו לעברית שלי איך לדבר". האם הדוברת בשיר מבקשת, דורשת, ממליצה או נותנת הוראות?
ג. מהו האפקט הרטורי של הצירופים המופיעים בסעיף א? (התייחסו לזמן של הפעלים)
5. בכל אחד מן הבתים א-ד העתיקו את שתי השורות הראשונות למחברתכם, ציינו את סוגו התחבירי של כל אחד מהמשפטים. תחמו את האיברים. אם חסרים אמצעי קישור, הוסיפו אותם.
6. באילו בתים אין אמצעי קישור?
מדוע רק בהם אין אמצעי קישור? האם היעדר מילות הקישור או השעבוד תורם לשיר?
7. את המשפטים שניתחתם בבתים ב ו-ג המירו למשפט איחוי.
- מי לדעתכם עשויים להיות הנמענים של הדוברת?
- האם לדעתכם בכל מצב יש לתת לאדם לבטא את עצמו בחופשיות וללא ביקורת?
כתבו פסקה קצרה, ובה הביעו את עמדתכם בנושא. הציגו היבטים שונים של המושג "חופש הביטוי".
שמרו את כל תוצרי העבודה בתיק העבודות.
*281*
*281*
פסוקית נושא היא משפט שלם המשמש כנושא למשפט העיקרי, כלומר במשפט העיקרי אין נושא. מילות השעבוד הן בדרך כלל כי, ש..., מי ש..., מה ש... ועוד. את פסוקית הנושא בשלמותה אפשר להמיר במילים "הדבר" או "האיש".
לפסוקית נושא קיימים שני דגמים:
דגם א: נושא - הדבר
הדגם: פועל סביל פלוס (עיקרי) כי / ש....... (הדבר - פסוקית נושא )
- בדגם זה אפשר להמיר את פסוקית הנושא בשלמותה במילה "הדבר".
דוגמאות:
נדמה (עיקרי) (ש)המצב הכלכלי משתפר. (פסוקית נושא) (הדבר)
ידוע (עיקרי) (כי) הציידים לכדו את האריה. (פסוקית נושא) (הדבר)
דגם ב: נושא - האיש / הדבר
הדגם: מי ש.......... (פסוקית נושא) פלוס עיקרי
מה ש.......... (פסוקית נושא) פלוס עיקרי
- בדגם זה אפשר להמיר את פסוקית הנושא בשלמותה במילים "האיש" או "הדבר".
דוגמאות:
(מי ש)לכד את הזאב, (פסוקית נושא) יזכה בפרס. (עיקרי)
(מי ש)הצית את המלון, (פסוקית נושא) נתפס על ידי השוטרים. (עיקרי)
(מה ש)קרה, (פסוקית נושא) היה צפוי מראש. (עיקרי)
האיש / הדבר
פסוקית נושא הפותחת במילת שאלה
דוגמאות:
נודע (נשוא) לעיתונאי (מושא) (מתי (תיאור זמן - (בעוד שעה) תסתיים (נשוא) הישיבה (נושא)) (פסוקית נושא)
הדבר
נמסר (נשוא) על ידי העד (מושא (מי (נושא - (האיש)) הצית (נשוא) את האש.
(מושא)) (פסוקית נושא) הדבר
*282*
- השימוש בפסוקית הנושא מן הדגם הראשון יכול להעיד על דיווח, על מידע או על הבעת דעה ללא לקיחת אחריות על הדיווח.
דוגמאות: פורסם בעיתון, שמחירי הדירות יהיו מעתה בשקלים חדשים.
חשוב שנהגים צעירים ינהגו תקופה ממושכת בלוויית מבוגר.
- בפסוקית מהדגם הראשון, שבו העיקרי כולל מילים, כגון נראה ש..., נדמה ש..., המשפט יכול להעיד על הבעת ספק וחוסר ודאות, ואילו השימוש במילים, כגון ידוע ש..., ברור ש..., מובן ש... יכול להעיד על החלטיות ונחרצות.
- פסוקית נושא, בעיקר מהדגם השני, עשויה לשמש כאשר נמנעים מציון מבצע הפעולה (אולי משום שאינו ידוע, אינו מיוחס לדמות ספציפית ואולי מתוך כוונה להסתירו, כלומר להבעת סתמיות).
(מי שיפתור את החידה). (פס' נושא - מישהו - (לא ידוע מי יפתור)) יזכה בפרס הגדול.
תקינות לשונית
הבחינו בין "כמובן", "כנראה" שהם הסגר לבין הצירופים "מובן ש...", "נראה ש...".
"מובן ש...", "נראה ש..." הם צירופים השייכים למשפט מורכב.
"מובן", "נראה" הם הנשוא במשפט העיקרי, ו"ש" היא מילת השעבוד. צירופים אלה פותחים פסוקית נושא.
אין לצרף את ההסגרים "כמובן", "כנראה" למילת השעבוד "ש".
מובן ש... - פותח פסוקית נושא
נראה ש... - פותח פסוקית נושא
כמובן- הסגר (כמובן ש... - ביטוי שגוי)
כנראה- הסגר (כנראה ש... - ביטוי שגוי)
א. לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ב. מצאו בחלקים א ו-ב שני משפטים בעלי פסוקית נושא המעידים על הבעת ספק, ושניים המעידים על הבעת החלטיות.
1. נראה, כי הארס הקטלני של נחשים ארסיים יהפוך בקרוב למשכך כאבים לחולים כרוניים.
2. נתגלה, כי אנשים בוחרים באופן לא מודע כתבות מן העיתון לשיפור מצב הרוח שלהם.
3. במחקר התברר שהמוח נוהג לשכוח פרטים בלתי חיוניים.
4. מי שייסע סמוך לסטונהנג' שבאנגלייה, יגלה כפר מגורים עתיק יוצא דופן.
5. מה שצריך לארגן לקראת המסיבה, הוטל על חברי הוועד.
6. את מה שצריך לארגן לקראת המסיבה, הטילו על חברי הוועד.
7. הובהר לציבור באמצעות התקשורת מדוע לא התקיימה ישיבת מועצת המנהלים.
*283*
8. אף על פי שצי הסוחר האיטלקי ניזוק קשה במלחמות, הוא כיום השביעי בגודלו בעולם.
9. מתברר, שאצל חלק גדול מהישראלים החדשים החשיבה במושגים יהודיים היא עניין מרכזי.
10. השפעת היא מחלה קשה של דרכי הנשימה העלולה לגרום נזקים לאיברים נוספים.
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים וציינו את סוגו התחבירי של כל איבר. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את המילים המסומנות בסוגריים.
1. ד"ר מרטין לותר קינג, (מנהיג השחורים בארה"ב), הקים את התנועה (לזכויות האזרח) בארצו.
2. (ייתכן), כי (סיפור חייו) של רובינזון קרוזו מבוסס על (קורותיו) של אלכסנדר סלקירק, שודד ים מפורסם.
3. בית המשפט העליון עומד (בראש מערכת) השיפוט (במדינה), (והוא) הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר.
4. מי שלא ראה (שמחת בית השואבה), לא ראה שמחה (מימיו). (מסכת סוכה, נא, ב)
5. (הודגש), כי קיים (צורך) בסדרת שטרות כסף חדשים בישראל (עקב התגברות הזיופים).
6. הבחירות יוצרות (מעורבות) של האזרח במדינה, (והן) מעוררות אותו לגיבוש עמדה (לגבי אופייה של המדינה).
7. (עד היום אין יודעים) את מקור הלחן של ההמנון "התקווה".
8. דווח, כי קהילת החירשים (בנגב) פיתחה (שפת סימנים) ייחודית בתוך 70 שנה בלבד.
לפניכם קבוצות של משפטים מורכבים. העתיקו אותן למחברתכם. בכל קבוצה תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה התחבירי.
1. א. הוא שאל אם קיבלנו את ההוראה בעל פה.
ב. לא ידוע אם קיבלנו את ההוראה בעל פה.
ג. השאלה אם קיבלנו את ההוראה בעל פה, לא נענתה עדיין.
2. א. לא ברור למדענים מדוע כדור הארץ התחמם מאוד בשנים האחרונות.
ב. קהל רב הגיע להרצאה בנושא מדוע כדור הארץ התחמם מאוד בשנים האחרונות.
ג. המרצה ניסה להסביר לקהל השומעים מדוע כדור הארץ התחמם מאוד בשנים האחרונות.
3. א. פורסם על ידי משרד הבריאות כי העישון מזיק לבריאות.
ב. יצרני הסיגריות מדפיסים על קופסאות הסיגריות כי העישון מזיק לבריאות.
ג. על כל קופסת סיגריות מופיעה הודעה כי העישון מזיק לבריאות.
*284*
*284*
בפעילות המרה מסוג זה יש להקפיד שבמשפט העיקרי יהיה נשוא בלבד ללא נושא.
בפסוקית נושא יש שני דגמים:
בדגם הראשון (ידוע ש...) יש להשתמש בפועל הסביל שבאחד המשפטים כנשוא של המשפט העיקרי:
ידוע, מובן, רצוי, חשוב וכו'. אחרי הפועל יש להוסיף מילת שעבוד.
אין צורך במילת שעבוד אם המשפט פותח במילת שאלה.
דוגמאות: משפט א: הכבישים בארצנו משובשים מאוד.
משפט ב: הדבר ידוע לכול.
ההמרה: ידוע לכול (כי / ש)הכבישים בארצנו משובשים מאוד. (משפט מורכב בעל פס' נושא)
משפט א: מדוע התבטלה ההרצאה?
משפט ב: הדבר אינו ברור.
ההמרה: לא ברור (מדוע) התבטלה ההרצאה. (משפט מורכב בעל פס' נושא)
בדגם השני (מי ש...) את המילה המשותפת לשני המשפטים (שם גוף / שם עצם) יש להפוך למילת שעבוד.
לעתים יש להשמיט מילים מן המשפטים המקוריים. בעקבות ההמרה ייתכן שינוי בנושא ובמשמעות המשפט.
דוגמאות: משפט א: קונים מכשירי כתיבה.
משפט ב: מקבלים במתנה יומן שנתי.
ההמרה: (מי ש)קונה מכשירי כתיבה, מקבל במתנה יומן שנתי. (משפט מורכב בעל פס' נושא)
משפט א: בני הנוער התנדבו לעזרת הקשישים.
משפט ב: הם זכו בסיפוק רב.
ההמרה: (מי ש)התנדב לעזרת הקשישים, זכה בסיפוק רב. (משפט מורכב בעל פס' נושא)
המירו במחברתכם כל צמד משפטים למשפט מורכב בעל פסוקית נושא.
1. א. המצב הכלכלי משתפר.
ב. כך נדמה לי.
2. א. נהגים צעירים ינהגו זמן ממושך ליד נהג מבוגר.
ב. עניין זה חשוב ביותר.
3. א. מדוע ישראל הפכה למרכז פרסום של עשרות ספרי טיול?
ב. הדבר לא הובן.
4. א. הוא בא מהכפר כמוני.
ב. הוא מכיר את הדמויות המופיעות במחזה.
5. א. החוקרים גילו מידע מרתק.
ב. הם לא הצליחו להסבירו.
6. א. הוא כותב כל שבוע על טיולים ברחבי הארץ.
ב. הוא צריך לטייל כל השבוע.
7. א. שטים במורד הזרם הקריר של החצבני.
ב. מגלים פינות חמד צוננות.
*285*
- המרת משפט פשוט בעל הסגר למשפט מורכב בעל פסוקית נושא
בפעילות המרה מסוג זה יש להקפיד שבמשפט העיקרי יהיה נשוא בלבד - פועל סביל.
דוגמה: לפי טענת כתב העיתון, המידע נמסר לו על ידי גורם אנונימי. (הסגר)
ההמרה: נטען על ידי כתב העיתון, כי המידע נמסר לו על ידי גורם אנונימי. (משפט מורכב בעל פס' נושא)
- המרת משפט מורכב בעל פסוקית נושא למשפט פשוט בעל הסגר
בפעילות המרה מסוג זה יש להקפיד שבמשפט הפשוט יהיו רק נושא אחד ונשוא אחד.
דוגמה: ידוע לכול, שכדור הארץ הוא עגול. (משפט מורכב בעל פס' נושא)
ההמרה: כידוע, כדור הארץ הוא עגול. (הסגר)
המשפטים שלפניכם מכילים הסגר. זהו את ההסגר.
במחברתכם הפכו כל משפט נתון למשפט מורכב בעל פסוקית נושא. שמרו על התוכן המקורי.
1. לפי הכתוב בירחון הרפואי, ישיבה ממושכת מול המחשב גורמת לבעיות במפרקים.
2. בוודאי, נקיים את חגיגות המימונה בפרק העירוני.
3. כמובן, נשתף אתכם במסיבת בר המצווה.
4. לדברי הכתב, בשעות הלילה יש מאזינים רבים לתכניות בנושאי תרבות.
5. להפתעתי, הצלחתי לפתור את תשבץ ההיגיון במהירות רבה.
6. לשמחת תלמידת התיכון, עבודת המחקר שלה בכימיה זיכתה אותה בהשתתפות במפגש עם כל זוכי פרס נובל.
7. כידוע, שעות צפייה מרובות במחשב גורמות להתמכרות קשה.
המשפטים שלפניכם מכילים פסוקית נושא. זהו את הפסוקית.
במחברתכם הפכו כל משפט נתון למשפט פשוט המכיל הסגר. שמרו על התוכן המקורי.
1. נקבע על ידי השופט, כי הנאשם יפצה את הנפגע בסכום של מאה אלף שקלים.
2. כבר ידוע לכם, שחופשת הקיץ תתקצר החל משנה זו.
3. נודע לנו, שהמפלגה החליטה להקדים בחודשיים את הבחירות המקדימות (הפריימריז).
4. בדוח המבקר נמסר, שהורדת הריבית הייתה מוגזמת.
5. בידיעה בעיתון נכתב, שהסרט החדש צולם כולו באמצעות טלפון נייד.
6. נראה, כי המרצה לא יגיע בשל מחלתו.
7. במהדורת החדשות נמסר, שנבחרת הבנות בהתעמלות אמנותית מעלה מופע תנועה מיוחד.
*286*
1. לפניכם שני משפטים (1 )-(2). קראו אותם, וענו על הסעיפים שאחריהם.
(1) יש לכם בעיה בתחום הלימודי.
(2) פנו אל (היועצת) (לקבלת) עזרה.
א. ציינו את הנושא ואת הנשוא בכל אחד מן המשפטים.
ב. מהו התפקיד התחבירי של כל אחת משתי המילים המודגשות בסוגריים?
ג. כתבו את שני המשפטים כמשפט מורכב בעל פס' נושא.
ד. כתבו את שני המשפטים כמשפט מורכב בעל פס' תנאי.
ה. כתבו את שני המשפטים כמשפט איחוי (מחובר).
ו. כתבו משפט מורכב שבו ישובץ משפט (1) כפס' נושא. (הוסיפו עיקרי) ראו דגמים בעמוד 297.
ז. כתבו משפט מורכב שבו ישובץ משפט (1) כפס' מושא. (הוסיפו עיקרי) ראו דגמים בעמוד 297.
2. לפניכם שלושה משפטים (1 )-(3). קראו אותם, וענו על הסעיפים שאחריהם.
(1) תזונאים ממליצים לאכול שוקולד (במידה).
(2) שוקולד (בכמות קטנה) מרגיע.
(3) שוקולד בכמויות גדולות מעורר בגלל הקפאין שבו.
א. מהו התפקיד התחבירי של כל אחת מהמילים המודגשות בסוגריים?
ב. כתבו את משפט (2) כמשפט מורכב בעל פס' נושא.
ג. כתבו את משפט (1) כמשפט פשוט בעל הסגר.
ד. מהו הקשר הלוגי בין משפטים(2) ו-(3)?
ה. כתבו את המשפטים(2) ו-(3) כמשפט איחוי (מחובר) בקשר הלוגי שציינתם בסעיף ד.
3. לפניכם שלושה משפטים פשוטים (1)-(3). קראו אותם, וענו על הסעיפים שאחריהם.
(1) חופי הים של ישראל נמצאים בסכנת הכחדה.
(2) לכל תושב נותרו בממוצע 2.5 ס"מ של קו חוף. (כתבו את המספרים ואת הס"מ במילים על פי הכללים)
(3) כך קובע דוח חדש ומדאיג של החברה להגנת הטבע.
א. מהו הקשר הלוגי בין משפט (1) למשפט (2)?
ב. כתבו את שני המשפטים כמשפט איחוי (מחובר). שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ג. כתבו את המשפטים (1) ו-(3) כמשפט מורכב בעל פסוקית נושא.
ד. כתבו את המשפטים (1) ו-(3) כמשפט מורכב בעל פסוקית מושא.
ה. כתבו את המשפטים (1) ו-(3) כמשפט פשוט בעל הסגר.
*287*
4. לפניכם שלושה משפטים. קראו אותם, ובצעו את הנדרש בסעיפים שאחריהם.
(1) בשנה האחרונה נבנה (בחיפה) פרויקט המציע מבט חדש על המושג "(ספרייה)"
(2) בתחנות אוטובוס (בחיפה) הוצבו מדפים, (ועליהם) הונחו ספרים מסוגים שונים.
(3) נוסעי האוטובוס יכולים לקחת (ספר) ולהחזיר אותו לאחר שסיימו את הקריאה.
א. ציינו את הסוג התחבירי של כל אחד מן המשפטים: פשוט, מורכב או איחוי (מחובר).
אם המשפט מורכב - תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
אם המשפט הוא משפט איחוי - תחמו את האיברים, וציינו את סוגם התחבירי.
אם יש במשפט חלקים כוללים - ציינו זאת.
ב. ציינו את התפקיד התחבירי של המילים המודגשות בסוגריים.
ג. נסחו את משפט (1) מחדש, כך שתהיה במשפט פסוקית לוואי שונה מהפסוקית הקיימת.
ד. כתבו את משפט (2) כמשפט מורכב.
ה. כתבו את משפט (3) כמשפט איחוי או כמשפט בעל חלקים כוללים. (ללא פסוקית)
ו. לפניכם משפט: נוסעי האוטובוס יכולים לקחת ספר.
(1) מהו תפקידו התחבירי של הצירוף המודגש בסוגריים?
(2) מהו תפקידו הרטורי-פרגמטי של צירוף זה? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.
(1) תחילת פעולה (2) סופה של פעולה (3) אפשרות ביצוע הפעולה
5. קראו את המשפט שלפניכם, ובצעו את הנדרש בסעיפים שאחריו.
(ככל הנראה), הפרטים שנמסרו על ידי המנכ"ל, היו מוטעים.
א. ציינו את סוגו התחבירי של המשפט.
אם המשפט מורכב - תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
אם המשפט הוא משפט איחוי - תחמו את האיברים וציינו את סוגם התחבירי.
ב. (1) מהו התפקיד התחבירי של הצירוף המודגש בסוגריים?
(2) מהו התפקיד הרטורי של חלק זה?
ג. (1) לפניכם משפט: ככל הנראה, הפרטים היו מוטעים.
המירו את המשפט למשפט מורכב.
(2) מה ההבדל הרטורי בין המשפט הנתון בסעיף ג(1). לבין המשפט המופיע בראש השאלה?
ד. פרקו את המשפט המופיע בראש השאלה לשלושה משפטים פשוטים. הקפידו על רצף הגיוני של המשפטים.
6. לפניכם ציטוט: "חשוב לא להפסיק לשאול". (אלברט איינשטיין)
א. המירו את כל המידע שבראש השאלה למשפט מורכב המכיל פסוקית מושא.
ב. המירו את הציטוט בלבד למשפט מורכב המכיל פסוקית נושא.
ג. כתבו משפט מורכב שבו ישובץ הציטוט כפסוקית נושא (הוסיפו עיקרי).
*288*
7. לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם.
בכל משפט תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה התחבירי.
(1) מה שמופיע ברשימת הספרים, הוא ספר חובה לשנה הקרובה.
(2) לא היה ברור אם הספר מופיע ברשימת הספרים.
(3) התלמידים קראו את כל מה שהופיע ברשימת הספרים.
(4) לא קיבלנו תשובה אם הספר מופיע ברשימת הספרים.
*288*
פסוקית נשוא היא משפט שלם המשמש כנשוא למשפט העיקרי. במשפט העיקרי יש רק נושא ואוגד.
- בין הנושא לפסוקית הנשוא בא בדרך כלל אוגד פלוס מילת שעבוד "ש" או "אשר".
- נהוג לא לשים פסיק בין פסוקית הנשוא למשפט העיקרי.
הדגם: עיקרי אוגד (יש הרואים באוגד חלק מן הפסוקית, ולא חלק מן העיקרי) פלוס מילת שעבוד פסוקית נשוא
דוגמה:
ההחלטה (עיקרי) היא ש(התלמידים יצאו לטיול השנתי בשבוע הבא.) (פסוקית נשוא)
דוגמה לניתוח:
1. ההוראה (נושא) הייתה (אוגד) 2. ((ש)המכתב (נושא) יישלח (נשוא) בדואר רשום (תיאור (אופן).)) (פסוקית נשוא)
משפט מורכב: 1. עיקרי 2. פס' נשוא
פסוקית נשוא הפותחת במילת שאלה
השאלה (נושא) הייתה (אוגד) (מתי (תיאור זמן - בעוד שעה) יסתיימו (נשוא) ההכנות למסיבה (נושא).) (פסוקית נשוא)
*289*
לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. הצעתו של אריה כהן, מומחה לצמחים, לפתרון בעיית החרקים בקיץ היא שאנשים יגדלו בבית צמחים טורפים.
2. האמת היא שכבר מזמן לא נתקלנו בתופעה כזו.
3. השאלה הגדולה לגבי הקיבוץ היא אם רעיון הקולקטיב מתאים לאופיו הבסיסי של כל אדם.
4. התעלומה הגדולה של יצרני הכינורות היא כיצד הצליח איטלקי אחד להוציא מחתיכת עץ צליל מדויק כל כך.
5. מי שאינו יכול לממן לעצמו עורך דין, יכול לקבל עורך דין מטעם המדינה.
6. גם אם אתם מרגישים לחוצים, אל תסגירו את הרגשות האלה בפומבי.
7. הפרדה גזעית באוטובוסים היא שסימלה את הגזענות כלפי השחורים בארצות הברית.
8. מי שיוצא למסעות אמתיים בעקבות סיפוריו של ז'ול ורן, יגלה מציאות מרתקת יותר מן התיאורים שבספר.
9. אם נרצה למצוא את כוכב הצפון בשמי הלילה, נוכל להיעזר בקבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה".
10. מי שיטייל בדרומה של הארץ, יכול להיתקל בגולנית, פרח חדש בעל עלים בצבעי דגל ישראל.
11. פורסם בעיתון מדעי, כי לתת-המודע שלנו במהלך השינה יש השפעה טובה על קבלת החלטות סבוכות.
12. תורתו של א"ד גורדון, אחד ממנהיגי העלייה השנייה, הייתה שזכותו המוסרית של העם היהודי תירכש בעבודת כפיים.
לפניכם ציטוט: "צריך ללמוד לציית כדי לדעת לפקד". (סילון, משורר יווני)
א. המירו את הציטוט בלבד למשפט מורכב המכיל פסוקית נושא.
ב. המירו את כל המידע שבראש השאלה (מ"צריך" עד "יווני") למשפט פשוט המכיל הסגר ותמורה.
ג. המירו את כל המידע שבראש השאלה (מ"צריך" עד "יווני") למשפט מורכב המכיל פסוקית מושא.
ד. המירו את כל המידע שבראש השאלה (מ"צריך" עד "יווני") למשפט מורכב המכיל פסוקית נושא.
ה. המירו את כל המידע שבראש השאלה (מ"צריך" עד "יווני") למשפט מורכב המכיל פסוקית נשוא.
ו. מהו תפקידו הרטורי של הצירוף "צריך ללמוד"? מתי משתמשים במבנה מסוג זה?
*290*
לפניכם ציטוט: "ההבדל בין גאונות לטיפשות הוא שלגאונות יש גבולות". (אלברט איינשטיין)
א. תחמו את הפסוקית שבציטוט וציינו את סוגה.
ב. המירו את כל המידע שבראש השאלה (מ"ההבדל" עד "איינשטיין") למשפט מורכב המכיל הסגר.
ג. המירו את כל המידע שבראש השאלה (מ"ההבדל" עד "איינשטיין") למשפט מורכב המכיל פסוקית מושא.
ד. מה תפקידה התחבירי של המילה "יש", ומהי משמעותה במשפט זה?
קראו את "שיר הראשונים" שכתב עמוס אטינגר.
"שיר הראשונים" הולחן על ידי אפי נצר. את השיר שרה להקת חיל האוויר.
(א) זה שיר על חבורת אנשים חולמניים
שלקחו גרוטאות ומטוסים ישנים.
הם חלמו לטפס, למרום להגביה,
חלמו לצאת לכבוש את הרקיע.
פזמון:
מי שחלם חלום,
מי שנשם חלום,
מי שהמריא כבר אז למרחקים,
רואה כיצד היום,
רואה את החלום,
שסילוניו מעל קורעים את השחקים.
(ב) עם פרימוס מיושן על מסלול מאולתר.
הם חלפו בגליל ובנגב ובהר.
עם בוכנות רועשות לשמים המריאו,
חלמו על סילונים אשר יגיעו.
פזמון: מי שחלם חלום...
(ג) היום במוזיאון נח לו פרימוס ישן
ברקיע סילונים מותירים שובל עשן
ואותם ראשונים אז רואים בשמים
כיצד לחלומות צמחו כנפיים.
פזמון: מי שחלם חלום...
- על מה החלום?
1. קראו במרשתת וכתבו בקצרה מי הוא עמוס אטינגר.
2. על איזו תקופה מדובר בשיר? הוכיחו זאת תוך הסתמכות על שם השיר ועל מילותיו.
3. "ואותם ראשונים אז רואים בשמים, כיצד לחלומות צמחו כנפיים". הסבירו משפט זה בהקשרו לשיר.
*291*
- התחביר והשיר
4. העתיקו את כל הנשואים (הפעלים) מהפזמון וחלקו אותם לשתי קבוצות על פי זמנם.
מה מתארת כל קבוצת פעלים?
5. א. סמנו בפזמון את כל הפסוקיות, ציינו את סוגן וסמנו את המשפטים העיקריים.
באיזה סוג טקסט היינו מצפים למבנה כזה מבחינה תחבירית?
ב. מהו התפקיד הרטורי של שלושת המשפטים הפותחים את הפזמון?
ג. למבנה המיוחד של הפזמון יש תפקידים רטוריים נוספים. מהם?
נמקו את תשובתכם.
- השיר פותח במשפט "זה שיר על חבורת אנשים חולמניים..."
הפירוש המילוני של "חולמני" הוא אדם הנוטה לחלום, השקוע בהזיות, המנותק מהמציאות.
עמוס אטינגר המשורר ידוע באהבתו לשפה העברית. אם כן - מדוע לדעתכם בחר המשורר דווקא במילה זו?
- שמרו את כל התוצרים בתיק העבודות (בתלקיט).
קראו את הפסקה שלפניכם הלקוחה מהמאמר "ניצחון האנשים הרגילים" (המופיע בעמוד 48).
(...) איש לא העז לחלום בסתיו 1989 שהקומוניזם יקרוס בלי ירייה אחת. שהחברות ההרוסות של מזרח אירופה יאמצו את הדמוקרטיה הליברלית כפשוטה, ולא יישלטו על ידי קנאות קיצונית אחרת, כפי שהזהירו מומחים רבים. שהסכמי יאלטה הנצחיים כביכול - לחלוקת אירופה בין סטאלין, צ'רצ'יל ורוזוולט - ייעלמו ביום בהיר אחד כלא היו. שכלכלת שוק דינמית תחליף בהצלחה כה רבה את הכלכלה הביורוקרטית הכושלת, המטומטמת, שאמללה עשרות שנים עשרות מיליונים. צריך לזכור ולהזכיר: מסך הברזל לא הפריד בין קבוצות של מדינות בעלות משטרים שונים. החומה הוקמה למנוע מאזרחים שואפי חרות את זכויות היסוד האזרחיות ולא לתת להם להשמיע את קולם. זו לא הייתה חומת הפרדה, זו הייתה חומת כלא.
1. איזה סוג של פסוקית חוזר בפסקה זו?
העתיקו למחברתכם 3 דוגמאות, וציינו את סוג הפסוקית.
(קראו את המספר 3 בהגייה תקנית על פי הקשרו במשפט)
2. מה המיוחד בפסוקיות אלה מבחינה תחבירית?
3. מהי לדעתכם הסיבה למבנה זה?
*292*
קראו את הבית הראשון בשיר "חתונה מרוקאית" שכתב ארז ביטון.
השיר מתוך הספר "מנחה מרוקאית" שיצא לאור ב-1976 בהוצאת עקד.
שיר זה הוא שיר פולקלוריסטי-אותנטי המתאר חתונה בעדה המרוקאית.
(מספרי השורות אינם מופיעים בשיר המקורי. השורות סומנו לצורך התמצאות בשאלות הנלוות לשיר.)
(1)מי שלא ראה חתונה מרוקאית מימיו.
(2) שמענו שמענו,
(3) ברוכות קמורות ידיך בתופי התמתם
(4) שרה בת דודו,
(5) מקצה הכפר ועד קצה הכפר
(6) ערבים ויהודים נבוא.
(7) ראינו ראינו
(8) את חביוניות (חביות קטנות) העארק, את שרשראות היונים הצלויות
(9) את מרבצי התמרים בשבעה מינים
(10) בפתח הבית
(11) את כדי הזיתים הגאים,
(12) ברוכות קמורות ידיך כתפי התמתם
(13) שרה בת דודו
(14) ערבים ויהודים נבוא.
שאלות
1. קראו את המשפט הראשון שבשיר. מה מיוחד בו מבחינה תחבירית?
2. מדוע לדעתכם ניסח המשורר משפט זה בדרך שציינתם?
(למעוניינים ברמז, הקלידו בגוגל את המילים הראשונות של השיר)
3. מהו סוג המשפט המופיע בשורות 7-9?
4. בשורות 7-9 קיימת חזרה תחבירית.
מה לדעתכם מנסה המשורר לתאר באמצעות חזרה זו?
- כתבו פסקה קצרה על ארז ביטון כדי להרחיב את הידע על המשורר.
*293*
קראו את הטקסט שלפניכם וענו על השאלות המופיעות לאחר הטקסט. (בשאלות תהיה התייחסות למספר שלפני כל משפט)
(1) היעלמות שפה מן העולם אינה עניין נדיר, והיא מתרחשת כנראה בכל שבועיים. (2) מומחים סבורים שבכל שנה מתות כ-25 שפות. (3) בקצב הזה תאבד האנושות עד סוף המאה הזאת כמחצית ממלאי השפות שברשותה. (4) נראה כי הקצב אף יגבר עקב השתלטותן של שפות מסוימות על התקשורת בעולם.
(5) בדוח משנת 2002 של אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, נקבע כי עד סוף המאה ייכחדו 5,500 מ-6,400 השפות המדוברות כיום. (6) אונסק"ו מכנה את התופעה "טבח".
(7) השפות המאוימות ביותר נמצאות באזורים של העולם השלישי: (8) יותר ממחצית מ-600 הלשונות של אינדונזיה ויותר ממחצית מ-860 לשונותיה של פפואה ניו-גיני עומדות להיכחד, ו-200 מהלשונות באפריקה כבר מדוברות בפי פחות מ-500 דוברים. (9) אף כי שפות רבות באפריקה ובהודו שרדו לאחר הכיבוש הקולוניאלי, הן לא יכלו לכיבוש התקשורתי של האנגלית. (10) גם במדינות שהיו בעבר מעבר למסך הברזל, למשל בברית המועצות לשעבר ובסין, לשונות הולכות ונעלמות, ואפילו באזורים המפותחים של העולם יש שפות בסכנה. (11) באירופה, למשל, מתוך 123 שפות שנבדקו 9 גוססות, 26 קרובות לחיסול ו-38 בסכנה מידית, כלומר במצב סופני.
(12) שפות נעלמו לכל אורך ההיסטוריה אם כי בקצב איטי יותר מאשר בימינו. (13) חוקרים מעריכים שב-5,000 שנות ציביליזציה נכחדו כ-30,000 לשונות, ואת רובן הגדול כלל איננו מכירים. (14) להיעלמותן של שפות יש סיבות רבות ומגוונות, והן כרוכות זו בזו. (15) מות שפות הוא תוצאה בלתי נמנעת של שליטת שפות חזקות. (16) שפה מצויה בסכנה כאשר דובריה מפסיקים לתפקד בה; היא מאבדת את תפקודיה התקשורתיים והחברתיים, אינה נדרשת בניהול חיי היום-יום ואינה כדאית במישור הכלכלי. (17) המומחים טוענים, כי היעלמות השפות תגיע לשיעור של כ-90 אחוזים מכלל השפות.
מעובד מתוך חלק ממאמר ב"מסע אחר", נובמבר 2005
1. קראו את המשפטים 5, 8, 17,13,11 בהגייתם התקנית תוך הקפדה על שם המספר ועל אותיות השימוש. כתבו את המספרים במילים ונקדו ניקוד חלקי לצורך הגייה נכונה. הקפידו גם על ניקוד נכון של אותיות השימוש.
2. ציינו את סוגו התחבירי של משפט 4. תחמו את חלקיו ופרטו את מבנהו.
3. ציינו את סוגו התחבירי של משפט 17 . תחמו את חלקיו ופרטו את מבנהו.
4. במה שונה המבנה התחבירי של משפט 4 מזה של משפט 17, וכיצד שוני זה משפיע על סוגו התחבירי?
*294*
5. א. לאיזה מבין שני המשפטים 4 ו-17 דומה משפט 5 מבחינת סוגו התחבירי?
ב. מה המשותף למשפט 5 ולמשפט שציינתם בסעיף א מבחינת המבנה?
ג. (1) מה תפקידן התחבירי של המילים "ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם" במשפט 5?
(2) מהי מטרת השימוש בחלק תחבירי זה במשפט?
ד. נסחו את משפט 5 מחדש כך שהפסוקית תשמש כפסוקית מושא.
6. א. מהו הקשר הלוגי הקיים במשפט 9? איזה צירוף מילים מבטא קשר זה?
ב. המירו את משפט 9 למשפט איחוי בעל אותו קשר לוגי.
7. א. מה סוגו התחבירי של משפט 12?
ב. המירו את משפט 12 למשפט איחוי (מחובר) בקשר לוגי מתאים, וציינו את הקשר הלוגי.
ג. המירו את משפט 12 למשפט מורכב בקשר לוגי מתאים, וציינו את הקשר הלוגי.
8. לפניכם משפטים אחדים שנלקחו מן הטקסט. (לצידם מספר המשפט שבמאמר)
(1) היעלמות שפה מן העולם אינה עניין נדיר, והיא (מתרחשת) כנראה בכל שבועיים. (1)
(2) מומחים (סבורים) שבכל שנה מתות כ-25 שפות. (2)
(3) השפות המאוימות ביותר (נמצאות) באזורים של העולם השלישי. (7)
(4) חוקרים (מעריכים) שב-5,000 שנות ציביליזציה נכחדו כ-30,000 לשונות, ואת רובן הגדול כלל איננו מכירים. (13)
(5) שפה (מצויה) בסכנה כאשר דובריה (מפסיקים) לתפקד בה; היא (מאבדת) את תפקודיה התקשורתיים והחברתיים, אינה (נדרשת) בניהול חיי היום-יום ואינה (כדאית) במישור הכלכלי. (16)
כל חמשת המשפטים מנוסחים בזמן הווה. על מה מעידה עובדה זו מבחינת הטקסט?
9. לפניכם שלושה משפטים מן הטקסט שמודגשים בהם צירופים. (לצידן מספר המשפט שבמאמר)
(1) יותר ממחצית מ-600 הלשונות של אינדונזיה ויותר ממחצית מ-860 לשונותיה של פפואה ניו-גיני (עומדות להיכחד)... (8)
(2) גם במדינות שהיו בעבר מעבר למסך הברזל, למשל בברית המועצות לשעבר ובסין, לשונות (הולכות ונעלמות)... (10)
(3) שפה מצויה בסכנה כאשר דובריה (מפסיקים לתפקד) בה... (16)
א. מה התפקיד התחבירי המשותף לשלושת הצירופים המודגשים?
ב. הצירופים המודגשים מציינים שתי משמעויות עיקריות; 1. תהליך, 2. אופן הפעולה.
מיינו את הצירופים לפי משמעויות אלה.
*295*
דו-שיח טקסטואלי - שאלות המקשרות בין טקסטים שונים ויוצרות מעין דו-שיח (דיאלוג, התכתבות, התייחסות) בין הטקסטים.)
קראו את הטקסט שלפניכם וענו על השאלות שאחריו.
מלפלנד (לפלנד - חבל ארץ בצפון אירופה המשתרע בשטחיהן של ארבע מדינות: פינלנד, רוסיה, נורבגיה ושבדיה) הקפואה ללימודים בירושלים / איתמר אייכנר
משלחת של בני המיעוט הלאפי המתגוררים בצפון נורבגיה הקפואה תגיע בחודש הבא לביקור ראשון מסוגו בישראל במטרה ללמוד מהניסיון הישראלי בהחייאת השפה העברית ובהעברתה לדור הצעיר. בשנים האחרונות יש בקרב בני המיעוט הלאפי בנורבגיה מודעות הולכת וגוברת לזכויותיהם, בין השאר לשימור השפה הלאפית הנקראת גם "סאמי". הנוער הלאפי גדל ולומד נורבגית ואנגלית ושוכח את השפה העתיקה. ממשלת נורבגיה מסייעת למיעוט הלאפי בשיעורים להחייאת השפה, אך הלאפים מתקשים בכך. בצר להם החלו להסתובב בעולם וחיפשו ממי ללמוד. בכל מקום סיפרו להם שלמדו מהישראלים. בני המיעוט הלאפי פנו לאחרונה לשגרירות ישראל בנורבגיה וביקשו את עזרתה של ישראל. מאחוריהם עומדת התכנית הממשלתית הנורבגית לשימור השפה והחייאתה, אשר תסייע במימון. חברי המשלחת יבואו לארץ בבגדיהם המסורתיים. הם ילוו בעובדת שגרירות נורבגיה, נורבגית לא-יהודייה שהתאהבה בעברית ולמדה אותה על בוריה. נציגי הלאפים יבקרו גם באולפן לעברית ויראו מקרוב איך עולים חדשים לומדים את השפה.
מעובד מתוך ידיעה ב"ידיעות אחרונות", 16 בינואר 2012
1. האם הידיעה שקראתם מחזקת את הנאמר בטקסט "המילה האחרונה" (שבפעילות 4) או עומדת בסתירה לנאמר בו? נמקו את תשובתכם.
2. קראו את ההגדרה המצויה של המילה לפלנד. (אחרי הכותרת)
א. בתחילת ההגדרה מצוי קו מפריד. הציבו אוגד במקומו של הקו המפריד.
מה יהיה מינו הדקדוקי של האוגד? נמקו את תשובתכם (היעזרו בכותרת המאמר).
ב. (1) מהו הסוג התחבירי של המשפט שיצרתם בסעיף 2.א? פרטו את חלקיו.
(2) ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המודגשות בסוגריים.
3. המירו את כותרת הטקסט למשפט פועלי.
4. מצאו בטקסט שתי דוגמאות של משפט בעל חלקים כוללים. העתיקו אותן למחברתכם וציינו מהו החלק התחבירי הכולל בכל אחד מהם.
5. העתיקו למחברתכם מן הטקסט משפט מורכב שבחלק העיקרי שבו הנשוא קודם לנושא. תחמו את הפסוקית וציינו את תפקידה התחבירי.
*296*
*296*
במשפט מורכב יכול להופיע חלק הייחוד בעיקרי או בפסוקית.
דוגמאות:
1. ספרים אלה (חלק ייחוד (תיאור מקום)) - אנו יכולים למצוא (בהם) (תיאור מקום) 2. ((את כל מה ש)נדרש לצורך כתיבת העבודה). (פס' מושא)
משפט מורכב: 1 . עיקרי - משפט ייחוד (תיאור מקום). 2. פסוקית מושא
1. ספר זה (חלק ייחוד (מושא)) 2. (המופיע ברשימת הספרים,) (פס' לוואי) 1. התלמידים צריכים לקרוא אותו (מושא) במהלך החופשה.
משפט מורכב: 1. עיקרי - משפט ייחוד (מושא) 2. פסוקית לוואי
לפניכם משפטים מורכבים. העתיקו אותם למחברתכם, תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
1. מבצע זה יש לו תהודה רבה בקרב ציבור הצרכנים, אף על פי שיוזמיו לא הרבו לפרסמו באמצעי התקשורת.
2. הדברים האלה שמעתי אותם בהרצאה שהרשימה מאוד את קהל המאזינים.
3. מי שנכחה במקום בשעת האירוע, אנו מבקשים ממנה להתקשר אלינו.
4. המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים. (שבת קנא. ע"ב)
5. אניית המעפילים אקסודוס שעל סיפונה היו כ-4,500 איש, נוסעיה לא הורשו לרדת לחופי הארץ.
6. הכלבים ספרים רבים שנכתבו עליהם מתארים את נאמנותו של הכלב לבעליו.
7. המשוררת רחל משאלתה האחרונה הייתה שיקברו אותה מול הכינרת האהובה עליה.
*297*
*297*
לפניכם רשימה מקוצרת המציגה דגמים בנושא "המרות במשפט המורכב".
הסבר מורחב לדגמים אלו מופיע באתר "שרי הוצאה לאור" www.sherypub.co.il.
פס' נושא
המרה למשפט בעל פסוקית: מי ש / מה ש פלוס פועל פלוס המשך המשפט הנתון (במקום הנושא)
המשפט הנתון משמש כפסוקית (יש להוסיף עיקרי): ידוע ש פלוס המשפט הנתון (פועל בסביל)
פס' נשוא
המרה למשפט בעל פסוקית: נושא (נתון) פלוס אוגד פלוס ש פלוס הנשוא (נתון)
המשפט הנתון משמש כפסוקית (יש להוסיף עיקרי): הידיעה היא ש פלוס המשפט הנתון
פס' לוואי
המרה למשפט בעל פסוקית: הנושא (נתון) פלוס ש פלוס חלק מהמשפט פלוס המשך המשפט
המשפט הנתון משמש כפסוקית (יש להוסיף עיקרי): הידיעה ש פלוס המשפט הנתון פלוס התפרסמה בעיתון.
פס' מושא
המרה למשפט בעל פסוקית: נושא ונשוא (נתונים) (פלוס מילת יחס) פלוס מי / מה ש פלוס פועל
המשפט הנתון משמש כפסוקית (יש להוסיף עיקרי): ידעתי ש פלוס המשפט הנתון
פס' תיאור
המרה למשפט בעל פסוקית: נושא ונשוא (נתונים) פלוס מילת שעבוד מתאימה פלוס משפט
המשפט הנתון משמש כפסוקית (יש להוסיף עיקרי): משפט פלוס מילת שעבוד מתאימה פלוס המשפט הנתון
השורש יד"ע (ידוע, הידיעה...) מתאים למשפטים רבים.
א. העתיקו את המשפטים למחברתכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו: פשוט, איחוי, מורכב.
ב. במשפט איחוי תחמו את האיברים וציינו את סוגו התחבירי של כל איבר. במשפט מורכב תחמו את הפסוקית וציינו את סוגה.
ג. בכל משפט, איבר או פסוקית נתחו את המילים המסומנות בסוגריים.
1. יהודים (נוהגים להתפלל) לכיוון הר הבית (שבירושלים).
2. ד"ר חיים וייצמן, (נשיאה הראשון של מדינת ישראל), ייסד את המכון המדעי (ברחובות), שנקרא כיום "(מכון וייצמן למדע)".
3. ישראל היא אחת (המדינות הצפופות ביותר), וכמות האשפה (שבה) היא מהגדולות בעולם.
4. האצ"ל היה ארגון צבאי מחתרתי (בארץ ישראל) ששאף לסיים את השלטון המנדטורי (בארץ).
5. כל האומר דבר (בשם אומרו), מביא (גאולה) לעולם. (מסכת אבות ו, ו)
6. ארגון "(בני ברית)", שמטרתו היא (חיזוק) האופי הרוחני-מוסרי של היהודים, מונה (כיום) יותר מחצי מיליון חברים (ברחבי העולם).
7. מה שנתגלה (במהלך החפירות) בירושלים, הוא רובע יוקרתי (מימי בית שני).
*298*
8. (חוק ביטוח) בריאות ממלכתי הוא שמבטיח (טיפול רפואי) הולם לכל אזרח במדינת ישראל.
9. עובדה ידועה היא ש(מחסור) בשעות שינה משפיע (על הבריאות).
10. תלמידים בקורס ל(תעופה) בנו טיל (מחומרים ממוחזרים), ולאחר מכן הם שיגרו (אותו) לגובה של 100 מטר.
11. קיבוץ שדה אליהו, המייצא (צרעות) למערב אירופה (לצורך הדברת מזיקים) בחממות, חתם (הסכמים ראשונים) גם עם מדינות באסיה.
12. מלחמת סיני היא (מלחמה) שהתנהלה בין מצרים לישראל בחצי האי סיני (ב-1956).
13. "מה ששנוא (עליך), אל תעשה (לחברך)". (הלל, תלמוד בבלי)
14. מאובן (קדום) בן ארבעה מיליוני שנים (ישפוך אור) על אחת מן התקופות המסתוריות ביותר (של המין האנושי).
15. (חציבת בורות) מים (באזור שחון) זה היא (שאפשרה) את קיומם של יישובי קבע במקום.
16. מי שכופר (בזכותם) של אחרים (לחרות), אינו ראוי (לחרות). (אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב)
17. זכות הציבור (לדעת) היא אחד מהעקרונות החיוניים (לקיומה של הדמוקרטיה).
18. (ייתכן) מאוד שהציבור מסוגל לשנות את דעתו (במהירות האור).
19. לשם ההצלחה (בהפעלתם) של מפעלי מחזור צריכים (לחנך) את הנוער כבר מגיל צעיר (לחשיבותו של הנושא).
20. בשנים האחרונות פלש (לתחום הטיולים) (רכב שטח), המאפשר לחדור בקלות (למרחבי הטבע).
21. שוללי חינוך תיכון (חינם) טוענים כי המצב הכלכלי בישראל אינו מאפשר לספק (לציבור) שירות כה יקר חינם.
22. חודשי (יולי-אוגוסט) הם חודשים של גשמים בלתי פוסקים בהודו, ולפי לוח השנה ההינדי, (הלוח הנהוג בהודו), זוהי גם (התקופה) המתאימה ביותר (להתחלות חדשות).
23. (דמות הנווד) שהמציא השחקן (צ'רלי צ'פלין), התחבבה על צופי הקולנוע (בעולם כולו) מימי ראשית הקולנוע ועד ימינו.
24. שאלתו הייתה (מתי) תתקיים הפגישה (בין ההנהלה) לבין נציגי מועצת התלמידים.
25. מה שמניע (את הארכאולוגים), הוא (מתן) הסבר (להתפתחותה) של התרבות האנושית.
26. חז"ל, (חכמינו זכרם לברכה), היו דמויות מופת שידעו להנהיג את העם (בזמנים קשים).
27. (בישראל) חיו בעבר תנינים (בנחל התנינים בשרון), אולם כיום (אין) תנינים בנחל.
28. מי שמעוניין (בפטריות מאכל רפואיות), מוזמן (לבקר) באוניברסיטת חיפה.
*299*
(1) אירנה סנדלר הייתה אישה פולנייה נוצרייה, שהצילה אלפיים וחמש מאות ילדים יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. (2) בשנת 1965 העניק לה יד ושם את התואר חסידת אומות העולם. (3) מאוחר יותר ניטע גם עץ לכבודה בשדרת חסידי אומות העולם. (4) בשנתיים האחרונות נשמעו דיבורים לא מעטים על הענקת פרס נובל לשלום לאירנה. (5) עד למותה של אירנה בשנת 2008 הפרס הזה לא הוענק לה.
א. כתבו את משפט (1) כמשפט פשוט המכיל תמורה.
ב. (1) כתבו את משפט (2) כמשפט פשוט במבנה סביל.
(2) כתבו את משפט (3) כמשפט פשוט במבנה פעיל בעל נושא סתמי.
(3) את שני המשפטים שיצרתם בסעיפים (1) ו-(2) כתבו כמשפט איחוי.
ג. כתבו את משפטים (4) ו-(5) כמשפט איחוי בקשר לוגי מתאים.
ד. העתיקו למחברתכם משפט פשוט שבו הנשוא קודם לנושא. ציינו את הנושא ואת הנשוא והסבירו את הסיבה לשינוי סדר המילים במשפט.
(היעזרו ביחידה "תקינות תחבירית" בעמוד 329)
(1) פרופ' שלומית לבנברג חלמה ללמוד פילוסופיה והיסטוריה. (2) היא למדה ביולוגיה. (3) כיום היא חוקרת בכירה וראש המעבדה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.
א. מהו הקשר הלוגי בין משפט (1) למשפט (2)?
ב. כתבו את משפטים (1) ו-(2) כמשפט פשוט בעל חלקים כוללים. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ג. כתבו את משפטים (1) ו-(2) כמשפט מורכב. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ד. כתבו את משפטים (1) ו-(3) כמשפט איחוי בקשר לוגי מתאים. ציינו מהו הקשר.
(1) עד שנות ה-40 של המאה ה-20 דגרה הדוכיפת בעיקר באזור מישור החוף.(2) עם רבויים של שטחי השדות וכרי הדשא התרבתה גם האוכלוסייה של הדוכיפת. (3) בשנת 2008 נבחרה הדוכיפת להיות הציפור הלאומית של מדינת ישראל לאחר שזכתה ב-35 אחוזים מתוך קולותיהם של 150 אלף בוחרים.
א. כתבו את משפטים (1) ו-(2) כמשפט איחוי בקשר לוגי מתאים, וציינו מהו הקשר.
ב. נסחו את משפט (1) כן שכל התיאורים יהיו בסוף המשפט.
ג. נסחו את משפט (2) כמשפט מורכב בעל פסוקית תיאור, וציינו את סוג הפסוקית.
ד. פרקו את משפט (3) לארבעה משפטים פשוטים ועצמאיים.
ה. כתבו את המספרים בטקסט במילים בהגייה תקנית תוך הקפדה על הגייה נכונה של אותיות השימוש.
*300*
(1) עד לפני כ-500 שנה לא ידעו תושבי אירופה על קיום תפוחי אדמה. (2) תפוחי האדמה גדלו עד אז רק באמריקה הדרומית. (3) הספרדים כבשו את פרו שבאמריקה הדרומית. (4) הם לא רצו לטעום מהפקעות המוזרות. (5) רק הפרח של צמח תפוח האדמה מצא חן בעיניהם. (6) הספרדים הביאו זרעים למולדתם לשם טיפוח צמח נוי חדש.
א. כתבו את המשפטים (1) ו-(2) כמשפט מורכב, וציינו את סוג הפסוקית.
ב. כתבו את המשפטים (3) -(5) כמשפט איחוי בעל שני איברים (באיבר הראשון תהיה תמורה).
ג. כתבו את המשפטים (3) ו-(6) כמשפט מורכב בעל פסוקית לוואי.
ד. כתבו את משפט (2) כמשפט במבנה פעיל בעל נושא סתמי.
ה. כתבו את משפט (6) כמשפט מורכב בעל פסוקית נשוא.
(1) חשיבות שעון הקיץ נעוצה לא רק בחיסכון באנרגיה (עקב ניצול) טוב יותר של אור השמש. (2) גם התפוקה עולה כאשר (עובדים) באור יום. (3) לכן המשמעות של קיצור שעון הקיץ היא (הפסד) של כמה עשרות מיליוני שקלים למשק.
א. העתיקו למחברתכם כל אחד מן המשפטים שבטקסט, וציינו את הסוג התחבירי של כל משפט.
ב. ציינו את התפקיד התחבירי של המילים המודגשת בסוגריים בכל משפט.
ג. מהו הקשר הלוגי בין משפט (1) למשפט (2), ובין משפט (2) למשפט (3)?
ד. כתבו מחדש את משפטים (1) ו-(2) באמצעות המבנה "לא...אלא".
ה. המירו את משפט (3) למשפט מורכב בעל פסוקית תיאור.
ו. המירו את משפט (3) למשפט מורכב בעל פסוקית נשוא המכילה נושא סתמי.
1) לפני 40 שנה היו ישראלים רבים נוהרים בקיץ לצפת. (2) הם רצו לברוח מהחום של תל-אביב ושל המרכז. (3) היום גם בצפת חם מאוד בקיץ. (4) היום מחפשים גם תושבי צפת פינה קרירה.
א. מהו הקשר הלוגי בין משפטים (1) ו-(3)?
ב. כתבו את המשפטים (1) ו-(3) כמשפט איחוי. שמרו על הקשר הלוגי שציינתם בסעיף א.
ג. המירו את משפט (3) למשפט מורכב כך שהמשפט הנתון ישובץ בו כפסוקית לוואי.
ד. כתבו את המשפטים (3) ו-(4) כמשפט איחוי בקשר לוגי מתאים. ציינו את סוג הקשר.
*301*
(1) פעילות גופנית של ילדים אינה משחק בלבד. (2) יש לה חשיבות רבה לא רק בהתפתחות הגופנית, אלא גם בהתפתחות הנפשית, הקוגניטיבית והחברתית. (3) לכן רפואת ספורט לילדים נוגעת לכל הילדים.
א. כתבו את משפט (1) ואת משפט (3) כמשפט מורכב בעל פסוקית תיאור בקשר לוגי מתאים.
ב. (1) כתבו את משפט (1) ואת חלקו הראשון של משפט (2) (עד "הגופנית") כמשפט חדש במבנה של "לא... אלא".
(2) מהו סוג המשפט שקיבלתם בסעיף ב (1)? פרטו את מבנהו.
ג. מהו התפקיד התחבירי של המילים "חשיבות רבה" במשפט (2)?
ד. כתבו את משפט (3) כמשפט מורכב כך שהמשפט הנתון יהיה פסוקית נושא. השמיטו את מילת הקישור שבראש המשפט.
(1) הסקי הוא בעצם המצאה סקנדינבית, ורוב התפתחותו נעשתה בצפון אירופה. (2) כמו רבים מענפי הספורט גם הוא התחיל כאמצעי קיום בחיי היום-יום והתפתח רק בשלב מאוחר לספורט ולספורט תחרותי.
א. מה ההבדל בסוג המשפט בין משפט (1) ומשפט (2)?
ב. המירו את משפט (1) למשפט מורכב בעל פסוקית לוואי.
ג. (1) לפניכם המשפט: לפני הבחינה היא נעשתה עצבנית.
תפקיד המילה "נעשתה" זהה לתפקיד אותה מילה במשפט (1)? נכון / לא נכון. נמקו את תשובתכם.
(2) לפניכם המשפט: הסופר התחיל לכתוב את ספרו החדש.
תפקיד המילה "התחיל" זהה לתפקיד אותה מילה במשפט (2)? נכון / לא נכון. נמקו את תשובתכם.
(בספר איור) (היעזר במורה)
- מדוע לדעתכם בחר המאייר בשם אריקה לגולשת הסקי?
*302*
חלק ג - קראו את הטקסט שלפניכם וענו על הסעיפים שאחריו.
צעירים רבים נשארים ערים עד שעה מאוחרת. זאת לאור העובדה שבניגוד למבוגרים שגופם מתחיל להפריש את ההורמון מלטונין כבר בשעה 10 בלילה, אצל צעירים החומר הכימי שגורם לתחושת העייפות, אינו מיוצר עד שעה 1 לפנות בוקר.
1. לפניכם שני סעיפים (1) ו-(2), ובכל אחד מהם שני רכיבים (היגדים).
(1) מחסור שינה - מחלות / תשישות
(2) שמירה על המערכת החיסונית - גדילה נאותה
א. הגדירו מהו היחס הלוגי בין שני הרכיבים בכל אחד מן הסעיפים (1 )-(2).
ב. איזו מילה או צירוף יכולים להחליף את הסימן - (המופיע בין שני הרכיבים)?
ג. נסחו את סעיף (1) כמשפט פשוט.
ד. נסחו את סעיף (2) כמשפט מורכב בעל פסוקית נושא.
ה. נסחו את סעיף (2) כמשפט מורכב בעל פסוקית סיבה.
ו. נסחו את סעיף (2) כמשפט מורכב בעל פסוקית תנאי.
2. א. נסחו על פי הקטע שני היגדים (רכיבים) שהיחס הלוגי ביניהם הוא כמו היחס בין שני הרכיבים שבסעיף (1).
ב. נסחו את תשובתכם לסעיף א. כמשפט איחוי בקשר הלוגי המתאים.
הוסיפו מידע מתוך הקטע שקראתם כדי ליצור משפט תקין.
3. קראו את המספרים שבטקסט בצורתם התקינה.
תרגיל 3 - פסוקיות דומות בתפקידים שונים
בכל קבוצה של משפטים יש פסוקיות דומות. בכל משפט ציינו במחברתכם את תפקידה של הפסוקית המודגשת.
1. א. הצלחת בבחינה (כי חזרת על החומר פעמים רבות).
ב. (אם תחזור על החומר פעמים רבות), תדע אותו.
ג. הסברך (כי חזרת על החומר פעמים רבות), לא שכנע את המורה.
ד. הבהרת לנו היטב (כי חזרת על החומר פעמים רבות).
ה. סיבת הצלחתך היא (שחזרת על החומר פעמים רבות).
*303*
2. א. אני לומד משפטים (כדי שאהיה עורך דין).
ב. (אם אהיה עורך דין), אעסוק במשפט הפלילי.
ג. (כשאהיה עורך דין), אעזור לאנשים קשי יום.
ד. פגשתי (את מי שיהיה עורך הדין שלי).
ה. (אף על פי שאני עורך דין), אינני עוסק בתחום.
3. א. (לו התחמקת מחובתך זו), לא היית ראוי למחמאות.
ב. (משום שהתחמקת מחובתך זו), אינך ראוי למחמאות.
ג. (לאחר שהתחמקת מחובתך זו), לא תהיה ראוי למחמאות.
ד. (מי שמתחמק מחובתו), אינו ראוי למחמאות.
ה. אתה הוא (שהתחמקת מחובתך זו).
ו. השמועה (שהתחמקת מחובתך זו), עוררה בלבנו זעם רב.
4. א. הוא שאל (אם קיבלנו את המסמכים לדיון).
ב. לא ידוע (אם קיבלנו את המסמכים לדיון).
ג. (אם נקבל את המסמכים לדיון), נוכל לעיין בהם.
5. א. אני יודע (שהעישון מזיק לבריאות).
ב. על גבי קופסת הסיגריות פורסם (כי העישון מזיק לבריאות).
ג. הכרזה שנתלתה בחצר בית ספרנו היא כי העישון מזיק לבריאות.
ד. הכרזה (כי העישון מזיק לבריאות), נתלתה בכל פינה בבית ספרנו.
ה. (אף על פי שהעישון מזיק לבריאות), אינני יכול להפסיק לעשן.
6. א. (ככל שתתקדם מהר יותר), תגיע ליעדך מוקדם יותר.
ב. (לו התקדמת מהר יותר), היית מגיע ליעדך מוקדם יותר.
ג. (אף על פי שהתקדמת מהר יותר), לא הגעת ליעדך בזמן.
ד. (מי שיתקדם מהר יותר), יגיע למטרה ראשון.
*304*
7. א. הפעם הראשונה (שישראל השתתפה בתחרות ה"אירוויזיון"), הייתה בשנת 1973.
ב. קראנו בעיתון (שישראל השתתפה בתחרות ה"אירוויזיון").
ג. (לאחר שישראל השתתפה בתחרות ה"אירוויזיון"), זכו הזמרים לביקורת קשה.
ד. (אם ישראל תשתתף בתחרות ה"אירוויזיון"), תשודר התחרות בטלוויזיה.
ה. (גם אם ישראל תשתתף בתחרות ה"אירוויזיון"), לא אצפה בשידור.
8. א. (לו הסתיימה שביתת המורים), התלמידים היו חוזרים ללימודים.
ב. בנו של השכן חזר ללמוד (משום שהסתיימה שביתת המורים).
ג. (לאחר שהסתיימה שביתת המורים), הועבר קשר בין תלמידי הכיתה.
ד. (אף על פי שהסתיימה שביתת המורים), מורתנו לא לימדה אתמול.
9. א. התיירים השקיפו על האזור כולו (כשהם ניצבים על מגדל התצפית).
ב. (כאשר היו התיירים על מגדל התצפית), הם השקיפו על הנוף כולו.
ג. שוחחתי עם התיירים (אשר ניצבו על מגדל התצפית).
ד. (אפילו יעלו התיירים על מגדל התצפית), הם לא יוכלו להשקיף על הנוף.
ה. התברר לי (שהתיירים עלו על מגדל התצפית).
ו. (כדי שתוכלו לעלות על מגדל התצפית), עליכם לשלם דמי כניסה.
10. א. (במקום שבו הוקם הבניין), היה נטוע פעם עץ רחב ענפים.
ב. נאלצו לכרות את העץ (לפני שהקימו את הבניין).
ג. העובדה המצערת היא (שהקימו את הבניין).
ד. מודעת הפרסומת בישרה (שהקימו את הבניין).
ה. השמועה (שיקימו את הבניין), החלה להתפשט.
11. א. הספר (המופיע ברשימת הספרים), התלמידים מתבקשים לקרוא אותו במהלך החופשה.
ב. (מה שמופיע ברשימת הספרים), הוא ספר קריאה לקראת המבחן.
ג. (מאחר שהספר מופיע ברשימת הספרים), עליכם לקרוא אותו.
ד. לא כל התלמידים קראו את הספר, (אף על פי שהוא מופיע ברשימת הספרים).
ה. לא ידענו אם הספר מופיע ברשימת הספרים.
ו. עיינו (בכל מה שהופיע ברשימת הספרים).
ז. (מה שמופיע ברשימת הספרים), אותו צריכים לקרוא לקראת הבחינה.
*305*
תרגיל 4 (תקינות לשונית והמרות. ראו ריכוז התקינות התחבירית בעמוד 329)
1. לפניכם טקסט שאינו תקין (מבחינת התקינות התחבירית).
נער בן 16 הלומד בבית ספר לחינוך מיוחד, השתתף בתחרות ארצית לצילום וזכה במקום הראשון. השופטים התרגשו מהתמונה שהוא צילם. הנער הצליח לצלם את הציפור הלאומית דוכיפת מתי שהיא מזילה דמעה.
א. בטקסט קיימת שגיאה באחת ממילות השעבוד. כתבו מחדש את המשפט השגוי בצורה תקנית.
ב. המשפט הראשון של הטקסט הוא משפט מורכב. מהו סוג הפסוקית?
ג. כתבו את המשפט הראשון של הטקסט מחדש בלי הפסוקית, והסבירו את תרומתה של הפסוקית לתוכן המשפט.
2. לפניכם טקסט שאינו תקין (מבחינת התקינות התחבירית).
שמחתי מאוד כשהוריי קנו לי מחשב חדש. עכשיו יש לי את המחשב המשוכלל ביותר. במידה ואצטרך לכתוב עבודה, אוכל להשתמש באינטרנט המאפשר גישה למידע. בגלל שעכשיו יש לי מחשב בחדר, אני יכול באמצעותו לצפות וליהנות מסרטים. לצערי, סרטן של השחקניות האהובות עליי הורדו מהמסך, וייתכן ואצטרך לחכות זמן רב עד שהן יוקרנו שוב.
א. החליפו שלוש ממילות השעבוד השגויות בטקסט במילות שעבוד תקניות המתאימות להקשר.
ב. בחרו באחת ממילות השעבוד השגויות, והסבירו במונחים תחביריים מדוע היא אינה תקנית או אינה מתאימה להקשר.
ג. עכשיו יש לי את המחשב המשוכלל ביותר.
הסבירו מדוע משפט זה אינו תקין. השתמשו במושגים תחביריים.
ד. ... אני יכול באמצעותו לצפות וליהנות מסרטים. לצערי, סרטן של השחקניות האהובות עליי הורדו מהמסך, וייתכן ואצטרך לחכות זמן רב עד שהן יוקרנו שוב.
במשפט זה יש שלושה ביטויים שגויים.
תקנו את הביטויים, והסבירו מדוע הם בלתי תקינים. השתמשו במושגים תחביריים.
3. לפניכם טקסט שאינו תקין (מבחינת התקינות התחבירית).
כנראה שציד שנהבים נרחב גרמו לצמצום אוכלוסיית הפילים באפריקה. כתוצאה מכך הוטל בשנת 1989 איסור על סחר בשנהב. ציידי שנהב נתפסו לאחרונה בשמורת הטבע צאבו בקניה. אם היו הרשויות אוכפות את החוק, לא הייתה כיום אוכלוסיית הפילים הולכים ומתמעטים.
א. (1) בטקסט קיימים שלושה שיבושים.
העתיקו אותם למחברתכם והסבירו את השיבושים באמצעות מושגים תחביריים.
(2) כתבו את הטקסט מחדש בצורה תקינה.
ב. פרקו את הטקסט התקין לחמישה משפטים עצמאיים. הקפידו על סדר הגיוני של התרחשות הדברים.
*306*
*306*
במשפטים שבהם מופיע שם הפועל, יש לראות בשם הפועל פתיחה של פסוקית, אם לשם הפועל יש משלימים. פסוקית זו נקראת פסוקית מצומצמת, משום שאין לה נשוא בזמן מוגדר, והנושא אינו מפורש.
- ניתוח שם הפועל יהיה כניתוח פועל הכולל נושא פלוס נשוא (יש המנתחים זאת ללא ציון הנושא).
- משלימיו של שם הפועל משמשים כמשלימי פועל.
- סיווג המשפט - משפט מורכב.
אסור (נשוא) (לעשן ((נושא) פלוס נשוא) באוטובוס (תיאור מקום)). (פסוקית נושא מצומצמת)
משפט מורכב בעל פס' נושא מצומצמת
מצווה (נשוא) (לכבד ((נושא) פלוס נשוא) את ההורים (מושא)). (פסוקית נושא מצומצמת)
משפט מורכב בעל פס' נושא מצומצמת
מצווה לכבד את ההורים - כיבוד ההורים הוא מצווה.
שם העצם "מצווה" אינו מיודע, לכן הוא הנשוא במשפט.
- יש / אין פלוס שם הפועל
כאמור, "יש" הוא תמיד הנשוא במשפט.
אם מילה זו באה לפני שם פועל, היא הנשוא, ושם הפועל הוא פתיחה של פסוקית נושא מצומצמת.
(ראו "תפקידם הרטורי של משפטי "יש" / "אין" פלוס שם הפועל" בעמוד 211)
יש (נשוא) (לחגור ((נושא) פלוס נשוא) חגורת בטיחות (מושא).) (פסוקית נושא מצומצמת)
משפט מורכב בעל פס' נושא מצומצמת
אין (נשוא) (להדביק ((נושא) פלוס נשוא) מודעה זו (מושא).) (פסוקית נושא מצומצמת)
משפט מורכב בעל פס' נושא מצומצמת
*307*
שם הפועל פותח פסוקית נשוא מצומצמת, כאשר הוא בא אחרי שם עצם ואוגד.
החלטתם (נושא) הייתה (אוגד) (לבצע ((נושא) פלוס נשוא) את המשימה (מושא) במועד (תיאור זמן ).) (פסוקית נשוא מצומצמת)
משפט מורכב בעל פס' נשוא מצומצמת
- גם כאשר אין אוגד במשפט, שם הפועל פותח פסוקית נשוא מצומצמת, אם אין במשפט נשוא אחר.
(לצורך בדיקה אפשר להציב אוגד בין הנושא לבין פסוקית הנשוא המצומצמת)
פסוקית נשוא מצומצמת
כוונתו (נושא) (להגיע ((נושא) פלוס נשוא) בזמן (תיאור זמן).) (פסוקית נשוא מצומצמת)
כוונתו היא / הייתה להגיע בזמן.
משפט מורכב בעל פס' נשוא מצומצמת
המשימה (נושא) להצליח ((נושא) פלוס נשוא) בפרויקט (מושא)) (פסוקית לוואי מצומצמת) תלויה (נשוא) רק בו (מושא).
משפט מורכב בעל פס' לוואי מצומצמת
פסוקית הלוואי המצומצמת חוצה את העיקרי
(פניית התלמיד (נושא) להתקבל ((נושא) פלוס נשוא) לבית הספר (תיאור מקום)) (פסוקית לוואי מצומצמת) הגיעה (נשוא) למזכירות (מושא).
משפט מורכב בעל פס' לוואי מצומצמת
פסוקית הלוואי המצומצמת חוצה את העיקרי
הסטודנט (נושא) הגיש (נשוא) (בקשה (מושא) להתקבל ((נושא) פלוס נשוא) לאוניברסיטה (תיאור מקום).) (פסוקית לוואי מצומצמת)
משפט מורכב בעל פס' לוואי מצומצמת
*308*
שם הפועל פותח פסוקית מושא מצומצמת, כאשר הוא בא אחרי פעלים המביעים דרישה, איסור, ציווי, פקודה, אמירה וכן אחרי פעלים המביעים רצון ובקשה.
1. הרופא (נושא) אסר (נשוא) על החולה (מושא) (לצאת ((נושא) פלוס נשוא) לטיול (תיאור מקום).) (פסוקית מושא מצומצמת)
משפט מורכב בעל פס' מושא מצומצמת
2. הבימאי (נושא) דרש (נשוא) מהשחקן (מושא) (להתמקד ((נושא) פלוס נשוא) בתפקיד(מושא).) (פסוקית מושא מצומצמת)
משפט מורכב בעל פס' מושא מצומצמת
הערה א: שם הפועל פותח פסוקית מושא מצומצמת, כאשר הפעולה הגלומה בשם הפועל נעשית על ידי מבצע פעולה שונה מהנושא של המשפט העיקרי, כלומר במשפט כולו יש שני מבצעי פעולה:
משפט 1 . הרופא אסר, החולה (לא) יצא לטיול.
משפט 2. הבימאי דרש, והשחקן יתמקד.
הערה ב: כאשר שם הפועל הוא חלק מנשוא מורחב אין לנתח זאת כפסוקית מצומצמת.
שתי הפעולות שבמשפט מבוצעות על ידי אותו מבצע פעולה.
קק"ל (נושא) עומדת להקים (נשוא מורחב) ביערות רבים (תיאור מקום) חניונים לבעלי מוגבלויות (מושא).
משפט פשוט
התלמיד (נושא) פינה (נשוא) את השולחן (מושא) (כדי להכין ((נושא) פלוס נשוא) שיעורים (מושא).) (פסוקית תכלית מצומצמת)
משפט מורכב בעל פס' תכלית מצומצמת
(בלי להבין ((נושא) פלוס נשוא) את החומר (מושא)) (פסוקית תנאי מצומצמת) לא תוכל להתכונן) נושא פלוס נשוא מורחב) למבחן (מושא).
משפט מורכב בעל פס' תנאי מצומצמת
- כדי לזהות את הפסוקית אפשר להפוך את שם הפועל לפועל נטוי בתוספת המילים "אם לא".
אם לא תבין את החומר, לא תוכל להתכונן.
*309*
- הפסוקית המצומצמת עשויה לפתוח גם בשם הפועל בנטייה, לדוגמה "בבואם", "עם היכנסו", "בלכתי" וכדומה.
בלכתי הביתה (פס' זמן מצומצמת), פגשתי את הורי חברי.
כאשר הלכתי הביתה
א. העתיקו את המשפטים שלפניכם, תחמו את הפסוקית המצומצמת, וציינו את סוגה התחבירי.
ב. ציינו את המשמעות של "אין" במשפט 3, ואת המשמעות של "יש" במשפטים 11 ו-12
(ראו "תפקידם הרטורי של משפטי "יש" / "אין" פלוס שם הפועל" בעמוד 211)
1. מומלץ לצפות באופרה הזאת.
2. חובה לטפל בכל המפגעים.
3. אין לשטוף מכוניות באמצעות צינור.
4. את הספר אפשר להשיג בכל חנויות הספרים.
5. עליך להתקדם לעבר המטרה.
6. עלינו להיערך במהירות לביצוע המשימה.
7. תענוג לנו לארח אתכם.
8. מחובתנו לשמור על איכות הסביבה.
9. מצווה לכבד את הורינו.
10. בדרך לאילת אסור להחמיץ ביקור בחי בר יטבתה.
11. יש להתכונן כראוי לקראת הבאות.
12. יש להשכים קום ביום היציאה לטיול.
העתיקו את המשפטים שלפניכם, תחמו את הפסוקית המצומצמת, וציינו את סוגה התחבירי.
1. מטרתו של ספר זה היא להדריך את הנוסעים ברחבי היבשת.
2. כוונתו ללמוד באוניברסיטה בפקולטה הטובה ביותר.
3. ההגנה היחידה נגד שפעת היא לחסן את האוכלוסיות הרגישות.
4. רצון הקבוצה הוא לסייע לחלשים.
*310*
5. מטרת טיולים אלה לטפח את אהבת הארץ.
6. לעתים מטרת העיתונות היא ליצור דעת קהל בעניין ציבורי.
7. תפקידו של המנהל הוא לארגן את העבודה באופן יעיל.
8. הדבר החשוב ביותר הוא לא להפסיק אף פעם לשאול. (אלברט איינשטיין)
9. כוונת צוות החיפוש הייתה למצוא את הצוללת "דקר" על אף הקשיים.
10. רצוי להפחית את זמן הצפייה של הילדים בטלוויזיה ואת חשיפתם לפרסומות.
11. מטרתו של ארגון "בני ברית" היא לחזק את האופי הרוחני-מוסרי של העם היהודי.
העתיקו את המשפטים שלפניכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו התחבירי. אם המשפט מורכב, תחמו את הפסוקית המצומצמת, וציינו את סוגה התחבירי.
ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המודגשות בסוגריים.
1. בלי להשקיע כספים רבים לא (תוכל לממש) את רעיונותיך המעולים.
2. לכל אדם יש זכות לערער (על החלטה) של בית המשפט.
3. תפקידה של המדינה הוא להגן על זכויות (כל אזרחיה).
4. לרבנים מותר לתקן את המצוות כדי להתאימן (לתנאי החיים המשתנים).
5. באמנה החברתית (באה לידי ביטוי השאיפה) ליצור מערכת של שוויון (בין בני האדם).
6. (על אף מאמציו של הנאשם) הוא לא הצליח להוכיח את טענותיו.
7. המרצה דרש מן הסטודנטים (להגיש) את העבודות (עד סיום תקופת הלימודים).
8. את מוצרי החלב (יש) לשמור במקרר (בכלים מכוסים) עד השימוש בהם.
9. עד המדינה סירב להעיד (בבית המשפט) למרות חתימתו (על ההסכם).
10. כדי לשמור על קיום החגים היהודיים (בעונות הקבועות שלהם), (מעברים) את לוח השנה העברי (על ידי הוספת חודש) כל כמה שנים.
*311*
העתיקו את המשפטים שלפניכם, וציינו בסוף כל משפט את סוגו התחבירי.
אם המשפט מורכב, תחמו את הפסוקית המצומצמת, וציינו את סוגה התחבירי.
ציינו את תפקידן התחבירי של המילים המודגשות בסוגריים.
1. במקרר זה (אפשר) לאחסן מצרכים (זמן ממושך).
2. הרפורמות הכלכליות (החלו להניב) (תוצאות) בתקופה האחרונה.
3. המיזם מאפשר למשפחות (להעשיר) את ידיעותיהם (בנושא פרחי הבר).
4. בשמורות הטבע אסור (לבנות) (מפעלי תעשייה).
5. במודעת הפרסומת (מוצע) לנו לקנות (את מוצר היום).
6. ביישוב מזכרת בתיה אפשר לראות עד היום (את בית הכנסת הראשון של המושבה).
7. לאדם בריא (כדאי) לאכול לפחות שלוש מנות פרי ביום.
8. מטרת מבצע הקריאה היא (להעשיר את עולמם של הילדים).
9. עצתו של הרופא הייתה לצאת לחופשה קצרה.
10. (לאירוע זה) גמלאים יכולים (להיכנס) (ללא תשלום).
11. בתקופת השלטון הבריטי (על ארץ ישראל) (נאסר) על יהודים לעלות (אליה).
למעוניינים - אפשר ליצור "ממים", שהנושא שלהם הוא כתיבת משפטים במבנים תחביריים שונים והמרות למבנים אחרים. (הדרכה ביצירת "ממים" בעמוד 156)
רעיונות למשימה ב"ממים":
מנהלי הקבוצה יכתבו "מם" ראשון בנושא כלשהו (במבנה תחבירי של משפט או של צירוף שמני) ויקבעו את הכלל:
- כל "מם" תגובה חייב להיות מנוסח באמצעות משפט מאוחה.
- כל "מם" תגובה חייב להיות מנוסח באמצעות משפט מורכב. (יש לציין את סוג הפסוקית)
- כל "מם" תגובה חייב להיות מנוסח באמצעות מבנה תחבירי אחר. (יש לציין את המבנה התחבירי החדש)
*312*
*312*
במשפט מורכב הפסוקית עצמה יכולה להיות משפט מורכב או שלמשפט העיקרי משועבדות פסוקיות אחדות.
קיימים דגמים רבים. לפניכם מוצגים הדגמים השכיחים ודוגמאות לצדם:
(הבנת דגמים אלה תעזור לכם להתמודד עם שאר הדגמים)
1. עיקרי 2. פסוקית 1. המשך העיקרי 3. פסוקית
1. שיטה חדשה 2. ((ש)פותחה בדנמרק) (פסוקית), 1. תקטין את הפגיעה באוכלוסייה 3. ((ה)עלולה להיגרם מפיצוץ מכלי גז.) (פסוקית)
משפט מורכב: 1. חלק עיקרי
2. פסוקית לוואי
2. פסוקית לוואי
1. פסוקית 2. עיקרי 3. פסוקית
1. ((כש)אינך מצליח לקבל החלטה,) (פסוקית) 2. זכור 3. ((ש)זכותך לטעות.) (פסוקית)
משפט מורכב: 1. פסוקית זמן
2. חלק עיקרי
3. פסוקית מושא
1. עיקרי 2. ((עיקרי) 3. פסוקית) (פסוקית (מורכבת))
1. בלמים מתוחכמים מצויים ברכבות, 2. ((משום ש)הן כלי רכב כבדים מאוד 3. (ש)בלימתם דורשת כוח רב.).) (פסוקית) (פסוקית מורכבת)
משפט מורכב: 1. חלק עיקרי
2. פסוקית סיבה מורכבת: 2. חלק עיקרי בפסוקית
3. פסוקית לוואי
*313*
1. עיקרי 2. עיקרי (בפס' המורכבת הראשית) 3. ((עיקרי (בפס' המורכבת המשנית) 4. פסוקית) (פסוקית (מורכבת)) (פסוקית (מורכבת)
1. באותו רגע החלטתי (2. שאני יודע (3. מה אני מתכוון לעשות (4. לאחר שאסיים את לימודיי(פסוקית)) (פסוקית (מורכבת))) (
פסוקית (מורכבת)
משפט מורכב: 1. חלק עיקרי
2. פסוקית מושא מורכבת: 2. חלק עיקרי (בפס' המורכבת הראשית)
3. פסוקית מושא מורכבת: 3. חלק עיקרי (בפס- המורכבת המשנית)
4. פסוקית זמן
1. עיקרי 2. פסוקית 1. המשך העיקרי (3. עיקרי 4. פסוקית ) (פסוקית (מורכבת))
1. אגדה (2. שנפוצה באזור) (פסוקית) 1. מספרת (3. כי פעם גרו פה גמדים (4. שיצאו מדי ליל לטפל בעכבישים). (פסוקית) (פסוקית (מורכבת))
משפט מורכב: 1. חלק עיקרי
2. פסוקית לוואי
3. פסוקית מושא מורכבת בעלת (4) פסוקית לוואי
1. עיקרי (2. (פסוקית) 3. (עיקרי)) (פסוקית (מורכבת)
1. אנשי החילוץ דיווחו (2. כי (בזמן שנערכו חיפושים אחרי הנעדרים,) הם הצליחו להגיע לחוף מבטחים.) (פסוקית (מורכבת))
משפט מורכב: 1. חלק עיקרי
2. פסוקית מושא מורכבת בעלת (2) פסוקית זמן
(3) חלק עיקרי בפסוקית המורכבת
*314*
1. (פסוקית) (2. עיקרי) 3. ((עיקרי) 4. (פסוקית)) (פסוקית (מורכבת))
1. (אם תשוט באוקיאנוס האטלנטי,) (פסוקית) 2. תדע 3. (שקיים בו אזור 4. (הנקרא "משולש ברמודה".) (פסוקית)) (פסוקית (מורכבת))
משפט מורכב: 1. פסוקית תנאי
2. חלק עיקרי
3. פסוקית מושא מורכבת בעלת (4) פסוקית לוואי
ציינו את סוגו התחבירי של כל משפט, תחמו את חלקיו ופרטו כל אחד מן המשפטים המרכיבים אותו.
