לפי תוכנית הלימודים החדשה
מאת יונה זילברמן, דפנה יניב
מודן הוצאה לאור
ישראל, 2018
עמודי דפוס 7-257
העתיקה: ורד שרף
הספריה המרכזית לעיוורים
תל-אביב, ישראל, 2020
מספר סידורי: 58898
העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.
תוכן העניינים
*7*
*7*
בספר "יחד בשרשרת הדורות" אנו מציגים בפניכם ספר לימוד לפי תוכנית לימודים חדשה בתרבות יהודית-ישראלית, שבה הערך המרכזי הוא זיקה לעם ולארץ ובה שלושה מוקדי לימוד מרכזיים:
א. קשר וזיקה לארץ-ישראל
ב. תפילת האדם
ג. לוח השנה העברי
בשיטת למידה זו תכירו את מקורות ישראל, החל מהמקרא, דרך מקורות חז"ל, הפיוט, ההגות ועד לשירה ולפרוזה בזמננו.
בתהליך הלמידה תכירו מקורות ישראל, תלמדו על היחיד ועל הקהילה, על הסביבה ועל היחסים בחברה, תוכלו למצוא זיקה לקהילות מרוחקות, תלמדו על כמיהה לארץ-ישראל ועל ריבונות על הארץ, על סמלים וטקסים, על סמלי המדינה, על חגי ישראל ועל ירושלים כבירת ישראל.
כל זאת נלמד במטרה לחזק את הזיקה לתרבות היהודית-ישראלית, להכיר את תרבותנו העתיקה ואת היצירה היהודית, ללמוד על עם ישראל ועל כיסופיו ואהבתו לארץ-ישראל לאורך הדורות, וכן במטרה לפתח זיקה חיובית לארץ, לאחד את החברה היהודית על זרמיה השונים בישראל ובעולם כולו, לטפח יחס חיובי לשכנינו ול"אחר" הגר בתוכנו - זאת לקראת יעדים משותפים לכולנו בהווה ובעתיד.
בתוכנית שלושה פרקים ומבוא ללמידה משותפת:
מבוא: למידה בחברותא מתמקד בהבנה: מהי חברותא? מה טוב ללמוד עם כל הכיתה, ומה טוב ללמוד לבד או בחברותא? מהו לימוד משותף? איך בוחרים את השותפים ללמידה? איך לומדים יחד ושומרים על יחס ועל כבוד הדדי?
פרק א' - עם וארצו - זיקה לעם ישראל ולארץ-ישראל: בפרק זה תכירו את המושג "מולדת", תלמדו על הגעגועים והכיסופים של עם ישראל לארצו, על חזון העלייה לארץ, על התנועה הציונית והחלוצים, על עלייה לארץ לפני קום המדינה ולאחר הקמתה, על ארץ-ישראל כביתו של העם היהודי, על הקשר בין יהודי העולם ועל סמלים לאומיים כמאחדים ומקשרים את בני העם היהודי.
פרק ב' - תפילת האדם: בפרק זה תלמדו מהי תפילה ומה מקומה, תתייחסו לתפילת יחיד ולתפילת רבים, לבית-הכנסת כמקום התכנסות לאורך הדורות,
*8*
תכירו את סידור התפילה היהודי ואת מבנהו, תלמדו ברכות שונות ומה משמעותן, תכירו ברכות אחדות מתפילת "שמונה-עשרה" וכן פיוטי תפילה שונים.
פרק ג' - חגים, ימים מיוחדים והקשרם לארץ-ישראל: בפרק זה תכירו את לוח השנה היהודי-ישראלי. לפי תוכנית הלימודים, בכל שנה נלמדים לעומק רק חלק מהמועדים, והשנה נתמקד בשלושת הרגלים, שבכולם הושם דגש על אדם ואדמה ועל ההיבט החקלאי: באסיף, החל בעונת הסתיו ובמועדי תשרי בהקשר הישראלי, שבראשם ראש-השנה - מקורותיו, סמליו ומנהגיו, ברכות ואיחולים, פיוטים, מאכלים סמליים, במנהג "תשליך" ובעשרת ימי תשובה החלים בין ראש-השנה ליום הכיפורים.
לקראת כל חג, תלמדו על ערך מרכזי בתרבות היהודית-ישראלית שעליו מושתת החג:
בשלושת הרגלים תעסקו בקשר שבין החקלאי לאדמתו
בסוכות תתמקדו בערך השמחה
בפסח - בערך הזיכרון והחירות
בשבועות - בקשר שבין האדם לחברה שבה הוא חי
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תבינו מדוע חשוב לזכור ולא לשכוח
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה תתמקדו בנושא זיכרון וגבורה
ביום העצמאות תלמדו על אחריות
בימי אבל ממלכתיים תלמדו על זיכרון ושייכות
וביום הזיכרון ליצחק רבין תלמדו על דמוקרטיה.
בחרנו לספר זה שם כולל "יחד בשרשרת הדורות" מתוך מטרה לאפשר לכם להכיר את עצמכם ואת משפחתכם כחוליה מקשרת בין עברו של העם ובין עתידו.
אנו מאחלים לכם שנת לימודים נעימה ומעשירה
*9*
*9*
א. מהי חברותא?
ב. איך לומדים בחברותא?
(בספר תמונה של שני ילדים לומדים)
*10*
בכל הדורות נחשב הלימוד לערך חשוב בעם ישראל. מתקופת חז"ל (חכמינו זכרם לברכה) נהגו ללמוד בדרך מיוחדת - בזוגות. במקורות ישראל הלימוד בזוגות נקרא "לימוד בחברותא".
לימוד בחברותא הוא שיטת לימוד שבה זוג לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שני הלומדים מקשים זה על זה (שואלים זה את זה), לומדים זה מזה, מובילים זה את זה לחשיבה יצירתית ולדיון מעמיק.
למידה בדרך זו היא שיטה טובה לדיונים קצרים, לפיתוח האזנה לחבר, הזדמנות לשאול שאלות ולקבל עליהן תשובות מיידיות, להבהיר דברים, להעמיק בלימוד ולהתפתח.
חז"ל - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מאמצע תקופת בית-שני (מהמאה השלישית לפני הספירה), ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה השישית לספירה. חז"ל הניחו את היסודות לכל התורה שבעל-פה.
1. האם אתם מוצאים יתרונות בלמידה עם חברים?
2. האם יש חסרונות ללמידה משותפת? מהם?
*10*
חברותא היא מילה בארמית שמשמעותה: חבר, צוות, חברות, צוותא, ידידות, יחסי חברים. (על פי מילון אבן-שושן)
רבים אוהבים ללמוד יחד, עם תלמידים לכיתה, עם חברים, עם מבוגרים, עם חברים בקבוצות ספורט, בתנועות נוער ועוד.
חז"ל אהבו ללמוד בחברותא. שיטה זו אפשרה להם לדון בשאלות שונות. כל אדם היה יכול להשמיע את דעתו, אפשר היה להתווכח, ולבסוף סיכמו את הדיון תוך התחשבות בדעות המשוחחים. לפעמים הלומדים הסכימו ולפעמים נשארו חלוקים בדעותיהם.
*11*
(בספר תמונה של שני ילדים מדברים זה עם זה)
1. איך התמונה מבהירה את המושג "לימוד בחברותא" על פי חז"ל? נמקו את תשובתכם.
2. האם לדעתכם לימוד משותף עם יותר מחבר אחד יכול להיות "חברותא"?
הסבירו.
3. חז"ל דנו ביתרונות שיש ללימוד במשותף, את התמיכה לדעתם הם לקחו מתוך משפט מהתלמוד הבבלי:
"אין תורה נקנית אלא בחבורה". (מסכת ברכות, ס"ג)
(על משנה - ראו במפתח הספר)
פירוש המילה "לקנות" במילון 'מילוג':
א. רכש בכסף
ב. העשיר את עצמו, קנה ידע
ג. מצא חן, שבה לב
- הסבירו את המשפט בעזרת הפירוש המתאים לדעתכם.
תלמוד (בעברית) = גמרא (בארמית)
תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי - צירוף של המשנה והגמרא. אחרי שהמשנה נערכה ונחתמה (במאה השנייה לספירה), היא שימשה בסיס להמשך לימוד הגמרא. התלמוד הוא ריכוז יצירה של חכמים (אמוראים) במשך כחמש מאות שנה שדנים בארץ-ישראל (תלמוד ירושלמי) ובבבל (תלמוד בבלי). בתלמוד מכונסים דיונים מקיפים, דברי אגדה ומחשבה, תיאורי חיים ואירועים, חוכמת חיים ועוד. התלמוד כיצירה שלמה כולל גם את דברי המשנה שהוא מתייחס אליהם.
*12*
חז"ל למדו ודנו בנושאים רבים. הדיונים ביניהם הועברו לדורות הבאים בתחילה בעל-פה, ואחר כך הועלו על הכתב כדי שישתמרו. מתוך הדיונים והלימוד נוצרו: הלכות = חוקים, פירושים לפסוקים מן התורה, דעותיהם של החכמים בנושאים שונים ומחלוקות ביניהם.
דברי חז"ל מבטאים את דעתם בדרכים שונות. הם ממשילים משלים, מספרים אגדות, משתמשים בחידודי לשון, כותבים הלכות (חוקים) ועוד. המשל מושך את לב הקורא ומאפשר את העברת המסר לאנשים רבים. כידוע, במשל מספרים סיפור וממנו מסיקים את המסר - הנמשל, שרוצים ללמדנו.
פעמים רבות מדרש חז"ל משתמש בתבנית:
מה - כמו ש... (נותנים דוגמה) = המשל
אף - כך... (המסר) = הנמשל
דוגמה: במדרש שלפניכם דנו חז"ל בשאלה - עם מי מתאים לי ללמוד בחברותא?
בתלמוד | בשפת ימינו |
אמר רבי חנינא: | אמר רבי חנינא |
מאי דכתיב | למה הכוונה בכתוב (בספר משלי כ"ז, 17) |
ברזל בברזל יחד, ואיש יחד פני רעהו" | הפסוק מספר משליץ |
לומר לך: | תשובתי: |
מה ברזל זה | כמו שבמפגש בין שני חפצים מברזל (למשל, חרב או סכין) |
אחד מחדד את חברו. | זה משחיז את זה |
אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה | כך שני לומדים יחדמחדדים זה את זה בלימוד. (ואולי "יוצאים ניצוצות" בלהט הלימוד והוויכוח שלהם). |
(תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז')
*13*
1. סכמו יחד: מה מלמד המדרש על הלמידה בחברותא?
2. קראו את המדרש וכתבו: מהו המשל ומה הנמשל (המסר) שרוצים ללמדנו? 3. איזו תכונה כדאי שתהיה לחברותא (בן הזוג ללימוד), על פי משל זה?
4. כתבו את האמרה מהתלמוד בלשונכם.
5. כיצד הלומדים בחברותא יכולים "לחדד" זה את זה?
6. הסבירו: על פי חז"ל, איזה ערך יש ללמידה בחברותא?
קראו את דברי הילדים:
- אני חושבת שלמידה בחברותא תפריע לי.
- אני רוצה לאמץ גם רעיונות של אחרים.
- בלימוד בחברותא אפשר להעתיק?
- לפעמים אני משנה את עמדתי בעקבות הוויכוח.
מה אתם חושבים על הלמידה בחברותא?
*13*
המשורר דודו ברק, בשירו "חברים", מדגיש את הייחודיות שיש בכל חבר, את ההדדיות ואת הקשר שבין חברים - דברים היכולים להועיל ללמידה.
- על ברק, דודו - ראו במפתח הספר
חבר אחד לימד אותי לשיר
חבר אחד לימד אותי לשמוח
גם חברתי הציעה לי לקחת קצת אויר
ואת הרע מהר מאוד לשכוח.
היה מי שלימד אותי לבכות
היה מי שעזר לי גם לסלוח
מכל הלטיפות, העלבונות והמכות
נשאר לי רק אל תוך עצמי לברוח.
מכל החברים שלי קבלתי את הטוב
את החיוך נתן לי החבר הכי קרוב.
קבלתי מכולם את המיטב
את הכנות ואת מגע האושר
קבלתי קרן שמש וירח וכוכב,
את קו הרחמים, את קו היושר.
עכשיו אני פוסע לי לאט
ומעלי זורחת לי השמש
חשבתי לי לתת פה, לכולכם, אחד אחד,
את מה שחברי נתנו לי אמש.
מכל החברים שלי קבלתי את הטוב
את החיוך נתן לי החבר הכי קרוב.
מאזינים ושרים
האזינו לשיר באחד מאתרי האינטרנט. שירו אותו יחד בכיתה.
*15*
1. מה הדברים שאדם מקבל מחבר על פי השיר "חברים"?
2. איך קשור השיר ללמידה בחברותא?
3. עם איזה סוג של חברים הייתם רוצים ללמוד בחברותא? כתבו במחברת רשימת תכונות נדרשות לדעתכם.
4. התבוננו ברשימה שהכנתם, האם היא מתאימה לחברים הנזכרים בשיר? הסבירו.
5. ציירו במחברת תרשים דומה וכתבו בכל חלק של הפאזל את התכונות שרשמתם.
(בספר תרשים של חלקי פאזל)
*16*
*16*
כדי להבין היטב את תהליך העבודה בחברותא, הבאנו תיאור אירוע שהתרחש בכיתה ה' בבית-ספר "החלוצים".
קראו את האירוע:
התלמידים בכיתה ה' קיבלו משימה לדון בחברותא בבעיה שיש לה תשובות אחדות. התלמידים ישבו בזוגות וניגשו במרץ למשימה.
נועה אמרה: אני יודעת... אני אענה על הבעיה... אני אגיד ואתם תכתבו.
כך נסיים מהר.
תמר וחגית כל הזמן דיברו יחד... אף אחת לא הקשיבה לדברי חברתה. הן התחילו לריב ופירקו את החברותא.
גיל הציע להכין רשימה של כללים ולהשתמש בה בכל פעם שיתבקשו לעבוד בחברותא. הוא הציע גם לתלות את הכללים על קיר הכיתה כדי שכולם יוכלו לראות ולפעול כך.
1. מה אתם חושבים על הצעתו של גיל (בקבוצה ג')? הסבירו.
2. א. קראו את הצעתו של גיל:
- כל אחד יקרא לעצמו את המשימה.
- כל אחד ירשום לעצמו ראשי פרקים.
- נקשיב זה לדברי זה.
- נדון רק במה שאנחנו לא מסכימים.
- נדבר בנימוס.
- לאחר הדיון, נכתוב מחדש את תשובתנו לבעיה.
- נאזין בנחת, ניתן כבוד לחברותא שלנו, כי גם הוא כמונו משתדל.
- בסוף העבודה נסכם בינינו אם נהנינו מהעבודה, מה היה טוב ובמה אנחנו צריכים להשתפר.
ב. הוסיפו פרטים להצעתו של גיל. מה היתרון ומה החיסרון בהצעתו?
*17*
חכמינו מתייחסים לכך שמפגש בין חברים מוביל לעיתים לשיחה על נושאים אחרים, החברים מספרים על דברים שלא קשורים לנושא. חז"ל מציעים לזה פתרון על פי הנאמר במדרש:
"'וקנה לך חבר' כיצד? ...שכשיושבין ועוסקין בתורה וטעה אחד מהם, חברו מחזירו. שנאמר 'טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם'". (אבות דרבי נתן, ח')
על אבות דרבי נתן - ראו במפתח הספר
1. על פי חז"ל, מי אחראי על הלימוד כאשר לומדים בחברותא? הסבירו.
2. מה כוחו של זוג, על פי הנאמר במקור?
3. לפי דעתם של חז"ל, האם כדאי לעבוד בחברותא על אף הקושי והצורך להקשיב לאחרים ולהתחשב בדעתם? הסבירו את תשובתכם.
קראו את המדרש הבא, המביא דוגמה על זוג חכמים שלמדו יחד בחברותא ולא תמיד הסתדרו ביניהם:
רקע: ר' יוחנן וריש לקיש היו תלמידי חכמים מובהקים והם מופיעים כזוג בתלמוד, למרות שבדרך כלל חלקו האחד על דעתו של רעהו. השניים הכירו זה את זה בזמן שריש לקיש היה שודד מפורסם ור' יוחנן היה מראשי בית-המדרש. במפגש ביניהם שכנע רבי יוחנן את ריש לקיש לעזוב את עולם הפשע ולהצטרף ללומדי בית-המדרש.
השניים למדו יחד באופן קבוע עד שהתעורר ביניהם ויכוח, שבסופו ריש לקיש נעלב ועזב את בית-המדרש. ריש לקיש נפטר לפני שהייתה להם הזדמנות להתפייס, ור' יוחנן נשאר ללא חברותא. ר' אלעזר בן פדת נשלח על ידי חכמים להיות החברותא החדש של ר' יוחנן.
*18*
היה ר' יוחנן מצטער עליו (על ריש לקיש) הרבה. ולא ירד לבית הועד (מקום המפגש של החכמים).
אמרו חכמים: מי ילך להניח דעתו? (מי יפייס אותו?)
ילך ר' אלעזר בן פדת ששמועותיו מחודדות (מנומקות, מתקבלות על הדעת). בא וישב לפניו.
אמר לו ר' יוחנן: אתה כבן לקיש? בן לקיש כשהייתי אומר דבר - היה מקשה לי עשרים וארבע קושיות, ואני מתרץ לו עשרים וארבעה תרוצים (הסברים) - והשמועה (מה שלמדו) נתמחה (התבררה) מאליה.
ואלו אתה אומר: 'תניא דמסיע לך' (אני מחזק את דבריך) וכי איני יודע שיפה אמרתי.
עמד (ר' יוחנן) וקרע את בגדיו ובכה ואמר: 'היכן אתה ריש לקיש! היכן אתה ריש לקיש!'
(בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד א')
על בבא מציעה - ראו במפתח הספר
קראו את המקור וענו:
1. מדוע נפרדו רבי יוחנן וריש לקיש?
2. איזה סוג של תלמיד הביאו כחברותא לרב יוחנן? מה היו תכונותיו?
3. מה הייתה טענתו של ר' יוחנן כלפי ר' אלעזר בן פדת? כתבו במילים שלכם בעזרת הכתוב במקור.
4. כאשר שני אנשים חכמים בעלי דעות שונות נפגשים, ולכל אחד דעה משלו, מתפתח ויכוח. האם חוויתם מצב זה? איך הרגשתם?
5. מהסיפור שקראתם ומהניסיון שלכם בלימוד עם חברים, איזו מסקנה ואיזה לקח רוצה המקור ללמד את הקורא?
- אומרים שבלימוד בחברותא "כל אחד הוא גם תלמיד וגם מורה". האם אתם מסכימים לכך?
חשבו והכינו כללי עבודה ללמידה בחברותא המתאימים לכיתתכם.
- כללים העוסקים בתהליך העבודה המשותפת.
- כללים העוסקים בשיח מכבד ובתרומתו של כל אחד ללימוד.
- חזרו להוראות לימוד בחברותא שכתבתם בתחילת הנושא. אם תרצו, תוכלו להוסיף כללים נוספים.
*19*
*19*
א. הקשר בין עם ישראל לבין ארץ-ישראל
ב. עמיות יהודית - קשר בין יהודי העולם
ג. סמלים לאומיים מאחדים ומקשרים
*20*
*20*
בפרק זה נלמד על הקשרים בין בני-האדם למקום שהם נולדו בו ולמקום שהם חיים בו. נלמד על המושג "מולדת" ועל משמעותו עבור היהודים בתקופות שונות ובימינו. נעמוד על מגוון של דברים שגורמים לאדם לחוש קשר למקום שהוא קורא לו "מולדת" ונבין איך נוצר הקשר למולדת.
כמו כן נבדוק האם ייתכן שאדם חש כי יש לו יותר ממולדת אחת.
- היכן נולדתם?
- האם לדעתכם יש לאדם קשר מיוחד למקום שהוא נולד בו?
למושג "מולדת" יש משמעויות רבות. במשך כל השנים שבהן עם ישראל שהה בגלות, הרחק ממולדתו, הוא שאף וחלם על החזרה למולדת העתיקה - ארץ-ישראל. על משמעויות המילה "מולדת" נקרא בשיר הבא.
קראו את השיר "מה זאת מולדת?" מאת אפרים תלמי:
*20*
מאת: אפרים תלמי
"אמא, מה זאת מולדת?"
שואלת בתי הקטנה אילת.
"מולדת?"
מולדת היא פרח, מולדת היא שביל,
מולדת היא נגב, ירדן וגליל.
מולדת - חלון שנפתח בביתי
להשקיף בעדו על הנוף ממולי.
מולדת היא בית, בו יחד גרים
הורים ושכנים והרבה חברים.
מולדת היא ארץ שלי לעולם,
זהו הבית, ביתו של העם.
סבא וסבתא וגם ההורים,
וגם את, בתי, וכל הילדים.
למולדת קווינו אלפים שנה,
ותמיד בלבנו - פינה לה חמה.
*21*
1. לאחר שקראתם את השיר, השלימו במחברת את המשפט: מולדת בשבילי היא --
2. כיצד האם בשיר מסבירה לבתה הקטנה מה זאת מולדת? היעזרו בשיר וברמזים שבתמונות.
(בספר שלוש תמונות:) שדה פרגים, מים בנגב, עצים נטועים בארץ-ישראל
3. על פי השיר, אילו קשרים יש בין עם למולדת שלו?
4. השיר מדבר על הקשרים שבין ארץ-ישראל לעם ישראל. היכן זה מתבטא בשיר?
5. ציירו במחברת את השרטוט שלפניכם, והוסיפו מילים הקשורות למולדת לדעתכם.
*22*
לכל אזרח/ית בישראל, המגיע לגיל 16, ניתנת תעודת זהות. בתעודה זו רשומים פרטים אישיים של האזרח/ית.
6. ציירו במחברת "תעודת זהות" שלכם והשלימו בה פרטים חשובים.
שמי הפרטי --
גיל --
שם משפחה --
שם האב -- נולד ב--
שם האם -- נולדה ב--
הכתובת שלי --
במקום מגוריי גרים אנשים מישראל וגם מ-- וגם מ--
ביישוב שלי גרים בני עמים נוספים: מ-- וגם מ--
מספר התושבים ביישוב שלי: --
מולדת - שטח אדמה, חבל ארץ, שיש לעם קשר היסטורי וזיקה אליהם. מתוך הקשר ההיסטורי הזה נוצרת זהות לאומית. מולדת היא לאו דווקא המקום שבו נולד האדם, אלא היא המקום שבו נולד העם שלו (למשל: ארץ האבות, ארץ הבית, ארץ האם).
לאחר שלמדתם על המושג "מולדת", האם לדעתכם לכל אדם יש הגדרה שונה של מולדת?
*23*
*23*
קראו את ההבטחה לאברהם:
"וה' אמר אל אברם, אחרי הפרד לוט מעמו, שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם - צפונה ונגבה, וקדמה וימה. כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך עד עולם. ושמתי את זרעך כעפר הארץ, אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ - גם זרעך ימנה".
(בראשית, י"ג, 14-16)
(בספר ציור:) אברהם אבינו מביט בכוכבים, צייר: אפרים משה ליליאן (1908)
- על ליליאן, אפרים משה - ראו במפתח הספר
קראו את ההבטחה ליצחק:
"ויתן לך את ברכת אברהם, לך ולזרעך איתך, לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלוהים לאברהם". (בראשית, כ"ח, 4)
קראו את ההבטחה ליעקב:
"וירא אלוהים אל יעקב עוד, בבואו מפדן ארם ויברך אותו. ויאמר לו אלוהים, שמך יעקב, לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך, ויקרא את שמו ישראל (...) ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק - לך אתננה, ולזרעך אחריך אתן את הארץ". (בראשית, ל"ה, 9-12)
1. כתבו בלשונכם: מה הבטיח ה' לאברהם?
2. יצחק הוא בנו של אברהם, יצחק הוא כבר דור שני בארץ והוא גדל בארץ, הוא מכיר את הנופים ואת הסביבה. במה, לדעתכם, שונה הרגשתו של אביו אברהם?
3. יעקב בן הארץ. הוא הדור השלישי שחי בארץ. איך, לדעתכם, מרגיש תושב ותיק בארץ? מה הוא חושב על הארץ?
4. יעקב נאלץ לרדת מהארץ ולחיות אצל בני משפחתו בפדן ארם.
האם לדעתכם, בשובו לארץ זקוק יעקב להבטחה כי הארץ מובטחת לו ולזרעו אחריו? נמקו את דעתכם.
5. כיצד מקדמים המקורות מהמקרא את הרעיון כי ארץ-ישראל היא מולדתו של העם היהודי?
*24*
יורם טהרלב בחר להתחיל את שירו במילים "קום והתהלך בארץ" לפי הפסוק: "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה" (בראשית, י"ג, 17). אלה הן מילים שנאמרו לאברהם אבינו עם כניסתו לארץ.
האזינו לשיר באחד מאתרי האינטרנט.
על טהרלב, יורם - ראו במפתח הספר
קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ-ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
זאת אכן אותה הארץ
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה
ומתחת לאספלט
לבניני הראוה
מסתתרת המולדת
בישנית וענוה.
קום והתהלך בארץ...
וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים את חלומה
וחלומנו הישן,
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.
קום והתהלך בארץ...
קראו את הפסוק מהתורה ואת השיר "קום והתהלך בארץ", דונו וענו:
1. כיצד אתם מפרשים את המילים "קום והתהלך בארץ" בכל טקסט?
2. יורם טהרלב חושב שיש קשר בין ארץ-ישראל של אברהם אבינו לבין ארץ-ישראל שלנו כיום. הוכיחו זאת בעזרת ציטוטים מתוך השיר.
3. האם לדעתכם ההליכה בשבילי ישראל תורמת לאהבת הארץ? הסבירו.
*25*
החברה בישראל קלטה מאז הקמת המדינה עולים חדשים, מהגרים מארצות שונות. לכן, לעיתים קרובות אנו עוסקים בשאלת ה"שורשים", השייכות והזהות שלנו.
קראו את קטעי הראיונות הבאים:
"חמישים שנה עברו מיום שהגעתי ארצה והתחלתי בדרך הקשה, המכאיבה והמקסימה של להיעשות ישראלי... היהודי שהיגר מעיראק להודו, לא חלם להיעשות הודי. והיהודי שיצא מפולין לארגנטינה לא נכסף להיעשות ארגנטינאי. אלה חיפשו פרנסה ומקלט. היהודי שעלה ארצה חיפש - ומצא - זהות ובית. זהות חדשה-ישנה ובית עתיק-מחודש.
עברו עליי שנות דור עד שהתחלתי להרגיש שהגעתי, שאני שייך, שאני שותף, שאני ישראלי..." (מגזין "סטודיו")
- על שמוש, אמנון - ראו במפתח הספר
"היום מאושר אני מן הדרך בה התעקשתי ללכת בגאווה. נובע וצומח מתוך שורשיי העצמיים ונשען על מסורת ותרבות יהודית בת אלפי שנים (...) חשבתי לנכון לכתוב ולהלחין שירים כמיטב יכולתי (...) את הכוח ליצור נתתם לי אתם, הקהל הישראלי הגאה, שאין לו בעיה עם הזהות היהודית שלו."
(אביהו מדינה, "סימנים של דרך")
- על מדינה, אביהו - ראו במפתח הספר
"הסיבה שאני מוציאה כאן תקליטים נובעת מהרצון להישאר קרובה לשורשים. אני לא רוצה שישראל תהיה בית-המלון שלי (...) חשוב לי לגור בארץ (...) כי בן-אדם בלי בית הוא מסכן (...) לי חשוב מה שקורה בישראל (...) אין מקום אחר". (ריאיון עם אחינועם ניני, 'ידיעות אחרונות')
- על ניני, אחינועם - ראו במפתח הספר
אני קם בעברית בבוקר
ושותה בעברית קפה,
משלם בעברית ביוקר
על כל דבר שאני קונה.
בשפתו של דוד המלך
אני חי ומשמיע קול
וקורא ספורים לילד -
כן, תמיד מימין לשמאל.
- על מנור, אהוד - ראו במפתח הספר
*26*
דונו וענו על השאלות:
1. כיצד מתייחס כל כותב לקשר שבין "זהות יהודית", "שייכות" ו"שורשים". מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? מה הוא עושה?
2. אילו יכולתם, מה הייתם רוצים להגיד לכותב? בחרו את אחד הקטעים, והגיבו.
3. במה אתם כתלמידים דומים לכותבים בתחושותיכם ובעמדתכם בנושא? במה אתם שונים מהם?
- מה לדעתכם חש אדם שעלה לישראל מארץ הולדתו?
- האם כולם חשים אותו דבר כלפי המושג "מולדת"?
- התבוננו בתמונות שצולמו בארץ-ישראל. מה אתם חשים כאשר אתם מתבוננים בתצלומים?
(בספר ארבע תמונות:)
מדבר יהודה
ים המלח
עכו, מראה אזור הנמל
נוף בגליל
*27*
חשבו על טיול שיצאתם אליו עם משפחתכם והמליצו לחבריכם על טיול זה.
1. חפשו במקורות מידע.
2. כתבו תיאור של האתר.
3. מתי מומלץ לטייל בו? צרפו מפה מתאימה.
4. הוסיפו מידע שימושי (מה כדאי לקחת לטיול? שעות פתיחה וכדומה).
5. הוסיפו קטע אישי המספר על החוויה ועל ההתרשמות שלכם.
6. כתבו בהמלצה מה אהבתם במיוחד במקום.
תוכלו גם להכין עלון / מצגת / כרזה וכדומה.
מה זה שביל ישראל?
אולי זה שביל בפארק?
(בספר איור:) מפת שביל ישראל
שביל ישראל הוא שביל העובר לאורך מדינת ישראל ואורכו 940 ק"מ. השביל מתחיל בקיבוץ דן שבצפון ומסתיים במעבר הגבול טאבה ליד אילת. שביל ישראל כולל אתרים היסטוריים ותופעות טבע מיוחדות.
הכול התחיל ברעיון שהיה לאברהם תמיר אוהב הטבע. הוא סיפר על הרעיון שלו לאורי דביר מ'החברה להגנת הטבע' והתכנון התחיל. 'הוועדה לשבילי ישראל' החלה לתכנן היכן יעבור השביל, היכן יעברו הצועדים לאורכו של השביל, מה יראו, ממה יתרשמו ומה ילמדו תוך כדי הליכה. נקבע סימון מיוחד לאורך השביל, בצבעים לבן-כחול-כתום: הצבע העליון מצביע על כיוון ההליכה: לבן צפונה וכתום דרומה (הלבן מייצג את החרמון בצפון והכתום - את המדבר בדרום).
*28*
(בספר איור של סימני השביל)
אדם מרגיש שדבר מוכר לו כאשר הוא חווה אותו בעזרת חושיו השונים. באמצעות הצעידה בשביל "מכירים את הארץ ברגליים", חווים חוויות של נופים וצבעים, צמחי הארץ ומקורות מים, ולפעמים פוגשים גם בבעלי-חיים. יש להניח כי תמצאו בשביל גם קטעים הקרובים למקום מגוריכם, ותוכלו לטייל, יחד עם המשפחה, בחלקים ממנו.
בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ-ישראל, התחולל בתל-חי קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב זה נהרגו חמישה מתיישבים ובהם יוסף טרומפלדור.
(בספר תמונה:) אנדרטת "האריה השואג", בכניסה לקיבוץ כפר-גלעדי
- על טרומפלדור, יוסף - ראו במפתח הספר
שמורת טבע. במקום נחל איתן, בריכות בין סלעים, צמחייה עשירה, טחנות קמח ומערות האדם הקדמון.
(בספר תמונה:) העמוד שעל שמו נקרא נחל עמוד
אתר טבילה בנהר הירדן המיועד לצליינים נוצרים. באתר נמצא קיר ועליו אריחי קרמיקה ארמנית, המציגים בשפות שונות את טבילת ישו.
(בספר תמונה:) הירדן באתר ירדנית
בתקופת החשמונאים ציפורי הייתה עיר יהודית בגליל התחתון. היום זהו גן לאומי, והחפירות הארכיאולוגיות בו טרם הסתיימו.
(בספר תמונה:) פסיפס רימון בבית-הכנסת העתיק בציפורי
עיר מערות קדומה בשפלת יהודה. ארגון אונסק"ו הכריז על בית-גוברין ועל מרשה הסמוכה כאתר מורשת עולמית.
(בספר תמונה:) אבן ריחיים. האבן העליונה נקראת "רכב", האבן התחתונה נקראת "שכב".
*29*
*29*
מה כל כך טוב בארץ ישראל?
מי אמר שטוב? יש -דברים טובים וגם דברים לא כל כך טובים. כדאי לבדוק מה אפשר לשנות!
כאשר מרחיקים מאיתנו מישהו או משהו אהוב, אנו מתגעגעים אליו מאוד. לפעמים אנו שוכחים את הדברים שלא היו טובים וזוכרים כאילו הכול היה טוב, יפה ומוצלח, כשם שהורים האוהבים את ילדיהם מתמקדים בשבחם ולפעמים מתעלמים מחסרונותיהם. לכן, החלום והגעגוע לארץ-ישראל השתמרו בדרכים שונות.
במשך כל שנות הגלות חלמו היהודים והתגעגעו ל"ארץ הטובה".
(בספר חמש תמונות:)
עץ תאנה
פרי התאנה
עץ תמר
פרי התמר
אשכולות ענבים
*30*
לאורך הדורות חכמינו עסקו רבות בארץ-ישראל, כתבו מצוות שונות המוקדשות לארץ, אף על פי שחלק גדול מהזמן כמעט לא גרו בה יהודים. חז"ל דיברו בשבחה של ארץ-ישראל ותיארו את פרי הארץ כגדול, טעים ומתוק כדבש.
במקרא שיבחו את ארץ-ישראל וכינו אותה "ארץ זבת חלב ודבש". (שמות, ג', 8)
פירושי מילים
זבת - נוטפת, נוזלת
גם מדרשי חז"ל שיבחו את ארץ-ישראל:
"רבי אליעזר אומר:
'חלב' - זה חלב הפרות (המיצים הניגרים מפירות הארץ),
'דבש'-זה דבש תמרים.
רבי עקיבא אומר: 'חלב' - זה חלב ודאי (חלב מהצאן).
'דבש' - זה דבש היערות (דבש דבורים)".
(על פי מכילתא דרשב"י, י"ג, ה')
"רמי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק. ראה עיזים שאוכלות תחת עצי תאנים. והיה הדבש נוטף מן התאנים, והחלב נוטף מן העיזים, ומתערבבים זה בזה.
אמר רמי בר יחזקאל: זהו שנאמר 'ארץ זבת חלב ודבש'".
(מתורגם על פי תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד ב')
על אליעזר, רבי - ראו במפתח הספר
על רמי בר יחזקאל - ראו במפתח הספר
על עקיבא, רבי - ראו במפתח הספר
על מכילתא דרשב"י - ראו במפתח הספר
1. כתבו במחברת איך מסביר רבי אליעזר את "ארץ זבת חלב ודבש"? איך מסביר זאת רבי עקיבא?
2. קראו את דברי חז"ל המתארים ומשבחים את ארץ-ישראל. כתבו: במה שונה הפרשנות של רבי אליעזר מזו של רבי עקיבא?
3. הסבירו: מה ראה רמי בר יחזקאל בבני-ברק?
4. האם לדעתכם המקור מביא תיאור מדויק של המצב שראה רמי בר יחזקאל, או שיש בו הגזמה? (מה אמיתי? מה מוגזם?)
5. רמי בר יחזקאל רצה להעביר מסר לשומע המדרש. מה לדעתכם המסר?
מהעיון במקורות אפשר להבין כי כל אחד מהחכמים ביטא את שבחה של ארץ-ישראל בדרך המיוחדת לו.
- מה משותף ליחסם של החכמים אל ארץ-ישראל?
- מתי לדעתכם משתמשים בהגזמה כשמתארים משהו או מישהו?
*31*
המדרש שלפניכם ממשיך ומתאר את ארץ-ישראל כארץ טובה, ומודגש בו גם הקשר שבין עם ישראל לארץ-ישראל. המדרש מנסה להתאים בעזרת משל בין עם ישראל לארץ-ישראל, כמו שמתאימים לבוש נאה התפור לפי מידותיו של אדם נאה. המדרש מזכיר את שבחה ואת התאמתה של הארץ לעם ישראל.
1. "יש אדם שהוא גאה ולבושו כעור (מכוער)
2. ויש אדם שהוא כעור ולבושו נאה.
3. וישראל - הם נאים לארץ,
4. והארץ נאה להם..."
(במדבר רבה, כ"ג, ז')
1. העתיקו רק את המילים מהמקור הצבועות בצבע ירוק. אל מי הן מתייחסות?
2. העתיקו מן המקור שני תארים שניתנו לאדם.
3. התבוננו בחיצים המחברים בין שורות 1, 2 שבמקור, ובשרטוטים המחברים בין שורות 3, 4 שבמקור.
האם השרטוטים עוזרים להבין את תוכן המדרש? מה אתם מבינים מהם?
4. שוחחו בכיתה וכתבו: מהו המסר שהמקור רוצה ללמד? מה אתם לומדים ממקור זה?
כדי לתאר את ארץ-ישראל הנאה, הבאנו תצלום ממרומי הגלבוע, המראה את עיבוד האדמה ואת בריכות גידול הדגים.
(בספר תמונה:) נוף מהר הגלבוע לכיוון עמק יזרעאל
*32*
בהמשך לתיאור יופייה של ארץ-ישראל, כתבו חז"ל על חשיבות הישיבה (המגורים) בארץ.
קראו את המדרש וספרו אותו בשפתכם.
"מעשה בחמישה חכמים: ברבי יהודה בן בתרא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינה ורבי יהושע ורבי יונתן שהיו יוצאים לחוצה לארץ, והגיעו אל פטלום (העיר עכו, שלא נכללה בארץ-ישראל).
וזכרו את ארץ-ישראל, זקפו (נשאו) עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם (לאות אבל) וקראו את המקרא הזה:
'...וירשתם אותה וישבתם בה, ושמחתם לעשות את כל החוקים...' (דברים, י"א, 31-32)
וחזרו ובאו למקומם (חזרו לבתיהם).
אמרו: 'ישיבת ארץ-ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה'."
(על פי מדרש ספרי, ספר דברים, פרשת ראה, פסקה פ')
על מדרש ספרי - ראו במפתח הספר
1. אילו פרטים חסרים לכם כדי להבין היטב את תוכן המדרש? כתבו שאלות המתייחסות להשלמת המידע.
2. אילו מסרים רוצים חז"ל להעביר לנו במדרש זה?
- קראו את דברי הילדים. מה דעתכם? נמקו.
ילד - כל יהודי יכול לבחור היכן הוא רוצה לגור. זה לא אומר שהוא אינו אוהב את ארץ-ישראל.
ילדה - ישראל היא המדינה היהודית היחידה בעולם, ורק בה היהודי יכול להרגיש חופשי לגמרי.
- ספרו זה לזה - מה אתם חשים כלפי ארץ-ישראל וכלפי מדינת ישראל?
- אילו אמירות מתאימות ליחס שיש לכם כלפי ישראל? חשבו על היחס לאחר, על המצב הביטחוני ועל המצב החברתי.
תוכלו להיעזר ברעיונות הבאים: הנוף יפה ומגוון, מזג האוויר נוח, יש בארץ אפליה, גבולות הארץ לא נקבעו סופית, לא כולם משרתים בצבא, כל אחד תורם כפי יכולתו, יש רבים התורמים למען הקהילה, לא מתחשבים מספיק בנכים, רוב התושבים מדברים עברית, אין פחד ללכת לבד ברחוב.
*33*
1. חפשו באחד מאתרי האינטרנט ('זמרשת' או 'שירונט', למשל), שיר המתייחס לארץ-ישראל.
2. העתיקו את השיר (למחברת או לקובץ).
3. כתבו מספר מילים על המשורר ועל מלחין השיר.
4. לאיזו תקופה מתאים השיר? (תקופתנו, לפני קום המדינה וכדומה)
5. כתבו אילו ביטויים המספרים על אהבת הארץ מצאתם בשיר.
6. הציגו את עבודתכם בכיתה, שירו יחד את השיר.
תוכלו להכין שירון כיתתי ולרכז בו שירים שתלמדו במהלך השנה ושירי ארץ-ישראל נוספים.
במדינת ישראל חיים אזרחים בני דתות שונות: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים ועוד.
בני המיעוטים החיים בישראל קשורים לארץ, אוהבים אותה ורואים בה מולדת. לכל אזרח במדינה יש זכות לחיות את אורח חייו ולקיים את מנהגיו. לכל אזרחי ישראל יש זכויות שוות.
מהו מיעוט?
מיעוט הוא קבוצה של אנשים, הנבדלת מן הרוב במאפיינים שונים: לאומיים, תרבותיים, דתיים, לשוניים, מגדריים ואחרים. גם בתוך קבוצת מיעוט יכולות להיווצר קבוצות שהן "מיעוט בתוך מיעוט".
- כיצד לדעתכם מרגיש מישהו השונה מהאחרים בסביבתו באופן בולט? (במראהו, בלבושו, בשפתו)? הביאו דוגמאות.
*34*
החיים במדינת ישראל, הנמצאת בסכסוך מתמשך עם חלק משכניה, מציבים שאלות של זהות בפני בני המיעוטים החיים בישראל. עם זאת, הם נוטלים חלק פעיל בחברה ובציבוריות הישראלית.
הינה כמה דמויות בולטות, המהוות דוגמה לאחריות אישית:
- עורכת-הדין סאוסן אלקסאם היא שופטת דרוזית ראשונה שמונתה לבית-הדין לעבודה
- לוחם מצטיין המשרת בגדוד הסיור המדברי, ערבי ממזרח ירושלים, קיבל ביום העצמאות (ב-2012) פרס הצטיינות מנשיא המדינה
- זאהי ארמאלי תושב שפרעם שיחק בנבחרת ישראל בכדורגל, וב-2004 נכנס להיכל התהילה של הכדורגל הישראלי
- עלי אדיב יחיא, מורה ערבי ישראלי, כיהן בתפקיד שגריר ישראל בפינלנד וביוון
- בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית במספר הצעירות והצעירים מהמגזר הערבי והדרוזי שבוחרים להתנדב לשירות אזרחי
1. האם אתם מכירים דמויות נוספות?
2. מצאו מידע על דמות נוספת מבני המיעוטים, וכתבו באיזו דרך תורמת פעילותה לציבוריות הישראלית.
עברית וערבית - השפה העברית והשפה הערבית הן שפות שמיות ויש בהן מילים דומות. שתי השפות נכתבות מימין לשמאל.
למשל:
עברית - ערבית
ילד - וולד
אחד - ווחד
כלב - כלב
בצל - בסל
שלום עליכם - סלאם עליכום
מסעדה - מטעם (דומה למילה "מטעם" בעברית)
במגילת העצמאות כתוב:
"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות (...) אנו קוראים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה, ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".
3. מה הובטח למיעוטים במדינת ישראל במגילת העצמאות? בחרו שלוש התחייבויות הכתובות בקטע זה והסבירו כיצד הן מתקיימות במדינת ישראל בימינו.
*35*
*35*
במהלך הדורות ובכל ארצות הגלות, זכרו היהודים את ארץ-ישראל. דור אחר דור, חוליה אחר חוליה בשרשרת הדורות, היהודים לא איבדו את התקווה לחזור אל ארץ-ישראל.
היהודים הזכירו את ארץ-ישראל בתפילתם פעמים אחדות ביום וההיחלצות מהגלות הייתה נושא מרכזי בחייהם.
המילה "גלות" באה מהשורש ג.ל.ה. שפירושו:
1. יציאת האדם הבודד ממקום מגוריו מתוך כורח והשתקעותו במקום אחר.
2. גירוש עם מארצו לאחר שנכבשה, למשל: "גלות בבל".
ההגליה נועדה לדכא שאיפות של העם הנכבש למרוד בכובש ולחדש את ריבונותו (לעצמאותו הלאומית) בארצו.
גלות עם ישראל היא מצב של היעדרות העם, או חלקים גדולים ממנו, מארץ-ישראל, ממולדתו של עם ישראל.
עם ישראל חווה במשך ההיסטוריה מספר גלויות: גלות עשרת השבטים, גלות בבל ועוד. ציר הזמן שלפניכם ממחיש את אורך הגלות שהחלה לאחר חורבן בית-המקדש השני ונמשכה כמעט עד הקמת מדינת ישראל.
(בספר ציר זמן)
תקופה:
העת העתיקה ותקופת התנך,
תחילת בית-שני 500 שנה לפנה"ס עד 150 לפנה"ס, סוף בית-שני ותקופת התנאים 150 לפנה"ס עד המאה ה-3 לספירה (משנה),
אמוראים המאה ה-3 עד ה-5 (תלמוד)
סבוראים וגאונים המאה ה-6 עד ה-10
ראשונים המאה ה-11 עד ה-15
אחרונים המאה ה-16 עד ה-19
המאה ה-20
ימינו
*36*
הפעם הראשונה שבה עם ישראל הוצא (הוגלה) ממולדתו הייתה גלות בבל, שהחלה בשנת 597 לפני הספירה, בידי נבוכדנצר מלך בבל. הגלות הסתיימה לאחר שבעים שנה, כאשר מלך פרס, כורש, אפשר ליהודים לחזור לירושלים ולבנות מחדש את בית-המקדש שחרב (תקופה זו נקראת "שיבת ציון").
בספר תהילים מסופר על האבל ועל הזיכרון ההיסטורי של גולי בבל:
"על נהרות בבל שם ישבנו, גם בכינו, בזכרנו את ציון.
על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו (הסתרנו את הכינורת על עצי ערבה שגדלים על שפת הנהר, כסמל לכך שלא נשתמש בהם שוב) כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו (המהתלים בנו והלועגים לנו) שמחה, שירו לנו משיר ציון.
איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר?
אם אשכחך ירושלים - תשכח ימיני (יד ימין שלי תאבד מכוחה)
תדבק לשוני לחכי (לשוני תהיה דבוקה לחיך, כך שלא אוכל לדבר) אם לא אזכרכי.
אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי (אם לא אזכיר את ירושלים בימי השמחה שלי)".
(תהילים, קל"ז, 1-6)
(בספר ציור:) אבלים על חורבן ירושלים, צייר: אפרים משה ליליאן
על ליליאן, אפרים משה - ראו במפתח הספר
*37*
קראו את הקטע מספר תהילים.
1. א. הסבירו במילים שלכם את הפסוק "אם אשכחך ירושלים".
ב. מהי ההבטחה שמבטיח אומר הפסוק? מה צפוי לו אם לא יעמוד בה?
2. בפסוק מוזכרים איברים בגוף האדם, אילו הם? במה חשיבותם? הסבירו.
3. מדוע, לדעתכם, בהבטחה זו האדם עושה שימוש באיברי גופו? איזה מסר הוא רוצה להעביר בכך?
4. בטקס החתונה היהודי החתן נוהג לומר קטע מתוך הפרק שקראתם. מצאו את הקטע והעתיקו אותו למחברתכם.
גלות נוספת שחווה עם ישראל החלה בתקופה שלאחר חורבן בית-המקדש השני, בשנת 70 לספירה. היהודים התפזרו בין העמים ובמקומות שונים בעולם - בגלויות שונות. גלות זו נמשכה כאלפיים שנה, עד ראשית עידן הציונות במחצית השניה של המאה ה-19.
1. חפשו בוויקיפדיה מידע על האופרה "נבוקו".
2. קראו בוויקיפדיה רק את קטע הפתיחה המספר על "נבוקו".
3. מה שם האופרה בעברית? מי הלחין אותה?
4. האזינו ביו-טיוב ל"שירת העבדים העבריים" מתוך האופרה.
5. מה הרגשתם כאשר האזנתם ללחן?
דורות רבים נמצאו היהודים בגלות ואת הגעגועים שחשו לארץ-ישראל הם הביעו גם בשירה שכתבו.
ר' יהודה הלוי, שחי בספרד בימי הביניים (נולד ב-1075 או 1080 לספירה), בתקופה שהמוסלמים שלטו בספרד, כתב שירי געגועים לארץ-ישראל.
בהיותו בן 60 עלה רבי יהודה הלוי לארץ-ישראל, שבאותה תקופה הייתה שוממה וחרבה.
יש הגורסים שהוא מת בדרכו ממצרים לארץ-ישראל, ויש המספרים שכאשר הגיע לכותל המערבי, פרש ערבי רמס אותו למוות.
(בספר תמונה:) הכותל המערבי העזוב, 1920
על יהודה הלוי, ר' - ראו במפתח הספר
*38*
ר' יהודה הלוי חי בספרד וכתב שיר געגועים לארץ-ישראל. בשיר "ליבי במזרח" הוא מתאר את תחושותיו כשהוא נמצא הרחק בגלות.
(קטע מהשיר)
לבי במזרח ואנכי בסוף מערב
איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב
איכה אשלם נדרי ואסרי, בעוד
ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב.
לבי במזרח - הלב שלי, הרגש והנפש נמצאים בארץ-ישראל
אנכי בסוף מערב - אני חי בספרד, הנמצאת במערב אירופה
איך אטעמה - איך אוכל ליהנות מהנאות וממטעמים
אין יערב - איך יהיה טעים לי
איכה אשלם נדרי ואסרי - איך אקיים את הבטחותיי? (המקור בתפילת "כל נדרי" הנאמרת ביום הכיפורים)
ציון בחבל אדום - ארץ-ישראל נמצאת תחת שלטון הנוצרים (המכונים אדום)
ואני בכבל ערב - ואני בספרד (דימוי: כבל = כבלים, אזיקים), תחת שלטון המוסלמים הערבים
1. ר' יהודה הלוי משתמש באיבר גוף בשירו. כתבו: איזה איבר זה? מה הוא מסמל?
2. ציירו את הדימוי שיוצר הדובר בשיר.
3. איזו תחושה מלווה את חייו של מחבר השיר?
4. מה המסר שהדובר רוצה להעביר?
(בספר תמונה:) דמותו של רבי יהודה הלוי (מוזיאון 'ראלי' בקיסריה)
*39*
(בספר ציור:) התקווה, צייר: אפרים משה ליליאן (1908)
על ליליאן, אפרים משה - ראו במפתח הספר
1. תארו את האדם שבציור. מיהו, לדעתכם?
2. תארו את הבעת פניו ואת רגשותיו.
3. היכן הוא נמצא, לדעתכם? הביאו הוכחה לתשובתכם מן הציור.
4. באיזה מצב הוא נמצא? איזו דמות מקראית הוא מזכיר לכם? מדוע?
5. א. תארו את מושא הגעגועים - ארץ-ישראל וירושלים: היכן הארץ ממוקמת בתמונה?
ב. אילו אמצעים אומנותיים מבטאים את היותה ארץ נכספת?
ג. מה מפריד בין המתגעגע למושא געגועיו? כיצד זה מעצים את תחושת הגעגוע?
