מילה טובה מאוד ח
הבנה, הבעה ולשון
שרה ליפקין,
שרון שני-ארבן
הוצאת "מטח"
ישראל, תשע"ב, 2012
ב
_________
כרכים
כרך ראשון
עמודים
עמודי בראיל
העתיקה: מירי איתח
הספריה המרכזית לעיוורים
נתניה ישראל 2013
בספר זה תקראו טקסטים בנושאים מעניינים ובסוגות שונות, ותוזמנו לצפות בסרטונים (מתוך האתר "הילקוט הדיגיטלי" ומתוך הסדרה 23FM) ולעבוד במחשב. תדברו עם חברים על הטקסטים ותביעו דעתכם, תאזינו לדעות של חברים וגם לשירים ולנאומים. תכתבו בעקבות הטקסטים והשיחות, ותעשירו את אוצר המילים שלכם במגוון תחומים.
בד בבד תלמדו איך בנויים הטקסט, המשפט והמילה בשפה העברית.
מיומנויות אלה והטיפים בספר יעזרו לכם להבין טקסטים ולהביע עצמכם בכתב ובעל פה הן בבית הספר הן מחוצה לו.
בהנאה ובהצלחה!
תוכן העניינים
TOC \o "1-3" \n \h \z \u שיעור 1: חזרה
שיעור 2: הבנת שאלה וכתיבת תשובה
שיעור 3: קישוריות וקשרים
שיעור 4: תהליך הכתיבה
שיעור 5: משוב ועריכה
*43
שיעור 6: טיעון בכתב
שיעור 7: טיעון בעל פה
שיעור 8: דיון בכתב ובעל פה
שיעור 9: כתיבת סיכום
שיעור 10: הרצאה ומצגת
שיעור 11: כתיבת השוואה
שיעור 12: טקסט לא רציף
שיעור 13: יחסים בין מילים
שיעור 14 : מאפייני הפועל
שיעור 15: הבניינים
שיעור 16: משמעויות הבניינים
שיעור 17: מאפייני שם העצם
*207
שיעור 18: המשקלים
שיעור 19: שם התואר
שיעור 20: מילות היחס
שיעור 21: שם המספר
תוכן כרך ראשון
(התוכן ערוך כך: שם הפרק עמוד דפוס עמוד בראיל)
הערות:
- מילים מודגשות בספר הדפוס, או חלק מהן, מסומנות על ידי מקף לפני ואחרי המילה.
- כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה
*7*
בעזרת טקסטים ופעילויות מסכמות, תחזרו בשיעור זה על כל מה שלמדתם בספר ז.
*7*
*7*
כל טקסט (שיחה, מאמר, סיפור) מתרחש בנסיבות מסוימות. כדי להבין את הטקסט, יש להבין את נסיבות השיח: מוען (מי אמר?), נמען (למי נאמר?), מתי ובאיזה מקום נאמר, מה הערוץ (מקום הפרסום, ה"במה").
בספר זה הפרטים המלאים של כל טקסט נמצאים בסוף הספר (עמ' 313).
*7*
כדי להבין טקסט טוב יותר, כדאי להתיידד אתו עוד לפני הקריאה. לשם כך מומלץ להיעזר ברמזי תוכן – תעודת הזהות של הטקסט: לכותרות, לצורה הגרפית של הטקסט, לאיורים ולהמחשות, וכן לנסיבות השיח: לשם המחבר/ת ולמקום הפרסום.
כדאי לקרוא את פסקת הפתיחה ואת פסקת הסיום, את המשפט הראשון בכל פסקה, ואף לשים לב לביטויי קישור בין הפסקות, ולדלות מכל הנתונים האלה רמזים על הכתוב. כל אלה הם רמזי תוכן.
*7*
בקריאה של טקסטים רבים אנו נתקלים בביטויים לא מובנים, ובהם: מילים עבריות, מילים לועזיות, ניבים. כדי להבינם אפשר להיעזר בהקשר של המילה או של הביטוי. אם זאת מילה עברית אפשר להיעזר במבנה המילה (שורש, משפחת מילים). במקרה הצורך אפשר לחפש את המילה במילון ולאתר בו את המשמעות המתאימה להקשר.
מומלץ לבנות מאגר מילים וביטויים במחברת או במאגר ממוחשב ולהוסיף את המילים ואת הביטויים החדשים מתוך הטקסטים. מפעם לפעם חזרו על פירושי המילים, וכתבו קטע המשלב את המילים החדשות.
הילקוט הדיגיטלי: דרכים להבנת המילים, שרה ליפקין
*7*
בכתיבת תשובה כדאי לשים לב למילות ההוראה בשאלה או במטלה (פעלים, כגון: נמקו, תארו, הסבירו), וכן למילות השאלה ולמילות הקישור. מומלץ לסמן אותן בצבע. כדאי לשים לב גם לחלקי השאלה / המטלה, לחלוקה לסעיפים ולמספרים. יש להקפיד על תשובה מלאה שבתחילתה כותבים פתיח, הכללה הנלקחת מניסוח השאלה / המטלה.
הילקוט הדיגיטלי: פיצוח שאלה וכתיבת תשובה, שרון שני-ארבן
*8*
*8*
כדי לכתוב סיכום כולל של טקסט, יש לקרוא את הטקסט קריאה מעמיקה, ולמצוא את הנושא הנדון של כל הטקסט. במקרים רבים הנושא הנדון של הפסקה נמצא בתחילת פסקה. מאתרים את הנושא הנדון המשותף לכל הפסקות, ומכלילים: כותבים את הסיכום במבט-על, "ממעוף הציפור". יש לכתוב את ההיגדים הראשיים במילים שלכם, לקשר ביניהם ולהרחיב מעט לצורך הסבר.
בכתיבת הסיכום יש להקפיד על המכנה המקובל של הסיכום. ציינו בפתיחה את "תעודת הזהות" – שם המאמר, שם המחבר/ת ושם הפרסום וכן את המטרה של הטקסט. בגוף הסיכום ציינו כיצד המחבר/ת מנסה להשיג את מטרתו/ה – מה הם הנימוקים, הדוגמות וכדומה. בסוף הסיכום – הוסיפו הכללה, משפט מכליל על תוכן הטקסט.
בסיכום בורר מסמנים רק את הפסקות העוסקות בנושא הנדרש במטלה, ומסכמים רק אותן.
הילקוט הדיגיטלי: סיכום בורר, שרון שני-ארבן
*8*
ביטויי הקישור מחברים בין משפטים ובין פסקות. בקריאה של טקסט כדאי לשים לב אליהם, כי הם חלק מרמזי התוכן של הטקסט. בכתיבה יש לקשר בין המשפטים ובין הפסקות בעזרת ביטויי קישור מתאימים. ראו טבלת ביטויי קישור בעמ' 29.
*8*
- טקסט שכנוע – מטרתו לשכנע ברעיון מסוים, ולכן יש בו דעה של המוען (הכותב/ת). כדי לשכנע משתמשים, בדרך כלל, במבנה הטיעון: מציגים את הטענה, מביאים נימוקים ודוגמות לנכונותה, ומסיימים במסקנות או בהמלצות.
בטקסט שכנוע יש אמצעים לשוניים לשכנוע, כגון: בפנייה לנמענים (אתם, ראיתם, תחשבו), בשאלות רטוריות, בחזרות, במשפטים קצרים, בשימוש בסלנג ובדו-משמעות.
- טקסט מידע – מטרתו למסור מידע: עובדות, נתונים. בטקסט מידע יש בעיקר עובדות. בדרך כלל, אין רגשות, אין דעות, אין נוכחות של המוען (הכותב/ת), ואין פנייה אל הנמענים (הקוראים).
- טקסט לא רציף – טקסט לא מילולי, כגון: תרשימים לסוגיהם (תרשים עוגה, תרשים עקומה, תרשים עמודות), טבלאות, מפות וגם תצלומים ואיורים. כדי להפיק מהם מידע יש לקרוא את הכותרות, ואת הנתונים השונים. כדאי להכליל, להשוות בין הנתונים ולהגיע למסקנות.
הילקוט הדיגיטלי: טקסט מידע ומאפייניו, ד"ר רמה מנור
*9*
- דיווח הוא סוג של טקסט מידע. כאשר מדווחים (על אירוע או ניסוי, מדווחים על מה שקרה, ומתמקדים בעובדות. בתחילה יש לציין את הנסיבות לדיווח: המשתתפים, הזמן, המקום, המטרה, ובהמשך לתאר את מהלך הניסוי ולסיים במסקנות. יש להתאים את הדיווח לנמענים.
- במכתב רשמי יש להקפיד על חלקי המכתב המקובלים (תאריך, פנייה, חתימה, גוף המכתב, פתיחה וסיום), ובעיקר יש להקפיד לכתוב את כותרת "הנדון". מכתב רשמי צריך להיות מדויק וענייני: יש לציין רק את העובדות והנושאים החשובים למטרתכם, ולהקפיד על קישוריות, על משלב מתאים (בלי סלנג), על כתיב נכון ועל פיסוק.
- טקסט מפעיל הוא טקסט המכיל הוראות לפעולה. הוראות יש לנסח בקיצור, ולפרק את הפעולה השלמה לשלבים. האמצעים הלשוניים להבעת הפעולה בהוראות הם: פעלים בצורת ציווי, בצורת בינוני – רבים ובשם הפועל.
*9*
כדי לשכנע (בכתב או בעל פה) מתאים להשתמש במבנה הטיעון. בטיעון מציגים טענה, בחלק של ביסוס הטענה פורסים את הנימוקים ואת הדוגמות, ולבסוף מסיקים מסקנות או ממליצים המלצות. כדי לחזק את הטיעון כדאי לחשוב גם על טענת נגד ולהפריך אותה.
בשיעורים 7-6 נעסוק בטיעון בהרחבה.
הילקוט הדיגיטלי: טיעון ותהליך כתיבה, שרון שני-ארבן
*9*
בכתיבת חיבור קצר (למשל, טיעון) שימו לב להוראות. קראו את נושא החיבור ו"פרקו" אותו לחלקים כמו בכתיבת תשובה. זכרו את שלבי הכתיבה:
א. העלאת רעיונות – היעזרו בשיחה עם חברים, שאלו שאלות, העלו אסוציאציות (תסמיכים), ובדקו במקורות מידע (ספרים, אינטרנט).
ב. ארגון ופיתוח – לאחר העלאת הרעיונות התמקדו ברעיונות שאתם רוצים לכתוב סננו וארגנו אותם ברצף הגיוני. כתבו משפטים שלמים וארגנו בפסקות.
ג. עריכה – קראו את הטיוטה שכתבתם (או מסרו לעמיתים כדי לקבל משוב). שימו לב למבנה, לתוכן, ללשון, וערכו את החיבור לפני ההגשה.
*9*
הקריאה בקול צריכה להיות שוטפת, ולכן חשוב לקרוא ולהבין את הטקסט לפני הקריאה. נקדו מילים קשות, ושימו לב לסימני הפיסוק.
ציינו תחילה את שם הספר / המאמר ואת שם הכותב/ת. בקריאה הקפידו על תקשורתיות טובה: הגייה – אל "תבלעו" מילים או הברות. בטאו דגשים במקום שצריך. אם שגיתם – תקנו.
שימו לב לקצב הקריאה ולהנגנה (אינטונציה), והיעזרו בסימני הפיסוק.
שפת גוף – שמרו על קשר עין עם המאזינים, התאימו את ההבעות ואת תנועות הגוף לתוכן.
*10*
*10*
התנועה, שם הסימן, צורת הסימון, דוגמות
a, קמץ, היעזר במנחה, דבר, שאלת
a, פתח, היעזר במנחה, נער, התבלבלת
a, חטף פתח, היעזר במנחה, אני, חכמים
e, צירי, היעזר במנחה, ספר, ילדיהם
e, סגול, היעזר במנחה, פרח, משבצת
e, חטף סגול, היעזר במנחה, לאהב, נהנים
i, חיריק, היעזר במנחה, ספור, שיר
o, חולם, היעזר במנחה, קדש, חושב
o, קמץ קטן, היעזר במנחה, תכנית, צהרים
o, חטף קמץ, היעזר במנחה, חדשים, אניות
u, שורוק, היעזר במנחה, תשובה, חמוץ
u, קבוץ, היעזר במנחה, בבה, מסגל
סימני ניקוד נוספים, שוא, היעזר במנחה, מתלבשים, ברכה
סימני ניקוד נוספים, דגש, היעזר במנחה, ספור, כפתור
*10*
כדי להבין את מבנה המילה, בודקים את צורת היסוד שלה, כלומר: הערך במילון, בלי הנטיות שלה.
צורת היסוד של שם העצם היא צורת יחיד (זכר), ושל הפועל היא צורת עבר נסתר.
השורש והתבנית יוצרים את רוב המילים בעברית. מילים כמו: מדפסת, החלטה, שביר, התקבל, נמרח, מורכבות משילוב של שני צורנים: צורן השורש וצורן התבנית.
תבנית המילה היא כל מה שיש בצורת היסוד – חוץ מן השורש. דוגמה: תבנית המילה הבטחה היא ה, אות פלוס שוא, אות פלוס קמץ, אות פלוס קמץ, ה. התבנית היא צורן, ולעתים קרובות יש לה משמעות כלשהי. התבנית מורכבת מעיצורים ומתנועות. בדרך כלל, העיצורים הנוספים לתבנית בתחילתה, בתוכה או בסופה הם העיצורים מתנ"ה –
מ-דרכה, -ת-קשרת, סקר-ן-, -ה-שפעה.
(מילים מודגשות בספר הדפוס, או חלק מהן, מסומנות על ידי מקף לפני ואחרי המילה.)
הילקוט הדיגיטלי: שורש ותבנית בשם, שרה ליפקין
*10*
צורני הנטייה מביעים:
מין דקדוקי: זכר או נקבה – לצורות הנקבה יש, בדרך כלל, סופית הנטייה אות פלוס קמץ, ה (גלידה, טובה) או הסופית ת לסוגיה: תושבת, רכבת, אמנית, צבאית.
*11*
מספר דקדוקי: יחיד או רבים – צורן הרבים הוא, בדרך כלל, הסופית אות פלוס חיריק, ים לזכר (תושבים, סוחרים), וסופית ות לנקבה (יצירות, חדשות).
בפועל צורני הנטייה מביעים:
זמן – ספרתם – עבר, מספרים – הווה, תספרו – עתיד
גוף – ספרתן – גוף שני, נוכחות
אספר – גוף ראשון, מדבר
ספרו – גוף שלישי, נסתרים / נסתרות
בשם העצם צורני הנטייה המביעים גוף, מבטאים שייכות, קניין:
יצירותיהם שווה היצירות שלהם, משפחתו שווה המשפחה שלו.
*11*
פעילות מסכמת 1: פטרה
קראו את. הטקסט שלפניכם וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
פטרה – פלא חצוב בסלע
(1) ההולכים בקניון הצר המוביל לעיר פטרה אינם מוכנים להפתעה המחכה
(2) להם – לפתע נגלה לעיניהם מבנה מרהיב עין, מגולף כולו בתוך אבני חול. (פירוש בסוף הטקסט)
(3) סיור בעיר כולה טומן בחובו הפתעות רבות נוספות, כמו מקדשים, מבני מגורים (4) ואמפיתאטרון – כולם חצובים בסלע, וחלקם מגולפים כמעשה אמנות של ממש.
(5) פטרה הייתה בירתם של הנבטים – שבטים שמוצאם מחצי האי ערב, אשר
(6) הקימו בתקופה הרומית (לפני יותר מאלפיים שנה) ממלכה עשירה. הם עסקו
(7) בעיקר בהובלת בשמים ובדים מן המזרח הרחוק אל נמלי מזרח הים התיכון,
(8) ומשם – אל הלקוחות באימפריה הרומית. פטרה הייתה תחנה חשובה במסעם
(9) של הסוחרים ב"דרך הבשמים" שהובילה מן הים אל המזרח ובחזרה. הנבטים
(10) החלו לבנות את ממלכתם במאה ה-5 לפני הספירה (בערך), והיא הגיעה לשיא
(11) שגשוגה במאה ה-1 לפני הספירה.
(12) כיום פטרה היא אתר תיירות מפורסם בעולם כולו, ושרידיה, החצובים באבני
(13) החול, כמו גם קניוני אבן החול בסביבתה, מהווים מוקד משיכה לתיירים רבים.
אבן חול – אבן החול נוצרת מהתפרקות ומהתבלות של סלעים. סלעי הגרניט נשברים, נשחקים ומתבלים, ומה שנותר מהם בסופו של תהליך הבליה הם גרגירים של המינראל העמיד ביותר שבגרניט – הקוורץ. הרוח נושאת את גרגירי החול והם "נודדים" – חלקם שוקעים ביבשה, וחלקם נסחפים:אל הים. לעתים מצויות בתוך אבני החול תחמוצות של מתכות שונות, ואז מתקבלים במחשופי האבן צבעים מרהיבים. החול משמש לייצור זכוכית, והוא מהווה מרכיב חשוב בחומרי בנייה רבים.
מתוך: מאיר שגב ובילי סביר, מסע במרחבי כדור הארץ, 2004, עמ' 77, מטח
*12*
שאלות
הבנה
1. מה מתואר בטקסט?
2. לדעתכם, לאיזה מקצוע לימוד הטקסט שייך?
3. מדוע המבקרים בפטרה מופתעים?
4. מה הקשר בין התצלום לטקסט? מה התצלום מוסיף לטקסט?
בית האוצר בפטרה, חצוב באבן חול
5. א. לאיזה מושג בטקסט מתייחסת הערת השוליים?
ב. איזה מידע ההערה מוסיפה?
ג. איך נוצרת אבן חול?
הבעה בכתב
6. כתבו סיכום (בורר) – לפי הטקסט ולפי התצלום. מהו הנוף שרואים בפטרה?
אוצר מילים ומילון
7. הסבירו את המילים המודגשות. היעזרו בהקשר.
(מילים מודגשות בספר הדפוס, או חלק מהן, מסומנות על ידי מקף לפני ואחרי המילה)
מקדשים, מבני מגורים... כולם -חצובים- בסלע, וחלקם -מגולפים- כמעשה אמנות של ממש. (שורה 4) והיא הגיעה לשיא -שגשוגה-. (שורה 10)
8. קראו את 2 הערכים שלפניכם (קניון 1, קניון 2).
א. איזו משמעות של המילה קניון מתאימה לטקסט?
ב. איזה ערך מן השניים הוא לועזי?
ג. איזה ערך הוא עברי?
A ,מקור המילה בספרדית. קניון 1 שם ז' (קניונים) גיא צר באזור הררי או מדברי, שבצידיו מצוקים ומדרונות תלולים. נחל ערוגות במדבר יהודה יוצר קניון עמוק ותלול בחלקו התחתון.
מ, קנה קניון 2 שם ז' (קניונים) מרכז קניות מקורה (מכוסה תקרה) שמרוכזות בו חנויות רבות. לרוב יש בו גם בתי קולנוע, בתי קפה, מסעדות, דוכני מכירה וכדומה.
מתוך: יעקב שויקה, רב מילים הצעיר, 1996, עמ' 880
*13*
9. אמפיתאטרון (שורה 4) – זוהי מילה לועזית. מה פירושה?
איזה אמפיתאטרון אתם מכירים בארץ?
10. אימפריה (שורה 8) – מה פירוש המילה?
אילו אימפריות אתם מכירים מן ההיסטוריה?
11. לפניכם שני ניבים.
א. חפשו במילון את פירושיהם לפי אחת המילים שבהם, וכתבו את משמעותם.
ב. שבצו אותם במשפט שלכם.
1. מרהיב עין (שורה 2)
2. טומן בחובו (שורה 3)
לשון
12. וחלקם (שורה 4) – למי הכוונה?
13. מצאו בשורות 4-1 מילים שהשורש שלהן הוא פ-ת-ע.
14. כתבו לכל שם עצם פועל מאותו השורש.
1.ממלכה –
_________
2. מקדשים –
_________
3. משיכה –
_________
יו-טיוב
- השיר "הסלע האדום" בביצוע אריק לביא
- סרטון על פטרה
פעילות מסכמת 2
לפניכם קטע מתוך מאמר העוסק ב"גבריות".
קראו את הקטע, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה.
מילים מודגשות בספר הדפוס, או חלק מהן, מסומנות על ידי מקף לפני ואחרי המילה)
תהיה "גבר"
(1) "אימא אמרה לדני", פותח שירה של מרים ילן-שטקליס הזכור מילדותכם,
(2) "ילדי הוא גיבור ונבון, ילדי לא יבכה אף פעם כמו פתי קטון". -אף על פי
(3) ש-בסופו של דבר "זולגות הדמעות מעצמן", המסר ברור. בנים צריכים להיות
(4) גיבורים, -נוסף על כך-, הבכי הוא מחוץ לתחום. על המסר הזה גדלים בנים גם
(5) היום. הם נדרשים להיות קשוחים, "להחזיר" למי שמרביץ להם, -כלומר- הם לא
(6) אמורים להביע רגשות. מי שלא עומד בקריטריונים זוכה לסטיגמה של "חנון"
(7) -או- "יורם".
*14*
(8) בקורס חדש בשם "הבניית הגבריות בקרב בנים", -ש-מתקיים באחת המכללות,
(9) לומדים סטודנטים להוראה כיצד להתמודד עם הבעיה, -כדי- לשנות, אולי, בעתיד
(10) את פני החברה.
(11) דני, גיבור שירה של מרים ילן-שטקליס, זה שאיננו בוכה אף פעם, גדל והפך
(12) למאצ'ו הישראלי המצוי, אבל בשנים האחרונות הוא מתחיל לאבד מכוחו. רבים
(13) מחבריו מתחילים להבין שאפשר להישאר גבר גם כשאתה מתחבר לרגשות,
(14) מביע חולשה או פחד ומגלה התחשבות בזולת, וגם כשאתה שותף מלא
(15) בעבודות הבית ובטיפול בילדים. לא ברור אם הגברים הגיעו למסקנות האלה
(16) בעצמם, או שהמהפכה הפמיניסטית העמידה אותם בפני עובדה. כך או כך,
(17) ברור לחלוטין שניתן לדבר היום על גבר חדש ומשופר.
מתוך: עדי כץ, "תהיה גבר אבל חדש", מעריב nrg ,3/7/2003
שאלות
הבנה
1. בקורס לומדים כיצד להתמודד עם הבעיה. (לפי שורות 9-8)
א. מהי הבעיה? נסחו את הבעיה בכתב במילים שלכם.
ב. השוו את הניסוח שלכם לניסוח של עמיתים.
2. מה הקשר בין הכותרת לתוכן של הקטע? מדוע המילה גבר כתובה במירכאות?
3. מה ההבדל בין תפיסת הגבר בעבר לתפיסה של ימינו?
4. בקטע הודגשו חלק מביטויי הקישור. בחרו 5 ביטויי קישור, וציינו לאיזו מטרה משתמשים בהם (להשוות, להוסיף וכדומה). היעזרו בטבלת ביטויי הקישור בעמ' 29.
5. לאילו ביטויי קישור בקטע אתם מוצאים נרדפות? כתבו את ביטויי הקישור ואת המילים הנרדפות.
מערכת הצורות
6. הקורס נקרא "הבניית הגבריות בקרב בנים" (שורה 8). שערו: מה פירוש המילה הבניה? מה השורש שלה? אילו מילים אחרות קשורות לשורש זה?
7. מה הפירוש של שם הקורס? מה לומדים בו לפי שמו?
8. כיצד תחפשו במילון את המילים. האחרונות (שורה 12) בעבודות (שורה 15), מילדותכם (שורה 1)?
*15*
אוצר מילים
9. ציינו מילות סלנג בקטע. באיזה סימן פיסוק הן מסומנות?
10. הסבירו במילים שלכם את המשפטים האלה:
1. הבכי הוא מחוץ לתחום. (שורה 4)
2. אתה שותף מלא בעבודות הבית. (שורה 14)
3. המהפכה הפמיניסטית העמידה אותם בפני עובדה. (שורה 16)
11. הסבירו את המילים הלועזיות להלן. תוכלו להיעזר במילון או בעמיתים.
1. סטיגמה (שורה 6)
2. מאצ'ו (שורה 12)
הבעה בכתב
12. רבים מחבריו מתחילים להבין שאפשר להישאר גבר גם כשאתה מתחבר לרגשות, מביע חולשה או פחד ומגלה התחשבות בזולת, וגם כשאתה שותף מלא בעבודות הבית ובטיפול בילדים. (שורה 12)
האם אתם מסכימים עם קביעה זאת? חוו את דעתכם ונמקו אותה.
13. א. ערכו טבלת השוואה בנושא "החינוך לגבריות אצל בנים – בעבר וכיום".
נסחו את התבחינים (קריטריונים) והשלימו את הטבלה.
תבחינים, בעבר, עד לא מזמן, כיום
_________
, בנים צריכים להיות גיבורים,
_________
_________
, בכי מחוץ לתחום; צריך להתאפק; צריך להיות קשוח,
_________
_________
, "חנון", "יורם",
_________
ב. על בסיס הטבלה כתבו השוואה של 2 פסקות: השוו את היחס לגבריות שהיה בעבר ליחס בימינו. היעזרו בביטויי קישור להשוואה: לעומת זאת, אבל, ואילו, כגון. היעזרו בדף המשוב בעמ' 117.
הבעה בעל פה
14. הציגו בעל פה לפני הכיתה את דעתכם (שאלה 12) או הציגו את ההשוואה שערכתם (שאלה 13).
*16*
פעילות מסכמת 3: הצלת הצבים
קראו את הידיעה שלפניכם, וענו על השאלות שאחריה.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה.)
ביה"ס השלום נרתם להצלת הצבים - לפני הכחדתם במבשרת ציון
פעילות חינוכית וירוקה בבית ספר השלום
י"ט בטבת תשס"ח, 28/12/2007
(1) מצילים את הצבים במבשרת ציון!
(2) צב היבשה המצוי נמצא בסכנת הכחדה
(3) בישראל. אחת מהסיבות הראשיות
(4) להכחדתו הוא גידולם של המוני צבים
(5) בבתים, בחצרות ובגינות. מתוך חוסר
(6) ידע על היותו מין מוגן בחוק שאסור לגדל
(7) בשבי, ילדים רבים מחזיקים את הצב
(8) כחיית מחמד ועוברים בצורה זו על החוק.
(9) תנאי המחייה בבתים שבהם הצבים
(10) מוחזקים לא מתאימים, הצבים אינם
(11) מקבלים את המזון המתאים להם. להרבה
(12) צבים אין אפשרות להתרבות ולישון
(13) שנת חורף, וכך סובלים הצבים בשבי
(14) ומתים לבסוף. כך הולך ונעלם לו בעל
(15) חיים מדהים, שרק לפני כמה שנים היה
(16) נפוץ בטבע בישראל.
(17) חייבים להציל את הצבים!
(18) תלמידים מבית הספר "השלום" במבשרת
(19) ציון לוקחים חלק בפרויקט קהילתי מיוחד
(20) שזכה לאישור ותמיכה מ"רשות הטבע
(21) והגנים". בפרויקט מוקם גרעין רבייה
(22) של צבי יבשה שייאספו מבתי התושבים
(23) במבשרת ציון. הצבים יגודלו במתחם
(24) רחב שידמה את סביבתם הטבעית.
(25) במשך השנה יחקרו התלמידים את
(26) הצבים במסגרת תכנית "חקר בעלי
(27) חיים וסביבתם" של "קרן קרב". הצבים
(28) יזכו לתנאים הנכונים להם, ויתרבו.
(29) צבי יבשה שגדלו בגרעין הרבייה בבית
(30) הספר ישוחררו בכל שנה בחזרה לנחל
(31) חלילים שבמבשרת. נחל חלילים עבר
(32) שרפות רבות בשנים האחרונות, וגורל
(33) הצבים שהיו בו אינו ידוע. כך ניתן
(34) לשקם אוכלוסייה זו על ידי שחרור
(35) צבים בחזרה לטבע.
(36) בבית הספר יוכלו בעלי הצבים לבקר
(37) את צביהם שיסומנו בצורה מיוחדת
(38) לזיהוים. בסופו של הפרויקט ישוחררו
(39) כל הצבים בחזרה לטבע.
*17*
(40) תושבי מבשרת ציון, אנו פונים אליכם בבקשה, עזרו לנו להציל את הצבים! כאן מוטלת גם
(41) עליכם האחריות לשמירת הטבע בישראל ובעיקר במבשרת ציון! בקשו מכל משפחה המגדלת
(42) צבים להעביר את הצבים אלינו, וכך נוכל לשוב ולראות את החיה המדהימה הזו בטבע.
(43) כולנו בציפייה לשיתוף פעולה מצדכם, התושבים.
(44) כדי לתאם את הבאת הצבים, אנא צרו קשר עם המורה לחקר הסביבה בבית הספר.
(45) עזרו לנו להשיב את הצבים לטבע, רק שם הם צריכים לחיות!
(46) רק כך יוכלו גם הדורות הבאים לראות את צב היבשה בטבע!
מתוך: זמן מבשרת – פורטל החדשות של מבשרת ציון והסביבה. אין ציון שם הכותב.
הבנה
1. א. מהי הבעיה המוצגת בידיעה?
ב. כיצד בית הספר "השלום" מתכוון לפתור בעיה זו?
2. לפי הידיעה, מה הן הסיבות להכחדת צב היבשה בישראל?
3. לשם מה נכתבה הידיעה "מצילים את הצבים במבשרת ציון"?
א. כדי לתאר בפני הקהל הרחב את המבצע המבורך.
ב. כדי לשכנע תושבים רבים להצטרף ליוזמה.
ג. כדי להלל ולשבח את הפעולה היפה של תושבי מבשרת ציון.
ד. כדי לבקר את תושבי מבשרת ציון המגדלים צבים בשבי.
4. שורות 46-40 הן עצומה. בררו במילון את פירוש המילה עצומה.
5. בעצומה משתמשים באמצעים רטוריים שונים, כגון: פנייה אישית לנמענים, לשון ציווי, שימוש בגוף ראשון, פיסוק רגשני, לשון ריגושית, הגזמה, שימוש מרובה בשם תואר.
א. בחרו 5 אמצעים והדגימו אותם בטקסט.
ב. לשם מה הכותב משתמש באמצעים הרטוריים הללו?
6. הידיעה שקראתם מוסרת מידע, אבל גם מנסה לשכנע את הקוראים. משום כך יש בה תערובת של עובדות ודעות. קבעו לגבי כל משפט אם הוא עובדה או דעה.
1. צב היבשה המצוי נמצא בסכנת הכחדה בישראל. (שורה 2)
2. ילדים רבים מחזיקים את הצב כחיית מחמד. (שורה 7)
3. תנאי המחייה בבתים שבהם הצבים מוחזקים לא מתאימים. (שורה 9)
4.חייבים להציל את הצבים! (שורה 17)
5. בפרויקט מוקם גרעין רבייה של צבי יבשה. (שורה 21)
6. מוטלת עליכם האחריות לשמירת הטבע בישראל. (שורה 40)
*18*
הבעה בכתב
7. סכמו את שורות 39-1 במתכונת של ידיעה עיתונאית בהיקף של כ-7 שורות. בסיכומכם תארו את היוזמה של תלמידי מבשרת ציון.
שימו לב, בטקסט מידע אץ להשתמש באמצעים הרטוריים המופיעים בטקסט המקורי.
לפניכם טקסט מידע שהוא ערך אנציקלופדי מתוך ויקיפדיה. קראו את הערך, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה.)
צב יבשה מצוי
פס' 1 (1) צב היבשה המצוי הוא אחד מבעלי החיים המופיע ברשימת החיות
(2) המוגנות בחוק חיות הבר בישראל. אסור לגדלו בבתים, בחצרות
(3) ובגינות וזאת משום שהוא נחשב כמעביר את חיידק סלמונלה.
פס' 2 (4) אחת הסיבות הראשונות להיעלמותו של הצב מישראל היא איסוף מסיבי
(5) לגידול כחיית מחמד. עשרות אלפי צבים גדלים בפינות חי ובבתים,
(6) וזאת משום שהטיפול בצב היבשה הוא מועט ביותר. זוהי חיה סתגלנית
(7) ששורדת גם בתנאים קשים ללא מזון ומים.
פס' 3 (8) גורמי סיכון והפרעה בצבי היבשה בישראל
(9) – הרס מקום המחיה של הצב והפיכתו לשטח בנוי או חקלאי 10
(10) – איסוף צבים בניגוד לחוק, גידולם בבתים, בחצרות ובפינות חי
(11) – איסוף לשם מסחר
(12) – פגיעה בצבים ובמקומות חיותם באמצעות רכבי שטח
(13) – התרבות כלבים ועורבים בקרבת יישובים, המגבירה את סכנת הטריפה
(14) – צמצום השטחים הפתוחים הטבעיים
מתוך: ויקיפדיה
הבנה
8. האם תמליצו לילדי מבשרת ציון לקרוא את הערך האנציקלופדי לעיל? נמקו.
9. מהו הנושא המרכזי המופיע בערך האנציקלופדי בפסקה 1?
א. רשימת בעלי החיים המוגנים בישראל
ב. פגיעה באוכלוסיית הצבים בישראל
ג. הסיבות לאיסור גידול צבים בבתים
ד. תכונותיו של הצב
10. בשורות 16-1 בידיעה, מופיעים הגורמים שבעטיים הצטמצמה אוכלוסיית הצבים בארץ. הציעו 3 דרכים לשימור אוכלוסיית הצבים בארץ.
11. כתבו שתי סיבות שישכנעו את המעוניינים לגדל צבים בביתם, להשאירם בטבע.
*19*
הבעה בכתב
12. כתבו קטע באורך של כ-10 שורות על אודות הצב בספרות. חשבו מה הצב מסמל, נסו להיזכר ביצירות ספרותיות ידועות שנכתבו על חיה זו. היעזרו במנועי חיפוש באינטרנט (במרשתת) או בספרי עזר.
13. מכתב בקשה – לפי הידיעה על בית ספר ''השלום'', כתבו מכתב להנהלת בית הספר שלכם, והסבירו למה חשוב להצטרף לפרויקט זה. היעזרו במבנה הטיעון.
אוצר המילים
14. לפניכם ביטויים מתוך 2 הטקסטים.
א. הסבירו את משמעותם. היעזרו בהקשר, במילון או במאגרי מידע אינטרנטיים.
ב. שבצו כל אחד מהביטויים במשפט מתאים שלכם.
1. נרתם להצלת... (ידיעה, כותרת)
2. לוקחים חלק ב... (ידיעה, שורה 19)
3. גרעין רבייה (ידיעה, שורה 29)
4. איסוף מסיבי (ערך, שורה 4)
5. חיה סתגלנית (ערך, שורה 6)
תחביר
15. מסביל לפעיל – לפניכם משפטים סבילים מתוך הידיעה. כתבו אותם בצורת פעיל. היעזרו בטבלה שבעמ' 197.
1.הצבים מוחזקים על ידי התושבים בתנאי מחיה לא מתאימים. (לפי שורה 10) דוגמה: התושבים מחזיקים בצבים...
2. צבי היבשה ייאספו על ידי תלמידים מבתי התושבים. (לפי שורה 22)
3. הצבים יגודלו במתחם רחב. (שורה 23)
4. בעזרת מתנדבים, הצבים יסומנו בצורה מיוחדת לצורך זיהוים. (לפי שורה 37)
5. בסופו של הפרויקט ישוחררו כל הצבים בחזרה. (לפי שורה 30)
מערכת הצורות
16. לפניכם שמות פעולה מהערך האנציקלופדי. השלימו את הטבלה.
בספר שני טורים:
שם פעולה, שם פועל
1. סכון – לסכן
2. הפרעה –
_________
3. אסוף –
_________
4. גדול –
_________
5. פגיעה –
_________
6. נסיעה –
_________
*20*
בפרק זה תלמדו איך להתמודד עם השאלות המורכבות או המטלות שאתם מקבלים, ואיך לכתוב תשובות טובות.
*20*
*20*
אפשר לחלק את מטלות ההבנה ל-3 סוגים:
1. איתור מידע – מטלות הדורשות לאתר מידע בטקסט, לחפש פרטים. ראו דוגמות בעמ' 23, קבוצה 1.
2. הסקת מסקנות – מטלות הדורשות להסיק מסקנות; להבין דברים שאינם נאמרים בטקסט במפורש, אך ניתן להסיק אותם מתוכו. ראו דוגמות בעמ' 23, קבוצה 2.
3. הערכה וביקורת – מטלות הדורשות להעריך ולבקר; להביע דעה על הכתוב בטקסט, על תוכן הטקסט, או על המבנה שלו. ראו דוגמות בעמ' 23, קבוצה 3.
*20*
במטלות הערכה וביקורת – התשובה אינה נמצאת בטקסט במפורש. אפשר להשיב כך או כך, ובלבד שהתשובה תהיה מנומקת, הגיונית ומעוגנת בטקסט.
לשם כך עליכם להיעזר בידע העולם שלכם ובתפיסות ובמחשבות שלכם.
דוגמה: בטקסס כתוב ש..., אך לדעתי...
התשובות על המטלות מ-2 הסוגים האחרים צריכות לנבוע מהטקסט. עליכם לקרוא את הטקסט היטב, ולשים לב גם לפרטים וגם להכללות.
במטלות איתור מידע מחפשים בקריאה מרפרפת את המידע הרלוונטי, ומנסחים תשובה בהתאם לשאלה.
במטלות הסקת מסקנות מחפשים בקריאה מרפרפת את המקום הרלוונטי (או את המקומות הרלוונטיים) בטקסט, קוראים אותו בעיון, ומנסים להבין מה משתמע ממנו.
*21*
*21*
כאשר לפניכם שאלה או מטלה מורכבת, קראו אותה בעיון ופעלו לפי ההנחיות:
1. סמנו את כל הסעיפים או החלקים של המטלה. אם יש בה מספרים – סמנו גם אותם.
2. סמנו את מילות ההוראה. היעזרו בטבלת מילות ההוראה למטה.
3. סמנו את מילות השאלה (מי, איזה, היכן, מדוע).
4. סמנו את ביטויי הקישור (גם, רק, כמו כן, וכן).
דוגמה לסימון מטלה:
(מילים מודגשות בספר הדפוס, או חלק מהן, מסומנות על ידי מקף לפני ואחרי המילה)
בפסקה 4 הכותבת מתארת נסיעה באוטובוס בנורווגיה.
- -תארו- -מה- היה מיוחד בנסיעה הזו, -וכן- -מדוע- נסעה.
- -שערו-: לשם מה הכותבת מציגה את הדוגמה הזו?
*21*
מילת ההוראה, מה צריך לעשות?
הדגימו, הביאו דוגמות כדי לחזק את הרעיון / הטיעון בכתיבתכם.
ציינו, מנו, הזכירו תופעה, תהליך, מאפיין וכו', בלי הסבר ובלי נימוק.
הגדירו, קבעו את משמעות המילה או המושג בהקשר של התחום הנדון. תנו את המשמעות על ידי מילה נרדפת, תרגום או הסבר קצר. היעזרו בהגדרה מן המילון.
צטטו, הביאו את הדברים כלשונם, במילים של הכותבים. ציינו מניין הציטוט לקוח.
נמקו, כתבו מהן הסיבות, הנימוקים, הגורמים, המניעים, ההוכחות לעניין הנדון בשאלה.
תארו, הציגו, פרטו, ספרו על אירוע, תהליך, דמות. פרסו את הידוע לכם על הנושא.
השוו, ערכו השוואה, מצאו את הדומה ואת השונה בין שני דברים או יותר. מצאו תבחינים (קריטריונים) ונסחו אותם, בנו טבלה משווה.
הסיקו, הסבירו את הנתונים, וציינו איזו מסקנה או לקחים ניתן להפיק מהם.
חוו את דעתכם, התייחסו לעניין הנדון, ציינו את טענתכם, וכתבו את עמדתכם. לדעתכם, למה חשוב ש... / מה טוב או רע ב... / עם מה אתם מסכימים או לא מסכימים בנושא... / מה מציק או מטריד בנושא וכו'. נמקו את עמדתכם והוסיפו דוגמות.
הסבירו, כתבו במילים שלכם; הסבירו איך קורה התהליך.
מיינו, ערכו מיון, חלקו לקבוצות לפי תבחין משותף.
הוכיחו, בססו, הביאו לטענה הוכחות, נימוקים, נתונים, דוגמות.
נתחו, הסבירו את חלקי התופעה / הבעיה. פרטו את הגורמים, התוצאות, שלבי התהליך.
דונו, תארו את הבעיה / התופעה, ובדקו זוויות / היבטים שונים שלה (חברתי, כלכלי, היסטורי, ביטחוני וכדומה).
מילות ההוראה קשורות לפעולות הדיבור ולפועלי האמירה (ראו ספר ז עמ' 15,14).
*22*
*22*
בחיי היום-יום איננו עונים על שאלה ב"תשובה מלאה" (ראו דוגמה בתשובות לריאיון בעמ' 41). אך בשיעורי בית ובשאלות מבחן יש להקפיד על תשובה מלאה. בתשובה מלאה כותבים פתיח כלשהו שהוא הכללה, משפט מכליל הנלקח מניסוח השאלה.
דוגמה לפתיח
שאלה: מה דעתכם, האם קל יותר לאתר מידע בטקסט מילולי(רציף) או בתרשים (טקסט לא רציף)? נמקו.
דוגמה לתשובה: לדעתי, קל יותר לאתר מידע בתרשים (טקסט לא רציף) מאשר בטקסט מילולי (רציף), משום ש...
המשך התשובה יתאים למבנה השאלה או למה שנדרש במטלה, ולכל אחד מהסעיפים. אם המטלה דורשת ניתוח סיבות וגורמים – יש להסביר את הסיבות והגורמים;
אם התשובה דורשת השוואה יש לבנות השוואה לפי תבחינים, וכן הלאה.
*22*
לפניכם רשימה של מילים מכלילות העוזרות לארגן את הטקסט. בררו אם אתם מבינים את המילים שלפניכם. היעזרו בהן בכתיבת תשובה או בכתיבת סיכום.
גורמים, מניעים, תופעה, יתרונות, חסרונות, השלכות, תבחינים (קריטריונים), עימות, תהליך, רצף, תכונות, מאפיינים, שיקולים, צרכים, סוגה, תחום חיים, עמדה, יחס הכותב/ת אל..., נימה, נימוקים, היבט, טענה, טענת נגד, הפרכה, ביסוס
*22*
- לפני הכתיבה כדאי לקרוא היטב את השאלה או המטלה, ולשים לב לקביעה, למידע שיש בה. בהמשך שימו לב לחלקיה, לחלוקה לסעיפים ולמספרים. שימו לב למילות ההוראה, למילות השאלה ולמילות הקישור. אם אפשר – מומלץ לסמן אותם בצבע / מדגש.
- בכתיבת תשובה – כתבו תשובה מלאה: כתבו בתחילה פתיח (משפט מכליל) שמתייחס למטלה ואחר כך את גוף תשובה.
*23*
*23*
פעילות 1: סוגי שאלות ומטלות
לפניכם 3 קבוצות של שאלות ומטלות.
א. בכל קבוצה חשבו מה היא מצריכה בעיקר: איתור מידע, הסקת מסקנות או הערכה וביקורת.
ב. איזו קבוצה של שאלות מאפיינת המילה "לדעתכם"?
ג. דונו לגבי כל קבוצה: היכן נמצאת התשובה?(בטקסט? מחוץ לטקסט? בראשם של הקוראים?) כיצד מתמודדים עם המטלות בכל קבוצה? אילו מטלות קשות יותר בעבורכם או בעבור חבריכם? מדוע?
קבוצה 1: – על איזה מידע הכותב מתבסס?
- מה הן הסיבות ל...?
- לאילו מן הנושאים להלן יש התייחסות בטקסט?
- ציינו 3 עובדות שנזכרות בקטע ראשון ולא נזכרות בקטע שני.
- לפי הקטע, מה הן התכונות המאפיינות את אזור החוף?
- העתיקו מהטקסט משפט העוסק ב...
- השלימו את הטבלה לפי הנתונים המופיעים בטקסט.
- אילו ערים מופיעות במפה?
קבוצה 2: – מהו נושא הטקסט?
- מהי מטרת / טענת הכותב?
- מהו היחס הלוגי בין פסקה 1 לפסקה 2?
- השוו בין התרשים לכתוב בטקסט.
- מיהו קהל היעד של הטקסט? למי הוא מופנה?
- מה משותף ל...? מה ההבדל בין... ובין...?
- מהי הסוגה שהטקסט משתייך אליה?
- כתבו על סמך הטקסט המלצה ל...
- מהי תרומתו של האמצעי הרטורי לטקסט?
קבוצה 3: – העריכו את סגנון הכתיבה של כותב המכתב.
- איזה מבין שני הטקסטים כתוב טוב יותר / משכנע יותר לדעתכם? נמקו.
- באיזו נימה כתוב הטקסט? הוכיחו.
- האם אתם מסכימים עם הטענה ש... הסבירו.
- לדעתכם, מדוע בחרה כותבת המאמר להביא את הציטוט...?
- לדעתכם, אילו מסקנות יש להסיק בעקבות המכתב?
- כתבו נימוק אחד בעד... ונימוק אחד נגד...
פעילות 2: מטלות מורכבות
1. לפניכם מטלה מורכבת הלקוחה מתוך פעילות 4 בעמ, 26.
בטקסט כתוב: נוהגים לכנות את האטמוספרה "מעטפת החיים שלנו", שכן בלעדיה לא היו מתאפשרים חיים על פני כדור הארץ. (שורה 4)
א. ציינו 3 עובדות שמאשרות את המשפט הזה.
ב. הסבירו את שני תפקידי המירכאות במשפט זה.
א.הבנת המטלה – העתיקו את המטלה וסמנו בה את מילות השאלה, את מילות ההוראה, ואת הסעיפים והמספרים.
ב. תכנון התשובה – אמרו לעצמכם במילים שלכם מה צריך לעשות (אין צורך לענות).
ג. תשובה מלאה – כתבו את הפתיח לסעיף ב של המטלה.
2. לפניכם עוד מטלה מורכבת מתוך פעילות 4 בעמ' 26.
עיינו בתרשים וענו:
א. ציינו עובדה אחת המופיעה במידע, אבל אינה מופיעה בתרשים.
ב. ציינו עובדה אחת המופיעה בתרשים, אבל אינה מופיעה בטקסט המידע.
ג. מה דעתכם, האם קל יותר לאתר מידע בטקסט מילולי (רציף) או בתרשים (טקסט לא רציף)? נמקו.
א. הבנת המטלה – העתיקו את המטלה וסמנו בה את מילות השאלה, מילות ההוראה, את הסעיפים והמספרים.
ב. תכנון התשובה – אמרו לעצמכם במילים מה צריך לעשות (אין צורך לענות).
ג. תשובה מלאה – כתבו את הפתיח לסעיף ג של המטלה (אין צורך לענות).
פעילות 3: מטלות מתחומי דעת שונים
תוכלו להביא לכיתה מטלות מורכבות מתחומי הדעת השונים, ולפרק אותן בדרך המוצעת.
*25*
פעילות מסכמת 4: האטמוספרה
הטקסט להלן לקוח מספר לימוד בגאוגרפיה. קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה.)
האטמוספרה של כדור הארץ
פס' 1 (1) האטמוספרה היא מעטפת האוויר המקיפה את כדור הארץ, ואורכה כמה מאות ק"מ,
(2) מן הקרקע ועד לחלל החיצון. מה ש"מחזיק" את האטמוספרה סמוך לפני השטח של כדור
(3) הארץ הוא כוח המשיכה.
פס' 2 (4) נוהגים לכנות את האטמוספרה בשם "מעטפת החיים שלנו", שכן בלעדיה לא היו
(5) מתאפשרים חיים על פני כדור הארץ. מדוע? כי היא מסננת את הקרינה המגיעה מן השמש,
(6) כלומר היא לא מאפשרת לחלק גדול של הקרינה, ובעיקר לקרינה העל-סגולה המסוכנת,
(7) לחדור דרכה אל פני כדור הארץ ולהזיק לאדם ולחי. על ידי סינון הקרינה, האטמוספרה
(8) מונעת התחממות קיצונית של כדור הארץ במהלך היום, ובשעות הלילה האטמוספרה
(9) אינה מאפשרת בריחה של חום מכדור הארץ אל החלל. בכך היא מונעת התקררות קיצונית
(10) של כדור הארץ.
פס' 3 (11) במבט מהחלל, האטמוספרה נראית כמו פס כחול שצבעו מתכהה בהדרגה, עד שהוא
(12) משתלב לתוך האפלה השחורה של החלל החיצון.
(13) האטמוספרה מהי, ומה היא מכילה
פס' 4 (14) האטמוספרה היא תערובת של גזים העוטפת את כדור הארץ. הגזים המרכיבים אותה הם
(15) בעיקר חנקן וחמצן, המהווים יחד כ-99 אחוזים מהרכבה. האחוז הנותר כולל גזים כמו פחמן
(16) דו-חמצני ואוזון, המצויים בה בכמויות קטנטנות של פחות
(17) מאלפית האחוז. האוויר מכיל גם אדי מים, אך ריכוזם
(18) משתנה ממקום למקום ומעת לעת. הריכוז הממוצע
(19) של אדי המים באטמוספרה הוא 0.3 אחוז, אך באזור קו
(20) המשווה הריכוז שלהם עשוי להגיע ל-3 אחוז ויותר.
פס' 5 (21) הרכב הגזים שבאוויר, כפי שאנחנו
(22) מכירים אותו כיום, התפתח
(23) במשך מיליארדי שנים. במהלך
(24) הזמן הזה חלו בו שינויים רבים,
(25) עד שנוצרה האטמוספרה
(26) "שלנו", זו המאפשרת לנו
(27) חיים על פני כדור הארץ.
הגזים העקריים המרכיבים את האטמוספרה (באחוזים)
חנקן – 78.06
חמצן – 2.95
ארגון – 0.933
פחמן דו-חמצני – 0.035
ניאון – 0.002
אוזון – 0.001
מתוך: יואב יאיר, מאירה שגב, בילי סביר, מסע במרחבי האטמוספרה, 2006, עמ' 7-6, מטח
*26*
הבנה והבעה
1. מהי המטרה המרכזית שלשמה נכתב הטקסט?
א. לשכנע את תלמידי ישראל לשמור על כדור הארץ.
ב. להסביר לתלמידים על החום ביום ובלילה.
ג. למסור לתלמידים מידע על האטמוספרה ועל המרכיבים שלה.
ד. להציג בפני התלמידים תרשים של הגזים המרכיבים את האטמוספרה.
2. מהו סוג הטקסט שלפניכם? נמקו את בחירתכם.
א. טקסט טיעון
ב. טקסט מפעיל (הוראות)
ג. כתבה
ד. טקסט מידע
3. בטקסט כתוב: נוהגים לכנות את האטמוספרה "מעטפת החיים שלנו", שכן בלעדיה לא היו מתאפשרים חיים על פני כדור הארץ. (שורה 4)
א. ציינו 3 עובדות שמאשרות את המשפט הזה.
ב. הסבירו את שני תפקידי המירכאות במשפט זה.
ג. בדקו אם ביצעתם את כל ההוראות במטלה זו.
4. תארו את החיים ביום ובלילה על כוכב שאין סביבו אטמוספרה.
5. עיינו בתרשים. כתבו 3-2 משפטים המתארים בהכללה מה רואים בתרשים.
6. א. ציינו עובדה אחת המופיעה בטקסט המידע, אבל אינה מופיעה בתרשים.
ב. ציינו עובדה אחת המופיעה בתרשים, אבל אינה מופיעה בטקסט המידע.
ג. מה דעתכם, האם קל יותר לאתר מידע בטקסט מילולי (רציף) או בתרשים (טקסט לא רציף)? נמקו.
ד. בדקו אם ביצעתם את כל ההוראות במטלה זו.
7. קראו את הקטע מן הבלוג שלפניכם:
כיום, עמיתיי המדענים ואנוכי מודאגים מכמה שינויים ניכרים בכימיה של האטמוספרה של כדור הארץ.
אנו שמים לב לעובדה שמדי שנה בשנה הטמפרטורה בכדור הארץ עולה. נראה כי ההתחממות של כדור הארץ מתגברת. אמנם האטמוספרה שומרת על חום אידאלי בכדור היקר שלנו, ואולם אם בעתיד תמשיך הטמפרטורה לעלות, יהיו מינים מסוימים בסכנת הכחדה. (פרופ' מ', מכון ויצמן, 24/07/2011)
8. א. מהי הבעיה המוצגת בבלוג על ידי פרופ' מ'?
ב. כיצד היא קשורה לנושא המופיע בטקסט "האטמוספרה של כדור הארץ"?
*27*
9. ציינו שני הבדלים סגנוניים בין שני הטקסטים שקראתם. היעזרו בתבחינים האלה:
- נוכחות הדובר בטקסט
- משלב לשוני
- עובדות ודעות בטקסט
10. השלימו את המסקנה להלן. תוכלו להיעזר במילים:
אישי, עובדתי, משלב עובדות ודעות, ענייני, מדעי, רגשי, סיפורי.
סגנון הכתיבה בספר לימוד הוא...
ואילו סגנון הכתיבה בבלוג הוא...
11. א. כתבו שאלות לטקסט "האטמוספרה של כדור הארץ":
- שאלה שדורשת לאתר מידע בטקסט
- שאלה שדורשת הערכה וביקורת
ב. החליפו עם חבריכם לכיתה את השאלות, ונסו לענות עליהן.
12. סיכום ממזג – סכמו את הטקסט "האטמוספרה של כדור הארץ" ואת הבלוג. בסיכומכם הסבירו מהי אטמוספרה, ומהם השינויים שחלים בכימיה של האטמוספרה. שבצו לתוך סיכום הטקסט המרכזי ("האטמוספרה") את המידע המתאים מן הבלוג.
*28*
בשיעור זה תחזרו על המושגים קישוריות וקשרים לוגיים בטקסט.
*28*
*28*
קישוריות היא החיבור הלשוני (ה"דבק'') בין חלקי הטקסט השונים: בין המשפטים ובין הפסקות. היא נוצרת באמצעים לשוניים, וביניהם: קשרים (עם זאת, בדומה ל...), מאזכרים לסוגיהם (הוא, אותם) וחזרות על מילים.
23 FM
פרק 19: לכידות וקישוריות
*28*
ביטויי הקישור מציינים סוגים שונים של קשרים לוגיים בין חלקי הטקסט וגם בין חלקי משפטים.
העיקריים ביניהם: הוספה ופירוט, סיבה ותוצאה, ניגוד, השוואה, ויתור. ביטויי הקישור גם מארגנים את הטקסט ומודיעים אם לפנינו סיבה, תוצאה, מסקנה, השוואה וכדומה.
כאשר אתם קוראים טקסט, שימו לב לביטויי הקישור כי הם חשובים להבנתו. בדרך כלל ביטויי הקישור נמצאים בפתיחת פסקות, ולפעמים גם בסיומן כדי ליצור קשר להמשך.
בעזרתם, הקוראים יכולים עוד לפני הקריאה לשער את מבנה הטקסט: אם הוא מציג בעיה ופתרון, סיבה ותוצאות, השוואה וניגוד וכדומה.
כאשר כותבים טקסט, חשוב לחבר את חלקיו בביטויי קישור מתאימים ומדויקים, ולגוון במילות הקישור (לא להשתמש רק ב-ו' החיבור: ו..., ו...).
23 FM
פרק 15: קשרים לוגיים
*28*
עוד דרך ליצור קישוריות היא המאזכרים. אלה הם כינויים ש"מזכירים מילים". המאזכר מחליף מילה או רומז למילה שכבר הוזכרה בטקסט, או שידועה מחוץ לטקסט.
(בספר שני טורים)
מאזכרים – דוגמות
א. כינוי גוף – הוא, הם, היא
ב. כינוי רומז – אלה, זה, זאת
ג. כינוי שייכות – כוונותיו, יתרונותיה, מכתביך
ד. מילת יחס נטויה – אותם, להם בגללה
ה. ה' היידוע – האטמוספרה, הקרקע – ה' היידוע מציינת שכבר ידוע על מה מדובר
ו. מילה מכלילה וכינוי רומז – טענה זו, יתרונות אלה – המילים המכלילות (טענה, יתרונות), הן מאזכרים המתייחסים לא למילה אלא לרעיונות שלמים בטקסט.
*29*
*29*
הקשר הלוגי, ביטויי קישור
הוספה, מנייה, גם, אף, ו..., נוסף על כך אגב, זאת ועוד, זאת אף זאת, יתר על כן, כמו כן, כפי שצוין לעיל
הבהרה, הרחבה, פירוט, אזכור, ש..., כגון, כמו, כלומר, למשל, לדוגמה, היינו, זאת אומרת, להלן, לעיל, לשון אחר, כמפורט לעיל, במילים אחרות
השוואה, דמיון, כ..., כמו, כפי ש..., בדומה ל..., כשם ש..., כמו כן, כפי שנאמר
ניגוד ועימות, צמצום, בניגוד ל..., לעומת, אמנם, ובעוד..., הרי ש..., ואילו, בניגוד לנאמר, מחד גיסא... מאידך גיסא..., לא... אלא, אם כי, אך, אבל, אולם, ברם, להפך, עם זאת
סיבה, בגלל, מפאת, בשל, הודות ל..., בעטיו של..., מחמת, בגין, לנוכח, לרגל, בעקבות, בזכות, לאור, כי, מפני ש..., משום ש..., כיוון ש..., היות ש..., הואיל ו..., מאחר ש...
תוצאה, לכן, לפיכך, על כן, כתוצאה מכך, בשל כך
תכלית, למען, בשביל, ל..., כדי ל..., כדי ש...
מסקנה, סיכום, לכן, לפיכך, מכאן נובע, ובכן, אכן, אם כן, מתברר, כלומר, משמע ש..., אפוא, לסיכום, בסיכומו של דבר
השלמה, וכדומה, וכולי, ועוד, וכיוצא בזאת, וכן הלאה
הכללה, צמצום, בייחוד, בעיקר, זולת, כולל, חוץ מ..., למעט, להוציא, לרבות, מלבד, רק, פרט ל...
בררה, או
תנאי, אם, בתנאי ש..., לו, אילו, אלמלא, אילולא, במקרה של
ויתור, למרות, על אף, אף על פי ש..., אף על פי כן, למרות זאת, אפילו
הקשר התוכני,
_________
יחסי זמן, כעבור, במשך, במהלך, לאחר ש..., אחרי ש..., לפני ש..., כאשר, בזמן ש..., ברגע ש..., לאחר מכן, מעולם, לעולם, במרוצת הזמן, לפי שעה, אחרי כן, לפני כן, בעת ובעונה אחת, מאוחר יותר, מוקדם יותר, קודם לכן, בו בזמן, במקביל לכך
*29*
- בטקסט מקושר המשפטים והפסקות מחוברים ב"דבק" של אמצעים לשוניים, כגון ביטויי קישור, מאזכרים (כינויים) וחזרות.
- ביטויי הקישור מחברים בין משפטים ובין פסקות. כאשר קוראים, כדאי לשים לב אליהם. ביטויי הקישור הם חלק מרמזי התוכן של הטקסט.
- טקסט רציף תקין הוא טקסט מקושר, כלומר טקסט שיש בו קישוריות לשונית. כאשר כותבים טקסט רציף כדאי לקשר בין המשפטים השונים וכן בין הפסקות.
- ביטויי הקישור מביעים קשרים לוגיים. הקשרים הלוגיים העיקריים הקיימים בין פסקות או בין משפטים הם: הוספה ופירוט, סיבה ותוצאה, ניגוד, השוואה, ויתור
*30*
*30*
פעילות 1: ביטויי קישור
לפניכם קטע מתוך הטקסט בעמ' 25, ומודגשים בו ביטויי קישור.
(מילים מודגשות בספר הדפוס, או חלק מהן, מסומנות על ידי מקף לפני ואחרי המילה)
נוהגים לכנות את האטמוספרה בשם "מעטפת החיים שלנו", -שכן- בלעדיה לא היו מתאפשרים חיים על פני כדור הארץ. מדוע? -כי- היא מסננת את הקרינה המגיעה מן השמש, -כלומר- היא לא מאפשרת לחלק גדול של הקרינה, -ובעיקר- לקרינה העל-סגולה המסוכנת, לחדור דרכה אל פני כדור הארץ ולהזיק לאדם ולחי...
מתוך: יואב יאיר, מאירה שגב, בילי סביר, מסע במרחבי האטמוספרה; 2006, עמ' 7-6, מטח
א. המירו כל ביטוי קישור במילה נרדפת:
1. שכן
2. כי
3. כלומר
4. ובעיקר
ב. מה הקשר הלוגי שכל מילה מציינת?
שכן – סיבה ותוצאה / ניגוד והשוואה / הוספה ופירוט
כי – סיבה ותוצאה / ניגוד והשוואה / הוספה ופירוט
כלומר – סיבה ותוצאה / ניגוד והשוואה / הוספה ופירוט
פעילות 2: מאזכרים
לפניכם קטע מתוך הטקסט בעמ' 25, ומודגשות בו מאזכרים.
(מילים מודגשות בספר הדפוס, או חלק מהן, מסומנות על ידי מקף לפני ואחרי המילה. כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
(1) האטמוספרה היא מעטפת האוויר המקיפה את כדור הארץ,
(2) -ואורכה- כמה מאות ק''מ, מן הקרקע ועד לחלל החיצון. מה ש''מחזיק"
(3) את האטמוספרה סמוך לפני השטח של כדור הארץ הוא כוח המשיכה.
(4) נוהגים לכנות את האטמוספרה בשם"מעטפת החיים שלנו", שכן -בלעדיה- לא
(5) היו מתאפשרים חיים על פני כדור הארץ. מדוע? כי היא מסננת את הקרינה
(6) המגיעה מן השמש, כלומר -היא- לא מאפשרת לחלק גדול של הקרינה, ובעיקר
(7) לקרינה העל-סגולה המסוכנת, לחדור -דרכה- אל פני כדור הארץ ולהזיק לאדם
(8) ולחי. על ידי סינון הקרינה, האטמוספרה מונעת התחממות קיצונית של כדור
(9) הארץ במהלך היום, ובשעות הלילה האטמוספרה אינה מאפשרת בריחה של
(10) חום מכדור הארץ אל החלל. -בכך- היא מונעת התקררות קיצונית של כדור הארץ.
(11) במבט מהחלל, האטמוספרה נראית כמו פס כחול שצבעו מתכהה בהדרגה, עד
(12) ש-הוא- משתלב לתוך האפלה השחור של החלל החיצון.
מתוך: יואב יאיר, מאירה שגב, בילי סביר, מסע במרחבי האטמוספרה, 2006, עמי 7-6, מטח
*31*
א. בטקסט מודגשות מילים שיש בהן מאזכרים. למה הכוונה בכל מאזכר?
1. ואורכ-ה-
2. בלעד-יה-
3. -היא- לא מאפשרת
4. לחדור דרכ-ה-
5. עד ש-הוא-
ב. איזה חלק דיבור מייצג כל מאזכר במילים אלה?
שם עצם / פועל / שם תואר / מילת יחס
ג. גם המילה ובכך היא מאזכר. למה היא מכוונת?
ד. סוגי מאזכרים – מיינו את כל המאזכרים המודגשים בקטע לפי סוגיהם:
1. כינוי גוף
2. כינוי שייכות
3. מילת יחס נטויה
4. מילה מכלילה
פעילות 3: יצירת מאזכרים
א. במשפטים 3,2 כתבו מאזכרים במקום המילה אטמוספרה.
1. מה ש"מחזיק" את האטמוספרה סמוך לפני השטח של כדור הארץ הוא כוח המשיכה.
2. נוהגים לכנות את האטמוספרה בשם "מעטפת החיים שלנו".
3. על ידי סינון הקרינה, האטמוספרה מונעת התחממות קיצונית של כדור הארץ.
ב. במשפטים 3,2 כתבו מאזכרים במקום המילה כדור הארץ.
1. האטמוספרה מונעת התחממות קיצונית של כדור הארץ במהלך היום.
2. האטמוספרה אינה מאפשרת בריחה של חום מכדור הארץ אל החלל.
3. האטמוספרה מונעת התקררות קיצונית של כדור הארץ.
פעילות 4: קשרים לוגיים
לפניכם משפטים מתוך הטקסט על קופרניקוס (עמ' 94).
היעזרו בטבלה בעמ' 29, וקבעו בכל מילה מודגשת מהו הקשר הלוגי בין המשפטים: סיבה ותוצאה / השוואה וניגוד / פירוט והוספה
1. במחקריו הגיע קופרניקוס לגילויים מהפכניים, -אבל- נמנע מלפרסם ספר שכתב מכיוון שחשש מהתנגדות.
2. בהיותו כבן שבעים פרסם את ספרו, -ואולם- גם אז חשש המוציא לאור מפני ביקורת.
3. הטענה המהפכנית של קופרניקוס הייתה שכדור הארץ נע מסביב לשמש, -ולפיכך- השמש היא מרכז היקום.
4. -נוסף על כך- טען קופרניקוס שכדור הארץ מסתובב על צירו.
פעילות 5: פעלים המביעים סיבתיות
גם פעלים יכולים להביע קשר של סיבתיות. חפשו פעלים כאלה בספרי היסטוריה או מדעים.
פעלים המביעים סיבתיות: גרם ל..., הביא ל..., יצר, נוצר בשל, נבע מ..., חולל, הוליד, ניזון מ....
*32*
איך כותבים? איך מתחילים כתיבה של טיעון, תיאור, חיבור קצר, עבודת חקר?
בשיעור זה תתנסו בדרכים שונות שיסייעו לכם, הכותבים, להקשיב לעצמכם ולגלות מה אתם רוצים להגיד ולכתוב, ותלמדו לארגן את הרעיונות שלכם בכתיבה.
הילקוט הדיגיטלי
טיעון ותהליך כתיבה, שרון שני-ארבן
*32*
*32*
קיבלתם הוראה: "כתבו טיעון (תיאור, חיבור קצר) על הנושא:..."
מה עושים עכשיו? מה לכתוב? איך להתחיל? לא תמיד יש קטע קריאה שאפשר להתייחס אליו, לצטט ממנו, להדגים מתוכו, להתווכח אתו, להגיב לו. יש רק אתם והדף שלכם! יש בכך משהו מאיים: מה לי ולנושא הזה? מאין אקח רעיונות? כך סתם מהראש? מי אמר שיש לי בכלל מה להגיד בנושא?
אך יש בכך גם משהו משחרר: הכתיבה אינה תלויה בהבנה מוקדמת של טקסט נתון. היא חופשית. אפשר לכתוב מה שרוצים, מה שחושבים.
לעתים קרובות, במחשבה ראשונה אין מה להגיד, אך אם תפעילו את הכלים הנכונים, יש להניח שתגלו שיש לכם מה להגיד, שיש לכם עמדה או דעה, וזאת בזכות הלימודים, לאור הניסיון בחיים, מצפייה בסרטים ובתכניות טלוויזיה, משיחות עם אנשים.
כדי להגיע לכתיבה מסודרת, עניינית וברורה כדאי לעבוד בשלבים: מהעלאת רעיונות, דרך תכנון, ארגון הרעיונות וכתיבתם, ועד לבדיקה ועריכה של החיבור.
*32*
לסיעור מוחין היעזרו בתוכנות שיתופיות לבניית מיפוי, מצגת או מסמך שיתופיים.
דרך 1: שיחה עם עמיתים היא דרך מצוינת לעורר מחשבות, להיחשף לדעות שונות, להיעזר בידע של אחרים.
דרך 2: חיפוש במקורות כתובים – מנועי חיפוש באינטרנט, ספרים, ספרי לימוד, עיתונים, או ראיונות עם אנשים, כל אלה מעלים הרבה מאוד חומר ושפע של רעיונות.
אם אין לכם אפשרות לערוך שיחה או לחפש מקורות, לפניכם דרכים שיעזרו לכם לשאוב מעצמכם את מה שיש לכם לומר. תוכלו להתנסות בהן ולבחור את הדרכים המתאימות לכם.
*33*
דרך 3: שאלות – מציבים שאלות לפני הנושא שקיבלתם. מן התשובות יצמח חומר לכתיבה. התייחסו לנושא שקיבלתם, וענו לעצמכם בכתב בצורה מלאה ככל האפשר.
דוגמות לשאלות:
- תחושה: אילו רגשות יש לי כלפי...? / מה חשוב לי ביחס ל...? / מה עולה בדעתי ברגע שעוסקים ב...?
- דעה: מה דעתי בנושא הזה? / האם אני (לא) מסכים עם...? מה אני חושבת על...?
אילו דעות אחרות שמעתי על...?
- השלכות: איזה קשר אפשר למצוא בין נושא זה ובין מה שקורה לי באופן אישי? / איזה קשר (השלכות) אפשר למצוא בין הנושא ובין מה שקורה בחברה של ימינו?
דרך 4: מילות שאלה – מציבים מילות שאלה כדרך להעלאת רעיונות, כגון: מי? מה? היכן? מדוע? לשם מה? מניין? כיצד? מתי? האומנם? האם אכן...? עד כמה? באיזו מידה...? מה יהיה אם...? מה הקשר בין.... ובין...? האם כדאי / רצוי/ חייבים...? על סמך מה ניתן לקבוע ש...?
דוגמה: הנושא הוא "נחיצותם של שיעורי בית".
מי קובע שצריך להכין שיעורי בית? מה היא כמות סבירה של שיעורי בית? לשם מה ניתנים שיעורי הבית? האם יש קשר בין התמדה בהכנת שיעורי בית ובין הצטיינות בלימודים? (לפי: עליזה לזרסון, הזמנה לחקר, 1999, עמ' 124-120)
דרך 5: אסוציאציות וכתיבה חופשית – חשבו על הנושא, והעלו אסוציאציות (תסמיכים) באופן חופשי. כתבו כל מה שעולה בדעתכם: מילים, מושגים, רעיונות, מראות, אירועים וכדומה.
כתבו על דף ללא רצף וללא סדר מחייב.
*34*
*34*
לאחר שכתבתם את הרעיונות שהעליתם, עליכם לברור את הדרוש לכם. ייתכן שחלק מהרעיונות אינם מתאימים לנושא, או שאינם מתיישבים עם מה שברצונכם לכתוב. צריך לוותר עליהם ולהשאיר רק את הדרוש.
לאחר שנשארו רק הרעיונות (שהם, בעצם, ראשי הפרקים) המתאימים לחיבור, עליכם לסדר אותם בדרך הגיונית.
ראשית, מצאו את הרעיונות המצטרפים יחד לקבוצה אחת. אפשר לסמן אותם בסימן משותף (כגון: עיגול, ריבוע, משולש וכדומה). רצוי לתת לכל קבוצת רעיונות שם מכליל שמציין את המשותף לרעיונות בקבוצה. לאחר מכן, קבעו את סדר הקבוצות.
דוגמה לתכנון:
בעמוד הבא תמצאו טיוטה שכתב תלמיד כיתה ט. הוא כתב את רעיונותיו, ואחר כך סינן אותם (מחק), ובהמשך מיין לקבוצות, ונתן שמות לקבוצות.
נושא: הגורמים לתאונות הדרכים
הרעיונות
- נהגים שתויים
- כבישים משובשים
- תמרורים לקויים (מחוק)
- רמזורים מקולקלים
- שימוש בסלולרי בזמן נהיגה
- מהירות מופרזת
- אי ציות לתמרור
- חוסר ניסיון בנהיגה
- כביש חלק
- כתם שמן על הכביש
- קלקול במנוע
- מראה שבורה (מחוק)
- פנס של הרכב שהתקלקל
הסבר
- טעויות אנוש
- גורמים מכניים
- גורמים סביבתיים
לאחר שהכנתם את רשימת הרעיונות, מיינתם אותם לקבוצות, ונתתם שם מכליל לכל קבוצת רעיונות – סדרו את הקבוצות ברצף הגיוני.
כעת יש בידכם ראשי הפרקים שהם תכנית הכתיבה שלכם. עתה קבעו בכל קבוצה את רצף הרעיונות. סידור הרעיונות בתוך הקבוצה הוא הארגון הפנימי של החיבור. לפניכם כמה מן האפשרויות לארגון הפנימי:
- מן הכלל אל הפרט – ארגון המתאים לטקסט מידע. קודם מביאים את ההכללה, הרעיון הכללי יותר, ואחר כך מביאים את הפרטים. אפשר גם להפך: מן הפרט אל הכלל – קודם מביאים את הפרטים, ואחר כך מוצאים את המשותף להם וכותבים את ההכללה.
*35*
- מן הכבד אל הקל – ארגון העשוי להתאים לנימוקים בטיעון, או להיבטים בדיון. קודם מציינים את הרעיונות (הנימוקים, הדוגמות) החשובים יותר, ורק בסוף את הרעיונות החשובים פחות. ואפשר גם להפך: מן הקל אל הכבד – קודם הרעיונות החשובים פחות, ואת כבדי המשקל משאירים לסוף החיבור, כדי שישאירו את חותמם על הקוראים.
- רצף כרונולוגי – ארגון המתאים לתיאור אירוע. מביאים את הדברים לפי סדר התרחשותם: קודם הדברים שקרו בעבר הרחוק יותר, ובהדרגה – הדברים שקרו בזמן קרוב יותר.
*35*
קראו את הרעיונות (ראשי הפרקים) המאורגנים שכתבתם, וחשבו אילו פרטים כדאי להוסיף כדי שהטקסט יהיה ברור לקוראים. פתחו את הרעיונות לפסקות. בכל פסקה יש רעיון מרכזי אחד ומשפטים המרחיבים רעיון זה. כדי להרחיב את הרעיון המרכזי – ההיגד הראשי – אפשר להוסיף לו: פרטים, דוגמות, הסברים וכדומה.
שימו לב שכל המשפטים יהיו קשורים לרעיון של הפסקה. הקפידו על קישור הולם בין החלקים השונים בפסקה. בתוך הפסקה מסדרים את המשפטים בסדר הגיוני, בלי קפיצות ובלי חזרות.
אם הפסקה ארוכה – רצוי להוסיף לה משפט סיום אחד, שיסכם את הנאמר בפסקה כולה. המשפט יכול לכלול מסקנה, הבעת דעה בנושא, המלצה כלשהי וכדומה. בשלב זה יצרתם טיוטה. בשלב הבא תשכתבו את הטיוטה, תשכללו אותה, ולבסוף תערכו אותה.
*35*
איך פותחים את הטקסט שכתבתם (טיעון, עבודת חקר)?
פתיחה היא בבחינת הבטחה לקוראים – הקדמה המודיעה על נושא הטקסט. בפתיחה כותבים דברים המושכים את לב הקוראים, דברים אשר מגרים את סקרנותם.
לפניכם 7 הצעות לפתיחת טיעון או עבודת חקר:
- הכללה – תוכלו להיעזר בשאלה או במטלת הכתיבה, ולנסח אותה כהכללה במילים שלכם.
- דוגמה – הביאו דוגמה מן ההיסטוריה, או דוגמה שאתם מכירים מסביבתכם הקרובה או הרחוקה, המתאימה לנושא.
- ציטוט – מכירים פתגם, מימרה, פסוק, חלק משיר או סיפור, דברים שמישהו אמר, ואשר הם שייכים לנושא? פתחו בהם.
- הגדרה – הגדירו את הנושא (התופעה). תוכלו להיעזר במילון, ואף להביא ערך מילוני כפתיח.
- רקע, סקירה – תיאור התנאים או סקירה היסטורית קצרה של התופעה עשויים להיות פתיח טוב.
- סיפור – ספרו סיפור קצר או חלק מסרט או מהצגה שמתאימים לנושא.
- דעות קדומות – אם יש דעות קדומות בנושא, הביאו אותן בפתיחה ודונו בהן בהמשך.
*36*
*36*
הסיום של הטיעון או עבודת החקר סוגר את הטקסט, ולכן עליו להתאים לטקסט כולו, ולא רק לרעיון שהובע בפסקה שלפניו.
בסיום אין רעיונות חדשים, אלא רק רעיונות שהועלו כבר בגוף הטקסט. רצוי גם שלא לכתוב יותר מסיום אחד.
לפניכם 4 הצעות לסיום של הטקסט:
- מסקנה – אפשר לכתוב מסקנה (אחת או יותר) שעולה מן הכתוב בטקסט.
- המלצה – ניתן לסיים את החיבור בהמלצה לעתיד (אחת או יותר).
- ציטוט – תוכלו לסיים בפתגם, בפסוק, בחלק משיר, בסיפור או בציטוט מדבריה של דמות מפורסמת.
- שאלה – אפשר לסיים את הטקסט בשאלה למחשבה או בסדרת שאלות הנובעות מן הנאמר בו, ואשר יגרמו לקוראים להתחבט בשאלה ולחשוב על תשובות אפשריות.
*36*
אם אתם כותבים בעקבות טקסט שקראתם, תוכלו להיעזר בטקסט הנתון לצורך הכתיבה, להגיב עליו ולפתח אותו.
- אפשר להתייחס לרעיון (מרכזי או שולי) של הטקסט, להתווכח אתו, להזדהות אתו.
- אפשר לשאוב נתונים עובדתיים מהטקסט.
- אפשר להשתמש בדוגמות המובאות בטקסט.
אל תעתיקו את הכתוב בטקסט, אלא כתבו במילים שלכם.
לאחר שסיימתם לכתוב את החיבור, כדאי לחזור ולקרוא את כל מה שכתבתם, ולתקן את הדברים שאינם ברורים. על שלב זה של משוב ועריכה נרחיב בשיעור הבא.
*36*
שלב א: העלאת רעיונות
מעלים רעיונות
שלב ב: תכנון
מארגנים את הרעיונות ויוצרים רצף הגיוני.
שלב ג: פיתוח וכתיבה
מפתחים את הרעיונות, כותבים ויוצרים את הטקסט.
שלב ד: משוב ועריכה
בודקים את הטקסט (הטיוטה) ועורכים אותו (מבנה, תוכן, לשון).
*37*
*37*
- אם אתם רוצים להתפעל מהחיבור שלכם, זכרו את שלבי הכתיבה: העלאת רעיונות, תכנון, פיתוח, עריכה (לשון).
- בשלב של העלאת הרעיונות לכתיבת חיבור אפשר להיעזר בשיחה עם עמיתים ובמקורות כתובים (ספרים, אינטרנט).
כדי לשאוב רעיונות מעצמכם היעזרו באחת הדרכים האלה:
שאלות – שאלו את עצמכם: מה אני מרגיש/ה, חושב/ת? מה יש לי לומר? מה הקשר של הנושא אליי? וכדומה.
מילות שאלה – שאלו את עצמכם שאלות הפותחות במילות שאלות שונות, כגון: איך? מתי? מדוע? האם? על סמך מה? מה הקשר? וכדומה.
אסוציאציות – כתבו את מילת הנושא, ובמשך כמה דקות כתבו סביבה מילים ורעיונות העולים באסוציאציות (תסמיכים).
- תכנון – לאחר שאוספים רעיונות והיגדים – ממיינים, מסננים אותם (מוחקים את המיותר) ומארגנים אותם בסדר הגיוני.
- פיתוח – את ההיגדים מרחיבים בעזרת דוגמות, פירוס, נימוקים, הסברים, וכותבים אותם כמשפטים שלמים מסודרים בפסקות.
- בכל פסקה כתבו היגד ראשי והוסיפו לו היגדים תומכים – הסבר, פירוט, דוגמה. הקפידו שכל המשפטים בפסקה יהיו קשורים לנושא. בכל פעם שיש תת-נושא חדש – יש לפתוח פסקה חדשה.
- פתיחה – אפשר לפתוח את החיבור בדרכים שונות: דוגמה, ציטוט, הגדרה, סקירה היסטורית (הקשורים לנושא).
- סיום – אפשר לסיים את החיבור בחלקי מבנה שונים, כגון: סיכום, מסקנה, המלצה, משאלה, שאלה, ציטוט.
- כתיבת בעקבות טקסס – אם אתם כותבים בזיקה לטקסט נתון, תוכלו לצטט ממנו, להדגים מתוכו, להתווכח אתו, להסכים אתו, לשאוב ממנו נתונים. אם אתם מצטטים ציינו את פרטי המקור.
*38*
*38*
שימו לב: שמרו על הטיוטות של החיבורים שתכתבו בשיעור זה.
בשיעור הבא (משוב ועריכה) תלמדו לבקר ולערוך אותן.
פעילות1: בחירת נושא לטיעון
לפניכם 2 נושאים לטיעון. בחרו אחד מהם ונמקו את בחירתכם.
בהמשך תוכלו להשתמש בנימוקים אלה בכתיבת הטיעון.
1. תלבושת אחידה – הביקורת על התלבושת האחידה בבית הספר מעלה מחדש את השאלות: האם לא הגיע הזמן לבטל אותה? ואולי עדיף להטיל הגבלות אחרות על הלבוש? חוו את דעתכם על השאלות. תוכלו לדון גם בתלבושת אחידה (מדים) במקומות עבודה שונים: נהגים, עובדי סופרמרקט וכדומה.
2. שוויון בין המינים – האם הוא אפשרי או שהוא ססמה בלבד? השוו בין תפקודם של גברים ובין תפקודן של נשים בתחומים שונים, כגון: בצבא, בניהול ובגידול ילדים. תוכלו לאסוף נתונים על השכר של גברים ושל נשים. תוכלו להשוות בין מספר הנשים המרואיינות בטלוויזיה והתפקיד שלהן, ובין הגברים המרואיינים באותן התכניות. תוכלו לבדוק בפרסומות: באיזו דרך מציגים גברים? באיזו דרך מציגים נשים? ובאילו הקשרים?
עוד נושאים לטיעון ראו בעמ' 71.
פעילות 2: העלאת רעיונות – שאלות ומילות שאלה
לאחר שבחרתם נושא לטיעון בפעילות הקודמת, העלו רעיונות בעזרת שתי הדרכים: שאלות ומילות שאלה.
א. תוכלו לעשות פעולות אלה בעצמכם, אך כדאי לערוך סיעור מוחין בקבוצה או בזוג.ספרו לחברים בקבוצה על הנושא שבחרתם. החברים בקבוצה יחקרו אתכם בעזרת השאלות ובעזרת מילות השאלה (עמ' 32).
ב. כתבו על דף את הרעיונות שקיבלתם.
פעילות 3: ארגון רעיונות וכתיבה
לאחר שהעליתם רעיונות לטיעון, יש לארגן אותם ולכתוב אותם.
א. בחרו את הרעיונות שאתם רוצים לטפל בהם, וותרו על רעיונות אחרים.
ארגנו את הרעיונות בסדר הגיוני: מה קודם ומה בהמשך.
למשל: קודם הצגת התופעה / הבעיה; אחר כך סיבות ודוגמות; ובסוף – פתרון.
*39*
ב.כתבו את הרעיונות במשפטים שלמים. פתחו את הרעיונות לפסקות.
הרחיבו מעט כדי שהרעיונות יהיו ברורים גם לקוראים שאינם מכירים את הנושא. זכרו שבכל פסקה יש רעיון מרכזי אחד.
פעילות 4: פתיחה וסיום
לאחר שכתבתם את גוף הטיעון, תכננו וכתבו את הפתיחה ואת הסיום. היעזרו ברעיונות שבעמ' 36-35.
(אפשר לכתוב תחילה את הפתיחה ו/או את הסיום, ורק לאחר מכן את גוף הטיעון.)
פעילות 5: משוב ועריכה
לאחר שכתבתם את הטיוטה של כל הטיעון, עליכם לערוך את הטיעון שלכם.
א. קראו את הטיוטה בעיניים של מישהו אחר, או מסרו לעמיתים או לבני משפחה לקרוא ולהעיר. בקריאה שימו לב שהרעיונות מובנים ושהרצף הגיוני. בדקו את החלוקה לפסקות ואת הכותרות. שימו לב לכתיב ולפיסוק, ובדקו אם תקינות ואם המשלב הולם.
ב. תקנו את הטיוטה בעקבות ההערות, וכתבו חיבור "נקי" לקראת הגשתו.
פעילות 6: טיעון של תלמיד
לפניכם טיוטה של טיעון שכתב תלמיד בכיתה ז.
הטיעון בנושא צו האופנה – האם הוא מחייב!
א. קראו את הטיוטה.
ב. הטיעון קצר מאוד. עזרו לכותב לפתח את הרעיונות בטיעון: הציעו לו רעיון לפתיחה.
ג. הציעו לו עוד רעיונות. למשל: עמדה נגדית. שלבו בטיעון שלכם טענת נגד או טענה אחרת הקשורה לנושא, הוסיפו נימוקים ודוגמות.
ד. הציעו סיום – סיימו במסקנה, בהמלצה או במשאלה.
צו האופנה
הצו האופנתי השולט כעת כולל לפעמים בגדים שאינם מחמיאים ואינם צנועים. דוגמה מובהקת היא הגזרות הנמוכות של המכנסיים, שלפעמים מראים יותר ממה שצריך להראות, וגורמים למצבים מביכים. רוב האנשים תומכים ברעיון שיש דרך אחת שלפיה יש להתלבש, משום שהם מרגישים שהם נראים טוב, כי הם לובשים מותגים, שעיצבו גדולי האופנאים, אבל הם נראים מגוחכים!
*40*
פעילות 7: העלאת רעיונות – אסוציאציות
לפניכם 2 נושאים לטיעון.
א. בחרו אחד מהם.
1. רכישת ספורטאים – לתופעה של רכישת ספורטאים זרים לנבחרות הלאומיות בכדורסל ובכדורגל יש היבטים חיוביים ושליליים.
2. מסיבות ראווה – אנו עדים לתופעה של מסיבות גדולות מאוד ויקרות מאוד, כגון: חתונה, בר/בת מצווה, ימי הולדת – האם יש לכך הצדקה?
ב. העלו רעיונות בעזרת אסוציאציות (תסמיכים)
פעילות 8: תכנון ,פתיחה ועריכה
א. בחרו מן הרעיונות שהעליתם בפעילות הקודמת, את אלה שתרצו להתמקד בהם. ארגנו אותם וכתבו משפטים שלמים ומקושרים, כך שתיצרו את הפסקות שיבנו את גוף הטיעון.
