סודות הלשון
כיתה ז'
י' הלפרין
היסודות הוצאה לאור
ישראל
ב-- כרכים
כרך ראשון
עמודים
עמודי דפוס
עמודי בראיל
העתיקה: בת-7 ורדי
הספריה המרכזית לעיוורים
נתניה ישראל 2013
הספר "סודות הלשון" מיועד לתלמידי חט"ב – כיתה ז'.
הספר עוסק בנושאי הלימוד לשנה זו:
אותיות השימוש: מש"ה וכל"ב – משמעותן, כתיב נכון, ניקוד והגייה תקינה.
מ' השימוש, ש' השעבוד, ה' הידיעה, ה' השאלה, ה' המגמה, ו' החיבור, ו' ההיפוך, כ' הדמיון, אותיות כל"ב, בכ"ל מיודעות.
חלקי דיבר: הכרת חלקי הדיבר השונים, השימוש בהם בטקסטים שונים. שם עצם, שם פעולה, פועל, שם פועל, תואר, תואר הפועל, מיליות.
בפרקים השונים עוסקים התלמידים בהבנה ובהבחנה בין חלקי הדיבר השונים.
משקלי שם העצם – משמעותם, תרומתם להבנת השפה ולהעשרתה. הכרת תופעות דקדוקיות שונות: דגש משלים, תשלום דגש, הנמכת תנועה, חיטוף ועוד...
פרקים בתורת ההגה: עיצורים, תנועות, שוואים ודגשים כהכנה לחלוקה להברות וקביעת סוג ההברה – פתוחה או סגורה, טעם.
בעקבות העיסוק בפרקי הספר השונים, רוכשים התלמידים הבנה לשונית, העשרה לשונית, אוצר מילים ניבים וביטויים, ולבד מכך עוסקים הם גם בהגייה נכונה. התרגול מגוון וכולל שימוש בסוגות שונות, תורם להבנת הנקרא ולפיתוח ההבעה בעל-פה ובכתב.
תוכן העניינים
(התוכן ערוך כך: שם הפרק ועמוד דפוס)
תוכן כרך ראשון
(התוכן ערוך כך: שם הפרק עמוד דפוס עמוד בראיל)
*7*
*7*
האותיות מ.ש.ה. ו.כ.ל.ב. מכונות "אותיות השימוש".
א. השליח שיצא מעיר הבירה לעיירות הסמוכות, הגיע בזמן. הוא הביא מכתב חשוב לראש הקהל.
ב. השליח שיצא לעיר הבירה מהעיירות הסמוכות, הגיע מזמן. הוא הביא עמו מכתב חשוב מראש הקהל.
שימו לב, האם יש הבדל במשמעות הטקסטים? --
סמנו את האותיות השונות בטקסטים: --
מסקנה!
עבודות
א. צבעו את אותיות השימוש הנוספות למילים בקטע שלפניכם:
מי שטרח...
הצרעה באה לעת קרה וצינה אל הנמלה ובפיה תחינה: "השלג כיסה ארץ והעצים בשלכת. אנא, תני לי מעט מהמזון שאגרת בימי הקיץ מהגורן ומהיקב!" כי הנמלה אגרה בקיץ למחייתה, היא ובני שבטה עמלו כל הקיץ בחום ובשרב, והכינו צידה לחורף הנורא. עתה, נשאה הנמלא את ראשה אל הצרעה המפזזת ושאלה בתמיהה: "מי שדד את האוצר שכינסת, מי שלח יד במזון שאספת?"
"הוי," זמזמה הצרעה, "כלום עלה בדעתך שעמלתי בפרך, בעבודת עבד לאסוף ולכנוס גרגר לגרגר? הלא השמש זרחה והרוח נשבה, והיקום מלא אורה ושמחה. עפתי מפּרח לפרח, לאסוף צוף ולרוות עסיס, פיזזתי ורקדתי ושירים פיזמתי!"
"כך?" אמרה הנמלה, "אם כן, הדין דין אמת. מי שנח בקיץ יקונן בחורף, ומי שעמל בעת החום, ישבע בעת הקור!"
*8*
ב. השלימו את אותיות השימוש החסרות בקטעים הבאים:
"לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה -- חכם... תכין -- קיץ לחמה, אגרה -- קציר מאכלה". (משלי ו')
אם תתבוננו היטב --נמלה תוכלו --הבחין -- --ראשה שני מחושים ארוכים. הללו רגישים מאוד --עזרתם מריחה --נמלה את סביבתה --חשה אותה. מלבד --מחושים, מצוידות --נמלים --עיניים.
--עיניים --ראשיהן של --נמלים פועלות --דרך כלל, אינן מפותחות כל כך.
טרמיטים – אחת --משפחות --נמלים – מקימים --ארצות חמות קנים --מגורים.
גובהם של קנים אלו --דרך כלל שישה-שבעה מטרים! --אפילו יותר.
--מרבה --הפלא --טרמיטים --חרוצים עיוורים לגמרי. --קשר ביניהם נעשה --עזרת חושים אחרים --מפותחים אצלם: חוש --טעם --חוש --ריח.
ג. הוסיפו אותיות שימוש מתאימות בזוגות המשפטים הבאים:
1. ראובן שכר דירה -- ידידו. ראובן השכיר דירה -- ידידו.
2. האיש השאיל חפץ -- שכנו. האיש שאל חפץ -- שכנו.
3. אדם זה -- עולם לא הוציא דבר שקר -- פיו. אדם זה -- עולם לא יוציא דבר שקר -- פיו.
4. בני אדם בודקים היטב מה שמכניסים -- פיהם, אך אינם בודקים את אשר הם מוציאים -- פיהם.
ד. הוסיפו את אותיות השימוש במשפטים שלפניכם, כך שתתקבלנה משמעויות שונות:
דוגמה: שליח יצא (מ)עיר הבירה (ל)ערים סמוכות.
שליח יצא (ל)עיר הבירה (מ)ערים סמוכות.
1. העברתי את החבילה --ימיני.
העברתי את החבילה --ימיני.
העברתי את החבילה --ימיני.
2. הרב הזמין את האורח --שבת
הרב הזמין את האורח --שבת
3. הגענו --זמן.
הגענו --זמן.
הגענו --זמן קצר.
הגענו --זמן קצר.
תנו דוגמאות למשפטים נוספים.
*9*
*9*
ניקוד מ' השימוש והגייתה
בדרך כלל – מ בחיריק חסר ודגש חזק באות הבאה. דוגמאות: מפה (מ בחיריק חסר, פ בדגש ובחולם חסר), משם (מ בחיריק חסר, ש בדגש ובקמץ)
לפני אות גרונית ה.א.ח.ר.ע. – מ בצירה תשלום דגש. דוגמאות: מראש (מ בצירה), מארץ (מ בצירה)
חריגים: מחוץ (מ בחיריק), מחוט (מ בחיריק), מהיות (מ בחיריק), מחו"ל (מ בחיריק)
לפני י' שוואית – מי – חיריק מלא, השווא בי' נשמט. דוגמאות: מירושלים (מ בחיריק), מיהודה (מ בחיריק)
עבודות
א. נקדו את מ' השימוש בצמדים הבאים:
1. מפה ומשם.
2. מקרוב מרחוק.
3. ממזרח ממערב.
4. מצפון מדרום.
5. מימין משמאל.
6. מימיני משמאלי.
7. מלפני מאחרי.
8. מבית ומחוץ.
9. מאז ומעולם.
10.מאז ומתמיד.
11. מאחת משתים.
12. מעץ ומאבן.
ב. נקדו את מ' השימוש בקבוצות המילים הבאות. סמנו מילה יוצאת דופן בכל קבוצה. נמקו.
1. מארץ, ממזרח, מעיר. נימוק: --
2. מירושלים, מאשדוד, מיהודה. נימוק: --
3. מבית, מחוץ, מחוט. נימוק: --
4. מהר, מעמק, מגבעה.נימוק: --
*10*
5. מחום מקור, משיטפון. נימוק: --
6. מאתמול, משלשום, ממחר. נימוק: --
7. מימין, מימיני, מירדן. נימוק: --
8. מיד, מרגל (ר בסגול), מאוזן. נימוק: --
ג. נקדו את מ' השימוש בניבים הבאים. התאימו לכל ניב הסבר. הקיפו את כל המילים שיש בהן תשלום דגש.
1. לא מדובשך ולא מעוקצך, בין אם אעשה כך ובין אם אעשה כך, רע לי.
2. מחוט ועד שרוך נעל, מן הדבר הרע יצא דבר טוב.
3. התפוח אינו נופל הרחק מהעץ., לא אקח דבר.
4. אין הבור מתמלא מחולייתו., דבר שאין לערער אחריו, חוק בל יעבור.
5. מעז יצא מתוק., הבן דומה לאביו.
6. אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי., לא מן הטוב שבדבר ולא מן הרע שבו.
7. מה יום מיומיים?, אין הדבר יכול להתמלא ולהשלים עצמו לבדו.
8. הלכה למשה מסיני., במה נשתנה יום זה משאר הימים?
9. ראה מהרהורי לבו., כוונת הביטוי: סוד.
10. לא היו דברים מעולם (להד"ם)., ביטוי לירידה קיצונית ממצב טוב למצב רע.
11. מאחורי הפרגוד., ראה את הדבר כפי שרצה לראותו, ולא כפי המציאות.
12. מאגרא רמא לבירא עמיקתא., העניין בדוי, אין יסוד אמת לדבר.
*11*
מ בחיריק(ועוד אות דגושה) – מי?
הבדילו בין מ' השימוש ובין מי
1. השלימו מ בחיריק ואות דגושה) או מי.
1. כל -- שנוטל עצה -- זקנים אינו נכשל.
2. -- שרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח -- מנו.
3. -- שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה -- ימיו.
4. חכם אינו מדבר לפני -- שגדול -- מנו בחכמה ובמניין.
5. -- שאין לו חכמה -- שלו, לא יבחין בחכמת חברו.
הוסיפו דוגמאות. --
מ' השימוש לפני מילות השאלה
ה. הוסיפו למילות השאלה את מ' השימוש. נקדו אותה.
1. -- מי?
2. -- מה?
3. -- מתי?
4. -- היכן?
5. -- אין?
6. -- איזה?
7. -- כמה?
8. – אילו (א בצירה מלא)? (הערה: "אלו" (א בצירה,) איננה מילת שאלה אלא כינוי רמז).
9. -- איזו?
*12*
*12*
נסו לכתוב את הקטע באופן שבו תופיע האות ש'.
מעשה באדם אחד אשר היה מהלך בדרך ופגע בזאב. נפל עליו פחד גדול, נטל את המקל אשר בידו, והיה מנפנף בו ומכוונו כלפי הזאב, כדרך אשר נוהגים ברובה, כדי להפיל אימה על הזאב. באותה שעה עבר שם אדם אשר החזיק רובה ממש. ראה את הזאב, ירה בו והרגו בו במקום. אך האיש אשר המקל בידו אשר לא ראה את האיש המחזיק ברובה, דימה בנפשו כי והוא במקלו הרג את הזאב, עד אשר פרחה נשמתו של הזאב.
(רבי נחמן מברסלב)
--
במקום אילו מילים השתמשתם בש'? --
המילים אשר, כי מאפיינות כתיבה תנכית. ש' השעבוד אינה מופיעה בחמשת חומשי התורה (בלשון המקרא).
ניקוד ש' השעבוד והגייתה
בדרך כלל – ש בסגול ודגש באות שאחריה. דוגמאות: מי שטרח...(ש בסגול, ט בדגש)
לפני אות גרונית ה.א.ח.ר.ע. – ש סגול בלבד. דוגמאות: ברוך שאמר...(ש בסגול)
תופעה זו שבה (ב בדגש, ה במפיק) אין מופיע דגש מכונה (כ בשורוק) בשם ויתור.
*13*
עבודות
א. סמנו את ש' השעבוד בקטע שלפניכם.
מיינו את המילים שש' השעבוד מצטרפת אליהן לשתי קבוצות על-פי הניקוד.
יש אנשים
יש אנשים, ש בסגול ואות דגושה, ש בסגול (תופעת ויתור)
יש אנשים שמוקפים חברים, --, --
ויש אנשים שלבדם נשארים., --, --
יש אנשים שאוהבים הרמוניה, --, --
ויש אנשים שנבהלים מסימפוניה., --, --
יש אנשים שמשוחחים ומתערבים, --, --
ויש אנשים שמתעניינים ומקשיבים., --, --
יש אנשים שערים ומעוררים, --, --
ויש אנשים שמפנימים ונסגרים., --, --
יש אנשים שחוקרים ודורשים, --, --
ויש אנשים ששותקים ומחרישים., --, --
יש אנשים שאומרים ונואמים, --, --
ויש אנשים שעושים ודוממים., --, --
יש אנשים שיוצרים ועמלים, --, --
ויש אנשים שחולמים ומתעצלים., --, --
ומכל האנשים, נבנית ומוקמת – , --, --
תבניתה של חברה מושלמת., --, --
*14*
ב. נקדו את ש' השעבוד בביטויים ובציטוטים הבאים:
- יום שאינני עושה בו טובה ליהודי, אינו נחשב בעיני כיום.
- ראוי לאדם שיחמול על דיבורו, יותר משחומל על ממונו.
- אם רוצים שלא לראות, לא יועילו שום נרות.
- מי שאין לו מה לומר – שלא יביע זאת במילים.
- מה לך כי תחמוד מה שאין לך – הלא גם מה שיש לך אינו שלך!
- לאחר שהאונייה טבעה – כל אחד יודע איך ניתן היה להצילה.
- "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין... חדש תחת השמש".
- בור ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן.
- כשם שפרצופיהם שונים, כך אין דעתן שווה.
- הסכל – אומר מה שהוא יודע, החכם – יודע מה שהוא אומר.
הצירוף בגלל ש... אינו תקני בשפה!
ש' השעבוד מרבה להצטרף לפעלים.
ג. נקדו את ש' השעבוד בקטע "יתוש קדמך".
יתוש קדמך
הייתכן שהחיות מרגישות, והאנשים בשום אופן לא? לפי המקובל, החיות חשות ברעידת אדמה המתרגשת ובאה. ימים ספורים לפני רעידת אדמה שהתרחשה בטייוואן ביוני 2000, יצאו עשרות אלפי תולעים מבטן האדמה. ערמה ענקית של תולעי אדמה נמצאה ברובע יוצו בעיר נאנטו שבמרכז טייוואן, ערמה נוספת של תולעים שחורות נמצאה בהוקו שבצפון טייוואן.
רעידות האדמה מלמדות על בעלי חיים שנטשו אזורים שלמים בבהלה אדירה ומספר ימים אחר כך אירעה רעידת אדמה. ההיסטוריה מספרת על עכברים שנמלטו בשיירה ארוכה, נחשים שיצאו ממסתוריהם ובעלי חיים רבים נוספים שנצפו נמלטים מהערים.
מי שהיה שגריר בתורכיה בזמן רעידות האדמה הגדולות של שנת 1999 מספר קוריוז מעניין: "סוכנת הקרקעות שמשכירה בתי נופש ביאלובה (עיר שנהרסה כמעט כליל ברעש הנורא), סיפרה לנו, כי יומיים לפני הרעידה הגדולה החלו הכלבים ללכת הלוך וחזור לכיוון המים. גם מפלס המים באגם ירד במטר תמים".
*15*
סמנו בכתבה שלפניכם את ש' השעבוד. נקדו אותה.
חפשו בעיתון כותרות ופתיחים נוספים שמופיעה בהם ש' השעבוד. העתיקו אותם ונקדו את הש'.
מאות סוגים של בעלי חיים חדשים התגלו ב"עולם אבוד" שנחשף בג'ונגל באינדונזיה
קבוצת חוקרים בינלאומית הודיעה ביום ג' כי היא גילתה "עולם אבוד'' המאוכלס במאות מיני צמחים וחיות שלא נודעו עד כה בג'ונגל אינדונזי.
"מצאנו עשרות, אם לא מאות מינים חדשים. מדובר ככל הנראה במערכת האקולוגית הטהורה ביותר בכל המרחב האסיאתי. היו כל כך הרבה דברים חדשים שזה כמעט והימם את החושים, ורק גירדנו את פני השטח. כל מי שילך לשם יחזור עם תעלומה", אמר הד"ר ברוס בילר, ממנהיגי הארגון האמריקני "קונסרביישן אינטרנשיונל" לו השתייכה המשלחת האמריקנית-אינדונזית-אוסטרלית לג'ונגלים ההרריים והמיועדים של הרי פוג'ה במערב גינאה החדשה. ב"עולם האבוד" נמצאו עשרות זנים חדשים של ציפורים, פרפרים, צפרדעים וצמחים. כדי להגיע אליו, נאלצו 25 חוקרי המשלחת לטוס במסוקים, מכיוון שלא יכלו להגיע אליו ברגל.
בילר סיפר כי בין המינים החדשים שהתגלו ב"עולם האבוד" הייתה גם ציפור יונקת-דבש עם כתם כתום בהיר על פניה, הידועה רק לתושבים המקומיים. בילר סיפר כי מדובר בזן הציפורים הראשון שהתגלה בגיניאה החדשה מאז 1939. כמו כן, גילתה המשלחת גם 20 זנים לא ידועים של צפרדעים, ארבעה זנים לא ידועים של פרפרים ושלל צמחים לא מוכרים, ביניהם חמישה מיני דקל שלא היו מוכרים למדע קודם לכן.
חברי המשלחת אף הצליחו לצלם לראשונה ציפור המכונה "ציפור גן העדן המשושה של ברלפש", שקיבלה את שמה בגלל שישה דורבנות הצומחים על ראשה, שנוצותיה הופיעו בעבר באוספים מן המאה ה-19, אך מעולם לא תועדה בתמונות, וקנגרו שוכן-עצים נדיר, שמעולם לא נראה כמוהו. החוקרים אפילו הצליחו לגלות ציפור נדירה ביותר המכונה "עוף הבאוור זהוב-החזית", שזוהתה עד כה רק משרידים שלה שנמצאו באמצע המאה ה-19.
בילר, מומחה לציפורים, סיפר כי רבים מן הצמחים והחיות שגילו מדעני המשלחת אינם דומים לשום דבר שהם חזו בעבר. בילר ציין כי החוקרים ביקרו באזור בעונת החורף, בתחילת ינואר, ולכן לא יכלו לראות את כל מיני החרקים באי.
"כל משלחת שתבקר באי בחודשי הקיץ תגלה בוודאי עוד מינים רבים של פרפרים", אמר בילר, שהוסיף כי הוא בטוח ש"ישנם אזורים כאלה באפריקה, ואולי גם בדרום אמריקה". עוד אמר בילר כי ממשלת אינדונזיה עשתה את ההחלטה הנכונה, כשהחליטה לאור התגלית המרעישה לשמור על האזור מחוץ להישג ידם של מבקרים שאינם משתייכים למשלחות מדעיות.
"מה שהיה מדהים הוא העובדה שהחיות לא חששו מאתנו. באזורי הבר נוטים כל המינים לחשוש מבני אדם, אולם מדובר בהתנהגות נרכשת מפני שהם כבר נתקלו בבני אדם בעבר. בפוג'ה, לא נראה היה שהם בכלל מתנגדים לנוכחותנו", אמר בילר, שהוסיף, כי "מדובר במקום ללא דרכים או שבילים בו מעולם, לפחות עד כמה שידוע לנו, לא דרכה רגל אנושית. הדבר מוכיח שעדיין ישנם מקומות שרגל אדם לא דרכה בהם כאן, על כדור הארץ". (עתי"ם-חוץ)
--
*16*
*16*
מצאו את המילים המודגשות כשהן מיודעות בקטע.
פעם ביקר בבית החפץ-חיים (אורח עשיר) מאנגליה. הביט האורח על הבית הקטן ועל הרהיטים הדלים ופנה אל החפץ-חיים: "חשבתי כי הנך דר ב(דירה) נאה ומרוהטת יפה, היכן הם רהיטיך, רבי?"
במקום תשובה, שאל החפץ-חיים את אורחו: "רהיטיך – היכן הם?"
"ודאי יש לי (רהיטים) יפים, גם הדירה שאני דר בה נאה, אבל כאן איני אלא אורח," ענה העשיר.
"אכן, מסיבה זו גם לי אין רהיטים נאים. שכן, אינני כאן בעולם הזה אלא אורח..."
המילים אורח ורהיטים מופיעות בקטע באופן שבו הן מיודעות – ולא בה' הידיעה. מצאו אותן. --
אתגר – איזה שם עצם בקטע אין אפשרות ליידע בה' הידיעה, משום שהוא כבר מיודע? --
ה' הידיעה מצטרפת לשמות ולתארים לציין שהם ידועים.
ה' הידיעה אינה מצטרפת: לפעלים, לשמות בנטייה, לשמות עצם פרטיים.
עבודות
א. צבעו את המילים שה' הידיעה אינה מצטרפת אליהן:
בני (ב' שווא)
אביב
קראת (ת בקמץ)
ירושלים
תפקידו
תלמידי (ד בפתח)
חורף
חיפה
חם
שלחתם
שיר
אלמד
חג
שמו (מו' חולם)
סתיו
ילד
אדר
טוב
מנהל
קיץ
תלמידנו
צער
תל-אביב
שבח
שמרו
ארץ
זמן
עיתון
לוח
למדו (ל בקמץ)
תפקיד
חרוץ
איטי
דיברת (ת ובשווא)
אמת
עירי
הזכיר
הצליחו
תשובתו
בית
אבן
קיר
שעון
דלת
זית
שמן
דבר
מדבר (מ בחיריק, ב בדגש ובקמץ)
שעה
מסחר
ילדה
סוחר
פעלים, שמות בנטייה ושמות עצם פרטיים הם כבר מיודעים.
*17*
ניקוד ה' הידיעה והגייתה
1. בדרך כלל – ה בפתח ודגש באות שאחריה דוגמאות: הבית, המתנה (ה בפתח, מ ובפתח)
2. לפני א' ר' ע' שאינה קמוצה (או קמוצה מוטעמת) – ה בקמץ – כתשלום דגש. דוגמאות: הרוח (ה בקמץ), העבד (ה בקמץ, ע בסגול, ב בסגול), העצמה (ה בקמץ, ע בקמץ קטן, צ בשווא, מ בקמץ), העוול
3. לפני ה ע קמוצות לא מוטעמות ולפני ח ח (ח בקמץ קטן או ח בחטף-קמץ) – ה בסגול. דוגמאות: ההרים (ה בסגול, ה בקמץ), העצוב (ה בסגול, ע בקמץ), החביב (ה בסגול, ח בקמץ), החדשים (ה בסגול ח בחטף-קמץ)
4. לפני ה' וח' שאינן קמוצות – ה בפתח. דוגמאות: ההצלחה (ה בפתח, ה בפתח), החודש (ה בפתח), החכמה (ה בפתח, ח בקמץ קטן)
5. חריגים – הי (ה בפתח, י בשווא) – לפני י' שוואית ה, הידיעה בפתח (בלי דגש), המ (ה בפתח, מ בשווא) לפני מ' שוואית בפיעל ובפועל ה' הידיעה בפתח (בלי דגש). דוגמאות: המספר (ה בפתח, ס' פתח), המבוקש (ה בפתח), היצורים (ה בפתח)
ב. בקטע שלפניכם מנוקדת ה' הידיעה. ציינו את מספר הכלל המתאים לניקוד.
החכמה תחיה בעליה
תרנגול ותרנגולת ושמונה אפרוחים, הנה בדרך יחד הולכים.
בפי התרנגול ובפי התרנגולת נעוצה שיבולת.
שיבולים בפי כל האחים. רק האחד צעיר (צ בשווא) האפרוחים
חלש הוא מאוד – כבד המשא (ה בפתח), לכן בפיו דבר לא נשא.
ההורים (ה בפתח) וגם הילדים (י בשווא) כולם צוהלים ושמחים צועדים.
צוחקת השמש (ה בפתח) בשמים מעל, והנה אויה, קרב (ק בקמץ, ר בצירה) לו שועל!
ניגש השועל (ה בפתח) הרעב (ה בקמץ) והערום (ה בסגול, ע בקמץ) לצעיר ביניהם, מי הם? מה בפיהם?
כך שאל וחשף השניים (ה בפתח), באפרוח הקט (ה בפתח) נעץ העיניים (ה בקמץ, ע בצירה).
"האמת (ה בקמץ, א בחטף-סגול), ממך לא אעלים, בפיהם של אחי (ח בפתח) זנבות (ז בפתח) שועלים.
ובפי – אין אף זנב, לכן אקח זנבך עכשיו!"
שמע השועל (ה בפתח) את הדברים (ה בפתח), חיש מהר רגליו הרים,
נמלט במהירות, כולו חלחלה, בין האפרוחים (ה בקמץ, א בסגול) שמחה וצהלה.
המסקנה (ה בפתח) – ברורה מאליה!
ראו, החכמה תחיה (ח בפתח) בעליה.
פעמים רבות דווקא המוח,
גובר על העוז הגבורה והכוח
*18*
ג. נקדו את ה' הידיעה בזוגות המילים הבאות:
החורף – החורפים
האמת- האניה
החכם – החכמה
העציץ – העציצים
העוון – העוונות
החרוץ – החרוצה
העבד – העבדים
האבן – האבנים
החומר – החמרים
העמוד – העצוב
ההוד – ההדר
הרחוב – הרחב
החלש – החלוש
החלב – החלבן
העיר – הערים (ע קמץ)
ד. נקדו את ה' הידיעה:
1. לא המדרש עיקר אלא המעשה.
2. היום קצר והמלאכה מרובה, הפועלים עצלים, השכר הרבה ובעל הבית דוחק.
3. החנות (ח בפתח) פתוחה, החנווני מקיף, היד רושמת... הדין דין אמת.
4. אל תפרוש מן הציבור.
5. איזהו גיבור? – הכובש את יצרו.
6. איזהו עשיר? – השמח בחלקו.
7. איזהו מכובד? – המכבד את הבריות.
8. על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה (ע בחטף-פתח) ועל גמילות חסדים.
*19*
ה. מיינו את רשימת המילים על פי ניקוד ה' הידיעה:
ה' פתח ואות דגושה, ה קמץ, ה סגול, ה פתח
--, --, --, --
--, --, --, --
--, --, --, --
רשימת המילים:
יריד (י בשווא)
אותיות
זמנים
חושך
ירקות (י בשווא)
סמלים (ס בשווא)
עת
שירים
חשוב (ח בקמץ)
אבקה (א בפתח)
ריבה
הבטחה (ה בפתח)
מצלם (מ בשווא)
התמדה (ה בפתח)
תמונה
עצל
עניין
דלת (ד בסגול)
יקרים (י בשווא)
חמור (ח בקמץ, מ בשורוק)
יקר (י בקמץ)
הלכה (ה בחטף-פתח)
מכובס
חופש
חשיבות (ח בחטף-פתח)
אפודה (א בחטף-פתח)
חציבה (ח בחטף-פתח)
דרשה (ד בשווא, ר בקמץ)
ו. בחרו בצורה הנכונה:
1. החכם (ה בפתח,) / החכם (ה בסגול) / החכם (ה בקמץ) עיניו בראשו.
2. שיחקה לי השעה / השעה (ש דגושה).
3. יצא וידו על העליונה (ה בפתח,) / העליונה (ה בקמץ).
4. דיבר אל העצים (ה בקמץ) / העצים (ה בפתח) ואל האבנים (ה בקמץ) / האבנים (ה בפתח).
5. הותרה הרצועה (ה בפתח) / הרצועה (ה בקמץ).
6. לא לחינם הלך הזרזיר (ז דגושה) / הזרזיר אצל העורב (ה בקמץ) / העורב (ה בפתח).
7. נתפרדה החבילה (ה בקמץ) / החבילה (ה בפתח).
8. אין הקומץ (ה בפתח, ק דגושה) / הקומץ (ה בקמץ) משביע את הארי (ה בסגול) / הארי (ה בקמץ).
9. התפוח / התפוח (ת דגושה) אינו נופל הרחק מן העץ (ה בקמץ) / מן העץ (ה בפתח).
10. גמר עליו את ההלל (ה בסגול,) / ההלל (ה בקמץ) / ההלל (ה בפתח)
*20*
ז. נקדו את ה' הידיעה, מצאו מילה יוצאת דופן בכל קבוצה. נמקו.
1. הבית, הכיתה, החדר, הדירה. נימוק: --
2. החלום (ח בחטף-פתח), החדש (ח בקמץ), החדשים (ח בחטף-פתח), החלון (ח בפתח). נימוק: --
3. החבר (ח בקמץ), החברה (ח בסגול), החוברת, החותמת. נימוק: --
4. הזמן, החולף, השעון, השען (ש בסגול). נימוק: --
5. המשל (מ בקמץ), האדם (א בקמץ), המטר (מ בקמץ), השרב (ש בקמץ). נימוק: --
6. האדום (א בקמץ), העמוק (ע בקמץ), הרטוב (ר בקמץ), הרחוק (ר בקמץ). נימוק: --
7. האנשים (א בחטף-פתח), הרופאים, החולים, העובדים. נימוק: --
8. העתיד (ע בקמץ), העבודה (ע בחטף-פתח), הערמה (ע בקמץ קטן), העשירים (ע בחטף-פתח). נימוק: --
9. העלים (ע בקמץ), הענפים (ע בחטף-פתח), העצל (ע בקמץ), החמרים (ח בחטף-קמץ). נימוק: --
10. העץ (ע בצירה), האזוב (א בצירה), העלים (ע בקמץ), העציצים (ע בחטף-פתח). נימוק: --
11. העפר (ע בקמץ), החלב (ח בקמץ), האבק (א בקמץ), העבר (ע בקמץ). נימוק: --
12. החשיבה (ח בחטף-פתח), ההליכה (ה בחטף-פתח), העמידה (ע בחטף-פתח), החריטה (ח בחטף-פתח). נימוק: --
ח. נקדו את ה' הידיעה במשל הבא:
העורב שחור הכנף, ניצב זקוף על הענף
במקורו – נשא גבינה, כך עמד לו בפינה.
השועל על הקרקע, מבט שולח בשקיקה
הן נפשו כל כך חשקה, בפרוסה, ולו דקיקה!
פנה השועל אל העורב וקרא:
הדוד היפה והערב (ע בקמץ), הטוב האציל, הנעים והנחמד
יופייך רב כל כך, גם קולך כה משובח?
העורב המרוצה מחמאות מאוד רוצה,
בקול עליז ומאושר, מזמזם לו וגם שר.
רק התחיל במשימה, צנחה גבינה לאדמה!
אמר שועל אז לעורב: קולך צרוד ולא ערב (ר בצירה),
אמץ (א בפתח) גרונך אך לשווא – הגבינה אצלי עכשיו!
תשלום כבד תמיד בא,
עם מחמאות בלי סיבה...
*21*
ט. משחק זוגות – כדי לצבוע ענב (ע בצירה), עליכם לשבץ מתוך רשימת המילים מילה מתאימה לניקוד ה' הידיעה המופיעה על הענב (ע בצירה).
(בספר ציור של אותיות ה' הידיעה – היעזר במנחה)
רשימת המילים:
אביב בית
מקום
הלכה (ה בחטף-פתח, ל בקמץ)
חשבון
ענוה (ע בחטף-פתח, ו בקמץ)
דרך (ד בדגש קל ובסגול, ר בסגול)
חליל (ח בקמץ)
ילד (י בסגול)
חציל (ח בקמץ)
חסר (ח בקמץ)
עניין
עגיל
חדשים (ח בחטף-קמץ)
אמת (א בחטף-סגול)
זמן
תפקיד
חומה
הערה (ה בסגול)
עיתון
שעה
חריצות (ח בקמץ)
תרגיל
חוט
הפגנה (ה בפתח)
רופאים
ענן (ע בקמץ)
הדור (ה בקמץ)
*22*
*22*
במקורות הבאים מופיעה האות ה' לפני מילה. מה תפקידה? --
עיינו בדברי רש"י בראשית כ''ט, ט"ו, בראשית כ"ז, ל"ח, במדבר י"ג, י''ח-י"ט.
