יוצאים מהמפה

ספר לימוד בגאוגרפיה

צביה פיין, ענת בסר,

שירה גודמן

הוצאת מטח

ישראל, תשס"ט, 2009

ב כרכים

כרך ראשון

עמודים

עמודי דפוס

עמודי בראיל

העתיקה: מירית זנזורי

הספרייה המרכזית לעיוורים

נתניה   ישראל   2013

הספר יוצאים מהמפה מיועד לתלמידי בית הספר היסודי. הוא מפגיש את התלמידים לראשונה עם לימוד שיטתי של מקצוע הגאוגרפיה בנושא המפה. המפגש הזה נעשה באמצעות טקסט בהיר וידידותי, באמצעות מפות צבעוניות שהוכנו במיוחד עבור התלמידים, באמצעות תמונות מרהיבות המציגות תופעות ומקומות בעולם ובישראל, ובאמצעות עיצוב שובה לב. לצד כל אלה יש בספר הקפדה רבה על דיוק מדעי ועל נתונים עדכניים.

תוכן הספר:

- יוצאים לדרך...

- הגלובוס – דגם של כדור הארץ

- לקרוא מפה

- המפה הפיזית

- האטלס והשימוש בו

- מפות מקוונות

הספר הוא גרסה מורחבת ומעודכנת של הספר "מפות מגלות עולם", והוא כולל בתוכו פעילויות מגוונות.

לספר נלווית חוברת העשרה, ובה פעילויות משעשעות לתרגול פעיל של נושאי הלימוד. החוברת מצויה בחנויות הספרים וניתן להורידה ללא תשלום באתר אופק באינטרנט:

תלמידים יקרים,

לספר שאתם אוחזים בידיכם קוראים "יוצאים מהמפה. " למה הוא נקרא כך? כי מפות הן נקודת מוצא מצוינת להרבה דברים בעולם : מתוך מפות אפשר ללמוד על המקום שחיים בו ועל מקומות רחוקים ומעניינים; באמצעות מפות אפשר לטייל או למצוא רחוב בעיר גדולה; מתוך מפות אפשר ללמוד על נושאים חשובים, כמו גידול אוכלוסיית העולם, תפוצת האינטרנט ברחבי העולם, ואפילו מלחמות וסכסוכים.

בספר תכירו מפות מודפסות ומפות באינטרנט, תלמדו לקרוא את השפה המיוחדת של המפות, תכירו מקומות בארץ ובעולם, ותפגשו נופים מרהיבים.

מדי פעם תמצאו בספר קטעי מידע ולידם סימן. כדאי לכם לקרוא אותם – קטעי המידע האלה יוצאים לפעמים מהמפה למקומות ולנושאים רחוקים ומאוד מעניינים!

במדור גאוגרפיה באתר האינטרנט תמצאו חוברת עבודה משעשעת, פעילויות ממוחשבות וקישורים למפות מעניינות באינטרנט.

אז למה אתם מחכים? פתחו את הספר וגלו את עולמן המופלא של המפות...

שלכם, צוות הפיתוח

תוכן העניינים

(התוכן ערוך כך: שם הפרק   עמוד דפוס)

תוכן כרך ראשון

(התוכן ערוך כך: שם הפרק   עמוד דפוס   עמוד בראיל)

*6*

פרק ראשון – יוצאים לדרך...

*6*

למפות שימושים רבים

*6*

כל אחד מכם בוודאי ראה עד היום כל מיני מפות. אולי ראיתם בבלת את מפת היישוב שלכם; אולי נעזרתם בטיולים משפחתיים במפה של מדינת ישראל; אולי ראיתם בטלוויזיה מפה של תשית מזג האוויר; ואולי השתמשתם בבית הספר במפה של מדינות העולם.

מה משותף לכל סוגי המפות? כולן מציגות בהקטנה מקום או אזור ומראות בו צורות נוף טבעיות (כמו הר, נחל, עץ) וצורות נוף מעשה ידי האדם (כמו כביש, בית, אזור תעשיה).

מפות הן מצרך מבוקש, ורבים משתמשים בהן. בשביל מה צריך מפות? מתי משתמשים במפות? ומי משתמש במפות?

משתמשים במפות כדי לדעת איפה נמצאים מקומות שונים

בעזרת מפות אפשר לדעת היכן נמצאים מקומות שאנחנו מתעניינים בהם, גם אם הם רחוקים מאתנו ומעולם לא היינו בהם. אם, למשל, שומעים בחדשות שקרה משהו בספרד, אפשר להסתכל במפה ולמצוא היכן היא נמצאת: באיזו יבשת, ליד איזה ים, ואילו מדינות שכנות לה. דוגמה אחרת: אם אנחנו מתעניינים ביערות הגשם, בעזרת מפה מתאימה נוכל לדעת איפה הם גדלים.

*7*

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 1: הים התיכון מוקף בשלוש יבשות

1. מצאו במפה 1 את המדינות האלה: איטליה, בולגריה, ספרד, רומניה, קפריסין.

תארו היכן נמצאת כל מדינה בעזרת השאלות האלה:

א. באיזו יבשת היא נמצאת?

ב. לחופו של איזה ים היא שוכנת?

ג. מי הן המדינות השכנות לה?

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 2: אזורי יערות הגשם

ביערות הגשם גדלים אלפי סוגים של עצים ושל צמחים אחרים, וכן מינים רבים של בעלי חיים. הם נקראים בשם "יערות הגשם" כי באזורים אלה יורד גשם רב כל יום.

2. עם חברים

שחקו במשחק "איזו מדינה תיארתי?":

א. בחרו שתי מדינות שמופיעות במפה, ותארו בכתב איפה נמצאות המדינות האלה בלי להזכיר את שמותיהן (בחרו במדינות שלא הופיעו בשאלה 1).

(רוצים מבחר גדול יותר של מדינות? תוכלו להשתמש במפה שבעמודים 95-94)

ב. קראו את התיאור של חבריכם, ונסו לגלות אילו מדינות הם בחרו. (מעניין אם בחרתם אותה מדינה ואם התיאורים שלכם דומים...)

3. התבוננו במפה 2, וכתבו באילו יבשות גדלים יערות הגשם.

*8*

משתמשים במפות כדי להפיק מידע בנושאים שונים

במפות יש מידע רב. אמנם בספרים המתארים מקומות ואתרים יש לעתים מידע מפורט יותר מאשר במפות, אבל לפעמים נוח יותר להשתמש במפה, כי כל המידע שבה מרוכז בגיליון נייר אחד.

בכל מפה יש מידע בנושאים אחרים, וכל אחד ואחת יכולים לבחור במפה שמתאימה לצורכיהם. למשל:

- מטיילים רבים מתכננים את הטיול שלהם בעזרת מפות. הם מעיינים במפה מפורטת של האזור שהם מבקשים לטייל בו, בודקים אילו אתרים מעניינים יש באזור הזה, ובעזרת הכבישים והיישובים שבאזור הם קובעים את מסלול הטיול.

- בעלי חברה מסחרית, המבקשים להקים קניון חדש באזור תל אביב, מחפשים מקום מתאים. הם רוצים מקום שאין בו הרבה קניונים, שבסביבתו גרים תושבים רבים שיבואו לקנות, שדרכי הגישה אליו נוחות, וכדומה. חלק מהמידע אפשר למצוא במפה שמציגה את מספר הקניונים ואת מספר התושבים בכל עיר באזור.

- גם זואולוגים, שהם חוקרים של בעלי חיים, משתמשים במפות. למשל, זואולוג שחוקר את חיי החסידות משתמש במפות המתארות את מסלולי הנדידה של החסידות ובמפות שמראות את המקומות בעולם שהעופות האלה חיים בהם.

4. רון התחיל לעבוד בחנות מפות.

א. ביום הראשון לעבודתו הגיעו לחנות שלושה אנשים שביקשו מפות למטרות שונות:

- ערן רוצה להגיע מקריית שמונה לירושלים. הוא רוצה לדעת מהי הדרך הקצרה ביותר להגיע לשם.

- איה רוצה לשכור דירה במושב. היא רוצה לדעת אילו מושבים קטנים שוכנים ליד ירושלים.

- רונית עורכת מחקר על האקלים בנגב. היא רוצה לדעת באילו מקומות בנגב מידות החום הכי גבוהות.

עזרו לרון לתת מפה מתאימה לכל אחד: כתבו איזה מידע צריך להופיע בכל מפה כדי שכל אחד מהאנשים ימצא בה את מה שהוא רוצה.

ב. אילו מפות אתם מכירים(מהבית, מבית הספר, מהטלוויזיה, מהאינטרנט...)?

*9*

5. לפניכם קטע מידע על גן החיות בספארי ומפה של הגן.

גן החיות בספארי

במרכז הזואולוגי תל אביב – רמת גן יש שני אזורים עיקריים:

- הספארי – שטח פתוח, שבו חיות הבר היות במרחב, בדומה לחייהן בטבע.

- גן החיות – שטח שבו בעלי החיים גרים בכלובים ובחצרות.

גן החיות של הספארי משתרע על שטח רחב ידיים. בגן חיים מינים שונים של בעלי חיים: פילים, נמרים, קופים, קנגורו ועוד רבים. בגן תוכלו לטייל ברגל וגם באמצעות קלנועיות שאפשר לשכור בפתח הגן. אם אתם נמצאים שעות רבות בגן, תוכלו להתכבד במזנון שליד האגם.

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 3: גן החיות בספארי

בעזרת המפה של גן החיות המבקרים יכולים לדעת אילו בעלי חיים יש בגן, ואיפה הם נמצאים. כך אפשר לבחור באילו בעלי חיים רוצים לצפות ולתכנן את מסלול הטיול בגן החיות.

א. רועי ורננה רוצים לדעת איפה נמצאים הפילים. במה כדאי להם להשתמש? במפה או בקטע המידע?

ב. כתבו שלוש שאלות על כן החיות:

- שאלה שתשובה עליה נמצאת גם במפה וגם בטקסט.

- שאלה שהתשובה עליה נמצאת רק בטקסט.

- שאלה שהתשובה עליה נמצאת רק במפה.

ג. מה ההבדל בין מידע שמופיע במפה למידע שמופיע בטקסט?

6. עם חברים

היעזרו במפה 3 כדי להכין תכנית לסיור עם חברות וחברים בגן החיות של הספארי.

תכננו את מסלול הסיור, את המקומות שבהם תעברו ואת המקומות שבהם תנוחו, את משך הזמן של הסיור, את חלוקת הזמן למקומות השונים וגם את הציוד שתצטרכו.

*10*

משתמשים במפות כדי לנווט

יש מפות המשמשות לניווט בשטח. בעזרתן אפשר למצוא את הדרך מהמקום שנמצאים בו למקום אחר. ישנם נווטים שהם מומחים! הם מתמצאים בשטח בעזרת מפות ובעזרת מכשירי מדידה.

איך מנווטים?

קודם כול מבררים איפה נמצאים בשטח. מסתכלים סביב ומחפשים פרט נוף מיוחד או בולט בסביבה, כמו גבעה, נחל או עץ. אחר כך מזהים במפה את פרט הנוף הזה, וכך יודעים איפה במפה מסומן המקום שנמצאים בו. אחר כך מוצאים במפה את המקום שרוצים להגיע אליו, מתכננים את המסלול המוביל אל המקום הזה, ויוצאים לדרך.

בפרק השביעי, מפות מקוונות, תלמדו על ניווט בעזרת אמצעים טכנולוגיים.

7. התבוננו במפת הדרך אל המטמון.

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

א. תארו במילים שלכם את הדרך מהעץ הבודד אל המטמון. היעזרו במילים ישר, שמאלה וימינה.

ב. שרטטו במחברת מפה דמיונית המציגה מסלול שמגיע למטמון. הוסיפו במסלול פרטי נוף שונים, ולאחר מכן תארו את הדרך אל המטמון.

*11*

עוד כיוון

סביבות שקשה לנווט בהן

יש סביבות שקשה מאוד לנווט בהן. לדוגמה: האוויר, הים או אזורים המכוסים בקרח. בסביבות אלה הנוף חדגוני, ואין בהן משהו מיוחד שאפשר להיעזר בו כדי להתמצא.

מי שמנווט בסביבות האלה צריך לדעת להשתמש בכל מיני מכשירים, במדידות, בחישובים וב... מפות! טייסים, למשל, נעזרים לצורך הניווט במפות אוויריות מסוגים שונים, כמו מפה שמתארת את נתיבי הטיסה באזורי העולם השונים. בעזרת מפה כזאת הטייס יודע באיזה מסלול לטוס, ובאילו מסלולים טסים מטוסים אחרים.

בתמונות שלפניכם שתי דוגמאות לסביבות שקשה לנווט בהן.

(בספר תמונות:)

- האי באפין שבקוטב הצפוני

- גבעות בקליפורניה שבארצות הברית

8. התבוננו בתמונות שלמעלה, וכתבו מדוע קשה לנווט בסביבות המתוארות בהן.

9. שחקו במשחק "חפשו את המטמון":

א. בחרו יחד מקום בחצר בית הספר, והטמינו בו "מטמון".

ב. שרטטו יחד מפה שבעזרתה אפשר להגיע אל המטמון שלכם.

ג. תנו את המפה ששרטטתם לקבוצה אחרת, קבלו ממנה את המפה שלה, ולכו לפי ההוראות.

*12*

ההיסטוריה של המפות בקיצור

*12*

בני האדם מכינים מפות מאז ימי קדם. בהתחלה הם הכינו מפות פשוטות, שתיארו את סביבתם הקרובה. מאוחר יותר הם הכינו מפות של מקומות רחוקים יותר על-פי סיפוריהם של נוסעים ומלחים שחזרו ממסעות. לפעמים הסיפורים של הנוסעים התאימו למציאות, ולפעמים הנוסעים תיארו דברים מהדמיון כדי להרשים את השומעים.

המפות העתיקות היו צבעוניות ויפות, אך הן לא היו מדויקות, כי לבני האדם הקדמונים לא היו אמצעי מדידה משוכללים. המפות האלה לא הציגו את כל המקומות בעולם, כי בני האדם הקדמונים לא הכירו את כל העולם. התושבים של אירופה, למשל, לא ידעו שיבשת אמריקה קיימת (וכמובן, שהם לא ידעו שחיים בה אנשים), ואילו התושבים של אמריקה לא שמעו על אירופה ועל תושביה. כך היה גם באזורים אחרים בעולם.

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 4: יבשת אסיה – מפה עתיקה

במפה הזאת ליבשת אסיה יש צורה של הסוס המעופף נגסוס, שהוא דמות הלקוחה מסיפורי האלים של היוונים (המיתולוגיה היוונית).

*13*

הקרטוגרפים הראשונים היו יוונים

המקצוע של הכנת מפות נקרא קרטוגרפיה, ומביני המפות הם קרטוגרפים. השמות האלה מורכבים משתי מילים הלקוחות מן השפה היוונית: קרטו (מפה), וגרף (תיאור או רישום). בשמות האלה משתמשים גם היום. בעברית נקרא המקצוע של הכנת מפות "מפאות".

תלמי, גאוגרף יווני מפורסם, היה בין הראשונים שעסקו בקרטוגרפיה. הוא חי לפני 1,900-0 שנים, והיה הראשון שהכין ספר של מפות (אטלס). אבל מהמפות המקוריות שתלמי הכין לא נשארה אפילו מפה אחת. אנחנו יודעים שהן היו קיימות, כי בספרים עתיקים תיארו אותן בפירוט.

10. מדוע המפות שהכינו בני האדם הקדמונים תיארו רק את סביבתם הקרובה? מדוע המפות האלה לא היו מדויקות? למה לדעתכם ציירו אותן?

11. במה התפרסם הגאוגרף היווני תלמי? איך יודעים על המפות שלו, אף על פי שלא נשארה מהן אפילו מפה אחת?

12. עם חברים

מפה 4 מתארת את יבשת אסיה, אך היא אינה מפה מדויקת – אי אפשר להפיק ממנה מידע מדויק על המקומות המוזכרים בה, ואי אפשר לנווט באמצעותה. למה לדעתכם ציירו אותה?

*14*

המפות השתכללו בתקופת הגילויים וההמצאות

בתקופה זו, שהחלה לפני כ-500 שנה (במאה ה-15), יותר ויותר בני אדם (רובם בני אירופה) העזו לנסוע ולהפליג למרחקים גדולים, ונתגלו להם מקומות ואוכלוסיות שהם לא הכירו קודם. בתקופה הזו גם שוכללו והומצאו כלי עמס ומכשירי מדידה שונים, ובעזרתם הנוסעים האמיצים חצו ימים ואוקיינוסים והגיעו כמעט לכל פינה בעולם.

בתקופת הגילויים וההמצאות חלו שינויים רבים בעולם המפות. הביקוש למפות גדל, והרבה אנשים רכשו אותן. בזכות הדפוס, שהומצא באותה התקופה, היה אפשר להדפיס בקלות אלפי מפות ולהפיץ אותן ברבים(לפני כן היה צריך להעתיק את המפה ביד כדי לקבל עותק נוסף שלה). עם הזמן הצטבר ידע רב על מקומות חדשים, השתכללו מכשירי המדידה והשרטוט, והמפות שהוכנו היו יותר מדויקות.

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 5: העולם – מפה מתקופת הגילויים וההמצאות

מפת עולם זאת נמצאת בתוך אטלס שהוכן לפני כ-450 שנים. מפליא לראות שכבר אז הידע של בני האדם על העולם היה רב ומדויק למדי. במפה רואים את היבשות אסיה, אפריקה ואירופה במקומן הנכון. אבל יבשת אמריקה, שהתגלתה זמן קצר קודם לכן, מוצגת בטעות כחלק מהודו שביבשת אסיה. הקרטוגרף שהכין את המפה לא ידע עדיין שקיימות גם היבשות אוסטרליה ואנטארקטיקה.

*15*

ארץ ישראל מופיעה במפות רבות

חלק מהמפות הוכנו בידי נוסעים או קרטוגרפים יהודים, ובהן מתוארת ארץ ישראל והדרך אליה. כזאת היא, למשל, מפת ארץ ישראל של היהודי ההולנדי אברהם בן יעקב. מפה זו קישטה הגדה שיל פסח לפני כ-300 שנים.

מפה 6: ארץ ישראל – מפת אברהם בן יעקב

במפה זו מוצגת חלוקת הארץ ל-12 שבטים. הקו האדום במפה מסמן את הדרך שעברו בכי ישראל בזמן יציאת מצרים. המפה מקושטת בציורים ובפסוקים שונים מהתנ"ך.

בספר שחובר לפני 400 שנה, ושמו "מסע על-פי כתבי הקודש", מופיעה מפה של העולם. מפה זו מייצגת את האמונה הנוצרית, שלפיה ארץ ישראל והעיר ירושלים חשובות וקדושות. מפה זו נקראת "מפת התלתן" בגלל הדמיון שלה לעלה של צמח התלתן.

מפה 7: העולם – מפת התלתן

במפת התלתן ירושלים נמצאת במרכז העולם ומסביבה היבשות אסיה, אירופה ואפריקה. גם יבשת אמריקה מופיעה במפה, אבל נראה שהקרטוגרף לא ידע עליה הרבה או שהיא לא הייתה חשובה בעיניו, כי היא משורטטת בפינת המפה. בתוך שטחי הים צייר הקרטוגרף ספינות, מפלצות, בנות-ים ובעלי חיים מסוכנים, מפני שבאותה תקופה חים כחשב למקום מסתורי ומסוכן.

*16*

13. המפה שלפניכם מציגה את המסלולים שעברו 3 נוסעים מפורסמים, אשר גילו מקומות חדשים בעולם (כדאי לדעת שכל אחד מהנוסעים האלה עמד בראש משלחת גדולה וצי של אוניות).

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 8: מגלי עולם

כדאי לזכור שכמעט בכל מקום שהנוסעים ("מגלי העולם") הגיעו אליו, הם פגשו אנשים שחיו במקום שנים רבות. בשביל המגלים זה היה מקום חדש, אבל לאנשים המקומיים זה לא היה "גילוי" כלל וכלל " הם הרי הכירו את המקום שהם חיו בו.

א. תארו כל אחד מהמסלולים של הנוסעים המופיעים במפה: מאין יצא הנוסע, דרך אילו מקומות עבר, איזה מקום גילה, ואיפה הסתיים המסע שלו.

ב. בחרו בנוסע אחד מתוך השלושה, וסכמו את קורותיו מתוך מקורות מידע. הסיכום יכול להיות בצורות שונות: יומן מסע, מצגת, מחזה ועוד, כרצונכם.תקופת הגילויים וההמצאות נקראה בשם זה, כי בתקופה זו התגלו הרבה תגליות והומצאו הרבה המצאות.

*17*

14. תקופת הגילויים וההמצאות נקראה בשם זה, כי בתקופה זו התגלו הרבה תגליות והומצאו הרבה המצאות.

א. קראו בעמוד 14 וכתבו:

- מהם הדברים שהתגלו בתקופה זו והשפיעו על עולם המפות?

- מהם הדברים שהומצאו בתקופה זו והשפיעו על עולם המפות?

ב. כתבו במחברת שלושה שינויים שחלו בעולם המפות בתקופה זו. ליד כל שינוי כתבו כיצד ההמצאות והגילויים גרמו לשינוי הזה.

ג. למתעניינים:

בתקופת הגילויים וההמצאות התגלו עוד הרבה דברים שלא קשורים למפות. קראו על תקופת הגילויים וההמצאות במקורות מידע שונים, וכתבו על גילוי נוסף או על המצאה נוספת ואיזה שינוי הם חוללו.

עוד כיוון

המצאת הדפוס

הדפוס הומצא בשנת 1452 על ידי יוהנס גוטנברג מגרמניה.

עד אז כל ספר נכתב ביד, וכל מפה צוירה ביד. לכן הספרים היו מאוד יקרים, ורק מעטים יכלו לקנות לעצמם ספר או שניים.

המצאת הדפוס אפשרה להדפיס הרבה ספרים ומפות בבת אחת במכונות דפוס. הספרים והמפות הפכו זולים יותר, ולכן גם אנשים פחות עשירים יכלו לקנות אותם. המידע שהיה קיים בעולם (ספרות, היסטוריה ועוד) התחיל – להגיע לאנשים רבים, והם יכלו לקרוא בספרים ולהסתכל במפות וללמוד מהם.

(בספר תמונה:)

עובדים ליד מכונת דפוס בארצות הברית לפני יותר מ-100 שנה.

15. דמיינו שלא היו ממציאים את הדפוס. המפות היו נדירות, ורובנו לא היינו יכולים להשתמש במפות. במה החיים שלנו היו שונים? תנו דוגמה אחת לפחות.

*18*

איך מכינים מפות בימינו

*18*

הקרטוגרפים בימינו לא משרטטים מפות ביד ולא צובעים אותן במכחול וצבע. הם מכינים מפות בעזרת תוכנות מחשב ובאמצעים טכנולוגיים משוכללים נוספים. בישראל מכינים את מרבית המפות במוסד שנקרא "המרכז למיפוי ישראל". הנה תיאור של תהליך הכנת המפות במרכז הזה.

שלב ראשון:

אוספים מידע בעזרת תצלומי אוויר

לפני שמתחילים להכין מפה צריך לאסוף מידע מפורט על האזור שרוצים להציג בה. עד לפני כ-90 שנה בעלי המקצוע שאספו את המידע הזה היו מודדים, שסיירו בשטח רכובים על חמורים או ברגל, ומדדו אותו צעד אחר צעד.

במרכז למיפוי ישראל אוספים כיום את המידע על האזור באמצעות תצלומי אוויר (תצ"א). הטייסים טסים מעל האזור, מפעילים מצלמה אוטומטית, המורכבת בתחתית המטוס או בצדו, והמצלמה מצלמת את פני השטח כל כמה שניות.

תצלומי האוויר מספקים תיאור מדויק של מה שקיים על פני השטח, ובעזרתם אפשר למדוד ולחשב את הגודל של הפרטים בשטח וגם את המרחקים ביניהם.

כיום אפשר לקבל נתונים על פרטי הנוף לא רק מתצלומי אוויר, אלא גם מתמונות לוויין. על כך קראו ב"עוד כיוון" בעמוד 21.

*19*

שלב שני: מפענחים את תצלומי האוויר

הקרטוגרפים שהתמחו בפענוח של תצלומי אוויר מזהים את פרטי הנוף שרואים בכל אחד מהתצלומים בעזרת תוכנות מחשב מיוחדות, ואחר כך הם ממיינים ומסדרים אותם בקבוצות. למשל, תצלום האוויר שלמעלה הוכן לצורכי מיפוי של העיר תל אביב. אפשר לזהות בתצלום בניינים ופארקים. אפשר לזהות גם רחובות ראשיים (רחבים) ורחובות משניים (צרים יותר).

לבסוף, אפשר לבחור מתוך מאגר הנתונים רק את פרטי הנוף שמתאימים למפה המסוימת שהם מכינים. כך, למשל, למפת תחבורה של תל אביב יבחרו להראות רק את הרחובות הראשיים ואת הרחובות המשניים, ולא יראו בה את הבניינים ואת העצים.

(בספר תמונה:)

תצלום אוויר של מרכז העיר תל-אביב

שלב שלישי:

מסמנים את פרטי הנוף במפה

הקרטוגרפים רוצים שהמפה תהיה ברורה, קלה להבנה, ושלא יהיו בה פרטים רבים מדי או מעטים מדי. לשם כך הם בודקים את הפרטים שבחרו לכלול במפה ומחליטים איך לסמן כל אחד מהם. למשל, במפה ובתצלום האוויר שלמעלה מוצג אותו אזור במרכז תל אביב. הקרטוגרפים רצו להראות במפה רק את הרחובות הראשיים והמשניים ומקומות ציבוריים גדולים, ולכן הם ויתרו על סימון בתי המגורים.

(בספר מפה:)

מפה 9: מרכז העיר תל-אביב

*20*

שלב רביעי: מעצבים את המפה

הקרטוגרפים מעצבים את המפות בעזרת תוכנות מחשב מיוחדות. הם בוחרים את הצבעים ואת הצורות שיציגו את פרטי הנוף השונים, הם מחליטים כיצד תיראה כותרת המפה, מה תהיה צורת האותיות של שמות המקומות במפה, מה יהיה גודל האותיות ועוד.

(בספר תמונה:)

מפה חדשה יוצאת ממכונת הדפוס

שלב חמישי:

סוף הדרך – מפה חדשה נולדת

זה הזמן להדפיס את המפה ולהוציא אותה לשימוש רחב. אפשר להדפיס את המפה על גיליונות נייר במספר גדול של עותקים, אפשר להדפיס אותה בתוך ספרים (למשל, בתוך אטלס, או בתוך הספר שאתם קוראים בו עכשיו...), ואפשר להציג את המפה ברשת האינטרנט ולאפשר לאנשים להשתמש בה באמצעים שונים (מחשב שולחן, מחשב נייד, טלפון נייד, מקלט GPS ועוד).

*21*

עוד כיוון

תמונות לוויין

לוויינים הם מתקנים שנשלחים אל החלל, והם סובבים סביב כדור הארץ במסלול קבוע. הלוויינים נושאים אתם מכשירים המשמשים למטרות תקשורת, מחקר, ריגול וכדומה.