ממשפט 15 ואילך ציינו גם את תפקידיהן התחביריים של המילים המסומנות בסוגריים.
1. צילומים שהעבירה חללית נאס"א, מעלים השערה שקיימת כמות גדולה של מים במאדים.
2. העולים הרבים שהגיעו לפני קום המדינה, שוכנו במגורים זמניים שהוקמו במהירות ונקראו "מעברות".
3. כשמוטלת עליך משימה חשובה, פנה זמן מהתחייבויות אחרות כדי שתוכל להתרכז בה.
4. מה שנחוץ לנו, הוא פתרונות לטווח ארוך יותר הכוללים שינויים בסדרי הקדימויות.
5. תלמידות הצילו את חברן ממוות כי הן פעלו כפי שלמדו בקורס החייאה.
6. איש אינו יודע מה מקור המגילה המסתורית שנתרמה לאקדמיה המדעית של הונגריה על ידי איש אצולה.
7. הנציג הוסיף, כי הסיכויים להשבתת המשק גדולים, מאחר שלא נראה כי העובדים יקבלו את שכרם בקרוב.
8. ההיסטוריה הקצרה של אמצעי התקשורת האלקטרוניים מלאה דוגמאות של פוליטיקאים שנכשלו, כיוון שלא ידעו כיצד לנהוג בעיתונות, ברדיו ובעיקר בטלוויזיה.
9. פילוסופיית החיים העמוקה שעל פיה הסינים חיים, גורסת כי האדם אינו פאר היצירה מפני שהוא רק חלק קטן ביקום הגדול.
10. במחקר שהוזמן ממכון מחקר, נמצא, שהשימוש במחשב האישי גרם לשיפור בהישגים הלימודיים מפני שהוא העלה אצל ילדים רבים את הדימוי העצמי.
11. יש סיכוי שאם יימשכו מבצעי האימוץ של משפחות העולים, קליטת העלייה תצליח.
*315*
12. המשרד לאיכות הסביבה שיגר התראה למנהלי תע"ש, שאם לא יינקטו מיד צעדים להפסקת הזיהום, יופעלו נגד המפעל צעדים משפטיים.
13. לפני שאתם מניעים את רכבכם, חשוב שתזכרו שיש לנסוע רק בכבישים מסומנים.
14. אם העישון מפריע לך, זכותך לבקש שלא ינשפו עשן על פרצופך כדי שלא תסבול.
15 . פאר ויסנר, שייסד את עמותת "האדם עץ השדה", מציע לקרוא לט"ו בשבט "(יום הגנת האילן), משום (שלדעתו), לאילנות יש (צורך) דחוף במישהו שיגן (עליהם).
16. העלייה הגדולה, (העלייה ההמונית של היהודים למדינת ישראל לאחר קום המדינה), העמידה (קשיים) רבים בפני העולים שלא הכירו את השפה העברית ואת התרבות הישראלית.
17. כבוד האדם וחרותו (הם) אחת מן (הזכויות הטבעיות) המוקנות (לאדם) כיוון שנוצר (בצלם אלוהים).
18. (אנהג) כלפי אחרים כפי (שהייתי) רוצה שינהגו כלפיי. (אפלטון)
19. מי שנאשם (בעברה פלילית), (זכאי) עד שלא (הוכיחו) את אשמתו בבית המשפט.
20. ד"ר מרטין לותר קינג אמר בנאומו (למען חרות, צדק ושוויון): "יש לי (חלום) שיום אחד (יוכלו) בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר להתיישב יחדיו לשולחן האחווה".
21. העלייה הראשונה, עליית "חובבי ציון", (היא) גל ההגירה הראשון (לארץ ישראל), שהגיע מאירופה (ממניעים ציוניים) ומתימן ממניעים דתיים.
22. משרד החינוך מפעיל בשנים האחרונות תכנית לאתיקה ברשת (כדי ללמד) את התלמידים (כיצד) להיזהר (מהסכנות שבאינטרנט).
(בספר איור)
עיינו באיור שלפניכם.
לאיזה משפט בתרגיל יכול להתייחס איור זה? כתבו פסקה קצרה המביעה את תוכנו של המשפט שציינתם, את תוכנו של האיור ואת דעתכם על תכנים אלה.
*316*
לפניכם משפטים, ולכל אחד מהם שתי הצעות (1)-(2) לתחימת החלקים של המשפטים.
לכל משפט בצעו את המשימות שלפניכם:
א. העתיקו למחברתכם את המשפט התחום בצורה נכונה (כולל התחימה).
ב. כתבו מהו הסוג התחבירי של המשפט שהעתקתם: פשוט, מורכב, איחוי (מחובר).
ג. ציינו את התפקיד התחבירי של החלקים התחומים במשפט שהעתקתם.
1. בעקבות גזרות נירנברג בספטמבר 1935 נשללו רישיונות העבודה מעובדים לא יהודים בגרמניה, שבני זוגם היו יהודים.
(1) בעקבות גזרות נירנברג בספטמבר 1935 (נשללו רישיונות העבודה מעובדים לא יהודים בגרמניה,) שבני זוגם היו יהודים.
(2) בעקבות גזרות נירנברג בספטמבר 1935 נשללו רישיונות העבודה מעובדים לא יהודים בגרמניה, (שבני זוגם היו יהודים.)
2. הספרים שהשאירו אחריהם נוסעים נוצרים שבאו לארץ ישראל במאה ה-19, היו מלווים בציורים מרהיבים.
(1) הספרים (שהשאירו אחריהם נוסעים נוצרים) (שבאו לארץ ישראל במאה ה-19,) היו מלווים בציורים מרהיבים.
II. הספרים (שהשאירו אחריהם נוסעים נוצרים (שבאו לארץ ישראל במאה ה-19,)) היו מלווים בציורים מרהיבים.
3. כתוצאה ממחקרים רבים אימצו בארצות הברית מרבית מקומות העבודה את המדיניות נגד העישון.
(1) כתוצאה ממחקרים רבים אימצו בארצות הברית מרבית מקומות העבודה (את המדיניות נגד העישון.)
(2) (כתוצאה ממחקרים רבים) (אימצו) (בארצות הברית) (מרבית מקומות העבודה) (את המדיניות נגד העישון).
*317*
פרקו את המשפטים שלפניכם למשפטים עצמאיים. שמרו על סדר הגיוני.
(מספר המשפטים שעליכם ליצור מופיע בסוף כל משפט)
1. גורת טפירים, בעל חיים דרום אמריקאי הנמצא בסכנת הכחדה, שנולדה לפני כשבועיים בספארי ברמת גן, יצאה אתמול לראשונה לחצר הטפירים וזכתה לשם פפאיה. (3)
2. מיליוני התיירים שמבקרים בפורום הרומאי מדי שנה, יחלפו מעתה על פני עץ זית בן 150 שנה, שהובא למקום במיוחד מישראל וניטע מטרים ספורים מהקולוסאום ומשער טיטוס בלב בירת איטליה. (4)
3. אירועי "ליל העטלף", הנערכים מדי סוף חודש אוגוסט ברחבי אירופה, מציינים לילה שכולו מוקדש להעלאת המודעות לחשיבותם של העטלפים לסביבה ולאדם ולהדגשת הסכנה להיעלמותם מהעולם בגלל הפעילות האנושית. (3)
4. בכל רחבי הארץ, בדיוק באותו הזמן, השתתפו אמש יותר מ-4,000 שוחרי מדע בשיעור הכימיה הגדול בעולם, כשהם משחזרים את הניסוי שערך האסטרונאוט הישראלי אילן רימון בחלל, ובכך הם שברו את שיא גינס לשיעור הכימיה הגדול אי פעם. (4)
5. תכנית לימודים חדשה, תכנית בנושא "מניעת אלימות", נשלחה לבית הספר על ידי משרד החינוך, לכן מנהלת בית הספר זימנה לישיבה את צוות המורים לדון עמם בתכנית. (4)
6. תכנית "רביבים", תכנית להכשרת מורים להוראת מדעי היהדות, קמה בעקבות דוח ועדת שנהר, שהתריע על התרחקות בני נוער ישראלים מן התרבות של העם היהודי ומהגותו. (4)
7. למרות הגידול באוכלוסיית ישראל והעלייה ברמת החיים כמעט לא נרשמה עלייה בצריכת המים. (3)
8. אתונה היא כיום בירת יוון, אך ימי שיא גדולתה היו במאה ה-5 לפני הספירה כאשר הייתה מרכזו של העולם היווני. (3)
9. נוסף על שימוש שעושים בשמנים השונים במטבח הביתי והתעשייתי, יש להם גם סגולות מרפא, והם עשויים להקל את הסימפטומים של מחלות הסתיו והחורף. (3)
10. מגדלי הדבורים נוטעים השנה בט"ו בשבט אחד עשר אלף איקליפטוסים כדי לספק לדבורים מקורות צוף, אשר הידלדלו עקב התרחבות הבנייה ועקירת פרדסים וצמצמו את מקורות הצוף הטבעי. (4)
11. עלייה חדה נרשמה בשנים האחרונות במספר בני נוער שנפגעו ביכולת השמיעה שלהם כתוצאה מחשיפה למוזיקה בעוצמה חזקה. (3)
12. צוות החוקרים מסר, כי לעליית המפלס הממוצע של פני הים בעולם תהיה השפעה על מיליוני אנשים, משום שהם חיים באזורים שגובהם כמטר מעל פני הים. (3)
13. בהודו הצפופה החל תהליך רישום למאגר הביומטרי הגדול בעולם, שיאפשר למיליוני עניים שאינם רשומים במערכות הארציות, לקבל לראשונה מספר זהות ובעקבות כך להתקדם בחברה. (4)
14. אמיר עשור מרחובות זכה במקום הראשון בתחרות יזמים צעירים בעקבות פרויקט שיזם "תכניות מהנדסים צעירים", שעוסק בתכניות חינוכיות לילדים ולבני נוער שבאמצעותן אפשר להמחיש תכנים לימודיים באמצעות דגמי לגו, סיפורים וניסויים. (4)
*318*
קראו את הטקסטים שלפניכם, וענו במחברתכם על השאלות שאחריהם. הקפידו לקרוא את התאריך על פי הכללים.
(1) "כאשר ישבתי לבדי ב-8 באפריל 1982, גיליתי תגלית שהייתה ראשיתו של תחום הגבישים הקוואזי-מחזוריים (קוואזי - כאילו, כמו (קוואזי מחזורי - כאילו מחזורי)). (2) (להפתעתי). גיליתי גביש שבנוי מסימטריה מחומשת. (3) באותה תקופה אחד העקרונות הבסיסיים היה האמונה שאין גביש מחומש. (4) כשסיפרתי את תגליתי לעמיתיי המדענים, נתקלתי בביקורת קשה, וראש המעבדה סילק אותי מקבוצת המחקר בטענה ש'אני מטיל קלון' על צוות המחקר. (5) הכימאי המפורסם לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה, טען כלפיי כי אין 'קוואזי גבישים', אבל יש 'קוואזי מדענים'. (6) אבל היום אני עומד לפניכם כשמסביבי מאות מדענים נלהבים. (7) בלעדי כל אותם מדענים רבים ונלהבים לא היה המדע הזה הופך למה שהנו. (8) מדע הוא הכלי הטוב ביותר לחשיפת חוקי הטבע, והמילה היחידה שעל דגלו היא אמת. (9) חוקי הטבע אינם טובים ואינם רעים. (10) מה שחשוב הוא האופן שבו אנחנו רותמים אותם לצרכים שלנו. (11) לפיכך מחובתנו כמדענים לקדם את החינוך, את המחשבה הרציונלית ואת הסובלנות. (12) עלינו לעודד את בני הנוער המשכילים להפוך ליזמים בתחום הטכנולוגי. (13) מדינות שיטפחו את הידע הטכנולוגי ישרדו במשברים פיננסיים וחברתיים. (14) הבה נקדם את המדע, וכך ניצור עולם טוב יותר בעבור כולנו".
מתוך נאום התודה של פרופ' שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2011, בטקס קבלת הפרס ומתוך קטעים שבהם סיפר על חייו האקדמיים.
פרס נובל מוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או של טכנולוגיה או תרומה יוצאת דופן לחברה. הפרסים מוענקים בעקבות צוואתו של אלפרד נובל, תעשיין שבדי. נובל המציא חומר נפץ שגרם לאסונות רבים, ולכן הקדיש שנים רבות להמצאת הדינמיט שהוא חומר נפץ בטוח יותר. בצוואתו הוא הוריש את רכושו לקרן פרסים לאנשים שתורמים לטובתו ולרווחתו של המין האנושי.
1. א. על מה קיבל פרופ' דן שכטמן פרס נובל בכימיה?
ב. קראו את הטקסט על פרס נובל, והסבירו מדוע זכה פרופ' דן שכטמן לקבל פרס זה.
ג. "אין 'קוואזי גבישים', אבל יש 'קוואזי מדענים' ", אמר לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה. הסבירו את דבריו על פי הקטע.
2. לפניכם משפט מתוך הספר "ההרצאה האחרונה", מאת פרופ' רנדי פאוש, (פרופ' פאוש, פרופ' למדעי המחשב, נפטר ממחלת הסרטן בהיותו בן 47. הוא כתב את הספר כמורשת לילדיו.), הוצאת מטר, 2008:
"חומות לבנים נמצאות שם כדי לעצור אנשים שלא רוצים מספיק לעבור אותן, (אבל) הן שם כדי לעצור אחרים, לא אותך".
הסבירו את הקשר בין דבריו של פרופ' רנדי פאוש לבין הדברים שקראתם על פרופ' דן שכטמן.
*319*
3. נתחו את סוגם התחבירי של המשפטים (1), (3), (10), (11) המופיעים בטקסט א המביא את דברי פרופ' שכטמן.
בכל אחד מן המשפטים פרטו את כל רכיביהם התחביריים.
4. א. ציינו את סוגו התחבירי של משפט (2), ופרטו את כל רכיביו התחביריים.
ב. נתחו את המילה המודגשת בסוגריים.
ג. את משפט (2) המירו למשפט מורכב בהתאם להוראות שלפניכם:
- המילה המודגשת בסוגריים תשמש עיקרי במשפט המורכב.
- שאר חלקי המשפט ישמשו כפסוקית (מורכבת). הקפידו על קשר לוגי מתאים.
5. שלושת המשפטים (8) - (10) הם משפטים שמניים. מדוע השתמש פרופ' שכטמן בסוג זה של משפטים?
6. מהו הקשר הלוגי בין משפט (10) למשפט (11)?
7. א. ציינו את סוגו התחבירי של משפט (13), ופרטו את כל רכיביו התחביריים. ב. המירו את משפט (13) למשפט איחוי.
8. א. מהו הקשר הלוגי במשפט (14)?
ב. המירו את משפט (14) למשפט מורכב בעל פסוקית תנאי.
(1) בעבר חששו מומחים כי ילדים צעירים החשופים ליותר משפה אחת יסבלו מבלבול העלול לעכב אצלם את התפתחות הדיבור. (2) כיום מדרבנים את ההורים לנצל את כישורם של פעוטות לרכישת שפה, והמחקרים דווקא מעודדים הורים להשמיע באוזני ילדיהן מספר גדול ככל האפשר של שפות. (3) בתי ספר יוקרתיים משווקים את עצמם (בהבטחות) להטמעה עמוקה של אנגלית, של ספרדית ואפילו של סינית החל בגן הילדים. (4) מחקרים שנערכו לאחרונה בנושא התפתחות דו-לשונית, הפריכו את טענות החוקרים כי ילד דו-לשוני. (5) מקצת המחקרים מגיעים עד לשלבים המוקדמים ביותר כמו הינקות ואף השהות ברחם. (6) המדע החדש יחסית של דו-לשוניות חוזר את מקורות הדיבור והשפה, והמדענים בוחני את ההבדלים (בין מוחם של תינוקות) שנחשפו לשפה אחרת לבין מוחם של תינוקות שנחשפו לשתי שפות. (7) כך, למשל, מחקר שנערך באוניברסיטת וושינגטון בחן את התגובות של תינוקות בגיל 6 עד 12 חודשים לצלילי דיבור שונים. (8) החוקרים התמקדו בתגובות הפיזיות והמוחיות של הזאטוטים, והמחקרים הוכיחו שהמוח של הרב-לשוניים מחודד וקשוב בהרבה להבדלים בין שפות ובין צלילים.
*320*
1. הטקסט עוסק בהקניית יותר משפה אחת לילדים.
א. מה הייתה דעת המומחים בעבר?
ב. מהי מסקנת המדענים כיום?
2. בטקסט מוצגות שתי דעות בנושא ילד דו-לשוני. הביעו דעתכם בנושא ונמקו אותה. אתם יכולים להיעזר בדוגמאות מהסביבה המוכרת לכם.
3. פרקו את משפט (2) לשלושה משפטים עצמאיים. הקפידו על רצף הגיוני של משפטים.
4. א. ציינו את סוגו התחבירי של משפט (3).
ב. מהו תפקידה התחבירי של המילה המודגשת בסוגריים?
ג. מה תפקידה הרטורי-פרגמטי של המילה "ואפילו"? נמקו את תשובתכם.
5. פרקו את משפט (4) לארבעה משפטים עצמאיים. הקפידו על רצף הגיוני של משפטים.
6. א. נתחו את חלקו השני של משפט (6) (המדענים... שפות), ופרטו את מבנהו.
ב. מהו תפקידן התחבירי של המילים המודגשות בסוגריים?
7. א. נתחו את חלקו השני של משפט (8) (והמחקרים... צלילים), ופרטו את מבנהו.
ב. כתבו את המשפט שניתחתם בסעיף א כמשפט מורכב בעל פסוקית נושא.
"(1) השירות הטוב ביותר שמחנך יכול לתת לתלמידיו, הוא לעזור להם לדעת יותר על עצמם. (2) כפי שלמדתי ממאמן הפוטבול שלי בילדותי, הדרך היחידה שלנו להשתפר היא לפתח יכולת אמתית להעריך את עצמנו (3) אם לא נוכל לבצע הערכה מדויקת, איך נוכל לדעת אם מצבנו משתפר או נעשה גרוע יותר".
מעובד מתוך "ההרצאה האחרונה". פרופ' רנדי פאוש, הוצאת מטר, 2008
1. ציינו את סוגו התחבירי של כל אחד משני המשפטים, ופרטו את כל רכיביהם התחביריים.
2. פרקו את משפט (2) לארבעה משפטים עצמאיים.
*321*
*321*
כאשר רוצים לדווח על דברים שנאמרו, אפשר להשתמש בשתי דרכים שונות:
1. דיבור ישיר;
2. דיבור עקיף.
כל אחת משתי הדרכים בנויה במבנה של משפט מורכב, והפסוקית שבו עשויה להיות פסוקית מושא, פסוקית נושא או פסוקית לוואי.
דיבור ישיר הוא הבאת דברים בשם אומרם הנכתבים בין מירכאות.
דיבור ישיר אמור להביא את הדברים בדיוק כפי שנאמרו.
1. המורה אמר לתלמידים: "מחר נשמע הרצאה מעניינת".
פסוקית מושא
2. "מחר ארצה בשיעור פיזיקה", אמרה רחל לדני.
פסוקית מושא
3. המורה הודיעה לכיתה: "מחר יעל תרצה בפניכם".
פסוקית מושא
4. בספר נכתב: "מי שמשקיע - מצליח".
פסוקית נושא
5. האמירה "יש לי חלום" מיוחסת למרטין לותר קינג.
פסוקית לוואי
דיבור עקיף הוא הבאת דברים שנאמרו בצורה עקיפה (תעקיף) ולא בציטוט ישיר.
המשפטים שנאמרו לעיל בדיבור ישיר יכולים להיאמר גם בדיבור עקיף. במשפטים אלה אין מירכאות.
הפסוקיות המביאות את הדברים הן אותן פסוקיות כמו בדיבור הישיר.
1. המורה אמר לתלמידים (ש)למחרת הם ישמעו הרצאה מעניינת.
פסוקית מושא
2. רחל אמרה לדני (ש)מחר היא תרצה בשיעור פיזיקה.
פסוקית מושא
3. המורה הודיעה לכיתה (ש)מחר אני ארצה בפניהם. (דבריה של יעל. ראו משפט 3 בדיבור ישיר)
פסוקית מושא
4. בספר נכתב, (ש)מי שמשקיע - מצליח.
פסוקית נושא
5. דבריו של לותר קינג (ש)יש לו חלום, מצוטטים חדשים לבקרים.
פסוקית לוואי
המבנה הסכמתי של דיבור ישיר ושל דיבור עקיף
דיבור ישיר: הדובר פלוס פועל אמירה פלוס נקודתיים פלוס הציטוט במירכאות.
דיבור עקיף: הדובר פלוס פועל אמירה פלוס (פסיק) פלוס ש/כי פלוס הציטוט או שכתוב שלו.
*322*
הן בדיבור ישיר והן בדיבור עקיף המשפטים הם משפטים מורכבים.
המשפט העיקרי מדווח על מוסר הדברים, והוא מכיל פועלי אמירה (פעלים שמשתמשים בהם במסירת תוכן של דברים), כגון מסר, דיווח, ציין, טען, הודיע, הכריז, סיפר, הדגיש ועוד, והפסוקית מציינת את תוכן הדברים.
בדיבור ישיר - לאחר המשפט העיקרי יש נקודתיים, והפסוקית מוקפת במירכאות (הכיתוב בין המירכאות הוא הציטוט).
כאשר הציטוט מקדים את המשפט העיקרי, יובא הציטוט במירכאות, ואחרי המירכאות יבוא פסיק.
בדיבור עקיף - לא תמיד יש סימן חיצוני לתחילת הדברים שנאמרו.
הפסוקית מתחילה בדרך כלל במילת שעבוד "ש" או "כי".
דיבור ישיר:
המורה אמר לתלמידים (עיקרי - (דיווח על המוסר)): "מחר תצאו לטיול". (פסוקית - תוכן הדברים)
דיבור ישיר:
מחר אסע לחיפה", (פסוקית - תוכן הדברים) אמרה רחל לדני. (עיקרי - (דיווח על המוסר))
דיבור עקיף:
המורה אמר לתלמידים (עיקרי - (דיווח על המוסר)) שלמחרת הם יצאו לטיול. (פסוקית) (תוכן הדברים))
בהמרה מדיבור ישיר לדיבור עקיף חלים לעתים שינויים בביטויים המציינים מקום וגוף וכן בשימוש בזמני הפועל. בדוגמאות שהובאו לעיל חלו שינויים אחדים:
1. המורה אמר לתלמידים: "מחר (אתם) תצאו לטיול".
המורה אמר לתלמידים שלמחרת הם יצאו לטיול.
שינוי בגוף
2. התלמידה שאלה את המורה: "מתי אוכל להגיש לך את העבודה?"
התלמידה שאלה את המורה מתי היא תוכל להגיש לו את העבודה.
שינוי בגופים
3. הקבלן הודיע: "כאן ייבנה בניין חדש".
הקבלן הודיע ששם ייבנה בניין חדש.
שינוי בביטוי המקום
*323*
דיבור עקיף הנכתב במבנה של שני משפטים: המשפט הראשון הוא ציטוט של הדברים שנאמרו.
במשפט השני יש מאזכר למשפט הראשון (כך, זה, אלה), פועל אמירה או שם פעולה וציון הדובר או מקור האמירה.
1. התלמידים ישמעו הרצאה מעניינת. כך אמר המורה.
2. מחר ארצה בשיעור פיזיקה. כך אמרה רחל.
3. ספורטאיות ישראליות זכו במדליה. זו הייתה הודעת הקריינית.
4. מי שמשקיע - מצליח. כך כתוב / נכתב בספר.
5. יש לי חלום. כך אמר מרטין לותר קינג.
הכותב עשוי להציג את דבריו של אדם אחר באמצעות הסגר המכיל שם עצם או שם פעולה שמאחוריו מסתתר פועל הבעה: לדברי..., לפי דברי..., לטענת..., להערכת..., לפי הודעת...
במקרה זה המשפט המוצג הוא משפט פשוט, אלא אם כן הדברים המקוריים נאמרו במבנה של משפט מורכב.
1. לדברי המורה, ביום שלמחרת התלמידים ישמעו הרצאה מעניינת.
2. לדבריה של רחל, מחר היא תרצה בשיעור פיזיקה.
3. לפי הודעת הקריינית, ספורטאיות ישראליות זכו במדליה.
4. לפי הכתוב בספר, מי שמשקיע - מצליח. (משפט מורכב)
5. לפי דבריו של מרטין לותר קינג, היה לו חלום.
או: לפי הדברים המיוחסים למרטין לותר קינג, היה לו חלום.
תרגיל (המרות)
המירו את המשפטים שלפניכם למשפט מורכב בדיבור ישיר לפי הדרישה בכל משפט.
1. נשיא המדינה, שמעון פרס, וראש הממשלה, בנימין נתניהו: "לא נאפשר הדרת נשים בישראל". (פסוקית נושא ופסוקית מושא)
2. "מזניחים את נחלי ישראל". כך קובע מבקר המדינה. (פסוקית נושא)
3. מודעת פרסומת בנושא חברתי: "לאנשים עם מוגבלות מגיע להיכנס לכל מקום, כי לכולנו מגיע להיות שווים". (פסוקית מושא, פסוקית לוואי - הוסיפו חלק למשפט)
*324*
המירו את המשפטים שלפניכם למשפט מורכב בדיבור עקיף לפי הדרישה בכל משפט.
1. "חשוב לא להפסיק לשאול". (אלברט איינשטיין) (פסוקית נושא ופסוקית מושא)
2. הדוח המיוחד המליץ: "אין להקים מתחם של מלונות בבקעת תמנע שבערבה". (פסוקית נושא)
3. א. שר השיכון: "אסייע למשפחות חסרות הבית". (פסוקית מושא)
ב. שר השיכון: "אסייע למשפחות חסרות הבית". (פסוקית לוואי - יש להוסיף עיקרי)
המירו את המשפטים שלפניכם למשפט מורכב בדיבור ישיר או בדיבור עקיף או למשפט פשוט או מורכב בעל הסגר לפי הדרישה בכל משפט.
1. המלצת התזונאים: "אכלו כל יום ארוחה עיקרית מזינה ומגוונת".
(דיבור ישיר - פסוקית נושא, דיבור עקיף - פסוקית מושא, משפט פשוט בעל הסגר - יש לערוך שינוי במבנה המשפט)
2. בקטלוג המתנות החדש מוצע, שנשלח לקרובינו נרות שיצקו ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
(דיבור ישיר - פסוקית מושא, דיבור עקיף - פסוקית לוואי. יש להוסיף עיקרי)
3. מדבריו של וולט דיסני: "אנחנו לא עושים סרטים כדי לעשות כסף. אנחנו עושים כסף כדי לעשות עוד סרטים".
(דיבור ישיר - פסוקית מושא, דיבור עקיף - פסוקית נושא, משפט מאוחה בעל הסגר - יש לערוך שינוי במבנה המשפט)
במשפטים שלפניכם המירו את המשפטים הנתונים לפי הנדרש בכל משפט.
1. מבקר התאטרון המליץ לראות את ההצגה "המלאך" מאת אפרים סידון.
המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית מצומצמת המכיל הסגר.
2. לדברי אחראית השירות בחברה, זיכויים יינתנו ללקוחות שבחשבונותיהם נפלה טעות.
המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית נושא.
3. סיסמתה של תנועת בית"ר הייתה: "שתי גדות לירדן - זו שלנו זו גם כן".
המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית לוואי. יש להוסיף עיקרי.
4. יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, אמר לאחד מפקודיו: "אהוב את הנשק ושנא את המלחמה".
א. המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית נושא, שבו הפסוקית בראש המשפט.
ב. המירו את המשפט הנתון למשפט פשוט בעל הסגר. (יש לערוך שינוי במבנה המשפט)
5. בני משפחת המלוכה הבריטית פתחו את ביתם למבקרים. כך כתוב בעיתון.
א. המירו את שני המשפטים למשפט אחד פשוט בעל הסגר.
ב. המירו את שני המשפטים למשפט אחד מורכב בעל פסוקית נושא.
ג. המירו את שני המשפטים למשפט אחד מורכב בעל פסוקית מושא.
*325*
6. לפי החלטת הממשלה, החל מהשבוע הבא יתקיים במשק שבוע עבודה מקוצר.
א. המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור עקיף.
ב. המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור ישיר.
ג. המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית נושא.
קראו את נאומו של מנחם בגין בכנסת (בעמוד 70) או את הספדה של נעה בן ארצי (בעמוד 72). המירו שלושה משפטים מן הנאום, כך שיציגו את שלוש דרכי המסירה שנלמדו ביחידה זו. (כל משפט בדרך מסירה שונה)
ציינו את דרך המסירה. ערכו שינויים במידת הצורך.
*325*
1. דיבור ישיר הוא הבאת דברים בשם אומרם, ואחת ממטרותיו היא ליצור אמינות לדברים.
2. דיבור ישיר יוצר קרבה בין המוען לבין הנמען (בניגוד לדיבור עקיף).
3. הבאת דברים בשם אומרם - ציטוט דבריהם של אנשי מקצוע משווה לטקסט מהימנות גבוהה יותר, מעניק לדברים חיזוק ומשנה תוקף. באמצעות ציטוט הדברים יש אפשרות לחלוק את האחריות לנאמר עם גורם נוסף.
במשפט מורכב בעל דיבור עקיף נוצר מרחק בין הדובר לבין דבריו (בניגוד לדיבור ישיר).
דוגמאות:
לפניכם משפט המנוסח במבנים תחביריים שונים ותפקידו הפרגמטי של כל אחד מהמבנים:
- פסוקית מושא (דיבור ישיר) יוצרת קרבה, אותנטיות.
יפתח הררי: "סביבה ירוקה מפחיתה במעט את הטמפרטורה".
- פסוקית מושא (דיבור עקיף) יוצרת ריחוק.
יפתח הררי אמר כי סביבה ירוקה מפחיתה במעט את הטמפרטורה.
- פסוקית נושא (פועל סביל) יוצרת ריחוק.
נמסר על ידי יפתח הררי כי סביבה ירוקה מפחיתה במעט את הטמפרטורה.
על תפקידיו הרטוריים של ההסגר, ראו בעמוד 188 .
על תפקידיה הרטוריים של התמורה, ראו בעמוד 170 .
*326*
קראו את הטקסט שלפניכם וענו במחברתכם על השאלות שאחריו.
(1) גם מקום שלא צומח בו ולו עץ אחד בודד או אניץ של דשא, יכול להיקרא סביבה ירוקה שמתחשבת בהיבטים הטבעיים. (2) בכניסה לבית הספר הממלכתי דתי ברובע י"ב באשדוד שתכנן האדריכל יפתח הררי; יהיה קיר מכוסה רשת, ועליה יטפס צמח שופע עלים; קיר ירוק וחי. (3) לדברי הררי; ירוק מפחית במעט את הטמפרטורה, והוא גם יפה וגם משפר את איכות האוויר.
(4) הצמחייה היא רק מרכיב אחד בתפיסה התכנונית-אדריכלית העומדת מאחורי הבנייה הירוקה. (5) על פי תפיסה זו, במקום להיאבק בתנאים האקלימיים מנצלים אותם לטובתנו לשם חיסכון באמצעים ולשם בניית סביבת חיים נעימה ונוחה.
(6) כשמדובר בבית ספר, מדובר בהרבה יותר מזה, מדובר בערך חינוכי. (7) "בארצות הברית", מספר הררי, "מונהגות בבתי הספר משמרות אנרגיה של ילדים, שתפקידם לבדוק שבקבוקי הזכוכית נזרקים למכלים מיוחדים. (8) הייתי שמח אם גם בבית הספר באשדוד יהיו משמרות כאלה. (9) כך הילדים יטמיעו את הערכים האקולוגיים החשובים האלה וירגילו את בני ביתם ואת סביבתם במסורת החדשה".
מתוך "שיעור חופשי", גיליון 72, תשרי תשס"ז
1. א. מה פירושה של המילה "אניץ" המופיעה במשפט 1?
ב. מצאו בטקסט מילה שפירושה מופיע בטקסט עצמו. באיזה אמצעי השתמשה הכותבת להצגת הפירוש?
2. א. מה סוגו התחבירי של משפט 3? תחמו את חלקיו וציינו את תפקידי החלקים המרכיבים אותו.
ב. (1) מה תפקידן התחבירי של המילים "לדברי הררי" במשפט 3?
(2) העתיקו מתוך הטקסט משפט נוסף שיש בו תפקיד תחבירי זהה.
ג. המירו את משפט 3 למשפט בדיבור ישיר.
3. א. מה סוגו התחבירי של משפט 5?
ב. המירו את משפט 5 למבנה של דיבור ישיר.
ג. במה דומה ההמרה שערכתם במשפטים 3 ו-5? השתמשו לצורך ההסבר במונחים מתחום התחביר.
4. מה המיוחד במבנה ובסגנון של משפט 6? מה תרומתו לרעיון?
*327*
5. לפניכם משפטים שנאמרו בכנס קיסריה 2007, כנס שעסק בקשר בין מדע וכלכלה, ובהם הסגרים מודגשים.
(1) על פי תוצאות המחקר. הירידה באיכות המדע בישראל תפגע בצמיחה.
(2) (לדברי פרופ' אלחנן הלפמן, חתן פרס ישראל לכלכלה). המחקר קובע שכדי להתמודד עם הפערים החברתיים בחברה הישראלית, יש לנקוט מדיניות לקידום הקבוצות החלשות במדינה, כי הן מהוות מעמסה על פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה הישראלית.
במה שונים הסגרים אלו מההסגר המופיע בשאלה 2 סעיף ב. (1)?
6. משפט 4 הוא משפט מורכב שהעיקרי בו הוא משפט שמני.
א. נסחו את המשפט העיקרי כמשפט פועלי (יש להוסיף מילה או מילים משלכם).
ב. מה ההבדל הרטורי בין שני הניסוחים (המקורי ושלכם)?
ג. מה תפקידן התחבירי של המילים "בתפיסה התכנונית-אדריכלית"?
7. א. מה סוגו התחבירי של משפט 7? תחמו את חלקיו וציינו את תפקידי הפסוקיות.
ב. (1) מה תפקידה התחבירי של המילה "לבדוק" במשפט 7?
(2) איזה חלק תחבירי אפשר להוסיף בין המילה "שתפקידם" לבין המילה "לבדוק"?
(3) הוסיפו חלק זה תוך שמירה על תקינות המשפט.
ג. המירו את משפט 7 למשפט המכיל הסגר.
ד. המירו את חלקו הראשון של משפט 7 (עד המילה "ילדים") למשפט בדיבור עקיף.
ה. פרקו את חלקו הראשון של משפט 7 (עד המילה "ילדים") לשני משפטים פשוטים.
ו. המירו את חלקו הראשון של משפט 7 (עד המילה "ילדים") למשפט מורכב שבחלק העיקרי שלו יהיה פועל סביל. מהו תפקידה התחבירי של הפסוקית שקיבלתם?
ז. מה משותף לכל ההמרות שביצעתם בסעיפים ג-ו?
8. הגדירו בלשונכם מהי "סביבה ירוקה". תוכלו להסתמך על הטקסט שקראתם או על מקורות מידע נוספים.
קראו את הדוגמה לכתיבה ממזגת - "ניסויים בבעלי חיים" (המופיעה בעמוד 113).
1. צטטו מתוך המאמר דוגמה אחת או שתיים לכל אחת מן הדרכים למסירת דברים:
הסגר, דיבור עקיף (פסוקית מושא), דיבור ישיר (פסוקית מושא).
2. מה התפקיד הרטורי של דרכים אלה בטקסט שקראתם?
*328*
קראו את הטקסט שלפניכם.
(1) "בית הספר הירוק" בהוד השרון הוא הראשון מסוגו בארץ. (2) בבית הספר יש תחנה מטאורולוגית, גגות ירוקים, צמחייה עשירה ומאמץ לחסוך מים (כמו ברזים אלקטרוניים בשירותים). (3) "בית הספר הירוק" הוא כזה לא רק בגלל הצמחייה השופעת שנשתלה בו, אלא גם הודות לתכנון המתחשב באקלים המקומי. (4) הוא כולל מערכות יקרות למדי שנועדו לחסוך אנרגיה ולחנך את התלמידים לשמור על הסביבה.
(בספר איור)
הסבירו את הרעיון העומד מאחורי האיור.
א. ציינו את סוגו התחבירי של כל אחד מן המשפטים (1)-(4): פשוט, איחוי, מורכב.
אם המשפט מורכב, תחמו את הפסוקית וציינו את תפקידה התחבירי.
אם המשפט הוא משפט איחוי - תחמו את האיברים וציינו את סוגם התחבירי.
אם יש במשפט חלקים כוללים - ציינו זאת.
ב. ציינו את תפקידה התחבירי של המילה "הוא" במשפטים (1), (3) ו-(4).
ג. (1) מה המשותף למשפטים (1), (2) ו-(3) מבחינת סוגם התחבירי של המשפטים?
(2) מה התפקיד הרטורי-פרגמטי של השימוש במשפטים כאלה?
ד. (1) ציינו את הזמן של משפט (4).
(2) מדוע משפט (4) שונה משאר המשפטים? התייחסו לתפקיד הרטורי-פרגמטי של השימוש בזמן זה.
ה. (1) נסחו את משפט (3) כך שהמשפט העיקרי שבו יהיה משפט כולל בקשר של הוספה.
(2) מהו המבנה התחבירי של משפט (3)? באיזה ניסוח, לדעתכם, המסר בא לידי ביטוי בצורה טובה יותר - במשפט המקורי או במשפט שניסחתם בסעיף ה. (1)?
לפניכם טקסט שאינו תקין מבחינה תחבירית.
כשנשאלו נציגי ההסתדרות האם הם שוקלים להשבית את כל המשק, הם ענו: "כמובן שנשבית את כל המשק, מאחר ולא נראה כי העובדים יקבלו את שכרם בימים הקרובים".
א. במשפט קיימת פסוקית הפותחת במילה שגויה. העתיקו אותה למחברתכם.
תקנו את המשפט והסבירו את התיקון.
ב. בטקסט קיימות עוד שתי מילות שעבוד שגויות. תקנו אותן והסבירו את התיקון באמצעות מושגים תחביריים.
ג. כתבו את הטקסט מחדש בצורה תקנית. נסחו אותו בדיבור עקיף.
*329*
*329*
הנשוא מתאים לגרעין הנושא במין ובמספר. לעתים כאשר לגרעין הנושא מצטרפים לוואים רבים, נוטים אנשים "לשכוח" מה היה מינו של גרעין הנושא ולהציב פועל שאינו מתאים במין. יש להימנע משיבושים כאלה.
דוגמה:
המודעות לבטיחות בתחום חימום הבית גדל בארץ בשנים האחרונות.
גרעין הנושא - מודעות - נקבה
גרעין הנשוא - גדל - פועל בזכר
אין התאמה בין הנושא לבין הנשוא.
המשפט המתוקן: המודעות (נקבה) לבטיחות בתחום חימום הבית גדלה (נקבה) בארץ בשנים האחרונות.
במשפטים שמניים המכילים אוגד קיימת התאמה במין ובמספר בין הנושא לבין האוגד. מינו של הנושא הוא שקובע את מין האוגד.
דוגמאות:
האריה הוא חיית טרף.
הבניין הזה הוא יצירת פאר.
התערוכה הזו היא מפעל חייו של האמן.
במשפט שמני הנשוא אינו חייב להתאים לנושא במין ובמספר.
דוגמה א:
הכלב (נושא - זכר) הוא (אוגד - זכר) (חיה (נקבה) נאמנה). (נשוא)
דוגמה ב:
דבריו (נושא - רבים) היו (אוגד - רבים) חידוש (נשוא - יחיד) עבור כולם.
הסדר הטבעי של המילים במשפט הוא נושא ומשלימיו פלוס הנשוא ומשלימיו.
דוגמאות:
(הילד הקטן (משלים שם)) (נושא) הלך (נשוא) עם הוריו (משלים פועל) לטיול בגן החיות. (משלים פועל)
(מאזן המים (משלים שם) בישראל (משלים שם)) (נושא) מושפע (נשוא) מכמויות הגשמים. (משלים פועל)
*330*
במשפטים שלפניכם חל שינוי בסדר הטבעי.
(בשעות אחר הצהריים) (משלים פועל) התפוצץ (נשוא) (המשא ומתן בין הצדדים) (נושא).
את דבריו (משלים פועל) השמיע (נשוא) היושב ראש (נושא) בפני כנסת מלאה (משלים פועל).
למרות רצונו (משלים פועל) לא השלים (נשוא) אורי (נושא) את המשימה. (משלים פועל)
בדוגמאות אלה משלימי הפועל מופיעים בראש המשפט. כתוצאה מכך משתנה סדר התפקידים התחביריים - הנשוא קודם לנושא. דבר זה חל בדרך כלל כאשר הפועל במשפט הוא פועל בעבר ובעתיד. הקפדה על סדר זה נהוגה על ידי מרבית הכותבים.
מילת היחס "את" לא תבוא לפני נושא.
משפט שגוי: יש לי בבית את המחשב הנייד.
משפט תקין: יש לי בבית המחשב הנייד.
כאשר אחד החלקים החוזרים במשפט בעל חלקים כוללים פותח במילת יחס, מילת היחס חוזרת לפני כל החלקים החוזרים.
נסעתי לירושלים, לחדרה ולחיפה.
קראתי את "המלט" ואת "אדיפוס המלך".
כאשר יש במשפט שני פעלים המצריכים מילות יחס שונות, חובה להפריד בין הפעלים ולהצמיד לכל פועל את מילת היחס המוצרכת לו.
משפט שגוי: ראיתי ונהניתי מן ההצגה.
משפט תקין: ראיתי את ההצגה ונהניתי ממנה.
משפט שגוי: הרופא בדק ורשם לחולה תרופה חדשה.
משפט תקין: הרופא בדק את החולה ורשם לו תרופה חדשה.
אין לצרף להסגר מילת שעבוד.
הצירופים השגויים: כמובן ש..., כנראה ש...
הצירופים התקינים: מובן ש... או כמובן, נראה ש... או כנראה
משפט שגוי: כמובן שאעזור לך.
משפט תקין: כמובן, אעזור לך. או: מובן שאעזור לך.
*331*
פסוקית סיבה
מילות שעבוד שגויות: בגלל ש..., היות ו..., מאחר ו...
מילים תקינות: בגלל פלוס שם עצם או משום ש..., מפני ש..., היות ש..., מאחר ש..., הואיל ו...
פסוקית תנאי
מילות שעבוד שגויות: במידה ש..., במידה ו...
מילת שעבוד תקינה: אם
יש להבחין בין מילות השעבוד של תנאי קיים ותנאי בטל:
תנאי קיים - מילות השעבוד: אם
תנאי קיים מתייחס לעתיד; הפועל אחריו בא בדרך כלל בעתיד, בציווי ולעתים בהווה.
משפט שגוי: במידה שתגיע למקום, פנה אל המנהל.
משפט תקין: אם תגיע למקום, פנה אל המנהל.
תנאי בטל - מילות השעבוד: לו, אילו, אלמלי, לולי
תנאי בטל מתייחס לעבר (אינו יכול להתקיים); הפועל בחלק העיקרי בא בעבר, ובפסוקית בא אוגד בעבר ואחריו פועל בבינוני.
משפט שגוי: אם היית מגיע לשם, היית פונה אל המנהל.
משפט תקין: לו / אילו הגעת לשם, היית פונה אל המנהל.
פסוקית נושא
מילת שעבוד שגויה: ייתכן ו...
מילת שעבוד תקינה: ייתכן ש...
פסוקית ויתור
מילת שעבוד שגויה: אפילו אם
מילת שעבוד תקינה: אפילו, גם אם
פסוקיות תיאור
מילות שעבוד בפסוקיות תיאור אינן פותחות במילות שאלה. לכן אין להשתמש בצירופים שלפניכם כמילות שעבוד:
למה ש..., איפה ש..., מתי ש..., איך ש....
א. אין להפריד בין הנסמך לבין הסומך (למעט "ה" היידוע). לכן אין לצרף שני נסמכים לסומך אחד.
צירוף שגוי: מורי ותלמידי הכיתה
צירוף תקין: מורי הכיתה ותלמידיה
ב. "ה" היידוע מצטרפת לסומך ולא לנסמך.
צירוף שגוי: הבית ספר
צירופים תקינים: בית הספר, חדר הילדים, שיעור המחול וכו'
*332*
"ה" המגמה היא "ה" המצטרפת לשם עצם לציון הכיוון.
בני ישראל ירדו מצרימה. - למצרים, נסעתי ירושלימה. - לירושלים, פנינו צפונה. - לצפון.
לתואר הפועל אין מצטרפת "ה" המגמה, אם לפניה יש "ל" המציינת כיוון. לכן אין לומר לשמה, אלא לשם.
לפניכם משפטים שנאספו באקראי מן העיתונות וממודעות פרסומת.
כל אחד מן המשפטים מכיל שגיאת לשון (לעתים יותר מאחת).
א. אתרו את השגיאה ותקנו אותה.
ב. נמקו את תיקונכם.
1. עבודות שיקום של מערכת מעיינות עתיקה נערכה באחרונה.
2. עקב תקלה בלתי צפויה במפעלי החברה שבעקבותיה עיכובים בפסי הייצור, נוצר חוסר במלאי.
3. העכביש הארסי ביותר הקיים בישראל היא האלמנה השחורה.
4. פירות אלה גדלים בצפון ובמרכז הארץ.
5. במידה שירד גשם, תידחה התחרות העירונית.
6. הגענו לשמה עם תחילת האירוע.
7. היום הולדת שלו חל ביום ההולדת של הכנסת.
8. איך שהסתיים הוויכוח, יצאו הנוכחים מן האולם בהרגשת אכזבה.
9. הסעת התלמידים אל ומן תחנות ההסעה תתעכב בשבוע נוסף.
10. בכל מעשיך עליך להתחשב גם עם חבריך.
11. חולצות לבנים ולבנות רקומות הן עכשיו שיא האופנה.
12. בכיתת המחשבים אין עדיין את כמות המחשבים הנחוצה.
13. מאחר ולא הגשת את עבודתך בזמן, ייתכן וציונך יעוכב.
14. על הסטודנט להשקיע את זמנו ללימודים והרחבת אופקיו.
15 . מוטב לך להתייעץ ולהתמקד בנקודות החשובות לפני שתגיש את עבודתך.
*333*
1. לפניכם ארבעה משפטים. שלושה מהם משובשים ואחד תקין. קראו אותם, וענו על המשימה שאחריהם.
(1) אם היית עוזר לחבריך, היית נהנה יותר.
(2) חניכי ומדריכי תנועת הנוער השתתפו במחנה הקיץ השנתי.
(3) ידוע, שארץ ישראל נמצאת בין שלוש יבשות.
(4) נסעתי לאוניברסיטה בכדי לחפש חומר בספרייה.
העתיקו למחברתכם את מספרי המשפטים המשובשים, ותקנו את השיבוש בכל אחד מהמשפטים.
2. לפניכם ארבעה משפטים משובשים (1)-(4). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ב שאחריהם.
(1) כנראה, ששכחתי את הספר אצל חברי.
(2) החדר מדרגות בבניין זה אינו נקי.
(3) ההחלטה בדבר תשלום תוספת יוקר לשכירים התעכב זמן רב.
(4) בעוד כחודש בערך תסתיים שנת הלימודים.
א. תקנו את השיבוש בכל אחד מארבעת המשפטים.
ב. בחרו בשיבוש אחד, והסבירו מדוע הוא שיבוש.
3. לפניכם ארבעה משפטים. שלושה מהם משובשים ואחד תקין. קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ב שאחריהם.
(1) בזמן ובמשך הבחינה לא הורשו התלמידים לצאת מחדר הבחינה.
(2) בפתרון המוצע אין הפתרון האמתי לבעיית שכר הרופאים.
(3) המרצים והמרצות של המחלקה שוחחו ודנו בבעיה לקראת הכנס.
(4) פרופ' דן שכטמן, שלווה על ידי בני משפחתו, הגיעו לטקס חלוקת פרס נובל לכימיה.
א. העתיקו למחברתכם את מספרי המשפטים המשובשים.
ב. תקנו את השיבוש בכל משפט, והסבירו מדוע הוא שיבוש.
4. לפניכם שלושה משפטים משובשים (1)-(3). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ב שאחריהם.
(1) מעולם לא היה לנו את ההסכם הכתוב בין הצדדים.
(2) היעלמות שפות מעולמנו הוא תוצאה בלתי נמנעת של שליטת שפות חזקות.
(3) נבחרת הספורט שנשלחה לתחרויות האולימפיות, זכו להצלחה מרובה.
א. תקנו את השיבוש בכל אחד משלושת המשפטים.
ב. בחרו בשיבוש אחד, והסבירו מדוע הוא שיבוש.
*334*
5. לפניכם ארבעה משפטים משובשים (1)-(4). קראו אותם, וענו על הסעיפים א-ב שאחריהם.
(1) כל הדרכים בנגב נחסמו עקב השיטפונות העזים וזרמי הבוץ.
(2) פעילי ותומכי חברת הכנסת השתתפו במסיבה לציון זכייתה בתפקיד יושב ראש המפלגה.
(3) אם תבוא להנה, אוכל להראות לך את התמונה בצורה ברורה יותר.
(4) מאחר ופנית אלינו, נוכל לעזור לך.
א. תקנו את השיבוש בכל אחד מארבעת המשפטים.
ב. בחרו בשיבוש אחד, והסבירו מדוע הוא שיבוש.
קראו את הטקסט שלפניכם וענו במחברתכם על השאלות שאחריו.
(הטקסט מכיל משפט שאינו תקין מבחינה תחבירית)
(1) ט"ו בשבט 2007 נחוג בסימן שיקום נזקי המלחמה: (2) במהלך מלחמת לבנון השנייה נשרפו יותר מ-750 אלף עצים. (3) השרפות כילו כמעט כליל את יער רמות נפתלי ופגעו קשות ביער ביריה. (4) על פי הערכות קק"ל, עלות הנזק שנגרם ליערות הוא כ-80 מיליון שקל, ותהליך שיקומם אמור להימשך שנים רבות. (5) אתמול החלה קק"ל בפרויקט לשיקום יער ביריה בהשקעה של מאות אלפי שקלים.
"מעריב", 26 בינואר 2007
1. א. מהו המבנה התחבירי של הכותרת?
ב. אילו חלקים תחביריים אפשר להוסיף לכותרת לאחר קריאת הטקסט? השלימו אותם.
ג. ציינו את תפקידיהם של החלקים החסרים.
ד. איזו כותרת עדיפה, לדעתכם? נמקו את תשובתכם.
2. משפט (4) המוצג בטקסט אינו תקין מבחינה תחבירית.
א. אתרו את השגיאה ותקנו אותה.
ב. נמקו את תיקונכם.
ג. מה תפקידן התחבירי של המילים "על פי הערכות קק"ל"?
ד. פרקו את משפט (4) למשפטים פשוטים, והציגו אותם בסדר כרונולוגי מן המוקדם אל המאוחר.
ה. המירו את הנאמר במשפט (4) למשפט מורכב בעל פסוקית נושא.
3. מה תפקידן התחבירי של המילים "לשיקום יער ביריה" במשפט (5)?
*335*
א. קראו את הטקסט תוך הקפדה על קריאה נכונה של המספרים המודגשים בו ועל אותיות השימוש המתלוות אליהם.
ב. לאחר קריאת הטקסט כתבו את המספרים המודגשים במילים. ונקדו אותם בניקוד חלקי המעיד על ההגייה הנכונה.
ג. ענו במחברתכם על השאלות המופיעות לאחר הטקסט.
אדם נעמד בתחנת הרכבת בוושינגטון, בירת ארה"ב, והחל לנגן בכינור; היה זה בוקר קר בחודש ינואר. הוא ניגן (6) יצירות של באך במשך (45) דקות. כיוון שהייתה זו שעת השיא, חלפו בתחנה במשך הזמן הזה מאות אנשים, רובם בדרכם לעבודה.
(3) דקות חלפו, ואדם בגיל העמידה הבחין במוזיקאי המנגן. הוא האט את הילוכו ונעצר לכמה שניות, ואז מיהר לדרכו. כמה דקות אחר כך קיבל הכנר את הדולר הראשון שלו: אישה השליכה את הכסף לקופה מבלי לעצור והמשיכה ללכת. כמה דקות אחר כך מישהו נשען על הקיר שממול והאזין, אבל האיש הציץ בשעונו והחל לצעוד. ברור היה שהוא מאחר לעבודה.
מי שהעניק לכנר את תשומת הלב הרבה ביותר, היה ילד בן (3). אמו מיהרה ומשכה אותו משם, אבל הילד נעצר להביט בכנר. לבסוף דחפה האם את הילד, וזה המשיך לצעוד כשראשו פונה אל הכנר. כך קרה לכמה ילדים נוספים. כל ההורים ללא יוצא מן הכלל אילצו את ילדיהם להמשיך לנוע.
במשך (45) הדקות שבהן ניגן המוזיקאי, רק (6) אנשים עצרו לזמן מה. כעשרים אנשים נתנו לו כסף, אבל המשיכו לצעוד בקצב הרגיל. הוא צבר (32) דולרים. כאשר סיים לנגן, והשתררה דממה, אף אחד לא שם לב לכך. אף אחד לא מחא לו כפיים, לא ניתנה לו כל הכרה. אף לא אדם אחד לא ידע, אבל הכנר היה ג'ושוע בל, אחד מגדולי המוזיקאים בעולם. הוא ניגן כמה מהיצירות המסובכות ביותר שנכתבו אי פעם, בכינור ששוויו מעל (3) מיליון דולר. יומיים לפני שניגן בתחנת הרכבת, ג'ושוע בל ניגן בפני אולם מלא עד אפס מקום בבוסטון. כרטיס להופעה עלה כמאה דולרים בממוצע.
זה סיפור אמתי. ג'ושוע בל ניגן כאלמוני בתחנת הרכבת. ה"מופע" אורגן על ידי העיתון "וושינגטון פוסט" כחלק מניסוי חברתי בתפיסה, בטעם ובהעדפות של בני האדם. הניסוי היה:
בסביבה רגילה בשעה לא הולמת - האם אנו שמים לב ליופי? האם אנחנו עוצרים להעריך אותו? האם אנו מכירים בכישרון בהקשר בלתי צפוי? (1) המסקנות האפשריות מהניסוי הזה יכולה להיות:
אם אין לנו זמן לעצור ולהאזין ל-(1) המוזיקאים הטובים ביותר בעולם, המנגן את המוזיקה הטובה ביותר שנכתבה אי פעם, כמה דברים אחרים אנחנו "מפספסים"?
טקסט שהתפרסם במרשתת
(בספר איור)
*336*
הבנה
מה הייתה מטרתם של עורכי הניסוי? נסחו את תשובתכם בלשונכם במשפט אחד או בשניים.
תחביר
1. לפניכם המשפט: (העיתון "וושינגטון פוסט") דיווח (על ניסוי) חברתי (בתפיסתם) של בני האדם.
א. המירו את המשפט הנתון במשפט בעל מבנה תחבירי מסוג אחר.
ב. (1) נתחו את המילים המסומנות בסוגריים.
(2) המירו את המילים מ"העיתון" עד "דיווח" לחלק תחבירי אחר וציינו מהו תפקידו.
הקפידו לשמור על הסוג התחבירי של המשפט הנתון. (יש להוסיף פועל מתאים)
2. לפניכם שלושה משפטים על פי המאמר:
(1) הילדים נעצרו והקשיבו לנגינתו של הכנר.
(2) עם סיום נגינתו של הכנר השתררה דממה.
(3) אנו מפספסים דברים טובים ויפים בשל חוסר זמן.
נסחו כל אחד מהמשפטים כך שבכל משפט תהיה פסוקית תיאור שתתאים לתוכן המשפט.
3. הכנר היה ג'ושוע בל, (אחד מגדולי המוזיקאים בעולם).
א. מהו התפקיד התחבירי של החלק המודגש בסוגריים?
ב. מהי מטרת השימוש בחלק תחבירי זה?
4. לפניכם שלושה משפטים, ובכל אחד מהם תחומה פסוקית:
(1) (אם המסר של הניסוי ייקלט,) כולנו נרוויח.
(2) השאלה (אם נצליח לשנות את הרגלנו,) נשארת פתוחה.
(3) הכותב תוהה (אם באמת אנו מודעים להפסד.)
מהו התפקיד התחבירי של הפסוקית בכל משפט?
5. לפניכם שני משפטים משובשים (1)-(2).
(1) חדוות היצירה ונחישות הרוח מוצאים ביטוי ברבים מן היצירות הקלסיות.
(2) רבים משתתפים באירועים מוזיקליים כי הם אוהבים ומתגעגעים ליצירות העבר.
כתבו כל משפט בצורתו המתוקנת, והסבירו את התיקון.
*337*
6. לפניכם ארבעה משפטים, ובכל אחד מהם מילה מודגשת בסוגריים.
(1) לרבים מבני הנוער אין עניין באמנות.
(2) החברה הישראלית נעשתה פתוחה יותר להשפעות חוץ בתחום המוזיקה.
(3) שיעורי האמנות הפכו למרכיב חשוב בבתי הספר.
(4) לילדים אלה יש כישרון מוזיקלי מולד.
א. העתיקו למחברתכם את המשפטים שבהם המילה המודגשת בסוגריים היא נשוא.
ב. המירו את משפט (4) למשפט בעל חלק ייחוד.
7. לפניכם שלושה משפטים מורכבים.
(1) חוקרים קובעים, כי האזנה למוזיקה קלסית מעלה את רמת האינטליגנציה.
(2) ממחקרים מתברר, כי המוזיקה משפרת את יכולת הראייה המרחבית אצל ילדים ומתבגרים.
(3) המסקנה שהאזנה למוזיקה קלסית מעלה את רמת ההצלחה במבחנים במידה ניכרת, עולה מן המחקר האחרון.
א. העתיקו למחברתכם את שלושת המשפטים. בכל משפט תחמו את הפסוקית, וציינו את תפקידה התחבירי.
ב. נסחו את משפט (2) כך שהפסוקית שבו תהיה בעלת אותו התפקיד של הפסוקית במשפט (1).
תוכלו להשתמש בפועל מתאים לפי בחירתכם.
ג. המירו את משפט (1) למשפט פשוט בעל הסגר.
ד. נסחו את משפט (3) כך שהפסוקית שבו תהיה פסוקית נושא.
8. לפניכם משפט מורכב: את החוקרים העסיקה השאלה מדוע התעניינו בני הנוער במוזיקת ג'אז.
א. העתיקו את הפסוקית, וציינו מהו תפקידה התחבירי.
ב. כתבו את המשפט הנתון כולו כמשפט פשוט.
ג. פרקו את המשפט הנתון לשני משפטים פשוטים. הקפידו על רצף הגיוני של המשפטים.
9. השלימו כל משפט במילת היחס המתאימה ביותר מבין האפשרויות המוצעות, וכתבו אותה בנטייתה הנכונה על פי ההקשר.
א. האם אנו יודעים להעריך את הכישרון של האנשים היוצרים -- (בעבור, אצל, בפני) יצירות מופת?
ב. הערב האמנים יציגו --, (בפני, לפני, על) קהל יקר, את כישרונם.
*338*
*338*
יש משפטים שאפשר להבינם בשני אופנים. תפקידנו הוא לזהות את הביטוי היוצר את הדו-משמעות ולהיעזר במונחים תחביריים ובטכניקות ההמרה כדי לנסח מחדש את המשפטים כך שיהיו חד-משמעיים.
1. כאשר שם תואר מצטרף למבנה של סמיכות, והוא מתאים במין ובמספר גם לנסמך וגם לסומך.
הדו-משמעות: שמלת (נקבה) הילדה (נקבה) הקטנה (נקבה) נקרעה.
פתרון א: שמלתה הקטנה של הילדה נקרעה. פתרון ב: שמלתה של הילדה הקטנה נקרעה.
2. כאשר הנסמך הוא שם פעולה.
הדו-משמעות: מינוי המנהל התפרסם אתמול.
פתרון א: המנהל מינה את סגנו, והמינוי התפרסם אתמול. פתרון ב: מינו את המנהל, והמינוי התפרסם אתמול.
3. יש משפטים המכילים משלים פועל שאפשר להבינו הן כתיאור והן כמושא.
הדו-משמעות: המרצים התווכחו על הר הצופים.
פתרון א: המרצים התווכחו על אודות / בנושא הר הצופים. (מושא)
פתרון ב: המרצים עמדו על הר הצופים והתווכחו (על המצב הביטחוני). (תיאור מקום)
4. לעתים שם הפועל שאחריו באים משלימים, יוצר דו-משמעות.
הדו-משמעות: עדי ביקש מאמו לצאת לטיול.
הפתרונות: א - עדי ביקש מאמו, שהיא תצא לטיול. ב -... שהוא יצא לטיול. ג - ... ששניהם יצאו לטיול.
5. לעתים הדו-משמעות נובעת מחוסר הבחנה בין תיאור מקום ללוואי.
הדו-משמעות: יאיר יבקר את משפחתו באילת.
פתרון א: יאיר יבקר באילת את משפחתו. פתרון ב: יאיר יבקר את משפחתו מאילת / שגרה באילת.
6. שני שמות עצם, המחוברים ב"ו" החיבור ואחריהם בא לוואי שם תואר, עשויים לגרום להיווצרות דו-משמעות.
הדו-משמעות: העובדות והעובדים החרוצים הוזמנו לקבלת הפנים.
פתרון א: העובדות החרוצות והעובדים החרוצים הוזמנו לקבלת הפנים.
פתרון ב: כל העובדות כולן ורק העובדים החרוצים הוזמנו לקבלת הפנים.
7. שני שמות עצם ממין זהה הקודמים לפסוקית לוואי או לתמורה, גורמים לעתים להיווצרות פסוקית לוואי או תמורה דו-משמעיות, כלומר לא ברור לאיזה שם מן השמות הן מתייחסות.
הדו-משמעות: העוזרת (נושא) הפרלמנטרית של השרה, מרים ליבוביץ', השתתפה (נשוא) בכינוס החשוב.
פתרון א: העוזרת הפרלמנטרית היא מרים ליבוביץ, והיא השתתפה בכינוס.
או: מרים ליבוביץ, העוזרת הפרלמנטרית של השרה, השתתפה בכינוס.
פתרון ב: השרה היא מרים ליבוביץ. והעוזרת הפרלמנטרית שלה השתתפה בכינוס.
*339*
לפניכם משפטים דו- משמעיים מבחינה תחבירית.
א. העתיקו למחברתכם את הצירוף הדו-משמעי מכל אחד מן המשפטים.
ב. נסחו את המשפטים בשני אופנים, כך שכל אחד מהם יביע רק משמעות אחת.
1. בן הקיבוץ הקטן השתעשע בארגז החול.
2. פנקס החבר החדש הגיע אלינו.
3. הייתי עד לבחירת הוועדה.
4. הדרכת הבוחנים לקראת הבגרות נמשכה זמן רב.
5. הבימאי שוחח על הבמה.
6. חברי הכנסת דיברו על הרי הגולן.
7. דן ביקש מאחותו לרדת למטה.
8. ביקשתי מחברתי לבוא למסיבה.
9. התלמיד ישב על הכיסא בכיתה.
10. חברתי סיפרה לי על המסיבה בביתה.
11. התלמידות והתלמידים הנבונים משתתפים בניסוי.
12. המשוררות והמשוררים הצעירים נפגשו בכנס.
13. בתה של הזמרת שהופיעה בחיפה, נהנתה מאוד.
14. בנו של המלך שנסע ברחבי העולם, חזר לארצו.
15. הצייר צייר את הדוגמנית בישיבה.
16. הסופר יושב בביתו בתל אביב.
17. כוחות צה"ל נלחמו בלבנון.
18. ראיתי ציור של ואן גוך.
19. הכתבים ראיינו מפקדות וחיילות מצטיינות.
20. ביקשתי מאמי להירשם ללימודי מחשב.
21. הם דנו במצב על הר החרמון.
22. העובדות והעובדים הוותיקים התכנסו באולם.
23. דובר השר, ג'ון מאייר, דיווח על התקרית.
24. הסטודנט לגיאוגרפיה התמחה בלונדון.
25. העיתונאיות והעיתונאים הוותיקים נפגשו באירוע.
26. הפקחים תפסו שודדי עתיקות באזור הנגב.
27. התלמידים ביקשו מההנהלה לשפץ את האולם.
28. עוזר הפסל הישראלי קיבל פרס הצטיינות.
29. ביקשתי מיעל לשוט בירדן.
30. אלמוג ביקשה מרותם את החיבור שלה.
*340*
1. א. לפניכם ארבעה צירופים. שניים מהם דו-משמעיים.
- ספירת המורים - שיחת המורים - פגישת המורים - הנחיית המורים
(1) העתיקו את שני הצירופים הדו-משמעיים.
(2) בחרו אחד מהם וכתבו אותו בשני אופנים, כך שכל אחד מהם יביע רק משמעות אחת.
ב. לפניכם משפט דו-משמעי: הכתב תיאר את עבודתו בעיתון.
הסבירו את הדו-משמעות במשפט זה במונחים תחביריים.
2. לפניכם משפט: הסטודנט ביקש מהמרצה לחזור על דבריו.
במשפט הנתון יש צירוף היוצר דו-משמעות.
העתיקו את הצירוף היוצר דו-משמעות, והסבירו במונחים תחביריים את הסיבה לדו-משמעות.
3. א. לפניכם משפט דו-משמעי: סגנית המנהלת שנבחרה לוועדה, הציעה הצעות חדשות.
מה הן שתי המשמעויות האפשריות להבנת המשפט?
ב. לפניכם שני צירופים (1)-(2) שאחד מהם הוא דו-משמעי.
(1) חברות הוועדים החדשים (2) חברי הוועדים החדשים
(1) העתיקו את הצירוף הדו-משמעי, וכתבו אותו בשני אופנים כך שכל אחד מהם יבטא משמעות אחת.
(2) הסבירו מדוע הצירוף האחר הוא חד-משמעי.
4. לפניכם משפט: בגלל השלגים הכבדים נחסמו כל הדרכים בגולן.
במשפט הנתון יש מילה היוצרת דו-משמעות.
העתיקו את המילה היוצרת דו-משמעות, והסבירו במונחים תחביריים את הסיבה לדו-משמעות.
5. א. לפניכם ארבעה צירופים. שניים מהם דו-משמעיים.
- המצאת החוקר - חקירת השוטרים - פגישת השופטים - זיהוי הנאשם
(1) העתיקו את שני הצירופים הדו-משמעיים.
(2) בחרו אחד מהם וכתבו אותו בשני אופנים, כך שכל אחד מהם יביע רק משמעות אחת.
ב. לפניכם משפט דו- משמעי: הפרויקט משלב ילדים והורים יצירתיים.
הסבירו את הדו-משמעות במשפט זה במונחים תחביריים.
6. א. לפניכם משפט דו-משמעי: קיבלתי היום את המכתב ממיכל.
מה הן שתי המשמעויות האפשריות להבנת המשפט?
ב. לפניכם שני צירופים (1), (2) שאחד מהם הוא דו-משמעי.
(1) חלוקת המורים לאוטובוסים (2) פניית המורים לתלמידים
(1) העתיקו את הצירוף הדו-משמעי, וכתבו אותו בשני אופנים כך שכל אחד מהם יבטא משמעות אחת.
(2) הסבירו מדוע הצירוף האחר הוא חד-משמעי.
*341*
*341*
כל התפקידים המוצגים חייבים להיבחן בהקשר המשפט ובהקשר הטקסט הרחב כולו שבו הם מוצגים.
1. הפיכת הנמענים לשותפים של המוען.
2. יצירת קשר בין הכותב לדמויות שבטקסט, בין הנושא לקוראים.
3. כאשר עוסקים בתופעה, לעתים גוף מדברים (גוף ראשון רבים) מדגיש את המסר שכולנו - כל אחד ואחד מאתנו, הציבור כולו, אחראי לתופעה (למחדלים, למצב) ואין אפשרות להעביר את האחריות לגורם אחר.
1. מבצע הפעולה אינו ידוע.
2. מבצע הפעולה אינו חשוב.
3. יש כוונה להסתיר את מבצע הפעולה לעתים מתוך מגמה להימנע מלקיחת אחריות.
4. לשון מודלית מעניקה ממד של נחרצות ושל הדגשה, של המרצה לפעולה, מעין צו "עשה", שיש לו ניסוח מעודן וזהיר.
1. פעלים בעבר - מאפיינים סיפור עלילתי. השתלשלות של אירועים, התרחשות כלשהי.
2. פעלים בהווה - מציינים תופעה שאינה חולפת ועדיין נמצאת בתהליך של עשייה, מציינים המשכיות כדי לתאר תופעה או התפתחות כלשהי.
3. פעלים בעתיד - עשויים להעניק תקווה (כאשר התוכן שלהם מביע זאת).
4. פעלים בציווי - מעניקים החלטיות, דרישה לפעולה, המרצה לפעולה, בקשה ועשיית טובה.
1. משפטים המכילים פעלים פעילים מרובים בטקסטים עלילתיים.
2. בפעלים פעילים נהוג להשתמש בעיקר לצורך הבעת פעילות והתרחשות. פעלים אלה מציינים עשייה, הדגשת הפעולות שנעשו, והם עשויים להעניק למתואר בטקסט אופי דינמי, פעיל, נמרץ.
3. ריבוי פעלים פעילים מעצים, מגדיל ומגביר את המתואר.
4. לעתים כשהכותב מעוניין להעלות את המודעות לתופעה מסוימת או לעניין מסוים או כדי לזעזע, הוא משתמש בפעלים פעילים.
1. מבנה סביל מאפיין לשון רשמית מאוד, מרוחקת ויבשה. לשון זו מופיעה בחוזים, בהסברים, בתיאור של תהליך, תיאור של הפעלת מכשיר, בדיווח על אירוע, בהמלצה לפעולה ועוד. בטקסטים שבהם יש ריבוי של פעלים סבילים עומדת במרכז הפעולה, ולא מבצע הפעולה. העיקר אינו מי או מה עושה את הפעולות הללו אלא הפעולות עצמן ותוצאותיהן.
2. הפעלים הסבילים יוצרים עמימות, חוסר ודאות ביחס למבצע הפעולה.
לעתים אין לכותב עניין לציין את עושה הפעולות.
*342*
3. פעלים סבילים מציינים לעתים חוסר מעש ואדישות.
4. העלמת הגורם הפעיל מושגת גם על ידי שימוש בשמות פעולה.
1. תיאורי מקום - יש להם תפקיד בקידום העלילה על ציר המקום.
2. תיאורי זמן - יש להם תפקיד בקידום העלילה על ציר הזמן או במתן ההקשר והנסיבות שבהם מתרחשת הפעולה. כאשר... שוב... עתה... הפעם...
3. תיאורי אופן - בסיפור עלילתי תיאורי האופן תורמים להתקדמות העלילה, לעיצוב דמותו של הגיבור ולתיאור פעולותיו שהן חלק בלתי נפרד מן העלילה.
4. תיאורי תנאי - במשפטי תנאי יש לעתים נעימה של אזהרה ושל איום. יש בהם מסר הנוגע למה שאין לעשות. בתיאור זה אפשר גם לנסח לקח הנלמד ממעשה כלשהו.
1. פועל העזר עשוי לציין תהליך, התהוות או אספקט אחר של הפעולה: תחילתה, סופה, אפשרות ביצועה או יכולת ביצועה ועוד: מתחיל (לרדת), הפסיקו (לדבר), יכולה (להצליח), עשוי (להתבלט).
2. פועל העזר עשוי להביע את יחסו של הכותב (הדובר) לפעולה המסומנת בשם הפועל: העזה (לדבר), נמנע (ללכת).
3. שני פעלים המחוברים ב"ו" החיבור (הלכה וגברה, חזר והדגיש) מציינים תהליך, התהוות, חזרה על הפעולה, התמשכות הפעולה או אספקט אחר של הפעולה.
4. השימוש בניבים מעשיר את הלשון. (ניבים עשויים לשמש נשוא מורחב במשפט פועלי)
1. מבצע הפעולה אינו ידוע.
2. מבצע הפעולה אינו חשוב.
3. יש כוונה להסתיר את מבצע הפעולה לעתים מתוך מגמה להימנע מלקיחת אחריות.
4. מטרת הכותב להדגיש את הפעולה, ולא את עושה הפעולה.
5. יצירת סתמיות הנותנת אשליה שמדובר באמת כללית.
6. מרבים להשתמש בנושא סתמי (מבע סתמי) בעיקר בהוראות.
1. לתמורה יחס ייחודי עם הגרעין - יחס של שוויון ולא של תלות.
2. התמורה תורמת לריתמוס מאחר שהיא סוג של חזרה ושל הדגשה מבחינה מבנית ומבחינה תוכנית.
3. התמורה מוסיפה מידע נחוץ.
4. התמורה משמשת לעתים לדחיסת מידע.
לכותב יש עניין לתאר משהו ולמסור עליו מידע במסגרת תבנית מצומצמת היקף, ועל כן הוא משתמש בתמורה למסירת מידע זה, ובכך הוא חוסך ניסוח של משפט עצמאי נוסף. משפט עצמאי זה יכול ליצור סרבול מיותר ועצירה בשטף הקריאה.
*343*
1. מבצע הפעולה אינו ידוע.
2. מבצע הפעולה אינו חשוב.
3. מבצע הפעולה יכול להיות כל אחד.
4. יש כוונה להסתיר את מבצע הפעולה לעתים מתוך מגמה להימנע מלקיחת אחריות.
5. מטרת הכותב להדגיש את תוצאת הפעולה, ולא את עושה הפעולה.
6. מילים מודליות מביעות את יחס הדובר לנאמר. (רצוי, כדאי, חשוב)
7. מבנה מודלי מעניק ממד של נחרצות ושל הדגשה, של המרצה לפעולה מעין צו "עשה" שיש לו ניסוח מעודן וזהיר.
1. בטקסטים מוסרי מידע כמו הגדרה, ערך אנציקלופדי יש ריבוי במשפטים שמניים.
2. המבנה השמני הוא מבנה המתאים להצגת תכונות, לאפיון של תופעות ולעריכת השוואות.
3. משפטיים שמניים מעניקים לטקסט אופי קבוע, יציב, סטטי ותחושה של חוסר שינוי.
4. משפטים שמניים יוצרים לעתים הדגשה והעצמת המסר.
5. לאוגד במשפט שמני יש תפקיד רטורי - הוא מדגיש את הנושא, ממקד את הקורא בעושה הפעולה.
6. שימוש במשפטים פשוטים וקצרים יוצר ריתמוס קבוע בפסקה, מחדד את הנאמר ומדגיש את המסר.
1. ביטויים שמטרתם לציין מסירת דברי אחרים. (לטענת..., לדברי..., לפי גרסת...,)
2. ביטויים המביעים את דעתו, את תחושתו או את הרגשתו של הכותב ביחס לדברים הנאמרים, עשויים להוסיף
מידע למשפט ולחזק את עמדתו של המוען. (כמובן, כידוע)
3. שכנוע הקורא באמתות הדברים. (בלי ספק)
4. ציון מקור הדברים (איש אקדמיה, אישיות בעלת שם, תוצאות מחקר) מעניק להם משנה תוקף ומהימנות. (לדעת.., לדברי)
5. הבעת רגשות של שמחה, צער. (לשמחתי, לדאבוני, לצערי)
6. אזכור לדברים ידועים או שהדובר משער או מאמין שהם ידועים. (כידוע, כאמור)
7. הסרת אחריות מצד הכותב, הבעת ספק, הסתייגות מן הדברים הנאמרים או ריכוך טענה. (כנראה, כפי הנראה)
8. אמירה המעידה כי בהמשך תובא דעתו או עמדתו של הדובר. (לפי מיטב ידיעתי / הבנתי, לעניות דעתי, לדעתי)
9. הצגת הערה. (מן הסתם, לכאורה)
10. ביטויים עממיים להבעת כבוד בדרך כלל מן המסורת היהודית. (זכרו לברכה)
1. יצירת קשר ישיר בין הכותב לדמות שבטקסט או בין הכותב לקורא.
2. פנייה ישירה אל דמות כלשהי פונה אל המצפון, אל הרגש, אל האחריות של הדמות.
1. הדגשת אחד מחלקי המשפט.
2. משיכת תשומת לבו של הקורא למילה או לביטוי המופיעים בראש המשפט.
3. משפטי ייחוד רווחים בלשון הדיבור.
*344*
1. חיזוק והדגשת המסר של הכותב והעצמתו.
2. יצירת מקצב וריתמוס מהירים ונמרצים.
3. יצירת מעין "שטיפת מוח" לצורך שכנוע.
4. המבנה "לא... אלא..." בא להדגיש את החלק החיובי של סוף המשפט בניגוד לחלקו הראשון.
פסוקית נושא - בדגם: פועל בסביל פלוס ש
1. יכולה להעיד על דיווח, על העברת מידע.
2. אמירה סתמית היכולה להעיד על הבעת דעה ללא לקיחת אחריות על הדיווח. ידוע ש... (מי אמר?)
3. יוצרת ריחוק בין המידע הנמסר לבין מוסר הידיעה.
4. מביעה ספק וחוסר ודאות (נראה ש..., נדמה ש...) או החלטיות ונמרצות (ברור ש..., מובן ש...).
1. עשויה לשמש כאשר נמנעים מציון מבצע הפעולה. אולי משום שאינו ידוע, אינו מיוחס לדמות ספציפית ואולי מתוך כוונה להסתירו, כלומר להבעת סתמיות.
2. ייחודה של פסוקית נושא מסוג זה הוא בהיותה סתמית מצד אחד, כלומר אין היא מתייחסת לדמות ספציפית, ומצד שני היא מאפשרת לסרטט קווים מאפיינים לדמות המייצגת קבוצה, וכך היא מעמידה במרכז את הקולקטיב או הקבוצה, ולא את הפרט.
3. עשויה להעמיד במרכז את המעשים, הפעולות, השאיפות, הערכים ולא את האדם.
4. פסוקית נושא מעניקה לעתים תחושה של נחרצות.
5. בשירים - בדגם "מי ש..." הפסוקית יכולה ליצור משפט ייחוד, כשהנושא הוא המילה "הוא" הבאה בין הפסוקית (או הפסוקיות) ובין הנשוא ומשלימיו.
בשיר - החזרה על הדגם "מי ש..." מעניקה לשיר מקצב (ריתמוס).
פס' מושא - יצירת קרבה, אותנטיות בין הדובר לבין הדברים הנאמרים.
1. דיבור ישיר הוא הבאת דברים בשם אומרם, ואחת ממטרותיו היא ליצור אמינות לדברים.
2. דיבור ישיר יוצר קרבה בין המוען לבין הנמען (בניגוד לדיבור עקיף).
2. הבאת דברים בשם אומרם - ציטוט דבריהם של אנשי מקצוע משווה לטקסט מהימנות גבוהה יותר, מעניק לדברים חיזוק ומשנה תוקף. באמצעות ציטוט הדברים יש אפשרות לחלוק את האחריות לנאמר עם גורם נוסף.
דיבור עקיף - במשפט מורכב בעל דיבור עקיף נוצר מרחק בין הדובר לבין דבריו (בניגוד לדיבור ישיר).
*345*
*345*
יחידה זו היא בסיס למערכת הצורות, והנושאים המוצגים בה משרתים את מערכת הצורות ואת דרכי ההגייה הנכונות.