ב. תכננו את הפתיחה והסיום של הטיעון, וכתבו אותם. היעזרו בהצעות בעמ' 36-35.
ג. קראו את הטיוטה שלכם, וערכו אותה.
פעילות 9: כתיבת טיעון
בחרו נושא מרשימת הנושאים בעמ' 87 או נושא אחר. אספו חומר ממקורות שונים. תוכלו לערוך דיון בקבוצה כדי להעלות רעיונות ולשמוע דעות.
כתבו טיעון באורך כ-15 שורות. ערכו אותו לפני ההגשה.
פעילות 10: פתיחות בהרצאה
התכוננו להרצאה קצרה (5-3 דקות) על אחד הנושאים שכתבתם בשיעור זה (בפעילות 1 או בפעילות 7).
לפתיחה של ההרצאה בחרו את אחת הפתיחות המוצעות בעמ' 35.
פעילות 11: ריאיון על הכתיבה
קראו את הריאיון בעמ' 41, וענו על השאלות שאחריו.
*41*
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
על הכתיבה
ריאיון עם הסופרת אוה ארבן
(1) מהו הספר שכתבת?
(2) הספר שכתבתי וזכה להצלחה הוא "אימא
(3) ספרי לי, את היית שם..." (הוצאת הקיבוץ
(4) המאוחד, 1989). הוא פורסם ותורגם
(5) לשפות רבות. קיבלתי תגובות אוהדות
(6) מאוד, ואני מוזמנת לספר לילדים בבתי
(7) ספר בכל העולם את הסיפור שלי. הספר
(8) מספר על חיי כילדה בתקופת השואה.
(9) כתבתי עוד סיפורים על הילדות במאה
(10) הקודמת, השתלשלות האירועים הטרגיים
(11) במבט של ילדה.
(12) מדוע התחלת לכתוב?
(13) הרגשתי שאני צריכה לשתף את העולם,
(14) ואת הילדים בפרט, בסיפור הילדות שלי
(15) בצל השואה. בשנות ה-80 לא היו ממש
(16) סיפורי שואה שהיו מיועדים לקריאה
(17) על ידי ילדים, ולכן חשבתי שעלי לכתוב
(18) בעצמי כשליחות מטעם אלה שלא יכולים
(19) לספר.
(20) מהו נושא הכתיבה שלך?
(21) אני מתארת את השתלשלות האירועים
(22) הטרגיים במבט של ילדה בצל השואה.
(23) קשה להאמין איך נראו חייה של ילדה
(24) במאה הקודמת בצל המלחמה האיומה.
(25) אבל על אף הקשיים העצומים שיצרה
(26) המלחמה, אני מקפידה לתאר בספר את
(27) החיים הנורמליים שהיו לי לפני המלחמה,
(28) את ההורים שלי, את סבתא, את השלג,
(29) את הבובה שאהבתי.
(30) מה חשיבות הכתיבה בעינייך?
(31) ראשית, הכתיבה בעיניי היא עדות. הסיפור
(32) שלי נשאר כתוב בספר לנצח, והוא ימשיך
(33) להישמע עוד שנים רבות. כמו כן, חשוב
(34) לי לכתוב כדי להעביר מסרים וערכים
(35) חיוביים לדור הצעיר, מסרים על אנושיות
(36) ועל היכולת של אדם להשפיע על גורלו.
(37) על אף העצב הגדול שקיים בסיפור האישי
(38) שלי, יש בו המון תקווה. הרי בסופו של
(39) דבר ניצחתי, עליתי לארץ ישראל, בניתי
(40) בית לתפארת, והקמתי ביחד עם בעלי
(41) משפחה ענפה.
(42) איך כתבת? מה היה תהליך הכתיבה?
(43) רציתי פשוט לספר, בלי יומרות. לא
(44) חשבתי שיצא מהסיפור הזה ספר שייקרא
(45) בכל העולם. הספר עצמו נולד לאחר
(46) שהמורה של בני הזמינה אותי לספר את
(47) הסיפור שלי בפני הילדים ביום השואה.
(48) חששתי לספר להם, כי לא רציתי להכביד
(49) על הנפשות הצעירות הללו, אבל התחלתי
(50) לספר, והסיפור סיפר את עצמו.
(51) אחר כך, באותו ערב ישבתי וכתבתי
(52) את הסיפור. ברור שהנוסח הסופי עבר
(53) תיקונים רבים מאוד, אני חושבת שהיו
(54) עשרות טיוטות שתיקנתי בעזרת בני
(55) משפחה ובעזרת העורכת של הוצאת
(56) הספרים. בכל פעם שקראתי את הטיוטה
(57) של הסיפור, שיניתי מילים וניסוחים עד
(58) לתוצאה הסופית.
(59) כתיבה היא תהליך שלוקח הרבה מאוד
(60) זמן, אבל הוא חשוב מאוד, אסור לוותר
(61) עליו. אני כותבת בעט ועל נייר, מתקנת
(62) או מוסיפה לפי התחושה. סיפורים קצרים
(63) מהעבר מסתובבים לי הרבה זמן בראש,
(64) ובכל הזדמנות אני יושבת וכותבת משהו.
(65) אבל עד שהסיפורים הללו מתגבשים
(66) לסיפור שלם עובר הרבה מאוד זמן, ואני
(67) משקיעה בכתיבה מאמץ רב.
*42*
(68) לכל ספר טוב יש עורך מוכשר. אחרי
(69) כמה טיוטות אני מעבירה לעורך שמתקן
(70) ומעיר. לעריכה יש תרומה חיובית, אבל
(71) אני מפעילה שיקול דעת, ואינני מקבלת
(72) כל תיקון או הערה של העורך, הערותיו הן
(73) בגדר המלצה.
(74) האם יש לך קשיים בכתיבה? מהם?
(75) חסרה לי קצת ההשכלה הפורמלית
(76) שנמנעה ממני בשנות המלחמה, ולכן אין
(77) לי שפה אחת שקל לי לכתוב בה. אבל אני
(78) מסתדרת, אני כותבת בעברית, באנגלית
(79) וגם בצ'כית, ואחר כך מתקנת, בודקת,
(80) קוראת שוב ושוב, ומבקשת חוות דעת
(81) מבני משפחתי ומחברותיי. אני קוראת
(82) הרבה ספרים, ומהם משלימה את הידע
(83) והמידע שחסר לי.
(84) האם יש לך יתרונות בכתיבה?
(85) היתרון שלי הוא שאני לא צריכה להמציא
(86) דברים – אני כותבת מה שחוויתי בחיים.
(87) חייתי בתקופה לא קלה, בתקופה של שואה
(88) ותקומה, של אובדן ושל בנייה מחדש, ואני
(89) חושבת שלכתיבה שלי יש ערך אנושי, אבל
(90) גם ערך היסטורי.
ראיינה: שרון שני-ארבן, ז' באב תשע''א, 7/8/11, מטח
הבנה
1. ציינו 2 סיבות שבגללן החלה אוה ארבן לכתוב.
2. תארו את תהליך הכתיבה שעברה הסופרת בעת כתיבת הספר.
3. אני חושבת שלכתיבה שלי יש ערך אנושי, אבל גם ערך היסטורי. (שורה 88) הסבירו את דבריה של הסופרת.
הבעה בכתב
4. טיעון: כתבו טיעון קצר, והסבירו בו מדוע חשוב שבני הדור הצעיר יקראו ספרים בנושא השואה או יצפו בסרטים העוסקים בשואה. הביאו דוגמות מתאימות.
*43*
*43*
בשיעור זה תלמדו איך לבקר את כתיבתכם, ואיך לתת משוב לעמיתים. בעקבות המשוב תערכו את מה שכתבתם.
*43*
מקובל שהמורים נותנים משוב לתלמידים, אבל אפשר גם אחרת. לפניכם טיעון שקראתם (ספר ז, עמ' 118). את הטיעון כתבה מורה. נסו את כוחכם: כתבו לטיעון משוב!
א. קראו את המטלה.
ב. קראו את הטיעון. מה דעתכם עליו?
ג. חשבו: איך נותנים משוב? למה מתייחסים? מה צריך להעריך?
ד. כתבו את הערותיכם. זכרו שהמשוב יכול להיות גם חיובי. לכתיבת המשוב תוכלו להיעזר במה שלמדתם בשיעורים הקודמים.
מטלה: כתבו טיעון בנושא – האם יש לאפשר לצאת לטיול כיתתי עם נגן מוזיקה? (הכוונה למכשירים השונים: אייפוד, נגן אם-פי-3 וכו'.) כתבו את טענתכם, ובססו אותה בעזרת נימוקים ודוגמות. לסיכום הציגו את מסקנתכם.
טיול כיתתי עם נגן מוזיקה? / תמי טל (מורה)
לדעתי, אין לאפשר לצאת לטיול כיתתי עם נגן מוזיקה (אם-פי-3, אייפד ומכשירים דומים).
טענה זו מבוססת על כמה נימוקים. האחד, נגן מוזיקה הוא מכשיר שעלול להינזק במהלך טיול. בטיול נמצאים בתנועה בטבע, והמסלול לעתים קשה להליכה. הנגן, מכשיר אלקטרוני עדין, אינו מתאים לתנאי שדה.
הנימוק השני הוא שהאזנה לנגן גורמת לניתוק מהסביבה. מצב זה מנוגד למטרת הטיול, שהיא התקשרות לסביבה. כוונתי להאזנה לקולות הטבע, להתבוננות שקטה בנוף ולספיגת האווירה. הנגן עלול לנטרל חוויה זו או לפגום בה, שכן התלמיד-המטייל מרוכז במוזיקה שהוא שומע ועסוק בה ובמכשיר המחובר לאוזניו.
נימוק שלישי וחשוב למדיי, והקשור לנימוק הקודם: בגלל הניתוק מהסביבה מתקשים המדריך והמורה לקבל את תשומת לב התלמידים לצורך מתן הסברים. הללו יהיו שקועים במוזיקה שלהם, ולא יהיו מעוניינים להינתק ממנה,
*44*
ואולי בכלל לא ישמעו כשיבקשו מהם להקשיב. מיותר לציין שהסברי המדריך חשובים ביותר להשגת המטרות הלימודיות של הטיול.
ולבסוף, וזהו הנימוק החשוב ביותר, לדעתי, האזנה לנגן, עלולה למנוע יצירת קשרים חברתיים בין תלמידי הכיתה. אם כל ילד יאזין לנגן שלו, הוא לא ישוחח עם חבריו, לא יחליף רשמים; הילדים לא יספרו בדיחות, לא ישירו... וכך לא ייווצרו ההוויי החברתי והגיבוש שמאפיינים טיול טוב. והרי גם הגיבוש החברתי הוא מטרה חשובה של הטיול.
הנה דוגמה שתוכיח את צדקת טענתי. בטיול האחרון של הכיתה, ב"יום הירוק" אחרי שהסתבר לתלמידים שלא ארשה להאזין לנגן, שמתי לב שכולם שוחחו זה עם זה בערנות, שרו בקולי קולות בצוותא, ארגנו משחקי חברה – כך שנוצרה אווירה מיוחדת והרגשה של גיבוש. חוויה כזאת תישאר עמם גם אחרי הטיול. אלמלא האיסור על השימוש בנגן, זה לא היה קורה.
לאור האמור, אני חוזרת וטוענת ששימוש בנגן מיותר לחלוטין במהלך טיול כיתתי, ועלול רק לפגוע בחוויה ובמטרות הטיול.
מתוך: תמי טל, "טיול כיתתי עם נגן מוזיקה?", 2009
*44*
*44*
הכותבים – בין אם הם מבוגרים או ילדים, תלמידים או מורים – זקוקים וזכאים למשוב על כתיבתם.
גם המורה ביקשה (וקיבלה!) מתלמידיה משוב לטיעון שכתבה. היא הנחתה אותם להתייחס למה שנדרש במטלה, וכן להיעזר בדף משוב ועריכה (ראו בעמוד הבא), בשאלות התוכן, המבנה והלשון.
לצורך משוב היעזרו בתוכנות שיתופיות המרכזות את כל הערות הקוראים.
הנה דוגמה למשוב של תלמיד (ערן, כיתה ח):
קראתי את הטקסט שלך 3 פעמים.
תוכן ומבנה – יש לך כאן כל הרכיבים: טיעון, נימוק, דוגמה ומסקנה. הטיעון מנוסח היטב, ורואים, לפי הסיבות הרציניות, שהעניין עם הנגן באמת מפריע לך. הסיבות מסודרות בסדר הגיוני, הדוגמה שלך משכנעת ומראה שאת דואגת לכיתה, ושהגיבוש החברתי חשוב לך. המסקנה מתקשרת לטענה, וזה טוב.
הבנתי מדברייך שמאוד אכפת לך מהכיתה. לדעתי יש בכיתה ילדים שרק עכשיו, אחרי שכתבת, יבינו שאת רוצה רק את טובתנו.
ניסוח – העימוד של הטקסט טוב, יש סימני פיסוק אבל אין הרבה מילות קישור לסיבה.
*45*
ערן, כמו יתר תלמידי הכיתה הזו, מומחה במתן משוב. לפני שהוא כותב את המשוב, הוא קורא את הטקסט, לפחות פעמיים. במשוב יש התייחסות לתוכן, למבנה וללשון (ניסוח). נוסף על כך, ערן מציין את הנקודות החיוביות בחיבור: המשוב הוא ידידותי, אינו מעליב ואינו פוגע. הגישה חיובית, ונקודת המוצא שלה היא לשפר.
*45*
למה מתייחסים כאשר קוראים חיבור (טיעון. תיאור. טקסט מידע) שלכם או של עמיתים? בדקו את החיבור לפי הנקודות האלה, ושפרו אותו בהתאם. שימו לב לתוכן למבנה וללשון.
- תוכן:
האם מולאו כל הדרישות שהוצגו במטלה? האם הרעיונות ברורים? האם מי שיקרא יוכל לשחזר (לחזור על) את הדברים שכתבתם? האם כל המשפטים שייכים לנושא שבו עוסקים? האם חסר ענייו מסוים שכדאי להוסיף?
- מבנה:
רכיבי מכנה – בדקו את מבנה החיבור. האם יש בו כל הרכיבים הדרושים (דוגמות, המלצה. מסקנות)?
פסקות – האם התחלתם פסקה חדשה בשורה חדשה? האם כל המשפטים בפסקה שייכים לרעיון שאתם עוסקים בו?
כותרות – האם קבעתם כותרת ראשית לחיבור? האם היא מתאימה / מעניינת? האם יש צורך בכותרות משנה?
קישוריות – האם המשפטים מקושרים בעזרת ביטויי קישור מתאימים? האם תוכלו לגוון את ביטויי הקישור?
- לשון:
ניסוח – האם הכול מובן? האם איו שיבושים ושגיאות (למשל. בשם המספר)?
משלב – האם המשלב הלשוני מתאים? האם השתרבב ביטוי סלנג לכתיבה?
כתב וכתיב – האם הכתב ברור? האם לא השמטתם מילה או אות? האם בדקתם במילון מילים שאינכם בטוחים בכתיב שלהן?
סימני פיסוק – האם סימנתם נקודות (או פסיקים) בסוף כל משפט? האם סימנתם סימן שאלה להבעת שאלה, וסימן קריאה להבעת הדגשה? האם ציינתם ציטוטים במירכאות?
לבדיקת הכתיב ניתן להיעזר בבודק הכתיב ב- WORD או במילון מקוון
*46*
*46*
הטיוטה הראשונה שכתבתם היא תוצר ראשוני, היא אינה מלוטשת, ואינה מסוגננת בצורה הטובה ביותר. כעת תוכלו להיתרם מן ההערות הבונות של חבריכם, ולשפר את ארגון החיבור שלכם.
אם אינכם מוסרים את החיבור לעמיתים – קראו שוב ושוב את הדברים שכתבתם, ובדקו לפי השאלות השונות בדף המשוב והעריכה (בעמוד הקודם).
ערכו את החיבור שלכם בעזרת המשוב והפעילו שיקול דעת. תקנו לפי ההערות שאתם מקבלים. ערכו את התוכן, את המבנה ואת הלשון.
*46*
בעת העריכה של כתיבתכם, שימו לב גם לסימני הפיסוק. סימני הפיסוק מסמנים בכתב את ה"מנגינה" של לשון הדיבור. למשל, פסיק מציין הפסקה קצרה, נקודה מציינת הפסקה ממושכת, סימן שאלה מציין מנגינה עולה והפסקה.
סימני הפיסוק חשובים להבנת המשפט בצורה מדויקת. כתיבה ללא סימני פיסוק מקשה על ההבנה.
. – נקודה מסמנת את סוף המשפט.
! – סימן קריאה מביע הדגשה, התפעלות, השתוממות.
? – סימן שאלה מסמן שאלות.
: – נקודתיים מסמנות פירוט או דיבור ישיר.
... – שלוש נקודות מביעות: 1. קיטוע מחשבה או רגש שלא הובעו במילים., 2.לגלוג.
" – מירכאות מביעות: 1. ציטוט ודיבור ישיר., 2. שם, כינוי, ביטוי מיוחד., 3.לגלוג או חריגה במשלב (כמו סלנג במאמר).
( ) – סוגריים מציינים הסגר, הערת אגב של הכותבים.
- – קו מפריד מציין את חלק הייחוד במשפט. שני קווים מפרידים מציינים הסגר, הערת אגב (כמו סוגריים).
*47*
*47*
- משוב ועריכה – לאחר כתיבת הטיוטה יש לקרוא את החיבור, לבדוק אותו ולערוך בעקבות הקריאה.
- מטלה – במתן משוב יש להתייחס למטלה שניתנה. בדקו: האם מולאו כל הדרישות במטלה?
- משוב של עמיתים עשוי לקדם מאוד את הכתיבה, לכן מומלץ למסור את הטיוטה לעמיתים בליווי דף משוב ועריכה. המשוב יעזור לארגן את החיבור ולשפר אותו מאוד, ואף יותר מכן – הוא ישפר את יכולת הכתיבה בכלל.
- במשוב ובעריכה כדאי להתייחס למרכיבי הטקסט השונים: תוכן, מבנה ולשון.
- המשוב צריך להיות ידידותי ובונה, וכדאי להתייחס גם לצדדים החזקים בחיבור.
חשוב מאוד שלא לפגוע, אלא להיות ענייני ולהציע שיפורים.
- עריכה – בעקבות הקריאה והמשוב יש לערוך את החיבור בעזרת ההערות ולפי שיקול הדעת.
*47*
פעילות 1: משוב של תלמיד
קראו שוב את המשוב של התלמיד ערן (עמ' 44).
ערן מתייחס במשוב שלו לתוכן, לארגון וללשון. הביאו דוגמות להתייחסויות כאלה.
1. התייחסות לתוכן
2. התייחסות למכנה
3. התייחסות ללשון
פעילות 2: משוב בעל פה
א. חזרו אל החיבורים (הטיעונים, קטעי המידע) שכתבתם בשיעור הקודם. בחרו את אחד החיבורים, ובקשו משוב מעמיתים.
ב. לאחר שעמיתיכם כתבו משוב – הם ימסרו תחילה את המשוב בעל פה. במסירת המשוב בעל פה יש להתרכז בהערות החשובות ביותר, ולשמור על משוב ידידותי ובונה. בהאזנה למשוב בעל פה בקשו הבהרות והסברים לדברים שאינם ברורים לכם.
*48*
פעילות 3: עריכה
במשוב קיבלתם תגובות והערות בונות לחיבור שכתבתם.
א. הפעילו שיקול דעת, והחליטו אילו הערות תקבלו.
ב. שכתבו וערכו את חיבורכם לפי ההערות שקיבלתם: שפרו את הארגון, שנו את הסדר, הוסיפו פרטי תוכן וכדומה.
פעילות 4: כתיבת טיעון
לפניכם נושא לטיעון: קריאת ספרות – יש הטוענים כי בני הנוער אינם קוראים ספרות יפה, ולכן אוצר המילים שלהם אינו עשיר, היכולת לקרוא טקסטים מורכבים נפגעת, וכך גם היצירתיות.
האם זו בעיה, לדעתכם? כיצד ניתן לפתור בעיה זו?
העלו רעיונות, ארגנו אותם, הרחיבו אותם. כתבו טיוטה ראשונית של הטיעון.
פעילות 5: כתיבת משוב
א. עבדו בזוגות. מסרו את הטיעון שלכם לבני הזוג, כתבו משוב לטיעון של העמיתים. היעזרו בדף משוב ועריכה (עמ' 45).
ב. קראו את המשוב על הטיעון שלכם.
ג. החליטו אילו הערות אתם מקבלים, וערכו את הטיעון בהתאם.
פעילות 6: משוב לטיעון תלמידה
א. קראו את הטיעון שכתבה תלמידה.
ב. כתבו לו משוב – התייחסו לתוכן, לארגון וללשון. היעזרו בדף המשוב (עמ' 45). הציעו נקודות לשיפור הטיעון. כתבו הערות בונות לתלמידה שכתבה את הטיעון.
השתתפות בפעילות חברתית מטעם בית הספר – חובה או רשות?
כתבה: עדי, כיתה ט
השתתפות בפעילות חברתית מטעם בית הספר היא נושא בעייתי, אשר נתון לויכוח תמידי. מצד אחד יש כאלה הטוענים כי פעילות חברתית במסגרת בית הספר היא הכרחית וחשובה, ויש הטוענים כי פעילות כזו היא בזבוז של זמן וכסף הן של התלמידים והן של בית הספר.
*49*
לדעתי פעילות חברתית בית ספרית היא ללא ספק חיונית וחשובה: אנו לומדים להכיר מקומות חדשים, לומדים להכיר חברים חדשים, מחזקים את הקשר בין ילדי הכיתה, הופכים להיות "מגובשים" יותר, חזקים יותר,ופנויים ללימודים הקשים.
למרות היתרונות שהצגתי, אני חושבת שיש לתאם את הפעילות החברתית עם התלמידים. החלטה חד צדדית מטעם בית הספר על יום עיון אחד, שנמשך בדרך כלל עד שעות הערב המאוחרות בשיא תקופת המבחנים, היא החלטה לא מתחשבת ואגואיסטית. במיוחד שהתלמידים שלא מגיעים לפעילות נענשים. אני חוזרת ומדגישה, כי הפעילות צריכה להיות מותאמת לרצונם של התלמידים ובתיאום איתם.
פעילות 7: משוב של מורה
לפניכם מטלה, חיבור של תלמידה ומשוב של מורה.
המטלה לתלמידים: כתבו חיבור (טיעון) בעקבות הפתגם:
שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו. (קהלת יא, א)
הסבירו את הפתגם. כתבו את דעתכם על המסר שבו, נמקו והדגימו.
א.קראו את החיבור של התלמידה.
בפתגם שלח לחמך על פני המים כי ברוב ימים תמצאנו הכוונה היא שעם תעשה מעשה טוב – תמיד יחזירו לך באותה טובה, ואם תעשה מעשה רע אז תקבל בחזרה טובה רעה. לפי דעתי משפט זה לא נכון, מכיוון שלא כל טובה קטנה תעשה מיד תקבל עבורה תמורה. והנה למשל דוגמא. למשל פעם עזרתי לאחד התלמידים שלא הבינו בעיה בגיאומטריה. אני הסברתי לא את הבעיה, והוא הצליח בזכותי במבחן. אבל אחרי הרבה זמן כאשר ביקשתי ממנו שיעזור לי גם, הוא לא הסכים.
לסיכום, אני לא מסכימה לרעיון שעומד מאחורי הפתגם הזה.
*50*
ב. קראו את משוב המורה שלפניכם.
משוב המורה לחיבור
- מבחינת המבנה אפשר למצוא פתיחה, גוף וסיום, אך לא פיתחת כל חלק לפסקה. כשקראתי את החיבור שלך היה לי קשה להבחין בין הנושאים.
- החיבור הולם את דרישות המטלה, אבל נראה לי שאין הסבר מלא של הרעיון. כדאי לפתח מעט את ההסבר של הפתגם, וכדאי להוסיף דוגמות.
- רוב המשפטים מנוסחים בצורה מובנת, אך הייתי ממליצה להתאים את המשלב הלשוני לסוגה. לפני שמגישים את החיבור, כדאי לקרוא אותו שוב, ולחפש משפטים לא תקינים. יש לנסח מחדש את המשפטים: "תקבל בחזרה טובה רעה", ו"שלא כל טובה קטנה תעשה מיד תקבל עבורה תמורה".
- קיימים אמצעי קישור מגוונים, אך כשקראתי את החיבור שלך, הייתה לי הרגשה שהמשפטים אינם מחוברים זה לזה.
- כללית, נעשה שימוש בסימני פיסוק שונים, אך חסרות מירכאות בפתגם.
- מצאתי 2 שגיאות כתיב שחשוב לתקן.
ג. ההערות במשוב מתייחסות לנושאים שונים. הוסיפו לחלקי המשוב כותרות מתאימות: מבנה וארגון, תוכן, בהירות, התאמה למשלב, קישוריות, פיסוק ותקינות.
ד. מה דעתכם על ההערות של המורה? אילו הערות אתם מקבלים?
פעילות 8: תהליך הכתיבה שלי
איך אני כותב? איך אני כותבת? מהו תהליך הכתיבה שלי?
בשני השיעור האחרונים עסקנו בתהליך הכתיבה – מהעלאת הרעיונות ועד החיבור הערוך וה"נקי".
א. כתבו חיבור בנושא: תהליך הכתיבה שלי – מה למדתי על עצמי ועל הכתיבה מן ההתנסות ומן המשובים?
ב. לאחר שהתנסיתם בדרכים השונות להעלאת רעיונות, כתבו אילו דרכים מתאימות לכם, והסבירו מדוע.
ג. עיינו בתרשים של תהליך הכתיבה (עמ' 36).
האם הוא מתאר את תהליך הכתיבה שלכם? נמקו והדגימו. אפשר להזדהות עם התרשים או להתנגד לו.
*51*
הטיעון הוא סוגה שכיחה מאוד בחיי היום-יום. בכל פעם שמנסים לשכנע אחרים (למה כדאי לצפות בתכנית טלוויזיה מסוימת, למה חשוב לאכול אוכל בריא או לשמור על כושר), משתמשים במבנה של טיעון.
בשיעור זה תלמדו איך אפשר לשכנע, איך מציגים טענה, ומהו המבנה של הטיעון. תכירו דרכים שיעזרו לכם להבין טיעון כתוב, ותלמדו איך לכתוב טיעון.
הילקוט הדיגיטלי
טיעון ותהליך הכתיבה, שרון שני-ארבן
FM23
פרק 10: טיעון
*51*
לפניכם מאמר העוסק בצפייה בטלוויזיה מנקודת ראות ביקורתית.
א. עבדו בזוגות. קראו את המאמר, ושימו לב למבנה שלו.
ב. בררו תוך שיחה: על איזו תופעה מדובר? מה היא הטענה?
ג. אילו נימוקים הכותבת מביאה כדי להצדיק את טענתה?
ד. מהי המסקנה של הכותבת?
ה. כתבו את עיקרי הדברים לפי המבנה.
ו. דווחו בעל פה בכיתה על עיקרי הדברים של הקטע. תוכלו להיעזר במה שכתבתם.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
אל תיתנו להם טלוויזיה / בילי מוסקונה לרמן
ילדות היא תנועה, היא פנטזיה, היא דמיון
(1) יש להפחית ככל האפשר את החשיפה של ילדים לטלוויזיה. הסיבה הראשונה
(2) והפשוטה לכך היא שילד צריך לחיות את החיים, ולא לשבת על כיסא ולהסתכל
(3) איך הם נראים ממוסגרים בתוך קופסה. ילדות היא תנועה, היא פנטזיה, היא
(4) דמיון. היא הזמן היחידי שבו החיים יכולים לזרום בתמימות, בתקווה, בלי
(5) שעין חיצונית, ביקורתית ומפוכחת תתערב תפריע, תעצור ותסרס. ילדות היא
(6) לשחק שעות בגרגירי חול, לעקוב בהתפעלות אחרי שרשרות ארוכות של
(7) נמלים, לבנות ארמונות, לפנטז על מלאכים ומכשפות, לדמיין ענקים וגמדים,
(8) לפחד ולרעוד, לבכות ולהשתולל משמחה – בלי שהמוח הרציונלי יתערב ויגיד
(9) שהכול נגמר בעוד שנייה, שהכול שטויות.
*52*
(10) ומה קורה מול הטלוויזיה? הדמיון לא צריך יותר לפעול. הוא מיותר, הוא נמחק,
(11) הוא מת.
(12) הסיפור שמוגש בתמונה וצבע, ורץ במהירות על המרקע, מונע מהמוח את
(13) התהליך שבו המילה שנאמרת צריכה לבנות בראש תמונה. כל ילד והתמונה
(14) שלו. כל ילד והעולם הרב-גוני שלו, עולם המלא באופציות, צבעים, קולות, ריחות.
(15) עולם שבו מגרגיר חול אפשר להתחיל לדמיין ארמון. ומכאן זזות הידיים, ומכאן
(16) מתחיל תכנון, ומכאן מתחילה היצירה. הטלוויזיה לא נותנת לכל זה לקרות.
(17) היא חותכת. הכול מוגש באריזה מוכנה, חד-ממדית, נטולת מאמץ ומעקרת.
(18) הבילוי הממושך של הילדים מול הטלוויזיה הוא מתכון מצוין להפיכתם למבוגרים
(19) אפאתיים, פסיביים, וקרוב לוודאי שגם שמנים. כי מה יש לעשות כאשר החיים
(20) מוגשים באריזה סינתטית, שטוחה ואחידה על רצף אי-סופי שלא מצריך
(21) תנועה חוץ מלפתוח ולסגור את הפה? זה האיבר היחיד שעובד מול הטלוויזיה.
(22) ועוד לא דיברנו על מה שמרצד על המרקע. הפרסומות, למשל. פרסומות
(23) שמכוונות לאורח חיים צרכני, פרסומות שמייצרות תמונת עולם מעוותת,
(24) מעליבה, מקטינה. ועוד לא דיברנו על הזיפזופ מתחנה לתחנה, זיפזופ שמרגיל
(25) את הצופים להתרגל לתמונת עולם קטועה, עצבנית, מנוכרת, חסרת רגש,
(26) חום ואנושיות. עוד לא לא דיברנו על הדימויים השטוחים, שאחר כך ירכיבו
(27) שפה דלה ונלעגת.
(28) לכן גם אם זה מפחיד, יקר ומסוכן, שלחו את הילדים החוצה לחיות את החיים,
(29) אל תשאירו אותם בבית מול הטלוויזיה.
לפי: בילי מוסקונה-לרמן, '’אל תיתנו להם טלוויזיה", מעריב ,nrg23/6/2003
*52*
*52*
הטענה של הכותבת מוצגת בצורה ברורה וחד-משמעית במשפט הראשון: יש להפחית ככל האפשר את החשיפה של ילדים לטלוויזיה. (שורה 1)
מכאן הכותבת מציגה בזה אחר זה נימוקים שונים להצדקת טענתה.
נימוק א: ילד צריך לחיות את החיים... (שורה 2)
הסבר: ילדות היא תנועה, היא פנטזיה... (שורה 3)
נימוק ב: הסיפור... על המרקע מונע מהמוח את התהליך... (שורה 12)
נימוק ג: הבילוי הממושך... הוא מתכון להפיכתם למבוגרים אפאתיים... (שורה 18)
נימוק ד: תמונת עולם מעוותת... (שורה 23)
*53*
ולבסוף הכותבת מציגה את המסקנה: לכן... שלחו את הילדים החוצה. (שורה 28)
בטקסט הזה יש 3 רכיבים עיקריים: טענה, נימוקים ומסקנה. מבנה כזה נקרא טיעון. הטיעון משמש להצגת עמדה או דעה ולביסוס שלהן. בדרך כלל, בטיעון הכותבים חושפים את עמדתם כבר בהתחלה. בתחילת הטיעון הם מציגים את הטענה. הכותבים יודעים שיש מי שחושב אחרת, ולכן הם מנסים לשכנע באמתות דעתם או עמדתם. השכנוע נעשה בחלק הבא – ביסוס הטענה – בעזרת נימוקים, הוכחות, הסברים, תיאורים ודוגמות. לבסוף, הכותבים מציגים את המסקנות (וגם ההמלצות) הנובעות מן הטענה שלהם.
*53*
כאשר כותבים טיעון ומבססים את הטענה, כדאי לחשוב על טענות נגד ועל התשובות להן. האזינו לטענות נגד, או חשבו: מה יאמרו אלה שחושבים אחרת? איך תנמקו מדוע אין לקבל טענה זאת? איך תפריכו טענה זאת?
*53*
ביטויים שכדאי להשתמש בהם בטיעון:
דעה, טענה – לדעתי, אני חושב/ת ש..., נראה ש..., מן הראוי ש..., צריך ל..., יש ל.../אין ל...
נימוקים, סיבות – משום ש..., כיוון ש..., היות ש...
דוגמות – למשל, כגון, לדוגמה
מסקנות – לכן, משום כן, יוצא ש..., מכאן נובע, המסקנה היא, אם כן...
המלצות – רצוי ל..., הצעתי היא .., חשוב ש..., ניתן לומר..., מן הראוי ל...
*53*
- הסכמה: אני מצדד ב..., אני תומכת, אני מאשש, אני מסכימה עם..., אני נוטה לעמדה של..., אני מקבל את דבריו
- אי הסכמה: אני רוצה לדחות, להתנגד, לשלול, לחלוק על..., לערער על..., לסתור; אינני מסכימה..., אני מתנגד, עמדתי שונה לגמרי, אני רוצה להסתייג מחלק מהדברים, יש לי ספק ב...; לאור הדברים האלה לא נראה לי' ש...; קשה לקבל את הדברים כי...
*53*
בעמוד הבא תמצאו תבנית לפיתוח פסקה. תוכלו להיעזר בתבנית זו כדי לכתוב פסקה טובה. את הטענה המרכזית של הטיעון, יש לפרק לטענות משנה שמטרתן להוכיח את הטענה המרכזית.
את הפסקות בטיעון כדאי לבנות לפי התבנית שבעמוד הבא:
*54*
טענת משנה – הטענה של הפסקה, מהו הרעיון המרכזי של הפסקה. –
הרחבה, הסבר – הרחבה של הרעיון המרכזי בפסקה: חשבו איך תנמקו / תסבירו את דעתכם, מדוע אתם סבורים כך. בחלק זה רצוי להשתמש בביטויי קישור של סיבה – משום ש..., מפני ש..., כי..., כתוצאה מ..., עקב. –
דוגמה – כדי לשכנע את הקוראים הביאו דוגמה שמחזקת את טענת המשנה. הדוגמה היא דבר, מקרה שמלמד על הכלל. –
קישור לטענה המרכזית – בסוף הפסקה אפשר לקשר את הדוגמה לטענה המרכזית של הטיעון שלכם, ולהסביר במשפט כיצד הדוגמה מקדמת (מחזקת, מדגימה) את הטענה המרכזית. את הקישור הזה רצוי להראות באחת הפסקות או בשתי פסקות. הקישור הזה עוזר ליצירת לכידות וקישוריות בטיעון.
*54*
כאשר כותבים טיעון, כדאי לבנות אותו לפי המבנה הזה:
טענה – מה שרוצים לטעון -
נימוקים, דוגמות, טענת נגד – ביסוס הטענה –
מסקנות – מה שיש לעשות או לחשוב בעקבות הטענה
*54*
כאשר קוראים טיעון, כדאי שתשאלו את עצמכם את השאלות האלה:
מה נושא המאמר? (איתור נושא המאמר) –
מי כתב/ה את המאמר?
מתי והיכן פורסם המאמר? -
מהי מטרת המאמר? (זיהוי הסוגה)
מהי העמדה של כותב/ת המאמר? (איתור עמדת הכותב/ת) -
מסקנת הכותב/ת (איתור מסקנת הכותב/ת והמלצות לעתיד)
*55*
*55*
בקריאת טיעון יש לחפש את טענת הכותב/ת. בדרך כלל הכותב/ת חושף/ת את טענתו/ה בתחילת הדברים. לעתים בטענה יופיעו היגדים, כגון: יש ל... (יש לצמצם את..., יש לטפל ב...), חשוב ל... (חשוב לצמצם את..., חשוב לטפל ב...), רצוי, חובה עלינו, אין ל... (אין לאפשר...), אסור, ברור ש... / אין ספק ש... .
כדאי לסמן בטקסט את הטענה או לנסח אותה במילים שלכם.
אחרי קריאת הטיעון יוצגו שאלות אופייניות, כגון: מה מטרת המאמר? מהי הטענה המרכזית של הכותב/ת? איך הכותב/ת משכנע/ת את הקוראים בצדקת טענתו/ה? באילו אמצעים רטוריים משתמש/ת הכותב/ת? מה יטענו המתנגדים לטענה זו?
*55*
תוכן ומבנה
- הסוגה של הטיעון שכיחה מאוד בחיי היום-יום, הן הטיעון הכתוב (מאמר, בלוג), הן הטיעון בעל פה. כאשר רוצים לשכנע חשוב להשתמש במבנה הטיעון.
- מבנה – בטיעון זכרו את המבנה: טענה, ביסוס (נימוקים, דוגמות) ומסקנה. לנאום יש מבנה של טיעון, ובדרך כלל יש לכלול יותר מטיעון אחד. חשבו גם על טענות נגד.
- אמצעים רטוריים – מומלץ מאוד להשתמש בחזרות ובשאלות רטוריות. הן מגבירות קשב, ערנות, עניין.
- פתיחה וסיום טובים מסייעים לטיעון / לנאום מוצלח. כדאי לפתוח או לסיים בסיפור, בדוגמה, בציטוט, הממחישים את הרעיון. שימו לב לפתיחות ולסיומים המוצעים בעמ' 36-35.
- בסיום חשוב לחזור ולהבהיר את המסר בניסוח מתאים: אני פונה אליכם; אני מבקש/ת מכל אחד ואחת...; לסיום הדברים, ברצוני לחזור ולהדגיש...
- התאמה לנמען – כוונו את דבריכם אל הנמענים שלכם (למשל, תלמידי הכיתה). לשם כך, בררו: מה הידע שלהם על הנושא? מה חשוב להם? מה מעניין אותם? מה ישכנע אותם?
לשון
- משלב – בטיעון בכתב או בעל פה יש להקפיד על לשון תקינה ובלי סלנג.
- אורך המשפט – יש להעדיף משפטים קצרים, משום שבהאזנה קשה לקלוט משפטים ארוכים.
*56*
*56*
פעילות 1: מנסים לשכנע
א. העלו בכיתה מצבים שונים שבהם יש קונפליקט ואתם רוצים לשכנע מישהו (הורים, פקיד שירות טלפון, מוכר בחנות) בעניין מסוים.
ב. ערכו משחק תפקידים: איך תשכנעו את ההורים (הפקיד / המוכר)? אילו נימוקים ודוגמות תביאו להוכיח שאתם צודקים?
פעילות 2: על מה ולמי?
קראו שוב את המאמר "אל תיתנו להם טלוויזיה" (עמ' 51), וענו על השאלות.
א. מי הוא קהל היעד (הנמענים) של הכותבת? נמקו.
ב. שימו לב לתאריך הפרסום של המאמר. האם הוא מסייע להבין מי הנמענים? איך?
ג. מה מטרת הכותבת? במה היא רוצה לשכנע?
ד. הסבירו את הקשר בין הכותרת לטענה המרכזית.
פעילות 3: מבנה הטיעון
המאמר "אל תיתנו להם טלוויזיה" (עמ' 51) הוא טקסט טיעון.
תארו בקצרה במילים שלכם מה נאמר בכל חלק של המאמר.
טענה
_________
נימוקים
_________
מסקנה
_________
*57*
פעילות 4: אמצעי שכנוע
המאמר "אל תיתנו להם טלוויזיה" (עמ' 51) מעביר אל הקוראים את האכפתיות של הכותבת בנושא.
א. אילו דרכים סגנוניות ולשוניות הכותבת נוקטת כדי לשכנע את הקוראים בחשיבות העניין (חזרות, משפטים קצרים, פנייה לנוכחים, שאלה רטורית, ריבוי תארים)? הדגימו את הדרכים.
ב. למילים רבות בטקסט הזה יש מטען רגשי שלילי (הן מעוררות אסוציאציות שליליות). הביאו דוגמות. מה הכותבת מבקשת להשיג באמצעות מילים אלה?
פעילות 5: קישוריות בטיעון
המאמר "אל תיתנו להם טלוויזיה" (עמ' 51) מציג נימוקים ומסקנות.
א. סיבה / נימוק – איזה ביטוי במאמר עוזר לגלות את הנימוק? סמנו אותו.
ב. במאמר יש עוד נימוקים שאינם מסומנים על ידי ביטוי, ולכן ויש למצאם בעזרת היגיון. האם החלוקה לפסקות עוזרת לגלות אותם? בססו את תשובתכם על הכתוב.
ג. מסקנה – איזה ביטוי מסגיר את המסקנה?
ד. הטלוויזיה לא נותנת לכל זה לקרות. (שורה 16) – למה הכוונה בביטוי לכל זה?
פעילות 6: אוצר מילים
א. לפניכם ביטויים מתוך המאמר "אל תיתנו להם טלוויזיה" (עמ' 51). הסבירו במילים שלכם את הצירופים המודגשים. היעזרו בהקשר או במילון.
1. -עין חיצונית, ביקורתית ומפוכחת- (שורה 5)
2. -המוח הרציונלי יתערב- (שורה 8)
3.-עולם מלא באופציות- (שורה 14)
4.אריזה נטולת מאמץ -ומעקרת- (שורה 17)
5. מבוגרים -אפאתיים, פסיביים- (שורה 18)
ב. אילו מן המילים המודגשות שלמעלה הן מילים לועזיות?
ג. 1. מה משמעות המילה רב-גוני (שורה 14)? מהו היפוכה?
2. מה משמעות המילה חד-ממדית (שורה 17)? מהו היפוכה?
ד. לפנטז על מלאכים ומכשפות (שורה 7) -
הסבירו את המילה לפנטז. היעזרו במשפחת המילים: מפנטזים, פנטזיה. תוכלו גם להיעזר בהקשר (המשך השורה), המכיל מילים נרדפות.
ה. ועוד לא דיברנו על מה שמרצד על המרקע. (שורה 22) – מה פירוש המילה מרצד?
א.מתנועע בקופצניות
ב. מופיע
ג. נמצא תמיד
ד. עובד מהר
*58*
ו. משלב – המאמר מופיע באינטרנט. לעתים קרובות, באינטרנט יש שילוב של לשון כתובה (פורמלית) ולשון מדוברת (לא פורמלית). מצאו בשורות 9, 22 – ביטויים של לשון מדוברת.
פעילות 7: כתיבת טיעון
האם אתם מסכימים לדברים שנאמרו במאמר "אל תיתנו להם טלוויזיה"(עמ' 51)?
א. כתבו טיעון באורך 15-12 שורות, והביעו בו את דעתכם / עמדתכם בנושא זה.
ב. טענת נגד – בטיעונכם חשבו מה יטענו המתנגדים לדעתכם, והפריכו את טענתם.
ג. זכרו להעלות רעיונות, לארגנם ולכתוב טיוטה, ולבסוף – לערוך אותה.
פעילות 8: משפצים טיעון
לפניכם חלק מטיעון שכתבה תלמידה. הקטע מכיל טענה וחלק מן הנימוקים שלה.
א. מהי טענת הכותבת? האם הטענה ברורה לכם? אם לא – נסחו אותה בצורה בהירה.
ב. מה הם נימוקיה של הכותבת?
ג. הוסיפו נימוקים לביסוס הטענה.
ד. הוסיפו לטיעון סיכום או מסקנות.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
הסגידה ליופי
(1) מתחילת המאה העשרים ועד היום
(2) נראה כי אנו סוגדים ליופי. בני נוער יפים
(3) זוכים ליחס מועדף בבית הספר, למבוגרים
(4) קל להתקבל למקומות עבודה, אנשים יפים
(5) מופיעים בטלוויזיה, ונשאלת השאלה, האם מצב
(6) זה הוגן? האם אנו מקפחים את אלה שלא נולדו יפים?
(7) ניתן לטעון כי אלה השופטים על פי מראה חיצוני מתעלמים מן התכונות
(8) הפנימיות כמו אינטליגנציה, אכפתיות, כריזמה, נתינה ועוד... מתוך הרצון
(9) להיות "ממותגים" אנו מאמצים לעצמנו דרך אחת, וכך אנו מבטלים כל
(10) אפשרות לביטוי עצמי. אנו רוצים להיראות, להתלבש ולדבר כפי שעושה
(11) מגישת החדשות היפה מן הטלוויזיה, ושוכחים כי האישיות שלנו הרבה יותר
(12) חשובה מ"המותג" שאנו מבקשים "למכור".
רעות, תלמידת תיכון, 2010
*59*
פעילות 9: כתיבת טיעון בזיקה לטקסט
א. קראו את המאמר "ילדי הנרגילה" (עמ' 253).
ב. האם אתם מסכימים לטענה במאמר? כתבו טיעון באורך של כ-15 שורות בתגובה למאמר שקראתם. תוכלו להיעזר במאמר, אך אל תעתיקו חלקים ממנו.
כתבו משפטים מקוריים, העולים במחשבותיכם.
נסחו טענה המתייחסת לטקסט, בססו אותה באמצעות נימוקים, והציעו מסקנה לעתיד.
לניסוח הטענה המרכזית תוכלו להיעזר בהיגדים האלה:
עישון נרגילה מזיק לבריאות משום ש...
לנרגילה יש תדמית..., אך בפועל...
בני נוער רבים סבורים כי..., אולם האמת היא ש...
עישון נרגילה נפוץ בקרב בני נוער...
ג. קראו את הטיוטה שכתבתם ושפרו אותה. תוכלו להיעזר בדף המשוב לטיעון.
דף משוב: טיעון
איך מעריכים טיעון? היעזרו בשאלות (תבחינים) שלפניכם.
- תוכן ומבנה:
האם המסר עובר?
האם הטיעון משכנע? האם הנימוקים משמעותיים?
האם התמקדתי בנושא?
האם יש מבנה של טיעון?
האם הצגתי גם טענה נגדית?
האם יש פתיחה / סיום?
האם השתמשתי באמצעים רטוריים במידה הראויה?
האם קוראים אחרים יוכלו להביו את מה שרציתי להביע?
- לשון:
האם הלשון תקינה – בלי שגיאות, בלי סלנג?
האם חילקתי לפסקות?
האם יש סימני פיסוק מתאימים?
*60*
פעילות 10: הערכת טיעון של תלמיד
לפניכם טיעון שכתב תלמיד. קראו את הטיעון, וענו על השאלות שאחריו.
האינטרנט – המצאת המאה
כתב: אריאל, תלמיד כיתה ח
אינטרנט (או בשמו העברי מרשתת) הוא רשת מחשבים גלובלית שנוסדה לראשונה כאמצעי תקשורת של הצבא האמריקאי. רשת האינטרנט היא ההמצאה הכי חשובה במאה הנוכחית מכמה סיבות:
האינטרנט משמש אותנו כאמצעי תקשורת מצוין, ובאמצעותו ניתן לשוחח עם חברים ברשתות חברתיות ואפילו לראות אותם בסקייפ. האינטרנט הוא מקור מידע יעיל ופשוט, אפשר לקרוא בו על מגוון נושאים. הוא מקור בידור ומשחק אשר מספק לנו הנאה ועניין. זאת ועוד, האינטרנט מקל עלינו בעוד תחומים. בעזרתו אנו יכולים למלא את רוב המטלות שלנו בקלות מהבית: אנו יכולים לשלוח מכתבים ביעילות רבה יותר, במהירות ובלי תשלום בדואר האלקטרוני. כמו כן, בעזרת האינטרנט ניתן לשלם חשבונות, להירשם למוסדות חינוך ועוד.
לצד היתרונות הרבים של האינטרנט יש כמה חסרונות, והם: פגיעה בפרטיות האדם וגניבת מידע על ידי פריצה למחשבים אחרים. נוסף על כך, לאינטרנט אין צנזורה, ולכן יכול להגיע אל הלקוח מידע לא אמין, ואף שקרי ומזיק. אנו יכולים להתגונן מפני חסרונות אלו, ולמנוע מהם לפגוע בנו אם נשתמש בו בזהירות, נבדוק כל מידע שמגיע אלינו, ונתקין מערכות הגנה במחשבנו. בצורה זו נוכל ליהנות מהיתרונות הרבים שיש בו, ולא לסבול מחסרונותיו.
הבנה
1. מהי הטענה של אריאל?
2. איך הוא מבסס את טענתו?
3. בדקו את מאמרו של אריאל בעזרת התבחינים בדף המשוב (עמ' 59), וכתבו מה דעתכם על החיבור שכתב.
4. מה הייתם מתקנים בטיעון?
*61*
פעילות 11: כתיבת טיעון וטיעון בעל פה
א. כתבו טיעון שנושאו יתרונות האינטרנט עולים על חסרונותיו (או ההפך).
ב. תוכלו להתבסס על הטקסטים שלעיל. תוכלו לחפש מידע נוסף במנועי חיפוש.
ג. ארגנו את הרעיונות שלכם במבנה הטיעון.
ד. ערכו את הטיעון בעזרת דף המשוב (עמ' 59).
ה. טיעון בעל פה – הציגו את הטיעון שלכם בעל פה בקבוצה. תוכלו להיעזר במה שכתבתם.
הילקוט הדיגיטלי
טיעון בעל פה, עדנה יובינר
פעילות 12: טענה וטענת נגד
האם במסגרת הלימודים יש להתייחס לאירועים פוליטיים אקטואליים?
א. התייחסו לאירוע מעורר מחלוקת שהתרחש השבוע, ודווחו עליו. חפשו באתר אינטרנט של חדשות אירוע אקטואלי / פוליטי שמתאים לרוח הדברים.
תוכלו להיעזר גם במאמר "בגנות הניטרליות" (עמ' 305).
ב. לדעתכם, האם המורים בכיתה צריכים להביע עמדה בסוגיות פוליטיות? חשבו על טענה וגם על טענת נגד.
ג. עמדת המורים – אפשר גם לברר את עמדות המורים בנושא זה.
ד. נסחו טיעון אחד או שניים לכל עמדה. היעזרו בהיגדים האלה:
מצד אחד ניתן לטעון כי..., זאת משום ש..., לדוגמה...
לעומת זאת, ניתן לטעון ש..., זאת משום ש..., לדוגמה...
ה. כתבו את הטיעון.
ו. בדקו את כתיבתכם: מבנה, קישוריות, כתיב, בהירות, משלב.
פעילות 13: כתיבת טיעון בעקבות שיחה
א. בחרו נושא לטיעון מן הנושאים שלפניכם:
- התנדבות – יש הטוענים כי התנדבות בקהילה היא חשובה, וצריך לעודד בני נוער לסייע למי שזקוק לכך.
- תזונה נכונה – האם כדי להגיע לאורח חיים בריא, חשוב לשמור על משקל תקין, תזונה נכונה וכושר?
ב. ערכו שיחה / דיון בקבוצה קטנה, כדי לשמוע דעות שונות בנושא. תוכלו לחפש גם מקורות באינטרנט. חשבו גם על טענת נגד.
ג. כתבו טיעון באורך של כ-15 שורות. הציגו גם טענת נגד.
ד. ערכו את הטיעון לפני הגשתו.
*62*
קראו את המאמר שלפניכם. שימו לב: איך אתם מבינים את מטרת הטקסט? איך אתם מבינים מהי הסוגה שלפניכם?
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
היכרויות ברשת? כדאי להתחיל להיזהר!
מאת: קופי דן
פס' 1 (1) האינטרנט הוא פלטפורמה יעילה ונוחה מאוד להיכרויות וליצירת קשרים
(2) עם אנשים מהארץ ומהעולם, אולם הוא טומן בחובו לא מעט סכנות.
פס' 2 (3) היכרויות לנוער באינטרנט – לא להסתבך ברשת
(4) אחד השירותים המרכזיים שהאינטרנט מספק כיום הוא שירות היכרויות
(5) לנוער – בין דרך אתרי הכרויות לצעירים ובין דרך פורומים, בלוגים ורשתות
(6) חברתיות. למעשה, כל אתר באינטרנט שמספק לגולשים אפשרות
(7) לתקשר זה עם זה, מאפשר במה נוחה ופורייה של היכרויות לנוער.
פס' 3 (8) היכרויות נוער מובילות לעתים קרובות לחברויות אמת בין צעירים מכל
(9) קצוות המדינה, אך לשימוש ברשת לשם היכרות גם חסרונות. ישנם נוכלים
(10) אשר מנצלים את האנונימיות שהאינטרנט מספק, כדי להונות צעירים ולנצל
(11) אותם לצרכיהם. למרבה הצער, בני נוער רבים אינם מודעים לסכנה של
(12) היכרויות באינטרנט, דבר אשר הופך אותם לקורבנות נוחים.
פס' 4 (13) כדי שתוכלו להמשיך ליהנות מהיתרונות הרבים של היכרויות נוער באינטרנט
(14) מבלי לחשוש, ריכזנו בשבילכם מידע לצורך היכרות בטוחה דרך הרשת.
פס' 5 (15) היכרויות לנוער – לחפש חברים בצורה חכמה
(16) כאמור, לנוכלים שמסתובבים באתרי היכרויות לנוער יש מטרות שונות.
(17) חלק מהם מתעניינים בתחום של היכרויות נוער סתם לשם שעשוע, ועל ידי
(18) התחזות לאדם אחר הם יכולים לגרום לצעירים להיקשר אליהם, ואז לפגוע
(19) בהם בצורה חמורה, אם באמצעות הטרדה מילולית או אף בתקיפה פיזית.
(20) אחרים ינסו לנצל צעירים תמימים כדי להוציא מהם כסף ברמאות.
פס' 6 (21) חשוב לציין כי למרות מה שנהוג לחשוב – הטרדה דרך האינטרנט עלולה
(22) לפגוע בנערות ונערים כאחד, ולכן בגלישה באתרי היכרויות לצעירים חשוב
(23) תמיד לעמוד על המשמר ולהישמר מאנשים שעלולים לפגוע בכם.
*63*
פס' 7 (24) להלן כמה טיפים שיעזרו לכם לגלוש באתרי היכרויות לנוער בבטחה:
(25) – אל תמהרו לחשוף מידע אישי כגון מספר טלפון, כתובת ושם מלא. גם
(26) אם האדם שמתכתב אתכם דרך אתר היכרויות נוער נראה אמין ומקסים,
(27) יש פרטים שעדיף שתשמרו לעצמכם עד שתיפגשו במציאות. חשוב
(28) ביותר גם שלא לחשוף פרטים כלכליים כלשהם אשר עלולים לשמש
(29) נוכלים לגנוב מכם כסף.
פס' 8 (30) – כאשר אתם נפגשים עם אנשים שהכרתם באתרי היכרויות לנוער,
(31) תמיד תקבעו להיפגש במקום ציבורי. זה יכול להיות קניון, בית קפה
(32) ואפילו הרחוב – העיקר שאם האדם שמולכם מתכנן לפגוע בכם, הוא
(33) יימנע מלעשות זאת בגלל ריבוי העדים שסביבו. בפגישות ראשונות עם
(34) אנשים מאתרי היכרויות נוער הימנעו גם מנסיעה במכונית של האדם
(35) שאינכם מכירים. עדיף לנסוע שעה באוטובוס, מאשר להסתכן בהטרדה!
פס' 9 (36) – שימו לב לרמזים חשודים בפגישות עם אנשים מאותם אתרי היכרויות
(37) לצעירים. אם הדיבור שלהם מאיים, החזות שלהם מפחידה, או אפילו
(38) משהו במבט שלהם מטריד אתכם – היפרדו לשלום בנימוס ולכו הביתה.
(39) בדרך כלל תחושות בטן צודקות, ובפגישות עם זרים מומלץ להקשיב להן
(40) יותר מתמיד.
על פי: "הגיל שכדאי להתחיל... להיזהר! – הכל על הסכנות של היכרויות נוער באינטרנט", 2011
פעילות 15: שאלות על המאמר "היכרויות ברשת"
הבנה והבעה
1. מה מטרת הטקסט שקראתם?
א. למסור מידע ונתונים על אתרים באינטרנט.
ב. להציג דעה על בעיה ופתרונות לבעיה בנושא היכרויות ברשת.
ג. לדווח על חידושים בנושא היכרויות באינטרנט.
ד. לשכנע אנשים ובני נוער להשתמש באינטרנט.
2. ציינו שני יתרונות ושני חסרונות של היכרות דרך האינטרנט.
3. הציגו שלוש עצות לגלישה בטוחה באינטרנט.
4. האם תמליצו לחברים בגילכם לקרוא את המאמר? נמקו.
*64*
אוצר מילים
5. בריאיון (עמ' 65, שורה 55) מציג דניאל כמה מילים וביטויים קשים שמופיעים במאמר: פלטפורמה, טומן בחובו, להונות, חזות מפחידה
א. בחרו שלושה מהם, והסבירו את פירושם.
ב. שבצו את המילים / הביטויים האלה במשפטים שלכם.
הבעה בכתב
6. כתיבת סיכום – סכמו את המאמר "היכרויות ברשת? כדאי להתחיל להיזהר!". בסיכומכם תארו את הבעיה המוצגת בו ואת הפתרונות לבעיה זו.
7. כתיבת טיעון – מדי פעם בפעם, הורים ואנשי חינוך מציעים להגביל את חופש הגלישה באינטרנט בקרב ילדים ובני נוער.
מה דעתכם על הצעה זו? האם היא עשויה לפגוע בחופש הבחירה של הילדים או שהיא חיונית לשמירה על ביטחונם?
כתבו טיעון באורך של 15 שורות בנושא זה. הציגו את הבעיה או הקונפליקט (מתח, מאבק). הביעו את עמדתכם, נמקו אותה והביאו דוגמות מתאימות.
פעילות 16: איך מבינים מאמר?
קראו את הריאיון שלפניכם. דונו בכיתה על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
על הבנת מאמר טיעון
ריאיון עם דניאל, תלמיד כיתה ח
(1) האם אתה קורא מאמרים מעבר לשעות
(2) הלימודים בבית הספר!
(3) לפעמים אני מחפש מאמרים באינטרנט
(4) על נושאים שמעניינים אותי או על נושאים
(5) שאני צריך לקרוא עליהם כדי להכין שיעורי
(6) בית. למשל, אני אוהד של קבוצת כדורגל
(7) מאנגליה, ומעניין אותי לקרוא כל מה שנכתב
(8) על הקבוצה (גם באנגלית), אז אני כותב את
(9) שם הקבוצה בגוגל, וקורא מה שמעניין אותי.
(10) איך אתה מחליט מה לקרוא? אני בטוחה
(11) שאתה מקבל המון קישורים שקשורים
(12) לקבוצה שלך.
(13) נכון, כשכותבים בגוגל את שם הקבוצה
(14) מקבלים עשרות מאמרים. אני קורא את
(15) כותרת המאמר, ואם היא נראית לי מעניינת,
(16) אני לוחץ על הקישור. כשהקישור נפתח אני
(17) קורא את הפסקה הראשונה ברפרוף, ומחליט
(18) אם הנושא מעניין אותי.
(19) ומה אתה עושה כשאתה קורא מאמרים
(20) מודפסים?
(21) כשאני חושב על זה מתברר לי שאני עושה
(22) בדיוק אותן פעולות כמו שאני עושה כשאני
(23) קורא כל טקסט. גם בעיתון אני קורא את
(24) הכותרת הראשית, ואם היא נראית לי מעניינת,
*65*
(25) אני עובר לכותרת המשנית ולפסקה הראשונה.
(26) אני חושב שבעזרת הפעולות הללו אני מבין
(27) מהו הנושא ומה נאמר עליו, ובעזרת המידע
(28) הזה אני מחליט אם לקרוא את המאמר או
(29) להפסיק.
(30) נניח שהיית קורא בקריאה מרפרפת את
(31) כותרת המאמר "היכרויות ברשת! כדאי
(32) להתחיל להיזהר'" – היית בוחר לקרוא
(33) אותו!
(34) אני חושב שהייתי קורא את המאמר, כי יש
(35) בכותרת משהו מושך ומסקרן. היא גורמת
(36) לי לשאול את עצמי ממה אני צריך להתחיל
(37) להיזהר. לפי הכותרת קשה לי להבין במה
(38) יעסוק המאמר, אני רק יכול לשער שיש פה
(39) איזו סכנה שכדאי לי להיזהר מפניה. אני מבין
(40) שיש כאן דעה חשובה שמישהו רוצה להביע
(41) ולשתף אותנו בה.
(42) לאחר קריאה מעמיקה, במה עוסק
(43) המאמר? האם ההשערה שלך בנוגע לנושא
(44) המאמר התאמתה?
(45) המאמר עוסק בנושא שמרבים לדבר עליו בזמן
(46) האחרון – בסכנות בהיכרויות דרך האינטרנט.
(47) צדקתי בהשערה שלי שיש כאן דעה המזהירה
(48) מפני סכנות, אבל הייתי צריך להמשיך ולקרוא
(49) כדי לדעת באילו סכנות בדיוק המאמר עוסק.
(50) מה דעתך על המאמר – האם קשה להבין
(51) אותו?
(52) לי לא היה קשה להבין את המאמר, התוכן
(53) שלו ברור, והוא עוסק בנושאים שקשורים
(54) אליי. למרות זאת היו כמה מילים וביטויים
(55) שלא הבנתי, למשל: ''פלטפורמה", "טומן
(56) בחובו'', "להונות", "חזות מפחידה". אני חושב
(57) שהצלחתי להבין את הטענה המרכזית של
(58) הכותב – כשגולשים באינטרנט צריך להיזהר
(59) מאנשים זרים. כותב המאמר נותן טיפים
(60) חשובים ואני אנסה לזכור וליישם.
(61) כיצד בכל זאת אתה מצליח להבין ביטויים
(62) ומילים קשות בטקסט?
(63) פעם למדתי שאם יש מילה חדשה בטקסט
(64) כדאי לנסות להבין אותה לפי ההקשר – אני
(65) קורא את המילה בשורה שבה היא מופיעה
(66) ובשורה שלפניה, ומנסה לחשוב מה משמעותה.
(67) למשל המילה "להונות'' (פסקה 3) לא מוכרת
(68) לי, אז בדקתי את ההקשר שלה, וראיתי שלפי
(69) המשפט מדובר על נוכלים שמרמים את בני
(70) הנוער, לכן הסקתי שהמילה "להונות'' קשורה
(71) לשקר או לרמות.
(72) איך הצלחת להבין את הטענה המרכזית?
(73) תוכל לשחזר מה עשית?
(74) לפעמים אני חושב מהר, ואז קצת קשה לי
(75) להגיד מה בדיוק עשיתי. אבל אם אני מנסה
(76) לשחזר את הפעולות שלי, אז יש לי סדרה של
(77) שאלות שאני מנסה לענות עליהן. למשל: מהו
(78) נושא המאמר, מה נאמר עליו, לאיזו סוגה שייך
(79) המאמר, מי כתב את המאמר, מה מטרתו,
(80) מה טוען כותב המאמר. במאמר "היכרויות
(81) ברשת? כדאי להתחיל להיזהר!" הפקתי מידע
(82) מהכותרות ומהפתיח, והבנתי שהכותב מזהיר
(83) את הקוראים מפני בעיה. אחר כך התחלתי
(84) לחפש את הפתרון לבעיה, ומצאתי כל מיני
(85) מילים שהראו לי בבירור שכותב מציע טיפים,
(86) ונותן עצות ממש טובות. ראיתי גם שהמאמר
(87) נכתב לא מזמן, ובכל מה שקשור לאינטרנט,
(88) חשוב לקרוא מידע מעודכן.
(89) מהי הסוגה המאמר שקראת? למה חשוב
(90) לזהות את הסוגה?
(91) לדעתי זהו טיעון, כי הכותב כל הזמן מסביר
(92) מה לדעתו מסוכן בהיכרויות של בני נוער
(93) באינטרנט, ויש לו גם הצעה לפתרון הבעיה.
(94) כשאני קורא טקסט טיעון, אני מחפש מה
(95) הכותב חושב על הנושא, ומהי ההצעה שלו
(96) לפתרון הבעיה.
(97) האם אתה חושב שהטיפים / השיטות
(98) שהצגת כאן מתאימים לעוד מקצועות?
(99) אני חושב שכשקוראים טקסט – לא משנה
(100) באיזה שיעור קוראים אותו. התהליך הוא
(101) אותו תהליך גם בהיסטוריה וגם במדעים.
ראיינה: שרון שני-ארבן, י"ג באלול, תשע"א, 12/9/2011
*66*
פעילות 17: שאלות לדיון
שאלות לדיון בכיתה
1. באילו הזדמנויות אתם קוראים מאמרים או דעות מחוץ לבית הספר?
2. באילו נושאים אתם מתעניינים (למשל: ספורט, אופנה, תנועות נוער, פוליטיקה, מחשבים ואינטרנט)?
3. נסו לשער מדוע אתם אוהבים לקרוא את הטקסטים שאתם קוראים בשעות הפנאי שלכם.
4. מה אתם כתלמידים יכולים ללמוד מהריאיון עם דניאל? התייחסו לתהליך ההבנה של טקסטים שהציג דניאל.
שאלות לדיון בכתב
5. באילו מקצועות ניתן ליישם את הטיפים / השיטות שהציג דניאל? כתבו דוגמה מתאימה מחייכם.
6. בעמוד 54 נמצא תרשים המתאר את תהליך הבנת הטקסטים, כמו שעולה מהשיחה עם דניאל. עיינו בתרשים.
א. תארו את תהליך ההבנה של דניאל לחברים שלא נכחו בשיעור.
ב. לדעתכם, מהו השלב החשוב ביותר בתהליך ההבנה? נמקו.
פעילות 18: קריאת מאמר
א. קראו את המאמר "למה אתם לא מפנים מקום לקשישים באוטובוס?" (עמ' 67).
ב. ענו על השאלות המופיעות בתרשים תהליך הבנת טיעון (עמ' 54).
*67*
פעילות 19: קריאת מאמר עמדה
קראו שוב את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
למה אתם לא מפנים מקום לקשישים באוטובוס?
פס' 1 (1) אם אתם נוסעים באוטובוסים, אתם בוודאי מכירים את התופעה המכוערת:
(2) אנשים לא קמים מפני שיבה. גם: אם אתם לא נוסעים,
(3) ייתכן שהילד שלכם נוהג כך. יש מה לעשות?
(4) גילי קנלבאום / שבועון לאישה: 14/5/08
פס' 2 (5) היום יצא לי לראות את זה שוב. איש
(6) מבוגר נכנס לאוטובוס. נמוך ורזה,
(7) הידיים שלו קצת רועדות, ובאופן
(8) כללי הוא לא נראה כמי שמסוגל
(9) להתמודד עם נסיעה בעמידה. הגברת
(10) הלא כל כך מבוגרת בעלת הסלים
(11) במושב שמאחורי הנהג הסתכלה לצד
(12) אחד, הנער שישב מעבר למעבר
(13) התבונן לכיוון אחר, וכך הלאה, עד
(14) שהקשיש כשל אל מקום ליד הדלת
(15) האחורית.
פס' 3 (16) אם אתם נוסעים באוטובוסים, אתם
(17) בטח יודעים על מה אני מדברת. אם
(18) לא, אתם אולי מרגישים שזה לא
(19) כל כך נוגע לכם. אבל הנער הזה,
(20) שהגביר את הווליום של האם-פי-3
(21) והתרווח במושב הקדמי מול המדבקה
(22) של "מפני שיבה תקום" – אתם
(23) בטוחים במאה אחוז שהוא לא הבן
(24) שלכם?
פס' 4 (25) פעם יצא לי לנסוע באוטובוס
(26) בנורווגיה. האוטובוס עצר בתחנה
(27) ועמד, ועמד, ועמד. כשכבר
(28) חשבתי שקרתה תקלה הוא יצא
(29) לדרכו, :ורק אז הבנתי שכל הזמן
(30) הזה הנהג המתין בסבלנות עד
(31) שנוסעת קשישה תתיישב במקומה.
(32) מישהו יכול לדמיין לעצמו נהג
(33) ישראלי ממתין כך לנוסע? ומישהו
(34) יכול לשער אילו צעקות הוא היה
(35) חוטף מהנוסעים האחרים? נראה
(36) שמדובר בדרישה בלתי סבירה
(37) בעליל, בהתחשב בעובדה שרוב
(38) נהגי האוטובוסים לא טורחים
(39) אפילו להתקרב למדרכה כדי לחסוך
(40) מהנוסעים את הטיפוס על המדרגה
(41) שגובהה מגיע עד לגובה הברך של
(42) אחדים מהם.
(43) אני לא אומרת שזה תמיד קל כל כך.
(44) לפעמים צריך לחשוב פעמיים לפני
(45) שמפנים למישהו מקום באוטובוס,
(46) שחלילה לא יהיה צעיר מדי וייפגע
(47) מהעניין. לפעמים, למעשה רוב
(48) הפעמים, ממש לא מתחשק לקום.
*68*
(פס' 5) (49) נעים יותר לרבוץ על הכיסא ולנעוץ
(50) עיניים בכוונה גדולה בחלון, כי מה
(51) שאנחנו לא רואים לא מפריע לנו.
(52) אני מכירה מישהי שפתרה את הבעיה
(53) הזאת בדרך הזאת: בקווים עמוסים,
(54) שהיא יודעת מראש שיעלו עליהם
(55) הרבה קשישים, היא פשוט לא
(56) מתיישבת, גם אם יש מקומות פנויים.
(57) חבל רק שרוב הזמן היוזמה הזאת לא
(58) ממש עוזרת. את המקום שהיא לא
(59) תפסה יתפוס צעיר אחר, והקשישים
(60) ימשיכו לעמוד.
(61) אני יודעת שזו לא התופעה
(62) הבעייתית היחידה בחברה שלנו.
(63) גסות רוח,: רמיסה של החלש, חוסר
(64) התחשבות מוחלט בזולת – כל אלה
(65) אינם מאפיינים אך ורק את נוסעי
(66) האוטובוסים. ואולם זה לא אומר
(67) שצריך להרים ידיים ולוותר מראש
(68) על ההתמודדות.
(69) אני מציעה לחברות האוטובוסים
(70) להעביר לנהגים שלהם הוראה
(71) אחידה: לא לצאת לדרך כל עוד יש
(72) קשישים שעומדים באוטובוס. ברור
(73) שזו לא הוראה פשוטה, כי לא תמיד
(74) ברור למי צריך לפנות מקום, וגם
(75) כי יהיה צורך בעצבים מברזל כדי
(76) להתמודד עם כעסם של הנוסעים,
(77) אבל אני חושבת (או לפחות מקווה)
(78) שזה יכול לעבוד. פעם אחת יסרב
(79) הנהג לעזוב את התחנה, עוד פעם
(80) ועוד פעם, עד שבסוף המסר יחלחל
(81) ואנשים יתחילו לקום מעצמם. הרעיון
(82) שנתחיל להתחשב זה בזה אולי כבר
(83) אבוד, אבל להגיע בזמן הרי כולנו
(84) רוצים.
(85) דובר "אגד" אומר בתגובה להצעה:
פס' 9 (86) "אגד לא עוסק בחינוך, ועל כן
(87) אין הנחיות המחייבות את הנהג
(88) להקים נוסעים ממקומותיהם לטובת
(89) אנשים מבוגרים שלא מוצאים מקום
(90) ישיבה. ההצעה העולה בפנייתך
(91) נראית לנו חשובה, ואולם לא ניתן
(92) ליישמה בפועל. לנהג האוטובוס כמה
(93) תפקידים, והוא אינו יכול למלא
(94) תפקיד נוסף של חינוך הציבור.
(95) החינוך הוא בתחום אחריותה של
(96) המדינה, ולא ניתן לאלץ את הנהג
(97) למלא עוד תפקיד שאינו בתחום
(98) עיסוקו".
(99) תגובת דובר "דן": "אחד הדברים
פס' 10 (100) שחברת 'דן' חרטה על דגלה הוא
(101) נושא השירות. אמנם אין נוהל כתוב,
(102) אך ישנו נוהל מוסרי על פיו פועל
(103) כל נהג 'דן'. בכל התדריכים, עוברים
(104) נהגי 'דן' רענון בנוגע לנהלים
(105) 'המוסריים'. אם עולים מקרים
(106) מסוג זה, הם מטופלים תוך רגישות
(107) והתחשבות מלאה".
*69*
הבנה והבעה
1. מהי התופעה המרכזית שנגדה כותבת המאמר יוצאת?
א. מבוגרים מפנים את המבט לכיוון השני בכל פעם שקשיש עולה לאוטובוס
ב. בני נוער אינם מפנים את מקומם לקשישים שעולים לאוטובוס.
ג. נהגי אוטובוס בישראל אינם מתקרבים לשפת המדרכה.
ד. נהגי אוטובוס בישראל אינם ממתינים לקשישים העולים לאוטובוס.
2. בפסקה 4 מתארת הכותבת נסיעה באוטובוס בנורווגיה.
א. תארו מה היה מיוחד בנסיעה הזו.
ב. לשם מה הכותבת מציגה את הדוגמה הזו?
3. בשורה 22 מופיע הפסוק מפני שיבה תקום (ויקרא יט, לב). הסבירו אותו.
4. כלפי מי מופנית הביקורת במאמר? הסבירו את תשובתכם מתוך הכתוב.
5. הדגימו אמצעי רטורי אחד המופיע בפסקה 4. היעזרו ברשימה הזאת:
פנייה אל הנמענים, שימוש בציטוט, לשון ציורית, שאלה רטורית.
6. א. השלימו את הטבלה:
הבקשה שהופנתה לחברת האוטובוסים, שם הדובר ושם חברת האוטובוסים, תגובת החברה
1.
_________
,
_________
,
_________
2.
_________
,
_________
,
_________
ב. עם איזו מבין שתי התגובות אתם מזדהים? הסבירו מדוע.
7. שערו באיזה מדור פורסם הטקסט, ונמקו.
- ידיעות עיתונאיות (חדשות)
- דעות
- מכתבים למערכת
- סיפורים מהארץ ומהעולם
פעילות 20: ניתוח הטיעון
המאמר מהפעילות הקודמת הוא מאמר עמדה, ויש בו טיעון.
הוכיחו את מבנה הטיעון באמצעות התוכן והמטרה, ובאמצעות רכיבי מבנה.
השלימו את התבנית:
- טענת הכותבת
- ביסוס הטענה
- טענת נגד
- מסקנה והצעה לפתרון הבעיה
*70*
פעילות 21: אוצר מילים
1. לפניכם כמה ביטויים ומילים שהופיעו במאמר.
1. שיבה (שורה 2)
2. כשל אל מקומו (שורה 14)
3. דרישה בלתי סבירה בעליל (שורה 36)
4. רמיסה (שורה 63)
5. (חוסר) התחשבות בזולת (שורה 63)
6. המסר יחלחל (שורה 80)
פרשו את המילים, ושבצו כל אחת מהם במשפט מתאים.
היעזרו בהקשר בטקסט, במילונים או במנועי חיפוש באינטרנט.
2. עיינו בערך חרט מתוך רב מילים המקוון.
א. כתבו 2 מילים נרדפות למילה חרט.
ב. אחד הדברים שחברת 'דן' חרטה על דגלה הוא נושא השירות. (שורה 100) – מה פירוש המשפט?
ג. כתבו משפט המתאים לביטוי ''חרת על לוח לבו".
הסבר מלא למילה חרט פ' קל
החליק, הקציע ועיגל גוש של עץ, של מתכת וכד' ועיצב את צורתם, בעיקר בעזרת מחרטה
צירופים עם המילה חרט
- חרת (חרט, כתב) על לוח לבו – חקק בזכרונו, נצר בליבו; זכר היטב.
- חרת (חרט) על דגלו – הציב לו כמטרה, שם לו כסיסמה או כאידיאל.
מתוך: רב מילים המקוון
פעילות 22: כתיבת טיעון ותהליך הכתיבה
הכותבת, גילי קנלבאום, טוענת כי בחברה הישראלית התפתחה תופעת חוסר הכבוד לזולת, גסות רוח ורמיסה של החלש.
מטלה כתיבה: כתבו טיעון (כ-15 שורות), ובו תארו מקרה אחד של חוסר כבוד לזולת. הביעו את עמדתכם בנושא, נמקו אותה, והציעו דרך אחת להתמודד עם התופעה.
א. הבנת המטלה – הדגישו את מילות ההוראה במטלה, וכתבו בטיוטה מה עליכם לעשות במטלה.
ב. העלאת רעיונות – לקראת כתיבת טיעון בנושא זה, השתמשו באחת הדרכים להעלאת רעיונות – שיחה, חיפוש, שאלות (ראו בעמ' 32). כתבו את הרעיונות בטיוטה.
ג. ארגון והרחבה – ארגנו את הרעיונות שהעליתם. היעזרו במילות ההוראה ובסדר המוצע במטלת הכתיבה.
ד. משוב ועריכה – בדקו את הטיעון שכתבתם בעזרת דף המשוב (בעמ' 59). תוכלו להגביה את המשלב בעזרת המילים והביטויים מן הפעילות הקודמת.
*71*
פעילות 23: נושאים לטיעון
א. בחרו נושא לדיון מתוך הרשימה להלן. עבדו בקבוצות לפי הנושא שבחרתם.
נושאים לטיעון או לדיון
- טיול שנתי – האם יש להנהיגו בבית הספר?
- הסלנג – האם הוא "הורס" את השפה או חלק טבעי מהתפתחותה?
- המשמעת בחינוך – הדרך הנוקשה או הרכה?
- הטלפון הנייד בחיינו – תופעה חיובית או שלילית?
- ההתקדמות הטכנולוגית – האם היא משפרת את חיינו?
- צו האופנה (בביגוד, במוצרים) – למה הולכים אחריו?
- קריאת ספרים – האם היא חשובה?
- פינות עישון בקניונים, במקומות עבודה – חשוב או מיותר?
- השתתפות בפעילות חברתית בבית הספר – חובה או רשות?
- צמחונות – דרך המחייבת את כולם?
- נסיעה בטרקטורונים – הנאה או סכנה?
ב. מדוע בחרתם בנושא זה? כתבו את הסיבות וקבעו את עמדתכם בנושא.
ג. הכינו מקורות מידע לנושא.
ד. דיווח בעל פה – דווחו לקבוצה את מה שמצאתם ואת מה שלמדתם על הנושא.
ה. בקבוצה – האזינו לדיווחים השונים, לדעות השונות ולמקורות השונים.
ו. שכתבו את העמדה שלכם – הרחיבו והעמיקו אותה.
אפשר "לקנות" מאחרים רעיונות, נתונים, נקודות מבט – ולשכלל את הטיעון.
פעילות 24: כתיבת טיעון לפי פתגם
לפניכם 3 פתגמים מדברי חז"ל. כל פתגם הוא טענה.
- יהי כבוד חבךך חביב עליך כשלך. (אבות ב, ג)
- אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. (אבות ב, ד)
- איזהו גבור? מי שעושה שונאו – אוהבו. (אבות דרבי נתן כג)
א. בחרו פתגם אחד, הסבירו אותו במילים שלכם, ונסחו אותו כטענה במילים שלכם.
ב. בססו את הטענה. לביסוס הטענה תוכלו להביא דוגמות מהספרות, מהעיתונות, מההיסטוריה ומהידע האישי שלכם.
ג. תוכלו להעלות רעיונות ודוגמות בשיחה עם עמיתים (או בדרכים אחרות).
ילקוט דיגיטלי
מילון פתגמים
*72*
פעילות 25: ניבים בטיעון
ילקוט דיגיטלי
מילון ניבים
במשפטים להלן שובצו ניבים המתאימים לטיעון בעל פה, לנאום וגם לדיון. כאשר אתם בונים טיעון או נאום תוכלו להעשיר את אוצר המילים שלכם בניבים.
א. אתרו את הניב בכל משפט, וסמנו אותו.
ב. אם אתם יודעים את פירוש הניב – כתבו אותו. אם לא – מצאו את הפירוש במחסן הפירושים.
ג. משחק – תוכלו לשחק בזוגות: אחד יציג או יצייר את הניב ממחסן הניבים, ובן הזוג ישער מהו הניב, ויאמר את פירושו.
משפטים
1. ההצעה שלפנינו היא הצעה חשובה, וכדאי שנתייחס אליה בכובד ראש.
2. המבקר אומר שזאת הצגה מעולה, והוא ממליץ עליה בכל פה.
3. ברצוני להודות לכל מי שעזר לי בכתיבת הספר, ובראש ובראשונה – למשפחתי.
4. רק בזמן האחרון הגיעו השבטים לעמק השווה, והמאבקים ביניהם פסקו.
5. היוגוסלבים קלעו שני "סלים" ברציפות, והם שהכריעו את הכף לטובתם.
6. אם הצנזורה החליטה שאסור לפרסם את הפרשה הזאת, סימן שיש דברים בגו.
7. טענו שחל שיפור במצב, אך לא דובים ולא יער!
8. אתה טועה מכול וכול: שמי איננו מירי, ואינני גרה בחיפה.
9. הנושא שעמד על הפרק בשיעור חברה, היה בחירת ועד תלמידים חדש.
10. לבעיה של הפליטים יש פנים לכאן ולכאן.
11. הציעו לי שתי משרות מעניינות, ואני פוסחת על שתי הסעיפים.
12. סלע המחלוקת בין השופטים למשרד האוצר הוא תנאי השכר.
מחסן ניבים
מכול וכול
עמד על הפרק
סלע המחלוקת
יש דברים בגו
הכריע את הכף
פסח על שתי הסעיפים
פנים לכאן ולכאן
בכובד ראש
בפה מלא
לא דובים ולא יער!
בראש ובראשונה
הגיע לעמק השווה
מחסן פירושם
- בפירוש, בלב שלם, בביטחון גמור, בוודאות
- יש בכך משהו, יש משהו מאחורי הדבר
- ראשית כול, בתחילה, קודם כול
- ברצינות
- הנושא שעליו יש ויכוח
- שני צדדים לעניין
- היסס, פקפק, דילג מדעה לדעה
- הגיע להסכמה, התפשר
- הביא להכרעה, חרץ את גורל העניין
- לחלוטין, לגמרי
- לא נכון כלל, אין כל שמץ של אמת בדבר
- עמד לדיון, היה אקטואלי
*73*
בשיעור זה תלמדו איך מציגים טיעון בעל פה, ואיך משכנעים בנאום.
*73*
*73*
הטיעון בעל פה והנאום הם טקסטים דבורים (בעל פה), שנועדו לשכנע אנשים לעשות משהו, לבחור במישהו (מועמד/ת), לחשוב בצורה מסוימת. לרוב, הנאום מכיל כמה וכמה טיעונים.
בעבר הרחוק היו הנאומים חלק מהמציאות היומ-יומית. הנביאים של עם ישראל נאמו נאומים חוצבי להבות, הטיפו מוסר וניבאו נבואות. ביוון העתיקה נאמו מנהיגים ופילוסופים בכיכרות. בימינו נדחקו הנאומים מעט לפינה, אך הם חוזרים במלוא התנופה לקראת הבחירות לכנסת.
בדרך כלל, את הנאום נושאים לפני קהל, כאשר יש בכך צורך פוליטי או חברתי. בבחירות או בהפגנה – פוליטיקאים ומנהיגים נואמים כדי לשכנע אותנו להצביע בעבורם או לקבל את דעתם. נאומים נהוגים גם בטקסים: בטקס לקראת חג, בטקס קבלת תואר, בטקס נישואין ובימי הולדת.
מטרת הנאום הפוליטי היא לשכנע. בנאום פוליטי מנסים לשכנע בצדקת המפלגה, בצדקת הרעיון. קשה לשאת נאום, שכן נואמים לפני אנשים רבים, הזמן מוקצב, ולעתים אין אפשרות להיעזר בכתוב או במצגת. הנואמים צריכים להתמודד עם מתח רב, וגם עם עומס על הזיכרון. המאזינים לנאום בוחנים כל מילה ומילה וגם את שפת הגוף. לכן יש האומרים שהכנה של 5 דקות של נאום דורשת 5 ימים...
ראו דוגמה לנאום בעמ' 75 (נאום צ'רצ'יל).
הילקוט הדיגיטלי
- טיעון בעל פה, עדנה יובינר
- טיעון ותהליך כתיבה, שרון שני-ארבן
*73*
רטוריקה היא אמנות הנאום, אמנות השכנוע. ביוון העתיקה הייתה הרטוריקה נושא ללימוד ולאימון. תלמידיו של הפילוסוף היווני אריסטו אספו את טיוטות ההרצאות שלו לספר בשם "רטוריקה", ובזכותם אנו יודעים על אמנות הנאומים ביוון העתיקה.
בנאום שוזרים הרבה מאוד אמצעים רטוריים שנועדו לשכנע. החזרות הן האמצעי הבולט ביותר בנאום: חזרה על מילה, חזרה על מבנה של מילה (ראינו, שאלנו, דרשנו), חזרה על מבנה משפט (משפטים קצרים, שאלות), חזרה על הנגנה (שאלה, קריאה). החזרה יוצרת קישוריות בין הדברים, וגם תורמת לקליטה ולזיכרון של הרעיונות.
*74*
עוד אמצעים רטוריים: שאלות רטוריות יוצרות תחושה של דיאלוג, של שיחה; מילות הפלגה והעצמה (ביותר, מאוד, עצום, ענקי, מזעזע, פעוט, אדיר) מחזקות את הנאמר. דימויים וציטוטים מדגישים וממחישים. שינויי הטון של הדיבור (למשל בציטוט), והפסקה בין רעיון לרעיון – יוצרים מתח וציפייה.
הנאום הוא אמנות שניתן ללמוד. לימוד הרטוריקה מספק כלים לשכנע את המאזינים, להסביר את העמדה, וכן כלים לעמוד לפני ציבור.
FM23
פרק 1: אמצעים רטוריים
*74*
הכנה
- חשוב להכין את הטיעון / הנאום מראש. כדאי לכתוב ראשי פרקים של הנאום ולהסתייע בהם במקרה הצורך. חשוב להתאמן על הטיעון / הנאום פעמים אחדות: לפני הראי, לפני משפחה או לפני חברים לכיתה. אפשר להקליט ולצפות בטיעון / נאום. אם תתכוננו כהלכה, ותדעו מה אתם רוצים לומר – תחששו פחות.