ישנם סוגים שונים של לוויינים, והשימוש שעושים בהם הוא רב ומגוון. לדוגמה, יש לוויינים שבעזרתם מועברים שידורי טלוויזיה למקומות שונים בעולם, ויש לוויינים שבעזרתם מכינים תחזיות של מזג אוויר.

לוויינים אחרים מכינים תמונות לוויין, שהן כלי עזר חשוב להכנת מפות. לוויינים אינם משתמשים במצלמה. הם קולטים אותות שונים, המגיעים מפרטי הנוף השונים שנמצאים על פני הקרקע, והופכים אותם לכתמי צבע בעזרת תוכנת מחשב מיוחדת. זוהי תמונת הלוויין. בעמוד 24 תוכלו לראות תמונת לוויין של כדור הארץ.

(בספר תמונה:)

תמונת לוויין של אזור מצרים

16. מצאו וכתבו שני הבדלים בין תמונות לוויין לתצלומי אוויר.

*22*

(בספר תמונה:)

תצלום אוויר של ירושלים

17. א.במה תצלום אוויר עוזר בהכנת מפות?

ב. כדי שתצלומי האוויר יצליחו יש צורך בשמים בהירים ובאור רב (אבל לא חזק מדי ולא מסנוור). כתבו הנחיות לטייסים מתי לצאת לצלם תצלומי אוויר (באילו עונות בשנה, באילו שעות במשך היום...).

18. התבוננו בשני תצלומי האוויר שבעמודים אלו.

א. אילו פרטי נוף אתם מזהים בתצלום האוויר שבצד ימין?

ב. אילו פרטי נוף אתם מזהים בתצלום האוויר שבצד שמאל?

ג. מה אפשר ללמוד מפרטי הנוף על סוג היישוב בכל אחד מהתצלומים?

19. בחרו באחד מתצלומי האוויר שבעמודים אלו, ושרטטו מפה של האזור שהוא מתאר.

א. בחרו אילו פרטים תתארו במפה שלכם.

ב. בחרו צבע לכל אזור ולכל סימן, וצבעו את המפה.

ג. הכינו מקרא עבור המפה.

ד. תנו שם למפה שהכנתם.

20. אילו סוגים של מפות מודפסות אתם מכירים?

(לדוגמה: מפות של כבישי ישראל, מפה של קווי האוטובוס בעיר חיפה ומפות בספר הזה.)

*23*

(בספר תמונה:)

תצלום אוויר של קיבוץ יד חנה

המושגים העיקריים בפרק

*18*

מפה – רישום גרפי של מקום או אזור המציג צורות נוף טבעיות (כמו הר, נחל, עץ), וצורות נוף מעשה ידי האדם (כמו כביש, בית, אזור תעשייה), באמצעות סימנים גרפיים מוסכמים.

מפה עתיקה – מפה שהוכנה לפני 200 שנים ויותר.

ניווט – הפעולות שעושים (בעזרת מפות ומכשירים נוספים) כדי למצוא את הדרך מהמקום שנמצאים בו אל המקום שרוצים להגיע אליו.

קרטוגרפיה – המקצוע של הכנת מפות.

קרטוגרף – אדם (אישה או איש) שהמקצוע שלו הוא הכנת מפות.

תמונת לוויין – תמונה של פני הקרקע שנוצרת על ידי לוויינים שסובבים בחלל.

תצלום אוויר – תצלום פני הקרקע שצולם מן הגובה, בדרך-כלל ממטוס. בראשי תיבות: תצ"א.

בקרו באתר "אופק" במדור גאוגרפיה ומולדת

ofek.cet.ac.il/geography

*24*

פרק שני: הגלובוס – דגם של כדור הארץ

*24*

(בספר תמונה:)

תמונת לוויין של כדור הארץ

אנו חיים על פני כדור הארץ. כדור הארץ הוא גוף עצום, שנע בחלל ומקיף את השמש. הגלובוס הוא דגם של כדור הארץ – זהו כדור שעליו מוצגת מפת העולם. המילה גלובוס באה מהמילה "גלוב" (globe) באנגלית ופירושה עולם. כיוון שהגלובוס הוא דגם, הוא אינו: זהה לכדור הארץ. למשל, הוא קטן מאוד, והוא עומד על כן.

ובכל זאת, הגלובוס מדגים כמה מהמאפיינים החשובים של כדור הארץ:

- הוא מדגים את צורת הכדור של כדור הארץ.

- הוא מדגים את הסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו.

- הוא מדגים את החלוקה של כדור הארץ ליבשות ולאוקיינוסים.

בפרק הזה נעסוק במאפיינים האלה, וגם נלמד על ההבדלים שבין הגלובוס למפה שטוחה.

*25*

1. השוו בין הגלובוס לכדור הארץ:

ג. לגלובוס ולכדור הארץ יש כמה מאפיינים דומים.

- מה הם המאפיינים הדומים?

- אילו מהמאפיינים האלה רואים בתמונות שבעמודים אלו?

2. צעצועים רבים הם דגמים של דברים אמיתיים. בחרו צעצוע כזה (מטוס, בובה, מכונית וכדומה), וכתבו במה הוא דומה לדבר האמיתי, ובמה הוא שונה ממנו (חשבו על גודל הדגם, על החומר שממנו הוא עשוי, על החלקים שלו, על הצבע שלו ועוד).

הגלובוס מדגים את הצורה של כדור הארץ

*25*

הגלובוס עוזר להבין כיצד נראה כדור הארץ, כי לגלובוס – כמו לכדור הארץ – יש צורה של כדור, (לכן קוראים לעולמנו 'כדור הארץ').

אנחנו, בני האדם, איננו מרגישים שאנחנו חיים על כדור, וגם איננו יכולים לראות ממקומנו כיצד נראה כדור הארץ בשלמותו. מדוע? מפני שאנחנו קטנטנים לעומת כדור הארץ העצום, וכשאנחנו עומדים בשטח פתוח ומסתכלים סביב, העולם נראה לנו שטוח. עוד על הגודל של כדור-הארץ קראו ב"עוד כיוון" בעמוד 27.

אם כך, איך יודעים שלעולם יש צורה של כדור? יש לכך כמה הוכחות, וההוכחה המשכנעת ביותר היא תצלומי לוויין של כדור הארץ מן החלל, כמו התצלום בעמוד 24. בתצלומים אלה מופיע כדור הארץ בשלמותו, ורואים בבירור שיש לו צורת כדוד.

*26*

3. אף על פי שיש בידינו הוכחות לצורתו של כדור הארץ, קשה לנו לתפוס שלעולם צורת כדור. מדוע?

4. למתעניינים:

רוב בני האדם הקדמונים חשבו שהעולם הוא שטוח ושיש לו קצה. הקטע שלפניכם מתאר מה חשבו על צורת העולם ההודים הקדמונים והתושבים הקדמונים של איי פולינזיה.

קראו את הקטע, וציירו מה חשבו ההודים או מה חשבו תושבי פולינזיה.

חלק מההודים הקדמונים טענו שלעולם יש צורה של לוח גדול, עגול ושטוח. הם האמינו שהלוח ניצב על גבם של פילים, ואלה עומדים על גבו של צב ענק.

התושבים הקדמונים של איי פולינזיה (איים באוקיינוס השקט) האמינו שהעולם בראשיתו היה צדפה ענקית שעלתה ממעמקי הים אל פני המים. קשוות הצדפה (שני החלקים שמהם מורכבת קונכיית הצדפה) נפתחו, ויצא זוג של בני אדם. לאחר מכן שתי הקשוות של הצדפה נפרדו, ונוצרו מהן השמים והארץ.

5. למתעניינים עם חברים:

הכינו כתבה לעיתון בנושא: מחשבות של ילדים צעירים על צורת כדור הארץ.

א. לפני הכנת הכתבה, ערכו סקר בין ילדים וילדות בגילאי 6-5, ושאלו אותם שאלות כמו אלה (אתם יכולים לחשוב על עוד שאלות): איזו צורה יש לכדור הארץ? לאיזה חפץ הוא דומה? האם לעולם יש קצה? אם תלכו כל הזמן ישר קדימה, לאן תגיעו?

ב. דונו והחליטו כמה ילדים כדאי לשאול. הציגו את השאלות לילדים שונים, ורשמו את התשובות שלהם במדויק.

ג. הסיקו מסקנות מהסקר שערכתם.

ד. כתבו את הכתבה.

*27*

עוד כיוון

הגודל של כדור הארץ

כדור הארץ, שאנו חיים עליו, הוא עצום בגודלו. כדי להמחיש כמה הוא גדול, נתאר את הגודל שלו בכמה דרכים:

א. השטח: 510,101,000 קמ"ר (חמש מאות ועשרה מיליון, מאה ואחד אלף קילומטרים רבועים).

המשקל: בערך 6,000,000,000 טונות (ששת אלפים מיליון טונות).

ההיקף: בקו המשווה (קו דמיוני שמחלק את כדור הארץ לרוחבו לשני חצאים) (ארבעים אלף ושבעים ושבעה קילומטרים).

ב. אילו היה כביש שמקיף את כל כדור הארץ באזור קו המשווה, הייתם יכולים לעבור אותו ב-24 ימים רצופים של נסיעה במהירות של לשעה, ללא שינה וללא עצירה.

ג. כדי להקיף את כדור הארץ באזור קו המשווה יש צורך בערך ב-27,000,000 (עשרים ושבעה מיליון) ילדים, המחזיקים זה את זה בידיים פשוטות לצדדים.

6. עם חברים

קראו שוב את 3 התיאורים של הגודל של כדור הארץ.

א. איזה מהתיאורים ממחיש הכי טוב, לדעתכם, את הגודל העצום של כדור הארץ? בדקו אם גם חבריכם חושבים כך.

ב. איזה מהתיאורים הכי מדויק? הסבירו מדוע.

7. למתעניינים

כדור הארץ הוא כוכב לכת במערכת השמש.

עיינו במקורות מידע שונים, והסבירו מהו כוכב לכת ומהי מערכת השמש.

*28*

הגלובוס מדגים את הסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו

*28*

כשנותנים לגלובוס דחיפה קלה- הוא מסתובב, וכך הוא מדגים את סיבוב כדור הארץ סביב עצמו.

אבל הסיבוב של כדור הארץ שונה מהסיבוב צול הגלובוס. כדור הארץ מסתובב כל הזמן, באותו כיוון ובמהירות קבועה. כל סיבוב שלו סביב עצמו נמשך 24 שעות, כלומר יממה אחת, ותוך כדי הסיבוב של כדור הארץ היום והלילה מתחלפים בכל מקום בעולם.

מדוע היום והלילה מתחלפים?

כדור הארץ מקבל אור מהשמש, ומכיוון שהוא מסתובב סביב עצמו, כל פעם חלק אחר שלו מואר:

נדגים את חילופי היום והלילה בעזרת גלובוס ופנס.

הגלובוס מייצג את כדור הארץ המסתובב סביב עצמו.

הפנס מייצג את השמש העומדת במקומה.

חלק מכדור הארץ פונה אל השמש ומקבל ממנה אור, ואז שורר בו יום. באותו הזמן, החלק האחר נסתר מאור השמש, ובו שורר לילה.

כדור הארץ ממשיך להסתובב, החלק שהיה מואר מחשיך בהדרגה, ולאס לאט יורד בו הלילה. באותו הזמן החלק שהיה חשוך הולך ופונה אל השמש ומקבל בהדרגה את אור היום.

כדור הארץ מסתובב לא רק סביב עצמו אלא גם סביב השמש.

בסיבוב זה (שנמשך שנה שלמה) לא נדון בספר זה.

*29*

8. עם חברים

הפעילות שלפניכם מדגימה את חילופי היום והלילה על פני כדור הארץ. מה צריך להכין?

- חדר מעט חשוך (רצוי, אבל לא חובה)

- פנס (שמייצג את השמש)

- גלובוס (שמייצג את כדור הארץ)

- מפה 10 בעמוד 31

מה עושים?

- מסובבים את הגלובוס משמאל לימין לאט ובקצב קבוע.

- עומדים מול הגלובוס ומאירים עליו בפנס.

א. מצאו על הגלובוס את יבשת אסיה והאירו אותה בפנס. בדקו בגלובוס: באיזו יבשת חשוך לגמרי עכשיו?

ב. המשיכו להאיר ולסובב את הגלובוס עד שתאירו את יבשת אפריקה. בדקו: באיזו יבשת חשוך לגמרי עכשיו?

ג. החליפו תפקידים והתחילו שוב. הפעם האירו את יבשת אמריקה הצפונית. בדקו: באיזו יבשת חשוך עכשיו?

ד. המשיכו להאיר בפנס ולסובב את הגלובוס עד שתאירו את יבשת אוסטרליה. בדקו: באיזו יבשת יש חושך עכשיו?

9. התבוננו באיור שבראש הדף. הסבירו איך השיחה בין האחים מדגימה את סיבוב כדור הארץ סביב עצמו.

*30*

הגלובוס מדגים את היבשות, האוקיינוסים והימים שבכדור הארץ

*30*

בגלובוס אפשר לראות את שטחי היבשה ואת שטחי המים של כדור הארץ אפשר גם לראות בגלובוס ששטחי המים של כדור הארץ גדולים הרבה יותר משטחי היבשה: בערך שני שלישים מכדור הארץ הם שטחי מים (הרוב מים מלוחים), ורק שליש ממנו הם שטחי יבשה. שטחי המים של כדור הארץ נקראים אוקיינוסים וימים, ושטחי היבשה נקראים יבשות.

היבשות

שטחי היבשה הם משטחי סלע עצומים, וחלקם מכוסה קרקע (אדמה). נהוג לחלק את שטחי היבשה ל-7 יבשות: אסיה, אירופה, אפריקה, אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אוסטרליה, אנטארקטיקה.

יש יבשות המחוברות זו לזו, ויש יבשות שמפרידים ביניהן שטחי מים – אוקיינוס או ים. למשל, היבשות אירופה ואסיה מחוברות זו לזו ויוצרות אזור יבשה רצוף ורחב ידיים, ואילו יבשת אוסטרליה מוקפת ים ואינה מחוברת לאף יבשת אחרת.

שטח יבשה המוקף מים מכל צדדיו, נקרא אי.

(בספר תמונה:)

האי קרק בים האדריאתי שליד איטליה

שטח יבשה המוקף מים ומחובר ליבשת רק בצד אחד נקרא חצי אי. במפה רואים את חצי האי שבו שוכנת הודו (מדינה באסיה).

(בספר מפה:)

מפה 10: חצי האי הודו

*31*

(בספר מפה:)

מפה 11: יבשות העולם

אירופה ואסיה

יבשות אלו מחוברות ביניהן, ולכן יש הקוראים להן יבשת אירו-אסיה. הרי אורל ונהר אורל נחשבים כגבול בין שתי היבשות האלה – כל המדינות שממערב להם שייכות ליבשת אירופה, וכל המדינות שממזרח להם שייכות ליבשת אסיה. יבשת אסיה היא הגדולה ביבשות העולם.

אמריקה

היבשות אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית מחוברות זו לזו ברצועה יבשתית צרה, הנקראת "אמריקה המרכזית".

אוסטרליה

יש המכנים אותה ואת האיים שמסביבה "אוקיאניה". יבשת אוסטרליה היא היבשת הקטנה ביותר.

יבשת זו מחוברת ליבשת אסיה באזור חצי האי סיני. חצי האי סיני עצמו כלול ביבשת אסיה.

אנטארקטיקה

יבשת זו מכוסה בקרח כל השנה. ביבשת זו לא חיים בני אדם באופן קבוע. בני האדם המגיעים אליה הם ברובם מדענים החוקרים את האזור וגם תיירים.

*32*

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 12: יבשת אנטארקטיקה

10. לפניכם מפה של יבשת אנטארקטיקה.

היכן אפשר לראות את יבשת אנטארקטיקה בשלמותה – בגלובוס או במפת עולם רגילה, כמו מפה 11 בעמוד 31?

11. התבוננו בגלובוס ובמפת היבשות (מפה 11 בעמוד 31), וכתבו:

א. איזו יבשת הכי גדולה?

ב. איזו יבשת הכי קטנה?

ג. אילו יבשות מזכירות בצורתן משולש?

ד. מה מזכירה לכם הצורה של יבשת אנטארקטיקה?

12. התבוננו במפה 1 בעמוד 7 ובמקרא שלה. במפה זו מתואר הים התיכון והמדינות שסביבו. ענו על השאלות:

א. אילו יבשות נמצאות סביב הים התיכון?

ב. באיזו יבשת נמצאת ישראל?

ג. באיזו יבשת נמצאת איטליה?

ד. באילו שתי יבשות נמצאת מצרים?

13. לפני מאות שנים אנשים שגרו ביבשת אירופה ידעו שקיימות שתי יבשות נוספות: אסיה ואפריקה. בזמן ההוא לא ידעו על קיומן של היבשות אמריקה, אוסטרליה ואנטארקטיקה. האם לפי מפת היבשות (מפה 11 בעמוד 31) אפשר להבין למה תושבי אירופה הכירו את אסיה ואפריקה ולא הכירו את היבשות האחרות? הסבירו.

*33*

14. בחרו 2 איים ו-2 חצאי איים ממפה 11, וכתבו את שמותיהם ובאיזו יבשת נמצא כל אחד מהם.

עוד כיוון

יבשות בתנועה

לנו נדמה שהיבשות שעל פני כדור הארץ הן יציבות ועומדות במקומן מאז נברא העולם. לאמיתו של דבר היבשות נמצאות בתנועה, אבל תנועתן איטית מאוד – כמה מילימטרים בשנה – כך שאיננו יכולים להרגיש בה. מה גורם לתנועתן של היבשות?

ובכן, במעמקי כדור הארץ יש חומר לוהט בשם מגמה. המגמה, המצויה שם בלחץ עצום ובכמות עצומה, נמצאת בתנועה מתמדת, ובכוחה האדיר היא גורמת לתזוזתן של היבשות. במקומות שבהם התזוזה של היבשות חזקה, היא מלווה בהתפרצויות של הרי געש ורעידות אדמה.

(בספר מפה:)

מפה 13: "טבעת האש" סביב האוקיינוס השקט

מסביב לאוקיינוס השקט מצויה רצועה ארוכה של שטחים שמתקיימת בהם תזוזה חזקה הגורמת להתפרצויות של הרי געש ולרעידות אדמה תכופות. את הרצועה הזאת "מכנים טבעת האש".

*34*

האוקיינוסים והימים

האוקיינוסים והימים הם שטחי מים מלוחים, הממלאים שקעים עמוקים ונרחבים בפני כדור הארץ.

נהוג לחלק את שטחי המים ל-3 אוקיינוסים: האוקיינוס השקט, האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס ההודי.

יש מקומות שבהם שטח המים הנמצא ליד חופי היבשת נקרא "ים". הימים קטנים יותר מהאוקיינוסים, ולמעשה, הם חלק בלתי נפרד מהם.

בגלובוס אפשר לראות כי כל האוקיינוסים והימים מחוברים ביניהם, הם שטחי מים רצופים, ואין ממש גבול ברור ביניהם. כך, למשל, אי אפשר לדעת היכן בדיוק מסתיים האוקיינוס האטלנטי ומתחיל האוקיינוס ההודי. מכיוון שכל שטחי המים מחוברים ביניהם, אפשר להפליג באונייה ולהקיף את כל כדור הארץ בלי לחצות שום יבשה.

לפעמים קו החוף הוא די ישר, אבל לפעמים מי האוקיינוס או מי הים נכנסים אל תוך היבשה ונוצר מפרץ.

(בספר תמונה:)

מפרץ אילת ומפרץ סואץ יוצאים שניהם מים סוף. שטח היבשה שביניהם הוא חצי האי סיני.

למעבר מים צר בין אוקיינוסים או בין ימים קוראים מצר.

(בספר תמונה:)

מצר ארה-סונד מפריד בין שוודיה לבין דנמרק. זהו מעבר מים בין הים הבלטי לאוקיינוס האטלנטי.

*35*

(בספר מפה:)

מפה 14: אוקיינוסים, ימים, מצרים ומפצים בעולם.

האוקיינוס השקט

האוקיינוס שנמצא בין יבשות אמריקה לבין היבשות אסיה ואוסטרליה. הספן המפורסם מגלאן נתן לאוקיינוס את הכינוי "השקט", מפני שבזמן שהצי שלו חצה את האוקיינוס יד כמעט שלא נשבה רוח, וספינות המפרש שלו התקדמו באטיות רבה.

האוקיינוס ההודי

האוקיינוס שנמצא בין היבשות אפריקה, אסיה ואוסטרליה. הוא נקרא כך על שמה של המדינה הודו, השוכנת במרכזו. על קרקעית האוקיינוס ההודי נמשך רכס הרים ארוך.

האוקיינוס האטלנטי

האוקיינוס שנמצא בין היבשות אירופה ואפריקה לבין יבשות אמריקה. שם האוקיינוס לקוח מתוך אגדה עתיקה המספרת על אי ושמו "אטלנטיס", שנחרב ושקע בים.

על הקרקעית של מרכז האוקיינוס האטלנטי מתמשך רכס הרים ארוך. רבים מההרים ברכס זה הם הרי געש פעילים.

*36*

16. נניח שהמשפחה שלכם מתכוננת להפליג באונייה מישראל ליפן, ואתם התבקשתם לעזור בתכנון מסלול הנסיעה.

א. התבוננו במפה 14 בעמוד 35, והציעו למשפחה שני מסלולים אפשריים להפלגה כזו. (שימו לב: אפשר להפליג מישראל גם דרך ים סוף.)

תארו את המסלולים במילים: כתבו לפי הסדר דרך אילו ימים ומצרים תעבור האונייה. (אם תרצו – תוכלו לצלם את המפה ולסמן עליה את שני המסלולים בצבעים שונים.)

ב. איזה מהמסלולים שהצעתם אתם מעדיפים? מדוע?

17. התבוננו במפה 14, ומצאו את המצרים האלה: מצר טיוואן, מצר ברינג ומצר מגלאן. באיזו יבשת או בין אילו יבשות נמצא כל מצר? בין אילו ימים ואוקיינוסים נמצא כל מצר? לדוגמה:

מצר גיברלטר נמצא בין יבשת אירופה ליבשת אפריקה, בין האוקיינוס האטלנטי לבין הים התיכון.

18. התבוננו במפה 14, ומצאו את המפרצים האלה: המפרץ האוסטרלי, מפרץ הדסן ומפרץ גינאה.

באיזו יבשת נמצא כל מפרץ?

לחופו של איזה אוקיינוס או ים נמצא כל מפרץ?

לדוגמה:

מפרץ בנגל נמצא באסיה, לחופו של האוקיינוס ההודי.

19. מפרצים ונמלי ים:

א. מפרץ הוא מקום מתאים להקמת נמל. מצאו מידע על נמלים, וכתבו: מהו נמל, ולמה הוא משמש?

ב. שלושת הנמלים החשובים של ישראל הם נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת. בדקו במפת הערים בישראל (מפה 28 בעמוד 70) איזה מהנמלים האלה לא הוקם במפרץ.

(בספר תמונה:)

נמל ברמרהפן בעיר ברמן, גרמניה

*37*

20. עם חברים

משחק זוגות

מטרת המשחק: לגלות איזו יבשת, איזה אוקיינוס או איזה ים מתארים בן או בת הזוג.

איך משחקים? אחד המשתתפים או אחת המשתתפות יתבוננו במפות 11 ו-14, יבחרו יבשת, אוקיינוס או ים ולא יגידו מה בחרו. אחר כך יתארו את המקום שנבחר בדרכים שונות: אפשר לתאר את המיקום בעזרת יבשות שכנות או אוקיינוסים שכנים, בעזרת מילים כמו "ימין" או "שמאל", "למעלה" או "למטה", אפשר גם לתאר את הצורה וכדומה.

לדוגמה:

בחרתי ביבשת שנמצאת מעל יבשת אמריקה הדרומית. מצידה האחד נמצא האוקיינוס האטלנטי, ומצדה האחר נמצא האוקיינוס השקט. בחלק התחתון שלה מחובר מעין זנב (התשובה אמריקה הצפונית).

בן או בת הזוג יגלו איזו יבשת או איזה אוקיינוס או ים תוארו. לאחר מכן החליפו תפקידים והתחילו שוב.

21. הכינו דגם של ים, יבשה, אי, חצי אי, מצר ומפרץ. הכינו את הדגם מבצק מלח, מבוץ, פלסטלינה או מחומר אחר. הנה הצעה להכנת בצק מלח:

החומרים:

2 כוסות קמח (לא תופח)

כוס מלח דק

כוס מים

אופן ההכנה: ערבבו את כל החומרים עד שתקבלו בצק אחיד וחלק (אם הוא דביק מדי – הוסיפו עוד קצת קמח).

רוצים לצבוע את הדגם שלכם? הוסיפו צבע גואש עם מים לתערובת.

22. עם חברים

המציאו והכינו משחק שיעזור לכם לזכור את מפת העולם ואת שמות היבשות, האוקיינוסים וכמה משמות הימים (הגדולים ביותר). אפשר להכין פזל, חידות, משחק זיכרון, טריוויה וכדומה.

*38*

מהגלובוס למפת עולם שטוחה

*38*

הגלובוס מציג את העולם בצורה הקרובה ביותר לצורתו האמיתית – צורת כדור. אבל לשימוש בגלובוס יש כמה מגבלות, ולכן מרבים להשתמש במפות שטוחות, המודפסות על גיליונות נייר, כמו המפות שבספר הזה.

הנה המגבלות של הגלובוס לעומת היתרונות של המפות השטוחות:

- הגלובוס הוא מפה של העולם כולו, ולכן אין די מקום לסמן בו כל מקום ומקום בעולם. למפת עולם שטוחה יש אותה מגבלה, אבל אפשר להתגבר עליה ולהכין מפות שטוחות שמראות שטח מצומצם יותר כמו יבשת, מדינה, או עיר. המפות האלה מפורטות יותר, ואפשר לסמן בהן גם מקומות קטנים.

- כשמסתכלים בגלובוס אי אפשר לראות בבת אחת את כל כדור הארץ, אלא רק את מחציתו (חצי כדור תמיד נסתר מעינינו). לעומת זאת, מפות העולם השטוחות פרושות בשלמותן מול עינינו, ואפשר לראות בהן בבת אחת את העולם כולו.

- את הגלובוס לא נוח לשאת ממקום למקום. לעומת זאת, את המפות השטוחות אפשר לפרוס ולקפל, ואפילו להכניס לתיק או לתרמיל, ולכן הן ניידות יותר.

גם למפות העולם השטוחות יש מגבלה, וחשוב לדעת אותה – במפה שטוחה קשה להציג עולם שיש לו צורת כדור. כדי להבין את הבעיה תארו לעצמכם שציירתם את מפת העולם על תפוז.

אפשר לחשוב שאם נקלף את התפוז ונשטח את הקליפות, נקבל מפת עולם שטוחה. אבל לא זה מה שקורה.

מהצורה המוזרה שהתקבלה אתם יכולים להבין שכדי להכין מפה שטוחה של העולם צריך כישורים של קרטוגרף מומחה...

