ביישוב שלנו ובסביבתו

מולדת חברה ואזרחות

לכיתה ד'

זיוה לוריא-מימוני

ייעוץ דידקטי ופדגוגי:

בינה גלר-טליתמן

ייעוץ מדעי: פרופ' יצחק שנל,

ד"ר איריס גרייצר

כנרת בית הוצאה לאור

תשע"ב, 2011

ב

--

כרכים

כרך ראשון

עמודים iv

עמודי דפוס

עמודי בראיל

העתיקה: נורית קון

הספרייה המרכזית לעיוורים

נתניה  ישראל   2015

העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד – 2014, מהווה הפרה של זכות היוצרים.

תוכן העניינים

(התוכן ערוך כך: שם הפרק ועמוד דפוס)

TOC \o "1-3" \n \h \z \u פתיחת הנושא: ללמוד ביחד ולחוד ממקורות מידע שונים על היישוב

*4

פרק ראשון לומדים על היישוב שלנו

*7

א. מה לומדים על היישוב וכיצד?

*7

ב. שם היישוב

*12

ג. סמל היישוב

*16

ד. דגל היישוב

*18

פרק שני: מכירים את היישוב שלנו במפגשים עם אנשים וסיפוריהם ובעזרת המפה

*24

א. צורת היישוב שלנו ושל יישובים אחרים

*24

ב. חיים ביחד ביישוב - אנשים שונים וקבוצות חברתיות שונות

ג. מפת היישוב שלנו - מקור מידע

*46

ד. סימני המפה

*52

ה. הכיוונים במפה

*56

ו. רשת המשבצות על המפה

*68

ז. המפה היישובית

*71

ח. גבולות היישוב

*79

ט. מהם פני השטח של היישוב?

*83

י. אזורי תפקוד שונים ביישוב

*87

יא. אזורי המגורים והראות הירוקות של היישוב

*99

יב. הרשות המקומית ומוסדות הציבור למען התושבים

*138

יג. סיפור תולדות היישוב שלכם

*186

יד. שינויים ביישוב לאורך זמן

*198

פרק שלישי: סביבת היישוב שלנו והיישובים השכנים

*206

א. מה בסביבה של היישוב שלנו?

*206

ב. קשרי גומלין בין היישובים השכנים באזור

*214

ג. סיפור תולדות היישובים השכנים בראי תולדות מדינת ישראל

*220

פרק רביעי: במדינת ישראל שלנו א. סיפור הקמת מדינת ישראל

*228

ב. להיות אזרחי המדינה

*250

תוכן כרך ראשון

(התוכן ערוך כך: שם הפרק  עמוד דפוס  עמוד בראיל)

*4*

פתיחת הנושא: ללמוד ביחד ולחוד ממקורות מידע שונים על היישוב

*4*

מה תלמדו בפרק זה?

1. ללמוד לחקור על היישוב שבו אנו חיים. לאסוף מידע ממקורות שונים, למיין ולארגן אותו, לעבד את המידע ולהסיק מסקנות על תופעות שונות ביישוב.

2. להציג את המידע החדש ולהסביר אותו.

איך לומדים על היישוב בעזרת ספר הלימוד?

תלמידי כיתות ד במדינת ישראל לומדים על היישוב שלהם, וגם אתם תלמדו על יישובכם ועל סביבתו. בספר הזה, שנועד לכלל התלמידים, תלמדו דברים כלליים, אולם הם יאפשרו לכם ללמוד על היישוב הפרטי שלכם ולהכיר אותו טוב יותר.

חלק מהלימוד על יישובכם יעשה באמצעות המפה היישובית, ובמשימות חקר. בספר מוצגות כמה דוגמאות של מפות מיישובים שונים.

(בספר שלוש תמונות: בתמונה אחת: הילדים מסתכלים על מפה שתלויה בכניסה ליישוב, בתמונה השנייה: הילדים עובדים בקלסר, בתמונה השלישית: ילד מצלם את הרחוב).

(בספר שלוש תמונות: בתמונה אחת: הילדים מסתכלים על מפה שתלויה בכניסה ליישוב, בתמונה השנייה: הילדים עובדים בקלסר, בתמונה השלישית: ילד מצלם את הרחוב).

*5*

תיקייה ומחברת, מפה ומחשב:

אנו ממליצים לכם לארגן תיקייה (אפשר גם ממוחשבת) ובה תאספו את כל המידע והחומר שתלמדו על יישובכם בדרך של חקר וגילוי. בסוף לימוד הנושא הכינו בעזרתה חוברת או מצגת על יישובכם.

בספר יש שירים, תצלומים ומפות של יישובים שונים. כמו כן יש בו מידע כללי על תופעות שונות, אגדות וסיפורים, ואחדים מהם מוצגים בחלון מידע.

אילו סימנים יש בספר?

(בספר מצויר ילד מחזיק מחברת) - סימן למשימות כתיבה (במחברת הנושא או בקלסר, או בתיקייה הממוחשבת).

(בספר מצויר ילד מחזיק מחברת) - סימן למשימות כתיבה (במחברת הנושא או בקלסר, או בתיקייה הממוחשבת).

(בספר מצוירים בן ובת עומדים על עפרון) - סימן לנושאים למחשבה ולדיון בשיחה בכיתה.

(בספר מצוירים בן ובת עומדים על עפרון) - סימן לנושאים למחשבה ולדיון בשיחה בכיתה. (בספר מצוירת ילדה, מולה דף וצבעים, וביד דבק) - סימן למשימות יצירה.

(בספר מצוירת ילדה, מולה דף וצבעים, וביד דבק) - סימן למשימות יצירה.

(בספר מצויר עכבר של מחשב) - סימן למשימות שתבצעו במחשב.

(בספר מצויר עכבר של מחשב) - סימן למשימות שתבצעו במחשב. (בספר מצוירת ילדה מחוץ לכיתה) - סימן למשימות שתבצעו בתצפית מחוץ לכיתה - בבית הספר, ברחובות שבאזור המגורים וביישוב - ותראינו אנשים שונים.

(בספר מצוירת ילדה מחוץ לכיתה) - סימן למשימות שתבצעו בתצפית מחוץ לכיתה - בבית הספר, ברחובות שבאזור המגורים וביישוב - ותראינו אנשים שונים.

בספר הלימוד תקראו ותלמדו:

1. על המבנה והצורה שיש ליישוב שלכם וליישובים שכנים בסביבה.

2. על חיי התרבות והחברה ביישוב ועל הפעילות של האנשים למען היישוב.

ביאורי מילים ומושגים:

חקר: גילוי ובדיקה של תופעות ופרטים לא ידועים. החקר דורש פעולות חשיבה, ברור ובדיקה של המידע והוא נעשה בעקבות רצון לדעת, לגלות, להבין ולהסביר תופעות שונות. כשחוקרים, אוספים מידע ממקורות שונים, מארגנים אותו ומסיקים מסקנות.

*6*

3. על הקשרים שבין היישוב שלכם וליישובי הסביבה האחרים.

4. על המשותף לאזרחים ולתושבים של מדינת ישראל ביישובים השונים שלהם.

מהו יישוב?

יישוב הוא מקום שבו חיים אנשים המנהלים את חייהם בתיאום עם התושבים האחרים. הם נהנים משירותים משותפים הניתנים לכל התושבים, לדוגמה: תרבות וחינוך, ניקיון ואספקת מים סדירה, ביטחון ובטיחות. תושבי היישוב חשים שייכות למקום ומקיימים בו קשרים חברתיים.

בישראל יש צורות יישוב שונות: עיר, מושב, קיבוץ, כפר, יישוב קהילתי ומצפה.

נושאים למחשבה ולדיון:

1. הציעו במה כדאי להיעזר כדי ללמוד על היישוב.

2. אם ביישוב שלכם יש ארכיון או מוזיאון, מה תוכלו ללמוד בעזרתם?

3. אם אין ביישוב שלכם מקום מרכזי שבו מרוכז מידע על היישוב, באילו מקורות מידע אחרים תוכלו להיעזר?

לימוד מארכיון או ממוזיאון:

ביישובים רבים יש ארכיון או מוזיאון ובהם מרוכז חומר רב על היישוב. יש יישובים שבהם אפשר למצוא במוזיאון או בארכיון ספרים שנכתבו על קורותיהם, או אפילו אלבומי תצלומים עם הסברים, ויש יישובים שבהם אפשר למצוא אתרים ושלטים מראשית ההתיישבות המתארים מה התרחש במקום ומתי. לרוב היישובים יש כיום אתר באינטרנט, שממנו אפשר ללמוד הרבה על היישוב בעבר ובהווה.

באורי מילים ומושגים:

ארכיון: מקום לשמירת תעודות ומסמכים שונים חשובים. בכל יישוב יש ארכיון ובו מידע רב על תולדות היישוב והמדינה.

מוזיאון: מבנה או מקום שבהם מתקיימות תערוכות של יצירות או תצוגות של חפצים בעלי ערך תרבותי, כגון: יצירות אומנות, כלים וחפצים מהעבר, מוצגים מהטבע - מעולם החי ועולם הצומח, חידושי מדע וטכנולוגיה. יש מוזיאונים מיוחדים לנושאים שונים, כגון מוזיאונים למדע שבהם מציגים את חידושי המדע. יש מוזיאונים שבהם מציגים ממצאים מהעבר הרחוק ומהעבר הקרוב, יש מוזיאונים לאומנות, להיסטוריה, לטבע, לחי ולצומח ולעוד תחומים רבים אחרים.

*7*

פרק ראשון לומדים על היישוב שלנו

*7*

א. מה לומדים על היישוב וכיצד?

*7*

מה תלמדו בפרק זה?

1. על חשיבותו של היישוב עבורנו ועבור בני משפחתנו.

2. על שם היישוב, על הסמל ועל הדגל שלו ועל סמל ודגל מדינת ישראל.

כאן / עוזי חיטמן

כאן ביתי, פה אני נולדתי

במישור אשר על שפת הים

כאן החברים איתם גדלתי

ואין לי שום מקום אחר בעולם

כאן ביתי, פה אני שיחקתי

בשפלה אשר על גב ההר

כאן מן הבאר שתיתי מים

ושתלתי דשא במידבר

כאן את כל שירי אני ניגנתי

והלכתי במסע לילי

כאן בנעורי אני הגנתי

על חלקת האלוהים שלי

כאן את שולחני אני ערכתי

פת של לחם, פרח רענן

דלת לשכנים אני פתחתי

ומי שבא נאמר לו - "אהלן"

כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדי

כאן בניתי את ביתי בשתי ידי

כאן גם אתה איתי וכאן כל אלף ידידי

ואחרי שנים אלפיים - סוף לנדודי

נושאים למחשבה ולדיון:

איך עוזי חיטמן, מחבר השיר, מבטא את אהבתו ואת תחושת השייכות שלו ליישוב שבו הוא חי?

מדוע אנשים חוקרים? מפני שהם סקרנים ורוצים להבין תופעות ודברים שונים המתרחשים בסביבה הקרובה והרחוקה בהווה ובעבר, ורוצים להציג מחשבות לעתיד. אנשים חוקרים בתחומים שונים, לדוגמה: מדע, רפואה וחברה, צומח וחי, תרבות ואומנויות, מתמטיקה והיסטוריה, מחשבים וטכנולוגיה.

*8*

כתיבה:

מהו היישוב שלכם עבור כל אחד וכל אחת מכם?

1. ספרו מה אתם מרגישים כשאומרים את שם היישוב שלכם או מזכירים אותו בכלי תקשורת בשל אירוע טוב ומעניין.

2. כתבו על אירוע חשוב או על דבר מעניין שארע ביישוב שלכם, הגורם לכם להתגאות ביישובכם, הסבירו מדוע?

מהו היישוב שלכם עבור בני המשפחה?

3. שאלו את בני המשפחה מה המשמעות שיש ליישוב בעיניהם וכתבו את דבריהם (תוכלו גם להקליט את דבריהם).

היישוב שבו אנחנו חיים חשוב לנו ולכל התושבים:

אתם והתושבים האחרים חיים באותו היישוב. המבוגרים הקימו בו את ביתם וילדיהם מתחנכים וגדלים בו.

היישוב הוא מקום שבו חיים וגרים אנשים, מקום שבו מתקיימים חיי חברה ותרבות משותפים לכולם. ביישוב יש פעילות כלכלית - יש מקומות תעסוקה, קניות ומקומות לבילוי בשעות הפנאי.

לכל תושבי היישוב חשוב שיהיה טוב ונעים לחיות ביישוב, שתהיה איכות חיים טובה, שישררו שלום, יחסים טובים וכבוד הדדי בין התושבים, שיהיה בטוח, שתשרור תחושת ביטחון ושלווה, שיהיו חיי תרבות וחברה, פרנסה, וסביבה נקייה ונעימה.

*9*

כל אחד ואחד מכם מכיר ומכירה את היישוב קצת אחרת, כל אחד רואה את היישוב הצורה שונה.

לכל אחד ולכל אחת יש זיכרונות, יש דברים שאוהבים לעשות ביישוב. לכל אחד יש הסתכלות שונה על היישוב, על אנשים ביישוב, על מקומות ועל אירועים המתקיימים בו.

כתיבה:

מה ידוע לי על היישוב?

1. ענו על השאלות:

א. האם היישוב שלנו הוא עיר או עירה, מושב או קיבוץ, כפר או יישוב קהילתי, או אחר. אם אינכם מכירים, תלמדו על כך בהמשך.

ב. מי הם תושבי היישוב? (יהודים, ערבים, מבוגרים או צעירים, עולים חדשים או ותיקים...).

ג. הביעו דעתכם: מדוע חשוב ללמוד על היישוב שלנו? נסו לשכנע.

כדי להרחיב את הידע שלכם בנושאים אלה וברבים אחרים, קראו את ההסברים, שאלו שאלות נוספות, אספו מידע, חקרו והרחיבו את ידיעותיכם.

*10*

ללומדים בבתי הספר האזוריים:

יש ילדים שאינם לומדים בבתי ספר ביישוב שלהם, אלא נוסעים כל בוקר ללמוד בבית ספר הממוקם ביישוב שכן - אל בית הספר האזורי.

אולי גם אתם, מגיעים לבית הספר ביישובים שונים: מקיבוצים וממושבים, מיישובים קהילתיים מכפרים ועוד.

על בתי הספר האזוריים:

בית ספר אזורי משותף לכל היישובים באזור.

התלמידים הלומדים בבתי הספר האזוריים מגיעים מהיישובים השונים. כל יישוב שונה מהאחרים: לכל יישוב יש סמל משלו, מפה או תכנית היישוב.

לכל יישוב סיפור שונה על עלייתו לקרקע להתיישבות, בכל יישוב מתנהלים החיים באופן שונה, אולם המשותף לכולם - הלימודים בבית הספר שמשותף לכל היישובים.

יש בית ספר אזורי הכולל בית ספר יסודי ויש הכולל חטיבה עליונה. בית הספר משרת את התלמידים מיישובים קטנים שאין ביישובם בית ספר.

(בספר תמונה של תחנת הסעה לתלמידים )

*11*

כתיבה:

1. ציינו מאילו יישובים מגיעים התלמידים הלומדים בבית סיפרכם.

2. בדקו והשוו: מה הדומה בין היישובים שמהם מגיעים התלמידים לבית סיפרכם ומה השונה? מה משותף לכולם? (אפשר להשוות בטבלה).

4. קראו שנית את ההסבר ותכננו כיצד תלמדו על יישובכם ועל היישובים של חבריכם: חקרו ולימדו על היישוב שלכם ועל היישובים הסמוכים, וארגנו את החומרים לכל יישוב בנפרד.

בסוף הנושא תוכלו להכין חוברת משותפת (או תערוכה, או מצגת) שבה תציגו את העבודות שלכם ביחד.

היזכרו איך משווים?

כאשר משווים בין שני פריטים או יותר, מחליטים מה יהיו התבחינים (פריטים.) להשוואה, מזהים מה דומה ומה שונה ביניהם, מרכזים את נקודות הדמיון לחוד ומולן את נקודות השוני, מסיקים מסקנות ומסכמים.

למשל: התבחינים להשוואה בין תצלום ישן לבין תצלום חדש של אתר ביישוב: דוגמה לתבחינים - צבע, בהירות התצלום, המקום שבו צולם או האנשים, השעה, גודל התצלום.

סיכום נקודות הדמיון לעומת נקודות השוני:

בתצלום הישן אין צבע ובחדש יש, התצלומים צולמו באותו מקום אלא שהאנשים הצעירים בתצלום הישן הם אנשים מבוגרים בתצלום החדש. המקום השתנה.

הסקת מסקנות: בהשוואה לעבר, האנשים והמקום השתנו, אבל המקום נשאר אותו המקום עם שינויים מסוימים, כך גם האנשים - אלה אותם האנשים אלא שהם כבר מבוגרים יותר.

מסקנה כללית וסיכום: מהתצלומים אפשר ללמוד על העבר של היישוב ולבחון את ההשתנות במהלך השנים.)

(בספר תמונה של שלטי הכוונה עם שמות של ישובים)

*12*

ב. שם היישוב

*12*

מה תלמדו בפרק זה?

1. לחקור ולדעת מהו מקור שמו של היישוב שלכם.

2. לקרוא מידע על שמות של יישובים בישראל ולהבחין לאיזו קבוצת שמות משתייך היישוב שלכם.

חלון מידע:

מקור שמות היישובים:

לכל יישוב יש שם.

בישראל שם היישוב נקבע בדרך כלל, על ידי ועדה לשמות מטעם משרד הפנים. ועדת השמות ליישובים תפקידה לקבוע שמות ליישובים וכן לאשר שמות. קבוצת השמות הגדולה ביותר היא קבוצת השמות על שם מקום או אישיות הנזכרים בתנ"ך או בתולדות עם ישראל בארץ ישראל, כגון היישובים בעמק יזרעאל: יעל, גבורה, גדעונה, או העיר בית שמש בהרי ירושלים, או העיר חצור הגלילית; יש קבוצה של שמות עתיקים שנשתמרו כמו: ירושלים, עכו, יפו, באר שבע; קבוצה אחרת היא שמות על שם אירוע בתולדות העם היהודי בארץ ובגולה, כמו: גאולי תימן, לוחמי הגטאות, הרצל, נתיב העשרה, אלון שבות; או קבוצה שבה נכללים שמות על שם אישיות שפעלה רבות למען היישוב בארץ ויש לה חשיבות לעם היהודי, כמו: הרצלייה, בנימינה, אור עקיבא. יש קבוצת שמות שהושפעו מתצורות הנוף, כמו: הררית, נווה ים, ראש הנקרה; וגם קבוצת שמות על שם צמחים, כמו: הרדוף, רקפת.

יש יישובים שבהם התושבים הם שהחליטו על שם היישוב שלהם וועדת השמות ליישובים אישרה אותו כמו המושבה רעננה.

*13*

כתיבה:

1. כתבו מה ידוע לכם על מקור שמו של היישוב שלכם. אם לא ידוע לכם, בררו וכתבו את המידע החדש.

2. היעזרו בהסבר שבחלון המידע "מקור שמות היישובים".

שמות של יישובים עתיקים

למעוניינים:

יישוב עתיק ששמו נשמר:

בישראל יש יישובים עתיקים מתקופות שונות: יישובים שהוקמו על מקום עתיק ולכן נקראים על שם המקום. לדוגמה: באר שבע. המקום נזכר בתורה: "על כן קרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו שניהם" (אבימלך ואברהם). ספר בראשית כא, לא. היישוב התפתח במשך השנים ולאחר הקמת המדינה נהייתה באר שבע לעיר המרכזית בנגב.

כתיבה:

במשימה זו תוכלו להיעזר בספרי עזר ובאמצעים אלה: מפת מדינת ישראל, אטלס גיאוגרפי, אטלס ישראל, לקסיקון לתולדות הציונות, מילון עברי אנציקלופדיות, אתרים באינטרנט. תוכלו גם לשאול מבוגרים.

באור מילים ומושגים:

(עתיק: שייך לעבר הרחוק, הקדום וישן מאוד).

*14*

1. בחרו בשלושה שמות של יישובים עתיקים מרשימה זו: צפת, לוד, אילת, טבריה, בית שאן, יבנה, ירושלים.

2. כתבו מה מקור שמם (היעזרו בדוגמה בעמוד 13).

3. חפשו מידע וכתבו מאיזו תקופה היישובים האלה.

4. אתרו כמה מהיישובים האלה במפת מדינת ישראל שבאטלס.

(בספר תמונה של העיר עכו העתיקה, ציר ז'אן דוד)

חידות:

1. פתרו את החידות.

מי אני ועל שם מי אני?

לפניכם שמות יישובים ברמזים. כתבו שמם.

(בספר תמונה של חידה בציורים)

ראש ועוד ה ועוד עיין

--

הרצל ועוד יה

--

כפר ועוד סבא

--

עיין ועוד גדי

--

ראש ועוד פינה

--

עיין ועוד ה ועוד מפרץ

--

בית ועוד שמש

--

תל ועוד אביב

--

פתרון החידה: תל אביב, כפר סבא, ראש העין, עין המפרץ, הרצליה, בית שמש, עין גדי, ראש פינה.

*15*

2. הכינו חידות לחבריכם והם יכינו לכם.

פתרו אותן בהנאה.

הכינו חידות כגון: ציירו בסמלים שם של יישוב; חברו תשבץ של שמות יישובים; בחרו בשם של יישוב ובקשו משאר הילדים לגלות את שם היישוב בחמש שאלות (התשובה היא כן או לא); כתבו שמות של יישובים בגימטריה - במספרים, לדוגמה: שמי משתי מילים: 200/ 1/ 300 - 5/ 70/ 10/ 50 .

(הפיתרון: ראש העין)

בעקבות לימוד הפרק:

1. הסבירו לילדים שלא למדו: מה מקור השם של היישוב שלכם? (על שם מה או על שם מי הוא נקרא?)

2. הציגו עוד שני שמות של יישובים ששמם הוא מאותו מקור.

3. הציגו שני שמות של יישובים ששמם מבוסס על מקור שונה.

*16*

ג. סמל היישוב

*16*

מה תלמדו בפרק זה?

1. על סמל היישוב שלכם, על מרכיביו ומדוע נבחרו.

2. להציע סמל ליישוב שלכם ולנמק החלטתכם.

3. על סמל מדינת ישראל.

לכל מדינה ולכל יישוב יש סמל המבטא את הרעיון של המדינה ושל היישוב

(בספר מצויר סמל העיר עכו)

(בספר תמונה של סמל העיר עכו)

דוגמה למרכיבים של סמל עכו:

סמל עכו מורכב מארבעה חלקים המבטאים את השילוב בין עתיק וחדש:

מימין למעלה - הסירה מסמלת את הנמל;

מימין למטה - חומת העיר העתיקה על חוף הים;

משמאל למעלה - בתי העיר החדשה;

משמאל למטה - גלגלי שיניים וארובות מסמלים את התעשייה המתפתחת.

כתיבה:

1. התבוננו בסמל היישוב שלכם. תוכלו למצוא אותו מתנוסס על דגל היישוב, על תעודות או מסמכים שהרשות המקומית שולחת, ובוודאי גם על אחד מקירות בית הספר, ראו דוגמה של סמלי יישובים.

(בספר מספר סמלי יישובים: אזור, נצרת עילית, תל אביב-יפו)

בספר תמונה של סמל העיר תל אביב

(בספר תמונה של סמל נצרת עילית)

(בספר תמונה של סמל אזור )

א. זהו אילו מרכיבים יש בסמל היישוב שלכם.

ב. כתבו אותם. היעזרו בדוגמה של סמל עכו:

*17*

2. אילו רעיונות לדעתכם מבטא הסמל? אם אינכם יודעים, חפשו מידע באתר האינטרנט של היישוב או בספרים המסבירים זאת.

3. הביעו דעתכם: האם גם היום מתאים הסמל ליישוב שלכם? מדוע? הציעו סמל ונמקו החלטתכם.

4. ציירו את סמל היישוב שלכם או גזרו ממסמך והדביקו אותו.

על סמל המדינה

(בספר תמונה של סמל המדינה)

סמל המדינה כולל:

מגן שבמרכזו מנורת שבעת הקנים ומשני צדדיה שני ענפי זית, במרכז השם ישראל.

מנורת שבעת הקנים הוצבה בבית המקדש בירושלים, ונלקחה לרומא לאחר חורבן בית המקדש על ידי הרומאים לפני כ-2000 שנה. כשהוקמה מדינת ישראל הוחלט לשלב את ציור המנורה בסמל המדינה כביטוי לשובה לירושלים. ענפי הזית מסמלים את השאיפה לשלום (לפי סיפור פרשת נוח בספר בראשית).

נושאים למחשבה ולדיון:

מדוע לדעתכם תולים את סמל המדינה במקום בולט בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים ובמוסדות ציבור ממלכתיים?

*18*

ד. דגל היישוב

*18*

מה תלמדו בפרק זה?

1. על דגל היישוב שלכם, על מרכיביו ועל הסיבות לבחירתו.

2. על דגלים שונים במדינה ועל חשיבותם.

3. לבחון את הסיבות לחשיבותם של דגלים מימי המקרא (התנ"ך) ועד ימינו.

חלון מידע:

מהו דגל?

דגל הוא פיסת בד צבעונית שיש עליה ציור, בדרך כלל סמל (יש גם דגלים שעליהם יש כיתוב). הדגל מתנופף על תורן - עמוד גבוה - או שהוא תלוי במקום בולט אחר, למשל על קיר.

הדגל נועד ליצור הזדהות וגאווה עם קבוצת האנשים, החברה, היישוב, או המדינה, המניפים אותו.

לדוגמה: בתחרויות ספורט בינלאומיות, כמו המכבייה והאולימפיאדה הספורטאים צועדים בטקס הפתיחה, כשהם מניפים את דגלי המדינות שלהם. בסוף התחרויות הזוכים במדליות עומדים על הדוכן לצלילי המנון מולדתם ודגל המדינה שלהם מונף על התורן. ועוד דוגמה: בטקס הכרזת חגיגות העצמאות בהר הרצל צועדות יחידות הצבא כשבראשן הדגלנים, המניפים את דגלי היחידה שלהם.

וכך גם באירועים בינלאומיים - מניפים את דגלי המדינות ואף מציבים אותם באולם.

(בספר תמונה של דגל מדינת ישראל)

(בספר תמונה של דגל העיר ירושלים)

*19*

כתיבה:

1. התבוננו בדגל היישוב שלכם . תארו אותו (בכתב או בציור).

2. ציינו היכן תולים דגלים ביישוב שלכם ובאילו אירועים מניפים את דגל היישוב.

א. אם תוכלו, צלמו את המקום שעליו מתנוסס דגל היישוב ושלבו את התצלום במחברת או בתיקייה, או סירקו לתיקייה הממוחשבת שלכם.

ב. באילו מקומות ואירועים בארץ או בעולם ראיתם שמציבים את דגל ישראל? מדוע לדעתכם הם עושים כך?

דגל מדינת ישראל:

הדגל מייצג את מדינת ישראל בארץ ובעולם. בשנת 1949 החליטה הכנסת הראשונה על פרטי וצורת הדגל.

רקע הדגל לבן ועליו שני פסים בצבע כחול מייצגים את הטלית שבה מתעטפים בעת תפילה. במרכז הדגל מגן דויד באותו צבע. מגן דויד הוא סמל יהודי-לאומי ציוני שנמצא בבתי כנסת עתיקים בארץ. את הדגל מניפים בכל אירוע של המדינה או היישוב ובחגיגות העצמאות. אזרחים תולים את דגלי המדינה על ביתם ועל מכוניותיהם.

באורי מילים ומושגים:

תורן: מוט גבוה שקושרים אליו דגל או מפרש בספינה.

הזדהות: הסכמה מלאה, השתתפות ברגשות ובדעות של האחרים, של הקבוצה או של החברה.

*20*

ממקורות היהדות:

דגלים נזכרים בתקופת המקרא

"וידבר ה', אל-משה ואל אהרון לאמור: איש על-דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל-מועד יחנו".

(במדבר פרק ב, פסוקים א-ב)

מהו דגל ומהי אות?

במרכז המחנה עמד אוהל מועד ושנים עשר השבטים נחלקו לארבעה מחנות - ארבע דגלים - לפי ארבע רוחות השמים. לכל מחנה היה הדגל שלו, ובראש כל אחד מהמחנות עמד שבט, שתיפקד כראש המחנה והוא נושא הדגל. גם לכל שבט היה דגל ועליו האות, שהוא ציור המציין את השבט. צבע הדגל של כל שבט היה כצבע אבן החושן שיוחסה לו.

באורי מילים ומושגים:

חושן: מעין סינר שלבש הכוהן הגדול - היה משובץ 12 אבנים יקרות, שכל אחת מהן יצגה את אחד השבטים (כפי שנכתב בספר שמות פרק לט, פסוקים י-יד), צבע האבנים קבע את צבע הדגל של השבט.

*21*

המנון התקווה:

ביום ה' באייר, יום ההכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הוחלט שהשיר התקווה יהיה ההמנון הלאומי של המדינה. באותו מעמד שרו חברי "מועצת העם" את ההמנון.

את ההמנון הלאומי שרים בטקסים שונים, בפתיחה או בסיום של אירועים חשובים, ועומדים עמידת דום. מילות התקווה חוברו על ידי נפתלי הרץ אימבר.

המנון התקווה / נפתלי הרץ אימבר

כל עוד בלבב פנימה

נפש יהודי הומייה

ולפאתי מזרח קדימה

עין לציון צופיה -

עוד לא אבדה תקוותנו,

התקווה בת שנות אלפיים,

להיות עם חופשי בארצנו,

ארץ ציון וירושלים.

נושאים למחשבה ולדיון:

1. מדוע עומדים דום בשעת שירת ההמנון?

2. ספרו על אירוע ביישוב שלכם שבו השתתפתם ושרתם את ההמנון.

באורי מילים ומושגים:

הומיה: רועשת, גועשת.

לפאתי: פאה היא פינה, צד.

קדימה: לצד מזרח.

צופיה: משקיפה.

בת שנות אלפיים: קיימת אלפיים שנה.

ציון: ארץ ישראל, ירושלים.

*22*

בולים שמתעדים יישובים, אישים ואירועים:

חלון מידע:

מהו בול?

הבול הוא פיסת ניר שעליה ציור המבטא רעיון, אירוע או הערכה לאישיות מסוימת, ומחירו מצוין בהדגשה. בצידו האחורי של הבול יש דבק המשמש להדבקתו על דבר הדואר שישלח (מכתב, איגרת או חבילה).

הבול הוא אמצעי תשלום עבור משלוח דברי דואר.

אחד מסימני העצמאות של מדינה הם הבולים. יום למחרת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, ביום ה' באייר תש"ח, הופיעו בבתי הדואר הבולים הראשונים של המדינה החדשה. הבולים הראשונים הוכנו זמן מה לפני שהבריטים עזבו את הארץ ולכן למחרת ההכרזה כבר היו מוכנים.

על הבולים הראשונים צוירו מטבעות עתיקים מתקופת המרד שנתנו ביטוי לעצמאות העם בעבר. על הבול נכתב" "דואר עברי". בשובל הבול נכתב הסבר. (ראו את הדוגמה).

(בספר מצוירים מספר בולים)

(בספר תמונה של בולים)

(בספר תמונה של בול)

אספנות בולים:

מבוגרים וילדים רבים נוהגים לאסוף בולים, לארגן אותם באלבומים, להחליף בולם עם עמיתים וללמוד מהבולים על מדינות, על אירועים ועל אישים בארץ ובעולם.

באורי מילים ומושגים:

הנפקה: הדפסה והוצאה לאור של בולים, שטרות כסף.

(חברת דואר ישראל: מספקת את שירות הדואר ושירותי בנק הדואר).

*23*

כתיבה:

חברת דואר ישראל הנפיקה (הדפיסה) בולים על שם יישובים רבים.

1. אם הנפיקו ליישוב שלכם בול, כתבו מה יש בו.

פינת היצירה:

1. ציירו בול ליישוב שלכם וכתבו הסבר מנומק להחלטתכם על מרכיביו.

2. ערכו את הבולים שצירתם בתצוגה. בחרו מביניהם את הבולים המיצגים לדעתכם נכונה את היישוב שלכם.

שולחן המחשב:

1. חפשו באתר של השרות הבולאי או באתר של שרות הדואר, בולים של יישובים או הקישו "בולים" בגוגל.

בעקבות הלימוד:

1. מדוע קיים שוני בין סמלי היישובים?

2. הסבירו מה משותף לסמל היישוב ולדגל היישוב?

3. יש הטוענים שבימינו כבר אין צורך בבולים. מה דעתכם?

*24*

פרק שני: מכירים את היישוב שלנו במפגשים עם אנשים וסיפוריהם ובעזרת המפה

*24*

א. צורת היישוב שלנו ושל יישובים אחרים

*24*

מה תלמדו בפרק זה?

א. על צורת היישוב שלכם ועל הסיבות לכך.

ב.על התאמת גודל השטח, המבנים והריהוט לתפקודי האזור.

ג. להכיר את האזורים השונים ביישוב שלכם, את אזורי התפקוד ואת הסיבות לארגון המרחבי השונה של כל אזור.

תלמידי כיתות ד הלומדים את נושא "היישוב שלנו וסביבתו" חיים ביישובים שונים במדינת ישראל. כל יישוב שונה מיישובים אחרים ולכל יישוב יש ייחודיות משלו. יש יישובים שהם ערים או יישובים שהם כפרים ובהם חיים יהודים, ערבים ודרוזים.

חלון מידע:

צורת יישוב בישראל:

עיר: צורת יישוב לא חקלאית. התושבים בוחרים כיצד לחיות והיכן לגור, היכן לעבוד ולהתפרנס. בעיר יש רשות מקומית שדואגת לענייני העיר. מספר התושבים בעיר בישראל הוא מעל ל-20,000.

מושב: יישוב כפרי חקלאי שבו לכל משפחה יש חלקת אדמה ובית ויש גם שטחים חקלאיים משותפים לכל התושבים. מספר התושבים נע בין כמה עשרות לכמה מאות.

באורי מילים ומושגים:

ארגון מרחבי: הסדר שבו ממוקמים המבנים בשטח ובמרחב מסוים, למשל: המיקום של מבני המגורים ברחוב, המיקום על מבני התעשייה והמלאכה. הארגון המרחבי נקבע על פי הצורך של האנשים החיים במקום, למשל: כביש ראשי רחב במרכז העיר, הפרדה בין גידולי בעלי חיים מאזור המגורים בקיבוץ.

*25*

צורות יישוב בישראל (המשך):

קיבוץ: יישוב כפרי חקלאי שבו המשק משותף בין החברים. הפעילות החברתית-תרבותית משותפת והחינוך משותף. חברי הקיבוץ מחליטים באספת חברים על תכניות ושינויים ומבצעים אותם ביחד. זו צורת יישוב שקיימת רק במדינת ישראל. מספר התושבים בקיבוץ הוא בין כמה עשרות לכמה מאות (מעטים הקיבוצים שמספר התושבים שבהם מעל ל-1,000).

יישוב קהילתי: יישוב קטן (לא עירוני) שבו כל משפחה חיה את חייה, אולם המשותף לכולם היא הפעילות החברתית-תרבותית-קהילתית. מספר התושבים הוא של כמה עשרות או של כמה מאות ויש יישובים קהילתיים גדולים ובהם אלפי תושבים.

כתיבה:

מהי צורת היישוב שלכם?

1. ציינו, מהי צורת יישובכם? (עיר, מושב או קיבוץ, כפר או יישוב קהילתי?)

2. קראו בחלון המידע כדי לענות על השאלה:

- אם יישובכם הוא יישוב עירוני, כתבו איזו עיר הוא - עיר גדולה או עיר קטנה, עיר עתיקה, עיר שהוקמה לפני הקמת המדינה, או עיר שהוקמה לאחר הקמת מדינת ישראל (בשנת 1948).

- אם יישובכם הוא יישוב כפרי, כתבו איזה יישוב הוא: מושב או קיבוץ, יישוב קהילתי או כפר או צורה אחרת.

*26*

(בספר תמונה של קיבוץ ניר דוד (תל עמל))

למעוניינים:

1. אתרו מידע ממקורות שונים על מבנה של אחת מצורות יישוב אלה: עיר, מושב, קיבוץ, כפר ערבי או דרוזי.

2. כתבו מה מיוחד במבנה של צורת היישוב שבחרתם.

3. הציגו את הידע החדש שלכם לפני הכיתה. אל תשכחו לציין את מקור המידע.

(בספר תמונה של ערה, ישוב עירוני ערבי בנחל עירון)

*27*

חלון מידע על יישובים שכנים:

נעים להכיר - אנחנו מהעיר

אני יפה מחיפה: עיר על הר הכרמל ולחוף הים. חיפה היא אחת הערים הגדולות במדינה. רוב התושבים אינם מתפרנסים מחקלאות אלא ממסחר, מתעשייה וממלאכה, ממתן שירותים לאנשים, כמו שרותי בריאות, חינוך, משרדים וכספים. בעיר יש משרדים רבים וחנויות רבות. אצלנו יש נמל גדול וגם שדה תעופה.

אני חנניה מנתניה: עיר בשרון, לחוף הים. שטח העיר גדול ויש בעיר מערכת כבישים ורחובות רבים. רשת הדרכים נקראת "השלד" של מפת העיר. רוב השטח של העיר הוא למגורים. בתי המגורים בעיר מיצגים תקופות שונות בתולדות העיר. בעבר הייתה נתניה מושבה והיו בה פרדסים רבים. היום היא עיר גדולה ויש בה אזור גדול לתיירות ואזור תעשיה גדול.

אני ענת מצפת: עיר בהרי הגליל העליון. העיר שלנו היא עתיקה מאוד ויש בה אזורים שבהם יש צפיפות גבוהה של מבנים עתיקים. באזורים החדשים יש מוסדות ציבור רבים ומתקיימות בהם פעילויות תרבות, דת, וחינוך רבות. יש בעיר מבנים לתיירות (כמו בתי מלון, מסעדות ובתי קפה).

אני מתת מקרית גת: עיר בדרום הארץ. העיר שלנו הוקמה כעיר חדשה לעולים שהגיעו לאחר הקמת המדינה. היום זו עיר גדולה שיש בה מוסדות ציבור, גנים ומבנים לתעשייה ומלאכה, למסחר, לנופש ולספורט ואליהם באים לקבל שרות תושבים מכל האזור.

*28*

הכירו אותנו - אנחנו מקיבוץ וממושב

אני אלון מקיבוץ עברון במישור חוף הגליל. הקיבוץ שלנו בגליל העליון. קיבוץ הוא צורת חיים שיתופית שמקיימת משק חקלאי. השותפות היא בכלכלה, בחינוך ובחיי התרבות והחברה. התושבים הם חברים שבחרו לחיות ביחד בשיתוף.

אני אפרת מקיבוץ יפעת בעמק יזרעאל: המשק וכל אשר בקיבוץ שייך לכולם. חלק מהתושבים מתפרנסים מגידולי חקלאות: גידול ירקות, עצי פרי ושדות ובעלי חיים. חברים רבים מתפרנסים ממפעלי תעשייה ומלאכה, ממתן שירותים ומתירות.

אני אביגיל מקיבוץ ברור חיל בצפון הנגב: השטחים החקלאיים גדולים והם מחוץ לאזור המגורים. מבני המגורים מאורגנים בנפרד. מוסדות הקיבוץ הם: חדר האוכל ובית התרבות והם ממוקמים במרכז הקיבוץ. בעבר לנו הילדים בבתי ילדים ששכנו באזור מיוחד. היום הילדים לנים בבתי הוריהם.

אני בניהו מקיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן: בין הבתים בקיבוץ יש מדרכות להולכי רגל והכבישים הם מסביב ליישוב. אצלנו נמצא בית הספר האזורי, שאליו מגיעים ילדים מקיבוצים דתיים באזור.

בעבר הקיבוצים היו שיתופיים בכל, אבל כיום חל שינוי וחלק מהדברים מופרטים.

*29*

אני אבירם אליקים ממושב נס הרים בהרי ירושלים: במושב לכל משפחה יש נחלה (חלקה שלה) שבה היא מגדלת את הגידולים החקלאיים שלה. לכן אפשר לראות את השטחים החקלאיים קרובים לבתי המגורים. הילדים עובדים במשק החקלאי של המשפחה. הילדים לומדים בבית הספר האזורי לילדי המושבים הדתיים.

אני מיכל ממושב נהלל בעמק יזרעאל: אצלנו יש שטחים פרטיים ויש שטחי חקלאות משותפים לכל חברי המושב והם מעבדים אותם ביחד. גם הפעילות החברתית משותפת. יש לנו מוסדות ציבור, כמו: בית כנסת, בית תרבות, משרדי הנהלת המושב. המוסדות ממוקמים במרכז המושב.

הכירו אותנו - אנחנו מיישוב קהילתי

אני נורית מהררית בגליל התחתון: היישוב שלנו נקרא יישוב קהילתי ובין תושביו יש קשר של שותפות בפעילות החברתית-תרבותית. אבל כל משפחה דואגת לפרנסתה.

אני אריאל מהיישוב פדואל בשומרון: הילדים לומדים בבתי הספר האזוריים הדתיים הממוקמים ביישוב אחד. חלק גדול מהפעילות הכלכלית והתרבותית אנחנו מבצעים בכפר סבא העיר הסמוכה.

*30*

אני עמירם מהיישוב מתן בשרון: שטח היישוב שלנו הוא ברובו למגורים. ביישוב יש כבישים המחברים בין האזורים השונים. יש לנו מוסדות ציבור אחדים, שבדרך כלל הם במרכז היישוב.

אהלן וסהלן - אנחנו מיישובים ערבים ודרוזים שכיום הם ערים

אני סוהילה מהעיר טירה במזרח השרון: היום טירה היא עיר גדולה, אבל בעבר היה כאן כפר שתושביו התפרנסו מגידולי חקלאות ומעבודות שירותים ובניה שונות. היום העיר גדלה ונותרו שדות תותים. בכניסה לטירה יש חנויות ובתי מלאכה רבים שאליהם מגיעים אנשים מהאזור. בעיר יש כמה מסגדים.

אני עלי מהעיר הבדווית רהט שבנגב. העיר שלנו היא העיר הבדווית הראשונה. היא הוקמה כיישוב קבע לבדווים שנדדו עם הצאן. החיים שלנו השתנו אבל אנחנו שומרים גם על מנהגים מסורתיים. בתי היישוב בנויים בשכונות על פי ההשתייכות המשפחתית (אצלנו קוראים לכך "החמולה"). ברוב בתי המגורים גרה המשפחה המורחבת בבנין אחד או בשכנות.

אני סעיד מהיישוב עין מאהל באזור העיר נצרת: הכפר שלנו ממוקם ליד נצרת. הרחובות של האזור הישן בכפר, הנקרא "גלעין הכפר", צרים והבתים צפופים, כי בעבר כך יכלו התושבים להגן על עצמם מפני שודדים. היום באזורים החדשים סוללים רחובות רחבים ויש מרחק בין הבתים. ליד חלק מבתי המגורים עדיין יש גינה לירקות וגם בחצרות מסתובבות כמה תרנגולות. ליד בתים אחדים יש בתי מלאכה. כיום רוב התושבים מתפרנסים מעבודות שונות בערים הסמוכות ולא מחקלאות, כמו שהיה בעבר הרחוק.