הפונטיקה (תורת ההגה) היא אחד מהענפים של מדע הלשון, שעניינו חקירת קולות הדיבור.
הגה - כל קול היוצא מן הפה. ההגאים מתחלקים לעיצורים ולתנועות.
עיצורים - הם הגאים שהביטוי הגרפי שלהם הוא 22 האותיות.
תנועות - הן הגאים שהביטוי הגרפי שלהן הוא סימני הניקוד.
בעברית בת ימינו קיימים חמישה צלילים של תנועות U ,O ,I ,E, A.
בעבר הייתה הבחנה באופן ההגייה של תנועות שהיום נהגות באופן דומה לדוגמה, הפתח והקמץ נהגו באופן שונה.
הבחנה זו התבססה על אורך התנועות: תנועות קטנות (קצרות) ותנועות גדולות (ארוכות).
התנועות חיריק מלא, חולם מלא ושורוק מכילות אם קריאה. (ראו הסבר ל"אם קריאה" בתחתית העמוד)
תנועות קטנות - אות בפתח
תנועות גדולות - אות בקמץ
תנועות חטופות אות בחטף פתח
תנועות קטנות - אות בסגול
תנועות גדולות אות בצירה
תנועות חטופות - אות בחטף סגול
תנועות קטנות - אות בחיריק חסר
תנועות גדולות - אות בחיריק, י' חיריק מלא
תנועות קטנות - אות בקמץ קטן
תנועות גדולות - אות, ו' בחולם חולם מלא
תנועות חטופות - אות בחטף קמץ
תנועות קטנות - אות בקיבוץ (קובוץ)
תנועות גדולות אות, ו' בשורוק - שורוק
עיצור - כאשר אותיות אהו"י הגויות ונשמעות. אש, מהר, ורד, קיץ
אם קריאה - כאשר אותיות אהו"י כתובות ואינן נשמעות (אינן נהגות). ראש, שנה, בור, עיר
*346*
קיימים שני סוגים של שוואים: שווא נח ושווא נע.
הדרכים לזיהוי השווא:
שווא נח - שווא שמקורו באפס תנועה
נפגש - נפגשים (בפועל), מספר - מספרים (בשם)
1. שווא בסוף מילה
הלך
2. שני שוואים רצופים בסוף מילה שניהם נחים
הלבשת
שווא נע - שווא שמקורו בתנועה (בצורת היסוד) (צורת יסוד: בפועל - גוף יחיד באותו זמן, ובשם - צורת היחיד בנפרד.) כותב - כותבים (בפועל), דבר - דברים (בשם)
שווא בראש מילה תבקרו
חטפים
באותיות א, ה, ח, ע יבוא חטף במקום שווא.
כותבים - שואלים, שמירה - הליכה, בקרים - חדשים (חודשים), שמור - אסוף
דגשים
קיימים שני סוגי דגשים: דגש קל ודגש חזק.
דגש קל מופיע רק באותיות בג"ד כפ"ת (מטרת הדגש הקל היא להבחין בין עיצורים פוצצים (בעלי דגש קל) לבין עיצורים חוככים (ללא דגש). כיום ההבחנה קיימת רק בהגיית בכ"פ)
1. בראש מילה בית, גדר, דיר, פד, פר, תן
2. אחרי שווא נח מבדק, אספר, מולבש
3. מילים לועזיות המכילות בכ"פ, יש להגות לפי ההגייה בשפת המקור. פסטיבל, היפנוזה, כלור, ספטמבר
דגש חזק מופיע בכל העיצורים (למעט העיצורים האחר"ע).
הדרך לזיהוי הדגש החזק - אם יש דגש אחרי תנועה, הדגש הוא דגש חזק. סיבה, סופר, צינור, מציל
קיימים שני סוגים של דגש חזק: דגש חזק משלים ודגש חזק תבניתי.
המונחים "דגש חזק משלים" ו"דגש חזק תבניתי" יורחבו בהמשך היחידה.
*347*
הקיפו במעגל את אימות הקריאה במילים שלפניכם.
צמאה, לקראת, נצא, אביה, הרוס, אמצע, אמצא, ידיעה, אמרו, יקרא, אהבה, אופנה, מאתים, ישירו, ישאיר, הרבה, היא, תקווה, הפוכה, הכנתי, טיס (י' חיריק), סוס, ראשית, ארון, הקראה, מילוי, צוואה
העתיקו את המילים וציינו ליד כל מילה את שמות התנועות שבה ואת סוג התנועה.
(תנועה גדולה - ג, תנועה קטנה - ק, תנועה חטופה - ח). לדוגמה: ספר - ס - צירה (ג), פ - סגול (ק)
ביתי, גדול, זכר, שלשום, עומדים, רקדן, קורבן, חכמה, חולצה, שור, נס, ישראל, גיל, שוב, בוא, שולחן, עודפי-, אוזניים, עבדים, צהרים, אמת, בניך, חושך, נעצר, נבהלו, האשם, חורפים
ציינו ליד כל שווא את צורת היסוד שלו, ולפיה החליטו אם השווא נח או נע.
הסבירו, תלמידה, מגדלים, שמרת, מבטיחות, מדברים, אוכלים, יאכלו, ילבשו, תלבשנה, אמרה, זקרו, רוקדות, נפתחה, הקבוצה, מברגים, התרגשו, הלך, לקטה, לשכה, מכונית, תכנית, בדקתן
סמנו את הדגש הקל במקומות הדרושים (באותיות בכ"פ).
נשברו, בביתנו, כבירים, הפלתי, תשכחו, תלבושת, הקפדנו, בבאר-שבע, הלבישה, לבני-ברק, כבדתי, לשפוך, התכבדתי, כפרי בשל, ברבור, מסכנה, בפרדס-חנה, פורים, בפורים, משפחה, כמשפחתי, בכיתתי, לכבודך
ציינו מעל כל דגש את סוגו: דגש קל - ק, דגש חזק - ח.
מכתש, כדור, גיבור, כפית, רכים, מגבת, כלבת, מרפאה, מרפא, כוונה, גנב, דלקת, הצגה, זיכרון, מדגימה, רטובים, מתחבא, סוכר, המצב, כחול, הכחולים, מתנה, הניצחון, גמדים, המתנה, להתכבד, גבינה, הגבינה, גדר, בגדר
*348*
*348*
*348*
השורש הוא המרכיב הבסיסי של המילים בעברית, והוא מכיל את המשמעות הבסיסית של המילה.
השורש מורכב בדרן כלל משלושה עיצורים, הקרויים לפי סדר האותיות במילה - פ ע ל (פ' הפועל, ע' הפועל, ל' הפועל). בעברית יש גם שורשים בני ארבעה עיצורים. לדוגמה: פ-ר-ס-ם, ד-ר-ב-ן, ד-ג-מ-ן.
המוספיות הן אותיות הנוספות לעיצורי השורש:
לפני השורש (תחיליות) - הלביש, אלמד, משלם, נשבר, יספר, תכתוב (אותיות האמני"ת או: האמנת"י).
בין אותיות השורש (תוכיות) - הלביש, כותב (התוכיות בפועל הן "ו" ו-"י").
לאחר אותיות השורש (סופיות) - אכלתי, למדת, עבדת, שמרה, דברנו, שברו, הלבשתם.
הבניין הוא תבנית קבועה שלתוכה "יוצקים" שורשים שונים. כל הפעלים השייכים לבניין מסוים הם בעלי תבנית אחידה.
קיימים בעברית שבעה בניינים: קל, נפעל, הפעיל, הופעל, פיעל, פועל והתפעל.
קל - אות בקמץ, אות בפתח, אות ללא ניקוד - שמר
נפעל - נ' בחיריק, אות בשווא, אות בפתח, אות ללא ניקוד - נשמר
הפעיל - ה' בחיריק, אות בשווא, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - הפקיד
הופעל - אות בקובוץ, אות בשווא, אות בפתח, אות ללא ניקוד - הופקד
פיעל - אות בחיריק, אות דגושה בצירה, אות ללא ניקוד - סיפר
פועל - אות בקובוץ, אות דגושה בפתח, אות ללא ניקוד - סופר
התפעל - ה' בחיריק, ת' בשווא, אות בפתח, אות דגושה בצירה, אות ללא ניקוד - התלבש
קיימים שלושה זמנים: עבר, הווה (בינוני), עתיד.
כמו כן קיימות שתי דרכים נוספות: ציווי (דרך להבעת פקודה) ומקור נטוי (שם הפועל).
ציון הזמן של הפועל נעשה באמצעות המוספיות.
קיימים בעברית שלושה גופים. כל אחד מהם מופיע בצורת יחיד ורבים בזכר ובנקבה.
גוף, יחיד, רבים |
גוף ראשון, מדבר/ת, מדברים/ות |
גוף שני, נוכח, נוכחת, נוכחים, נוכחות |
גוף שלישי, נסתר, נסתרת, נסתרים, נסתרות |
הגופים בהווה
יחיד, יחידה
רבים, רבות
הגופים בציווי
נוכח, נוכחת
נוכחים, נוכחות
*349*
*349*
בבניין הפעיל נוספת מוספית לפני עיצורי השורש בכל הזמנים.
עה"פ מנוקדת בחיריק מלא בכל הזמנים, אך לא בכל הגופים.
הדגם של הבניין: ה' חיריק, אות בשווא, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד
1. הפקיד בעבר האות התחילית היא "ה", והיא מנוקדת בחיריק. פה"פ מנוקדת בשווא נח. - הפקיד
2. בשאר הזמנים האות התחילית (בבינוני -מ, בעתיד - אית"ן)מנוקדת בפתח. פה"פ מנוקדת בשווא נח. - מפקיד, יפקיד
3. בציווי האות התחילית היא "ה", והיא מנוקדת בפתח.
מנוקדת בשווא נח. הפקד
מקור נטוי - להפקיד
שמות פעולה - הבדל, הפקדה, הבחנה (הסבר למושג "שם פעולה" מופיע בפרק שם העצם.)
במשפטים שלפניכם נתחו את הפעלים לפי שורש ובניין.
בחרו חמישה פעלים וכתבו את שם הפועל ואת שם הפעולה שלהם.
1. המילון (הגדיר) את המילה.
2. האם (הדפסת) את החומר?
3. (הפרדתי) בין החברים שרבו.
4. המרצה (מסביר) את פירוש המילה.
5. היא (משלימה) את המשימה.
6. אנו (מפגישות) ביניהם.
7. (אפקיד) את הכסף בבנק.
8. הם (ישביתו) את המפעל.
9. האם (תדריכי) אותנו?.
10. אל (תכחישו)את השואה.
11. אל (תרחקנה) ללכת.
12. (השלם) את המשפט.
13. (הכתיבו) לי את המען.
14. (הפסקנה) לקשקש.
15. הוא ביקש (להכתיב) את המילה.
16. אני רוצה (להרקיד) אתכם.
*350*
בבניין הופעל נוספת מוספית לפני אותיות השורש.
הדגם של הבניין: ה' בקובוץ, אות בשווא, אות בפתח, אות ללא ניקוד
האות התחילית בכל הזמנים מנוקדת בקיבוץ. פה"פ מנוקדת בשווא נח. הופקד, מופקד, אופקד
שם פעולה - מורכבות
בניין הופעל הוא בניין סביל לבניין הפעיל. בניין סביל הוא בניין המציין קבלת פעולה.
לבניין סביל אין צורת ציווי משום שאי אפשר לצוות על קבלת הפעולה. כמו כן לבניין סביל אין מקור נטוי.
בשני החלקים שלפניכם יש משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
חלק א - נתחו את הפעלים לפי שורש ובניין.
1. הביטוי (הוסבר) בשיעור.
2. שכרו (יוגדל) בעתיד.
3. הסרט (מוסרט) בימים אלה.
4. הנערה (תוזכר) בספר החדש.
5. המשימות (תוחלפנה).
6. חשוב (להפסיק) את הרעש.
7. החבילה החשודה (מושמדת)
8. האישה (הפטירה) כמה משפטים.
9. אנו (מפרידות) בין האריזה לתוכן.
10. המנהלת (מכתיבה) את המכתב.
חלק ב - נתחו את הפעלים המודגשים לפי שורש, בניין וזמן. לכל פועל בהפעיל הוסיפו שם פועל או שם פעולה כרצונכם.
1. האיור (מוצמד) לקיר.
2. הוא (משקיף) על הנוף.
3. האינסולין (יוזרק) לגופו.
4. יעל (מתרימה) למען נכים.
5. ההוראות (הוסברו) לנו.
6. הפרה החלה (להמליט).
7. השירים (מוקדשים) לך.
8. (תקדישו) לנושא זה מחשבה.
9. הפרק (הוכתב) על ידי המרצה.
10. התמונות (מושלמות) בעיניי.
*351*
הדגם של הבניין בעבר ובבינוני: נ' בחיריק, אות בשווא, אות בפתח, אות ללא ניקוד -
הדגם של הבניין בעתיד: אות בחיריק, אות דגושה בקמץ, אות בפתח, אות ללא ניקוד
1. "נ" המציינת את הבניין, מופיעה לפני אותיות השורש בעבר ובבינוני. - נשמר (בעבר נסתר עה"פ מנוקדת בפתח (נשמר). ואילו בבינוני יחיד עה"פ מנוקדת בקמץ (נשמר)
היא מנוקדת בחיריק, ופה"פ בשווא נח. - נשמר
2. בעתיד, בציווי ובמקור נטוי התחיליות ית"ן מנוקדות בחיריק, ופה"פ בקמץ ודגש (חד"ק). - ישמר
האות התחילית "א" מנוקדת בסגול, ופה"פ - בדגש ובקמץ (סד"ק). - אשמר
מקור נטוי - להישמר
שמות פעולה - נפקדות, הפרדות
הסיבה להופעת הדגש בבניין נפעל - תיאור התהליך מוצג לצורך זיהוי הבניין.
בעתיד, בציווי ובמקור נטוי חלה הידמות מלאה (של "נ" הבניין) - הגה אחד מידמה להגה שני עד כדי היעלמותו.
במקום ההגה שהידמה בא דגש חזק משלים (המציין את העיצור החסר).
(עבר) נשמר (עתיד) ינשמר (הידמות מלאה) יששמר (הבלעת עיצור) ישמר (ש - דגש חזק משלים)
נתחו את הפעלים לפי שורש ובניין. בחרו שישה פעלים וכתבו את שם הפועל ואת שם הפעולה שלהם.
1. הכד (נשבר) לרסיסים.
2. הרשת (נמתחה) בחצר.
3. הפריטים (נבדלו) זה מזה.
4. (נכבלת) לשוטר עקב מעשיך.
5. האם (נרתמת) למשימה?
6. הוא (נשפט) על מעשיו.
7. את (נדרשת) לשתף פעולה.
8. העלים (נסחפים) בזרם.
9. אנו (נזכרות) בימים עברו.
10. החגורה (נקשרת) מעל השמלה.
11. הנוזל (ייספג) בבד.
12. אל (תיכנסי) לחדר יחפה.
13. החבילות (ימסרו) לנמען.
14. מחר (נבדק) אצל הרופא.
15. הן (תיזכרנה) בפגישתן.
16. (היפגשי) עם המרצה.
17. (היבדק) על ידי המאבטח.
18. הם אוהבים (להיצמד) למחשב.
*352*
לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
קראו את המשפטים ובצעו במחברתכם את המשימות א-ה שאחריהם.
1. הסרט (נצמד) לבגד
2. הכסף (הופקד) בבנק.
3. האם (הרחיקה) את הכלב.
4. מתי (יפסק) הרעש?
5. החנות (נסגרה) הבוקר.
6. (הלבשתי) את הילד.
7. הדפים (יופרדו) זה מזה.
8. (הבדלנה) בין שני המקרים.
9. המורה (מכתיב) את החומר.
10. היא (נשמרת) לנפשה.
א. ציינו את השורש של כל אחד מן הפעלים.
ב. ציינו את הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ג. ציינו את הגוף של הפעלים הרחיקה, יפסק, הלבשתי, הבדלנה.
ד. כתבו את שם הפועל של הפעלים נסגרה, הלבשתי, נשמרת.
ה. כתבו את שם הפעולה של הפעלים נצמד, הרחיקה, הבדלנה, מכתיב.
לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
קראו את המשפטים ובצעו במחברתכם את המשימות א-ה שאחריהם.
1. (המשכנו) בדרכנו.
2. (נתקלנו) באבן ונפלנו.
3. (נזכרתם) בחוויות הנהדרות.
4. הרעש (הורגש) בכל מקום.
5. לא רציתי (להטריד) אתכם.
6. (נדגיש) את הצעד העיקרי.
7. צעדיך (מוגבלים) בשל הכאב.
8. היא (נבדקת) על ידי הרופא.
9. החייל (נפקד) מבסיסו.
10. (הקדמתם) להגיע לישיבה.
11. (הסדירו) את ענייניכם.
12. הנקודה (מוזכרת) במסמך.
א. העתיקו למחברתכם את הפעלים המופיעים בגוף מדברים. (תוכלו לציין את מספר המשפט בלבד)
ב. העתיקו למחברתכם את הפעלים שהם בזמן בינוני (הווה).
ג. מיינו את הפעלים לפי בנייניהם. תנו כותרת לכל קבוצה.
ד. כתבו את שם הפועל של הפעלים המשכנו, נתקלנו, נבדקת, הסדירו.
ה. כתבו את שם הפעולה של הפעלים להמשיך, נפקד, הקדמתם, הסדירו.
*353*
הדגם של הבניין: אות בקמץ, אות בפתח, אות ללא ניקוד
1. בנטיית העבר אין תחיליות, אלא רק סופיות המציינות את הגופים. - שמרתי
בעבר קיימת נטייה נוספת (משקל פעול). - יכולתי
2. בבינוני קיימים ארבעה משקלים: פועל (ע' צירה) , פעל (ע' צירה), פעול ו-פעול (ו' שורוק). (בינוני פעול מציין מצב) - שומר, ישן, יכול, שמור
3. בזמן עתיד קיימים בבניין קל שני משקלים: אפעול ואפעל. - אשמור
בשני המשקלים אותיות "ית"ן" מנוקדות בחיריק (ה"א" בסגול), ופה"פ בשווא נח.
4. גם בציווי יש שני משקלים: פעול ו-פעל (ע' צירה). - שמור, למד
מקור נטוי - לשמור - מקור נטוי בבניין קל ניטה על דרך משקל אפעול: לשמור, לרקוד, לרכוב!!!
רק הפועל לשכב ניטה על דרך משקל אפעל.
שמות פעולה - שמירה, צחוק, שרפה
- פעלים המופיעים ללא תחילית, ופה"פ מנוקדת בשווא, שייכים תמיד לבניין קל: כתובים, בדקתם, ישנה.
נ' חיריק, אות בשווא, אות בפתח, אות ללא ניקוד
עבר - נפעל (החבל נמתח)
עתיד - קל (אנו נמתח את החבל)
עיצור אחד "בולע" את העיצור הקודם הזהה לו שהיה מנוקד בשווא נח.
כאשר לה"פ היא "נ" או "ת" ומנוקדת בשווא נח, ואחריה עיצור זהה (המציין את הגוף), לה"פ נבלעת בעיצור שאחריה, ובמקום העיצור שנבלע יבוא דגש חזק משלים.
לפי שמרנו מצפים ל-ישננו הופך ל-ישנו (נ' דגושה)
לפי שמרתי מצפים ל-לפתתי הופך ל-לפתי (ת' דגושה)
הערה: התופעה "הבלעת עיצור" קיימת בכל הבניינים, ולא רק בבניין קל.
הפעיל - הבחנו באיש הזר.
הפחתי ממשקלי עשרה קילוגרמים.
הופעל - הוזמנו לאירוע.
הונחתם בשדה פתוח.
נפעל - השבוע נבחנו בלשון.
מדוע נבעת מפני המראה?
*354*
נתחו את הפעלים המודגשים לפי שורש ובניין.
1. (סגרנו) את הדלת.
2. השומרים (בדקו) את הבניין.
3. (שכבתי) על מיטתי.
4. שברתם את הכוס.
5. היא (מוכרת) פרחים.
6. הפועלים (שובתים).
7. הן (תופרות) בגדים חדשים.
8. הכדור (ישבור) את החלון.
9. האם (תספרי) את הנוכחים?
10. האם (תבדקו) את דרכונו?
11. אל (תלבשנה) בגד שחור.
12. (אכלי) את הכריך.
13. (למדנה) היטב.
14. אנו (יכולות) לעשות זאת.
15. היא (גדלה (ג' שווא, ד' צירה)) בבית חם.
16. אתם (שקטים) למדי.
17. הוא (דבק) במשימתו.
18. (אזכור) את דבריך.
19. אל (תשפוט) אותו לחומרה.
20. המפה (רקומה) בחוט זהב.
21. המנות (ספורות).
22. המנהל (יקבע) את סדר היום.
23. אל (תסמוכנה) עליו.
24. (פרוסנה) את העוגה.
25. האם (שכחתם) את תפקידכם?
26. (נפקוד) על החייל להסתער.
27. (כרתי) עימו ברית.
28. אל (תטמונה) ידיכן בכיסים.
29. האם (קשרתם) את הצרור?
30. (תלושנה) את הדף.
31. הן (תזקנה) בשלווה.
32. הן (תלמדנה) בעל פה את הפסוקים.
נתחו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים שלפניכם (קל, נפעל, הפעיל והופעל).
1. הנער (שפך) בטעות חומצה על מכנסיו.
2. התינוקות (הקסימו) את הנוכחים.
3. הפרטים (נשלפים) מתוך המאגר.
4. קבענו (להיפגש) לפני היציאה לטיול.
5. (הצדקתי) את היעדרותי.
6. המסמכים (יוצפנו) בקוד מיוחד.
7. האמניות (תמכורנה) את ציוריהן בתערוכה.
8. שכני (התקין) צלחת לוויין על הגג.
9. (טמנו) את כתבי הקודש הקרועים באדמה.
10. התלמידים (שלפו) רעיונות מקוריים.
11. הסבתות (תסרוגנה) כובעי צמר לחיילים.
12. הצלילים (מוגברים) לדרישת הקהל.
13. האם (התרמתם) היום לאקי"ם?
14. אצבעותיי (נצבטו) במלקחיים.
15. האם (תלשינו) על מי שגרם את הנזק?
16. האם (פקדתם) על החייל להתייצב לשמירה?
17. הנער (הרשים) את המרצים בידיעותיו.
18. חברת הכנסת (מתקיפה) את יריבותיה.
19. יש (לרשום) את הילדים לקייטנה עוד השבוע.
20. השמלות (יפרמו) בגלל החוט הדק.
21. (תפסתם) את הרעיון במהירות.
22. האב (משקיט) את בנו הקטן.
23. הגלריה (תיסגר) כדי להכינה לתערוכה חדשה.
24. הסטודנטים (נסחפים) אל תוך דיון סוער.
25. תוצאות הבדיקה (הושמדו) בטעות.
26. (תלושנה) את העלים היבשים!
*355*
א. ציינו במחברתכם את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים שבעמודה הימנית.
ב. מהעמודה "מילים נוספות" בחרו מילה מאותו שורש. אך בבניין אחר.
הפועל, מילים נוספות |
1. הנער חושש כי (ישכח) את מה שלמד., שוכחים, שכח, נשכחה, תשכחי |
2. לא (נשבר) למרות התנאים הקשים., תשבור, נשברו, ישבר, להישבר |
3. אנו (נמזוג) את התמיסה לתוך המבחנה., מזגתם, מזגו, נמזג, מיזגו |
4. (הופרדתם) לשתי קבוצות., מופרדת, ייפרדו, תופרדנה, יופרדו |
5. שנים (הטרידו) את האדם תופעות אלו., מטרידה, תטרידי, מוטרדת, נטריד |
2. לפניכם ארבעה פעלים המשובצים בתוך משפטים:
(1) האם (תגלשי) לאורך המדרון?
(2) האם (כפת) את ידיו של העציר?
(3) עלינו (להפנים) את המצב החדש.
(4) (קשרי) בעדינות את הלולב, את הערבה ואת ההדס לקראת תפילת החג.
א. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הבניין? ומהו הבניין שלו?
ב. מהו הבניין של שאר הפעלים?
3. לפניכם זוג של משפטים, ובהם מודגשים פעלים מאותו שורש.
(1) בפגישה (נשאל) אתכם על ההכנות לטיול.
(2) התלמיד (נשאל) על ידי המורה על החומר שנלמד.
א. ציינו את הבניין של כל אחד מהפעלים המודגשים.
ב. ציינו את הזמן ואת הגוף של כל אחד מן הפעלים.
ריק, 1. נשאל, 2. נשאל |
השורש, --, -- |
הבניין, --, -- |
הגוף, --, -- |
הזמן, --, -- |
4. לפניכם משפטים, ובהם פעלים. כתבו במחברתכם את השורש ואת הבניין שלהם. |
ליד כל פועל כתבו פועל מאותו שורש. אך בבניין אחר וציינו את בניינו.
(1) האם (כרתם) את העץ שנרקב?
(2) המשימה הזו (מורכבת).
(3) אתה (ממשיך) את דרכנו.
(4) הרוחות (תפסקנה) בשעות הערב.
5. לפניכם שני משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) הפועלים (תבעו) לשפר את תנאי העבודה במפעל.
(2) חז"ל (טבעו) מטבעות לשון רבים.
כתבו במחברתכם את השורש של כל אחד מן הפעלים ואת הבניין המשותף שלהם.
*356*
הבניינים הדגושים הם הבניינים פיעל, פועל והתפעל. בבניינים אלה מופיע דגש חזק תבניתי בעה"פ.
דגש חזק תבניתי - דגש המציין תבנית קבועה. השורש המקורי של המילה נשאר בשלמותו.
הדגם של הבניין: אות בחיריק, אות דגושה בצירה, אות ללא ניקוד
1. פה"פ בעבר מנוקדת בחיריק, ועה"פ - בדגש חזק תבניתי. סיפר
2. בבינוני ובעתיד התחיליות מנוקדות בשווא, פה"פ - בפתח, ועה"פ - בדגש חזק תבניתי. מספר, יספר, אספר
3. בציווי פה"פ מנוקדת בפתח, ועה"פ - בדגש חזק תבניתי. ספר
מקור נטוי - לספר
שמות פעולה - סיפור בקשה
לפניכם משפטים, ובהם פעלים. נתחו את הפעלים לפי שורש ובניין.
1. האב (פינק) את ילדיו.
2. הם (דיברו) בנועם.
3. הנערה (שילמה) עבור הבגד.
4. אנו (מבשלים) ארוחה טעימה.
5. אני (מבקש) את עזרתך.
6. את (מקשרת) בין הדוברים.
7. אל (תרגלי) אחריו.
8. הן (תעבדנה) את הסיפור.
9. (נבקר) אתכם בחופשה.
10. (גדלי) את הירקות בגינה.
11. (קצרנה) בדבריכן.
12. (גדרו) את החצר.
13. היא רוצה (לאפר) את השחקנית.
14. המנהלים (ימזגו) את שתי החברות.
15. חשוב (לחבר) סיפור קצר.
16. אני (מאשר) את בקשתך.
17. הנתונים (יאזנו) את הביקורת.
18. (גיבשנו) תכנית פעולה.
חלק א - נתחו את הפעלים לפי שורש ובניין.
1. הנושאים (יודגמו) באמצעות מצגת.
2. התאומות (תופרדנה) לכיתות שונות.
3. האם (תגדילו) את הכמות?
4. גדרות השיחים (גזומות) בצורה נאה.
5. (הגבלנו) את מספר המשתתפים.
6. החולים (הופשטו) והושכבו במיטות.
7. אני רוצה (לבקש) בקשה מיוחדת.
8. המצלמה (מבזיקה) אור בוהק.
9. הכלים (יבריקו) לאחר הניקיון.
10. איני יכול (לפטור) אותך מן החובה.
11. אינך רשאי (לפזר) את המסמכים.
12. השחקנים (בידרו) את הקהל.
13. (בדקתי) את החולה.
14. עליך (להקדים) את שובך.
15. (נאייר) את הסיפור.
16. עליי (להיפרד) ממך כעת.
17. המכסה (יופרד) מן הארגז.
18. (נכפול) את המספרים.
*357*
לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים, קראו את המשפטים, ובצעו במחברתכם את המשימות א-ה שאחריהם.
1. היא (מבריאה) לאחר המחלה.
2. מתי (תרכבי) על האופניים?
3. הם (מטריפים) אותנו.
4. (בחנו) את הנערים.
5. אתן (תמשלנה) לעוף השמים.
6. המוכרים (יאפסו) את המשקל.
א. מיינו את הפעלים לפי בניינים. תנו כותרת לכל קבוצה.
ב. ציינו את השורש של כלאחד מן הפעלים.
ג. העתיקו למחברתכם את הפעלים המופיעים בזמן הווה (בינוני).
ד. העתיקו למחברתכם את הפעלים המופיעים בזמן עתיד.
ה. כתבו את צורת שם הפועל של כל אחד מן הפעלים.
לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים. קראו את המשפטים, ובצעו במחברתכם את המשימות א-ה שאחריהם.
1. את (תדגימי) את צעדי הריקוד.
2. (מכרתי) את כל הציוד שברשותי.
3. הם (יבדילו) בין טפל לעיקר.
4. (היצפנו) את הסודות.
5. הילדים (מדלגים) בין השלוליות.
6. הוא (ייתפס) אם יעשה רעש.
7. האם (גיבשתם) דעה בעניין?
8. (סיגרו) את התריסים, בבקשה.
9. מחר (אפזר) דשן סביב העצים.
10. היא (גדלה) בעולם שמרני.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. מיינו את הפעלים המודגשים לפי הזמן. תנו כותרת לכל קבוצה.
ג. כתבו את כל הפעלים המופיעים בגוף נסתרים.
ד. כתבו את כל הפעלים המופיעים בגוף נוכחים.
ה. כתבו את שם הפעולה של הפעלים תדגימי, יבדילו, מדלגים, גיבשתם, גדלה.
הדגם של הבניין: אות בקובוץ, אות דגושה בפתח, אות ללא ניקוד
1. פה"פ בעבר מנוקדת בקיבוץ, ועה"פ - בדגש חזק תבניתי. סופר
2. בבינוני ובעתיד התחיליות מנוקדות בשווא, פה"פ - בקיבוץ, ועה"פ - בדגש חזק תבניתי. מסופר, יסופר, אסופר
שמות פעולה - מיומנות מציונות
- בניין פועל הוא בניין סביל לבניין פיעל, לכן אין לו צורת ציווי ואין מקור נטוי.
*358*
בבניין פועל הקיבוץ הוא בפה"פ, כלומר הקיבוץ תמיד באותה אות. גודל, מגודל, יגודל.
בבניין הופעל הקיבוץ הוא בתחילית, כלומר האות המנוקדת בקיבוץ משתנה בנטייה. הוגדל, מוגדל, יוגדל.
חלק א - לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים. ציינו במחברתכם את השורש ואת הבניין של כל אחד מהפעלים.
1. הטיול (בוטל) בהתרעה קצרה.
2. (אותרנו) באמצעות מכשיר האיתורן.
3. הילדה (מסוגרת) בתוך עצמה.
4. הסרט (מצולם) באזור זה.
5. החולצות (מקופלות) בארון.
6. כל הכתבות (תקובצנה) באוגדן.
7. הכתבה (תופסק) כהלכה.
8. מדוע אינכם (מרוכזים)?
חלק ב - ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מהפעלים. הבחינו בין פעלים בבניין הופעל לבין פעלים בבניין פועל.
1. המכונית (מתוקנת) במוסך.
2. המסגרת (מותקנת) סביב התמונה.
3. החדר (יסודר) מיד.
4. עניינך (יוסדר) בקרוב.
5. כולכם (תכונסו) באולם הספורט.
6. התלמידה (שולבה) בכיתה חדשה.
7. המנהלות (תוזמנה) לישיבה.
8. נשים אלו (מכובדות)
9. הילדים (מחובקים) על ידי הוריהם.
10. הקנס הכספי (מוכפל).
11. הסחורות (יבוטחו) לפני משלוחן לחו"ל.
12. התנאים (יובטחו) בחוזה.
חלק ג - לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים. בצעו במחברתכם את המשימות א-ה שאחריהם.
1. הטענות (כרוכות) זו בזו.
2. (הזקנו) מצער.
3. כולם (נקבצו) לכאן.
4. (הדקו) את רצועות המושב.
5. הדפים (מוכנסים) לאוגדן.
6. הן (תגברנה) את המאמצים.
7. (בדקו) את עבודותיכם.
8.(טבולנה) את ידיכן במים.
9. הברית (תיכרת) בזמן הקרוב.
10. כל החופשות (מבוטלות).
א. מיינו את הפעלים לפי בנייניהם. תנו כותרת לכל קבוצה.
ב. ציינו את השורש של כל אחד מן הפעלים.
ג. העתיקו למחברתכם את הפעלים שהם על דרך הציווי.
ד. העתיקו למחברתכם את הפעלים המופיעים בגוף נוכחות.
ה. כתבו את צורת שם הפועל ואת שם הפעולה של הפעלים כרוכות, הדקו, תגברנה, בדקו.
*359*
חלק א - לפניכם משפטים (1)-(5). כתבו במחברתכם את השורש ואת הבניין שלהם.
ליד כל פועל כתבו פועל מאותו שורש. אך בבניין אחר וציינו את בניינו.
(1) מדוע את (מתקיפה) אותי?
(2) נערות אלו (מגודלות) וחסונות.
(3) (סילקנו) את הפסולת מהחצר.
(4) התכונות החיוביות (מושרשות) בקרבן.
(5) הטבחים (מטגנים) את הקציצות.
בכל שורה השלימו את המילים החסרות על פי אותו שורש ואותו בניין של המילה הנתונה.
(הוסיפו ניקוד חלקי במילה שיכולה להיקרא בכמה דרכים. היעזרו בדוגמה)
שם הפעולה, הפועל, שם הפועל |
הפקדה, הפקיד, להפקיד |
--, --, לקרוס |
--, מיתן, -- |
המתנה, --, -- |
ריקוד, --, לרקוד |
--, --, לסכן |
--, --, להפריש |
כניסה, --, -- |
--, מספר, -- |
הסכם, --, -- |
הדגם של הבניין: ה' בחיריק, ת' בשווא, אות בפתח, אות דגושה בצירה, אות ללא ניקוד
בבניין התפעל קיימות שתי תחיליות בכל הזמנים: הת, מת, אית"ן פלוס ת
התלבש מתלבש
פה"פ מנוקדת בפתח, ועה"פ - בדגש חזק תבניתי.
יתלבש אתלבש
מקור נטוי - להתלבש
שמות פעולה - התלבשות
*360*
חלק א - לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים. נתחו את הפעלים לפי שורש ובניין.
1. הילד (התרגש) מאוד.
2. בכיתתנו (התגבשו) קבוצות לימוד.
3. (התרגלתי) לתנאים החדשים.
4. הן (מתרכזות) בעבודתן.
5. בפורים אנו (מתחפשים) לאחרים.
6. החוגה (מתאפסת) בכל שעה.
7. לא (אתפזר). אתמקד בעיקר.
8. הן (תתקדמנה) בדרכן.
9. (התמכרו) לערכים חיוביים!
10. (התאפקי) בדברייך!
11. הם (התעלמו) מעצתי.
12. (נתקשר) הביתה כשנגיע ליעדנו.
חלק ב
קראו את המשפטים ובצעו במחברתכם את המשימות שאחריהם.
1. הנופים (הקסימו) אותנו.
2. (התקדמנו) בחומר.
3. (טמנו) את האוצר במערה.
4. ההקלטה (הופסקה) באמצע.
5. מזג האוויר (מרמז) על הבאות.
6. החנות (תיסגר) בקרוב.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל מודגש.
ב. העתיקו למחברתכם את הפעלים שזמנם עבר.
ג. העתיקו למחברתכם את הפעלים המופיעים בגוף מדברים.
ד. כתבו את צורת שם הפועל של הפעלים הקסימו, התקדמנו, טמנו, תיסגר.
חלק ג
קראו את המשפטים ובצעו במחברתכם את המשימות שאחריהם.
1. כולנו (מתקשטים) לקראת האירוע.
2. (חפשו) את הספר, בבקשה.
3. (הפקידו) את החומר בכספת.
4. אנו (נשלוף) הפתעות מהכובע.
5. הקטעים (מפוסקים) כהלכה.
6. הכינרת (מתייבשת) עקב הבצורת.
7. הם (תלושים) מן המציאות.
8. הם (התגברו) על המכשולים.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. ציינו את הזמן של כל אחד מן הפעלים.
ג. כתבו את שם הפעולה של הפעלים מתקשטים, חפשו, הפקידו, נשלוף, מתייבשת, תלושים.
1. פעלים שפה"פ מפרידה בין שתי התחיליות, מופיעים רק בבניין התפעל: הסתפר (ס-פ-ר), משתלב (ש-ל-ב).
2. כל פועל הפותח ב- אות בחיריק, זד - בניין התפעל. הזדמן - הד - הת פלוס ז-מ-נ, האות השנייה היא פה"פ - הזדמן.
3. כל פועל הפותח ב- אות בחיריק, צ ט - בניין התפעל. הצטלם - הט - הת פלוס צ-ל-מ, האות השנייה היא פה"פ - הצטלם.
4. כל פועל הפותח ב- מד"ד (מוספית, דגש, דגש) - התפעל: התמם, ידבר, מטגן
*361*
חלק א
נתחו את הפעלים שלפניכם לפי שורש, בניין, זמן וגוף.
(זהו את השינוי שחל בפועל, והיעזרו בו לזיהוי השורש והבניין)
1. התפוח (הצטמק) בשמש.
2. בפח מתחת לתיבה (הצטברו) תלונות רבות.
3. אחרי (שתסתבן), שטוף את הגוף.
4. הם (נזדמנו) למקום התאונה.
5. עשן רב (מיתמר) מן המדורה.
6. (הדיינו) ביניכם על תוקף החוזה!
7. הכתיתה (השניצל) (מיטגנת) במחבת.
8. עלינו (להידבר) בעניין זה.
9. (הצטדקתי) על מעשיי.
10.(הצדקתי) את מעשיי.
חלק ב - נתחו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים שלפניכם (פיעל, פועל והתפעל).
1. (התנדבנו) לשרת בעיירת פיתוח.
2. מחקר זה (מרמז) על חשיבה מקורית.
3. (צילמנו) בכניסה למוזאון.
4. אחי (משתלם) בתחום המדעים.
5. החיילת (מזדקפת) לשמע הפקודה.
6. האחים (מטפלים) בהוריהם במסירות.
7. הן (מסמנות) את הדרך על המפה.
8. התלמידים (מיזגו) בין שני טקסטים.
9. החוסים (מטופלים) בצורה מסורה.
10. אסור (להתרגז) מדברי כסילים.
11. לצערנו, (קוצרו) ימי החופשה.
12. (תבלו) את הסלט!
13. המשפטים (מפוסקים) כהלכה.
14. (הצטלמתי) ליד הכותל המערבי.
15. האם (תחדשו) את הריהוט?
16. הם (הצטדקו) על מעשיהם.
17. (מיתנו) את התנהגות הילדים.
18. הנאשם (היתמם) בבית המשפט.
*362*
לפניכם צורות היסוד (נסתר) של הבניינים בגזרת השלמים.
קל
עבר - שמר, יכול
בינוני - שומר, ישן, יכול, שמור
עתיד - אשמור, אלמד
ציווי - שמור, למד
מקור נטוי - לשמור
שם פעולה - שמירה, צחוק, שרפה
נפעל
עבר - נשמר
בינוני - נשמר
עתיד - ישמר (אשמר)
ציווי - הישמר
מקור נטוי - להישמר
שם פעולה - נפקדות, הפרדות
הפעיל
עבר - הפקיד
בינוני - מפקיד
עתיד - יפקיד
ציווי - הפקד
מקור נטוי - להפקיד
שם פעולה - הבדל, הפקדה
הופעל
עבר - הופקד
בינוני - מופקד
עתיד - אופקד
ציווי - אין
מקור נטוי - אין
שם פעולה - מורכבות
פיעל
עבר - סיפר
בינוני - מספר
עתיד - יספר (אספר)
ציווי - ספר
מקור נטוי - לספר
שם פעולה - סיפור, בקשה
פועל
עבר - סופר
בינוני - מסופר
עתיד - יסופר (אסופר)
ציווי - אין
מקור נטוי - אין
שם פעולה - מיומנות, מצוינות
התפעל
עבר - התלבש
בינוני - מתלבש
עתיד - יתלבש, (אתלבש)
ציווי - התלבש
מקור נטוי - להתלבש
שם פעולה - התלבשות
דגש קל בא באותיות בג"ד כפ"ת כשהן בראש מילה ואחרי שווא נח.
דגש חזק תבניתי בא בבניינים פיעל, פועל והתפעל בעה"פ.
דגש חזק משלים בא לציון הבלעה של עיצור או הידמות עיצור:
(1) בבניין נפעל בפה"פ לציון הידמות "נ" הבניין.
(2) בכל הבניינים, כאשר לה"פ זהה למוספית שאחריה.
תקינות בשימוש בשם המספר, באותיות השימוש ובמילות היחס
בנושא זה יש לעסוק באופן רציף לכל אורך השנה, לכן התרגול בנושא מתפרס על פני כל התכנים שבספר. ראו תרגיל 1 המופיע בעמוד הבא. הכללים והתרגול של נושאים אלו נמצאים בספר בעמודים 148-155.
*363*
תרגיל 1(תרגיל מסכם - כל הבניינים) התייחסו להגייה הנכונה של המספרים שבתרגיל.
1. לפניכם 4 זוגות של משפטים, ובכל משפט פועל מודגש. (כתבו את המספר במילים)
1. (א) המרצה (משתלמת) בחו"ל.
(ב) הילדים (הצטדקו) על מעשיהם.
2. (א) אצבעות הנגר (נצבטו) במהלך העבודה.
(ב) היבולים (יינזקו) כתוצאה ממזג האוויר.
3. (א) הרווחים (משותפים) לכל חברי הקיבוץ.
(ב) הילד (מופנם) מאוד.
4. (א) הוועדה (תאמת) את עדויות הנחקרים.
(ב) (דשנו) את השטח לקראת הזריעה.
א. מצאו את זוג המשפטים שהפעלים שבהם אינם זהים בבניין, העתיקו אותם למחברתכם וכתבו את הבניין של כל אחד מהפעלים.
ב. העתיקו את מספר המשפט, וציינו מהו הבניין המשותף לכל צמד פעלים.
2. לפניכם שש / שישה משפטים, ובהם פעלים מודגשים. (בחרו בצורה הנכונה של שם המספר)
(1) הם רקדו בתנועות (קצובות) ו(מתואמות).
(2) כל התכניות שלי (השתבשו).
(3) הבגד (היטנף) לאחר שעבדתי בגינה.
(4) יש (להבריק) את כלי הנחושת לפני הפסח.
(5) התלמידים (נתבקשו) (להיכנס) לאולם.
(6) בניסוי זה אנו (נזקקים) לחומר מיוחד.
א. העתיקו למחברתכם שלושה פעלים מאותו בניין, וציינו את הבניין.
ב. העתיקו למחברתכם שני שמות פועל (מקור נטוי), וציינו את בנייניהם.
ג. ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים הנותרים.
3. לפניכם 4 משפטים, ובהם פעלים מודגשים. (כתבו את המספר במילים)
(1) הפרי איננו (ו' חולם) /איננו (ו' שורוק) (מבשיל) מחוץ לעונה.
(2) הנבחרת (תשתתף) באליפות הקרובה.
(3) העובדים (יפוטרו) אם לא יימצא משקיע.
(4) מדינות רבות (הלאימו) רכוש פרטי.
א. כתבו את שם הפועל (המקור הנטוי) ואת שם הפעולה של כל אחד מהפעלים.
ב. לפועל אחד אין צורת מקור נטוי ושם פעולה. העתיקו אותו למחברתכם והסבירו קביעה זו.
4. לפניכם 3 משפטים, ובהם פעלים מודגשים. (כתבו את המספר במילים)
(1) אנשים אלו (הזדקנו) עד מאוד.
(2) הסטודנטיות (התקבצו) סביב המרצה.
(3) (מזדמנת) לנו עתה עסקה מוצלחת.
א. ציינו את הבניין המשותף של כל הפעלים.
ב. ציינו את השורש של כל אחד מן הפעלים.
*364*
5. לפניכם שני / שתי משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(בחרו בצורה הנכונה של שם המספר)
(1) אנו (ננעל) את חדר המחשב.
(2) הילד (ננעל) בחדר המחשב.
ריק, (1) ננעל, (2) ננעל |
השורש, --, -- |
הבניין, --, -- |
הגוף, --, -- |
הזמן, --, -- |
במה דומים ובמה שונים שני הפעלים המודגשים? (שורש, בניין, זמן, גוף) |
6. לפניכם שני / שתי עמודות של משפטים: באחת פעלים מודגשים, ובשנייה שמות פועל מודגשים. |
עמודה א
החברות (מנפיקות) חוברות הסברה.
החיילות (סורקות) את השטח.
נשים אלה (יזדקנו) בכבוד בזכות ילדיהן.
(מיתנו) את דעותינו.
(הקשתי) את גוש החומר.
עמודה ב
לא תצליחו (לשבור) את רוחנו.
יש (להפריד) בין הרגש למחשבה.
עליך (לתקן) את הבגד שקרעת!
הוא נוהג (להקליט) את עצמו.
א. התאימו בין הפעלים לשמות הפועל באותו בניין, והעתיקו למחברתכם את הזוגות.
(שימו לב: בטור הפעלים יש פועל אחד מיותר, בלי בן-זוג)
ב. ציינו את בניינו של כל זוג.
7. לפניכם 4 משפטים, ובהם פעלים מודגשים. (הגו בצורה תקנית את שם המספר)
(1) הטבעות (מוזהבות) בידי הצורף.
(2) היהלומים (לוטשו) במכונה חדשנית.
(3) הביצה (קולפה) לפני אכילתה.
(4) (נדחקנו) לפינה על ידי ההמון.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. כתבו את צורתו הפעילה של כל אחד מן הפעלים, וציינו את הבניין הפעיל. (שימרו על הגוף ועל הזמן של הפועל הנתון)
ג. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הזמן? ציינו את הזמן שלו.
8. לפניכם 6 משפטים, ובהם פעלים מודגשים. (הגו בצורה תקנית את שם המספר בהוראה ואת מילת היחס במשפט 6)
(1) האיש (היתמם) והכחיש את מעשיו.
(2) (טענו) את טענותינו בבית המשפט.
(3) הילד הקטן (הזדנב) אחר אחיו.
(4) רון ודני, (פרסו) את המפה לקראת הקידוש.
(5) (סחטנו) את התפוזים שנקטפו הבוקר.
(6) (הלחנו) מנגינה מיוחדת בשבילהם / בשבילם.
א. ציינו את הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הזמן / הדרך? ציינו את הזמן / הדרך שלו.
ג. מה הזמן / הדרך המשותפים לשאר הפעלים?
*365*
9. לפניכם שש / שישה משפטים, ובהם פעלים מודגשים. (בחרו בצורה הנכונה של שם המספר)
(1) המתנדבים (יקצרו) את החיטה.
(2) לבי (דואב) בעקבות המקרה.
(3) הנערה (מצדיקה) את מעשיה.
(4) האסטרונאוטים (ינחיתו) את החללית.
(5) התלמידים (חוששים) מהמבחן הקרב.
(6) הנערה (תסריט) את סיפור חייה.
א. מיינו את הפעלים לשתי קבוצות על פי הבניין, וציינו את בניינה של כל קבוצה.
ב. מיינו את הפעלים לשתי קבוצות על פי הזמן, וציינו את הזמן של כל קבוצה.
10. לפניכם שני / שתי משפטים, ובהם פעלים מודגשים. (בחרו בצורה הנכונה של שם המספר)
(1) (נסלח) לו למרות מעשיו.
(2) מעשהו לא (נסלח).
א. במה דומים ובמה שונים שני הפעלים המודגשים? (שורש, בניין, זמן, גוף)
ב. מצאו פועל נוסף שיש לו ניתוח כפול, וחברו לו שני משפטים (אחד לכל אפשרות ניתוח).
11. לפניכם שני משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) בתיק חסוי זה (הדינו) באולם סגור.
(2) למרות מעשייה הנערה (מיתממת).
במה דומים ובמה שונים שני הפעלים המודגשים? (שורש, בניין, זמן, גוף)
פעלו לפי ההוראות בכל סעיף וסעיף.
1. (התקנו) את הארון בחדר.
הפועלים (תיקנו) את הצנרת בבית הספר.
ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
2. איזה פועל מבין הפעלים הבאים נגזר מהשורש ג-ד-ל, בבניין הופעל, זמן הווה, גוף רבים?
א. מוגדלים ב. מגודלים ג. גודלו ד. יוגדלו
3. (נקרע) את המכתב לאחר קריאתו.
הדף שהמכתב היה כתוב עליו, (נקרע).
ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
4. (התאמנו) הבוקר בחדר הכושר.
התאמנו את צבע המכנסיים לחולצה.
ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
5. הקיצוניים (התמתנו) בעקבות המצב.
אל (תמתינו) להם זמן רב.
ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
6. תלמידים, (פסקו) את המשפטים!
השופטים (פסקו) את דינו של הנאשם.
ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
*366*
*366*
1. בבניין קל בעבר בנוכחים ובנוכחות פה"פ בשווא - שמרתם, שמרתן. (חוק החיטוף - הסבר בתחתית העמוד)
2. בניין קל משקל פעיל- יכולתי, יכלתם.
3. בניין קל בינוני משקל פעל (המציין מצבים) - ישן, ישנה, ישנים, ישנות. גדל, גדלה, גדלים, גדלות, וכן דבק, עמל, חפץ.
4. בניין קל מקור נטוי על דרך משקל אפעול - לשמור, לרכוב.
5. בבניין קל ציווי - שמרי, שמרו.
6. בבניין נפעל בציווי התחילית היא "ה" בחיריק - הישמר, היכנס.
7. בבניין הפעיל בעבר "ה" בחיריק - הפקיד, הלביש (ולא הפקיד ה' בסגול).
8. בבניין הפעיל בציווי - הפקד את הכסף. (ולא הפקיד את הכסף)
9. את הדגשים יש לבדוק במקרים שלפניכם:
א. יש להקפיד על הגיית דגשים קלים ב-בכ"פ: בראש מילה - פיזרתי, כובד.
ואחרי שווא נח: אשבור, לתפור, נשכר.
ב. בבניין נפעל דגש בפה"פ (חד"ק) - יכנס, תבדקו, יכשל, להיפגש.
ג. בשאר המקרים אין צורך בדגש:
(1) בבניין קל - שברתי, אכפנו, שוברים (כמו ספרתי, ספרנו, סופרים).
(2) בבניין נפעל - נכחד, יספרו, להישבר (כמו יתפסו, להיספר).
(3) בבניין הפעיל - הכחיד, מכחיל, להכחיש (כמו הפקיד, מפקיד, להפקיד).
(4) בבניין הופעל - הוכחד, מוכחש (כמו הופקד, מופקד).
10. הגיית ה"א" בעתיד
(1) גוף מדבר פותח ב"א" תחילית- אני אשמור (ולא אני ישמור).
(2) כדי לבדוק הגייה נכונה של "א" -
כאשר פועל פותח באות "א", כדאי לשנותו ל"ת" (מאחר שאיננו טועים בהגיית התחילית "ת").
אם התחילית "ת" מנוקדת בחיריק, התחילית "א" תנוקד בסגול
תשמור - אשמור, תשמר - אשמר, תתלבש - אתלבש
אם התחילית "ת" מנוקדת בשווא, התחילית "א" תנוקד בחטף פתח
תספר - אספר, תסופר - אסופר
חוק החיטוף - תהליך שבו תנועות גדולות (קמץ, צירה, חולם חסר) הופכות לשווא או לחטף, בהברות פתוחות הנמצאות במרחק שלוש הברות מן הטעם. ש-מר-תם (ש' קמץ), ש-מר-תם (ש' שווא), י-שן - י-ש-נה
*367*
לפניכם משפטים, ובהם זוגות של פעלים מנוקדים. בכל זוג בחרו את הפועל שניקודו מעיד על הגייה נכונה.
נמקו את בחירתכם באמצעות השוואת הפועל לפועל אחר, שאין טועים בהגייתו. ראו דוגמה.
דוגמה: אסור לרכוב / לרכב בשטח זה.
הפועל הנכון לרכוב. יש להגות פועל זה כמו לשמור, לכתוב, לגזור.
1. אני אפגש / יפגש היום עם נציג הוועד.
2. הפקחים לכדו / לכדו (כ' דגושה) את הציידים.
3. עגבנייה זו גודלת / גדלה בחממה.
4. המרצה הקריאה (ה' סגול) / הקריאה (ה' חיריק) חומר מעניין.
5. אדבר (א' חטף פתח) / אדבר (א' סגול) עם המנהלת בשבחך.
6. הבגד הכחיל / הכחיל (כ' דגושה) בכביסה.
7. היכנסי / כנסי פנימה כדי שלא תירטבי.
8. הם שוכחים (כ' קמץ) / שוכחים (כ' שווא) את סדר הפעולות.
9. זן זה של חיות הולך ונכחד (כ' דגושה) / נכחד.
10. הרשויות אוכפות (כ' דגושה) / אוכפות את החוק.
א. בכל משפט בחרו את הפועל שניקודו מעיד על הגייה נכונה.
ב. לכל פועל בחלק זה מצאו פועל בחלק א שיש לו נימוק דומה. (לאחד המשפטים אין משפט מקביל בחלק א)
1. הוא דובק / דבק במטרה.
2. הם הכחישו / הכחישו את (כ' דגושה) המעשה
3. הערב אספר (א' חטף פתח) / אספר (א' סגול) לך סיפור
4. הוא חוכך (כ' דגושה) / חוכך בדעתו.
5. הם יושנים / ישנים בשטח.
6. הכתמתי (ה' חיריק) / הכתמתי (ה' סגול) את הבגד החדש.
7. אני יבקש / אבקש ממנו שידריך אותי.
8. לצערנו, לא יכולנו / יכלנו לעזור לו.
לפניכם משפטים, ובהם פעלים שהגייתם שגויה. תקנו את הדרוש תיקון.
כתבו את הפעלים במחברתכם בניקוד חלקי המעיד על ההגייה הנכונה.
הסבירו את תיקוניכם על סמך כללי הדגש הקל והדגש החזק.
1. הענפים המסוכנים (יכרתו)
2. הנער (מכונס) בתוך עצמו.
3. (כיוונתי) את התייר אל יעדו.
4. הילד נהנה (לצפור).
5. (התכבד) במאפה הבית!
6. המקום (נשכר).
7. השרירים שלי (מכווצים) לאחר האימון.
8. זוג זה מעוניין (לשכור) דירה.
9. הוא חשש (להיכשל) במשימה.
10. עליך (לספור) את כל המשתתפים.
לפניכם שני משפטים, ובהם זוגות פעלים ומילות יחס. בכל משפט בחרו את המילים המעידות על הגייה נכונה.
1 .שכחתם (ש' שווא) / שכחתם (ש' שווא) את התיק. האם תרצו שנשלח אותו אליכם (א' צירה) / אליכם (א' חטף פתח)?
2. האם בדקתן (ב' קמץ) / בדקתן (ב' שווא) את יומני הנוכחות? בלעדיהם / בלעדם לא יהיה לנו מעקב אחר התלמידים.
*368*
לא ברור מתי, אבל בערך לפני כחמש עשרה שנים מישהו החליט לצמצם את מילון אבן שושן. כנראה החליטו שהמילון כבד מאוד, וצריך לצמצם את כמות הפעלים בעברית לשלושה - תעשה, תשים ותביא. מישהו החליט שהעברית עשירה מדי, מכילה יותר מדי פעלים, וזה מעיק על המוח בזמן ששולחים SMS או מעלים תמונות לפייסבוק.
דוגמאות:
משפחת שמתי: שמתי נעליים, שמתי כובע, שמתי מעיל, שמתי גרביים, שמתי משקפיים, שמתי לו מכנס קצר.
משפחת עשיתי: עשיתי חביתה, עשיתי עוגה, הוא עשה לי.
משפחת הבאתי: הבאתי לו תרופה, הוא הביא לי את המספר, הביא לי את הכתובת, הבאתי לו מכה.
ובשילוב: למה הבאת לו מכה? כי הוא עשה לי: סתום. טוב, שים נעליים ובוא הביתה.
אני מנסה להעניק לבתי דר עושר לשוני, להראות לה שבעברית יש פעלים מיוחדים כמעט לכל פעולה. הודעה מוסרים ולא מביאים, וגם מכה נותנים ולא מביאים. הבעיה היא שאני נתקל בסביבה שאומרת "לשים נעליים", ויש אף גננות שעדיין אומרות "לשים כובע".
בעידן שלנו כל מה שמעמיק טיפה נחשב מיד לחפרנות ולפלצנות. בעידן שלנו השפה שאימצנו היא השפה הפייסבוקית, שמתאפיינת בעיקר ב"חחחחחחחחח" ו"שולטתתתתתתת". בעידן שלנו השפה רדודה ושטוחה. אז נכון שבני נוער יודעים להעביר רגשות זה לזה גם בשפה הרדודה, ושאנחנו המבוגרים לא מבינים את ההבדל בין חחחחחחחחחחח ל-פחחחחחחחחחחח, אבל לפחות שידעו שאפשר לדבר אחרת.
אז אני כאבא לא מתייאש, ומתקן את דר בכל פעם שהיא אומרת "לשים כובע", עד שהיא לבד התחילה להתאים לכל בגד את הפועל המתאים לו. נכון שזו לא טעות להגיד "שים את הצלחת על השולחן", אבל אפשר להעשיר את העברית וללמד שצלחת אפשר גם להניח, ולא רק לשים. גם אם בעתיד היא תדבר אחרת עם החברות שלה, היא עדיין תבין שעדשים בוררים, ושאת הקישור לסרטון לא שמים בפייסבוק אלא מעלים.
מעובד מתוך הבלוג "אב במשרה מלאה" של דרור כהנוביץ'
ואחרי ההקדמה הארוכה הזו - כתבו אתם את המדריך לפעלים:
1. לפניכם שתי רשימות של פעלים.
רשימה א - פעלים המיוחדים לפריטי לבוש מסוימים, רשימה ב - פעלים המיוחדים לפעולות בישול מסוימות.
ציינו ליד כל פועל ברשימה א פריט לבוש אחד או יותר, וברשימה ב - מאכל אחד או יותר.
בחרו מכל אחת מהרשימות שלושה פעלים שאינכם נוהגים להשתמש בהם, ושבצו אותם בתוך משפט.
רשימה א - (1) לובשים / פושטים, (2) נועלים / חולצים, (3) חובשים / מסירים, (4) מתעטפים ב... / מסירים, (5) קושרים, (6) כורכים, (7) עונבים, (8) גורבים, (9) חוגרים, (10) מרכיבים, (11) עונדים (12) עוטים, (13) רוכסים
רשימה ב- (1) מטגנים, (2) מאדים, (3) אופים, (4) מרתיחים, (5) מרדדים, (6) צולים, (7) קולים, (8) חולטים, (9) לשים, (10) מלבבים
2. למעוניינים - חברו שיר או סיפור קצר המכיל מילים רבות ככל האפשר מן המילים שהופיעו במשימה 1. אפשר לחבר טקסט המכיל פעלים משדות סמנטיים אחרים.
*369*
*369*
משמעויות הבניינים מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: פעיל וסביל.
פעיל מציין פעולה פעילה.
סביל מציין פעולה סבילה, כלומר פעולה הנעשית על ידי גורם אחר.
קל
פעיל - האב רוחץ את בנו.
סביל - הדלת סגורה - מישהו סגר את הדלת.
נפעל
פעיל - נכנסנו לחדר.
סביל - המכתב נכתב. - הילדה כתבה את המכתב.
הפעיל
פעיל - הנער השלים עם המצב.
סביל - אין
הופעל
פעיל - אין
סביל - הנער הוזהר. - מישהו הזהיר את הנער.
פיעל
פעיל - הנער חישב את הסכום.
סביל - אין
פועל
פעיל - אין
סביל - הברז תוקן על ידי אמי. - אמי תיקנה את הברז.
התפעל
פעיל - התעלפתי בעקבות החום.
סביל - הנער יתקבל ללהקה לאחר בחינה. - הלהקה תקבל את הנער...
התרגול בנושא זה שזור לאורך פרקי הספר השונים.
*369*
לאורך יחידת "מערכת הצורות" מופיעים טקסטים ולצידם שאלות בנושאי פרגמטיקה.
לפניכם ריכוז השימושים הרטוריים של מערכת הצורות.
שימוש בגוף ראשון ושני רבים (בעבר ובהווה)
1. יצירת הזדהות של הקורא עם הכותב.
2. יצירת דיאלוג בין הכותב לקוראים.
3. כאשר עוסקים בתופעה, לעתים גוף מדברים מדגיש את המסר שכולנו - כל אחד ואחד מאיתנו, הציבור כולו, אחראי לתופעה (למחדלים, למצב) ואין אפשרות להעביר את האחריות לגורם אחר.
שימוש בצורת בינוני רבים, שם הפועל, שם פעולה
1. מבצע הפעולה אינו ידוע.
2. מבצע הפעולה אינו חשוב.
3. יש כוונה להסתיר את מבצע הפעולה לעתים מתוך מגמה להימנע מלקיחת אחריות.
4. מטרת הכותב להדגיש את הפעולה, ולא את עושה הפעולה.
5. יצירת סתמיות הנותנת אשליה שמדובר באמת כללית.
6. מרבים להשתמש בנושא סתמי בעיקר בהוראות.
7. לשון מודלית מעניקה ממד של נחרצות ושל הדגשה, של המרצה לפעולה, מעין צו "עשה", שיש לו ניסוח מעודן וזהיר.
*370*
1. פעלים בעבר - מאפיינים סיפור עלילתי. השתלשלות של אירועים, התרחשות כלשהי.
2. פעלים בהווה - מציינים תופעה שאינה חולפת, עדיין בתהליך של עשייה, מציינים המשכיות כדי לתאר תופעה או התפתחות כלשהי.
3. פעלים בעתיד - עשויים להעניק תקווה (בהתאם לתוכן שלהם).
4. פעלים בציווי - מעניקים החלטיות, דרישה לפעולה, המרצה לפעולה, בקשה ועשיית טובה.
1. משפטים המכילים פעלים פעילים מרובים בטקסטים עלילתיים.
2. בפעלים פעילים נהוג להשתמש בעיקר לצורך הבעת פעילות והתרחשות. פעלים אלה מציינים עשייה, הדגשת הפעולות שנעשו, והם עשויים להעניק למתואר בטקסט אופי דינמי, פעיל, נמרץ.
3. ריבוי פעלים פעילים מעצים, מגדיל, ומגביר את המתואר.
4. לעתים כשהכותב מעוניין להעלות את המודעות לתופעה מסוימת או לעניין מסוים או כדי לזעזע, הוא משתמש בפעלים פעילים.
1. מבנה סביל מאפיין לשון רשמית מאוד, מרוחקת ויבשה. לשון זו מופיעה בחוזים, בהסברים, בתיאור של תהליך, תיאור של הפעלת מכשיר, בדיווח על אירוע, בהמלצה לפעולה ועוד. בטקסטים שבהם יש ריבוי של פעלים סבילים עומדת במרכז הפעולה, ולא מבצע הפעולה. העיקר אינו מי או מה עושה את הפעולות הללו אלא הפעולות עצמן ותוצאותיהן.
2. הפעלים הסבילים יוצרים עמימות, חוסר ודאות ביחס למבצע הפעולה. לעתים אין לכותב עניין לציין את עושה הפעולות.
3. פעלים סבילים מציינים לעתים חוסר מעש ואדישות, חוסר עניין, פסיביות ואף אדישות.
4. העלמת הגורם הפעיל מושגת גם על ידי שימוש בשמות פעולה.
1. ריבוי שמות תואר בטקסט מעניק לטקסט עומס ריגושי ומגביר את עוצמת המסר.
2. שמות התואר מעשירים את הטקסט מבחינה לשונית ומסייעים לקורא בהמחשת הנושא שאותו הכותב רוצה לתאר
*371*
קראו את השיר "את כמו הרוח" של אביגדור קהלני.
זוכר אותך ילדה
חיוך של ביישנית
יפה ועדינה
תנועות של רקדנית.
בניתי לנו בית
וגג של רעפים
ולי נתת כנפים
לגעת בשחקים.
יחד כך בשניים
צימחנו ענפים
ואיך פרח הבית
כשבאו ניצנים.
פזמון:
את כמו הרוח
המלטפת את המים
ואני לך כמו נשר
השומר מן השמים.
והייתי מפרש
לנווט את ספינתנו
ובשתי ידיך
נגעת בכל חיינו
אשר בחוט זהב
רקמנו חלומנו.
יום רודף עוד יום
נפקחו עיניים
והשמש באורה
מחבקת משמים.
רבו אבני דרך
בשביל שבו הלכנו
ועוד נמשיך ללכת
בדרכים שלא ידענו.
והזמן מהר דוהר
רצו השנים
ואת ילדה נשארת
יפה מנעורים.
מטפורה היא מעתק (העברה) של משמעות מתחום אחד לתחום אחר. המעתק מבוסס על דמיון שקיים בין שני תחומים.
(קונוטציה - ראו עמ' 49)
1. מיהי לדעתכם הנמענת שאליה המשורר פונה? בססו את תשובתכם על השיר.
2. מצאו בשיר שלוש-ארבע דוגמאות לצירופים או למשפטים מטפוריים הכוללים פעלים מגזרת השלמים.
נתחו את הפעלים שבחרתם לשורש, לבניין ולזמן.
3. בשיר יש פעלים רבים. איזו קונוטציה עולה משורת פעלים זו שבשיר, ומה הם מתארים?
4. א. מהם שני הזמנים השולטים בשיר?
ב. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הזמן? העתיקו את המשפט שבו מופיע פועל זה.
מדוע פועל זה מופיע בזמן זה לעומת שאר הפעלים?
5. מהם שלושת הגופים הדקדוקיים העיקריים בשיר? מהי תרומתם של גופים אלו לנושא שבו מדובר בשיר?
6. מהי המשמעות של הפעלים שבשיר? (היעזרו בבניינים של הפעלים שניתחתם)
כיצד אופי הפעלים שציינתם בא לידי ביטוי במערכת היחסים המתוארת?
7. השיר בנוי משורות קצרות. קראו את השיר בקול. מדוע לדעתכם בחר הכותב בשורות קצרות דווקא?
8. "רבו אמי דרך בשביל שבו הלכנו..." הסבירו את הביטוי "אבן דרך" ושבצו אותו בתוך משפט.
- מה במערכת היחסים שבין בני הזוג, כפי שהיא מתוארת בשיר, הרשים אתכם ביותר, ומדוע?
- נסו גם אתם לחבר שיר לאדם האהוב עליכם במיוחד (הורים, קרוב משפחה, חברים...)
- בחרו שיר אהבה בעברית האהוב עליכם. מה בשיר הפך אותו לאהוב כל כך בעיניכם?
יוטיוב
- מומלץ להיכנס ליוטיוב ולהקשיב לשיר שהלחין סגיב כהן.
- האם לדעתכם הלחן מתאים למילות השיר?
*372*
יושבת משפחת איכרים בשעות הערב ולאורה של מנורת נפט בוררת חיטה ומכינה אותה לטחינה. מוציאים רגבי עפר, אבנים קטנות, זרעים של עשב בר ותוך כדי עבודה מדברים, מספרים, שואלים וצוחקים. הרי כלי תקשורת לא היו, והישיבה הזו יחדיו הייתה בילוי משפחתי. (...) במושבה לא הייתה טחנת קמח. כדי לטחון את החיטה נסעו בעגלה עם השקים המלאים ל"שבע טחנות" שהיו ב"כבארה" או לחיפה.
בנסיעה לחיפה חברו איכרים אחדים מטעמי חיסכון וביטחון, מאחר שבאותם ימים התפרנסו רבים משוד עוברי דרך. הם לקחו באיומי נשק כל מה שאפשר: את הסוסים ואת העגלה על תכולתה, ואפילו הפשיטו את הבגדים מהנשדדים. לכן רתמו לעגלה סוסים ונסעו ישובים על השקים כארבע שעות לכל כיוון בדרך עפר. אם התמזל מזלם וטחנו להם את החיטה מיד בהגיעם, חזרו הביתה באותו ערב. בדרך כלל זה היה כרוך בלינת לילה בחיפה בטחנות הקמח...
מעובד מתוך "נוף ילדות - שנות העשרים בזכרון יעקב", 1995
בטקסט בולטים שני זמנים. מהם הזמנים, ומה הקשר בין הזמן לתוכנו של הטקסט? איזה אפקט רטורי יוצרים לדעתכם הפעלים שבטקסט?
תקינות לשונית - כתבו את הצורות הנכונות של שם המספר ושל מילות היחס בהתאם לנדרש.
1. היום הכנו 4.5 ק"ג של עוגיות. (כתבו את ראשי התיבות ק"ג כמילה)
2. השנה זרענו גרעיני חיטה פי שלושה / שלוש משנה שעברה.
3. "הרי כלי תקשורת לא היו, והישיבה הזו יחדיו הייתה -- בילוי משפחתי". (בשביל)
השלימו את המשפט במילת היחס המוצעת. כתבו אותה בנטייתה הנכונה על פי ההקשר ונקדו ניקוד חלקי.
4. הם שאלו מכם / ממכם את הציוד הנדרש. בחרו בצורה הנכונה של מילת היחס.
קראו את הטקסט.
לאחר הכנת תכנית הטלוויזיה שעסקה במותגים החליטו מקבלי ההחלטות בערוץ המסחרי לערוך בה שינויים.
עורך התכנית גיהץ, שייף ושיפץ את התכנית לאחר שגייס לעזרתו מומחים שונים. זכיינית הערוץ מיתגה, מיצבה ועיצבה את המוצר הסופי בצורה קפדנית. בכך היא ספקה מקדם הגנה למשקיעים בערוץ. מגיש התכנית היה קשוב וכנוע וקיבל את דרישת הזכיינית.
1. בטקסט מופיעים פעלים רבים מבניין מסוים. מצאו אותם, ציינו את הבניין המשותף וכתבו את השורש של כל פועל.
2. מהי התרומה הרטורית של השימוש בבניין שציינתם לתוכן הטקסט? היעזרו ב"ריכוז השימושים הרטוריים במערכת הצורות" בעמוד 369.
3. כתבו טקסט קצר, ובו שבצו פעלים רבים בעלי משמעות משותפת.
קראו את הטקסט בפני הכיתה ודונו באפקט הרטורי שיוצרים הפעלים שבטקסט.
שמרו את התוצרים בתיק העבודות.
*373*
*373*
לגזרה זו שייכים שורשים שיש להם ארבעה עיצורי שורש: אבח"נ, שכת"ב, גלג"ל. אפשר לשייך אותם לגזרת השלמים.
הפעלים המרובעים ניטים רק בשלושת הבניינים הדגושים: פיעל, פועל והתפעל.
במקום ההכפלה הקיימת בגזרת השלמים (הדגש התבניתי) נוסף בפעלים אלה עיצור שורשי רביעי, המנוקד בשווא נח.
בגזרת המרובעים אין דגש חזק תבניתי.
לפניכם צורות הנסתר בשלושת הבניינים.
פועל, עבר, בינוני, עתיד, ציווי, מקור נטוי, שם פעולה |
פיעל, פרסם, מפרסם, יפרסם, פרסם, לפרסם, פרסום, פרנסה |
פועל, פורסם, מפורסם, יפורסם, אין, אין, אין |
התפעל, התפרסם, מתפרסם, יתפרסם, התפרסם, להתפרסם, התארגנות |
העתיקו למחברתכם את הפעלים ונתחו אותם לשורש ולבניין.
1. מתדלק
2. גלגלתי
3. ממושקפת
4. יתאווררו
5. אובטחו
6. תמחשבי
7. התארגנו
8. לתדרך
9. מאופיינת
10. תפקדתי
11. מתכנן
12. התאכזבנו
13. חשמל
14. יאולתר
15. מכדררים
שינויים בבניין התפעל
השינויים זהים לשינויים החלים בבניין התפעל בגזרת השלמים.
1. פה"פ ש, ש, ס - השתכלל, הסתחרר
2. פה"פ ז, צ - הזדעזע, הצטלצל (הד / הט - הת)
3. פה"פ ט, ד - הטשטש, הדלדל (מד"ד - מוספית פלוס דגש פלוס ד' (4) עיצורי שורש)
4. פה"פ ת - התרגם (מד"ד - מוספית פלוס דגש פלוס ד' (4) עיצורי שורש)
הבלעת עיצור השורש האחרון (בכל שלושת הבניינים)
בשורשים שבהם העיצור האחרון הוא "נ" או "ת", חלה הבלעת עיצור (כמו בגזרת השלמים).
לפי פרסמתי מצפים ל- תכנתתי - תכנתי
לפי התפרסמנו מצפים ל- הסתקרננו - הסתקרנו או: התארגננו - התארגנו
לפי תפורסמנה מצפים ל- תארגננה - תארגנה
*374*
1. ארבעה עיצורים שונים: פרנ"ס, תרג"מ, פרס"מ
2. הכפלת הברה (חזרה על שני עיצורים): גלג"ל, זמז"מ, טרט"ר
3. חזרה על לה"פ של שורש תלת עיצורי: ער"ב פלוס ב - ערב"ב, סרט"ט, שקל"ל, כדר"ר
4. הוספת "ש" לפני שורש תלת עיצורי: ש פלוס כל"ל - שכל"ל, שכפ"ל, שחז"ר, שחב"ר, שכת"ב יש הרואים בפעלים אלה תת-בניין בשם שפעל, שבו שלושה עיצורי שורש.
בחלק מפעלים אלה משמעות השורש היא עשייה מחדש. שכתב - כתב מחדש.
5. הוספת אותיות תחיליות (ראו "שורשים תנייניים" עמוד 501)
א. הוספת "א" לפני שורש תלת עיצורי: א פלוס כז"ב - אכז"ב, אבט"ח, אבח"נ, אזכ"ר
ב. הוספת "מ" לפני שורש תלת עיצורי: מ פלוס ספ"ר - מספ"ר, מחש"ב, מלכ"ד, מחז"ר
ג. הוספת "ת" לפני שורש תלת עיצורי: ת פלוס פק"ד - תפק"ד, תרג"ל, תדר"כ, תפע"ל
6. הוספת אותיות סופיות (ראו "שורשים תנייניים" עמוד 501)
א. הוספת "ת" אחרי שורש תלת עיצורי: תכ"נ פלוס ת - תכנ"ת, עבר"ת, חבר"ת
ב. הוספת "נ" אחרי שורש תלת עיצורי: סק"ר פלוס נ - סקר"נ, דגמ"נ, חשב"נ, אפי"נ, ראי"נ
7. יצירת פעלים משמות עצם (ראו גם שורשים גזורי שם עמוד 501)
א. ממילים לועזיות: ארג"נ, טרפ"ד, טלפ"נ, קטל"ג, סנד"ל
ב. ממילים עבריות: חשמ"ל (התחשמל), משכ"נ, אלמ"נ (התאלמן)
ג. מהלחמים (הרכב של שתי מילים) (ראו הסבר בעמוד 511) עדכ"נ (עד פלוס כאן), רמז"ר (רמזור (רמז פלוס אור)), אלח"ש (אל פלוס חוש)
לפניכם פעלים בעלי ארבעה עיצורי שורש.
1. מיינו אותם ל- 11 קבוצות לפי הדרך שבה הם נוצרו. בכל קבוצה צריכים להיות לפחות שלושה פעלים.
2. תנו כותרת לכל אחת מן הקבוצות לפי הדרך שבה נוצרו הפעלים שבקבוצה.
ערבל, סרטט, עצבן, דקלם, ארגן, אבחן, פרנס, צחקק, בלבל, שקלל, שכתב, תדרך, אשרר, כדרר, שחזר, שלהב, גמגם, תכנת, מספר, סקרן, תפקד, חשבן, טלפן, ערבב, שקבר, עברת (הפך שם לעברי), אכזב, טרפד, אפיין, גלגל, תרגם, מלכד, טפטף, תחזק, שעבד, צפצף, חשמל, בלגן, כפתר, שכלל, מסגר, חמצן, תמחר, תדלק, אבטח, קטלג (ערך בסדר קטלוגי), משכן, מחזר, חברת, דרבן.
*375*
העתיקו למחברתכם את הפעלים ונתחו אותם לשורש ולבניין.
1. מזדנב
2. מסקרנת
3. הידלדלו
4. השתלשלנו
5. הזדעזעתי
6. הסתחררתם
7. מטשטשת
8. שעבדתם
9. הסתנוור
10. היטנפו
11. הצטמררתי
12. השתרבבה
13. מתולתל
14. ידלדלו
15. דירבנו (ב' פתח, נ' דגושה)
הבחנה בין שלמים למרובעים
יש להטות את הפועל בזמנים שונים.
אותיות שנשארות קבועות בכל הזמנים הן אותיות השורש. אם נשארות ארבע אותיות, זהו שורש מרובע.
שימו לב: בבניין התפעל המוספיות הן הת, מת, ית... (אית"ן פלוס ת)
שלמים - יתרגל התרגל אתרגל לעומת מרובעים - יתרגל תירגל מתרגל
הבחנה בין פועל להופעל
פועל - האות המנוקדת בקיבוץ קבועה - הרכב תודלק. (מתודלק, יתודלק)
הופעל - האות המנוקדת בקיבוץ משתנה - נערה תוזמן למסיבה. (נוזמן, יוזמן)
הבחנה בין קל לפיעל
בבניין קל התחילית בעתיד מנוקדת בחיריק. היא אינה מופיעה בזמנים אחרים. אתם תקצרו מחר את התבואה. (קצרתם, קוצרים - בניין קל)
בבניין פיעל פה"פ בעבר מנוקדת בחיריק. האות נשארת בכל הנטייה וניקודה משתנה הסטודנטים תקצרו אתמול את החומר. (מתקצרים, יתקצרו - בניין פיעל)
ענו על השאלות לפי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
1. השמירה על הבסיס תוגבר.
קצב הלימוד תוגבר לפני הבחינה.
ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
ריק, 1. תוגבר, 2. תוגבר |
השורש, --, -- |
הבניין, --, -- |
הגוף, --, -- |
הזמן, --, -- |
2. הרכב יתודלק בתחנה לאחר שתודלק בו התאורה.
ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
3. אני לא אוזכר ברשימת התלמידים הבעייתיים.
רון לו אוזכר במכתב ששלח המנהל.
ציינו במה נבדלים הפעילם זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)
*376*
4. כוחות הביטחון תגברו את כוחותיהם.
אתם תגברו על הקבוצה היריבה.
ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
5. בקרוב תודרך על ידי מנהל המחלקה.
הסוכן הסמוי תודרך לפני צאתו למשימה.
ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
6. לפניכם זוגות של משפטים. בכל אחד מן הזוגות ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים המודגשים.
הבחינו בין הפעלים הדומים.
א. (1) במשרד החינוך (תקצבו) שעות הוראה לחינוך המיוחד.
(2) אתם, השופטים, (תקצבו) בישיבה הבאה את עונשם של הנאשמים במשפט.
ב. (1) במסגרת לימודי הימאות אתם (תפקדו) גם את נמל אילת.
(2) בני הנוער (תפקדו) במהלך הטיול בצורה מרשימה.
ג. (1) לאחר הטיפול (תקשרו) הילדים בצורה טובה יותר עם הסביבה.
(2) האם (תקשרו) את חבלי הספינה אל המזח?
ענו על השאלות לפי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
1. אמי (תאחסן) את בגדי החורף.
העתיקו למחברתכם את צורת העבר של הפועל תאחסן.
א. מאחסנת ב. יאוחסן ג. אחסנה ד. אוחסן
2. המנהלים (ימחשבו) את המשרד.
העתיקו למחברתכם את צורת הבינוני של הפועל ימחשבו.
א. מחשבו ב. מחשבים ג. חושבים ד. ממחשבים
3. המתנה (תופקד) למשמרת.
א. כתבו במחברתכם את זמנו של הפועל (תופקד).