6. אילו דימויים מצויים בציור? מה משמעותם? מה ניתן ללמוד מן הציור על הזיקה בין עם ישראל לבין ארץ-ישראל וירושלים?
- האזינו לשירו של ר' יהודה הלוי באחד מאתרי האינטרנט (יש ביצועים שונים).
- כתבו: איזה ביצוע אתם מעדיפים? מה אתם חשים כשאתם מאזינים ללחן? האם לדעתכם הלחן מתאים ליצירתו של ר' יהודה הלוי? נמקו את דעתכם.
*40*
על שבזי, שלום - ראו במפתח הספר
ר' שלום שבזי שחי בתימן במאה ה-17, כתב גם הוא בגעגועים לארץ-ישראל.
לפניכם שני שירי געגועים שכתב:
(קטע מהשיר)
לבי בתימן רק נשמה פרחה,
ארץ צבי הומה כמו אילת...
יום אזכרה ציון ויהמה לבי...
פירושי מילים
תימן - גם ארץ תימן וגם צד דרום
ארץ צבי - אחד מכינוייה של ארץ-ישראל
אילת - נקבת האיל, יונק בעל קרניים, חלק מביטוי החיבה "איילת אהבים"
יהמה - ירחש, ישתוקק
(קטע מהשיר)
אהבת הדסה על לבבי נקשרה
ואני בתוך גולה, פעמי צוללים.
לו יש רשות לי, אעלה אתחברה
תוך שערי ציון אשר הם נהללים
אהבת הדסה - ארץ-ישראל מדומה לאישה אהובה
פעמי צוללים - במקום שאני דורך בגולה, כף הרגל שלי שוקעת, ואני לא מצליח להתקדם
אעלה - אעלה לארץ-ישראל ואתחבר אל בני עמי
נהללים - מהוללים, מפורסמים
אל מי מתגעגע הדובר | למה הוא מצפה | |
ליבי בתימן | ||
אהבת הדסה |
- האם לדעתכם השירים שלמדתם הם שירים אישיים, או שהשירים מביעים את רגשות הרבים?
*41*
על עגנון, ש"י - ראו במפתח הספר
ש"י (שמואל יוסף) עגנון, שחי במזרח אירופה (במאה ה-19) ועלה לישראל (במאה ה-20) כתב בגולה את הסיפור "מעשה העז", המבטא געגועים לארץ-ישראל.
(מעשייה עממית מקוצרת)
מעשה בזקן אחד שהיה גונח מלבו. באו ושאלו לרופאים. אמרו שישתה חלב עזים. יצא וקנה לו עז והכניסה לדיר. לא היו ימים מרובים עד שנתעלמה העז.
יצאו לבקשה ולא מצאוה (...) שהתה כמה ימים עד שחזרה מאליה ובחזירתה היו דדיה מלאים חלב וטעמו כטעם גן-עדן. (...)
פעם אחת אמר הזקן לבנו, בני, מתאוה אני לדעת להיכן היא הולכת ומהיכן היא מביאה חלב זה, שהוא מתוק לחכי ולכל עצמותי מרפא.
אמר לו בנו, אבא, יש עצה לזה.
מהי?
עמד הבן והביא משיחה (חבל) וקשרה לזנבה של העז.
אמר לו אביו, מה אתה עושה, בני?
אמר לו, משיחה אני קושר לזנבה של העז, וכשארגיש בה שהיא מבקשת לילך, אתפס את המשיחה בראשה ואצא עמה לדרך.
קשר הבחור משיחה נאה בזנבה של העז (...) תפס את המשיחה בידו ולא הניח הימנה, וכיון שהלכה, נגרר והלך אחריה, עד שהגיע למערה אחת. נכנסה העז למערה ונכנס הבחור עמה, כשהוא אוחז במשיחה והולך אחריה. וכך היו הולכים שעה או שתים, ואולי יום או יומים. כישכשה העז בזנבה וגעתה בפיה, והמערה לסופה הגיעה.
כיון שיצאו מן המערה, ראה הרים רמים וגבעות עם פרי מגדים ובאר מים חיים נוזלים מן ההרים ורוח מפיחה כל מיני בשמים. והעז עולה באילן, והאילן מלא חרובים מלאים דבש, והיא אוכלת מן החרובים ושותה ממעין גנים.
עמד הבחור וקרא לעוברי דרכים וביקש, אנשים טובים, הגידו לי היכן אני ומה שם המקום הזה?
אמרו לו, בארץ-ישראל אתה וסמוך לצפת אתה.
תלה הבחור עיניו למרום ואמר, ברוך המקום, ברוך הוא, שהביאני לארץ-ישראל.
*42*
נשק עפרה וישב לו תחת העץ. אמר לעצמו (...) אשב לי על ההר תחת העץ, אחרי כן אלך לביתי ואביא את אבי ואת אמי לארץ-ישראל.
נטל פיסת ניר וכתב מכתב לאביו: (...) הגעתי בשלום לארץ-ישראל ואל תשאלני איך הגעתי לכאן, אלא אחוז במשיחה שקשורה בזנבה של העז, וצא לך בעקבי העז, אז תלך לבטח דרכך ותבוא לארץ-ישראל.
גלל הבחור את הפתק, תחבו בתוך אזנה של העז. אמר אל לבו, כשהיא מגעת אצל אבא, אבא מחליקה על ראשה והיא מנענעת באזניה, מיד נופל הפתק מתוך אזנה, מיד נוטל אבא את הפתק וקורא מה שכתוב בו, והוא תופס את המשיחה והולך עמה לארץ-ישראל.
חזרה העז אצל הזקן, אבל באזניה לא נענעה והפתק לא נפל.
כיון שראה הזקן את העז שהיא חזרה ובנו איננו, התחיל מטפח על ראשו וצועק ובוכה ומקלל, בני, בני, איכה? בני, מי יתן מותי אני תחתיך, בני, בני. והיה בוכה והולך ומתאבל על בנו, כי אמר חיה רעה אכלתהו, טרוף טורף בני. וימאן להנחם ויאמר, ארד אל בני אבל שאולה.
(...) לא נחה דעתו של אותו זקן עד שקרא לשוחט לשחטה.
בא השוחט ושחט את העז. (...) ונפל פתק מן האוזן. נטל הזקן את הפתק ואמר, כתב בני. (...) התחיל מטפח על ראשו ובוכה, וי וי, אוי לו לאיש שקיפח את מזלו בידיו, ואוי לו לאיש שגמל רעה לעושה טובה.
נתאבל על העז ימים רבים וימאן להתנחם ויאמר, אוי לי שהייתי יכול לעלות לארץ-ישראל בקפיצה אחת, ועכשיו אקפח את ימי בגלות הזאת.
מני אז פי המערה סמוי מן העין, ודרך קצרה עוד אין. ואותו בחור אם לא מת, עוד ינוב בשיבה דשן ורענן, בארצות החיים שקט ושאנן.
(לפי הספר "אלו ואלו", הוצאת שוקן)
- בנו של הזקן קשר משיחה (חבל דק) לזנבה של העז ונמשך אחריה. מהו הקשר הלשוני והרעיוני בין המילים "משיחה" ו"משך"?
1. מה המעשה הפלאי במעשייה?
2. כיצד מרמז החלב על אחת התכונות שבהן המקרא וחז"ל מציינים את ארץ-ישראל?
3. מה מעיד במעשייה על הגעגועים לארץ-ישראל? (אצל האב? אצל הבן?)
*43*
4. המערה האפלה מחברת בסיפור בין הגולה לארץ-ישראל.
התבוננו בתצלום המערה: (בספר תמונה)
- כיצד מתוארת הכניסה למערה? כיצד מתוארת היציאה ממנה?
5. א. ציירו במחברת שני מלבנים כמו ליד התצלום שלמעלה.
ב. בחרו בצבע שיעיד על תחושת הגעגועים בכניסה למערה, וצבעו בו את אחד המלבנים.
בחרו בצבע שונה שיעיד על התחושה ביציאה מהמערה, וצבעו בו את המלבן האחר.
נמקו: מדוע בחרתם דווקא בצבעים אלו?
6. א. חזרו וקראו את המקור "ארץ זבת חלב ודבש" (שמות, ג', 8).
ב. העתיקו את המקור למחברת והקיפו במסגרת את המשפט:
"ארץ...."
ג. ציירו מסגרת נוספת והעתיקו לתוכה חלק משפט מן הסיפור המתאר את הרעיון שבפסוק.
ומהיכן היא מביאה...
ד. כתבו: מה הרעיון המשותף הקושר בין המקור לסיפור?
- סופו של הסיפור עצוב. מה השתבש במהלך העלילה שהביא לסוף זה?
*44*
בכל קצווי תבל, בכל מקום שהיו יהודים, הם התגעגעו לארץ-ישראל. הגעגועים והקשר לארץ לא פסקו. כמו הסיפור, כך גם הם עוברים מדור לדור. אריק איינשטיין היה באמריקה אבל התגעגע מאוד לארץ. בשיר "סן פרנסיסקו" הוא מתאר את געגועיו.
על איינשטיין, אריק - ראו במפתח הספר
יושב בסן פרנסיסקו על המים
שוטף את העינים בכחול ובירוק
יפה בסן פרנסיסקו על המים
אז איך זה שאני מרגיש רחוק?
ממול האוזים שטים בין הסירות
וגשר הזהב יפה כמו בסרט
חבל שאת לא פה אתי בשביל לראות
היית אומרת שמפה את לא חוזרת.
יושב בסן פרנסיסקו...
רואה את דוקטור ג'יי קורע רשתות
וכרים עבדול ג'אבר נוגע בשמים,
חבל שאת לא פה אתי בשביל לראות
כל כך יפה בסן פרנסיסקו על המים.
יושב בסן פרנסיסקו...
פתאום אני רוצה הביתה, חזרה אל הבצה
לשבת ב'כסית' ולצחוק עם משה ועם חצקל.
תן לי חתיכת תבור, תן לי חתיכת כנרת,
אני אוהב להתאהב בארץ-ישראל קטנה,
חמה ונהדרת.
יושב בסן פרנסיסקו...
גשר הזהב - כינויו של גשר "שער הזהב" (באיור), המחבר את שני הקצוות של מצר שער הזהב בסן פרנסיסקו
ד"ר ג'יי - כינויו של הכדורסלן ג'וליוס ארווינג מליגת ה-NBA
כרים עבדול ג'באר - נחשב לאחד מגדולי הכדורסלנים בכל הזמנים
משה - בנו של חצקל איש-כסית, איש בוהמה, מסעדן ושחקן קולנוע
חצקל - חצקל איש-כסית, המייסד והבעלים של בית-הקפה 'כסית'
'כסית' - בית-קפה נודע, שהיה ברחוב דיזנגוף בתל-אביב
*45*
1. חפשו את השיר באחד מאתרי האינטרנט והאזינו לו.
2. מה אתם מרגישים בעת ההאזנה? האם המנגינה מתאימה לדעתכם למילות השיר?
3. על פי העולה מן השיר, האם טוב לדובר בסן פרנסיסקו? הוכיחו מן הכתוב. 4. מה המסר שרוצה הדובר בשיר להעביר אל השומע?
למדנו כי באזורים שונים בעולם, במדינות שונות, חיו יהודים שהתגעגעו מאוד לעלות לארץ והביעו את געגועיהם בשירה ובתפילה, בטקסים ובסיפורים.
1. התבוננו במפת העולם. מצאו במפה את ארץ-ישראל.
2. מתחו קו דמיוני מכל מקום שלמדתם עליו בפרק זה לכיוון ארץ-ישראל.
3. כתבו במחברת מי הדוברים בכל שירי הגעגועים. למה לדעתכם הייתם מתגעגעים, אם הייתם נמצאים רחוק מישראל?
*46*
*46*
עלייה - המושג "עלייה" מציין את כניסתם של יחידים וקבוצות לארץ-ישראל. מאז יציאת עם ישראל לגלות לאחר חורבן בית-ראשון, החלו להשתמש במושג "עלייה" כדי לבטא את החזרה לארץ. לאן עולים? לארץ-ישראל; מאין עולים? מכל הארצות שבהן חיים יהודים.
כך גם עזיבה של יהודים את ארץ-ישראל נקראת "ירידה" (ההיפך מ"עלייה") - בשונה מ"הגירה".
- מדוע נבחרו המילים "עלייה" ו"ירידה"? האם ארץ-ישראל נמצאת במקום גבוה שצריך לעלות אליו?
בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה (אם כי הוא לא היה הראשון) כתב בעניין העלייה המעשית לארץ-ישראל:
אין בעולם אדם חזק או עשיר שיוכל להסיע עם מארץ לארץ.
רק רעיון יחולל זאת. (...)
במשך ליל-גלותם הארוך, לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלכותם, "לשנה הבאה בירושלים". (...)
עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהרים.
(מתוך "מדינת היהודים")
על הרצל, בנימין זאב - ראו במפתח הספר
*47*
בדבריו, הרצל מעדיף את הרעיון ואת החלום מאשר כוח וכסף.
1. האם אתם מסכימים עם דבריו? נמקו את דעתכם.
2. התבוננו בתמונות, וספרו את סיפורן.
(איך הגיעו החלוצים לארץ? מה עשו בה? מאין הגיעו?)
(בספר ארבע תמונות:)
- עולים מאירופה, באוניית המעפילים 'יציאת אירופה תש"ז' ('אקסודוס'), מאי 1947
- בנייה במעברת 'מחנה ישראל', 1950
- עולים ליד המטוס בעדן שבתימן, 1949
- חלוצים אוכלים ארוחת צוהריים בשדות חוות מגדל, 1912
*48*
מזרחי נולד ברובע היהודי של ירושלים העתיקה. בשנת 1929 עבר להתגורר בתוניס, שם ראו בו היהודים דרישת שלום חיה מארץ-ישראל ומירושלים. בשיריו הלהיב לאהבת ארץ-ישראל, לעלייה ולבניית ירושלים.
בפיוטיו "בתי, צאי" ו"למולדת שובי רוני" כותב המשורר מעמקי ליבו. הוא מדרבן את עם ישראל לצאת ולפעול בהווה (עכשיו) למען העתיד (מה שיהיה).
קראו את שני השירים:
בתי, צאי מבית-כלא
זמן קריב עם קדשך יעלה
אל ממרום חמל עליך
שם קץ וסוף לצרותיך
רחם חמל אל עושיך
והשיב לך את שבותיך.
חבקי אם נאמנה את כל בניך
מדלגים מכל פינה, שבים אליך.
בתי, צאי מבית-כלא
זמן קריב עם קדשך יעלה.
בואי כלה אל דיביריך
ושובי לימי נעוריך
וישמע בחוצות עיריך
קול צהלות חופות בחוריך.
הביטי רעיה עדינה את לוייך
פיהם מלא שחוק רינה
שרים שיריך...
זמן קריב - קרב הזמן (ציטוט מה"קדיש" הכתוב בארמית)
דביריך - הדביר הוא קודש הקודשים שבבית-המקדש
רעיה - אישה, בת זוג
(קטע מהשיר)
למולדת שובי רוני,
צהלי בת יפהפיה,
בתוכך אתן משכני
בנוי על הר המוריה
אורי נאוה כי בא אורך
ושכחי ימי שפלותך
עורי יפה שירי שירך
כי תמו ימי גלותך
ובנה אולמך ודבירך
שמה על ארץ צביה...
פירושי מילים
רוני, צהלי - שמחי
משכני - בית-המקדש שלי
נאוה - יפה
שפלותך - גלותך, היותך מושפלת
דבירך - בית-מקדשך
ארץ צביה - ארץ הצבי, כינוי לארץ-ישראל
*49*
1. בשני השירים המשורר פונה אל עם ישראל ומכנה אותו בכינויים הלקוחים מחיי המשפחה.
א. העתיקו מן השירים את הכינויים שבהם משתמש המשורר. לאיזה מין משתייכים הכינויים?
ב. האם הדימוי של אם ובנים מתאים לדעתכם לבטא את הקשר לארץ?
2. היכן נמצא עם ישראל על פי שני השירים (פיזית וסמלית)? הוכיחו זאת בעזרת מילות השירים.
3. מה מצבם של בני עם ישראל במקום הימצאם?
4. התבוננו בתרשים שבצד השיר "בתי, צאי".
(בתרשים מודגשות המילים: צאי, חבקי, שובי, הביטי)
באיזה זמן (עבר, הווה, עתיד, ציווי) נאמרים הפעלים בשיר? מדוע בוחר המשורר להשתמש בזמן זה?
5. איזה מסר רוצה המשורר להעביר בשיר זה?
האזינו ללחנים באחד מאתרי האינטרנט.
- האם לדעתכם הלחנים מתאימים לנושא? נמקו את דעתכם.
החכם (הרב) דוד עידאן שחי בג'רבה שבתוניס (במאות ה-19 וה-20), כתב למען היהודים שם והכין אותם לעלות בהמוניהם ולהתיישב בארץ. וכך כתב:
על עידאן, דוד - ראו במפתח הספר
הנני ניגש לדבר ולעורר את לבב אחינו בני ישראל אל הרמת דגל אומתנו הישראלית, ודגל ארצנו ונחלת אבותינו ולדבר מעט קט משבחה. (...)
כי לא רק לאהוב אותה מרחוק זאת חובתנו (...)
אנו צריכים לחוג בחגה ולשוש אתה משוש, ולעלות בהמון רב להתישבות חדשה, ולעשות עשיות חדשות לישוב הארץ.
זאת היא מטרתנו וזה יפה לנו.
פירושי מילים
לשוש - לשמוח
משוש - שמחה
*50*
לכן מי שחננו ה' עושר ונכסים ודעת צלולה, יכין עצמו לזה לעלות שם, בעודו קטן, לבנות ולנטוע לישוב הארץ.
וזהו עיקר פרי האדם ופרי הציונים, ה' עליון יברך אותם, אשר יגעו ועמלו זה שנים רבות.
הכל הוא להתישבות כזאת של נטיעות וענינים המתקימים דור אחר דור. (...) וכל מה שקנינו ונטענו על ידי הציונים והזולת, עוד לא יצאנו ידי חובתנו. (...) וכל אחד ואחד מחויב להשתדל, להתאגד ולהתאחד בדבר זה, לבנות ולטעת, להשכיל להיטיב, הן בגופו הן בממונו.
(מתוך "משכיל לדוד" חלק א')
פירושי מילים
חננו - נתן לו
בעודו קטן - בהיותו צעיר
הזולת - האחרים
להשכיל להיטיב - ללמוד ולהתפתח
1. אילו הנחיות נותן החכם דוד עידאן לבני הקהילה שלו?
2. כיצד הנחיות אלה יכולות לעזור להתחדשות ההתיישבות בארץ? בתשובתכם היעזרו בפעלים הבאים:
לאהוב, לחוג, לשוש, לעלות, להתיישב, לעשות, להתכונן, לבנות, לטעת, להשתדל, להתאגד, להתאחד, להשכיל, להיטיב
איך נראתה הארץ לפני כמאה וחמישים שנה?
1. חפשו באינטרנט ובספרים ציורים וצילומים של ארץ-ישראל עד סוף המאה ה-19.
2. תארו: מה רואים בציור?
3. מצאו וכתבו על האומן שצייר או צילם את התמונה.
תוכלו להכין קיר בכיתה או מצגת שיתופית.
*51*
*51*
החל מסוף המאה ה-19 עלו לארץ-ישראל יהודים ממניעים ציוניים, כיוון שהרגישו מחויבות לארץ ורצו להגשים בה את עצמם. הם היו חלוצים (ראשונים), שבמעשיהם היוו דוגמה ועודדו אחרים לבוא בעקבותיהם.
(בספר ציר זמן:)
1881 - תחילת ההתיישבות הציונית בארץ-ישראל
1897 - קונגרס ציוני עולמי ראשון
1917 - הצהרת בלפור
1920 - תחילת המנדט הבריטי על א"י. בניית החברה, מוסדות שלטון והנהגה לאומית. המאבק עם ערביי א"י
1939-1945 - מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה
1947 - תוכנית החלוקה באו"ם
1945-1948 - המאבק על הקמת מדינת ישראל, מאבק מדיני, העפלה, התיישבות. מאבק המחתרת: 'הגנה', אצ"ל, לח"י
1948 - הקמת המדינה
יהודי מזרח אירופה סבלו מפוגרומים (פרעות, מעשי טבח ושוד). אחת התוצאות לכך הייתה הקמת תנועה ציונית, אשר מטרתה הקמת בית לעם ישראל במולדתו התנ"כית - ארץ-ישראל. רעיון זה בא לידי ביטוי ביצירות ספרות רבות.
קונגרס ציוני עולמי - המוסד העליון של 'ההסתדרות הציונית העולמית'. הקונגרס הציוני הראשון התכנס ב-1897 בבאזל שבשווייץ, בהנהגתו של בנימין זאב הרצל.
השיר "שאו ציונה נס ודגל" (ראו בעמוד הבא) הוא משירי התנועה הציונית שנקראה 'חובבי ציון'. השיר מעודד את העלייה לארץ ואת הציונות. במהלך השנים הפך השיר לאחד משירי הלכת הציוניים.
'חובבי ציון' - אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה ובהתיישבות בארץ-ישראל. תנועת 'חיבת ציון' הוקמה ברוסיה וברומניה בתגובה לאנטישמיות וכחלק מן ההתעוררות הלאומית בקרב היהודים. המכנה המשותף לכל האגודות היה רעיון השיבה לארץ-ישראל.
*52*
כינוי חגיגי לדגל העם היהודי, ביטוי המסמל את אחדות בני ישראל כאשר המקרא מתאר את מסעם של בני ישראל במדבר נאמר:
"ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשונה לצבאותם ועל צבאו נחשון בן עמינדב". (במדבר, י', 14)
(קטע מהשיר)
שאו ציונה נס ודגל
דגל מחנה יהודה
מי ברכב, מי ברגל
נעש נא לאגודה.
יחד נלכה, נא נשובה
ארצה אבותינו,
אל ארצנו האהובה
ערש ילדותנו.
נס - דגל קטן
נעש נא לאגודה - נתאגד, נתאחד
ערש - מקום הצמיחה
על רוזנבלום, נוח - ראו במפתח הספר
1. האזינו לשיר באחד מאתרי האינטרנט. האם המנגינה מוסיפה לתוכן השיר? במה? מה היא גורמת להרגיש? (בדקו: מדוע נאמר על השיר שהוא "שיר לכת"?)
2. האם לדעתכם שיר זה מתאים גם לתקופתנו? נמקו את דעתכם. שימו לב למילים ולמנגינה.
3. שמה של ארץ-ישראל אינו מופיע בשיר. כיצד מכנה הדובר בשיר את הארץ?
*53*
4. בשיר שני ביטויים המדגישים את ה"יחד". מה לדעתכם מוסיף ה"יחד" לקידום הרעיון של השיר? היעזרו בתמונות הבאות:
(בספר ארבע תמונות:)
תזמורת בקיבוץ מעברות, 1935
ארוחה משותפת, קיבוץ מפלסים, 1949
חלוצות עובדות במחצבה, 1941
חלוצים בדרכם לעבודת האדמה, 1939
למדנו כי לאורך הדורות היו יהודים שהחליטו לעזוב את ארץ הולדתם ולעלות לארץ-ישראל. המניעים לכך היו מגוונים: דתיים, מסורתיים, ציוניים וגם כתוצאה של יחס עוין ושל התנכלויות בשל היותם יהודים.
*54*
קראו את הערך "חלוץ" כפי שהוא מופיע במילון אבן-שושן:
א. חלוץ (ז') (מן חלץ, חלץ) 1. חלק מן החיל העובר לפני המחנה, ההולך בראש: "והחלוץ הילך לפניהם" (יהושע ו יג). "בארבעים אלף חלוצי הצבא" (יהושע ד יג). 2. ח (בהשאלה) ראשון לכיבוש, למפעל, סולל דרך לבאים אחריו: הביל"ויים היו חלוצי ההתישבות החדשה בארץ ישראל. חלוצי המדע. 3. ח כנוי בתקופה שלפני קום מדינת ישראל לצעיר שעלה לארץ ישראל להגשמת שאיפתו הציונית - לעבוד בה עבודת כפים ולהשתתף בבנינה. 4. ח במשחקי כדורגל, הוקי ועוד: כל אחד מן השחקנים העומדים בשורה הקדמית של קבוצתם ותפקידם לתקיף את שער היריב: חלוץ ימני. חלוץ מרכזי. חלוץ שמאלי. (חלוץ-, חלוצים, חלוצי-)
ב. חלוץ (ת') (מן חלץ, חלץ) 1. ח שחלץ משהו מעצמו (בייחוד נעל): "חלוץ הנעל" (דברים כה י, ראו עוד להלן). "חלוצי נעל ישבו לארץ" (ביאליק, שבעה). 2. ת חשוף, מגולה: "היוצאת... וראשה פרוע וצדדיה מפורמין וזרועותיה חלוצות" (ירושלמי סוטה טז ב). (חלוצה, חלוצים, חלוצות)
1. האם אפשר לומר על החלוצים שהגיעו לארץ, כי הם היו כמו "חיילים העוברים לפני המחנה"? הסבירו את תשובתכם.
2. האם אפשר לומר על החלוצים, כי הם היו "סוללי דרך לבאים אחריהם"? הסבירו את תשובתכם והביאו דוגמאות.
3. בהגדרה המילונית כתוב כי חלוץ הוא:
"כינוי בתקופה שלפני קום המדינה לצעיר שעלה לארץ-ישראל להגשמת שאיפותיו הציוניות".
א. האם לדעתכם ההגדרה הזו מדויקת? מה הייתם משנים בה?
ב. האם לדעתכם גם בימינו יש חלוצים? אם כן, הביאו דוגמאות לחלוציות בימינו.
4. אילו מעשים חלוציים אתם יכולים לעשות?
*55*
אף על פי שהיהודים חיו במשך דורות רבים בין עמים שונים, רבים סבלו מהתנכלויות ומעוינות בגלל היותם יהודים.
- כיצד לדעתכם חשו היהודים במקומות שבהם חיו?
- הציעו: מה היהודים יכלו לעשות כדי להיטיב את מצבם?
נחשון בן עמינדב היה נשיא שבט יהודה.
על פי מסורת חז"ל, ביציאת מצרים נחשון היה הראשון שקפץ לים סוף, בטרם הים נקרע לשניים, ובכך הוכיח את אמונתו באלוהים והפך לסמל לראשוניות ולחלוציות בהיסטוריה היהודית.
במהלך הדורות הפך נחשון לסמל המייצג ראשוניות והעזה. על שם נחשון בן עמינדב נטבע המושג "קפיצה נחשונית", כתיאור לקפיצה נועזת. על שם נחשון נקבע "מבצע נחשון" - המבצע לפריצת הדרך לירושלים הנצורה במלחמת השחרור.
הביטוי "חלוצים" מופיע במקרא במקומות שונים, במשמעות של אלה ההולכים בראש, לפני המחנה. לדוגמה: "חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל..." (דברים, ג', 18)
הציונות ומדינת ישראל נולדו מן החלום של שיבת ציון, שהתעוררה לאחר חורבן בית-ראשון. דרך געגועים וכיסופים בכל ארצות הגולה, דרך עלייה לארץ של קבוצות ובודדים, ועד לימינו - התנועה הציונית ראתה בעלייה לארץ יעד מרכזי.
ההתעוררות היהודית הייתה בכל פזורותיו של עם ישראל.
העולים לארץ-ישראל נקראו "חלוצים". הם חשו כ"הולכים לפני המחנה", והאמינו כי בעקבותיהם יגיעו רבים אחרים.
פנים רבות לחלוציות. בכל דור שינו החלוציות והציונות את פניהן: לאחר שנות כיסופים וגעגועים החלה עלייה מעשית לארץ-ישראל.
- מדוע לדעתכם מכנים את העולים לארץ באותה תקופה בשם "חלוצים"?
*56*
קוק, אברהם יצחק הכהן, רב (בראשי תיבות הראי"ה) (1865 - 1935). רב והוגה דעות, מגדולי התורה בדורות האחרונים. נולד בלטביה, עלה לארץ ב-1904 ונקרא לכהן כרבה של יפו. ב-1919 נבחר להיות רבה של ירושלים וב-1921 היה לרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ-ישראל. היה המנהיג הרוחני של הציונות הדתית. מוסד 'הרב קוק' בירושלים וכפר הרוא"ה נקראים על שמו.
(קטע)
"לארץ-ישראל, רבותיי, לארץ-ישראל!"
את הקריאה הזאת נקרא בקול אחד, בקול גדול.
בואו לארץ-ישראל, אחים נעימים, בואו לארץ-ישראל, הצילו את נפשותיכם, את נפש דורותיכם, ואת נפש עמנו כולו. (...)
אחינו בני ישראל, אחים אהובים ויקרים, בואו לארץ-ישראל, הלקטו לאחד אחד, אל תמתינו על סדרים ודברים רשמיים, אל תמתינו על רשיונות מרעישים ומפורסמים, עשו מה שתוכלו, המלטו והאספו, בואו לארץ-ישראל. (...)
בואו לראות איך רוח ישראל פורח ומתעורר לתחייה, לחיים, לכבוד ועוז. (...) בואו לארץ-ישראל, בואו וראו הדר ארץ חמדה, הדר הכרמל והשרון, הדר שמי התכלת הנאים והיפים. (...)
בואו והתענגו עלי זיכרונות טובים מיין הטוב, המגדילים את הנפש ומרחיבים את הדעת. (...) בואו לארץ-ישראל, פה תראו חזות הכול. פה תדעו שאתם חיים, חיים שהם ראויים לשמם, בארץ החיים. (...)
(מתוך "קריאות גדולות", מאמרי הראי"ה)
פירושי מילים
נפש דורותיכם - חיי הצאצאים שלכם
הלקטו - היאספו
ארץ חמדה - כינוי לארץ-ישראל
הדר - יופי
חזות הכול - הדבר החשוב ביותר
(בספר תמונה:) הר הכרמל, בשנת 1894
*57*
1. א. על פי דברי הרב, את מי ואת מה מצילים כאשר עולים לארץ-ישראל?
ב. האם אתם מסכימים עם אמירה זו?
2. הדברים נכתבו בשנת תרס"ז (1907), באיזו מידה הם תקפים בימינו, לדעתכם?
- ציירו במחברת כרזות המעודדות יהודים לעלות לישראל בימינו. התחילו כך:
בואו... --
בואו... --
בואו... --
לפני כמעט מאה שנה, בשנת 1921, יצאו תלמידי גימנסיה 'הרצלייה' שבתל-אביב (הגימנסיה העברית הראשונה בארץ) לטיול בצפון הארץ.
מנהל הגימנסיה, ד"ר בוגרשוב, פנה אל ישראל דושמן המורה לספרות וללשון, ואל חנינא קרצ'בסקי המורה לזמרה, וביקש מהם לכתוב יחד שיר לכת, שהתלמידים יוכלו לשיר ולהפיץ במהלך הטיול. השלושה אכן כתבו שיר שנקלט במהירות ברחבי הארץ והגיע גם לארצות הגולה. דורות של יהודים שרו את השיר הזה בכמיהה לציון, והמשיכו לשיר אותו בגאווה ובהתרגשות גם לאחר עלייתם לארץ.
היום השיר מושמע לרוב באירועים ממלכתיים הקשורים ליום העצמאות.
על בוגרשוב, חיים - ראו במפתח הספר
על דושמן, ישראל - ראו במפתח הספר
על קרצ'בסקי, חנינא - ראו במפתח הספר
(בספר תמונה:) גימנסיה 'הרצלייה' בתל-אביב, 1939
*58*
קראו את השיר:
פה בארץ חמדת אבות
תתגשמנה כל התקוות,
פה נחיה ופה נצור,
חיי זוהר, חיי דרור,
פה תהא השכינה שורה,
פה תפרח גם שפת התורה.
נירו ניר, ניר, ניר,
שירו שיר, שיר, שיר,
גילו גיל, גיל, גיל,
כבר הנצו נצנים.
נירו ניר, ניר, ניר,
שירו שיר, שיר, שיר,
גילו גיל, גיל, גיל,
עוד יבואו זרעונים.
1. חפשו את השיר באחד מאתרי האינטרנט והאזינו לו. איזו תחושה נותן הקצב בשיר?
2. מטרת השיר הייתה כתיבת שיר לכת (המנגינה נועדה ללוות ולעודד צועדים), האם המלחין עמד במשימה? נמקו את דעתכם.
3. מה מחבר השיר מייחל שיקרה בארץ-ישראל?
4. אילו מהדברים התגשמו?
5. שירו יחד את השיר.
*59*
ארץ-ישראל הייתה עבור החלוצים לא רק מקום אדמה פיזית, שעליה ביקשו להתיישב ולבנות מסגרת חיים, אלא מקום שחייהם תלויים בו לגמרי. במקום אחר לא יוכלו לעצב חיים עבריים, ולא היה זה מקום המבטא קשר היסטורי ושייכות. רעיון זה בא לידי ביטוי גם בשירים.
קראו את "שיר הכביש":
הך, פטיש, עלה וצנח!
כבישי בטון בחול נמתח
עורי שממה, דינך נחתך
אנו באים לכבוש אותך!
דוד בוער באש
המכבש כובש
הלאה, הלאה רש,
כוח יש ויש!
דוד הזפת חם
יד נוטפת דם;
ככה בן-אדם
במדבר נלחם!
על אלתרמן, נתן - ראו במפתח הספר
(בספר תמונה:) סלילת כביש טבריה (מוזיאון ראשית ההתיישבות בעמק, קיבוץ יפעת)
1. איזו תקופה השיר משקף ועל אילו אירועים היסטוריים הוא מספר?
2. כיצד באות לידי ביטוי בשיר אהבת הארץ והשייכות לארץ?
3. אילו מעשים עשו גיבורי השיר?
*60*
התבוננו בציור הצלליות:
(בספר ציור:) ציור צלליות: החלוצים, 1925
א. תארו מה אתם רואים בציור.
ב. מה מרגישים לדעתכם האנשים המיוצגים בציור?
חלק מעבודת סלילת הכבישים בתקופת העלייה השלישית (1919-1923) וגם לאחריה נעשה בידיים בעזרת פטישים, על ידי ריסוק סלעים, הנחתם על הקרקע צמודים זה לזה ונעיצת אבנים קטנות יותר ביניהם. גם הנשים עבדו בסלילת הכבישים.
על שלוש, יוסף אליהו - ראו במפתח הספר
בהתחלת הקיץ של שנת 1882 ביקרו בבית אבי החלוצים הראשונים מרוסיה ומרומניה, שבאו בתור שליחים ויחידים לתור כברת ארץ (חלקת ארץ, אזור) במטרה לייסד מושבה עברית בא"י.
בבית אבא התייעצו על כל צעדיהם הראשונים ביישוב ארץ-ישראל. (...) מהם אני זוכר אנשים שהיו מהחלוצים הראשונים ביישוב ארץ-ישראל. הם ייסדו בשנה ההיא את האגודה 'חלוצי יסוד המעלה' וקנו את שטח הקרקע להקמתה של המושבה ראשון-לציון.
*61*
זכורני, שבבואם לארץ נכנסו בראשונה לביתנו, בשעה שהיינו נמצאים בבית-התפילה. יהודים אחדים מבני העדה (תושבי יפו) ליוום והכניסום לבית-הכנסת. מוזרה הייתה בראשיתה פגישה זו, המה נשארו עומדים וסוקרים במבטיהם את קהל המתפללים, אחרי כן ניגשו אחדים מהם ונשקו את ההיכל (ארון הקודש), והסתכלו בכתוב על הפרוכת (המסך המכסה את ארון הקודש). אולם, למרות זאת הביט קהל עדתנו עליהם בחשד, כי חשבום לאלה מהנוצרים האנגלים שהיו רגילים לבוא ולצוד נפשות ורק למראית עין כיבדו את ארון קדשנו.
כתום התפילה ניגשו נציגי האורחים והציגו עצמם לפני אבי בתור יהודים, וכי ברצונם לבוא בדברים עימו. מייד קם ממקומו אבי, ויחד עם אחדים מזקני העדה ירדו בלוויית האורחים לביתנו.
הכניסום למרפסת המתוחה והסמוכה לשני חדרים גדולים שהיו מוכנים לאורחים. כדרישת אבי, הובאו כיסאות ושולחן וסודר להם קפה וממתקים לפי כל הליכות הכנסת אורחים. ולפלא היה בעיני זקנינו לראות אנשים לבושים בגדי אירופה הדורים וכובעים על ראשיהם, אחדים מהם חבשו משקפיים וכולם מדברים עברית שמובנה היטב לעדתנו. האם אלה באמת יהודים, או מיסיונרים אנגלים? זו הייתה שיחת היום במרכזנו היהודי. ושמחה גדולה שמח אבי, כששוחח עם החלוצים חובבי-ציון אלה שעות אחדות, ונוכח כי זוהי קבוצת יהודים נכבדים מרוסיה שבאו לתור את הארץ על מנת לרכוש נחלה ולהתיישב בה. ומה מאושר היה לשמוע כי מטרתם לחקור אם ישנה אפשרות למשפחות יהודיות להתיישב על הנחלה והמרגוע בארץ-אבות.
אבי המנוח נענה בעונג רב לבקשתם להיות להם לעזר, ולסדר להם משרד בקרב היהודים. מבלי גם לחשוב הרבה, מסר אבי ברטט וגיל את שני החדרים האלה עם המרפסת לרשותם. האורחים הוקירו מאוד את רגשות אבי, ומרוב שמחה על הצלחתם הראשונה, הציעו לו סכום כסף. אבל אבי לא הסכים ואמר: יקרה לי תנועתכם המסורה לתחיית היישוב היהודי בארץ-ישראל.
את חדרי האורחים ריהט אבי, ובהם גרו החלוצים הראשונים. הלוא המה האדונים הנכבדים: ברנר, ליבונטין ופריימן.
(בספר תמונה:) ביתו של אליהו שלוש ביפו, 1892
*62*
כל האספות התנהלו בביתנו ובו נעשתה העבודה הציונית החשובה. בחג ובשבת הסבו לשולחננו חלק מהם וחלק נסע לחוג את החגים בירושלים. תמיד היו השולחנות מלאים ניירות, פנקסים וחותמות. ברובם היה אי סדר, וכך ישבו בביתנו כשלושה חודשים ונפרדו מאיתנו בחיבה והערצה. אבל בין משפחתנו ורבים מבני עדתנו נשאר רושם מוזר, יהודים אלה חלוצי תנועה יהודית כה חשובה, שמעשיהם כשרים ולשמיים (לשם שמיים, בהתנדבות), מתייחסים לקטן ולגדול מבני עדתנו באדיבות מרובה, מנדבים ביד נדיבה ורחבה לכל קשה יום ומרי נפש ומשתתפים בגורלם, מדוע אין הם ממלאים את רצון אבינו שבשמיים ומניחים תפילין... ותמיד לא נחה דעתם על זה. (...)
עד שבאו לארץ אנשים אחרים כדי להגשים את רעיון התיישבות היהודים בארץ-ישראל, באי כוח 'חובבי ציון' וגם מאגודת הביל"ויים.
(מתוך "פרשת חיי", אתר 'פרויקט בן יהודה')
בקטע מיומנו של אליהו שלוש מוזכרות שלוש קבוצות שבהן התארגנו חלוצים: 'חלוצי יסוד המעלה' 'חובבי ציון' 'ביל"ויים'.
- בחרו קבוצה אחת וספרו על חבריה.
- חפשו מידע במאגרי מידע שונים, בספרים ובאנצקלופדיה. התייחסו לשאלות הבאות:
- מאין הם עלו לארץ?
- מה הם רצו?
- מה הם עשו בארץ? באילו קשיים הם נתקלו?
- אילו הצלחות אפשר לרשום לזכותם?
דונו בכיתה וסכמו:
- אומרים כי פיתוח טכנולוגיות חדשות והתקדמות ברפואה, במחשבים ובתעשייה הם ביטוי לחלוציות. מה דעתכם?
בעד --
נגד --
*63*
השיר "אל ארצי" נכתב בתל-אביב בשנת תרפ"ו (1926). בשיר באים לידי ביטוי ערכי החלוצים של הימים ההם: צניעות והסתפקות במועט, עבודה ושאיפה לשלום.
(קטע מהשיר)
לא שרתי לך, ארצי,
ולא פארתי שמך
בעלילות גבורה
בשלל קרבות.
רק עץ - ידי נטעו
חופי ירדן שוקטים,
רק שביל - כבשו רגלי
על פני שדות...
על רחל המשוררת (רחל בלובשטיין) - ראו במפתח הספר
1. לפי השיר, האם המשוררת רחל סבורה שחלוציות חייבת להיות במעשים גדולים בלבד?
2. באיזו דרך ניתן להביע אהבה למולדת לדעת המשוררת?
3. באילו דרכים אתם חושבים שאפשר לאהוב את המולדת?
*64*
אחד ממנהיגי החלוצים (1856-1922). שימש כדוגמה לחיי החלוץ ובכתביו לימד את העולים החדשים את אורח החיים החלוצי. דגל בעבודת כפיים ובקרבה לטבע.
קראו אחדים מדבריו:
1: "הציונות... זהו רעיון בריא ופיכח, שאינו מבטיח לנו, ואולי אף לא לנינינו, שום דבר חוץ מעבודה יוצרת חיים לטובת הדורות שיבואו: הציונות היא רעיון מרומם ומזהיר, המסוגל להשלים כל אחד מאיתנו עם עצמנו, ואת כולנו איש עם אחיו". (תגובה למאמר של דובנוב, מכתבים על היהדות הישנה והחדשה)
2: "לא יהודי חדש בצורת אדם אירופי אנחנו מבקשים, כי אם אדם חדש בצורת יהודי אנחנו מבקשים". ("חשבוננו עם עצמנו", 'האומה והעבודה', תשי"ז)
3: "העבודה, העבודה החקלאית בטבע - היא הדרך הראויה לתחיית הפרט, והיא שתביא לתחיית האומה היהודית". ("חשבוננו עם עצמנו", 'האומה והעבודה', תשי"ז)
4: "לא יהיה ניצחון של האור על החושך, כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור". (נאום לרגל ייסוד אגודת הסופרים)
על גורדןן, אהרן דוד - ראו במפתח הספר
4. קראו כל היגד וכתבו:
א. על איזה נושא מדבר א' ד' גורדון בכל היגד? מה הרעיון?
ב. בחרו באחד ההיגדים והביעו את דעתכם: האם אתם מסכימים עם א' ד' גורדון או מתנגדים לו? הביאו נימוקים מתאימים.
לסיום הנושא הדן באחדות ובמחויבות במפעל הציוני, הבאנו את השיר "שיעור מולדת" שכתב עלי מוהר. בשיר מתאר הדובר תמונות שונות מימי ילדותו בבית-הספר, הוא מספר על ארץ-ישראל הישנה והטובה: על האיכר העובד בשדה, על המורה המלמדת על הטבע בישראל, ועל חיי היום-יום של חלוצים, פועלים וחקלאים.
*65*
על מוהר, עלי - ראו במפתח הספר
קראו את השיר. תוכלו להאזין לו באחד מאתרי האינטרנט.
אז בבית-הספר
על הקיר תמונה
והאכר חורש בה
את האדמה
וברקע הברושים,
שמי שרב חוורים,
האכר יצמיח לנו לחם
שנהיה גדולים.
והמורה אומרת:
"עוד מעט כבר סתו."
בשעור מולדת
היא מראה חצב.
היורה יבוא עכשיו
שפע טיפותיו
כוילון שקוף על פני העמק
הפורש שדותיו.
כך זה היה, פשטות רכה
זה הצטייר בילדותנו
שהיתה יפה.
וכך בדמיוננו התרבו פלאות
הפטישים נגנו
מחרשות רנות.
יש יוגבים ויש כורמים
ארץ של רועים -
כך זה הצטייר בילדותנו
שהיתה יפה.
(בספר תמונה:) כיתה בבית-ספר בתקופת ראשית ההתיישבות (מוזיאון ראשית ההתיישבות בקיבוץ יפעת)
(בספר תמונה:) קופסת 'קרן קיימת לישראל' שהייתה מוצבת בכל כיתה, לאיסוף תרומות לגאולת קרקעות הארץ
המעשה החלוצי נראה רחוק למי שחי בישראל בימים אלה.
- איך מצטיירת הארץ ההיא בעיני עלי מוהר בשיר "שיעור מולדת"?
- איזה רגש עולה מדבריו?
- האם ארצנו היום שונה ממה שמתואר בשיר? במה?
ילדה - אז מהי חלוציות היום?
ילד - היום אי אפשר בלי טלפונים ניידים, מחשבים וטכנולוגיות חדשות.
*66*
*66*
העלייה לארץ-ישראל - הגעתם לארץ-ישראל של יהודים (הנקראים "עולים"). המונח משמש מאז היציאה של עם ישראל לגלות אחרי חורבן בית-המקדש השני. במאות ה-19 וה-20 היו גלי עלייה אחדים, שבהם לקחו חלק יחידים, קבוצות ושיירות מאורגנות מארצות שונות. על העלייה מדובר גם במגילת העצמאות. העלייה לישראל נמשכת עד היום.
"תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבץ גלויותינו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו".
(מתוך תפילת "שמונה-עשרה", "ברכת קיבוץ גלויות")
הקריאה שקראו מנהיגים בתפוצות ישראל, הדוגמה שנתנו החלוצים והראשונים במעשיהם, הצרות של העם היהודי בגולה, התקווה לעתיד טוב יותר והגעגועים גרמו לכך שיהודים רבים החלו לעלות לארץ.
חברי התנועה 'חיבת ציון' ואנשי ביל"ו (ראשי תיבות: בית יעקב לכו ונלכה) עלו לארץ. הם הקימו יישובים חקלאיים וחלקם השתקעו בערים. בעלייה זו עלו כ-300 משפחות מרוסיה וכ-450 חלוצים מרומניה. ב-1882 הייתה עליית 'אעלה בתמר' של יהודים מתימן.
בעקבות גל פרעות ברוסיה, המשיכו יהודים לעלות לארץ. הם באו מרוסיה, פולין, ליטא, ובסרביה (כ-40,000 יהודים).
העולים בנו חברה חקלאית, דגלו בעבודה עברית ובשמירה עצמית והקימו את ארגון 'השומר'.
הצהרת בלפור בדבר שאיפה לכינון בית לאומי בארץ-ישראל (ב-1917), וסבל היהודים בגולה עם תום מלחמת-העולם הראשונה (ב-1918), הביאו לגל עלייה שלישי של קבוצות מאורגנות חברי תנועת 'החלוץ', כ-40,000 עולים. רוב העולים עסקו בייבוש ביצות, בסלילת כבישים ובהכשרת אדמות לחקלאות.
*67*
מטרת ההעפלה היבשתית הייתה הצלת יהודים מארצות האיסאלם השכנות. בשנים 1922-1935 עברו דרך כפר גלעדי כ-8,000 מעפילים שהגיעו מעיראק, מסוריה ומלבנון. ב-1943 הקים הפלמ"ח יחידה מיוחדת - "החוליה" - שעסקה בהעפלה היבשתית מארצות האיסלאם. גם ממצרים עלו יהודים ברכבות ובמכוניות צבאיות.
כ-80,000 עולים הגיעו מפולין וממזרח אירופה.
הם התיישבו בעיקר בערים, הקימו בתי-חרושת ומפעלי תעשייה.
גל עלייה גדול מאוד, כ-180,000 יהודים, החל בשנת 1933, עם עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה.
באותה תקופה הוקמו יישובי 'חומה ומגדל'.
אחרי כינון המנדט הבריטי בארץ (ב-1920) החלה "עלייה בלתי ליגלית" (לא חוקית) שנקראה גם עלייה ב'. זו הייתה בעיקר עלייה בדרך הים אך גם בדרך היבשה. העולים שהגיעו בדרכים לא חוקיות נקראו מעפילים.
הגיעו לארץ כ-85,000 עולים, רובם פליטי השואה (ניצולי שואה מעפילים).
בעיצומה של מלחמת-העולם השנייה, בראשית שנת 1943, אחרי נדודים ותלאות, הגיעו לאיראן בדרך היבשה מאות ילדים ובני נוער, יתומים יהודים מפולין. פעילי הצלה ארגנו עלייה של 720 ילדים, שהועלו על אונייה, ובדרך ארוכה ומייגעת הגיעו לארץ.
העולים מפרס (איראן), עיראק, טורקיה, סוריה ולבנון הגיעו לארץ-ישראל בדרך כלל ללא רישיונות עלייה. בגלל מיקומה, סוריה הייתה מרכז לרשת ההעפלה. מדי חודש עלו לארץ מאות רבות של יהודים.
*68*
1. התחלקו לשש קבוצות - כל קבוצה תייצג עלייה אחת.
2. קראו שוב את הקטע על העלייה שאתם מייצגים.
3. חפשו במאגרי מידע פרטים נוספים על העלייה שאתם מייצגים.
4. א. הכינו שקופית פרסומת שמטרתה לעודד יהודים להצטרף לעלייה שלכם. ב. הציגו את השקופיות בפני כל תלמידי הכיתה.
5. ענו על החידות: מי אנחנו?
- הקמנו את המושבה גדרה. מי אנחנו?
- נהיה כולנו חלוצים וחלוצות! מי אנחנו?
- עלינו לארץ לאחר מלחמת-העולם הראשונה. מי אנחנו?
- בנינו ופיתחנו את חיפה, תל-אביב וירושלים. מי אנחנו?
- נמלטנו מהנאצים. עלינו ופיתחנו את הארץ. מי אנחנו?
- הגענו לארץ לאחר השואה. מי אנחנו?
*68*
כדי לממש את הרעיון שמדינת ישראל היא ביתם של כל יהודי העולם, נחקק חוק השבות. החוק קובע את אופייה של מדינת ישראל כמדינתו (כביתו) של העם היהודי. בשעה שהכריזו על הקמת מדינת ישראל, הוקראה מגילת העצמאות ובה נכתב בין היתר: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"... מתוך דברים אלה נחקק בכנסת ישראל, בשנת 1950 (תש"י) חוק השבות. על פי חוק זה מוענקת לכל אדם יהודי בכל מקום בעולם זכות לעלות למדינת ישראל ולקבל מייד אזרחות ישראלית. מאז אישור החוק, נקלטו בארץ מיליוני יהודים.
(בספר תמונה:) כרזה שפורסמה לקראת שנת ה-41 למדינה
*69*
קראו את דברי הילדים:
- גם אל אוכל לגור באיזו מדינה שארצה כשאהיה גדולה?
- כל יהודי זכאי לעלות לישראל.
- האם מדינת ישראל צריכה לקבל גם עבריינים רק משום שהם יהודים?
- חוק השבות חל רק על מדינת ישראל ומתייחס רק ליהודים. מדינות רבות לא מקבלות אליהן מהגרים או מערימות עליהם קשיים.
- עם מי מהילדים אתם מסכימים? מדוע?