(בספר תמונה של צריח המסגד )

באורי מילים ומושגים:

מסגד: בית התפילה למוסלמים.

סחר: פעולת קניה ומכירה של סחורות.

רשת כבישים: מערכת כבישים שיש קשר ביניהם.

מתפרנסים: אנשים שמספקים לעצמם את אמצעי הקיום - מזון, דיור, מגורים, חינוך ותרבות וכל מה שצריך.

*31*

אני טניה מהעיר מעיליא בגליל העליון: היישוב שלנו עתיק. נוסד ככפר של ערבים נוצרים שהתפרנסו מחקלאות והיו לנו מטעי זיתים רבים. בכפר בתי בד ליצירת שמן זית. היום היישוב הוא עירוני ואת הזיתים מובילים לבית בד מרכזי במרכז הכפר הישן או לבתי בד אחרים. במרכז היישוב, במקום גבוה ובולט, ניצבת הכנסייה.

היישוב גדל במשך השנים וכיום הוא מועצה מקומית. כיום גרים בו גם מוסלמים ודרוזים ולכן יש בו גם מסגד.

אני ג'מאל מהיישוב הדרוזי עוספיה על הכרמל: היישוב עתיק והוא נוסד על ידי דרוזים שהגיעו לכאן מסוריה. התושבים מתפרנסים מחקלאות, מלאכות, מסחר ותיירות. בית התפילה שלהו הוא החילווה והוא לא בולט.

ביישובי המיעוטים בצפון הארץ חיים ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים ודרוזים. יש יישובים שבהם התושבים הם דרוזים כמו ביישוב דלית אל כרמל ויש יישובים שהדרוזים הם המיעוט.

כתיבה:

קראתם את המידע על צורות היישוב, ענו על השאלות הבאות:

1. קראו את המשפטים ברשימה: "המאפיינים המיוחדים" (עמוד 32).

2. ציינו לאיזו צורת יישוב מתאים כל משפט. שימו לב לכל צורת יישוב יש יותר ממאפיין אחד וכן יש מאפיינים שמתאימי ליותר מצורת יישוב אחת.

באורי מילים ומושגים:

כנסייה: בית התפילה של הנוצרים.

מיעוט - פחות מהרוב. הכוונה לקבוצת אנשים שמתגוררת וחיה בתוך אוכלוסיה ששונה ממנה בדת, בתרבות, בלאומיות ובמנהגים.

*32*

המאפיינים המיוחדים:

א. שטח היישוב מיועד ברובו לאזורי מגורים.

ב. השטחים החקלאיים גדולים והם מחוץ לאזור המגורים.

ג. השטחים ביישוב הם למגורים, למסחר ולתעשייה, לתחבורה.

ד. בתי היישוב צפופים כי כך בנו בעבר.

ה. השיתוף בין התושבים הוא בפעילות חברתית ותרבותית.

ו. בעבר הכל היה משותף, כיום חלו שינויים.

ז. השטחים ביישוב הם לא לחקלאות.

ח. ילדי היישוב לומדים בבית ספר אזורי.

ט. הילדים עובדים במשק החקלאי המשפחתי.

י. בעבר הילדים לנו בלינה משותפת.

יא. מוסדות הציבור ממוקמים במרכז היישוב.

יב. בעבר היה רק בית תפילה לעדה אחת.

יג. תושבי היישוב אוכלים ביחד בחדר אוכל משותף.

יד. ביישוב יש כבישים רבים, נמל ימי, מוסדות ציבור רבים.

טו. המשפחה המורחבת חיה בבנין אחד או בשכונת מגורים אחת.

3. בדקו את ההסבר האם הוא מתאים לצורך היישוב שלכם. אם חסרים פרטים - הוסיפו. אם יש טעויות - תקנו אותן.

4. נסו להגדיר את צורות היישוב ב"באורי מילים ומושגים שמימין, לפי מה שקראתם. שימו לב: ההגדרה צריכה להיות קצרה. תוכלו להיעזר במקורות מידע נוספים.

באור מילים ומושגים (השלימו):

יישוב עירוני:

--

מושב:

--

קיבוץ:

--

יישוב קהילתי:

--

יישוב ערבי, היה כפר וכעת יישוב עירוני:

--

*33*

ב. חיים ביחד ביישוב - אנשים שונים וקבוצות חברתיות שונות

מה תלמדו בפרק זה?

1. על קבוצות חברתיות ביישוב, על המשותף והדומה ביניהן ועל הייחודיות של כל אחת מהן.

2. על קשרים בין התושבים ועל רב-קיום בין הקבוצות השונות ביישוב.

3. לפתח רגישות ויחס של כבוד כלפי האחרים מאיתנו ביישוב שלנו ובכלל.

מי התושבים ביישוב?

בכל יישוב במדינת ישראל חיים תושבים ואנשים שונים:

מדינת ישראל היא מדינה של קיבוץ גלויות. היא הוקמה על ידי יהודים שעלו לארץ ישראל, בנו אותה והקימו בה חברה ומדינה יהודית ודמוקרטית. לאחר הקמת המדינה חוקק חוק השבות הוא חוק הקובע שכל יהודי העולם יוכלו לעלות ולהיקלט במדינת ישראל.

המדינה ממשיכה לקלוט יהודים שעולים מכל קצות תבל.

ביאורי מילים ומושגים:

רב קיום: חיים ביחד של אנשים רבים השונים אלו מאלו, תוך כבוד הדדי וסובלנות אלה כלפי אלה.

*34*

מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות:

אוכלוסיית ישראל מונה בשנת 2011 מעל לשבעה מליון תושבים. תושבי המדינה הם ילדים, בני נוער, גברים ונשים, מבוגרים וקשישים. תושבי המדינה ואזרחיה נחלקים ליהודים שעלו לארץ ממדינות רבות ולילידי הארץ - יהודים, ערבים ודרוזים.

אזרחי המדינה ותושביה חיים ביישובים עירוניים וכפריים. בכל יישוב חיה אוכלוסיה מגוונת ייחודית ליישוב שבו היא חיה.

בין תושבי היישוב יש אנשים שומרי מצוות (דתיים) ויש חילוניים שאינם שומרים את מצוות הדת, יש יישובים שבהם חיים אלה בצד אלה יהודים וערבים, יהודים בני עדות שונות וכן מהגרי עבודה ואזרחים ממדינות שונות.

נושאים למחשבה ולדיון:

1. בכל יישוב יש מגוון של תושבים. מה ידוע לכם על אוכלוסיית יישובכם? (האם גם היא מגוונת כמו בתיאור שקראתם?)

2. האם ידוע לכם על אזורי מגורים ביישוב שבהם גרות קבוצות חברתיות בנפרד מקבוצות אחרות? (לדוגמה: שכונה של משפחות דתיות או אזור של זוגות צעירים). ספרו במה שונה או במה דומה אזור מגוריהם לאזורי מגורים אחרים ביישוב.

ביאורי מילים ומושגים:

אוכלוסיה: שם לכלל האנשים במקום מסוים. אוכלוסיית המדינה, היישוב, בית הספר.

שומרי מצוות: יהודים שמקפידים על שמירת מצוות התורה, כמו שמירת שבת, ואהבת הרע (חבר).

קיבוץ גלויות: הבאת כל היהודים מגלויות שונות וקיבוצם במדינת ישראל.

תבל: שם נרדף לעולם.

*35*

כתיבה:

1. התבוננו באתר המידע של יישובכם באינטרנט וציינו מהו הרכב האוכלוסייה ביישוב שלכם.

2. אם יש נתונים מספריים, סרטטו תרשים המציג את התפלגות האוכלוסייה לפי גילים. היעזרו בדוגמה.

3. ציינו: מי הם רוב התושבים? מי המיעוט? חשבו מדוע.

דוגמה לתרשים של התפלגות האוכלוסייה לפי גילים ביישוב:

(בספר מצויר תרשים עמודות.)

סה"כ מספר התושבים 73,930.

ילדים עד גיל 6 (מתינוקות ועד גיל בית ספר יסודי) : 12,500

ילדים מגיל 6 עד גיל 18 (ילדי בית ספר) : 12,900

מבוגרים (נשים וגברים) מגיל 19 עד גיל 64 (גיל המפרנסים): 25,100

מבוגרים מגיל 64 עד גיל 80 (גמלאים שפרשו מהעבודה) : 18,400

מבוגרים מגיל 80 ומעלה (גמלאים שזכו לגבורות) : 5.030

התושבים חיים באזורי מגורים שונים:

תושבי היישוב גרים ברחובות שונים בשכונות שונות. אולם יש תושבים שמתרכזים ברחוב מסוים או בשכונה מסוימת.

דוגמה: שכונות שבהן התושבים הם זוגות צעירים, עולים חדשים או דתיים.

ביאורי מילים ומושגים:

מיעוט: חלק קטן לעומת הרוב. קבוצה חברתית קטנה ובעלת אופי שונה מרוב התושבים.

*36*

כתיבה:

1. כתבו מה ידוע לכם על קשרים או פעילויות משותפות בין קבוצות שונות ביישוב שלכם.

2. יש יישובים שלעיתים יש בהם בעיות בין קבוצות שונות. אם ידוע לכם על מצב כזה ביישוב שלכם:

א. ספרו על האירוע, ועל הבעיה.

ב. כיצד באה הבעיה לידי ביטוי?

ג. מה נעשה כדי לפתור אותה?

קשרים בין קבוצות ביישובים שונים - בעיות ופתרונות:

מיזם: מפגשים בין בני נוער חילוניים ודתיים בעיר

כתבתנו בשרון

בעקבות יחסים קשים בין בני נוער דתיים לחילוניים בעיר יזמו חברי תנועות הנוער מיזם משותף, לפיו יתקיימו פעילויות משותפות שונות: כגון הופעות של אומנים דתיים ולא דתיים, ומפגשי שיח משותפים שבו יכירו אלה את אלה. המארגנים העיקריים של המיזם הם תנועת הצופים ומחנות עולים (בני נוער חילוניים) ביחד עם בני עקיבא (בני נוער דתיים ורב הישיבה, ובשיתוף מועצת העיר.

מטרת המיזם: קרוב לבבות בין בני נוער שגרים באותה העיר וצמצום המתח הקיים, וקיום דו-שיח משותף ופעילויות תרבותיות משותפות שיתרמו לרב-קיום בין בני הנוער ותלמידי בתי-הספר.

(על פי כתבה שהתפרסמה במקומון העיר, יולי 2009)

ביאורי מילים ומושגים:

מיזם: תוכנית שמפעל או מוסד יוזם ומקבל עליו לבצוע (בלועזית: פרויקט).

תנועת נוער: ארגון של בני נוער וילדים לפעילות חברתית.

חילוניים: שאינם דתיים.

ישיבה: בית ספר גבוה להשכלה יהודית-דתית - בעיקר ללימוד תלמוד.

*37*

כתיבה:

1. קראו את הכתבה מהעיתון (בעמוד 36) שמציגה דוגמה לפעילות משותפת ביישוב.

2. פרטו: מה בכתבה קשור לנושא: "התושבים ביישוב"?

3. באיזו מידה לדעתכם המיזם עשוי לקדם את הקשרים בין בני הנוער הדתיים לחילוניים? נמקו.

4. הציעו שני רעיונות נוספים (חלופות) להתמודדות עם מחלוקות בין קבוצות אוכלוסייה ביישוב שלכם:

א. בחרו באחת מהן ונמקו מדוע היא נראית לכם יותר מתאימה.

ב. השוו עם חבריכם והציעו הצעה משותפת שתהיה מקובלת על רוב התלמידים.

ביאורי מילים ומושגים:

חלופות: לחשוב או לבחור במשהו אחר - להחליף. אפשרות אחרת.

*38*

הדעות חלוקות בין תושבי שכונת גבעת הברושים

בשכונת גבעת הברושים חלוקים השכנים על פתיחת מעון לאנשים בעלי מוגבלויות

מאת כתבתנו אביה להב

זה כמה שבועות שדיירי שכונת גבעת הברושים חלוקים בדעותיהם בקשר לפתיחת מעון לאנשים בעלי מוגבלויות קלות. כמה תושבים פנו ביוזמתם לעירייה והביעו התנגדותם לכך.

לעומתם, תושבים אחרים הודיעו לעירייה שאין להם כל התנגדות והפנייה לא הייתה על דעתם כלל. בשיחה עם המתנגדים, אמר ג' לוי, המייצג את הקבוצה: "אנחנו לא מוכנים שילדינו יפגשו את האנשים האלה ברחוב, כי המראה וההתנהגות שלהם מפחידים ילדים קטנים. כמו כן, ערך הדירות שלנו ירד בגלל זה."

שוחחנו עם רוחמה לבון שמייצגת את השכנים שמסכימים לפתיחת המעון, והיא אמרה: "זו בושה וחרפה להתנגד לדך. אלה אנשים טובים שלא עשו ולא יעשו דבר לאיש. הם חלק מהקהילה ומהיישוב שלנו ועלינו לקבלם כשכנים. אנחנו וילדינו צריכים לגלות יחס חיובי כלפי האחרים ששונים מאיתנו".

דוברת העירייה מסרה: "העיר היא מקום המגורים של כל התושבים וחשוב שכולם יחיו ביחד ויגלו יחס של סובלנות וכבוד אלה לאלה. הדירים בעלי המוגבלויות אינם מזיקים לאיש, וראוי שנתייחס אליהם ללא דעות קדומות וללא הכללות, אלא נכיר אותם ונשתף אותם בחיי הקהילה".

ביאורי מילים ומושגים:

סובלנות: מתן זכות לאחרים להחזיק בדעותיהם ובמנהגיהם. האזנה לדברים גם אם אינם נעימים ונוחים.

דעה קדומה: דעה קבועה שיש לאנשים על עובדה מסוימת מבלי שבדקו אותה, למשל: האנשים הלבנים טובים יותר מהאנשים השחורים. זו דעה לא נכונה והיא פוגעת ומעליבה. יש שרוצים לפגוע באנשים או בקבוצה ומתייחסים אליהם בדעות קדומות. למשל: אתם תמיד מרביצים כשמשהו לא מוצא חן בעיניכם, אתם אלימים.

הכללה: משפט כללי שנאמר או נכתב מבלי להתייחס לפרטים שונים, למשל: ביישוב שלנו כל האנשים משלמים מיסים.

*39*

(בספר תמונה של שכנות בבית משותף)

נושאים למחשבה ולדיון:

1. מה הבעיה המוצגת בכתבה שקראתם?

2. פרטו ונמקו: איזה נימוק משכנע אתכם: של י' לוי או של רוחמה לבון?

3. הסבירו איך אתם יודעים מי צודק ומי לא. על מה הסתמכתם?

כתיבה:

1. איזו זכות נפגעה בהתנגדות לפתיחת המעון בשכונה?

2. הביעו דעה: מה ירגישו האנשים ובני משפחותיהם בקריאת הכתבה?

3. כתבו מכתב לעיתון ובו הציעו אפשרויות שונות (חלופות) לפתרון הבעיה.

ביאורי מילים ומושגים:

זכות: רשות חוקית לרכוש, לכבוד ולפעולה כלשהיא.(כמו הזכות לעבוד וללמוד).

*40*

דעות קדומות והכללות - יוצרות בעיות

נושאים למחשבה ולדיון:

1. בכתבה (בעמוד 38) אמרה דוברת העירייה: "ראוי שנתייחס אליהם ללא דעות קדומות וללא הכללות".

קראו את הפרוש ב"באורי מילים ומושגים" והסבירו מה הקשר של ביטויים אלה לנושא?"

2. האם ביישוב שלכם שמעתם שמתייחסים או מדברים בהכללה על קבוצת אנשים? אם כן, על מי? מה דעתכם על כך?

כתיבה:

1. קראו את רשימת המשפטים וציינו אילו מהם הם משפטי הכללה ואילו הם משפטי דעה קדומה.

2. הסבירו: מה לא נכון בכל משפט? ומה יכול להעליב ולפגוע בחלק מהמשפטים?

א. כל הנעליים עשויות מעור.

ב. הבנים אוהבים לשחק כדורגל והבנות לא.

ג. העולים החדשים לא מדברים עברית ואי אפשר לדבר איתם.

ד. ילדים לא אוהבים להכין שיעורי בית.

ה. צריך להיזהר מפועלי הניקיון ברחוב.

ו. לילדים נכים נותנים כל מה שהם רוצים וזה מרגיז אותי.

ז. הערבים והיהודים שונאים אלה את אלה ובגלל זה אין סיכוי לשלום.

ח. ילדים מפחדים מאנשים בעלי מוגבלויות ומקשישים.

*41*

3. חברו נוסח שונה לשלושה משפטים שתבחרו.

4. הביאו שתי דוגמאות לדעה קדומה או להכללה שילדים או אנשים נוהגים לומר, או שקרה לכם ואמרתם, או שאמרו לכם.

ג. חשבו והציעו: מה תאמרו לילדים שמדברים בהכללות או מביעים דעה קדומה על נושא או עניין כלשהו.

(בספר מצוירים ילדים. בת אחת אומרת: כל הבנים מרביצים מכות. בת שנייה אומרת: כל הבנים אוהבים לשחק כדורגל. בן אחד אומר: כל הבנות מתגנדרות.)

(בספר תמונה של ילדים מדברים בהכללות )

*42*

חלון מידע:

במדינת ישראל יש ערים אחדות שחיים בהן יהודים וערבים. במלחמת העצמאות בשנת 1948, עזבו תושבים ערבים את הערים שבהן חיו (חלקם גורש וחלקם ברח) בעקבות התקרבות הלחימה. הם עברו לחיות כפליטים במדינות השכנות (ממלכת ירדן, לבנון, סוריה, מצרים). היו שנשארו בעיר. הערים האלה היו ערים מעורבות, שחיים בהן, יהודים וערבים, למשל: חיפה, עכו, לוד, רמלה, ירושלים, יפו.

מאז הקמת מדינת ישראל כשהגיעו עולים רבים מכל העולם, היהודים הם רוב התושבים והערבים הם המיעוט.

העירייה דואגת לשמור על הזכויות של כולם, משום שכולם תושבי העיר ואזרחי המדינה. במועצת העיר משתתפים נציגים של התושבים היהודים ונציגים של התושבים הערבים. בין התושבים מתקיימות פעילויות שונות.

ביאורי מילים ומושגים:

רוב: החלק הגדול, יותר מחצי, למשל: ביישוב שלכם רוב התושבים משלמים מיסים בהוראת קבע. במדינת ישראל רוב האזרחים הם יהודים.

מיעוט: החלק הקטן, קבוצה חברתית או דתית המתגוררת בתוך אוכלוסיה בעלת אופי שונה, למשל: במדינה יש קבוצות מיעוט שונות: ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, דרוזים.

פליטים: אנשים שברחו ממקום סכנה.

(בספר תמונה של חיפה, עיר מעורבת)

*43*

חיים בשיתוף ובדו-קיום

מידע מהתקשורת:

מיזם משותף לט"ו בשבט בין בני נוער יהודים וערבים

לקראת חג הנטיעות בט"ו בשבט יפגשו 200 בני נוער בחיפה, הלומדים בבתי ספר יהודיים וערביים וגם מיישובים שכנים, לפעילויות משותפות. מטרת המפגשים לקרב לבבות וליצור יצירה משותפת שתישאר בעיר שבה חיים בשיתוף יהודים וערבים.

הפעילות נמשכת כבר כמה שנים והשנה הנושא המרכזי הוא שמירת סביבה ירוקה בעיר ובסביבתה. לכן נבחרה ט"ו בשבט, חג הנטיעות.

בני הנוער יפעלו ברביעיות כשבכל רביעייה שני יהודים ושני ערבים. הם יחליטו מה לצייר ויציירו ביחד. את היצירה יתלו על קיר גדול ליד בנין העירייה. המארגנים מקווים, כי שיתוף הפעולה האמנותי יצור בסיס להכרות אישית, לחילופי דעות ולהכרת תרבויות ומסורות שונות.

על פי כתבה שהתפרסמה במקומון חיפה, 1998

*44*

חלון מידע:

מגילת העצמאות

המסמך החשוב של מדינת ישראל שבו כתובה ההכרזה של מועצת העם מישיבתה החגיגית ביום ה' באייר תש"ח. 14 במאי 1948. במגילה נכתבה ההכרזה על הקמת מדינת ישראל - הכרזת העצמאות - ועליה חתומים 37 חברי מועצת העם, ובראשם דוד בן-גוריון.

סעיפים אחרים ממגילת העצמאות:

עקרונות היסוד של המדינה החדשה שלאורם תפעל מדינת ישראל:

עקרונות אלה מבססים את הגדרת אפיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

- מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות.

- מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה.

- מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל.

- מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין.

- מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.

- מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות.

- מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

(בספר תמונה של מגילת העצמאות )

*45*

כתיבה:

1. קראתם את המידע "בחלון מידע", בעמוד 42 ואת הכתבה "מיזם משותף לט"ו בשבט בין בני נוער יהודים וערבים" (בעמוד 43).

א. ציינו: מה השתנה לאחר הקמת המדינה בערים שנזכרו?

ב. קראו כמה מ"עקרונות היסוד של מדינת ישראל" הכתובים במגילת העצמאות, והעתיקו את הסעיפים מהעקרונות שמתאימים לכתבה.

2. יש אנשים שמתנגדים למפגשים בין בני נוער יהודים וערבים, כפי שנכתב בכתבה: :מיזם משותף לט"ו בשבט".

א. הציגו טיעונים בעד מפגשים משותפים (השתדלו להציג כמה נימוקים. תוכלו להיעזר בעקרונות מגילת העצמאות).

ב. הציגו טיעונים מתנגדים (השתדלו להציג כמה נימוקים).

ג. דונו בנימוקים שהועלו והביעו עמדה אישית מנומקת.

בעקבות לימוד הפרק:

1. אתם חברים בוועדה שבודקת כיצד נשמרות הזכויות של התושבים ביישוב שלכם. הוטל עליכם לבדוק אם מיישמים ביישוב את הזכויות כראוי.

הכינו רשימה של הזכויות שברצונכם לבדוק. והציעו באילו מקומות לבדוק אם הן מיושמות.

2. לאחר קביעת הדברים, פרסמו הודעה לתושבים על הבדיקה. נסחו את הודעתכם באופן ברור.

ועידת זכויות האזרח ביישוב אחראית לבדוק כיצד מיושמות זכויות התושבים ולהציע פתרונות ורעיונות לרשות המקומית. הוועדות ביישובים פועלות על פי חוק והחברים בהן הם תושבי היישוב.

*46*

ג. מפת היישוב שלנו - מקור מידע

*46*

מה תלמדו בפרק זה?

1. לקרוא במפת היישוב ולהפיק ממנה מידע.

2. להתמצא ביישוב שלכם באמצעות המפה היישובית.

3. להכיר מפות אחרות, לקרוא בהן ולהפיק מהן מידע.

מהי מפה:

מפה היא תיאור של תופעות במרחב שמסורטטות על ניר. במפה מתארים בהקטנה את המציאות בגודל שנקבע מראש; במפה מסמנים את התופעות בסימנים מוסכמים ואת המפה מצפנים (מכוונים) לכיוון צפון; במפה יש קווי אורך וקווי רוחב היוצרים רשת משבצות שבאמצעותה קל לאתר מקומות ותופעות.

המפה מציגה את פני הארץ במבט-על כפי שהם נראים מלמעלה., לכל מפה יש שם.

*47*

דוגמה לקטע ממפה מודיעין.

(בספר תמונה של דוגמה לקטע ממפת מודיעין)

*48*

חלון מידע:

יש שלוש סיבות עיקריות לשימוש במפה

1. לאתר מקום במרחב ולהתמצא בו (ביישוב, בארץ).

2. להפיק ידע על מקום מבלי להיות בו ולהבין את הקשר בין המקומות השונים (למה זה כאן? מה הקשר ביניהם?)

3. לתכנון טיול או סיור במקום, לתכנון שכונה או גן ביישוב. להציע שינוי או להתנגד לשינוי.

כתיבה:

1. קראו את שלושת תיאורי המקרים. התאימו בין מקרה לסיבה שנזכרת בחלון המידע.

תיאורי המקרים:

מקרה א: איזור ירוק בתכנון

תושבים מכמה רחובות שכנים ביישוב, פנו אל מהנדס העיר בבקשה להקים באזור מגוריהם גינה ציבורית ובה מתקנים לילדים, עצים וספסלים למנוחה. הם רוצים שטח ירוק באזור מגוריהם. בפגישה שהתקיימה ביניהם לבין מהנדס היער הראה להם המהנדס את התוכניות לגנים העירוניים על מפת העיר ואמר: "מתוכנן איזור ירוק (גינה) באזור המגורים שלכם, הנה כאן."

*49*

מקרה ב: מה יש באזור המגורים?

משפחת בן צבי מחפשת דירה. הם קבעו שלפני ההחלטה הסופית על הדירה שיקנו, הם יבדקו במפה העירונית כמה דברים שחשובים להם באזור המגורים:

- מה המרחק בין בתי הספר וגן הילדים לבית המגורים?

- האם יש אולם מופעים וחניון גדול בסביבה?

- האם בסביבה הקרובה יש בתי מלאכה או מגרשי ספורט?

- האם יש גינה ציבורית ומרכז מסחרי קטן?

מקרה ג: איפה מועדון הנוער?

רויטל קראה את המודע שהתפרסמה בספרייה העירונית:

במועדון הנוער ברחוב הרצל מספר 24, תתקיים ביום שלישי בשעה 17:00 (חמש אחר הצהרים) שעת סיפור לילדים עם מספרי סיפורים.

רויטל התבוננה במפת היישוב כדי לאתר את מועדון הנוער ולדעת כיצד להגיע.

2. התאימו את המשפטים שבמסגרת לכל אחד משלושת תיאורי המקרים שקראתם (המשפטים יכולים להתאים לשני מקרים או יותר):

(המשפטים הבאים כתובים במסגרת):

לתכנן במרחב, להתמצא, להפיק מידע, לאתר מקום, לזהות ולהבין את הקשר בין מקומות, להציע שינוי, לתכנן מסלול, להתנגד לבניה או לתכנון של בניה במקום, לבחון מקום מבלי להיות בו.

*50*

בעקבות לימוד הפרק:

חברו תיאור מקרה לכל אחד משלושת השימושים של המפה:

- התמצאות במרחב.

- זיהוי של תופעות שונות במרחב: מיקום של מבנים, פעילויות ותופעות במרחבים שונים, והסקת מסקנות על הקשר ביניהן.

- תכנון פעילויות שונות במרחב.

המשותף למפות:

חלון מידע:

- לכל מפה יש שם.

- לכל מפה יש מקרא ובו הסבר לכל הפריטים המסומנים במפה בסימנים מוסכמים, בסמלים ובצבעים.

- בכל מפה מסומן כיוון הצפון (בחץ, בכיתוב או בשושנת הרוחות).

- לכל מפה יש קנה מידה (שמצוין במספרים או בקו שעליו מספרים המציינים את המרחקים).

- לכל מפה יש רשת משבצות - קווי אורך וקווי רוחב (שמסומנים במספרים ובאותיות).

- בכל מפה יש כיתובים ושמות (בישראל הכיתוב בעברית, ערבית ואנגלית).

- בכל מפה אמור להופיע תאריך פרסום המפה (בגב המפה או על פני המפה בצד).

ביאורי מילים ומושגים:

תופעה: עובדה קיימת במרחב - בטבע (כגון עצים, הר, נחל או ים) או מעשי ידי אדם (כגון: מבנים, רחובות) או בחברה (כגון פעילות חברתית, לדוגמה: אירועי חג, קליטת עולים ביישוב). יש תופעות שהן קבועות ויש תופעות משתנות. תופעות קבועות בטבע: ים, הרים.

תופעות משתנות בטבע: רעידת אדמה, שיטפון.

תופעות שהן מעשי ידי אדם מתחלקות לשתיים:

במרחב הפיזי - סלילת כביש, עקירת חורש, ייעור וגינון; במרחב החברתי - התנדבות, קליטת עולים חדשים, קיום אירועי ספורט או תרבות.

קנה מידה: היחס בין הגודל או האורך של משהו במציאות, לבין הגודל והאורך שלו במפה או בתרשים.

*51*

התבוננות במפה וכתיבה במחברת:

1. קראו על המשותף למפות וציינו: מה אינו משותף לכל המפות?

2. ציינו: מה יש במפת היישוב שלכם שאינו מופיע ברשימה בחלון המידע?

3. ציינו: מה אין במפת היישוב שלכם מהפריטים שברשימה?

4. הסבירו: מדוע יש שוני בין הפריטים המופיעים במפות?

*52*

ד. סימני המפה

*52*

מה תלמדו בפרק זה?

1. להכיר את הסימנים המוסכמים במפה, שנקראים מקרא המפה.

2. לאתר במפת היישוב מקומות ולהבין מדוע הם שם.

3. לתכנן על המפה פעילויות ביישוב שלכם.

4. לקרוא מידע על סימנים מוסכמים אחרים ולהסיק מסקנות על חשיבותם בקריאה במפה, ולהתמצא בשטח באמצעות המפה.

ללומדים בבית ספר אזורים:

תלמדו על מפות היישוב של כל קבוצת תלמידים ועל מפת היישוב שבו בית הספר ממוקם. החליטו עם המורה כיצד תארגנו את הלימוד.

דוגמה לקטע ממפת אזור בגליל התחתון.

(בספר מסורטטת דוגמה לקטע ממפת אזור בגליל התחתון)

(בספר תמונה של דוגמה לקטע ממפת אזור בגליל התחתון)

*53*

למפה יש מקרא שהוא הסבר לכל הפריטים המסומנים בה בסימנים ובסמלים.

שפת המפה:

לכל מפה יש שפה שמבוטאת בסימנים מוסכמים ובצבעים שמסרטטי המפה החליטו עליהם.

הסימנים כוללים: צבעים בגוונים שונים, צורות שונות: קווים בעובי ובאורך שונה, ריבועים כוכבים ונקודות בגודל ובמילוי שונה.

להסבר על הסימנים המוסכמים במפה קוראים בשם: מקרא המפה, והוא מסורטט בצד המפה.

(בספר יש מקרא מפה. ליד כל מושג מופיע ציור קטן. המושגים הם: אזור מגורים, מוסדות/מקומות (ראה רשימת מקומות, אזור תעשייה ומלאכה, אזור תחבורה, אזור מסחרי / מרכז מסחרי, גנים ציבוריים / פארקים, יערות / חורשות, שטח ציבורי פתוח, מעיין / נחל, גבול שיפוט עירוני, קו עירובין, מדרחוב, רחוב ראשי, רחוב, רחוב / כביש מתוכנן, כביש מהיר, כביש ראשי, כביש אזורי, כביש מקומי, מדרגות, גשר, מסילת ברזל, בית-ספר, מוזיאון, מלון / אכסנייה, בית חולים, מרפאה מרכזית, סניף דואר מרכזי, שירותים ציבוריים, תל / אתר ארכיאולוגי, מיצפור, לשכת מודיעין, בית כנסת, כנסייה, מסגד).

*54*

התבוננות במפה וכתיבה במחברת:

המקרא במפה היישוב:

1. התבוננו במקרא מפת היישוב שלבם:

א. ציינו: אילו צבעים בולטים במיוחד? מה מסמל כל צבע?

ב. הביעו דעתכם: האם יש קשר בין הצבע במפה לבין מה שהוא מסמל במציאות? הדגימו.

2. אתרו במקרא את הסימנים של בתי הספר, גנים ציבוריים, בתי כנסת, רחובות ראשיים, רחובות משניים, בית הדואר, מגרש ספורט, בית העירייה (או המועצה המקומית).

3. העתיקו למחברת טבלה כמו זו וארגנו בה את הסימנים שמיינתם ממפת היישוב שלכם. היעזרו בדוגמה.

מה מסמן  הסימן במפה

בית ספר  (ציור של ספר)

4. בחרו בסימן אחד מאלה שכתבתם בטבלה. סיפרו - כמה סימנים כאלה יש במפה בשכונה שבה אתם מתגוררים?

5. בדקו היכן הם נמצאים ביישוב. לדוגמה: בתי כנסת רבים הממוקמים בשכונה אחת ביישוב. חשבו מדוע?

6. כתבו שמות של שלושה רחובות ראשיים ביישוב שלכם, ושלושה רחובות משניים. כיצד הבחנתם בהבדל במפה?

7. באיזה רחוב ממוקם בית ספרכם - ליד רחוב ראשי או ליד רחוב משני? כיצד קבעתם?

8. אם לדעתכם חסרים סימנים במפה, הציעו סימנים ונמקו מדוע יש להוסיף אותם.

ביאורי מילים ומושגים:

רחובות ראשיים: רחובות העוברים במקומות מרכזיים ביישוב. חלקם ארוך ותנועת כלי רכב רבה עוברת בהם.

רחובות משניים: אלו רחובות העוברים במקומות לא מרכזיים ביישוב. ברובם הם צרים ולא עוברת בהם תנועת כלי רכב רבה.

*55*

שולחן המחשב:

1. גם במקומות אחרים משתמשים בסימנים מוסכמים, הביאו דוגמה משלכם (לדוגמה: במחשב, בכבישים, בשלטי החניה).

א. הרחיבו את הידע שלכם עליהם בעזרת מקורות מידע שונים (ממוחשבים ואחרים). הקלידו אותו לתיקיית הנושא.

ב. שלבו דוגמה של תצלום או ציור.

2. הציגו את המידע באמצעים שתבחרו: הכינו מצגת או הדפיסו על ניר והראו לכיתה, או הכינו הרצאה לחבריכם.

בעקבות לימוד הפרק:

1. גלית טוענת שסימני המפה רק מבלבלים אותה. היא מעדיפה שיהיה רק כתב ולא סימנים.

הציעו לגלית דרך ללימוד סימני המפה כך שלא תתבלבל.

*56*

ה. הכיוונים במפה

*56*

מה תלמדו בפרק זה?

1. להתמצא במפה בעזרת כיווני רוחות השמים.

2. לאתר מקומות במרחב היישובי על פי הכיוונים.

3. על המצפן ואמצעי נווט שונים.

4. על התמצאות במרחב; בלילה - בעזרת הכוכבים, וביום - על פי מקום השמש.

איפה הצפון? מהו הכיוון?

על כל מפה מסומן כיוון הצפון בחץ או בשושנת הרוחות. את המפה מסרטטים כשהיא מכוונת לצפון.

ברוב המפות מוסכם שהצפון במפה הוא בחלק העליון שלה, הדרום בחלק התחתון של המפה, צד מערב משמאל לצפון, וצד מזרח מימין לצפון.

(בספר מסורטטת שושנת הרוחות. הכיוונים כתובים בעיגול לפי כיוון השעון: צפון, צפון מזרח, מזרח, דרום מזרח, דרום, דרום מערב, מערב, צפון מערב, צפון).

(בספר תמונה של שושנת הרוחות )

*57*

התבוננות במפה וכתיבה במחברת:

שושנת הרוחות

1. התבוננו במפת היישוב שלכם ואתרו את סימון הצפון או את שושנת הרוחות.

2. אם במפה שלכם אין סימן לצפון, סמנו עליה את חץ הצפון או את שושנת הרוחות.

3. כדי שיהיה לכם קל, כתבו בעיפרון על המפה את הכיוונים הראשיים וכן את כיווני המשנה, כפי שהם כתובים בשושנת הרוחות.

כדאי לדעת:

האם גם בעבר המפות היו מכוונות לצפון?

היום אנחנו אומרים לצפן את המפה, כלומר לכוון אותה לכיוון צפון. אולם, האם גם בעבר ציפנו את המפות - כיוונו את המפות לצפון? המפות הרומיות העתיקות היו ממוזרחות. כיוונו אותן לכיוון מזרח.

ביאורי מילים ומושגים:

רומא: היא כיום בירת מדינת איטליה. בעבר העתיק הייתה ממלכה שנקראה בשם רומא.

*58*

ממקורות היהדות:

על כיוונים במקורות:

"וה' אמר אל-אברהם אחרי הפרד-לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן-המקום אשר-אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה: כי את-כל-הארץ אשר-אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד-עולם."

(בראשית פרק יג, פסוקים יד-טו)

"יוסי בן חנן, איש ירושלים אומר: יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך. כיצד? ביתו של אדם פתוח לרווחה לצפון ולדרום למזרח ולמערב כמו שאיוב עשה ארבעה פתחים לביתו. ולמה עשה איוב ארבע פתחים לביתו? כדי שלא יהיו עניים מצטערים (מתקשים) להקיף את כל הבית. הבא מן הצפון יכנס דרכו הבא מן הדרום יכנס דרכו וכן לכל רוח."

(פרקי אבות א, אדר"נ, ז (בספר האגדה עמ' תק"ל)

ה' הבטיח ליעקב: "...ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה..."

(בראשית פרק כח, פסוק יד)

נושאים למחשבה ולדיון:

קראו ממקורות היהדות; ה' אמר לאברהם "שא נא עינייך וראה מן המקום..."

1. הסבירו איזו פעולה אמור היה אברהם לבצע?

2. הסבירו למה מתכוונים כשאומרים" "יהי ביתו של אדם פתוח לרווחה?"

3. איזו מצווה קיים איוב?

4. כיצד אנו מבינים, לפי המדרש, שאיוב קיים את המצווה בצורה מושלמת?

ביאורי מילים ומושגים:

נגבה: צד דרום לפי המקרא, הנגב נמצא בחלק הדרומי של ישראל.

ימה: מערב לפי המקרא, הים התיכון נמצא בחלק המערבי לישראל.

קדמה: מזרח לפי המקרא.

לזרעך: לבניך ולבני בניך.

איוב: אישיות תנ"כית שעל שמה יש ספר בתנ"ך. איוב סבל מאוד מאירועים קשים והמשיך להאמין בה' על אף הסבל שעבר.

*59*

התבוננות במפה וכתיבה במחברת:

כיוונים על מפת היישוב:

1. אתרו במפה את בית הספר שלכם ואת הרחוב בו אתם גרים וסמנו מעגל מסביב לכל אחד.

2. סמנו על המפה את כיוון ההליכה או הנסיעה שלכם מהבית לבית הספר.

3. ציינו מהו הכיוון שבו אתם הולכים או נוסעים מביתכם לבית הספר וסמנו את המסלול על המפה שלכם. היעזרו בטבלה.

ממקום אל מקום / הרחוב שבו עובדים / כיוון ההליכה או הנסיעה

4. אתרו במפה מקום שאליו אתם מגיעים מדי פעם בפעם (לחוגים, לאימוני ספורט או למופעים) וסמנו את המסלול על המפה שלכם.

5. ציירו על נייר את שושנת הרוחות וגזרו אותה. הניחו אותה במרכז מפת היישוב שלכם. היעזרו במקרא המפה, אתרו את המקומות שבשאלות שלפניכם וכתבו:

א. באיזה כיוון מביתכם נמצא בית הספר שלכם? (דרום? דרום-מזרח או דרום-מערב? צפון או צפון-מערב או צפון-מזרח? מערב או מזרח או אולי במרכז?)

ב. באיזה כיוון מבית ספרכם נמצאים: בית הכנסת המרכזי (הגדול)? מגרש ספורט (מגרש כדורסל או מגרש כדורגל)?

ג. אילו יישובים הם השכנים שלכם? באיזה צד של היישוב שלכם הם נמצאים?

איזה נתיב תחבורה ראשי יש בסביבת היישוב שלכם? מסילת

ללומדים בבית ספר אזורי: סמנו על המפה האזורית את שני היישובים: היישוב שבו בית הספר שלכם ממוקם ואת היישוב שלכם, וכתבו, לדוגמה: מהיישוב שלנו נוסעים בכיוון מערב עד ליישוב השכן, וממנו פונים לכיוון דרום ליישוב שבו ממוקם בית הספר, כתבו את הפרטים בטבלה כמו בדוגמה.

*60*

ברזל (לרכבת), כביש ארצי, נמל תעופה, נמל ימי? באיזה צד של היישוב הוא נמצא?

6. אתרו במפה שני מקומות שמעניינים אתכם וכתבו את שמם ובאיזה צד של היישוב הם נמצאים.

7. מי יודע/ת: חברו שאלות לחבריכם על מקומות ביישוב ועל הכיוון שלהם, הם יענו על השאלות שלכם ואתם על השאלות של חבריכם.

קצת לצחוק:

יענק'לה מהעיר חלם החליט ללכת לוורשה העיר הגדולה. שאל את משה הסוחר: "הרי אתה נוסע בכל שבוע לעיר הגדולה, אמור לי, באיזו דרך אלך לשם?"

ענה לו משה: "לך בכיוון צפון, אל תפנה ימינה או שמאלה."

השיב לו יענק'לה: "אבל אינני מכיר מהו הצפון, ואיך אדע?"

ענה לו משה: "לך כל הזמן ישר. משער העיירה שלנו עד העיר הגדולה, אל תפנה ימינה או שמאלה."

למחרת יצא יענק'לה לדרכו כפי שהורה לו משה. בשעת הצהרים התעייף ושכב לנוח. אולם לפני כן חלץ נעליו והניחן כשחרטומן (קצה האצבעות) פונה לכיוון ההליכה, כדי שכשיתעורר ידע את כיוון ההליכה לוורשה העיר הגדולה. נרדם יענק'לה וחלם חלום יפה. באותו זמן עבר על הדרך אפרים הלץ מהעיר הגדולה, והבין מדוע יענק'לה הניח כך את נעליו. הפך את הנעלים כשחרטומן פונה כעת לכיוון שממנו בא.

כשהתעורר יענק'לה ראה את נעליו ושמח על שכך השאירן. נעל אותן והחל לצעוד בכיוון וורשה העיר הגדולה. כשהגיע לחלם, התפלא וחשב בלבו: "מעניין הרחובות והבתים דומים לעיר

באורי מילים ומושגים:

וורשה: עיר הבירה של מדינה פולין.

חלם: שמה של עיר בפולין שבמסורת היהודית העממית נהגו לכנות אותה בשם "עיר הטיפשות". יתכן שכינוה כך על שום שלא היו בה בתי מדרש ללימוד תורה ועל כן לא קמו בה תלמידי חכמים, אלא רוב היהודים עבדו ולא למדו.

חלמאות: מעשה לא חכם וללא מחשבה, כמו לסלול כביש לשום מקום.

*61*

שלנו". וכשראה את אשתו ושתי בנותיו, חשב בליבו: "מוזר, גם כאן יש אישה ושתי בנות הדומות לאשתי ולשתי בנותיי. כמה שוורשה העיר הגדולה דומה לחלם שלנו."

נכתב על פי הסיפור "החלמאי שהלך לוורשה", בתוך חכמי חלם. עיבד וערך שלמה אבס, הוצאת עגור, 1992.)

(בספר תמונה של איור שאייר דני קרמן )

התמצאות בשטח עם מצפן, מפה או סימנים נוספים בגוף:

כדי לדעת את הכיוונים ולהתמצא בשטח בנוי (ביישוב) או בשטח פתוח בעת טיול (בשדה, בגבעות ובהרים, בחוף הים, בחורש) נעזרים בכמה עזרים:

במפה, במצפן, בצד בו נמצאת השמש לפי שעות היום;. היום יש אמצעים ממוחשבים, כמו מכשיר ניווט בשם נווטן ש"אומר" לאן לפנות (G.P.S), וכמובן, אפשר גם לשאול אנשים איך להגיע.