ב. מבין ארבעת הפעלים שלפניכם מצאו פועל הזהה בשורש ובבניין לפועל תופקד, אך בזמן אחר.
א. מופקדת ב. מתפקד (ת' שווא, פ' דגושה פ' פתח) ג. מתפקד (ת' פתח, פ' בשווא)ד. יופקדו
4. (סקרנו) את התהלוכה משום (שהסתקרנו) מאוד.
א. ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
ב. צורת העתיד של הפועל השני בגוף הנתון היא
יסתקרן נסקור נסתקרן יסקור
*377*
5. האישה (מתפקדת) למפלגה, ואח"כ (מתפקדת) בה במסירות רבה.
סמן את המשפט הנכון.
שני הפעלים - א. בעלי שורש זהה ובניין שונה.
ב. בעלי שורשים שונים ובניינים שונים.
ג. זהים בשורש ובבניין, אך שונים בגוף.
ד. זהים בשורש, בבניין, בגוף ובזמן.
6. (תיתכן) החרפה במצב, לפיכך (נתכנן) שינוי בהיערכות.
סמן את המשפט שאינו נכון.
א. שני הפעלים זהים בזמן ובגוף.
ב. פועל אחד פעיל והשני סביל.
ג. ה"נ" בפועל השני מציינת את זמנו של הפועל.
ד. ה"ת" בפועל הראשון מציינת את זמנו של הפועל.
7. הנערה (הסתבכה) בשקרים, אבל היא אינה (מתוסבכת).
א. ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
ב. העתיקו למחברתכם את צורת העתיד של הפועל הסתבכה.
סיבכה מסתבכת אסתבך תסתבך
8. הנער (מדגמן) את הבגדים ו(מדגים) לקהל כיצד ללבוש אותם.
סמן את המשפט הנכון.
א. בשני הפעלים ה"מ" מציינת זמן בינוני.
ב. לשני הפעלים שורש זהה וגופים שונים.
ג. שני הפעלים שייכים לגזרת המרובעים.
ד. שני הפעלים שונים בגוף בלבד.
9. (התגברנו) על הבעיה לאחר ש(תגברנו) את הכוחות.
סמן את המשפט שאינו נכון.
א. שני הפעלים זהים בגוף, אך שונים בגזרה.
ב. בשני הפעלים העיצור "ת" שורשי.
ג. בשני הפעלים הסיומת "נו" מעידה על הגוף.
ד. שני הפעלים זהים בזמן.
10. קרני השמש (מורכזו) באמצעות העדשה.
כעת הן (מרוכזות) בנקודה אחת.
ציינו את השורש ואת הבניין של שני הפעלים המודגשים.
11. לפניכם שני משפטים. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.
א. המפקדים (יתזמנו) את התרגול בשטח.
ב. המפקדים (יזמנו) את החיילים כדי (לתדרך) אותם.
12. לפניכם שני משפטים. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.
א. הבלשים (יחקרו) את העדים.
ב. השוטרים (יתחקרו) את סיבות האירוע.
*377*
1. יש להקפיד על דגשים קלים (בראש מילה ואחרי שווא נח) באותיות בכ"פ - פטפט, בלבלו.
2. אחרי שווא נע אות השורש הראשונה תהיה רפויה - מכדרר, לפטפט.
3. התחיליות בבניינים פיעל, פועל והתפעל בגזרת המרובעים זהות לתחיליות בשלמים.
בבניינים פיעל ופועל: ה"א" - בתנועת A (חטף פתח) אבלבל,
אותיות ית"ן - בתנועת E (שווא) תפטפט.
בבניין התפעל: ה"א" - בתנועת E (סגול) אתכרבל,
אותיות ית"ן - בתנועת I (חיריק) יתפרסם.
*378*
לפניכם משפטים המכילים פעלים. לכל אחת מן המילים שתי אפשרויות הגייה. בחרו בצורה המעידה על ההגייה הנכונה מבין שתי האפשרויות.
1. מתי תפסיקו לפטפט / לפטפט (פ' ראשונה דגושה)?
2. אל תטלפן (פ' דגושה) / תטלפן אליו היום.
3. הכלב מכרסם (כ' דגושה) / מכרסם את העצם.
4. אסור לבזבז (ב' ראשונה דגושה) / לבזבז מים.
5. השחקן מכדרר (כ' דגושה) /מכדרר את הכדור.
6. מטפחת לבנה מבצבצת / מבצבצת (ב' דגושה) מתוך כיסה.
7. אני אדקלם (א' חטף פתח) / אדקלם (א' סגול) את הדרשה שלי.
8. הילד מפשפש / מפשפש (פ' ראשונה דגושה) בכיס כדי למצוא ממתק.
9. ההרים התערפלו / התערפלו (פ' דגושה).
10. הילדים מפטפטים / מפטפטים (פ' ראשונה דגושה) ללא הרף.
11. אל תבלבלו / תבלבלו (ב' ראשונה דגושה) בין הכלים השונים.
12. נאומו היה מפולפל / מפולפל (פ' ראשונה דגושה).
13. אל תכחיש / תכחיש (כ' דגושה) את הדברים שאמרת.
14. הנערים מכורבלים / מכורבלים (כ' דגושה) בשקי השינה.
1. לפניכם משפטים נבחרים מתוך שני שירים של דתיה בן דור.
כך נולד הצבע
באמצע היום הצבע האדום
פגש ברחוב בצבע הצהוב.
דברו מעט בנחת; טיילו מעט ביחד,
פתאום נפלו לבור עמוק.
התגלגלו; התבלבלו, התערבבו
וכך נולד הצבע הכתום...
שמח במטבח
הקומקום האדום מקשקש לו כל היום.
והסיר הירוק מתגלגל לו מצחוק.
המזלג השובב מדגדג את הכף,
והסכין הגיבור מתעמל בכיור
המזלג השובב מדגדג את הכף...
א. מצאו בשני השירים חמישה פעלים מגזרת המרובעים. ציינו את הבניין ואת השורש שלהם.
ב. בשיר הראשון מדובר על 3 צבעים, ובשיר השני - על 5 כלי מטבח. כתבו את המספרים במילים בהתאם למשפט.
ג. רותי ואורי, אני מזמינה -- לראות את המטבח הצבעוני שלי. (את) שבצו את מילת היחס במשפט.
ד. מהו הזמן השליט בכל אחד מן השירים. מהי הסיבה לשימוש בזמנים אלו בשירים שקראתם?
2. כתבו שיר, חמשיר, או טקסט קצר (אפשר הומוריסטי).
שבצו בכתיבתכם פעלים רבים ככל האפשר מגזרת המרובעים.
דונו בקבוצה:
מהי משמעות הבניינים של הפעלים שהשתמשתם בהם, וציינו כיצד הם משפיעים על אופי הטקסט שכתבתם.
שמרו את תוצרי הכתיבה בתיק העבודות.
*379*
קראו את המקאמה "מחווה לאישה" שכתב יורם טהרלב לכבוד יום האישה.
"לילה טוב" - אני אומר לה אחרי החדשות,
"אני מת מעייפות, אני הולך לישון".
ונכנס אל המיטה וממש נופל אפיים
ומושך את השמיכה ועוצם את העיניים.
"אני באה אחריך!" היא קוראת לי מאחור,
"אני רק מכבה בסלון את האור".
ובינתיים היא סוגרת את התריס ונועלת את הדלת,
ממלאה במים את הקערה של הכלב,
דוחפת למדיח עוד שלוש ארבע כוסות,
בודקת אם נכנס איזה אימייל מאוחר,
מגהצת לעצמה חולצה למחר,
כותבת פתק למורה,
מוציאה מהפריזר עוף להפשרה,
משאירה צ'ק לוועד הבית בארון החשמל
מכניסה למטען את הטלפון הנייד...
ואז נכנסת למקלחת.
מתרחצת, מתמרחת, מתבשמת, מצחצחת
ונכנסת למיטה. כך הולכת לישון משפחה מאושרת.
ואף פעם אינני שואל איך היא מספיקה את הכול
אלא רק איך היא זוכרת.
ואלמלא הייתי ישן הייתי לוחש לה בשקט:
איך את כל כך עניינית וכל כך מדויקת?
ובכלל, איך העניק לך השוכן ממעל
כישורים לגדל גם את הילדים וגם את הבעל?
ואיך, תגידי איך, למרות כל מה שעובר עלינו
את עדיין אופטימית, מלאת שמחה ונחושה,
ובעידן החומרני הזה,
את עדיין פתוחה לסבלם של אחרים, כנה ורגישה?
כל בוקר אני מודה לאלוהים:
ברוך שעשה אותך אישה!
המקאמה מתוך אתר האינטרנט של יורם טהרלב. יורם טהרלב (נולד ב-1938) הוא פזמונאי, משורר וסטנדאפיסט ישראלי. המקאמה היא סוגה ספרותית המאופיינת בפרוזה מחורזת ללא משקל. המקאמה מוכרת בעברית החל מהמאה ה-12 בהשפעת הספרות הערבית. בעברית המודרנית פרצה המקאמה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בעקבות מקאמות קצרות שכתב נתן אלתרמן.
1. קראו את המקאמה בקול רם.
במקאמה יש פעלים רבים. מהי המשמעות העיקרית של פעלים אלו? (היעזרו במשמעויות הבניינים)
מהי התחושה שאתם הקוראים חשים כשאתם קוראים את המקאמה? הסבירו את תשובתכם.
2. א. במקאמה יש סדרת פעלים פעילים שאדם מבצע על עצמו.
העתיקו פעלים אלו, וציינו במה הם יוצאי דופן ביחס לשאר הפעלים שבמקאמה.
ב. מבין הפעלים שהעתקתם איזה פועל יוצא דופן, ומדוע?
3. במקאמה יש שבירת צירוף כבול. מהו הצירוף הכבול? מהו מקורו? ואיזו סוגיה עולה מצירוף זה? מה יוצרת שבירת הצירוף במקאמה?
*380*
לפניכם טקסט בשם "וידוי על איכות הסביבה" המופיע ב"הגדה לסדר ט"ו בשבט", שערך יואל רפל.
(הטקסט נכתב על ידי מ' אזרי - י' מזור)
קראו את הטקסט וענו על הסעיפים שאחריו.
אפפנו - את עולמנו בערפל, עשן ופיח.
בזבזנו - אוצרות טבע ש(קבלנו) בפיקדון.
גזלנו - נופם של מרחבי רקיע בבנייה מכוערת.
דלדלנו - את עושר הבריאה.
הפרנו - את ברית האיזון בין האדם לטבע.
וויתרנו - על איכות חיים ראויה לילדינו.
זיהמנו - ימים, נהרות ואגמים ברעל חמדנותנו.
חוררנו - את מעטפת האוזון החובקת את עולמנו.
טימאנו - מקורות מים חיים במי שפכינו.
יצרנו - הררי אשפה וזבל בחלל, במדבר ובחצרותינו.
כרתנו - יערות עד תמורת רווח קצר מועד.
לכלכנו - אתרי טבע ונוף, חופים, נתיבות ופסגות.
משכנו - את עתיד העולם מתוך אדישות וחוסר חזון.
נצלנו - ולא (מחזרנו) את מתנות הטבע באנוכיותנו.
סיכנו - את קיום עולמנו בכורים ובקרינה.
עקרנו - ציפורים ממחוזות קינון וממסלולי נדידתן.
פצענו - מדרוני הרים במחצבות אבן.
צדנו - ברוע לב חיות ובעלי כנף שנעלמו מעולמנו.
קטלנו - פרחי בר, והם (אבדו) ואינם.
רמסנו - ברגל רמה שדה וניר ואחו.
שרפנו - עצי יער על מזבח שנאתנו.
תיעשנו - במחיר איכות אוויר וים ויבשה.
*381*
1. מהו הנושא המרכזי של הטקסט?
2. איזה מסר עולה באמצעות טקסט זה?
3. לפניכם טקסט נוסף המכונה "וידוי קטן".
קראו את הטקסט ואת ההקדמה שלפניה וענו על השאלות שאחריו.
וידוי הוא הודאה בפשע או בחטא שאותם ביצע האדם. ביהדות מהווה הווידוי שלב חשוב בתהליך התשובה. הווידוי נקרא גם "תחנון". התחנון מכיל קטעי תחינה בעיקר מן התנ"ך, שבהם המתפלל מתוודה על חטאיו ומבקש מחילה ורחמים עליו ועל כל עם ישראל. המתפלל מזכיר בתפילות אלו כי איננו צדיק ובכל זאת מבקש רחמים מהקב"ה.
נוסח התפילה
אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי, העווינו, והרשענו, זדנו, חמסנו, טפלנו שקר, יעצנו רע, כזבנו, לצנו, מרדנו, נאצנו, סררנו, עווינו, פשענו, צררנו, קשינו עורף, רשענו, שחתנו, תעבנו, תעינו, תעתענו.
(הניקוד על פי "סידור תפילה השלם" נוסח אשכנז)
א. מצאו נקודות דמיון ושוני בין שני הטקסטים.
(בחרו שלושה עד ארבעה תבחינים מבין התבחינים האלה: המילים המופיעות בטקסט, סדר הצגת המילים, מטרת הטקסט, אורך המשפטים, סוג העברות המוצגות בטקסט, מי ביצע את העברות המוצגות בטקסט)
ב. איזה "וידוי", לדעתכם, הוא המקורי? נמקו את תשובתכם.
חלק ב - השאלות בחלק זה מתייחסות לטקסט "וידוי על איכות הסביבה" בלבד.
4. א. מהו הגוף הדקדוקי העיקרי השולט בטקסט? מדוע לדעתכם השתמשו בו הכותבים?
ב. פועל אחד בטקסט הוא בגוף דקדוקי שונה. מהו הפועל ומהו הגוף?
5. א. מיינו את כל הפעלים המנוקדים שבטקסט לפי בנייניהם. ציינו את שמות הבניינים.
ב. מדוע לדעתכם השתמשו הכותבים דווקא בבניינים אלה, ובמה תורמים פעלים אלה לטקסט?
פועל, שם הפועל, שם הפעולה |
כרתנו, --, -- |
לכלכנו, --, -- |
--, --, איזון |
--, --, נדידה |
--, לשרוף, -- |
--, לסכן, -- |
--, אין, יצירה |
--, --, יצור |
*382*
*382*
לגזרה חסרי פ"נ שייכים שורשים שפה"פ שלהם היא "נ": נ-פ-ל, נ-ס-ע, נ-ג-ש, נ-כ-ר, נ-ש-ג ועוד.
בניין, קל, נפעל, הפעיל, הופעל |
עבר, נפל, נסע, ניתק, הכיר, הוכר |
בינוני, נופל, נוסע, ניתק, מכיר, מוכר |
עתיד, ייפול, ייסע, ינתק, יכיר, יוכר |
ציווי, נפול, סע, הינתק, הכר, אין |
מקור נטוי, ליפול, לגשת, לנסוע, לטעת, להינתק, להכיר, אין |
שם פעולה, נפילה, גישה, אין, הפלה, אגדה, הבט, אין |
בבניינים הדגושים הנטייה כמו בגזרת השלמים:
פיעל - נידב פועל - נודב התפעל - התנדב
- כאשר יש דגש באות השנייה, יש להטות את הפועל.
- אם האות שלפני הדגש משתנה - היא מוספית, והדגש משלים את פה"פ "נ" (חפ"נ).
- אם האות שלפני הדגש אינה משתנה - היא שורשית, והדגש הוא בעה"פ בבניינים הדגושים (שלמים).
הכרתי (מכיר, יכיר) - האות (שלפני הדגש) משתנה - הנכרתי - הפקדתי - הפעיל נ-כ-ר (חפ"נ)
המרתי (יהמר, תהמר) - האות (שלפני הדגש) אינה משתנה - ה-מ-ר פיעל (שלמים).
- כאשר הפועל פותח ב- נ' בחיריק, אות דגושה בעבר / בינוני - יש להטות לנסתר:
- אם עה"פ בנסתר בצירה - פיעל ניצלתי את המצב. הוא ניצל את המצב. (שלמים)
- אם עה"פ בנסתר בפתח - נפעל ניצלתי מהשרפה. הוא ניצל מהשרפה. (חפ"נ)
העתיקו למחברתכם את הפעלים שלפניכם, ונתחו אותם לשורש ולבניין.
1. היטלנו
2. מוצלים
3. אדור
4. יבלו
5. הוגשה
6. יגידו
7. נגשתי
8. גשנה
9. תן
10. געי
11. אסע
12. תביטו
13. תשיגי
14. תופלנה
15. ניתך
16. מפיק
17. מוכרים
18. ניכש
19. יסיקו
20. תקישו
*383*
לגזרת חסרי פי"צ שייכים שמונה שורשים. שישה שורשים שפה"פ שלהם היא "י'",
עה"פ היא "צ", ולה"פ היא אחת מאותיות: בקעת גר.
י-צ-ב, י-צ-ק, י-צ-ע, י-צ-ת, י-צ-ג, י-צ-ר
השורשים השביעי והשמיני הם י-ז-ע, י-ז-מ. הנטייה היא כמו בגזרת חפ"נ.
בניין, קל, נפעל, הפעיל, הופעל |
עבר, יצר, ניצב, הציג, הוצג |
בינוני, יוצר, ניצב, מציג, מוצג |
עתיד, יצור, אין, יציג, יוצג |
ציווי, צור, אין, הצג, אין |
מקור נטוי, ליצור, לצקת, אין, להציג, אין |
שם פעולה, יצירה, אין, הצגה, הצג, אין |
- כאשר יש דגש באות השנייה, יש להטות את הפועל.
- אם האות שלפני הדגש משתנה - היא מוספית, והדגש משלים את פה"פ "י" (חפי"צ).
- אם האות שלפני הדגש אינה משתנה - היא שורשית, והדגש הוא בעה"פ בבניינים הדגושים (שלמים).
הוצגנו (מוצג, תוצג) - האות (שלפני הדגש) משתנה - היצגנו - הופקדנו - הופעל י-צ-ג (חפי"צ)
קושטנו (מקושט, יקושט) - האות (שלפני הדגש) אינה משתנה - ק-ש-ט פועל (שלמים).
- הערה: כאשר הדגש המשלים באות השנייה הוא באות "צ", תמיד חסרה "י", חוץ מהשורש נ-צ-ל.
נתחו את הפעלים לשורש ולבניין.
1. יציגו
2. אצור
3. הוצעו
4. תציתו
5. ניצבתי
6. תיצקי
7. מוצבת
8. מזיעים
9. תוצג
10. צקי
11. מציעות
12. ניצתו
נתחו את השורש ואת הבניין.
1. (ניגבתם) את דמעות הילד.
2. האנדרטה (מוצבת) במרכז העיר.
3. יש (לטעת) עצים באזור שנשרף.
4. לא (תיקום) ולא (תיטור). (ויקרא יט יח)
5. אתן (מציבות) לנו רף גבוה.
6. (אתר) לי, בבקשה, את המקום במפה.
7. (הכרתי) בין שני חבריי.
8. (הגענו) אל המושבה.
9. ריחות אלו (מוכרים) לי מבית אימא.
10. המסעדה (הוצתה) בטעות.
*384*
ריק, פועל (א), פועל (ב) |
השורש, --, -- |
הבניין, --, -- |
הגוף, --, -- |
הזמן, --, -- |
1. א. הנייר (מוחזר) במפעל.
ב. הספר (מוחזר) לספרייה.
2. האוכל (יוגש) במהרה.
ב. הפסל (יוצב) בכניסה לאולם.
3. א. שלגים עזים (ניתכו) ארצה.
ב. הם (ניתבו) את התיירים.
4. א. הם (ניגפו) במערכה.
ב. הבנות (ניגנו) לכבוד השרה
5. א. (הידקנו) את האדמה.
ב. (היבטנו) אל עבר החוף.
6. יעל (ניקבה) חורים בארון.
ב. הילדה (ניטשה) בשדה.
7. א. (ניתקתי) עצמי מהחבורה.
ב. (ניתקתי) את יתד האוהל.
8. א. (ניסרתי) את הארון.
ב. (נידבתי) מידע חשוב לדן.
9. א. ההמנון (נוגן) באירוע.
ב. הבית (מוגן) על ידי בעליו.
10. א. החומר (מוין) לפי מדורים.
ב. הדוח (מוגש) השבוע.
11. א. המכתב (תויק) בקלסר.
ב. דרישתו (תובע) במשפט.
12. א. (היגרתי) את החלב לכד.
ב. (היגרתי) לדרום אפריקה.
13. א. (ניכשתי) את העשבים.
ב. (ניצבתי) בסוף השורה.
תרגיל 5 תרגיל מסכם: שלמים, מרובעים וחסרים
העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.
1. (1) אני (אופל) מן הכיסא.
(2) הסנה לא (אוכל) באש.
א. שני הפעלים שייכים לאותו הבניין.
ב. שני הפעלים שייכים לגזרות שונות.
ג. שני הפעלים באותו גוף.
ד. שני הפעלים באותו זמן.
2. (1) הם (תיבלו) את האוכל.
(2) אתם (תיבלו) ללא מים.
א. בשני הפעלים ה "ת" שורשית.
ב. שני הפעלים בזמן עבר.
ג. פועל אחד בלבד שייך לגזרת חפ"נ.
ד. שני הפעלים שייכים לגזרת השלמים.
3. (1) (ניצלנו) את יכולתנו.
(2) (ניצלנו) בנס מן האסון.
א. בשני הפעלים ה "נ" הראשונה מציינת את הזמן.
ב. בשני הפעלים ה"נ" שורשית.
ג. שני הפעלים שייכים לאותו בניין.
ד. לשני הפעלים שורש זהה.
*385*
4. (1) אתמול (יוצבו) עמודי הבניין על ידי המהנדס.
(2) הכדים (יוצבו) מחר בתערוכה.
א. בשני הפעלים השורש הוא י-צ-ב.
ב. שני הפעלים נבדלים בגוף.
ג. בשני הפעלים ה"י" תחילית.
ד. שני הפעלים זהים בבניין.
5. (1) (עיצבנו) את הבית.
(2) עצבנו את חברינו.
א. שני הפעלים נבדלים בבניין.
ב. שני הפעלים שייכים למרובעים.
ג. צורת הבינוני של הפועל השני היא מעצבנים.
ד. השורש בשני הפעלים זהה.
6. אל (תגעו) בחפץ הזה!
א. ציינו את השורש ואת הבניין של הפועל המודגש.
ב. העתיקו למחברתכם את צורת העבר של הפועל מבין ארבע האפשרויות:
נגעתם נוגעים הגיעו יגעו
7. אישה זו (מוכרת) לכולנו.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של הפועל המודגש.
ב. העתיקו למחברתכם את צורת העתיד של הפועל מבין ארבע האפשרויות:
תכיר תוכר תתנכר תמכור
8. (ניצלנו) את המצב לטובתנו, וכך (ניצלנו) מן הצרות.
סמן את המשפט שאינו נכון.
לשני הפעלים - א. אותו שורש בבניינים שונים.
ב. שורשים שונים בבניינים שונים.
ג. שורש, גוף וזמן זהים.
ד. גוף וזמן זהים, אך בניינים שונים.
9. (ניגשתי) אל התלמיד ואמרתי לו (שייגש) למזכירה.
סמן את המשפט שאינו נכון.
א. לשני הפעלים שורשים זהים.
ב. צורת העתיד של הפועל הראשון היא אגש
ג. הסיומת "תי" בפועל הראשון מעידה על הגוף.
ד. שני הפעלים נבדלים בשורש, בגוף ובזמן.
10. לפניכם משפט, ובו שני פעלים שיש להם שורש משותף, הנוטה בשתי דרכים שונות.
המורה (יגיד) לנו כיצד (להנגיד) את הפסוקים.
ציינו מהי דרך הנטייה של כל אחד מן הפעלים.
11. העבודות (יגעו) אותנו.
הם (יגעו) בתמונה.
צורות הבינוני של הפעלים הנ"ל לפי הסדר הן:
א. מייגע, מגיע ב. נוגע, מגיע ג. מייגע, נוגע ד. מגיע, מתייגע
12. איזה פועל אינו שייך לבניין פועל?
א. מוכר ב. מוגר ג. יושב (ש' פתח) ד. נוצח
13. הפסלים (יוצגו) בתערוכה.
הנאשמים (יוצגו) על ידי עו"ד.
סמן את המשפט הנכון.
א. ה "י" בשני הפעלים שורשית.
ב. לשני הפעלים זמן זהה.
ג. בשני הפעלים ה"י" תחילית.
ד. הפעלים שייכים לבניינים שונים.
*386*
*386*
1. במקור נטוי בבניין קל פה"פ נשארת ואינה נבלעת.
יש לומר לנסוע, לנטוע (אפשר גם לגשת, לטעת). (יוצא דופן: ליפול)
2. בבינוני בניין נפעל עה"פ מנוקדת בקמץ - ניגשים, ניצבים כמו נשמרים..
3. בעבר בניין הפעיל "ה" הבניין בתנועת i (חיריק) ואחריה דגש - הביע, הציג כמו הפקיד.
4. בבינוני בניין הפעיל ה"מ" התחילית בתנועת A (פתח) ואחריה דגש - מביע, מציג (מפקיד).
(סימן לזכירת הסעיפים 3 פלוס 4 - תחיליות הפעיל הן המ - דומה לצליל אמא)
חלק א - לפניכם משפטים, ובהם צורות פועל מודגשות.
א. בכל משפט בחרו בצורה המעידה על הגייה נכונה של הפועל.
1 .הוריי הסיעו (ה' צירה) / הסיעו (ה' חיריק) את אחי לשדה התעופה.
2. חברתי מתיזה (מ' פתח) /מתיזה (מ' צירה) עליי מים.
3. התלמידים ניגשים (ג' קמץ) / ניגשים (ג' שווא) למבחן המסכם.
4. החיילים ניצבים (צ' קמץ) / ניצבים (צ' שווא) איתנים במסדר.
5. הם מגישים (מ' פתח) / מגישים (מ' שווא) לאורח כיבוד.
6. הוא הציע (ה' צירה) / הציע (ה' חיריק) לי נישואין.
ב. השלימו את המשפטים שלפניכם והדגימו מתוך המשפטים שבסעיף א.
(1) בבניין -- בעבר בגזרות חפ"נ וחפי"צ האות התחילית מנוקדת ב-- כמו בגזרת --
דוגמאות: (העתיקו את הפעלים המתאימים כולל ניקוד האות המבוקשת)
--, --, --
(2) בבניין -- בהווה בגזרות חפ"נ וחפי"צ האות התחילית מנוקדת ב-- כמו בגזרת --
דוגמאות: (העתיקו את הפעלים המתאימים כולל ניקוד האות המבוקשת)
--, --, --
(3) בבניין -- בהווה בגזרות חפ"נ וחפי"צ עה"פ מנוקדת ב-- כמו בגזרת --
דוגמאות (העתיקו את הפעלים המתאימים כולל ניקוד האות המבוקשת)
--, --, --
*387*
א. לפניכם משפטים, ובהם זוגות של פעלים מנוקדים. בכל זוג בחרו את הפועל שניקודו מעיד על הגייה נכונה.
נמקו את בחירתכם באמצעות השוואת הפועל לפועל אחר, שאין טועים בהגייתו. ראו דוגמה.
דוגמה: החברים הגיעו (ה' חיריק) / הגיעו (ה' צירה) למסיבה.
הפועל הנכון הגיעו (ה' חיריק. יש להגות פועל זה כמו פעלים בבניין הפעיל בשלמים: הפקידו, הלבישו, השמיעו
ב. את המספרים המופיעים במשפטים כתבו במילים על פי כללי שם המספר.
ג. בחרו את מילות היחס הנכונות.
1. 3 הסטודנטיות (ניגשות (ג' שווא) / ניגשות (ג' קמץ) לבקש בדרכה מהמרצה, כי בלעדיו / בלעדו לא יוכלו לסיים את הפרויקט.
2. בארץ יש כ-41 מינים של נחשים ארסיים. הנחשים מכישים (מ' פתח / מכישים (מ' צירה) בקיץ.
3. היצבתי / הצבתי (ה' צירה) בכניסה 5 פסלים מיוחדים. אל תיגע / תנגע בפסלים.
4. היכן אתם מציבים (מ' צירה) / מציבים (מ' פתח) את 7 עמודי התאורה?
5. האם הביטה (ה' צירה) / הביטה (ה' חיריק) ב-2 תמונותיהן של בנותיה והתגעגעה אליהן (א' חטף פתח) / אליהן (א' סגול).
6. הישגנו / השגנו (ה' צירה) את התוצאות הטובות ביותר.
7. היא מביטה (מ' צירה) / מביטה (מ' פתח) ב-4 הציורים החדשים, ובדמויות המופיעות בהן.
8. בתכנית הטיול מציעים (מ' פתח) / מציעים (מ' צירה) לנו לנסוע / לסוע ביום ה-5 למוזיאון הלובר שבפריז.
9. החברים הסיעו (ה' חיריק) / הסיעו (ה' צירה) את החתן ואת הכלה לאולם. בשבילם / בשבילהם זהו יום מאושר במיוחד.
10. איננו (ו' שורוק / איננו (ו' חולם) מכירים (מ' פתח) / מכירים (מ' צירה) סיפורים אלו.
חלק ג - לפניכם משפטים, ובהם פעלים שניקודם מעיד על הגיה שגויה.
תקנו את הפועל השגוי,
העתיקו אותו למחברתכם בניקוד חלקי המעיד על ההגייה נכונה. נמקו את תיקונכם.
1. האמן הציג (ה' צירה) את יצירתו.
2. הכלב מכשכש (כ' דגושה) בזנבו.
3. למדו היטב ולא תכשלו (כ' רפויה)
4. פניו הכחילו מבהלה. (כ' רפויה)
5. אני אנצל (א' סגול) את המצב.
6. היא מציעה (מ' צירה) לי את ציוריה.
7. האחות הרדימה (ה' סגול) את התינוק.
8. חבל על הצמח שנכחד (כ' דגושה).
9. החומרים מבעבעים (ב' דגושה) במבחנות.
10. הפועל עומל קשה כל יום.
*388*
*388*
גזרה נחה היא קבוצה של שורשים שאחד מרכיבי השורש שלהם או יותר מאחד הוא מאותיות אהו"י. השורש שייך לאחת מגזרות הנחים כאשר אות אהו"י משמשת כאם קריאה, אך היא יכולה לשמש גם כעיצור.
דוגמאות:
- שורשים שפה"פ שלהם היא "א", שייכים לגזרת נחי פ"א: א-ב-ד, א-כ-ל.
א-ב-י/ה, א-פ-י/ה (2 רכיבי שורש נחים)
- שורשים שפה"פ שלהם היא "י" או "ו" שייכים לגזרת נחי פ"י/ו: י/ו-ר-ד, י/ו-ס-פ, י/ו-ל-ד.
י-ר-י/ה, י-ר-א (2 רכיבי שורש נחים)
- שורשים שלה"פ שלהם היא "י" או "ה", שייכים לגזרת נחי ל"י/ה: ק-נ-י/ה, ב-נ-י/ה, ר-א-י/ה.
- שורשים שלה"פ שלהם היא "א", שייכים לגזרת נחי ל"א: ק-ר-א, ב-ר-א, מ-צ-א.
- שורשים שעה"פ שלהם היא "י" או "ו", שייכים לגזרת נחי ע"ו/י: ש-י-ר, ר-ו-צ, ט-ו-ס,
ב-ו-א, נ-ו-א, ק-י-א (2 רכיבי שורש נחים)
*388*
גזרה זו קיימת רק בבניין קל בעתיד.
לגזרה זו שייכים שבעה פעלים שפה"פ שלהם היא "א":
א-כ-ל, א-ב-ד, א-מ-ר, א-ח-ז, א-ה-ב, א-פ-י/ה, א-ב-י/ה.
סימני הזיהוי:
- האותיות ית"ן מנוקדות בחולם חסר פלוס פה"פ "א" נחה: ייאכל, תאמרו, נאהב.
- רק בגוף ראשון יחיד (מדבר) נשמטת ה"א" השורשית ונשארת ה"א" של הגוף: אוכל, אומר, אוחז.
- בכל שאר הזמנים של בניין קל ובכל שאר הבניינים אין שינויים בנטייה, כלומר הפעלים ניטים כמו בגזרת השלמים: אכלתי, אומרת, אבד.
תרגיל
העתיקו למחברתכם את הפעלים, ונתחו אותם לשורש ולבניין.
הקיפו את סימן הזיהוי של הגזרה בכל אחד מן הפעלים.
1. יואמרו
2. תואהב
3. תאכלו
4. תואחז
5. נואמר
6. תואמרי
7. אוהב (ה' פתח)
8. אוכל (כ' פתח)
9. תואבדו
10. תואכלנה
11. יואבדו
12. נואכל
*389*
*389*
לגזרה זו שייכים רוב הפעלים שפה"פ שלהם היא "י" או "ו".
כאשר בגזרת השלמים פה"פ מנוקדת בשווא נח, בגזרת נפי"ו ה"י" נחה או מופיעה כ"ו" נחה.
בניין קל
גזרת השלמים
תלמד (פה"פ בשווא נח (בעתיד))
התהליך
תירש (י' שווא) - תירש (אות אית"ן בחיריק ופה"פ "י" נחה)
הדגם:
אות בחיריק, י'
חיריק מלא מופיע בבניין קל בעתיד בלבד. שאר הנטייה כמו בגזרת השלמים.
תרגיל 1
העתיקו את הפעלים למחברתכם, ונתחו אותם לשורש ולבניין. הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים.
1. תירש
2. ניבש
3. אישן
4. ייטב
5. תיסדו
6. יישרו
7. תינק
בניין הפעיל
גזרת השלמים
הפקיד - פה"פ בשווא נח
התהליך
היטיב (י' שווא) - היטיב - הפועל פותח בצירה מלא
הדגם:
אות בצירה, י'
תרגיל 2
העתיקו את הפעלים למחברתכם, ונתחו אותם לשורש ולבניין. הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים.
1. תישיר
2. מיניקה
3. היטיבו
4. הימין
5. היניקו
6. אישיר
7. מישירות
בניין הופעל
גזרת השלמים
הופקד
התהליך
הורד (ו' שווא) - הורד - הפועל פותח בשורוק
הדגם:
אות, ו' בשורוק
תרגיל 3
העתיקו את הפעלים למחברתכם, ונתחו אותם לשורש ולבניין. הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים.
1. הובלנו
2. יוטב
3. הונקה (התינוקת)
4. מוספים
5. הוכח
6. יותרו
7. אושב
*390*
העתיקו את הפעלים למחברתכם, ונתחו אותם לשורש ולבניין.
הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים.
1. התינוק (יירש) את תכונות הוריו.
2. הן (מיטיבות) עם הזולת.
3. שישה סעיפים (הוספו) לרשימה.
4. אל (תיגעו) לבל תאבדו את כוחכם.
5. העניין (מוכח) באמצעות עדויות.
6. ידי (הושטה) לעבר הספר המעניין.
7. האימהות (היניקו) את ילדיהן.
8. האם (תישיר) מבטך אל הקהל?
9. החפצים (הורדו) מבטן המטוס.
10. הלילה (אישן) מחוץ לביתי.
11. אנו (מודעים) לסכנה שבדבר.
12. לאחר הפנייה הם (הימינו) בדרכם.
13. האם (אושב) במקום של כבוד?
14. הכבסים (ייבשו) ברוח החזקה.
גזרת השלמים
נשמר - פה"פ בשווא נח
התהליך
נותר (ו' שווא) - נותר (ו' חולם) הפועל פותח בחולם מלא
הדגם
אות, ו' בחולם
תרגיל 5
העתיקו את הפעלים למחברתכם, ונתחו אותם לשורש ולבניין.
הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים.
1. נולדתי 2. נותרות 3. נוותר 4. להיוועד 5. נושבו 6. נוכחה 7. ייוושעו 8. נוסד
- בעבר ובהווה הפעלים פותחים בעבר ב-נו.
- בעתיד, בציווי ובמקור נטוי סימן הבניין כמו בשלמים - חד"ק.
גזרת השלמים
הפקיד, מפקיד פה"פ בשווא נח
התהליך
הוריד (ו' שווא) - הוריד (ו' חולם), מוריד (ו' שווא) מוריד (ו' חולם) הפועל פותח בחולם מלא
הדגם:
אות, ו' בחולם
תרגיל 6
העתיקו את הפעלים למחברתכם, ונתחו אותם לשורש ולבניין.
הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים.
1. הותירה 2. מושיבים 3. תורידי 4. מוכיחה 5. אוביל 6. הופיעי 7. הולכנו 8. להוסיף
*391*
אם הפועל פותח בדגם אות, ו' בחולם יש להטות לעבר:
נו - נפעל
הו - הפעיל
הדגישו בצבע את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים (בצורת העבר).
הפועל, צורת העבר, השורש, הבניין, הזמן, הגוף |
נוסדה, נוסד, י-ס-ד, נפעל, עבר, נסתרת |
תוסיפו, הוסיף, י-ס-פ, הפעיל, עתיד, נוכחים |
1. מוקירים 2. נולדנו 3. נוביל 4. מורידים 5. נועצתי 6. נועיל 7. יוציא 8. נוצרה 9. נותרתי 10. יוקיעו 11. נועד 12. מועילה 13. נוכחים 14. נואשתם 15. יושיעו
העתיקו את הפעלים למחברתכם, ונתחו אותם לשורש ולבניין. (היעזרו בשלבים שלפניכם)
- כאשר הפועל פותח ב-אות, ו' בחולם - יש להטות את הפועל לנסתר
נו - נפעל
הו-הפעיל
- כאשר הפועל פותח ב: אות בחיריק, י' - קל, אות בצירה, י'- הפעיל, אות, ו' בשורוק הופעל.
- כאשר הפועל פותח באות אית"ן פלוס "א" נחה - בניין קל (נפ"א)
- פועל ללא הסימנים המזהים יש להטות לעבר.
1. היא (נותרה) לבדה בחצר.
2. האם (מותירה) לילדיה הוראות מדויקות.
3. האם אתה (מודע) לתוצאות מעשיך?
4. כל הידיים (הושטו) לעבר השולחן העמוס.
5. (הובלנו) את הקבוצה אל היעד.
6. אברהם (הוליד) את יצחק.
7. האם (תושיטו) לנו את ידכם לעזרה?
8. תמונות (הופיעו) על המרקע.
9. (נוריש) לכם את הספרים האלה.
10. אינכם (מישירים) מבט אליי.
11. הם (יאמרו) לנו מה לעשות.
12. האם (נוכחתן) בטעותכן?
*392*
13. (נועצתי) בך, ועל כך תודתי.
14. אל (תותירו) לנו את כל העבודה.
15. הם (מוגיעים) מוחם למצוא את הפתרון.
16. שקריהם (מוכחים) באמצעות עדויות.
17. האוכל (מותר) על השולחן.
18. הן (מושיעות) אותנו ממצב ביש.
19. עוף השמים (יוליך) את הקול.
20. הפעוטה (תינק) עד שתשבע.
21. ביום נישואיי (אובל) אל החופה על ידי הוריי.
22. כאן (נולדתי), כאן נולדו לי ילדיי.
23. האם (מיניקה) את בנה הקטן.
24. לרשימה (יוספו) פריטים אחדים.
25. השדות (הוריקו) לאחר הגשם.
26. מגיל צעיר אני חש דחף (ליצור).
27. המאכלים (היטיבו) את בריאותו.
28. (תאכלי) את ארוחותייך בחדר זה.
29. הם (מורידים) את הספרים מהמדף הגבוה.
30. אתה (תאהב) את הסרט הזה.
אם הפועל פותח בחולם מלא (אות, ו' חולם), יש להטות אותו לזמן עבר נסתר לצורך הבחנה:
אות, ו' חולם - להטות לעבר נסתר:
נו - נפעל (כמו: נותר - נפ"י/ו)
הו - הפעיל (כמו: הוסיף - נפ"י/ו)
אות בקמץ, אות בפתח, אות ללא ניקוד - קל (כמו: שמר - שלמים)
דוגמאות:
הפועל, נטייה לעבר, ניתוח הפועל |
אני נולדתי בחו"ל., הוא אתמול נולד..., נו - נפעל. י-ל-ד, נפ"י/ו. |
אנו נותרנו לבד בבית., הוא אתמול נותר...., נו - נפעל. י-ת-ר, נפ"י/ו. |
אנו נוסיף זרדים למדורה., הוא אתמול הוסיף..., הו - הפעיל. י-ס-פ, נפ"י/ו. |
הסרטים נופלים על הארץ., הוא אתמול נפל..., אות בקמץ, אות בפתח, אות (שמר) - קל. נ-פ-ל, שלמים. |
הרועים מובילים את העדר למרעה., הוא אתמול הוביל..., הו - הפעיל. י-ב-ל, נפ"י/ו. |
הנערה מורדת במוסכמות., הוא אתמול מרד...., את בקמץ, אות בפתח, אות (שמר) - קל, מ-ר-ד שלמים. |
*393*
הבחינו בין בניין נפעל (נפ"י/ו), הפעיל (נפ"י/ו) וקל (שלמים).
(2) ציינו מה משותף לכל אחת מן הקבוצות שיצרתם בסעיף הקודם.
1. היא (תופרת) לעצמה בגד חדש.
2. אל (תוסיפו) לדבר על כך.
3. המסקנה (תואמת) את הנחת המחקר.
4. הורים אלו (תומכים) בבנם הסטודנט.
5. ההנהלה (תוקיר) את פעילותו.
6. אל (תותירו) את המצב על כנו, עליכם לערוך שינוי.
הפעלים שבהם התי"ו היא שורשית, הפעלים שבהם התי"ו היא תחילית |
--, -- |
--, -- |
ב. (1) לפניכם שמונה משפטים, ובהם פעלים מודגשים. העתיקו את הטבלה למחברתכם, ומיינו בה את הפעלים. |
(2) ציינו מה משותף לכל אחת מן הקבוצות שיצרתם בסעיף הקודם.
1. האם (נושקת) לילדיה בצאתם מהבית.
2. השושנה (נובלת) מחוסר מים.
3. אני מחפש עבודה (נוספת) לשעות הערב.
4. היא (נצרה) את סודותיה זמן רב.
5. הצלחת (נופלת) מידי.
6. היא (נועדת) לפגישה חשובה.
7. מילה חדשה (נוצרה) בקרב קבוצת החיילים.
8. (נותר) זמן קצר ביותר לתחילת התחרות.
הפעלים שבהם הנו"ן היא שורשית, הפעלים שבהם הנו"ן היא מוספית |
--, -- |
--, -- |
ג. (1) לפניכם רשימה של שמונה פעלים: מועדת, מועידה, מורדת, מורידות, מוחל, מושכות, מוחיל, מושיט. |
העתיקו את הטבלה למחברתכם, ומיינו בה את הפעלים. |
(2) ציינו מה משותף לכל אחת מן הקבוצות שיצרתם בסעיף הקודם.
הפעלים שבהם המ"ם היא שורשית, הפעלים שבהם המ"ם היא מוספית |
--, -- |
--, -- |
ד. לפניכם רשימה של שמונה פעלים: יועידו, יולדות, הולכת, נוגעת, יגעה, הושיבה, נודע, נוטלים. |
מיינו במחברתכם את הפעלים לשתי קבוצות על פי הגזרה, וציינו את הגזרה. |
ה. לפניכם שני משפטים, ובהם פעלים מודגשים. |
1. הכלים (נותרים) על השולחן בזמן הארוחה.
2. המסוקים (נוסקים) משדה התעופה.
העתיקו למחברתכם את המשפט הנכון.
שני הפעלים - א. זהים בבניין ובגוף.
ב. זהים בגוף, בזמן ובבניין.
ג. שונים בשורש ובבניין.
ד. שונים בגוף ובזמן.
*394*
1. לפניכם ארבע קבוצות של משפטים. בכל קבוצה ארבעה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) העתיקו למחברתכם את הפועל היוצא דופן מבחינת הגזרה בכל אחת מן הקבוצות, וציינו את הגזרה שלו.
(2) לאיזו גזרה שייכים שאר הפעלים שבקבוצה?
(1) השער (מורד) לאחר מעבר המכונית.
הוא (יצור) צבע חדש מערבוב של כמה צבעים.
יעל (הוסיפה) את שמי לרשימה.
האם (הודעתם) לנציגים על השינוי?
(2) כבר (נואשנו) מלחכות לכם.
(נותרנו) בודדים במערכה.
הוא רזה לאחרונה. הבגדים ("נופלים") ממנו.
אתרי מידע רבים (נוספים) מדי יום ברשת האינטרנט.
(3) הם (מולכים) בכבוד על ארצם.
התינוק (מועד) בניסיונות ההליכה שלו.
הנערים (מורידים) את הסחורה מן המשאית.
המפקדות (מוסרות) לחיילים את פקודת הקרב.
(4) השדות (מוריקים) לאחר הגשם.
הוצאות הספרים (מוציאות) לאור ספרים רבים.
הן (מושכות) בעול.
המנכ"לית (מוקירה) את פעילות עובדיה.
ז. לפניכם שלושה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
מתי (נועדתם) עם עמיתיכם?
זו ארצנו. כאן (נולדנו).
האם (תודיעי) לי מתי (תגיעי) לכאן?
מבין הפעלים האלה העתיקו למחברתכם שני פעלים מאותו בניין של הפועל הושיט.
- השורש י-כ-ל הוא בעל נטייה מיוחדת בבניין קל.
שימו לב! אף על פי שבזמן עתיד הפועל פותח בסימן הזיהוי אות, ו' בשורוק, הוא שייך לבניין קל: אוכל, תוכלי, יוכלו
- בפעלים י-ל-ד, י-ר-ד, י-ד-ע, י-ש-ב, י-צ-א, ה/י-ל-כ
- בעתיד נשמטת ה"י" השורשית, התחילית מנוקדת בצירה ועה"פ בצירה, בפתח או בשווא:
אלד, ירד (תרדי), ידע, ישב (ישבו), יצא (תצאנה), ילך (ילכו).
- בציווי נשמטת ה"י" השורשית, ועה"פ מנוקדת בצירה, בפתח או בשווא: רד, רדי, דע, דעו.
- מקור נטוי- לרדת, לדעת
הערה: כדי לזהות את השורש יש להטות את הפועל לעבר נסתר.
ארד / רד - הוא אתמול ירד.
בכל פועל ציינו את השורש ואת הבניין. (צרו את צורת העבר לצורך זיהוי השורש והבניין)
1. תוכלו 2. שבי 3. צאו 4. ילך 5. יאחז 6. לכי 7. תירש 8. לרדת 9. תאמרו 10. תרד 11. ניבש 12. דעי 13. שב 14. רדו 15. נאמר 16. אישן 17. תאבדו 18. לרשת 19. תיסד 20. תלד 21. תדע 22. לדעת 23. יוכל 24. ללדת
*395*
לפניכם דוגמאות לפעלים דומים.
הפעלים בעלי פה"פ "נ" בבניין קל דומים בחלק מן הנטייה לפועלי נפ"י/ו בבניין נפעל.
נ' ו' בחולם, אות בשווא - קל שלמים (כמו שומרים)
הפועל: נוכחים נ-כ-ח - קל
משמעות: הימצאות
הילדים נוכחים כאן.
הפועל: נוצרים נ-צ-ר - קל
משמעות: שמירה
החיילים נוצרים את נשקם.
הפועל: נושבים נ-ש-ב - קל
משמעות: נשיבת רוח
הרוחות נושבים. (רוח - זכר / נקבה)
הפועל: נועצים (בגלל העיצור הגרוני יש שינוי בניקוד עה"פ ולה"פ (ראו בפרק "העיצורים הגרוניים"). נ-ע-צ - קל
משמעות: לחיצה, נעיצה
הם נועצים נעץ.
נ' ו' בחולם, אות בקמץ - נפעל נפי"ו (כמו נולדים)
הפועל: נוכחים י-כ-ח - נפעל
משמעות: הבנה
הם נוכחים לדעת.
הפועל: נוצרים י-צ-ר - נפעל
משמעות: עשייה
נוצרים כאן פסלים.
הפועל: נושבים י-ש-ב - נפעל
משמעות: אכלוס, ישיבה
האזורים נושבים.
הפועל: נועצים י-ע-צ - נפעל
משמעות: התייעצות
התלמידים נועצים בי.
נ' ו' בחולם, אות בסגול, אות בסגול - יחידה - קל שלמים (כמו שומרת)
הפועל: נועצת נ-ע-צ - קל
משמעות: לנעוץ
הילדה נועצת נעץ בלוח.
הפועל: נוצרת נ-צ-ר - קל
משמעות: שמירה
היא נוצרת את הסוד בלבה.
הפועל: נושבת נ-ש-ב - קל
משמעות: נשיבת רוח
הרוח נושבת בחוזקה.
הפועל: נוכחת (בגלל העיצור הגרוני יש שינוי בניקוד עה"פ ולה"פ (ראו בפרק "העיצורים הגרוניים") נ-כ-ח - קל
משמעות: הימצאות במקום
הטייסת נוכחת בתדרוך.
נ' ו' בחולם, אות בסגול, אות בסגול - יחידה - נפעל נפי"ו (כמו נותרת)
הפועל: נועצת י-ע-צ - נפעל
משמעות: התייעצות
היא נועצת באמה
הפועל: נוצרת י-צ-ר - נפעל
משמעות: עשייה
נוצרת כאן חברה חדשה.
הפועל: נושבת י-ש-ב - נפעל
משמעות: אכלוס, ישיבה
קבוצת האנשים נושבת כאן.
הפועל: נוכחת (בגלל העיצור הגרוני יש שינוי בניקוד עה"פ ולה"פ (ראו בפרק "העיצורים הגרוניים") י-כ-ח - נפעל
משמעות: הבנה
היא נוכחת בצדקת מעשיה.
*396*
ההבחנה בין הפעלים הדומים נעשית על ידי הפיכת הפועל לעבר נסתר או לגוף יחיד בהווה.
הם נוכחים במקום. - הוא נכח / נוכח במקום. נ-כ-ח קל. (כמו: שמר / שומר)
הם נוכחים לדעת. - הוא נוכח / נוכח לדעת. י-כ-ח נפעל (כמו: נולד / נולד)
- כאשר הפועל בגוף יחידה בהווה - הניתוח הוא רק על פי משמעות המשפט. כאשר הפועל ללא משפט, הניתוח כפול.
נושבת - הרוח נושבת. - נשב - נ-ש-ב קל. (כמו: שמר)
נושבת - הקבוצה נושבת באזור. - נושב - י-ש-ב נפעל. (כמו: נולד)
העתיקו למחברתכם את הפעלים, וציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מהם. הבחינו בין פעלים דומים.
1. הנער (נוצר) את זיכרונותיו.
2. לפתע (נוצר) מצב חדש.
3. המשחקים (נוצרים) במפעל.
4. הם (נוצרים) את רגשותיהם.
5. היא (נוצרת) את סודה.
6. (נוצרת) נורמה חדשה.
7. הרוח (נושבת) קרירה.
8. העיר (נושבת) בצעירים.
9. הילדה (נועצת) בהוריה.
10. רחל (נועצת) מבט בכלב.
11. הם (נועצים) את המסמר.
12. טל ויעל (נועצות) במורתן.
13. (נוכחנו) בטעותנו.
14. (נכחנו) בטקס הפרידה.
15. היא (נוכחת) לדעת שצדקה.
16. רחל (נוכחת) במשחק.
17. דני (מועד) לפורענות.
18. דני (מועד) במדרגות
19. אל (תגעו) בתמונה יקרה זו!
20. אל (תיגעו) ואל תתעייפו.
21. הם (יגעו) את העובדים.
22. הם (יגעו) בלוח. 21
קל
מקור נטוי - לישון
שם פעולה - ירידה
נפעל
מקור נטוי - להיוותר
שם פעולה - היוותרות
הפעיל
מקור נטוי - להוסיף, להיטיב
שם פעולה - הוספה
*397*
- שלמים - אות בחיריק, אות דגושה בקמץ - נפעל (חד"ק),
אות, אות דגושה, אות דגושה - התפעל (מד"ד)
- נפ"א בניין קל - כאשר הפועל פותח באות אית"ן פלוס "א" נחה
צליל צירה - פיעל - שלמים
- חסרים / שלמים נ' בחיריק, אות דגושה - להטות לנסתר
צליל צירה - פיעל - שלמים
צליל פתח - נפעל - חפ"נ / חפי"צ
אות, אות דגושה - להטות
העיצור שלפני הדגש אינו משתנה - שלמים
העיצור שלפני הדגש משתנה - חפ"נ / חפי"צ
- נפי"ו - כאשר הפועל פותח ב: אות בחיריק, י' - קל, אות בצירה, י' - הפעיל, אות, ו' בשורוק - הופעל.
אות, ו' בחולם - להטות לעבר נסתר:
נו - נפעל (כמו: נותר - נפ"י/ו)
הו - הפעיל (כמו: הוסיף - נפ"י/ו)
אות בקמץ, אות בפתח, אות ללא ניקוד - - קל (כמו: שמר - שלמים)
- פועל ללא הסימנים המזהים יש להטות לעבר.
תרגיל 12 - תרגיל מסכם (כל הגזרות שנלמדו עד כה)
ענו על השאלות על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף. העתיקו למחברתכם את התשובות. (היעזרו בסימני הזיהוי)
1. לפניכם משפטים, ובהם מודגשות שש צורות פועל בהווה (צורות בינוני).
(1) ילדים (מפותחים) מבחינה שכלית הצטרפו לקבוצת מחקר.
(2) האם (מיניקה) את בתה.
(3) הרופא (מתקצר) את ההרצאה לקהל הנוכחים.
(4) היום ((ה)מתקצר) השרה דכדוך בלבי.
(5) ההנהלה (מודיעה) לנו על השינויים בלוח הזמנים.
(6) (מכרסם) נכנס למזווה ואכל את המזון שבו.
א. מיינו את המילים לפי גזרות. תנו כותרת לכל קבוצה.
ב. כתבו את הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.
ג. ציינו את חלק הדיבור של כל אחת מן המילים המודגשות: שם עצם, שם תואר, פועל.
ד. מהי צורת העתיד של הפועל מתקצר? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.
יקצור, יתקצר (ת' שווא), יתקצר (ת' פתח) יקצרו
*398*
2. לפניכם ארבעה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) (הושיטי) לי את הדפים!
(2) אל (תאמרו) לי מה לעשות.
(3) אתם (תשבו) בשורה השלישית.
(4) השר החדש (יירש) משרד המתפקד ללא דופי.
א. איזו פועל יוצא דופן מבחינת הבניין? ציינו את הבניין.
ב. מהו הבניין המשותף לשלוש הצורות האחרות?
ג. איזה מבין הפעלים שלפניכם הוא מאותו הבניין שציינתם בסעיף (ב)?
נותרתי, אצור, תיוועץ, משכללות
ד. מהי צורת העבר של הפועל הושיטי? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.
מושיטה, שיטת, הושטת, תושיטי
3. לפניכם חמישה פעלים שיש להם שורש משותף, הנוטה בשתי דרכים שונות.
ישבו (י' חיריק), תושיבי, נושבת, ישבו (י' פתח), מושבים
מיינו את הפעלים לשתי קבוצות לפי שתי דרכי הנטייה של השורש, וציינו את דרך הנטייה של כל קבוצה.
4. לפניכם ארבעה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) תרומתך (תיקר) בעיני מקבליה.
(2) הפירות (מעוכים) כדי להקל על התינוק את בליעתם.
(3) היא רוצה (ללדת) בלידה טבעית.
(4) לאיזה תאריך (יועידו) את הפגישה?
א. איזו צורת פועל יוצאת דופן מבחינת הבניין? ציינו את הבניין.
ב. מהו הבניין המשותף לשלוש הצורות האחרות?
ג. איזו צורת פועל יוצאת דופן מבחינת הגזרה? ציינו את הגזרה.
ד. מהי הגזרה המשותפת לשלוש הצורות האחרות?
5. לפניכם שישה משפטים, ובהם שבע מילים מודגשות:
(1) ההערות ה(מזיקות) פוגעות ואינן (מועילות).
(2) אני (מציעה) לך הצעה בלתי חוזרת.
(3) היא (מורישה) את כל רכושה למדינת ישראל.
(4) הם (מישירים) מבטם אל הצלם.
(5) הנערה (מיטיבה) לתאר את קורותיה.
(6) שורת החיילים (מתיישרת) לפי החייל הימני בשורה.
א. מה משותף לכל המילים מבחינת הזמן?
ב. ארבעה פעלים שייכים לאותה גזרה. מהם הפעלים, ומהי הגזרה?
ג. מהו הפועל השונה בבניין מיתר הפעלים? ציינו את הבניין.
ד. ציינו שני פעלים שנוצרו מאותו שורש, אך נוטים בשתי דרכים שונות.
ציינו את דרך הנטייה של כל אחד מהם.
ה. במה שונה חלק הדיבור של המילה מזיקות שבסעיף (1) מיתר הצורות בשאר הסעיפים?
*399*
*399*
1. בבניין קל בעתיד אותיות אית"ן נהגות בדרך כלל בתנועת i (חיריק מלא), וה"י" השורשית נחה.
אות בחיריק, י' - ייסד, אישן יירש. (יש להקפיד על כתיבת ה"י" השורשית נוסף על אות אית"ן)
בגוף מדבר יש להקפיד על "א" תחילית: אירש, אישן, איבש.
2. בבניין קל בעתיד אותיות אית"ן של הפעלים י-ל-ד, י-ד-ע, י-ר-ד, י-ש-ב, י-צ-א, י-ל-כ נהגות בתנועת E (צירה), וה"י" השורשית נעלמת.
י-ר-ד - ארד, ירד, י-ש-ב - נשב, תשב
3. בשורש י-כ-ל בבניין קל בעתיד התחילית הגויה בתנועת U (שורוק) - יוכל, תוכל, נוכל.
4. בבניין הפעיל המוספיות של הפעלים י-נ-ק, י-מ-נ, י-ש-ר, י-ט-ב, י-ל-ל הגויות בתנועת E (צירה מלא). אות בצירה, י' - הילד היטיב ללכת. הנערה מישירה מבטה. (ציווי י-ש-ר: הישר מבטך!)
5. יש להבחין בהגייה בין שורשי פ"י/ו בבניין נפעל לבין שורשי חפ"נ בבניין קל.
חפ"נ - עה"פ בתנועת E - שווא או חטף. נוכחים: נ-כ-ח קל (נמצאים), נועצים: נ-ע-צ קל (לנעוץ)
פ"י/ו - עה"פ בתנועת A - קמץ. נוכחים: י-כ-ח נפעל (מבינים), נועצים י-ע-צ נפעל (להתייעץ)
חלק א - לפניכם משפטים, ובהם זוגות של פעלים מנוקדים. בכל זוג בחרו את הפועל שניקודו מעיד על הגייה נכונה. נמקו את בחירתכם באמצעות משמעותו של הפועל ונטייתו בבניין הנתון.
1. הוא נוכח / נכח במסיבה.
2. המוצרים נוצרים (צ' שווא) / נוצרים (צ' קמץ) במפעל.
3. חשבת המשרד הותירה / התירה את המסמכים על שולחנה.
4. החשבת הותירה / התירה לעוזריה להתבונן במסמכים.
1. לפניכם שני משפטים:
(1) הרוחות נושבות (ש' שווא) / נושבות (ש' קמץ) בחוזקה.
(2) השומרים נוצרים (צ' שווא) / נוצרים (צ' קמץ) את נשקם.
א. בחרו בכל אחד מן המשפטים את הצורה שניקודה מעיד על הגייה נכונה.
ב. מה מאפיין את שתי הצורות שבחרתם? נמקו את תשובתכם בעזרת מונחים מתורת הצורות.
2. לפניכם משפט: הושיב / הושב את הפעוט על הכיסא!
בחרו את הפועל שניקודו מעיד על הגייה נכונה ונמקו את בחירתכם.
היעזרו בשני הסעיפים שלפניכם: - סימן הפיסוק שבסוף המשפט - בניינו של הפועל
*400*
3. לפניכם שני משפטים:
(1) אני -- מהחדר מיד.
(2) המנהל -- אליכם בעוד כמה דקות.
א. שבצו את הפעלים יצא ו-אצא במשפטים (1) ו-(2) על פי ההגייה הנכונה.
ב. הסבירו את בחירתכם בעזרת מונחים מתורת הצורות.
חלק ג - לפניכם משפטים, ובהם זוגות של פעלים מנוקדים ושל מילות יחס.
בכל זוג בחרו את הפועל או את מילת היחס המעידים על הגייה נכונה.
בפועל נמקו את בחירתכם.
כתבו את המספרים המודגשים במילים על פי כללי שם המספר.
1. טבול / טבול (ב' דגושה) את אצבעך במים!
2. מתי אוכל (ו' שורוק) / אוכל (ו' חולם) לבקר אותכם / אתכם?
3. היא הישירה (ה' צירה) / הישירה (ה' חיריק) מבטה לעברי.
4. אלך אחריך (י' חיריק) / אחריך (י' ללא ניקוד) בשבילי הארץ.
5. העבודה הקשה הוגיעה / הוגיע אותנו.
6. אתה תישב (ת' חיריק) /תשב (ח' צירה) באולם בשורה ה-5 בכיסא 23.
7. הוסף / הוסיף 1/2 כוס פטרוזיליה לסלט!
8. האם היניקה / הניקה את תינוקה.
9. 10 הספרים הנותרים (ת' קמץ) / הנותרים (ת' שווא) נמצאים על המדף.
10. הנערים נכחו / נוכחו לדעת שחברם צדק בעניין.
חלק ד - לפניכם משפטים המכילים פעלים שרבים טועים בהגייתם. תקנו את הדרוש תיקון.
כתבו את הפעלים במחברתכם בניקוד חלקי המעיד על ההגייה הנכונה.
1. מחר (אשן) בביתי.
2. אל (תבלבל) (ב' ראשונה דגושה) את היוצרות.
3. הוא אינו מכיר (מ' צירה) אותי.
4. לא יכלתי להגיע לפגישה.
5. הם נוכחים (כ' שווא) בטעותם.
6. אני רוצה שהוא ישב (י' חיריק) לידי.
7. נוכחתי במקום בזמן פגישתם.
8. לא נבזבז (ב' ראשונה דגושה) את כל כספנו.
9. האם מניקה את בנה.
10. מוצרים אלה נוצרים (צ' שווא) בשיטות חדשניות.
חלק ה (חזרה על הגזרות שנלמדו עד כה)
לפניכם שמונה משפטים. בארבעה מן המשפטים יש פעלים שניקודם מעיד על הגייה שגויה.
תקנו את הדרוש תיקון, והסבירו מהי הסיבה לתיקון שביצעתם.
1. הספורטאי הכניע (ה' סגול) את כל יריביו.
2. מתי נרד (נ' צירה, ר' צירה) לשחק בחצר?
3. אנו מוקירים לכם תודה.
4. היבואן החליט ליבא סחורה מסין.
5. אאפה (א' סגול, א' חטף סגול) לך עוגה טעימה ליום הולדתך.
6. הצמחים קמלים ללא השקיה.
7. האם נוכל לפגוש אתכם הערב?
8. בעוד רגע נצא להפסקה.
*401*
בצל קרבות מבצע "צוק איתן" כתב אביגדור קהלני את השיר "אתה המפקד שלי".
אם דרך לך וידעת את סופה
ואם יודע אתה מדוע ולשם מה,
אם באופן אישי תיגע באנשיך
ואם רגש בך במתן פקודותיך.
אתה המפקד שלי
באשר תלך אלך
בך אתברך
אתה המפקד שלי
אם חיי תשמור כמו את חייך
ואם שכל הישר בהחלטותיך.
אם תדע להבדיל בין עיקר וטפל
ואם תיתן לי חיוך גם ברגע אפל.
אתה המפקד שלי
באשר תלך אלך
בך אתברך
אתה המפקד שלי
אם אומץ לך ורוחך איתנה
ואם בשעת האמת עשית בחוכמה.
אם לנו תיתן תמיד ניצחון
ואם סמל תהיה ולכול תהיה ראשון.
אתה המפקד שלי
באשר תלך אלך
בך אתברך
אתה המפקד שלי
שאלות
1. חפשו במרשתת מי הוא אביגדור קהלני. כתבו פסקה קצרה על האיש ועל תרומתו לחברה.
2. השיר פותח בארבעה משפטי תנאי. מה רוצה הכותב להביע בכל אחד ממשפטים אלה?
3. א. "באשר תלך אלך" נתחו את הפועל תלך לשורש, לבניין ולגוף.
הפועל "אלך" שונה מהפועל "תלך" בגוף. מהו הגוף של הפועל? מי אומר למי משפט זה?
ב. בביטוי המופיע בסעיף א הכותב משתמש בהרמז.
(הרמז - רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים בתוך יצירה כלשהי אל מקורות אחרים).
לאיזה סיפור מקראי כותב השיר רומז?
מדוע בחר הכותב דווקא בהרמז זה? (למעוניינים ברמז - הקלידו מילים אלו בגוגל)
4. א. בבית הראשון נאמר: "אם באופן אישי (תיגע) באנשיך..."
בבית השלישי נאמר: "אם חיי (תשמור)... אם (תדע) להבדיל... ואם (תיתן) לי חיוך..."
נתחו את ארבעת הפעלים המודגשים לשורש, לבניין ולזמן.
ב. מהו הגוף המשותף לארבעת הפעלים, ובמה הוא תורם לשיר?
5. כל אחד מן הבתים מנוסח כארבעה משפטי תנאי. בבית השני נסחו כל אחד ממשפטי התנאי כמשפט חיווי בזמן הווה.
- לו נתבקשתם לכתוב שיר דומה, באיזה ניסוח הייתם בוחרים, בדרך שבחר כותב השיר או במשפטי חיווי? נמקו את תשובתכם.
שערו מדוע הכותב בחר להשתמש לאורך כל השיר במשפטי תנאי, ובמה החזרה על מבנה זה תורמת לשיר.
- מהי המשמעות בעיניכם למשפט המסיים כל בית - אתה המפקד שלי?
יוטיוב - היכנסו ליוטיוב והקשיבו לשיר המרגש שהלחין אפי נצר.
*402*
*402*
לגזרה זו שייכים כל הפעלים שלה"פ שלהם היא "י" או "ה", באמצע מילה מופיעה "י" ובסוף מילה מופיעה "ה".
עבר
קל - בנה
נפעל - נבנה
הפעיל - היגלה
הופעל - הוגלה
בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל A (אות בקמץ, ה')
קל - בנתה
נפעל - נבנתה
הפעיל - היגלתה
הופעל - הוגלתה
בעבר נסתרת הפועל מסתיים ב - אות בשווא, תה התגלה
בינוני
קל - בונה
נפעל - נבנה
הפעיל - מגלה
הופעל - מגולה
בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל E (אות בסגול, ה').
עתיד
קל - יבנה
נפעל - יבנה
הפעיל - יגלה
הופעל - יגולה
בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל E (אות בסגול, ה')
קל -תבנינה
נפעל - תבנינה
הפעיל - תגלינה
הופעל - תגולינה
לפני הסיומת -נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול, ינה.
ציווי
קל - בנה
נפעל - היבנה
הפעיל - הגלה
הופעל - אין
בכל הבניינים הפועל בנוכח מסתיים בצליל E (אות בצירה, ה').
קל - בנינה
נפעל - היבנינה
הפעיל - הגלינה
הופעל - אין
לפני הסיומת -נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול, ינה.
מקור נטוי
קל - לבנות
נפעל - להיבנות
הפעיל - להגלות
הופעל - אין
בכל הבניינים מסתיים ב- אות, ות.
שמות פעולה
קל - בניה
נפעל - היבנות
הפעיל - הגליה, השוואה
הופעל - אין
כדי לזהות את השורש יש להטות את הפועל לנסתר ולבדוק אם מופיעה אחת מן הסיומות המאפיינות את גזרת נל"י/ה.
כדי לזהות את הבניין יש להקביל את תחילת הפועל לגזרת השלמים או להטות לזמן עבר.
דוגמאות: הפועל "יבנו"
זיהוי השורש: הם יבנו - הוא יבנה (סיומת העתיד)
זיהוי הבניין: הם יבנו - הוא יבנה - ישמור בניין קל (הקבלה לשלמים)
הם יבנו - הוא יבנה - הוא בנה - שמר בניין קל (הטיה בעבר)
הפועל "מרבים"
זיהוי השורש: הם מרבים - הוא מרבה (סיומת הבינוני)
זיהוי הבניין: הם מרבים - הוא מרבה - מפקיד בניין הפעיל (הקבלה לשלמים)
הם מרבים - הוא מרבה - הוא הרבה - הפקיד בניין הפעיל (הטיה בעבר)
הערה לבניין קל
בבינוני פעול של בניין קל מסתיים הפועל ביחיד ב"י" שורשית עיצורית - בנוי, בנויה, בנויים, בנויות.
פעלים נוספים: קנוי, רצוי, פנוי ועוד.
*403*
העתיקו למחברתכם את הפעלים המודגשים, ונתחו אותם לשורש ולבניין.
1. החפץ (נמשה) מן המים.
2. זו מחשבה (מוטעית).
3. אנו (מרבים) לטייל ברחבי הארץ.
4. בשכונתנו (נבנים) בניינים גבוהים.
5. רצוי (למנות) את המשתתפים.
6. חזרנו (ו)(שנינו) את החומר.
7. כאן אמור (להיבנות) בית ספר.
8. (נמשה) את הרשת מן הנהר.
9. האלמוג (נמשה) מקרקעית הים.
10. (נשבית) על ידי אויביך.
11. הנשר (דאה) עם זרמי האוויר.
12. החוקרים (ישוו) את התוצאות.
13. התלמידים (מושעים) עקב מעשיהם.
14. השודדים (עטו) על פניהם כובעים.
15. (שתי) מים רבים!
16. החולה (יושקה) בקשית.
17. החוקרות (גובות) עדות מהחשוד.
18. איני רוצה (להטעות) אתכם.
19. היא (נשבתה) בקסמו.
20. התוצאה (הושוותה) לקודמתה.
21. אני (מנויה) על עיתון יומי.
22. התיק שנפל (ימשה) מן המים.
23. לא רצוי (להיתלות) באילן זה.
24. הסטודנטיות (מפרות) זו את זו.
25. בשמים (נראו) ענני נוצה.
26. אני יודע (לשחות) מגיל צעיר.
27. אני (תולה) בו את תקוותי.
28. (צפויות) לנו שנים יפות ביחד.
29. אחי (יצלה) את הבשר.
30. הן (מקשות) עליי את המשימה.
31. הדגל (יתלה) על תורן גבוה.
32. הספר (בלוי) מרוב שימוש.
33. המורה (היתוותה) לי את הדרך.
עבר
פיעל - זיכה
פועל - זוכה
התפעל התגלה
המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד - בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל A (אות בקמץ, ה).
פיעל - זיכתה
פועל - זוכתה
התפעל - התגלתה
המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד - בעבר נסתרת הפועל מסתיים ב - אות בשווא, ת' בקמץ, ה')
בינוני
פיעל - מזכה
פועל - מזוכה
התפעל - מתגלה
המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד - בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל E (אות בסגול, ה).
עתיד
פיעל - יזכה
פועל - יזוכה
התפעל - יתגלה
המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד - בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל E (אות בסגול, ה).
פיעל - תזכינה
פועל - תזוכינה
התפעל - תתגלינה
המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד - לפני הסיומת - נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול, ינה
ציווי
פיעל - זכה
פועל - אין
התפעל - התגלה
המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד - בכל הבניינים הפועל בנוכח מסתיים בצליל E (אות בצירה, ה)
פיעל - זכינה
פועל - אין
התפעל - התגלינה
המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד - לפני הסיומת - נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול, ינה
מקור נטוי
פיעל - לזכות
פועל - אין
התפעל - להתגלות
המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד - בכל הבניינים מסתיים ב- אות, ו' בחולם, ת'.
שמות פעולה
פיעל - זיכוי, פינוי
פועל - אין
התפעל - התגלות, הידמות
*404*
העתיקו למחברתכם את הפעלים המודגשים, ונתחו אותם לשורש ולבניין.
1. (דמינו) לעצמנו את עתידנו.
2. המדענים הצעירים (יגלו) את סודות הפיזיקה.
3. התושבים (מפונים) לאזור בטוח.
4. שטחי הנגב (התכסו) במרבדי פרחים.
5. יש (ה)(מדמים) את החיים למסע ארוך.
6. יש (לגנות) כל פעילות עוינת.
7. זה מצב (משונה) ומוזר.
8. האם (תמונו) לתפקיד החדש?
9. בשנה שעברה (התרבו) תאונות הדרכים בארץ.
10. גליליאו (גילה) שכדור הארץ עגול.
11. אני אמור (לחכות) לחברי במקום זה.
12. מי הברכה (מתאדים) במהירות.
13. (מציתם) את העניין.
14. (נצטווינו) לשמור על השקט.
15. הן (יגבו) את הנתונים בכונן חיצוני.
16. התשתיות הלקויות (יגבו) מחיר כבד.
17. אם לא תפעלו על פי מנהגינו, (תנודו).
18. הבנאים (ציפו) את השטח בחומר אורגני.
19. מדוע אתם (מתבזים) בפניו?
20. (אדה) את הירקות בסיר מיוחד!
ענו על השאלות על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
1. לפניכם משפטים, ובהם מילים מודגשות.
(1) מטלות רבות (נכפות) עלינו.
(2) אתם (מורשים) להיכנס לאתר.
(3) לדעתי, נקטת דרך (מוטעית).
(4) אני אוהב לאכול (מצופים) (ופלים מצופים).
(5) האם אתה חש (מופלה)?
(6) הבשר (יצלה) על האש.
(7) כל ההליכים (ימוצו).
א. מה משותף לכל המילים המודגשות מבחינת המשמעות?
ב. מיינו את המילים לפי בניינים. תנו כותרת לכל קבוצה.
ג. ציינו את חלק הדיבור של המילים: נכפות, מוטעית, מצופים (שם עצם, שם תואר, פועל).
ד. מהי צורת ההווה של הפועל יצלה? נצלה (ל' סגול), נצלה (ל' קמץ), צלינו, צולים
2. לפניכם שני משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) ליקוי חמה (נצפה) אמש.
(2) אנו (נצפה) הערב בליקוי חמה.
בחרו את המשפט שהנאמר בו נכון.
א. שני הפעלים בעלי אותו שורש.
ב. שני הפעלים שייכים לאותו בניין.
ג. שני הפעלים מופיעים באותו זמן.
ד. שני הפעלים זהים בגוף.
*405*
3. לפניכם ארבעה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) השמים (עטו) צבע אדמדם.
(2) בגד זה (בלוי) מרוב שימוש.
(3) הם מבקשים (לגלות) הבנה.
(4) (תכלה) שנה וקללותיה.
א. איזו צורת פועל יוצאת דופן מבחינת הבניין? ציינו את הבניין.
ב. מהו הבניין המשותף לשלוש הצורות האחרות? קראו נכון ונקדו ניקוד חלקי את המספר המודגש.
ג. איזה מבין הפעלים שלפניכם הוא מאותו הבניין שציינתם בסעיף (ב)?
מהנה, רצינו, תוותרנה, מציבות
ד. מהי צורת העבר של הפועל תכלה? כילתה, יכלה, כללה, כלתה
4. לפניכם שישה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) המנכ"ליות (מתוות) דרך.
(2) (מציתם) את כל האפשרויות.
(3) המים שהיו בכוס (התאדו).
(4) הרוח (הקשתה) על החילוץ.
(5) האם (תמחו) על העוולות?
(6) מדוע (פניתם) אליי?
א. מבין הפעלים המודגשים העתיקו למחברתכם פועל מאותו בניין של הפועל מתלווים.
ב. ציינו שני זוגות של פעלים. בכל זוג הפעלים יהיו באותו בניין. (כל זוג מבניין אחר)
ג. איזה מבין הפעלים שלפניכם הוא צורת עתיד בגוף נוכחים של הפועל הקשתה?
תתקשה, תקשו, תתקשטו, תקשיתו
ד. כתבו את צורת שם הפועל ושם הפעולה של הפועל מציתם.
כדי להבחין בין שני פעלים בעלי צורה זהה או דומה יש להפוך את המשפט לעבר.
רדי את הדבש. - הוא רדה את הדבש. - ר-ד-י/ה קל נל"י/ה
רדי למטה. - הוא ירד למטה. - י-ר- ד קל נפ"י/ו
וכן: רדו, שבי, שבו, געי, געו שלי / שלו.
ההורים מרשים לנו לצאת. -- הוא הרשה לו לצאת. אות בקמץ, ה - ר-ש-י/ה הפעיל נל"י/ה
הנער מרשים את חבריו. - הוא הרשים את חבריו. ר-ש-מ הפעיל שלמים (כמו הפקיד)
וכן: מעלים, משלים, מטעים, מלאים, מפנים, מתרים, מדהים.
היא כרתה בור (או מנהרה, פחם, יהלומים). הוא כרה בור. כ-ר-י/ה קל נלי"ה
היא כרתה ברית (או חוזה או עץ). הוא כרת ברית. כ-ר-ת קל שלמים
וכן: חרתה, שבתה, כפתה.
בנפעל - נכפתה, נכרתה. בהופעל - הוקשתה, הונחתה.
הוא ניסה לכפות את ידיי. חולם חסר - שלמים כ-פ-ת (כמו לשמור)
הוא ניסה לכפות את דעתו. אות, ות- נלי"ה כ-פ-י/ה
וכן: לכרות / לכרות/ לשבות / לשבות.
*406*
*406*
פעלים מורכבים הם פעלים שיש להם שני עיצורי שורש "בעייתיים", כלומר הם שייכים לשתי גזרות.
נטיית השורשים תהיה בהתאם לכללים של שתי הגזרות שהשורשים שייכים אליהן.
חפ"נ פלוס נל"י/ה
השורשים נ-ט-י/ה, נ-כ-י/ה, נ-ד-י/ה, נ-ק-י/ה, נ-ז-י/ה (נ-ז-י/ה - פירושו התזה של מים)
נטה, יטה (קל) נטה, ינטה (נפעל) הכה, אכה (הפעיל) הוכה, מוכה (הופעל)
נפ"י/ו פלוס נל"י/ה:
השורשים י-ד-י/ה, י-ר-י/ה, י-נ-י/ה
ירה, יורה, אירה (קל) נורה, נורה (נפעל) הורה, אורה (הפעיל)
ידה, מידה (פיעל) יודה, מיודה (פועל) התוודה, אתוודה (התפעל)
נפ"א פלוס נל"י/ה
השורשים א-פ-י/ה, א-ב-י/ה
בבניין קל בעתיד בלבד: אופה, תואפה, תואפי, תואפינה, יואבו, תואבינה
שם הפועל: לאפות
שם פעולה: אפיה (הסבר לחטפים ראו בפרק "עיצורים גרוניים")
בפעלים בעלי צורה זהה יש להפוך את המשפט לעבר.
הפועל: החייל יורה ברובה.
הטייה לעבר: החייל ירה ברובה.
ניתוח הפועל: י-ר-י/ה קל
הפועל: החייל יורה לנו מה לעשות.
הטייה לעבר: החייל הורה לנו מה לעשות.
ניתוח הפועל: י-ר-י/ה הפעיל
שורש זהה, בניינים שונים
*407*
חלק א - ציינו את השורש ואת הבניין של כל הפעלים המודגשים שלפניכם.
הבחינו בין פעלים דומים.
1. א. העירייה (כרתה) את העצים.
ב. החבורה (כרתה) בור בחצר.
2. א. היא (חרתה) את שמה.
ב. התנהגותה (חרתה) לי.
3. א. הם (משלים) את הבוחרים.
ב. הוא (משלים) את לימודיו.
4. א. (רדי) את החלות מהתנור!
ב. (רדי) למרגלות ההר!
5. א. התלמיד (יורה) תשובה מהר.
ב. השלט (יורה) לנו את הדרך.
6. א. הנער (מרשים) את חבריו.
ב. (מרשים) לי לבלות עד חצות.
7. א. (שלו) נעליכם מעל רגליכם!
ב. (שלו) את הצדפות מן המים!
8. א. אל (תטעו) בדרך הפעולה.
ב. את העצים (תטעו) בשדרה.
9. א. הנוער (מתרים) היום ללב"י.
ב. ההורים (מתרים) בילדיהם.