- איך מכינים טיעון / נאום בעל פה? – כדאי לשים לב לארבעה היבטים: התוכן, המבנה, הלשון ואופן ההצגה.
תוכן, מבנה, לשון
ראו טיפים לטיעון בכתב (עמ' 55).
אופן הצגה
- דיבור לפני קהל – רבים חוששים מדיבור בפני קהל. במקרה כזה כדאי "לפרק" את הקהל: חשבו על אדם אחד או על קבוצה קטנה בתוך הקהל.
גם התכנון וההכנה מפחיתים חששות.
- קשר עין – עם הקהל הוא אמצעי שליטה, והוא שומר על ערנות של הקהל. לכן הסתכלו על הקהל כולו, גם על היושבים בצדדים.
- אופן הדיבור – בטאו את המילים בצורה ברורה, גם בסוף משפט, אל תבלעו מילים / הברות. יש חשיבות רבה לקצב הדיבור: דברו לא מהר מדיי ולא לאט מדיי. אם תדברו מהר, לא יבינו אתכם. השתדלו לא להיות חד-גוניים (מונוטוניים) – שימו לב גם להנגנה, לטון ולגובה הקול.
- שפת הגוף – עמדו זקוף כדי לשקף ביטחון, והניעו את הידיים תוך כדי הדיבור כדי להראות ערנות ומעורבות, והתנועעו בטבעיות. שפת הגוף מעבירה מסרים, כגון: אנחנו נרגשים, כועסים, שמחים, בטוחים או חוששים, ערניים או עייפים, מעורבים או אדישים.
*75*
*75*
פעילות 1: טיעון בעל פה
טענה: העם דורש צדק חברתי – המחאה החברתית תשע"א-2011 נובעת, בין השאר, מהעובדה שבישראל קיימים פערים חברתיים-כלכליים גדולים בין קבוצות באוכלוסייה. תנועת המחאה רוצה לשנות מצב זה.
א. כתבו טיעון: הציגו את עמדתכם בנושא, תארו את הבעיה, והציעו דרכים להתמודד עמה. בססו את הדברים בעזרת נימוקים ודוגמות.
ב. הכינו את הטיעון שכתבתם לטיעון בעל פה לבני כיתתכם. הציגו את הטיעון שלכם. תוכלו להיעזר גם באמצעי המחשה כגון מצגת, סרט וידיאו.
פעילות 2: נאום היסטורי
לאחר כיבוש צרפת על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה (1940) נשא ווינסטון צ'רצ'יל, לשעבר ראש ממשלת בריטניה את הנאום שלפניכם. זהו אחד הנאומים המפורסמים בהיסטוריה. קראו את הקטע מהנאום, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
יו-טיוב
נאום צ'רצ'יל
נאום צ'רצ'יל
(1) גם אם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו
(2) או תיפולנה תחת השלטון הנאצי... אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך
(3) עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת, אנחנו נילחם בים ובאוקיינוס, אנחנו נילחם
(4) בביטחה גוברת ובכוח גובר באוויר. אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר מה
(5) שיהיה. אנחנו נילחם בחופים, אנחנו נילחם בשדות התעופה, אנחנו נילחם
(6) בשדות ובחוצות, אנחנו נילחם בהרים. לעולם לא ניכנע. וגם אם ישועבד האי
(7) הזה, או חלק גדול ממנו ויתעטף ברעב, דבר שאין אני מאמין בו גם רגע, אז
(8) תמשיך הקיסרות שלנו מעבר לימים במאבק, כשהיא חמושה ומוגנת על ידי
(9) הצי הבריטי, עד אשר ירצה הא-לוהים, ולמועד הנכון יצא העולם החדש, בכל
(10) כוחו וגבורתו, להציל ולשחרר את הישן.
קטעים מתוך: צ'רצ'יל, ו, מלחמת העולם השנייה, כרך שני, עמ' 103
א. נסו להבין את הקטע גם מבחינת הנסיבות (הרקע, המצב, התנאים).
אם אתם לומדים מהספר "מסע אל העבר" – המאה ה-20", תוכלו להיעזר בו.
ב. למה מתכוון צ'רצ'יל בדברו על "עולם ישן" ו"עולם חדש”?
*76*
ג. מה ביקש צ'רצ'יל להשיג בנאום זה?
ד. חזרה היא אמצעי רטורי נפוץ בנאומים. אילו חזרות יש בנאום?
ה. אילו עוד אמצעים רטוריים ניתן למצוא?
פעילות 3: נאומים מפורסמים
הביאו לכיתה נאומים מפורסמים, כגון של מרטין לותר קינג, של ג'ון קנדי, של דוד גרוסמן, או מהמקרא – של דבורה הנביאה.
חפשו נאומים אלה באינטרנט. (ב- youtube, בחיפוש: נאום, תמצאו נאומים רבים.) הביאו את הנאומים לכיתה, קראו אותם, שוחחו על הרקע שלהם, על המטרה שלהם ועל האמצעים הרטוריים שלהם.
אם אתם דנים בהספד כסוג של נאום, בדקו במה הוא מיוחד (בהשוואה לנאומים אחרים).
יו-טיוב
נאומים
פעילות 4: הייד פארק בבית הספר
בהייד פארק שבלונדון כל אדם יכול לשאת נאום, ולנסות לשכנע את הקהל ברעיונותיו.
א. בחרו נאום בנושא כלשהו.
דוגמות:
1. נאום שמטרתו לשנות את שיטת מבחני הבגרות
2. נאום שמטרתו לשכנע בני נוער להתנדב ל...
3. נאום שמטרתו לשכנע לבחור במישהו לתפקיד...
ב. תכננו נאום באורך עמוד אחד, ושכנעו בו באופן הגיוני את המאזינים שלכם.
ג. הציגו חלק מהנאומים בעל פה לפני הכיתה. היעזרו בטיפים (עמ' 74).
ד. תוכלו למנות "משקיפים" לקראת הפעילות הבאה.
*77*
פעילות 5: משוב לטיעון בעל פה / נאום
א. האזינו לאחד הנאומים (מפעילות 4). אם ניתן – הקליטו את הנאום.
ב. העריכו את הנאום לפי דף המשוב.
*77*
איך מעריכים טיעון בעל פה? איך מעריכים נאום? היעזרו בשאלות (תבחינים) שלפניכם.
- תוכן ומבנה: האם המסר עבר? האם הטיעון / נאום היה משכנע? האם התמקדו בנושא? האם היה מבנה של טיעון? האם היו פתיחה / סיום? האם השתמשו באמצעים רטוריים במידה הראויה?
- לשון: האם הלשון הייתה תקינה, בלי שגיאות, בלי סלנג?
- אופן הצגה: האם הדיבור היה שוטף ובקצב נכון? האם הקול היה רם וברור? האם טון הדיבור שכנע? האם הדוברים עמדו במגבלות הזמן שהוקצב?
- שפת גוף: האם היו תנועות ידיים? האם העמידה הייתה טבעית? האם היה קשר בין שפת הגוף לתוכן הדברים?
- קשר עין: האם שמרו על קשר עין עם המאזינים?
פעילות 6: על הנאום
בעמוד הבא מופיע ריאיון שעוסק בנאומים. קראו אותו, וענו על השאלות.
א. לדעתכם, מה מטרות הריאיון?
ב. בחרו ב-3 דברים שעניינו אתכם בריאיון, ונמקו מדוע.
ג. אילו סוגים של נאומים נזכרים בריאיון? במה הם נבדלים זה מזה?
ד. מנו את העצות המעשיות הנרמזות בריאיון. השוו לטיפים הניתנים בעמ' 74.
פעילות מסכמת
בשלב זה מומלץ לחזור ולתרגל בעזרת הפעילויות המסכמות 3-1 (עמ' 258-253). הילקוט הדיגיטלי פעילויות מסכמות לכיתה ח.
*78*
*78*
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
על הנאום
ריאיון עם נוגה שרייבמן-כהן, מנהלת בית ספר
(1) באיזו מסגרת את נואמת?
(2) אני מנהלת בית ספר יסודי. במסגרת עבודתי
(3) כמנהלת אני נדרשת פעמים רבות לנאום לפני קהל,
(4) לעתים אלה הורי ילדים, לעתים בפני המורים או
(5) הילדים, ולעתים אורחים שבאים לבית הספר. יש
(6) גם אירועים או כנסים מחוץ לבית הספר שבהם אני
(7) נדרשת לנאום על תפיסת עולמי.
(8) על אילו נושאים את נואמת?
(9) הנושאים תלויים באירוע, למשל, אם ברצוני להפעיל
(10) תכנית לימודים מסוימת הדורשת מעורבות הורים –
(11) (נניח שאני מעוניינת שהילדים ילמדו אמנות עם
(12) ילדי כפר ערבי שכן, וכך יכירו אותם) – אני מכנסת
(13) את ההורים ואת הצוות המעורב בבניית התכנית,
(14) ושוטחת בפניהם את התכנית על כל היבטיה.
(15) המטרה שלי היא לשכנע. לאחר הנאום שלי יתפתח
(16) דיון, ולאחריו תתקבל החלטה אם התכנית תופעל.
(17) ישנו גם סוג אחר של נאום, ומטרתו חגיגית יותר.
(18) לדוגמה, בטקס סיום הלימודים בבית הספר. תוכן
(19) הנאום קשור למהלך הלימודי של התלמידים,
(20) לדגשים המיוחדים של בית הספר, לאיחוליי להמשך
(21) דרכם וכו'.
(22) איך את מתכוננת לקראת נאום?
(23) לפני כל נאום אני חושבת מה הן מטרות הנאום –
(24) הסכמה של האנשים? היזכרות באירועים שונים?
(25) התרגשות? הזדהות? תרומה? לאחר מכן אני רושמת
(26) לעצמי נקודות מרכזיות לפי הסדר הנכון. נקודות
(27) אלה משמשות בסיס לנאום. לעתים קרובות אני
(28) משבצת פרקי ספרות בדבריי, ואז עליי לקחת עמי
(29) את הספר המתאים.
(30) על מה את מקפידה?
(31) חשוב מאוד להתאים את הנאום לקהל השומע אותו,
(32) מבחינת השפה, מבחינת אורך המשפט והמבנה שלו,
(33) מבחינת אורך הנאום עצמו, שילוב אמצעי המחשה
(34) וכו'.
(35) אני מקפידה, מהבחינה האישית, להיות במיטבי.
(36) זה אומר, שלא להיות עייפה, מעוצבנת, או מוסטת
(37) מבחינת תשומת הלב.
(38) כמו כן אני מודעת מאוד להופעתי החיצונית,
(39) ומשתדלת להיראות במיטבי.
(40) באילו בעיות נתקלים בנאום?
(41) לפעמים בזמן הנאום נקטע חוט המחשבה, וזה מביך
(42) מאוד. הפתק הקטן שבידי, ובו הנקודות החשובות,
(43) עוזר במקרה זה. תקלות טכניות יכולות להופיע, אך
(44) לפני האירוע אני תמיד מפעילה את כל מה שיכול
(45) להתקלקל כדי למנוע תקלה.
(46) לפעמים הקהל מאבד את סבלנותו, ואז יש לקצר,
(47) או להצחיק או לשלב אמצעי המחשה כדי לרכז את
(48) תשומת הלב.
(49) אני איני מתרגשת בזמן נאום בפני קהל, נהפוך הוא,
(50) אני מרגישה שכל חושיי מתחדדים, ואני מתמלאת
(51) באנרגיות. אין לי ספק שמטרותיי תושגנה, ובדרך
(52) כלל זה מצליח. אך לא תמיד.
(53) מה באשר לשפת הנאום?
(54) שפת הנאום חייבת להיות גבוהה. בנאום אשתמש
(55) במילים שבשפת היום-יום לא ארבה להשתמש בהן.
(56) אני רואה את עצמי, כמו את כל המחנכים, כנושאי
(57) תרבות ומלמדים את השפה כל העת. חשובה לי
(58) הקשבתם של האנשים, וכן מידת ההשפעה שיש
(59) לנאומי עליהם. אני חושבת ששפה עשירה ומגוונת
(60) מגדילה את כוחו של הנאום. עם זאת, יש כמובן
(61) לראות מי המאזינים, ולהתאים את התוכן ואת
(62) צורת הדיבור, כך שלא ייווצר מצב שבגלל שפה
(63) גבוהה ותוכן נשגב, הם אינם מבינים מאומה.
(64) ומה באשר לשפת הגוף שלך בעת הנאום?
(65) אני מודעת לעצמי כל זמן הנאום, משתמשת בידיי,
(66) מנסה להשתמש בהומור, ולחייך. לעתים אני שואלת
(67) שאלות רטוריות. גם התרגשות אמתית בזמן הדיבור
(68) אינה פסולה מעיקרה.
(69) האם יש עזרים כלשהם?
(70) בדרך כלל יש אתי ספרים. לפעמים מצגת או
(71) תרשימים. וכמו שציינתי – פתק קטן ובו ראשי פרקים.
(72) למה חשוב לנאום?
(73) לדיבור בפני קהל יש כוח עצום. קהל יכול להתלהב
(74) מרעיון יחד, ואז ההתלהבות מקבלת עוצמה אדירה.
(75) אם יש התרגשות בקהל, היא מידבקת ונראית
(76) כמו גל גדול וסוחף. הנאום יכול לשנות עמדות של
(77) אנשים, וגם ליצור התנגדות לעמדות המוצעות. בשני
(78) המקרים הם יועצמו בשל כמות האנשים הגדולה.
(79) בשל הכוח העצום הזה, יש להיזהר מאוד.
ראיינה: שרה ליפקין, כ"ג בטבת תשס"ח, 4/1/2008, מטח
*79*
בשיעור זה תכירו עוד מבנה של כתיבה – הדיון בכתב, וכן את מבנה הדיון בעל פה.
FM23
פרק 22: מיומנות הדיון
הילקוט הדיגיטלי
דיון בעל פה, עדנה יובינר
*79*
*79*
יש נושאים שנויים במחלוקת, נושאים שיש להם צדדים לכאן ולכאן. למשל, האם לעשות ניסויים בבעלי חיים לטובת המדע? האם המחשב יוכל להחליף את המורה בכיתה? האם טוב לצפות שעות רבות בטלוויזיה? האם נכון לבדוק ידע רק בעזרת מבחנים? ועוד ועוד. מבנה הדיון (בעקבות דילמה) אופייני מאוד לנושאים כאלה.
המטרה של כתיבת דיון היא לשתף את הקוראים בהתלבטות, בחילוקי דעות, לפרוס את הדברים כדיון, לשקול את הדעות, להציג פנים לכאן ולכאן, שתי עמדות סותרות, צדדים "בעד" צדדים "נגד", יתרונות וחסרונות, חיוב ושלילה והיבטים שונים. פריסת הדברים מאפשרת לברר את הנושא, לשקול אותו, ואחר כך לנקוט עמדה. הנושא / הסוגיה נעשים ברורים יותר ומשכנעים יותר, כאשר מציגים אותם מנקודות ראות שונות ואף מנוגדות. מבנה זה מתאים גם לדיון בעל פה.
*79*
כמו בדיון כתוב, המטרה של דיון בעל פה היא ללבן / לברר נושא שנוי במחלוקת ואף ללמוד עליו מהיבטים שונים. דיונים רבים (כגון דיונים בטלוויזיה ורב שיח) מתנהלים בעזרת מנחים. המנחים מציגים את הנושא, ומעבירים את רשות הדיבור אל המתדיינים. המתדיינים מציגים עמדה ומנמקים, ולעתים נערכים כמה סבבים של הדיון.
הדיון דורש יכולת להתמקד, להציג דברים ברורים, לנמקם, להאזין לדעות של אחרים ולהגיב עליהן – וכל זאת בזמן קצר ומוגדר. מסיבה זאת הדיון מצריך גם סובלנות, כבוד לזולת ואיפוק. יש לנהוג בכבוד זה בזה, גם אם אין מסכימים עם הדעה השונה. צריך להיות מוכנים לשמוע דעות לא מקובלות. התגובה צריכה להיות עניינית ולא אישית. כלומר אם אין מסכימים – יש להביע התנגדות לדעה ולא לאדם. בדיון יש משתתפים רבים, וכולם רוצים להשמיע את דעתם. לכן יש לחכות לתור, לשמור על איפוק, להיות מתונים והוגנים, ולא להגיב מיד.
*80*
דיון אינו ויכוח! בוויכוח המטרה היא לשכנע ולעתים גם לנצח – להפגין כוח, להשמיע קול, לזכות בכבוד. לעומת זאת, בדיון המטרה היא לברר, לבדוק, להאזין, ללמוד. חשוב להקשיב למה שאחרים אומרים כדי ללמוד מהם, וכדי להכיר דעות אחרות ולפתור בעיות.
*80*
אחד המשתתפים צריך להציג את נושא הדיון ואף לומר דברי סיום. במהלך הדיון כל אחד מהמשתתפים צריך למצוא את הזמן המתאים להשתלב בדיון, לקחת או לקבל את רשות הדיבור, ולנקוט עמדה מנומקת לגבי נושא הדיון. את העמדה יש להביע בלשון ברורה ותקינה.
בהבעת העמדה רצוי לקשר את הדברים לדברי משתתפים קודמים: אני רוצה לתמוך בדברים של... להוסיף על... / להתנגד ל... / להסתייג מ...
יש לאפשר לכל המשתתפים להביע את עמדתם. כדי שלא לפגוע במשתתפים, יש להשתמש בביטויי ריכוך:
אני מבקש/ת לעצור כאן; זמננו קצר, לכן כדאי...; אני מעריך/ה את דעתך, אבל...
בסוף הדיון מחליטים מי יסכם בקיצור את העמדות שהועלו בדיון. בשלב זה ניתן להציג עמדה אישית, לצדד באחת העמדות, להתנגד להן, לשלב בין עמדות – או להימנע מהכרעה כלשהי.
*80*
מבנה הדיון הוא מורכב ביותר, משום שהוא מציג עמדות שונות, כל עמדה מכילה טיעון, וכל טיעון עשוי להכיל סיבות, השוואות, הסברים, סיפורים (דוגמה) וכדומה. מבנה הדיון כולל 3 חלקים עיקריים:
פתיחה – מודיעים על הנושא, ומכריזים על חילוקי הדעות.
גוף – הצגת העמדות – כל עמדה מוצגת בדגם של טיעון, כלומר: בכל עמדה יהיו טענה וביסוס הטענה. קובעים את סדר הטיעונים, ומקשרים ביניהם.
סיום – מציגים בקיצור את העמדות השונות, ומציגים את העמדה האישית.
*81*
*81*
פתיחה: נושא הדיון / השאלה
גוף: עמדה א פלוס נימוק
עמדה ב פלוס בימוק
עמדה ג פלוס נימוק
סיום: טענת הכותבים / המשתתפים
*81*
- פתיחת הדיון: נושא הדיון הוא... / במרכז הדיון עומד/ת הנושא / הבעיה / התופעה
- הסכמה: אני רוצה לצדד, לתמוך, לאשש / אני מסכימה עם... / אני נוטה לעמדה של... / אני מקבל את דבריו... / לדעתי, יש מקום לקבל גם... וגם... / אני מקבלת את... אך רק בתנאים ש...
- אי הסכמה: אני רוצה לדחות, להתווכח עם..., להתנגד, לשלול, לחלוק על..., לערער על..., לסתור / אני מפקפקת אם... / שמעת את העמדה... אך אינני מסכים... / אני מתנגד לרוב הדעות שהושמעו / עמדתי שונה לגמרי / אני רוצה להסתייג מ... / אני מסכים אתך..., אני מסכים אתך בחלק מהדברים / אני חושבת אחרת / נכון, אבל... / יש לי ספק ב... / אי אפשר לדעת / קשה לדעת, אין לך הוכחות / אני חוששת שאתה טועה / אני לא בטוח / אני לא משוכנע ש... / אני רוצה לתקן את דבריך ולומר...
- פשרה, ויתור: למרות זאת, על אף, אף על פי ש..., אם כי, אף על פי כן, עם זאת, בכל זאת / יש דעות לכאן ולכאן / ייתכן שזהו נושא בעייתי מאוד ואין לי דעה ברורה.
- ניטרליות: אני מניח ש... / אני משערת ש... / אני מבין ש... / אני מאמינה ש... / נראה לי ש... / לעניות דעתי... / עד כמה שאני מבין (יודע).../ כמו שאני רואה זאת... / אישית, אני...
- בירור וקידום הדיון: בעצם, למה, את אומרת ש...? / ספר לי עוד על... / תני לי עוד פרטים על.../ במילים אחרות, אתה אומר ש... / כשאתה אומר... למה אתה מתכוון? / זאת נקודה שלא כל כך הבנתי, האם תוכלי להסביר? / למה זה חשוב בעיניך? / זאת נקודה חשובה, כי... / איך זה קשור ל...? / מניין לך ש...? / על מה זה מתבסס? / לדעתך, יש לכך עוד סיבות? / אתה אומר ש... האם יש לך דוגמות מתאימות? / מה היית מציעה לפתרון? / מעניין מה דעתך על... / מה את מרגישה לגבי...? / אילו היית יודע ש..., מה היית עושה? / אני רוצה לשאול, להשיב, להסיק, להציע, להדגיש / האם תוכלי להדגים, להבהיר, לנמק?
- סיכום הדיון: זוהי סוגיה קשה / יש להמשיך ולדון בנושא / קשה ליישב את המחלוקת / שמענו דעות שונות...
*82*
*82*
- בדיון הציגו עמדה מנומקת. השתדלו לקשר את דבריכם לדברים קודמים שנאמרו.
- שפה – נסחו את דבריכם בצורה ברורה ותקינה.
- אווירה – שתפו פעולה ושמרו על אווירה נעימה וסובלנית, כדי שלכל המשתתפים יהיה ביטחון לומר את דברם.
- הקשבה – הקשיבו לדברי המשתתפים, ונסו להבין את כוונתם. אם הם אינם מובנים – כדאי לברר.
- ענייניות, התמקדות – הציגו את הדברים בצורה ממוקדת, כדי שגם אחרים יספיקו להתבטא. כולם רוצים להביע את דעתם, לכן יש לקצר ולדבר לעניין.
- חלוקת תורות – שימו לב להזדמנות מתאימה להשתלב בדיון. אם אתם חוששים שתשכחו את הדברים עד שיגיע תורכם, כתבו את הרעיון על פתק. הימנעו מהשתלטות על הדיון.
- נימוס – שמרו על כללי הנימוס. הישמרו שלא לפגוע בנמענים! אין לפגוע או להעליב, גם אם מתרגשים. אל תתפרצו לדברי אחרים. התנגדו לדעה ולא לאדם (אל תאמרו: אתה טיפש, אלא השתמשו בביטויי ריכוך: לצערי, אני חולק/ת עליך...; אני מסכים/ה איתך על..., אבל...
*82*
לפניכם תבחינים להערכת דיון כתוב:
תוכן ומבנה
- פתיחה: האם בפתיחה הוצג הנושא העומד לדיון?
- גוף: האם הדברים שנכתבו קשורים לנושא? האם נאמרו עיקרי הדברים? האם.הוצגו דעות לכאן ולכאן? האם הוצגו צדדים בעד ונגד או יתרונות וחסרונות או שיקולים לחיוב ולשלילה?
- סיום: האם בסיום הייתה התייחסות לעמדות השונות? האם ננקטה עמדה?
לשון
האם הלשון תקינה וברורה?
האם אין שימוש בסלנג?
האם המשלב מתאים?
*83*
*83*
לפניכם תבחינים להערכת דיון בעל פה. תוכלו להשתמש בהם להערכת דיון בכיתה או דיון שתצפו בו בטלוויזיה.
תוכן ומבנה
- תוכן: האם הדברים שנאמרו היו קשורים לנושא? האם העמדות היו מנומקות? האם נאמרו עיקרי הדברים? עד כמה היה קשר בין הדברים שנאמרו? עד כמה הדיון התקדם? האם המתדיינים הגיבו זה לזה? האם הדיון היה מעניין?
- מבנה: האם המשתתפים הביאו הסברים / נימוקים משכנעים לדבריהם? האם הדוברים השיבו לשאלה/ות או שדיברו על נושא אחר? האם בסיכום הייתה התייחסות לעמדות השונות?
התנהלות
- תורות – האם המשתתפים היו מעורבים? האם לכל הדוברים ניתנה הזדמנות לשיחה? האם מישהו מהדוברים השתלט על השיחה? האם הדוברים האזינו זה לזה? האם הם התחרו על רשות הדיבור? האם הם צעקו או דיברו ביחד?
- אווירה – האם היו התפרצויות או ביטויים פוגעים? מה אמרה שפת הגוף של המשתתפים? (איזה רגש? אילו ביטוים / הבעות?) האם הייתה סובלנות לדעות מנוגדות?
לשון
עד כמה המשתתפים דיברו בלשון תקינה וברורה? האם הם השתמשו בסלנג?
אופן הצגה
האם המשתתפים דיברו ברור? האם שמרו על קשר עין עם הקהל?
*84*
פעילות 1
לפניכם סיטואציות מהחיים בבית הספר. באילו מהן עשוי להתנהל דיון? ציינו את העמדות האפשריות.
- מחצית מהתלמידים בכיתה מעוניינים לדחות את המבחן במתמטיקה.
- מועצת התלמידים יוזמת מבצע התרמה לבניית קפטריה בבית הספר.
- משרד החינוך שוקל לקצר את שבוע הלימודים.
- הנהלת בית הספר שוקלת לחייב את התלמידים לבוא בלבוש צנוע לבית הספר.
*84*
פעילות 2: ציטוטים מדיון
לפניכם ציטוטים מדיון שנערך בכיתה בנושא: "האם צריך פוליטיקה?''.
קראו אותם, וענו על השאלות שאחריהם.
דיון: האם צריך פוליטיקה?
איתמר: "פוליטיקאי הוא אדם שעיסוקו בניהול המדינה או בתפקיד ציבורי כמו שר או ראש עירייה או יועץ. הוא משפיע על עניינים שונים, כגון חקיקת חוקים. חשוב שיהיו תפקידים כאלה, כדי לטפל בעניינים השונים."
סיגל: "פוליטיקאי הוא עסקן ציבורי, שלכאורה 'משרת' את החברה, אך עם זאת זוכה לטובות הנאה כתוצאה משירות זה. בגלל זה צריך להיזהר מפוליטיקאים!"
נירה: "לדעתי, הפוליטיקה פולשת לכל תחום. בפוליטיקה יש תחכום, תככים. בפוליטיקה יש הרבה אינטרסים שאינם רק טובת הכלל".
ליאורה: "אין לי מה לומר. אני לא מבינה בפוליטיקה. אני רק שומעת טענות וביקורת קשה על הפוליטיקה. אולי זה מיותר?"
יונתן: "כוח! פוליטיקה זה כוח! הפוליטיקאי הוא אדם שמייצג במוסדות השלטון את קולה של קבוצה בעלת אינטרסים מסוימים. פוליטיקה זה בזבוז של הרבה מאוד כסף של הציבור".
א. כמה עמדות מרכזיות אתם מוצאים בדיון?
ב. אילו עמדות הן בעד אילו נגד? האם יש עמדות מאוזנות?
ג. כתבו את עמדתכם ב-5 שורות, והוסיפו אותה לדיון. זכרו לבסס את עמדתכם בעזרת נימוקים ובדוגמות.
פעילות 3: דיון – טיול אתגרי
חבורת מטיילים שחזרה ממסע מפרך בהרים, ערכה בדואר האלקטרוני דיון על המסע. קראו את הדיון, וענו על השאלות.
א. מהו נושא הדיון? מהי השאלה המרכזית?
ב. מדוע הדיון התפתח? איזה משפט התחיל אותו?
ג. אילו עמדות מרכזיות ניתן לזהות כאן? נסחו אותן בקיצור.
ד. מהו הקושי / הבעיה שעולה בדיון?
ה. אילו הצעות / פתרונות יש בדיון?
ו. האם המתדיינים מתייחסים אלה לדברי אלה? בססו דבריכם על הכתוב.
ז. האם יש סיכום לדיון? נסחו סיכום / סיום משלכם.
*85*
שלום, כולם!
קצת אחרי הטיול הנפלא וקצת לפני ההיבלעות בשגרת היום-יום אני רוצה להודות למארגנים. אני רוצה שנחשוב על אופי הטיולים בעתיד. טיול זה היה לי קשה מאוד בגלל 2 מסעות מפרכים ביותר (אם כי חווייתיים). הסגנון האתגרי אינו מתאים לי, ובוודאי לא לציפיותיי מחופשה / טיול כיף. נוסף על זה שניי"ם מאיתנו לא יצאו בגלל הקושי, וזה חבל!
שרה
אני רוצה להצטרף לתודות. לגבי אופי הטיול – עקרונית, יש אפשרות שנתפצל לקבוצות, כל אחד לפי העדפותיו. אבל, להערכתי, כדאי לאמץ בעתיד את מתכונת הטיול הנינוח – במקום אחד. מתכונת זו עבדה היטב בעבר.
ורד
אני בהחלט מצטרף לתודות ולאיחולים, אך יש לי הערה לגבי אופי הטיול. בשבילי, שני הימים היפים בטיול היו ימי הטיפוס על ההרים. להיות בצפון ולא לעלות על ההרים, לא לראות את הפריחה הכל כך מיוחדת – זה פספוס. נכון זה קשה. לפעמים יש בעיה קשה של הערכת הקושי לפני היציאה לטיול. יחד עם זאת, אפשר ללכת לאט יותר, ואפשר לעשות עצירות ארוכות יותר.
רפי
כיוון שאני מזדהה כמעט עם כל מילה שנכתבה על ידך, רפי, החלטת' להגיב ולהוסיף שלמרות הקושי שהיה מנת חלקי בימי הטיפוס – גם אני נהניתי במיוחד ביום הטיפוס. לדעתי, טיול אתגרי שכזה אפשר לעשות רק כקבוצה, בתנאי שכל חברי הקבוצה יוכלו להשתתף בטיול, כי אישית מאוד חסר לי מי שלא יצא.
שמעון
באופן עקרוני אני לא גורס שטיול טוב הוא בהכרח טיול למיטיבי לכת, או טיול שצוברים בו קילומטרים או קווי גובה. טיול טוב בעיניי הוא טיול שמציע דבר מה בעל ערך. נוף יפה הוא דבר ערך, בני אדם בסביבתם הם דבר ערך, טבע הוא דבר ערך, פרחים, נהרות, יערות הרים הם דברי ערך, אבל גם יצירת אומנות היא דבר ערך, רעיונות, ספרות, מוזיקה הם דברי ערך בעיניי. היכולת להעלות אפשרויות לטיול, שיכילו ולו דבר-מה מכל אלה, היא כמעט אין סופית, והטיול הזה דווקא היווה הוכחה שזה ניתן.
ראובן
שלום, כולם,
קודם כול תודה רבה לכולם על הטיול!
שניים מאיתנו לא יצאו לטיול בגלל הקושי. גם לנו היו חששות ופחדים. זה מביא למחשבות שאופי הטיול אולי צריך להשתנות.
למרות זאת, נהנינו מאוד. כל אתגר שהצלחנו בו הביא להרגשה נפלאה, אך האם המטרה היא לעמוד באתגרים?
טובה ובורי
*86*
פעילות 4: נושא שנוי במחלוקת
א. מצאו בעיתונות נושא שנוי במחלוקת (דוגמה: שעון קיץ). היעזרו במנוע חיפוש באינטרנט, ובדקו מה אמרו דמויות שונות – שרים, אישי ציבור.
ב. מה העמדה של...? מדוע הוא חושב כך? מדוע היא חושבת כך?
ג. מה למדתם על הנושא הזה?
ד. סכמו בקצרה את העמדות השונות בנושא שבחרתם.
הנושא:
_________
העמדה: דובר/ת 1:
_________
דובר/ת 2:
_________
דובר/ת 3:
_________
פעילות 5: דיון על ניסויים בבעלי חיים
ערכו דיון בקבוצות. נושא הדיון: האם יש לערוך ניסויים בבעלי חיים?
א. הכינו רשימת טיעונים משכנעים לפני הדיון. תוכלו להיעזר ברשימת ההיגדים הזאת:
- נוהגים לבצע ניסויים בבעלי חיים בתחומים... (בריאות, קוסמטיקה, מזון)
- הניסויים בבעלי חיים אכזריים ואינם הכרחיים..., משום ש...
- הניסויים בבעלי חיים הכרחיים ל..., משום ש...
- תנאי הכליאה של בעל החיים האלה הם...
- יש להימנע מ...
- האדם חשוב מכל חיה, ולכן...
- התועלת העיקרית המופקת מן הניסויים האלה היא...
- הנזק העיקרי הנגרם מן הניסויים האלה הוא...
ב. ארגנו בטבלה את הטיעונים בעד ונגד.
ניסויים בבעלי חיים
בעד, נגד
_________
,
_________
ג. חפשו באינטרנט עוד נימוקים או עוד דוגמות. הוסיפו הקדמה על הבעיה / התופעה, סיפור מקרה (למשל, קונים מזון שאין בו ניצול של בעלי חיים).
ד. ערכו את הדיון. לצורך הדיון היעזרו בטיפים בעמ' 82.
*87*
הוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים. (אבות ד, כ)
א. פרשו את הפתגם. תוכלו להיעזר במילון פתגמים.
ב. שוחחו על משמעות הפתגם.
ג. חשבו על דוגמות המאוששות או דוחות את הכתוב בפתגם תוכלו להיעזר בעיתונים ובאתרי חדשות באינטרנט.
ד. נהלו דיון קצר על תפיסת העולם שהפתגם מבטא. על כל אחד להציג תפיסת עולם מנומקת בעקבות הפתגם.
ה. על כל תלמיד ותלמידה להגיב לדברים של מי שיבחרו. יש להתייחס לדברים ולהציג לאורם את הדעה המנומקת.
פעילות 7: מכינים דיון
א. בחרו נושא לדיון מתוך הרשימה להלן. עבדו בקבוצות לפי הנושא שבחרתם.
נושאים לטיעון או לדיון
- טיול שנתי – האם יש להנהיגו בבית הספר?
- הסלנג – האם הוא "הורס" את השפה או חלק טבעי מהתפתחותה?
- המשמעת בחינוך – הדרך הנוקשה או הרכה?
- הטלפון הנייד בחיינו – תופעה חיובית או שלילית?
- ההתקדמות הטכנולוגית – האם היא משפרת את חיינו?
- צו האופנה (בביגוד, במוצרים) – למה הולכים אחריו?
- קריאת ספרים – האם היא חשובה?
- פינות עישון בקניונים, במקומות עבודה – חשוב או מיותר?
- השתתפות בפעילות חברתית בבית הספר – חובה או רשות?
- צמחונות – דרך המחייבת את כולם?
- נסיעה בטרקטורונים – הנאה או סכנה?
ב. מדוע בחרתם בנושא זה? כתבו את הסיבות ואת עמדתכם בנושא.
ג. הכינו מקורות מידע לנושא.
ד. דיווח בעל פה – דווחו לקבוצה את מה שמצאתם ואת מה שלמדתם על הנושא.
ה. בקבוצה – האזינו לדיווחים השונים, לדעות השונות ומקורות השונים.
ו. שכתבו את העמדה שלכם – הרחיבו והעמיקו אותה.
אפשר "לקנות" מאחרים רעיונות, נתונים, נקודות מבט – ולשכלל את הטיעון.
*88*
פעילות 8: סבב שני
לאחר שערכתם סבב אחד של השמעת עמדות, תוכלו להעמיק את הדיון ולערוך סבב שני. בסבב זה תבררו דעות של משתתפים אחרים.
א. יש לבחור משתתף או משתתפת בדיון, ולהגיב על עמדתם.
ב. תחילה חזרו במילים שלכם על הדעה ששמעתם, ורק אז שאלו / בררו. למשל:
אני תומך ב... כי... / עמדתך שינתה את עמדתי כי... / אני מתנגדת למה שאמרת מפני ש... / האם אתה חושב ש...? / האם את מסכימה ש...? / מה, לדעתך,
יקרה אם...?
תוכלו להיעזר בהיגדים לדיון "בירור וקידום הדיון" (עמ' 81).
פעילות 9: עורכים דיון
נהלו את הדיון שהכנתם בפעילות קודמת.
אם ברצונכם להוסיף משקיפים ראו הנחיות בפעילות הבאה.
א. משתתף או משתתפת יציגו את נושא הדיון, וירמזו על היותו שנוי במחלוקת.
ב. כל חברי הקבוצה ישמיעו את דעתם. אם משתתפים הביעו דעה לא ברורה – יש לבקש הבהרה, תוספת מידע.
ג. לסיכום, כדאי שמשתתף או משתתפת יציגו בקיצור את העמדות העיקריות, ויעלו מסקנות או שאלות / השגות.
*89*
פעילות 10: תפקיד המשקיפים
החליטו על הרכב קבוצת הדיון: כל הכיתה / קבוצות / קבוצה אחת שכל הכיתה תצפה בה.
א. מנו משקיפים. תפקידם יהיה להשקיף על תהליך הדיון ולדווח את ממצאיהם למליאה. כדי למנוע עומס, כדאי להחליט מראש על חלוקת התפקידים – כל משקיף או משקיפה יבחנו עניין אחר (מבנה / תוכן; התנהלות).
ב. המשקיפים יעקבו אחרי הדיון בקבוצה, ויכתבו את העמדות המרכזיות שהושמעו: הנושא: עמדה א –
עמדה ב -
עמדה ג –
ג. כתבו משוב לפי התבחינים בדף המשוב.
ד. המשקיפים ימסרו לכיתה דיווח על הדיון. הם יציגו בקיצור את העמדות השונות ואת המסקנות לפי דף המשוב.
דף משוב: למשקיפים
- תוכן: האם הטענות משכנעות? האם הן קשורות לנושא?
- חלוקת התפקידים: האם המתדיינים "לוקחים" את התור כראוי ואינם משתלטים?
- אווירה: האם יש שיתוף פעולה? האם האווירה נעימה?
- השתתפות: האם המתדיינים מעורבים בנושא ומשתתפים?
- משהו אחר (המנחה, השפה)
*90*
פעילות 11: דיון בעקבות הדיון
בסיכום ההתרשמות מהדיון אפשר לערוך דיון בשאלות האלה:
שאלות לדיון בכיתה
א. האם הדיון תרם לגיבוש עמדתכם?
ב. האם עמדתכם השתנתה, ולו במעט, בעקבות הדיון?
ג. האם הרגשתם שלמדתם מהדיון משהו שלא ידעתם קודם?
ד. מדוע קשה להקשיב לטענות של אחרים ולהבין אותן?
פעילות 12: אני בדיון
תוכלו למלא דף משוב: אני בדיון. שאלו את עצמכם שאלות, כגון:
- האם אמרתי דברים הקשורים לנושא?
- האם הרגשתי שמקשיבים לי?
- האם גיליתי מעורבות?
- האם נהגתי באיפוק?
- האם דיברתי ברור?
תוכלו להיעזר בדף המשוב (עמ' 83) ולהוסיף עוד שאלות לעצמכם.
פעילות מסכמת 13: הוויכוח הסוער על השילומים
בשנות ה-50 של המאה ה-20 התקיים בארץ פולמוס (ויכוח, דיון) נוקב בנושא השילומים (הפיצויים מגרמניה). נושא זה שב ועלה באחרונה בעקבות מצוקתם של ניצולי השואה.
קראו את הנאומים בנושא זה (עמ' 299), וענו על השאלות האלה.
א. מהו נושא הדיון? על מה המחלוקת?
ב. מהי עמדתו של בן גוריון? מה היו הנימוקים שלו בעד קבלת השילומים ("הפיצויים") מגרמניה?
ג. מהי עמדתו של בגין? מה היו הנימוקים שלו נגד קבלתם?
ד. לדעתכם, מהו ההבדל המרכזי בין גישתו של בן גוריון לנושא השילומים ובין גישתו של בגין?
ה. דוד בן גוריון היה ראש ממשלת ישראל בשנת 1952, ומנחם בגין ישב אז באופוזיציה. לדעתכם, כיצד עובדות אלה השפיעו על גישתם בשאלת הפיצויים?
ו. בשם מי כל אחד דיבר? הביאו ציטטות.
ז. במבט לאחור – לאחר שחלפו כ-50 שנה, מה דעתכם על הוויכוח בעניין השילומים?
ח. אמצעים רטוריים אצל בגין – באילו אמצעים רטוריים הוא השתמש?
הביאו דוגמות (חזרות, שאלות רטוריות, פנייה לנמען, גוף 1, גוף 2, מילים טעונות).
*91*
סיכום הוא דרך יעילה מאוד להבין את מה שקוראים ואף לזכור זאת. לקראת מבחן מסכמים את החומר הנלמד כדי לארגן אותו וכדי לזכור אותו. כאשר אנו קוראים טקסט או צופים בסרט – אנו עושים מעין פעולת סיכום של העניינים העיקריים שלו.
בשיעור זה תתמקדו במטלת סיכום הנקראת סיכום בורר. נזכיר גם את הסיכום הכללי.
*91*
*91*
מטרת הסיכום היא לרכז את הרעיונות העיקריים של הטקסט. לכן לקראת כתיבת הסיכום יש לקרוא את הטקסט קריאה פעילה ומעמיקה, קריאה כדי להבין. בקריאה כדאי לנסות להבין את מבנה הטקסט ואת המטרה שלו. כאשר מסכמים צריך להבחין בין העיקר לטפל, בין החשוב לפחות חשוב. יש להשמיט את הפרטים שאינם הכרחיים (דוגמות, הרחבות, הסברים, ציטוטים, חזרות).
לאחר השמטת הפרטים אפשר להכליל – לנסח את ההיגדים המכלילים של הפסקות, או את הטענה המרכזית. השתמשו בהכללות ובמילים מכלילות, כגון: הסיבות, הגורמים, התוצאות, התהליך, הבעיה, הפתרון, התופעה, הנימוק, ההשלכות. היעזרו ברשימת המילים המכלילות / המארגנות בעמ' 22.
הילקוט הדיגיטלי
- סיכום בורר, שרון שני-ארבן
- דיווח בעל פה, עדנה יובינר
*91*
פירוש המילה בורר הוא בוחר. סיכום בורר הוא סיכום המבקש להתייחס רק לחלקים מתוך הטקסט. הכותבים צריכים לבחור ולברור את החלקים המתאימים לסיכום.
דוגמות למטלה של סיכום בורר:
- סכמו את הטקסט בהיקף של 15-10. בסיכומכם התייחסו לבעיות בקליטת העולים, לגורמים לבעיות ולהצעות לפתרון.
- סכמו את המאמר בהיקף של 15-12 שורות. בסיכומכם הסבירו מדוע חשוב למחזר אשפה, וציינו מהן דרכי המחזור הקיימות היום.
איך כותבים סיכום בורר?
א. סמנו במטלה את הנקודות שאתם נדרשים לסכם (תופעה, יתרונות, חסרונות, השלכות, מסקנות הכותב/ת וכדומה).
*92*
ב. קראו את הטקסט, ובדקו בכל פסקה – מהו הנושא שלה ואם הנושא קשור למטלת הסיכום. סמנו (במדגש – מרקר) רק את הפסקות שצריך לכלול בסיכום.
ג. כתבו את עיקרי הרעיונות רק של הפסקות הקשורות למטלה. כל יתר הפסקות לא יופיעו בסיכום.
ד. נסחו את הסיכום במילים שלכם, ובעזרת ביטויי קישור קשרו בין עיקרי הרעיונות.
*92*
לפניכם דף לכתיבת סיכום. תוכלו להשתמש בו בכתיבת סיכומים.
מבנה הסיכום
פתיחה: פרטי הטקסט, "תעודת הזהות": מה שם הטקסט? מי כתב אותו? מהו הנושא המרכזי של הטקסט? (היכן פורסם?)
גוף: סיכום בודד – מה הם הרכיבים שנדרשו במטלה (גורמים, בעיות, תופעות, אירועים, השפעות)? מה הם עיקרי הדברים שנאמרו עליהם?
סיכום כללי – עיקרי הדברים שהובאו בטקסט – נושא הטקסט ומה נאמר עליו; בטיעון: טענת הכותב/ת והדרך להוכחת הטענה(הנימוקים, הנתונים, הדוגמות).
סיום: הכללה – משפט מכליל של הכתוב בטקסט. בטיעון: המסקנה או פתרון הבעיה.
*92*
סיכום כללי הוא סיכום של כל הטקסט שלפניכם.
דוגמה למטלה של סיכום כללי:
סכמו את הטקסט שלפניכם בהיקף של 15-10 שורות.
איך כותבים סיכום כללי?
א. סכמו כל פסקה בנפרד. התייחסו לכל פסקה או קבוצת פסקות וסכמו את עיקרי הדברים, את עיקרי הרעיונות. שאלו את עצמכם: מהו נושא הפסקה? מה נאמר על נושא זה בפסקה? אפשר להיעזר בהיגדים ראשיים של הפסקות (משפט המפתח, המשפט המכליל של הפסקה). אפשר לאתר את ההיגד הראשי בכל פסקה, או להרכיב אותו מחלקי משפטים שונים בפסקה ולנסח במילים שלכם.
ב. חברו את כל הרעיונות העיקריים בסיכום. נסחו את הדברים במילים שלכם וקשרו ביניהם בעזרת מילות קישור מתאימות.
*93*
*93*
א. לא כוללים פרטים – את הסיכום יש לכתוב "ממעוף הציפור": יש להשמיט פרטים טפלים, כגון: ציטוט, חזרות, דוגמות או פירוט שאינו חשוב להעברת המסר העיקרי.
ב. לא כותבים דעה אישית – הסיכום אינו אמור להכיל דעה אישית (שלכם). כלומר, בכתיבת סיכום יש להיצמד לכתוב בלבד ולמסור את העיקר בלי פרשנות אישית. אין להשתמש בביטויים, כגון: אני חושב/ת ש..., לדעתי.
ג. לא מעתיקים – יש להימנע מהעתקה גורפת של הטקסט. חשוב לנסח את הדברים במילים שלכם ולא להעתיקם מהמקור.
*93*
איך תדעו אם הסיכום שכתבתם הוא טוב? הנה הנחיות לבקרת סיכום.
*93*
מבנה ותוכן
- פתיחה – האם ציינתם את פרטי המאמר (שם המאמר, המחבר/ת, הנושא, המטרה)?.
- סיכום בורר – האם כללתם בסיכום רק את מה שהתבקשתם במטלה? האם עניתם על כל הרכיבים במטלה?
- סיכום כללי – האם ציינתם את נושא הטקסט? האם הגוף כולל את המידע העיקרי? בטיעון: האם ניסחתם את הטענה המרכזית של הכותב/ת? האם סיימתם את כתיבתכם בהכללה או במסקנה?
- האם ניסחתם במילים שלכם או העתקתם מן הטקסט?
- האם הסיכום נכתב במבט מלמעלה, "ממעוף הציפור"?
- דעה אישית – האם הסיכום שלכם נאמן למסר של הטקסט המקורי, או שבטעות שרבבתם לתוכו את דעתכם האישית?
- היקף – האם ההיקף של הסיכום מגיע עד שליש מן ההיקף של הטקסט המקורי שסיכמתם?
לשון
- בהירות ומשלב – האם הסיכום מובן? האם הוא מאורגן ומקושר כהלכה? האם יש בו סלנג? בדקו גם את הכתיב ואת הפיסוק.
*94*
*94*
- הכללות – בכל סיכום הבחינו בין עיקר לטפל, בנו הכללות (אפשר להיעזר בהיגדים ראשיים), וותרו על פרטים.
- סיכום בורר – סמנו רק את הפסקות העוסקות בנושא הנדרש במטלה, וסכמו רק אותן.
- סיכום כללי – סמנו את עיקרי הדברים של כל הטקסט.
- בקרה – לאחר שכתבתם סיכום, בדקו את המבנה שלו (פרטי הטקסט בפתיחה, עיקר הדברים בגוף, ולבסוף – סיום).
- דעה אישית – סיכום צריך להיות נאמן לטקסט. אין לשרבב דעה אישית לסיכום.
- לשון – שימו לב שכתבתם במילים שלכם, שהסיכום יהיה ברור, מקושר, כתוב בלי סלנג, מחולק לפסקות, ושהכתיב והפיסוק תקינים.
*94*
פעילות 1: קריאה בספר היסטוריה
לפניכם קטעים מתוך ספר היסטוריה לכיתה ח. קראו אותם וענו על השאלות בהמשך.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
המהפכה של קופרניקוס – אסטרונומיה חדשה
על פי התפיסה המקובלת כדור הארץ הוא מרכז היקום
(1) מאז ומתמיד הטרידו את בני האדם שאלות הקשורות ביקום (בעולם) ובתופעות
(2) הטבע: כיצד התהווה היקום? איך הוא בנוי? מה יש על פני הירח? מדוע צורתו
(3) משתנה במשך החודש? מהם מסלולי התנועה של הכוכבים? שאלות אלו ואחרות
(4) העסיקו את המדענים בעבר ומעסיקות אותם גם היום.
(5) עד המאה השש עשרה התבסס המדע על תפיסות שראשיתן ביוון בעת העתיקה.
(6) כבר לפני יותר מאלפיים שנה חשבו היוונים שהארץ בצורת כדור. הניסיון האישי של
(7) כל אדם ואדם חיזק תפיסה זו: כל מי שהתבונן בספינות המפליגות בים היה יכול
(8) להבחין שהן נעלמות בהדרגה מעבר לקו האופק והשתכנע שאכן הארץ עגולה.
*95*
(9) עוד טענו היוונים שכדור הארץ הוא מרכז היקום ושהשמש נעה סביבו. תפיסה זו
(10) נקראת התאוריה הגאוצנטרית; ביוונית גאו פירושו ארץ וצנטרון מרכז. בימי הביניים
(11) קיבלו אנשי הכנסייה את הרעיונות האלה, אישרו אותם ומצאו להם ביסוס בפסוקים
(12) מכתבי הקודש.
(13) על פי התפיסה המהפכנית השמש היא מרכז היקום
(14) על התפיסה הזאת, שכדור הארץ הוא מרכז היקום ושהשמש נעה סביבו, העז לערער
(15) ניקולס קופרניקוס מפולין (1473-1543) קופרניקוס למד נושאים מגוונים: מתמטיקה
(16) וציור באוניברסיטה של העיר קרקוב שבפולין, משפטים (חוקי הכנסייה) באוניברסיטה
(17) של העיר בולוניה שבאיטליה, רפואה באוניברסיטה של העיר פדובה שבאיטליה, וגם
(18) אסטרונומיה (פירוש בסוף הטקסט) – נושא שלמד בעיקר מאסטרונומים שפגש באיטליה. בתום לימודיו
(19) הוסמך קופרניקוס לתארים דוקטור לרפואה ודוקטור למשפטים. כאשר חזר לפולין
(20) עסק במקצוע הרפואה ובמחקרים אסטרונומיים, וגם שימש כומר בקתדרלה.
(21) במחקריו הגיע קופרניקוס לגילויים מהפכניים, ומדענים שעסקו באסטרונומיה
(22) ובמתמטיקה באו ללמוד ממנו, אבל מכיוון שחשש מהתנגדות לגילוייו נמנע מלפרסם
(23) ספר שכתב. רק בשנת 1543, בהיותו כבן שבעים ולקראת מותו, נענה ללחץ ידידיו
(24) ופרסם את ספרו "מחזור המעגלים השמימיים". ואולם, גם אז חשש המוציא לאור
(25) מפני ביקורת והוסיף בפתיחה לספר הערה המסבירה לקוראים כי אין בספר טענה
(26) על אודות המבנה האמיתי של העולם וכי התפיסה המוצגת בו אינה אלא השערה
(27) מתמטית.
(28) הטענה המהפכנית של קופרניקוס הייתה שכדור הארץ – כמו גם שאר כוכבי הלכת -
(29) נע מסביב לשמש, ולפיכך השמש היא מרכז היקום, ולא כדור הארץ. ההקפה המלאה
(30) של כדור הארץ סביב השמש נמשכת שנה. נוסף על כך טען קופרניקוס שכדור הארץ
(31) מסתובב על צירו, והוא משלים סיבוב בכל עשרים וארבע שעות. טענותיו התבססו
(32) על חישובים מתמטיים מדויקים יותר מהחישובים שנעשו לפני כן. התפיסה שהציג
(33) קופרניקוס נקראת "התאוריה ההליוצנטרית". ביוונית הליוס פירושו שמש.
(34) התנגדות עזה לרעיונותיו של קופרניקוס
(35) בהתחלה התפרסמו הרעיונות המהפכניים של קופרניקוס רק בחוגים מצומצמים של
(36) חוקרים ולא חוללו שינויים בחייהם של בני התקופה. בהדרגה קיבלו יותר ויותר
(37) אסטרונומים את רעיונותיו, אך ככל שגדל חוג התומכים ברעיונות האלה, כן הלך
(38) וגדל חוג המתנגדים להם.
(39) כל פלגי הכנסייה יצאו נגד תורתו המהפכנית של קופרניקוס. בשנת 1616 אסרה
(40) הכנסייה הקתולית להפיץ את ספרו של קופרניקוס ולאמץ את התאוריה
(41) ההליוצנטרית. הכנסייה הקתולית אף הכניסה
(42) את ספרו לרשימת הספרים האסורים בקריאה
(43) עד שיתוקן הכתוב בו.
*96*
(44) הכנסייה הפרוטסטנטית טענה כי התפיסה כאילו כדור הארץ נע סביב השמש,
(45) והשמש היא שעומדת במרכז היקום, סותרת את כתבי הקודש. לשם הוכחה צוטט
(46) הפסוק מספר יהושע: "אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את-האמרי לפני בני ישראל
(47) ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום (...) ויעמד השמש בחצי השמים ולא-אץ לבוא
(48) כיום תמים" (יהושע י 13-12). הכנסייה טענה שאם האל פקד על השמש לעמוד, משתמע
(49) שבדרך כלל היא נעה.
(50) אנשי רוח – משוררים, סופרים ופילוסופים – שללו אף הם את התאוריה ההליוצנטרית.
(51) הם טענו כי רעיונותיו של קופרניקוס אינם מתקבלים על הדעת. היו בהם שטענו כי
(52) אילו באמת כדור הארץ היה נע, לא היה חץ הנורה כלפי מעלה נופל בחזרה למקום
(53) שממנו נורה, וכדור הנופל מראש מגדל לא היה מגיע לרגלי המגדל, וייתכן אף שכדי
(54) שלא ליפול היינו חייבים להיאחז באדמה.
(55) במאי 2010 הביאה הכנסייה את שרידי גופתו של קופרניקוס לקבורה מחדש
(56) בקתדרלה בעיר פרומבורק בפולין, שבה היה קבור בלא ציון שמו על המצבה. בכך
(57) הביעה הכנסייה את קבלת תורתו. על המצבה החדשה נחרת דגם של מערכת השמש.
אסטרונומיה – מדע העוסק בחקר הכוכבים. באותה תקופה הייתה האסטרונומיה ענף של המתמטיקה.
מתוך: קציעה אביאלי-טביביאן, מסע אל העבר – קדמה ומהפכות, 2010, עמ' 12-10, מטח
הבנה והבעה
1. החידוש של קופרניקוס בתחום האסטרונומיה היה:
א. כדור הארץ הוא עגול.
ב. השמש היא מרכז היקום, וכדור הארץ חג סביבה.
ג. כדור הארץ היא מרכז היקום, והשמש נעה סביבו.
ד. כל כוכבי הלכת נעים במחזור המעגלים השמימיים.
2. מדוע גילוי זה היה מהפכני?
3. מה הייתה התגובה לגילוי של קופרניקוס? מדוע?
4. השוו בין 2 התפיסות המרכזיות שרווחו:
תבחינים, התאוריה הגאוצנטרית, התאוריה ההליוצנטרית
פירוש השם,
_________
,
_________
מהו מרכז היקום?,
_________
,
_________
מי דגל בתאוריה?,
_________
,
_________
על מה התבססו הטענות / כיצד הוכיחו אותן?,
_________
,
_________
*97*
5. לפניכם ציר זמן. מקמו את התאריכים הבאים על הציר, וציינו לצד כל תאריך איזה מאורע התרחשו בו.
(בספר ציר זמן מ-1400 עד 2100)
א. 1473, ב. 1543, ג. 1616, ד. 2010
6. קישוריות – פעילות בנושא קשרים לוגיים ראו בעמ' 31, פעילות 4.
פעילות 2: אוצר מילים
בפרק זה עוסקים במחלוקת על תפיסת היקום.
הנה ביטויים הקשורים לציון דעות. כתבו את פירושם:
1. העז לערער (שורה 14)
2. חשש מהתנגדות (שורה 22)
3. נענה ללחץ (שורה 23)
4. חוג התומכים ברעיונות (שורה 37)
5. התפיסה סותרת (שורה 45)
6. לשם הוכחה (שורה 45)
7. שללו את התאוריה (שורה 50)
פעילות 3: סיכום של תלמיד
א. קראו את מטלת הסיכום, וחשבו אילו חלקים מן הטקסט צריכים להיכלל בסיכום.
מטלת סיכום: כתבו סיכום באורך 12-10 שורות. בסיכום תארו את תגליתו החשובה של קופרניקוס, ואת תגובת הכנסייה ואנשי הרוח לתגלית זו.
ב. בעמוד הבא מופיע סיכום שכתב תלמיד בכיתה ח. בדקו מהן הבעיות הקיימות בסיכום זה. שימו לב לנקודות האלה:
- האם התלמיד התייחס רק לרכיבי התוכן המופיעים במטלה?
- האם הוא הכניס פרטים לא חשובים?
- האם התלמיד הביע את דעתו בסיכום?
- האם יש צורך בפסקת סיום?
- האם היא מחדשת פרטים שלא נכתבו בסיכום?
ג. אתרו בסיכום בפסקה 2 שני פועלי אמירה, כגון: תמך, התנגד, אמר, הבהיר, צידד ב..., דחה, הציע. הציעו מילה נרדפת לכל פועל שמצאתם.
*98*
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
סיכום של תלמיד
(1) הטקסט "המהפכה של קופרניקוס – אסטרונומיה חדשה" שנכתב על ידי ד"ר
(2) קציעה אביאלי-טביביאן בספריה "מסע אל העבר", מתאר את גילויו החשוב של
(3) קופרניקוס ואת תגובת הכנסייה ואנשי הרוח לתגלית מהפכנית זו.
(4) לפי הטקסט, בימי הביניים האמינו כי כדור הארץ הוא מרכז היקום, והשמש
(5) נעה סביבו. קופרניקוס ערער על התפיסה הזו, וטען שהשמש היא מרכז
(6)היקום, ושכדור הארץ, כמו שאר כוכבי הלכת, נעים סביבה.
(7) קופרניקוס נולד בפולין בשנת 1473 ונפטר בשנת 1543. הוא למד נושאים
(8) מגוונים כמו: צתמטיקה, ציור, משפטים, רפואה, והיה איש אשכולות. הוא
(9) למד גם אסטרונומיה, שזה מדע שעוסק בחקר הכוכבים. קופרניקוס פחד
(10) שיתנגדו לרעיונות המהפכניים שלו, ולכן הוא נמנע לפרסם אותם ברבים. לבסוף
(11) הוא פרסם ספר עם כל הרעיונות המהפכניים שלו, אבל כדי שלא יפגעו בו,
(12) קופרניקוס ציין על הספר שאלה רק השערות ולא דברים מוחלטים.
(13) הרעיונות של קופרניקוס עוררו התנגדות מכיוון הכנסייה ומכיוון אנשי רוח
(14) (סופרים, משוררים ופילוסופים). בשנת 1616 אסרה הכנסייה הקתולית
(15) להפיץ את תורתו של קופרניקוס. הם טענו שהרעיונות של קופרניקוס סותרים
(16) את הרעיונות שנמצאים בכתבי הקודש. גם אנשי רוח לא קיבלו את הרעיונות
(17) של קופרניקוס, הם טענו שאלה רעיונות לא הגיוניים.
(18) לדעתי, נעשה לקופרניקוס עוול גדול, כי למעשה הוא צדק בכל ההנחות
(19) החשובות שהוא הניח. הכנסייה הודתה בטעותה רק בשנת 2010, כאשר היא
(20) הביאה את שרידי גופתו לקבורה מחדש, ועל המצבה החדשה שלו נחרת דגם
(21) של מערכת השמש.
(22) לסיכום, קופרניקוס היה חלק מהמהפכה המדעית, משום שהוא הבין שהשמש
(23) היא מרכז היקום ולא כדור הארץ. הוא סבל מיחס שלילי מצד אנשי הכנסייה
(24) ואנשי הרוח, אבל בסופו של דבר אנשי הכנסייה הבינו שהוא צדק.
*99*
פעילות 4: כתיבת סיכום
א. כתבו סיכום לטקסט לפי ההוראה המופיעה לעיל הימנעו מהטעויות של התלמיד שסיכם את הטקסט.
ב. בדקו את הסיכום שלכם לפי דף המשוב (עמ' 93).
ג. סיכום בעל פה – היעזרו בסיכום שכתבתם ודווחו בעל פה (לפני קבוצה או עמיתים) על הסיכום.
פעילות 5: ברקים ורעמים
לפניכם טקסט בנושא האטמוספרה הלקוח מספר גאוגרפיה. קראו את הטקסט, וענו על השאלות שאחריו.
ברקים ורעמים
פס' 1 בגלל היותו עבה ומפותח, ענן הקומולונימבוס משתרע החל מגבהים נמוכים, שהטמפרטורות השוררות בהם הן מעל ל-0 מעלות צלזיוס, ועד לגבהים גבוהים, שהטמפרטורות השוררות בהן הן נמוכות מאוד, מתחת ל-0 מעלות צלזיוס. לכן בענן כזה יש טיפונות מים בחלקיו הנמוכים, וגבישי קרח בחלקיו הגבוהים. המפגש בין כמויות ענק של גבישי קרח, טיפונות מים ורוחות עולות חזקות, מביא להיווצרותו של מטען חשמלי בתוך הענן. המטען מצטבר ויוצר מבנה של מעין סוללה חשמלית בעלת שני קטבים – קוטב חיובי וקוטב שלילי. ככל שהענן מתפתח, גוברת עוצמת השדה החשמלי בתוכו, עד לרגע שבו נוצר ניצוץ חשמלי ענק. זהו הברק.
פס' 2 מרבית הברקים מתרחשים בתוך העננים ונראים לנו כהארה של כל הענן או כ"נחש" של אור המתפתל באוויר. חלק מהברקים גם פוגעים בקרקע ומזרימים עוצמות אדירות של זרם חשמלי. פגיעת הברק היא קטלנית – היא יכולה להחשיך אזורים שלמים, לפגוע במתקני תעשייה, לגרום לשריפות ואף להרוג אדם וחי.
פס' 3 האוויר סביב מסלול הזרם החשמלי של הברק מתלהט עד לטמפרטורה של 30,000 מעלות צלזיוס, ומתפשט במהירות. תנועה זאת של האוויר יוצרת גל קול הנשמע באוזנינו כקול הרעם, והוא יכול להגיע עד לטווח של 25 ק"מ ממקום היווצרות הברק. מכיוון שאורכו של הברק מספר קילומטרים, ומסלולו באוויר מפותל ו"שבור", גלי הקול מתפשטים בכיוונים שונים ואף מתלכדים זה עם זה. הדבר גורם לכך שהרעם נשמע כאילו הוא מתגלגל. קול הרעם מגיע אלינו לאחר הבזק הברק משום שמהירות הקול (330 מ' בשנייה) קטנה בהרבה ממהירות האור (300,000 ק"מ בשנייה).
*100*
פס' 4 כללי הזהירות מחייבים אותנו לא לעמוד חשופים בחוץ כאשר סופה כזאת מתרחשת, ובוודאי לא לעמוד תחת עצים או אנטנות גבוהות! זאת משום שהברקים "נמשכים" לקצוות המחודדים המצויים בעצמים כאלה והם עלולים לפגוע בהם, והזרם החשמלי העצום העובר דרכם יכול להזיק לכל הנמצא בסביבתם.
פס' 5 ניתן לדעת עד כמה הברק קרוב אלינו על ידי חישוב פשוט: יש לספור את הפרש הזמנים בשניות בין הופעת אור הברק להישמע קול הרעם. הכפלת המספר ב-330 (מהירות גל הקול), תיתן את המרחק של הברק מאיתנו במטרים. כך, למשל, אם ראיתם ברק ולאחר 5 שניות שמעתם את הרעם – פירוש הדבר הוא שהברק נמצא במרחק של 1.65 ק"מ מכם.
פס' 6 בכל רגע מתרחשות בעולם כ-2,000 סופות ברקים. קצב הברקים הממוצע הוא כ-50 ברקים בשנייה. מרבית הברקים מתרחשים באזורים הטרופיים הסמוכים לקו המשווה. בישראל סופות הברקים מתרחשות רק בחורף, אך יש מקומות בעולם שבהם הסופות הללו מתרחשות גם בקיץ.
עוד מבט
שדוני הברקים
בשנת 1989 זיהו חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב הבזקים קצרצרים של אור אדום מעל לפסגת סערת ברקים, בגובה של כ-80-70 ק"מ מעל לפני הקרקע. המדענים כינו אותם בשם "שדונים" (Sprites). כיום מוכרות עוד תופעות אופטיות מעל לפסגת הברקים, שכונו"סילונים" (Jets), "פיות" (Elves), "טרולים" (Trolls) ו"הילות" (Halos). השדונים הם פליטות אור מהירות, הנמשכות בין אלפית השנייה לכמה אלפיות השנייה. השדונים זוהרים בגוני אדום, כחול וסגול, והם נראים כמו טבעות אור גדולות בקוטר של 500-300 ק"מ או מעין מדוזות, עמודים וראשי גזר ענקיים. לא לכל ברק יש שדון מעליו – רק אחרי ברקים חזקים במיוחד השדון יכול להופיע. תצפיות מישראל הראו, שגם מעל לסופות הברקים המתרחשות אצלנו יש לעתים שדונים אדמוניים ענקיים.
מתוך: יואב יאיר, מאירה שגב, בילי סביר, מסע במרחבי האטמוספרה, 2006, עמ' 51-50, מטח
*101*
הבנה והבעה
1. איזו מבין השאלות להלן עשויה לשמש תמצית לפסקה 1?
א. כיצד נראה הברק?
ב. מהו ענן הקומולונימבוס?
ג. מהו אורכו הממוצע של הברק?
ד. מהו ברק?
2. הסבירו: מדוע רואים את הברק לפני ששומעים את הרעם?
3. נסחו 2 כללי התנהגות לאזרחים בזמן סופת ברקים.
4. ראיתם ברק ולאחר 3 שניות שמעתם את הרעם. חשבו את מיקומו של הברק.
5. א. ציינו שתי עובדות חדשות ומעניינות שלמדתם מטקסט מידע זה.
ב. נמקו מדוע בחרתם בעובדות אלה.
6. מהם שדוני ברקים?
א. פליטות אור מרהיבות שנראות לעתים מעל סופת ברקים.
ב. סוג של פיות או טרולים בסיפורי אגדות ובסיפורי מדע בדיוני.
ג. כינויו של חוקר ברקים מאוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב.
ד. עננים בצורת שדים ופיות, המופיעים בעת סופה.
יו-טיוב
השיר ''רעמים וברקים", מילים: יהונתן גפן
פעילות 6: כתיבת סיכום
א. קראו את מטלת הסיכום שלפניכם, ו"פרקו" את המטלה לחלקיה.
מטלת סיכום: סכמו את הטקסט "ברקים ורעמים" (עמ' 99) וכן את הטקסט "שדוני ברקים" (עמ' 100), בהיקף של 10 שורות. בסיכומכם הסבירו כיצד נוצר הברק, וציינו מהן הסכנות בסופת ברקים. התייחסו גם לתופעת "שדוני ברקים", ותארו את ייחודה.
ב. כתבו את הסיכום.
ג. בדקו את הסיכום בעזרת דף משוב לסיכום בעמ' 93.
פעילות 7: סיכום של תלמידה
בעמוד הבא מופיע סיכום שכתבה תלמידה בכיתה ח.
ציינו מה טוב בסיכום, ומה ניתן לשפר בו.
בתשובתכם התייחסו למבנה הסיכום (פסקת פתיחה ופסקות גוף) ולתוכן – האם הכותבת התייחסה רק לרכיבי התוכן המופיעים במטלה או שהיא שילבה פרטים לא הכרחיים?
*102*
סיכום של תלמידה
ענני הקומולונימבוס הם עננים עבים ומפותחים, הטמפרטורות השוררות בהם נעות בין כמה מעלות מעל האפס ועד לכמה מעלות מתחת האפס.
בעננים האלה יש טיפות מים קטנטנות בחלק הנמוך, וחתיכות קטנות של קרח בחלק הגבוה. המפגש בין כמויות של גבישי קרח וטיפות מים ובין רוחות חזקות יוצר מטען חשמלי בתוך הענן. נוצרת בענן כמו סוללה חשמלית בעלת שני כיוונים, והחשמל שבתוך הענן מתחיל להתפתח עד שנוצר ניצוץ חשמלי – וזה הברק.
אם מישהו נפגע מהברק מצבו עלול להיות חמור מאוד, כי העוצמה החשמלית של הברק היא עצומה. אם הברק פוגע בשכונה הוא יכול להחשיך אותה, ואם ברק פוגע במתקן תעשייתי הוא עלול לשרוף אותו. לכן אם אתם נמצאים בסופת ברקים, לא כדאי לעמוד חשופים בחוץ, אלא להתחבא איפשהו, אבל לא מתחת לעצים או לאנטנות כי הם מעבירים חשמל.
תופעה מיוחדת שקשורה לברקים נקראת תופעת "שדוני הברקים". הכוונה היא להבזקים של אור צבעוני שאפשר לראות מעל סופת ברקים. התופעה הזו מיוחדת ויפהפייה, ולפעמים אפשר לצפות בה בחורף גם בישראל.
פעילויות מסכמות
בשלב זה מומלץ לחזור ולתרגל בעזרת הפעילויות המסכמות 6-4 (עמ' 269-261). הילקוט הדיגיטלי פעילויות מסכמות לכיתה ח.
*103*
במסגרת הלימודים וגם במסגרת העבודה נדרשים לעתים להציג נושא מסוים – להרצות עליו.
בשיעור זה תלמדו איך לבנות הרצאה ואיך לבנות מצגת המלווה אותה.
*103*
*103*
בהרצאה מציגים בעל פה לפני קהל עניין מסוים – תופעה, מושג, אירוע וכדומה. מסבירים אותו, מדגימים בעזרת דוגמות, ציטוט, תצלום, תרשים, נתונים. בהרצאה אפשר גם לדווח על ספר, סרט, הצגה או תערוכה. להרצאה יש מבנה מוקפד: מבנה מאורגן ומקושר, ניסוח ברור, שפה תקנית, רצף הגיוני. בתכנון ההרצאה יש להתחשב במסגרת הזמן המוקצבת, ובהתאמה לנמענים (למשל, האם חסר להם ידע? מה מידת העניין שלהם בנושא?).
שלב א: הגדרת נושא ההרצאה
בחרו את נושא ההרצאה. כדאי לבחור בנושא שמעניין אתכם, כי עליכם להיות מומחים בנושא. העלו רעיונות, ערכו סיעור מוחין עם עצמכם או עם חברים: חשבו מה אתם יודעים על הנושא, היכן כדאי לחפש מידע על הנושא. איזו שאלה תציבו במרכז ההרצאה? מה אתם מעוניינים להסביר או להדגיש? (על דרכים להעלאת רעיונות ראו פירוט בעמ' 32.)
שלב ב: חיפוש מידע
לאחר שבחרתם את נושא ההרצאה (דוגמות לנושאים ראו בעמ' 108), חפשו מידע בנושא. מידע תוכלו למצוא בכמה דרכים:
מנועי חיפוש באינטרנט – כתבו במנוע חיפוש באינטרנט את מילות המפתח של הנושא. מילות מפתח הן מילים מרכזיות בנושא. למשל, אם הנושא שבחרתם הוא "הנחיתה על הירח" – מילות מפתח טובות יהיו שמות עצם וצירופים, כגון: נחיתה על הירח, אסטרונאוטים, חלליות. אם תכתבו יותר מ-2 מילים – החיפוש יהיה מדויק יותר.
*104*
ספרי עיון, כתבי עת – ספרים, אנציקלופדיות ועיתונים המכילים מידע בנושא. בדרך כלל, בסוף ספרי עיון יש מפתח העניינים, וכדאי להיעזר בו.
מומחים לנושא – ספרנים, מידענים; בני משפחה, אנשים שזה התחום שלהם וניתן לראיינם.
שלב ג: איסוף המקורות ומיזוגם
מנוע החיפוש מספק מקורות רבים ושונים. המקורות המתאימים ביותר יופיעו בדרך כלל בראש הרשימה. לכן חפשו בעיקר בדפים הראשונים. קראו אותם בקריאה מרפרפת, וקבעו איזה מקור יהיה מרכזי ואיזה מקור יהיה משני. חשוב לבדוק את אמינות המקורות לפי מקום הפרסום וזמנו, או לפי שם הכותב/ת. למשל, ויקיפדיה, ספר דיגיטלי, מאגר מידע של מוסד ידוע – הם מקורות אמינים. לא רצוי לצטט מקור שלא ידוע מי כתב אותו.
מיזוג המקורות – העתיקו ורכזו את המקורות הרלוונטיים במסמך אחד. שכללו את המקור המרכזי, ושלבו בו מידע ממקורות משניים. ארגנו את תת-הנושאים בסדר הגיוני. השמיטו חלקים שאינם קשורים. כתבו במילים שלכם משפטים המנוסחים במשלב מתאים (פורמלי). מזגו וקשרו בין החלקים השונים בעזרת מילות קישור.
שלב ד: הוספת המחשות
בהרצאה חשוב להוסיף המחשות: תצלומים, תרשימים לסוגיהם (ראו עם' 130), סרטונים (נהוג לצרפן למצגת). ההמחשות מושכות את עיני המאזינים, ועוזרות להם להבין את הנושא. את ההמחשות חשוב לשלב במקומות המתאימים בהרצאה, אך לא כדאי להעמיס יותר מדי המחשות או קישוטים למצגת.
בעזרת מילות מפתח מתאימות אפשר לחפש תצלומים מתאימים במנוע חיפוש של תמונות (כמו גוגל תמונות). סרטונים ניתן למצוא ביו-טיוב.
*104*
כיוון שההרצאה נמסרת בלשון דבורה, נוסף על התוכן ועל המבנה יש לשים לב גם לאופן הדיבור (הגייה ברורה, קצב נכון) ולשפת הגוף (קשר עין, עמידה טבעית).
בעת ההרצאה, המרצים עלולים להתרגש בשל לחץ של זמן, פחד קהל, ולכן חשוב להכין את ההרצאה בכתב – במלואה או בראשי פרקים. הכנת ההרצאה עוזרת מאוד – היא מפחיתה את המתח ואת החששות, והטקסט הכתוב או המצגת תומכים בזיכרון.
לקראת הרצאה בעל פה חשוב להתאמן. אנשי טלוויזיה נוהגים להקליט את עצמם ולצפות בעצמם. תוכלו לעשות כך או להתאמן פעמים אחדות לפני ראי או לפני חבר/ה או לפני בן משפחה. בהזדמנות זאת מודדים זמן וחושבים על הצעות לשיפור.
*105*
*105*
מרצים רבים נוהגים ללוות את הרצאתם במצגת. המצגת ממחישה לקהל בדרך חזותית את הדברים הנאמרים, ועוזרת למרצה לזכור את הדברים.
תכננו מה תרצו להראות בשקופיות ומה תאמרו בעל פה. אפשר שהדברים יהיו זהים, ואפשר להרחיב בעל פה את מה שכתוב במצגת. אפשר להדפיס את הדפים של השקופיות, ולכתוב עליהם מה תאמרו בעל פה בכל שקופית. סמנו בכל דף מתי להעביר את השקופית.
*105*
כשאתם מכינים הרצאה ונעזרים במצגת, תוכלו להיעזר במבנה שלהלן. באופן כללי, בנו את ההרצאה מן ההכללה (הכותרת, ראשי פרקים) אל הפרטים (הסברים, דוגמות).
כותרת – שם ההרצאה ושם מי שמרצה. חשבו גם על הפנייה (שלום! שלום לכולם!)
פתיחה – הצגת הנושא: הסבר קצר על הנושא, או מדוע בחרתי בנושא, מטרת ההרצאה. אפשר לפתוח בציטוט, בשאלה רטורית, בסיפור קצר.
גוף ההרצאה – חלוקה של נושא ההרצאה לתת-נושאים, הסברים על הנושא בליווי דוגמות. כדאי להוסיף סיכומי ביניים (עד כאן דיברתי על..., הדגמנו את...), ורצוי לשלב הומור או לספר אנקדוטות.
רצף: גוף ההרצאה צריך להיות מאורגן בסדר הגיוני. סדרו את המשפטים / הדברים ברצף הגיוני (לפי: הכללה ופרטים, רצף זמנים, בעיה ופתרון).
קישוריות: חברו בין המשפטים, בין הקטעים, ובין השקופיות בעזרת ביטויי קישור מתאימים.
סיום – סיכום עיקרי הדברים, עיקר המסר, ואפשר גם: מסקנה, המלצה, תודות על ההאזנה.
מילות סיום: ולסיום..., ולסוף דבריי..., אני רוצה לסכם במשפט:... דברי תודה: תודה לכם, אני מודה לכם על ההקשבה...
*105*
הכינו סדרה של שקופיות המציגות את עיקרי הדברים, וסדרו אותן ברצף הגיוני. בכל שקף כתבו מידע קצר וברור באורך של עד 5 שורות. רצוי ללוות בתצלומים ובתרשימים. התצלומים חשובים מאוד, והם יכולים להיות גם הומוריסטיים.
*106*
*106*
היעזרו בתרשים שלפניכם כדי לתכנן את ההרצאה או את המצגת.
כותרת – שם ההרצאה, שם המרצה: שקופית 1
הצגת הנושא – למה בחרתי בנושא זה?: שקופית 2
תכנית ההרצאה – על מה אדבר? תרשים או ראשי פרקים של כל ההרצאה: שקופית 3
גוף ההרצאה – הסברים קצרים, דוגמות, תצלומים, תרשימים: שקופית 4, שקופית 5, שקופית 6, שקופית 7
סיום – המלצה, בקשה, דברי תודה: שקופית 8
*107*
*107*
איך מכינים הרצאה? איך מרצים היטב?
כאשר מכינים הרצאה, כדאי לשים לב לשלושה היבטים:
תוכן ההרצאה והמבנה שלה, הלשון ודרך ההצגה.
תוכן ומבנה
- הכנה – בחרו נושא. רצוי שיהיה מעניין וקרוב ללבכם. אספו מידע על הנושא ממקורות שונים – רשת האינטרנט, אנציקלופדיות, ספרים, אנשים. ארגנו את המידע ברצף הגיוני. דייקו בציון המקורות (מאין נלקח, תאריך, שם הכותב/ת).
- הכינו דף של ראשי פרקים – כדאי לכתוב ראשי פרקים של ההרצאה ולהסתייע בהם במהלך ההרצאה. את ראשי הפרקים אפשר גם לכתוב על הלוח, על בריסטול שמכינים מראש או במצגת. גם אם קוראים את ההרצאה מהדף – הכרחי לקרוא וללמוד אותה קודם בקול, כדי להגיע מוכנים.
- פתיחה וסיום טובים מסייעים להרצאה מוצלחת. כדאי לפתוח או לסיים בסיפור, בשאלה רטורית, בדוגמה או בציטוט, הממחישים את הרעיון. היעזרו בפתיחות ובסיומים המוצעים בעמ' 35.
לשון
- משלב – בהרצאה יש להקפיד על לשון תקינה, ואין להשתמש בסלנג.
- אורך המשפט – בהרצאה יש להעדיף משפטים קצרים, משום שלמאזינים קשה לקלוט משפטים ארוכים מדי.
- התאמה לנמענים – כוונו את דבריכם אל הנמענים (למשל, תלמידי הכיתה), והתאימו להם את ההסברים. לשם כך חשבו מהו הידע שלהם על הנושא, ומה הן הציפיות שלהם מן ההרצאה.
דרך (אופן) הצגה
- אמצעי המחשה – במצגת רצוי להיעזר באמצעי המחשה: תצלומים, טבלות ותרשימים לסוגיהם, ובכל דבר שמתאים לנושא ועשוי לעניין את המאזינים ולמשוך אותם.
- שפת הגוף – עמדו זקוף, והתנועעו בחופשיות ובטבעיות.
- קשר עין – לא רצוי לקרוא את ההרצאה מן הדף, כי הדברים נשמעים בלתי משכנעים, והמרצים נראים לא בטוחים בעצמם. כך אתם עלולים לאבד קשר עם הקהל. כדי ליצור קשר טוב עם הקהל, שמרו על קשר עין. ראשי פרקים של ההרצאה עוזרים לעשות זאת. אם יעלו שאלות מהקהל, תוכלו לענות.
- אופן הדיבור (הגייה, הנגנה) – הדיבור צריך להיות ברור ותקין, ואין לבלוע מילים. בהרצאה יש חשיבות גם לקצב הדיבור. דברו לא מהר מדי ולא לאט מדי, כי אם תדברו מהר לא יבינו אתכם. השתדלו שטון הדיבור לא יהיה חד-גוני (מונוטוני). שימו לב גם להנגנה (אינטונציה), לגובה הקול. הקול משדר את הביטחון, יוצר עניין ומגביר את המעורבות.
*108*
*108*
*108*
בשיעור זה ובשיעורים אחרים תתבקשו להרצות על נושא. לפניכם רעיונות והצעות לתחומים ולנושאים:
טבע – האדם הקדמון, חיי הפילים / הנמלים / הדבורים, שבעת פלאי עולם, מקומות מיוחדים בעולם, הרי געש, חיים בקוטב, היכחדות הדינוזאורים, שפת החיות: דולפינים וכדומה, התחממות כדור הארץ
אירועים היסטוריים – כיבוש החלל, הנחיתה על הירח, המצאת הטלפון, המצאת האינטרנט, המטוס הראשון, גילוי אמריקה, האולימפיאדה, המהפכה בעולם הערבי
יהדות – חגים – משמעויות; מנהגים וסמלים (הדגל, החנוכייה, הסביבון) – איך נוצרו?, בר / בת מצווה – מה משמעות האירוע?
תרבות – מוזיקה, קולנוע, אמנות, ספרות, תערוכה, אמן או אמנית נערצים
אחרים – עיסוק בספורט אתגרי, הרגלי הבילוי של בני נוער בארץ, השפעת הרשתות החברתיות על החברה
פעילות 1: מתכננים הרצאה
עליכם להכין הרצאה באורך 2-1 עמודים (עם התצלומים). תוכלו לבנות את ההרצאה בקבוצה.
א. בחרו נושא שמעניין אתכם מתוך רשימת הנושאים שלמעלה.
ב. חשבו היכן תמצאו מידע על הנושא (מנועי חיפוש, ספרים), או את מי תוכלו לראיין בעניין זה כדי לאסוף מידע.
ג. בחרו מילות מפתח מתאימות לחיפוש מידע בנושא.
פעילות 2: בונים את ההרצאה
א. חפשו מידע במנועי חיפוש באינטרנט או במקורות אחרים.
ב. קראו את המידע שאספתם, והחליטו באיזה מידע תרצו להשתמש.
חשבו: על איזו שאלה תרצו לענות במהלך ההרצאה? מה תרצו להוכיח / להסביר?
ג. בהמשך תארו בקצרה את המידע שאספתם. סדרו את המידע בצורה הגיונית. התחילו כל עניין חדש בפסקה חדשה.
ד. אספו המחשות מתאימות – תצלומים, סרטונים, תרשימים וכדומה.
ה. הוסיפו כותרת המציגה את נושא ההרצאה.
*109*
פעילות 3: עורכים את ההרצאה
א. מסרו את הרצאתכם הכתובה לחברי הקבוצה.
חברי הקבוצה יקראו את ההרצאה ויבדקו אותה מבחינת:
תוכן ומבנה
האם המידע בהרצאה קשור לנושא שלה?
האם ההרצאה כתובה בצורה ברורה?
האם יש קשר הגיוני בין המשפטים?
האם יש רווח בין הפסקות?
האם יש תצלומים?
לשון
האם אוצר המילים עשיר?
האם מבנה המשפטים תקין?
האם הכתיב נכון?
האם יש שימוש בסימני פיסוק?
ב. קראו את ההרצאה שכתבתם, ותקנו לפי ההערות של חברי הקבוצה.
פעילות 4: מדווחים בעל פה על ההרצאה
א. התחלקו לקבוצות חדשות, ובכל קבוצה יהיו נציגים מהקבוצות האחרות.
ב. דיווח בעל פה – נציגי הקבוצות ידווחו בעל פה על ההרצאה של הקבוצה שלהם: הדיווח צריך להיות באורך 10-5 משפטים.
פעילות 5: הרצאה בליווי מצגת
הציגו את הנושא ואת מבנה ההרצאה על גבי בריסטול או במצגת. התבססו על המבנה שתכננתם, ומלאו אותו בתכנים המתאימים.
א. תכננו את השקפים. היעזרו בתרשים (עמ' 106).
ב. תכננו מה תאמרו בעל פה ומה יהיה במצגת.
ג. התאמנו לקראת ההרצאה. הרצו לפני עמית או לפני בן או בת כיתתכם. אפשר גם לצלם בוידאו, כדי לבדוק את עצמכם.
*110*
פעילות 6: משוב על הרצאה
בעת ההרצאה תלמידים אחרים יאזינו, ובהמשך הם יעריכו את ההרצאה בעזרת דף המשוב. המשוב צריך להיות מנומק – יש להביע דעה ולנמק.
*110*
איך מעריכים הרצאה? היעזרו בשאלות (תבחינים) שלפניכם.
- תוכן: האם המרצה הציג/ה את הנושא? האם הדברים היו מעניינים?
האם דברי המרצה התמקדו בנושא?