*62*

המצפן

חלון מידע:

מהו המצפן?

המצפן הוא מכשיר המורה את כיוון הצפון.

במצפן יש לוח עגול ושטוח, ועליו מסורטטת שושנת הרוחות. יש שכותבים את שמות רוחות השמיים באותיות הראשונות שלהן, בשפה העברית (צ, ד, מז', מע', ויש שהאותיות כתובות בשפה האנגלית, כך: צפון - N (North) דרום - S (South), מזרח - E (East), מערב - W (West).

במרכז הלוח ניצבת מחט מגנטית מסתובבת (יש מגנט על קצה אחד שלה) הפונה לכיוון צפון. המצפן משמש להתמצאות, הוא מראה על כיוון הצפון כך שאפשר בעזרתו למצוא את שאר הכיוונים. במצפן נעזרים ימאים, מטיילים, חיילים וכל מי שמתקשה למצוא את דרכו. על פי הצפון, הם יכולים לכוון את מסלול ההליכה או את כיוון הנסיעה הרצוי להם.

נושאים למחשבה ולדיון:

האם לדעתכם יש חשיבות לשימוש במצפן גם כיום? הסבירו.

*63*

שולחן המחשב: הרחבת הדעת

חפשו באינטרנט מידע על המצפן וכתבו:

1. מי היו הראשונים שהמציאו את המצפן?

2. מי שכללו אותו ומה היה השימוש העיקרי שלו?

3. כיצד בנוי המצפן?

(בספר תמונה של מצפן )

משימת כתיבה לסכום:

1. השלימו במחברתכם את המילים החסרות.

א. השמש שוקעת בצד

--

בכל

--

.

ב. אילת היא העיר ה

--

ביותר בישראל.

ג. ירושלים נמצאת בצד

--

מתל אביב.

ד. תל אביב נמצאת בצד

--

של מדינת ישראל.

ה. מהיישוב שלנו אל הים התיכון נוסעים לכיוון

--

.

ו. כאשר נסעתי בבוקר מהיישוב שלנו לכיוון צפון, השמש עדיין הייתה בצד

--

. בצהריים כאשר חזרתי השמש הייתה בצד

--

. ובערב התבוננתי בשקיעת השמש בצד

--

.

2. כתבו מה הטעות בכל אחד מהמשפטים הבאים:

א. רותי אמרה: אצלנו בכל בוקר השמש זורחת בצד צפון.

--

ב. אייל אמר: בירושלים השמש לא שוקעת כי אין בה ים.

--

ג. כשפונים לצד צפון ומסתכלים אחורה רואים את צד מערב.

ד. כשעומדים עם הפנים לצד דרום - הגב פונה לצד מזרח.

*64*

התמצאות לפי מקום השמש בשעות היום

כתיבה:

גלית סיפרה: " כשמשפחתנו ביקרה באילת, סיקרן אותי לדעת אם גם הים באילת הוא בצד מערב כמו בחיפה, בנתניה ובת ים. שאלתי את אבא אם זה כך ואבא אמר: 'לא, אבל אני אשאל אותך: באיזה צד הים באילת?' התבלבלתי ולא ידעתי מה לענות," הוסיפה גלית לספר, "בסוף אמרתי לו שאין לי מפה של אילת, אז איך אני יכולה לדעת?"

1. אתרו במפת ישראל באטלס או במפת הקיר שבכיתה את העיר אילת ואת ים סוף שלחופו היא ממוקמת וציינו: באיזה צד של העיר ושל המדינה נמצא ים סוף?

2. מה דעתכם: כיצד אפשר לדעת את כיוון הצפון ואת הכיוונים האחרים ללא מפה?

3. כדי לבדוק את השערתכם, קראו את המידע על השמש והשעון.

*65*

השמש והשעון בישראל:

- משעות הבוקר עד שעות הצהריים, אנחנו רואים את השמש בצד מזרח, לכן בודקים היכן רואים את השמש בשמיים ויודעים את הכיוון.

- משעות הצהריים עד שעות אחרי הצהריים המוקדמות אנחנו רואים את השמש בצד דרום.

- משעות אחר הצהריים המוקדמות, אנחנו רואים את השמש בצד מערב או בצפון מערב עד שהיא שוקעת.

הערה: בישראל יש ארבע עונות שנה ושעות האור משתנות בכל עונה. יש הבדלים בין שעות האור והחושך בעונות השונות - הקיץ, החורף, הסתיו והאביב. ההסבר שהבאנו לעיל שונה בחורף ובקיץ.

*66*

חלון מידע:

איך מוצאים את כיוון הצפון בלילה?

איך מתמצאים בלילה, כאשר אין מצפן או מכשיר ניווט? זמן רב לפני המצאת המצפן הצליחו אנשים לזהות את מקומם ואת דרכם על פי כוכבי השמיים הבוהקים. כך הצליחו הספנים הקדמונים לנווט את הספינות בים, וגם נוודי המדבר וההרים מצאו דרכם בעזרת הכוכבים. הכוכב הזוהר והבולט במיוחד הוא כוכב הצפון, שאינו משנה את מקומו בשמיים במהלך הלילה, בניגוד לכוכבים אחרים שמשנים את מקומם. האינדיאנים כינו אותו "הכוכב שאינו זז".

היוונים הקדמונים הבחינו בו באמצעות קבוצת כוכבים שקראו לה בשם: הדובה הגדולה. לידה נמצאת קבוצה קטנה דומה ושמה: הדובה הקטנה. כוכב הצפון שייך לקבוצה זו.

(בספר מצוירים כוכבים. מסומנים: הדובה הגדולה, כוכב הצפון, והדובה הקטנה)

(בספר תמונה של מפת כוכבים)

*67*

למעוניינים:

תצפית בכוכבים:

כדי לצפות בכוכבים רצוי לצאת עם מבוגרים לאזור פתוח בלילה ללא עננים או זיהום אוויר, שבדרך כלל קיים ביישובים עירוניים.

1. אם צפיתם וראיתם את הכוכבים שנזכרים בחלון המידע, ספרו היכן הייתם כשצפיתם בהם.

בעקבות לימוד הפרק:

1. להלן שני הסברים על מיקום בית הספר ביישוב. קראו את שני ההסברים והשוו ביניהם.

2. החליטו על התבחינים להשוואה ותנו להם שם.

3. נמקו איזה הסבר טוב יותר.

הסבר א: בית הספר ממוקם בצד המזרחי של היישוב. הוא נמצא מצד צפון למרפאה. מצד שמאל שלו יש שני גני ילדים ומצד ימין מגרש ספורט. ליד בית הספר יש חורשה קטנה.

הסבר ב: כתובת בית הספר: רחוב האורן מספר 32. מצד צפון בית מספר 30. מצד דרום לבית הספר בנין המרפאה שמספרו 28, מצד מערב - שני גני ילדים. מצד מזרח - מגרש הספורט השייך לבית הספר. כביש הגישה ברחוב עובר מצפון לדרום.

*68*

ו. רשת המשבצות על המפה

*68*

מה תלמדו בפרק זה?

1. על הסיבה לסימון רשת משבצות על המפה.

2. לאתר מקומות במפה באמצעות רשת המשבצות ומפתח השמות

על המפה מסומנים קווים לאורך וקווים לרוחב היוצרים רשת משבצות לנוחיות המשתמש.

המשבצות מסומנות במספרים ובאותיות.

בנוסף, על המפה יש רשימת שמות רחובות ומוסדות ביישוב ולצידם מספרים ואותיות.

התבוננות במפה וכתיבה במחברת:

1. זהו במפה (על גב המפה או על פניה) את הרשימה של שמות הרחובות (יש מפות שהרשימה נקראת בהן בשם אינדקס או מפתח השמות).

ליד כל שם של רחוב במפה יש מספר ואות, למשל: רחוב האשל ט3, רחוב הארזים ח7.

(בספר מופיעה רשימת רחובות.)

(בספר תמונה של רשימת רחובות )

ביאורי מילים ומושגים:

גב המפה: החלק האחורי של המפה.

פני המפה: החלק הקדמי של המפה שעליו היא מסורטטת.

*69*

2. אתרו ברשימת הרחובות באינדקס שבמפת יישובכם את הרחוב שבו נמצא בית הספר. פרטו מה כתוב לידו. (אתרו אותו על פי הזיהוי באינדקס). היה קל לאתר?

3. התבוננו באינדקס הרחובות וברשימת המקומות והרחובות שבמפת יישובכם:

א. בחרו שלושה מוסדות ציבור ושלושה רחובות.

ב. אתרו אותם במפה על פי הסימון ברשימה. (למשל: ג5, ו2).

ג. סרטטו במחברת טבלה כמו זו וכתבו:

דוגמה:

המקום במפה: בית הספר

מספר המשבצת: 5

האות של המשבצת: ג

היה קל או קשה למצוא?: קל

4. חשבו ותנו דוגמה: באילו מקומות או הזדמנויות משתמשים באיתור מקום או נקודה בעזרת רשת משבצות או קווי רוחב ואורך? (רמזים: במשחק "המלכים", במקום לבילוי, במשחק לשוני).

להנאתכם: כתבו באיזו משבצת נמצא כל פריט.

בספר תמונה של משימה

ביאורי מילים ומושגים:

מוסד ציבורי: ארגון של אנשים (עירוני, ממשלתי או פרטי) שנותן שירותים לציבור התושבים כמו חינוך בבית הספר, טיפול רפואי במרפאה.

*70*

חלון מידע:

מהם קווי האורך וקווי הרוחב במפות?

במפות העולם ובמפות של מדינות מסרטטים קווים דמיוניים ומחלקים את המפה לקווי אורך ולקווי רוחב. את קווי האורך והרוחב קבעו בני אדם לשם התמצאות במפות.

במפת כדור הארץ מסורטט קו רוחב שהוא קו דמיוני החוצה את כדור הארץ לשני חצאים - החצי הצפוני והחצי הדרומי, קו זה מכונה בשם: קו המשווה, כי הוא מחלק את כדור הארץ לשני חלקים שווים. סימנו 0.

קו אורך 0 הוא קו דמיוני שהוחלט שהוא יהיה קו האורך אפס. קו זה מחלק את כדור הארץ לשני חצאים - החצי המזרחי והחצי המערבי - והוא מכונה בשם קו גריניניץ' או קו אורך 0.

במקביל לקווי האורך והרוחב 0 נמתחים קווים נוספים,וביחד הם יוצרים רשת מעלות (משבצות) של כדור הארץ.

(בספר תמונה של קו אורך 0 הוא קו גריניץ' באנגליה)

(בספר תמונה של קו המשוה בקניה באפריקה )

בעקבות לימוד הפרק:

1. הכינו משחק התמצאות במפת יישובכם.

א. הגדירו מקומות לפי רשת המשבצות ובקשו מחבריכם למצוא את המקומות שהגדרתם.

ב. התחלפו בתפקידים עם חבריכם, ומצאו את המקומות שהם הגדירו.

*71*

ז. המפה היישובית

*71*

מה תלמדו בפרק זה?

1. להכיר את שני צידי המפה וללמוד לקרוא בה.

2. להכיר את היישוב שלכם וללמוד עליו בעזרת מפת היישוב שלכם.

חלון מידע:

מפה יישובית או מפה עירונית:

המפות שאתם לומדים איתן נקראות בשם מפות יישוביות או עירוניות.

ביישובים עירוניים (ערים) הן נקראות מפות עירוניות, ביישובים לא עירוניים (כפרים, מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים) הן נקראות מפות יישוביות.

לרוב היישובים בארץ ובעולם יש מפות שבהן מסרטטים פריטים שונים ביישוב וכל מפה נושאת את שם היישוב שאותו היא מציגה.

(בספר מסורטטת דוגמה לקטע ממפת חיפה).

(בספר תמונה של קטע ממפת חיפה)

*72*

מידע המופיע במפות יישוביות שונות:

הפריטים העיקריים במפות יישוביות:

- דרכי תחבורה, למשל: רחובות, כבישים ראשיים ומשניים, מסילת ברזל, נמל תעופה או נמל ימי.

- אזורים שונים, למשל: איזור התעשייה והמלאכה, אזורי המגורים, אזורי החינוך (כמו אוניברסיטה וקריית חינוך), אזורי מסחר (כמו שוק, קניון, רחובות שבהם יש חנויות רבות).

- מבני הציבור, למשל: בית העירייה או המועצה, בתי ספר, בתי כנסת, מתנ"ס, מרפאות, אולם תיאטרון, אולמות ומגרשי ספורט, בית חולים, תחנת משטרה, בית משפט.

- שטחים פתוחים, למשל: גני ציבור, יער, שטחים לחקלאות, חוף ים.

- מקווי מים, למשל: נחל, אגם, ים.

התבוננות במפה וכתיבה במחברת:

1. אתרו במפת היישוב שלכם שני פריטים מכל קבוצה וכתבו את שמם, לדוגמה: שטחים פתוחים - פרק או גן ציבורי וכתבו את שמם.

*73*

משימה על מפת היישוב שלכם וכתיבה במחברת:

לכל מפה שני צדדים: פני המפה וגב המפה (ראו דוגמה.)

(בספר מסורטטות שתי מפות. בסרטוט אחד רואים את פני המפה, ובשני את גב המפה)

1. פתחו את מפת היישוב שלכם, התבוננו בגב המפה וענו על השאלות:

א. ציינו את כל המידע שאתם יכולים להפיק מגב המפה.

ב. מיינו את המידע וארגנו אותו בטבלה על פי התבחינים (קבוצות נושאים) שתחליטו עליהם. כתבו כותרת לכל נושא, דוגמה: רשימת רחובות.

2. התבוננו בפני המפה: הוסיפו מידע שאתם יכולים להפיק מפני המפה.

3. בדקו היכן כתוב שם הפה? האם כתוב עוד דבר ליד השם או מצויר משהו? מדוע?

4. בשיחה טען דן שלא מוכרחים לכתוב שמות על המפה זה רק מבלבל.

כתבו טעון משכנע שבו תסבירו מדוע אתם מסכימים עם טענתו של דן, או כתבו טעון שמתנגד לטענתו של דן.

ביאורי מילים ומושגים:

גב המפה: החלק האחורי של המפה.

פני המפה: החלק הקדמי של המפה שעליו היא מסורטטת.

*74*

למעוניינים:

1. בחרו שלושה מקומות במפה. בקשו מחבריכם לאתר אותם. האם הם איתרו אותם בקלות או בקושי? מדוע?

2. האם היה לכם קל לאתר מקומות שחבריכם הציגו לפניכם? פרטו במה נעזרתם.

3. כתבו: מה מצא חן בעיניכם בפעילות על המפה?

(בספר מובאת דוגמא לכתיבת שם מפה)

איך ומדוע משערים השערות?

אנשים משערים כדי לתת תשובה אפשרית לשאלה. ההשערה מתבססת על ידע קודם, על חשיבה או לעיתים על ניחוש. המטרה להציג אפשרויות אחדות לאותה בעיה או שאלה, ולבחון את אמיתותה - האם היא נכונה.

*75*

בכל המפות אמור להיות תאריך פרסום המפה:

1. אתרו במפת היישוב שלכם את תאריך הפרסום שלה (בעברית ובלועזית). ציינו באיזו שנה פורסמה מפת היישוב שלכם?

2. מדוע חשוב שעל המפה יהיה כתוב תאריך פרסומה?

3. ציינו: על אילו מסמכים אחרים מקפידים לכתוב תאריך פרסום?

למעוניינים:

מי מכיר/ה ומי יודע/ת?

1. כתבו: איזו מפה מראים בכל יום בעיתונים היומיים ובסיום החדשות בטלוויזיה?

ביאורי מילים ומושגים:

תאריך פרסום: המועד שבו פורסם המסמך, העיתון, הספר או המפה.

תאריך לועזי: תאריך השנה האזרחית הנהוג בכל העולם, לדוגמה: שנת 1948, שנת 2011.

עדכני: כולל את הנתונים האחרונים ואת המידע האחרון שקיים במרחב שאותו ממפים. המילה מורכבת משתי מילים - "עד" ו"כאן".

*76*

מסיירים ביישוב עם המפה:

מה תלמדו בפרק זה?

1. ליישם את מה שלמדתם על המפה ולצאת לסיור ביישוב שלכם.

2. לתכנן את הסיור על מפת היישוב.

3. לבחון במהלך הסיור תופעות שונות ביישוב, לנסות להסבירן ולסמנן על המפה.

אתם כבר יודעים לקרוא במפה ולהתמצא בה באמצעות המקרא והכיוונים, וגם לאתר מקומות בקשת המשבצות ובעזרת האינדקס (מפתח השמות).

צאו לסייר ביישוב בעזרת המפה ובליווי של מבוגרים - המורה או בני משפחה.

לפני הסיור:

לפני שיוצאים לסיור יש לתכנן אותו. הכינו כמה שאלות מרכזיות שיעזרו לכם בתכנון. לדוגמה, ראו את השאלות הבאות:

1. מהיכן יוצאים והיכן מסיימים? החליטו על נקודת המוצא ועל נקודת הסיום.

2. באילו אתרים מבקרים? הציעו אתרים ומקומות ביישוב שבהם תבקרו. נמקו, מדוע בחרתם בהם?

הציוד לסיור: מסלול הסיור מסורטט על מפת היישוב, מצפן, כלי כתיבה, מצע נוח לכתיבה; מומלץ לקחת מצלמה, אם יש.

*77*

בעת הסיור:

1. לכו לפי המסלול שתכננתם והקפידו על כללי הבטיחות וחוקי התעבורה בדרכים. הקפידו על ניקיון ועל משמעת.

- התבוננו בפרטים שונים ברחובות יישובכם כדי שהמידע ישמש אתכם בהמשך הלימוד.

- כתבו את הפרטים על הנייר ואת שמות הרחובות שבהם אתם עוברים.

שימו לב לחוקי התעבורה ולכללי הבטיחות: עברו רק בצמתים שיש בהם רמזורים, או במעברי חציה מסודרים ובטוחים. לכו רק על מדרכות מסודרות, צאו בליווי של מבוגרים.

2. בסיור התייחסו לשאלות אלו:

-למה משמשים המבנים ברחובות ומדוע זה מקומם?

- אילו צמתים מרומזרים? מדוע דווקא הם?

- האם יש תנאים לאנשים עם מוגבלויות?

- מה מידת הניקיון ברחובות? תנו ציון בין 1 ל-5 (5 הוא רמת הניקיון הגבוהה ביותר).

- האם יש צמחיה?

- מהו ריהוט הרחוב ומדוע בחרו דווקא בו?

- האם יש מיכלי מחזור?

- רשמו עוד פרטים שחשוב לכם לציין.

(בספר תמונה של לוח מודעות, תיבת דואר ופסל נוי )

*78*

סיכום לאחר הסיור:

1. דווחו על הסיור:

א. האם הלכתם לפי התכנון? אם שיניתם, הסבירו מדוע.

2. תנו ציון לאחראים ביישוב על הסדר והניקיון ברחובות שבהם סיירתם. נמקו החלטתכם.

3. ישי טוען: לא חייבים לצאת לסיור כדי להכיר את היישוב.

א. מהם הנימוקים של ישי?

ב. טענו טענה נגדית לישי ונמקו אותה.

שולחן המחשב:

1. ארגנו בטבלה את המידע שאספתם והקלידו למחשב. שימו לב: השאלות שבסעיף "בעת הסיור" הן התבחינים (קריטריונים) לטבלה.

2. סרקו את המפה והמסלול שנעזרתם בהם.

3. אם צילמתם, העבירו את התצלומים למחשב וארגנו מצגת קצרה, המראה את מסלול ההליכה שלכם בליווי תצלומים והסברים על המקומות שבהם ביקרתם.

בעקבות לימוד הפרק:

1. תכננו סיור לכיתתכם על מפת היישוב שלכם לאתרים אחדים בו.

*79*

ח. גבולות היישוב

*79*

על מה תלמדו בפרק זה?

1. על גבולות יישובכם באזור ובמפת ישראל.

2. הכרת גבולות נוספים ביישוב.

מהם גבולות היישוב?

לכל יישוב יש גבול שנקבע על ידי משרד הפנים, שהוא משרד ממשלתי. הגבול מסמן את תחום שיפוט העיר או היישוב. בעבר, לפני שנים רבות, נהגו להקיף יישובים וערים בחומה, ובה היו שערים, כדי שלא כל אחד יוכל להיכנס. עד היום אפשר לראות שרידים מהחומות שהקיפו את הערים בישראל, כמו בירושלים ובעכו. באירופה אפשר לראות בערים רבות רבעים עתיקים מוקפים בחומות. עדיין יש ערים רבות מוקפות בחומה.

(בספר יש תמונה של חומת העיר העתיקה של ירושלים).

בימינו, מוצב שלט עם שם היישוב בכניסה לכל יישוב.

ביישובים רבים בארץ, שכביש ראשי עובר לידם, הקימו קיר גבוה כדי להפחית את הרעשים ולידו שתלו צמחים.

ביאורי מילים ומושגים:

גבול: קו או אזור מוסכם המפריד בין מקום למקום, בין יישוב ליישוב, בין מדינה למדינה.

תחום: שטח בתוך גבולות מוגדרים. למשל: תחום המשחקים בבית הספר הוא החצר והמגרשים.

תחום שיפוט: אזור הנתון לסמכות ואחריות אחת. למשל: שטח היישוב הוא בסמכותה ואחריותה של העירייה או של המועצה המקומית או של המועצה האזורית.

אירופה: יבשה גדולה ובה מדינות רבות, למשל: צרפת, איטליה, יון, ספרד, שוויץ, שבדיה, רומניה, בולגריה.

משרד הפנים: משרד ממשלתי שבין תפקידיו לאשר פעולות מסוימות של יישובים.

*80*

גבול היישוב מסומן על מפות שונות בצורה שונה. יש שהוא מסומן בקו ויש שצבע שונה מפריד בין שטחי היישוב לשטחים שאינם שיכים לו.

התבוננות במפה וכתיבה במחברת:

1.אתרו במפת היישוב שלכם את גבולות היישוב, סמנו אותם וציינו עם אילו יישובים הוא גובל בצפון, בדרום, במזרח ובמערב.

יש יישובים שאין להם גבול עם יישובים אחרים, כתבו מה נמצא ליד גבול היישוב בכל צד. דוגמה: העיר חיפה - גבולה המערבי והצפוני מערבי הוא הים התיכון.

2. חשבו וכתבו: מדוע חשוב שלכל יישוב יהיה גבול?

(בספר מצוירת מפת העיר נצרת עילית. סימון הגבול במפת נצרת עילית - הגבול מסומן בקו בצע אדום).

(בספר תמונה של מפת העיר נצרת עילית )

*81*

ממקורות היהדות:

הגבול נזכר בתורה:

כאשר בני ישראל הגיעו לכנען אמר ה' למשה: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם כי-אתם באים אל-הארץ כנען זאת הארץ אשר תיפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותיה: והיה לכם פאת-נגב ממדבר-צין על-ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים-המלח קדמה: ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צינה והיה (והיו) תוצאותיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר-אדר ועבר עצמונה: ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה: וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה-יהיה לכם גבול ים"

(במדבר פרק לד, פסוקים ב-ו)

"...זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב."

(במדבר פרק לד, פסוק יב)

(בספר תמונה של מבט על תל אביב מיפו - שהים הוא גבולה במערב)

*82*

חלון מידע:

גבול נוסף: תחום שבת

תחום שבת הוא כינוי ששומרי המסורת היהודית נותנים לאזור מסוים ביישוב היהודי, שבו מותר ליהודים שומרי שבת ללכת בתוכו בשבת, מבלי לחלל שבת. כלומר מבלי לעבור על עברות, כגון העברת חפצים ממקום למקום מחוץ ליישוב.

שטח התחום הוא בדרך כלל 1,000 מטרים (1 ק"מ) לכל כיוון מחוץ לגבול השטח העירוני, מכניסת השבת ועד לצאתה. כפי שכתוב בספר שמות, פרק טז, פסוק כט: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי."

תחום שבת וגבול תחום ערוב נמדד מסביב ליישוב והוא מסומן בחוט על גבי עמודים, כדי שאנשים לא יעברו אותו בשוגג.

עובדי המועצה הדתית ביישוב מקימים עמודים מסביב לאזורי המגורים וליישוב ומותחים ביניהם חוט. בכל יום שישי בצהריים הם עוברים ובודקים את תקינות גבול תחום השבת. ביישובים שבהם חיים תושבים שומרי מצוות רבים מסומם תחום שבת על מפת היישוב.

כתיבה:

1. מדוע חשוב שגבול הערוב ותחום השבת יהיו ברורים לתושבים?

2. אתרו במקרא מפת היישוב שלכם את גבול הערוב ואת גבול תחום השבת. אם לא תמצאו, התענינו במועצה הדתית היכן עובר הגבול.

ביאורי מילי ומושגים:

המועצה הדתית: מחלקה או אגף ברשות המקומית שאחראים על שרותי דת לתושבי היישוב.

גבול הערוב: חוט המקיף את היישוב ומסמן לאנשים שמותר לטלטל בתוכו חפצים בשבת.

*83*

גם זה גבול?

לעיתים נוהגים לומר לאנשים או לילדים שהם עברו את הגבול או שאין להם גבול. מתכוונים למילה "גבול" כמשל.

התבוננו באיור והסבירו את פרוש הביטוי "אין להם גבול". תוכלו לחבר סיפור שמדגים את הביטוי.

(בספר מצוירים שלושה ילדים בחצר. ילד אחד מפזר את התכולה של פח הזבל. הילדה ממלאת בלון מים. והבן השלישי זורק פירות קטנים מהעץ על הילדה).

(בספר מצוירים שלושה ילדים בחצר. ילד אחד מפזר את התכולה של פח הזבל. הילדה ממלאת בלון מים. והבן השלישי זורק פירות קטנים מהעץ על הילדה).

ט. מהם פני השטח של היישוב?

*83*

מה תלמדו בפרק זה?

1. להכיר את פני השטח של היישוב.

2. לבחון את השפעת פני השטח על הדרכים ועל הבניה ביישוב.

3. לזהות על מפת היישוב ובמציאות תופעות טבעיות ותופעות שהן מעשי ידי אדם.

4. לבחון את מיקום התופעות ביישוב ולהבין מדוע הן שם.

(בספר תמונה של העיר כרמיאל בנויה באזור הררי)

*84*

חלון מידע:

פני השטח:

כל הפרטים שקיימים על הקרקע במקום מסוים (גדול או קטן), שהם טבעיים או שנעשו על ידי בני אדם, כמו: הרים, גבעות, מישור, צמחייה ומקורות מים, מבנים ודרכים.

בעת קריאה במפת היישוב אפשר לדעת אם היישוב ממוקם על הר, על גבעות או במישור - אפשר לדעת אם פני השטח של היישוב הם הרריים או שהם מישוריים.

יש יישובים הבנויים בנוף הררי ולכן כמה שמות של שכונות ורחובות מעידים על צורת פני השטח, למשל: בנצרת עילית, השמות של כמה שכונות הם על שם ההרים והעמקים שמסביב לעיר, לדוגמה: שכונת התבור, שמכונת עמק כסולות. בירושלים יש שכונות בשם הר נוף, או רוממה. בחיפה יש שכונות בשם עין הים, כרמלייה, יש רחוב הנקרא דרך הים. בצפת יש שכונה בשם הר כנען.

ביאורי מילים ומושגים:

מישור: שטח ישר.

*85*

האם גם ביישוב שלכם יש רחובות ושכונות המעידים על צורת פני השטח ועל הנוף הטבעי?

1. התבוננו במפת היישוב שלכם ואתרו שמות של שכונות ורחובות המתארים את הנוף הטבעי. כתבו את שמם (לדוגמה: שכונת הים, עמק הצבאים).

2. אם ידוע לכם על מקומות גבוהים או נמוכים ביישוב שלכם, ספרו במה שונה המקום הגבוה מהנמוך (נסו להיזכר, כאשר, הולכים ברגל או רוכבים על אופניים, מה מרגישים ורואים)?

3. הביעו דעתכם: אילו יתרונות ואילו חסרונות יכולים להיות לחיים ביישוב שצורת פני השטח היא כזאת:

- מישור

- הר

- גבעות

-מדרונות של הר

-עמק

-על יד חוף ים או אגם

תוכלו לארגן את התשובה בטבלה, לדוגמה:

חיים ביישוב שצורת פני השטח היא: הררית.

יתרונות: נוף יפה, אוויר טוב בקיץ.

חסרונות: בחורף קר, קשה לרכוב על אופניים.

*86*

בעקבות לימוד הפרק:

ביישוב הממוקם על מדרון ההר הוחלט להקים מרכז ספורט שיכלול שלוש בריכות שחייה. בדיון עלתה בעיה אחת מרכזית - צריך להתחשב בצורות פני השטח, כגון: שיפועים (ירידות ועליות), גובה המקום ועוד.

1. הסבירו למה זו בעיה.

2. פנו אליכם כדי שתציעו שתי הצעות חלופיות לפתרון הבעיה.

א. נמקו אותם והחליטו איזו הצעה טובה יותר.

ב. אתם יכולים לסרטט כדי להדגים את הצעתכם.

(בספר תמונה של ישוב בגליל באזור הררי)

*87*

י. אזורי תפקוד שונים ביישוב

*87*

חלון מידע:

אזורי תפקוד שונים ביישוב:

בכל יישוב יש אזורים שונים שבהם מתקיימות פעילויות שונות.

אזורי מגורים ובהם גרים תושבי היישוב ויש רחובות שבהם נמצאים גם משרדים וחנויות.

אזורי מסחר ועסקים שונים בגדלם ובמיקומם, יש שהם ממוקמים במרכז היישוב, יש המתרכזים בקניונים ויש המוקמים כשוק וכמרכזים קטנים באזורי מגורים.

אזורי תעסוקה שבהם יש שילוב בין תעשייה, מלאכה ופעילות של מסחר ושל תעשייה עתירה במידה ובטכנולוגיה (היטק) ומשרדים שונים.

אזורים מיוחדים למוסדות ציבור ומשרדים של היישוב ומוסדות ציבור של הממשלה בצד מוסדות פרטיים. בכל יישוב המוסדות מרוכזים במקום אחד או בכמה אזורים.

אזורי תיירות נמצאים ליד אזור שמתאים לבילוי, לדוגמה: חוף ים, אתר היסטורי או ארכיאולוגי ובמקומות מרכזיים ביישוב, ויש גם באזור התעסוקה.

*88*

אזורי ספורט, נופש ופנאי שונים בגדלם ובמתקנים שבהם.

אזורי תחבורה שונים, לדוגמה: נמלים (נמלי ים או נמלי תעופה), תחנת רכבת, תחנת אוטובוסים מרכזית.

אזורי חקלאות: לדוגמה: פרדס, מטע, לול, משתלה, שדות, אזורי חקלאות. יש ביישובים כפריים וגם ביישובים שהיו בעבר חקלאיים וכעת הם יישובים עירוניים.

(בספר יש ציורים של: אזור תחבורה - תחנת רכבת, מטע, אזור חקלאות - שדה תות).

*89*

כתיבה:

1. התבוננו באיורים וכתבו איזה אזור תפקוד מיצג כל איור (היעזרו בחלון מידע לדוגמה: איור א: אזור תיירות, אתר ארכיאולוגי).

איור א (עתיקות):

--

איור ב (אמהות עם ילדים על ספסל בגינה):

--

איור ג (עצי תפוזים בפרדס):

--

איור ד (בניין העירייה):

--

איור ה (אנשים הולכים לכיוון של בניני משרדים):

--

איור ו (בית תרבות):

--

איור ז (תחנת רכבת):

--

איור ח (מרפאה):

--

איור ט (בריכת שחייה):

--

איור י (אנשים מטיילים על טיילת על שפת הים):

--

(בספר תמונה של איורים)

*90*

התבוננות במפת היישוב וכתיבה במחברת:

1. התבוננו במקרא של מפת יישובכם ואתרו בו אזורי תפקוד שונים, למשל: אזור תעשייה ומלאכה או אזור תעסוקה, אזורי נופש ופנאי, אזורי מסחר.

2. ציינו: באילו צבעים או סימנים מיוחדים מסומנים האזורים? אם אין סימון במקרא של מפת יישובכם, נסו לאתר בעצמכם את האזורים השונים במפה. שימו לב: לעיתים מופיע שם האזור במפה עצמה.

3. העריכו: איזה אזור ביישוב שלכם הוא הגדול ביותר?

4. בדקו: איזה אזור נמצא בדרך כלל בשולי היישוב? מדוע?

5. אתרו במפת יישובכם את אזור המלאכה והתעשייה (או בשם אזור תעסוקה).

א. מה המקום שלו ביישוב? מדוע לדעתכם הוא שם?

6. גיא ושני שוחחו ביניהם: גיא טוען שאזור התעשייה והמלאכה או תעסוקה הוא האזור הגדול ביותר, כי מפעלי תעשייה צריכים שטח גדול. שני טוענת שהוא טועה, והאזור הגדול ביותר הוא אזור הנופש והספורט, כי יש בו מגרשים גדולים ופרק.

מה דעתכם על שתי הטענות? הציגו נימוקים בעד או נגד.

*91*

מה הקשר בין אזור התפקוד לבין המבנים והמתקנים שבו?

כתיבה:

1. באזור תפקוד המבנים והמתקנים מתאימים בדרך כלל לתפקידם. הציגו שתי דוגמאות (היעזרו בחלון המידע בעמוד 87).

(בספר תמונה של אזור נופש ופנאי)

2. קראו את המשפטים והתאימו בין טור א לטור ב:

טור א – אזור התפקיד:

א. אזור מלאכה ותעשיה או תעסוקה

ב. אזור מוסדות ציבור

ג. אזור מסחרי

ד. אזור נופש וספורט

ה. אזורי מגורים

טור ב – המבנים והמתקנים:

1. חנויות, משרדים, בתי אוכל ובתי קפה

2. בתים על קומות, רבי קומות וצמודי קרקע, גינות

3. גינות, מגרשי ספורט, ספסלים, נדנדות

4. מוסכים, מפעל לתרופות, בית דפוס, מסעדות, חברת תכנת מחשבים, קניון

5. בניין העירייה, גינות, בית הכנסת הגדול, אולם אירועים

3. קראו את שלוש הכתבות מהעיתונים (בעמודים 92-94) וענו בכתב על השאלות בהמשך.

*92*

המוסך מזהם את הסביבה

מאת כתבנו יהושוע גלניר

תושבים מאזור המגורים החדש שבצפון העיר מתלוננים על זיהום סביבתי הנגרם על ידי מוסך "המנוע" השיך למשפחת כהן. בעקבות תלונות התושבים ובדיקת מזהמים סביבתיים הוחלט בעירייה לסגור את המוסך ולדרוש מבעליו להעביר לאזור התעשייה שבמזרח העיר.

בעלי המוסך מתנגדים להעברתו וטוענים שהמוסך פועל במקום 38 שנים, כאשר באזור עדיין היו לולים ופרדסים ולא בתי מגורים. לטענתם, התושבים החדשים במקום ידעו על הימצאותו של המוסך עוד לפני שבאו לגור במקום. העברתו תגרום להם נזק כספי גדול.

מהנדס העיר אמר שהדברים נבדקים כדי למצוא פתרון שיתאים לכל הצדדים.

כתיבה:

1. איזה אזור תפקוד מוזכר בכתבה?

2. מדוע לדעתכם נוצרה בעיה לפי הכתבה?

3. מי צודק לדעתכם? נמקו.

*93*

העירייה תחנוך גן לליקויי ראייה בפרק

מאת צבי לב ארי

לכתבנו נודע כי העירייה הקימה לאחרונה גן מיוחד לילדים ולאנשים לקויי ראייה, בפרק העירוני.

בגן נשתלו צמחי תבלין וליד כל צמח הוצב הסבר בכתב בריל, השבילים מתאימים לליקויי ראייה בסימון שפת המדרכה ובריצוף שמנחה את הצועדים.

במקום אחר בגן הוקמו כמה מתקני שמע המסבירים על מה שבפרק.

שלט: גן ריחות וצלילים

מאפשר לאנשים עם צרכים מיוחדים לגעת בטבע

הגן מוקדש להנצחת פועלם של חקלאי רעננה

כתיבה:

1. איזה אזור תפקוד מוזכר בכתבה?

2. מה הקשר בין הקמת גן תבלינים לבין הפרק?

ביאורי מילים ומושגים:

ארגון מרחבי: הסדר שבו ממוקמים המבנים בשטח ובמרחב מסוים, למשל: המקום של מבני המגורים ברחוב, המקום של מבני התעשייה והמלאכה. הארגון המרחבי נקבע על פי הצורך של האנשים החיים במקום, למשל: כביש ראשי רחב במרכז העיר, הפרדה בין גידולי בעלי חיים מאזור המגורים בקיבוץ.

*94*

מחסור במקומות חניה

מאת כתבתנו אורה ברק

באי מוסדות הציבור הנמצאים במרכז העיר (בית התרבות, משרדי העירייה, הספרייה העירונית והמרכז הרפואי), מתלוננים על מחסור בחניה. לדברי תושבים רבים הם נאלצים לחפש מקום חניה במשך זמן רב ולעיתים מאחרים למופע או לרופא.

ממשרד מהנדס העיר נמסר שהעירייה מתכננת לבנות מגרש חניה גדול שיספק מקומות חניה לאלף מכוניות. עד שהמגרש יוקם, סוכם בין העירייה ובעלי חניונים פרטיים שיאפשרו לתושבי העיר להחנות את רכבם במחיר מופחת.

כתיבה:

1. איזה אזור תפקוד מוזכר בכתבה?

2. מדוע לדעתכם נוצרה בעיה לפי הכתבה?

3. האם הפתרון שהעירייה מציעה יפתור את הבעיה?

*95*

בעקבות הכתבות:

1. מניסיונכם והיכרותכם עם מקומות שונים ביישוב שלכם, האם יש דמיון בין המקרים שבכתבות? אם כן, השוו וכתבו במה.

2. חפשו כתבות מהעיתונות המקומית על בעיות או על פתרונות שקשורים לאזורי תפקוד ביישוב שלכם והביאו לכיתה.

3. צאו לבדוק (בחברת מבוגרים כמובן) את המקום שעליו נכתב והביעו דעה אם הכתבה מוצדקת.

*96*

חלון מידע:

אזורים משולבים ביישוב:

1. בכל יישוב יש אזורי תפקוד שהמבנים והפעילויות שבהם משולבים אלה באלה. אילו אזורים שיש בהם מתקנים ומבנים שהם מאזורי תפקוד שונים. למשל:

א. באזורי מגורים יש רחובות אחדים שיש בהם חנויות, משרדים, גינות ומדשאות. כלומר יש שילוב בין מגורים, מסחר, נופש ופנאי. יש ערוב ושילוב בין מתקנים מאזורים שונים.

ב. באזורי תעשייה מלאכה ותעסוקה יש רחובות אחדים שיש בהם חנויות ומתקני ספורט (כמו בריכת שחייה ומגרשי ספורט).

2. בכל יישוב יש אזורי תפקוד שהפעילויות והמבנים שבהם מפריעים אלו לאלו ולכן רצוי שלא יהיו ביחד, למשל:

א. באזורי תעשייה ומלאכה הפעילויות מפריעות לתושבי אזורי המגורים.

ב. אזור חקלאות (לולים או רפתות, שדות, מטעים ופרדסים) מפריע לתושבי אזורי מגורים וגם לבאים למוסדות ציבור.

(בספר תמונה של שטחי חקלאות לצד ישוב עירוני)

*97*

התבוננות במפה וכתיבה:

1. התבוננו במפת יישובכם וזהו אזורי תפקוד משולבים. אילו אזורי תפקוד משולבים זיהיתם?

2. מיינו אזורים שהפעילויות בהם אינן מתאימות לאזורי מגורים. מדוע לדעתכם?

3. קראו את תאור המקרה: ליד חוף הים והפרק הגדול, שהם אזורי הנופש והפנאי ביישוב, הוחלט להקים מתחם תחבורתי גדול שיכלול תחנת רכבת ותחנת אוטובוסים מרכזית.

א. הציגו טענה בעד, הביאו לפחות שני נימוקים משכנעים.

ב. הציגו טענה שמתנגדת לכך. הביאו לפחות שני נימוקים משכנעים.

4. התבוננו באיורים וציינו באילו איורים רואים שהפעילויות משולבות ובאילו איורים הפעילות מתנגשות. נמקו דעתכם.

(בספר מצויירים 3 איורים.

איור א: 3 מבני ציבור: בית ספר, בנק ומרפאה, וביניהם נוסע טרקטור.

איור ב: שכונה של בתים, לידם מטוס חונה בשדה התעופה ומטוס אחד טס מעליהם.

איור ג: 2 בתים רבי קומות ולידם שני בנינים שבהם חנויות.)

*98*

בעקבות לימוד הפרק:

1. יובל טען בשיחה שהקמת מגרש כדורגל ליד אזור מגורים זה רעיון מצוין.

א. הציגו את טענתו של יובל ונמקו אותה.

ב. הציגו טענה נגדית ונמקו אותה.

חקרו ולמדו על אזורי תפקוד ביישוב:

ביישוב שלכם יש אזורי תפקוד שונים. כעת תחקרו ותלמדו על אזור המגורים ביישוב שלכם, על אזור מסודות הציבור ועל האזורים הירוקים - השטחים הפתוחים לטובת הציבור.

על האזורים הנוספים - אזורי התעסוקה הכוללים תעשייה ומלאכה, משרדים ונותני שרותים שונים, על המסחר ביישוב, אזורי תחבורה, אזורי ספורט, נופש ופנאי, אזורי חקלאות - תלמדו בדרך של חקר וגילוי. תשאלו שאלות, תאספו מידע, תארגנו אותו, תסיקו מסקנות ותציגו את המידע החדש שלכם, כפי שלמדתם בפרקים קודמים.

*99*

יא. אזורי המגורים והראות הירוקות של היישוב

*99*

מה תלמדו בפרק זה?

1. על התאמת המבנים והמיתקנים באזורי המגורים לצרכי התושבים.

2. על השונות בין אזורי מגורים ביישוב ועל הסיבות לכך.

3. על הצומח - הריאות הירוקות של היישוב.

התבוננות במפת היישוב וכתיבה במחברת:

1. אתרו במפת היישוב שלכם את אזורי המגורים. בדקו באילו מקומות במפת יישובכם אין אזורי מגורים. נסו להסביר מדוע.

2. שי טוען שבכל אחד מאזורי המגורים ביישוב יש בנינים מכל הסוגים.

הביעו דעתכם: האם הטענה של שי מתאימה ליישוב שלכם? אם כן ואם לא, הציגו נימוקים משכנעים.

(בספר תמונה של בי מגורים על קומות ובתים צמודי קרקע בעיר כרמיאל בגליל התחתון )

*100*

שולחן המחשב:

1. היכנסו לאתר גוגל ארץ (http://maps.google.com) באינטרנט. אתרו את מפת ארץ ישראל, הגדילו אותה וגללו כך שתגיעו לאזור של יישובכם. כעת תוכלו לראות את היישוב שלכם ולבחון את סוגי המבנים באזורי המגורים.