10. א. (שבי) לצדי!
ב. (שבי) את החייל!
11. א. הפרות (יגעו) ברפת.
ב. הם (יגעו) בחפצים אלה.
ג. הם (ייגעו) מרוב עבודה.
1. החברה (כרתה) זהב.
2. המדינה (כרתה) ברית.
3. העצירה (נכפתה) באזיקים.
4. העבודה (נכפתה) על התלמידים.
5. הנערה (שבתה) את לבי.
6. בערב שבת (שבתה) המלאכה.
7. עליך (לכרות) אוזן לדבריי.
8. לא רצוי (לכרות) את העץ הזה.
הפעלים שבהם התי"ו היא שורשית, הפעלים שבהם התי"ו היא סימן הנקבה |
--, -- |
--, -- |
ב. לפניכם שמונה משפטים, ובהם פעלים מודגשים, ואחריהם טבלה. |
העתיקו את הטבלה למחברתכם, ומיינו בה את הפעלים. ליד כל פועל ציינו את מספרו של המשפט. |
1. הם (מעלים) על נס את פעלנו.
2. הנער (מעלים) את כישרונותיו.
3. רן (מטעים) את קריאתו.
4. החיילים (מטעים) את האויב.
5. הנער (מדהים) ביכולת נגינתו.
6. חומרים אלו (מדהים) את הבגד.
7. בני (מפנים) את רגשותיו.
8. הם (מפנים) את מבטם למרצה.
הפעלים שבהם המ"ם האחרונה היא שורשית, הפעלים שבהם המ"ם האחרונה היא סימן הגוף |
--, -- |
--, -- |
*408*
ענו במחברתכם על השאלות שלפניכם.
1. בחרו את הפועל היוצא דופן מבחינת הגזרה בכל אחת מן השורות.
(1) א. מרבים ב. מקנים ג. מכהים ד. מרדים
(2) א. מפנים ב. תמהים ג. הוזים ד. מענים
(3) א. לפתה ב. קנתה ג. רזתה ד. הזתה
2. היא (חרתה) את דמותו בזיכרונה.
היא (התחרתה) נגד יריבתה.
במה נבדלים שני הפעלים המודגשים זה מזה?
3. הילדים (הימרו) את פי הוריהם.
אנשים אלה (הימרו) בקזינו.
במה שונים שני הפעלים זה מזה?
4. הוא (מפנים) את רגשותיו.
השוטרים (מפנים) את האיש לחנייה.
מה המשותף לשני הפעלים המודגשים?
5. אל (תטעו) בפתרון השאלה.
מתי (תטעו) את העצים?
במה נבדלים שני הפעלים זה מזה?
6. אנו (נרדה) את הדבש.
הדבש (נרדה) בידי הדבוראי.
מה המשותף לשני הפעלים המודגשים?
7. הרצועה (הותרה).
הנער (הותרה) לא לחזור מאוחר.
במה נבדלים שני הפעלים זה מזה?
8. הארוחה (הותרה) על השולחן.
הכניסה למקום (הותרה) לנו.
מה המשותף לשני הפעלים המודגשים?
*408*
1. באמצע המילה ה"י" השורשית נחה, ויש להקפיד על כתיבתה - נבנית, מתגלית, תזוכינה.
2. פה"פ בבניין קל בגוף נוכחים ונוכחות בעבר הגויה בתנועת E (שווא). בניתם, קניתן.
3. משקל פעל שכיח בבניין קל - נכה, נכה, נכים, נכות. צורות נוספות: רזה, קשה, כבה.
4. צורות הבינוני והעתיד מסתיימות ב- אות בסגול, ה - קונה, יקנה.
5. בעבד עה"פ הגויה בתנועת A (קמץ), ואילו בבינוני עה"פ הגויה בתנועת E (סגול).
הוא נראה אתמול. הוא נראה עכשיו. יש לומר: נראה לי (א' סגול). נדמה לי.
הבית נבנה לפני שנה. הבית נבנה בימים אלה.
6. צורות המקור הנטוי בגזרת נחי ל"י/ה מסתיימות ב- אות, ות - לגלות, להתגלות.
יש לומר לכבות ולא לכבה, לקרות ולא לקרוה.
7. בבניינים קל ופיעל בגוף ראשון ושני בעבר עה"פ הגויה בתנועת i (חיריק מלא) - גליתי, כביתי.
בכל שאר הבניינים עה"פ הגויה בעבר בתנועת E (צירה) - נבניתי, הגליתי או בתנועת i (חיריק מלא) - נבניתי, הגליתי.
*409*
חלק א
1. א. לפניכם משפטים, ובהם צורות פועל מודגשות. בכל משפט בחרו בצורה המעידה על הגייה נכונה של הפועל.
1. השוער הפנה (נ' סגול) / הפנה (נ' קמץ) אותנו לבניין המתאים.
2. הבגד התבלה (ל' קמץ) / החבלה (ל' סגול) מרוב שימוש.
3. החיזיון נגלה (ל' קמץ) / נגלה (ל' סגול) לעינינו כשהגענו למקום.
4. מזג האוויר השחנה (נ' קמץ) / השתנה (נ' סגול) לפתע.
ב. בפעלים המעידים על ההגייה הנכונה יש מאפיין משותף לגזרה. מהו המאפיין?
2. א. לפניכם משפטים, ובהם צורות פועל מודגשות. בכל משפט בחרו בצורה המעידה על הגייה נכונה של הפועל.
1. אם לא תקשיב להוראות, עלול לקרוה / לקרות אסון.
2. שכחתם לכבות / לכבה את האור.
ב. בפעלים המעידים על ההגייה הנכונה יש מאפיין משותף לגזרה. מהו המאפיין?
ג. תנו דוגמה נוספת לפועל בעל מאפיין דומה.
3. לפניכם משפטים, ובהם צורות פועל מודגשות.
1. כשהגענו לעיר מגדל השעון (נראה) למרחקים.
2. אל (תכרה) כאן בור.
3. המעשה שעשית אינו (נראה) לי.
4. הבית ברחוב זה (נבנה) בימים אלו.
א. בשלושה מן הפעלים המודגשים ההגייה שגויה. העתיקו את הפועל שהגייתו נכונה. (ציינו את מספר המשפט)
ב. בפעלים שהגייתם שגויה הסבירו מהי השגיאה בהגייתם.
חלק ב - לפניכם משפטים, ובהם זוגות של פעלים מנוקדים ושל מילות יחס.
בכל זוג בחרו את הפועל ואת מילת היחס המעידים על הגייה נכונה. בפועל נמקו את בחירתכם.
הקפידו על קריאה תקנית של המספרים המודגשים ושל אותיות השימוש המתלוות אליהם.
1. הדבר עשוי לקרות / לקרוה בכל רגע.
2. נראה (א' סגול) / נראה (א' קמץ) לי שהערב אבלה יפה
3. כיסיתי (כ' דגושה) / כיסיתי את התינוק ב-(2) שמיכות.
4. הוא יירה (ר' סגול) / יירה (ר' קמץ) ברובה (25) כדורים.
5. נבוא לגבות (ב' דגושה) / לגבות את החוב הערב
6. אכסה (א' חטף פתח) / אכסה (א' סגול) אותו כאשר יהיה קריר.
7. השופטת זיכתה (כ' דגושה) / זיכתה את הנאשם.
8. הילד הנכה (נ' סגול) / נכה (נ' צירה) השתלב בכל פעילויות חבריו.
9. אני מכיר (מ' פתח) / מכיר (מ' צירה) אותך (ת' קמץ) / איתך (ת' צירה) כבר זמן רב.
10. אנו מבקשים מכם להחפנה / להתפנות מעיסוקיכם.
11. האם קניתם (ק' שווא) / קניתם (ק' קמץ) את (4) המצרכים החסרים?
12. אני יבקש / אבקש ממנו (ו' שורוק) / ממנו (ו' חולם) (8) ספרים מהספרייה.
*410*
קראו את הטקסט "איך יכולתי להפסיד הרי אני מורה!" המופיע בעמוד 231 וענו על השאלות שלפניכם
1. בטקסט יש ריבוי של פעלים.
במה ריבוי הפעלים תורם לטקסט זה? התייחסו לסוגה של הטקסט.
2. א. מהו הזמן השליט בפסקות א ו-ב? ומהו הזמן השליט בפסקה ג?
ב. מדוע לדעתכם השתמש הכותב בזמנים אלו?
3. א. מצאו בפסקה א ו-ב שניים-שלושה פעלים בעלי קונוטציה שלילית.
ב. מצאו בפסקה ו שניים-שלושה פעלים בעלי קונוטציה חיובית.
ג. מה הקשר בין הפסקות שצוינו בסעיפים א ו-ב לבין הקונוטציה של הפעלים שציינתם?
קונוטציה היא המשמעות הנלווית למילה מסוימת בצד משמעותה הבסיסית. בדרך כלל משמעות כזאת היא בעלת ערך ריגושי שיכול להיות חיובי או שלילי.
4. מצאו בפסקות א, ב, ו-ו פעלים מגזרת נחי ל"י/ה. העתיקו אותם למחברתכם וציינו את שורשיהם, את בנייניהם ואת הגוף.
5. א. מצאו בפסקה ג את כל הפעלים בגוף נסתרים.
ב. פעלים אלה מציינים שני עושי פעולה שונים. ציינו את עושי הפעולה, והתאימו לכל אחד מהם את הפעלים שציינתם.
6. בפסקה ה נאמר: בוקר אחד ג'וס... (נראה) חולה. "מה קרה?", שאלתי. "אתה (נראה) כאילו יש לך חום".... הוא ענה לי: "(נראה) לי שאני חולה, מר מקארתי".
נקדו את הפעלים המודגשים בניקוד חלקי שיעיד על הגייה נכונה של הפעלים. נמקו את בחירתכם באמצעות הסברים מתחום מערכת הצורות.
7. א. "לכל אחד מתלמידיי אתן לעבוד עם 2-3 ילדים".
כתבו את המספרים במילים תוך הקפדה על כללי שם המספר.
ב. הטקסטים שנכתבו -- לא היו מתאימים. (בשביל)
השלימו את המשפט באמצעות מילת היחס המוצעת. כתבו אותה בנטייתה הנכונה על פי ההקשר.
- חברו טקסט ושבצו בו פעלים שהציבור נוטה לשגות בהגייתם. עליכם לשבץ בטקסט את הצורה השגויה.
- הקריאו בפני חבריכם לכיתה את הטקסט. עליהם לזהות כמה שיותר שיבושי לשון.
- רצוי שהטקסט יהיה קליט ומהנה או אף הומוריסטי.
- לאחר זיהוי כל שיבושי הלשון על החברים בכיתה לכתוב אותם בצורתם התקנית ולהסביר את השיבוש.
- שמרו את הטקסט המקורי, את הטקסט המתוקן ואת ההסברים בתיק העבודות.
*411*
*411*
לגזרה זו שייכים כל הפעלים שלה"פ שלהם היא "א".
- לה"פ "א" כתובה בכל הנטייה.
- כאשר ה"א" אמורה להיות מנוקדת בשווא נח, היא נחה.
- בגוף נסתר נטיית הפעלים דומה בצליל לנטיית הנסתר בגזרת השלמים.
- סימני הבניינים כמו בגזרת השלמים.
עבר
קל - מצא
נפעל - נמצא
הערות לכל הבניינים שבגזרה - בסוף מילה בא קמץ - שמר - מצא, נשמר - נמצא
קל - צמא
נפעל - נמצאתי
הערות לכל הבניינים שבגזרה - באמצע מילה בא צירה - נשמרתי - נמצאתי
בינוני
קל - מוצא, צמא
נפעל - נמצא
הערות לכל הבניינים שבגזרה - צורות בינוני יחידה המסתיימות בשלמים ב- אות בסגול, אות בסגול, ת,
קל - מוצאת
נפעל - נמצאת
הערות לכל הבניינים שבגזרה - מסתיימות בגזרה זו ב-אות בצירה, את.
עתיד
קל - ימצא, תמצאנה
נפעל - ימצא, תמצאנה
הערות לכל הבניינים שבגזרה - בעתיד ובציווי - לפני הסיומת -נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול, אנה.
ציווי
קל - מצא, מצאנה
נפעל - המצא, המצאנה
הערות לכל הבניינים שבגזרה - בעתיד ובציווי - לפני הסיומת -נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול, אנה.
מקור נטוי
קל - למצוא
נפעל - להימצא
שמות פעולה
קל - מציאה
נפעל - המצאות
הערות לבניין קל:
1. בעבר ובבינוני יבואו השורשים האלה במשקל פעל: מלא, טמא, ירא, צמא, שנא (בבינוני שונא).
2. בבינוני פעול של בניין קל בשורשים מ-צ-א, ח-ב-א, ס-מ-א, נ-ש-א, ק-ר-א (ראשי תיבות של פה"פ: "מחסן ק") מופיעה "י" במקום ה"א" השורשית:
ס-מ-א - סוכן סמוי. מ-צ-א - פרח מצוי. ח-ב-א - הוא חבוי.
נ-ש-א - האיש נשוי. ק-ר-א - דן קרוי על שם דודו.
*412*
זמן, הפעיל, הופעל, פיעל, פועל, התפעל |
עבר, המציא, הומצא, מילא, מולא, התמלא |
בינוני, ממציא, מומצא, ממלא, ממולא, מתמלא |
עתיד, ימציא, יומצא, ימלא, ימולא, יתמלא |
ציווי, המצא, אין, מילא, אין, התמלא |
מקור נטוי, להמציא, אין, למלא, אין, להתמלא |
שמות פעולה, המצאה, אין, מילוי, אין, התמצאות |
תרגיל 1
ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים שלפניכם.
1. הנערות נמצאו (קפואות) לאחר לילה מחוץ לביתן.
2. (נמצאת) במצב עדין.
3. (נרפאנו) מן המחלה.
4. האסירים (יכלאו) בתנאים משופרים.
5. (ביטאתי) את דעתי בקול רם.
6. הנערה (המציאה) שיטה המונעת מצבעים לדהות.
7. הסיפור (הוקרא) במסגרת "שעת סיפור".
8. לאחרונה (מיובאים) לארץ דגמים חדשים.
9. עופות אלה (טמאים) ואסורים באכילה.
10. המאכלים האלה (מצמיאים) אותנו.
11. האוצרות (הוחבאו) במקום בטוח.
12. זהו עולם (נפלא).
13. מתי (ימלאו) את הברכה מים?
14. השדות (מלאו) פרחי בר.
15. ביצירה זו (בראנו) יש מאין.
16. החדר (יחוטא) לפני כניסת החולה.
17. המאכל (מוקפא) לשימוש בעתיד.
18. הם (יתמצאו) בדרכים בקלות.
19. מתי (תקראו) לנו את הספר?
20. רופא השיניים משתמש בכלים (מחוטאים).
תרגיל 2 - תרגיל חזרה (כל הגזרות שנלמדו עד כה)
1. לפניכם שישה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
1. היוגבים (מכליאים) בין זנים שונים.
2. (דימינו) בנפשנו אזור שקט ורגוע.
3. המורים (מטיפים) לנו מוסר.
4. הילדים (יטעו) עצים ביער.
5. הם (יטעו) בפתרון התרגיל.
6. השאריות (יטמנו) במקום חסוי.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.
ב. מהי צורת העבר של הפועל יטמנו? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.
טמנו, נטמנו, היטמנו, הוטמנו
*413*
2. לפניכם משפטים, ובהם מודגשות שבע צורות פועל בהווה (צורות בינוני).
(1) הם (מושיטים) ידם לשלום.
(2) אני (מתרה) בך על התנהגותך.
(3) פניתי אל (מרפא) סיני לטיפול בבעיה.
(4) האצן (מרפה) את שריריו לפני הריצה.
(5) אכלנו את (ה)(ממולאים) בתיאבון רב.
(6) המכתבים (ה)(ממולכדים) נשלחו בידי טרוריסטים.
(7) אנשים (מדוכאים) משרים אווירה קשה סביבם
א. ציינו את השורש ואת הגזרה של כל אחת מן המילים.
ב. מיינו את המילים לפי בניינים. תנו כותרת לכל קבוצה.
ג. ציינו את חלק הדיבור של כל אחת מן המילים המודגשות: שם עצם, שם תואר, פועל.
ד. בחרו שני פעלים סבילים, וכתבו את הצורה הפעילה שלהם.
ה. כתבו את צורות שם הפועל ושם הפעולה של הפעלים הפעילים שבתרגיל.
צרו שלוש שלישיות: התאימו לכל פועל שם פועל ושם פעולה הגזורים מאותו שורש של הפועל.
העתיקו למחברתכם את השלישיות. (שימו לב: בטור הפעלים יש פועל אחד מיותר, בלי בני-זוג)
פעלים, שמות פועל, שמות פעולה
מותירות, להתיר, התראה
מותרות, להתרות הותרה
היתרנו, להותיר, התרה
יתרו,
ב. ציינו מהו הפועל שנותר, והסבירו מדוע לפועל זה אין צורת שם פועל ושם פעולה.
4. לפניכם שני משפטים, ובכל אחד מהם יש פועל מודגש.
- הפקידה (תיוועד) עם המנהלת בשעות הבוקר. - המנהלת (תועיד) לה תפקיד חדש.
א. כתבו כל אחד משני המשפטים בזמן עבר (הטו את הפעלים).
ב. בחרו את המשפט שהנאמר בו אינו נכון.
(1) שני הפעלים בעלי אותו שורש.
(2) שני הפעלים שייכים לאותו בניין.
(3) שני הפעלים מופיעים באותו זמן.
(4) שני הפעלים זהים בגוף.
*414*
5. לפניכם ארבעה משפטים, ובהם פעלים מודגשים
1. הם (הימרו) על תוצאות התחרות.
2. הם (הימרו) את פי הממונים עליהם.
3. האם (הידרת) את הספר?
4. מדוע (הידרת) שינה מעיניי?
הפעלים שבהם הה"א היא שורשית, הפעלים שבהם הה"א היא סימן הבניין |
--, -- |
--, -- |
ב. כתבו את צורת העתיד בגוף נוכחים של הפועל הימרו.
ג. כתבו את צורת שם הפועל של הפועל הידרת במשפט 3.
ד. כתבו את שם הפעולה של הפועל הידרת במשפט 4.
6. לפניכם שישה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
1. אני (משכים) כל בוקר לעבודתי.
2. הם (משקים) את הצמחים.
3. הממשל (מלאים) את המפעלים.
4. הבגד הזה אינו (מתאים) לי.
5. הם (מראים) לי את היצירה.
6. אינני (משלים) עם המצב.
הפעלים שבהם המ"ם האחרונה היא שורשית, הפעלים שבהם המ"ם האחרונה היא סימן הגוף |
--, -- |
--, -- |
ב. כתבו את שם הפועל ואת שם הפעולה של הפועל משקים.
ג. כתבו את שם הפועל ואת שם הפעולה של הפועל מתאים.
7. לפניכם שני משפטים, ובכל אחד מהם פועל מודגש.
(1) הן (תמלאנה) את מבוקשי.
(2) הוא (נשוי) באושר רב.
א. ציינו את הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. ציינו את הגזרה המשותפת לשני הפעלים.
ג. איזו מבין המילים שלפניכם שייכת לגזרה שציינתם בסעיף ב?
גלי, חבויה, צפויים, ראויה
8. לפניכם ארבעה משפטים, ובכל אחד מהם פועל מודגש.
1. המים החמימים (מרפים) את רגליי.
2. הם אינם (מרפים) ממני.
3. נסה (לרפות) את אחיזתך הנוקשה בהגה.
4. לפני הריצה (ריפה) האצן את שריריו.
א. כתבו את השורש המשותף של ארבעת הפעלים המודגשים.
ב. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הבניין? כתבו את בניינו.
ג. מהו הבניין המשותף של שאר הפעלים?
*415*
*415*
חפ"נ פלוס נל"א: השורשים נ-ב-א, נ-ש-א.
נשא, נשאתי, ישא, שא (קל)
ניבא, ינבא, (נפעל)
השיא, אשיא (הפעיל)
הושא, מושא (הופעל)
נפ"י/ו פלוס נל"א: השורשים י-ר-א, י-צ-א
יצא, יוצאת, אצא, לצאת (קל)
נורא, יוורא, (נפעל)
הוציא, הוצא (הפעיל)
הוצא, יוצא (הופעל)
בסעיפים 1 ו-2 - ציינו במחברתכם נכון / לא נכון לגבי כל משפט.
1. א. הפועל סמוי והפועל בנוי שייכים לאותה גזרה, והם באותו בניין. --
ב. הפועל קרוי והפועל תקראו שייכים לאותו בניין. --
ג. לפועל יסתמאו ולפועל סמוי יש אותו שורש, והם שייכים לאותה גזרה. --
ד. הפועל יקראו והפועל תקריאו שייכים לאותו בניין. --
2. א. הפועל שרוי והמילה שנוא שייכים לאותה גזרה. --
ב. לפועל מצוי ולפועל ממציא שורש זהה. --
ג. הפועל מצוי והפועל מוצא (מהכיתה) שייכים לאותו הבניין, --
ד. הפועל מצוי והפועל מוצא הם בעלי אותו שורש ושייכים לאותו הבניין. --
בסעיפים 3 עד 12 ענו על השאלה:
במה דומים שני הפעלים זה לזה או נבדלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?
(בהתאם לכתוב ליד כל משפט)
3. הם מוחאים כפיים כדי להראות שהם מוחים נגד התקנות. (דומים).
4. הנער משלים את עבודתו. השלטונות משלים את הציבור. (נבדלים).
5. בית חדש נבנה בשכונה. אנו נבנה את ביתנו במו ידינו. (דומים)
6. האנשים נצלו מן השרפה, אולם בעלי החיים נצלו בה. (נבדלים).
7. בחדר זה נמצא מסמן חשוב. אנחנו נמצא אותו לאחר חיפושים רבים. (נבדלים).
8. מלאו את הכד במים! החדרים מלאו במבקרים. (נבדלים).
9. הם מרפים את השרירים. ההורים מרפאים את ילדיהם. (נבדלים).
10. היא מועידה את הפגישה לשעה אחת. היא מועדת על אבני המדרכה. (נבדלים).
11. היא הוזה בהקיץ. הוא הורה לי את הדרך. (נבדלים).
12. סקרנו אותם לקראת התערוכה. סקרנו את האירוע. (דומים)
*416*
*416*
1. בבניין פיעל ובבניין התפעל עה"פ הגויה בתנועת E (צירה) כמו בגזרת השלמים.
יש להקפיד במיוחד בזמן עבר ובמקור נטוי.
פיעל- סיפר - מילא, ביטא
לספר - למלא, לדכא
התפעל - התלבש - התמלא
להתלבש - להתמלא
2. בבניין פועל עה"פ הגויה בצליל A (בקמץ) כמו בגזרת השלמים.
סופר - מולא
מסופר - ממולא,
מחוטא - מבוטא
יסופר - ימולא, ידוכא
3. בגוף ראשון ושני בעבר ה"א" נחה, והתנועה שלפניה הגויה בצליל E (צירה). יש להקפיד על כתיבת ה"א" אף על פי שהיא נחה - דיכאנו, ביטאת
יש להקפיד על כלל זה במשקל פעל בבניין קל - מלאתי, שנאתי, צמאנו וכן בצורות הבינוני - שונאת, קופאת.
4. בגוף נסתרת בעבר ה"א" כתובה והגויה בצליל A (קמץ).
שמרה - שנאה,
סיפרה - קינאה, מילאה. (ולא קניתה, מילתה)
5. יש להבחין בין השורש מ-ח-א לשורש מ-ח-י/ה.
מחא כף - מחאתי, מחא, מוחאים.
מחה נגד העוולה - מחיתי, מחינו, מחי.
מחה את הזיעה ממצחו.
חלק א
1. לפניכם משפטים, ובהם צורות פועל מודגשות.
א. מצאו לכל אחד מן הפעלים צורת פועל מקבילה בגזרת השלמים.
ב. היעזרו בפועל מגזרת השלמים כדי לזהות את הצורה המעידה על הגייה נכונה של הפועל.
ג. נמקו את בחירתכם.
הפועל, פועל מקביל בגזרת השלמים, הנימוק |
(1) א. הפקיד מילא (ל' צירה) / מילא (ל' קמץ) את הדוח., --, -- |
ב. הרופא ריפא (פ' קמץ) / רפא (פ' צירה) את האיש., --, -- |
ג. החדר התמלא (ל' צירה) / התמלא (ל' קמץ) באנשים., --, -- |
(2) א. המזרק מחוטא (ט' קמץ) / מחוטא. (ט' סגול) , --, -- |
ב. הנער מדוכא (כ' סגול) / מדוכא (כ' קמץ) בגלל הבחינה., --, -- |
(3) יש להתבטא / להתבטות יפה., --, -- |
*417*
2. לפניכם שני משפטים: (1) אסור לשנות / לשנוא אותו.
(2) יש למלות / למלא את הכד.
א. בחרו בצורה המעידה על הגייה נכונה של הפועל בכל אחד מן המשפטים.
ב. מה הסיבה שרבים טועים בהגיית מילים אלו?
3. לפניכם המשפט: העציר יכלא (כ' דגושה) / יכלא.
א. בחרו בצורה המעידה על הגייה נכונה של הפועל.
ב. הטו את הפועל בזמנים השונים, ונסו לשער מהי הסיבה שרבים טועים בהגיית מילה זו.
4. לפניכם שני משפטים: (1) הם -- כפיים. (2) הם -- נגד מדיניות הממשלה.
א. ציינו את השורש של כל אחד מן הפעלים מחו ו-מחאו ואת משמעותם.
ב. שבצו כל אחד מן הפעלים במשפטים (1) ו-(2). היעזרו בשורש של הפעלים ובמשמעותם.
5. לפניכם טקסט קצר. ניקודם של ארבעה מן הפעלים מעיד על הגייה שגויה.
ליאונרדו דה וינצ'י, אחד מהאמנים החשובים בתולדות האמנות, נהג למלות מחברות במאות תרשימים שונים וציורים. כשערכנו סיור במוזאון המכיל חלק מיצירותיו, כל הנוכחים באולם התפעלו מציורו ה"מונה ליזה" שהתגלה לעינינו מיד בכניסה. תחושה מיוחדת מילתה אותנו כשהבטנו בפניה ובחיוכה המיוחד של ה"מונה ליזה".
א. העתיקו רק את הפועל שהגייתו נכונה.
ב. בפעלים שהגייתם שגויה תקנו את הפועל.
הסבירו מהי השגיאה בהגייתם ונקדו ניקוד חלקי המעיד על ההגייה הנכונה.
חלק ב - לפניכם משפטים, ובהם צורות פועל מודגשות.
בכל צמד בחרו את הפועל שניקודו מעיד על הגייה נכונה. נמקו את בחירתכם.
1. הספר שעסק בשואה דיכא (כ' צירה) / דיכא (כ' קמץ) את הנערה.
2. מילאנו / מילינו את בקשתך.
3. הכרוב הממולא (ל' צירה) / הממולא (ל' קמץ) טעים לחכי, ורציתי להתבטא / להיתבטות בקשר לכך.
4. הקהל מיהר למחות / למחוא כפיים כשמראהו של האיש השתנה (נ' סגול) / השתנה (נ' קמץ) על הבמה.
5. הנוכחים (כ' קמץ) / הנוכחים (כ' שווא) רצו למחות / למחוא נגד השלטון.
6. לפניכם משפט. השלימו אותו במילות היחס המתאימות ביותר מבין האפשרויות המוצעות.
כתבו כל מילת יחס בנטייתה הנכונה על פי ההקשר.
כאשר חברינו רבים -- (על, אל, מפני, בין), אנו משוחחים -- (על, מ..., עם, ל...)
ומשלימים --. ((אל, בין, אחרי, עם)
*418*
בחנויות המכולת לא היה לחם למכירה. בבתי האיכרים אפו לחם. כל משפחה לפי צרכיה. האפייה החלה מבעוד יום. בערב ניפו קמח בכמות רצויה לתוך גיגית נחושת עמוקה שהעמידו על דרגש. הסובין שנותרו לאחר הניפוי נחשבו לפסולת. אותם בללו במים, מאכל תאווה לברבורים שהסתובבו בחצר.
לקמח שבגיגית הוסיפו חתיכת מחמצת. הייתה זו חתיכת בצק בגודל אגרוף שהשאירו למטרה זו מהאפייה הקודמת, והיא שהתפיחה את הבצק. הוסיפו מים ומלח לפי הטעם.
בגמר הלישה כיסו את הגיגית המכילה בצק למשך הלילה כדי שיתפח, ובבוקר כשגוש הבצק הכפיל את ממדיו, קרצו ממנו חתיכות והניחו בתבניות פח עגולות ומשומנות ששוליהן מסולסלים. מילאו בבצק עד מחצית הגובה וחיכו לתפיחה שנייה. כשהתבניות נראו כמעט מלאות בבצק שתפח, העבירו אותן לאפייה ב"טבון" שבחצר או לתנור המוסק למשך שעה בערך. ריחו הטוב של הלחם הנאפה מילא את חלל האוויר.
מעובד מתוך "נוף ילדות - שנות העשרים בזכרון יעקב", 1995
1. כל הפעלים בטקסט הם באותו זמן. מהו הזמן? מדוע יש שימוש בזמן שציינתם בטקסט מסוג זה?
2. א. בטקסט יש מילה שאינה רווחת כיום בשפה, והכותבת מוסיפה לה הסבר. העתיקו את המילה ואת ההסבר שלה.
ב. מצאו בטקסט מילים נוספות שלדעתכם אינן בשימוש יומיומי בימינו.
כתבו את משמעותן. (אם אינכם יודעים, חפשו במילון)
3. בטקסט עושה הפעולה אינו מוזכר.
מהי הדרך שאותה כותבת הטקסט נוקטת כדי "להעלים" את עושה הפעולה, ומדוע?
האם לדעתכם יש חשיבות לעושה הפעולה?
4. מהי לדעתכם מטרת ריבוי הפעלים בטקסט והופעתם ברצף? איזה אפקט רטורי נוצר כאן?
5. כתבו את הטקסט מחדש (רצוי להקלידו במעבד תמלילים). שאלה זו מומלץ לבצע בבית.
א. הפכו אותו לטקסט שהפעלים הרווחים בו יהיו פעלים סבילים.
ב. אילו שינויים נדרשו מכם כדי לבצע את המשימה?
ג. הביעו דעתכם: האם השינוי תרם לטקסט או פגם בו? האם השתנה האפקט הרטורי של הטקסט?
*419*
*419*
העיצורים הגרוניים הם א, ה, ח, ע פלוס ר (הא"ח ר"ע).
- כל העיצורים הגרוניים אינם מקבלים דגש.
- לא יבוא בהם שווא נע
- קשה להגות אותם בשווא נח.
- קשה להגות לפניהם חיריק.
העיצורים הגרוניים: א, ה, ח, ע (למעט העיצור ר).
העיצורים הגרוניים אינם מקבלים דגש. במקרים מסוימים הם מקבלים תשלום דגש (ת"ד).
תשלום דגש
אות בחיריק, אות - אות בצירה, א (חיריק הופר לצירה) סיפר - בירך - ברך (ב' צירה)
אות בקובוץ, אות - אות בחולם, א (קיבוץ הופך לחולם חסר) סופר - בורך - בורך (ו' חולם)
אות בפתח - אות בקמץ, א - (פתח הופך לקמץ) התלבש - התברך - התברך (ב' קמץ)
התנועה הקטנה שלפני העיצור הגרוני משתנה לתנועה גדולה.
אי תשלום דגש
אות בחיריק, ח, אות בפתח, ח, אות בקובוץ, ח
התנועה הקטנה שלפני העיצור הגרוני נשמרת (ואין דגש).
מתי יבוא תשלום דגש ומתי לא?
לא כל העיצורים הגרוניים מקבלים תשלום דגש במידה שווה. חלקם מקבלים תשלום דגש, ואילו באחרים נשמט הדגש, אך התנועה הקטנה נשמרת.
א. בניין נפעל
כל העיצורים הגרוניים מקבלים תשלום דגש.
לדוגמה: ישמר יאמר, תהרס, נחשב, יעזר, הרשם, להירשם.
סימן ההיכר הוא צ'ק (צירה קמץ) אות בצירה, ג (ג- עיצור גרוני).
ב. בבניינים הדגושים
העיצורים א ו-ר מקבלים תמיד תשלום דגש. (באר, גירש, התפאר)
העיצורים ה ו-ע מקבלים תשלום דגש רק בבניין פועל. (טוהר, משוער, אבל טיהר, משער, הסתער)
העיצור ח אינו מקבל תשלום דגש. (ניחם, נוחם, התנחם)
*420*
העתיקו למחברתכם את הפעלים, וציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל.
ליד כל פועל כתבו פועל מקביל ללא עיצור גרוני.
לדוגמה: מתועלת- תע"ל, פועל - מסופרת
1. יאש
2. מקרבת
3. בררה
4. גרשו!
5. מיואשות
6. מרקנו
7. הסתרק
8. תרץ!
9. התארסו
10. הצטרדתי
11. מפואר
12. באר
13. השתרך
14. מתעדת
15. תחתך
16. תעלנו
17. יבוער
18. ירשמו
19. היחפז!
20. מתועשים
21. יחנקו
22. מתארכים
23. תכהנה
24. להיאבק
25. נעדר
העיצורים הגרוניים (א, ה, ח, ע) אינם מנוקדים בשווא.
א. חטפים
- במקום שווא העיצורים הגרוניים מנוקדים בחטף (שווא פלוס תנועת עזר קטנה).
בעברית קיימים שלושה סוגי חטפים: A - חטף פתח, E - חטף סגול, O - חטף קמץ.
שווא נע באמצע מילה הופך תמיד לחטף פתח.
לדוגמה: (נפעל) נשמרה - נבהלה (קל) שומרים -שואלים
העתיקו למחברתכם את הפעלים, וציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל. ליד כל פועל כתבו פועל מקביל ללא עיצור גרוני.
1. מעדיפה
2. עמלים
3. בוחשים
4. נדחסה
5. תעבירי
6. האזינו
7. אמור
8. מועדות
9. אהבתן
10. חסוך
ב. השפעת העיצור הגרוני על התנועה שבאה לפניו או מתחתיו
- העיצור הגרוני משפיע על תנועת החיריק שבאה לפניו ומשנה אותה לסגול או לפתח.
לדוגמה: (נפעל) נשמר - נחרד (נ' חיריק) - נחרד (נ' סגול)
(הפעיל) הלביש - החליט (ה' חיריק) - החליט (ה' סגול)
- פה"פ מנוקדת בחטף לפי תנועת התחילית.
לדוגמה: (הפעיל) מפקיד - מעלים התחילית "מ" מנוקדת בפתח, ולכן פה"פ "ע" מנוקדת בחטף פתח.
(הפעל) הפקד - האשם התחילית "ה" מנוקדת בקמץ קטן, ולכן פה"פ "א" מנוקדת בחטף קמץ.
(בניין הופעל מנוקד בקיבוץ - הפעל או בקמץ קטן - הפעל)
*421*
- כאשר התחילית מנוקדת בחיריק ופה"פ היא עיצור גרוני (א, ה, ע), והיא מנוקדת בשווא, החיריק הופך לסגול או לפתח. במקום השווא בא חטף סגול או חטף פתח.
לדוגמה:
(נפעל) נשמרתם - נעלמתם (נ' חיריק, ע' שווא) - נעלמתם (נ' סגול, ע' שווא) נעלמתם (נ' סגול, ע' חטף סגול)
(הפעיל) הפקדתי - העלמתי (ה' חיריק, ע' שווא) - העלמתי (ה' סגול, ע' שווא) - העלמתי (ה' סגול, ע' חטף סגול)
(קל) תשמור - תעזוב (ת' חיריק, ע' שווא) תעזוב (ת' פתח, ע' שווא) תעזוב (ת' פתח, ע' חטף פתח)
העתיקו למחברתכם את הפעלים, וציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל.
1. תעדורנה
2. נאמנים
3. לאכוף
4. תאסוף
5. תאשמנה
6. מארכים
7. נאחזנו
8. העברנו
9. יעתיקו
10. הערימו
ג. שינוי בבניינים קל, נפעל והופעל
השינוי: קל
ישמרו - יארכו
סימני זיהוי:
אות בפתח, אות בפתח, אות בשווא - קיים רק בבניין קל
השינוי: נפעל
נשמרה - נעקרה
סימני זיהוי:
אות בסגול, אות בסגול, אות בשווא - בניין קל או בניין נפעל
השינוי: הופעל
תפקדו - תעמדו
סימני זיהוי:
אות בקמץ, אות בקמץ, אות בשווא - קיים רק בבניין הופעל (הפעל) שני קמצים קטנים רצופים
השינוי חל בגופים נסתרת ונסתרים בעבר, נוכחים, נסתרים ונסתרת בעתיד.
העתיקו למחברתכם את הפעלים, וציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל.
1. נעקרה
2. תאכלו
3. תאגרי
4. נאגרו
5. תעסקו
6. יענשו
7. נערמו
8 תהרסי
9. נאסרו
10. יהדפו
11. נאמרה
12. יעמדו
13. תאמצו
14. הארכו
15. תענדו
*422*
- במשקל אפעול
כשהתחילית או פה"פ היא "א" - הפועל נהגה בצליל E - אעבוד, נאגור.
בשאר המקרים - הפועל נהגה בצליל A - תעבוד, נעבוד.
- במשקל אפעל - הפועל נהגה בצליל E - אאמץ.
- בגופים נוכחת, נוכחים, נסתרים - במשקל אפעול התחילית בפתח ופה"פ בפתח: תאספי, תעבדו, יעבדו
- בציווי עה"פ הגרונית תנוקד בחטף פתח ופה"פ בפתח: שמרי - מחקי שמרו - שאלו.
לקבוצה זו שייכים שורשים המסתיימים ב"ח" או "ע", כגון ס-ל-ח, ב-ר-ח, ש-מ-ע, י-ד-ע ועוד,
וכן פעלים המסתיימים ב"ה" - ג-ב-ה, נ-ג-ה, כ-מ-ה, ת-מ-ה, מ-ה-מ-ה (שורשי ג"ן כת"ם).
שורשי ג"ן כת"ם נמנים על גזרת השלמים, בניגוד לשורשי גזרת נל"י/ה שבהם הה"א אינה באמת שורשית.
הכללים:
א. כל הפעלים המסתיימים ב- אות בסגול, אות בסגול, ת - כאשר לה"פ גרונית, הניקוד משתנה ל- אות בפתח, אות בפתח, ת.
שומרת - סולחת, נשמרת - נבלעת
ב. כאשר עה"פ מנוקדת בתנועה גדולה (חוץ מקמץ), באה בלה"פ הגרונית פתח גנובה.
כותב - בורח, שומע, הלביש - הבטיח, מתלבש - מתקלח
ג. 1. בנפעל בעתיד, בציווי ובמקור - כאשר עה"פ מנוקדת בצירה ולה"פ גרונית, הופך הצירה לפתח.
ישמר - יפתח, הישמר - היפתח, להישמר - להיפתח
2. בשאר הבניינים - בכל הזמנים נשמר הצירה בעה"פ, ולה"פ הגרונית מנוקדת בפתח גנובה.
(על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית)
מספר - מבטח, לספר- לבטח, ספר - נתח, התלבש - התגלח
ד. במילים ששורשיהן שייכים לקבוצת ג"ן כת"ם (נוסף על כללים הקודמים), בא מפיק ב"ה" השורשית כאשר היא אחרונה במילה. המפיק הוא נקודה באות "ה" בסוף מילה, והוא מציין שהאות "ה" היא עיצורית, ולכן יש להגותה. המפיק בא רק בסוף מילה כאשר ה"ה" אינה מנוקדת או מנוקדת בפתח גנובה.
שמר - גבה, גדל - תמה, הלביש - התמיה, אלבש - אתמה
*423*
העתיקו למחברתכם את הפעלים, וציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל.
1. שומעת
2. מפויחת
3. להגביה
4. כמה
5. נשלחת
6. מתפקעת
7. מפוצחת
8. מגיה
9. הזניח
10. משתגע
11. התמהמה
12. רוקח
13. נפתחת
14. מדווחת
15. משתבח
לפניכם פעלים המכילים עיצורים גרוניים השייכים לגזרות השונות.
שימו לב לשינויים שחלו בפועל הן בהשפעת העיצור הגרוני והן בהשפעת הגזרה המתאימה.
העתיקו למחברתכם את הפעלים, ונתחו את השורש ואת הבניין של כל פועל.
1. מעורה
2. החייה
3. מזוהים
4. יעשו (ע' חטף פתח)
5. יעשו (ע' קמץ)
6. נועדה
7. העטה
8. להערות
9. יחנה
10. נואשו
11. יחזה
12. נוכחת בטעותה.
1. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים. בחרו את התשובה הנכונה.
(1) הדבר (נאמר) לי על ידי השליח.
(2) לבו (יאמץ) עם התקדמות המשימה.
שני הפעלים זהים א. בגוף ב. בבניין ג. בשורש ובזמן ד. בגוף ובבניין
2. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) כוכב הצפון (נעלם) מעיניי.
(2) הילדה (נעצבה) אל לבה.
(3) הבשר (ייחרך) אם לא נשגיח עליו.
(4) רגלו של הילד (נחבטה) בסלע.
א. מהו הבניין המשותף לכל הפעלים המודגשים?
ב. מהי צורת העתיד של הפועל נעצבה? עצובה, יעצבו, תעצב (ת' צירה), תעצב (ת' שווא)
ג. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הזמן? ציינו את הזמן.
ד. איזה מבין הפעלים שלפניכם הוא מאותו הבניין של הפועל יאמץ?
אימצו (מ' דגושה) , אימצו, התאמצו, מאמצים
*424*
3. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) החיילים (יענדו) את תג היחידה.
(2) הם (יגיעו) בזמן ליעד.
(3) הישיבה (מתארכת) מאוד.
(4) מתי (תבררי) את שעת הטיסה?
(5) הבניינים (יהרסו) על ידי העירייה.
(6) צעקה רמה (החרידה) את השלווה.
א. איזה פועל יוצאת דופן מבחינת הגזרה? ציינו את הגזרה.
ב. מהי הגזרה המשותפת לפעלים האחרים?
ג. ציינו את הבניין של כל אחד מן הפעלים.
4. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) המטענים (יעמסו) על הרכב.
(2) התקרה (מטויחת) לפני הצביעה.
(3) המנכ"לית (תשפיע) על מהלך הדיונים.
(4) הצהרתך (מנוסחת) היטב.
(5) הרופאה (תנתח) את החולה.
(6) הם (מעסקים) כאן במשרה מלאה.
א. כתבו במחברתכם את הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. העתיקו למחברתכם שני פעלים סבילים, השייכים לבניינים שונים.
ג. כתבו את צורת הפועל הפעיל של הפעלים שהעתקתם בסעיף ב.
5. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) הם (יעקפו) אותנו בזהירות.
(2) הם (יתגרדו) לאחר שנעקצו.
(3) מעשיה הטובים (נודעו) ברבים.
(4) הפלוגות (תהדופנה) את חיילי האויב.
(5) הזמרת (מצטרדת) אחרי ההופעה.
(6) בערב (נשב) סביב המדורה.
א. מיינו את הפעלים על פי בנייניהם, וציינו בכל קבוצה את הבניין שלה.
ב. מה משותף לאות נו"ן בפעלים נעקצו, נודעו, נשב?
ג. העתיקו למחברתכם פועל סביל, ציינו את בניינו וכתבו את צורת הפעיל שלו.
6. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) העיריות (תוקצבו) על ידי השרה.
(2) הנערים (ינודו) על ידי חבריהם.
(3) (נוסיף) שמן לתבשיל.
(4) היא (נועצת) מבטה בתמונה.
(5) יישובים אלה (נוסדים) עתה.
(6) האוצר (ייטמן) באדמה.
(7) (מיציתם) את הדין.
(8) אל (תתאכזבו) מהתוצאות.
א. מיינו את הפעלים לפי גזרותיהם. תנו כותרת לכל קבוצה.
ב. ציינו את הבניין של כל אחד מן הפעלים.
*425*
7. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) (אעזור) לך במילוי המשימה.
(2) (אגורנה) מזון לשעת חירום!
(3) (אסע) אתכם לטיול לנגב.
(4) אני (אוצב) במחנה בצפון הארץ.
(5) (אעדיף) להגיע בשעה ארבע.
(6) (אחרנו) לפגישה.
(7) (אמללתי) את אחותי.
(8) הניחוש שלנו (אומת).
הפעלים שבהם האל"ף היא שורשית, הפעלים שבהם האל"ף היא תחילית |
--, -- |
--, -- |
ב. העתיקו למחברתכם שני פעלים מגזרת החסרים.
ג. כתבו במחברתכם את הפעלים שאינם בזמן עתיד. ציינו את זמנם.
ד. ציינו שני פעלים שאינם בגוף מדבר. ציינו את הגוף שלהם.
8. לפניכם שתי שורות: בשורה אחת פעלים ובשורה השנייה שמות פעולה. כתבו במחברתכם שישה זוגות: התאימו לכל פועל שם פעולה מאותה גזרה.
פעלים: ביטאתם, תעברנה, תגשנה, יוצבו, מיטיבה, נועצת
שמות פעולה: העסקה, כתיבה, הצגה, מלוי, הורדה, הבט
9. לפניכם ארבעה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) אנו (נוכחים) בכל השיעורים.
(2) (נוספו) בספרייה ספרים רבים.
(3) החולה (נושמת) בכוחות עצמה.
(4) (נודיע) לכם על מועד הפגישה.
א. העתיקו שני פעלים בזמן הווה (בינוני).
ב. ציינו את הבניין המשותף של שני הפעלים שציינתם בסעיף א.
ג. שני הפעלים נוספו ונודיע - העתיקו למחברתכם את ההיגד הנכון.
(א) זהים בבניין ובגוף.
(ב) זהים בגוף ובזמן.
(ג) שונים בבניין ובזמן.
(ד) שונים בשורש, אך זהים בבניין.
10. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) הרופא (ניתח) את הילד הפצוע.
(2) העצים (נכרתו), ו(נגרם) לנו צער.
(3) הנוסעים (נחבלו) קלות בעת התאונה.
(4) (נראה) לנו, כי מזג האוויר משתפר.
(5) (נעצרנו) לפני המחסום.
(6) (נציב) מאבטח בפתח המסעדה.
א. העתיקו למחברתכם את הפועל שהנו"ן שבו היא שורשית.
ב. העתיקו למחברתכם את הפועל שהוא בזמן הווה (בינוני).
ג. העתיקו למחברתכם את הפועל שבו הנו"ן היא תחילית ואינה מציינת את הבניין
*426*
11. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) השוטרת (מפקחת) על התנועה.
(2) למכתב (מצורפת) ברכה.
(3) הנאשמות (תעמודנה) לדין.
העתיקו למחברתכם את התשובה שאינה נכונה.
(א) שלושת הפעלים זהים בבניין ובגוף.
(ב) שלושת הפעלים שייכים לגרוניים.
(ג) פועל אחד בזמן עתיד, והשאר בבינוני.
(ד) בשלושת הפעלים יש שינוי בניקוד ביחס לשלמים.
12. לפניכם שלושה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) (אגיע) למפגש בזמן.
(2) הם (יאכלו) את ארוחתם בזמן.
(3) (מילאתי) את הכוס במשקה ממותק.
העתיקו למחברתכם את התשובה שאינה נכונה.
(א) כל אחד משלושת הפעלים שייך לגזרה אחרת.
(ב) שני פעלים בלבד זהים בגוף.
(ג) שני פעלים בלבד זהים בזמן.
(ד) שלושת הפעלים זהים בבניין ובגוף.
נתחו כל אחד מן הפעלים לשורש, לבניין, לזמן ולגוף. הבחינו בין הפעלים הדומים.
1. הפעילים (פרשו) מהקבוצה.
(פרשו) את הפסוק!
2. (גרפו) את הדשא!
המהמרים (גרפו) כסף רב.
3. (שאלו) את שאלתכם!
הם (שאלו) ממני את הספר.
4. השלטונות (מעלים) את המסים.
הקוסם (מעלים) את השפן.
5. המצב (יאלץ) אותך לעשות זאת.
הוא (יאלץ) לשנות את התנהגותו.
6. הם (יאבקו) על התואר.
הנערים (יאבקו) את הרהיטים.
7. הנערה (תחשב) ליפה בחבורה.
היא (תחשב) את סיכוייה.
8. (פרקו) את הערימה!
הנערים (פרקו) כל עול.
9. הם (גאלו) את אדמת הארץ.
אחיי, (גאלו) את בני עמנו!
10. התושבים באזור (מעטו) לאחרונה.
(מעטו) לפטפט בשיעורים!
11. תלמידים, (תרצו) את סיבת היעדרותכם!
מתי (תרצו) על הנושא?
12. המבחנים (יארכו) שלוש שעות (ויערכו) על ידי שני מעריכים.
היו אתם פרסומאים (הצעה לתלקיט)
- חברו פרסומת בתחום הקרוב ללבכם. (למעוניינים, עצבו אותה באמצעות תוכנה גרפית)
- שבצו בפרסומת פעלים בדרך הציווי.
- המירו את הטקסט שכתבתם למבנה תחבירי אחר שאינו מכיל פעלים בציווי.
- ערכו השוואה בין שתי הגרסאות, דונו בהבדלים בין שני הניסוחים והעלו אותם על הכתב.
- שמרו את כל שלבי התהליך ואת תוצריו בתיק העבודות (בתלקיט).
*427*
*427*
1. בבניין קל במשקל אפעל - הפועל נהגה בצליל E - אאמץ.
במשקל אפעול - כשהתחילית או פה"פ היא "א" - הפועל נהגה בצליל E - אעבוד, נאגור.
בשאר המקרים - הפועל נהגה בצליל A - תעבוד, נעבוד.
2. בציווי בניין קל יש להגות את פה"פ בצליל i (חיריק) - כמו שמדי יש לומר עזבי, עזרו. אבל כשעה"פ גרונית, ההגייה היא בשני צלילי A : מחקי, גאלו.
3. בבניין נפעל בעתיד, בציווי ובמקור נטוי יש תשלום דגש - יעצר, הרשם, להחשב.
4. בבניין הפעיל פה"פ "ח" גורמת להנמכת תנועה ולהגייה בצליל E - הפקיד --- החזיק, החלים.
פה"פ "ר" אינה גורמת לשינוי מסוג זה: הרשים. (הפועל הראה יוצא דופן)
5. יש להקפיד להגות את פה"פ על פי כללי תשלום הדגש כאשר עה"פ גרונית - באר, טוהר. לפני "ח" אין תשלום דגש - מגוחך.
6. העיצור "כ" אינו עיצור גרוני, לכן אין שינוי בניקוד כשלה"פ היא "כ". יש לומר סומכת, מגחכת, עורכת, נשפכת. בניגוד לפעלים שלה"פ שלהם גרונית. שבהם יש שתי תנועות A רצופות - שוכחת, נלקחת.
7. בבניין נפעל בשורשים ע-נ-י/ה וע-ש-י/ה בגוף נסתרת באות שתי תנועות E (שני סגולים): נענתה, נעשתה. בשאר הגופים באות שתי תנועות A (פתח וחטף פתח): נענה, נעשה.
8. בכל הבניינים שווא נע באמצע מילה הופך לתנועת A (חטף פתח): נשאלה, הטעתה, בוחרים, הופעלו, שאלו.
9. גם בשורשים מגזרת המרובעים שווא נע בעיצור גרוני הופך לתנועת A (חטף פתח):
מהבהבים, יעמעמו, ערערה, יהרהרו.
10. השורש ה-נ-י/ה בבניין נפעל בעתיד ובמקור נטוי מקבל תשלום דגש.
התחילית נהגית בצליל E: בעתיד - יהנו, אהנה ובמקור נטוי - להנות. (בכתיב חסר ניקוד: ליהנות)
בעבר ובבינוני הפעלים נהגים על פי כללי גזרת נל"י/ה:
עבר A - נהנה, נעשה, נענה
בינוני E - נהנה, נעשה, נענה
*428*
חלק א
לפניכם צמדי משפטים:
1. (1) אישה זו -- בין הצדדים. מתווכת (ו' פתח) / מתווכת (ו' סגול)
(2) זוהי עבודה -- מפרכת (כ' סגול) / מפרכת (כ' פתח)
2. (1) הם -- את הנשיא הבא. בוחרים (ח' שווא) / בוחרים (ח' חטף פתח)
(2) הם -- לקחת את הכדור. שוכחים (כ' קמץ) / שוכחים (כ' שווא)
3. (1) הרעש החזק -- את התושבים. החריד (ה' סגול) / החריד (ה' חיריק)
(2) המורה -- לנו את נושאי הבחינה. הכתיב (ה' סגול) / הכתיב (ה' חיריק)
א. שבצו בכל אחד מן המשפטים את הפועל הנכון מבין שני הפעלים שלאחר המשפט.
ב. נמקו את בחירתכם בכל אחד מצמדי המשפטים.
ג. נסו לשער מהי הסיבה שרבים טועים בהגיית המילים השגויות.
חלק ב - לפניכם משפטים, ובהם זוגות של פעלים מנוקדים.
בכל זוג בחרו את הפועל שניקודו מעיד על הגייה נכונה.
נמקו את בחירתכם באמצעות השורש של הפועל ונטייתו בבניין הנתון.
1. יש לאכוף / לאכוף (כ' דגושה) את החוק.
2. המורה יענה (י' פתח) / יענה (י' שווא) לנו על השאלה.
3. הם יצחקו (ח' חטף פתח) / יצחקו (ח' צירה) לשמע הבדיחה.
4. היום אני אעבוד (א' סגול) /אעבוד (א' פתח) עד שעה מאוחרת.
5. הנכים נלחמו (ח' שווא) / נלחמו (ח' חטף פתח) על זכויותיהם.
6. המשטרה אוכפת (כ' דגושה) / אוכפת את החוק כדי שהציבור לא יעקוף (י' פתח, ע' חטף פתח) / יעקוף (י' סגול, ע' צירה) אותו.
חלק ג - בחרו את מילת היחס הנכונה בכל אחד מן המשפטים ושבצו אותה בתוך המשפט בצורתה הנכונה.
(נקדו ניקוד חלקי שידגים את ההגייה הנכונה)
1. היחס -- (מול, כלפי, בשביל, על), ידידים, היה מאיר פנים.
2. הם עושים זאת -- (בשביל, על, את, מן), חברה יקרה.
3. כל אחת -- (מן, אצל, בלעדי, את) מתבקשת לקחת חלק במאמץ.
4. בגן הציבורי מצויים מתקני משחקים, אולם תכניות הבנייה עלולות לפגוע --
(מפני, על, ב, כלפי)
*429*
*429*
לגזרה זו שייכים כל הפעלים שעה"פ שלהם היא "ו": ט-ו-ס, ר-ו-מ, ל-ו-נ, וכן שורשים שעה"פ שלהם היא "י": ב-י-נ, ג-י-ל, ד-י-נ (וגם ד-ו-נ), ל-י-צ, ל-י-נ (וגם ל-ו-נ), ר-י-ק, ש-י-ר, ש-י-ח, ש-י-ש, ש-י-ת. ה"ו" או ה"י" השורשית יכולה להיות נחה או להישמט מהמילה.
בניין קל
ע"ו
עבר
פעל (ע' פתח) - קם
פעל (ע' צירה) - מת
פעול - בוש
בינוני
פעל (ע' פתח) - קם
פעל (ע' צירה) - מת
פעול - בוש
ע"י - שר
ה"ו" או ה"י" השורשית נשמטות.
עתיד
פעל (ע' פתח) - יקום
פעל (ע' צירה) - ימות
פעול - יבוש
ע"י ישיר
פעל (ע' פתח) - תקומנה
פעל (ע' צירה) - תמותנה
פעול - תבושנה
ע"י - תשרנה
בפעלי ע"ו בעתיד, בציווי ובמקור נטוי עה"פ "ו" מנוקדת בדרך כלל בשורוק או בחולם מלא. בפעלי ע"י פה"פ בחיריק מלא.
בגוף נוכחות ונסתרות עה"פ אינה מופיעה.
ציווי
פעל (ע' פתח) - קום
פעל (ע' צירה) - מות
פעול - בוש
ע"י - שיר
מקור נטוי
פעל (ע' פתח) - לקום
פעל (ע' צירה) - למות
פעול - לבוש
ע"י - לשיר
שם פעולה
פעל (ע' פתח) - קימה
פעל (ע' צירה) - מיתה
ע"י - שירה
- רוב השורשים הם במשקל פעל.
- במשקל פעל (ע' צירה) - מ-ו-ת, ע-ו-ר, כ-ו-נ.
- במשקל פעול - א-ו-ר, ב-ו-ש, ט-ו-ב.
העתיקו למחברתכם את הפעלים, ונתחו אותם לשורש ולבניין.
1. (שבנו) לביתנו בשעה מוקדמת.
2. אנו (שרים) בלהקת זמר.
3. הם (ילונו) בחדר האורחים.
4. האם (תלושו) את הבצק?
5. איני רוצה (לריב) אתך.
6. הן (ערות) עד שעה מאוחרת.
7. האם (תגילי) ביום שמחתך?
8. מדוע לא (דנתם) בשאלה?
9. אני (קמה) כל בוקר בשעה שבע.
10. (אנוע) לדרכי.
11. השומרים (יחוסו) על בעלי החיים.
12. האם (תרוצי) בבחירות למועצת התלמידים?
*430*
עבר - הרים
הדגם: אות בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד
בינוני - מרים
הדגם: אות בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד
עתיד - ירים, תרמנה
הדגם: אות בקמץ, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד
ציווי - הרם
הדגם: אות בקמץ, אות בצירה, אות ללא ניקוד
מקור נטוי - להרים
שם פעולה - הרמה
הערות לבניין הפעיל:
1. בכל הזמנים - פה"פ מנוקדת בחיריק מלא בחלק מן הגופים.
2. בבניין קל (ע"י) ובבניין הפעיל (ע"ו) צורות העתיד זהות.
הבחנה בין הבניינים נעשית על ידי העברת הפועל לזמן עבר:
ישיר - הוא שר. (קל ש-י-ר ע"י)
ירים - הוא הרים. (הפעיל ר-ו-מ ע"ו)
העתיקו למחברתכם את הפעלים, וציינו את השורש ואת הבניין
1. המנהלת (הגיבה) במהירות על הערת הפועל.
2. (הארנו) את החדר החשוך.
3. הספורטאיות (מביסות) את יריביהן.
4. האם (תעיפו) את העפיפון בתחרות?
5. העץ החל (להניב) פירות.
6. (גרתי) בדרום הארץ.
7. האם (אחוש) כאבים לאחר הניתוח?
8. הם (יזוזו) ממקומם.
9. (נפיץ) את הבשורה בין הנמענים.
10. יש (לחוס) על זמנו של בית הדין.
11. המכתבים (יכילו) מידע רב.
12. המוהלים (ימולו) אותם בגיל שמונה ימים.
13. הוא (קם) ממקומו ו(נשא) את דברו.
14. (נדוג) בים בעזרת חכה.
15. (הסר) דאגה מלבך.
16. האמרגניות (יפיקו) את האירוע.
17. האם (תנוחי) לפני המסיבה?
18. אל (תבושנה) במעשיכן.
19. האם (תזיזי) את הרהיט למקומו?
20. (הלנתי) את האורחים בביתי.
*431*
צורות העתיד בבניין קל (ע"י) ובבניין הפעיל (ע"ו) זהות. כדי להבחין ביניהן יש להטות את הפועל לזמן עבר. נתחו את הפעלים לשורש ולבניין תוך הבחנה בין שני הבניינים.
1. מתי (תביאו) את הספרים?
2. הגלים (יציפו) את האי.
3. האם (תטיס) את המטוס?
4. מתי (תבין) את דבריי?
5. המדריך (יריץ) אותנו היום.
6. דבריו (יעידו) על מורשתו.
7. אנו לא (נניד) עפעף.
8. מחר (נשיב) לכם את הספר.
9. אל (תשימו) את הכד בחדר.
10. הם (יגילו) וישמחו.
11. אל (תריבו) ביניכם.
12. הנערות (ישירו) במקהלה.
13. הנערה (תשיט) את הספינה.
14. הם (ימירו) את כספם.
עבר - נסוג, נסוגה
בינוני - נסוג, נידון
עתיד - ייסוג
ציווי - הסוג
מקור נטוי - להיסוג
שם פעולה - נכונות
הערות:
- בעבר ובבינוני "נ" הבניין בקמץ או בשווא.
- קיימים פעלים שבהם ה"נ" מנוקדת בחיריק, ופה"פ בדגש: נידון, נימול, נישום, ניצוד, ניזון.
- הצורות ניזוק ו-ניצול שייכות לחפ"נ.
- השורש ד-ו-נ יכול לבוא ב-2 צורות: נדון (לשון מקרא) או נידון (לשון חז"ל). כיום אין הבדלי משמעות ביניהם.
- בעתיד, בציווי ובמקור נטוי - התחילית בחיריק חסר, פה"פ בדגש (משלים ל"נ" הבניין), וה"ו" השורשית - בחולם מלא.
העתיקו למחברתכם את הפעלים, וציינו את השורש ואת הבניין שלהם.
1. הציפורים (נפוצו) לכל עבר.
2. אל תהיו (נבוכים) מן השאלה.
3. תקוותנו (נגוזה) עם הישמע הידיעה.
4. הם (ניזונים) בעיקר מפירות ומירקות.
5. אל (תסוגי) מעמדתך המוצדקת.
6. הילדים (נעורו) עם שחר.
7. הנאשמת (נידונה) לעונש מאסר.
8. הוא לא (נימול) בינקותו כי נולד בברית המועצות.
9. הם (ייאותו) לבקשתנו.
10. אני (נכונה) לעזור לך.
11. הכול מוכן. (היכונו) לדרך!
12. נושא זה מוכר ו(נדוש).
*432*
ריק, עבר, עתיד |
נפעל, רץ, ירוץ |
נפעל, נסוג, יסוג |
הפעיל, הרים, ירים |
ענו על המשימות שלפניכם.
1. לפניכם שני משפטים, ובכל אחד מהם יש פועל מודגש.
- הבצק (נלוש) לפני האפייה.
- (נלוש) את החומר לפני הפיכתו לפסל.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. מהי הצורה הפעילה של הפועל נלוש? הלשין, לשנו, תלשנו, נתלוש
2. לפניכם עשרה משפטים, ובהם מילים מודגשות.
1. היא הניחה לחושיה (ה)(ערים) להנחות אותה.
2. הוא (בז) למוסכמות.
3. החפץ (ניזוק) מהנפילה.
4. מדוע את (מסירה) את הכיסוי?
5. הבעיה הזו (נדושה).
6. זהו שלטון (נאור) המתנגד לכפייה.
7. האישה (זזה) ממקומה.
8. התינוק (העיר) את הוריו.
9. רגש חזק (הציף) אותנו.
10. זה אדם (כן) וישר.
א. ציינו את המשפטים שהפעלים בהם יכולים להיות הן בזמן עבר והן בזמן הווה (בינוני).
ב. אילו מילים מבין המילים המודגשות משמשות כשם תואר?
ג. מיינו את הפעלים לפי בנייניהם.
ד. מהי צורת העתיד של הפועל הציף? יצוף, יצפה (י' חיריק), יציף, יצפה (י' שווא)
ה. מהי צורת העתיד של הפועל בז? יבוז, יבזה, נבזה, יבוזה
ו. מהי צורת הבינוני של כן בבניין נפעל? נכין, מוכנות, נכון, מכנה
3. לפניכם רשימת מילים (פעלים ושמות פעולה): הושטה, השיטו, מושיטה, משטים, להשיט, לשוט.
העתיקו למחברתכם מרשימה זו רק את המילים שנוצרו מהשורש ש-ו-ט.
4. לפניכם שישה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) (שבתי) לכיתה לאחר ההפסקה.
(2) אל (תריב) עם אחיך.
(3) המדריכים (יריצו) את החניכים.
(4) היכן (לשים) את המצרכים?
(5) העניין (לוט) בערפל.
(6) (דונו) בנושא בכובד ראש.
א. איזו צורת פועל יוצאת דופן מבחינת הבניין? ציינו את הבניין.
ב. מהו הבניין המשותף לכל הצורות האחרות?
ג. איזה מבין הפעלים שלפניכם הוא מאותו הבניין שציינתם בסעיף (א)? עפו, תטיסי, נבוכה, היכון
ד. מהי צורת העבר של הפועל תריב? הרבה, נריב, רב, התרברב
ה. מהי צורת העתיד של הפועל שבנו? נשוב, ישובו, תושיבו, נשיב
*433*
5. לפניכם שישה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
1. הם (הניחו) את הספרים על המדף.
2. הפלוגה (תיסוג) מקו הגבול.
3. הנושא (נידון) בכנס.
4. הוא (יניד) את ראשו לחיוב.
5. הנערה (הבינה) את משמעות מעשיה.
6. הערפל (יימוג) לאחר הזריחה.
א. מיינו את הפעלים לשתי קבוצות לפי הבניין. תנו כותרת לכל קבוצה.
ב. במשפט "הוא נד בראשו" הפועל נד זהה בשורש ובבניין לפועל במשפט (4) . נכון / לא נכון
ג. ציינו את כל הפעלים המופיעים בזמן עתיד.
ד. מהי צורת העתיד של הפועל הבינה? תבין, מבינה, תבנה (ח' חיריק, ב' דגושה בקמץ)
6. לפניכם ארבעה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
מבין הפעלים האלה העתיקו למחברתכם פועל מאותו בניין של הפועל בושתי (במעשיי).
(1) בני רוצה (לרוץ) בתחרות.
(2) הוא חש (נבוך) לשמע הדברים.
(3) מיכל (הביסה) בתחרות את חברותיה.
(4) הוא (מעיד) על התקרית.
7. לפניכם ארבעה פעלים: מטיסות, השיט, הלנתי, תשוט.
איזה פועל הוא מאותו בניין של הפועל חשתי? ציינו את בניינו.
8. לפניכם ארבעה פעלים: נבוך, מבינות, נבונים, מכינים.
א. איזה פעלים הם מאותו בניין של הפועל האר?
ב. מהו הבניין המשותף של הפעלים האחרים?
ג. ציינו שני פעלים שיש להם שורש משותף. מהו השורש?
עבר - הורם
בינוני - מורם
עתיד - יורם
בגזרת נחי ע"ו/י בבניין הופעל התחילית מנוקדת בשורוק, פה"פ בפתח או בקמץ. בכל הזמנים ה"ו" השורשית נשמטת.
*434*
בבניין הופעל צורת הפעלים מגזרת נפ"י/ו זהה לצורת הפעלים מגזרת נחי ע"ו/י.
כדי להבחין בין פועלי פ"י/ו לפועלי ע"ו/י יש להעביר את הפועל מבניין הופעל (הסביל) לבניין הפעיל (הפעיל). אפשר להיעזר בשאלה: "מה מישהו עשה לו?" ובנטיותיה.
הופעל: האסיר הובל לבית המעצר.
הפעיל: מישהו הוביל אותו.
ה', ו' בחולם, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - נפ"י/ו י-ב-ל
הופעל: האיש הורם מהרצפה.
הפעיל: מישהו הרים אותו.
ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - נע"ו/י ר-ו-מ
הופעל: החבילה מורדת לחצר.
הפעיל: מישהו הוריד אותה.
ה' ו' חולם, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - נפ"י/ו י-ר-ד
הופעל: החגורה מוסרת מהבגד.
הפעיל: מישהו הסיר אותה.
ה' צירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד נע"ו/י ס-ו-ר
הופעל: בקרוב יוקם כאן בניין חדש.
הפעיל: מישהו הקים אותו.
ה' צירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד נע"ו/י ק-ו-מ
הופעל: צדקתו תוכח ברבים.
הפעיל: מישהו הוכיח אותה.
ה' ו' חולם, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - נפ"י/ו י-כ-ח
הערה: יש כמה פעלים שיכולים להשתייך הן לגזרת נפ"י/ו והן לגזרת נע"ו/י. ההבחנה ביניהם תיעשה בתוך משפט תוך הפיכת הפועל לבניין הפעיל.
הושטה
הסירה הושטה בנהר. (מישהו השיט אותה. ש-ו-ט)
ידו הושטה לשלום. (מישהו הושיט את היד. י-ש-ט)
הושבו
הכיסאות הושבו למקומם. (מישהו השיב את הכיסאות למקומם. ש-ו-ב)
הילדים הושבו במעגל. (מישהו הושיב אותם. י-ש-ב)
כל הפעלים שלפניכם הם בבניין הופעל. בתרגיל זה עליכם להבחין בין גזרת נפ"י/ו לגזרת נע" ו/י בבניין הופעל.
א. המירו את הפעלים לבניין הפעיל. אפשר להיעזר בשאלה: "מה מישהו עשה לו?" ובנטיותיה.
ב. ציינו את השורש, את הזמן ואת הגוף של הפעלים המודגשים במשפטים.
1. עיניו (הוארו) לשמע הבשורה.
2. התריס (מוגף) לקראת החשיכה.
3. המחירים (יוזלו) לקראת החגים.
4. הכלים (הודחו) על ידי בניי הצעירים.
5. החבילה (מוטלת) לתוך השק.
6. העובדה (הוכחה) לאחר המחקר.
7. אני (אוטס) לחו"ל לצורך ניתוח דחוף.
8. חומרים חדשים (הוספו) למבחנה.
9. המתחים ביניהם (יופגו) במהרה.
10. דבריך (הובנו) כהלכה.
*435*
הדגם של הגזרה: (חולם מלא, לה"פ מוכפלת)
- סימני הזיהוי
- לה"פ מוכפלת בהשפעת גזרת הכפולים.
- בשלושת הבניינים הדגושים פה"פ בחולם מלא.
- בעה"פ לא בא דגש תבניתי.
הזמן, פיעל, פועל, התפעל
עבר, נופף, נופפתי, נופף, נופפתי, התכונן התכוננתי
בינוני, מנופף, מנופפים, מנופף, מנופפים, מתכונן
עתיד, ינופף, ינופף, יתכונן
ציווי, נופף, אין, התכונן
מקור נטוי, לנופף, אין, להתכונן
שם פעולה, אין\ אין, התכוננות
- בגזרה זו קיימות שתי דרכי נטייה:
א. כמו גזרת השלמים - ה"ו" או ה"י" השורשית (עה"פ) הגויה ומנוקדת, ובא בה דגש חזק תבניתי.
פיעל - כיוון, קיים, פועל - כוון, קוים, התפעל - התכוון, התקיים.
בחלק מצורות הנטייה יש זהות בין בניין פיעל לבניין פועל.
1. בעבר כל הנטייה זהה, חוץ מהנסתר.
בפיעל - נופף (צירה), בפועל - נופף (פתח).
2. בבינוני: בבניין פיעל - ביחיד: לה"פ בצירה - מנופף, ברבים וברבות: לה"פ בשווא - מנופפים, מנופפות
בבניין פועל - ביחיד: לה"פ בקמץ - מנופף, ברבים וברבות: לה"פ בקמץ - מנופפים, מנופפות
לסיכום
בניין פיעל - צירה או שווא - נופף, מנופפים - תנועת E.
בניין פועל-פתח או קמץ-נופף, מנופפים - תנועת A.
*436*
הבחנה בין פיעל לפועל - כיצד מזהים את הבניין?
1. בניין פיעל הוא בניין פעיל, וניתן לזהותו באמצעות המילית "את".
בניין פועל הוא בניין סביל, וניתן לזהותו באמצעות המילית "על ידי", לכן אם הפועל משובץ בתוך משפט, אפשר להבחין בין משפט פעיל למשפט סביל.
עוררתי את חבריי. - בניין פיעל (המשפט פעיל)
עוררתי על ידי חבריי. - בניין פועל (המשפט סביל) צורות הסביל אינן רווחות בשפה.
2. אם הפועל אינו משובץ בתוך משפט, יש לבדוק את הגוף של הפועל.
א. בגוף נסתר ובבינוני רבים: בניין פיעל מנוקד בצירה או בשווא, ובניין פועל מנוקד בפתח או בקמץ.
E - פיעל
נופף (פ' צירה), מנופף (פ' צירה), מנופפים (פ' ראשונה שווא)
A - פועל
נופף (פ' פתח) , מנופף (פ' קמץ), מנופפים (פ' ראשונה קמץ)
ב. ביתר הגופים אין הבחנה בין פיעל לבין פועל.
נופפתי, מנופפת, נופפת - גם פיעל וגם פועל (אלא אם כן הפועל נתון בתוך משפט).
העתיקו למחברתכם את הפעלים, וציינו את השורש ואת הבניין. הבחינו במיוחד בין בניין פיעל לבניין פועל.
1. הנער יצא (מעודד) מהשיחה.
2. הליצן (מרומם) את מצב רוחם של הילדים.
3. רן (מעודד) את חברו הטוב.
4. ספר התורה (מרומם) מעל המתפללים.
5. (התקוממתי) נגד ההחלטה.
6. (עודדנו) את חברינו שהשתתפו בתחרות.
7. הילדים (נופפו) בדגלי ישראל.
8. הגשרים (ממוטטים) עקב השיטפון הגדול.
9. (בוססנו) בשלג הכבד.
10. הצלצולים (עוררו) את תשומת לבנו.
11. הילדים (התעוררו) בהתרגשות.
12. ההחלטה (קוממה) אותנו.
*436*
נע"ו/י פלוס נל"א
השורשים ב-ו-א, ק-י-א, נ-ו-א (הניא במשמעות מנע)
קל -
בא, באתי, באנו, אבוא, בוא, לבוא
הפעיל -
הביא, הבאתי, מביא, יביא, להביא
הופעל
הובא, הובאתי, מובאת
*437*
קל
עבר - אות בקמץ, אות ללא ניקוד
בינוני - אות בקמץ, אות ללא ניקוד
עתיד - י' בקמץ, אות, ו' בשורוק, אות ללא ניקוד
נפעל
עבר - נ' בקמץ, אות, ו' בחולם, אות ללא ניקוד
בינוני - נ' בקמץ, אות, ו' בחולם, אות ללא ניקוד
עתיד - י' בחיריק, אות דגושה, ו' בחולם, אות ללא ניקוד
הפעיל
עבר - ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד
בינוני - מ' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד
עתיד - י' בקמץ, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד
הופעל
עבר - ה', ו' בשורוק, אות בפתח, אות ללא ניקוד
בינוני - מ', ו' בשורוק, אות בקמץ, אות ללא ניקוד
עתיד י', ו' בשורוק, אות בפתח, אות ללא ניקוד
הבניינים הדגושים - אות, ו' בחולם, שתי אותיות מוכפלות
1. לפניכם ארבעה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) הזקנה (הניסה) את השודד.
(2) אל (תגיבו) לדבריו.
(3) מדוע אתם (מציקים) לו?
(4) הציפורים (מעופפות) בגננו.
א. איזו צורת פועל יוצאת דופן מבחינת הבניין? ציינו את הבניין.
ב. מהו הבניין המשותף לשלוש הצורות האחרות?
ג. איזה מבין הפעלים שלפניכם הוא מאותו הבניין שציינתם בסעיף (ב)?
הובנה, יגורו, ישימו, מגיפה
ד. מהי צורת העבר של הפועל מעופפות? התעופפו, העיפו, עופפו, עופו
2. לפניכם שני משפטים, ובכל אחד מהם יש פועל מודגש.
- השיטפון (מוטט) את הגשר.
- הבניין (התמוטט) לפתע.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. מהו היחס הסמנטי בין שני הפעלים המודגשים?
(א) אחד פעיל ואחד סביל (ב) שניהם סבילים (ג) שניהם פעילים
ג. מהי צורת העתיד של הפועל מוטט? יתמוטט, נמוטט, ימוטט
3. לפניכם שישה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) למה אתם (בזים) לדבריו?
(2) החיות (התרוצצו) בשבילים.
(3) (דגנו) בכינרת דגי אמנון.
(4) עורכת הדין (מתגוררת) לידינו.
(5) האוצרות (יתבוננו) בתמונות.
(6) האופים (ילושו) את הבצק.
א. מיינו את הפעלים לשתי קבוצות לפי הבניין. תנו כותרת לכל קבוצה.
ב. כל הפעלים המופיעים במשפטים שייכים לאותה גזרה. נכון / לא נכון.
נמקו תשובתכם.
ג. מהי צורת העתיד של הפועל התרוצצו בבניין הפעיל? ירוצו, ירצו, יריצו, יתרצו
ד. מהי צורת העתיד של הפועל מתגוררת בבניין קל? יגור, תתגורר, תתגרה, תגור
*438*
4. לפניכם שישה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) כל תכניותיו (נגוזו) ונעלמו.
(2) במצבו של החולה (חל) שינוי.
(3) הם (ישוררו) על האהבה.
(4) השופט (השית) עליו קנס כבד.
(5) המתחים (הופגו).
(6) הכניסה לבניין (הותרה) לאחר סילוק החפץ החשוד.
א. איזה מבין הפעלים המודגשים יוצא דופן מבחינת הגזרה? ציינו את הגזרה.
ב. מהי הגזרה המשותפת ליתר הפעלים? ציינו אותה.
ג. ציינו מתוך הפעלים המודגשים את הפעלים הסבילים. ציינו את בנייניהם.
ד. כתבו את הצורה הפעילה של הפעלים הסבילים.
צרו ארבעה זוגות: התאימו לכל פועל שם פעולה הגזור מאותו בניין של הפועל. העתיקו למחברתכם את הזוגות. (שימו לב: בטור הפעלים יש פועל אחד מיותר, בלי בן-זוג)
פעלים, שמות פעולה |
התקוממו, כיוון |
לנו, הנפה |
נופפו, התעוררות |
נסוגו, שירה |
מכינים
חלק א
1. לפניכם משפטים, ובהם מודגשות צורות פועל בהווה (צורות בינוני).
(1) מעשיו (מקוממים) אותנו.
(2) הדיון (מוסט) לעניינים שוליים.
(3) הנער (מתנועע) לקצב הסמבה.
(4) החצים (נורים) למטרה.
(5) היא (מעידה) במשפט.
(6) החייל (דורך) את נשקו.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. ציינו את הגזרה של כל אחד מן הפעלים.
ג. כתבו את צורות שם הפועל של הפעלים מקוממים, מעידה, דורך.
2. א. לפניכם רשימת מילים. העתיקו למחברתכם מרשימה זו רק את המילים שנוצרו מהשורש ש-ו-ב.
שבו, שובו, ישבו, משיבים (מ' שווא), משיבים (מ' פתח), הושבה (ו' שורוק), הושבה (ו' חולם), השבת (אבדה), שבינו
ב. מבין הפעלים שציינתם בסעיף א, מצאו שני פעלים שאפשר לנתח אותם בשתי דרכים.
(1) ציינו את הפעלים.
(2) כתבו שני משפטים משלכם שיכללו את הפעלים, ונתחו אותם לפי שורש ובניין.
*439*
3. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) כוונתך (הובנה) על ידי כולם.
(2) הם (מעודדים) עקב התוצאות.
(3) הדגים (נשלו) מן המים.
(4) השמועות (נפוצו) ברבים.
(5) השקלים (הומרו) לדולרים.
(6) בחג (יונפו) הדגלים על המרפסות.
(7) הארוחה (תוכן) במהירות.
(8) הם (נואשו) מהכול.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. מהי המשמעות המשותפת של כל הפעלים המודגשים?
ג. במשפט "נשלו אותי מנכסיי". הפועל נשלו והפועל נשלו במשפט (3) זהים בשורש ובבניין. נכון / לא נכון.
ד. במשפט "האם תוכל לעזור לי?" הפועל תוכל והפועל תוכן במשפט (7) זהים בבניין ובגזרה. נכון / לא נכון.
4. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) הכלים (הודחו) על ידי אבי.
(2) הן (המירו) את נושא עבודת הגמר.
(3) הנערות (יזיזו) את הציוד.
(4) אנו (נאפה) עוגות.
(5) הם (הוכשו) על ידי נחש.
(6) (נועצנו) במומחים לפני קבלת ההחלטה.
א. ציינו את השורש ואת הגזרה של כל אחד מן הפעלים.
ב. ציינו את הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ג. בחרו שני פעלים סבילים וכתבו את הצורה הפעילה שלהם.
ד. כתבו את צורות שם הפועל ושם הפעולה של הפעלים המירו, יזיזו, נאפה.