חלקי הדיבר שאליהם מצטרפת ה' השאלה:
שם עצם – "הברכה אחת לך?"
פועל – "הרצחת (ה בחטף-פתח) וגם ירשת?", "המכסה (ה בפתח) אני מאברהם?", "היהפוך (ה בחטף-פתח) כושי עורו?"
תואר -"הטובה (ה בחטף-פתח) היא אם רעה?" "החזק (ה בסגול) הוא הרפה (ה בחטף-פתח)?"
מיליות – "הלא (ה בחטף-פתח) את השמים ואת הארץ אני מלא...", "היש (ה בחטף-פתח) בלב הנביאים..?"
כינויים – "הזאת (ה בחטף-פתח) נעמי?"
ניקוד ה' השאלה והגייתה
1. בדרך כלל – ה חטף פתח. דוגמאות: "הרצחת (ה בחטף-פתח) וגם ירשת?", "היהפוך (ה בחטף-פתח) כושי עורו?"
2. לפני מילה הפותחת בשווא – ה פתח. דוגמאות: הידעתם (ה בפתח)? (השווא המרחף שנוצר כאן, יוסבר בפרק ו' החיבור.)
3. לפני א, ה, ח, ע – ה פתח. דוגמאות: "האף (ה בפתח) תספה צדיק עם רשע?"
4. לפני א, ה, ח, ע קמוצות – ה סגול. דוגמאות: "החזק (ה בסגול) הוא...?" החשבת (ה בסיגול)?
*23*
עבודות
א. במכתב שלפניכם מופיעות ה' הידיעה וה' השאלה. סמנו: ה' השאלה – באדום, ה' הידיעה – בכחול.
בס"ד
ט"ו בשבט תשנ"ב
לכבוד חברת שימורי יקנעם בע”מ
הנדון: גוף זר בקופסת שימורים
א.נ.
קופסת שימורי אפונה מתוצרת חברתכם נקנתה על ידי ב-1/1/92. כשפתחתיה נדהמתי לגלות חרק מת בין גרגרי האפונה. האין תקנות מחמירות לעניין ניקיון המפעלים? הייתכן שקרתה תקלה כזו לחברה מוכרת כשלכם? והרי שלבים רבים עובר המוצר עד הגעתו למדף החנות, האומנם אין בקרה על תהליך ייצורו והמשך דרכו? הנתקלתם בתופעה כזו בעבר? הקיבלתם תלונות דומות להערה זו? ואם תטענו כי ייתכן שהליקוי קרה כתוצאה ממוצר לא טרי, שלחתי אליכם את המוצר באריזתו המקורית. הביטו וראו: הפג תוקפו של המוצר? העבר זמן רב מאז שעזב את כותלי מפעלכם? לא. ודאי שלא. התאריך המוטבע על גבי האריזה מלמדנו כי ניתן עדיין להשתמש במאכל.
על כן אדרוש תשובה לתמיהתי: איך יצאה תקלה כזו תחת ידכם? התבינו זאת? התוכלו להסביר זאת?
אבקש התנצלותכם על עגמת הנפש,
משה ישראלי
ב. הסבירו את ניקוד ה' השאלה במקורות הבאים:
1. "המלוך (ה בחטף-פתח) תמלוך עלינו?" --
2. "הצרי (ה בפתח) אין בגלעד?" --
3. "המבלי (ה בחטף-פתח) אין קברים במצרים?" --
4. "האוכל (ה בפתח) בשר אבירים ודם עתודים אשתה?" --
5. "החדלתי (ה בסגול) את תירושי המשמח?" --
6. "השומר (ה בחטף-פתח) אחי אנוכי?'' --
7. "האפס (ה בסגול, א בקמץ) לנצח חסדו?" --
8. "העוד (ה בפתח) לכם אח?" --
9. "הגם (ה בחטף-פתח) שאול בנביאים?" --
10. "הזאת (ה בחטף-פתח) נעמי?" --
11. "המן (ה בחטף-פתח, מ בחיריק) הגורן או מן היקב?" --
12. הישאג (ה בחטף-פתח, י בחיריק) אריה ביער וטרף אין לו?" --
*24*
*24*
ה' המגמה – ה' המופיעה בסוף המילה כתחליף לל' התכלית.
רש"י: תיבה שצריכה ל' בתחילתה, הטיל הכתוב ה' בסופה.
עיון
עיינו במקורות הבאים, מצאו מילה שמופיעה בה ה' המגמה וכתבו אותה בצירוף ל' התכלית.
דוגמה: שמה – לשם, החוצה – לחוץ.
1. דברים ב' א' --
2. דברים ב' ג' --
3. דברים ד' מ"א --
4. בראשית י"א ל''א --
5. בראשית י"ב י' --
6. בראשית י"ד י' --
7. בראשית כ"ד ל"ב --
8. בראשית כ''ד מ''ה --
9. בראשית כ"ד ס''ז --
10. בראשית כ"ה ו' --
11. בראשית כ"ח י' --
12. בראשית כ"ח י''ד --
עבודות
א. כתבו בה' המגמה:
1. יצאתי לעיר – יצאתי העירה.
2. הלכתי לאחור --
3. הכנסתי לפנים --
4. חזרתי לבית --
5. פניתי לימין --
6. פניתי לשמאל --
*25*
טבלת סיכום לניקוד האותיות מש"ה
בדרך כלל – תנועה קטנה ודגש חזק באות שאחריה.
מ בחיריק ואות דגושה
ש בסגול ואות דגושה
ה בפתח ואות דגושה
לפני גרוניות – מ (בצירה. תשלום דגש),
ש (בסגול) ויתור,
ה (בקמץ) לפני א' ר' ע' לא קמוצה או קמוצה מוטעמת,
ה (בסגול) לפני ה' ע' קמוצות לא מוטעמות, ח' בקמץ קטן או בחטף-קמץ,
ה (בפתח) – לפני ה' ח')
חריגים – מי – לפני י' שוואית השווא נשמט, מירושלים
מ (בחיריק) חריגים שבהם אין תשלום דגש: מחוץ (מ בחיריק), מחוט (מ בחיריק), מהיות (מ בחיריק), מחיות (מ בחיריק), מחו"ל (מ בחיריק),
הי (פתח, י שווא) לפני י' שוואית,
המ (פתח, מ שווא) לפני מ הווה של פיעל, פועל.
במילים הבאות משתנה ניקוד המילה כאשר מצטרפת אליהן ה' הידיעה:
חג (ח בפתח) – החג (ה בסגול, ח בקמץ)
הר (ה בפתח) – ההר (ה בקמץ, ה בקמץ)
עם (ע בפתח) – העם (ה בקמץ, ע בקמץ)
פר (פ בפתח) – הפר (ה בפתח, פ בקמץ)
ארץ (א בסגול) – הארץ (ה בקמץ, א בקמץ)
א. התאימו (ה בפתח) מילה לתבניות ניקוד האותיות מש"ה המתאימות.
1. אדמה (א בחטף-פתח), מ חיריק אות דגושה, ש סגול אות דגושה, ה פתח אות דגושה
2. חרישה (ח בחטף-פתח), מ צירה, ש סגול, ה פתח
3. קשר (ק בסגול), מ צירה, ש סגול, ה סגול
4. עתיד (ע בקמץ), מ צירה, ש סגול, ה קמץ
5. חוץ , מ חיריק, ש סגול, ה פתח
1. לב, מ צירה, ש סגול, ה קמץ
2. התקדמו, מ חיריק ואות דגושה, ש סגול ואות דגושה, ה פתח ואות דגושה
3. עצה (ע בצירה), מ חיריק, ש סגול, ה פתח
4. עציץ, מ צירה, ש סגול, ה סגול
5. חוט, מ צירה, ש סגול, ה פתח
*26*
ב. הוסיפו לכל אחת מהמילים הבאות את אותיות מש"ה. נקדו.
1. רצון, מרצון (מ בצירה), שרצון (ש בסגול), הרצון (ה בקמץ)
2. אדם (א בקמץ) -- -- --
3. עיר -- -- --
4. חכם -- -- --
5. חוכמה -- -- --
6. עבר (ע בקמץ) -- -- --
7. חלום -- -- --
8. חומרים-- -- --
9. הלכה (ה בחטף פתח, ל בקמץ) -- -- --
10. ידידות -- -- --
ג. הכניסו כל אחת מהמילים הבאות לכל הכרטיסים המתאימים: דוגמה: ערך (ע בצירה, ר בסגול)
המילים:
הליכה, לחם (ל בסגול), משקל, חייט, חוט, הבנה, הדר, עוצמה, דרך (ד בסגול)
חום, אפייה, חבר, (ח בקמץ, ב בצירה)תלמידי (ת בפתח, ד בפתח), ירושלים,
עבד (ע בסגול), יסודות
הכרטיסים:
מ בחיריק ואות דגושה: --
מ בצירה: (מערך) --
מ בחיריק: --
מי מ בחיריק, השמטת השווא תחת ה-י: --
ש בסגול ואות דגושה: --
ש בסגול: (שערך) --
ה בפתח ואות דגושה: --
ה בקמץ: (הערך) --
ה בסגול: --
ה בפתח: --
*27*
*27*
ניקוד ו' החיבור והגייתה
1. בדרך כלל – ו בשווא. דוגמאות: אמת ויציב (ו בשווא).
2. לפני שווא – ו בשורוק. השווא שאחריו מרחף (כאשר ו' החיבור מצטרפת למילה הפותחת בשווא, מתקבלת תופעה המכונה צרור – שני שוואים נעים רצופים. פירוק צרור שוואים נעים יוצר תנועה קלה והשווא מרחף (אינו נע ואינו נח). דוגמאות: ימים ונהרות (ו בשורוק, נ בשווא).
3. לפני ב,ו,מ,פ – ו בשורוק. דוגמאות: מסמר ובורג (ו בשורוק), הסכמה וויכוח (ו בשורוק), בורג ומסמר (ו בשורוק), פרח ופרפר (ו בשורוק).
4. לפני י' שוואית – וי (חיריק מלא) – חיריק והשווא בי' נשמט. דוגמאות: הורים וילדים (ו בחיריק, י ללא ניקוד), פרות וירקות (ו בחיריק, י ללא ניקוד).
5. לפני חטף – ו (ו בפתח, אות בחטף פתח), ו (ו בקמץ קטן אות בחטף-קמץ), ו (ו בסגול אות בחטף-סגול) – כתנועת החטף. הידמות תנועות. דוגמאות: עצים ואבנים (ו בפתח, א בחטף-פתח), אמת ואמונה (ו בסגול, א בחטף-סגול), ימים וחדשים (ו בקמץ קטן, ח בחטף-קמץ).
6. לפני הברה מוטעמת בצירופי לשון קבועים – ו (בקמץ). דוגמאות: בשר ודם (ו בקמץ), כפתור ופרח (ו בקמץ), קל וחומר (ו בקמץ).
*28*
עבודות
א. סמנו את ו' החיבור בקטע. הסבירו את הניקוד.
גדולים מעשי חיא
כמה טרחות ויגיעות טרח רבי חיא שלא תשתכח תורה מישראל.
הלך וזרע (ו בשווא) זרעוני פשתן וקלע (ו בשווא) ממנו רשתות ומכמורות (ו בשורוק), ורשתות (ו בשורוק) אלו צד בהן צביים, ומאכיל (ו בשורוק) בשרם לעניים, ותיקן (ו בשווא) מעורותיהם מגילות קלף ועליהם (ו בפתח, ע בחטף-פתח) כתב חמישה חומשי תורה, והולך (ו בשווא) למקום שאין שם מלמדי תינוקות, ומלמד (ו בשורוק) חמישה ילדים כל אחד ספר אחד... ואומר (ו בשווא) להם עד שאלך ואחזור (ו בשווא) ילמד (ל בפתח) כל אחד מכם את חברו...
עליו אמרו: "כמה גדולים מעשי חיא".
ב. הצמדים הבאים מופיעים ביחיד וברבים. נקדו בהם את ו' החיבור.
1. שבוע וחודש / שבועות וחודשים.
2. נבון וחכם / נבונים וחכמים.
3. מחברת וספר / מחברות וספרים.
4. עבד ושפחה / עבדים ושפחות).
5. עלה וענף / עלים וענפים.
6. חבר וידיד / חברים וידידים.
7. אח ואחות / אחים ואחיות.
8. עץ ואבן / עצים ואבנים.
9. קטן וגדול / קטנים וגדולים.
10. קרוב ורחוק / קרובים ורחוקים.
11. ילד וילדה / ילדים וילדות.
12. מפתח ושער / מפתחות ושערים.
13. גשם וענן / גשמים ועננים.
14. פרי וירק / פרות וירקות.
15. עיר וארץ / ערים וארצות.
16. נחל ונהר / נחלים ונהרות.
17. מבוגר וצעיר / מבוגרים וצעירים.
18. צורה וצבע / צורות וצבעים.
19. פרח ועציץ / פרחים ועציצים.
20. גוי ויהודי / גויים ויהודים.
*29*
כאשר ו' החיבור מצטרפת למילה הפותחת באחת מאותיות ב.ג.ד. כ.פ.ת. – הדגש הקל נשמט!
ג. הוסיפו ו' החיבור ונקדו אותה. מחקו דגשים קלים מיותרים.
מעיל -- כובע.
עלים -- פרות.
צאן -- בקר (ב' קמץ).
אפייה -- בישול.
עיר -- כפר.
נבל -- כינור.
כף -- כפית.
בעיה -- פתרון.
מורה -- תלמיד.
מהומה -- בלבול.
ד. הפכו את הצמדים הבאים ונקדו את ו' החיבור.
1. משל ונמשל / נמשל ומשל (ו בשורוק)
2. ימין ושמאל / --
3. עצים ואבנים / --
4. שמיטה ויובל / --
5. זיתים וענבים / --
6. ששון ושמחה / --
7. עיירות וכפרים / --
8. אריות ונמרים / --
9. מקומות ואתרים / --
10. חכמים ונבונים / --
11. בשר ודגים / --
12. עלייה וירידה / --
13. אבדה ומציאה / --
14. חדשים וישנים / --
15. רטובים ויבשים / --
16. נחשים ועקרבים / --
ה. סמנו צמד יוצא דופן בכל קבוצה. נמקו.
1. ילד וילדה, שמאל וימין, רינה וישועה, שבועות וימים. נימוק: --
2. עפר ואפר, אב ואם, בשר ודם, בשר ודגים. נימוק: --
3. שאלה ותשובה, מורה ותלמידה, תשובה ותפילה: נימוק: --
4. פרי וירק, עבודה ויגיעה, יהודה וירושלים, כבוד ויקר: נימוק: --
*30*
ו. צמד-חמד – נקדו את ו' החיבור בצמדים המופיעים בקטע שלפניכם:
עם הרבה רצון וסבלנות
מרץ רב ונכונות
יצאתי ביום חמישי לקניות
עם סל גדול והרבה תכניות.
התחלתי להכניס -
גמבה ועגבניות ,
חסה וצנוניות,
סלרי ובצלים,
מלפפון וחצילים...
יש עוד ועוד ירקות
אז למה להמתין ולחכות?
קישוא, שום ופלפלים
גזר וירקות-עלים,
למה אנו זקוקים
ומה עוד לקנות?
הנה שזיפים ואפרסקים,
אבטיח ובננות,
גם תפוחים ורימונים
ובוודאי דובדבנים,
אולי נותר ולא נגמר
גם פרי העץ ופרי הדר?
תפוז וקלמנטינה
פומלה ומנדרינה,
ואשכולית
ופומלית,
וענבים
וחרובים,
תפוחים ולימונים,
משמשים ותאנים -
ואגוזים נכניס לסל,
שקדים, תמרים -
וחסל!
ז. מיינו את הצמדים הבאים על פי התופעה החלה בהם:
שווא מרחף, הידמות תנועות, דגש קל נשמט
--, --, --
--, --, --
--, --, --
הצמדים:
פרחים ועציצים (ו בפתח, ע בחטף-פתח)
בושה וכלימה (ו בשורוק, כ בשווא)
אמת ואמונה (ו בסגול, א בחטף-סגול)
שדה וכרם (ו בקמץ, כ בסגול)
שיר ושבחה (ו בשורוק)
דין ודברים (ו בשורוק)
צפון ודרום (ו בשווא)
חזק ואמץ (ו בסגול, א בחטף-סגול)
ציוד וחמרים (ו בקמץ קטן, ח בחטף-קמץ)
אריות ונמרים (ו בשורוק, נ בשווא)
רב ותלמיד (ו בשווא)
נמרים ואריות (ו בפתח, א בחטף-פתח)
עזרה ותמיכה (ו בשורוק, ת בשווא)
זהב וכסף (ו בקמץ, כ בסגול)
כפתוח ופרח (ו בקמץ, פ בסגול)
שקר וכזב (ו בשווא, כ בקמץ)
שולחנות וכסאות (ו בשווא, כ בחיריק)
סירה ואנייה (ו בקמץ קטן, א בחטף-קמץ)
מועדים וזמנים (ו בשורוק)
אבות ובנים (ו בשורוק)
ברקים ורעמים (ו בשורוק)
רעמים וברקים (ו בשורוק)
*31*
ח. נקדו את ו' החיבור בשרשרת הו'. כל מילה סוגרת צמד ופותחת צמד.
1.
גשם ושלג
שלג וברד
ברד וכפור
כפור ורוחות
רוחות ועננים
עננים וברקים
ברקים ורעמים
רעמים ומטר
מטר וטל
טל וברכה
2.
נחלים ונהרות
נהרות והרים
הרים וערים
ערים וארצות
ארצות וימים
ימים ושעות
שעות וחודשים
חודשים וזמנים
זמנים ומועדים
אתגר
ט. הכינו בעצמכם שרשרת ו'.
מלאו את חוליות השרשרת במילים מתאימות לקישור בעזרת ו' החיבור.
כל חוליה סוגרת צמד ופותחת צמד.
נקדו את הו' בין החוליות (אם אינכם יודעים מהו ניקוד המילה – בדקו במילון).
-- -- -- -- -- -- -- -- --
*32*
י. צבעו רק את הזוגות שו' החיבור מנוקדת בהן כהלכה.
ספרים ומחברות (ו בשווא, מ בפתח)
אכילה ושתייה (ו בשווא, ש בשווא)
מסילות ודרכים (ו בשווא, ד בשווא)
כניסה ויציאה (ו בשווא, י בשווא)
יבשות וארצות (ו בשווא, א בחטף-פתח)
חובה וזכות (ו בשורוק, ז בשווא)
זקנים וזקנות (ו בשורוק, ז בשווא)
ילדים וילדות (ו בחיריק מלא)
לוח וגירים (ו בשווא, ג בחיריק)
מעיינות ותהומות (ו בשורוק, ת בשווא)
שמחה וששון (ו בשווא, ש בקמץ)
חיטה ושעורה (ו בשורוק, ש בשווא)
עולות וזבחים (ו בשורוק, ז בשווא)
שחור ולבן (ו בשווא, ל בקמץ)
חוט ומחט (ו בשווא, מ בפתח)
מדרכה וכביש (ו בשווא, כ בדגש ובשווא)
פטיש ומסמר (ו בשווא, מ בפתח)
פרחים ועציצים (ו בשווא, ע בחטף-פתח)
סלעים ואבנים (ו בפתח, א בחטף-פתח)
לוי ויהודה (ו בחיריק מלא)
גאולה וישועה (ו בחיריק מלא)
שרים ועבדים (ו בפתח, ע בחטף-פתח)
שמחש וירח (ו בשווא, י בקמץ)
לחמניות ולחמים (ו בשורוק, ל בשווא)
עלים ופרות (ו בשורוק, פ בדגש ובצירה)
רוח ועננים (ו בשווא, ע בחטף-פתח)
עיפרון ומחק (ו בשווא, מ בפתח)
פורים וחנוכה (ו בפתח, ח בחטף-פתח)
שמחה וצהלה (ו בשווא, צ בקמץ קטן)
שאלה ותשובה (ו בשורוק, ת בשווא)
חנוכה ופורים (ו בשווא, פ בדגש)
חסד וצדקה (ו בשווא, צ בשווא)
שקדים ואגוזים (ו בשווא, א בחטף-סגול)
גזע וענפים (ו בשווא, ע בחטף-פתח)
קוצים ודרדרים (ו בשווא, ד בפתח)
פרחים ועציצים (ו בשווא, ע בחטף-פתח)
חזק ואמץ (ו בסגול, א בחטף-סגול)
הסכת (ה בפתח, ס בשווא, כ בדגש ובצירה) ושמע (ו בשורוק, ש בשווא)
דיבור ושתיקה (ו בשורוק, ש בשווא)
מפתחות ומנעולים (ו בשורוק, מ בפתח)
חומות ושערים (ו בשורוק, ש בשווא)
שלג וברד (ו בשורוק, ב בלא דגש ובקמץ)
קיץ וחורף (ו בקמץ)
הורים וילדים (ו בחיריק מלא, י אינה מנוקדת)
מברגים ומסמרים (ו בשווא, מ בפתח)
אמנות ויצירה (ו בחיריק מלא, י אינה מנוקדת)
יצירה ואמנות (ו בקמץ קטן, א בחטף-קמץ)
יששכר וזבולון (ו בשורוק, ז בשווא)
ראשון ואחרון (ו בשווא, א בפתח)
כפתור ופרח (ו בקמץ, פ בסגול וללא דגש)
תוף וכינור (ו בשווא, כ בדגש ובחיריק)
הלל וזמרה (ו בשורוק, ז בחיריק)
חולצה וחצאית (ו בשווא, ח בחטף-פתח)
כהה ובהיר (ו בשווא, ב בדגש ובקמץ)
ו' החיבור ברשימה
כאשר לפנינו רשימה של דברים ואנו רוצים לקשר ביניהם, ו' החיבור תופיע רק לפני המילה האחרונה. בין המילים האחרות יבוא פסיק.
יא. הוסיפו ו' החיבור במקום המתאים. סמנו פסיקים.
- שבע הנביאות הן: שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה אסתר.
- החיות הטהורות הן: איל צבי יחמור אקו תאו דישון זמר.
- בניו של לוי הם: גרשון קהת מררי.
- בניו של מתתיהו הם: יהודה יונתן שמעון אלעזר יוחנן.
- חמשת מיני דגן הם: חיטה שעורה כוסמת שיבולת-שועל שיפון.
- בגדי כהן הדיוט הם: מכנסיים כותונת אבנט מגבעת.
- לכהן גדול שמונה בגדים: מכנסיים כותונת אבנט מעיל אפוד חושן ציץ מצנפת.
*33*
*33*
(ו)יהי בימי המלך סרגוסנוס במדינת ארגון אשר בארץ ספרד, (ו)יבחר לו לעיר מלכותו את סרגוסה ההומייה ורבת העם, (ו)ימשול בארצו בחוזק יד. בין יתר תושבי הבירה חיו בה גם רבים מאחינו בני ישראל, בשכונה מיוחדת, (ו)יתענגו על רוב טוב ושלום עם יתר האזרחים. (ו)יהיו ליהודי סרגוסה שנים-עשר בתי כנסיות, ובכל בית כנסת שלושה ספרי תורה. בכל פעם שהופיע המלך בשכונה היהודית, יצאו לקראתו היהודים בהמון חוגג וקיבלו את פניו בכל ספרי התורה, אשר היו מונחים בנרתיקים מוזהבים, ובירכוהו על הטוב והחסד אשר הוא עושה עמהם. והיה כראות המלך את הכבוד, הגדולה והתפארת אשר נתיניו היהודים מכבדים אותו בהם, (ו)יט להם חסד רב וכבוד ביד נדיבה.
(ו)יהי היום, (ו)ירע הדבר בעיני אחדים מזקני עדת היהודים בסרגוסה על כי ספרי התורה מוצאים בכל פעם לקבלת פני המלך. (ו)יחליטו לקבל את פני המלך מהיום והלאה רק בנרתיקים המוזהבים ואת ספרי התורה השאירו בארונות הקודש. ככה עשו ימים רבים, והמלך ושריו לא ידעו דבר על כך. עד אשר...
(מתוך הסיפור "פורים סרגוסה")
בקטע שלעיל מסומנת האות ו' פעמים רבות. מה תפקידה? --
לאיזה חלק מחלקי הדיבר מצטרפת הו'? --
מהו סגנון הכתיבה של קטע הסיפור? --
עיון
עיינו (ע בפתח) בבראשית כ"ט ט"ו, מצאו את ו' ההיפוך: --
עיינו בדברי רש"י להבנת משמעותה.
ו' ההיפוך היא ו' המצטרפת לפועל ומשנה את זמנו.
ו' ההיפוך מעבר לעתיד --
ו' ההיפוך מעתיד לעבר --
*34*
עבודות
א. צבעו את ו' ההיפוך המופיעה בקטע – בכחול, ואת ו' החיבור – באדום.
מעשה ופשרו
אלכסנדר מוקדון הלך אל מלך קציא, לאחורי הרי חושך. ויבקש לדעת איך דנים שם את דיניהם. ויהי היום, ויבואו שני אנשים לדין. האחד קנה מחברו קרקע של אשפה, ומצא בה מטמון. הוא טען, שבדעתו היה לקנות רק את קרקע, אבל לא את המטמון, ועל המוכר לקחת את המטמון. והמוכר טען שמכר את הקרקע וכל אשר בה, והמטמון של הקונה. וייפן אליהם מלך קציא, וישאל אם יש להם בנים ובנות. ויצא שלזה יש בן, ולזה יש בת. ויהי משפט המלך, שבניהם יתחתנו וייקחו את האוצר.
ראה המלך את אלכסנדר מתמיה, ושאל אותו: "מה, לא טוב דנתי? אם היה דבר כזה אצלכם, איך הייתם דנים אותו?"
אמר לו אלכסנדר: "היינו הורגים אותם גם שניהם, והמלכות הייתה לוקחת ממונם של שניהם".
שאל אותו מלך קציא: "האם השמש זורחת אצלכם?" אמר לו: "הן".
שאל אותו שוב: "היש אצלכם בהמות?" אמר לו: "הן".
אמר מלך קציא לאלכסנדר: "לא בזכותכם יורד הגשם ולא בזכותכם השמש זורחת לכם, אלא בזכות הבהמות, שנאמר 'אדם ובהמה תושיע ה',' אדם בזכות בהמה!"
(עפ"י בראשית רבה לג, א)
ב. כתבו את המובא לעיל בלי להשתמש בו' ההיפוך. --
מה ההבדל בין הפעלים שכתבתם לפעלים המופיעים בקטע? --
*35*
עיון
ג. במקורות הבאים מופיעה ו' ההיפוך. מצאו אותה ורשמו (ר בחיריק) במקום המתאים בטבלה
הפסוק, ו' ההיפוך מעתיד לעבר, ו' ההיפוך מעבר לעתיד
בראשית כ"ה, ל"ד, --, --
בראשית כ"ב, ג', --, --
בראשית כ''ט, ט"ו, --, --
אסתר ב' כ"ג, --, --
שמות כ"ה, י"א-י"ב, --, --
שמות כ"ח, ט', --, --
דברים ח' י"ד, י"ז-י"ח, --, --
במדבר כ"ט, ב, --, --
אתגר
ד. בחרו בסיפור קצר וכתבו אותו בסגנון תנכי. השתמשו בו' ההיפוך. --
*36*
*36*
ניקוד האותיות כ.ל.ב. והגייתן
1. בדרך כלל – כ ל ב – בשווא. דוגמאות: כארץ (כ בשווא, א בסגול) מצרים, בארץ (ב בשווא, א בסגול) מצרים, לארץ מצרים (ל בשווא, א בסגול).
2. לפני שווא – כ ל ב – בחיריק. השווא שאחריו מרחף. דוגמאות: כברכה (כ דגושה ובחיריק, ב בשווא וללא דגש), לברכה (ל בחיריק, ב בשווא וללא דגש), בברכה (ב בדגש ובחיריק, ב בשווא וללא דגש).
3. לפני חטף – כ בפתח ואות בחטף-פתח, ל בקמץ ואות בקמץ חטף ב בסגול ואות בחטף סגול – כתנועת החטף. הידמות תנועות. דוגמאות: כאבנים לאנייה באמת
4. לפני י' שוואית – כי לי בי – חיריק והשווא בי' נשמט. דוגמות: כירושלים לירושלים בירושלים
דגש קל המופיע באותיות ב.ג.ד.כ.פ.ת אחרי אותיות כ.ל.ב – נשמט!
עבודות
א. נקדו את אותיות כל"ב במשפטים הבאים. השמיטו דגשים קלים:
1. בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו, בכעסו.
2. אל תהיה חכם בדברים, היה חכם במעשים.
3. מלח בתבשיל בשיעור ראוי מתקנו, יותר מדי – מקלקלו. כן הדיבור לאדם משכיל.
4. אדם דומה לכינור: אם הוא שלם בלי פגם – הריהו מנגן.
5. בפולמוס תמיד שלב (ל בצירה) – תוכן: עז בקול שליו.
6. במידה שאדם מודד – מודדים לו.
7. אם כבנים אם כעבדים – עינינו לך תלויות.
8. את אשר תאמר בצחוק, גם בבכי קשה למחוק.
*37*
ב. בקטע שלפניכם מנוקדות האותיות כל''ב.
ציינו את הנסיבות לניקוד (בדרך כלל / לפני שווא / לפני חטף / לפני י' שוואית).
הסנאי, חובב האגוזים, הוא חיה קטנה המצטיינת (ב)תכונות (ב בחיריק – לפני שווא חיריק) מיוחדות: אוגר מזון, שכחן.
(ב)ימות (ב בחיריק) -- הקיץ, (כ)אשר (כ בפתח) -- המזון מצוי (ב)שפע (ב בשווא) --, מלקט הסנאי מזון (ב)כמות (ב בשווא) -- שתספיק לו גם (ל)ימות (ל בחיריק) -- החורף הקרים, שבהם האדמה (ב)אזורו (ב בפתח) -- מכוסה (ב)שלג (ב בשווא) --.
את מאגרי המזון נושא הסנאי ממקום (ל)מקום (ל בשווא) -- (ב)פיו (ב שווא) -- והוא מטמין אותם (ב)מקומות (ב בחיריק) -- שונים: (ב)חללים (ב בפתח) -- המצויים (ב)גזעי (ב בשווא) -- עצים או (ב)בורות (ב בשווא) -- שהוא חופר. אך, (ל)מרבה (ל בשווא) -- הפלא, שוכח הסנאי היכן הטמין את אוצרותיו, ומתברר כי רבים מהאגוזים נטמנו (ב)דיוק (ב בשווא) -- (ב)עומק (ב בשווא) -- מתאים (ל)נביטתם (ל חיריק) --. האגוזים נרקבים ומהם צומחים עצים חדשים (כ)עבור (כ בפתח( --שנים.
ג. צבעו את השוואים המרחפים בקטע הנ"ל. הקיפו את המילים שנשמט בהן דגש קל.
כ' הדמיון – האות כ' – אות יחס היוצרת משמעות של דימוי – כ – כמו, בדומה ל... או מציינת משמעות של: בערך, בקירוב. חסון כארז, קל כנוצה, מתוק כדבש, עז כנמר.
ל' התכלית – האות ל' – אות יחס הבאה לפני שם עצם או תואר או שם פועל – ל – אל, למטרה מסוימת, בשביל, למען.