- מבנה: האם יש פתיחה / סיום? האם מבנה הנושא הגיוני?
האם הדברים מקושרים?
- שפה: האם הדיבור שוטף, הלשון תקינה, איו שגיאות והמשלב הולם?
- זמן: האם ההרצאה עמדה במגבלות הזמן שהוקצב?
- אופן הדיבור: האם הדיבור היה רם וברור? האם הקצב היה נכון?
- שפת הגוף: האם הייתה שמירה על קשר עין? האם העמידה של המרצה הייתה טבעית?
- אפשר להוסיף: מה עניין אותי? מה היה טוב? מה אני רוצה לשאול?
פעילות 7: משוב למצגת
אם ההרצאה לוותה במצגת, כתבו משוב גם למצגת.
כדי להקל, אפשר שחלק מהתלמידים יכתבו משוב להרצאה, וחלק – למצגת.
*110*
- מבנה: האם המצגת בנויה באופן ברור – כותרת, גוף הרצאה, סיום?
האם גודל האותיות מתאים?
- האם המצגת ממחישה את הנושא?
- האם היא מעניינת? האם היא אסתטית?
- האם היה קשר נכון ביו ההרצאה למצגת?
*111*
*111*
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
על ההרצאה
ריאיון עם חנוך ליפרמן, מנהל שיווק
(1) באיזו מסגרת אתה מרצה? על אילו נושאים?
(2) אני מנהל השיווק של בנק גדול. אני מרצה במסגרות
(3) שונות, ובעיקר הרצאות בתוך הארגון בנושאים כגון:
(4) שיווק, מכירות, פרסום, יחסי ציבור, קידום מכירות,
(5) שיתופי פעולה והדרכות שונות. ההרצאות ניתנות
(6) בפני עובדי הבנק בארץ ובחו''ל.
(7) לפני מי אתה מרצה?
(8) לפני כל קשת העובדים: מעובדים ביום הקליטה
(9) הראשון ועד לבכירי הבנק.
(10) איך אתה מתכונן לקראת הרצאה?
(11) אני בודק לפני מי אני מרצה. לפעמים הקהל בא
(12) מיחידות שונות, עובדים ותיקים או חדשים, מערי
(13) שדה, סניפים גדולים או קטנים. אי אפשר לדבר על
(14) אותו נושא לפני כל אחד בבנק. על אותו עניין אבנה
(15) הרצאה אחרת לעובדי סניף או לקורס למנהלים
(16) בכירים. חשוב מאוד להתאים לאוכלוסייה של
(17) המאזינים לפי האופי, הגיל, הוותק, תחומי העניין.
(18) על מה אתה מקפיד בהרצאה?
(19) להיות רלוונטי לאוכלוסייה שאני מדבר אליה.
(20) חייבים למצוא נקודות קישור למה שהמאזינים
(21) יודעים. לא לדבר באוויר. אני מחפש נקודת אחיזה
(22) בחיים של הנוכחים, אני מספר סיפור מסוים או
(23) אנקדוטה שהתרחשה והיא רלוונטית. למשל, אירוע
(24) שקרה באחד הסניפים – תלונה, בעיה וכדומה.
(25) חשוב להמחיש את הנושא גם בעזרת ציטטה או
(26) פתגם. אין נושא שאי אפשר למצוא לו מובאה
(27) מתאימה.
(28) באילו בעיות נתקלים בהרצאה?
(29) עלולות להיות תקלות טכניות. מאז התחילו להתפתח
(30) המצגות אני מגיע שעה לפני הזמן כדי לברר שהכול
(31) פועל כשורה.
(32) בישיבות מכריעות יש התרגשות גדולה, כי אין
(33) הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשון.
(34) בעיה נוספת – סטייה של השואלים מהנושא. צריך
(35) שלא להיגרר לשאלות אלה כדי שלא להחמיץ מסר.
(36) באילו כלים אתה נעזר?
(37) אני משתמש הרבה מאוד במצגת. לדעתי, אסור
(38) שהמצגת במחשב תהפוך לעיקר. חשוב שהמצגת
(39) תהיה נקייה, לעניין, לא מוגזמת, בעלת מעט טקסט.
(40) יש כאלה שקוראים את כל המצגת וזאת כל ההרצאה,
(41) אך זה לא טוב. המצגת צריכה להכיל כותרות,
(42) משפטי מפתח, ואותם המרצה צריך להסביר.
(43) לפעמים אני מצייר על לוח או בטושים על גבי נייר
(44) במהלך ההרצאה. לפעמים אני משתמש בלוח ומרקר
(45) (כמו מורה), להצגה סכמתית של נושא מסוים, תוך
(46) כדי ההרצאה. אגב, בדיונים הלוח הכרחי, כי עולות
(47) נקודות בלתי צפויות.
(48) כאשר אני מדבר על שיווק ופרסום אני מביא
(49) המחשות – אביא את הדבר שאני מדבר עליו:
(50) הספר, המוצר, הסרטון, העלונים, חומרים פרסומים
(51) אחרים.
(52) איך אתה מתייחס לשפה בהרצאה?
(53) אני מוצא שהשפה שלי גבוהה מדי לצעירים, וזאת
(54) בעיה בשבילי. אני נאלץ לדבר עברית מאוד פשוטה.
(55) אני משתמש במילה עברית מקובלת במקום מילה
(56) לועזית גבוהה.
(57) קשה לי לשמוע את דור ה"כזה כאילו". עובדים
(58) חייבים להבין שבמסגרת העבודה לא מדברים
(59) כמו בתנועת נוער. צריך להימנע מהמילים הריקות
(60) האלה.
(61) איך אתה משתמש בשפת הגוף?
(62) לעולם אינני עומד עם הגב לקהל וקורא מהמצגת.
(63) חשוב לעמוד עם הפנים לקהל. אי אפשר לעמוד
(64) בידיים בכיסים. הידיים צריכות להיות משוחררות,
(65) וכדאי שלא לעמוד במקום אחד, ולנוע. אם אפשר
(66) אני משתדל להרצות בלי מיקרופון כי זה יוצר רושם
(67) נוקשה.
(68) אני כל הזמן מסתכל על כולם ושומר על קשר עין
(69) עם כולם. אסור לתקוע מבט בחלל האוויר. בכל
(70) פעם צריך לתפוס עיניים של מישהו אחר. כשמישהו
(71) שואל שאלה – מסתכלים אליו ועוברים לאחרים.
(72) האם למדת את המקצוע?
(73) את המקצוע למדתי, אך מעולם לא למדתי להכין
(74) הרצאה או פרזנטציה. לא היה מי שילמד אותי.
(75) תכונות כמו חוש דרמטי (חוש המשחק), יכולת
(76) דיבור, כושר מנהיגות, משפיעות על ההרצאה. אך
(77) גם הניסיון ומידת העניין שלי ושל האנשים סביבי
(78) משפיעים.
(79) למה חשוב להרצות?
(80) הרצאה היא העברת מסר בצורה בלתי אמצעית. יש
(81) משמעות גדולה לדיבור פנים אל פנים. לא כל דבר
(82) שמעבירים בדפים הכתובים או במייל עובר בצורה
(83) טובה. בלי מפגש קשה לבדוק מה יודעים ומה לא.
(84) ההרצאות, ההדרכה, הביקורים, השיחות הם חלק
(85) חשוב מהקשר, מהעבודה.
(86) זה מהנה מאוד ללמד דברים שאנשים לא יודעים.
(87) הם לומדים ומבינים, רוכשים מושגים חדשים,
(88) תהליכים ותאוריות.
ראיינה: שרה ליפקין, כ"ד בטבת תשס"ח, 2/1/2008, מטח
*112*
פעילות 8: ריאיון על ההרצאה
קראו את הריאיון (בעמוד הקודם).
א. לדעתכם, מה מטרות הריאיון?
ב. מה הריאיון מוסיף על הנלמד בשיעור זה בנושא ההרצאה?
ג. סכמו ב-2 שורות את הנאמר בנושאים אלה:
- ההכנה להרצאה
- בעיות
- כלי עזר
- לשון ההרצאה
- שפת הגוף
*113*
פעילות 9: מאיסוף נתונים לטקסט מידע
בפעילות זאת תאספו נתונים ממקורות שונים, כדי לכתוב טקסט מידע.
א. בחרו נושא לכתיבה. היעזרו ברשימת הנושאים (בעמ' 108).
ב. כתבו על הנושא טקסט מידע באורך 10-8 שורות.
ג. היעזרו במקורות מידע שונים (אינטרנט, כתבות בעיתון, אנציקלופדיה, ריאיון עם אנשים), כדי לאסוף מידע ולבסס את כתיבתכם.
חשוב לאסוף מידע מ-2 מקורות לפחות.
ד. סכמו את המידע בטיוטות. מזגו את המידע מהמקורות השונים.
ה. ארגנו את הטקסט: שימו לב לקישוריות, לכתיב, לפיסוק.
ו. משוב – בקשו משוב מחברים לכיתה או מבני משפחה, ותקנו בהתאם להערות.
פעילות 10: הרצאה
א. על בסיס טקסט המידע שכתבתם בפעילות הקודמת, הכינו הרצאה בעל פה. היעזרו בהנחיות להרצאה בעל פה (עמ' 106).
ב. שאלות למרצה – בסוף ההרצאה אפשר לשאול את המרצה שאלות.
לקראת ההרצאה יכתבו תלמידים שאלות הקשורות לנושא (שאלות המעלות עניין ולא שאלות הבודקות פרטים).
חשבו: מה מעניין אתכם בנושא זה? מה הייתם רוצים עוד לדעת / לברר?
הציגו את השאלות, ועל המרצה לענות, אם התשובה ידועה לו.
*114*
בשיעור זה תלמדו איך משווים מידע למידע, איך מנסחים תבחינים (קריטריונים) להשוואה, ואיך כותבים השוואה.
*114*
*114*
פעמים רבות כדי להחליט אנחנו עורכים השוואה: באיזו מגמה לבחור? איזו עבודה אעדיף? איזה תקליטור נקנה? לעתים משווים כדי ללמוד לעומק על הדברים. למשל, כדי ללמוד על ארץ מסוימת (בשיעור גאוגרפיה) אפשר להשוות אותה לארץ שלנו (כמות האוכלוסייה, השטח, המצב הכלכלי, האקלים וכדומה).
בכל השוואה משווים זה לזה שני פריטים לפחות.
כאשר כותבים על נושא כלשהו, תופעה כלשהי – אפשר להיעזר גם במבנה ההשוואה כדי לחזק ולהרחיב את הכתוב.
*114*
את ההשוואה עורכים בעזרת תבחינים. התבחינים הם נקודות להשוואה, אמות מידה להשוואה, אמצעים לשיפוט, קטגוריות. כדי להשוות יש ליצור תבחינים לבדיקה של הפריטים המושווים. לקביעת התבחינים כדאי להשתמש במילים מכלילות. היעזרו ברשימת המילים המכלילות / המארגנות בעמ' 22.
דוגמה: להשוואה בין תקליטורים של שירים – איזה תבחין יהיה טוב יותר: פלסטיק או אריזה? אריזה, כמובן, כי היא מילה מכלילה ותבחין טוב, ואילו פלסטיק הוא סוג מסוים של אריזה. כך גם: 70 ש"ח – אינם תבחין, אבל מחיר או עלות הם תבחינים טובים.
תבחינים נוספים להשוואה בין תקליטורים יכולים להיות: סגנון ואווירה, רמת הביצוע, רמת ההקלטה, מספר השירים.
בקביעת התבחינים להשוואה רצוי להתייחס גם להבדלים וגם לנקודות הדמיון בין הפריטים: הדומה והשונה.
*115*
*115*
מיה, תלמידת כיתה ח, התבקשה בשיעור היסטוריה למלא את המטלה הזאת:
החל מן המאה ה-15 נפתחו בפני בני אירופה אופקים גאוגרפיים חדשים. הם התחילו במסעות למזרח אסיה, בדרך הים, מסעות שהובילו אותם לגלות יבשות ותרבויות שלא הכירו עד אז. גם היום ממשיכים בני אדם לחפש אופקים גאוגרפיים חדשים, אלא שהיום היעד הוא אחר – החלל, הכוכבים הקרובים וכדור הארץ.
המטלה שלכם: לערוך טבלת השוואה בין החיפוש אחר עולם לא נודע אז ובין החיפוש היום. טבלת ההשוואה צריכה לכלול לפחות חמישה תבחינים. למציאת תבחינים התבססו על המידע בספר.
עד כאן ההוראות. איך עושים זאת?
מיה קראה שורה אחר שורה בטקסט, ושאלה את עצמה – איזה תבחין מפורט פה? מה היא ה"כותרת" הכללית המתאימה למידע המפורט כאן? וגם: האם התבחין הזה יכול לשמש גם לתיאור של המצב היום?
דוגמות:
בספר ההיסטוריה של מיה כתוב: האירופים החלו לחפש דרך ימית למזרח אסיה, שהייתה המקור למוצרי מותרות, כגון תבלינים ואריגים.
הכותרת יכולה להיות: "הגורם להתעניינות בטריטוריה החדשה".
התבחין הזה יכול להתאים גם לכיבוש החלל בימינו.
בספר כתוב: המדינה הראשונה שיזמה הפלגות מרוחקות הייתה פורטוגל.
הכותרת יכולה להיות: "המדינה היוזמת, החלוצה".
התבחין הזה יכול להתאים גם לכיבוש החלל בימינו.
בספר כתוב: ...עיר קטנה באפריקה הצפונית..., ובהמשך: חופי אפריקה... הודו.
הכותרת יכולה להיות: "יעדים ראשונים".
*115*
לצורך כתיבה של טקסט השוואה כדאי לבנות תחילה טבלת השוואה.
כותבים בטבלת השוואה שבעמוד הבא, בטור אחד את התבחינים, ושמים לב שפריטי המידע יוצבו במקום המתאים לתבחין, כך:
*116*
החיפוש אחד עולם לא נודע
תבחין, החיפוש אז – כיבוש יבשות, החיפוש היום – כיבוש החלל
הגורם להתעניינות,
_________
,
_________
המדינה היוזמת,
_________
,
_________
יעדים ראשונים, חופי אפריקה, הודו,
_________
*116*
כדי להשוות מידע למידע, אין די בכך שנעמיד מידע ליד מידע. צריך לעבד את המידע ולערוך אותו: אחרי שמחליטים על תבחינים להשוואה, יש לארגן ולבנות את הטקסט באופן שהמידע על העניינים המושווים יהיה נוח לקריאה ולהבנה. יש לקשר בין העניינים הדומים והשונים באמצעות ביטויי השוואה מתאימים.
בפתיחה של ההשוואה מנסחים משפט מכליל על הפריטים המושווים, ומציינים את מטרת ההשוואה. כדאי גם לציין את התבחינים של ההשוואה.
דוגמה: למרות המרחק בזמן בין כיבוש היבשות לפני מאות שנים ובין כיבוש החלל בימינו יש ביניהם דמיון רב, אך הם שונים זה מזה ב...
בגוף ההשוואה מתמקדים בתבחינים שמחליטים עליהם, ובוחרים את המבנה להצגת המידע. חשוב לחבר את המשפטים שבפסקה באמצעות מילות קישור להשוואה (עמ' 117).
בסוף ההשוואה מסכמים. סיכום ההשוואה צריך לקשור ביחד את כל הפריטים המושווים. לצורך זה מפרטים את המסקנות העיקריות העולות מתוך ההשוואה: מה למדנו מן ההשוואה שערכנו? כיצד תרמה לנו ההשוואה להבנת הפריטים המושווים ולהכרתם? האם ההשוואה סייעה לנו לבחור את אחד הפריטים ולמצוא את התבחינים החשובים לקבלת החלטה?
*116*
פתיחה: המשימה היא להשוות בין... ובין..., מטרת ההשוואה היא..., התבחינים שנקבעו לצורך ההשוואה הם...
גוף: בדומה לכיבוש היבשות בעבר גם בימינו הסיבות לכיבושים נובעות מ... (פירוט הדומה). אך מובן שבימינו יש הבדלים רבים המתבטאים ביעדים, באמצעים, ב...
(פירוט ההבדלים).
סיכום: לסיכום, ההשוואה בין... ובין... מלמדת שהדמיון ביניהם רב. סקרנותם של בני האדם והתאווה לכוח וכן... הביאה אותם... עם זאת יש גם הבדלים מהותיים...
*117*
*117*
ביטויי קישור לציון דמיון: בדומה ל..., כמו, כ..., כשם ש..., כפי שצוין לעיל, בהשוואה ל...
ביטויי קישור לציון הבדל, ניגוד: ואילו, בשונה מ..., בניגוד ל..., לעומת, לעומת זאת, ההבדל בין..., בהשוואה ל..., בניגוד לנאמר
*117*
פתיחה – גוף ההשוואה (דומה ושונה) – סיכום
פתיחה: הצגת הפריטים: מה משווים, מטרת ההשוואה, התבחינים המושווים
גוף ההשוואה – טקסט ההשוואה, הצגת הדומה והשונה על פי התבחינים שנבחרו
סיכום – מסקנות העולות מההשוואה
*117*
- משפט מכליל: האם בפתיחה יש משפט המסביר בין מה למה משווים או מה מטרת ההשוואה?
- תבחינים: האם קבעתי תבחינים טובים ומכלילים? האם יש עוד תבחינים?
- שונה ודומה: האם ההסבר כולל את הקווים השונים וגם את הדומים?
- קישוריות: האם יש שימוש בקשרים לוגיים של השוואה ועימות, כגון: ואילו, לעומת, לעומת זאת..., בדומה ל.., בהשוואה ל..., כמו ש...
- מסקנה: האם ההשוואה מסתיימת בהכללה או במסקנה הנובעת מן ההשוואה?
*117*
- כדי לערוך השוואה, יש להחליט על תבחינים להשוואה, לארגן ולבנות את הטקסט באופן שהמידע על העניינים המושווים יהיה נוח לקריאה ולהבנה.
- בהשוואה כדאי להתייחס גם להבדלים וגם לדמיון – הדומה והשונה.
- מבנה ההשוואה כולל: פתיחה ובה הצגת נושא ההשוואה ומטרת ההשוואה; גוף – הדומה והשונה לפי תבחינים; סיכום – מסקנות הנובעות מההשוואה.
- חשוב לקשר בין העניינים הדומים והשונים באמצעות ביטויי קישור להשוואה.
- כאשר כותבים על תופעה כלשהי, או טוענים טענה – אפשר להרחיב את החיבור בעזרת מבנה ההשוואה.
*118*
*118*
פעילות 1: בניית תבחינים
בעמ' 115 ראיתם דוגמה מעבודת ההשוואה בהיסטוריה.
לפניכם הטקסט שהוא המקור להשוואה. קראו אותו, וענו על השאלות.
תוכלו לשתף את המורה להיסטוריה בפעילות זו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
אופקים חדשים
פס' 1 (1) החל מן המאה ה-15 נפתחו בפני בני אירופה אופקים גאוגרפיים
(2) חדשים. האירופים החלו לחפש דרך ימית למזרח אסיה, שהייתה
(3) המקור למוצרי מותרות, כגון: תבלינים ואריגים.
פס' 2 (4) המדינה הראשונה שיזמה הפלגות מרוחקות מאירופה הייתה פורטוגל.
פס'3 (5) הימאים באותה תקופה נעזרו במפות ובאמצעי ניווט חדשים: מצפן,
(6) אלמנך ימי ואצטרולב. כך יכלו הספנים לחשב את מקום הימצאם
(7) בכל תנאי ולהפליג גם בחורף. גם בניית האוניות השתכללה, ועוצבה
(8) הקרוולה – ספינה קלה, מהירה ובעלת כושר תמרון, שהתאימה לא רק
(9) לסיור לאורך החופים אלא גם להפלגה בלב ים. המידע שהביאו הספנים
(10) ממסעותיהם סייע לקרטוגרפים לשרטט מפות מדויקות יותר.
פס' 4 (11) בעקבות פורטוגל הלכה גם ספרד. המלכים פרננדו ואיסבלה נתנו את
(12) חסותם למסע בראשותו של קולומבוס (1492). הוא תכנן להפליג
(13) מערבה, לחצות את האוקיינוס האטלנטי ולהגיע להודו. זה היה רעיון
(14) מהפכני בשעתו. קולומבוס ואנשיו יצאו בשלוש קרוולות, ורק כעבור 33
(15) יום של תלאות וחרדות הגיעו ליבשה. הוא היה משוכנע שהגיע להודו,
(16) אבל למעשה הגיע לאיים בים הקריבי. בחזרו לספרד הביא עמו כמה
(17) ילידים ופרות. מלכי ספרד העניקו לו את התואר "מושל ומשנה למלך"
(18) באיים החדשים. קולומבוס יצא לעוד שלושה מסעות, ועד מותו היה
(19) משוכנע שהגיע להודו. הראשון שהבין שנתגלתה יבשת חדשה, היה
(20) האיטלקי אמריגו וספוצ'י, ולכן היא נקראה על שמו, אמריקה.
מתוך: קציעה טביביאן, מסע אל העבר – מימי הביניים ועד העת החדשה, 1997, עמ' 182, מטח
א. בעקבות פורטוגל הלכה גם ספרד. (שורה 11)
לאיזה תבחין המידע הזה שייך? האם צריך לפתוח בשבילו תבחין חדש?
שימו לב לתבחינים שכבר נקבעו בעמ' 116.
*119*
ב. המלכים פרננדו ואיסבלה נתנו את חסותם למסע... (שורה 11)
איזה תבחין חדש כדאי להציג כאן? האם הוא רלוונטי גם למסעות של ימינו?
ג. קולומבוס, אמריגו וספוצ'י – באיזה תבחין ניתן לשבצם?
ד. האם המידע בפסקה 4 מזמן עוד תבחינים? אם כן – הוסיפו אותם.
פעילות 2: טבלת השוואה
א. בחרו 4-3 תבחינים להשוואה מתוך אלה שקבעתם בפעילות הקודמת ומעמ' 116.
ב. הכינו לעצמכם את טבלת ההשוואה לפי הדוגמה הזאת:
החיפוש אחר עולם לא נודע
תבחין, החיפוש אז, החיפוש היום
_________
,
_________
,
_________
ג. כתבו בטבלה את התבחינים, והשלימו את פריטי המידע מתוך הטקסט שבפעילות הקודמת וממקורות מידע אחרים.
פעילות 3: פסקת השוואה
בחרו מן הטבלה בפעילות הקודמת 2 תבחינים, וכתבו פסקת השוואה או שתיים.
קולומבוס תובע בעלות על אדמת אמריקה, הדפס, 1893
*120*
פעילות 4: השוואה בין בתי ספר
לפניכם רשימת תבחינים שהציעה קבוצת תלמידים לצורך השוואה בין שני בתי ספר.
א. קראו את התבחינים להשוואה:
- כיתות מאוכלסות בצפיפות
- מחשבים
- ספרי לימוד
- לוח כיתה
- תחזוקה
- חצר מטופחת
- משמעת
- יחס רציני ללימודים
- יחס המורים לתלמידים
- תקנון ולוח מבחנים
- כיסאות ושולחנות שבורים
ב. לאחר שהתלמידים הציגו את התבחינים בכיתה, הם קיבלו משוב – הערות חיוביות וגם ביקורת והצעות לשיפור. קראו את המשוב והשלימו את החסר.
ג. תקנו את התבחינים בעקבות המשוב.
משוב לתבחינים
חלק מהרשימה שלכם אינם תבחינים אלא פריטי, מידע שיכולים להיכלל בתוך התבחינים.
כך, למשל...
"לוח כיתה" זה לא תבחין! זה פריט קטן שיכול להיכנס תחת הכותרת "ציוד לימודי" או "עזרים להוראה". ויש עוד פריטים (שציינתם) שיכולים להיכלל בקטגוריה הזו והם: ...
התבחין "תחזוקה" הוא כללי וטוב. אבל, שימו לב: הוא כולל פרטים אחרים שכתבתם, כמו למשל: חצר מטופחת ו...
"משמעת" ו"יחס ללימודים" אפשר לצרף כתבחין אחד, אבל צריך להשמיט את המילה "רציני".
גם הניסוח "כיתות מאוכלסות בצפיפות" זקוק לתיקון קל. אנו מציעים: ...
פעילות 5: כתיבת השוואה
כתבו השוואה בין שני בתי ספר שאתם מכירים. היעזרו בתבחינים שבפעילות קודמת.
א. תחילה בנו טבלת השוואה.
ב. אחר כך כתבו את ההשוואה. אל תשכחו לסכם את המסקנות הנובעות מההשוואה. תוכלו להיעזר בהיגדים האלה: השווינו בין בית ספר... לבית ספר... מתוך מטרה ל...
ההשוואה מראה על קווי דמיון ועל קווי שוני.
הדמיון בין בתי הספר מתבטא ב... לדוגמה..., וכן ב..., לדוגמה...
אך ההבדלים ביניהם רבים יותר, והם:...
לסיכום, ההשוואה מראה ש...
פעילות 6: כתיבת השוואה
א. בעמוד הבא מופיע הטקסט ”על המשקפיים". קראו אותו.
ב. ערכו השוואה בין המשקפיים בעבר למשקפיים היום. הציגו לפחות 3 תבחינים.
ג. כתבו את ההשוואה, סכמו את המסקנות וקשרו בין המשפטים.
*121*
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
על המשקפיים
(1) משקפיים יוצרו לראשונה בפירנצה שבאיטליה בשנת 1286 בקירוב. ליתר
(2) ארצות אירופה הגיעו המשקפיים במאות ה-15-14. בתחילה נפוץ השימוש
(3) במשקף בודד, ואחר כך אחזו האנשים בשתי עדשות משקף המחוברות ביניהן.
(4) האנשים נהגו להשתמש במשקפיים לקריאה, ולא הרכיבו אותם לזמן ממושך.
(5) להמצאה לא הייתה תמיכה רפואית, ולכן גם לא נערכו בדיקות ראייה. הקונה
(6) רכש בחנות משקפיים שאפשרו לו לראות באופן הטוב ביותר.
(7) רק בתחילת המאה ה-18 נמצא למשקפיים מקומם הקבוע על האף. בלונדון
(8) החלו לייצר ידיות למשקפיים – הידיות הסתיימו בטבעת ונשענו על צדי הראש.
(9) מלונדון התפשטה ההמצאה לארצות נוספות באירופה. למרות ההתקדמות
(10) בעיצוב המשקפיים במאה ה-18 וה-19, עדיין לא היה אופנתי ומקובל אז
(11) להרכיב משקפיים בפומבי, ובעיקר לא לגבי נשים. לפיכך נהגו בהופעות בציבור
(12) להשתמש במקום במשקפיים – בזכוכית מגדלת או בטלסקופ קטן.
מתוך: קציעה טביביאן, מסע אל העבר – מימי הביניים ועד העת החדשה, 1997, עמ' 306, מטח
פעילות 7: השוואה בדיון בעל פה
ערכו דיון עם חברים לספסל הלימודים.
אחד או אחת מכם יטענו כי החיים בעידן הטכנולוגי (מחשב אישי, אינטרנט, תקשורת סלולרית, מסרונים, משחקי מחשב ועוד) טובים יותר מאשר החיים בעבר בלי מכשירים אלה.
בן או בת הזוג יטענו כי החיים לפני עידן המחשב היו טובים יותר.
הכינו בכתב תבחינים להשוואה (כמות המידע וחשיבותו, קצב החיים, תלות במכשירים, וכדומה). הרחיבו אותם בהסברים, בדוגמות ובנימוקים משכנעים.
פעילות 8: השוואה בדיון בכתב
לאחר ששמעתם את הדיון בפעילות הקודמת, כתבו פסקת השוואה. השוו בה את החיים לפני עידן המחשב לחיים המודרניים הממוחשבים. ציינו באילו תחומים השתלטו המחשבים על חיינו. הסבירו כיצד הושפעו חיינו מן המחשבים (הן לחיוב והן לשלילה), וכיצד נראו חיינו לפני העידן הטכנולוגי.
לסיכום, כתבו את דעתכם בשאלה: האם לשנות את היקף השימוש במחשבים בחיינו?
*122*
פעילות מסכמת 9: אופקים חדשים
קראו שוב את הטקסט "אופקים חדשים'' (עמ' 118), וענו על השאלות האלה.
הבנה
1. הטקסט מתאר תופעה שהתרחשה במאה ה-15 באירופה. תארו את התופעה ב-3-4 שורות.
2. אילו כלים עמדו לרשות מגלי העולם בתקופה זאת?
3. מדוע אמריקה אינה נקראת על שם מי שגילה אותה?
4 מאזכרים:
כך יכלו הספנים (שורה 6) – למה הכוונה במילה כך?
זה היה רעיון מהפכני בשעתו (שורה 13) – למה הכוונה במילה זה?
-בחזרו- לספרד (שורה 16) – מה פירוש המילה המודגשת?
אוצר מילים
5. למילה אופק יש לפחות 2 פירושים. מה הם? היעזרו במילון.
איך שני הפירושים מתאימים לכותרת?
6. שדות סמנטיים: מצאו בטקסט מילים רבות ככל האפשר מתחום המשמעות של ימאות.
7. לקסיקון – הוא ספר ערוך בסדר אלפביתי, המכיל מילים מכל תחומי הידע. ההסברים בלקסיקון רחבים מן ההסברים במילון ומוסיפים גם מידע.
עבדו בזוגות או בקבוצה. כתבו לקסיקון כיתתי של שמות (מקומות, אנשים) ושל מונחים המוזכרים בטקסט. כל קבוצה תקבל פריט אחד, תקרא עליו מידע מוסמך ותסכם אותו בקצרה ובבהירות. דוגמות לפריטים: האיים הקאריביים, קולומבוס, קרטוגרפים, אצטרולב, אלמנך.
אם אתם כותבים הגדרה, זכרו שבכתיבת הגדרה נהוג לכתוב מילה מכלילה ואחר כך תכונות מיוחדות. דוגמה: מקום שנמצא ב..., כלי המשמש ל...
פעילות מסכמת 10
הטקסט שבעמוד הבא לקוח מספר היסטוריה, והוא מתאר את העיר צפת במאה ה-16, בזמן שלטון העות'מאנים.
קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
*123*
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
צפת – מרכז לתעשיית אריגים
(1) צפת הייתה מרכז מנהלי בארץ ישראל, ובעקבות אפשרויות הפרנסה
(2) שסיפקה, הלך וגדל מספר היהודים שהתיישבו בה. כמו יהודי סלוניקי, גם יהודי
(3) צפת התפרנסו בעיקר מאריגת בדים ומצביעתם: התנאים בצפת התאימו
(4) למלאכות האלה: היו בה מקורות מים רבים הנדרשים לתהליך עיבוד האריגים
(5) ולצביעתם. היא הייתה קרובה לערי נמל – לנמל צידון, שדרכו הביאו את
(6) הצמר לתעשיית האריגים מאנטוליה וכן לנמלי עכו, טריפולי ובירות. בתעשיית
(7) האריגים השתתפו גם נשים שטוו צמר בביתן.
(8) אריגי צפת נודעו בטיבם, אבל לקראת סוף המאה ה-16 ירד הביקוש להם.
(9) תעשיית האריגים החלה אז להתפתח באירופה, ואריגי צפת לא עמדו בתחרות.
(10) פרנסתם של יהודי צפת נפגעה, ורבים עזבו את העיר.
(11) צפת כמרכז הלכה
(12) בצפת פעל ר' יוסף קארו ממגורשי ספרד. הוא נדד עם משפחתו לפורטוגל
(13) וממנה לאימפריה העות'מאנית, ולבסוף עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת
(14) (1536). כאן הקים ר' יוסף קארו בית מדרש וכתב את הספר שולחן ערוך.
(15) זהו ספר הכולל את כל ההלכות הנוגעות להתנהגות היהודי בימי חול, בימי
(16) חג ובאירועים מיוחדים כמו דיני תפילה, דיני שבת, דיני חגים ועוד. ההלכות
(17) מסודרות בו לפי נושאים, כמו כלים על שולחן ערוך, ומכאן שמו. גם בימינו
(18) השולחן ערוך מדריך יהודים בכל שאלה וקושי הנוגעים להלכה.
(19) השולחן ערוך הודפס בוונציה (1566-1565) והופץ בקהילות ישראל, ובכלל
(20) זה קהילות אשכנז. ר' משה איסרלש מאשכנז "פרש על 'השולחן ערוך' מפה",
(21) כלומר הוסיף עליו ספר ושמו "מפה", שכלל את ההלכות וההוראות של חכמי
(22) אשכנז.
(23) כיוון שחכמים בצפת כתבו חיבורים, הוקם בה בית דפוס (1577).
(24) הוא פעל כעשר שנים ונדפסו בו בסך הכול שישה ספרים, מהם חמישה
(25) שנכתבו בצפת. בית הדפוס הפסיק לפעול בגלל חוסר היכולת להתחרות
(26) בבתי הדפוס של איטליה ושל מרכזים אחרים באימפריה העות'מאנית ובגלל
(27) הידלדלות היישוב היהודי בצפת.
מתוך: קציעה טביביאן, מסע אל העבר – מימי הביניים ועד העת החדשה, 1997, עמ' 210
*124*
שאלות
הבנה
1. מה מטרת הטקסט?
א. לשכנע
ב. למסור עובדות
ג. להנחות
ד. לשתף בחוויות
2. מדוע הייתה צפת מרכז לתעשיית אריגים?
3. מהי חשיבותו של השולחן ערוך? התייחסו למבנה הספר ולצורך להיעזר בו.
4. השלימו את טבלת ההשוואה לפי התבחינים שלפניכם. הוסיפו את הפעולות שנעשו בצפת ותרמו להתפתחותה כמרכז דתי וכמרכז כלכלי במאה ה-16.
תבחינים, צפת כמרכז דתי, צפת כמרכז כלכלי
התקופה,
_________
,
_________
הפעולות שנעשו,
_________
,
_________
תקופת הירידה,
_________
,
_________
הסיבות לירידה,
_________
,
_________
אחר,
_________
,
_________
5. מה המשותף ל-2 המרכזים שצמחו בצפת?
הבעה בכתב
6. כתבו בעזרת הטבלה (בשאלה 4) 2 פסקות השוואה בין צפת כמרכז דתי לצפת כמרכז כלכלי. היעזרו בדף המשוב (עמ' 117).
7. סיבה ותוצאה – בטקסטים בהיסטוריה עוסקים לעתים קרובות בקשר של סיבה ותוצאה.
א. זהו במשפטים להלן את ביטוי הקישור המביע קשר זה.
ב. זהו בכל משפט: מהי הסיבה? מה התוצאה?
1. צפת הייתה מרכז מנהלי בארץ ישראל, ובעקבות אפשרויות הפרנסה שסיפקה, הלך וגדל מספר היהודים שהתיישבו בה. (שורה 1)
2. כיוון שחכמים בצפת כתבו חיבורים, הוקם בה בית דפוס (1577). (שורה 23)
3. בית הדפוס הפסיק לפעול בגלל חוסר היכולת להתחרות בבתי הדפוס של איטליה ושל מרכזים אחרים באימפריה העות'מאנית ובגלל הידלדלות היישוב היהודי בצפת. (שורה 25)
*125*
אוצר מילים
8. מה פירוש המילים והביטויים האלה:
ובכלל זה (שורה 19)
הידלדלות היישוב (שורה 27)
תחביר, מערכת הצורות
9. כל המשפטים להלן כתובים בסביל. הפכו אותם לפעיל. היעזרו בטבלה בעמ' 197.
דוגמה: "השולחן ערוך" הודפס בוונציה. (שורה 19) – הדפיסו את...
1."השולחן ערוך" הופץ בקהילות ישראל. (שורה 19)
2. בצפת הוקם בית דפוס. (שורה 23)
3. בבית הדפוס נדפסו שישה ספרים. (שורה 24)
4. מהם חמישה נכתבו בצפת. (שורה 24)
פעילות מסכמת 11: למה צריך לישון?
לפניכם מאמר מדעי על השינה. קראו אותו וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
למה אנחנו צריכים לישון? איתי גל
10/5/2007, ynet
פס' 1 (1) האם אפשר לחיות בלי שינה? מה קורה לגוף אם הוא לא מקבל
(2) מספיק שעות שינה?
(3) חוסר בשעות שינה, נדודי שינה, וגם שינה רבה מדי במקרים נדירים,
(4) פוגמים באיכות החיים. למה בעצם צריך לישון?
פס' 2 (5) התלונה הנפוצה ביותר בעולם המערבי קשורה לשינה. ואכן חוסר
(6) בשעות שינה, נדודי שינה, וגם שינה רבה מדי במקרים נדירים,
(7) פוגמים באיכות החיים. מנגד, ישנם בינינו שחיים טוב מאוד גם במספר זעום של
(8) שעות שינה. בארץ מוכרים לכולנו פוליטיקאים ושחקנים המעידים על
(9) עצמם שאינם זקוקים ליותר מארבע שעות בלילה כדי להמשיך ולתפקד
(10) כצעירים.
פס' 3 (11) נראה שהגוף שלנו זקוק למספר שעות של שינה עמוקה בכל יום. אם
(12) לא נישן די שעות בלילה, נרגיש בחסרון שעות השינה גם מבחינה גופנית
(13) וגם מבחינה נפשית, לכן חשוב להשלים את שעות השינה החסרות.
*126*
פס' 4 (14) השינה נחלקת לכמה שלבים. בארבעת השלבים הראשונים, המכונים
(15) "שנת הגלים האיטיים", יש האטה .כללית של פעילות המוח. השלב
(16) הראשון הוא הנמנום, והרביעי – שינה עמוקה. אחרי כ-90 דקות של
(17) שינה יש התעוררות חלקית, ואחריה מופיעה "שנת תנועות עיניים
(18) מהירות", שנקראת גם "שלב השינה העמוקה" – שינה שנמשכת 20-15
(19) דקות דקות. בשלב זה גלגלי העיניים נעים הלוך ושוב במהירות, הישן
(20) חולם ושריריו נעשים רפויים מאוד. בלילה ממוצע יש 5-4 מחזורים של
(21) שנת גלים איטיים ושנת תנועות עיניים מהירות.
פס' 5 (22) בזמן השינה השרירים הופכים להיות רפויים. השרירים נחים ואנו חולמים
(23) חלומות, ומעבדים את המידע שנקלט במוחנו בימים האחרונים. אבל
(24) שלב החלום, המכונה גם "שלב השינה הפרדוקסלית", הוא שלב מוזר.
(25) בעוד רוב שלבי השינה מתבטאים במנוחה של הגוף ובהאטה של גלי
(26) המוח, בשלב שנת החלום מתפקדים גלי המוח כמעט כמו בעת ערות.
(27) הדופק והנשימה מואצים, ועם זאת חל שיתוק מוחלט של שרירי הגוף.
פס' 6 (28) החלום חשוב להתפתחות מוח האדם. תינוקות צעירים מבלים עד 70 אחוזים
(29) משעות היממה בשינה, 50 אחוזים מהזמן הזה הם חולמים. בשנות החיים
(30) הראשונות מתפתח המוח, בעיקר מתפתחים הזיכרון והלמידה, ולכן
(31) נראה שלשנת החלום תפקיד חשוב בהתפתחות המוח.
פס' 7 (32) מה קורה כשלא ישנים? קצת קשה למנוע לחלוטין שינה מאדם.
(33) מחקרים הראו כי מחסור בשינה גורם לפגיעה בתפקוד המוח. צוות
(34) חוקרים השווה בין חולדות שלא ישנו במשך 72 שעות, לחולדות שישנו
(35) כרגיל. תוצאות המחקר הראו כי קבוצת החולדות שלא ישנו היו חסרות
(36) מנוחה, הן לא היו רגועות, והזיכרון שלהן נפגע.
פס' 8 (37) עוד מחקר בדק מה קרה לרופאים צעירים שלא ישנו 36 שעות ברציפות.
(38) במחקר נבדקו 20 רופאים צעירים בבית החולים של אוניברסיטת הארוורד
(39) בארה"ב. במחקר התגלה כי ככל שהתארכו המשמרות והרופאים נשארו
(40) ערים כ-36 שעות ברציפות, גדל מספר הטעויות הרפואיות שביצעו עד
(41) פי 5.
פס' 9 (42) החוקרים אף גילו שהרופאים הצעירים נרדמו בממוצע 5.5 פעמים
(43) במהלך משמרת ארוכה, בהשוואה ל-2.6 פעמים בממוצע במשמרת
(44) קצרה יותר, שבה היו ערים רק 16 שעות ברציפות.
*127*
הבנה
1. א. מדוע חשוב לישון? – כתבו הסבר לבני משפחה שלא קראו את המאמר.
ב. הבעה בעל פה – הציגו את ההסבר שלכם בעל פה בפני חברים לכיתה.
2. ציינו נכון / א נכון:
- בזמן השינה מתרחשים בגוף תהליכים חשובים.
- מבוגרים חולמים יותר מתינוקות.
- החלום חשוב להתפתחות מוח האדם.
- מחסור בשעות שינה משפיע לרעה על ההתנהגות.
- מחסור בשעות שינה פוגע בזיכרון.
- רופאים צעירים אינם זקוקים לשעות שינה מרובות.
3. הכותב מציג 4 שאלות בתחילת המאמר: בכותרת ובפתיח.
א. מה הן השאלות?
ב. האם הכותב נותן תשובה לכל אחת מהשאלות?
ג. כתבו בקצרה את התשובות לשאלות.
4. במאמר מובאים 2 מחקרים. שערו: לשם מה מציג כותב המאמר מחקרים אלה?
5. בארץ נערכה בשנת תשע"א-2011 שביתת רופאים ממושכת. אחת מטענות הרופאים המתמחים נגעה בקושי שלהם לתפקד היטב לאחר תורנות ארוכה.
העתיקו מהמאמר ציטוט המחזק את טענת הרופאים השובתים.
פעילות 12: הבעה – כתיבת השוואה
במאמר מתוארים 2 מחקרים. כתבו השוואה בין 2 המחקרים.
1. תחילה בנו טבלה השוואה. קבעו את התבחינים (כגון: מטרת המחקר, המשתתפים בניסוי, מהלך המחקר, תוצאות המחקר).
תבחינים, מחקר 1, מחקר 2
_________
,
_________
,
_________
_________
,
_________
,
_________
_________
,
_________
,
_________
_________
,
_________
,
_________
2. לפי הטבלה, כתבו פסקת השוואה. התייחסו גם לדומה וגם לשונה.
*128*
פעילות 13: פורום לילה טוב
באחד הפורומים הופיעה השאלה הזאת:
בני הולך לישון בשעות מאוחרות – הוא קורא עיתון או משחק בטלפון הנייד. בבוקר הוא עייף מאוד, איך יתפקד הילד בבית הספר?
אני יודעת ששינה חשובה לבני נוער, אבל קשה לי להסביר לו זאת.
אם מודאגת
והנה התשובה שענתה לה המומחית:
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
(1) לילד שחי במדינה לא מפותחת, קל להיכנס לישון בשעה מוקדמת.
(2) הבעיה שהילדים שלנו בעולם המודרני חשופים לטכנולוגיה, ולכן קשה
(3) להם ללכת לישון. חשוב שילדים יישנו טוב בלילה, מכמה סיבות:
(4) ראשית, בזמן השינה הם גדלים, ומי שלא ישן די שעות, הדבר עלול לפגוע
(5) בגדילה שלו. שנית, הזיכרון והיכולת ללמוד נבנים במהלך השינה. אם ילד
(6) מבקש ללכת לישון מאוחר יותר כדי להתכונן לבחינה, צריך להסביר לו שהשינה
(7) חשובה להצלחה בבחינה. שלישית, בזמן השינה הגוף מתחזק, וכך הוא יכול
(8) להתמודד בקלות עם מחלות, כלומר, השינה חשובה לבריאות. אני מציעה
(9) שתשוחחי עם בנך על חשיבות השינה. ליל מנוחה!
(10) ד"ר כהן סיגל
הבנה
1. מהי הבעיה המוצגת בשאלת האם?
2. איזו עצה מציעה המומחית?
3.לפי דברי המומחית, מהן 3 הסיבות שבגללן חשוב לישון היטב בלילה?
4. מהו הקשר בין המאמר "למה אנחנו צריכים לישון?" (עמ' 125) ובין השאלה
והתשובה שהתפרסמו בבלוג?
א. שני הטקסטים הם מאמרים מדעיים.
ב. שני הטקסטים עוסקים בחשיבות השינה בלילה.
ג. שני הטקסטים עוסקים בקשר בין הפיתויים בעידן הטכנולוגי למחסור בשעות שינה.
ד. שני הטקסטים מצביעים על קשר בין שינה איכותית להצלחה במבחנים.
*129*
5. ד"ר כהן סיגל טוענת:
לילד שחי במדינה לא מפותחת, קל להיכנס לישון בשעה מוקדמת. הבעיה שהילדים שלנו בעולם המודרני חשופים לטכנולוגיה, ולכן קשה להם ללכת לישון. (שורה 1)
האם אתם מסכימים עם טענתה? נמקו. הציעו פתרון אפשרי לבעיה המוצגת.
6. חברו 3 עצות לשינה טובה. תוכלו להיעזר במבנים: מומלץ ל..., לא כדאי ל..., חשוב ל...
פעילות 14: אוצר מילים
לפניכם מילים וביטויים שהופיעו במאמר (עמ' 125):
1. פוגמים ב... (שורה 4)
2. מספר זעום (שורה 7)
3. מעידים על עצמם (שורה 8)
4. האטה (שורה 15)
5. ערות (שורה 26)
א. הסבירו את המילים והצירופים. היעזרו בהקשר או במילון.
ב. בחרו 3 מילים / ביטויים, ושבצו אותם במשפטים מתאימים.
*130*
בשיעור זה תלמדו להפיק (להוציא) מידע בצורה יעילה מתוך תרשימים מסוגים שונים.
*130*
*130*
טקסט רציף הוא טקסט מילולי "רגיל", טקסט שמילים מופיעות בו ברצף ובאופן מקושר.
טקסט לא רציף הוא טקסט חזותי-גרפי, כגון: התרשימים לסוגיהם – טבלות, דיאגרמות, גרפים, מפות, וכן תצלומים ואיורים. בטקסט לא רציף יש גם מילים.
האמצעים החזותיים מלווים את טקסט המידע לסוגיו, והם ממחישים ומדגישים את המידע או מספקים עוד מידע. בטקסטים של מידע, בכתבות בעיתון ובטלוויזיה, וכן בספרי לימוד (כגון גאוגרפיה, מדעים ומתמטיקה) ניתן למצוא תצלומים ותרשימים מסוגים שונים. ההיצג החזותי מראה את הדברים שנכתבו בטקסט בדרך שונה ובצורת ארגון שונה.
כשלפניכם טקסט לא רציף עיינו בו, שימו לב לכיתובים שלידו, לכותרות ולנתונים. נסו להביע במילים את הנתונים שהם מספקים. כדי להפוך אותם לטקסט רציף, כתבו משפטים שלמים, והוסיפו מילות קישור כדי ליצור טקסט מקושר ופסקה רצופה ולכידה.
הילקוט הדיגיטלי
טקסט לא רציף, שרון שני-ארבן
*130*
טבלה משווה – כל טבלה מורכבת מעמודות ומשורות. העמודות הן הטורים לאורך, והשורות הן השורות לרוחב.
*131*
תרשים עוגה – מראה את השלם (100 אחוז) של תופעה כלשהי. הפרוסות בעוגה מראות את הגודל שכל חלק תופס בשלם. (בספר תמונה של תרשים עוגה)
תרשים עמודות – משווה נתונים מספריים של תופעה מסוימת. היעזרו בכותרת התרשים ובכותרות של ציר האורך וציר הרוחב כדי להבין את הנתונים המשווים בעמודות. (בספר תמונה של תרשים עמודות)
תרשים עקומה – מראה התפתחות לאורך זמן של תופעה מסוימת. היעזרו בכותרת התרשים ובכותרות של ציר האורך וציר הרוחב כדי להבין מה שהתרשים מראה, למשל אם העקומה יורדת או עולה? (בספר תמונה של תרשים עקומה)
*131*
לפניכם סוגים של תרשימים, ודוגמות להפקת מידע מתרשימים אלו.
יש לזכור שהכתוב כאן הוא דוגמה בלבד, וניתן להפיק מהתרשימים עוד מידע.
*131*
בטבלה כותבים נתונים ומידע, כגון מספרים ושמות. שימו לב לכיתוב שמעל לטבלה או מתחתיה – הוא מגדיר את נושא הטבלה ואת מטרתה. שימו לב לכותרות בטבלה (בשורה עליונה) ולתבחינים השונים. מן הטבלה ומהשוואה בין העמודות השונות אפשר להפיק מידע משווה, ואפשר להסיק מסקנות.
היגדים לניסוח השוואה: הטבלה משווה בין... ל..., הטבלה מראה..., הטבלה מלמדת, מהטבלה ניתן להבין ש..., הנתון הבולט ביותר בטבלה הוא...
על יצירת טבלה לצורך השוואה ראו בעמ' 115.
*132*
*132*
דוגמה: תרשים העמודות מתאר את מספר הילדים הממוצע לאישה במבחר מדינות, נכון לשנת 2005.
מהתרשים אפשר לראות כי ארבע המדינות המובילות במספר הילדים הממוצע לאישה הן ניגריה, אפגניסטן, ליבריה ואוגנדה, ובהן יש כ-7 ילדים בממוצע. לעומתן שלוש המדינות בעלות מספר ילדים נמוך הן אוקראינה, איטליה וקוראה הדרומית, ובהן 1.3 ילדים בממוצע. ישראל ממוקמת קרוב למדינות אלו עם כ-3 ילדים.
כמו כן, אפשר ללמוד מהתרשים כי ניגריה היא המדינה המובילה במספר הילדים הממוצע לאישה במבחר המדינות המופיעות בתרשים העמודות, ואילו ישראל נמצאת במקום החמישי.
(בספר תמונה של תרשים עמודות)
מספר הילדים הממוצע לאישה במבחר מדינות, 2005
מתוך: צביה פיין ומאירה שגב, אנשים ויישובים – ספר לימוד בגאוגרפיה, 2007, עמ' 56, מטח
*132*
דוגמה: התרשים מציג את מספר העולים לישראל ממדינות חבר העמים בשנים 2005-1989 (באלפים).
מתרשים זה אפשר ללמוד כי בשנים 1990-1989 עלו כ-190 אלף עולים ממדינות בריה"מ לשעבר. מאז נמשכה העלייה, אבל היא במגמת ירידה במספר העולים. כמו כן, מהתרשים אפשר ללמוד כי שיא העלייה היה בשנת 1990.
(בספר תמונה של תרשים עקומה)
מספר העולים לישראל ממדינות בריה"מ לשעבר, 2005-1989 (באלפים)
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2006
מתוך: צביה פיין ומאירה שגב, אנשים ויישובים – ספר לימוד בגאוגרפיה, 2007, עמ' 98, מטח
*133*
*133*
טקסט מידע עשוי לזמן טקסט "רגיל" (כלומר טקסט מילולי רציף) או טקסט חזותי (גרפי, טקסט לא רציף). לעתים שני סוגי הטקסט האלה מציגים את אותו המידע, ולעתים הם משלימים זה את זה.
איך משווים בין טקסטים אלה?
תכנון ההשוואה: מוצאים את התבחינים להשוואה. דנים לא רק בשונה אלא גם בדומה. כטיוטה אפשר לבנות טבלת ההשוואה שתשמש אחר כך בסיס לארגון התשובה.
מבנה ההשוואה צריך להכיל רקע קצר או הכללה על הנושא המשותף לשני הטקסטים.
פירוט הדומה והשונה – אפשר לציין תחילה את הדומה בכל עניין, ואחר כך לציין את השונה ולהמחיש בדוגמות.
ציינו אם הטקסט הלא רציף חופף לטקסט הרציף או משלים אותו ומוסיף עליו, מדגיש היבט מסוים.
סיום – סכמו אם ההבדלים מהותיים / לא מהותיים, אם יש דמיון רב או הבדלים. אפשר להסיק מסקנות / השערות הנובעות מן ההבדלים.
היגדים להשוואה
לפניכם היגדים להשוואה ולעימות בין טקסט רציף ללא רציף:
הכללה: שני הטקסטים עוסקים ב...
הטקסט הלא רציף חופף / משלים את / מוסיף על הטקסט הלא רציף.
הדומה: שני הטקסטים מציגים / מתארים / מפרטים את...
השונה: הטקסט הלא רציף מתמקד ב... / מתייחס רק ל... / מוסיף על...
צורת ההצגה: הטקסט הלא רציף משתמש בכלים גרפיים (עמודות / עוגה / עקומה / טבלה / אחר) כדי להמחיש.
סיום: בין שני הטקסטים יש / אין הבדלים מהותיים...
משני הטקסטים ניתן ללמוד ש...
*134*
*134*
- סוגים של טקסס לא רציף – בטקסס מידע יש תרשימים מסוגים שונים: תרשים עמודות, תרשים "עוגה", תרשים עקומה, וכן טבלות, איורים ותצלומים. הם ממחישים באופן חזותי את הכתוב בטקסט, ולעתים אף מוסיפים עליו מידע.
- הטבלות והתרשימים מספקים עובדות ונתונים, וגם מצביעים על תהליכים ומגמות.
- טבלה – קראו את הכותרת והפיקו ממנה מידע. עיינו בעמודות ובשורות. נסו להגיע להכללות, ציינו מה ניתן ללמוד מהטבלה, השוו בין העמודות השונות, ושימו לב לתבחינים.
- תרשים עמודות – קראו את כותרת התרשים, ושאלו מה ניתן ללמוד ממנו. קראו את ציר הרוחב ואת ציר האורך, וחשבו מה ניתן ללמוד מהם – מהכותרות ומן המספרים. נסו להגיע להכללות, השוו בין הנתונים בעמודות, והסיקו מהם מסקנות.
- תרשים עוגה – בכל תרשים עוגה יש פרוסות עוגה המציינות חלק יחסי בשלם (100 אחוז). קראו את כותרת התרשים, ושאלו מה ניתן ללמוד ממנה. מה ניתן ללמוד מגודל הפרוסות, מה ניתן להסיק מכך.
- תרשים עקומה – קראו את כותרת התרשים, עיינו בציר הרוחב ובציר האורך, ושאלו מה ניתן ללמוד מהם.
שימו לב לקו העקום – היכן הוא עולה, היכן הוא יורד, השוו בין העליות לירידות, והסיקו מהם מסקנות. אגב, לא בכל פעם שהגרף עולה – זוהי מגמה חיובית (למשל, עלייה במספר המובטלים).
- כתיבה בעקבות טקסט לא רציף – עיינו בתרשימים או בטבלה המלווים את הטקסט. שימו לב לכיתובים שלידם, לכותרות ולנתונים. נסו לכתוב במילים את הנתונים המובעים בהם, השוו מידע, ונסו להסיק מסקנות מנתונים אלה. כדי להפוך אותם לטקסט רציף כתבו משפטים שלמים. כדי ליצור טקסט מקושר ופסקה רצופה ולכידה הוסיפו מילות קישור.
היגדים לכתיבה: התרשים... מציג / מתאר את...; מתוך התרשים עולה כי...; לעומת זאת...; המסקנה עולה מן הנתונים בתרשים היא...; ניתן ללמוד / להסיק ש...
- השוואה בין טקסס לתרשים – הקשר בין טקסט רציף לבלתי רציף הוא, בדרך כלל, קשר של המחשה או של השלמה ותוספת. בכתיבת ההשוואה התייחסו לדומה ולשונה בין הטקסטים. בתיאור השונה, ציינו את ההבדל בצורת הצגת המידע של התרשים (עמודות, עקומה, עוגה, טבלה או אחר).
*135*
*135*
פעילות 1: כתיבה לפי תרשים עוגה
לפניכם תרשימים ושאלות שנכתבו לפי ספר מתמטיקה לכיתה ח.
בכיתה של 40 תלמידים נערך מבחן. 35 מהתלמידים עברו את המבחן, ו-5 לא עברו.
א. איזה תרשים משלושת תרשימי העוגה שלפניכם מתאים לתיאור הנתונים?
מתוך: שבילים – מתמטיקה לכיתה ח, 2010, עמ' 90, מטח
ב. כתבו פסקה קצרה (6-5 שורות) ורציפה שתסביר מה רואים בכל תרשים, ומדוע בחרתם את התרשים שבחרתם בסעיף א.
פעילות 2: כתיבה לפי תרשים עקומה
לפניכם תרשים עקומה. עיינו בו וענו על השאלות.
א. מה התרשים מציג?
ב. כמה מדינות התרשים מציג ומהן?
ג. על פי התחזית, מהן המדינות שהאוכלוסייה בהן תגדל? מהן המדינות שהאוכלוסייה בהן תקטן?
ד. על פי התרשים, כתבו פסקה שמתארת את שיעור האוכלוסייה ב-2005 ואת התחזית לשנת 2050.
גודל האוכלוסייה במבחר מדינות ב-2005 ותחזית עד 2050 (במיליונים)
מתוך: צביה פיין ומאירה שגב, אנשים ויישובים – ספר לימוד בגאוגרפיה, 2007, עמ' 70, מטח
*136*
פעילות 3:כתיבה לפי תרשים עמודות
לפניכם טקסט מידע קצר וכן תרשים מתוך ספר היסטוריה לכיתה ח. עיינו בתרשים, וענו על השאלות.
בשנות; העשרים הגיעה לארץ ישראל העלייה הרביעית (1929-1924). העולים פנו להתיישבות בערים והקימו מפעלי תעשייה, אבל בשל משבר כלכלי ששיאו היה ב-1927 גדלה האבטלה והחל גל ירידה גדול מן הארץ. בשנת 1927 היה מספר היורדים מן הארץ גדול ממספר העולים אליה. ההתאוששות ממשבר זה החלה רק ב-1929.
שיעורי העלייה והירידה מן הארץ בתקופת העלייה הרביעית
מתוך: קציעה אביאלי-טביביאן, מסע אל העבר – המאה העשרים, בזכות החירות, 1999, עמ' 7, מטח
א. מה התרשים מתאר?
ב. באיזו שנה נרשם שיא בעלייה לארץ ובאיזו שנה נרשם שיא בירידה?
ג. באיזו שנה מספר היורדים מן הארץ רב יותר ממספר העולים אליה?
ד. לפי התרשים, תארו בקצרה מה קרה בשנת 1924 ומה קרה בשנת 1928.
ה. עיינו בתרשים וכתבו פסקה שמתארת את גלי העלייה והירידה העיקריים. היעזרו בטקסט המידע.
פעילות 4: כתיבת השוואה לפי תרשים עמודות
עיינו בתרשים ובטקסט המידע שבפעילות הקודמת.
1. מה ניתן לדעת מטקסט המידע ולא מן התרשים? ציינו את התשובה הנכונה.
א. את המדינות שמהן עלו העולים
ב. את שנות העלייה השנייה
ג. היכן התיישבו העולים של עלייה הרביעית
2. מה ניתן לדעת מהתרשים ולא מטקסט המידע? ציינו את התשובה הנכונה.
א. את שיעור העולים והיורדים ב-1925
ב. את שיעור העולים והיורדים ב-1927
ג. את הסיבות לשינוי בשנת 1927
3. מה הקשר בין הכתוב בטקסט ובין התרשים?
*137*
פעילות 5: כתיבת השוואה לפי תרשים עקומה
לפניכם טקסט מידע ותרשים עקומה מתוך ספר גאוגרפיה לכיתה ח.
א. קראו את הטקסט. סכמו ב-3 שורות במה הטקסט עוסק.
ב. עיינו בתרשים – מה הוא מתאר?
ג. כתבו פסקה קצרה לפי הנתונים בתרשים.
ד. השוואה – השוו בין הטקסט לתרשים: האם התרשים משקף את הכתוב בטקסט, מתאר חלק ממנו או מוסיף מידע חדש? נמקו.
עוד מבט
מדינות בריה"מ לשעבר פותחות את שעריהן
מאז שנות ה-20 ועד לשנות ה-80 של המאה העשרים הייתה בריה"מ (ברית-המועצות) פדרציה גדולה, שכללה 15 מדינות שנשלטו בידי שלטון קומוניסטי ריכוזי וחזק. השלטון הטיל על תושביהן של מדינות אלה הגבלות רבות, ולא איפשר הגירה חופשית – בתוכן או מהן ואליהן. אחרי מלחמת העולם השנייה התרחב תחום השפעתה של בריה"מ אל רוב מדינות מזרח אירופה, ובהשפעתה הנהיגו גם מדינות אלה משטר קומוניסטי שלא איפשר הגירה חופשית. החל משנת 1986 התרחשו בבריה"מ ובמדינות מזרח אירופה שינויים פוליטיים דרמאטיים, ובעקבותיהם נפתחו במדינות אלה תחומי הכלכלה והחברה, והן החלו לשפר את יחסיהן עם מדינות העולם.
התהליכים היו רבי עוצמה והם הביאו לחיסולו של השלטון הקומוניסטי בבריה''מ ובמזרח אירופה, וכן להתפרקותה של בריה"מ ולחלוקתה למדינות עצמאיות רבות. בין היתר ניתן חופש רב יותר לאזרחים במדינות אלה, ובוטל האיסור להגר מהן ואליהן. היהודים תושבי בריה"מ לשעבר היו בין הראשונים שניצלו את הזכויות החדשות, ורבים מהם עלו לישראל (ראו גרף).
מספר העולים לישראל ממדינות בריה"מ לשעבר 2005-1989 (באלפים)
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2006
מתוך: צביה פיין ומאירה שגב, אנשים ויישובים – ספר לימוד בגאוגרפיה, 2007, עמ' 98, מטח
פעילות מסכמת 6: ריאה בספר גאוגרפיה
לפניכם טקסט מתוך ספר גאוגרפיה. קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
האטמוספרה של כדור הארץ
שינויים בהרכב האוויר בעידן המודרני
מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו מתחוללת בעולם מהפכה טכנולוגית שהביאה להתפתחות עצומה בתעשייה, בערים ובתחבורה, וגררה אחריה שינויים בהפקת האנרגיה: האדם החל לנצל כמויות גדולות של פחם, נפט וגז טבעי לצרכים שונים כמו חימום, הפקת חשמל ושימוש בתחבורה.
כל אלה גרמו לשינויים בהרכב האטמוספרה. נתמקד בשלושה שינויים בולטים: עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, זיהום האוויר, והידלדלות האוזון.
א. עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה
הדלקים המאובנים – הפחם, הנפט והגז הטבעי – מכילים את היסוד פחמן. כדי להפיק אנרגיה מחומרים אלה יש להבעירם, ותהליך הבערה משחרר את הגז פחמן דו-חמצני (C02). השימוש הרב של בני האדם בדלקים אלה לצורך הפקת אנרגיה משחרר לאטמוספרה כמות גדולה של פחמן דו-חמצני, ומגדיל את ריכוזו באטמוספרה (פריט 5). למרות העלייה, ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה נמוך בהשוואה לריכוז החמצן והחנקן, ולכן אין חשש להרעלה או לפגיעה בנשימה.
אבל, מדענים סבורים שאם תימשך העלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, יהיו שינויים רבי משמעות בתנאי האקלים על פני כדור הארץ. הם רואים סכנה בעיקר בעליית הטמפרטורות, שעלולה להביא להפשרה מוגברת של קרחונים, לעלייה במפלס מי הים באוקיינוסים, ולהצפה של אזורי החוף בעולם.
שיעור העלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה באזור האי הוואי, 2000-1958
הצורה המשוננת של הגרף נובעת מן השינויים העונתיים בריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר: בקיץ ובאביב, הצמחייה הירוקה והמשגשגת משתמשת בכמויות גדולות של הפחמן הדו-חמצני. ולכן ריכוזו באוויר יורד; בסתיו ובחורף, לעומת זאת, כששורר קור והעצים עומדים בשלכת והם כמעט עירומים (ללא עלים ירוקים), ולכן ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר שב ועולה.
*139*
ב. זיהום האוויר
אחד המאפיינים הבולטים של החיים בערים המודרניות הוא העלייה במספר כלי הרכב הנעים בכבישים, ועלייה בפעילות של מפעלי התעשייה ותחנות הכוח הממוקמים סמוך לערים. גזים רעילים ותרכובות כימיות שונות, הנוצרים בתהליכי הפקת האנרגיה בתחנות הכוח, במפעלי התעשייה ובמנועי המכוניות, נפלטים לאוויר ומזהמים אותו. פליטתם של חומרים אלה לאוויר מכונה "זיהום אוויר". הזיהום יכול להתבטא בפליטה של גזים, שחלקם רעילים (כגון תחמוצות חנקן וגופרית), או בפליטה של חלקיקים מוצקים (כגון פיח, אבק, חלקיקי מתכות). כדאי לציין שסופות חול ואבק, שאינן תוצר של פעילות האדם, גורמות אף הן לזיהום האוויר. כל אלה עלולים לחדור למערכת הנשימה ולהזיק לבני האדם ולבעלי החיים הנושמים אותם.
זיהום האוויר אינו מוגבל בהכרח למקום שבו הוא נוצר: הרוחות יכולות לשאת אותו למרחקים גדולים מאוד ממקום היווצרותו. כך, למשל, חומרים שנפלטים מארובות של מפעלים באזור אחד, יכולים לזהם את האוויר במקומות המרוחקים מהם עשרות ואף מאות קילומטרים. ולמרות שריכוז הזיהום הולך ופוחת ככל שמתרחקים ממקור הזיהום – גם במקומות המרוחקים עדיין הוא יכול לפגוע באיכות האוויר.
זיהום האוויר מסכן את האדם: הוא פוגע בכלי הנשימה, גורם לאלרגיות ולמחלות כרוניות, ופוגע במערכת החיסונית – בפרט אצל תינוקות, ילדים קטנים וקשישים. כדי לצמצם את הנזקים שזיהום האוויר גורם, נקבעו תקני פליטה המגדירים את הכמות המותרת של החומרים הנפלטים לאוויר. במקומות רבים בעולם משתדלים לאכוף על הרשויות ועל המפעלים עמידה בתקנים האלה, ולקנוס את מי שחורגים מהם.
גם בישראל, המשרד לאיכות הסביבה מפעיל במקומות שונים בארץ מערך משוכלל של עשרות תחנות ניטור (תרשים). בעזרת תחנות הניטור אפשר לעקוב ברציפות אחד ריכוזם של החומרים המזהמים באוויר. כאשר מדד איכות האוויר מצביע על זיהום גבוה במקום מסוים, מתפרסמת בכלי התקשורת אזהרה הקוראת לאנשים הסובלים מרגישות מיוחדת לזיהום להישאר בבית.
*140*
מצב זיהום האוויר ברחבי הארץ בזמן אמת – מסך לדוגמה מתוך אתר המשרד לאיכות הסביבה (בספר מוצג מסך לדוגמא היעזר במנחה)
נתוני זיהום אוויר – תחנות מנ"א – כל הארץ
במפה משמאל מוצג מדד זיהום אוויר כפי שנמדד כעת בתחנות מנ"א. עבור גוש דן וירושלים מוצג מדד איזורי. לקבלת מדד מפורט של התחנות לחץ/י על סימן האיזור במפה או בחר/י תחנה מהרשימה להלן.
מקרא
איזור
תחנת ניטור כללית
תחנת ניטור תחבורתית
זיהום אוויר נמוך (100-50)
זיהום אוויר בינוני (50-0)
זיהום אוויר גבוה (0- 200-)
ז.א. גבוה מאוד (200- – 400-)
תחנות ניטור בארץ
אריאל
באר-שבע
בית-שמש
בני ברק – דרך ז'בוטינסקי
גבעתיים
גוש עציון
חולון
חיפה – שדרות ההסתדרות
חיפה – שדרות העצמאות
הצג
הנתונים לגוש-דן ולירושלים מתעדכנים מדי מחצית השעה הנתונים לשאר הארץ מתעדכנים מדי יממה
מתוך: יואב יאיר, מאירה שגב, בילי סביר, מסע במרחבי האטמוספרה, 2006, עמ' 12-10, מטח
*141*
הבנה והבעה
1. תארו את התהליך שהוביל לשינוי בהרכב האוויר בעידן המודרני.
א. מאמצע המאה ה-19...
ב. כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית
ג. בעקבות הצריכה המסיבית של פחם, נפט וגז טבעי...
2. ציינו את הסכנות הטמונות אם הפחמן הדו-חמצני (C02) באטמוספרה ימשיך לעלות.
כאשר הפחמן הדו-חמצני עולה:
- הטמפרטורות...
-
_________
-
_________
-
_________
3. כתבו 2 מסקנות שניתן להסיק מהתרשים העוסק בשיעור העלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באי הוואי.
4. מה מסביר הכיתוב שמתחת לתרשים?
א. את הסיבות לעליית ריכוז פחמן הדו-חמצני
ב. את הסיבות לזיהום האוויר באי הוואי
ג. את הסיבות לאפקט החממה
ד. את הסיבות לצורה המשוננת של התרשים
5. ארגנו בטבלה את המידע בנושא זיהום האוויר.
תבחינים, זיהום אוויר
הגורמים לזיהום,
_________
במה מתבטא הזיהום,
_________
הסכנות בזיהום,
_________
6. נטע גרה בקיבוץ בעמק יזרעאל. היא קראה את טקסט המידע, וטענה שזיהום האוויר אינו מפריע לה, משום שהקיבוץ שבו היא גרה מרוחק כמעט 100 ק"מ מהעיר הגדולה. מה דעתכם על טענתה של נטע? היעזרו בעובדות המופיעות בטקסט המידע.
*142*
7. לפניכם הערך ניטור מתוך מילון רב מילים המקוון.
הסבר מלא למילה נטור שם ז'
1. רפואה מעקב הדוק ורצוף אחר פרמטרים באמצעות מכשירים אלקטרוניים כגון מוניטור.
- ניטור עוברי מאפשר לרופאים לאבחן מצוקת עובר במהלך הלידה.
2. מעקב אחרי תנאים או תהליכים באמצעות מכשור שאינו משפיע על תנאים או תהליכים אלה, בייחוד מעקב רצוף באמצעות מכשור מיוחד אחר מאפיינים סביבתיים כגון רמות זיהום, קרינה רדיואקטיבית וכד'.
- הנתונים על הריכוזים של מזהמי האוויר חושבו על סמך דו"חות שנתקבלו מתחנות ניטור המפוזרות ברחבי הארץ.
- תחנה לניטור קרינה סביבתית הוקמה בדימונה.
מתוך: רב מילים המקוון
א. איזו משמעות מתאימה לטקסט זה?
ב. מה פירוש תחנות ניטור?
8. הסבירו במילים שלכם מה מראה התרשים בעמ' 140.
9. נסחו 2 מסקנות העולות מתוך התרשים.
פעילות 7: כתיבת סיכום
סכמו את הטקסט "שינויים בהרכב האוויר בעידן המודרני" (עמ' 138) בהיקף של כ-10 שורות. בסיכומכם התייחסו לסיבות לעלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, וציינו מהן הסכנות הטמונות בעלייה זו.
פעילות 8: משוב לסיכום של תלמיד
בעמוד הבא מופיע סיכום שכתב יאיר, תלמיד חט"ב, בעקבות המטלה בפעילות הקודמת. העריכו את הסיכום לפי דף המשוב לכתיבת סיכום. היעזרו בשאלות האלה:
תוכן
- האם התלמיד כתב רק על הרכיבים המופיעים במטלה?
- האם הוא תיאר את גם הסיבות ואת הסכנות שבעליית הפחמן הדו-חמצני?
סגנון הכתיבה
- האם כותב המאמר הביע דעה אישית בסיכום?
- האם פסקת הסיום נחוצה לסיכום זה? האם היא מוסיפה מידע?
*143*
סיכום של יאיר – תלמיד חט"ב
הטקסט "שינויים בהרכב האוויר בעידן המודרני", מתוך הספר "מסע במרחבי האטמוספרה" בשנת 2006, מסביר מהן את הסיבות לעלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה, ומציג את הסכנות הטמונות בעלייה בזיהום האוויר.
לפי המאמר, בעקבות המהפכה הטכנולוגית, החל האדם לנצל כמויות עצומות של פחם, נפט וגז טבעי לצרכים שונים. השימוש הרב בחומרים הללו גרם לשינויים בהרכב האטמוספרה, כלומר – הייתה עליה בריכוז הפחמן הדו חמצני והאוויר נעשה מזוהם מאוד.
בני אדם השתמשו הרבה מאוד בדלקים כדי להפיק אנרגיה, ובתהליך הזה השתחרר הרבה מאוד C02 לאטמוספרה. כולנו צריכים להיות מודאגים מזה, כי אם יהיה יותר C02 באטמוספרה, הטמפרטורות בכדור הארץ יעלו, ואז הקרחונים בקטבים יימסו, ואז הגובה של המים באוקיינוס יעל, ואז המים יציפו את החופים ואת הערים שנמצאות ליד החופים.
אני חושב שאנחנו צריכים לשמור על כדור הארץ, ולא לזהם אותו, כי אין לנו כדור אחר. ואם אנחנו מזהמים את האוויר, אז קשה לנו לנשום את האוויר, וזה גם יכול לגרום למחלות. וחשוב לדעת שגם מי שגר רחוק מהעיר סובל מהזיהום, כי הזיהום עף עם הרוח למרחק עצום.
לסיכום, כפי שכתבתי, בגלל המהפכה התעשייתית האוויר השתנה, והפך להיות מזוהם. ריכוז הפחמן הדו חמצני עלה, וזה גרם להתחממות בכדור הארץ.
*144*
פעילות 9: כתיבת מאמר (בעיה ופתרון)
כיום מפעלים ותחנות כוח הממוקמים בסמוך לערים מזהמים את הסביבה בדרכים שונות: זיהום האוויר, זיהום מקורות המים, זיהום הקרקעות בעקבות הזרמת חומרים רעילים ועוד.
כתבו מאמר באורך 15-10 שורות במאמרכם תארו תופעה זו והסכנות הטמונות בה, והציגו דרך אחת לצמצם את נזקיה.
פעילויות מסכמות
בשלב זה מומלץ לחזור ולתרגל בעזרת הפעילויות המסכמות 9-7 (עמ' 277-271). הילקוט הדיגיטלי פעילויות מסכמות לכיתה ח.
*145*
בשיעור זה תכירו קשרים בין משמעויות של מילים: מילים נרדפות, הפכים, מילה מכלילה, תחום משמעות (שדה סמנטי), ותלמדו איך מגדירים מילה.
*145*
קראו את זוגות המילים בדוגמות. מה הקשר בין המילים?
דוגמות: שמש – חמה, אויב – צר, חבר – רע – ידיד – עמית, שר – מזמר,
חזר – שב, חשוך – אפל.
אלה זוגות של מילים נרדפות. מילים נרדפות הן מילים בעלות משמעות זהה.
האם המשמעות של המילים למעלה אכן זהה לגמרי? קשה למצוא בלשון מילים נרדפות שהמשמעויות שלהן זהות באופן מוחלט. בדרך כלל, יש הבדל בין מילים נרדפות: הבדל במשלב (ברמת הלשון) או הבדל ברגש שהן מעוררות וכדומה.
דוגמה: המילים נער – עלם, חזר – שב הן אמנם נרדפות, אך בלשון היום-יום נעדיף לומר: הנער חזר, ואילו בשירה ובספרות יפה נמצא: העלם שב. ובכל זאת, המשמעות הבסיסית של הצמדים האלה זהה, לכן אלה מילים נרדפות.
כותבים משתמשים במילים נרדפות כדי לגוון או כדי להדגיש (כאמצעי רטורי). לכן גם כאשר קוראים אפשר להיעזר במילים הנרדפות, כדי להבין מילה קשה.
מילים נרדפות אפשר למצוא בעיקר בטקסט שכנוע, כגון: בנאומים ובפרסומות, בשירים ובסיפורים, כלומר בטקסטים שיש בהם מטען רגשי.
*145*
קראו את זוגות המילים בדוגמות. מה הקשר בין המילים? דוגמות: חי – מת, אמת – שקר, אוהב – שונא, חשוך – מואר, גדול – קטן, עשיר – עני, יצא – נכנס, מעל – מתחת.
זוגות אלה הם ניגודים. ניגודים הם מילים שמשמעותן הפוכה, מנוגדת. אפשר למצוא ניגודים בחלקי דיבור שונים – בשמות עצם, בפעלים, בתארים ובמילות יחס.
FM23
פרק 6: ניגודיות
*146*
לא לכל מילה יש מילה המנוגדת לה במשמעות. למשל, למילים: אופה, בצק, רהיט, שעון, רקד אין ניגודים.
לעתים אפשר להסביר מילה בעזרת ההפך שלה. למשל: שקר הוא ההפך מ-אמת, חשוך פירושו ההפך מ-מואר (ראו בספר ט עמ' 151).
*146*
במילון כתוב: קינמון – תבלין ריחני בצבע חום.
מה הקשר בין המילים קינמון למילה תבלין? המילה תבלין היא מילה מכלילה של קינמון. בתוך הקבוצה של תבלין יש גם: מלח, פלפל, כמון וכדומה.
מילה מכלילה היא "שם הקבוצה", מילה הכוללת קבוצה של מילים.
דוגמות:
(בספר שני טורים)
מילה מכלילה, קבוצת מילים / מילים נכללות
פרח, סביון, נורית, חרצית, לילך
רהיט, כיסא, שולחן, מיטה
רגש, פחד, אהבה, קנאה, שנאה
צבע, אדום, צהוב, ירוק
כלי רכב, מכונית, אוטובוס, מטוס
המילה רגש היא מילה מכלילה של פחד ושל אהבה, כי אלה הם סוגים של רגשות. הצירוף כלי רכב הוא ביטוי מכליל של מכונית, כי מכונית היא סוג של כלי רכב.
עוד דוגמה מן המילון: אופה – אדם שמקצועו אפיית לחם או עוגות.
בהסבר זה יש הכללה: אדם שמקצועו..., ובהמשך מציינים את המיוחד במקצוע זה: אפיית לחם או עוגות. אדם שמקצועו – הוא ביטוי מכליל לבעלי מקצוע רבים (נגר, פסנתרן, מורה).
כאשר מגדירים מילה אפשר להשתמש במילה המכלילה, ובהמשך – בתכונות המבחינות, התכונות המייחדות את מה שמתארים מיתר הפרטים בקבוצה.
*146*
כאשר טקסט דן בנושא מסוים, באופן טבעי יהיו בו מילים רבות מאותו תחום המשמעות. למשל, בקטע שעוסק בתחבורה יופיעו מילים, כגון: כבישים, חוקי תנועה, רמזורים, משאיות, אוטובוסים, מכוניות, משטרת תנועה. תחום משמעות הוא כל המילים השייכות לנושא מסוים. תחום משמעות נקרא גם שדה סמנטי.
FM23
פרק 3: שדות סמנטיים
*147*
עוד דוגמה: בתחום המשמעות של שדה תעופה יש מילים רבות, ובהן: מטוס, אווירון, נמל תעופה, טייס, דייל, לטוס, להטיס, להמריא, לנחות, טיסה, המראה, נחיתה, בדיקות, אנשי ביטחון, מסלול, תיירים, מזוודה, סוכנות, כרטיס טיסה, חגורה, מכס, חו"ל, חברת תעופה.
תרשים: יחסי משמעות בין מילים
(בספר תרשים)
יחסי משמעות:
- ניגודים
חי – מת
עלה – ירד
אור – חושך
- מילים נרדפות
עץ – אילן
חזר – שב
חשוך – אפל
- מילה מכלילה
עץ – אורן, ברוש, צפצפה
- תחום משמעות
עץ – נטיעה, עלים, גזע, צמח, אורן
*147*
- מילים נרדפות – מילים בעלות משמעות קרובה מאוד.
דוגמות: שמש – חמה, גשם – מטר, חשוך – אפל.
- לעתים הכותבים משתמשים בחזרות או במילים נרדפות, כדי להדגיש אמירה כלשהי. המילים הנרדפות עוזרות להבין את משמעות המילים ה"קשות".
- ניגודים – מילים בעלות משמעות מנוגדת: חי – מת, גדול – קטן.
- בטקסטים שמביעים רגשות (שיר, סיפור, נאום, פרסומת) ניתן למצוא מילים נרדפות וניגודים.
- מילה מכלילה – המילה הכללית, שם הקבוצה של קבוצת מילים.
דוגמה: המילה רהיט היא המילה המכלילה של המילים: שולחן, כסא, ארון.
- הגדרה – כאשר מגדירים מילה או מושג, כדאי לציין קודם את המילה המכלילה, ואחר כך להוסיף את התכונות המיוחדות למה שמגדירים.
דוגמה: כובע – פריט לבוש המשמש ל...
*148*
*148*
פעילות 1: מילה נרדפת מסבירה
אין הנחתום מעיד על עסתו. (לפי בראשית רבה לד)
א. קראו את הפתגם ובררו את משמעותו. תוכלו להיעזר באינטרנט במילון פתגמים או לשאול מבוגרים.
ב. כתבו את ההסבר לפתגם.
ג. בדקו איך הסברתם את הפתגם. למשל, איך הסברתם את המילה נחתום? האם השתמשתם במילים נרדפות? בהפכים? ואולי בחרתם בדרך אחרת?
ד. בערך נחתום במילון כתוב כך: נחתום (ספרותית) – אופה, בעל מקצוע העוסק באפייה. מהי המילה הנרדפת למילה נחתום?
ה. איזו מילה מן השתיים היא יום-יומית? ואיזו מילה משמשת במשלב ספרותי? איזו הערה במילון רומזת לכך?
ו. מתי מתאים להשתמש בפתגם? הביאו דוגמה.
פעילות 2: נרדפות בשיר
לפניכם שיר ילדים. קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
עברית של סבא / שלומית כהן-אסיף
סבא שלי מדבר עברית משונה
אולי חדשה, אולי ישנה.
עברית לא חברית
עברית מוזרה
אשתו של החמורה אינה חמורה
אשתו של החמור היא אתון,
אינה יודעת לכעוס
רק לרטון.
סבא שלי
קורא כרכר לכל סביבון.
אצלו הארטיק – שלגון
כולו קרח.
הביגאלעך הם כעכים
בשומשום או מלח.
וצריך לספר:
אצל סבא שלי
הסנדויץ – כריך.
ויש לו המצאה אחרת:
לפיג'מה קורא נמנמת
לנדנדה קורא סחרחרת.
כל יום נולדת
מילה אחרת.
מתוך: סבא מרחוב העפיפונים הכחולים, 1986
א. מה תוכן השיר? מה הוא מתאר?
ב. ממה נובעים ההבדלים בין לשון הסבא ללשון הנכדה?
*149*
ג. בשיר יש מילים נרדפות רבות. מצאו את זוגות המילים הנרדפות והעתיקו אותן. מילים נרדפות: משונה – מוזרה
ד. ציינו את המשלב של כל מילה: האם משתמשים בה במשלב ספרותי או פורמלי, בלשון היום-יום, בסלנג, או שבימינו אין משתמשים בה כלל.
ה. בעבר הוחלט לעברת את המילים הלועזיות האלה: פיג'מה – נמנמת; קרוסלה – סחרחרת.
לאיזו מילה (או שורש) קשורה המילה העברית שהציעו?
פעילות 3: מילים נרדפות
א. לפניכם רשימה של מילים. מצאו במחסן שלמטה מילה נרדפת לכל מילה.
ב. בכל זוג סמנו את המילים ה"פשוטות" יותר, המשמשות יותר בלשון ימינו.
1. דגל
2. חופש
3. יען כי
4. תפס
5. מרבד
6. עני
7. חזה
8. חשש
9. חבר
10. שמחה
11. איפה
12. שקט
מחסן: דרור, מפני ש..., לכד, ראה, פחד, ששון, איה, נס, דממה, רע, אביון, שטיח
פעילות 4: ניגודים בקטע
א. בחרו קטע כלשהו מספר זה. מצאו בו 6 מילים שיש להן ניגודים, וכתבו את זוגות הניגודים.
ב. העתיקו מן הקטע 6 מילים שאין להן ניגודים.
פעילות 5: ניגודים בהגדרה
ניגודים יכולים לעזור להגדיר משמעות של מילה.
לפניכם הגדרות של מילים שונות מתוך מילון רב מילים הצעיר.
סמנו בכל הגדרה את המילים שהן ניגודים למילים המוגדרות.
1. שקר – אמירה שאינה אמת, אמירה לא נכונה שאומרים כדי לרמות וכדי להטעות אחרים.
2. שקט – דממה, העדר קולות, מצב שאין בו כל רעש.
3. כשלון – אי הצלחה. אם לא מצליחים להשיג משהו אחרי שמשקיעים מאמץ להשיג אותו, זה כשלון.
4. פתוח – לא סגור, לא נעול, שאפשר לעבור דרכו.
5. צר – לא רחב, צפוף, קשה לעבור בו.
6. חלש – שאינו חזק מבחינה גופנית או נפשית, שאין לו הרבה כוח ומרץ, חסר אנרגיה.
7. שבע – אינו רעב עוד (בעיקר מפני שאכל מספיק).
*150*
פעילות 6: ניגודים בפתגמים
בפתגמים רבים יש ניגודים כדי להדגיש רעיון.
א. הסבירו כל פתגם במילים שלכם. היעזרו בספר פתגמים.
ב. לפניכם פתגמים. מצאו בתוך כל פתגם את הניגודים. (ייתכן שיש יותר מזוג אחד.)
1. אמור מעט ועשה הרבה. (אבות א, טו)
2. הוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים. (אבות ד, ט)
3. מות וחיים ביד לשון. (משלי יח, כא)
4. יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לטפשים. (פסחים צט, ע"א)
פעילות 7 : ביטויים מכלילים בטקסט
לפניכם טקסט מידע המתאר את עוצמת הכנסייה. קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
הכנסייה – גוף כלכלי מבוסס
(1) הכנסייה צברה במשך מאות שנים רכוש רב, ובו כסף, זהב, מבנים
(2) וקרקעות בכפרים ובערים. הרכוש נאסף מגביית מסים ותשלומים,
(3) ממעשרות, וכן ממתנות המאמינים ומרכוש שהורישו לה במותם. שלא כיתר
(4) התושבים במדינות, הכנסייה הייתה פטורה מלשלם מסים לשליטים, ולכן
(5) קיימה ברווחה את נושאי התפקידים הבכירים בה. למען המאמינים היא בנתה
(6) מבנים ציבוריים רבים: כנסיות, בתי ספר, בתי חולים ובתי מחסה לנזקקים.
