זהות יהודית-ישראלית בעולם משתנה

ספר לימוד לכיתה ז

מהדורה מעודכנת

עיבוד, פיתוח ועריכה של המהדורה המעודכנת:

נילי בן ישי - ראש צוות פיתוח

בינה מרגלית - מנחה

דפנה בן תור - מורה ומנחה

בהוצאת אורט ישראל

ישראל, 2014

עמודי דפוס 6-125

העתיקה: פנינה כהן

הספרייה המרכזית לעיוורים

נתניה  ישראל   2016

העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות היוצרים.

תלמידים יקרים,

ספר הלימוד שלפניכם עוסק בנושא: הזהות היהודית-הישראלית בעולם משתנה.

הספר מציג את נושא הזהות היהודית והישראלית כמתפתחת וכמשתנה בהלך הזמן כתוצאה מדיאלוג עם הסביבה.

הספר מזמין אתכם לדון בנושאים שונים בזהות היהודית והישראלית בדרך של מפגש עם דעות ועם עמדות מגוונות, תוך כדי לימוד ודיון עם עמיתים, תוך בירור עמדתכם האישית כחלק מגיבוש זהות אישית וחברתית.

ללימוד זה משמעות מיוחדת, מפני שהוא מתקיים בשנה בה אתם מציינים את המעבר הסמלי המאפיין את התרבות היהודית, מעבר בין ילדות לבגרות.

במהלך הלימוד תכירו קטעי מקורות של דמויות מובילות בעולם היהודי, שיאפשרו לכם גם לבחון את עמדתכם האישית ביחס לגישות השונות המוצגות בעמדותיהם. הפעילויות השונות יאפשרו לכם לאסוף גם סיפורים משפחתיים, באמצעותם תוכלו ללמוד על היחס של משפחתכם למסורת היהודית ועל הקשר בין משפחתכם לבין אירועים שונים, שהתרחשו בחברה היהודית והישראלית.

על מבנה הספר:

הספר מורכב מארבעה שערים: השער הראשון מתמקד בסידור, כספר מרכזי ביצירה היהודית. בפרק זה תלמדו על משמעות התפילה, וכיצד סידור התפילה משקף זהויות וגוונים ביהדות. בלימוד זה תפגשו שלושה טקסטים יהודיים מרכזיים: "קראית שמע", תפילת "שמונה עשרה" ו"קדיש".

השער השני מתמקד במחזור הזמנים. נושא זה יציג זהויות וגוונים בחברה ביחס לשלושה נושאים מרכזיים: השבת, מעגל השנה ומעגל החיים.

בפרק זה תלמדו על משמעות הזמן בכלל ועל השבת בפרט: מקורותיה הקדומים של השבת, משמעויותיה החברתיות והאישיות ודרכי עיצובה השונות בחברה הישראלית. בלימוד על מעגל החיים תדונו במשמעות הטקס עבור האדם, ותפגשו טקסטים, המתייחסים לטקסי חיים שונים, המבטאים את הקשר שבין האדם לקהילה.

השער השלישי: דן בזיקת עם ישראל לארץ ישראל לאורך הדורות. פרק זה יציג את הקשר המתמשך והמשתנה, שבין העם לארצו, תוך הכרת הביטויים המגוונים של קשר זה בגישות שונות של זיקת עם ישראל לארצו.

השער הרביעי: דן בדמותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. נושא זה יוצג בעיקר דרך הלימוד על קיבוץ הגלויות וקליטת העלייה בחברה הישראלית, כיצד המושגים "מיזוג גלויות" ו"כור היתוך" השפיעו על העולים החדשים.

בספר מספר מושגים, שמכוונים לאופן הלימוד, שעיקרו שיח:

לימוד בחברותא: לימוד, שבו שותפים זוג תלמידים, הלומדים יחד.

לימוד בקבוצה: לימוד ביחד של ארבע תלמידים. (אפשר גם יותר...), שיתבסס על לימוד מהמקורות ויוביל לדיון קבוצתי.

משימות: המשימות השונות מאפשרות הרחבה של לימוד הנושא, וביטויו בדרכים שונות כגון: כתיבה, ציור, המחזה ועוד.

מאחלות לכם הנאה רבה,

צוות הפיתוח.

סימני דרך

(בספר סמלים:)

בחברותא - לימוד מקורות בזוגות או בקבוצות.

דף עבודה - עבודה אישית לביצוע בכיתה.

הידעת? - קטעי מידע אודות אישים, מקומות, מושגים הקשורים לנושאי הלימוד.

פירושי מילים - הסבר למילים מתוך המקורות

לדיון - שאלות המצורפות לקטעי המקור ומאירות נקודות להתייחסות אל המקורות.

משימה אישית להגשה - משימת בית שיש להגישה לבדיקה.

למחשבה - חשבו לאחר הריאה ודונו עם חבריכם.

פעילות מתוקשבת - הפעילויות המוצעות בספר מצויות באתר 70 פנים של רשת אורט: http://70panim.org.il/ הן מכוונות דרך עמוד האתר לפי תמונת הספר.

תוכן העניינים

(התוכן ערוך כך: שם הפרק ועמוד דפוס)

TOC \o "1-3" \n \h \z \u מבוא: הזהות שלי - זהות יהודית-ישראלית

*6

שער ראשון - היצירה היהודית סידור התפילה

*11

סידור התפילה

*12

התפילה שלי

*13

תפילה אחת למתפללים שונים

*14

התמצאות בסידור

*16

קריאת שמע

*17

תפילת "שמונה עשרה"

*21

קדיש

*26

שער שני - מחזור הזמנים

*29

השבת

*30

השבת רקע

*30

מחזור הזמנים - משמעות הזמן

*32

השבת -"ארמון בזמן"

*36

השבת היהודית והדמוקרטיה

*38

לקראת שבת המלכה

*40

מעגל השנה - חגים ומועדים כמעצבי זהות

*48

רקע

*48

ראש השנה ויום הכיפורים

*50

חג הסוכות

*55

יום הזיכרון לרצח רבין - מחלוקות בחברה היהודית והישראלית

*57

חג חנוכה - בין התבדלות להשתלבות

*59

ט"ו בשבט - "כי האדם עץ השדה"

*61

פורים - בין זהות יהודית לזהות בתחפושת

*64

חג פסח

*66

יום הזיכרון לשואה ולגבורה - זיכרון השואה כמעצב זהות

*69

יום העצמאות - זהות ישראלית מתחדשת

*71

יום ירושלים - ירושלים שלי

*75

חג שבועות

*77

מעגל החיים - טקסים כמעצבי זהות

*79

הטקסים שלנו

*79

טקסים במעגל החיים

*82

שער שלישי - זיקת עם ישראל לארץ ישראל לאורך הדורות

*85

הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל

*86

למה דווקא ארץ ישראל?

*88

יישוב הארץ לאורך הדורות

*93

הישיבה בארץ ישראל

*96

להקים ישוב בארץ ישראל

*101

הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל

*103

שער רביעי - דמותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי

*109

קיבוץ גלויות וקליטת עלייה בחברה הישראלית

*110

חוק השבות

*113

ייחוד או איחוד

*117

כור היתוך

*122

*6*

מבוא: הזהות שלי - זהות יהודית-ישראלית

*6*

תעודת הזהות האישית שלי

עצבו את תעודת הזהות שלכם.

התעודה תיראה כרצונכם והיא תכלול כל מידע שלדעתכם מעיד על זהותכם האישית.

תוכלו לבחור אם להציג אותה בתערוכה הכיתתית.

בחברותא:

1. בחנו את תעודות הזהות השונות, ושימו לב:

- מה הם הדברים החוזרים על עצמם?

- האם מצאתם בתעודות הזהות דברים ייחודיים?

- דונו ביניכם לגבי תעודת הזהות שלכם האישית ושתפו את חבריכם בדילמה: האם יש משהו במרכיבי הזהות שלא הייתם מוכנים לוותר עליו בשום אופן ודברים "סחירים" שהייתם מוכנים לוותר עליהם?

2. קראו את קטע המקור הבא והסבירו כיצד הוא מתקשר לתעודות הזהות שלכם:

לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו, אבא גדול מאביך... להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע מאה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין (דומים) זה לזה, מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, טובע את כל האדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהם דומה לחברו. לפיכך לכל אחד ואחד לומר, בשבילי נברא העולם.

לדיון:

1. הסבירו מדוע משווים את האדם למטבעות?

2. כתבו מהו ייחודו של האדם על פי מקור זה?

3. "בשבילי נברא העולם", תארו מהי התחושה שלכם כשאתם קוראים משפט זה.

*7*

שיח זהויות

לפניכם רשימת זהויות שונות. עיינו ברשימה וחשבו על חמישה פריטים שמייצגים את הזהות האישית שלכם: מה הזהות שלכם? מה הזהות שמעסיקה אתכם כרגע?

העתיקו זהויות אלה למחברת.

דתי/ה

מסורתי/ת

קונסרבטיבי/ת

רפורמי/ת

חרדי/ת

אורתודוקסי/ת

ליברל/ית

הומניסט/ית

פלורליסט/ית

נשוי/אה

בעל

איש

גבר

אישה

אם

אב

נער/ה

בעל תשובה

צמחוני

בן/ת אדם

ילד/ה

עירוני

מושבניק

קיבוצניק

כפרי

דרוזי

ימני

שמאלני

מזרחי

אשכנזי

ספרדי

עולה חדש

ותיק

ישראלי

צבר

אתאיסט

צופיפניק

אנטי ציוני

פלסטינאי

מוסלמי

נוצרי

בן/בת המושבים

*8*

הזהות שלי בין יהודי/ת לציוני/ת או אחרת

הגדרת הזהות שלי - פלאפל או שטריימל?

א. ההיגד שמגדיר בדרך הטובה ביותר את זהותנו היהודית הוא:

א. נולדנו לאב ואם יהודים.

ב. אנו יהודים טובים רק אם אנו מקיימים את מצוות הדת.

ג. אנו מחוברים לזהותנו הישראלית ולא רואים בה קשר לזהות יהודית.

ד. אנו מחוברים להיסטוריה של עם ישראל.

ה. אנו מחוברים לגורל היהודי: סבל, כאב ומסכנות, וזהו התנאי להמשכיות העם.

ו. אנו אוהבים את החגים היהודיים ורואים בהם משמרי מסורת.

ז. אנו מאמינים כי אין דבר כזה תרבות יהודית יש רק דת יהודית.

ח. כחילונים אנו מאמינים שיהודיות שווה ישראליות.

ט. יהודי הוא רק מי שחי ולחם על ארץ הקודש, ובכך הוא שומר על הגחלת היהודית.

י. יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר כהלכה.

יא. אנו יהודים כי אנו חיים בארץ ישראל ומוכנים להגן עליה.

יב. אנו יהודים כי בני משפחתנו עברו את השואה, היו חלוצים ונלחמו על הארץ הזו.

יג. אנו יהודים כי אנו מכירים את התרבות היהודית ומאמינים במצוותיה.

יד. אנו מאמינים כי אנחנו כאן בארץ איננו חלק מהעם היהודי אלא עם נפרד - הישראלים.

טו. כל מי שהוא אזרח טוב במדינה הוא יהודי טוב.

טז. יהודי הוא מי שמבקר בבית הכנסת.

יח. אנו יהודים כי זה מה שנקבע בתעודת הזהות שלנו עם היוולדנו.

אנו נוהגים כיהודים ו/או כישראלים

כיהודים אנו באים לידי ביטוי כאשר אנו:

1. --

2. --

3. --

כישראלים אנו באים לידי ביטוי כאשר אנו:

1. --

2. --

3. --

*9*

לאן זה שייך - יהודי או ישראלי?

לפניכם טבלה המכילה מושגים. עליכם לסמן לאן הם שייכים בעיניכם

שבת: יהדות/ ישראליות/ אחר

יום העצמאות: יהדות/ ישראליות/ אחר

שופר: יהדות/ ישראליות/ אחר

תנ"ך: יהדות/ ישראליות/ אחר

ארץ ישראל: יהדות/ ישראליות/ אחר

עולים: יהדות/ ישראליות/ אחר

אנטישמיות: יהדות/ ישראליות/ אחר

ציונות: יהדות/ ישראליות/ אחר

התקווה: יהדות/ ישראליות/ אחר

עברית: יהדות/ ישראליות/ אחר

סמל המדינה: יהדות/ ישראליות/ אחר

בת מצווה: יהדות/ ישראליות/ אחר

ראש השנה: יהדות/ ישראליות/ אחר

שואה: יהדות/ ישראליות/ אחר

אשכנזי: יהדות/ ישראליות/ אחר

יציאת מצרים: יהדות/ ישראליות/ אחר

ירושלים: יהדות/ ישראליות/ אחר

פתק בכותל: יהדות/ ישראליות/ אחר

מימונה: יהדות/ ישראליות/ אחר

ברית מילה: יהדות/ ישראליות/ אחר

חילוני: יהדות/ ישראליות/ אחר

שלום: יהדות/ ישראליות/ אחר

חייל: יהדות/ ישראליות/ אחר

יום כיפור: יהדות/ ישראליות/ אחר

לוח עברי: יהדות/ ישראליות/ אחר

יום איחוד ירושלים: יהדות/ ישראליות/ אחר

דגל: יהדות/ ישראליות/ אחר

הרבנות הראשית: יהדות/ ישראליות/ אחר

התנחלויות: יהדות/ ישראליות/ אחר

מהגרים: יהדות/ ישראליות/ אחר

ביקור חולים: יהדות/ ישראליות/ אחר

1. מהי משמעות הזהות היהודית או הישראלית כמרכיב בזהות האישית שלנו?

2. מהו הקושי להפריד בין הזהות היהודית לזהות הישראלית שלנו?

*10*

זרמים ביהדות:

הזרם הרפורמי

זרם דתי שנוצר ביהדות בעקבות האמנציפציה וערך שינויים באורח החיים היהודי, ביסודות האמונה ובפולחן הדתי. הרפורמים אינם מקבלים את סמכות ההלכה אלא רואים בה מקור השראה בלבד

הזרם הקונסרבטיבי

זרם שנוצר ביהדות בעקבות האמנציפציה.

בדומה לזרם הרפורמי, הזרם הקונסרבטיבי מחויב לערך השוויון, ולפיכך מעניק בהדרגה מקום נרחב יותר לנשים בפעילות הדתית - בהסמכה לרבנות ובהשתתפות בתפילה.

בשונה מן הרפורמים, הקונסרבטיבים מקבלים את סמכות ההלכה אך עורכים בה שינויים זהירים, מתוך תפיסה שיש להתאימה לתנאי החיים בכל תקופה. הזרם הקונסרבטיבי התפתח בעיקר בקרב יהדות ארצות הברית.

הזרם האורתודוקסי

(אורתו -ישר, דוקסיה - דרך). ביהדות מהווה האורתודוקסיה זרם דתי, שאורח חייו מבוסס על הציות להלכה ולפוסקים הרבניים.

אמונתו מבוססת על כמה עקרונות:

האמונה במקור האלוהי של התורה, האמונה בנצחיות ההלכה וההסתייגות מעריכת שינויים בה, האמונה בביאת המשיח, האמונה בתחיית המתים ועוד.

התנועה המסורתית

הזרם המסורתי

זהו זרם המבוסס על אמונה באלוהים והמשלב בגישתו נאמנות למסורת האבות ולהלכה, אך מוצא לנכון לבחור מה לשמור ומה לא, לאו דווקא מתוך חדשנות או חקר התפתחות ההלכה אלא מתוך גישה פתוחה ולא דיכוטומית.

תחיל"ה

תנועה חילונית ישראלית ליהדות הומניסטית. החילונים בישראל אינם מאוגדים בארגון משותף, ועל כן אין תנועה שמייצגת את כולם. תחיל"ה מאגדת חברים חילוניים בעלי עמדות שונות ומגוונות, שהמשותף להם הוא זהות המשלבת חילוניות, ישראליות, יהדות והומניסטיות.

*11*

שער ראשון - היצירה היהודית סידור התפילה

*11*

סידור התפילה כמשקף זהויות וגוונים בחברה היהודית

*12*

סידור התפילה

*12*

רקע

התפילות היו קיימות תמיד. בתנ"ך אנחנו מוצאים אנשים מתפללים, למשל: יעקב, משה, חנה אם שמואל, ושלמה. אך היו אלה תפילות אישיות ולא תפילות ממוסדות. התפילות התמסדו עם חורבן בית המקדש והפכו לחלק מעבודת האל של העם כולו. תפילות שהונהגו בציבור הוגדרו כתחליף להקרבת קורבנות החובה. שמות התפילות נגזרו משמות הקורבנות. חכמי המשנה סידרו את הבסיס לתפילות, אולם יש תפילות שנאמרו עוד בזמן שבית המקדש היה קיים, כמו לדוגמא, קריאת שמע. הסידור הוא ספר התפילה המרכזי ביהדות. בסידור מרוכזות תפילות יום חול ותפילות השבת ולעתים גם ברכות שונות. כבר בתקופת אנשי הכנסת הגדולה בימי הבית השני, התעורר הצורך למסד את התפילות.

את סידורי התפילה הראשונים ניתן למצוא בתקופת הגאונים (גאון - תואר של ראשי הישיבות המרכזיות בבבל), תקופה שנמשכה מסוף המאה ה-6 ועד אמצע המאה ה-11. בשל העובדה שקהילות ישראל חיו בפיזור רב בעולם, נוצרו נוסחים שונים של תפילות הסידור שחיבר הרב עמרם גאון סורא במאה התשיעית לספירה הוביל ליצירת אחידות בתפילת קהילות ישראל. סידור זה, שחובר במקור לקהילה היהודית בברצלונה, הופץ בין קהילות יהודיות רבות ונתקבל כנוסח תפילה של רבות מקהילות ישראל. אחידות הסידורים מתבטאת בעיקר בקביעת שלושה זמני תפילה: שחרית, מנחה וערבית (שנקראת גם מעריב). בנוסף לאחידות בתפילות קבע אלה, נקבעה אחידות גם לגבי ברכות מסוימות, כמו ברכות הקשורות לאירועים בחיי היום יום, למשל, ברכת המזון הנאמרת בתום הסעודה, ובה מודה האדם לבוראו על המזון; ברכות הנאמרות באירועים מיוחדים הקשורים למחזור החיים (כגון ברית מילה, נישואין); ובתוך התפילות עצמן משולבות ברכות ("ברכת כוהנים", "ברכת שלום"). לצד אחידות במבנה הסידור, התפתחו בקהילות ישראל נוסחים שונים:

סידור בנוסח אשכנז התפתח בקהילות אירופה, ואף השתמר עד היום בחלק מהקהילות.

סידור בנוסח ספרד מקובל בקרב יוצאי ספרד ובקרב רבים מבני עדות המזרח. לצד סידור זה צמחו סידורים ייחודיים, ביניהם סידור "תפילת רפאל" של יוצאי גאורגיה, וסידור "וזרח השמש" כמנהג יהדות מרוקו. במאתיים השנים האחרונות צמחו קהילות, ששאפו לעשות רפורמה במסורת היהודית, וכן רצו להדגיש את התכנים האוניברסאליים ביהדות. תנועות אלה פרסמו סידורים ייחודיים, שבהם ניתן ביטוי לערכיהן, למשל סידור התנועה הקונסרבטיבית - "ואני תפילתי" וסידור התנועה ליהדות מתקדמת - "העבודה שבלב".

*13*

מתוך המשנה:

"רבי שמעון אומר, הווי זהיר בקריאת שמע (ובתפילה). וכשאתה מתפלל, אל תעש תפלתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא.."

משנה, מסכת אבות, פרק ב, משנה יח.

שירי סוף הדרך / לאה גולדברג

למדני, אלוהי, בדך והתפלל

על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,

על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,

לדעת, לייחל, להיכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל

בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל,

לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,

לבל יהיה עלי יומי הרגל.

מתוך: לאה גולדברג / מוקדם ומאוחר, מבחר שירים. ספרית פועלים, 1978.

קראו את שני המקורות וענו על השאלות:

1. הסבירו את כוונתו של רבי שמעון בדבריו: "אל תעש תפילתך קבע".

2. ציינו מה מוסיפה לאה גולדברג בשירה על דברי רבי שמעון?

3. חוו דעתכם על המושג "הרגל".

התפילה שלי

*13*

בחרו משפט אחד, שמבטא את משמעותה העיקרית של התפילה עבורכם:

התפילה בשבילי היא בעיקר:

- דרך לבטא את רגשותיי

- "גלגל הצלה" בעת צרה

- דרך להתקרב לאלוהים

- חוט מאחד של עם ישראל

- הרגל ודרך חיים

- אחר: --

משימה אישית להגשה:

1. מתי, לדעתכם, חשוב לאדם לשאת תפילה אישית? האם תפילה זו צריכה להיות מסידור התפילות או תפילה אישית תוכלו להוסיף דוגמה למקרה אישי שלכם או של מכרכם.

2. תפילה אישית שלכם:

אפשרות אחת - "על מה אברך": כתבו על הדברים המיוחדים בעולמכם שעליהם תרצו להודות ולברך.

אפשרות שנייה - "אין זה מובן מאליו". כתבו חיבור על הדברים בעולמכם שביכולתכם לשפר או לשנות לטובתכם או לטובת הכלל.

*14*

תפילה אחת למתפללים שונים

*14*

סיבה נוספת ליצירת הנוסח האחיד של התפילות היא ההכרה בשונות המתפללים. הרמב"ם הבחין בין סוגים שונים של מתפללים. קראו את שני הסיפורים:

"(ניסוח וריכוז התפילות) כולם - כדי שיהיו ערוכות בפי הכול, וילמדו אותם במהרה, ותהיה תפילת אלו העילגים (עילגים - שאינם שולטים בשפה ומדברים בלשון פגומה.) תפילה שלמה, כתפילת בעלי הלשון הצחה. (בעלי לשון צחה - שולטים בשפה ומדברים באופן רהוט.) ומפני עניין זה תיקנו (תיקנו - ארגנו, הסדירו, מיסדו.) כל הברכות והתפילות הסדורות בפי כל ישראל, כדי שיהא כל עניין וברכה ערוכה בפי העילג".

הרמב"ם, משנה תורה, הלכות תפילה, א', ו'

הידעת?

הרמב"ם

רבי משה בן מימון

1204-1138

ספרד - מצרים

מגדולי פוסקי ההלכה ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. מנהיג רוחני, רופא, איש מדע עליו נאמר: "ממשה עד משה לא קם כמשה". חיבר ספרי הלכה חשובים, וביניהם: "משנה תורה" (הי"ד החזקה) ו"מורה הנבוכים".

בסיפור המיוחס לבעל שם טוב מסופר על איכר, שחי במזרח אירופה במקום נידח, שבו לא היה בית כנסת. בשל כך נהג לקיים את החגים בעיר הסמוכה. לקראת יום הכיפורים, רכב על סוסו אל העיר הסמוכה על מנת להצטרף אל משפחתו, אך טעה בדרכו, וכבר ירדה החשכה. האיכר נאלץ להישאר ביער ביום הכיפורים, אך לא יכול היה להתפלל, מפני שסידור תפילה לא היה בידו, וגם לא זכר את התפילה בעל פה.

האיכר פנה אל ה' בבכי, ואמר לו:

ריבונו של עולם, כיצד אתפלל לפניך?

אין באפשרותי להתפלל, אלא רק לומר את אותיות ה-א"ב.

הנה הן לפניך, קח אותן, וצור מהן אתה את התפילות.

מעובד על פי "עולם האותיות", יחיאל אריה מונק

www.kingdavidstory.com

1. דונו ביניכם עמדתו של מי נכונה יותר, לדעתכם, זו של הרמב"ם או זו של הבעל שם טוב? נמקו.

2. חשבו, מה משמעותו של הסידור בחיי המתפלל, אילו כלים בחיי היום-יום שלנו ממלאים תפקיד דומה?

*15*

"לצורך קיומה של עבודת האלוהים בגלות, בהיעדר המקדש (...) נוסד בית הכנסת הקהילתי והוגדר כ"מקדש מעט". עבודת הקורבנות, המנחות והתרומות הוחלפה בתפילה ובלימוד התורה לשמה (...)

אחדות העם נשמרה על ידי התפילות הקבועות (...)כל הקהילות היהודיות בכל רחבי הגלות התאחדו לישות קיבוצית אחת כשבניהן התייצבו לפני האלוהים בתפילתם באותם זמנים ובאותן תפילות, הקריאות וברכות (...) סידור התפילה הוא החיבור העממי ביותר, הנאמר-ונשנה ביותר והמופנם ביותר בכל שדרות העם, ויותר מכל יצירה אחרת הוא משקף את אחדותה של היהדות ואת רציפותה כעולם רוחני ייחודי."

אליעזר שביד, סידור התפילה: פילוסופיה, שירה ומסתורין, פרק א', ידיעות אחרונות תל אביב 2009

על הברכות

כדי לשמור על אחדות העם בזמן הגלות, יצרו חכמינו זכרם לברכה (חז"ל) מערכת תפילות אחידה. לצד קביעת מועדי התפילות ותוכנן, קבעו חז"ל גם מבנה קבוע של ברכות. ברכה היא תפילה קצרה שיש לאומרה בזמן קיום מצוות, מועד, או חוויה יוצאת דופן בחייו של היהודי. מלבד התוכן המיוחד לברכות רבות, קיימת פתיחה כללית, "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם", ולעתים אף מסתיימת, "ברוך אתה ה'". לכלל זה קיימים כמה חריגים כמו לדוגמה, "תפילת הדרך".

1. חשבו, רוב הברכות מתחילות במילים, "ברוך אתה ה'", האם אתם מסכימים עם הפנייה לאל בלשון אתה? האם תרצו להציע פנייה אחרת?

2. חוו דעתכם, האם התפילות שומרות על אחדות העם כדבריו של א' שביד?

*16*

התמצאות בסידור

*16*

עיינו בסידור שבידיכם.

1. אתרו מידע על הסידור שבידיכם:

- נוסח הסידור

- שנת ההוצאה

2. חפשו בסידור את התפילות הבאות וציינו את מקומן בסידור שלכם: ברכת המזון, תפילת מנחה, "קריאת שמע", קדיש, תפילת הדרך, ברכות הריח.

3. בחרו באחת מן התפילות וענו:

- שם התפילה

- מיקומה בסידור

- ייחודה של התפילה

- תוכן התפילה בקצרה

- מטרת כתיבת התפילה

4. דונו ביניכם והעלו טיעונים: האם תפילה זו רלוונטית גם בימינו?

5. חשבו: האם תפילה קבועה מראש יכולה להיות תפילה אישית ולהביע רגשות אישיים?

בחברותא:

תפילה כביטוי אישי או לאומי

..שתי משמעויות של תפילה, שהן לא רק שונות אלא אף מנוגדות זו לזו.

האחת היא תופעה אנושית (...) שמקורה באדם עצמו (צורך נפשי אישי של האדם) (...) פעולה שהאדם עושה למענו, לסיפוק צרכיו (...) ואין בה מאומה מעבודת הבורא (הכוונה היא לתפילה אישית שאומר אדם).

שונה ממנה לחלוטין התפילה המגובשת בסידור. זוהי תפילת חובה (תפילה שהאדם נדרש להתפלל אותה ואין היא ביוזמתו) ותפילת קבע - תפילה שאינה משתנית בהתאם לתנאים ולמסיבות (נסיבות) ולמצבים (...) שבהם נתון המתפלל. (...) מזה מתחייב (ניתן להבין ) שאין היא נועדת לספק צרכיו. (...) ואין היא ניתנת להתלבש בצורות שונות בהתאם לחילופי האנשים (המתפללים), המצבים והצרכים (האישיים)"

עיבוד מתוך: ישעיהו ליבוביץ, על התפילה, דעות י"א, 1960

לדיון:

1. פרופסור ישעיהו ליבוביץ מאמין כי קיימים שני סוגי תפילה.

א. מהם שני הסוגים שפרופסור ליבוביץ מבחין בהם?

ב. מהי מטרת התפילה, לדעתו של פרופסור ליבוביץ?

2. מהו סוג התפילה שאתם מזדהים אתה? האם תפילה זו תשמר את הזהות היהודית?

*17*

קריאת שמע

*17*

"קריאת שמע" - כתעודת הזהות היהודית

"קריאת שמע" היא תפילה, הנאמרת פעמיים ביום, ונפתחת בפסוק:

"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד".

היא כוללת שלוש פרשיות מהתורה, שמתחילות בפסוק זה:

"שמע" (דברים, ו', 9-4) - פרשה זו עוסקת בייחוד האל, ולימוד דבריו.

"והיה אם שמוע" (דברים, י"א, 21-13) - בפרשה זו יש חזרה על רעיונות מהפרשה הקודמת, וכן היא עוסקת בנושא השכר והעונש.

"ויאמר" (במדבר, ט"ו, 41-37) - פרשה זו עוסקת בנושא הציצית ובנושא יציאת מצרים.

"קריאת שמע" נאמרת כחלק קבוע מתפילת שחרית ומתפילת ערבית, ויש גם "קריאת שמע", שאותה נוהגים לומר על המיטה לפני השינה.

ב"קריאת שמע" ניתן ביטוי לרעיונות יסוד ביהדות:

אמונה בדבר אחדות האל, אהבתו, שמירת מצוותיו, האמונה בשכר ועונש והזיכרון. "קריאת שמע" היא מעין "תעודת זהות" אידיאולוגית של הדת היהודית.

בחברותא:

1. מצאו את "קריאת שמע" בסידור. כמה פעמים היא מופיעה?

2. הפסוק הראשון ב"קריאת שמע" נאמר בקול רם. מה תורמת האמירה בקול רם?

3. איזו תפילה מתאימה לכם יותר: תפילה אישית שקטה או תפילה בקול רם? הסבירו.

שמע

שמע

בן אדם!

אייכה אדם?

הנני,

הנה אני.

אדם.

מתוך: "אל הלב'", אסופת תפילות וברכות לעת מצא הרב עפר שבת-בית-הלחמי, התנועה ליהדות מתקדמת, היברו יוניון קולג', עמ' 38

*18*

בחברותא:

פרשיות "קריאת שמע"

קראו את פרשיות קריאת שמע על פי החברותא שנקבעה לכם

דונו ביחד בשאלות שבסוף הפרשיות.