*39*

ואמנם, קרטוגרפים רבים נרתמו למשימה הזאת והצליחו להכין מפות שטוחות של העולם. לכל קרטוגרף היה פתרון אחר לבעיה, ולכן נוצרו כמה מפות עולם שונות זו מזו. אלו הן המפות שאנו משתמשים בהן כיום, אף על פי שאף אחת מן המפות אינה מדויקת לגמרי. הנה, לדוגמה, שלוש מפות של כדור הארץ שהוכנו בידי קרטוגרפים שונים. שימו לב להבדלים שבין המפות.

(בספר מפות:)

מפה 15: העולם – מפה א

במפה הזאת גודלן של היבשות אינו מדויק, למשל, האי גרנלכד שבצפון כדור הארץ נראה במפה גדול יותר מאשר יבשת אמריקה הדרומית. במציאות האי הזה קטן בהרבה מהיבשת.

מפה 16: העולם – מפה ב

במפה הזאת צורת היבשות שבצפון כדור הארץ אינה מדויקת.

מפה 17: העולם – מפה ג

במפה הזאת צורת כל היבשות אינה מדויקת – הן נראות ארוכות יותר מאשר במציאות.

*40*

ויש עוד מגבלה למפות העולם השטוחות – כדור הארץ נראה בהן כאילו יש לו קצוות. יבשת אסיה, למשל, נמצאת בקצה אחד של המפה, ויבשת אמריקה הצפונית נמצאת בקצה האחר. אבל כשמסתכלים בגלובוס רואים שהיבשות האלה קרובות מאוד זו לזו בחלקן הצפוני. ועוד דוגמה, האוקיינוס שנמצא בקצה הימני של המפה והאוקיינוס שנמצא בקצה השמאלי של המפה הוא אותו אוקיינוס – האוקיינוס השקט. וגם את זה רואים רק בגלובוס.

*41*

25. הסתכלו במפה שלפניכם. השוו אותה למפה 11 בעמוד 31 (שימו לב במיוחד למקום של אפריקה ואירופה במפות אלה). האם גם המפה שלפניכם נכונה? הסבירו.

התבוננו במפה המדינית של העולם, מפה 34 בעמודים 95-94. קראו את השיחה הזאת:

- שתי המדינות הכי רחוקות זו מזו בעולם הן ארצות הברית ויפן, כל אחת נמצאת בקצה אחר של העולם.

- לא נכון, הן לא כל כך רחוקות זו מזו. יש הרבה מדינות שהמרחק ביניהן גדול יותר.

א. מי צודק?

ב. כיצד אפשר להשתמש בגלובוס כדי להסביר את התשובה הנכונה?

*42*

המושגים העיקריים בפרק

*42*

אוקיינוס – שטח מים גדול. בכדור הארץ יש שלושה אוקיינוסים: האוקיינוס האטלנטי, האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי.

אי – שטח של יבשה, המוקף מים מכל עבריו.

גלובוס – דגם של כדור הארץ. יש לו צורה של כדור, ועליו מוצגת מפת העולם.

חצי אי – שטח יבשה, המוקף מים ומחובר ליבשת רק בצד אחד. לדוגמה: חצי האי סיני, חצי האי ערב.

יבשת – שטח יבשה גדול. בכדור הארץ יש שבע יבשות: אסיה, אפריקה, אירופה, אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אוסטרליה ואנטארקטיקה.

ים – שטח מים קטן, הנמצא בקרבת חופי היבשת, והוא חלק בלתי נפרד מהאוקיינוס. לדוגמה, הים התיכון.

כדור הארץ – כוכב הלכת שאנו חיים עליו. כדור הארץ הוא אחד מתשעת כוכבי הלכת שנעים בחלל סביב השמש.

מצר – רצועה צרה של ים, המחברת בין שני אוקיינוסים או שני ימים. נקרא גם: מצר ים.

מפרץ – לשון ים או לשון אוקיינוס הנכנסת אל תוך היבשה.

קרקע – אדמה. חומר שעשוי מסלעים מפוררים ובו גדלים צמחים.

27. קראו את המושגים והתבוננו באיור. כתבו במחברת איזה מושג מתאים לכל מספר באיור. שימו לב: לא כל המושגים מופיעים באיור.

*43*

בקרו באתר "אופק" במדור גאוגרפיה ומולדת ofek.cet.ac.il/geography

*44*

פרק שלישי: לקרוא מפה

*44*

מי שרוצה להשתמש במפות, צריך לדעת לקרוא ולהבין את השפה המיוחדת שלהן. במפות יש סימנים שונים, וכל אחד מהם מייצג או מתאר משהו.

בפרק הזה נלמד לקרוא מפה: ראשית נתבונן בכותרת, נבין מהו "מבט-על", ובהמשך נכיר את סימני המפה:

קנה המידה, הסימנים המוסכמים, הכיוונים, הרשת הגאוגרפית

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 18: בריטניה

*45*

עוד כיוון

סימנים מסביבנו

המידע המופיע במפה "מספר" לנו "סיפור" באמצעות שפה מיוחדת, המורכבת מסימנים מוסכמים. גם בסביבה שלכם יש הרבה סימנים, וחלק גדול מהסימנים אתם מכירים ומבינים את כוונתם, למשל:

(בספר איורים – היעזרו במנחה)

1. התבוננו באיורים שלמעלה. תוכלו לומר מה הפירוש של כל אחד מהם?

2. א. ציירו או גזרו או צלמו 3 סימנים נוספים שראיתם ברחוב, בטלוויזיה, בעיתון וכדומה.

ב. המציאו סימן לגן חיות, לחדר מורים, לספריה, או למשהו אחר שתבחרו, וציירו אותו במחברת.

לכל מפה יש כותרת

*45*

לכל מפה יש כותרת שמציגה את הנושא המרכזי שבו עוסקת המפה. לעתים הכותרת של המפה מפורטת, למשל: "אזור בצרפת – העיר פריס וסביבותיה" (את המפה והכותרת תוכלו לראות בעמוד 52), ולעתים הכותרת קצרה וכללית, למשל, הכותרת של המפה בעמוד 44 – "בריטניה". בהרבה מפות נהוג לציין את השנה שבה הוכנה המפה כדי שהקורא יוכל לדעת את מידת העדכון של המפה.

חשוב לציין: יש פרטים במפה שאינם קשורים לנושא המרכזי של המפה. הפרטים האלה נחוצים להבנת האזור שהמפה מציגה ולהתמצאות בו. לדוגמה: במפה שמציגה את הנחלים בישראל (מפה 33 בעמוד 91) מוצגים גם שמות יישובים גדולים בארץ.

3. דפדפו בספר ובחרו 2 כותרות של מפות – אחת קצרה ואחת ארוכה. העתיקו את הכותרות, ציינו באילו עמודים הן נמצאות, וכתבו איזה מידע אתם מצפים שיהיה במפה לפי הכותרת.

*46*

במפות רואים את הדברים מלמעלה

*46*

כשעומדים בחוץ ומסתכלים סביב, אי אפשר לראות למרחק גדול, מכיוון שבדרך כלל יש עצמים שמסתירים את הנוף ומגבילים את טווח הראייה. למשל, הצלם שצילם את התמונה שלפניכם עמד ברחוב וצילם מה שהוא ראה. בתמונה שלו לא רואים את כל מה שנמצא ברחובות הסמוכים, כי הבניינים מסתירים.

אם רוצים לראות שטח גדול יותר, צריך להסתכל עליו מלמעלה, כלומר במבט-על. כשמסתכלים על פני הקרקע מלמעלה, למשל ממטוס או מגג של בניין רב קומות, אין שום דבר שמסתיר את הנוף ומגביל את טווח הראייה, ואז אפשר לראות בבת-אחת שטח גדול ורחב. בתצלומי אוויר ובמפות מציגים את פני הקרקע במבט-על, ולכן אפשר לראות בהם שטחים נרחבים.

אם תצלומי אוויר מציגים את פני הקרקע במבט-על, למה לא מסתפקים בהם? למה צריך גם מפות? קראו על כך ב"עוד כיוון" בעמוד 48.

(בספר תמונות:)

- רחוב באיסטנבול, טורקיה.

- צילום מגבוה של העיירה אורגופ שנמצאת בקפדוקיה, טורקיה. בצילום אפשר לראות את הנוף שמסביב לעיירה, כמה רחובות בעיירה, מגרש חניה ועוד.

*47*

4. עם חברים

התבוננו במפה 18 בעמוד 44.

א. אילו מסימני המפה, המוצגים במפה זו, אתם כבר מכירים?

ב. אפשר להפיק מידע ממפות גם לפני שלומדים לקרוא את סימני המפה. כתבו מה אפשר ללמוד על בריטניה ממפה 18. (כתבו פרטי מידע רבים ככל האפשר.)

לדוגמה: אפשר לראות שבין בריטניה לצרפת נמצאים מצר למנש ומצר דובר.

5. התבוננו בתמונה שבעמוד 46 למעלה.

א. מה יכול להיות, לדעתכם, מאחורי הבתים שרואים בתמונה?

ב. מדוע לא רואים אותם בתמונה?

6. בשני האיורים שלפניכם מצויר מכסיקני. באיזה איור המכסיקני מצויר במבט-על, ובאיזה איור הוא מצויר במבט מהצד? (היעזרו במנחה)

7. במלבן א רואים כמה דברים שצוירו במבט מהצד. במלבן ב רואים את אותם הדברים במבט-על. זהו את הדברים במלבן ב לפי מלבן א. (היעזרו במנחה)

*48*

עוד כיוון

מפות לעומת תצלומי אוויר

אי אפשר להסתפק בתצלומי אוויר ולוותר על מפות, כי למפות יש כמה תכונות חשובות שאין לתצלומי אוויר:

א. בתצלום אוויר יש לעתים עודף של פרטים, כי רואים בו כל מה שנמצא על פני השטח ונקלט במצלמה. במפה, לעומת זאת, מציגים רק את הפרטים שמתאימים לנושא המפה. אפשר, למשל, להציג במפה רק את הבתים ואת הכבישים ולא להראות כלל את הצמחייה ואת הנחלים.

ב. בתצלום אוויר רואים רק את העצמים הנראים בשטח. במפה יש מידע חשוב שלא רואים בשטח: שמות של מקומות, קווי גבול בין מדינות ועוד. בעזרת התוספות האלה קל יותר להבין את המפה מאשר את תצלום האוויר.

ג. בתצלום אוויר רואים את מה שנראה בשטח ברגע הצילום. לכן רואים בתצלום גם דברים שנמצאו בשטח באופן זמני, כמו מכוניות שעברו במקום בזמן הצילום. במפה מציגים רק את העצמים הנמצאים בשטח באופן קבוע, ולכן אפשר להסתמך עליה כדי להתמצא בשטח או כדי לנווט.

ד. בתצלום אוויר יש פרטי נוף שאינם ברורים כי הם קטנים מדי או שהם מוסתרים, למשל בית שחבוי בין עצים. במפה, לעומת זאת, רואים בבירור את כל הפרטים המוצגים בה.

בעמוד זה מופיע תצלום אוויר של המושב נהלל. היישוב הזה הוקם לפני כ-100 שנים בעמק יזרעאל. בתצלום האוויר רואים שצורתו דומה לעיגול. בעמוד הבא מופיעה מפה של נהלל. שימו לב למשותף למפה ולתצלום האוויר ולהבדלים ביניהם.

(בספר תמונה:)

תצלום אוויר של המושב נהלל

*49*

8. למפות יש כמה יתרונות על פני תצלומי אוויר.

א. סכמו בקצרה (במשפט אחד) כל יתרון.

ב. התבוננו בתצלום האוויר ובמפה של נהלל. מצאו דוגמה לאחד היתרונות של מפות על פני תצלומי אוויר.

9. למתעניינים

לתצלומי אוויר יש גם כמה יתרונות על פני מפות. מצאו 2 יתרונות.

(בספר מפה:)

מפה 19: המושב נהלל

*50*

לכל מפה יש קנה מידה

*50*

כשמציירים עץ, אי אפשר לצייר אותו בגודלו האמיתי כי אין די מקום בדף. כדי שהעץ "ייכנס" לתוך הדף צריך לצייר אותו כשהוא מוקטן. את ההקטנה עושים בכל החלקים של העץ: בגזע, בענפים ובעלים.

גם כשמשרטטים מפה רוצים להציג בה אזור גדול על גיליון נייר, ולכן גם במפה התיאור מוקטן. במפות מדייקים מאוד ומקטינים במידה שווה את רוב פרטי הנוף המוצגים בהן. למידת ההקטנה של האזור המופיע במפה קוראים קנה מידה.

*51*

(בספר תמונה:)

העיר תל אביב-יפו במעט על

10. התבוננו בצילום ובאיור שבעמודים אלו. מה, לדעתכם, אסף הקרטוגרף מסביר לילדים?

11. באיורים שלפניכם רואים שני נגנים בשני גדלים. פי כמה קטן הנגן באיור מימין מהנגן באיור משמאל? (היעזרו במנחה)

*52*

(בספר מפות:)

מפה 20: המדינה צרפת

מפה 21: אזור בצרפת – העיר פריס וסביבותיה

מפה 22: אזור בפריס – מרכז העיר

קנה המידה שונה ממפה למפה

יש מפות שההקטנה בהן היא עצומה – פי כמה מיליונים. במפות בקנה מידה כזה מציגים על גיליון נייר אחד שטחים עצומים כמו מדינה, יבשת, או כל כדור הארץ. במפות כאלה מראים רק דברים גדולים ומרכזיים באזור. למשל, במפה שמציגה יבשת שלמה רואים את המדינות, את הערים הגדולות ואת הנהרות הגדולים שביבשת. במפה כזאת אין די מקום לפרט את כל היישובים שבכל מדינה או את כל הנהרות שביבשת.

יש מפות שההקטנה בהן פחותה בהרבה – רק פי כמה אלפים. במפות בקנה מידה כזה מציגים אזורים קטנים בהרבה מיבשת. למשל, מציגים בהן אזור שהוא רק חלק ממדינה, עיר או שכונה. במפות כאלה יש די מקום להציג את כל היישובים שבאזור, ואם המפה היא של יישוב אחד (לא גדול), אפשר אפילו לראות בה כל אחד מהבתים ביישוב.

לכל אחת מהמפות שבעמוד זה יש קנה מידה שונה, ולכן כל אחת מהן מציגה שטח בגודל שונה, ורואים בה דברים אחרים.

במפה 20 ההקטנה היא פי מיליון וחצי. כלומר כל מיליון וחצי ס"מ במדינה צרפת הופכים ל- במפה. במפה הזאת רואים רק את הערים הגדולות ואת הנהרות הגדולים של צרפת.

במפה 21 ההקטנה היא פי 500,000. כלומר כל 500 אלף ס"מ באזור פריס הופכים ל- במפה. המפה הזאת מציגה שטח קטן יותר מאשר המפה "המדינה צרפת". לכן יש בה מקום לפרט את פיתוליו של הנהר סין, את מסילות הברזל, את הכבישים הראשיים, את הפארקים וכו'.

במפה 22 ההקטנה היא פי 29,000. כלומר כל 29 אלף ס"מ בעיר פריס הופכים ל- במפה. המפה הזאת מציגה שטח קטן יותר מאשר המפה "אזור בצרפת – העיר פריס וסביבותיה" (מפה 21). לכן יש בה מקום לפרט גם את הכבישים המשניים ואת כל בנייני הציבור שבאזור.

*53*

12. נניח שכדי להמחיש את נושא קנה המידה, התבקשתם להכין 3 מפות באותו גודל:

מפה של יבשת, מפה של מדינה ומפה של עיר.

א. בחרו יבשת, מדינה ועיר שהייתם מציגים במפות האלה. כתבו במחברת מה בחרתם.

ב. דרגו את המפות שבחרתם מ-1 עד 3: מפה 1 תהיה המפה שההקטנה בה היא הכי גדולה, ואילו מפה 3 תהיה המפה שההקטנה בה היא הכי קטנה.

ג. תכננו אילו פרטי נוף תציגו בכל מפה, ורשמו אותם מתחת לכל מפה. הערה: היעזרו במפות השונות המוצגות בספר. היעזרו גם במפות שתמצאו באינטרנט – תוכלו "להתקרב" אל המפות באמצעות כלי ההתקרבות – כלי ה"זום" (zoom) ולראות כיצד משתנה קנה המידה ומה רואים לאחר כל התקרבות.

13. התבוננו במפות שבעמוד 52.

א. באיזו מפה מוצג השטח הקטן ביותר, ובאיזו מפה – השטח הגדול ביותר?

ב. בכל אחת מהמפות יש דברים שרואים רק בה ולא רואים במפות האחרות. לדוגמה:

רק במפה 21 אפשר לראות היכן נמצאים נמלי התעופה ואזורי התעשייה העיקריים שבאזור העיר פריס, והיכן עוברות מסילות הברזל שמגיעות אל העיר פריס.

ציינו 3-2 דברים שרואים במפה 20 ולא רואים במפות האחרות, וציינו 3-2 דברים שרואים במפה 22 ולא רואים במפות האחרות.

14. נהר הסין מופיע בכל 3 המפות. מה אפשר ללמוד עליו מכל מפה?

*54*

איך מודדים מרחקים בעזרת קנה מידה?

בעזרת קנה המידה של המפה אפשר למדוד מרחקים בין מקומות שונים המסומנים במפה. לשם כך קנה המידה מוצג בשתי צורות: קנה מידה מספרי וקנה מידה קווי.

קנה מידה מספרי

קנה המידה המספרי מופיע בדרך כלל בשוליים התחתונים של המפה, והוא נכתב כמו בדוגמה הזו:

קנה המידה: 1:1,000,000

(קוראים אותו כך: אחד למיליון)

הכוונה היא שכל באזור עצמו הופכים ל- במפה.

קנה מידה קווי

במרבית המפות יש גם קנה מידה קווי. הוא מופיע בדרך כלל בתחתית המפה, ליד קנה המידה המספרי. זהו קו המחולק לקטעים לפי קנה המידה של המפה, ומעליו כתובים מספרים המציינים את המרחק בקילומטרים באזור עצמו.

אם תמדדו בסרגל את המרחק שבין המספרים 0 ל-100 בקנה המידה הקווי, תמצאו כי במפה שווה באזור.

כדאי לדעת!

הם 1,000 מ' שהם .

בעמודים הבאים נציג שלוש דוגמאות, ומהן נלמד למדוד מרחקים בין מקומות שונים בעזרת קנה המידה הקווי.

*55*

דוגמה 1

איר מודדים את המרחק בין צפת לטבריה?

בדוגמה הזאת נראה איך מודדים מרחק בין שני מקומות.

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

א. מוצאים במפה את צפת ואת טבריה.

ב. לוקחים רצועת נייר בעלת שוליים ישרים, ומניחים אותה על המפה בין שני המקומות. שמים את הקצה של רצועת הנייר על צפת, ומסמנים עליה בצבע בולט את טבריה.

ג. מניחים את רצועת הנייר מתחת לקנה המידה הקווי של המפה (צמוד לקו), כך שהקצה של רצועת הנייר יהיה ממש מתחת לנקודת ה-0 של קנה המידה. מסתכלים בקנה המידה – המספר שכתוב מעל הסימון של טבריה הוא המרחק בקילומטרים בין צפת לטבריה.

הערה חשובה!

הם המרחק בין צפת לטבריה בקו ישר. הכביש בין צפת לטבריה ארוך בהרבה, כי הוא מפותל, כמו מרבית הכבישים.

*56*

דוגמה 2

איך מוצאים את המרחק בין מגדל העמק לנהריה?

בדוגמה הזאת נראה מה עושים כאשר המרחק בין שני מקומות ארוך יותר מקנה המידה הקווי במפה.

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

א. מניחים רצועת נייר על המפה בין מגדל העמק לנהריה. שמים את הקצה שלה על מגדל העמק, ומסמנים עליה בצבע בולט את נהריה.

ב. מניחים את רצועת הנייר צמוד לקנה המידה הקווי, ומתברר שיש בעיה – קנה המידה קצר מדי.

ג. מעתיקים את קנה המידה על רצועת הנייר כמה פעמים ברצף: מעתיקים את הקווים של קנה המידה עד אחרי הסימון של נהריה. מתחת לקווים כותבים מספרים הממשיכים את סדרת המספרים של קנה המידה.

ד. בודקים איזה מספר כתוב הכי קרוב לסימון של נהריה. זהו המרחק בקילומטרים בין מגדל העמק לנהריה.

*57*

איך מודדים את אורך הכביש בין אשקלון לקריית מלאכי?

בדוגמה הזאת נראה איך מודדים אורך של דרך (כביש, מסילת ברזל) שאינה ישרה.

א. מחלקים את הכביש שבין שני המקומות לכמה קטעים ישרים (פחות או יותר). בדוגמה שלנו חילקנו את הכביש לארבעה קטעים ישרים וסימנו אותם בצבעים שונים.

ב. מניחים את הקצה של רצועת הנייר על תחילתו של קטע הכביש הראשון, ומסמנים על רצועת הנייר את הקצה של הקטע הזה.

ג. מזיזים את רצועת הנייר ומניחים את הסימן שסימנו בשלב ב על תחילת הקטע השני של הכביש. מסמנים גם את הקצה של הקטע הזה. על רצועת הנייר מסומנים עכשיו שני קטעים מן הכביש.

ד. חוזרים שוב ושוב על שלב ג, וכל פעם מסמנים על רצועת הנייר עוד קטע מן הכביש.

ה. עכשיו מסומנים על רצועת הנייר כל קטעי הכביש שבין שני המקומות. מניחים את הרצועה על קנה המידה הקווי שבמפה, ובודקים מהו אורך הכביש בקילומטרים. אם יש צורך מאריכים את קנה המידה הקווי, כמו שהסברנו קודם (דוגמה 2).

למדנו מהו קנה מידה, כיצד מסמנים אותו במפה, וכיצד מודדים מרחקים בעזרת קנה מידה קווי. קנה מידה הוא נושא מורכב, ובוודאי עוד תחזרו אליו בשנים הבאות – בבית הספר, בטיולים, בשירות הצבאי ועוד.

*58*

15. התבוננו בקני המידה של המפות שמופיעות בעמוד 52. כתבו במחברת את שמות המפות, וליד כל שם כתבו:

א. מהו קנה המידה המספרי של המפה?

ב. פי כמה הוקטנה המפה?

16. לפניכם רשימה של קני מידה. סדרו אותם לפי מידת ההקטנה שהם מייצגים (חשבו מהי מידת ההקטנה בכל קנה מידה):

א. 1:100,000

ב. 1:50,000

ג. 1:300,000

ד. 1:7,000,000

ה. 1:10,000

ו. 1:2,000,000

לפניכם 3 קני מידה קוויים.

קנה מידה 1: 400 300 200 100 0

קנה מידה 2: 100 75 50 25 0

קנה מידה 3: 200 150 100 50 0

א. כמה ק"מ באזור שווה כל 1 ס''מ במפה בכל אחד מקני המידה?

ב. באיזה קנה מידה מקטינים הכי הרבה את האזור במציאות?

ג. באיזה קנה מידה מקטינים הכי מעט את האזור במציאות?

*59*

18. מצאו את המרחקים בין המקומות:

א. התבוננו במפה שבעמוד 55, פעלו לפי השלבים שבדוגמה 1, וענו על השאלות:

- מהו המרחק בקילומטרים בין כרמיאל לצפת?

- מהו המרחק בקילומטרים בין מגדל העמק לעפולה?

- בחרו שני מקומות נוספים וכתבו מה המרחק ביניהם בקילומטרים.

ב. התבוננו במפה שבעמוד 56, פעלו לפי השלבים שבדוגמה 2, וענו על השאלות:

- מהו המרחק בקילומטרים בין קריית מוצקין לחדרה?

- מהו המרחק בקילומטרים בין מגדל העמק לחדרה?

ג. התבוננו באיור שלפניכם, פעלו לפי השלבים שבדוגמה 3 שבעמוד 57, ומצאו את המרחק במטרים בין הרכבת לבית. (היעזרו במנחה)

19. קראו את השיחה שלפניכם.

- תרמיל יש, מים יש, הבאתם מפה?

- איזו מין מפה זו? חסר לה קנה מידה!

- בשביל מה צריך קנה מידה?

הסבירו לילד למה צריך קנה מידה למפה. חשבו: אילו בעיות יכולות לצוץ אם יוצאים לטיול לפי מפה בלי קנה מידה?

*60*

מקרא מפה – הסימנים המוסכמים של המפה

*60*

המידע שישנו במפה מוצג באמצעות סימנים. לסימנים במפה נהוג לקרוא סימנים מוסכמים. לכל סימן במפה יש משמעות אחת, וכל הסימנים יחד הם המפתח לקריאת המפה.

הסימנים של המפה שונים זה מזה

הקרטוגרפים יוצרים סימנים מיוחדים לכל מפה שהם מכינים. כדי שקוראי המפה יבחינו בקלות בין הסימנים, הקרטוגרפים יוצרים סימנים שונים זה מזה בצורה, בצבע, בגודל או בשלושתם גם יחד.

הנה כמה דוגמאות של סימנים. שימו לב להבדלים ביניהם: (בספר איורים – היעזרו במנחה)

חלק מהסימנים דומים ברוב המפות בעולם

בדרך כלל הסימנים שונים ממפה למפה, אבל יש סימנים שמקובלים על רוב הקרטוגרפים ומשתמשים בהם ברוב המפות בעולם. לדוגמה:

- רוב הסימנים שמייצגים נופי מים מופיעים בצבע כחול. (איורים: מעיין, נחל או נהר, אגם)

- רוב הסימנים שמייצגים צמחים מופיעים בצבע ירוק. (איורים: עצים, שיחים, מטעים)

- כשרוצים להראות במפה תופעה שהעוצמה (החוזק) שלה שונה ממקום למקום, נהוג להשתמש בגוונים של צבע המשתנים בהדרגה – מגוון בהיר לגוון כהה. למשל, כך מציגים כמות גשמים בשנה באזור מסוים:

ככל שכמות הגשמים גדולה יותר הצבע כהה יותר.

(בספר איור:)

4000 3000 2000 1000 500 250 100

וכך מציגים את מידות החום באזור מסוים:

ככל שמידות החום נמוכות יותר או גבוהות יותר הצבע כהה יותר.

(בספר איור:)

30 25 20 15 10 5 0 5- 10- 15- מעלות צלזיוס

*61*

המקרא הוא מילון של סימנים

ברוב המפות יש מקרא מפה. זהו מעין מילון שבו מרוכזים הסימנים המופיעים במפה, וליד כל סימן כתוב מה הוא מייצג. ראו לדוגמה את המקרא שלפניכם:

(בספר מקרא באיורים – היעזרו במנחה)

גבול בינלאומי, עיר בירה, עיר, כפר, נחל, כביש מהיר, כביש ראשי, כביש משני, מסילת ברזל, נמל תעופה

חיטה, אורז, תירס, קנה סוכר, הדרים, קפה, תה, זהבה, ברזל, עופרת, יהלומים, כסף, כספית, נחושת

במקרא הזה יש סימנים רבים, וכדי שיהיה נוח להתמצא בהם הקרטוגרף סידר אותם בקבוצות: קבוצת הסימנים המייצגים את סוגי הגידולים החקלאיים,קבוצת הסימנים המייצגים את אוצרות הטבע וכו'.