קראו את חוק השבות ודונו בשאלות שאחריו:
(חלק ראשון של החוק)
הזכות לעלייה: כל יהודי זכאי לעלות ארצה.
אשרת עולה:
2 (א) העלייה תהיה על פי אשרת עולה.
(ב) אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל חוץ אם נוכח שר הפנים שהמבקש -
1. פועל נגד העם היהודי; או
2. עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה; או
3. בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
1. מדוע לדעתכם נחקק חוק השבות?
2. מהי הקביעה הבסיסית של חוק השבות?
3. מהן שלוש ההסתייגויות שבחוק?
4. האם ההסתייגויות האלה חשובות, לדעתכם?
- האם לדעתכם צריך לאפשר לכל יהודי לעלות לישראל כשיחפוץ בכך? נמקו את תשובתכם.
- האם לדעתכם יש להוסיף הסתייגויות לחוק? אילו הסתייגויות? נמקו.
*70*
לאחר ההכרזה על הקמת המדינה החלו עולים רבים להגיע לארץ מארצות רבות. העולים השונים לא הכירו את התרבות ואת המנהגים של האחרים. היו קבוצות ממדינות שונות שלעגו זו לזו, שלא הבינו זו את זו, שלא קיבלו את האחר.
"שיר השיירה" מחזק את תחושת השייכות ואת הזיקה לארץ, את ה"יחד" ואת ההמשכיות, את השרשרת שאינה ניתקת.
על מוהר, עלי - ראו במפתח הספר
בלשונות רבות מספור דברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו,
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו, עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.
מגטאות ומחנות הגחנו
אל הבצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
דימונה - יישוב בנגב שהיה עיירת עולים
דגניה - קיבוץ ליד הכינרת, שבו גרו חלוצים, ותיקים בארץ
*71*
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמה
שוב התחילה מתעוררת
ומדברת ומדברת.
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.
מסביב יהום הסער - שורה מתוך המנון הפלמ"ח, המתארת את מצב המלחמה בארץ
הזקן - כינוי לדוד בן-גוריון, ראש-ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, שחלם להפריח את הנגב ועבר לגור בו; עם זאת, הביטוי גם מביע אחריות כלפי איכות חייהם של הקשישים במדינה
- האזינו לשיר באחד מאתרי האינטרנט. שירו אותו יחד.
*72*
*72*
מאז קום המדינה (1948) ועד ימינו עולים יהודים למדינת ישראל. גלי עלייה גדולים החלו מייד לאחר פתיחת שערי הארץ.
אז נחקק חוק השבות, שלפיו זכאים כל יהודייה וילדיה, כל יהודי וילדיו, לעלות לארץ. כ-1,500,000 עולים עלו ממדינות שונות:
בעקבות הקמת מדינת ישראל, חלק מהקהילות היהודיות בארצות האיסלאם נמצאו בסכנה. מדינת ישראל ארגנה מבצעי הצלה של קהילות יהודיות, שבמהלכם העלו ארצה את רוב היהודים מקהילות אלה, רבים מהם מצפון אפריקה: מצרים, מרוקו, לוב, תוניס ואלג'יר.
מתימן - מבצע 'על כנפי נשרים' (עד שנת 1950)
מלוב - 1949
מעיראק - מבצע 'עזרא ונחמיה' (בשנים 1950-1951)
ממצרים - בשנים 1949-1951
ממרוקו - בשנים 1950-1970
מפולין - בשנים 1956-1957
מאתיופיה - ב'מבצע משה' (1984), וב'מבצע שלמה' (1991)
מברית-המועצות (רוסיה ושכנותיה) - משנת 1969, ושוב משנת 1988
הרצון לשוב לארץ-ישראל נמשך גם בימינו. לא מעט יהודים החליטו לעלות לארץ, אך נמנע מהם לעשות זאת.
נתמקד כאן בסיפורי עלייה של קהילות אחדות:
בתימן התקיימה אחת מקהילות ישראל העתיקות ביותר בגולה, קהילה בעלת מורשת תרבותית ודתית ענפה. הכמיהה לארץ-ישראל תפסה מקום מרכזי במורשת זו.
מתימן היו גלי עלייה שונים:
לפני קום המדינה הייתה עליית 'אעלה בתמר' - כינויה של עלייה בשנת 1881 (השנים תרמ"א - תרמ"ב). העולים קישרו את עלייתם עם הפסוק "אמרתי אעלה בתמר" (שיר השירים, ז', 9), משום שהמילה "בתמר" היא שינוי סדר האותיות של שנת תרמ"ב. בסך הכול עלו בעלייה זו כ-2,500 איש.
(בספר תמונה:) חלק מעולי עליית 'אעלה בתמר' התיישבו בכפר השילוח ליד ירושלים, 1900
*73*
כשנה לאחר הקמת מדינת ישראל (בחודש מאי 1949) באישור שלטונות תימן, החל מבצע 'על כנפי נשרים', במהלכו רוב יהודי תימן ארזו את חפציהם ויצאו לדרך אל ארץ-ישראל. מבצע עלייה המוני זה אורגן על ידי מדינת ישראל הצעירה ובסיוע ארגוני הצלה יהודיים מהעולם. במבצע זה עלו כ-50,000 יהודי תימן, שהיו מפוזרים בעשרות כפרים, עיירות וערים.
המבצע נקרא כך על פי פסוק מספר שמות המתאר את יציאת מצרים: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" (שמות, י"ט, 4). המבצע נקרא גם 'מרבד הקסמים', משום שיהודי תימן הועלו ארצה ברכבת אווירית והמטוסים לא היו מוכרים לעולים.
(בספר שלוש תמונות:)
- ילדים מתימן במעברת 'מחנה יהודה' בפתח-תקווה
- משפחה מתימן בדרך למטוס לישראל
- (כותרת עיתון מעריב:) גלות תימן מתחסלת
מעברות - מקומות יישוב זמניים, שהוקמו עבור העולים החדשים, שמהם עברו העולים ליישובי הקבע
*74*
1. למדו את סיפורה של עליית יהודי תימן מן המידע ומן התמונות.
2. מתי נערך מבצע 'מרבד הקסמים'?
3. מה היו הסיבות למבצע?
4. האם לדעתכם הייתה חשיבות למבצע הזה? נמקו את דעתכם.
5. מה היו לדעתכם הקשיים בקליטת יהודי תימן?
6. אומרים שמדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי, היא בית לאומי.
האם לדעתכם צריך לעשות ככל האפשר, כדי שכל היהודים הרוצים בכך יוכלו לעלות לארץ-ישראל וירגישו בה בבית (ירגישו שהם שייכים)?
כדי לענות על השאלות, קראו את שני המקורות הבאים:
גולדה מאיר, שכיהנה בתקופה זו כשרה בממשלה, מתארת בזיכרונותיה את העלאת יהודי תימן:
ב-1947, ימים אחדים אחרי שהחליט האו"ם על החלוקה (...) הורע מצב יהודי תימן. אלפים מיהודי תימן - ששמעו כי סוף סוף קמה מדינת ישראל - נטלו בייאושם ובאימתם את גורלם בידיהם לבסוף וברחו. (...) הם הלכו בקבוצות של שלושים או ארבעים איש, סבלו התנפלויות של שודדים ערבים. אכלו רק פיתה, דבש ותמרים ככל שיכלו לשאת, ושילמו כופר מופרז לנסיכויות המדבריות השונות שבהן עברו - בעד כל נפש אדם, עולל שנולד וספר תנ"ך. רובם הגיעו לעדן ולמחנות שאורגנו שם בשבילם (...) ושבהם פעלו רופאים ועובדים סוציאליים מישראל; שם החליפו כוח, התפללו וקראו בספרי התנ"ך שלהם. (...) הם יכלו להגיע לישראל בדרך אחת בלבד - וזו הייתה דרך האוויר. בכל יום ויום הוטסו לישראל חמש מאות או שש מאות יהודים תימנים (...) במבצע שעד מהרה נודע בשם 'מרבד הקסמים'! רכבת אווירית זו נמשכה כל שנת 1949, ועד שהסתיימה הביאה לישראל ארבעים ושמונה אלף יהודים תימנים.
(מתוך הספר "חיי")
על מאיר, גולדה - ראו במפתח הספר
(בספר תמונה:) חורף במעברת ראש-העין, 1950
*75*
עולי תימן סבלו מתחושה קשה של יחס מפלה על בסיס עדתי מצד הממסד והחברה. ראש-הממשלה דוד בן-גוריון התייחס לעלייה זו ואמר:
יהודי תימני הוא קודם כול יהודי, ואנחנו רוצים להופכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי, השוכח מאין בא, כמו שאני שכחתי שאני פולני.
(דברי הכנסת, 14 בפברואר 1951)
על בן-גוריון, דוד - ראו במפתח הספר
- אילו הייתם יכולים לדבר עם דוד בן-גוריון, מה הייתם אומרים לו על דבריו?
- כתבו טיעונים אחדים ונמקו אותם.
עם קום המדינה, מדינת ישראל הצעירה הייתה צריכה להתמודד עם קליטת עשרות אלפי עולים מארצות האיסאלם ומאירופה, ולכן הקליטה נעשתה לא פעם באופן חפוז ומאולתר. רוב העולים נשלחו לגור במעברות ובמגורים זמניים אחרים, במרכזי קליטה וביישובים רחוקים. בשל תנאי המחיה הקשים במחנות המעבר בתימן, אחוז גבוה מבין הילדים והתינוקות שהגיעו היו במצב בריאותי גרוע וחלקם סבל מתת-תזונה.
על כך כתב ראש- הממשלה דוד בן-גוריון ביומנו: "ילדים מתים כזבובים... עלינו להציל אותם. אומנם גם פה התמותה רבה, אבל פה יש טיפול יותר יעיל ויותר נאמן."
(יומן בן-גוריון, 29.9.1949)
(בספר תמונה:) רופא במעברה
*76*
(בספר תמונה:) ילדים עולים מאתיופיה
באתיופיה (חבש) שבאפריקה המזרחית חיה קהילה יהודית ותיקה ששמה 'ביתא ישראל'. בני הקהילה שמרו על המורשת היהודית דורות רבים תחת לחצים וקשיים רבים, וייחלו ליום שבו יוכלו לעלות לירושלים. בודדים יצאו לדרך בקבוצות קטנות או ביחידים, אך יציאה מאורגנת של בני הקהילה התאפשרה רק בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20.
מדינת ישראל ויהודי העולם סייעו בארגון מבצעי העלייה. בשנת 1984 החל 'מבצע משה' לחילוץ המוני של יהודי אתיופיה. במשך כמה חודשים עלו לישראל כ-8,000 יהודים בדרכי יבשה, אוויר וים, אולם עקב בעיות פוליטיות המבצע הופסק, וכך נשארו משפחות קרועות, כאשר חלק מבני המשפחה עלו לארץ וחלק נשאר באתיופיה.
בשנת 1991, לאחר חילופי השלטון באתיופיה, התאפשרה העלאתם של רבים משארית יהודי אתיופיה. ב'מבצע שלמה' הועלו לישראל כ-14,000 איש.
(בספר ארבע תמונות)
1. על פי התמונות, מה המיוחד בעליית יהודי אתיופיה?
2. רשמו במחברת כותרת מתאימה לכל תמונה.
3. חשבו על משפחת עולים מאתיופיה, וכתבו: באילו קשיים נתקלו בני המשפחה לדעתכם בהגיעם לישראל?
4. מה ניתן לעשות כדי להקל על קליטת עולים חדשים? הציעו ונמקו.
*77*
המשורר חיים אידיסיס כתב על תלאותיהם ועל תקוותיהם של יהודי אתיופיה בדרכם לישראל:
הירח משגיח מעל,
על גבי שק האוכל הדל,
המדבר מתחתי, אין סופו לפנים
ואמי מבטיחה לאחי הקטנים:
עוד מעט, עוד קצת, להרים רגלים,
מאמץ אחרון לפני ירושלים.
אור ירח, החזק מעמד,
שק האוכל שלנו אבד,
המדבר לא נגמר, יללות של תנים
ואמי מרגיעה את אחי הקטנים:
עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל,
לא נפסיק ללכת לארץ-ישראל.
ובלילה תקפו שודדים
בסכין, גם בחרב חדה.
במדבר דם אמי, הירח עדי,
ואני מבטיחה לאחי הקטנים:
עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום,
עוד מעט נגיע לארץ-ישראל.
בירח דמותה של אמי
מביטה בי; אמא, אל תעלמי.
לו היתה לצדי, היא היתה יכולה
לשכנע אותם שאני יהודי.
עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל,
לא נפסיק ללכת לארץ-ישראל.
עוד מעט, עוד קצת, להרים עינים,
מאמץ אחרון לפני ירושלים.
על אידיסיס, חיים - ראו במפתח הספר
האזינו לשיר באחד מאתרי האינטרנט. תוכלו לשיר יחד את השיר.
(בספר תמונה:) אתר ההנצחה ליהדות אתיופיה בהר הרצל שבירושלים
*78*
1. קראו במאגרי מידע שונים על העלייה מאתיופיה לארץ.
א. מהם המכשולים שעמדו בפני יהודי אתיופיה בדרכם לארץ?
ב. מה דרבן אותם להמשיך בדרכם?
2. מה הקשיים של השתלבות יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית?
3. מה תורמת עלייה זו לזהות הישראלית?
4. איך אפשר לדאוג לכך שתהיה עבודה לכל העולים החדשים, שכולם יוכלו לחיות בכבוד?
מראשית הציונות עלו לארץ-ישראל חלוצים ציונים מרוסיה. רוב העולים בעלייה הראשונה, השנייה והשלישית היו של יהודי רוסיה. לאחר שהמשטר ברוסיה השתנה (ב-1917) והוקמה ברית-המועצות (של רוסיה ושכנותיה), נאסר בה על קיום מנהגים דתיים. היהודים הפכו לכלואים בתוך ברית-המועצות ללא אפשרות לצאת משטחה. תקופה זו קיבלה את הכינוי "מסך הברזל" (כאילו ירד מסך בלתי עביר ולא היה אפשר לצאת משם). יהודים שלמדו עברית, שביקשו לעלות לארץ-ישראל או שקיימו מנהגים יהודיים, נאסרו ונשלחו לגלות בסיביר הרחוקה והקרה. אנשים אלה, שביקשו לעלות לישראל ובקשתם סורבה, כונו "מסורבי עלייה". "יהדות הדממה", כך כינה אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום, את יהודי ברית-המועצות.
בשנת 1952 הוקם ארגון 'נתיב', שתפקידו היה להגיע אל היהודים בברית-המועצות ולשמר את זיקתם ליהדות ולארץ. לאחר מלחמת ששת-הימים (ב-1967) החלה התעוררות של יהודים יחידים בברית-המועצות, אשר דרשו לאפשר להם לעלות לישראל. אנשים אלה פוטרו מעבודתם, הועמדו למשפט, נעצרו ונשלחו לבתי-כלא.
יהודים בכל העולם פעלו למען העלייה מברית-המועצות בקריאה "שלח את עמי". בין השנים 1969-1973 הצליחו לעלות ארצה כ-150,000 יהודים. העלייה מברית-המועצות לשעבר נמשכת עד ימינו.
על ויזל, אלי - ראו במפתח הספר
(בספר תמונה:) הפגנה למען עליית יהודי ברית-המועצות
*79*
אידה נודל נולדה במוסקבה בשנת 1931. היא דאגה לאסירי ציון שהיו בסיביר הרחוקה, ושלחה אליהם ספרים, תרופות ומזון. היא דאגה גם לפרסם בעולם את מצבם של האסירים היהודים. בעקבות בקשתה לעלות לישראל ופעילותה למען אסירי ציון, היא פוטרה מעבודתה והוגלתה לסיביר.
בשנת 1987, לאחר שמנהיגים רבים בעולם קראו לשחרורה, עלתה אידה נודל לישראל.
נעמי שמר התרשמה מפעילותה וממצבה של אידה נודל וכתבה את השיר:
נולדנו באותה שנה ולאותו העם
ואף על פי שלא נפגשנו מעולם
ולא זכיתי לראותך על סף ביתי -
אני רוצה לקרוא לך "אחותי"
וגם לפנות אליך בדיבור עתיק וחי -
"עמך עמי ואלוהיך אלוהי".
אשה קטנה בלב מדבר השלג
נושאת ביד קפואה דלי מים אל צריפה
ובמחסור וברעב ובסופה
ובאורח מהופך לגמרי ומלא חידה
אפשר לומר שהיא היא תקותי היחידה.
אני המפונקת והמוגנת
ויש לי צל בקיץ ותנור בסתו
ויש לי פת לארוחת הבוקר וחמאה ודבש -
היא - אין לה כל, לה היאוש והקרה
וכל היובש שאחר הסערה -
אשה קטנה, ושתיקתה זועקת עד ביתי
אשה זרה, ובכל זאת - אחותי.
אילן היוחסין שלנו הוא עתיק ומשותף
אחת הרוח הנושבת בנופו המסועף
אחת הרוח העוברת לה באין גבולות ובלא הבדל
בחורף הסיבירי - ובחמסין של ארץ-ישראל.
והיא הרוח המדובבת את שפתיך האלמות
והמרשה לנו לכרות בינינו
ברית נשים תאומות
והלוחשת לי לכתוב אליך ולאחל
את כל האור וכל התכלת
שבארץ-ישראל
ולהאמין
שעוד אזכה לראות אותך על סף ביתי
ושמש ענקית
תזרח על שתינו, אחותי.
על שמר, נעמי - ראו במפתח הספר
*80*
1. קראו שוב את השיר.
א. כמה פעמים מופיעה המילה "אחותי" בשיר?
ב. מה אפשר ללמוד מכך לגבי יחסה של נעמי שמר אל אסירת ציון אידה נודל?
ג. מה הרקע ליחס המשפחתי הזה?
2. הדוברת בשיר מזכירה פעמיים בשיר את הצירוף "סף ביתי". לאיזה בית היא מתכוונת, לדעתכם?
3. בשיר יש מסר של עידוד. כיצד המסר הזה בא לידי ביטוי בשיר?
יהודים רבים נלחמו על זכותם לעלות לארץ, ולכן אף ישבו זמן ממושך במאסר. על הגעגועים לארץ-ישראל תקראו בשני המקורות הבאים:
בחג הסוכות, במוסקבה, חסר בבית-הכנסת אתרוג להשלים את ארבעת המינים. על ההתרגשות שאחזה בקהל בהגיע האתרוג מסופר בקטע שלהלן:
כשהגענו בחול המועד לבית-הכנסת, לתפילת ה"שחרית", לא נמצא הרב במקומו הקבוע על הבימה. הוא ישב בלשכתו, חדר צר וקטנטן ליד הבימה, בודד וקודר. כשנכנסנו אליו, והאתרוג ארוז בעיתון בידינו, ברור היה שעדיין אין הוא מאמין למראה עיניו. בזהירות נגע באצבעותיו באתרוג ואמר: "עתה אלבש בגדי יום טוב ואצא אל ה'עולם' שלי."
קשה לתאר מה שהתרחש בבית-הכנסת, לאחר שנודע באולם כי האתרוג המצופה אומנם הגיע. לא ברור איך עברה במהירות הבזק הידיעה מאיש לאיש. אבל אחרי רגעים כבר נתמשכה והלכה רצועת אנשים ארוכה בין בית-הכנסת לבין חדרו של הרב. תחילה נשמר הסדר, העומדים בתור היו נכנסים, מברכים ויוצאים, כשהבעת פניהם קורנת וחגיגית וכאילו סודית קמעה. אולם אחרי כחצי שעה הופרע הסדר. מאות אנשים נדחקו לפתח חדרו של הרב. רק בקושי רב השתלטו הגבאים על המצב. ואז יצא הרב אל הקהל הרב והתחיל לברך על האתרוג, אמר משפטים ראשונים ופרץ בבכי, ועימו העומדים על ידו.
ימים אחדים לאחר מכן ראינו שוב את האתרוג, האתרוג האחד והיחיד במוסקבה. הוא השחיר לגמרי, כשחור הפחם כמעט.
והרב סיפר: אלפי ידיים החזיקו בו, ליטפוהו ונישקוהו באהבה, בחיל וברעדה.
(מתוך הספר: "שליחות במוסקבה")
על נמיר, מרדכי - ראו במפתח הספר
(בספר תמונה:) אתרוג
*81*
בחג הסוכות נזדמנתי לבית-הכנסת של עדת "יהודים הרריים" בבאקו, בירת אזרבייג'ן, השוכנת לחופי הים הכספי. בגמר התפילה, שבה השתתפו כמאתיים יהודים, הלכתי עם הקהל לסוכה שהוקמה בחצר בית-הכנסת. הרב - הנקרא "חכם", כדרך יהודי המזרח - היה זקן מופלג, אך עדיין לא נס לחו, ואכן היה חכם מחוכם, בלי מירכאות.
בסוכה הראה לי ה"חכם" כי קיבל איכשהו בקבוק יין ישראלי, בקבוק קטנטן מתוצרת 'כרמל מזרחי'. הוא שמח שמחה רבה, על שיוכל לקדש בסוכה על יין מארץ הקודש.
שאלתיו, כיצד ישתף את כל בני העדה בקידוש על כמות כה זעירה של יין ארצישראלי?
הרגיע אותי הזקן וביקש שלא אדאג.
הוא פנה אל קהל המתפללים וציווה עליהם להסתדר בתור. הוא הורה לכל אחד מהם, שימלא את כוסו או גביעו ביין מתוצרת עצמית, אשר הביא איתו מביתו. הוא עצמו התייצב בפתח הסוכה ובידו הבקבוק הזעיר מישראל. וכשעבר על פניו כל מתפלל ומתפלל, טפטף "החכם" כמה טיפות של "יין מירושלים" לתוך הכוס המלאה. כך התרוקן הבקבוק הקטן, וכל בני העדה הרימו כוס ברכה שקודשה בטיפת יין מישראל.
(מתוך הספר "בין הפטיש והמגל")
על אליאב, אריה - ראו במפתח הספר
יהודים הרריים (יהדות קווקז) קהילה גדולה שחיה בעיקר בצפון הקווקז ובמזרחו, שפרחה עד מלחמת-העולם השנייה. על פי המסורת שלהם, הם צאצאי הגולים של שבט יהודה שהוגלו לבבל או לאשור. למרות אלפי השנים, שמרו יהודי קווקז על קשר עמוק עם יהדותם.
קראו את הסיפורים "אתרוג במוסקבה" ו"יין מירושלים".
1. מהי המשמעות של האתרוג (בסיפור הראשון) ושל היין (בסיפור השני)?
2. כיצד באה לידי ביטוי מצוקתם של היהודים?
3. מה המחויבות של מדינת ישראל אל היהודים בגולה? אילו גילויים של ערבות הדדית בין מדינת ישראל ליהודי הגולה מצאתם בטקסטים?
4. גם היום חיים יהודים רבים בגולה. האם יש למדינת ישראל מחויבות כלפיהם? מהי?
*82*
קראו את דברי הילדים:
- כל מי שרוצה לעלות לארץ - שיעלה, אנחנו נסתדר. במדינה שלנו יש מקום לכולם.
- לפעמים כאשר מגיע לארץ עולה חדש, הוא מתאכזב.
- תארו לכם שהיו אומרים את זה לבני המשפחה שלנו, שהגיעו כעולים?
- לדעתי, יש בראץ מחסור בדיור ובעבודה, לא צריך עוד עולים.
- דונו בדבריהם של הילדים וסכמו את דעתכם.
- שערו וכתבו במחברת:
איך רואים העולים את הארץ החדשה? הנוף הטבעי, הנוף האנושי, ההתנהגות.
- הציעו רעיונות שונים כדי להקל על קליטת העולים החדשים בארץ.
*83*
*83*
למדנו כי לאחר שהיהודים גלו מארץ-ישראל, הם התפזרו והתיישבו בכל רחבי העולם במקומות שונים ומרוחקים זה מזה. רבים מהיהודים בכל הזמנים לא עלו ארצה, אלא בחרו ובוחרים להישאר במדינות מושבם או להגר למדינות שונות. איך הצליחו בעבר בני העם היהודי לשמור על ייחודם ועל זהותם במשך דורות כה רבים? אילו דברים שהיו משותפים לכל בני העם היהודי הביאו לתחושת השייכות לעם אחד? בימינו, בהווה, כאשר בפני כל אחד יש אפשרויות בחירה זמינות, יש מגוון של דעות ועמדות שכל אחד יכול לדבוק בהן, מה נשאר משותף לכל בני העם? ובעתיד, לאור הפתיחות ומגוון הדעות, איך ניתן יהיה לשמור על שייכות לעם היהודי? כאשר הכול ממוחשב, זמין ונגיש, כאשר כל העולם נראה כאילו הוא ארץ אחת, האם יהיה צורך להשתייך לעם היהודי?
כדי להתייחס לשאלות אלה נעמיק בנושא העמיות היהודית - מערכת הקשרים המתקיימים בין יהודי העולם.
*83*
- מי אני? לאן אני שייכת?
- אפשר להיות שייך לקבוצות אחדות.
לפניכם משימה בעניין העמיות ובירור השייכות:
- התבוננו בכרטיסיות. בחרו בכרטיסיות שאתם מרגישים שהן שייכות לכם. נמקו את בחירתכם.
תלמיד/ה בכיתה ה'
חבר/ה בתנועת נוער
בן / בת
אח/ות
תלמיד/ה בבית ספר
אוהב/ת לנגן
ישראלי/ת
יצירתי/ת
אוהב/ת ספורט
תומך/ת בשמירה על איכות הסביבה
בן / בת אדם
מתנדב/ת
יהודי/ה
*84*
כאשר אדם נולד, הוא מייד הופך להיות חלק ממשפחה, הוא מקבל שם פרטי ושם משפחה, מה שמחבר אותו למשפחתו. הוא הופך להיות חלק מהקהילה שהוא חי בה וממלא בה תפקידים שונים, הוא חלק מהעם. המשפחה, לימודיו, עיסוקיו, הקהילה והעם מגדירים אותו כאדם - והם מרכיבים את זהותו. ככל שהאדם גדל ומתפתח, הוא מכיר את המאפיינים של חלקי זהותו ומפתח קשרים כלפיהם. לדוגמה: הקשר עם המשפחה מתהדק כאשר יש כבוד הדדי במשפחה, כאשר חשים באחריות ובאהבה.
הקשר עם הקהילה מתהדק בפעילות התנדבותית, המגבירה את קשריו של היחיד עם אנשי הקהילה, מה שמחזק את תחושת השייכות שלו.
טיולים בארץ והכרתה מחזקים את הקשר אל הארץ.
הקשר עם היהודים בעולם מתהדק, כאשר מכירים אותם ומבינים את חשיבות הקשר איתם, כדי שכולנו נמשיך למלא תפקיד חשוב בסיפור היהודי המשותף.
לפניכם תצרף (פאזל) שנושאו: להיות יהודי.
1. העתיקו את התצרף למחברת (או צלמו אותו), חשבו וכתבו בחלקיו דברים שלדעתכם קשורים לזהותכם.
2. חשיבות הקשר כלפי כל אחד מהחלקים שונה. צבעו בשלושה צבעים את החלקים:
ירוק - חשוב לי מאוד
כחול - חשוב למדי
אדום - לא ממש חשוב לי
משוחחים ומסכמים
- אילו קשרים הם המשמעותיים ביותר עבורכם? הסבירו.
*85*
*85*
לאחר חורבן בית-המקדש השני התפזר עם ישראל בין הארצות בכל העולם. אמצעי התקשורת היו מועטים מאוד, ובדרך כלל האנשים הכירו את סביבתם הקרובה בלבד ובה הם פעלו רוב חייהם. אומנם היו ניסיונות לשמור על קשר בין קהילות שונות על ידי שליחת מכתבים, כתיבת שאלות ומתן תשובות, אך הקשר לא היה ישיר ונוח. כך היה במשך דורות רבים עד לעת החדשה.
עמיות יהודית - מכלול הקשרים והזיקות שמתקיימים בין יהודים ובין קהילות יהודיות ברחבי העולם.
מאגר: חגים, היסטוריה, תנ"ך, ארון הספרים היהודי, טקסים במעגל החיים, מדינת ישראל, עזרה הדדית, צה"ל, דגל, ירושלים, עברית, שבת, סמלים יהודיים
יחד | שייכות | ידע | התנהגויות |
בעבר, היהודים חיו בסמיכות ויצרו מסגרות חיים שנתנו מענה לצרכים של הפרט ושל הקהילה. במקומות היישוב הוקמו בתי-כנסת, ששימשו כמקום מפגש לתפילה ולאירועים משותפים, סידורי תפילה שלפיהם התפללו בקהילות השונות, והשפה העברית העתיקה נשתמרה כ"שפת קודש". היהודים דאגו למסגרות חינוך ייחודיות לילדים. הקהילה היהודית שמרה על המורשת, על ההיסטוריה, על התרבות של עם ישראל וכן על הזיקה לארץ-ישראל. החיים בקהילה והערבות ההדדית עזרו ליחידים להתמודד עם הקשיים של חיים כמיעוט בארצות מושבם. היום כשאומרים "עמיות יהודית", מתכוונים הן לתחושת השייכות של יהודים שונים בעולם לעם היהודי והן לתחושתם זה כלפי זה.
1. כתבו במחברת: אילו דברים ייחדו את היהודים והיו משותפים להם?
2. מה השתנה, ומה התחדש לדעתכם בימינו?
*86*
*86*
היהודים חיים דורות רבים בארצות שונות ברחבי העולם. במשך הדורות הם חיו בקהילות מאורגנות ותומכות ושמרו על הצביון הייחודי של הקהילה היהודית. השינויים שהתחוללו בעת החדשה: מלחמות-העולם, הקמת מדינת ישראל, התפתחות כלכלית, מדעית וטכנולוגית וכדומה, הביאו לשינויים גם אצל האדם היהודי כפרט וגם בקהילות היהודיות בתפוצות.
התבוננו במפה שלפניכם:
(בספר מפה:)
אוסטרליה - כ-112,000
רוסיה - כ-194,000
ישראל - כ-6,042,000
גרמניה - כ-119,000
אנגליה - כ-291,000
צרפת - כ-480,000
קנדה - כ-375,000
ארצות-הברית - כ-5,425,500
ברזיל - כ-95,000
ארגנטינה - כ-181,000
1. מה ניתן ללמוד מהמפה על מקום מגוריהם בעולם של היהודים בימינו?
2. אילו קשרים אתם מכירים שמתקיימים בין יהודים שחיים במקומות שונים בעולם?
3. אילו אתגרים יש לעם המפוזר בארצות רבות?
כיום, רוב היהודים בעולם חיים מחוץ למדינת ישראל, והמרכז היהודי הגדול ביותר של יהודים מלבד מדינת ישראל הוא בארצות-הברית.
*87*
*87*
(בספר שלוש תמונות:)
- יהודים אורתודקסים
- יהודים קונסרבטיביים
- יהודים רפורמים
במהלך השנים התפצלה היהדות לכמה זרמים עם השקפת עולם ועם דרך חיים שונה.
היהדות האורתודוקסית - משמרת את חוקי ההלכה המסורתית ומקפידה על קיום המצוות.
היהדות הקונסרבטיבית - 'היהדות המסורתית', התפתחה במאה ה-20 בארצות-הברית, מאמינה שיש להתאים את ההלכה (מערכת החוקים והמצוות) לתקופתנו.
היהדות הרפורמית - 'התנועה ליהדות מתקדמת', התפתחה במאה ה-19 בגרמניה, סבורה שהערכים היהודיים הם שעומדים בבסיס היהדות וקיום המצוות תלוי בערך שמייחס להן המקיים אותן.
קבוצה גדולה מאוד בעם היהודי מכונה "חילונים", והם מהווים רוב בעם היהודי. בקבוצה זו קשת רחבה של התייחסויות:
מסורתיים - יהודים השומרים על זיקה לדת ורואים עצמם מחויבים אליה, כאמונה או כמסורת משפחתית, אך אינם דוגלים בשמירה קפדנית על המצוות.
יהודים שאין להם זיקה דתית, אך זהותם היהודית מתבססת על מוצא, היסטוריה, תרבות וגורל משותף.
זרמים אלו באים לידי ביטוי גם בתפילה היהודית - יש המוסיפים ומחדשים ויש הגורעים ממנה.
על יהדות קונסרטיבית ויהדות מתקדמת - ראו בעמוד 146
*88*
1. התבוננו בתרשימים שלפניכם. כתבו לפחות חמש עובדות שאתם לומדים מתוך הנתונים המופיעים בהם.
האוכלוסייה היהודית הבוגרת בארצות-הברית 2013 - השתייכות דתית
10 אחוז - אורתודוקסים
30 אחוז - ללא זיקה דתית
18 אחוז - קונסרבטיבים
35 אחוז - רפורמים
6 אחוז - זרמים אתרים
העם היהודי התשע"ו - 2015: סה"כ 14.3 מיליון
ישראל - 6.3 מיליון
ארה"ב - 5.7 מיליון
שאר העולם - 2.3 מיליון
2. מה לדעתכם ניתן ללמוד על חשיבות הקשרים שבין העם היהודי שחי בישראל לבין יהודי התפוצות? נמקו.
משוחחים ומסכמים
- מה לדעתכם תורם ליהדות ריבוי הזרמים? הסבירו.
*89*
*89*
קיומה של המדינה והקשר אליה מקשים לעיתים על יהודי התפוצות.
- אילו קשיי זהות אתם משערים שיכולים להתעורר אצל ילד יהודי שאינו חי בישראל? הסבירו.
קראו את הקטעים מדבריו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק:
סולובייצ'יק, יוסף דב הלוי, רב (1903 - 1993). רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות-הברית. נולד בבלארוס, היגר לארה"ב ב-1932. לימד ב'ישיבה יוניברסיטי' וכיהן גם כפרופסור להגות יהודית, היה מנהיג רוחני של יהודים רבים בארצות-הברית.
(קטעים ממאמר)
בכל שנות גלותנו, פליטים יהודים היו בורחים ממקום למקום, מבלי שמצאו מנוח לכף רגלם.
מדינת ישראל פתחה את שעריה בפניהם, ונתנה להם מחסה מוצק. (...) לו קמה מדינת ישראל לפני השואה, מאות אלפי יהודים היו ניצלים מתאי הגז והכבשנים. פלא המדינה בושש קצת לבוא, ובעטיו של איחור פעמיו הוצאו להריגה אלפים ורבבות מישראל. (...)
לשיתוף הגורל היהודי יש גם פן חיובי. שיתוף הגורל מביא לתחושות של אחווה והשתתפות בין כל חלקי העם.
כל יהודי חש את סבלו ומכאובו של כל יהודי אחר, גם אם הוא גר בקצה השני של הגלובוס; לכן כל יהודי צריך להירתם לעזרתו של אחיו הסובל. הקמת המדינה היא המאורע היותר חשוב שאירע בדברי ימי ישראל בתקופה החדשה.
(מתוך: "חמש דרשות")
1. המשפט המסיים את דבריו של הרב סולובייצ'יק הוא: "הקמת המדינה היא המאורע היותר חשוב שאירע בדברי ימי ישראל בתקופה החדשה". הוכיחו את דבריו מתוך הקטע שקראתם.
*90*
2. האם אתם מסכימים להיגד זה? הביאו שלושה נימוקים לדבריכם.
3. כדי להדגיש את היחס של מדינת ישראל אל יהודי התפוצות, הבאנו את הכותרת שהתפרסמה בעיתון 'ישראל היום', ביום כ"ח באדר תשע"ז, 26.3.17:
לתפארת המדינה והתפוצות
פרסום ראשון
לראשונה: ביום העצמאות ידליק את אחת המשואות יהודי שאינו ישראלי
מתי טוכפלד, עמוד 15
4. קראו יחד עם החברותא שלכם את הכותרת שהתפרסמה בעיתון.
א. האם אתם מסכימים להחלטה הזאת?
ב. הביאו נימוקים בעד ונגד.
ג. הציגו את עמדתכם בכיתה.
לכל יהודי יש שלושה מרכיבי זהות:
זהות אזרחית - היהודי רואה עצמו כאזרח נאמן ושווה זכויות בארץ שבה הוא מתגורר.
זהות דתית - הזיקה שהיהודי חש כלפי הדת היהודית. ביהדות קיימים זרמים שונים, וכל אדם בוחר את הדרך המתאימה להשקפתו ולאמונתו.
זהות לאומית - הזיקה שהיהודי חש כלפי העם היהודי. כל יהודי קובע לעצמו באיזו מידה הוא חש קרבה, שותפות גורל ומחויבות כלפי יהודים אחרים בעולם וכלפי מדינת ישראל.
*91*
5. מדינת ישראל והקשר שיהודי העולם חשים אליה נתקלים לעיתים באתגרים לא פשוטים. לא תמיד יש הסכמה על דרכם של מנהיגי המדינה וקיימים חילוקי דעות וויכוחים בין היהודים בעולם ובישראל.
קראו את הקטע שלפניכם, דונו וענו:
יונתן (ג'ונתן) פולארד נולד ב-1954 בארצות-הברית למשפחה יהודית. בשנים 1983-1984 עבד פולארד כחוקר מודיעין בצי של ארצות-הברית. במסגרת עבודתו שם פולארד לב לעובדה כי ארצות-הברית נמנעת מלהעביר לישראל מידע מודיעיני הכרחי עבור הגנתה, למרות ההסכם שנחתם בין המדינות שנה קודם לכן.
פולארד החליט למסור לישראל את המידע בעצמו, והעביר מסמכים רבים לשירותי הביטחון של ישראל. בשנת 1985 נתפס פולארד, נשפט ונגזר עליו מאסר עולם בכלא האמריקני. רק לאחר 30 שנה, בשנת 2015, שוחרר פולארד מהכלא והוא חי בארצות-הברית בתנאים מגבילים.
א. שערו וכתבו: מה היה המאבק שהתחולל אצל יונתן פולארד בזמן עבודתו? הציגו את הטיעונים מנקודת המבט של רכיב בזהותו, המשתתף לדעתכם בדילמה שלו. לדוגמה: זהות אמריקנית - אני אזרח אמריקאי, לא ייתכן שאפעל נגד ארצי...
ב. חשבו וכתבו דוגמאות נוספות למאבקי זהות, שעלולים להתעורר אצל יהודי שחי בתפוצות.
*92*
קראו את הקטע שלפניכם:
רבים מיהודי התפוצות מוטרדים מהשאלה האם בפרויקט שנקרא "ישראל - מדינת העם היהודי" הם בפנים או בחוץ.
היו"ר לשעבר של התאחדות הסטודנטים היהודים בבריטניה, ג'וש סייטלר, נשאל על כך בריאיון ויש לו תשובה מעניינת:
ש: "בתקופה האחרונה נוצר ריחוק גדול בין חלק מיהודי ארה"ב לבין ההנהגה הישראלית ומדינת ישראל. איך אתה רואה את היחסים בין ישראל לקהילה בבריטניה?"
ת: "אני חושב שיש לנו שיח שונה מאשר מה שקורה בארה"ב. אנחנו חיים באירופה, אנחנו זוכרים את השואה ויש לנו קשר חזק עם ישראל. ברור שיש רגעים שבהם אנחנו יכולים להתעצבן או למחות על דברים שממשלת ישראל עושה או על אמירות של מנהיגים כאלה או אחרים, אבל אני מאמין שזה עובד גם בכיוון ההפוך ולא תמיד מרוצים בישראל ממה שקורה בבריטניה, וזה לגיטימי לגמרי."
בהמשך, הוסיף:
(...) "אנחנו גם משלמים מחיר על דברים שישראל עושה, ואי אפשר להתעלם מזה, גם אם אנחנו לא גרים פיזית בישראל."
(מתוך כתבה Ynet-n)
1. איך מסביר ג'וש סייטלר את נושא המחלוקות עם מדינת ישראל?
2. האם לדעתכם יהודי העולם צריכים לקחת חלק בקבלת ההחלטות בישראל? נמקו את דעתכם.
3. באילו מקרים, למשל, יהודים בתפוצות לא מסכימים עם התקנות או עם המדיניות של מדינת ישראל? (מצאו דוגמה, בעזרת המורה או ההורים)
*92*
מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בקשרים הטובים בינה לבין קהילות ישראל השונות. המדינה מסייעת בטיפוח החינוך והתרבות היהודיים, ופועלת במגוון של ארגונים בקרב היהודים לחיזוק הזהות היהודית והזיקה למדינת ישראל. קיומה של מדינת ישראל מעניק ליהודי העולם תחושת שייכות, קשר וביטחון. רבים מגיעים לביקורים ולסיורים בישראל, תורמים למוסדות שונים בישראל וחשים גאווה בצבא ההגנה לישראל. רבים מיהודי העולם מעורבים בנעשה בישראל ומשמשים דובריה בחו"ל.
*93*
קראו את הקטע שלפניכם (סיפור אמיתי של מחברת הספר הזה).
בעיר סטנפורד שבארצות-הברית יש קהילה יהודית פעילה ומגובשת. חברי הקהילה מקיימים מפגשים חברתיים, משתתפים באירועים משותפים ודואגים לחינוך יהודי לילדיהם.
מאמצים רבים מושקעים בקהילה לאיסוף כספים, שהקהילה תורמת לצה"ל. במהלך השנים הוחלט בצה"ל לשלוח משלחת של קצינים מחילות שונים אל הקהילה היהודית בסטנפורד, כדי לספר לחברי הקהילה על הצבא בישראל ולהודות להם באופן אישי על תרומתם המתמשכת.
בשנת 2015 יצא אמיר יניב, קצין בחיל הים, לסטנפורד במשלחת צה"ל. משפחות מהקהילה אירחו את אמיר ואת חבריו החיילים בבתיהן, והחיילים נפגשו עם בני הנוער היהודים ועם חברי הקהילה המבוגרים. אמיר התארח אצל משפחת קוואט, נקשרו ביניהם קשרי חיבה וידידות והם הפכו ל"משפחה". מאז הביקור אמיר ובני משפחת קוואט נמצאים בקשר מתמיד, ואמיר אף התארח בביתם כאשר טייל בעולם.
בשנת 2017 נסענו כל בני משפחת יניב לטיול בארצות-הברית וביקשנו להכיר את משפחת קוואט. לפני הנסיעה חשבנו רבות על המתנות שנרצה להביא למשפחה שאירחה את הבן שלנו, אמיר. מה מביאים לאנשים שגרים באמריקה? לאחר מחשבות רבות החלטנו לקנות להם פמוטים לנרות שבת ומבחר של תבליני ארץ-ישראל. הגענו למשפחת קוואט, התארחנו לארוחת ליל שבת עם בני המשפחה והרגשנו כמשפחה גדולה אחת. המתנות שהבאנו להם ריגשו אותם מאוד. הפמוטים הוצגו לראווה על השולחן וההנאה הייתה רבה.
בחג הפסח בשנת 2018 הגיעו בני משפחת קוואט לביקור ראשון בישראל. הם ביקרו באתרים מרכזיים בארץ, התרשמו מנופיה הנהדרים ופקדו את הכותל המערבי בירושלים. אמיר לקח אותם לביקור בבסיס חיל הים, ואנחנו אירחנו אותם בהתרגשות רבה בליל הסדר המשפחתי.
(בספר שתי תמונות:) משפחות יניב וקוואט - רחוקות פיזית אבל קרובות תרבותית
*94*
1. שרטטו מפת קשרים בין שתי המשפחות בעזרת הכתוב בטקסט והוסיפו קשרים לפי הבנתכם.
למשל: קשר לצה"ל
הוסיפו קשרים
2. האם יש לכם קרובים שגרים בחו"ל? ספרו על הקשרים ביניכם.
3. קראו את הכתבות שלפניכם וכתבו: באיזה הקשר יהודי עוסקת כל אחת מהן? הסבירו מדוע, על פי הידוע לכם.
לראשונה יתקיים היום בישראל "יום הנתינה היהודי העולמי", שמטרתו לעודד פעילות התנדבותית וגיוס תרומות עבור מטרות חברתיות, ולא סתם זה יצא בערב י"ז בתמוז.
(מערכת 'מאקו יהדות' 9.7.17)
פשוט גאים להיות יהודים: בעולם מתאחדים סביב השבת למעלה ממיליון יהודים.
בלמעלה מ-1,300 ערים בעולם ב-96 מדינות יציינו השבת את "שבת העולמית" בדרכים שונות וישמרו את השבת. (...) ביאנקה מסינגפור מארגנת ארוחת שבת ענקית.
(26.10.17 Ynet)
4. הציעו רעיונות לקשרים עם תלמידים יהודים בתפוצות.
1. חפשו במקורות מידע וכתבו סיכום קצר על אודות אחד מהמפעלים הבאים:
- חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
- פרויקט 'תגלית'
- מכבייה
2. במה כל אחד מהמפעלים האלה מחזק את הקשרים בין יהודי העולם?
*94*
העם היהודי הצליח לפתח במשך הדורות קשרים היסטוריים, תרבותיים וערכיים ששמרו עליו כקבוצה בעלת זהות ייחודית. כיום העולם פתוח, ואנשים מקיימים קשרים עם קבוצות רבות ושונות מכל רחבי הגלובוס. האם יוכלו להתקיים קשרים יהודיים גם בעתיד?
- אילו קשרים לדעתכם יחברו בעתיד בין יהודי ישראל והעולם?
- חשבו והציעו רעיונות למיזמים משותפים לבני נוער יהודים.
- הכינו כרזה שתציג את הרעיון ואת נימוקיו.
*95*
*95*
כפי שהכמיהה לציון והתפילה היהודית איחדו וכינסו בעבר את העם היהודי למרכז אחד, כך סמלי הלאום והמדינה מכנסים סביבם היום (וגם בעבר) את החברה הישראלית-ציונית ואת היהודים הרבים שחיים בעולם. סמלים משותפים יוצרים תחושת המשכיות ושייכות ומשלבים בתוכם עבר ועתיד. הם מחזקים את הזהות הלאומית, את השייכות ואת הקשר לעם ישראל בארץ ובתפוצות.
סמל הוא ייצוג של מושג או של רעיון, בעזרת סימנים שקבוצת אנשים מכירה ומזהה. סמל נותן משמעות למושג שהוא מייצג. כאשר מחליטים על יצירת סמל, בוחרים בקפידה את הפרטים, את הגודל, את הצבעים ואת המיקום של כל פרט שיופיע בו.
בחרו סמל כרצונכם (סמל בית-הספר, סמל של מקום היישוב, סמל של קבוצת ספורט, סמל של תנועת נוער וכדומה). התבוננו בסמל שבחרתם וענו:
- אילו פריטים מופיעים בסמל? היכן הם ממוקמים? מה גודלם? מה הם מספרים לכם? מה אתם מרגישים כשאתם מתבוננים בסמל?
- ציירו את הסמל שבחרתם בו.
*95*
מתי משתמשים בסמל המדינה?
מה מביע סמל המדינה? מה הוא מספר?
*96*
כמו לכל אומות העולם, גם למדינת ישראל נדרשו סמלי ריבונות עם הקמתה - סמל ודגל. הסמלים צריכים להביע רעיון, לרכז בתוכם את העבר של העם ואת המורשת שלו ולהביע גם את תקוות העם לעתיד.
כאשר הוקמה מדינת ישראל ביקשו ליצור לה סמל ודגל. הוקמה ועדה מיוחדת ('ועדת הסמל והדגל') שקראה להגיש הצעות לסמל המדינה הצעירה. הוועדה בחנה את כל ההצעות שקיבלה ובחרה את סמל מדינת ישראל המוכר לנו.
התקבלו הצעות שונות לסמל המדינה (לפניכם חלק מההצעות):
(בספר שלושה סמלים)
1. מנורה ושבעה קנים. למעלה פס לבן ועליו שבעה כוכבי זהב.
חשבו: מה מסמל כל פרט בהצעה זו?
המנורה = מנורת המקדש, סמל יהודי עתיק. דגם המנורה על פי המתואר בשער טיטוס שברומא (ראו בעמוד 98).
2. גור אריה יהודה. על רקע כחול-לבן מתנוסס בהדרת מלכות גור אריה בצבע זהב. למעלה כתר מלכות.
חשבו: מה מסמל כל פרט בהצעה זו?
3. שלום על ישראל. לסמל המנורה נוסף הביטוי "שלום על ישראל", וכן עיטור של שופר, לולב ושבעה כוכבים (מגיני-דוד קטנים).
חשבו: מה מסמל כל פרט בסמל זה?
*97*
1. קראו את הפרשנות של יוצרי הסמלים השונים:
1. הפס הלבן ושבעה כוכבי זהב - מזכירים את הצעתו של הרצל לדגל המדינה.
המסר: קשר בין עם ישראל בהווה לבין עם ישראל העתיק (מנורת המקדש). תחיית העבר באמצעות רעיונותיו של הרצל. (על רעיונותיו של הרצל, ראו בעמוד 101)
2. האריה מסמל את עם ישראל, "גור אריה יהודה" - נאמר בברכתו של יעקב אבינו לבנו יהודה (בראשית, מ"ט, 9).
כתר מלכות - דוד והמלכים אחריו היו משבט יהודה. הארץ נקראה יהודה.
המסר: המשך מלכות בית דוד. המשך מורשת ישראל כפי שהיא מופיעה במקרא.
3. סמלים יהודיים מימי המקרא. המנורה עוצבה לפי דגם שמופיע בעיטורי פסיפס בבתי-כנסת עתיקים וכן בשער טיטוס שברומא.
המסר: קשר בין עבר מפואר להווה, שימוש במוטיבים ממורשת ישראל, ותקווה לשלום בארץ ובעולם.
על הרצל, בנימין זאב - ראו במפתח הספר
2. האם כיוונתם לכוונת היוצרים? כן / לא
3. כתבו להם מכתב והציעו פרשנות נוספת לסמל שהם יצרו.
לבסוף הוחלט
4. התבוננו בסמל המדינה, רשמו את שלושת המרכיבים שאתם רואים בסמל.
(בספר תמונה:) סמל המדינה (עוצב על ידי האחים גבריאל ומקסים שמיר)
*98*
*98*
צורת המנורה בסמל ישראל נקבעה לפי המנורה החרוטה בשער טיטוס שברומא. שם חרוטה מנורת הזהב שלקחו הרומאים מבית-המקדש לאחר שכבשו את ירושלים (בשנת 70 לספירה). עם ישראל גלה מארצו והמנורה נעלמה. עם הקמת המדינה "חזרה" המנורה לירושלים.
לבחירת המנורה כסמל המדינה יש משמעות רבה: עבר, הווה וגם עתיד באים בה לידי ביטוי, ומספרים לנו סיפור עתיק-חדש.
(קטע מהשיר)
"מועמת, שחוקה ומוחלדת
על שער ברומא חכית,
אלפים שנה כה בודדת...
(...)
הנה שוב את גאה מתנוססת,
שוב בירושלים העיר (...)
על סקולסקי, שלמה - ראו במפתח הספר
מנורה וענפי זית,
שמן טוב ואור יהל -
אור בארץ, אור בבית
ושלום על ישראל.