2. תארו: כיצד נראים אזורי המגורים ביישוב שלכם? השוו בין המראה בתמונת הלווין לבין המציאות המוכרת לכם: מה דומה ומה שונה?

(בספר תצלום לדוגמה לאזורי תעסוקה ולאזורי מגורים בתל אביב)

*101*

לגובה המבנים יתרונות וחסרונות

כתיבה:

גובה המבנים - יתרונות וחסרונות:

1. כתבו מהם לדעתכם היתרונות לבניה לגובה ומה החסרונות.

2. מהם היתרונות ומה החסרונות לבניה צמודת קרקע? (בתים חד או דו-קומתיים עם גינה פרטית).

3. כתבו בטבלה את כל המשפטים המצביעים על יתרונות ואת אלה המצביעים על חסרונות (יש כמה מכל סוג).

יש משפטים שהם יתרון בעיני אחד וחיסרון בעיני אחר.

רשימת המשפטים:

א. משפחות רבות יכולות לגור על שטח אדמה לא גדול.

ב. שירותים משותפים לכמה משפחות (כמו: גינה. מעלית).

ג. רעשים מדירות סמוכות.

ד. השטח הציבורי (הכניסה, חדר המדרגות והמעלית, חדר האשפה והגינה) שייך לכל הדיירים וכולם אחראים לניקיונו.

ה. השכנים עוזרים זה לזה.

ו. הדיירים לא מכירים איש את שכנו ושומרים על פרטיות.

ז. השטח שעליו הבניין בנוי קטן ונותנים שירותים למשפחות רבות.

ח. יש מקום חניה לכל משפחה.

ט. הבית והגינה תופסים מקום גדול.

י. הגינה באחריות בני המשפחה בלבד.

4. הוסיפו לטבלה משפטים משלכם.

(בספר תמונה של בית קומות - בניה גבוהה, בית צמוד קרקע)

*102*

בעקבות לימוד הפרק:

1. הכינו "מסע פרסום" - כתבות וסיסמאות - לאחד משני אזורי מגורים: לאזור הבנייה הגבוהה או לאזור המגורים של הבנייה הנמוכה (בתים צמודי קרקע). חישבו על נימוקים משכנעים. אתם יכולים לצרף איור או תצלום.

2. הראו את תוכניות הפרסום שהכנתם לחבריכם ונסו לשכנע אותם בעל פה.

שכונות ביישוב:

ביישובים רבים יש שכונות מגורים. יש שכונות ותיקות מאוד מימי הקמת היישוב, יש שכונות ותיקות פחות ויש שכונות חדשות. יש שכונות ותיקות שכיום נבנו בהן בתים חדשים, והגיעו תושבים צעירים.

ביאורי מילים ומושגים:

שכונה או שיכון: שם לקבוצת בתים שנבנו ביחד באזור מסוים ויש קשר בין רוב התושבים (למשל, מקום העבודה), גיל (זוגות צעירים), ותק בארץ (ותיקים או עולים חדשים), נטייה דתית (השתייכות על פי זרם דתי).

(בספר תמונה של קטע ממפת נצרת עלית שמצוינות בה שכונות שונות)

*103*

התבוננות במפה וכתיבה במחברת:

1. אתרו במפת היישוב שלכם שמות של שכונות וכתבו את שמן.

2. מיינו את השכונות וציינו ליד שמה של כל שכונה או שיכון (כך קוראים לחלק מהשכונות ביישובים שונים) את מקומה ביישוב. למשל: שכונת קריית שרת ממוקמת בצד הצפוני של היישוב, ליד הגבול הצפוני שלו. שיכון המזרחי ממוקם בצד הדרומי של היישוב.

3. אילנה שאלה: "מדוע רוב השכונות ביישוב שלנו הן במרחק רב ממרכז היישוב?"

השיבו לאילנה תשובה מנומקת שתתאים ליישוב שלכם (רמז: היעזרו במידע שכבר למדתם ובמידע שאספתם וקראתם על השכונות ביישוב שלכם).

4. דוד סיפר שבשכונה שבה גרה משפחתו, השכנים נפגשים בבית הכנסת וברחוב. הם מדברים ביניהם וגם עוזרים זה לזה. הילדים נוהגים לשחק ביחד אחרי הלימודים.

ציינו: מה משותף לתושבים בשכונה שעליה סיפר דוד? (היעזרו בהסבר שבחלון המידע בעמוד 105).

*104*

(בספר מצוירים שני ציורים. בציור הראשון: בתי מגורים ביישוב - הצייר ישעיהו שינפלד צייר בתי מגורים ביישוב בארץ ישראל. בציור השני: ישעיהו שינפלד צייר את ירושלים - בתי מגורים ובתי תפילה).

*105*

חלון מידע:

על שכונות שאינן עוד:

בכל יישוב עירוני יש מקומות שהוקמו כשכונה. יש שכונות שהוקמו על פי גיל התושבים, כמו זוגות צעירים, ותיקים. יש שכונות שהוקמו לפי ארצות המוצא של העולים החדשים, כמו: יוצאי אירופה, צפון אפריקה.

יש שהוקמו לפי השתייכות חברתית, כמו: שכונה של דתיים ושומרי מסורת, של חיילים משוחררים, של עובדי מפעל. יש שכונות שהוקמו בסגנון בנייה שהתאים לאנשים, כמו בניינים חד-קומתיים עם גינה, בניינים משותפים על קומות. יש גם שכונות מגורים שהתרכזו בהן אנשים שרצו לגור בשכונה שיש בה מרכז מסחרי קטן, בית כנסת מקומי, בית ספר מקומי, ובעיקר רצו שהשכונה תהיה ממוקמת לא במרכז העיר אלא בקצה העיר. שכונה שנמצאת בקצה העיר ולא במרכז נקראת פרור.

בעבר, בערים אחדות, הייתה השכונה אזור מיוחד ומרוחק ממרכז היישוב. ואולם במשך השנים גדל היישוב ובתים רבים נבנו ליד בתי השכונה. בערים אחדות הוקמו השכונות במרכז.

כמו כן, עזבו תושבים רבים את השכונה. תושבי חדשים נכנסו לגור בה, ובתים רבים שופצו או נבנו מחדש. השכונה גדלה והיא כבר לא כמו שהייתה. בשכונות רבות נכנסו עסקים, כמו: חנויות, משרדים, בתי קפה ומסעדות. לכן כיום, מעטות השכונות שנותרו כשהיו, וברוב השכונות הכל השתנה ורק השם נשאר כשהיה.

(בספר תמונה של שכונת נחלת שבעה בירושלים)

*106*

כתיבה:

1. קראו את ההסבר על שכונות שאינן עוד. בדקו במפה שלכם אם גם ביישוב שלכם יש שכונות כאלה. אם כן, חפשו מידע על אחת השכונות האלה וספרו את סיפורה.

2. אם יש לכם תצלומים מהתקופה הראשונה - הביאו לכיתה, ואם יש ברשותכם מצלמה, צאו לצלם את השכונה כיום. כמובן, צאו רק בלוית אדם מבוגר.

3. השוו בין התצלומים והסבירו: אילו שינויים חלו בשכונה מימיה הראשונים ועד היום?

על שכונות בעבר:

כיום ביישובים רבים בארץ אנחנו רואים שכונות שהן חלק מהעיר. אולם בעבר, לפני עשרות שנים, שכונות קטנות הוקמו כיישובים קטנים עצמאיים. במשך הזמן גדל היישוב והתפתח והשכונות צורפו אליו כחלק מהיישוב.

כך קרה בירושלים, בחיפה, בהוד השרון, ברמת גן, ובעוד ערים בארץ.

אנשים שחיו בעבר בשכונות יודעים לספר על מנהגים ועל הווי חיים מיוחד לכל שכונה.

הבאנו דוגמה אחת משכונה בירושלים של פעם, מהמחזה בוסתן ספרדי שכתב יצחק נבון, שהיה הנשיא החמישי של המדינה.

(בספר צילום של סיור בירושלים - נחלת שבעה)

(בספר תמונה של סיור בנחלת שבעה)

*107*

על שכונה בירושלים:

מתוך בוסתן ספרדי / יצחק נבון

"מה אני אגיד לכם. אני לא יודע איך, אבל בכל פעם שאני בירושלים הרגליים שלי מובילות אותי לשכונה, לשכונה שלי בירושלים. עזבתי את השכונה לפני הרבה-הרבה שנים אבל בכל פעם אני חוזר לבקר אותה. הנה כאן הבית שבו נולדתי לפני ארבעים שנה. בחצר, מול הבור היו לנו 34 עציצי פח שונים שאמא הייתה מסיידת בלבן: בושם, ציפורן, שושנה, נענע, שיבה, יסמין ועוד ועוד. ובכל פעם שאני מבקר, היסמין פורח וריחו מתפשט באוויר. אני שומע קול המזמין אותי להיכנס לשתות קפה, או קצת מים עם ריבת תפוזים שהכינה השכנה שלנו. בשכונה אף פעם אתה לא לבד.

(בספר ציור: הצייר מרדכי לבנון צייר שכונה בירושלים)

*108*

דואגים לך, אולי אתה רוצה לאכול בורקס עם גבינה בולגרית או איזה דבר מלוח? שואלת השכנה.

אחרי הצהריים היינו חוזרים מבית הספר, חוטפים כמה פרוסות לחם מרוחות בשמן ופלפל אדום ורצים לשחק. היינו משחקים עד רדת החשכה. חשמל לא היה. בכל ערב היה מופיע מדליק הפנסים מן העירייה. וכולנו מתרוצצים סביבו. הוא היה מתעסק בפנס, בלוקס, וכשהיה מוריד אותו מהעמוד, ממלא אותו בנפט ופתאום - אור!

ומיד נשמעו קולות האמהות: אלברט בוא הביתה, בוא חביבי! אברמיקו עוד לא הכנת שיעורים!! ואנחנו - שום דבר, ממשיכים לשחק. ועוד קריאה: מושוניקו - האוכל יתקרר, בוא הביתה! וקול של אבא: איזיקיטו בוא הביתה, אשבור לך את העצמות!

שני ילדים מהשכונה היכו אותי. מה יכולתי לעשות? הלכתי וסיפרתי לאבא. אמאן אמאן מלך השכונה הוציא פקודה שלא ידברו איתי לשבוע. אמר שאני מלשין. לא דיברו איתי, לא שיחקו אותי, חרם מוחלט. אוי ואבוי למי שמפר את החרם. עבר עלי שבוע נורא. בכל ערב היו מתאספים כל הילדים של השכונה ושרים לי במקהלה שירים שמאוד מעליבים.

לפעמים אני חושב, כל כך הרבה בשכונה אחת קטנה וכל כך הרבה קרה ולא סיפרתי. עזבתי את החצר הזאת לפני הרבה שנים והיום אי מסתכל, ומה אני רואה? אנטנות של טלוויזיה. בשכונה שלי בירושלים טלוויזיה. איך שהזמנים השתנו, טוב שכמה מהמנגינות והריחות נשארו."

ביאורי מילים ומושגים:

בור: בירושלים היו בורות לאגירת מי גשמים - בורות המים היו בכל שכונה ובחצרות הבתים.

לוקס: פנס. בעבר כאשר לא היה חשמל, הדליקו את פנסי הרחוב, הלוקס, בנפט.

חרם: מפסיקים לקיים קשר עם אדם בשל מעשה שעשה.

*109*

כתיבה:

קראתם קטע מהמחזה "בוסתן ספרדי".

א. איזה תיאור במחזה מצא חן בעיניכם במיוחד? מדוע?

ב. השוו בין מנהגי הילדים בשכונה שבמחזה לבין המנהגים שלכם בשכונה או באזורי המגורים שלכם. מה דומה ומה שונה?

2. למעוניינים: כתבו שיר או סיפור קצר על חיי הילדים בשכונתכם או באזור מגוריכם.

הצומח ביישוב - הריאות הירוקות שלו

מה תלמדו בפרק זה?

על הצומח ביישוב ועל חשיבותו.

באזורי המגורים ביישוב שלכם, בשכונות או לכל כמה רחובות יש גן משחקים או גינה ציבורית קטנה ובה מתקני ספורט או משחקים.

לגינה מגיעים תושבי האזור הקרוב בשעות השונות של היום, בבוקר, אחר הצהריים ובערב.

ביישובים רבים יש גן גדול או פרק שמיועד לתושבי היישוב. יש פרקים שהם שמורות טבע שהורחבו והותאמו לצרכי הציבור ויש פרקים שתוכננו במיוחד למען תושבי היישוב.

*110*

גינות, גנים, שטחים פתוחים ופרקים לטובת הציבור

משימת איסוף מידע באזורי המגורים ביישוב שלכם:

פעילות זו תבצעו רק עם מבוגרים!

בכל יום אתם יוצאים לרחוב כמה פעמים - בדרככם לבית הספר ובחזרה ממנו או ככה סתם, להסתובב. בפעילות זו תצאו לסיור באזור המגורים שלכם ואולי גם במקומות אחרים ביישוב, ותאספו מידע על הצמחייה שבמקום.

לקראת הסיור והתצפית:

- הכינו כלי כתיבה, מצע נוח לכתיבה, ואם יש - הביאו מצלמה.

- את הממצאים תוכלו לארגן בטבלה על פי תבחינים שתחליטו עליהם.

הוראות לסיור תקבלו מהמורה.

לאחר הסיור והתצפיות:

1. סכמו את המידע שאספתם בסיור וארגנו אותו בטבלה או בסיכום אחר שתבחרו.

2. בדקו במפה וסיפרו: כמה גנים ציבוריים יש באזורים שבהם סירתם?

3. באיזו מידה לדעתכם יש ביישוב שלכם גנים ציבוריים, חורשות ושדרות? במידה רבה, בינונית או מעטה? האם מספיק? נמקו תשובתכם.

(בספר תמונה של שדרה ברחוב באזור מגורים )

*111*

ביישובים שונים בארץ מתכננים לבנות בתי מגורים, מגרשי ספורט, בתי מלון ואתרי בילוי באזורים של חורש טבעי, גבעות ושיחים, או לאורך חוף ים. מתכננים לעקור פרדסים ומטעים, שדות ושטחים חקלאיים. תושבים רבים מתנגדים לתכנון הזה.

4. הסבירו: מדוע הם מתנגדים ומה הנימוקים שלהם?

א. הסבירו: מה הנימוקים של אלה המתכננים לבנות?

ב. מה ההתלבטות? מצד אחד זו בעיה גדולה: צריך לבנות ולפתח את היישוב ומצד שני - צריך לשמור על מרחב פתוח ועל ה"ריאות הירוקות" של היישוב.

5. הציעו פתרונות אחרים לבעיה ונמקו אותם.

ממקורות היהדות:

כאשר בני ישראל הגיעו לאחר נדודיהם במדבר לארץ ישראל הם חילקו את נחלותיהם לשבטים. אמר הקדוש ברוך הוא למשה:

"צו את בני ישראל ונתנו ללויים מנחלת אחוזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבותיהם...אלף אמה סביב...ומידותם מחוץ לעיר...אלפיים באמה."

(במדבר פרק לה, פסוקים ב-ה)

פרוש הפסוק: שבטי ישראל נתנו לשבט לוי ערים - כלומר שטח בנוי, וסביב הערים נתנו ללויים מגרשים שאינם בנויים. יש המפרשים שנועדו לשדות או לגן ירק ויש המפרשים שהכוונה ל"נוי הוא לעיר".

*112*

כתיבה:

1. איזה דמיון יש בין הצו של משה לבני ישראל לבין התכנון היישובי כיום?

2. האם ביישוב שלכם או ליד היישוב יש שטחים פתוחים, שמורות טבע שנועדו לרווחת הציבור, חורשות או חולות? אם כן, כתבו היכן הם נמצאים ביישוב ומה יש בהם.

האם לעקור עצים ולנטוע בתים?

חורשת האיקליפטוסים היפה, זו שניטעה בחג הנטיעות לפני שלושים שנה, מועמדת לעקירה, ובמקומה, כך הוחלט, יבנו בניינים רבים לתושבים החדשים שאלינו מגיעים.

התפלאו ילדי המקום, האמהות והאבות, שנטעו את העצים, ואמרו: העצים הם חלק מחיינו, הם מצילים עלינו ואף תורמים לאיכות הסביבה שלנו.

הם פנו אל ראשי היישוב ושאלו: מדוע החלטתם לעקור את החורשה היפה שלנו?

*113*

האם אין פתרון אחר?

השיבו להם: עולים חדשים יגיעו בקרוב ליישובנו והיכן נשכן אותם? זוגות צעירים, שהם בניינו, רוצים להקים כאן את ביתם - והיכן יגורו? האם על ענפי העצים יבנו ביתם? האם נדחה אותם?

נושאים למחשבה ולדיון:

1. הציגו שתי טענות בעד העקירה ושתי טענות נגדה.

2. הציעו פתרון שישכנע את שני הצדדים.

חלון מידע:

תרומת הצומח לרחובה של עיר:

לצומח ביישוב יש ערך גדול מאוד. הצמחים תורמים ליישוב ולתושביו מבחינות שונות. לדוגמה: הצמחים תורמים לירידה בזיהום האוויר על ידי כך שהם פולטים חמצן וקולטים את הפחמן הדו-חמצני, ותורמים גם לירידה ברעש ולירידה במידות החום. על כן מכנים את הצומח ביישוב בשם הריאות הירוקות.

*114*

כתיבה:

1. חפשו מידע במקורות שונים על תרומת הצומח ליישוב. בדקו גם את השפעת הצומח על עליית הטמפרטורה, על רעש, ריחות וזיהום סביבתי ביישוב ועל עוד בחינות. ארגנו את המידע על פי תבחינים שתחליטו עליהם.

2. קראו את השיחה שהתנהלה בין עובד העירייה לבין תושבים ברחוב: יצחק מרחוב הרצל אמר למנהל אגף הגנים ביישוב: "נטעתם ברחוב דקלים, ודקלים אינם נותנים צל."

ענה מנהל אגף הגנים: "בכוונה נטענו דקלים, כי צריכת המים שלהם אינה גבוהה והם גם לא משירים עלים. הם ירוקי עד."

3. הביעו דעתכם: האם הנימוק של מנהל אגף הגנים משכנע? מדוע?

(בספר תמונה של שדרת דקלים בעיר)

תצפית:

איתור במפה, משימת תצפית וכתיבה במחברת:

משימה זו יש לבצע בליווי של מבוגרים!

1. א. אתרו את הגינות הציבוריות על מפת יישובכם.

ב. כמה גינות ספרתם? באילו מקומות הן ממוקמות ביישוב?

2. סמנו על המפה את הגינה הציבורית שבה תצפו וכתבו את שמה.

3. סמנו על המפה באילו רחובות תלכו. שימו לב לכך שהדרך תהיה בטוחה.

ביאורי מילים ומושגים:

חמצן: גז הנמצא באוויר והכרחי לנשימת בני אדם ובעלי חיים. הצמחים קולטים את הפחמן הדו-חמצני מהאוויר ופולטים את החמצן לאוויר.

פחמן דו-חמצני: גז שנפלט כתוצאה מבערה של מכוניות, תחנות כוח ליצור חשמל ומפעלי תעשייה רבים ובעת נשיפה של בני אדם. הפחמן הדו-חמצני פוגע בדרכי הנשימה של בני האדם והוא גם גורם להתחממות כדור הארץ. גזים אלו נקראים בשם גזי חממה. הגזים והאבק מזהמים את הסביבה.

טמפרטורה: מידות חום.

*115*

4. ערכו תצפיות בגינה הציבורית שבאזור מגוריכם וכתבו דיווח.

א. מה נמצא בגן, למשל: מתקנים.

ב. אירועים חריגים (לא רגילים), למשל: נזק למתקנים.

ג. התאמת הגינה או הפרק היישובי לתושבים המשתמשים והמבלים בהם, למשל: סוג המתקנים ומצבם.

5. הצומח בגינה או בפרק: מיינו את הצמחים לפי המיקום שלהם בגינה, למשל: היכן יש שיחים נמוכים? היכן יש עצים גבוהים נותני צל? היכן המדשאות? חישבו מדוע הם דווקא שם?

- תוכלו להתארגן בקבוצות ולחלק ביניכם את התצפית.

למעוניינים:

א. ציינו אילו סוגי עצים יש בגן. היעזרו במגדיר לצמחים ובמורה למדעים.

ב.כתבו פרטים נוספים שחשוב לכם לכתוב.

ג. סרטטו את הגינה הציבורית או חלק ממנה, או מקום מסוים בפרק (היעזרו בדוגמה בעמוד 116).

ד. כתבו מקרא למתקנים ולאזורים השונים בגינה.

*116*

(בספר תמונה של דוגמה לסרטוט של גינה ציבורית)

כתיבה:

1. סכמו את הממצאים שרשמתם בתצפית ואת מה שראיתם. אתם יכולים לארגן בטבלה או לכתוב סיכום לכל שאלה, או בחרו לעשות זאת בדרך אחרת.

דוגמה לארגון הממצאים בטבלה:

שם הגן הציבורי - גן ביאליק, המיקום ליד רחוב לאה גולדברג ורחוב רחל המשוררת, שעות התצפית: 16:00 ביום שני 5/4/10.

שמות הצמחים:

--

התאמת המתקנים לצורכי התושבים:

--

התאמת הצמחייה לצרכי התושבים: דוגמה: יש עצים נותני צל במקומות שונים בגן.

אירוע חריג:

--

(בספר תמונה של פינה בפארק)

*117*

2. לאחר רישום הממצאים סכמו והסיקו מסקנות.

3. כתבו מכתב פניה למחלקת הגינון האחראית על הגינות ביישובכם. במכתב הציגו את מה שמצאתם בתצפית ואת הצעתכם לשיפור.

דוגמה למכתב פניה:

29/01/2011

כ"ד שבט תשע"א

לכבוד

מנהל/ת אגף הגינון

מאת: תלמידי כיתה ד בבית הספר השלום

שלום רב

הנושא: מתקנים שבורים בגן המשחקים ברחוב האלון

במהלך לימודינו על הגנים ועל הצמחייה ביישוב, ביקרנו בגן האלון וראינו שמתקן נדנדות מסוכן משום שהשרשרת לא חזקה. ראינו גם שחלק מהצמחייה בגן לא מתאים למזג האוויר של האזור שלנו ולכן מתבזבזים הרבה מים בהשקיה.

ראינו בגן מקום מסודר לבעלי כלבים, כדי שלא יפריעו לאנשים ומאוד מצא חן בעינינו. מצא חן בעינינו גם שהעמידו כמה פסלים בגן.

אנו מבקשים מכם שתבדקו את המתקנים כדי שיהיו תקינים ותחשבו על פתרון לחסכון בהשקיה (למדנו בכיתה שחשוב לחסוך במים).

תודה מראש ומצפים לתגובה,

תלמידי כיתה ד2.

*118*

נושאים למחשבה ולדיון:

1. במכתב הזה יש כמה נושאים: אילו הם?

2. מה דעתכם: האם מכתב הפניה ברור ומציג היטב את הבעיה? נמקו מדוע.

3. אילו כתבתם מכתב כזה משלכם - מה הייתם משנים בו ומה הייתם מוסיפים?

ומה קורה לאחר שהמכתב נשלח?

(בספר מצויר משרד ובו יושבים ארבעה אנשים ומול כל אחד מחשב. מעל כל אחד בועה, ובה כתוב מה הוא חושב)

(בספר תמונה של משרד עם אנשים )

אדם א: טוב שהילדים הודיעו לנו על הבעיה

אישה א: שלחתי הבוקר את גיל לתקן את הנדנדות

אדם ב: צריך לבדוק את טענתם בקשר לבזבוז המים

אישה ב: אכתוב מכתב תודה ואעביר העתק לראש העיר

*119*

כותבים בעיתון על בעיות בגן המשחקים:

"הגן הוא אחלה, אבל משטח החצץ הוא צרה".

העיתון המקומון 22/6/07 מאת כתבנו יהושע גלניר

תושבי שכונת הותיקים "גיל עמל" טוענים שהעירייה שיפצה יפה את גן הברוש, אולם במקום חול היא שמה מתחת למתקנים חצץ מסוכן.

התושבים טוענים שאומנם הגן קיבל צורה יפה מאוד לאחר השיפוץ, אבל החצץ מתחת למתקנים מסכן את הילדים וגורם ללכלוך ולמטרד. הילדים מתגלשים ונופלים לבור החצץ ונפצעים. יש ילדים שזורקים אבני חצץ ובכך מסכנים ילדים אחרים ומלכלכים את הגן היפה.

התושבים אומרים שהם רוצים מתחת למתקנים משטחי גומי, כמו שהעירייה הניחה בגנים אחרים בעיר. לדעתם העירייה רצתה לחסוך בכסף בגן שלהם.

מהעירייה נמסר שיבדקו את טענת התושבים ויראו כיצד אפשר לשפר.

(בספר תמונה של ילדים מבלים בגן השעשועים)

*120*

כתיבה:

1. קראו את הידיעה מהעיתון (בעמוד 119) וכתבו: מה הבעיה של תושבי שכונת הוותיקים "גיל עמל"?

2. בידיעה מובאות עובדות ודעות.

א. העתיקו שני משפטים שהם עובדה.

ב. העתיקו שני משפטים שהם דעה.

בעקבות לימוד הפרק:

גינות רבות וקטנות או פרק אחד גדול?

1. באחד היישובים הציעו לבטל את הגינות הקטנות שבאזורי המגורים ולהקים במקומן פרק גדול במרכז היישוב, ולשם יגיעו כל התושבים. הביעו דעתכם: מה להעדיף - פרק אחד גדול או גינות ציבוריות באזורי המגורים? (ראו תרשימים א' ו-ב').

2. הציגו נימוקים משכנעים למציעי ההצעה.

(בספר מצוירים שני תרשימים. בתרשים א': 3 גינות קטנות באזור המגורים. בתרשים ב': גינה אחת גדולה בתוך אותו אזור המגורים כמו בתרשים א').

*121*

משבר המים בישראל וביישוב:

מה תלמדו בפרק זה?

1. על המחסור במים והשפעתו על היישוב ועל המדינה.

2. על פתרונות שונים לחיסכון.

בשנים האחרונות בישראל ובמדינות אחרות בעולם נוצרה בעיה קשה של מחסור במים הנגרם בשל ירידה במספר ימי הגשם ובכמויות הגשמים ובגלל התחממות כדור הארץ.

המחסור במים יוצר משבר מים קשה המתבטא בפחות מים זמינים לצרכים השונים של בני האדם, של החי והצומח ובסכנה להמשך קיומו של הסובב הטבעי.

כתוצאה מירידה בכמויות המשקעים יורד גובה מפלס מי הכינרת שהיא מאגר המים הגדול בישראל. הבעיה היא שמי הכינרת מוזרמים בצינורות המוביל הארצי ליישובים רבים, אבל מנגד, המאגר אינו מתמלא מחדש בשנים של מיעוט גשמים. כמו כן, כאשר יורד גובה המים נוצר זיהום, דגים וצמחי מים מתים. בעיות אלה משפיעות על אספקת המים של המדינה.

ביאורי מילים ומושגים:

מחסור: חוסר, כמות לא מספיקה, גרעון. מחסור נוצר כאשר יש פער (הבדל גדול) בין הרצונות של האנשים והילדים לבין הכמויות והמשאבים הקיימים, למשל: כאשר רוצים לקנות דבר מה חיוני אבל אין די כסף כדי לקנות אותו - נוצר מחסור.

משבר: מצב סכנה, מצב קשה ומסוכן.

סובב טבעי: המרחבים הפתוחים הכוללים את כל המקומות שבני אדם לא שינו, לא בנו או פיתחו, למשל: חופי ים, יערות, אזורים של צמחיה ללא התערבות האדם. מקווי מים פתוחים, כמו: נהרות ונחלים, אגמים וימים, הרים וגבעות לא מיושבים.

המוביל הארצי: מפעל המים הגדול במדינת ישראל, ששואב מים מהכינרת, שהיא מאגר המים הגדול במדינה, ומעביר אותם במערכת צינורות ליישובים רבים לאורכה ולרוחבה של המדינה.

(בספר תמונה של הכנרת וישובי האזור)

*122*

נושאים למחשבה ולדיון:

1. ספרו מה ידוע לכם על משבר המים בישראל ועל הפעילויות שנעשות ביישוב שלכם כדי לצמצם את הנזקים.

2. ספרו מה ידוע לכם על הכינרת, שהיא משאב המים העיקרי של מדינת ישראל.

3. כדי להעשיר את הידע וללמוד על הבעיות של משאב המים הגדול של המדינה, ועל הבעיה של ירידת מפלס מי הכינרת, חפשו מידע במקורות שונים, למשל: באנציקלופדיה, באינטנרט - בגוגל. חפשו ערכים: כינרת, משבר המים, בכתבי עת (ירחונים) כמו "מסע אחר" ו"טבע וארץ" ובספרים שונים, כולל ספר הלימוד שלכם במדעים.

4. בדקו את המידע החדש בהשוואה למה שסיפרתם (בתשובה לשאלה 2): מה תשנו? האם יש מה להוסיף ולהרחיב?

התמודדות היישוב עם משבר המים:

קראו את הידיעה שהתפרסמה במקומות של אחד היישובים (בעמוד 125), בשנת תשס"ט, 2009 וענו על השאלות בהמשך.

ביאורי מילים ומושגים:

משאבים: אוצרות טבע שונים שאפשר לנצל אותם. מים הם משאב טבע חשוב וחיוני.

מפלס: שטח אופקי בגובה מסוים. מפלס הכינרת הוא גובה פני הים של הכינרת.

(בספר תמונה של קטע מהמוביל הארצי)

*123*

השנה תצמצם העירייה את שתילת המדשאות והפרחים העונתיים:

עקב המשבר במשק המים במדינה, מתכננת העירייה לנקוט כמה צעדים כדי לחסוך במים.

עובדי מחלקת הגינון התחילו להשקות את הגינות העירוניות במים מטוהרים שמביאים במכליות ממכון הטיהור של העירייה.

מחלקת הגינון בעירייה פונה אל התושבים בבקשה לא להשקות את הגינות והמדשאות במים שפירים בשעות היום אלא רק בשעות הלילה כדי לחסוך במים.

תשס"ט, 2009

נושאים למחשבה ולדיון:

1. ביישוב היו אנשים שהתנגדו להחלטה. התארגנו לשתי קבוצות: כל קבוצה תציג נימוקים בעד ונימוקים נגד.

2. הציגו נימוקים משכנעים. יותר מנימוק אחד.

ביאורי מילים ומושגים:

מים מטוהרים: מי קולחין (מים שאינם לשתיה - אילו מי שפכים), שעוברים תהליך מיוחד של טיהור והשבה לצרכי השקיה.

מכון טיהור: מקום שבו אוגרים את מי השפכים של היישוב ובאמצעים מיוחדים מטהרים אותם ומאפשרים להשתמש בהם להשקיה.

מים שפירים: מים נקיים ממקורות שונים ואיכותם טובה. אילו מים הראויים לשתיה, לרחצה ולהשקיה.

*124*

חלון מידע:

מאין מגיעים המים לברזים ביישוב שלכם?

ביישובים שונים במדינה מקבלים מים שפירים ממקורות שונים:

- יישובים רבים מאוד מקבלים מים מהכינרת באמצעות המוביל הארצי וממקורות הירקון.

- יישובים רבים שואבים מים מבארות מקומיות שנחפרו על מי תהום.

- יש יישובים ששואבים מים ממעיינות ונחלים המצויים בסביבתם.

- יישובים מעטים מתפילים מי ים ובכך משתמשים פחות במי הכינרת, בבארות או במעיינות המגיעים אליהם.

למעוניינים:

1. מהם מקורות המים של יישובכם (בארות, מי המוביל הארצי, או אחרים).

2. אם ביישוב שלכם שואבים מים מבארות או ממעיינות - בררו כיצד מתבצעים הדברים וכתבו על כך.

3. השיגו מידע על התפלת מי ים וכתבו מהם יתרונות ההתפלה.

ביאורי מילים ומושגים:

באר: חפירה בעומק האדמה עד שמגיעים למים (מי תהום). את המים שואבים באמצעות משאבה חשמלית המעלה אותם אל פני האדמה למיתקן מיוחד. משם מועברים המים בצינורות לבתי התושבים.

מי תהום: מים הנקווים על שכבת סלע אטומה בעומק האדמה.

התפלת מי ים: תפל - חסר טעם, לא מלוח. התפלה היא פיתוח טכנולוגי שבו מפרידים את מי המלח מהמים ועל ידי כך המים המתקבלים לא מלוחים, אלא הם מים טובים להשקיה ולשימוש ביתי.

מקורות הירקון: מי מעיינות הירקון הם מקור לשאיבת מים והעברתם בצינורות ליישובים.

*125*

כיצד מתמודדים עם המודעות לחיסכון במים וכיצד מבצעים זאת?

באחד היישובים פרסמו הוראות ועצות לתושבים כיצד לחסוך במים בבתיהם במשך היממה. כאן מובאות כמה מההצעות.

כתיבה:

1. התבוננו באיורים: בכל איור הוראות ועצות לחיסכון במים.

כתבו נכון / לא נכון:

(בספר שישה איורים):

(בספר שישה איורים):

(בספר שישה איורים):

איור א: יד סוגרת ברז פתוח.

איור ב: יד מחליפה "פיה" לברז.

איור ג: הברז ממשיך למלא את האמבטיה למרות שהמים כבר גולשים החוצה.

איור ד: אדם רוחץ מכונית בעזרת דלי וסמרטוט.

איור ה: ילד עומד בגשם, מחזיק מטריה ובידו צינור ובו הוא משקה את הפרחים.

איור ו: ילדה משקה בצינור פרחים. השעון מראה על השעה חמש.

*126*

2. הציעו דרכים נוספות לחיסכון במים בביתכם או בבית הספר.

3. היכנסו לאתר יישובכם באינטרנט:

א. אתרו את מחלקת המים. ובדקו אם יש שם הוראות והנחיות לחיסכון במים.

ב. אם יש הוראות והנחיות העתיקו אותן.

ג. בדקו מה אתם יכולים ליישם כבר ממחר בבית הספר.

4. דווחו על כל פעולה של חיסכון שהצלחתם לבצע.

(בספר מופיעה הודעה):

חשוב!

אנא דווחו בדחיפות למוקד העירוני על כל מקרה של נזילת מים או פיצוץ בצינור מים כדי שנטפל בבעיה.

כתבה שהתפרסמה בעיתון, ביוני 2009

ביישוב להבים שבנגב הוכפל מספר הגינות בשנתיים האחרונות.

המועצה המקומית הקימה מכון טיהור ומשתמשת במים מושבים (ממוחזרים) לצורך השקיית הריאות הירוקות.

בזמן שרשויות רבות בישראל ובנגב בפרט, מיבשות גינות ציבוריות, הכפילו ביישוב להבים את מספר הגינות. בשנת 2003 הוקם בלהבים מכון טיהור למים ובאמצעות המים המושבים להבים הוא יישוב ירוק.

ביאורי מילים ומושגים:

נגב: האזור הדרומי במדינת ישראל. מזג האוויר בו חם ויבש יותר מאשר בצפון הארץ ובמרכזה ולכן התאדות המים גבוהה יותר.

להבים: יישוב קהילתי ליד העיר באר שבע.

טיהור: ניקוי יסודי בחומרים שלא משאירים לכלוך וזיהום.

שפכים: מי ביוב.

מחזור: מחזירים מוצר או חומר שהשתמשו בו לשימוש חוזר. כך ממחזרים את מי הביוב למים שטובים להשקיית גינות. משיבים אותם בחזרה לשימוש.

*127*

פתרון אחר לבעיית המחסור במים והשקיית גינות בקיץ:

נושאים למחשבה ולדיון:

1. יש עוד דרכים להשגת מים בזמן של מחסור, שלא מהמקורות הטבעיים הקיימים, כמו הכינרת, בארות או נחלים. האם ידוע לכם מהן? אם כן, ספרו על כך.

2. קראו על פתרון אחר למחסור במים בכתבה (בעמוד 126) מהעיתון והביעו דעתכם.

(בספר מצוירת מודעה):

(בספר תמונה של מודעה )

לתשומת לבכם! הפארק מושקה במי קולחין

השתייה מותרת רק מברזיות המים אין לשתות מכל מקור אחר

בעקבות לימוד הפרק:

ערכו השוואה בין השימוש במים שפירים לשימוש במים מושבים להשקיית גינות. סרטטו טבלה ובה תכתבו את התבחינים להשוואה. זכרו להתייחס להיבטים שונים של שימוש במים כפי שלמדתם וקראתם.

*128*

הגנת הסביבה וטיפוחה ביישוב שלכם:

מה תלמדו בפרק זה?

1. על החוק להגנת הסביבה.

2. על פעולות להגנת הסביבה הטבעית והבנויה ביישוב שלכם.

3. על מחזור פסולת ביישוב ועל תרומתו להגנת הסביבה.

שאלות למחשבה ולדיון:

1. מדוע צריך להגן על הסביבה ומפני מי להגן עליה?

2. מה ידוע לכם על פעולות להגנת הסביבה ביישוב שלכם?

חלון מידע:

הסביבה ביישוב שלכם:

הסביבה היא מרחב גדול או קטן, טבעי או בנוי ממעשה ידי האדם, פתוח או סגור, קרוב אלינו או רחוק מאיתנו.

יש סביבות רבות מאוד ושונות זו מזו, למשל:

- סביבות של שטחים פתוחים טבעיים, כמו חוף ים, מדבריות, נהרות, אגמים, עמקים ומישורים, יער או חורש, הרים מיוערים או חולות.

- שטחים פתוחים מעשי ידי האדם, כמו שטחי חקלאות שמגדלים בהם מטעים, פרדסים, חיטה או כותנה.

- סביבות שהן יישובים עירוניים ויישובים כפריים, יש סביבות שבהן גרים בני אדם ויש סביבות שבהן מיצרים מוצרים במפעלים.

*129*

כתיבה:

1. כתבו אילו סביבות פתוחות טבעיות יש ביישוב שלכם או בסביבתו. היעזרו בהסבר שבחלון המידע "הסביבה ביישוב שלכם".

2. בחנו את הסביבות השונות ביישוב שלכם ותנו ציון למידת הטיפוח בהן. נמקו.

3. אם יש מפגעים, ציינו מה אפשר לעשות כדי לסלקם וליצור סביבה שנעים לחיות בה.

בספר תמונה של עצים ושלט שכתוב עליו: אל תפגעו בנו, העצים

(בספר תמונה של פארק שעשועים. על השלט כתוב: ברזיית מים בכיוון החץ.)

*130*

הצעה לחוק הגנת הסביבה:

בישיבות הכנסת העלתה הצעה לחוק הגנת הסביבה.

"מטרתו של חוק זה להגביר את המודעות להגנה על הסביבה, ולחייב רשויות ציבוריות לשקול שיקולים סביבתיים לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות ועל מגוון המינים, למען הציבור ולמען הדורות הבאים."

כתיבה:

1. העתיקו מ"ההצעה לחוק הגנת הסביבה" את המילים המציינות מה על הרשויות הציבוריות לעשות במסגרת החוק.

2. מדוע חשוב לשמור על סביבה נאותה?

3. היזכרו במקרה שבו פגעו בסביבה הטבעית. כתבו מה היה המפגע ואיזה נזק נגרם?

4. קראו את ההיגדים ומיינו אותם בטבלה: להיגדים שמתארים מפגעים ונזק לסביבה, לבני האדם ולמגוון המינים; ולהיגדים שמתארים מניעת נזק לסביבה ולמגוון המינים:

מפגעים ונזק לסביבה: דוגמה: א. נערים נסעו בטרקטורון על חוף הים.

מניעת מפגעים ונזק:

--

ביאורי מילים ומושגים:

רשויות ציבוריות: מוסדות ציבור, ראשי עיריות וראשי יישובים.

השלכות: פעולות אירועים שיקרו בעתיד עקב פעולה שתתבצע בהווה.

נאותה: טובה, ראויה.

מערכות אקולוגיות: כל המרכיבים הקיימים בסביבה מסוימת (התנאים הטבעיים - קרקע, מים, אוויר ובעלי החיים והצמחים), שיש ביניהם יחסים הדדיים (הם משפיעים אלה על אלה ומושפעים אלה מאלה), לדוגמה: אל הנחל מגיעים בעלי חיים לשתות ועל גדל הנחל ובתוכו גדלים צמחים המשמשים מזון לבעלי חיים אחרים.

אקולוגיה: מילה לועזית, ופרושה: אקו - סביבה, לוגיה - תורה, מדע. ביחד: מדע הסביבה, חקר הסביבה.

מגוון המינים: סך כל המינים של בעלי החיים והצמחים בעולם. יש מינים רבים ומגוונים מאוד.

הדורות הבאים: קבוצות הגיל שיולדו לכם ולילדים שלכם. דור נחשב ל-30 שנה. סבים וסבתות, הורים, ילדים - הם שלושה דורות.

*131*

א. נערים נסעו על חוף הים בטרקטורונים באזור ההטלה של צבי הים.

ב. בל"ג בעומר הדליקו מדורה על מגרש שהוכן לכך.

ג. בכנסת חוקקו חוק שאסור לקטוף פרחי בר.

ד. מי השופכין של היישוב זרמו לנחל.

ה. ילדים הביאו גזם של עצים למדורת ל"ג בעמור שניתן להם מאגף הנוי ביישוב.

ו. ילדי בית הספר הקימו שובכי קינון לבז האדום.

ז. הכביש החדש אמור להיסלל באמצע שמורת האירוסים.

ח.בעת שביתת עובדי התברואה לא פינו את פחי האשפה במשך שבוע.

ט. תושבי הרחובות במערב העיר התנגדו להקמת תחנת רכבת גדולה בסביבתם.

5. חפשו בעיתונים ובמקומונים ידיעות וכתבות שנוגעות להגנת הסביבה ביישוב שלכם או ביישובים השכנים. צרפו למחברתכם ועקבו מה קורה במשך הזמן עם הבעיה.

6. הציעו כיצד אתם יכולים להגן על הסביבה ביישוב, ונסו ליישם את הצעתכם.

ביאורי מילים ומושגים:

מפגעים: פעולות או מצבים שגורמים לנזקים ופוגעים בסביבה ובאיכות החיים, כמו רעש חזק, זהום אוויר ומים.

*132*

שולחן המחשב:

1. היכנסו לאתר של יישובכם וחפשו מידע על פעולות של המשרד להגנת הסביבה.

2. כתבו על שתי פעולות שהם עושים.

3. אם אין ביישוב שלכם משרד של הגנת הסביבה, חפשו באתר של המשרד להגנת הסביבה הארצי מידע על פעולות שונות וכתבו על אחת מהן.

(בספר ציור של שלט שנמצא בכניסה לגן ציבורי ועליו כתוב):

כללי התנהגות בגן ציבורי:

- מבקר נכבד! הגן שלך ולהנאתך אנא שמור עליו!!!

- אין לשחרר כלבים בשטח הגן. חובה על בעלי הכלבים לאסוף את הגללים.

- חל איסור מוחלט על הבערת אש בשטח הגן.

- אין כניסה לרכב מנועי. הכניסה לרכבים מורשים בלבד!!!

- אסור לשחק בכדור על המדשאות.

- יש לשמור על השקט בין השעות 14:00-16:00 ובשעות הלילה.

*133*

ממקורות היהדות:

"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".