5. ציינו את הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים, וכתבו מהי הגזרה המשותפת לכל הפעלים.
(1) הם (יגורו) בבניין הסמוך.
(2) הבשורה (רוממה) את רוחנו.
(3) שאלתו (הביכה) את הנוכחים.
(4) חיוכה (צודד) את לבו.
(5) ניסינו (להניא) אותה מכוונתה.
(6) הם (יבושו) במעשיהם.
6. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) העמק (הוצף)
(2) הוא (יטעה) אותי.
(3) תוקפו של המוצר (פג) לפני יומיים.
(4) המכנסים (טולאו).
(5) המפקד (רודה) בחייל.
(6) אשמתו של האיש לא (הוכחה).
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. כתבו את צורת שם הפועל ושם הפעולה של הפועל יטעה לפי משמעותו במשפט (2).
ג. כתבו את צורת העתיד באותו גוף של הפעלים: הוצף, טולאו, רודה.
*440*
7. כתבו את השורש ואת הבניין של הפעלים שלפניכם.
(1) דבריך (נדושים).
(2) הם (מציקים) לנו.
(3) (של) נעליך מעל רגליך.
(4) הוא (הסכים) לבקשתי.
(5) כשחלה גד, לא (משנו) ממיטתו.
(6) (שובו) למקומותיכם.
8. לפניכם שישה משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) הנאשם (יובל) לבית המשפט.
(2) הפרחים (יבלו) בחום הזה
(3) אנו (מבלים) יפה בחופשת הקיץ.
(4) המדריך (מוביל) אותנו אל היעד.
(5) הבגדים (בלויים) וקרועים.
(6) הצמח עלול (לנבול), אם לא יושקה.
א. מיינו את הפעלים המודגשים לפי שורשיהם. תנו כותרת לכל קבוצה.
ב. ציינו את כל הפעלים המופיעים בבניין קל.
ג. ציינו את בנייניהם של שאר הפעלים.
ד. לפניכם המשפט "במשרד הפנים אפשר להוציא תעודת זהות חדשה במקום אחת ש(נתבלתה)".
איזה פועל מבין הפעלים שלפניכם הוא מאותו שורש של הפועל נתבלתה? יבלו (ב' פתח), יבלו (ב' דגושה בשווא), יובילו, יתבלבלו
1. הם (המירו) את כספם ברחוב, ולכן (הימרו) על התוצאה. כמו כן הם (הימרו) את פי הממונה.
כתבו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.
2. המורים (מכינים) את החומר, והתלמידים (מתכוננים) לבחינה.
כתבו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.
3. מי ש(מתבונן) היטב בדברים, (מבין) אותם, ולכן הוא (נבון).
כתבו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.
4. הקסם (נמוג). הנוכחים (יתמוגגו) מן המראה.
ציינו במה דומים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
5. הנערים (שטים) בסירה, ומזג האוויר (משטה) בהם.
ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).
6. מהו השורש ומהו הבניין של הפעלים המודגשים?
א. (1) האישה (רצה) במהירות.
(2) בנה (רצה) להשיג אותה.
ב. (1) העלה (תלוש) מן העץ.
(2) אימא (תלוש) את הבצק.
ג. (1) הסירה (הושטה) בנהר.
(2) ידו (הושטה) לשלום.
ד. (1) אסור אליך בשעות הערב.
(2) אסור לי לצאת כעת.
*441*
1. בגזרת ע"ו בבינוני פעל (ע' צירה) בניין קל יש פעלים בעלי צורה מיוחדת: כן, ער.
יש להבחין בין צורות אלו שבגזרת ע"ו לפעלים שבגזרת נל"י/ה - גאה, לאה.
2. בבינוני פעול בניין קל יבואו השורשים ס-ו-ג, ס-ו-ד, ל-ו-ט בצורה מקוצרת: סוג, סוד, לוט.
בשאר הצורות - לוטה, לוטים, לוטות. ביחיד יש לומר: לוט בערפל (ולא לוטה).
השורש ס-ו-ג מופיע בצירוף "סוגה בשושנים". השורש ס-ו-ד מופיע בניב "בור סוד שאינו מאבד טיפה".
3. השורש ט-ו-ב ניטה בעבר ובבינוני כמו ב-ו-ש, ובעתיד השורש מתחלף ל- י-ט-ב. בעבר - מה טובו אוהליך. (ט-ו-ב) בעתיד - הדבר ייטב. (י-ט-ב)
תופעה זו חלה גם בשורשים: י-ג-ר / ג-ו-ר, י-ע-צ / ע-ו-צ, י-ק-צ / ק-ו-צ.
4. יש להבחין בין פעלים דומים:
א. הוריק - משורש י-ר-ק. הדשא הוריק. (במשמעות: הפך ירוק)
הריק - משורש ר-י-ק. הילד הריק את הפח. (במשמעות: רוקן את הפח)
ב. יצוק - משורש י-צ-ק (קל). הנער יצוק מים. (במשמעות: לצקת מים)
הציק - משורש צ-ו-ק. הוא הציק / יציק לילד. (במשמעות: להטריד)
5. בבניין פועל נשמרת תנועת A בכל הזמנים, וה"ו" הגויה תמיד בתנועת O: נופף, מנופף, מנופפים, ינופף.
6. בבניין הפעיל צורת הציווי נוכח הגויה בתנועת E (ללא "י"): הבן, האר, הכן (כמו בשלמים: הפקד).
7. בבניין הפעיל יש להבחין בניקוד התחיליות בין חפ"נ - חפי"צ לבין ע"ו/י.
חפ"נ - חפי"צ: בעבר - התחילית בתנועת i (חיריק), בשאר הזמנים - בתנועת A (פתח). (תזכורת: ה' בחיריק מ' פתח)
ע"י/ו: בעבר ובבינוני - התחילית בתנועת E (צירה או שווא), בשאר הזמנים - בתנועת A (קמץ).
חפ"נ
עבר - הכיר
בינוני - מכיר
עתיד - יעכיר
ציווי - הכר
מקור נטוי - להכיר
חפי"צ
עבר - הציג
בינוני - מציג
עתיד - יציג
ציווי - הצג
מקור נטוי - להציג
ע"ו/י
עבר - הרים
בינוני - מרים / מרימים
עתיד - ירים
ציווי - הרם
מקור נטוי - להרים
*442*
חלק א - לפניכם משפטים:
1. א. שבצו במשפטים את הפעלים ואת מילות היחס הנכונים מבין שתי האפשרויות המוצעות לאחר המשפט.
ב. הפועל ששיבצתם במשפטים - נמקו את בחירתכם בו.
היעזרו בתורת ההגה, בתורת הצורות או בפעלים מוכרים שאינכם טועים בהם.
ג. נסו לשער מהי הסיבה שרבים טועים בהגיית מילים אלה.
2. כתבו את המספרים המופיעים במשפטים במילים תוך הקפדה על כללי שם המספר.
1. 5 הילדים -- את השולחן --.
מזיזים (מ' קמץ) / מזיזים (מ' שווא)
בשבילכם (ל' שווא) / בשבילכם (ל' קמץ).
2. הוא -- לכם? מה הוא רוצה --?
מציק (מ' קמץ) / מציק (מ' צירה) ממכם / מכם
3. -- את 6 הדרכים המובילות ליעד!
האר / האיר.
4. 5 נערים -- את הקופסה שנשלחה --.
הוריקו / הריקו אליהם (א' חטף פתח) / אליהם (א' סגול)
5. השדות -- לאחר הגשם. יצאתי -- לראותם.
הוריקו / הריקו. אתך (ת' צירה) /אתך (ת' קמץ)
6. אתה אדם --. אין רבים --.
כן / כנה כמוך (כ' קמץ) / כמוך (כ' שווא)
7. האישה -- בשמחה לידיעה ששמעה --.
מגיבה (מ' שווא) / מגיבה (מ' קמץ) אצלכם (ל' שווא) / אצלכם (ל' קמץ)
8. התינוקת -- משנתה ורצה --.
הקיצה (ה' חיריק) / הקיצה (ה' צירה) אחריך (י' ללא ניקוד) / אחריך (י' חיריק)
9. הוא - לנו את 8 הביצים מהלול. שמרי --.
מביא (מ' צירה) / מביא (מ' קמץ), אותם / אותן
10. נתבקשתי -- -- את החדר.
על ידכם / על ידיכם, לטאטא / לטאטות
חלק ב
1. לפניכם משפטים, ובהם פועל או שני פעלים המנוקדים באופן שמעיד על הגייה שגויה.
תקנו את הדרוש תיקון. נמקו את בחירתכם.
היעזרו בתורת ההגה, בתורת הצורות או בפעלים מוכרים שאינכם טועים בהם.
2. כתבו את המספרים המופיעים במשפטים במילים תוך הקפדה על כללי שם המספר.
1. 7 הסדרנים (מסירים) את המחיצה.
2. רווית (קינתה) בחברתה שקוראת ספרים באנגלית.
3. (נראה) (א' קמץ) לי שאינך (משיב) (מ' סגול) על השאלה הנכונה. עליך לבחור 1 מבין 3 השאלות ה- 1.
4. אל (תירה) ברובה לפני שנספיק (להתחבות).
5. 9 המנקים (חיטו) את האולם, לאחר שהמבלים הציפו אותו במים מלוכלכים.
6. הנערה (הניעה) את ידיה לקצב המנגינה כדי לא (לקפות) מקור.
7. היא (מכירה) את הדרך לשם, לכן היא (נבחרה) (ח' צירה) להוביל את 10 בני החבורה.
8. הנער (הביא) (ה' חיריק) לחברתו 15 פרחים ו-2 חפיסות שוקולד.
*443*
לפניכם שתי פעילויות. התחלקו לקבוצות. כל קבוצה תבחר פעילות אחת מבין השתיים.
לאחר הפעילות:
- אחד מחברי הקבוצה יציג בפני מליאת הכיתה את הנושא ואת הנקודות החשובות שהועלו בפעילות.
- אפשר להציג את הנושא בדרכים שונות: דיווח, סיפור או שימוש באמצעים דיגיטליים.
קראו את השיר "אות לאות" שכתבה שולמית זילברברג. השיר עוסק ביופיה של הכתיבה.
אות לאות, מילה למילה
על דף טהור (נרקמת) עלילה.
למילים קסם להתחיל מרעיון,
(לנסוק ולעוף) על כנפי הדמיון.
למילים כוח (לגעת) ולקרב
את החבוי בתוכי וגם באחר.
למילים יכולת (לבנות) עולמות,
שם אטייל, (אשזור) חלומות.
מתוך האתר: "מילים לכל רעיון" באדיבותה של המחברת.
1. נתחו את הפעלים המודגשים לשורש ולבניין.
איזה פועל יוצא דופן מבחינת הבניין?
2. לכל פועל שניתחתם חברו משפט כך שהמשמעות הראשונית של המילה תבוא בו לידי ביטוי.
3. מה מיוחד בכל הפעלים מבחינת המשמעות המשותפת שלהם כפי שהם מופיעים בשיר?
4. במה תורמת המשמעות המיוחדת של פעלים אלו לשיר שקראתם?
- חברו יחד שיר קצר, ושלבו בו פעלים שיש להם משמעות מטפורית.
*444*
קראו את השיר "שפת אם" מתוך ספרה של עדי קיסר "שחור על גבי שחור" (ספטמבר 2014).
א. אל תגידו לעברית שלי איך לדבר
ב. אל תשימו ידיים על גרוני
הוא יודע להכניס ולהוציא אוויר בעצמו
ג. אל תקשרו את השתיקות שלי
הן מתנגנות במקצבים משלהן
בחלל הפה
ד. אל תאטמו את האוזניים
כשאני מדברת אליכם
בשפה היחידה שלימדו אותי
שפתיה של אמי
ה. כל הימים
1. הדוברת בשיר פונה לנמענים בכמה בקשות. מה המשותף לכל בקשותיה?
2. מה הסיבה לדעתכם שאין בשיר סימני פיסוק? התייחסו לתוכן השיר.
3. א. מצאו בשיר פועל אחד מכל אחת מן הגזרות: שלמים, חסרי פ"נ, נחי פ"י/ו, נחי ע"ו/י, ונתחו אותם לשורש ולבניין.
ב. מהו הגוף הדקדוקי השולט בשיר? מהי המטרה של שימוש בגוף דקדוקי זה?
4. א. ארבעת הבתים הראשונים פותחים בצירופים: אל תגידו... אל תשימו... אל תקשרו... אל תאטמו...
באיזה זמן מופיעים הפעלים?
האם המילה "אל" משנה את זמנו של הפועל? הסבירו את דבריכם.
ב. הדוברת פותחת את השיר במשפט: "אל תגידו לעברית שלי איך לדבר".
האם הדוברת בשיר מבקשת, דורשת, ממליצה או נותנת הוראות?
ג. מהו האפקט הרטורי של הצירופים המופיעים בסעיף א? (התייחסו לזמן של הפעלים)
5. מי לדעתכם עשויים להיות הנמענים של הדוברת?
- האם לדעתכם בכל מצב יש לתת לאדם לבטא את עצמו בחופשיות וללא ביקורת?
כתבו פסקה קצרה, ובה הביעו את עמדתכם בנושא. הציגו היבטים שונים של המושג "חופש הביטוי".
*445*
*445*
לגזרה זו שייכים כל הפעלים שעה"פ שלהם ולה"פ שלהם זהות (עה"פ כפולה): ס-ב-ב, ד-מ-מ, ח-מ-מ, מ-ד-ד, ר-כ-כ, כ-פ-פ, ק-ל-ל, א-ט-ט, מ-ס-ס ועוד.
עקרון הגזרה:
- האות הכפולה מופיעה בדרך כלל פעם אחת (עה"פ נבלעת בלה"פ) ובא בה דגש: הסבה, נדמו, יחוגו.
- דגש לא יבוא בשני מקרים: 1 בסוף מילה: סוב, הסב.
2. כשלה"פ מנוקדת בשווא נח: תסבנה, תמסנה.
עבר - סוב, סבה
בינוני, אפעול - סובב, סובבת
בינוני, אפעל - קל, קלה
עתיד, אפעול - יסוב, תסובו
עתיד, אפעל - יקל, תקלו
ציווי, אפעול - סוב, סובי
ציווי, אפעל - קל, קלי
מקור נטוי, אפעול - לסוב
מקור נטוי, אפעל - לקול
- בנטייה על פי משקל אפעל ניטים בעיקר שורשים שהם שמות תואר: קל, קר, חם, רך, חף.
- הערות נוספות לעתיד:
פעלים נוספים במשקל אפעול - יחוג, יגול, ימוד, יחון, ירון.
פעלים נוספים במשקל אפעל - ירך, יחם, יצר.
בבניין קל קיימים פעלים בודדים שהתחילית שלהם מנוקדת בחיריק ופה"פ בדגש: יתש, ישח, תצל.
- בבניין קל קיימת גם נטייה על דרך השלמים. דרך זו מקובלת בעברית החדשה.
עבר: סלל, סללנו
בינוני: סולל
עתיד: יסלול
ציווי: סלול
מקור נטוי: לסלול
שם פעולה: סלילה
וכן: מדד, סבב, חגג, שלל, גסס ועוד.
*446*
עבר: הסב, הסבה
הדגם: אות בצירה, אות בצירה, אות ללא ניקוד
בינוני: מסב, מסבה
הדגם: אות בצירה, אות בצירה, אות ללא ניקוד
עתיד: יסב, יסבו
הדגם: אות בקמץ, אות בצירה, אות ללא ניקוד
ציווי: הסב, הסבי
הדגם: אות בקמץ, אות בצירה, אות ללא ניקוד
מקור נטוי: להסב
שמות פעולה: הסבה, האטה (שינוי בגלל העיצור הגרוני בפה"פ)
זהה לצורת שמות הפעולה בגזרת ע"ו/י
הערה: חלק מן הפעלים בבניין הפעיל ניטים על דרך גזרת השלמים: הכליל, הפציץ, הפליל ועוד.
א. העתיקו למחברתכם את הפעלים, וציינו את השורש, את הבניין, את הזמן ואת הגוף של הפעלים המודגשים.
1. רעיונות אלו (חפים) מכל תבונה מדינית.
2. השקדיות (הנצו) עוד לפני ט"ו בשבט.
3. המתנדבות (יקלו) על עומס האחיות.
4. (דומו) והחרישו בזמן הצפירה.
5. בסיום התפילה היא חשה (זכה).
6. רזיתי מאוד, ולכן עליי (להצר) את מכנסיי.
7. חיילות אלו (מגינות) על גבולות המדינה.
8. האוטובוסים (האטו) את מהירותם.
9. לנשיא המדינה יש סמכות (לחון) עבריינים.
ב. (1) ציינו את אחד המאפיינים של גזרת ע"ע (הבאים לידי ביטוי בחלק מן הפעלים שבתרגיל).
(2) באילו פעלים בחלק א מאפיין הגזרה אינו מופיע? מה הסיבה לכך?
*447*
עבר - נסב, נסבה
בינוני - נסב, נסבה
עתיד - יסוב, תסבו
ציווי - הסב, הסבו
מקור נטוי - להסב
הערות לבניין נפעל:
1. יש להבחין בין נסתר עבר ע"ע (נסב) שבו ה-"נ" שייכת לבניין, לבין חפ"נ (נפל) שבו ה-"נ" שייכת לשורש.
ההבחנה ביניהם היא על פי הנטייה או על פי המשמעות.
הנער נפל - נ-פ-ל קל. המנוע נדם ד-מ-מ נפעל.
כדי להבחין בין הצורות יש להעביר את הפועל מעבר לבינוני, או להפכו לעבר נסתרים.
הנער נפל - הנער נופל. (כמו שומר) או: הם נפלו. (עה"פ בשווא - כמו שמרו) נפ"ל קל חפ"נ
המנוע נדם - המנוע נדם. (אי אפשר לומר נודם) או: הם נדמו. (עה"פ בפתח -כמו נסבו) דמ"מ נפעל ע"ע
2. בעתיד, בציווי ובמקור: התחילית - בחיריק ופה"פ בפתח ובדגש חזק (המשלים את "נ" הבניין).
3. יש להבחין בין השורש נ-ש-מ לשורש ש-מ-מ,
האיש נשם. (האיש נושם) - הם נשמו. נ-ש-מ קל שלמים
האזור נשם. - האזורים נשמו. (מלשון שממה, חורבן) ש-מ-מ נפעל ע"ע
עבר: מהשורש ח-ג-ג נחוג, נחוגה, נחוגו
מהשורש ג-ל-ל נגול, נגולה, נגולו (אבן נגולה מעל לבו)
מהשורש ח-נ-נ נחן, נחנה, נחנו (הוא נחן בשכל רב)
בינוני: מהשורש מ-ס-ס נמס, נמסה, נמסים
מהשורש ק-ל-ל נקל, נקלה, נקלים (הוא עשה זאת בנקל, כלומר על נקלה. במשמעות: בקלות)
*448*
סימני זיהוי להבחנה בין בניין נפעל לבניין קל
- בניין קל - חולם בפה"פ: יסוב, יחוג, ידום
- בניין נפעל - פתח בפה"פ: יסב, ידם, ימס
- כאשר יש פתח בבניין קל (משקל אפעל), בדרן כלל התחילית בצירה: יקל, ירך, יחם
סימני זיהוי להבחנה בין פועלי ע"ו לפועלי ע"ע בבניין קל
- בגוף שלישי ע"ו- פה"פ בקמץ: קם, רצו, שבה.
ע"ע - פה"פ בפתח: סב, סבו, סבה.
- בגוף ראשון ושני ע"ו-פה"פ בפתח ולה"פ בשווא: קמנו, שבתם, רצתי.
ע"ע - פה"פ בפתח ואחריה דגש: סבונו, סבותם, סבותי.
יש לשנות את הזמן או את הגוף של המשפט.
נמס
אנו נמס את השוקולד. (מדברים עתיד) הוא המס את השוקולד. (נסתר עבר) - מ-ס-ס הפעיל (עתיד)
השוקולד נמס בחום. (בינוני) השוקולד נמס בחום. (עבר) - מ-ס-ס נפעל (עבר ובינוני)
נקל
אנחנו נקל עליו את המשימה. (מדברים עתיד) הוא הקל עליו את המשימה. (נסתר עבר) - ק-ל-ל הפעיל
הוא עשה זאת (ב)נקל. הוא עשה זאת על נקלה. - ק-ל-ל נפעל
נגול
נגול את האבן מפי הבאר. (מדברים עתיד) הוא גלל את האבן מפי הבאר. (נסתר עבר) - ג-ל-ל קל
הסלע נגול מעל פי הבאר. (עבר) - הסלע נגלל מעליה. (עבר) ג-ל-ל נפעל
נחוג
אנו נחוג את החג. (מדברים עתיד) הוא חגג את החג. (נסתר עבר) - ח-ג-ג קל
החג נחוג על ידי כולם. (עבר) - החג נחגג על ידי כולם. (עבר) - ח-ג-ג נפעל
הערות: 1. כאשר ה"נ" מציינת גוף מדברים, הבניין אינו נפעל.
2. בכל הדוגמאות לעיל בניין נפעל מייצג פועל סביל, ואילו הבניינים קל והפעיל מייצגים פועל פעיל.
*449*
הפועל, הטיה לנסתר, הקבלה לטבלה, בניין, שורש |
1. הכנסת תמשיך (לחוק) חוקים רבים, יחוק, יסוב, קל, ח-ק-ק |
2. הנערים (האטו) את רכבם, האט, הסב, הפעיל, א-ט-ט |
3. מחיאות הכפיים (נדמו) כשהמסך עלה, --, --, --, -- |
4. השבויים עדיין (נמקים) בשבי האויב., --, --, --, -- |
5. המים האלה (זכים) וטהורים., --, --, --, -- |
6. הם (יצלו) על עיניהם מפני השמש הלוהטת., --, --, --, -- |
7. פרחי השקדייה (מנצים) לפני בוא האביב., --, --, --, -- |
8. אם תעזורנה לי, (תקלנה) עליי מאוד., --, --, --, -- |
חלק ב (הבחינו בין שורשי ע"ו לשורשי ע"ע)
הפועל, הטיה לנסתר, הקבלה לע"ו-ע"ע, בניין, שורש |
1. הם עומדים (נכונים) לקבל את הפקודה., נכון, נסוג, נפעל, כ-ו-נ |
2. הצבא (מגן) על גבולות המדינה., הגן, הסב, הפעיל, ג-נ-נ |
3. המתמודד בבחירות (הביס) את יריביו., --, --, --, -- |
4. הם (יחלו) ללמוד רפואה בקרוב., --, --, --, -- |
5. הנרות (צפים) על פני המים., --, --, --, -- |
6. במעשה זה הוא (הרע) את מצבו., --, --, --, -- |
7. האם (תאותי) למלא את בקשתי?, --, --, --, -- |
8. קולותיכם (ידמו) כשתשמעו את הבשורה., --, --, --, -- |
9. הילדים (ישיטו) את הסירה במי האגם., --, --, --, -- |
10. היא (העזה) ללטף את הכלב למרות פחדיה., --, --, --, -- |
11. הרועה (העיזה) את העזים לכיוון הדיר., --, --, --, -- |
12. הצמחים (ניזונים) באמצעות שורשיהם., --, --, --, -- |
13. אל תפחד ואל (ירך) לבבך., --, --, --, -- |
14. אנשים אלה (נמולו) בגיל מבוגר., --, --, --, -- |
15. המטוסים (יחוגו) מעל נמל התעופה., --, --, --, -- |
16. הילדים (יחוגו) את הכנסת ספר התורה., --, --, --, -- |
*450*
בגזרת ע"ע בבניין הופעל התחילית מנוקדת בשורוק ופה"פ בפתח או בקמץ.
נטיית הופעל זהה בגזרות ע"ע (כפולים), נחי ע"ו/י ו-נחי פ"י/ו, למעט הגופים: נסתרת, נסתרים ונסתרות (בעבר ובבינוני) ונוכחת, נוכחים ונסתרים (בעתיד) שבהם עה"פ דגושה בדגש חזק בגזרת ע"ע בלבד.
עבר - הוסב, הוסבה
בינוני - מוסב, מוסבה
עתיד - יוסב, יסבו
כדי להבחין בין פועלי ע"ע, ע"ו/י ו-פ"י/ו יש להעביר את הפועל מבניין הופעל (הסביל) לבניין הפעיל (הפעיל).
אפשר להיעזר בשאלה: "מה מישהו עשה לו?" ובנטיותיה.
הופעל - האסיר הובל לבית המעצר.
הפעיל - מישהו הוביל אותו.
ה' ו' בחולם, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד י-ב-ל
הופעל - החפץ הורם מהרצפה.
הפעיל - מישהו הרים אותו.
ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד ר-ו-מ
הופעל - הבית הוגן באמצעות אזעקה.
הפעיל - מישהו הגן על הבית.
ה' בצירה, אות בצירה, אות ללא ניקוד - ג-נ-נ
כן אפשר להפוך את הפועל גם לבניין קל או להיעזר בשם עצם.
הופעל, הפעיל, קל, שם עצם, השורש |
החדר הואר לפתע., האיר, אין, אור, א-ו-ר |
הוא מודע למצבו., אין, ידע, ידיעה, י-ד-ע |
השוקולד הומס בקערה., המס, אין, המסה, מ-ס-ס |
החג יוחג במתנ"ס., אין, חגגו, חגיגה, ח-ג-ג |
התינוק מוזן באמצעות הנקה., הזין, זן, מזון, תזונה, ז-ו-נ |
הקצב יואט על פי בקשתו., האט, אין, האטה, א-ט-ט |
*451*
תרגיל 3 - בניין הופעל - הבחנה בין פ"י/ו, ע"ו/י, ע"ע
א. לפניכם פעלים מבניין הופעל. ציינו את השורש ואת הגזרה של כל פועל.
מהי הדרך לפתרון?
שבצו את שתי האותיות המופיעות לאחר השורוק הפותח כל פועל, בתוך שלוש התבניות של שלוש הגזרות ובדקו איזו צורת פועל קיימת בעברית.
(התשובה תהיה נכונה גם אם משמעויות הפעלים שונות)
חברות המפלגה (מודעות) למצב החדש שנוצר.
פ"י/ו - ה', ו' בחולם, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - הודיע
ע"ו/י - ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - (הדיע)
ע"ע - ה' בצירה, אות בצירה, אות ללא ניקוד - (הדע)
השורש י-ד-ע (אף על פי שמשמעויות שתי המילים שונות)
(הצורות בסוגריים אינן קיימות בשפה)
1. האורחים (הוטסו) מעל העמקים.
2. הכרזות (יונפו) בידי המפגינים.
3. הם סיימו את התחרות (מובסים).
4. זוהרו (הועם) בשנים האחרונות.
5. הנושא (מובא) להצבעה.
6. הכניסה (מוצפת) עקב הגשמים.
7. האם העניין (מובן) לך?
8. הטיסנים (יוטסו) בידי הנערות.
9. החדר (יואר) בשעות החשיכה.
10. (הובכתי) כשהלבינו פניי ברבים.
11. הכלי (הודח) ו(הונח) לייבוש.
12. הארוחות (הוכנו) לקראת החג.
13. הפחים (מורקים) פעם ביום.
14. השטרות (הומרו) לשטרות חדשים.
15. התנועה (הוסטה) לרחוב צדדי.
16. מהירות נסיעתו (מואטת) עתה.
17 . התריסים בחדר זה (מוגפים)
18. השמלה (הוצרה) על ידי החייט.
19. זכויותיך (מוגנות) על ידי החוק.
20. (הוספה) מרפסת לבניין.
21. התינוקת (מושבת) על הכיסא.
22. הנערה האובדת (מושבת) לביתה.
23. הרחבה (מוצלת) בסככות.
24. מצבך (יורע) אם לא תנוח.
ב. הסבירו את הביטויים: "זוהרו הועם" (משפט 4) ו"הלבין פני חברו ברבים" (משפט 10).
*452*
הדגם של הגזרה: אות, ו', ע', ע' (חולם מלא, עה"פ כפולה)
בגזרה זו קיימות שתי דרכי נטייה:
1. על דרך גזרת השלמים
פיעל - ריכך, חילל, סימם,
פועל - רוכך, מיודד,
התפעל - התרכך, התפלל.
סימני הזיהוי
- לה"פ מוכפלת.
- בבניינים הדגושים פה"פ בחולם מלא.
- לא יבוא דגש תבניתי בעה"פ.
הזמן, פיעל, פועל, התפעל |
עבר, סובב, סובב, התגונן |
בינוני, מסובב, מסובב, מתגונן |
עתיד, יסובב, יסובב, יתגונן |
ציווי, סובב, אין, התגונן |
מקור נטוי, לסובב, אין, להתגונן |
שם פעולה, סיבוב, אין, התגוננות |
- בחלק מצורות הנטייה יש זהות בין בניין פיעל לבניין פועל.
לדוגמה: בפיעל - סובבתי, מסובבת, תסובבי
בפועל - סובבתי, מסובבת, תסובבי
- בחלק מצורות הנטייה יש הבדל בין בניין פיעל לבניין פועל.
לדוגמה: בפיעל - צירה או שווא - סובב, מסובבים - תנועת E.
בפועל - פתח או קמץ - סובב, מסובבים - תנועת A.
הבחנה בין פיעל לפועל - כיצד מזהים את הבניין?
1. בניין פיעל הוא בניין פעיל, וניתן לזהותו באמצעות המילית "את".
בניין פועל הוא בניין סביל, וניתן לזהותו באמצעות המילית "על ידי".
לכן אם הפועל משובץ בתוך משפט, אפשר להבחין בין משפט פעיל למשפט סביל.
סובבתי את המנעול. - בניין פיעל (המשפט פעיל)
סובבתי על ידי חבריי. - בניין פועל (המשפט סביל)
2. אם הפועל אינו משובץ בתוך משפט, יש לבדוק את הגוף של הפועל.
א. בגוף נסתר ובבינוני רבים: בניין פיעל מנוקד בצירה או בשווא, ובניין פועל מנוקד בפתח או בקמץ.
סובב, מסובב, מסובבים E - פיעל,
סובב, מסובב, מסובבים A - פועל
ב. ביתר הגופים אין הבחנה בין פיעל לבין פועל.
סובבתי, מסובבת, סובבת - גם פיעל וגם פועל (אלא אם כן הפועל נתון בתוך משפט).
*453*
בבניינים הדגושים נטיית פועלי ע"ו/י זהה לנטיית פעלי ע"ע.
כדי לזהות את השורש עלינו להטות את הפועל בבניין הפעיל, בבניין קל או להמירו לשם עצם.
ע"ו/י
הפעיל - הרים (ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד)
קל - קם (אות בקמץ, אות ללא ניקוד)
שם עצם / שם פעולה - הרמה, קימה, תרומה
ע"ע
הפעיל - הסב (ה' בצירה, אות בצירה, אות ללא ניקוד)
קל - סבב (אות בקמץ, אות בפתח, אות ללא ניקוד)
שם עצם / שם פעולה - סביבה, צפיפות
כיצד נבצע זאת?
שלב א - את שתי האותיות "העוטפות" את האות "ו", יש לשבץ בתוך התבניות של בניין הפעיל (ע"ו/י או ע"ע), ולבדוק איזו מבין הצורות שנוצרו קיימת בעברית (גם אם שתי המילים בעלות משמעות שונה).
האיש הת(ב)ו(נ)ן בנו.
האותיות העוטפות או* האות "ו" הן "ב" ו-"נ".
הפעיל ע"ו
התבנית: ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - הבין
הפעיל ע"ע
התבנית: אות בצירה, אות בצירה, אות ללא ניקוד - (הבן)
בעברית קיים הפועל - הבין (ולא קיים הבן), ולכן השורש של הפועל התבונן הוא ב-י-נ
(אף על פי שלשתי המילים משמעות שונה).
העוגה הת(פ)ו(ר)רה.
האותיות העוטפות את האות "ו" הן "פ" ו-"ר".
הפעיל ע" ו
התבנית: אות בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - (הפיר)
הפעיל ע"ע
התבנית: ה' בצירה, אות בצירה, אות ללא ניקוד - הפר
בעברית קיים הפועל - הפר (חוזה, ולא קיים הפיר), ולכן השורש של הפועל התפוררה הוא פ-ר-ר (אף על פי שלשתי המילים משמעות שונה).
שלב ב - אם שתי הצורות שנוצרו בשלב א אינן קיימות בעברית, יש לשבץ את שתי האותיות באותה דרך בתבנית של בניין קל או להפוך את הפועל לשם עצם או לשם פעולה.
האיש הת(מ)ו(ד)ד
האותיות העוטפות את האות "ו" הן "מ" ו-"ד".
הפעיל ע"ו
התבנית: ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - (המיד)
הפעיל ע"ע
התבנית: ה' בצירה, אות בצירה, אות ללא ניקוד - (המד)
קל ע"ו
התבנית: אות בקמץ, אות ללא ניקוד - (מד)
צורות אלו אינן קיימות בשפה.
קל ע"ע
התבנית: אות בקמץ, אות בפתח, אות ללא ניקוד - מדד
שם - מדידה
צורות אלו קיימות בשפה.
השורש של הפועל התמודד הוא מ-ד-ד
*454*
לפניכם פעלים מהבניינים הדגושים בגזרות ע" ו/י ו-ע"ע.
העתיקו אותם למחברתכם, וציינו את הבניין ואת השורש.
(היעזרו בניתוח שלושת הפעלים הראשונים)
הפועל, סימן, בניין, שורש |
1. החוקים (חוקקו) על ידי הכנסת., סביל, פועל, החיק, החק או חקק -ח-ק-ק |
2. הקולות האלה (עוררו) אותי., פעיל, פיעל, העיד או הער - ע- ו- ר |
3. הגשר (ממוטט) עקב השיטפון., A - נסתר, פועל, המיט או המט - מ-ו-ט |
4. החוקר ניסה (לדובב) את הילד המבוהל., --, --, --, -- |
5. הכתבה בנושא (חוללה) סערה ציבורית., --, --, --, -- |
6. השוטר (אותת) לנהג לעצור., --, --, --, -- |
7. התלמידות (בודדו) את החיידקים שבמבחנה., --, --, --, -- |
8. סרט הצילום (מגולל) על הסליל., --, --, --, -- |
9. היא (מרופפת) את הקשרים שבחבל., --, --, --, -- |
10. התרנגולות (מסוככות) על האפרוחים., --, --, --, -- |
11. היא (מכופפת) את ראשה כדי לא להיפגע., --, --, --, -- |
12. המפתחות (סובבו) בחור המנעול., --, --, --, -- |
13. ילדים אלה (מחוננים) ולומדים בקורס מיוחד., --, --, --, -- |
14. מדוע אתם (מפוררים) את הלחם?, --, --, --, -- |
15. הנערות אוהבות (לחולל) במסיבות., --, --, --, --+ |
16. המתגייסים (נופפו) לשלום להוריהם., --, --, --, -- |
17. נוף זה (מעורר) בי זיכרונות נעימים., --, --, --, -- |
18. אנו מחכים לגשם, אך הוא (בושש) לבוא., --, --, --, -- |
19. עולים רבים (מתמודדים) עם קשיי הקליטה., --, --, --, -- |
20. יהודים רבים (התקוממו) נגד השלטון הנאצי., --, --, --, -- |
21. הזקנות (מקוננות) על יקיריהן., --, --, --, -- |
22. אני כאן, אך מחשבותיי (משוטטות) במרחקים., --, --, --, -- |
23. בתים אלה (מבודדים) מכל יישוב., --, --, --, -- |
צורת הבינוני של בניין קל זהה לצורת העבר בבניין פיעל (ע"ו/י, ע"ע).
בשתי צורות אלו יש חולם מלא ועיצור כפול - אות, ו' בחולם, אות, אות
כדי להבחין בין הצורות יש לקבוע את זמנו של הפועל על ידי הפיכתו לעבר או לבינוני:
- אם הפועל הנתון בבינוני - הבניין קל.
- אם הפועל הנתון בעבר - הבניין פיעל.
הנער צולל בים.
הזמן - בינוני
הטיה לזמנים
עבר - אתמול צלל. (כמו שמר)
בניין - קל
שורש - צ-ל-ל
השר רומם את עוזרו.
הזמן - עבר
הטיה לזמנים
בינוני - עכשיו מרומם. (כמו מנופף)
בניין - פיעל
שורש - ר-ו-מ
הילד כופף את ברכיו.
הזמן - עבר
הטיה לזמנים
בינוני - עכשיו מכופף.
בניין - פיעל
שורש - כ-פ-פ
*455*
לפניכם פעלים מבניין קל ומבניין פיעל.
הפועל, הזמן, הטיה לזמנים עבר, הטיה לזמנים בינוני, בניין, שורש |
1. משה (קומם) את המשתתפים., --, --, --, --, -- |
2. הוא (שורר) במסיבה, וקולו היה ערב., --, --, --, --, -- |
3. הרכב (גורר) אחריו מטען חורג., --, --, --, --, -- |
4. "מה (עולל) בני?" שאלה האם., --, --, --, --, -- |
5. הוא (בורר) את מילותיו בקפידה., --, --, --, --, -- |
6. הסב (גונן) על נכדיו., --, --, --, -- |
7. החייל (נופף) לשלום להוריו., --, --, --, -- |
8. הספר (גוזז) את שערות הילד., --, --, --, --, -- |
9. במעבדה (בודד) הנער את חלקי החומר., --, --, --, --, -- |
10. התייר (שוטט) ברחבי הגליל., --, --, --, --, -- |
11. הנער (סובב) את ראשו., --, --, --, --, -- |
12. השבוי (גולל) בפני החוקר את קורותיו בשבי., --, --, --, --, -- |
13. הקבלן (סולל) כביש גישה חדש לאתר., --, --, --, --, -- |
14. הוא (סוכך) על עיניו מפני השמש., --, --, --, --, -- |
נתחו את הפעלים לשורש ולבניין. הבחינו בין פועלי ע"ו/י לפועלי ע"ע.
הבניין, ע"ו/י-עבר, ע"ו/י-עתיד, ע"ע-עבר, ע"ע-עתיד |
קל, רץ, ירוץ, סב, סבב, יסוב, יקל |
נפעל, נסוג, יסוג, נסוב, נסבה, יסוב |
הפעיל, הרים, ירים, הסב, הסבה, יסוב |
הופעל, הורם, יורם, הוסב, הוסבה, יוסב |
פיעל, רומם, ירומם, סובב, יסובב |
פועל, רומם, ירומם, סובב, יסובב |
התפעל, התרומם, התרומם, הסתובב, יסתובב |
1. בשעה זו (נמוגים) הערפילים.
2. (נוסו) מפני הסכנה!
3. הם (מקלים) ראש במשימה.
4. הדגל (התנוסס) בראש התורן.
5. את (מפרה) את ההסכם בינינו.
6. הסנגורית (הגנה) על האישה.
7. השקדיות (ינצו) לפני ט"ו בשבט.
8. (הציפו) את החצר במים!
9. גושי הקרח (נמסים) בקיץ.
10. הגלידה (מתמוססת) בחום.
11. מאיזו שעה אתם (ערים)?
12. הילדה (מנופפת) לשלום להוריה.
13. החגים (נחוגו) במרכז הקהילתי.
14. היא (מניסה) את הפורצים.
15. אחי (מתרועע) עם ידידיו.
16. השלווה (מופרת) עקב היריות.
17. המוצרים (מכילים) צבעי מאכל.
18. האם (תגני) על רכושך?
19. קולם (יידם) כאשר יגערו בהם.
20. אל (תחלו) בלעדיי.
21. המבחנים היו (קלים).
*456*
1. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) הטבחים (המסו) את החמאה.
(2) (האטי), בבקשה, את קצב הדיבור!
(3) אם תעזרו לו, (תקל) עליו המשימה.
(4) עליי (להצר) את בגדיי.
(5) החורשות (תצלנה) על המטיילים.
(6) כיפת ברזל (מגנה) מפני טילים.
א. איזו צורת פועל יוצאת דופן מבחינת הבניין? ציינו את הבניין.
ב. מהו הבניין המשותף לפעלים האחרים?
ג. מהי צורת העתיד של הפועל המסו? ימיסו, ימסו (מ' צירה), ימסו (מ' פתח), יתמוססו
ד. מהו זמנו של הפועל האטי?
ה. מהו זמנו של הפועל תקל?
ו. מהי צורת שם הפועל של תצלנה? להציל (ה' קמץ) , להציל (ה' פתח), לנצל, להצל
2. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
1. המעברים (יוצרו) בקרוב.
2. השמועה על החלמתו (נפוצה) מהר.
3. חוקרי המשטרה (צותתו) לחשוד בשוד.
4. מדרכות העיר (תוארנה) לכבוד החג.
5. הקרטונים (יוצרו) מנייר ממוחזר.
6. השיחות (תסבנה) על תקציב המדינה.
7. (נכונן) בין הקבוצות יחסי חברות.
8. (נוצרו) קבוצות חדשות ביישוב.
א. מצאו שלושה זוגות של פעלים. בכל זוג שני הפעלים שייכים לאותו בניין. ציינו את הבניין של כל זוג.
ב. ציינו את הגזרה של כל אחד מן הפעלים.
ג. ציינו את הפעלים שזמנם עתיד.
ד. העתיקו למחברתכם שני פעלים סבילים, השייכים לבניינים שונים. ציינו את הבניין.
ה. כתבו את צורת הפועל הפעיל של הפעלים שהעתקתם בסעיף ד (נקדו ניקוד חלקי).
כתבו את בניינו של הפועל הפעיל.
3. לפניכם שני משפטים, ובכל אחד מהם יש פועל מודגש.
(1) השוקולד (נמס) בחום.
(2) אנו (נמס) את הקרח.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. מבין הפעלים שלפניכם בחרו את הפועל שהוא באותו בניין כמו הפועל במשפט (1).
נרוץ, נדמו, גולל מגנה
ג. (1) מבין הפעלים שלפניכם בחרו את הפועל שהוא באותו בניין כמו הפועל במשפט (2).
הכונו, מקילה, מפורר, ירך
(2) לפניכם שלושה פעלים: ארעד, נגוז, ביקר.
התאימו לכל אחד מפעלים אלו פועל מסעיף ג (1) הזהה לו בבניין, וציינו את הבניין.
*457*
4. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) החרק (מעופף) בחדרי.
(2) אין זה נאה (לבוז) לחולשות אחרים.
(3) האור (הועם) לפתע.
(4) עורכת הדין (הגנה) על הנאשם.
(5) הילדות (מסתודדות) בחצר.
(6) "מה כבר (עוללת)?" שאלה האם.
א. מיינו את הפעלים לפי גזרותיהם. תנו כותרת לכל קבוצה.
ב. ציינו את הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ג. בחרו מבין הפעלים פועל אחד סביל וכתבו את הצורה הפעילה שלו.
5. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) הכדור (מתפוצץ) מעודף אוויר.
(2) הבנות (יתופפו) בטקס יום הזיכרון.
(3) הקשר בינינו (התרופף) לאחרונה.
(4) בזמן הירי (הצטופפנו) במקלט.
(5) ההורים (התמוגגו) מנחת מבתם.
(6) שינוי גדול (התחולל) בך.
א. איזו צורת פועל יוצאת דופן מבחינת הבניין? ציינו את הבניין.
ב. מהו הבניין המשותף לפעלים האחרים?
ג. מהו הגוף של הפועל יתופפו?
ד. מהו זמנו של הפועל התחולל?
ה. במשפט "הצטופפו כדי לפנות מקום לאחרים!" הזמן והגוף זהים לפועל במשפט (4). נכון / לא נכון
ו. במשפט "הערפל נמוג לאחר הזריחה". השורש זהה לשורש במשפט (5). נכון / לא נכון
6. לפניכם שני משפטים, ובכל אחד מהם יש פועל מודגש.
(1) האזור (נשם) כתוצאה מהמלחמה.
(2) האיש (נשם) בקושי רב.
א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
ב. מבין הפעלים שלפניכם בחרו את הפועל שהוא באותו בניין כמו הפועל במשפט (1). נמקים, להקל, נחוג, לכונן
ג. מבין הפעלים שלפניכם בחרו את הפועל שהוא באותו בניין כמו הפועל במשפט (2).
נחוג, הומס, אותת, נדושים
7. נתחו את הפעלים המודגשים לשורש ולבניין.
1. השוק (שוקק) חיים.
2. שינוי גדול (התחולל) בך.
3. פרחי הגן (מנצים) בסוף החורף.
4. השיר (עורר) בי זיכרונות נעימים.
5. האוטובוס (האט) את נסיעתו.
6. הנערים (תופפו) על הבמה.
7. (השתוממנו) לשמע דבריך.
8. הם (נופפו) ידם לשלום.
9. (התבוננו) במראה המוזר.
10. אתם (תיווכחו) בדבר.
*458*
8. לפניכם שמונה משפטים, ובהם תשעה פעלים מודגשים.
(1) הסככות (מצלות) מפני השמש.
(2) אל (תפר) את הבטחתך!
(3) הסרט (הופק) באולפנים חדשים.
(4) צריך (לצופף) את השורות.
(5) עוד מעט (יקל) לחולה.
(6) התינוק (מפורר) את הסופגנייה.
(7) לאחר (שחשתי) ברע, (הוקל) לי.
(8) הנערים (התגודדו) בחצר.
א. מיינו את המילים לפי גזרות. תנו כותרת לכל קבוצה.
ב. ציינו את הזמן ואת הגוף של כל אחד מן הפעלים.
ג. ציינו שני זוגות של פעלים שנוצרו מאותו שורש. אך נוטים בבניינים שונים.
ציינו את השורש המשותף ואת בנייניהם.
ד. מהי צורת העבר של הפעלים ממשפטים (1) ו-(6) לפי הסדר? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.
הצלו - התפורר, הצילו - הפר, הצילו - הפרה, הצלו - פורר
9. לפניכם משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
(1) לפני הסוף (הואט) קצב ההליכה.
(2) מצבו של החולה (יורע) ללא השתלה.
(3) כובעי הטייסים (מועפים) באוויר.
(4) חוקים רבים (חוקקו) על ידי הכנסת.
(5) כבודך (יוגן) על ידי כולנו.
(6) הצגה חדשה (הוספה) למנויים.
א. איזו צורת פועל יוצאת דופן מבחינת הבניין? ציינו את הבניין.
ב. מהו הבניין המשותף לפעלים האחרים, ומהי המשמעות המשותפת שלהם?
ג. ציינו את השורש של כל אחד מן הפעלים.
ד. מהי צורת העתיד של הפועל הוספה? נוסיף, תוסף, תיווסף, תספה
10. לפניכם שני משפטים, ובכל אחד מהם יש פועל מודגש.
(1) אישה זו (חפה) מכל עוון.
(2) המטוס (חג) מעל נמל התעופה.
א. בחרו את המשפט הנכון מבין המשפטים שלפניכם.
(א) שני הפעלים שייכים לאותה גזרה.
(ב) שני הפעלים מופיעים בצורת שם הפועל
(ג) שני הפעלים מופיעים באותו זמן.
(ד) שני הפעלים נוטים באותו גוף.
ב. מבין הפעלים שלפניכם בחרו את הפועל שהוא באותו בניין כמו שני הפעלים הנתונים.
להתבודד, אותתי, יתש, מנצים
ג. מבין הפעלים שלפניכם בחרו את הפועל שהוא באותה גזרה כמו הפועל במשפט (2). התעופפו, תתכופף, רכים, מבזים
*459*
פעלו לפי ההוראות בכל סעיף וסעיף.
1. הם (מפרים) את ההוראה בכך שהם (מפוררים) את העוגה.
במה נבדלים הפעלים זה מזה (בשורש, בבניין, בזמן, בגוף)?
2. העצים (מצלים) עלינו.
אנו (ניצלנו) מהשמש היוקדת.
כתבו את השורש ואת הבניין של שני הפעלים המודגשים.
3. אזרחותו (נשללה) ממנו לאחר (שנישל) את בניו מהירושה.
במה דומים הפעלים זה לזה (בשורש, בבניין, בזמן, בגוף)?
4. אתם (מרבים) לריב אתנו.
צורת העבר של הפועל מרבים באותו גוף היא
א. ירבו ב. הרביתם ג. רבו ד. מרבות
5. הצוללן (דלה) את הצדפות.
תכולתן של הצדפות הייתה (דלה).
כתבו את השורש ואת הבניין של שני הפעלים המודגשים.
6. החומה (מגנה) עלינו מפני הרעש.
צורת העתיד של הפועל היא
א. תגנה ב. תתגונן ג. תגן ד. תנגן
7. קולות הירי (נדמו).
צורת העתיד של הפועל היא
א. ידמו (ד' דגושה בקמץ) ב. ידוממו ג. ידמה ד. ידמו (ד' דגושה בפתח, מ' דגושה)
8. אני מקווה שאתם (מבינים) את דבריי.
צורת העבר של הפועל היא
א. הבינו ב. הבנתם / הבינותם ג. בניתם ד. הובן
9. המים (זכים) וטהורים.
הנאשמים (זוכו) במשפט.
במה נבדלים הפעלים זה מזה (בשורש, בבניין, בזמן, בגוף)?
10. איזה פועל בנוי מהשורש צ-ל-ל בבניין הפעיל?
א. הציל ב. ניצל ג. הצלה ד. צלוי
11. איזה פועל בנוי מהשורש פ-ו-צ בבניין נפעל?
א. נתפוצץ ב. מפיצים ג. נפוצה ד. ניפצה
12. איזה פועל בנוי מהשורש ח-נ-נ בבניין נפעל?
א. חנה ב. נחנו ג. מחונן ד. נחנה
13. איזה פועל בנוי מהשורש ח-פ-פ בבניין קל?
א. חיפה ב. מחפה ג. חפה ד. לחפות
14. הנער (גולל) את סיפורו ו(גילה) פרטים בלתי ידועים.
במה נבדלים הפעלים זה מזה (בשורש, בבניין, בזמן, בגוף)?
*460*
*460*
1. יש להקפיד על דגש חזק במקום עה"פ שנבלעה - סובי (ב' דגושה) ממטרה ולא סובי, חפה (פ' דגושה) מפשע ולא חפה.
2. בגזרות ע"ו/י - ע"ע בבניינים הדגושים פה"פ הגויה בתנועת O (חולם מלא). יש לומר: נופף, סובב, מנופף, מסובב, מחונן, מבודד.
3. בבניין פועל נשמרת תנועת A בכל הזמנים: חונן, מחונן, מחוננים, יחונן.
4. השורש מ-ס-ס בנפעל ניטה בזכר: נמס ובנקבה: נמסה, בהפעיל: המס, המסה, בהווה: ממסה.
השורש ק-ל-ל בנפעל ניטה בזכר: נקל ובנקבה: נקלה, בהפעיל: הקל, הקלה, בהווה: מקלה.
5. השורש א-ט-ט שייך לגזרת ע"ע. לכן יש לומר הוא האט את הרכב, והיא האטה ולא האיט, האיטה.
6. יש להבחין בין השורש ע-ו-ז לשורש ע-ז-ז.
הרועה העיז את הכבשים. כלומר אסף. ע-ו-ז ע"ו/י
המאלף העז להיכנס לגוב האריות. מלשון תעוזה. ע-ז-ז ע"ע
7. בבניין הפעיל צורת ציווי נוכח ללא "י" (כמו בגזרת נע"ו/י): האט, החל, המס.
8. בבניין הפעיל יש להבחין בניקוד התחיליות בין חפ"נ - חפי"צ לבין ע"ו/י - ע"ע. חפ"נ - חפי"צ: בעבר - התחילית בחיריק, בשאר הזמנים - בפתח (המ).
ע"ו/י - ע"ע: בעבר ובבינוני - התחילית מנוקדת בצירה (או בשווא), בשאר הזמנים - בקמץ.
חפ"נ
עבר - הכיר (ה' חיריק)
בינוני - מכיר (מ' פתח)
עתיד - יכיר (י' פתח)
ציווי - הכר (ה' פתח)
מקור נטוי - להכיר
חפי"צ
עבר - הציג (ה' חיריק)
בינוני - מציג (מ' פתח)
עתיד - יציג (י' פתח)
ציווי - הצג (ה' פתח)
מקור נטוי להציג
ע"ו/י
עבר - הרים (ה' צירה)
בינוני - מרים / מרימים (מ'צירה)
עתיד - ירים (י' קמץ)
ציווי - הרם
מקור נטוי - להרים
ע"ע
עבר - הסב (ה' צירה)
בינוני - מסב / מסבים (מ' צירה)
עתיד - יסב
ציווי - הסב
מקור נטוי - להסב
חלק א
1. לפניכם דו-שיח:
הנער: "אף על פי שאינני יודע לשחות, אני (מעיז) לקפוץ אל המים".
המדריך: "לקפוץ למים אתה יכול, אך (להעיז) אתה לא יכול".
א. מהו השורש של המילה מעיז?
ב. תקנו את הפועל השגוי בדבריו של הנער.
ג. הסבירו את דברי המדריך לאור הפועל המתוקן.
ד. מדוע רבים טועים בפועל זה? בתשובתכם הסתמכו על שורש המילה "מעיז" ועל משמעותו.
*461*
2. לפניכם משפט:
המורה לנהיגה -- בנער ל-- את הרכב.
א. לפניכם שני שורשים: א-ט-ט, א-ו-צ.
כתבו במקומות הריקים את הפעלים המתאימים על פי שני השורשים.
נקדו את הפעלים ניקוד חלקי לצורך הגייה נכונה.
ב. מהו הקשר הסמנטי בין שני הפעלים ששיבצתם במשפט?
ג. בפועל אחד בעיקר נוהגים הדוברים לטעות.
מהו פועל זה? שערו מהי הסיבה לטעות זו.
3. לפניכם שני שורשים משתי גזרות שונות ופירושיהם:
נ-ד-ח: סילק או פיטר מתפקיד
ד-ו-ח: שטף כלים.
א. לפניכם שני משפטים.
(1) המפקדים הדיחו את החייל מהקורס עקב התנהגות בלתי הולמת.
(2) הצוערים הדיחו כלים לאחר הארוחה.
נקדו את הפעלים ניקוד חלקי לצורך הגייה נכונה בהתאם לגזרה הנכונה ולמשמעות הפועל.
ב. מהו הניקוד המאפיין את הגזרה בכל אחד מן הפעלים שניקדתם?
4. א. לפניכם רשימת מילים: מרי, המרה, מר, הימרה, תמורה, מרירות, מרות.
מיינו את המילים לשלוש קבוצות על פי משפחת המילים שלהן.
ב. ציינו את השורש המשותף לכל אחת ממשפחת המילים.
ג. לפניכם שלושה משפטים:
(1) העובדים -- את השי בתלושי קנייה לחג.
(2) בעלי המשק -- את חיי עובדיהם.
(3) הנערות -- את פי המדריכה.
לפניכם שלושה פעלים: המרו, הימרו, המירו
היעזרו במשפחות המילים ובשורשי המילים להבנת המשמעות של הפעלים. כתבו בכל מקום ריק במשפטים (1)-(3) את הפועל המתאים.
חלק ב
1. האופה -- את השוקולד. המיס / המס
2. האם -- את האורות בחדר. העימה / העמה
3. הסככות -- על הנופשים. מצלות (מ' שווא) /מצלות (מ' קמץ)
4. הנאשמת יצאה -- מפשע. חפה (פ' דגושה) / חפה
5. החיילת -- על חברתה. מגינה / מגנה
6. האיש -- נגד שכנו. מעיד (מ' קמץ) / מעיד (מ' צירה)
7. הנערים -- את הסירה. השיטו / הושיטו
8. הנערים -- את ידם לשלום. השיטו / הושיטו
א. שבצו בכל אחד מן המשפטים את הפועל הנכון מבין שני הפעלים שלאחר המשפט.
ב. נמקו את בחירתכם בכל אחד מן המשפטים.
*462*
לפניכם שורות נבחרות מתוך שירים המושמעים ברדיו. השירים מנוקדים כפי שהם מושרים. בכל שיר מצאו את המילה או את המילים שבהן יש שגיאות הגייה. תקנו אותן והסבירו את תיקונכם באמצעות מונחים מתורת ההגה והצורות.
מכופף הבננות
...אבל יותר מכל אוהב הוא לכופף בננות
מכופף הבננות..
אבטיחים הרי ראיתם בצדי דרכים
עכשיו אתם יודעים מי מסמן את הפלחים...
מאיר אריאל
מוכרת לי מפעם
את מוכרת לי מפעם
אולי מגלגול אחר...
חלום שהשאיר בי טעם
של זיכרון בוער...
חמוטל בן זאב
סוף העולם
אל תשכחי שאמרתי לך
אל תשכחי
שהכל כבר ידוע מראש
אנו כאן להעביר את הזמן
אל תכעסי שאהבת אותי
אל תכעסי
שירים שטבולים בשקרים
הענקתי לך כמו שושנים
סוף העולם, סוף העולם
זה התחיל כשהפסקנו לחלום
כשהפסקנו כבר לקוות...
אביב גפן
רק אל תלכי
היא הבחורה שתיקח אותך
היא הבחורה שתחזיר אותך
אתה לא יכול אתה אבל פשוט אמרת לה
רק אל תלכי אני אחזור שוב לעצמי
אולי אך מתי תאמר סוף סוף לה די...
זקני צפת
אתה זורם אצלי בדם
אתה מביט לי בעיניים
ויושב לי בגרון
אתה צועק אצלי באוזן
מה נכון ולא נכון...
איה כורם
אם תלך
ואם תלך למי אחכה בחלון
בשמלה של חג
שיגיע, יחבק אותי ככה,
כמו שאתה מגיע...
הפרויקט של עידן רייכל
יוטיוב
- היכנסו ליוטיוב והקשיבו לשירים.
- נסו לגלות טעויות לשוניות בשירים שאתם מאזינים להם, ושתפו בהן את חבריכם.
תקנו אותן והסבירו את תיקונכם באמצעות מונחים מתורת ההגה והצורות.
- מפעם לפעם עולה באמצעי התקשורת הדיון:
האם זה נכון להשמיע שירים המכילים טעויות בשפה העברית. דונו בסוגיה זו והביעו דעתכם.
- כתבו את דעתכם כרשומה (פוסט) שאותה תעלו בפייסבוק.
- את כל שלבי העבודה שמרו בתיק העבודות.
*463*
ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל המשובץ במשפט.
1. העלים (צפים) על פני המים.
2. היא (מצרה) את הבגד.
3. אל (תשימו) לב אליו!
4. (הפקנו) לקחים ממקרה זה.
5. תופעה זו (משתרשת) בארצנו.
6. (הפקנו) את ה"ה" במילה.
7. הילדים (מדיחים) את הכלים.
8. הן (תעדנה) את התנהגותן.
9. היא (מתכננת) את עתידה.
10. החבורה (מתקשרת) באינטרנט.
11. (ניצור) את הפסל בסדנה.
12. אני רוצה (ליהנות) מהסרט.
13. היא (הקשתה) עליי במשימה.
14. הם (משתטים) במסיבה.
15. האם (מגוננת) על ילדיה.
16. הסירה (הושטה) לאורך הנהר.
17. הם (מטים) את הפעלים.
18. מתי (תרתמו) להצלחת המבצע?
19. הרוח (מנידה) את ענפי העץ.
20. היא (התוודתה) בפנינו.
21. נערים אלו (מסיתים) אותנו.
22. מעשהו (מרשים) את כולנו.
23. האוצרות (חבויים), ולא נתגלו.
24. אל תנסו (לכפות) את דעתכם!
25. האבוקות (תוצתנה) בערב.
26. הם (חפים) מפשע.
27. אתן (תאפו) עוגות לחג.
28. הם (משתוקקים) להגיע לשם.
29. נערה זו (מתוסבכת).
30. הח"כים (מגנים) את האלימות.
31. מים (שקטים) חודרים עמוק.
32. השוטרת (היסתה) את ההמון.
33. עיר זו (מוגנת) באמצעות חומה.
34. הנערה (הסיתה) את חברותיה.
35. הטובע (מוצל) על ידי המציל.
36. הם (מתחזקים) את המפעל.
37. השדרה (מוצלת) על ידי העצים.
38. אסור (להכות) ילדים!
39. אזורים אלה (מתועשים).
40. הציורים (הושבו) למוזאון.
41. הן (תזדמנה) למקום.
42. היא (מבזבזת) את כספה.
43. הילדות (תקפאנה) מקור.
44. הבנות (תישנה) עד מאוחר.
45. הם (מחשבים) את הסכום.
46. (היכונו) למשימה!
*464*
לפניכם משפטים שמופיעים בהם שני פעלים מודגשים.
ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.
שימו לב במיוחד כאשר הפעלים דומים זה לזה.
1. (אתלונן) בפני המנהל על שלא (ניתנה) לי הזדמנות לשפר את הישגיי.
2. הם יהיו (נוכחים) בכל אסיפה, וכך (ייווכחו) בצדקת דבריי.
3. החיילים (מגנים) על אדמתם. השרים (מגנים) את האלימות.
4. רוני (טס) לצרפת, ומחליפו (ימלא) את מקומו.
5. הקשר עם חברתי מחו"ל (ניתק). (ניתקתי) את הקשר אתה.
6. השוטרת (כפתה) את ידי האסירה. המורה (כפתה) את דעתה עליי.
7. הם (מגיעים) להבנה. השאלות האלה (מוגיעות) את מוחי.
8. מחר (נעלה) לגג. (נעלה) את מחיר הדלק.
9. הילד (יושב) על הכיסא, לאחר שאביו (הושיב) אותו שם.
10. ידו (הושטה) אל הסירה ה(מושטת) באגם.
11. הפח (הורק) מתכולתו. השדות (הוריקו).
12. האבדה (הושבה) לבעליה. התינוקת (הושבה) על השטיח.
13. הילדים (יעלו) אל הגג. הילדים (יעלו) את הציוד.
14. הנער (יורה) לי כיצד לנהוג. החייל (יורה) כדור לעבר המטרה.
15. (עשו) לכם מנהג! הפועלים (עשו) את מלאכתם נאמנה.
16. אנו (נמצא) את הספר, ש(נמצא) על המדף.
17. (ניצלתי) את המצב. (ניצלתי) מהשרפה על ידי מכבי האש.
18. (שבתי) לעבודה לאחר ש(שבתי).
19. הרבנים (ייגעו) יומם ולילה בתורה. אל (תגעו) בחפץ היקר!
20. הנערות (מורדות) במוסכמות. הן (מורידות) את הריהוט.
21. אתם (תטעו) אם לא תקשיבו לי. האם (תטעו) את העץ בחצר?
22. הנער (מישיר) מבט לעבר העץ ה(משיר) את עליו.
23. (נחתי) זמן רב לאחר ש(נחתי) מהטיסה.
*465*
לפניכם שאלות 1-3 ענו על השאלות כפי שנדרש בכל סעיף וסעיף.
1. לפניכם חמישה משפטים (1)-(5), ובכל משפט פועל מודגש.
(1) החום הכבד (הוקל) בשעות אחר הצהריים.
(2) חברי ועדת הכספים החליטו (להקל) את עול המסים.
(3) המטיילים (נתקלו) בדרכם בחיות נדירות.
(4) האם (תקלו) עליי את המשימה?
(5) (יקל) עליך לבצע את המשימה, אם תתכונן אליה מראש.
א. איזה פועל מבין הפעלים המודגשים יוצא דופן מבחינת השורש? מהו השורש שלו?
ב. מהו השורש המשותף לארבעת הפעלים האחרים?
ג. ציינו את הבניין של כל אחד מהפעלים המודגשים.
2. לפניכם ארבעה משפטים (1)-(4), ובכל משפט פועל מודגש.
(1) המסקנות שפורסמו (תשלינה) את הציבור.
(2) עובדות ענף הדיג (תשלינה) את הדגים מן הברכה.
(3) אל (תשלולנה) את זכותנו להשמיע ביקורת.
(4) איננו רוצים (להשלות) אתכם.
א. איזה פועל מבין הפעלים המודגשים יוצא דופן מבחינת השורש? מהו השורש שלו?
ב. מהו השורש המשותף לשלושת הפעלים האחרים?
ג. ציינו את הבניין של כל אחד מהפעלים המודגשים.
ד. לפניכם שני משפטים:
(1) הנער (משלים) את לימודיו בהצלחה.
(2) הפוליטיקאים (משלים) אותנו.
(א) באיזה משפט מבין המשפטים (1)-(2) בסעיף ד, הפועל גזור מאותו שורש של הפעלים בסעיף ב?
(ב) במה שונים שני הפעלים במשפטים (1) ו-(2) זה מזה?
3. לפניכם ארבעה משפטים (1)-(4) ובכל משפט פועל מודגש.
(1) הנערים (נועדו) לפגישה עם מדריך הקבוצה.
(2) המדריך (הועיד) את הפגישה לשעה שבע.
(3) אורי אינו (יודע) מהו מקום הפגישה.
(4) אורי (ייוועד) עם ערן וילך אתו לסיור במוזאון.
א. איזה פועל מבין הפעלים המודגשים יוצא דופן מבחינת השורש? מהו השורש שלו?
ב. מהו השורש המשותף לשלושת הפעלים האחרים?
ג. ציינו את הבניין של כל אחד מהפעלים המודגשים.
ד. לפניכם משפט נוסף: העד (העיד) בפני השופט בדלתיים סגורות.
במה שונה הפועל העיד מהפועל הועיד (במשפט (2))?
הקיפו את התשובה הנכונה:
(1) בבניין (2) בשורש (3) בזמן (4) בגוף.
*466*
*466*
*466*
לפניכם דרכים אחדות שעל פיהן מתרחב אוצר המילים של העברית:
דרך גזירה: 1. גזירה מסורגת - שורש פלוס משקל
2. גזירה קווית - (א) בסיס פלוס צורן גזירה (בסיס פלוס צורן סופי - בסיס פלוס סיומת)
(ב) בסיס ובסיס: (1) הרכב
(2) הלחם
(3) נוטריקון
שאילת מילים לועזיות
*466*
בשם העצם קיימים משקלים (תבניות) קבועים, שלתוכם יוצקים שורשים שונים. מקובל לסמן את עיצורי השורש באמצעות האותיות ק-ט-ל. השורש שהוא המרכיב הבסיסי של המילים בעברית, מסתרג בתבנית הנקראת משקל. משקלים עשויים להכיל תחיליות, תוכיות או סופיות נוסף על הניקוד. יש משקלים המכילים דגש תבניתי כחלק מן המשקל.
לפניכם מילים מן השורש כ-ת-ב: כתב, מכתב, כתיב, הכתבה, כיתוב.
בעזרת מילים אלו יודגם כיצד נוצר משקל בשם העצם.
ק-ט-ל, המשקל, דוגמאות נוספות
כתב, קטל, פרט, כלל
מכתב, מקטל, מנזר, מבחן
כתיב, קטיל, שתיל, צליל
הכתבה, הקטלה, הצלחה, הפקדה
כיתוב, קיטול, סיפור, בישול
הצבת האותיות ק-ט-ל במקום אותיות השורש, והוספת המוספיות והניקוד יוצרות את המשקל.
הניקוד הוא חלק בלתי נפרד מהמשקל.
*467*
לפניכם משפטים, ובהם שמות מודגשים. העתיקו את השמות למחברתכם ונתחו אותם לפי שורש ומשקל.
1. קיבלתי במתנה (צמיד) יפה
2. (אדם) זה אהוב על הבריות.
3. (שקט) שרר בחדר.
4. בנינו (גדר) חדשה סביב החצר.
5. התקשינו לקלוט את (גודל) האסון.
6. בעמותה זו נותנים (ביגוד) לנזקקים.
7. זה היה צעד (כביר) לקראת החלמתו.
8. מזמן לא צחקנו (צחוק) כזה.
9. הכתבים נפגשו עם (מושל) האזור.
10. (מברג) הוא כלי עבודה מצוין.
11. בכפרנו בנו (מקלט) לשעת חרום.
12. (משטרה) חשאית פעלה במדינה זו בעבר.
13. השתמשתי (ב)(מסננת) להפרדה בין החומרים.
14. דודי עבר (השתלה) של שן בפיו
15. (זעקה) נשמעה ברחוב השקט.
16. (תלקיט) זה מכיל מאמרים שונים.
17. אספנו לפח מיוחד את חלקיקי (ה)(נשורת).
18. בפסטיבל ניגנה (תזמורת) של צעירים.
19. (הסבר) זה הבהיר לנו את הדברים.
20. המשטרה טמנה (מלכודת) לחשוד.
שמות פעולה
לכל אחד מן הבניינים בעברית יש שם פעולה. יש בניינים שיש להם שמות פעולה אחדים.
המשקל, המשמעות, דוגמאות מגזרת השלמים |
קטילה, שם פעולה (ש"פ) של בניין קל, שמירה, קפיצה |
קיטול, שם פעולה (ש"פ) של בניין קל, צחוק |
קטלה (ט' צירה), שם פעולה (ש"פ) של בניין קל' גנבה, שרפה |
מקטל, שם פעולה (ש"פ) של בניין קל, ממכר, מבחן |
הקטלות (הקטל פלוס אות, ו' בשורוק, ת, ש"פ של בניין נפעל, השרדות |
הקטל, ש"פ של בניין הפעיל, הפרש, הבדל |
הקטלה, ש"פ של בניין הפעיל, הבטחה, הצלחה |
אקטלה, ש"פ של בניין הפעיל, אזכרה, אבטחה |
קיטול, ש"פ של בניין פיעל, סיפור, ביקוש |
קיטלה, ש"פ של בניין פיעל, בקשה, קבלה |
התקטלות, ש"פ של בניין התפעל, התבגרות, השתתפות, הזדמנות, התממות |
מאחר ששם פעולה מוגדר כשם עצם, חלים עליו כללי שם העצם. |
לדוגמה: הבטחה - ההבטחה ("ה" הידיעה), הבטחתו (כינוי קניין), הבטחה - הבטחות (יחיד-רבים) |
לא כל מילה הנוטה במשקלי שמות פעולה היא שם פעולה, כגון "הכניסה לאולם התאחרה" לעומת "זוהי הכניסה לאולם". |
*468*
בלשון הכתיבה מרבים להשתמש בשמות הפעולה, ואילו בלשון הדיבור השימוש בהם מועט יותר. השימוש בשם הפעולה מאפשר להעלים את עושה הפעולה, ובכך לקצר את המסר. לכן יש שימוש רב בשמות פעולה בלשון העיתונות, בעיקר בכותרות. שימוש רב בשמות פעולה בטקסט עשוי להעלות את רמת הלשון של הטקסט.
תרגיל 2 (הצעה לתלקיט)
העתיקו את השמות המודגשים ונתחו אותם לפי שורש, משקל ומשמעות.
שימו לב, לפעמים קיים חוסר התאמה בין הבניין של שם הפעולה לבין צורת הפועל.
ריקוד (שם פעולה בפיעל) - רקד (פועל בבניין קל)
כניסה (שם פעולה בקל) - נכנס (פועל בבניין נפעל)
1. (שמירה) הופקדה מסביב לבניין.
2. (דיבור) רהוט עוזר להבנת הנאמר.
3. עליך לקיים את (ה)(הבטחה).
4. תהליך (ה)(קבלה) למוסד ארוך למדי.
5. (הצמדות) לדרך ישנה מגבילה את ההתפתחות.
6. קיים (הבדל) ממשי בין הקואליציה לאופוזיציה.
7. (אספקה) סדירה של מזון תגיע מחר.
8. זה מעשה נורא. אין עליו (כפרה).
9. אסור להשמיע (השמצה) בתשדירי פרסומת.
10. הוא נאשם (ב)(השתמטות) מתשלום מסים.
11. (צחוק) הוא תגובה לדגדוג.
12. אל תחמיץ (הזדמנות) זו.
13. ביצענו פעולות (אחזקה) לשיפור המבנה.
14. החולה נשלח (ל)(בדיקה) חוזרת.
15. החייל ביצע (נפקדות) מיחידתו.
16. (הספד) נישא באזכרה השנתית.
17. (התרגשות) רבה אחזה בנו לשמע הדברים.
18. (הידבקות) התחבושת לפצע עזרה בריפויו.
19. "אז ימלא (שחוק) פינו ולשוננו רינה" (תהלים קכו ב)
20. הודעתי למשטרה על (גנבה) בביתי.
- לאיזה משפט מן המשפטים שבתרגיל מתאים איור זה?
(בספר איור)
- חפשו במקורות מידע והגדירו את המונחים "קואליציה" ו"אופוזיציה".
חפשו באתר של "האקדמיה ללשון העברית" או ביישומון "חלופון" מונחים אלו וציינו את המונח העברי לכל אחד מהם.
- כתבו פסקה קצרה על כל אחד מן המונחים.
- בחרו לכל אחד מן המושגים מפלגה מייצגת, והציגו את המצע שלה.
- הציגו את המצע שכתבתם בכל דרך יצירתית שתבחרו (נאום, מצגת, כרזה, קריקטורה...)
- שמרו את כל תוצרי התהליך בתיק העבודות.
(מומלץ לגלוש באתר "כלים קטנים גדולים", הבלוג של אפרת מעטוף, שיעזור לכם בבניית כלים דיגיטליים.)
*469*
צורות הבינוני של הבניינים השונים מציינות את המשמעויות האלה: בעל מקצוע, בעל תכונה, בעל עיסוק, בעל תפקיד.
צורות הבינוני של רוב הבניינים מציינות גם שם תואר.
הבניין, המשקל לזכר, דוגמה |
קל, קוטל, שומר |
קל, קטל, שמן |
נפעל, נקטל, נכבד |
הפעיל, מקטיל, מזכיר |
הופעל, מוקטל, מוסמך |
פיעל, מקטל, מרגל |
פועל, מקוטל, משוגע |
התפעל, מתקטל, מתלמד |
צורות הנקבה נגזרות ממשקל הזכר פלוס צורן נטייה לנקבה: אות בקמץ, ה' או "ת" (הסבר על צורן נטייה בעמוד 508)
נכבדה - נכבד פלוס אות בקמץ, ה' וכן מזכירה, מרקידה ועוד.
שומרת - שומר פלוס ת וכן נכבדת, מוסמכת, מרגלת ועוד.
תרגיל 3
העתיקו למחברתכם את השמות המודגשים ונתחו אותם לפי שורש, משקל ומשמעות.
שימו לב: כאשר המילה בנקבה, יש לציין את המשקל בזכר. מדריכה - משקל מקטיל.
1. אישה זו היא (מוכרת) בחנות בגדים.
2. זו אישה (זקנה) מאוד.
3. הקשבנו לדברי (ה)(מדריכה).
4. הזמר הקשיב להוראות (ה)(מקליט).
5. נערה זו (מאושרת).
6. (ה)(מתעמלת) ביצעה תרגיל מסובך.
7. הזמנו (מוהל) לברית של בננו.
8. פניתי (ל)(מתווך) לצורך מכירת הדירה.
9. היא אחות (מוסמכת).
10. האסיר פנה (ל)(סוהרת) בבקשה.
11. עד מתי, (עצל), תשכב? (משלי פרק ו פס' ט)
12. הכתב דיבר עם (ה)(משקיפה) מטעם האו"ם.
13. אדם זה (מלומד) וחכם.
14. זוהי עבודתה של (ה)(מאיירת) החדשה.
15. הוא עובד (כ)(מתלמד) במשרדנו.
16. השתמשתי בפנייה: "גברת (נכבדה)".
17. הפניתי דבריי אל (ה)(מכובד).
18. (מרגל) הוא דמות ספרותית נפוצה.
19. (סופר) זה זכה בפרס יוקרתי.
20. (מסריט) הסרט שוחח עם הצופים.
21. היא ילדה (מאומצת).
22. בהזמנה מצוין המקום שעל (ה)(מוזמן) להתייצב בו.
23. תפקידה הוא (מאלפת) חיות.
24. (ה)(מלבישה) עזרה לשחקנית להתכונן להצגה.
*470*
המשקל, המשמעות, דוגמאות מגזרת השלמים |
קטל, בעל מקצוע / בעל תכונה, ספר, חיט, זמר, חלש |
קטיל, בעל מקצוע / בעל תכונה, פקיד, עמית |
קיטל, בעל מום / בעל תכונה, אילם, טיפש, חיגר (צולע) |
קטלת, מחלות, אדמת, חצבת |
קטלת, קבוצות ואוספים, סיירת, טייסת, רכבת |
קטלת, כלים, כספת, כוונת |
קטל, כלים, קטר, וסת |
קיטלון, מצבים, ביטחון, שיגעון, כישרון |
קטלון, מצבים, יתרון, פתרון |
קטלן, בעל מקצוע / בעל עיסוק, קבלן, קבצן |
קטלן, בעל מקצוע / בעל תכונה, צרכן, רקדן |
מקטל (מ' חיריק) /מקטל (מ' פתח) /מקטל (מ' סגול), מקום, מגרש, מחסן, מרכז, מחלף (מחלף - המקום בו מצטלבים נתיבי התחבורה. יש להגותו כמו מרכז. |
מקטלה, מקום, משטרה, מפקדה, מספרה |
מקטל, כלים ומכשירים, מסרק, מברג |
מקטלה, כלים ומכשירים, מבחנה, מסרגה |
מקטלת (מ' חיריק) /מקטלת (מ' פתח), כלים, מברשת, מחצלת |
מקטולת (מ' חיריק) /מקטולת (מ' פתח), כלים, משקולת, מלכודת |
קטלטל / קטלטל, הקטנה, צהבהב, כלבלב |
קטליל / קטליל, הקטנה, שבריר, חלקיק |
תקטולת, מערכת של דברים, תזמורת, תלבושת |
קטיל, עונות חקלאיות, בציר, קציר, אסיף |
קטיל, תכונה בכוח (ניתן ל...), שביר, אכיל, חדיר |
הערות:
1. במשקלים המציינים בעל מקצוע / עיסוק / תכונה, לשם העצם בזכר יכול להיווסף צורן נטייה לנקבה:
אות בחיריק, ית, אות בסגול ת' או אות בקמץ, ה'
ספר (קטל) פלוס אות בחיריק, ית - ספרית
צרכן (קטלן)פלוס אות בחיריק, ית - צרכנית,
אילם (קיטל) פלוס אות בסגול, ת' - אילמת,
טיפש (קיטל) פלוס אות בקמץ, ה' - טיפשה.
לדוגמה: עפרון (משקל קטלון) - ללא משמעות מיוחדת. רקפת, שמנת (משקל קטלת) - ללא משמעות מיוחדת.
*471*
העתיקו למחברתכם את השמות המודגשים ונתחו אותם לפי שורש, משקל ומשמעות.
1. בעבר נהגו לכתוב "(זיכרון)" בספר זיכרונות.
2. הוא חלה לאחרונה (ב)(חזרת).
3. האם ביקרתם (ב)(משכן) לאמנויות הבמה?
4. (טבח) מומחה נקרא בשם שף.
5. העובדת השתמשה (ב)(מבחנה) לצורך הניסוי.
6. הנחתי (משקולת) על הדפים.
7. (פתרון) הבעיה אינו מסובך.
8. הטענתי את המכשיר באמצעות (מטען).
9. הספר סירק את השער בעזרת (מברשת).
10. נערה (אילמת) זו נעזרת בשפת הסימנים.
11. למשך (שבריר) שנייה ראינו הבזק של אור.
12. הספר "(ה)(גיבן) מנוטרדם" של ויקטור הוגו נפלא
13. הגנן הציב (מלכודת) בגינה.
14. האם הנחת את הכלים (ב)(מחסן)?
15. צבעו של הפרח הוא (צהבהב).
16. (ב)(מדרשה) זו לומדים אמנות.
17. (ה)(צנרת) בבניין ניזוקה.
18. יש לו (זקנקן) לבן.
העתיקו למחברתכם את השמות המודגשים ונתחו אותם לפי שורש, משקל ומשמעות.
1. חלק מתהליך הייצור הוא (בקרה) של המוצר.
2. הוא (איטר) יד ימינו.
3. (ה)(מתאבק) עלה לזירה מחייך.
4. פגשנו את (ה)(עסקן) המפלגתי.
5. הטילים נורו באמצעות (משגר).
6. (הפתעה) נעימה חיכתה לנוכחים.
7. (טייסת) הקרב השתתפה במטס.
8. הוא אינו (אכלן) גדול.
9. המצב דורש (התפצלות) של הכוחות.
10. הזמנו (מדביר) מזיקים לביתנו.
11. (שיכון) העולים החל עם בואם לארץ.