על ספורטה, רפאל - ראו במפתח הספר
1. מה המסר ששני השירים מעבירים לקורא?
2. האם לדעתכם אפשר לומר שהשירים מביעים תקווה?
3. מה אתם מרגישים כאשר אתם מתבוננים במנורה ובענפי הזית יחד?
4. סמל המדינה נקבע מייד עם הקמתה. האם הסמל הזה מתאים גם כיום, לדעתכם? נמקו את תשובתכם.
*99*
לאורך כל הדורות שימשה המנורה סמל.
התבוננו בתצלומים:
(בספר שלוש תמונות:)
- המנורה וכלי המקדש, בבית הכנסת בקרקוב שבפולין
- מנורת הכנסת, מול הכניסה למשכן הכנסת בירושלים
- המנורה בפסיפס בבית-הכנסת העתיק, ביישוב מעון בצפון הנגב
1. מה אפשר ללמוד על עם שמרבה כל כך להשתמש בצורת המנורה? האם לדעתכם אכן מתאימה המנורה להיות מרכיב מרכזי בסמל ישראל? נמקו את דעתכם.
2. מה יכולים לייצג היום ענפי הזית בסמל המדינה?
3. מהם הרעיונות ומהו המסר של מורשת ישראל כפי שהם מופיעים בסמל המדינה?
*99*
- מדוע צורפו ענפי הזית למנורה?
הזית הוא עץ המוכר מימי קדם בארץ-ישראל. השמן המופק מהזיתים נחשב לשמן המשובח ביותר מבין השמנים. מייחסים לשמן הזית סגולות של קדושה, ולכן הוא שימש להמלכת מלכים (משיחתם בשמן זית בטקס ההמלכה). שמן הזית שימש בעבר אחד המקורות העיקריים לתאורה, מנורת בית-המקדש הוארה בשמן זית שנשמר בכדים חתומים.
בסיפור המבול ותיבת נוח, היונה מביאה עלה של זית כסמל לסוף המבול (בראשית, ח', 11). לכן ענף עץ הזית הפך לסמל של שלום ותקווה לעתיד טוב יותר.
*100*
- מה מסמל סמל המדינה?
- מדוע לדעתכם צורפו עלי הזית למנורה? (כדי לענות על שאלה זו קראו את המידע על ענפי הזית).
זית אירופי
Olea europaea
משפחה: זיתיים
מוצא: אזור הים-התיכון
עלווה: עץ ירוק עד
גובה: 8-10 מטרים קוטר נוף: 8 מטרים
צריכת מים: נמוכה מאוד
צורת צמרת: מעוגלת
עץ פרי ירוק עד, מקורו בזית הבר, שהיה בעל פרי קטן. הגזע עבה, מסוקס (מיובל ומחורץ) ומפותל. העלים תמימים, נגדיים, חלקים, דמויי אזמל, אורכם 5-7 ס"מ. צידם העליון ירוק מבריק וצידם התחתון מכוסה קשקשים בצבע אפור-כסף. הפרחים לבנים, קטנים, מסודרים בקבוצות או באשכולות. התפרחת - מכבד היוצא מחיק העלה. הפרי הוא בית-גלעין מאורך, מזכיר בצורתו ביצה קטנה. הוא מסודר בענבה המכילה שמן וזרע עטוף בקליפה קשה ועבה. הפרי ירוק, והוא משחיר במהלך הבשלתו. מסיק (קטיף) הזיתים מתחיל בדרך כלל עם הגשם הראשון לאחר סוכות, ובמטעים מוסקים על פי מצב הבשלת הזית בקיץ. עצי הזית ידועים באריכות ימיהם, ויש עצים שגילם למעלה מאלף שנים. זיתי בעל (ללא השקיה) מפתחים במשך השנים גזע מרשים ומפותל. בשנים האחרונות יש ביקוש רב לעצים, המועתקים עקב תהליכי פיתוח ממטעים עתיקים לגינון, בגלל הגזע המרשים.
פריחת עץ הזית נחשבת כגורמת לאלרגיה, ולכן יש להימנע מנטיעתו בגינה פרטית של אדם הסובל מאלרגיה לזיתים.
חשוב לזכור!
עץ הזית מוגן על פי פקודת היערות ומותר להעתיקו רק לאחר קבלת רישיון.
האבקה
הפרחים דו-מיניים או חד-מיניים ולהם אבקנים ושחלה. ההאבקה נעשית על ידי הרוח ועל ידי חרקים אוספי אבקה.
גרופית - ענף צעיר מבסיס הנזע, שנכרת לשם נטיעה.
חליבה - מסיק זיתים בתנועת משיכה לאורך הענפים (קטיף איכותי).
מסיק - קטיף הזיתים. עונת המסיק לאחר חג הסוכות.
נקוף - מסיק זיתים בחבטות מקל.
סרוגיות - תכונה של עץ הזית לתת שנה אחת יבול גבוה ובשנה שאחריה יבול דל
כזית - כמות מועטה ביותר.
סורי / חזיר - ענף הגדל מבסיס הגזע, נקרא סורי כי הוא סר מהדרך. נקרא חזיר כי למרות שגוזמים אותו, הוא חוזר כל הזמן.
זן סורי - הפרי גדול יחסית, תנובת שמן גבוהה, הריח מיוחד. טעמו מעט מריר, מועדף לתיבול ולכבישה.
זן ברנע - נותן יבול רב, איכותו גבוהה וטעמו איכותי. העץ גדול וחסון.
זן ליטל אוליי - זן שיחי כדורי ללא פרי.
הידעת?
הזית הוא אחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ-ישראל. "ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש" (דברים, ח' 8).
הזית היה נפוץ עוד בזמנים קדומים. גלעיני זיתים מלפני כ-6,000 שנה נתגלו באתרים ארכיאולוגיים בירדן ובישראל.
כפולה מתוך הספר "מדריך העצים בישראל לילדים ולנוער"
*101*
*101*
(בספר תמונה:) דגל ישראל מתנופף ברוח
דגל ישראל מסמל ריבונות. צורת הדגל נקבעה על פי דמות הטלית שבה התעטפו אבותינו במשך הדורות. התנועה הציונית ייחסה חשיבות רבה להחלטה על מראהו של דגל המדינה שבדרך. מועצת המדינה הזמנית, שפעלה לפני קום המדינה, הכריזה על צורת הדגל ביום כ"ה בתשרי תש"ט (28 באוקטובר 1948). לשם כך הוקמה ועדה ממלכתית שחבריה התייעצו עם קהילות גדולות בעולם. הדגל של המדינה מסמל אחידות וקביעות ומייחד את הזהות במדינה המתחדשת.
בנימין זאב הרצל הציע דגל לבן ועליו שבעה כוכבי זהב. הצבע סימל חיים טהורים וחדשים במולדת, והכוכבים - את שבע שעות הזהב של העבודה היומית.
דוד וולפסון אמר: "מה יש לנו לחפש? - הינה הדגל הלאומי שלנו." ובדברו נפנף בטליתו, וראו כולם את הדגל הלאומי: שדה לבן עם פסי תכלת בשוליו (מ' חרטינר, "קדמת צבעינו הלאומיים", 'מולדתי', י"ג-ט"ו (תש"י), עמוד 94)
(בספר תמונה:) טלית
מאז הקונגרס הראשון בבזל (שבשווייץ) בשנת 1897, היה הדגל שהציע דוד וולפסון ידוע ומקובל כסמלה של הציונות בקהילות היהודיות ברחבי העולם. בהנפת דגל זה אף חגגו המוני העם בארץ-ישראל את החלטת האומות המאוחדות (האו"ם) על הקמת מדינה יהודית בכ"ט בנובמבר 1947.
- על הדגל להיות קשור למסורת היהודית, כי לא הקמנו מדינה חדשה אלא חידשנו מולדת ישנה.
- הדגל יהיה מוכר ומובן מאליו לרואיו, בדגל יהיה סמל אחד וצורתו תהיה פשוטה.
על הרצל, זאב בנימין - ראו במפתח הספר
על וולפסון, דוד - ראו במפתח הספר
הדגל הוא סמל לעצמאות ישראל הריבונית ומונף מעל מוסדות ממשלתיים ובטקסים ממלכתיים. ביום העצמאות מונפים דגלים ברחובות, על בתים ועל מכוניות. בימי אבל לאומיים מורד הדגל לחצי התורן.
הדגל מייצג את המדינה העצמאית, את מוסדותיה ואת אזרחיה, הן בישראל והן בעולם.
*102*
- האם דגל ישראל חשוב לישראלים במדינת ישראל?
- מה לדעתכם מרגישים יהודים בכל העולם, כאשר הם רואים את דגל ישראל מתנופף במדינה שבה הם חיים?
- האם דגל ישראל חשוב להם? נמקו את תשובתכם.
אם תרצו, תוכלו להציג את עמדתכם בפני הכיתה.
- תכננו: איך תעמדו בפני הקהל?
- תכננו את הצגת העמדה שלכם ואיך תשכנעו את האחרים בדעתכם; וכן איך תבנו טיעון נגדי, למי שישלול את דעתכם?
- חפשו מידע באינטרנט כדי שתוכלו לענות על השאלות ועל ההשגות של חבריכם בכיתה.
רבונות - שלטון עצמאי, עצמאות. (על פי מילון אבן-שושן)
רבון - אדון, מושל (האומרים "ריבונו של עולם" מתכוונים לאלוהים)
1. התבוננו בתמונות הדגל והטלית, במה הם שונים ובמה הם דומים?
2. מדוע, לדעתכם, החליטו שדגל ישראל יהיה דומה לטלית?
3. היכן ניתן לראות דגל ישראל מתנופף?
4. מתי מורידים את הדגל ל"חצי התורן" (כלומר לאמצע המוט שעליו הוא מונף)? מדוע?
(בספר תמונה:) הדגל בחצי התורן
*103*
מגן-דוד הוא סמל קדום בצורת כוכב משושה, המורכב משני משולשים המונחים במהופך זה על גבי זה. מגן-דוד נבחר כסמל יהודי ומופיע במרכז דגל המדינה. סמל מגן-דוד נתגלה בחותם יהודי מצידון מהמאה השביעית לפני הספירה, ובבית-הכנסת בכפר נחום מן המאה השלישית לספירה.
בשנת 1354 קבעו יהודי העיר פראג את המגן-דוד בדגל הקהילה. כך החל המגן-דוד להתקבל כסמל יהודי.
במשך הדורות הוצג הסמל על גבי שלטי מסחר יהודיים, בסמלי בתי-דפוס ובחותמות של יהודים בכל רחבי אירופה. מן המאה ה-17 נעשה המגן-דוד סמל לכלל היהודים, קישטו בו בתי-כנסת, פרוכות לארונות קודש, את בנייני הקהילה היהודית, הוא הופיע בתשמישי קדושה ועוד.
בסוף המאה ה-19 חברי התנועות הציוניות ביל"ו ו'חובבי ציון' בחרו במגן-דוד לסמלן והתנועה הציונית קבעה אותו במרכז דגלה. עם קום המדינה (1948) נקבע מגן-דוד כחול כסמל רשמי בדגל ישראל.
במהלך הפגנות במדינות עוינות למדינת ישראל, לא פעם שורפים בזעם את דגל ישראל.
1. מה אתם חושבים כשאתם רואים זאת? מה אתם מרגישים? מדוע?
2. אילו יכולתם, מה הייתם אומרים לאנשים ששורפים את דגל ישראל?
3. מה אתם מרגישים כשאתם רואים את דגל המדינה מונף?
4. ציירו במחברת את דגל המדינה.
*104*
דגל ישראל וצבעיו כחול ולבן, נתנו השראה לסופרים ולמשוררים רבים בארץ ובתפוצות.
בשיר "כחול ולבן" שכתבה הסופרת סמדר שיר היא מרחיבה את התרשמותה מצבעי הדגל גם לטבע הארץ, לשלום, לתקווה ולאהבה:
כחול כמו שמים, לבן כמו יונה
כחול כמו עינים, לבן כמו פנינה
כחול כמו תקוה, לבן כמו אהבה
לבן כמו אהבה.
כחול ולבן הם לא רק צבעי הדגל
כחול ולבן הם תקוה ואהבה
ואם נמצא כחול לבן ולא רק על הדגל
אולי נדע ימים יפים של תכלת ושלוה.
צהוב כמו אשכולית וחום כמו אדמה
ירוק כמו העלים, אדום כמו שושנה
כחול כמו תקוה,
לבן כמו אהבה,
כחול ולבן הם לא רק צבעי הדגל
כחול ולבן הם תקוה ואהבה
ואם נמצא כחול לבן ולא רק על הדגל
אולי נדע ימים יפים של תכלת ושלוה.
על שיר, סמדר - ראו במפתח הספר
קראו את השיר.
1. מדוע המחברת מאמצת את הצבעים כחול ולבן כצבעים שלה?
2. כחול ולבן הם צבעי דגל המדינה, מה צבעי הדגל מזכירים למחברת?
3. מה מסמלים הצבעים כחול ולבן למי שאינו יכול לעלות לישראל?
4. מה מזכירים לכם צבעי דגל המדינה?
5. ציירו ציור רק בגוונים של כחול ולבן.
האזינו לשיר באחד מאתרי האינטרנט. שירו יחד את השיר.
*105*
מייד עם הקמת המדינה הוחלט מה יהיה דגל המדינה.
- האם לדעתכם כדאי לשנות את הדגל היום?
- מה הייתם מוסיפים?
- מה הייתם גורעים?
- כתבו נימוקים לכל הצעה שלכם והציגו את עמדתכם בכיתה.
קראו את דברי הילדים:
- דגל המדינה מאחד בין כל היהודים בעולם. הוא שייך לכל היהודים בעולם.
- מי שלא מתייחס בכבוד לדגל, כאילו לא מתייחס בכבוד לעצמו.
- אני אוהב את דגל המדינה שלי.
- דגל המדינה לא אומר לי כלום. אני רואה את עצמי כבת העולם הגדול.
- עם מי מהילדים אתם מסכימים? הביעו את דעתכם.
- במה מתבטאת המחויבות שלכם לדגל המדינה?
- הקניון בהרצלייה נקרא "שבעת הכוכבים". מדוע לדעתכם נקרא הקניון כך?
*106*
*106*
המנון הוא שיר המשמש כסמל. בהמנון הלאומי נוהגים לפתוח או לסיים אירועים. ההמנון הלאומי מספר על ההיסטוריה של העם, על המסורת העוברת מדור לדור והוא מדגיש את שאיפות העם ואת תקוותו.
כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומיה
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה,
עוד לא אבדה תקותנו
התקוה בת שנות אלפים
להיות עם חפשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים.
על אימבר, נפתלי הרץ - ראו במפתח הספר
(בספר תמונה:) כתב-ידו של נפתלי הרץ אימבר (1908)
השיר "התקווה" נכתב על ידי הרץ אימבר (1856-1909).
אימבר נולד בגליציה, ונדד ברומניה, ארץ-ישראל, אנגלייה וארצות-הברית. אימבר חיבר את המילים של "התקווה", והשיר הודפס בפעם הראשונה בשנת 1886 בקובץ שיריו "ברקאי", שיצא לאור בירושלים בשנת תרמ"ו (1887). אימבר עבר בין החלוצים בני העלייה השנייה - שהתגוררו במושבות ראשון-לציון, רחובות, גדרה וזיכרון-יעקב - דפי שיריו בידיו, ובכינוסי ערב היה קורא לאיכרים משיריו. הוא קרא לפניהם את "התקווה" והשיר התחבב מאוד על השומעים. בתחילה נקרא השיר "תקוותנו" ואיכרי המושבה ראשון-לציון היו הראשונים ששרו אותו. "התקווה" הושר לראשונה כהמנון בשנת 1901 בסיום הקונגרס הציוני החמישי.
*107*
1. שירו יחד את ההמנון "התקווה". מה ההרגשה כאשר כולם שרים יחד?
2. א. בדקו את עצמכם: האם אתם יודעים בעל-פה את מילות ההמנון?
ב. מדוע חשוב לדעת בעל-פה את מילות ההמנון?
3. קראו בקול את ההמנון וכתבו:
א. מה "מספרים" בהמנון "התקווה"?
ב. מתי שרים את ההמנון?
ג. איך שרים את ההמנון?
4. ההמנון פותח בתיאור שחשים בלב פנימה, כתבו מה אתם חשים בלב כלפי מדינת ישראל. תוכלו לכתוב דברים חיוביים ודברים שליליים. תוכלו לשוחח על כך בכיתה.
חז"ל קבעו הלכות ומנהגים כדי להזכיר אירועים היסטוריים, ובכך להדגיש את המשכיות העם היהודי, לטפח את הרגשת ה"יחד" ולכוון לזיכרון לאומי לאורך הדורות. הזיכרון יעורר תקווה, התקווה תחזק את העם ותתניע יחידים, והיחידים יפעלו יחד ויתלכדו לקבוצות כדי להשיג את המטרה.
בהמנון "התקווה" יש אמירה החלטית.
האמירה מאורגנת בתבנית לשונית:
כל עוד (יתמלאו התנאים האלה) - עוד לא אבדה תקוותנו
1. הרעיון המרכזי החוזר בשיר הוא התקווה.
א. לאיזו תקווה מתכוונים בשיר?
ב. באילו תנאים התקווה הזאת תתגשם?
ג. מה אתם, כתלמידים, יכולים לתרום לתקווה זו?
2. מה אפשר ללמוד על ההיסטוריה של עם ישראל לפי המילים של ההמנון?
3. אולי גם לכם יש "תקווה קטנה" בלב, כתבו מהי.
בדקו את מה שכתבתם:
שימו לב, האם התייחסתם לדברים פרטיים? לדברים קבוצתיים? לדברים לאומיים?
*108*
*108*
עיר בירה היא עיר ראשית במדינה. בדרך כלל נמצאים בעיר הבירה מרבית מוסדות הממשל - בית-המחוקקים (בישראל - הכנסת), משרדי הממשלה, משכן הנשיא, בית ראש-הממשלה, בית-המשפט העליון ועוד. בנייני השגרירות של רוב המדינות הזרות נמצאים בערי הבירה.
לעיר הבירה יש תפקיד חשוב בשימור התרבות של העם, ולכן נמצאים בה מוסדות תרבות מרכזיים - מוזיאונים, בתי-תיאטרון וכדומה.
עיר הבירה של מדינת ישראל היא ירושלים.
פייטנים, סופרים ומשוררים בארץ ובגולה הקדישו לירושלים מיצירותיהם.
ירושלים היא מרכזו של העם היהודי בעולם כולו. ירושלים היא עיר קדושה על המסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. ירושלים הייתה עיר המלוכה והעיר שבה נבנו בית-המקדש הראשון ובית-המקדש השני.
ירושלים מסמלת ליהודי חזון ותקווה.
גם עם שובו של עם ישראל לארצו, כאשר נכתב ההמנון הלאומי ("התקווה"), משובץ בו שמה של ירושלים ומובעת בו הכמיהה אליה.
במילון אבן-שושן כתוב כך:
א. בירה נ' (אכדית birtu עיר בצורה; ארמית: בירתא; ראה גם בירנית)
1, עיר המלוכה, העיר הראשית במדינה, עיר השלטון המרכזי: "בשושן הבירה" (נחמיה א א). ירושלים בירת ישראל.
2, מצודה, מבצר, ארמון מוקף מבצרים ומגדלים: "שער הבירה אשר-לבית" (נחמיה ב ח).
3, בנין גדול שבתים או חדרים פתוחים לכל סביבותיו: "המוכר בית לחברו בבירה גדולה" (בבא בהרא סא:).
4, כנוי לבית-המקדש (דברי הימים א כט יט). - (בירת-, בירות)
1. העתיקו מן ההגדרה המילונית את מה שמתאים לירושלים.
*109*
2. התבוננו במפת התלתן (תלת = שלוש, צורת המפה מזכירה את צמח התלתן). היכן נמצאת ירושלים במפה?
(בספר ציור:) העולם בצורת עלה תלתן ובאמצעו ירושלים (לפי ציור משנת 1580)
3. המפה צוירה בשנת 1580, לפני למעלה מ-430 שנה.
מה אפשר להבין מהציור על מעמדה של ירושלים בימים ההם?
4. האם לדעתכם ירושלים צריכה להיות עיר הבירה של מדינת ישראל? כתבו טיעונים והציגו את עמדתכם בכיתה.
הגעגועים, הזיכרון, הקשר והאהבה לירושלים הובילו במהלך השנים ליצירת כינויים שונים לעיר - שמות המביעים ערכים, שמות חיבה, שמות המעידים על קדושה וכדומה.
(בספר תמונה:) ירושלים, נוף כללי לכיוון מזרח
*110*
המדרש מציין כי "בשבעים שמות קרא (אלוהים) לירושלים".
(מדרש שיר השירים זוטא, א')
על מדרש שיר השירים זוטא - ראו במפתח הספר
כל השמות וכינויי החיבה שחוברו לירושלים בעבר, הם סימן וסמל לאהבה ולקשר ההדוק בין עם ישראל לעיר הכיסופים שלו.
1. לפניכם חלק משמותיה של העיר ירושלים כפי שהם מופיעים במקורות שונים במקרא: ציון, שלם, עיר דוד, עיר הקודש, עיר האמת, עיר הצדק, יפה נוף, אריאל, תלפיות.
העתיקו למחברת שמות של העיר ששמעתם עליהם בעבר.
2. בררו במשפחתכם:
איך נקראה ירושלים בארץ המוצא של משפחתכם? כתבו את השם.
עמים רבים קוראים את שמה של ירושלים - כל אחד בשפתו.
לפניכם חלק מן השמות:
אושלמם - היה שמה בתעודות מצריות
אירוסאלאמו - היה שמה בתעודות אשוריות
אלקודס - ("הקודש") בערבית
ג'רוזלם - באנגלית ובצרפתית
ירוזלם - בגרמנית
ג'רוסלמה - באיטלקית
ירוסלים - ברוסית
ירוזלימה - בפולנית
חרוסלן - בספרדית
*111*
שירים רבים נכתבו במהלך הדורות וגם בימינו על ירושלים. הבאנו כאן את שירו של הפזמונאי דן אלמגור, המדגיש את השמות המקראיים שנתנו לעיר:
מאת: דן אלמגור
שמות הרבה לירושלים
וכל שם נאה מחברו...
קרית מלך רם
קריה נאמנה
משוש כל הארץ
עיר בה דוד חנה
שמות הרבה לירושלים
וכל שם יפה מחברו...
יפה נוף כתר בהרים
אריאל עיר של זהב
ואם נבוא למנות היום
את שמותיה של ירושלים
יכלה הניר ותיבש הדיו...
ותגע כל יד והם לא יכלו
נאה מכל השמות
נאה מכל - השם ירושלים
על אלמגור, דן - ראו במפתח הספר
קרית מלך רם - על פי הכתוב "קרית מלך רב" (תהילים, מ"ח, 3)
קריה נאמנה - עיר שיש בה קדושה
משוש - שמחה (תהילים, מ"ח, 3)
יפה נוף - נוף ירושלים פתוח לכל הכיוונים (תהילים, מ"ח, 3)
אריאל - צירוף של "ארי" ו"אל" - האריה מסמל אומץ וגבורה
ירושלים - שם עתיק מאוד,
ירו-שלם (אחד ההסברים: ירו - ירה, ייסד)
1. קראו את השיר.
א. כמה משמותיה של ירושלים מופיעים בו?
ב. איזה שם אהבתם במיוחד? נמקו את בחירתכם.
2. א. חברו גם אתם שם חדש לירושלים.
ב. הציגו בכיתה את השם שחיברתם ונסו לשכנע את חבריכם שהשם אכן מתאים.
3. מהי ירושלים בשבילכם? נמקו את דעתכם.
*112*
יהודים, נוצרים ומוסלמים נושאים עיניהם לירושלים לאורך דורות. באלפי שנות קיומה התקדשה ירושלים עבור כל אחת משלוש הדתות הללו. היהודים קבעו בה את מקום מקדשם וכינו אותה "טבורו של עולם"; הנוצרים זוכרים בה את תחייתו ואת עלייתו של ישו משיחם השמימה, ובה הם מצפים לשובו; ואילו המוסלמים מציינים בה את מקום עלייתו של מוחמד נביאם השמימה במסע לילי מופלא.
כך שוכנים בכפיפה אחת, בצפיפות ירושלמית, בתי-כנסת, מסגדים וכנסיות, וכל המאמינים נושאים תפילתם ומהללים את קדושתה של העיר.
איך נוהגים בצדק כאשר בעיר חיים מאמינים משלוש הדתות?
לכל דת יום מקודש אחר: למוסלמים יום שישי, ליהודים יום שבת ולנוצרים יום ראשון.
לכל דת יש מקומות קדושים שונים: ליהודים הר-הבית והכותל המערבי, לנוצרים כנסיית הקבר, ולמוסלמים מסגד אל-אקצה וכיפת הסלע.
כל דת חוגגת חגים אחרים בתאריכים שונים.
העיר ירושלים היא מוקד למלחמות ולסכסוכים הנמשכים עד עצם היום הזה משום מרכזיותה בעולמם של המאמינים.
*113*
- הציעו רעיונות: כיצד ניתן לחיות יחד בשלום בעיר ירושלים שאוכלוסייתה מעורבת?
1. שוחחו עם החברותא שלכם והציעו הצעות שונות כדי למצוא דרך לחיים משותפים של בני שלוש הדתות בירושלים.
- איך לא יפריעו זה לזה בתפילה?
- איך יתייחסו בכבוד לכל המקומות הקדושים?
- איך ירושלים תחבר יחד את כולם בשלום?
2. אם נכתב במקרא שירושלים היא עיר הצדק, ניתן להבין מכך שירושלים היא עיר שמתקיימים בה הדברים הבאים:
- יש בה משפט צדק - אין בה אפליה - נעשים בה מעשי צדקה, וכדומה.
האם אתם מסכימים לדעה זו?
3. אם עיר נקראת "עיר הצדק", מה תפקידה בעולם?
4. קראו את דברי הילדים:
- אני אוהב צדק ורוצה לגור בעיר של צדק.
- שמעתי גם על חוסר צדק בירושלים: יש אנשים עובדים ובכל זאת הם עניים.
- יש אנשים שעוברים על החוק ונשפטים בבית-משפט.
- קשה מאוד לקיים עיר שהכול בה צדק.
- עם מי מהילדים אתם מסכימים? נמקו את דעתכם.
*114*
- בשנת 1947 בכ"ט (29) בנובמבר, החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) שיש לחלק את שטח האחריות הבריטית (המנדט הבריטי) על ארץ-ישראל לשתי מדינות: יהודית וערבית. לפי תוכנית זו ירושלים תהיה בשטח בינלאומי. תוכנית חלוקה זו לא התקבלה על ידי הערבים, שפתחו במלחמה כנגד היישוב היהודי בארץ-ישראל (מלחמת העצמאות).
- בעת ההכרזה על הקמת המדינה (בה' באייר תש"ח - 1948), הכריז דוד בן-גוריון כי ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל.
- בתום מלחמת העצמאות חולקה ירושלים בין מדינת ישראל לבין ממלכת ירדן וחומה נבנתה בין שני חלקי העיר. העיר העתיקה והכותל המערבי היו בשטח ירדן, ולכן היו סגורים בפני העם היהודי.
- במלחמת ששת-הימים (בכ"ח באייר תשכ"ז - 1967), אוחדה ירושלים, החומה הוסרה, ומאז העיר פתוחה בפני כל הדתות והעדות.
עד לימים אלה רואות מדינות רבות את החלטת האו"ם מ-29 בנובמבר 1947, על חלוקת ירושלים, כהחלטה תקפה והן לא מכירות בירושלים כבירתה של מדינת ישראל. לכן השגרירויות של מדינות רבות בישראל נמצאות בתל-אביב ולא בירושלים. עם זאת, בשנת 2018 העבירה ארצות-הברית את שגרירותה לירושלים, ומדינות נוספות הולכות בעקבותיה.
1. התבוננו בתצלומים מירושלים:
(בספר שתי תמונות:)
- בית נשיא המדינה, ירושלים
- הכנסת, מרכז השלטון במדינה, בית-המחוקקים, ירושלים
*115*
(בספר שמונה תמונות:)
- שוק מחנה יהודה, ירושלים
- משרד האוצר, ירושלים
- קבר הרצל - הר הרצל, ירושלים
- שחזור הקונגרס הציוני - מוזיאון הרצל, ירושלים
- "כנסיית הקבר" הקדושה לנוצרים
- אנדרטה לעולים מאתיופיה שקיפחו את חייהם בדרכם לארץ-ישראל - הר הרצל, ירושלים
- מוזיאון 'יד ושם' זכר לשישה מיליון יהודים שנספו בשואה - הר הרצל, ירושלים
- "כיפת הסלע" ו"כיפת השושלת" הקדושות למוסלמים
*116*
(בספר שש תמונות:)
- היכל הספר, שבו שמורות המגילות הגנוזות שנתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה - מוזיאון ישראל, ירושלים
- מוזיאון ישראל, המרכז שכיות חמדה מן העבר ומן ההווה של העם היהודי ויצירות מופת מאומנות העולם בתחומים שונים
- הכותל המערבי - שריד לחומת בית-המקדש השני
- בניין הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים
- קברה של חנה סנש בהר הרצל
- שער האריות בחומת העיר העתיקה
*117*
2. שוחחו ביניכם: מה מסמל כל תצלום?
(הכותרות:)
- אתרים בירושלים המסמלים ריבונות מדינית
- אתרים בירושלים המסמלים ריבונות תרבותית-יהודית
- אתרים בירושלים המסמלים את זיכרון העבר של עם ישראל (עבר רחוק ועבר קרוב)
- אתרים בירושלים המסמלים גבורה והקרבה
- אתרים בירושלים המסמלים יחס רגשי לירושלים כעיר בירה ומרכז דתי
כאשר מדובר בירושלים - האם קל להפריד בין חוק המדינה ובין הרגש, לדעתכם? הסבירו את תשובתכם.
5. כשתבקרו בירושלים, זכרו להצטייד במצלמה. צלמו אתרים שיש בהם קשר וזיקה לירושלים. הדביקו במחברת את התמונות שצילמתם.
אחד משמותיה של ירושלים הוא "עיר הצדק".
1. מצאו באותיות המילה "ירושלים" מילה המעידה על ירושלים כעיר הצדק.
2. כתבו במחברת את המילה "ירושלים" וצבעו את אותיות המילה שמצאתם.
*118*
קראו את דברי הילדים:
- אומרים שירושלים היא עיר הצדק. אני אשמח לגור בעיר שיש בה צדק.
- אולי זאת הסיבה שבנו בירושלים את בית-המשפט העליון?
- הוסיפו טיעון שלכם לגבי ירושלים.
על ירושלים כעיר הצדק כתוב במקרא:
"ואשיבה שופטיך כבראשנה ויועציך כבתחילה, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה". (ישעיהו, א', 26)
(בספר תמונה:) בניין בית-המשפט העליון בירושלים
1. קראו את הכיתוב לתמונה. מה שם המקום? היכן הוא נמצא?
2. מה תפקידו של בית-המשפט הגבוה לצדק?
תוכלו להיעזר במידע שתמצאו באינטרנט.
3. דונו ביניכם:
האם לדעתכם יש קשר בין מקום הימצאו של בית-המשפט לתפקידו? נמקו את דעתכם.
4. מצאו במילון את הערכים הבאים והעתיקו למחברת את ההגדרות המתאימות:
צדק - --
צדקה - --
צדיק - --
דנים
- כיצד, לדעתכם, עיר של צדק יכולה לחבר יחד את כל ישראל?
- מה אפשר לעשות כאשר ירושלים היא עיר קדושה גם לדתות אחרות וחיים בה יחד יהודים, ערבים ונוצרים? האם ייתכן שגם במצב הזה יהיה בה צדק?
*119*
גולי בבל שחזרו מהגלות לירושלים לפני יותר מ-2,500 שנה, רצו שירושלים תהיה עיר של צדק ושלום.
הם פנו לנביא זכריה ושאלו מה יוכלו לעשות לשם הגשמת חפצם זה.
1. קראו את תשובתו של זכריה:
"אלה הדברים אשר תעשו, דברו אמת איש את רעהו,
אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם.
ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם,
ושבועת שקר אל תאהבו:
כי את כל אלה אשר שנאתי, נאום ה'.
(...) כה אמר ה' צבאות... והאמת והשלום אהבו".
(זכריה, ח', 16-19)
2. כתבו בלשונכם את תשובתו של זכריה.
3. האם לדעתכם כל הנאמר בציטוט מספר זכריה לגבי עיר הצדק מתאים גם לירושלים של ימינו?
4. מצאו באותיות המילה "ירושלים" מילה המעידה על ירושלים כעיר השלום.
5. כתבו במחברת את המילה "ירושלים" וצבעו את אותיות המילה שמצאתם.
בעבר, מלכיה של ירושלים היו נצר לשבט יהודה, שבטו של דוד המלך. בית דוד הפך את ירושלים לעיר הבירה שלו, ואימץ את סמל האריה. במקרא כונתה ירושלים גם אריאל.
*120*
האריה הוא מלך החיות ולכן הוא מסמל ממלכתיות. לפני מותו, בירך יעקב את כל בניו, ובברכתו כינה את יהודה "גור אריה":
"גור אתה יהודה... כרע רבץ כאריה, וכלביא מי יקימנו". (בראשית, מ"ט, 9)
לפי המדרש, יהודה מכונה גם "גור" וגם "אריה" - ללמד שנתן לו גבורה של אריה וחוצפה של גוריו - כלומר, בתחילה "גור" כשלטון, ולבסוף "אריה" כמלך. ירושלים מתחדשת וצעירה - כגור
עתיקה, היסטורית ומלכותית - כאריה
התבוננו בסמלה של העיר ירושלים.
- אילו פריטים מרכיבים את הסמל?
היום מדינת ישראל היא מדינה עצמאית וירושלים היא עיר בירתה. יש בירושלים מוסדות שונים כמו: כנסת ישראל שמחוקקת חוקים, בית-משפט ומשרדי ממשלה, ביניהם משרד ראש-הממשלה ובית הנשיא.
- האם מספיק שיהיה צדק בעיר (צדק חברתי, צדק בין איש לרעהו), כדי להפוך את העיר לעיר בירה?
- אולי כל הדיונים על צדק ועל צדקה מיותרים היום? מה דעתכם?
*121*
*121*
א. מהי תפילה?
ב. בית-הכנסת - מקום ההתכנסות היהודית לאורך הדורות
ג. שירת הרבים - אחדות ושייכות
ד. הסידור
ה. הברכה - תפקידיה ומשמעותה
ו. תפילת "העמידה" - תפילת "שמונה-עשרה"
(בספר תמונה:) זריחה
*122*
*122*
בפרק הקודם למדנו על ארץ-ישראל, על הכיסופים והגעגועים אליה, על החלוצים והעליות לארץ וכן על ירושלים, משאת הכיסופים ועיר הבירה של מדינת ישראל. הכיסופים והגעגועים לארץ-ישראל התבטאו בתפילות אישיות וציבוריות, בפיוטים ובשירים שהביעו את הגעגועים ואת התקוות.
בפרק זה נלמד מהי תפילה, מי מתפלל והיכן מתפללים, וכן נכיר תפילות מתוך המסורת היהודית ושירת תפילה מודרנית.
במהלך השנה, בעיקר בחגי תשרי, אנשים רבים באים אל בית-הכנסת. חלק מאנשים אלה מגיעים מתוך ציבור המתפללים הקבוע וחלקם אינם מתפללים בדרך כלל בבית-הכנסת ואינם שומרי מצוות. לקראת חגי תשרי הם מצטרפים לתפילה ומשמרים בכך את המסורת המשפחתית שלהם.
התפילה היא:
- ביטוי של אמונות, של רצונות ושל צורך
- פעולה חברתית-ציבורית
- פעולה של יחד
- פעולה שבה היהודי מתקשר עם העבר הלאומי שלו
*123*
קראו את דברי הילדים:
- תפילה היא צורך פנימי של כל אדם, שחש מצוקה או רצון להודות.
- כשמישהו מתפלל, אולי הוא רוצה לבקש משהו?
- כשמישהו מתפלל, אולי הוא רוצה להגיד תודה?
- במשפחתי לא מתפללים, אנחנו לא דתיים.
בעקבות דברי הילדים, דונו בכיתה:
- מהי תפילה ולמה היא משמשת את האדם?
- האם בחייכם יש מקום לתפילה? אם כן, לאיזה סוג של תפילה?
*123*
כאשר מתרגשים, כאשר מתלהבים, כאשר חווים חוויה אישית עמוקה, או חשים מצוקה וחוסר אונים - רוצים להגיד משהו. לפעמים אומרים "הלוואי", לפעמים צועקים, לפעמים קוראים "יש!", לפעמים רק "מדברים" בלב, ולפעמים אומרים את מה שמרגישים למישהו קרוב (הורים, חברים). לעיתים הדברים הם פרטיים ואישיים, ולעיתים הם עוסקים במשפחה, בחברים, בעם או במדינה.
*124*
התפילה האישית נאמרת לעיתים מתוך הלב ולכן איננה תפילה דתית קבועה, ולרוב אינה כתובה. התפילה האישית נובעת מתוך מצוקה וקושי להתמודד עם דברים, או מתוך שמחה גדולה, מתוך רצון להודות או לבקש בקשות. התפילה האישית לא נאמרת במקום קבוע ואפשר להתפלל בכל מקום, גם בלא קול.
האדם מבקש או מודה עבור דברים "קטנים", פרטיים. המתפלל מבקש בקול ואומר "הלוואי", או מבקש בשקט, לעצמו, ורק הוא שומע את בקשתו האישית. כך למשל בשיר "הייתי הילד הכי קטן בכיתה" הילד מבקש בקשה פרטית, לעצמו:
הייתי הילד הכי קטן בכתה,
הכי קטן בשעור,
והכי קטן בהפסקה.
בסוף השנה,
כשהיו מצלמים,
ואני, הנמוך,
תמיד עומד בסוף הילדים
על ארגז הפוך.
הילדים הגבוהים עומדים בשורה,
ופתאום אני מטר ועשרה,
ראשי נוגע בחגורה של המורה.
בלילה הייתי בוכה לי
בתוך השמיכות.
אלוהים, תעשה שלא יסתירו לי
ושאוכל לראות!
אני חושב שמישהו למעלה
שמע את הדברים,
כי עכשיו אני גם בן שבע
וגם מטר ועשרים.
על גפן, יהונתן - ראו במפתח הספר
*125*
1. מה הדברים שהילד ביקש?
2. האם הילד השמיע את הדברים לאחרים או שאמר לעצמו?
3. באתר 'מילוג' מוגדרת המילה "תפילה" כך:
א. משאלה.
ב. המילה "תפילה" נגזרת מהשורש פ.ל.ל. שמשמעותו לקוות ולייחל.
ג. טקסט דתי הנאמר מתוך ספר תפילות.
ד. טקס דתי ציבורי שבו פונים לאל.
איזה מהפירושים הללו מתאים להגדרה שלכם למילה "תפילה". הסבירו את תשובתכם.
4. חשבו על מקרים אישיים או ציבוריים שבהם אנשים רוצים להתפלל (הכינו רשימה).
5. האם קרה לכם שהרגשתם רצון להתפלל וחיברתם תפילה משלכם? מתי זה קרה? למה רציתם להתפלל?
6. א. כתבו שני משפטים שבהם מופיעה המילה "תודה".
ב. כתבו שני משפטים שבהם מופיעה המילה "בקשה" או "הלוואי".
ג. האם אפשר לומר שהמשפטים שחיברתם הם תפילה אישית? נמקו את תשובתכם.
- אם התפילה היא אישית, מדוע כולם יודעים מה נאמר בה?
- אולי משום שיש אנשים שלא יודעים איך לבקש.
אדם יכול לחבר תפילה בעצמו, בכל מקום. הוא יכול לבקש עזרה או להודות על הטוב שבו זכה, לזעוק בזעם או לבקש ולהתחנן. תפילתו היא פנייה אישית ופרטית. בתפילות אישיות אפשר גם לבקש הדרכה כיצד לנהוג במצב מסוים, להתחרט על מעשים ולבקש סליחה על מחשבות או על מעשים. במהלך ההיסטוריה נשמעו ואף נכתבו תפילות אישיות רבות.
*126*
- האם לדעתכם תפילה אישית יכולה להגיע לאוזניו או לעיניו של אדם אחר?
- אילו מטרות יכולות לשרת את פרסומן של תפילות אישיות?
1. קראו את הטקסטים הבאים, דונו וענו:
בזמן נדודי בני ישראל במדבר, מרים אחותו של משה חלתה ומשה התפלל למענה:
"והענן סר מעל האוהל והנה מרים מצורעת כשלג. ויפן אהרן אל מרים, והנה מצורעת (...)
ויצעק משה אל ה' לאמור: אל נא, רפא נא לה". (במדבר, י"ב, 10 ,13)
חנה אשת אלקנה הייתה עקרה (לא יכלה ללדת). בכל שנה הייתה המשפחה מגיעה למקום התפילה בשילה, לבקש שייוולד לה בן. חנה רצתה בן והתפללה, ועלי הכוהן צפה בה:
"והיא מרת נפש ותתפלל על ה' ובכה תבכה. ותדור נדר ותאמר: ה' צבאות, אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני, ולא תשכח את אמתך, ונתתה לאמתך זרע אנשים - ונתתיו לה' כל ימי חייו (...) והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה', ועלי שמר את פיה. וחנה, היא מדברת על לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, ויחשבה עלי לשיכורה".
(שמואל א', א', 10-13)
מרת נפש - סובלת ועצובה
נדר - הבטחה
2. מי הדובר בכל אחד מהטקסטים?
3. מה הבעיה שהדובר נתקל בה?
*127*
השיר "הליכה לקיסריה" הוא תפילה אישית. השיר נכתב בקיבוץ שדות ים שמדרום לקיסריה העתיקה, שם התגוררה חנה סנש, זמן קצר לפני יציאתה לשליחות באירופה בימי מלחמת-העולם השנייה, שליחות שממנה לא שבה. חנה סנש מייצגת דמות של אישה לוחמת יהודייה, שהוצאה להורג לאחר שעונתה.
אלי, אלי
שלא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמים,
תפילת האדם.
("שירים ופרקי יומן")
על סנש, חנה - ראו במפתח הספר
(בספר תמונה:) האנדרטה לזכרה של חנה סנש בקיבוץ שדות ים
השיר מבוצע לעיתים קרובות באירועים ממלכתיים, כדוגמת טקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה.
1. מה מבקשת חנה סנש בשירה?
2. מה הנופים הנגלים לעיני המשוררת?
*128*
הטקסטים שקראתם הם תפילות יחיד, תפילות אישיות.
תפילת משה | תפילת חנה | תפילת חנה סנש | |
מה נושא התפילה? | |||
ממי מבקשים? | |||
מדוע מבקשים? | |||
מדוע לדעתכם התפילה פורסמה ברבים? | |||
מה המסר שהתפילה מעבירה לקורא? |
1. הכינו שלוש כרטיסיות. כתבו על כל כרטיסייה בקשה (תפילה) אישית. אינכם צריכים לכתוב את שם המבקש.
2. הצמידו את התפילות האישיות שלכם לקיר הכיתה.
3. מיינו לקבוצות את הבקשות שביקשו תלמידי הכיתה: למען היחיד, למען הקבוצה, למען המשפחה, למען המדינה וכדומה.
תפילה אישית | עבור מי התפילה? |
*129*
*129*
התפילה לעיתים היא פעולה טבעית של האדם.
במהלך חייו מוצא עצמו כל אדם ברגעים שהוא חש כי ישנם כוחות חזקים ממנו. הוא מתפעם מכוחות הטבע, רואה פריחה נהדרת לאחר חורף קשה, הוא רואה ושומע על שיטפונות אדירים ועל התפרצויות הרי געש, מתמודד עם סערות קשות ועוד.
במצבים כאלה קורה שהאדם חש סיפוק ואושר ורוצה להביע תודה.
לפעמים האדם נמצא במצבי לחץ ומצוקה והוא מבקש עזרה.
כל המצבים האלה משותפים לכלל בני-האנוש בכל התקופות.
רוב האנשים אומרים תודה בעת שמחה ואושר, מרגישים חלשים מול תופעות טבע אדירות ובצר להם מבקשים לעיתים עזרה.
(בספר ארבע תמונות:)
- שיטפון
- סופה
- פריחה מרשימה בדרום הארץ, יער שוקדה
- התפרצות הר געש בסנט הלנס, 1980
1. התבוננו בתצלומים. תארו לעצמכם שאתם נמצאים באירוע דומה לזה שבתמונה. מה הייתם אומרים? חברו תפילה אישית.
2. ציינו לעצמכם אם תהיה זו תפילת בקשה או תפילה המביעה צורך של המתפלל ואולי תפילת תודה.
*130*
*130*
האדם אומר תפילה בשתי דרכים: עם עצמו, ביחידות - תפילת יחיד
או יחד עם קבוצת אנשים, בציבור - תפילת רבים.
תפילת היחיד - יכולה להיאמר במילים אישיות שהאדם חיבר, או בשיר שכתב, ואפשר גם לקרוא אותה מתוך ספר תפילות. תפילת היחיד יכולה להיאמר בלב, בלחש וגם בקול רם. תפילת היחיד יכולה להיות הודיה על משהו קיים, או בקשת עזרה בעת מצוקה.
תפילת הרבים - יכולה להיאמר יחד עם עוד קבוצה של אנשים, בציבור. אפשר לקרוא את התפילה מתוך מקור שנכתב במיוחד לאירוע מסוים, בשיר או מתוך ספר התפילות (סידור) ובכל דרך משותפת. גם בתפילת הרבים יש בקשה והודיה.
התבוננו בתצלומים שלפניכם, דונו והביעו את דעתכם:
- שערו: מה יכול להיות נושא התפילה בכל תצלום? (על מה יתפללו חיילים, נשים בכותל, או חקלאי בשדה?)
- האם יש צורך להתפלל בנושאים אלו?
(בספר שלוש תמונות: שדה חקלאי, חיילים, נשים בכותל)
1. כל אחד מבני הזוג יבחר תצלום מתאים שמבטא תפילת בקשה.
א. הדפיסו את התצלום שבחרתם.
ב. הדביקו את התצלום על כרטיס.
*131*
2. כל אחד מבני הזוג יחבר תפילה (תפילת בקשה או תפילת תודה) ויכתוב אותה מתחת לתצלום שבחר. התחלפו בכרטיסים. בן הזוג יחבר גם הוא תפילה ויכתוב אותה מתחת לתפילה שחיבר חברו.
3. השוו בין התפילות שחיברתם.
4. האם לדעתכם צריך מקום מיוחד לתפילה? הביעו את עמדתכם ונמקו אותה.
- למה צריך ללכת למקום מיוחד כדי להתפלל? אפשר להתפלל בכל מקום.
- זו הרגשה טובה להיות עם עוד אנשים שמרגישים כמוך.
*131*
יש סוגי תפילה שונים: יש תפילות המתקיימות בימים ובזמנים קבועים, ויש תפילות המתקיימות באופן מזדמן (מקרי). התפילה יכולה להיאמר בזמנים קבועים לאורך היממה, השבוע והשנה. התפילה נערכת במקומות ציבוריים, כמו במקדשי הדתות במזרח, כמו התפילה היהודית בבית-הכנסת, כמו המיסה בכנסייה הנוצרית, או כמו התפילה במסגד המוסלמי.
- האם יכול להתפלל גם מי שאינו מאמין באל, או מי שחש כי הוא לא זקוק לספר תפילות קבוע?
- האם לדעתכם תפילה יכולה להיות גם כאשר אדם אומר את אשר על ליבו, במילים שלו, או בדרך מיוחדת רק לו?
*132*
בעולם קיימות דתות שונות. בכל תרבות יש אנשים דתיים, המקיימים את מצוות הדת, ויש כאלה שאינם מקיימים מצוות או מקיימים רק חלק מהן. ארבע הדתות הגדולות בעולם הן: הנצרות, האיסלאם, ההינדואיזם והבודהיזם, שהמאמינים שלהן מהווים כ-75 אחוזים מאוכלוסיית העולם.
(בספר ארבע תמונות:)
- מתפללים נוצרים בחג הדלקת האור, כנסיית נוטרדם בירושלים
- תפילה מוסלמית במסגד
- תפילה הינדית
- תפילה בודהיסטית
חפשו במאגרי מידע.
1. בחרו דת אחת, חקרו ולמדו על תפילת הרבים של מאמיניה.
- היכן נערכת התפילה?
- מהם מנהגי התפילה המיוחדים?
- מתי מתפללים?
- הביאו מידע רלוונטי נוסף.
2. חפשו במקורות מידע והכינו מצגת. שלבו במצגת מידע חשוב על הדת שבחרתם, הביאו תמונות וציינו קישורים מתאימים.
- הציגו את עבודתכם בפני הכיתה.
*133*
*133*
*133*
- אני תמיד מבקש שייקחו אותי למשחקי ספורט, זו הרגשה מיוחדת להיות יחד עם הרבה אנשים, לשיר איתם, לעודד איתם.
- אני אוהבת לפגוש במתנ"ס בני נוער חדשים.
- באילו אירועים מתכנסים יחד הרבה אנשים? האם השתתפתם פעם בהתכנסות כזאת? איזו התכנסות זו הייתה?
- איזו הרגשה יש לכם בהתכנסות של רבים?
- אילו מקומות אתם מכירים בסביבת מגוריכם שמשמשים את הקהילה ואנשים רבים מתכנסים שם?
- מה עושים המתכנסים בכל מקום שהזכרתם?
"חברה" (ציבור) היא קבוצת אנשים הקשורים זה לזה.
כיצד נוצרת חברה? מה הדברים שהופכים קבוצת אנשים לחברה? מה הדברים העלולים להפריד בין אנשים?
מה הופך קבוצת אנשים לציבור? מה מאחד את הציבור?
כמה נושאים משותפים מאחדים את הציבור לקהילה אחת:
שפה משותפת - תקשורת וסמלים משותפים. כולם מדברים באותה שפה, הם מבינים היטב זה את זה, יש להם סמלים משותפים שכולם מכירים.
חוויות משותפות - מעשים משותפים, ניסיון משותף, זיכרונות משותפים, שאיפות משותפות.
ערכים משותפים - התנהגות משותפת על פי כללים מוכרים. תמיד רצוי שההתנהגות תהיה ערכית.
*134*
איך נוצרו טקסים ואירועים משותפים לעם?
בזמן שעם ישראל חי בארצו, שלוש פעמים בשנה היו עולים לרגל לירושלים כדי להיות יחד בבית-המקדש. שם הקריבו העולים לרגל קורבנות, שרו מזמורי תהילים, ביקשו בקשות אישיות וציבוריות, הודו על הטוב ועל הגשמת משאלות וביקשו עזרה בצר להם.
כאשר חרב המקדש והיהודים התפזרו למקומות שונים, הם חשו צורך להתאסף ולהיות יחד עם יהודים אחרים. כך קמו בתי-הכנסת.