חלק מהסימנים המופיעים במפות מובנים, ומי שמסתכל בהם יכול להבין די בקלות מה הם מייצגים (בכל זאת כדאי להסתכל במקרא כדי להיות בטוחים). למשל, כשרואים במפה סימן כזה קל להבין שהוא מייצג שדה תעופה: וכשרואים סימן כזה קל להבין שהוא מייצג נחל.

אבל יש גם סימנים אחרים, שאינם כל כך מובנים, ואין כל דמיון בינם לבין הפרסים שהם מייצגים. בוודאי תסכימו שבלי מקרא המפה קשה לדעת מה מייצגים הסימנים האלה:

*62*

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 23: פארק המים נווה שפריץ

סירות מתנגשות סירות משוטים אבובים סקי מים סירות פדלים בננה אזור דיג

*63*

(בספר איור:)

במפה הזאת תוכלו לראות אילו סימנים אפשר להבין לבד, ואילו – רק בעזרת המקרא.

20. דפדפו בספר, והתבוננו במקרא של אחת המפות או של כמה מפות. בחרו 4 סימנים(המופיעים במקרא), העתיקו אותם למחברת, וכתבו מה מייצג כל סימן. ציינו באיזו מפה או באילו מפות מופיעים הסימנים שבחרתם.

21. התבוננו במפה ובמקרא של פארק המים נווה שפריץ.

א. העתיקו למחברת שלושה סימנים שאפשר להבין מה הם מייצגים בלי להיעזר במקרא.

ב. העתיקו למחברת שלושה סימנים שאי אפשר להבין מה הם מייצגים בלי להיעזר במקרא.

ג. מצאו עוד סוגים של ספורט מים שאפשר להוסיף לנווה שפריץ. המציאו להם סימנים, ציירו אותם וכתבו מה מייצג כל סימן.

22. הכינו מפה של חצר בית הספר שלכם, או של פארק קרוב לביתכם:

א. שרטטו את המפה (אין צורך ללכת למדוד, אפשר להכין את המפה מהזיכרון).

ב. הוסיפו מקרא למפה שהכנתם.

ג. התבוננו בסימנים שבמקרא שלכם: האם יש סימנים שאפשר להבין בלי מקרא?

*64*

הכיוונים במפה

*64*

בחיי היומיום אנחנו משתמשים הרבה במילים שמתארות כיוון: ימין, שמאל, למעלה, למסה, לפני, אחרי וכדומה. כשנעזרים במפות מקובל להשתמש במילים אחרות שמתארות כיוונים: צפון, דרום, מזרח ומערב.

הכיוונים הראשיים והכיוונים המשניים

הכיוונים צפון, דרום, מזרח ומערב הם ארבעת הכיוונים הראשיים. בנוסף להם נהוג להשתמש גם בארבעה כיוונים משניים: צפון-מזרח, צפון-מערב, דרום-מזרח ודרום-מערב. בעזרת הכיוונים המשניים אפשר לדייק יותר בתיאור הכיוון. אפשר לראות את הכיוונים הראשיים ואת הכיוונים המשניים בשושנת הרוחות שלפניכם.

(בספר תרשים:)

התרשים הזה, שמראה את כל הכיוונים, נקרא "שושנת הרוחות", כי הוא מזכיר בצורתו את פרח השושן.

עוד כיוון

ארבע רוחות השמים

לארבעת הכיוונים הראשיים קוראים גם "ארבע רוחות השמים". זהו כינוי עתיק, ובעבר הרחוק השתמשו בו ימאים שנעזרו ברוח כדי להשיט ספינות מפרש. הימאים היו בקיאים בכיווני הרוח בשעות היום השונות ובעונות השנה השונות. כאשר נשבה הרוח בגבם, היה להם קל להשיט את הספינה, ואילו כאשר נשבה הרוח בפניהם, הם התקשו להשיט את הספינה. לכן הם תכננו את מסעותיהם לפי כיוון הרוח. כיוון הרוח היה כל כך חשוב להם, עד שהם קראו לארבעת הכיוונים העיקריים שמהם נשבה הרוח "רוחות השמים".

*65*

ו... עוד כיוון

שמות הכיוונים הראשיים

השמות של ארבעת הכיוונים – צפון, דרום, מזרח ומערב – הם שמות עתיקים ומופיעים כבר בתנ"ך.

המילה מזרח מזכירה את המילה זריחה, ואמנם השמש זורחת במזרח. בתנ"ך מופיע כינוי נוסף למזרח, "קדם", שפירושו לפנים או קדימה. כאשר עומדים בבוקר עם הפנים למזרח, רואים את השמש לפנים. בעבר קבעו את כל הכיוונים לפי הכיוון הזה.

המילה מערב מזכירה את המילה ערב. ואמנם השמש נמצאת בערב בצד מערב. בתנ"ך מכנים את המערב גם בשם "ים", מפני שבישראל הים התיכון נמצא במערב, ובערב השמש נראית כאילו היא שוקעת בים.

פירוש השם דרום אינו ידוע בדיוק. אולי יש קשר בין המילה דרום ובין הצירוף של המילים "דר ברום" שפירושם "גר במקום גבוה". זהו המקום שהשמש נמצאת בו (דרה בו) בצהריים. בתנ"ך יש לדרום שלושה כינויים נוספים: "נגב", מפני שבישראל אזור הנגב נמצא בדרום; "תימן", מפני שהמדינה תימן נמצאת מדרום לישראל; "ימין", מפני שכאשר עומדים עם הפנים למזרח, הדרום נמצא מימין.

גם פירוש השם צפון אינו ידוע בדיוק. לפי אחד הפירושים המילה צפון רומזת למילה צפון, כלומר נסתר. הכוונה היא שקרני השמש המגיעות לצפון הן מעסות וחלשות, והשמש כאילו נסתרת ממנו. בתנ"ך יש לצפון כינוי נוסף – "שמאל", מפני שכאשר עומדים עם הפנים למזרח, הצפון נמצא משמאל.

הנה פסוקים מהתנ"ך שבהם נזכרים השמות של רוחות השמים: ה' מבטיח לאברהם בספר בראשית פרק כח, פסוק 14:

"והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל-משפחית האדמה ובזרעך."

ה' מבשר למשה בשורה קשה בספר דברים פרק ג, פסוק 27:

"עלה ראש הפסגה ושיא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי-לא תעבור את-הירדן הזה."

*66*

(בספר מפה:)

מפה 24: ישראל

מציאת הכיוונים במפה

בהרבה מפות יש איזה שהוא סימן המראה את הכיוונים. לרוב יש חץ שמראה את כיוון הצפון בלבד, ולפעמים יש שושנת רוחות, שמראה את כל הכיוונים.

ברוב המפות שמכינים כיום מוסכם, שהחלק העליון של המפה מסמן את הכיוון צפון, החלק התחתון של המפה מסמן את הכיוון דרום, החלק הימני מסמן את הכיוון מזרח, והשמאלי – את הכיוון מערב.

גם כאשר אין במפה סימון של הכיוונים, יודעים שהחלק העליון של המפה מסמן את הצפון, כי זהו הנוהג המוסכם כיום על הקרטוגרפים ועל המשתמשים במפות.

יש מעט מפות שחלקן העליון אינו מסמן את הצפון. במפות כאלה יהיה תמיד סימון של הכיוונים. על מפה כזאת תוכלו לקרוא ב"עוד כיוון" בעמוד הבא.

למדו בעל-פה את שושנת הרוחות, כלומר את הכיוונים הראשיים והמשניים.

העתיקו למחברת את שושנת הרוחות שבעמוד 64, וכתבו במקומות המתאימים את שמות הכיוונים הראשיים והמשניים.

כאשר יודעים למצוא במפה את הכיוונים (הראשיים והמשניים), אפשר לתאר בעזרתם איפה ובאיזה כיוון נמצאים כל מיני מקומות. נלמד איך עושים זאת בעזרת מפה מאוירת של שכונה דמיונית ובעזרת מפת ישראל. לשם כך הוציאו מסוף הספר את שושנת הרוחות ועקבו אחר הדוגמאות שבעמודים 71-68.

23. למדו בעל-פה את שושנת הרוחות, כלומר את הכיוונים הראשיים והמשניים.

24. העתיקו למחברת את שושנת הרוחות שבעמוד 64, וכתבו במקומות המתאים את שמות הכיוונים הראשיים והמשניים.

25. התבוננו במפת ישראל שבעמוד זה וכתבו איזו מדינה גובלת עם ישראל בכל אחד מהכיוונים (היעזרו בשושנת הרוחות).

*67*

(בספר מפות – היעזרו במנחה)

מפה 25: העולם

מפה 26: העולם

עוד כיוון

מפה ש"איבדה את הצפון"

התבוננו בשתי המפות שלפניכם. המפה העליונה היא מפה רגילה, כלומר החלק העליון של המפה מסמן את הצפון, והמפה התחתונה היא כאילו מפה הפוכה. במפה הזאת היבשות אפריקה, אוסטרליה, אמריקה הדרומית ואנטארקטיקה נמצאות בחלק העליון של המפה. במפה זו הכיוונים "התהפכו": החלק העליון של המפה מסמן את הכיוון דרום, ואילו החלק התחתון של המפה מסמן את הכיוון צפון.

באוסטרליה אוהבים להשתמש במפות כאלה, מכיוון שבמפה, כמו בחיים, מי שנמצא "למעלה" נחשב מכובד יותר מאשר מי שנמצא "למטה". כאילו אפשר לשמוע את האוסטרלים אומרים: "מדוע דווקא יבשת אירופה תהיה למעלה במפה? אנחנו רוצים להיות למעלה!"

מפות שחלקן העליון אינו מסמן את כיוון הצפון הן מעטות. אבל כדאי לדעת, שמפות כאלה הן נכונות, ואפשר להשתמש בהן כמו במפות רגילות. רק צריך לזכור שהכיוונים במפות האלה מוצגים אחרת ממה שאנחנו רגילים.

26. העתיקו את שושנת הרוחות שלפניכם למחברת. השלימו את שמות הכיוונים הראשיים והמשניים כך שיתאימו למפה ה"הפוכה" של העולם (מפה 26).

*68*

איפה זה בשכונה?

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

שכונת "גיל ושמחה" לא קיימת באמת, אבל היא מזכירה חרבה שכונות אחרות. כאשר רוצים להסביר למישהו איפה נמצא מקום מסוים בשכונה – למשל, המתנ"ס, הבית של הגר או הבית של יובל – אפשר להשתמש בכיוונים. וכך עושים:

א. מוצאים במפה את המתנ"ס, את הבית של הגר ואת הבית של יובל.

ב. מניחים את המרכז של דגם שושנת הרוחות במרכז השכונה, כשהצפון שלו פונה לצפון של המפה, ומוצאים בעזרתו את הכיוונים הראשיים והמשניים במפה.

ג. בודקים איפה (באיזה כיוון) נמצאים המקומות השונים, ומוצאים:

- המתנ"ס נמצא בז-רום השכונה.

- הבית של הגר נמצא בצפון-מזרח השכונה.

- הבית של יובל נמצא בצפון-מערב השכונה.

ואיפה נמצאת הספרייה?

היא נמצאת לא בדיוק בדרום השכונה ולא בדיוק בדרום-מזרח השכונה, אלא ביניהם. מבט נוסף יעזור לנו להחליט שהספרייה נמצאת בדרום השכונה, כי היא קרובה יותר לחץ שמולה על הדרום.

איך מגיעים מפה לשם בשכונה?

בעזרת הכיוונים אפשר גם להסביר למישהו איך להגיע ממקום אחד בשכונה למקום אסר בשכונה. למשל, אפשר להסביר לאיזה כיוון צריך ללכת אם רוצים להגיע מהבית של הגר אל הבית של יובל. כדי לדייק בהסבר כדאי לעשות את הפעולות האלה:

*69*

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 27: שכונת גיל ושמחה

א. מוצאים במפה את הבית של הגר ואת הבית של יובל.

ב. מניחים את המרכז של דגם שושנת הרוחות על הבית של הגר, כשהצפון שלו פונה לצפון של המפה.

ג. בודקים איזה חץ של שושנת הרוחות פונה אל הבית של יובל – זהו הכיוון שצריך ללכת אליו.

ד. מסבירים (בנימוס...) שכדי להגיע לבית של יובל צריך לפנות לכיוון מערב.

*70*

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 28: מבחר ערים בישראל

*71*

איפה זה בישראל?

כאשר רוצים לתאר איפה נמצא מקום מסוים בישראל, אפשר להשתמש בכיוונים. למשל, אפשר לתאר איפה נמצאת העיר קריית שמונה, איפה נמצאת העיר נהריה, ואיפה זורם נהר הירדן. וכך עושים:

א. מוצאים במפה 28 את העיר קריית שמונה, את העיר נהריה ואת נהר הירדן (כדאי גם לבקר באמת במקומות האלה, אבל לא עכשיו".).

ב. מניחים את דגם שושנת הרוחות במרכז מפת ישראל, כשהצפון שלו פונה לצפון של המפה, ומוצאים בעזרת הדגם את הכיוונים הראשיים והמשניים שבמפה.

ג. בודקים איפה (באיזה כיוון) נמצאים המקומות השונים, ומוצאים:

- קריית שמונה נמצאת בצפון ישראל (ממש קרוב לגבול).

- נהריה נמצאת בצפון-מערב ישראל (ממש קרוב לים).

- נהר הירדן זורם במזרח ישראל לאורך המדינה: מצפון-מזרח ועד דרום-מזרח (ולבסוף... נשפך לים המלח).

איך מגיעים מפה לשם בישראל?

נניח שאנחנו נמצאים בחיפה ורוצים להגיע ממנה לעפולה (כדי להכיר את עמק יזרעאל) או לטבריה (כדי להשתכשך בכינרת) ואולי דווקא לחדרה (כדי לבקר בתחנת הכוח). לאיזה כיוון עלינו לפנות כדי להגיע לכל אחד מהמקומות? כדי לדעת זאת ניעזר במפה 28 ובדגם שושנת הרוחות:

א. מוצאים במפה את היישובים חיפה, טבריה, עפולה, חדרה.

ב. מניחים את מרכז הדגם של שושנת הרוחות על העיר חיפה, כשהצפון שלו פונה לכיוון הצפון של המפה.

ג. בודקים איזה חץ של שושנת הרוחות פונה לכל אחד מהיישובים (עפולה, טבריה, חדרה), ומוצאים את הכיוונים האלה:

- החץ שפונה לעפולה הוא החץ שכתוב עליו דרום-מזרח. אם כך, כדי להגיע לעפולה צריך לפנות לכיוון דרום-מזרח.

- החץ שפונה לטבריה הוא החץ שכתוב עליו מזרח. אם כך, כדי להגיע לטבריה צריך לפנות לכיוון מזרח.

- החץ שפונה לחדרה הוא החץ שכתוב עליו דרום. אם כך, כדי להגיע לחדרה צריך לפנות לכיוון דרום.

*72*

מתמצאים בשכונת גיל ושמחה

נניח שאתם גרים בשכונת "גיל ושמחה" שהמפה שלה מופיעה בעמודים 69-68, ויום אחד הגיע לכיתתכם יובל, חבר חדש שעבר לגור בשכונה. הכינו לו הנחיות שיעזרו לו להתמצא בשכונה בעזרת השאלות הבאות (היעזרו בדוגמאות שבעמודים 69-68).

27. היעזרו בשושנת הרוחות, וכתבו הנחיות איפה בשכונה נמצאים המקומות האלה: הבית של איתמר, הבית של אביגיל, המכולת של יעקב, הספרייה, הבית של איילה. השתמשו בשמות הכיוונים הראשיים והמשניים. לדוגמה:

בית הכנסת נמצא בדרום-מערב השכונה.

28. היעזרו בשושנת הרוחות, וכתבו לאיזה כיוון צריך ללכת יובל, החבר החדש, כדי להגיע ממקום למקום בשכונה:

מבית הספר לבית של דינה, מהבית של איילה לבית של הגר, מהבית של שחר לבית של יותם, מהמתנ"ס לבית של אביגיל. לדוגמה:

כדי להגיע מהבית של הגר לבית של יובל צריך לפנות לכיוון מערב.

29. עם חברים

צאו לטיול בשכונת "גיל ושמחה", לפי הנחיות של בן/בת זוגכם:

א. בחרו (כל אחד לחוד) שני מקומות בשכונה, וכתבו הנחיות (בעזרת שמות הכיוונים) כיצד ללכת ממקום אחד למקום אחר.

שימו לב: הנחו את בן/בת זוגכם באיזה מקום להתחיל, אבל אל תגלו לאן צריך להגיע!

ב. תנו את ההנחיות שכתבתם לבן/בת הזוג שלכם, וקבלו את ההנחיות שנכתבו לכם.

ג. עקבו אחר ההנחיות שקיבלתם באמצעות האצבע על גבי מפת השכונה. לאן הגעתם? בדקו עם בן/בת זוגכם אם הגעתם למקום הנכון.

*73*

מתמצאים בישראל

30. תיירים שמגיעים לישראל רוצים לבקר בכמה מקומות, אבל הם אינם יודעים איפה המקומות האלה נמצאים. עזרו להם – כתבו באיזה כיוון בישראל נמצאים המקומות האלה:

אילת, תל אביב, נהריה, הים התיכון, ים כינרת, ים המלח, צפת

(היעזרו בהנחיות שבעמוד 71, במפת ישראל שבעמוד 70 וגם בשושנת הרוחות).

31. היעזרו במפת ישראל שבעמוד 70 ובשושנת הרוחות, וכתבו לאיזה כיוון כדאי לנסוע כדי להגיע ממקום למקום:

מתל אביב לחיפה, מחיפה לאשקלון, מירושלים לאשדוד, מתל אביב לבאר שבע, מצפת לנתניה.

מתמצאים בעולם

32. היעזרו במפה 14 שבעמוד 35, ומצאו באיזו יבשת מדובר בכל אחד מהמשפטים האלה:

א. איזו יבשת נמצאת ממזרח לאוקיינוס האטלנטי ומדרום לים התיכון?

ב. איזו יבשת נמצאת מדרום-מזרח ליבשת אסיה?

ג. אילו יבשות נמצאות ממערב לאוקיינוס האטלנטי?

ד. איזו יבשת נמצאת ממזרח ליבשת אירופה ומצפון לאוקיינוס ההודי?

ה. אילו יבשות לא הוזכרו במשפטים שלמעלה?

33. כתבו משפט שמתאר את המיקום של אחת מהיבשות.

לדוגמה: יבשת אפריקה נמצאת מדרום ליבשת אירופה.

*74*

מציאת הכיוונים בשטח

איך אפשר למצוא את הכיוונים במקום שנמצאים בול אפשר למצוא אותם בעזרת מצפן, בעזרת השמש ובדרכים אחרות.

הדרך הבדוקה ביותר למציאת הכיוונים בשטח היא להשתמש במצפן.

יש סוגים רבים של מצפנים, ובכולם יש לוח עגול או מרובע, ועליו כתובים בעברית או באנגלית שמות הכיוונים (לפעמים כתובות רק האותיות הראשונות של שמות הכיוונים). במרכז המצפן נמצאת מחט שמצביעה תמיד לכיוון צפון.

איך מוצאים את הכיוונים בשטח בעזרת המצפן?

- מניחים את המצפן על משטח ישר, ורואים היכן הצפון לפי הכיוון שמחט המצפן מצביעה אליו.

- עומדים עם הפנים לכיוון צפון.

- ומכאן אתם כבר יודעים: הדרום נמצא מאחוריכם, המזרח נמצא מימינכם והמערב נמצא משמאלכם.

*75*

עוד כיוון

כיצד פועל המצפן?

כשמסתכלים במצפן רואים, שלמעשה, המחט שבמרכזו מצביעה לשני כיוונים – צפון ודרום, אבל בכל המצפנים כיוון הצפון מודגש יותר. אם נסובב את המצפן או נטלטל אותו, המחט לא תשנה את כיוונה – היא תחזור ותצביע לצפון ולדרום. מהי הסיבה לכך?

מחט המצפן עשויה ממתכת הנמשכת למגנט (למשל, ברזל או ניקל). לכל מגנט יש שני קטבים, וחומרים העשויים מהמתכות האלה נמשכים אליהם. כדור הארץ הוא מגנט ענקי, והחומרים האלה נמשכים אל הקטבים שלו – אל הקוטב הצפוני ואל הקוטב הדרומי. זו הסיבה שמחט המצפן מצביעה אל שני הכיוונים צפון ודרום.

בוודאי תתפלאו לדעת שהיוונים הקדמונים ידעו על קיומם של מגנטים כבר לפני 2,500 שנה. הם גילו כבר אז שפיסות ברזל נמשכות לסלעים מסוימים. את המצפנים הראשונים המציאו הסינים לפני כ-800 שנה. מסין הועבר המכשיר החשוב הזה לשאר חלקי העולם בידי סוחרים ומלחים מוסלמים. המצפן פותח ושוכלל מאז, וכיום יש סוגים רבים של מצפנים. הם שונים זה מזה בגודל, בצורה, ברמת הדיוק, בחומר שממנו הם עשויים ועוד.

34. הכינו מצפן בעצמכם.

החומרים הדרושים:

כוס מים, מחט או סיכה, כפית, כף שמן לבישול.

הנחיות:

- מלאו מים בכוס (לא ממש עד הסוף), והוסיפו את השמן.

- הניחו את המחט על הנוזל (בזהירות) וחכו דקה או שתיים בלי לגעת בכוס.

למרבה הפלא המחט (או הסיכה) פונה עכשיו לכיוון צפון, ממש כמו במצפן אמיתי.

*76*

בשעות היום, כשהשמש זורחת, אפשר למצוא את הכיוונים בעזרתה. כיצד?

- בשעות הבוקר אפשר לקבוע איפה המזרח, כי השמש זורחת במזרח.

- בשעות אחרי הצהריים אפשר לקבוע איפה המערב, כי השמש שוקעת במערב.

- בשעות הצהריים השמש עולה וחוצה את השמים בכיוון דרום, וכך אפשר לקבוע איפה הדרום.

כמובן שביום מעונן, כשהשמש מסתתרת, קשה להיעזר בה כדי לקבוע את הכיוונים.

לאחר שמוצאים את הכיוונים בשטח, אפשר להיעזר במפה כדי לדעת איפה נמצאים.

איך עושים זאת? ראשית מצפנים את המפה, כלומר מניחים את המפה כך שהצפון במפה והצפון במקום עצמו יהיו באותו כיוון. אחר כך מסתכלים סביב, מחפשים פרט נוף בולט בסביבה ומזהים גם אותו במפה. כך יודעים איפה נמצאים, ואפשר להמשיך לנווט לעבר המקום שרוצים להגיע אליו.

*77*

35. הכיוונים בכיתה:

א. מצאו בעזרת מצפן את הכיוונים בכיתה.

ב. הכינו שלטים קטנים, וכתבו עליהם את שמות הכיוונים הראשיים והמשניים, והצמידו אותם למקומות המתאימים על רצפת הכיתה (הצמידו אותם באופן כזה שתוכלו גם להוריד אותם מתי שהוא...).

36. עמדו במרכז הכיתה, והחזיקו בידיכם את מפת ישראל (המפה בעמוד 66). מצאו את כיוון הצפון בכיתה בעזרת מצפן, צפנו את המפה, ובדקו:

א. באיזה כיוון נמצא הים התיכון?

ב. באילו כיוונים נמצאות מצרים, ירדן ולבנון?

37. יפן נקראת גם "ארץ השמש העולה" (כשאומרים כאן "עולה" מתכוונים ל"זורחת"). מצאו את יפן במפה שבעמודים 95-94 וכתבו מדוע לדעתכם זכתה יפן לכינוי זה.

*78*

הרשת הגיאוגרפית

*78*

בגלובוס ובמפות אחרות מופיעה רשת של קווי אורך וקווי רוחב, והיא נקראת הרשת הגאוגרפית. לכל הקווים ברשת הזאת יש מספרים, ובעזרתם אפשר למצוא מקומות שמסומנים במפה. חשוב לזכור שקווי הרשת הגאוגרפית לא קיימים באמת על פני כדור הארץ, והם רק משורטטים במפות.

הקטבים

הקוטב הדרומי והקוטב הצפוני משמשים מעין קצוות של הרשת הגיאוגרפית. הקוטב הצפוני נמצא בקצה הצפוני של כדור הארץ, והקוטב הדרומי נמצא בקצה הדרומי של כדור הארץ (במרכז יבשת אנטאךקטיקה). בין שני הקטבים נמתחים במפות קווי האורך וקווי הרוחב. כדי לראות היכן בדיוק נמצאים הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי הכי טוב להסתכל בגלובוס, ולא במפת עולם רגילה. תוכלו לקרוא עוד על הקטבים ב"עוד כיוון".

38. איזה קוטב נמצא במרכז של יבשת, ואיזה – במרכז של אוקיינוס? (היעזרו בגלובוס או בשרטוטים בעמוד זה.)

39. כשאומרים על שני אנשים שהדעות שלהם מאוד שונות זו מזו, אומרים לפעמים: "הדעות שלהם מקוטבות". מה הקשר בין דעות מקוטבות לבין הקטבים של כדור הארץ?

*79*

עוד כיוון

מה קורה בקטבים?

שני הקטבים של כדור הארץ נמצאים באזורים שהאקלים בהם קר מאוד, והם מכוסים בקרח כל ימות השנה. בקטבים עצמם לא גרים בני אדם כלל, ובאזורים שמסביבם חיים מעט בני אדם. בתמונות שלפניכם תוכלו לראות מראות אופייניים של אזורי הקוטב.

בקטבים היום והלילה ארוכים הרבה יותר מאשר אצלנו, בישראל, או במקומות אחרים בעולם. בקטבים היום נמשך חצי שנה ברציפות, והלילה נמשך חצי שנה ברציפות. תארו לעצמכם שבמשך חצי שנה הייתם צריכים ללכת לישון כשבחוץ יש אור, או שבמשך חצי שנה הייתם צריכים ללכת לבית הספר בחושך!

(בספר תמונות:)

- באנטארקטיקה, ליד הקוטב הדרומי.

- בקנדה הארקטית, ליד הקוטב הצפוני.

40. נניח שמשפחתכם שוקלת אפשרות לגור כמה שנים באלסקה בשליחות של משרד החוץ. אלסקה היא אחת ממדינות ארצות הברית והיא שוכנת בקרבת הקוטב הצפוני. זוהי מדינה רחבת ידיים, עשירה, מפותחת ומספר תושביה קטן.

א. קראו על אלסקה באינטרנט או באחת האנציקלופדיות.

ב. הכינו רשימה של יתרונות וחסרונות של מגורים באלסקה בהשוואה לישראל.

ג. ובכן, מה תמליצו למשפחה? האם לארוז מזוודות ולעבור לאלסקה? הסבירו.

*80*

קווי האורך

כל קווי האורך שווים באורכם, וכולם מתכנסים (מתחברים) לנקודה אחת בקוטב הצפוני ולנקודה אחת בקוטב הדרומי. לכן, כשתכננו את הרשת הגיאוגרפית ורצו לתת מספר לכל אחד מקווי האורך, היה קשה להחליט איזה קו אורך יהיה הראשון, קו האורך 0 (אפס).

מדינות רבות רצו שקו האורך 0 יהיה בתחום שלהן, כי הן ראו בכך כבוד גדול. ואכן, במשך תקופה ארוכה כמה מדינות (למשל, צרפת) החליטו שקו האורך 0 עובר בתחומן, והן סימנו אותו כך במפות שלהן.