(7) כך הלכה הכנסייה והתפתחה לגוף כלכלי מבוסס וחזק באירופה.
(8) נושאי המשרות בכנסייה ידעו קרוא וכתוב, והבכירים שבהם שלטו ביסודות
(9) המנהל. לכן נהגו המלכים להיעזר בהם ומינו אותם למשרות בכירות: ליועצים,
(10) לשרים ולמנהלי לשכת המלך. בתמורה לשירותים הללו העניקו המלכים
(11) לכנסייה נחלות קרקע, וכן היו ראשי הכנסייה לווסאלים של המלכים.
מתוך: קציעה טביביאן, מסע אל העבר – מימי הביניים ועד העת החדשה, 1997, עמ' 110
*151*
א. המילים המודגשות בטקסט הן מילים מכלילות.
מצאו בטקסט את כל המילים הנכללות בתוך המילים האלה:
המילה המכלילה – המילים הנכללות
1. רכוש רב – כסף,
2. מבנים ציבוריים-
_________
3. משרות בכירות-
_________
ב. כתבו מילים הנכללות במילים המכלילות האלה (לא מן הטקסט):
1. שליטים- מלך,
_________
2. מוסדות –
_________
3. מדינות – אנגליה,
_________
ג. הכנסייה הייתה פטורה מלשלם מסים לשליטים. (שורה 4)
כתבו את ההפך של המילה פטורה.
ד. הסבירו בעזרת מילים נרדפות את המילים ואת הביטויים האלה (המילים המודגשות מסומנות במקף לפני ואחרי):
1. הכנסייה -צברה- (שורה 1)
2. -גביית- מסים (שורה 2)
3. הכנסייה -קיימה ברווחה- (שורה 4)
4. תפקידים -בכירים- (שורה 5)
5. -בתמורה- לשירותים (שורה 10)
6. -נחלות קרקע- (שורה 11)
פעילות 8: מילה מכלילה
כאשר מגדירים מילה (בעיקר אם אין לה מילה נרדפת או ניגוד), משתמשים במילה מכלילה ואחריה מציינים את התכונות המיוחדות.
א. סמנו את המילים המכלילות בהגדרות שלפניכם:
1. צבע – אדם שמקצועו צביעת משטחים כמו קירות או רהיטים.
2. עפרון – כלי כתיבה עשוי עץ, ובתום פס גרפיט. משתמשים בו לכתיבה, לציור ולשרטוט.
3. פטל – שיח קוצני הגדל במקומות לחים, והוא בעל גרגירים אדומים ועסיסיים.
4. סוס – בעל חיים גדול, ולו שער גוף קצר, זנב ארוך ורעמה על העורף.
הסוס משמש בהמת משא וחיית רכיבה.
5. פחמימה – חומר יסוד מאבות המזון הדרוש לאדם ולבעלי חיים.
הפחמימות מצויות במזונות, כמו סוכר ולחם.
6. פסנתר – כלי נגינה גדול עשוי עץ. לפסנתר מקלדת ארוכה המורכבת מקלידים שחורים ולבנים.
7. פזרן – אדם המוציא את כספו בקלות, מבזבז כסף בלי לעשות חשבון.
*152*
ב. הביאו מן המילון 3 מילים "קשות" המוגדרות בעזרת מילה מכלילה ותכונות מיוחדות. קראו את ההגדרה בכיתה (בלי המילה). תלמידים בכיתה ינסו לשער מהי המילה.
פעילות 9: נרדפות ומילה מכלילה במילון
לעתים קרובות מגדירים מילים בעזרת מילה נרדפת או בעזרת מילה מכלילה. לפניכם הערך מילוני תמורה מתוך רב מילים המקוון.
א. עיינו בערך.
ב. הביאו מתוך ההגדרות מילים נרדפות למילה תמורה.
ג. בהגדרה 3 יש מילה מכלילה. אתרו אותה.
ד. בטקסט המידע בעמ' 150 כתוב:
בתמורה לשירותים הללו העניקו המלכים לכנסייה... (שורה 10) איזו הגדרה מתאימה למשפט לעיל?
ה. התפתחות הטכנולוגיה הביאה לתמורות בחברה. איזו הגדרה מתאימה למשפט זה?
ו. כתבו משפט ושבצו בו את הביטוי – בתמורה.
הסבר מלא למילה תמורה שם נ'
1. תחליף, דבר שווה ערך, מה שמקבלים במקום משהו אחר או עבורו.
- היא משקיעה המון בעבודה ואינה מקבלת תמורה הוגנת.
2. שינוי, השתנות (רווח בצורת הרבים).
- בתקופה האחרונה חלה תמורה בהתנהגותו, והוא נרגע מאוד.
- במאה העשרים חלו תמורות רבות במבנה החברה.
3. תחביר אפוזיציה, חלק משפט – שם עצם, תואר או פסוקית – שבא מייד אחרי חלק משפט אחר מאותו סוג, כשהוא הגדרה שלו.
- במשפט 'אנשים אחים אנחנו', המילה 'אחים' היא תמורה למילה 'אנשים', בתמורה כפיצוי, כתגמול.
- אם אתן לך את זה, מה תיתן לי בתמורה?
*153*
פעילות 10: תחום משמעות
א.העתיקו מהשיר "עברית של סבא"( עמ' 148) מילים הקשורות לתחומי המשמעות האלה:
תחום האוכל:
_________
תחום המשחקים:
_________
תחום השפה:
_________
ב. הוסיפו לכל תחום משמעות 5 מילים.
פעילות 11: הגדרה
הגדירו את המילים להלן.
א. מצאו במחסן מילה מכלילה מתאימה.
ב. השלימו את ההגדרה בעזרת התכונות המבחינות, התכונות המיוחדות.
1. משתלה – מקום ש...
_________
2. גנן –
_________
3. מזמרה –
_________
4. השקיה –
_________
5. אדנית –
_________
מחסן מילים מכלילות: בעל מקצוע, תופעה, מקום, מכשיר, תפקיד, פעולה, חומר
*154*
לפועל יש תפקיד חשוב במשפט ובטקסט. בשיעור זה ובשיעורים הבאים תעסקו במילים שהן פעלים, ותבדקו את המבנה של הפועל ואת המשמעויות שלו.
*154*
הטקסט להלן לקוח מספר היסטוריה.
א. התחלקו לזוגות – קראו אותו ושוחחו עליו.
ב. על איזו התרחשות מדובר? אילו מילים בטקסט מתארות מה קרה?
ג. סמנו את הפעלים בטקסט. האם הם מתמצתים את עיקר ההתרחשות?
ד. סמנו את המילים שמתארות מתי קרו הדברים. גם לפי הפעלים אפשר לדעת את הזמן – כיצד?
ה. מהו הזמן של רוב הפעלים בטקסט? מדוע?
ו. תוכלו להשוות את מסקנותיכם לאלה של עמיתים בכיתה.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
משחק ילדים מביא להמצאת הטלסקופ
(1) התפתחות טכנולוגית שאירעה בתחילת המאה ה-17, סייעה להפיץ את
(2) רעיונותיו של קופרניקוס. בבית מלאכה של יצרן משקפיים הולנדי שיחקו שני
(3) ילדים בעדשות של משקפיים. בעת המשחק הם הצמידו שתי עדשות והביטו
(4) דרכן. להפתעתם ראו בהגדלה שבשבת רוח שעמדה על גג כנסייה שנמצאה
(5) במרחק רב מהם. משחק ילדים זה היה הבסיס להמצאת הטלסקופ, ויצרן
(6) המשקפיים ההולנדי החל לבנות טלסקופים. כעבור זמן לא רב נעזרו אנשים רבים
(7) בטלסקופ: ימאים וסוחרים השתמשו בו במהלך הפלגותיהם בים; עובדי הנמל
(8) צפו באמצעותו באוניות המתקרבות אל החוף, כדי לחשב מתי יגיעו לנמל; ומדענים
(9) נעזרו בתצפיות בטלסקופ במחקריהם. אחד מהם היה גליליאו גליליי (1642-1564);
(10) הוא שכלל את הטלסקופ ובעזרתו ביסס את רעיונותיו של קופרניקוס.
מתוך: קציעה טביביאן, מסע אל העבר – מימי הביניים ועד העת החדשה, 1997, עמ' 305
*155*
*155*
מה מבדיל בין המילה הפלגה למילה הפליגו? או בין המילה תצפית למילה צפו? בשני זוגות המילים – המילה הראשונה היא שם, והשנייה – פועל.
התכונה החשובה ביותר של הפועל היא הזמן. בפעלים: הפליגו, צפו, יש זמן. רק בפעלים יש רכיב של זמן, ולכן רק פועל אפשר להטות לפי זמנים. למשל: בעבר – עמד, הפליג, שחק; בהווה – עומד, מפליג, משחק; בעתיד – יעמיד, יפליג, ישחק מילים כגון: עמידה, הפלגה, משחק – אין להן זמן, לכן הן אינן פעלים.
*155*
הטקסט שלעיל מספר על התרחשות, ומשום כך מופיעים בו פעלים רבים. זו הסיבה לכך שבטקסטים של סיפור, בהוראות, בידיעה עיתונאית (דיווח) יש הרבה פעלים.
אפשר להגדיר פועל לפי המשמעות – פועל הוא מילה המביעה פעולה או מצב בזמן מסוים. למשל, המילים: שחקו, הצמידו, צפו, שכלל – מורות על פעולה, מספרות שמישהו עשה פעולה כלשהי. והמילים: עמדה, ישנו, נמצאה, כועסים – מורות על הימצאותו של מישהו במצב מסוים.
ואולם הגדרה לפי משמעות אינה מדויקת די הצורך. למשל, גם למילים הפלגה, תצפית המופיעות בטקסט יש משמעות של פעולה, ובכל זאת הן אינן פעלים. לכן נגדיר את הפועל לפי סימני ההיכר הלשוניים שלו.
*155*
לצורני הזמן בפועל יש קווים אופייניים:
עבר:
סופיות ת – צורני הנטייה של צורות העבר מתקשרים רק לסוף המילה. כלומר, לצורות העבר יש רק סופיות נטייה: הפלגתי, הפלגת, הפלגתם, הפלגנו. העיצור הנפוץ ביותר בסופיות העבר הוא ת.
הווה:
תחילית מ – התחילית מ מציינת את זמן ההווה. רוב הפעלים בהווה מתחילים בעיצור מ: מפליג, משחקים, מודבקת, מפוטרים, מתפתח.
עתיד:
תחיליות אית"ן – צורני הנטייה של צורות העתיד מתקשרים תמיד לתחילת המילה: אשחק, נשחק, תשחקו, ישחק. אין פועל בעתיד בלי תחילית נטייה, כלומר, זמן העתיד מצוין על ידי תחיליות. (תחיליות העתיד הן תמיד העיצורים) א' י' ת, נ'.
*156*
*156*
נוסף על שלושת הזמנים של הפועל, לפועל יש גם צורות ציווי: סגרי את הדלת! חשבנה את הסכום! הקשיבו לדברי המדריך! ךרוץ את ידיך!
באמצעות הפעלים במשפטים אלה (סגרי, חשבנה, הקשיבו, רחץ) מצווים על מישהו לעשות משהו, ולכן הם נקראים ציווי. הציווי אינו מציין זמן, אלא רק פקודה, בקשה. הציווי הוא דרך מיוחדת שמשתמשים בה כדי להביא את האחר לעשיית פעולה, זוהי פעולת דיבור של בקשה או הוראה.
הגוף של צורות הציווי הוא תמיד גוף שני, וזאת משום שאפשר לצוות רק על מישהו נוכח: הקשב! (נוכח) הקשיבי! (נוכחת) הקשיבו! (נוכחים) הקשבנה! (נוכחות).
*156*
לשמור, להתלבש, להכתיב, להכפיל, לסדר – מילים אלה קשורות למערכת הפועל, אך גם בהן אין ציון של זמן. צורות אלה נקראות שם הפועל. שם הפועל נקרא גם ל פלוס מקור. שם הפועל, כמו הציווי, נקרא דרך.
צורת המקור (ללא ה-ל) נמצאת הרבה בלשון המקורות, ובימינו – במשלב ספרותי או פורמלי: בצאתך ובלכתך (שווה כשאתה יוצא וכשאתה הולך).
שתי הדרכים של הפועל – הציווי ושם הפועל – נפוצות מאוד בהוראות, בשלטים ובפרסומות, למשל: אסור להיכנס, יש לשטוף ידיים, הירשמו עכשיו, בואו להשתתף!
בדרך כלל, בסוגות אלה מצווים לעשות משהו, מבקשים לעשות משהו, ולכן יש בהן הרבה צורות ציווי ושם פועל.
*156*
הבניין, הפועל, שם הפועל
פעל, שלט, תפר, גנב, שרף, לשלט, לתפר, לגנב, לשרף
נפעל, נדלק, נפרד, נפקד, נצמד, להדלק, להפרד, להפקד, להצמד
פעל, רצף, סלק, בקש, קבל, לרצף, לסלק, לבקש, לקבל
הפעיל, הרקיד, הנשים, הבדיל, הספיק, להרקיד, להנשים, להבדיל, להספיק
התפעל, התנצל, התחשב, להתנצל, להתחשב
לבניין הסבילים פעל, הפעל – אין שם פועל.
*157*
*157*
עוד מאפיין של הפעלים הוא הגוף. בכל פועל (חוץ מפעלים בזמן הווה) מצוין גוף כלשהו. למשל, בפועל ידענו ברור שהמדובר באנחנו, ובפועל הגעת ברור שמדובר באת, וכשאומרים יגיע מדובר, כמובן, בהוא. אפשר להטות את הפועל לפי הגופים השונים, ולא רק לפי הזמנים השונים. למשל:
גוף ראשון: אני (מדבר/ת) – שחקתי, אשחק
גוף שני: את (נוכחת) – שחקת, תשחקי
גוף שלישי: הוא (נסתר) – שחק, ישחק
יש קשר בין הסוגה ובין הגוף, נטיות הפועל בגופים השונים. למשל, גוף ראשון יופיע הרבה בטקסט שמספר חוויה (נסעתי ל...), ובטקסט שכנוע (ראינו ש..., שמעתי ש...). לעומת זאת, בטקסט מידע יהיו, בדרך כלל, עובדות המסופרות בגוף שלישי (ראו לדוגמה את הפעלים בטקסט המידע "הכנסייה”, עמ' 150). בטקסטים של הוראות, בפרסומת ובשכנוע, היוצרים מעין שיחה עם הקוראים, יש שימוש בגוף שני: את, אתה, אתן, אתם.
נוסף על הזמן ועל הגוף, הפועל עשוי לציין גם מין ומספר. דוגמות: הזמנת מציין נקבה, יחידה, הזמנתם מציין זכר, רבים.
*157*
הפועל בהווה נקרא גם בינוני, משום שהוא יכול לשמש גם פועל וגם שם, כלומר מעמדו הדקדוקי הוא בין הפועל ובין השם.
דוגמות:
אתה ממציא סיפורים. ממציא – פועל
הממציא עבד בטלסקופ. ממציא – שם העצם
את שופטת אותי לרעה. שופטת – פועל
השופטת נכנסה לבית המשפט. שופטת – שם העצם
המילים ממציא, שופטת הן פעלים. הסימן לכך שהן פעלים הוא שאפשר לשנות את זמנן לעבר או לעתיד בתוך המשפטים. למשל: אתה המצאת סיפורים, את תשפטי אותי לרעה. המילים ממציא, שופטת הן שמות עצם. שמות עצם אי אפשר להטות לפי זמנים, ולכן אי אפשר לשנות את זמנם לעבר או לעתיד בתוך המשפטים. אי אפשר לומר: ההמציא עבד על הטלסקופ. התשפוט נכנסה לבית המשפט.
לבינוני אין צורן של הגופים השונים, וכמו שם העצם יש לו יחיד, יחידה, רבים, רבות. כל צורה מתאימה לשלושה גופים. דוגמה: נטיית הפועל הולך תתאים לשלושה גופים: אני הולך, אתה הולך, הוא הולך.
*158*
*158*
צורת היסוד של הפועל היא צורת עבר נסתר. למשל, צורות היסוד של הפעלים: סיעה, שחקו, מפליגים, עוזרת, ישתמשו, להצמיד, הן: סיע, שחק, הפליג, עזר, השתמש, הצמיד. אם כן, כדי למצוא את צורת היסוד של כל פועל יש להעבירו לזמן עבר ולגוף נסתר (הוא). ולשם כך אפשר להיעזר במילים אתמול הוא...
דוגמה: מהי צורת היסוד של הפועל מפליגים מתוך המשפט "הסוחרים מפליגים אל הים"? נפתח משפט זה במילים אתמול הוא..., ונקבל "אתמול הוא הפליג אל הים". אם כן, צורת היסוד של מפליגים היא – הפליג.
עוד דוגמות:
פעלים – צורת היסוד
ההתפתחות סייעה לרעיונות. – אתמול הוא סיע...
הם הצמידו שתי עדשות. – אתמול הוא הצמיד...
הימאים ישתמשו בו. – אתמול הוא השתמש...
צורת היסוד
צורת היסוד מסייעת לגלות את תבנית המילה. למשל, התבנית של הפועל לפי צורת היסוד שפט היא אות פלוס קמץ, אות פלוס פתח, אות.
*158*
חלקי הדיבור:
מילות תוכן, מילות תפקוד
מילות תוכן:
שמות עצם – סוס, מכתב, עבודה, טקס, הפלגה
שמות תואר – מוזהב, בישנית, יפה, ראשונות
פעלים – אמרה, תקטפו, נכנסת התקים, להפליג
תוארי פועל – כאן, אז, מהר, לאט
מילות תפקוד:
מילות יחס – על, אלינו, מתוך, ב...
מילות קישור – אבל, כאשר, כי, כיון ש...
*159*
*159*
- התכונה החשובה ביותר של הפועל היא הזמן. רק בפועל יש רכיב של זמן, ורק את הפעלים אפשר להטות לפי הזמנים השונים: עבר – צלם, הווה – מצלם, עתיד – יצלם.
- בזמנים עבר ועתיד אפשר להטות את הפועל לפי הגופים השונים: עבר – צלמתי, צלמתם, צלמה; עתיד – אצלם, תצלמו, תצלם.
- צורות ההווה של הפועל מיוחדות בכך שהן עשויות לתפקד הן כפעלים הן כשמות, ולכן הן מכונות בינוני. פועל – הוא מאמן את השחיינים; שם עצם,- המאמן הגיע לברכה.
- בצורות ההווה אין סימן לגוף מסוים. למשל, הפועל מאמנים יכול להתאים לשלושה גופים: אנחנו, אתם, הם.
- הגוף של צורות הציווי (צלמי, כתבו) הוא תמיד גוף שני (נוכח/ת, נוכחים/ות)
- צורת היסוד של הפועל היא צורת עבר נסתר. כדי למצוא את צורת היסוד, מכניסים את הפועל למשפט הפותח במילים אתמול הוא... ומשנים את המשפט, כולל הפועל, לזמן עבר. הפועל שיתקבל הוא צורת היסוד.
*160*
*160*
פעילות 1: מכתב תלונה
לפניכם מכתב תלונה שנשלח למועצה הישראלית לצרכנות.
קראו את המכתב, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
כ"א באדר תשס"ז 3/3/11
לכבוד המועצה הישראלית לצרכנות
הנדון: תלונה על שירות
(1) לפני כחודש נסתמה מכונת הכביסה שלנו, לאחר שכיבסתי שטיח.
(2) ניסינו לשחרר את הסתימה, ולאחר שלא הצלחנו, הזמנו את שירות
(3) חברת כביסאן. (המכונה שלנו היא מכונת כביסאן, היינו מבוטחים
(4) בכביסאן במשך כמה שנים; ועתה תם הביטוח.)
(5) הטכנאי הגיע ופתח את הסתימה. בתום עבודתו גילה שפקק קטן
(6) במשאבה הלך לאיבוד (ייתכן שאבד כאשר ניסינו לפתור את הבעיה).
(7) פקק הפלסטיק הוא חלק קטנטן ופשוט (אני מעריכה שעלותו אינה
(8) עולה על פרוטות אחדות). הטכנאי טען שאינו יכול לתת לי רק את
(9) הפקק אלא את כל המשאבה שמחירה 190 ש"ח (יש לציין שהמשאבה
(10) שלנו תקינה לחלוטין).
(11) טענתי שלא ייתכן שלו (לטכנאי) או לכל חברת כביסאן אין פקקים
(12) כאלה. אך לא עזר לי. שילמתי את המחיר (רק הפקק הוכנס למכונה
(13) שלנו, ואילו המשאבה החדשה נשארה בחוץ).
(14) למחרת התלוננתי בכביסאן, ביררתי אף במחסן שלהם, אך כולם טענו
(15) שהם מקבלים רק את כל המשאבה.
(16) האומנם דורשים ממני לשלם 190 ש"ח על פקק שעלותו פרוטות?!
(17) אני מצרפת את הקבלה על התשלום עבור השירות ועבור המשאבה.
(18) אודה לכם על טיפולכם.
ברכה כהן, נתן אלתרמן ,406 תל אביב
*161*
הבנה
א. מדוע נכתב מכתב התלונה? על מה התלונה?
ב. למה הכותבת מצפה מן המועצה לצרכנות?
ג. כתבו מילה נרדפת למילה -בתום- עבודתו. (שורה 5)
ד. איזה משלב הביטוי משקף?
הבעה בעל פה
ה. ערכו משחק תפקידים לפי המכתב – הציגו שיחה בין בעלת מכונת הכביסה ובין נציגות החברה.
פעילות2: זיהוי פועל
מכתב התלונה מספר על אירוע, ומשום כך יש בו פעלים רבים.
העתיקו מן המכתב 6 פעלים, והוכיחו שהם אכן פעלים על ידי שינוי הזמנים.
הפועל – שינוי זמן
1.נסתמה – תיסתם, נסתמת
פעילות 3: שינוי זמנים
לפועל יש זמן, וניתן להטות אותו בזמנים שונים.
א. הטו בזמנים השונים את הפעלים המודגשים בטבלה שבעמוד הבא (מתוך המכתב בעמ' 160). הערה: אל הטור "גוף" בטבלה נחזור בהמשך.
ב. סמנו בפעלים את צורני הזמן.
ג. כתבו דוגמות לפעלים שיש בהם:
הסופית ת בעבר
תחיליות מ בהווה
תחיליות אית"נ בעתיד
*162*
פעלים במשפטים, עבר, הווה, עתיד, גוף
1. מכונת הכביסה -נסתמה-., נסתמה, נסתמת, תיסתם, נסתרת
2. -כיבסתי- את השטיח.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
3. -ניסינו- לשחרר את הסתימה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
4. לא -הצלחנו-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
5. -הזמנו- את שירות כביסאן.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
6. היינו -מבוטחים-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
7. הטכנאי -פתח- את הסתימה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
8. הפקק במשאבה -אבד-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
9. -ניסינו- לפתור את הבעיה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
10. אני -מעריכה- שעלותו נמוכה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
11. הטכנאי -טען-...,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
12. יש -לציין- שהמשאבה תקינה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
13. -טענתי- שהדבר לא ייתכן.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
14. לא -עזר- לי.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
15. -שילמתי- את המחיר.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
16. הפקק -הוכנס- למכונה.
17. המשאבה החדשה -נשארה-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
18. -התלוננתי- בחברה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
19. -ביררתי- גם במחסן.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
20. הם -מקבלים- משאבה שלמה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
21. האומנם -דורשים- ממני לשלם?,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
22. אני -מצרפת- את הקבלה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
23. -אודה- לכם על טיפולכם.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
*163*
פעילות 4: זמנים במכתב
לפניכם שני משפטים מתוך המכתב (עמ' 160)
(המילים המודגשות בספר מסומנות במקף לפני ואחרי):
לפני כחודש נסתמה מכונת הכביסה שלנו, לאחר ש-כיבסתי- שטיח. -ניסינו- לשחרר את הסתימה, ולאחר שלא -הצלחנו-, -הזמנו- את שירות חברת כביסאן. (שורה 1)
א. מה המשותף לפעלים המודגשים בקטע? שימו לב לזמן ולגוף.
ב. איזה צורן נטייה מאפיין גוף זה ביחיד ואיזה ברבים?
ג. איזה עוד פועל באותו הזמן יש במשפטים אלה?
ד. מהו הזמן של רוב הפעלים בכל המכתב? מדוע זה כך, לדעתכם?
ה. במכתב כתוב:
האומנם דורשים ממני לשלם 190 ש"ח על פקק שעלותו פרוטות?
אני מצרפת את הקבלה על התשלום עבור השירות ועבור המשאבה. אודה לכם על טיפולכם. (שורה 16)
זמני הפעלים במשפטים אלה הם אחרים.
מה הם הפעלים ומה הם הזמנים שלהם? ציינו את הזמן של כל פועל.
ו. לדעתכם, מדוע בסוף המכתב זמני הפועל שונים?
ז. האומנם דורשים ממני לשלם 190 ש"ח על פקק? (שורה 16)
שאלה זו נקראת שאלה רטורית. ביסודה של שאלה רטורית טמונה טענה. מהי הטענה של הכותבת?
פעילות 5: גופים
א. חזרו לפעילות 3. כתבו את הגוף של כל פועל. דוגמה: כיבסתי – גוף ראשון (מדבר).
ב. מהו הגוף במרבית הפעלים? מדוע?
פעילות 6: צורני גוף וזמן בפועל
לפניכם טבלת נטייה שלמה של פועל מתוך המילון רב מילים. ראו כמה צורות יש לפועל אחד בלבד: הצחיק.
א. סמנו את צורני הזמנים והגופים בצורות הפועל השונות.
ב. כמה זמנים יש?
ג. מה מאפיין את צורני הנטייה בזמן עבר? מה מאפיין את זמן העתיד? מה מאפיין את זמן ההווה?
ד. כמה צורות יש בכל אחד מהזמנים?
ה. כמה נטיות יש לפועל הצחיק בסך הכול?
*164*
ו. הביאו דוגמות לפעלים בגופים האלה:
גוף ראשון:
_________
גוף שני:
_________
גוף שלישי:
_________
נטייה (כותרת הטבלה)
הצחיק פועל / הפעיל (מתיחס לזמנים: עבר, הווה, עתיד)
מקור: להצחיק (מתייחס לציווי)
גופים, עבר, הווה, עתיד, ציווי
אני, הצחקתי, מצחיק/ה, אצחיק,
_________
אתה, הצחקת, מצחיק, תצחיק, הצחק
את, הצחקת, מצחיקה, תצחיקי, הצחיקי
הוא, הצחיק, מצחיק, יצחיק,
_________
היא, הצחיקה, מצחיקה, תצחיק,
_________
אנו, הצחקנו, מצחיקים, נצחיק,
_________
אתם, הצחקתם, מצחיקים, תצחיקו, הצחיקו
אתן, הצחקתן, מצחיקות, תצחקנה, הצחקנה
הם / הן, הצחיקו, מצחיקים/ות, יצחיקו,
_________
מתוך: מערכת רב מילים
פעילות 7: שורש, זמן, גוף
א. לפניכם פעלים. בכל שורה ארבעה פעלים שיש להם מרכיב משותף. ציינו את המרכיב המשותף: שורש, זמן או גוף.
1. תבדקי, יתרגלו, נסגור, יזמינו
מרכיב משותף : זמן (עתיד)
2. סידר, הסדירה, תסתדר, הסתדרנו
מרכיב משותף:
_________
3. שלחת, תבקשי, תשתזפי, הדלקת
מרכיב משותף:
_________
4. סגרתי, דרכנו, התקשרת, נרשמתם
מרכיב משותף:
_________
5. כתבתי, יתכתבו, הכתיב, מתכתבים
מרכיב משותף:
_________
6. שואלת, מספר, מזמינה, מתרשמות
מרכיב משותף:
_________
ב. לפניכם מרכיבים של פעלים. כתבו דוגמות שלכם: לפחות 3 פעלים מתאימים לכל מרכיב.
שורש משותף:
_________
זמן משותף:
_________
גוף משותף:
_________
*165*
פעילות 8: ציווי באוטובוס
לפועל יש 3 זמנים ו-2 דרכים: דרך הציווי ודרך שם הפועל.
(בספר שלט)
נוסע נכבד!
סרוק את מקום מושבך, דווח לנהג על חפץ חשוד. זכור! ערנות מונעת אסון.
א. אתרו בשלט את צורות הציווי.
ב. מדוע הפעלים כתובים בדרך הציווי? מה מטרתם?
ג. מהו הגוף המשותף לפעלים אלה? (אל מי פונים?)
ד. יש הטוענים שראוי לנסח את ההוראה כך שתתאים גם לנוסעת. איך ניתן לעשות זאת?
פעילות 9: ציווי בפרסומת
לפניכם צרור של קטעי פרסומות. קראו אותם, וענו על השאלות שאחריהם.
- רשמו לעצמכם: החנות החדשה – הרצל 198
- מבצע לחגים
קנה היום מכונת אספרסו משרדית, וקבל מתנה – מכונת אספרסו ביתית.
טלפן והזמן עוד היום, ותוכל להנות מחוויה של אספרסו אמיתי.
לפרטים נוספים פנה למשרדים
- בואו לאולם התצוגה ובחרו מדגמי 2012 את המכונית שלכם.
היכנסו עוד היום לאולמות. חייגו על חשבוננו.
- הצטרפו לאלפי המנויים החדשים שהבטיחו את מקומם.
- תיירו וטיילו באירופה של המזרח: תורכיה
- קבלו תעודת אחריות עם האספקה
- עשי מינוי במתנה על."כנפיים".
התקשרי לטלפון או מלאי ושלחי את תלוש המינוי המצורף.
א. סמנו בפרסומות את צורות הציווי.
ב. בחרו מהפרסומת 5 צורות ציווי, והטו אותן ב-4 הנטיות.
נוכח, נוכחת, נוכחים, נוכחות
1. הצטרף, הצטרפי, הצטרפו, הצטרפנה
*166*
ג. באילו אמצעי שכנוע הפרסומות משתמשות? איך הן פונות אל הנמענים?
ד. בחרו פרסומת אחת מן העיתון או מהרדיו, וכתבו אותה בצורה משכנעת. הוסיפו אמצעי שכנוע לשוניים, כגון: מילים נרדפות, ניגודים, ציטוט, שאלה, פנייה לנמען, שבחים, וכדומה.
פעילות 10: וגם פתגם
לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. (משלי ו, ו)
א. כתבו את פירוש הפתגם.
ב. לדעתכם, מדוע הנמלה נחשבת חרוצה?
ג. בפתגם יש 3 פעלים בציווי. סמנו לפחות שניים מהם.
ד. מדוע הפעלים בפתגם נכתבו בציווי?
פעילות 11: שם פועל בשיר
יו-טיוב
שיר בביצועה של חוה אלברשטיין
מה צריך לעשות כדי שהעולם יהיה "לא כל כך נורא"? "רק לחייך, רק לאהוב" כדברי הפזמון מתוך השיר "חיוכים". כאשר אומרים מה צריך לעשות או מה אפשר לעשות (או מה טוב לעשות, או מה כדאי לעשות), הפעולה תבוא בצורה של שם הפועל אחרי מילים אלה.
חיוכים / לאה נאור
צריך רק לחייך, רק לאהוב
לא לפחד ולא לכאוב
אז העולם בעצם לא כל כך נורא
צריך רק לחייך, צריך לפקוח העיניים
צריך לצחוק ולחייך, כי אין כל בררה.
צריך רק לחייך, אפשר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
הכל יהיה עוד טוב יותר, וודאי
אבל בינתיים
אפשר לבכות ללא סיבה
אפשר גם לשיר.
*167*
א. סמנו בפזמון את כל הצורות של שם הפועל.
ב. ענו לפי השיר: מה צריך לעשות? – לחייך, מה אפשר לעשות? ומה לא צריך לעשות?
ג. מה משותף לכל צורות שם הפועל?
ד. כתבו את כל השיר בלשון ציווי. דוגמה: חייכו! אהבו!
ה. מה משתנה בנימה של השיר?
פעילות מסכמת 12: שם הפועל בהגדה
קראו את הטקסט מן ההגדה, וענו על השאלות.
לפיכך אנחנו חייבים
להודות להלל לשבח
לפאר לרומם להדר
לברך לעלה ולקלס
למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלה
הוציאנו מעבדות לחרות
מיגון לשמחה
מאבל ליום טוב
ומאפלה לאור גדול
ומשעבוד לגאולה
ונאמר לפניו שירה חדשה
הללויה
מתוך: סדר ליל פסח, הוצאת קורן
הבנה
1. קראו שוב את הטקסט כדי להבין את משמעותו.
2. את מי הטקסט משבח? על מה?
הבעה בעל פה
3. קריאה בקול – קראו את הטקסט בצורה ברורה. שימו לב לניקוד (כולל דגשים).
מערכת הצורות
4. סמנו את כל הצורות של שם הפועל.
5. המרה – כתבו פועל במקום כל שם הפועל: לפיכך אנחנו מודים, מהללים...
*168*
אוצר מילים
6. מה פירוש לפיכך? כתבו מילה נרדפת. איזה קשר לוגי היא מציינת?
7. בטקסט יש מילים נרדפות רבות. כמה מילים נרדפות למילה להלל יש בטקסט? מה הן?
8. מצאו בהמשך הטקסט את הניגודים. מה תפקידם הרטורי?
9. מה פירוש הוציאנו?
פעילות 13: עוגה לפסח
מתכונים מסבירים איך להכין מאכלים, ולכן יש בהם הרבה פעלים. לעתים ההוראות מובעות בצורת בינוני רבים (טובלים), ולעתים בצורת ביטוי מודאלי (אפשר, אסור, יש) ושם הפועל (לטבול), ולעתים – בציווי (טבלו).
קראו את המתכון, וענו על השאלות שאחריו.
מה לעשות עם שאריות המצות לאחר הפסח? התשובה ברורה: וופל מצות.
עוגה קלה להכנה וטעימה באופן מסוכן, ויש לה ריח ילדות נפלא.
וופל מצות
מצרכים: 7 מצות לכל וופל, יין מתוק או יבש, שוקולד למריחה
הכנה:
1. שופכים את היין לתבנית מרובעת שאפשר לטבול בה את המצות, וטובלים את המצה משני צדדיה.
2. מורחים צד אחד של המצה בשוקולד.
3. טובלים עוד מצה, מניחים על הראשונה ומורחים אותה בשוקולד, וכך הלאה.
4. על המצה האחרונה אין צורך למרוח שוקולד. אפשר להמשיך ולהכין עוד וופל עם עוד 7 מצות.
5. את היין הנותר יוצקים על הוופל. נותנים לחומרים להיספג, ואם לא חיסלו בינתיים את הוופל – שומרים במקרר.
מתוך: ש' ל' שטיח פרסי, 2002
א. 1. באיזו דרך רוב הפעלים כתובים בהוראות במתכון?
2. סמנו במתכון את כל צורות הבינוני (הווה).
3. מה המשותף לרוב הפעלים המופיעים בהוראות במתכון (פרט לצורת בינוני)?
ב. שכתבו את הוראות 2 ו-3: במקום צורת הבינוני כתבו ביטוי מודאלי ושם פועל.
*169*
פעילות 14: צורת יסוד
לפניכם משפטים מתוך מכתב התלונה (עמ' 160). חלק מן הפעלים מודגשים.
א. קבעו את הזמן של הפעלים.
ב. כתבו את צורת עבר נסתר של כל פועל. כדי לגלות אותה, היעזרו במילים אתמול הוא....
ג. כתבו פועל נוסף באותו הבניין, אבל בזמן אחר או בגוף אחר.
ד. הוסיפו את שם הפועל.
(הפעלים המודגשים בספר מסומנים במקף לפני ואחרי)
פעלים בהקשר, זמן, צורת יסוד, פועל נוסף, שם פועל
1. מכונת הכביסה -נסתמה-, עבר, נסתם, תיסתם, להיסתם
2. -כיבסתי- את השטיח.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
3. -ניסינו- לשחרר את הסתימה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
4. לא -הצלחנו-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
5. -הזמנו- את שירות כבסיאן.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
6. היינו -מבוטחים-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
7. הטכנאי -פתח- את הסתימה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
8. הפקקק במשאבה -אבד-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
9. -ניסינו- לפתור את הבעיה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
10. אני -מעריכה- שעלותו נמוכה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
11. הטכנאי -טען-...,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
12. יש -לציין- שהמשאבה תקינה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
13. -טענתי- שהדבר לא ייתכן.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
14. לא -עזר- לי.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
15. -שילמתי- את המחיר.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
16. הפקק -הוכנס- למכונה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
17. המשאבה החדשה -נשארה-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
18. -התלוננתי- בחברה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
19. -ביררתי- גם במחסן.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
20. הם -מקבלים- משאבה שלמה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
21. האומנם -דורשים- ממני לשלם?,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
22. אני -מצרפת- את הקבלה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
23. -אודה- לכם על טיפולכם.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
*170*
פעילות 15: פועל בפרסומות
לפניכם פרסומות שונות. הפרסומת מנסה לשכנע את הקוראים לעשות פעולה (לקנות, לצפות, להזמין וכדומה), ולכן יש בה פעלים.
קראו את הפרסומות, וענו על השאלות.
א. אתרו את הפעלים בפרסומות.
ב. הביאו דוגמות לפעלים בציווי, פעלים בבינוני ופעלים בעתיד.
ג. הביאו דוגמות לפעלים בגוף שני, ולפעלים בגוף שלישי.
ד. מדוע, לדעתכם, יש בפרסומות פעלים רבים בגוף שני?
- מחלקת הנוער מחלקת פרסים לזוכים בתחרות הציור, שנפתחה השבוע. הפרסים יישלחו לבתי הזוכים בדואר רשום.
- חוגיי סיירות לנוער
החוגים יפעלו בקיץ החל מה- 1/7/07 הירשמו היום – קבלו מתנה מחר!
- נרשמים החודש למועדון המנויים "נופשון" וחוסכים מאות שקלים! חייגו עכשיו!
- גלוג – משקה טוב שיחמם לכם את הלב!
- מבצע ענק שמרגישים בארנק... כלבו "זולי"
- המבצע התחיל! בואו לאקשן ב"פארק החולות"!
- תחרות ארמונות בחול
אוהבים לפסל?
בחודש יולי יתקיים בחוף מכמורת פסטיבל לפיסול בחול. התחרות תתבצע בשתי רמות: אומנים וחובבים. נוסף על התחרות יטיילו המשתתפים בשמורת הטבע, יחתרו בסירות שייט, ויקבלו במתנה עפיפונים.
*171*
בשיעור זה תכירו את מבנה הפועל בעברית, ותלמדו לזהות את הבניינים.
*171*
א. התחלקו לזוגות, וקראו את הטקסט שלפניכם.
ב. שוחחו על אנדרסן:
מה אפשר ללמוד עליו מהטקסט? אילו אגדות אחרות שלו אתם מכירים?
ג. שימו לב לפעלים המודגשים בטקסט. מה משותף למבנה שלהם? האם בכולם אפשר לגלות שורש? (הפעלים המודגשים בספר מסומנים במקף לפני ואחרי)
ד. כמה עיצורים יש בשורשים שמצאתם?
ה. האם לכל הפעלים יש אותה התבנית? היעזרו בצורת עבר נסתר – כמה תבניות גיליתם?
ו. השוו את הממצאים שלכם לאלה של עמיתיכם.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
הברווזון המכוער
(1) האגדה 'הברווזון המכוער' -חוברה- על ידי
(2) הסופר הדני המפורסם בן המאה ה-19
(3) הנס כריסטיאן אנדרסן, והיא -מספרת- על
(4) ברווזון מכוער, שהכול -לעגו- לו ו-הטרידו-
(5) אותו בגלל מראהו. כש-גדל- הברווזון, -הפך-
(6) לברבור אהוב יפה תואר. האגדה -נכתבה-
(7) למעשה על אנדרסן עצמו, שבצעירותו
(8) לא היה -מקובל- בחברה, אך כש-התבגר-
(9) ונעשה סופר מצליח -העריכו- אותו הכול
(10) ו-חיפשו- את קרבתו.
מתוך: יעקב שויקה, רב מילים הצעיר, 1996, עמ' 107
*172*
*172*
*172*
כל הפעלים בעברית, בלי יוצא מן הכלל, הם שילוב של צורן שורש עם צורן תבנית. כלומר בכל פועל אפשר לגלות שורש ותבנית.
איך מזהים שורש בפועל? – כדי לגלות שורש של פועל מסוים, מטים אותו בהטיות שונות. האותיות המשתנות אינן אותיות שורש! דוגמה: הפועל מלמדת. לאחר שמטים את הפועל בזמנים שונים: למדה, תלמד, מתברר שהעיצורים ל-מ-ד מופיעים בכל הנטיות, ולכן הם עיצורי השורש.
נהוג להשתמש בעיצורים פ-ע-ל כדי לייצג את כל השורשים האפשריים:
העיצור הראשון של השורש נקרא פ' הפועל (פה"פ), העיצור השני של השורש נקרא ע' הפועל (עה"פ), והעיצור השלישי של השורש נקרא ל' הפועל (לה"פ).
התבגר:
ב – פה''פ, ג – עה''פ, ר – לה"פ
הסכים:
ס – פה''פ, כ – עה"פ, ם – לה"פ
*172*
תבנית הפועל היא כל מה שיש בפועל – חוץ מהשורש. תבנית הפועל נקבעת לפי צורת היסוד שלו, כלומר צורת עבר נסתר. דוגמות:
כדי למצוא את התבנית של הפועל הסכימו, נמצא תחילה את צורת היסוד הסכים, נסיר ממנה את השורש ס-כ-מ, ונקבל את התבנית ה עם חיריק, אות עם שווא, אות עם חיריק, י, אות ללא ניקוד.
את התבנית של הפועל מספרת נמצא בעזרת צורת היסוד ספר והתבנית היא אות עם חיריק, אות עם דגש וצירה, אות ללא ניקוד. את התבנית של הפועל ישמחו נמצא בעזרת צורת היסוד (עבר נסתר) שמח, והתבנית היא אות עם קמץ, אות עם פתח, אות ללא ניקוד.
*172*
תבניות הפועל נקראות בניינים. בעברית יש שבע תבניות שונות של פועל, כלומר שבעה בניינים. את כל הפעלים בעברית אפשר למיין על פי שבעת הבניינים.
ואלה שמות שבעת הבניינים: פעל, נפעל, הפעיל, הפעל, פעל, פעל, התפעל.
*173*
שימו לב להבדלים בין שבעת הבניינים. לכל אחד מהם יש תבנית שונה. לכל בניין יש תנועות או עיצורים המיוחדים רק לו. יש בניינים שרק התנועות השונות מאפיינות אותם, ואצל אחרים – נוסף על התנועות יש גם עיצורים מאפיינים (ה בבניין הפעיל, נ בבניין נפעל). את בניין פעל נהוג לכנות גם בניין קל, משום שיש בתבנית שלו רק תנועות (ואין עיצורים כמוספיות).
*173*
אחת הדרכים לחלק את הבניינים היא חלוקה לפי הדיגוש: הבניינים הדגושים (שיש דגש בתבנית שלהם), והבניינים הלא-דגושים. לפניכם הבניינים הלא-דגושים.
שימו לב למיוחד לכל בניין, כלומר להגיים (התנועות והעיצורים) שמחוץ לשורש. מוספיות אלה הן המאפיינים הייחודיים של כל בניין ובניין. (היעזר במורה)
- פעל (קל), תבנית: אות עם קמץ, אות עם פתח, אות ללא ניקוד. דוגמא: סגר:
דוגמות בצורת יסוד (עבר נסתר): בדק, אכל, שמע, חזר
המשותף: בכל פועל יש שתי תנועות a.
בעבר ובהווה אין תחיליות: שמרו, כתבתם, שומרים.
בתבנית הבניין יש תנועות בלבד, ולכן מכנים אותו בניין קל.
שם פועל: לסגר, לשמר שם פעולה: סגירה, שמירה
- נפעל, תבנית: נ, אות עם שווא, אות עם פתח, אות ללא ניקוד, דוגמא: נדלק:
דוגמות בצורת יסוד (עבר נסתר): נקלט, נפתח, נשבר, נמאס
המשותף: כולם מתחילים ב-נ ובהמשך יש התנועה a.
נ תחילית לפני עיצורי השורש היא הסימן הבולט ביותר של בניין נפעל בעבר ובהווה: נכתבה, נקלטו, נשמרים, נרשמות.
שם פועל: להדלק, להקלט שם פעולה: הדלקות, הקלטות
- הפעיל, תבנית: ה, אות עם שווא, אות עם חיריק, י, אות ללא ניקוד, דוגמא: הגזים:
דוגמות בצורת יסוד (עבר נסתר): הדליק, הדביק, הרגיש, השמיע
המשותף: כולם מתחילים ב-ה, ובהמשך- התנועה i כתובה ב-י נחה (חיריק מלא – אות עם חיריק, י).
שם פועל: להגזים, להדביק שם פעולה: הגזמה, הדבקה
- הפעל, תבנית: ה עם קובוץ, אות עם שווא, אות עם פתח, אות ללא ניקוד, דוגמא: הפרד:
דוגמות בצורת יסוד (עבר נסתר): השאל, הדפס, הנהג, הכנס
המשותף: בכולם יש תחילית ה (לפני השורש), ובהמשך – התנועה a.
שם פועל: אין שם פעולה: אין
*174*
*174*
הטבלה להלן מציגה את מאפייני הבניינים הדגושים. עיינו בטבלה להלן בצורות היסוד של שלושת הבניינים פעל, פעל והתפעל.
הדגש החזק הוא סימן לכך שבעבר הרחוק הגו את העיצורים הדגושים כעיצור כפול. למשל, ההגייה של המילה חברה הייתה חבברה, ושל המילה מספרת – מספפרת.
חברה – ב-ב יש דגש חזק
מספרת – ב-פ יש דגש חזק
מקבל – ב-ב יש דגש חוק
הדגש החזק באות האמצעית של השורש הוא חלק בלתי נפרד מן התבנית של שלושת הבניינים האלה. זו הסיבה לכך ששלושת הבניינים פעל, פעל והתפעל, נקראים גם הבניינים הדגושים (או הבניינים הכבדים).
עיינו בטבלה, ובדקו את ההבדלים בין שלושת הבניינים הדגושים.
אגב, בשמות הבניינים לא תראו את הדגש החזק בע' הפועל, כי העיצור ע' אינו מקבל דגש.
- פעל, תבנית: אות עם חיריק, אות עם דגש וצירה, אות ללא ניקוד, דוגמא: ספר:
דוגמות בצורת היסוד (עבר נסתר): חבר, נפץ, לטף
המשותף: התנועה i , ובהמשך – התנועה e, ודגש חזק בע' הפועל.
שם פועל: לספר, לחבר שם פעולה: ספור, חבור
- פעל, תבנית: אות עם שורוק,אות עם דגש ופתח, אות ללא ניקוד, דוגמא: שדר:
דוגמות בצורת היסוד (עבר נסתר): קדם, שפץ, ספר
המשותף: התנועה u, ובהמשך – התנועה a, ודגש חזק בע' הפועל.
שם פועל: אין שם פעולה: אין
- התפעל, תבנית: ה, ת, אות עם פתח, אות עם דגש וצירה, אות ללא ניקוד, דוגמא: התישב:
דוגמות בצורת היסוד (עבר נסתר): התביש, התנצל, התגלח
המשותף: כולם מתחילים בהברה הת, ויש דגש חזק בע' הפועל.
שם פועל: להתישב, להתנצל שם פעולה: התישבות, התנצלות
*175*
*175*
(היעזר במנחה)
הפועל
שורש פלוס תבנית (בניין)
בניינים לא דגושים:
- פעל
תבנית: אות עם קמץ, אות עם פתח, אות ללא ניקוד
דוגמאות: קלט, דלק, שמע
- נפעל
תבנית: נ, אות עם שווא, אות עם פתח, אות ללא ניקוד
דוגמאות: נקלט, נדלק, נשמע
- הפעיל
תבנית: ה, אות עם שווא, אות עם חיריק, י, אות ללא ניקוד
דוגמאות: הקליט, הדליק, השמיע
- הפעל
תבנית: ה עם קובוץ, אות עם שווא, אות עם פתח, אות ללא ניקוד
דוגמאות: הקלט, הדלק, השמע
בניינים דגושים:
- פעל
תבנית: אות עם חיריק, אות עם דגש וצירה, אות ללא ניקוד
דוגמאות: בטל, קדם, חדש
- פעל
תבנית: אות עם שורוק, אות עם דגש ופתח, אות ללא ניקוד
דוגמאות: בטל, קדם, חדש
- התפעל
תבנית: ה עם חיריק, ת עם שווא, אות עם פתח, אות עם דגש וצירה, אות ללא ניקוד
דוגמאות: התבטל, התקדם, התחדש
כל פועל בנוי מצורן השורש ומצורן התבנית.
תבנית הפועל נקראת בניין.
במערכת הפועל בעברית יש שבעה בניינים.
*175*
הבניין, הפועל, שם הפועל, שם הפעולה, המשקל
- פעל, שלט, תפר, לשלט, לתפר, שליטה, תפירה, קטילה
פעל, גנב, שרף, לגנב, לשרף, גנבה, שרפה, קטלה
- נפעל, נדלק, נפרד, להדלק,להפרד, הדלקות, הפרדות, הקטלות
נפעל, נפקד, נצמד, להפקד, להצמד, נפקדות נכבדות, נקטלות
- פעל, רצף, סלק, לרצף, לסלק, רצוף, סלוק, קטול
פעל, בקש, קבל, לבקש, לקבל, בקשה, קבלה, קטלה
- הפעיל, הרקיד, הנשים, להרקיד, להנשים, הרקדה, הנשמה, הקטלה
הפעיל, הבדיל, הספיק, להבדיל, להספיק, הבדל, הספק, הקטל
- התפעל, התנצל, התחשב, להתנצל, להתחשב, התנצלות, התחשבות, התקטלות
*176*
*176*
- כל הפעלים בעברית נוצרו משילוב של שורש ושל תבנית. תבניות הפועל נקראות בניינים.
- איך מזהים שורש של פועל? – מטים את הפועל בהטיות שונות. האותיות שנשארות בכל הנטיות הן אותיות השורש.
- בניתוח של פועל כדאי לזהות תחילה את השורש, ולאחר מכן את הבניין.
- במערכת הפועל יש 7 בניינים. הבניינים הלא-דגושים: פעל, נפעל, הפעיל, הפעל; הבניינים הדגושים: פעל, פעל, התפעל.
- זיהוי הבניין – את הבניין של הפועל ניתן לזהות בעזרת צורת היסוד שלו. מעבירים את הפועל לעבר נסתר (אתמול הוא...). לפי צורת עבר נסתר מגלים את הבניין:
מכתיבים – עבר נסתר: הכתיב – בניין הפעיל
יתאמו – עבר נסתר: התאם – בניין הפעל
- סימני הבניינים – סימני הבניינים מסייעים לזהות את הבניין. דוגמה:
נבדק – תחילית נ בעבר – בניין נפעל.
הלבשתם – תחילית בקובוץ – בניין הפעל.
- כדי להבחין בין פעל ובין הפעל, שימו לב להבדל: בבניין פעל התנועה u באה אחרי פ' הפועל (יכנס, מכנס – הניקוד בא מתחת לפ' הפועל), ואילו בהפעל התנועה u באה לפני השורש (יכנס, מכנס). ועוד סימן: בבניין פעל יש דגש בע' הפועל.
- תקינות: תחילית ה בבניין הפעיל – את התחילית של בניין הפעיל יש להגות ה (ולא ה). "ההנהלה הזמינה לאירוע והרשימה את העיתונאים בהסבר כיצד הגדילה את ההכנסות" (ולא: הזמינה, הרשימה, הגדילה).
*177*
*177*
פעילות 1: פעלים באגדה
לפניכם עיבוד של אגדה. קראו אותו, והשיבו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
השועל והכרם
(1) שועל מצא כרם מוקפת גדר ובה פתח אחד, וביקש להיכנס
(2) בו ולא היה יכול. מה עשה? צם שלושה ימים עד שרזה ונחלש
(3) ונכנס באותו פתח, ואכל ושמן. ביקש לצאת ולא יכול היה
(4) לעבור. חזר וצם שוב שלושה ימים נוספים עד שחזר למה שהיה
(5) ויצא מהכרם. כשיצא הסתובב, הסתכל בכרם ואמר: "כרם כרם,
(6) מה טוב אתה ומה טובים הפירות שבתוכך, וכל מה שיש בך
(7) נאה ומשובח. אבל מה הנאה (תועלת) יש ממך? כשם שנכנסים
(8) לתוכך כך יוצאים."
מתוך: יעקב שויקה, רב מילים הצעיר, 1996, עמ' 457
א. על מה האגדה מספרת?
ב. לדעתכם, מה מוסר ההשכל של האגדה?
ג. נתחו את הפעלים. קבעו: תבנית ובניין.
1. הפועל: נכנס (שורה 3), התבנית: נ עם חיריק, אות עם שווא, אות עם פתח, אות ללא ניקוד, הבניין: נפעל
2. הפועל: אכל (שורה 3), התבנית:
_________
, הבניין:
_________
3. הפועל: שמן (שורה 3), התבנית:
_________
, הבניין:
_________
4. הפועל: חזר (שורה 4), התבנית:
_________
, הבניין:
_________
5. הפועל: אמר (שורה 5), התבנית:
_________
, הבניין:
_________
ד. כדי לקבוע את התבנית ואת הבניין של הפעלים להלן, מצאו תחילה את צורת היסוד שלהם.
1. הפועל: נכנסים (שורה 7) צורת היסוד:
_________
, התבנית:
_________
, הבניין –
2. יוצאים (שורה 8) צורת היסוד:
_________
, התבנית:
_________
, הבניין –
*178*
ה. נסו לקבוע לאיזה בניין שייכים הפעלים האלה:
1. מצא (שורה 1)
2. יצא (שורה 5)
3. רזה (שורה 2)
4. נחלש (שורה 2)
ו. הפעלים בסעיפים ג-ה שייכים לשני בניינים: פעל, נפעל. התבוננו בצורות היסוד שלהם – מה מאפיין כל אחד מן הבניינים האלה? (תוכלו להיעזר בסימני הבניינים בעמ' 173.)
ז. בקש להכנס (שורה 1) – המילה להכנס היא שם פועל. מהו הבניין? מה פירוש הצירוף בקש ל... ?
ח. שימו לב לזמן של מרבית הפעלים בטקסט. מהו? מדוע?
פעילות 2: קל – נפעל
זהו את הזמן, השורש והבניין של הפעלים בטבלה.
הפועל, הזמן, השורש, הבניין
1. סגר,
_________
,
_________
,
_________
2. נסגר,
_________
,
_________
,
_________
3. תשמעי,
_________
,
_________
,
_________
4. נשמעו,
_________
,
_________
,
_________
5. פוגעים,
_________
,
_________
,
_________
6. נפגעו,
_________
,
_________
,
_________
7. נפעמות,
_________
,
_________
,
_________
8. נזכר,
_________
,
_________
,
_________
9. נזכר,
_________
,
_________
,
_________
*179*
פעילות 3: המרה לשם פועל ולשם פעולה
כתבו את שם הפועל ושם הפעולה המקבילים לפעלים שבטבלה.
הפועל, שם הפועל, שם הפעולה
1. נשבע,
_________
, ריק
2. נבדק,
_________
, ריק
3. שמע,
_________
,
_________
4. נכנס,
_________
, ריק
5. ילחש,
_________
,
_________
6. ספרתי,
_________
,
_________
7. נשברה,
_________
, ריק
8. אכלת,
_________
,
_________
פעילות 4: יצירת פעלים
בנו פעלים לפי הנתונים בסוגריים, והשלימו את המשפטים.
1. השופטת
_________
(כ-נ-ס, נפעל, עבר, נסתרת) לבית המשפט, וכל הקהל
_________
(ע-מ-ד, נפעל, עבר, נסתר).
2. היא זיכתה את הנאשם כי היא
_________
(ט-ע-נ, קל, עבר, נסתרת) שהיא לא
_________
(מ-צ-א, קל, עבר, נסתרת) די ראיות כדי להרשיעו.
3. במילים אחרות:
_________
(ט-ע-נ, נפעל, עבר, נסתר) על ידי השופטת שלא
_________
(מ-צ-א, נפעל, עבר, נסתרים) די ראיות כדי להרשיע את הנאשם.
4. הנאשם ועורך דינו
_________
(ש-מ-ח, קל, עבר, נסתרים) שמחה גדולה.
פעילות 5: ממציא הטלפון
קראו את הטקסט שבעמוד הבא.
שימו לב לפעלים המודגשים, והשיבו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
(הפעלים המודגשים מסומנים במקף לפני ואחרי)
*180*
אלכסנדר גראהם בל
(1) הטלפון השימושי הראשון -נבנה- על ידי הממציא אלכסנדר גראהם בל.
(2) בל נולד בסקוטלנד ו-גדל- בקנדה, וכש-בגר עבר- לארצות הברית ושימש מורה
(3) לחירשים-אילמים. הוא -הקדיש- זמן רב לפיתוח מכשיר שיאפשר העברת
(4) קולות בחוטי חשמל וניהול שיחות ממרחקים, ובשנת 1876 -הצליח- לשוחח
(5) לראשונה עם עוזרו דרך קו טלפון קצר; בכך -פתח- עידן חדש בעולם המודרני.
מתוך: יעקב שויקה, רב מילים הצעיר, 1996, עמ' 387
א. מי היה אלכסנדר גראהם בל? ומדוע פתח עידן חדש?
ב. הקדיש, הצליח (שורות 4,3) – קבעו את הבניין של הפעלים. מה משותף לשני הפעלים האלה, פרט לבניין?
ג. בטקסט מודגשים עוד פעלים. קבעו: שורש, תבנית ובניין.
הפועל, השורש, התבנית, הבניין
1. נבנה,
_________
,
_________
,
_________
2. גדל,
_________
,
_________
,
_________
3. בגר,
_________
,
_________
,
_________
4. עבר,
_________
,
_________
,
_________
5. פתח,
_________
,
_________
,
_________
ד. הטלפון השימושי הראשון נבנה על ידי הממציא אלכסנדר גראהם בל. (שורה 1) צורות בינוני יכולות להיות פועל בהווה או שם עצם.
האם במשפט זה המילה ממציא היא פועל או שם עצם? מדוע?
ה.מצאו בטקסט שמות עצם שנוצרו מן השורשים של הפעלים האלה:
הפעלים, שמות העצם
1. שמש,
_________
2. פתח,
_________
3. לשוחח,
_________
4. עבר,
_________
5. נהל,
_________
*181*
פעילות 6: הפעיל – הפעל
זהו את הזמן, השורש והבניין של הפעלים בטבלה.
הפועל, הזמן, השורש, הבניין
1. הסכמנו,
_________
,
_________
,
_________
2. ילבש,
_________
,
_________
,
_________
3. מדבירה,
_________
,
_________
,
_________
4. השלמה,
_________
,
_________
,
_________
5. אזמין,
_________
,
_________
,
_________
6. תזמנו,
_________
,
_________
,
_________
7. מבטל,
_________
,
_________
,
_________
8. מלבישות,
_________
,
_________
,
_________
פעילות 7: המרה לשם פועל ולשם פעולה
כתבו את שם הפועל ושם הפעולה המקבילים לפעלים שבטבלה.
הפועל, שם הפועל, שם הפעולה
1. מכניס,
_________
,
_________
2. הרקיד,
_________
,
_________
3. הסביר,
_________
,
_________
4. החזיר,
_________
,
_________
5. הרגישה,
_________
,
_________
6. הבטחנו,
_________
,
_________
7. יסכימו,
_________
,
_________
*182*
פעילות 8: יצירת פעלים
בנו פעלים לפי הנתונים בסוגריים, והשלימו את המשפטים.
1. המורה
_________
(כ-ת-ב, הפעיל, עבר, נסתרת) את המשפט: ''תומאס אדיסון
_________
(מ-צ-א, הפעיל, עבר, נסתר) את נורת החשמל".
2. הציבור
_________
(ס-פ-ק, הפעיל, עבר, נסתר) להיערך כראוי, ותרגיל פיקוד העורף
_________
(כ-ת-ר, הופעל, עבר, נסתר) כהצלחה.
3. מקור לא ידוע
_________
(ד-ל-פ, הפעיל, עבר, נסתרת) למשטרה מידע חשוב. המשטרה
_________
(ז-ע-ק, הופעל, עבר, נסתרת) למקום, מסוקים
_________
(ז-נ-ק, הופעל, עבר, נסתרים) לסייע, והפשע סוכל.
פעילות 9: הפעיל והופעל, פעיל וסביל
א. כתבו לכל משפט סביל – משפט פעיל. היעזרו בדוגמה.
ב. שימו לב לפעלים בכל זוג משפטים. ציינו את השורש המשותף.
ג. מצאו את הבניין של כל פועל. זכרו: בפעלים בבניין הפעל בכתיב מלא (בלי ניקוד) מוסיפים ו': הסתר – הוסתר, ישלכו – יושלכו.
ד. מהו הבניין של הפעלים במשפטים הפעילים? מהו הבניין של הפעלים במשפטים הסבילים?
1. סביל: החלבון מופרד מן החלמון. בניין:
_________
פעיל: מפרידים בין החלבון לחלמון. בניין:
_________
שורש:
_________
2. סביל: הבצק יוכנס לתנור.
פעיל:
_________
את הבצק לתנור.
3. סביל: הלחנים הותאמו למילות השיר.
פעיל:
_________
את הלחנים למילות השיר.
4. סביל: הלחנים הושאלו משירים בשפות לועזיות.
פעיל:
_________
את הלחנים משירים בשפות לועזיות.
פעילות 10: צורת יסוד ובניין
א. חזרו אל מכתב התלונה (עמ' 160), והעתיקו ממנו 5 פעלים בבניינים שאתם מכירים.
ב. כתבו את צורת היסוד (עבר נסתר), את השורש ואת הבניין של חמשת הפעלים.
פועל בהקשר, צורת יסוד, שורש, בניין
1.נסתמה, נסתם, ס-ת-מ, נפעל
*183*
פעילות 11: סיכום הבניינים הלא-דגושים
א. לפניכם 4 צורות יסוד של פעלים. סמנו בכל פועל את אותיות השורש.
ב. ציינו את הבניין של כל פועל ואת הסימנים המיוחדים של הפעלים בבניין הזה. היעזרו בטבלת הבניינים הלא-דגושים (עמ' 173).
פועל, בניין, הסימנים המיוחדים
1.חשב,
_________
,
_________
2. נמשך,
_________
,
_________
3. הבליט,
_________
,
_________
4. הקסם,
_________
,
_________
ג. השלימו את ההכללות, והוסיפו פעלים לכל בניין.
1. התבנית אות עם קמץ, אות עם פתח, אות ללא ניקוד, היא של בניין:
_________
פעלים נוספים:
_________
2. התבנית האות נ עם חיריק, אות עם שווא, אות עם פתח, אות ללא ניקוד, היא של בניין:
_________
פעלים נוספים:
_________
3. התבנית ה עם חיריק, אות עם שווא, אות עם חיריק, י, אות ללא ניקוד, היא של בניין:
_________
פעלים נוספים:
_________
4. התבנית ה עם קובוץ, אות עם שווא, אות עם פתח, אות ללא ניקוד, היא של בניין:
_________
פעלים נוספים:
_________
פעילות 12: פעל – פעל
זהו את הזמן, השורש והבניין של הפעלים בטבלה.
הפועל, הזמן, השורש, הבניין
1. יחבר,
_________
,
_________
,
_________
2. ספר,
_________
,
_________
,
_________
3. מציצת,
_________
,
_________
,
_________
4. גדל,
_________
,
_________
,
_________
5. ננגן,
_________
,
_________
,
_________
6. תבקשו,
_________
,
_________
,
_________
7. שלמתן,
_________
,
_________
,
_________
*184*
פעילות 13: המרה לשם פועל ולשם פעולה
כתבו את שם הפועל ושם הפעולה המקבילים לפעלים שבטבלה.
הפועל, שם הפועל, שם הפעולה
1. שפר,
_________
,
_________
2. חבר,
_________
,
_________
3. חזר,
_________
,
_________
4. דבר,
_________
,
_________
5. כבדנו,
_________
,
_________
6. מסבכים,
_________
,
_________
7. בשלתן,
_________
,
_________
פעילות 14: יצירת פעלים
בנו פעלים לפי הנתונים בסוגריים, והשלימו את המשפטים.
1. ניסינו
_________
(ש-ת-פ, שם פועל פיעל) אותו במיזם, אבל הוא לא
_________
(ש-ת-פ, פיעל, עבר, נסתר) פעולה אתנו.
2. הטלפון נייד
_________
(ח-ב-ר, פועל, הווה, יחיד) למטען.
3. הנערה בפרסומת
_________
(ח-י-כ, פיעל, הווה, יחידה) אל המצלמה.
4. אסור לגעת בחפץ חשוד. זה
_________
(ס-כ-נ, פועל, הווה, יחיד).
5. "אם תרצו אין זו אגדה. ואילו אם לא תרצו הרי כל אשר
_________
(ס-פ-ר, פיעל, עבר, מדבר) לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות". (בנימין זאב הרצל)
6. "האמת ה
_________
(ס-פ-ר, פועל, הווה, יחידה) מתוך כוונה רעה, נוראה יותר מכל השקרים שאתה
_________
(ס-ג-ל, פועל, הווה, יחיד) להמציא". (ויליאם בלייק)
*185*
פעילות 15: הבניינים הדגושים
בהזמנה לחתונה שלפניכם תמצאו פעלים בבניינים הדגושים. קראו את ההזמנה, וענו על השאלות שאחריה.
דני ונורית מתחתנים
הולכים על כל החופה!
אנו מתכבדים להזמינכם להשתתף עמנו ביום חתונתנו,
ומקווים שתכבדו אותנו בנוכחותכם.
החתונה תתקיים בקיבוץ אורנים,
ביום ג' א' בניסן תשע"א – 5/4/11
קבלת הפנים תתחיל בשעה 18:30.
אנא אשרו את השתתפותכם.
א. מהו השורש והבניין של הפעלים בהזמנה?
1. מתחתנים
2. הולכים
3. מתכבדים
4. להשתתף
5. תכבדו
6. תתקים
8. אשרו
ב. מתכבדים להזמינכם – כתבו את הביטוי במילים שלכם.
להזמינכם – איזו צורת פועל זו?
מהו הבניין ומהו השורש?
לאיזה משלב לשוני המילה מתאימה?
איך תמצאו את הפועל במילון?
פעילות 16 : וגם פתגם
איזהו מכובד? המכבד את הבריות. (אבות ד, א)
א. כתבו את פירוש הפתגם.
ב. איך הפתגם קשור לנושא השיעור – הבניינים?
*186*
פעילות 17: כל הבניינים
לפניכם משפטים, והפעלים מודגשים בהם. (הפעלים המודגשים מסומנים במקף לפני ואחרי)
א. נתחו את הפעלים: השורש, הבניין, הזמן והגוף.
זכרו: את הבניין מגלים בעזרת צורת היסוד (עבר נסתר) ובעזרת סימני הבניין.
ב. כתבו פועל נוסף בזמן אחר או בגוף אחר.
1. המילים -הדגשו-.
2. -כתבתי- סיכום.
3. -נדרש- תשלום.
4. -התכבדו-, בבקשה!
5. הנושאים -נלמדו-.
6. הם -יספרו- סיפורים.
7. -תאתרי- את הכתובת.
8. -נתלכד- יחד!
9. האם -הבחנתם- בהבדל?
10. ההצעות -גבשו-.
11. הם -מתאמצים- להשתפר.
12. השרירים -מכוצים-.
13. -תתחדשו-, הנעליים יפות!
14. -הבלטנו- את היתרונות.
15. הניירות -מדבקים-.
16. -תפתעו- מן התוצאות.
17. -הקסמת- את כולם!
18. -כתבו- לנו!
ג. כתבו את שם הפועל ואת שם הפעולה של הפעלים שלפניכם.
הפועל, שם הפועל, שם הפעולה
1. כתבתי,
_________
,
_________
2. נדרש,
_________
,
_________
3. התכבדו,
_________
,
_________
4. יספרו,
_________
,
_________
5. תאתרי,
_________
,
_________
6. נתלכד,
_________
,
_________
7. הבחנתם,
_________
,
_________
8. מתאמצים,
_________
,
_________
9. תתחדשו,
_________
,
_________
10. הבלטנו,
_________
,
_________
*187*
פעילות 18: פעל או הפעל
התנועה u משותפת לבניין פעל ולבניין הפעל. שימו לב למיקום התנועה בשני הבניינים. לפניכם זוגות של פעלים מאותו השורש – פועל אחד בבניין פעל ואחד בבניין הפעל. (היעזר במנחה)
א. זהו את הבניין של כל פועל, וכתבו את סימן הזיהוי שלו (היעזרו בטבלות הבניינים בעמ' 174-173).
ב. שבצו כל פועל בתוך צירוף מילים או במשפט קצר, כדי להראות את הבדלי המשמעות ביניהם. תוכלו להיעזר במילון כדי לבדוק את המשמעות או כדי למצוא דוגמה.
1. הפועל: מקדש, הבניין: הפעל, סימני זיהוי:
_________
,
משפט: זמן רב מקדש לבירור המקרה.
הפועל: מקדש, הבניין: פעל, סימני זיהוי:
_________
משפט: ספר התורה מקדש ליהודים.
2. הפועל: מחזקים, הבניין:
_________
, סימני זיהוי:
_________
משפט:
_________
הפועל: מחזקים, הבניין:
_________
, סימני זיהוי:
_________
משפט:
_________
3. הפועל: מבטל, הבניין:
_________
, סימני זיהוי:
_________
משפט:
_________
הפועל: מבטל, הבניין:
_________
, סימני זיהוי:
_________
משפט:
_________
4. הפועל: מחזרים, הבניין:
_________
, סימני זיהוי:
_________
משפט:
_________
הפועל: מחזרים, הבניין:
_________
, סימני זיהוי:
_________
*188*
פעילות 19: שאיבת מים
הטקסט להלן מספר על שאיבת מי תהום בארץ – בעבר ובימינו. קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
שואבים את מי התהום
(1) בני האדם ידעו על קיומם של מי התהום כבר בתקופות קדומות, והם
(2) ניצלו אותם לצורכיהם. עדות לכך אפשר למצוא בתנ"ך, בבראשית כו, 19:
(3) "ויחפרו עבדי יצחק בנחל, וימצאו שם באר מים חיים". בעבר קידוח הבארות
(4) ושאיבת המים נעשו בעבודת ידיים או בעזרת בעלי חיים. לכן לא היה אפשר
(5) לקדוח לעומק רב, וכמות המים שנשאבה הייתה קטנה.
(6) במאה השנים האחרונות הוכנסו לארץ מכונות קידוח ומשאבות חדישות,
(7) ובעזרתן אפשר לנצל את מי התהום לפיתוח מהיר של ההתיישבות בישראל
(8) בכלל ובמישור החוף בפרט. במהלך השנים נחפרו במישור החוף מאות בארות,
(9) והן סיפקו כמויות גדולות של מים. בגלל מחסור מתמשך במים באזורנו, שאבו
(10) יותר מדי מים מן הבארות האלה, חלק מהבארות איבדו מאיכותן, ונפסקה
השאיבה מהן.
מתוך: צביה פיין, מאירה שגב ואילה מזרחי, מישור החוף התיכון והדרומי וצפון הארץ, 2000, עמ' 89, מטח
א. איך קדחו מים בעבר, ואיך קדחו במאה השנים האחרונות?
ב. ויחפרו עבדי יצחק בנחל, וימצאו שם באר מים חיים. (בראשית כו, יט)
כתבו את הפסוק במילים שלכם.
ג. מהו הבניין המשותף לשני הפעלים המופיעים בפסוק זה?
ד. שני הפעלים מתחילים באות ו'. איך היא נקראת? מהו תפקידה?
ה. בטקסט כתוב:
בעבר קידוח הבארות ושאיבת המים נעשו בעבודת ידיים או בעזרת בעלי חיים. לכן לא היה אפשר לקדוח לעומק רב, וכמות המים שנשאבה הייתה קטנה. (שורה 3) מהו הבניין של שם הפועל לקדח?(העבירו לצורת היסוד של הפועל.)
מה משותף למילים קדוח – לקדח ומה שונה?
ו. מה המשותף למילים שאיבת (מים) – נשאבה?
איזו מילה היא פועל, ומהו הבניין של פועל זה?
*189*
פעילות 20: ניתוח פעלים בטקסט
א. לפניכם משפטים מהטקסט "שואבים את מי התהום" בפעילות הקודמת.
1. במאה השנים האחרונות הוכנסו לארץ מכונות קידוח. (שורה 6)
2. במהלך השנים נחפרו במישור החוף מאות בארות. (שורה 8)
3. נפסקה השאיבה מהן. (שורה 10)
כתבו את הבניינים של הפעלים המודגשים.
הפועל, תבנית, בניין
1. הכנסו,
_________
,
_________
2. נחפרו,
_________
,
_________
3. נפסקה,
_________
,
_________
ב. לדעתכם, מה מאפיין את משמעותם של פעלים אלה (סביל / פעיל)? מדוע?
ג. בטקסט כתוב:
נחפרו במישור החוף מאות בארות, והן סיפקו כמויות גדולות של מים. (שורה 8) בגלל מחסור מתמשך במים באזורנו, שאבו יותר מדי מים מן הבארות האלה, חלק מהבארות איבדו מאיכותן... (שורה 9)
כתבו את התבניות ואת הבניינים של הפעלים המודגשים, את שם הפועל ואת שם הפעולה.
הפועל, הבניין, שם הפועל, שם הפעולה
1. ספקו,
_________
,
_________
,
_________
2. מתמשך,
_________
,
_________
,
_________
3. שאבו,
_________
,
_________
,
_________
4. אבדו,
_________
,
_________
,
_________
*190*
התרשים שלפניכם מראה את צריכת המים הביתית בישראל. עיינו בו, וענו על השאלות שאחריו.
(בספר תרשים עוגה)
כל אדם בישראל צורך כ-135 ליטרים מים ליום, והם מתחלקים כך:
הורדת מים בשירותים 40 אחוז
כיור האמבטיה 3 אחוז
שתייה ובישול 5 אחוז
הדחת כלים 6 אחוז
כביסה 11 אחוז
אמבטיה ומקלחת 35 אחוז
מתוך: צביה פיין, מאירה שגב ואילה מזרחי, מישור החוף התיכון והדרומי וצפון הארץ, 2000, עמ' 113, מטח
א. אילו פעולות ביתיות צורכות מעט מים?
ב. אילו 2 פעולות כוללות את מרבית צריכת המים?
ג. אילו פעולות קשורות למטבח? העריכו איזה חלק הן תופסות?
ד. באילו מן הפעולות האלה כל אחד מאתנו יכול לחסוך?
ה. כתבו פעלים הקשורים למה שעושים במים (פעלים מתחום המשמעות: מים): משקים...
ו. מצאו בסעיף ה פעלים שאתם מזהים את הבניין שלהם, וכתבו אותו.
ז. כתבו במילים את המספרים בתרשים.
ח. קראו בקול את הנתונים, והקפידו על תקינות שם המספר.
*191*
פעילות 22: פעלים בפרסומות
לפניכם פעלים מן הפרסומות בעמ' 170.
א. נתחו שורש, בניין, זמן וגוף.
ב. כתבו לכל פועל פועל נוסף בזמן אחר או בגוף אחר.
(הפעלים המודגשים בספר מסומנים במקף לפני ואחרי)
1. מחלקת הנוער -מחלקת- פרסים.
2. התערוכה -נפתחה- השבוע.
3. הפרסים -ישלחו- לבתי הזוכים.
4. -נרשמים- החודש למועדון.
5. -חוסכים- מאות שקלים.
6. -חיגו- עכשיו!
7. המבצע -התחיל-.
8. אתם -מזמנים- לפארק.
9. המשקה -יחמם- לכם את הלב.
10. -מרגישים- בארנק את המבצע.
11. החוגים -יפעלו- בקיץ.
12. החוגים -יפעלו- בקיץ.
13. -נרשמנו- היום.
14. -קבלו- מתנה!
15. -מפסלים- וזוכים.
16. הפסטיבל -יתקים- בחוץ.
17. התחרות -תתבצע- בשתי רמות.
18. בואו -להשתתף-.
19. המשתתפים -יטילו- בשמורה.
20. הם -יחתרו- בסירות.
21. -נקבל- עפיפונים.
ג. כתבו את שם הפועל ואת שם הפעולה של הפעלים שלפניכם.
היעזרו בטבלה בעמ' 175.
הפועל, שם הפועל, שם הפעולה
1. חיגו, לחיג, חיוג
2. התחיל,
_________
,
_________
3. יחמם,
_________
,
_________
4. מרגישים,
_________
,
_________
5. מפסלים,
_________
,
_________
6. להשתתף,
_________
,
_________
7. יטילו,
_________
,
_________
8. יחתרו,
_________
,
_________
*192*
פעילות 23: יוצא דופן
א. בכל שורה יש 4 פעלים מאותו השורש, אך פועל אחד יוצא דופן מבחינת הבניין. אתרו אותו, ונמקו את בחירתכם.
1. יסגירו, הסגירו, נסגרת (מוקף בעיגול), מסגירים
בניין משותף: הפעיל
יוצא דופן: נסגרת – נפעל
2. יפחת, יפחית, מפחתות, הפחת
3. השלמתן, משלים, ישלמו, השלים
4. חלמנו, מחלימה, חולמים, יחלמו
5. נצמדנו, מצמידים, יצמדו, נצמד
6. הבטיחו, מבטיחות, תבטיחי, הבטח
ב. בכל שורה פועל אחד יוצא דופן מבחינת הבניין.
אתרו אותו, ונמקו את בחירתכם.
1. נרשמת, סוגרת (מוקף בעיגול), נלקח, נבחרות
בניין משותף: נפעל
יוצא דופן: סוגרת – פעל
2. הזרמו, מכנס, מטמינה, תחרף
3. הפעילו, מדגיש, יתרם, תקליטי
4. ימכרו, נבחרתן, יבדק, יסגר
5. יסחף, מושכים, לקחתן, נדחקתם
6. שרקתי, יטבלו, פורחות, אבחר
פעילות 24: בניית פעלים
השלימו את המשפטים. בנו פעלים לפי הנתונים.
1. הבשר (מ-ל-ח, הופעל, עתיד, נסתר) לפני הבישול.
2. השמלה הזו (ת-פ-ר, נפעל, עבר, נסתרת) לכבוד האירוע.
3. האם (ש-ל-מ, פיעל, עבר, נוכחות) במסעדה?
4. אני (ב-ח-נ, הפעיל, הווה, יחיד) בשינויים בהתנהגותו.
5. המורה (ב-ח-נ, פעל, הווה, יחידה) אותנו בשיעור מתמטיקה.
6. מחר (ש-ב-ת, הופעל, עתיד, נסתרים) הלימודים בכל מוסדות החינוך.
7. אנשי חינוך מכל הארץ (כ-נ-ס, התפעל, עתיד, נסתרים) יחד.
8. שלושה עולים חדשים (ק-ל-ט, נפעל, עבר, נסתרים) בכיתתנו.
*193*
9. הבדיחה (צ-ח-ק, הפעיל, עבר, נסתרת) את המאזינים.
10. החולים (ט-פ-ל, פועל, הווה, רבים) היטב.
11. יעקב והקבוצה שלו (פ-ס-ד, הפעיל, הווה, רבים) בכבוד.
12. הן (ל-מ-ד, פעל, הווה, רבות) היטב.
13. הערב הם (ק-ש-ב, הפעיל, עתיד, נסתרים) לקונצרט.
פעילות 25: ניתוח פעלים
א. נתחו את הפעלים המודגשים: שורש, בניין, זמן וגוף. (הפלים המודגשים מסומנים במקף לפני ואחרי)
ב. הוסיפו את הנדרש בכל פועל.
_________
, השורש, הבניין, הזמן, הגוף, אותו הפועל, שם הפעולה
1. -דברנו- איתו.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעתיד: נדבר, דבור
2. החופש -נגמר- אתמול,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעתיד:
_________
, ריק
3. הצמחים -מטפסים-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעתיד:
_________
, ריק
4. היא -עובדת- בספרייה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, שם הפועל: לעבד, ריק
5. -נכנסתי- לעניינים.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, שם הפועל:
_________
, ריק
6. -נרשמנו- לחוגים.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, .שם הפועל:
_________
, ריק
7. המחיר -יורד-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, שם הפועל:
_________
,
_________
8. הילדים -מתרגשים-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, שם הפועל:
_________
,
_________
9. אנחנו -נמצאים- בבית.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעבר:
_________
,
_________
10. הם -מטרידים- אותנו.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעבר:
_________
,
_________
11. -תחזירי- לי.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעבר:
_________
,
_________
12. הם -ימנעו- אסון.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעבר:
_________
, ריק
13. -דרוש- זמן.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בנקבה / רבות
_________
, ריק
14. העסק -מתנהל- לאט.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, ברבים:
_________
, ריק
15. האנייה -הפליגה-.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בציווי:
_________
,
_________
16. אתם -אוכלים- יחד.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בציווי:
_________
, ריק
17. את -מבקרת- בירושלים?,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בציווי:
_________
,
_________
*194*
18. היא פותרת בעיה.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בציווי:
_________
, ריק
19. הארון מרכב במטבח.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעתיד:
_________
, ריק
20. העניין יטפל.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בהווה:
_________
, ריק
21. הבגדים מתאימים לנו.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעתיד:
_________
, ריק
22. הברכה תפתח בקיץ.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעבר:
_________
, -ריק
23. החובות יחסלו.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, בעבר:
_________
, ריק
24. מי פטור ממס?,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, ברבים:
_________
, ריק
25. בעלת הדירה השכירה חדר.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, שם הפועל:
_________
,
_________
26. אתם נטפלים לפרטים.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, שם הפועל:
_________
,
_________
27. אני אמשיך להילחם.,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, שם הפועל:
_________
, ריק
פעילות 26: ניצוח פעלים
א. כתבו בכל פועל את הזמן, השורש, הבניין ושם הפועל.
ב. לאחר כל פועל יש זוג מילים. קבעו איזו מילה שייכת לאותה משפחת מילים.
פועל – משפחת מילים
1. אורבת – ערב, מארב
2. נדחק – הדחיק, הצחיק
3. מטפחים – טפוח, תפוח
4. מתחברת – בחור, חבור
5. רוכשים – רכישה, יורשים
6. נדרשים – דרוש, נרשמים
7. בחנתי – נביחה, מבחן
8. פותרים – פתרון, פטור
9. מספרת – ספור, פריסה
10. נכנסת – כנס, נס
11. השתקף – שקוף, שתק
12. יושב – ישיבה, שביתה
13. מלמד – מלמל, למדן
14. לשלם – תשלום, למשל
15. לרסן – להרס, מרסן
16. תשמש – משמש, נושם
17. הקדימה – מקד, קדימה
*195*
פעילות מסכמת 27: בחופש הגדול
לפניכם כתבה מעיתון. קראו אותה, וענו על השאלות שאחריה.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
תלמידים לא נהנים בחופש הגדול
תמר טרבלסי-חדד
(1) התלמידים אמנם סופרים את הימים
(2) שנותרו עד לסיום שנת הלימודים
(3) ולתחילת החופש הגדול, המתחיל
(4) מחרתיים, אך מתברר כי רק שליש
(5) מהם ממש נהנים בחופשה, ואילו שני
(6) שלישים נהנים ברמה ממוצעת ומטה.
(7) ממצאים אלו עולים ממחקר שערכה
(8) עבור החברה למתנ"סים מרב גלעד-
(9) גרנות מרצה בבית הספר ללימודי
(10) פנאי במרכז ציפורי.
(11) המחקר נערך בקרב 300 ילדים מסיימי
(12) כיתות ז ו-ח בנושא שעות הפנאי
(13) בכלל והחופש הגדול בפרט.
(14) במסגרת המחקר התבקשו הילדים
(15) להעניק ציון לחופשת הקיץ מ-1
(16) עד 10. מניתוח התוצאות עולה כי
(17) שליש מהתלמידים העניקו ציון 10-9
(18) לחופש, ושני שלישים נתנו ציון הנע
(19) בין 4 ל-8. מחצית מהילדים שנתנו
(20) ציון טוב ומטה דיווחו על תחושת
(21) שעמום, חוסר עשייה ושהייה ממושכת
(22) מדי בבית.
(23) 51 אחוזים מהתלמידים הסבירו את
(24) חוסר שביעות רצונם מהחופש הגדול
(25) בכך שלדעתם יש לתכנן מראש את
(26) הפעילות, ורק חלק קטן מהזמן יש
(27) להשאיר לפעילות ספונטנית.
מתוך: עיתון ידיעות אחרונות, כ"ט בסיוון תשס"ד, 18/6/2004
*196*
א. הכותרת קובעת: "תלמידים לא נהנים בחופש הגדול".
על מה היא מבוססת?
ב. מדוע התלמידים אינם נהנים מן החופש הגדול?
ג. איזה ציון הייתם אתם מעניקים לחופשת הקיץ שלכם? מדוע?
ד. המחקר נערך... בנושא שעות הפנאי בכלל והחופש הגדול בפרט (שורה 11) – מה פירוש המשפט הזה?
ה. מה פירוש פעילות ספונטנית (שורה 27)?
מהו ההפך מביטוי זה? היעזרו בהקשר או במילון.
פעילות 28: פעלים בכתבה
א. בכתבה שקראתם בפעילות הקודמת יש הרבה פעלים. מדוע?
ב. מהו הזמן של רוב הפעלים בחלק המתאר את המחקר (שורות 27-11). מדוע?
ג. נתחו את הפעלים המודגשים: שורש, בניין, זמן, גוף, שם פועל.