ב' – האות ב' – אות יחס הבאה לפני שם עצם, תואר או פועל, מציינת משמעויות שונות: בתוך, על ידי, באמצעות. (כאשר האות ב' מצטרפת לשם עצם, היא הופכת אותו פעמים רבות לתואר פועל: באמת, דיברנו בנחת, שוחחנו בלחש.)
*38*
נקדו את כ' הדימוי. התאימו ניב להסברו.
הניבים:
1. מדקדק כחוט השערה., אין ספק בנכונות הדבר.
2. כאבן שאין לה הופכין., דברים קשים, דברים חריפים ודוקרים.
3. כמי שכפאו שד., הכריח אותו.
4. כפה עליו הר כגיגית., מקפיד על כל פרט ופרט.
5. נכון כנכון היום., תופס מהר ושוכח מהר.
6. דברים כדורבנות., עשה דבר בעל כורחו.
7. כבולעו כן פולטו., דבר שהוזנח ואין מתעניינים בו ומטפלים בו.
ה. נקדו את ב' השימוש. השמיטו דגשים קלים במקומות הנדרשים. התאימו ניב להסברו.
(בספר מובאות זו לצד זו שתי רשימות: הימנית, ממוספרת, כוללת את הניבים שיש בהם ב' השימוש, השמאלית, ללא מספור, כוללת הסברים לניבים)
הניבים:
1. (ב)כליון עיניים., (ב)כל גופו ונפשו.
2. (ב)לשון סגי נהור., (ב)תנאים ברורים ומפורשים היטב.
3. (ב)כל רמ"ח איבריו., (ב)רצינות, (ב)ריכוז מחשבה.
4. (ב)דחילו ורחימו., נדיבות לב, רצון ואהדה.
5. (ב)זעיר אנפין., (ב)יראה ו(ב)אהבה.
6. (ב)כובד ראש., כינוי לעיוור, ההפך: הכוונה הפוכה מן הנאמר.
7. (ב)קלות ראש., (ב)קוצר רוח, (ב)געגועים עזים.
8. (ב)עין יפה., ביטוי להקטנה.
9. (ברחל) בתך הקטנה., (ב)זלזול, (ב)חוסר רצינות.
10. דש (ב)עקביו., התעמק בעניין, קיבל עליו לטפל בעניין.
11. נכנס (ב)עבי הקורה., זלזל
*39*
בחרו בצורה הנכונה:
1. בהנאה (ב בשווא), בהנאה (ב בפתח).
2. במהירות (ב בשווא), במהירות (ב בחיריק).
3. באדיבות (ב בשווא), באדיבות (ב בפתח).
4. באטיות (ב בשווא), באטיות (ב בחיריק).
5. בזריזות (ב בשווא), בזריזות (ב בחיריק).
6. בבהילות (ב בשווא, ב בדגש), בבהילות (ב בחיריק, ב בדגש), בבהילות (ב בחיריק, ב בלא דגש).
7. בבהלה (ב בשווא, ב בלא דגש), בבהלה (ב בשווא, ב בדגש).
8. בעצלתיים (ב בשווא), בעצלתיים (ב בפתח).
9. בדיוק (ב בשווא), בדיוק (ב בחיריק).
10. לברכה (ל בשווא), לברכה (ל בחיריק).
11. לחיים! (ל שווא), לחיים! (ל פתח).
12. לבריאות (ל בפתח, ב בדגש), לבריאות (ל בשווא, ב בדגש), לבריאות (ל בחיריק, ב בלא דגש).
ז. נקדו את ה-ל' בברכת החודש.
שתחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה לפרנסה ולכלכלה, לחיים ולשלום, לשמועות טובות ולבשורות טובות ולגשמים בעיתם, ולרפואה שלמה, ולגאולה קרובה, ונאמר אמן:
ח. בחרו (בכל קבוצה מילה או צמד יוצא דופן בניקוד האותיות כל"ב.
1. שחור כפחם, גיבור כארי, שותק כדג
2. מאפלה לאורה, משעבוד לגאולה, מצרה לרווחה
3. במוצאי שבת, בשנה שעברה, בשעת לילה
4. בירושלים, בחיפה, בנהריה
5. לנתניה, לטבריה, לאפיקים
6. קל כנוצה, כבד כעופרת, מתוק כדבש
*40*
*40*
א. אחרי שעות ארוכות בדרך חשוכה בשעה טובה הגענו למקום יישוב.
ב. אחרי שעות ארוכות בדרך החשוכה הגענו למקום הנכון בשעה היעודה.
אותיות בכ"ל במשפטים שלעיל שונות בניקוד ובמשמעות. התוכלו לציין מהו ההבדל? --
עיון
עיינו בבראשית כ"ד, כ"ז. מצאו מילה שבה אחת מאותיות בכ"ל מיודעת. --
עיינו בדברי רש"י על הפסוק וכתבו מה הן בכ"ל מיודעות. --
כאשר האותיות בכ"ל מופיעות לפני מילה מיודעת, נשמטת ה' הידיעה והאותיות בכ"ל מקבלות את ניקודה.
ניקוד בכ"ל מיודעות כניקוד ה' הידיעה
1. בדרך כלל – פתח ודגש באות שאחריה. דוגמאות: בבית הישן.
2. לפני א' ר' ע' שאינה קמוצה (או קמוצה מוטעמת) – בקמץ – כתשלום דגש. דוגמאות: כאדם הטוב, ברחוב הסואן, לעולם הזה.
3. לפני ה (בקמץ) ע (בקמץ) קמוצות לא מוטעמות ולפני ח (בקמץ קטן) ח (בחטף-קמץ) – סגול – דוגמאות: בהרים (ב בסגול) הגבוהים, לערים (ל בסגול) הרחוקות, בחומרים (ב בסגול) החזקים.
4. לפני ה' וח' שאינן קמוצות – פתח. דוגמאות: בחדר הגדול (ב בפתח), להצלחה (ל בפתח) – אבות רבים.
*41*
עבודות
א. סמנו בכוכבית את האותיות בכ"ל כשהן מיודעות
עמודה א
1. האיש מתגורר בבית דל.
האיש מתגורר בבית הישן.
2. ההלך עמד בפתח הבית.
האיש עמד כעני בפתח.
3. תלמידה חדשה הוכנסה לכיתתנו.
תלמידה חדשה הוכנסה לכיתה המקבילה
4. בדרך כלל.
ההלך תעה בדרך.
5. רבים עוסקים בעבודת כפיים.
השקעתי רבות בעבודה זו.
6. סיימתי בפעם אחת.
בפעם האחרונה הצלחתי.
ב. הוסיפו למילים הבאות אחת מאותיות בכ"ל סתמיות ואחת מאותיות בכ"ל מיודעות. נקדו.
המילים, בכ"ל, בכ"ל מיודעות
1. בתים, --, --
2. עבודה, --, --
3. רעב (ע קמץ), --, --
4. אמת, --, --
5. חדשים (ח בחטף-סגול), --, --
6. עיר, --, --
7. ערים, --, --
8. חלום, --, --
9. ברכה, --, --
10. ידידים, --, --
*42*
ג. במשפטים שלפניכם מודגשות בכ"ל מיודעות. נקדו אותן.
- אל תסתכל (ב)קנקן אלא במה שיש בו.
- חכם שואל (כ)עניין ומשיב (כ)הלכה.
- ההצלחה – פורצת (ל)ראש, הכישלון – חודר (ל)לב.
- "(ל)כל זמן ועת לכל חפץ"
- "שעשה נסים... (ב)ימים ההם בזמן הזה".
- יפה שתיקה (ל)חכמים, קל וחומר (ל)טיפשים.
- סייג (ל)חכמה – שתיקה.
- הווי זנב (ל)אריות ואל תהי ראש (ל)שועלים.
ד. כדי לצאת מן המבוך, עליכם לצעוד דרך בכ"ל מיודעות בלבד. בהצלחה!
(היעזר במנחה)
השורה הראשונה: למערב לצפון כאדם לאדם בעולם להצלחה
השורה השנייה:
לארץ כעבדים כעבדים כערים לעולם בהצלחה
השורה השלישית:
לכפר לילדים לילדים להרים לתשובה באמת
השורה הרביעית:
לסוף בחדשים כחדשים לרחוב כחומר כחומר
השורה החמישית:
בסוף כאנשים בזמן לרחוב בארזים בארזים
השורה השישית:
לכפר כאנשים בזמן במזרח בתפילה בתפילה
*43*
אתגר
ה. צבעו את הצמדים שבהם בכ"ל מיודעות. נקדו את אותיות השימוש ברביעיות.
שימו לב: כאשר התואר מיודע, מיודע גם שם העצם!
1. דוגמה:
לילד חמוד.
לילד החמוד
לילדים חמודים.
לילדים החמודים
2.
ביער עבות.
ביער העבות
ביערות עבותים.
ביערות העבותים
3.
בבית חדש.
בבית החדש
בבתים חדשים.
בבתים החדשים
4.
לתלמיד חרוץ.
לתלמיד החרוץ
לתלמידים חרוצים.
לתלמידים החרוצים
5.
בספר עתיק.
בספר העתיק
בספרים עתיקים.
בספרים העתיקים
6.
כידיד ותיק.
כידיד הוותיק
כידידים ותיקים.
כידידים הוותיקים.
7.
לאיש חשוב.
לאיש החשוב
לאנשים חשובים.
לאנשים החשובים
8.
כעץ חסון.
כעץ החסון
כעצים חסונים
כעצים החסונים
9.
כאבן יקרה.
כאבן היקרה
כאבנים יקרות.
כאבנים היקרות
10.
בעציץ נקוב.
בעציץ הנקוב
בעציצים נקובים.
בעציצים הנקובים
*44*
*44*
טבלת סיכום לניקוד האותיות מש"ה וכל"ב
בדרך כלל – תנועה קטנה ודגש חזק באות שאחריה: מ (מ בחיריק ואות דגושה), ש (ש בסגול, ואות דגושה), ה (ה בפתח, ואות דגושה)
לפני גרונית: מ בצירה (תשלום דגש), ש בסגול (ויתור), ה (בקמץ) לפני א' ר' ע' לא קמוצה או קמוצה מוטעמת – תשלום דגש, ה (בסגול) לפני ה ע קמוצות לא מוטעמות, ח (בקמץ קטן), ח (בחטף-קמץ), ה (בפתח) לפני ה' ח'.
לפני י' שוואית: מי (בחיריק מלא). השווא בי' נשמט, ש (בסגול ואות דגושה), הי (ה בפתח, י בשווא וללא דגש).
חריגים: מחוץ (מ בחיריק), מחוט (מ בחיריק), מהיות (מ בחיריק), מחו"ל (מ בחיריק), המ – ה בפתח ומ בשווא ב-מ' הווה של פיעל פועל – אין דגש.
בדרך כלל: ו (בשווא), כ ל ב (בשווא).
לפני שווא: ו (שורוק), כ ל ב (בחיריק). נוצר שווא מרחף
לפני בומ"פ: ו (שורוק).
לפני חטף: ו (בפתח ואות חטף-פתח), ו (בקמץ קטן ואות בחטף-קמץ), ו (בסגול לפני חטף-סגול), כ (בפתח ואות בחטף-פתח), ל (בקמץ קטן ואות בחטף-קמץ), ב (בסגול ואות בחטף-סגול) – כתנועת החטף, הידמות בתנועות.
לפני י' שוואית: וי (חיריק מלא), כי לי בי (חיריק מלא)
ניקוד בכ"ל מיודעות כניקוד ה' הידיעה.
ניקוד מה השאלה כניקוד ה' הידיעה.
*45*
ניקוד צרור אותיות שימוש
כאשר לפנינו צרור אותיות שימוש, יש לנקד משמאל לימין (מתחילים לנקד מהאות הסמוכה למילה).
לדוגמה: אל תאמר לכשאפנה (ל בחיריק, כ ללא דגש ובשווא, ש בסגול, א בסגול, פ בדגש ובקמץ, נ בסגול) אשנה...(א בסגול)
מש"ה וכל"ב – עבודות
א.הדגישו את צרורות אותיות השימוש, נקדו אותן.
1. משנכנס אדר מרבין בשמחה.
2. אם אין אני לי, מי לי, וכשאני לעצמי – מה אני?
3. הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה.
4. חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו בחכמה ובמניין.
5. העבד חופשי כשיסתפק בחלקו. החופשי עבד – כשיחמוד יותר מלחם חוקו.
6. כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן.
7. היום קצר והמלאכה מרובה.
8. וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת.
9. ישראל, כשעולים עולים עד למעלה, וכשיורדים יורדים עד תהום.
10.אי אפשר לעלות בסולם כשהידיים בכיסים.
11. תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת.
12. אמר החכם: כשאני מדבר הדיבור מושל בי, וכשאיני מדבר אני מושל בו.
*46*
ב. הוסיפו לכל אחת מהמילים את אותיות השימוש מש"ה וכל"ב. נקדו.
בספר טבלה בשבעה טורים)
המילים, מ, ש, ה, ו, בכ"ל סתמיות, בכ"ל מיודעות
1. עולם, --, --, --, --, --, --
2. דרכים, --, --, --, --, --, --
3. אגוז, --, --, --, --, --, --
4. רעש, --, --, --, --, --, --
5. חרוז, --, --, --, --, --, --
6. יגיעה, --, --, --, --, --, --
7. פרסומת, --, --, --, --, --, --
8. עצלות, --, --, --, --, --, --
ג. בחרו בצורה הנכונה:
1. אחד מעיר (מ בצירה) / מעיר (מ בחיריק), שניים ממשפחה (מ בחיריק) / ממשפחה (מ בחיריק, מ דגושה).
2. אוד מוצל מאש (מ בחיריק) / מאש (מ בשווא) / מאש (מ בצירה).
3. במידה שאדם (ש בצירה) / שאדם (ש בסגול) מודד, מודדים לו.
4. הרבה למדתי מרבותיי (מ בחיריק) / מרבותיי (מ בצירה), ומתלמידי (מ בחיריק, ת בלא דגש) / ומתלמידי (מ בחיריק, ת בדגש) – יותר מכולם (בחיריק, כ דגושה) / מכולם (כ בלא דגש).
5. מרוב (מ בחיריק) / מרוב (מ בצירה) עצים, לא רואים את היער (י דגושה) / היער (ע ללא דגש).
6. אם בארזים נפלה שלהבת – מה יעשו אזובי הקיר / הקיר (ק דגושה)?!
7. אם מתקרבת השיחה / השיחה (ש דגושה) לנקודת (ל בחיריק) / לנקודת (ל בשווא) הרתיחה (ה בפתח) / הרתיחה (ה בקמץ), מיד (י דגושה / מיד (י בלא דגש) יורד ההיגיון (ה בקמץ) / ההיגיון (ה בפתח) לנקודת הקיפאון (ק דגושה) / הקיפאון (ק בלא דגש).
8. קל למצוא דמיון ברור בין אדם ובין (ב דגושה) / ובין ב בלא דגש) גפרור, כאשר (כ בחטף-פתח, א בפתח) / כאשר (כ בפתח, א בחטף-פתח) נדלק אנוש, מאבד גם הוא הראש (ה בפתח) / הראש (ה בקמץ).
9. אין דבר העומד (ה בקמץ) / העומד (ה בפתח) בפני הרצון (ה בפתח) / הרצון (ה בקמץ).
*47*
ד. צבעו את אותיות מש"ה וכל"ב בקטעים הבאים. בחרו ב-3 מהקטעים ונקדו בהם את אותיות מש"ה וכל"ב.
1.
לפני ארבע מאות שנה בערך, באנגלייה ובארצות אחרות באירופה, כרו פחם בלב ההר. בעלי המכרות רצו להוביל כמות גדולה של פחם בבת אחת. לכן שמו על הקרקע של המכרה פסים מעץ. על הפסים הניחו עגלה מלאה בפחם. סוסים אחדים הצליחו למשוך את העגלה הכבדה. זו הייתה הצורה הראשונה של הרכבת בעולם.
2.
לפני מאתיים שנה בערך, בנה אנגלי בשם ריצ'רד רכבת ממש, שנסעה בכוח הקיטור. כבר לא היה צורך בסוסים שימשכו אותה. זו הייתה הרכבת האמתית (מ בחיריק) הראשונה בעולם! היו בה עשרת אלפים טון ברזל, ונסעו בה שבעים עובדים. היא נסעה במהירות של כעשרה קמ"ש.
3.
לפני שמונים שנה בערך, התקינו ברכבת מנוע דיזל חשמלי, במקום מטע קיטור. מנוע כזה מסוגל לגרור רכבת של עשרות קרונות במהירות של כמעט מאה וחמישים קמ"ש. בינתיים יש כבר דור חדש של רכבות. ברכבות החדישות יש מסעדות, מיטות לישון בהן בלילה, מקלחות ועוד. בצרפת יש רכבת שהגיעה למהירות מפתיעה של 428 קמ"ש! בארצות שונות בעולם מתכננים עכשיו רכבות מהירות מאוד.
4.
לפני מאתיים ושלושים שנה בערך, יצר אנגלי בשם דרבי, מסילות ברזל במקום מסילות עץ. כך הצליחו סוסים אחדים למשוך עגלה כבדה במהירות רבה יותר. בעלי המכרות שמחו מאוד. הם עשו חשבון ששלושה סוסים מושכים עגלה, שאילו הייתה על הארץ ולא על הפסים, זקוקים היו לעשרים סוסים כדי למשוך אותה!
5.
לפני מאה ושבעים שנה בערך, בנה אנגלי בשם סטפנסון רכבת נוסעים. כשהיא יצאה לדרך בפעם הראשונה, ישבו בה כשש מאות נוסעים. הרכבת נסעה בכוח הקיטור, במהירות של שבעה קמ"ש. הנוסעים הריעו מהתרגשות, אבל גם פחדו. עגלונים של מרכבות דרבנו את סוסיהם ורצו להתחרות עם הרכבת. כאשר הגיעה הרכבת ליעדה, חיכו לה כארבעים אלף איש שמחאו כפיים. פעמונים צלצלו ותותחים ירו לכבודה. תזמורת ענקית של כלי נשיפה ניגנה את המנון אנגלייה. ארבע שנים אחר כך בנה סטפנסון רכבת שנסעה במהירות של ארבעים ושישה קמ"ש.
6.
שלושה דברים ניתן ללמוד מהרכבת:
- מי שמאחר – מפסיד.
- הנוסע ללא כרטיס צפוי לעונש – לקנס.
- סטייה קלה מהפסים – סופה אסון.
*48*
ה. נקדו את אותיות השימוש מש"ה וכל"ב בקטע שלפניכם.
ספינה שמורכבת מ-15 מיליון מקלות שלגונים
כאשר רוב מקדולנד הוריד את ספינתו אל המים בנמל אמסטרדם, עצרו הצופים את נשימתם: האם יצליח להשיט את הספינה או שהיא תתהפך ואולי תתפרק?
הוא לא היה מודאג. הוא היה בטוח שיוכל להשלים משט בספינה. יש מי שבונים ספינות מעץ במו ידיהם ואפילו מצליחים לשוט בהן, אבל איש לא בנה ספינה מגזירי עץ קטנים, וליתר דיוק: ממקלות של שלגונים ("ארטיקים").
מקדונלד, אמן אמריקאי שמתגורר באמסטרדם שבהולנד, הגה את רעיון בניית הספינה כאשר טיפל בילדים חולים. הוא רצה להעמיד בפניהם אתגר מעניין. ואכן, מכל העולם שלחו אליו מקלות משומשים של שלגונים. הוא קנה כמות עצומה של דבק חזק, ובסבלנות רבה חיבר מקל למקל בעזרת הדבק. את הדגם לבניית הספינה לקח מספינות הוויקינגים.
לוויקינגים הייתה שיטה מיוחדת בבניית הספינות העשויות עץ אלון. לספינות היה חרטום מתעגל כלפי מעלה, תורן אחד ומפרש אחד בודד... אומרים שהוויקינגים לא הכירו כלל את המצפן (שהוא, כנראה, המצאה יהודית) והם ניווטו את דרכם על פי השמש והכוכבים.
ספינה כזו בדיוק בנה מקדונלד, במשך יותר משנתיים, מן המקלות המשומשים. 15 מיליון מקלות הספיקו לו כדי להקים ספינה באורך 15 מטרים, שמסוגלת לצוף על המים. והוא לא עשה זאת סתם לשם שעשוע.
"המטרה שלי," אמר האמן, "הייתה להוכיח לילדים, ובמיוחד לילדים חולים, שביכולתם לעשות כל דבר. אם הם חולמים על משהו, הם גם יכולים להגשים את החלום"
עכשיו, אומר מקדולנד, כבר אינו מסוגל לראות מקלות שלגונים מול העיניים, אך הרעיונות החדשים כבר בדרך...
*49*
*49*
שם העצם הוא שם של מוצג (דבר מוחשי) או מושג (דבר מופשט).
המאפיינים את שם העצם (בספר, המידע מוצג במסגרת):
סימן הזיהוי: לשם העצם ניתן להוסיף את המילה של...: הבית שלי, הספר שלך; או להוסיף כינוי שייכות: ביתי, ספרך.
תוספות לש"ע:
א. את שם העצם ניתן ליידע: הבית, הספר.
ב. לשם העצם ניתן להוסיף את אותיות היחס בכל''ם: בבית, כספר, לזמן, מעולם.
ג. שם העצם בא בצירופי סמיכות: בית-הספר.
עבודות
א. בסיפור שלפניכם סמנו בקו 8 שמות עצם המופיעים בצורת הבסיס.
הקיפו 10 שמות עצם הבאים בתוספות שייכות / יידוע / בכל"ם.
(ברוסיה) הזמן הקיסר (בגד) אצל חייט יהודי בשם רוזנברג. כאשר הבגד הושלם, שלח הצאר את אחד משריו כדי לבדוק את איכות התפירה ומראה הבגד. השר הגאה התמלא כעס על ההשפלה. הוא פחד שלא לקיים את בקשתו של המלך, והחליט לנקום את נקמתו ביהודי. השר בא לבית החייט והחל לבדוק את הבגד ביסודיות. אשתו של החייט הבחינה כי השר טומן ידו בכיס המעיל ועל פניו הבעה מרושעת. כאשר יצא מביתם סיפרה האישה לבעלה על מעשיו והחייט פנה למלך לספר לו את הדבר. שלח המלך לקרוא לשר וציווה אותו למדוד את הבגד בעצמו.
פני השר החליפו גוונים, הוא ניסה להתחמק, אך דבר לא הועיל. הוא לבש את הבגד ותוך כדי כך נשפכה אבקה לבנה – אבקת רעל קטלנית שהכתה באפו והוא נפל ומת. הקיסר גמל לחייט הנאמן ביד רחבה, ובכסף שנתן לו קנה החייט מנורה מפוארת מכסף אותה שלח לירושלים, מתנה לבית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד".
ב. התאימו שמות עצם מאותו שורש לכל אחד מהפעלים הבאים:
1. חישב – חשבון, חשבוניה, מחשב, חשב
2. הזכיר --
3. כתב --
4. הדריך --
5. חיבר --
*50*
ג. בקטע שלפניכם מסומנים שמות עצם. בחרו 10 מהשמות, ציינו את השם ואת התוספת: (יידוע / שייכות / בכל"ם / סמיכות)
בונים מחדש את בית הכנסת "החורבה"
ל"חורבת רבי יהודה החסיד" יש היסטוריה ארוכה. כאשר עלה הרמב"ן, מפרש התורה, לארץ ישראל לפני שבע מאות שנה בערך, הוא מצא (בירושלים) שני יהודים בלבד. בכל זאת החליט להקים שם (בית כנסת), ואולי (בעקבותיו) יבואו יהודים נוספים (לירושלים). הוא קנה שטח והקים עליו בית כנסת קטן, אולם זמן קצר אחר כך, כשיצא מירושלים, השתלטו עליו (הערבים).
לפני שלוש מאות שנה בערך, עלה לירושלים רבי יהודה החסיד (מפולין), ועמו שלוש מאות איש. כבר ביום בואו קנה את (השטח) הסמוך (לבית כנסת) הרמב"ן, כדי להקים עליו בית כנסת חדש. ימים מעטים אחר כך נפטר רבי יהודה פתאום, ותלמידיו החליטו להמשיך (בתכניותיו). הם התחילו לבנות בית כנסת והכניסו בו ארבעים (ספרי תורה) שתרמו יהודי (הגולה), אבל (הכסף) לא הספיק להם, והם לקחו הלוואות מן הערבים והתמהמהו להחזירן. מרוב כעס שרפו הערבים את בית הכנסת ואת ספרי התורה. רק קיר אחד נשאר. מאז נקרא המקום "חורבת רבי יהודה החסיד".
מאה וחמישים שנה אחר כך עלו לארץ תלמידי הגר"א, והודות (לתרומה) של משפחת רוטשילד, הצליחו להקים מחדש את בית הכנסת (בצורה) מפוארת מאוד, עם כיפה (בראשו). מאז היה זה בית הכנסת החשוב ביותר (בארץ). ואז פרצה מלחמת תש''ח, הערבים (בהנהגת הצבא הירדני), כבשו את (הרובע) היהודי. יהודי הרובע יצאו (לגלות ולשבי), (והשכנים) לשעבר, הערבים, הרסו את בתי היהודים ובתי הכנסת. את "החורבה", על חמישים ספרי התורה שהיו בה, הרסו כליל.
במלחמת תשכ"ז כבשה ישראל את העיר העתיקה ומאז נוהרים כולם אל הכותל המערבי. ברובע היהודי הוקמו בתים חדשים ושוקמו בתי כנסת עתיקים שנשארו פחות או יותר שלמים. עכשיו התחיל דיון בשאלה: מה לעשות עם "החורבה"? לבנות מחדש? להשאיר (בחורבנו) כדי להזכיר למבקרים את מעשיהם של הערבים? (כפשרה) הוחלט לבנות את הקשת הגבוהה, זכר (לכיפתו) הגבוהה של בית הכנסת. קשת, שהיא כעין מצבה, שמספרת את (סיפורו) של בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" שהפך שוב לחורבה.
מאז הוצעו הצעות שונות לבנייה מחדש של (הבניין), ולבסוף הוחלט להקימו מחדש (בצורתו) הקודמת. (העבודות) כבר התחילו ויימשכו שנים אחדות, וצריך להתפלל שמעתה יעמוד בית הכנסת (בתפארתו), עד לבוא משיח צדקנו.
בירושלים – ירושלים ועוד ב' היחס
--
*51*
סוגי שם העצם
שם עצם מוחשי – שם המציין דבר שניתן לקלוט בעזרת החושים: מכשיר, ברכון.
שם עצם מופשט – שם של מושג שלא ניתן לקלוט בעזרת החושים אלא רק במחשבה / בהבנה: כשרון, ברכה.
סיומת אות ו-ות (שורוק) היא סיומת אופיינית לשמות מופשטים: זהות, הזדמנות, עצלות...
את השמות המוחשיים והמופשטים ניתן לחלק לסוגים נוספים:
שם עצם פרטי – שם המיוחד לדבר אחד בלבד ומבדילו מאחרים. שמות של: אנשים, ערים, ארצות, יבשות וחודשים.
שם העצם הפרטי ידוע במהותו ואין מוסיפים לו ה' הידיעה.
שם עצם קיבוצי – שם המופיע ביחיד ומציין קיבוץ של עצמים רבים דומים: עם, קהל, יער, זר.
ד. העתיקו מן הסיפור שבעבודה א' שמות עצם מסוגים שונים: (לפחות שניים מכל סוג)
שמות עצם מוחשיים, שמות עצם מופשטים, שמות עצם פרטיים
--, --, --
--, --, --
--, --, --
ה. ציינו את סוג שם העצם בצמדי השמות הבאים: (מוחשי, מופשט, פרטי, קיבוצי)
1. מאהל / אוהל – קיבוצי / מוחשי
2. צי / ציון (י בשורוק) -- / --
3. עדריות / עדר (ע בצירה) -- / --
4. עץ / יער -- / --
5. קהל / אנשים -- / --
6. ערים / ירושלים -- / --
7. לאה / שם (ש בצירה) -- / --
8. יד / ידידות -- / --
9. מלך / מלכות -- / --
10. זר / פרחים -- /--
*52*
זכר ונקבה – המין הדקדוקי של שם העצם
קיימים שמות עצם בלשון זכר – ספר, דבק, שולחן, חלון.
קיימים שמות עצם בלשון נקבה – ברכה, מחברת.
קיימים שמות שמופיעים בצורת זכר ובצורת נקבה (שמות הקשורים בבני אדם ובבעלי חיים) – ילד / ילדה, מנהל / מנהלת.
יש שמות שההבדל בין זכר לנקבה הוא בסיומת – תלמיד / תלמידה, כתב / כתבת, אח / אחות.
ויש שמות שהם שונים ממש – אב / אם, אריה / לביאה.
הסיומת האופיינית לשמות בלשון נקבה: אות בקמץ ואחריה ה' או הסיומת ת'.
השמות הבאים מופיעים גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה. כתבו את השם החסר:
זכר, נקבה
תלמיד, --
צלם (צ' פתח), --
ידיד, --
--, אם
--, נכדה
--, מדריכה
כתב, --
ספר, --
טבח, --
התוכלו להבחין בצמד אחד שונה מהו? הוסיפו צמדים נוספים כמותו: --
הדגישו את סיומת הנקבה בשמות העצם שלעיל.
שמות בלשון נקבה שאינם מסתיימים באות בקמץ ו-ה' או בת':
אבן, כיכר, מחט, גדר, כוס, עיר, ארץ, תבל, גפן ועוד, וכן שמות נקבות בבעלי החיים.
זכר ונקבה בסיומת אות בפתח ו-ים – סיומת זוגית
איברים בסיומת אות בפתח ו-ים: בלשון נקבה (גם כשהם ביחיד): ידיים ארוכות, עיניים עמוקות...
חוץ מ: מעים, מתנים, עפעפים, נחירים, קרסולים – שהם בלשון זכר.
בגדים זוגיים בסיומת אות בפתח ו-ים: בלשון זכר: מכנסים קצרים, גרבים ארוכים, חוץ מ: נעלים שחורות.
מכשירים זוגיים בסיומת אות בפתח ו-ים: בלשון זכר: משקפים כהים, מלקחים עדינים.
*53*
את רוב שמות העצם ניתן לרבות.
צורת היחיד בלי שום תוספת (יידוע, בכל"ם, שייכות וכדו') נקראת "צורת היסוד".
סיר – סירים
סירה – סירות
שיח – שיחים
שיחה – שיחות
עץ – עצים
עצה – עצות
סיומת אות בחיריק ו-ים אופיינית בדרך כלל לריבוי שמות בלשון זכר.
סיומת אות ו-ות אופיינית בדרך כלל לריבוי שמות בלשון נקבה.
אולם, יש שמות בלשון זכר המסתיימים ברבים באות ו-ות: מפתחות, חלונות
ויש שמות בלשון נקבה המסתיימים ברבים באות בחיריק ו-ים: אבנים, ביצים
אם אינכם יודעים לאיזה מין שייכת המילה ברבים, הפכו אותה ליחיד והוסיפו תואר. דוגמה: כסאות- כסא גדול – זכר. מחטים – מחט דקה – נקבה.
ו. כתבו את שמות העצם הבאים ביחיד או ברבים, ציינו את המין הדקדוקי. (ז/נ)
ז 1. משל – משלים
-- 2. צלחת – --
-- 3. דלת – --
-- 4. מגדל – --
-- 5. עמוד – --
-- 6. חומה – --
-- 7. דרך – --
-- 8. ספר – --
-- 9. רצונות – --
-- 10. תפקיד – --
-- 11. אבן – --
-- 12. גדרות – --
-- 13. שער – --
-- 14. חלומות – --
-- 15. שם (ש בצירה) – --
ז. כתבו את השמות הבאים ביחיד, ברבים ובריבוי זוגי. הוסיפו תואר לכל שם.