לבסוף זכתה בכבוד עיירה קטנה בבריטניה, גריניץ' שמה, שיש בה מצפה כוכבים גדול. אחת הוועידות של הקרטוגרפים נערכה בגריניץ', ואז הסכימו סוף סוף הקרטוגרפים שקו האורך 0 יעבור בעיירה עצמה.

קו האורך הזה, הידוע מאז בכינויו קו גריניץ', מחלק את הגלובוס לשני חלקים שווים – לחצי הכדור המזרחי ולחצי הכדור המערבי.

קווי הרוחב

קווי הרוחב מקיפים את הגלובוס בקווים אופקיים. באמצע הגלובוס, במרחק שווה מהקטבים, עובר קו הרוחב הארוך ביותר, והוא נקרא קו המשווה.

הוא נקרא כך כי הוא מחלק את הגלובוס לשני חלקים שווים בגודלם – חצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי.

בגלל התכונות המיוחדות האלה של קו המשווה הוחלט שהוא יהיה קו הרוחב הראשון, קו 0.

קווי הרוחב שמצפון ומדרום לקו המשווה נראים כמו סדרה של טבעות, שהולכות ומתקצרות לכיוון הקוטב הצפוני ולכיוון הקוטב הדרומי. בקטבים קווי הרוחב הופכים לנקודה.

*81*

41. קווי האורך:

התבוננו בגלובוס העליון בעמוד 80, היעזרו במפת היבשות (מפה 11 שבעמוד 31), וענו על השאלות:

א. היכן ישראל שוכנת – בחצי הכדור המזרחי או בחצי הכדור המערבי?

ב. אילו יבשות שוכנות בשלמותן בחצי הכדור המזרחי?

ג. אילו יבשות שוכנות בשלמותן בחצי הכדור המערבי?

ד. יש יבשות שחלק אחד שלהן שוכן בחצי הכדור המזרחי וחלק אחר שלהן שוכן בחצי הכדור המערבי. אילו יבשות?

42. קווי הרוחב:

התבוננו בגלובוס התחתון בעמוד 80, היעזרו במפת היבשות (מפה 11 שבעמוד 31), וענו:

א. היכן ישראל שוכנת – בחצי הכדור הצפוני או בחצי הכדור הדרומי?

ב. אילו יבשות שוכנות בחצי הכדור הצפוני?

ג. אילו יבשות שוכנות בחצי הכדור הדרומי?

ד. יש יבשות שחלק אחד שלהן שוכן בחצי הכדור הצפוני וחלק אחר שלהן שוכן בחצי הכדור הדרומי. אילו יבשות?

43. א. היכן גדלים יערות הגשם?

ב. התבוננו במפה 29 שמתארת את אזורי יערות הגשם בעולם. מה משותף למקומות שבהם נמצאים יערות הגשם?

ג. למתעניינים:

מצאו במקורות מידע וקראו על האקלים באזור קו המשווה, והסבירו: מדוע דווקא בסביבות קו המשווה ישנם יערות גשם.

(בספר מפה:)

מפה 29: אזורי יערות הגשם.

*82*

44. את הקטע הבא מצאנו בספר "35 במאי", שכתב סופר הילדים המפורסם אריך קסטנר. בקטע זה גיבורי הספר מגיעים לקו המשווה ו... משהו קורה שם. (כדאי לכם לקרוא את הספר הזה – הוא גם מעניין וגם מצחיק).

כתבו: האם ייתכן שהאירוע המתואר בקטע קרה באמת? הסבירו.

...הם ראו משהו מוזר ביותר. רצועת פלדה ברוחב של כשני מטרים הובילה אל תוך הים. היא הייתה אינסופית כמו הים עצמו ונראתה כמו רחוב צר הנמתח מעל לאוקיינוס או כמו קרני האור המשתקפות במים בליל ירח.

על רצועת הפלדה הזו עמדה, לא הרחק מן החוף, אישה אחת בודדה, החזיקה מטאטא וקרצפה את רצועת הפלדה.

"מה את עושה כאן?"

"אני מנקה את קו המשווה," ענתה האישה.

"מה? זהו קו המשווה?" קרא קונרד והצביע על רצועת המתכת הבוהקת.

"ולמה את מצחצחת את הדבר הזה?" שאל הסוס.

"היו לנו סופות מונסון במשך שלושה ימים," אמרה המנקה, "גלים התנשאו לגובה בית בן שלוש קומות והבוקר החלה חלודה להצטבר על קו המשווה. אז עכשיו אני משפשפת את החלודה, כי אם החלודה תמשיך לכרסם את המתכת, עלול קו המשווה לקרוס ואז יתרסק לו כדור הארץ לרסיסים."

*83*

(בספר תמונות:)

- אתר שנקרא "אמצע העולם" כי הוא נמצא בדיוק על קו המשווה, ליד העיר קיטו שבאקוודור (אמריקה הדרומית).

- אתר בעיירה גריניץ' בבריטניה, שנמצא במקום בו עובר קו האורך 0, קו גריניץ'

45. ברשת הגאוגרפית יש קווי אורך וקווי רוחב.

ב. השוו בין קו האורך 0 לבין קו הרוחב 0:

*84*

מציאת מקום בעזרת הרשת הגיאוגרפית

לאחר שנקבעו קו גריניץ' וקו המשווה, שורטטה הרשת הגאוגרפית כולה, וכל אחד מהקווים קיבל מספר הנמדד במעלות (במפות רושמים זאת כך: 30 מעלות).

קווי האורך ממוספרים מ-0 מעלות (קו גריניץ') ועד 180 מעלות. מחציתם נמצאים ממזרח לקו גריניץ/ ומחציתם נמצאים ממערב לקו גריניץ'. כאשר מגדירים קו אורך מציינים גם את מספרו במעלות וגם את הכיוון שלו (יחסית לקו גריניץ'). לדוגמה, קו האורך 120 מעלות מזרח עובר ביבשת אסיה, וקו האורך 120 מעלות מערב עובר ביבשת אמריקה.

קווי הרוחב ממוספרים מ-0 מעלות (קו המשווה) ועד 90 מעלות. מחציתם נמצאים מצפון לקו המשווה, ומחציתם נמצאים מדרום לקו המשווה. כאשר מגדירים קו רוחב מציינים גם את מספרו במעלות וגם את הכיוון שלו. לדוגמה, קו הרוחב 30 מעלות צפון עובר ביבשת אסיה, וקו הרוחב 30 מעלות דרום עובר ביבשת אוסטרליה.

(בספר מפה:)

מפה 30: הרשת הגיאוגרפית העולמית

*85*

בעזרת הרשת הגאוגרפית לכל מקום על פני כדור הארץ יש מעין כתובת, המתארת איפה הוא נמצא. כתובת זו מורכבת מהמספר ומהכיוון של קו הרוחב ומהמספר ומהכיוון של קו האורך, הנפגשים במקום הזה.

למשל, במפה 30 רואים שהעיר ניו אורלינס שבארצות הברית נמצאת בנקודה שבה נפגשים קו האורך 90 מעלות מערב וקו הרוחב 30 מעלות צפון.

כאשר מבקשים לתאר את המיקום של משבצת שלמה, מציינים בין אילו קווי אורך ורוחב היא נמצאת. לדוגמה: משבצת א נמצאת בין קווי האורך 90 מעלות ו-105 מעלות מזרח ובין קווי הרוחב 30 מעלות ו-45 מעלות צפון.

כיום עומד לרשות המשתמשים ברשת הגאוגרפית מכשיר שעוזר לקבוע את קו האורך ואת קו הרוחב של המקום שנמצאים בו. מכשיר זה נקרא "מקלט GPS (ג'י-פי-אס)". קראו על כך ב"עוד כיוון" בעמוד 167.

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

*86*

46. התבוננו במפה של כדור הארץ בעמודים 85-84.

א. כתבו על איזה קו אורך או קו רוחב נמצא כל אחד מהמקומות המסומנים על ידי הנקודות האלה: 1,2,3,4,5,6. לדוגמה:

נקודה 1 נמצאת על קו האורך 135 מעלות מזרח ביבשת אסיה.

ב. כתבו באיזה מקום ברשת הגאוגרפית נמצא כל אחד מהמקומות המסומן על ידי הנקודות האלה: 10,9,8,7. לדוגמה:

נקודה 7 נמצאת על המפגש בין קו האורך 90 מעלות מזרח לקו הרוחב 30 מעלות צפון ביבשת אסיה.

ג.כתבו באילו משבצות ברשת הגאוגרפית נמצאות הספינות האלה: ב, ג, ד, ה. לדוגמה:

ספינה ב נמצאת בין קווי האורך 60 ו-75 מעלות מזרח לבין קווי הרוחב 0 ו-15 מעלות דרום, באוקיינוס ההודי.

*87*

מפות מיוחדות במינן

*87*

כעת, כשאתם כבר יודעים לקרוא מפה, אתם מוזמנים להתבונן בשתי מפות מעניינות ויוצאות דופן. המפות האלה לא הוכנו בידי קרטוגרפים, ואין בהן את סימני המפה הרגילים. אף על פי כן אלו מפות המתארות מקומות.

(בספר מפות – היעזרו במנחה)

מפה 31: שמורת החולה

מפה 32: מצדה וים המלח

המפות האלה הוכנו בידי צייר הקריקטורות דוש (קריאל גרדוש), עבור הספר "100 טיולים ראשונים". בספר הזה יש מסלולים לטיולים בארץ שמתאימים לילדים.

47. התבוננו באחת המפות שאייר דוש: (היעזרו במנחה)

א. אילו פרטים במפה מתוארים במבט-על ואילו במבט מהצד?

ב. אם קרטוגרף היה מכין מפה של מקום זה, אילו פרטים הוא לא היה מכניס למפה?

*88*

המושגים העיקריים בפרק

*88*

חצי כדור דרומי – המחצית הדרומית של כדור הארץ: מה שמדרום לקו המשווה.

חצי כדור צפוני – המחצית הצפונית של כדור הארץ: מה שמצפון לקו המשווה.

כיוונים ראשיים – הכיוונים צפון, דרום, מזרח ומערב. בעזרת הכיוונים אפשר לתאר איפה נמצאים כל מיני מקומות.

כיוונים משניים – כיווני ביניים הנמצאים בין הכיוונים הראשיים: צפון-מזרח, צפון- מערב, דרום-מזרח ודרום-מערב. בעזרתם אפשר לדייק יותר בתיאור הכיוון.

מבט-על – נקודת מבט שבה מסתכלים על פני הקרקע מלמעלה, למשל ממטוס או מלוויין או מגג של בניין רב קומות. היתרון של נקודת המבט הזאת הוא שמלמעלה אפשר לראות בבת-אחת שטח גדול ורחב. רוב המפות מציגות אזורים במבט-על.

מצפן – מכשיר המראה את כיוון הצפון באמצעות מחט מגנטית. המצפן משמש בעיקר לניווט.

מקרא המפה – זהו מעין מילון של המפה. מרוכזים בו סימנים מוסכמים המופיעים במפה, וליד כל אחד מהם כתוב מה הוא מייצג. בעזרת המקרא אפשר לדעת מה המשמעות של כל אחד מהסימנים של המפה.

סימנים מוסכמים – המידע שישנו במפה מוצג באמצעות סימנים שנהוג לקרוא להם "סימנים מוסכמים". לכל סימן במפה יש משמעות אחת, וכל הסימנים יחד מרוכזים במקרא המפה.

קו גריניץ' (קו האורך 0) – זהו קו האורך העובר דרך העיירה גריניץ' שבבריטניה. קו גריניץ' מחלק את הגלובוס לשני חלקים שווים – לחצי הכדור המזרחי ולחצי הכדור המערבי.

48. מצאו ברשימת המושגים זוגות של מושגים שיש ביניהם קשר, וכתבו אותם זה לצד זה. לדוגמה:

מצפן – שושנת הרוחות

49. בחרו בשניים מהזוגות, וכתבו מה הקשר בין המושגים. לדוגמה:

הקשר בין המושג "מצפן" למושג "שושנת הרוחות" הוא שעל שניהם מסומנים הכיוונים ובעזרתם אפשר להתמצא בשטח.

*89*

קו המשווה (קו הרוחב 0) – זהו קו הרוחב הארוך ביותר, והוא עובר באמצע הגלובוס, במרחק שווה מהקטבים. הוא נקרא בשם "קו המשווה" מפני שהוא מחלק את הגלובוס לשני חלקים שווים בגודלם – חצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי.

קווי אורך – קווים המשורטטים בגלובוס. הם שווים באורכם ומתכנסים בקטבים. קווי האורך ממוספרים מ-0 מעלות (קו גריניץ').

קווי רוחב – קווים אופקיים המשורטטים בגלובוס ומקיפים אותו במקביל לקו המשווה. קווי הרוחב נראים כמו סדרה של טבעות, שהולכות ומתקצרות לכיוון הקוטב הצפוני ולכיוון הקוטב הדרומי. קווי הרוחב ממוספרים מ-0 מעלות (קו המשווה) ועד 90 מעלות.

קוטב דרומי – זוהי הנקודה הדרומית ביותר על פני כדור הארץ. הקוטב הדרומי נמצא בקו רוחב 90 מעלות דרום במרכז יבשת אנטארקטיקה.

קוטב צפוני – זוהי הנקודה הצפונית ביותר על פני כדור הארץ. הקוטב הצפוני נמצא בקו רוחב 90 מעלות צפון, במרכז האוקיינוס הארקטי.

קנה מידה – מידת ההקטנה של האזור המופיע במפה. אפשר להציג את קנה המידה בשתי דרכים: בקנה מידה מספרי ובקנה מידה קווי.

(ה)רשת (ה)גאוגרפית – רשת של קווי אורך וקווי רוחב. לכל הקווים ברשת הזאת יש מספרים הנמדדים במעלות, ובעזרתם אפשר למצוא מקומות שמסומנים במפת כדור הארץ. הקווים האלה לא נמצאים בשטח, אלא רק במפות.

שושנת הרוחות – תרשים המזכיר בצורתו שושן, ומופיעים עליו שמותיהם של הכיוונים הראשיים והמשניים.

בואו לפרק הבא

בקרו באתר אופק במדור גיאוגרפיה ומולדת ofek.cet.ac.il/geography

*90*

פרק רביעי: מפות נושאיות

*90*

מפה נושאית מציגה מידע על אזור מסוים בנושא אחד או שניים. לכן, בדרך כלל, המפות הנושאיות ברורות ואין בהן עומס של פרטים. מפה נושאית יכולה להיות, למשל, מפת הנחלים בישראל. במפה כזו נראה את הנחלים (כמובן) ועוד כמה פרטים שיכולים לעזור להתמצא במפה, כמו שמות של יישובים אחדים, הגבולות של ישראל, הים התיכון, ים כינרת וים המלח.

במפות נושאיות אחרות של ישראל אפשר למצוא מידע בנושאים אחרים. למשל, במפה שהנושא שלה הוא אירוח בישראל, יש מידע על מקומות שאפשר להתארח בהם כשיוצאים לטיול או לנופש בישראל. כדאי גם להשוות בין מפות נושאיות. למשל, אם משווים בין מפת הנחלים לבין מפת האירוח בישראל, אפשר למצוא ליד אילו נחלים נמצאים מקומות שאפשר להתארח בהם.

1. דפדפו בפרק כולו, והסבירו מדוע אנחנו קוראים למפות שמופיעות בו "מפות נושאיות".

2. התבוננו במפת הנחלים בישראל (מפה 33), וכתבו:

א. שמות של 3 נחלים שנשפכים לים התיכון; שמות של 3 נחלים שנשפכים לנהר הירדן; שמות של 3 נחלים שנשפכים לים כינרת; שמות של 3 נחלים שנשפכים לים המלח.

ב. איפה הנחלים ארוכים יותר: במערב הארץ או במזרח הארץ?

ג. כתבו שמות של 2 נחלים – אחד ארוך והשני קצר יותר.

3. משפחתכם מתכננת טיול לנחל עמוד, ואתם התנדבתם להציע תכנית לטיול זה. עומדות לרשותכם 4 מפות: מפה של נחלים, מפה של כבישים, מפה של סוגי צמחים ועונת הפריחה שלהם, מפה של בתי מלון ואכסניות נוער. במה תעזור לכם כל מפה?

4. למתעניינים:

היזכרו בנחל שטיילתם בו (עם המשפחה, עם הכיתה, עם חברים...), ומצאו אותו במפת הנחלים (מפה 33). הסבירו היכן נמצא הנחל הזה, ותארו את הנופים שראיתם בזמן הטיול בנחל (אם יש לכם תמונה, הוסיפו גם אותה).

*91*

(בספר מפה:)

מפה 33: ישראל – מפת הנחלים

מהמפה הזאת אפשר ללמוד על הנחלים בישראל: באיזה אזור בארץ יש נחלים רבים, ובאיזה – פחות; איפה מתחיל כל נחל, ולאן הוא נשפך; אילו נחלים ארוכים, ואילו – קצרים יותר.

בפרק זה נכיר כל מיני מפות נושאיות:

- מפות נושאיות של כל העולם

- מפות נושאיות של אזור אחד בעולם המזרח התיכון

- מפות נושאיות של מדינה אחת במזרח התיכון – מדינת ישראל

*92*

מפות נושאיות של העולם

*92*

באטלסים יש הרבה מפות נושאיות של העולם (על האטלס, שהוא ספר המכיל אוסף של מפות, תוכלו לקרוא בפרק 6). לפניכם רשימה של כמה מפות נושאיות הרשומות בתוכן העניינים של אחד האטלסים:

כדור הארץ – אזורי אקלים

כדור הארץ – רעידות אדמה

כדור הארץ – הרי געש

כדור הארץ – צמחייה

כדור הארץ – גידול אוכלוסייה

כדור הארץ – ידיעת קרוא וכתוב

כדור הארץ – אוכלוסיית הצעירים

כדור הארץ – תחבורה ימית ויבשתית

בפרק זה נציג רק שתי מפות נושאיות של העולם: מפה מדינית ומפה של ידיעת קרוא וכתוב.

מפה מדינית

על פני כדור הארץ יש כ-220 מדינות, ובהן חיים בני האדם. יש מדינות מפורסמות, ששומעים עליהן הרבה, כמו ארצות הברית, סין וצרפת; ויש מדינות פחות ידועות, כמו בנין ומלאווי שבאפריקה או סורינאם שבאמריקה הדרומית.

לכל מדינות העולם יש כמה מאפיינים משותפים:

- לכל מדינה יש שם, דגל והמנון.

- לכל מדינה יש גבולות, והם תוחמים את שטחה ומפרידים בינה לבין שכנותיה.

- לכל מדינה יש שלטון, ותפקידו לנהל ולארגן את ענייני המדינה.

- לכל מדינה יש עיר בירה. זוהי העיר הראשית במדינה, ולרוב היא העיר הגדולה והחשובה ביותר. בעיר הבירה נמצאים מוסדות השלטון והמינהל של המדינה.

*93*

(בספר תמונות:)

- הבית הלבן בוושינגטון הוא המעון הרשמי של נשיא ארה"ב.

- דגל ארצות הברית. ארצות הברית היא מדינה מיוחדת – היא מורכבת מ-50 מדינות שכרתו ברית והסכימו ביניהן על שלטון משותף. בדגל יש 13 פסים אדומים ולבנים, המסמלים את המדינות הראשונות שהצטרפו לברית. הכוכבים שבדגל מסמלים את 50 המדינות, השייכות כיום לארצות הברית של אמריקה.

- בניין הקפיטול בוושינגטון הוא המושב של הסנט ושל בית הנבחרים של ארה"ב (שני מוסדות אלה מקבילים לכנסת של ישראל).

- פסל החירות נמצא בנמל ניו יורק, העיר הגדולה ביותר בארה"ב.

תעודת זהות

שם המדינה: ארצות הברית של אמריקה, או בקיצור: ארצות הברית (בראשי תיבות – ארה"ב).

השלטון: השלטון בארה"ב הוא דמוקרטי. בראש המדינה עומד הנשיא שנבחר על ידי העם האמריקני.

עיר הבירה: וושינגטון

השפה המדוברת: אנגלית

מספר התושבים: כ-304 מיליון

שטח: כ-9,500,000 קמ"ר (9 מיליון ו-500 אלף קילומטרים רבועים)

*94*

המפה המדינית מציגה את מדינות העולם. השטח של כל מדינה צבוע בצבע אחר ומוקף בקו גבול, וכך אפשר להבדיל בין המדינות. בתוך השטח של כל מדינה רשום בדרך כלל השם שלה, שם עיר הבירה שלה, ולפעמים גם שמות של כמה ערים גדולות במדינה. לעתים השם של עיר הבירה מודגש, כדי שיוכלו לזהות אותו בין כל השמות האחרים.

(בספר מפה:)

מפה 34: מפה מדינית של העולם

*95*

מדינות וערי בירה ששמותיהן לא נכנסו למפה

1. אסטוניה – טלין

2. לטביה – ריגה

3. ליטא – וילנה

4. הולנד – אמסטרדם

5. בלגיה – בריסל

6. לוכסמבורג – לוכסמבורג

7. שוויץ – ברן

8. אוסטריה – וינה

9. ציכיה – פראג

10. סלובקיה -ברטיסלבה

11. הונגריה – בודפשט

12. מולדביה – ציישינאו (קישנייב)

13. סלובניה – לובליאנה

14. קרואטיה – זגרב

15. בוסניה והרצגובינה – סרייבו

16. סרביה-בלגרד

17. מונטנגרו – פודגוריצה

18. אלבניה-טירנה

19. מקדוניה-סקופיה

20. קפריסין – ניקוסייה

21. ארמניה – ירבן

22. בחריין – אל-מנאמה

23. קאטר – א-דוחה

24. האמירויות הערביות המאוחדות – אבו דאבי

איזה מידע אפשר למצוא במפה המדינית של השלם?

- אפשר למצוא היכן שוכנת כל מדינה: באיזו יבשת, בין אילו קווי אורך ורוחב, ואילו מדינות שכנות לה.

- אפשר למצוא אילו מדינות שוכנות בצפון כדור הארץ, ואילו – בדרומו, אילו מדינות שוכנות לחוף ים, ואילו – באיים או בחצאי איים וכדומה.

- אפשר להשוות את השטח של המדינות ולדעת אילו מדינות משתרעות על שטח גדול, ואילו – על שטח קטן יותר.

- אפשר לדעת מה הן ערי הבירה של רוב המדינות ואיפה הן נמצאות.

*96*

5. בעמוד 92 מופיעה רשימה של מפות עולם (כדור הארץ). כל אחת מהמפות מציגה מידע בנושא אחר.

א. בחרו אחת מן המפות שברשימה, וכתבו איזה מידע מציגה המפה הזאת לדעתכם, ומתי אפשר להיעזר בה.

ב. הציעו שני נושאים נוספים שכדאי להציג במפות עולם (נושאים שמעניינים אתכם, נושאים שנראים לכם חשובים וכו').

6. התבוננו בתעודת הזהות של ארצות הברית.

א. כתבו 2 פרטי מידע על ארצות הברית שכתובים בתעודת הזהות ולא ידעתם קודם.

ב. כתבו 2 פרטי מידע על ארצות הברית שאפשר לראות במפה ולא מופיעים בתעודת הזהות.

ג. לפניכם 2 פרטי מידע שכתובים בתעודת הזהות של ארצות הברית:

- השלטון בארה"ב הוא דמוקרטי.

- השפה המדוברת בארה"ב היא אנגלית.

האם אפשר להציג את פרטי המידע האלה במפות נושאיות של העולם? מה יהיו הנושאים של המפות האלו?

7. עם חברים

הכינו תעודת זהות למדינת ישראל.

א. החליטו יחד מה לכלול בתעודת הזהות (היעזרו בתעודת הזהות של ארצות הברית והוסיפו פרטים כרצונכם), אספו את החומר ועצבו תעודת זהות.

ב. שלבו בתעודת הזהות פרט מידע אחד לפחות שאפשר לראות במפה 34. תוכלו לשלב גם תמונות, כמו אלו שמופיעות למטה.

ג. השוו את תעודת הזהות שהכנתם לתעודות הזהות שהכינו קבוצות אחרות. במה התעודות דומות? אילו הבדלים מצאתם ביניהן?

(בספר תמונות – היעזרו במנחה)

- בניין הכנסת, ירושלים

- בניין בית המשפט עליון, ירושלים

- הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, תל-אביב

*97*

8. היזכרו בשמות של 3 מדינות ששמעתם עליהן, ומצאו אותן במפה המדינית של העולם (מפה 34).

מדינות שקו גריניץ' עובר בתחומן

מדינות שקו המשווה עובר בתחומן

מדינות ששוכנות בחצי הכדור המזרחי

מדינות ששוכנות בחצי הכדור המערבי

מדינות ששוכנות בחצי הכדור הצפוני

מדינות ששוכנות בחצי הכדור הדרומי

מדינות ששוכנות לחוף ים

מדינות ששוכנות על אי

מדינות ששטחן גדול (בהשוואה למדינות אחרות)

מדינות ששטחן קטן (בהשוואה למדינות אחרות)

10. התבוננו בעמודים 95-94 במפה המדינית של העולם ובמפת היבשות שלידה. באיזו יבשת יש הכי הרבה מדינות? ובאיזו יבשת יש הכי מעט מדינות?

*98*

מפה של ידיעת קרוא וכתוב

החוק בישראל קובע, שכל ילד וילדה חייבים ללמוד 12 שנים. גם במדינות אחרות בעולם יש חוק דומה. מרבית המדינות האלה הן מדינות עשירות ומפותחות.

אבל במדינות רבות אחרות רק חלק מהילדים זוכים ללמוד בבית ספר, ורובם לומדים רק מעט שנים. במדינות האלה תושבים רבים אינם יודעים אפילו לקרוא ולכתוב, והמדינות האלה עניות ולא מפותחות.

(בספר מפה:)

מפה 35: ידיעת קרוא וכתוב בעולם

במקרא של המפה הזאת מדינות העולם מחולקות ל-4 קבוצות:

- מדינות שרוב התושבים שלהן יודעים לקרוא ולכתוב.

- מדינות שבערך שלושה רבעים מהתושבים שלהן יודעים לקרוא ולכתוב.

- מדינות שיותר ממחצית מהתושבים שלהן יודעים לקרוא ולכתוב (אבל פחות מ-3/4).

- מדינות שרק מעט מהתושבים שלהן יודעים לקרוא ולכתוב (פחות מ-1/2).

*99*

במפה של ידיעת קרוא וכתוב אפשר לראות איזה חלק מהתושבים הבוגרים של כל מדינה יודעים לקרוא ולכתוב (תושבים בוגרים הם כל התושבים מגיל 15 ומעלה). לדוגמה, מצאו במפה את המדינה צרפת שביבשת אירופה, ותראו שמרבית תושביה הבוגרים של מדינה זאת יודעים לקרוא ולכתוב. מצאו במפה גם את המדינה הודו שבאסיה, ותראו שרבים מתושביה אינם יודעים לקרוא ולכתוב.

(בספר תמונה:)

תלמידות בבית ספר בהודו.

איזה מידע אפשר למצוא במפה של ידיעת קרוא וכתוב?