(הפעלים המודגשים בספר מסומנים במקף לפני ואחרי)
_________
, שורש, בניין, זמן, גוף, שם פועל
1. התלמידים -סופרים-. (שורה 1), ס-פ-ר, פעל,
_________
,
_________
,
_________
2. החופש -מתחיל-. (שורה 3),
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
3. החברה -ערכה- מחקר. (שורה 7),
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
4. הילדים -התבקשו-... (שורה 14),
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
5. התלמידים -העניקו- ציון. (שורה 17),
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
6. התלמידים -נתנו- ציון. (שורה 18),
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
7. ילדים -דוחו- על שעמום. (שורה 20),
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
8. התלמידים -הסבירו-... (שורה 23),
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
9. יש -להשאיר- זמן... (שורה 26),
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
ד. בדיווח על תוצאות המחקר מופיעים פעלים, כגון: העניקו, נתנו, דיווחו, הסבירו. איזה גוף משותף לכולם? למי הכוונה בפעלים אלה?
*197*
עד כאן עסקתם במבנה הפועל ובבניינים. בשיעור זה תבררו מה הן המשמעויות שהבניינים מבטאים.
*197*
*197*
הבניינים מבטאים משמעות. למשל בפעלים כמו התקלח, הסתרק, התמרח יש משמעות חזרה – אדם עושה פעולה לעצמו, הפעולה חוזרת לעצמו. בפעלים כמו הכתיב, הרקיד, האכיל – יש משמעות גרימה – אדם גורם למישהו אחר לעשות פעולה או להיות במצב מסוים. משמעות מרכזית בפועל היא פעיל לעומת סביל. את מרבית הפעלים אפשר לחלק לפעלים פעילים או סבילים.
*197*
הטקסט "על התאורה ברחובות תל אביב" (עמי 204) פותח במשפט:
עוד בטרם חוברה תל אביב לרשת החשמל. (שורה 1)
אפשר לומר זאת גם כך: עוד בטרם חיברו את תל אביב לרשת החשמל.
בשני המשפטים נמסר אותו המסר, מסופר אותו "סיפור”, אך מנקודות מבט שונות: הפועל חוברה מדגיש את "מקבל הפעולה" (תל אביב), זה שאינו עושה דבר, שאינו פעיל כלל; ואילו הפועל חיברו מתמקד ב"עושה הפעולה" (הם). הבדלי המשמעות האלה נקראים פעיל לעומת סביל. חוברה שווה סביל, חיברו שווה פעיל.
המשמעויות השונות מובעות על ידי הבניינים, שהפעלים נתונים בהם.
*198*
פעלים רבים בעברית אפשר למיין לפי המשמעויות המנוגדות פעיל לעומת סביל, ובמקרים רבים אחרי המיון נקבל את צמדי הבניינים פעל – נפעל, הפעיל – הפעל, פעל – פעל.
מיון הבניינים לפעילים ולסבילים:
פעיל, סביל, דוגמות
פעל, נפעל, שלח – נשלח, פתר – נפתר
הפעיל, הפעל, התאים – התאם, הרחיב – הרחב
פעל, פעל, חלץ – חלץ, שפר – שפר
*198*
פעל ו-הפעל הם בניינים סבילים מובהקים, ואילו לבניין נפעל אמנם יש משמעות של סביל, אך יש לו גם משמעויות אחרות (למשל, נכנס שווה פעיל).
למשמעות הסביל יש להוסיף גם את צורת בינוני פעול. זאת היא צורת בינוני "סביל" של בניין פעל (קל). דוגמות: רחוץ (שרחצו אותו), סגור (שסגרו אותו), חצוי (שחצו אותו) ועוד.
הבניינים הפעילים רווחים יותר בלשון הדבורה. בלשון הכתובה (בטקסטים של מידע) יש יותר צורות של סביל, כלומר, יותר פעלים בבניינים נפעל, פעל, הפעל.
*198*
לפניכם זוגות של משפטים. בכל זוג התוכן זהה, אך יש הבדל בהדגשה, בהתמקדות. במשפטים הפעילים יש פעלים פעילים (פרץ, הזמין, בטלה). משפטים אלה מתמקדים במי שעושה את הפעולה. במשפטים הסבילים הפעלים הם סבילים (נפרצה, הזמנו, בטלה), והם מתמקדים במקבל הפעולה.
כיצד הופכים משפט פעיל למשפט סביל? לפניכם דוגמות.
פעיל: השומר פרץ את הגדר.
סביל: הגדר נפרצה על ידי השומר.
פעיל: מנהל המספנה הזמין את המטענים.
סביל: המטענים הוזמנו על ידי מנהל המספנה.
פעיל: החברה ביטלה את השותפות.
סביל: השותפות בוטלה על ידי החברה.
מכונית פגעה בעמוד. – משפט פעיל מתמקד בעושה הפעולה (מכונית).
עמוד נפגע על ידי מכונית. – משפט סביל מתמקד במקבל הפעולה (עמוד).
*198*
בנייני הפועל הפעילים יכולים לציין גם משמעות של גרימת פעולה.
דוגמה: לאחר שמדליק הפנסים הדליק את הפנסים, הפנסים דלקו. (לפי עמ' 204, שורה 2)
*199*
שני הפעלים (הדליק, דלק) הם פעילים, אך בכל זאת יש ביניהם הבדל במשמעות. ההבדל הוא שהפועל הראשון הוא גורם: הדליק שווה גרם למשהו לדלוק, ואילו השני פעיל אך אינו גורם: דלק שווה דלק בעצמו.
עוד דוגמות:
כתב – פעיל, עשה את הפעולה. הכתיב – גורם, גרם למישהו אחר לעשות את הפעולה. שמח – פעיל, הוא עצמו היה נתון במצב של שמחה. שמח – גורם, גרם למישהו אחר להיות במצב של שמחה.
בכל צמד פעלים כזה יש שתי משמעויות: לפועל אחד יש משמעות של גרימה ולפועל האחר יש משמעות של פעולה רגילה או של מצב. ההבדלים בין המשמעויות מובעים על ידי הבניין.
הבניינים שיש בהם פעלים רבים המציינים את גרימת הפעולה, הם: הפעיל (הדליק, הכתיב), פעל (שמח, נתק, למד). אך לא כל פועל בהפעיל מציין גרימה. למשל: הפליג, הדגים שווה פעיל בלבד.
*199*
לבניינים יש עוד משמעות המוכרת לכם, כגון בפעלים: נפגשים, התוכחו, מתחבקים, מתנשקים, מתכתבות, התנגשו. פעלים אלה מביעים פעולות שעושים באופן הדדי זה לזה, פעולות שנדרשים להן לפחות שניים. שימו לב לפעלים המודגשים:
התכתבנו במשך שנה שווה כתבנו זה לזה.
התחבקנו ארוכות שווה חיבקנו זה את זה.
אתם מתלחשים כל הזמן שווה לוחשים זה לזה.
הפעלים המביעים את משמעות ההדדיות מצויים בעיקר בבניין התפעל אך גם בבניין נפעל (נפגשים).
*199*
- רוב הפעלים נחלקים למשמעויות: סביל או פעיל.
- משמעות הסביל נמצאת כמעט בכל הפעלים בבניין הפעל (הכנס) ובבניין פעל (שגר), ובמקרים רבים – גם בנפעל (נזרק) ובצורת בינוני-פעול (שבור) השייך לבניין פעל (קל).
- המרת משפט מפעיל לסביל ולהפך – המשפטים הפעילים הופכים למשפטים סבילים על ידי כך שמשנים את הפועל הפעיל לפועל סביל, משנים את עושה הפעולה (הפעיל) למקבל הפעולה (הסביל).
- בהמרת פעיל / סביל זכרו את צמדי הבניינים הפעילים ואת מקביליהם הסבילים: פעל – נפעל (לא תמיד), הפעיל – הפעל, פעל – פעל.
*200*
*200*
פעילות 1: פעיל או סביל
א. במשפטים שלפניכם כתבו לכל פועל את הבניין.
ב. קבעו: פעיל או סביל.
ג. כתבו לכל פועל "בן זוג" מתאים – פעיל או סביל. היעזרו בדוגמות.
ד. מה הם הבניינים של הפעלים הפעילים?
מה הם הבניינים של הפעלים הסבילים?
ה. איזה בניין משמש ''בן זוג" סביל של הפעיל?
איזה בניין משמש ''בן זוג'' סביל של פעל?
(בספר הפעלים המודגשים מסומנים במקף לפני ואחרי)
1. המעצבת -מלבישה- את השחקנית.
הפועל: -מלבישה-, בניין: הפעיל, משמעות: פעיל
בת זוג: -מלבשת-, בניין: הופעל, משמעות: סביל
2. הכלב -נתח- על ידי וטרינרית.
3. למה -לא הסברתן- לנו את הבעיה?
4. הטקסים -ישדרו- בכלי התקשורת.
5. את -חברת- את השיר?
6. הקונים -שלמו- על הספרים.
7.התכנית -שבשה- במזיד.
8.אתה -מכבד- את הוריך.
9.הבוגרים -הדליקו- את הלפיד.
10.הלקח -הפנם- לתמיד.
11.נועה -תדביק- את הבולים.
פעילות 2: פעלים בידיעות
בעמוד הבא תמצאו כותרות של ידיעות שהופיעו בעיתון.
א. סמנו את הפעלים.
ב. כתבו לכל פועל את הבניין.
ג. מהי המשמעות המשותפת לכל בנייני הפעלים?
*201*
- הרשויות ישפצו את מוסדות החינוך.
- היועצת הזהירה את ראש המועצה.
- בחוף הבונים פלט הים לווייתן.
- בתי החולים החליטו על סיום המאבק.
- הקיץ ישקיעו 15 מיליון שקל בכבישים.
- בקרוב יכפילו את תוקף רישיונות הנהיגה.
- החודש יחסנו תינוקות נגד שפעת.
- שוטרים מצאו את 2 הילדים מפתח תקווה.
- רופאים הפסיקו את הטיפול בחולה בגלל מחלוקת.
- הנהלת הנמלים החזירה את העובדים לעבודה סדירה.
- בצפון הקדימו את הבחירות להסתדרות.
- הממשלה תזרים סיוע חירום.
פעילות 3: סביל בכותרות
לעתים קרובות מנסחים את כותרות הידיעות בסביל, בעיקר כאשר אין רוצים להבליט את עושה הפעולה.
היו אתם עורכי העיתון ונסחו את כותרות הידיעות.
א. כתבו את הכותרות של פעילות 2 בצורת סביל.
דוגמה: הרשויות ישפצו את מוסדות החינוך.
כותרת: מוסדות החינוך ישופצו.
ב. מה שיניתם בפעלים כדי להפוך את הכותרות מפעיל לסביל?
ג. מה ההבדל במשלב הלשוני בין הניסוחים בצורת הפעיל ובין צורת הסביל?
פעילות 4 :בינוני פעול
הבינוני הפעול הוא עוד צורת בינוני של בניין פעל (קל), ולעתים קרובות יש לו משמעות סבילה.
א. הסבירו את הפעלים להלן באמצעות צורות פעילות.
1. מכנסיים צבועים – מכנסיים שצבעו אותם
2. כיסא הפוך? –
_________
3. דירה חצויה –
_________
4. כלים שטופים ? –
_________
5. עבודה יזומה? –
_________
6. שיער קצוץ? –
_________
*202*
ב. כתבו צורות של בינוני פעול מן השורשים בסעיף ג.
ג. צורות הבינוני הפעול שקיבלתם הם שמות תואר. הוסיפו להם שמות עצם.
שורש, בינוני פעול, תוספת שם עצם
1. ג-נ-ב, גנוב, מים גנובים
2. פ-ת-ח,
_________
,
_________
3. ס-ג-ר,
_________
,
_________
4. מ-כ-ר,
_________
,
_________
5. ז-ר-ק,
_________
,
_________
6. א-ה-ב,
_________
,
_________
7. ת-פ-ס,
_________
,
_________
פעילות 5: כותרות עם פעלים בסביל
לפניכם משפטים פעילים.
א. אתרו את כל הפעלים בכל המשפטים.
ב. שכתבו את המשפטים לצורת הסביל כדי להפכם לכותרות בעיתון.
ג. ציינו את הבניין של כל פועל.
1. פעיל: החברים בוועדה החליטו על סילוק ש' מן המפלגה.
סביל: הוחלט על סילוק ש' מן המפלגה.
הבניין: החליטו – הפעיל, הוחלט – הפעל.
2. שרים הדליפו מסמכים סודיים.
3. המשטרה פתחה לתנועה את צומת הסירה.
4. אנשי ביטחון עצרו 3 חשודים.
5. שוקלים את האפשרות לבטל את מבחני הבגרות.
6. שר האוצר יקצץ את תקציב הביטחון.
7. הקונים מרגישים את תכונת החג בחנויות.
8. ביטלו את ההסדר בין חברות הדלק.
9. החוקרים איתרו את מדליף הידיעה.
*203*
פעילות 6: מפעיל לסביל
כדי לתת לטקסט מידע אופי מדעי יותר, רשמי יותר, אפשר להשתמש בצורות הסביל.
לפניכם תיאור ניסוי שכתבה תלמידה. מצאו בטקסט פעלים פעילים, והפכו אותם לסבילים אם יש צורך, הכניסו במשפט עוד שינויים.
דוגמה: הנושא שלמדנו בכיתה...
הנושא שנלמד בכיתה..
תיאור הניסוי
הנושא שלמדנו בכיתה הוא לחץ האוויר (ולחץ של גז באופן כללי). הדגמנו את הנושא על ידי הניסוי הזה:
העמדנו שולחן אחד על גבי שולחן אחר (כשהשולחן העליון הפוך). המורה שאלה את הכיתה אם אוויר יכול להרים שולחן. אחר כך המורה חילקה לתלמידים שקיות פלסטיק (אלה שמכנים אותן בטעות "שקיות ניילון"). בין שני השולחנות הכנסנו 15 שקיות פלסטיק, והשארנו את הפתח כלפי חוץ.
בחרנו תלמיד אחד כדי שישב על גבי השולחן ההפוך.
הזמנו 15 תלמידים לגשת אל השקיות. התלמידים ניפחו את השקיות. לאט לאט השקיות הרימו את השולחן עם התלמיד שישב עליו.
הניסוי הדגים את הכוח של לחץ האוויר. האוויר שהיה בשקיות הפעיל כוח על השולחן, ולכן השולחן התרומם.
פעילות 7: המרות
א. לפניכם משפטים פעילים. שכתבו אותם למשפטים סבילים.
1. פעיל: הרופאה בדקה את הדופק של החולה.
סביל: הדופק של החולה נבדק על ידי הרופאה.
2. רועי ותמר מאיירים איורים על קירות בית הספר.
3. המורה להתעמלות בחן את התלמידים.
4. דפנה מאפרת את חברתה, יעל, לכבוד מסיבת פורים.
5. המדריכה מהתנועה הזמינה את הכיתה למפגש הפתיחה של השנה.
6. תמיר כתב וביים את ההצגה.
*204*
ב. לפניכם משפטים סבילים. שכתבו אותם למשפטים פעילים.
אם צריך להוסיף עושה פעולה – הוסיפו.
1. סביל: הציוד היקר יינעל בארון.
פעיל: המארגנים ינעלו את הציוד היקר בארון.
2. העולה החדש נעזר בחברו לקראת הבחינה.
3. השירים נכתבו על ידי המשוררת.
4. ההמצאה החדשה שולבה במפעלים רבים.
5. ההזמנה נשלחה בדואר אלקטרוני.
6. הידיעה הובלטה על ידי עורכת העיתון.
7. הכתבות של כיתה ח4 הוכנסו לעיתון בית הספר.
פעילות מסכמת 8: פעיל וסביל בטקסט
לפניכם טקסט מספר היסטוריה. קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
על התאורה ברחובות תל אביב
(1) עוד בטרם חוברה תל אביב לרשת החשמל דלקו ברחובותיה פנסי
(2) תאורה (לוקס) שהופעלו באמצעות נפט. כל ערב היה מדליק הפנסים מטפס
(3) על עמוד הפנס כדי להדליקו. טקס הדלקת הפנס התחבב מאוד על הילדים
(4) ומדי ערב הם התכנסו סביבו למשחקיהם. בסיפורים רבים מן התקופה מתואר
(5) פנס הלוקס הראשון; בספר "קורות משפחה אחת", מאת ר' אלפר, מסופר
(6) כך: "משהודלק הלוקס לראשונה, לא היה קץ לשמחתנו. איחרנו לעמוד בחוץ
(7) ולהתבונן באורו העליז. בהידלקו, הוטל עיגול אור תחתיו, הילדים נמשכו לשחק
(8) בתוך העיגול כפרפרים סביב למנורה ואי אפשר היה לנתקם משם ולכנסם לבית".
(9) פנס הנפט ירד מגדולתו לאחר שפנסי החשמל האירו את רחובותיה של
(10) תל אביב ובתיה. אמנם תושבי תל אביב לא מיהרו לחבר את בתיהם לזרם
(11) החשמל, כי הדבר היה כרוך בהוצאות גדולות, אך אנשיו של רוטנברג שכנעו
(12) אותם לעשות כך בנימוק שזהו מעשה ציוני. עם המעבר לשימוש בחשמל,
(13) לאחר בניית תחנת הכוח של רוטנברג, היו המילים "חשמל" ו"רוטנברג" מושגים
(14) נרדפים. אנשים נהגו לומר: "באו מרוטנברג לבדוק את החשמל", "אני הולך
(15) לרוטנברג לשלם את החשבון". רוטנברג, שקיבל את הזיכיון להקמת תחנת
(16) כוח גם בנהריים, זכה לכינוי "הזקן מנהריים".
מתוך: קציעה טביביאן, מסע אל העבר – המאה העשרים – בזכות החירות, 1999, עמ' 74, מטח
*205*
הבנה
1. מדוע התרגשו הילדים מפנס הנפט?
2. מה הם ההבדלים:בין תאורת הרחוב בעבר לתאורת הרחוב היום?
3. מה מטרת הטקסט? הסבירו ב-3-2 משפטים.
4. כתבו כל מילה במילים שלכם: משהודלק (שורה 5), בהידלקו (שורה 7)
מערכת הצורות, תחביר
5. מהו ההבדל בין המשפטים האלה:
1. התושבים הפעילו את פנסי התאורה באמצעות נפט.
2. פנסי התאורה הופעלו באמצעות נפט. (שורה 1)
על מי מדובר במשפט ראשון? על מי במשפט שני?
6. פנסי התאורה הופעלו באמצעות נפט. (שורה 1)
האם זה משפט פעיל או סביל? מה גורם לו להיות סביל או פעיל?
7. אתרו את הפעלים בפסקה ראשונה של הטקסט.
8. בפעלים שמצאתם ציינו פעלים שיש להם משמעות של סביל (קיבלו את הפעולה).
9. א. ציינו בכל משפט אם הוא פעיל או סביל.
ב. כתבו את הבניין של כל פועל.
1. הדליקו את פנס הלוקס לראשונה.
2. פנס הלוקס הדלק לראשונה.
3. האור משך את הילדים.
4. הילדים נמשכו אל האור.
5. עוד בטרם חוברה תל אביב לרשת החשמל.
6. עוד בטרם חברו את תל אביב לרשת החשמל.
אוצר מילים
10. א. מאזכרים – כתבו למי הכוונה בכל מילה.
1.להדליקו (שורה 3)
2. לנתקם (שורה 8)
3. לכנסם (שורה 8)
ב. ניגודים – כתבו לכל שם פועל בסעיף א את הניגוד שלו. דוגמה: לאחר – להקדים.
11. א. היעזרו בהקשר או במילון וכתבו את פירוש הביטויים.
1. לא היה קץ לשמחתנו (שורה 6)
2. ירד מגדולתו (שורה 9)
3. הדבר היה כרוך ב... (שורה 11)
ב. שבצו את הביטויים במשפט שלכם.
12. נרדפות – המילים "חשמל" ו"רוטנברג" היו מושגים נרדפים. (שורה 13)
האם גם היום הדבר כך? מדוע?
*206*
פעילות 9: פעיל וגורם בטקסט
הפעלים המודגשים בטקסט הם פעלים פעילים שונים, ומשמעותם פעיל רגיל או גורם. קראו את הטקסט, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
(הפעלים המודגשים מסומנים במקף לפני ואחרי)
(1) כבר בכניסה לחתונה -ענדו- לכל אורח פרח על דש הבגד, וצוות של צלמי וידאו
(2) -צילם- כל חיוך ולחיצת יד ו-הנציח- אותם. בני הזוג -הזמינו- לחתונה את כל
(3) בני המשפחה, חברים, וכמובן, חברים לעבודה. מלצרים -פינקו- את המוזמנים
(4) ו-האכילו- אותם במטעמים, והאורחים -אכלו- להנאתם. צלילי התזמורת -הצעידו-
(5) את החתן ואת הכלה ואת הוריהם אל החופה. לאחר טקס החופה האם
(6) -נשאה- נאום ו-סיפרה- איך אם ש-מחתנת- את בנה הבכור -מרגישה-. הנאום
(7) היה -מרגש- אך גם -מצחיק-, והקהל -צחק- למשמע תעלולי החתן כשהיה ילד.
(8) מיד לאחר הטקס -ניגנה- הלהקה שירים עליזים, ומוזיקה ש-חיממה- את לב
(9) האורחים, -הנעימה- את זמנם ו-הרקידה- כמעט את כולם.
כתבה: שהר פקיעין, תש"ע, 2010
א. לפניכם הפעלים המודגשים בטקסט. כתבו בכל פועל: פעיל רגיל או פעיל גורם.
ב. הסבירו את הפעלים הגורמים על ידי הנוסחה: "גרם למישהו ש... / ל...''.
ג. מה הם הבניינים של הפעלים הגורמים? מה הם הבניינים של הפעלים הפעילים הרגילים?
פועל: ענדו
פעיל רגיל / גורם: פעיל רגיל
בניין: קל
הסבר :
_________
הפעלים
1. צלם
2. הנציח
3. הזמינו
4. פנקו
5. האכילו
6. אכלו
7. הצעידו
8. נשאה
9. ספרה
10. מחתנת
11. מרגישה
12. מרגש
13. מצחיק
14.צחק
15. נגנה
16. חממה
17. הנעימה
18. הרקידה
ד. תקינות – איך הוגים את ה-ה התחילית בפעלים האלה (בעבר)?
הנציח, הזמינו, הצעידו, הרגישה, הצחיק, הנעימה, הרקידה.
פעילויות מסכמות בשלב זה מומלץ לחזור ולתרגל בעזרת הפעילויות המסכמות 13-10 (עמ' 293-279).
הילקוט הדיגיטלי פעילויות מסכמות לכיתה ח.
*207*
*207*
בשיעורים קודמים הכרתם את מבנה הפועל ואת משמעויותיו.
השיעורים הבאים יתמקדו בשם העצם – המבנה והמשמעות שלו.
*207*
*207*
בשיעורים קודמים הכרנו את הפעלים. שמות העצם שונים מהפעלים: בניגוד לפעלים – בשמות לא מובע זמן, ולכן גם אי אפשר להטות אותם לפי זמנים. למשל, את השמות מאכל, אדם, לחם, בצק, תנור, מנחה, אי אפשר להטות לפי זמנים (אי אפשר לומר: תנורתי אתמול, אתנור מחר).
אפשר להגדיר שם עצם לפי המשמעות. למשל, אפשר להגדיר שם עצם כמילה המציינת שם של דבר כלשהו – עצם או מושג. אולם הגדרה זו אינה מדויקת מספיק, לכן נגדיר את שמות העצם בעיקר לפי סימני ההיכר המיוחדים המאפיינים אותם.
*207*
כאשר מתייחסים למשמעות של שמות העצם, ניתן למיין אותם לשמות מוחשיים ולשמות מופשטים. שמות מוחשיים הם מילים לדברים שניתן לקלוט אותם בחושים: לראות, לשמוע, למשש, לטעום או להריח. אלה שמות של חפצים, של חומרים, של מקומות, של צמחים, של בעלי חיים או של בני אדם. דוגמות: לחם, פיתה, אבנים, בצק, תנור, זעה. (הדוגמות מהטקסט "בזעת אפיך" עמ' 213)
אולם יש שמות עצם המציינים גם שמות מופשטים. אלה מושגים שאפשר רק לחשוב עליהם, להבין אותם, אבל אי אפשר לקלוט אותם בעזרת החושים.
דוגמות: ימי קדם, זמן, סוד, החמצה, אפייה, עולם, פולחן, עם, מסורת, ברכה. זוהי חלוקה לפי המשמעות של שמות העצם. לצורך זיהוי מדויק נכיר את סימני ההיכר הלשוניים של שמות העצם.
*208*
*208*
סימן ההיכר המובהק של שם העצם הוא הוספת המילה "של" – הלחם שלי, הבצק שלכם, המזון שלהן, או הוספת כינויי שייכות – לחמי, בצקכם, מגזונם. רק לשמות עצם אפשר להוסיף של וכינויי שייכות.
את המשמעות של השייכות אפשר לבטא בעברית בדרכים שונות. אחת הדרכים היא הבעת השייכות בצורה של כינוי המחובר אל סופו של שם העצם. למשל:
בנו – הבן שלו, ביתם – הבית שלהם, כנפיו – הכנפיים שלו. כינויים אלה נקראים כינויי השייכות. זאת הדרך הקדומה יותר בעברית.
עוד דרך לבטא שייכות בעברית היא באמצעות הוספת המילה של: המאכל של האדם, הלחם שלנו, פולחן של עמים. כל אלה הם צירופי "של". המילה של מצטרפת רק לשמות עצם, ולכן היא סימן זיהוי של שם עצם.
כינויי השייכות החבורים (כנפיו, מאכליהם) יוצרים משלב פורמלי, לכן נמצא אותם בטקסטים כתובים ובנאומים. הכינויים הפרודים – (צירופי של כגון: הכנפיים שלו, המאכלים שלהם) רווחים יותר בלשון היום-יום.
*208*
יש עוד "תוספות" הנצמדות לשמות בלבד, ומשום כך הן גם משמשות סימן היכר של השמות. רוב ה"תוספות" נצמדות אל תחילת שם העצם:
ה' היידוע – הלחם, המאכל, האדם
אותיות בכל"מ – במילה, כמנחה, למזון, מלחם (בתוספת ה' היידוע: במילה, כמנחה, למזון, מהארץ).
את ה' היידוע מוסיפים אל שם העצם, כאשר הוא מציין דבר ידוע. למשל: מאכל – הוא מאכל כלשהו, ואילו המאכל – הוא מאכל ידוע, מסוים, מוכר.
אותיות בכל"מ הן מילות יחס המתחברות לשם העצם. הן מקבילות במשמעותן למילות יחס אחרות: כ מקבילה במשמעותה למילה כמו (כמנחה שווה כמו מנחה, רץ כאיילה שווה רץ כמו איילה), מ מקבילה למילה מן (מהארץ שווה מן הארץ, מהעבודה שווה מן העבודה), ל קשורה למילה אל (לאילת שווה אל אילת).
*208*
את שם העצם ניתן ליידע בדרכים שונות:
1. ה' היידוע – התלמידים (וכן בתוספת בכל"מ: לתלמידים, בצפון)
2. כינוי רומז – תלמידים אלה
3. כינוי שייכות (קניין) – תלמידיך (כינוי שייכות חבור)
4. כינוי הגוף מיודע תמיד – אני, היא, אתם
5. שם עצם פרטי מיודע תמיד – שרון, צרפת, נתניה
כזכור, סוגי היידוע (סעיפים 4-1) עשויים לתפקד כמאזכרים, ויש להם תפקיד ביצירת קישוריות בטקסט.
*209*
*209*
צירופים, כגון: ככרות לחם, עיני הילד, פרות הארנבת, מכתב המערכת, משרדי ההנהלה – הם צירופי סמיכות. צירופים אלה נקראים כך, מפני ששני שמות העצם סמוכים וקשורים זה לזה. לעתים קרובות צירוף הסמיכות מבטא שייכות: עיני הילד שווה העיניים של הילד, משרדי ההנהלה שווה המשרדים של ההנהלה.
שני שמות העצם בסמיכות נקראים נסמך וסומך. השם הראשון (עיני, משרדי, הנהלת) נקרא נסמך, כי הוא נסמך, נשען, על השם שבא אחריו, ואינו יכול לבוא בלעדיו. השם השני נקרא סומך, כי הוא תומך בשם הראשון (הסימן לזכירה הוא נ"ס). לפעמים יש שינויים בשם העצם הנסמך. למשל, המילה ימים משתנה לצורה: ימי, הנהלה – הנהלת. משרדים – משרדי.
בלשון הכתובה ובמשלב פורמלי משתמשים יותר בצורות סמיכות. במקום: ההחמצה של הבצק – החמצת הבצק, במקום: המשרדים של ההנהלה – משרדי ההנהלה. ואילו בלשון הדבורה משתמשים יותר בצורה המפורקת – ההחמצה של הבצק, המשרדים של ההנהלה.
נסמך – סומך
החמצת – הבצק
מכתב – המערכת
משרדי – ההנהלה
סוגי הסמיכות
סמיכות דבוקה, סמיכות פרודה, סמיכות כפולה
ברכת הרב, הברכה של הרב, ברכתו של הרב
משרדי ההנהלה, המשרדים של ההנהלה, משרדיה של ההנהלה
כוונת המשורר, הכוונה של המשורר, כוונתו של המשורר
יידוע הסמיכות – בצירוף סמיכות מוסיפים יידוע רק לסומך (המילה השנייה):
משקפי שמש – משקפי השמש, בית כנסת – בית הכנסת
*209*
איך מבחינים בין צירוף סמיכות לצירוף שם עצם ושם התואר שלו?
ספר קריאה / ספר מרתק – האם הצירוף הוא סמיכות או שם עצם ותוארו?
כדי להבחין ביניהם נעזרים בה' היידוע או בצורת הרבים או בבדיקת חלקי הדיבור. ספר הקריאה / ספר קריאה שווה צירוף סמיכות (ה' היידוע וסופית הרבים נוספות רק למילה אחת.)
הספר המרתק / ספרים מרתקים שווה צירוף שם עצם ותוארו (ה' היידוע וסופית הרבים נוספות לשתי מילים.)
ספר קריאה (ש''ע פלוס ש"ע) שווה צירוף סמיכות
ספר מרתק (ש''ע פלוס ש"ת) שווה צירוף שם עצם ותוארו
*210*
*210*
בין "התוספות" לשמות העצם יש גם צורני נטייה שמביעים מין ומספר.
לכל שם עצם בעברית יש מין דקדוקי ומספר. המין הדקדוקי יכול להיות זכר או נקבה. למשל, המין הדקדוקי של המילים לחם, מאכל, בצק, אדם – הוא זכר, והמין הדקדוקי של המילים מנחה, סעודה, ברכה, מסרת, ככר, אבן – הוא נקבה.
לרוב שמות העצם יש מין דקדוקי – זכר או נקבה, ואי אפשר לשנות את מינם (חוץ מאלה המציינים בעלי חיים או בני אדם): יש מאכל בזכר, אבל אין מאכלה בנקבה, יש בקשה בנקבה, אבל אין בקש בזכר.
בשמות העצם המציינים בני אדם או בעלי חיים המין הדקדוקי מתאים, בדרך כלל, למין הביולוגי. שמות כמו תלמיד, בחור, רקדן, מנהל, חתול, תרנגול, מציינים בני אדם ובעלי חיים שהמין הביולוגי שלהם הוא זכר, וגם המין הדקדוקי שלהם הוא זכר. שמות כאלה באים גם בזכר וגם בנקבה: תלמידה, בחורה, רקדנית, מנהלת, חתולה, תרנגלת.
סופיות הנקבה בשמות העצם הן אות עם קמץ פלוס ה – תלמידה, בחורה, חתולה, וכן ת לסוגיה: אות עם סגול פלוס ת – מנהלת, תרנגלת, אות עם חיריק פלוס ית – רקדנית
*211*
צורני הנטייה של המין הדקדוקי מביעים גם את המספר – יחיד או רבים. למשל: סעודה, ברכה, מסרת – נקבה, יחידה; סעודות, ברכות, מסורות – נקבה, רבות.
הרוב הגדול של שמות העצם בעברית יכולים לבוא ביחיד או ברבים: עם – עמים, מאכל – מאכלים, ארץ – ארצות. בדרך כלל, הצורן אות עם חיריק פלוס ים מציין ריבוי של מין זכר, והצורן ות מציין ריבוי של נקבה. אבל יש לא מעט מילים היוצאות מכלל זה: סוד – סודות, אב – אבות, חלון – חלונות. במילים אלה צורן הרבים הוא ות, אף על פי שאלה שמות בזכר. ובמילים פעם – פעמים, אבן – אבנים מופיע צורן הרבים אות עם חיריק פלוס ים אף על פי שאלה שמות בנקבה.
ישנם שמות עצם מעטים שיש להם רק צורת יחיד או רק צורת רבים. למשל: לשמות העצם אויר, חם, אמץ – יש רק צורות יחיד, ולעומתם לשמות העצם: נעורים, מדים, חיים – יש רק צורות רבים.
*210*
כמו בפועל כך גם בשם – כדי לזהות את התבנית חשוב לדעת את צורת היסוד.
צורת היסוד של שם העצם היא הצורה הבסיסית שלו בלי כל צורני הנטייה. כלומר צורת היסוד של שם העצם היא צורת יחיד בלי תוספות, המילה כמו שתופיע במילון.
איך מגלים את צורת היסוד של שם העצם? הדרך להגיע לצורת היסוד היא זו:
*211*
א. מסירים מן השם את ה"תוספות" – ה' היידוע, בכל"מ או כינויי שייכות. דוגמות: צורת היסוד של המאכל היא מאכל, וכן: בתנור – תנור, מהארץ – ארץ, זמנך – זמן, מזונם – מזון.
ב. אם השם נמצא בצורת הרבים יש להעביר אותו לצורת היחיד (בזכר או בנקבה – לפי מינו של שם העצם). דוגמות: צורת היסוד של מאכלים היא מאכל, וכן: ארצות – ארץ, רגלים – רגל.
ג. אם השם נמצא בצורת הנסמך, יש להעביר אותו לצורת נפרד. דוגמות: צורת היסוד של החמצת (הבצק) היא הרומצה, ימי (קדם) – צורת הנפרד ברבים היא ימים, וצורת היסוד – יום.
*211*
צורת היסוד –
יומן –
- היומן: ה' היידוע
- ביומן: בכל"מ
- יומנו: כינויי שייכות
- יומנים: צורן הרבים
- יומן משטרה: סמיכות
ה"תוספות" שאפשר להוסיף לשמות העצם.
כדי להגיע לצורת היסוד (הערך המילוני) יש לקלף את התוספות.
*211*
חלקי הדיבור:
- מילות התוכן
- מילות תפקוד
- מילות התוכן:
שמות עצם: סוס, מכתב, עבודה, טקס
שמות תואר: מזהב, בישנית, יפה, ראשונות
פעלים: אמרה תקטפו, נכנסת, התקים
תוארי פועל: כאן, אז, מהר, לאט
- מילות תפקוד
מילות יחס: על, אלינו, מתוך, ב...
מילות קישור: אבל, כאשר, כי, כיון ש...
*212*
*212*
- כינויי השייכות וצירופי "של" הם הסימנים המובהקים ביותר של שם העצם.
אם אפשר להוסיף אותם למילה – המילה היא שם עצם.
דוגמה: מאכל – המאכל שלך, מאכלך.
- צורת היסוד של שם העצם היא השם בלי כל צורני הנטייה. כלומר, צורת היסוד של שם העצם היא צורת יחיד-נפרד ללא תוספות. דוגמות לצורות יסוד:
מזונם – מזון, ברכות – ברכה, מהסעודה – סעודה, ארצותיך – ארץ.
- הסמיכות היא צירוף של שני שמות או יותר (בלי חציצה של מילת יחס).
בין השמות יכולה להופיע ה' היידוע או המילית של.
- בצירופי סמיכות המילה הראשונה נקראת נסמך והשנייה – סומך. ניתן לזכור זאת בעזרת המילה נס – נסמך, סומך.
- סוגי סמיכות:
סמיכות דבוקה – יומן כיתה, לוחות שנה, עבודת סיכום
סמיכות פרודה – היומן של הכיתה, ההצלחה של התכנית
סמיכות כפולה – שני סימני שייכות: גם המילה של וגם כינוי שייכות: הצלחתה של התכנית, נבואתם של המנהיגים.
- יידוע הסמיכות – ה' היידוע מצטרפת רק אל הסומך (המילה השנייה בסמיכות): יומן הכיתה, לוחות השנה.
- ריבוי הסמיכות – בצורת הרבים של צירופי הסמיכות משנים לרבים רק את הנסמך (המילה הראשונה בסמיכות):
בית ספר – בתי ספר; לוח שנה – לוחות שנה
- איך מבחינים בין צירוף סמיכות לצירוף שם עצם ותוארו?
כוס זכוכית / כוס שבירה – האם הצירוף הוא סמיכות או שם עצם ותוארו?
כדי להבחין ביניהם נעזרים בה' היידוע או בצורת הרבים או בחלקי הדיבור.
כוס הזכוכית / כוסות זכוכית שווה צירוף סמיכות
הכוס השבירה / כוסות שבירות שווה צירוף שם עצם ותוארו
כוס זכוכית (שם עצם פלוס שם עצם) שווה צירוף סמיכות
כוס שבירה (שם עצם פלוס שם תואר) שווה צירוף שם עצם ותוארו
*212*
פעילות 1: תוספות לשם העצם
איזה לחם אתם אוהבים לאכול? מדוע הלחם נחשב מזון בסיסי לאדם?
א. התחלקו לזוגות וקראו את הטקסט שבעמוד הבא.
ב. שוחחו: מה הקשר בין הפסוק שבכותרת ובין הטקסט?
*213*
ג. בטקסט הודגשו שמות עצם. שימו לב לשמות העצם: מה המשותף להם? אילו"תוספות" נוספו להן? (המילים המודגשות מסומנות במקף לפני ואחרי)
לאן התוספות מצטרפות – לתחילת המילה? לסופה?
ד. שימו לב למשמעות של שמות העצם:
אילו שמות הם מוחשיים? אילו שמות הם מופשטים?
ה. השוו את התוצאות עם עמיתיכם.
זכרו: חלק מהשמות עשויים להיות גם מוחשיים וגם מופשטים.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
"בזעת אפיך תאכל לחם"
(1) ה-לחם- הוא ה-מאכל- הבסיסי והחשוב ביותר של ה-אדם-, ו-פעמים- רבות
(2) ב-מילה- -'לחם'- אנו מתכוונים למזון בכלל. הלחם שאכלו בימי קדם היה שונה
(3) מזה שאנו רגילים אליו ודמה ל-פיתה- שטוחה. תחילה אפו אותו על גבי -אבנים-,
(4) ועם -הזמן- התגלה ל-אדם סוד החמצת- ה-בצק- וה-אפייה- ב-תנור-, ו-כיכרות-
(5) ה-לחם- באו ל-עולם-. ה-לחם- הוא מרכיב חשוב ב-פולחן- הדתי של -עמים- רבים,
(6) ו-בטקסים- דתיים שונים נהגו להגיש אותו כ-מנחה- ל-אל-. ב-מסורת- היהודית
(7) פותחים את ה-סעודה- ב-ברכה-: "ברוך אתה ה' המוציא -לחם- מן ה-ארץ-."
מתוך: יעקב שויקה, רב מילים הצעיר, 1996, עמי'475
פעילות 2: מיון מילים
קראו את הטקסט שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
דדלוס ואיקרוס
(1) רצונו של האדם לסגל לעצמו את היכולת לעוף מומחש באגדה היוונית
(2) העתיקה על האומן דדלוס ואיקרוס בנו. השניים נכלאו על ידי מינוס, מלך
(3) כרתים, בלבירינת (ארמון-מבוך ענקי) שבנה דדלוס. כדי להימלט משם הכין
(4) דדלוס שני זוגות כנפיים מנוצות ומשעווה, ובעזרתן המריאו הוא ובנו באוויר ועפו
(5) לעבר ביתם בסיציליה. איקרוס התעלם מאזהרות אביו שלא להמריא גבוה מדי,
(6) וחום השמש המס את השעווה שעל כנפיו עד שצנח לים וטבע. דמויות האב
(7) והבן, ובעיקר דמותו של איקרוס, משמשות עד ימינו השראה לציירים רבים.
מתוך: יעקב שויקה, רב מילים הצעיר, 1996, עמ' 1009
*214*
א. כיצד נמלטו דדלוס ואיקרוס בנו ממלך כרתים?
ב. דמותו של איקרוס הפכה לסמל. התוכלו לשער מה הוא מסמל ומדוע?
ג. לבירינת (שורה 3) היא מילה לועזית (יוונית). מהי המילה העברית? מה פירוש המילה?
לאיזו משפחת מילים מתקשרת המילה מבוך?
ד. את המילים בשפה אפשר לחלק באופנים שונים. אחד האופנים הוא חלקי דיבור (ראו עמ' 211).
העתיקו מן הטקסט 10 מילים שהן שמות עצם.
העתיקו מן הטקסט 10 מילים שהן פעלים.
ה. מהו ההבדל העיקרי בין הפעלים ובין השמות?
פעילות 3: שם עצם לעומת פועל
לפניכם פעלים מהטקסט בפעילות הקודמת.
א. לכל פועל כתבו עוד מילים מאותו השורש.
דוגמה: שדר ברדיו – שדר, שדור, שדר, תשדיר
ב. סמנו במילים שהוספתם את שמות העצם.
זכרו: רק פועל אפשר להטות לפי הזמנים. לשמות עצם אין זמן
פעלים – מילים מאותו השורש
1. -נכלאו- במבוך (שורה 2) –
_________
2. -התעלם- מאזהרות אביו (שורה 5) –
_________
3. -צנח- לים (שורה 6) –
_________
פעילות 4: מוחשי ומופשט
שמות מוחשיים הם שמות שאפשר לחוש באחד החושים.
א. העתיקו מן הטקסט "דדלוס ואיקרוס"(בעמוד הקודם) 5 שמות מוחשיים ו-5 שמות מופשטים.
שמות מוחשיים: אדם, אומן...
שמות מופשטים: רצון, יכולת...
ב. תוכלו להשוות לרשימות של תלמידים אחרים. זכרו שלא תמיד ההבחנה בין שמות מוחשיים לשמות מופשטים היא חד-משמעית.
ג. העתיקו מן הטקסט דוגמות לשמות פרטיים ולשמות עצם שאינם פרטיים.
שמות פרטיים: דדלוס...
שמות עצם שאינם פרטיים: רצון, אדם...
*215*
פעילות 5: "תוספות"
לחלק משמות העצם בטקסט "דדלוס ואיקרוס"(עמ' 213) יש תוספות שונות.
א. כתבו את התוספות של שמות העצם להלן.
ב. כתבו את צורת היסוד של כל שם העצם. (המילים המודגשות בספר מסומנות עם מקף לפני ואחרי)
_________
, "התוספות", צורת יסוד
1. -באגדה- היוונית, ב, אגדה
2. -האומן- דדלוס,
_________
,
_________
3. כנפיים -מנוצות-,
_________
,
_________
4. המריאו -באוויר-,
_________
,
_________
5. התעלם -מאזהרות-,
_________
,
_________
6. על -כנפיו-,
_________
,
_________
7. -דמותו- של איקרוס,
_________
,
_________
8. השראה -לציירים-,
_________
,
_________
ג. העתיקו מהטקסט עוד 5 שמות עצם שיש להם תוספות, וסמנו את התוספות.
פעילות 6: ה"תוספות" הן סימנים
התוספות המצטרפות אל שם העצם, הן סימנים לשם העצם.
א. הוסיפו לשמות העצם להלן את ה"תוספות" השונות.
שמות, ה' היידוע, בכל"מ, כינוי שייכות, צירוף "של"
1. רצון, הרצון, ברצון, רצונו, הרצון שלו
2. יכלת,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
3. מלך,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
4. נוצה,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
ב. בחרו עוד 2 שמות עצם מהטקסט (בפעילות 2), ובדקו אם ניתן להוסיף להם את התוספות הללו.
ג. בחרו שם עצם אחד מסעיף א, וכתבו משפטים מתאימים לכל "התוספות" שלו.
- ה' היידוע
- בכל"מ
- כינוי שייכות
- צירוף "של"
*216*
פעילות7: סוגי היידוע
יש דרכים שונות "להודיע" לקוראים ששם העצם הוא ידוע ומסוים. ה' היידוע היא אחת הדרכים לכך, ויש עוד דרכים: כינוי שייכות (סיפורו שווה הסיפור שלו), וכן שם פרטי.
מצאו בטקסט "דדלוס ואיקרוס"(עם' 213) דוגמות למילים מיודעות, ומיינו אותן לפי סוג היידוע שלהן.
ה' היידוע – האדם,
_________
כינוי שייכות – רצונו (הרצון שלו),
_________
שם פרטי – דדלוס,
_________
פעילות 8 :כינויי שייכות וצירופי "של"
כינויי השייכות הם צורה "חסכונית" של הלשון:
רצונו שווה הרצון שלו, מלכם שווה המלך שלהם.
א. לפניכם כינויי שייכות מהטקסט שבעמ' 213.
פרקו את המילים המודגשות לצירופי "של". (המילים המודגשות בספר מסומנות עם מקף לפני ואחרי)
כינויי שייכות – צירופי "של"
1. אזהרות אביו (שורה 5) –
_________
2. על כנפיו (שורה 6) –
_________
3. ובעיקר דמותו (שורה 7) –
_________
ב. ובעזרתן המריאו הוא ובנו באוויר ועפו לעבר ביתם בסיציליה. (שורה 4)
1. העתיקו מן המשפט הזה 3 כינויי שייכות.
2. פרקו לצירופי"של".
3. ציינו למי הכוונה. חפשו את התשובה בטקסט.
כינויי שייכות : בעזרתן
צירופי"של": בעזרה שלהן
למי / למה הכוונה?: בעזרת ה...
*217*
פעילות 9: כינויי שייכות ומשלב
(בספר שני איורים)
לשון כתובה:
אדון נכבד!
מכתבך התקבל במשרדנו, ופנייתך נבדקת. בקרוב תוזמן לריאיון.
לשון דבורה:
הלו!
כן, כן אדוני,
המכתב שלך התקבל במשרד שלנו והפנייה שלך נבדקת. בקרוב נזמין אותך לריאיון.
א. שימו לב לכינוי השייכות באיור. מה מאפיין לשון דבורה? ומה לשון כתובה?
ב. היכן המשלב פורמלי? איך כינויי השייכות משפיעים?
טיפ: כינויי שייכות (חבורים), בדרך כלל, משנים את המשלב. כדי לכתוב במשלב פורמלי, שנו את צירופי "של" לכינויי ש"כות חבורים (המכתב שלך – מכתבך).
פעילות 10: וגם פתגם
בשלשה דברים אדם נכר: בכוסו, ובכיסו ובכעסו. (עירובין סה, ב)
מקור הפתגם בלשון חז''ל.
א. מה פירוש הפתגם?
ב. כוסו, כיסו וכעסו – מה מסמל כל אחד מהם?
ג. כוסו, כיסו וכעסו – מה משותף למילים, מה שונה?
חשבו על: חלקי הדיבור, מספר, מין, כינויים. שימו לב גם לדמיון בצליל.
*218*
פעילות 11: צורני הנקבה
לפניכם מחסן של שמות עצם בנקבה.
א. סמנו בשמות את צורני הנטייה (סופיות הנקבה).
ב. מיינו את השמות לפי צורני הנקבה השונים.
ג. אילו צורני נקבה מצאתם?
ד. הוסיפו דוגמה לכל צורן נטייה לנקבה.
מחסן שמות: חילת, אמנית, מדריכה, בנקאית, פסלת, תלמידה, שוטרת, קדרית, שליחה, מנהלת, בדרנית
צורן הנטייה: אות עם סגול פלוס ת – חילת
שמות:
דוגמה נוספת:
ה .צורן הנטייה לנקבה רבות הוא בדרך כלל: ות. לכלל זה יש חריגים לא מעטים. כתבו 3 שמות בנקבה שצורן הרבים שלהם הוא ות.
כתבו 3 שמות בנקבה שצורן הרבים שלהם הוא אות עם חיריק פלוס ים.
כתבו 3 שמות בזכר שצורן הרבים שלהם הוא ות.
פעילות 12: מין דקדוקי
אם אינכם בטוחים במין דקדוקי של שם מסוים, כדאי להפוך את השם ליחיד ולהוסיף לו שם תואר. לפי שם התואר תוכלו לגלות את המין הדקדוקי.
למשל: כוסות – נוסיף ליחיד שם תואר (כוס שבירה), ולכן המין הדקדוקי הוא נקבה.
א. בטבלה שבעמוד הבא תמצאו שמות ברבים. שנו אותם ליחיד והוסיפו להם שמות תואר.
*219*
ב. ציינו את המין הדקדוקי שלהם. אם אינכם בטוחים – היעזרו במילון. בצד שם העצם במילון כתוב: ז' (זכר), נ' (נקבה).
ג. אילו מילים ברשימה אינן מתנהגות לפי המצופה? מדוע?
ד. ילדים קטנים נוהגים לעתים לומר "ביצות קשות". נסו לשער ממה הטעות נובעת.
השם ברבים, השם ביחיד פלוס שם תואר, מין דקדוקי
1. כוסות, כוס שבירה, נקבה
2. ערים,
_________
,
_________
3. אבנים,
_________
,
_________
4. מחזות,
_________
,
_________
5. צפרדעים,
_________
,
_________
6. תרבויות,
_________
,
_________
7. דגים,
_________
,
_________
8. כיסאות,
_________
,
_________
9. פעמים,
_________
,
_________
10. שמות,
_________
,
_________
פעילות 13 : המספר
לפניכם מחסן של שמות עצם ביחיד מתוך הטקסט "דדלוס ואיקרוס"(עמ' 213).
א. מיינו את השמות על פי המין הדקדוקי (זכר או נקבה).
ב. הוסיפו להם את צורת הרבים.
ג. אילו שמות מסתיימים בסופית רבים חריגה (אות עם חיריק פלוס ים לנקבה, ות לזכר)?
מחסן שמות: רצון, יכלת, אגדה, אמן, מלך, ארמון, מבוך, זוג, נוצה, שעוה, אזהרה, ים, דמות, השראה, ציר
*220*
פעילות 14: חידון "הוא" והיא"
האם המילה דירה היא צורת הנקבה של המילה דיר?
האם המילה מספרה היא צורת הנקבה של המילה מספר? בהחלט לא!
אמנם מילים אלה נראות זוג, אך למעשה הן מילים שונות לגמרי – למילים דיר, מספר אין מקבילה בנקבה, ולמילים דירה, מספרה אין צורת זכר.
בחידון "הוא והיא" זוגות המילים אינם זכר ונקבה של אותה המילה.
א. מצאו זוגות אלה לפי ההגדרות.
ב. תוכלו לחבר עוד חידות בסגנון זה ולהביאן לכיתה.
1. הוא – עיזים גרות בו (דיר)
היא – אנשים גרים בה(דירה)
2. הוא – צדיק, ירא שמים
היא – עוף העומד על רגל אחת
3. הוא – שם סלע
היא – תבנית, המראה החיצוני
4. הוא-"במבי"
היא – שם מתכת
5. הוא – אותו לובשים בחורף
היא – בגידה, הפרת אמון
6. הוא – מורכב מספרות
היא – בה מסתפרים
7. הוא – מילת שאלה
היא – מגילה בתנ"ך
8. הוא – בושם במקרא
היא – מלמדת בכיתה
9. הוא – אותו אנו נושמים
היא – הרגשה, אטמוספרה
10. הוא – משקה את הצמחים בקיץ
11. היא – מתעטפים בה בזמן תפילה
*221*
פעילות 15: צירוף סמיכות
בטקסטים של מידע, כגון באנציקלופדיה ובספר לימוד, יש בדרך כלל צירופי סמיכות רבים.
לפניכם טקסט מידע על פטרה. קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
פטרה – פלא חצוב בסלע
(1) ההולכים בקניון הצר המוביל לעיר פטרה אינם מוכנים להפתעה המחכה
(2) להם – לפתע נגלה לעיניהם מבנה מרהיב עין, מגולף כולו בתוך אבני חול.
(3) סיור בעיר כולה טומן בחובו הפתעות רבות נוספות, כמו מקדשים, מבני
(4) מגורים ואמפיתאטרון – כולם חצובים בסלע, וחלקם מגולפים כמעשה אמנות
(5) של ממש.
(6) פטרה הייתה בירתם של הנבטים – שבטים שמוצאם מחצי האי ערב, אשר
(7) הקימו בתקופה הרומית (לפני יותר מאלפיים שנה) ממלכה עשירה. הם עסקו
(8) בעיקר בהובלת בשמים ובדים מן המזרח הרחוק אל נמלי מזרח הים התיכון,
(9) ומשם – אל הלקוחות באימפריה הרומית. פטרה הייתה תחנה חשובה במסעם
(10) של הסוחרים ב"דרך הבשמים" שהובילה מן הים אל המזרח ובחזרה. הנבטים
(11) החלו לבנות את ממלכתם במאה ה-5 לפני הספירה (בערך), והיא הגיעה לשיא
(12) שגשוגה במאה ה-1 לפני הספירה.
(13) כיום פטרה היא אתר תיירות מפורסם בעולם כולו, ושרידיה, החצובים באבני (14) החול, כמו גם קניוני אבן החול בסביבתה, מהווים מוקד משיכה לתיירים רבים.
מתוך: מאירה שגב ובילי סביר, מסע במרחבי כדוד הארץ, 2004, עמ' 77, מטח
א. לפניכם צירופי סמיכות מהטקסט.
כתבו מעל כל צירוף סמיכות את הנסמך ואת הסומך.
1. אבני חול (אבני – נסמך, חול – סומך)
2. מבני מגורים
3. מעשה אמנות
4. חצי האי ערב
5.הובלת בשמים
6. נמלי מזרח
7. דרך הבשמים
8. שיא השגשוג
*222*
ב. מצאו ב-2 השורות האחרונות של הטקסט עוד צירופי סמיכות, והעתיקו אותם. אם אינכם בטוחים שלפניכם צירוף סמיכות, נסו להוסיף את המילה של בין השמות.
ג. הסבירו את צירופי הסמיכות שלפניכם בעזרת המילים: של, שעשוי מ..., שנועד ל...וכדומה.
סמיכות "דבוקה" – צירוף "של"
1. אבני חול (שורה 2) –
_________
2. מבני מגורים (שורה 3) –
_________
3. מעשה אמנות (שורה 4) –
_________
4. חצי האי ערב (שורה 6) –
_________
5. הובלת בשמים (שורה 8) –
_________
6. נמלי מזרח (שורה 8) –
_________
7. דרך הבשמים (שורה 10) –
_________
8. אתר תיירות (שורה 13) –
_________
9. קניוני אבן החול (שורה 14) –
_________
10. מוקד משיכה (שורה 14) –
_________
פעילות 16: יידוע וריבוי בסמיכות
א.יידוע – העתיקו מן הפעילות הקודמת צירופי סמיכות שאין בהן יידוע, והוסיפו להם יידוע.
זכרו: בסמיכות מוסיפים את ה' היידוע לסומך (המילה השנייה).
אבני חול – אבני החול
ב. רבים – העתיקו מהפעילות הקודמת 5 צירופי סמיכות ביחיד, והפכו אותם לרבים. זכרו: בסמיכות מוסיפים את הרבים לנסמך (המילה הראשונה).
אבן חול שווה אבני חול
ג. בטקסט (בעמ' 221) פגשתם גם סמיכות כפולה. הפכו אותה לסמיכות דבוקה רגילה.
בירתם של הנבטים (שורה 6)
מסעם של הסוחרים (שורה 9)
*223*
פעילות 17: צורת יסוד
א. מצאו את צורת היסוד של השמות המודגשים להלן (מן הטקסט בעמ' 221). חשבו: מה יהיה הערך במילון?
ב. אילו תוספות נוספו לכל שם? כתבו אותן. (המילים המודגשות בספר מסומנות עם מקף לפני ואחרי)
שם עצם בטקסט, צורת יסוד, תוספות
1. -בקניון- הצר (שורה 1), קניון, ב' בכל"מ
2. מוכנים -להפתעה- (שורה 1),
_________
,
_________
3. נגלה -לעיניהם- (שורה 2),
_________
,
_________
4. -אבני- חול (שורה 2),
_________
,
_________
5. -מקדשים- (שורה 3),
_________
,
_________
6. -בירתם- של הנבטים (שורה 6),
_________
,
_________
7. -שבטים- שמוצאם (שורה 6),
_________
,
_________
8. -בהובלת- בשמים (שורה 8),
_________
,
_________
9. -הלקוחות- באימפריה (שורה 9),
_________
,
_________
10. -במסעם- של הסוחרים (שורה 9),
_________
,
_________
ג. מצאו בטקסט (בשורות 14-10) עוד 5 שמות עצם שאינם בצורת היסוד, וכתבו את צורת היסוד שלהם ואת התוספות.
שם עצם בטקסט: 1. בקניון
צורת יסוד: קניון
תוספות: ב
פעילות 18: סמיכות בטקסט מידע
בדרך כלל טקסט מידע מכיל הרבה מאוד שמות עצם והרבה מאוד צירופים של סמיכות. בטקסט להלן, הלקוח מספר לימוד בגאוגרפיה, הודגשו חלק מן הסמיכויות.
א. קראו את הטקסט שבעמוד הבא, ושימו לב לכמות של מבני הסמיכות.
*224*
(המילים המודגשות בספר מסומנות עם מקף לפני ואחרי)
הברד
הברד הוא -סוג של משקעים- האופייני בעיקר ל-ענני הערמה-, שבתוכם יש רוחות עולות חזקות. הוא נוצר כאשר -טיפות הגשם-, שהיו בדרכן אל פני -כדור הארץ-, נסחפות עם הרוחות העולות לחלקו העליון הקר של הענן, שם יש -גבישי קרח- והטמפרטורה נמוכה מאוד, והן קופאות. בדרכן, -טיפות הגשם- מתנגשות ומתחברות עם טיפות וגבישים נוספים והן גדלות. כך הן עולות ויורדות מספר רב של פעמים, ובכל עלייה נוצר עוד -מעטה של קרח- סביבן. זוהי הסיבה לכך ש-המבנה של אבן הברד- דומה ל-מבנה הבצל-. כאשר -משקלן של אבני הברד- כבד מספיק כדי לגבור על הרוח העולה בענן, הן מתחילות בנפילה ארצה. כש-אבני ברד- נוצרות בתוך -ענן סערה- הן עשויות להגיע ל-גודל של כמה סנטימטרים-.
בדרך כלל הברד מגיע אל -פני הקרקע- ב-צורת כדורי קרח- עגולים. לעתים תכופות, תוך כדי נפילתו הברד הופך לנוזל (מים) או מתרכך, ואז מתקבל ברד רך. זוהי -צורת הברד- השכיחה בארצנו.
עוד מבט
הברד, מכת מצרים
לא לחינם נכלל הברד בעשר -מכות מצרים-! כשהוא יורד בעוצמה גבוהה, הברד יכול להשמיד יבולים חקלאיים תוך דקות, ולעתים גם לגרום לנזקים נוספים כמו -ניתוץ שמשות- ופגיעה ב-כלי רכב-. יש סופות שבהן הרוחות בענן כה חזקות עד כי הן יכולות "להחזיק" באוויר -אבני ברד- ב-גודל של ביצים- או -כדורי גולף-, העשויות להגיע למשקל חצי ק"ג. כאשר אלה נופלות ארצה הן עלולות להיות קטלניות.
מתוך: יואב יאיר, מאירה שגב ובילי סביר, מסע במרחבי האטמוספרה, 2006, עמ' 54, מטח
ב. מיינו את צירופי הסמיכות לפי סוגיהם. יש צירופים שיתאימו ל-2 סוגים.
סמיכות דבוקה, סמיכות פרודה, סמיכות כפולה
_________
,
_________
,
_________
פעילות 19: ריבוי ויידוע סמיכות
א. הפכו את הסמיכויות הללו לרבים:
1. ענן סערה
2. כלי רכב
3. כדור גולף
4. מכונת כביסה
5. בית חולים
6. עורכת דין
7. איש השנה
8. נשיא המדינה
*225*
ב. הוסיפו יידוע לצירופי הסמיכות הללו:
1. טיפות גשם
2. כדורי גולף
3.תפוח עץ
4. גבישי קרח
5. בר מצווה
6. בית ספר
7. עוגת קצפת
8. מילון כיס
פעילות 20: בין סמיכות לשם עצם ותוארו
לפניכם צירופים שונים של שם עצם.
קבעו אם הצירוף הוא סמיכות או שם עצם ותוארו.
1. מכת מצרים
2. רוחות חזקות
3. טמפרטורה נמוכה
4. ענני ערמה
5. ברד רך
6. גבישי קרח
7. יבולים חקלאיים
8. אבני הברד
פעילות 21: סמיכות בערך מילוני
לפניכם הערך ברד מתוך מילון אבן שושן המקוון.
1. מאיזה רובד לשון באה המילה ברד במשמעות "טיפות מים שקפאו באוויר" – לשון המקרא, לשון חז"ל, לשון ימי הביניים או העברית החדשה?
2. מהי צורת הסמיכות של ברד?
3. העתיקו מאחת ההגדרות דוגמה לסמיכות כזו.
4. בדרך כלל המילון מציין את צורת הרבים.
שערו מדוע בערך זה הצורה אינה כתובה?
ברד
(ז') (ארמית:ברדא; ערבית: ברד)
1. טפות מים שקפאו באויר והן יורדות בצורת גלידי קרח קטנים (שמות ט יח).
2. ח(בהשאלה) דברים הנתכים לפתע בשפע ובעצמה, כרדת ברד: ברד של כדורים נתך על מחנה האויב. ברד מהלמות.
3. ב (בהשאלה פיוטית) תאר לדברים הדומים לפתיתי ברד שהם צחים ולבנים: "ושושן השפתים וברד השנים" (הרומי, טז 276).
4. ח (בלשון הדיבור) משקה בצורת פתיתי קרח ונוזל ממתק בטעמים שתים: ברד פטל, ברד קפה.
(ברד-)
מתוך: מילון אבן שושן המקוון
*226*
בשיעור זה תעסקו בשמות עצם שנוצרים משורש ומתבנית, ותכירו תבניות אחדות של שמות העצם.
הילקוט הדיגיטלי
שורש תבנית בשם, שרה ליפקין
*226*
הטקסט להלן מסביר איך תמונה נוצרת.
א. שימו לב למילים המודגשות. כולן שמות עצם שנוצרו משורש ומתבנית.
נסו למצוא את השורש של כל מילה.
ב. נסו למצוא את התבנית של כל מילה לפי צורת היסוד.
היעזרו במילון לצורך הניקוד.
ג. כמה תבניות מצאתם?
ד. האם מצאתם תבניות חוזרות?
ה. השוו את הממצאים שלכם לאלה של עמיתים.
ו. השוו את הממצאים שלכם לאלה בטבלה בעמ' 227.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
(המילים המודגשות בספר מסומנות עם מקף לפני ואחרי)
איך נוצרת תמונה?
(1) 'קליק' – -לחיצה- אחת על כפתור -המצלמה-, והמראה שאותו ראינו
(2) מוטבע על פיסת נייר לנצח. יש שיטות רבות של -צילום- המיועדות לצרכים
(3) שונים, אך ביסוד כולן עומדים שני -עקרונות- בסיסיים: האחד – -כשקרני-
(4) אור עוברות דרך עדשה מרכזת נוצרת תמונה, והאחר – קרני האור יוצרות
(5) -שינויים- כימיים בחומרים מסוימים. קרני האור החודרות למצלמה בפעולת
(6) הצילום מחוללות -תהליך- כימי -בסרט- הצילום (הפילם) שבתוכה, המאפשר את
(7) -העתקת- גוני האור לנייר (בצבעים או בשחור-לבן). לאחר -הפיתוח וההגדלה-,
(8) נותרת בידינו תמונה -למזכרת-.
מתוך: יעקב שויקה. רב מילים הצעיר, 1996, עמ' 843
*227*
*227*
*227*
קביעת התבנית של שם העצם נעשית תמיד לפי צורת היסוד של השם (יחיד נפרד). מסירים מן המילה את כל ה"תוספות": המצלמה – מצלמה, שינויים – שנוי, העתקת – העתקה, כשקרני – קרן. מצורת היסוד מסירים את השורש, וכך מקבלים את התבנית. תבנית הפועל נקראת בנין, ותבנית השם נקראת משקל.
*227*
בדומה לעיצורים פ-ע-ל המשמשים בשמות הבניינים, העיצורים שנוהגים להשתמש בהם בשמות המשקלים הם: ק-ט-ל. (היעזר במורה)
דוגמות:
- מילה: משקפת
תבנית: מ עם חיריק פלוס אות עם שווא פלוס אות עם סגול פלוס אות עם סגול פלוס ת
משקל: מקטלת
- מילה: שקיפות
תבנית: אות עם שווא פלוס את עם חיריק פלוס י פלוס אות פלוס ו עם שורוק פלוס ת
משקל: קטילות
- מילה: תשקיף
תבנית: ת עם פתח פלוס אות עם שווא פלוס אות עם חיריק פלוס י פלוס אות
משקל: תקטיל
- מילה: שקף
תבנית: אות עם סגול פלוס אות עם סגול פלוס אות
משקל: קטל
בטבלה שלפניכם תוכלו לראות את התבניות ואת המשקלים של חלק מהמילים בטקסט מהעמוד הקודם.
שם העצם בצורת היסוד, השורש, התבנית, המשקל
לחיצה, ל-ח-צ, היעזר במורה, קטילה
מצלמה, צ-ל-מ, היעזר במורה, מקטלה
קרן, ק-ר-ן, היעזר במורה, קטל
סרט, ס-ר-ט, היעזר במורה, קטל
תהליך, ה-ל-כ, היעזר במורה, תקטיל
העתקה, ע-ת-ק, היעזר במורה, הקטלה
הגדלה, ג-ד-ל, היעזר במורה, הקטלה
מזכרת, ז-כ-ר, היעזר במורה, מקטלת
צלום, צ-ל-מ, היעזר במורה, קטול
שנוי, ש-נ-י, היעזר במורה, קטול
עקרון, ע-ק-ר, היעזר במורה, קטלון
משקלים אלה הם בין הנפוצים והמוכרים יותר. בשמות העצם יש כמה עשרות משקלים.
*228*
*228*
שמות הפעולה, כשמם כן הם, קשורים לפועל גם במבנה וגם במשמעות. למשל: "קראתי ספר" – הפעולה שעשיתי היא קריאה, "כתבתי פתק" – הפעולה היא כתיבה, "החזרנו את הכדור" – הפעולה היא החזרה, ירידה היא הפעולה שעושה מי שיורד, בטול הוא הפעולה שעושה מי שמבטל משהו, התפרקות היא הפעולה שקורית למה שמתפרק, וכן הלאה.
שמות הפעולה אינם פעלים, כי אין אפשרות להטות אותם בזמנים השונים.
אלה שמות עצם המציינים פעולות. כמו לכל שמות העצם גם לשמות הפעולה אפשר להוסיף את סימני השייכות: המילה של (הקריאה של הספר), וכינויי השייכות (קריאתך).
שם הפעולה עשוי להופיע בתבניות שונות. רבים ממשקלי שמות הפעולה מקבילים לבניין מסוים של הפועל. (אך לא תמיד יש הקבלה: כבס – כביסה, ולא כבוס.)
לפניכם 7 משקלים של שמות פעולה המקבילים לבנייני הפועל:
הפועל, הבניין, שם הפעולה, המשקל
שלט, תפר, פעל, שליטה, תפירה, קטילה
נדלק,נפרד, נפעל, הדלקות, הפרדות, הקטלות
רצף,סלק, פעל, רצוף, סלוק, קטול
בקש, פעל, בקשה, קטלה
הרקיד, הנשים, הפעיל, הרקדה, הנשמה, הקטלה
הסביר, הפעיל, הסבר, הקטל
התנצל, התחשב, התפעל, התנצלות, התחשבות, התקטלות
*228*
שלושה מן המשקלים בטבלה – קטול, קטלה, התקטלות – הם משקלים דגושים. יש בהם דגש חזק (תבניתי) שהוא חלק מהתבנית. כמו בבנייני הפועל, גם במשקלי השם הדגש החזק בא בעיצור האמצעי של השורש, והוא מציין הכפלה של העיצור. השמות הדגושים מזכירים את 3 בנייני הפועל: פעל, פעל והתפעל הדגושים ב-ע' הפועל (העיצור האמצעי של השורש).
יש בעברית עוד משקלים דגושים, דוגמות:
קטל – צלם, זמר, ספר
קטלון – זכרון
קטלת – חזרת, כלבת
*229*
*229*
כל פועל בנוי משילוב של שורש ותבנית, ושילוב זה נקרא גזירה מסורגת. תבנית הפועל נקראת בניין, ובסך הכול יש שבע תבניות כאלה, ואלו הן שבעת הבניינים.
מבנה שם העצם שונה ממבנה הפועל. ראשית – לא כל השמות בנויים משילוב של שורש ותבנית, כי יש שמות עצם הנוצרים בדרך אחרת של גזירה קווית, כמו בסיס וצורן. שנית – מספר התבניות (המשקלים) של שם העצם גדול בהרבה ממספר התבניות בפועל, והוא מגיע לכמה עשרות.
*229*
מלבד הדרך הנפוצה של יצירת שמות עצם, שהיא השילוב של צורן השורש וצורן התבנית (המשקל), יש עוד דרך ליצירת שמות עצם: צירוף של צורן גזירה למילת בסיס. שמות העצם: עתון, פרסומאי, גרפיקאי, כלכלן, אפשרות. שמות אלה אינם בנויים משילוב של שורש ותבנית. הם נוצרו מצירוף של מילת בסיס וצורן גזירה: עתון שווה עת פלוס ון, פרסומאי שווה פרסום פלוס אות עם פתח פלוס אי, גרפיקאי שווה גרפיקה פלוס אות עם פתח פלוס אי, כלכלן שווה כלכלה פלוס אות עם קמץ פלוס ן, אפשרות שווה אפשר פלוס ות.
לעתים צירוף הצורן גורם לשינויים במילת הבסיס: עת- עתון.
המשמעות של שמות העצם האלה נוצרת מצירוף של שתי המשמעויות: זאת של הבסיס וזאת של צורן הגזירה. דוגמה: כלכלן שווה איש שמקצועו עיסוק בכלכלה; הצורן אות פלוס קמץ פלוס ן הוא שמוסיף למילת הבסיס כלכלה את המשמעות של בעל מקצוע.
דרך זו של גזירה נקראת גזירה קווית, כי החלקים במילה מצטרפים זה אחר זה.
הילקוט הדיגיטלי
בסיס וצורן סופי, שרה ליפקין
*229*
- מרבית שמות העצם בעברית בנויים מצורן השורש ומצורן התבנית. התבנית של שם העצם נקראת משקל.
- כדי למצוא את משקל שם העצם יש למצוא תחילה את צורת היסוד שלו: מלצריות – מלצר, משקפות – משקפת.
- כדי לקבוע את שם המשקל, מציבים את השורש ק-ט-ל בתבנית שהתקבלה: לחיצה – המשקל: קטילה, הגדלה – המשקל: הקטלה.
- מספר משקלי שמות העצם גדול, לעומת שבעת הבניינים של הפועל. דוגמות למשקלים: מקטל (מסרק), הקטלה (העתקה), תקטיל (תכשיר), קטל (קרן);
וכן משקלים דגושים: קטל (צבע), קטול (דבור), קטלת (חצבת).
*230*
*230*
שם העצם:
- גזירה מסורגת
- גזירה קווית
- מילים לועזיות (שאילה)
- גזירה מסורגת:
שורש ומשקל – ספר, מדפסת, תחבורה, הדפסה
- גזירה קווית:
בסיס וצורן – שעון (שעה פלוס ון), פסנתרן (פסנתר פלוס אות פלוס פתח פלוס ן), כפית (כף פלוס אות פלוס חיריק פלוס ית)
הלחם (בסיס ובסיס) – חידק (חי פלוס דק), מגדלור (מגדל פלוס אור), כדורגל (כדור פלוס רגל)
ראשי תיבות – סכו"ם, תנ"ך, לו"ז
- מילים לועזיות (שאילה)
אקדמיה, רדיו, שוקולד, אופטימי
*230*
פעילות 1: תבניות
א. לפניכם מחסן של שמות עצם הבנויים משורש ומתבנית (משקל).
מיינו אותם ל-5 התבניות הנתונות.
ב. הוסיפו שני שמות עצם לכל תבנית. (היעזר במורה)
אות עם חיריק פלוס אות עם דגש פלוס ו עם שורוק פלוס אות – ספור
מ עם פתח פלוס אות עם שווא פלוס אות עם צירה פלוס אות –
_________
אות עם פתח פלוס אות עם דגש וקמץ פלוס אות –
_________
ה עם פתח פלוס אות עם שווא פלוס אות עם קמץ פלוס אות עם קמץ פלוס ה – הלבשה
ת עם דגש ופתח פלוס אות עם שווא פלוס אות עם חיריק פלוס י פלוס אות –
_________
מחסן שמות עצם: ספור, הלבשה, מחבט, נגן, תקציב, הפרעה, מגהץ, שדור, הבחנה, תסריט, נגר, מברג, שלוט, תפריט, גנב, דור, מסמר, הרקדה, בדור, תקליט
*231*
פעילות 2: תבנית ומשקל
א. לפניכם מחסן שמות עצם. מיינו את השמות על פי תבניות שתיצרו.
ב. כתבו את המשקל של כל קבוצה.
זכרו: כדי לקבוע את שם המשקל, מציבים בתבנית את האותיות ק-ט-ל.
מחסן שמות עצם: משטח, תחבורה, מקלט, אדמת, זנוק, הסברה, מבצר, תחזוקה, תברואה, חצבת, שדור, הדרכה, תפאורה, חזרת, בקוש, קבול, הגדלה, מטבח, השבחה
תבנית: מ עם חיריק פלוס אות עם שווא פלוס אות עם קמץ פלוס אות
משקל: מקטל
משלט
תבנית: ת עם דגש ופתח פלוס אות עם שווא פלוס אות פלוס ו עם שורוק פלוס אות עם קמץ פלוס ה
פעילות 3: משקלים דגושים
לפניכם מודעה של גנן. קראו אותה וענו על השאלות.
הדחליל
גינון ברמה גבוהה
- טיפול שוטף
- שתילת פרחי עונה
- מערכות השקיה ממוחשבות
- שיקום מדשאות
- ריסוס ביולוגי-אורגני שאינו רעיל!
- כריתת עצים
- עיצוב גינות נוי
חנן הגנן 1-70000
א. השמות שקום, רסוס במשקל זהה. מהו המשקל?
ב. משקל קטול מציין שם פעולה. העתיקו מן המודעה עוד 4 שמות במשקל זה. מהו הפועל הקשור ללכל שם פעולה? מהו הבניין? כתבו בטבלה
שם פעולה, קשור לפועל, בניין
1. שקום, שקם, פעל
*232*
ג. במודעה יש גם שמות הפעולה. כתבו את המשקלים שלהם ואת הפעלים שהם קשורים אליהם.
שמות פעולה, משקל, קשור לפועל, בניין
1. שתילה,
_________
, שתל,
_________
2. השקיה,
_________
,
_________
,
_________
3. כריתה,
_________
,
_________
,
_________
ד. גנן – מהו משקל השם? (השורש הוא ג-נ-נ.) הביאו עוד דוגמות של שמות עצם במשקל זה. איזו משמעות אופיינית למשקל זה?
פעילות 4: מהפכת המחשב
לפניכם טקסט מספר היסטוריה. קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
מהפכת המחשב והאינטרנט
(1) מחשב ואינטרנט הם מושגים נפוצים בחיינו, לכן קשה לתפוס שלפני
(2) כעשרים וחמש שנה לא היה לאיש מחשב אישי. באותו זמן נראה המחשב
(3) כמו חדר גדול ובו ארונות. החדר היה ממוזג, בגלל רגישותו של המחשב
(4) לשינויי טמפרטורה ולאבק. מחשבים כאלה היו רק בבעלותם של ארגונים
(5) גדולים כמו בנקים, אוניברסיטאות, מכוני מחקר. בעלות פרטית על מחשב
(6) כזה הייתה בגדר חלום, והאפשרות של שימוש במחשב אישי, שיבצע פעולות
(7) במהירות וביעילות, הייתה אז דמיונית.
(8) מסוף שנות השבעים החלה להתפתח בעמק הסיליקון בארצות הברית
(9) תעשייה של ייצור מחשבים אישיים, תוכנות, משחקים ולומדות, ועד מהרה
(10) הפכה לתעשיית ענק. הכוח המניע התפתחות זו היה יוזמתם והתלהבותם של
(11) קבוצת צעירים שרצו להפוך את המחשב המשרדי הגדול למוצר ביתי אישי.
(12) פעילותה של הקבוצה הובילה למהפכה ששינתה את חיי רבים.
(13) ההתעניינות הרבה שליוותה את הופעת המחשב האישי הפתיעה אף את
(14) מתכנניו. התפתחויות בתחומי האלקטרוניקה, כמו מזעור רכיבים, איפשרו את
(15) פיתוחו. (...) כאשר התפתחה שפת התכנות, הפך השימוש במחשב לנחלת
(16) רבים, והשליטה בו נעשתה למיומנות בסיסית לאנשים רבים בכל הגילים –
(17) מילדים ובני נוער עד מבוגרים וקשישים.
מתוך: קציעה טביביאן, מסע אל העבר, המאה העשרים – בזכות החירות, 1999, עמ' 324, מטח
*233*
א. אילו שנים מתאר הטקסט? שימו לב גם לשנת ההוצאה.
ב. כיצד נראו המחשבים בשנות ה-70, ולמי היו מחשבים כאלה?
ג. אילו שינויים חלו במחשבים מאז?
ד. בטקסט כתוב: כאשר התפתחה שפת התכנות, הפך השימוש במחשב לנחלת רבים, והשליטה בו נעשתה למיומנות בסיסית לאנשים רבים... (שורה 15)
1. כתבו את פירוש הביטוי הפך לנחלת רבים.
2. הסבירו את הביטוי נעשתה למיומנות בסיסית.
ה. מצאו בטקסט (בשורות 5-1), לפחות שתי מילים לועזיות (שמקורן בלועזית).
ו. מצאו בטקסט לפחות 6 מילים מתחום המשמעות של המחשב.
ז. המילה אנשים (בשורה 16) היא מילה מכלילה. אילו מילים נכללות בה?
פעילות 5: זיהוי משקלים
א. שם העצם מחשב – מהו השורש ומהו המשקל?
ב. כתבו עוד שני שמות במשקל זה.
ג. רגישות (שורה 3), מהירות (שורה 7), יעילות (שורה 7), פעילות (שורה 12)
1. מהי הסופית המשותפת של שמות אלה?
2. מהו הסוג של שמות אלה (מוחשיים, מופשטים, פרטיים)?
3. בשמות מופשטים רבים הסופית היא ות. כתבו 3 דוגמות.
ד. הכוח המניע התפתחות זו היה יוזמתם והתלהבותם של קבוצת צעירים... (שורה 10)
משקלם של השמות התפתחות, התלהבות זהה. מהו? מהו השורש?
ה. קבעו את השורש, את התבנית ואת המשקל של שמות העצם האלה:
שם עצם, שורש, תבנית, משקל
1. שמוש,
_________
,
_________
,
_________
2. יצור,
_________
,
_________
,
_________
3. משחק,
_________
,
_________
,
_________
4. משרד,
_________
,
_________
,
_________
5. שליטה,
_________
,
_________
,
_________
6. פתוח,
_________
,
_________
,
_________
7. צעיר,
_________
,
_________
,
_________
8. קבוצה,
_________
,
_________
,
_________
9. קשיש,
_________
,
_________
,
_________
*234*
ו. ייצור מחשבים אישיים, תוכנות, משחקים ולומדות. (שורה 9)
מהו המשקל של המילים תכנה, למדה?
מה הם השורשים?
מצאו בפעילות 4 (שורה 10) מילה נוספת במשקל זה.
פעילות 6: בין שם לפועל
לפניכם משפטים מהטקסט שבעמ' 232 (שורות 17-14).
התפתחויות בתחומי האלקטרוניקה, כמו מזעור רכיבים, איפשרו את פיתוחו. (...) כאשר התפתחה שפת התכנות, הפך השימוש במחשב לנחלת רבים, והשליטה בו נעשתה למיומנות בסיסית לאנשים רבים בכל הגילים – מילדים ובני נוער עד מבוגרים וקשישים.
א. כיוון שהקטע עוסק בהתפתחות המחשב, יש בו מילים שונות מן השורש פ-ת-ח. העתיקו אותן.
ב. ציינו בכל מילה מהשורש פ-ת-ח אם היא פועל או שם עצם.
ג. קבעו את השורש ואת המשקל של השמות האלה:
שם העצם, השורש, המשקל, שם הפועל, הבניין
1.התפתחות,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
2.פתוח,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
3.שמוש,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
4.שליטה,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
מה המשותף לשמות אלה מבחינת המשמעות?
ד. כתבו לכל שם עצם שם פועל מקביל, וציינו את הבניין של הפועל.
פעילות 7: מרכז ספורט
לפניכם מודעת פרסומת. קראו אותה והשיבו על השאלות שאחריה.
נפתח מרכז הספורט המחודש
חטוב הגוף, יוגה, התעמלות אירובית, מתיחות, רקודי בטן, אמוני כושר, טפוח היציבה, שמירת משקל, התעמלות נשים, ג'ז, החלקה על גלגיליות, לחימה משולבת
שעות פתיחה: מ-7:00 עד חצות
6 ימים בשבוע ללא הפסקה! חדר כושר חדיש! הדרכה אישית! יחס מעולה!
*235*
א. האם אתם עוסקים בספורט? אם כן, באילו פעילויות גופניות אתם עוסקים?
ב. במודעה יש שמות פעולה רבים. מדוע?
ג. העתיקו לטבלה את כל המילים שיש להן משמעות של שם פעולה.
ד. נתחו את השורש ואת המשקל של שמות הפעולה, וכתבו את הפועל המקביל. שמות שאינם בצורת היסוד – העבירו תחילה לצורת יסוד, ואחר כך מצאו את השורש ואת המשקל.
שם הפעולה, השורש, המשקל, הפועל המקביל
1. חטוב, ח-ט-ב, קטול, חטב
פעילות 8: שמות עצם הקשורים לפועל
שתי קבוצות של שמות עצם קשורות קשר הדוק אל הפועל: שמות הפעולה ושמות בצורת הבינוני (באותו הבניין של הפועל).
א.מלאו את החסר, ושימו לב לקשר בין שמות העצם לפעלים.
הפועל, שם הפועל, שם הפעולה, שם בבינוני
1. שמר, לשמר, שמירה, שומר
2. הדריך,
_________
,
_________
,
_________
3. התעמל,
_________
,
_________
,
_________
4.
_________
,
_________
,
_________
, מרגל
5.
_________
,
_________
, נהול,
_________
6.
_________
,
_________
,
_________
, מודד
7. הדפיס,
_________
,
_________
,
_________
8.
_________
,
_________
, חבור,
_________
9.
_________
,
_________
, מכירה,
_________
ב. בחרו שורה אחת מהסעיף הקודם, וכתבו משפט או 2 משפטים.
שבצו בהם את 3 הצורות: פועל, שם פעולה, שם בבינוני.
פעילות 9: שמות פעולה בטקסט מידע
טקסט המידע להלן לקוח מספר גאוגרפיה (הטקסט המלא בעמ' 25). קראו אותו ושימו לב לשמות הפעולה המודגשים. (המילים המודגשות בספר מסומנות במקף לפני ואחרי)
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
האטמוספרה של כדור הארץ
(1) האטמוספרה היא מעטפת האוויר המקיפה את כדור הארץ, ואורכה
(2) כמה מאות ק"מ מן הקרקע ועד לחלל החיצון. מה ש"מחזיק" את
(3) האטמוספרה סמוך לפני השטח של כדור הארץ הוא כוח -המשיכה-.
(4) נוהגים לכנות את האטמוספרה בשם "מעטפת החיים שלנו", שכן בלעדיה
(5) לא היו מתאפשרים חיים על פני כדור הארץ. מדוע? כי היא מסננת
(6) את -הקרינה- המגיעה מן השמש. כלומר, היא לא מאפשרת לחלק גדול
(7) של -הקרינה-, ובעיקר -לקרינה- העל-סגולה המסוכנת, לחדור דרכה אל
(8) פני כדור הארץ ולהזיק לאדם ולחי. על ידי -סינון- ה-קרינה-, האטמוספרה
(9) מונעת -התחממות- קיצונית של כדור הארץ במהלך היום. בשעות הלילה
(10) האטמוספרה אינה מאפשרת -בריחה- של חום מכדור הארץ אל החלל,
(11) ובכך היא מונעת -התקררות- קיצונית של כדור הארץ.
(12) במבט מהחלל האטמוספרה נראית כמו פס כחול שצבעו מתכהה בהדרגה,
(13) עד שהוא משתלב לתוך האפלה השחורה של החלל החיצון.
מתוך: יואב יאיר, מאירה שגב. בילי סביר. מסע במרחבי האטמוספרה, 2006, עמ' 6, מטח
פעילות 10: הכרת שמות פעולה
במשפטים מודגשים שמות הפעולה. כתבו את השורש של כל אחד מהם.
1. מה ש"מחזיק" את האטמוספרה סמוך לפני השטח של כדור הארץ הוא כוח ה-משיכה-. (שורה 2)
2. על ידי -סינון הקרינה-, האטמוספרה מונעת -התחממות- קיצונית של כדור הארץ במהלך היום. (שורה 8)
3. בשעות הלילה האטמוספרה אינה מאפשרת -בריחה- של חום מכדור הארץ אל החלל. (שורה 9)
4. בכך היא מונעת -התקררות- קיצונית של כדור הארץ. (שורה 11)
*237*
פעילות 11: שם פעולה, שם פועל, בניין
שמות פעולה קשורים לפועל.
א. לאיזה פועל קשור כל שם פעולה? המירו את שמות הפעולה לשם פועל.
ב. כתבו את הבניין של כל שם פעולה.