יחיד, רבים, ריבוי זוגי
1. יום ארוך, --, --
2. שבוע, --, --
3. נקודה, --, --
4. קומה, --, --
5. שנה, --, --
6. קרן, --, --
7. דקה, --, --
8. שעה, --, --
*54*
אתגר
זכר ונקבה – יחיד ורבים
ח. התאימו קביעה לכל קבוצת שמות.
1. ישר, דעת, צדק, יש שמות המופיעים ברבים לבד או בריבוי זוגי בלבד (ולא ביחיד).
2. רצונות, חלונות, חלומות, יש שמות בנקבה שהריבוי שלהם אות בחיריק ו-ים.
3. מים, נעורים, רחמים, יש שמות שאין להם ריבוי.
4. אבנים, דרכים, יש שמות בזכר שהריבוי שלהם אות ו-ות.
5. צוות, צומת, תסכית, מילים בזכר המסתיימות בת' שורשית.
6. עצמות, עצמים, מילים, מילות, יש שמות שיש להם ריבוי אות בחיריק ו-ים וריבוי אות ו-ות והמשמעות שונה.
7. לילה, שוליה, יש מילים בעלות ריבוי רגיל וריבוי זוגי.
8. יום, שנה, קרן, מילים יחידות בלשון זכר המסתיימות באות בצירה ו-ה'.
ט. סמנו שם עצם יוצא דופן מבחינה דקדוקית בכל קבוצה.
1. אוזן עין, צוואר
2. דלתות, חלונות, וילונות
3. רחובות, ארצות, יבשות
4. דרכים תפקידים אבנים
5. ימים, פעמים, שערים
6. ביצים, מזלגות, צלחות
7. גרבים, נעלים, מגפים
8. משקפים, עינים, מספרים
בתארים: סיומת הזכר – אות בחיריק ו-ים, סיומת הנקבה – אות ו-ות.
י. בחרו בתואר המתאים:
1. נעלים מצוחצחים / מצוחצחות
2. מספרים חדים / חדות
3. מגפים גבוהים / גבוהות
4. ברכים כפופים / כפופות
5. כסאות גבוהים / גבוהות
6. שולחנות יציבים / יציבות
7. עפרונות מחודדים / מחודדות
8. מחטים חדים / חדות
9. צמתים (צומת) מסוכנים / מסוכנים
10. לילות קצרים / קצרות
11. ערים רחוקים / רחוקות
12. מילים רבים / רבות
*55*
יא. כתבו את צורת היסוד של שמות העצם הבאים:
1. רצונותיו – רצונות – רצון, התוספות: ריבוי, שייכות
2. בחליליהם -- התוספות: --
3. לשאלתם -- התוספות: --
4. ברחמים -- התוספות: --
5. ענני – -- התוספות: --
6. מזכויותיהם -- התוספות: --
שם העצם מופיע במילון בצורת היסוד בלבד.
שם פעולה
שם פעולה – שם עצם המציין פעולה (אין בו מרכיבי הפועל – גוף וזמן, אבל הוא מציין את שם הפעולה שנעשתה).
קראתי – הפעולה היא קריאה, התקדמתי – הפעולה היא התקדמות, סיפרתי – הפעולה: היא סיפור.
את שם הפעולה ניתן לשייך: סיפור שלי – סיפורי, סיפורך, סיפורנו
לשם הפעולה ניתן להוסיף ה' הידיעה: הסיפור, או בכל"ם: בסיפור...
שם פעולה הוא סוג של שם עצם מופשט. (במשמעותו ובאפיונים הקשורים בניקודו קשור שם הפעולה למערכת הפועל.)
עבודות
א. הקיפו את שמות הפעולה ברשימה הבאה:
תפרו – תפירה
מרצפות – ריצוף
שליט – שליטה
דלקה – הדלקה
שומר – שמירה
נכנסו – כניסה
ביקורת – ביקור
כתיבה – מכתב
טיילת – טיול
מדפסת – הדפסה
תבשילים – בישול
הרכבה – תרכובת
הברגה – מברג
ניפוי – נפה
שבירה – שבר
*56*
ב. התאימו שם פעולה לפעלים הבאים. בדקו אותו באחת מתוספות שם העצם.
פועל, שם פעולה, תוספת לשם פעולה
1. הדפיס, הדפסה, ההדפסה, להדפסה
2. חייך, --, --
3. התקשר, --, --
4. השתלם, --, --
5. קדח, --, --
6. הקדים, --, --
7. התקדם, --, --
8. הבטיח, --, --
ג. התאימו פועל (פעולה שיש בה גוף וזמן) לכל שם פעולה.
1. פתיחה, פתח פיתוח פיתח
2. הרגשה, -- התרגשות --
3. התנצלות, -- ניצול --
4. הזמנה, -- הזדמנות --
5. אכילה, -- האכלה --
6. הכתבה, -- התכתבות -- כתיבה --
7. התחשבות, -- חשיבה -- חישוב --
ד. מיינו את המילים הבאות לשתי קבוצות (זכרו שם פעולה הוא סוג של שם עצם!)
שם עצם, שם פעולה,
--, --
--, --
--, --
רשימת המילים:
תלמיד, שלט סיפור, צביעה לימוד, ניסיון, ספר (ס בצירה), מטמון כנס, ניסוי, זמן, הטמנה כינוס, מספר, הזדמנות, טיילת שילוט, ספירה, צבע, טיול
*57*
ה. הדגישו את שמות הפעולה בלוח המודעות:
בית התלמיד
חוג ציור
למאחרות: נא הגענה לחדר 525
חוג התעמלות
הכניסה לשיעור דרך המקלט
חוג שחייה
היציאה לברכה בשעה 3:30
חוג ניסור
השבוע לא יתקיים החוג. על מועד ההשלמה תבוא הודעה
כתיבה יוצרת
ההרשמה נסגרה. על מועד הפתיחה של קבוצה נוספת תבוא הודעה.
תפירה וגזירה
החוג הועבר לימי רביעי
בישול ואפייה
גשו נא למזכירה לקבלת רשימת החומרים
אתגר
הכינו מודעות נוספות. שבצו בהן שמות פעולה.
ו. בחרו בשם פעולה כדי להשלים את הקטע הבא
חלב מפוסטר הוא חלב שחומם היטב, אבל לא עד כדי -- (רותח / רתיחה) והושאר חם במשך חצי שעה. -- (חום / חימום) החלב באופן זה גורם -- (להשמיד / להשמדה) של חיידקים מזיקים שעלולים להיות בחלב.
תהליך זה נקרא -- (לפסטר / פסטור) על שמו של מדען צרפתי, לואי פסטר, שגילה כי -- (לרתוח / ההרתחה) משמידה חיידקים.
*58*
אתגר
ז.לפניכם רשימת ל"ט המלאכות האסורות בשבת. הקיפו את שמות הפעולה ברשימה. את המלאכות המופיעות כפועל הפכו לשם פעולה.
זריעה
חרישה
קצירה
עימור
דישה
זרייה
ברירה
טחינה
מרקד
לישה
אפייה – בישול
גזיזה
ליבון
ניפוץ
צביעה
טווייה
שני בתי נירים – השחלה של חוט במכונת האריגה
תיקון ה"ניר" – שהוא חלק במכונה
מסך – מתיחה של חוטי השתי
אריגה
פוצע
קשירה
התרה
תפירה
קריעה
צידה
שחיטה
הפשטה
עיבוד
ממחק
שרטוט
חיתוך
כותב
מוחק
בונה
סותר
מבעיר
מרבה
מכה בפטיש
הוצאה מרשות לרשות
*59*
*59*
לפניכם שתי קבוצות של שמות עצם:
א דבר (ד בקמץ, ב בקמץ), מידבר, דברן, דבורה, הדברה
המשותף למילים אלו: --
ב. מדרכה, מתפרה, משתלה, מסעדה, משטרה
המשותף למילים אלו: --
שמות העצם מקבוצה ב' הם שמות ממשקל מפעלה – מ בחיריק, אות בשווא, אות בקמץ, אות בקמץ ו-ה
מהו משקל? – תבנית קבועה שבתוכה השורשים משתנים.
משקלים וסיומות בשם העצם מסייעים לנו בהבנת מילים שאינן מוכרות וליצירת מילים חדשות.
שמות העצם הרבים בשפתנו מורכבים: משורש ועוד משקל או מבסיס ועוד מוספית (סיומת / תחילית).
מ בחיריק, אות בשווא, אות בקמץ ואות – ט.ב.ח – מטבח
מ בפתח, אות בשווא, אות בסגול, אות בסגול ו-ת – ד.פ.ס. – מדפסת
המשקל קובע את ניקוד שם העצם, אותיות מוספיות ומיקום אותיות השורש ביניהן.
בשם המשקל אנו משתמשים באותיות פ.ע.ל. לקביעת שם המשקל – מ בחיריק, אות בשווא, אות בקמץ ואות – מפעל.
סיומת מצטרפת לשורש או לשם עצם (בסיס) קיים ותורמת משמעות מסוימת.
סיומת אות בפתח ו-אי ים ועוד אות בפתח ו-אי – ימאי
סיומת אות בקמץ ו-ן ס.ב.ל. ועוד אות בקמץ ו-ן – סבלן
סיומת אות בקמץ ו-ן פרדס ועוד אות בקמץ ו-ן – פרדסן
*60*
זיהוי משקל
כיצד מזהים את משקל המילה?
שלב א: מוציאת שורש המילה – מברג – ב.ר.ג
שלב ב': העתקת הניקוד ומוספיות (אם יש) – מ בפתח, אות בשווא, אות בצירה ואות
שלב ג': כתיבת האותיות פ.ע.ל. במקום אותיות השורש – מפעל
דגש חזק המופיע בשם עצם שמצויות בו כל אותיות השורש, הוא חלק מניקוד המשקל והוא נקרא דגש תבנית.
דוגמה: צלם צ בפתח ל דגושה בקמץ ו-ם – המשקל: פעל
בניית שמות עצם על פי שורש ומשקל
במקום האותיות פ.ע.ל. משם המשקל, יוצקים את אותיות השורש הנתונות, מעתיקים את הניקוד ואת המוספיות.
דוגמה: משקל מפעל שורש ק.ל.ט. – מקלט
משקל פעולת שורש פ.ס.ל. – פסולת משקל פעלת שורש ש.מ.נ. – שמנת
עבודות
א. מיינו את הרשימה הבאה על פי המשקלים:
מ בחיריק, אות בשווא, אות בסגול, אות בסגול ו-ת
--
אות בשווא, אות בחיריק, י' אות בקמץ, ו-ה – פעילה
--
אות בסגול, אות בסגול ו-אות – פעל
--
אות בפתח, אות דגושה בקמץ, אות בקמץ ו-ה – פעלה
--
ת דגושה בפתח, אות בשווא, אות בחיריק, י', ואות
--
רשימת המילים:
מברשת תכסיס, שמירה, דלת, בקרה, תחקיר, כוונה, מרפסת, ספל, תפירה, דרך, מחיקה, מצנפת, מקלדת, תדפיס, בטלה, תבליט, משבצת, תקלה, מלך, סכנה, נכד, כתיבה, קצירה, תרשים.
*61*
שימו לב! דגש חזק המופיע במילה שמצויות בה כל אותיות השורש, הוא חלק מניקוד המשקל. זהו דגש תבניתי.
ב. קבעו את שם המשקל של השמות הבאים:
דוגמה: זכרון אות בחיריק, אות דגושה בקמץ, אות ו-ון – המשקל פעלון
- כפר --
- צעקה) --
- מסמך --
- ענן --
- צמרת --
- הבטחה --
- מזרק --
- דייג --
- ציור --
- ביקורת --
- משחק --
- מסעדה
ג. בנו שמות עצם על פי השורש והמשקל הנתונים:
1. ש.ל.ט. פעל (פ בסגול, ע בסגול) --
2. מ.ש.ל. פעל (פ בקמץ, ע בקמץ) --
3. ע.ק.מ. פעול --
4. ש.מ.נ. פעלת --
5. ק.צ.פ. מפעלת --
6. פ.ס.ל. פעולת --
7. ז.ר.ח. מפעל --
8. ש.מ.ר. פעילה --
9. כ.ת.ב. פעלה --
10.ע.ו.ר. פיעל --
שימו לב! הסימן w מעל האות ע' בשם המשקל, הוא סימן לדגש תבניתי שיופיע בכל השמות ממשקל זה.
ד. בנו שמות עצם במשקלים הבאים על פי השורש הנתון:
1. ז.ר.ק. פעילה: --, מפעל (ע בצירה): --, מפעלה: --
2. צ.ל.מ. פעל: --, פעלת: --, מפעלה: --
3. ק.ש.ר. פעל (פ בסגול, ע בסגול): --, פעילה: --, תפעולת: --
4. ד.ר.כ. הפעלה: --, מפעלה: --, פעל (פ בסגול, ע בסגול): --,
5. נ.ג.נ. פעילה: --, פעל: --, פיעול: --
*62*
ה. השלימו את הסדרות במילים המתאימות:
מלך – מלכות
עבד – עבדות
מחברת – --
-- – ריצוף
משל – --
-- – משלב
-- – מספרה
מברק – --
תחקיר – --
-- – מרכז
תרשים – --
-- – שיקוף
רדיפה – --
-- – מקלט
-- – דבק (ד בסגול)
הכתרה – --
מסחט – --
-- – מברגה
אתגר
הכינו (ה בקמץ) בעצמכם רביעיות נוספות להשלמה.
-- --
-- --
-- --
-- --
-- --
-- --
-- --
-- --
-- --
-- --
-- --
-- --
ו. צבעו את הסיומות בשמות הבאים:
- משאית
- מכונית
- מכלית
- כבאית
- ירחון
- מילון
- שבועון
- עלון
- בלאי
- מלאי
- כדאי
- תנאי
- כלכלן
- פרדסן
- משפטן
- חצוצרן
- ספריה
- נגריה
- כרטיסיה
- מאפיה
*63*
ז. סמנו בכל ידיעה או מודעה מילים השייכות למשקל אחד או לסיומת אחת. ציינו את שם המשקל / הסיומת ואת המשמעות (על פי מחסן המשמעויות). אתגר: הכינו דף עיתון משקלים.
משקלון
מידעון לענייני לשון
גליון מס' 24
מחיר מחירון: 12.00 ש"ח
בעירק נתפס השליט התקיף האלים האמיץ והעריץ
משקל: --, משמעות: --
חייל נפגע אנושות מירי צלף
משקל: --, משמעות: --
מסמך חשוב נחשף במכתב שנשלח לאחד ממנהלי עבודת מחקר סודי. ביום חמישי יובא העניין לדיון בבית המשפט.
משקל: --, משמעות: --
כלים שלובים
מבחר כלים בכל המחלקות במבצעים מיוחדים!
מחלקת צילום: מצלמה, מסרטה, מקרן
מחלקת מטבח: מצנם, מקצף, מסחטה, מסננת, מגרדת, מקלף, מזלף ועוד ועוד
מחלקת מחשבים וציוד משרדי: מדפסת, מקלדת, מגרסה
מחלקת גינון: ממטרה, מזמרה, מגזזה, מעדר
כל הקודם זוכה!
משקל: --, משמעות: --
דרוש.יצרן
דייקן בזמנים, חסכן במזומנים צייתן להוראות,
נדבן למחמאות סבלן, ענוותן, לא ביישן ולא בטלן, לא חנפן ולא גזלן, לא קמצן ולא מרדן, לא וכחן ולא קפדן, לא פחדן...
משקל: --, משמעות: --
להשכרה
באזור המסחרי החדש נותרו מספר שטחים להשכרה
מטרות מומלצות:
מרפאה, משתלה, מספרה, מכבסה
המעוניינים יפנו למנהלה האזורית.
משקל: --, משמעות: --
מחסן משמעויות: תארים המבטאים עוצמה / מילים הקשורות בלימוד ובעיון / בעלי מקצוע / מקומות / תכונות / כלים ומכשירים
*64*
משמעויות של סיומות
סיומת אות ו-ון
לקטו מילים בסיומת אות ו-ון ומצאו מהי המשמעות המשותפת:
שמעון זילברמן
נא לשמור על קדושת הגליון
מילון עברי – אנגלי עדכני
בית יעקב ירחון לעניני חינוך, ספרות ומחשבה
עלון השכונה רמת שלמה
ניב המורה בטאון לעניני חינוך והשקפה תורתית – תש"ס
הבית שלנו שבועון המודיע לבית ולמשפחה
המשמעות המשותפת למילים: --
הוסיפו למילים הבאות סיומת אות ו-ון
- ילד --
- מקל --
- מחשב --
- משפחה --
- גג --
- ספר --
- שלג --
- פצע --
משמעות הסיומת: --
סיומת אות בחיריק ו-ית
כתבו את המילים הבאות בסיומת אות בחיריק ו-ית
- כף --
- ארון --
- כוכב --
- שק --
- יד --
- סולם --
- קערה --
- פתק --
- צנון --
- צלחת --
- לוח --
- כרוב --
ועוד מילים בסיומת אות בחיריק ו-ית
- חללית
- מכונית
- משאית
- מכלית
- מונית
- כבאית
משמעות משותפת: --
המשמעות המשותפת למילים: --
התוכלו לציין סיומות נוספות בלשון הדיבור שמציינות הקטנה? --
*65*
סיומת אות בחיריק ו-יה
מיינו את רשימת המילים בסיומת אות בחיריק ו-יה לשתי קבוצות: מקומות וכלים.
ספריה, שמשיה, נגריה, מלחיה, חנוכיה, מסגריה, מאפיה, מטריה, מרכזיה, עיריה, מימיה, סנדלריה, תיקיה, משחקיה, אזניה.
מקומות: --
כלים: --
משקל הקולות
בנו שמות עצם במשקל אות בשווא, אות בקמץ, אות בקמץ, ו-ה פעלה על פי השורשים הנתונים:
1. י.ב.ב. --
2. ג.ע.ר. --
3. צ.ו.ח. --
4. צ.ע.ק. --
5. ש.א.ג. --
6. י.ל.ל. --
7. נ.א.ק. --
כתבו קטע קצר ושבצו בו מילים ממשקל פעלה
--
בפרקים הבאים תעסקו במספר משקלים באופן מפורט ותגלו גם את משמעויותיהם.
*66*
*66*
חשבו! בפועל באילו בניינים (תבניות) מופיע דגש תבניתי?
שימו לב! אם לשורש 4 עיצורים (שורש מרובע), הדגש התבניתי אינו מופיע
1. דגש חזק (כפלן) מכפל
דגש חזק מופיע בכל האותיות חוץ מהגרוניות. הדגש החזק מופיע בנסיבות הבאות:
דגש תבניתי – דגש השייך לתבנית ניקוד המילה.
דוגמאות: משקלים פעל (חייט) פעלת (גננת) פעלה (כוונה) פעול (טיול)
דגש משלים – דגש המופיע במקום עיצור שנשמט (התלכדות עיצורים זהים, או הידמות מלאה של שני עיצורים).
דוגמאות:
מתנה: שורש נ.ת.נ. – מנתנה – מתתנה – מתנה
מפל: שורש: נ.פ.ל – מנפל – מפפל – מפל
משא: שורש נ.ש.א. – מנשא – מששא – משא
כדי לזהות את הדגש המשלים בודקים מה הם עיצורי השורש. אם אחד מעיצורי השורש חסר ומופיע דגש חזק במילה – הדגש הוא דגש משלים. (תופעה זו תיתכן בשם העצם בשורשים שבהם פה"פ היא נ' או י'.)
עבודות
א. נסו למצוא את השורש של כל אחת מהמילים הבאות.
מיינו את המילים לשתי קבוצות על פי סוג הדגש החזק – תבניתי או משלים.
המילים (המילים מובאות בשלושה טורים. סדר הופעתן כאן כסדר הטורים):
דגש תבניתי: --
דגש משלים: --
- מפולת (פ' דגושה) --
- הסעה (ס' דגושה) --
- ביקורת (ב' ו-ק' דגושות) --
- מצקת (צ' דגושה) --
- בקשה (ב' וק' דגושות) --
- מפוחית (פ' דגושה) --
- משב (ש' דגושה) --
- משאית (ש' דגושה)--
- זכרון (כ' דגושה) --
- מסוק (ס' דגושה) --
- מדע (ד' דגושה) --
- מפלה (פ' דגושה) --
- קבצן (ב' דגושה) --
- נירת (י' דגושה)--
- מגילה (ל' דגושה) --
- קישור (ש' דגושה) --
- מסורית (ס' דגושה) --
- תפילה (ת' דגושה) --
- רכבת (כ' דגושה) --
- טיול (י' דגושה) --
- בצקת (ב' ו-צ' דגושות) --
*67*
ב. מהו סוג הדגש בכל מילה בצמדי המלים הבאות: (תבניתי או משלים)
1. מסור(ס' דגושה) --, ניסור (ס' דגושה) --
2. מפוח (פ' דגושה) --, ניפוח (פ' דגושה) --
3. גלילה (ג' דגושה) --, מגילה (ל' דגושה) --
4. מצגת (צ' דגושה) --, יצוג (צ' דגושה) --
5. מגבת (ג' דגושה) --,ניגוב (ג' דגושה) --
2. חיטוף
כאשר מילה מתארכת מסיבות שונות (ריבוי, הפיכתה לנקבה, שימוש במילה כנסמך), מקום הטעם במילה משתנה ובהתאם לכך תנועות שהטעם התרחק מהן, נחטפות – נעלמות והופכות לשווא (או לחטף – בגרונית).
דוגמאות: משל – משלים (ריבוי) ענן – עננים (ריבוי)
שביר – שבירה (נקבה) עמיד – עמידה (נקבה)
במקרה שבו החיטוף חל בגרונית (ה, א, ח, ע) יקבל השווא הנע תנועת עזר ויהפוך לחטף.
מלך – מלכים, עצם – עצמים, דבר – דברים, ענף – ענפים
כאשר החיטוף יוצר צרור שוואים נעים (שני שוואים נעים רצופים), מתקבלת תופעת השווא המרחף.
דבר – דברים – דברי (צרור) חכמים – דברי (ב' שווא) חכמים
ענן – עננים – ענני כבוד (ע' חטף נחשב כשווא נע) – ענני כבוד
3. שינויים החלים באותיות גרוניות
ר ה א ח ע
ר – אינן יכולות להיכפל בהגייה אינן מקבלות דגש חזק
אינן יכולות להיכפל בהגייה אינן מקבלות דגש חזק – תשלום דגש על פי מנורת התשלומים
ה א ח ע – מקום הגייתן נמוך בגרון
מקום הגייתן נמוך בגרון
מקום הגייתן נמוך בגרון – חטפים במקום שווא נע, (לעיתים במקום שווא נח), פתח גנובה (פתח של אות גנובה), הנמכת תנועה לפתח או לסגול
*68*
תשלום דגש
העיצורים הגרוניים אינם יכולים להיכפל בהגייה (אינם מקבלים דגש חזק מכפל), ולכן מבנה ההברות וסוגן במילה משתנים (הברה שהייתה סגורה הופכת לפתוחה). במקרה שבו התנועה הקטנה באות שלפני הגרונית הופכת לתנועה גדולה – חל תשלום דגש.
לפני א' ור' תמיד יש תשלום דגש. לפני ה' וע' – רק בבניין פועל. לפני ח' – אין תשלום דגש.
מנורת התשלומים
(היעזר במנחה)
א' ר' – תמיד יש תשלום דגש
ה' ע' – רק בבניין פועל
ח' – אין
חטפים
כאשר חלה תופעה של חיטוף ובעיצור הגרוני (ה, א, ח, ע) צריך להופיע שווא נע, מושך העיצור הגרוני תנועה אל השווא וכך מתקבל חטף. (חטף נוצר רק בתנועות נמוכות – פתח, סגול, קמץ קטן. חטף-פתח, חטף-סגול וחטף-קמץ.)
דוגמאות: עציץ (ע בקמץ) – עציצים (ע בשווא) – עציצים (ע בחטף-פתח)
ענף (ע בקמץ) – ענפים (ע בשווא) – ענפים (ע בחטף-פתח)
שווא נע בגרונית הופך לחטף
שווא נח באות גרונית (א, ה, ח, ע) הופך פעמים רבות לחטף, והתנועה שלפני החטף מידמה לתנועת החטף.
דוגמאות:
מפעל – שורש ע.ב.ר. מעבר – מעבר (מ בפתח, ע בחטף פתח,)
מפעלה – שורש א.פ.ר. מאפרה – מאפרה (מ בפתח, א בחטף-פתח)
כאשר העיצור הגרוני הוא ח', נשאר השווא פעמים רבות וכן במקרים שבהם יש דגש קל אחרי הגרונית, נשאר השווא הנח.
דוגמאות: נחמדה, מעבדה
*69*
הנמכת תנועה
נסו להגות את התנועות הבאות. שימו לב מאיזה אזור בפה מופקת התנועה – הקול.
אות בפתח, אות בסגול, אות בקמץ קטן, אות בחולם, אות בחיריק, אות בשורוק
עיצורי הגרון הנמוכים קרובים לתנועות פתח, סגול, קמץ קטן, ולכן קל יותר להגות אותם בזה אחר זה.
תופעת הנמכת תנועה פירושה, הידמות של התנועה לעיצור.
דוגמאות:
משקל מפעל שורש ר.כ.ז. – מרכז (מ' חיריק) – מרכז (מ' סגול)
שורש ח.ק.ר. – מחקר (מ' חיריק) מחקר (מ' סגול)
משקל מפעלה שורש ח.ל.ב. – מחלבה (מ' חיריק) מחלבה (מ' פתח)
משקל פועל (ע בסגול) שורש ר.ב.ע. – רובע (ב' סגול) רובע (ר' פתח)
במילים מלעיליות – סגוליים הופכים לפתחיים.
דוגמאות: אדמת – שפעת
צרבת – צרעת
נכד – נער, שער, צער
כותבת – קורעת
פתח גנובה (פתח של אות גנובה)
הפתח הגנובה הוא תנועת מעבר בין תנועה גבוהה במילה לעיצור הגרוני.
פתח גנובה מופיע לפני העיצורים ה' ח' ע' הבאים בסוף מילה.
דוגמאות: משקל מפעל (ע' צירה) שורש פ.ת.ח. – מפתח, מרצע
משקל פיעל שורש פ.ס.ח. – פיסח, קיטע
השינויים בעיצורים ובתנועות שלמדתם בפרק זה חלים גם במערכת הפועל והתואר.
*70*
עבודות
א.הקיפו את המילים שחלה בהן תופעת חיטוף.
דבר / דברים
בנים / בני ישראל
שליח / שליחים
סוד / סודות
זקן / זקנים
מקום / מקומות
שעה / שעת ערב
קובץ / קבצים
סדר / סדרים
שער / שערים
שבור / שבורה
נהר / נהרות
ב. מיינו את המילים הבאות על פי התופעה החלה בהן, (לכל מילה מוצמדת מילה מקבילה שלא חלה בה שום תופעה.)
תשלום דגש --
פתח גנובה --
הנמכת תנועה --
רשימת המילים:
מדבר / מרחץ
מתפרה / מחלקה
נסיון / תאבון
צלם /פרש
פמוט / לקוח
מסמר / מפצח
שבט / שבע
חוק / כוח
צמר / צבע
חור / חרש
זכרון / ראיון
ג.בנו מילה באותה תבנית על פי השורש הנתון. נקדו את הגרונית.
1. שמירה – ע.מ.ד. – עמידה
2. נסיעה – ע.צ.ר --
3. צעקה – א.נ.ח.--
4. מלכים – ע.ר.כ.--
5. משלים – ה.ד.ר (פרות הדר) --
6. זקנים – ע.צ.ל. --
*71*
סיכום – שינויים בעיצורים ובתנועות
1. דגש חזק תבניתי – בעה"פ, כל עיצורי השורש קיימים.
משלים – התלכדות עיצורים זהים, או הידמות מלאה של עיצורים.
אחד מעיצורי השורש או מוספית חסרים.
2. חיטוף – התארכות מילה התרחקות הטעם – תנועה נחטפת-נעלמת לשווא, או לחטף בגרונית.
במקרים שנוצר בהם צרור שוואים נעים, התוצאה – שווא מרחף.
3. גרוניות – תשלום דגש
חטפים – שווא נע הופך לחטף.
שווא נח במקרים מסוימים הופך לחטף – הידמות תנועות – התנועה לפני החטף מידמה לתנועת החטף.
הנמכת תנועה
פתח גנוב
*72*
*72*
מחגר
חבל שקושרים תחת צוואר השור.
מכתב – מהו?
(מסכת כלים יג, ב)
"מצרף לכסף וכור לזהב, ואיש – לפי מהללו"
מהו מצרף? עיינו ברש"י משלי פרק י"ז פס' ג.
מבוטחים יקרים, קחו נא מספר מן המסדר!
שלט זה הוצב בכניסה לקופת חולים. מהו מסדר?
על פי השורש והמשקל תוכלו לקבוע:את משמעות המילים שאינן מוכרות.
משקל מפעל ומשקל מפעלה – משקלי הכלים והמכשירים.
עבודות
א. לקטו בקטעי המידע הבאים שמות של מכשירים במשקלים מפעל ומפעלה.
כתבו אותם במקום המתאים:
מפעל --
מפעלה --
הידעתם כי מחט המצפן היא פיסה של מגנט?!
בעזרת צינור שעשן שחור מחניק יוצא מתוכו, מבריח הכוורן (הדבוראי) את הדבורים מן הכוורת.
המסלק הוא התקן המאפשר לדבורים מעבר בכיוון אחד בלבד.
חשבתם אי פעם בכמה כלים ומכשירים משתמשים עד שהלחם שאנו אוכלים מגיע אלינו? כדי שזרעי החיטה יצמחו, הם זקוקים למים ולאור ולשם כך חורשים במחרשה המפוררת את רגבי האדמה. במכונת הזריעה (טורית), נמצאים הזרעים בתוך מכל שיש לו בתחתיתו פתחים. המפלח חורץ באדמה חריצים ולתוכם נופלים הזרעים דרך המרזב. כיסוי הזרעים באדמה נעשה ע"' המשדדה. אחר שצמחו החיטים, קוצרים במקצרת קומביין. הגרגרים נטחנים במטחנה, את הקמח מנפים בנפה, ועוד רבה המלאכה...
*73*
ב. בנו שמות עצם במשקל מפעל או מפעלה על פי השורש של שם הפעולה הנתון.
שם פעולה, מפעל, מפעלה
1. קפיצה, אין, --
2. זילוף, --, אין
3ץ הידוק, --, אין
4. זמירה, אין, --
5. שיגור, --, אין
6. זריקה, --, אין
7. הסרטה, אין, --
8. הדבקה, אין, --
9. סירוק, --, --
10. הקרנה, --, --
11. דגירה, אין, --
12. הפסקה, --, אין
13. קידוח, --, --
14. הקצפה, --, --
15. הברגה, --, --
16. סחיטה, --, --
17. קילוף, --, אין
18. גלישה, --, --
כאשר קיים המכשיר גם במשקל מפעל וגם במשקל מפעלה – ההבדל בין המכשירים הוא: מכשיר ידני או מכשיר חשמלי. משקל מפעל – מכשירים ידניים: משקל מפעלה – מכשירים חשמליים.
במשקל מפעל חל חיטוף של הצירה ברבים – מסמר – מסמרים
במשקל מפעלה מתקיים הצירה ברבים – מצלמה – מצלמות
ג. בנו שמות עצם במשקל מפעל ומפעלה. כתבו ברבים. בררו מהו תפקיד המכשירים המסומנים בסוגריים
(תוכלו להיעזר במילון או בשורש המילה).