- אפשר לראות איזה חלק מהתושבים הבוגרים של כל מדינה יודעים לקרוא ולכתוב: רוב התושבים? מחציתם? או רק מעטים מהם?

- אפשר למצוא באילו יבשות מרבית התושבים יודעים לקרוא ולכתוב, ובאילו יבשות מרבית התושבים אינם יודעים לקרוא ולכתוב.

- אפשר לראות אם יש מדינה יוצאת דופן מהמדינות השכנות לה בידיעת קרוא וכתוב.

*100*

11. התבוננו במפה של ידיעת קרוא וכתוב בעולם ובמקרא שלה (מפה 35) וגם במפה המדינית של העולם (מפה 34).

א. כתבו שמות של 2 מדינות שמרבית תושביהן יודעים לקרוא ולכתוב.

ב. כתבו שמות של 2 מדינות שפתות ממחצית תושביהן יודעים לקרוא ולכתוב.

ג. איזה חלק מתושבי ישראל יודעים לקרוא ולכתוב?

ד. באילו יבשות מרבית התושבים יודעים לקרוא ולכתוב?

ה. באילו יבשות יש מדינות שבהן פחות ממחצית התושבים יודעים לקרוא ולכתוב?

12. הסתכלו במפה של ידיעת קרוא וכתוב בעולם (מפה 35), היעזרו במפה המדינית של העולם, ומצאו 2 מדינות שהן יוצאות דופן מהמדינות השכנות להן בידיעת קרוא וכתוב.

13. ישנם ילדים רבים בעולם שבמקום ללכת לבית הספר נאלצים ללכת לעבוד, על מנת לעזור בפרנסת המשפחה.

לפניכם תמונות של ילדים עובדים במדינות טנזניה ובנגלדש. חפשו את המדינות האלו במפה 35:

א. באיזו יבשת נמצאת כל אחת מהמדינות האלה?

ב. איזה חלק מהתושבים יודע קרוא וכתוב בכל אחת מהמדינות?

ג. למתעניינים

האם קראתם ספר או ראיתם סרט על ילדים עובדים? ספרו לחבריכם בכיתה.

(בספר תמונות:)

- ילדים עובדים בשדה פרחים, טנזניה. 1 מתוך 3 ילדים נאלץ לעבוד. 1 מתוך 7 ילדים לא לומד בבית ספר יסודי.

- ילדות עובדות במפעל צמיגים, בנגלדש. 1 מתוך 8 ילדים בבנגלדש נאלץ לעבוד. 1 מתוך 4 ילדים לא לומד בבית ספר יסודי.

14. ישנו קשר בין מספר התושבים שיודעים קרוא וכתוב במדינה לבין מידת הפיתוח של המדינה. מהו הקשר? הסבירו.

*101*

עוד כיוון

הזכות לחינוך

זכותו של כל אדם לקבל חינוך, כלומר ללמוד. לימוד והשכלה חשובים לכל אדם כדי שהוא יוכל להיות חלק מהחברה, להתפתח ולהתקדם. כל ילד וילדה זכאים ללכת לבית ספר, ללמוד לקרוא ולכתוב ולהרחיב את אופקיהם.

הזכות לחינוך כלולה בהכרזה לזכויות האדם של האו''ם (ארגון האומות המאוחדות) שהתקבלה בשנת 1948.

ברוב העולם המדינה מספקת חינוך לתלמידים. כלומר, המדינה מקימה בתי ספר, משלמת למורים וכדומה. כל מדינה צריכה להחליט מה ההיקף של החינוך שהיא מעניקה לאזרחיה. יש מדינות שמעניקות חינוך יסודי חינם בלבד. במדינות אחרות גם החינוך בתיכון הוא חינם. יש מדינות שבהן אפילו הלימודים באוניברסיטה הם חינם.

בישראל, לפי חוק חינוך חובה, כל הילדים זכאים לקבל חינוך חינם מגן חובה (גיל 5) ועד סוף כיתה י"ב.

15. למתעניינים

בישראל ובעוד מדינות בעולם יש חוק חינוך, הקובע שילדים חייבים ללמוד בבית ספר. בישראל החוק הזה נקרא "חוק חינוך חובה".

א. בדקו אם יש צורך בחוק הזה – הביאו נימוקים בעד החוק ונימוקים נגד החוק.

ב. מהי דעתכם – האם יש צורך בחוק הזה או לא?

*102*

מפות נושאיות של המזרח התיכון

*102*

המזרח התיכון הוא אזור המשתרע ברובו ביבשת אסיה ובחלקו ביבשת אפריקה. באזור הזה שוכנת מדינת ישראל.

מיד נכיר שתי מפות נושאיות של המזרח התיכון: מפה מדינית ומפת מדבריות.

המפה המדינית של המזרח התיכון מציגה את מדינות האזור ואת עיר הבירה של כל מדינה.

(בספר מפה:)

מפה 36: מדינות המזרח התיכון

איזה מידע אפשר למצוא במפה המדינית של המזרח התיכון?

- אפשר לראות אילו מדינות כלולות באזור המזרח התיכון, ומה היא עיר הבירה של כל אחת מהן.

- אפשר לדעת אילו ימים מקיפים את המזרח התיכון, ואילו מדינות שוכנות לחופו של כל ים.

- אפשר לראות שמדינת ישראל קטנה מאוד יחסית לרוב המדינות במזרח התיכון.

- אפשר לראות אילו ממדינות המזרח התיכון קרובות מאוד לישראל (ויש להן גבול משותף אתה), ואילו מדינות רחוקות יותר מישראל.

*103*

מידע על מבחר מדינות במזרח התיכון

מספר ילדים ממוצע לאישה, בשנת 2008

שטח (בקילומטרים רבועים) ומספר תושבים

לבנון – 2

איראן – 2

טורקיה – 2

ירדן – 3

ישראל – 3

מצרים – 3

סוריה – 3

עיראק – 4

ערב הסעודית -4

תימן – 6

הכנסה שנתית לאדם (בדולרים), בשנת 2008

ישראל – 17,000

ערב הסעודית – 14,000

לבנון – 6,000

טורקיה – 5,000

איראן – 3,000

ירדן – 1,500

סוריה – 1,400

מצרים – 1,200

תימן – 700

*104*

16. התבוננו במפה המדינית של המזרח התיכון (מפה 36 בעמוד 102).

א. סדרו את המדינות הבאות לפי גודל השטח שלהן (מהגדולה ביותר אל הקטנה ביותר): תימן, לבנון, ערב הסעודית, סוריה, טורקיה, ישראל.

ב. אילו מדינות הן שכנות של מדינת ישראל? ובאיזה כיוון הן נמצאות ביחס לישראל?

ג. אילו מדינות שוכנות לחופו של הים התיכון?

ד. מצאו 2 מדינות ששוכנות לחופם של ימים או מפרצים שאינם הים התיכון, ותארו ליד אילו ימים או מפרצים הן שוכנות. לדוגמה:

תימן נמצאת לחופיהם של הים הערבי, ים סוף ומפרץ עדן.

17. הכינו קלפים למשחק זיכרון של מדינות וערי בירה:

א. בחרו 8 מדינות מתוך המפה.

ב. הכינו 16 כרטיסים בגודל של קלף. צבעו צד אחד של הכרטיסים בצבע.

ג. הפכו את הכרטיסים לצד השני – על 8 כרטיסים כתבו את שמות המדינות, ועל 8 כרטיסים כתבו את שמות ערי הבירה שלהן.

ד. שחקו...

18. בעמוד 103 מופיעים נתונים על כמה מדינות במזרח התיכון.

תכננו מפה נושאית שתתאים לאחד הנושאים הבאים: מספר ילדים ממוצע לאישה או הכנסה שנתית לאדם. היעזרו בהנחיות:

- צלמו את מפת המזרח התיכון, או העתיקו אותה בקווים כלליים.

- חלקו את הנתונים לקבוצות. לדוגמה, אם בחרתם במספר ילדים ממוצע לאישה, אתם יכולים לחלק את הנתונים לקבוצות האלה: עד 2 ילדים, 4-3 ילדים, 5 ילדים ומעלה.

- הכינו מקרא למפה – החליטו על צבע לכל קבוצה.

- צבעו את המפה בהתאם.

(בספר תמונה:)

מוכר בחנות בדמשק, סוריה

*105*

19. השוו בין ישראל לבין שאר מדינות המזרח התיכון ב-3 נושאים לפי בחירתכם (היעזרו בדוגמה, במפה 36 ובנתונים שבעמוד 103).

(בספר תמונות:)

- נשים בטהראן, איראן.

- אישה באיסטנבול, טורקיה.

*106*

מפת מדבריות

במזרח התיכון יש שטחי מדבר גדולים ורחבים. מדבר הוא אזור צחים (כלומר, יבש מאוד), הסובל ממחסור חמור במים. במדבריות של המזרח התיכון המשקעים (גשם, שלג או ברד) מעטים ולא סדירים, ולכן גם מקורות המים האחרים (מעיינות או נהרות) מעטים מאוד. מדבריות המזרח התיכון הם מדבריות חמים, כלומר במרבית ימות השנה חם בהם מאוד.

בגלל המחסור במים והחום הכבד יש מעט צמחייה ובעלי חיים באזורי המדבר. תנאי החיים האלה אינם נוחים גם לבני האדם: מקורות הפרנסה באזורי המדבר מעטים, החום הכבד גורם לעייפות ולהזעה ומקשה על תושבי המדבר להיות פעילים. לכן ברוב אזורי המדבר במזרח התיכון חיים תושבים מעטים. עם זאת, ישנם במדבר מקומות ירוקים והומי אדם. מקומות אלה נקראים נאות מדבר. קראו על כך ב''עוד כיוון" בעמוד 109.

עוד כיוון

הבדווים

מקור המילה בדווי היא במילה "בדיה" בערבית, שפירושה מדבר.

במשך דורות רבים הבדווים קיימו אורח חיים של נוודים במדבריות המזרח התיכון. הנדידה אפשרה להם להתקיים בתנאי המדבר הקשים. כל שבט נדד ממקום למקום במסלול קבוע, שבו היו מקורות מים ושטחי מרעה, והתפרנסו מרעיית צאן ומגידולים חקלאיים עונתיים.

לפני קצת יותר מ-100 שנים החל בחברה הבדווית תהליך של מעבר ליישובי קבע. תהליך זה התגבר כשקמו במזרח התיכון מדינות חדשות, כמו ישראל, ירדן ומצרים. רוב הבדווים של היום חיים ביישובי קבע.

בישראל רוב הבדווים חיים בנגב ובגליל, רובם ביישובי קבע כמו רהט ותל-שבע.

(בספר תמונה:)

שטח מרעה לפני העיר רהט בנגב

21. קראו במקורות מידע על המעבר של הבדווים בישראל מאורח חיים נוודי ליישובי קבע. מהם היתרונות של מעבר זה? ומהם החסרונות?

*107*

(בספר מפה:)

מפה 37: המדבריות במזרח התיכון

איזה מידע אפשר למצוא במפת המדבריות של המזרח התיכון?

- אפשר למצוא באילו מדינות במזרח התיכון משתרעים מדבריות.

- אפשר למצוא באילו ממדינות האזור יש מדבריות גדולים בשטחם, ובאילו – מדבריות קטנים בשטחם.

- אפשר לדעת איזה חלק מכל מדינה הוא מדבר, כלומר אם רוב שטח המדינה הוא מדבר, או רק חלק ממנו.

- אפשר לראות מה הגודל של הנגב יחסית לגודל של המדבריות האחרים במזרח התיכון.

*108*

22. התבוננו בתמונות שבעמודים 107-106. לפי מה אפשר לדעת שהאזור המופיע בתמונות הוא מדבר?

23. עיינו במפות ובמקורות מידע שונים העוסקים במדבר הנגב.

א. באיזה כיוון במדינת ישראל נמצא הנגב (צפון, דרום, מזרח או מערב)?

ב. כתבו שמות של שלושה יישובים הנמצאים בנגב.

ג. בנגב יש מחצבים. כתבו את הפירוש של המושג "מחצבים" (היעזרו במילון), והוסיפו שמות של 3 מחצבים שיש בנגב, ואם אתם יודעים – כתבו: למה הם משמשים.

24. בנגב יש נופים מרהיבי עין. מצאו תמונות של 3 נופים בנגב (מטיולים שלכם, מעיתונים וכו'), הדביקו אותן במחברת, וכתבו איזה מקום רואים בכל תמונה.

25. למתעניינים

בעמודים 107-106 מופיעה תמונה של המכתש הגדול (מכתש חתירה). עיינו במקורות מידע שונים, וכתבו מהו מכתש ואיך הוא נוצר.

26. התבוננו במפה 37 בעמוד 107.

א. כתבו שמות של 2 מדינות שרוב שטחן הוא מדבר, 2 מדינות שרק חלק קטן משטחן הוא מדבר, ו-2 מדינות שאין בהן מדבר כלל.

ב. כתבו שמות של 3 מדבריות במזרח התיכון שהם גדולים יותר ממדבר הנגב, וציינו באיזו מדינה נמצא כל אחד מהם.

*109*

עוד כיוון

נאות מדבר

במקומות מעטים במדבר הצחיח יש מקורות מים, כמו מעיין הפורץ מן האדמה באופן טבעי, או באר מים שחפרו תושבי המדבר. במקומות כאלה המדבר השומם הופך למקום ירוק, הומה חיים ואדם. אלה הן נאות המדבר (ביחיד: נווה מדבר).

כאשר מקורות המים בנווה המדבר מעטים, הוא משמש כמקום שבו מתאספים שבטים נודדים ועדריהם. בנווה המדבר הם שותים, משקים את העדרים ונחים.

כאשר מקורות המים של נווה המדבר עשירים יותר, אפשר להקים במקום יישוב קבע. מקום כזה משמש בדרך כלל כמרכז לתושבי האזור, הבאים לערוך קניות ולהצטייד במוצרים שונים, לבקר אצל רופא, ללמוד וכדומה. לפעמים יישוב שהוקם בנווה מדבר מתפתח והופך לעיר גדולה שחיים בה תושבים רבים.

(בספר תמונה:)

נווה מדבר בוואדי בני חליד בעומאן.

27. למתעניינים

עיינו במפות ומקורות מידע, ומצאו נווה מדבר במזרח התיכון.

תארו את נווה המדבר שבחרתם: אפשר לצייר, להכין דגם או לתאר במילים. לפני שאתם ניגשים לעבודה בדקו: באיזה מדבר נמצא נווה המדבר? מה הוא מקור המים שלו? האם יש בו יישוב של קבע או רק מחנה של נוודים? איך מגיעים אליו? וכו'.

*110*

מפות נושאיות של ישראל

*110*

מגוון גדול של מפות נושאיות מספק מידע על ישראל בתחומים רבים. נתבונן בכמה מהן: מפת הערים הגדולות, מפת תחבורה ומפת אתרי תיירות לילדים. (גם מפת הנחלים שבהתחלת הפרק היא מפה נושאית של ישראל.)

מפת הערים הגדולות

בני האדם חיים ביישובים שונים זה מזה: יש כפרים קטנים ושקטים, ובהם מרבית התושבים חיים בבתים משפחתיים נמוכים; ויש ערים גדולות, רועשות וצפופות, ובהן מרבית התושבים חיים בבתים רבי קומות.

בישראל רוב התושבים גרים בערים, ורק מעט תושבים גרים בכפרים. הערים הגדולות ביותר בישראל מונות כמה מאות אלפי תושבים. לנו, תושבי ישראל, הערים האלה נראות גדולות מאוד, אבל אם נשווה אותן לערים גדולות בעולם, נראה שיחסית אליהן הערים בישראל קטנות.

(בספר תמונות:)

- היישוב הכפרי מטולה שבצפון ישראל

- תל אביב-יפו, עיר גדולה בישראל

- טוקיו, עיר גדולה ביפן

מספר התושבים בכמה ערים בעולם בשנת 2009

טוקיו (יפן) – 8.5 מיליון

ניו יורק (ארה"ב) – 8.2 מיליון

קהיר (מצרים) – 8 מיליון

סנטיאגו (צ'ילה) – 5 מיליון

פריס (צרפת) –  2.2 מיליון

ירושלים – 750 אלף

תל אביב – 384 אלף

חיפה – 265 אלף

*111*

איזה מידע אפשר למצוא במפת הערים הגדולות בישראל?

- אפשר לדעת אילו הן הערים הגדולות בישראל, והיכן הן נמצאות.

- אפשר לדעת באיזה אזור בישראל נמצאות מרבית הערים הגדולות, ובאילו אזורים יש רק מעט ערים גדולות.

- אפשר לדעת אילו ערים שוכנות ליד הים, אילו – באזורי ההרים, אילו – בעמקים וכדומה.

(בספר מפה – היעזרו במנחה)

מפה 38: הערים הגדולות בישראל

28. התבוננו במפת הערים הגדולות בישראל (מפה 38), וכתבו:

א. איפה נמצאות מרבית הערים הגדולות של ישראל: בצפון הארץ, במרכז הארץ או בדרומה?

ב. איפה יש הכי מעט ערים גדולות?

ג. באילו מן הערים המופיעות במפה כבר ביקרתם?

ד. באיזו עיר הייתם רוצים לבקר ועדיין לא הספקתם?

מה מושך אתכם לבקר בעיר הזאת?

ה. מצאו את מקומו של היישוב שלכם (כדאי להיעזר במורה). מהי העיר הקרובה ביותר אליו?

*112*

מפת תחבורה

בכל מדינה בעולם קיימת מערכת תחבורה המשמשת להעברת נוסעים ומטענים ממקום למקום. כל מערכת תחבורה כוללת כמה מרכיבים:

כלי תחבורה – מכוניות, רכבות, אוניות, מטוסים וכדומה.

נתיבי תחבורה – דרכים, כבישים, מסילות ברזל, גשרים, מחלפים וכדומה.

אמצעים נוספים העומדים לרשותם של הנוסעים והמטענים – שדות תעופה ונמלי ים, תחנות רכבת ותחנות אוטובוס, מגרשי חניה וכדומה.

איזה מידע אפשר למצוא במפת התחבורה של ישראל?

- אפשר למצוא היכן עוברים הכבישים ומסילות הברזל של ישראל, והיכן נמצאים נמלי הים ושדות התעופה של ישראל.

- אפשר למצוא היכן בישראל עוברים כבישים מהירים, והיכן – כבישים ראשיים.

- אפשר להשוות את מפת התחבורה למפת הערים הגדולות ולבדוק ליד אילו ערים גדולות עוברים כבישים מהירים, וליד אילו ערים עוברים כבישים ראשיים.

- אפשר לראות באילו אזורים בישראל יש הרבה נתיבי תחבורה, ובאילו יש פחות.

(בספר מפה:)

מפה 39: נתיבי תחבורה בישראל

מפת נתיבי התחבורה של ישראל מציגה את נתיבי התחבורה העיקריים החוצים את ישראל לאורכה ולרוחבה, את הסוגים של נתיבי התחבורה האלה ואת נמלי הים ושדות התעופה של ישראל.

*113*

(בספר תמונות – היעזרו במנחה)

- בנתיבי איילון עוברים כלי תחבורה ואמצעי תחבורה רבים

- מטוסים בנמל התעופה בן גוריון

- נמל ים בחיפה

30. התבוננו במפת נתיבי התחבורה בישראל.

א. כתבו באילו ערים יש נמלי ים, ליד אילו ערים יש שדות תעופה, וליד אילו ערים עוברת מסילת ברזל.

ב. איפה בישראל נתיבי התחבורה צפופים יותר – בצפון ישראל, בדרום ישראל או במרכז ישראל?

ג. השוו בין מפת הערים הגדולות בישראל (מפה 38 בעמוד 111) לבין מפת נתיבי התחבורה בישראל (מפה 39). מה אתם לומדים מן ההשוואה?

*114*

מפת אתרי תיירות לילדים

תיירים רבים מבקרים ומטיילים במדינת ישראל. חלק מהתיירים הם תושבי ישראל היוצאים לחופשה בארץ, וחלק אחר הם תיירים שבאים לישראל מכל רחבי העולם.

התיירים מבקשים לטייל, לנפוש, לבלות ולנוח במקומות יפים ומעניינים. כדי לבחור באילו מקומות לבקר הם מרבים להשתמש במפות תיירות, המציגות את אתרי הטיול והתיור בארץ.

מפת תיירות כוללת לעתים קרובות תמונות, איורים והסברים. אפשר ללמוד ממנה אילו אתרי תיירות יש בארץ, איפה הם נמצאים, ואיך להגיע אליהם. יש סוגים רבים של מפות תיירות: מפות המציגות שמורות טבע בארץ, מפות המציגות אתרי תיירות בעיר מסוימת (מוזאונים, פארקים, קניונים וכדומה), מפות המציגות מקומות קדושים (בתי כנסת, כנסיות ומסגדים) ועוד.

בעמוד הבא מופיעה מפה של אתרי תיירות בישראל העשויים לעניין ילדים. המפה הזאת מציגה שלושה סוגים של אתרים: פארקי מים, אתרי שעשועים ומשחקים, ואתרים שיש בהם בעלי חיים (המפה אינה כוללת את כל אתרי התיירות לילדים בישראל).

*115*

גני חיות

1. גן גורו, קיבוץ ניר דוד

2. גן החיות התנ"כי, ירושלים

3. גן החיות, חיפה

4. גן החיות, תל אביב (אבו כביר)

5. חוות אלפקות ולאמות, מצפה רמון

6. חוות היענים, קיבוץ האון

7. חוות התוכים, כפר הס

8. חוות התנינים, חמת גדר

9. חוות התנינים, פצאל

10. חי-כיף, ראשון לציון

11. יער הקופים, יודפת

12. חי פארק, קרית מוצקין

13. מצפה תת ימי, אילת

14. חוות האנטילופות, צופר

15. נחשייה, קיבוץ שדה בוקר

16. ספארי, רמת גן

17. ברווזים בכפר, כפר ברוך

18. צפארי, גני יהושע, תל אביב

19. ריף הדולפינים, אילת

20. חי-בר, יטבתה

פארקי מים

21. פארק מים, חפץ חיים

22. אשקלונה, אשקלון

23. לונה גל, חוף הכינרת

24. מימדיון, תל אביב

25. ימית 2000, חולון

26. וייסגלנד, רחובות

27. צמח, חוף הכינרת

28. שפיים, קיבוץ שפיים

29. גני חוגה, פארק מעיינות בטבע

אתרי שעשועים ומשחקים

30. בית חלומותי, קיבוץ גבעת ברנר

31. באולינג, מודיעין

32. לונה גרנד, חיפה

33. עיר המלכים, אילת

34. לונה פארק, תל אביב

35. נחשונית, קיבוץ נחשונית

36. סופרלנד, ראשון לציון

37. ספידי כיף, ליד בית שמש

38. פארק יקום, קיבוץ יקום

39. שחק אותה, ליד כפר הרוא"ה

(בספר מפה:)

מפה 40: אתרי תיירות לילדים בישראל

איזה מידע אפשר למצוא במפת אתרי תיירות לילדים בישראל?

- אפשר לדעת באיזה אזור ובאיזה יישוב בארץ נמצא כל אחד מהאתרים.

- אפשר לדעת באיזה אזור בארץ יש אתרי תיירות רבים שמתאימים לילדים, ובאיזה אזור יש פחות אתרים כאלה.

- אפשר להשוות את המפה הזאת למפת נתיבי התחבורה בישראל ולראות אילו כבישים מובילים אל אתרי התיירות המוצגים במפה.

*116*

31. אילו יכולתם לבקש שיכינו מפה של אתרי תיירות שתתאים בדיוק לרצונותיכם – אילו סוגים של אתרים הייתם מבקשים שיהיו במפה הזאת?

32. תכננו אתר תיירות שייקרא "מדינת הילדים", והכינו מפה שתציג אותו. לצורך כך, היעזרו במפה של גן החיות בספארי (מפה 3 בעמוד 9) ובמפה של פארק המים נווה שפריץ (מפה 23 בעמוד 62). חשבו מה יהיה באתר, אילו פעילויות יהיו בו, אילו מתקנים וכדומה. אל תשכחו להוסיף מקרא למפה.

33. הסתכלו במפת נתיבי התחבורה בישראל (מפה 39 בעמוד 112) ובמפת אתרי התיירות לילדים בישראל (מפה 40 בעמוד 115), ותכננו מסלול לטיול בן יומיים לכיתה שלכם. הביאו בחשבון את המרחקים ואת זמני הנסיעה ממקום למקום (היעזרו בהורים או באחים גדולים), חשבו כמה זמן אתם רוצים לשהות בכל אתר, וכמה זמן לוקח להגיע לאתר הבא. הכינו פירוט של מסלול הטיול (במפה ובמילים) וציינו איזה ציוד יש להביא (לפי האתרים שבחרתם).

המושגים העיקריים בפרק

*116*

אתר תיירות – מקום שיש בו משהו מיוחד שמושך מבקרים רבים. למשל: מוזיאון, בית כנסת עתיק, חוף ים, פארק מים, גן חיות.

בדווים – קבוצה של ערבים מוסלמים שבעבר היו נוודים שחיו במסגרת שבטית והתקיימו על מקנה צאן וגמלים. בישראל הבדווים חיים בעיקר בנגב ובגליל. כיום רוב הבדווים אינם נודדים.

כפר – יישוב קטן שלעיתים רבים מתושביו מתפרנסים מחקלאות וגרים בבתים משפחתיים נמוכים.

מדבר – אזור צחיח (כלומר, יבש מאוד), הסובל ממחסור חמור במים. מדבריות רבים הם מדבריות חמים, כלומר במרבית ימות השנה שורר בהם חום כבד.

נווה מדבר – מקום במדבר שיש בו מקורות מים, צמחייה ובעלי חיים, ולפעמים גם בני אדם. (ברבים – נאות מדבר).

מדינה – ארץ שיש לה שם, דגל והמנון; יש לה גבולות התוחמים את שטחה ומפרידים בינה לבין שכנותיה; יש לה שלטון שתפקידו לנהל ולארגן את ענייני המדינה ויש לה עיר בירה. לדוגמה, ישראל היא מדינה.

*117*

מזרח תיכון – אזור הכולל את המדינות האלה: ישראל, טורקיה, סוריה, לבנון, ירדן, עיראק, מצרים, מדינות חצי האי ערב ואיראן.

מערכת תחבורה – כל האמצעים המשמשים להעברת נוסעים ומטענים ממקום למקום. מערכת תחבורה כוללת כלי תחבורה, נתיבי תחבורה ואמצעים נוספים כמו תחנות אוטובוס, מגרשי חניה וכדומה.

מפה נושאית – מפה המציגה מידע על אזור מסוים בנושא אחד או שניים. לדוגמה, מפת נחלים ומפת אתרי תיירות.

משקעים – גשם, שלג וברד. הם נקראים בשם זה כי הם "שוקעים" מן העננים אל פני הארץ.

עיר – יישוב גדול שמרבית תושביו מתפרנסים מתעשייה (מפעלים לייצור מוצרים שונים), ממסחר ומשירותים (רופאים, עורכי דין, סוכני ביטוח וכדומה). בערים רוב התושבים גרים בבתים רבי קומות.

עיר בירה – העיר הראשית במדינה, ולרוב העיר הגדולה והחשובה ביותר. בעיר הבירה נמצאים מוסדות השלטון והמינהל של המדינה.