(קוהלת רבה, ז יג)

"זה הים גדול ורחב ידיים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות: שם אוניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו".

(תהילים פרק קד, פסוקים כה-כו)

פרוש הפסוק: יש די מקום לבעלי חיים בים ולבני אדם ולפעולותיהם. שפע בעלי החיים המיוחדים הוא עולם הטבע הזכאי לחיים משלו והוא יכול להתקיים ביחד עם בני האדם ללא הפרעה כלשהי.

"וכי תבואו את הארץ ונטעתם כל עץ מאכל -"

(ויקרא פרק יט, פסוק כג)

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב לא תאמרו נשב ולא ניטע, אלא היו זהירים בנטיעות, כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לאחרים.

(מדרש תנחומא, קדושים, ח)

ביאורי מילים ומושגים:

רמש: חרק, ברבים חרקים.

יהלכון: ילכו. בשפת התנ"ך נכתב על האוניות שהן מהלכות בים. בימינו אומרים שהאוניות מפליגות בים.

*134*

למעוניינים:

1. בספר קוהלת רבה יש אזהרה ברורה. העתיקו למחברת את האזהרה והסבירו מדוע מזהירים.

2. קראו את ההצעה לחוק הגנת הסביבה (בעמוד 130) וציינו מה הקשר בינו לבין הפסוקים במקורות היהדות.

מחזור פסולת:

ממחזרים ומרוויחים:

באחד היישובים החליטו ליזום פעילות שבה ילמדו את התושבים המעוניינים בכך למחזר שאריות מזון וגזם, בנוסף למחזור פסולת ביתית.

הם פרסמו בעיתון המקומי הודעה על קיום סדנה, שבה יסבירו וידגימו לתושבים כיצד למחזר שאריות מזון וגזם מהגינה לקומפוסט. הקומפוסט ישמש לדישון הגינה.

התושבים ירוויחו והסביבה תרוויח.

ביאורי מילים ומושגים:

מחזור: ניצול פסולת וגרוטאות לשימוש מחדש לאחר עיבוד. לדוגמה: בקבוקים ושקיות מפלסטיק, נייר עיתון.

קומפוסט: זבל המיוצר מצמחים ומשאריות מזון. הקומפוסט משמש לזיבול הגינה.

דשן: חומר (זבל) לטיוב והשבחת הקרקע והצמחים. החקלאים מדשנים את השדות.

*135*

נושאים למחשבה ולדיון:

1. למה הכוונה, לדעתכם: "התושבים ירוויחו והסביבה תרוויח?"

2. האם לדעתכם צריך לחייב על משפחה שתמחזר שאריות מזון? נמקו מדוע.

שולחן המחשב:

למעוניינים:

1. חפשו באתרים באינטרנט מידע על מחזור פסולת וקראו את המידע.

2. הכינו מצגת על מחזור של חומר אחד.

3. הציגו את המצגת לפני חבריכם והסבירו כיצד אתם יכולים לסייע בהצלחת המחזור ביישוב שלכם.

(בספר יש תמונה של מתקן לאיסוף בקבוקי פלסטיק למחזור).

*136*

בעקבות לימוד הפרק:

1. המשפטים והאיורים הבאים מבטאים חשיבה סביבתית. התאימו בין המשפטים לבין האיורים: (התאימו בין אות למספר).

המשפטים:

א. הכל בטבע קשור בכל.

ב. בזבוז היום - משמעו מחסור בעתיד.

ג. השקעה בהווה - תישא פרי בעתיד.

ד. האדם משפיע על הסביבה, מושפע ממנה ואחראי לתוצאות פעולותיו.

(בספר תמונה של ארבעה איורים )

איור 1: שתי תמונות קטנות: בתמונה אחת ממטרה בגשם. בתמונה השנייה ילדה מנסה להשקות ביום שמש, ואין מים בצינור.

איור 2: בתמונה אחת ילד מחזיק שתילים. בתמונה השנייה איש קוטף תפוזים מהעץ.

איור 3: צינור מזרים שפכים לנהר שבתוכו דגים.

איור 4: בתמונה אחת: עצים בגשם. בתמונה השנייה ציפורים עפות מעל פרחים.

*137*

2. בחרו בשני משפטים מבין הארבעה והכינו פרסום לרעיונות המובעים בהם. אפשר בכתב או בציור.

(בספר שתי תמונות. בתמונה אחת: שדה פרחים מוגן ליד ראש העין. בתמונה השנייה: שמורת טבע באזור ים המלח).

*138*

יב. הרשות המקומית ומוסדות הציבור למען התושבים

*138*

מה תלמדו בפרק זה?

על הרשות המקומית של היישוב (כמו: עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית או ועד היישוב) ועל תפקידיה ופעולותיה למען התושבים ועל קשרי הגומלין בינה לבין התושבים.

ההודעה:

בכל יום בשובו מבית הספר, מוציא עדו את דברי הדואר מהתיבה, 'אולי פעם גם אני אקבל מכתב?' חושב עדו. גם היום הוא הוציא את הדואר ובין המכתבים וההודעות להוריו הוא ראה הודעה מהעירייה. הוא היה סקרן מאוד, לכן הציץ וראה שמודיעים מהעירייה להוריו, שעליהם לרשום את אחותו מרב לגן ילדים עירוני.

כשנכנס לביתו שאל את אמו: "מה הקשר של העירייה לגן הילדים של מרב? הרי אתם מחליטים לאיזה גן היא תלך ולא העירייה". אמו התבוננה בהודעה והראתה לעדו שהיא נשלחה מאגף החינוך בעירייה, האגף שאחראי לגנים העירוניים לילדים מגיל ארבע עד גיל שש. "כך היה גם כשאתה היית בגיל הגן," אמרה. "תפקידי העירייה שהיא הרשות המקומית שלנו, לתת שירותים שונים לתושבי העיר, לפתח אותה וליצור

ביאורי מילים ומושגים:

רשות: שלטון, מוסד מוסמך לנהל מסגרת ציבורית.

השם רשות נגזר מהמילה ראש, כלומר: האנשים העומדים בראש היישוב. מנהלים את כל הנוגע לחיי התושבים, ודואגים להתפתחות היישוב בתחומים רבים.

הרשות המקומית: היא ארגון שתפקידו לתת שירות לתושבי היישוב.

*139*

תנאים טובים לחיי התושבים בעיר שלנו. בין היתר עליה לדאוג לחינוך הילדים ולרישום כל הילדים בגנים מתאימים."

עדו נעץ באמו מבט שהעיד על חוסר הבנה: "למה הכוונה 'שירותים שונים'?" שאל. באותו הרגע צלצל פעמון הדלת והשיחה נפסקה.

נושאים למחשבה ולדיון:

1. מה התשובה או ההסבר שתתנו לעדו?

2. מה ידוע לכם על הרשות המקומית שלכם? אילו שירותים היא נותנת לתושבים?

בכל יישוב במדינת ישראל, יהודי, ערבי ודרוזי יש רשות מקומית שהיא ארגון העומד בראש היישוב - עיר או כפר. הרשות המקומית אחראית לענייני היישוב ותושביו כלפי הממשלה, שהיא השלטון המרכזי במדינה. ההחלטה אם יישוב עירוני הוא עיר נקבעת לפי מספר התושבים.

כתיבה:

1. היזכרו וכתבו על מצב שבו היה לבני משפחתכם קשר עם בעלי תפקידים ברשות המקומית שלכם, למשל: עם אנשים במחלקת החינוך או עם בעלי תפקידים האחראים על שיפור פני היישוב.

*140*

על רשויות מקומיות במדינת ישראל

בכל יישוב יש רשות מקומית:

ביישובים עירוניים גדולים נקראת הרשות עירייה. דוגמה: בערים כמו רמת גן, שדרות, אום אל-פחם, כפר סבא, חולון, קריית שמונה, סכנין, בית שאן, חדרה, ערד, מודיעין, אריאל, דלית אל כרמל, רהט.

ביישובים עירוניים קטנים שאינם קיבוץ או מושב, הרשות נקראת מועצה מקומית, לדוגמה: בנימינה, ירוחם, כפר כנא, קצרין, כפר יונה, עיבלין או שלומי, פקיעין.

ביישובים כפריים כמו מושב, קיבוץ או יישוב קהילתי נקראת הרשות ועד היישוב או הנהלת היישוב ויש יישובים שבהם הרשות נקראת מזכירות, למשל: בקיבוצים - כפר הנשיא, יקום, ראש הנקרה, עין הנציב, או יטבתה. במושבים - כפר הרוא"ה, כפר יהושע, אביבים, בית יוסף, בית לחם הגלילית, או עין יהב. ביישובים קהילתיים - להבים, הררית, אורנית, בין אל, אלון שבות, עפרה.

למספר יישובים כפריים וקהילתיים יש מועצה אזורית, כמו: עמק חפר, הגלבוע, לכיש, תמר, שומרון, בוסתם אל מרג', משגב.

ביאורי מילים ומושגים:

מועצה אזורית: רשות ציבורית המשרתת אזור גדול שבו נכללים יישובים כפריים קטנים (קיבוצים ומושבים, כפרים ויישובים קהילתיים).

(בספר תמונה של עיריית רעננה)

(בספר תמונה של שלט של המועצה האזורית הגלבוע)

*141*

כתיבה:

1. בין היישובים שברשימה נמנו שמות של יישובים יהודים ויישובים ערבים ודרוזים. הסבירו מדוע הגדרת הרשות המקומית זהה לכל היישובים?

2. לאחר שקראתם את המידע, ציינו לאיזו קבוצה שייך היישוב שלכם. מהי הרשות המקומית שלו?

3. הוסיפו שני שמות של יישובים, יהודים, ערבים ודרוזים, השכנים ליישובכם, או כאלו שאתם מכירים, שהרשות המקומית שלהם שונה משלכם או זהה לשלכם. תוכלו לחפש בגוגל באינטרנט את המונחים: ערים בישראל, מועצות מקומיות, מושבים, קיבוצים, יישוב קהילתי, מועצה אזורית.

חלון מידע:

רשויות מרכזיות ורשויות מקומיות:

במדינת ישראל יש רשויות מרכזיות הדואגות לכל אזרחי המדינה לתושביה וליישוביה.

חברי הכנסת הם הרשות המחוקקת, לדוגמה: בכנסת חוקקו חוק חינוך חובה.

שרי הממשלה וכל העובדים במשרדי הממשלה הם הרשות המבצעת, לדוגמה: שרי החינוך ועובדי משרד החינוך דואגים לבתי הספר במדינה ולכך שכל הילדים ילמדו מגן ילדים ועד התיכון. הם מכינים תכניות לימודים ומממנים את מערכת החינוך.

(בספר תמונה של כפר ידידיה, בית העם )

*142*

(בספר תמונה של :בנין כנסת ישראל שבו פועלים חברי הכנסת שהם הרשות המחוקקת. הם מחוקקים חוקים.)

נבחרי הציבור ברשות המקומית ותפקידם:

רשות מקומית היא הנהלת היישוב וחבריה הם נבחרי היישוב שנבחרו לתפקידם זה.

חברי הנהלת היישוב נבחרים על ידי התושבים בבחירות דמוקרטיות אחת לחמש שנים. הם מייצגים את התושבים בדיונים ובפעילות של הנהלת היישוב.

תפקיד נבחרי הציבור לרשות המקומית:

- נבחרי היישוב הם הרשות המחוקקת ביישובם. הם מחוקקים חוקים הנוגעים ליישוב ולתושביו ומפרנסים אותם. החוקים נקראים: חוקי עזר עירוניים.

- פעולות למען תושבי היישוב, הם מקיימים קשר עם התושבים ואחראים לפיתוח היישוב מהיבטים שונים.

ביאורי מילים ומושגים:

בחירות דמוקרטיות: כל תושבי היישוב מגיל 17 בוחרים באופן חופשי וחשאי את האנשים שייצגו אותם ברשות המקומית.

דמוקרטיה: שלטון העם (מיונית: דמוס - עם, קרטיה - שלטון; ביוון החל לפעול לראשונה שלטון דמוקרטי).

נבחרי הציבור: האנשים שהציגו מועמדות לשרת בתפקיד חברי מועצת היישוב ונבחרו על ידי התושבים.

בחירה חשאית: כל אחד ואחת בוחרים מאחורי מחיצה המסתירה אותם מעין הציבור, איש אינו יודע במה בחרו.

*143*

מחליטים החלטות:

- החלטה על הקמת מוסדות ציבור למען התושבים, ארגון פעולות תרבות וספורט למען ילדים ובני נוער, מבוגרים ואזרחים ותיקים (גמלאים - אנשים מבוגרים שפרשו מעבודתם בשל גילם).

- החלטה על גובה תקציב הרשות המקומית וחלוקתו למחלקות השונות לפי סדרי עדיפות, כמו: לחינוך, לתרבות, לפיתוח אזורים חדשים, לפיתוח פרק או גני ציבור.

- החלטה על גובה המיסים שהתושבים ישלמו.

- תכנון היישוב - תכנון ופיתוח תשתיות, כמו: תכנון אזורי בנייה חדשים, פיתוח שטחים חדשים, שיפור אתרים ומבנים קיימים, פיתוח דרכי תחבורה, תכנון בתי ספר חדשים וגני ציבור, תכנון מערכות המים והביוב, תכנון מערכות הכבישים, המדרכות והחניונים, פיתוח תשתיות תקשורת.

- אחריות לאגפים או למחלקות או לוועדות של הרשות המקומית,והבטחת מתן שרות לתושבי היישוב על פי ההחלטות.

ביאורי מילים ומושגים:

תשתיות: מערכות המים והביוב, החשמל, הכבישים, המדרכות והחניונים, תקשורת.

חוק עזר עירוני: חוק מחוקקת הרשות המקומית בקשר ליישוב ולתושביו. החוק חייב להיות מאושר על ידי חברי מועצת הרשות המקומית ועל ידי שר הפנים (במקרה שנדרש אישורו).

חוקי עזר עירוניים הם החוקים שמחייבים רק את הרשות ואת תושבי היישוב.

*144*

- פעילויות שונות למען איכות הסביבה ביישוב לשיפור איכות החיים של התושבים בחיי היום-יום ולעתיד, למען הדורות הבאים.

משחק תפקידים:

1. התארגנו לקבוצות קטנות וכל קבוצה תייצג את הנהלת היישוב.

2. כל קבוצה תבחר באחת מההחלטות שהחליטו נבחרי הציבור (ראו בעמוד 143).

3. שוחחו על נושא אחד שחשוב לכם וליישוב שלכם (מהרשימה שבעמוד 143) והציעו דרכים ליישם אותו.

כיצד פועלת הרשות המקומית?

בכל רשות מקומית יש בעלי תפקידים האחראים לנהל את ענייני היישוב ולתת שירות לתושבים. נבחרי הציבור מחוקקים חוקים ומקבלים החלטות למען התושבים והיישוב.

ברשות המקומית עובדים בעלי תפקידים שמבצעים את ההחלטות ונותנים שרות לתושבים בכל השנה.

בעלי התפקידים - נבחרי הציבור ועובדי הרשות המקומית - הם אנשים שונים: נשים וגברים, תושבים ותיקים ועולים חדשים, מבוגרים וצעירים.

לפניכם דוגמה לחלוקת התפקידים ברשות מקומית אחת.

ביאורי מילים ומושגים:

חוקי עזר עירוניים: חוקים שהרשות המקומית מחוקקת ליישוב.

אכיפה: מימוש ויישום החוק או התקנה בכוח.

*145*

תרשים חלוקת תפקידים ברשות מקומית

א. ראש הרשות המקומית (ראש עירייה או מועצה) - אחראי על ניהול היישוב ומרכז את דיוני מועצת היישוב.

ב. חברי מועצת הרשות, מועצת העירייה, או המועצה המקומית - דנים בנושאים שונים הקשורים לתושבים וליישוב - מחוקקים חוקי עזר עירוניים, מקבלים החלטות ומעבירים אותן לביצוע לעובדי הרשות המקומית.

ג. עובדי הרשות המקומית - נותנים שירותים לתושבים, הרשות מאורגנת במחלקות או אגפים.

ד. מחלקות ואגפים שמתאימים לצרכי היישוב. לדוגמה: חינוך ותרבות, שיפור פני היישוב, תשתיות, מים ותחבורה, ביטחון, כספים, תברואה, משפטים, הנדסה, נוער, ספורט, גינון.

בתכלת: נבחרי הציבור לרשות המקומית.

בוורוד: עובדי הרשות המקומית.)

*146*

כמה דוגמאות לתפקידי מבצעי ההחלטות:

- מתן שירות לתושבים בתחומים שונים, למשל: ניקיון, הדברת מזיקים, ביטחון, חינוך משלים, פעולת תרבות, שירותי דת, סיוע לקשישים ולנכים, טיפוח הצומח ביישוב.

- אכיפת חוקי העזר השונים שחוקקו, למשל: לאסור על שיטוט כלבים ללא בעליהם ולקנוס את הבעלים; למנוע הפרעת הסדר באזורי המגורים בשעות הלילה המאוחרות.

- ביצוע ההחלטות שהחליטו נבחרי היישוב, למשל: החלטות בתחום תרבות וחינוך - קיום אירועי ספורט יישוביים בכל שנה, ארגון אירועים לכלל התושבים בחגים, קייטנות לילדים בחופשה.

החלטה בתחום הבניה ביישוב ופיתוח רשת תחבורה יעילה למען התושבים; החלטה בתחום איכות הסיבה ומים, למשל: הקמת מכון לטיהור מי קולחין, בדיקת איכות מי השתייה באון קבוע ושיפורם במקרה הצורך.

*147*

מי מחליטים ומי מבצעים ברשות המקומית?

(בספר שתי תמונות של אנשים מדברים בישיבה ברשות המקומית. כל אחד אומר את דברו):

(בספר שתי תמונות של אנשים מדברים בישיבה ברשות המקומית. כל אחד אומר את דברו):

- אנחנו נתכנן את אזור התעשייה החדש במקום הישן

- חשוב שתהיה בו גינה ציבורית גדולה

- חשוב שיהיה רחוק מאזורי המגורים

- אני מציעה לדחות לשנה הבאה

- צריך להעלות את גובה המיסים

- לא יתכן עכשיו להעלות את המיסים

- אפשר להעלות רק קצת

כתיבה:

1. קראו את ההסבר על הרשות המקומית ועל פעולותיה למען התושבים בעמוד 144.

2. סרטטו טבלה כמו בדוגמה וכתבו לכל פעולה: מי מחליט ומי המבצע - נבחרי הרשות המקומות או עובדי הרשות המקומית? היעזרו בדוגמה.

מי מחליט ומי מבצע?

הקמת בית ספר חדש: נבחרי הרשות המקומית

טיפוח גן ציבורי ביישוב: עובדי הרשות המקומית

כמה מיסים ישלמו התושבים (גובה הארנונה) לפי גודל הדירה:

--

גביית המיסים:

--

ריסוס מקור מים עם יתושים:

--

הקמת מבני ציבור, מועדון לגמלאים, בית כנסת:

--

החלטה על אירועי יובל היישוב:

--

קביעת מיקום הספסלים בגן הציבורי וברחובות:

--

ארגון חגיגות היובל ובחירת המופעים:

--

הטלת קנס לבעלי כלים ללא רצועה וסימן:

--

חלוקת סכך לסוכות לתושבי היישוב:

--

החלטה על השקית הגנים הציבוריים במים מושבים:

--

סימון מעברי חציה:

--

*148*

3. הסבירו במה שונה תפקיד חברי מועצת היישוב הנבחרים מזה של עובדי המועצה ביישוב?

בעקבות לימוד הפרק:

1. כתבו תיאור מקרה שבו תצביעו על הקשר של התושבים עם הרשות המקומית. אתם יכולים לחבר מהדמיון או לתאר מקרה שידוע לכם.

(בספר תמונה של הפגנה )

(חורשה בעיר שמטפח אגף הגינון).

*149*

הקשרים בין התושבים לבי הרשות המקומית:

האזרחים פונים לרשות המקומית - והרשות המקומית פועלת למען האזרחים - תושבי היישוב.

קשרי הגומלין בין התושבים לבין הרשות המקומית:

1. נבחרי הרשות: נמצאים בקשר עם התושבים ונותנים שרות לתושבים בכל יום, יוזמים פעילויות למען התושבים ולרווחתם

התושבים: בוחרים את הנבחרים לרשות המקומית (פעם בכל חמש שנים)

2. נבחרי הרשות: אוכפים את החוקים העירוניים על מי שלא התנהגו בהתאם על ידי אזהרה, הטלת קנס, או הזמנה לדיון משפטי

התושבים: מתנהגים על פי החוקים העירוניים

3. נבחרי הרשות: מקשיבים לפניות הציבור, בודקים את התלונה או הבקשה ובהתאם נענים להן, מסבירים ומציעים פתרונות חלופיים כאשר לא יכולים להיענות

התושבים: פונים באופן ישיר אל בעלי התפקידים הנבחרים והממונים בבעיות שונות, למשל: בקשה לעזרה, תלונה או ביקורת, הצעות לשינוי, הבעת תודה על טיפול ראוי

4. נבחרי הרשות: שומעים, קוראים ומגיבים בהתאם לביקורת

התושבים:מעבירים ביקורת או תשבחות באופן ישיר או בפומבי על פעילות הנבחרים או העובדים ברשות המקומית באמצעות כלי התקשורת (עיתונים, רדיו, טלוויזיה קהילתית, אינטרנט) או מפגינים

ביאורי מילים ומושגים:

הפגנה: דרך שבה האזרחים מביעים דעתם ומתנגדים להחלטות של רשויות השלטון. לקיום הפגנה צריך רישיון מהמשטרה. יש הפגנות שבהן מביעים תמיכה ועידוד.

*150*

כתיבה:

1. הסבירו לילדים צעירים מכם את המשפט: קשרי גומלין הרשות המקומית לבין התושבים.

2. קראו את שני הקטעים הבאים וענו על השאלות שבסוף כל אחד מהם.

ההבטחה שלא קוימה:

ברחוב קטן אין עצים רבים והדיירים מחכים ומצפים שבקצה הרחוב במגרש השומם, תתגשם הבטחת העירייה להם: לפני כמה שנים הובטח להם גן ציבורי קטן, כדי שיהיה מקום שבו ינוחו ויבלו הילדים והשכנים.

אולם, בבוקר אחד הופרעה מנוחת דיירי הרחוב, כשטרקטור גדול וצהוב נכנס אל המגרש הריק ברעש גדול וללא שהיות החל את השקט לחפור ולחצוב.

ניעורו משנתם הדיירים ויצאו לרחוב: "מה מתרחש כאן?" תמהו ושאלו "מה עושים? האם מקימים את הגן כמתוכנן?"

"איזה גן?" תמה הטרקטוריסט השקדן, והוסיף: "לא מקימים כאן גן, גם לא נוטעים עצים. כאן מקימים מגרש חניה לקונים שמגיעים למרכז הקניות הקרוב."

השתוממו הדיירים ואמרו זה לזה: "זה לא בסדר, אין לזה סליחה, איך בעירייה שכחו את הבטחתם.

'במגרש הריק יוקם גן, ישתלו עצים ושיחים, ובגן יתקינו מתקני משחקים עבור ילדי התושבים'?!"

מיד החליטו לכתוב מכתב לעירייה, לשאול מה קרה, וכמובן, להתלונן על ההבטחה שלא קוימה.

*151*

א. מה דעתכם: למי כדאי להם לפנות בעירייה? נמקו את תשובתכם (היעזרו בטבלת קשרי הגומלין בעמוד 149)

ב. המליצו להם כיצד לפנות לעירייה, נסחו את פניתם.

כלב, רצועה ופקח:

מרים יצאה אל הפרק לטייל עם כלבה חומי. הפרק גדול, חשבה, וחומי יוכל לרוץ ללא מחסום ורצועה בלי להפריע.

חומי רץ, קצת נבח, ואחרי ציפור קטנה קפץ. לפתע, ממקום בלתי נראה, פקח של העירייה צץ. הוא חבש כובע עם סמל מיוחד וביקש ממרים שתעצור מיד.

אמר הפקח" "מדוע הכלב ללא מחסום על פיו וללא רצועה? צריך לשלם 300 שקל קנס לעירייה."

מרים הופתעה ואמרה: "אכן עסק ביש, אבל הרי לא הפרענו לאיש. הפרק ריק מאדם, וגם חומי כלב טוב ולא פרוע.

*152*

"בבקשה, אדוני הפקח, כיון שאין הפרעה, אולי תוותר על הקנס והפעם תסלח."

שאל הפקח: "אינך קוראת שלטים? אינך יודעת שצריך לשמור על החוקים?"

השתוממה מרים ואמרה: "היכן השלט? היכן ההוראה? אין כאן דבר, אפילו לא אנשים ואף לא ילדים, רק הכלב, אני וכמה ציפורים."

א. הציגו שני טעונים" טעון לזכותו של הפקח וטעון שמתנגד לדבריו.

ב. מה דעתכם: מי צודק - הפקח או מרים?

למי פונים האזרחים? מי ייתן מענה?

כתיבה:

1. התבוננו בתרשים כיצד פועלת הרשות המקומית, בעמוד 145 וברשימה בעיות ונושאים המעסיקים תושבים שונים (עמוד 153).

2. סרטטו טבלה כמו זו וכתבו את שם הבעיה או הנושא. ציינו לאיזו מחלקה יפנו התושבים בעת הצורך.

*153*

בעיות ונושאים המעסיקים תושבים שונים:

א. ברחוב יש מכת יתושים, הם מטרידים ועוקצים.

ב. בקשה לנטיעת עצים ליד מגרש החניה ברחוב.

ג. תודה על פעולות קייטנות הקיץ של הילדים.

ד. תושבים חדשים רוצים לרשום את ילדיהם לבתי ספר ביישוב.

ה. מגרש החניה ברחובנו מלוכלך ואין מנקים בזמן.

ו. תודה על פינוי מהיר של העץ שנפל וחסם את הכביש.

ז. הערכה ותודה על ארגון אירועי פורים ביישוב.

3. אספו מידע ממקומונים ביישוב שלכם - במדור המכתבים ומאתר האינטרנט של היישוב על הנושאים האלה: הערכה ואמירת תודה, תלונות, בעיות או בקשות של תושבים לרשות המקומית. כתבו פניות שמייצגות תחומים שונים.

*154*

בחירות לרשות המקומית:

במדינת ישראל בוחרים התושבים את נציגיהם למועצת היישוב. חברי הרשות המקומית נבחרים על ידי התושבים בבחירות דמוקרטיות אחת לחמש שנים. הם מייצגים את התושבים בדיונים ובפעילויות של הרשות המקומית.

נושאים למחשבה ולדיון:

יש אנשים ביישוב שטוענים שהבחירות הן בזבוז וצריך למנות הנהלה מרכזית ליישוב.

1. מה דעתכם על אמירה זו? באילו נימוקים האנשים האלה יכולים להשתמש?

2. מהם הנימוקים בעד בחירת נציגים?

3. מה דעתכם? הציגו אותה בברור ונסו לשכנע את שני הצדדים.

במי לבחור?

במדינה שבה השלטון דמוקרטי יש מפלגות. כל מפלגה מציעה בפני הבוחרים מצע ובו כתובים רעיונותיה ומטרותיה וכן התכניות לביצוע אם וכאשר היא תבחר להנהיג את היישוב או את המדינה.

הערה: בבחירות דמוקרטיות: תושבי היישוב ואזרחי המדינה בוחרים באופן חופשי את נציגיהם לרשות המקומית או לכנסת ישראל כדי שינהלו את חיי היישוב ותושביו או את המדינה ואזרחיה.

ביאורי מילים ומושגים:

מפלגה: קבוצה מאורגנת של אנשים שיש להם רעיונות ותכניות והם מעוניינים להשפיע ולהיבחר לרשות היישוב או המדינה.

(בספר תמונה של קלפי ולוח בחירות )

*155*

הבוחרים קוראים את המצע, שומעים את דברי המועמדים ומתלבטים באיזו מפלגה לבחור.

דוגמה לתעמולה של שתי מפלגות בבחירות לרשות היישוב:

מפלגת הירוקים - למען איכות סביבה ואיכות חיים ביישוב

הצביעו בעדנו כי לנו חשובה הסביבה וחשוב שתהיה איכות חיים ביישוב!

אנו קוראים לכל התושבים שאיכות החיים והסביבה חשובה להם להצביע בעדנו!

*156*

מפלגת התושבים למען דו-קיום בין כל תושבי היישוב

אנו מפלגה שחבריה מיצגים את כל התושבים ביישובנו: דתיים ושאינם דתיים, צעירים וגמלאים, עולים חדשים וותיקים, נשים וגברים, נכים ובעלי מוגבלויות. אנחנו נפעל למען כולם.

אנו קוראים לכל התושבים שהיחסים בין התושבים ביישובנו חשובים להם - הצביעו בעדנו!

מפלגה של כולם

כתיבה:

1. בעד איזו מפלגה מהשתים שהציגו את המצע תצביעו? למה?

2. כיצד לדעתכם צריכים תושבי היישוב, שאינם מסכימים עם פעולות של ראשי הרשות המקומית לנהוג? מה הם יכולים לעשות? הביאו דוגמה מאירוע שקרה ביישוב שלכם.

*157*

בעקבות לימוד הפרק:

קראו את תיאורי המקרים וענו על השאלות:

1. אפרת שאלה: "למה צריך לפצל את התפקידים ברשות המקומית? למה יש כאלה שמחליטים ומחוקקים חוקים ויש אחרים שמבצעים את ההחלטות? אני מחליטה להכין שיעורים בצהריים ואני גם מבצעת את ההחלטה."

הסבירו לאפרת את ההבדל.

2. באחת הערים הציעה מנהלת אגף החינוך לראש העירייה לבנות בית ספר שילמדו בו בעיקר תלמידים מצטיינים בספורט. ההצעה הובאה לישיבת מועצת העיר ולא התקבלה.

א. מדוע לדעתכם היה על מנהלת אגף החינוך להעביר את הצעתה לראש העיר והוא העבירה למועצת העיר?

ב. בשכונת מגורים ביישוב פנו התושבים לראש המועצה המקומית ולחברי המועצה המקומית שיבטלו את החלטתם לבנות מגרש טניס במגרש הריק שבשכונה.

ג. מדוע פנו התושבים אליהם ולא אל מהנדס העיר?

ד. הסבירו, למה נבחרי הציבור מחליטים עבור התושבים?

*158*

ראשי הרשות המקומית בעבר וכיום:

מה תלמדו בפרק זה?

1. על הנצחת ראשי יישובכם בעבר וכיום.

2. על רחובות, מוסדות וגנים ביישוב הנקראים על שמם של אישים שונים.

כתיבה:

1. השיגו מידע על ראשי הרשות המקומית מהעבר ועד היום. וארגנו אותו על פי השנים שבהן כיהנו.

2. אתרו במפת יישובכם שמות רחובות ומוסדות ציבור על שם ראשי היישוב.

רחובות ומוסדות ציבור על שם:

ביישובים, בעיריות וברשויות מקומיות נוהגים לקרוא לרחובות ולמוסדות ציבור על שם אישים וראשי היישוב בעבר ובכך להנציח את שמם ופעלם למען היישוב והמדינה.

כאן מוצגת דוגמה אחת של: כפר סבא.

בכפר סבא הונצח שמו של ראש העיר זאב גלר שנבחר לראש העיר השלישי של כפר סבא ופעל בין השנים 1965-1983. על שמו נקראו רחוב גלר, מתנ"ס על שם זאב גלר וגן ציבורי בשם גן זאב. בעת כהונתו טיפח זאב גלר את מערכת החינוך בעיר באופן מיוחד, פיתח את התרבות, ובזמנו הוקם בית יד לבנים עם היכל תרבות גדול, הוקמו מתנ"סים בשכונות והעיר גדלה והתפתחה מאוד. זאב גלר נהג

(בספר תמונה של רחוב על שם זאב גלר)

*159*

לבקר מידי יום שישי את המאושפזים בבית החולים מאיר וכמו כן, קיבל באופן אישי כל משפחה חדשה שהגיעה לעיר.

כתיבה:

1. התבוננו בגב המפה שלכם וכתבו שמות של רחובות, שכונות, מוסדות ציבור וארגונים ביישוב שלכם, שמנציחים אישים וארגונים שפעלו למען המדינה והיישוב.

2. מדוע קיים ביישובים רבים רחוב בשם "רחוב הרצל", רחוב "בן גוריון"?

(בספר מצולמים שלטי רחובות: רחוב יהודה הלוי, רחוב הרצל, רחוב בן גוריון, רחוב רחל המשוררת, רחוב נחום גוטמן, רחוב ויצמן)

(בספר תמונה של שמות של רחובות)

*160*

בעקבות לימוד הפרק:

1. באחד היישובים התנגדו להחליף את שם רחוב העצמאות לרחוב על שם אישיות מוכרת.

כתבו נימוקים משכנעים להתנגדותם ונימוקים משכנעים בעד ההחלטה.

2. התבוננו במפת יישובכם והכינו רשימה של נושאים שונים שעל שמם נקראים רחובות. החליטו על שמות התבחינים. (דוגמה: מקומות בארץ, עצים).

3. שחקו במשחק תפקידים: אתם חברי הנהלת היישוב. דונו בנושא מסוים, הביעו דעות בעד ונגד והצביעו בסוף ה דיון.

*161*

חוקי עזר עירוניים:

מה תלמדו בפרק זה?

1. על חשיבותם של החוקים שהרשות המקומית מחוקקת.

2. על חוקי המדינה לעומת חוקים מקומיים.

3. על דרכי אכיפת החוקים.

חקיקת חוקים ביישוב:

נבחרי הציבור שברשות המקומית מחליטים החלטות שונות וביניהן הם מחוקקים חוקי עזר עירוניים שונים. הם דנים בבעיות ביישוב ובצורך לחוקק חוקים חדשים. לאחר הדיון בהצעה לחוק מסוים הם מצביעים על ההחלטה, ולפי הרוב - מאשרים את החוק. את החוק מעבירים לאישור משרד הפנים (משרד של הממשלה). לאחר האישור של שר הפנים מפרסמים את החוק ברבים כדי שכל התושבים ינהגו על פיו. דוגמה: בכפר סבא חוקקו חוק האוסר לכרות או לעקור עצים שנטעו לפני 50 שנה ומעלה.

(בספר ציור של עץ הזית שהוא עץ מוגן)

*162*

הסיבות להחלטה לחוקק חוקי עזר הן שונות

כמה סיבות:

- יש סיבות שנובעות מהצורך של תושבי היישוב, לדוגמה: מניעת רעש בשעות המנוחה.

(בספר תמונה של ילדים הצועקים ליד בניין מגורים בשעת לילה)

- יש סיבות שנובעות מצרכי הרשות המקומית, לדוגמה: שימור בתים בעלי חשיבות ליישוב.

(בספר תמונה של בית לשימור)

- יש סיבות שנובעות מבעיות וסוגיות שקשורות ליישוב ולמדינה. לדוגמה:חיסכון במים.

(בספר תמונה של אדם משקה גינה)

כתיבה:

1. הציעו סיבות נוספות לחקיקת חוקים ביישוב שלכם.

2. מה לדעתכם השוני בין חוקי מדינה לחוקים יישוביים - חוקי עזר עירוניים?

3. קראו את המידע על חוקי מדינה ועל חוקי עזר עירוניים. (בעמוד הבא). ערכו טבלה משווה וארגנו את המידע על פי תבחינים שתחליטו עליהם.

*163*

חוקי מדינה וחוקי עזר עירוניים:

מהם חוקי המדינה ומי אוכף אותם?

חוקי מדינה הם החוקים שחברי הכנסת מחוקקים עבור כל אזרחי המדינה ותושביה, והם מחייבים את כל האזרחים והתושבים של המדינה.

המדינה אוכפת את החוקים באמצעות משטרה, בתי משפט ורשויות שונות.

לדוגמה: חוק חינוך חובה שבו כל הילדים במדינה חייבים ללמוד בבתי ספר. המדינה אוכפת את החוק על ידי הקמת בתי ספר והצבת מורים לתלמידים.

(בספר תמונה של מליאת הכנסת בירושלים, שהיא בית המחוקקים)

ביאורי מילים ומושגים:

אכיפה: מימוש החוק והפעלתו.

*164*

חוקי העזר העירוניים מתפרסמים באתר של השלטון המקומי ובאתרים של הרשויות המקומיות באינטרנט. לפניכם דוגמה לחוק עזר מהעיר: אור יהודה. החוק ארוך וכאן הובאו פרטים אחדים בלבד.

חוק עזר לאור יהודה (הגנה על הצומח), תשכ"ו - 1966

פורסם: ק"ת 1847, תשכ"ו (3/3/1966), ע' 1024

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 22, 32, ו-42 לפקודת המועצות המקומיות, מתקינה המועצה המקומית אור יהודה חוק עזר זה:

הגדרות:

1. בחוק עזר זה -

"המועצה" - המועצה המקומית אור יהודה;

"ראש המועצה"

"צמח" - עץ, שתיל, שיח, ניצן, פריחה, פרח או עשב, הנטוע או הצומח ברחוב או בגן, או כל חלק מהם;

"גן"- גן ציבורי, חורשה או שדרה, גינה שהמועצה אחראית בעד החזקתה, וכל מקום אחר ברשות הרבים שצמחים נטועים או צומחים בו, בין שהוא גדור ובין שאיננו גדור;

"רחוב" - רחוב, לרבות רחבה, כיכר ומגרש שבבעלות המועצה, וכל מקום ציבורי, הנמצאים בתחום המועצה.

פגיעה בצמחים ברשות הרבים:

לא יעקור אדם צמח ברחוב או בגן, לא ישחיתו, לא יגדעו, לא ישמידו ולא יסיר ממנו את קליפתו, לא יקטוף ממנו פירות או פרחים, לא יתלוש ממנו ענפים או עלים, לא ידרוך עליו ולא יזיקו באופן אחר, אלא ברשות ראש המועצה ולפי הוראותיו.

עונשים:

העובר על הוראה מהוראות חוק עזר זה, דינו - קנס 600 שקלים חדשים (נתאשר), ובמקרה של עבירה נמשכת, דינו - קנס נוסף 24 שקלים חדשים (נתאשר) בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה לו עליה הודעה בכתב מאת ראש המועצה, או לאחר הרשעתו בדין.

ו' בשבט תשכ"ו (27 בינואר 1966)

חיים משה שפירא / שר הפנים

מרדכי בן פורת / ראש המועצה המקומית

*165*

(בספר תמונה של עצים בפארק)

כתיבה:

קראו את החוק וענו על השאלות:

1. מדוע לדעתכם יש הגדרות של מושגים בפתיח לחוק?

2. ציינו: כיצד מתכוונת העירייה לאכוף את החוק?

3. זהו וציינו: מי חתום על החוק? מדוע?

4. פרטו: מה יקרה למי שלא ישמע לחוק?

5. הסיקו: מהן הסיבות שהרשות המקומית חוקקה את החוק הזה? (היעזרו בהסבר בעמוד 162)

ממקורות היהדות:

"וזאת המצווה החוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלוהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה."

(דברים פרק ו, פסוק א)

תנו רבנן: "לא יגדל אדם את הכלב, אלא אם כן קשור בשלשלת, אבל גדל הוא בעיר הסמוכה לספר וקושרו ביום ומתירו בלילה."

(בבא קמא, דף פג, עמוד א)

"לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים."

(רמב"ם, נזיקין יג, כג)

"השופך מים ברשות הרבים והוזק בהם אדם אחר - חייב לשאת ולשלם בנזקו."

(בבא קמא, פרק ג, ב)

*166*

כתיבה:

1. קראו את שלושת הפרושים הבאים והתאימו כל פירוש לקטע המתאים ש"במקורות היהדות".

- הפירוש: כלב שמירה מסוכן ולכן קושרים את כלב השמירה ביום כדי שלא יפגע באנשים, אולם כאשר מגדלים אותו ביישוב שבאזור ספר - משחררים אותו בלילה כדי שישמור על הבית או על היישוב.

- הפירוש: בארץ המובטחת - ארץ ישראל - תחיו לפי החוקים והמשפטים שניתנו במעמד הר סיני.

- הפירוש: לא יזרוק אדם אבנים משדהו לדרך או למקום ששייך לציבור ואינו שייך לו, כדי למנוע מפגע וזיהום של הסביבה הציבורית שהיא רשות הרבים.

ביאורי מילים ומושגים:

לרשתה: לרשת אותה ולהתיישב בה.

ספר:אזור גבול בין שני יישובים או מדינות.

שלשלת: מילה נרדפת לשרשרת.

לסקל: לפנות אבנים מהשדה.

רשות הרבים: מרחב ששייך לציבור.

רשות היחיד: המרחב הפרטי של אדם או משפחה.

הוזק: נגרם לו נזק.

(בספר תמונה של פסולת ברשות הרבים)

*167*

התקנות שהתקינו חז"ל בנושא רשות הרבים כתובות בלשון משנאית (מתקופת המשנה שאחרי חורבן בית המקדש השני). הסבירו במילים שלכם את התקנה האחרונה: "השופך מים ברשות הרבים והוזק בהם אדם אחר - חייב לשאת ולשלם בנזקו."

למעוניינים:

אם ידוע לכם על חוקים ומצוות בכתבי הקודש ובמקורות היהדות (פרקי אבות, התלמוד, משניות וספר התנ"ך) שמתייחסים להתנהגות שבין אדם לחברו, או להתנהגות האנשים ביישובכם - הביאו דוגמאות לכיתה והסבירו את הקשר לנושא.

בעקבות לימוד הפרק:

הציעו להנהלת יישובכם חוק עזר חדש. חשבו על נושא שחשוב לכם. נסחו את החוק, כתבו כיצד לאכוף אותו ושלחו לרשות המקומית את הצעתכם, מעניין מה יענו לכם.

*168*

מהם מוסד או ארגון ציבורי?

מה תלמדו בפרק זה?

1. על מוסדות וארגונים ציבוריים ביישוב ועל תפקידם במתן שירות לתושבים.

2. על הקשר בין מיקומם של המוסדות ביישוב לבין השירות שהם נותנים.

3. על זכויות וחובות של מקבלי השירות ושל נותני השרות.

(בספר מצולמים מספר שלטים:

(בספר תמונה של שלטי מוסדות)

-ביה"ס הריאלי בחיפה, למדע טבע וסביבה, כיתות א-ט.

- מרכז קהילתי קשת.

- בית הסופרים ומוזיאון גוטמן ע"ש אירין ומורי פרגמנט לזכר ביתם שרי פ. קופל.

- מגן דוד אדום, תחנת אור יהודה.

- ארכיון.

- מועדון הזהב, בית שני לגיל השלישי.)

כתיבה:

1. התבוננו בתצלומים של השלטים של מוסדות הציבור.

א. סרטטו טבלה ומיינו את תצלומי השלטים על פי התבחינים שתחליטו עליהם.

2. קראו את שלוש הידיעות מהעיתונות בעמוד 169 והסיקו מה הנושא המשותף שבשלוש הידיעות?