על פי המסורת היהודית, התפילה בציבור מתקיימת עם מניין מתפללים. מניין הוא לפחות עשרה מתפללים. בקהילות המסורתיות מדובר על גברים בוגרים (שעברו את גיל המצוות) ובקהילות אחרות גם הנשים הן חלק ממניין.
לפניכם קטע מתוך המאמר "להיות אחד במניין" שכתב אבא קובנר. בדברים שכתב את תחושתו כאדם חילוני בשעה שנקרא להצטרף לתפילה יחד עם יהודים אחרים:
בשבוע הראשון להיותי בארץ עמדתי ליד הכותל המערבי. אימי ז"ל לא ציוותני דבר; שכן לא נפרדנו. עמדתי במרחק של פסיעה מהכותל, מן האבנים, והרגשתי שאיני שייך. הרגשתי שהינני נטוע בהוויה אחרת. לא פסעתי צעד נוסף, אך מישהו משך בשרוולי, ביקש שאצטרף למניין. חבשתי כובע, הצטרפתי למניין. אמרתי תפילת "מנחה", והגעתי.
זהו דבר יהודי, היותר ייחודי שביהדות - להיות אחד במניין. לדעת כי התשעה זקוקים לעשירי, והאחד לתשעה. אפשר שזה הדבר המשמעותי ביותר שביהדות, ואין דבר יותר ייחודי ויהודי בתנועה זו בה חונכתי. תפילתי תמיד להיות אחד מכולם, שמילותיי הטובות תצטרפנה למילים שממלמל הציבור. גם הקרוב לתיבה, הוא העובר לפני התיבה - ולא יותר. אין משמעות לחיים אם הם לעצמם. רק בזיקתם אל ההוויה, אל המילים שבאו עדיך - ובאים מרחוק לקראתך, יש משמעות לעמידה. אחד - אבל אחד בציבור.
על קובנר, אבא - ראו במפתח הספר
(בספר תמונה:) הכותל המערבי בירושלים
*135*
1. אבא קובנר הצטרף למניין, ועל כך כתב: "והגעתי"...
א. לאן הוא הגיע?
ב. מהיכן הוא הגיע?
ג. מה הוא עשה כשהגיע?
2. בחרו ציטוט אחד מדבריו של אבא קובנר.
א. מה הנושא המרכזי בציטוט שבחרתם?
ב. כיצד באה תחושת השייכות לקבוצה לידי ביטוי בציטוט?
ג. על פי הציטוט שבחרתם, מהי תפילה בעיני אבא קובנר?
3. התבוננו בתמונות. ספרו: מה מתארת כל תמונה?
(בספר שלוש תמונות:)
- שירה בציבור
- תפילה בציבור ביום הכיפורים, צייר: מאוריצי גוטליב (1878)
- נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס שר עם ילדים ביום העצמאות
4. מה לדעתכם הקשר בין התמונות ומה ההבדל ביניהן. הסבירו.
*136*
על התפילה בציבור כתב הרב סולובייצ'יק:
היהודים השייכים לקהילה משלימים אלו את אלו. בכל אדם יש משהו מיוחד במינו, נדיר, שאינו ידוע לאחרים, לכל יחיד יש משהו מיוחד לומר, צבע מיוחד להוסיף לקשת הצבעים הקהילתית. לפיכך, כאשר מצטרף האדם הבודד לקהילה, הוא מוסיף ממד חדש למודעות הקהילה. הוא תורם משהו, ששום אדם אחר לא יכול היה לתרום. הוא מעשיר את הקהילה. אין לו תחליף.
(מתוך כתב-העת "טראדישן")
על סולובייצ'יק, דב הלוי - ראו בעמוד 89
1. חשבו: מדוע לדעתכם היהודים שגלו מארצם, חשו צורך לשמור על חיי קהילה ולא להצטרף לקהילות המקומיות?
2. הרב סולובייצי'יק מתאר את החברה באמצעות דימוי - קשת. מדוע לדעתכם בחר בדימוי זה?
3. ציירו על דף קשת גדולה. בכל אחד מצבעי הקשת כתבו משהו שאתם יכולים להוסיף לקהילה. אם כל אחד יוסיף משהו, מה זה יתרום לחברה? (תוכלו להיעזר בדוגמה)
(בספר ציור של קשת ועליה כתוב: עזרה, הבנה, התחשבות, חברות)
- כיצד התארגנו הקהילות היהודיות?
*136*
בכל ארצות הפזורה היהודית קמו בתי-כנסת, שבהם התכנס העם לתפילה בציבור. נקבעו זמני התכנסות (ימי התפילה ושעותיה) בבתי-הכנסת.
בית-הכנסת הוא מקום ציבורי, מקום של התכנסות, מהשורש כ.נ.ס. (מילים נוספות מאותו שורש הן: כנס, כנסת, לכנס ועוד).
*137*
התפילה נכתבה (וגם הודפסה, לאחר שהומצא הדפוס) בספרי תפילה שנקראו "סידורים". נקבעו כללים ומצוות שתפקידם היה לאחד וליצור מנהגים משותפים לכל היהודים בתפוצות (חוויה משותפת, סמלים משותפים).
בבית-הכנסת חגגו גם אירועים משפחתיים-ציבוריים: ברית-מילה, בר-מצווה, שימחו חתן לפני חתונתו, נערכו טקסי חופה וקידושין, ואף נפגשו באירועים עצובים בקהילה כמו לקראת לוויה או אזכרה.
גם בימינו, בית-הכנסת הוא מקום התכנסות של המתפללים.
התפילה בציבור מתקיימת בדרך כלל בבית-הכנסת.
התפילה נאמרת על ידי הקהל ושליח הציבור (ש"ץ, החזן) הקוראים את התפילה לסירוגין (קטעי תפילה על ידי שליח הציבור וקטעים על ידי הקהל). יש קטעי תפילה שרק היחיד אומר, ויש קטעי תפילה שרק הש"ץ אומר.
בבתי-הכנסת של העדות והזרמים השונים הונהגו סדרי ישיבה שונים.
1. התבוננו בתמונות של בתי-הכנסת ותארו את צורת הישיבה של המתפללים.
כתבו: איזו צורת ישיבה עדיפה לדעתכם? נמקו את דעתכם.
(בספר שלוש בתמונות:)
- עזרת נשים בבית-הכנסת בוורשה שבפולין
- מבנה פנימי: בית-כנסת של עדות הספרדים - הספסלים מסודרים בצורת ח
- מבנה פנימי: בית-כנסת של עדות האשכנזים - הספסלים מסודרים בשורות
2. תארו: איך אתם יושבים בכיתה?
מה ההבדל כאשר אתם יושבים בטורים, בצורת האות ח', בקבוצות קטנות או בקבוצות גדולות?
כיצד אתם חשים בכל אחת מצורות הישיבה הללו? מה אתם מעדיפים?
*138*
- מדוע בתי-הכנסת שונים זה מזה בקהילות ישראל השונות?
בכל מקום שבו גרו יהודים היה בית-כנסת. ביישובים קטנים היה בית-כנסת קטן שהתאים לציבור המתפללים; בערים גדולות היה בית-כנסת גדול ומפואר, שבו התכנס קהל מתפללים גדול ובמקרים רבים היו כמה בתי-כנסת נוספים. מבנה בית-הכנסת והאביזרים שבו הושפעו מהמיקום שלו ומהיכולת של הקהילה ושל נדבנים יהודים לממן את הבניין ולפארו.
בפרק זה נתבונן בבתי-כנסת שונים ונסיק מדוע החליטו על מבנה מסוים. נגלה את המשותף לכולם ונעמוד על ההבדלים ומשמעותם.
בתי-הכנסת שימשו את עם ישראל לאורך הדורות כמרכז החיים היהודיים של הקהילה.
(בספר ארבע תמונות:)
- בית-כנסת בבודפשט שבהונגריה
- בית-כנסת בכפר וולקה שבאתיופיה
- בית-כנסת בסופיה שבבולגריה
- בית-כנסת במרוקו
- התבוננו בתמונות של בתי-כנסת במקומות שונים, במה הם שונים זה מזה? שימו לב לפרטים: לדלת הכניסה, לחלונות, לגגות, לקישוטים וכדומה.
- מה לדעתכם המשמעות לכך שיש בתי-כנסת שונים?
*139*
התבוננו באתרי אינטרנט שונים המספרים את סיפוריהם של בתי-כנסת בקהילות יהודיות שונות בעולם (חפשו בגוגל: בתי-כנסת בעולם). בחרו בית-כנסת אחד כרצונכם.
אספו עליו מידע וכתבו:
1. על המבנה של בית-הכנסת (גבוה, נמוך וכדומה);
על סגנון הבנייה (עתיק, חדשני); באילו חומרים השתמשו?
2. מהו סיפורו המיוחד של בית-הכנסת? לאיזו קהילה הוא שייך? אילו אירועים מיוחדים התרחשו בו?
3. הציגו את עבודתכם במצגת והוסיפו תמונות וקישורים מתאימים; או הגישו כעבודה כתובה.
4. למדו את הכיתה את סיפורו של בית-הכנסת שבחרתם.
תוכלו לבקר בבית-כנסת שבאזור בית-הספר שלכם או באזור מגוריכם. שימו לב לחפצים המיוחדים שבו. תוכלו גם לצלם דברים מיוחדים שראיתם בבית-הכנסת.
(בספר שלוש תמונות:)
- ארון קודש מכוסה פרוכת
- ספר תורה
- כיתוב על לוחות הברית העשויים מאבן המקשטים את ארון הקודש
*140*
- מה יש בבית-הכנסת?
1. הכינו רשימה של חפצים שראיתם בבית-הכנסת.
2. כתבו: למה משמש כל חפץ?
3. לאיזה כיוון פונה ארון הקודש? הסבירו מדוע.
בכל בתי-הכנסת בכל העולם יש חפצים דומים. למשל: ארון הקודש המכוסה פרוכת, בימה, ספרי תורה.
(בספר שלוש תמונות:)
- ארון קודש מכוסה פרוכת בבית-כנסת במרוקו
- ספרי תורה בארון הקודש, בית-הכנסת "אור התורה" בעכו
- בימה לקריאת התורה, בית-כנסת בתוניס
4. התבוננו בתמונות שצולמו בתוך בתי-כנסת שונים והשוו לרשימת החפצים שהכנתם. אילו דברים תוכלו להוסיף לרשימתכם?
- האם חייבים להתפלל רק בבית-כנסת?
*140*
יש קבוצות של אנשים המעוניינים להתפלל, אבל בדרך שונה. הם מבקשים דרך שתענה על צורת החיים שלהם ועל הערכים שהם דוגלים בהם. למשל: בימי שישי, לקראת השקיעה, מתקיימים טקסי קבלת שבת בחוף הים שבתל-אביב, בהשתתפות ציבור גדול. כל הקהל שר ומתפלל. כולם מקבלים יחד את פני השבת בשמחה ובאהבה.
*141*
(בספר תמונה:) קבלת שבת בנמל תל-אביב
מגמות של התחדשות - יהודים רבים חשים היום שהדת אינה מרכיב חשוב בזהותם, ועם זאת הם רוצים להיות שייכים לעם ולמסורת. לכן מתרחשת תופעה תרבותית של אנשים הבוחרים במסגרות אחרות. הם יוצרים, לומדים, חוגגים, חווים חוויות ומפרשים טקסטים יהודיים בדרך שונה וחדשה.
התבוננו בתמונה שבראש העמוד.
- דמיינו שאתם יושבים בתוך הקהל הגדול הזה ושרים שירי שבת, האם לדעתכם זו תפילה? נמקו את תשובתכם.
- בתמונה כולם יושבים על כיסאות בחוץ, על יד חוף הים, מול השמש השוקעת בערב שבת.
במצב של קבלת שבת ותפילה, האם לדעתכם המבנה חשוב או ההתכנסות הציבורית חשובה?
למדנו שבתי-הכנסת מרובים ושונים זה מזה בצורתם, בגודלם ובפאר שלהם.
למדנו גם שישנם דברים קבועים שהם חלק מכל בית-כנסת בכל מקום בעולם, וישנם דברים ייחודיים לקהילות שונות.
- שרטטו במחברת עיגול כמו זה המוצג משמאל וכתבו בו: על מה אתם חושבים כאשר אתם שומעים או קוראים את הביטוי "בית-כנסת"?
*142*
- איך יוצרים קשר בין אדם לקהילה ובין קהילה לעם?
*142*
במהלך הלמידה של פרק זה עברנו מסע היכרות עם טקסטים שהלכו והתגבשו לאורך דורות, בקהילות ישראל הפזורות ברחבי העולם. ראינו כיצד היהדות מרובת הגוונים והזרמים מצליחה לשמור על ייחודיותה ועל זהותה על אף המרחק והשוני שבין הקבוצות המרכיבות אותה.
למדנו כי כדי ליצור קבוצה שאדם מרגיש שייכות אליה, צריך מקום התכנסות ולשם כך הוקמו בתי-הכנסת, צריך שפה משותפת - שפת התפילות הייתה עברית, נוצרו סמלים משותפים (מנהגים, מאכלים וכדומה) וטקסים משותפים.
1. חשבו על טקס שמקיימים בבית-הספר.
מה החלקים שאתם יכולים להבחין בהם במהלך הטקס?
2. מה תפקידו של הקהל בטקס?
3. האם התלמידים המשתתפים בטקס פעילים או פסיביים (סבילים). מה צריך להיות כדי שלטקס תהיה השפעה על המשתתפים?
כפי שלמדנו, בתי-הכנסת שימשו את עם ישראל לאורך הדורות כמרכז החיים היהודיים. בכל קהילה הוקמו בתי-כנסת. גובש סידור התפילה שבסיסו אחיד בכל הקהילות ובכך יצר שפה משותפת לכל יהודי התפוצות. בתפילות נוצר קשר בין היחיד לשאר המתפללים (החברה, הקהילה).
קהל המתפללים לוקח חלק פעיל בתפילה. ממנים שליח ציבור (חזן, ש"ץ), המוביל את התפילה וקהל המתפללים חוזר אחריו, ולעיתים הקהל והחזן קוראים במשותף קטע מהתפילה. בתפילה המסורתית שולבו גם פיוטים.
פיוט הוא שירת קודש, שהתפתחה מתקופת התלמוד וליוותה את התפילה. פיוט נוצר כאשר לפסוקים מהתפילה מתווספת מנגינה. הפיוט מצטרף לנוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים), אך גם בימי חול ובשמחות. הפיוט התפתח החל מסוף תקופת התלמוד ועד ימינו. הפייטן הראשון הידוע בשמו הוא יוסי בן יוסי, שחי ככל הנראה בארץ-ישראל במאה החמישית.
*143*
קראו את דבריו על הפיוט של ד"ר מאיר בוזגלו:
הפיוט לעולם מושר בציבור ובשיתופו: שיתוף פעיל או פסיבי. הקהל גם קובע, בדרך הקבלה והקליטה שלו, את היווצרותם ואת קיומם של פיוטים חדשים. הפיוט מקבל את תוקפו כפיוט רק כאשר הוא נישא על ידי עדה, או על ידי העם, ומלווה את אורח החיים שלהם. הפיוט מבקש שישירו אותו, שיתאחדו דרכו עם הזיכרון היהודי לדורותיו. סוד קסמו של הפיוט הוא טיב האחדות הנוצרת בין המילים למנגינה, ומשווה להן הבעה חדשה. אחת האפשרויות ביצירת פיוטים היא באפשרות לתת לאותו פיוט מנגינה אחרת, חדשה: "יגדל" ו"לכה דודי", למשל, זכו לעשרות מנגינות. ולפעמים מנגינה ישנה מקבלת טקסט חדש.
על בוזגלו, מאיר - ראו במפתח הספר
(בספר תמונה:) פיוט מעוטר, כתוב בצורת כד. האותיות העבריות מזכירות כתב ערבי
1. לדעתו של הכותב, אילו אמות מידה יש למידת "הצלחתו" של פיוט?
2. לדעתו של הכותב, מה תפקידו של הפיוט?
3. מה הטעם שיהיו מנגינות שונות לאותו טקסט? נמקו את דעתכם.
4. האם רצוי לדעתכם, שיוצרים בני ימינו יוסיפו מנגינות חדשות לפסוקים וייצרו פיוטים חדשים? מדוע?
5. חפשו בספר זה וקראו פיוטים על ירושלים ועל ראש-השנה. מה מאפיין אותם, לדעתכם?
האזינו לפיוט "אדון עולם" (תוכלו למצוא אותו באחד מאתרי האינטרנט).
1. תוכלו לשיר יחד את הפיוט.
2. מה אתם מרגישים בעת השירה המשותפת?
*144*
*144*
למדנו שאפשר להתפלל תפילות אישיות שאין להן נוסח קבוע, למדנו גם שיש תפילות קבועות שהמתפללים אומרים יחד, בציבור. התפילות הקבועות לוקטו ורוכזו ב"סידור התפילה", שנקרא בקיצור "סידור".
- מה לומדים מהתבוננות בסידור?
לאחר חורבן בית-שני עם ישראל התפזר בתפוצות. באותם ימים, כאשר לא היו רדיו וטלפונים, טלוויזיה או מחשבים, ובני העם היהודי המפוזר היו מנותקים מבני עמם שעברו לארצות אחרות, היה צורך להכין משהו מחבר, כדי להוות תחליף לבית-המקדש, משהו שכולם ירגישו שייכות אליו - ולכן חיברו נוסח של "סידורים" שנשלחו לתפוצות ישראל. במהלך השנים, הסידור תורגם לשפות רבות.
סידור - קיצור מקובל ל"סידור תפילה", ספר תפילה, שבו ערוכות ומסודרות התפילות והברכות לחגים, למועדים, לשבת ולימות החול.
- מדוע לדעתכם נערך הסידור?
- אילו תפקידים מילא הסידור עבור העם היהודי?
1. הביאו לכיתה סידור (אם אין לכם, קחו מסבא וסבתא, או מהשכנים, ואולי תמצאו בספריית בית-הספר).
2. התבוננו בסידור שהבאתם לכיתה וכתבו פרטים מזהים:
- מה שם הסידור?
- לפי איזה נוסח הסידור כתוב? (בדרך כלל הנוסח כתוב בעמוד השער של הסידור; על נוסחי התפילה השונים - ראו בעמוד 146)
- לאחר שבדקתם את הסידור שלכם, השוו וראו האם הוא זהה לסידור של חברים בכיתה. כתבו מה ההבדלים שמצאתם.
*145*
- מדוע לדעתכם נוצרו ההבדלים בין הסידורים של העדות השונות?
- דפדפו בסידור, ראו את תוכן העניינים והכותרות. תוכלו גם לקרוא את אחד הקטעים שבסידור.
- הכינו בכיתה תצוגה של הסידורים שהבאתם.
סידור התפילה הראשון נכתב בבבל לפני יותר מאלף שנה (במאה התשיעית) כנראה על ידי הרב עמרם גאון עבור יהודי ברצלונה. לאחר מכן כתב הרב סעדיה גאון סידור שנשלח ליהודי מצרים. במהלך השנים העתיקו את הסידור פעמים רבות, בתחילה בכתב-יד, והוא נשלח על ידי שליחים לגלויות השונות. לאחר המצאת הדפוס ויכולת כריכת הספרים, הסידור עבר מקהילה לקהילה והתפרסם בעולם כולו. לאחר שהסידור הודפס, גם קהילות יהודיות שהיו רחוקות ומנותקות יכלו להתפלל את התפילה שהיהודים התפללו בכל העולם. עם הזמן הסידור תורגם לשפות רבות.
לאורך השנים נוצרו סידורים שבהם נוספו ברכות ופיוטים בקהילות ישראל השונות, ולכן ישנם כיום נוסחים שונים של סידור התפילה (ראו בעמוד 146). בימינו, כאשר קמו קהילות יהודיות חדשות, חיברו חבריהן סידורי תפילה המותאמים לעקרונות ולערכים של הקהילה.
על עמרם גאון - ראו במפתח ספר
1. מה הייתה התועלת של המצאת הדפוס לשימור התפילה היהודית?
2. האם לדעתכם תפילה שנכתבה לפני הרבה מאוד שנים יכולה להתאים גם לימינו? הביאו טיעונים ונימוקים בעד ונגד.
*146*
במהלך הדורות נוצרו בעדות ישראל סידורים שבסיסם משותף, אך הם שונים זה מזה והם מודפסים בנוסחים שונים. סדר הדברים קבוע, אבל השינוי הוא במבנה ובמילים שונות.
לפניכם חלק מהנוסחים הקיימים בימינו:
נוסח עדות המזרח - עדות הספרדים מתפללים בנוסח הזה, וכך גם רוב עדות המזרח.
נוסח ספרד - תנועת החסידות יסדה נוסח תפילה המכונה "נוסח ספרד". במרוצת השנים הפך נוסח זה להיות הנוסח המקובל על רוב עדות האשכנזים.
נוסח אשכנז - מקובל בעיקר אצל עדות האשכנזים מהארצות שבמערב אירופה.
הנוסח האחיד - ערך הרב שלמה גורן, שהיה הרב הצבאי הראשי ורצה שכל החיילים יתפללו בנוסח אחיד.
נוסח התפילה של הזרם הקונסרבטיבי (זרם ביהדות המדגיש שוויון מגדרי) נקרא "ואני תפילתי".
נוסח התפילה של התנועה ליהדות מתקדמת (הזרם הרפורמי) נקרא "העבודה שבלב".
יהדות קונסרבטיבית - יהדות מסורתית: אחד משלושת הזרמים הגדולים ביהדות המודרנית. התנועה דוגלת בכך שההלכה מחייבת, ובו זמנית רואה אותה גם כנתונה להשפעה היסטורית מתמדת. התנועה מתרחקת מקביעות דתיות חד-משמעיות ודוגלת ברב-גונית.
יהדות מתקדמת - יהדות רפורמית: דוגלת בהתאמת חוקי היהדות לזמננו, הן באורח החיים והן בטקסי הדת, בין היתר דוגלת בשוויון מלא בין גברים ונשים. תנועה עולמית, הפועלת באמצעות קהילות ומרכזים קהילתיים בלמעלה מ-50 מדינות.
- האם חשוב שיהיה בישראל סידור אחיד לכולם? הביאו דעות בעד ונגד ונמקו את עמדתכם.
- מה מלמד אותנו ריבוי הנוסחים של הסידור?
*147*
- קראו את דברי הילדים:
- יש שירים שהם כמו תפילה, אלו הם שירי תפילה.
- אפשר להוסיף תפילות חדשות, ולשלב מה שהיה אז ומה שקורה היום.
- אני מתחברת עם היהודים שחיו בכל הדורות ואני רוצה להתפלל בדיוק אותה תפילה שהם התפללו.
- התפילות של פעם לא מתאימות למה שקורה בימינו.
- יש שירים שהם תפילה.
האם לדעתכם הם יכולים להחליף את התפילה המסורתית?
- מה כתוב בסידור?
בסידור התפילה יש תפילות המלוות את האדם בכל ימות השנה ובמעגלי חייו השונים. משתמשים בו בבית, בבית-הכנסת בזמן התפילה בציבור ובכל מקום אחר שבו האדם מרגיש צורך להתפלל.
בסידור יש תפילות לימי השנה הרגילים, לשבת, לימים מיוחדים בחיי האדם ולחלק מן החגים.
עובדים עם עמיתים / עצמאית
1. התבוננו בתוכן העניינים של הסידור שהבאתם לכיתה.
2. העתיקו מן התוכן רק את ראשי הפרקים. דוגמה של חלק מתוכן העניינים בסידור:
*148*
3. האם אתם מוצאים סדר מסוים בתוכן העניינים שבסידור? מהו?
4. חשבו והציעו רשימת "תחנות בזמן" בחיי כל אדם (חשבו על ימות השגרה ועל הימים המיוחדים בחיי האדם). כתבו במחברת את הרשימה שהכנתם.
5. פתחו את הסידור והשוו את הרשימה שהכנתם לנושאי התפילה בסידור. האם הרשימה שלכם תואמת את מה שכתוב בסידור? באילו נושאים מצאתם הבדלים? מדוע, לדעתכם?
הסידור מסודר על פי תדירות השימוש בו בחיי האדם; סדר יומי, שבועי, חודשי, שנתי, חד-פעמי.
בתחילת הסידור מדובר בתפילות לימי חול - תפילות יומיות מהרגע שהאדם מתעורר בבוקר ועד לכתו לישון בלילה.
- כ-300 ימי חול בשנה
אחר כך באה התפילה לשבת - פעם בשבוע
- 52 שבתות בשנה
אחר כך באה תפילת ראש חודש - חל פעם בחודש
- 12 או 13 חודשים בשנה
אחר כך תפילות חגים - חלים פעם בשנה. יש בסידור התייחסות גם לימי אבל (תענית)
- 10 חגים בשנה (בלי ימי אבל)
תפילות לאירועים החלים רק פעם בחיים: ברית-מילה, בר-מצווה וכדומה.
- 1 אירוע בחיים (בר-מצווה, למשל)
יש בסידור התייחסות גם לתופעות טבע (טל ומטר, קשת, ברקים ורעמים)
*149*
רוב התפילות הכתובות בסידור הן תפילות מסורתיות, הן תפילות הכלל, אך יש בהן גם תפילות אישיות, הנובעות מעמקי ליבו של המתפלל האומר אותן במילים שלו.
בסידור משולבים פסוקים מן התנ"ך, קטעים שנכתבו על ידי חז"ל, פיוטים, תפילות שנכתבו בימי הביניים ותפילות חדשות מתקופתנו. הסידור כתוב ברובו בעברית (מעט בארמית) וחשים בו את השינויים בשפה שחלו במהלך הדורות.
סידורים של זרמים חדשים ביהדות נכתבים ברובם בשפה המדוברת בקהילה או כסידורים דו-לשוניים (עברית והשפה המדוברת באותה מדינה).
1. א. דפדפו בסידור ומצאו תפילות שהוזכרו בקטע המידע. שימו סימנייה בין תפילה לתפילה (חול, שבת וכדומה).
ב. כתבו את שמות התפילות המרכזיות לאורך ימי החול וציינו מתי מתפללים אותן.
2. חפשו במקורות מידע וכתבו: כיצד נהגו פעם להכריז על ראש חודש? חשבו: מדוע הייתה ההכרזה הזו כה חשובה?
3. דפדפו בסידור בפרק החגים, לאילו חגים יש התייחסות בסידור?
בחנו את עצמכם
אם המשפט נכון, העתיקו אותו למחברת; אם המשפט אינו נכון, תקנו אותו וכתבו במחברת את המשפט המתוקן.
1. הסידור נכתב לראשונה בשפה המצרית. נכון / לא נכון
2. לאורך הדורות נוספו קטעים לסידור. נכון / לא נכון
3. בסידור ישנה התייחסות לתחנות בחיי האדם. נכון / לא נכון
4. בסידור נמצא ברכות הקשורות לגשם. נכון / לא נכון
5. בסידור יש ברכה מיוחדת ליום-הולדת. נכון / לא נכון
6. הסידור מסודר מן התדיר לשאינו תדיר (ממה שאומרים הרבה פעמים אל מה שאומרים מעט פעמים). נכון / לא נכון
*150*
*150*
האם חשבתם פעם על המושג "ברכה"? מהי ברכה?
את מי מברכים? איך מברכים? מתי מברכים? למה מברכים?
אנחנו מברכים זה את זה במגוון צורות ודרכים ולעיתים קרובות כדבר של שגרה יום-יומית, מבלי לתת על כך את הדעת.
לכאורה הברכה היא משהו מופשט, אומרים ודי. האומנם זה אכן כך?
- הסתובבו בחדר הכיתה, "פגשו" חבר/ה ללימודים וברכו אותו/ה. כתבו במחברת מה אמרתם בזמן הפגישה.
- מה תורמת הברכה למבורך, לאדם שהיא מופנית אליו?
- האם לדעתכם הברכה חשובה ליחסים שבין בני-האדם?
- מה ירגיש אדם שמסתובב בין אנשים ואף אחד לא מתייחס אליו?
כדי לענות על שאלה זו, המחיזו בכיתה את התמונה.
משמעות המילה "ברכה".
א. איחול לטוב, הבעת כל טוב.
ב. תפילה קצרה הנאמרת בזמנים שונים.
1. חשבו על שלוש ברכות וכתבו אותן. התייחסו למעגלי חייכם השונים: אישי, משפחתי, לאומי.
- מתי מברכים? על מה מברכים?
- כל אחד מברך? אני לא דתי. גם אני מברך?
- אנחנו לא מתפללים ולא מברכים, אבל אולי... כשאני חושבת על כך, אולי אני בכל זאת מברכת?
*151*
במסורת היהודית יש מקום מרכזי לברכות. יש ברכה מיוחדת לכל אירוע: על הקימה בבוקר ולפני השינה, לפני האכילה ולאחריה, לפני הקריאה בתורה בבית-הכנסת ולאחר הקריאה, ולפני פעולות רבות: הדלקת נרות בשבת ובחנוכה, כשנתקלים בתופעות טבע מיוחדות ועוד.
ברכות | זמנים | מברכים | האם הברכות מהמסורת היהודית או מחיי היום-יום? |
במהלך היום | בבוקר | בוקר טוב | |
בצהריים | |||
בערב / בלילה | |||
בשבת | בשבת | ||
לקראת החגים | לכל חג | ||
באירועים מיוחדים | ביום-הולדת | ||
לקראת מבחן | |||
לקראת נסיעה |
4. איזו ברכה אתם אוהבים לשמוע?
ברכה היא סוג של תפילה קצרה, הנאמרת הן בזמן שחווים חוויה מיוחדת והן בזמן שעושים מעשה שגרתי. כולם מברכים - ברכות קבועות או ברכות ספונטניות - במהלך היום ובמהלך החיים.
*152*
במסורת היהודית הברכה כוללת את המילים "ברוך אתה ה'".
לאחר מכן הברכה מכילה דברי שבח ובקשה. במקרים רבים אומרים גם "ברוך אתה ה'" בסיום הברכה.
חלק מן הברכות שמברכים בתפילה כתובות בתורה, אחרות נקבעו על ידי חז"ל.
לפי הרמב"ם (רבי משה בן מימון) הברכות נחלקות לקבוצות:
- ברכות הנהנין - ברכות על הנאות שונות - ברכות על אוכל ועל ריחות של בשמים
- ברכות המצוות - ברכות הנאמרות לפני עשיית מצווה, על מנת להודות עבור התורה והמצוות
- ברכות שבח, תודה ובקשה - ברכות שבהן משבחים את האל ומודים לו על האופן שבו הוא מנהיג את העולם ואת עם ישראל
- ברכות הראיה - ברכות על ראיית תופעות טבע מיוחדות, על ראיית מקומות מיוחדים, על ראיית (מפגש) חבר לאחר היעדרותו זמן ממושך ועוד
- "ברכות השחר" - ברכות הנאמרות לאחר ההשכמה בבוקר
- ברכות התפילה - הברכות המרכיבות את תפילת "שמונה-עשרה"
- ברכות "קריאת שמע" - ברכה הנאמרת לפני "שמע ישראל"
- "ברכת שהחינו" - ברכה המבטאת התחדשות, מברכים על דבר חדש
- "ברכת הגומל" - ברכה הנאמרת לאחר הצלה מסכנה
- על הרמב"ם - ראו במפתח ספר
- איזו ברכה הייתם מוסיפים לרשימה שלמעלה?
בנושא הברכה נלמד על כמה מהברכות העיקריות ונבדוק:
- האם המברך מבקש רק לעצמו?
- האם המברך דואג בשעת הבקשה גם לחברה, לעם ישראל, לעולם כולו?
*153*
*153*
"ברכות השחר" הן חלק מסידור התפילה והן נאמרות על ידי המתפללים מדי בוקר. בברכה יש שבח והודיה על בואו של יום חדש.
(בספר תמונה:) זריחה מעל הכינרת
- כשאני קמה בבוקר, אני לא חושבת, אין לי כוח לכלום.
- אני מתעורר ומייד חושב על כל התוכניות שלי להיום.
- אילו הייתם צריכים לברך בבוקר, מייד עם ההשכמה, מה הייתם אומרים? מה הייתם מבקשים? הכינו רשימה של דברים.
מתוך "ברכות השחר" בסידור התפילה:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, פוקח עורים:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, זוקף כפופים".
1. קראו שתיים מתוך "ברכות השחר" המופיעות בסידור (ומובאות למעלה).
2. על מה מברכים?
3. האם יש היגיון בברכות האלה? הסבירו את תשובתכם.
4. מה אתם עושים כשאתם קמים בבוקר?
5. כתבו עוד שני נושאים שלדעתכם יש להתייחס אליהם בבוקר, עם ההשכמה. נמקו מדוע בחרתם בנושאים אלו.
*154*
השיר "תפילה" שכתבה לאה גולדברג, משוררת שחיה במאה ה-20, מתייחס לפרטים קטנים בחיינו, פרטים שאנו חולפים לידם יום-יום ולפעמים בכלל לא שמים לב אליהם, כאילו הם אינם קיימים. כדי לעמוד על חשיבות ההבחנה בשינויים, ועל כך שבשגרה ובהרגל יש מן האדישות, הבאנו את השיר:
למדני, אלוהי, ברך והתפלל
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל
על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,
לדעת, ליחל, להכשל
למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום
לבל יהיה עלי יומי הרגל
- על גולדברג, לאה - ראו במפתח הספר
1. בשיר "תפילה" המשוררת מבקשת: "לבל (שלא) יהיה עליי יומי הרגל" (שלא יקרה מצב שלא אשים לב לדברים השגרתיים).
א. על אילו דברים היא מדברת?
ב. מדוע היא מבקשת בקשה כזו?
ג. מה גורמים לאדם ההרגל והשגרה?
2. כותרת המשנה שבעמוד 153 נכתבה לפי שירו של שלום חנוך "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?"
חשבו על לאה גולדברג שפוגשת בבוקר את שלום חנוך לאחר שקראה את פתיחת השיר שכתב.
א. מה היא שואלת אותו?
ב. מה היא מציעה לו?
- האם לדעתכם חשוב לשים לב לדברים הכי שגרתיים? מדוע?
- כתבו רשימה של דברים שגרתיים, יום-יומיים, שאתם עושים.
חשבו: מה יקרה אם הדברים האלה יתבטלו?
*155*
*155*
ברכות מיוחדות נקבעו לדברים שאדם קולט בחושיו השונים. חוש טעם: אוכל שהוא נהנה לאכול; חוש הריח: ריח מיוחד שהוא נהנה להריח; חוש הראייה: טבע יפה הנגלה לעיניו, מראות ייחודיים, תופעות טבע המתחדשות בכל עונה, אנשים או קבוצות מיוחדות שהוא שמח לפגוש; חוש השמיעה: שמיעת בשורה טובה ומשמחת, או התגברות על פחד מרעשים (רעם).
- ומה עם ברכה הקשורה בחוש המישוש?
בסידור התפילה אין ברכה הקשורה למישוש או למגע.
- חשבו: אם אתם מחבקים אדם אהוב, אם אתם מלטפים פרווה נעימה של חתול או כלב, אם אתם ממששים בד רך, אם אתם מחליקים על שערכם היפה ועוד, מה תברכו?
האכילה היא לכאורה מעשה שיש לו מטרה ברורה - לספק חומר לבניית תאי הגוף, כדי להימנע ממחלות ולאפשר את המשך החיים. האדם התרבותי מוסיף רובד למזון שהוא אוכל. הוא טורח בהכנת האוכל, מגיש את האוכל על צלחת בצורה אסתטית, בזמן האכילה הוא משתמש בסכין, כף ומזלג, מנגב את ידיו ושומר על הניקיון.
(בספר תמונה:) שולחן ערוך לסעודה
"ברכת המזון" - ברכה הנאמרת על פי המסורת היהודית בסיום כל סעודה שבה נאכל לחם, לפחות כגודל זית.
*156*
חוקרים את האכילה שלנו:
- לשם מה אנו אוכלים?
- מה אנו אוכלים?
- כיצד אנו אוכלים?
- מתי אנו אוכלים?
- עם מי אנו אוכלים?
בברכות על המזון (הנאמרות לפני האכילה) יש גם תשומת לב למרכיבי המזון: מברכים ברכות שונות גם על פרי העץ, על פרי האדמה וכדומה. במסורת היהודית "ברכת המזון" נאמרת בסיום כל סעודה שבה נאכל לחם. בברכה זו משבח האדם ומודה על הנאתו מהלחם, מהארוחה.
המזון מספק את הרעב שלנו, מהנה מבחינת הטעם והמראה, ובנוסף לכך הוא מעביר אלינו עולם תרבותי שיש בו ערכים, רגש וחיי חברה. המזון עשוי לעורר במי שאוכל רגשות של געגוע - לדוגמה, לפעמים אומרים על מזון "אוכל של סבתא".
אנשים אוהבים לאכול יחד, עורכים שולחן יפה ומזמינים אורחים לסעודה. אנחנו משתדלים לאכול בנימוס, משתמשים בסכין ובמזלג, שמים מפית בצד הצלחת ומשתדלים לאכול בפה סגור.
כאשר מישהו אוכל בידיים, בחוסר נימוס, ומשאיר סביבו לכלוך, לפעמים מעירים לו שזה לא מכובד.
1. כאשר אדם מבוגר אומר: "אוכל של סבתא" - מה הוא חושב, לדעתכם? מה הוא מרגיש? במה הוא נזכר?
2. מה מוסיפה לסועד הארוחה יחד עם המשפחה או עם החברים?
3. מה מבדיל את האדם מהחיה בשעת האוכל?
4. כתבו ברכה על אוכל טעים שאכלתם. זכרו גם לברך את מי שהכין את האוכל.
*157*
בתורה, בספר דברים כתוב:
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך". (דברים, ח', 10)
בפסוק זה אנחנו לא קוראים נוסח מדויק לברכה על מזון, אלא מבינים שאם אכלנו ושבענו, צריך לברך.
חז"ל קבעו שיש לברך ברכה מיוחדת על הלחם שאנו אוכלים.
- מעניין מדוע יש לברך דווקא על לחם.
- אולי הכוונה לכך שצריך להעריך את העובדה שיש לנו מזון.
אם נקרא את "ברכת המזון" כפי שהיא כתובה בסידור, נראה שיש בה ארבעה חלקים, שהתהוו במהלך הדורות. לכל חלק יש שם, המעיד על התוכן.
חלקי "ברכת המזון":
"ברכת הזן" - הודיה, מודים לאל שדואג למזון לכל מה שנברא בעולם
"ברכת הארץ" - מודים על החיים בארץ-ישראל
"ברכת ירושלים" - ביטוי הקשר והזיקה של העם היהודי לירושלים
"ברכת הטוב והמיטיב" - מודים על הטוב ושואפים לעשות טוב
*158*
1. האם הפסוק בתורה (בספר דברים) קובע את נוסח הברכה שצריך לומר?
2. מדוע לדעתכם חשבו חכמינו שיש לברך באופן מיוחד על הלחם? (חשבו על ארוחה ללא לחם)
3. מדוע לדעתכם רק "ברכת המזון" כתובה כמצווה בתורה? מדוע לא הוסיפו ברכות נוספות כמו: ברכה על בריאות, ברכה על פרנסה וכדומה? הציעו נימוקים והסבירו אותם.
4. עד כמה צריך אדם לאכול על פי הפסוק מהתורה? האם אתם מסכימים עם קביעה זו?
הפסוק מספר דברים מסתיים במילים: "על הארץ הטובה אשר נתן לך". (פרק ח', 10)
- מה היא לדעתכם "הארץ הטובה"?
- מה הקשר בין המזון שאנו אוכלים לבין הארץ הטובה? בתשובתכם, היעזרו בתמונה.
(בספר תמונה:) טל מכסה שדות דגן בנגב
- מה רואים בתצלום? מה המזון שנקבל ממה שרואים בתצלום?
*159*
ב"ברכת המזון" מוקדשת ברכה מיוחדת לירושלים. יחד עם ההנאה מן המזון, זוכרים את ירושלים:
"רחם נא ה' אלוהינו על ישראל עמך
ועל ירושלים עירך
ועל ציון משכן כבודך
ועל מלכות בית דוד משיחך
ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו...
אלוהינו, אבינו, רענו, זוננו, פרנסנו וכלכלנו והרויחנו...
ונא אל תצריכנו, ה' אלוהינו, לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם (...)
שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד.
ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו.
ברוך אתה ה', בונה ברחמיו ירושלים. אמן".
(ברכת המזון, סידור תפילה)
(בספר תמונה:) הגן הארכיאולוגי בירושלים, סיור במקום מזכיר את עברה המפואר של העיר
1. קראו את קטע הברכה.
2. מה מבקשים בקטע? (שימו לב: במה מתחילים את הברכה? מה מבקשים בה? במה מסיימים?) האם ניתן למצוא סדר מסוים בדברים? מהו?
3. התבוננו בקטע (שימו לב למסגרות) שלמעלה, וציינו בו את סדר הדברים, כפי שהם מופיעים בברכה.
1. מהו הקשר בין הברכה על המזון ובין הבקשות על עם ישראל, על ירושלים ועל בית-המקדש?
2. היום ירושלים היא עיר חופשית, עיר הבירה של ישראל.
אומנם בית-המקדש אינו קיים, אבל יש בה מוסדות שלטון, תרבות וחברה.
א. האם גם היום ירושלים זקוקה לרחמים ("רחם נא...")?
ב. האם לדעתכם הברכה הזאת עדיין רלוונטית היום? הסבירו.
*160*
*160*
- חשבו על יום האתמול ועל הדברים שראיתם במהלכו. מה ריגש אתכם? מה הרגשתם?
*160*
האדם חי בסביבה משתנה. הוא חלק מן הטבע, הוא מתבונן בסביבה, הוא רואה תופעות טבע מופלאות ומתפעל ממראה עיניו. "איזה יופי!" הוא אומר בהתרגשות, "בחורף העץ הזה עמד בשלכת, חשבתי שהוא מת, והינה עכשיו מתחיל האביב, העץ פורח בפרחים נהדרים, אני מריח את הריח המשכר." האדם מודה ומשבח את המראות והריחות, את השינויים ואת תופעות הטבע בעולם.
ההלכה היהודית (החוק היהודי) קובעת שמברכים על עצי פרי בלבד. הברכה נאמרת בחודש ניסן כאשר העץ מלבלב.
(בספר תמונה:) עצי שקד פורחים בעמק איילון
"ברכת האילנות" בנוסח אשכנז:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני-אדם".
"ברכת האילנות" בנוסח ספרד:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות, (כדי) להנות בהן בני-אדם".
1. קראו את שני נוסחי הברכה וכתבו: מה ההבדל ביניהם? הסבירו את ההבדל.
2. בלוח השנה העברי מוקדש יום לאילנות (ט"ו בשבט). מהי החשיבות שרואים בעצים בתרבות היהודית-הישראלית?
3. חברו ברכה מיוחדת לעצים.
חשבו על התוכן, החליטו מתי יש לומר אותה, קבעו האם צריך להתייחס רק להיבט אחד הקשור לעץ, וכדומה.
*161*
קיבוץ לוטן נמצא בערבה, זהו מקום חם ויבש ולא קל לעצים לצמוח שם. חברי הקיבוץ דוגלים בערכי הציונות ובאהבת הארץ, ביהדות מתחדשת ובשמירה על משאבי הטבע. כך מברכים בקיבוץ את האילנות:
(בספר תמונה:) נוסח "ברכת האילנות" תלוי על עץ, קיבוץ לוטן
- מה דעתכם על ברכת אילנות בדרך זו? האם הייתם רוצים לברך כך את האילנות? נמקו את דעתכם.
- מהו הקשר בין השיר "תפילה" (בעמוד 154) ו"ברכת האילנות"?
*161*
פעמים רבות אנו אומרים בקול את מה שאנו מבטיחים לעשות בלב. האמירה בקול מגבירה את הכוונה של האומר לעמוד בהבטחתו. חכמינו קבעו תבנית קבועה לברכות:
פותחים באמירה:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו ( ...)" וממשיכים בנושא שעליו מברכים (לדוגמה): "להדליק נר של חנוכה".
1. האם הצורה שקודם אומרים ואחר כך עושים נכונה בעיניכם?
2. מה המשמעות של ההתחייבות לעשות?
3. הביאו דוגמה של מצב בחיי היום-יום שבו מברכים על עשייה.
*162*
*162*
לכל אחד ואחת מאיתנו יש בקשות רבות. אנו מבקשים דברים לעצמנו, למען הקרובים לנו, למען העם שלנו ולמען הארץ שלנו.
1. הכינו רשימה של דברים שאתם צריכים.
מה ביקשתי עבור עצמי | מה ביקשתי עבור משפחתי | מה ביקשתי עבור אחרים | מה ביקשתי עבור העם והארץ |
א. האם יש נוסח קבוע לבקשות שלכם?
ב. האם קל למלא את הבקשות שלכם? הסבירו את תשובתכם.
בתפילה האדם פונה לאל ומבקש - בקשות אלה הן ברכות בקשה. יש ברכות בקשה שהן חלק מתפילות הקבע, אותן תפילות שנאמרות באופן שגרתי וקבוע; ויש ברכות בקשה שאין להן זמן קבוע והן נאמרות רק ברגעים מתאימים.
בכל בקשה יש שלושה חלקים:
פתיחה - יצירת קשר עם מי שפונים אליו.
גוף הבקשה - תיאור הדברים שרוצה המבקש.
סיום - אמירת תודה ודברי פרידה.
לדוגמה:
"אתה חונן לאדם דעת..."
הבקשה: "חננו מאתך חכמה, בינה ודעת".
סיום: "ברוך אתה ה' חונן הדעת".
*163*
בחיי היום-יום שלנו קורה שאנחנו מבקשים בקשות ומצפים שיתמלאו. קראו על המקרה שקרה לאנדריי.
לפני שבוע עבר אנדריי לגור בשכונה חדשה בעיר אחרת.
הוא נפרד מחבריו, הבטיח לבוא לבקר, עלה על המכונית שהובילה את הרהיטים ונסע.
בשכונה החדשה פגש אנדריי חברים חדשים. הם קיבלו את פניו בשמחה ושאלו בסקרנות, "מה שמך?", "מאיזו ארץ אתה?", "מהיכן הגעת לשכונה שלנו?", "באיזה בית-ספר למדת?", "באיזו כיתה?", "לאיזה בית-ספר נרשמת בשכונה שלנו?"
אנדריי ענה על כל השאלות ואמר כי ילמד בכיתה ה' בבית-ספר 'החלוצים'.
מייד קפץ יואב ואמר, "גם אני לומד בכיתה ה' בבית-ספר 'החלוצים'. ניפגש מחר בבוקר ונלך יחד, אני אשב לידך, נהיה גם שכנים וגם חברים ללימודים." בבוקר קם אנדריי, שמח שמייד מצא חבר חדש, הלך ליואב ושניהם הלכו יחד לבית-הספר.
מה רבה הייתה אכזבתו של אנדריי, כשהודיעה לו המזכירה שהוא ילמד בכיתה ה'2 ואילו יואב לומד בכיתה ה'1. אנדריי הצטער מאוד על כך שהחבר החדש, שאותו הכיר רק אתמול, אינו לומד יחד איתו.
בהפסקה פנה אנדריי אל המורה ואמר, "מורתי, אני רוצה לבקש ממך משהו."
"מה?" שאלה המורה.
"לא נעים לי לבקש ממך בקשות כבר ביום הראשון, אבל הייתי רוצה ללמוד בכיתה ה'1, יחד עם חברי יואב. אודה לך מאוד על כל מאמץ שתעשי כדי למלא את בקשתי."
"אעשה מה שאוכל," אמרה המורה, "אדבר עם המזכירה, אולי הדבר אפשרי."
"תודה," אמר אנדריי וחיכה...
1. מצאו בסיפור את הבקשה של אנדריי. כתבו את הבקשה בעזרת תבנית הבקשה מהסידור. האם בקשתו של אנדריי מנוסחת על פי התבנית שלמדתם?
2. תארו לעצמכם מצב שבו ניתנת לכם הזדמנות לבקש שלוש בקשות.
כתבו במחברת את בקשותיכם - שימו לב: בקשו רק דברים חשובים לכם מאוד ובקשו על פי התבנית של הבקשה: פתיחה, גוף הבקשה, סיום.
3. קראו שוב את הבקשות שביקשתם (שימו לב: למען מי ביקשתם?). האם יש סיכוי, לדעתכם, שבקשתכם תתמלא?
*164*
*164*
על פי המסורת היהודית, "תפילת הדרך" היא תפילה הנאמרת כאשר אדם יוצא לדרך. כאשר עוזבים את הבית, המקום המוגן והבטוח, נחשפים לסכנות ועלולים להיפגע.
"תפילת הדרך" נכתבה בתקופת התלמוד, כאשר לא היו מכוניות וכלי תחבורה משוכללים, והדרך נמשכה זמן רב. לכן, ההולך בדרך היה צפוי לסכנות. ניתן למצוא שינויים בנוסחי העדות השונות, אך הרעיון משותף לכולן.
(בספר שתי תמונות:)
- עומס תנועה בנתיבי איילון
- רכבו בזהירות - אל תשכחו לחבוש קסדה
- אני לא זקוק לתפילה, למדתי את חוקי הזה"ב והוריי הדריכו אותי.
- כאשר יוצאים מהבית, לעולם אין לדעת מה עלול לקרות, וברכה יכולה לגרום לנו לשים לב לסכנות.
- האם יש צורך בברכה להגעה ולחזרה בשלום, לדעתכם?
*165*
בסידור נוסח ספרד כתוב:
"יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו,
שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותדריכנו לשלום ותסמכנו לשלום,
ותגיענו למחוז חפצנו לחיים ולשמחה ולשלום. (אם בדעתו לחזור מייד אומר ותחזירנו לשלום)
ותצילנו מכף כל אויב ואורב ולסטים וחיות רעות בדרך,
ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבוא לעולם,
ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו,
כי אל שומע תפילה ותחנון אתה.
ברוך אתה ה' שומע תפילה".
סוג הסכנה | סכנות שהיו פעם | סכנות שקיימות גם היום |
2. הוסיפו חמש סכנות שקיימות בימינו ולא מפורטות בתפילה.
3. תכננו והכינו כרזת פרסומת המברכת את היציאה לשלום והחזרה בשלום. חשבו על אמירה מתאימה ועל האיורים הנלווים למסר שתרצו להעביר. הציגו את התוצרים בכיתה (כיצירה לתלייה בכיתה או מתוקשבת).
אם המשפט נכון, העתיקו אותו למחברת; אם המשפט אינו נכון, תקנו אותו וכתבו במחברת את המשפט המתוקן.
ברכה היא איחול לטוב. נכון / לא נכון
בתרבות היהודית מברכים רק לעיתים רחוקות. נכון / לא נכון
ברכה היא סוג של תפילה קצרה. נכון / לא נכון
על "ברכת המזון" כתוב בתורה. נכון / לא נכון
"תפילת הדרך" נאמרת אחרי שחוזרים מדרך רחוקה. נכון / לא נכון
*166*
*166*
- אתמול כמעט הייתה לנו תאונת דרכים!