פרשיה ראשונה:

"(ד) שמע ישראל יהוה אלוהינו יהוה אחד. (ה) ואהבת את יהוה אלוהיך בכל-לבבך ובכל-נפשך ובכל-מאודך. (ו) והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על-לבבך. (ז) ושיננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך. (ח) וקשרתם לאות על-ידך והיו לטוטפות בין עיניך. (ט) וכתבתם על- מזוזות ביתך ובשעריך."

דברים, ו', 9-4

- ובכל מאודך - קיימים פירושים רבים למושג זה, אנו מציעים - בכל משמעות קיומך.

- טוטפות - הפירושים רבים. אנו מציעים - "תכשיטים" או "חפץ שנועד לזיכרון".

פרשייה שנייה:

"(יג) והיה אם-שמוע תשמעו אל-מצוותי אשר אנוכי מצוה אתכם היום לאהבה את-יהוה אלוהיכם ולעובדו בכל-לבבכם ובכל-נפשכם. (יד) ונתתי מטר-ארצכם בעיתו (בזמנו) יורה ומלקוש (גשם ראשון וגשם אחרון) ואספת דגנך ותירושך ויצהרך. (טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת. (טז) הישמרו לכם פן יפתה (יתפתה) לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחוויתם להם. (יז) וחרה אף-יהוה בכם ועצר את-השמים ולא-יהיה מטר והאדמה לא תיתן את-יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר יהוה נתן לכם. (יח) ושמתם את-דברי אלה, על-לבבכם ועל-נפשכם; וקשרתם אותם לאות על-ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם. (יט) ולימדתם אותם את-בניכם, לדבר בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך. (כ) וכתבתם על-מזוזות ביתך, ובשעריך. (כא) למען ירבו ימיכם, וימי בניכם, על האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם--כימי השמיים, על-הארץ."

דברים, י''א, 21-13

*19*

פרשייה שלישית:

"(לז) ויאמר יהוה אל-משה לאמור. (לח) דבר אל-בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית (פתילי מעין חוט או שרוך.) על-כנפי בגדיהם (פינות הבגדים) לדורותם ונתנו על-ציצית הכנף פתיל תכלת. (לט) והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את-כל-מצוות יהוה ועשיתם אותם ולא- תתורו (תחפשו) אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר-אתם זונים אחריהם. (מ) למען תזכרו ועשיתם את-כל-מצוותי והייתם קדושים לאלוהיכם. (מא) אני יהוה אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים אני יהוה אלוהיכם."

במדבר ט"ו, 41-37

לדיון:

1. הפרשיות מדגישות את הרעיונות האלה:

- אמונה באל אחד (מונותיאיזם)

- הזיכרון של העבר ההיסטורי

- שמירת המצווות

עיינו בפרשייה שלכם ומצאו מהם הפסוקים המתאימים לכל אחד מהרעיונות.

2. בפרשיות מופיעים המושגים: "לעבוד את אלוהים", "אלוהים אחרים" - מה משמעותם של מושגים אלה בעיניכם?

3. בדקו עם קרובים או מכרים: מה משמעות קריאת שמע בשבילם? האם היא מתקשרת לחייהם?

*20*

שמע ישראל בהוויה הישראלית

רב סרן רועי קליין ז"ל

בימיה הראשונים של מלחמת לבנון השנייה היה גדוד 51 בפעילות בדרום בעקבות חטיפתו של גלעד שליט. החיילים הוקפצו בבהילות צפונה ונכנסו לעיירה בינת ג'בל במבצע שכונה "קורי הפלדה".

ביום א' באב תשס"ו (26.7.2006) נפל רב-סרן רועי קליין בקרב בבינת ג'בל שבדרום לבנון. עמו נפלו עוד שבעה מחייליו. בשלוש לפנות בוקר החלו לוחמי גדוד 51 לצעוד לעבר בתים קדמיים בכפר כשמחצית הכוח מובל על ידי המג"ד יניב עשור, ואילו רועי הסמג"ד מפקד על השאר. כשהגיעו אל הבתים המיועדים, התקשה אחד הצוותים לפרוץ את הדלת ונדרש להשתמש במטען חבלה. הלוחמים הורחקו אל חומת החצר החיצונית כדי שלא ייפגעו מההדף. לפתע נתקלו במחבלים. הירי הפך למסיבי, רימונים נזרקו מסביב. רועי שלח את סגן עמיחי מרחביה לצאת לאיגוף ימני במטרה להפתיע את המחבלים, אך מרחביה נפגע ונפל. רועי מיהר אל מרחביה כשלפתע זיהה רימון שנחת במרחק של עשרות סנטימטרים ממנו. בשניות המעטות שנותרו לו, בקור רוח מחושב, זינק רועי על הרימון כדי להציל את חיי חייליו. הוא עוד הספיק למסור את מכשיר הקשר המוצפן לאחד מהם כדי שלא יישאר בשטח האויב בטרם קרא "שמע ישראל", ונהרג. לאחר נפילתו הוענק לו עיטור העוז.

מתוך: אתר "יזכור", משרד הביטחון

כשהלב בוכה / יוסי גיספאן

כשהלב בוכה רק אלוהים שומע

הכאב עולה מתוך הנשמה

אדם נופל לפני שהוא שוקע

בתפילה קטנה חותך את הדממה.

שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול

נתת לי את חיי נתת לי הכל

בעיני דמעה הלב בוכה בשקט

וכשהלב שותק הנשמה זועקת.

שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד

חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד

הכאב גדול ואין לאן לברוח

עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.

כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת

האדם רואה את כל חייו פתאום

אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת

לאלוהיו קורא על סף תהום.

לדיון:

קראו את סיפורו של רועי קליין ואת שירו של גספן וענו:

1. מהם ההבדלים בין השיר של גספן לתפילה המקורית?

2. כיצד מתקשר סיפורו של רועי קליין לשיר?

3. מדוע, לדעתכם, בחר רועי קליין בצירוף המילים "שמע ישראל" בעת מעשה גבורתו?

*21*

תפילת "שמונה עשרה"

*21*

רקע

תפילת "שמונה עשרה", התפילה העיקרית בימות החול, נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית. תפילה זו, הנקראת גם "תפילת העמידה", נאמרת בלחש, ומתקיימת בעמידה. התפילה נקראת בשם "שמונה עשרה" בשל מספר הברכות, שהיו בה במקור.

תפילת "שמונה עשרה" מחולקת לשלושה סוגים עיקריים:

שבח, בקשה, הודיה.

שבח - בשלוש ברכות אלה נאמר שבח לה': ברכת אבות, ברכת גבורות, ברכת קדושת ה'.

בקשה - בחלק זה מבטא המתפלל את בקשותיו מהאל בשלוש עשרה ברכות: ברכת חונן הדעת, ברכת תשובה, ברכת סליחה, ברכת גאולה, ברכת רפואה, ברכת השנים, ברכת קיבוץ גלויות, ברכת המשפט, ברכת המינים, על הצדיקים, ברכת ירושלים, מצמיח קרן ישועה, שומע תפילה.

הודיה - שלוש הברכות האחרונות מטרתן הודיה לה' על כל מעשיו: ברכת עבודה, ברכת הודאה, ברכת שים שלום.

כל הברכות נאמרות בלשון רבים כברכות על כלל עם ישראל.

משימה:

1. מצאו את תפילת "שמונה-עשרה" בסידור. מיינו את הברכות בתפילה לפי סוג התפילות: שבח, בקשה, הודיה

2. מהו החלק שבו מצויות רוב הברכות? מהי הסיבה לכך?

3. הסבירו מהם התחומים החשובים בחיי האדם על פי תפילה זו? האם תחומים אלה נכונים בעיניכם? מה בעיניכם, נכון לשנות?

*22*

עיקרי תפילת "שמונה-עשרה" בשירה העברית

הללויה / שמרית אור

הללויה לעולם

הללויה ישירו כולם

במילה אחת בודדה

הלב מלא בהמון תודה

והולם גם הוא

איזה עולם נפלא.

הללויה עם השיר

הללויה על יום שמאיר

הללויה על מה שהיה

ומה שעוד לא היה

הללויה.

הללויה לעולם

הללויה ישירו כולם

והענבלים הגדולים

יהדהדו בהמון צלילים

ואיתנו הם יאמרו

הללויה.

תודה / עוזי חיטמן

תודה על כל מה שבראת

תודה על מה שלי נתת

על אור עיניים

חבר או שניים

על מה שיש לי בעולם

על שיר קולח

ולב סולח

שבזכותם אני קיים

תודה על כל מה שבראת

תודה על מה שלי נתת

על צחוק של ילד

ושמי התכלת

על אדמה ובית חם

פינה לשבת

אישה אוהבת

שבזכותם אני קיים

*23*

על כל אלה / נעמי שמר

על הדבש ועל העקץ

על המר והמתוק

על בתנו התינוקת

שמור עלי הטוב.

על האש המבוערת

על המים הזכים

על האיש השב הביתה

מן המרחקים.

על כל אלה, על כל אלה

שמור נא לי אלי הטוב

על הדבש ועל העקץ

על המר והמתוק.

אל נא תעקור נטוע

אל תשכח את התקווה

השיבני ואשובה

אל הארץ הטובה.

שמור אלי על זה הבית

על הגן - על החומה

מיגון מפחד פתע

וממלחמה.

שמור על המעט שיש לי

האור ועל הטף

על הפרי שלא הבשיל

ושנאסף.

על כל אלה, על כל אלה

שמור נא לי אלי הטוב

על הדבש ועל העקץ

על המר והמתוק.

משימה:

1. בדקו בכל שיר לאיזה חלק מתפילת שמונה-עשרה הוא מתחבר.

2. בחרו בכל שיר משפט שהוא משמעותי לכם והסבירו את בחירתכם.

3. חברו את שיר ההלל וההודיה שלכם או בטאו הלל והודיה בציור או במכתב.

*24*

ברכת השלום

ברכת "שלום"

"שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם כי אתה הוא מלך אדון לכל השלום. נוסח עדות המזרח: שים שלום טובה וברכה, חיים, חן וחסד, צדקה ורחמים, עלינו ועל כל-ישראל עמך. וברכנו אבינו, כולנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו יהוה אלוהינו, תורה וחיים, אהבה וחסד, צדקה ורחמים, ברכה ושלום. כל השאר: שים שלום טובה וברכה, חן וחסד ורחמים, עלינו ועל כל-ישראל עמך. וברכנו אבינו, כולנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו יהוה אלוהינו, תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום."

מלימוד למעשה "עץ התפילות"

צרו תפילה אישית בדרך של כתיבה או ציור על אחד מהנושאים, שבתפילת "שמונה עשרה", וצרפו אותה ל"עץ תפילות" כיתתי.

*25*

שיר לשלום / יעקב רוטבליט

תנו לשמש לעלות

לבוקר להאיר,

הזכה שבתפילות

אותנו לא תחזיר.

מי אשר כבה נרו

ובעפר נטמן,

בכי מר לא יעירו

לא יחזירו לכאן.

איש אותנו לא ישיב

מבור תחתית אפל,

כאן לא יועילו

לא שמחת הניצחון

ולא שירי הלל.

לכן, רק שירו שיר לשלום

אל תלחשו תפילה

מוטב תשירו שיר לשלום

בצעקה גדולה.

תנו לשמש לחדור מבעד לפרחים.

אל תביטו לאחור,

הניחו להולכים.

שאו עיניים בתקווה,

לא דרך כוונות

שירו שיר לאהבה

ולא למלחמות.

אל תגידו יום יבוא -

הביאו את היום!

כי לא חלום הוא

ובכל הכיכרות

הריעו לשלום!

לדיון:

1. בדקו, מה משותף בין השיר של יעקב רוטבליט ובין ברכת השלום מתפילת "שמונה-עשרה"?

2. חשבו, כיצד המושגים של טובה וחסד, ברכה, חיים ורחמים מתקשרים לנושא הברכה - השלום?

3. דונו ביניכם, מהי דרך הביטוי הנוחה לכם היום, שיר או תפילה? האם שיר יכול לשמש לכם לתפילה?

*26*

קדיש

*26*

רקע

פתיחה

- האם הזדמן לכם לשמוע "קדיש"?

אם כן, תארו: באיזו הזדמנות שמעתם את ה"קדיש".

- האם הבנתם את משמעות התפילה?

- מה הרגשתם בעת התפילה?

הקדיש

קדיש הוא קטע תפילה חשוב, שנאמר ברובו בארמית. הקדיש משולב בתפילות, כקטע מעבר או סיום, כך למשל הוא נאמר בסיום תפילת תחנון.

בתקופת ימי הביניים החלו לקרוא את הקדיש בהקשר של אבלות, וכך נתקבע עד ימינו.

קיימים סוגי קדיש שונים:

"חצי קדיש" - קדיש, שבו אומרים רק את הקדיש עצמו ללא התוספות. לרוב נאמר חצי הקדיש כקטע מעבר בין קטעים שונים בתפילה. למשל לפני תפילת "שמונה עשרה" במנחה ובערבית

"קדיש תתקבל" - קדיש זה נקרא גם בשם: "קדיש שלם". מקור השם "קדיש תתקבל" הוא מהמלה "תתקבל", הפותחת את הקטע, שנוסף בו, וכן בשל הבקשה לקבלת תפילות עם ישראל. בקדיש זה יש תוספת של שלוש בקשות: קבלת תפילות עם ישראל, חיים טובים לעם ישראל ושלום על ישראל. "קדיש תתקבל" מורחב, שנאמר בנוסח הספרדים והתימנים לאחר הסליחות נקרא "קדיש תענו ותעתרו".

"קדיש דרבנן" - נקרא גם "קדיש על ישראל" נאמר בסיום לימוד התורה שבעל פה. כולל שלוש בקשות, המבקשות ברכה ללומדי התורה. בקהילות רבות נהוג, שהאבלים אומרים קדיש זה. מקור שם קדיש זה מהמלה הפותחת את החלק, שנוסף לתפילה.

"קדיש גדול" - נאמר בסיום קריאת מסכת, וכן נאמר על ידי היתומים בעת קבורת הנפטר.

"קדיש יהא שלמא" - נקרא גם "קדיש יתום" - דומה לקדיש תתקבל, למעט הבקשה על קבלת התפילות. מקור שמו מהמלה, הפותחת את הקטע שנתווסף. נקרא גם קדיש יתום, מפני שברבות מקהילות ישראל נאמר קדיש זה על ידי אבל או אדם, המציין יום זיכרון לקרוב משפחתו. בקהילות אשכנז היה נהוג, שרק אדם אחד אומר קדיש זה, ואילו בקהילות הספרדיות נאמר הקדיש ביחד על ידי מספר אנשים.

*27*

לפניכם לשון הקדיש בארמית ומולו התרגום לעברית.

יתגדל ויתקדש שמה רבא.,  יתגדל ויתקדש שמו הגדול

בעלמא די ברא כרעותה,  בעולם שברא כרצונו

וימליך מלכותה,  וימליך מלכותו

ויצמח פורקנה ויקרב משיחה,  ויצמח ישועתו ויקרב משיחו

בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל,  בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל

בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.,  במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן

יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך,  יהיה שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים יתברך.

וישתבח ויתפאר ויתרומם,  וישתבח ויתפאר ויתרומם

ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל,  ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל

שמה דקודשא בריך הוא.,  שמו של הקדוש ברוך הוא

לעילא מן כל ברכתא שירתא תושבחתא,  למעלה מכל הברכות, השירות, התשבחות

ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן.,  והנחמות, שאנו אומרים בעולם, ואמרו אמן.

יהא שלמא רבא מן שמיא,  יהא שלום רב מן השמים

וחיים עלינו ועל כל ישראל,  וחיים עלינו ועל כל ישראל

ואמרו אמן.,  ואמרו אמן.

עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום

עלינו ועל כל ישראל: ואמרו אמן

הערה:

בנוסח התפילה הספרדי ישנה שורה נוספת הנאמרת על ידי האבלים:

"יהא שלמא רבא מן שמיא. חיים ושבע וישועה ונחמה ושיזבא ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה וריווח והצלה. לנו ולכל עמו ישראל ואמרו אמן"

*28*

קדיש יתום בחברה הישראלית

קדיש בת / רות נצר

גם אני רציתי להגיד קדיש

גם אני רציתי להגיד קדיש

גם אני רציתי להגיד קדיש

ולא נתנו לי.

ואמרתי קדיש

ואמרתי קדיש

שפתי נעות -

קולי לא ישמע

ואמרתי קדיש

אמרתי קדיש

קולי ישמע

מתוך: "קדיש לאבא", כרמל, 2006

מנהג אמירת הקדיש בהקשר של אבלות נפוץ מאוד, ויש לו מקום חשוב בתרבות האבל, למרות שעל פי ההלכה אין מצווה לומר זאת.

קדיש יתום הוא טקסט מוכר, שנאמר גם ע"י אנשים, שאינם נוהגים להתפלל.

הקדיש נכתב בארמית, כדי שיהיה מובן לרוב האנשים, מפני שזו הייתה השפה המדוברת, באותה העת. כיום המצב הפוך, ולמעשה, הקדיש נאמר בשפה, שאינה מוכרת או מובנת לרובנו.

מעין קדיש / עלי אלון

אשרי ההולך בתלם היום-יום הארוך

עד קצהו,

אשרי הנאמן אשר ללא ליאות כיתף

את המשא הכבד,

אשרי הבונה, הנוטע, מעמיק השורש,

עב הגזע, אשר גם ליבו, חלבו ומאודו

הפריחו את האדמה.

אשרי המגשים חלומות נעוריו

הילוכו כבד - אבל ליבו

כציפור בין העפאים.

אשרי העוצם עיניו וסביבו שחוק-ילדים

המולת בעלי החיים והכנף, המלאכה והחרושת

ורשרוש העצים אשר נטע.

אויר המולדת ימתק לו,

משורת מימיה ועוני לחמה.

אשריו וכי ייאסף אל האדמה

ימתקו לו רגבי עפרה

והאדמה אשר חונן והרוה-

תשיב לחיקו אהבה.

מתוך: "יחף - תהילי עין שמר",ילקוט אבלות, צבי שוע ואריה בן גוריון (עורכים)

לדיון:

1. מדוע, לדעתכם, גם אנשים חילוניים נוהגים לומר קדיש?

2. מדוע דווקא בזמן אבל אומרים טקסט, שמעצים את האל? חשבו על מספר תשובות אפשריות.

3. כיצד משפיעה הבחירה במנהג זה על התרבות היהודית-ישראלית?

4. השוו בין הקדיש המודרני ובין הקדיש המסורתי - מה ההבדל העיקרי ביניהם? מהן ההתייחסויות הדומות?

5. מהי החוויה שמתארת המשוררת בשיר "קדיש בת"? מדוע היא מרגישה כך?

*29*

שער שני - מחזור הזמנים

*29*

(בספר שער לפרק)

*30*

השבת

*30*

השבת רקע

*30*

פרק זה מתמקד בנושא הזמן בכלל וביום השבת בפרט. יום השבת נקבע מימי בראשית כיום מיוחד ושונה מכל ימות השבוע.

השבת מוזכרת בתיאור בריאת העולם שבספר בראשית:

"(ב) ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל-מלאכתו- אשר עשה.

(ג) ויברך אלוהים את-יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל-מלאכתו אשר-ברא אלוהים לעשות."

בראשית ב', 3-2

המלה שבת מלמדת על השביתה ממלאכת הבריאה. רעיון זה מיוצג בדרישה מהאדם לנהוג בשבת בשונה משאר ימי החול. על פי מקור זה קיים קשר בין הפסקת העבודה לבין קדושת היום.

השבת מסמלת גם את הקשר בין אלוהים לעם ישראל, והיא העדות לברית, שנכרתה ביניהם:

"(טז) ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם: (יז) ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש."

שמות, ל"א, 17-16

בעשרת הדיברות הוקדש דיבר מיוחד לנושא השבת:

"(ח) זכור את-יום השבת לקדשו (ט) ששת ימים תעבד ועשית כל-מלאכתך (י) ויום השביעי שבת ליהוה אלוהיך לא-תעשה כל-מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך (יא) כי ששת-ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ את-הים ואת-כל-אשר-בם וינח ביום השביעי על-כן ברך יהוה את-יום השבת ויקדשהו."

שמות, כ', 11-8

לצד עניין הזיכרון, המוצג במקור זה, מודגש גם הרעיון הסוציאלי - חברתי של השבת.

השבת נתפסת כיום מנוחה שוויוני לבעל הבית, לבני משפחתו, לעבדיו ואפילו לבהמותיו.

הציווי, לא לעבוד ולא לעשות כל מלאכה, קיבל פרושים שונים לאורך הזמן וביטויים

*31*

שונים בזרמים שונים של היהדות.

הלכות השבת עוצבו בתקופת הבית השני.

עדות לכך יש במשנה. בהמשך הן עוצבו בישיבות בארץ ישראל ובבבל, ובאו לביטוי בתלמוד הבבלי ואף בתלמוד הירושלמי. עם ישראל המשיך בנדודיו, ולאורך אלפיים שנות הגלות נוצרו קהילות יהודיות רבות בארצות שונות ורחוקות זו מזו. הקהילות הקפידו לשמור על המסורת היהודית ועל זהותם היהודית.

כל קהילה סיגלה לעצמה מנהגים משלה, לעיתים בהשפעת הסביבה בה חיה. כך, למשל, קבלה השבת צביון מגוון בקהילות ישראל.

בשעה שחזר העם לארצו, נקבע יום השבת כיום המנוחה של מדינת ישראל. עם זאת נתגלו תפיסות שונות ואף מנוגדות לגבי אופיה הרצוי של השבת.

השוני בתפיסות הזרמים השונים בחברה יצר קונפליקטים, ולעיתים אף גרם לשסעים בתוך החברה היהודית.

בפרק זה נדון בהיבטים שונים של נושא השבת מבחינת מקורותיה, משמעויותיה ודרכי עיצובה.

"המבדיל בין קודש לחול"

*32*

מחזור הזמנים - משמעות הזמן

*32*

קראו את המקורות בעמוד זה ובעמוד הבא ודונו ביניכם על פי השאלות שבעמוד הבא:

מקור 1

ערכו של הזמן / מאור בן ברוך

על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת

שאלו תלמיד, שנשאר כיתה.

על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד

שאלו אימא, שילדה פג.

על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד

שאלו עורך של עיתון אחד.

על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השנייה

שאלו את הספורטאי, שזכה במדליית כסף.

על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת

שאלו את האוהבים, המחכים לפגישה.

על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת

שאלו את האדם, שפספס רכבת.

על מנת להבין מהו ערכה של שנייה אחת

שאלו את האדם, שניצל מתאונת דרכים.

האתמול הוא היסטוריה,

המחר אינו ידוע,

היום הוא מתנה.

לכן באנגלית קוראים לזמן הווה PRESENT

מקור 2

ריקוד איטי / דוויד וותרפורד (תורגם מאנגלית)

האם צפית אי פעם בילדים משתעשעים על קרוסלה?

האם הקשבת פעם לגשם בנפילתו על האדמה הלחה?

האם עקבת פעם אחר מעופו של פרפר?

או בהיות השמש בשקיעתה, עם רדת הערב?

מוטב שתאט, אל תרקוד כל כך מהר.

הזמן קצר, המנגינה לא תמשך לעד.

האם יומך עובר בטיסה?

כשאתה שואל, "מה שלומך, האם את/ה מקשיב/ה לתשובה?

האם בסופו של יום, כשאת/ה שוכב/ת במיטה, מאה המטלות הבאות שלך רצות במחשבתך?

מוטב שתאט, אל תרקוד כל-כך מהר.

הזמן קצר, המנגינה לא תמשך לעד.

האם אי פעם אמרו לך, "נעשה את זה מחר" ובחפזונם, לא שמו לב לאכזבתך?

האם אי פעם איבדת חברות, כי לא היה לך זמן להגיד שלום?

מוטב שתאט, אל תרקוד כל כך מהר.

הזמן קצר, המנגינה לא תישאר לעד.

כשאתה ממהר כל-כך להשיג משהו,

כשאתה דואג וממהר במשך היום,

זו כאילו מתנה שלא נפתחה ונזרקה לפח!

החיים אינם מרוץ.

קח אותם לאט יותר,

הקשב למנגינה, לפני שהשיר יסתיים.

*33*

מקור 3

עניין של זמן / אהוד מנור

קח אותו לאט את הזמן

העולם עוד יחכה בחוץ.

קח עוד שאיפה מן הזמן

שתי דקות לפני ההתפכחות.

להתמכר ללב המתפרע,

לדמיון המתפקע

ולאושר, הנוגע

בעומק הכאב.

אתה עוד תגלה את העולם,

אם תרצה או לא תרצה.

יש עוד זמן להשתנות

מן הקצה אל הקצה.

אם האהבה כאבה לך אתמול,

אולי, מחר היא לא תכאב.

אם עוד הדמעות זולגות בלי קול

בסופן אולי חיוך רחב.

להתמכר ללב המתפרע,

לדמיון המתפקע

ולאושר, הנוגע

בעומק הכאב.

בחברותא:

1. מהו ערכו של הזמן על פי יצירות אלה?

2. מה מאפשר לנו להכיר ולהוקיר את ערכו של הזמן?

דף עבודה:

כתבו במחברותיכם דוגמאות לפעולות שונות:

א. פעולות, שאתם מבצעים באופן שוטף.

ב. פעולות, שאתם מבצעים באופן, שדורש פסק זמן, עצירה למחשבה.

*34*

פסק זמן / אריק איינשטיין

לקחת פסק זמן ולא לחשוב

לשבת מול הים ולא לדאוג

לתת לראש לנוח מהפיצוצים

לתת ללב לנוח מהלחצים.

אני יודע שזה לא הזמן

בעצם גם אני עוד לא מוכן

אבל הנשמה רוצה קצת מנוחה

לתפוס אויר בשביל לחזור לעבודה.

אולי זה רק משבר קטן וזה חולף

אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף.

לקחת פסק זמן ולא לחשוב

לשבת מול הים ולא לדאוג

לתת לראש לנוח מהפיצוצים

לתת ללב לנוח מהלחצים.

אולי זה רק משבר קטן וזה חולף

אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף.

לקחת פסק זמן ולא לחשוב

לשבת מול הים ולא לדאוג.

לדיון:

1. הסבירו, מהו "פסק זמן" על פי השיר?

2. שתפו את הקבוצה, מתי חשוב לכם לקחת פסק זמן?

3. דונו ביניכם, היש חשיבות לפסק הזמן בימינו?

סדר הזמנים

פרופסור אליעזר שביד מסביר:

"משמעותם של סדרי הזמנים ולוח השנה כמבנה קבוע של סדרי הזמנים,יש לו חשיבות עיקרית בכל התרבויות. ... בלי סדרי זמנים קבועים אין לו לאדם מבט כולל על מהלך חייו יחד עם כל בני חברתו".

אליעזר שביד, ספר מחזור הזמנים - משמעותם של חגי ישראל, עם עובד, 1984

משימה אישית:

1. ציינו, מהי חשיבותו של סדר הזמנים על פי פרופסור שביד? האם אתם מסכימים לדעתו?

2. כתבו דוגמאות לזמנים קבועים בחייכם.

3. הסבירו את ההבדל בין הביטויים "ביטול זמן" ל"זמן פנוי".

4. כתבו חמישה ניבים או ביטויים שאתם מכירים הקשורים לזמן.

*35*

בסיפור הבריאה, שמתואר בספר בראשית פרק א', נוכל למצוא יסודות של ספירה ומניין הזמן. הפרק אינו מספר רק על העבר, אלא מציג את השפעתו על ההווה. "המאורע שאירע בעבר היה כינון של סדר קיים בהווה."

אליעזר שביד מתוך ספר מחזור הזמנים, פרק שלישי - השבת - זיכרון למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים.

דוגמא להשפעה זו ניתן לראות בקביעת ימי השבוע על פי מעשה הבריאה, המתואר בספר בראשית פרק א'.

"(ה) ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי-ערב ויהי-בוקר יום אחד."

"(ח) (...) ויהי-ערב ויהי-בוקר יום שני."

"(יג) ויהי-ערב ויהי-בוקר יום שלישי."

"(יט) ויהי-ערב ויהי-בוקר יום רביעי."

"(כג) ויהי-ערב ויהי-בוקר יום חמישי."

"(לא) (...) ויהי-ערב ויהי-בוקר יום השישי."

בראשית, א'

ממעשה הבריאה, המתואר בספר בראשית, ניתן ללמוד על קביעת היום והלילה וכן על מקצב של יום מערב עד בוקר.

1. פרופסור שביד טוען בספרו "מחזור הזמנים" כי "בלי סדרי זמנים אין לו לאדם מבט כולל על מהלך חייו..." האם אתם מסכימים עם טענה זו?

2. דמיינו את חייכם ללא סדר יום.

דף עבודה:

המשימות בדף זה מזמינות אתכם לקחת "פסק זמן" כדי לחשוב על היממה שלכם. חלקו את היממה שלכם לארבעה חלקים, וכתבו במחברותיכם:

מה אתם נוהגים לעשות בשעות היממה השונות:

- בשעות הבוקר

- בשעות הצהריים

- בשעות הערב

- בשעות הלילה

מה גיליתם לגבי סדר היום שלכם?

ממה אתם שבעי רצון?

מה הייתם רוצה לשנות?

לסיכום, תארו: כיצד הייתם רוצים, שיראה יומכם?

*36*

השבת -"ארמון בזמן"

*36*

מקורות השבת

מקור 1

"(א) ויכולו השמיים והארץ וכל-צבאם. (ב) ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל-מלאכתו אשר עשה. (ג) ויברך אלוהים את-יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל-מלאכתו אשר-ברא אלוהים לעשות"

בראשית, ב, 3-1

מקור 2

"(ח) זכור את-יום השבת, לקדשו (ט) ששת ימים תעבוד, ועשית כל-מלאכתך (י) ויום, השביעי שבת, ליהוה אלוהיך: לא-תעשה כל-מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך, וגרך, אשר בשעריך (יא) כי ששת-ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ, את-הים ואת-כל-אשר-בם, וינח, ביום השביעי; על-כן, ברך יהוה את-יום השבת--ויקדשהו."