ג. מצאו בטקסט פועל המקביל לשם הפעולה סינון.
שם הפעולה, שם הפועל, הבניין
1. משיכה,
_________
,
_________
2. סנון,
_________
,
_________
3. התחממות,
_________
,
_________
4. בריחה,
_________
,
_________
5. התקררות,
_________
,
_________
פעילות 12: משם פעולה לפועל
השלימו את המשפטים בעזרת הפועל המתאים.
1. האטמוספרה מונעת התחממות קיצונית של כדור הארץ.
האטמוספרה גורמת לכך שכדור הארץ לא
_________
באופן קיצוני.
2. בשעות הלילה האטמוספרה אינה מאפשרת בריחה של חום מכדור הארץ אל החלל.
בלי האטמוספרה, בשעות הלילה החום של כדור הארץ היה
_________
אל החלל.
3. האטמוספרה מונעת גם התקררות קיצונית של כדור הארץ.
בלי האטמוספרה, כדור הארץ היה
_________
באופן קיצוני.
4. משרד הקליטה ידאג לאיתור דירות מתאימות לעולים.
משרד הקליטה
_________
דירות מתאימות לעולים.
5. כתיבת היצירה העניקה לו פרס נובל.
הוא
_________
את היצירה ובזכותה קיבל פרס נובל.
*238*
בשיעורים הקודמים הכרתם את הפעלים ואת שמות העצם. בדקתם את המבנה שלהם ואת המשמעויות שלהם. בשיעור זה תלמדו על עוד קבוצת מילים – שמות התואר.
*238*
א. מה מצב הרוח שלכם היום? אילו מילים יתאימו לתאר אותו?
בדף ''מצב הרוח שלי" (עמ' 244) יש מילים מתארות רבות הנקראות שמות תואר. בחרו את המילים המתאימות למצב הרוח או לתכונה שלכם. תוכלו גם להוסיף שמות תואר משלכם.
ב. שימו לב למאפיינים של מילים אלה: באילו נטיות אפשר להטות אותן?
ג. מצאו את השורש שלהן. מנו תבניות אחדות שלהן.
ד. אילו שמות תואר נוצרו מבסיס וצורן סופי?
ה. בדקו את הדמיון בין המבנה של שמות התואר האלה ובין המבנה של שמות העצם. השוו את מסקנותיכם עם אלה של עמיתים.
*238*
*238*
שם תואר הוא מילה המתארת שם עצם כלשהו. למשל: עץ גבוה, כלב גזעי, שולחן ערוך, נגר מקצועי, תרבות יהודית. בטקסטים המתארים חפצים, אנשים, נופים, נמצא שמות תואר רבים. טקסטים כאלה יכולים להיות, למשל, סיפור המתאר דמות או מקום; פרסומות המתארות סרט או בגד; מודעות "דרושים" המתארות עבודה, דירה, בעלי מקצוע.
אך אין די בהגדרה על פי המשמעות. כדי לזהות שם תואר יש צורך גם בסימני ההיכר המבניים, הדקדוקיים. את הסימנים האלה נבחן בשיעור זה.
*238*
אחד מסימני ההיכר של שמות תואר הוא שאפשר לשנות כל שם תואר מזכר לנקבה ולהפך, ואפשר לעשות זאת גם ביחיד וברבים. דוגמות:
יחיד: זכר – זהיר, שובב, ביישן
נקבה – זהירה, שובבה, ביישנית
רבים: זכר – זהירים, שובבים, ביישנים
נקבה – זהירות, שובבות, ביישניות
*239*
לא כך הדבר בשמות עצם. מינם הדקדוקי של רוב שמות העצם (חוץ מאלה המציינים בעלי-חיים או בני אדם) הוא זכר או נקבה, ואי אפשר לשנות זאת. למשל, המין הדקדוקי של שלחן הוא זכר, אבל אין שלחנת – נקבה.
כאמור, שם התואר הוא מילה המתארת שם עצם כלשהו. אם כן, שמות התואר מתקשרים תמיד לשמות עצם, והם מותאמים להם תמיד הן במין הדקדוקי, הן במספר הן ביידוע. כלומר, התואר משתנה בהתאם לשם העצם שהוא מצטרף אליו. דוגמות:
ילד שובב, ילדה שובבה (האות ה מודגשת) – התאמה במין
ילדים שובבים, ילדות שובבות (הצירופים ים, ות מודגשים)- התאמה במספר
הילד השובב, הילדות השובבות (האות ה מודגשת) – התאמה ביידוע
*239*
עוד סימן היכר לשם התואר הוא האפשרות להוסיף את המילים: יותר, פחות, ביותר, הכי. ואכן, אחת הדרכים הקלות לבדוק האם שם מסוים הוא שם עצם או שם תואר, היא לנסות להוסיף לו את המילים האלה. אם אפשר להוסיף אותן – זהו שם תואר. למשל, יוסי הוא השובב ביותר בכיתה, או: יוסי הכי שובב בכיתה. במשפטים אלה המילה שובב היא שם תואר, כי אפשר להוסיף לה את המילים ביותר, הכי.
לשמות עצם לא נכון להוסיף מילים אלה. למשל, לא נכון לומר: יוסי התלמיד ביותר בכיתה, או יוסי הכי תלמיד בכיתה.
*239*
מבנה שם התואר דומה ביסודו למבנה שם העצם. גם כאן מבחינים בשתי קבוצות עיקריות: שורש ותבנית (משקל), בסיס וצורן סופי.
צורת היסוד של שמות התואר היא תמיד צורת יחיד זכר בלי כל תוספת. למשל, אירוע חריג – צורת היסוד היא חריג, בגדים פשוטים – פשוט, צלחות שבירות – שביר.
משקלים נפוצים של שמות תואר:
קטיל – שביר, גמיש, נזיל, אכיל
קטל – הצבעים: צהב, כחל, אדם וכדומה. שמות תואר אחרים: עגל, ארך.
צורות הבינוני של בנייני הפועל השונים משמשות לעתים כשמות תואר:
קוטל (הבינוני של פעל) – לוהט, צונן
נקטל (הבינוני של נפעל) – נרגש, נסער
מקטל (הבינוני של פעל) – מחדד, מנגד, מסדר
קטול (בינוני פעול של פעל) – חשוף, סגור, חשוב
*240*
*240*
שמות תואר רבים מאוד בעברית של ימינו בנויים מבסיס, שאל סופו מצטרף הצורן אות עם חיריק פלוס י.
בדף "מצב הרוח שלי" (עמ' 244) ראיתם את שמות התואר: תרבותי שווה תרבות פלוס אות עם חיריק פלוס י, בכיני שווה בכין פלוס פלוס אות עם חיריק פלוס י. דוגמות נוספות: ביתי שווה בית פלוס אות עם חיריק פלוס י, חלומי שווה חלום פלוס אות עם חיריק פלוס י, יחודי שווה יחוד פלוס אות עם חיריק פלוס י.
בימינו זאת הקבוצה הנפוצה ביותר של שמות תואר שמשתמשים בהם.
*240*
- כל שם תואר אפשר להסות מזכר לנקבה ולהפך, וגם מיחיד לרבים ולהפך: מאכל ביתי, מסעדה ביתית, מאכלים ביתיים, מסעדות ביתיות. זהו סימן היכר של שם התואר.
- שמות התואר מותאמים במין הדקדוקי, במספר הדקדוקי וביידוע, לשמות העצם שהם מתארים: עבודה פרטית, עבודות פרטיות, העבודה הפרטית.
- המילים: יותר, פחות, ביותר, הכי, מצטרפות לשם התואר, ובעזרתן אפשר להבחין בין שם עצם ובין שם תואר. נכון לומר – הכי פרטית, אך אי אפשר לומר הכי עבודה.
- שמות תואר רבים מאוד נוצרים מבסיס וצורן סופי אות עם חיריק פלוס י או מחלופותיו: יחודי, פרטי, כתתי, עירוני.
*240*
פעילות 1: שמות תואר בסופרמרקט
שמות תואר על גבי אריזות מתארים את המוצר: פטריות פרוסות, סבון ריחני, סוכריות דיאטטיות, מיצים טבעיים, פלפל חריף, סלט תורכי, תבשיל פיקנטי, מלפפונים חמוצים, דגים טריים, משקאות קלים
א. סמנו את שמות התואר בצירופים אלה.
ב. כתבו עוד 6 דוגמות לשמות תואר שתמצאו על אריזות של מוצרים שונים. חפשו על תכשירי ניקיון, על אריזות מאכלים ועוד.
*241*
פעילות 2: בחינות שונות
שמות תואר מתארים שמות עצם מבחינות שונות: גודל, איכות, מצב, צורה ועוד.
לפניכם שמות עצם. הוסיפו להם שמות תואר על פי התחום הנתון.
ספר:
- גודל – עבה, דק, גדול
- איכות – טוב, גרוע, בינוני, מרתק
- מצב – חדש, ישן, עתיק, משומש
טבעת:
- צורה
- ערך
- צבע
בגדים:
- מצב
- צבע
- צורה
כתב:
- איכות
- גודל
- צורה
עבודות:
- ערך
- עניין
- כמות
פעילות 3: נטיית שם התואר
הנטייה של שם התואר במין ובמספר היא אחד הסימנים המובהקים שלו. לפניכם קבוצות מילים מאותו השורש, ורק אחת המילים היא שם תואר.
א. סמנו את שם התואר בכל שורה.
ב. השלימו את טבלת הנטייה. בדקו אם אכן אפשר להטות את שם התואר שסימנתם לפי מין דקדוקי (זכר ונקבה) ולפי מספר (יחיד ורבים).
1. גדול (מסומן בעיגול), גדל, גדלות, גדול
נטייה: גדול, גדולה, גדולים, גדולות
2. משבר, שבור, שבר, שברון
3. מסדר, סדר, סדור, סדיר
4. כשר, מכשר, כשרון, כשרות
5. מכללה, כללי, הכללה, כלל
6. צפיה, תצפית מצפה, צפוי
*242*
פעילות 4: שם תואר בסיפור
לפניכם קטע קצר מתוך סיפור.
קראו אותו, והשיבו על השאלות שאחריו.
(מילים מודגשות בספר הדפוס, או חלק מהן, מסומנות על ידי מקף לפני ואחרי המילה.
כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
(1) ...צבעם של ההרים -הגבוהים-, שפה ושם נזרק בהם כתם -צהוב-, -חולי-, היה
(2) -מנוגד- כל כך לצבע הים -הכחול-, עד שנדמה היה, שאלה תמונות משני עולמות
(3) -שונים-, ורק תעתוע -שביר- ו-רגעי- של ראשי -העייף- הפגיש את שניהם יחד.
(4) ובכל זאת הם היו כאן: ההרים -המחודדים-, -החשופים-, -הלוהטים-, ולרגליהם -
(5) הים -העמוק-, -הצונן-. וגם אני כאן מולם, -נרגש- ו-נפעם-, פעם -ראשונה- באילת...
כתבה:שרה אבינון, 2000
המילים המודגשות בקטע הן שמות תואר. בדקו אותן לפי המאפיינים של שם התואר.
א. בחרו 4 שמות תואר, ובדקו אם אפשר להטות אותם ב-4 הנטיות: יחיד, יחידה, רבים, רבות.
1. הגבוהים – גבוה,
ב. בחרו 4 שמות תואר אחרים, והוסיפו להם את המילים הכי, יותר, פחות.
מה ההבדל במשלב בין הכי גבוה / הגבוה ביותר?
ג. שמות התואר מתארים שמות עצם.
בחרו 4 שמות תואר, וקבעו את מי או את מה הם מתארים.
ד. שמות תואר מתאימים לשם העצם במין, במספר וביידוע.
1. העתיקו מן הקטע 3 דוגמות והסבירו את ההתאמה במין ובמספר.
ההרים הגבוהים:
ההרים – שם עצם בזכר רבים
הגבוהים – שם תואר בזכר רבים.
2. העתיקו מן הקטע 3 דוגמות להתאמה ביידוע.
פעילות 5: מבנה שם התואר
א. שמות התואר צהב, כחל נוצרו משורש ומתבנית.
1. כתבו את המשקל ואת השורש שלהם.
2. מהי המשמעות המשותפת לשמות תואר אלה?
3. כתבו את שמות התואר האלה בנקבה.
*243*
ב. לפניכם עוד שמות תואר. נתחו את השורש ואת התבנית.
זכרו: כדי לקבוע את התבנית, עליכם למצוא את צורת היסוד.
_________
, שורש, תבנית (משקל / בניין)
1. חשופים,
_________
,
_________
2. לוהטים,
_________
,
_________
3. עמק,
_________
,
_________
4. צונן,
_________
,
_________
5. שביר,
_________
,
_________
ג .לשמות התואר חולי (שורה 1), רגעי (שורה 3) יש דרך יצירה משותפת.
1. כיצד הם נוצרו?
2. פרקו אותם לרכיבים שמהם נוצרו.
פעילות 6: הצורן אות עם חיריק פלוס י
בעברית שמות תואר רבים בנויים מצירוף בסיס וצורן סופי אות עם חיריק פלוס י. הוסיפו לשמות העצם שבסוגריים את הצורן אות עם חיריק פלוס י. את שם התואר שתקבלו, התאימו לשם העצם הנתון – במין, במספר וביידוע. כך תקבלו צירופי מילים מוכרים.
1. נעליים הולנדיות (הולנד)
2. השוק
_________
(אירופה)
3. הצלחה
_________
(מסחר)
4. יצירה
_________
(אמנות)
5. הכותל
_________
(מערב)
6. בעיות
_________
(מדע)
7. שולחנות
_________
(משרד)
8. מאכלים
_________
(חלב)
9. שלב
_________
(התפתחות)
10. דמות
_________
(דמיון)
פעילות 7: מצב הרוח
אז מה מצב הרוח שלכם היום? האם הוא משתקף באחד האיורים שבעמוד הבא?
א. שימו לב למילים שמתחת לאיורים. מה המשותף למילים אלה?
ב. חלק מהמילים מציינות תכונות. מצאו 3 דוגמות.
ג. בחרו 5 שמות תואר בצורת בינוני, וציינו לאילו בניינים הם קשורים.
מדכא – פעל,
ד. בחרו 10 שמות תואר שנוצרו משורש ומתבנית, ונתחו את השורש ואת המשקל (הבניין) שלהם.
*244*
(בספר איורים)
מצב הרוח שלי
מדכא, בודד, זהיר, תשוש, מפזר, בכיני, נרגש, כועס, מפתע, מתלהב, חשדן, המום, שובב, בישן, אשם, עצבני, תרבותי, אהוב, נרגז, שמח, מצחיק, עיף, מדאג, הססן
*245*
בשיעורים הקודמים הכרתם את הפעלים, שמות העצם ושמות התואר. בשיעור זה תתרכזו בקבוצת מילים שונה: מילות היחס.
*245*
*245*
מילות יחס הן מילים כמו: על, אל, מן, כמו, עם בשביל, לפני, ב..., מ..., ל....
מילות היחס מקשרות בין פעלים ובין שמות עצם או בין שמות עצם ושמות עצם. דוגמה: ילדים רבים מחזיקים את הצב כחיית מחמד ועוברים בצורה זו על החוק.
*245*
ההבדל בין מילות היחס למילות הקישור הוא שאת מילות היחס אפשר להטות לפי הגופים השונים: את – אותי, אותם; על – עלינו, עליו. (ואילו את מילות הקישור אי אפשר להטות.)
*245*
צורני הנטייה של מילות היחס דומים לצורני הנטייה של שמות העצם. יש מילות יחס הניטות כמו שם עצם ביחיד, ויש הניטות כמו שם עצם ברבים. מילת היחס בגלל נוהגת כמו שם עצם ביחיד, וכמוה גם מילות היחס אצל, לקראת, נגד, כמו. דוגמות של נטיות: אצל – אצלי, אצלך, אצלם, אצלן; כמו – כמוה, כמוכם, כמוהם; מן – ממני, ממך, מכם, מהם.
לעומת זאת, מילות היחס על, אל, לפני, אחרי, בלעדי, נוהגות כמו שם עצם בריבוי ולכן נוספת י' בנטייה: אל – אלי, אליך, אליכם, אליהם; לפני – לפנינו, לפניך, לפניהם; אחרי – אחריך, אחריו, אחרינו; בלעדי – בלעדיך, בלעדיך, בלעדיכם, בלעדי.
*245*
למילות יחס ברבים יש לעתים נטייה לא רגילה. שימו לב לצורות התקינות:
על – עליך (ולא עלך)
מן – מכם (ולא ממכם)
את – אתכם (ולא אותכם)
אצל – אצלם, אצלך (ולא אצלהם, אצלך)
בשביל – בשבילם, בשבילך (ולא בשבילהם, בשבילך)
בלעדי – תמיד ברבים: בלעדיו, בלעדיך, בלעדיך (ולא בלעדו, בלעדך, בלעדך)
*246*
*246*
פעילות 1: מילות יחס
לפניכם פתגמים מהמקורות.
א. העתיקו מהם את מילות היחס.
ב. העתיקו מהפתגמים 3 דוגמות לאות יחס צמודה למילה.
ג. העתיקו מהפתגמים דוגמה למילת יחס שאינה צמודה למילה.
ד. משחק: תלמידים יבחרו פתגם, יציגו אותו בפנטומימה.
התלמידים בכיתה צריכים לשער מהו הפתגם, ולהסביר אותו.
1. כבד את אביך ואת אמך (שמות כ, יא)
2. ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח)
3. אם אין אני לי מי לי? (אבות א, יד)
4. יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך (אבות ב, י)
5. הפוסל במומו פוסל (קידושין ע ע"א)
6. פרצה קוראת לגנב (סוכה כו ע"א)
7. בור ששתית ממנו – אל תזרק בו אבן (במדבר רבה כב, ד)
פעילות 2: תקינות מילת יחס
א. שימו לב למילות היחס במשפטים להלן.
ב. קראו בקול את 2 הצורות. שימו לב לניקוד.
ג. מחקו את הצורות הלא נכונות.
1. אני נהנית להאזין לשיר "זה הכול בשבילך / בשבילך".
2. סליחה גברתי, עלך / עליין לחכות בתור כמו כולם. חוץ מזה, אני בתור לפנייך / לפנך.
3. אני מכיר אותך / אותך היטב.
4. זוכרת שנסעתי איתך / איתך לצפון?
5. בשבילהם / בשבילם אני אעשה הכול כי אצלם / אצלהם אני מרגיש שאני כמו בבית שלי.
6. נהניתי ללמד אתכם / אותכם.
7. אני נהנית לבקר אצלך / אצלך בבית כי הוא מעוצב יפה.
*247*
פעילות 3: מילות יחס כמאזכרים
לפניכם קטע מתוך טיעון של תלמיד (הטיעון השלם מופיע בעמ' 60).
קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
(מילים מודגשות בספר הדפוס, או חלק מהן, מסומנות על ידי מקף לפני ואחרי המילה.
כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
האינטרנט – המצאת המאה
כתב: אריאל, תלמיד כיתה ח
(1) האינטרנט (או בשמו העברי מרשתת) הוא רשת מחשבים גלובלית שנוסדה
(2) לראשונה כאמצעי תקשורת של הצבא האמריקאי. רשת האינטרנט היא
(3) ההמצאה הכי חשובה במאה הנוכחית מכמה סיבות:
(4) האינטרנט משמש -אותנו- כאמצעי תקשורת מצוין, ו-באמצעותו- ניתן לשוחח עם
(5) חברים ברשתות חברתיות ואפילו לראות אותם בסקייפ. האינטרנט הוא מקור
(6) מידע יעיל ופשוט, אפשר לקרוא -בו- על מגוון נושאים. הוא מקור בידור ומשחק
(7) אשר מספק -לנו- הנאה ועניין. זאת ועוד, האינטרנט מקל -עלינו- בעוד תחומים.
(8) בעזרתו אנו יכולים למלא את רוב המטלות -שלנו- בקלות מהבית: אנו יכולים
(9) לשלוח מכתבים ביעילות רבה יותר, במהירות ובלי תשלום בדואר האלקטרוני.
(10) כמו כן, בעזרת האינטרנט ניתן לשלם חשבונות, להירשם למוסדות חינוך ועוד.
א. חלק ממילות היחס כאן מודגשות. מה המשותף לכל מילות היחס המודגשות?
ב. כתבו לכל מילת יחס את הצורה הלא נטויה שלה.
ג. למה הכוונה במאזכרים האלה:
1. ובאמצעות-ו- ניתן לשוחח עם חברים (שורה 4)
2. ואפילו לראות אות-ם- בסקייפ (שורה 5)
3. אפשר לקרוא ב-ו- על מגוון נושאים (שורה 6)
ד. למי מכוונות יתר המילים המודגשות בקטע?
ה. העתיקו מהקטע 10 מילים הקשורות לשדה הסמנטי של טכנולוגיה.
פעילות 4: בחינות לשדרני רדיו
א. כתבו קטע קצר שישמש בחינה לשדרני רדיו לעתיד, ושלבו בו כמה שיותר מילות יחס.
ב. קריאה בקול – האזינו לקריאת הקטע, ובדקו אם חבריכם מצליחים להגות את מילות היחס בצורה נכונה.
*248*
בשיעור זה תבחינו בין הסוגים השונים של שם המספר, תכירו את הנטיות הנכונות, ותנסו להבין מדוע רבות השגיאות בשם המספר.
FM23
פרק 2: מספרים
*248*
מבחינת חלקי הדיבור המספרים כולם הם קבוצת משנה של השמות, לכן מכנים קבוצה זאת שם המספר.
את שמות המספר ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
המספר המונה – שלושה, אחת, שני, עשר, שתי, ארבע, שישה.
המספר הסודר – ראשון, שלישי, חמישית
*248*
רוב השימוש שלנו במספרים הוא במספר המונה, וכאן קורים גם רוב השיבושים. במספר המונה אנו מונים, סופרים דבר מה: עשרה שקלים, שתי חולצות, שלושה שעונים, ארבע חגורות.
אפשר לשער מדוע השיבושים רבים דווקא במספר המונה.
במספר המונה קיימת תופעה מעניינת: הצורן המציין את מין הזכר הוא הסופית אות עם קמץ פלוס ה – שלושה, ארבעה, שבעה, עשרה. לעומת זאת, מין הנקבה הוא ללא צורן – שלוש, ארבע, שבע, עשר.
לעומת זאת, בכל השמות האחרים בעברית, הן בשמות העצם והן בשמות התואר, הסופית אות עם קמץ פלוס ה מסמנת דווקא את צורת הנקבה: ילדה, פילה, גדולה, ירוקה. כלומר במספר המונה המצב הוא הפוך מן המצב הרגיל בשפה.
_________
, זכר, נקבה
שם עצם, תלמיד, תלמידה
שם תואר, קרוב, קרובה
בינוני, מקסים, מקסימה
מספר מונה, שלושה, שלוש
*249*
נקבה
_________
,
_________
,
_________
1, קומה, אחת
2, שתי, קומות
3, שלוש, קומות
4, ארבע, קומות
5, חמש, קומות
6, שש, קומות
7, שבע, קומות
8, שמונה, קומות
9, תשע, קומות
10, עשר, קומות
מעל 10 – במנייה של שמות עצם בנקבה שמספרם מעל 10, מוסיפים את הצורה עשרה: אחת עשרה שעות, חמש עשרה דקות.
בספר טבלה בשני טורים
זכר
נפרד פלוס סופית אות עם קמץ פלוס ה
_________
,
_________
בית, אחד
שני, בתים
שלושה, בתים
ארבעה, בתים
חמישה, בתים
שישה, בתים
שבעה, בתים
שמונה, בתים
תשעה, בתים
עשרה, בתים
מעל 10 – במנייה של שמות עצם בזכר שמספרם מעל 10, מוסיפים את הצורה עשר: שנים עשר ימים, שישה עשר חודשים.
*249*
במספר המונה צורת הנקבה היא בלי סיומת מיוחדת, ואילו לצורת הזכר מתוספים הצורנים אות עם קמץ פלוס ה או ת. למשל: חמש בנות – חמישה בנים, חמשת הבנים; עשר מכות – עשרה שבטים, עשרת השבטים. במספרים 1 ו-2 צורת הזכר היא אחד, שנים, ואין להם תוספת של צורן נטייה.
ממספר 2 ומעלה יבוא השם הספור ברבים: חמישה אחוזים (ולא חמישה אחוז), שני שקלים (ולא שני שקל). מ-11 למעלה השם הספור יכול לבוא גם ביחיד.
במספרים הגדולים יותר מ-20 יש להתאים לשם העצם את האחדות, כמו:
24 – עשרים וארבע מחברות / עשרים וארבעה ספרים.
652 – שש מאות חמישים ושתיים תלמידות / שש מאות חמישים ושניים תלמידים. 7876 – שבעת אלפים שמונה מאות שבעים ושש מילים / שבעת אלפים שמונה מאות שבעים ושישה משפטים.
מאה הוא שם עצם בנקבה, ולכן סופרים את המאות בנקבה: ארבע מאות, חמש מאות. אלף הוא שם בזכר (האלף השלישי), ולכן סופרים את האלפים בזכר: שלושת אלפים, שבעת אלפים.
*250*
*250*
המספר הסודר מציין את מקומו של דבר בתוך סדר מסוים, מסמן את מקומו בתוך סדרה, ברצף כלשהו – מקום ראשון, עמוד שני בספר, החודש התשיעי בשנה, הצגה ראשונה, מהדורה שנייה, המאה התשיעית.
*250*
כאשר סופרים "סתם", כלומר כשמשתמשים בשמות המספרים עצמם בלי תוספת של שם עצם כלשהו, יש להשתמש במספר בצורת הנקבה. המספר הסתמי משמש לציון כל אלה שהמילה מספר מקדימה אותם או שאפשר להכניס לפניהם אותה: הוא גר ברחוב הכלנית (מספר) שלוש, הפרק בעמוד (מספר) עשרים ואחת, קו אוטובוס (מספר) תשע. המספר הסתמי משמש גם כתווית המציינת פרטים שונים: מספר הטלפון, תעודת הזהות.
בדוגמות אלה משתמשים בצורת הנקבה בלי להתחשב בשם העצם שאת מספרו אנו מציינים, כיוון שכאן אין מונים דבר. מספרו של קו האוטובוס הוא "תשע", ואין זה אומר שספרנו תשעה אוטובוסים.
*250*
- בשמות עצם בזכר המספר המונה מסתיים ב- אות עם קמץ פלוס ה: שלושה נערים. בשמות עצם בנקבה המספר המונה בלי סופית: שלוש נערות.
- אם אין בטוחים במין הדקדוקי של שם העצם כדאי לצרף לו תואר: כוסות שבירות, פתרונות מבריקים.
- ממספר 2 ומעלה יבוא שם העצם הספור ברבים: שלושה אחוזים (ולא 'שלושה אחוז'), שני שקלים (ולא 'שני שקל'). מ-11 ומעלה השם יכול לבוא גם ביחיד.
- את המאות תמיד סופרים בנקבה משום שמאה הוא שם עצם בנקבה: ארבע מאות אורחים, שש מאות שולחנות. לא חשוב אם שם העצם שבא אחרי המאות הוא זכר או נקבה, כי סופרים את המאות.
- אלף הוא שם עצם בזכר, ולכן סופרים את האלפים בזכר: שלושת אלפים בנות, שבעת אלפים מכוניות. לא חשוב אם שם העצם שבא אחרי האלפים הוא זכר או נקבה.
- מספר סתמי – כאשר סופרים "סתם", כלומר כשמשתמשים בשמות המספרים עצמם, משתמשים בצורת הנקבה: קו אוטובוס (מספר) ארבע, עמוד (מספר) עשרים ושתיים וכדומה.
- תאריכים – יום בחודש (מספר מונה) תמיד בזכר, למשל: תשעה באב, אחד באפריל.
- גיל מציינים בנקבה משום שסופרים שנים: אני בן שבע עשרה, אחי בן שלוש עשרה.
- פי (מספר כפלי) – אחרי פי יופיע מספר בזכר, למשל: פי ארבעה, פי עשרים וחמישה. זכרו שהמילה פי (שווה פה בצורת סמיכות) היא בזכר.
*251*
*251*
פעילות 1: שם המספר במודעות לדירות
א. לפניכם מודעות מן העיתון. כתבו במילים כל מספר במודעה.
ב. קריאה בקול – אתם שדרני רדיו, ונתבקשתם לקריין את כל המודעות לצורך פרסומת. קראו בקול את המודעות, וחברים לכיתה יאזינו לכם.
- להשכרה, דירת 2
_________
חדרים, 96
_________
מ"ר, קומה 5
_________
מתוך 10
_________
, חניה, 2
_________
מעליות, 3600 ש"ח לחודש
- למכירה, גבעתיים, רחוב גד מכנס 18
_________
, קומה 1
_________
מתוך 8
_________
, 115
_________
מ"ר, 1,975,000
_________
ש"ח, 054-4831790
_________
, לא בשבת
- להשכרה, מידי! 5
_________
חדרים, 160
_________
מ"ר, ארון 4
_________
דלתות, מקרר, שידה, 12
_________
תשלומים, מחיר מיוחד
- דירת גן בירושלים בשכונת רחביה, 3
_________
חדרים, 75
_________
מ"ר, לתקופות קצרות, 165
_________
דולר ליום. ריהוט: 2
_________
חדרי שינה, 2
_________
מערכות שירותים ואמבטיה, 2
_________
טלוויזיות
- להשכרה דירת 3
_________
חדרים בדיזנגוף, עורפית, שקטה, 3
_________
כווני אוויר, מתאימה לעוד 3
_________
שותפים. מחיר לחודש: 5555 – ש"ח
פעילות 2: עובדות מהמקרא
לפניכם משפטים הקשורים למקרא.
כתבו את המספרים במילים.
1. בתנ"ך יש 24 ספרים, ובהם 304,901 מילים.
2. בתנ"ך יש 929 פרקים, ו-23,191 פסוקים.
3. הספר הקצר ביותר בתנ"ך הוא עובדיה, ובו פרק 1 בלבד; הארוך ביותר הוא תהילים, ובו 150 פרקים.
4. מתושלח חי 969 שנה.
*252*
5. ליעקב אבינו היו 12 בנים ובת 1.
6. משה רבנו שלח 12 מרגלים כדי לתור את הארץ.
7. יהושע ובני ישראל הקיפו את יריחו 7 פעמים עד שנפלו חומותיה.
8. על דוד המלך נאמר כי "בחברון מלן על יהודה 7 שנים ו-6 חודשים, ובירושלים מלך 33 שנה על כל ישראל ויהודה". (שמואל ב, ב, ה)
9. בית המקדש ה-2 נבנה כ-70 שנה לאחר חורבן בית המקדש ה-1.
10. אלישע הנביא ביקש מאליהו "ויהי נא פי 2. ברוחך אלי". (מלכים ב ב, ט)
11. ב-8 ימי חנוכה מדליקים נרות. ביום ה-8 מדליקים 8 נרות.
12. פירוש רש"י לתורה נתחבר במאה ה-11, ובמאה ה-15 הומצא הדפוס.
פעילות 3: עובדות מההיסטוריה
לפניכם משפטים הקשורים להיסטוריה. כתבו את המספרים במילים.
1. העלייה ה-3 החלה בשלהי מלחמת העולם ה-1.
2. ערב הקמת המדינה היו בישראל 650,000 יהודים, שהיו כ-6 אחוז מן העם היהודי באותה עת.
3. ב-ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הכריז בן-גוריון על עצמאות ישראל.
4. הרצל רצה שדגל המדינה יהיה ברקע לבן, ועליו 7 כוכבי זהב שיסמלו את 7 שעות העבודה היומיות במדינה היעודה.
5. 3 הנשיאים הראשונים של מדינת ישראל הם: חיים ויצמן, יצחק בן צבי וזלמן שזר.
6. בכנסת ה-18 מכהנות מספר שיא של נשים – 24 חברות כנסת.
24 החברות הכנסת הללו נמצאות בעיקר במפלגות הגדולות.
7. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2009 חלוקת האמונה בקרב האוכלוסייה היהודית היא: 42 אחוז חילוניים, 38 אחוז מסורתיים, 12אחוז דתיים, 8 אחוזים חרדים.
פעילויות מסכמות
בשלב זה מומלץ לחזור ולתרגל בעזרת הפעילויות המסכמות 17-14 (עמ' 307-294). הילקוט הדיגיטלי פעילויות מסכמות לכיתה ח.
*253*
*253*
קראו את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
ילדי הנרגילה / אריאלה אילון
(1) כמעט כל הילדים בשכבה של אירית, תלמידת כיתה י"א, מעשנים נרגילה.
(2) "זה כיף", היא מספרת. "אנחנו מעשנים בקבוצה של 10-5 חברים. נפגשים
(3) בדרך כלל בטבע, בזולות על מחצלות, בגנים ציבוריים או בכינרת. סיגריות אני
(4) לא מעשנת, אבל נרגילה זה כיף וההורים מרשים, כי זה לא ממכר. לי מספיק
(5) פעמיים בשבוע סיבוב נרגילה עם החבר'ה בחיק הטבע".
(6) עישון נרגילה הוא תופעה מוכרת, אך בשנתיים האחרונות התרחבו ממדיה.
(7) עכשיו גם ילדים בכיתות ה', לעיתים באישור הוריהם, מעשנים נרגילות. מחקרים
(8) חדשים בנושא מצביעים על התפשטות התופעה וסכנותיה. מסקר שערך
(9) בשנת 2002 ד"ר יוסי הראל מאוניברסיטת בר אילן, בשיתוף משרד החינוך,
(10) עולים הנתונים הבאים: 37.7 אחוז מתלמידי כיתות ו' עד ח', יהודים וערבים, עישנו
(11) אי פעם נרגילה. 3 אחוז מהתלמידים מעשנים נרגילה לפחות פעם ביום. 14.5 אחוז
(12) דיווחו שיש להם נרגילה בבית. מדו"ח שערך משרד הבריאות עולה ש- 20 אחוז
(13) מהבנים ו-9 אחוזים מהבנות בכיתות י' מעשנים נרגילה לפחות פעם בשבוע.
(14) חוקרים אשר בדקו את כמות הקוטינין המצוי בנרגילה – חומר שהוא תוצר
(15) הפירוק של הניקוטין – בדמם של מעשני סיגריות ומעשני נרגילה, מצאו שאצל
(16) מעשני הנרגילה היא גבוהה פי 4. במילים אחרות, בסבב אחד של עישון נשאף
(17) עשן בכמות זהה לזו שנשאפת מארבע סיגריות לפחות.
(18) עישון הנרגילה נעשה כאמור בחברותא, כשפיית הנרגילה מועברת מפה לפה.
(19) "מי שנוהג לעשן נרגילה", אומר פרופ' סלע, "נמצא בסיכון לחלות גם במחלות
(20) מידבקות כמו הרפס השפתיים, שחפת, מחלת הנשיקה. הוא נמצא בסיכון
(21) לחלות גם באקזמה ובמחלות עור באצבעות היד שאוחזת בפייה. ייתכנו גם
(22) פגיעה בכושר הגופני והמיני, והזדקנות מוקדמת של העור".
(23) ההורים והילדים לא נותנים את דעתם לעובדה שמשך עישון הנרגילה ארוך
(24) בהרבה מזה של סיגריה, דבר שמעלה באופן משמעותי את הסיכונים למחלות.
(25) עישון נרגילה אורך בממוצע 45 דקות. בסבב עישון כזה נשאפת כמות גדולה.
*254*
(26) יותר של עשן לריאות, בנוסף לשאיפה העמוקה שנגרמת מלחות המים. לפי
(27) נתונים שהצטברו בארגון הבריאות העולמי, לעישון נרגילה אחת יש השפעה
(28) כמו לעישון חפיסת סיגריות שלמה.
(29) הזמינות של הטבק, העובדה שהוא נמכר לקטינים בלי כל אזהרה על גבי
(30) האריזה, קלות הראש של ההורים שחושבים שמדובר בשעשוע תמים – כל
(31) אלה הופכות את עישון הנרגילה לתופעה רחבת ממדים ומסוכנת, שאת נזקיה,
(32) לדברי מומחים, נשלם כאמור כבר בעתיד הקרוב.
(33) מדו"ח שמסר שר הבריאות על העישון בישראל בשנת 2003 עולה שהמשרד
(34) מודע לכך שתופעת עישון הנרגילות בקרב בני הנוער מתרחבת. המשרד בודק
(35) אפשרות חקיקה כדי להגביל את מכירת מוצרי טבק מגיל 17 ומעלה, וכן הגדלת
(36) שטח האזהרה המופיעה על מוצרי עישון לכדי 50 אחוז מגודל האריזה; חיוב מפיצי
(37) טבק לנרגילה בהדפסת אזהרות על אריזות המוצר; ושינוי אזהרות בפרסום מוצרי
(38) טבק. כמו כן מתכוון המשרד לתגבר את מערך ההסברה במוסדות החינוך ובצה"ל.
מתוך: אריאלה אילון, "ילדי הנרגילה", עיתון ידיעות אחרונות. כ"ג בסיוון תשס"ג, 23/6/2003
שאלות
הבנה
1. באיזה תחום חיים המאמר עוסק?
2. מהי המטרה המרכזית של המאמר? בחרו את התשובה הנכונה.
א. למסור מידע
ב. לשכנע
ג. לחלוק חוויות
ד. לתת הוראות לבני נוער
3. מהי הטענה של הכותבת?
4. כיצד היא מבססת טענה זו?
5. מהי המטרה של הפסקה הראשונה (שורות 5-1)? בחרו את התשובה הנכונה.
א. הצגת נתונים
ב. מתן דוגמות
ג. מניית סיבות
ד. הסקת מסקנות
6. מה הן הסיבות לממדי התופעה המתוארת במאמר?
7. מה הן המסקנות של כותבת המאמר?
8. לפניכם ציטוטים מתוך המאמר. ציינו האם הם עובדה או דעה?
א. עישון נרגילה הוא תופעה מוכרת, אך בשנתיים האחרונות התרחבו ממדיה. (שורה 6)
ב. בסבב אחד של עישון נשאף עשן בכמות זהה לזו שנשאפת מארבע סיגריות לפחות. (שורה 16)
ג. ...עישון הנרגילה הוא תופעה רחבת ממדים ומסוכנת, שאת נזקיה נשלם כאמור כבר בעתיד הקרוב. (שורה 31)
ד. מדו"ח שמסר שר הבריאות על העישון בישראל בשנת 2003 עולה שהמשרד מודע לכך שתופעת עישון הנרגילות בקרב בני הנוער מתרחבת. (שורה 33)
*255*
אוצר מילים
9. כתבו את המילים והצירופים המודגשים במילים שלכם (המילים המודגשות בספר מסומנות במקף לפני ואחרי):
א. עישון הנרגילה נעשה -בחברותא-. (שורה 18)
ב. ההורים והילדים -לא נותנים את דעתם לעובדה-... (שורה 23)
ג. -הזמינות- של הטבק (שורה 29)
ד. העובדה שהוא (הטבק) נמכר -לקטינים- (שורה 29)
ה. -קלות הראש- של ההורים (שורה 30)
ו. תופעה -רחבת ממדים- (שורה 31)
10. כתבו את הניגודים של הביטויים האלה:
בחברותא (שורה 18), קלות ראש (שורה 30), רחבת ממדים (שורה 31)
מערכת הצורות, תחביר
11. כיצד תחפשו במילון את המילים המודגשות?
התפשטות התופעה -וסכנותיה- (שורה 8)
עשן בכמות זהה לזו -שנשאפת- מארבע סיגריות (שורה 17)
12. הצירופים המודגשים הם צירופי סמיכות. הסבירו אותם לפי הדוגמה.
א. -משרד הבריאות- מודע לכך ש-תופעת עישון הנרגילות- בקרב בני נוער מתרחבת. (שורה 33)
משרד הבריאות – המשרד הממונה על טיפול בבריאות,
תופעת עישון הנרגילות –
_________
ב. המשרד בודק -אפשרות חקיקה- כדי להגביל את -מכירת מוצקי טבק-. (שורה 34) אפשרות חקיקה –
_________
מכירת מוצרי טבק –
_________
ג. המשרד בודק אפשרות של -חיוב מפיצי הטבק- ב-הדפסת אזהרה- על -אריזות המוצר- (שורה 36)
חיוב מפיצי הטבק –
_________
הדפסת אזהרה –
_________
אריזות המוצר –
_________
הבעה בכתב
13. סיכום – סכמו ב-10-8 שורות את עיקרי הדברים במאמר "ילדי הנרגילה". התייחסו לתופעה, לממדיה ולסיכונים שבה.
*256*
*256*
לפניכם עלון מידע. קראו אותו, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
על החברה להגנת הטבע
(1) זוכת פרס ישראל – החברה להגנת הטבע היא הארגון הסביבתי הגדול והוותיק
(2) ביותר בישראל. החברה פועלת למעלה מחמישים שנה לחינוך לאהבת הארץ
(3) ולשמירת הטבע וזכתה על כך בפרס ישראל שהוענק לה על תרומתה לחברה הישראלית.
(4) הכדור ואנחנו – החברה להגנת הטבע מובילה כבר עשרות שנים מאבקים לפיתוח מאוזן
(5) ושמירה על משאבים. היא אחד הארגונים הראשונים בעולם שפעלו בדרכים בהן פועל כיום
(6) הקמפיין העולמי לשמירה על כדור הארץ.
(7) טובת הציבור בלבד – כיוון שהחברה היא עמותה ציבורית בלתי תלויה, שהוקמה ומנוהלת
(8) על-ידי אנשי חינוך ומדע, היא לא היססה מעולם להביע עמדות באופן חופשי כשטובת
(9) הציבור, הטבע והסביבה בלבד עומדת נגד עיניה.
(10) לכל אורך השנים קיבלה החברה להגנת הטבע גיבוי משמעותי ביותר מהממשלה,
(11) מחברי הכנסת וממשרדי הממשלה, שהבינו את חשיבותו של ארגון ציבורי הנותן רוח
(12) גבית לפעילויות ומבקר אותן בעת הצורך. מעולם לא חשב שר לפגוע בפעילות החברה
(13) להגנת הטבע בשל חילוקי דעות מקצועיים, חמורים ככל שהיו.
(14) קצת ממה שעשינו לאחרונה:
(15) חינוך לערכים ולעשייה
(16) – מחבקים את ילדי שדרות והצפון – אלפי ימי פעילות וליווי צמוד של ילדי עוטף עזה והצפון
(17) – פעילות רב-תרבותית לשילוב נוער, פעילות קבועה בקהילות הפריפריה לחיזוק חברתי
(18) וחיבור בין קבוצות שונות באוכלוסייה
(19) – ילדים מובילים שינוי סביבתי – טיפוח מנהיגות סביבתית של ילדים מאצבע הגליל ועד
(20) אילת
(21) – עושים ביחד יופי של ישראל – פעילות לטיפוח מקומי בלוד, קריית שמונה ועוד
(22) – הקמת גינות קהילתיות – הקמת עשרות גינות קהילתיות ברחבי הארץ על ידי תלמידים
(23) ותושבים
(24) – החזרת הירק לעיר והקמת פארקים – הקמת פארק איילון ופארקים נוספים להנאת הציבור
(25) שמירה על הזכויות של כולנו
(26) – מחזירים את הכינרת לכולנו – פתיחת שביל סובב כינרת ומאבק לשיקום האגם ומניעת
(27) השתלטויות על החופים
(28) – לא מוכרים את עין גדי – מאבק כנגד מכירת מי מעיין עין גדי למפעל מים פרטי
(29) – שומרים על הים – המשך השמירה על חופי הים כנכס של כולנו, הסדרתם ופתיחתם
(30) – חיזוק ירושלים ומניעת תכנית "ספדי" – בלימת תכניות להרחבה עצומה של ירושלים
(31) להרים, וסיוע בפעילויות לשיקום פיזי וחברתי של המרכז העירוני
(32) – שינוי מדיניות התכנון בישראל בשימור הסביבה – שינוי מדיניות התכנון התחבורתי,
(33) חיזוק הערים, חיזוק קהילות ומניעת פרבור לא מתוכנן
(34) – שמירה על נופי בראשית – מניעת לחץ על מקבלי ההחלטות והצלת מרחבי ארץ
(35) בראשית כמו ניצנים, גלבוע, נגב ומדבר יהודה
מתוך אתר האינטרנט של החברה להגנת הטבע, תשס"ז, 2007
*257*
שאלות
הבנה
1. לפי שורות 14-10 – נסו לשער מה גרם לפרסום העלון הזה? מה הנימה (התחושה, הטון) העולה משורות אלה?
2. לדעתכם, מדוע החברה מפרטת את פעולותיה?
3. בחרו 3 פעילויות של החברה להגנת הטבע, והסבירו מה עושים במסגרתן.
4. העלון מחלק את הפעילויות ל-2 סוגים. מה הם הסוגים? מה ההבדל ביניהם?
5. מפת הישגים – לעלון המקורי צורפה מפת ישראל, ובתוכה סומנו חצים למקומות שונים בארץ והעשייה בהם. מה מטרתה של המפה? מה הקשר שלה לעלון?
מערכת הצורות
6. א. כתבו את המשפטים בציווי. (בספר המילים המודגשות מסומנות במקף לפני ואחרי)
1. -מחבקים- את ילדי שדרות והצפון. (שורה 16)
2. -מחזירים- את הכינרת לכולנו. (שורה 26)
3. לא -מוכרים- את עין גדי. (שורה 28)
4. -שומרים- על הים. (שורה 29)
ב. נתחו את הפעלים המודגשים – שורש, בניין, זמן.
7. פתיחת שביל סובב כינרת ומאבק לשיקום האגם ומניעת השתלטויות על החופים. (שורה 26)
נתחו את המילים המודגשות: שורש, משקל. כתבו את הפועל ושם הפועל המקביל.
_________
, השורש, המשקל, פועל מקביל, שם הפועל
1. פתיחה,
_________
,
_________
, פתח,
_________
2. שקום,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
3. מניעה,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
4. השתלטות,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
8. בלימת תכניות (שורה 30) – מה פירוש הצירוף?
הבעה בעל פה
9. טיעון בעל פה – אתם נציגים של החברה להגנת הטבע, ואמורים להתראיין ברדיו. הכינו טיעון של 3 דקות, המצדיק את קיום החברה.
*258*
*258*
בפעילות זו 2 טקסטים הקשורים לבילוי בקניון. קראו אותם, וענו על השאלות.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
טקסט 1: הברכה out הקניון in / נורית קדוש
(1) מאז תחילת חופשת הקיץ חלה עלייה של 63 אחוז בכמות הביקורים של ילדים
(2) ובני נוער בקניונים. כך עולה מסקר מייצג שערך הגראנד קניון בחיפה.
(3) מהנתונים עולה כי אף שבעבר בילו הילדים בחופשת הקיץ בעיקר בברכה
(4) ובים, היום היעד המועדף הוא הקניונים. עוד מתברר כי גרף הגילאים הולך
(5) ויורד, וילדים צעירים מבעבר מגיעים לקניון באופן עצמאי. כמו כן מלבד העלייה
(6) בשעות הביקור, חל גם גידול משמעותי במספר הביקורים השבועיים וכן
(7) בקנייה הממוצעת לילד. הקנייה הממוצעת לילד עלתה ב-27 אחוז בחופש הגדול,
(8) בעיקר בעקבות הפעילות הענפה שיוזמות חברות המזון, האופנה והפעלת יריד
(9) החזרה לבית הספר. כל אלה מצטרפים לפעילויות שיוזמות הנהלות הקניונים.
(10) ישראל סביון, מנכ"ל הגראנד קניון בחיפה, ציין שהנתונים מצביעים על כך
(11) שהילדים מבלים בקניון בין שעתיים לשלוש בממוצע בכל ביקור. לדבריו, אין
(12) ספק שהקניונים נמצאים בין מקומות הבילוי העיקריים של ילדים בחופש
(13) הגדול, ושעיקר הפעילות של הילדים בקניון היא אוכל וסרטים. עוד מסר סביון
(14) כי בתום פעילות הקייטנות, תגדל כמות הביקורים של הילדים בעוד כ-80 אחוז.
מתוך: עיתון מעריב, 11/7/2007
שאלות: טקסט 1
1. לפי טקסט 1, עיקר הפעילות של ילדים בקניון היא:
א. פעילות יצירה
ב. שעת סיפור
ג. אוכל וסרטים
ד. קניית בגדים ומשחקי מחשב
2.מה הם השינויים שחלו בהרגלי הבילוי של הילדים, לפי טקסט 1? פרטו את השינויים:
א.מקום הבילוי
ב. גיל המבקרים
ג. מספר הביקורים
ד. אחר
3 .א. מה הקשר בין כותרת הטקסט ובין התוכן שלו?
ב. מדוע הכותבת משתמשת בסלנג?
*259*
מספר הביקורים של בני נוער בקניון
במשך השנה
בחופש הגדול
לפי מעריב, מדור עסקים, 11/7/2007
4. לפניכם תרשים.
האם הוא מתאים למידע שעולה מטקסט 1? נמקו.
5. כתבו קטע קצר המתאר את הנתונים המופיעים בתרשים ואת המסקנה העולה מהם.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
טקסט 2: הסכנות של הקניון – דיכאון ופסיביות / נורית קדוש
(1) אם חשבתם שהקניון הוא הפתרון המושלם לשעות הפנאי של הילדים
(2) בחופשה, כדאי שתחשבו על זה שוב. דיכאון, פסיביות, חוסר סקרנות ו"נגררות"
(3) הם רק חלק מהסכנות האורבות לנפשם של ילדים, שיהפכו את הקניון לקייטנה
(4) אלטרנטיבית – כך קובע ד"ר אורי קפלן, ראש תכנית mba במסלול האקדמי
(5) של המכללה למנהל בראשון לציון, המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית.
(6) לדברי קפלן, תופעה זו הגיעה אלינו מחו"ל, ומחקרים שנערכו בארצות הברית
(7) העלו כי שיעור הדיכאון בגיל צעיר עלה במידה ניכרת ב-20 השנים האחרונות.
(8) אפשר לקבוע באופן חד משמעי כי ההליכה בחבורות תוך כדי בהייה בחלונות
(9) ראווה היא בסיס לאורח חיים מזיק מאוד", קובע קפלן. לדבריו, הקניון אמנם
(10) מציע פעילויות לילדים, אבל גילאי 11 ומעלה לא לוקחים חלק בפעילויות אלה.
(11)"מדובר בפשרה נוחה להורים וילדים, כי הקניון ממוזג, בטוח ובטיחותי, אבל
(12) לפשרה הזאת יש מחיר כבד. כשהשוו זאת לבני הנוער שבילו בים, במשחקי
(13) כדור מתחת לבית ואפילו בתוך הבית, מצאו כי הם זוכים לחוסן נפשי ומתקדמים
(14) בחיים הרבה יותר מאשר חבריהם שבילו בקניונים."
(15) לדברי קפלן, הפער נבע מכך שהבילוי בקניון אינו מהווה אתגר אינטלקטואלי,
(16) לכן הוא מפתח אנשים פאסיביים ולא סקרנים, שנגררים אחרי חברים או
(17) טרנדים. קפלן מוסיף שהאשמה אינה מוטלת על הקניונים אלא על משרד
(18) החינוך שמסיר את אחריותו למשך חודשיים, וכן על ההורים שמאפשרים
(19) לילדיהם להפוך את הקניון למוקד הבילוי המרכזי.
מתוך: עיתון מעריב, 11/7/2007
*260*
שאלות: טקסט 2
6. לטענתו של ד"ר קפלן, מה הם הנזקים שעלולים להיגרם מבילוי בקניונים?
א.בזבוז של כספי ההורים
ב. חוסר סקרנות ונגררות
ג. השמנה
ד. חשיפה לרעש בלתי פוסק
7. על מי ד"ר קפלן מטיל את האחריות למצב?
א. ציבור ההורים והמחנכים
ב. בעלי הקניונים
ג. המוכרים בחנויות
ד. ילדים ובני נוער
8. כתבו משפט שישווה בין בני נוער הנוהגים לבלות בקניונים ובין בני נוער המבלים בים או במשחקי כדור.
9. מה הם יתרונותיו של הבילוי בקניון לפי טקסט 2?
שאלות על שני הטקסטים
10. מה משותף לטקסט 1 ולטקסט 2?
א. שני הטקסטים מבוססים על סקר מייצג שערך הגראנד קניון.
ב. שני הטקסטים יוצאים נגד הבילוי בקניונים.
ג. שני הטקסטים מסבירים מדוע עדיף לבלות בברכה.
ד. שני הטקסטים עוסקים בבילוי של בני נוער ושל ילדים בקניונים.
הבעה בעל פה
11. נהלו דיון על הבילוי בקניונים. הכינו בכתב עמדות בעד ונגד, בססו אותן על ניסיונכם האישי ועל המידע המובא בשני הטקסטים שקראתם.
תוכלו להציג את הטיעונים מנקודות מבט שונות:
- נקודת מבט של בעלי חנות מצליחה בקניון
- נקודת מבט של הורה לבן או לבת בני 13
- נקודת מבט של נער/ה מתבגר/ת
הבעה בכתב
12. השוואה: תארו את הדומה ואת השונה בין שני הטקסטים.
התייחסו לסגנון הכתיבה, לאמצעים הרטוריים ולמטרת הכתיבה בכל טקסט.
מערכת הצורות
13. הקניון -ממוזג, בטוח ובטיחותי-. (טקסט 2 שורה 11)
א. מהו חלק הדיבור של המילים המודגשות?
ב. נתחו בכל מילה את רכיביה.
1. ממזג
2. בטוח
3. בטיחותי
*261*
*261*
קראו את הכתבה שלפניכם, וענו על השאלות שאחריה.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
הכלב – הידיד הטוב ביותר של הדיאטה והבריאות
מולי אפשטיין / י"ד באב תשס"ז, 29/10/2005
פס' 1 (1) מחקר שפורסם באחרונה מצא שכלב עשוי להיות כלי יעיל לשמירה על כושר
(2) גופני. המחויבות היומית של הוצאת הכלב לטיול היומי תורמת להגברת
(3) העיסוק בפעילות גופנית ועוזרת בהפחתת המשקל של הבעלים.
פס' 2 (4) הכלב, מתברר, הוא לא רק ידידו הטוב של האדם. על פי ממצאי מחקר
(5) שפורסם באחרונה, הכלב יכול להיות כלי יעיל להפחתה במשקל.
(6) המחויבות היומית של הוצאת הכלב לטיול היומי תורמת להגברת העיסוק
(7) בפעילות גופנית ועוזרת בהפחתת המשקל של הבעלים (וגם של הכלב).
פס' 3 (8)"אנו יודעים שהליכה יומית טובה מאוד בשביל מרבית האנשים, אבל
(9) אנחנו לא יודעים כיצד לגרום לאנשים להתמיד בה. רצינו לבדוק אם
(10) ההתקשרות לכלב תהיה גורם מניע בעבור אותם אנשים", אמרה שותפה
(11) בכירה של צוות המחקר מאוניברסיטת מיזורי שבארה"ב, שבדק אם טיול
(12) יומי עם הכלב עשוי להפחית את משקל בעליו.
פס' 4 (13) משתתפי המחקר החלו בצעידה יומית של 10 דקות במינון של 3
(14) פעמים בשבוע, והגיעו לצעידה של 20 דקות רצופות 5 פעמים בשבוע.
(15) קבוצה אחת התמידה במחקר 50 שבועות, וקבוצה אחרת 26 שבועות
(16) בלבד. הכלבים ששימשו את משתתפי המחקר היו כלבים מאולפים
(17) שסופקו על ידי עמותה לטיפול בחיות מחמד.
פס' 5 (18) הקבוצה שהתמידה 50 שבועות במחקר הצליחה להפחית ממשקלה 6
(19) קילוגרמים. כמו כן, נצפה שיפור בכושר, בגמישות, ביציבות וביכולת לצעוד;
(20) משתתפי המחקר אף דיווחו על הרגשה טובה יותר ביחס לעצמם. חשוב
(21) להדגיש שהנבדקים היו מבוגרים בלתי פעילים,
(22) חסכניים מאוד בכמות התנועה היומית וסובלים
(23) ממחלות כרוניות שונות. בתחילת המחקר חלק
(24) מהם התקשה אפילו ללכת 10 דקות ברציפות.
(25) לדברי החוקרים, אחת הנבדקות נזקקה בתחילת
(26) המחקר לרכב חשמלי כדי לנוע ממקום למקום.
*262*
(27) לאחר 50 שבועות היא הצליחה ללכת בכוחות עצמה מביתה אל המכולת
(28) השכונתית ובחזרה.
פס' 6 (29) הקבוצה שהתמידה רק 26 שבועות לא הפחיתה כמעט ממשקלה.
(30) "נראה שדרושה תכנית התערבות של שנה שלמה כדי להשיג תוצאות
(31) ניכרות", ציינו החוקרים. "אימוץ כלב אישי או קבלת אחריות על הכלב
(32) של השכנים הוא גורם מדרבן לביצוע צעידה יומית", סיכמו החוקרים.
(33) לפיכך אנו ממליצים בחום: צאו לטייל בכל יום עם הכלב, גם אם אין
(34) לכם כלב.
מתוך: אתר האינטרנט של מכון וינגייט
הבנה
1. מה הייתה הבעיה שבגללה התבצע המחקר על ידי צוות החוקרים מאוניברסיטת מיזורי שבארה"ב?
2. השלימו את הטבלה חפי הטקסט.
_________
,
_________
שאלת המחקר,
_________
המשתתפים במחקר,
_________
מהלך המחקר,
_________
תוצאות המחקר,
_________
מסקנת המחקר,
_________
3. בסוף פסקה 5 הכותב מציג דוגמה.
א. תארו את הדוגמה המופיעה בפסקה זו במילים שלכם.
ב. שערו: לשם מה מוצגת הדוגמה בפסקה זו?
4. לפיכך אנו ממליצים בחום: צאו לטייל בכל יום עם הכלב, גם אם אין לכם כלב. (שורה 33)
א. באיזו נימה נאמר המשפט האחרון? נמקו את תשובתכם.
1. תקיפות
2. הומור
3. ספק
4. שמחה
ב. מה הקשר בין הכותרת ובין תוכן הטקסט?
ג. מה הקשר בין הכותרת למשפט: הכלב, מתברר, הוא לא רק ידידו הטוב של האדם. (שורה 4)
*263*
5. מה דעתכם, האם גם בני נוער שומרים על כושר גופני טוב בזכות כלבם?
שערו אילו עוד דרכים עשויות לעודד בני נוער להתמיד בביצוע פעילות גופנית.
6. מנהלת בית אבות באשדוד מעוניינת לעודד את הדיירים לבצע פעילות גופנית סדירה. הציעו לה שתי דרכים יצירתיות. תוכלו להיעזר במנועי חיפוש באינטרנט. בהצעותיכם התייחסו למיקומה הגאוגרפי של אשדוד בסמוך לחוף ים.
הבעה בכתב
7. מטלת כתיבה – כתבו מאמר באורך כ-15 שורות. תארו את היתרונות שבגידול חיות מחמד. היעזרו בדוגמות מתאימות לביסוס רעיונותיכם.
8. סיכום – סכמו את הכתבה. בסיכומכם הסבירו מהם היתרונות הבריאותיים בגידול כלבים. הציגו הוכחה מתאימה מתוך הכתבה.
הבעה בעל פה
9. לפי שאלה 2, הכינו דיווח בעל פה לחברים שלא קראו את הכתבה, ובו תארו את המחקר המתואר במאמר. התייחסו לשאלת המחקר, למשתתפים בו, למהלך המחקר, לתוצאות המחקר ולמסקנות העולות ממנו. הקפידו על דיבור ברור, קצב דיבור אטי, קשר עין עם הקהל, הנגנה (אינטונציה) מגוונת, ושפת גוף דינמית.
אוצר מילים ומילון
10. כתבו מילים נרדפות למילים המודגשות בפסקה שלפניכם.(המילים המודגשות מסומנות במקף לפני ואחרי)
"אימוץ כלב אישי או לקיחת אחריות על הכלב של השכנים הוא גורם -מדרבן- לביצוע צעידה יומית", סיכמו החוקרים. -לפיכך- אנו ממליצים בחום: צאו לטייל בכל יום עם הכלב. (פסקה 6)
11. כתבו ניגודים למילים המודגשות בפסקה שלפניכם.
"אנו יודעים שהליכה יומית טובה מאוד בשביל -מרבית- האנשים, אבל אנחנו לא יודעים כיצד לגרום לאנשים להתמיד בה. רצינו לבדוק אם -ההתקשרות- לכלב תהיה -גורם מניע- בעבור אותם אנשים", אמרה -שותפה בכירה- של צוות המחקר מאוניברסיטת מיזורי שבארה"ב, שבדק אם טיול יומי עם הכלב -עשוי להפחית- את משקל בעליו. (פסקה 3)
*264*
12. לפניכם הערך כלב ממילון אבן שושן. עיינו בערך, וענו על השאלות שאחריו.
כלב ז' (אוגריתית: כלב; אכדית: kalbu; ארמית: כלבא; ערבית: כלב) 1. חית בית מסדרת הטורפים שביונקים (familiaris Canis). הכלב מצטין בראייה טובה, בשמיעה ובחוש ריח מפותחים ביותר. הוא החיה המבויתת הקדומה ביותר. נזון מבשר וגם מצמחים. רבים מאוד גזעי הכלבים, ושונים התפקידים שהם ממלאים בשרות האדם: כלבי רועים, כלבי ציד, כלבי גשוש, כלבי נחיה לעוורים, כלבי שעשועים ועוד: ''ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו" (שמות כב ל). "והכלבים עזי-נפש לא ידעו שבעה" (ישעיה נו יא). "הזאב והכלב... והשועל... אף-על-פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה" (כלאיים א ו). 2. כנוי גנאי: "הצילה מחרב נפשי, מיד-כלב יחידתי" (תהילים כב כא). כלב שכמותו! בן כלבים! – (כלב-, כלבי; כלבים, כלבי-; הנקבה – כלבה, כלבות)
מתוך: מילון אבן שושן
א. כמה הגדרות יש למילה כלב?
ב. איזו מההגדרות מתאימה לכותרת המאמר "הכלב – הידיד הטוב ביותר של הדיאטה והבריאות"?
ג. לאיזה שדה סמנטי שייכת ההגדרה שבחרת?
ד. מהי חיה מבויתת? הביאו דוגמה לעוד חיה מבויתת.
ה. חפשו במילונים וכתבו במילים שלכם את פירוש הביטויים להלן, או מתי נהוג לומר אותם.
1. כלב נובח אינו נושך
2. פה קבור הכלב
3. פני הדור כפני הכלב
מערכת הצורות, תחביר
13. לפניכם אחת המסקנות המופיעה במאמר:
אימוץ כלב אישי או קבלת אחריות על הכלב של השכנים הוא גורם מדרבן לביצוע צעידה יומית. (שורה 31)
א. העתיקו 4 שמות פעולה מהמסקנה.
ב. באיזה משלב לשוני כתוב המשפט? סלנג / יום-יומי / פורמלי או ספרותי
*265*
ג. שערו, האם יש קשר בין המשלב הלשוני לריבוי שמות הפעולה במשפט?
ד. המירו את המשפט למשפט במשלב לשוני בינוני.
14. השלימו את הטבלה:
הפועל, השורש, הבניין, הזמן
1. חשוב -להתמיד- בהליכה.,
_________
,
_________
, ריק
2.
_________
, ש-מ-ש, פיעל, עבר
3. רצינו -לבדק- את הקשר בין הליכה לעודף משקל.,
_________
,
_________
, ריק
4. אנו -ממליצים- לצאת לטיול יומי.,
_________
,
_________
,
_________
5. הכלבים -אלפו- על ידי מאמנים מוסמכים.,
_________
,
_________
,
_________
15. ציינו ליד כל פועל האם הוא פעיל או סביל.
1. המחויבות היומית של הוצאת הכלב לטיול היומי -תורמת- להגברת העיסוק בפעילות גופנית. (שורה 2)
2. קבוצה אחת -התמידה- במחקר 50 שבועות, וקבוצה אחרת 26 שבועות בלבד. (שורה 15)
3. הכלבים המאולפים שהשתתפו בניסוי היו כלבים ש-סופקו- על ידי עמותה לטיפול בחיות מחמד. (שורה 16)
4. לדברי החוקרים, אחת הנבדקות -נזקקה- בתחילת המחקר לרכב חשמלי כדי לנוע ממקום למקום. (שורה 23)
16. העתיקו את הפועל יוצא הדופן מבחינת הזמן, וציינו את הזמן שלו.
א. פורסם, התפרסם, פרסם, פרסמנו
ב. התמידה, תתמיד, תתמודד, תתמידו
ג. המליץ, המלצנו, תמליצי, המלצתי
ד. עוזרת, נעזרתן, נעזרות, עוזר
17. שם המספר – כתבו במילים את שמות המספר המודגשים.
משתתפי המחקר החלו בצעידה יומית של -10- דקות במינון של -3- פעמים בשבוע והגיעו לצעידה של 20 דקות רצופות -5- פעמים בשבוע. קבוצה אחת התמידה במחקר 50 שבועות, וקבוצה אחרת -26- שבועות בלבד (...) הקבוצה שהתמידה 50 שבועות במחקר הצליחה להפחית ממשקלה -6- קילוגרמים. (שורות 19-13)
*266*
*266*
קראו את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
לא מגיע לנו חוף ים / אריאנה מלמד
(1) אחרי שמיקמנו מפעלים ששופכים פסולת למים, אחרי שייחדנו חלקים
(2) מהחוף לתועלת הצבא ולטובת כרישי נדל"ן, נשארנו עם קילומטרים
(3) בודדים של רצועת חוף שמותר להכניס בה אצבע למים. וגם זה מטונף
(4) ועולה הרבה כסף.
(5) חופים הם לפעמים געגועים לים של פעם. בוקר, צפרירים, משפחה יורדת אל
(6) החוף עם מגבות ושמיכות פיקה וקרם שיזוף שלא מגן מפני כלום, ועם סל
(7) מלא אבטיח ובקבוקי טמפו לטף ותחושת שחרור ענקית: יורדים ברגל, כמובן.
(8) כשמגיעים, אפשר לברך המון אנשים לשלום, כי הים הוא המשכה של השכונה,
(9) ואפשר למתוח שמיכה מעל הראש ולחבר לה מוטות ולאלתר אוהל, ומיד אחר
(10) כך להזהיר ילדים מפני זפת ומדוזות ומים עמוקים ומרעין בישין שאין להם
(11) שם, ובכל זאת לסמוך על המציל שיעשה את מלאכתו נאמנה ולתפוס תנומה
(12) בשמש הצהריים הקופחת, ואחר כך להשתרך לאט לאט הביתה, הלומי חום
(13) ועייפות, ולמרוח קצת לבניה על מכת השמש.
(14) זה היה הים של פעם, והוא נסגר מתישהו בסוף שנות השבעים, כשהפסקנו
(15) ללכת ברגל וננעלנו במכוניות, כשהבנו שהוא מלוכלך מדי ועוד לא ידענו
(16) להאשים את עצמנו ואת מפעלינו המזהמים, כשלא עצרנו בזמן את תנופת
(17) הנדל"ן על החופים.
(18) בשביל מה יש פחים
(19) שלושה ימים נסענו לאורך החוף, מראש הנקרה ועד "עצור! גבול לפניך",
(20) בדרום. מצאנו רק חוף אחד שעדיין מזכיר, איכשהו, את שנות השבעים. חוף
(21) בלי תנופת פיתוח, בלי מתקנים, ללא תשלום, חף לגמרי מאנשים – בג'יסר א-
(22) זרקא. זהו חוף מוסדר, כמו ברוב פיסות הים שראינו, אין בו מציל ויש בו המון
(23) שלטים שמזהירים מפני הרחצה. ביום א' צרוב שמש אחד, לפני שבוע, לא
(24) הייתה בו נפש חיה. כן היו בו טונות של אריזות פלסטיות מכל הצבעים והסוגים.
(25) בארצות אחרות, לא כל כך רחוקות מפה, הבינו זה מכבר כי קו המים הוא לא
(26) רק משאב טבע מתכלה, אלא גם פלא כלכלי ואתר שנועד לרווחת בני האדם
(27) באשר הם, ולפיכך יש לדאוג לרווחתו שלו. באיי יוון, אם ייצא לכם להשכים עם
(28) שחר, תראו עשרות-עשרות נערים חרוצים מנקים את החוף, כמעט בפינצטה.
(29) אצלנו, כשהרשויות התקינו פחים ובהם שקיות זבל נאות לשימוש הציבור,
(30) הציבור ביכר לזרוק את עטיפות הביסלי שלו ליד השקית. אף פעם לא בתוכה
*267*
(31) בשביל מה יש מצילים
(32) אחרי שמיקמנו על הים המוני מפעלים שמותר להם לשפוך פסןלת אל תוך
(33) המים, אחרי שייחדנו חלקים ממנו לתועלת הצבא וחלקים אחרים – לטובת
(34) כרישי נדל"ן, נשארנו עם קילומטרים בודדים של רצועת חוף שמותר, על פי
(35) הכרזת הרשויות, להכניס בה אצבע אל תוך המים.
(36) ובקילומטרים הללו, זה מה שקורה: פיסת הים המוכרזת והמותרת מגיעה,
(37) במקרים טובים, לרוחב של 150 מטרים, מלוא עינו של מציל מנוסה. קיומו של
(38) מציל לגמרי לא מובטח. מטר אחד מקו ההכרזה, לכל כיוון – זבל ועוד זבל. וכדי
(39) להגיע אל החול הזהוב שבין השקיות, צריך לשלם לא מעט. בין 30 ל-35 שקלים
(40) יגבו ברוב החופים הלא-עירוניים עבור כל מכונית. בחופים שבהשגחת רשות
(41) הגנים הלאומיים, קצת יותר. במקום סל עם אבטיח, צריך רק ארנק מלא כסף.
(42) הבעיה היא שאין בררה. מי שרוצה חוף נקי, לפחות רצועת ים קטנה, חייב לשלם
(43) את נזקי הלכלוך של האחרים. סוג של אחריות חברתית מקוממת אבל הכרחית
(44) לגמרי. מראש הנקרה ועד זיקים, אנחנו משלמים עכשיו את מחיר ההתעלמות
(45) והשאננות. האם נגיע אי פעם למצב שבו נוכל לשוב אל הים על סלינו, טפינו
(46) ואבטיחים המצוננים – בחינם? בישראל, עם כל הצער והכאב, זה לא יקרה.
מתוך: ,ynet 7/7/2003
שאלות
הבנה
1. הכותבת מציינת את טענתה בסוף המאמר:
הבעיה היא שאין בררה. מי שרוצה חוף נקי... חייב לשלם את נזקי הלכלוך של האחרים. (שורה 42). הסבירו את הטענה.
2. אילו סיבות הכותבת מציינת לכך שהים מלוכלך (החוף והמים)?
3. הכותבת משווה כדי לשכנע: הים של פעם (שורות 13-5) לעומת הים של ימינו(שורות 46-36). ערכו השוואה בטבלה: כתבו את הדומה ואת השונה.
תבחינים, פעם, היום
מרחב,
_________
,
_________
ירידה ברגל / ברכב,
_________
,
_________
זיהום תעשייתי,
_________
,
_________
לכלוך,
_________
,
_________
תשלום,
_________
,
_________
*268*
4. בשורות 46-19 נרמזים פתרונות לבעיה. מה הם?
5. את מי הכותבת מאשימה? בססו דבריכם לפי הכתוב.
6. א. מה הקשר בין הכותרת לבין המאמר?
ב. לדעתכם, איזה סימן פיסוק צריך להיות בכותרת? נמקו.
הבעה בכתב ובעל פה
7. סיכום – סכמו את המאמר בהיקף של כ-15 שורות. בסיכומכם הסבירו מהי הבעיה המוצגת במאמר. ציינו את עמדת הכותבת ביחס לפתרון בעיה זו.
8. הבעיה היא שאין בררה (שורה 42). האם אתם מסכימים עם הטענה?
א. ערכו דיון בעל פה בנושא: האם חופי הים צריכים להיות פתוחים לקהל הרחב?
ב. כתבו דיון (דילמה) באורך 15 שורות בנושא. תוכלו להיעזר בכתבה ובדברים שנאמרו בדיון בעל פה. כתבו נימוקים בעד ונימוקים נגד, והציגו לבסוף את עמדתכם.
אוצר מילים
9.בקטע הבא (שורות 13-8) הודגשו מילים ממשלב ספרותי. כתבו אותן במילים שלכם. (המילים המודגשות מסומנות במקף לפני ואחרי)
כשמגיעים, אפשר לברך המון אנשים לשלום, כי הים הוא המשכה של השכונה, ואפשר למתוח שמיכה מעל הראש ולחבר לה מוטות ולאלתר אוהל, ומיד אחר כך להזהיר ילדים מפני זפת ומדוזות ומים עמוקים ו-מרעין בישין- שאין להם שם, ובכל זאת לסמוך על המציל -שיעשה את מלאכתו נאמנה- ולתפוס -תנומה- בשמש הצהריים -הקופחת-, ואחר כך -להשתרך- לאט לאט הביתה, -הלומי- חום ועייפות, ולמרוח קצת לבניה על מכת השמש.
מערכת הצורות
10. א. לפניכם שמות פועל מן הפסקה שלעיל. נתחו: שורש, בניין.
ב. הוסיפו פועל נטוי באותו הבניין. דוגמה: לשמר – שמרתי.
שם הפועל, השורש, הבניין, פועל נטוי
1.למתח,
_________
,
_________
,
_________
2. לחבר,
_________
,
_________
,
_________
3. להזהיר,
_________
,
_________
,
_________
4. לסמך,
_________
,
_________
,
_________
5. לתפס,
_________
,
_________
,
_________
6. למרח,
_________
,
_________
,
_________
*269*
*269*
קראו את הכתבה שלפניכם, וענו על השאלות שאחריה.
נפחות – מלאכת עיבוד ברזל ויצירת כלי ברזל. עבודתו של הנפח.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
שובה של הנפחות
(1) עם תחילתה של המאה ה-21, ולמרות התאוצה הטכנולוגית המאפיינת את
(2) החיים המודרניים, נראה כי השנים האחרונות מתאפיינות בשובן של אומנויות
(3) ששגשגו בימי קדם. אנשים מתחילים להעריך מחדש עבודות יד, והביקוש שנוצר
(4) הולך וגובר. לתחייה מחודשת זכה עולם נפחות הברזל בשל הממד הנוסטלגי,
(5) העיצוב הייחודי של כל עבודה ועבודה, והאיכות הרבה המאפיינת רבות מהנפחיות.
(6) עם זאת, למרות תחייה זו, רבים וביניהם מעצבים ואומני עבודות יד, אינם יודעים
(7) בדיוק מהי נפחות ברזל אמיתית, וכיצד להבחין בין עבודת נפחות שעוצבה
(8) באמצעות פטיש וסדן לבין עבודות תעשייתיות.
(9) אומנות הנפחות החלה את חייה לפני כ-4,000 שנה. פועלי הברזל מימי קדם
(10) נהגו להכות בברזל הלוהט, וכך הצליחו לעצבו כרצונם. טווח המוצרים שהוציאו
(11) תחת ידם הנפחים הקדמונים נע ממסמרי בנייה, קרסי ברזל, כלי נשק (בעיקר
(12) חניתות לחימה) ועוד.
(13) הנפח, מראשית דרכו המקצועית ועד לשלהי ימי הביניים, נחשב בעיני סביבתו
(14) לדמות נערצת, מסתורית ומעוררת יראה. יכולתו להיאבק באחד החומרים
(15) הקשיחים בטבע ולשנות את צורתו בעזרתן של חבטות ולהבות רק העצימה
(16) את המיתוס המקצועי.
(17) אירופה של ימי הביניים היוותה גן-עדן לנפחים.
(18) המסמרים הפשוטים והחניתות הפונקציונאליות הוחלפו בשערי כנסיות מפוארים,
(19) נוצרו מגוון אמצעי שריון ועיטורים גרנדיוזיים שנועדו לקישוט.
(20) העשורים האחרונים של המאה ה-19 סימלו את ראשית סופה של הנפחות
(21) המסורתית. השאיפה של ברוני הממון ובעלי המפעלים של אירופה בתקופה זו
(22) הייתה כרוכה בייצור המוני, מהיר, זול, ובעיקר – אחיד.
(23) היו אלה ניצני המהפכה התעשייתית שהלכו והפכו את מקצוע הנפחות לנדיר.
(24) הפטיש, הסדן, אזמלי החיתוך, פיתולי הברזל שנעשו בידי אומנים – כל אלה פינו
(25) את מקומם למכונות האוטומטיות.
(26) כיום, בתקופה שבה רבים נוטים לשוב אל הנוסטלגיה, הפולקלור והטכנולוגיות
(27) המסורתיות, חוזרת נפחות הברזל אל בימת ההיסטוריה. כלי העבודה אמנם
(28) נעשו משוכללים יותר, כמו גם החומרים, אך הבסיס נותר כשהיה.
(29) נפחי ההווה מציעים לקהל האנין שלל מוצרים מעוצבים ועבודות, כגון מיטות,
(30) פמוטות, שערי כניסה, גדרות, גופי תאורה, שולחנות, מאחזי יד, אבזרי פרזול ועוד.
מתוך: עיצוב – מגזין לתכנון ועיצוב, עיתון מעריב, אוגוסט 2003
*270*
שאלות
הבנה
1. מדוע מקצוע הנפחות זכה להערכה בעבר?
2. מה הם הגורמים לתחייה המחודשת של נפחות הברזל, ולכך שאנשים רבים מתעניינים בה בימינו?
3. מהי מטרת הכתבה? סמנו את התשובה הנכונה.
א. לשכנע אומנים מוכשרים לבצע עבודות נפחות ברזל.
ב. למסור סקירה על התחייה של אומנות הנפחות בימינו.
ג. לבקש מציבור הנפחים לבצע עבודות נפחות איכותיות.
ד. לספר על השפעת המהפכה התעשייתית על נפחות הברזל.
הבעה
4. סיכום – כתבו סיכום בהיקף של כ-10 שורות, שיכלול את תיאור התפתחות מקצוע הנפחות.
אוצר מילים
5. מה משמעות המילה העצימה?(שורה 15). היעזרו במילון.
6. בתקופה שבה רבים נוטים לשוב אל הנוסטלגיה, הפולקלור והטכנולוגיות המסורתיות... (שורה 26).
מה פירוש המילה נוסטלגיה? היעזרו במילון.
7. נוסטלגיה היא מילה לועזית. מצאו בקטע עוד 3 מילים לועזיות, וכתבו את פירושיהן.
מערכת הצורות, תחביר
8. מצאו בשורות 8-6 שתי מילים מן השורש ע-צ-ב.
9. למרות תחייה זו רבים... אינם יודעים מהי נפחות ברזל אמיתית. (שורה 6) במקום המילה למרות אפשר לכתוב:
א.בגלל
ב. יתר על כן
ג. על אף
ד. בעקבות כך
10. במשפטים להלן הודגשו הפעלים. סמנו את משמעות הפועל: פעיל או סביל. (המילים המודגשות מסומנות במקף לפני ואחרי)
א. כיום -חוזרת- נפחות הברזל אל בימת ההיסטוריה.
ב. המסמרים הפשוטים -הוחלפו- בשערי כנסיות מפוארים.
ג. היו אלה ניצני המהפכה התעשייתית ש-הפכו- את מקצוע הנפחות לנדיר.
ד. המאה ה-19 -סימלה- את ראשית סופה של הנפחות המסורתית.
*271*
*271*
קראו את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
ניקוד הולך ונעלם
יורם מלצר
(1) בפגישה עם מורה בכיתה א' בבית ספר
(2) יסודי, הערתי שבכל מקום שבו היא כותבת
(3) עברית לתלמידיה הצעירים, ניקוד המילים
(4) שגוי. תשובתה היתה שהניקוד "נועד לעזור
(5) לילדים לקרוא". אמרתי לה שחבל מאוד
(6) שהיא מרגילה את התלמידים לראות ניקוד
(7) שגוי, שהרי "גנב" מציין פעולה בעבר,
(8) ו"גנב" הוא שם עצם המציין אדם שעיסוקו
(9) בגניבה. לכך הגיבה המורה בפשטות: "האמת
(10) היא שאני לא ממש יודעת לנקד, ואני כותבת
(11) איך שאני שומעת"
(12) מעטים בלבד הם יודעי העברית בימינו
(13) שיודעים גם לנקד עברית כתובה. ניקוד
(14) העברית הוא ידע הולך ונעלם. נקדנים
(15) מקצועיים מנקדים את ספרי השירה הרואים
(16) אור. לעומתם יש כיום מערכות תוכנה
(17) המסוגלות לנקד טקסט עברי. אולם ניקוד
(18) אוטומטי מלא אינו אפשרי, אם אין אפשרות
(19) להביא בחשבון את ההקשר – שהרי ללא
(20) הקשר תחבירי יהיה קשה להכריע האם "גנב"
(21) מציין פעולה בעבר או איש שעיסוקו הוא
(22) לגנוב.
(23) השאלה, כמובן, אינה מציאת דרך לניקוד
(24) אוטומטי. העניין הוא בכך שהניקוד היה
(25) לידע נדיר. אם ספרי שירה עדיין מנוקדים
(26) בידי ידענים מקצועיים, הרי שספרי הילדים
(27) והפעוטות מגלים יותר מטפח ממבוכת
(28) הניקוד. מקובל שילד שמתחיל ללמוד לקרוא
(29) עברית זקוק לניקוד, כפי שהעידה אותה
(30) מורה בכיתה א'.
(31) אני מטיל ספק בכך, אולם המו"לים והמפיקים
(32) סבורים;שיש לנקד ניקוד מלא, תקין עד כמה
(33) שאפשר, סביר פחות או יותר. במה דברים
(34) אמורים? כל מי שפותח ספר לגיל הרך, בעיקר
(35) אם הופק בשנים האחרונות, מגלה שבמקרים
(36) רבים הניקוד אינו מלא ותקין, במקרה הטוב
(37) מדובר בטקסט שמי שניקד אותו יודע את
(38) הכללים הבסיסיים, אולם אינו שולט ביוצאי
(39) הדופן. אדם כזה ינקד נכון "גנב" ויבחין בין
(40) פועל לשם עצם, אולם כשייתקל בצירוף
(41) "ההרים" הוא לא יידע לנקד את ה' הידיעה
(42) בסגול, או שייתכן שהוא יודע אך הוא "חס"
(43) על הקוראים, גם אם הללו לרוב מבוגרים.
(44) במקרה הרע ניקוד של ספרי פעוטות דומה
(45) מאוד למה שמפיקה אותה מורה. והשגיאות
(46) רבות.
(47) אכן, המצב העכשווי הוא שהניקוד הכתוב
(48) הולך ונעלם, וחבל. חבל, שכן הניקוד הוא
(49) האוצר את כל המורפולוגיה העברית, ההיגיון
(50) הפנימי היפה שלה, ולא מעט מן הידע
(51) ההיסטורי של השפה העברית. יתרה מכך,
(52) הדיבור, הפונטיקה המעשית של הדוברים
(53) מראה התרחקות הדרגתית מן הכתיבה.
(54) בצירוף "מלכות" (רבים של מלכה.) אומרים
(55) כמעט כולם "מלכות" ולא "מלכות". ללא
(56) הניקוד, לפחות בשלב הלימוד, יתרופף
(57) הקשר בין העברית העכשווית לשכבות העבר
(58) שלה ויעמיק העוני הלשוני.
מתוך: עיתון הארץ, ל' בניסן תשס''ו, 28/4/2006
*272*
שאלות
הבנה
1. כותב המאמר מציג בעיה.
מהי הבעיה המוצגת במאמר? כתבו במילים שלכם.
2. כותב המאמר פותח את דבריו בדוגמה.
א. תארו את הדוגמה במילים שלכם.
ב. לשם מה הכותב מביא את הדוגמה הזאת בפתח דבריו?
3. כמה מילים במאמר מסומנות במירכאות.
בחרו 3 מהן, והסבירו את תפקיד המירכאות.
4. ספרי הילדים והפעוטות מגלים יותר מטפח ממבוכת הניקוד. (שורה 26)
הסבירו את המשפט במילים שלכם.
5. אני מטיל ספק בכך. (שורה 31)
כך – למה מתייחס המאזכר?
6. בשורות 46-31 הכותב מציג את מסקנתו.
כתבו את מסקנתו במילים שלכם.
7. א. ציינו שני אמצעים רטוריים, שהכותב משתמש בהם בפסקת הסיום.
ב. הסבירו לשם מה הכותב משתמש בכל אחד מן האמצעים הרטוריים האלה.
8. סמנו את התשובה הנכונה. מה מטרת כותב המאמר?
א. לשים ללעג את מורות כיתה א.
ב .לסקור את התפתחות הניקוד בעברית.
ג. להסביר את חשיבות ההבדל בין גנב ובין גנב.
ד. להסביר את חשיבות הניקוד.
9. טיעון – יש הטוענים שבעברית של ימינו הניקוד אינו נחוץ, ולכן אין צורך ללמדו בבית הספר. האם אתה מסכימים עם טענה זו?
הביאו נימוקים ודוגמות להוכחת טענתכם.
10. סיכום – סכמו את המאמר "ניקוד הולך ונעלם" בהיקף של כ-15 שורות.
בסיכומכם הציגו את עמדת הכותב ביחס לניקוד טקסטים בעברית, ואת מסקנתו.
*273*
הבעה בעל פה (10 נקודות)
11. "כל תלמידי חטיבות הביניים חייבים ללמוד ניקוד תקין ברמה גבוהה ביותר" – זוהי טענה של מורה לעברית בחטיבת ביניים ובמכללת מורים במרכז הארץ. ערכו דיון על ההיגד הזה:
א. הציגו טענה התומכת בהיגד זה, וטענה המתנגדת לו.
ב. הקפידו לבסס כל טענה ולהביא דוגמות מתאימות.
ג. לצורך משוב היעזרו במורה או בעמיתים, וכן בדף המשוב (בעמ' 59).
מערכת הצורות (20 נקודות)
12. היעזרו בשורות 8-7, והסבירו את ההבדלים בין המילים המודגשות.