- מזל שלא נפגענו...
על פי המסורת היהודית, אחת מברכות ההודאה (הודיה) עוסקת במצב שבו אדם היה נתון בסכנה גדולה או במצב העלול להיות מסוכן, ונחלץ ממנו בשלום. ברכה זו, "ברכת הגומל", מוזכרת בתלמוד הבבלי.
המתפללים נוהגים לומר ברכה זו בבית-הכנסת, אחרי הקריאה בתורה. "ברכת הגומל" צריכה להיאמר בנוכחות עשרה אנשים, במניין.
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הגומל לחיבים טובות, שגמלני כל טוב".
לאותו עניין התייחסו חז"ל, שדנו ביניהם מי הם הנמצאים בסכנה כאשר הם בדרכים (תנו דעתכם על כך שאז לא היו מכוניות, אופנועים, מטוסים, אופניים וכדומה).
אמרו חז"ל:
"אמר רב: ארבעה צריכים להודות - יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית-האסורים". (מסכת ברכות, דף נ"ד, ע"ב)
1. על פי חז"ל, מי צריך להודות?
- מה הסכנות שעמדו בפני יורדי הים? --
- מה הסכנות שעמדו בפני הולכי המדבריות? --
- מה הסכנות שעמדו בפני מי שחלה במחלה קשה?
- על מה מודה מי ששוחרר מבית-האסורים?
*167*
2. לדעתכם, מי בזמננו צריך לברך על כך שנחלץ ממצב מסוכן? הוסיפו לרשימת חז"ל.
3. קראו את הכותרת מהעיתון:
סינמה בלהבות!
שריפה פרצה בסינמה סיטי גלילות בזמן שאלפי הורים וילדים בילו במקום - אמש נפתח המתחם מחדש - עמ' 6
(מתוך עיתון 'ישראל היום', 11/04/2017)
מה הסכנה שממנה ניצלו ההורים והילדים?
4. כתבו על אירוע שבו לדעתכם ראוי להודות על ההיחלצות ממצב מסוכן שקרה לכם או למישהו במשפחתכם.
5. מדוע לדעתכם הוכנסה "ברכת הגומל" לסידור התפילה? על איזה צורך אנושי היא עונה?
"ברכת הגומל" היא ברכה אישית, הנאמרת אחרי שאדם נחלץ ממצבים קשים.
- למה, לדעתכם, קבעו חכמינו שיש לומר את הברכה הזו בבית-הכנסת בנוכחות של מניין (לפחות עשרה מתפללים)?
- הכינו כרזה מתוקשבת בנושא "ברכת הגומל".
*168*
*168*
- מדוע אומרים לאנשים באיזו צורה להתפלל (עמידה / ישיבה)?
- אם זו תפילה אישית כל כך, איך אפשר להסביר שכולם עושים בדיוק אותו הדבר?
- התבוננו בתמונה שבה נראים עולם עומדים דום בשירת "התקווה".
(בספר תמונה:) שרים את ההמנון "התקווה"
- האם כל משתתף בשירה יוצר ביטוי אישי בתוך מסגרת קבועה? הסבירו את תשובתכם.
- האם אפשר ליצור ביטוי אישי גם בתפילה קבועה? הסבירו.
תפילת "שמונה-עשרה" היא תפילת קבע במסורת היהודית, הנאמרת שלוש פעמים ביום, בכל אחת מתפילות היום, וכן בתפילות שבת, ראש חודש וחגים. התפילה נאמרת בעמידה ולכן שמה הוא גם תפילת "העמידה". תפילה זו מיוחסת לזמן שבו היה בית-המקדש קיים. בתפילה הזו היו בתחילה שמונה-עשרה ברכות ולכן היא נקראת גם תפילת "שמונה-עשרה". במהלך השנים נוספה לה הברכה התשע-עשרה, אבל שם התפילה לא שונה. תפילה זו נקראת גם "תפילת לחש" (כיוון שהיא נאמרת בלחש). תפילת "שמונה-עשרה" נאמרת שלוש פעמים ביום: בתפילת "שחרית" בבוקר, בתפילת "מנחה" בצוהריים ובתפילת "ערבית" בערב. חלקים מהתפילה נאמרים גם בשבתות, בחגים ובראש חודש.
בתפילת "שמונה-עשרה" יש ברכות שהן פתיחה לסדרת הבקשות, יש בקשות, ויש ברכות לסיום. בברכות הפתיחה מזכירים את האבות, את כוח האל ואת קדושת האל; בבקשות מתייחסים לדעת, לתשובה, לסליחה, לגאולה, לרפואה, לברכה לשנים, לקיבוץ גלויות, להשבת המשפט, לבניין ירושלים ועוד; בסיום התפילה מבקשים שלום.
לתפילת "שמונה-עשרה" יש פתיחה וסיום קבועים, בכל הפעמים שבהן היא נאמרת במשך כל ימות השנה. פותחים בשלוש הברכות הראשונות: "אבות", "גבורות", "קדושת השם", ומסיימים בשלוש הברכות האחרונות: "עבודה", "הודאה", "ברכת השלום". הבקשות האמצעיות משתנות בהתאם למועד (ימי חול, שבת, חגים).
*169*
*169*
"ברכת השנים" היא הברכה התשיעית בסדר הברכות של תפילת "שמונה-עשרה", וגם היא ברכת בקשה. בברכה זו מבקשים שהשנה יירדו גשמי ברכה בארץ-ישראל. ברכה זו מכונה גם "ברכת פרנסה".
מדוע יש ברכה כזו בסידור?
ארץ-ישראל שוכנת על גבול המדבר.
בימי קדם הסתמכה החקלאות רק על גשמים, שהיו חשובים לכלכלה של התושבים שרובם עסקו בחקלאות.
מחודש חשוון ועד לחג הפסח היהודים בכל העולם, גם אלה שחיים במדינות גשומות מאוד, נוהגים לבקש שיירדו גשמי ברכה בארץ-ישראל.
- מה אפשר להבין מברכה זו על הקשר ועל הזיקה של היהודים בעולם לארץ-ישראל?
בסידור התפילה, ב"תפילת העמידה" בנוסח הספרדים כתוב:
"ברך עלינו ה' אלוהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, ורוה פני תבל ושבע את העולם כולו מטובך. ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך. שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענות, ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום. חוס ורחם עליה ועל כל תבואתה ופרותיה, וברכה בגשמי רצון, ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים ושובע ושלום כשנים הטובות לברכה. כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים".
(מתוך תפילת "שמונה-עשרה")
- הכינו רשימה של נושאים שמבקשים ב"ברכת השנים".
*170*
הלואי ומענן תרד עלינו קשת
הלואי שלעולם הזה יש תקנה...
הלואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת
הלואי ולא תאבד לעד המתנה
הלואי שהמדבר יצמיח עשב דשא
הלואי ועוד נשב בצל התאנה.
הלואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב
הלואי ויפתחו שוב שערי גן-עדן
הלואי ויתמזגו מזרח ומערב
הלואי ונחדש ימינו כאן כקדם.
הלואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב
הלואי ולא ננטוש את דרך התקוה
הלואי והאדם יהיה רחום עד ערב
הלואי שיש סיכוי אחד לאהבה.
הלואי שלא נכאב...
תקנה - תיקון, תרופה
נחדש כקדם - נבנה כמו שהיה פעם, בימי קדם
רחום - אהוב, חביב
לא ישא גוי אל גוי חרב - לא יהיו מלחמות, עמים לא יילחמו ביניהם (מתוך נבואת ישעיהו, ב', 4)
על מנור, אהוד - ראו במפתח הספר
בקשות הן רלוונטיות גם לימינו. אנחנו מבקשים משום שאף פעם איננו יודעים מה יקרה.
1. קראו את השיר ומצאו: אילו דברים מבקש המשורר בימינו? עבור מי הוא מבקש?
2. האם אפשר להסתפק רק בחלק מן הבקשות?
3. הוסיפו עוד בית לשיר.
*171*
על הקשר בין האדם, הארץ ואיתני הטבע, אמר רבי שמעון בר-יוחאי במדרש שלפניכם:
"שלושה דברים שקולין זה כזה, ואלו הן: ארץ ואדם ומטר.
אמר רבי לוי בר-חייא: ושלושתן מג' אותיות,
ללמדך שאם אין ארץ אין מטר, ואם אין מטר אין ארץ, ואם אין שניהם - אין אדם".
(בראשית רבה, י"ג, ג')
על שמעון בר-יוחאי - ראו במפתח הספר
על בראשית רבה - ראו במפתח הספר
קראו את קטעי המקורות שלמעלה ("ברכת השנים" בעמוד 169, השיר "הלוואי" בעמוד 170 והמדרש בעמוד זה) וענו:
1. על פי המדרש בעמוד זה, מהם שלושת הדברים בעלי אותה חשיבות?
א. הסבירו את הקשרים ביניהם.
ב. נסו לתאר את הקשר בעזרת שרטוט.
2. איזו מילה מעידה על בקשות בשירו של אהוד מנור?
3. כתבו שלושה מתוך הנושאים שאהוד מנור מבקש בשיר. עבור מי הוא מבקש אותם?
4. דרגו את הבקשות בשיר על פי סדר חשיבותן בעיניכם.
- אילו בקשות מבקשים האנשים כיום כדי שחייהם יהיו טובים?
- במה הייתם אתם בוחרים לברך את עצמכם?
*172*
*172*
"ברכת קיבוץ גלויות" היא הברכה העשירית בתפילת "שמונה-עשרה".
זו הברכה הראשונה מבין הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת האומה העברית כאומה עצמאית לארץ-ישראל.
קיבוץ גלויות - מושג המביע את שיבת כל הגלויות לארץ-ישראל. המושג מוזכר בתנ"ך. השאיפה לקיבוץ גלויות נשמרה ברציפות מאז חורבן בית-שני. קיבוץ הגלויות עומד במרכז תולדות התנועה הציונית ובמגילת העצמאות של מדינת ישראל, ומטרתו מיזוג עולים חדשים עם ישראלים ותיקים על מנת ליצור תרבות ישראלית עברית חדשה.
(בספר תמונה:) כרזה מתקופת השואה, למען מתן זכות עלייה לארץ-ישראל לכל יהודי העולם
"תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס (דגל) לקבץ גלויותינו,
וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו,
ברוך אתה ה', מקבץ נדחי עמו ישראל".
"ברכת קיבוץ גלויות" נקבעה עוד בזמן שבית-המקדש השני היה קיים, משום שגם אז התגוררו יהודים רבים בתפוצות. יישובים מבוססים של יהודים היו במצרים (הגיעו לשם לאחר גלות יהויכין), בבבל (בעקבות גלות בבל) וכן באזורי טורקיה ואיי יוון.
קראו את "ברכת קיבוץ גלויות", דונו וענו:
1. מה כוללת הבקשה לקיבוץ גלויות?
2. בימינו, לעם היהודי יש מדינה משלו, מדינת ישראל, וכמעט כל יהודי הרוצה בכך יכול לעלות לארץ ולהתיישב בה. האם לדעתכם יש צורך להמשיך ולהתפלל תפילה זאת? הסבירו את עמדתכם.
3. תפילת "שמונה-עשרה" נאמרת על ידי המתפללים שלוש פעמים ביום. מה אפשר ללמוד מכך על הברכות המופיעות בה?
*173*
- האם לדעתכם כל היהודים חייבים לגור בארץ-ישראל? נמקו את דעתכם.
- לפניכם חילוקי הדעות במשפחה שמתלבטת אם לעלות לישראל מארצות-הברית.
- אבא אומר שהמצב בארץ קשה וייתכן שלא יוכל למצוא שם עבודה.
- אני חושב שצריך לעלות לישראל כי היא מולדתו של העם היהודי.
- אני מרגישה שישראל היא ביתי, ואני רוצה לגור בבית.
- אחי הגדול אומר שהוא לא בטוח שהרעיון טוב, והוא רוצה להישאר בארה"ב כי הוא יתגעגע לחברים.
עם מי מהילדים אתם מסכימים? נמקו את דעתכם.
- לפניכם ציור המתאר עלייה לארץ-ישראל. בציור יש מילה אחת יוצאת דופן. מדוע לדעתכם שולבה מילה זו בציור? נמקו את דעתכם.
(בספר ציור, אנשים מדברים:)
ארץ ישראל
ציון
ירושלים
הביתה
*174*
*174*
למדנו שבסידור התפילה ישנן ברכות המתייחסות לאדם באופן אישי: "ברכת הגומל", "ברכת הדרך" וכדומה. בנוסף להן יש ברכות רבות העומדות על הקשר ועל השייכות שבין היחיד לעמו ולארצו. הרגשת השייכות הזו באה לידי ביטוי בהבעת כיסופים למשותף בין עם ישראל, ארץ-ישראל וירושלים. על פי המסורת היהודית, המתפללים מזכירים את ירושלים בתפילותיהם, וכן ברגעים החשובים ביותר בחייהם, למשל בזמן שהחתן עומד נרגש מתחת לחופה ביום נישואיו - זהו רגע חשוב לקראת הקמת משפחה חדשה.
(בספר תמונה:) מגדל דוד בירושלים
- בכל חתונה אני מחכה לרגע שבו החתן שובר את הכוס ומזכיר את ירושלים.
- ירושלים כבר עיר בנויה, למה צריך להמשיך במנהג הזה?
- האם לדעתכם צריך להמשיך ולהזכיר את חורבן ירושלים? הביאו טיעונים ונמקו את דעתכם.
*175*
ירושלים היא עיר עתיקה. אנו יודעים על קיומה עוד מימיו של מלכי-צדק מלך שלם (שלם היא ירושלים, ומסופר על כך בספר בראשית) ומימיו של דוד המלך, לפני כ-3,000 שנה.
ירושלים מהווה מוקד מרכזי בתרבות היהודית-ישראלית. ירושלים איננה רק שם של מקום בישראל, היא עיר הבירה, היא מסמלת את הקשר בין עם ישראל לארצו והיא עיר הכיסופים והשלום.
הברכה ה-14 ב"תפילת שמונה-עשרה" היא "ברכת בניין ירושלים". במשך כל שנות גלותו לא שכח העם היהודי את ירושלים. הוא התגעגע אליה וטיפח תקוות לשוב אליה. ב"ברכת בניין ירושלים" מבקשים המתפללים שירושלים תהיה בנויה לעולם. בברכה באה לידי ביטוי התקווה של עם ישראל להיגאל מהגלות, לבנות את הארץ, להחזיר לירושלים את כבודה, את תפארתה ואת קדושתה.
(עוד על ירושלים - ראו גם ב"ברכת המזון" בעמוד 155)
"ולירושלים עירך ברחמים תשוב,
ותשכין בתוכה כאשר דברת,
ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם,
וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין.
ברוך אתה ה' בונה ירושלים".
(מן הסידור)
1. כתבו: מה מבקשים ב"ברכת בניין ירושלים"?
(רמז: העתיקו את הפעלים, שימו לב לפועל "תכין" במשמעות תכונן - תעמיד)
2. בימינו ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל, אך המתפללים חוזרים ומתפללים אותה תפילה עתיקה.
הציעו תפילה חדשה למען ירושלים. חשבו על הקשר ועל השייכות בימינו, בין ירושלים לעם ישראל.
*176*
יוסי גמזו מתאר בשירו את פניה הרבות של ירושלים.
על גמזו, יוסי - ראו במפתח הספר
אהובתי, על מגדליך הגבוהים,
פרושה אדרת השקיעה סמוקת שולים
קשה קשה שלא להיות בך נביאים,
או לפחות משוררים, ירושלים.
אך בין חוזיך שניבאו בך נואשות,
את המלכות ואת הדם ואת החרב
אני רוצה להיות הילד הראשון,
שיתעורר בירושלים האחרת.
ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.
אהובתי, מול בית-הספר לשוטרים,
ומול אותה גבעת תחמושת, דם ועצב
את כל פצעי החפירות כמו בתפרים,
חובש הזמן בתחבושות קרירות של עשב.
ובשוקי הצבעונין צועק הרחוב,
עברית צרודה כזאת וערבית נחרת
כשהעתיד על החשבון פורע חוב,
במפרעה לירושלים האחרת.
ירושלים, ירושלים...
אהובתי, אבני הכותל החמות,
משננות אחרי אלפי פתקים של צער
את מעופן של היונים על החומות,
עם המחר המתהלך בך צעד צעד.
ומול מגדל דוד שבים האוהבים,
ימין-משה ואבו-תור אט אט וחרש
פשוט לקטוף בך אשכולות של כוכבים,
אז לילה טוב לירושלים האחרת.
ירושלים, ירושלים...
- איזו ירושלים "אחרת" רוצה המשורר לראות, לדעתכם?
1. חשבו וכתבו: מה אתם הייתם מאחלים לירושלים?
2. אילו דברים צריך שיהיו בה, לדעתכם?
3. הציגו את "ירושלים של מחר" בדרך יצירתית (באחד מהכלים המתוקשבים, או בכתיבת שיר, או בכל דרך יצירתית אחרת). הציגו את עבודותיכם בכיתה.
- בחרו נציגים שיטענו בעד ונגד חידוש הברכה לבניין ירושלים ונהלו דיון בניסיון לשכנע את השומעים לשנות את דעתם.
*177*
*177*
- אני אוהבת שכולם נמצאים יחד בטקס. זאת הרגשה מיוחדת, חגיגית.
- טקסים הם לפעמים משהו מאוד משעמם ולא מובן.
- האם התפילה בבית-הכנסת היא טקס, לדעתכם? הסבירו את תשובתכם. (שימו לב למאפייני הטקס: חגיגי, מעביר מסר, יש בו המחזה, משתף את הקהל)
"ברכת כוהנים" - טקס עתיק בעולם היהודי. כבר בהיות עם ישראל במדבר, הצטוו הכוהנים לברך את בני ישראל בברכה המורכבת משלושה פסוקים מן המקרא (לכן היא נקראת גם "ברכה משולשת").
(בספר תמונה:) ידי כוהנים בוויטראז', חלון בית-כנסת קונסרבטיבי בחיפה
"יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך (ירחם עליך) ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
(במדבר, ו', 24-26)
*178*
"ברכת כוהנים", הנקראת גם "נשיאת כפים", נאמרה בעבר בבית-המקדש והיום היא נאמרת בבית-הכנסת.
הכוהנים, שנמצאים בתוך קהל המתפללים בבית-הכנסת, מוזמנים לעלות ולעמוד לפני ארון הקודש. הם מכסים את ראשם וידיהם בטלית, מרימים ידיים מעל לראשם, לעבר הקהל, ומברכים את כל קהל המתפללים. החזן מקריא את הברכה והכוהנים חוזרים עליה מילה במילה.
בימינו, בטקס הנערך בבית-הכנסת, עומדים הכוהנים מול ארון הקודש בתפילת "שחרית" של כל יום, בתפילת "מוסף", בתפילת "מנחה" של יום שהוא תענית (אבל) ובתפילת "נעילה" של יום הכיפורים.
(בספר שתי תמונות:)
- טקס "ברכת כוהנים" ברחבת הכותל המערבי בירושלים
- ידי כוהנים בברכתם, על מצבה בבית-הקברות היהודי בקרקוב שבפולין
במהלך הברכה, מתחת לטלית, הכוהנים מפשקים את אצבעות הידיים שלהם, כך שתיווצר האות ש' הפותחת את המילה "שדי" - אחד משמות האלוהים (על פי המסורת, אלו הם ראשי תיבות של: "שומר דלתות ישראל"). צורה זו הפכה לסמל הכהונה והיא מופיעה על מצבות, על פרוכות שעל ארון הקודש ועוד.
1. נסו ליצור את האות ש' בעזרת האצבעות בשתי הידיים כמו הכוהנים המברכים.
2. איזו הרגשה יש לדעתכם לקהל, כאשר הכוהנים עומדים מול ארון הקודש, והמתפללים רואים דמויות עטופות בטליתות לבנות וידיהן פרוסות קדימה?
*179*
בסיום "ברכת הכוהנים", הברכה השלישית היא "וישם לך שלום".
הברכה השגורה ביותר בפי כל דובר עברית היא "שלום".
כולנו רוצים, מיחלים ומבקשים שלום עלינו ועל כל ישראל.
לשלום הוקדשה ברכה מיוחדת בתפילת "שמונה-עשרה".
נושא השלום מופיע גם בברכות שלמדנו: ב"ברכת הגומל" וב"תפילת הדרך".
חפשו שירים שנושאם שלום, בחרו באחד מהם:
1. הביאו את מילותיו לכיתה.
2. ספרו: מדוע בחרתם בשיר זה?
3. חפשו מידע וכתבו על אודות כותב השיר ומלחין השיר.
4. מתי נכתב השיר? האם יש לכתיבתו סיפור מיוחד?
5. מה תוכנו של השיר?
6. איזו הרגשה נותן לכם השיר בעת קריאת מילותיו ובהאזנה לו?
7. הכינו שירון כיתתי מתוקשב ובו שכבות מידע על אודות השירים שבחרתם.
*180*
*180*
"ברכת השלום" היא ברכה מרכזית וחשובה מימי קדם ועד ימינו. כולנו רוצים, מיחלים ומבקשים שלום עלינו ועל כל ישראל. זו הברכה האחרונה בתפילת "שמונה-עשרה" (הברכה התשע-עשרה).
1. כתבו במחברת ברכה לשלום על עם ישראל בארץ ובעולם.
2. בדקו כמה פעמים ביום אתם אומרים "שלום". רשמו באילו הזדמנויות אתם אומרים "שלום".
כדי לעמוד על הקשר שבין המושג "שלום" לבין תחושת השייכות של כל יהודי העולם, קראו את הסיפור הבא הלקוח מתוך הספר "עלילות עיראק". בסיפור מתוארת פגישה מיוחדת במינה. מחבר הספר וחברו בן-ציון הגיעו לעיראק בשליחות ציונית ונקלעו לצרה. הסיפור מתרחש בשעת לילה, בתחנת אוטובוס במקום נידח ועוין בעיראק. בעקבות הפגישה הזו הגיעו המחבר וחברו אל הקהילה היהודית במקום.
והינה ברדתנו מהאוטובוס, מבחין אני בנער כבן 12 העומד במרחק מטרים אחדים מאיתנו, נשען על אופניו ומתבונן בנו. אני פונה לאחור כדי לעזור לבן-ציון לכתף את חפציו, וכאשר אני חוזר ופונה לפנים, עודני רואה את הנער עומד במקומו. ובעברנו על ידו אינו מסיר את מבטו ממנו ולוחש, "שלום."
נעצרנו כהלומי רעם, לברכת שלום כזו זוכה אדם רק פעם אחת בחייו. הינה אתה עזוב לנפשך בחשכת הלילה, בלב עיר זרה, שמאורעות סתומים ואימתניים מתרחשים בה, ולפתע צץ לעיניך ילד שאינך מכיר אותו ושאינך חש בו כל סימן שיהודי הוא, והוא הוגה בשפתיו את המילה המתוקה "שלום"; ואתה שומע זאת ובמחי יד אחד נשתנה הכול - ניצלת מצרה. מלבד "שלום" לא ידע הנער שום מילה עברית אחרת.
(מתוך "עלילות עיראק")
על אבידוב, יאני (יעקב) - ראו במפתח הספר
*181*
1. הנער לוחש את המילה "שלום" - גיבורי הסיפור נעצרים "כהלומי רעם". מדוע עוררה לחישה של מילה אחת עוצמת רגשות כזו?
2. מחשבותיו ורגשותיו של הנער אינם מתוארים בקטע זה. נסו לתאר מה חש הנער לפני הפגישה ובשעת הפגישה.
1. קראו את הכרזות:
- מי שאינו מוכן להתפשר - אינו מוכן לשלום
- הישראלים והפלסטנים עייפים ממלחמות ורוצים שלום
- אין שלום עם אויה שמתנהג באלימות
2. א. העתיקו למחברת את הכרזה המתאימה לדעתכם.
ב. כתבו במחברת מדוע בחרתם בכרזה.
ג. חפשו חבר או חברה שבחרו באותה כרזה.
ד. הסתדרו בקבוצות לפי הכרזות שבחרתם, כל קבוצה תציג את הכרזה שבחרה.
ה. הסבירו מדוע הכתוב בכרזה נראה לכם נכון וחשוב.
*182*
כמעט כל העמים ובכל הדתות שואפים לשלום ומתפללים לשלום. נבדוק כיצד הרצון לשלום בא לידי ביטוי אוניברסלי.
בנצרות: פרנציסקו- הקדוש (מהעיר אסיזי) היה נזיר איטלקי שחי במאה ה-13, ומשערים שהוא חיבר את התפילה הבאה:
האדון - עשה אותי כלי לשלומך
מקום בו שוררת שנאה, הבה לי ואזרע אהבה
במקום הפרוד - אחדות
במקום החשד - אמון
במקום הכסל - אמת
במקום היאוש - תקוה
במקום העצבון - שמחה
במקום החושך - אור
הו אדוני - עשה שלא אצטרך לבקש שמחה
יותר משינחמוני - אנחם
יותר משיאהבוני - אוהב
יותר משיבינוני - אבין
שהרי בנתינה - מקבלים אנו
במחילה - נמחל לנו
ובמותנו - נולדים אנו אל חיי הנצח
אמן
באיסלאם: בדרשה שבה הח'טיב (הנושא את הדרשה במסגד) ד"ר לוטפי מנצור מדבר על ערך חברתי - ערך הכבוד לזולת, מוזכר נושא השלום.
הוי עובדי אללה,
האמונה השלמה והאסלאם הטוב
מחיבים לברך (את הזולת) לשלום
ולדבר (עימו) בנעימות
ולקבל (אותו) בסבר פנים יפות.
ביהדות יש מקום מרכזי לשלום
(כפי שלמדתם ב"ברכת השלום" בעמוד 180)
"שים שלום טובה וברכה, חיים חן וחסד ורחמים, עלינו ועל כל ישראל עמך..." (מתוך "ברכת השלום" שבתפילת "שמונה-עשרה")
1. קראו את שלוש התפילות המופיעות למעלה.
2. כתבו אילו ביטויי שלום מופיעים בכל מקור.
3. נסו לדמיין כי יהודים, נוצרים ומוסלמים מתפללים יחד. נסו לחבר תפילה לשלום בעולם של כולם יחד.
*183*
*183*
- קראו את הכותרת ואת נושא השיעור.
- מה לדעתכם יהיה תוכן השיעור? על מה נלמד?
- האם לדעתכם צריך לנצור (לשמור, לעצור) את הלשון?
- מה מרגישים כאשר אי אפשר לדבר?
- כתבו שלוש שאלות שהייתם רוצים לשאול את מחבר התפילה.
"אלוהיי נצור" היא קטע המסיים את תפילת "שמונה-עשרה". זוהי תפילת יחיד, שבה הבקשות שהאדם מבקש הן פרטיות - המתפלל מבקש למען עצמו, שתהיה לו היכולת לא לדבר דברי שקר, לא לרמות, לא לרכל על אחרים, לא לשקר ולא להלבין פנים. על כל הדברים הללו קשה מאוד להתגבר.
תפילת "אלוהיי נצור" היא תפילתו האישית של האמורא (אחד מחכמינו זיכרונם לברכה) מר בריה דרבינא. בסידורי התפילה היא נמצאת בסופה של תפילת "שמונה-עשרה" - תפילת "העמידה".
תפילת "אלוהיי נצור" מתבססת על פסוק מספר תהילים: "נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". (תהילים, ל"ד, 14)
נצור - שמור, כמו נצרה ברובה שעוצרת את הקליע לפני הירי
לשון הרע - דברים שנאמרים לרעתו של מישהו ואפילו הם דברי אמת
מדבר מרמה - מאמירת דברים לא נכונים המטעים את הזולת
1. קראו את דברי הילדים:
- לשון הרע זה בעצם שיימינג
- למה צריך לבקש בתפילה בקשה על נצירת הלשון?
- אני לא מסוגל. כשאומרים לי לנצור את הלשון, אני דווקא מתחיל לדבר.
- מה הקשר בין בקשה אישית / פרטית לסידור התפילה?
*184*
2. עם איזו מדעות הילדים אתם מסכימים? מדוע?
3. ציירו ציור שמבטא את נצירת הלשון.
4. הלשון היא איבר רך בתוך הפה. איזה רע ניתן לעשות בה?
5. מה מבקש המתפלל בתפילה זו?
6. מדוע לדעתכם יש צורך בתפילה כזו? מדוע התפילה האישית הזאת שולבה בתפילת "שמונה-עשרה"?
המתפללים מסיימים את תפילת "שמונה-עשרה" בבקשה לאומית:
"עושה שלום במרומיו
הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן".
7. מדוע לדעתכם התפילה האישית מסתיימת בבקשה ל"שלום עלינו ועל כל ישראל"?
- האזינו באחד מאתרי האינטרנט לפיוט "מי האיש החפץ חיים?" וקראו את מילותיו:
(שאלה) "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב?"
(תשובה)
"נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה.
סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו".
(תהילים, ל"ד, 13-15)
- על פי ספר תהילים, אילו תכונות ומעשים צריך שיהיו לאדם שחפץ בחיים טובים?
- האם אתם מסכימים עם הכתוב?
- הציעו "מתכון" לחיים טובים (תכונות ומעשים).
תפילת "אלוהיי נצור" היא תפילה שחוברה על ידי אחד החכמים. מתפללים אחרים מצאו שיש בה מה שמתאים להם, הבקשה מצאה חן בעיני הכלל, אומצה ושולבה בסידור התפילה.
*185*
*185*
מבוא: הלוח העברי וחודש תשרי
א. ראש-השגה
ב. שלושת הרגלים - אדם ואדמה בארץ-ישראל
ג. מחזור מועדים ממלכתיים - זיכרון, גבורה ועצמאות
ד. ימי אבל לאומיים - זיכרון ושייכות לעם
(בספר תמונה:) לוח שנה בכתב-יד מאויר, פולין, 1640
*186*
*186*
מתי מתחילה השנה מבחינתכם? מדוע?
ביום-ההולדת שלי? בתחילת שנת הלימודים? בראש-השנה? או ב-1 בינואר?
קראו את דברי הילדים:
- למה צריך גם לוח עברי וגם לוח לועזי?
- אני חושב שלא צריך את הלוח העברי, ממילא אנחנו חיים לפי הלוח הלועזי.
- עם מי מהילדים אתם מסכימים? נמקו.
- מדוע לדעתכם חשוב שכל היהודים בעולם יכירו גם את הלוח העברי?
לוח השנה העברי מתבסס על הזמן העובר בין מולד ירח אחד למולד הירח שאחריו.
אורכו של חודש הוא על פי הזמן שהירח מקיף את כדור-הארץ, ונקבע שבחודש אחד הוא יהיה 29 יום ובחודש שאחריו 30 יום. 12 חודשים לפי הלבנה (ירח) יהיו אם כן 354 ימים. הלוח העברי מוסיף בכל שלוש או ארבע שנים חודש (אדר ב') ואז נוצרת "שנה מעוברת" בת 13 חודשים. כך משלימים את 11 הימים שחסרים בשנה על פי הלוח הירחי לעומת 365 הימים של השנה על פי הלוח השמשי - וכך יש שבע שנים מעוברות בכל 19 שנים. השילוב של שני הלוחות גורם לכך שבכל שנה החגים נשארים באותה עונת שנה, למשל סוכות בסתיו ופסח באביב.
הלוח הנוצרי (הנקרא גם "הלוח האזרחי") הוא לוח שמשי, כלומר הוא מחשב את הזמן על פי הקפת כדור-הארץ את השמש. השנה מחולקת ל-12 חודשים, ושנה אחת היא מחזור שלם של עונות השנה. הלוח המוסלמי מתבסס על חודשי הירח, כמו הלוח העברי. אולם לוח זה לא משווה את אורך השנה הירחית עם שנת החמה (השמש), ולכן בכל שנה זזים החגים המוסלמיים 11 ימים לאחור וכך אין לחגים עונה קבועה.
*187*
- ממתי סופרים את השנים?
יהודים:הלוח העברי - מבריאת העולם - ה'תשע"ח שנים, שהן 5,778 שנים
הספירה הנוצרית - מהולדת ישו 25 בדצמבר (וזג-המולד) במאה ה-1 לספירה
מוסלמים: לוח ההיג'רה - מ-622 לספירה - הגירת מוחמד ממכה למדינה
על פי המקובל כיום במדע, העולם נוצר בערך לפני 13 מילארד שנים.
- איזה רעיון עומד מאחורי גלגל המזלות ומחזור הזמנים?
למדנו על כך שבשנה מעוברת, הלוח העברי משלים את הזמן החסר בשנה לפי הלוח הירחי ומתאימו ללוח השמשי, כדי שהחגים יהיו בעונות שנה קבועות.
בשיעור זה נלמד על הקשר בין הלוח העברי ועונות השנה בארץ-ישראל.
(בספר שתי תמונות:)
- גלגל המזלות מהמאה השישית, מתוך רצפת הפסיפס בבית-הכנסת העתיק בבית-אלפא
- לוח גזר, המוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול שבטורקייה
בשנת 1908 נערכו חפירות ארכיאולוגיות בתל גזר (בין לטרון לרמלה) ושם נמצא לוח שנה החרוט על אבן-גיר.
החוקרים משערים שמדובר בשנה החקלאית שהייתה נהוגה בארץ-ישראל בזמן העתיק (המאה ה-10 לפני הספירה, לפני כ-3,000 שנה). שנה זו מתחילה בחודש תשרי ומסתיימת בחודש אלול.
בלוח גזר מצוינות עונות השנה והפעולות החקלאיות שעושה החקלאי בכל עונה.
מידותיו של לוח גזר 7.2 ס"מ על 11 ס"מ.
*188*
לאחר תקופת המקרא דנו חז"ל במקומו של חודש תשרי בלוח העברי. לצד המניין המקראי (שבו ניסן הוא החודש הראשון בשנה) התפתח מניין נוסף, שבו תשרי הוא החודש הראשון בשנה.
השם "תשרי", מקורו במילה האכדית "תשריתו" שמשמעו ראשית. בימינו, השנה העברית מתחילה בחודש תשרי.
לוח חודש תשרי:
א - א' רה"ש
ב - ב' רה"ש
ג - צום גדליה
י - יום הכפורים
טו - סוכות
טז - חוה"מ
יז - חוה"מ
יח - חוה"מ
יט - חוה"מ
כ - חוה"מ
כא - חוה"מ
כב - שמחת תורה
1. בדקו בלוח השנה וכתבו אילו אירועים חלים בחודש תשרי.
2. בדקו בלוח חודש תשרי: - כמה ימי חול יש בחודש?
- כמה ימי חג יש בחודש?
- כמה ימי חול המועד יש בחודש (ימים שבין היום הראשון של החג לבין היום האחרון של החג)?
3. ספרו על חודש תשרי שלכם: מה התחיל? מה הסתיים? מה השתנה?
- מה מתרחש במעבר שבין הקיץ לחורף?
חודש תשרי הוא חודש של התחלות חדשות: חודש תשרי חל בראשית הסתיו, תקופת מעבר בין הקיץ לחורף: בתלמוד הבבלי נאמר כך:
"חצי תשרי, מרחשון וחצי כסלו - זרע (זורעים אחרי האסיף ולפני ירידת הגשמים);
חצי אב, אלול וחצי תשרי - חום".
(תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, ק"ו, עמוד ב')
על בבא מציעא - ראו במפתח הספר
*189*
4. מה נאמר במקור על מחציתו השנייה של חודש תשרי:
א. מה עושים החקלאים?
ב. למה הם מקווים?
קראו את דברי הילדים:
- חקלאות זו עבודה קשה ואין ביטחון שהחקלאי יקצור את פרי עמלו.
- מייד לאחר האסיף מתחילים לקוות לגשם, אבל גם לאחר הצלחת היבול, ממשיכים לחוש חוסר ביטחון.
- האסיף הוא פרי העבודה של החקלאי, אבל מה יהיה בעונה הבאה?
- האם לדעתכם החקלאי בן ימינו חש אותו חוסר ביטחון כמו החקלאי בימי קדם? נמקו את תשובתכם.
בסוף אלול ובחודש תשרי מתחילים להופיע סימני הסתיו.
(בספר שלוש תמונות:)
- חצב
- חבצלת החוף
- ציפורים נודדות בשמי ישראל
*190*
1. צאו החוצה וצלמו תמונות של התחלות בשנה החדשה.
למשל: חלונות ראווה, לבלוב, שלכת, פריחה, בגדים, נעליים וכדומה.
2. בחרו נושא אחד ותארו את השינוי. מה היה קודם? ומה עכשיו?
3. הכינו מצגת שתבטא את הפעילות שעשיתם.
4. חפשו מידע על עונת הסתיו באינטרנט או בספרי עזר. בחרו נושא אחד השייך וכתבו עליו בהרחבה.
עם רדת הגשם הראשון (היורה), הטבע מתחיל להתעורר מחדש אחרי הקיץ החם, והצבע הצהוב של סוף הקיץ מתחיל להשתנות לצבע ירוק רענן.
(בספר שתי תמונות:)
- שדה בור בקיץ
- שדה מעובד בחורף
*191*
בשדות: החצב בולט בנרותיו הלבנים.
חבצלת החוף מפיצה את ריחה לאורך החוף,
בשמיים: נראות ציפורים נודדות, החולפות בשמי ארצנו ומבשרות לנו את תחילתה של שנה חדשה.
במטעים: קוטפים רימונים, גודדים תמרים, אורים תאנים ומוסקים זיתים.
יחד עם כל ההתרחשות בטבע, גם אנחנו חוגגים את תחילת השנה החדשה: יש לנו הזדמנות לפתוח ביחסים חדשים בין אדם לחברו, הזדמנות לבקש סליחה איש מרעהו ולהתחיל מחדש.
השיר "סתיו יהודי" מביא מבט מיוחד על הסתיו בתרבות היהודית-ישראלית, הוא מתייחס ללוח העברי, לחגי תשרי, לתחושות ולרגשות של היחיד שחש כי הוא חלק מהעם כולו.
סתו יהוךי בארץ אבותי
שולח בי
רמזי אלול.
כבר משתגעות בי קצת
הצפורים הקטנטנות שורקות העצב
של יום הכפורים.
אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמים.
ופנים יהודיות מן הגולה
באפרפר נוגה
ירחפו לפני כסא אדון עולם,
ובקשות ותחנונים
וניצוצות הרבה בעומק עיניהן.
על חלפי, אברהם - ראו במפתח הספר
*192*
הדובר בשיר עובר בין שני זמנים:
זמן עבר - מה שהיה פעם
וזמן הווה - מה שקורה עכשיו
הדובר כאילו עף עם ציפורים דמיוניות שמובילות אותו ואת זיכרונותיו.
רגע הוא רק עם עצמו
ורגע הוא עם כולם.
הוא פה (בארץ),
והוא שם (עם הזיכרון של מה שהיה פעם, בגולה)
הוא מתרגש מדברים חדשים,
יחד עם זיכרונות אישיים וציבוריים.
תופעות טבע | רגשות | זיכרונות | קשר עם תרבות ישראל |
2. האזינו באחד מאתרי האינטרנט ללחן השיר הזה, תוכלו לשיר אותו. דונו וכתבו:
א. האם הלחן מתאים למילים, לדעתכם?
ב. מה הלחן מוסיף להבנת מצב-רוחו של הדובר?
ג. מה האווירה שהלחן משדר?
2. למה מתכוון הדובר בשיר בביטוי "סתיו יהודי"?
האם עונה יכולה להיות יהודית? הסבירו את כוונת הדובר.
3. בשורה האחרונה בשיר מופיעות המילים "ניצוצות הרבה". קראו את ההגדרה לערך "ניצוץ":
ניצוץ ז. זיק, שביב אש
שערו והסבירו למה התכוון המשורר במילים "ניצוצות הרבה בעומק עיניהן".
*193*
משוררים וסופרים רבים כתבו על התקופה המיוחדת הזאת של סיום שנה ותחילתה מחדש - על רגשות המתעוררים לקראת סיום ולקראת התחלה: על בדיקת המעשים שעשינו, על מתן דין וחשבון לעצמנו ולאחרים על כל מה שעשינו בשנה החולפת, ועל תוכניותינו לקראת השנה החדשה.
השיר "אסוף את המעשים" מציג פן נוסף של אסיף:
אסוף את המעשים,
את המלים והאותות,
כמו יבול ברכה כבד משאת.
אסוף את הפריחה,
אשר גמלה לזכרונות,
של קיץ שחלף בטרם עת.
על פרת, איתמר - ראו במפתח הספר
1. איזה פועל חוזר בשיר?
2. איך הדובר בשיר מחבר את סימני העונה עם חגי תשרי?
3. מה מוסיף השיר למושג "אסיף" שלמדתם בהקשר לחודש תשרי?
4. א. האזינו לשיר באחד מאתרי האינטרנט.
ב. נסו לשיר יחד את השיר.
ג. מה הלחן מוסיף לשיר, לדעתכם?
הדובר בשיר מסכם את השנה שחלפה, הוא רוצה לאסוף:
מעשים, מילים, אותות, יבול, ברכה, פריחה, זיכרונות
1. מה אתם הייתם אוספים בסוף השנה?
2. כיצד אתם הייתם מסכמים את השנה שחלפה? (מעשים, מחשבות, שאיפות, הצלחות וכדומה)
*194*
*194*
החג הראשון על פי הלוח העברי, שאנו מציינים היום, הוא ראש-השנה. בשנים הקודמות למדתם על ראש-השנה, והשנה תחזרו ותלמדו על סימני החג ועל תקיעת שופר ומשמעה.
ראש-השנה הוא חלק מן "הימים הנוראים" - כך מכונים הימים מראש-השנה עד יום הכיפורים (מא' בתשרי עד י' בתשרי). ימים אלה הם ימים של חשבון נפש ושל בקשת סליחה וכפרה בעניינים שבין אדם לחברו, לפיכך הם נקראים גם "עשרת ימי תשובה" (ראו עמוד 205).
ראש-השנה: חל בתחילתם של הימים הנוראים - בימים א' וב' בתשרי. יום הכיפורים: חל בסופם של הימים הנוראים - ביום י' בתשרי.
המשוררת רחל שפירא מתארת ב"שיר תשרי" את הסימנים בטבע המתרחשים בחודש תשרי: מזג האוויר, הצמחייה ובעלי-החיים, וכן את התחושות ואת הרצונות של בני-האדם.
השמים משתנים
לעיני החקלאים.
השכנים מתכוננים
לימים הנוראים.
מישהו חושב עליך
ורושם את מעשיך.
בוא הביתה במהרה
עם הרוח הקרירה.
מנדרינות מבשילות
בפרדס במועדן.
המורות משתעלות
והולכות לישון מוקדם.
כבר ראיתי נחליאלי
ואולי זה רק נדמה לי
עוד חמסין נשבר אתמול
גם החופש הגדול.
מה יקרה ומה יחלוף?
שואלים הכתבים,
כשלאורך כביש החוף
מותיצבים החצבים.
מה בעתוני הערב
מבשרת הכותרת?
בוא הביתה במהרה
עם הרוח הקרירה.
על שפירא, רחל - ראו במפתח הספר
המשורר מיכה שטרית מבקש בקשות פרטיות וגם בקשות למען אחרים עם תחילתה של השנה החדשה.
שנה חדשה בדרך ופני אל העתיד
עוד מעט יתקעו בשופרות
אלוהים ישמע ולי יהיה מה להגיד
אני לא דתי אבל באל מאמין בדרכי
אלוהים מקשיב לתפילתו של ילד.
האר דרכנו, אור עינינו
סלח לי אם טעינו
אין אדם מושלם.
הופר השקט
הרבה אי צדק יש על פני האדימה.
על שטרית, מיכה - ראו במפתח הספר
*195*
השוו בין שני השירים המתייחסים לשנה החדשה:
שירי תשרי | שנה חדשה | |
קשר ואהבה לארץ | ||
הדברים המשתנים | ||
סימני התקופה | ||
למען מי מבקשים בשירים? (ליחיד או לציבור)? | ||
מה אתם מרגישים בזמן קריאת השיר? |
האזינו ללחני השירים באחד מאתרי האינטרנט.
- בראש-השנה הלועזי יש מסיבות בארצות רבות בעולם. הכול צבעוני, נוצץ ורועש. למה לא כך בראש-השנה העברי?
- ראש-השנה היהודי הוא חג של המשפחה. אוכלים סעודה שיש בה מאכלים המסמלים את התקוות לקראת ההתחלה החדשה.
*195*
בראש-השנה, כמו בחגים אחרים, נוהגים לאכול מאכלים סמליים, ביניהם: רימון, דבש, תמרים ועוד (כולם מאכלים שנתברכה בהם ארץ-ישראל). יש המאמינים שהמאכלים שאוכלים בראש-השנה מסמלים את מה שיקרה בשנה שתבוא, ולכן נוהגים לאכול בחג מאכלים שבשמם יש רמזים לבקשות אישיות או לבקשות לאומיות המתייחסות לעם כולו.
לפני אכילת כל מאכל מברכים ברכה מיוחדת.
*196*
1. בררו במשפחתכם או חפשו במרשתת (באינטרנט) מהם המאכלים הסמליים ששמים על שולחן החג. הכינו רשימה שלהם.
2. בחרו אחד מהמאכלים שאינו מוכר לכם, וכתבו מה הוא מסמל. כדי שכתיבתכם תהיה עשירה ומעניינת, חפשו עליו מידע במאגרים שונים. (למשל: חפשו בגוגל: חגי תשרי משרד החינוך, או: ה"אלף בית" של ראש-השנה)
השוו בין המקורות שקראתם.
3. הכינו מצגת שתסייע לכם להציג בפני חבריכם לכיתה את המידע שליקטתם.
"ארץ זבת חלב ודבש" (שמות, ג', 8)
כך מכנים את ארץ-ישראל בתורה.
- הוכיחו קשר בין תיאור זה לחלק מסימני ראש-השנה. הסבירו את תשובתכם.
על המאכלים הסמליים אנו קוראים בתלמוד הבבלי (מסכת כריתות, ר, ע"א):
דלעת - ייקראו זכויותינו, או ייקרע רוע גזר דיננו (בערבית נקראת הדלעת "קרע").
הברכה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו".
ירבו זכויותינו.
הברכה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שירבו זכיותינו".
שייכרתו שונאינו.
הברכה: "יהי רצון... שיכרתו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתנו".
*197*
שיסתלקו אויביך.
הברכה: "יהי רצון... שיסתלקו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתנו". (תהילים, ו', 9)
שייתמו אויביך.
הברכה: "יהי רצון... שיתמו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתנו".
לבטל את כל מה שנגזר עלינו
הברכה: "יהי רצון... שתעביר את רוע גזר דיננו".
כדי לסמל שנה טובה ומתוקה. הברכה:
"יהי רצון... שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
שנעשה מעשים טובים רבים כמספרם של גרגירי הרימון.
הברכה: "יהי רצון... שירבו זכויותינו כרמון".
הדגים משריצים דגיגונים רבים, סמל לפריון.
הברכה: "יהי רצון... שנפרה ונרבה כדגים".
שנהיה ראשונים, מוצלחים ועוד.
הברכה: "יהי רצון... שנהיה לראש ולא לזנב".
*198*
שימו לב: בברכה שמברכים על אכילת "קרא" (דלעת), יש שני פעלים דומים בצליל אבל שונים במשמעות.
1. כתבו:
א. למה הכוונה בפועל שייקרא?
1. למה הכוונה בפועל שייקרע?
2. קראו את שמות המאכלים הסמליים העולים על שולחן החג ומצאו את המילה המתאימה בברכה, כתבו את שורש המילה והסבירו את הברכה.
3. שוחחו והציעו הצעות למאכל סמלי שאתם ממליצים לשים על שולחן החג.
א. כתבו את שם המאכל ומה הוא מסמל בעיניכם.
ב. חברו ברכה מתאימה למאכל שהצעתם.
למדנו כי בראש-השנה אוכלים מאכלים סמליים ועושים מעשים סמליים. קראו את דברי הילדים:
- אני אוהבת את הטקסים האלה. אוכלים דברים מעניינים.
- כל מאכל קשור לבקשה לשנה החדשה. חשוב, לא?
- אני לא אוהבת ירקות, אז אני לא צריכה להגיד את הברכות האלה?
- אני שונא את בזבוז הזמן הזה! שיגישו אוכל ונאכל כבר.
- עם מי מהילדים אתם מסכימים? מדוע?
*199*
תמרים ורימונים הם שני מאכלים סמליים שאנו פוגשים בראש-השנה. שניהם פירות שנשתבחה בהם ארץ-ישראל (שבעת המינים), ואנו לומדים זאת על פי הפסוק:
"ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש". (דברים, ח', 8)
1. מצאו וכתבו מידע על התמר או על הרימון.
2. אספו תמונות והכינו מצגת קצרה (אל תשכחו לכתוב במצגת מה מסמלים התמר והרימון).
*199*
1. שאלו בני משפחה, כיצד הם מברכים לקראת ראש-השנה? כתבו את הברכות.
2. הקלידו ברכות ואיחולים:
ברכה אישית, ברכה משפחתית, ברכה שתתאים לעם ישראל, ברכה שתתאים לעולם כולו.
3. התבוננו בלקט כרטיסי הברכה שמצאנו:
(בספר תמונות, היעזרו במנחה)
כתבו במחברת ברכה מתאימה לכל כרטיס ברכה.
4. חברו ברכה לראש-השנה וציירו לה ציור מתאים.
*200*
*200*
על פי המסורת היהודית, אחת המצוות המרכזיות בראש-השנה היא תקיעת שופר. על תקיעת שופר כתוב במקרא:
"בחודש השביעי (תשרי), באחד לחודש יהיה לכם שבתון, זיכרון תרועה, מקרא קודש". (ויקרא, כ"ג, 24)
אחת המטרות של התקיעה בשופר היא להזכיר את בני-האדם המחכים לסליחה. התקיעות בשופר משתלבות בתפילת "מוסף" של ראש-השנה, שבמהלכה תוקעים פעמים אחדות בשופר.
"מוסף" - תפילה הנאמרת בכל הימים שבהם היו מקריבים בבית-המקדש קורבן מוסף, כלומר: בשבתות, בחגים, בראשי חודשים ובימי חול המועד. התפילה נאמרת לאחר קריאת התורה של "שחרית" ולפני קטעי הסיום של התפילה.
(בספר תמונה:) שופר. פולין, המאה ה-16
תפילת "מוסף" מופיעה במחזור לראש-השנה.
בתפילת "מוסף" יש שלושה חלקים:
מלכויות - ממליכים את אלוהים למלך על תבל כולה.
זיכרונות - מציינים כי אלוהים זוכר את כל העולם ואת כל בני-האדם, ומתפללים שיזכור את הברית שנכרתה בינו לבין עם ישראל.