34. כתבו אילו מן המושגים שלמדנו בפרק באים לידי ביטוי בתמונות האלה: בתמונות שבעמודים 97,96,93. בתמונות שבעמודים 107-106. בתמונות שבעמודים 109-108. בתמונות שבעמוד 110. בתמונות שבעמוד 113.

בקרו באתר "אופק" במדור גאוגרפיה ומולדת ofek.cet.ac.il/geography

*118*

פרק חמישי: המפה הפיזית

*118*

כולכם ראיתם בוודאי הר או עמק (אולי אפילו טיפסתם על הר או ירדתם לעמק באחד הטיולים). רובכם ראיתם גם אגם, ים ונחל (אולי אפילו שטתם באחד מהם בסירה). אין אפילו ילד אחד שלא נסע בכביש או הלך בשביל, וכולכם גרים ביישוב (ואותו אתם מכירים היטב).

כל אלה הם צורות נוף. הר, עמק, ימה, ים ונחל הם צורות נוף טבעיות, ואילו כביש, שביל ויישוב הם צורות נוף מעשה ידי האדם (מלאכותיות).

צורות נוף טבעיות ומלאכותיות מוצגות במפה הפיזית. אפשר לזהות מפה פיזית לפי הצבעים המאפיינים אותה: חום, צהוב, ירוק וכחול. אם תדפדפו באטלס תוכלו למצוא הרבה מפות מסוג זה.

בפרק הזה נכיר את צורות הנוף שמופיעות במפות פיזיות, ונראה איך מסמנים אותן במפה.

(בספר מפה:)

מפה 41: טורקיה – מפה פיזית

*119*

נופי יבשה

*119*

צורות הנוף שעל פני היבשות שונות זו מזו בצורה ובגובה. לעתים הן מתנשאות לגובה רב מעל סביבתן, למשל הרים, גבעות ורמות; ולעתים הן נמוכות או אף שקועות בתוך סביבתן, למשל עמקים ומישורים.

הרים וגבעות

הר הוא בליטה בפני הארץ, שמתרוממת גבוה מעל סביבתה.

גבעה היא צורת נוף שדומה להר, אבל היא יותר נמוכה. הגאוגרפים לא קבעו גובה מדויק המגדיר מהו הר ומהי גבעה.

ההרים בנויים משכבות של סלעים, שחלקם קשים ואחרים רכים; חלקם בהירים ואחרים כהים; ולעתים שכבות הסלע מכוסות בקרקע. הסלעים הבונים את מדרונות ההרים קובעים אם המראה הכללי של ההרים יהיה מעוגל ורך או מחודד ושבור.

מרבית ההרים מופיעים בטבע בסורים הנקראים רכסי הרים. ישנם גם הרים בודדים שאינם מחוברים להרים אחרים.

יחסית להרים בעולם, ההרים בישראל לא כל כך גבוהים. ההרים הגבוהים ביותר בישראל הם הר חרמון, שגובהו מעל פני הים, והר מירון, שגובהו מעל פני הים. לשם השוואה: גובהו של הר אוורסט, ההר הגבוה בעולם, הוא .

סוג מיוחד של הרים הוא הרי הגעש. תוכלו לקרוא עליהם ב"עוד כיוון" בעמוד 120.

(בספר תמונה:)

ברכס הרי האלפים: פסגת הר, מדרון תלול, מדרון מתון

*120*

עוד כיוון

הרי געש

הרי געש הם בדרך כלל הרים בוררים, ולרבים מהם יש צורת חרוט שראשו חתוך.

איך נוצר הר געש? במעמקי כדור הארץ יש חומר לוהט הנקרא מגמה. לעתים המגמה הלוהטת חודרת דרך סדקים בסלעים ופורצת החוצה אל פני השטח. כשהחומר הלוהט הזה פורץ החוצה הוא נקרא "לבה". בחוץ, באוויר הקריר, הלבה מתקררת, מתקשה והופכת לגושי סלעים, והם בונים את הר הגעש.

יש גם הרי געש הבנויים מאפר שהתפרץ מהלוע של הר הגעש, או מאבנים קטנות, שנקראות "אבני טוף", שנזרקו מהר הגעש במשך ההתפרצות שלו.

הרי געש מצויים בכל יבשות העולם. חלק מהם "רדומים" ולא התפרצו כבר שנים רבות, וחלק מהם עדיין פעילים. גם בישראל יש הרי געש, אבל אף אחד מהם לא התפרץ כבר אלפי שנים (לדוגמה, הר קרני חטים שליד העיר טבריה הוא הר געש).

התפרצות של הרי געש עלולה להיות מסוכנת וכבר קרו מקרים שלבה לוהטת שזרמה מהר געש, "מחקה" יישוב שלם. אף על פי כן יישובים רבים בעולם שוכנים בקרבת הרי געש. אחת הסיבות לכך היא שהקרקע באזורים אלה פורייה ונוחה לעיבוד חקלאי.

(בספר תמונות:)

- הר געש מתפרץ בקוסטה ריקה (אמריקה המרכזית)

- שרידי העיר פומפיי שבאיטליה שנחרבה מהתפרצות הר געש

*121*

1. כתבו שמות של צורות נוף שרואים בסביבה שלכם: 3 צורות נוף טבעיות ו-3 צורות נוף שהן מעשה ידי אדם.

2. ציירו ציור ובו צורות נוף שונות. כדאי לכלול בציור צורות נוף טבעיות וצורות נוף שהן מעשה ידי אדם.

3. התבוננו בתצלומים א-ג שלפניכם (היעזרו במנחה) וכתבו: באילו תצלומים רואים: 1) גבעות 2) פסגת הר 3) רכס הרים 4) מדרון תלול 5) מדרון מתון 6) עמק.

4. היעזרו במילון המושגים שבסוף הפרק וענו:

א. מהו ההבדל בין מדרון תלול למדרון מתון?

ב. מהו ההבדל בין הר לרכס?

ג. מהו ההבדל בין גבעה להר?

הדגימו את תשובותיכם בסרטוט משלכם, או בתמונות.

5. כולכם בוודאי טיפסתם פעם על הר או על גבעה (בטיול עם הכיתה, או עם המשפחה, או עם חברים וכדומה). כתבו את שם ההר והיכן הוא נמצא. הוסיפו חוויות מן הטיפוס, ואם יש לכם תמונה צרפו אותה.

6. א. מצאו תמונה (או תמונות) של הר געש, הדביקו אותה במחברת וכתבו מתחתיה את שם הר הגעש, באיזו מדינה הוא שוכן ובאיזו יבשת.

ב. העיר פומפיי שבאיטליה נחרבה בהתפרצות של הר געש. מצאו במקורות מידע את סיפורה של העיר, וספרו אותו בקצרה (כדאי להוסיף תמונות).

*122*

עמקים

עמק הוא חלק של פני הארץ, נמוך מהסביבה שלו ומוקף בהרים או בגבעות.

לעמקים צורות מגוונות: יש ביניהם עמקי נהרות ארוכים, עמוקים וצרים, ואחרים הם רחבי ידיים, ומי שעומד בתוכם לא מרגיש שזהו עמק, כי הוא לא רואה את ההרים והגבעות שבשולי העמק.

הקרקע של מרבית העמקים היא קרקע סחף, כלומר קרקע שנסחפה מההרים ומהגבעות שבשולי העמקים, או קרקע שנסחפה מרחוק על ידי מי נחלים. קרקע הסחף בדרך כלל פורייה, וצמחים גדלים בה היטב.

העמקים נמצאים לעתים בגובה רב – בין הרים נישאים (למשל, העמק שבו שוכנת ירושלים), ולעתים הם נמצאים בגובה נמוך – מתחת לגובה פני הים (למשל, עמק הירדן).

רמות

רמה היא מעין הר שטוח, כלומר היא נישאת לגובה רב, וחלקה העליון

שטוח.

פני הקרקע של הרמה לא תמיד שטוחים לגמרי, ולעתים מתרוממים מעל לרמה הרים או גבעות. בדרך כלל הרמה מסתיימת (לפחות מצד אחד) במדרונות תלולים, היורדים לעבר עמקים או מישורים.

הרמה הגדולה ביותר בישראל היא רמת הגולן, השוכנת בצפון-מזרח המדינה.

(בספר תמונות:)

- עמק בדרום אוסטריה (אירופה)

- מישור ורמה במדבר הערבי במצרים.

*123*

מישורים

מישור הוא נוף נמוך ושטוח בפני כדור הארץ.

לעתים קרובות המישור אינו "ישר" לגמרי, ומעליו מתרוממות גבעות נמוכות.

מרבית המישורים מכוסים בקרקע סחף, שנסחפה אליהם מהאזורים שמסביבם על ידי מי הנחלים.

רבים מתושבי העולם מעדיפים להתגורר באזורים מישוריים. מדוע? קראו על כך ב"עוד כיוון" בעמוד 139. גם בישראל מרבית התושבים מתגוררים במישור החוף, שהוא האזור המישורי המשתרע לחוף הים התיכון.

7. א. ציירו או מצאו תמונה של עמק או של רמה או של מישור. ציינו על התמונה איזו צורת נוף רואים בה.

ב. כתבו שם של עמק, שם של מישור ושם של רמה שאתם מכירים (אם אינכם מכירים, התייעצו עם ההורים או עם המורה). תארו איפה נמצא כל אחד מהם, (באיזו יבשת, באיזו מדינה) השתמשו בשמות הכיוונים. תארו איך הוא נראה.

(בספר תמונה:)

- מישור בטנזניה (אפריקה)

*124*

הגובה של צורות הנוף

לכל אחד מההרים, הגבעות, הרמות והעמקים שבעולם יש גובה אחר, והוא נמדד במטרים. כיצד קובעים את הגובה של צורות הנוף השונות?

פני המים של האוקיינוסים והימים נמצאים בגובה שווה בכל מקום בעולם. לכן נקבע שגובה פני הים יהיה נקודת ההתחלה למדידת הגובה של כל מקום בעולם. נקודת ההתחלה הזאת נקראת גובה פני הים או "גובה 0".

על מקומות גבוהים יותר מהים אומרים שהם נמצאים מעל פני הים, ועל מקומות נמוכים יותר מהים אומרים שהם נמצאים מתחת לפני הים. למשל, הר כנען (ליד העיר צפת) מתנשא לגובה מעל פני הים, ואילו ימת הכינרת נמצאת מתחת לפני הים.

לעתים קרובות מוותרים על התוספת "מתחת לפני הים", ומשתמשים בסימן החיסור. לדוגמה: את הגובה של הכינרת רושמים כך: 210- מטרים. אם אין סימן כזה ליד ציון הגובה של המקום, אנו מבינים שהמקום הזה נמצא מעל פני הים.

*125*

8. בסרטוט שלפניכם מופיעות צורות נוף שונות, המסומנות באותיות. כתבו איזו צורת נוף מסמלת כל אות, והאם היא נמצאת מעל פני הים או מתחת לפני הים?

9. לפניכם רשימה של הרים והגבהים שלהם.

סדרו אותם לפי הגובה – ההר הגבוה ביותר בראש הרשימה וההר הנמוך ביותר בסוף הרשימה:

הר מירון (בצפון ישראל) – 1,208 מטרים

הר האושר (ליד הכנרת) – (70 -) מטרים

הר שלמה (ליד אילת) – 696 מטרים

הר מון בלאן (באירופה) – 4,807 מטרים

הר קלימנג'רו (באפריקה) – 5,895 מטרים

הר סדום (ליד ים המלח) – (234 -) מטרים

הר פוג'י (באסיה) – 3,776 מטרים

הרי האטלס (באפריקה) – 4,165 מטרים

10. עם חברים

שימו לב לגובהם של הר סדום והר האושר. שוחחו ביניכם על השאלה הזו: האם ההרים נמצאים באמת מתחת לפני הים? הסבירו.

סימון הגובה של נופי היבשה במפה הפיזית

אמרנו שלכל אחד מן ההרים, הגבעות, המישורים, הרמות והעמקים שבעולם יש גובה אחר. כיצד מראים את הגובה של צורות הנוף במפה הפיזית השטוחה? לשם כך יש במפה הפיזית סימנים מוסכמים מיוחדים:

צבעים, קווי גובה, נקודות גובה, הצללה

מיד נכיר את הסימנים האלה.

*126*

1. צבעים

במרבית המפות הפיזיות משתמשים בשלושה צבעים: צהוב, חום וירוק, וגם בגוונים של כל אחד מהצבעים האלה. כל אחד מהצבעים ומהגוונים מסמל גובה אחר:

הצבע החום משמש בדרך כלל לסימון מקומות גבוהים, וככל שהחום כהה יותר המקום גבוה יותר. אזורי הרים מופיעים במפה הפיזית בגוונים של חום.

הצבע הצהוב משמש בדרך כלל לסימון מקומות בינוניים בגובהם, וככל שהצהוב כהה יותר כך המקום גבוה יותר. אזורי גבעות והרים נמוכים מופיעים במפה הפיזית בצבע צהוב.

הצבע הירוק משמש בדרך כלל לסימון מקומות נמוכים, וככל שהירוק כהה יותר המקום נמוך יותר. אזורי עמקים מופיעים בדרך כלל בירוק כהה, ואילו אזורים מישוריים מופיעים בירוק בהיר.

אם רוצים לדעת מה הגובה המדויק שכל צבע מסמל, צריך להיעזר במקרא. הסתכלו בעמודת הצבעים שבמקרא של המפה הפיזית של טיוואן (מפה 42). ליד כל משבצת צבע בשורת הצבעים כתוב הגובה במטרים, ואתם יכולים לראות שכל גוון מסמל גובה מסוים. למשל, הצבע מסמל אזורים שגובהם בין 0 ל- מעל פני הים.

(בספר מפה:)

מפה 42: טיוואן

מפה פיזית של האי טיוואן השוכן בדרום מזרח אסיה. ליד המדינה סין.

*127*

2. קווי גובה

(בספר איורים וסרטוטים – היעזרו במנחה)

במפה הפיזית אפשר לסמן גובה של מקומות גם בעזרת קווי גובה. קו גובה הוא קו שמסומן על המפה ועובר בין מקומות שיש להם אותו גובה. אם כך, קווי הגובה הם מעין מדרגות המסמנות שינוי בגובה. נבהיר את העניין בעזרת הדוגמאות שלפניכם:

הר – להר שבאיור יש מדרון אחד מתון ומדרון אחד תלול. המקומות 1 ו-2 נמצאים באותו גובה.

בסרטוט שלפניכם ההר כאילו נפרס לפרוסות ב-6 גבהים שונים. עכשיו רואים היטב שהמקומות 1 ו-2 נמצאים על אותה "פרוסה", והגובה שלהם זהה.

זוהי מפה של ההר. קווי הגובה שבמפה מציגים את הייפרוסות" במבט-על. במפה רואים שהמקומות 1 ו-2 נמצאים על אותו קו גובה, וזה סימן שהם באותו גובה.

עמק – לעמק שבאיור יש מדרון אחד מתון ומדרון אחד תלול. המקומות 3 ו-4 נמצאים באותו גובה.3

העמק כאילו נפרס לפרוסות ב-6 גבהים שונים. עכשיו רואים היטב שהמקומות 3 ו-4 נמצאים על אותה "פרוסה", כלומר הם באותו גובה.

זוהי מפה של העמק. קווי הגובה במפה מציגים את ה"פרוסות במבט-על. במפה רואים שהמקומות 3 ו-4 נמצאים על אותו קו גובה, וזה סימן שהם באותו גובה.

שימו לב שקווי הגובה המתארים את המדרון התלול צפופים ואילו קווי הגובה המתארים את המדרון המתון רחוקים זה מזה.

*128*

3. נקודות גובה

את הגובה של מקומות גבוהים במיוחד או בולטים במיוחד (כמו פסגות של הרים גבוהים) מציגים במפה הפיזית באמצעות נקודות גובה. נקודת גובה היא נקודה (או משולש קטן) במפה, ולידה כתוב הגובה המדויק במטרים של המקום שהיא מסמנת. לדוגמה, לפניכם קטע ממפת טיוואן (מפה 42 בעמוד 126). במפה מצוינת נקודת גובה אחת – הגובה של הר טונג שן, שהוא ההר הגבוה ביותר במדינה הזאת.

4. הצללה – משחקי אור וצל

כדי להציג במפה אזורים הרריים, הקרטוגרפים משתמשים לפעמים בשיטה מיוחדת של צביעה, הנקראת "הצללה". בעזרת צבעים או נקודות או קווים הם יוצרים אזורים מוצלים (כהים), ואזורים מוארים (בהירים). ההצללה לא מציגה גובה מסוים, אלא מדגישה את הנוף כמו בתמונה או בציור. השימוש בהצללה נותן למתבונן תחושה שהוא רואה גבהים שונים, נוף תלת-ממדי.

*129*

11. התבוננו במפה 42 בעמוד 126 (מפה פיזית של טיוואן).

א. היעזרו במקרא המפה וכתבו באיזה גובה נמצאות הערים המסומנות במפה.

ב. מצאו במפה את הר טונג שן, וכתבו את גובהו.

ג. לפי מה יודעים שהר טונג שן נמצא מעל פני הים? ציינו 2 סימנים.

למתעניינים

12. למתעניינים

התבוננו בנופים שרואים במפות פיזיות:

א. "טיילו" על המפה של האי טיוואן ותארו את הנופים ש"רואים" באי זה, כשנוסעים על הכביש מהעיר הוולין אל העיר טיינאן.

ב. קיראו על טיוואן במקורות מידע שונים והוסיפו פרטים מעניינים (שלא מופיעים במפה) על המדינה, על הנופים ועל התושבים.

ג. "טיילו" על המפה הפיזית של ישראל (מפה 45 בעמוד 140): התחילו בתל-אביב, המשיכו לירושלים, וסיימו בים המלח. תארו אילו נופים רואים ב"טיול" הזה.

13. למתעניינים

כנסו לאתר האינטרנט בכתובת זו:

והתנסו באפשרויות השונות. תראו מה קורה כאשר פני השטח מתרוממים כלפי מעלה ומה קורה כאשר פני השטח יורדים כלפי מטה.

14. מדוע לדעתכם המקומות הגבוהים במפה הפיזית מסומנים בצבע חום, והמקומות הנמוכים מסומנים בצבע ירוק?

15. הסבירו מדוע משתמשים במפות בשיטת ההצללה.

*130*

16. הכינו מפה של "רכס כף היד":

א. אגרפו את כף ידכם לאגרוף, והניחו אותו על השולחן כשהאצבעות כלפי מטה. אתם מסתכלים עכשיו ב"רכס כף היד", ובו "הרים" וביניהם "עמקים".

ב. שרטטו בעזרת טוש (שאפשר להסיר במים) קווי גובה סביב ה"הרים". אתם יכולים להוסיף ביניהם "נהרות".

ג. פתחו את היד ושטחו אותה על השולחן. עכשיו יש לכם מפה של "רכס כף היד".

ד. אם תחזרו ותאגרפו את היד תקבלו שוב את "רכס כף היד" במלוא הדרו...

17. עם חברים

הכינו דגם של כמה צורות נוף:

א. הכינו (מפלסטלינה או מדם או מחימר או מבוץ) דגם של כמה צורות נוף בגודל שייכנס לקופסת נעליים.

ב. סמנו בטוש (או חרטו בעזרת עיפרון או גפרור) קווי גובה על הדגם, במרחק של בערך זה מזה (לא נורא אם לא תצליחו לסמן את הקווים ממש במדויק).

ג. הכניסו את הדגם שהכנתם לקופסת נעליים. מתחו על הקופסה יריעת ניילון שקופה, והצמידו אותה אל דפנות הקופסה (בעזרת מהדק סיכות או נייר דבק).

ד. הסתכלו על הדגם מלמעלה, העתיקו את קווי הגובה מהדגם אל הניילון (השתמשו בטוש שמתאים לכתיבה על ניילון). קיבלתם מפה של הדגם שהכנתם.

ה. סכמו את הפעילות הזאת: מה למדתם ממנהל מה היה קשה לעשות? ממה נהניתם?

*131*

נופי מים

*131*

במפה הפיזית מוצגות צורות נוף רבות שיש בהן מים: ימות ואגמים, נהרות, נחלים, מעיינות, ביצות וקרחונים.

נתאר את נופי המים המופיעים במפה הפיזית, ונראה איך הם מוצגים במפות.

ימות ואגמים

ימה היא שטח גדול של מים, לרוב טבעי, שאינו מחובר לים או לאוקיינוס.

יש ימות שמימיהן מתוקים, ויש ימות שמימיהן מלוחים; יש ימות המלאות מים בכל ימות השנה, ויש ימות המתמלאות מים רק בעונת הגשמים, ובעונת הקיץ יש בהן מעט מים.

לפעמים יוצרים שטחי מים מלאכותיים כדי לאגור מים או לצורכי תיירות. שטחי מים אלה נקראים אגמים.

בישראל יש שתי ימות גדולות: ים המלח וים כנרת (אף על פי ששתיהן נקראות "ים"). בים המלח המים מלוחים, ואילו בכנרת המים מתוקים.

*132*

נחלים ונהרות

עמק ארוך שזורמים בו מים נקרא "נחל" או "נהר".

ההבדל בין נחל לנהר הוא בגודל: הנהר ארוך יותר, רחב יותר ועמוק יותר מהנחל, וכמות מימיו רבה יותר. אין גודל מדויק המגדיר מהו נהר ומהו נחל. לכן, למשל, יש חילוקי דעות באשר לירדן, הזורם במזרח ישראל: האם הוא מספיק גדול כדי להיקרא נהר, או שהוא רק נחל? בעצם, בישראל אין אפילו נהר אחד שהוא רחב ומלא מים כמו במדינות אחרות.

המים שבנהרות זורמים כל ימות השנה, ויש נהרות שבעונת החורף ובעונת האביב זורמים בהם יותר מים מאשר בעונת הקיץ. יש נהרות שהם כל כך רחבים, עד שכאשר עומדים על גדה אחת שלהם לא רואים את הגדה האחרת. כזה הוא נהר אמזונס, הזורם בברזיל שבאמריקה הדרומית.

מבחינים בין שני סוגי נחלים: נחלי איתן – שזורמים בהם מים בכל ימות השנה, ונחלי אכזב – שזורמים בהם מים רק בחלק מהשנה, בעיקר בחורף ובאביב. אחד מנחלי האיתן בישראל הוא נחל ירקון, ואחד מנחלי האכזב הוא נחל אורן. רוב הנחלים בישראל הם נחלי אכזב (ראו גם מפת הנחלים בישראל – מפה 33 בעמוד 91).

בדרך כלל, הנהרות והנחלים מתחילים באזור הררי וגבוה, ונהוג לכנותו אזור המקורות או מוצא הנהר. מהאזור הזה זורמים המים בעמק שבו זורם הנהר (הנקרא – אפיק) לעבר מקומות נמוכים יותר. לעתים נוצרים בדרך מפלי מים. הנהר או הנחל מסתיימים באזור השפך, שם הם נשפכים למקור מים אחר, כמו ים, אגם או נהר אחר. לדוגמה, נהר הירדן נשפך אל ים המלח.

(בספר תמונות:)

- נהר איתן – נהר בולייה בבריטניה

- מפלי ניאגארה, בגבול ארה"ב וקנדה

- נחל אכזב – נחל דרגות במדבר יהודה

*133*

(בספר תמונה – היעזרו במנחה)

*134*

מעיינות

מעיינות הם מים שנאגרו מתחת לפני הקרקע והם נובעים ויוצאים אל פני הקרקע.

המעיינות נחשבים למקור מים תשוב, כי רבים מהם הם מעיינות מתוקים שמימיהם נקיים וטובים לשתייה. מי המעיינות הם אחד המקורות למים שזורמים בנחלים ובנהרות.

יש מעיינות שמימיהם חמים. מעיינות אלה נוצרו במעמקי האדמה כאשר מים נאגרו בקרבת מגמה לוהטת. המים האלה התחממו ופרצו אל פני האדמה כמעיין חם.

(בספר תמונה:)

מעיין בנגב

ביצות

ביצה היא אזור שחלקו מוצף במים עומדים (מים שאינם זורמים), ובחלקו האחר הקרקע רוו-יה במים.

המים בביצה בדרך כלל רדודים (לא עמוקים), והאדמה רכה ובוצית.

אזורי הביצות עשירים במים, גדלה בהם צמחייה סבוכה, וחיים בהם מינים רבים של בעלי חיים. יש צמחייה אופיינית לביצות, למשל: קנה, סוף, שושנת מים, נופר ועוד.

באזורי הביצות תנאי החיים קשים לאדם: קשה לגדל בהם גידולים חקלאיים, כי שורשי הצמחים נרקבים במים; קשה לעבור בהם ממקום למקום בגלל הצמחייה הסבוכה והקרקע הבויצית ומתפתחים בהם חיידקים ונגיפים, הגורמים לבני האדם מחלות קשות. אחת המחלות הנפוצות באזורי הביצות היא הקדחת, הנגרמת מעקיצה של יתוש בשם אנופלס. במקומות רבים בעולם ייבשו את הביצות והקימו יישובים באזורים המיובשים.

בישראל היו בעבר ביצות רבות, והגדולה שבהן הייתה ביצת החולה. כל הביצות בישראל יובשו לפני שנים רבות, וכיום שוכנים על אדמתן יישובים ושדות.

חלק קטן מביצת החולה לא יובש והפך לשמורת טבע.

(בספר תמונה:)

שמורת החולה

*135*

קרחונים

לרוב, הקרחונים נוצרים באזורי הרים גבוהים שאקלימם קר. הם עשויים משכבות רבות של שלג שהצטברו, נדחסו והפכו לגושי קרח ענקיים. בדרך כלל, כשהקרחון נעשה גדול וכבד, הוא מתחיל לגלוש ולנוע באיטיות על מדרונות ההר. לקרחונים יש כוח עצום, ובתנועתם הם שוחקים את מדרונות ההרים שתחתם וסוחפים אתם גושי סלעים וקרקע הנמצאים בדרכם.

בצפון כדור הארץ ובדרום כדור הארץ, בקרבת הקטבים, ישנם שטחי קרח נרחבים שאינם נמצאים בתנועה. שטחי קרח אלה נקראים "כיפות קרח". חלקים ניכרים משטחם של האי גרנלנד ושל יבשת אנטארקטיקה מכוסים בכיפות קרח שעוביין כ-.

בשנים האחרונות, בגלל שינויי אקלים בכדור הארץ ועלייה בטמפרטורות, חלק מהקרחונים מפשירים והופכים למים.

(בספר תמונות:)

- קרחון הר קוק שבניו זילנד

- קרחון גולש למפרץ קינאי באלסקה

*136*

18. כתבו שם של ימה, שם של אגם ושם של מעיין שאתם מכירים או ששמעתם עליהם (בארץ או בעולם). תארו באיזה אזור או מדינה נמצא כל אחד מהם (כדאי להתייעץ עם ההורים או עם המורה).

19. כתבו שמות של 2 נהרות או של 2 נחלים ששמעתם עליהם או שטיילתם בהם, ופרטו לגבי כל אחד מהם אם הוא נחל אכזב, נחל איתן או נהר. תארו איפה נמצא כל אחד מהם (אם אינכם יודעים, התייעצו עם המורה או עם ההורים). אם הייתה לכם חוויה מיוחדת הקשורה לנחל או לנהר – ספרו אותה.