הוא גנב את הכסף. חלק דיבור:
_________
, בניין / משקל:
_________
הוא גנב מקצועי. חלק דיבור:
_________
, בניין / משקל:
_________
13. הניקוד הוא האוצר את כל המורפולוגיה העברית, ההיגיון הפנימי שלה... (שורה 48) פירוש המילה מורפולוגיה שווה תורת הצורות, הדקדוק, החוקיות של מבנה המילה.
א. מה פירוש המילה אוצר?
1. שומר, מכיל
2. עוצר
3. נעלם
4. מנקד
ב. השלימו: אוצר – הבניין:
_________
, השורש:
_________
ג. לאיזה שם עצם מתקשר הפועל אוצר? ומה הקשר בין השם לבין הפועל?
*274*
*274*
קראו את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
הולכים על זה:
הליכה כאורח חיים / עדנה בוקשטיין, רותי דקל
(1) מי היה מאמין: עם ישראל נהפך מעם של מיטיבי לסת, לעם של מיטיבי
(2) לכת. בכל פארק, לצד כל כביש, בעיר, בכפר, בכל אתר. ההליכה נעימה,
(3) מועילה, בריאה – ושווה לכל נפש.
(4) ההליכה היא פעילות גופנית מתונה, שמפעילה את הגוף בתנועה מאוזנת
(5) והרמונית, שמשפיעה לטובה על מערכות הגוף והנפש. ההליכה מיטיבה עם
(6) רוב היבטי הבריאות: הגופנית, הנפשית, הקוגניטיבית, החברתית והסביבתית.
(7) ההליכה אינה אופנה חולפת, אלא דרך חיים. כל שוחר הליכה יפיק תועלת
(8) והנאה מן ההליכה ביחס ישיר להשקעתו ולהתמדתו בה, כחלק מאורח חיים
(9) בריא ופעיל. בהליכה אין מגבלות של משקל, גובה וכושר גופני, ולכן אפשר
(10) להצטרף למעגל ההולכים בכל גיל ולהתמיד בכך.
(11) הפופולריות הגורפת של ההליכה בישראל חוצה גבולות. בקרב נשים וגברים,
(12) צעירים ומבוגרים, דתיים וחילונים, יהודים, נוצרים וערבים – אחוז ההולכים עולה
(13) מדי שנה.
(14) על פי סקר דעת קהל שנערך בדצמבר 2001 עבור איגוד הספורט העממי,
(15) נמצא שהליכה היא הפעילות הגופנית הנפוצה ביותר בין האנשים שעוסקים
(16) בפעילות גופנית בקביעות (31 אחוז לעומת 9.3 אחוזים במרץ 1992). החלוקה לפי מין
(17) היא נשים 34.9 אחוז וגברים 27.8 אחוז. מהסקר אנו למדים שרוב ההולכים מעדיפים
(18) הליכה לא מאורגנת (41.1 אחוז) ורק 2.9 אחוזים מעדיפים ללכת במסגרות מאורגנות.
(19) "הישראלי ההולך" הוא תופעה ייחודית. הישראלים פותחים את הדלת ויוצאים
(20) להליכה – ליד הבית, לצד אנשים אחרים שהולכים, בכל דרך; הם רוצים להיות
In (21), לקחת חלק בתרבות ההליכה. הישראלים מרבים ב"הליכה אורבנית" בתוך
(22) הערים ועל המדרכות, וגם בהליכה על השבילים בכפר ובקיבוץ ועל שפת הים.
(23) ההליכה אינה מצריכה שימוש במתקני ספורט מיוחדים או רכישת ציוד יקר
(24) ומתוחכם. כדי ללכת צריך רק מודעות, רצון וזוג נעליים טובות ונוחות. אפשר
(25) ללכת כמעט בכל מקום ובכל זמן. בזמן ההליכה נוצר קשר בלתי אמצעי בין
(26) ההולכים לבין סביבתם. בכך מסייעת ההליכה גם לחיזוק המודעות הסביבתית
(27) ולשמירה על איכות הסביבה.
*275*
(28) אנשים שהולכים מודעים יותר לזיהום הסביבתי ולמפגעים אקולוגיים אחרים.
(29) כאשר המודעות הזאת מועתקת גם לסביבת המגורים ולפעולת הרשויות, היא
(30) עשויה ליצור מערכת של יחסי גומלין בין הפרט לסביבתו, שתביא לשיפור
(31) איכות החיים של הקהילה.
(32) רשויות מקומיות רבות דואגות למסלולי הליכה מסודרים לתושבים, מסלולים
(33) בטוחים ונוחים, שמסומנים ומשולטים במרחקים, זמני הליכה ובכתוביות בריאותיות.
(34) ביישובים שיש בהם שבילי הליכה מסודרים, אנשים מרבים לנוע ברגל או
(35) לרכוב על אופניים. כתוצאה מכך הכבישים פחות עמוסים ויותר בטוחים, זיהום
(36) האוויר קטן והתושבים נעשים פעילים וחברותיים יותר.
(37) ההליכה יכולה להשתלב בשגרת היום-יום בהתאם לנוחיות ולאופי האישי
(38) מסלולי ההליכה יחברו בין אזור המגורים לבין המרכז המסחרי, מקום העבודה, בתי
(39) הספר ומגרשי המשחקים, ויעודדו את התושבים ללכת הליכות יוממות. הכוונה
(40) במושג "יוממות" – היא הליכה לשם ניידות יום-יומית אישית ובריאה, בעלות
(41) כספית נמוכה, שמאפשרת להגיע ממקום למקום. היא לא רק חוסכת לנו דלק
(42) אלא גם זמן ישיבה מבוזבז במכונית התקועה בתוך פקקי התנועה.
(43) לכל זמן הליכה היתרונות המיוחדים לו: בבוקר – ההליכה מעוררת
(44) אנרגיות, מאזנת את הגוף וממריצה את פעילותו; בשעות
(45) אחר הצהריים – ההליכה משחררת מעייפות ומלחצים של
(46) אמצע היום; בערב – ההליכה מרפה מתחים שהצטברו
(47) במשך היום ומסייעת לשנת לילה רגועה.
(48) המודעות לנושא ההליכה בישראל גוברת בשנים
(49) האחרונות. מוסדות ממלכתיים וציבוריים מבינים שיצירת
(50) מסלולי הליכה בתוך ומסביב ליישוב תורמת לאיכות החיים
(51) של התושבים. גם במקומות שאין בהם פארקים רחבי
(52) ידיים, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים, שיקנו להולכים
(53) תחושת נוחיות ובטיחות. הרשויות העירוניות, שירותי
(54) בריאות, החברה למתנ"סים ומינהל הספורט במשרד
(55) התמ"ס – כל אלה וגופים נוספים, תורמים בשנים האחרונות
(56) לפיתוח והרחבה של מסלולי הליכה רבים ברחבי ישראל.
(57) לכל מסלול הליכה אופי משלו, בהתאם לנתוני השטח,
(58) לצורכי התושבים ולגישה היצירתית של מתכנניו.
מתוך: אתר האינטרנט של מכון וינגייט. 2007
*276*
הבנה
1. מהי הטענה של הכותבות?
2. ההליכה תורמת גם למודעות סביבתית. כיצד?
3. מדוע ההליכה נעשתה פופולרית, לפי המאמר? (שורות 31-4)
4. לפי הכותבות, מדוע ה"ישראלי ההולך" הוא תופעה ייחודית?
5. בפתיח (שורות 3-1) – יש אמצעים רטוריים. הביאו דוגמה לכל אחד מהם.
שאלה רטורית –
_________
משחק מילים –
_________
חזרה –
_________
ריבוי שמות תואר –
_________
6. איך הכותרת מתקשרת לנושא? מהי הדו-משמעות בביטוי הולכים על זה? מדוע היא נוצרת?
אוצר מילים
7. הסבירו במילים שלכם את הביטויים:
1. שווה לכל נפש (שורה 3)
2. שוחר הליכה (שורה 7)
3. מערכת של יחסי גומלין (שורה 30)
הבעה בכתב
8. סיכום – סכמו את המאמר בהיקף של כ-15 שורות. בסיכומכם ציינו את היתרונות של הליכה ברגל, הסבירו מדוע הפכה ההליכה לספורט מקובל כל כך.
מערכת הצורות, תחביר
9. ההליכה מיטיבה עם רוב היבטי הבריאות: -הגופנית, הנפשית, החברתית והסביבתית-. (שורה 5)
א. איזה חלק דיבור משותף לכל המילים המודגשות?
ב. איך נוצרה כל מילה? ציינו את רכיביה.
1. גופני
2. נפשי
3. חברתי
4. סביבתי
10. כתוצאה מכך (שורה 35) – הסבירו: מהי הסיבה / הגורם ומהי התוצאה?
11. לפניכם שלשות של מילים. (שורות 10-8)
סמנו בכל שורה את 2 המילים באותו המשקל.
1. השקעה, התמדה, הליכה
2. בריא, פעיל, מתמיד
*277*
קראו את המאמר, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
מי ברז – לשתות או לא לשתות? / שמעון צוק
(1) יום המים העולמי צוין בישראל ב-22 במרס בישיבה חגיגה של ועדת הפנים
(2) של הכנסת. בישיבה, שאורגנה על ידי משרד הבריאות, עלו בזה אחר זה
(3) פרופסורים ובכירי משרד הבריאות והצביעו על בעיות באיכות מי השתייה, ועל
(4) כך שיש לשדרג את תקני איכות מי השתייה ולהתאימם לסטנדרטים מערביים.
(5) אולם בסוף הרצאתם המלומדת הם הצהירו בלהיטות על כך שהם שותים רק
(6) מי ברז, כי הם סומכים על משרד הבריאות ועל ספקי המים, וכי אין צורך במים
(7) המינרליים ובמסנני המים הביתיים. האומנם?
(8) מי שתייה נקיים הם מצרך חיוני לשמירה על בריאותנו וחיינו. שתיית מים
(9) באיכות טובה ובכמות מספקת מפחיתה את תחושת הרעב, מסייעת לפעילות
(10) תקינה של השרירים, המוח, כלי הדם, מערכת העיכול והעור. מנגד, מים
(11) מזוהמים עלולים לגרום להרעלה, לפגיעה בתפקוד מערכות הגוף השונות
(12) ולמחלות סרטן, ולפעמים אף לגרום למוות. לכן גישה למי שתייה נקיים
(13) ובכמויות ראויות היא הכרחית.
(14) ישראל, בניגוד למרבית המדינות המפותחות, מוגדרת כמדינה הסובלת ממחסור
(15) כבד במים, ולכן היא מנצלת את כל מקורות המים לרבות מים מליחים, קולחים
(16) ומים מותפלים. בנוסף, ישראל היא אחת המדימת המתפתחות והצפופות
(17) בתבל. מצב זה הביא לכך ששנים של פיתוח אנושי, תעשייתי וחקלאי מואץ,
(18) ניצול יתר של מקורות המים, והתמהמהות במניעת הזיהום ובטיפול במים
(19) המזוהמים, גרמו להמלחה ולזיהום של מיליארדי מטרים מעוקבים של מים.
(20) משרד הבריאות מפקח על איכות המים ואוסר, לרוב, לספק מים שריכוז
(21) המזהמים בהם חורג מהתקן הישראלי (עד כה נסגרו בשל כך כשליש מהבארות
(22) בגוש דן), אולם התקן איננו מחמיר דיו ומתיר לספק מים, שבמרבית המדינות
(23) המפותחות אסור לספקם. דרישות הניטור (מעקב
(24) באמצעות מכשירים, כגון: מוניטור, אחרי זיהום,
(25) רעלים, קרינה וכד') אינן יכולות לספק תמונה
(26) מהימנה של איכות מי הברז בשל תדירות נמוכה
(27) ומיקוד דיגום לא מייצג, גם קיצוץ בתקציבים
(28) ובכוח אדם גורם לפיקוח לקוי.
(29) בפועל, למרות ההצהרות החגיגיות, גם עובדי
(30) משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה,
(31) נציבות המים והעיריות, האחראים על הנושא,
*278*
(32) שותים מים מינרליים או מסוננים במשרדיהם על חשבון משלם המסים. מנגד
(33) תושבים רבים, שידם אינה משגת, נאלצים להשתמש במי ברז, גם כאשר
(34) איכותם, טעמם, מראם, או ריחם אינם טובים.
(35) בשל חוסר האמון במי הברז חוקקה הכנסת בשנת 1998 חוק המחייב את
(36) העיריות לדווח, בראשית השנה, על איכות מי השתייה המסופקים. אולם
(37) מרבית העיריות אינן ממלאות אחר חובה זו, ולא מדווחות לתושבים דיווח ברור,
(38) מקיף ואמין. רק בתקופה האחרונה, בשל פעילות של אדם טבע ודין, החלו
(39) כמה עיריות לדווח דיווחים מקיפים.
(40) אנו סבורים שלפני שיוצאים בהצהרות חגיגיות ולא אחראיות יש צורך אמיתי
(41) לשדרג את איכות מי הברז המסופקים, כפי שנעשה במדינות אירופה, ולהחזיר
(42) את אמון הציבור במי הברז. זאת על ידי מניעת זיהום, טיפול ותחזוקה נאותים,
(43) הפחתת השימוש בכימיקלים בטיפול במים, הכשרת כל העוסקים בתחום
(44) אספקת המים, הפעלת מערך פיקוח וניטור אמין ומייצג ודיווח ברור, מקיף
(45) ואמין על איכות המים המסופקים. פעולות אלו יגרמו גם לעובדי הציבור לחזור
(46) ולשתות בבטחה מי ברז צלולים ובריאים.
קטעים מתוך: טבע הדברים, גיליון 116, יוני 2005. הכותב הוא מדען מים וסביבה. אדם טבע ודין
שאלות
הבנה
1. פסקת הפתיחה מסתיימת בשאלה: "האומנם?. (שורה 7)
מה השאלה מביעה, ומה מטרתה?
2. מה מטרת המאמר?
א. לשכנע
ב. לדווח
ג. לפרסם
ד. לספר סיפור
3. מה הקשר בין הכותרת לתוכן המאמר? האם הכותרת שקופה / עמומה? נמקו.
4. הפסקה האחרונה מציגה את טענת הכותב. נסחו אותה ב-2 שורות.
5. מה חשיבותם של מי שתייה נקיים, לפי המאמר?
6. על איזו סתירה הכותב מצביע בפסקת הפתיחה? ממה היא נובעת, לדעתכם?
7. מדוע למרות הפיקוח מי הברז בישראל אינם באיכות טובה?
8. ביטויי קישור – איזה קשר לוגי מייצגים ביטויי הקישור המודגשים? (הביטויים המודגשים מסומנים במקף לפני ואחרי)
-למרות- ההצהרות החגיגיות... (שורה 29) – הוספה / ניגוד (ויתור) / סיבה / השוואה
-מנגד- תושבים... (שורה 32) – הוספה / ניגוד / סיבה / השוואה
-בשל- חוסר האמון במי הברז (שורה 35) -הוספה / ניגוד / סיבה / השוואה
-אולם- מרבית העיריות אינן... (שורה 36) – הוספה / ניגוד / סיבה / השוואה
*279*
מערכת הצורות
9. מצאו בשורות 20-14:
א. מילים מהשורש פ-ת-ח
ב. מילים מהשורש מ-ל-ח
ג. מילים מהשורש נ-צ-ל
ד. מילים מהשורש ז-ה-מ
10. יום המים העולמי -צוין- בישראל בישיבה חגיגית. (שורה 1)
א. נתחו שורש ובניין של הפועל המודגש.
ב. כתבו את המשפט בצורת פעיל.
הבעה בכתב
11. כתבו סיכום של המאמר (כ-10-8 שורות).
ציינו את הבעיה המתוארת במאמר, את סכנותיה ואת ההצעות לפתרון.
*279*
קראו את הכתבה העיתונאית, וענו על השאלות שאחריה.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
שמים מס על השומנים
גלעד שנהב
מחקר חדש של אוניברסיטת אוקספורד קובע: הטלת מסים על מזונות משמינים או עתירים בסוכר תוביל לירידה חדה בתמותה ותציל אלפי אנשים בשנה
(1) השמנת יתר או עודף משקל נחשבים
(2) לאחד האיומים הגדולים על בריאותו של
(3) האדם המודרני. מאחר שהניסיונות ללמד
(4) את הציבור לאכול בריא עדיין לא הביאו
(5) לשינוי, מחקר חדש מציע לנסות ולחנך
(6) היכן שהכי כואב – בכיס.
(7) צוות חוקרים: מאוניברסיטאות אוקספורד
(8) ונוטינגהם בבריטניה בדקו כיצד מודלים
(9) שונים של מיסוי על מזון יוכלו לשנות
(10) את הצריכה של האוכלוסייה. המודל
(11) הראשון שנבחן היה העלאת המיסוי רק
(12) על מוצרים משמינים במיוחד.
(13) כך, למשל, בדק אחד המודלים מה יקרה
(14) אם יעלו את המס שאנו משלמים רק על
(15) מוצרים משמינים במיוחד, כמו עוגות,
(16) גבינות שומניות, פודינג וחמאה.
(17) אך מיסוי על מוצרים אלו, התברר, לא
(18) ישנה כמעט דבר. אנשים פשוט יעברו
(19) לצרוך מוצרים משמינים אחרים או מוצרים
(20) העשירים במלח הנחשבים למסוכנים גם כן.
*280*
(21) הביקורת החברתית על ההצעה החדשה
(22) רבה, משום שהנפגעים העיקריים ממיסוי
(23) כגון זה הם דווקא מעוטי היכולת. אנשים
(24) עניים הם בדרך כלל, אלה שצורכים מזון
(25) לא בריא, והם יתקשו לקנות במקומו
(26) מזון אחר, יקר יותר. בינתיים ההצעה
(27) האקדמית נשארת בבריטניה בגדר יוזמה
(28) בלבד, ולממשל המקומי אין כוונה
(29) ליישם אותה, בישראל עלה רעיון מיסוי
(30) דומה, במסגרת כנס ים המלח; שערך
(31) בשנה שעברה המכון הלאומי לחקר
(32) מדיניות בריאות, אך הוא לא אומץ על
(33) ידי המדינה. עם זאת, במשרד הבריאות
(34) בוחנים כיום כיצד לסמן מוצרים בהם יש
(35) שומן טראנס או סוכרים רבים שעלולים
(36) לפגוע בבריאות.
(37) רקע על המצב בישראל
(38) גם בישראל ההשמנה היא מגיפה: יותר
(39) ממחצית האוכלוסייה הבוגרת
(40) סובלת מהשמנה ברמות שונות.
(41) כ-39 אחוז מהישראלים סובלים מעודף
(42) משקל, כך עולה מנתונים שמספק משרד
(43) הבריאות. שיעור הגברים שסובלים
(44) מעודף משקל גבוה יותר משיעור הנשים
(45) 33 אחוז מהנשים בעלות עודף משקל,
(46) זאת בהשוואה ל-46 אחוז מהגברים.
(47) בהשמנת יתר הנתונים דווקא הפוכים:
(48) סקר הבריאות הלאומי שנערך ב-2004 על
(49) ידי משרד הבריאות מעלה כי 15.5 אחוז
(50) מהנשים סובלות מהשמנת יתר, לעומת
(51) 13.2 אחוז מהגברים. למעשה, 14.4
(52) אחוז מכלל האוכלוסייה בישראל סובלת
(53) מהשמנת יתר העלולה לסכן את בריאותה.
(54) גם המצב בקרב מתבגרים אינו מעודד.
(55) מנתוני משרד הבריאות, שנאספו בקרב
(56) בני נוער בכיתות ז' עד י"ב, עולה כי
(57) 5.7 אחוז מהמתבגרים סובלים מהשמנת
(58) יתר, וכ-13 אחוז מהם נמצאים בסיכון
(59) להשמנה.
(60) עוד עולה כי 19.6 אחוז מהישראלים
(61) נמצאים בדיאטה להורדה במשקל או
(62) שמירה על משקל. 25 אחוז מהנשים דיווחו
(63) על דיאטה כלשהי, לעומת 13.7 אחוז
(64) מהגברים. עם זאת 47 אחוז מהישראלים
(65) בודקים את טבלת הסימון התזונתי
(66) במוצרים שהם צורכים. הנשים מקפידות
(67) על כך יותר מגברים – 57.4 אחוז לעומת
(68) 35.6 אחוז. אך למרות הנתונים המדאיגים
(69) על ההשמנה בישראל, רק 32 אחוז
(70) מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מקפידה
(71) על ביצוע פעילות גופנית סדירה.
14.4אחוז מהישראלים הבוגרים סובלים מהשמנת יתר.
39 אחוז מהישראלים הבוגרים סובלים מעודף משקל.
19.6 אחוז מהישראלים נמצאים בדיאטה.
47 אחוז מהישראלים בודקים את טבלת הסימון התזונתי.
13 אחוז מהמתבגרים נמצאים בסיכון להשמנה.
32 אחוז מהישראלים הבוגרים מבצעים פעילות גופנית.
מתוך: עיתון מעריב, 15/7/2007, כ"ט בתמוז תשס"ז, (השתתפו בהכנת הכתבה: אלה הר-נוי ודפנה ורדי, בריטניה)
*281*
שאלות
הבנה
1. לפי הכתבה, מה הייתה מטרת מחקרם של צוות חוקרים מאוקספורד ומנוטינגהם?
א. להשוות בין אנשים שמנים לאנשים רזים.
ב. לבדוק את הקשר בין מחיר גבוה של מוצרים משמינים ובין צריכתם.
ג. להשוות בין אחוז הסובלים מעודף משקל בארץ לבריטניה.
ד. לבדוק מה הם הרגלי האכילה של האנגלים.
2. הסבירו לפי הכתבה: מהי הביקורת על היוזמה הכלכלית?
3. לפניכם היגדים של אנשים שונים התומכים ביוזמה הכלכלית המוצגת במאמר, ושל אלה המתנגדים לה. סמנו בכל שורה – בעד או נגד.
א. כשקל להשיג את המאכלים המשמינים אנחנו צורכים יותר מדי מהם.
ב. למס על ג'אנק פוד אין שום צידוק במציאות.
ג. אין אדם שיאכל פחות צ'יפס בגלל מס.
ד. נשמע לי מוגזם שהרשויות יקבעו לנו מה נאכל עם הקפה.
ה. כשהמוצריהיה יקר, אנשים יחשבו פעמיים לפני שהם יקנו עוגה.
4. חלקה השני של הכתבה מוסר מידע על מצב ההשמנה בישראל.
א. ציינו שני נתונים המופיעים בכתבה, ואשר אינם מופיעים במסגרת הקטנה "השמנה בישראל".
ב. לו הייתם עורכי העיתון, באיזה תצלום הייתם בוחרים כדי להמחיש את הכתבה? איזה כיתוב הייתם מוסיפים לתצלום?
הבעה בכתב
5. כתבו מכתב רשמי לשרת הבריאות.
במכתבכם הציגו את דעתכם על היוזמה להעלות מחירים של מוצרי מזון לא בריאים. נסו לשכנע אותה לפעול לפי עצתכם. תוכלו להסתייע בנתונים מן הכתבה.
מערכת הצורות
6. א. מצאו 3 מילים מהשורש ש-מ-נ מן הכותרת ועד שורה 1.
ב. כתבו את חלק הדיבור של כל מילה.
*282*
*282*
קראו את הכתבה שלפניכם, וענו על השאלות שאחריה.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
מה עושים עם הג'יפה? צפריר רינת
(1) פסולת, לכלוך, אשפה, זבל או פשוט ג'יפה. לא חשוב באיזה מונח
(2) משתמשים, מה שברור הוא שזה מקיף אותנו מכל עבר. רבים היו שמחים
(3) להעביר חלק מזה למיחזור, אך בישראל של 2007 העניין עדיין מסובך ביותר,
(4) אם כי יש כמה התפתחויות בכמה סוגי הפסולת בחלק מהמקומות.
(5) על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, שיעור המיחזור בישראל עלה מ-6 אחוזים
(6) בשנת 1995 ל-23.4 אחוז כעבור 10 שנים. מדובר בהתקרבות לרמה הממוצעת
(7) באיחוד האירופי, שם שיעור המיחזור הוא 36 אחוז. בעמותה הסביבתית "אדם,
(8) טבע ודין" מערערים על נתוני המשרד וטוענים שבפועל שיעור מיחזור הפסולת
(9) בישראל נופל מ-10 אחוזים.
(10) כיום יש כמה וכמה אפשרויות מיחזור. בדרך כלל, לא מדובר בנגישות מידית
(11) של הצרכן אל מתקן שבו הוא יכול להניח פסולת. זאת בניגוד לתושבי אירופה,
(12) שבבתיהם או ברחובות הסמוכים לבתיהם יש פחים המיועדים לכמה סוגי
(13) פסולת (בדרך כלל פלסטיק, זכוכית ונייר) המועברת למיחזור.
(14) בקבוקי משקה גדולים (ליטר וחצי ומעלה) אפשר למסור כיום למיחזור
(15) באמצעות 6,000 מכלים הפזורים ביישובים שונים. לאחרונה אפשר גם להניח
(16) בהם מכלי פלסטיק של מוצרים נוספים. בקבוקים קטנים ניתן להחזיר לחנויות
(17) תמורת קבלת תשלום דמי פיקדון, או לשלוח עם הילדים לבתי ספר; הכסף
(18) שמתקבל בעבור השבת הבקבוקים משמש למימון פעילויות שונות.
(19) כדי להעביר נייר למכל מיחזור צריך תושב עיר בישראל לחפש היטב. בתל
(20) אביב יש כיום מכלים כאלה רק בחדרי אשפה בכמה מהשכונות הצפוניות,
(21) ובמרכז הארץ יש עוד מכלים, בין השאר באור יהודה ובמודיעין. נייר העיתון
(22) משמש לייצור קרטונים שמהם עושים בין השאר תבניות ביצים.
(23) קרטון אפשר למסור בעיקר באזורי משרדים ומסחר וכך גם נייר לבן, שהוא
(24) האיכותי ביותר למיחזור. לדברי האחראי על המיחזור במשרד להגנת הסביבה,
(25) אלעד עמיחי, נייר זה משמש כיום לייצור מוצרי היגיינה כמו נייר טואלט
(26) וממחטות. במגדלי עזריאלי יש פרויקט שבמסגרתו מעסיקים אנשים מוגבלים
(27) באיסוף נייר לבן למיחזור ביוזמת חברת אמניר ועמותת מלר"ז.
(28) מוצרי אלקטרוניקה אפשר למסור למיחזור רק במקומות מעטים בארץ, ובהם
(29) תל אביב, רעננה, אשקלון ואילת. מפעלי מיחזור מפיקים ממוצרים אלה מתכות,
(30) ואת חלקי הפלסטיק הם מוכרים לתעשיית מיחזור הפלסטיק.
*283*
(31) האתגר הגדול של מיחזור הפסולת בישראל הוא לנצל את הפסולת האורגנית
(32) (הכוללת בין השאר שאריות מזון ופסולת גינה לסוגיה), שהיא כ-40 אחוז ממשקל
(33) הפסולת. השימוש היעיל ביותר הוא להפיק ממנה אנרגיה או להפוך אותה
(34) לקומפוסט (דשן). זה נעשה בינתיים באופן חלקי. המשרד להגנת הסביבה
(35) מנסה לעודד את הגרים בבתים צמודי קרקע להשתמש במכשיר קומפוסט
(36) ביתי. הפתרון המלא יבוא ביום שכל תושב יוכל להפריד בביתו את מרכיבי
(37) הפסולת האורגנית ולהשליך אותם לפח זבל נפרד; משם הם יישלחו למיחזור.
(38) כמו בכל העניינים הסביבתיים, גם המיחזור תלוי במידה רבה ביוזמה של
(39) תושבים. אחת היוזמות, שזכתה לאחרונה למענק של קרן פורד המסייעת
(40) לפרויקטים סביבתיים, היא זו של תושבי ביצרון בתל אביב, שהחלו להקים פינות
(41) למיחזור פסולת בשכונה. באחת הפינות אפשר להניח בגדים משומשים ונייר.
(42) יוזמה נוספת, שזכתה לפרס הגבוה ביותר השנה מקרן פורד, 9,500 דולר,
(43) היא של עמותת "ארץ הכרמל" הפועלת ביישוב כרם מהר"ל. תושבי המקום
(44) מפרידים את הפסולת האורגנית, והיא נהפכת לקומפוסט בסיוע תולעים
(45) אדומות. על פי הדיווח שמסרה העמותה לקרן פורד, בשנה שעברה השתתפו
(46) בפרויקט מרבית המשפחות בכרם מהר"ל. הן מיחזרו בכל חודש 8 טונות אשפה
(47) מתוך 22 טונות שיישוב זה מייצר בחודש אחד.
מתוך: עיתון הארץ, 23/10/2007. © כל הזכויות שמורות לעיתון הארץ בע"מ
שאלות
הבנה
1. הכתבה מציינת מוצרים וחומרים שונים ואת דרכי המחזור שלהם.
כתבו בטבלה את שמות המוצרים, ותארו במשפט אחד כיצד ממחזרים אותם.
המוצרים / החומרים, אפשרויות המחזור
1. בקבוקי משקה, מכלים פזורים,
2.
_________
,
_________
3.
_________
,
_________
4.
_________
,
_________
2. בשורות 9-5 הובאו נתונים מספריים. כתבו במילים שלכם:
א. מה ההבדל בין המחזור בארץ ובין זה שבאירופה?
ב. מה ההבדל בין קביעת המשרד להגנת הסביבה ובין קביעת העמותה "אדם, טבע ודין"?
*284*
3. א. מה הקשר בין הכותרת ובין תוכן הכתבה?
ב. הכותרת מנוסחת כשאלה. מדוע?
4. א. היכן יש שימוש בסלנג בכתבה?
ב. לשם מה כותב הכתבה משתמש בסלנג? מה דעתכם על שימוש זה?
5. בכתבה נרמזת ביקורת. מהי הביקורת? כלפי מי היא מופנית?
6. כותב הכתבה משתמש בפירוט.
א. הביאו מן הכתבה שתי דוגמות לשימוש בפירוט.
ב. הסבירו: לשם מה הכותב משתמש בפירוט?
אוצר מילים
7 .כתבו מילים נרדפות למילים המודגשות. (המילים המודגשות מסומנות במקף לפני ואחרי)
1. -שיעור- המיחזור בישראל עלה ב-10 השנים האחרונות. (שורה 5)
2. בעמותה הסביבתית... -מערערים- על נתוני המשרד. (שורה 7)
3. נייר זה משמש כיום לייצור מוצרי -היגיינה-. (שורה 25)
מערכת הצורות (10 נקודות)
8. לפניכם צירופים משורות 42-31.
א. מהו חלק הדיבור של המילים המודגשות?
1. הפסולת -האורגנית-
2. אופן -חלקי-
3. מכשיר -ביתי-
4. פרויקט -סביבתי-
ב. מה משותף למילים המודגשות מבחינת מרכיבי המילה?
הבעה בכתב (30 נקודות)
9. כתבו כתבה לעיתון נוער, ותארו בה מפגע סביבתי באזור מגוריכם, אשר פוגע באיכות הסביבה. הציעו פתרונות הולמים.
10. סיכום – סכמו את הכתבה "מה עושים עם הג'יפה?". בסיכומכם התייחסו לאפשרויות השונות למחזור, ולקושי שנתקלים בו אזרחים הרוצים למחזר מוצרים שונים.
הבעה בעל פה (10 נקודות)
11. א. הציעו יוזמה פרטית לתושבי הבניין / הרחוב שלכם למחזור כלשהו.
הסבירו לתושבי הרחוב את היוזמה שלכם, ומדוע מחזור כזה עשוי להועיל להם. השתמשו בשלושה אמצעי שכנוע שונים.
ב. הציגו את יוזמתכם בפני חבריכם לכיתה. האם נראה לכם שהצלחתם לשכנעם? נמקו.
*285*
*285*
קראו את הערך האנציקלופדי שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
אריק איינשטיין
לפי: ויקיפדיה
פס' 1 (1) אריק איינשטיין נולד ב-3 בינואר 1939, גדל והתחנך בעיר תל אביב.
(2) הוא בנם היחיד של דבורה ושל שחקן תאטרון "האוהל'' יעקב איינשטיין.
(3) בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ואלוף הארץ לנוער בקפיצה
(4) לגובה ובהדיפת כדור ברזל. כמו כן היה שחקן כדורסל בקבוצת הנוער
(5) של "הפועל תל אביב" ובשל כישרונו יוצא הדופן כונה "האריה".
פס' 2 (6) לקראת שירותו הצבאי עודד אותו אביו לנסות להתקבל ללהקה צבאית,
(7) אף על פי ששאיפתו הייתה להיות מדריך ספורט (מד"ס). בשל קוצר
(8) ראייה לא התקבל איינשטיין לתפקיד זה, ולכן נבחן ללהקת הנח"ל (בפני
(9) חיים טופול ואורי זוהר) והתקבל. בין להיטיו הגדולים שביצע במסגרת
(10) להקת הנח"ל נמצאים "יא ירח" ו"רוח סתיו".
פס' 3 (11) איינשטיין ניחן בקול בריטון. לאורך רוב שנות קריירת הזמרה שלו, וכן
(12) בעת ששיחק בתאטרון, הגה איינשטיין את האות ר כלשונית. רק בסוף
(13) שנות התשעים החל להגות את ה-ר כגרונית, כמקובל בחברה הישראלית
(14) היום. בהשפעת סגנון הבלוז, שר איינשטיין את רוב שיריו בטון מחויך, גם
(15) כשלא עסקו בנושאים שמחים. מבקר המוזיקה יואב קוטנר תיאר אותו:
(16) "אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. איינשטיין
(17) הוא ארץ ישראל האמתית".
פס' 4 (18) בשנות הקריירה הראשונות שלו לא כתב איינשטיין את שיריו בעצמו.
(19) באלבומיו הבאים כבר היה מעורב יותר ביצירה, והחל לכתוב את המילים
(20) לרבים משיריו. איינשטיין גם הלחין מספר מועט של שירים, רובם בעבור
(21) אלבום הילדים "שירי ילדים", שהוציא ב-1971. את שיריו
(22) המולחנים תיאר איינשטיין בהומור "זה היה נחמד, אבל לא סיכן את מוצרט".
פס' 5 (23) איינשטיין הוא חובב ספורט מושבע, וידוע במיוחד כאוהד ותיק ונאמן של
(24) הפועל תל אביב, המוזכרת בכמה משיריו הידועים דוגמת "סע לאט",
(25) "אמרו לו". איינשטיין אף כתב את המילים לשיר האליפות של הקבוצה
(26) בשנת 2000, "אדומה שלי". לאיינשטיין זיכרון פנומנלי בנוגע לעובדות
(27) ספורט טריוויאליות, בעיקר בענפי האתלטיקה, כדורסל, כדורגל ושחייה.
פס' 6 (28) שירים רבים שכתב איינשטיין עוסקים בזיכרונות ילדותו מהעיר תל אביב,
(29) ובאכזבתו ממצב החברה הישראלית בהווה. מנגד נוהג איינשטיין לכתוב ולבצע
(30) גם שירים אופטימיים, כ"אני ואתה", "מנסה לראות את הדברים הטובים".
(פס' 7) (31) רבים משיריו מוגדרים כשירי ילדים, הן באלבומיו לקהל הבוגר יותר והן
(32) באלבומים שיועדו באופן ישיר לילדים. איינשטיין הוציא בסך הכול חמישה
(33) אלבומים של שירי ילדים, ובהם שירים שזכו להצלחה גם בקרב הקהל הבוגר,
(34) כ"אדון שוקו" ו"שבת בבוקר".
פס' 8 (35) ברבים מאלבומיו שר איינשטיין שירי משוררים. על הבולטים שבשירי המשוררים
(36) שביצע נמנים "מה עושות האיילות" של לאה גולדברג, "היא יושבה לחלון"
(37) ו"הכניסיני תחת כנפך" של חיים נחמן ביאליק ו"סיום" של נתן אלתרמן.
(38) ב-1988 הוציא אלבום שלם משיריו של המשורר אברהם חלפי, ובו שירים
(39) כ"עטור מצחך", "צער לך" ו"שיר על התוכי יוסי". גם אלבומו "תוצרת הארץ"
(40) מורכב כמעט כולו משירי משוררים, רובם של נתן אלתרמן.
(פס' 9) (41) ברוב אלבומיו נוהג איינשטיין לשתף פעולה עם מוזיקאי מרכזי אחד שמלחין
(42) ומעבד את רוב השירים באלבום. כמעט בכל האלבומים שבהם נעשה שיתוף
(43) פעולה כזה, קיבל המוזיקאי קרדיט לצדו של איינשטיין
(44) על גבי עטיפת האלבום. אומנים רבים שאתם שיתף
(45) איינשטיין פעולה באלבומיו זכו לפרסומם העיקרי הראשון
(46) בזכות שיתוף הפעולה עמו. כך למשל היה שלום חנוך,
(47) שלפרסומו הראשון זכה בעקבות אלבומיו המשותפים עם
(48) איינשטיין בסוף שנות השישים ותחילת השבעים.
(49) הפזמונאי הבולט ביותר שעמו שיתף איינשטיין פעולה הוא
(50) יעקב רוטבליט, שכתב בין היתר את רוב שירי אלבומו
(51) של איינשטיין "בדשא אצל אביגדור", ובהם להיטים כ"צא
(52) מזה" ו"אני רואה אותה בדרך לגימנסיה". על השירים
(53) המפורסמים הנוספים שכתב רוטבליט לאיינשטיין
(54) נמנים "כמה טוב שבאת הביתה", "אימא אדמה"
(55) ו"שלום חבר". עוד פזמונאי שאתו הרבה איינשטיין
(56) לשתף פעולה הוא יהונתן גפן, שכתב בעבורו שירים
(57) כגון "כשאת בוכה את לא יפה", "דון קישוט" ו"גן
(58) של שושנים". שיריו של גפן תפסו חלק נכבד
(59) גם באלבומי הילדים של איינשטיין, ובהם "כמה
(60) שרציתי כלב" ו"הצריך הזה".
*287*
הבנה
1. הטקסט ''אריק איינשטיין'' הוא ערך אנציקלופדי.
אתרו לפחות שלושה ממאפייני הערך האנציקלופדי שקראתם:
תיאור תולדות חיים / פירוט ההישגים / לשון עובדתית / סקירה כרונולוגית
2. לפי הערך חברו 3 שאלות על הזמר אריק איינשטיין ועל יצירתו, וענו עליהן.
3. א. השלימו: לפי הערך האנציקלופדי ניתן להסיק שאריק איינשטיין הוא...
(יותר מתשובה אחת נכונה):
בעל חוש הומור / ספורטאי מצטיין / מלחין מוכשר / בעל זיכרון יוצא דופן
ב. צטטו מהטקסט להוכחת קביעותיכם.
4. כתבו במילים שלכם את כל המידע על הקשר של איינשטיין לספורט – בילדותו ובבגרותו. קשרו דבריכם באופן הגיוני.
5. הנקודות העיקריות – לפניכם חלוקה של הפסקות בערך.
ציינו מהו הנושא המרכזי בפסקות אלה.
הפסקה, נושא הפסקה
2-1, תולדות חייו של אריק איינשטיין
3,
_________
4,
_________
5,
_________
8-6,
_________
10-9,
_________
6. בני המשפחה החליטו לקנות להורים מתנה – דיסק של אריק איינשטיין. ציינו שלושה פרטים מתוך המאמר שעשויים להצדיק בחירה זו.
7. הערך לקוח מתוך האנציקלופדיה המקוונת "ויקיפדיה".
ציינו שני יתרונות ושני חסרונות לאנציקלופדיה מקוונת כדוגמת ויקיפדיה. תוכלו להיעזר בניסיונכם או במאמרים באינטרנט על הנושא.
הבעה בעל פה
8. א. האזנה – בחרו אחד מן השירים המוזכרים במאמר, והאזינו לביצוע מוקלט שלו (תוכלו להיעזר במנוע חיפוש באינטרנט, ביוטיוב או בדיסק של היוצר).
ב. שיחה / דיון בקבוצה – האם אהבתם את הביצוע לשיר? מה דעתכם על הלחן?
מה דעתכם על המילים?
*288*
הבעה בכתב
9. סיכום – סכמו את הערך האנציקלופדי "אריק איינשטיין" בהיקף של 15-12 שורות. בסיכומכם התייחסו לסגנון שירתו של אריק איינשטיין, לנושאים השכיחים בשיריו ולשיתופי הפעולה הבולטים שעשה עם יוצרים שונים.
זכרו: כאשר אתם מסכמים טקסט כערך אנציקלופדי, אין צורך בפסקת פתיחה המוסרת של פרטי תעודת הזהות של הטקסט.
10. מטלת כתיבה – כתבו ערך אנציקלופדי קצר על זמר או על להקה שאתם אוהבים. תארו את ראשית דרכם של הזמר או של הלהקה, את סגנון השירה שלהם, את ייחודה של המוזיקה שהם יוצרים, ציינו מיהו קהל המעריצים, שערו מהו סוד קסמם. תוכלו להביא לכיתה סרטון או הקלטה של היוצר המוזיקלי שבחרתם, ולהראות או להשמיע אותו לחבריכם.
ניתוח שיר – לפניכם אחד משיריו המפורסמים של אריק איינשטיין. קראו את השיר, וענו על השאלות שאחריו.
יו-טיוב
קישור לשיר
אני ואתה
מילים: אריק איינשטיין
לחן: מיקי גבריאלוב
אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
זה לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.
הבנה
11. מהו הרעיון המרכזי בשיר?
12. שערו: לאיזה שינוי מקווה הכותב?
13. לדעתכם, האם זהו שיר אופטימי או פסימי? נמקו.
*289*
14. את השיר "אני ואתה'' שרים במסיבות סיום בחטיבת הביניים.
מדוע לדעתכם נבחר השיר לאירוע כזה?
15. צפו להנאתכם בסרטון יוטיוב "אני ואתה בפארק, מופע מחווה לאריק איינשטיין". מבקר המוזיקה יואב קוטנר תיאר אותו: אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. איינשטיין הוא ארץ ישראל האמתית. (שורה 15)
לאחר הצפייה בסרטון, הסבירו את דבריו של יואב קוטנר.
יו-טיוב
קישור לשיר
16. באחד הבלוגים כתבה מטיילת ותיקה:
באחד הימים שהיתי אצל חברים שהיגרו לניו זילנד. הם השמיעו תקליט של אריק איינשטיין. לפתע כולם השתתקו והשתרר עצב. השיר הזה לקח את כולם למשפחה ולחברים בישראל. ברגע ההוא ידעתי – אני חוזרת הביתה. איילת
איך השפיע השיר על הכותבת? לדעתכם, מדוע עשוי שיר להשפיע כך על המאזינים?
אוצר מילים ומילון
לפניכם הערך זמר א פלוס ב. קראו את שני הערכים, וענו על השאלות שאחריהם.
א. זמר ת ז' (מן א. זמר) 1. שירה, נגינה: "כשאדם נער אומר דברי זמר" (שיר השירים רבה א א). 2. פזמון, שיר, נגון: "עשרה נקבים היו בה (במגרפה), כל אחד ואחד היה מוציא מאה מיני זמר" (ירושלמי סוכה נה ד). "לומר שירים וזמרים" (שמות רבה כג). זמר לחנכה. זמר לפורים. – (זמר-, זמרים, זמרי-)
ב. זמר ז' שם בעל חיים יונק הנזכר במקרא בין הבהמות המתרות באכילה (דברים יד ה). הזמר הוא ממפריסי הפרסה ומעלי הגרה, סבורים כי הוא שייך למשפחת הכבשים או הצבאים. – (זמר-, זמרים, זמרי-)
מתוך: מילון אבן שושן
17. א. איזה ערך (א או ב) מתאים לנושא שקראתם?
ב. אחד הערכים הוא עתיק. מה מקורו? האם הוא בשימוש בימינו?
ג. קבעו את סוג ההגדרה המתאים לכל אחת מן הגדרות שבערך:
- הגדרה על ידי מילה נרדפת
- הגדרה על ידי ניגוד
- הגדרה קלסית (על ידי הכללה)
*290*
18. לפניכם 4 מילים שאינן מופיעות בטקסט. מצאו להן בפסקה 3 מילה נרדפת.
1. דנו
2. התברך
3. ביטא
4. כנהוג
5. בנימה
19. לפניכם מילים מפסקה 5. כתבו ניגוד לכל אחת מן המילים הללו.
1. ילדות
2. אופטימיים
3. אכזבה
תחביר
20. לקראת שירותו הצבאי עודד אותו אביו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, -אף על פי- ששאיפתו הייתה להיות מדריך ספורט (מד"ס). -בשל- קוצר ראייה לא התקבל איינשטיין לתפקיד זה, -ולכן- נבחן ללהקת הנח"ל (בפני חיים טופול ואורי זוהר) והתקבל. (שורה 6)
א. מהו חלק הדיבור המשותף לכל המילים המודגשות? (המילים המודגשות מסומנות במקף לפני ואחרי)
ב. כתבו מילה נרדפת לכל מילה מודגשת.
ג. הקשר הלוגי שמבטאת המילה אף על פי הוא:
1. ניגוד
2. ויתור
3. סיבה ותוצאה
4. הוספה
הקשר הלוגי שמבטאת המילה בשל הוא:
1.ניגוד
2. ויתור
3. סיבה ותוצאה
4. הוספה
הקשר הלוגי שמבטאת המילה ולכן הוא:
1.ניגוד
2. ויתור
3. סיבה ותוצאה
4. הוספה
21. לפניכם שני משפטים בדיבור ישיר. המירו אותם לדיבור עקיף.
א. מבקר המוזיקה יואב קוטנר אמר על אריק איינשטיין: "אריק הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. לדעתי, איינשטיין הוא ארץ ישראל האמתית". (לפי שורה 15)
ב. על שיריו מולחנים אמר איינשטיין בהומור: "השירים הללו נחמדים, אבל הם לא סיכנו את מוצרט". (לפי שורה 21)
מערכת הצורות
22. השלימו את הטבלה:
שם פועל מהטקסט, שורש, שם פעולה
1. לכתב,
_________
,
_________
2. לבצע,
_________
,
_________
3. להלחין,
_________
,
4. לאכזב,
_________
,
_________
5. לשתף,
_________
,
_________
23. לאיינשטיין זיכרון פנומנלי בנוגע לעובדות ספורט טריוויאליות, בעיקר בענפי האתלטיקה, כדורסל, כדורגל ושחייה. (שורה 26)
א. במשפט זה יש מילים לועזיות שחדרו לשפה העברית. העתיקו אותן.
ב. הסבירו 3 מהן במילים שלכם.
*291*
*291*
קראו את הכתבה, וענו על השאלות שאחריה.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
ארצות הברית: שילו וסורי, בואו לאכול / ציפי סער
(1) בחירת שם לתינוק נהפכה לסוגיה גורלית: הורים שרויים בחרדה ממשית
(2) ומקדישים לעניין יותר זמן, כסף ויועצים מבעבר.
(3) שון ודון מיסרטה, בני זוג מצפון קרוליינה, התלבטו במשך חמישה חודשים איך
(4) לקרוא לבת שציפו לה. לבסוף שכרו צמד יועצים, מחברי ספר העוסק בשמות
(5) תינוקות. לאחר שיחה שבה ריאיינו אותם המומחים ובחנו אלמנטים פונטיים,
(6) אתניים ואחרים, הם שלחו להם רשימה ארוכה, בת 15 דפים, של שמות
(7) אפשריים. כשבתם נולדה, באפריל השנה, הם בחרו באחת מהצעותיהם של
(8) היועצים: אווה. אבל לפני כן, ליתר ביטחון, התייעצו גם עם הרופאה והאחות
(9) בבית החולים ליולדות. "כולם חושבים שאנחנו קצת מגזימים", הודתה האם
(10) הטרייה, עורכת דין בת 34.
(11) בחירת שם: לתינוק נהפכה לסוגיה גורלית מאי פעם, מתברר. סוציולוגים וחוקרי
(12) שמות סבורים כי הורים שרויים בחרדה של ממש בעניין זה, ומקדישים לו יותר
(13) זמן וכסף מבעבר. יש כאלה שמחפשים במאגר המידע של הביטוח הלאומי
(14) האמריקאי כדי לוודא שהשמות שהם רוצים אינם אופנתיים מדי; רבים שואבים
(15) רעיונות מספרים, אתרים ותוכנות למיניהם; אחרים, כמו בני הזוג מצפון קרוליינה,
(16) שוכרים את שירותיהם של יועצים מקצועיים לשמות תינוקות המשתמשים
(17) בנוסחאות מתמטיות. דנים מקומבי, בת 37, אם לשניים מקליפורניה שמצפה
(18) לבת בסתיו, שילמה 475 דולר לנומרולוג שבדק את השם המועדף עליה, לי-מרי.
(19) היא קיבלה אישור.
(20) הבעיה המרכזית היא כנראה יותר מדי אינפורמציה. כ-80 ספרים על שמות
(21) תינוקות פורסמו בארצות הברית בשלוש השנים האחרונות, ויותר מ-100
(22) אתרים עוסקים בנושא. אחד מהם, BabyName.com, מדווח על 1.2 מיליון
(23) מבקרים בחודש – עלייה של 50 אחוז בחמש שנים. 3,000 בני אדם השתמשו
(24) בשירות בחירת השמות שלו, שעולה 34 דולר, והחודש הוא החל להציע ייעוץ
(25) טלפוני של חצי שעה תמורת 96 דולרים.
(26) לסחרחרת הזאת לא מסייעים השמות המוזרים שכמה ידוענים נותנים לילדיהם:
(27) אפל של גווינת פלטרו, שילו ג'ולי-פיט, סורי הולמס-קרוז, ברוקלין בקהאם או
(28) פיילוט אינספקטור של השחקן ג'ייסון לי. השם שניתן לילד מסמל כיום טעם
(29) אישי הרבה יותר מכפי שהוא משקף מסורת משפחתית או ערכי תרבות. בעולם
*292*
(30) המאופיין באורינטציה שיווקית ובמיתוג, אנשים מאמינים שמתן השם ה"נכון"
(31) לילד מספק לו נקודת זינוק טובה, אמר ברוס לנסקי, מחבר ספר על שמות
(32) תינוקות, ל"וול סטריט ג'ורנל".
(33) וכך, אם בשנת 1990 כשליש מהתינוקות האמריקאים נקראו באחד מעשרת
(34) השמות הפופולריים ביותר, ב-2006 היה השיעור פחות מ-10 אחוזים מהתינוקות.
(35) ואולם, לא בטוח שההורים המתעקשים להיות מקוריים ישיגו את מטרתם:
(36) לפי מחקר של הפסיכולוג אלברט מהראביאן, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת
(37) קליפורניה בלוס אנג'לס, אנשים מגיבים טוב יותר לשמות רגילים. בעיניו, לקרוא
(38) לילד בשם מיוחד זה כמו לשלוח אותו לבית הספר בשיער כחול.
(39) בצרפת זה לא יקרה. הורה צרפתי שימציא לילדו שם יעבור על החוק, שכן ישנה
(40) רשימה שממנה על ההורים לבחור שם לילדם. גם גרמניה אוסרת על שמות
(41) מצוצים מן האצבע, ובשוודיה ודנמרק אסור לקרוא בשמות שלדעת המחוקק
(42) עלולים להסב לילד מבוכה; בשוודיה, למשל, טענה זו היתה הסיבה לדחיית
(43) השמות מטליקה ואיקאה.
(44) בארצות הברית, בצד השמות המשונים, ניכרת גם חזרה לקלסיקה, לשמות
(45) כמו סופי, חנה ואמה. וכך, ג'וליה רוברטס נתנה לתינוקה החדש (אחיהם של
(46) התאומים פינאוס והייזל) שם שהוא רטרו של ממש: הנרי.
(47) כל אלה תואמים להפליא את מה שקורה בישראל, כמובן: השמות המיוחדים,
(48) בחירותיהם של הסלבריטאים (הדוגמה האחרונה היא אביב גפן שקרא לבנו דילן)
(49) והרטרו (נוסח עמליה ועמנואל). תופעה בולטת בישראל היא כמובן היוניסקס.
(50) בכל גן ילדים ברחבי הארץ יש היום יובל-הבת ותומר-הבת, ויש גם עומר, ארז
(51) ואפילו יונתן. לכאורה אפשר היה לראות בזה טשטוש מיגדרי מעניין, אלמלא
(52) הטשטוש היה רק לצד אחד: רק לבנות קוראים בשמות של בנים, ולא להיפך
(53) (חוץ ממקרים ספורים). לא נותר אלא לחכות לילדה שתיקרא חיים.
מתוך: עיתון הארץ, 22/7/2007.C כל הזכויות שמורות לעיתון הארץ בע"מ
שאלות
הבנה
1. הכותבת בחרה לפתוח בסיפור על שון ודון מיסרטה, בני הזוג מצפון קרוליינה. לשם מה?
2. אמילי ורון מניו יורק מתלבטים באיזה שם יקראו לבנם שאמור להיוולד בעוד כחודשיים. הציעו להם 5 דרכים שונות למציאת השם הטוב ביותר בשביל בנם (לפי הכתבה).
*293*
3. תארו את החוק לבחירת שמות לתינוקות במדינות האלה:
1. ארה"ב
2. צרפת וגרמניה
3. שוודיה ודנמרק
4. ישראל
4. א. הסבירו את תופעת היוניסקס בבחירת שמות (פסקה אחרונה).
ב. האם תופעה זו מצביעה על שוויון מעמדי בין בנות לבנים? הביאו הוכחה מהכתבה.
5. יחסה של כותבת הכתבה לבחירת שם לתינוק הוא:
א. אובייקטיבי
ב. נלהב
ג. ביקורתי
ד. מתנשא
נמקו את בחירתכם.
אוצר מילים
6. הסבירו את המילים המודגשות (המילים המודגשות בספר מסומנות במקף לפני ואחרי): -לסחרחרת- הזאת לא מסייעים השמות המוזרים שכמה -ידוענים- מתנים לילדיהם. (שורה 26)
מערכת הצורות
7. תקינות – כתבו במילים את המספרים האלה:
1. רשימה ארוכה בת 15 דפים
2. שילמה 475 דולר
3. 34 דולר
4. 96 דולר
5. 10 אחוזים מהתינוקות
8. א. לפניכם פעלים (משורות 19-12). מדוע פעלים אלה כתובים בהווה?
ב. ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל.
הפעלים, השורש, הבניין
1. סבורים,
_________
,
_________
2. מקדישים,
_________
,
_________
3. מחפשים,
_________
,
_________
4. שואבים,
_________
,
_________
5. שוכרים,
_________
,
_________
6. משתמשים,
_________
,
_________
הבעה בכתב
9. יש הורים שאצלם בחירת שם לתינוק נהפכה לעיסוק מרכזי.
הציעו 3 השערות / הסברים לתופעה זאת.
10. לדעתכם, כיצד תנהגו אתם כהורים? נמקו את תשובתכם.
*294*
*294*
קראו את 2 הטקסטים שלפניכם, וענו על השאלות שאחריהם.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
טקסט 1:
ערב משפחתי
פס' 1 (1) אחרי ארוחת הערב התיישבו בני משפחת רביד על הספה בביתם.
(2) איילה, בכירה בענף הפרסום, הרימה מבטה מהאייפד שלה, שבו קראה
(3) מאמר על פרסום באינטרנט, וראתה שבעלה, עובד בחברת היי-טק, מרותק
(4) לשידור משחק ליגת האלופות במחשב הנייד שלו. בנם בן ה-8 שיחק
(5) במשחק ב-wii וביתם בת העשר הייתה מהופנטת ממשחק באייפוד.
(6) "כולנו ישבנו באותו חדר, אבל ממש לא היינו ביחד", חשבה איילה בצער.
פס' 2 (7) משפחה אחת, ארבעה מסכים, ארבע מציאויות. סצנה כמו זו המתוארת
(8) לעיל נעשתה שכיחה מאוד בשנים האחרונות. כל אחד שקוע בתוך
(9) המכשיר שלו: מחשב, טלוויזיה, טלפון נייד, משחק מחשב, ספר קריאה
(10) במחשב וכדומה. כמעט שאין אינטראקציה בין בני המשפחה.
פס' 3 (11) נוהגים לדבר על זמן איכות במשפחה: ארוחת ערב לכל בני הבית, שיחה
(12) נינוחה בין אם לילדים, יציאה משותפת לטיול, או התרכזות במשחק
(13) כלשהו. זמן איכות הוא זמן של בילוי משותף ונינוח, ובו בני הבית
(14) מקשיבים זה לזה ונהנים להיות יחד. זמן האיכות המתואר למעלה הוא
(15) מסוג שונה לחלוטין.
פס' 4 (16) כיום ברוב הבתים בישראל יש חיבור לאינטרנט. עם התפתחות
(17) הטכנולוגיה, נראה כי חברות התקשורת עושות כל מאמץ כדי שהתכנים
(18) שלהן יהיו זמינים כמעט בכל מכשיר טלפון נייד. כל זה מסתכם בכך
(19) שלכל אחד מאתנו יש יותר זמן מסך, וכשהמשפחה כבר מתיישבת
(20) בערב לזמן משפחתי איכותי, כל אחד עסוק במסך הקטן שלו.
פס' 5 (21) הורים רבים מאשימים את הטכנולוגיה בכך שהיא הפכה לכוח שלילי
(22) שמרחיק בין בני המשפחה. "בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית אנו
(23) מפחיתים את הקשר הישיר עם חברים ובני משפחה. אנחנו מדברים
(24) פחות זה עם זה פנים אל פנים, מתראים פחות, מבלים פחות יחד. ילדים
(25) משחקים פחות עם ילדים אחרים. חברות בפייסבוק לעולם לא תהיה
(26) עוצמתית כמו חברות פנים אל פנים", טוענת איילה.
כתבה: שרון שני-ארבן. תשע"א, 2011
*295*
טקסט 2:
סקר טים: מספר הגולשים בישראל – 4.5 מיליון; כ-16אחוז גולשים באמצעות הטלפון הסלולרי
מאת מעיין כהן / 7 ביולי 2010
פס' 1 (1) במהלך השנה החולפת הצטרפו למניין הגולשים בישראל כ-200 אלף
(2) גולשים חדשים, ומספר המשתמשים עומד כיום על 4.5 מיליון, בגילים
(3) 13 ומעלה. כך עולה מנתוני סקר TIM של מכון TNS / טלסקר ליוני 2010.
(4) עוד עולה כי 82 אחוז מבתי האב היהודים מחוברים לאינטרנט.
פס' 2 (5) מהנתונים עולה עוד כי חדירת האינטרנט גבוהה בקרב בעלי השכלה
(6) גבוהה (85 אחוז), לעומת כלל האוכלוסייה הבוגרת (74.5 אחוז). השימוש
(7) באינטרנט גבוה יותר בקרב גילאי 49-18 ומגיע ל-84 אחוז, ויורד ל-43 אחוז
(8) בקרב גילאי 65 ומעלה.
פס' 3 (9) מספר:שעות הגלישה ביום ממוצע הוא כ-3.2 שעות לגולש (בקרב
(10) האוכלוסייה היהודית). 30 אחוז מהגולשים מבלים מעל 3 שעות ביום בגלישה
(11) באינטרנט. 16אחוז מהגולשים דיווחו כי הם גולשים באינטרנט באמצעות
(12) הטלפון הסלולרי בהשוואה ל-13אחוז לפני שנה.
מתוך: אתר 140.co.il מקבוצת קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ
*296*
טקסט 1: ערב משפחתי
הבנה והבעה
1. מדוע כותבת המאמר "ערב משפחתי'' פותחת בדוגמה?
א. כדי למסור נתונים על משפחת רביד.
ב. כדי להמחיש את הבעיה המוצגת במאמר.
ג. כדי לספר סיפור מעניין.
ד. כדי לפרסם את בני משפחת רביד.
2. מהי הבעיה המתוארת במאמר?
3. הורים רבים מאשימים את הטכנולוגיה בכך שהיא הפכה לכוח שלילי. (שורה 21) הסבירו מדוע, והביאו דוגמה מתאימה מן המאמר.
4. "כולנו ישבנו באותו חדר, אבל ממש לא היינו ביחד", אמרה איילה בצער. (שורה 6)
א. הסבירו: מדוע איילה אומרת את דבריה בצער?
ב. מדוע הדיבור, השיחה וההאזנה חשובים כל כך לקשר המשפחתי והאישי? הביאו דוגמות מחייכם.
5. חברו שאלה אחת שהמאמר יכול לענות עליה. תוכלו להיעזר במילות השאלה: מדוע, כיצד, איך, לשם מה.
6. מהן המחשבות / הציפיות שמעוררת הכותרת "ערב משפחתי"? האם הן באות לידי ביטוי בפועל במאמר? הסבירו.
7. מה מטרת הטקסט?
א. לתאר מכשירים טכנולוגיים עדכניים.
ב. לצלם תמונת מצב אצל משפחת רביד.
ג. לתאר שינוי מהותי באופי הבילוי המשפחתי.
ד. לדון בחברות בפייסבוק.
8. זוג צעיר מצפון הארץ כתבו בתגובית (טוקבק) למאמר:
אנשים שחושבים שכל שנייה שאנחנו יושבים ביחד בסלון צריכה להיות מלווה בשיחה ובתקשורת, עלולים לשגע זה את זה, כי כולנו צריכים קצת זמן לחשוב לבד וליהנות מקצת שקט. (זוג צעיר מצפון הארץ)
מה דעתכם על התגובית? האם אתם מסכימים עם הדברים? נמקו.
טקסט 2: מספר הגולשים בישראל
הבנה והבעה
9. איזה נתון המופיע בסקר מחזק את המציאות המתוארת בטקסט 1?
10. כתבו לפי טקסט 2 מסקנה לגבי מספר הגולשים בישראל.
*297*
11. מי עשוי להתעניין בסקר שביצעה חברת טים?
א. חברות המוכרות שטחי פרסום באינטרנט
ב. מפעילי רשתות חברתיות ברשת
ג. חברות הסלולר (טלפונים ניידים)
ד. כל התשובות נכונות
12. השימוש באינטרנט גבוה יותר בקרב גילאי 49-18 ומגיע ל-84 אחוז, ויורד ל-43 אחוז בקרב גילאי 65 ומעלה. (שורה 6)
בנו תרשים עמודות לפי נתונים אלה. הציעו לו כותרת מתאימה.
13. ערכו סקר בקרב 5 מחבריכם – בסקר בררו כמה מהם מחוברים לאינטרנט, כמה חברים ברשתות חברתיות (כגון פייסבוק), וכמה שעות הם מבלים ברשת. כתבו פסקה רציפה (לא בנקודות) שתתאר את תוצאות הסקר שערכתם. סיימו את הפסקה במסקנה אחת שעולה מהסקר שערכתם.
אוצר מילים
14. הסבירו את המילים המודגשות. תוכלו להיעזר במילון. (המילים המודגשות בספר מסומנות במקף לפני ואחרי)
א. סצנה כמו זו המתוארת לעיל נעשתה -שכיחה- מאוד בשנים האחרונות.
(טקסט 1, שורה 7)
ב. וכמעט שאין -אינטראקציה- בין בני המשפחה. (טקסט 1, שורה 10)
ג. חברות בפייסבוק לעולם לא תהיה עוצמתית כמו חברות פנים אל פנים. (טקסט 1, שורה 25)
15. באיזה ערך במילון תחפשו את המילים האלה:
א. מהנתונים (טקסט 2, שורה 5)
ב. האוכלוסייה (טקסט 2, שורה 6)
ג. מבלים (טקסט 2, שורה 10)
16. לפניכם הערך גולש מתוך מילון אבן שושן. קראו אותו.
גולש ח ז' (מן גלש, גלש) 1. מי שעוסק בספורט הגלישה במים או בשלג: גולשי גלים. 2. מי שעוסק בגלישה באינטרנט. – (גולשת, גולשים, גולשות)
מתוך: מילון אבן שושן
א. כמה הגדרות / משמעויות יש למילה גולש?
ב. איזו מן ההגדרות מתאימה לטקסט שקראתם?
ג. האם המילה היא שם עצם או פועל?
ד. המרק גולש מהסיר – משמעות זו אינה נמצאת כאן. מדוע? היכן ניתן למצוא את פירושה?
*298*
מערכת הצורות
17. העתיקו משני הטקסטים 5 שמות עצם ו-5 שמות תואר.
שם עצם, שם תואר
_________
,
_________
18. פועל בהווה או שם עצם?
קבעו את חלק הדיבור של המילים המודגשות:
א. המים -גולשים- מהדלי החוצה.
ב. בישראל גדל מספר -הגולשים- ל-4.5 מיליון.
19.לפניכם פעלים מטקסט 1. נתחו אותם לפי הטבלה:
הפועל, השורש, בניין, גוף, זמן, פעיל / סביל
1. התישבו,
_________
,
_________
, נסתרים,
_________
,
_________
2. שקוע,
_________
, קל,
_________
,
_________
, סביל
3. הפכה,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
4. גולש,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
5. מאשר,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
6. מפחיתים,
_________
, הפעיל,
_________
,
_________
, פעיל
7. שחק,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
8. מרחק,
_________
,
_________
,
_________
,
_________
, סביל
20. מיינו את הצירופים לסמיכות או שם ותוארו:
1. ארוחת הערב
2. טלפון נייד
3. משחק מחשב
4. ספר קריאה
5. הטלפון הסלולרי
6. חדירת האינטרנט
7. בעליהשכלה
8. השכלה גבוהה
9. האוכלוסייה הבוגרת
*299*
*299*
לפניכם 2 קטעים מתוך נאומים שנישאו בכנסת בוויכוח הנוקב על השילומים (הפיצויים) מגרמניה. קראו את הקטעים, וענו על השאלות שאחריהם.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
הוויכוח על השילומים מגרמניה
(1) בעד השילומים – מדברי דוד בן גוריון בכנסת
(2) קביעת השילומים הייתה מבוססת על שתי הנחות יסוד:
(3) על היותנו מצווים להחזיר במקסימום האפשרי, הרכוש הנשדד של היהודים
(4) ללא יורשים, ולהוציא מידי הרוצחים והבאים אחריהם, גם במזרח גרמניה וגם
(5) במערב גרמניה – ירושת ישראל, ולא יהיה הרוצח גם יורש. כי מדינת ישראל
(6) לקחה על עצמה בעזרת קיבוצי היהודים בעולם כולו לקלוט ניצולי שואה
(7) ולשקם אותם בארץ, ועליה להציל הרכוש היהודי השדוד בידי הגרמנים למען
(8) יישובם וקליטתם של שארית הפליטה.
(9) (...) ממשלת ישראל רואה עצמה חייבת לתבוע, כי העם הגרמני יחזיר הרכוש
(10) היהודים הנגזל. מצד אחד להחזיר הרכוש שיש לו תובעים ויורשים שנשארו
(11) בחיים, ומצד שני להחזיר הרכוש הרב שאין לו יורשים בקרב המיליונים הנרצחים
(12) – למדינת ישראל, המצווה על שיקום שארית הפליטה ואשר קלטה כבר עד
(13) עכשיו רוב רובם של הניצולים מהשואה.
(14) (...) ממשלת ישראל והעם היהודי כולו רואים כל העם הגרמני אחראי למעשי
(15) הזוועות שנעשו בימי מלחמת העולם השנייה נגד יהדות אירופה.זוועות אלו
(16) לא יישכחו לעולם, וכל משטר בגרמניה – יהיה זה במערב או במזרח – שאינו
(17) עושה מאמץ נאמן, מלא ומעשי, לתקן כל מה שניתן לתיקון – .אינו יכול לנער
(18) מעל עצמו האחריות המלאה על פשעי הנאצים.
מתוך: דברי הכנסת, ישיבות לח-מ, ינואר 1952, עמ' 897-896
(19) נגד השילומים – מדברי מנחם בגין
(20) (...) הרי יש חשבון אחד – חשבון הדם היהודי. יש נימוק אחד: יהודים, נציגי
(21) ממשלת ישראל, עומדים לשבת על יד שולחן אחד עם הרוצחים הגרמנים. ועל
(22) כן אסיים דברי במספר פניות.
(23) פנייתי הראשונה היא אליך, אדוני בן גוריון.
(24) (...) אני פונה אליך ברגע האחרון כיהודי ליהודי, כבן לעם יתום, כבן לעם שכול:
(25) הרף, אל תעשה את המעשה הזה! זוהי תועבת התועבות בישראל. לא הייתה
(26) כמותה מזמן היותנו לגוי ואני מנסה לתת לך מוצא.
*300*
(27) (...) לך אל העם, ערוך מישאל עם. לא מפני שאני מציע לערוך הצבעה עממית
(28) בעניין זה. אינני חושב שבכלל אפשר להצביע על כך. ההצבעה כבר נעשתה –
(29) בטרבלינקה, באושבינצים, בפונארי, שם הצביעו יהודים בעינויי המוות: לא לבוא
(30) במגע, לא להיכנס במשא ומתן עם הגרמנים. לכו אל העם.
(31) (...) אני אומר לכם, לא יהיה משא ומתן עם גרמניה. לא יהיה משא ומתן עם
(32) גרמניה!
(33) (...) זוהי קריאתי האחרונה לכנסת: למנוע שואה מעם ישראל. הן בתחתית
(34) הגהינום נמצא קול הקטן – למה עוד הביא אחרי השמדתו? שפך דם יהודי על
(35) כסף גרמני, למה ולשם מה? הרי הכסף יוזל, יוצא, ילך וייעלם, והחרפה תישאר!
מתוך: דברי הכנסת, ישיבות לח-מ, ינואר: 1952, עמ' 905, 907
שאלות
הבנה
1. חפשו חומר רקע בנושא השילומים. תוכלו להיעזר במורה להיסטוריה, או במנוע חיפוש באינטרנט.
2. מה נושא הדיון? מה הבעיה המועלית בשני הקטעים?
3. מדוע נושא זה כה כאוב?
4. מהי עמדתו של בן גוריון? ציינו 3-2 נימוקים.
5. מהי עמדתו של בגין?
6. על מנת לשכנע, בגין פונה אל בן גוריון. מה הוא מבקש בפנייתו?
מה בגין רוצה להשיג בפנייה זו מבחינה רטורית?
7. ציינו את השאלות הרטוריות בנאום של בגין. מה מטרתן?
הבעה בעל פה
8. האם היה צריך לקבל פיצויים מגרמניה?
א. כתבו נקודות בעד ונגד. תוכלו להיעזר בנאומים בשני הקטעים.
ב. ערכו דיון בעל פה בנושא זה.
ג. דווחו בכיתה על מהלך הדיון.
מערכת הצורות
9. שלומים – מהו השורש? לאילו מילים אחרות השורש הזה קשור?
הערה: בשיעור 8: דיון בכתב ובעל פה (עמ' 79), יש עוד שאלות לקטעים אלה.
*301*
*301*
יש הטוענים כי עבודה רבה מזיקה לבריאות. האומנם?
לפניכם ידיעה עיתונאית בנושא זה. קראו אותה, והשיבו על השאלות שאחריה.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
העבודה טובה לבריאות
האגודה הסוציולוגית האמריקאית: נשים עובדות בריאות יותר
ד"ר דינה ראלט
(1) בפגישה השנתית של האגודה
(2) הסוציולוגית האמריקאית הוצג מחקר
(3) מאוניברסיטת פנסילבניה שהראה
(4) שלמרות שנשים עובדות בימינו
(5) הרבה יותר מאשר בשנות ה-70, הן
(6) מסתדרות יותר טוב והן גם בריאות
(7) יותר.
(8) בסקר, שבו השתתפו כ-16,000 נשים
(9) ו-21,000 גברים בגילים 80-18,
(10) התבקשו המשתתפים לדרג את
(11) בריאותם (רע, בסדר, טוב או מצוין),
(12) לציין את השכלתם, שעות ודרגת
(13) עבודתם ומצבם המשפחתי. להלן
(14) חלק מהממצאים המשווים נתונים בין
(15) שנת 1974 לשנת 2000:
(16) – בשנת 2000 עבדו 60 אחוז מהנשים
(17) לעומת 40 אחוז ב-1974.
(18) – בתקופתנו עובדות פי 3 יותר נשים
(19) במשרה מעל 40 שעות שבועיות
(20) (16 אחוז) לעומת שנות ה-70.
(21) – כמעט כפול נשים עם ילדים,
(22) עובדות בשנת 2000 ביחס לשנת
(23) 1974.
(24) כמו בשנות ה-70 גם בתקופתנו נשים
(25) מבצעות את מרבית המטלות בבית
(26) ובגידול הילדים. למרות זאת, דווקא
(27) בריאותן של הנשים העובדות היתה
(28) טובה במעט מבריאות הגברים. הטבת
(29) בריאות זאת לא נראתה אצל נשים
(30) לא עובדות.
(31) נראה שלמרות הלחץ ועומס המטלות
(32) של נשים עובדות, העבודה מגבירה
(33) את חיותן ושמחת חייהן, וכך
(34) משתפרת גם בריאותן.
מתוך: דינה ראלט, "האגודה הסוציולוגית האמריקאית: נשים עובדות בריאות יותר", עיתון מעריב nrg, י"ב באלול תשס"ד, 29/8/2004
*302*
שאלות
הבנה
1. על איזה מחקר הידיעה העיתונאית מדווחת?
2. הטענה המרכזית של המחקר היא:
א. נשים מבצעות את מרבית המטלות בבית.
ב. בימינו נשים עובדות יותר, אך הן מסתדרות טוב יותר והן בריאות יותר.
ג. נערך סקר שהמשתתפות בו התבקשו לדרג את בריאותן.
ד. בתקופתנו נשים עובדות פי שלושה יותר מאשר בשנות ה-70.
אוצר מילים
3. עיינו בהקשר או במילון, והסבירו את הביטויים האלה:
1. מרבית המטלות (שורה 25)
2. עומס המטלות (שורה 31)
3. מגבירה את חיותן (שורה 32)
4. האגודה הסוציולוגית (כותרת משנה) – המילה סוציולוגית היא מילה לועזית.
חפשו את פירושה במילון, וכתבו אותו.
מערכת הצורות
5. בשנת 2000 עבדו 60 אחוז מהנשים... (שורה 16)
בתקופתנו עובדות פי 3 יותר נשים במשרה... (שורה 18)
א. סמנו בשני המשפטים את הפעלים, והסבירו במה הם דומים זה לזה, ובמה הם שונים זה מזה.
ב. ממה ההבדלים בזמנים נובעים?
6. כתבו את השורש ואת הבניין של הפעלים המודגשים להלן. (הפעלים המודגשים בספר מסומנים במקף לפני ואחרי)
הפועל, שורש, בניין
1. בסקר -השתתפו- (שורה 8),
_________
,
_________
2. -התבקשו- המשתתפים (שורה 10),
_________
,
_________
3. -לדרג- את בריאותם (שורה 10),
_________
,
_________
4. -לצין- את השכלתם (שורה 12),
_________
,
_________
5. -מבצעות- את המטלות (שורה 25),
_________
,
_________
6. העבודה -מגבירה- (שורה 32),
_________
,
_________
*303*
7. בידיעה כתוב המשפט הזה:
בסקר שבו השתתפו כ-16,000 נשים ו-21,000 גברים בגילים 80-18 התבקשו המשתתפים לדרג את בריאותם, לציין את השכלתם, שעות ודרגת עבודתם ומצבם המשפחתי. (שורה 8)
העתיקו מהמשפט את כל כינויי השייכות והסבירו את משמעותם.
8. א. העתיקו מן המשפט בשאלה 7 את המילים מן השורש ש-ת-פ, וכתבו את חלק הדיבור שלהן.
ב. העתיקו מן המשפט בשאלה 7 את המילים מן השורש ד-ר-ג, וכתבו את חלק הדיבור שלהן.
9. מהו הערך המילוני של המילים המודגשות?
1. לדרג את -בריאותם- (שורה 10)
2. חלק -מהממצאים- (שורה 14)
3. -בתקופתנו- (שורה 18)
10. מהי דרך הגזירה של שמות העצם האלה?
1. פגישה (שורה 1)
2. השכלה (שורה 12)
3. ממצא (שורה 14)
4. שבועי (שורה 19)
5. גדול (שורה 26)
11. בטקסט כתוב המשפט:
נראה שלמרות הלחץ ועומס המטלות של נשים עובדות העבודה מגבירה את חיותן ושמחת חייהן, וכך משתפרת גם בריאותן. (שורה 31)
א. סמנו במשפט את כינויי השייכות.
ב. למי הכינויים מכוונים?
12. בפגישה -השנתית- של האגודה -הסוציולוגית האמריקאית-. (שורה 1)
א. כל המילים המודגשות הן שמות תואר. את מי כל שם תואר מתאר?
ב.איך נוצרו שמות התואר האלה? הסבירו את דרך הגזירה.
שם התואר, מתאר את..., דרך הגזירה
1. השנתית,
_________
,
_________
2. הסוציולוגית,
_________
,
_________
3. האמריקאית,
_________
,
_________
*304*
הבנה
לפניכם תרשים. עיינו בו, והשיבו על השאלות שאחריו.
(בספר תרשים עמודות)
שיעור ההשתתפות של גברים ונשים בכוח העבודה בישראל, 1998-1978 (באחוזים מאוכלוסיית הגברים והנשים)
1978: גברים – 65.2, נשים – 34.3
1982: גברים – 63.4, נשים – 36.1
1986: גברים – 63.2, נשים – 38.5
1990: גברים – 62.3, נשים – 41.1
1994: גברים – 62.8, נשים – 44.7
1998: גברים – 61.2, נשים – 46.3
מתוך: צביה פיין, מאירה שגב ורחלי לביא, ישראל – האדם והמרחב, 2002, עמ' 33, מטח
13. היעזרו בנתונים ובכיתוב של התרשים, וכתבו פסקה: מה התרשים מתאר? איזו מסקנה אפשר להסיק מהנתונים?
14. מה היה חלקן של הנשים לעומת חלקם של הגברים בעבודה בשנת 1978? מה היה המצב בשנת 1998?
15. מה היה הפער בין הגברים לנשים בשנת 1978? מה היה הפער בשנת 1998?
16. איזה תהליך התרחש בשנים 1998-1978?
הבעה בעל פה
17. אפליה מתקנת – במקרים שאוכלוסייה מסוימת סובלת מפער (בהשכלה, בהכנסה, במוגבלות פיזית וכדומה), נותנים לה יחס מועדף, עדיפות כדי לתקן את האפליה וכדי לצמצם את הפער. היחס המועדף יכול להיות: הנחות, הקלות במסים, הקלות בקבלה למקום עבודה ועוד.
האם צריך להנהיג אפליה מתקנת? ואולי היא מזיקה ומחלישה את החלשים?
א. חפשו באינטרנט מידע על אפליה מתקנת.
ב. הכינו בכתב נקודות "בעד" ונקודות "נגד". הוסיפו דוגמות לטיעונכם.
ג. נהלו דיון בקבוצות בנושא זה. דווחו בעל פה על הדיון בקבוצתכם.
*305*
*305*
קראו את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
(כאשר מופיע טקסט בספר השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)
בגנות הניטרליות / חנה נאמו
(1) הבעת דעה של מחנכים בכיתה בסוגיות שעל סדר היום היא הכרחית.
(2) לאחרונה הטרדתי, שלא בכוונה, את מנוחתם של ח"כ גדעון סער ושל שרת
(3) החינוך, פרופ' יולי תמיר. לאחר שפרסמתי בעיתון הווירטואלי של "גימנסיה
(4) הרצליה" מאמר התומך בערכים העומדים בבסיס דוח הביניים של ועדת וינוגרד,
(5) הוזמנתי ל"בירור" בעיריית תל אביב. ח"כ סער תמה, ובצדק, אם זה הנוהג
(6) הראוי במדינה דמוקרטית.
(7) תשובת שרת החינוך הפתיעה לטובה גם את סער. היא הציגה את השקפתה,
(8) שלפיה לא ראוי שמנהל או מורה ימלאו פיהם מים בעניינים ציבוריים מהותיים,
(9) ובלבד שיציגו לתלמידים תמונה שלמה המציגה גם את הספקות בעמדתם
(10) ואת קיומן של עמדות אחרות.
(11) מעולם לא הצלחתי להבין את הגישה שלפיה מורים חייבים לשמור תמיד על
(12) ניטרליות בעניינים שעל סדר היום הציבורי. ידוע שמורה טוב לא רק מלמד את
(13) תלמידיו, אלא מחנך אותם. כולנו רוצים לראות מורים המהווים מודל לחיקוי
(14) בהתנהגותם, ולא רק מעבירים נוסחאות במתמטיקה או תאריכים בתולדות
(15) עם ישראל. המודל הרצוי הוא מודל של מורים אכפתיים, מעורבים בנעשה
(16) במדינה ומלאי רצון לתקן ולשנות.
(17) מעל הכול, צריך לומר לתלמידים אמת. מורה שמתחמק ממתן תשובות
(18) אמיתיות לתלמידים ששואלים אותו שאלות קשות, נהפך מהר מאוד ללא-
(19) רלוונטי עבורם. אם כל תפקידו הוא חלוקת זכות דיבור ושמירה על הנימוס
(20) בדיונים המתקיימים בין התלמידים, אז התרומה שלו לחניכיו מוגבלת ביותר.
(21) אם, מצד שני, הוא מביע עמדה, וגם מבקר אותה, מציג את הנושא על כל
(22) מורכבותו, מעודד את התלמידים לחשיבה ביקורתית ומשתמש בדעותיו שלו
(23) כמודל לדיון ביקורתי, הוא מעניק להם חוויה חינוכית ראשונה במעלה. הוא
(24) מלמד אותם כיצד להיות אזרחים חושבים, אזרחים פעילים בחברה דמוקרטית.
(25) המחשבה שתלמיד תיכון, שעוד שנה-שנתיים יישלח על ידינו לשדה הקרב,
(26) אינו מסוגל לקחת חלק פעיל בדיון ציבורי, ואינו מסוגל להבין שיש עמדות לכאן
(27) ולכאן, היא זלזול בתלמידי ישראל. מי שחושב שניתן לדבר עמם בתיאוריה על
(28) אזרחות טובה, מעורבות חברתית ועשייה למען המדינה, ובאופן מעשי לשדר
(29) להם שאלה תחומים שאסור למחנך להיכנס אליהם, אינו מבין חינוך מהו.
*306*
(30) כמובן שצריכים להיות גבולות לשיח. מורה לא יכול להביע בין כותלי בית
(31) הספר דעות גזעניות, דעות אנטי-ציוניות, או כל דעה אחרת שהיא מחוץ
(32) לגבולות הערכיים העומדים בבסיס החברה הישראלית כולה.
(33) "גימנסיה הרצליה" היא קהילה חינוכית המצליחה להוכיח מדי יום שפלורליזם
(34) (הכרה בשונות) וחינוך אמיתי לדמוקרטיה, הולכים יד ביד עם שיח פתוח
(35) וחופשי בין תלמידים לבין עצמם ובין תלמידים למורים. רק שיח כזה מאפשר
(36) לתלמידים לנתח בצורה מושכלת ויכוחים ציבוריים, להבחין בין עיקר לטפל,
(37) בין עובדות לטיעונים ערכיים ובין דמגוגיה (תעמולה זולה, ריקה) לרעיונות
(38) מורכבים. אלה הדיונים שהופכים אותם לאזרחים טובים יותר במדינת ישראל.
הכותבת היא מנהלת לשעבר של הגימנסיה הרצליה. מתוך: הארץ online, כ'יט באלול תשס"ז, 12/9/2007
שאלות
הבנה
1. ציינו שני מאפיינים של מורה טוב או מורה טובה לפי המאמר.
2. תחום החיים שהמאמר שייך אליו הוא:
א. כלכלה
ב. חינוך
ג. מדעי החברה
ד. פסיכולוגיה
3. באחד השיעורים שאל רון את מורתו אם לדעתה היציאה למלחמת לבנון השנייה הייתה מוצדקת.
הסבירו: כיצד צריכה המורה להגיב לשאלתו של רון לפי תפיסתה החינוכית של כותבת המאמר?
4. כתוב כי שרת החינוך חושבת ש"לא ראוי שמנהל או מורה ימלאו פיהם מים בעניינים ציבוריים מהותיים". (שורה 8)
א. כתבו את המשפט המצוטט במילים שלכם.
ב. הסבירו את הטענה.
ג. איך הכותבת מנמקת את הטענה?
*307*
5. מורה טוב לא רק מלמד את תלמידיו, אלא מחנך אותם. (שורה 12).
האם אתם מסכימים עם דעה זאת? חוו את דעתכם.
נמקו את טענתכם ובססו אותה.
6. בתחתית המאמר צוין כי הכותבת היא מנהלת הגימנסיה הרצליה.
א. הסבירו: מהי חשיבותו של מידע זה?
ב. כתבו טקסט מידע קצר (7-5 שורות) על ייחודה של "הגימנסיה הרצליה". תוכלו להיעזר בכל מקור מידע העומד לרשותכם (אנציקלופדיה, אינטרנט ספרי היסטוריה וכד').
הבעה בכתב
7. האם המאמר של גב' נאמן נראה לכם משכנע?
נמקו את קביעתכם (התייחסו לתוכן המאמר, לסגנונו ולאמצעים הרטוריים שלו). כתבו ביקורת של כ-10 שורות.
הבעה בעל פה
8. נהלו דיון כיתתי בשאלה: האם להכניס את הפוליטיקה לבית הספר?
הציגו עמדה אחת התומכת בהכנסת הדיון הפוליטי לשיעורים השונים בבית הספר, ועמדה אחת השוללת את הדיון הפוליטי במסגרת הלימודים.
כל עמדה צריכה להיות מנומקת ומלווה בדוגמה רלוונטית.
מערכת הצורות
9. הפעלים להלן לקוחים משורות 29-25.
כתבו את השורש והבניין של כל פועל.
הפעלים, השורש, הבניין
1. ישלח (שורה 25),
_________
,
_________
2. מסגל (שורה 26),
_________
,
_________
3. חושב (שורה 27),
_________
,
_________
4. לדבר (שורה 27),
_________
,
_________
5. לשדר (שורה 28),
_________
,
_________
6. להכנס (שורה 29),
_________
,
_________
סוף הספר