*169*

בית הספר הוותיק ברושים ייסגר בסוף שנת הלימודים

מאת כתבנו יהודה כרמלי

כל המשפחות של תלמידי בית הספר הוותיק "ברושים" זועמים על העירייה, לאחר שקיבלו הודעה על סגירת בית הספר בסוף שנת הלימודים הנוכחית. יעל, אמם של שני תלמידים אמרה בעצב ובכעס: "אני למדתי בבית הספר וכעת ילדים לומדים בו והנה עומדים לסגור מוסד כה חשוב להורים ולתלמידים."

מהעירייה נמסר שמספר התלמידים הנרשמים לבית הספר יורד בשנים האחרונות, משום שבאזורי המגורים רוב התושבים מבוגרים. בתחילת שנת הלימודים החדשה ילמדו התלמידים מ"ברושים" בבית הספר "אלונים", הנמצא באזור רישום שכן, העירייה תדאג להסעות לתלמידים.

תושבי יישובים כפריים בדרום מבקשים לפתוח בית חולים באזור

מאת כתבתנו רחל ברוך

לאחרונה התארגנו ראשי רשויות קטנות וראשי יישובים כפריים בדרום ופנו למשרד הבריאות ולקופות החולים בבקשה שיקימו באזור בית חולים. בפנייתם הם מציינים שהאנשים הנזקקים לטיפול של בתי חולים נאלצים לנסוע לבית החולים באשקלון או בבאר שבע והדבר כרוך בהוצאה כספית גדולה ובבזבוז זמן רב על נסיעות.

ממשרד הבריאות השיבו שמספר התושבים באזור אינו מצדיק פתיחת בית חולים נוסף.

פתיחת בית משפט חדש בעיר מעוררת שמחה והתרגשות

מאת כתבינו דוד אלונה ומירה יהב

ביום רביעי נחנך בטקס חגיגי בית המשפט החדש בעיר. ראש העיר הורה למשרד המשפטים על ההחלטה ועל הביצוע. בדברי ברכתו הוא הזכיר את הימים שבהם תושבי העיר נסעו לעיר הגדולה לקבלת שרות, אך כעת הם יזכו לקבל את השירות בעירם. השופטת עליזה בן אהרון, ציינה בדבריה: "בית המשפט נפתח כאן משום שהעיר גדלה מאוד ולתושביה מגיע שירות משפטי במקום."

*170*

3. בחרו בכתבה אחת והסבירו: מדוע המוסד הציבורי חשוב לתושבים?

4. התבוננו ברשימת המוסדות והאירגונים: כתבו אילו מוסדות פועלים ביישובכם ואילו לא.

רשימת המוסדות והאירגונים:

בית חולים אזורי, מרפאה יישובית, בנקים, גן ילדים, בית משפט, בית ספר תיכון, אוניברסיטה, בתי תפילה (בית כנסת, מסגד, כנסייה), חנויות רבות, העירייה, תחנת מגן דוד אדום, קניון, מרפאות מקצועיות, מזכירות היישוב, דואר מרכזי, בריכת שחייה, משרדי מס הכנסה, סניף דואר מקומי, תחנת משטרה, בית ספר יסודי, ספרייה, מוזיאון, בית קולנוע, פרק, תחנת רכבת.

(בספר תמונה של תחנת רכבת)

*171*

מדוע דווקא כאן?

פעילות על המפה וכתיבה במחברת:

1. סמנו על מפת היישוב שלכם את מוסדות הציבור שאתם מכירים ביישוב וגם כאלה שאתם מבקרים בהם.

2. התבוננו במפה שעליה סימנתם את מוסדות הציבור, מיינו וסיפרו את מספר המוסדות:

א. מוסדות ציבור שחוזרים ומופיעים במפה יותר מפעם אחת והם נמצאים בכמה אזורים ביישוב.

ב. מוסדות שיש רבים מהם (דוגמה: בתי ספר).

ג. מוסדות ציבור שיש מהם רק אחד או שניים והם נמצאים רק במקום אחד (דוגמה: תחנת משטרה).

(בספר תמונה של סניף דואר שכונתי )

(בספר מספר שלטים שהם דוגמה למוסדות ציבור: סניף דואר שכונתי, יד שרה, מרכז האומניות, שירותי בריאות כללית, מרכז שיטור קהילתי).

(בספר תמונה של דוגמה למוסדות ציבור)

*172*

3. הסיקו: האם יש קשר בין המספר (גדול או קטן) של המוסדות והארגונים הציבוריים ביישוב לבין גדלו של המקום שבו הם נמצאים? אם כן, מה הקשר?

4. תושבים באחת הערים טענו שבאזור הדרומי של עירם כמעט שאין מוסדות תרבות, נופש ופנאי. הם מבקשים מראש העירייה להקים גם באזורם מוסדות כאלו. הציגו את נימוקי התושבים כדי לשכנע את ראש העיר בצדקתם.

5. הביעו דעתכם: האם ראש העירייה צריך להתחשב בפנייתם? מדוע?

היעזרו במושגים: נגישות לכל התושבים, זיהום אוויר ורעש, חניה, נוחיות, זמן, חיסכון במקום, מספר האנשים המקבלים שירות באופן קבוע, מרחק רב, זכויות, שוויון הזדמנויות, רחוק מ...קרוב ל...)

ביאורי מילים ומושגים:

זכות: רשות חוקית לרכוש, לכבוד ולפעולה כלשהיא, (כמו הזכות לעבוד וללמוד).

(בספר תמונה של מרפאה, בריכה ובית תרבות )

*173*

משימה לאיסוף מידע על מוסדות הציבור ביישוב וכתיבה:

1. כתבו באיזה מוסד ציבורי ביקרתם ביישוב שלכם? (מלבד בית הספר). ציינו: לשם מה ביקרתם? מה הייתה מטרת הביקור?

2.בחרו באחד ממוסדות הציבור (שבסביבה הקרובה) ואספו עליו מידע, כפי שאתם יודעים ממשימות דומות. הנחיות תקבלו מהמורה.

ממקורות היהדות:

"כל מקום שיש בו עשרה מישראל צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפילה בכל עת תפילה, ומקום זה נקרא בית הכנסת."

(רמב"ם, הלכות תפילה)

נושאים למחשבה ולדיון:

האם יש דמיון בין ההלכה שקבע הרמב"ם לימינו? הדגימו.

(בספר צילום של בית כנסת שכונתי)

(בספר תמונה של בית כנסת שכונתי)

*174*

כללים ותקנות, זכויות וחובות במוסד ציבורי:

קראו את ארבעת תיאורי המקרה וענו על השלות אחרי כל תיאור.

אין בררה - הזמן יקר

"אוף, תורי לא מגיע. אנחנו כבר מחכים יותר משעה, נמאס לי! אני הולכת!" כך התלוננה מיכל בעת שחיכתה לתורה במרפאה. "אין ברירה, ילדתי," אמרה אמא, "עלינו להמתין בסבלנות עד שיגיע תורנו, ככה זה במרפאה."

האיש שיש לידן על הספסל הגיב בכעס: "תסלחי לי, גברת, על שאני מתערב בשיחה שלך עם ביתך, אבל את לא צודקת בכך שאין ברירה ושצריך לחכות זמן רב. הזמן שלנו יקר והם חייבים לשפר את השירות שלהם".

1. למה הכוונה "הם חייבים לשפר את השירות"?

אז מה אם איחרנו?

ליאת ורוני הלכו לחוג מחשבים במתנ"ס. כאשר הגיעו התברר להן שהן איחרו והשיעור התחיל. דן המדריך לא הסכים להכניס אותן לשיעור, משום שלפי כללי החוג - אסור לאחר. הן כעסו ואמרו להוריהן: "אז מה אם איחרנו?" אמא של ליאת אמרה: "את לא צריכה לכעוס. את איחרת ואילו הכללים." לעומתה אמר אביה: "אפשר להתחשב, לא צריך להיות כל כך נוקשים."

2. מדוע דורש המדריך לא לאחר?

*175*

תפוס אותי!

דניאל ואבי הלכו עם אמם לבנק. האם התעכבה ובינתיים הילדים השתעממו. דניאל אמר לאבי: "בוא נשחק בתופסת, תפוס אותי!" ומיד התחילה לרוץ בתוך הבנק, להסתתר מאחורי כיסאות, לצעוק בקול: "לא תצליח!"

אחד הפקידים העובדים בבנק אמר לדניאל: "ילד, אל תרעיש, כאן לא מגרש משחקים, אתה מפריע לנו לעבוד." לדניאל זה לא היה אכפת, הוא המשיך לרוץ ולצעוק.

3. מה אפשר להציע למנהלי הבנק לעשות כדי שילדים ישמרו על השקט בבואם עם הוריהם?

בגלל המדרגות אין גישה

יובל הוא נכה המתנייע בעזרת כסא גלגלים. ביום שישי הוא הגיע לסניף הדואר השכונתי כדי לקבל חבילה שנשלחה אליו. הוא ביקש משכנו עודד שייקח אותה עבורו: "אני לא יכול להיכנס בגלל המדרגות." עודד הסכים, כמובן, ואמר לפקיד הדואר: "זה מאוד לא בסדר שאין לנכים גישה לכאן."

4. איזו זכות של יובל נפגעה? מי פגע בזכותו?

5.אם קרה לכם מקרה שבו זכותכם או זכות של בני משפחתכם נפגעה במוסד ציבורי, ספרו מה קרה ואיזו זכות נפגעה. הציעו איך אפשר היה אחרת?

*176*

על כללי התנהגות ותקנות:

בכל מוסד ציבורי יש כללים ותקנות שנועדו לשמור על הזכויות והחובות של מקבלי השירות ושל נותני השירות.

הכללים והתקנות כתובים בשלטי ובדפים מיוחדים שנמצאים במקום. לדוגמה:

נא לשמור על השקט!

אין להכניס מזון ושתייה

נא לדייק! המאחרים מפסידים את תורם!

לשמור על התור

העישון אסור!

בדיקות מתקבלות בין השעות 7:00-9:00, התייעצו עם הפקידים.

כתיבה:

1. כתבו בטבלה אילו זכויות וחובות יש למקבלי שירות ולנותני שירות במוסדות ציבור ביישובכם (העתיקו את הטבלה למחברת).

המוסד הציבורי:

במתנ"ס או במועדון:

--

במרפאה:

--

בבריכת השחייה:

--

בבית הכנסת:

--

במוסד אחר ביישובכם:

--

*177*

2. מה יכולים לעשות מקבלי השירות כאשר הזכויות שלהם נפגעות?

3. במדינת ישראל חוקק חוק שוויון הזדמנויות. הסיקו באיזה תיאור מהמקרים שקראתם יש אי שמירה על החוק? נמקו תשובתכם.

4. כתבו דוגמה אחת לשמירה או לפגיעה בזכות לשוויון הזדמנויות ביישוב שלכם.

היעזרו במילים" זכויות, זכויות היחיד וזכויות החברה, שוויון ואי שוויון, חוק, חובה, חברה דמוקרטית.

בעקבות לימוד הפרק:

1. הוטל עליכם להעניק את פרס השירות הטוב למוסד ציבורי ביישוב שלכם. החליטו מהם התבחינים שלפיהם תשפטו.

2. הכינו תעודה למוסד הזוכה והתמקדו בעיקרי הציונים. הראו לעובדים את התעודה שהענקתם להם.

ביאורי מילים ומושגים:

חוק שוויון הזדמנויות: חוק שקובע שלכולם יש הזדמנות שווה, למשל בעבודה, בלימודים.

כדאי לדעת:

האזרחים זכאים לקבל טיפול רפואי במרפאה שאליה הם שיכים רק לאחר תשלום מיסים לקופת החולים.

גם במתנ"ס מקבלים שירות רק כאשר משלמים דמי השתתפות וכך ברוב מוסדות הציבור נותני השירות ביישוב.

בדרך כלל, השירות במוסד ציבורי ניתן בתמורה לתשלום. לעיתים התשלום הוא מהמיסים שאנו משלמים למדינה או לרשות המקומית ולעיתים באמצעות תשלום ישיר עבור השירות.

*178*

שיקולי העדפה ובחירה - במה לבחור? איך לבחור?

מה תלמדו בפרק זה?

1. על שיקולים בבחירה של פעילות ביישוב.

2. לחשוב על חלופות ולקבל החלטה בהתאם.

ביישוב שלכם פועלים מוסדות וארגונים שונים שמארגנים פעילויות לתלמידים במהלך שנת הלימודים ובחופשות. על ההשתתפות של התלמידים בפעילויות יש לשלם.

התלמידים מחכים לקייטנות ולפעילויות, אולם ההחלטה במה לבחור אינה קלה.

שיקולי העדפה ובחירה:

לכל אחד ולכל אחת יש רצונות לעשות או לקנות דברים שונים או להשתתף בפעולות שונות. אבל, יש גם שיקולים כספיים, שיקולי זמן, בריאות ויכולת.

כאן הבעיה: לא תמיד יש די כסף וזמן שיכולים לענות על הרצונות, ואז - צריך לחשוב ולהחליט על מה לוותר את מה להעדיף. באילו חלופות לבחור. בבואנו להעדיף דבר מה ולבחור בו לעומת דבר אחר, אנחנו חושבים ומעלים שיקולים שונים:

- שיקולים כספיים - כמה יעלה? יש לנו כסף די הצורך?

- שיקולי זמן - מתי, באילו ימים, חודשים, שעות? מהו משך הזמן?

ביאורי מילים ומושגים:

חלופות: לחשוב או לבחור במשהו אחר - להחליף, אפשרות אחרת.

*179*

- שיקולי מקום - איפה? נגישות למקום. (קל ונוח להגיע)

- שיקולים חברתיים - מי המשתתפים? מי אחראי? מי בעלי התפקידים?

כתיבה:

1. ספרו על מקרה שבו התלבטתם בבחירת דבר כלשהו. מהם שיקולי הבחירה שלכם?

2. התבוננו בעלילון המציג שיקולי העדפה ובחירה.

א. כתבו מהם שיקולי הבחירה של כל אחת מהדמויות (כמו: זמן, כסף, מקום, חברה)

ב. חברו סיפור קטן לאחת מהדמויות בעלילון.

(בספר מצויר עלילון)

(בספר תמונה של עלילון)

1. בתמונה: הילד מחזיק שתי מעטפות. האמא אומרת: התקציב שלך 40 שקלים תסתדר עם זה.

2. בתמונה הילד מחזיק כינור ביד אחת ואטלס ביד השנייה. הילד אומר: רציתי להשתתף בקייטנת רואים עולם אבל באותו זמן יש אימונים של התזמורת.

3. ילדה עומדת ליד פסל של ילד משחק כדורגל. הילדה אומרת: בחרתי להשתתף בקייטנת אומנות ויצירה כי היא קרובה לבית ואוכל ללכת ברגל.

4. ילדה מחזיקה אביזרי קסמים. הילדה אומרת: אני רוצה להשתתף בקייטנת קוסמות אבל שני ילדים שמציקים לי נרשמו ולכן לא נרשמתי.

ביאורי מילים ומושגים:

תבחינים: חלוקה לקבוצות או קריטריונים שמבחינים ביניהם.

*180*

ארגונים ואנשים מתנדבים למען החברה ביישוב שלכם:

מה תלמדו בפרק זה?

1. על ערך ההתנדבות ביישוב - בחברה ובקהילה.

2. על פעולות התנדבותית ל ילדים למען תושבים ביישוב.

נושאים למחשבה ולדיון:

ספרו: מה ידוע לכם על ארגונים ועל אנשים שמתנדבים ביישוב שלכם? אנשים או ארגונים?

מי מתנדבים, למה מתנדבים ומדוע מתנדבים?

במדינת ישראל יש ארגוני מתנדבים רבים שפועלים בהם אנשים - גברים ונשים, בני נוער וילדים שמוכנים לתרום מזמנם ולסייע לאנשים שונים ולמען החברה כולה, מתוך רצון וללא קבלת שכר. גם ביישוב שלכם יש ארגוני מתנדבים הפועלים בתחומים שונים.

רוב המתנדבים פועלים בארגוני התנדבות ויש מתנדבים שפועלים באופן עצמאי. פעולתם של המתנדבים מורגשת בכל תחומי החיים של היישוב ושל המדינה. לדוגמה:

*181*

- בתחום העזרה לילדים בעלי צרכים מיוחדים - בארגונים כמו: אקי"ם, ארגון למען עיוורים, שמחה לילד, יד שרה.

- למען חיילים- בארגון כמו הוועד למען החייל.

- שמירת הביטחון ביישוב - במשמר האזרחי ובמשטרה.

- סיוע לחולים ולנכים - במגן דוד אדום.

- בהתרמה למען קידום המחקר במלחמה בסרטן.

- באיסוף מזון וציוד לבית למען נזקקים - כמו ארגון עזר מציון.

- למען שיפור איכות הסביבה - בארגונים כמו שומרי הסביבה או החברה להגנת הטבע.

- למען בעלי חיים - בארגון כמו אגודת צער בעלי חיים.

- למען פליטים ומהגרי עבודה וילדיהם.

איסוף מידע וכתיבה:

1. חפשו מידע על שני ארגוני מנדבים ביישוב שלכם: קראו במקומונים, או שאלו את בני המשפחה, או חפשו מידע באתר האינטרנט של היישוב וכתבו עליהם.

ביאורי מילים ומושגים:

משמר אזרחי: ארגון של מתנדבים לשמירה על היישוב.

מהגרים: אנשים שעוזבים את מולדתם או את היישוב שבו הם חיים ועוברים לחיות ולעבוד ולהתפרנס במדינה או ביישוב אחר.

פליטים: אנשים שברחו ממדינותיהם מסיבות של סכנה לחייהם.

(בספר תמונה של מרכז שיטור קהילתי ומגן דוד אדום )

*182*

ממקורות היהדות

ערך הנתינה והעזרה לאחרים הוא ערך חשוב ביותר ביהדות.

על כל אדם מוטלת החובה להיטיב עם הזולת ולהתחשב בצרכיו בדרכים שונות.

- עזרה במתן כספים - לדוגמה: מתן צדקה, מתן מעשר, מתן הלוואה למי שצריך, מתן פרנסה ואף מתן בסתר (כדי לא לבייש).

- עזרה מעשית - לדוגמה: ביקור חולים, עזרה למוגבלים בפעילותם (כמו נכים, חולים, קשישים) הכנסת אורחים, ליווי לבית חולים, הכנת ארוחות חמות לחיילים או לנזקקים, שמירה על היישוב.

- עזרה בדיבור- לדוגמה: לעודד אנשים במצב קשה ולתת להם הרגשה טובה, ניחום וחיזוק הביטחון העצמי של החלשים, עזרה בלימודים לתלמידים מתקשים או לעולים חדשים.

חז"ל אמרו:

"על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים."

(אבות, פרק א,ב)

"צדקה וגמילות חסדים שקולות כנגד כל מצוותיה של תורה."

(ירושלמי, פאה א,א)

פעולות אלה נקראות גם בשם גמילות חסדים ובראשי תיבות: גמ"ח.

ונאמר: "אלמלא גמילות חסדים, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת."

(אותיות דרבי עקיבא)

*183*

כתיבה:

1. קראתם את ההסבר על ההתנדבות ועל העזרה לזולת. ומה אתכם? תרצו להתנדב? הציעו רעיונות להתנדבות וחשבו כיצד תממשו אותם.

2. קראתם את דברי חז"ל על עבודה, גמילות חסדים וצדקה. מדוע לדעתכם קיים קשר בין שלושת הדברים?

3. הסיקו: איך קשורים הרעיונות האלה לנושא שאנו לומדים "ביישוב שלנו ובסביבתו", ועליכם באופן אישי?

4. קראו את הקטעים הבאים המספרים על התנדבות של ילדים בשני בתי ספר בפתח תקווה. ציינו אילו פעילויות התנדבות מצאו חן בעיניכם והמליצו עליהן לבית ספרכם. נמקו מדוע.

ילדים מתנדבים:

התנדבות בבית ספר הדר:

תלמידים מכיתות ד-ו, בשיתוף מועצת התלמידים, התנדבו לשמירה על סביבה נקייה ובריאה וטיפוח שכונות ביישוב, גני ילדים וגני ציבור שונים.

הפעילות שלהם התבטאה בכמה תחומים:

- מחזור ואיסוף בקבוקי שתייה.

-תחרות ניקיון בבית הספר.

- ארגון יום פתוח לתושבי שכונת גנים בנושא בריאות.

- פעילות לשיפור פני השכונה.

*184*

התנדבות בבית הספר יד לבנים:

תלמידים, מורים והורים פעלו למען הקהילה בכמה תחומים:

- הופעה בפני קשישים בבית הורים.

- תרומות לנזקקים.

- יד ביד - ילדים חונכים קשישים בלימוד מחשבים.

- תלמידי בית הספר מאמצים חורשת איקליפטוסים הנמצאת בקצה היישוב.

(נכתב על פי:"ממשיכים עם קול הלב, התנדבות כאורח חיים, בתי הספר היסודיים בפתח תקווה", ערכה יעל דרורי, סיוון תשס"ז, עיריית פתח תקווה ואגודת מאדם לאדם).

בכל שנה זוכים מתנדבים ממקומות שונים בארץ להערכה על פעולתם מנשיא המדינה.

ברכות למקבלי אות הנשיא למתנדבים לשנת תשס"ח, בית נשיא המדינה והמועצה הלאומית להתנדבות בישראל, מברכים את מקבלי אות הנשיא למתנדב.

(בספר תמונה של ילדים אוספים בקבוקים ריקים)

*185*

בעקבות לימוד הפרק:

1. יש אנשים הטוענים שארגוני המתנדבים חשובים מאוד ותרומתם למדינה ולחברה רבה. הציגו שני טיעונים בעד עמדה זו.

(בספר תמונה של זקנים יושבים ושרים, איש אחד מנגן באקורדיון ושלושה ילדים עומדים מולים ושרים)

*186*

יג. סיפור תולדות היישוב שלכם

*186*

מה תלמדו בפרק זה?

1. להכיר את סיפור תולדות יישובכם מימי הקמתו ועד היום.

2. על האנשים שהקימו את היישוב, על פעלם ועל אישים וקבוצות שתרמו במעשיהם לפיתוח היישוב ותושביו.

3. להכיר מבנים, אתרים ועצים שקשורים לתולדות היישוב שלכם, לבחון את שימורם ולספר את סיפורם.

שיר אהבה למושבה / מילים: שמרית אור, לחן: קובי אושרת

הדרך עוד עוברת בשדרת הדקלים

ומן הפרדסים, כמו אז ריחות סמדר עולים -

רכבת מתפתלת לאיטה בין השדות

עצי הזית משמרים את הסודות.

בתים רבים עדיין מוקפים ירוק

והכרמל עליך עוד משגיח מרחוק.

המים שבוואדי והדשא בגדות

טווים עליך אלף אגדות.

אז הביטי וראי את בניך מושבה,

איך ליבנו אט-אט מתמלא בגאווה

כי שבעים שנה עברו כבר

אבל את עוד אהובה -

אז נשיב לך כאן בשיר אהבה.

הגענו עד אליך מקצווי כל העולם

ודווקא בך מצאנו את היופי המושלם.

ואם את עצובה קצת ואם את עייפה -

עדיין את הכי יפה.

הגענו עד אליך מקרוב ומרחוק,

הקשר בינינו הוא לעד והוא עמוק

כי לנו את הבית ואת לנו תקווה -

ולך נשיב טובה תחת טובה.

אז הביטי וראי את בניך, מושבה...

*187*

כתיבה:

1. על איזו צורת יישוב כתבה המשוררת? הוכיחו בעזרת ציטטות מהשיר.

2. כיצד מתארת המשוררת את יחסה ליישובה?

3. המשוררת מספרת על השינויים במושבה פרדס חנה. העתיקו למחברת משפט מתאים.

4. מהיכן הגיעו תושבי המושבה?

(בספר ציור של האוטובוס אוסף נוסעים מהמושבה. צייר ישעיהו בן-יליד)

ביאורי מילים ומושגים:

מושבה: צורת יישוב חקלאית-פרטית שאפיינה את ההתיישבות בארץ ישראל לפני הקמת המדינה, כמו: נס ציונה, גדרה, פתח תקווה, ראש פינה, זיכרון יעקוב. חלק מהמושבות קיבלו מעמד של עיר.

*188*

תולדות היישוב שלכם:

(בספר שתי תמונות: בראשונה שני ילדים עובדים בקלסר, ובשנייה בן ובת מראיינים זוג קשישים)

(בספר שתי תמונות: בראשונה שני ילדים עובדים בקלסר, ובשנייה בן ובת מראיינים זוג קשישים)

לכל יישוב במדינת ישראל יש סיפור ייחודי משלו, כל יישוב עלה על הקרקע מסיבות שונות, בתקופה שונה ובתאריך שונה.

לאנשים שהקימו את היישוב שלכם ולאחרים שהצטרפו אליו במהלך השנים יש סיפורים, תצלומים, מסמכים, כלים, ועדויות בכתב ובעל פה.

אתם תחפשו מידע, תראיינו את אנשים ותארגנו את המידע לאלבום שבו יסופר סיפור היישוב שלכם.

*189*

מתי, איך, מדוע ועל ידי מי הוקם היישוב שלכם?

נושאי למחשבה ולדיון:

1. ספרו: מה ידוע לכם על הקמת יישובכם?

2. חשבו והציעו מקורות מידע שאפשר להיעזר בהם.

תהליך חקר הסיפור של יישובכם:

בפרק זה תאספו מידע על תולדות יישובכם, בתהליך של חקר וגילוי כפי שלמדתם. להזכירכם בלבד:

1. שאלו שאלות.

2. ארגנו את השאלות שלכם לקבוצות (תבחינים) שתחליטו עליהן.

3. אספו את המידע ממקורות שונים וארגנו אותו.

4. חשבו על ראשי פרקים. השאלות שכתבתם יכולות לשמש כראשי פרקים. בכל פרק כתבו את הדברים העיקריים. זכרו לכתוב את שם מקור המידע ואם יש תאריך - חשוב לא לשכוח.

5. לאחר שארגנתם את המידע וקיבלתם תשובות לשאלות ששאלתם, התחילו לשלב בין הפרטים בתוך בפרקים. כלומר: כתבו את הסיפור של יישובכם.

מול כל מקור מידע אחד יש גם מקור אחר וגם הסבר שונה. רצוי להביא כמה מקורות ולשלב ביניהם.

קראו את הדוגמה לכתיבת המידע ושילובו (בעמוד 192).

*190*

המתיישבים הראשונים שעלו לארץ ממצרים - שני תיאורים לאותו אירוע:

המתיישבים הגיעו בעליה הגדולה. הם הגיעו ליישוב בחורף הקשה של שנת 1951. בהתחלה היה להם קשה מאוד.

סבתא שרה סיפרה: "ביום שנסענו מפתח תקווה לאזור שבו הוקם המושב ירד גשם חזק והיה קר מאוד. באותה שנה החורף היה קשה ואנחנו, שהגענו ממצריים, לא היינו רגילים למזג אוויר כזה."

על אותו מקרה יש מקור מידע אחר שמספר סיפור שונה קצת:

סבא יצחק, שהיה ילד, סיפר: "אנחנו הילדים שמחנו מאוד על הגשם, כי במצריים כמעט שאף פעם לא יורד גשם. לכן, מיד כשהגענו, כל הילדים קפצו מהמכוניות ורצו לשלוליות המים והאמהות שהיו עייפות אפילו לא צעקו עלינו. הגשם והבוץ שמחו אותנו."

(בספר שתי תמונות. תמונה אחת של אוהלים במעברה. ותמונה שנייה שבה תצוגת כלים במוזיאון)

(בספר תמונה של תצוגת כלים במוזיאון)

6. בסיום הכתיבה, הציגו את הסיפור של יישובכם באלבום או בחוברת, בעיתון או במצגת ממוחשבת.

7. תלמידי כיתות ד בבית הספר התארגנו להקמת חדר ראשונים בבית הספר.

א. הציעו מה יכלול חדר הראשונים, לדוגמה: אילו כלים, תצלומים, חפצים, טקסטים?

ב. החליטו על התקופות או על האירועים, על התכנים ועל האישים או הקבוצות שיהיה להם ייצוג בחדר הראשונים שלכם.

ג. הזמינו בני משפחה לשמוע ולהשמיע, לראות ולחוות אתכם את סיפור תולדות יישובכם.

*191*

בעקבות חקר תולדות היישוב:

1. שחזרו את פעילות החקר וציינו מה בתהליך כתיבת הסיפור של יישובכם:

א. היה מעניין?

ב. היה קשה?

ג. מה הוסיף לידע שלי בפעילות של שילוב המידע? מדוע?

ד. מה אספר למי שלא למד על תולדות היישוב שלנו?

(בספר שתי תמונות. בתמונה אחת: הפועל - שומר במושבה רחובות - 1909. בתמונה השנייה: קבוצת הנוטעים במושבה רחובות הצעירה - 1909)

(בספר תמונה של הפועל - שומר במושבה רחובות - 1909)

*192*

"סיפורם" של מבנים ואתרים ביישוב:

שימור מבנים ואתרים ישנים שיש להם חשיבות היסטורית ותרבותית:

כמעט בכל יישוב עירוני או כפרי, בעיר עתיקה, ותיקה או חדשה, בקיבוץ ובמושב, בכפר או ביישוב הקהילתי יש מבנים ואתרים עתיקים או ישנים מאוד.

יש מבנים ואתרים ששחזרו ושימרו אותם וכעת הם משמשים כמוזיאון או כאתר לביקורים.

אולם יש גם מבנים ואתרים מוזנחים ומתפוררים, וצריך לשמר ולשפץ אותם.

כדי לשמר את המבנים העתיקים או הישנים מאוד מקיימים ביישוב ועדה של אנשים שתפקידם לדאוג לשימור המבנים המיוחדים.

הסיבות לשימור אתרים:

אתרי טבע ונוף הקשורים להתיישבות בארץ / אתרים ארכיאולוגיים (אתרים עתיקים) / חשיבות היסטורית / אתרי טבע ונוף הקשורים לשימור בר-קיימא / מבנה שגרה בו אישיות מפורסמת / אתר בעל חשיבות לאומית / מבנים מיוחדים מבחינה אדריכלית / אתר בעל חשיבות מקומית / חורשה או עץ נדיר וייחודי לאזור.

נושאים למחשבה ולדיון:

1. אם ידוע לכם על אתרים או מבנים לשימור ביישוב שלכם, ספרו עליהם.

2. אם ידוע לכם על פעילות שאינה משמרת, ספרו עליה.

ביאורי מילים ומושגים:

היסטוריה: מדע החוקר את כל האירועים וכל מה שקרה בעבר - תולדות מדינות, עמים ויישובים בארץ ובעולם. חקר תולדות היישובים, המדינות והאירועים נקרא גם הוא בשם היסטוריה. ההיסטוריונים חוקרים מה קרה במקומות שונים, מתי קרה, מי היו האנשים שפעלו, מה היו הסיבות לאירועים וכיצד התנהלו האירועים.

שחזור: שיפוץ של חפץ, מבנה או אתר והחזרתו למצב שבו היה בעבר. המילה שחזור נגזרת מהמילה חזרה.

שימור: דאגה לקיומו ולשלמותו של מבנה או של אתר והכרזה של מבנה או של אתר והכרזה עליו כעל אתר שמור ומוגן, לאחר ששחזרו ושיפצו אותו.

בר-קיימא: שיתקיים לעד - לתמיד.

*193*

מוזיאון יישובי באתר משוחזר:

ביישובים שונים שיחזרו אתרים ותיקים והפכו אותם למוזיאון פתוח ולאתר ביקור וללימוד.

תצפית וסיור ביישוב שלכם להכרת מבנים ואתרים מהעבר:

צאו בליווי של מבוגרים לסיור באזור הישן והוותיק של היישוב כדי לאסוף מידע על מבנים ועל אתרים ותיקים או עתיקים.

1. קחו איתכם את מפת היישוב, מצע לכתיבה ונייר, כלי כתיבה ולמי שיש - אפשר גם מצלמה.

2. כתבו בראש הנייר את שם הרחובות שבהם אתם מסיירים ואת תאריך הסיור.

3. סמנו על מפת היישוב את הרחוב. אתרו בניין או בניינים ישנים. כתבו את מספר הבניין וסמנו אותו על המפה.

4. הכינו שאלות לתצפית, כפי שכבר למדתם, אספו מידע כמו שעשיתם בתצפיות קודמות וכמובן, סכמו והסיקו מסקנות.

מידע נוסף על "שימור אתרים" קראו באתר של "המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל". היעזרו במידע בתשובתכם.

(בספר תמונה של מגדל המים הישן בקיבוץ ניר דוד - תל עמל. על השלט כתוב: מגדל המים: המגדל נבנה בספטמבר 1938. המים הוזרמו אליו בצינור ממעיין הג'מעין (מעיין הקיבוצים), בקומת הקרקע מוקמה תחנת משטרת היישובים העבריים - ה"נוקטה". קצין המחוז הבריטי קירקברייד נטע סביבו ברושים לאות ידידות)

(הערה): המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל יוזמת שימור אתרים ומסייעת ליישובים לשמר את האתרים ההיסטוריים בעלי החשיבות. כאשר מחליטים על אתר כעל אתר לשימור, מציבים שלט ובו כתובת המתארת את האתר ומה שהיה בו בעבר.

*194*

נושאים למחשבה ולדיון:

יש האומרים שעדיף להרוס מבנים ישנים ולבנות במקומם בניינים חדשים. מנגד, יש אנשים האומרים שחשוב לשמר ולשחזר את המבנים הישנים.

דונו ביניכם על שתי הדעות: בעד או נגד שימור מבנים עתיקים וותיקים.

(בספר תמונה של מבנה שמור, לצד בניין חדש בתל אביב).

כתיבה:

1. אם ידוע לכם על דיון בקשר להריסה מול שימור ביישוב שלכם, הביאו דוגמאות וכתבו על כך. תוכלו להיעזר בבני המשפחה, במקומונים או בערוץ הטלוויזיה הקהילתית.

2. כתבו כתבה לעיתון המקומי של יישובכם: "חשוב לשמר אתרים ישנים ועתיקים ביישובנו". בכתבה הסבירו ונסו לשכנע מה החשיבות שבשימור אתרים ומבנים ביישוב שלכם.

ביאורי מילים ומושגים:

מקומון: עיתון מקומי של העיר או של האזור שיוצא לאור אחת לשבוע בימי שישי ובו יש פרסומות, כתבות וידיעות על הנעשה ביישוב וביישובים שכנים.

ערוץ טלוויזיה קהילתית": ברוב היישובים יש ערוץ של הטלוויזיה הקהילתית המופעל על ידי תושבים בהתנדבות. ביישובים רבים מפעילים את הערוץ הקהילתי גמלאים - אנשים מבוגרים שפרשו מהעבודה, וכן בני נוער ותושבים אחרים.

*195*

שולחן המחשב:

1. הקלידו את המידע שאספתם בסיור על המבנים הישנים שמיועדים לשימור.

2. סרקו את התצלומים לתיקייה שלכם.

3. חפשו באתרי אינטרנט מידע על שימור מבנים בכלל וביישוב שלכם בפרט. היעזרו באתרים של "המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל" ובאתר של "החברה להגנת הסביבה".

4. כתבו במילים שלכם את המידע החדש שמעניין אתכם.

(בספר תמונה של בית לשימור בתל אביב)

*196*

בעקבות לימוד הפרק:

1. אמצו אתר ביישובכם. אספו מידע על האתר, כתבו אותו והכינו תכנית מעשית לטיפוחו. הכינו שלטים מתאימים שבהם סיפור האתר. חשוב ליצור קשר עם הרשות המקומית ולהתייעץ איתם.

2. קראו את הידיעה שהתפרסמה בידיעון של "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל":

בעיר העתיקה בצפת, המוכרזת כאזור היסטורי לשימור, ניצב בית משפחת אונגר שהוקם בתחילת המאה ה-20.

אלתר אונגר היה סופר סת"ם שחי בבית עם משפחתו. במאורעות 1936 נרצחו בני המשפחה על ידי פורעים שהתקיפו את הרובע היהודי בעיר העתיקה. לפני כמה שנים הוכרז המבנה כמבנה לשימור. א"מ, האדם שקנה את הבניין הנטוש, מעוניין להרוס אותו ולבנות במקום דירות חדשות במקום המבנה הישן, המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל ותושבים רבים בצפת מתנגדים לכך.

(על פי "אתרים" ידיעון של המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל, גיליון מספר 44, אלול תשס"ט, אוגוסט 2009)

ביאורי מילים ומושגים:

הרובע היהודי: רובע- שכונה; בצפת היו אזורי מגורים שונים ובהם היה אזור שנודע בשם "רובע היהודים" כיוון שגרו בו יהודים.

סופר סת"ם: כותב ספרי תורה ומזוזות.

מאורעות 1936: בתקופה זו השלטון בארץ היה בידי הבריטים, וערבים שהתנגדו להתיישבות היהודית התנפלו על יהודים במקומות שונים בארץ ופגעו בהם קשות.

*197*

א. מה לדעתכם יטען א"מ, האדם שקנה את הבניין?

ב. מה לדעתכם יטענו המתנגדים לבניית דירות חדשות במקום?

ג. הציעו הצעה משכנעת לפיתרון הבעיה. אפשר להציע יותר מהצעה אחת.

(בספר תמונה של בתיה הראשונים של תל-אביב)

*198*

יד. שינויים ביישוב לאורך זמן

*198*

מה תלמדו בפרק זה?

1. על שינויים שהתרחשו, מתרחשים, ויתרחשו ביישוב שלכם.

2. על השפעת השינויים על הסביבה, על צורת היישוב ועל התושבים.

3. כיצד אפשר לשנות מבלי לפגוע בתושבים, בסביבה ובשימור אתרי מורשת.

איקליפטוס / כתבה לאה נאור

עץ איקליפטוס אחד הראה לי

את הדרך

תמיד כשהייתי תועה.

כבר אז הייתי מאבדת את הכיוון

ושוכחת את השעה.

הוא היה עומד באמצע השכונה בערך

וכל הבתים הגיעו לו עד הברכיים.

אם עכשיו אני לא מוצאת את הדרך

זה בגלל שכרתו אותו בינתיים.

היה לו לב עם חץ חרות עמוק

והמון עליו ירוקים.

אנחנו לא ראינו אותו כשהיינו קרובים,

רק כשהיינו רחוקים.

עץ איקליפטוס אחד הראה לי

את הדרך,

עכשיו בנו שם שיכון.

מאז אנחנו מסתובבים ומסתובבים,

ואין מי שיראה לנו את הכיוון.

*199*

נושאים למחשבה ולדיון:

1. למה מתגעגעת המשוררת?

2. האם אפשר למנוע את השינוי שעליו כותבת המשוררת?

שינויים בתעסוקה ובפרנסות ביישוב לאורך זמן:

בכל יישוב במדינה חלו שינויים גדולים בתחום התעסוקה של התושבים, כך קרה בארץ ובמקומות שונים בעולם. בעבר: התפרנסו אנשים רבים ביישובים הכפריים מחקלאות וממלאכות שעיקרן עבודת ידיים ומתן שירותים לתושבים. ביישובים עירוניים התפרנסו אנשים רבים בעבודה, בתעשייה ובמלאכות שונות שהצריכו עבודת ידיים רבה כי לא היו מכונות רבות. קוראים לכך: עבודה עתירת ידיים עובדות (מרובת ידיים עובדות).

במשך השנים חל שינוי גדול בתעסוקות עקב התפתחות הטכנולוגיה, פיתוח האלקטרוניקה, ופיתוחים ממוחשבים בכל תחום ובעיקר בתעשייה, במלאכה, בתקשורת, בתחבורה ובחקלאות. לתעשיות אילו קוראים: תעשיות עתירות - עשירות בידע, כי הן מתבססות על הידע של האנשים שלומדים ומפתחים את המכונות את התרופות ואת האלקטרוניקה לשימוש יומיומי של בני האדם. כתוצאה מכך אנשים רבים שינו את צורת העבודה שלהם: הם הכניסו מחשוב ומכונות, שינו את דרך העבודה בשל השימוש בתקשורת הממוחשבת המאפשרת לעבוד מרחוק. כיום אנשים עובדים במדינות שונות כשהם יושבים בביתם או במשרדים שלהם.

כך עבדו בעבר:

(בספר מספר תמונות: בנגרייה, חריש בשדה, מכונת דיש)

(בספר תמונה של מכונת דיש )

*200*

חוקרים אילו שינויים עיקריים התרחשו ביישוב במהלך השנים:

כתיבה:

1. לפניכם תצלומים של רחוב ומבנה ציבור ביישוב משתי תקופות שונות. התבוננו בתצלומים ופרטו מהם השינויים שחלו במקום המצולם (היעזרו בהסבר "איך משווים" בעמוד 11)

(בספר ארבע תמונות: הרחוב הראשי ברעננה בשנת 1928, הרחוב הראשי ברעננה בשנת 2008, בית המגן שבו היה בית הספר התיכון הראשון במושבה, כיום הבניין משמש כבית נוער - היעזרו במורה)

(בספר ארבע תמונות: הרחוב הראשי ברעננה בשנת 1928, הרחוב הראשי ברעננה בשנת 2008, בית המגן שבו היה בית הספר התיכון הראשון במושבה, כיום הבניין משמש כבית נוער - היעזרו במורה)

*201*

2. אילו שינויים חלו במקורות התעסוקה ביישוב שלכם, בסביבתו וביישובים שכנים המוכרים לכם? מה היה בעבר ומה היום? לדוגמה: תעשייה, חקלאות, תחבורה, תקשורת?

3. ביישוב ותיק התחוללו שינויים במהלך השנים האחרונות. היו תושבים שהתנגדו לשינויים והיו שטענו שטוב שהיישוב גדל ומשתנה. קראו תגובות של שני תושבים ביישוב לשינויים:

אני בעד:

מרים, מנהלת בית הספר היסודי, מברכת על השינויים שחלו ביישוב. היא טוענת שהגיעו זוגות צעירים ועולים חדשים, יש ילדים רבים, אנשים מוצאים עבודה ביישוב, נפתחו חנויות רבות ומקומות לבילוי בשעות הפנאי, הכבישים הורחבו, הוקמו גני ציבור רבים וגם נפתח מרכז ספורט חדש ויש מגוון פעולות תרבות. אך בעיקר - היא אומרת - יש לנו חברה מגוונת מאוד. אני מרוצה מאוד מהשינויים.

אני נגד:

גולן, בעל משתלה גדולה, חושב שהגידול של היישוב היה מהיר מידי, מכיוון שמטעים ופרדסים נעקרו ובמקומם "שתלו" בתי מגורים. הוא אומר: "דרכי העפר נהיו לכבישים שחורים והמכוניות הרבות מזהמות את האוויר וגורמות לרעש. הגיעו תושבים רבים מאוד וכעת אני כבר כמעט לא מכיר את האנשים ביישוב שבו נולדתי ובו נולדו גם ילדי. בבית הספר יש ילדים רבים והצפיפות גדולה, בחנויות יש תורים. במרכז הספורט היפה צפוף. בעבר נהגנו לשחק על מגרשי הספורט הישנים ללא תשלום וכעת משלמים בעבור כניסה. אני מתגעגע ליישוב הקטן שהיה בעבר."

*202*

4. שני התושבים, מרים וגולן, מציגים סיבות ותוצאות שגרמו לשינויים ביישוב. מיינו בטבלה סיבות ותוצאות.