שמות, כ',8-11

מקור 3

"(יב) ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן-אמתך והגר."

שמות, כ"ג, 12

מקור 4

"(יב) ויאמר יהוה אל-משה לאמור. (יג) ואתה דבר אל-בני ישראל לאמור אך את-שבתותי תשמרו כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם. (יד) ושמרתם את-השבת כי קודש היא לכם מחלליה מות יומת כי כל-העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה. (טו) ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קודש ליהוה כל-העושה מלאכה ביום השבת מות יומת. (טז) ושמרו בני-ישראל את-השבת לעשות את-השבת לדורתם ברית עולם. (יז) ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי-ששת ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ וביום השביעי שבת וינפש. (יח) ויתן אל-משה ככלותו לדבר איתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן כתובים באצבע אלוהים."

שמות, ל"א, 12-18

בחברותא:

1. מצאו וקראו את המקור בספר שמות, פרק טז, פסוקים כב-כז המסביר את חשיבות השבת עוד לפני מתן התורה.

הסבירו, כיצד מוכיח מקור זה כי השבת היא פסק זמן?

2. הסבירו על פי המקורות בעמוד זה, מה הן הסיבות לקיום השבת?

3. החליטו, איזו מהסיבות שמצאתם חשובה ביותר בעיניכם?

*37*

"אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה:

מתנה טובה יש לי בבית גנזי - שבת שמה,

ואני מבקש ליתנה לישראל.

לך והודיעם."

(תלמוד בבלי, שבת י, ע"ב)

מתנת השבת שלי

איך נראית השבת שלך?

בחרו את התשובה או את התשובות, המתאימות לכם ביותר:

1. בשבת אני מנצל/ת את הזמן בעיקר:

- להיפגש עם חברים

- לבלות עם בני משפחתי

- לישון או לנוח

- לטייל במקומות שונים

- להתפלל בבית הכנסת

- לעסוק בתחביבים

- להשלים את כל מה, שלא הספקתי במהלך השבוע

- אחר: --

2. השלימו בשורות להלן, מהי משמעות השבת בשבילכם:

מבחינה אישית: --

מבחינה משפחתית: --

מבחינה חברתית: --

*38*

השבת היהודית והדמוקרטיה

*38*

פרה שומרת שבת:

פעם היה איש חסיד, ולו פרה יחידה. מדי יום יצא האיש עם פרתו לשדה, שם (אותה) על המחרשה וחרש את שדהו. כך עשה כל ימות השבוע. אבל בשבת לא עבד, וגם לפרתו נתן מנוחה.

אך לאיש חסיד זה הגיעו ימים קשים, והוא נאלץ למכור את פרתו. בא שכנו הנכרי, קנה את הפרה, משך אותה בחבל והביאה לרפת שלו.

ביום ראשון הוציא הנכרי את הפרה לשדה, רתם אותה למחרשה, והפרה משכה בעול וחרשה, כפי שהייתה רגילה. כך עשה ביום שני וביום שלישי ובכל ימות השבוע. אך משביקש להוציאה לשדה בשבת, לא הניחה לו הפרה לעשות זאת ורבצה על האדמה.

ניסה הנכרי להקימה, ולא רצתה לקום. ראה שאינו מצליח ורץ אל החסיד שמכר לו את הפרה. "איזו פרה מכרת לי?" צעק בחמתו, "קח אותה בחזרה והחזר לי את כספי!"

"מה קרה?" שאל היהודי, "הלא פרה טובה ושקטה היא, וגם חרוצה. מעולם לא גרמה לי שום צרה".

סיפר הנכרי ליהודי את השתלשלות העניינים. הבין החסיד מיד: הפרה הייתה רגילה לנוח בשבת, ולכן לא רצתה לעבוד היום. הלך אל הפרה ולחש באזנה: "הוי פרה, פרה! כשהיית אצלי, נחת בשבת, כי שומר שבת אני. אבל נעשיתי עני והייתי מוכרח למכור אותך לאיש הזה, והוא איננו יהודי ואיננו שומר שבת. לכן לא תוכלי עוד לנוח היום. בבקשה ממך, קומי ועשי רצון אדונך החדש".

קמה הפרה על רגליה והייתה מוכנה לעבוד. הנכרי הביט בכל המעשה הזה וקרא: "אוי לי! האם אני גרוע יותר אפילו מבהמה זו? אין לה דעת ואין לה תבונה, ובכל זאת שמרה שבת. ואני בן אדם ואיני יודע, מה ציוה ה' שברא אותי!"

מאותו יום והלאה קיבל על עצמו את מצוות התורה, נעשה גר צדק, למד בשקידה וזכה לתורה, והיו קוראים שמו רבי יוחנן בן תורתא. (מתוך: "כה עשו חכמינו " יוכבד סגל, על פי מדרש עשרת הדיברות ופסיקתא רבתי פ' י"ד)

*39*

אין צורך להיות ציוני או מדקדק (מקפיד) במצוות בשביל להכיר את ערך השבת (...) מי שמרגיש בליבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, הוא לא יוכל בשום אופן - אפילו אם אינו מודה לא בעולם הבא ולא במדינת היהודים - לצייר (לדמיין) לו מציאות של עם ישראל בלי "שבת מלכתא" (שבת המלכה). אפשר לומר בלי שום הפרזה (הגזמה), כי יותר משישראל שמרו את השבת - שמרה השבת אותם; ולולי היא, שהחזירה להם את "נשמתם" וחידשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות (הצרות) של "ימי המעשה" (ימי החול של השבוע) מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לדיוטה (לקומה) התחתונה של חומריות ושפלות מוסרית ושכלית. ועל כן בוודאי אין צורך להיות ציוני בשביל להרגיש את כל הדר הקדושה ההיסטורית... (של) "מתנה טובה".

מתוך: אחד העם / שבת וציונות.

מהו עיקר המושג "שבת"? העיקר הוא בזה שאסור לך לאלץ ולהכריח עני לעבוד בשבילך איך וכמה שתרצה. "זכותך" לדרוש ממנו שירותים מוגבלת על ידי חוק עליון. עניין "הגנת העובד" הנוכחית, יום העבודה בן 8 שעות, איסור עבודת ילדים וכו' וכו' נובעים כולם מאותו המקור היחידי: מעיקרון השבת שלנו.

זאב ז'בוסינסקי מתוך: כתבים, רעיון בית"ר (יסודות השקפת העולם הבית"רית), 1934: כרך 'בדרך למדינה', 334-335.

למחשבה:

1. מה למד הנוכרי מהתנהגותה של הפרה? כיצד מתקשרת מסקנתו לחוקי השבת?

2. מי עובד בתקופתנו בשבת? מה דעתכם על כך? האם צריך לדעתכם לתקן את השבת המודרנית החילונית?

3. האם שמירת השבת - אחד מסמליה של המדינה היהודית - פוגעת בדמוקרטיה או מבססת אותה? נמקו.

פעילות סיכום:

1. כיצד השבת מקדמת את ערכי הדמוקרטיה? כיצד היא מטפחת חברה מתוקנת?

2. תארו חברה מתוקנת שערכי השבת מאפיינים אותה.

*40*

לקראת שבת המלכה

*40*

במקורות מסופר על הכנות מיוחדות לקראת כניסת השבת.

מקור 1

"רבי חנינא מיעטף (מתעטף בבגדים נאים) וקאי אפניא דמעלי שבתא (והיה מפנה פניו, כאשר השבת עולה)

אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת (לובש מעיל יוקרתי,בגד עליון לכבוד השבת) ואמר בואי כלה בואי כלה"

מסכת שבת, קי"ט, ע"א

מקור 2

"מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת"

תלמוד בבלי, עבודה זרה, ג'

לדיון:

1. הסבירו, מהו הרעיון שעומד מאחורי הפתגם "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"? מדוע, לדעתכם, נבחרה דווקא השבת להמחיש רעיון זה?

2. תארו, כיצד טרח רבי חנינא לקראת השבת?

3. שתפו בקבוצה את ההכנות לשבת בבתיכם, חשבו יחד, מדוע יש תכונה והיערכות ליום זה?

לקראת שבת / אבי קורן

לכה דודי לקראת כלה

פני שבת נקבלה...

ואבא מסלסל קולו בשירי שבת:

"דרור יקרא לבן עם בת"

ומפה צחורה נפרשת

ודולקים נרות

וכהד מן העבר המנגינות חוזרות

ומלא פתאום הבית באותן זמירות

לכה דודי לקראת כלה

שבת מלכה הנה עולה

על השולחן חלה, ועולה תפילה

שרים כל בני הבית במקהלה גדולה

לוחשות שפתיו של אבא

ועיניו אורות.

*41*

טקס הדלקת נרות השבת

הדלקת הנרות מסמלת את המעבר מיום החול לשבת. היא נעשית כחצי שעה לפני השקיעה. הדלקת הנרות מלווה בברכה, שנאמרת לאחר ההדלקה.

המקור המפורש, המורה על הדלקת נרות מופיע כבר בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת שבת, כ"ג, ע"ב). יש הרואים בהדלקת הנרות סמל למעשה בריאת האור, הבריאה הראשונה.

מקור 1

הברכה על נרות השבת

"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת"

מן הסידור

מקור 2

תפילה לאחר הדלקת הנרות

"יהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותיי, שתחונן (תשפיע עלינו חן וחסד) אותי ואת אישי (ואת בני ואת אבי ואת אמי) ואת כל קרובי ותיתן לנו, ולכל ישראל חיים טובים וארוכים. ותזכרנו בזיכרון טובה וברכה, ותפקדנו (תזכור אותנו) בפקודת ישועה ורחמים, ותברכנו ברכות גדולות, ותשלים ביתנו, ותשכן שכינתך בינינו וזכנו לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים, אוהבי ה' יראי אלוהים, אנשי אמת זרע קדש. בה' דבקים ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים, ובכל מלאכת עבודת הבורא. אנא שמע את תחנתי בעת הזאת, בזכות שרה ורבקה ורחל ולאה אמותינו, האר נרנו שלא יכבה לעולם ועד והאר פניך ונושעה אמן".

מן הסידור, סידור אבי חי, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, תש"ס, עמ' 144

מקור 3

"תברך לנו שבת,

על כי נגה, זהר ואור הביאה למעוננו

מששת ימי עמל - שלוה ומנוחה לבית."

ברבה מקיבוץ מעברות, מתוך מעין הברכות, הוצאת שיטים - מכון החגים הקיבוצי

מקור 4

"נברך על נרות שבת

נקדש זיום ונתבשם בחומם.

זה עתה כלינו ששת ימי מעשה ויצירה.

לבנו קשוב וביתנו פתוח לקבל פני שבת מנוחה.

בואי שבת והשכיני שלוה ורגיעה במעוננו,

חן ותפארת במעשה ידינו.

שלום לבואך שבת ברוכה."

ברכת הנרות מקיבוץ משמר השרון, מתוך: מעין הברכות, הוצאת שיטים - מכון החגים הקיבוצי

קראו את הברכות השונות להדלקת הנרות וענו:

1. באילו תחומים מתמקדות הבקשות השונות?

2. מהי הברכה שאליה התחברתם? מדוע?

3. שתפו את חבריכם בשאלה, מה יבקשו בשבת הקרובה בעת הדלקת הנרות?

*42*

טקס קבלת השבת

מקורה של קבלת השבת, הנהוגה כיום, הוא במנהגי קבלת השבת, שהיו עורכים בצפת במאה השש עשרה. ר' יצחק לוריא ( האר"י) ותלמידיו נהגו להתעטף בבגדים לבנים, ולצאת ולקבל את השבת בשדה, מחוץ לעיר, בשירה, בפיוט ובתפילה.

לכבוד השבת נכתבו פיוטים רבים, חלקם מושרים לפני השבת, והם חלק מטקס קבלת השבת.

נוהגים לשיר חלק מהפיוטים לפני תפילת ערבית, ואחרים לפני הקידוש.

בחלק מן העדות קוראים לפני קבלת שבת את שיר השירים. בקהילות שונות, וביניהן קיבוצים, התפתחה מסורת של טקס "קבלת שבת", שכולל: הדלקת נרות, קידוש על הגפן, ברכת החלה, ובסיום הטקס - שירה ונגינה ושיחה על פרשת השבוע.

הידעת?

הפיוט

הפיוט הינו שיר קודש עברי, שנכנס לסידורי התפילה ולמחזורים שונים, ונועד לקשט את התפילה. הפיוט התפתח בקהילות שונות כבר במאות הראשונות לספירה. (הפייטן הראשון, שמוזכר בשמו הוא יוסי בן יוסי מהמאה הרביעית לספירה.) הפיוטים נקראים בשמות, המתייחסים לסגנונם או למיקומם במחזור התפילה.

בשירת ימי הביניים התפתחו פיוטים בעלי כללים אחידים וקישוטים קבועים.

הפייטן הקפיד לשמור על הכללים, שהושפעו מהשירה הערבית ב"תור הזהב" בספרד.

בחלק מהפיוטים אפשר למצוא את שם המחבר מופיע בראשי הבתים משובץ כאקרוסטיכון בראשי השורות או הבתים.

הידעת?

אקרוסטיכון

קישוט ספרותי, שבו האותיות שבכל טור או מחרוזת באות בסדר מכוון - לפי סדר אותיות הא"ב, או בסדר הפוך - מן הסוף להתחלה (תשר"ק), או ששתי השיטות משולבות יחד - לפי הסדר באה אות מראש הא"ב ואות מקבילה מסוף הא"ב לסירוגין (אתב"ש). באקרוסטיכון שמי (או חתימה), סדר האותיות שבראשי הטורים או המחרוזות ערוך על פי שם המחבר, לפעמים בתוספת פרטים למיניהם, כגון שם משפחתו, שם אביו ואף שם סבו, עיר מגוריו, כינויי ענווה (הצעיר, הקטן) וכיוצא באלה. אקרוסטיכון מאפיין את כתיבת ימי הביניים ופחות בשימוש בכתיבה המודרנית.

אמנון ששון, הזמנה לפיוט.

*43*

"לכה דודי" / ר' שלמה הלוי אלקבץ

לכה דודי לקראת כלה

פני שבת נקבלה

שמור וזכור בדיבור אחד

השמיענו אל המיוחד

ה' אחד ושמו אחד

לשם ולתפארת ולתהילה

לקראת שבת לכו ונלכה

כי היא מקור הברכה

מראש מקדם נסוכה

סוף מעשה במחשבה תחילה

מקדש מלך עיר מלוכה

קומי צאי מתוך ההפיכה

רב לך שבת בעמק הבכא

והוא יחמול עליך חמלה

התנערי מעפר קומי

לבשי בגדי תפארתך עמי

על יד בן ישי בית הלחמי

קורבה אל נפשי גאלה

התעוררי התעוררי

כי בא אורך קומי אורי

עורי עורי שיר דברי

כבוד ה' עליך נגלה

לא תבושי ולא תיכלמי

מה תשתוחחי ומה תהמי

בך יחסו עניי עמי

ונבנתה עיר על תילה

והיו למשיסה שאסיך

ורחקו כל מבלעיך

ישיש עליך אלוהיך

כמשוש חתן על כלה

ימין ושמאל תפרוצי

ואת ה' תעריצי

על יד איש בן פרצי

ונשמחה ונגילה

בואי בשלום עטרת בעלה

גם בשמחה ובצהלה

תוך אמוני עם סגולה

בואי כלה בואי כלה

פירושי מילים:

נסוכה - ארוגה, רקומה.

ההפיכה - ירושלים החרבה.

עמק הבכא - עמק שצמחו בו עצי ערבה או עצי צפצפה והפך לאתר סמלי של סבל יהודי וכלל אנושי.

בן ישי בית הלחמי - דוד המלך.

תיכלמי - כלימה, בושה.

תשתוחחי - תתכופפי.

תהמי - תשמיעי קול כיונה.

למשיסה שוסיך - יפלו אויביך.

ישיש - ישמח.

בן פרצי - דויד המלך.

עטרת - כתר.

משימה

1. היכן בשיר נמצא ביטויים לחשיבותה של השבת?

2. כיצד מתקשר הביטוי "סוף מעשה במחשבה תחילה" לשבת?

3. היש קשר בין הביטוי הזה לפתגם "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"?

הידעת?

לכה דודי

פיוט, שנכתב על ידי המשורר המקובל ר' שלמה אלקבץ במאה ה-16. פיוט זה נכתב, אחרי שסידור התפילה נחתם וננעל, ולמרות זאת הפיוט התקבל במהירות לסדר התפילות של קהילות ישראל.

*44*

השבת בהלכה

יום השבת במסורת ישראל מיוחד מכל ימי השבוע. ביום זה מצווים עם ישראל שתי מצוות:

לשמור את השבת

"שמור את-יום השבת לקדשו כאשר ציווך יהוה אלוהיך."

דברים, ה', 12

לשבות ולנוח בשבת

"ששת ימים תעשה מעשיך, וביום השביעי תשבות-למען ינוח, שורך וחמורך, וינפש בן-אמתך, והגר." שמות, כ"ג, 12

שתי מצוות אלו הן העיקר בשבת. התורה אוסרת עשיית כל מלאכה,אך בתורה מציינים רק שלושה איסורים: הבערת אש, חרישה וקצירה, הוצאה מרשות לרשות.

חז"ל ראו, שאין פירוט מספיק בשלושת האיסורים שבתורה, והבינו, שמאחוריהם מסתתרות הלכות רבות שאינן מפורטות. על כן קבעו ל"ט (39) אבות מלאכה, שאין לעשותם בשבת, הם קבעו את האיסורים על בסיס הפעולות, שנדרשו לבניין המשכן במדבר.

מלאכות אלו אינן אסורות רק משום שהן קשורות במאמץ, אלא משום שיש בהן יצירה.

פיקוח נפש דוחה שבת

חז"ל סייגו את דבריהם לגבי איסור המלאכה בשבת, וקבעו, שאמנם אין לעשות ל"ט אבות מלאכה בשבת, אך לצורך פיקוח נפש חובה על האדם להציל חיים, בין אם אלו חייו שלו או חיי אחר, פיקוח נפש חשוב יותר מקיום מצוות התורה, גם אם זה כרוך בחילול שבת. ההלכה מנמקת את פיקוח הנפש, בכך שלחיי האדם יש חשיבות עליונה. דוגמא למצב כזה אפשר לראות בסיפור על הלל הזקן:

"אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק (מטבע). חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלוהים חיים מפי שמעיה ואבטליון.

אמרו: אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמים.

כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: "אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל שמא יום המעונן הוא"?

הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג.

פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה אמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת."

מסכת יומא, ל"ה, ע"ב

לדיון:

1. הסבירו, מדוע נאמר על הלל שראוי לחלל עליו את השבת?

2. כתבו, מה ניתן ללמוד מסיפור זה על ערך חיי האדם והאם יש לחלל שבת בכל מקרה של סכנת חיים?

*45*

השבת והדמוקרטיה

"סטטוס קוו"

ערב הקמתה התלבטו מנהיגי המדינה שבדרך לגבי הגדרת אופייה ודמותה. על מנת לאחד את הפלגים השונים סביב מטרה אחת - הקמת המדינה היה צורך בפשרה.

כניסיון למצוא דרך להתמודדות עם התפיסות השונות של אופי המדינה ומתוך רצון להתאחד סביב המטרה המרכזית, הקמת המדינה, נולד רעיון ה "סטטוס קוו".

הביטוי "סטטוס קוו" מקורו מהשפה הלטינית, ומשמעותו: המצב הקיים. מושג זה מבטא בישראל את ההסדר, שנקבע לגבי מעמדה של הדת במדינה. בעקבות חילוקי דעות בין הדתיים לחילוניים בנושא צביונה היהודי של מדינת ישראל, נקבע בשנת 1947,ערב הקמת המדינה, הסדר ה"סטטוס קוו", שהתבסס על המתכונת, שהייתה קיימת בתקופת המנדט הבריטי.

הסדר "הסטטוס קוו" התייחס לארבעה נושאים עיקריים:

1. שמירת כשרות במוסדות ציבור (וביניהם: משרדי הממשלה, צה"ל).

2. שמירת שבת במקומות ציבוריים. (קביעת השבת כיום המנוחה הרשמי, התחבורה הציבורית בשבת.)

3. מעמד אוטונומי של החינוך הדתי.

4. הענקת זכות בלעדית לבתי דין רבניים לעסוק בנושאי נישואין וגירושין.

הידעת?

השבת בחוקי ישראל

בשנת 1932 דרשה אספת הנבחרים מהרשויות המקומיות היהודיות לכבד את השבת בתחומי העבודה והמסחר. במכתב הסטטוס קוו, ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון לאגודת ישראל, נאמר: "ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת." לאחר הכרזת העצמאות, הוחלט כי השבת ושאר מועדי ישראל יהוו את ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל.

איגוד כל הסעיפים בחוקים מקנה את צביון השבת במדינת ישראל. חלק מהמושגים:

שבת: הזמן משעת כניסת השבת, בעת שקיעת החמה ביום שישי, ועד צאתה, בצאת הכוכבים ביום השבת, והכול על פי לוח הזמנים שתפרסם הרבנות הראשית.

פעילות בילוי, תרבות ובידור: פעילות מסעדות, בתי בילוי, תיאטראות, בתי קולנוע, מוזאונים וכיוצא באלה.

מוסדות ממלכתיים: משרדי ממשלה, צה"ל וכוחות הביטחון, משרדי רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, נציגויות ישראל בחו"ל וכו'.

פעילות תעשייה ומסחר: פעילות של ייצור, סחר ומתן שירותים, ובכלל זה פעילותם של מפעלי תעשייה, בנקים, חנויות, רשתות הפצה, קניונים וכיוצא באלה.

היתר מיוחד לפעילות מסחר: היתר שיינתן למספר מצומצם ומוגבל של תחנות דלק, בתי מרקחת וחנויות מכולת קטנות.

תורנות שבת: חלוקת העבודה בשבתות (או ביום המנוחה הדתי של לא-יהודים) בין העובדים או בין הגופים הפועלים בשבת. חלוקת העבודה צריכה להיות שוויונית.

*46*

מקור 1

השבת כמדורת תרבות

"כדי לקיים את יסוד השבת בחיי ישראל אינני צריך להסכמים בין מפלגתיים ולא להוראות של רבנים (...) ואני בוש שהיה הכרח לעשות עניין זה שהוא שלנו, על כל פנים לא פחות מאשר איזה חוג אחר בישראל, להסכם פוליטי. (...) את שבתותינו וחגינו עלינו להפוך למדורות של תרבות."

ברל כצנלסון, כתבים, ט', עמ' 54

מקור 2

פעולת תרבות בשבת

"זכותו של כל אדם למלא מנוחתו תוכן ותכלית כטעמו שלו. ההלכה הדתית הקובעת בפרטי פרטים מה מותר ומה אסור לאדם לעשות ובמה להתעסק או שלא להתעסק בשבת וביום טוב, אינה חוק בישראל (...) מהו סוג העיסוק שבו מדובר כאן? במילים אחרות, למה כוונו המילים "פעולות תרבות וחינוך"? בהיעדר הגדרה, משמעותן היא זו המקובלת בין בני-אדם בני חברתנו, לפי תפיסותינו דהאידנא (כיום), כמקובל בחברה מערבית במאה העשרים. אנו בוחנים מושגים כגון אלה שלפנינו על-פי ההשקפות המקובלות על הציבור שבתוכו אנו פועלים. המושגים תרבות וחינוך הם בהירים ונהירים; יכול שיהיה ויכוח על הקצוות. בימינו לא יכול להיות ויכוח שתרבות כוללת ספרות, אמנות, מוסיקה, מחול, תיאטרון וקולנוע. בכך אין כדי לחדש בהשוואה לזמנים אחרים, פרט לכך שהקולנוע הוא חידושה של המאה שלנו."

השופט מאיר שמגר, בג"ץ 5073/91 תיאטראות ישראל נגד עיריית נתניה, פ''ד מז (3) 192.

לדיון:

1. מה ניתן ללמוד על חשיבות השבת מתוך המשפט של ברל כצנלנסון, "את שבתותינו וחגינו עלינו להפוך למדורות של תרבות."

2. מה קובע השופט מאיר שמגר על אופייה של השבת?

3. כיצד, לדעתכם, צריכה להיראות השבת?

*47*

השבת - רשות היחיד ורשות הרבים

המלה "רשות" מתייחסת לבעלות על שטח או על מקום. קיימים ארבעה סוגי רשויות, וביניהם: רשות היחיד ורשות הרבים.

המונח רשות היחיד מתייחס למקום פרטי השייך ליחיד או לקבוצה מסויימת. בהלכה, רשות היחיד, אחת מארבע רשויות השבת.

רשות הרבים מתייחס לשטח ציבורי שאין עליו בעלות של יחיד והוא עומד לרשות כלל הציבור.

הניסיונות הרבים למתן את העימותים בין הדתיים לחילוניים לא תמיד הצליחו, מאז ועד עתה קיים מתח בין החרדים לחילוניים, מתח, שהוביל לעיתים למאבקי כוח ולאלימות.

חקר מקרה:

קראו את האירועים הבאים וערכו דיון:

המלחמה על כיכר השבת בירושלים

כיכר השבת היא צומת מפורסם בירושלים בלב אחד המרכזים הגדולים של הציבור החרדי.

הכיכר הייתה מאז שנת 1950 מוקד למריבות בין חרדים וחילוניים, והפכה לסמל של מאבק בין דתיים לחילוניים על רקע של חילול השבת.

מידי שבת נערכו הפגנות, שהיתה מעורבת בהן אלימות. כיום האזור כולו חרדי והוא סגור לתנועת כלי רכב ביום שבת ובחגים.

כביש בר אילן

רחוב בר-אילן הוא רחוב בירושלים, המסמל את המאבק בין החרדים לחילוניים. הכביש ברחוב זה משמש כעורק ראשי בעיר, ואף מוביל לשכונות הצפוניות של ירושלים. מאחר שהוא חוצה שכונות חרדיות, דרשו החרדים לסגור את הכביש הראשי בימי שבת מפאת קדושת השבת.

משנת 1988 מתנהלים עימותים קשים על רקע זה, המלווים גם בהפגנות, בסגירת הכביש ובמעשי אלימות. בשנת 1994 דרשו החרדים לסגור את הכביש, אך הציבור החילוני ראה בדרישה זו כפייה דתית ופגיעה בחופש התנועה בניגוד לחוק כבוד האדם וחירותו. עד היום ממשיך נושא הכביש לעורר מחלוקות קשות בין המחנות, אך הרחבת עורקי התחבורה העוקפים רחוב זה בירושלים, עזרו מעט למתן את המאבק.

לדיון:

1. כיצד קשורים שני המקורות לנושא "רשות היחיד ורשות הרבים"?

2. חוו דעתכם על האירועים.

משימה:

הכינו כרזה, המתארת במלים ובציורים את משמעויותיה המגוונות של השבת בישראל.

*48*

מעגל השנה - חגים ומועדים כמעצבי זהות

*48*

רקע

*48*

"יש לי יום יום חג" - כך כותבת המשוררת נעמי שמר, ואנו יודעים, שלא כל יום הוא באמת יום חג. מה מיוחד בימי החג? איך נראים החגים, שאנחנו חוגגים? מי קובע מה עושים בחגים אלו? כיצד עוצבו החגים?

התשובות לשאלות אלו משתנות מחג לחג וכן בין משפחה למשפחה.

החגים, שאנו חוגגים נובעים מהזהות הלאומית והיהודית שלנו. חלקם מציינים מאורעות היסטוריים, שקרו לעם שלנו. החגים והמועדים, המופיעים בלוח השנה, מזמינים אותנו ללמוד על הזהות היהודית שלנו, ולהבין מהו מקור החג, כיצד אנחנו חוגגים את החג, מה אנחנו רוצים לשמר, ומה אנחנו רוצים לשנות.

יש לי יום יום חג - נעמי שמר

כשתאלם תרועת הפסטיבלים

ילבלבו שירי אהבתי

אני יכול לשמוח איך שבא לי

וזהו זה החג האמיתי

יש לי יום יום חג

יש לי חג יום יום

יש לי יום יום חג

הללויה

התינוקות פתאום יודעים ללכת

ובני השש יודעים פתאום לקרוא

והאופה אופה לי את הלחם

וזהו זה החג בהדרו

יש לי יום יום חג...

הנה היום חלף הלך הגשם

ובמרום חמה גדולה תלויה

אל החלון חמדת נפשי ניגשת

וזהו כל החג - הללויה

יש לי יום יום חג...

הללויה בגלל דברים כאלה

הללויה אני עדיין שר

הללויה יום יום ואיזה פלא

הללויה לחג שלא נגמר

יש לי יום יום חג...

לדיון:

1. ציינו מה הופך עבורכם יום רגיל ליום חג?

2. שתפו את חבריכם בקבוצה, מהו החג שאתם הכי אוהבים וכיצד אתם אוהבים לציין אותו?

3. הביעו דעתכם על קביעתה של נעמי שמר, "יש לי יום יום חג."

*49*

חגים ומועדים

מעגל השנה היהודי

"כל חגי ישראל יש להם טעמם הטבעי משלהם (חג האסיף, חג הבכורים, ואילך), אבל באותה שעה נשתזר בהם גם 'הזכר ליציאת מצרים'. פסח, סוכות, שבועות, שורה שלמה של מצוות אחרות - על פני כולן מרחף ה 'וזכרת, כי יצאת ממצרים'. ברי, כי מומנט זה של יציאת מצרים היה נקודת-היפוך כבירה, שעה של זעזועים היסטוריים גדולים, גאולה של עם!"

חיים נחמן ביאליק, תחיית התרבות בארץ ישראל, מתוך: הרצאה בקובנה, י"ט אלול תר"ץ

הידעת?