מפעל
1. (צ.ר.ב.) – מצרב / מצרבים
2. ש.א.פ. --
3. (ת.פ.ל.) --
4. צ.ב.ט. --
5. צ.ב.ר. --
6. ז.ל.ג. --
7. (ט.ע.נ.) --
8. (ש.ק.ט.) --
9. (ס.כ.ת.) --
10. ח.ש.ב. --
11. ל.ח.מ. --
12. ג.ה.צ. --
13. (ח.ל.צ.) --
מפעלה
14. ש.א.ב. -- משאבה / משאבות
15. ג.ר.ס. --
16. ד.ר.ג. --
17. ח.ר.ט. --
18. ק.ט.פ. --
19. מ.ט.ר. --
20. ר.ג.מ. --
21. ב.ח.נ. --
*74*
שינויים בעיצורים ובתנועות במשקלים מפעל (ע' צירה) ומפעלה
1. חיטוף – במשקל מפעל ברבים מכתש – מכתשים / מגהץ – מגהצים
2. דגש משלים – כאשר פה"פ נ' או י' מגזרת פי"צ, ה-נ' או ה-י' נשמטת ובמקומה מופיע דגש משלים.
נ.ט.פ – מנטף – מטף – מכשיר לטפטוף (המכשיר המשמש לכיבוי אש באמצעים כימיים קרוי מטפה.)
נ.ק.ד. – מנקדה – מקדה
נ.ג.ב. מנגב – מגב
י.צ.ב. מיצבה – מצבה
3. שינויים בגרוניות
במקום שווא נח בגרונית, יופיע חטף (במרבית המקרים).
א.פ.ר. – מאפרה
ח.ר.ש. --
ע.ש.נ.--
ע.ד.ר. – מעדר (ע' חטף פתח) או מעדר (ע' שווא)
א.ח.ז. – מאחז (התדעו למה משמש המאחז?)
שימו לב! ישנם כלים ומכשירים שנשארו בצורת הווה בפועל:
מיבש, מקרר, מחדד, (אבל מחדדה חשמלית), מאוורר
פתח גנוב – כאשר לה"פ ח' או ע'.
פ.צ.ח. -- מפצח
ט.ב.ע. --
פ.ת.ח. --
ק.ל.ע. --
ק.ל.ח. --
צ.נ.ח.--
ר.צ.ע.--
ר.ד.ע.-- (מקל להאיץ בו את הבהמה.)
כאשר לה"פ היא ה' – יבוא בעה"פ סגול.
ת.ל.ה. – מתלה
ר.ד.ה. --
ק.ל.ה. – (מכשיר ביתי לקלייה של לחמים)
ח.ו.ה. -- (קנה שמורים בו על מקום הקריאה)
*75*
מפעל / מפעלה – סיכום השינויים בעיצורים ובתנועות
הנסיבות: התארכות המילה והתרחקות הטעם במפעל
התופעה: חיטוף – דוגמה: מברגים
התופעה: שווא מרחף – דוגמה: מהדקים, מגהצים
הנסיבות: פה"פ נ' או י'
התופעה: דגש משלים – דוגמה: מגב, מצבה
הנסיבות: גרוניות
שווא נח בפה"פ – התופעה: חטף – דוגמה: מחרשה, מאחז
לה"פ ח' או ע' – התופעה: פתח גנוב – דוגמה: מצנח, מרצע
לה"פ ה' – התופעה: סגול – דוגמה: מרדה
ד. בחרו בצורה הנכונה
1. מגהצים (ה בצירה) / מגהצים (ה בחטף-פתח)
2. מפתחות (ת בצירה) / מפתחות (ת בשווא)
3. מחשב (מ בשווא, ח בפתח) / מחשב (מ בפתח, ח בשווא)
4. מקלף (מ בשווא, ק בפתח) / מקלף (מ בפתח, ק בשווא)
5. מפצח (מ בשווא פ בפתח) אגוזים / מפצח (מ בפתח, פ בשווא) אגוזים
6. מחדד (מ בפתח, ח בשווא) / מחדד (מ בשווא, ח בפתח)
7. מקפצה (פ בצירה) / מקפצה (פ בשווא)
8. מגלשה (מ בחיריק, ל ו-ש בקמץ) / מגלשה (מ בפתח, ל בצירה, ש בקמץ)
ה. נקדו את שם המכשיר המתאים בביטויים הבאים. מתחו קו בין הביטוי להסברו.
1. מטבע שחוק., אינו בקי בהוויות העולם
2. מטבעות לשון., משל לדבר פחות ערך.
3. לא ראה צורת מטבע מימיו., ראיית הדברים מזווית שונה.
4. אינו יודע צורת מטבע., היה עני מרוד.
5. הצד השני של המטבע., ניבים או ביטויים מקובלים של מילים בלשון.
6. יצא המרצע מן השק., נודע הדבר.
7. טמן את המרצע בשק., עמדה בעלת השפעה.
8. עמדת מפתח., ביטוי להעלמת דבר בדרך שאינה ניתנת להעלמה.
*76*
ו. שבצו בטבלת הבינגו 16 מתוך 19 המכשירים על פי ההגדרות. שימו לב להוראה יחיד או רבים. נקדו את שמות המכשירים.
(ח.ד.ד.) 1. כלי ידני לחידוד עפרונות.
(ח.ר.ש.) 2. כלי עבודה של החקלאי לחרישת האדמה.
(א.פ.ר.) 3. כלי שמנערים לתוכו אפר סיגריה. (רבים)
(י.ב.ש.) 4. מכשיר לייבוש כביסה.
(י.צ.ב.) 5. אבן שהוצבה על קבר.
(ס.כ.ת.) 6. מכשיר השמע של רופאים.
(פ.צ.ח.) 7. כלי לפיצוח אגוזים.
(ק.ל.ח.) 8. מסננת בראש המקלחת.
(פ.ס.ק.) 9. מתג לפתיחה ולהפסקה של מעבר זרם חשמלי.
(ק.ל.ה.) 10. מכשיר ביתי לקליית לחמים.
(ת.ל.ה.) 11. לולאה המשמשת לתליית דבר.
(ש.ק.ט.) 12. התקן המשקיט את הרעש שיוצרת מכונה בעת עבודתה.
(ר.ד.ה.) 13. משטח עץ להנחת כיכרות לחם לשם הכנסתן ורדייתן מהתנור.
(ש.א.פ.) 14. מכשיר לשאיפת חמצן לתוך הריאות.
(נ.ק.ד.) 15. גלגל משונן לניקוד חורים במצות או במיני מאפה.
(צ.נ.מ.) 16. מכשיר לחימום פרוסות, ייבושן והפיכתן לצנימים.
(ז.ר.ק.) 17. מכשיר להזרקת חומר. (רבים)
(ג.ל.ש.) 18. מתקן משחק לילדים העשוי ממשטח משופע וחלק ומשמש להחלקה. (רבים)
(ג.ל.פ.) 19. כלי לגילוף בחומר קשה.
*77*
*77*
במקרא המפה שלפניכם מילים רבות ממשקלי מפעל ומפעלה. מיינו אותן לשתי הקבוצות.
הקבוצות:
מפעל: --
מפעלה: --
מקרא מפה:
מקלט ציבורי
משטרה
אזור מסחרי
מסעדה
משתלה
מספרה
מכבסה
מרפאה
משרדים
מסילת רכבת
מגדל מים
מעגל תנועה
אתרים
מהי המשמעות המשותפת האופיינית למשקלים מפעל ומפעלה?
*78*
עבודות
א.בנו את שמות המקומות הבאים במשקל מפעל או מפעלה.
1. ד.ב.ר. – מידבר
2. ק.ד.ש.--
3. ש.ט.ר.--
4. ש.ר.ד. --
5. ת.ק.נ. --
6. ת.ח.מ. --
7. ס.ע.ד. --
8. ד.ש.א. --
9. ת.פ.ר. --
10. ש.ת.ל. --
ב. בנו שמות במפעל / מפעלה בהקבלה לשורשי שמות הפעולה הבאים:
1. טעינה – מטען.
2. פריצה --
3. צעידה --
4. גדילה --
5. ספירה --
6. זריקה --
7. סידור --
8. תפירה --
ג. למשקל מפעל מספר משמעויות. מיינו את רשימת המילים הבאה על פי המשמעות.
שמות מקומות, מילים הקשורות בלימוד ובעיון, כלים-מכשירים
--, --, --
--, --, --
--, --, --
רשימת המילים:
משטח, מספנה, מנהג, מכתב, מדרש, מדרשה, מבחן, מזרח, מדגם, משקל, מזרן, משחק, משכל, מחקר, מנעל (מנעליים), מרשם, מדרס, מזוודה, מחסן, מחנה, מסמך, מאהל, משפט, מטבח, מבצר, מקרא, משנה.
*79*
שנויים בעיצורים ובתנועות במשקלים מפעל ומפעלה
התחילית במשקל מפעל יכולה להיות מנוקדת באופנים שונים: חיריק חסר, פתח, סגול.
1. דגש משלים – כאשר פה"פ נ', נשמטת ה-נ' ובמקומה יבוא דגש משלים.
נ.ס.ע. – מנסע – מסע – מסע
נ.ט.ע. -- -- --
נ.פ.ל. -- -- --
נ.ק.ש. -- -- --
2. כאשר פה"פ היא האות י' (התופעה מכונה "כיווץ דיפתונג") –
ה-י' הופכת ל-ו' אם קריאה והתחילית מנוקדת בחולם מלא.
י.ש.ב. – מישב – מושב – מושבה
י.ס.ד. -- -- --
י.ר.ד. -- -- --
י.צ.א. -- -- --
י.ל.ד. -- -- --
י.ע.צ. -- -- --
3. שינויים בגרוניות
- הנמכת תנועה – כאשר פה"פ ח' או ר' – התחילית בסגול.
ר.כ.ז. – מרכז
ר.ח.ב. --
ר.ח.ק. --
ח.ק.ר. --
ר.ח.צ. --
ח.ד.ל. --
ח.ל.פ. -- (ולא מחלף)
ר.כ.ב. --
אבל: מחלבה, מחלקה, מחצבה, מחסן
- חטפים – כאשר פה"פ א', ה', ע' – יבוא חטף-פתח והתנועה לפניו תידמה אליו.
א.ר.ב.- מארב
א.ה.ל. --
א.ז.נ. --
א.כ.ל. --
ה.ל.כ. --
ע.ב.ר. --
ע.ר.כ. --
ע.ר.ב. --
א.מ.ר. --
ה.פ.כ. – מהפך (ה בשווא נח)
ע.מ.ד. --
ע.ג.נ. --
ע.ד.נ. --
א.ג.ר. --
ע.ב.ד. – מעבדה, (ע' שווא) ע.ב.ר. – מעברה, (ע' שווא) ע.ט.פ. – מעטפה, (ע' חטף פתח) ע.ר.כ. – מערכה (ע' חטף פתח)
התוכלו לציין את הסיבה לשינוי בניקוד בין זוגות השורשים הללו?
*80*
כאשר לה"פ האות ה' – יבוא סגול בעה"פ.
צ.פ.ה.- מצפה – מצפה
ש.ת.ה. -- --
ב.נ.ה. -- --
כ.ר.ה. -- --
ל.ו.ה. -- --
ח.ס.ה. – מחסה
ח.נ.ה. – מחנה
הסבירו את השינויים שחלו בניקוד מילים אלו. ציינו את הסיבה. --
צורת הנסמך של המילים במשקל מפעלה:
מלחמה – מלחמת מצוה
מנהרה --
מסעדה --
משטרה --
ממשלה --
מדרכה --
מתקפה --
משתלה --
מפעל / מפעלה – סיכום השינויים בעיצורים ובתנועות
הנסיבות: פה"פ נ'
התופעה: דגש משלים – דוגמה: מפל, מטע
הנסיבות: פה"פ י'
התופעה: ה-י' אם קריאה ו'. התחילית בחולם מלא (כיווץ דפתונג) דוגמה: מושב, מושבה
הנסיבות: גרוניות
פה"פ ח' או ר' – התופעה: סגול בתחילית, הנמכת תנועה – דוגמה: מחקר, מרכז
פה"פ ה', א', ע' – התופעה: חטף והידמות לתנועת החטף – דוגמה: מארב, מעבר
לה"פ ה' – התופעה: סגול לפני ה-ה' – דוגמה: משתה
*81*
ה. השלימו במילים ממשקל מפעל על פי השורשים הנתונים.
1. -- הכנרת.
2. -- מטוסים.
3. מעבר ל --
4. -- סגור.
5. -- פחם.
6. -- כף רגל.
7. -- תנועה.
8. מנת --
9. מחיר --
10. ברירת --
11 -- המציאות
12. כרחוק -- מ --
השורשים:
ד.ר.כ.
ש.כ.ל.
ב.צ.ע.
ב.ח.נ.
כ.ר.ה.
ת.ר.ס.
פ.ל.ס.
נ.ח.ת
ת.ח.מ.
ח.ל.פ.
ח.ד.ל.
ז.ר.ח.
ע.ר.ב.
ו. בחרו בצורה הנכונה:
1. מגלשה (מ בחיריק) / מגלשה (מ בפתח)
2. מזרקה (מ בחיריק) / מזרקה (מ בפתח)
3. מספרה (מ בחיריק) / מספרה (מ בפתח)
4. מחלף (מ בסגול) / מחלף (מ בפתח)
5. מסעדת (ע בקמץ, ד בפתח) העיר / מסעדת (ע ו-ד בסגול) העיר
6. מגלשת (מ חיריק, ל ו-ש סגול) מים / מגלשת (מ פתח, ל צירה, ש פתח) מים
7. מנהרת (ה בקמץ, ר בפתח) הכניסה / מנהרת (ה ו-ר בסגול) הכניסה
8. מרפאה (מ בפתח) / מרפאה (מ בחיריק)
9. מועצת (ע בקמץ, צ בפתח) העירייה / מועצת (ע ו-צ בסגול) העירייה
10. משתלת (מ חיריק ת ו-ל סגול) עלי כותרת / משתלת (מ בפתח, ת' צירה, ל פתח) עלי כותרת
11. מעבדת (ב בקמץ, ד בפתח) מחקר / מעבדת (ב ו-ד בסגול) מחקר
12. מדרכת (ר ו-כ בסגול) הרחוב / מדרכת (ר בקמץ כ בפתח) הרחוב
13. מתקפת (ק בקמץ, פ בפתח) טרור / מתקפת (ק ו-פ בסגול) טרור
14. מעקף (ק בצירה) / מעקף (ק בקמץ)
ז.בנו שמות במשקל מפעל על פי זוגות השורשים:
1. ר.כ.ז. -- כ.ר.ז. --
2. ק.צ.ב. -- ק.ב.צ. --
3. ר.ש.מ. -- ש.מ.ר --
4. ר.ח.ק. -- ח.ק.ר. --
*82*
*82*
לפניכם עמוד דרושים מעיתון מקצוען. לקטו ממנו את שמות בעלי המקצוע. מיינו אותם לקבוצות על פי משקלים ואו סיומות.
בעלי המקצוע --
הצעות עבודה / דרושים:
בית כנסת בצפון העיר מחפש גבאי
מזכירה בעלת ניסיון וידע בתכנות המתקדמות מחפשת עבודה.
סנדלר מומחה מקבל תיקונים ומבצע במקום.
לחברת כוח אדם דרושים מאבטחים בשכר גבוה למתאימים
ישיבה גדולה מחפשת גזבר נאמן לניהול כספים.
לספרייה חדשה דרוש ספרן בעל ידע מקיף בספרות תורנית.
לענף גידול דרוש דקלאי בדחיפות! (מהו הענף? רמז: לא כל חקלאי הוא גם דקלאי).
דרוש מוקדן לחברת מוניות במרכז העיר.
רוקח / רוקחת! עבודה מלאה תנאי שכר גבוהים!
דרוש אדריכל עם ניסיון רב בתחום למשרד קבלנים.
צלם וצלמת ינציחו לכם את האירוע...
דרושים מוכרנים לענף חדש בתחום התקשורת.
לארגון חסד דרושות טלפניות בעלות ניסיון.
כורך ספרים המבצע עבודה נקייה ויפה פנוי להצעות.
אם את ציירת ומעוניינת בעבודה עם אתגר, מקומך אצלנו.
שמאי מומחה בעל זמינות גבוהה.
מוסד חינוכי מחפש רכזת חברתית בעלת יזמה ומעוף.
רפד יחליף לכם את הריפוד במקצועיות ובזריזות.
נגר מבצע את כל עבודות הנגרות.
דרושה גננת מוסמכת לגן חובה, בעלת ניסיון של 5 שנים לפחות.
חשמלאי לעבודה בשעות גמישות.
דרוש מחסנאי לעבודה במחסני מזון.
*83*
משקלי בעלי מקצוע:
פעל, פעלת, בינוני (הווה בפועל)
--, --, --
--, --, --
סיומות בעלי מקצוע:
אות בקמץ ו-ן, אות בקמץ ו-ר, אות בפתח ו-אי
--, --, --
--, --, --
בסיומת אות בקמץ ו-ן שתי צורות: א) שורש וסיומת אות בקמץ ו-ן – ל.מ.ד. ועוד ן – למדן
ב) בסיס וסיומת אות בקמץ ו-ן – כרטיס ועוד ן – כרטיסן
עבודות
א.לפניכם שמות עצם ושמות פעולה. התאימו להם בעל מקצוע מהמשקלים או מהסיומות האופייניים.
דפוס – דפס
ידע --
גן --
יהלום --
ירק --
פיוט --
חקלאות --
מפה -- (קרטוגרף)
סנדל --
שעון --
סיטונאות --
חלב --
בוסתן --
ייצור --
יבוא --
פיקוח --
שמירה --
ניקוד --
פירוש --
נהיגה --
ציור --
כיבוי --
בנייה --
גזברות --
ב.מיינו את המילים הבאות לשתי קבוצות: תכונות או מקצועות. הקיפו את התכונות החיוביות, לדעתכם.
תכונות: --
מקצועות: --
רשימת המילים:
סבלן, חלבן, קבלן, כוורן, צייתן, צעקן, משפטן, רגשן, ספרן, עקשן, חייכן, נדבן, שתלטן, ספקן, סקרן, אספן, רברבן, חקרן, שאפתן, חקיין, למדן, סלחן, מקשן – התדעו מהי משמעות המילה?
*84*
במשקל פעל ובסיומות אות בקמץ ו-ן ואות בפתח ו-אי מופיעות תכונות: חלש, מהפכן, קנאי וכדו'.
ג.כתבו את התכונות הבאות בסיומת אות בקמץ ו-ן / אות בפתח ו-אי):
1. רמאות --
2. בדאות --
3. אחריות --
4. קנאה --
5. חמדנות --
6. רחמנות --
7. סבלנות --
8. בטלה --
9. בושה --
10. ענווה --
11. גאווה --
12. קפדנות --
ד. סמנו מילים בסיומת אות בקמץ ו-ן המציינות תכונות:
שטחי קורא עצמו מקיף,
עקשן קורא עצמו תקיף
פחזן קורא עצמו מהיר,
פחדן קורא עצמו זהיר.
"הכעסן אין לו חן בעיני הבריות".
"לא ראית ביישן חסר דעת, ולא דעתן בלי בושה". (אורחות צדיקים)
"לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד".
ה. קראו את הקטע הבא וענו על השאלות:
לפני שנים אחדות נפערו בולענים רבים באזור ים המלח. מגרש חנייה שלם בעין-גדי הפך לבור שרוחבו מאה מטרים. בצדי הכביש נראו לפתע בולענים, והמצב נראה חמור מאוד.
(מן העיתון)
- איזו מילה בסיומת אות בקמץ ו-ן מופיעה בקטע כשהיא ברבים? --
- מה תורמת סיומת אות בקמץ ו-ן למשמעות מילה זו? --
שימו לב! בסיומת אות בפתח ו-אי הא' נחה. סיומת אות בקמץ ו-א' בחיריק ו-י' אופיינית לתואר.
חקלאי – משק חקלאי
עיתונאי – ברווז --
סיטונאי – מחיר --
בנקאי – טופס --
*85*
משקל פעל
משקל פעל מציין בעלי מקצוע ותכונות.
עיינו במקורות הבאים ומצאו בהם מילה במשקל פעל ביחיד או ברבים:
יונה א' ה' --
אבות ב' ב' --
אבות ד' כ"ט --
בראשית כ"א כ' --
עיון
עיינו במקורות הבאים ומצאו בהם מילה המנוקדת על פי משקל פעל.
הסבירו את משמעותה על פי משמעות המשקל. היעזרו במפרשים המצוטטים:
תהלים א, א' אבן עזרא: ומילת חטאים קשה (דגושה) ובעבור זה הזכירך כי הוא הרגיל ללכת בה.
כיצד כותבים מילה זו ביחיד? --
שמות כ"א כ"ט רש"י: מתמול שלשום – הרי שלוש נגיחות --
דברים ל"א ז' --
עיינו בדברי רש"י ומצאו מילה ממשקל פעל ביחיד וברבים. ציינו את משמעותה. היעזרו בפירוש: שפתי חכמים.
מסכת כלים --
במסכת זו מוזכרים קיצים. התוכלו לשער מה היה תפקידם? רמז: איזה פרי נקרא קיץ בגמר הבשלתו?
א. בנו שמות עצם ממשקל פעל על פי השורשים הבאים:
1. א.ש.פ. --
2. ת.ג.ר. --
3. נ.פ.ח. --
4. ר.ת.כ. --
5. ח.ז.נ. --
6. ס.פ.נ. --
7. ח.י.ב. --
8. ק.י.מ. --
9. ב.ל.ש. --
10. ד.ו.ר. --
11. ס.ת.ת. --
12. ד.י.נ. --
ב. כתבו שמות בעלי מקצוע במשקל פעל בהקבלה לשמות העצם הבאים. רשמו את עיסוקם:
1. ציפור --
2. קדרה --
3. דג --
4. טיח --
5. חוט --
6. מגלפה --
7. קיטור --
8. קשת --
9. צמר --
*86*
ג. השמות הבאים הם ממשקל פעל. הסבירו את משמעותם.
אתת --
נתב שיחות --
קטר --
שלט רחק --
חסם עורקים --
סמן --
ד. מה בין לבין:
1. בלש -- בלשן --
2. ספק -- ספקן --
3. פרש -- פרשן --
4. סבל -- סבלן -- סובלן --
שינויים בעיצורים ובתנועות במשקל פעל
במשקל פעל דגש תבניתי בעה"פ.
כאשר עה"פ גרונית: תשלום דגש – לפני ר : פרש, חרט
הנמכת תנועה – לפני ה', ח', ע' יבוא סגול: נהג, פחח, שען
ה. בחרו בצורה הנכונה:
1. נהג (נ בפתח) / נהג (נ בסגול).
2. חרט (ח בפתח) / חרט (ח בקמץ)
3. שען (ש בסגול) / שען (ש בפתח)
4. שרת (ש בפתח) / שרת (ש בקמץ)
5. חרש (ח בפתח) / חרש (ח בקמץ)
עיון
ו. עיינו בישעיהו מ"ד י"א – המילה חרש מופיעה ברבים. מה משמעותה?(מצודת ציון) --
2. עיינו בשמות כ''ח י"א המילה חרש מופיעה שם בסמיכות ולכן מנוקדת שם חרש (ח' קמץ, ר פתח) אבן. מהו חרש אבן? --
3. עיינו בישעיהו מ"ד י"ג חרש עצים – מהו חרש עצים? --
4. עיינו בישעיהו מ"ד י"ב חרש ברזל – מהו חרש ברזל? --
*87*
משקל פעלת
השמות במשקל פעלת מתחלקים למספר קבוצות משמעות:
אדרבה שטטת הפוליטיקאים
נאמת
תיקונים בצנרת
צלם וצלמת ינציחו לכם את האירוע...
גננת מוסמכת
חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
פתרון יעיל לעריכת סדר בניירת
נגד שחפת
מאחורי הדבש כל מה שרציתם לדעת על חיי הדבורה בכוורת
עבודות
א. מיינו את רשימת השמות הבאה ממשקל פעלת על פי משמעותם. נקדו את המילים.
בעלות מקצוע, מחלות, קבוצות, מקומות, שונות
--, --, --, --, --
--, --, --, --, --
--, --, --, --, --
בצקת, שעלת, צרבת, סירת, שפעת, שלכת, צמרת, דבשת, גננת, אדמת, טיסת, יבלת, דלקת, חצבת, דיילת, חיילת, שייטת, צלקת, כוורת, שמנת, צהבת, נזלת, יבשת, כספת, קצפת, רקפת, עששת, נחתת, טיילת.
*88*
שינויים בעיצורים ובתנועות במשקל פעלת
במשקל פעלת דגש תבניתי בעה"פ.
כאשר עה"פ גרונית:
א ר – תשלום דגש – צרבת, נאמת
ש.ר.ט. --
צ.ר.ד. --
ה ע ח – ויתור – אין תשלום דגש – שעלת, צהבת
נ.ה.ג. --
ש.ח.פ. --
כאשר לה"פ גרונית: סגוליים הופכים לפתחיים – ש.פ.ע. – שפעת, ס.פ.ח. --
אילו תופעות חלות בשורשים הבאים? נקדו את השמות במשקל פעלת:
ק.ר.ח. --
צ.ר.ע. --
עיון
ב. עיינו בשמות פרק כ"ח פס' י''ז. מצאו באבני החושן אבן ממשקל פעלת. הסבירו את ניקודה.
ג. מהי הקונוטציה של המילים בשורשים הבאים במשקל פעלת:
1. ד.ב.ר. --
2. פ.ט.פ.ט. -- (כאשר השורש בעל 4 אותיות, הדגש התבניתי נשמט.)
3. ס.ח.ב. --
4. נ.א.מ. --
*89*
ד. סמנו מילה יוצאת דופן בניקוד בכל קבוצה:
קרחת צרעת שפעת
צרבת צהבת נהגת
שפעת צרעת ספחת
חרש חרט שען
נגר נהג נווט
נהג שרת פחח
ה. התאימו לשמות הפעולה הבאים בעל מקצוע ממשקל פעל וממשקל פעלת. נקדו.
משקל פעל: --
משקל פעלת: --
1. חריטה
2. נהיגה
3. חיוב
4. צילום
5. כתיבה
6. ציור
7. ריכוז
תרגילי סיכום למשקלים מפעל, מפעלה, מפעל, מפעלה, פעל, פעלת
א. התאימו השינוי בניקוד בקבוצות המילים הבאות? התאימו קבוצה לשם התופעה.
1. פרש, צרבת, צרעת, דגש משלים
2. נהג, מחקר, מחלקה, תשלום דגש
3. מצבה, מגב, מפל, הנמכת תנועה
4. נגר, ציירת, דיג, דגש תבניתי
*90*
ב. ברשימה הבאה שמות מהמשקלים מפעל, מפעלה, מפעל, מפעלה, פעל ופעלת. ציינו לכל שם שורש ומשקל. (תוכלו להיעזר גם במשמעות המילה לקביעת המשקל.)
השם, שורש, משקל
1. מאמר, --, --
2. מברג, --, --
3. מגרפה, --, --
4. מידבר, --, --
5. מהלך, --, --
6. מושב, --, --
7. מזרן, --, --
8. מחנה, --, --
9. מטבח, --, --
10. דייג, --, --
11. מכתב, --, --
12. מלח, --, --
13 ממשל, --, --
14. צנרת, --, --
15. חסם, --, --
16. מעדן, --, --
17. מפל, --, --
18. חצבת, --, --
19. מקדש, --, --
20 מרכז, --, --
21 משתלה, --, --
22 מתלה, --, --
ג. בנו את השמות במשקלים הנ"ל על פי הנתונים.
1. א.כ.ל. מפעל (מ בחיריק) – מאמר
2. ב.ר.ק. מפעל (מ בחיריק) --(ב)
3. נ.ג.ב. מפעל (מ בפתח, ע בצירה) --(ג)
4. ד.ר.ג. מפעלה (מ בפתח)--(ד)
5. ה.ד.ק. מפעל (מ בפתח, ע בצירה) --(ה)
6. ד.ו.ר. פעל --(ו)
7. ז.ר.ק. מפעלה (מ בחיריק) --(ז)
8. ש.ח.פ. פעלת --(ח)
9. נ.ט.ע. מפעל (מ בחיריק) --(ט)
10. נ.י.ר. פעלת --(י)
11. כ.ר.ז. מפעל (מ בחיריק) --(כ)
12. ל.ח.מ. מפעל (מ בפתח) --(ל)
13. מ.ר.ח. מפעל (מ בחיריק) --(מ)
14. נ.ה.ג. מפעל (מ בחיריק) --(נ)
15. נ.ס.ע. מפעל (מ בחיריק) --(ס)
16. ש.ע.נ. פעל --(ע)
17. ש.פ.ע. פעלת --(פ)
18. צ.ב.ר. מפעל (מ בפתח, ע צירה) --(צ)
19. ק.ל.ט. מפעל (מ בחיריק) --(ק)
20. צ.ר.ב. פעלת --(ר)
21. ח.ש.ב. פעל --(ש)
22. ת.פ.ר. מפעלה (מ בחיריק) --(ת)
*91*
*91*
את שם העצם ניתן לשייך על ידי כינויי הקניין שלי, שלך... – כשהם פרודים, או בכינויי שייכות חבורים המשתלבים בשם העצם.
שמות המציינים למי הדבר שייך, נקראים שמות בנטייה.
בשמות עצם בנטייה, הסיומת נקראת כינוי שייכות חיבור.
כינויי שייכות פרודים
שלי
שלך שלך
שלו שלה
שלנו
שלכם שלכן
שלהם שלהן
בשם עצם שלה המופיע ביחיד בכינוי שייכות, יופיע מפיק בה'.
לשמות העצם ברבים המופיעים בכינויי שייכות תמיד נוספת י': ספר
שלנו – ספרנו, ספרים שלנו – ספרינו.
יחיד – ספר
ספרך ספרך
ספרו ספרה
ספרנו
ספרכם ספרכן
ספרם ספרן
רבים – ספרים
ספרי
ספריך ספריך
ספריו ספריה
ספרינו
ספריכם ספריכן
ספריהם ספריהן
*92*
עבודות
א.סמנו בסיפור שמות בנטייה. פרקו: אותם לשם ולכינוי שייכות פרוד.
מעשה באדם אחד שהלך למדינת הים והיה לו בן יושב ועוסק בתורה בארץ ישראל. כיוון שהגיע זמן מיתתו, כתב כל נכסיו במתנה לעבדו, וציווה שבנו יוכל לברור לו חפץ אחד. כשמת, כנס העבד את כל ממונו, נטל אותו עם כתב המתנה מאדונו ובא לארץ ישראל ואמר לבן: אביך מת וכתב לי את כל נכסיו, ואתה יכול לבחור חפץ אחד מהכול. מה עשה הבן? הלך אל רבו וסיפר לו את המעשה בצוואת אביו. אמר לו רבו: אביך חכם גדול היה ובקי בדינים. אמר: 'אם אניח כל נכסי ביד עבדי, הוא גונב אותם ומפסידם, וכיצד יזכה בהם בני? אלא אכתוב לעבד אוצרותי במתנה וכך יהיה נזהר בהם, ובני שהוא חכם, ידע מה עליו לבחור'. ונתן לו הרב את עצתו. כשהגיעו העבד והבן לבית הדין, אמר הבן: מכל חפצי אבי איני בוחר אלא בדבר אחד – עבד זה של אבי יהיה שלי! ומה שקנה עבד – קנה אדונו...
מיתתו – מיתה שלו
-- --
-- --
מה הן המילים המופיעות בסיפור במספר כינויי שייכות חבורים?