דוגמה לטבלה סיבות ותוצאות:

הסיבה: הגיעו ליישוב אנשים רבים (עולים חדשים ואחרים) והיה צריך לבנות בשבילם בתי מגורים.

התוצאות: נבנו שכונות מגורים חדשות בסגנון בנייה חדש ובחומרי בנייה שונים.

נבנו שכונות חדשות רחוקות ממרכז היישוב ותושבים עברו לגור בהן.

(בספר תמונה של הפרדס נעקר ובמקומו מגרש חניה)

*203*

5. כעת, התארגנו לזוגות. בזוג הציעו את שתי העמדות השונות - נמקו שני נימוקים לפחות.

חשבו והציעו דעה שמשלבת בין שתי הדעות - כלומר יוצרת אפשרות לפתרון שיהיה מוסכם על שני הצדדים. שימו לב שהנימוקים ישכנעו את שני הצדדים.

6. גם ביישוב שלכם התחוללו שינוים.

א. ציינו היכן התרחשו שינויים ועל מה השפיעו. לדוגמה: על מבנה היישוב, ועל הבנייה, בררו: האם נגרם נזק לסביבה הטבעית או לאתרים?

ב. בחרו מקום ביישוב שלכם ודמיינו שינויים נוספים שיהיו בעוד 50 שנים. אתם יכולים לצייר, לכתוב או לבנות דגם.

(בספר תמונה של חלוץ בשדות עין חרוד (1936)).

*204*

היו זמנים - כך היה בעבר:

(בספר שני ציורים: בראשון: האמן ישעיהו בן-יליד: הכובסת ביד. הציור השני: בית הקולנוע.)

(בספר שני ציורים: בראשון: האמן ישעיהו בן-יליד: הכובסת ביד. הציור השני: בית הקולנוע.)

*205*

בעקבות לימוד הפרק:

1. זהו במפת יישובכם את האזור הוותיק, הישן או העתיק. כיצד זיהיתם?

פרטו: באילו פרטים שונה המרכז של היישוב הוותיק, הישן או העתיק מן האזורים החדשים (לדוגמה: רוחב הרחובות, צורתם וצפיפות המבנים, מיקום מבני ציבור)?

2. בדקו לאילו כיוונים התפתח היישוב (למערב או למזרח, לצפון או לדרום)? מדוע לדעתכם לכיוונים אלה?

לאילו יישובים היישוב לא התפתח? (לדוגמה: תל אביב לא התפתחה למערב אל תוך הים).

3. סכמו: איך השפיע השינוי על התעסוקה ועל היישוב מבחינת המבנים, הרחובות ואזורי התפקוד?

*206*

פרק שלישי: סביבת היישוב שלנו והיישובים השכנים

*206*

א. מה בסביבה של היישוב שלנו?

*206*

מה תלמדו בפרק זה?

1. לזהות את הנוף הטבעי ואת משאבי הטבע בסביבת היישוב שלכם ובאזורכם.

2. בעיות ופתרונות לפיתוח ולשימור אתרי נוף ומשאבי טבע באזור ובסביבה שלכם.

הנוף הטבעי בסביבת יישובכם:

נושאים למחשב ולדיון:

ספרו אילו תופעות טבעיות יש באזור שלכם ובסביבת יישובכם (לדוגמה: גופי מים, כמו: ים או נחלים; פני שטח, כמו: הרים או חוליות (דיונות) במדבר, מישור וגבעות; נופי צומח, כמו: יער או חורש).

(בספר תמונה של גבעות וחורש)

ביאורי מילים ומושגים:

תופעה: התרחשות, עובדה או עצם בטבע או בחברה. יש תופעות טבע כמו הר, ים, גשם חזק, ויש תופעות חברתיות כמו יישוב או חגיגות. יש תופעות קבועות ויש תופעות משתנות.

*207*

פעילות על המפה וכתיבה במחברת:

1. התבוננו בגב מפת יישובכם, וציינו: היכן נמצא יישובכם? (לדוגמה: בגליל תחתון, בשרון, בעמק יזרעאל, במישור חוף הכרמל, בחבל אשכול).

2.בדקו וכתבו: אילו תופעות טבע מצוינות במפה? (צורות נוף ואתרי טבע, כגון הרים או עמקים, מישור או גבעה, גופי מים, כגון: ים או נחל; נופי צומח, כגון: יער או חורש). האם יישובכם מרוחק מתופעות הטבע, או אולי הן חלק מהיישוב או גובלות בו? (בגבול היישוב).

(בספר שתי תמונות של נופי טבע בישראל)

*208*

3. אילו יתרונות יש ליישוב שלכם מאתרי הטבע באזור?

יש תושבים ביישוב שלכם שמאוד אוהבים את הנוף הטבעי, אולם יש תושבים שסובלים בשל תנאי הסביבה ומתכוננים לעבור למקום אחר.

4.הציגו לפחות שני טיעונים של מי שקשה להם לחיות באזור.

5. נסו לשכנע אותם להישאר באזור. בדקו את עצמכם: האם הנימוקים שלכם משנעים מספיק? מה תשנו?

*209*

הנוף הטבעי באזור - לשמר או לפתח ולשנות?

קראו את הסיפור הבא:

האם היה אפשר אחרת?

"חורשת האיקליפטוס, מי הנחל השקטים, הזורמים בין הגבעות הנמוכות, ומשמשים מסתור לציפורים וחרקים, שיחי הפטל וגבעולי הקנה הגבוהים יוצרים מחבוא מוצל למטיילים, קרני האור מפזזות והצל יוצר צורות, ציוץ הציפורים ורשרוש העלים - כל אלה הם נוף ילדותי, הנוף האהוב עלי ועל משפחתי. והנה ביום אחד כל הגבעה געשה, הגיעו אנשים, נכנסו ויצאו בחורשה.

הם מדדו ועשו תכניות, והחליטו את מי הנחל צריך להטות, להזרים את המים הזכים בצינור - ולהשקות את הפרדסים והשדות.

הם החלו לחפור ולעקור את צמחי הקנה והפטל הקוצני וכל שיח וצמח שבדרכם עמד. ובבת אחת, פרצה שם מהומת אלוהים, ונשמעו קולות ציוץ רמים של ציפורים שקיניהן חרבו לעד. העבודה בוצעה לפי התכנית, ומי הנחל והציפורים נעלמו לתמיד.

ואני - תוהה, נבוכה וכועסת: האם היה אפשר אחרת?

כתיבה:

1. הביעו דעתכם: האם צודקת המספרת בשאלתה: "האם היה אפשר אחרת"? - נמקו תשובתכם.

(בספר תמונות של: סכר על הירדן ושל שיחים על גדת הנחל).

(בספר תמונה של שיחים על גדת הנחל)

*210*

2. אילו בעיות עלולות להיגרם בגלל השינוי?

3. תושבי היישוב שהטו את מי הנחל להשקיית שדותיהם, טענו שהנחל, זורם בשטח שלהם והם רשאים להשתמש במים לצורכיהם. ממילא מי הנחל מתבזבזים כאשר הם זורמים לים, ואילו כעת, הם יחסכו מים רבים לצורך השקיית השדות. לעומתם טענו תושבי יישובים אחרים באזור, שהנחל אינו רק שלהם, אלא הוא משאב טבעי וערך טבע השייך לכל האזור ואף למדינה.

א. הסבירו, איזו טענה מקובלת עליכם והציגו נימוקים משכנעים.

ב. הציעו כמה פתרונות לבעיה.

4. חפשו במקומונים או בכלי תקשורת אחרים מידע על פעילות האדם בנוף הטבעי, על הפתרונות שנבחרו כדי לשמור ולהגן על ערכי הטבע. (הקישו בגוגל שמות כמו: כביש 6, שמורת נחל הבשור, מצוק החוף, ים המלח, שמורת האלמוגים באילת, הנקרות בראש הנקרה).

(בספר תמונה של יעל באזור בקעת ים המלח בשמורת עין גדי)

ביאורי מילים ומושגים:

הטיה: הפניה לכיוון מסוים.

משאב: אוצר טבע שאפשר לנצלו.

משאבי טבע: תופעות טבעיות שבני האדם מנצלים לצורכיהם, כמו: חול לבנייה, עצים לשימושים שונים.

ערכי טבע: תופעות טבע שצריך לשמור עליהן בשל חשיבותן וקיומן במקום שבו הן נמצאות, כמו נחל זורם, חוף ים, חורשה.)

*211*

למי שייכים משאבי הטבע באזור?

מהעיתונות:

קראו את הכתבות שהתפרסמו בעיתונים האזוריים (כאן ובעמוד 212)

התנגדות חריפה לסלילת כביש מהיר בשפלת יהודה והקמת מחלף רב מעקפים

מאת כתבנו דן לוי

תושבי המושבים והקיבוצים השכנים לעיר המרכזית שבאזורם פנו למשרד התחבורה בבקשה לבטל את סלילת הכביש המהיר והקמת המחלף הגדול המתוכנן לעבור ליד בתיהם ובתוך השטחים החקלאיים שלהם.

תושבי המושבים טוענים שראש העיר השכנה פנה למשרד התחבורה שיסללו את הכביש כדי שישמש בעיקר את הנוסעים הרבים הנכנסים אל העיר ויוצאים ממנה. הם טוענים שסלילת הכביש תגרום להם זיהום סביבתי ניכר ותפגע באיכות חייהם, וכן תפגע בשטחים הפתוחים, בפרדסים ובשדות שהם מעבדים ומהווים ריאות ירוקות לאזור.

ממשרד התחבורה, נמסר כי הטענות נבדקות ותימסר תשובה בהקדם.

התנגדות להקמת בתי מלון ומרינה על חוף הים

מאת כתבתנו ענבל לב

תכנית חדשה של קבוצת יזמים להקים מעגן לסירות (מרינה) ושלושה בתי מלון על רצועת החוף שבין המושב פריאל לבין הקיבוץ תל ים, מעוררת את כעסם של תושבי היישובים השכנים ושל כל חובבי החוף היפה בעל החולות הלבנים והמפרצונים הקטנים.

המתנגדים טוענים שהחוף הוא שטח ציבורי השייך לכולם והמיזם החדש יפגע בחולות הלבנים שהם משאב של כולם, ויחסום את המעבר החופשי לים, שגם הוא משאב ציבורי ולא פרטי.

המתנגדים. פנו למשרד להגנת הסביבה שיסייע בידם להעביר את רוע הגזרה. מהמשרד נמסר כי הדבר נבדק.

*212*

ממצאים מדאיגים בנוגע להשפעות מזיקות מהמפעל ליצור מלט על תושבי הסביבה

מאות כתבתנו יעל בן אברהם

ממשרד הבריאות נמסר שבבדיקות שנערכו לתושבי האזור נמצאה עלייה בתחלואת מחלת ריאות אצל מבוגרים וילדים ביישובים הסמוכים למפעל.

ראשי היישובים דרשו מהנהלת המפעל שימצאו פתרון לזיהום וכן פנו למשרד להגנת הסביבה בבקשה שיסייעו להם. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר שהם הודיעו למפעל שבתוך חודש עליהם למצוא פתרון או שהמפעל ייסגר.

דובר המפעל מסר שהם פועלים למניעת זיהום האוויר.

למי שייכת הקרקע ולמי עצי החורש?

מאת כתבינו דוד גל ורווית עזריהו

שלושה יישובים שכנים התאחדו כדי לשמר את החורש ואת הצמחייה הטבעית שעל הגבעות שביניהם. הם התארגנו לפעילות המשותפת כדי למנוע בנייה על הגבעות ועקירת הצמחייה הטבעית. עופר סימן טוב, נציג הקבוצה, מסר שנודע להם על תכניות להקמת גן אירועים וצימרים וברור שזה יפגע בקרקע, בצמחייה ובנוף. הם מקבלים תמיכה ציבורית רחבה מגולשי האינטרנט ומהנהלת יישובי האזור.

*213*

כתיבה:

2. חברו שם כללי שיתאים לכתבות.

3. אם ידוע לכם על בעיה דומה באזור שלכם - כתבו מהו האירוע: מה הבעיה ואילו פתרונות הוצעו?

2. קיים מאבק תמידי בין בעלי עניין הרוצים לנצל את משאבי הטבע לבין אלה המעוניינים להגן עליהם.

א. בחרו באחד מהתיאורים המוצגים בכתבות בעמודים 211-212, והציגו כמה טיעונים משכנעים של בעלי העניין.

ב. הציגו שני טיעונים משכנעים של המשרד להגנת הסביבה או של החברה להגנת הטבע ושל הציבור.

(בספר שתי תמונות: באחת: על הר הגלבוע שלט: מים לחיות הבר, אם חסר תוסיפו, תודה. ושלט שני של שדה לא מעובד - שטח פתוח בשולי היישוב).

(בספר תמונה של שדה לא מעובד - שטח פתוח בשולי הישוב)

בעקבות לימוד הפרק:

יש הטוענים שצריך להגן על הטבע למען טובת בני האדם. יש הטוענים שצריך להגן על הטבע למען עצמו. מד דעתכם, מי צודק ומדוע?

ביאורי מילים ומושגים:

בעלי עניין: אנשים שמעוניינים בדבר מה ופועלים להשגת המטרה.

*214*

ב. קשרי גומלין בין היישובים השכנים באזור

*214*

מה תלמדו בפרק זה?

1. על היישובים השכנים שלכם.

2. על קשרי הגומלין בין היישובים והשכנים.

3. האזור על מפת הארץ.

היישובים השכנים - מי מכיר ומי יודע?

נושאים למחשבה ולדיון:

1. אילו יישובים שכנים אתם מכירים? ציינו את שמם.

2. ספרו אם אתם או בני משפחתכם מקיימים קשרים עם אנשים באחד היישובים השכנים, כמו: קשרים אישיים, קניות, עבודה, לימודים, פעילות נופש ופנאי.

(בספר שלטים המפנים ליישובים: מושיירפה ביאדה, אליכין וחרב לאת)

(בספר תמונה של שלטים המפנים לישובים)

*215*

התבוננות על המפה וכתיבה במחברת:

1. התבוננו בגב מפת היישוב ובמפת המדינה וכתבו את שמות כל היישובים השכנים ליישוב שלכם. ליד שמם פרטו מהי צורת היישובים: יישוב עירוני, כפרי (קיבוץ, מושב, כפר ערבי או דרוזי, יישוב קהילתי), אחר.

היעזרו בדוגמה: העיר נהרייה.

שם היישובים השכנים  צורת היישובים השכנים

שלומי  עירוני יהודי

סער, עברון, גשר הזיו  קיבוץ

מזרעה  עירוני ערבי

שבי ציון, רגבה  מושב

שלומית  יישוב קהילתי

2. ספרו: כמה יישובים עירוניים באזור שלכם וכמה יישובים כפריים (כמו קבוץ, מושב, יישוב קהילתי, כפר ערבי או דרוזי) מה הרוב?

3. לפי דעתכם, האם יש קשר בין רוב היישובים באזור שלכם לבין פני השטח של האזור?

*216*

קשרים ושיתוף פעולה בין יישובים:

חלון מידע:

בין אנשים מתקיימים קשרים שונים וביניהם גם עזרה הדדית. אנשים עוזרים תורמים ומסיעים אלה לאלה. כך גם בין יישובים יש קשרים הדדיים שבהם מתקיימות פעילויות משותפות כמו בחינוך, בתרבות, בתחבורה או בענפי תעסוקה.

כתיבה:

1. כתבו דוגמה לקשרים בין יישובים באזורכם.

2. קראו את תיאורי המקרים והתייחסו לשאלות בהמשך.

תיאורי מקרים:

א. ראשי שתי קבוצות כדורסל של הערים השכנות החליטו להתאחד ולהקים נבחרת אחת חזקה. היו שברכו על ההחלטה והיו שהתנגדו.

ב. בין היישובים השכנים התעוררה מחלוקת בקשר למתן מעבר לכלי רכב בדרכי העפר שבין הפרדסים כקיצור דרך לכביש הראשי הנהלת היישוב החקלאי החליטה לחסום את המעבר. תושבי העיר כעסו מאוד.

(בספר תמונה של שני ילדים משחקים כדורסל)

*217*

ג. ראשי יישוב ערבי קטן פנו בבקשה לשלב את ילדי היישוב בבית הספר היסודי האזורי, שבו לומדים ילדי היישובים היהודיים באזורם. במועצה האזורית היו שראו זאת בחיוב והיו שהתנגדו.

ד. מועצת העיר, שחוף הים המוסדר הוא בשטחה, החליטה לאפשר לתושבי היישובים השכנים כניסה וחניה ללא תשלום בבואם לחוף הים המוסדר. בעיר היו תושבים שברכו והיו שהתנגדו להסדר.

ה. מפעל ביוב משותף הוקם בין המועצה האזורית של המושבים והקיבוצים לשלוש מועצות מקומיות של היישובים העירוניים השכנים - הערבים והיהודים. היישובים החליטו לפעול ביחד כדי למנוע פגיעה בסביבה וכן כדי לצמצם עלויות. רוב התושבים מברכים על כך, אולם יש גם שמנגדים לשיתוף פעולה.

(בספר שתי תמונות. בתמונה האחת בתי מגורים ליד חוף הים. בתמונה השנייה מפעל מזרים מי שפכים לנחל שיש בו דגים).

(בספר שתי תמונות. בתמונה האחת בתי מגורים ליד חוף הים. בתמונה השנייה מפעל מזרים מי שפכים לנחל שיש בו דגים).

*218*

3. בחרו בשני תיאורי מקרה, והציגו נקודות מבט שונות של כל צד בכל אחד משני התיאורים, את צד המחייבים (בעד) ואת צד המתנגדים.

4. חשבו על מציאת פשרה בין הדעות השונות והציגו אותה.

בעקבות לימוד הפרק:

1. קראו את ההיגדים הקשורים למקרים הבאים והתאימו אותם לדעות שמחייבות קשרי גומלין או לדעות שמתנגדות לקשרי גומלין.

א. הגיע הזמן שנשנה את הדעות שלנו ונפתח דף חדש בינינו.

ב. לאחר בדיקה יסודית של הדברים יש חשיבות רבה לשיתוף.

ג. אי אפשר לסמוך עליהם, הם יכולים לאכזב אותנו, זה כבר קרה בעבר.

ד. הם תמיד משתלטים ואף פעם לא מתחשבים בנו.

ה. אנחנו שכנים ולכן חשוב שנשתף פעולה למען כולנו.

2. בין ההיגדים יש שהם ביטוי לדעות קדומות והכללות. ציינו אילו, ונמקו מדוע.

*219*

האזור על מפת ישראל:

התבוננות על המפה וכתיבה במחברת:

1. התבוננו במפת ישראל באטלס. אתרו את האזור שבו נמצא יישובכם ופעלו לפי ההנחיות הבאות:

א. מצאו במפה את הכיוון שבו נמצא האזור שלכם. לדוגמה: צפון, דרום, מרכז, מזרח או מערב.

ב. ציינו מהו שם חבל הארץ שבו שוכן יישובכם. לדוגמה: עמק בית שאן, חוף הכרמל, הנגב הצפוני, השרון.

ג. כתבו את שמות הערים המרכזיות באזור שלכם.

2. אתרו במפת האזור שלכם בית ספר אזורי,בית חולים שמשותף ליישובי האזור, או מוסדות ציבור אזוריים, וציינו מה שמם והיכן הם ממוקמים?

3. לדעתכם, מדוע מקימים מוסדות חינוך, בריאות או מפעלים משותפים ליישובים רבים באזור?

4. הכינו תעודת זיהוי לאזור ולסביבה שלכם או פרסמו אותו באמצעות שיר או סיסמה שתחברו, או כל רעיון מקורי ויפה שעולה בדעתכם.

(בספר תמונה של שני ילדים מסתכלים על מפת הארץ)

ביאורי מילים ומושגים:

חבל ארץ: חלק ארץ ששונה מחלקי הארץ האחרים. חלק זה מיוחד בנוף הטבעי שבו ובנוף האנושי (היישובים). לחבל הארץ יש שם שמעיד על הנוף. לדוגמה: רמת הגולן, מישור חוף הכרמל, הגליל העליון, עמק יזרעאל, הערבה.

*220*

ג. סיפור תולדות היישובים השכנים בראי תולדות מדינת ישראל

*220*

מה תלמדו בפרק זה?

1. להכיר את סיפור תולדות היישובים השכנים באזור.

2. להכיר אתרים באזור שקשורים לתולדות המדינה והאזור ולפעול לשימורם.

סיפור תולדות יישובים שכנים בסביבה הקרובה. בראי תולדות מדינת ישראל:

במדינת ישראל יש מגוון יישובים וכך גם בסביבה שלכם. לכל יישוב יש סיפור מרתק על ראשית ההתיישבות בו, על הקמתו ועל החיים שלו. הסיפורים שונים ומיוחדים, מעוררי סקרנות ועניין, אולם לפעמים שזור בסיפור עצב וצער ולעיתים שומעים וחשים את השמחה, הגאווה והאושר. הסיפורים הם של האנשים שהקימו ובנו את היישוב, ושל האנשים שהצטרפו ובאו לחיות עם משפחותיהם ביישוב. לכל האנשים יש סיפורים על רגעים שונים ביישוב, וכולם ביחד מצטרפים לסיפור העשייה המפוארת של היישוב והם חוליה אחת בשרשרת סיפורי ההתיישבות והבנייה בארץ ובמדינה.

בפרק זה תחקרו סיפורים ואירועים של יישובים שכנים לכם מתולדות קיומה של מדינת ישראל ובדרך להקמתה.

(בספר תמונה של הפועלים השומרים על פרדס ברחובות, 1909)

*221*

כתיבה:

משימה בזוגות:

1. הוטל עליכם להכין חוברת או מצגת שבה יהיה ייצוג ליישובים בסביבה הקרובה ליישובכם.

א. כל זוג יכין דף מידע על אחת מצורות היישובים בסביבתכם. היעזרו בגב מפת יישובכם או במפת ישראל.

ב. בדף כתבו את תקופת הקמת היישוב, מהיכן הגיעו העולים ובאיזו תקופה (לפני הקמת המדינה ולאחר הקמתה).

ג. אם יש סיפור מעניין כתבו אותו בקצרה. וכתבו באילו מקורות מידע נעזרתם לשם כך.

2. קראו את סיפורם של ארבעה יישובים שמייצגים צורות יישוב שונות ושנוסדו לפני הקמת המדינה וכאלה שנוסדו לאחר הקמתה. (היעזרו במידע בעמודים 225, 226, 227).

היישובים שנוסדו לפני הקמת מדינת ישראל:

- מושבה ותיקה שקיבלה מעמד של עיר, כמו כפר סבא.

- העיר העברית הראשונה - תל אביב.

- קיבוצים או מושבים שהוקמו בשיטת חומה ומגדל. כמו: תל עמל - ניר דוד.

3. כתבו על עיר חדשה לעולים שהוקמה על ידי עולים לאחר הקמת המדינה במקום עתיק - כמו בית שמש.

(בספר תמונה של ילדים עובדים בספרייה)

*222*

יישובים שנוסדו לפני הקמת מדינת ישראל:

המושבה כפר סבא גדלה והוכרזה לעיר:

המושבה כפר סבא נוסדה פעמיים: בשנת 1895 נקנתה האדמה ובשנת 1903 נחפרה הבאר הראשונה והחלו לבנות בתים. התושבים התפרנסו מגידול עצי פרי הדר, טבק וגידולים אחרים.

במשך השנים גדלה המושבה, אנשים רבים הגיעו להתיישב ולחיות בה, עולים חדשים ותושבים מיישובים שונים בארץ, ילדים נולדו, נבנו בתים רבים, נפתחו מוסדות ציבור רבים, הוקם אזור תעשייה גדול ונפתחו חנויות, משרדים, בתי קפה ומסעדות, נבנו גנים יפים ומקומות לבילוי בשעות הפנאי.

בשנת 1961 הוכרזה כפר סבא לעיר.

לדוגמה:

תרשים המציג את קצב גידול מספר התושבים בכפר סבא במשך השנים

(בספר מסורטט תרשים)

ביאורי מילים ומושגים:

מושבה: צורת יישוב חקלאית - פרטית שאפיינה את ההתיישבות בארץ ישראל לפני הקמת המדינה, כמו: נס ציונה, גדרה, פתח תקווה, ראש פינה, זיכרון יעקוב. חלק מהמושבות קיבלו מעמד של עיר.

*223*

תל אביב הקטנה גדלה:

תל אביב הוקמה בשנת 1909 כשכונת גנים עברית ראשונה על פי חזונו של הרצל. היא הוקמה על החולות מחוץ ליפו העתיקה. מהתצלום אפשר ללמוד על הזמנים הראשונים בתל אביב, על הבתים, על הרחובות, על הצמחייה ועוד.

תל אביב הקטנה השתנתה, גדלה והתפתחה מהר מאוד. יש המכנים אותה בשם "עיר ללא הפסקה". כיום שמה הוא תל אביב-יפו, משום שחל איחוד בין שתי הרשויות וזו עיר אחת גדולה ומרכזית לתושבי האזור והמדינה.

(בספר שני תמונות. בראשונה תצלום של תל אביב בשנים הראשונות. בשנייה מבט על תל אביב מיפו כיום.)

(בספר תמונה של מבל על תל אביב מיפו כיום)

*224*

קיבוצים ומושבים שקמו בתקופת השלטון הבריטי בשיטת חומה ומגדל.

(בספר תמונה של קיבוץ ניר דוד (תל עמל) - ראשון לחומה ומגדל, המחנה והמגדל הראשונים לרגלי הר הגלבוע.)

בין השנים 1936-1939 הוקמו 55 קיבוצים ומושבים בכל הארץ בשיטת חומה ומגדל. בוני היישוב הקימו ביום אחד חומה מלוחות עץ ובין הלוחות הכניסו חצץ, כדי שיגן בפני כדורי רובים.

במרכז העמידו מגדל שמירה גבוה וכמה צריפים. בדרך זו הקימו יישובים רבים בכל הארץ, כנגד האיסור של הבריטים על הקמת יישובים יהודים בארץ ישראל.

היישוב הראשון לחומה ומגדל הוא תל עמל - ניר דוד, שבעמק בית שאן.

ביאורי מילים ומושגים:

שלטון בריטי: ארץ ישראל הייתה חלק מהאימפריה הבריטית ושלט בה הצבא הבריטי (האנגלי), עד ההכרזה על הקמת המדינה באו"ם.

*225*

כתיבה:

קראתם על שלוש צורות יישוב שנוסדו בתקופות שונות בישראל לפני הקמת המדינה:

- על מושבה שהוכרזה לעיר.

- על העיר העברית הראשונה שנוסדה כשכונה.

-על קיבוץ שנוסד בשיטת חומה ומגדל.

1. אם בשכנות יישובכם יש יישובים מאחת מצורות היישוב האלו, שנוסדו לפני הקמת המדינה, בחרו באחד מהם. חפשו עליו מידע וכתבו בקצרה את תולדות היישוב.

2. חפשו במקורות מידע שונים תצלומים וצרפו למחברתכם.

3. אם אתם חיים ביישוב שנעזב במלחמת העצמאות (כמו יישובי גוש עציון), או אם בשכנותכם יישוב כזה שהוקם מחדש לאחר מלחמת ששת הימים (1967), ספרו את הסיפור המיוחד שלו. היעזרו במקורות מידע שונים.

ערים חדשות לעולים הוקמו בראשית ימיה של המדינה (ערי פיתוח)

מיד לאחר הקמת המדינה בשנת 1948 הגיעו אליה עולים רבים מכל קצות העולם. עלייה זו כונתה בשם "העלייה הגדולה", כי במשך שלוש שנים עלו לארץ מעל לשבע מאות אלף (700,000) עולים - יותר ממספר התושבים היהודים שחיו בארץ באותו הזמן. העולים הגיעו מכל קצות תבל, רבים מהם היו פליטים מאירופה, מאסיה ומצפון אפריקה.

היה צריך לדאוג להם למגורים ולפרנסה. לכן הקימו בתחילה מעברות (מקום זמני, מגורים במעבר). בשנת 1950 הוקם היישוב

ביאורי מילים ומושגים:

תבל: מילה נרדפת לעולם.

*226*

העירוני החדש הראשון לעולים בית שמש. רוב העולים הגיעו מעירק ומרומניה והיו גם שהגיעו מצפון אפריקה, ממרוקו ומאלג'יר. לאחר מכן הוקמו כמה עשרות ערים חדשות לעולים בכל הארץ. חלקן הוקמו במקום שבו הייתה המעברה וחלקן נבנו מחדש.

שתי מטרות היו בהקמת היישובים העירוניים החדשים שהוקמו לעולים:

- לישב את העולים החדשים ולמזג בין העולים מהתפוצות השונות. לכן היו ביישובים עולים שעלו לארץ ממדינות שונות.

(בספר תמונה של צריפונים במעברה)

- לפתח את המדינה ולפזר את האוכלוסייה בכל רחבי הארץ.

יישובים עירוניים חדשים לעולים שהוקמו:

בנגב ובדרום הוקמו הערים: ירוחם, קריית מלאכי, דימונה, אילת, שדרות, אופקים, מצפה רמון, נתיבות, קריית גת.

בגליל ובצפון הוקמו שלומי, נצרת עילית, בית שאן, חצור הגלילית, יקנעם, מגדל העמק, קריית שמונה.

במרכז הארץ הוקמו הערים: אור עקיבא, יבנה, לוד, אור יהודה, בית שמש, יהוד.

(בספר ציור של סמל העיר בית שמש)

*227*

כל היישובים גדלו והתפתחו במשך השנים וקיבלו מעמד של עיר. כיום אילו ערים יפות שחיים בהן תושבים רבים.

כתיבה:

1. יש המכנים את העלייה לאחר הקמת המדינה בשם העלייה הגדולה. מדוע?

2. אילו בעיות רצו לפתור בהקמת יישובים חדשים לעולים (עיירות ומושבים) לאחר הקמת המדינה?

3. האם הצליחו לדעתכם? הביאו דוגמה.

בעקבות לימוד הפרק:

1. האם ידוע לכם על יישובים באזורכם שהוקמו כיישובים חדשים לעולים או מושבים חדשים לעולים?

כתבו את שמם. היעזרו בגב מפת יישובכם או במפת ארץ ישראל. תוכלו גם להקליד בגוגל "ערים חדשות לעולים" ולקבל מידע.

2. הסבירו: במה שונה ההתיישבות בבית שמש מההתיישבות בתל אביב, בכפר סבא או בתל עמל - ניר דוד? (האנשים שהקימו את היישוב, הסיבות להקמת היישוב, צורת היישוב והזמן).

3. אם אתם חיים ביישוב שהוקם כעיר חדשה לעולים, כתבו מכתב לילדים שגרים במושב או בקיבוץ וספרו להם על החיים ביישוב שלכם.

(בספר תמונה של חצור הגלילית שהוקמה כעיר חדשה לעולים).

*228*

פרק רביעי: במדינת ישראל שלנו א. סיפור הקמת מדינת ישראל

*228*

מה תלמדו בפרק זה?

סיפורים על אנשים על הקמת מדינת ישראל.

הוקמה מדינת ישראל:

מה היה לפני ההכרזה על הקמת המדינה? מדוע חשובה הייתה ההכרזה?

לקראת אירועי יום העצמאות המורה רווית אמרה "היום נשמע על המאבק להקמת המדינה בתקופה שבה הבריטים שלטו בארץ, מפי מנחם, סבו של אלעד."

סבא מנחם סיפר: "נולדתי בארץ כאשר הבריטים שלטו כאן. כשהייתי בגילכם הבנתי שהם מנהלים את החיים כאן ואוסרים על יהודים לעלות לארץ, לבנות יישובים ולהגן על עצמם מפני הערבים שהתנכלו ליישובים היהודיים. אנשים רבים בארץ התנגדו לשלטון הבריטי כי היישוב היהודי בארץ רצה עצמאות, הוא רצה להשתחרר משלטון הבריטים (האנגלים), ולכן אגרו נשק והתאמנו נגד השוטרים והחיים הבריטים.

יום מיוחד היה ביום כ"ט בנובמבר בשנת 1947 כי בו התכנסה בניו יורק שבארצות הברית אסיפת האו"ם (האומות המאוחדות) ונציגי המדינות המשתתפות בה, הצביעו על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל חלוקת הארץ לשתי מדינות: מדינה יהודית, מדינה ערבית ואיזור בינלאומי בירושלים ובסביבתה. היהודים שמחו כל כך, הנה תהיה לנו מדינה לעם היהודי בארץ ישראל. אומנם קטנה, אך מדינה יהודית משלנו. שנים רבות התפללו

התפילה שהתפללו: מתוך תפילת שמונה עשרה (עמידה) בסידור התפילה: "ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון."

*229*

יהודים לשוב לארץ ישראל. הם שאפו לעלות לארץ ולהקים בה מדינה יהודית. המנהיגות היהודית קיבלה את תוכנית החלוקה והמנהיגות הערבית התנגדה לקבל אותה והחליטה על מאבק נגד היישוב היהודי בארץ. ההנהגה הערבית והתושבים הערבים לא היו מרוצים, הם לא הסכימו לחלוקת הארץ ודרשו את כל שטחה."

"מה עשיתם?" שאל גולן.

המשיך מנחם לספר: "בארץ התארגנו קבוצות של לוחמים במחתרות שונות כדי לגרש את החיילים הבריטים. המחתרות היו: ההגנה, אצ"ל ולח"י.

השם פלמ"ח (הכוח הצבאי של ההגנה), הוא ראשי תיבות של פלוגות מחץ. השם אצ"ל הוא ראשי תיבות של: ארגון צבאי לאומי, והשם לח"י הוא ראשי תיבות של לוחמי חרות ישראל".

"לוחמי הפלמ"ח היו בחורים ובחורות צעירים שויתרו על הלימודים והתגייסו לפלמ"ח. הם עבדו ביום בקיבוצים ובמושבים, ובלילות התאמנו בכלי נשק."

ליאור הצביע ושאל: "למה הם התאמנו בלילות?"

מנחם ענה: "הם חששו שהאנגלים ייקחו מהם את הנשק. לוחמי המחתרות התאמנו לקראת מצבים שבהם יהיה מאבק בין היהודים לבין הערבים שחיו בארץ.

אספר לכם זיכרון אחד מאותה תקופה שקשור להסתרת הנשק: לקיבוץ שבו גדלתי הגיעה ידיעה שהבריטים מתכוננים לערוך חיפוש בשבת בכל הקיבוצים, בערים וביישובים, במקומות שלדעתם אנו מסתירים נשק.

לכן, בבוקר יצאו רוב חברי הקיבוץ שלי לקיבוץ השכן, עין חרוד, כדי להגן על הסליק, כך קראו למחבוא הנשק הגדול. אנחנו הילדים נשארנו בבית הילדים. לפתח הגיעו חיילים בריטים, גבוהי קומה

ביאורי מילים ומושגים:

היישוב העברי: הכוונה ליהודים שחיו ביישובים היהודים בארץ ישראל.

המנדט הבריטי: המינוי שניתן לבריטים לשלוט על ארץ ישראל על ידי האו"ם.

עצרת האומות המאוחדות: הארגון העולמי של מדינות העולם. עצרת - התכנסות לדיון.

ארגון האו"ם: ארגון בינלאומי של כל המדינות העצמאיות בעולם.

(בספר ציור של שלושת הסמלים: לח"י, סמל ההגנה ואצ"ל)

*230*

וחמושים ברובים. הם קיבצו אותנו בחדר אחד גדול והתחילו להרים את כל הרצפות ולשבור קירות ורהיטים בחיפוש אחר נשק. בערב כשכל החברים חזרו הביתה התברר ששני חברים נהרגו בעין חרוד מהיריות של החיילים הבריטים. היו אלה אבות של ילדים מהכיתה שלי, אבא של שולמית ואבא של אורי. את השבת כינו בשם: "השבת השחורה". בכיתה השתררה דממה.

"בערב שבת, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948 עזב החייל הבריטי האחרון את הארץ והייתה שמחה גדולה, סוף-סוף ולא עוד שלטון זר בארץ.

עוד באותו ערב הכריזו דוד בן גוריון ומנהלת העם על הקמת מדינת ישראל, שתקום על פי חזונו של בנימין זאב הרצל ושל אבות ומנהיגי הציונות, ועל יסוד ההחלטה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. טקס ההכרזה התקיים בתל אביב ושודר ברדיו בקול ישראל. המוני יהודים פרצו בריקודים בכל היישובים בארץ, השמחה וההתרגשות היו גדולות.

למחרת פרצה מלחמת העצמאות, כי כמו שסיפרתי לכם, המנהיגות הערבית לא הסכימה לחלוקת הארץ לשני העמים והם רצו את כל הארץ, ולמנוע הקמת מדינה יהודית."

(בספר תמונה: ישעיהו בן-יליד צייר אנשים שמאזינים לחדשות ברדיו על הכרזת המדינה)

(בספר תמונה של סמל הפלמ"ח)

ביאורי מילים ומושגים:

מחתרת: פעולות נגד השלטונות.

מנהלת העם: 13 חברים שכיהנו בממשלה זמנית לפני הקמת המדינה.

*231*

כתיבה:

קראתם את הסיפור של סבא מנחם.

1. הסבירו: מדוע הבין היישוב היהודי את חשיבות הסכמת המדינות באו"ם לחלוקת הארץ לשתי מדינות והסכים להחלטה?

2. הסבירו: מדוע שמחו היהודים בעולם על הקמת מדינת ישראל?

3. אם ידוע לכם על בני משפחה או על חברים ומכרים שהיו בארץ באותו זמן, ראיינו אותם וכתבו בקצרה את סיפורם.

שולחן המחשב:

1. אתרו מידע בגוגל על המושגים: כ"ט בנובמבר, תכנית החלוקה, פלמ"ח, הגנה, אצ"ל, לח"י.

למעוניינים:

1. תוכלו לבקר עם בני משפחותיכם או ערכו ביקור וירטואלי (באתרי האינטרנט) בהיכל העצמאות שבתל אביב, באולם הכרזת המדינה. שם תראו ותשמעו כיצד הכריזו דוד בן גוריון ומנהלת העם על הקמת המדינה היהודית העצמאית.

2. תוכלו לבקר באתרי האינטרנט של מוזיאון ההגנה, מוזיאון הפלמ"ח ובבית האצ"ל, שלושתם בתל אביב. ומוזיאון אסירי המחתרות בירושלים. ציינו מה מיוחד במוזיאון שביקרתם. הציעו לבני משפחתכם לבקר בהם.

*232*

ההעפלה לארץ:

ביום רביעי נפגשה הכיתה עם שולמית, דודתה של איריס. המורה רווית אמרה: "נודע לנו, ששולמית דודתה של איריס, הייתה ילדה באניית מעפילים שהגיעה לארץ בזמן שלטון הבריטים. היום נשמע את הסיפור שלה."

שולמית החלה את סיפורה: "שמעתם על השואה, על מחנות ההשמדה ועל הגטאות בפולין, בהונגריה ובמקומות רבים באירופה. הייתי ילדה בפולין בזמן המלחמה. באחד הימים נלקחתי עם הורי ויהודים רבים למחנה ריכוז שבו הגרמנים הנאצים שמרו עלינו, העבידו את המבוגרים קשה, והרעיבו אותנו. במחנה אבי מת. אבל היום אספר לכם מה קרה לאחר שהסתיימה המלחמה. יצאתי עם אמי ועם עוד פליטים רבים מהמחנה כשפנינו לארץ ישראל. התחלנו לנדוד ברגל ועל גבי עגלות, בדרכים שעברו ביערות ובין כפרים, חצינו הרים מושלגים עד שהגענו לאיטליה על חוף הים התיכון.

באיטליה התאספו יהודים רבים ניצולי המחנות שסבלו כמונו. היום המאושר שלנו היה כאשר אנשים מארץ ישראל העלו אותנו על אוניה כדי שנפליג בה לחיפה.

ההפלגה הייתה קשה. היה צפוף מאוד ובקושי היה מקום להסתובב. רוב הזמן שכבנו על דרגשים מעץ. אוכל ומי שתייה לא הספיקו, לא היה נוח, הקאנו עם כל תנודה של האוניה, אבל שמחנו שניצלנו מהמלחמה ובעיקר שאנחנו מפליגים לארץ ישראל.

ערב אחד נשמעה באוניה קריאה:'הגענו לחוף!. נא להתכונן לירידה מן האוניה! שימרו על שקט! יהיה חושך, כדי שהחיילים הבריטים לא יגלו אותנו.'

פחדתי מאוד שיתפסו אותנו, כי אמרו שהיו אוניות שהבריטים החזירו לאירופה."

ביאורי מילים ומושגים:

העפלה: עלייה לארץ ישראל בלי רישיון כניסה בתקופת המנדט הבריטי.

נדודים: מעבר ממקום למקום ללא בית.

איטליה: מדינה באירופה.

פליטים: אנשים שנאלצים לעזוב את בתיהם ואת ארצם בשעת סכנה גדולה ומחפשים מחסה.

*233*

"כשהאוניה עגנה, שרר חושך מוחלט, לא ראינו כלום. לפתע צץ מולי גבר צעיר, הוא תפס אותי ונשא אותי על גבו והחל ללכת במים. הוא אמר לי בלחש: 'ילדה, את בידיים טובות. כשנגיע לחוף תפגשי את אמא שלך, ועכשיו - אל תשמיעי קול!' הוא הלך בתוך המים ואני על גבו. מידי פעם היה אפשר לראות באור חלש עוד בחורים כמוהו, סוחבים על הגב ילדים וזקנים. המבוגרים צעדו במים, כך גם אמא שלי.

כשהגענו לחוף, נתנו לנו בגדים יבשים להחלפה, ביניהם זוג מכנסיים משונים, ואמרו לי: "הס! אל תדברי.'

גם אמא הגיעה וגם היא החליפה בגדים שנתנו לה. הם רצו שנראה כמו תושבי הארץ ולא כמוח פליטים מאירופה. בטנדר גדול הביאו אותנו למושב ושם קיבלה אותנו משפחת אלעזר. הם נתנו לנו מיטות, שמיכות חמות ואוכל חם ואמרו שמחר בבוקר יבואו ויקחו אותנו למקום אחר, כדי שהאנגלים לא יתפסו אותנו. הם לימדו אותנו לומר שני משפטים בעברית, כדי שאם החיילים הבריטים יתפסו אותנו, נגיד: 'אנחנו חיים כאן בארץ ישראל,' והמשפט השני - 'תנו לנו לחזור לבית שלנו במושב.' הלילה הראשון בארץ היה נהדר. למחרת שמענו ברדיו שלא לכל נוסעי האוניה היה מזל. לאחר שנסענו משם, הגיעו חיילים אנגלים לחוף ותפסו כמה פליטים. הם העבירו אותם למחנה המעצר בעתלית. לנו היה מזל גדול, מאוחר יותר נודע לנו שהיו הפגנות ברחובות הערים נגד השלטון הבריטי והסיסמה הייתה: 'הרשו עלייה חופשית לארץ ישראל!"

(בספר תמונה של הורדת מעפילים בחופי הארץ)

*234*

כתיבה:

1. מיינו את הקשיים של המעפילים ואת הדרכים שבהן ניסו להתגבר עליהם. החליטו על תבחינים. דוגמה: חשש שהבריטים יתפסו אותם.

2. ציינו: באילו דרכים התנגדו היהודים, שהיו בארץ, לשלטון הבריטי שמנע עליית יהודים לארץ ישראל?