חיים נחמן ביאליק 1934-1873

אוקראינה - ישראל.

גדול המשוררים העבריים בעת החדשה. כונה "המשורר הלאומי". למד בישיבת וולוז'ין, אך נמשך אחר עולם השירה, ההשכלה והציונות. לצד כתיבת השירים והסיפורים ביאליק גם ערך וכתב ספרים ומאמרים, ויחד עם הסופר י.ח. רבניצקי ערך את "ספר האגדה".

לדיון:

1. אילו מהחגים קשורים למחזור הטבע? כיצד?

2. באילו חגים אנו מציינים אירוע היסטורי? מהו?

3. מדוע לדעת ביאליק אנו מציינים את יציאת מצרים בחגים שונים?

4. מה המשמעות של יציאת מצרים עבורכם?

*50*

ראש השנה ויום הכיפורים

*50*

רקע

ראש השנה חל בא' ובב' בתשרי, והוא מציין את תחילת השנה החדשה ואת יום הדין.

מקור החג בתורה:

"(כד) בחודש השביעי באחד לחודש, יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה, מקרא-קודש:"

ויקרא, כ"ג, 24

"(א) ובחודש השביעי באחד לחודש, מקרא-קודש יהיה לכם כל-מלאכת עבודה, לא תעשו: יום תרועה, יהיה לכם".

במדבר, כ"ט, 1

מצוות ומנהגים:

תקיעה בשופר - המצווה העיקרית של החג היא שמיעת תקיעה בשופר. התקיעה בשופר נועדה לגרום להתעוררות הרוחנית ולתשובה של העם לקראת יום הכיפורים.

תפילת תשליך

נהוג לומר תפילת תשליך ביום הראשון של ראש השנה. תפילה זו מסמלת את השלכת החטאים, והיא נאמרת על שפת הים או ליד מקור מים אחר.

"ותשליך במצולות ים כל חטאתם" ספר מיכה, ז', י"ט

יום הכיפורים

יום הכיפורים חל בי' בתשרי, ונחשב ליום הקדוש בשנה. במרכז יום צום ותענית זה עומדות התשובה והסליחה.

"(כז) אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא מקרא-קודש יהיה לכם ועיניתם את-נפשותיכם והקרבתם אישה ליהוה) (כח) וכל-מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלוהיכם (כט) כי כל-הנפש אשר לא-תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה (ל) וכל-הנפש אשר תעשה כל-מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את-הנפש ההיא מקרב עמה (לא) כל-מלאכה לא תעשו חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם (לב) שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את-נפשותיכם בתשעה לחודש בערב מערב עד-ערב תשבתו שבתכם."

ויקרא, כ"ג, פסוקים 32-27

*51*

ראש השנה ויום הכיפורים זהות יהודית בראי חשבון נפש

פתיחה

שנה חדשה מתחילה, ועמה התחלות חדשות. באיזה חודש עברי מתחילה השנה החדשה? על פי המקורות, תשרי הוא החודש השביעי בחודשי השנה. מזלו של חודש תשרי הוא מאזנים. המאזנים מציינים את האיזון בטבע, שבין היום והלילה, הקיים בתקופה זו, וגם את חשבון הנפש של האדם.

מעשי האדם אמורים להיות מונחים על המאזנים בחגי חודש זה - ראש השנה ויום הכיפורים, וביום הדין נגזר גורלו של האדם לזכות או לחובה.

"(כד) דבר אל-בני ישראל, לאמור: בחודש השביעי באחד לחודש, יהיה לכם שבתון--זיכרון תרועה, מקרא-קודש."

"(כז) אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא, מקרא-קודש יהיה לכם, ועיניתם, את-נפשותיכם..."

"(לד) דבר אל-בני ישראל, לאמור: בחמישה עשר יום, לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים, ליהוה."

ויקרא, כ"ג

לדיון:

1. מדוע, לדעתכם, נבחר תשרי להיות ראש החודשים ולהתחיל את השנה החדשה?

2. אילו נתבקשתם לצבוע את העונה של חודש תשרי, מה הם הצבעים שהייתם בוחרים? הסבירו את הבחירה.

*52*

"ונתנה תוקף"

"ונתנה תוקף" הוא פיוט, שנאמר לפני הקדושה ב"מוסף" של הימים הנוראים. אצל הספרדים נאמר בעיקר ביום כיפור לפני "מוסף" או בחזרת הש"ץ. חיבור פיוט זה מיוחס לר' אמנון ממגנצא, שמת על קידוש השם במאה האחת עשרה. מסופר, שהבישוף ממגנצא דרש ממנו להמיר את דתו. ר' אמנון ביקש שלושה ימים לחשוב על כך, לפני שישיב. לאחר מכן ר' אמנון הצטער, שלא סירב מיידית לדרישה, שימיר את דתו, ועל כן לא התייצב בפני הבישוף לאחר שלושת הימים. כשהובא בכוח אל הבישוף, ביקש, שיקצצו את לשונו על כך, שלא השיב מייד בשלילה. ההגמון ציווה לקצוץ את רגליו, על כך שלא התייצב בזמן, ולאחר מכן איברים נוספים. בראש השנה הובא אל בית הכנסת קצוץ איברים, ואז התפלל את תפילת "ונתנה תוקף".

בסיומה מת ר' אמנון ממגנצא.

ונתנה תוקף קדושת היום

כי הוא נורא ואיום

ובו תינשא מלכותך ויכון בחסד כיסאך

ותשב עליו כאמת.

אמת כי אתה הוא דיין ומוכיח ויודע ועד

וכותב וחותם וסופר ומונה.

ותזכור כל הנשכחות,

ותפתח את ספר הזיכרונות.

ומאליו ייקרא.

וחותם יד כל אדם בו.

ובשופר גדול ייתקע.

וקול דממה דקה יישמע.

ומלאכים יחפזון.

וחיל ורעדה יאחזון.

ויאמרו הנה יום הדין.

לפקוד על צבא מרום בדין.

כי לא יזכו בעיניך בדין.

וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון.

כבקרת רועה עדרו.

מעביר צאנו תחת שבטו.

כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי.

ותחתך קצבה לכל בריותיך.

ותכתוב את גזר דינם:

בראש השנה ייכתבון

וביום צום כיפור ייחתמון

כמה יעברון וכמה ייבראון

מי יחיה ומי ימות.

מי בקיצו ומי לא בקיצו

מי במים. ומי באש

מי בחרב. ומי בחיה

מי ברעב. ומי בצמא

מי ברעש. ומי במגיפה

מי בחניקה ומי בסקילה

מי ינוח ומי ינוע

*53*

מי יישקט ומי ייטרף

מי ישלו. ומי יתייסר

מי יעני. ומי יעשר

מי יישפל. ומי ירום

ותשובה ותפילה וצדקה

מעבירין את רוע הגזירה

כי כשמך כן תהילתך

קשה לכעוס ונוח לרצות

כי לא תחפוץ במות המת

כי אם בשובו מדרכו וחיה

ועד יום מותו תחכה לו

אם ישוב מיד תקבלו.

אמת כי אתה הוא יוצרם

ואתה יודע ייצרם

כי הם בשר ודם.

אדם יסודו מעפר, וסופו לעפר

בנפשו יביא לחמו

משול כחרס הנשבר

כחציר יבש וכציץ נובל

כצל עובר וכענן כלה

וכרוח נושבת וכאבק פורח

וכחלום יעוף.

ואתה הוא מלך אל חי וקיים

אין קצבה לשנותיך. ואין קין לאורך ימיך

ואין לשער מרכבות כבודך.

ואין לפרש עילום שמך

שמך נאה לך. ואתה נאה לשמך.

ושמנו קראת כשמך.

עשה למען שמך. וקדש את שמך על מקדישי שמך

בעבור כבוד שמך הנערץ והנקדש

כסוד שיח שרפי קודש

המקדישים שמך בקודש

דרי מעלה עם דרי מטה

קוראים ומשלשים בשילוש קדושה בקודש.

פירושי מילים:

דיין - שופט.

חיל ורעדה -פחד.

מרום - שמים.

בני מרון - בני צאן, עוברים על פי סדר.

ייבראון - ייוולדו מחדש.

סקילה - הריגה באמצעות יידוי אבנים.

יישפל - יושפל.

ירום - יכובד.

כלה - נגמר.

עלום - נסתר.

שרפי קודש - מלאכים.

בשלוש - חזרה משולשת.

מלחמת יום הכיפורים כונתה בשם מלחמת יום הדין (ע''י חיים הרצוג, אלוף בצה"ל ונשיא המדינה לשעבר). שם זה מסמל את הקשר בין המשמעות היהודית למשמעות הישראלית של יום זה.

במלחמת יום הכיפורים, שפרצה בשישה באוקטובר 1973, ביום הכיפורים תשל"ג, נפלו חיילים רבים, וביניהם אחד עשר חיילים מקיבוץ בית השיטה.

יום הכיפורים קיבל משמעות נוספת עבור חברי הקיבוץ, והם ביטאו זאת בין היתר בטקסים. המלחין יאיר רוזנבלום (שהלחין שירים רבים ללהקות צבאיות) בחר לבטא את האבל האישי והקיבוצי באמצעות הלחנת הפיוט "ונתנה תוקף". השיר בלחן זה הושר בטקס הזיכרון, שנערך בערב יום-הכיפורים בקיבוץ.

לדיון:

1. קראו את הפיוט ותארו את האווירה ביום הכיפורים.

2. שתפו את חבריכם בתחושתכם ביום הכיפורים. האם ישנה תחושה של קדושה וכיצד היא באה לידי ביטוי?

3. הסבירו מתי על פי פיוט זה נקבע גזר דינו של האדם?

4. היכנסו ליו טיוב ובחרו לחן אחד לפיוט זה (הלחן המוכר שייך ליאיר רוזנבלום), הקשיבו לו ותארו את תחושתכם בזמן השירה.

*54*

הסתיו הוא תקופת מעבר, שבה חלים שינויים מבחינת הטבע. הימים מתקצרים, והלילות מתארכים, הימים מתחילים להיות סגריריים, העצים משירים את עליהם בשלכת, ואף הציפורים נודדות.

גם מבחינה חקלאית מדובר בתקופה מיוחדת: תקופת האסיף, שבה נאסף היבול, והקרקע מוכשרת לקראת הזריעה החדשה. הקבלה בין תהליכים טבעיים אלה לתהליכים, שעובר האדם בתקופת חגי תשרי, ניתן למצוא בשיר "אסיף":

אסיף / איתמר פרת

אסוף את המעשים

את המילים והאותות

כמו יבול ברכה כבד משאת.

אסוף את הפריחה

אשר גמלה לזיכרונות

של קיץ שחלף בטרם עת.

אסוף את כל מראות פניה היפים

כמו את הפרי ואת הבר.

האדמה היא אפורה מתחת לשלפים

ואין לה עוד לתת לך דבר.

ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו

ואין יותר נדרי ואסרי

רק הבטחת הרוח כי הגשם בעיתו

עוד יחונן את עפרה בתום תשרי.

לדיון:

1. כתבו מהו האסיף של האדם על פי השיר?

2. מצאו מה הם הרמזים בשיר לחגים החלים בסתיו?

3. ציינו כיצד מאופיינים חגי הסתיו?

4. דונו - האם חשוב לאסוף (???) את מעשינו לקראת חשבון הנפש בימי התשובה? נמקו.

*55*

חג הסוכות

*55*

רקע

חג מקראי, אחד משלושת הרגלים, שבהם נהגו לעלות לירושלים. חוגגים את חג הסוכות במשך שבעה ימים החל מט"ו בתשרי. היום הראשון של חג הסוכות הוא יום שבתון, ולאחריו חול המועד.

"(לד) (...) בחמישה עשר יום, לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים, ליהוה. (לה) ביום הראשון, מקרא-קודש; כל-מלאכת עבודה, לא תעשו. (לו) שבעת ימים, תקריבו אישה ליהוה (...) (לט) אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי, באספכם את-תבואת הארץ, תחוגו את-חג-יהוה, שבעת ימים; ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון. (מ) ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ-עבות, וערבי-נחל; ושמחתם, לפני יהוה אלוהיכם שבעת ימים. (מא) וחגותם אותו חג ליהוה, שבעת ימים בשנה: חוקת עולם לדורתיכם, בחודש השביעי תחוגו אתו. (מב) בסוכות תשבו, שבעת ימים; כל-האזרח, בישראל, ישבו, בסוכות. (מג) למען, ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את-בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים: אני, יהוה אלוהיכם."

ויקרא, כ"ג, 43-34

מצוות החג ומנהגיו:

בחג הסוכות מצווים לשבת בסוכה. במשך ימי החג יש להשתמש בסוכה כבית לזכר הסוכות בהן ישבו בני ישראל במדבר ביציאת מצרים.

מצווה נוספת בחג הסוכות היא נטילת ארבעת המינים: לולב, אתרוג, הדס וערבה. נוטלים אותם בכל ימות החג (מלבד שבת), מנענעים אותם ומברכים. בתורה מצויינת השמחה בחג הסוכות שלוש פעמים:

ושמחת, בחגך: אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה, אשר בשעריך... והיית, אך שמח.

דברים ט"ז 14-15

ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ--עבות, וערבי-נחל; ושמחתם, לפני יהוה אלוהיכם--שבעת ימים

ויקרא כ"ג 40

השמחה מתקשרת למקור החקלאי של החג. חג זה נקרא גם חג האסיף. בתקופה זו נהגו לאסוף את התבואה.

חג הסוכות בין קבע לארעי

מציינת המשנה:

"כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו ארעי."

ובגמרא: "תנו רבנן: 'תשבו' - כעין תדורו. מכאן אמרו: כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע ודירתו ארעי. כיצד? היו לו כלים נאים מעלן לסוכה. מצעות נאות מעלן לסוכה. אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה."

גמרא, מסכת סוכה, דף כח

לדיון:

חשבו והציגו פתרון, מדוע נקשרים המושגים בית קבע ובית ארעי לחג הסוכות?

*56*

חג הסוכות - ארבעת המינים כמשל לאחדות ישראל

בחג הסוכות מברכים על ארבעת המינים. מקור מצווה זו בתורה:

ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ-עבות, וערבי-נחל; ושמחתם לפני יהוה אלוהיכם--שבעת ימים.

ויקרא, כ"ג, 40

על פי המדרש הבא עם ישראל נמשל לארבעת המינים:

"פרי עץ הדר" אלו ישראל. מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים "כפות תמרים" אלו ישראל. מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח, כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. "וענף עץ עבות" אלו ישראל. מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. "וערבי נחל" אלו ישראל, מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים, ומה הקב"ה עושה להם? לאבדן אי אפשר אלא אמר הקדוש ברוך הוא יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו..."

ויקרא רבה, ל', י"ב

"בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת. ואלו נוטל אחת אחת, אפילו תינוק משברן. וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת."

תנחומא, דברים, ניצבים, א'

הידעת?

מדרש

אחת הדרכים שבהן פירשו חז"ל את המקרא, ומטרתו להבהיר את המובן המילולי והעקרוני של הדברים. שורש המילה הוא ד.ר.ש., שמשמעותו: שאל, חקר, למד.

המדרש התפתח בתקופת חכמי המשנה, ויצר שני סוגים ספרותיים נפרדים: מדרש ההלכה - שהבהיר נושאים משפטיים, והפיק חוקים ומסקנות הלכתיים מהכתוב במקרא.

מדרש אגדה - עוסק בסיפורים חינוכיים שיש בהם מוסר השכל, ובדרך כלל הם קשורים לדמויות מקראיות או לחז"ל.

מתוך: אנציקלופדיה למקרא גשר.

משימה:

השלימו במחברותיכם: השלימו את הטבלה לכל אחד מארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה

(בספר טבלה בארבעה טורים:)

מספר,  המשל,  התכונות,  הנמשל ותכונותיו

1,  אתרוג,  --,  בני אדם --

לדיון:

1. מה ניתן ללמוד מהמדרש ב"ויקרא רבה" על זהותו של העם היהודי? והיחס של היהדות לאנשים השונים?

2. כיצד ניתן לשמור על אחדות בין אנשים שונים?

3. מה מוסיף המקור של "תנחומא" על הנאמר ב"ויקרא רבה"?

*57*

יום הזיכרון לרצח רבין - מחלוקות בחברה היהודית והישראלית

*57*

יום הזיכרון לרצח רבין חל בי"ב בחשוון, והוא מציין את הירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בי"ב בחשוון תשנ"ו, (4.11.1995) על רקע פוליטי. יום זה נקבע כיום זיכרון ממלכתי.

יום הזיכרון

(א) י"ב בחשון, יום הירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, יהיה יום זיכרון ממלכתי; יום זה יצוין במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובבתי הספר.

(ב) חל י"ב בחשון ביום ששי או בשבת, יקוים יום הזיכרון ביום חמישי שלפניו. הדגלים במוסדות המדינה ובמחנות צה"ל יורדו לחצי התורן.

ליד קברו של יצחק רבין, בהר הרצל, יתקיים טקס זיכרון. במחנות צה"ל תפורסם פקודת יום של ראש המטה הכללי.

בבתי הספר יצוין יום הזיכרון -

(1) בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין;

(2) בפעולות שיוקדשו לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה.

מתוך אתר הכנסת

"בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות"

יצחק רבין, מתוך נאומו האחרון

המחלוקת בתקופתו של יצחק רבין לגבי הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל ואש"ף בין השנים 1995-1993, לא נפתרה בדרך הבחירות, אלא ברצח פוליטי.

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים, זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים, זו מחלוקת קורח וכל עדתו." (משנה, מסכת אבות, פרק ה, יז)

תרבות המחלוקת

המחלוקת היא חלק מהתרבות היהודית. קיימים שני סוגי מחלוקת:

מחלוקת לשם שמים משמעה מחלוקת עניינית, ממניעים טהורים - לשם חשיפת האמת או הגנה על ערכים.

מחלוקת שאינה לשם שמיים היא מחלוקת רק לשם מחלוקת - לשם השגת מעמד או משרה מכובדים או לשם פגיעה באחר וכדומה.

*58*

גישות לפתרון המחלוקת

לפניכם גישות שונות לגבי השפעתה של מחלוקת על החברה ועל העם:

"בית שיש בו מחלוקת סופו להיחרב."

דרך ארץ זוטא, ט'

"אני מעדיף מצב שבו ליריב שלי יש השקפת עולם, לי יש השקפת עולם, כל אחד מאתנו קורא ללכת בדרכו ואנו מקיימים בינינו ויכוח נוקב ומעמיק. רק כך צומחות אופציות חדשות, רק כך נחשפת החולשה שבכל גישה, רק כך מובטחת החיוניות התרבותית והחברתית."

פרופ' אבי רביצקי, מתוך: שיחה עם רוביק רוזנטל, פנים - הקרן לקידום מקצועי, 20.5.2002

"ועיקר השלום הוא לחבר שני הפכים ואל יבהילך רעיונך אם אתה רואה איש אחד שהוא ההפך הגמור מדעתך וידמה לך שאי אפשר בשום אופן להחזיק עמו בשלום... אדרבא, זה עיקר שלמות השלום להשתדל שיהיה שלום בין הפכים"

ר' נחמן מברסלב, קיצור ליקוטי מוהר"ן, חלק א'

לדיון:

1. הסבירו את העמדות השונות המופיעות במקורות כלפי המחלוקת. מה דעתכם, עם מי אתם מסכימים?

2. כיצד, לדעתכם, ניתן לנהוג במחלוקות בעם כדי שהמחלוקות יובילו לחיזוק העם?

גם בעבר היו מחלוקות רבות. בית הלל ובית שמאי נחלקו ביניהם בתחומים שונים. דוגמה אחת למחלוקת הייתה סביב הדרך להדלקת הנרות בחנוכה:

"...בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך.

בית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך." (תלמוד בבלי, מסכת שבת דף כא, ע"ב - על בית הלל ובית שמאי)

המחלוקות היו עקרוניות, וכל החלטה השפיעה על התנהגותו של חלק גדול מהעם.

שערו: האם מחלוקות כאלה ואחרות גרמו לפילוג חברתי בעם?

קראו את המקור הבא, וענו על השאלות:

"אף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין, אלו אוסרין ואלו מתירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי."

משנה, מסכת יבמות, א', ד'

לדיון:

1. הסבירו כיצד ייתכן כי למרות המחלוקות העקרוניות שבין בית הלל ובית שמאי היו נישואין בין שתי הקבוצות?

2. שתפו את הקבוצה בסיפורים דומים שאתם מכירים על זוגות שנישאו למרות מחלוקות עקרוניות ביניהם.

*59*

חג חנוכה - בין התבדלות להשתלבות

*59*

רקע

חג החנוכה נקבע ע"י חכמי ישראל בימי בית שני לאיון המרד של החשמונאים ביוונים. במרד זה, שהחל בשנת 167 לפני הספירה, יצאו החשמונאים ובראשם מתתיהו כנגד היוונים והמתייוונים. את חג זה מציין את הניצחון של החשמונאים, נס פך השמן וטיהור המקדש וחנוכתו.

בכ"ה בכסלו מתחיל החג, שנמשך שמונה ימים.

חג החנוכה הוא החג הראשון שהוא חג "בתר מקראי", חג שאינו מופיע בתורה והוא נוצר בשלב מאוחר יותר בנסיבות היסטוריות. כמוהו גם חג הפורים.

"כשנכנסו היונים להיכל טימאו כל השמנים, וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא כדי להדליק יום אחד, ונעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה הבאה קבעום יום טוב בהלל והודאה."

תלמוד בבלי, שבת, כ"א, עמוד ב'

מספר הסברים לשם החג: מקור שמם של ימי החנוכה הוא כנראה מלשון חנוכת המזבח או חנוכת המקדש, שנערכה לאחר כיבושו וטיהורו של בית המקדש על ידי המכבים. הייתה זו גם האפשרות המחודשת להשלים את חגיגת חג הסוכות ושמיני עצרת בבית המקדש. הסברים נוספים: המלה חנוכה באה מהצרוף: חנו ב כ"ה (בכסלו). כלומר חנו ולא יצאו עוד למלחמה בתאריך זה. הסבר נוסף הוא שהמלה חנוכה היא ראשי תיבות של המשפט הבא: ח' נרות, והלכה כבית הלל.

מצוות ומנהגים

המצווה העיקרית של החג היא הדלקת נרות חנוכה בכל אחד מערבי החג. את החנוכייה בת שמונת הקנים והשמש נהוג להניח את במקום בולט, בחלון הפונה לחוץ או בפתח הבית, למען פרסום נס החנוכה.

מצוות אמירת הלל והודיה, כדי לשבח ולהודות לאל.

בחנוכה נוהגים הילדים לשחק בסביבונים, שעליהם ארבע אותיות: נגה"פ, שפירושן "נס גדול היה פה", או נגה"ש למי שחי בחו"ל.

חנוכה הוא חג האור.

היכנסו לשיעור מתוקשב בנושא "לומדים אור" באתר "70 פנים" של רשת אורט

http://70panim.org.il/?p=6472

*60*

בחברותא:

האם לשמור בקנאות על הייחוד

"(א) בימים ההם היה כהן בישראל ושמו מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מבני יהויריב בירושלים והוא יושב בהר מודעית. (ב) ויהיו לו חמישה בנים ואלה שמותם. (ג) יוחנן הקדשי, שמעון התסי ויהודה המכבי. (ד) אלעזר החורני ויונתן הופסי. (ה) וירא מתתיהו את התועבות אשר ביהודה ובירושלים ויקונן ויאמר: (ו) אוי לי כי נולדתי לחזות את שבר עמי וקריה הקדושה בידי בני נכר. (...) (יג) ויקרעו מתתיהו ובניו את בגדיהם וילבשו שק ויתאבלו מאוד. (יד) ויהי כאשר באו פקידי המלך עיר מודעית להעביר את העם מתורת ה' לעבודת האלילים ולזבוח להם. (טו) וילוו אליהם רבים מבני ישראל, ומתתיהו ובניו התחזקו. (טז) ויאמרו שרי המלך אל מתתיהו לאמור. (יז) הן איש נגיד ונכבד אתה בקרב עמך, ומספר בניך רבים וגם רבה משפחתך, לכן קרב נא אתה ראשונה לעשות את מצות המלך כאשר עשו בכל מדינות מלכותו, וגם כל אנשי יהודה וירושלים. (יח) ואתה ובניך תמצאו חן בעיני המלך, וייתן לכם זהב וכסף ומתנות יקרות. (יט) וישא מתתיהו את קולו ויאמר. (כ) אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעון לקולו להמיר את חוקות אבותיהם. (כא) לא כן אנכי ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו. (כב) חלילה לנו לשוב ממצוות ה' אלוהינו ולהפר בריתו אתנו. (כג) לכן את דתי המלך לא נעשה, ואת חוקותינו לא נמיר בחוקות המלך. (כד) ויהי ככלותו לדבר, ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציוה המלך. (כה) וירא מתתיהו, ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוהיו. (כו) וירוץ בחמתו אל האיש, וימיתהו אצל הבמה, וגם את הפקיד המית, ויתוץ את הבמה. (כז) ויקנא לתורת אלוהיו כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא. (כח) וירץ אחרי כן בתוך העיר ויקרא בקול גדול ויאמר: מי האיש החרד לתורת אלוהיו ומחזיק בבריתו - יבוא אחרי. (כט) ויברח הוא ובניו אל הרי המדבר, ויעזבו כל אשר להם בתוך העיר. (ל) וכל האנשים אשר נגעה תורת ה' בלבבם הלכו אחריהם וינוסו המדברה. (לא) וישבו שם הם ונשיהם וטפם ומקניהם, כי גבר הקצף מאוד מאוד."

חשמונאים, א, ב

פירושי מילים:

תועבה - דבר מאוס, רע.

הקריה הקדושה - ירושלים.

נגיד - מושל, איש חשוב.

להמיר - להחליף.

לשוב - לסור, לעזוב.

פינחס וזמרי - שתי דמויות המוזכרות בספר במדבר. פנחס מפורסם בשל קנאותו לה'. הוא הרג את זמרי.

לדיון:

1. הסבירו, מדוע מתאבלים מתתיהו ובניו?

2. הסבירו, מדוע הרג מתתיהו איש מבני ישראל?

3. חוו דעתכם, מה היה מתתיהו חושב עלינו? האם היה רואה אותנו כמתייוונים? האם היה מתכנן מרד נוסף?

4. חוו דעתכם, האם עלינו להתגמש מבחינת הזהות היהודית שלנו כדי להשתלב בין אומות העולם?

5. הציגו עמדה, על מה אסור בשום אופן לוותר בזהות שלנו?

*61*

ט"ו בשבט - "כי האדם עץ השדה"

*61*

(דברים כ', 19)

רקע

בחמישה עשר בחודש שבט מציינים את ראש השנה לאילנות. יום זה נקבע בתקופת המשנה כיום לקביעת כללי מעשר ועורלה.

"ארבעה ראשי שנים הם:

באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים;

באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה;

באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות;

באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים - בחמישה עשר בו".

תלמוד בבלי, מועד, ראש השנה, א'

במאה השבע עשרה נהגו המקובלים בצפת לערוך סדר ט"ו בשבט, שמטרתו חיזוק הקשר בין העם והארץ. בסדר זה קראו מהמקורות על שבחם של העצים, אכלו שלושים מיני פירות, שבהם נתברכה ארץ ישראל, ושתו ארבע כוסות יין אדום ולבן.

ט"ו בשבט הפך לחג הנטיעות בשנת 1890. בשנה זו יצא המחנך זאב יעבץ עם תלמידיו מזכרון יעקב לנטיעות בט"ו בשבט. מאוחר יותר (1908) הכריזו מחדשי הישוב בארץ על יום זה כחג הנטיעות. בט"ו בשבט שנת תש"ט (1949), ישיבתה הראשונה של כנסת ישראל. רוב הנבחרים עצרו בשער הגיא בדרכם לירושלים, ונטעו שם עצים בטקס חגיגי.

מנהגי החג

לביטוי הקשר עם הארץ נוהגים לאכול בחג משבעת המינים ומפירות הארץ, וכן פירות יבשים ואגוזים, ויש העורכים סדר ט"ו בשבט כמנהג מקובלי צפת.

הקשר עם הארץ מתבטא במספר מנהגים נוספים: נטיעות ויציאה אל הטבע, ועיסוק במצוות, התלויות בארץ.

פרושי מילים:

מקובלים - כינוי לדמויות אשר עיקר עיסוקן מופנה ללימוד הקבלה ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה.

מעשר - עשירית מהיבול או ההכנסה המופרשים לטובת הכוהנים והלוויים או לטובת החלשים בחברה.

עורלה - כינוי לפרי העץ בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו כשהוא אסור באכילה.

שיעור מתוקשב

לפניכם שיעור העוסק ב"לעבדה ולשמרה" - חשיבותה של האדמה והסביבה.

היכנסו לאתר "70 פנים" של רשת אורט ולפעילות:

http://70panim.org.il/?p=11066

*62*

האדם תהליך הצמיחה

והיה -- כעץ, שתול על-פלגי-מים:

אשר פריו, ייתן בעיתו -- ועלהו לא-יבול; וכל אשר-יעשה יצליח.

תהילים א, 3

מה דרוש לצמיחת העץ?

העץ זקוק לארבעה יסודות עיקריים:

מים - כדי שהעץ לא יתייבש

אוויר - האוויר מכיל חמצן לנשימה ודו תחמוצת הפחמן לתהליך הפוטוסינתזה.

אדמה - השתיל צריך להיות נטוע היטב באדמה. האדמה מספקת לצמח גם מזון וגם מקום להתפתחות השורשים.

שמש, חום - הצמח צריך אור שמש כדי להתקיים. אנרגיית האור מפעילה את תהליך הפוטוסינתזה.

מהי האדמה עבור האדם?