12. נואם זה לוקה (ב)(דברת).
13. פרשתי (מחצלת) על החול החם.
14. בבניין (ה)(מפקדה) שוכן המטה הראשי.
15. (התרגזות) לא תועיל לך.
16. בעזרת (מגרפה) ניקינו את השטח.
ענו במחברתכם על השאלות.
1. לפניכם שתי קבוצות של מילים:
(1) כספת, טייסת, רכבת
(2) חצבת, אדמת, צנרת
א. ציינו את המשקל המשותף של המילים בקבוצות (1) ו-(2).
ב. בכל קבוצה העתיקו למחברתכם את השם היוצא דופן מבחינת המשמעות, וציינו את משמעותו.
ג. בכל אחת מן הקבוצות ציינו את המשמעות המשותפת של שאר המילים.
2. ציינו את המשקל ואת משמעות המשקל של המילים זיכרון, ביטחון, שיגעון.
*472*
3. במה דומות המילים עיוורת ו- גיבן, ובמה הן שונות?
4. לפניכם שלוש מילים: מלכודת, מטחנה, משקולת
א. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשקל? ציינו את משקלה.
ב. מהי המשמעות המשותפת של כל המילים?
5. לפניכם שלוש רשימות של מילים:
(1) מספרה, מגרפה, מסעדה, מחברת; מזמרה, מברשת
(2) סייד, מחשב, מקלט, מחסן, צייר, מלחם, נגר
(3) קטר, מסרק, מקדש, מרכז, מברג, וסת, מרחב
מיינו כל רשימת מילים לשלוש קבוצות. בכל קבוצה ציינו את המשקל שלה ואת משמעותו.
6. א. מהי המשמעות המשותפת לשלוש המילים: שבריר, שמנמן, כחלחל?
ב. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשקל? ציינו את משקלה.
7. לפניכם חמש מילים: פתרון, ביטחון, שיגעון, כישרון, יתרון
א. מיינו את המילים לשתי קבוצות, וציינו את משקלה של כל קבוצה.
ב. מהי המשמעות המשותפת לשני המשקלים?
8. א. ציינו את המשמעות המשותפת של המילים חבלן ו-גזרן.
ב. במה שונות שתי המילים מבחינת המשקל?
לפניכם שלושה משפטים, ובהם מילים מודגשות. מילים אלו נקבעו בשנים האחרונות על ידי האקדמיה ללשון העברית.
(1) שמתי (מבדלת) בחדר, ומאז הילדים אינם רבים.
(2) לפני היציאה לאירוע השתמשתי ב(מסקרת) לצביעת הריסים ולעיבוים.
(3) במשרדי הותקנה (מרשתת) כדי להיות מקושר עם עובדיי בחו"ל.
א. חפשו במילון את הפירוש של כל אחת מן המילים המודגשות או נסו להבין את משמעותה מתוך הקשרה במשפט.
ב. מהו המשקל המשותף לכל המילים?
ג. מהי המשמעות המשותפת לכל המילים?
ד. חפשו מילים חדשות שנקבעו על ידי "האקדמיה ללשון העברית", העוסקות במשמעות שציינתם.
אם המשמעות תואמת לאחד המשקלים שלמדתם, ציינו את המשקל.
לפניכם חמש מילים: מטבעה, מקראה, מגנזה, מקדמה, מנבטה.
א. חפשו במילון את ההגדרה של כל מילה והעתיקו אותה למחברתכם.
ב. אילו מילים הן בעלות משקל זהה ומשמעות זהה?
ג. (1) מתוך המילים שנותרו, אילו מילים משמעותן אינה מאפיינת את משמעות המשקל שציינתם בסעיף ב?
(2) האם מילים אלו מתאימות לאחד מן המשקלים שלמדתם?
*473*
לפניכם קטעים מתוך מודעת פרסום של עיריית ירושלים לכבוד חג הפסח.
ירושלים חוגגת 40 שנה לאיחוד העיר ומזמינה אתכם לחוויה מדהימה:
מופע תאורה מרהיב בפסח על חומות העיר העתיקה - הכניסה חופשית
סיפורה של ירושלים ב-40 שנות איחודה ולאורך הדורות במופע אור ומוזיקה
סיורים בעיר העתיקה
עיריית ירושלים מזמינה את המבקרים לשני מסלולי סיור מרתקים בהדרכת מדרכים מוסמכים, המאפשרים היכרות עם ההיסטוריה של העיר ומבט על נופיה. הסיורים יצאו מרחבת שער יפו בין השעות 19:30-22:30 ללא תשלום. האוטובוס העברי המזמר
סיור תצפיות מרתק בדגש על "סובב העיר העתיקה" המשולב בהדרכה, בסיפורים ובהרבה שירי ירושלים.
לשכות מידע
לשכות מידע נמצאות בשער יפו, בכיכר החורבה ובשער האשפות. בלשכות המידע מדריכים מוסמכים לתולדות ירושלים אשר יגישו לקהל המבקרים מידע על הפעילויות באתרי התיירות בעיר העתיקה.
התפרסם בעיתונות, 16 באפריל 2008
1. א. מצאו בטקסט דוגמאות למילים בצורת בינוני שמשמעותן בעל תפקיד / עיסוק או שם תואר.
העתיקו אותן למחברתכם וציינו ליד כל מילה את משמעותה.
ב. מהם שני הבניינים העיקריים שאליהם שייכות צורות הבינוני שמצאתם?
איזו צורה יוצאת דופן מבחינת הבניין?
ג. מהו יחס המשמעות בין שני הבניינים העיקריים שמצאתם?
ד. מצאו צורות בינוני נוספות המשמשות כפעלים. ציינו את הבניין של כל אחת מהן.
2. לפניכם רשימה של אחת עשרה מילים:
מחלף, כביש, דרך, נתיב, צומת, רכבת, גשר, קטר, נסיעה, רכב, נסעו.
א. ציינו מהו תחום החיים (שדה סמנטי) המשותף לכל המילים.
ב. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת חלק הדיבור שלה? נתחו אותה למרכיביה.
ג. כתבו את השורש ואת המשקל של כל יתר המילים.
ד. מצאו זוג מילים שיש להן משקל משותף.
3. א. בלעדיהם / בלעדם אני לא אצא / יצא לסיור המוצע. בחרו במילת היחס ובפועל הנכונים.
ב. השלימו במילת היחס המתאימה מבין האפשרויות המוצעות, וכתבו אותה בנטייתה הנכונה על פי ההקשר.
(1) ניפגש -- לפני היציאה לסיור. (אצל, ליד, מול)
(2) משתתפי הסיור נהנים -- ההסברים של המדריכים. (על, אל, מן)
*474*
כפי שבפועל יש גזרות שונות שהשורשים שלהן מסתרגים בבניינים, כן גם בשם העצם. השורשים מהגזרות השונות מסתרגים במשקלים של שמות העצם.
המשקל, המשמעות, דוגמאות |
קיטול, ש"פ של פיעל, פרסום, ארגון |
קטלה, ש"פ של פיעל, פרנסה, כלכלה |
התקטלות, ש"פ של התפעל, התארגנות. השתחררות, הדלדלות |
מקטל, בעל תפקיד / מקצוע / תכונה, מהנדס |
מקוטל, בעל תפקיד / מקצוע / תכונה, מדוכדך |
מתקטל, בעל תפקיד / מקצוע / תכונה, מתאגרף |
קטלן, בעל תפקיד / מקצוע / תכונה, בזבזן |
מקטל, כלי, מאוורר, מערבל |
העתיקו למחברתכם את השמות המודגשים ונתחו אותם לפי שורש, משקל ומשמעות.
1. צינור זה משמש (ל)(אוורור) החדר.
2. יש לו (פרנסה) טובה.
3. נדרשת (התארגנות) מהירה.
4. פניתי (ל)(מארגנת) אירועים.
5. (ה)(מאבחן) קבע כי יש לו לקות למידה.
6. על הזירה ניצב (ה)(מתאגרף) המפורסם
7. (ארגון) החומר הוא שלב ראשון בכתיבה.
8. (מתשאל) משטרתי פנה אל החשוד.
9. (ה)(מתכנת) כתב תכנית למחשב.
10. הוא סובל (מ)(הדלדלות) העצם בגופו.
11. המנהל מקבל חומר (מעודכן) כל העת.
12. דיון מחודש יגרום (ל)(סרבול) יתר.
13. (ה)(מראיין) פנה לפקיד הבכיר.
14. חלה (הצטמצמות) ברווחי החברה.
15. (מאבטח) עומד בכניסה למסעדה.
16. הם נעזרו (ב)(פרסום) בעיתונות.
17. בעזרת (מערבל) הכנתי משקה פרות.
18. לאחר הפעולה נערך ביחידה (תשאול).
19. לידי ישב (פטפטן) ודיבר כל העת.
20. הנערה (מעוצבנת) בגלל תוצאת הבחינה.
21. נדרשת פעולת (שכנוע) אדירה.
22. (ה)(משכתב) בדק את החומר לדפוס ותיקן אותו.
*475*
1. לפניכם ארבעה שמות: ערבוב, כפרה, כלכלה; שכלול.
א. מה משותף לכל השמות מבחינת המשמעות?
ב. איזה שם יוצא דופן מבחינת הגזרה? מהי הגזרה שלו?
ג. מהו הבניין המשותף לשאר השמות?
2. לפניכם שבעה שמות: מיון, מרכוז, מספור, מיגון, מחזור, מיזוג, מגנוט.
א. מיינו את השמות לשתי קבוצות, וציינו מה משותף לכל אחת מן הקבוצות.
ב. מה משותף לכל השמות מבחינת המשמעות?
3. א. לפניכם רשימת מילים: צלצול, מפרנס, פרנסה, שכנוע, טלטול.
איזו מילה יוצאת דופן? נמקו את תשובתכם.
ב. לפניכם חמש מילים: לתשאל, התעדכנו, תשאלנה, מעוצבנים, מעצבים.
(1) קבעו את השורש ואת הבניין של כל אחת מן המילים.
(2) ציינו את הגזרה של כל אחת מן המילים.
4. לפניכם ארבעה שמות: מתכנת, מאלתר, מתדלק, משכתב.
מה משותף לכל השמות מבחינת משמעות המשקל ומבחינת הגזרה?
5. לפניכם רשימת שמות: מארגנת, מפורסם, הצטמצמות, מפרנס.
א. מה משותף לכל השמות מבחינת הגזרה?
ב. במשפט: "ה(ביקור) במוזאון היה מרתק".
איזה שם מארבעת השמות מתאים במשמעות לשם ביקור? נמקו את תשובתכם.
ג. (1) לפניכם ארבעה שמות נוספים: מסגר, מחשוב, מהנדס, מדביר.
העתיקו את השמות שמשמעותם שונה מהמשמעות שציינתם בסעיף ב, וציינו את משמעותם.
(2) לפניכם חמישה שמות נוספים: גזרן, כרוז, אדיר, נגן, מבקר.
איזה שם אינו מתאים מבחינת המשמעות לשמות שציינתם בסעיף ג (1)?
נמקו את תשובתכם.
6. לפניכם רשימת שמות: מראיין, מאוורר, מאבטח, גנדרן, מערבל, בזבזן.
מיינו במחברתכם את השמות לשלוש קבוצות על פי המשמעות, וציינו את המשמעות המשותפת לכל קבוצה.
7. לפניכם חמישה שמות פעולה: התארגנות, עידכון, תשאול, הדלדלות, שכנוע
א. מהי הגזרה המשותפת לכל השמות?
ב. מיינו את השמות לשתי קבוצות, תנו כותרת לכל קבוצה.
*476*
המשקל, המשמעות, דוגמאות מחפ"נ, דוגמאות מחפי"צ |
קטילה, ש"פ של קל, נפילה (נ-פ-ל), גישה (נ-ג-ש), יצירה (י-צ-ר) |
קטלה, ש"פ של קל, אין, זעה (י-ז-ע) |
מקטל / מקטל, ש"פ קל / שם עצם מופשט, מבט (נ-ב-ט), מצג (י-צ-ג) |
הקטל, ש"פ הפעיל, הבט (נ-ב-ט) הצע (י-צ-ע) |
הקטלה, ש"פ הפעיל, הפלה (נ-פ-ל), הצגה (י-צ-ג) |
אקטלה, ש"פ הפעיל, אגדה (נ-ג-ד), אין |
מקטיל, בעל תפקיד / מקצוע / תכונה, מטיף (נ-ט-פ), אין |
מקטל, מקום, מפל (נ-פ-ל), אין |
מקטל, כלים ומכשירים, מגש (נ-ג-ש), מצת (י-צ-ת) |
מקטל, כלים ומכשירים, מגב (נ-ג-ב), אין |
מקטלה, כלים ומכשירים, מסכה (נ-ס-כ), מצבה (י-צ-ב) |
מקטלת, כלים ומכשירים, מגבת (נ-ג-ב), מצקת (י-צ-ק) |
מקטול, כלים ומכשירים) מסוק, (נ-ס-ק), אין |
מקטולת, ללא משמעות מיוחדת, מפולת (נ-פ-ל), אין |
המילה מסוק - ברבים ובנסמך הפתח אינו משתנה: מסוקים (ברבים) (מ' בפתח) , מסוק-הובלה, מסוקי-הובלה (בנסמך) (מ' בפתח). |
כדי לזהות בגזרת החסרים את המשקל יש "לשתול" את האות החסרה בין התחילית לעה"פ (במקום הדגש).
הקטל - הספד - ה(נ)בט - הבט - נ-ב-ט
הקטלה - הפקדה - ה(י)צגה - הצגה - י-צ-ג
חשוב להבחין בין משקל קטלה (בגזרת השלמים) למשקל הקטלה (בגזרת חפ"נ - חפי"צ).
קטלה - בקשה - בקשה - ב-ק-ש
הקטלה - ה(נ)סעה - הסעה - נ-ס-ע
וכן בין משקל קטלת (בגזרת השלמים) למשקל מקטלת (בגזרת חפ"נ - חפי"צ).
קטלת - רכבת - רכבת - ר-כ-ב
מקטלת - מ(נ)גבת - מגבת - נ-ג-ב
*477*
העתיקו למחברתכם את השמות המודגשים ונתחו אותם לפי שורש, משקל ומשמעות.
1. הם מציגים (הבט) שונה של הנושא.
2. ראיתי (הצגה) מעניינת.
3. (הזעה) בשעת אימון מסייעת לקירור הגוף.
4. בדת הנוצרית (ה)(מטיף) נושא דברים לקהלו.
5. (הצבה) זו עוררה עניין רב.
6. האם השתמשת (ב)(מגב) לניקוי החדר?
7. על קברו מונחת (מצבה) לזכרו.
8. הגנן השתמש (ב)(מסור) חשמלי.
9. קניתי (מגבת) רחצה חדשה.
10. תפקידו של (ה)(מציל) להשגיח על השוחים בים.
11. לעינינו נגלה (מפל) אדיר.
12. המכונאי החליף את (ה)(מצת) שבמכונית.
13. (ה)(מסוק) המריא אנכית.
14. זו (אגדה) עתיקת יומין.
15. פגשנו ברחוב (מכר) ותיק.
16. הטייס צילם את (ה)(הפלה) של מטוס האויב.
17. במאה ה-14 פרצה באירופה (ה)(מגפה) השחורה.
18. יש חשש שהשרפה נגרמה כתוצאה (מ)(הצתה)
19. השתמשתי (ב)(מצקת) למזיגת המרק.
20. ביקרנו בטיולנו (ב)(מטע) של קפה.
21. הרופא חובש (מסכה) על פיו ואפו.
22. שעת (ה)(הגעה) למקום טרם נקבעה.
23. זהו (השג) חשוב למדינה.
24. תחנת (ה)(הסעה) מלאה תלמידים.
1. לפניכם רשימת מילים: מצת, מגש, מסכה, מסרק. מסוק.
א. העתיקו למחברתכם שתי מילים בעלות משקל זהה.
ב. העתיקו למחברתכם שלוש מילים הזהות בגזרה.
ג. מהי המשמעות המשותפת לכל המילים?
ד. קנו לי מצלמה חדש.
איזו מבין המילים הנתונות זהה למילה מצלמה מבחינת המשקל, אך שונה בגזרה? ציינו את הגזרות שלהן.
2. לפניכם המשפט: "ה(מתכת) היא חומר מוליך חשמל".
איזו מילה אינה זהה למילה מתכת מבחינת המשקל? מסכת, מחצלת, בצקת, מצקת
3. לפניכם שלושה משפטים:
(1) השחקנים ב(הצגה) זו מוכשרים מאוד.
(2) יש לו (הבעה) מבועתת.
(3) (תקנה) זו אינה בתוקף.
א. במה דומים שלושת השמות המודגשים?
ב. איזה שם יוצא דופן. ומדוע?
*478*
4. לפניכם ארבעה זוגות של מילים:
(1) גדול - משתלה, (2) התממות - מכבסה, (3) הצלחה - משעול, (4) התארגנות - מחלף
א. העתיקו למחברתכם את הזוג שהמילים שבו אינן שייכות לאותה גזרה.
ציינו את הגזרה של כל אחד מהם.
ב. מה משותף לכל ארבעת הזוגות מבחינת משמעות המשקלים?
5. לפניכם קבוצת שמות: מגבת, מצגת, דלקת, מכוש, מסמר.
א. העתיקו למחברתכם את השם היוצא דופן מבחינת משמעות המשקל.
ב. (1) מהי המשמעות המשותפת של שאר השמות?
(2) מהשמות השייכים לסעיף (1), איזו מילה יוצאת דופן, ומדוע?
6. א. מה משותף מבחינת המשמעות למילים: מתאגרף, צבע, חבלן?
ב. ציינו את המשקל של כל אחת מן המילים.
7. לפניכם ארבעה משפטים:
(1) חיסנתי את כלבי מפני (כלבת).
(2) איש זה (רברבן).
(3) ישבנו סביב (המזרקה).
(4) ניגנתי בקסילופון בעזרת ה(מקוש).
ציינו את המשקל ואת משמעות המשקל של כל אחד מן השמות.
לפניכם משפטים המכילים מילים מודגשות (פעלים ושמות).
א. בכל משפט בחרו את המילה היוצאת דופן מבחינת השורש, והעתיקו אותה למחברתכם. כתבו מהו השורש שלה.
ב. כתבו מהו השורש של שאר המילים.
1. במסגרת קורס המדריכים (הוטלו) עלינו (מטלות) שונות. חולקנו לקבוצות, והכנו מסלול שבו (יטיילו) החניכים.
2. העירייה (מתקצבת) כספים למחלקותיה השונות. במסגרת ה(תקציב) השנתי (יוקצבו) סכומי כסף לפעילות העירייה.
3. בעונת ה(נשירה) אנו רואים על הקרקע (שרשרת) של עלים. אלה העלים שהעצים (משירים) בעונה זו.
4. את ה(מוכרת) בחנות זו אני (מכיר) כבר שנים רבות. את ה(הכרה) בינינו ערכה חברתה שעובדת אתי.
5. כדי לא לגרום (נזק) לסביבה (נזדקק) לחומרים אקולוגיים שאינם (מזיקים).
6. הרופא (אבחן) את מחלתו של האיש. ה(אבחנה) נמסרה לו לאחר שהרופא (הבחין) בסימנים חשודים בבדיקות.
7. המרצה ביקש מהסטודנט (למספר) את העמודים בעבודתו באמצעות מספרים בראש העמוד. כמו כן נדרש הסטודנט להציג את אורך העבודה באמצעות (ספירה) של המילים שבה.
8. במעיינות ה(נובעים) באזורים שהקרקע בהם חמה, המים (מבעבעים) ועולים מן האדמה. (ה)(הבעה) שעל פניהם של הצופים בתופעה מראה כי הם נפעמים.
*479*
המשקל, המשמעות, דוגמאות |
קטילה, ש"פ של קל, ירידה (י-ר-ד), ישיבה |
קטלה, ש"פ של קל, דעה (י-ד-ע) שנה, לדה |
הקטלה, ש"פ הפעיל, הופעה (י-פ-ע), הורדה |
מקטלות, ש"פ הופעל (שם עצם מופשט), מודעות (י-ד-ע) |
(יש הרואים בצורה זו בסיס פלוס סיומת אות, ות לציון שם עצם מופשט.) |
מקטיל, בעל תפקיד / מקצוע / תכונה, מושיע (י-ש-ע), מוביל |
מקטל / מקטל, מקום, מושב (י-ש-ב), מורד, מוסד |
מקטלה, מקום, מועצה (י-ע-צ), מושבה |
מקטול, מקום, מישור (י-ש-ר) |
מקטל, כלים / מכשירים, מוקד (י-ק-ד), מוקש |
מקטל, כלים ומכשירים, מיתר (י-ת-ר), מיתד (דיבל) |
מקטל / מקטל, ש"ע מופשט, מדע (י-ד-ע על דרך חפ"נ), מידע |
(המילים מדע ומידע - שתיהן מאותו שורש (י-ד-ע), אך נוצרו כתוצאה מתהליכים לשוניים שונים לשם בידול במשמעות) |
מקטל, ללא משמעות מיוחדת, מוסף (י-ס-פ) מוצר |
שורשן של המילים מוצר ותוצר הוא י-צ-ר, אך תצורת המילים היא על דרך גזרת נפ"י/ו. |
תקטול, ללא משמעות מיוחדת, תינוק (י-נ-ק) |
תקטל, ללא משמעות מיוחדת, תושב (י-ש-ב), תוצר |
תקטלה, ש"ע מופשט, תורשה (י-ר-ש), תופעה |
העתיקו למחברתכם את השמות שלפניכם, ונתחו אותם לפי: שורש, משקל ומשמעות.
1. מוקש
2. מישור
3. מורד
4. תובלה
5. דעה
6. מודע
7. נושן
8. מושבה
9. הובלה
10. תודעה
11. לדה
12. הוספה
13. מוסד
14. מודעה
15. מועצה
16. מוקד
17. מודעות
18. מופע
19. מושיע
20. מוסף
*480*
1. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת הגזרה? א. תולדה ב. מושב ג. הולכה ד. מורדת
2. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשקל? א. מורד ב. תושב ג. מושב ד. מוסד
3. לפניכם כמה מילים: מוקד, מסמר, מוקש, מוכס, מחשב, מצנם, מצת.
א. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשמעות?
ב. מהי משמעותן של שאר המילים?
ג. מיינו את המילים לפי גזרותיהן.
4. איזה מילה יוצאת דופן מבחינת הגזרה? א. תועלת ב. תוספת ג. תופרת ד. תושבת
5. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשקל? א. מושלת ב. מורדת ג. מולדת ד. מוכרת
6. לפניכם כמה מילים: מועצה, תורשה, תובלה, מושבה, הולדה, מורשת, תולדה, מולדת.
א. מהי הגזרה המשותפת של כל המילים?
ב. מיינו את המילים לפי משקליהן.
7. לפניכם ארבעה שמות: ידיעה, מודעה, מדע, מעידה
א. איזה שם מבין השמות יוצא דופן מבחינת השורש? ציינו את שורשו.
ב. מהו השורש המשותף של שאר השמות?
8. איזו מילה מבין המילים שלפניכם יוצאת דופן מבחינת הגזרה. ומהי גזרתה? מהי הגזרה של שאר המילים?
א. מישור ב. תינוק ג. מותר ד. מורד
9. לפניכם ארבעה משפטים ובכל אחד מהם מילה מודגשת:
(1) הוחלט להקדים את (מועד) הוועידה.
(2) כשהבטתי במטפס המנוסה, ראיתי אותו (מועד) מצוק גבוה.
(3) חול המועד נקרא גם (מועד) קטן.
(4) במהלך המשפט הבחין העיתונאי שהשופט (מועד) בלשונו, והתעורר חשש שיש לו דעה קדומה נגד הנאשם.
א. מהי המשמעות המילונית של כל אחת מן המילים המודגשות במשפטים (1) - (3)?
ב. ציינו את חלק הדיבור של כל אחת מן המילים המודגשות.
ג. נתחו את המילים המודגשות במשפטים א ו-ב לפי דרך התצורה שלהן.
ד. (1) הסבירו בלשונכם את הביטוי "מועד בלשונו" המופיע במשפט (4).
(2) אילו ביטויים נוספים בשפה הם בעלי משמעות דומה לביטוי "מועד בלשונו"?
(חפשו במילון או כתבו מתוך ידע אישי)
*481*
חלק א - קראו את הטקסט הקצר וענו במחברתכם על השאלות שאחריו.
תחילתה של ההתיישבות בגיא אוני הייתה בשנת 1878 בגליל העליון סמוך לצפת. בשנה זו התיישבו בה שבע עשרה משפחות. בגיא אוני סבלו המשפחות מבצורת, מרעב וממחלות, ושררה במקום אווירה של דיכאון. חלק מן המתיישבים החליטו לנטוש את המקום, ורק שלוש משפחות נותרו בגיא אוני. בשנת 1882 החליטה קבוצה של שלושים צעירים לעלות לארץ מרומניה. הם רכשו את אדמות גיא אוני ושינו את שם הישוב לראש פינה. הברון רוטשילד שנחלץ לעזרת ראש פינה, דאג להמשך קיומה ובנייתה. המושבה המשיכה למלא תפקיד מרכזי בהתיישבות בארץ ישראל עד לקום המדינה. בשנים האחרונות החלה פעילות לחידוש המקום, מתוך כוונה לשחזר את המושבה כדמותה בימיה הראשונים. כיום חלק מתושבי ראש פינה מתפרנסים מתיירות.
נכתב על ידי מחברות הספר.
1. א. מצאו בטקסט את כל המילים שגזורות מן השורש י-ש-ב.
ב. מיינו את המילים שמצאתם בסעיף א לשתי קבוצות:
(1) מילים שנוצרו על דרך גזרת השלמים
(2) מילים שנוצרו על דרך גזרת נחי פ"י/ו (נפ"י/ו)
ג. מהו המאפיין של הגזרה שבא לידי ביטוי במילים שציינתם בקבוצה (2)?
2. א. מיינו את המילים מסעיף 1.
א. לשתי קבוצות על פי חלקי הדיבור: פועל ושם.
ב. בשמות ציינו את המשקל ואת משמעות המשקל בכל אחת מן המילים.
3. א. מצאו במילון או בניבון ארבעה ניבים או ביטויים הקשורים לשורש י-ש-ב.
ב. העתיקו את פירושם למחברתכם.
ג. בחרו לפחות שני ניבים או ביטויים וחברו להם משפט או טקסט קצר שיבהיר את מהות הניב או הביטוי.
חלק ב - קראו את הטקסט הקצר שלפניכם וענו על המשימות שאחריו.
בישיבת הממשלה נידונו הצעותיה של קבוצת יזמים מחו"ל להקים מפעל טקסטיל בעיירת פיתוח בנגב. את המיזם תנהל קבוצה של מנהלים ישראלים. יזמה (יוזמה) זו זכתה להדים חיוביים בתקשורת.
1. מצאו בטקסט שלוש מילים בעלות שורש זהה. ציינו את השורש המשותף שלהן.
2. אילו מילים מבין אלו שציינתם נוצרו על דרך גזרת השלמים, ואיזו מילה נוצרה על דרך אחת הגזרות האחרות?
3. לפניכם ארבע מילים: תכנית, מתחם, פרויקט, מפעל.
איזו מילה אינה יכולה להחליף את המילה "מיזם" במשמעותה בטקסט?
*482*
חלק א - לפניכם קבוצות של שמות.
א. בכל קבוצה בחרו את השם היוצא דופן מבחינת השורש. והעתיקו אותו למחברתכם. כתבו מהו השורש שלו.
ב. כתבו מהו השורש של שאר השמות.
1. הובלה, בלימה, מוביל
2. מרד, המרדה, הורדה
3 מולדת, יולדת, מתלמדת
4. מלוכה, המלכה, הולכה
5. הוספה, ספינה, תוספת
6. מושב, תושב, השבתה
חלק ב - לפניכם קבוצות של מילים (פעלים ושמות)
א. בכל קבוצה בחרו את המילה היוצאת דופן מבחינת השורש, והעתיקו אותו למחברתכם. כתבו מהו השורש שלה.
ב. כתבו מהו השורש של שאר המילים.
1. מוליך, מולכת, הליכה
2. ישיבה, נושיב, נשיבה
3. מוקד, מתמקד, יקדו
4. ירידה, מורד (ר' קמץ), מורד (ר' צירה)
5. מושבה, תשבו, הרוח תישוב
6. מועיד, יועד, ימעד
7. משווע, ישועה, מושיע
8. תובלה, תובילו, תבלמו
המשקל, המשמעות, דוגמאות, חריגים / תופעות לשוניות |
קטילה (קטיה, ש"פ של קל, פניה (פ-נ-י/ה), שגיאה (ש-ג-י/ה) |
מקטל (מקטה), ש"פ של קל, מפנה (פ-נ-י/ה) |
הקטלות (הקטות), ש"פ נפעל, השנות (ש-נ-י/ה) |
הקטלה (הקטיה), ש"פ הפעיל, הפניה (פ-נ-י/ה) |
הקטלה (הקטיה), ש"פ הפעיל, הלויה (ל-ו-י/ה), הלואה (ל-ו-י/ה) (הקטאה) |
הקטלה (הקטיה), ש"פ הפעיל, השריה (ש-ר-י/ה), השראה (ש-ר-י/ה) (הקטאה) |
הזוגות הלוויה - הלוואה ו-השריה - השראה נוצרו מאותו שורש ובאותו משקל בצורות שונות לשם בידול במשמעות.
הקטלה (הקטאה), ש"פ הפעיל, הסואה (ס-ו-י/ה)
אקטלה (אקטיה), ש"פ הפעיל, אשליה (ש-ל-י/ה)
קיטול (קיטוי), ש"פ פיעל, פיצוי (פ-צ-י/ה), מינוי
התקטלות (התקטות), ש"פ התפעל, התגלות (ג-ל-י/ה), הדמות (ד-מ-י/ה) (היבלעות)
דוגמאות המשמעות המשקל
המשקל, המשמעות, דוגמאות |
קטל (קטאי), בעל תפקיד / מקצוע / תכונה, בנאי (ב-נ-י/ה), רמאי, חזאי |
קטל (קטאי), כלים / מכשירים, גלאי (ג-ל-י/ה), שנאי |
קיטול (קטוי), בעל תפקיד / מקצוע / תכונה, ראוי (ר-א-י/ה), פנוי, מנוי |
הבחינו בין מנוי (בעל התפקיד) לבין מינוי (שם הפעולה).
לדוגמה: המנוי חידש את המינוי על העיתון.
קטלן (קטיין), בעל תפקיד / מקצוע / תכונה, שחיין (ש-ח-י/ה), בכיין, שתיין
קטלון (קטיון), ש"ע מופשט / מצבים, ביזיון (ב-ז-י/ה), ניקיון
קטלון (קטיון), ש"ע מופשט / מצבים, דמיון (ד-מ-י/ה), פריון, שוויון
קוטל (קוטי), ש"ע מופשט, אופי, דופי, יופי
המילה "מינוי" משמעותה גם למנות מישהו לתפקיד וגם התחייבות מראש לשלם עבור שירות שיסופק בקביעות במשך תקופה מוגדרת.
משקלים שבהם מופיעה "ה" במקום לה"פ "י"
המשקל: מקטיל (מקטה) (ההבחנה בין מילים דומות כמו ממחה ומנחה נעשית על פי המשמעות:
ממחה - כלי - משקלו המקורי מקטל.
מנחה - בעל מקצוע - משקלו המקורי מקטיל.
המשמעות: בעל תפקיד / מקצוע / תכונה
דוגמאות: מנחה (נ-ח-י/ה), מרצה, מלווה
המשקל: מקטל (מקטה)
המשמעות: כלים / מכשירים
דוגמאות: ממחה (מ-ח-י/ה), מקלה, מתלה
המשקל: מקטל / מקטל (מקטה)
המשמעות: מקום
דוגמאות: מבנה (ב-נ-י/ה), מקווה, מחנה
המשקל: מקטל (מקטה)
המשמעות: בעל תפקיד / מקצוע / תכונה
דוגמאות: מלווה (ל-ו-י/ה), מעסה
המשקל: מקטל (מקטה)
המשמעות: בעל תפקיד / מקצוע / תכונה
דוגמאות: מומחה (מ-ח-י/ה), מורשה
המשקל: מקטלה (מקטה) (חשוב להבחין בין המשקלים מקטה ו-תקטה השייכים לגזרת נל"י/ה לבין משקל קטלה שבדרך כלל מופיע בגזרת השלמים.
כאשר מופיעים המשקלים מקטלה ו-תקטלה בגזרת נחי ל"י/ה, חסרה לה"פ "י". כדי ליצור את המשקל השלם (על דרך גזרת השלמים), יש להוסיף "י" לפני המוספית "ה".)
המשמעות: שם עצם מופשט
דוגמאות: מצוה (צ-ו-י/ה), מרמה בריבוי: מצוות
המשקל: תקטלה (תקטה)
המשמעות: שם עצם מופשט
דוגמאות: תקוה (ק-ו-י/ה), תגרה בריבוי: תקוות
*484*
מקטה - מקטלה
מצוה - מצו(י)ה
תקטה - תקטלה
תקוה - תקו(י)ה
צורת הריבוי של המשקלים מקטה ו-תקטה היא מקטות ו-תקטות הן בצורת הנפרד והן בצורת הנסמך.
דוגמאות: תקטה - תקטות - יש לי תקוות רבות. (צורת נפרד)
תקוות-האנשים התגשמו. (צורת נסמך)
צורת הריבוי של המשקל קטלה שונה בנפרד ובנסמך. בנפרד - קטלות, (ט' קמץ) ובנסמך - קטלות. (ט' שווא)
במשקל קטלה ברבים נסמך השווא מרחף, ולכן אחריו לא בא דגש קל.
דוגמאות: קטלה - לשכה (נפרד), לשכת-השר (נסמך) - קטלות - לשכות (נפרד), קטלות - לשכות-השר (נסמך)
ערכה (נפרד), ערכת-מגן (נסמך) - ערכות (נפרד)/ ערכות-מגן (נסמך)
וכן המילים: עמדה, חלקה ועוד.
(השינויים במילים כמו ערכה, עמדה ו-חלקה נובעים מהעיצור הגרוני)
שימו לב! כאשר השם הוא מגזרת השלמים ושייך למשקל קטלה, כל אותיות השורש מצויות בתבנית.
ק-ט-ל-ה
ג-ב-ע-ה (גבע)
הריבוי נפרד: גבעות (ב' פתח) נסמך: גבעות (ג' חיריק, ב' שווא)
מ-ש-ח-ה (משח)
הריבוי: נפרד: משחות (מ' שווא, ש' קמץ) נסמך: משחות (מ' חיריק, ש' שווא)
ב-ק-ע-ה (בקע)
הריבוי: נפרד - בקעות (ב' שווא, ק' קמץ) נסמך: בקעות (ב' חיריק, ק' שווא)
*485*
בין הגזרות נחי ל"י/ה ונחי ל"א (שלה"פ שלה היא "א") קיים דמיון, ובחלק מן המקרים חלה אנלוגיה ביניהן.
אנלוגיה פירושה השוואה, הקבלה. עקב הדמיון שבין הגזרות לעתים חל ביניהן עירוב, וצורה מגזרה אחת "מתנהגת" בדומה לגזרה השנייה.
לדוגמה: השורש של המילה משוואה הוא ש-ו-י/ה.
היינו מצפים שתיווצר המילה משויה, אולם ה"י" השורשית התחלפה ב"א" כאנלוגיה לגזרת נל"א.
(למשקלים אלה אין משקל מקביל בגזרת השלמים)
המשקל, המשמעות, דוגמאות
תקטית, ללא משמעות מיוחדת / ש"ע מופשט, תרבית (ר-ב-י/ה), תגלית, תכלית
מקטית, ללא משמעות מיוחדת / ש"ע מופשט, מגבית (ג-ב-י/ה), מרבית
קטות, ללא משמעות מיוחדת / ש"ע מופשט, גלות (ג-ל-י/ה), טעות, חזות
קטות, ללא משמעות מיוחדת / ש"ע מופשט, שטות (ש-ט-י/ה), פדות, כסות
תקטות, ללא משמעות מיוחדת / ש"ע מופשט, תרבות (ר-ב-י/ה)
קטון, ש"ע מופשט, גאון (ג-א-י/ה), רזון, חזון
העתיקו את השמות שלפניכם למחברתכם, ונתחו אותם לפי: שורש, משקל ומשמעות.
1. חזיון
2. אשליה
3. התעלות
4. בילוי
5. מקלה
6. צוואה
7. מצפה
8. חזאי
9. תקווה
10. שנאי
11. תפנית
12. הרצאה
13. גנאי
14. רצוי
15. זכות
16. אופה
17. דמיון
18. הידמות
19. מטוואה
20. בנייה
21. שגיאה
*486*
ענו במחברתכם על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
הערה: כאשר שואלים על משמעות, הכוונה היא למשמעות המשקל.
1. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשקל?
א. תרמית ב. מרבית ג. תפנית ד. תכלית
2. לפניכם כמה שמות: חזאי, חיזוי, טעות, טעיה, חוזה, זכאי, זכיה.
א. מהי הגזרה המשותפת של כל השמות?
ב. מצאו ברשימה שני זוגות של מילים שהן שוות משקל.
3. לפניכם כמה שמות: פדיון, פדות, חזיון, שטות, עיקרון, דמיון, דמות, פתרון.
א. מיינו את השמות לפי הגזרות שאליהן הם שייכים.
ב. מצאו ברשימה שני זוגות של שמות בעלי שורש זהה.
ג. מצאו ברשימת המילים שתי שלשות של מילים שהן שוות משקל.
4. לפניכם כמה מילים: משחה, משטח, משוואה, מזרקה, רקמה, מבנה, מקווה, מטוואה.
א. מצאו ברשימה את כל המילים שמשמעותן היא מקום.
ב. מיינו את המילים לשלוש קבוצות על פי המשקל.
5. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשקל?
א. תדמית ב. תסכית ג. תלמיד ד. תבליט
6. לפניכם כמה שמות: מתלה, מומחה, מצת, מלווה, מבער, מנחה, ממסה, מרצה, מעקה, מלווה.
א. מיינו את השמות שברשימה לפי משמעויותיהם.
ב. מהי הגזרה המשותפת של רוב השמות ברשימה?
ג. אילו שמות אינם שייכים לגזרה שציינתם בסעיף ב? מהי גזרתו של כל שם?
7. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת משמעות המשקל?
א. מרעה ב. מבנה ג. מכרה ד. מרצה
8. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשקל?
א. כרות ב. טעות ג. גלות ד. חזות
9. לפניכם כמה מילים: הידמות, הישנות, התלכדות, התגלות, השרדות, היתממות.
א. מה המשותף לכל המילים מבחינת המשמעות?
ב. מיינו את המילים לשתי משמעויות משנה. ציינו את המשמעות.
ג. מיינו את המילים לשתי קבוצות על פי הגזרה שאליה הן שייכות.
10. איזה שם יוצא דופן מבחינת השורש?
א. חזאי ב. חיזיון ג. חזות ד. חיזון (שירת תפילות בניגון)
*487*
- בדרך כלל ה"א" השורשית נחה. לעתים ה"א" יכולה להיות גם הגויה.
המשקל, המשמעויות, דוגמאות
קטל (קטאי), בעל תפקיד / מקצוע / תכונה, כלאי (כ-ל-א), קנאי
הקטלה, ש"פ הפעיל, המצאה (מ-צ-א), הבראה, הקראה
במשקלים אחדים ה"א" השורשית הופכת ל"י" כאנלוגיה לגזרת נחי ל"י/ה.
קטול (קטוי), בעל תפקיד / מעמד / תכונה, סמוי (ס-מ-א), חבוי, נשוי
קטלן, בעל תפקיד / מעמד / תכונה, קריין (ק-ר-א)
קיטול (קיטוי), ש"פ פיעל, ביטוי (ב-ט-א), חיטוי, דיכוי, מילוי
- חשוב להבחין בין שורשי נל"י/ה לבין שורשי נל"א במשקלים שלפניכם:
1. משקל הקטלה המופיע בשתי הגזרות כ-הקטאה.
המילה, הפיכה לפועל בעבר מתקבל צליל אות בקמץ, ה, השורש (הגזרה)
הלוואה, הילווה, ל-ו-י/ה (נל"י/ה)
הסוואה, היסווה, ס-ו-י/ה (נל"י/ה)
העלאה, העלה, ע-ל-י/ה (נל"י/ה)
המילה, הפיכה לפועל בעבר מתקבל צליל אות בחיריק, יא, השורש
הכלאה, הכליא, כ-ל-א (נל"א)
הבראה, הבריא, ב-ר-א (נל"א)
הקראה, הקריא, ק-ר-א (נל"א)
2. משקל קיטול המופיע בשתי הגזרות כ-קטוי.
רק השמות מצוי (מ-צ-א), חבוי (ח-ב-א), סמוי (ס-מ-א), נשוי (נ-ש-א), קרוי (ק-ר-א) שייכים לגזרת נל"א.
(אפשר לזכור מילים אלו באמצעות הצירוף "מחסן ק" המציין את פה"פ של השמות)
כל שאר השורשים שייכים לגזרת נל"י/ה: בנוי, פנוי, קנוי שנוי (במחלוקת) ועוד.
3. השמות ביטוי (ב-ט-א), חיטוי (ח-ט-א), דיכוי (ד-כ-א), מילוי (מ-ל-א), ריפוי (ר-פ-א) שייכים לגזרת נל"א.
כל שאר השורשים שייכים לגזרת נל"י/ה: שינוי, פינוי, ריצוי (העונש), סיכוי, גילוי ועוד.
*488*
נתחו את השמות הבאים לפי: שורש, משקל ומשמעות. הבחינו בין שורשי נל"י/ה לבין שורשי נל"א.
1. קיפאון
2. גלאי
3. הרשאה
4. מילוי
5. גנאי
6. מרפאה
7. זכות
8. בדאי
9. מלאי
10. קריין
11. חיטוי
12. כלאי
13. המצאה
14. שתיין
15. הרפיה
16. נשוי
17. מרעה
18. בנייה
19. דיכוי
20. קנאי
ענו במחברתכם על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
1. לפניכם ארבע מילים: כלאי, רמאי, זכאי. שנאי.
א. איזו מילה מבין המילים האלה יוצאת דופן מבחינת הגזרה?
ב. איזו מילה מבין המילים האלה יוצאת דופן מבחינת המשמעות?
2. איזו מילה מבין המילים שלפניכם אינה שייכת לגזרת נל"י/ה?
א. החייאה ב. הפרייה ג. המראה ד. הקצאה
3. באיזה צמד מבין הצמדים שתי המילים אמן שייכות לאותה גזרה?
א. נשוי - ראוי ב. החטאה - הבראה ג. רמאי - חזאי ד. תבנית - מרבית
4. איזו מילה מבין המילים שלפניכם יוצאת דופן מבחינת המשקל?
א. תפנית ב. תגלית ג. תסכית ד. תדמית
5. באיזה צמד מבין הצמדים שתי המילים אינן שייכות לאותה גזרה?
א. דכאון - דיכוי ב. תרמית - רמאי ג. קריין - תקרית ד. מחאה - מוחה
6. איזו מילה מבין המילים שלפניכם אינה שייכת לגזרת נל"י/ה?
א. גילוי ב. שינוי ג. כיסוי ד. ביטוי
7. לפניכם כמה מילים: בנאי גלאי, קנאי, כלאי, בדאי, גבאי.
א. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשמעות? ציינו את משמעותה.
ב. מהי המשמעות המשותפת של שאר המילים ברשימה?
ג. מיינו את המילים שברשימה על פי הגזרות שאליהן הן שייכות.
8. איזו מילה מבין המילים שלפניכם יוצאת דופן מבחינת הגזרה?
א. הפניה ב. הרצאה ג. החטאה ד. השוואה
9. לפניכם כמה שמות: הורדה, המצאה, מקלה, מוקש, שנאי, קטר, מציאה, הלוואה, קליה.
א. מצאו את שמות הפעולה שברשימה.
ב. מצאו את המילים שמשמעותן היא כלים / מכשירים.
ג. מיינו את השמות לפי הגזרות שאליהן הם שייכים. תנו כותרת לכל קבוצה.
ד. מצאו שני זוגות של שמות; נגזרו מאותו שורש.
*489*
קראו את הטקסט שלפניכם ובצעו את המשימות שאחריו.
... שרף אלת המסטיק מקובל ביותר הן ברפואה הקדמונית והן ברפואה הטבעית כסם ממריץ, מחטא ומחזק. רשימת השימושים בסם זה ארוכה: חיזוק החניכיים, שטיפת הפה, ריפוי התכווצויות של שרירים, טיפול במחלות עור ועוד ועוד...
מתוך "פרחים, סגולות ואגדות", אמוץ דפני, 1991
1. א. מצאו בטקסט שלוש מילים המשמשות שמות תואר.
ב. מהי דרך התצורה המשותפת למילים אלו?
ג. מה מוסיפים שמות התואר לטקסט זה?
2. א. מצאו בטקסט ארבעה שמות פעולה.
ב. מצאו את השם היוצא דופן מבחינת הגזרה. ציינו את השורש שלו.
ג. מדוע הכותב משתמש בשמות פעולה בטקסט זה?
נפ"י/ו פלוס נל"י/ה
הקטלה
י-ר-י/ה - הוריה (הנחיה), הוראה (לימוד, הנחיה)
י-ד-י/ה - הודיה (אמירת תודה), הודאה (גילוי האמת)
י-נ- י/ה - הונאה
תקטלה
י-ר-י/ה - תורה
י-ד-י/ה - תודה
מקטיל(ה)
י-ר-י/ה - מורה (מורה)
חפ"נ פלוס נל"י/ה
הקטלה
נ-ט-י/ה - הטיה (של פעלים, הזזה)
נ-כ- י/ה - הכאה
קיטול
נ-ד-י/ה - נידוי (ה"נ" על דרך השלמים)
נ-כ-י/ה - ניכוי (ה"נ" על דרך השלמים)
נפ"א פלוס נל"י/ה
קוטל
א-פ-י/ה - אופה
קטילה
א-פ-י/ה - אפיה
נפ"י/ו פלוס נל"א
מקטל
י-ר-א - מורא (פחד)
י-צ-א - מוצא
הקטלה
י-צ-א - הוצאה
תקטלה
י-צ-א - תוצאה
חפ"נ פלוס נל"א
קיטול
נ-ב-א - ניבוי (ה"נ" על דרך השלמים)
מוקטל
נ-ש-א - מושא
קטול
נ-ש-א - נשוי, נשוא
*490*
נתחו את השמות הבאים לפי: שורש, משקל ומשמעות.
1. מוצא
2. הודיה
3. הטיה
4. ניכוי
5. הכאה
6. אפיה
7. הוראה
8. הודאה
9. תורה
10. הונאה
חלק א - ענו במחברתכם על השאלות שלפניכם.
1. לפניכם כמה שמות: הונאה, הוצאה, הוראה, מודעה, הודיה, הודעה, הודאה.
א. איזה שם יוצא דופן מבחינת המשקל?
ב. מהי המשמעות המשותפת של שאר השמות?
ג. מיינו את השמות לפי הגזרות שאליהן הם שייכים. תנו כותרת לכל קבוצה.
ד. מצאו ברשימה שני זוגות של מילים שנוצרו מאותו שורש.
2. לפניכם כמה שמות: הטיה, הכאה, הוראה, הונאה, נטייה, הודאה.
א. מהי המשמעות המשותפת לכל השמות?
ב. איזה שם יוצא דופן מבחינת המשקל?
ג. מהי הגזרה המשותפת לכל השמות?
ד. מצאו ברשימה זוג אחד של שמות שנוצרו מאותו השורש.
3. איזה שם מבין השמות שלפניכם יוצא דופן מבחינת המשקל?
א. הוצאה ב. תוצאה ג. הוראה ד. הונאה
4. איזה שם מבין השמות שלפניכם יוצא דופן מבחינת השורש?
א. הוראה ב. תורה ג. מורה ד. מורא
5. איזה שם מבין השמות שלפניכם אינו שם פעולה?
א. הונאה ב. מוצא ג. הוצאה ד. נידוי
חלק ב - לפניכם משפטים המכילים מילים מודגשות (פעלים ושמות).
א. בכל משפט בחרו את המילה היוצאת דופן מבחינת השורש. והעתיקו אותה למחברתכם. כתבו מהו השורש שלה.
ב. כתבו מהו השורש של שאר המילים.
1. איני (משלים) עם הדברים שנאמרו. אני חושב שזו (אשליה) שהמנהיגים (משלים) אותנו באמצעותה.
2. המפקד נתן לחייליו (הוראה) המציגה נקודת (ראות) חדשה על הדברים. (ראיה) זו היא קו מחשבה חדש באימוני הצבא.
3. לצורך (ריפוי) מכאוביו פנה החולה אל מרפא חלופי (אלטרנטיבי). המרפא ציווה עליו לבצע תרגילי (הרפיה) מדי יום ביומו.
4. בשיעור חינוך גופני (הקשיתו) התלמידים את גבם. חלקם (התקשו) לעשות זאת וטענו כי התרגילים (מקשים) עליהם.
5. באין (מוצא) אחר, ניאלץ לצמצם את ה(הוצאות) ולרכוש רק מוצרים במחירי (מציאה).
*491*
המשקל, עם ת"ד, ללא ת"ד, גרוניים פלוס נל"י/ה |
קיטול, סרוב, גרוש, טיהור, שיעור, ערוי, גרוי |
קטלה, פרשה, נחמה (בידול בתנועות), אין |
מקוטלות, מעורבות, אין, אין |
התקטלות, התערבות, התפארות, הסתערות, התגרות, התערות |
הקטלות, הערכות, אין, הענות |
קטלון, תאבון, גרעון, אין, הריון, ראיון |
קטל, חרש, פרש, חרט, שען, נהג, אין |
קטלת, צרבת, גרדת, שעלת, צהבת, אין |
מקטל, משרת, אין, אין |
מקוטל, מטורף, אין, אין |
מתקטל, אין, מתנחל, מתמחה |
המשקל, השמות, השינוי |
מקטל / מקטל / מקטל, מרחב, מחלף, מחסן, חיריק הופך לסגול או לפתח לפני עיצור גרוני |
קטילה, הליכה, עצירה, שווא הופך לחטף |
מקטלה, מאפרה, שווא הופך לחטף |
מקטל / מקטל, מעקה, מעלה (נל"י/ה), שווא הופך לחטף |
נקטלות, נאמנות, חיריק הופך לסגול ושווא שהופך לחטף |
מוקטל, מועמד, מואשם, שווא שהופך לחטף |
קטלת, שפעת, קרחת, אות בסגול, אות בסגול, ת - אות בפתח, אות בפתח, ת |
שמות ממין נקבה, רוקחת, מפקחת, אות בסגול, אות בסגול, ת - אות בפתח, אות בפתח, ת |
מקטיל, משגיח, פתח גנובה |
קיטול, אירוע, פתח גנובה פלוס תשלום דגש |
הקטל, הצע (וביקוש) (י-צ-ע), פתח גנובה (חסרי פי"צ פלוס לה"פ גרונית) |
מקטיל, מושיע (י-ש-ע), פתח גנובה (נחי פי"ו פלוס לה"פ גרונית) |
*492*
העתיקו את השמות שלפניכם למחברתכם, ונתחו אותם לפי: שורש, משקל ומשמעות.
1. התפארות
2. הצע
3. מצנח
4. בהלה
5. פרש
6. העברה
7. חרש
8. צרעת
9. נחמד
10. מערוך
11. מערכת
12. מרחק
13. מחסן
14. מחלקה
15. פירוק
16. ראיון
17. מפקח
18. גרוי
19. קדחת
20. אירוע
1. לפניכם כמה שמות:
פריון, ראיון, תאבון, רעיון, בזיון, פתרון, גרעון, הריון.
א. מיינו את השמות שברשימה לשתי קבוצות על פי המשקל. ציינו את המשקל בכל קבוצה.
ב. ציינו מהי המשמעות המשותפת לכל המילים שברשימה.
2. לפניכם כמה שמות: מקנה, מבנה, מרצה, מעלה, מעקה, מתלה, מעבה (האדמה), מעשה.
א. מהי הגזרה המשותפת לכל המילים שברשימה?
ב. מיינו את המילים לשתי קבוצות:
1. המילים הנוהגות לפי כללי הגזרה שציינתם בסעיף א.
2. מילים שחל בהן שינוי נוסף. ציינו מהי הסיבה לשינוי זה.
ג. מצאו את כל השמות ברשימה שמשמעותם היא מקום.
ד"ר גיא דויטשר, בלשן וחוקר שפות, טוען כי יש להטמיע את השפה התקנית וללמד אותה "כי היא כרטיס הכניסה למועדון נחשק של אנשים משכילים ומתורבתים, שיש להם זיקה לאוצרות התרבות ההיסטוריים שלנו".
להוכחת דבריו הוא מביא דוגמאות מתחום מערכת הצורות. הוא שואל: האם זו טעות כל כך מגוחכת להגיד מגוחכת, או שמא זו טעות מגוחכת להגיד מגוחכת? האם הסברתי, הכניס הן צורות מקוממות, אנאלפבתיות? האם הצורות הלשוניות האלה בלתי הגיוניות? הרי בעברית התקנית ביותר אומרים בסגול: החלטתי, החלפתי. אז אם החלפתי, למה לא הכנסתי? הרי כבר מזמן איננו מבטאים ח ו-ע בעברית סטנדרטית, והכלל שאומר החלפתי - כן, אבל הכנסתי - לא, הוא בלתי הגיוני בעליל. מי שאומר גם הכנסתי וגם החלפתי, פשוט עושה סדר בבלגן של השפה התקנית. לטענתו, כל זה נכון, אבל דיבור תקני הוא נורמה חברתית-תרבותית. פשוט צריך להסביר, שכלל זה, כמו פרטים אקראיים אחרים, יש ללמוד כדי לקבל כרטיס כניסה למועדון האנשים המשכילים. מי שטוען שצריך להפסיק להקנות לילדים את השפה התקנית, בעצם רוצה למנוע מהם את הסיכויים להצטרף למועדון הנחשק הזה.
מעובד על פי פסקה ממאמר של גיא דויטשר "כרטיס כניסה למועדון האנשים המשכילים", "פנים", גיליון 54, עמ' 4-11, 2011
- חקרו וגלו את מקורה של המילה " אייכה?" המופיעה בכותרת. (ולא את המילה "איכה")
- כתבו מהי עמדתו של כותב הטקסט ד"ר דויטשר אשר לשימוש בצורות התקניות של השפה.
- מה הקשר לדעתכם בין כותרת הטקסט לטקסט עצמו?
- הציגו עמדה היכולה לשמש כעמדת נגד לדעתו של הכותב.
- כתבו מאמר טיעון, ובו הציגו עמדות שונות בנושא זה. הביעו את עמדתכם האישית, נמקו ובססו אותה.
*493*
המשקל, המשמעות, דוגמאות
קטילה (קילה), ש"פ של קל, קימה (ק-ו-מ), ריצה, שירה (ש-י-ר)
מקטל, ש"פ קל, מרוץ, מחוש
הקטלה (הקלה), ש"פ הפעיל, הכנה, הבנה, הפצה, הערה
התקטלות (התקוללות), ש"פ התפעל, התרוממות, התעוררות
מקטל / מקטל (מקול), מקום, מכון, מלון, מעון
מקטל (מקול), כלים / מכשירים, מטוס, מנוף, מצוף
מקטלה (מקולה), מקום, מלונה, מאורה, מצודה
מקטלה (מקולה), כלים / מכשירים, מגופה, מחוגה, מכולה
מקטל / מקטל (מקל), מקום, מצד (צ-ו-ד, המשמעות: מבצר)
מקטל (מקל), כלים ומכשירים, מכל
מקטלה (מקילה), ש"ע מופשט, מדינה, מריבה, משימה (ש-י-מ)
תקטלה (תקולה), ש"ע מופשט, תפוצה, תאורה, תנופה
נקטל (נקול), בעל תכונה (בינוני נפעל), נבוך, נפוץ, נאור, נדון
מקטיל (מקיל), בעל מקצוע (בינוני הפעיל), מפיק
מקטל (מקולל), בעל תכונה / מקצוע (בינוני פיעל), מעורר, משורר (ש-י-ר)
קלות, ש"ע מופשט, עדות (אפשרי גם בסיס פלוס צורן סופי - עד פלוס אות, ות.)
הערות:
1. משקלים שונים מקבלים בגזרה זו צורה זהה. כדי לדעת מהו המשקל המקורי יש לבדוק את משמעות המילה, ולפי המשמעות מחליטים מהו המשקל המקורי.
מקולה
מלונה, מאורה - מציינים מקום, לכן משקלם המקורי מקטלה. (מ' חיריק)
מחוגה, מגופה - מציינים מכשיר, לכן משקלם המקורי מקטלה. (מ' פתח)
מקול
מקום, מלון - מציינים מקום, לכן משקלם המקורי מקטל. (ט' קמץ)
מנוף, מצוף - מציינים מכשיר, לכן משקלם המקורי מקטל. (ט' צירה)
מקל
מצד - מקום - מקטל (ט' קמץ)
מכל - מכשיר - מקטל (ט' צירה)
*494*
2. השמות במשקל מקטל (מקול) מנוקדים בשווא בצורת הנטמן ובצורות הריבוי:
מטוס - מטוס-קרב, מטוסים - מטוסי-קרב. וכן מנופים, מצופים ועוד.
יש לשים לב להבדל בין מטוס לבין מסוק. במילה מסוק ה"מ" מנוקדת בפתח והאות שאחריה בדגש. לכן בריבוי יש לומר מסוקים לעומת מטוסים. (מסוק - שורש נס"ק)
3. ישנם שמות הנראים כאילו הם שייכים לגזרת ע"ו, אך שורשיהם מגזרות אחרות:
האונה (א-נ-י/ה), תקופה (נ-ק-פ), תשועה (י-ש-ע), תשואה (ש-א-י/ה - רעש, שאון), תרופה (ר-פ-א), תמונה (השורש לא ברור)
הקטלה, ש"פ הפעיל, הכוונה
קיטול, ש"פ פיעל, דיון, כיוון, קיום
קטלה, ש"פ פיעל, כוונה
נע"י/י פלוס נל"א - השורשים: ב-ו-א, ק-י-א
הקטלה, הבאה (ב-ר-א), הקאה (ק-י-א)
תקטלה, תבואה (ב-ו-א)
מקטל, מבוא, מבוי (ב-ו-א) בעיקר בצירוף "מבוי סתום"
העתיקו למחברתכם את השמות שלפניכם, ונתחו אותם לפי: שורש, משקל ומשמעות.
1. התעוררות
2. מלונה
3. מלון
4. הפצה
5. משוט
6. מריבה
7. מניפה
8. התמוטטות
9. תבונה
10. הקמה
11. מנוע
12. מבוא
13. מכולה
14. מדינה
15. מפיק
16. משורר
17. הצפה
18. מנוף
19. משימה
20. מאורה
*495*
ענו במחברתכם על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
1 . מהו השם היוצא דופן מבחינת המשמעות?
א. מבוא ב. מחוג ג. מבוך ד. מדור
2. מהו השם היוצא דופן מבחינת המשקל?
א. מטוס ב. מנוע ג. מכון ד. משוט
3. מהו השם היוצא דופן מבחינת המשקל?
א. מלונה ב. מחוגה ג. מגופה ד. מכולה
4. איזה שם מבין השמות הבאים אינו שם פעולה?
א. שירה ב. הפצה ג. התעוררות ד. מעון
5. איזה שם מבין השמות הבאים אינו שם פעולה של הפעיל?
א. התכוננות ב. הערה ג. הכוונה ד. הכנה
6. איזה שם מבין השמות הבאים לא נגזר מהשורש ב-י-נ?
א. הבנה ב. התבוננות ג. בניה ד. בינה
7. מהו השם היוצא דופן מבחינת המשמעות?
א. מצוף ב. מגב ג. מוצא ד. מתלה
8. מהו השם היוצא דופן מבחינת המשמעות?
א. מגרש ב. מלון ג. מטוס ד. מבנה
9. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשקל?
א. מריצה ב. מניפה ג. מגרפה ד. מריבה
10. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת הגזרה?
א. תרומה ב. תנופה ג. תבונה ד. תפורה
11. לפניכם רשימה של מילים: תחליף, נביא, מעידה, ישיר, משקיף.
א. (1) מהם שני חלקי הדיבור שכל אחת מן המילים יכולה להשתייך אליהם?
(2) ציינו את דרכי התצורה של כל אחת מן המילים בשתי האפשרויות.
ב. חברו לכל מילה שני משפטים שיציגו את ההבדל בין שני חלקי הדיבור.
*496*
לפניכם שתי מובאות קצרות. קראו אותן וענו על השאלות המופיעות לאחר כל מובאה.
חלק א - קראו את דבריה של הלן קלר (1880-1968) וענו על המשימות שאחריהם.
"אני משתוקקת להגשים משימה חשובה ואצילית. אבל נפל בחלקי למלא משימות קטנות, כאילו היו חשובות ואציליות".
1. קראו באנציקלופדיה או באינטרנט על חייה של הלן קלר והסבירו את דבריה.
2. במובאה מופיעה המילה משימה.
א. ציינו את השורש ואת המשקל של מילה זו.
ב. (1) לפניכם רשימה של שמות. בחרו מן הרשימה שם נוסף שהוא מאותו משקל ומאותה גזרה: מחילה, מלונה, מעילה, מדינה, מסירה.
(2) מהו השורש של המילה שבחרתם?
ג. מצאו מילים נוספות (שמות, פעלים, שמות תואר או צירופי מילים) לכל אחד משורשי המילים שציינתם בסעיף א ובסעיף ב (2). (בצירופי המילים הסבירו את פירושיהם)
3. מיינו את המילים מסעיף ב (1) לשתי קבוצות: (1) מילים שהמ"ם היא שורשית, (2) מילים שהמ"ם היא מוספית.
חלק ב - קראו את דבריה של אימא תרזה (1910-1997) וענו על המשימות שאחריהם.
"אפשר לרפא מחלות של הגוף בעזרת הרפואה, אבל התרופה היחידה לבדידות, לייאוש ולחוסר התקווה היא האהבה. רבים בעולם הזה מתים לפרוסת לחם, אבל יש רבים יותר שמתים לקצת אהבה".
1. קראו באנציקלופדיה או במרשתת על חייה של אימא תרזה וסכמו אותם בקצרה.
2. א. מצאו בטקסט שלוש מילים שנוצרו מאותו שורש והעתיקו אותן למחברתכם.
ב. ציינו את השורש של מילים אלו.
ג. איזו מילה מבין המילים שמצאתם בנויה בדרך שאינה מאפיינת את הגזרה?
3. ציינו מהו חלק הדיבור של כל אחת מן המילים.
4. לפניכם רשימת מילים: רפיון, מרפא, ריפוי, רפואי, הרפיה, רופא.
אילו מילים מרשימה זו שייכות למשפחת המילים שציינתם בסעיף 2. א?
העתיקו אותן למחברתכם.
5. המילה "רפאות" היא המונח העברי למילה הלועזית "רסטורציה", שפירושה "החזרה למצב המקורי, חידוש ושחזור של דברי אמנות עתיקים".
מהו הקשר מבחינת המשמעות בין המילה רפאות לבין המילים שציינתם בסעיף 2. א?
*497*
המשקל, המשמעות, דוגמאות
הקטלה (הקלה), ש"פ הפעיל, הקלה, הגנה, האטה, העזה, הצרה (כמו בגזרת נע"ו/י) (בשמות שצורתם זהה לגזרת ע"ו/י יש להיעזר בשיטת הזיהוי כמו בפועל: הפיכה לבניין קל, לבניין הפעיל)
התקטלות (התקוללות), ש"פ התפעל, התבודדות, התגוננות, התפוצצות (כמו בגזרת נע"ו/י) (בשמות שצורתם זהה לגזרת ע"ו/י יש להיעזר בשיטת הזיהוי כמו בפועל: הפיכה לבניין קל, לבניין הפעיל)
מקטל / מקטל (מקל), מקום, מצר (מים), ברבים: מצרים, מצרי- (ת"ד)
מקטל (מקל, מקל), כלים ומכשירים, מחם, מסב (מסבים, מסבי-), מסך (שמות מגזרת ע"ע הפותחים ב"מ" בקמץ אינם נחטפים. הקמץ נשאר גם בצורת הרבים.
מסך - מסכים, מסכי-הטלוויזיה מגן - מגנים, מגני-דוד מעוז -- מעוזים, מעוזי-הצבא)
מקטל (מקל), כלים / מכשירים, מגן
מקטיל (מקל), בעל תפקיד (בינוני הפעיל), מגן (מגנים, מגני-)
מקטלה (מקלה), כלים / מכשירים, מצילה, מחיצה, מגילה, מגרה (ת"ד)
מקטלה (מקלה), מקום, מחילה (ח-ל-ל)
מקטלה (מקלה), ש"ע מופשט, מזימה, מסיבה
תקטלה (תקלה), ש"ע מופשט, תהילה, תפילה, תחינה, תחילה (ח-ל-ל), תחייה (ח-י-י/ה) (יש להבחין בין שמות מגזרת ע"ע במשקל תקלה שה"ת" שבהם תחילית, לבין שמות במשקל קטיה שה"ת" שבהם שורשית, ולה"פ היא "י/ה".)
תקלה - תחיה (ח-י-י/ה)
קטיה - תהיה (ת-ה-י/ה
מקטל (מקל), ש"ע מופשט, ממד (מ-ד-ד)
מקטול (מקל), מקום, מעוז
שימו לב: כמה משקלים מקבלים בגזרה זו צורה זהה או דומה. כדי לדעת מהו המשקל המקורי יש לבדוק את משמעות המילה, ולפי המשמעות מחליטים מהו המשקל המקורי.
מקלה
מסיבה, מזימה - מציינים ש"ע מופשט, לכן משקלם המקורי מקטלה. (מ' חיריק)
מצילה, מחיצה - מציינים מכשיר, לכן משקלם המקורי מקטלה. (מ' פתח)
יש לשים לב להבדל בין המילים האלה:
מגן (בינוני של הפעיל) מציין בעל תפקיד - לכן משקלו מקטיל. מגן בכדורגל.
מגן מציין מכשיר - לכן משקלו מקטל. מגן דוד.
*498*
הקטלה, ש"פ הפעיל, הפצצה, הכללה
קיטול, ש"פ פיעל, סיבוב, כיפוף (ללא דגש) חילול (הקודש)
העתיקו את השמות למחברתכם, ונתחו אותם לפי: שורש, משקל ומשמעות.
1. מגן
2. האטה
3. התפוצצות
4. ממד
5. מזימה
6. מצילה
7. תפילה
8. מסך
9. הגנה
10. מקר (קולר)
11. מגרה
12. מחילה
13. מחם
14. תהילה
15. מגן
16. מחיצה
בחרו את התשובה המתאימה על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
1. מהו השם היוצא דופן מבחינת המשמעות?
א. מצילה ב. מחיצה ג. מזימה ד. מגרה
2. מהו השם היוצא דופן מבחינת המשמעות?
א. מגן (מ' קמץ) ב. מגן (מ' צירה) ג. מסב ד. מחם
3. מהו השם היוצא דופן מבחינת השורש?
א. תחילה ב. מחילה (ל' דגושה) ג. מחילה ד. החלה
4. איזה שם מבין השמות שלפניכם אינו שם פעולה?
א. התבודדות ב. הסבה ג. חילול ד. תפילה
5. מהו השם היוצא דופן מבחינת הגזרה?
א. התבוננות ב. התעוררות ג. התרוממות ד. התגוננות
6. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת המשקל?
א. מחיקה ב. סליחה ג. מסילה ד. שמירה
7. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת הגזרה?
א. הכנה ב. הגנה ג. הקלה ד. העזה
*499*
קראו את הטקסט מגן דוד ובצעו את המשימות שאחריו.
"מגן דוד" הוא מבנה בן שני משולשים חופפים היוצרים יחד (דמות) כוכב בעל שש זוויות.
המושג והשם מגן דוד מוזכרים לראשונה בתלמוד הבבלי כשם של ברכה: "ברוך אתה ה' מגן דוד". המסורת היהודית מספרת, כי המלך דוד נשא צורת (מגן) דוד על מגנו. בימים עברו נודע המגן דוד בשם "חותם שלמה", וייחסו אותו לשלמה המלך, שהוריש אותו לחכמים המבקשים להגן על הבריות מפני רוחות רעות. דעה נוספת המקשרת בין דוד המלך לבין מגן דוד, נמצאת ב(נבואת) ישעיה. על פי דעה זו, ששת הקצוות מסמלים את ששת התארים שנתן ישעיה לדוד המלך: "רוח חכמה ו(בינה), רוח עזה וגבוהה, רוח דעת ויראת ה"' (ישעיהו פרק יא פס' ב).
מגן דוד הופיע כבר ב(תרבויות) המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. לפני למעלה ממאה שנים לערך אימצה ה(תנועה) הציונית את המגן דוד כסמל יהודי ציוני. עד אז שימשה (מנורת) בית המקדש כסמל היהודי המובהק היחיד.
"מאה מושגים שלי - דמוקרטיה", קורן נשר שרעבי, 2005
1. ציינו את השורש ואת המשקל של כל אחת מן המילים המודגשות.
(מילים המופיעות בנסמך או ברבים, יש להפוך לצורת יחיד נפרד)
2. בחרו שתי מילים מבין המילים המודגשות. לכל אחת מהן כתבו לפחות שני שמות נוספים
(שם עצם, שם תואר, שם פעולה) מאותו שורש במשקל אחר. (המילים יכולות להיות בעלות משמעויות שונות)
3. לפניכם רשימת מילים: מנוע, הימנעות, מניעה, נמנע, הניעה, הנעה.
א. אילו מילים מרשימה זו שייכות למשפחת המילים של המילה "תנועה"?
ב. איזו מילה מתוך רשימת המילים יכולה לשמש הן כשם והן כפועל? חברו משפט לכל אחד משימושים אלה.
4. לפניכם שלושה משפטים שבהם משובצים ביטויים הקשורים למילה "תרבות":
(1) רבים מהעולים סובלים מהלם תרבות.
(2) לפרלמנט הבריטי יצא שם בזכות תרבות הדיבור של חבריו.
(3) תרבות הפנאי היא ממאפייניה של חברת השפע המודרנית.
מצאו בכל משפט את הביטוי הקשור למילה "תרבות" והגדירו אותו. (היעזרו במילון)
לפניכם רשימה של ניבים, פתגמים ואמרות:
- מצוות אנשים מלומדה
- במחשבה תחילה
- שמו יצא לתהילה
- אם תרצו, אין זו אגדה
- עוד חזון למועד
- אין לך דבר העומד בפני הרצון
- כתבו הסבר קצר לכל אחד מן הניבים או הפתגמים.
- ציינו את המשקל ואת השורש של השמות המנוקדים.
- בחרו שני זוגות של מילים שוות משקל ושוות גזרה.
- כתבו טקסט קצר, ושבצו בו כמה שיותר ניבים, פתגמים או אמרות מתוך הרשימה לעיל או ממקורות אחרים.
- שמרו את תוצרי הפעילות בתיק העבודות.
*500*
חלק א - לפניכם קבוצות של שמות.
א. בכל קבוצה בחרו את השם היוצא דופן מבחינת השורש והקיפו אותו במעגל. כתבו מהו השורש שלו.
ב. כתבו מהו השורש של שאר השמות.
1. הצלה (ה' פתח, צ' דגושה), הצלה (ה' חטף פתח), צליל
2. מחיצה (צ' דגושה), מחיצה, חוצץ
3. הצרה, צרור, יצירה
4. זיכוי, זך, זכיה
5. הצלה, ניצול, צלילה
6. הסבה, הסבר, סביבה
7. מצילה, מציל, התנצלות
8. מגרה, גרירה, התגרות
חלק ב - לפניכם קבוצות של מילים (פעלים ושמות).
א. בכל קבוצה בחרו את המילה היוצאת דופן מבחינת השורש והקיפו אותה במעגל.
כתבו מהו השורש שלה.
ב. כתבו מהו השורש של שאר המילים.
1. העיזה, העזה (ה' צירה, ע' צירה), העזה (ה' סגול, ע' פתח)
2. צפים, הצפה, צפיפות
3. גלילה, תגלית, יגלו
4. מגן, הגנה, נגינה
5. תהילה, הללו, יללו
6. דמות, ידמו, נדמו
7. שממה, נשמה (ש' פתח), נשמה (ש' שווא)
8. מגוללת, מגילה, מגלה
9. יחלו, חלו, תחילה
10. נמס, מנוס, נסו
11. כיפוף, כפיה, מכופף
12. הפרה, פוררו, הפריה
1. לפניכם שישה משפטים, ובהם מילים מודגשות.
(1) יש ב(תוכנה) זו וירוסים רבים.
(2) המדענית הצעירה זכתה ל(תהילה).
(3) (תיבול) האורז היה מוצלח.
(4) יש לי (תובנות) חדשות בנושא הקשור ביחסי אנוש.
(5) לחשתי (תפילה) ליד הכותל.
(6) הקצין אסף את השוטרים ל(תדרוך).
כל אחת מן המילים המודגשות פותחת באות תי"ו.
העתיקו את המילים למחברתכם, וציינו ליד כל מילה אם האות תי"ו היא שורשית או חלק מהמשקל.
2. לפניכם שישה משפטים, ובהם מילים מודגשות.
(1) הוחלט על (מהילה) של מים עם מינרלים.
(2) בחצר שלנו יש (מחילה) של חפרפרת.
(3) כשה(מסך) עלה נתגלתה במה מיוחדת.
(4) (מסכה) היא פריט חיוני אצל הצוללנים.
(5) ביום הכיפורים נוהגים לבקש (מחילה).
(6) ה(מיתון) במשק החריף.
כל אחת מן המילים המודגשות פותחת באות מ"ם.
העתיקו את המילים למחברתכם, וציינו ליד כל מילה אם האות מ"ם היא שורשית או חלק מהמשקל.
*501*
*501*
שורש תנייני הוא שורש חדש שנגזר בכמה דרכים:
א. משורש היסטורי קיים (ראשוני) שנוסף לו עיצור תחילי או אחד מעיצורי השורש חוזר על עצמו.
שורש ראשוני, הוספת עיצור, שורש תנייני
ד-ל-ק, ת, ת-ד-ל-ק
כ-ת-ב, ש, ש-כ-ת-ב
צ-ח-ק, ק (לה"פ חוזרת על עצמה), צ-ח-ק-ק
ב. שורשים שנוצרו משמות עצם (שורשים גזורי שם)
(1) שורשים שהופקו משמות עצם ראשוניים
שורשים שנגזרו משמות עצם יכולים לבוא ממקורות שונים. השורשים יכולים להיות בני שלושה עיצורים או ארבעה עיצורים.
דוגמאות: סבון - שורש ס-ב-נ - לסבן, הסתבנתי
טלפון - שורש ט-ל-פ-נ - טלפן, לטלפן.
*501*
ריק, שם העצם, שורש גזור שם, מילים מהשורש גזור השם
בעלי שלושה עיצורים, ממון, מ-מ-נ, מימן, מימון
בעלי שלושה עיצורים, שוק, ש-ו-ק, שיווק, שיווק,
שורשים מרובעים, אוכלוסייה, א-כ-ל-ס, מאכלס, אכלוס
שורשים מרובעים, קטלוג, ק-ט-ל-ג, מקטלג, קטלוג
שורשים מרובעים, פורמט, פ-ר-מ-ט, לפרמט (אתחול)
שורשים ממילים יחידאיות, משכון, מ-ש-כ-נ, משכן, למשכן
שורשים ממילים יחידאיות, חשמל, ח-ש-מ-ל, התחשמל, התחשמלות
הלחמים, עד פלוס כאן עדכני, ע-ד-כ-נ, עידכן, מעדכן
(2) שורשים שנוצרו משמות עצם שיש להם שורש אחר (שורש ראשוני).
אחת המוספיות בשם העצם (התחילית או הסופית) נתפסת כאות שורשית והופכת לחלק מן השורש החדש - השורש התנייני. קיימים בעברית שורשים תנייניים בעלי שלושה עיצורים השייכים לגזרת השלמים, ושורשים תנייניים בעלי ארבעה עיצורים השייכים לגזרת המרובעים.
(הדגמה בעמוד הבא)
*502*
שורש ראשוני - שם עצם בעל מוספית - שורש תנייני - פעלים ושמות חדשים מהשורש התנייני.
שורשים בעלי ארבעה עיצורים
שורשים אלה נוצרים בעיקר מגזרת השלמים.
ריק, שורש ראשוני, שם עצם בעל מוספית, שורש תנייני, פעלים ושמות מהשורש התנייני
"א" תחילית, ב-ח-נ, אבחנה, א-ב-ח-נ, מאבחן, אבחון |
"מ" תחילית, ח-ש-ב, מחשב, מ-ח-ש-ב, מחשב, מחשוב, למחשב |
"ת" תחילית, ג-ב-ר, תגבורת, ת-ג-ב-ר, מתגבר, תגבור |
"נ" סופית, ד-ג-מ, דגמן, ד-ג-מ-נ, דגמן, לדגמן |
"ת" תחילית וסופית, מ-צ-י/ה, תמצית, ת-מ-צ-ת, תמצות, תמצת, מתומצת |
שורשים בעלי שלושה עיצורים
שורשים אלה נוצרים מהגזרות השונות (אך לא מגזרת השלמים).
ריק, שורש ראשוני, שם עצם בעל מוספית, שורש תנייני, פעלים ושמות מהשורש התנייני |
"מ" תחילית נפ"י/ו, י-ס-ד, מוסד, מ-ס-ד, ממסד, ממסד, ממוסד |
"ת" תחילית נע"ו/י, ר-ו-מ, תרומה, ת-ר-ת, התרים, תרם, התרמה |
רשימה מקיפה של שורשים תניינים ושורשים גזורי שם - כאתר "שרי הוצאה לאור* בכתובת: www.sherypub.co.il.
תרגיל 1
ענו במחברתכם על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
1. איזו מילה מן המילים שלפניכם גזורה משורש תנייני?
א. תיעוד ב. תיאור ג. תיוק ד. תיקון
2. איזו מילה מבין המילים שלפניכם נוצרה משורש תנייני? תארו את התהליך שיצר את המילה.
א. אשרה ב. אבחון ג. מסגר ד. הגברה
3. בחרו את המשפט שהנאמר בו אינו נכון.
א. השם מיקוד נוצר מהשורש מ-ק-ד במשקל קיטול.
ב. השם מיקוד נוצר משורש תנייני.
ג. השם שממנו נגזר השורש התנייני הוא מוקד.
ד. השם מיקוד נוצר מהשורש י-ק-ד.
4. בחורף הנהגים מתקשים בהתנעה של המכונית.
בחרו את המשפט שהנאמר בו אינו נכון.
א. השם התנעה גזור מהשורש התנייני ת-נ-ע.
ב. המשקל של המילה התנעה הוא הקטלה.
ג. השורש של המילה התנעה הוא נ-ו-ע.
ד. הצורה התנעה היא שם פעולה בבניין הפעיל.
*503*
5. חברה זו עברה תהליך של (תיעוש). בחרו את המשפט שהנאמר בו אינו נכון.
א. המילה תיעוש היא שם פעולה בבניין פיעל.
ב. המילה תיעוש גזורה משורש תנייני.
ג. המילה תיעוש והמילה תעשייה נוצרו מאותו שורש.
ד. המשקל של המילה תיעוש הוא קיטול.
6. לפניכם משפטים המכילים מילים מודגשות.
א. בחרו בכל משפט את הפעלים או את השמות שנוצרו משורשים תנייניים. (שימו לב, לא בכל משפט מופיעה מילה משורש תנייני)
(1) החברה (שמנטרת) את התנועה ברשת, ממקמת את האתר החדש ברשימת האתרים באינטרנט.
(2) הנך נוסע בדרך חדשה (מושקעת) (וממוחלפת). (שלט של מע"צ)
(3) היום נערכת (התרמה) לאגודה למלחמה בסרטן.
(4) האיש חצה את הרחוב במעבר חצייה (מסודר) ו(מרומזר).
(5) האיש ניסה (לדמיין) לעצמו את מצבו בעוד שנים אחדות.