שופרות - מתפללים שהאל ישמע את קול השופר וירחם על עם ישראל.
שלושת החלקים הללו מן התפילה נאמרים זה אחר זה, ובסיום כל אחד מהם, על פי מנהג רוב עדות ישראל, תוקעים בשופר.
קולות השופר: תקיעה, שברים, תרועה.
תקיעה -
שברים - - -
תרועה - - - - - - -
*201*
"מחזור תפילה" או בקיצור "מחזור", הוא סידור תפילות מיוחד לחגי ישראל, תפילות הקשורות למחזוריות החגים בשנה - מכאן השם "מחזור".
לכבוד החגים: ראש-השנה, יום הכיפורים ושלושת הרגלים (סוכות, פסח ושבועות) יש תפילות רבות וקריאה מיוחדת בתורה. לחגים אלה יש גם פיוטים הנאמרים בתפילות החג. המחזור לחג מקבץ את כל התפילות המיוחדות לחג - לנוחות המתפלל. במחזורים של קהילות ישראל שונות יש הבדלים בין נוסחי התפילה.
השופר הוא כלי נשיפה (תקיעה) העשוי מקרן איל, שהוכנה במיוחד לשם התקיעה.
"אמר הקב"ה (הקדוש ברוך הוא): תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכיר לכם עקדת יצחק בן אברהם..." (מסכת ראש-השנה, ט"ז, א')
תקיעת שופר מהמקרא ועד לימינו
לתקיעה בשופר בימי המקרא היו תפקידים אחדים:
- לעורר את העם לצאת למלחמה
- להביע שמחה
- להקהיל (לאסוף) את הקהל
למה תוקעים בשופר?
במשך כל שנות גלותו של עם ישראל, המשיכו לתקוע בשופר בבית-הכנסת בראש-השנה. במקרים רבים אף התייחסו לאנשים שלא יכלו להגיע לבית-הכנסת, ויצאו לבתיהם לתקוע שם בשופר, כדי שגם החולים המרותקים למיטה יוכלו לשמוע את התקיעה וירגישו שזוכרים אותם, משתפים אותם בשמיעת תקיעת השופר והם חלק מהחברה.
- שוחחו בכיתה ונסו לברר: מה החשיבות בשמיעת תקיעת שופר?
*202*
גם היום יש ההולכים לבתי-חולים ותוקעים בשופר בפני המרותקים למיטותיהם.
בראש-השנה בתפילת "מוסף" מוסיפים ואומרים מתוך ספר ישעיהו:
"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול (שופר הוא דימוי לרצון של עם ישראל להתקבץ ולעלות לארץ, לחיות כעם אחד בארץ) ובאו האובדים בארץ אשור (הכוונה לבני עשרת השבטים שגלו לאשור לפני אלפי שנים, שיחזרו לארץ-ישראל בעתיד), והנדחים בארץ מצרים (תושבים מהארץ שברחו למצרים, יחזרו גם הם) והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלם" (כולם יתקבצו ויבואו, כאילו שמעו תקיעת שופר שקוראת להם לחזור לארץ). (ישעיהו, כ"ז, 13)
(קטע מתפילת "מוסף" של ראש-השנה ב"ברכת שופרות")
1. על פי התפילה שקראתם, למה מצפים המתפללים?
2. שופר מלשון שפרו מעשיכם.
חשבו וכתבו לעצמכם: מה הייתם משפרים בשנה החדשה?
- הציעו: כיצד לדעתכם כדאי לחגוג בימינו את ראש-השנה?
*203*
*203*
פיוט - שירת קודש
תפילת ראש-השנה, על פי עדות המזרח, נפתחת בפיוט "אחות קטנה". הפיוט מספר על קשיי הגלות. בפיוט מובעת בקשה שבשנה הזאת תכלה (תסתיים) הקללה ויכלו הקשיים של הגלות ועם ישראל ישוב לארצו. כאשר השמש הולכת ושוקעת, ויומה האחרון של השנה הולך ומסתיים, שרים את המילים: "תכלה שנה וקללותיה".
ברגעים של תחילת השנה החדשה קוראים את הבית האחרון בפיוט, שכולו תקווה ושמחה על הגאולה הקרבה, המתבטאת במילים: "תחל שנה וברכותיה". אנו מביאים כאן רק חלק קצר מן הפיוט:
אחות קטנה תפילותיה
עורכה ועונה תהילותיה
אל נא רפא נא למחלותיה
תכלה שנה וקללותיה
(...)
תחל שנה וברכותיה
על חזן, אברהם - ראו במפתח הספר
אחות קטנה - כנסת ישראל, עם ישראל
עורכה - מסדרת
תהילותיה - תפילותיה
1. א. מצאו את הפיוט באתר האינטרנט 'הזמנה לפיוט' והאזינו למילים וללחן. ב. תוכלו להאזין לפיוט בלחנים שונים. ציינו לעצמכם איזה מהם אהבתם יותר.
2. מי היא האחות הקטנה, לדעתכם? מה הן מחלותיה?
3. היום, כאשר עם ישראל חי בארצו, ממשיכים ושרים את הפיוט הזה. למה מתכוונים בשירתו? האם לדעתכם יש צורך בפיוט כזה עם סיומה ותחילתה של השנה? הביאו טיעונים לתשובתכם.
*204*
*204*
מה אנחנו משאירים מאחור לקראת השנה החדשה?
(בספר תמונה:) טקס "תשליך" ליד חוף הים
על פי המסורת היהודית, "תשליך" אחד ממנהגי ראש-השנה.
ביום הראשון של ראש-השנה, אחרי הצוהריים, נוהגים ללכת לשפת הים או לנהר, או למקור מים, ולהתפלל שם את תפילת "תשליך" שבה המתפללים משליכים באופן סמלי את עוונותיהם אל המים.
מנהג ה"תשליך" נהוג על פי הפסוק:
"...ותשליך (תזרוק) במצולות ים (אל מעמקי הים)
כל חטאותם (את כל החטאים שלהם)". (מיכה, ז', 19)
1. האם לדעתכם באמת אפשר להשליך חטאים אל המים? הסבירו את כוונת הפסוק.
2. מה הייתם רוצים להשליך מכם לקראת השנה החדשה? (חשבו על דברים בבית-הספר, בכיתה, בבית, בחברה)
- חברו שאלות שאתם רוצים לשאול בקשר למנהג "תשליך" (אינכם חייבים לענות עליהן).
*205*
*205*
על פי המסורת היהודית, תשובה היא מחשבה על מעשים שעשינו.
עשרת ימי תשובה הם הימים מראש-השנה עד יום הכיפורים. החל מא' בתשרי (ראש-השנה) עד י' בתשרי (יום הכיפורים).
אחרי חורבן בית-המקדש, ובמשך מאות שנות גלות, הייתה תקיעת השופר נקודת השיא המרגשת של ימי ההכנה ליום הכיפורים.
ימים אלה נקראים "ימי הסליחות", על שם התפילות ("סליחות") הנאמרות בבית-הכנסת. צלילי התקיעות הדהדו בעיירות ישראל והשרו את האווירה החגיגית שאפיינה את פתיחתם של "הימים הנוראים".
בעשרת ימי תשובה האדם -
חושב על מעשיו - מה עשיתי?
בודק את מעשיו - איך התנהגתי?
מתכנן כיצד יפעל - מה אני לוקח/ת איתי גם לשנה הבאה?
קובע לעצמו מה עליו/ה לתקן - מה לתקן?
מחליט על המשך הדרך - איך לתקן?
*206*
לפניכם תצלומים המספרים על מנהגים שונים בראש-השנה:
1. חברו במחברת כל מספר תצלום אל אות המנהג המתאים: (למשל: א-3)
(בספר 5 תמונות, היעזרו במנחה)
א. אכילת תפוח בדבש
ב. משלוח כרטיסי ברכה
ג. תקיעה בשופר
ד. "תשליך"
ה. ברכה על פרי הרימון
2. בחרו מנהג אחד ומצאו את הקשר שלו לארץ-ישראל.
3. איזה מנהג ממנהגי ראש-השנה חביב עליכם ביותר? מדוע?
4. איזה מנהג ממנהגי ראש-השנה הייתם ממליצים לאמץ, כדי לציין את הקשר שלנו לארץ-ישראל? הביאו טיעונים ונימוקים.
5. חברו מנהג חדש שיתאים לדעתכם לראש-השנה. דונו בכיתה בהצעתכם.
*207*
כל שנה מתחילה
בסימן שאלה
כתינוק המודד צעדיו
כמו זריחה מתגלה
על כנרת כחולה
ופניה לשמי מערב.
כל שעה מתחילה
בסימן שאלה
כמו הלב הפועם לו קצובות
כמו גבעול ירקרק
שצומח בלאט
ופניו לפסגות הגבוהות.
זה נפלא
ששנה מתחילה לה
בשיר וברוח טובה
כל שנה מתחילה
בסימן שאלה
ואנחנו נמצא לה תשובה.
כל שניה מתחילה
בסימן שאלה
ולפני שתשיב, היא תחמוק
כמו ליטוף רוח ים,
שעולה מאי-שם
ניגוניו עוד נשמע מרחוק.
על פרידמן, ניסן - ראו במפתח הספר
1. האזינו לשיר באחד מאתרי האינטרנט. - שירו יחד את השיר.
2. האם גם לכם יש שאלה שהייתם רוצים לשאול? כתבו את השאלה במחברת.
*208*
*208*
*208*
על פי המסורת של התרבות היהודית, שלושת הרגלים מציינים נקודות חשובות בתקומתו של עם ישראל ובשנה החקלאית.
במקרא אנו קוראים כי בני עם ישראל הצטוו:
לעלות לרגל (לעלות ברגל) לבית-המקדש בירושלים,
להביא תרומה מהתוצרת החקלאית - מהתבואה ומהפירות,
לשמוח ולשמח עניים, יתומים ואלמנות (קבוצות חלשות בעם),
להקריב קורבן של בעל-חיים לאות הודיה לאל, בקשה ושמחה.
על שלושת הרגלים כתוב בתורה:
"שלוש רגלים תחוג לי בשנה.
את חג המצות (פסח) תשמור, שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חודש האביב, כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם.
וחג הקציר (שבועות) ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה
וחג האסיף (סוכות) בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה".
(שמות, כ"ג, 14-16)
בכל אחד משלושת הרגלים מתייחסים לעונת השנה, לחקלאות ולחיי החברה.
שם החג | אירוע היסטורי | עונה בשנה | למי דואגים? | מה הערך המובע בחג | מספר ימי החג |
פסח | |||||
שבועות | |||||
סוכות |
*209*
*209*
חוסר השוויון והקושי של אוכלוסיות שונות בחברה הם בעיות עתיקות מאוד.
המקור הבא מציע דרך שיש בה מבט שמעבר למצבו הנוכחי של האדם והוא מסכם בקצרה את היחס שיש לקשור בין היחיד לחברה:
פילון האלכסנדרוני מפרט את הקשר בין הפן החקלאי של שלושת הרגלים לבין הפן החברתי.
על פילון האלכסנדרוני - ראו במפתח הספר
חייב אדם לזכור:
בעושרו - את העוני,
בימי תפארתו - את שפלותו,
בגדולתו - את מצבו כאשר היה אדם פשוט ולא נחשב בחברה,
בימי שלום - את סכנת המלחמה...
לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו יותר מזיכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר.
(פילון האלכסנדרוני, "על החוקים")
המקור מציין מצבים שבהם כל אדם יכול להימצא בתקופות שונות בחייו.
1. כתבו את צמדי ההפכים שמצוינים במקור שלמעלה. הסבירו כל צמד במילים שלכם.
2. הוסיפו עוד שלושה הפכים שמייצגים מצבים בחיים. (לדוגמה: בריאות - ..., הצלחה - ..., עצב - ...)
3. מדוע לדעתכם נאמר כי אדם שמצוי במצב טוב חייב לחשוב ולזכור גם את המצב ההפוך? איזה מסר רוצים להעביר במקור זה?
4. איך המקור שלמעלה קשור ליחסי היחיד (כל אדם) לחברה שבה הוא חי? הסבירו.
(היעזרו במילים: אחריות, מחויבות, שייכות וכדומה)
*210*
*210*
חג הסוכות חל באמצע חודש תשרי.
לחג הסוכות, כפי שהוא מתואר במקרא, שתי סיבות:
חג חקלאי המציין את עונת האסיף, ואחד משלושת הרגלים המציין את המאורע ההיסטורי של ישיבת בני ישראל בסוכות בנדודיהם במדבר.
חג האסיף: התורה מכנה את חג הסוכות "חג האסיף", מפני שלקראת סוכות מסיימים לאסוף מהשדה את כל היבול של עונת הגשמים הקודמת: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך" (דברים, ט"ז, 13).
בתקופת סוכות החקלאים מסיימים לדרוך את הענבים בגת ומכניסים את היין לבקבוקים. בסוכות היו מעלים לבית-המקדש ענבים ותאנים שנבצרו במהלך הקיץ. יש הסבורים כי הכוונה בכינוי "חג האסיף" היא לאיסוף הקש שנוצר מהתבואה שיובשה בשדה לאורך הקיץ.
ישיבה בסוכה: יש חוקרים הסבורים כי מסורת הישיבה בסוכה בעת האסיף היא מסורת עתיקה, אשר החלה עם התנחלותם של שבטי ישראל בארץ והפיכתם לחקלאים. הישיבה בסוכה, סמוך למקום העבודה בשדה או בכרם, אפשרה לחקלאים לחסוך את זמן ההגעה לשדה כדי להגן על תבואתם מגנבים או מבעלי-חיים ולפקח על העבודה.
סוכה - דירה ארעית, כלומר מקום מגורים לא קבוע. הסוכה מכוסה בסכך, נוהגים לקשט את הסוכה בכל מיני קישוטים ותמונות.
(בספר תמונה:) סוכה מקושטת לכבוד חג הסוכות
*211*
על פי המסורת היהודית, בחג הסוכות צריך לשמוח.
חג הסוכות נחשב לחג שמח במיוחד, מכיוון שנאמרה בו מצווה מיוחדת "ושמחת בחגך" (דברים, ט"ז, 14).
סוכות הוא החג שמסיים את השנה החקלאית ובתקופה זו אוספים את התבואה, ולכן יש בו שמחה. כל אווירת החג היא חקלאית: נטילת ארבעת המינים, היציאה מהבית החוצה והישיבה תחת סכך צמחי.
חג הסוכות מזמין אותנו ליציאה החוצה, לצאת מהחום ומהנעימות שבבית, ולפגוש את האחר, את השכן, את הפועל הנותן לנו שירותים - לראות, לחשוב ולעשות.
החג גם מזמין אותנו להתבונן בארבעת המינים ולהבין שאנו שונים זה מזה, אך כולנו מאוחדים ל"אגודה אחת" - וכך בונים יצירה חדשה ומיוחדת של יחד.
השמחה בחג משותפת.
שלוש סיבות לשמחה:
שמחת עובד האדמה האוסף את היבול,
שמחת העם המרגיש את היציאה מעבדות לחירות,
שמחת האדם על ההתחלה הניתנת לו.
כאשר בתורה כתוב על חג הסוכות מוזכרים גם ארבעה מיני צמחים: לולב (השדרה המרכזית של הדקל), אתרוג (ממשפחת פירות ההדר), הדס וערבה (ערבי נחל).
(בספר תמונה:) ארבעת המינים
*212*
כתוב במקרא:
"חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים, באספך מגרנך ומיקבך. ושמחת בחגך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך (...) והיית אך שמח".
(דברים, ט"ז, 13-14)
קראו את הפסוקים מספר דברים וענו:
1. מה המרשם לשמחה בפסוקים אלה? מי צריך לשמוח? שרטטו במחברת שרטוט כזה והשלימו:
(בספר שרטוט, היעזרו במנחה)
2. כמה זמן צריך לשמוח?
3. על פי מסורת ישראל, בחג סוכות נוהגים לשבת בסוכה. חשבו וכתבו: מבחינה חברתית, איזו תחושה גורמת הישיבה בסוכה של חלקי החברה השונים (עשירים, עניים וכדומה)?
4. הפסוקים שקראתם נותנים לנו "מרשם" לשמחה, לקירוב, לנתינה ולשוויון.
א. כיצד גרימת שמחה לאחרים יכולה לשמח גם אתכם?
ב. האם כאשר אתם "נותנים" משמחתכם (משמחים) לאחרים, השמחה שלכם פוחתת? הסבירו את תשובתכם.
ג. ספרו בכיתה: מה גורם לכם לשמוח?
האם אתם יכולים להחליט לשמוח?
האם אתם זקוקים לאחרים כדי לשמוח?
*213*
קראו את דברי הילדים:
- ההורים שלי מתנדבים, ואחרים תורמים לקראת החגים. העזרה גורמת להם שמחה.
- אולי אפשר לחשוב על דרכים להקל במשך ימי החג על מי שקשה לו?
- אי אפשר בימינו לגרום לאנשים לחיות בתנאים לא נוחים (לגור בסוכה) רק כדי שכולם ירגישו "שווים".
- למה רק בחג? צריך לעזור תמיד!
1. עם מי מהילדים אתם מסכימים? נמקו את דעתכם והביאו טיעונים להצדקת עמדתכם.
2. הציעו דרכים שבהן ניתן לגרום לכל האנשים בחברה להיות שמחים בחג הסוכות. (לדוגמה: ביקור ללא תשלום במוזיאונים בזמן חופשת הסוכות)
פתגמים רבים מדגישים את ערך השמחה:
"שמח בחלקך! איש אינו יכול להיות ראשון בכל דבר". (איזופוס)
"שמחה משותפת היא שמחה כפולה". (פתגם אמריקני)
"שמחתו של הזולת מהווה חלק גדול של שמחתנו". (ארנסט רנן)
"איזהו עשיר? השמח בחלקו". (מסכת אבות)
- בחרו פתגם אחד ושלבו אותו בכרזה.
תוכלו להכין את הכרזה בתוכנת פאואר פוינט.
- בחרו גופנים (פונטים) מיוחדים.
- תכננו איך לעמד את הכרזה
- שלבו תצלום מתאים
- הציגו את הכרזה שלכם בכיתה
- הקשיבו להתייחסויות של חבריכם לכיתה לעבודתכם
*214*
לפעולת איסוף הפרי שהבשיל יש כינויים שונים, לפי סוג הפרי:
(בספר ראב תמונות:)
- גדיד תמרים
- תאנים
- מסיק זיתים
- עץ רימון לפני קטיף
1. חפשו במילון את הערכים המתאימים והתאימו במחברת פועל לכל פעולה:
גדיד - --
קטיף - --
אריה - --
מסיק - --
2. שוחחו עם החברותא שלכם ובררו: האם דאגתו ובקשתו של החקלאי הן רק פרטיות או שהן גם ציבוריות?
*215*
בחודש תשרי אפשר לפגוש בשווקים את הרימון המצוי האדום.
משפחה: רימוניים
ארץ מוצא: איראן
עלווה: עץ נשיר בחורף
גובה: כ-6 מטרים
צריכת מים: מועטה
פרחים: כתומים או אדומים ועלי הכותרת מקומטים
פרי: רימונים אדומים, גדולים, הקליפה עבה, הצבע כתום-אדום, בראש הפרי "כתר", שהוא שריד לעלי הגביע. הפרי מלא גרגירים אדומים שקופים ומתוקים. הגרגירים מסודרים במגורות (תאים), שביניהן מפריד קרום דק.
שימושים: מפיקים מהגרגירים מיץ, משקאות, סירופ ויין. הרימון הוא אחד משבעת המינים. "ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש". (דברים, ח', 8)
בשפה העברית: "מלא כרימון" - אדם בעל ערכים, תוכן וידע רב.
כדאי לדעת: שמו של הרימון עתיק מאוד. הרומאים כינו אותו "תפוח קרתגו" (עיר יוונית עתיקה ליד העיר תוניס שבתוניסיה). כלי הנשק רימון יד נקרא כך משום שכאשר הרימון מתנפץ - הגרגירים האדומים מתפזרים לכל עבר.
*216*
*216*
חג הפסח הוא החג השני מבין שלושת הרגלים בשנה על פי הלוח העברי. בפסח היו בני עם ישראל עולים לרגל אל בית-המקדש ומביאים מפרי אדמתם וחוגגים בירושלים.
פסח חל בעונת האביב.
האביב הוא אחד מארבע עונות השנה ובו חל המעבר מהחורף לקיץ. באביב חשים בהתחממות מתונה של מזג האוויר ובפריחתם של צמחים רבים, ומשום כך הוא מסמל פריחה והתחדשות בטבע.
שמה של העיר העברית הראשונה בארץ-ישראל המתחדשת, תל-אביב, נקבע להיות על שם האביב כסמל של התחדשות ופריחה.
האביב הישראלי קצר מאוד. לאחר סיום החורף נותרים ימים ספורים עד להגעת השרב הראשון, עימו מתחילה הצמחייה לקמול.
אביב הוא גם מצב של התבואה בשדה לפני גמר הבשלתה.
בחודשי האביב הימים הולכים ומתארכים. התחממות מזג האוויר בתקופה זו גורמת ללבלוב ולפריחה במינים רבים של צמחים.
חג הפסח נקרא גם "חג החירות".
- מה לדעתכם הקשר בין אביב לחירות?
(בספר שתי תמונות:)
- חיטה לפני הבשלתה
- פריחת עץ האקליפטוס
*217*
לוח החודש:
טו - פסח
טז - חוה"מ פסח
יז - חוה"מ פסח
יח - חוה"מ פסח
יט - חוה"מ פסח
כ - חוה"מ פסח
כא - שביעי של פסח
כב - מימונה
כז - יום השואה
חג הפסח מתחיל בליל ט"ו בניסן (שהוא החודש הראשון בשנה על פי התורה). על פי מסורת ישראל, חוגגים אותו במשך שבעה ימים עד כ"א בניסן. חג הפסח נקבע לזכר יציאת מצרים, ונוהגים בו מנהגים שונים המזכירים מאורע חשוב זה בתולדות העם.
החג נקרא גם "חג החירות" לציון זיכרון מרכזי בחג - היציאה מעבדות לחירות. פסח הוא גם חג חקלאי - חג קציר השעורים.
תאריך החג: "ובחמשה-עשר יום לחודש הזה - חג המצות לה', שבעת ימים מצות תאכלו". (ויקרא, כ"ג, 6)
זיכרון היסטורי: "שמור את חודש האביב, ועשית פסח לה' אלוהיך, כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוהיך ממצרים לילה". (דברים, ט"ז, 1)
זיכרון חברתי: "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים (...) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". (דברים, ט"ז, 3)
(בספר שתי שמונות:)
- מפית לכיסוי המצות ועליה רקומים שמות המאכלים הסמליים המונחים בקערת ליל הסדר
- הבן או הבת הצעיר/ה במשפחה שואל את הקושיות
*218*
בני ישראל יצאו ממצרים, שבה חיו כעבדים במשך כ-400 שנים.
מעם של עבדים הפכו בני ישראל לעם של בני חורין.
החירות היא חופש והיא שייכת לכולם. לכל אדם יש זכות להחליט איך לחיות, ללא התערבות של גורם חיצוני.
לשלטון אסור לשלול את החירות מאף אדם, אלא במקרים שהאדם פוגע בזכויות של אדם אחר, או שהוא פוגע בחברה ובסדר הציבורי, או אם הוא מהווה סכנה לעצמו.
במקומות רבים בעולם היה מצב של עבדות, שבו חלק מבני-האדם לא היו בני חורין ונחשבו לרכושם של אנשים אחרים.
בעת החדשה, החל מאמצע המאה ה-18, החירות נחשבת לאחת מזכויות היסוד. במהלך השנים נחקקו חוקים בעניין חירות האדם:
האו"ם פרסם ב-10 בדצמבר 1948 את ההכרזה לכל באי עולם (בני-האדם) בדבר זכויות האדם.
בישראל נחקק בשנת 1992 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בליל הסדר, בערב פסח, חוזרים ומספרים מדי שנה בשנה את סיפור יציאת מצרים.
- מדוע חוזרים ומספרים את סיפור העבדות וההשפלה בכל שנה?
- כיצד לדעתכם הזיכרון מהעבר צריך להשפיע על ההתנהגות בהווה?
*219*
כתוב בהגדה של פסח:
"עבדים היינו לפרעה במצרים".
"בכל דור ודור חיב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
דורות רבים לאחר יציאת מצרים, דוד בן-גוריון, שהיה ראש-הממשלה הראשון של מדינת ישראל, התייחס בדבריו לחשיבות הזיכרון ההיסטורי:
לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש (מאנגלייה לאמריקה) אונייה ושמה 'מייפלאואר'. על סיפון האונייה היו אנגלים שקצו (מאסו) בחברה ובמשטר האנגלי, וחיפשו חוף שומם לחלוטין להתנהל בו ולהקים עולם חדש. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגלייה ואמריקה. אבל תאב (רוצה מאוד) אני לדעת, אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אונייה זו, וכמה אמריקאים יודעים זאת. היודעים הם כמה אנשים היו באותה אונייה? ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם? והינה יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה לפני הפלגת האונייה 'מייפלאואר' יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה, יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה-עשר בניסן. מה לבשו? - מותניהם חגורים ומקלם בידם, הם אכלו מצות והגיעו אחרי שבעה ימים לים סוף, הוא גם מכיר את מסלול המסעות וקורותיהם במשך ארבעים שנה (...); הוא יודע איזה לחם אכלו - מצות. עד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו שבעה ימים מחמישה-עשר בניסן, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. (...)
(נאום בפני האו"ם, פסח 1947, לפני הקמת מדינת ישראל)
על בן-גוריון, דוד - ראו במפתח הספר
1. א. דוד בן-גוריון עורך השוואה בין מסע האונייה 'מייפלאואר' מאנגלייה לאמריקה לבין יציאת מצרים לארץ-ישראל. מהן נקודות הדמיון בין האירועים (מטרות, דרכי הפעולה)?
ב. באילו דרכים זוכר כל עם את האירוע החשוב בתולדותיו?
ג. האם לדעתכם דוד בן-גוריון סבר שחשוב לערוך את ליל הסדר גם בימינו?
2. מדוע חשוב לדעתכם לקרוא את ההגדה של פסח בליל הסדר ולספר ביציאת מצרים?
*220*
3. שוחחו עם חברים בקבוצה והסבירו: מה המחויבות שלכם כלפי שימור זיכרון יציאת מצרים והערכים הנובעים ממנה?
א. אילו פעולות נוספות אתם מציעים לעשות כזיכרון ליציאת מצרים?
ב. האם, לדעתכם, כדאי להוסיף את הצעתכם להגדה של פסח?
מה תתרום ההצעה שלכם לשמירת המורשת?
ג. ימים אחדים לפני חג הפסח תשע"ז התפרסמה בעיתון כתבה בנושא ילדים סורים, שנפגעו בקרבות הנערכים בסוריה.
(בספר תמונה של כותרת עיתון:)
ישראל שוקלת להביא ילדים סורים לטיפול
- האם לדעתכם ישראל צריכה לדאוג לסבלם של ילדים בסוריה (זכרו שסוריה היא מדינת אויב).
- האם לדעתכם יש לזיכרון העבדות והסבל במצרים, השפעה על התנהגות כזאת (התנהגות הומניטרית) בימינו? נמקו את תשובתכם.
בבית-חולים 'זיו' בצפת ובבית-החולים הממשלתי בנהרייה מטופלים חולים ופצועים סורים המגיעים בחשאי לטיפול בישראל.
1. איך אכילת המצות במשך כל ימי הפסח דומה מבחינה חברתית למצוות הישיבה בסוכה בסוכות?
2. האם הרעיון כי במשך החג הכול שותפים לאותם מנהגים מקרב בין האנשים ומאחד אותם? לאיזו הרגשה הוא גורם?
*221*
*221*
ו - שבועות
שבועות הוא חג בן יום אחד. התאריך שבו חל חג השבועות אינו מוזכר במקרא, לחג השבועות שמות אחדים, והסיבה לכך היא השינויים שחלו בתוכנו במהלך הדורות.
בתקופת המקרא שבועות הודגש בעיקר כחג חקלאי ונקרא "חג הקציר" ו"יום הביכורים" (על שם ביכורי החיטים וגם שאר ביכורי שבעת המינים). בחג זה קיימו את מצוות העלייה לרגל לבית-המקדש בירושלים. לאנשים הייתה אפשרות להצטרף בדרך לשיירת העולים לירושלים, הזדמנות לחוויה מגבשת ולמפגש של רבים. אנשי ירושלים והסביבה נערכו לקבלת הבאים ויצאו לקראתם בהתרגשות רבה. העלייה לרגל בשלושת הרגלים אפשרה לבלות את החג יחד.
אחרי החורבן, כשבטלה הבאת הביכורים לבית-המקדש, הדגישו את "חג מתן תורה". בתקופת הגאונים (ימי הביניים) חזרו חכמים לשם "חג השבועות" לפי הפסוק "שבעה שבועות תספר (תספור) לך..." (דברים, ט"ז, 9) מפסח ועד שבועות.
(בספר שתי תמונות:)
- צועדים בשביל ישראל
- שיבולים לאחר הקציר
*222*
בימינו אפשר לדמות את העלייה לרגל לירושלים לצעדות הנערכות בארץ, או לצעידה משותפת בשביל ישראל, בכך שהיא מקרבת לבבות ויוצרת שיתוף סביב הערך של אהבת הארץ.
על שבועות נאמר במקרא:
"שלוש רגלים תחוג לי בשנה (...) וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע כשדה".
(שמות, כ"ג, 14, 16)
"וחג שבועת תעשה לך ביכורי קציר חיטים". (שמות, ל"ד, 22)
"שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות. ועשית חג שבועות לה' אלוהיך (...) ושמחת לפני ה' אלוהיך". (דברים, ט"ז, 9-11)
1. באיזו עונה של השנה חל חג השבועות?
2. על פי המידע שקראתם, אילו שתי פעולות חקלאיות מתבצעות בעונה זו?
3. כיצד באים לידי ביטוי ערכי אהבת הארץ והזיכרון הלאומי בחג השבועות?
4. איזה ערך מוזכר בחג זה ודומה לערך של חג הסוכות?
אהבה יכולה להיות כלפי אדם, בעל-חיים, חפץ ואף רעיון.
כשאוהבים - מתגעגעים, מבקשים קרבה, דואגים.
כשמדברים על אהבה, חושבים על אהבה במשפחה - בין ילדים להורים, ובין הורים לילדיהם, לאחים לקרובי משפחה;
חושבים על אהבה בין חברים - הקיימת בשל תחומי עניין, רעות וחברות ותחושת שיתוף ושייכות;
חושבים על אהבה בין בני זוג - הכוללת קרבה נפשית וגופנית.
אנו מכירים גם את המושג אהבה עצמית - כאשר אדם אוהב את עצמו, וכמו כן:
אהבת האל - אהבה בין אדם לאלוהיו,
אהבת אדם - אהבה לבני-אדם,
אהבה לאומנות, למוזיקה, לספורט וכדומה,
אהבה לארץ - אהבה לארץ המולדת.
*223*
- ספרו בכיתה על דברים שאתם אוהבים.
- כיצד אתם מתנהגים בקשר לנושא שאתם אוהבים?
לפי המסורת היהודית, מתנות עניים הן ערך חשוב המדגיש את הצורך להשאיר חלק מהיבול בקצה השדה, עבור העניים.
יש הכוללים במתנות עניים גם תמיכה בעני ובנצרך, ויש המצמצמים את הביטוי רק למצוות הנוגעות להשארת יבול בשדה.
מתנות עניים מוזכרות בתורה:
"ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך לקצור (לא תקצור עד הסוף) ולקט (מה שנשאר לאחר שאספת) קצירך לא תלקט. וכרמך לא תעולל, ופרט כרמך לא תלקט - לעני ולגר תעזוב אותם, אני ה' אלוהיכם".
(ויקרא, י"ט, 9-10)
"כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה, לא תשוב לקחתו - לגר ליתום ולאלמנה יהיה, למען יברכך ה' אלוהיך בכל מעשה ידיך.
כי תחבוט זיתך, לא תפאר אחריך - לגר ליתום ולאלמנה יהיה.
כי תבצור כרמך, לא תעולל אחריך - לגר ליתום ולאלמנה יהיה.
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים - על כן אנוכי מצוך לעשות את הדבר הזה". (דברים, כ"ד, 19-22)
פאה - קצה, פינה. הקוצר לא יקצור את כל השדה, אלא יניח בקצה השדה מעט קמה לעניים
לקט - שיבולים שנפלו. כשקוצרים ומאלמים אלומות, לא אוספים את השיבולים הנופלות ומשאירים אותן לעניים
פרט - ענבים בודדים הנופלים מאשכול הענבים בשעת הבציר
עוללות - אשכולות קטנים מדי, או פירות שנשארו על העצים
שכחה - אלומה שנשכחה בשדה
לא תפאר אחריך - תשאיר על העץ מה שנשאר לאחר חביטת הזיתים, וכך גם בעצים אחרים
*224*
1. קראו את שני המקורות מהתורה המופיעים בעמוד הקודם. האם לדעתכם החיוב הזה חשוב? מדוע?
2. בימינו הנצרכים לא יוצאים לשדות ולא מלקטים אוכל. כיצד אפשר לעזור למי שזקוק לאוכל?
(בספר שתי תמונות:) חלוקת מזון לנזקקים
בישראל קמו עמותות שונות הדואגות להענקת מזון למשפחות נזקקות. העמותות קונות את המזון מכספי תורמים, ומעבירות אותו לאנשים שבאים לקחת מזון או מביאות אותו ישירות לבתי הנזקקים.
התבוננו בתחריט של הצייר לילאן:
(בספר ציור:) איסוף שיבולים (תחריט), צייר: אפרים משה ליליאן
1. איזו תקופה מתוארת בציור?
2. איזה מן המושגים שלמדתם עליהם במקורות באים לידי ביטוי בציור?
על לילאן, אפרים משה - ראו במפתח הספר
*225*
בימי קדם החברה שחיה בארץ הייתה מבוססת על חקלאות. בימינו החקלאות היא ענף אחד מכלל מקורות הפרנסה של החברה בישראל. הרעיון של הבאת הביכורים מסמל את רצונו של האדם לשתף את החברה בהצלחתו ולהודות על הישגיו. יש דברים שאינם משתנים במהלך השנים, כמו: האופן שבו גדל צמח, הולדת תינוקות וכדומה, אך נוספו להם ענפי פרנסה חדשים וגם להם יש תוצרת, כמו: חברות ההייטק, פיתוחים טכנולוגיים וכדומה.
1. רשמו רעיונות ל"ביכורים" מתאימים לזמננו.
2. הציגו אותם בטנא שתעצבו מחומרים שונים, או באמצעות המחשב.
3. כתבו הסבר לכל פריט ביכורים שבחרתם להציג בטנא שלכם.
4. אילו פעולות אתם מציעים לעשות כזיכרון לחג השבועות, למתן תורה ולהבאת הביכורים?
- כיצד לדעתכם באים לידי ביטוי בחג השבועות הערכים של יחד, של שייכות לעם ושל חיים בארץ-ישראל?
בחג השבועות נוהגים לקרוא בבית-הכנסת את מגילת רות, המביאה את סיפורה של רות המואבייה. מגילת רות פורשת לפנינו את היום-יום של חקלאים בארץ-ישראל.
סיפור המגילה מתרחש ביהודה. הקורא לומד להכיר את משפחת אלימלך, אשתו נעמי, ובניו מחלון וכליון. עקב רעב בארץ, המשפחה נאלצת לעזוב את מקום מגוריה ולחפש פרנסה בארץ מואב. המשפחה חווה זמנים קשים, ולאחר מות האב ושני בניו מחליטה נעמי לחזור לארצה וכלתה רות מצטרפת אליה. התקופה היא תקופת קציר החיטה (פסח).
רות מחליטה לנצל את זכותה כענייה וללכת ללקט בשדה. היא מגיעה לשדה של בועז, קרוב משפחה של נעמי, איש נכבד ובעל נכסים. בועז רואה את רות בין המלקטים בשדה, והיא מוצאת חן בעיניו. הוא מבקש לדעת עליה ועל משפחתה, וכשהוא שומע את מה שעשתה רות למען חמותה נעמי, כי עזבה את עמה ואת מולדתה, הוא מחליט להעניק לה יחס מיוחד. בועז מחליט לשאת את רות לאישה. רות יולדת לו בן, שעתיד להיות סבו של דוד המלך. כך זוכה רות המואבייה לא רק לבעל מכובד ולמשפחה - אלא גם לזכות הגדולה שדוד המלך יהיה אחד מצאצאיה.
מגילת רות - אחת מחמש המגילות בתנ"ך, ואחת משתי המגילות שנקראות על שם אישה, שהיא הגיבורה הראשית בסיפור. חמש המגילות הן: שיר השירים (הנקראת בפסח), רות (הנקראת בשבועות), איכה (הנקראת בתשעה באב), קוהלת (הנקראת בסוכות), אסתר (הנקראת בפורים).
*226*
*226*
לאחר הקמת מדינת ישראל נקבעו ימים מיוחדים שבהם עם ישראל עוצר משגרת יומו וזוכר את קורבנות השואה ואת הנופלים במערכות ישראל, כמו כן נקבעו ימי חג ושמחה לציון עצמאות ישראל ולכבוד ירושלים.
הימים הממלכתיים המיוחדים סודרו בפרק זה על פי סדרם בשנה.
נפתח ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, נמשיך ביום הזיכרון לחללי צה"ל וביום העצמאות ונציין את יום איחוד ירושלים.
*226*
(בספר שלוש תמונות:)
- אנדרטה לזכר יאנוש קורצ'אק וילדיו, בוורשה שבפולין
- מרדכי אנילביץ', מפקד לוחמי גטו ורשה, באנדרטה בקיבוץ יד-מרדכי
- פרטיזנים יהודים בתקופת השואה, כפי שהם מוצגים באנדרטת השואה בוורשה שבפולין
על קורצ'אק, יאנוש - ראו במפתח הספר
על אנילביץ', מרדכי - ראו במפתח הספר
למסגרת המועדים וימי הזיכרון והאבל שנתקבלו ונתקדשו בעם במשך הדורות, נוספו עם קום המדינה ימי זיכרון נוספים, ביניהם: יום הזיכרון לשואה ולגבורה (יום השואה) ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה (יום הזיכרון). בימים אלה מתייחד עם ישראל עם חלליו בעת החדשה.
ביום השואה מתייחד העם כולו עם זכר שישה מיליון יהודים שנספו בשואה (במלחמת-העולם השנייה, שהתרחשה בשנים 1939 עד 1945). התאריך ליום המיוחד הזה נקבע בעקבות מרד גטו ורשה בפולין, שפרץ בתאריך י"ד בניסן, ערב חג הפסח. מאחר שערב חג הפסח אינו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי, הוחלט בשנת 1951 לקבוע את כ"ז בניסן ליום הזיכרון - תאריך שהוא שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל.
*227*
הטלאי הצהוב היה אות קלון שנצטוו היהודים לשאת על בגדיהם במלחמת-העולם השנייה בארצות שנשלטו על ידי הגרמנים הנאצים, כדי לאפשר את זיהוים בכל עת ובכל מקום. הטלאי הצהוב לא היה אות הקלון הראשון שהיהודים נאלצו לשאת על בגדיהם: גם בימי הביניים בארצות הנוצריות נאלצו היהודים לשאת אות קלון של סימון זהותם באמצעות פריטי לבוש, ובהם כובעים, שהיו שונים בצורתם או בצבעם מן המקובל. כל זאת במטרה להפריד את היהודים מן האוכלוסייה המקומית ולהשפילם. גם הצבע הצהוב לא היה חידוש של הנאצים, והוא נבחר כבר בתחילת ימי הביניים כצבעו של אות הקלון שסימן את היהודים בארצות האיסלאם. במלחמת-העולם השנייה בפולין הכבושה חויבו היהודים לראשונה (ב-1939) לשאת על בגדיהם את הטלאי הצהוב.
(מתוך אתר 'לקסיקון לתרבות ישראל')
1. אילו רכיבים נבחרו להיות בטלאי הצהוב? לאיזו מטרה השתמשו בסמל זה? איזה מסר רצו הנאצים להעביר בעזרת סמל זה ליהודים בארצות השונות?
2. האם לדעתכם יש קשר בין סמל הטלאי לבין דגל ישראל, שנבחר לאחר השואה ולאחר הקמת מדינת ישראל? איזה מסר רצו להעביר בדגל?
3. מה אתם יכולים לעשות כדי לשמר את זיכרון השואה, כדי שהאירוע הנורא הזה לא יישכח לעולם?
- האם לדעתכם צריך שיהיה יום זיכרון מיוחד לשואה ולגבורה? נמקו את דעתכם.
ביום השואה נאמרת תפילת "יזכור" מיוחדת לזכר קורבנות השואה, המתחילה במילים:
"יזכור אלוהים את נשמות אחינו בני ישראל, חללי השואה וגבוריה, נשמות שש מאות רבבות אלפי ישראל, שהומתו ושנהרגו..."
היכנסו לאתר 'יד ושם', או שאלו במשפחתכם וכתבו את סיפורו של אדם אחד שנספה בשואה.
*228*
*228*
(בספר תמונה:) נרות זיכרון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה (יום הזיכרון) מוקדש להתייחדות עם זכרם של חללי המחתרות, חללי צבא הגנה לישראל וחללי כוחות הביטחון, אשר נפלו למען תקומתה והבטחת קיומה של מדינת ישראל; כן מתייחדים עם זכרם של קורבנות הטרור (נפגעי פעולות האיבה). במהלך יום הזיכרון דגל המדינה מורד לחצי התורן, מושמעות צפירות זיכרון ומתקיימות עצרות זיכרון ממלכתיות ברחבי המדינה ובבתי-העלמין הצבאיים ביום הזיכרון לחללי צה"ל אומרים בטקסי הזיכרון תפילת "יזכור" מיוחדת.
"יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו, הנאמנים והאמיצים, חילי צבא הגנה לישראל, וכל לוחמי המחתרות וחטיבות הלוחמים במערכות העם, וכל אנשי קהיליית המודיעין והבטחון ואנשי המשטרה, אשר חרפו נפשם במלחמה על תקומת ישראל, וכל אלה שנרצחו בארץ ומחוצה לה בידי מרצחים מארגוני הטרור".
(מתוך סידור התפילה)
(בספר תמונה:) "יזכור" בעברית ובערבית באנדרטת הלוחם הבדואי
*229*
תפילת "יזכור" נאמרת בבתי-הכנסת גם ארבע פעמים בשנה: ביום הכיפורים, בשמיני עצרת, ביום השביעי של פסח ובשבועות, אחרי קריאת התורה, לפני שמכניסים את ספר התורה לארון הקודש.
במהלך השנים חוברו טקסטים מיוחדים לזכרם של הנספים בשואה ולזכרם של הנספים במערכות ישראל.
הנוסח המיוחד של "יזכור" לזכר הנופלים במערכות ישראל, נכתב לראשונה לאחר קרב תל-חי (בשנת 1920) על ידי ברל כצנלסון.
על כצנלסון, ברל - ראו במפתח הספר
במלחמת העצמאות (בשנת 1948) נכתב ברוח זו טקסט אשר שימש לזכר חללי המלחמה, ולאחר מכן שונה כדי שיתייחס לכל הנופלים במערכות ישראל.
התפילה היא צורך של חלק מהאנשים להודות, לבקש ולברך ברגעים מסוימים.
1. לזכר מי אומרים את תפילות "יזכור" שנוספו בעת החדשה? על איזה צורך עונות התפילות החדשות?
2. הסבירו: מדוע חשוב לציין ביום מיוחד את יום הזיכרון בטקסים ובאמצעי התקשורת? כתבו לפחות שלושה נימוקים והסבירו אותם.
3. העלו רעיונות וכתבו: מה אתם מציעים להוסיף לטקסי יום הזיכרון לחללי צה"ל?
(בספר תמונה:) זרי זיכרון בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק בתל-אביב
*230*
שירים רבים נכתבו לזכרם של הנופלים. שירים אלה הם אישיים, או שירים שמנציחים את הרבים. עם זאת, לעיתים קרובות שיר אישי נוגע ומבטא את תחושת הכלל. השירה המשותפת מאחדת ומאפשרת לכל אחד להתייחד, לכבד ולהעריך את קורבנם של הנופלים ולהיות חלק מהזיכרון הכללי.
אחי הצעיר יהודה,
האם אתה שומע?
האם אתה יודע?
השמש עוד עולה כל בוקר
ואורה לבן,
ולעת ערב רוח מפזרת
את עלי הגן.
הגשם הראשון
ירד לפני יומים,
בערב יום שלישי,
ושוב אפשר לראות שמים
בשלולית על הכביש הראשי.
אחי הצעיר יהודה,
האם אתה שומע?
האם אתה יודע?
בגן הילדים שלך
לומדים כבר שיר חדש,
ובתיכון התלמידים
שוב מתעמלים על המגרש.
רוחות ערבית
מיללות על המרפסת
את כל שירי הסתו,
ואמא מחכה בסתר,
שאולי עוד יגיע מכתב.
אחי הצעיר יהודה,
האם אתה שומע?
האם אתה יודע?
כל חבריך הטובים
נושאים דמותך עמם,
ובכל הטנקים על קוי הגבול
אתה נמצא אתם.
אחי הטוב,
אני זוכר את שתי עיניך,
והן פותרות חידה.
ובני הרך יפה כמוך
בשמך לו אקרא - יהודה.
*231*
1. אל מי פונה הדובר בשיר?
2. בשיר נשאלות הרבה שאלות, האם ישנן גם תשובות? איזה סוג של שאלות אלו?
3. מצאו בשיר תיאורים של דברים שמתרחשים. האם אלו דברים חריגים ומיוחדים?
4. מהי תחושתו של הדובר, לדעתכם?
5. על פי השיר, מי זוכר את הנופל?
6. האזינו לשיר באחד מאתרי האינטרנט. שירו יחד את השיר.
במקומות רבים בארץ מקימים אתרי הנצחה לנופלים.
(בספר תמונה:) אנדרטה לנופלים בעיר רמלה
1. הביטו בצילום האנדרטה וכתבו: ממה עשויה האנדרטה? מדוע נבחרו חומרים אלו, לדעתכם?
2. על מה מספרים באנדרטה? לאיזו מטרה נועדה?
3. מצאו וכתבו את פירושה של המילה "גלעד".
4. התבוננו שוב בתצלום של האנדרטה שהוקמה בעיר רמלה. מה משונה בה? (של מי הצל?) מה הייתה כוונת הצלם, לדעתכם?
*232*
בררו היכן ניצבת במקום מגוריכם אנדרטה לזכרם של חיילי צה"ל שנהרגו בהגנתם על המולדת או של נפגעי פעילות טרור.
1. הצטיידו במצלמות וצלמו את האנדרטה. צרפו את התצלום לעבודתכם. כתבו:
א. היכן נמצאת האנדרטה?
ב. מה מתארת האנדרטה? (איזו צורה נבחרה לה? נסו לשער מדוע)
ג. האם יש קשר בין החומר שממנו בנויה האנדרטה לבין המסר שהיא מעבירה?
2. מה התחושות שלכם כאשר אתם ניצבים ליד אנדרטת הזיכרון?
3. בחרו שם אחד מתוך רשימת הנופלים שעל האנדרטה, חפשו את השם באתר ההנצחה לחללי צה"ל וכתבו את סיפורו.
4. אם במשפחתכם, או בין האנשים שאתם מכירים, נמצא מישהו שנפל במלחמות ישראל או נפגע באירוע טרור, תוכלו לספר עליו בכיתה.
קראו את דברי הילדים:
- האם באמת חשוב שכולם יזכרו?
- המשפחה שאיבדה חייל זוכרת אותו כל השנה, אנחנו יכולים לכבד ולזכור אותו לפחות ביום הזיכרון.
- בכל פעם שאני עוברת ליד אנדרטת זיכרון, זה גורם לי לחשוב ולהיזכר.
- אתרי ההנצחה מראים את הכבוד שרוחשת המדינה למי שבזכותם היא קיימת.
- האם חשוב לעם לזכור את האנשים שהקריבו את חייהם למען המדינה?
- ישנן דרכים נוספות של הנצחה, ספרו עליהן.
*233*
יום הזיכרון לחללי צה"ל חל יום אחד לפני יום העצמאות.
זיכרון הנופלים והעצב על כך שהם אינם איתנו עוד, צער המשפחות וצער העם שלובים יחד עם חגיגות השמחה על עצמאותנו. מהעצב יש מעבר חד אל השמחה.
- חגיגות יום העצמאות נפתחות בטקס ממלכתי. מדוע, לדעתכם?
- פתיחת חגיגות יום העצמאות מתקיימת בהר הרצל. מדוע דווקא שם?
- בטקס מדליקים שתים-עשרה משואות. מדוע החליטו דווקא על מספר זה, לדעתכם?
*233*
יום העצמאות של מדינת ישראל חל ביום ה' באייר. ביום זה בשנת תש"ח (14 במאי 1948) הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל בטקס ממלכתי מיוחד, וקרא את מגילת העצמאות - כך התגשם חזון הקמת המדינה היהודית. יום העצמאות חל תמיד יום אחד לאחר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. לקראת יום העצמאות מניפים את דגל ישראל על מוסדות ציבור ובתים ומקשטים את רחובות הערים.
מגילת העצמאות - המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל, שדוד בן-גוריון הקריא בטקס הכרזת העצמאות, ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948). במגילת העצמאות חמישה חלקים: (א) סקירה היסטורית של זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל ושל הדרך שהובילה להכרזת המדינה. (ב) הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה. (ג) הכרזה על הקמת מדינת ישראל. (ד) עקרונות המדינה החדשה. (ה) פנייה אל גורמים שונים והצהרת כוונות. המגילה מסתיימת בחתימות הנוכחים.
על בן-גוריון, דוד - ראו במפתח הספר
*234*
יום העצמאות מציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. יום העצמאות מתבטא בטקסים ובאירועים רשמיים לצד מנהגים ואירועים עממיים שהתפתחו במהלך השנים.
בערב החג נערך בהר הרצל בירושלים, במעמד ראשי המדינה, טקס הדלקת המשואות המסיים את אירועי יום הזיכרון ופותח את אירועי יום העצמאות. במהלך הטקס מורם לראש התורן דגל ישראל, שהיה מורד לחצי התורן ביום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, ובכך מתחיל רשמית יום העצמאות. את 12 המשואות מדליקים מי שנבחרו כאות הוקרה על תרומתם לחברה ולמדינה. הטקס כולל גם חלק אומנותי ומופע שבו דגלני צה"ל יוצרים תבניות מורכבות על הרחבה.
יש הנוהגים להביע את שמחתם בשירה בציבור, בקומזיצים וכן במתן חבטות בפטיש פלסטיק, התזת תרסיס שלג או חוטים דביקים ובמשחקים זוהרים.