המלה אדם נמצאת בתוך המלה אדמה. הוא חלק ממנה. בשביל האדם האדמה היא השורשים. אם יש לו שורשים חזקים הוא יצליח להתמודד עם קשיים. כמו עץ ששורשיו חזקים, ושום רוח לא תצליח להפוך אותו או להעיף אותו.

מהו האוויר עבור האדם?

האדם צריך אוויר כדי להתקיים ולנשום. באדם יש צורך לא רק לחומרניות, אלא גם לרוחניות. כלומר אדם לא צריך להסתפק רק בעושר כלכלי, אלא לדאוג גם להתפתחות הרוחנית ולעושר הפנימי.

מהם המים עבור האדם?

העץ מתייבש ללא מים. גם האדם חייב מקור לכוחו. יש כאלה שיגידו שהידע וההשכלה הם מקור טוב לכוח, ויש כאלה שיגידו שהתורה נותנת כוח. על התורה נאמר במקורות, שהיא משולה למים. (אגב, זו אחת הסיבות שבחג שבועות יש "יום המים").

מהו החום עבור האדם?

בטבע יסוד זה נקרא יסוד האש. הצמח חייב אור שמש כדי להתקיים. אנרגיית האור מפעילה את תהליך הפוטוסינתזה. החום עבור האדם החום מגיע מצד המשפחה, החברים והסביבה הקרובה. ביהדות אפשר לראות, שבכל הטקסים, שקשורים לחיי האדם שותפה הקהילה: למשל כשתינוק נולד, בחגיגת בת מצווה או בר מצווה, בחתונה וכו'.

משימה:

1. מה המשמעות עבורכם ל:

אדמה: --

אוויר: --

מים: --

חום: --

2. האם חל שינוי בהגדרת ההצלחה שלכם?

3. כיצד יש להתייחס לאי הצלחה, לדעתכם?

*63*

בחברותא:

לפניכם שאיפות שונות להצלחה.

במה אתם הייתם רוצים להצליח?

הייתי רוצה...

- להיות מנהיג/ה בחברה ובעל/ת השפעה.

- להתפרסם ולהיות מוכר/ת בכל העולם.

- לתרום לחברה ולעזור לזולת.

- להרוויח כסף רב.

- למצוא עיסוקים, שיאפשרו לי לבטא את עצמי ואת המיוחד שבי.

- למצוא יציבות בחיים בכל התחומים.

- ליהנות מהחיים ככל האפשר, לאסוף חוויות והנאות.

- לרכוש השכלה גבוהה ככל האפשר ולצבור ידע רב.

- להיות "מקובל בחברה" ולצבור ידידים רבים.

- אחר: --

לדיון:

1. שתפו את חבריכם בבחירה האישית שלכם להצלחה, והסבירו מדוע היא חשובה לכם.

2. כיצד תגדירו הצלחה? האם ניתן לראות בה תהליך של צמיחה?

3. מה הם התנאים הדרושים להצלחה, לדעתכם?

שיעורו של הפרפר

אדם הביט בגולם של פרפר. יום אחד, הופיע פתח קטן בגולם. האדם ישב והביט במשך כמה שעות בפרפר ובמאמציו לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן. לפתע, הפרפר הפסיק להתקדם. נראה היה שהוא התקדם ככל יכולתו ואינו יכול יותר, אז האדם החליט לעזור לפרפר. הוא לקח זוג מספריים ופתח את הגולם. הפרפר יצא בקלות, אבל גופו היה מנוון והכנפיים שלו מכווצות. האיש המשיך להתבונן, בציפייה שכל רגע כנפיו של הפרפר יפתחו, יגדלו וייפרסו - ובכך יתמכו ויעצבו את גוף הפרפר. אבל זה לא קרה! למעשה, הפרפר בילה את שארית חייו בזחילה עם גוף מנוון וכנפיים מכווצות. הוא אף פעם לא הצליח לעוף. האיש בחסדו וטוב לבו לא הבין שהגולם הדחוס ומאבק הפרפר לצאת ממנו, היו התהליך שדוחף נוזלים מגוף הפרפר לתוך כנפיו כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי מן הגולם.

לפעמים, מאבקים הם בדיוק הדבר הנחוץ בחיינו. אם אלוקים היה מאפשר לנו לעבור את חיינו ללא מכשולים, זה היה גורם לנו לנכות. לא היינו חזקים כמו שיכולים היינו להיות. לא היינו יכולים לעוף.

בקשתי כוח... ואלוקים נתן לי קשיים לחשלני.

בקשתי חוכמה... ואלוקים נתן לי בעיות לפתור.

בקשתי שפע... ואלוקים נתן לי מוח וכוח לעבוד.

בקשתי אומץ... ואלוקים נתן לי מכשולים להתגבר עליהם.

בקשתי אהבה... ואלוקים נתן לי אנשים להם אוכל לתת מעצמי.

בקשתי טובות... ואלוקים נתן לי הזדמנויות.

לא קבלתי שום דבר ממה שבקשתי... אבל קבלתי את הכל.

(מחבר לא ידוע, הטקסט פורסם ברשת האינטרנט)

*64*

פורים - בין זהות יהודית לזהות בתחפושת

*64*

רקע

חג פורים - חג זה, שנקבע ע"י חכמי ישראל, נחוג ברוב הערים בי"ד באדר החג מבוסס על סיפור מגילת אסתר, שבו מתואר הניסיון להשמיד את כל יהודי ממלכת פרס והצלתם. שם החג מזכיר את הפור, כלומר הגורל, שהפיל המן הרשע לקביעת תאריך השמדת היהודים.

מנהגי פורים: תענית אסתר בי"ג באדר, כדי לציין את הצום המוזכר במגילת אסתר:

"(טו) ותאמר אסתר להשיב אל-מרדכי. (טז) לך כנוס את-כל-היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל-תאכלו ואל-תשתו שלושת ימים לילה ויום גם-אני ונערותיי אצום כן ובכן אבוא אל-המלך אשר לא-כדת וכאשר אבדתי אבדתי. (יז) ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר-ציוותה עליו אסתר."

אסתר, ד', 17-15

מצוות החג ומנהגיו:

ארבע מצוות עיקריות נקבעו לחג פורים: קריאת מגלת אסתר - על מנת להודות לאלוהים על הנס, שעשה לעם, ולשם פרסום נס זה. בעת הקריאה נוהגים להרעיש ברעשן, בכל פעם, שנשמע שמו של המן.

משתה - סעודת פורים, מסמלת את השמחה על ההצלה, ומזכירה את המשתה, שערכה אסתר המלכה. הסעודה כוללת שתיית יין "עד דלא ידע" להבחין בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'.

משלוח מנות איש לרעהו - מצווה לשלוח מנות, ובהן לפחות שני מאכלים. מצווה זו, המבוססת על הכתוב במגילת אסתר, תורמת לאיחוד העם. מתנות לאביונים - בפורים מצווה לתת צדקה לנזקקים. הרמב"ם מדגיש את חשיבות קיום מצווה זו: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו".

מנהגי החג כוללים התחפשות כרמז לנאמר במגילה על ההיפוך בגורל העם:

"כימים אשר-נחו בהם היהודים מאויביהם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"

אסתר, ט', 22

"אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב"

אסתר, ט', 22

נוהגים להתחפש ואף לערוך תהלוכות תחפושות - "עדלאידע". רוח השמחה וההיתול של החג כוללת גם העלאת הצגות היתוליות.

בפורים נהוג לתת "דמי פורים" לילדים ולאכול אוזני המן ממולאות.

*65*

מי אני ומה שמי?

"(ז) ויהי אומן את-הדסה היא אסתר בת-דודו כי אין לה אב ואם והנערה יפת-תואר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת. (ח) ויהי בהישמע דבר-המלך ודתו ובהיקבץ נערות רבות אל-שושן הבירה אל-יד הגי ותילקח אסתר אל-בית המלך אל-יד הגי שומר הנשים. (ט) ותיטב הנערה בעיניו ותישא חסד לפניו ויבהל את-תמרוקיה ואת-מנותיה לתת לה ואת שבע הנערות הראויות לתת-לה מבית המלך וישנה ואת-נערותיה לטוב בית הנשים. (י) לא-הגידה אסתר את-עמה ואת-מולדתה כי מרדכי ציווה עליה אשר לא-תגיד."

אסתר, ב', 10-7

מקור השם אסתר, כשם האלה הבבלית אישתר, הוא מהמלה כוכב בפרסית עתיקה (stara), ויש המפרשים את שמה כהסתר, הסתר זהות והסתר פנים.

לדיו:

1. מדוע, לדעתכם, ציווה מרדכי על אסתר להסתיר את זהותה היהודית? מה ניתן ללמוד מסיפור זה על החיים בגלות?

2. האם התחפושות שאנו מתחפשים אכן מסתירות את האישיות והזהות, או שמא חושפות שאיפות ונטיות נסתרות? נמקו.

3. יש הרואים את היהודי בגלות כמתנדנד בין הסתגרות והתבדלות לבין התבוללות - האם לדעתכם יכולה להיות דרך ביניים?

*66*

חג פסח

*66*

"והגדת לבנך"

רקע

חג פסח חל בט"ו בניסן ונמשך שבעה ימים, והוא החג הראשון מבין שלוש הרגלים. חג זה מציין את יציאת בני ישראל מעבדות לחירות.

מקור השם פסח הוא בתורה, שם הכוונה לקורבן הפסח, שאותו זבחו בני ישראל לפני צאתם ממצרים:

וככה, תאכלו אותו--מותניכם חגורים, נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם; ואכלתם אותו בחיפזון, פסח הוא ליהוה.

שמות, י"ב, 11

וכן בפסיחה (דילוג) של אלוהים על בתי בני ישראל, בעת שהכה את המצרים במכת בכורות:

ואמרתם זבח-פסח הוא ליהוה, אשר פסח על-בתי בני-ישראל במצרים, בנגפו את-מצרים, ואת-בתינו הציל;

שמות, י"ב, 27

שמות נוספים לחג מציינים אף הם על מהותו: חג המצות על שום, שבעת יציאת מצרים נאלצו בני ישראל להזדרז, והבצק לא הספיק להחמיץ, ועל כן אכלו מצות:

ויאפו את-הבצק אשר הוציאו ממצרים, עוגות מצות--כי לא חמץ: כי-גורשו ממצרים, ולא יכלו להתמהמה, וגם-צידה, לא-עשו להם.

שמות, י"ב, 39

חג הפסח נקרא גם חג החירות. שם זה מבטא את היציאה מהעבדות במצרים לחירות.

השם חג האביב מציין את העונה בה חל חג הפסח.

שמור, את-חודש האביב, ועשית פסח, ליהוה אלוהיך: כי בחודש האביב, הוציאך יהוה אלוהיך ממצרים--לילה.

דברים, ט"ז, 1

*67*

מצוות החג ומנהגיו

בערב החג עורכים סדר פסח, ובמרכזו קריאת ההגדה של פסח. ההגדה כוללת קטעים מן המקרא, מהמשנה ומהמדרש. קריאת ההגדה מספרת את סיפור יציאת מצרים, ומלווה את מנהגי סעודת החג. בחג הפסח חל איסור לאכול חמץ או להחזיקו במהלך כל ימי החג.

אכילת המצות מציינת את המצות, שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים. היום הראשון והיום האחרון של החג הם ימים טובים, ונאסרה בהם כל מלאכה. שאר ימי החג הם ימי חול המועד, שבהם אסורים מעט מלאכות.

במרכז "ליל הסדר" נמצאת קריאת ההגדה של פסח. מכך ניתן ללמוד על התפקיד החינוכי להעביר לדור הבא את סיפור יציאת מצרים וערכיו, שנאמר: "והגדת לבנך":

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, בעבור זה עשה יי לי בצאתי ממצרים. לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עימהם, שנאמר: ואותנו הוציא משם, למען הביא אותנו, לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו."

מתוך: ההגדה של פסח

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.

חכם מה הוא אומר? "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה יי אלוהינו אתכם?" ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח: "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן".

רשע מה הוא אומר? "מה העבודה הזאת לכם?", לכם - ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל, כפר בעיקר. ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: "בעבור זה עשה יי לי בצאתי ממצרים", לי - ולא לו. אילו היה שם, לא היה נגאל.

תם מה הוא אומר? '"מה זאת?' ואמרת אליו: 'בחוזק יד הוציאנו יי ממצרים, מבית עבדים'".

ושאינו יודע לשאול - את פתח לו, שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, 'בעבור זה עשה יי לי בצאתי ממצרים,".

מתוך ההגדה של פסח

משימה אישית להגשה:

1. ערכו טבלה בה מופיעים 4 סוגי תלמידים ומה הם שואלים על פי הבנתכם. מה ניתן ללמוד על יחסים למסורת?

2. מהי המורשת התרבותית שמנחילה לנו ההגדה מהמקורות שקראנו?

3. איזו מורשת הייתם אתם רוצים לקחת מהוריכם? מה התחומים שחשובים בעיניכם?

*68*

"אי אפשר לרצות להנחיל, בלי שמישהו ירצה לנחול."

ס. יזהר

לנחול - לקבל בירושה

בקטע הבא מציג בן גוריון את הקשר של היהודי למורשתו באמצעות דוגמא, הקשורה ליציאת מצרים:

"לפני פחות ממאתיים שנה יצאו ראשוני המהגרים לאמריקה באנייה שנקראת 'מייפלאוור'. זה היה יום גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. האם מישהו יודע באיזה יום בדיוק יצאה הספינה? מה התפריט שאכלו על סיפונה? לא חלפו מאתיים שנה ושום אנגלי או אמריקני אינו זוכר את יום ההפלגה ואת התפריט ב'מייפלאוור'. אבל כשאבותיי יצאו לפני יותר משלושת-אלפים שנה ממצרים, שזו ה'מייפלאוור' שלנו, יודע כל ילד יהודי בעולם באיזה יום בדיוק הם יצאו - בחמישה-עשר בניסן. הוא גם יודע מה הם אכלו - מצות. הוא יודע לאן הלכו ואיפה נדדו עד שנכנסו לארץ-ישראל."

דוד בן גוריון בעדותו לפני ועדת פיל, 1937.

לדיון:

הגדירו יחד,

1. מה מגדיר אתכם כישראלים?

2. מהי הדרך, שבה מצליחים להנחיל דברים, שקרו לפני שנים רבות כל כך?

3. כיצד זה משפיע על זהותנו?

4. היזכרו בשיעור אחד, שאותו הייתם מגדירים כשיעור מוצלח במיוחד.

5. תארו אותו מבחינת מרכיביו השונים, וחשבו מדוע היה כה מוצלח.

*69*

יום הזיכרון לשואה ולגבורה - זיכרון השואה כמעצב זהות

*69*

השואה היא כינוי לרדיפת העם היהודי והשמדת שישה מיליונים מבני העם ע"י הנאצים ועוזריהם. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 החלו ההתנכלויות ליהודים. החל מגזרות כנגד היהודים ועד לתוכנית השמדה שיטתית, שכונתה "הפתרון הסופי".

שישה מליון יהודים, כשליש מהעם היהודי נספו בשואה.

הפגיעה ביהודים התרחבה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (שהייתה בין השנים 1939-1945), וכיבוש רבות ממדינות אירופה ע"י הנאצים.

ביום כ"ז בניסן מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. תאריך זה נקבע לציון מרד גטו ורשה, שפרץ בערב פסח, י"ד בניסן. התאריך נדחה מיום יד בניסן ליום כז בניסן כדי למנוע יום זיכרון במהלכו של חג הפסח.

נהוג להדליק ביום זה נר זיכרון, ולקיים טקסים ועצרות זיכרון. דגל ישראל מורד לחצי התורן.

על פי חוק המדינה כל מקומות הבילוי למיניהם סגורים.

חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשי"ט

כ"ז בניסן - יום הזיכרון

כ"ז בניסן הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מוקדש, מדי שנה בשנה, להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.

חל כ"ז בניסן בששי בשבוע, יקויים יום הזיכרון בכ"ו בניסן של אותה שנה.

חל כ"ז בניסן בראשון בשבוע, יקוים יום הזיכרון בכ"ח בניסן של אותה שנה.

תחילתו של יום הזיכרון היא משקיעת החמה אור ליום כ"ז בניסן, כ"ו בניסן או כ"ח בניסן, הכל לפי העניין, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרתו.

1. דרכי קיום של יום הזיכרון

ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; יקויימו אזכרות, עצרות עם, וטכסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך; הדגלים על הבנינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו יביעו את יחודו של היום, ובבתי השעשועים יעלו אך נושאים ההולמים את רוחו.

2. עינוגים ובתי קפה

ביום הזיכרון לא יקויימו עינוגים ציבוריים ובערב יום הזיכרון יהיו גם בתי הקפה סגורים.

מתוך: אתר הכנסת

*70*

שואה וזהות

כך כתב המשורר חיים גורי:

התנגד מי שהבריח כיכר לחם

התנגד מי שלימד בחשאי

התנגד מי שכתב והפיץ והזהיר וקרע אשליות

התנגד מי שהגניב ספר תורה

התנגד מי שזייף תעודות

התנגד מי שהבריח מארץ לארץ

התנגד מי שכתב את הקורות וגנזם

התנגד מי שהושיט עזרה

התנגד מי שקישר בין הנצורים והבריח הוראות וכלי נשק

התנגד מי שלחם עם נשק ביד ברחובה של עיר, בהרים וביערות

התנגד מי שהתקומם במחנות

התנגד מי שמרד בגטאות, בין קירות נופלים, במרד הנואש מכול.

לדיון:

1. הסבירו, האם התנגדות בשואה הייתה מעשה גבורה? נמקו.

2. הסבירו, היש קשר בין ההתנגדות בשואה לבין אירועים היסטוריים נוספים שלמדתם עליהם?

3. הסבירו, לאיזה מסר שנלקח מהשואה מצפה דוד הרטמן? האם אתם מסכימים איתו?

אושוויץ או סיני?

סכנה רבה אורבת לצמיחתנו כאומה בריאה כאשר זיכרון אושוויץ הופך לנו ל"סיני" חדש. מעולם לא התמקדנו בסבל במנותק מהשלכותיו המוסריות. הסבל היהודי לא הוליד רחמים עצמיים אלא רגישות מוסרית: "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים".

פרופסור דוד הרטמן, אושוויץ או סיני, מכון הרטמן, 1988.

לדיון:

1. בקטע זה מוצגים שני אירועים משמעותיים בחיי העם היהודי: מהם?

"מעולם לא התמקדנו בסבל במנותק מהשלכותיו המוסריות. הסבל היהודי לא הוליד רחמים עצמיים אלא רגישות מוסרית: "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" - כיצד יכול זיכרון השואה להשפיע על התנהגותנו כיום וכבני אדם?

2. כיצד עלינו לנהוג בגרים (זרים), שחיים עמנו מתוך "רגישות מוסרית" לאור דבריו של דוד הרטמן?

פנו לאתר "ההתנגדות בשואה" של רשת אורט:

www.antinaziresistance.org

בחרו סיפור אחד של התנגדות בשואה ועבדו על פי ההנחיות שלו.

*71*

יום העצמאות - זהות ישראלית מתחדשת

*71*

יום העצמאות - יום העצמאות של מדינת ישראל חל בתאריך ה' באייר. ביום זה בשנת תש"ח (1948) הוכרזה הקמת מדינת ישראל. באותו יום חתמו חברי מועצת העם ודוד בן גוריון בראשם על מגילת העצמאות של ישראל.

יום העצמאות נחגג בתום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. סמיכות זו מסמלת את מחיר הדמים, ששולם על הקמת המדינה, או כמו שכתב אלתרמן את "מגש הכסף", שעליו ניתנה מדינת היהודים.

אובססיה ישראלית

זוהי שיחה דמיונית עם אחד מאבותיי מהעיירה הקטנה בדרום רוסיה. ואמרתי לו: סבא, אומרים לי שהזהות היהודית שלי לא ברורה. עזור לי להבהיר אותה. שאל אותי סבא; צאצאי היקר, מה אתה עושה? אמרתי לו: הקמתי מדינה. אמר לי: יש דבר כזה, מדינת יהודים? אמרתי לו: כן. אמר לי: לא ייתכן. מה עוד אתה עושה? אמרתי לו: כדי שתהיה מדינה צריך להגן עליה. הקמתי צבא. מה, יש ליהודים צבא?, הוא שואל. כן, אני עונה. מה עוד אתה עושה? אמרתי לו: טכנולוגיה וחקלאות ומדע ותחבורה ומדיניות ותקשורת וטלוויזיה וחלל, ומשפחה שוות מעמד לאיש ולאישה וכו' אמר לי: בני, אני לא יכול לעזור לך. באמתחת הזהות שלי אין חומרים כאלה. תגדיר את עצמך בעצמך."

צבי כסה, הארץ, 5.1.1990

*72*

הצבר הישראלי

המלה צבר היא כינוי לישראלי, שנולד בארץ. כינוי זה ביטא בעבר את דמות הישראלי האידיאלי, יליד הארץ ונטול הגלותיות. פרי השאיפה ליצור עם חדש בעל מערכת ערכים חדשה ותרבות חדשה. דמותו ותכונותיו עמדו בניגוד לדמות היהודי הגלותי והמושפל.

דמות אידיאליסטית זו כללה תכונות ומאפיינים שונים, ביניהם: מחויבות למשימות לאומיות כגון: הקמת הארץ, בנייתה וההגנה עליה, נאמנות לעם ולמדינה, אומץ לב, קשיחות, מיעוט בהפגנת רגשות, התנתקות מהעבר ומהמסורת היהודית.

צבר מצוי - תעודת זהות

ארץ מוצא: סוג של קקטוס, במקורו ממקסיקו. נקלט והתאקלם (גם) בארץ ישראל.

שם מדעי בלועזית: opuntia ficus-indica

מקור שמו העברי: מהמלה לצבור (לאגור, לאסוף). הצבר צובר את המים וניזון מהם למשך זמן רב.

מאפייניו: קוצני. פירותיו עסיסיים ומתוקים מבפנים. כשענפיו נופלים ארצה, הם משתרשים בה.

הקריקטוריסט הישראלי קריאל גרדוש, הידוע בכינוי "דוש", נתן ביטוי אומנותי לדמות הצבר, ואף העניק לו את השם: "שרוליק". שרוליק היה חלוץ לבוש במכנסי חאקי, בסנדלים תנ"כיים וכובע טמבל לראשו.

לדיון:

(בספר קריקטורה - העזר במנחה)

1. התבוננו בתמונה שלמטה, וחוו דעתכם, האם הדמות בתמונה מתאימה לייצג את ה"צבר"? נמקו.

2. תארו או ציירו את דמות "הישראלי המצוי" (הצבר) כפי שזו נתפסת בעיניכם, וכתבו חמישה מאפיינים שלו.

3. קראו את מאפייני הצבר ומצאו, מה בהגדרה זו מאפיין את הצבר - יליד הארץ?

*73*

דמות הצבר מייצגת שאיפה לבנות חברה ישראלית ויהודית חדשה בישראל תוך התנתקות מהעבר ומדמות היהודי בגלות.

דוגמא לעימות, שנוצר כתוצאה מפער הדורות, ניתן למצוא בסיפור "יד ושם" של אהרון מגד.

בסיפור זה מבקש הסבא להנציח את זכר נכדו האהוב מנדלה, שנרצח בשואה.

הוא מבקש מנכדתו רעיה ומבעלה יהודה להעניק את השם מנדלה (או את השם המעוברת של מנדלה - מנחם) לתינוק, שעומד להיוולד להם.

סירובם של הזוג מעורר עימות עם הסבא, כפי שניתן לראות בקטע הבא:

"ספרה לי רחל שאינכם רוצים לקרוא לילד בשם נכדי אמר

כן (...) אמר יהודה בשפה רפה.

אולי תסביר לי מדוע - שאל

אנחנו (...) השם פשוט לא מוצא חן

אבל מנחם - מה רע במנחם?

זהו שם (...) יהודה ידע שאין תועלת בהסבר, מרחק של דורות מבדיל במושגיהם-שם לא ישראלי... גלותי.

גלותי, חזר סבא ואמר - כולנו באים מן הגולה.

כן, אמר יהודה (...)אבל אנחנו נולדנו בארץ. זה משהו אחר.

אתה כלומר חושב שכאן זה משהו חדש, שכל מה שהיה שם, עבר ואיננו, מת.

לא אמרתי זאת אמרתי רק שאנחנו נולדנו בארץ (...)

מה אתה יודע מה היה שם? איזה אנשים היו שם? איזה קהילות? מה אתה יודע איזה חיים היו שם?

כן, אמר יהודה בדכדוך, אבל אין לנו כבר קשר לזה.

אין לכם קשר? שפתיו של סבא רטטו מרוב כעס. למה יש לכם קשר? אומר לך מהו קשר, אמר סבא, קשר הרי זה זיכרון (...)"

מתוך: אהרון מגד, "יד ושם"

לדיון:

1. הסבירו במלים שלכם את העמדה עול כל דמות.

2. האם, לדעתכם, בניית זהות חדשה דורשת התנתקות מהעבר?

3. "קשר הרי זה זיכרון" - למה התכוון הסבא בדבריו?

4. מהו הקשר שלכם אל העבר?

5. תנו דוגמא לדרך בה אתם משמרים את הקשר שלכם עם המורשת המשפחתית, העדתית וכדו'.

*74*

משימת בית:

עצבו חגיגות ליום העצמאות, שישקפו את ערכי החג.

היעזרו גם בנקודות הבאות:

- קישוט הרחובות והבתים - כיצד הייתם מציעים לקשט את הרחובות?

- בימות בידור - אילו מופעים הייתם מציעים להעלות כדי לבטא את משמעות החג?

- ארוחה - אילו מאכלים הייתם מגדירים כמאכלים ישראליים?

- תוכניות טלוויזיה וסרטים - אילו תוכניות טלוויזיה ואילו סרטים משקפים את החברה הישראלית, לדעתכם?

- חידון - ביום העצמאות מתקיים מדי שנה חידון התנ"ך. האם חידון זה נותן ביטוי לערכים של יום העצמאות? הסבירו. אם לא, איזה חידון הייתם מציעים לקיים?

- סיורים וביקורים - ביום העצמאות מתקיימים סיורים במחנות צה"ל. באילו מקומות נוספים הייתם מציעים לסייר? (למשל: מוזיאונים, אתרים בארץ)

- טקס חלוקת פרסי ישראל - מה,לדעתכם, צריכים להיות הקריטריונים לחלוקת הפרסים? במי אתם מציעים לבחור?

- תפילה - הדתיים הציונים נוהגים לערוך ביום העצמאות תפילות מיוחדות. לעיתים כוללות התפילות גם תקיעה בשופר.

לפניכם התפילה לשלום המדינה, קראו אותה וענו על השאלות:

תפילה לשלום המדינה

"אבינו שבשמיים, צור ישראל וגואלו, ברך את-מדינת-ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה סוכת שלומך ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך. חזק את ידי מגני ארץ קודשנו, והנחילם אלוהינו ישועה ועטרת ניצחון תעטרם, ונתת שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה. ואת אחינו כל בית ישראל, פקוד-נא בכל ארצות פזוריהם, ותוליכם מהרה קוממיות לציון עירך ולירושלים משכן שמך, ככתוב בתורת משה עבדך: אם יהיה נידחך בקצה השמיים, משם יקבצך יהוה אלוהיך ומשם ייקחך: והביאך יהוה אלוהיך אל הארץ אשר-ירשו אבותיך וירשתה, והיטבך והרבך מאבותיך: ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך, ולשמור את כל דברי תורתך, ושלח לנו מהרה בן-דוד משיח צדקך, לפדות מחכי קץ ישועתך.

הופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, ויאמר כל אשר נשמה באפו: יהוה אלוהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, אמן סלה."

1. הציגו את הרעיונות המרכזיים בתפילה זו וכיצד הם מוסיפים למשמעותו של החג ולערכיו.

2. חברו תפילה משלכם ליום העצמאות הבא של מדינת ישראל.

*75*

יום ירושלים - ירושלים שלי

*75*

רקע

יום ירושלים - בכ"ח באייר חוגגים את יום ירושלים, המציין את שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים (1967). ביום זה נהוג לעלות לירושלים, לסייר בה ואף לערוך תפילות חגיגיות ליד הכותל המערבי. ביום זה נאמר הלל, ואף נקבעו סדרי תפילה מיוחדים.

"(ה) אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני: (ו) תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי:"

תהלים, פרק קל"ז, 5-6

בחברותא

"כל יהודי יש לו ירושלים שלו בלבו" לוי אשכול

1. מהי ירושלים בשבילך?

2. ספרו על חוויה אישית או משפחתית, הקשורה בירושלים.

"ירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית, מאמונת ישראל ומנשמת עמנו. ירושלים היא לב לבה של מדינת ישראל."

דוד בן גוריון

מתוך: נאומו במעמד ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל י"ד בכסלו תש"י (1949)

1. האם אתם מסכימים עם אמירה זו?

2. מהי חשיבותה של ירושלים בזהות היהודית והישראלית שלנו?

לסיכום נושא יום ירושלים ולהעשרה על השיר "ירושלים של זהב", היכנסו לאתר "70 פנים" של רשת אורט:

http://70panim.org.il/?p=11120

*76*

ירושלים שלי / דן אלמגור

אמר הרוכל ממזכרת משה:

ירושלים שלי

היא מחנה יהודה בערב חגים

וחומוס של רחמו וריח דגים

שבת של פפיטאס, קללות נהגים

כביסה על הכביש ומקלחת מדלי

ירושלים שלי

אמר הסנדלר משכונת קטמון:

ירושלים שלי

היא שבע שנים של גשמים בבלוקון

שיכון בלי חנות, אוטובוס בלי חשבון,

שבת הצגה ראשונה ב"אוריון"

גם קטמון ג' היא בשבילי

ירושלים שלי

אמר החסיד ממאה שערים:

ירושלים שלי

היא שטרימל שחור וספרים אפורים

ו"בת ישראל לא תלך בקצרים"

היא לחש תפילה לימים אחרים

לא כאן כי למעלה קורצת היא לי

ירושלים שלי

אמר הצעיר שם ליד שער שכם

ירושלים שלי

היא צלב של חנות ורגליים רצות

ואחות שהלשינה ושוטרים בחצות

מצעד עצמאות וידיים קפוצות

יס סר, ווט ווד יו לייק,

קבב או ששליק?