3. התבוננו בבולים שהונפקו לזכר אירועי ההעפלה. מדוע לדעתכם הוחלט להנפיק אותם?

(בספר שני בולים. על האחד כתוב: ויעפילו לעלות. ועל השני כתוב: ההעפלה 1934-1948)

(בספר תמונה של בולים )

בשיר ובזמר על ההעפלה:

על התקופה הזאת ועל אירועי ההעפלה נכתבו שירים רבים וביניהם השיר "עולים".

4. לימדו לשיר את המנגינה ושירו את השיר.

עולים / מילים: יצחק שנהר, לחן: שלום פוסט ולסקי

בחשאי ספינה גוששת

ליל שחור, הים גועש,

הוי שמעי אדמת מורשת

שב אליך בן עייף.

בחשאי ספינה גוששת

בתקווה שם לב הולם

הוי שמעי אדמת מורשת

שב אליך בן חולם.

בחשאי עולים אחי

על אדמת מורשת

ובאזנם היא עוד לוחשת

כה לחי! כה לחי!

*235*

כתיבה:

1. התבוננו במילון וכתבו את פירוש המילים: בחשאי, גוששת, אדמת מורשת.

2. מדוע המילה בחשאי חוזרת בכל בית בשיר?

3. למה מתכוון המשורר במילים "שב אליך בן עייף, שב אליך בן חולם"?

4. אילו הן המילים המלאות תקווה ושמחה בשיר? ובאיזה מקום הם ממוקמות בשיר? מדוע?

שולחן המחשב והיצירה:

1. אתרו בגוגל או במקורות מידע אחרים (בספרים, מפי אנשים) מידע על ההעפלה: על האוניות אקסודוס, ברל כצנלסון ושמות של אוניות אחרות.

2. בחרו באוניה אחת והרחיבו את הידע שלכם. כתבו על מה שקרה למעפילים.

*236*

למעוניינים:

1. תוכלו לבקר באתר האינטרנט של מוזיאון ההעפלה בחיפה. אתרו בגוגל את הכתובת ואת שעות הפתיחה.

2. תוכלו לראיין בני משפחה על הידוע להם.

(בספר ציור של שני ילדים מראיינים בני משפחה)

בעקבות לימוד הפרק:

1. תארו שלוש פעולות שעשו חברי הנהגת היישוב היהודי בארץ והתושבים היהודים נגד שלטון המנדט הבריטי.

2. נסו "להיכנס לעורם" של ילדים שעלו ארצה באונית מעפילים. ספרו מה עבר עליכם בהפלגה, מה חשבתם או הרגשתם.

*237*

אירועים במלחמת העצמאות:

(בספר תמונה של טקס הכרזת המדינה במוזיאון תל אביב)

ביום שישי הגיע לכיתה סבא מרדכי, סבא רבא של יותם. המורה רווית פתחה את המפגש, ואמרה: "כזכור לכם, למחרת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פרצה מלחמת העצמאות, שיש המכנים אותה מלחמת השחרור או מלחמת הקוממיות.

היום יספר לנו סבא מרדכי על חלקו במלחמת העצמאות."

סבא מרדכי התרגש מאוד, פתח ואמר: "כשיותם ביקש שאבוא, אמרתי לו שאני השתתפתי רק בכמה קרבות ולא הייתי גיבור גדול, היו גיבורים יותר ממני.

אבל הסיפור שלי שונה קצת.

הפלגתי לארץ מרומניה, אבל כשהאוניה התקרבה לחופי הארץ עצרו אותנו ספינות מלחמה בריטיות והובילו את הספינה הישר לאי קפריסין, למחנה המעצר. אפילו לא נתנו לנו לראות את חופי הארץ שחלמנו עליהם. זה היה לפני ההכרזה על הקמת המדינה. לילה אחד הגיעו לחדר שלנו במחנה המעצר שני אנשים צעירים"

ביאורי מילים ומושגים:

קפריסין: אי בים התיכון קרוב לישראל, שאליו הבריטים גרשו את המעפילים לאחר מלחמת העולם השנייה.

*238*

"מהארץ והציעו לנו שנברח בסירה לחופי הארץ ביחד איתם. וכך עשינו, כשרק הבגדים עלינו וללא נעליים, יצאנו בשקט וברחנו דרך חור בגדר אל סירה שחיכתה לנו בים. היינו שלושה בחורים מרומניה וארבעה מפולין. העברית שלנו לא הייתה טובה, אבל רצינו להשתתף בגרוש הבריטים מהארץ ולחיות בארצנו. שחינו אל הסירה ושם חיכו לנו שני בחורים אחרים וביחד חתרנו במשוטים לחוף שליד חדרה. שם חיכו לנו אנשים שנתנו לנו בגדים ונשק, ומיד גויסנו לפלמ"ח. לא הספקנו להתאמן הרבה, ופרצה מלחמת העצמאות.

בחרתי לספר לכם על שני קרבות שהשתתפתי בהם. האחד הוא הקרב לשחרור אילת. היום יש באילת בתי מלון וזו עיר יפה, אבל אז היה שם כפר דייגים בשם אום רשרש ועמדה של המצרים. עלינו על כלי רכב ונסענו לאורך המדבר, בדרכים לא דרכים, כדי להגיע לחוף ים סוף,למפרץ אילת שאז נקרא מפרץ שלמה. היו פעמים שכלי הרכב נתקעו ונאלצנו לדחוף אותם בידיים, אבל לא ויתרנו.

כשהגענו לחוף ראינו שהעמדה המצרית נטושה כי החיילים המצרים ברחו. החלטנו להניף את דגל ישראל כדי להראות לכל העולם שהמקום שלנו."

(בספר שתי תמונות. אחת של חגיגת סוכות במחנה המעצר בקפריסין. בתמונה השנייה הנפת דגל הדיו עם כיבוש אילת)

(בספר שתי תמונות. אחת של חגיגת סוכות במחנה המעצר בקפריסין. בתמונה השנייה הנפת דגל הדיו עם כיבוש אילת)

ביאורי מילים ומושגים:

פלוגה: יחידה בצבא.

ים סוף: הים בדרום הארץ.אילת נמצאת לחופו.

*239*

אבל לא היה לנו דגל. לכן צירנו על בד לבן גדול את הסמל בדיו, ובשל כך נהגו לכנות אותו מאז בשם דגל הדיו. ביום 10 במרס בשנת 1949 שוחררה אילת"

"אספר לכם על קרב נוסף שהשתתפתי בו: צרפו אותנו, החיילים העולים החדשים, לפלוגה שיצאה לעזרת קיבוץ נגבה, שבצפון הנגב". דניאל הצביעה ואמרה: "אני הייתי בנגבה, יש שם טנק מצרי." "נכון" אמר מרדכי, והמשיך לספר: "הצבא המצרי הפגיז את הקיבוץ וחייליו יצאו לכבוש אותו. הגענו אל הקיבוץ כדי לעזור לחבריו להלחם על המקום. במשך זמן רב הקיבוץ הופגז והיה מסוכן להרים את הראש מהעמדה שבה ישבתי. מגדל המים נוקב כולו בכדורים. אני זוכר שישבנו בעמדות וירינו על החיילים המצרים שהתקדמו אחרי הטנקים כדי לכבוש את נגבה.

הטנק הראשון פרץ והגיע לשערי הקיבוץ וכל החיילים המצרים אחריו. ואז אחד מחברי הקיבוץ גילה אומץ לב רב ולקח רימון יד, זחל וזרק אותו על הטנק. הטנק נפגע ונעצר. כשהחיילים המצרים ראו שהטנק שלהם נפגע הם הסתובבו ונסוגו. וכך ניצלה נגבה. בקרבות נגבה נהרגו הרבה לוחמים וגם שני חברים שלי."

"אתה גיבור, סבא!" אמר יותם, "לא פחדת!"

מרדכי היה נבוך, ורק הוסיף: "אתם יודעים שהמלחמה הייתה בכל הארץ, היו קרבות בדרך לירושלים כדי לשחרר את העיר מהמצור שהייתה נתונה בו. היו קרבות קשים גם בגליל, בעמק הירדן, בגוש עציון, במרכז הארץ וכמובן בנגב. כל הארץ הייתה חזית וכל העם היה צבא. אבל כך הצלחנו להקים מדינה יהודית לעם היהודי בארץ ישראל, להגשים את החלום ואת געגועי העם היהודי מאז החורבן והגלות למדינה יהודית עצמאית."

מרדכי הוציא תצלומים אחדים והראה לילדים.

ביאורי מילים ומושגים:

עמדה: מקום שבו היו הלוחמים.

המצרים: הכוונה לחיילי הצבא המצרי.

רימון יד: כלי נשק שצורתו כרימון ובתוכו יש חומר נפץ. זורקים את הרימון והוא מתפוצץ.

נגב: חבל ארץ בדרום הארץ.

נסיגה: תנועה לאחור. במלחמה, כשהצבא עוזב את הקרב ופונה בחזרה הוא נסוג לאחור.

*240*

כתיבה:

1. הסבירו את הסיסמה: "כל הארץ חזית - כל העם צבא".

2. נגבה נהייתה סמל במלחמת העצמאות. מדוע?

3. למעוניינים: אספו מידע על הקרבות בדרך לירושלים ועל הקרב שבו נלחמו בגבורה לוחמי מחלקת הל"ה 35 לוחמים ונהרגו בדרכם להציל את יישובי גוש עציון.

תוצאות מלחמת העצמאות:

נושאים למחשבה ולדיון:

1. מה ידוע לכם על תוצאות מלחמת העצמאות?

2. האם כל התושבים במדינה - יהודים וערבים - היו מרוצים? מדוע?

ביאורי מילים ומושגים:

חזית: הקו הקדמי של הצבא במלחמה.

מצור: מצב שבו האויב סוגר על היישוב ואינו מאפשר כניסת מזון,מים, תחמושת, חומרי רפואה ומעבר אנשים.

*241*

סיום המלחמה ותוצאותיה:

כזכור לכם, הערבים תושבי הארץ לא הסכימו לחלוקת הארץ לשתי מדינות - מדינה יהודית עצמאית ומדינה ערבית עצמאית בארץ ישראל. לכן הם פתחו במלחמה. המלחמה התחוללה בכל הארץ מול חמש מדינות ערביות: לבנון, סוריה, ממלכת עבר הירדן, מצרים, עירק וכן הערבים תושבי הארץ.

המלחמה ארכה שנתיים וזו הייתה מלחמה קשה וארוכה. במלחמה מתרחשים דברים קשים ועצובים, יש מי שמנצח ויש מי שמפסיד. אבל שני הצדדים נפגעים. בזמן הקרבות נהרגו אנשים. היו הרוגים ערביים והרוגים יהודיים, נעזבו יישובים יהודיים ויישובים ערביים.

בזמן המלחמה תושבים ערביים רבים ברחו מיישוביהם מסיבות שונות: חלקם ברחו מפחד המלחמה כי חששו שהיהודים יפגעו בהם והיו שברחו כי נשמעו לקריאת המנהיגים הערביים להתרחק מבתיהם זמנית, שכן הם מבטיחים להם שבקרוב, לאחר המלחמה, כשהם ינצחו את היהודים, הם יחזרו לבתיהם. היו תושבים שבעת הקרבות גורשו מבתיהם ומיישובם.

הערבים שעזבו את הארץ היו לפליטים במדינות הערביות שאליהן הגיעו, ושם הם שוכנו במחנות פליטים, וחלקם עדיין חיים שם. התושבים הערביים שנשארו בארץ הם אזרחי מדינת ישראל.

המלחמה הסתיימה בהסכמי שביתת נשק שנחתמו בין מדינת ישראל לבין ארבע מדינות ערביות: מצרים, ירדן, לבנון וסוריה.

ביאורי מילים ומושגים:

או"ם: ראשי תיבות של - אומות מאוחדות, הארגון העולמי של רוב המדינות בעולם.

אזרחים: תושבי המדינה שיש להם זכויות וחובות של המדינה. הם יכולים לבחור ולהיבחר לכנסת.

*242*

כתיבה:

במפת הסכמי שביתת הנשק (1949) רואים את גבולות הארץ לאחר סיום מלחמת העצמאות וחלוקת הארץ על פי החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

1. התבוננו ב"מפת הסכמי שביתת הנשק 1949", וכתבו:

(בספר מסורטטת המפה של הסכמי שביתת הנשק 1949)

באיזה כיוון של מדינת ישראל נמצאת כל אחת מהמדינות שנלחמו נגד ישראל.

2. עם אילו שתי מדינות ערביות שכנות נחתמו הסכמי שלום? כתבו את שמן ואם אינכם יודעים - שאלו או קראו וכתבו את שמן.

ביאורי מילים ומושגים:

שביתת נשק: הסכם זמני להפסקת אש.

*243*

משימה לבית:

1. האם יישובכם נוסד לפני מלחמת העצמאות? אם כן, התעניינו מה קרה ביישוב בעת המלחמה וספרו בכיתה.

2. שאלו את בני משפחתכם היכן היו בזמן מלחמת העצמאות: מה עשו? אולי סבא רבא או סבתא רבתא השתתפו במלחמה זו?

3. כתבו סיפור אחד או הזמינו אחד מבני המשפחה לספר לכיתה על מעשיו בזמן המלחמה.

4. אם יש במשפחתכם או בין החברים של בני המשפחה כאלה שנהרגו או שנפצעו במלחמת העצמאות, בקשו שיספרו לכם כיצד ואיפה זה אירע. כיצד מנציחים את הנופלים?

5. אם לא שמעתם סיפור אישי, חפשו מידע במקורות שונים, כמו בספרים באתר אינטרנט או באתר ההנצחה ביישובכם.

(בספר תמונה של טקס יום הזיכרון ברעננה בשנת תשי"א (1950) ליד האנדרטה לזכר הלוחמים שנהרגו)

ביאורי מילים ומושגים:

הנצחה: פעולות שמטרתן להזכיר את הנופלים במלחמות ישראל.

*244*

אתרי הנצחה ביישוב:

ביישובים רבים מנציחים את זכר הלוחמים שנהרגו במלחמת העצמאות באתרי זיכרון, בבניית בית יד לבנים ובאנדרטאות (פסלים לזכרם).

(בספר תמונה: בתיה לישנסקי פיסלה אנדרטה לזכר הנופלים במלחמת העצמאות בכפר יהושע)

החלטות חשובות למדינת ישראל ולעם היהודי שהתקבלו עם הקמת המדינה:

כמה החלטות מרכזיות התקבלו בהכרזת המדינה ונכתבו במגילת העצמאות והן יושמו מיד לאחר המלחמה ואף במהלכה.

דוד בן-גוריון הקריא אותה בטקס הכרזת המדינה ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948. במגילה חמישה חלקים שמפרטים את זכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל, ההכרזה על הקמת המדינה, עקרונותיה של המדינה החדשה, פנייה אל מדינות העולם והצהרת כוונת

(בספר תמונה של בול ועליו כתוב: "להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים")

*245*

של המדינה להשתלב בין מדינות העולם. בסוף המגילה מופיעות חתימותיהם של חברי מועצת העם.

(בספר תמונה של מגילת העצמאות)

הנה שתיים מהצהרות הכוונות של מדינת ישראל:

1. המדינה הצעירה חוקקה את חוק השבות המאפשר לכל היהודים לעלות למדינת ישראל ולחיות בה כאזרחים במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. מיד לאחר תום המלחמה, ואף במהלכה, הייתה עליה גדולה של פליטים יהודים מכל העולם, מחציתם ממדינות אירופה שלאחר השואה, ומחציתם ממדינות בצפון אפריקה ואסיה, לדוגמה אלג'יר, תימן, עירק, מצרים ומדינות ערביות אחרות.

כפי שניבא הנביא ישעיהו:

"שאי-סביב עיניך וראי, כולם נקבצו באו-לך, חי-אני נאום-ה'."

(ישעיהו רק מט, פסוק יח)

2. מדינת ישראל היא מדינה יהודית-דמוקרטית, שתשמור על כבודם וזכויותיהם של כל האנשים החיים בה. דברים אילו נכתבו במגילת הצמאות.

*246*

חלון מידע:

מדינת ישראל הצעירה, ככל מדינה עצמאית, קבעה וחוקקה כמה חוקים שמייצגים אותה בארץ ובעולם כמדינה יהודית ודמוקרטית:

- השפה העברית היא השפה הרשמית של מוסדות המדינה והיא שפת הלימוד בבתי הספר. בבתי הספר הערביים שפת הלימוד היא ערבית ועברית.

- ההמנון של המדינה הוא "התקווה" שחיבר נפתלי הרץ אימבר ובו מובעת התקווה של העם היהודי לחיות בארצו - ארץ ציון וירושלים לעד.

- בסמל המדינה יש מגן ועליו מנורת שבעת הקנים ומשני צידיה ענפי זית. למטה כתוב: ישראל.

- דגל ישראל בצבעי כחול לבן. הדגל מסמל את הטלית: משני צידיו פסים בצבע תכלת כהה ובמרכז מגן דוד באותו צבע.

- על בולי ישראל מצוירים אירועים חשובים במדינה, אישים וקבוצות שפעלו למען המדינה והחברה ועוד. על הבולים כתוב ישראל.

- על הכסף שהמדינה הדפיסה מצוירים אישים שפעלו למען המדינה ותרבותה כמו נשיאי המדינה, סופרים וראשי ממשלה.

(בספר תמונה של מספר שטרות בערך של 100 שקל כל אחד)

*247*

חוקים וזכויות במדינת ישראל:

חברי הכנסת מחוקקים חוקים חשובים ושונים.

בין החוקים חוקק החוק החשוב: חוק כבוד האדם וחירותו, שמשמעו: לכל בני האדם יש זכות לכבוד.

לחרות אישית שמשמעה: לכל אדם יש חופש מחשבה וביטוי, חופש דת, הזכות למידע ולהבעת דעה עצמאית, חופש להתארגנות, חופש תנועה וחופש לעסוק לפי רצונו, זכות להיות בכל מקום, זכות לבחור ולהיבחר לתפקידים שונים, להנהגת היישוב והמדינה.

המדינה שומרת על הזכות לחיים ולשלמות הגוף של כל אדם. לכל אדם קיימת הזכות לקניין (רכושו), לשלומו ולביטחונו האישי.

המדינה הקימה מערכת של ביטחון פנימי שזו המשטרה, צבא ששומר על גבולות המדינה ומערכת בתי המשפט שתפקידה לאכוף את החוקים.

הזכות לשוויון הזדמנויות הוא חוק שמאפשר לכל האנשים, ליהודים וערבים, לנשים ולגברים, הזדמנויות שוות במקום העבודה, בלימודים, בפעילויות שונות, באפשרות להגיע לכל מקום, כמו לנכים, לבעלי מוגבלויות ועוד.

בכנסת חוקקו חוק חינוך חובה שמעניק את הזכות לכל ילדי ישראל ללמוד. חוק בריאות שמעניק לכל האזרחים אפשרות לקבל טיפול בריאות.

(בספר תמונה של בן גוריון מכריז על הקמת המדינה)

*248*

נושאים למחשבה ולדיון:

1. מדוע חשוב שיהיו חוקים המגנים על הזכויות של כל בני האדם במדינה?

2. הביאו דוגמה כיצד שומרים על הזכות לחיים ולשלמות הגוף במדינת ישראל?

3. מה דעתכם על הדעה: הזכות להבעת דעה וחופש הביטוי גורמת נזק ליישוב ולמדינה?

כתיבה:

1. כיצד התגשמה נבואתו של ישעיהו לאחר מלחמת העצמאות?

2. מדוע חשוב לשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות ולאילו החלטות במגילת העצמאות זה קשור?

שולחן היצירה:

1. ציירו ציור מתאים לאירועי יום העצמאות של המדינה, או ציור שקשור למלחמת העצמאות.

2. כתבו שיר או סיפור על המאבק לעצמאות מדינת ישראל.

3. הביאו לכיתה אלבומים ותמונות על מלחמת העצמאות והציגו אותם לפני חבריכם.

(בספר ציור של סמל השלום: יונה עם עלה של זית)

*249*

בעקבות לימוד הפרק:

ביום כ"ט בנובמבר 1947, בהצבעה באו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות - מדינה ליהודים ומדינה לערבים - הצביעו בעד 33 מדינות ו-13 מדינות הצביעו נגד. 10 מדינות נמנעו.

1. ערכו השוואה בין תגובת היהודים להחלטה על חלוקת הארץ לבין תגובת הערבים. החליטו על תבחינים.

2. המלחמה פרצה מיד למחרת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הסבירו מדוע היא נקראת מלחמת העצמאות או מלחמת השחרור.

3. הסבירו את המושגים: קיבוץ גלויות; עיר חדשה לעולים; העפלה; שפה מתחדשת.

4. צירו בול או כרזה למדינת ישראל העצמאית.

*250*

ב. להיות אזרחי המדינה

*250*

מה תלמדו בפרק זה?

1. על המשותף לכל אזרחי המדינה.

2. על בעיות ומחלוקות בין קבוצות במדינה ועל דרכים לפתרונן.

מה משותף לנו כישראלים?

לאזרחי המדינה ולתושביה יש דברים משותפים לצד שמירה על ייחודיות. כולם משתייכים לקבוצות שונות, אך קבוצת ההשתייכות הגדולה ביותר של כל האזרחים היא מדינת ישראל.

כתיבה:

בכיתה ד התקיים דיון בשאלה: מה משותף לנו כישראלים והאם המדינה היא קבוצת השייכות של כולנו.

1. מי בקבוצות השייכות שלכם? (כתבו שמות של אנשים או קבוצות שונות). אתם יכולים לסרטט לפי הבנתכם את מעגלי השייכות שלכם.

2. צרפו לכל קבוצת שייכות סימן שיאפיין אותה. תוכלו לצרף ציור או תצלום, סמל או שיר או סיסמה.

3. הסיקו מסקנה לגבי המשותף לכל קבוצות השייכות שלכם וכתבו זאת במשפט כללי אחד.

*251*

ממקורות היהדות:

"כל ישראל ערבין זה לזה."

(רש"י בפירושו למדרש ספרא על ויקרא כו, לז)

"איש את-רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק."

(ישעיהו פרק מא, פסוק ו)

כתיבה:

1. קראו את הציטוטים ממקורות היהדות והסבירו את הקשר שלהם לנושא.

2. הביאו דוגמה למקרה שבו אזרחים נחלצו לעזרה או התנגדו למה שקרה (לדוגמה: השירותרום, חייל שבוי).

3. כתבו על אירוע אחד שקרה בשנים האחרונות, לדוגמה: במלחמת לבנון השנייה נעזרו תושבי הצפון בתושבים מהמרכז והדרום, ובמבצע עופרת יצוקה נעזרו תושבי הדרום בתושבי המרכז והצפון.

(בספר תמונה של אזרחי המדינה: צעירים, מבוגרים, דתיים וחילוניים)

*252*

טקסים ואירועים במדינה:

טקס חתני וכלות פרס ישראל

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

חגיגות יום העצמאות

ספורטאי ישראל באולימפיאדה

יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל ופעולות איבה

שבוע הספר העברי

חידון התנ"ך

*253*

כתיבה:

1. בחרו באירוע אחד מהאירועים שבעמוד הקודם וספרו מה ידוע לכם עליו.

2. כשגל פרידמן זכה במדליית זהב באולימפיאדה באתונה - הייתה שמחה גדולה בארץ.

הסבירו מדוע, הרי רובנו לא מכירים אותו.

3. בפיגוע קשה שקרה בבית חב"ד שבהודו, המדינה כולה דאגה לילד הקטן שניצל לאחר שהוריו נהרגו. הרי אנחנו לא מכירים אותם. מדוע היה לנו איכפת?

4. בזמן שיואב וטלי טיילו בהודו חל יום הזיכרון לחללי צה"ל. בערב הזיכרון הם הוזמנו לבלות עם חבריהם הצרפתים במסיבה לכבוד יום הולדתה של ניקול.

טלי ויואב הסבירו לחבריהם שהערב הם אינם מבלים כי זה יום הזיכרון לחללי צה"ל.

ניקול, שרצתה לחגוג עם חבריה את יום הולדתה אמרה: "אבל אתם לא בישראל, אתם בהודו."

מי לדעתכם צודק - ניקו או יואב וטלי? נמקו מדוע.

5. מה דעתכם: מדוע אזרחי המדינה גאים כשהמדענים הישראליים זכו בפרס נובל או כשסרטו של במאי ישראלי זוכה בפרס חשוב בעולם? הרי אנחנו לא מכירים אותם באופן אישי?

6. הסיקו איך זה מתקשר לכותרת הפרק ולפסוק מספר ישעיהו (בעמוד 245)?

(בספר ציור של סמל מדינת ישראל)

*254*

חוקים, זכויות וחובות משותפים לכלל האזרחים במדינה ולתושביה:

במדינת ישראל יש חוקים שונים. להלן רשימת התוכן של עשרה חוקים:

א. חוק למען ילדי ישראל שילמדו ויתפתחו.

ב. חוק למען בריאות האזרחים - מבוגרים וילדים.

ג. חוק להגנת החי והצומח, האוויר, המים והקרקע.

ד. חוק לפיו לכולם יש זכות שווה בעבודה ובפרנסה ובלימודים, בהשתתפות בפעילות מסוימת ובכל משימה לגבר ולאישה.

ה. חוק המאפשר לצעירים ולמבוגרים לבחור את נבחריהם להנהגת המדינה והיישוב.

ו. חוק לפיו האזרחים חייבים לשלם כסף על הרווחים מההכנסה בעבודתם או בעסקיהם.

ז. חוק חשוב שחוקקה המדינה כדי שכל היהודים בעולם יעלו אליה ויחיו בה.

ח. חוק חשוב במדינה - חיוב הבוגרים (מעל גיל 18) לשרת בצה"ל, להגן על המדינה ולתרום למענה בשרות לאומי-אזרחי.

ט. חוק חשוב שנועד לשמור ולהגן על כבודם ועל חירותם של אנשים וילדים בכל מקום, בכל מצב ובכל זמן ולהגן על זכויותיהם.

י. ירושלים היא בירת ישראל.

יש חוקים רבים, מהם חוקים שהאזרחים נהנים מהם בכל יום ובכל מקום, ומהם חוקים שמגבילים ולא תמיד האזרחים מרוצים מהם, אבל חובת האזרחים להתנהג ולציית להם, כי הם למעננו ולמען החברה במדינה.

ביאורי מילים ומושגים:

חוק: הוראה הקובעת מה מותר ומה אסור, דין המחייב את כולם.

(בספר תמונה של אנשים מצביעים בקלפי)

*255*

כתיבה:

1. לכל חוק ב"רשימת התוכן של עשרה חוקים" יש שם. מהם השמות של החוקים? דוגמה:

חוק ב - חוק בריאות הציבור.

התאימו בין שמות החוקים הרשומים במסגרת לחוקים שברשימה.

שמות החוקים: החוק להגנת הסביבה, חוק השבות, חוק חינוך חובה, חוק זכויות הילד, חוק שוויון הזדמנויות, חוק כבוד האדם וחירותו, חוק תשלום מיסים, חוק בריאות הציבור, חוק הבחירה החופשית לכנסת ולרשויות המקומיות, חוק יסוד ירושלים בירת ישראל, חוק גיוס חובה לצה"ל או לשרות לאומי-אזרחי.

2. בחרו שני חוקים מהרשימה. הביאו דוגמה לכל חוק - איך מבצעים אותו?

(בספר תמונה של שני בולים. על האחד כתוב: שמחו את ירושלים וגילו בה. על השני כתוב: על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים)

(בספר תמונה של בול)

*256*

מי מחוקק? מי אוכף?

חלון מידע:

החקיקה:

בית המחוקקים הוא המוסד הנבחר - הכנסת, ובו חברים 120 חברי כנסת. חברי הכנסת נבחרו על ידי הציבור בבחירות חופשיות ובחקיקת חוקים ובקביעת דרגות העונשים על אי ציות לחוקים.

האכיפה:

אכיפת החוקים נעשית בידי כוחות הביטחון (המשטרה והצבא) ומערכת המשפט.

משטרת ישראל אחראית לשמור על הסדר במדינה ולדאוג שהאזרחים יחיו בבטחה ובכבוד.

הצבא שומר על גבולות המדינה ומגן בפני אירועי מלחמה והתנגשויות עם האויבים.

מערכת המשפט אחראית לשפוט את מי שלא שמרו על החוקים ולבחון כיצד להענישם או לאפשר להם לשנות את מעשיהם ודרך פעולתם.

מי מטפל בבעיה? למי פונים? במי נעזרים?

מקרה א:

ביום חמישי, כאשר בני משפחת גלבוע חזרו לביתם מטיול, התברר להם שגנבים פרצו לדירתם וגנבו רכוש רב. למי פנו?

מקרה ב:

אזרחים התארגנו כדי להרחיב את החוק בדבר זיהום סביבתי מאנטנות של חברות הטלפון כדי למנוע את הקמתן באזורי מגורים. למי פנו?

*257*

מקרה ג:

נהג נסע במהירות גבוהה מהמותר בחוק נעצר על ידי המשטרה וקיבל הזמנה לדיון עניין זה. מי יטפל בבעיה שלו?

מקרה ד:

ארגון הנכים דורש שבכל מבני הציבור במדינה יהיו תנאים שיתאימו לאנשים עם מוגבלויות. למי יפנו?

מקרה ה:

לאהרון יש נגרייה ליד ביתו באזור מגורים. השכנים פנו אליו שיעביר את הנגרייה, אך הוא סרב. הם סובלים מהרעש ומזיהום האוויר. מה הם יכולים לעשות? למי לפנות?

כתיבה:

1. קראו את תיאורי המקרה (א-ה) וציינו מי יטפל בבעיה בכל אחד מהמקרים ולמי האנשים יפנו כדי לקבל עזרה ולפתור את בעייתם. נמקו החלטתכם.

2. חברו כותרת לכל מקרה.

(בספר תמונות של: בניין בזק, משרד הרישוי שלידו נכה בכיסא גלגלים שלא יכול להיכנס בגלל המדרגות, נגריה בין בתי מגורים)

*258*

בעיות ומחלוקות בין קבוצות במדינה והדרכים לפתרונן:

מה תלמדו בפרק זה?

1. על יחס לאחרים במדינה ובכל מקום.

2. על הצורך בסובלנות, בכבוד ובעזרה הדדית בין תושבי המדינה.

3. על שמירת הזכויות לכל האנשים החיים במדינה.

ידיעה ששודרה בקול ישראל ברדיו: שלוש סטודנטיות ערביות פנו להנהלת האוניברסיטה בתלונה על כך שבמסגרת לימודי ספרות כמעט שאין שיעורים בספרות הערבית. מהנהלת האוניברסיטה השיבו שיבחנו את פנייתן.

דרור שהקשיב לידיעה אמר: "אני לא מבין למה הן מתלוננות, הרי הן לומדות באוניברסיטה עברית במדינת ישראל."

זוהר השיב לו: "נכון, אבל במדינה שלנו יש אזרחים ערבים ודרוזים וזכותם ללמוד גם ספרות ערבית."

1. האם הסטודנטיות צודקות בפנייתן? מדוע?

2. במי אתם תומכים: בדרור או בזוהר? מדוע?

נושאים למחשבה ולדיון:

1. על איזה חוק מחוקי המדינה ומההגדרות במגילת העצמאות מתבססות הסטודנטיות? (היעזרו במידע בעמודים 254-255).

2. אילו הייתם נפגשים עם הנהלת האוניברסיטה ועם הסטודנטיות - מה הייתם מציעים להם?

*259*

3. קראו את הפסוקים מהתנ"ך ומדברי חז"ל.

הסבירו" מה הקשר ביניהם לבין שתי הידיעות שהתפרסמו בתקשורת?

4. בפסוקים אלה יש מצוות שבין אדם לחברו. אילו מהן דומות לחוקי המדינה שקראתם עליהם בעמודים 254-255?

ממקורות היהדות:

"רבי אליעזר אומר: יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך."

(פרקי אבות, ב, י)

"ויאמר אברהם אל-לוט, אל-נא תהי מריבה ביני ובינך, ובין רועי ובין רועיך: כי-אנשים אחים אנחנו."

(בראשית פרק יג, פסוק ח)

"שמאי אומר עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות."

(פרקי אבות, א, טו)

"הסר ממך עיקשות פה ולזות שפתיים הרחק ממך..."

(משלי פרק ד, פסוק כד)

"מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך"

(שבת לא, עא)

יום אחד בא לפני הלל אדם נכרי (זר) וביקש: "למדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת." הלל נענה מיד ואמר: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זו היא כל התורה כולה, כל היתר הוא פירוש לזה בלבד - לך ולמד."

(שבת לא, עא)

*260*

מושגים - ערכים - דרכי התנהגות:

כתיבה:

1. חברו תיאור מקרה שיתבסס על מספר מושגים, ערכים ודרכי התנהגות ברשימה שבמסגרת. תוכלו להיעזר בפסוקים ממקורות היהדות.

(הפסוקים כתובים במסגרת):

סובלנות, זכויות אדם, כבוד האדם, שלום, התפיסות, מחלוקת ומציאת פשרה, נקודות מפגש בין דעות שונות, הסכמה, שיתוף לעומת פירוד, שינוי דעה, ויתור

2. הציגו את מה שכתבתם לפני חבריכם והאזינו לחוות דעתם.

3. האם תתקנו את התיאור לאחר חוות הדעת של חבריכם? מדוע? כיצד?

*261*

בואו נעשה שלום קטן / לאה נאור

בואו נעשה שלום קטן

אני איתך, אתה איתי.

בואו נעשה שלום קטן

שלום קטן אמיתי.

בואו נעשה שלום קטן,

לא שלום עולמי.

תראו אני עושה שלום קטן

עם עצמי.

אני לא אכעס בכלל

אם אוכל

אני לא ארגיז אף אחד

במיוחד.

אני אוותר ואתה תוותר.

פחות או יותר.

בואו נעשה שלום קטן,

לא נצעק, לא נריב.

פשוט נשב ביחד, נדבר,

או נקשיב.

אולי זה לא שלום כל כך גדול

הוא פשוט ורגיל.

אך כל שלום צריך גם איכשהו

להתחיל.

(בספר תמונה: רוקדים הורה, פיסלה דורית אפרתי)

*262*

בעקבות לימוד הפרק:

1. הסבירו מה הקשר בין השיר "בואו נעשה שלום קטן" לבין נושא הפרק.

2. מפעל גדול פרסם מודעה שבה הוא מחפש עובדים במספר מקצועות. הם הוסיפו את המשפט הבא:

"לא יתקבלו אנשים מעל גיל 40, נכים ומי שאינם יהודים."

א. ציינו באילו זכויות של אנשים פגע המפעל. נמקו תשובתכם.

ב. הציעו למי שזכותם הראשונית נפגעה, מה הם יכולים לעשות כדי להגן על זכותם להתמודד עם מקום עבודה? הציעו שתי חלופות או יותר.

3. הסבירו למה הכוונה: להיות אזרחי המדינה - בעת שמחה ובעת צרה?

סיום הנושא:

כתבי חידה לסיום הנושא:

לפניכם כתבי חידה שעליכם לפתור. כל חידה קשורה לנושאים שונים שנלמדו בכל פרק. אם תדפדפו בספר - תיזכרו ותפתרו את החידות.

*263*

חידות על מקומות בישראל ועל אישים (חיברה תמר הלוי):

חידה מספר 1:

אום רשרש לה קראו, חטיבת הנגב אותה כבשה.

דגל הדיו הונף בגאווה והוצג שם לראווה.

זוהי עיר דרומית, בה כחולים השמים ודגים צבעוניים שוחים שם במים.

בחוף הים משתזפים ושוחים וללא מע"מ שם קונים.

מהו שם העיר? מהו שם הים?

חידה מספר 2:

בישראל הימה היחידה עם מים מתוקים, הרי הגליל והגולן אותה מקיפים.

נקראת כך בגלל צורתה המיוחדת וכדי להגיע אליה צריכים לרדת.

היא מקור המים החשוב בישראל.

קווים אדומים לה ולכן חייבים להיזהר.

מימיה זכים וכחולים ומגיעים אליה הרבה נופשים ומטילים.

מהו שם הימה? ומהם הקווים האדומים?

חידה מספר 3:

אבי האומה שם ישב ואת מקור החיים משם שאב.

עיר בדרום, מרכזית וגדולה, שם בית חולים ומוסד להשכלה, לימודים גבוהים שם מלמדים, תלמידים רבים בה לומדים.

מהו שם העיר? שם המוסד להשכלה גבוהה?

*264*

חידה מספר 4:

בתקופת שלטון הטורקים הוקמתי, על שם ספרו של חוזה המדינה נקראתי.

בשמי גם חדש וגם ישן ועם השנים הפכתי לגדולה ולמרכזית מכולן.

בי מרוכזים מפעלים ובתי מסחר רבים, תיאטראות, מוזיאונים ומוסדות חשובים.

מהו שמי? מהו שם הסופר שעל שמו נקראתי?

חידה מספר 5:

בנקאי יהודי ונדבן מפורסם, "הנדיב הידוע" כינו אותו כולם. אלפי דונמים של אדמות קנה, תמך במושבות נזקקות וחדשות בנה. פיתח את תעשיית היין ואת כרמי הענבים, בנה יקבים והקים מפעלים שונים.

רחובות רבים בארץ על שמו נקראים, והוא טמון באחוזת קבר ברמת הנדיב.

מי האיש? ליד איזה יישוב נמצאת אחוזת הקבר?

חידה מספר 6:

בראש ארגון האצ"ל עמד ובשלטון הבריטים נאבק. כיהן כראש הממשלה התשיעית ויד לשלום הושיט. אירח את הנשיא המצרי לאחר שנים של סכסוך אכזרי. חתם עם המצרים על הסכם שלום ובכך הגשים חלום.

מי האיש? ומי הנשיא המצרי?

*265*

חידה מספר 7:

העיר שוכנת בין ירוק לכחול, בה הסתתר הנביא הכול יכול. עיר מעורבת שדוברים בה עברית וערבית, נמל גדול לה, רכבל ורכבת תחתית.

גן ציבורי וגן חיות לימודי, מוזיאונים רבים: יפני, העפלה וימי. מדרגות מחברות בין רחובות ומפלסים ומרכז עולמי ובו מקדש וגנים מרהיבים.

מה שם העיר? מהו הירוק ומהו הכחול? מיהו הנביא? ומהו המקדש?

חידה מספר 8:

דוד המלך בחר בה לפני שלושת אלפים שנים, העיר הנצחית ובה מבנים חשובים. מוסלמים, נוצרים ויהודים אותה מקדשים ובסמטאותיה צלילי שפות רבות נשמעים.

עיר של זהב, ושכונות לה רבות: נחלת שבעה בית הכרם ורמות. זוהי עיר הבנויה לתלפיות ובה ועליה נאמרים מזמורי תהילים ותפילות.

עיר זו היא

--

מדינת ישראל.

מהו שם העיר?

*266*

חידה מספר 9:

נולד ברוסיה לפני 150 שנה ועלה לארץ חדור באמונה: להפוך את העברית מלשון קודש ללשון דיבור, למרות שזה הרגיז חלק גדול מהציבור.

חידש והמציא מילים, חיבר מילון וכתב מאמרים, "מחיה השפה העברית" כך לו אנו קוראים.

זכה לראות את חלומו מתגשם ואונסקו הכיר בו כאישיות בעלת שם.

מי האיש?

חידה מספר 10:

בעליה הראשונה לארץ עלה ולא קלה הייתה כאן ההתחלה. כפועל פשוט עבד במושבות הגליל וביהודה ואחר כך פעל רבות להקמת המדינה.

היה שר ביטחון וראש ממשלה, עסק בהקמת צה"ל וגם בקליטת עלייה.

לאחר שפרש, החליטו הוא ואשתו להתיישב בנגב השומם. הובא למנוחת עולמים בהלוויה ממלכתית באחוזת קבר משפחתית בקיבוץ בנגב שכה אהב.

מי האיש? היכן נמצאת אחוזת הקבר?

*267*

חידה מספר 11:

לחם במלחמת העצמאות בפלמ"ח, המשיך כמפקד בצה"ל וכרמטכ"ל השביעי, ובשנת 1967 פיקד על ניצחון צבאי. כיהן כראש ממשלה ועל הסכמי שלום חתם עם הפלשתינאים.

במוצאי שבת, בצאתו מעצרת תמיכה של המונים, רוצח יהודי שהתנגד לדרכו, מאקדח ירה בגבו וגרם למותו. נפל חלל משום שהיה לו חלום, להיות גם מנהיג של שלום.

מי האיש? מה הייתה הסיסמה בעצרת? איזה פרס חשוב קיבל?

בספר תמונה של מפת הארץואזרחי מדינת ישראל המגוונים

*268*

תם ולא נשלם לימוד הנושא:

אתם התלמידים תמשיכו להיות תושבי יישובכם ואזרחי המדינה, תמשיכו לפעול על פי הרעיונות והערכים שלמדתם.

המשיכו להיות חברים שעוזרים ועושים "שלום קטן", תפעלו למען היישוב ותושביו, המשיכו להתמצא ביישוב שלכם עם המפה ובלעדיה, לגלות ביישוב מקומות חדשים ככל שתוכלו.

המשיכו לאסוף מידע על תולדות היישוב שלכם ואולי אף לתרום את הידע והממצאים שלכם למוזיאון היישובי או לחדר ראשונים, עם יש, ואם אין - תציעו להקים.

כל אלה הם שלכם, כי אתם למדתם, חקרתם וגיליתם.

מסיבה לכבוד הישוב שלנו

איך מסיימים?

וכמו בכל סיום של לימוד - החליטו ביחד עם המורה על סיום יפה של הנושא, שתפו את בני המשפחה ואת ראשי יישובכם. וגם אנחנו, שכתבנו את הספר בעבורכם, נשמח לשמוע מכם ולהשתתף בחוויות שלכם.

*269*

רשימה ביבליוגרפית:

אבס שלמה (עורך), "החלמאי שהלך לוורשה" בתוך: חכמי חלם, 1992, הוצאת עגור.

אור שמרית, שיר "אהבה למושבה", בתוך אוגדן מקורות מידע פרדס חנה-כרכור, הייישוב שלנו, 2000, הוצאה לאור המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

אליגון-רוז תלמה, עכשיו כאן שרים, 2003, כנרת בית הוצאה לאור.

טל לאה, מימוני זיוה, כפר סבא עירנו, 1994, הוצאת עיריית כפר סבא.

יבין עמרי, תל אביב - עיר אגדה, 1989, כנרת.

יורמן פנחס, 32 דקות ראשונות, 1978, מסדה.

לוריא יהושע, תל עמל ראשונה לחומה ומגדל, 1986, הוצאת קיבוץ ניר דוד (תל עמל).

נאור לאה, בואי אמא, 2004, הוצאת כלל.

נבון יצחק, בוסתן ספרדי, מחזה 1969.

סחייק-אלעני גאולה, לחיות במעברה, עיצוב והפקה צרפתי מעצבים.

קמח עליזה (ריכוז וניהול הכתיבה וצוות מורים כותבים), בית שמש עירנו, ספר מקורות מידע לתלמידים, 2007, הוצאת עיריית בית שמש.

תורה נביאי כתובים (תנ"ך).

סוף הספר