ב. כתבו את השמות ביחיד וברבים, בכינוי שייכות חבור על פי ההוראה.
יחיד
1. עצה שלו, --
2. ברכה שלהם, --
3. --, תשובתך
4. שיר שלהן, --
5. סוד שלה, --
6. --, הצלחתכם
7. מכתב שלנו, --
8. --, תקוותך (ך בקמץ)
9. אח שלכן, --
10. --, שאלתו
11. בן שלכם, --
רבים
1. עצות שלו, --
2. --, ברכותיהם
3. תשובות שלה, --
4. --, שיריו
5. --, סודותיה
6. --, הצלחותיך (ך בשווא)
7. מכתבים שלנו, --
8. תקוות שלי, --
9. --, אחיך (ך בקמץ)
10. --, שאלותיהן
11. --, בניכם
*93*
ג. עיינו בפרק ''אשת חיל" משלי ל"א י'-ל"א. לקטו שמות עצם שלה ומיינו אותם לשתי קבוצות, ציינו את ההבדלים בין הקבוצות (במשמעות ובניקוד).
דוגמה לקבוצה א': לחמה
דוגמה לקבוצה ב': מעשיה
קבוצה א:--
קבוצה ב: --
ד.בחרו בצורה הנכונה להשלמת הסיפור.
מעיל – של מי?
בני -- (ביתו / ביתם)של אחד מגדולי ורשה, הזמינו בעבורו מעיל פרווה משובח. כאשר לבש הרב את המעיל, ניגש לחלון -- (חדרך / חדרו) והביט החוצה. בחוץ ירד שלג, והנה הוא מבחין בעני מהלך -- ברחובותם / ברחובותיה) של ורשה -- ומעילו / ומעילך) מרופט – הפרוץ מרובה בו – והוא מצטמרר מקור בכל -- (גופם / גופו).
נקש הצדיק על -- (חלונה / חלונו) ורמז לעני להיכנס.-- (לביתי / לביתו). נכנס העני -- (ופניהם / ופניו) מביעות תמיהה. בעודו תמה, נטל הרב את -- (מעילם / מעילו) החדש, והאיץ בעני:
"תן לי את -- (מעילי / מעילך) וקח את -- (מעילי / מעילך)!"
הביט בו העני בפליאה. השיבו הרב: "כיצד אשב אני -- (בביתך / בביתי) ואלבש מעיל משובח וחם, בעוד אתה מתהלך בשלג ובכפור במעיל שאינו מגונן מן הקור?!"
ה.שבצו את זוגות המילים הבאות במשפטים:
1. ערכה (מפיק ב-ה) / ערכה
2. גילה / גילה (מפיק ב-ה)
3. ספרה / ספרה (מפיק ב-ה)
4. ילדה / ילדה (מפיק ב-ה)
5. עצה / עצה (מפיק ב-ה)
*94*
*94*
מהי סמיכות?
צירוף של שני שמות עצם הקשורים זה בזה נקרא סמיכות.
הצירוף נעשה על ידי השמטה של סימן יחס: של / ב.כ.ל.ם.
דוגמאות: מלכים של ישראל – מלכי ישראל, יציאה ממצרים – יציאת מצרים, סכנה לנפשות – סכנת נפשות.
המילה הראשונה בסמיכות נקראת נסמך
המילה השנייה בסמיכות נקראת סומך
נס
שם העצם בצורתו המקורית נקרא נפרד.
שם העצם המופיע כנסמך נקרא נצמד.
כתוצאה מהסמיכות, חל שינוי בשם העצם הנסמך.
פעמים נשמטת בו אות או משתנה: בנים – בני ישראל, קנאה – קנאת סופרים. וכן חל שינוי בניקוד הנסמך: דבר (ד בקמץ, ב בקמץ) – דבר (ד בשווא, ב בפתח) חכמה.
עבודות
א. כתבו את השמות הבאים בצורת סמיכות:
1. צרכים של שבת --
2. עצה של ידיד --
3. מגורשים מספרד --
4. ברכה על מזון --
5. בתים של העיר --
6. ספרים ללימוד --
7. בנים של מלכים --
8. חכמים של ישראל --
9. חומה של העיר --
10. ראש של החודש --
11. כתב של יד --
12. יציאה ממצרים --
ב. פרקו את הסמיכויות הבאות:
1. שבטי ישראל --
2. אבני החושן --
3. עבדי המלך --
4. רחובות העיר --
5. דלתות החדר --
6. זכות אבות --
7. השבת אבדה --
8. תרופת פלא --
9. מצות עשה --
10. דבר הלכה --
11. שעות פתיחה --
12. בית משפט --
*95*
ג. כתבו את צורת הנפרד של הנסמכים הבאים:
קבלת שבת --
הדלקת נרות --
קופת חסכון --
פרחי כהונה --
ברכות הנהנין --
קריאת מגילה --
עצי זית --
ערי המרכז --
מועדי השנה --
משקפיה ראיה --
שלב הסולם --
משל יותם --
ד. בקטע שלפניכם צירופי סמיכות למילה שער / שערים. סמנו אותם.
שמו של איזה שער משערי ירושלים אינו צירוף סמיכות? --
עומדות... רגלינו בשערייך ירושלים
בזמן בית המקדש קלטו שערי ירושלים את עולי הרגל מכל קצווי הארץ. ארבעה שערים עיקריים שימשו את העולים לירושלים בשלוש הרגלים. סיפורם של שערי ירושלים הוא, למעשה סיפורו של החורבן. מאז חורבן בית שני נותרו רק מקומות בודדים שיש בהם שרידים מקוריים של חומות העיר ושעריה. בתי העיר נחרבו ונשרפו, החומות המקוריות נהרסו, והשערים שאנו מכירים היום אינם אותם שערים.
שמונה שערים קבועים היום בחומות ירושלים, שבעה מהם פתוחים: שער שכם, שער הפרחים, שער האריות, שער האשפות, שער ציון, שער יפו והשער החדש. רק שער הרחמים סגור ומסוגר. שמות השערים טומנים בחובם פרקים בהיסטוריה של עמנו.
*96*
ה. השתמשו בשמות העצם הבאים, פעם כנסמך ופעם כסומך.
תלמידי הכיתה – תלמידים – ספרי התלמידים
-- עצים --
-- דרכים --
-- ראש --
-- ספרים --
-- מלך --
-- מפה --
-- עיר --
-- הרים --
-- שולחן --
צירוף של שם עצם ותואר אינו צירוף סמיכות.
ו. הקיפו את צירופי הסמיכות ברשימות הבאות:
- דרך ארץ
- דרך ארוכה
- הולכי דרכים
- פרשת דרכים
- קיצור דרך
- דרך המלך
- דרכי שלום
- דרך ישרה
- דרכי נועם
- דרך מהירה
- דרך העולם
- הוצאות הדרך
- קפיצת הדרך
- תפילת הדרך
- אם הדרך
- שערי תשובה
- שערי דמעות
- שער העיר
- מאה שערים
- שער פתוח
- עמד בשער
- עמוד שער
- שעת רצון
- שעת כושר
- שעת הדחק
- שעת האפס
- שעה עגולה
- שעה נוספת
- צורך השעה
- השעות הקטנות
שימו לב!
מקף – קו קצר הבא בין שתי מילים בסמיכות לסימן חיבור: דרך-ארץ, תפילת-הדרך. יש להבדיל בין מקף לקו מפריד, שהוא קו ארוך הבא לפני הסבר ועוד...
מקף – תפקידו לחבר. קו מפריד – תפקידו להפריד.
ז. סמנו מקף במקומות המתאימים ברשימות הביטויים שלעיל למילים "דרך" ו"שער"
*97*
יידוע סמיכות
- כאשר מיידעים סמיכות, מוסיפים ה' הידיעה לסומך – בית הספר ולא: הבית ספר; מזג האוויר ולא: המזג אוויר.
ח. הוסיפו ה' הידיעה לצירופי הסמיכות הבאים:
1. בית כנסת, בית חולים
2. שערי עיר, שערי ירושלים
3. שנת שמיטה, שנת שבתון
4. הרי יהודה, הרי נגב.
5. שעת ערב, שעת לימוד
6. בני ישראל, בני אדם
7. כתב יד, כתב סתרים
8. טחנת קמח, תחנת רכבת
לאילו צירופי סמיכות לא הוספתם ה' הידיעה? מדוע? --
ט. הוסיפו ה' הידיעה לצירופים הבאים:
- ראש חודש
- ראש עיר
- ראש טוב
- ראש ברזל (כינוי שמקורו בשפת היידיש)
- ראש משפחה
- אבן פינה
- אבן דרך
- אבן נגף
- אבן טובה
- אבן בוחן
- שלב ההתחלה
- שלב סופי
- שלבי סולם
- שלבי עבודה
- שלבי עלייה
איזה צירוף בכל קבוצה אינו צירוף סמיכות? כיצד יידעתם אותו? --
הוספת תואר לצירוף סמיכות
כאשר רוצים לתאר צירוף סמיכות, יש לקבוע אם הצירוף הוא זכר או נקבה, וכן אם הוא יחיד או רבים – על פי הנסמך.
אם הסמיכות מיודעת, גם התואר יהיה מיודע. דוגמה: בתי העיר הגבוהים, ילדי ירושלים החכמים.
י. בחרו בתואר המתאים לצירוף הסמיכות:
1. ארוחת הבוקר מזינה / המזינה / מזין.
2. ספרי הקריאה מעניינת / המעניינת / המעניינים
3. ילדי הכפר הקטן / קטנים / הקטנים
הוסיפו תואר מתאים:
4. עצי פרי --
5. שלוחי מצוה --
6. כתבי יד --
*98*
ריבוי סמיכות
כאשר מציינים ריבוי של סמיכות, מרבים את הנסמך. דוגמה: בית ספר – בתי ספר: גן ילדים – גני ילדים
יא. הקיפו את הסמיכויות המופיעות ברבים:
ספר זכרונות, ביקור חולים, ועד הורים, הסעות תלמידים, פרות הארץ, מצרכי מזון, הכנסת אורחים
יב. כתבו ברבים את הסמיכויות הבאות:
1. משחק ילדים --
2. דבר חכמה --
3. כתב קודש --
4. שורש העץ --
5. בית כנסת --
6. עבודת כפיים --
7. פרח בר --
8. צמח מרפא --
9. יום חול --
10.שעת בוקר --
יג. כתבו את השמות הבאים בצורת סמיכות. הפכו את צירוף הסמיכות לרבים.
1. דף ומידע דף מידע דפי מידע
2. שעה וערב -- --
3. ספר וקודש -- --
4. מתנה ועניים -- --
5. דבר וחכמים -- --
6. דבר ומאכל -- --
יד. לפניכם זוגות של שמות עצם. צורו מהם צירופי סמיכות מיודעים באופן שבו כל שם עצם משמש פעם כסומך ופעם כנסמך.
1. גן וילדים גן הילדים / ילדי הגן
2. כיתה ותלמידים -- --
3. ידידים ומשפחה -- --
4. דברים וטעם -- --
5. ספר וקריאה -- --
6. הוראות והכנה -- --
7. אזור ומרכז -- --
8. צורך ושעה -- --
הקיפו את הצירופים שהם סמיכות ברבים.
אתגר
כתבו צמדי מילים נוספים.
--
*99*
שרשרת של סמיכויות
כאשר שני שמות עצם נסמכים לסומך אחד, נוצרת מעין שרשרת של סמיכויות. במקרים כאלה ישמש השם הראשון כנסמך והשני יבוא אחרי הסומך בתוספת כינוי. דוגמה: קרובים וידידים של המשפחה – קרובי המשפחה וידידיה
היועצים והשרים של המלך --
הרחובות והסמטאות של העיר --
שיחים ועצים של הגינה --
שאלות ותשובות של התלמיד --
אתגר
טו. הכינו שרשרת סמיכויות באופן שבו כל מילה משמשת פעם כסומך ופעם כנסמך.
1. מקרא מפה, מפת שולחן, שולחן מלכים, מלכי האומות, אומות העולם
2. -- -- -- -- -- -- --
3. -- -- -- -- --
*100*
*100*
מהו תואר?
מילה המתארת את שם העצם מבחינות שונות: גודל, כמות, איכות, מצב, תכונות ועוד... דוגמאות: גדול, נאה, חדשה, חכמים, ישן, חדש וכדו'.
התואר מופיע בארבע צורות:
יחיד – קטן, עתיק
יחידה – קטנה, עתיקה
רבים – קטנים, עתיקים
רבות – קטנות, עתיקות
התואר מתאים לשם העצם במין (זכר / נקבה) ובמספר (יחיד / רבים)
תלמיד חכם תלמידה נבונה
תלמידים חכמים תלמידות נבונות
סימן הזיהוי של התואר: לתואר ניתן להוסיף את המילים פחות, יותר, מאוד, הכי וכדו'.
כלומר, התואר דריג / מדיד.
שימו לב!
הבינוני(פועל בהווה) משמש פעמים רבות בתפקיד תואר
חדר מסודר, ילד מבוגר
עבודות
א.בכל קבוצה תואר אחד. סמנו אותו וכתבו ב-4 צורות.
הקבוצות, יחיד, יחידה, רבים, רבות
1. שקף, שקוף, משקפת, --, --, --, --
2. סדר, סדיר, מסדר, --, --, --, --
3. רגש, התרגשות, נרגש, --, --, --, --
5. צבע, צבעוני, אצבע, --, --, --, --
*101*
ב. בסיפור שלפניכם מודגשים שמות עצם. הקיפו את התארים שנוספו להם.
(לעיר) זרה הזדמן (איש) חכם, שם נודע לו כי בעיר חי (איש) עשיר מכניס אורחים, ו(עוברי אורח) רבים נהנים מ(קבלת פנים) יפה בביתו.
אמר האיש בלבו: אלך לביתו של העשיר.
אותו חכם, היה לבוש (בגדים) קרועים ובלויים ובעל הבית לא כיבדו במאכל ובמשקה, ולא קיבל אותו כיאה.
נעלב החכם והלך לו.
ביום המחרת שאל האיש החכם (בגדים) נאים, התלבש והתהדר בהם והלך שוב לביתו של העשיר. הפעם קיבל אותו בעל הבית ב(כבוד) גדול, הושיבו לידו וכיבד אותו ב(מטעמים) משובחים.
התיישב האיש החכם על ה(שטיח) המפואר והתחיל תוחב מטעמים לתוך קפלי בגדיו.
מה אתה עושה? תמה בעל הבית.
השיב האיש: אתמול באתי לכאן לבוש בגדים קרועים ובלויים ולא הגשת לי אפילו פירור לחם. היום באתי וזכיתי לשפע מטעמים הודות לבגדי הנאים. אם כך, הכבוד שלהם הוא, והמטעמים – אף הם.
תבניות של תארים
המשקלים הבאים אופייניים לתארים:
משקל פעיל (פ בקמץ, ע בחיריק)
דוגמאות: זריז, אכיל, דליק, רעיל
ג. בנו תארים במשקל זה על פי השורשים הנתונים והצמידו אותם לשמות עצם:
- ס.ב.ר – מחיר סביר
- ש.ב.ר. --
- ע.מ.ד. --
- ח.ד.ר. --
- מ.ר.ר. --
- ר.ח.ץ. --
- ק.ר.ר. --
- ז.מ.ן. --
- ח.ס.ן. --
- ד.ב.ק. --
*102*
משקל הצבעים והתארים
האם שחור הוא צבע? כיצד נוצר הלבן?
קרן אור מורכבת משבעה צבעים: אדום, כתום, צהוב, ירוק, תכול, כחול וסגול.
הצבע הלבן נוצר כאשר מתערבבים כל הצבעים יחד. והשחור? כאשר קרן אור פוגעת בחפץ אטום הנראה לנו, הצבע שאנו רואים. פירוש הדבר, שהחפץ בלע את כל הצבעים שבקרן האור חוץ מהצבע הזה, אותו הוא מחזיר לעיני מי שמתבונן בו.
מתי החפץ נראה שחור? כאשר החפץ בלע את כל שבעת הצבעים שבקרן האור, ולא חזר לעינינו שום צבע.
משקל הצבעים הוא:
פעול (פ בקמץ, ע בחולם)
גם תפוז ותרוג הם צבעים. התדעו מהו מקור שם הצבע?
ריבוי הצבעים: ירוק – ירוקים
סגול --
צהוב --
ורוד --
כחול --
במשקל פעול מופיעים תארים רבים: עקום, ארוך, רטוב, עגול, עמוק, ענוג
כתבו אותם ברבים: עקומים --
התארים בנקבה: עקומה --
סיומת: אות בחיריק ו-י
ניתן להפוך שם עצם לתואר על ידי הוספת סיומת אות בחיריק ו-י: רגע – רגעי, יום – יומי
אם שם העצם מסתיים ב-ה' הסיומת היא תי: שנה – שנתי
ד. הפכו כל אחד מהשמות הבאים לתואר. שבצו בביטוי הולם.
1. רחוב צדדי – צד מערב – צד מערבי
2. -- אזור הצפון --
3. -- ערך זמן --
4. -- שנות ילדות --
*103*
כאשר ניתן להפוך את השם לתואר במספר אפשרויות, המשמעויות שונות:
צמחי – צמח – צמחוני
-- טבע --
-- בשר --
התארים בסיומת אות בחיריק ו-י ברבים י בחיריק ו-ים
דוגמה: צבעוני – צבעוניים הגיוני – הגיוניים מעשי – מעשיים
ה. הפכו לרבים
- טרי --
- נקי --
- עני --
- יהודי --
- ציבור --
- אזורי--
- יומי --
- שנתי --
- שבועי --
- חודשי --
ו. הבחינו בין תואר לבין שם פעולה:
1. הקריאה מועילה – האיגרת קריאה --
2. אריזה זו עמידה – העמידה מעייפת --
3. מרכז קליטה – מנגינה קליטה --
ז. מה ההבדל בין המילים המודגשות בזוגות הביטויים:
1. מעשה ילדותי – שנות ילדותי --
2. אדם סמכותי – העניין בסמכותי --
3. ערך זמני – זמני יקר –
*104*
ח. הוסיפו תארים לשמות העצם המסומנים בסיפור הבא:
בכפר -- מהעיר ניקלשבורג, התגורר יהודי -- שגידל תרנגולים ואווזים לשחיטה. במכירת הבשר --, השומן -- והנוצות -- מצא את פרנסתו --.
פעמים רבות הייתה מתעוררת שאלה -- על אודות כשרותו של העוף --. אז היה הכפרי רותם את סוסו -- ומגיע לבית הדין לשאול את הדיינים -- מה דינו של העוף.
באחד הימים נקלע לביתו אדם קל-דעת וחומד לצון והכפרי סיפר לו עד כמה קשה עליו הנסיעה -- אל הדיינים בימות החורף -- בזמן שהדרכים מושלגות.
"יש לי עצה", אמר לו האורח, "כתוב 'בשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון...'.
עצתי, אם תצוץ שאלה באחד מעופותיך, הנח אותו לפני הכלב --. אם יאכל הכלב את הבשר, דע כי טרף הוא, ואם לאו – סימן כי העוף כשר". שמח הכפרי בעצה -- ומאז אותו יום נהג להשליך לפני כלבו כל עוף שהתעוררה שאלה לגביו.
כשהגיע שוב הכפרי לבית הדין, שאלו אותו הדיינים: "משום מה לא הגעת זמן כה רב?" השיב הכפרי כי את התשובות על שאלותיו -- הכלב פוסק.
"ומדוע באת אלינו עכשיו?" שאל אחד הדיינים.
השיב הכפרי: "הכלב שלי מחמיר מאוד, תמיד הוא מטריף את העופות..."
שימו לב! לתואר אי אפשר להוסיף כינוי שייכות.
ט. לקטו תארים מתוויות המוצרים הבאות:
בקערה לטרוף 2 ביצים
להוסיף תוכן שקית אחת ולערבב את התערובת בעדינות לקבלת מרקם אחיד
להמתין 5 דקות לתפיחת התערובת
בידיים רטובות ליצור כדורים בגודל בינוני
לבשל במים או במרק צח במשך כ-10 דקות ברתיחה עדינה
פירמידת המזון לתזונה יומית נכונה
2 פרוסות לחמית – מנה אחת טעימה ומזינה
פירמידת המזונות מנחה אותנו כיצד לאכול בצורה מאוזנת ע"י צירוף של מזונות מכל קבוצות המזון העיקריות
עין גדי מים מינרליים טבעיים
מעיין עין גדי
בלב נווה מדבר קסום הרחק מכל יישוב נובעים משחר ההיסטוריה המים הזכים והטהורים של מעיין עין גדי. שנים ארוכות מחלחלים מי הגשמים בין שכבות הסלע הידועות בעושרן המינרלי תוך ספיחת מינרלים וסינון טבעי בסלע. ממקום הנביעה הטבעי יורדים המים למפעל בכוח הכבידה וממולאים ללא מגע יד אדם. בדיקות איכות מתבצעות מדי שענה על מנת להבטיח כי המים בבקבוק טהורים וזכים ממש כמו בטבע.
*105*
*105*
פועל – פעולה או מצב הקשורים בגוף ובזמן.
סימני הזיהוי של הפעל:
גוף – הפועל עונה על השאלה: מי? שמרת (ת' בקמץ) – אתה, כתבת (ת בשווא) – את
זמן – הפעל עונה על השאלה: מתי? שמרתי – עבר, אשמור – עתיד
מרכיבי הפעל
שורש, גוף, זמן, בניין – תבניות של פעלים
עבודות
א. הקיפו את הפעלים ברשימה הבאה:
שמרתי, שמירה, משמרת, לשמור, דיבור, דברנו, לדבר, דבר, מגזרת, גזירה, יגזרו, תפקיד, לתפקד, יפקידו.
זמנים
ב. לקטו מהקטע "בונים מחדש את בית כנסת החורבה" בעמ' 50, פעלים בעבר, פעלים בהווה ופעלים בעתיד
פעלים בעבר: --
פעלים בהווה: --
פעלים בעתיד: --
התוכלו להסביר מדוע אין בקטע פעלים בציווי? --
באילו טקסטים מצויים פעלים בדרך הציווי? --
תנו דוגמאות למספר פעלים בציווי --
*106*
כינויי גוף
בעבר ובעתיד: מדבר/ת, נוכח/ת, נסתר/ת, מדברים/ות, נוכחים/ות, נסתרים/ות בהווה: יחיד, יחידה, רבים, רבות
בציווי: נוכח, נוכחת, נוכחים, נוכחות
הבניינים – תבניות של פעלים
כדי לזהות את הבניין של הפועל, יש להפוך אותו לצורת היסוד: עבר נסתר (אתמול – הוא)
לדוגמה: יתקשרו – הוא אתמול התקשר – התפעל.
הבניין קובע לפועל מבנה חיצוני – ניקוד ומוספיות, וכן משמעות.
הוראות הבניינים
פעל (פ בקמץ) – פעיל
נפעל – סביל
פיעל – פעיל, גרימת פעולה
פועל – סביל
התפעל – חוזר (עושה פעולה לעצמו): הסתרק, הדדי (עם): התכתב
הפעיל – פעיל, גרימת פעולה: הלביש, שינוי מצב: הצהיב
הופעל – סביל
הבינוני – פעלים בהווה נקראים צורת בינוני, והם משמשים בחלקי הדיבר בתפקידים שונים: כשם עצם, כפועל וכתואר. התפקיד ייקבע על פי ההקשר במשפט.
*107*
*107*
חשמל זה לא משחק ילדים!
הורים יקרים! כדי (לשמור) על הילדים מוגנים ובטוחים בחורף, שננו עמם את כללי הבטיחות בחשמל.
בתוך הבית:
- אין (להשאיר) תנור דולק בחדר ריק.
- אין (להניח) בגדים לייבוש על התנור.
- אין (לחסום) את פתחי האוורור של תנור החימום.
- אין (להניח) חפצים שעלולים להישרף בסמוך לתנור.
- יש (להשאיר) פתחי אוורור בחדר שבו פועל חימום.
- אין (לגשת) למכשירי החשמל בידיים רטובות וברגליים יחפות.
מחוץ לבית:
- אין (לטפס) על עמודי חשמל ו(לשחק) בקרבת ארונות חשמל. למשחקי ילדים יש מקומות מתאימים יותר!
- אם נתקלתם בחוט חשמל קרוע – יש (להרחיק) אנשים מהמקום (ולחייג) 103 לחברת החשמל, או 100 למשטרה.
המילים המודגשות בקטע הן שמות פועל.
שם פועל – מילה המציינת פעולה: אין אפשרות להטות אותה בזמנים שונים.
שם הפועל נקרא: צורת מקור, והוא מופיע בצירוף אותיות בכל"ם.
שם הפועל קשור למערכת הפועל במשמעות ובמבנה הדקדוקי – ניקוד ומוספיות.
שם הפעל נפוץ מאוד בהוראות, בשלטים ובפרסומות.
*108*
א. סמנו שמות פועל בהוראות הבאות:
המתנה לאוטובוס ונסיעה בו
1. יש לעמוד במרחק סביר משפת המדרכה.
2. אין להטות את הגוף והראש לכביש כדי לראות אם האוטובוס מגיע.
3. אין לרוץ אל האוטובוס לפני שעצר לגמרי ופתח את הדלתות.
4. אין להידחף בכוח לאוטובוס, או להיאחז בדלת כשהנהג מנסה לסגור אותה.
5. אין להוציא ראש, ידיים או עצם כלשהו מהחלון.
6. אין להשליך פסולת או חפץ מהאוטובוס – הדבר מסכן עוברי אורח ומכוניות אחרות (תקנה 161 בחוק).
7. אין להישען על הדלתות בזמן הנסיעה.
8. העומדים נדרשים לאחוז בחזקה למקרה של עצירת פתע.
9. אין לשוחח עם הנהג או להשמיע רעשים וקולות פתאומיים חזקים, המסכנים את הנסיעה.
10. בירידה יש להמתין תחילה לעצירה מוחלטת ורק אז לרדת.
ב. השלימו:
פועל, שם פועל, שם פעולה
1. קראתם, לקרוא, קריאה
2. התקדמנו, --, --
3. מתקשרים, --, --
4. קשרו, --, --
5 סיפרה, --, --
6. --, --, צילום
7. --, --, התרגשות
8. --, --, הכתרה
9. --, לזכור, --
10. --, להזכיר, --
ג. נסחו הוראות מתאימות לאחד מהנושאים הבאים. השתמשו בשם פועל.
- שהייה בחדר מחשבים
- שימוש בספר ספרייה
- חציית כביש
--
*109*
*109*
מילים המתארות פעלים הן תוארי הפועל: הלכנו בזריזות, בדקתם היטב, נסענו אתמול.
תואר הפועל מתאר את הפעולות במגוון תחומים:
זמן: אז, עכשיו, קודם, אתמול...
מקום: פה, שם, למעלה, למטה, קדימה אחורה, כאן...
אופן: כך, היטב, מהר, לאט...
מידה / כמות: מעט, הרבה, מאוד...
שמות עצם בתוספת בכל"ם עשויים לשמש כתוארי פועל: דברנו בנחת, דברתם בחכמה, בזריזות, במהירות, ביעילות...
שמות עצם ותארים בתוספת אות בקמץ ו-ם: ריק – ריקם, חינם
א. בסיפור שלפניכם מסומנים פעלים. הדגישו את תוארי הפועל המתאימים להם:
"איזה גשם!" (נאנח) בצער העגלון והניף את שוטו. הדרך הייתה חשוכה, העגלה (התנהלה) בכבדות, הסוסים (התנהלו) בקושי רב לאורך השביל הבוצי. המרכבה אמורה הייתה להגיע עם בוקר לפוזנא ורבי עקיבא אייגר אמור למסור שיעור בפני תלמידיו. הגשם לא פסק. העגלה (התנהלה) באטיות רבה יותר ויותר, ולפתע – (נעצרה). "מה קרה?" (שאל) בבהלה רבי עקיבא אייגר את העגלון. "העגלה שקעה בבוץ!!!" (השיב) העגלון בשאגה וירד ממושבו אל השביל. הוא (דחף) בכוח בעגלה עד שהצליח להוציאה מן הבוץ, (עלה) במהירות חזרה למרכבה והתיישב במקומו.
"ודאי נרטבו רגליך בבוץ הטובעני", אמר לו רבי עקיבא אייגר והושיט לעגלון זוג גרביים יבשים. "תודה, אין צורך", (מלמל) העגלון במבוכה. לבסוף נענה להפצרותיו של הרב. הוא (הסיר) בשמחה מעל רגליו את הגרביים הרטובים, (שפשף) בחזקה את כפות רגליו הכחולות מקור, (ולבש) בזריזות את הגרביים היבשים.
כעבור שעות אחדות (נחלש) הגשם. המרכבה (נעצרה) בחריקה מול ביתו של רבי עקיבא אייגר.
העגלון ירד, (פתח) מיד את דלת המרכבה ורבי עקיבא אייגר (ירד) בזהירות מן העגלה. הביט העגלון ברבי עקיבא אייגר הנכנס לביתו והנה הכול מובן: לרגליו של רבי עקיבא אייגר הנתונות בנעליים השחורות לא היו גרביים, הן היו יחפות...
ב. ציינו מעל למילים הבאות תואר / תואר פועל / שם פעולה / שם עצם / שם פועל / פועל.
- למעלה, עלינו, מעלית, לעלות.
- התקדמתם, התקדמות, להקדים, קדימה.
- מהר, במהירות, מהירות, למהר, מהיר.
- זריז, זריזות, בזריזות, להזדרז.
- לאט, אטי, באטיות.
- יעיל, ביעילות, להתייעל, התייעלות.
*110*
*110*
שם מספר – מילה המציינת כמות מספרית של עצם, או את מקומו בין עצמים.
מספר מונה מספר המונה – סופר את העצמים.
שמות עצם בלשון זכר מונים במספרים ממין זכר.
שמות עצם בלשון נקבה מונים במספרים ממין נקבה.
שימו לב! בשם העצם סיומת אות בקמץ ו-ה היא סיומת נקבה.
בשם מספר זו סיומת זכר!
שימו לב!
במספרים 11-19:
לנקבה מוסיפים עשרה, לזכר – עשר!
יש לקבוע את מין שם העצם כדי להתאים לו שם מספר.
בספר טבלה בשלושה טורים)
ריק, זכר, נקבה
1, אחד, אחת (מופיע אחרי שם העצם)
2, שנים, שתים
3, שלושה, שלוש
4, ארבעה, ארבע
5, חמישה, חמש
6, שישה, שש
7, שבעה, שבע
8, שמונה (נ' קמץ), שמונה (נ' סגול)
9, תשעה, תשע
10, עשרה, עשר
11, אחד-עשק, אחת-עשרה
12, שנים-עשר, שתים-עשרה
13, שלושה-עשר, שלוש-עשרה
14, ארבעה-עשר, ארבע-עשרה
15, חמישה-עשר, חמש-עשרה
16, שישה-עשר, שש-עשרה
17, שבעה-עשר, שבע-עשרה
18, שמונה-עשר (נ' קמץ), שמונה-עשרה (נ' סגול)
19, תשעה-עשר, תשע-עשרה
20, עשרים, עשרים
ומה הלאה?
- מ-20 ומעלה: עשרים ואחד, שלושים ושלושה, ובנקבה: עשרים ואחת, שלושים ושלוש וכך הלאה.
- 100 מונים בלשון נקבה: מאה אחת, חמש מאות. מאתים (א לא מנוקדת) ולא מאתיים (א בקמץ)!
- 1000 מונים בלשון זכר: אחד עשר אלף...
- לפני מאות ואלפים מונים בצורת נסמך: שלוש מאות, חמשת אלפים...
- לפני רבבה ומיליון מונים בצורת נפרד: שלש רבבות, שלשה מיליונים.