אמר החייל מאשדות יעקב:

ירושלים שלי

הייתי בה פעם בבוקר של שכול

סמטה וצלף בצריח משמאל

מאז לא חזרתי, פשוט לא יכול

אבנר וגדי שניהם בשבילי

ירושלים שלי

אמרה הסטודנטית (שנה ראשונה)

ירושלים שלי

היא עוד שיעורים במדע המדינה

חיפוש חדרים וחבר ובחינה

וביום חמישי מזוודה מוכנה

לברוח לים לבית שלי,

ירושלים שלי

היא קמפוס הומה ומלא חתיכות

היא אם מתייפחת בהר המנוחות

היא תה של מנחה ב"מלון משחורר"

היא עוד הגרלה בגבעת המבתר

היא זוג אוהבים בין זיתי מצלבה

היא הד לימים של תפלה ב"חורבה"

ירושלים שלי

השיר "ירושלים שלי" מציג את משמעות העיר עבור אנשים שונים, החיים בה. משמעות העיר עבורם גם מבטאת את זהותם.

לדיון:

קראו את השיר וענו על השאלות:

1. אילו זהויות ישראליות "מצויירות" בשיר?

2. בחרו דמות אחת מהשיר, ושערו מהי משמעות העיר עבורה.

3. תארו באופן יצירתי (שיר, ציור, כרזה, סטיקר) את מרכיבי זהותה של הדמות שבחרתם.

*77*

חג שבועות

*77*

הגיור - בדרך לזהות יהודית

חג השבועות חל בו' בסיוון, בתום שבעת השבועות של ספירת העומר.

"(ט) שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות:

(י) ועשית חג שבועות לה' אלוקיך מיסת נדבת ידך אשר תיתן כאשר יברכך ה' אלוקיך"

דברים, ט"ז, 10-9

בחג זה, שהוא אחד משלוש הרגלים, נהגו לעלות לבית המקדש ולהביא ביכורים משבעת המינים.

חג זה נקרא גם חג מתן תורה, מפני שעל פי המסורת מתן התורה במעמד הר סיני, חל ב-ו' בסיון.

לחג השבועות יש שמות נוספים:

חג הקציר - מציין את תחילת קציר החיטים:

"וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים וחג האסיף תקופת השנה"

שמות, ל"ד, 22

יום הביכורים - בחג השבועות החלו להביא את הביכורים לבית המקדש:

"וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו"

במדבר, כ"ח, 26

קיום טקסי הבאת ביכורים - בישובים שונים בעיקר עם רקע חקלאי נוהגים לערוך טקסי הבאת ביכורים. בטקסים אלה נערך טקס חגיגי בשילוב שירים וריקודים, ותהלוכה, שבה מובאים ביכורים מסוגים שונים.

קריאת מגילת רות - בשבועות נהוג לקרוא את מגילת רות העוסקת בהצטרפותה של רות המואבייה אל עם ישראל. המגילה מדגישה ערכים יהודיים-חברתיים ביחס לגר, ליתום ולאלמנה, ומנהגים חקלאיים לעזרה לחלש: לקט, פאה ושכחה.

אכילת מאכלי חלב - המקור הקדום ביותר הידוע לנו למנהג זה הוא רבינו אביגדור צרפתי, מבעלי התוספות, המביא רמז למנהג בראשי התיבות:

וביום הביכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה’, בשבועותיכם... ראשי תיבות חלב - בשבועותיכם.

*78*

בחברותא

פתיחה

בחרו מושג אחד, שבעיניכם מגדיר יותר מכל את עיקר היהדות:

- אמונה

- תרבות

- שמירת מצוות

- לאום

- מנהגים

- טקסים

- חגים ומועדים

- תפילות

- דרך ארץ

- ערכים

- מגורים בארץ ישראל

- אחר: --

- הסבירו מדוע בחרתם דווקא במושג זה.

הידעת?

מאז שנת 2003 לא מופיע הלאום בתעודת הזהות הישראלית. במקומו מופיעות כוכביות. השמטת הלאום באה בעקבות פסיקת בג"ץ בשנת 2002. פסיקה זו קבעה, שיש לרשום כיהודים גם מתגיירים, שעברו גיור רפורמי. על מנת להימנע מלרשום במסמך רשמי את יהדותו של אדם לפי קביעה זו של בג"ץ, החליט שר הפנים דאז, אלי ישי, להשמיט את הלאום מתעודת הזהות.

"ותאמר רות אל תפגעי בי לעוזבך לשוב מאחרייך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוהיך אלוהי."

רות, א', 16

"מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד (מה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך), זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור (והשאר - פירוש, לך ולמד בעצמך)."

תלמוד בבלי, שבת, ל"א, ע"א

לדיון:

1. מה משמעות המעשה שעשתה רות?

2. מה הן שתי התגובות לבקשת הנוכרי ללמד את התורה על רגל אחת?

3. האם, לדעתכם, יש לאפשר דרכים שונות להצטרפות ליהדות?

*79*

מעגל החיים - טקסים כמעצבי זהות

*79*

רקע

בהקדמת הספר "ימי אדם" נאמר:

"אנשים נוהגים לציין מאורעות ושלבים חשובים בחייהם על ידי עריכת טקסים. טקס הוא מבע תמציתי וסמלי של רעיונות ושל הלכי נפש אישיים וציבוריים, המעוצב ברוח חגיגית ומרוממת.

תפקיד הטקס לבטא את ייחודו של אירוע בתוך שטף החיים, ואת העובדה שלא כל האירועים בחיינו שווים בערכם. באמצעות הטקס מעצבים האדם והחברה את הזמן, מעניקים לו משמעות אישית, חברתית ותרבותית ומוציאים אותו ממצבו הטבעי, המכני והמונוטוני."

"(...)כל טקס כולל התייחסות לתכנים הבאים: המאורע הנחגג, משמעות המאורע עבור החוגגים, משמעויות המאורע מבחינה חברתית, קהילתית ולאומית, הקשר בין בעל המאורע לבין ציבור הנאספים, מסורת וסמלים תרבותיים, ברכות, איחולים, חרדות ותקוות. כל אלו מובאים בדרך מרוממת, המייחדת את הטקס משגרת החיים."

ימי אדם, אחיטוב, תלמי, לין, זרחי, (עורכים) הוצאת ידיעות אחרונות, 2007, עמוד 11-12

לימוד על הטקסים ועל מקורותיהם יכולים ללמד אותנו על הזהות שלנו. מהדרך בה אנו מעצבים טקסים אלה נוכל ללמוד על סולם הערכים שלנו ועל זיקתנו לזהות.

הטקסים שלנו

*79*

פתיחה

1. חשבו: האם יש פעולות, שאתם עושים באופן קבוע?

- מידי יום

- מידי שבוע

- מידי חודש

- מידי שנה

כיצד משפיעה החזרה הקבועה על המעשים עצמם?

2. המלה טקס מוגדרת במילון כ"אירוע רשמי ערוך לפי תוכנית קבועה מראש." (מילון ספיר)

האם הייתם מגדירים את הפעולות שציינתם כטקסים? אם לא, ציינו מה חסר.

אלו טקסים אתם מכירים?

3. חלקו את הטקסים, שהזכרתם על פי שני הסוגים הבאים:

- טקסים, הקשורים למעגל השנה

- טקסים, הקשורים למעגל החיים

משימת בית:

שאלו מבוגרים מהמשפחה או מהקהילה: האם ידוע להם על טקס, שבעבר ציינו אותו בדרך מסוימת, והיום מציינים אותו אחרת.

תארו את הטקס.

מדוע, לדעתכם, חלו בו שינויים אלה?

*80*

אצלנו בכפר טודרא / יהושוע סובול

אצלנו בכפר טודרא

שבלב הרי האטלס

היו לוקחים את הילד

שהגיע לגיל חמש

כתר פרחים עושים לו

אצלנו בכפר טודרא

כתר בראש מלבישים לו

שהגיע לגיל חמש

כל הילדים ברחוב

חגיגה גדולה עורכים לו

שהגיע לגיל חמש

אצלנו בכפר טודרא

לה, לה, לה...

ואז את חתן השמחה

שהגיע לגיל חמש

אצלנו בכפר טודרא

מכניסים לבית הכנסת

וכותבים על לוח של עץ

בדבש מא' ועד ת'

את כל האותיות בדבש

ואומרים לו:

חביבי, לקק!

והיתה התורה שבפה

מתוקה כמו טעם של דבש

אצלנו בכפר טודרא

שבלב הרי האטלס

לדיון:

קראו את השיר וענו על השאלות:

1. מה הם מרכיבי הטקס בשיר (לבוש, משתתפים, אוכל)?

2. מהי מטרת הטקס, והאם הוא אישי או קהילתי? הסבירו.

*81*

הטקס - כמבטא זהות אישית וקהילתית

קראו את הטקסט הבא והסבירו:

- איזו תרומה נוספת יכולה להיות לנוכחות האנשים בטקסים?

"האירועים האישיים שאותם אנחנו בוחרים לציין על ידי טקסים הם משני סוגים: יש בהם הייחודיים לאדם מסוים, כגון החלמה ממחלה קשה, פרדה מעובד ותיק וכדומה. הסוג השני הוא אירועים שהכול נוהגים לציינם בטקס, המקובלים בציבור הרחב, אלה המציינים לידה, התבגרות, הקמת משפחה, כניסה לבית חדש ופטירה. טקסי החיים האלה מאפשרים לאדם לשתף עמו באירוע את משפחתו ואת החברה שבה הוא חי. כך מתרחב האירוע הפרטי לממד הציבורי. האדם החוגג את הטקס מזמין אליו אנשים מהחברה או מהקהילה שבה הוא חי, ובכך מבטא את הקשר שלו עמהם. בטקסים שאדם בוחר לקיים, ובדרך שבה הוא מעצב אותם, הוא גם מבטא את זהותו התרבותית."

ספר "ימי אדם", רונן אחיטוב, ביני תלמי, אילת לין, שי זרחי (עורכים), המדרשה באורנים הוצאת ידיעות אחרונות עמ' 11, 2007.

מלימוד למעשה

בחרו אחד מהאירועים הבאים, ובנו סביבו טקס:

- קבלת תעודת מחצית

- הצעת חברות

- קבלת תלמיד חדש לכיתה

בתהליך הבנייה התייחסו גם לנקודות הבאות:

- אופי הטקס: האם טקס אישי או טקס קהילתי?

- מועד הטקס

- מקום הטקס

- המשתתפים

- טקסטים נבחרים

- תלבושות

- כיבוד

*82*

טקסים במעגל החיים

*82*

מעגל החיים מיוצג ע"י טקסים שונים, וביניהם:

ברית מילה, שמחת הבת, פדיון הבן, בר מצווה, בת מצווה, נישואין, קבורה ולפעמים גם גירושין.

קבוצה 1: ברית מילה

ברית המילה היא המצווה למול כל זכר יהודי, שמלאו לו שמונה ימים.

מקור המצווה בתורה:

זאת בריתי אשר תשמרו, ביני וביניכם, ובין זרעך, אחריך: המול לכם, כל-זכר.

(בראשית יז, 10)

אברהם אבינו קיים את מצוות המילה בגיל 99, ומאז המילה מסמלת את הקשר בין העם לאלוהיו.

המתגייר צריך לעבור ברית מילה כתנאי לגיור.

בטקס ברית המילה נוהגים להעניק שם לתינוק.

האב: "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו."

הקהל והמוהל: "כשם שנכנס לברית, כן ייכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים."

סידור "כוונת הלב" השלם, כמנהג הספרדים ועדות המזרח, עמ' 667

לדיון:

לכל קבוצה נבחר טקס ייחודי. לטקס זה מקור המתאר אותו. קראו את המקור וענו:

1. נסחו את המקור במילים שלכם.

2. הציגו את הערכים הבאים לידי ביטוי בטקס שלמדתם.

3. תארו כיצד הייתם מעצבים את הטקס כיום?

קבוצה 2: זבד הבת

מנהג, שבא לציין את הולדת הבת בסעודה ובטקס. לא נקבע זמן מוגדר למועד עריכת "זבד הבת".

בטקס זה נוהגים להכריז על שם הבת, ואף לחגוג בשירים ובפיוטים. יש הקוראים קטעים שונים לציון האירוע.

משמעות המלה "זבד"- מתנה, ומקורה מהתורה:

"ותאמר לאה: זבדני אלוהים אותי זבד טוב"

בראשית, ל', 20.

"הרחמן הוא יברך את אבי הילדה ואימה, ויזכו לגדלה ולחנכה ולחכמה, לכבוד ולתפארת לכל עמה ויהי אדוני אלוהיה עימה; הרחמן הוא יברך את הרכה והעדינה, ויהיו ידיה וליבה לאל אמונה, ותזכה לראות פני השכינה, בשובך לציון ברינה; הרחמן הוא יברך את הקהילה אשר ששו לעשות צדקה בגילה, וישלם פעלם ומשכורתם כפולה, ויתנם למעלה

*83*

למעלה;

הרחמן הוא יגאלנו גאולת עולמים, בזכות שומרי בריתו הולכי תמים, ויבשר בשורות טובות וניחומים, לעם אחד מפוזר ומפורד בין העמים; הרחמן אשר כונן צעדנו עד הלום, יקדש בנו את שמו אשר בעילום, ויאר אלינו כשמש ויהלום, בריתו תהיה איתנו, החיים והשלום"

מתוך: טקס זבד הבת המופיע בסידור תפילה נוסח ספרד.

קבוצה 3: בר מצווה

"בן שלוש עשרה למצוות" אבות, ה', כ"ה

טקס בר מצווה מציין את הגעתו של הנער לגיל שלוש עשרה. גיל זה מסמל את המעבר מילדות לבגרות, ואת כניסתו לעול מצוות.

ביהדות, כשהנער מגיע לגיל שלוש עשרה שנים הוא מניח תפילין ועולה לתורה. בשבת נערך טקס, שבו עולה הנער לקריאת קטע מהתורה, ולעיתים גם לקריאת ההפטרה ולנשיאת דרשה. ברוב הקהילות נוהג האב לברך: "ברוך שפטרני מעונשו של זה.", כסמל לכך, שמעתה הבן אחראי על מעשיו. לאחר הקריאה בתורה נוהגים לזרוק סוכריות על הנער בר המצווה.

ברכת העולה לתורה:

(העולה:) ברכו את אדוני המבורך (תוך כדי השתחוויה).

(הקהל:) ברוך אדוני המבורך לעולם ועד (הקהל משתחווה)

(העולה:) ברוך אדוני המבורך לעולם ועד (תוך כדי השתחוויה).

(העולה:) ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה אדוני נותן התורה..

בר המצווה: "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. ברוך אתה אדוני נותן התורה".

האב: "ברוך שפטרני מעונשו שלזה".

הגבאי: "מי שברך אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, הוא יברך את -- בן -- שמלאו לו שלוש עשרה שנה והגיע למצוות, ועלה לתורה, לתת שבח והודיה להשם יתברך על כל הטובה שגמל איתו. ישמרהו הקדוש ברוך הוא ויחיהו, ויכונן את לבו להיות שלם עם אדוני וללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו כל הימים ונאמר אמן".

מתוך סידור התפילה

קבוצה 4: בת מצווה

"בת שתים עשרה שנה ויום אחד - נדריה קיימין"

נידה, מ"ה, ע"ב

ביהדות נחשבת הבת כאחראית למעשיה החל מגיל שתים עשרה.

במסורת היהודית לא נקבע טקס מיוחד לציון המעבר מילדות לבגרות.

בדורות האחרונים החלו לציין את היות הנערה בת מצווה בטקס ובמסיבה.

*84*

ישימך אלוהים כשרה, רבקה, רחל ולאה אשר בנו את בית ישראל, יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אלייך ויחונך, יישא ה' פניו אלייך וישם לך שלום.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, שייתן בלבך אהבתו ויראתו, ותהיה יראת השם על פנייך כל ימייך שלא תחטאי ותהי חשקך בתורה ובמצוות, עינייך לנוכח יביטו, פיך ידבר חוכמות ולבך יהגה אימות, ידייך יעסקו במצוות, רגלייך ירוצו לעשות רצון אביך שבשמיים, ויהי מקורך ברוך.

מתוך נוסח ברכת ההורים לבת מצווה: אתר "עיתים"

קבוצה 5: נישואין

"(יח) ויאמר יהוה אלוהים לא-טוב היות האדם לבדו אעשה-לו עזר כנגדו. (...)

(כד) על-כן יעזוב-איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד."

בראשית, ב'

על פי ההלכה, טקס הנישואין מורכב משני שלבים: 'קידושין', ונישואין'. בימינו עורכים תחת החופה הן את הקידושין והן את הנישואין.

הקידושין הוא הטקס, שבו עונד החתן טבעת לכלה בנוכחות עדים, ואומר: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".

הנישואין מתבצעים באמצעות עמידה משותפת של החתן והכלה תחת החופה לשם נישואין. לאחר שהרב מברך את ברכת האירוסין, החתן והכלה טועמים מן היין.

בסיום הטקס, ובו קריאת הכתובה ואמירת שבע הברכות, שובר החתן כוס, כזכר לחורבן בית המקדש.

החתן:

"הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל."

"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי."

סידור "כוונת הלב" השלם, כמנהג הספרדים ועדות המזרח, עמ' 665

לדיון:

לאחר הדיווח על הטקסים השונים, נסו למצוא מה הם הערכים המשותפים לכלל הטקסים והסבירו מה ניתן ללמוד מהם על הקהילה היהודית

*85*

שער שלישי - זיקת עם ישראל לארץ ישראל לאורך הדורות

*85*

(בספר שער לפרק)

*86*

הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל

*86*

רקע

הקשר בין ארץ ישראל לעם ישראל התחיל עוד בתקופת התנ"ך. ארץ ישראל נקראת ארץ האבות בגלל הבטחתו של ה' לאבות האומה לתת להם ולזרעם את הארץ לירושת עולם. הכל התחיל, כשאברהם גר בחרן, ארץ מולדתו, ומקבל ציווי מאלוהים לעזוב וללכת למקום, שאלוהים יראה לו בהמשך. כשאברהם עוזב הכל מאחוריו, ומגיע אל המקום המיועד, הוא מקבל הבטחה אלוהית, שארץ זו היא הארץ, המיועדת לו ולזרעו, וכך מתחיל הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל.

"(א) ויאמר יהוה אל-אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל-הארץ אשר אראך. (ב) ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. (ג) ואברכה מברכיך ומקלליך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה."

בראשית י"ב, 1-3

"(יד) ויהוה אמר אל-אברם אחרי היפרד-לוט מעימו שא נא עיניך וראה מן-המקום אשר-אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה. (טו) כי את-כל-הארץ אשר-אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד-עולם. (טז) ושמתי את-זרעך כעפר הארץ אשר אם-יוכל איש למנות את-עפר הארץ גם-זרעך ימנה. (יז) קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה."

בראשית י"ג, 14-17

בפרק זה נדון בשאלת הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל לאורך הדורות, ונתייחס לסוגיות ולדילמות, הנובעות מקשר זה.

נבדוק ביטויים שונים של הקשר בין העם לארץ במהלך הדורות - דרך תפילות ודרך יצירות ספרותיות, דרך עלייה לארץ ודרך תמיכה במתיישבים.

קשר זה, שנוצר בין העם לארצו, מעלה שאלה - עד כמה משמעותי המקום ליצירת העם?

ובמלים אחרות: האם היינו יכולים להמשיך ולשמור על זהותנו היהודית גם במקום אחר מלבד ארץ ישראל?

נדון בשאלה זו בהקשר ההיסטורי, ובתשובה, שניתנה לה ב"קונגרס באזל", ונבדוק את הנושא גם מנקודת מבט עכשווית.

*87*

ארץ ישראל שלי...

השיר "כאן" של עוזי חיטמן מלמד על קשר בין הדובר לארץ ישראל. הוא נפתח במלים הבאות:

"כאן ביתי, פה אני נולדתי

במישור אשר על שפת הים.

כאן החברים איתם גדלתי

ואין לי שום מקום אחר בעולם.

כאן ביתי פה אני שיחקתי

בשפלה אשר על גב ההר

כאן מן הבאר שתיתי מים

ושתלתי דשא במדבר... "

לדיו:

1. הסבירו: מה מלמד כל אחד מהמשפטים הבאים על סוגי הקשר לארץ ישראל? עד כמה קשר זה הוא מבחירה?

2. סמנו את המשפט בשיר, שמייצג עבורכם ביותר את הקשר שלכם אל ארץ ישראל

3. נסחו את הקשר שלכם לארץ באמצעות מילים או ציור, תרשים ועוד.

*88*

"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי."

מתוך מגילת העצמאות

למה דווקא ארץ ישראל?

*88*

"ארץ ישראל נתונה באמצע העולם

וירושלים באמצעיתה של ארץ ישראל

ובית המקדש באמצע ירושלים

וההיכל באמצע בית המקדש

והארון באמצע ההיכל

ואבן השתייה לפני הארון, שממנה נשתת העולם"

מדרש תנחומא, קדושים, סימן י'

לדיון:

ארץ ישראל מתוארת כמרכז גאוגרפי עולמי:

1. הסבירו, האם נכונה הטענה הזו מבחינה גאוגרפית?

2. הגדירו מהו תפקידה המרכזי של ישראל עבור העם היהודי ועבור העולם כולו.

3. דונו במה מרכזיותה של ישראל מחייבת את היושבים בה.

הידעת?

מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל. "מגילת העצמאות" היא אמנם שמה המקובל, אך שמה הרשמי הוא "הכרזה על הקמת מדינת ישראל". את המגילה הקריא דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות שנערך במוזיאון תל אביב הישן, ביום שישי, ה באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה 16:00, 8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

מגילת העצמאות כוללת חמישה חלקים:

א. סקירה היסטורית של זכות העם היהודי על ארץ ישראל, ושל הדרך שהובילה להכרזת המדינה - פרישת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה.

ב. הכרזה על הקמתה של מדינת ישראל.

ג. עקרונותיה של המדינה החדשה.

ד. פנייה אל גורמים שונים והצהרת כוונות.

ה. חתימות.

*89*

הכמיהה לארץ ישראל

"לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית." מתוך מגילת העצמאות

גלות -- ישיבה של העם בארצות אחרות, מפוזר בין עמים ותרבויות שונות, כתוצאה מגרוש או מעזיבה זמנית של ארץ ישראל בכורח נסיבות קשות. באופן כללי, הגלות מוצגת בתנ"ך כעונש, שניתן לעם ישראל על אי הליכה בדרכי ה'.

בתולדות העם היהודי נוהגים למנות ארבע גלויות:

גלות מצרים - ירידת בני יעקב למצרים בגלל הרעב הכבד, שהיה בארץ.

גלות אשור - הגליית עשרת השבטים מישראל לארם נהריים ע"י מלך אשור, תגלת פלסר, בשנת 733 לפני הספירה בסופו של דבר נשאר בארץ רק שבט יהודה.

גלות בבל - החלה בשנת 597 לפני הספירה עם הגליית נבוכדנצר, מלך בבל, את המלך יהויכין, ונמשכה עם שריפת בית המקדש וחורבן ירושלים. (בשנת 586 לפני הספירה)

חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה - בכורח הנסיבות הקשות, שיצר השלטון הרומי התמעט הישוב היהודי בארץ ישראל בתהליך הדרגתי, וחלק ניכר של העם נאלץ לחיות מאז בגלות.

התקווה

כל עוד בלבב פנימה

נפש יהודי הומייה

ולפאתי מזרח, קדימה

עין לציון צופיה

עוד לא אבדה תקוותנו

התקווה בת שנות אלפיים

להיות עם חופשי בארצנו

ארץ ציון וירושלים.

הידעת?

נפתלי הרץ אימבר

1856-1909.

גליציה - ארה"ב.

משורר עברי, חיבר את מלות השיר "התקווה", שהפך להמנון הלאומי של מדינת ישראל.

לדיון:

1. תארו כיצד מילות ההמנון משקפות את היחס בין העם לארץ, וציינו את המילים המדגישות יחס זה.

2. הציעו מילים או משפטים שיביעו את הקשר הקיים.

*90*

בחברותא:

קראו את קטעי המקורות, וענו על השאלות המצורפות:

מקור 1

"(א) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון (ב) על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו (ג) כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון (ד) איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר (ה) אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני (ו) תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי

אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"

תהלים קל"ז, 6-1

פירושי מילים:

ערבים - עץ ערבה

תוללינו - אויבנו

1. בשיר זה יש ניגודים: בכי ושמחה. הסבירו באיזה הקשר מוזכר כל אחד מהם.

2. האם אתם מזהים במקור זה משפטים מוכרים, שאותם נהוג לומר בטקס משמח? מהם? מתי נאמרים?

3. מדוע, לדעתכם, נאמר טקסט זה, הקשור לחורבן בית לאומי, דווקא בעת אירוע כה משמח, הקשור לבניית בית משפחתי?

4. מה ניתן ללמוד על הקשר בין העם לארץ ישראל על פי שיר זה?

מקור 2

"תנו רבנן: לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: "לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוהים" (ויקרא כ"ה, 38)

תלמוד בבלי, כתובות, ק"י, ע"ב

פירושי מילים:

ידור- יגור

עובדי כוכבים - עובדי אלילים

1. מהי ההמלצה של חז"ל ליהודים? מדוע הם ממליצים זאת עפ"י המקור?

2. מה דעתכם על האמירה:

"...כל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה?"

3. האם יהודי חרדי, הגר בניו יורק, "דומה כמי שאין לו אלוה"? הסבירו ונמקו

*91*

מקור 3

ליבי במזרח / ר' יהודה הלוי

ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב/

איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב

איכה אשלם נדרי ואסרי, בעוד/

ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב

יקל בעיני עזוב כל טוב ספרד, כמו/

יקר בעיני ראות עפרות דביר נחרב.

(דביר - קודש הקודשים, המקום המקודש ביותר בבית המקדש)

1. מה ניתן ללמוד על מצבה של ארץ ישראל באותם הימים (במיוחד לעומת ספרד, שבה חי המשורר)?

2. המשורר מציג מצב, שבו הוא שייך פיזית למקום אחד, אך רגשית למקום אחר: עם איזה מקום הוא חש הזדהות גדולה יותר? מדוע?

3. האם נתקלתם במצב, שבו חשתם "נקרעים" בין שני עולמות (או שני מצבים)? תארו את תחושותיכם.

ליבי במזרח - ירושלים

מערב - ספרד

אסרי - מגבלות שקבעתי לעצמי

מקור 4

"תקע בשופר גדול לחרותינו, ושא נס לקבץ גליותינו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. ברוך אתה ה', מקבץ נדחי עמו ישראל".

מתוך: הסידור, הברכה העשירית בתפילת "שמונה עשרה"

על פי המקור - יגיעו ארצה יהודים מארבע כנפות תבל.

1. שערו: מה מיוחד בחברה כזו לעומת חברה, שמורכבת מאנשים, שהגיעו מאותו המקום?

2. כמאמר התפילה, אכן, התקבצו בא"י יהודים "מארבע כנפות הארץ": כיצד המנהגים העדתיים השונים תורמים לתרבות היהודית בא"י?

3. כיצד זה משפיע על זהותנו?

מקור 5

מעל פסגת הר הצופים / אביגדור המאירי

"מעל פסגת הר הצופים

אשתחווה לך אפיים

מעל פסגת הר הצופים

שלום לך ירושלים!

אלפי דורות חלמתי עלייך,

לראות, לזכות, באור פנייך!..."

1. הסבירו את חשיבות החלום לחיזוק זהותו של העם.

2. חשבו, מה יכול למנוע את מימוש החלום ומה יכול לקדמו?

*92*

אל הציפור / חיים נחמן ביאליק

שלום רב שובך, ציפורה נחמדת,

מארצות החום אל-חלוני -

אל קולך כי ערב מה-נפשי כלתה

בחורף בעוזבך מעוני.

זמרי, ספרי, ציפורי היקרה,

מארץ מרחקים נפלאות,

הגם שם בארץ החמה, היפה,

תרבינה הרעות, התלאות?

התשאי לי שלום מאחיי בציון,

מאחיי הרחוקים הקרובים?

הוי מאושרים! הידעו ידוע

כי אסבול, הוי אסבול מכאובים?..."

ביאליק, שירים, דביר, 1997, עמ' ט'

ממעוף הציפור...

המשורר חיים נחמן ביאליק כתב שיר, שבו הוא מבקש מהציפור, שהגיעה אל חלון ביתו שבאירופה לספר לו על ארץ ישראל, שבה ביקרה הציפור בנדודיה:

1. מה מבקש הדובר בשיר מהציפור?

2. באילו ביטויים מתאר הדובר את ארץ ישראל על פי השיר?

3. מה מבקש הדובר לשמוע על ארץ ישראל?

בדומה לבקשה של ביאליק מהציפור - מסופר על יהודי אתיופיה, שמדי שנה היו נוהגים להפנות מבטם אל החסידות, שעברו דרך ארץ ישראל במסלולן מאירופה לאפריקה ולשאול אותן: "שימלה שימלה אגראצ'ין אירוסאלם דהנה?"

כלומר: חסידה חסידה, מה שלום ארצנו ירושלים?

משימת כתיבה:

לו יכלה הציפור או החסידה לדבר, מה לדעתכם, היא הייתה עונה? כתבו את תשובת הציפור או החסידה לפי בחירתכם:

מה הייתה עונה, לו ביקרה בארץ ישראל בעבר או בימינו?

*93*

יישוב הארץ לאורך הדורות

*93*

"ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית"

מתוך מגילת העצמאות

אורן / לאה גולדברג

כאן לא אשמע את קול הקוקיה.

כאן לא יחבוש העץ מצנפת שלג,

אבל בצל האורנים האלה

כל ילדותי שקמה לתחיה.