אנשים רבים מנצלים את יום העצמאות לנופש, לפיקניקים ול"על האש", לטיולים ולביקור בתערוכות צה"ל ובאתרים שונים.
נשיא המדינה עורך קבלת פנים לחיילים מצטיינים.
חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי נערך בצוהרי החג ב'תיאטרון ירושלים'. במהלך יום העצמאות חלק ממחנות צה"ל נפתחים לביקורים של הציבור; נפתחים חניונים ברחבי הארץ ובהם מוצגים כלי נשק ואמצעי לחימה; מוזיאונים של משרד הביטחון נפתחים בחינם לקהל הרחב; ערוצי הטלוויזיה משדרים תוכניות חגיגיות ומקרינים סרטים עבריים; בבתי-הכנסת עורכים תפילה חגיגית, ומתפללים תפילה מיוחדת לשלום המדינה; ביישובים רבים מקשטים את הרחובות בדגלי ישראל, מקימים במות בידור ומפריחים זיקוקים.
אירועי החג ננעלים בטקס הענקת "פרס ישראל".
הר הרצל - הר בירושלים, הנקרא על שמו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ובו הוא קבור. אתר לאומי מרכזי של מדינת ישראל והעם היהודי, שבו נמצאים בית-הקברות הממלכתי לגדולי האומה, בית-קברות צבאי ואתר 'יד ושם'. בהר הרצל נערך מדי שנה הטקס הממלכתי של הדלקת המשואות עם סיומו של יום הזיכרון ופתיחת חגיגות יום העצמאות.
1. איך אתם חוגגים את יום העצמאות:
- איך חוגגים במשפחה שלכם?
- איך אתם חוגגים עם חברים?
2. הציעו הצעה, רעיון חדש, לחגוג בו את יום העצמאות, שימו לב שהדגש בהצעה יהיה הבעת שמחה.
*235*
מאת: רפאל ספורטה
כל הארץ דגלים דגלים,
עם רוקד גלים גלים
עם שמח, טף צוהל -
חג היום לישראל.
על ספורטה, רפאל - ראו במפתח הספר
1. על פי השיר, באילו דרכים מתבטאת שמחת החג?
2. איך מתקשטת המדינה לכבוד יום העצמאות? תארו את מה שאתם רואים.
3. איזו אווירה נוצרת במרחב הציבורי? אילו תחושות היא נותנת לכם? הסבירו.
4. דגל ישראל מונף ברחבי המדינה. מה הקשר בין הדגל לעצמאות?
- מה הקשר בין יום העצמאות לחידון התנ"ך?
- אני הכי אוהבת ביום העצמאות את השירים שמשמיעים באמצעי התקשורת.
- הקשר עם יהודי התפוצות חשוב, הוא תורם להרגשת ה"יחד" שלנו ושלהם.
- מדוע חשוב לשתף את יהודי התפוצות בחידון התנ"ך?
*236*
לאחר קום המדינה נוספה לסידור התפילות תפילה "לשלום המדינה", שאותה קוראים המתפללים ביום העצמאות:
"אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו,
ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו.
הגן עליה באברת חסדך, ופרוש עליה סוכת שלומך,
ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציך ,ותקנם בעצה טובה מלפניך.
חזק את ידי מגני ארץ קדשנו, והנחילם אלוהינו ישועה ועטרת נצחון תעטרם, ונתת שלום בארץ, ושמחת עולם ליושביה.
ואת אחינו כל בית ישראל,
פקד נא בכל ארצות פזוריהם,
ותוליכם מהרה קוממיות לציון עירך ולירושלים משכן שמך,
ככתוב בתורת משה עבדך:
'אם יהיה נדחך בקצה השמים - משם יקבצך ה' אלוהיך ומשם יקחך, והביאך ה' אלוהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך'. (דברים, ל', 4-5)
(מסידור התפילה)
1. מה מבקשים? (צטטו מהתפילה)
2. עבור מי / מה הבקשה?
3. מה נושא הבקשה?
4. כתבו בקשה וברכה שלכם למען מדינת ישראל.
- כתבו מכתב לילד יהודי שגר בחו"ל והזמינו אותו לבקר בישראל ביום העצמאות. כתבו על פי המבנה של כתיבת טיעון, הביאו שלושה נימוקים ופרטו אותם כדי לשכנעו לבקר במדינה ביום חגה. הוסיפו תמונות מתאימות בליווי הסברים.
- חברו תפילה אישית למדינת ישראל ליום העצמאות, פרטו את בקשותיכם וברכותיכם למען המדינה ותושביה.
*237*
- בחרו שיר שבו מבוטאת האהבה למדינת ישראל. הדגישו את מילותיו, חפשו וכתבו מידע על אודות מחבר השיר ומלחינו. הדגישו את ביטויי אהבת המדינה שבשיר. הוסיפו לשיר בית משלכם.
- צלמו או הביאו צילום מהמאגר המשפחתי שלכם של אתרים בישראל, הוסיפו מידע על הצילום.
- הכינו כרזה ליום העצמאות הקרוב ובה תפרסמו את מדינת ישראל.
1. חשבו מה אתם רוצים לחקור.
2. חברו שאלה אחת מרכזית (שאלת המחקר).
3. חפשו במאגרי מידע שונים והכינו רשימה של מאגרים מתאימים למחקר שלכם.
4. תנו שם לעבודת המחקר שלכם.
5. הכינו ראשי פרקים.
6. כתבו במילים שלכם על הפרטים שמצאתם. אל תשכחו לציין מקורות מידע.
7. צרפו תצלומים / ציורים / שירים וכדומה.
8. הציגו את עבודתכם בפני הכיתה.
*237*
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר תשכ"ז (1967), לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת-הימים. היום נקבע על ידי הכנסת ב"חוק יום ירושלים". ירושלים היא בירת ישראל ויום ירושלים חוגג גם את שמחת עיר הבירה. ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים בירושלים ומחוצה לה וכן טקסי זיכרון ממלכתיים לחללי צה"ל שלחמו בירושלים במלחמת ששת-הימים, ובמקביל מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.
*238*
בשנת 1998 העניקה הכנסת לירושלים מעמד בחקיקה - חוק יום ירושלים התשנ"ח - 1998. בהסבר להצעה נאמר: "עם מלאות 30 שנה לשחרורה ולאיחודה מחדש של ירושלים בירת ישראל, יש מקום להציג זאת באופן ממלכתי כיום חג לאומי".
אירועי היום כוללים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת, שהייתה מאתרי הלחימה הקשים בקרבות בירושלים במלחמת ששת-הימים. עיריית ירושלים עורכת ביום זה את טקס חלוקת "אות יקיר ירושלים".
(בספר חמש תמונות:)
- ירושלים - מבט מזרחה
- דגלי ישראל
- סמל המדינה
- הכנסת - בית-הנבחרים הישראלי
- נוף בירושלים לכיוון מערב
יום ירושלים הוא יום חג לאומי בישראל, שנקבע לציון איחודה של העיר ירושלים. כאשר הוכרזה מדינת ישראל, בשנת תש"ח (1948) פרצה מלחמת השחרור והתחוללו קרבות בכל חלקי הארץ. ירושלים העתיקה, שכללה את הרובע היהודי ואת הכותל המערבי, נפלה לידי הירדנים והייתה מאז תחת שלטון ממלכת ירדן. העיר הייתה חצויה וליהודים לא ניתן לעבור ולבקר בעיר העתיקה.
בשנת תשכ"ז (1967), לאחר שחרור העיר העתיקה ושאר מזרח ירושלים במהלך מלחמת ששת-הימים, ביום כ"ח באייר, אוחדו חלקי העיר. מאז הוחלט על יום ירושלים (בכ"ח באייר) המצוין בטקסים חגיגיים.
*239*
ירושלים מהווה מוקד מרכזי בתרבות ישראל. ירושלים היא לא רק שם של מקום, או של עיר, היא עיר הבירה של עם ישראל כמעט מראשית היותו לעם. ירושלים היא סמל, היא עיר המסמלת קדושה, געגועים ותקווה.
ירושלים היא גם סמל לקשר שבין עם ישראל לארצו, היא עיר הכיסופים והשלום.
עולי אתיופיה נוהגים לקיים ביום ירושלים טקס לזכרם של יהודי אתיופיה הרבים שנספו בדרכם לארץ-ישראל, וזאת בשל האמונה שליוותה את עלייתם לירושלים (לארץ-ישראל). הטקס נערך בהר הרצל בירושלים.
(בספר תמונה:) אתר ההנצחה ליהודי אתיופיה - הר הרצל, ירושלים
כך כתב ביומנו בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, על ירושלים:
את העיר העתיקה עם קדשיה הייתי סוגר בקופסא.
כל מלאכה ומשא ומתן הייתי מוציא מתוכה,
רק בתי יראה ומוסדות חסד ישמרו מבית לחומה העתיקה.
ועל צלעות הגבעות בחוג רחב מסביב, אשר יוריקו בעבודתנו,
תשכון לה ירושלים חדשה כלילת תפארת.
יד מטפחת תהפוך את ירושלים לאבן חן.
כל הקדוש יאצר בחומות העתיקות,
כל החדש ישתרע הרחק מסביב לה.
על הרצל, בנימין זאב - ראו במפתח הספר
1. איך דמיינו אנשים שונים את ירושלים בעבר?
2. ואיך היינו רוצים לראות את ירושלים בעתיד?
*240*
*240*
*240*
מדוע חרבה ירושלים?
לאורך הדורות תהו יהודים, מה היו הסיבות שבגללן חרבה ירושלים ועם ישראל הוגלה מארצו.
(בספר תמונה:) הדמיה של בית-המקדש הראשון
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה היה השלב העיקרי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומי, שהתרחש בארץ-ישראל בשנים 66 עד 70 לספירה. המצור הסתיים בכיבושה של העיר בידי כוחות האימפריה הרומית תחת פיקודו של טיטוס. במהלך כיבוש ירושלים (שבוצע במספר שלבים) שרף הצבא הרומי את בית-המקדש השני, טבח באוכלוסייתה והחריב את העיר. ההרס והטבח שבאו בעקבות כיבוש ירושלים, גרמו לשקיעתה של העיר לאחר מאות שנים של שגשוג ופריחה.
יוסף בן מתתיהו, יהודי שהתלווה אל כוחותיו של טיטוס בזמן המצור על ירושלים, הביע את התרשמותו ממאורעות הדמים בין הפלגים היהודיים באותה תקופה:
"מלחמת האחים היא שהכריעה את העיר, ואילו הרומאים הכריעו את מלחמת האחים, שהייתה קשה בהרבה מחוזקן של החומות".
על יוסף בן מתתיהו - ראו במפתח הספר
1. הסבירו את דברי יוסף בן מתתיהו במילים שלכם.
2. באיזה אופן, לדעתכם, סכסוכים ומריבות עלולים להיות חזקים יותר מחומות של אבנים?
*241*
*241*
במסורת היהודית נקבע זמן מיוחד, ונקבעו ארבעה ימי אבל לאומיים מיוחדים, לזכר חורבן ירושלים ולזכר יציאת עם ישראל לגלות.
יום אבל וצום המציין את תחילת המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים. המצור הסתיים בחורבן בית-המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה.
יום אחד - שני ימי זיכרון
י' בטבת מציין את השלב הראשון במצור על ירושלים וגם - החל משנת 1951 - את "יום הקדיש הכללי" לזכר קורבנות השואה.
יום אבל וצום המציין את הבקעת חומות ירושלים על ידי טיטוס המצביא הרומאי. נפילת ירושלים הסתיימה בחורבן בית-המקדש השני בשנת 70 לספירה.
שלושת השבועות שמתחילים בצום י"ז בתמוז ומסתיימים לאחר צום ט' באב. במהלך תקופה זו - ובעיקר בתשעת הימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב - יש הנוהגים דיני אבלות שונים, כגון: הימנעות מגילוח, הימנעות מאכילת בשר ושתיית יין ואיסור אירועי שמחה (כמו חתונות).
יום אבל וצום לזכר חורבן שני בתי-המקדש, בית-המקדש הראשון ובית-המקדש השני, שחרבו על פי המסורת באותו יום (ט' באב). ביום זה יש הנוהגים להתענות בגלל זיכרון החורבן.
*242*
בית-המקדש הראשון - נבנה על ידי המלך שלמה במחצית השנייה של המאה ה-10 לפני הספירה, ועמד על תילו במשך כ-400 שנה.
בית-המקדש נחרב בידי נבוכדנצר השני, מלך בבל, בשנת 586 לפני הספירה. זאת לאחר מלחמה בצדקיהו מלך יהודה, שמרד בו.
בית-המקדש השני - נבנה על ידי השבים לציון מגלות בבל, בימי עזרא ונחמיה, בשנת 516 לפני הספירה (כ-70 שנה לאחר חורבן בית-ראשון). בית-המקדש עמד על תילו כ-580 שנה ונחרב בשנת 70 לספירה בידי המצביא הרומאי טיטוס.
בתשעה באב נהוג לקרוא בבתי-הכנסת את מגילת איכה (שמופיעה בתנ"ך) והיא אוסף של קינות על חורבן בית-המקדש הראשון ועל הגלות.
(בספר שתי תמונות:)
- קהל ברחבת הכותל המערבי - שריד לחומת בית-המקדש השני
- דגם בית-המקדש השני
4. צום גדליה (ג' בתשרי)
יום אבל לזכר גליהו בן אחיקם שהיה מושל יהודה. הוא מונה על ידי נבוכדנצר מלך בבל, לאחר חורבן בית-ראשון וכיבוש הארץ על ידי הבבלים. גדליהו נרצח בידי יהודי, בן למשפחת מלכי יהודה. זה היה רצח פוליטי, שבוצע נגד הממונה מטעם הבבלים.
*243*
שם יום הזיכרון | איך לגעתכם יש לקיים היום את יום האבל לאחר כל כך הרבה שנים? | מה אתם מציעים לעשות כדי שיום זה יישמר לדורות? |
י' בטבת | ||
י"ז בתמוז | ||
ט' באב | ||
ג' בתשרי (צום גדליהו) |
3. במדינת ישראל קובע החוק כי אסור לערוך אירועים שמחים או לפתוח מסעדות ומקומות בילוי בליל תשעה באב.
א. מה החשיבות שיש היום לאבל על אירועים שהתרחשו לפני הרבה מאוד שנים? האם לדעתכם גם היום צריך להתאבל על מה שהיה אז?
ב. איך צריך המרחב הציבורי (חנויות, בתי-קולנוע וכדומה) להשתתף בציון יום האבל?
הביאו טיעונים בעד ונגד. נקטו עמדה ונמקו את דעתכם.
כדי למנוע ניסיון של מרד נגד נבוכדנצר, מינה המלך את אחיקם (שמשפחתו, משפחת שפן - מילאה תפקידים נכבדים בימי המלך יאשיהו ובניו) להיות אחראי על בני העם שנשארו בירושלים לאחר החורבן של בית-המקדש הראשון.
הרצח של גדליה בן אחיקם נבע כנראה מהסיבה שהרוצח, ישמעאל בן נתניה, שהיה מזרע המלוכה, קיווה לתפוס כך את השלטון.
*244*
*244*
גם לפני שנים לא רבות התחולל במדינת ישראל רצח פוליטי, כאשר נרצח ראש-הממשלה (בשנת 1995).
יצחק רבין היה הרמטכ"ל השביעי של צה"ל, שגריר ישראל בארצות-הברית, ראש-ממשלת ישראל (פעמיים) ושר הביטחון. הוא זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1994. במהלך עצרת למען השלום בתל-אביב ב-1995, הוא נרצח בידי מתנקש יהודי-ישראלי, יגאל עמיר, שהתנגד למהלכי השלום שרבין הוביל - זהו רצח פוליטי. יום הזיכרון ליצחק רבין נקבע לי"ב בחשוון, יום הירצחו.
(בספר שתי תמונות:) נרות ופרחים לזכרו של ראש-הממשלה יצחק רבין במקום הירצחו
על רבין, יצחק - ראו במפתח הספר
השופט מישאל חשין קשר בין רצח גדליהו בן אחיקם (הממונה מטעם מלך בבל על פליטי העם) לבין רצח ראש-הממשלה יצחק רבין (שנבחר על ידי העם בבחירות דמוקרטיות) וכך כתב:
על חשין, מישאל - ראו במפתח הספר
בלילה שבין י"א לבין י"ב במרחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995, במוצאי שבת סמוך לאחר שקיעת החמה, נרצח יצחק רבין, ראש-ממשלת ישראל.
*245*
אלפים בשנים לא היה כמעשה עוולה זה בעם ישראל. לפני למעלה מאלפיים וחמש מאות שנים נרצח גדליהו בן אחיקם בן שפן, האיש שנבוכדנצר מלך בבל הפקיד על יהודה לאחר כיבוש ירושלים ושריפת בית-המקדש:
"והעם הנשאר בארץ יהודה, אשר השאיר נבוכדנאצר מלך בבל, ויפקד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן. (מלכים ב', כ"ה, 22)
"ויהי בחודש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה (...) ועשרה אנשים אתו (...) ויכו את גדליהו וימת אותו" ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו איתו במצפה. (ירמיהו, מ"א, 1-2)
כך מדווח לנו ספר מלכים וכך מדווח לנו (הנביא) ירמיהו. חכמי ישראל קבעו את יום ג' לחודש תשרי - יום החול הראשון בראשה של כל שנה - כיום תענית על הירצחו של גדליהו. "צום גדליה" הוא שם היום - בעבר קראו אותו "צום השביעי" (זכריה, ח', 19; ז', 5) - ושומרי מצוות מונעים עצמם ביום זה ממאכל וממשקה.
גדליהו לא היה אלא ממונה על שארית העם מטעם נבוכדנצר מלך בבל. יצחק רבין היה נבחר העם.
ענייננו עתה הוא בימים שלפני השבר, בימים שרוב העם לא שיערו כלל כי יהודי בארץ-ישראל יעלה בדעתו מחשבת זדון - מחשבת עועים (מחשבה מטורפת) - להרים יד על ראש-ממשלה לרוצחו נפש, אך באשר מנהיג הוא עם ומדינה בדרך שאינה נראית לו לרוצח (כיוון שהוא מנהיג את העם והמדינה בדרך שלא נראית לרוצח). ימי התום והתומה (יושר) עברו, ואנו - כולנו - חושבים אנו כיום אחרת משחשבנו לפני אותו לילה נורא. ואולם לענייננו עתה, שומה עלינו (אנו חייבים) להיכנס אל מכונת הזמן, להסיע עצמנו לאחור אל ימים שלפני אותו לילה, שרק כך נוכל להעריך ולשפוט נכונה מחשבות ומעשים.
1. מה ההבדל, לדעתכם, בין רצח פוליטי לרצח רגיל?
2. האם לדעתכם צריך להיות הבדל בענישה בין שני סוגי הרצח?
תוכלו להתייחס בתשובותיכם ליחס לרוצח ראש-הממשלה יצחק רבין, המרצה מאסר עולם בכלא.
- מהן הדרכים המקובלות במשטר דמוקרטי להחלפת מנהיג?
*246*
*246*
כל אחד ואחת מאיתנו משתתף בטקסים רבים בחייו.
מהו טקס? אילו מרכיבים יש בו? למה נועדו טקסים?
(בספר שתי תמונות:)
- טקס ברית-מילה
- טקס הענקת אות החייל המצטיין בבית הנשיא ביום העצמאות
1. אילו טקסים אתם מכירים? ערכו רשימה שלהם.
2. בחרו טקס כרצונכם, דונו בקבוצה וכתבו:
- מה שם הטקס?
- מה מציין הטקס?
- למי נועד הטקס?
- מה כולל הטקס?
- האם הטקס הוא חד-פעמי או מחזורי?
- האם חשוב לדעתכם לשמר את הטקס הזה? מדוע?
*247*
קראו את הקטע הבא מתוך הספר "הנסיך הקטן":
מה זה טקס? - שאל הנסיך הקטן.
גם זה מן הדברים שהוזנחו יתר על המידה - ענה השועל - והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומיחד שעה אחת מכל השעות האחרות. הרי למשל, טקס המקובל אצל צידי: כל יום חמישי בשבוע נוהגים הם לצאת במחולות עם נערות הכפר. לכן היום החמישי הוא בשבילי יום שכולו טוב! כי אותו יום יכול אני להרחיק לטיל עד הכרם. אילו רקדו הצידים בכל שעה שהיא, ככל העולה על רוחם, היו כל הימים דומים זה לזה ולעולם לא הייתי זוכה ליום חופשה ומרגוע.
(אנטואן דה סנט אכזופרי, עברית: תלמה אליגון-רוז)
- מה המשמעות של הטקס עבור השועל?
1. מהו לדעתכם טקס?
2. מדוע אנו זקוקים לטקסים?
3. על אילו צרכים עונים טקסים שונים? (כתבו על צרכים אישיים, משפחתיים, חברתיים, חינוכיים ועוד).
בחרו אירוע, ותכננו לו טקס. כתבו במחברת:
1. מה האירוע? מה נושא הטקס?
2. מי יוזמן לטקס?
3. מה ייעשה בפתיחת הטקס?
4. מה יהיה החלק האומנותי בטקס?
5. מה יהיה בסיום הטקס?
*248*
- כתבו במחברת את שמות החגים והעמודים המופיעים בתצרף (פאזל).
(בספר פאזל, היעזרו במנחה)
*249*
עכשיו, לאחר שסיימתם ללמוד את פרק החגים, תוכלו לשחק בכיתה ולבחון את ידיעותיכם.
1. חברו שאלות הקשורות לחגים, ושאלו את החבר/ה היושב לידכם. כל תשובה נכונה מזכה ב-2 נקודות, כל תשובה שגויה מזכה את השואל ב-2 נקודות.
חברו שאלות על כל חג.
שאלות לדוגמה:
- מתי נזכרת השבת הראשונה בתורה?
- מה אוכלים בראש-השנה, כסמל "שתתחדש עליו שנה טובה ומתוקה"?
- איזו תפילה נאמרת ליד הים או ליד נחל?
- מהם קולות השופר?
- כמה ימים יושבים בסוכה?
- מה זוכרים בפסח?
- כמה ימים יש בין פסח לשבועות?
- איזה יום חל יום אחד לפני יום העצמאות?
- באיזה תאריך חל יום העצמאות?
- על מה מתאבלים בימי האבל הלאומיים?
- מדוע נרצח יצחק רבין?
2. שבו בזוגות והוסיפו עוד שאלות הקשורות ללוח השנה העברי.
*250*
- כתבו במחברת שבעה דברים שמצאו חן בעיניכם בספר, דברים שאתם רוצים להמשיך ולחקור.
- נסו לצייר במחברת את אילן המשפחה שלכם.
*251*
*251*
אבות דרבי נתן (בראשי תיבות: אדר"ג) חיבור שמפרש ומרחיב את מסכת אבות שבמשנה. כולל מקורות קדומים מתקופת התנאים וגם מקורות מאוחרים. החומר מגוון מאוד וכולל מימרות של חכמים, סיפורים, דברי מוסר ודרך ארץ.
אבידוב, יאני (יעקב) (1891 - 1970). נשלח לארצות ערב לסייע בהעלאת יהודים לארץ-ישראל הן במלחמת-העולם השנייה והן לאחר קום המדינה. נולד ברוסיה, עלה לארץ ב-1921. הצטרף ל'חלוץ' ול'גדוד העבודה'. עסק בארגון ובשילוח ספינות מעפילים לארץ. פעל להעלאת יהודי צפון אפריקה - מאלג'יר וממרוקו. בשנות החמישים עסק בהבאת חוטרי תמרים מארצות ערב לשיפור ענף התמרים בארץ.
אחד-העם (כינויו של: אשר צבי גינצברג) - (1856 - 1927). הוגה דעות ומראשי 'חיבת ציון'. נולד באוקראינה. שאף לראות תחילה את ארץ-ישראל כמרכז רוחני, שיאחד את כל תפוצות ישראל. עלה לארץ ב-1922 וחי בתל-אביב.
אידיסיס, חיים (נולד ב-1959). תסריטאי, מחזאי ובמאי ישראלי. כותב, יוצר, ועורך תסריטים ליצירות טלוויזיה.
איינשטיין, אריק (1939 - 2013). זמר, שחקן תיאטרון וקולנוע, תסריטאי ופזמונאי. נולד ופעל בתל-אביב. בצעירותו היה אלוף ישראל לנוער בהדיפת כדור ברזל ובקפיצה לגובה. נחשב לאחד הזמרים הישראלים החשובים ביותר. עסק במוזיקת רוק, בפופ, בזמר עברי ובשירי ילדים.
אימבר, נפתלי צבי (הרץ) (1856 - 1909). משורר עברי, מחבר "התקווה". נולד בגליציה, נדד בעולם ועלה לארץ ב-1882. חיבר את המילים לשיר "תקוותנו", שעם השנים היה להמנון הלאומי "התקווה". השיר הודפס לראשונה ב-1886 בקובץ שיריו "ברקאי". סבב בין החלוצים בני העלייה הראשונה, ובכינוסי ערב היה קורא לאיכרים משיריו. השיר "התקווה" התחבב על השומעים ובקונגרס הציוני בשנת 1913 כבר הושר כהמנון (בעמידה).
אלטנוילנד ("ארץ ישנה-חדשה") רומן מאת בנימין זאב הרצל (תורגם לעברית בשם "תל אביב") שפורסם ב-1902. הספר מתאר את חזון המדינה היהודית כאשר היא תקום בארץ-ישראל. את ספרו פתח במוטו: "אם תרצו, אין זו אגדה".
אליאב, אריה (לובה) כינוי ספרותי "בן עמי" (1921 - 2010). סופר והוגה דעות, פעיל עלייה, התיישבות ושלום. נולד ברוסיה, עלה לארץ ב-1924. בצבא היה ראש אגף כוח אדם, מזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה וחבר-כנסת. חתן פרס ישראל על תרומה לחברה.
אליעזר בן הורקנוס, רבי (במשנה ובתלמוד מוזכר בשם: רבי אליעזר) מגדולי התנאים בן הדור השני. חי בתקופת חורבן בית-שני ולאחריו. היה מבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, למרות שהתחיל ללמוד בגיל מבוגר. לאחר חורבן בית-המקדש, עבר ליבנה, שם הפך לחבר בסנהדרין.
אלמגור, דן (נולד ב-1935). מחזאי, פזמונאי, סופר, מתרגם, חוקר ספרות ומנחה טלוויזיה ישראלי. נולד ופעל בישראל. מהיוצרים הבולטים בתחום הזמר העברי והמחזאות הישראלית, חוקר תולדות הזמר העברי ויוצריו, הספרות העברית לדורותיה והלשון העברית. כתב גם בעיתוני ילדים.
*252*
אלתרמן, נתן (1910 - 1970). משורר ומחזאי ישראלי, שהשפיע רבות על השירה העברית החדשה. נולד בפולין ועלה לארץ ב-1925. כתב על ההעפלה ועל הקמת המדינה, אחד משיריו המפורסמים הוא "מגש הכסף". חתן פרס ישראל לספרות. דמותו מופיעה על שטר של 200 שקל.
אנילביץ', מרדכי (1919 - 1943), מפקד מרד גטו ורשה. נולד בפולין. ניחן בכושר מנהיגות בולט. נהרג בקרב מול הגרמנים בגטו. לאחר מותו נחרטה אישיותו כסמל לאומץ ולהקרבה ועד היום מייצגת את ההתנגדות היהודית בשואה. קיבוץ יד-מרדכי קרוי על שמו.
אתר, תרצה (1941 - 1977). משוררת, פזמונאית, סופרת, שחקנית ומתרגמת. בתם של המשורר נתן אלתרמן (ראו ערך נפרד) ושחקנית התיאטרון רחל מרכוס.
בבא מציעא - פירוש השם בארמית הוא "השער האמצעי", כאשר לפניה נמצאת בבא קמא - "השער הראשון", ולאחריה בבא בתרא - "השער האחרון". מסכת "בבא מציעא" שבמשנה (בסדר נזיקין) עוסקת בתביעות ובטענות שבין אדם לחברו שאין בהן נזק, למשל: דיני אבדה ומציאה, דיני שומרים ואחריותם, דיני הלוואות, הונאה, ריבית ושכירות. מסכת היא חלק במשנה ובתלמוד.
בוגרשוב (בוגר), חיים (1876 - 1963) מחנך עברי, ממקימי הגימנסיה העברית 'הרצלייה', פעיל ציוני וחבר-כנסת. נולד ברוסיה, עלה לארץ ב-1906. לימד גיאוגרפיה ושילב במקצוע תכנים יהודיים ולאומיים. היה מנהל הגימנסיה וחבר מועצת עיריית תל-אביב.
בוזגלו, מאיר (נולד ב-1959). פילוסוף ישראלי. נולד במרוקו, עלה לארץ ב-1964. עוסק בפילוסופיה של המתמטיקה, בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופיה של היהדות. פעיל בקידום חינוך שוויוני, בקידום הוראת המתמטיקה ובחידוש מסורת הפיוט. מיוזמי חידוש מסורת הפיוט בישראל, באתר האינטרנט "הזמנה לפיוט".
בן-גוריון, דוד (1886 - 1973). הכריז על הקמת מדינת ישראל וראש-ממשלתה הראשון (1948 - 1953, ובשנית 1955 - 1963). נולד בפולין, עלה לארץ ב-1906. עבד כפועל במושבות. היה ממייסדי 'החלוץ', ו'הגדודים העבריים' ועמד בראש הסוכנות היהודית. בה' באייר תש"ח (14.5.1948) הכריז במועצת העם על הקמת מדינת ישראל. עמד בראש הממשלה הזמנית וכיהן גם כשר הביטחון במלחמת העצמאות. לאחר פרישתו מן הממשלה הרבה בכתיבה ופרסם ספרים רבים.
בראשית רבה - מדרש אגדה לספר בראשית. ספר עתיק שנערך במאה החמישית או השישית. המדרש כתוב בעברית משולבת בארמית, והוא כולל אגדות, ביאורים ומדרשים כמעט על כל פסוק בספר בראשית. החיבור כולל סוגות ספרות מגוונות: מדרשים, סיפורים ומשלים.
ברק, דודו (נולד ב-1948). משורר ופזמונאי ישראלי. נולד בישראל. בשיריו הוא מרבה לתאר את נופי הארץ ובעיקר את ירושלים, וכתב גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל. זכה בפרס ראש-הממשלה לספרות.
גולדברג, לאה (1911 - 1970). משוררת, סופרת, מבקרת, מתרגמת וחוקרת ספרות עברית. נולדה בליטא עלתה לארץ ב-1935. כתבה בעיתונים שונים ולימדה ספרות באוניברסיטה. כתבה ספרי ילדים, פרוזה, שירה, מחזות למבוגרים וכן מחקרים ותרגומים של יצירות מופת. זכתה בפרסים על יצירתה. כלת פרס ישראל לספרות. דמותה מופיעה על שטר של 100 שקל.
גורדון, אהרן דוד (א' ד') (1856 - 1922). הוגה דעות ציוני, מאנשי הרוח הבולטים של תנועת הפועלים בתקופת העלייה השנייה. נולד ברוסיה. עלה לארץ ב-1904 והחליט להיות עובד אדמה. הטיף לשיבה אל הטבע ואל עבודת האדמה. חי בקיבוץ דגניה.
גמזו, יוסי (נולד ב-1938). משורר, מתרגם ופזמונאי ישראלי, פרופסור לספרות עברית. נולד בפריז. כתב פזמונים רבים ללהקות ולתוכניות בידור ברדיו. זכה בפרסים אחדים על יצירתו.
*253*
גפן, יהונתן (נולד ב-1947). משורר, סופר, מחזאי, פזמונאי, מתרגם ועיתונאי ישראלי. נולד בנהלל, קיבל פרסים אחדים על יצירתו.
דושמן, ישראל (1884 - 1947). מורה עברי, משורר, פזמונאי, סופר, מתרגם. נולד בווילנה, עלה לארץ ב-1905. מראשוני המורים שלימדו בעברית. לימד בגליל, במושבות ראש-פינה ומטולה, בגימנסיה העברית הראשונה בארץ, 'גימנסיה הרצלייה'. היה בין המורים הראשונים במקצועות העברית, הלשון והספרות.
הרצל, בנימין זאב (תאודור) (1860 - 1904). חוזה מדינת היהודים, מדינאי וסופר יהודי, אבי הציונות המדינית ומייסד 'ההסתדרות הציונית העולמית'. נולד בבודפשט שבהונגריה. כתב סיפורים ומחזות. היה כתב עיתון בווינה ושליח העיתון בפריז, שם סיקר את משפט דרייפוס והיה עד לגל אנטישמיות בעקבותיו. הדבר השפיע עליו מאוד ואז כתב את ספרו "מדינת היהודים" (1896), וכינס את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל (1897). בקונגרס באזל הוקמה 'ההסתדרות הציונית העולמית' (על ספרו "אלטנוילנד" - ראו ערך נפרד). נקבר בהר הרצל שבירושלים, הנקרא על שמו.
וולפסון, דוד (1855 - 1914). מנהיג ועסקן ציוני, נשיאה השני של ההסתדרות הציונית העולמית. נולד בליטא. התרשם עמוקות מספרו של הרצל "מדינת היהודים", יצא בעקבותיו לווינה והפך לעוזרו האישי של הרצל. עיצב את דגל ישראל בהשראת הטלית ונתן לשקל הציוני את שמו.
ויזל, אלי (אליעזר) (1928 - 2016). עיתונאי, פילוסוף וסופר יהודי רומני-אמריקני. נולד ברומניה, והיה אסיר באושוויץ. ניצול שואה, חתן פרס 'נובל' לשלום על פעילותו למען זכויות אדם (1986). חי בארצות-הברית. עסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ומניעת מקרי רצח עם ברחבי העולם. התמסר לחקירת פשעי הנאצים וסייע לאתר יותר מאלף פושעי מלחמה נאצים, לרבות אייכמן.
חזן, אברהם, רב (המאה ה-13). חי בגירונה שבספרד. אחד המקובלים הגדולים בזמנו, נודע גם כחזן וכפייטן.
חלפי, אברהם (1904 - 1980). משורר ושחקן תיאטרון. נולד בפולין, עלה לארץ ב-1924. גילם תפקידים שונים בתיאטרון 'הקאמרי'.
חשין, מישאל (1936 - 2015). משפטן ישראלי, שופט בבית-המשפט העליון והמשנה לנשיא בית-המשפט העליון. נולד בבירות, גדל בתל-אביב ובירושלים. אביו שניאור זלמן היה שופט עליון וממלא מקום נשיא ביהמ"ש. כתב ספרי משפט וזכה בפרסים אחדים על פעילותו.
טהרלב, יורם (נולד ב-1938). משורר, פזמונאי, סופר ישראלי, המופיע גם במופעי סטנדאפ. נולד וגדל בקיבוץ יגור. כתב שירים ופזמונים ופרסם ספרים רבים. רבים משיריו נכתבו בהשראת חוויות נעורים בקיבוץ. זכה בפרסים אחדים על יצירתו.
טרומפלדור, יוסף (1880 - 1920). חלוץ, מנהיג ציוני ולוחם עברי. נולד בקווקז, היה קצין בצבא רוסיה, שם נפצע בקרב וידו נקטעה. עלה לארץ ב-1912 ועבד כפועל חקלאי. היה ממייסדי 'הגדוד העברי' במלחמת-העולם הראשונה והשתתף במערכה בחצי-האי גליפולי כסגן מפקד 'גדוד נהגי הפרדות'. לאחר המלחמה חזר לרוסיה והיה בין מייסדי 'החלוץ'. ב-1919 עלה שוב לארץ. נהרג בקרב על תל-חי בי"א באדר תר"פ. על שמו נקראים תנועת בית"ר וקיבוץ תל-יוסף.
יהודה הלוי, רבי (בראשי תיבות: ריה"ל) (1075 - 1141 לערך). משורר ופילוסוף ב"תור הזהב" של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים. היה גם רופא והתפרסם במקצועו. נולד בספרד, בדרכו לארץ-ישראל הגיע למצרים ומעריציו הפצירו בו להישאר שם. לא ידוע בדיוק מה עלה בגורלו מאז.
*254*
יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) (37-100 לספירה). היסטוריון יהודי שפעל בשורות הרומאים. היה מבית החשמונאים מצד אימו, והיה מפקד המורדים היהודים בגליל בעת המרד הגדול ברומאים, שסופו בחורבן בית-המקדש השני (בשנת 70 לספירה). לאחר שנכנע ונשבה, שימש מלווה של מפקד הצבא הרומי בארץ. היה כוהן והכיר היטב את ירושלים ואת המקדש. חיבר כמה ספרים חשובים על תולדות היהודים והמרד שבו השתתף. היו שראו בו בוגד בעמו, מפקד שעבר לצד האויב. כהיסטוריון, שמור לו מקום נכבד בכתיבת ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית-שני.
כצנלסון, ברל (1887 - 1944). ממנהיגיה המדיניים של 'תנועת העבודה הציונית'. נולד ברוסיה, עלה לארץ ב-1909. עבד במושבות והיה בין המתנדבים ל'גדוד העברי' במלחמת-העולם הראשונה. תמך בעלייה הבלתי חוקית (העפלה) ובהקמת ארגון ה'הגנה'.
ליליאן, אפרים משה (1874 - 1925). צייר, צלם ותחריטאי (חורט תחריטים) יהודי. נולד בגליציה, עלה לישראל ב-1906. פעל בגרמניה ובארץ-ישראל, ממייסדי 'בצלאל' (אקדמיה לאומנות בירושלים). הרבה ליצור בנושאי יהדות וציונות, והוא מכונה לעיתים "האומן הציוני הראשון".
מאיר, גולדה (1898 - 1979). מדינאית ישראלית, ראשת-ממשלת ישראל בשנים 1969 עד 1974, כולל במלחמת יום-הכיפורים. נולדה באוקראינה, עלתה לארץ מארצות-הברית ב-1921. הייתה צירת ישראל במוסקבה, וכיהנה כשרת העבודה וכשרת החוץ. כלת פרס ישראל על תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה.
מדינה, אביהו (נולד ב-1948). פזמונאי, מלחין וזמר בולט במוזיקה הישראלית, בעיקר בזמר המזרחי והים-תיכוני. תרם רבות בשיריו לפרסום הזמר המזרחי, שנהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי.
מדרש ספרי - שם כולל למדרשי תנאים שנמצאים בידינו לספר במדבר ולספר דברים. שניהם חיבורים המפרשים פסוק אחר פסוק את כל הפסוקים העוסקים בהלכה.
מדרש שיר השירים זוטא - מדרש אגדה על שיר השירים. "זוטא" פירושו "הקטן", לעומת מדרש שיר השירים רבה (הגדול). שני הספרים מכילים מדרשים על שיר השירים לפי סדר הפרקים. לשון המדרש היא עברית משנאית (מתקופת המשנה) בתוספת ארמית גלילית ומילים ביוונית. עריכתו מתוארכת למאה השישית.
מוהר, עלי (1948 - 2006). פזמונאי ובעל טור ישראלי. נולד בתל-אביב. היה אחד הפזמונאים החשובים בישראל. פרס אקו"ם ליצירה נקרא על שמו.
מזרחי, אשר שמעון, רב (1890 - 1967). פייטן וזמר. נולד בירושלים וכדי להימנע מגיוס לצבא הטורקי, עבר לתוניס ולימד שם פיוטים מפרי עטו וזמירות המתארות את ירושלים ואת הכמיהה לציון. חזר לארץ רק לאחר מלחמת ששת-הימים. פיוטיו מושרים בכל הקהילות הספרדיות והמזרחיות בארץ ובעולם.
מכילתא דרשב"י - כינויו של מדרש ההלכה לחומש שמות מתקופת התנאים. המדרש לא שרד בשלמותו, ושוחזר על פי כתבי-יד חלקיים ומובאות בחיבורים מאוחרים. יש סברה כי שם המדרש נובע מכך שיצא מבית-מדרשו של רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י). אחרים סוברים כי מקור השם נובע מכך שרשב"י הוא החכם הראשון המוזכר במדרש.
מנור, אהוד (1941 - 2005). פזמונאי, מתרגם, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי. נולד וגדל בבנימינה. חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי.
*255*
משנה (מהשרש ש.נ.ה. = עיסוק בשינון ובחזרה) - הקובץ הבסיסי של התורה שבעל-פה, המכיל את תמצית ההלכות המשלימות את דיני התורה שבכתב. המשנה נלמדה בעל-פה, עד שנערכה בארץ-ישראל בראשית המאה השלישית לספירה בידי רבי יהודה הנשיא. המשנה כתובה עברית ולשונה בהירה ותמציתית, היא מסודרת בדרך הגיונית ושיטתית, לפי סדרים ומסכתות. שישה סדרי המשנה (ש"ס) עוסקים בכל תחומי ההלכה היהודית.
ניני, אחינעם (נולדה ב-1969). זמרת, יוצרת ומלחינה ישראלית. נולדה בישראל וגדלה בארצות-הברית.
נמיר, מרדכי (1987 - 1975). ממנהיגי 'תנועת העבודה הציונית'. נולד ברוסיה ועלה לארץ ב-1924. היה ציר ישראל במוסקבה, מזכ"ל 'ההסתדרות', חבר-כנסת, שר בממשלות ישראל וראש-עיריית תל-אביב-יפו.
סנש, חנה (1921 - 1944). משוררת ומצנחני היישוב בארץ-ישראל אל מעבר לקווי האויב באירופה הכבושה במלחמת-העולם השנייה. נולדה בהונגריה, עלתה לארץ ב-1939. מגיל צעיר למדה עברית, קראה על יהדות, ציונות וארץ-ישראל. כתבה יומן ושירים. הוצאה להורג בידי המשטר הנאצי בבודפשט, כאשר הייתה בשליחות של הצלת יהודים.
ספורטה, רפאל (1913 - 1983). משורר ילדים ישראלי. נולד בקפריסין ועלה לארץ בגיל 11. היה מורה ומנהל בתי-ספר בתל-אביב. פרסם סיפורים ושירים שרבים מהם הולחנו. זכה בפרסים על יצירתו.
סקולסקי, שלמה (1912 - 1982). מחנך, סופר, משורר, מתרגם, עיתונאי, כותב טורים ועורך ישראלי. נולד בפולין ועלה לארץ ב-1941 באופן בלתי חוקי. לימד ספרות בתיכון בתל-אביב.
עגנון, שמואל יוסף (ש"י) (1887 - 1970). מגדולי הסופרים העבריים. נולד באוקראינה, עלה לארץ ב-1912 (ועלה שוב ב-1924). ביצירתו הושפע מהתנ"ך, מספרות חז"ל, מסיפורי חסידים, וגם מסופרים אחרים בחו"ל ובארץ. זכה בפרסים על יצירתו. זוכה פרס 'נובל' לספרות (1966) ופרס ישראל לספרות. דיוקנו הופיע על שטר של 50 שקל.
עידאן, דוד, רב (1873 - 1955). נשיא קהילת ג'רבה שבתוניס. הקים את בית-הדפוס העברי הראשון בג'רבה וקרא לו 'הדפוס הציוני'. ביקש לעלות לארץ אך לא הותר לו מבחינה רפואית.
עמרם גאון, רבי (810 - 875 לערך). אחד מהגאונים וראש ישיבת סורא בבבל. התפרסם בעיקר בזכות סידורו, "סדר רב עמרם גאון". הסידור נערך בעקבות בקשה שיכתוב את סדר התפילות והברכות לכל השנה עבור קהילת ברצלונה. הסידור, שהיה ראשון מסוגו, ערוך בסדר קבוע של ימי חול, שבתות ומועדים.
עקיבא (בן יוסף), רבי (50 לספירה - 136). תנא ארצישראלי, דור שלישי לתנאים, מנהיגו הרוחני של מרד בר-כוכבא. התחיל את לימודיו בגיל 40. היה תלמידו של רבי אליעזר בן הורקנוס. דעתו הייתה שאין אפילו אות אחת מיותרת בתורה. מת במיתה אכזרית. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית. מוזכר בתלמוד הבבלי כ-1,500 פעמים. על דמותו ומשנתו נכתבו והולחנו שירים.
*256*
פילון האלכסנדרוני (30 לפני הספירה לערך - 50 לספירה לערך). פילוסוף יהודי, שחי ופעל בעיר אלכסנדריה שבמצרים - ומכאן שמו. כינויו בעברית ידידיה - תרגום לעברית של השם פילון. כתב חיבורים היסטוריים ובנושאים פילוסופיים כלליים וכן פרשנות לתורה הנחשבת לעיקר יצירתו.
פרידמן, ניסן, עיתונאי, עורך, פזמונאי ומפיק ישראלי.
פרת, איתמר (נולד ב-1933). משורר, עורך ומתרגם, מומחה בשפה העברית, האנגלית וההולנדית. נולד בהולנד, עלה לארץ ב-1939.
קובנר, אבא (1918 - 1987) משורר וסופר עברי. נולד ברוסיה, ממארגני המרד בגטו וילנה ויחידות הפרטיזנים היהודים במלחמת-העולם השנייה. עלה לארץ ב-1945. פרסם שירים ביידיש ובעברית.
קורצ'אק, יאנוש (1878 - 1942). רופא, סופר ומחנך יהודי. נולד ופעל בפולין. הקים שני בתי-יתומים - אחד ליהודים ואחד לפולנים. ניהל את בתי-היתומים מתוך שימת דגש על הילד, אהבה לילד, שמירה על כבוד הילד וזכויותיו. דגל בשוויון בין התלמידים. כתב ופרסם ספרים רבים לילדים. ב-1942 הציעו לו הנאצים לעזוב את היתומים היהודים ולהציל את עצמו - אבל הוא סירב והלך עימם אל מחנה ההשמדה.
קרצ'בסקי, חנינא (1877 - 1925). מלחין, מורה ומנצח, מאבות הזמר העברי. נולד ברוסיה, עלה לארץ ב-1908 והיה מורה למוזיקה בגימנסיה 'הרצלייה'. הקים מקהלות תלמידים ושתי תזמורות נוער. נהג להוביל תהלוכות של תלמידים ברחובות תל-אביב כשהם שרים שירי חלוצים. הלחין מנגינות רבות למילים של סופרים ומשוררים.
רבין, יצחק (1922 - 1995) רמטכ"ל, שגריר ישראל בארצות-הברית, ראש-ממשלת ישראל (פעמיים, 1974 - 1977 ושוב 1992 - 1995) ושר הביטחון. נולד בישראל. זכה בפרס 'נובל' לשלום לשנת 1994. במהלך עצרת למען השלום בתל-אביב, נרצח בידי מתנקש יהודי-ישראלי, יגאל עמיר, שהתנגד למהלכי השלום שרבין הוביל.
רוזנבלום, נח (שנות לידה ופטירה אינן ידועות). שירו "שאו ציונה נס ודגל" פורסם ב-1902. משורר, מתרגם ועיתונאי, חבר מערכת עיתון 'המליץ'. משערים שנפטר במלחמת-העולם הראשונה ומקום קבורתו לא נודע.
רחל המשוררת (רחל בלובשטיין סלע) (1890 - 1931). משוררת, סופרת, מתרגמת. נולדה ברוסיה, עלתה ב-1909. מן המשוררות הבולטות בשירה העברית המחודשת. רבים משיריה הולחנו ותורגמו לשפות אחדות. דואר ישראל הנפיק בול עם דמותה, המופיעה גם על שטר של 20 שקל.
רמב"ם - משה בן מימון, רבי (בראשי תיבות) (1138 - 1204) מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. נולד בקורדובה שבספרד. אחד האישים החשובים ביותר בתרבות היהודית. כונה גם "הנשר הגדול".
רמי בר יחזקאל בן הדור השני של אמוראי בבל. עלה לארץ-ישראל ואחר כך סיפר על שבחה.
שבזי, שלום, רב (1619 - 1686 לערך). מגדולי החכמים והמשוררים בתימן ואחד מגדולי היוצרים בספרות העברית והיהודית. נולד ופעל בתימן. רוב שיריו הם שירי קודש, המבטאים את הקשר שבין עם ישראל ואלוהים. כתב גם שירי חידות ושירים שיש בהם מוסר השכל.
שטרית, מיכה (נולד ב-1962). זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי ישראלי. נולד בנהרייה. ממקימיה של להקת הרוק 'החברים של נטאשה' שכתב לה כמה משיריה.
*257*
שיר, סמדר (נולדה ב-1957). סופרת, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית ישראלית. נולדה בתל-אביב. בגיל 8 הייתה עיתונאית צעירה בשבועון הילדים 'הארץ שלנו' ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער ב'מעריב לנוער'. כתבה את ספרה הראשון בגיל 16. זכתה בפרסים שונים.
שלוש, יוסף אליהו (1870 - 1934). ממייסדי תל- אביב, יזם, סוחר, תעשיין, איש ציבור. עסק גם בגאולת אדמות. בן לאחת המשפחות הוותיקות בארץ, שמקום מגוריה ביפו. הקדיש חלק ניכר מזמנו לענייני ציבור, ובראשם הדאגה לפיתוח יפו ותל-אביב ולרווחת תושביהן. חבר מועצת עיריית תל-אביב הראשונה.
שמוש, אמנון (נולד ב-1929). סופר ומשורר ישראלי. נולד בחלב שבסוריה, ועלה לארץ בגיל 8. התגייס לפלמ"ח. ספרו "מישל עזרא ספרא ובניו" עובד לסרט טלוויזיה וזיכה אותו ב'פרס ירושלים לספרות יפה' ע"ש ש"י עגנון. זכה בפרסים רבים, ובהם שלוש פעמים בפרס ראש-הממשלה.
שמעון בר-יוחאי רב (בראשי תיבות: רשב"י) (המאה השנייה). תנא, תלמידו של רבי עקיבא. חי בארץ-ישראל לאחר חורבן בית-המקדש השני, בתקופת שלטונם של הרומאים. הסתתר שנים רבות במערה. בל"ג בעומר נערכת לכבודו הילולה רבת משתתפים במירון.
שמר, נעמי (1930 - 2004). משוררת, פזמונאית, מלחינה ומתרגמת שירים ישראלית. נולדה בקבוצת כינרת. כתבה שירים רבים, בהם שנעשו לנכסי צאן ברזל במורשת הישראלית. זכתה בפרסים אחדים. כלת פרס ישראל לזמר העברי.
שפירא, רחל (נולדה ב-1945). פזמונאית ומשוררת ישראלית. נולדה ומתגוררת בקיבוץ שפיים. עסקה בהוראה כמורה לחינוך מיוחד וכמורה באולפן עברית.
תלמי, אפרים (1905 - 1982). סופר עברי, משורר ומתרגם, עיתונאי ישראלי, עורך וסופר לילדים ולנוער. נולד בפולין והיה פעיל בתנועת נוער ציונית. עלה לארץ ב-1925. היה פועל חקלאי ושומר שדות, עבד בפרדסים ושמר בכרמים. היה עורך השבועון 'דבר לילדים'. זכה בפרסים שונים על יצירתו.
סוף הספר