כשמונים עצמים, מ-11 ומעלה, שם העצם יכול להופיע ביחיד: שנים-עשר איש, עשרים אחוז.
במספרים מ-2 עד 10 שם העצם חייב להופיע ברבים.
*111*
עבודות
א. כתבו את המספר במילים:
(7) – מצוות בני נח
(24) – כתבי הקודש
(18) -- ברכות
(5) -- מגילות
(3) -- רגלים
(2) -- רגליים
(7) -- שבתות
(7) -- נביאות
(7) -- שבועות
(72) -- שעות
(12) -- שבטים
(12) – אבני החושן
(12) -- חודשים
(2) -- לילות
(10) -- ניסיונות
(10) -- נסים
(10) -- אצבעות
(10) -- מכות
ב. בחרו בשם העצם או במספר המתאימים:
1. שמונה (נ בסגול) / שמונה (נ בקמץ) ימים
2. שמונה (נ בסגול) / שמונה (נ בקמץ) נרות
3. תשע / תשעה ערי מקלט
4. שבע / שבעה מיני פרות
5. שתים-עשרה / שנים-עשר ביצים
6. חמש / חמישה אחוזים
7. עשרים ושמונה (נ בקמץ) / עשרים ושמונה (נ בסגול) ימים
8 ארבעים ושמונה (נ בסגול) / ארבעים ושמונה (נ בקמץ) שעות
9. שמונה (נ בקמץ) / שמונה (נ בסגול) מטרים
10. עשרים ושתים מספרים / אותיות
11. ארבעה חלונות / דלתות
12. שבעה לחמים / לחמניות
13. חמש פרקים / פרשות
14. שלושה חוטים / מחטים
15. שתי גרבים / נעלים
16. תשעה אחוז / אחוזים
17. שלושים ואחת שקלים / אגורות
18. חמישה מטר / מטרים
ג. ציינו שתי או שני / שתים או שנים:
1. -- הלחם.
2. -- לוחות.
3. -- צדדים למטבע.
4. פוסח על -- הסעיפים.
5. -- עברי המתרס.
6. -- מקרא ואחד תרגום.
7. -- ידיים שמאליות.
8. -- פעמים.
9. טוב ציפור אחת ביד מ -- על העץ.
10. טובים ה -- מן האחד.
11. דומים כמו -- טיפות מים.
12. לרקוד על -- חתונות.
*112*
ד. מספרים מספרים על...
בקטעי המידע שלפניכם משולבים מספרים. כתבו את המספרים במילים:
כף הרגל בנויה מ (26) -- עצמות, (7) -- עצמות שורש כף הרגל, (5) -- עצמות פיסת הרגל ו-(14) -- עצמות האצבעות, שהן: (3) -- עצמות בכל אצבע ו-(2) -- עצמות בבוהן. מבנה זה מחסדי הבורא כדי לאפשר את תנועת כף הרגל.
כמה עצמות בשתי כפות הרגליים? --
הלב – איבר שרירי המתכווץ ומתרפה ללא הרף. גודל הלב כגודלו של אגרוף, משקלו (250) -- גרם בלבד. הלב מורכב מ-(2) -- חלקים. שכל אחד מהם
בנוי מ-(2) -- חללים: החלק העליון – הקטן יותר נקרא עלייה, והחלק התחתון יותר נקרא חדר.
בסך הכול (2) -- עליות ו-(2) -- חדרים. בין החלק הימני לבין החלק השמאלי מצויה מחיצת הלב. הקשר בין החדרים והעליות הוא על ידי מסתמים.
ה. אילו צירופים אינם אפשריים? הסבירו מדוע.
1. אחת-עשרה --
2. אחד-עשרה --
3. שמונה-עשרה (נ בסגול) --
4. שמונה-עשרה (נ בקמץ) --
מספר סודר – כאשר מציינים את מקומו הסידורי של העצם כלפי עצמים דומים, משתמשים במספר סודר.
ריק, זכר, נקבה
1, ראשון, ראשונה
2, שני, שניה
3, שלישי, שלישית
4, רביעי, רביעית
5, חמישי, חמישית
6, שישי, שישית
7, שביעי, שביעית
8, שמיני, שמינית
9, תשיעי, תשיעית
10, עשירי, עשירית
*113*
ו. כתבו את המספרים במילים
יום טוב (2) – של גלויות
סעודה (3) --
פסח (2) --
(10) למניין
שנת השמיטה היא השנה ה-(7) --
בית (2) --
מעשר (1) --
מעשר (2) -- ניתן בשנים
(1, 2, 4, 5). --
מעשר עני ניתן בשנים ה-(3, 6) --
ניסיון העקדה היה הניסיון ה-(10) --
קומה (11) -- דלת (5) --
בניין (2) --, כניסה (3) --
לעתיד... צומות החורבן: צום ה-(4) --
שהוא (17) -- בתמוז,
וצום ה-(5) -- שהוא (9) -- באב.
וצום ה-(7) -- שהוא צום גדליה,
וצום ה-(10) -- שהוא (10) -- בטבת
יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים.
מספר סתמי – כאשר מציינים מספר ולא מונים שמות עצם, משתמשים במספרים בלשון נקבה.
מספר זה נקרא: מספר סתמי.
דוגמאות לשימוש במספר סתמי: גיל, מס' טלפון, מס' זהות, מס' קו אוטובוס, מס' בית, עמוד בספר וכדומה.
למשל: נסעתי בקו תשע, עיינו בעמוד תשעים ושבע.
מספר חלקי – שברים
כאשר מונים מספר שאינו שלם, המספר נקרא: מספר חלקי.
- 1/4,1/3,1/2 – חצי, רבע ושליש הם בזכר, ולכן יש לומר: שלושה חצאים, שני שלישים, שני רבעים.
- 3/4 – שלושה רבעים. בסמיכות בלבד: שלושת-רבעי...
- 1/6,1/5 מונים בנקבה – שתי חמישיות, שלוש תשיעיות, שבע שמיניות...
- מ-1/11 והלאה – המונה והמכנה בלשון נקבה. מספרים אלו נחשבים סתמיים. דוגמה: 9/17 – תשע חלקי שבע-עשרה.
כאשר מונים מספר מעורב משלם ומשבר, מציינים את שם העצם לפני השבר: 1/2 2 ק"ג, – שני קילוגרמים וחצי,
1/4 5 ליטר – חמישה ליטרים ורבע.
אם העצם מיודע, הוא יופיע לפני השלם והשבר.
הכפלה – אחרי פי, המספר בזכר: פי שלושה, פי שניים...
אחרי פעם, המספר בנקבה: אחת-עשרה פעם, שלוש פעמים...
תאריכים
- ימים בשבוע – מונים במספר סודר: ראשון, שני ....
- ימים בחודש – מונים בלשון זכר: תשעה באב, שבעה-עשר בתמוז... ומוסיפים ב' לפני שם. החודש.
שנים – מונים בלשון נקבה: שמונה שנים, השנה היא השנה החמשת אלפים שבע מאות שישים ושש לבריאת העולם.
*114*
ז. בחרו בצורה הנכונה:
1/2 2 שקלים שנים וחצי שקלים / שתיים וחצי שקלים / שני שקל וחצי / שני שקלים וחצי
9/10 תשעה עשיריות / תשע עשיריות
9.5 אחוזים תשע וחצי אחוז / תשע אחוזים וחצי / תשעה וחצי אחוזים / תשעה אחוזים וחצי
ראובן הרוויח פי 2 3 פעמים פי שתיים שלוש פעמים / פי שניים שלושה פעמים / פי שניים שלוש פעמים
השעה: חמש דקות לשמונה / חמישה דקות לשמונה
עשר דקות לאחד / עשר דקות לאחת
3/4 שלוש רבעים / שלושה רבעים / שלושת רבעי
2/5 שני חמישיות / שתי חמישיות
3/4 כוס סוכר שלוש רבעים כוס... / שלושה רבעים כוס... / שלושת רבעי כוס...
בשנה: שלוש מאות שישים וחמש יום / שלוש מאות שישים וחמישה יום / ימים
בשנה: שתים-עשרה חודשים / שנים-עשר חודש / חודשים / שתים-עשר חודשים
אתם מעיינים בעמוד: תשע-עשרה / תשעה-עשרה / תשעה-עשר
בחוברת 19 עמודים: תשע-עשרה / תשעה-עשר
*115*
ח. כתבו את המספרים במילים:
סלט עגבניות וזיתים
סלט בארוחת הצהריים? למה לא? וגם כל כך טעים:
החומרים:
4-5 -- ק"ג עגבניות בשלות
זיתים פרוסים
5 -- גבעולי בצל ירוק
50 -- גר' גרעיני דלעת קלויים
לרוטב:
1/2-3/4 -- כוס שמן זית
מיץ מלימון 1 --
3 -- שיני שום קצוצות
מעט מלח
הרופאים בנהריה השיבו מאור עיניה של בת 105 --
כבאים חילצו ילד מבאר שורצת נחשים בעומק 8 -- מטרים בנתניה.
ילד כבן 12 -- חולץ אתמול בצהריים....
להשכרה
דירה מאווררת 4.5 -- חדרים
2 -- מפלסים קומה 3 -- (54 -- מדרגות)
2 -- מרפסות 3 -- כיווני אוויר
לתקופה של 6 -- חודשים לפחות.
טל' 054-4736901 --
להקה של 3 -- דולפינים נתגלתה מול חופי הרצליה
להקה של 3 -- דולפינים נתגלתה 5 -- ק"מ מערבית לחופי הרצליה.
3 -- ילדות שנפלו לוואדי סמוך לנס הרים חולצו בעזרת מסוק
שלוש ילדות בנות 11 -- ו-12 -- שנפלו לואדי באיזור עין-קובי סמוך לבית שמש, חולצו על ידי צוותים של מד"א ויחידת החילוץ של גוש עציון. הילדות נפצעו באורח קל, לאחר שנפלו לעומק 8 -- מטרים בנחל קטלב באיזור.
80 אחוזים -- מהולכי הרגל אינם באופן בטיחותי במעבר
6 אחוזים -- מהנהגים חוצים באור אדום
רק 20 אחוזים -- מהולכי הרגל חוצים את מעבר החצייה על פי כל כללי הבטיחות. כך מצא סקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
כללי החצייה במעבר החצייה קובעים כי יש לעבור באור ירוק, לעצור על שפת המדרכה לפני המעבר, להתבונן לצדדים לפני שיורדים לכביש, לעבור בטווח הפסים המסומנים, לא לשוחח בנייד בעת המעבר. מתברר, כי 80 אחוזים -- מהולכי הרגל אינם מקיימים את הכללים במלואם.
המחקר נערך ב-25 -- סוגים שונים של מעברי דרך, ב-10 -- ערים ברחבי הארץ, תוך מתן ייצוג למגזרים השונים וכן במעברים שבסביבתם מתגוררים שיעורים גבוהים יחסית של עולים מחבר העמים.
מדגם הולכי הרגל שנצפו, באופן שניתן לקשור בין התנהגות בפועל לבין תפיסות ועמדות.
ממצאים נוספים:
15 אחוזים -- מהולכי הרגל חוצים את מעבר החצייה באור אדום.
24 אחוזים -- מן הצעירים עד גיל 18 -- חוצים באור אדום.
18 אחוזים -- מן הגברים עוברים באור אדום לעומת 13% -- נשים.
18 אחוזים -- מהולכי הרגל אינם עוצרים על שפת המדרכה לפני מעבר החצייה.
56 אחוזים-- מהולכי הרגל אינם מתבוננים לצדדים לפני המעבר.
7 אחוזים -- דברו בטלפון סלולארי בעת המעבר.
רק 20 אחוזים -- חוצים באופן בטיחותי, כאמור.
בראיון שנערך עם הולכי הרגל נמצא קשר בין תפיסת הולך הרגל את סיכוייו להיפגע בעת חציית כביש לבין התנהגותו בפועל. הולכי רגל שמעריכים שהסיכוי שלהם להיפגע הוא נמוך, חוצים בשיעור גבוה יותר באדום, בהשוואה לאלו שמאמינים שסיכוי ההיפגעות שלהם הוא גבוה. לעומת זאת, לא נמצאו קשרים בתפיסת הולך הרגל לגבי הסיכוי שלו להיתפס ע"י שוטר וחומרת העונש.
במחקר אחר, נבדקה התנהגות נהגים במעבד חצייה נצפו 6577 -- כלי רכב, חלקם בעת מעבר בצומת וחלקם בעת עצירה.
6 אחוזים -- מן הנהגים עוברים את הצמתים באור אדום.
קיים קשר בין מאפייני הצומת, מופעי הרמזור, עומס התנועה, מהירות התנועה ואם הצומת הוא בדרך- עירונית או בינעירונית.
5 אחוזים-- מהנהגים דברו בטלפון סלולארי ללא דיבורית בעת המעבר בצומת.
נהגים צעירים ונהגים בגילאי הביניים (49-17)-- נוהגים יותר לעבור באור אדום מאשר גילאים מבוגרים יותר. ובסך הכל – יש מה לתקן, הן כנהגים והן כהולכי רגל.
מתכון לסופגניה עשירה
להכנת כ-30 -- סופגניות קטנות
הרכיבים:
1 -- ק"ג קמח
1 -- שקית או קוביית "שמרית"
1 -- שקית משפר לאפייה של "שמרית" (לא חובה)
100 -- גר' מרגרינה רכה
4 -- ביצים מס' 2 --
130 -- גר' סוכר (2/3 -- כוס)
1 -- כף שטוחה מלח
2 -- כפיות תמצית וניל איכותית
3 -- כפות ברנדי
קליפת לימון מגוררת
עד 1/4 1 -- כוסות מים פושרים
*116*
*116*
מילות תוכן
שם עצם
סימן זיהוי: צירוף של סמיכות
תוספות: יידוע, בכל"ם, סמיכות
שם פעולה: שם עצם מופשט המציין פעולה
שם מספר: מספר מונה, סודר, חלקי
פועל
סימן זיהוי: גוף וזמן
מרכיבים: שורש, גוף, זמן, בניין
שם פועל
תואר
סימן זיהוי: יותר / פחות, מאוד / הכי
מופיע ב-4 צורות: יחיד, יחידה, רבים, רבות
מתאים לש"ע במין ובמספר.
תואר הפועל
סימן זיהוי: מילים המתארות פעלים
לאט, מהר, במהירות, כאן, אז, אתמול, כך, הרבה, מעט
מילות תפקוד
מילות יחס
סימן זיהוי: ניתנות להטיה
עם, על, אל, אצל, בכל"ם, בין, בשביל, מפני, את
(דוגמה להטיה: עמי, עמך, עליו, עליה, אלי, אלינו, בי, בך, לו, להם, כמוני, כמוך, ממני, מהם....)
מילות קישור
סימן זיהוי: אינן ניתנות להטיה
או, אם, אף, אשר, אלא, כי, אפילו, אבל, גם, ו', ש, לכן
הדגישו בנטיות מילות היחס את המילים ששוגים בהגייתן.
את – אתי אתך אתך אתו אתה אתנו אתכם אתכן אתם אתן
עם – עמי עמך עמך עמו עמה עמנו עמכם עמכן עמם עמן
של – שלי שלך שלך שלו שלה שלנו שלכם שלכן שלהם שלהן
כל – כולי כולך כולך / כולך כולו כולה כולנו כולכם כולכן כולם כולן
אצל – אצלי אצלך אצלך אצלו אצלה אצלנו אצלכם אצלכן אצלם אצלן
בשביל – בשבילי בשבילך בשבילך בשבילו בשבילה בשבילנו בשבילכם בשבילכן בשבילם בשבילן
אין – איני אינך אינך אינו אינה איננו אינכם אינכן אינם אינן
על – עלי עליך עליך עליו עליה עלינו עליכם עליכן עליהם עליהן
אל – אלי אליך אליך אליו אליה אלינו אליכם אליכן אליהם אליהן
*117*
עבודות
א. תנו שם לכל קבוצת מילים:
1. שוחחנו, נלמד, יתקשרו, מדברות --
2. קשר, מלך, טבעת, ילדה --
3. אתמול, מחר, לאט, ביעילות --
4. עם, אל, כמו, על --
5. אבל, אך, לכן, כי --
6. ציטוט, סיוע, התגברות, שירה --
7. לשלם, לצחוק, להדליק, להתקדם --
8. מהיר, עשיר, קשה, נוח --
ב. ציינו את חלקי הדיבר של כל אחת מהמילים המודגשות.
המלך (שחלש) (פועל)
על גיבור (וחלש) (תואר)
הסב (לארוחה) -- -
לפניו (ערוכה) --
כשהוגשה כל (מנה) -- -
חסרונות בה (מנה) --:
"האורז (תפל) --,
העוף לו (טפל) --.
איך ידך לא (חסה) --
לקצוץ דק (החסה) --?!
והתפוח לא (בשל) -- -
אותו בבקשה, (בשל) --!"
הטבח (ההמום) --
פלט בקול (עמום) --
"כבודו אם (יואיל) --,
מאוד לי (יועיל) --,
במטבח (יבקר) --
וילמד לא (לבקר) --.
יחדיו בעמל (נחוש) --
ואז לא יהא עוד (נחוש) --.
בטעותו (יודה) -- -
ולי (יודה) --."
מול אופק פתוח, בשדה (רחב) --,
הלך על חמורו מיהר (ורכב) --.
תחת עץ עצר, לו ענף (ועלה) --,
כמו מזמין גזעו: טפס (ועלה) --!
ממרחק נשמעה קריאת (העורב) --
לטרף קל הלא ממרחק (אורב) --.
בסלע לימינו עמוק הוא (חצב) --
לעיניו התגלה בכל יופיו (החצב) --.
התבונן סביבו, המראה כה (נהדר) --,
האם יש צמח מכאן (נעדר) --?
ג. ציינו מעל כל מילה את סוג חלק הדיבר:
1. מרכז מרכזי ריכוז לרכז ריכזתם
2. בחירות מבחר בחיר בוחרים (2) לבחור
3. צהוב צהבת הצהיב להצהיב הצהבה
4. מחלקה חלק (ח' צירה, ל סגול) חלק (ח ו-ל קמץ) להתחלק חילוק
*118*
*118*
הגה – קול, צליל.
עיצור – הגה (קול) הנוצר על ידי עצירה של זרם האוויר באחד מכלי הדיבור.
תנועה – הגה (קול) הנוצר על ידי זרימה חופשית של האוויר בחלל הפה (בעת הגייתו רועדים מיתרי הקול.).
התנועות השונות נוצרות במקומות שונים בחלל הפה. נסו להגות ולהרגיש את מקום התנועה אות בקמץ, אות בחולם, אות בחיריק, אות בסגול, אות בשורוק
לשון הקודש כוללת עשרים ושתיים אותיות וחמש אותיות סופיות.
האותיות הן הסימן הגרפי של העיצורים.
סימני הניקוד הם הסימן הגרפי של התנועות.
כלי הדיבור המשמשים אותנו לביטוי ההגיים השונים הם: מיתרי הקול, הלוע, הגרון, החך, הלשון, השיניים, השפתיים וגם חלל האף.
העיצורים נחלקים על פי מקום חיתוכם:
עיצורים גרוניים: ה. א. ח. ע.
עיצורים חכיים: ג. י. כ. ק.
עיצורים לשוניים: ד. ט. ל. נ. ת.
עיצורים שיניים: ז. ס. צ. ר. ש.
עיצורים שפתיים: ב. ו. מ. פ.
חלוקת העיצורים על פי מקום החיתוך מסייעת להבין תופעות שונות החלות בקבוצות עיצורים שונות.
דוגמאות:
- בעיצורים גרוניים במקרים שבהם אמורים להופיע דגש חזק או שווא – חלים שינויים בניקוד.
- העיצורים השפתיים – ב.ו.מ.פ. – ו' החיבור מנוקדת לפניהם בשורוק.
א.ה.ו.י.
אותיות א.ה.ו.י. קיימות בשני אופנים: כעיצורים וכתנועות.
וא.ה.ו.י עיצוריות:
אבן
מהר
ורד
בית
א.ה.ו.י נחות – אמות קריאה
ראש, ראשית
שנה
קול
שיר
אמות הקריאה
משמשות כסימני עזר בקריאה. בכתיבה ללא ניקוד מוסיפים אותן כתחליף לניקוד על פי כללי הכתיב המלא.
I
*119*
י' משמשת לעיצור אחרי פתח, חולם, שורוק: בני, גוי, גלוי
י' משמשת לאם קריאה: חיריק מלא, צירה מלא וסגול שאחריו י': שיר, בית ספר, ספריך
ה' מפיק נחשבת לעיצור. המפיק מורה שיש להוציא את הה' ולהשמיעה.
שימו לב!
ע' אינה שייכת לאמות הקריאה א.ה.ו.י.
ובבואה ללא תנועה היא תמיד עיצור:
צבע כובע אצבע
עבודות
א. התאימו מטור ב' המשך מתאים לכל משפט מטור א'.
טור א:
1. עיצור הוא הגה הנוצר..., – עיצורים שיניים
2. תנועה היא הגה הנוצר...., – התנועות
3. הניקוד הוא סימן גרפי של..., – העיצורים
4. האותיות הן סימן גרפי של..., – על ידי זרימה חופשית של האוויר בחלל הפה
5. א.ה.ו.י. מכונות...., – א.ה.ו.י.
6. משמשות כעיצורים וכתנועות, – על ידי עצירה של זרם האוויר בכלי הדיבור
7. ג.י.כ.ק., – ב.ו.מ.פ.
8. ז.ס.צ.ש., – אמות קריאה
9. עיצורים שפתיים, – עיצורים גרוניים
10. עיצורים לשוניים, – ד.ט.ל.נ.ת.
10. ה.א.ח.ע., – עיצורים חכיים
ב. סמנו את א.ה.ו.י. כשהן אמות קריאה:
1. יגעת ומצאת תאמין.
2. אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה.
3. טוב אחרית דבר מראשיתו.
4. הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים.
ג. סמנו את א.ה.ו.י. כשהן עיצוריות:
1. בני (ב' דגושה בשווא נ' חיריק) בני (נ' פתח) בני (נ' צירה) ישראל
2. אזנים מאזנים מאזני צדק
3. ראש ראשית ראשון
4. שירה (י' ו-ר קמץ) שירה (ש' חיריק) שיריה
5. לילה לילות ליל
6. אחראי (ר' פתח) אחראי (ר' קמץ, א' חיריק) אחריות
*120*
התנועות
התנועות נחלקות לקבוצות:
הצליל: A, תנועה גדולה-ארוכה: קמץ, תנועה קטנה-קצרה: פתח, תנועה חטופה: חטף-פתח
הצליל: E, תנועות גדולות-ארוכות: צירה, צירה מלא, תנועה קטנה-קצרה: סגול, תנועה חטופה: חטף-סגול
הצליל: I, תנועה גדולה-ארוכה: חיריק מלא, תנועה קטנה-קצרה: חיריק חסר, תנועה חטופה: אין
הצליל: O, תנועות גדולות-ארוכות: חולם מלא, חולם חסר, תנועה קטנה-קצרה: קמץ-קטן, תנועה חטופה: חטף-קמץ
הצליל: U, תנועה גדולה-ארוכה: שורוק, תנועה קטנה-קצרה: קובוץ, תנועה חטופה: אין
צירה מלא , חולם מלא, חיריק מלא , שורוק – הן תנועות מלאות.
פתח גנובה (פתח של אות "גנובה") – פתח המופיע תחת העיצורים הגרוניים ה.ח.ע. בסוף מילה אחרי תנועה גדולה. הפתח הגנובה אינו נחשב לתנועה בפני עצמו: (לגבי חלוקה להברות). עיינו בפרק שינויים בעיצורים ובתנועות, עמ' 69.
כדאי לדעת! יש נותנים סימן לתנועות הגדולות:
פיתוחי חותם
שימו לב!
ההבחנה בין קמץ לבין קמץ קטן
על פי צליל ההגיה
קמץ –A, קמץ-קטן O
א. כתבו את שמות התנועות:
כתובת --
אניה --
קרבן --
חכמה (ח' פתח חטף) --
חכמה (ח' קמץ) --
אמת --
חוק --
חוקים --
שומע --
*121*
ב. בחרו בתשובה הנכונה
1. התנועות במילה חורף: קטנה / גדולה גדולה / קטנה קטנה / קטנה
2. התנועות במילה חדשים: קטנה / גדולה/ גדולה חטופה / קטנה/ גדולה: חטופה / גדולה / גדולה
3. התנועות במילה אניות: חטופה / גדולה / קטנה חטופה / גדולה / גדולה חטופה / קטנה / גדולה
4. התנועות במילה קדשים: גדולה / גדולה / גדולה קטנה / קטנה / גדולה קטנה / גדולה / גדולה
5. התנועות במילה מים: – גדולה / קטנה קטנה / קטנה קטנה / גדולה
6. התנועות במילה סלע: – גדולה / קטנה קטנה / גדולה קטנה / קטנה
7. התנועות במילה מאמצים: קטנה / קטנה / גדולה / גדולה קטנה / חטופה / גדולה / קטנה קטנה / חטופה / קטנה / גדולה
8. התנועות במילה חוקים: קטנה / גדולה קטנה / קטנה גדולה / גדולה
ג. קבעו את סוג התנועות (ק. ג. ח.) וסמנו מילה יוצאת דופן בכל קבוצה:
1. נער רבע רובע דלת
2. שבת סיפר זקן תופים
3. שומר קדוש מילון חידון
4. חלון חלום דפים תופים
5. נכרי תכנית קרבן שמרה
6. כותל כותב עצל שבור
7. מבקשת מבוארת מסופרת משופעת
*122*
ד.התאימו מילה מרשימת המילים לכל אחת מתבניות סוג התנועות.
המילים:
1. זקן, גדולה / קטנה
2. גננת, קטנה / גדולה
3. כותל, קטנה / קטנה / קטנה
4. אמונה, קטנה / חטופה / גדולה
5. זויות, גדולה / קטנה / גדולה
6. צלם, קטנה / קטנה
7. סלע, קטנה / גדולה / גדולה
8. לימודים, חטופה / קטנה / גדולה
9. מעבר, גדולה / קטנה / קטנה
10. אדמה, גדולה / גדולה
11. קרחת, חטופה / קטנה
12. הדום, חטופה / גדולה
13. הדס, קטנה / חטופה / קטנה
14. מעשה, חטופה / גדולה / גדולה
ה.הקיפו קמץ קטן במילים הבאות:
1. יזמה מבורכת.
2. תכניות לימודים.
3. שרשי המצוה.
4. חכמת אדם תאיר פניו.
5. קדשי שעה.
6. צרכי צבור.
7. חדשי השנה.
8. קרבנות צבור
*123*
*123*
השווא הוא אחד מסימני הניקוד. קיימים שני סוגים של שוואים: שווא נח ושווא נע.
שווא נח:
אפס תנועה.
עיצור ללא תנועה המופיע באמצע מילה, מסמנים תחתיו שווא נח: מכתב
עיצור ללא תנועה המופיע בסוף מילה אין מסמנים תחתיו שווא חוץ מ: ך ו-ת דגושה: מלך, למדת
שווא נע:
תנועה שהתקצרה.
שווא שבמקורו היה תנועה. שווא נע נהגה כחצי צירה: מבקש, נחלים, ישמרו
זיהוי השוואים
זיהוי סוג השווא במילים שאינן מנוקדות
כדי לקבוע את סוג השווא במילים שאינן מנוקדות יש להפוך אותן לצורת היסוד ולבדוק מהו מקור השווא –
עיצור או תנועה: שווא שמקורו בעיצור הוא נח.
שווא שמקורו בתנועה הוא נע.
צורת היסוד בשם העצם – המילה ביחיד.
צורת היסוד בפועל – הנסתר באותו זמן של המילה הנתונה.
דוגמאות:
מסמרים – מסמר
שמרו – שמר
שומרים – שומר
ישמרו – ישמור
שימו לב!
במקרים הבאים אין צורך להפוך לצורת היסוד:
1. שווא בראש מילה הוא תמיד נע. דוגמאות: ילדים, שערים
2. שווא או שני שוואים רצופים בסוף מילה תמיד נח. דוגמאות: הלך, שמרת
לסיכום: שווא בראש מילה – נע
שווא באמצע מילה – ייבדק על פי צורת היסוד: אם מקורו בתנועה – נע,
אם מקורו בשווא או בעיצור – נח
שווא בסוף מילה – נח.
שני שוואים רצופים בסוף מילה – שניהם נחים.
*124*
א. קבעו את סוג השווא במילים הבאות:
המילה סוג השווא צורת היסוד
1. תפקידים – תפקיד
2. עוורים -- --
3. מגדלי העיר -- --
4. מברגים -- --
5. הישמרי -- --
6. נכנסה -- --
7. הסכמת -- --
8. ילמדו -- --
9. גזורנה -- -- (התנועה הגדולה מוטעמת, על כן מילים אלו אינן בשווא נע)
10.תשמורנה -- -- (התנועה הגדולה מוטעמת, על כן מילים אלו אינן בשווא נע)
11. תלבשנה -- -- (התנועה הגדולה מוטעמת, על כן מילים אלו אינן בשווא נע)
12. נערים -- --
ב. קבעו את סוג השווא על פי צורת היסוד וסמנו מילה יוצאת דופן בכל קבוצה.
- מגרשים, יבקרו, מדרגות, קומקום
- קפצה, דברה, מחקרים, שומרים
- תלמידים, ילדים, דברים, זקנים
- הצלחתן, מצלצל, הסכמתי, הסברתן
- מצלמים, למדתן, תבקרו, ידברו
- מספרים, שלהבות, ספרה, ספרה
כללים לזיהוי השווא הנע במילים מנוקדות (עפ"י ר' אליהו בחור)
א. שווא בראש מילה. דוגמאות: ילדות, דברים, ברכה
ב. השני מבין שני שוואים רצופים באמצע המילה. דוגמאות: מפתחות, מסמרים, ישמרו.
ג. שווא אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת. דוגמאות: שומרים, חשבה
ד. שווא המופיע תחת אות דגושה בדגש חזק. דוגמאות: מלמדים דיברה
ה. שווא מתחת לאות הראשונה מבין שתי אותיות הדומות. דוגמות: הנני, הללו
שימו לב לכלל ג' במילים מנוקדות – שווא אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת הוא נע.
*125*
ג. סמנו רק את השוואים הנעים. מיינו את המילים על פי הכלל.
רשימת המילים:
- תרנגולת
- ירושלים
- תכתבו
- קופאים
- נגשו
- שמורנה
- קשרתם
- רחובות
- ספרו
- סיפרו
- הננו
- (צללו)
- (מתאוררים)
- מצטברים
- (התרוממו)
- סדרה
הכללים:
כלל א: --
כלל ב: --
כלל ג –
כלל ד –
כלל ה –
מה משותף למילים המסומנות בסוגריים? --
כללים לזיהוי השווא הנח במילים מנוקדות
1. שווא בסוף מילה, וכן שני שוואים רצופים בסוף מילה. דוגמאות: את, שלמת
2. הראשון מבין שני שוואים רצופים באמצע המילה. דוגמאות: מפתחות
3. שווא אחרי תנועה קטנה, או אחרי תנועה גדולה מוטעמת. דוגמאות: מחברת, תשמורנה
שימו לב!
שווא בראש מילה – לעולם נע.
שווא בסוף מילה – לעולם נח.
באמצע מילה – כללי השווא הנע קודמים לכללי השווא הנח כאשר הם נפגשים.
דוגמה: סיפרו – פ' אות דגושה (נע), אחרי תנועה קטנה (נח) – השווא הוא נע!
*126*
שווא נע ושווא נח – עבודות
א. בקטע הבא מסומנים שוואים. ציינו ע' מעל לשווא נע, ח' מעל לשווא נח.