צלצול המחטים: היה היה -

אקרא מולדת למרחב השלג,

לקרח ירקרק כובל הפלג,

ללשון השיר בארץ נוכריה.

אולי רק ציפורי-מסע יודעות -

כשהן תלויות בין ארץ ושמיים -

את זה הכאב של שתי המולדות.

אתכם אני נשתלתי פעמיים,

אתכם אני צמחתי, אורנים,

ושורשיי בשני נופים שונים.

משימה אישית להגשה:

1. תארו או ציירו את שתי המולדות - היעזרו בכתוב בשיר.

2. קראו את השיר "אורן" של לאה גולדברג.

האם יכולות להיות לאדם שתי מולדות?

3. למה הכוונה במלים: "הכאב של שתי המולדות"?

הידעת?

לאה גולדברג

1911-1970 נולדה בפרוסיה, גדלה בליטא- נפטרה בישראל. משוררת, סופרת, מחזאית ומתרגמת, שעלתה ארצה מליטא בשנת 1935. כתבה בעיתונים שונים, וגם הייתה מרצה לספרות כללית באוניברסיטה העברית. הייתה כלת "פרס ישראל" בספרות העברית.

*94*

חלום ומציאות

הכמיהה לציון קיבלה לעיתים ביטוי מעשי של עלייה לארץ ישראל, אך לא תמיד המפגש בין החלום למציאות היה קל. כך למשל אפשר לראות בדברי הרמב"ן. הרמב"ן בפירושו לספר שמות ראה את סגולות הארץ כך:

"ויהי בהרימי קולי ובקרעי בגדי ומעילי אז ינוח לי כי ביום תשיעי לירח אלול שנת חמשת אלפים ועשרים ושבע באתי בעיר החרבה ושוממה מבלי בניה. והיא יושבת וראשה חפוי. וקראתי עליה כראוי. "ציון מדבר היתה. ירושלים שממה" ואצל העיר כנגד הפתח קרעתי עליה. ובבואי כנגד הבית הגדול והקדוש קראנו בבכיה רבה. "בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה"

מתוך: הרמב"ן, תפלה על חרבות ירושלים. גרשטנקורן, יצחק, נעים זמירות ישראל-חלק ב, בני ברק, תשי"ב

לדיון:

בין חלום למציאות

1. מה הייתה תמונת הארץ בעיני רוחו של הרמב"ן?

2. מה הייתה התמונה, שנגלתה במציאות?

הידעת?

ר' משה בן נחמן (הרמב"ן)

1194-1270, ספרד - ישראל.

מגדולי חכמי ההלכה היהודיים בימי הביניים. מנהיג רוחני וראש חכמי הדור, רופא ופרשן התורה והתלמוד, עסק גם בקבלה. חי בספרד, ולעת זקנתו עלה ארצה והתיישב בירושלים.

הישיבה בארץ ישראל

במהלך הדורות נמצאו יהודים שניסו לממש את מצוות הישיבה בארץ ישראל ולהפוך את חלום "שיבת ציון" למציאות. המתיישבים בארץ ישראל מאז חורבן הבית ועד העלייה הראשונה נקראו "אנשי היישוב הישן" והתרכזו בעיקר בארבע הערים הקדושות: ירושלים, צפת, טבריה וחברון. בתוכם בלטו קבוצות שונות דוגמת עליית מגורשי ספרד, עליית רבי יהודה החסיד, עליית תלמידי הבעל שם טוב ואחרות.

רובם עסקו בלימוד תורה ובתפילה והתפרנסו מכספי "החלוקה" שהגיעו מתרומות יהודים ברחבי העולם. באופן זה ראו עצמם יהודי הגולה שותפים לשמירה על הגחלת היהודית בארץ.

שינויים בתחומי הכלכלה, החינוך והתרבות הביאו את אנשי היישוב הישן לחפש לעצמם מקורות פרנסה נוספים. אחד התורמים הגדולים לחיזוק מגמה זו היה משה מונטיפיורי (1784-1884), שהקים מוסדות צדקה וחינוך ועודד פעילות יצרנית וחקלאית ואף תמך בה כלכלית.

לדיון:

1. תארו, מה הייתה תמונת הארץ בעיני רוחו של הרמב"ן?

2. השוו בין דימויו של הרמב"ן למציאות.

*95*

משימה:

לו הייתי מונטיפיורי...

סר משה מונטיפיורי, הנדבן היהודי הידוע בעל תואר האצולה, קיבל מכתבים רבים, ובהם בקשות סיוע מאחיו היהודים. לא היה קל ליהודים, שחיו בארץ ישראל בתקופת השלטון הטורקי, ולכן פנו לנדבן הידוע בבקשות לעזור להם כלכלית.

לו הייתם מונטיפיורי, למי הייתם בוחרים לעזור קודם?

לפניכם בקשות סיוע, שהגיעו למונטיפיורי. דרגו אותן מ 1-8 (1 - מציין עדיפות ראשונה, הגבוהה ביותר) לפי מידת החשיבות בעיניכם.

- בניית בית כנסת

- בניית הגבהה לכותל המערבי, כדי להגן על מתפללי הכותל המערבי מפני זריקת אבנים מכיוון הר הבית

- הקמת שכונות חדשות בירושלים

- בניית בתים לעניים

- הקמת בית דפוס עברי

- מתן צדקה לעניים

- תמיכה ועידוד החקלאות בארץ ישראל

- בניית טחנת קמח להוזלת מחיר הקמח לתושבי ירושלים

נמקו את בחירתכם, והסבירו כיצד תשפיע בחירתכם על אופיו של הישוב היהודי בארץ ישראל?

לבקשה שבחרתם בעדיפות הראשונה (1), כתבו מכתב משכנע ונוגע ללב, שבו תסבירו לסר משה מונטיפיורי, מדוע יש לתרום דווקא למטרה זו.

לסיכום,

בסיפור חסידי מסופר על חסיד, שעלה ארצה מפולין, והתיישב בירושלים. בגלל קשיי היומיום והעוני הוא רצה לחזור לפולין. לפני שהחליט לחזור פנה אל ר' שמחה בונם מווארקי, ושיתף אותו בהתלבטותו. כששמע הצדיק את דבריו ענה לו: מרחם אני עליך. כנראה שאתה לא מצאת חן בעיני ירושלים. אילו היית מוצא חן בעיניה, הייתה היא מוצאת חן בעיניך. כששמע את דברי הצדיק, חזר בו החסיד, והחליט להישאר בירושלים.

על פי מ"ג סיפורי חסידים שקובצו על ידי הרב שלמה יוסף זוין

משימת כתיבה:

הביעו דעתכם על היגד זה:

הקשר בין אדם למקום נוצר כאשר יש אהבה הדדית.

*96*

הישיבה בארץ ישראל

*96*

בחברותא:

מצוות הישיבה בארץ ישראל

קראו את המקורות המצורפים, והסבירו: מה נאמר בכל מקור לגבי חשיבות הישיבה בארץ ישראל?

מקור 1

"חוט שהוא כמעט בלתי נראה לעיניים, אבל שאץ אפשרות לנתקו, נמשך מאדמתה של ארץ זו לליבו של כל יהודי ויהודי בכל מקום שהוא נמצא."

מקס נורדאו

(מתוך: אדיר כהן, ספר הציטטות היהודי הגדול, הוצאת כנרת, עמוד 101)

מקור 2

"ארץ ישראל אפילו אדם אוכל בה פת במלח בכל יום ודר בתוכה, זוכה לעולם הבא"

ילקוט שמעוני, מדרש משלי, פרק י"ז

(ילקוט שמעוני - מדרש על תורה נביאים וכתובים מלוקט מתוך ספרי תורה שבעל פה.)

מקור 3

"מוטב לדור (לגור) במדבריות של ארץ ישראל ולא ללון בפלטריות (ארמונות) של חוץ לארץ."

בראשית רבה

(בראשית רבה - מדרש אגדה קדום לספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך במאה החמישית או השישית.)

לדיון:

1. האם הישיבה בארץ ישראל למרות הקשיים היא, לדעתכם, חובתו של כל יהודי או בגדר רשות?

*97*

השיירה / עלי מוהר

איך ישראל צומחת מסביבנו

בלשונות רבות מספור דיברנו

וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו

ומקומות רבים מאוד עזבנו

ורק מקום אחד רצינו ואהבנו

ומקומות רבים מאוד עזבנו

ואל הארץ, אל הארץ באנו.

ונמשכת שיירה

מן המאה שעברה

רחוקים כבר היוצאים

איכרים וחלוצים

שעמלו עבדו בפרך

בלי לראות את סוף הדרך

ועכשיו עוברים אנחנו

לא שקטנו ולא נחנו

לא ימשיכו בלעדינו

זוהי הרפתקת חיינו.

מגטאות ומחנות הגחנו

אל הביצות ואל הישימון הלכנו

מקצות ערב, מרוסיה ופולניה

הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.

מקצות ערב, מרוסיה ופולניה

הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.

ומכל הגלויות

ועם כל הבעיות

עם נוצר וארץ קמה

ושפה אשר נרדמה

שוב התחילה מתעוררת

ומדברת ומדברת

מסביב יהום הסער

רב הקושי והצער

אבל יש על מה לשמוח

יש עוד אומץ, יש עוד כח.

בחברותא:

השיר "השיירה" של עלי מוהר מציג את רצף העלייה ארצה.

קראו את השיר וענו:

1. מהם המקומות מהם הגיעו העולים על פי השיר?

2. מהם הזמנים המוזכרים או מרומזים בשיר?

3. מהן הסיבות השונות לעלייה?

4. מדוע, לדעתכם, בחר המחבר לתאר את העלייה ארצה כשיירה?

5. בשיר "השיירה" יש רמזים לעליות שונות. היעזרו בדף המידע המצורף, והעתיקו למחברותיכם את המלים בשיר, המרמזות על העליות לישראל.

*98*

"מעולה לעולה כוחנו עולה..."

העלייה לארץ ישראל

העלייה לארץ ישראל של יהודים מארצות גלותם המשיכה לאורך ההיסטוריה, וקיבלה תנופה בהשפעת הציונות. ער להקמת המדינה היו שישה גלי עלייה גדולים:

העלייה הראשונה - בין השנים 1882-1903, החלה בעקבות הפרעות ברוסיה ("סופות בנגב" בשנת 1881), העולים היו מ"חובבי ציון", ובתוכם אגודת ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה), שראו את ההתיישבות בארץ כמטרה לאומית. בתקופה זו עלו בעיקר מרוסיה ומרומניה וכן הגיעו עולים מתימן בעלייה, שכונתה "אעלה בתמר" (בשנת תרמ"ב - 1882).

העלייה השנייה - בין השנים 1904-1914, החלה בעקבות הפרעות בקישינב (1903) וכן בעקבות המצב הפוליטי ברוסיה, וכללה עולים בעיקר ממזרח אירופה וכן עולים מארצות המזרח. הגיעו ארצה כארבעים אלף עולים חדשים. הצעירים החלוצים, שעלו בעלייה זו האמינו ב"כיבוש העבודה", ורצו להתפרנס מעבודה חקלאית.

העלייה השלישית - בין השנים 1919-1923, במסגרת עלייה זו הגיעו למעלה משלושים אלף יהודים. רוב העולים הגיעו מרוסיה לאחר מלחמת העולם הראשונה. חלקם עלו בעקבות הצהרת בלפור, שתמכה בהקמת בית לאומי בארץ ישראל ליהודים.

העלייה הרביעית - בין השנים 1923-1932, כללה עולים בעיקר מפולין ומארצות אחרות באירופה. בעלייה זו הגיעו כשמונים אלף עולים. עלייה זו תרמה רבות לחיזוק התעשייה בארץ.

העלייה החמישית - בין השנים 1932-1935 היו שני גלי עלייה גדולים.

בין השנים 1932-1939 הגיעו עולים בעיקר ממזרח אירופה וכן מגרמניה בעקבות רדיפות הנאצים, ובין השנים 1936-1939 בעקבות מאורעות שונים ושפל כלכלי מספר העולים מנה למעלה מ 230 אלף יהודים.

העלייה השישית - בין השנים 1941-1947, תקופת עלייה, שאופיינה בהגבלות העלייה ובהעפלה ארצה. בעליות השונות לפני קום המדינה הגיעו בסה"כ כחצי מליון איש.

העלייה לאחר קום המדינה

עם קום המדינה העלייה ארצה התחזקה - בשנים הראשונות לקום המדינה הגיעו עולים חדשים בעיקר מארצות המזרח. כמו כן הגיעו ניצולי השואה מאירופה, אשר חיכו במחנות העקורים מסוף המלחמה.

בשנות השישים הייתה עלייה גדולה מארצות מזרח אירופה, ולאחר מלחמת ששת הימים גם עלייה ממערב אירופה. בשנות השבעים הגיעו עולים מברית המועצות בגל עלייה שגבר בשנת 1990. בשנת 1984-5 (מבצע משה) ובשנת 1991 (מבצע שלמה) הועלו ארצה יהודי אתיופיה. בסה"כ הגיעו ארצה לאחר קום המדינה כשני מליון עולים חדשים.

*99*

בחברותא:

לפניכם שירים שונים, שעוסקים בעלייה לארץ ישראל.

קראו את השירים, וענו:

איזה מידע תורמים השירים לגבי העלייה לארץ?

התייחסו בתשובותיכם גם לנקודות הבאות:

- מטרת העלייה

- אופן העלייה

- קשיי הקליטה

- המקום ממנו הגיעו העולים ועוד.

פעילות העשרה:

פנו לאתר "70 פנים" של רשת אורט ועיינו במאמר המתוקשב על קיבוץ הגלויות והקשיים: http://70panim.org.il/?p=11007 המאמר כולל קטעי סרטונים.

קבוצה א'

אנו נהיה הראשונים

תרגום / נוסח עברי: יוסף הפטמן

"אנו נהיה הראשונים",

כה אמרנו אח אל אח.

אנו נהיה בין הבונים,

נט המיתר, נט אנך.

אנו הולכים, אנו באים,

יש עבודה עד בלי די.

ניטע עצים בין הסלעים

גם בהר וגם בגיא.

אנו נסול את הכבישים

נחצוב צור לאבני גיר.

"הידד", יענו הפטישים,

בשירנו את השיר.

עוד לא יצאו העדרים,

כל העולם ישן עוד.

שחר מלבין על ההרים -

קום החלוץ, קום עבוד!

אם עגמת למזכרת

יד אהובה, ברכת-אם.

הו-מים גלים בכנרת,

אך אל לבך הומים הם.

עד כי תעטוף תבל צילה,

ויט רקיע אש ודם.

סולו, סולו המסילה,

פנו דרך, שביל העם!

*100*

קבוצה ב'

מרים בת ניסים / נתן אלתרמן

זה היה בעדן לפני ירח

רוח על תימן בליל בכה

התפללנו את תפילת הדרך

ויצאנו כל המשפחה

את הפיתה בתרמיל צררנו

ושאבנו מים מן הבאר

ובשורה כולנו הסתדרנו

ובדרך זה את זה ספרנו

אם כולנו יש - ומי חסר.

יש אבא מורי ניסים, ירחם השם,

ויש ניסימה האם ירחם השם,

ויש נחמיה, גדליה, זכריה ועזריה -

סלים, סעדיה, מיכאל, חנן, חנניה.

וירוחם ורחמים, ברוך השם הם תאומים,

והתינוק שלום הצוחק בחלום,

ואני זו אחותו מרים,

והחמור הקטן בילעם, והחמור הקטן בלעם.

כה הלכנו בפסיעה טופפת

ופתאום המיניסטר האנגלי

יא, ראה אותנו במישקפת

וצעק המיניסטר: אויה לי

וציווה המיניסטר לקווסים:

הביאום הנה, מת או חי

ובאנגלית ענו לו הקווסים -

טוב, חבוב - ענו לו הקווסים

רקדו ושרו עד בלי די:

נתפוס את מורי ניסים, בעזרת השם,

ואת ניסימה האם בעזרת השם,

ואת נחמיה, גדליה, זכריה, ועזריה -

סלים, סעדיה, מיכאל, חנן, חנניה.

וירוחם ורחמים,

ברוך השם הם תאומים,

והתינוק שלום הצוחק בחלום,

ואת אחותו מרים,

והחמור הקטן בילעם, והחמור הקטן בילעם.

אבל אנו ארצה בליל פחד

באנו ונישק את עפרה.

ועכשיו בעיר כולנו יחד

מטיילים אנחנו בשורה

והעיר דוהרת משקשקת

וצועק הכל: עיברו נא חיש

אך שוטר מרים ידו בשקט

והתנועה לחצי שעה נפסקת -

כי עוברים אנחנו את הכביש.

עובר לו מורי ניסים, בעזרת השם,

אחריו ניסימה האם, בעזרת השם,

עוברים נחמיה, גדליה, זכריה, ועזריה...

כאשר השער יפתח

ועל עיר ציון יופיע אור

קהווה הם ישתו בליל ירח

כל המנהיגים בהר המור

זה אל זה יאמרו הם: איך ניצחנו

מי ניצח את שונאי ציון

ופתאום יראו הם את אנחנו

ואת כל הדרך שהלכנו

ובחיוך יאמרו הם: זה נכון...

ניצח מורי ניסים, בעזרת השם,

וגם ניסימה האם, בעזרת השם,

ניצחו נחמיה, גדליה, זכריה ועזריה...

*101*

להקים ישוב בארץ ישראל

*101*

הענקת שם לישוב כרוכה ברוב המקרים בחשיבה על המשמעויות ועל ההקשר ההיסטורי.

לפניכם שמות ישובים שונים, והסבר משמעות השמות.

ענו בקבוצה על השאלות המצורפות. מומלץ להיעזר בדף המידע על העליות לישראל, שמופיע בעמודים הקודמים בסיום העבודה בקבוצה, תתבקשו לשתף את הכיתה בתשובותיכם.

קבוצה א'

ראשון לציון

העיר ראשון לציון נוסדה בשנת תרמ"ב (1882) ע"י בני העלייה הראשונה. השם ניתן לה ע"י "ועד חלוצי יסוד המעלה", שתכננו להקים בארץ הקודש מושב לעבודות האדמה. מקור השם תנ"כי:

"ראשון לציון, הנה הינם; ולירושלים, מבשר אתן."

ישעיהו, מ"א, 27

1. חשבו מה ניתן ללמוד משם הישוב על הדרך, שבה רואים המייסדים את מטרת הקמתו?

2. היעזרו בדף המידע על העליות השונות, וחשבו - מה יאפיין ישוב זה, שהוקם ע"י בני העלייה הראשונה, בראשית ימיו?

3. האם יש קשר בין סמל העיר לבין שמה? הסבירו תשובתכם.

*102*

קבוצה ב'

קריית שמונה

העיר קריית שמונה התחילה את דרכה בשנת 1949 כמעברה בשם "קריית יוסף" על שם יוסף טרומפלדור, ואח"כ קיבלה את שמה - קריית שמונה על שם כל הנספים בתל-חי השכנה.

טרומפלדור היה משמונת מגיני היישוב תל חי, שנפלו בי"א באדר תר"פ (1920), שנפלו בקרב העז להגנת היישוב. לפני מותו אמר טרומפלדור משפט, שעליו חונכו דורות: "טוב למות בעד ארצנו."

1. חשבו מה ניתן ללמוד מבחירת שם היישוב על הקשר בין העיר לעבר?

2. לתושבי קריית שמונה התמודדות רבת שנים עם הפגזות וחדירות מחבלים. איזו משמעות נוספת מעניקה עובדה זו לבחירה בשם העיר?

3. האם יש קשר בין סמל העיר לבין שמה? הסבירו תשובתכם.

משימה אישית להגשה:

משימה להגשה:

לפניכם שמות יישובים שנוסדו בזמן העליות השונות לארץ. בחרו שמות שני יישובים מהרשימה וכתבו על אודותם:

1. מה מקור שם היישוב?

2. מתי נוסד היישוב?

3. מי ייסד אותו?

4. האם יש קשר בין הנסיבות שבו נוסד היישוב לבחירת שמו?

רשימת היישובים: תל אביב, בית עובד, כפר חסידים, זיכרון יעקב, פרדס חנה, פתח תקווה, ראשון לציון, ראש פינה.

שיעור העשרה:

לסיכום הנושא, היכנסו לאתר "70 פנים" של רשת אורט ועבדו על השיעור העוסק במדינת ישראל - ציונות בימינו:

http://70panim.org.il/?p=11082

*103*

הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל

*103*

גם א.ד. גורדון, שהיה ממנהיגי תנועת הפועלים ראה את הקשר בין הארץ לתרבות הלאומית כטבעי, והדגיש את רעיון ההתיישבות החקלאית והשיתופית בארץ. "רק בארץ ישראל שבה הנפש אל האופי המקורי שלה... יצירותיו של העם משקפות את אופי עם, ואופי העם הוא תוצאה של טבע הארץ. העדות על טבע העם והארץ והקשר ביניהם נמצאת ביצירה שנוצרה כשישב על אדמתו. (התנ"ך). זוהי הפגישה החיה בהתרחשותה".

א. ד. גורדון 'מכתב לגולה', כתבים, כרך 'אומה ועבודה', עמ' 560

אנשי הציונות הדתית ביטאו את הקשר בשפה דתית-אמונית:

"האופי הרוחני של העם והארץ פועלים ביחד זה על זה. (...) העם משפיע פועל בכוחו הרוחני על הארץ (...) והארץ משפיעה על העם ויוצרת את האופי שלו..."

הראי"ה. קוק, עיבוד לקטע מ"שבת הארץ", עמוד ו', תרצ"ז

לדיון:

1. השוו בין דברי גורדון ודברי הרב קוק. האם אתם מזדהים עם דבריהם? עם מי אתם מזדהים יותר? מדוע?

2. הגדירו את המושג "ציונות" על פי תפיסת עולמכם.

3. הסבירו מהי הזיקה לארץ ישראל עבורכם. האם אתם מכירים משמעות נוספת לכך?

4. חשבו, האם מושגים אלה מקבלים משמעות אחרת בקרב עולים חדשים לעומת ילידי הארץ?

הרב קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (טז באלול ה'תרכ"ה - ג באלול ה'תרצ"ה; 7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935), המכונה גם הראי"ה), היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות, ונחשב לאחד מאבות הציונות הדתית. הוא עלה לארץ ישראל בכח באייר תרס"ד (1904), בתקופת העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. הוא נתמנה לרבן של יפו והמושבות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה, לרבה האשכנזי של ירושלים. הוא הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל, שבה כיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב.

א.ד. גורדון

אהרן דוד גורדון (ו בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 - כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922) כונה "הצדיק החילוני", שחינוכו היה ברוח הדת ובהשפעת חסידות חב"ד. גורדון היה פעיל בתנועה הציונית ואף השתתף בקונגרס הציוני; חלוץ ופועל חקלאי, הוגה ומורה דרך לחלוצים וחלוצות בתקופת העלייה השנייה והעלייה השלישית, מנהיג לא מוכתר של מפלגת "הפועל הצעיר" בארץ ישראל, מייסד "תורת-מוסר" שבחייו ולאחר מותו כונתה (בטעות) "דת העבודה".

*104*

ניו איזראל

קראו את הקטע הבא, וענו: האם הייתם מוכנים להצטרף להרפתקאה? נמקו תשובותיכם.

"גם לאחר שקמה מדינת ישראל נשמעו מדי פעם רעיונות שתוכנם הקמת התיישבות יהודית-ישראלית בחו"ל. בקיץ 2000 עלתה לכותרות חבורה שכונתה באמצעי התקשורת "ניו איזראל". בשיחות סלון שקיימו חבריה עלה הרעיון להקים מושבה ישראלית בחו"ל, מושבה שתהייה נקייה מחוסר סובלנות, מסוגים שונים של כפייה ומשחיתות פוליטית ואלימות. שיחה של אחת מהוגות הרעיון, מיכל אורן, בגלי צה"ל, הביאה לזרם אדיר של טלפונים ובקשת להצטרף. החבורה קיימה מספר מפגשים, ובהם נפערו חילוקי דעות בין המשתתפים. חלקם רצו לפתוח בהכנות מעשיות להתיישבות; אחרים חזרו בהם והחליטו לדבוק בהישארות בארץ. בסופו של דבר, על רקע אי ההסכמה, נפח הרעיון את נשמתו.

יש, כנראה, משהו מרענן מאוד בהקמת חברה חדשה במדינה כמעט בלתי מיושבת. היכולת להיות חלוץ, הרומנטיזציה של הראשוניות, הידיעה שאתה נמנה על חבורת מייסדים המקימים דגם ששואף להיות נקי מפגעי העבר, שלא לדבר על הסיכוי לטיפוס בסולם הכלכלי והחברתי - כל אלה מעודדים לא מעטים לצאת להרפתקה כזו."

ממאמרו של אורי קציר: "מושבה לא נושבה", אתר e-mego

*105*

האם אפשר להיות יהודי שלא בארץ ישראל?

פתיחה

השלימו במחברותיכם:

- בשבילי להיות יהודי פירושו...

- בשבילי להיות ישראלי פירושו...

- בשבילי להיות אזרח העולם פירושו...

בפרק זה נעסוק בקשר בין הזהות הישראלית-יהודית שלנו לבין ארץ ישראל, ונדון בשאלה:

האם אפשר להיות יהודי רק בארץ ישראל?

הוגים ומנהיגים רוחניים הציגו תפיסות שונות לגבי הקיום היהודי מחוץ לארץ ישראל.

חיים בגלות - שורשים ורגליים

(מילים מודגשות מסומנות במקף לפני ואחרי)

"ייתכן שהיהודים, שגורלם הוא לחיות -כאורחים- בכל מדינה (פרט לארץ ישראל) יכולים ללמד את בני האדם שהדרך הנכונה לכולנו היא לדעת כי אנו כולנו, בני כל העמים, הננו אורחים איש בבית רעהו. היהודים יודעים שרק גורלם של העצים הוא להיות תקועים ב-שורשיהם- באדמה, הגורל של בני אדם הוא שונה! יש להם -רגליים- כדי שיוכלו להתהלך חופשיים איש בארץ רעהו."

ג. שטיינר, מעובד מתוך " היהודי הנודד"

לדיון:

1. הסבירו את משמעותם של המושגים המודגשים בקטע המקור. במה הייתם בוחרים, בשורשים או ברגליים?

2. תארו כיצד, לדעתכם, מרגיש אדם שהוא "אורח" בארץ זרה, וכיצד על תושבי המדינה להתייחס אליו?

3. נסחו, מה, לדעתכם, היו משיבים הרב קוק וא.ד. גורדון לשטיינר?

*106*

ידיים מחזיקות בגלובוס

העזר במנחה)

לדיון:

איך מתבטא הקשר בין ארץ ישראל לעם ישראל לפי שתי התמונות? עם איזו מן התמונות אתם מזדהים יותר? מדוע?

*107*

חיים בגלות- היעוד האמיתי

תפיסה אחרת רואה את הגלות כיעודו האמיתי של עם ישראל:

"החיים בגלות הם היעוד האמיתי של עם ישראל החיים בגלות הם שאיפשרו ליהודים להנחיל את עיקרי תורתם לכל העולם. הודות לישיבה בגלות הכירו כל העמים את העיקרון המונותיאיסטי - האמונה באל אחד, ואת עקרונות המוסר היהודי".

שמשון רפאל הירש, מעובד על פי "חורב" ח"ב ס' 608.

חיים בגלות - כמו בושם

"בשעה שאמר לו הקב"ה לך לך מארצך וממולדתך, למה היה דומה? לצלוחית של פוליטון (בקבוקון של בושם) שהיתה מונחת בזוית אחת ולא היה ריחה נודף, בא אחד וטלטלה ממקומה והיה ריחה נודף, אף כן אמר הקב"ה לאברהם: אברהם! הרבה מעשים טובים יש לך, הרבה מצוות יש לך, טלטל עצמך בעולם ושמך בעולמי".

מדרש רבה, שיר השירים, א', כ"ב

- עם איזו גישה אתם מזדהים? הסבירו.

לדיון:

1. הסבירו את גישתו של שמשון רפאל הירש לגבי ייעודו של עם ישראל בגלות.

2. הסבירו, במה שונה הגישה של מדרש רבה מגישה זו? אם איזו דעה אתם מסכימים?

פעילות לסיום

קראו את דברי א.ב. יהושע והשלימו את המשפט:

"אם צעיר היה בא אלי ואומר לי שהוא רוצה לרדת לצרפת או לאמריקה הייתי עונה לו כך: אני מצטער מאד שאתה נוטש אותנו אחרי כל העמל שהשקיעו אבותיך בהקמתה של מדינה יהודית אשר בה יממשו היהודים את עצמאותם ואת הטוטאליות של זהותם. אבל זכותך המוסרית... לשנות את זהותך כשם שעשו מיליונים של בני באדם במשך ההיסטוריה. אולם בתנאי אחד... "

א.ב. יהושע, מעובד מ"בגנות הגלות" בספר "בזכות הנורמליות", 1980

לדיון:

בהמשך דבריו אומר א.ב. יהושע: "בתנאי שתהפוך לצרפתי ולא ליהודי צרפתי, שתהפוך לאמריקאי ולא ליהודי אמריקאי."

1. הסבירו, מה מבקש א.ב. יהושע, ומהו התנאי?

2. חוו דעתכם על הרעיון של זהות אחת ולא זהות מורכבת.

*108*

המשורר שאול טשרניחובסקי כתב שיר, המתאר את הקשר בין האדם לבין נוף המולדת שלו.

"האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה, האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, רק מה-שספגה אזנו עודה רעננה, רק מה-שספגה עינו טרם שבעה לראות,

האדם אינו אלא תבנית-נוף מולדתו."

ש. טשרניחובסקי, מבחר שירים, הוצאת דביר

משימת סיכום:

"האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"

טשרניחובסקי

1. הוכיחו טענה זו באמצעות כל מה שלמדתם ביחידה זו:

2. בחרו אחת מהמשימות הבאות:

- הסבירו כיצד זהותנו כיהודים וכישראלים נוצרה בתבנית נוף ארץ ישראל. הביאו דוגמאות מחייכם והסבירו אותן.