(6) שימוש בחומרים (ממוחזרים) תורם רבות לאיכות הסביבה.
(7) האישה (התחשמלה) לאחר שנגעה במכשיר החשמלי בידיים רטובות.
(8) לפני הטיול קיבלו המטיילים (תדרוך) נרחב על האזור.
(9) אישה זו (מתוקשרת) עם כל ידידיה באמצעות האינטרנט.
(10) נהג בלי רישיון (אילתר) רכב מגרוטאה.
(11) ועדת איכות הסביבה תדון בהצעת החוק (לסילוק) ול(מיחזור) של צמיגים.
(12) החברה (מספקת מכשור) ו(שירות) למשרדים ולמפעלים.
(13) החברה (מבטיחה) שהקנייה דרך אתר האינטרנט (בטוחה) ו(מאובטחת).
ב. בחרו שלוש מילים והדגימו את הדרך שבה הן נוצרו.
לדוגמה: (1) ק-ו-מ - מקום - מ-ק-מ ממקמת
1. לפניכם משפטים, ובהם שמות מודגשים.
(1) קיבלתי (מתנה) לקראת הגיוס.
(2) הפקיד נאשם ב(מעילה).
(3) ראיתי (מראה) קשה של חיה ב(מנוסה).
(4) במשפחתנו יש חשיבות לנושא ה(מיחזור).
(5) הנערה (מורדת) במוסכמות.
(6) ה(מודעה) הביאה לקוחות רבים.
מיינו את השמות המודגשים לשתי קבוצות: השמות שבהם המ"ם היא שורשית או שהמ"ם היא תחילית.
2. לפניכם משפטים, ובהם שמות מודגשים.
(1) אין (תועלת) בשיחה זו.
(2) יש לי (תסכול) (מה)(תוצאה) של המבחן
(3) אנו מבקשים מהציבור (תרומה) לחיילים.
(4) (תפקוד) הנערה בקבוצה היה מוצלח.
א. מיינו את השמות המודגשים לשתי קבוצות: השמות שבהם התי"ו היא שורשית או שהתי"ו היא תחילית.
ב. העתיקו למחברתכם את המילים מסעיפים 1 ו-2 שנוצרו משורש תנייני.
*504*
*504*
גזירה קווית היא דרך תצורה שבה רכיבים לשוניים מצטרפים זה לצד זה.
*504*
בסיס - מילה הקיימת בשפה.
צורן - יחידת הלשון הזעירה ביותר.
צורן גזירה סופי - יחידת לשון המצטרפת למילה קיימת ומשנה את משמעות המילה.
הבסיס (המילה, הצורן הסופי, המילה החדשה, המשמעות החדשה
נגר, אות בחיריק, י' בקמץ, ה, נגריה, מקום
ספל, אות, ו' בחולם, נ', ספלון, הקטנה
ספר, אות בקמץ, ן, ספרן, בעל מקצוע
טבלת הצורנים הסופיים ומשמעויותיהם
הצורן, משמעות, דוגמאות
אות בחיריק, י' בקמץ, ה, מקומות, נגריה, מסגריה
אות בחיריק, י' בקמץ, ה, אוספים, ספריה, עשביה
אות בחיריק, י' בקמץ, ה, חלקי לבוש, מתניה, שכמיה
אות בחיריק, י' בקמץ, ה, כלים, סבוניה, מטריה
אות בחיריק, י' בקמץ, ה, פריטי מזון (קטנים), נקניקיה, סוכריה
אות, ו' בחולם, ן, כתבי עת, יומון, שבועון
אות, ו' בחולם, ן, הקטנה, ילדון, ספלון
אות, ו' בחולם, ן, אוספים, ניבון, תקנון
אות, ו' בחולם, ן, כלים, שעון, סביבון
אות, ו' בחולם, ן, תור וסדר, ראשון, אחרון
אות בחיריק, ים, שם מופשט, זקונים, נעורים
אות, ו' בשורוק, ת, שם מופשט, בגרות, ילדות
אות, ו' בשורוק, ת, מקצועות, בלשנות, ספרות
אות בחיריק, ית, הקטנה, מפית, קשית
אות בחיריק, ית, כלי תחבורה, מונית, משאית
אות בחיריק, ית, שפות, צרפתית, יוונית
אות בחיריק, ית, אופן פעולה, עקרונית, רשמית
אות בחיריק, ית, כלים, ידית, מחסנית
אות בחיריק, ית, פריטי לבוש, חצאית, ירכית
אות בחיריק, י', מוצא לזכר, אנגלי, ספרדי
אות בחיריק, י', חיבה, גדי, חמודי
אות בחיריק, י', שם תואר (לא לבני אדם), בנקאי, עיתונאי
אות בפתח, אי, בעל מקצוע, חשמלאי, טכנאי
אות בקמץ, ן', בעל מקצוע, ירקן, ספרן
אות בקמץ, ן', כלים, יומן, אוגדן
אות בקמץ, ר', בעל מקצוע, סנדלר, כספר
לצורן מסוים עשויות להיות כמה משמעויות, ומשמעות מסוימת עשויה לבוא לידי ביטוי באמצעות צורנים אחדים.
*505*
מילים בעלות בסיס לועזי
יש מילים הבנויות מבסיס שהוא מילה לועזית פלוס צורן גזירה:
מוזיקה פלוס אות בפתח, אי - מוזיקאי
צ'לו פלוס אות בקמץ, ן - צ'לן.
מילים המורכבות מכמה צורנים סופיים
המילה - עיתונאות
הבסיס - עת
צורן סופי 1 - אות, ו' בחולם ן - עיתון
צורן סופי 2 - אות, אי - עיתונאי
צורן סופי 3 - אות, ו' בחולם ת - עיתונאות
הבסיס (המילה), צורן גזירה סופי, צורן נטייה לנקבה
ספרד, אות בחיריק, י' - ספרדי, אות בחיריק, יה - ספרדייה
רפת, אות בקמץ, ן - רפתן, אות בחיריק, ית - רפתנית
הבחנה בין בעל מקצוע לבין שם תואר
אות בפתח, אי לציון בעל מקצוע: חקלאי
אות בקמץ, א' בחיריק, י לציון שם תואר: חקלאי (א' בחיריק)
דוגמאות: חקלאי עובד במשק חקלאי.
אות בפתח, אי לציון בעל מקצוע - עיתונאי
אות בקמץ, א' בחיריק, י לציון שם תואר - עיתונאי (א' בחיריק)
דוגמאות: הנשיא זכה לסיקור עיתונאי על ידי העיתונאי.
אות בפתח, אי לציון בעל מקצוע - בנקאי
אות בקמץ, א' בחיריק, י לציון שם תואר - בנקאי (א' בחיריק)
דוגמאות: הבנקאי אישר לי אשראי בנקאי.
צורני גזירה ליצירת שמות תואר
הצורן, המבנה, שם התואר, דוגמה
אות בחיריק, י', ראשון פלוס אות בחיריק, י, ראשוני, פרסום ראשוני
ת' בחיריק, י', יציר(ה) פלוס תי, יצירתי, ילד יצירתי
אות בקמץ, א' בחיריק, י', חקל(אות) פלוס אות בקמץ, א' בחיריק, י, חקלאי, מוצר חקלאי
אות בקמץ, נ' בחיריק, י, תור(ה) פלוס אות בקמץ, נ' בחירי, י, תורני, מוסד תורני
אות, ו' בחולם, נ' בחיריק, י, עיר פלוס אות, ו' בחולם, נ, בחיריק, י, עירוני, ממסד עירוני
הערה: במילים המסתיימות ב- אות בקמץ, ה, נשמטת הה"א כאשר נוסף למילה צורן גזירה.
*506*
לפניכם המשמעויות השונות של הצורן הטופי (הסיומת) אות בחיריק, י' בקמץ, ה:
1- מקום, 2 - פריטי מזון (קטנים), 3 - אוסף, 4 - פריטי לבוש, 5 - אביזרים / כלים.
לדוגמה: מסגריה - 1 / מקום
1. מסגריה
2. חנוכייה
3. גלידריה
4. כרטיסיה
5. כתפיה
6. ספריה
7. סבוניה
8. עשביה
9. נקניקיה
10. מטריה
11. מעדניה
12. לחמנייה
13. רביעייה
14. עירייה
15. מצחייה
לפניכם המשמעויות השונות של הצורן הסופי (הסיומת) אות, ו' בחולם, ן:
1 - כתבי עת, 2 - הקטנה, 3 - אוסף, 4 - תור וסדר, 5 - כלים.
1. שבועון
2. דגלון
3. ניבון
4. ראשון
5. ספלון
6. שעון
7. חידון
8. שאלון
9. יומון
10. אחרון
11. אווירון
12. מקומון
13. ילדון
14. מקלון
15. סביבון
16. ירחון
17. טיפשון
18. עיתון
19. גגון
20. חיצון
לפניכם המשמעויות השונות של הצורן הסופי (הסיומת) אות בחיריק, ית:
1 - פריטי לבוש, 2 - כלים / מכשירים, 3 - ציון אופן הפעולה, 4 - כלי תחבורה, 5 - הקטנה, 6 - שפות.
1. רומנית
2. דיבורית
3. חללית
4. קרונית
5. ירכית
6. קערית
7. אישית
8. עברית
9. לשונית
10. מפית
11. אוזנית
12. טיולית
13. טלפונית
14. אימונית
15. רשמית
לפניכם המשמעויות השונות של הצורן הסופי (הסיומת) אות, ו' שורוק, ת:
1- שם עצם מופשט / הפשטה, 2 - מקצוע, 3 - תכונה.
1. בגרות
2. מלונאות
3. רצינות
4. נדיבות
5. כמות
6. איכות
7. אלימות
8. ימאות
9. סובלנות
10. מזכירות
11. ישות
12. מלצרות
13. אנושות
14. רגישות
15. שליחות
*507*
העתיקו את המילים למחברתכם, ונתחו כל מילה לבסיס פלוס צורן סופי וציינו מהי משמעות הצורן הסופי.
(בחלק מן המילים לצורן הסופי אין משמעות מיוחדת)
1. אווזיה
2. אבנית
3. יומון
4. ספלון
5. כוכבית
6. קרונית
7. סוכריה
8. ילדון
9. ירקן
10. עגבנייה
11. דוגית
12. קלסתרון
13. שמשיה
14. קלדנות
15. סנדלר
16. פנימייה
17. אישון
18. חצאית
19. מפוחית
20. יהלומן
21. פחדנות
22. גרמנית
23. רפתן
24. מלחיה
לפניכם קבוצות של משפטים, ובהם מילים מודגשות בעלות סיומת זהה.
א. ציינו במחברתכם את משמעות הסיומת בכל אחת מן המילים המודגשות.
ב. בכל קבוצה העתיקו את מספרם של המשפטים שכל המילים המודגשות בהם הן בעלות אותה משמעות.
(א) 1. על שולחן האוכל ב(פנימייה) מונחת (מלחיה). לחניכים הוגשה בתום הארוחה (עוגייה) שנאפתה ב(מאפיה).
2. ביום קר אני נוהג ללבוש (גופיה), על החולצה ללבוש (מתניה), וכן אני מתכסה ב(שכמיה).
3. אני אוהב ללכת ל(כריכיה), שם נכרכים הספרים. אחרי כריכתם הם נשלחים לחנות ול(ספריה).
(ב) 1. משום שאדם זה מגלה (סובלנות) ו(סבלנות) כלפי הסובבים אותו, הציעו לו לצאת ל(שליחות) בחו"ל.
2. צריך לשמור על (איכות) החיים, על הבטיחות ועל (בריאות) הילדים במשך כל שעות היום.
3. העוסקים ב(טבחות) צריכים להימנע מ(בזבזנות) בחומרי הגלם.
(ג) 1. כאן האנשים גרים במגורונים (מגורון) ובצריפונים (צריפון), שבהם יש שלושה חדרונים (חדרון) ו(מטבחון).
2. לשם כתיבת המאמר ב(ירחון) נעזר הסופר ב(מילון) וב(ניבון).
3. ב(מחירון) של החנות מופיעים מחיריהם של ה(ארנבון), ה(דובון) וה(סביבון) שקניתי לילדיי.
קראו את הטקסט הקצר שלפניכם וענו על המשימות שאחריו.
האקדמיה ללשון העברית קבעה את המילה (מסרון) כחלופה העברית ל-SMS (ראשי תיבות שפירושם short message service). לצד המילה "מסרון" הוחלט לקבוע פועל מיוחד לשליחת מסרון: מסרר. הפועל מסרר נוצר על ידי הכפלת אות השורש האחרונה, בדומה לפעלים צחקק, לחשש
(על פי המיזם: "אמצו מילה" באתר האקדמיה ללשון העברית)
1. מהי דרך התצורה של המילה מסרון? מהי המשמעות המובעת בדרך תצורה זו?
2. מהי המשמעות המובעת בפועל מסרר? היעזרו בדוגמאות המובאות בטקסט שקראתם.
3. האם קיימת הלימה בין המשמעויות של שתי המילים? נמקו את תשובתכם.
*508*
הוספת צורן תחילי לבסיס (ערך מילוני קיים) יוצרת בסיס מילוני חדש.
הצורנים התחיליים האופייניים בעברית החדשה הם בין, על (מילות יחס), אל, אי (מילות שלילה), חד, דו, תלת, רב, תת ועוד. בין-עירוני, על-יסודי, על-טבעיות, אל-אנושי, אל-סבון, אי-זוגי, חד-שכבתי, דו-משמעי, תלת-ממדי, תלת-אופן, רב-שיח, תת-ימי, חד-מולקולרי (צורן תחילי עברי לבסיס שאול מלועזית), אולטרה-סגולי (צורן תחילי לועזי לבסיס עברי).
אפשר להבחין בשני סוגים של צורני גזירה:
צורן בעל משמעות תוכנית-סמנטית, כמו השורש (ר-ק-ד, פ-ר-ס-מ, נ-צ-ל) או כמו הצורן סופי אות, ו' בחולם, ן במשמעות של הקטנה או הצורן הסופי אות, ' בשורוק, ת' ות במשמעות של הפשטה.
צורן בעל משמעות דקדוקית-מבנית: התבנית - הבניין או המשקל. כאשר הצורנים שורש ומשקל מצטרפים זה לזה הם יוצרים ערך מילוני חדש: ר-ק-ד פלוס קטלן - רקדן, פ-ר-ס-מ פלוס קטול - פרסום,
וכן כאשר אל מילה (בסיס) מצטרף צורן גזירה סופי או צורן גזירה תחילי נוצר ערך מילוני חדש.
ספר פלוס אות, ו' בחולם, ן - ספרון,
יש פלוס אות, ו' בשורוק, ת - ישות, רב פלוס שיח - רב-שיח, בין פלוס לאומי - בין-לאומי.
חשוב להבחין בין שתי דרכי תצורה: משקל פלוס שורש או בסיס פלוס צורן סופי הבחנה זו חשובה במיוחד בשתי קבוצות:
1. מילים המסתיימות ב- אות בקמץ, ן
2. מילים המסתיימות ב- אות בפתח, אי
כדי להבחין בין שתי דרכי התצורה השונות יש לבצע שתי פעולות:
א. להשמיט את הצורן הסופי (הסופית)
ב. לבדוק מה התקבל: אם התקבל פועל - לפנינו משקל פלוס שורש.
אם התקבל שם או: פועל בבינוני - לפנינו בסיס פלוס צורן סופי.
לדוגמה:
השם, השמטת הסופית, שורש פלוס משקל, בסיס פלוס צורן סופי |
קניין, קנה - פועל, V, אין |
ספרן, ספר - שם, אין, V |
הבחנה בין צורן גזירה לצורן נטייה
צורן גזירה: במערכת השם צורני הגזירה הם השורש והתבניות (משקלי השם).
צורן נטייה: במערכת השם צורני הנטייה הם צורני ריבוי, צורני נקבה, כינויי שייכות וצורן הסמיכות.
*509*
בלשון הדיבור ובסלנג נהוג לעתים להשתמש בשמות עצם הבנויים מבסיס עברי פלוס צורן סופי לועזי.
הצורנים הנפוצים הם -ניק, -צ'יק, אות בחיריק, יסט, -לוג ועוד. רובם מציינים בעל מקצוע / בעל עיסוק / בעל תכונה.
ייתכנו צורנים לועזיים נוספים כמו אות בחיריק, יזם המעניקים לשם משמעות של שם עצם מופשט.
הצורן הסופי, דוגמאות |
ניק, שיפוצניק, מוסכניק, כלומניק, פלמ"חניק, סדירניק, קיבוצניק |
צ'יק, קטנצ'יק, גולנצ'יק, תיקונצ'יק (בעיקר להקטנה ולחיבה) |
אות בחיריק, יסט, מכביסט, שמיניסט, ביצועיסט, שקמיסט, תיכוניסט |
לוג, חוכמולוג (בסלנג), סינולוג (מומחה לענייני סין) |
אות בצירה, ר, שריונר, אוגדונר |
אות בחיריק, יזם, ביצועיזם |
העתיקו את השמות למחברתכם, וציינו ליד כל אחד מהם את דרך התצורה שלו:
א. בסיס פלוס צורן סופי (גזירה קווית) ב. שורש פלוס משקל (קטלן / קטלן (ט' דגושה)) (גזירה מסורגת). (יש לציין ליד המילה רק את האות)
1. יהלומן
2. בדרן
3. קשקשן
4. מזרחן
5. תמלילן
6. שקדן
7. צ'לן
8. מקצוען
9. תקליטן
10. יבואן
11. עקשן
12. הרפתקן
13. פסנתרן
14. גנדרן
15. פרדסן
16. מהפכן
17. רכלן
18. קמצן
19. קוון
20. פטפטן
העתיקו את השמות למחברתכם, וציינו ליד כל אחד מהם את דרך התצורה שלו:
א. בסיס פלוס צורן סופי (גזירה קווית), ב. שורש פלוס משקל (קטאי) (גזירה מסורגת). (יש לציין ליד המילה רק את האות)
1. ימאי
2. קנאי
3. בנאי
4. חקלאי
5. עיתונאי
6. רמאי
7. חזאי
8. משכונאי
9. גבאי
10. כלאי
11. יומנאי
12. חשמלאי
13. זכאי
14. טכנאי
15. בנקאי
16. חוואי
17. מלונאי
18. פרסומאי
19. כבאי
20. מדינאי
*510*
לפניכם אחד עשר משפטים המכילים מילים מודגשות המסתיימות ב-אות בחיריק, ית.
(אם המילה אינה מוכרת לכם, חפשו את פירושה במילון)
נתחו את דרך התצורה של כל אחת מן המילים המודגשות וציינו ליד כל מילה לאיזו קטגוריה מבין הקטגוריות שלפניכם הסיומת אות בחיריק, ית שייכת:
- שם עצם פלוס צורן גזירה (ציינו את משמעות הצורן)
- שם עצם פלוס צורן נטייה לנקבה
- שם - הסיומת אות בחיריק, ית היא חלק מהמשקל (גזירה מסורגת)
- שם תואר פלוס צורן נטייה לנקבה
- פועל - הסיומת אות בחיריק, ית היא חלק מהשורש (גזירה מסורגת)
1. (הספרנית) המליצה לי על ספר מעניין.
2. בחורף אנו באים לשיעורי ההתעמלות לבושים ב(אימונית).
3. ה(ספרית) עיצבה את שערה של הכלה.
4. הפקיד פסק (לקונית) שהבקשה נדחית. (בצורה תמציתית ולא ידידותית)
5. היצור הדמיוני שבסרט (הבעית) אותי.
6. המדענים עומדים לפני (תגלית) חשובה בתחום הרפואה.
7. הוריי קנו לי לקראת סיום בית הספר (ירכית) מיוחדת.
8. הם שוחחו (טלפונית) כדי לתאם את הפגישה.
חלק א - קראו את המשפטים ובצעו את המשימות שאחריהם.
1. א. (סייר וסיירת) יצאו לתור את השטח.
ב. אחי התגייס (לסיירת) מובחרת.
2. א. מכבי האש עלו על ה(כבאית) ונסעו למקום השרפה.
ב. חברתי (כבאית) במכבי האש.
3. א. בכל אחד ממשחקי הכדורגל מצוי (קוון).
ב. (הכוון) כיוון את קצה התותח אל המטרה.
4. א. בין בוגרי קורס הטיס התבלטה (הטייסת) הצעירה.
ב. (בטייסת) מטוסי הקרב התארגנו למשימה.
ג. (טייסת) מטוסי התובלה הכינה עצמה למשימה.
המשימות
1. מיינו את המילים המודגשות לפי דרכי התצורה: גזירה מסורגת (שורש פלוס משקל) או גזירה קווית (בסיס פלוס צורן סופי).
פרטו את דרך התצורה (במקומות שיש צורן נטייה, ציינו זאת).
(ציינו לגבי כל מילה את מספר המשפט)
2. באיזה משפט השם המודגש הוא דו-משמעי? הסבירו את תשובתכם.
*511*
1. לפניכם כמה שמות: שגיאה, פניה, עליה, תהיה, תמיהה.
א. מיינו את השמות ברשימה לשתי קבוצות לפי הגזרות. ציינו את הגזרה.
ב. במה שונה דרך התצורה של המילה ספריה מדרך התצורה של המילים שברשימה?
ג. לפניכם רשימת מילים נוספת: סוכריה, כרטיסיה, בנייה, עירייה, אפיה, תיקיה.
אילו מילים מבין המילים שבסעיף ד נוצרו באותה דרך תצורה כמו ספריה?
2. על ה(מפתן) ישבה ילדה קטנה והביטה ל(מרום). אחיה היה באותו זמן במחנה של תנועת הנוער. הוא יצא לדרכו מה(מסוף) של הרכבת ליד ה(מרכז) העירוני. זו הייתה תחנת ה(מוצא) שלו.
בחרו את המשפט שהנאמר בו אינו נכון.
א. כל המילים המודגשות בטקסט נוצרו באותה דרך תצורה.
ב. לכל המילים המודגשות בטקסט אותה משמעות.
ג. המילים מרום ומסוף שייכות לאותה גזרה.
ד. המילים מפתן ומרכז שייכות לגזרות שונות.
*511*
ההרכב וההלחם הם צירוף של בסיסים (מילים בשפה) למילה אחת.
הבסיסים יכולים להיות שלמים (הבסיסים מופיעים בשלמותם - הרכב) או שבורים (חלקי בסיסים המצטרפים יחד - הלחם).
(1) הרכב - בסיסים שלמים
קולנוע - קול פלוס נוע
כדורסל - כדור פלוס סל
קטנוע - קט פלוס נוע
אלחוט - אל פלוס חוט
רשמקול - רשם פלוס קול
חיידק - חי פלוס דק
קלקל - קל פלוס קל (ידוע כקלקר)
חיבר - חי פלוס בר (ספארי)
(2) הלחם - בסיסים שבורים
דחפור - דחף פלוס חפר
רמזור - רמז פלוס אור
מגדלור - מגדל פלוס אור
קרנף - קרן פלוס אף
מדחן - מד פלוס חנייה
אמרגן - אמן פלוס מארגן
עדכן - עד פלוס כאן
רכבל - רכבת פלוס כבל בריבוי: רכבלים
הערה: יש גם הרכבים שבהם אחד הבסיסים או שניהם הם בסיסים לועזיים: בסיס לועזי פלוס בסיס עברי: מיקרוגל, בנקט, טלסקר, טלמסר
בסיס עברי פלוס בסיס לועזי: כספומט, ישראבלוף (על פי הגשש החיוור)
שני בסיסים לועזיים: טלפון, טלגרף, סינמטק, סופרמרקט
(3) נוטריקון (בעמוד 516)
*512*
פרקו כל שם לשתי המילים שמהן הוא מורכב.
1. סוכרזית
2. כספומט
3. מחזמר
4. שמרחום
5. מגדלור
6. קרונוע
7. כדורגל
8. רכבל
9. דחפור
10. אמרגן
11. חמשיר
12. רמזור
13. קרנף
14. מדרחוב
15. תקליטור
16. תפוז
17. מדחן
18. חמשוש
19. ערפיח
20. קרמבו
21. חיבר
22. רשמקול
23. בנקט
24. כיפלי
25. אופנוע
1. לפניכם חמש מילים: ידיעון, ידיעה, ידען, ידע, ידענות.
א. ציינו את דרך התצורה של כל אחד מן השמות, ומיינו אותם לקבוצות על פי דרך התצורה.
ב. ציינו את משמעותם של השמות ידיעון וידען. הסבירו מה קובע את המשמעות.
2. לפניכם חמש מילים: מונית, רכבת, קרונית, קרונוע, מלונוע, מכלית.
א. מהו השדה הסמנטי המשותף לכל המילים?
ב. ציינו את דרך התצורה של כל אחד מן השמות, ומיינו אותם לקבוצות על פי דרך התצורה.
3. לפניכם ארבע מילים: קולנוע, מחזמר, תקליטן, שלדג.
א. (1) איזו מילה יוצאת דופן מבחינת דרך התצורה? פרטו את דרך תצורתה.
(2) מהי משמעות המילה שציינתם?
ב. מהי דרך התצורה של שאר המילים?
4. לפניכם ארבעה זוגות של מילים:
(1) מסור - מסורית, (2) דגל - דגלן, (3) חליל - חלילית (4) מטבח - מטבחון.
א. באיזה זוג מבין הזוגות (1)-(4) המילה השנייה יוצאת דופן מבחינת משמעותה?
ציינו את משמעותה.
ב. מהי המשמעות המשותפת של שאר המילים השניות בצמדים? מה נותן למילים את משמעותן?
- חפשו בפרסומות, בקטעי עיתונות ובשמות מוצרים ולקטו 10 מילים שהן הלחם (או הרכב).
כתבו את הבסיסים שמהם הם מורכבים.
-חברו שמות חדשים ל-5 מוצרים, מונחים ועוד בדרך של הלחם (כיד הדמיון הטובה עליכם בגבול הטעם הטוב).
- חברו טקסט קצר - שיר, חמשיר, קטע היתולי ועוד - ושלבו בו הלחמים רבים ככל האפשר.
- שמרו את כל חלקי העבודה בתיק העבודות (בתלקיט).
*513*
חלק א - קראו את הטקסט שלפניכם וענו על המשימות שאחריו.
יצגן (פרזנטור) הוא אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום ומציג אותו ואת מרכולתו לפני הציבור.
שם זה חודש על ידי האקדמיה ללשון העברית בשנת 2011.
(על פי המיזם: "אמצו מילה" באתר האקדמיה ללשון העברית)
1. א. מהו השורש של המילה יצגן? לאיזו גזרה שייך שורש זה?
ב. מהי דרך התצורה של המילה יצגן?
2. לפניכם מילים נוספות שחודשו מהשורש שציינתם בסעיף 1 א: הצג, תצוגה, צג, מיצג, מוצג, מצגת, ייצוג, נציג
(נציג - חידוש של ברל כצנלסון, ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל)
מיינו את המילים שברשימה לשלוש קבוצות על פי הדרך שבה נוצרו:
(1) מילים שנוצרו על דרך כללי הגזרה שאליה שייך השורש.
(2) מילים שנוצרו על דרך גזרת השלמים.
(3) מילים שנוצרו על דרך גזרות אחרות.
3. המילה ידוען שנקבעה על ידי האקדמיה ללשון העברית, היא חלופה עברית למילה סלבריטי (בקיצור סלב). במה שונה דרך התצורה של המילה ידוען מדרך התצורה של יצגן?
חלק ב - קראו את הטקסט שלפניכם וענו על המשימות שאחריו.
האקדמיה ללשון העברית חידשה את המילה רעיונאי כתחליף למילה קופירייטר, שפירושה אדם שתפקידו לחבר ולנסח פרסומות. בעברית בת ימינו המילה "רעיון" מציינת בין היתר "מחשבה מקורית".
(על פי המיזם: "אמצו מילה" באתר האקדמיה ללשון העברית)
1. מהי דרך התצורה של המילה רעיונאי?
2. מהו הקשר מבחינת המשמעות בין תפקידו של הרעיונאי לבין משמעותה של המילה רעיון?
ענו במחברתכם על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
1. בחרו בצמד המילים ששתי המילים בו לא נוצרו באותה דרך תצורה.
א. מוקדן - אוגדן
ב. תובנה - תדהמה
ג. אדמת - צנרת
ד. תפוז - חרוז
2. בחרו את השורה שבה כל המילים נוצרו באותה דרך תצורה.
א. חמשיר, תקליט, זמריר (ג'ינגל), מכשיר
ב. יערן, ירקן, זבן, נגן
ג. תקליט, תקליטון, תקליטור, הקלטה
ד. ניבון, גשרון, חיצון, שבועון
*514*
3. כאשר נסענו לחופשה ב(מלונוע), השקינו בכל יום את ה(אדנית), שיחקנו במשחקים שונים ופתרנו (תשחץ). כאשר החנינו את המלונוע, הקפדנו להכניס כסף ל(מדחן).
בחרו את המילה היוצאת דופן מבחינת דרך התצורה.
א. מלונוע ב. אדנית ג. תשחץ ד. מדחן
העתיקו את מספר השורה למחברתכם, וציינו לידו נכון / לא נכון.
הערה: דרך תצורה מתייחסת ל - א. משקל פלוס שורש ב. בסיס פלוס צורן סופי (מוספית)
1. המילים חזאי, שנאי, ימאי נוצרו באותה דרך תצורה.
2. המילים נשוי, מעקה, מתאבק נוצרו באותה דרך תצורה.
3. המילים דמיון, צימאון, פתרון, דגלון נוצרו באותה דרך תצורה.
4. המילים קופאי, חקלאי, יומנאי, כלאי נוצרו באותה דרך תצורה.
5. המילים בדאי, חזאי, הגאי, חוואי נוצרו בדרכי תצורה שונות.
6. המילים קשקשן, ותרן, חטטן, סלחן שייכות לאותו המשקל.
7. במילים אצבעון, מקומון, טרקטורון הסיומת אות, ו' בחולם, ן היא צורן סופי.
8. המילים תאורן, תקליטן, רקדן, רפתן נוצרו באותה דרך תצורה.
ענו במחברתכם על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.
1. בחרו את השורה שבה כל המילים נוצרו באותה דרך תצורה.
א. משאית, קשית, תפנית, תבליט
ב. רעיון, פתרון, עקרון, חזון
ג. רכבל, רכבת, צנרת, שחפת
ד. גננת, כתבת, זמרת, אדמת
2. בכל אחת מן השורות שלפניכם בחרו את המילה היוצאת דופן מבחינת משמעות הסיומת.
נמקו את תשובתכם.
(1) א. מידעון ב. ידיעון ג. אווירון ד. רבעון
(2) א. חללית ב. משאית ג. חצאית ד. מונית
(3) א. מלכות ב. פקידות ג. עצלות ד. גאוותנות
3. א. לפניכם שלוש מילים: חשבון, חשבונאי, חשבונאות.
(1) ציינו את דרך התצורה של כל אחת מן המילים.
(2) ציינו את משמעות המשקל או הצורן הסופי בכל אחת מן המילים.
ב. לפניכם משפט:
פניתי אל -- המשרד כדי לברר את המצב ה-- של היחידה שאני עובד בה.
שבצו את המילים חשבונאי (א' חיריק) ו- חשבונאי במקומות המתאימים. נמקו את בחירתכם.
*515*
4. טיילנו באזור של מפלי מים רבים. כאשר הגענו אל ה(מפל) הגבוה, ראינו את מקום ה(נפילה) של המים. המראה היה מרהיב. (התפללנו) שלא תהיה במקום (מפולת) של סלעים.
א. בדקו את השורש של כל אחת מן המילים המודגשות בטקסט.
באמצעות השורש ציינו את כל המילים השייכות למשפחת מילים אחת.
ב. איזו מילה אינה שייכת למשפחת המילים שציינתם? מהו השורש של מילה זו?
5. לפניכם ארבע מילים המשמשות לציון אותו בעל תפקיד:
טלפונאי, טלפוניסט, טלפן, מרכזן.
א. ציינו את דרך התצורה של כל אחת מן המילים.
ב. דרגו את המילים בסדר יורד על פי מידת זיקתן לשפה העברית. נמקו את דירוגכם.
קראו את הטקסט הקצר שלפניכם וענו על השאלות שאחריו.
עובד הכוורת נקרא בשם (כוורן). העוסקים במקצוע זה לא אהבו את השם, ולכן הם הציעו את השם (דבוראי) במקומו. שם זה התקבל על ידי העובדים בהתלהבות.
1. מדוע לדעתכם לא אהבו עובדי הכוורות את השם כוורן? מהו לדעתכם ההסבר להתנגדותם?
2. ציינו את דרך התצורה של השמות כוורן ו-דבוראי.
קראו את הטקסט שלפניכם וענו על השאלות שאחריו.
פעילויות לקראת חנוכה
על לוח המודעות תלתה הגננת את ההפעלות המיוחדות שיבצעו הילדים לקראת חג החנוכה.
- הכנת (סביבונים) תלת- ממדיים
- הכנת (תשבצונים) הקשורים לחג
- בניית (חנוכיות) מיוחדות
- הכנת (סופגניות) ואפייתן
- תאטרון (מוזיקלי) בהפעלת ה(בובנאית) זהבה
בטקסט פעילויות לקראת חנוכה מודגשות מילים
1. הסבירו את דרך התצורה של כל אחת מן המילים המודגשות.
אם מילה מורכבת מבסיס פלוס צורן או מכמה צורנים, ציינו את משמעות הצורן בכל אחד מן השלבים.
2. א. מצאו את כל שמות הפעולה שבטקסט. נתחו אותם לשורש ולמשקל.
ב. מדוע יש בטקסט זה שימוש בשמות פעולה?
*516*
קראו את הטקסט שלפניכם הלקוח מ"מגילת העצמאות" וענו על השאלות שאחריו.
"בארץ ישראל קם העם ה(יהודי), בה עוצבה (דמותו) ה(רוחנית), ה(דתית) וה(מדינית), בה חי חיי קוממיות (ממלכתית), בה יצר נכסי (תרבות לאומיים) וכלל (אנושיים) והוריש לעולם כולו את ספר הספרים ה(נצחי).
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה (אמונים) בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מ(תפילה) ומ(תקווה) לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חרותו המדינית".
1. א. מיינו את המילים המודגשות שבטקסט לשתי קבוצות: שמות עצם ושמות תואר.
ב. את שמות העצם מיינו לפי דרך התצורה: שורש ומשקל, בסיס פלוס צורן סופי. פרטו את המרכיבים.
ג. את שמות התואר מיינו לשלוש קבוצות:
(1) בסיס פלוס צורן גזירה (ראו הסבר בעמוד 504)
(2) בסיס פלוס צורן גזירה פלוס צורן נטייה לרבים
(3) בסיס פלוס צורן גזירה פלוס צורן נטייה לנקבה
2. מצאו את הפעלים בטקסט. נתחו אותם לשורש ולבניין. (לצורך הניתוח השמיטו מילות יחס ואותיות שימוש)
3. א. ציינו ליד כל פועל את זמנו או את הדרך שבה הוא מופיע.
ב. מה אפשר ללמוד מהזמנים המופיעים בטקסט?
פירוש השם נוטריקון (בלטינית) הוא כתיבה מהירה.
הנוטריקון הוא מילה שנוצרה מכתיבה של בסיסים בראשי תיבות, הנהגות כמילה אחת. בעברית של ימינו נפוצה מאוד דרך תצורה זו, במיוחד בצבא ובקבוצות סגורות, כגון תנועות נוער. יש נוטריקונים שנכתבים בגרשיים, ויש הנכתבים ללא גרשיים.
ראשי תיבות לא ייחשבו כנוטריקון כאשר הם הגויים כמילים נפרדות. לדוגמה: אחה"צ, אח"כ. כן לא ייחשבו כנוטריקון ראשי תיבות הנהגים באותיות: נ"ב, מ"צ, נ"צ ועוד.
הבסיסים נוטריקון הנכתב כמילה אחת, הבסיסים |
תפוז, תפוח זהב |
סטיל, ספינת טילים |
דוח, דין וחשבון |
סמל, סגן מחוץ למניין |
תפוד, תפוח אדמה |
חמשוש, חמישי, שישי ושבת (חופשת סוף שבוע בצבא) |
*517*
*517*
העברית קלטה בעבר וקולטת גם היום מילים רבות משפות לועזיות, כגון אנגלית וצרפתית. המילים הלועזיות הן במקרים רבים מילים בין-לאומיות, כגון בנק, רדיו, טלוויזיה, טלפון ואחרות. כמו כן רוב שמות המדעים הם שמות בין-לאומיים: היסטוריה, ביולוגיה, גאוגרפיה, פיזיקה ועוד. המילים הלועזיות מצויות בכל תחומי החיים שלנו.
א. המילים חודרות לעברית בצורתן המקורית: רובוט, טלפון, בנק, קונצרט, אינטרנט, שוקולד.
ב. המילים מתאימות את עצמן למבנה השפה העברית, בעיקר באמצעות סופיות, כגון אות בקמץ, ה, אות, י' בקמץ, ה:
אוניברסיטה, טלוויזיה, כימיה, אקדמיה, סימפוניה.
כיצד נזהה מילים לועזיות?
לפניכם סימנים אחדים האופייניים למילים לועזיות:
1. המילים בעברית מכילות בדרך כלל בצורתן הבסיסית (ללא צורני הנטייה) בין הברה אחת לשלוש הברות. מילים ארוכות יותר הן בדרך כלל מילים לועזיות. כגון אנציקלופדיה, קואליציה, ביולוגיה (שמות מקצועות).
2. מילים המכילות סיומות שאינן קיימות בעברית, כגון אות בחיריק, יזם - סוציאליזם, קומוניזם או מנט - אנדר סטייטמנט.
3. מילים המכילות צלילים הזרים לעברית, כגון צ' ג' ז' קס - X.
דוגמאות: פיג'מה, צ'לו, ג'וגינג, ז'קט, פקס.
4. מילים שיש בהן הפרה של חוקי בגדכפ"ת:
ב ו-פ (דגושות) בסוף מילה - סקופ, ביוטופ, פאב, פופ.
כ, פ רפויות בתחילת המילה - כלור, פנטסיה, פילוסופיה, פקס.
5. בעברית בדרך כלל ההטעמה היא מלרע (בהברה האחרונה) או מלעיל (בהברה שלפני האחרונה).
כאשר פוגשים מילים שההטעמה מופיעה בהן קודם לכן - המילה חשודה כזרה: נודניקית, אמבולנס.
סיכום דרכי התצורה של שם העצם - גזירה, מילים שאולות
גזירה - גזירה מסורגת, גזירה קווית
גזירה מסורגת - שורש פלוס משקל
גזירה קווית - בסיס פלוס צורן סופי, צורן תחילי פלוס בסיס, בסיס פלוס בסיס
בסיס פלוס בסיס - הרכב, הלחם, נוטריקון
*518*
קראו את הטקסט שלפניכם וענו במחברתכם על השאלת שאחריו.
שני רעיונות מרכזיים עומדים בבסיסה של הדמוקרטיה, ההומניזם שהוא השקפת עולם המעמידה את האדם ואת זכויותיו במרכז, והפלורליזם שהוא השקפת עולם המכירה בקיומן של דעות שונות. של ארגונים שונים או של קבוצות שונות בכל תחומי החיים, רעיונות אלו הם רעיונות אוניברסליים כלל עולמיים התקפים לגבי כל מדינה דמוקרטית.
"מאה מושגים שלי - דמוקרטיה", קורן נשר שרעבי, 2005
בטקסט מופיעות ארבע מילים לועזיות.
1. א. חפשו במילון את מקורן ואת פירושן של כל אחת מן המילים וכתבו אותם במחברתכם.
ב. באילו מן המילים בולט היסוד הלועזי?
ג. באילו מן המילים יש הסגלה (התאמה) לעברית?
2. בחרו אחת מבין ארבע המילים וכתבו טקסט קצר שיבהיר את המונח.
ציינו נכון / לא נכון בסוף כל משפט, נמקו תשובתכם
הערה: דרך תצורה מתייחסת ל-
א. שורש פלוס משקל
ב. בסיס פלוס צורן סופי
ג. הלחם
ד. נוטריקון
ה. מילים לועזיות
1. דרך תצורתן של המילים: מזגן, מדחן, בנקט, רכבל זהה. --
2. המילים תסכיתן, שרביטן, מצחיקן, שקדן נוצרו באותה דרך תצורה. --
3. המילים עיתונאי, חקלאי, יומנאי, נוצרו באותה דרך תצורה. --
4. בין המילים מרעום, מכחול, מדאור, רק אחת בנויה בדרך של הלחם. --
5. במילים תקליטון, כישרון, שנתון, טרקטורון הסיומת אות, ו' בחולם, ן שייכת למשקל. --
6. המילים, חיבר, קלקר, מדחן, פלדלת נוצרו כולן באותה דרך תצורה. --
7. המילים מנכ"ל, נדל"ן, תפוז, סטיל, בג"ץ נוצרו באותה דרך תצורה. --
8. המילים רכבל, רכבת, צנרת, פטפטת נוצרו באותה דרך תצורה. --
9. המילים חיידק, ערפיח, תפוזינה נוצרו כולן באותה דרך תצורה. --
10. המילים הרמוניה, דואט, מיוזיקל, סירנה נוצרו באותה דרך תצורה. --
*519*
1. לפניכם רשימה של מילים: בלש, בלשנות, בלשן, צ'לו, צ'לן.
ציינו את דרך התצורה של כל אחת מן המילים.
2. לפניכם רשימה של מילים: טניסאי, לולן, מאבחן, אקדוחן, קייטן, בשלן, חלבן, קדר.
א. מהי המשמעות המשותפת לכל המילים?
ב. מיינו את המילים לפי דרכי התצורה שלהן.
3. לפניכם רשימה של מילים: מטע, מדבר, מסעדג, מדשאה, מרכזיה, מועדון
א. מיינו את המילים לפי דרכי התצורה שלהן.
ב. מהי המשמעות המשותפת לכל המילים?
4. לפניכם שלושה משפטים ובהם מילים מודגשות
(1) למדתי ב(אוניברסיטה) אדריכלות.
(2) ה(פסיכולוג) ערך לילד מבחן.
(3) קניתי (ז'קט) לקראת האירוע.
מה משותף למילים המודגשות במשפטים (1) - (3).
5. לפניכם רשימת מילים: רמקול, חיזר, סופשבוע, חוצן, תשחץ, שבתרבות
א. לחמש מהן יש דרך תצורה משותפת, מהי דרך התצורה שלהן?
ב. מהי המילה שנותרה? מהי דרך התצורה שלה.
6. לפניכם רשימת מילים" אדנית, מגב, מלחיה, מדפסת, מערבל, משקולת, ארמית, מחסנית.
א. איזה מילה יוצאת דופן מבחינת המשמעות שלה" מהי משמעותה?
ב. מהי המשמעות המשותפת של שאר המילים?
ג. מיינו את שאר המילים לפי דרך התצורה שלהם.
7. לפניכם ארבעה משפטים, ציינו את המשפט שהנאמר בו אינו נכון.
(1) המילים כלבן, יומן, רפתן בנויות באותה דרך תצורה.
(2) המילים מדחן, מפתן, פותחן בנויות באותה דרך תצורה.
(3) הסיומת של המילים כלבן ו-רפתן מציינת בעל מקצוע / תפקיד.
(4) משמעות המילים יומן ו-פותחם היא כלים או מכשירים.
*520*
*520*
לפניכם מילים שהן מחידושי האקדמיה ללשון העברית. בטור א החידושים, ואחריהם בטור ב מקבילותיהן באנגלי או בפי הציבור.
א. התאימו את המושג לפירוש והעתיקו אותם למחברתכם.
ב. מיינו את השמות בטור א לפי שלוש דרכי התצורה: שורש ומשקל, בסיס פלוס צורן סופי, הלחם.
ג. ציינו את משמעות הצורן הסופי במילים שנוצרו בדרך של בסיס פלוס צורן סופי.
ד. מבין המילים שנוצרו בדרך של שורש פלוס משקל בחרו שתי מילים, ולכל אחת מהן כתבו מילה נוספת שנוצרה באותו משקל.
חלק א, טור א - המילה |
--, 1. תצרף |
--, 2. מטענית |
--, 3. יצורון |
--, 4. מחיקון |
--, 5. מקלור |
--, 6. (חלון) מסכית |
--, 7. קציף |
--, 8. צנימונים |
--, 9. צרופה |
--, 10. גלגנוע |
--, 11. מזערת |
--, 12. הדבק |
--, 13. נווטן |
טור ב- המקבילה
א. קורקינט
ב. טיפקס
ג. ויטראז'
ד. (מילק) שייק
ה. קרוטונים
ו. פאזל
ז. אטצ'מנט
ח. מיקרואורגניזם
ט. GPS
י. מיניאטורה
יא. קולאז'
יב. טנדר
יג. סטיקלייט
חלק ב
טור א - המילה
--, מדגש |
--, 2. פצחן |
--, 3. מרכול |
--, 4. מרכולית |
--, 5. חדשיר |
--, 6. מקשר (פנים) |
--, 7. מהלום |
--, 8. משיבון |
--, 9. שעתוק |
--, 10. תנורון |
--, 11. רגשת |
--, 12. מרצדת |
--, 13. מבחן (שאלות) בררה |
--, 14. נעימון |
--, 15. יעפת |
טור ב - המקבילה
א. סופרמרקט
ב. single (במוזיקה)
ג. שוקר (חשמלי)
ד. האקר
ה. אינטרקום
ו. מרקר
ז. מיני מרקט
ח. מבחן אמריקאי
ט. automatic machine
י. טוסטר אובן
יא. מובייל
יב. רפרודוקציה
יג. רינגטון
יד. אלרגייה
טו. ג'ט לג
*521*
לפניכם משפטים ובהם מילים ומונחים שחודשו על ידי האקדמיה ללשון העברית.
לאחר המשפטים מופיעות המקבילות שלהם.
א. התאימו את המילה המודגשת למילה המקבילה המופיעה ברשימה שלאחר המשפטים.
1. דני שלח (מסרון) לחברו במהלך השיעור, לכן החרימו לו את הטלפון הנייד.
2. בטיול בארצות הברית שכרנו (מעונוע)אף על פי שהיו מלונות מצוינים במהלך המסלול.
3. המורה ביקשה ממני לכתוב מאמר, אבל לא היה לי שום (מזנק) לכתיבה.
4. בכל בוקר לפני שאני יוצא לבית הספר, אני מורח על שערי (תקריש).
5. קניתי (תחפיף) חדש משום שראשי גירד.
6. תפקידו של ה(עזרן) בבית החולים הוא חשוב מאוד, והוא מסייע בכל מערך הטיפול בחולה.
7. דודתי חובבת חפיצים מושבעת, ולאחרונה היא רכשה (חפיץ) יקר במיוחד.
8. סבתי הקשישה חלתה, ויש צורך אמתי לZכור את שירותיו של (מסעד).
9. משום שלא שמרתי את כל דפי התרגול ב(שומרן), אבדו לי תרגילים רבים.
10. בתכנית הבישול צלה הטבח דג על ה(מצלה), לאחר ששימן את ה(אסכלה) בבצל ובשמן.
11. בנמל תל אביב בנו מתחם בעל קימורים בעץ למען אלו שרוכבים ב(גלגשת).
12. בשיעור חינוך שילבנו בפעילות כלי כתיבה שונים: עיפרון, (מצבע), (מדגש), (צבעון).
המשפטים נכתבו על ידי שרון פישמן דודיק
המילים המקבילות / הסבר:
1. ג'ל לשיער
2. שקית ניילון המיועדת לשמירת דפים.
3. SMS, הודעה קצרה
4. שמפו
5. סניטר
6. סקייט בורד
7. לורד, טוש
8. trigger (טריגר)
9. מעין מקל של חומר המשמש לצביעה
10. מנגל, גריל (המכשיר)
11. gadget (גאדג'ט) חפץ שחפצים בו
12. הרשת של המצלה
13. קרון נייד, קרוואן
14. עובד שמקצועו לסעוד אדם בביתו.
15. מרקר
שורש ומשקל, בסיס וצורן סופי, הלחם |
--, --, -- |
ג. ציינו את משמעות הצורן הסופי של כל שם שדרך תצורתו היא בסיס וצורן סופי.
*522*
*522*
סיומת אות בחיריק, אי לציון שם תואר לא לבני אדם
אוניברסיטאי (א' חיריק) אוניברסיטאי (א' ללא ניקוד) נכון / לא נכון
אקראי (א' חיריק) (עניין) אקראי (א' ללא ניקוד) נכון / לא נכון
סיומת אות בפתח, אי לציון בעל מקצוע
אקדמאי (א' ללא ניקוד) אקדמאי (א' חיריק) נכון / לא נכון
קופאי (קופאי) קופאי (א' בחיריק) נכון / לא נכון
חשמלאי (א' ללא ניקוד) חשמלאי (א' חיריק) נכון / לא נכון
משקל קטל - בעל מקצוע
צבע צבעי נכון / לא נכון
משקל קטלון
דמיון (ד' דגושה בחיריק, מ', בשווא) דמיון מ' דגושה, בקמץ) נכון / לא נכון
פתרון (ת' שווא) פתרון (ת' דגושה בקמץ) נכון / לא נכון
יתרון (ת' שווא) יתרון (ת' דגושה בקמץ) נכון / לא נכון
משקל מקטל - כלים / מכשירים
מגהץ (מ' פתח, ג' שווא) מגהץ (מ' שווא, ג' פתח) נכון / לא נכון
מגב (ג' דגושה בצירה) מגב (ג' דגושה בקמץ) נכון / לא נכון
מפצח (אגוזים) (מ' פתח, פ' שווא) מפצח (מ' שווא, פ' פתח) נכון / לא נכון
מרסס (מ' פתח, ר' שווא) מרסס (מ' שווא, ר' פתח) נכון / לא נכון
על פי החלטת ועד הלשון העברית (תרפ"ח 1928)
מקרר (מ' שווא ק' קמץ) מקרר (מ' פתח, ק' שווא) נכון / לא נכון
משקל מקטלה - כלים / מכשירים
מדבקה (מ' פתח, ד' שווא) מדבקה (מ' חיריק ד' שווא) נכון / לא נכון
משקל מקטלת - כלים / מכשירים
מסננת (מ' חיריק, ס' שווא) מסננת (מ' שווא, ס' פתח) נכון / לא נכון
משקל מקטל / מקטל - מקומות
מחלף (מ' סגול, ח' שווא) מחלף (מ' פתח, ח' שווא, ל' צירה) נכון / לא נכון
משקל מקטלה / מקטלה- מקומות
מדרכה (מ' חיריק) מדרכה (מ' פתח) נכון / לא נכון
מספרה (מ' חיריק) מספרה (מ' פתח) נכון / לא נכון
מחצבה (צ' קמץ) מחצבה (צ' צירה) נכון / לא נכון
מתפרה (מ' חיריק) מתפרה (מ' פתח, פ' צירה) נכון / לא נכון
משחטה (מ' חיריק, ח' קמץ) משחטה (מ' פתח, ח' צירה) נכון / לא נכון
משקל מקטלה - חריג (מתקן במשקל המקומות)
מזרקה (מ' חיריק, ר' קמץ) מזרקה (מ' פתח, ר' צירה) נכון / לא נכון
הלחם של רכבת פלוס כבל
רכבל (כ' דגושה בסגול, ב' סגול) רכבל (כ' שווא, ב' דגושה בקמץ) נכון / לא נכון
*523*
בחרו את הצורה הנכונה של שם העצם מבין השתיים המודגשות, והעתיקו אותה למחברתכם כשהיא מנוקדת.
התרגיל מבוסס על הערות שניתנו בתחום הצורות הנכונות לאורך כל פרקי הלימוד הן בגזרה המסורגת והן בגזרה הקווית.
חלק מן התרגילים מבוססים על חומר שנלמד במסגרת תיקוני הגייה של הפועל.
1. אני מנוי / מינוי על עיתון נוער.
2. קיבלתי את המנוי / מינוי לעיתון.
3. הדמיון /דימיון (מ' דגושה בקמץ) שלך פורה.
4. חילקו לנו ערכות (ע' סגול) / ערכות (ע' חטף פתח) מגן.
5. ערכת (כ' דגושה) / ערכת המגן שלי במחסן.
6. לשכת / לשכת (כ' דגושה) השר פתוחה.
7. פנינו ללשכות / לשכות (כ' דגושה)התעסוקה.
8. נפתחו לשכות / לשכות (כ' דגושה) חדשות.
9. אלו מסוקי (מ' שווא) / מסוקי (מ' פתח) חיל האוויר.
10. מטוסי מ' שווא) / מטוסי (מ' קמץ) הנוסעים נחתו.
11. החקלאי (א' ללא ניקוד) / החקלאי (א' בחיריק) קם מוקדם.
12. הצבע / צבעי מסייד את ביתי.
13. העיתונאי (א' ללא ניקוד) / עיתונאי (א' חיריק) השתתף בכנס.
14. אני נמצאת במספרה (מ' חיריק) / במספרה (מ' פתח, פ' צירה).
15. אכיפת (כ' דגושה) / אכיפת החוק חשובה.
16. הכחשת / הכחשת (כ' דגושה) השואה פוגעת בנו.
17. הוא מפיק (מ' צירה) / מפיק (מ' קמץ) תכניות.
18. הלקוחות (ל' קמץ) / לקוחות (ל' שווא) מרוצים.
19. הקורס האקדמאי (א' ללא ניקוד) / אקדמאי (א' בחיריק) מעניין.
20. המצב מעניק לנו יתרון (ת' דגושה בקמץ) / יתרון (ת' שווא) .
21. במשק החקלאי (א' בחיריק) / חקלאי (א' ללא ניקוד) מגדלים דגי נוי.
22. צעדתי על המדרכה (מ' פתח) / מדרכה (מ' חיריק).
23. קראתי מאמר עיתונאי (א' ללא ניקוד) / עיתונאי (א' חיריק).
24. הבמאי (א' ללא ניקוד) / במאי (א' חיריק) נפגש עם השחקן.
25. במחשב (מ' פתח, ח' שווא) / מחשב (מ' שווא, ח' פתח) חלה תקלה.
26. כל עמלו ירד לטמיון (מ' שווא) / טמיון (מ' דגושה בקמץ).
27. הרכבל (כ' דגושה בסגול, ב' בסגול / רכבל (ר' פתח, כ' שווא) פועל כל יום.
28. סיירנו במשתלה (מש חיריק, ת' פתח) / משתלה (מ' פתח, ת' צירה),
29. הגענו למחלף (מ' סגול, ל' קמץ) / מחלף (מ' פתח, ל' צירה) החדש.
30. הפתרון / פתרון ת' דגושה בקמץ) לבעיה זו קל.
31. האחראי (א' ללא ניקוד) / אחראי (א' חיריק) לעניין נסע.
32. התפקיד אחראי (א' חיריק) / אחראי (א' ללא ניקוד) מאוד.
33. הבגד נמסר למכבסה (מ' פתח, ב' דגושה בצירה) / מכבסה (מ' חיריק, ב, דגושה בקמץ).
34. משגר (מ' שווא) /משגר (מ' פתח)הטילים חוסל.
35. האקדמאי (א' ללא ניקוד) /אקדמאי (א' חיריק) השתתף במחקר המדעי.
36. הפרדתי במסנן (מ' פתח, ס' שווא) / מסנן (מ' שווא, ס' פתח) בין המיץ לבין הגלעינים.
37. פגשתי את הספורטאי )א' חיריק) / ספורטאי (א' ללא ניקוד) הזוכה.
38. הבנקאי (א' ללא ניקוד) / בנקאי (א' חיריק) הזמין את הלקוח לשיחה.
39. הטכנאי (א' חיריק) / טכנאי (א' ללא ניקוד) יגיע לתיקון התקלה.
40. ילדים אוהבים להחליק במגלשה (מ' פתח, ל' צירה) / מגלשה (מ' חיריק, ל' קמץ).
41. פניתי אל היומנאי (א' חיריק) / יומנאי (א' ללא ניקוד) בתחנה.
42. השתמשתי במדבקה (מ' חיריק, ב' קמץ) / מדבקה (מ' פתח, ב' צירה).
43. הלכתי למרפאה (מ' חיריק, פ' קמץ) / מרפאה (מ' פתח, פ' צירה) השכונתית.
44. אונייה חדשה נבנתה במספנה (מ' חיריק, פ' קמץ) / מספנה (מ' פתח, פ' צירה).
*524*
*524*
צורן - יחידת הלשון הקטנה ביותר בעלת משמעות.
צורני גזירה קיימים הן בפועל והן בשם.
בפועל - צורני הגזירה הם השורש ותבניות הבניינים.
השורש - ר-ק-ד
תבניות הבניינים - אות בקמץ, אות בפתח, אות ללא ניקוד
(תבנית בניין קל)
המילה העצמאית - רקד
השורש - ב-ד-ק
תבניות הבניינים - נ' בחיריק, אות בשווא, אות בפתח, אות ללא ניקוד
(תבנית בניין נפעל)
המילה העצמאית - נבדק
בשם - צורני הגזירה הם השורש ותבניות המשקלים או הצורנים הסופיים (המצטרפים לבסיס).
השורש - ס-פ-ר
תבניות המשקלים - מ' בחיריק, אות בשווא, אות בקמץ, אות בקמץ, אות בקמץ, ה' (משקל מקטלה)
המילה העצמאית - - מספרה (מקום)
הבסיס - ספר
הצורן הסופי - אות בחיריק, י' בקמץ, ה' (מקום)
המילה החדשה - ספריה
השורש - ז-כ-ר
תבניות המשקלים - אות בחיריק, אות דגושה בקמץ, אות, ו' בחולם, ן (משקל קיטלון)
המילה העצמאית - זיכרון (מצבים)
הבסיס - ספר
הצורן הסופי - אות, ו' בחולם, ן, (הקטנה)
המילה החדשה - ספרון
*524*
צורן נטייה הוא היחידה הלשונית הקטנה ביותר הנוספת למילה ומשנה את צורתה הדקדוקית, אך לא את משמעותה. צורני נטייה קיימים גם הם הן בפועל והן בשם.
בפועל - צורני הנטייה הם צורני הזמן והגוף.
שמרתי - אני שמרתי אתמול
שמרתם - אתם שמרתם אתמול
שמרת - אתה שמרת אתמול
תשמור - אתה / היא תשמור מחר
ישמרו - הם ישמרו מחר
שמורנה - אתן שמורנה עכשיו
*525*
צורני ריבוי
ספר פלוס אות בחיריק, ים - ספרים
דלת פלוס אות, ו' בחולם, ת' - דלתות
צורני נקבה
מפקד פלוס אות, ת - מפקדת
מנהיג פלוס אות,, ה - מנהיגה
פסנתרן פלוס אות בחיריק, ית - פסנתרנית
צורני סמיכות
שכבה פלוס אות בפתח, ת' - שכבת גיל
בוגרים פלוס אות בצירה, י - בוגרי הקורס
כינויי שייכות
בגד פלוס אות, ו' בשורוק - בגדו
ספר פלוס אות בסגול, יה - ספריה
שיר פלוס אות בצירה, יכן - שיריכן
לסיכום, צורני גזירה יוצרים מילים חדשות (ערך מילוני עצמאי) ומעניקים להן רכיב משמעות חדש. צורני נטייה משנים את תפקידה הדקדוקי של המילה.
לעתים צורני הגזירה דומים לצורני הנטייה. כדי להבחין ביניהם יש להציב את המילה בתוך משפט. כאשר המילה מבודדת ממשפט, לא תמיד אפשר לדעת מהי דרך הגזירה שלה.
יומי - יומי היה מוצלח. - היום שלי - צורן נטייה
יומי - אני קורא עיתון יומי. - יום פלוס אות בחיריק, י' - שם תואר - צורן גזירה
מלחמתי - מלחמתי במחלה נשאה פרות. - המלחמה שלי - צורן נטייה
מלחמתי - המאמץ המלחמתי הקשה על התקציב. - מלחמ(ה) פלוס תי - צורן גזירה
יומן - יומן עבר עליהן בהנאה. - היום שלהן - צורן נטייה
יומן - קניתי יומן חדש. - יום פלוס אות בקמץ, ן - צורן גזירה
אמנותי - אמנותי מפרנסת אותי היטב. - האמנות שלי - צורן נטייה
אמנותי - בחלק האמנותי של הטקס שרה זמרת. - אמנות פלוס אות בחיריק, י - צורן גזירה
אולם גם כשהמילה משובצת בתוך משפט, לעתים אי אפשר לדעת למה הכוונה. (ראו דוגמה בעמוד הבא)
*526*
גיל חובב, בשלן ואיש טלוויזיה, כתב ספר בשם "מטבח משפחתי"
כיצד ניתן להבין את שם הספר?
המטבח של משפחתי - המשפחה שלי - צורן נטייה
או
המטבח המשפחתי - משפח(ה) פלוס תי - שם תואר - צורן גזירה
טיפ
כאשר אתם נדרשים להבחין בין צורן נטייה לצורן גזירה, נסו לערוך את שלושת השינויים שלפניכם:
(1) השמיטו את הצורן הסופי.
(2) הוסיפו למילה את ה"א הידיעה.
(3) הוסיפו את כינוי השייכות "של" בגוף המתאים (שלי, שלנו, שלהן).
רק במשפט שהצלחתם לבצע בו את שלושת השינויים, המילה מכילה צורן נטייה.
לדוגמה: מצפוני אוסר עליי. - המצפון שלי אוסר עליי - צורן נטייה.
זהו עניין מצפוני. - מתאר את השם "עניין" - שם תואר - צורן גזירה (לשם תואר).
לפניכם זוגות של משפטים שבהם משובצת מילה זהה.
א. כתבו את חלק הדיבור של המילה בכל אחד מן המשפטים.
ב. כתבו כיצד נגזרה המילה: באמצעות צורן גזירה או באמצעות צורן נטייה. (ראו דוגמה בצמד הראשון)
א. הסיוע הצבאי הגיע באיחור.
חלק הדיבור - שם תואר
דרך הגזירה
צבא פלוס אות בחיריק, י - צורן גזירה
ב. הרודן הכריז: "צבאי נאמן לי".
חלק הדיבור - שם עצם פלוס כינוי שייכות
דרך הגזירה
הצבא שלי - צורן נטייה
1. א. זהו משחק (קבוצתי).
ב. (קבוצתי) ניצחה במשחק.
2. א. (מרכזן) של הערים עמוס במכוניות.
ב. הוא (מרכזן) בחברת השירות הטלפוני.
3. א. אתה מתנהג באופן (ילדותי).
ב. (ילדותי) עברה עליי בקיבוץ.
4. א. (חדרן) אינו מסודר.
ב. (חדרן) בבית מלון הוא מקצוע נדרש.
5. א. הנושא נבדק באופן (מחקרי).
ב. (מחקרי) עוסק בבעיות שינה אצל מתבגרים.
6. א. זוהי (שנתי) הראשונה בבית הספר.
ב. יצאנו לטיול (שנתי) לגליל העליון.
7. א. איתן הוא (דודן) של רחל
ב. איתן הוא (דודן) של רחל ויעל.
8. א. (עתידי) עדיין אינו ידוע לי.
ב. החומר בנושא זה נשמר לשימוש (עתידי).
9. א. (תחקירן) של הבנות העלה ממצא חמור.
ב. הוא עובד כ(תחקירן) ברשות השידור.
10. א. (דגלן) של היחידות התנוסס ברוח.
ב. (דגלן) חדש הגיע ליחידה.
11. א. אדם זה הוא אדם (סמכותי).
ב. בזכות (סמכותי) הרבה הגעתי לתוצאות.
12. א. (מצפוני) אוסר עליי לעשות זאת.
ב. שירות לחברה הוא עניין (מצפוני).
*527*
1. לפניכם רשימת מילים: איכותי, כמותי, עקרוני, הפגנתי, הדרגתי, ספרי, צבעוני, קיומי, ססגוני, צערי.
א. מיינו את המילים לשלוש קבוצות:
(1) מילים בעלות צורן גזירה
(2) מילים בעלות צורן נטייה
(3) מילים היכולות להשתייך לשתי הקבוצות
ב. מהי המשמעות המשותפת לכל המילים המסתיימות בצורן גזירה?
ג. בחרו אחת מן המילים מקבוצה (3) וחברו לה שני משפטים שיביעו את ההבדל במשמעות.
(משפט אחד שבו המילה תהיה בעלת צורן גזירה, ובמשפט השני - בעלת צורן נטייה)
2. לפניכם רשימת מילים: רשמית, עקרונית, שבועית, אישית, גורלית, יומית, בדרנית.
א. איזו מילה מורכבת ממשקל ומצורן נטייה?
ב. מה המשותף לשאר המילים מבחינת דרך התצורה?
3. לפניכם שלושה משפטים.
(1) זהו מידע (אישי).
(2) (אישי) עובד בחברה (קבלנית).
(3) (קבלנית) הבניין שוחחה עם הפועלים.
א. ציינו בכל משפט שבו מופיע הצורן אות בחיריק, י אם הוא צורן גזירה או צורן נטייה.
ב. ציינו בכל משפט שבו מופיע הצורן אות בחיריק, ית אם הוא צורן גזירה או צורן נטייה.
ג. מיינו את ארבע המילים המודגשות לשתי קבוצות על פי חלק הדיבור שאליו הן שייכות.
4. לפניכם שתי מילים שחודשו על ידי האקדמיה ללשון העברית בשנים האחרונות ומשובצות במשפטים:
(1) לידיעה שהופיעה בעיתון האלקטרוני שלחתי (תגובית) (טוק בק).
(2 ) ידידי הוא (תגוביתן) מושבע.
א. מהי דרך התצורה המשותפת של מילים אלו?
ב. שערו מה היה השיקול של האקדמיה ללשון העברית ביצירת המילה תגוביתן.
עברתו אותי (הצעה לכתיבה לתלקיט)
"האקדמיה ללשון העברית" השיקה ישומון (אפליקציה) לטלפונים הניידים שתאפשר לכם לדעת במהירות איך אומרים קייטרינג (הסעדה), בלאקאאוט (חשכון) ועוד.
בפעם הבאה כשתשמעו מילה לועזית, תוכלו למצוא בקלות את החלופה בעברית. הפתרון נמצא בכף ידכם. עליכם להוריד מאתר האקדמיה את היישומון החינמי ה"חלופון".
- חשבו על משחר מתאים (מוכר או חדש) שמטרתו להעשיר את חבריכם לכיתה בזוגות מילים:
מילה לועזית וחלופתה בעברית.
- כתבו דף הוראות למשחק שבחרתם ושחקו בו בינכם.
- מטרת האקדמיה היא לעודד את הציבור להשתמש במילים העבריות במקום הלועזיות.
*528*
לפניכם שורות נבחרות מתוך שירים המושמעים ברדיו. השירים מנוקדים כפי שהם מושרים.
בכל שיר מצאו את המילה או את המילים שבהן יש שגיאות הגייה ותקנו אותן.
שיר הטלפון
שמעתי צליל חיוג, שלשלתי אסימון
חייגתי לז'קלין, במספרה סימון
הלו מון- שר סימון, תקרא לי את ז'קלין
הלו, זה לא סימון, הלך האסימון
הגשש החיוור
זכיתי לאהוב
וכשהשמש נמחקת בשמים
והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות
אז אני זוכר שיש ידיים שרוצות אותי קרוב
אני יודע שזכיתי לאהוב
וכשהרוח אחרי הצהרים
היא מפזרת ענפים קטנים ובינתיים זה נעים
אז אני זוכר שיש עיניים שרואות אותי קרוב
ואני יודע שזכיתי לאהוב
אני יודע שזכיתי לאהוב...
עברי לידר
הורה היאחזות
יודע חקלאי פיקח
והוא הנחיל זאת לצבא
שאת הזן יש לשבח
ולהיטיב בהרכבה...
יחיאל מוהר
דמיון
זה היה רק חלום קצר
זו לא מציאות
זה רק דמיון נסתר
לאן עכשיו...
צח דרורי
סיום
יש אדם רואה הכל באור ורוד ורוד
זה לא טוב אומרים כולם אפילו רע מאוד
יש אדם רואה הכל באפלה קודרת
זו אותה המחלה רק בצורה אחרת
אל תרכיבו משקפים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות
נתן אלתרמן
הפוכים
זה נובע ממצב קדום
שם נברא הרגיש קרוב אל הבורא
במקביל התחיל רחוק ושעמום
למה הדבר הזה קורה
מוכרחים לפתור את הבעיה
יש פתרון הוא במרחק של נגיעה
ההפכיות הזאת היא קרש קפיצה
היא תחלץ אותנו מביצה...
ארקדי דוכין
- היכנסו ליוטיוב והקשיבו לשירים.
- נסו לגלות טעויות לשוניות בשירים שאתם מאזינים להם, ושתפו בהן את חבריכם.
תקנו את השגיאות ונסו להסביר את מקור הטעות.
- יש כותבים ומשוררים שברור לכול שהם בעלי ידע רב בשפה העברית ובחוקיה, למרות זאת לא פעם אפשר למצוא בשיריהם טעויות לשוניות. מה יכולה להיות לדעתכם הסיבה לטעויות אלה?
*529*
קראו את הטקסט המדריך לתייר בחלל שכתבה נירה דישי.
רוצים לראות את כדור הארץ נשקף מחלון החדר, לשהות כמה דקות בחלל החיצון או לצאת לטיסה בספינת חלל שמקיפה את כדור הארץ? אל תמהרו לארוז את המזוודות, יעברו עוד שנים רבות עד שטיול בחללית יהיה זמין כמו נסיעה ברכבת. בדרך כלל כשמדברים על תיירות, מתכוונים, מן הסתם, לביקור בנחל שוקק בצפון הארץ, למסע הרפתקני במדבר או לטיסה אל מדינה זרה. המשותף לכל אתרי התיירות האלה הוא העובדה שהם נמצאים בכדור הארץ, במקום שאפשר להגיע אליו במכונית, ברכבת, במטוס. אבל מה דעתכם על טיול בחללית, בטיסה שתקיף את כדור הארץ או את הירח או אפילו תנחת במאדים? נשמע מלהיב ומרגש? זה אכן כך.
בלי ספק, העתיד הזה כמעט כאן. מקצתו לפחות. כידוע, כבר אפשר להזמין מקום בטיסה פרטית לסיור בחלל כדי להתבונן במשך כמה דקות בכדור הארץ מבחוץ או לשהות כמה ימים בתחנת החלל הבין-לאומית ולנוע במסלול סביב כדור הארץ. לפי הפרסומים של חברת "ספייס אדוונצ'ר", מאז החלו לתור את החלל בתיור פרטי, כבר יצאו לדרך שבעה תיירי חלל וחזרו בשלום. תייר החלל הראשון יצא לטיסת חלל ב- 2001.
מהנדסי האווירונאוטיקה והתעופה עובדים על פיתוח כלי טיס מתקדמים ומיוחדים, שיותאמו להטסת "תיירי חלל" באמצעות כלי טיס מיוחד. לטענת חוקרי נאס"א (נאס"א - סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תכנית החלל האמריקאית ועל חקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית), בתוך כמה שנים יוכלו אנשים נוספים לטוס לחלל, אם יהיה להם, כמובן, די כסף לשלם עבור הכרטיס היקר.
בסוף אוקטובר 2014 התרסק מטוס ניסוי. אחד הטייסים נהרג, והאחר נפצע. סיבת ההתרסקות נחקרת עדיין, אך ברור לכולם שלמרות האסון, התכניות לפיתוח תיירות החלל נמשכות. לדברי ד"ר דגנית פייקובסקי, אנחנו נמצאים כיום בעיצומו של גילוי מקרוב של החלל החיצון. תיירות החלל מנגישה את החלל לכולם ועושה אותו מוחשי וקרוב, ומעודדת צעירים לעסוק בתחומי המדע והטכנולוגיה. כאמור, תיירות החלל מתפתחת, ובמדינות שונות כבר נבנים נמלי חלל, ומהם יוכלו הטיסות הללו להמריא.
מעובד מתוך האתר young-galileo.com
1. מצאו בטקסט חמש דוגמאות של שם הפועל בעלי שורשים שונים השייכים לגזרות שונות.
ציינו את השורש, את הבניין ואת הגזרה של כל אחד מהם.
2. מצאו בטקסט חמש דוגמאות של שמות פעולה בעלי שורשים שונים השייכים לגזרות שונות.
ציינו את השורש, את הבניין ואת הגזרה של כל אחד מהם.
3. מהי הסיבה לדעתכם לשימוש הרב בשם הפועל ובשם הפעולה בטקסט זה?
הצעה לכתיבה לתלקיט
- לו הציעו לכם להצטרף לטיסה לחלל, האם הייתם מצטרפים?
העלו בכתב את ההצעה ואת התגובות השונות של חברי הקבוצה. שמרו אותן בתיק עבודות.
*530*
קראו את המקאמה שכתב יורם טהרלב, וענו על השאלות בעמוד הבא.
אם אתה מרגיש כי אינך עובד רק לפרנסתך אלא גם נושא שליחות
ובתוך חברה המעריכה את הכמות אתה עדיין לוחם על האיכות
אם אתה מאמין שאתה מעצב את הישראלי של הדור הבא
ונכון להשקיע בכך את כל מאודך ואת כל כישוריך
אם אתה יושב ובודק בחינות בערבים על חשבון השעות של ילדיך
אם כמה פעמים ביום אתה נזרק מקוטב ההתלהבות לקוטב הייאוש
אם נתקפת לא פעם ולא פעמיים בהלם התלוש
אם אתה מקדיש ביודעין את חייך לבני נוער בגיל הכי פרובלמטי
ומנסה להלך על הגבול הדק שבין כבוד המורה לבין החופש הדמוקרטי
אם אתה בעת ובעונה אחת מחנך, פסיכולוג, כומר וידוי וארטיסט
כותל דמעות, איש סוד, שופט, יועצת וסטנדאפיסט
אם ידעת לזהות את הרגעים בהם הכול עובד הפוך על הפוך
רגעים בהם החיוך הוא החינוך.
אם איבדת תלמיד במלחמות ישראל ודמותו אינה משה מנגד עיניך
אם אינך חושש, כשצריך, לעמוד בעיניים דומעות מול תלמידיך
אם פתאום פנה אליך מישהו ברחוב ואמר "זה המורה שלי" בפשטות
ולרגע הרגשת שמבטו שווה יותר משלושה גמולי השתלמות
אם אתה מרגיש שאתה מלמד ומחנך, אך מעל הכול מדריך והורה
כי אז ידידי ראוי אתה להיקרא
המורה.
המקאמה התפרסמה באתר של הכותב.
(היא הוקלדה כלשונה ללא סימני פיסוק)
נקודות למחשבה:
(בספר איור)
- מה לדעתכם רצה המאייר להביע באמצעות איור זה?
- איזה משפט בשיר נתן לדעתכם למאייר את ההשראה לאיור?
*531*
1. לפניכם שני משפטים מתוך המקאמה ובהם מילים מודגשות:
(1) "אם אתה מרגיש כי אינך עובד רק לפרנסתך אלא גם נושא (שליחות)".
(2) "אם פתאום פנה אליך מישהו ברחוב ואמר "זה המורה שלי" (ב)(פשטות)".
א. ציינו את ההבדל בדרך התצורה של שתי המילים המודגשות.
ב. מה משותף לשתי המילים המודגשות מבחינת המשמעות?
2. לפניכם משפט מתוך המקאמה, ובו שתי מילים מודגשות:
"ובתוך חברה המעריכה את (הכמות) אתה עדיין לוחם על (האיכות)".
מהי דרך התצורה המשותפת לשמות אלה?
3. לפניכם שני משפטים, ובהם שלוש מילים מודגשות.
(1) אם אתה מאמין שאתה מעצב את (ה)(ישראלי) של הדור הבא.
(2) אם אתה מקדיש ביודעין את חייך לבני נוער בגיל הכי (פרובלמטי)... לבין החופש (ה)(דמוקרטי).
א. מהו חלק הדיבור של מילים אלו?
ב. מהי דרך התצורה המשותפת לשלוש המילים? במה הן שונות זו מזו?
4. מצאו בטקסט כינויים שונים שהמחבר מכנה באמצעותם את המורה הישראלי. מיינו אותם לשלוש קבוצות על פי דרך תצורתם. תנו כותרת לכל קבוצה.
5. א. מהו המבנה התחבירי העובר כחוט השני לכל אורך המקאמה?
ב. מהו האפקט הרטורי של מבנה זה?
6. איזה שם (כותרת) הייתם נותנים למקאמה זו? הציעו כותרות ענייניות או פיקנטיות. נמקו את בחירתכם.
קראו את הטקסט "איך •פולו/י להפסיד, הרי אני מורה!" בעמוד 231.
1. מצאו בטקסט לפחות עשרה שמות תואר. מיינו אותם על פי כותרות הרשימה וכתבו אותם בצורת יחיד זכר.
שורש פלוס משקל - צורת בינוני --
שורש פלוס משקל - משקל --
בסיס פלוס צורן סופי - שם עצם פלוס אות בחיריק, י --
בסיס פלוס צורן סופי- שם עצם מופשט פלוס אות בחיריק, י --
בסיס פלוס צורן סופי - בסיס פלוס אות בקמץ, א' בחיריק, י --
2. אילו דרכי תצורה הן הנפוצות ביותר בטקסט זה?
3. במה תורמים שמות התואר הרבים לטקסט?
*532*
קראו את "שיר המקצועות" שכתב רוביק רוזנטל.
בשיר הכותב מתאר את המקצועות שהיו נפוצים בעיר תל אביב בשנותיה הראשונות.
עומד אהרון המדפיס
(אהרון המדפיס הוא אהרון איתין. משפחתו הייתה אחת מבין 66 המשפחות שהקימו את העיר תל אביב. הוא סבא-רבא של נגה גנאל, ממחברות הספר.)
מתקין בעמל נמלים
ספרים עיתונים וכרזות
לכל אבירי המילים
אדלר המו"ל ושמחה הסופר
בן- ציון המורה וקדיש המשורר
עשרה קבין מלאכות בעולם
ותשעה לקחה תל אביב
[...]
בני דוד הסוחר ויצחק הספר
בנות משה הבורסקי ושלמי הסנדלר
עשרה קבין מלאכות בעולם
ותשעה לקחה תל אביב
[...]
לראובן החבתן, למשה החייט
לסוכן צדיקוב, לרוכל בן פורת
עשרה קבין מלאכות בעולם
ותשעה לקחה תל אביב
[...]
לברכה המורה ומרים המארחת .
לטובה הגננת וחסיה הטבחת
עשרה קבין מלאכות בעולם
ותשעה לקחה תל אביב
[...]
לליזר הבנאי ולהרשל הטייח
לברל המסגר ולגצל הנפח
עשרה קבין מלאכות בעולם
ותשעה לקחה תל אביב
[...]
מאיר ראש הוועד, יוסף הקבלן
פוחובסקי הדוקטור, פולאק הנדבן
עשרה קבין מלאכות בעולם
ותשעה לקחה תל אביב
[...]
שמוליק הסייס ושרוליק החמר
האחים רובננקו ושלוימה הנגר
עשרה קבין מלאכות בעולם
ותשעה לקחה תל אביב
מתוך "האור והקסם - תל אביב של פעם -101 סיפורים", ידיעות ספרים, 2009
*533*
1. מצאו בשיר שלושה בעלי מקצוע שאינם מוכרים לכם וציינו את פירושם.
2. מצאו בשיר ארבעה שמות של בעלי מקצוע הגזורים בגזירה מסורגת (שורש פלוס משקל). הקפידו על משקלים שונים.
3. מצאו בשיר שני שמות של בעלי מקצוע הגזורים בגזירה קווית (בסיס פלוס צורן סופי). הקפידו על סופיות מגוונות.
4. מצאו בשיר שני שמות של בעלי מקצוע שחדרו לעברית משפות זרות (מילים שאולות). בררו בעזרת המילון או במרשתת מהו מקור המילה.
5. איזו בעלת מקצוע מופיעה בשיר בצורה שאינה מקובלת היום? מהי צורתה כיום?
6. מצאו שני בעלי מקצוע שאינם משתייכים לקטגוריות שציינתם בסעיפים הקודמים.
7. בשיר יש שבירת צירוף כבול שהוא הרמז.
א. זהו בשיר את הצירוף השבור. מהו הצירוף הכבול המקורי? ציינו את פירושו.
ב. מהי התרומה הרטורית של השימוש בהרמז?
סוף הספר