הגמל – ספינת המדבר
מבנה גופו של הגמל מתאים מאוד לתפקידו ולתנאים שהוא חי בהם. אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו רחב, כך רגליו אינן שוקעות בחול המדבר. רגליו הארוכות מרחיקות את גופו מהקרקע הלוהטת. פיסות עור הדומות ליבלות מגנות על גופו כשהוא רובץ על חול המדבר הלוהט. פרוותו קצרה וישרה וכך מתנדפות טיפות הזיעה בקלות. עיני הגמל מעטרות בריסים ארוכים וגבות עבות המגנים עליו מהרוח, מהאבק ומהשמש. שיניו החדות משמשות להגנה ולאכילת צמחי המדבר הקוצניים. והדבשת – המכילה שומן (לא מים), המשמש כמאגר מזון. במצבים קשים של התייבשות משתמש הגמל במאגר זה כדי ליצר מים מטבוליים.
ב. סמנו רק את השוואים הנחים במילים הבאות:
- ונשמרתם לנפשותיכם
- אל תסתכל בקנקן...
- יצאתי למרחב למרחק לחפש עץ נעלם,
ולא ידעתי כי העץ המופלא ביותר – נמצא אצלנו בחצר, מאחורי הבנין. (ה. תראל)
ג. בחרו בתשובה הנכונה:
1. המילה שבה השווא נע:, – רוך, שומרים, שולחן, הצלחה
2. המילה שבה השווא נח:, – סיפרו, ערך, הללו, צילמה
3. המילה שבה שני שוואים נחים רצופים:, – מפתחות, כתבת, יזכרו, מסמרים
4. המילה שבה השוואים נח-נע:, – מלמדות, תרנגול, נכנסתן, מהללים
5. המילה שבה השוואים נע-נע:, – שאלתם, מתקשרות, מספרים, הזדמנות
6. המילה שבה השוואים נע-נח:, – מגדלי מים, כתבתן, מטיילים
7. שתי המילים שבהן שני שוואים נחים שאינם רצופים:, – שקולנה, הצלחתן, תלבשנה. הצטברות
8. המילה שבה אין שווא נע:, – שילמו, ילדים, הנני, תשמורנה
9. המילה שבה אין שווא נח:, – שילבה, עצמה, את, מתפרה
*127*
ד. מיינו את רשימת המילים על פי סוגי השוואים:
שווא נע: --
שווא נח: --
נח-נע: --
נע-נח: --
נע-נע: --
נח-נח: --
רשימת המילים:
מאזנים, הצלחת, מצטיינות, תבקשו, מזרקים, תכנית, קוראים, נכנסתם, סנדלר, מצלמים, דממה, ברך, גזורנה, שלהבת, מפקדות, נתניה, חשבת, קשרתם, נקודה, מצוה, מסרק הסברתי, מסגרות, מצטיינות, תקשורת
ה. כדי לצאת מן המבוך עליכם לצעוד רק דרך משבצות שמופיע בהן שווא נע.
(ייתכן שבמילה יופיע גם שווא נח.)
(בספר מבוך – היעזר במנחה)
מברק תשלטנה יהודים זריזות התקדמות
מתפרה תשלחנה שופטים תרשים מסמר הקדמה
תפקיד ארוך מבקרים הנני מקשרות מצלמות
הרגשה את התחלה מזרח סנדלרים רופאים
שמרת הצלחתן מצטיין מרפאה מסבירים הללי
מטילים זכות ספרו סיפרו תמונה
*128*
שווא מרחף
שני שוואים נעים לא יכולים להופיע ברציפות – תופעה זו מכונה: צרור שוואים.
השווא הראשון הופך לתנועה קטנה (המכונה 'תנועה קלה'), והשווא השני נקרא 'שווא מרחף'
שווא מרחף מופיע אחרי תנועה קטנה (קלה).
האותיות בג"ד כפ"ת אחרי שווא מרחף – רפות. (חוץ משם פועל בקל בצירוף ל' התכלית: לתפור)
דוגמאות למקרים שנוצר בהם שווא מרחף:
1. אחרי אותיות וכל"ב הבאות לפני מילה הפותחת בשווא. לברכה (ל' שווא) – לברכה (ל' חיריק), ותשובה (ו' שווא) – ותשובה (ו' שורוק)
2. בציווי נוכחת ונוכחים בבניין קל. שמרי (ש' שווא) – שמרי (ש' חיריק), שמרו (ש' שווא) – שמרו (ש' חיריק)
*128*
את העיצורים הגרוניים קשה להגות בשווא. כדי להקל את ההגייה כאשר מופיע במילה שווא, נוספת לשווא תנועה קטנה ומתקבל חטף.
החטפים הקיימים: חטף-פתח, חטף-סגול, חטף-קמץ (חטף-קמץ נשמע כצליל 0 – כמו קמץ קטן)
חטף יכול להופיע גם באותיות שאינן גרוניות: צללו כעופרת, צרי, שבלים
חטף נחשב כשווא נע (לעניין חלוקה להברות).
כאשר לפני החטף יש תנועה, היא מידמה לתנועת החטף: נכנס – נעזב – נעזב
עבודות
א.מיינו את המילים הבאות על פי סוג החטף המופיע בהן.
אספים, אמונה, מעצמה, מאכל, אגוז, אדר, אמת, חשש, מעמדים
חטף-פתח: --
חטף-סגול: --
חטף-קמץ: --
*129*
ב. התאימו לכל מילה שתי מילים מקבילות שמופיע בהן חטף:
המילים:
שמור -- --
קצירה -- --
מקלט -- --
צעקה -- --
מילים שיש בהן חטפים:
עמוד
הלכה
מאכל
עזוב
עמידה
חרדה
מהלך
אכילה
ג. בחרו בתשובה הנכונה – נע / נח. התאימו דוגמה מרשימת המילים.
1. חטף נחשב כמו שווא נע / נח – עזור
2. שווא בראש מילה לעולם... נע / נח --
3. שווא בסוף מילה לעולם... נע / נח --
4. השווא הראשון מבין שני שוואים רצופים באמצע מילה... נע / נח --
5. השווא השני מבין שני שוואים רצופים באמצע מילה... נע / נח --
6. שווא אחרי תנועה גדולה מוטעמת... נע / נח --
7. שווא אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת.... נע / נח --
8. לא ייתכנו שני שוואים נעים / נחים רצופים והתוצאה היא שווא מרחף
--
ברכה, לברכה, שמרת, עזור, את, מפצחים, שמורנה, שמרה
*130*
*130*
קיימים שני סוגי דגשים: דגש קל (קשין) ודגש חזק (כפלן).
דגש קל
דגש קל מופיע באותיות ב.ג.ד. כ.פ.ת.
1. בראש מילה: פר
2. אחרי שווא נח: מספר
דגש קל אינו מופיע אחרי תנועה.
הדגש הקל מכונה דגש קשין הוא הופך אות רפה לקשה. ב – ב דגושה, ג – ג דגושה, ד – ד דגושה, כ – כ דגושה, פ – פ דגושה ת – ת דגושה
פרפר
דגש ב-פ הראשונה – בראש מילה
דגש ב-פ השנייה – אחרי שווא נח
עבודות
א. צבעו את הדגשים הקלים בשיר:
לכל אחד דרכו שלו שביל או משעול,
לכל אחד מקלו, כליו, ואין להרהר ולשאול.
ולא להתקנא בדרך רע בין ערוגות פרחים,
אולי גם הוא משם כמה דרכים?
יש פרח אוהב צל, יש ציפור מרנן בערבים -
הנרקיס פותח עליו לליל
לאור הכוכבים... (מ. אלעי)
ב. סמנו דגשים קלים, מיינו את הרשימה בטבלה.
רשימת המילים:
מסגרת, מפתח, דרכים, הקדמה, תרכיז, גלגל, מבולבלת, הפתעה, תשבץ, מגדלים, כפתורים, תפקידים, חשבון, פסגות, משבצת, תכנית, תרגיל, בקבוק, תרגום, פרסום, משתלה, כבישים
הדגשים:
דגש בראש מילה: --
דגש אחרי שווא נח: --
דגש בראש מילה ודגש אחרי שווא נח: --
כאשר נוספות אותיות וכל''ב לפני מילה הפותחת בב.ג.ד. כ.פ.ת, הדגש הקל – נשמט!
*131*
ג. סמנו דגשים קלים בצמדים הבאים.
1. תרגיל ופתרון / פתרון ותרגיל
2. ברור ופשוט / פשוט וברור
3. כתיב וכתב / כתב וכתיב
4. פרחים ופרפרים / פרפרים ופרחים
5. ברכה והצלחה / הצלחה וברכה
6. זהב וכסף / כסף וזהב
7. ברקים ורעמים / רעמים וברקים
8. גשם וברד / ברד וגשם
9. ברזל ופלדה / פלדה וברזל
10. חנוכה ופורים / פורים וחנוכה
ד. בחרו בצורה הנכונה, בדקו האם צריך להופיע דגש קל.
1. מפטפט (פ' ראשונה דגושה) / מפטפט
2. מכחול / מכחול (כ דגושה)
3. לכווץ / לכווץ (כ דגושה)
4. מבלבל (ב הראשונה דגושה) / מבלבל
5. בין לבין (ב שנייה דגושה)/ בין לבין
6. מבזבז (ב ראשונה דגושה) / מבזבז
7. בבית הספר / בבית הספר (ב שנייה דגושה)
8. שבור (ב דגושה) / שבור
9. יתפוס / יתפוס (פ דגושה)
10. כיבסה (כ דגושה) / כבסה
11. ספרנו (ס בקמץ, פ דגושה) / ספרנו
12. מכחיש (כ דגושה) / מכחיש
דגש חזק
דגש חזק מציין הכפלה של העיצור בהגייה, ומכונה דגש כפלן.
דגש חזק מופיע בכל העיצורים חוץ מהעיצורים הגרוניים ה.א.ח.ע. (ר.)
קיימים שני סוגים של דגשים חזקים:
1) דגש תבניתי – דגש המופיע כחלק מניקוד בניין או משקל.
הבניינים הכבדים:
פיעל (שילם), פועל (צולם), התפעל (השתלם)
דוגמאות למשקלים דגושים:
פיעל (עיוור), פעלה (כוונה), פעל (צלם), פעלת (כוורת)
2) דגש משלים – דגש חזק המופיע במקום עיצור שנשמט.
דוגמאות:
נ.ס.ר.- מנסור – מסור, נ.ת.נ. – ינתנו – יתנו
דגש המופיע אחרי תנועה הוא דגש חזק.
*132*
ה. צבעו את הדגשים החזקים בשיר.
לכל אחד דרכו שלו שביל או משעול,
לכל אחד מקלו, כליו, ואין להרהר ולשאול.
ולא להתקנא בדרך רע בין ערוגות פרחים,
אולי גם הוא משם כמה דרכים?
יש פרח אוהב צל,
יש ציפור מרנן בערבים -
הנרקיס פותח עליו לליל לאור הכוכבים... (מ. אלעי)
ו. ציינו דגש קל / חזק.
1. דגש ב-ב.ג.ד. כ.פ.ת. בראש מילה --
2. דגש ב-ב.ג.ד. כ.פ.ת. אחרי תנועה --
3. דגש המופיע במקום אות שנשמטה --
4. דגש בעה"פ בבניינים פיעל פועל התפעל --
5. דגש אחרי אותיות השימוש מש"ה --
6. דגש אחרי בכ"ל מיודעות --
7. דגש ב-ב.ג.ד. כ.פ.ת. אחרי שווא נח --
ז. בחרו במילה המתאימה
1. המילה שבה הדגש קל: -- מטע / מפה / תפר / חיט
2. המילה שבה הדגש חזק: -- מזכרת / זכרון / מזכירה / תזכורת
3. המילה שבה הדגש תבניתי: -- הכתבה / כתב / כתב / יכתב
4. המילה שבה שני דגשים קלים: -- כפית / בקשה / תגברת / כוונה
5. המילה שבה שני דגשים חזקים: -- תקדים / כפות / תצטבר / הצטיינה
6. המילה שבה לא מופיע דגש קל: -- כיפה / מפית / דור / דבר
7. המילה שבה הדגש משלים: -- כפרה / בטלה / מתנה / תקנה
*133*
ח. דגשים באותיות ב.ג.ד. כ.פ.ת. – ציינו קל או חזק.
- מרכבה – רכבת – תרכובת
- הקדשה – קידוש – מקדש
- חיבור – מחברת – תחביר
- הרגשה – התרגשות – מרגיש
- תספורת – ספר – ספרית
- כובד – הכבדה – כיבוד
- מטבע – טבעת – הטבעה
- מספר – סיפור – מספרים
- הגברה – התגברות – גיבור
- קפדן – הקפדה – קיפוד
- שפעת – השפעה-:שיפוע
- תשבץ – שיבוץ – משבצת
- מסדר – סידור – מסודר
- מטבח – טבח – טבחית
ט. ציינו דגש תבניתי או משלים. נמקו.
1. הכרה – התנכרות --
2. זכרון – יזכר (מהו הבניין?) --
3. ניסור – מסור --
4. ניקוב – מקב --
5. הצגה – יצוג --
6 יכנס – יתכנס --
7. ציון – תצטיינה --
8. מפץ – ניפוץ --
9. ניגוב – מגבת --
10.הצלה – מתנצל –
*134*
*134*
הברה – יחידת צליל המבוטאת בעזרת תנועה אחת בליווי עיצור אחד או יותר.
קבוצת הגיים זו נהגית בנשיפה אחת של אויר. פר, פר-פר
מילה יכולה להיות מורכבת מהברה אחת או יותר.
מספר ההברות במילה – כמספר התנועות שבה.
שווא, חטף ופתח גנובה אינם נחשבים כתנועה בפני עצמם!
ציינו את מספר ההברות במילים הבאות:
אם -- סרגל -- ספריך -- ידידות -- תזמורת -- משבצות -- כפר -- תלמידים -- מרפסת -- מחברותיכם -- תרכובת -- כפיות -- לוח -- מעשים -- מפתח – עצור! -- התקדמות -- מעמדים -- זמן -- ספריך -- רשימה -- דפוס -- אניות -- תלמידותיהם --
חלוקה להברות:
1. שווא נח מצטרף לתנועה שלפניו. תל-מיד
2. שווא נע פותח את ההברה הבאה. יל-דים ש-מרו
דין חטף כדין שווא נע. עצ-מים צ-עדו
3. פתח גנובה אינו נחשב כתנועה בפני עצמה אלא מצטרף להברה האחרונה. מפ-תח
4. דגש חזק (מכפל) מייצג הכפלה של עיצור.
כאשר מחלקים להברות, מפצלים את העיצור הדגוש. ספר – ספ-פר שילם – שיל-לם
- בדקלום ובשירה, אנו חשים בחלוקה טבעית ליחידות,
לדוגמה השיר: מ-ש-נכ-נס אדר מר-בים בשמ-חה
לא תמיד חלוקה זו חופפת לחלוקה הדקדוקית.
עבודות
א. חלקו את המילים הבאות להברות:
1. אם בארזים נפלה, שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר?
2. אין הגמל רואה את הגיבנת שלו גדולה, אבל רואה את של חברו אפילו כשהיא קטנה.
3. רבים יודעים להתווכח מעטים יודעים לשוחח.
*135*
ב. בחרו בתשובה הנכונה
1. מספר ההברות במילה, כמספר: התנועות / האותיות / השוואים והחטפים
2. במילה שטר: 3 הברות / הברה אחת / 2 הברות
3. במילה מענינות: 7 הברות / 5 הברות / 2 הברות
4. המילה שבה מספר ההברות הגדול ביותר: מזכירה / כניסה / משתעשע / תפקידיך
5. המילה שבה מספר ההברות הקטן ביותר: לוח / מפתח / גירים / תלמיד
6. חלוקת המילה מפתחות להברות: מ-פת-חות / מפ-ת-חות / מפ-תחות
7. חלוקת המילה ירושלים להברות: י-רו-ש-לים / ירו-ש-ל-ים / ירו-ש-לים
8. חלוקת המילה מפתיע להברות: מ-פתי-ע / מפ-תי-ע / מפ-תיע
9. חלוקת המילה מעצמות להברות: מ-עצ-מות / מע-צ-מות / מ-ע-צ-מות
10.חלוקת המילה צעצוע להברות: צע-צו-ע / צ-עצו-ע / צ-עצוע
סוגי הברות
כל הברה מורכבת מעיצורים ומתנועה.
הברה המסתיימת בעיצור היא הברה סגורה (מעבר האוויר בכלי הדיבור נסגר). הברה המסתיימת בתנועה היא הברה פתוחה.
הברה פתוחה:
1. הברה המסתיימת בתנועה. פ-רה
2. הברה המסתיימת באם קריאה. פ-רה, חצי, בנו, בני-, צא
הברה סגורה:
1. הברה המסתיימת בעיצור לא מונע. הר
2. הברה המסתיימת בשווא נח. פר-פר
3. דגש חזק סוגר את ההברה שלפניו. מפה -מפ-פה(דגש חזק – מכפל)
4. הברה המסתיימת בפתח גנובה. לוח
5. ה' מפיק סוגרת הברה. בנה
שימו לב!
האות ע' בלי תנועה היא עיצור וסוגרת הברה: כובע
*136*
ג. חלקו את המילים להברות. קבעו את סוג ההברה – פתוחה או סגורה:
1. ב(ס)-קד(פ)-רה(פ) שבשל בה נתבשל.
2. נוצר תאנה יאכל פריה.
3. לא המדרש עיקר אלא המעשה.
4. מי שמאשים אחרים בכשלונותיו ראוי שייחס להם גם את הצלחותיו.
5. בעל דעת מבקר תחילה את ביקרתו עד שיבקר אחרים.
ד. לפניכם תבניות של הברות. התאימו לכל תבנית שתי מילים מתאימות מהרשימה.
1. פ -- --
2. ס -- --
3. פ פ -- --
4. ס ס -- --
5. פ ס -- --
6. ס פ -- --
7. ס ס ס -- --
8. פ פ פ -- -- --
9. ס פ פ -- --
10. פ ס פ -- --
11. ס פ ס -- --
12. ס ס פ -- --
13. פ פ ס -- --
רשימת המילים:
מורה, אפיה, שלחתי, תעלומות דלי, ארגז, מפיות, בררנו, ספריה, עגלה, פה, תפוח, תערוכה, צלחות, תינוקת, מצאנו, פרח, כיתה, התחשבות, משאלה, כדורים, גבול, עננים, חג, הבטחה, שלמתי
*137*
ה. בחרו בתושבה הנכונה
1. ההברות במילה מטבע הן: ס-ס / ס-פ
2. ההברות במילה שמלתה הן: ס-פ-פ / ס-פ-ס / פ-פ-פ
3. ההברות במילה ירושלים הן: פ-ס-פ-ס / פ-פ-פ-פ / פ-פ-פ-ס
4. ההברות במילה פתוח הן: פ-פ-פ / פ-ס / פ-פ
5. ההברות במילה אופקים הן: פ-פ-ס / פ-ס / ס-ס
6. ההברות במילה מעטפות הן: פ-פ-פ-פ / פ-ס-פ-ס / פ-פ-ס
7. ההברות במילה אמת הן: פ-ס / ס / פ
8. ההברות במילה עמודים הן: פ-פ-ס / ס-פ-ס / ס-פ-פ
9. ההברות במילה שלה הן: פ-פ / פ-ס / ס-ס
10. ההברות במילה תכניות הן: פ-פ-ס / ס-פ-ס / ס-ס-ס
11. ההברות במילה אמצע הן: ס-פ / ס-ס / פ-פ
12. ההברות במילה קבוצה הן: פ-פ / ס-פ / ס-ס
ו. קבעו את סוג ההברות ובחרו מילה יוצאת דופן:
1. כוח שטר בנה גדי
2. כיתה מפה נפה ילדה
3. אזניות כפיות גננות התרגשות
4. מעטפות מאכלים מסורת כוונות
5. תרנגול סנדלר שירה חיט
6. מלך שער חוקים טבע
7. יצא צבע בנה קרא
8. סיפרה חלקה תכנה ילדה
ז. קבעו את סוג ההברות בזוגות המילים:
1. חלקה – חלקה (מפיק ב-ה)
2. מצנחים – מצנח
3. עצמה (כוח) – עצמה (עין)
4. ספר (פ' דגושה) – ספר
5. קלע – קלה
6. חוק – מוח
7. קרא – קרע
8. מגילה – גילה (מפיק ב-ה)
9. תלמידי (ד' חיריק) – תלמידי (ד' פתח)
10. מחשבה (ח בחטף-פתח) – מחלקה (ח בשווא)
*138*
ח. משחק הברות – זוגות.
אפשרות א':
משחק זוגות על פי עקרון 100-100. משתתף א' מציין נתוני הברות, לדוגמה: פ-ס. משתתף ב' מחפש מילה מתאימה בלוח. במהלך החיפוש רושם משתתף א' פ-ס, פ-ס, פ-ס.
אפשרות ב':
משחק כיתתי – המורה מציין נתוני הברות במילה. התלמיד הראשון שמצא, זוכה בנקודה. לכל תבנית מספר מילים
אפשריות. ניתן לזכות מספר תלמידים.
המילים בתפזורת:
דפים עצה כאב מסכה משאית תחפושת בנאי תשובותיהם רעיונותיו אילן כתל גפרור מרכזי מוצא משאלותינו פסק סלע משאית פסיק גפרור שקיות תפזורת מעשיכם תרמילים הצלחה צלמים מלון קבלנים רטוב משחקיהם שערים כובע מרצפת תשובתה סולמות מפוחית יבש אדמה חיוך קושרים מטליות אפי חלזון ישועה קנה חלליות פטריות מעמסה קולותיכן נעלים הצטיידות קנה מסגרות כתב זכיותיך שיא חוט צמא כסא חדשים צאן בנינים קרע מדרכה מטבע תקלה מכתיב עיתונאי צבע זית חברה תלמידותי ממציא טיולים אוירונים מטריה מנה יכולת שעה מפקח צא קרע אצבע מדרכה חצר נירת צמת מלכדת כלי תקלה תמציות בניך הדלקה כלי
*139*
*139*
הטעם – בכל מילה יש הברה אחת הנשמעת בהדגשה רבה יותר. הברה זו היא ההברה המוטעמת. את הטעם מסמנים בצורת (ראש חץ) מעל ההברה.
מקומו של הטעם במילה
הטעם יכול לבוא באחת משתי ההברות האחרונות במילה:
טעם מלרע – טעם בהברה האחרונה במילה, לדוגמה: תל-מי-דה(ראש חץ), מל-כים(ראש חץ)
טעם מלעיל – טעם בהברה שלפני ההברה האחרונה במילה, לדוגמה: כתו(ראש חץ)-בת, מ(ראש חץ)-לך
- רוב המילים בעברית הן מלרעיות.
- את שמות העצם המלעיליים ניתן לציין בדגמים. (הדגמים המלעיליים יפורטו בהמשך.)
- בצירופי סמיכות הטעם מסומן בסומך בלבד.
מסיבה זו של התרחקות הטעם, משתנה ניקוד הנסמך. דב(ראש חץ)ר – דבר-תורה(ראש חץ)
אם הנסמך מלעילי, הטעם נשאר עליו. ד(ראש חץ)רך המ(ראש חץ)לך
כיצד מוצאים את מקום הטעם?
מחלקים את המילה להברות ומנסים לבטא אותה בשני אופנים: פעם בהדגשת ההברה האחרונה ופעם בהדגשת ההברה שלפני האחרונה. (ההגייה שנשמעת מגוחכת אינה נכונה:)
דגמים מלעיליים בשם העצם
ניקוד: סגול-סגול: דלת, מרפסת, שלהבת, בוחנת, כתבת
ניקוד: צירה-סגול: ספר
ניקוד: סגול-פתח: סלע
ניקוד: פתח-פתח: נער, שער, צער, מגבעת, שפעת
ניקוד: חולם חסר-סגול: כותל, יכולת
ניקוד: אות פתח רובע
ניקוד: פתח-חיריק: בית, ירושלים, אזנים (הסיומת הזוגית אות בפתח ו-ים)
בדרך כלל הברה שיש בה חולם חסר היא הברה מוטעמת. כתובת, ישמור
כדאי לדעת!
המילים מלעיל ומלרע הן מילים בארמית. מלרע – מלמטה (ארעא)
מלעיל – מלמעלה (לעיל)
הטעם סומן במקרא כך: טעם מלעיל מעל המילה, טעם מלרע – מלמטה.
*140*
שימו לב! הטעמת המילים הבאות היא מלרע:
1. סיומת ע': כובע, אצבע, ארבע, אמצע, קרקע
2. מילים בסיומת (אות בקמץ ו-ה): עוגה, גלידה, בובה, דודה, נתניה, חיפה, חדרה
3. סיומת (אות בחיריק ו-ים) – ריבוי: מטרים, בלונים, בולים
4. המספרים: שמונה, מאה, ארבע
ההטעמה עוזרת להבחין במשמעות מילים הנראות כזהות.
החיילים שבו את האויבים ושבו למחנה.
שבו – שבו – מה ההבדל בטעם ובמשמעות? --
עבודות
עיון
א. עיינו בבראשית ט"ו, י"ז ובבראשית כ"ט, ו' – המילה "באה" מופיעה בשני אופנים: ב(ראש חץ)אה – בא(ראש חץ)ה.
מה ההבדל בין שתי המילים?
באה --
באה --
ב. במשפטים שלפניכם זוגות מילים מודגשות. ציינו טעם בכל מילה מודגשת, הקיפו את כל המילים המלעיליות.
1. האיש התקדם בהדרגה (וצעד צעד) אחר צעד.
2. צוות החילוץ (נחל) הצלחה רבה בחילוץ המטיילים התקועים (בנחל).
3. לבו (פעם) בחזקה (פעם) אחר פעם.
4. תינוק זה לא (טעם טעם) חטא מעולם.
5. הילדים (רצו) להשיג את מבוקשם, לכן (רצו).
6. הציבור (רעש) כשנודע על מה ה(רעש) הגדול.
*141*
ג. חברו משפטים מתאימים לזוגות המלים: (ההברות בסוגריים מוטעמות)
1. (פ)חד – פ(חד) --
2. ר(עם) – (ר)עם --
3. עו(דף) – (ע)ודף --
4. כ(עס) – (כ)עס --
5. נו(פש) – (נ)ופש --
6. רו(שם) – (ר)ושם --
7. צו(רך) – (צו)רך --
8. או(כל) – (או)כל --
אתגר
חפשו זוגות נוספים של מילים. שבצו במשפטים.
-- -- --
-- -- --
ד.סמנו טעם במילים הבאות. מיינו אותן לשתי קבוצות:
רכבת, תרכובת, מרכבה / צלמת, צלם / מסורת, מסירות / פרסומת, פרסום / אדמת, אדום / השפעה, שפעת, שפע / מלח, מלחיה / יבשת, יבש / ספר, ספר, ספריה / בית, בתים / צבע, הצבעה, אצבע / עזר, עזרה / סבל, סבל / שורש, שורשים / דרך, דרכים / כתובת, כתיבה / ארבע, רבע, רבע
הקבוצות:
מילים מלעיליות: --
מילים מלרעיות: --
*142*
ה. סמנו טעם במילים המודגשות, הקיפו את כל המילים המלעיליות.
1. על (טעם) ועל (ריח) אין (להתווכח).
2. (פתי מאמין) לכל (דבר).
3. (אורח לרגע רואה כל פגע).
4. בין מתן עצה (לסעד), המרחק הוא (אלף צעד).
5. (לא דובים) ולא (יער).
6. (אין חכם כבעל הניסיון).
7. הניסיון הוא טוב, (כשאינו עולה ביוקר).
8. (טובל ושרץ) בידו.
ו. סמנו טעם במילים הבאות, בחרו מילה יוצאת דופן בכל קבוצה.
1. נחש / משל / שער / חיט
2. נגר / צער / שבת / אכל
3. נשר / נעל / סבל / שפע
4. מים / בית / זית / חיים
5. פסח / פורים / חנוכה / סוכות
6. אזנים / נעלים / אמצעיים / סוגרים
7. ארבע / תשע / שבע / עשר
8. רובע / צבע / כובע / פצע
9. בלונים / עוגות / גלידה / מספרים
10. חיפה/ נתניה / טבריה / ירושלים
ז. מכל שורש שתי מילים, אחת מלעילית ואחת מלרעית.
צעדו דרך המילים המלעיליות. חברו אותן בקו מנקודה לנקודה.
סדר הצמדים ייקבע לפי סדר השורשים הנתון להלן.
סדר השורשים:
1. צ.ע.ד.
2. ס.ע.ד.
3. ק.צ.פ.
4. ד.פ.ס.
5. ג.ב.ע.
6. ש.מ.ר.
7. ס.פ.ר.
8. ע.ב.ד.
9. ל.ב.ש.
10. ס.ג.ר.
11. ע.ס.ק.
12. פ.ע.ל.
13. א.ז.נ.
14. ר.ג.ע.
15. ר.כ.ז.
16. ח.פ.ש.
17. ט.ע.מ.
18. ע.ש.ר.
19. ש.ל.ח.
20. ש.מ.נ.
21. ש.ב.ע.
22. ז.כ.ר.
(בספר יש עבודה – היעזר במנחה)
*143*
חלוקה להברות וטעם
שילוב של החלוקה להברות וקביעת מקום הטעם מהווים את הבסיס לניקוד המילים על פי "חוק ניקוד ההברות"
ייתכנו ארבעה סוגים של הברות: פתוחה מוטעמת – ש(נה)
פתוחה לא מוטעמת – (ש)נה
סגורה מוטעמת – גל(גל)
סגורה לא מוטעמת – (גל)גל
א. חלקו את המילים המודגשות להברות. קבעו את סוג ההברות: פתוחה / סגורה. ציינו את טעם המילה.
רשמו את הנתונים על פי הדוגמה.
1. מתנה – מת-ת-(נה): סגורה לא מוטעמת, פתוחה לא מוטעמת, פתוחה מוטעמת
2. מעשה --
3. מתלה --
4. מתכונת --
5. טופס --
6. כתיבה --
7. אמצע --
8. צנצנת --
9. מדרגות --
10. צימאון --
11. תאריך --
12. מצליח --
13. טבעת --
*144*
ב. הקיפו את ההברה הנתונה
1. הברה פתוחה מוטעמת במילים: מלך, שנה, טבע
2. הברה פתוחה לא מוטעמת, במילים: סכנה, צוארון
3. הברה סגורה מוטעמת במילים: חיפושית, עיתונאי, ציד
4. הברה סגורה לא מוטעמת במילים: תפקידים, חדש, שבט
5. ההברות הפתוחות שאינן מוטעמות במילים: פרשה, מועצה, מחשבה
6. ההברות הסגורות שאינן מוטעמות במילים: תפזורת, פטריה, מתכונת
ג. התאימו מילה לתבנית ההברות המתאימה:
1. מטריות – סגורה לא מוטעמת / פתוחה מוטעמת / סגורה לא מוטעמת.
2. מסמרים – סגורה לא מוטעמת / סגורה לא מוטעמת / סגורה מוטעמת.
3. תחפושת – פתוחה מוטעמת / פתוחה לא מוטעמת.
4. ניקיון – סגורה לא מוטעמת / סגורה מוטעמת.
5. אופי – פתוחה לא מוטעמת / סגורה מוטעמת.
6. בקרה – סגורה לא מוטעמת / פתוחה לא מוטעמת / סגורה מוטעמת.
7. קורע – סגורה לא מוטעמת / פתוחה לא מוטעמת / פתוחה מוטעמת.
8. כותל – פתוחה מוטעמת / סגורה לא מוטעמת.
סוף הספר