- הכינו קולאז', שמשקף טענה זו. היעזרו בהכנת הקולאז' במשפטים ובציטוטים מהספר וכן בתמונות (מתוך גזרי עיתונים, מהמחשב ועוד).

"האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"

*109*

שער רביעי - דמותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי

*109*

(בספר שער לפרק)

*110*

קיבוץ גלויות וקליטת עלייה בחברה הישראלית

*110*

רקע

עם קום מדינת ישראל נפתחו שערי הארץ, והגיעו ארצה עולים חדשים רבים. עלייה זו הביאה לגידול משמעותי באוכלוסיית המדינה, ותוך פרק זמן קצר הוכפלה אוכלוסיית תושביה. היה זה שיעור גידול חסר תקדים, ועל כתפי המדינה הצעירה הוטלה משימת קליטת העולים החדשים הרבים.

רוב העולים החדשים הגיעו מצפון אפריקה, מאסיה ומאירופה. חלקם הגדול היה פליטים, שהגיעו ארצה בחוסר כל. המדינה ניסתה לספק דיור להמוני העולים, וכפתרון זמני הקימה מעברות. במעברות חיו העולים החדשים באוהלים, בצריפונים ובפחונים. רוב העולים החדשים הגיעו ללא רכוש או כסף, אם בשל היותם ניצולי שואה, ואם מפני שהגיעו מארצות, שאסרו על הוצאת רכוש או כסף מהן.

מחסור זה הוביל למצב, שבו היה צורך לדאוג להם גם מבחינה כלכלית. המדינה התמודדה עם בעיה זו בדרך של הקצבת מזון לכל התושבים. תקופת מדיניות קיצוב זו נקראה "תקופת הצנע". העולים החדשים הגיעו ממספר רב של מדינות ומתרבויות שונות ומגוונות. תרבויות אלה היו לעיתים זרות לתושבי הארץ הוותיקים. המפגש בין התושבים הוותיקים לבין העולים החדשים היה רווי קונפליקטים, והייתה לו השפעה על החברה הישראלית המתגבשת.

התושבים הוותיקים הסתייגו לעיתים מהמפגש עם העולים החדשים, ובמיוחד עם ניצולי השואה ועם העולים מארצות ערב.

תרבותם של יוצאי ארצות ערב נראתה לחלק מהתושבים הוותיקים, שהיו ברובם ממוצא אשכנזי, כתרבות שונה ואף נחותה יותר מהתרבות המערבית.

המדינה דאגה לחינוך אחיד בשאיפה להביא להטמעת העולים החדשים בארץ. המטרה הייתה להקנות לילדי העולים שליטה בשפה העברית והשכלה בסיסית, שתקל על השתלבותם בחברה.

כלפי גישת החינוך האחיד (חינוך משותף וזהה) נשמעו טענות על כפייה אנטי דתית. בבסיס קליטת העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה עמד רעיון "קיבוץ הגלויות".

קיבוץ העם היהודי מארצות הגלות, והפיכתו לעם מאוחד. הדרך למתן צביון לאומי אחיד הייתה דרך "כור היתוך" חברתי. הכוונה הייתה להטמיע את העולים החדשים בתוך החברה הישראלית הוותיקה לשם יצירת תרבות ישראלית אחידה. להפעלה האינטנסיבית של מדיניות "כור ההיתוך" גוייסו רשויות הקליטה השונות, מערכת החינוך וצה"ל. מדיניות זו אילצה את העולים החדשים להתייחס באופן משני יותר למסורתם ולתרבותם.

במשך השנים התרככה מדיניות זו, והובן הצורך בקליטה, שמתחשבת גם בזהותם התרבותית של העולים ובמסורותיהם.

*111*

קיבוץ גלויות

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות"

מתוך מגילת העצמאות

רעיון "קיבוץ הגלויות" מומש הלכה למעשה עם קום המדינה. פתיחת שערי הארץ וחקיקת חוק השבות הביאו ארצה יהודים מקצוות תבל.

רעיון זה של "קיבוץ גלויות" מופיע בתורה, ממשיך בדברי הנביאים ומקבל ביטוי גם בתפיסה הציונית ובמימושה.

ניתן לכך ביטוי גם במגילת העצמאות ובחוקיה עם הקמתה.

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות;"

מתוך מגילת העצמאות.

מקור 1

בספר דברים פרק ל' נאמר:

"(ג) ושב יהוה אלוהיך את-שבותך ורחמך ושב וקיבצך מכל-העמים אשר הפיצך יהוה אלוהיך שמה. (ד) אם-יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלוהיך ומשם ייקחך. (ה) והביאך יהוה אלוהיך אל-הארץ אשר-ירשו אבותיך וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך."

דברים, ל', 3-5

על "קיבוץ הגלויות" דברו גם הנביאים ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל.

מקור 2

"(יב) ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ."

ישעיהו, י"א, 12

מקור 3

"(יג) ובקשתם אותי, ומצאתם: כי תדרשוני, בכל-לבבכם (יד) ונמצאתי לכם, נאום-יהוה, ושבתי את-שביתכם (שבותכם) וקיבצתי אתכם מכל-הגויים ומכל-המקומות אשר הדחתי אתכם שם, נאום-יהוה; והשיבותי אתכם אל-המקום, אשר-הגליתי אתכם משם (טו) כי, אמרתם: הקים לנו יהוה נביאים, בבלה."

ירמיהו, כ"ט, 13-15

מקור 4

"תקע בשופר גדול לחירותנו, ושא נס לקבץ גלויותינו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. ברוך אתה ה', מקבץ נדחי עמו ישראל".

מתוך: תפילת "שמונה עשרה", ברכת קיבוץ גלויות

לדיון:

1. מיהו הגורם לקיבוץ הגלויות על פי המקורות שקראתם?

2. במאה הנוכחית נמשכת השיירה. מה הסיבות לכך?

*112*

בחברותא:

סיפור משפחתי

בחרו את כל האפשרויות, המתאימות לכם, ושתפו את חברכם לחברותא:

- אני עצמי עליתי לישראל.

- אבי או אימי עלו לישראל.

- סבי או סבתי עלו לישראל.

- יש לי קרובי משפחה אחרים, שעלו לישראל.

ספרו את סיפור העלייה המשפחתי:

1. מאין הגיעה משפחתכם ארצה?

2. מתי?

3. מדוע החליטו בני המשפחה לעלות לישראל? (מתוך מניעים ציוניים, כלכליים, חברתיים, ביטחוניים וכו')

4. היכן התיישבו?

5. איזו חוויה זכורה לכם או להם מהמפגש עם הארץ ותושביה?

*113*

חוק השבות

*113*

חוק השבות מבטא הלכה למעשה את הרעיון לפיו, מדינת ישראל הינה בית לאומי עבור העם היהודי.

חוק השבות - מקור שמו מהשורש ש.ו.ב, והוא אכן דן בשיבת הגולים מארץ ישראל לבית היהודי שהוקם בארץ.

זכאי שבות הוא אדם שמשרד הפנים מאשר את היותו יהודי ומאפשר את כניסתו לארץ. במקרים מסוימים מובא הדיון לבג"ץ.

חוק השבות, שנחקק ע"י מדינת ישראל בשנת 1950, מקנה לכל יהודי את הזכות לעלות ארצה ולקבל תעודת עולה, שמזכה אוטומטית את בעליה גם באזרחות ישראלית.

בחוק השבות מוגדרים מקרים בהם יכול שר הפנים למנוע זכות זו מהמבקש - אם הוא פועל כנגד העם היהודי, או עלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחונה של המדינה או שהוא בעל עבר פלילי, העלול לסכן את שלום הציבור.

בשנת 1970 נערך תיקון לחוק זה, לפיו תתאפשר עלייה לישראל גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

בפסיקת בג"ץ משנת 1999 פסק בית המשפט העליון בראשות השופט מישאל חשין, כי בן משפחה לא-יהודי של יהודי אזרח ישראל אינו זכאי שבות (בג"ץ 3648/97).

*114*

בחברותא:

היו אתם השופטים!!!

דונו בכל אחד מהמקרים הבאים, והחליטו: האם על פי חוק השבות יש לאפשר לאנשים אלה לקבל אזרחות ישראלית? (היעזרו בפירוט החוק, המצורף בהמשך).

ענו במחברותיכם באופן מפורט.

מקרה א'

לפני כשלוש שנים עלתה ארצה אישה לא יהודייה. מאחר שסבה יהודי, היא קיבלה אזרחות מתוקף חוק השבות. היא חיה בארץ עם בנה בן השבע עשרה. היא גם האפוטרופסית היחידה על בנה.

האם על פי חוק השבות ותיקוניו השונים הבן זכאי לקבל אזרחות ישראלית?

- החלטתנו: זכאי / לא זכאי

- הסיבה

- סימוכין - הסעיף או התיקון בחוק עליו אנו מסתמכים

מקרה ב'

יהודי אמריקאי בן כשבעים, הגיש בקשה לעלות ארצה ולהשתקע בה. בבירור לגבי עברו של האיש מסתבר, שהבולשת הפדראלית בארצות הברית הגדירה אותו כ"איש מאפיה", שמעורב בפשע המאורגן.

האם על פי חוק השבות ותיקוניו השונים הוא זכאי לקבל אזרחות ישראלית?

- החלטתנו: זכאי / לא זכאי

- הסיבה

- סימוכין - הסעיף או התיקון בחוק עליו אנו מסתמכים

מקרה ג'

אדם יהודי כבן חמישים הגיש בקשה לעלות ארצה מתוקף חוק השבות. בבקשתו הדגיש האיש את ייחוסו המשפחתי. בת דודתו היא כוכבת הוליוודית ידועה, שגאה ביהדותה ובתרומתה למדינת ישראל. מבדיקה בדף הפייסבוק שלו, ניתן ללמוד על כך, שהוא מאמין בישו, ואף עסק בפעילות מיסיונרית נוצרית.

האם על פי חוק השבות ותיקוניו השונים זכאי אדם זה לקבל אזרחות ישראלית?

- החלטתנו: זכאי / לא זכאי

- הסיבה

- סימוכין - הסעיף או התיקון בחוק עליו אנו מסתמכים

*115*

חוק השבות, תש"י - 1950

(נתקבל בכנסת ביום כ' בתמוז תש"י (5 ביולי 1950), הצעת החוק ודברי הסבר נתפרסמו בהצעות חוק 48 מיום י"ב בתמוז תש"י (27.5.50), עמ' 189.)

1. הזכות לעליה:

כל יהודי זכאי לעלות ארצה.

2. אשרת עולה:

(א) העליה תהיה על פי אשרת עולה

(ב) אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל, חוץ אם נוכח שר העליה שהמבקש -

(1) פועל נגד העם היהודי; או

(2) עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה.

3. תעודת עולה:

(א) יהודי שבא לישראל ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה, רשאי, בעודו בישראל, לקבל תעודת עולה.

(ב) הסייגים המפורשים בסעיף 2 (ב) יחולו גם על מתן תעודת עולה, אלא לא ייחשב אדם למסכן בריאות הציבור לרגל מחלה שלקה בה אחרי בואו לישראל.

4. תושבים וילדים:

כל יהודי שעלה לארץ לפני תחילת תקפו של חוק זה, וכל יהודי שנולד בארץ בין לפני תחילת תקפו של חוק זה ובין לאחריה, דינו כדין מי שעלה לפי חוק זה.

5. ביצוע ותקנות:

שר העליה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן למתן אשרות עולה ותעודות עולה לקטינים עד גיל 18.

הידעת?

בג"ץ

בית המשפט הגבוה לצדק.

הערכאה העליונה ביותר במערכת המשפט של מדינת ישראל.

*116*

חוק השבות (תיקון מס' 2), תש''ל - 1970

(נתקבל בכנסת ביום ב' תש"ל (10 במרס 1970); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בה"ח 866, תש"ל, עמ' 36. (1) ס"ח תש"י, עמ' 159; ס"ח תשי"ד, עמ' 174. (2) ס"ח תשי"ב, עמ' 146. (3) ס"ח תשכ"ה, עמ' 270. מתוך: אתר הכנסת)

1. הוספת סעיפים 4א ו-4ב:

בחוק השבות תש"י - 1950(1), אחרי סעיף 4 יבוא:

"זכויות בני משפחה":

4א. (א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב - 1952 (2), וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

(ב) אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א), בעודו בחיים או לאו ואם עלה ארצה או לאו.

(ג) הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או בחיקוקים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו גם על מי שתובע זכות זכות לפי סעיף קטן (א).

הגדרה:

4ב. לענין חוק זה, "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".

2. תיקון סעיף 5:

בסעיף 5 לחוק השבות, תש"י - 1950, בסופו יבוא "תקנות לענין סעיפים 4א ו-4ב טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".

3. תיקון חוק מרשם האוכלוסין תשכ"ה - 1965:

בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה - 1965 (3), אחרי סעיף 3 יבוא:

"סמכות רישום והגדרה"

3א. (א) לא יירשם אדם כיהודי לפי לאומו או דתו אם הודעה לפי חוק זה או רישום אחר שבמרשם או תעודה ציבורית מראים כי הוא אינו יהודי, כל עוד לא נסתרו ההודעה, הרישום או התעודה האמורים לנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי או כל עוד לא נקבע אחרת בפסק-הדין הצהרתי של בית משפט או בית דין מוסמך.

(ב) לענין חוק זה וכל רישום או תעודה לפיו, "יהודי" - כמשמעותו בסעיף 4ב לחוק השבות, תש"י - 1950.

(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מרישום שנעשה לפני תחילתו."

*117*

ייחוד או איחוד

*117*

בחברותא:

קראו את המקורות ודונו בשאלות שלהלן:

זמן מה לפני פטירתו אמר רבי זוסיא:

"אם ישאלו אותי למה לא הייתי משה - אדע מה להשיב.

אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותיי" (לא יהיו לי טיעונים).

(מתוך "אור הגנוז" - סיפורי חסידים בעריכת מרטין בובר)

אמר רבי פנחס מקוריץ: "בכל אדם יש דבר יקר שאינו נמצא בשום אדם אחר. לכן נאמר: 'אל תהי בז לכל אדם'."

("אור הגנוז" - סיפורי חסידים / מרטין בובר. שוקן, ירושלים ותל-אביב תשס"ה, עמ' 117)

שאל רבי רפאל מברשיד לרבו: "מפני מה אין פרצופו של אדם דומה לשל חברו?"

השיב רבי פנחס (מקוריץ): "לפי שהאדם נברא בצלם אלוהים, כל אחד יונק את החיות האלוהית ממקום אחר. לכן פרצופיהם שונים זה מזה."

("אור הגנוז" - סיפורי חסידים / מרטין בובר. שוקן, ירושלים ותל-אביב תשס"ה, עמ' 117)

לדיון:

1. כתבו במילים שלכם את התפיסה של כל אחד מהרבנים לגבי הייחוד. החליטו אם איזו מהתפיסות אתם מסכימים?

2. הסיקו מסקנה על הייחוד של האדם על פי מקורות אלה.

3. דונו בייחוד האישי שלכם, על מה לא הייתם מוכנים לוותר?

*118*

קיבוץ גלויות

מדרש תמונה

1. לפניכם שתי תמונות המשקפות את ישראל בראשית דרכה. התבוננו בתמונות ושערו כיצד ראו האמנים את החברה הישראלית בראשית דרכה. האם אתם מסכימים עם הדימויים?

2. צרו כרזה קבוצתית המתארת את הפסיפס הישראלי כפי שאתם רואים אותו כיום.

*119*

קראו את הקטעים הבאים הדנים במטרת ההקמה של מדינת ישראל:

"אני לא מאמין בכור היתוך. לא מאמין בזה שכל אחד מאיתנו צריך להיות ממוצע של כל העדות. אני מאמין במה שנקרא קערת סלט. אחד יהיה עגבנייה, אחד יהיה מלפפון, אחד יהיה גזר, מזה יצא סלט טוב. אני לא מאמין בזה שאני טוניסאי ונמצא בלהקה של קיבוצניקים, אז הם יצטרכו להיות יותר טוניסאים ואני אצטרך להיות יותר קיבוצניק. לא. החברים בלהקה יישארו מה שהם, ואני נשאר מה שאני, ומזה יוצא לנו סלט טעים."

(קובי אוז, סולן להקת טיפקס, בריאיון לגל אוחובסקי, מעריב, סופשבוע, 20.6.97.)

"... עם הפסקת הקרבות, הוטל עלינו להסיע לארץ המונים גדולים, לשכנם, להשרישם במשק, בחקלאות, בחרושת, במלאכה. אנו מעלים לארץ עם יחיד במינו, מפוזר בכל קצות תבל, המדבר בלשונות רבות, חניך תרבויות זרות, נפרד לעדות ושבטים שונים בישראל. את כל הציבור הרב והמנומר הזה הוטל עלינו להתיך מחדש, לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת. עלינו לעקור את המחיצות הגאוגרפיות, התרבותיות והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים, ולהנחיל להם לשון אחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת, חוקים חדשים ומשפטים חדשים."

(בן גוריון, בנאום לאחר תום מלחמת השחרור.)

לדיון:

1. חוו דעתכם והסבירו: עם מי מהכותבים אתם מסכימים?

2. אם אינכם מסכימים עם אף אחד מהכותבים -- נסחו את האני מאמין שלכם.

*120*

עליה בראי השירה

לדיון:

קראו את השירים בעמודים הבאים והסבירו:

1. במה עוסקים השירים?

2. אילו קשיי עלייה מוזכרים בשירים?

3. מה מייחד את החברה הישראלית על פי שירים אלה?

4. על מה, לדעתכם, עולה חדש צריך לשמור מבחינה תרבותית כדי לא לאבד את זהותו?

לסיכום נושא קיבוץ גלויות היכנסו לפעילות מתוקשבת באתר "70 פנים" של רשת אורט: http://70panim.org.il/?p=11007

אח יא ראב / חיים חפר

מה אני עושה פה לא יודע

מה זה פה בכלל, אני שואל

מכל הצדדים אני שומע

סאלח, פה זה ארץ ישראל

פה זה ארץ ישראל, יא סאלח

פה היה דוד המלך חי

פה אתה תחיה גם כן אינשאללה

בארץ ציון כדבר אדוני

אח יא ראב, יא ראב

אח יא וול, יא וול

איפה, איפה, איפה

ארץ ישראל

איך עזבנו שמה את הבית

את הכל שמנו במזוודה

איך דיברו אלינו שמן זית

אם תרצו אז אין זו אגדה

באנו כמו ביציאת מצרים

הילדים, המזוודה, אשתי

מן הבוקר עד הצהריים

עברנו גם את ים הדי די טי

אח יא ראב, יא ראב...

לקחו אותי באוניה,

לקחו אותי, לקחו אותי לכאן.

נתנו מיטה ופתיליה,

שמיכה קרועה וגם שולחן.

לקחו אותי חבובתי

נתנו לי בית שכולו מפח.

לקחו אותי לקחו אותי

מתי כבר גם אני אקח

אח יא ראב, יא ראב...

איך ראינו פעמי משיח

איך שמענו את קול השופר

איך אמרנו אלוהים משגיח

לא יהא חסר פה שום דבר

במקום המשיח אני באתי

ועכשיו אין מי שיעזור

אין משיח, רק סלאח שבתי

את הגב נותן כמו חמור

אח יא ראב, יא ראב...

*121*

שיר ישראל / אהוד מנור

השלג שלך

והמטר שלי

הוואדי שלך

והנהר שלי

נפגשים סוף סוף

בחוף ישראלי

עם כל החלומות והגעגועים

עם כל הזיכרונות

הטובים והרעים

בשיר חדש ישן

שמאחה את הקרעים

הנה מה טוב

הנה מה טוב

ומה נעים.

במקצב יווני עם מבטא פולני...

בסלסול תימני עם כינור רומני...

מי אני? מי אני?

כן אני! אלי אלי!

שיר ישראלי.

העמק שלך

וההר שלי

היער שלך

והמדבר שלי

נפגשים סוף סוף

בנוף ישראלי

עם כל החלומות והגעגועים

עם כל הזיכרונות

הטובים והרעים

בשיר חדש ישן

שמאחה את הקרעים

הנה מה טוב

הנה מה טוב

ומה נעים.

במקצב יווני עם מבטא פולני...

בסלסול תימני עם כינור רומני...

מי אני? מי אני?

כן אני! אלי אלי!

שיר ישראלי.

ה-"למד" שלך

וה-"חת" שלי

ה-"עין" שלי

וה-"ריש" שלך

נפגשים סוף סוף

עם תוף ישראלי

עם כל החלומות והגעגועים

עם כל הזיכרונות

הטובים והרעים

בשיר חדש ישן

שמאחה את הקרעים

הנה מה טוב

הנה מה טוב

ומה נעים.

במקצב יווני עם מבטא פולני...

בסלסול תימני עם כינור רומני...

מי אני? מי אני?

כן אני! אלי אלי!

שיר ישראלי.

*122*

כור היתוך

*122*

העולים, שהגיעו ארצה מ"ארבע קצוות תבל", הביאו עמם מחוץ לארץ גם את תרבותם הייחודית. תרבות זו כללה: תפיסות, אמונות, מנהגים, שפה, לבוש, מוסיקה, מאכלים ועוד.

בפני העולים החדשים, שהגיע ארצה בעליות השונות, עמדה דילמה:

האם לנסות ולהשתלב בחברה הישראלית גם במחיר ויתור על חלק מזהותם התרבותית?

החברה הישראלית העמידה במרכז את הדמות האידיאלית של "הצבר", וציפתה מהעולים החדשים להיטמע בדמותו.

"עם הפסקת הקרבות הוטל עלינו להסיע לארץ המונים גדולים, לשכנם להשרישם במשק, בחקלאות, בחרושת במלאכה. אנו מעלים לארץ עם יחיד במינו, מפוזר בכל קצוות תבל, המדבר בלשונות רבות, חניך תרבויות זרות, נפרד לעדות ושבטים שונים בישראל. את כל הציבור הרב והמנומר הזה מוטל עלינו להתיך מחדש, לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת. עלינו לעקור את המחיצות הגיאוגרפיות, התרבותיות והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים, ולהנחיל להם לשון אחת, תרבות אחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת, חוקים חדשים ומשפטים חדשים".

דוד בן גורין, "מבצע דורנו ומשימתו"

לדיון:

1. מה המשמעות של "כור היתוך" על פי דברי בן גוריון?

2. שערו: מה היתרונות ומה החסרונות של גישה זו?

3. קראו את המקורות הבאים, והסבירו מה הן ההשפעות השונות של "כור ההיתוך":

סמי מיכאל, סופר שעלה מעיראק בצעירותו, סיפר:

"שנים ביקשו לשכנעני כי עלי להתבייש בגלות, כי כדאי להתנער ממוצאי ומוטב שאשכח את שפת אמי. הפרס הנכסף היה הזהות הישראלית שופעת הגאווה. כמעט כולם נכנעו ללחץ האוויר של החברה הקולטת..."

סמי מיכאל, הזהות היהודית, אהרוני, אישים ומעשים בישראל, ספר היובל, מקסם, 1988.

*123*

"מאז ראשית המפעל הציוני מלאו שמות המשפחה תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה הלאומית והתדמית הציבורית של התנועה, מנהיגיה ובניה דוד גרין היה לדוד בן גוריון, יצחק שמשילביץ - ליצחק בן צבי.

היהודי הגלותי מפנה את מקומו ליהודי החדש, התוקע יתד במולדתו ההיסטורית ומשתרש בה, ואליעזר פרלמן עמל על חידוש השפה לאחר ששינה את שמו לאליעזר בן-יהודה.

בראשית ימי המדינה נדרשו קציני צה"ל ונציגי המדינה שיצאו לחו"ל ל'עברת' את שם משפחתם.

בדור הראשון למדינה הייתה התופעה רחבה מאוד והופעל לחץ ארגוני ברור לעיברות שמות המשפחה הרשמיים. דרכי העיברות היו שונות ומגוונות.

לעתים תורגמה משמעות, אם בתרגום מילולי מלא ואם בהעתקה חלקית של המשמעות המקורית, לעתים ניתנה העדפה לשימור צלילים, ולא פעם נבחר שם בעל צליל שורשי ללא קשר לשם המקורי."

יורם מלצר, "נדנדת השמות" באתר הסוכנות היהודית לארץ ישראל, במדור "זו שליחות".

לדיון:

1. האם שם משקף זהות? אם כן, הסבירו כיצד, והדגימו.

2. כיצד הייתם מרגישים אילו כפו עליכם שם אחר מהשם, שנתנו לכם הוריכם?

3. אילו "בעיות זהות" היו מתעוררות אצלכם?

*124*

לסיכום

האריה ובת האיכר

מעובד על פי סיפור עממי אתיופי

בכפר אחד הייתה נערה יפהפייה. יום אחד ראה אותה אריה, כשהייתה בדרכה מהמעיין אל ביתה. עקב אחריה, עד שהגיעה לביתה, ואז נכנס האריה אל הבית ושאג. שאל אותו אביה האיכר בחרדה: "מה רצונך?"

ענה האריה: "אני רוצה לשאת את בתך לאישה."

נדהם אביה, אך בקור רוח ענה: "ברצון אתן לך את בתי, אך אם בתי תראה אותך כך, עם רעמת השיער שלך, היא תיבהל."

מיד הלך האריה למספרה קרובה, וחזר אל האיכר ללא רעמתו.

"עכשיו תן לי את בתך!" - דרש האריה.

"בסדר." אמר האיכר "אך קודם קצוץ את ציפורניך הארוכות, הן יכולות להפחיד את בתי." עזב האריה את המקום, ומיהר לקצוץ את ציפורניו. כשחזר אל הכפר, הגיע האריה לבית האיכר, שאג ודרש את בתו. "בקשה אחרונה לי" ענה האיכר "מלתעות פיך יפחידו מאוד את בתי. עקור אותן, ואז בתי תהייה שלך." מהר האריה, ועקר את שיניו. כשחזר האריה אל הכפר, לא זיהה אותו האיכר.

"מי אתה?" שאל האיכר בלעג.

"אני האריה. באתי לשאת את בתך לאישה."

"לעולם לא אסכים להשיא את בתי לאחד כמוך - חסר צורה ואופי, שהיה מוכן לוותר על כל מה שהוא חלק ממנו!" ענה האיכר, וסלק מביתו את האריה במקל. האריה ברח מהכפר בבושת פנים, ולא חזר עוד אל הכפר.

לדיון:

1. הסבירו, על מה באמת ויתר האריה? מדוע?

2. הסיקו, מה ניתן ללמוד מסיפור זה על נושא הזהות?

לסיכום הדיון בכיתה

מפני מה העורב הולך ברקידה?

"פעם אחת ראה העורב יונה הולכת הליכה יפה יותר מכל העופות. ישרה בעיניו (מצאה חן בעיניו) הליכת יונה, אמר בלבו: אלך גם אני כמותה. והיה משבר עצמותיו (עצמותיו נשברו) בהליכה והיו העופות משחקים (לועגים) לו. נתבייש העורב ואמר: אחזור להליכתי הראשונה. בא (ניסה) לחזור ולא היה יכול, ששכח הליכתו הראשונה, והיה כמרקד. ולא עלתה בידו (לא הצליח) לא הליכה ראשונה ולא הליכה שניה."

אלף בית דבן סירא, נוסח א'

לדיון:

מה ניתן ללמוד ממשל זה על בני האדם? נסחו בקצרה את מוסר ההשכל של הסיפור, כפי שאתם מבינים אותו (אפשר בחרוזים...)

הידעת?

הספר "אלפא ביתא דבן סירא" מיוחס לישוע בן סירא, שלפי ספר זה הוא בנו של ירמיהו הנביא. בן סירא חיבר את הספר "חכמת בן סירא", והספר "אלפא ביתא דבן סירא" כולל פתגמים הכלולים ב"בן סירא". לספר שתי נוסחאות.

הנוסח הראשון - הוא דיאלוג בין רב ותלמידו, והוא כולל 22 שאלות ותשובות המסודרות לפי סדר א"ב.

הנוסח השני - כולל 22 "פרקים", כל פרק עניינו אות אחת מאותיות הא"ב. הפרקים כוללים הרחבות וביאורים, משלים וסיפורים.

מתוך: אתר מט"ח.

*125*

משימת סיכום:

"היהדות מציבה בפני ההורה משימה חיונית ממדרגה ראשונה: לספר לבן את תולדות בני עמו. אין ההורה, כמובן, יכול להכתיב מה יעשה הילד בידע זה. הוא עושה כל שניתן לו לעשות כדי להעניק לבנו מטען, אולם נשגב ממנו לקבוע אם יפתח הבן את המזוודות וישתמש בתוכנן, אם לא. להורים אין כל זכות לחדור לתוך עתידו של הבן. הם חייבים לדאוג להטבעת זיכרונות בילד, אשר ירדפוהו כל ימי חייו. הירושה שהם מעניקים לבן היא מטען בן דורות רבים - ההכרה כי תולדותיו החלו עם אברהם אבינו."

דוד הרטמן, זיכרון וערכים, תשובה הלכתית למשבר המשפחה המודרנית, בתוך: המשפחה היהודית בימינו, מסות ועיונים, רפל, בן שלמה, הראל-פיש, (עורכים). תמי"ד, 1980, עמ' 38

לדיון:

1. הסבירו, מדוע חשוב שההורים יעבירו את מטען הידע לילדיהם למרות שאינם יכולים להכריחם להשתמש בו?

2. חוו דעתכם על העמדה שלפיה ההורים אינם יכולים להשפיע על השימוש במטען התרבותי.

במזוודה שלי

1. חשבו: באיזה מטען מלא הוריכם את "המזוודה" שלכם?

2. האם העבירו אליכם בדיוק את מה שהם עצמם קיבלו מהוריהם?

מה בחרו להשאיר מחוץ למזוודה?

מדוע?

3. איזה מטען נוסף הייתם רוצים לקבל מהוריכם? שפה, פתגמים, מנהגים, טקסים, לבוש, מאכלים, ערכים, אמונות, ומה עוד?

סוף הספר