20. היעזרו ברשימת המושגים בסוף הפרק וכתבו:

א. מה ההבדל בין נהר לנחל?

ב. מה ההבדל בין נחל אכזב לנחל איתן?

21. עם חברים

שערו: באיזה נחל המים יזרמו מהר יותר – בנחל הזורם באזור הררי, או בנחל הזורם במישור? נמקו את ההשערה שלכם, ובדקו אם גם חבריכם חושבים כמוכם.

22. התבוננו בתמונות שבעמוד 135: מה דעתכם, מדוע לא השתמשנו בתמונות שצולמו בישראל?

א. נופי מים רבים משמשים כאתרי תיירות. ספרו על אתר תיירות שיש בו נוף מים שביקרתם בו. תארו את המקום וספרו אילו פעילויות עשיתם בו.

ב. נניח שאתם מדריכי תיירים, וצריכים להדריך באחד מן הנושאים האלה:

- ים המלח – ימה הולכת ונעלמת

- עיינות צוקים – מעיינות מתוקים לחוף ים המלח

- ביצת החולה – פעם והיום

בחרו נושא להדרכה, מצאו מידע עליו, וכתבו מה הייתם מסבירים לתיירים בנושא זה.

24. היעזרו ברשימת המושגים שבסוף הפרק וענו:

א. מה ההבדל בין ימה לאגם?

ב. מה ההבדל בין מעיין למעיין חם?

ג. מה ההבדל בין ים כנרת לים המלח?

*137*

הסימון של נופי המים במפה הפיזית

כבר אמרנו שלסימנים המוסכמים המסמלים את נופי המים יש תכונה משותפת: בדרך כלל הם צבועים בצבע כחול.

לפניכם סימנים מוסכמים של נופי המים:

סימון עומק המים

במפות הפיזיות (וגם במפות אחרות) נהוג לציין את עומק המים באוקיינוסים ובימים. כדי לציין את עומק המים, הקרטוגרפים משתמשים בגוונים שונים של כחול. ככל שהכחול כהה יותר המים עמוקים יותר.

(בספר מפה:)

מפה 43: ונסואלה

המדינה ונסואלה שוכנת ביבשת אמריקה הדרומית. בעמודת הצבעים שבמקרא אפשר לראות איך מסמנים את עומק הימים והאוקיינוסים במפה הפיזית. הצבעים במקרא מראים את העומק במטרים באזורים שונים בים.

25. הסתכלו במפה 43:

א. אילו נופי מים רואים במפה של ונסואלה?

ב. אילו נופי יבשה רואים במפה הזאת? לפי מה קבעתם?

ג. היכן הים עמוק יותר – קרוב לחוף או רחוק ממנו?

ד. תארו היכן נמצאת המדינה ונסואלה (היעזרו במפה 34 בעמודים 95-94).

*138*

צורות נוף שהן מעשה ידי אדם

*138*

בכל המפות הפיזיות מוצגות גם צורות נוף שהן מעשה ידי האדם, כמו יישובים ונתיבי תחבורה. צורות הנוף שהאדם יצר מעטות יותר במפה הפיזית מאשר צורות הנוף הטבעיות, ומידת הפירוט שלהן שונה ממפה למפה.

במפות פיזיות המציגות שטח גדול, כמו יבשת, אין מספיק מקום להציג את כל היישובים ואת כל סוגי הדרכים. במפות האלה מופיעים רק ערי בירה, ערים גדולות, כבישים מהירים ומסילות ברזל ראשיות.

במפות פיזיות המציגות שטחים קטנים יותר, כמו אזור במדינה, יש יותר מקום, והן יותר מפורטות. במפה פיזית של אזור מופיעים יישובים גדולים וקטנים, כבישים מהירים, כבישים ראשיים, כבישים משניים ומסילות ברזל.

במפה הפיזית של אזור נהר הנילוס במדינת מצרים (מפה 44) תוכלו לראות איך מציגים את צורות הנוף שהאדם יצר.

מהמפה הפיזית אפשר להסיק מסקנות רבות. למשל, אפשר להבין ממנה באילו צורות נוף בני האדם מעדיפים לחיות, ומאילו הם מעדיפים להתרחק. קראו על כך גם ב"עוד כיוון" בעמוד הבא.

(בספר תמונה:)

כפר בעמק הנילוס שבמצרים

(בספר מפה:)

מפה 44: אזור הנהר נילוס במצרים

26. א. אילו צורות נוף שהן מעשה ידי אדם מוצגות במפה?

ב. אילו צורות נוף טבעיות מוצגות במפה?

ג. מדוע לדעתכם מרבית תושבי מצרים מתגוררים בעמק הנילוס?

*139*

עוד כיוון

היכן בני האדם מעדיפים להתגורר?

במפות הפיזיות אפשר לראות שמרבית היישובים שוכנים באזורי מישור בסמוך לחוף הים, או בעמקים רחבי ידיים. מדוע?

יש לכך כמה סיבות:

- בדרך כלל אזורי מישורים ואזורי עמקים מכוסים בקרקע סחף, שהיא פוריה ונוחה לגידול צמחים ובעלי חיים.

- במרבית המישורים ובמרבית העמקים קל להקים יישובים ולסלול דרכים, וקל לעבור ממקום למקום.

- האקלים ברוב המישורים והעמקים נוח יותר מאשר בהרים. באזורים אלה פחות קר מאשר באזורים הרריים והרוחות פחות חזקות.

בגלל כל הסיבות האלה מאז ימי קדם בני האדם העדיפו להקים יישובים במישורים ובעמקים, ובעיקר באלה הקרובים למקורות מים, כמו ים, נחל או נהר.

לעומת זאת, באזורים ההרריים חיים בדרך כלל מעט בני אדם בגלל תנאי החיים הקשים:

- באזורים ההרריים מרבית הקרקע נסחפת כלפי מטה אל תחתית ההר, ובלי קרקע קשה לגדל צמחים ובעלי חיים.

- המדרונות התלולים והסלעים מקשים על סלילת דרכים, על המעבר ממקום למקום ועל הקמת יישובים.

- באזורים הרריים האקלים קר, ופסגות ההרים הגבוהים מכוסות בשלג רוב ימות השנה.

למרות הקשיים, בני אדם חיים באזורים הרריים עוד מימי קדם. בעבר תושבי ההרים התפרנסו בעיקר מגידול צאן. כיום מתפתח באזורים ההרריים ענף חדש – ענף התיירות. בהרים רבים הוקמו אתרי נופש וספורט, ותושבי ההרים מתפרנסים מהמבקרים הרבים המגיעים אליהם.

27. א. איפה אתם גרים – באזור הררי או באזור מישורי?

ב. אילו ניתנה לכם האפשרות לבחור את מקום מגוריכם, היכן הייתם מעדיפים לגור – במישור או בהר?

ג. האם הייתם רוצים לגור ליד הים? מדוע?

*140*

המפה הפיזית של ישראל

*140*

(בספר מפה:)

מפה 45: ישראל – פיזית

כשיוצאים לטיול בישראל, אפשר לראות, במשך כמה שעות נסיעה, צורות נוף רבות ומגוונות: הרים תלולים, גבעות נמוכות, רמות גבוהות, עמקים רחבי ידיים, מישורים ועוד.

כאשר מתבוננים במפה הפיזית של ישראל, אפשר לזהות בה את כל המגוון הזה של צורות הנוף: צבעי המפה מתחלפים מירוק בהיר לכהה, ומחום בהיר לכהה; קווי הגובה לעתים צפופים מאוד (כי המדרונות תלולים), ולעתים רחוקים זה מזה (כי המדרונות מתונים) וכו'. כמעט כל הסימנים המוסכמים, המופיעים במקרא של מפות פיזיות, מופיעים גם במפת ישראל, כי בישראל קיימות צורות נוף רבות.

כאשר מתבוננים בעיון במפה הפיזית של ישראל אפשר לראות בה מעין ארבע רצועות צבע, הנמשכות לאורכה של המדינה, מצפון לדרום:

- רצועת מישור החוף

- רצועת ההרים

- רצועת העמקים

- רמת הגולן והחרמון

בכל אחת מהרצועות האלה בולטת במיוחד צורת נוף אחת. חלוקה זו של ישראל לרצועות לפי צורת הנוף הבולטת בהן נקראת "חלוקת אורך של ישראל".

(בספר תמונה:)

תצפית אל הכינרת מכיוון דרום-מערב

*141*

רצועת מישור החוף

מישור החוף הוא האזור המפותח ביותר בישראל. בו מתגוררים מרבית תושבי ישראל, בו נמצאים רוב הערים הגדולות ורוב מפעלי התעשייה, ומערכת התחבורה באזור זה היא המשוכללת ביותר בישראל.

צורת הנוף הבולטת באזור היא מישור, אבל יש בו גם גבעות נמוכות, שגובהן עד . ליד העיר חיפה וליד הקיבוץ ראש הנקרה המישור "נקטע", ומופיעים רכסי הרים.

נהוג לחלק את מישור החוף לשלושה אזורי משנה (מצפון לדרום):

1. מישור החוף הצפוני

2. השרון

3. מישור יהודה

(בספר תמונה:)

חוף הים של העיר של תל אביב-יפו, באיזור השרון

רצועת ההר

במרכז ישראל (מצפון לדרום) משתרעת רצועת הרים. המדרונות המזרחיים של ההרים האלה תלולים, ואילו המדרונות המערביים שלהם מתונים יותר. רצועת ההרים "נקטעת" באזור עמק יזרעאל ובבקעת באר שבע, ושם מופיעים עמקים רחבי ידיים.

את רצועת ההרים נהוג לחלק לאזורי משנה (מצפון לדרום):

1. הרי הגליל

2. הרי שומרון

3. הרי יהודה

4. הרי הנגב

(בספר תמונה:)

הרי אילת

*142*

רצועת העמקים

במזרח ישראל משתרעת רצועה של עמקים עמוקים ורחבי ידיים. בתוך העמקים האלה מצויות שתי ימות: ים כינרת וים המלח. נהר הירדן חוצה את העמקים האלה ונשפך לים המלח. כדאי לדעת שים המלח הוא המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ. הוא נמצא כ- מתחת לפני הים.

את רצועת העמקים נהוג לחלק לאזורי משנה (מצפון לדרום):

1. עמק החולה

2. עמק כנרות

3. עמק בית שאן

4. עמק הירדן

5. ערבה

בישראל יש גם עמקים המשתרעים לרוחב המדינה ו"קוטעים" את רצועת ההר. עמק הרוחב הבולט ביותר הוא:

6. עמק יזרעאל

(בספר תמונה:)

טבריה וסביבתה

רמת הגולן והחרמון

רמת הגולן והחרמון משתרעים בצפון-מזרח מדינת ישראל. רמת הגולן היא רמה גבוהה שפניה שטוחים. היא בנויה משכבות של סלעי בזלת ומעליה מתנשאים הרי געש.

החרמון הוא רכס ההרים הגבוה ביותר בישראל, ובחורף פסגותיו מכוסות בשלג.

(בספר תמונה:)

רמת הגולן. ברקע רואים את הר החרמון

*143*

28. כתבו את שמות רצועות האורך בישראל, ואיפה נמצאת כל אחת מהן (במזרח ישראל, במערב ישראל או במרכז ישראל).

29. התבוננו במפה 45, היעזרו במפת הערים הגדולות בישראל(מפה 38 בעמוד 111) וכתבו:

א. שם של עיר אחת לפחות שנמצאת בכל אחת מרצועות האורך.

ב. באיזו רצועת אורך נמצא היישוב שלכם?

30. התבוננו במפות של רצועות האורך בעמודים 142-141, וענו:

א. איזו רצועת אורך נקטעת על ידי הר? איזה הר?

ב. איזו רצועת אורך נקטעת על ידי עמק? איזה עמק?

ג. חברו בעצמכם שאלה על רצועות האורך.

31. ומה אתם חושבים? מי מהילדים צודק? הסבירו.

(בספר איורים:)

- באיזו רצועת נוף חיים הכי הרבה אנשים לדעתכם?

- ברצועת ההר – כי היא הכי גדולה.

- אני יודעת שרוב התושבים חיים ברצועת החוף. זה בטח בגלל שהיא ליד הים.

*144*

המפה הטופוגרפית

*144*

משמעות השם "טופוגרפיה" ביוונית הוא תיאור של מקום(טופו – מקום, אזור; גרפיה – תיאור או רישום).

המפה הטופוגרפית דומה מאוד למפה הפיזית: שתיהן מציגות צורות נוף טבעיות, כמו הרים ועמקים, וגם צורות נוף שהן מעשה ידי האדם, כמו יישובים וכבישים. אבל יש כמה הבדלים בין שתי המפות האלה:

- מפה טופוגרפית היא מפה מפורטת, והיא מציגה אזור קטן. לכן יש במפה הזאת מקום להציג פרטים רבים, כמו בתים, חורשות ושבילים. המפה הפיזית, לעומת זאת, מציגה אזורים נרחבים כמו מדינה שלמה, יבשת או העולם כולו, ואי אפשר להציג בה את כל פרטי הנוף.

- במפה הטופוגרפית הגובה מוצג בעיקר באמצעות קווי גובה, וכמעט לא משתמשים בה בצבעים להצגת גובה. גם במפה הפיזית יש לעתים קווי גובה, אך שם משתמשים בעיקר בצבעים להצגת הגובה (חום, ירוק וצהוב).

מכיוון שהמפה הטופוגרפית מפורטת מאוד, משתמשים בה לניווט ולהתמצאות בשטח. מטיילים, נווטים, אנשי צבא ורבים אחרים משתמשים במפות טופוגרפיות כאשר הם יוצאים לשטח שאינו מוכר להם.

(בספר מפה:)

מפה 46: קרית טבעון וסביבותיה – מפה טופוגרפית

*145*

32. התבוננו במקרא של מפה 46. כתבו שמות של 3 צורות נוף טבעיות ושמות של 3 צורות נוף שהן מעשה ידי אדם.

33. השוו את המקרא של מפה 46 למקרא של מפה 43.

א. מצאו 3 דברים שיש במפה 46 ואין במפה 43.

ב. מה אפשר ללמוד מהפריטים המסומנים בירוק במפה 46?

במה זה שונה מהקטעים המסומנים בירוק במפה 43?

(בספר מקרא – היעזרו במנחה)

באדיבות המרכז למיפוי ישראל

*146*

המושגים העיקריים בפרק

*146*

אגם – שטח מים מלאכותי, שהוקם כדי לאגור מים או לצורכי תיירות.

ביצה – אזור שמוצף במים עומדים, או שהקרקע שלו רוויה במים, ולכן היא רכה ובוצית. באזורי ביצה גדלה צמחייה סבוכה, וחיים בה מינים רבים של בעלי חיים.

גבעה – בליטה בפני הארץ שמתרוממת מעט מעל סביבתה.

גובה פני הים – נקודת ההתחלה למדידת הגובה של כל מקום בעולם.

הר – בליטה בפני הארץ שמתרוממת לגובה רב מעל סביבתה.

פסגת ההר – המקום הגבוה ביותר בהר, ראש ההר.

מדרונות ההר – השטח שבין פסגת ההר לבין מרגלות ההר, מורדות ההר.

מדרון תלול – מדרון בעל שיפוע חד.

מדרון מתון – מדרון בעל שיפוע שאינו חד.

רכס הרים – קבוצה של הרים המחוברים זה לזה.

הר געש – הר שנוצר כתוצאה מהתפרצות של לבה, אפר, או אבני טוף ממעמקי כדור הארץ.

ימה – שטח מים, לרוב טבעי, המוקף יבשה ואינו מחובר לים או לאוקיינוס.

מגמה – חומר סמוך ולוהט הנמצא במעמקי כדור הארץ.

מישור – חלק נמוך ושטוח בפני כדור הארץ. לעתים מתרוממות מעל המישור גבעות נמוכות.

מעיין – מים שנאגרו מתחת לפני הקרקע, והם נובעים ויוצאים אל פני הקרקע.

מפה טופוגרפית – מפה מפורטת מאוד, שמציגה מידע על צורות נוף טבעיות ועל צורות נוף שהן מעשה ידי אדם. המפה הזאת עוזרת בניווט ובהתמצאות בשטח. מוצג בה אזור קטן, והגובה של המקומות השונים מסומן בעזרת קווי גובה.

מפה פיזית – מפה שמציגה מידע על צורות נוף טבעיות ועל צורות נוף מעשה ידי אדם. במפה הפיזית מציגים את רוב צורות הנוף הקיימות ביבשת, במדינה או באזור גדול.

מפל מים – זרם חזק של מים שנופל על מורד תלול באפיק של נהר.

נהר – זרם של מים הזורם בעמק(אפיק) טבעי רחב, הנשפך לרוב לים.

נפתולי נהר- עיקולים באפיק הנהר.

אפיק הנהר – העמק שבו זורם הנהר.

גדה – השטח שנמצא על שפת האפיק.

מוצא הנהר (אזור מקורות) – האזור שבו מתחיל הנהר.

שפך הנהר – המקום שבו הנהר מסתיים ונשפך למקור מים אחר.

יובל – נחל קטן הנשפך לנהר.

*147*

נחל – נהר קטן. יש נחלים שזורמים בהם מים כל השנה – נחלי איתן, ויש נחלים שזורמים בהם מים רק בעונת הגשמים – נחלי אכזב.

נקודת גובה – נקודה (או משולש) במפה, ולידה כתוב הגובה המדויק (במטרים) של המקום שהיא מסמנת.

עמק – חלק שקוע של פני הארץ, נמוך מהסביבה שלו ומוקף הרים או גבעות.

קרקע סחף – קרקע שנסחפה מההרים ומהגבעות שבשולי העמקים, או קרקע שנסחפה מרחוק על ידי מי נחלים.

קו גובה – קו שמסומן במפות ועובר בין מקומות שיש להם אותו גובה.

קרחון – שכבות שלג שהצטברו, נדחסו והפכו לגוש קרח ענקי.

רמה – מעין הר שטוח, אזור הנישא לגובה רב וחלקו העליון שטוח. לעתים מתרוממים מעל הרמה הרים או גבעות.

34. למתעניינים

הכינו אלבום לצורות הנוף שהכרתם בפרק זה.

א. הכינו רשימה של כל צורות הנוף.

ב. הקדישו לכל צורת נוף לפחות עמוד אחד, כתבו בראש העמוד את שם צורת הנוף, והוסיפו לכל עמוד תמונות, ציורים, שירים סיפורים, חידות וגם הסברים.

35. עם חברים

יש הטוענים שמפה פיזית היא מפה נושאית. מה דעתכם?

בקרו באתר "אופק" במדור גאוגרפיה ומולדת

ofek.cet.ac.il/geography

*148*

פרק שישי: האטלס והשימוש בו

*148*

האטלס הוא ספר ובו אוסף של מפות מכל מיני סוגים. לעתים קרובות אפשר למצוא באטלס גם מידע נוסף: תמונות, טבלות, גרפים, תמונות לוויין, ועוד. (על מקור השם 'אטלס' תוכלו לקרוא בעמוד 155.)

אוסף המפות שבאטלס הוא כלי חשוב ללמידה על מקומות שונים בעולם. למשל, אם רוצים ללמוד על יבשת אפריקה, אפשר לפתוח את האטלס, לעיין במפות השונות המציגות את אפריקה ולגלות אילו צורות נוף יש ביבשת הזאת, אילו מדינות יש בה, איזו צמחייה טבעית גדלה בה, אילו גידולים חקלאיים מגדלים תושביה, ועוד. ואם נוסעים לעיר בארץ שלא מכירים ורוצים למצוא בה כתובת מסוימת, מעיינים באטלס רחובות של הערים בישראל. אפשר לקחת את האטלס במכונית ולהיעזר בו בדרך עד שמגיעים לכתובת שמחפשים.

חשוב מאוד לזכור שהאטלס מתאר את המקומות בזמן מסוים, הזמן שבו הכינו את המפות, ואילו העולם משתנה כל הזמן. לכן כשמסתכלים באטלס צריך להסתכל מתי הוא עודכן בפעם האחרונה. כמובן ששינויים שקרו לאחר שהאטלס הודפס לא יופיעו בו.

(בספר איורים:)

- יאללה, חבר'ה, הולכים לטיול רגלי בנחל בצת.

- אסף, בוא ניקח את האטלס לטיול. יש פה המון מידע שיכול לעזור לנו...

1. א. מה דעתכם על ההצעה לקחת את האטלס לטיול רגלי? האם זה רעיון טובל הסבירו.

ב. פתחו את האטלס שלכם והתבוננו במפת ישראל. האם המפה מתאימה לטיול בנחל בצת? מדוע? הסבירו.

ג. מתי תציעו למישהו להשתמש באטלס?

*149*

מבנה האטלס

*149*

לרוב האטלסים יש מבנה דומה. כאשר מכירים את המבנה, קל להתמצא באטלס ולהשתמש בו.

-  בהתחלת האטלס יש הקדמה שמספרת קצת על האטלס, על הנתונים שבו ולפעמים גם על האנשים שהכינו אותו. בהמשך יש תוכן עניינים שעוזר להתמצא באטלס ולמצוא את המפה שמחפשים. פעמים רבות הנושאים בתוכן העניינים מסודרים לפי היבשות בעולם, כלומר כל המפות הקשורות לאותה יבשת מופיעות זו אחר זו. לאחר תוכן העניינים מופיע לעתים מידע נוסף שמוצג באיורים, בתרשימים, בתמונות וכדומה.

- החלק המרכזי והגדול של האטלס הוא אוסף המפות: מפות של מדינות, של אזורים, של יבשות ושל העולם כולו; מפות פיזיות ומפות נושאיות. סדר הופעת המפות הוא בדרך כלל מהקרוב לרחוק, למשל: באטלס שהופק בישראל, בדרך כלל המפות הראשונות יהיו של ישראל, אחריהן יופיעו מפות של המזרח התיכון (האזור שישראל נמצאת בו), ואחריהן המפות של יבשת אסיה (היבשת שישראל נמצאת בה). בהמשך יופיעו המפות של שאר יבשות העולם, ולבסוף – המפות של כל העולם.

- בחלק האחרון של האטלס יש מפתח של כל שמות המקומות המופיעים באטלס לפי סדר הא"ב. לפני מפתח השמות ישנו פירוט של קיצורי מילים. למשל, נ' – קיצור לנהר.

איך משתמשים במפתח השמות? (היעזרו במנחה)

אם למשל ההורים שלכם טסים לחופשה בפריס, עיר הבירה של צרפת, ואתם רוצים לדעת איפה היא נמצאת, אלה הפעולות שעליכם לעשות:

1. חפשו את השם "פריס" במפתח השמות.

2. העתיקו את מה שכתוב ליד השם "פריס":

מספר – זהו מספר העמוד של המפה שפריס נמצאת בה.

אות ומספר – זהו תיאור של המשבצת במפה שפריס נמצאת בה (האות מציינת את העמודה והמספר מציין את השורה). למשל: בתרשים משמאל מסומנת משבצת ב3.

3. פתחו את העמוד המתאים, מצאו במפה את המשבצת המתאימה, וחפשו בה את העיר פריס.

אם תפתחו את מפתח השמות בסוף האטלס שלכם, תמצאו שם הוראות מפורטות ומדויקות לשימוש במפתח שמות זה.

הערה חשובה:

בצידי המפות של האטלס מופיעים המספרים של הרשת הגאוגרפית. בין המספרים האלה יש אותיות ומספרים המסמנים את המשבצות שלפיהן הוכן מפתח השמות של האטלס.

*150*

2. חקרו את האטלס שלכם:

א. הכינו תעודת זהות לאטלס. כתבו בה את הפרטים האלה: שם האטלס, שם הכותב או העורך (הקרטוגרף), שם ההוצאה לאור, שנת ההוצאה לאור.

ב. מדוע חשוב לדעת את שנת ההוצאה לאור של האטלס?

ג. עיינו בתוכן העניינים של האטלס שלכם, ומצאו: על איזה אזור בעולם יש הכי הרבה מפות? מדוע זה כך, לדעתכם?

ד. בחרו יבשת אחת, ובדקו: כמה מפות פיזיות מציגות את היבשת הזאת? כמה מפות נושאיות? אילו מפות נושאיות?

א. מצאו באטלס את המפה המדינית של אפריקה. כתבו איזו מדינה נמצאת בקצה הדרומי של היבשת.

ב. עיינו במפה הפיזית של אפריקה, ומצאו מהי צורת הנוף העיקרית במדינה הזאת.

ג. מצאו את מפת המשקעים של אפריקה. מהי כמות הגשם הגדולה ביותר שיורדת במדינה הזאת? ומהי כמות הגשם הקטנה ביותר?

ד. מצאו בעזרת האטלס שבידכם שמות של שני גידולים חקלאיים שמגדלים במדינה הזאת? כתבו באיזו מפה מצאתם את התשובה.

ה. אילו עוד מפות נושאיות מצאתם באטלס של יבשת אפריקה? כתבו את שמותיהן.

4. עם חברים

בחרו (כל אחד לחוד) יבשת, ומצאו אותה באטלס. בחרו מדינה ביבשת הזאת, תארו בכתב איפה היא נמצאת – בעזרת כיווני רוחות השמים, בעזרת המדינות השכנות לה, בעזרת הימים והאוקיינוסים שבסביבתה וכו' (למשל: מדינה השוכנת בצפון אירופה, מוקפת בשלושה מקורות מים: המפרץ הבוטני, הים הבלטי, הים הצפוני. תשובה: שוודיה).

תנו את התיאור לבן או לבת זוגכם וקבלו מהם את התיאור שלהם. נסו לגלות את המדינות. האם הצלחתם?

5. נניח שהמשפחה שלכם החליטה לנסוע לחופשה משפחתית בטורקיה.

א. מצאו את טורקיה באטלס(בעזרת מפתח השמות). כתבו 3 דברים שאפשר ללמוד על טורקיה מהמפה שהגעתם אליה.

ב. חפשו את טורקיה גם במפות אחרות באטלס ואספו עוד מידע עליה. כתבו עוד 3 עובדות שגיליתם במפות אחרות, וציינו באילו מפות מצאתם כל עובדה.

ג. לפניכם כמה משפטים. אילו משפטים לא הגיוניים? היעזרו במפה והסבירו.

1. היינו באנקרה והלכנו ברגל לחוף הים.

2. עשינו טיול רגלי בהרי הפינטוס שבצפון טורקיה.

3. היינו בחוף בדרום טורקיה ושחינו בים השחור.

*151*

6. נניח שהמורה הודיעה לכם שהטיול השנתי יהיה לתבור. חפשו במפתה האטלס את השם "תבור". השם "תבור" מופיע יותר מפעם אחת. כתבו אילו דברים מצאתם תחת השם "תבור" והסבירו אותם.

8. מצאו באיזו יבשת נמצאת כל אחת מהמדינות האלה:

רומניה, TOC \o "1-3" \h \z הודו, יוון, סין, אירלנד, יפן

9. מהו שמו של ההר הגבוה ביותר בעולם? ומה גובהו? האם מצאתם את התשובות לשאלות האלה באטלס?

10. עם חברים

שחקו במשחק "מי במשבצת":

לפניכם רשימת מקומות בעולם: אטלס, מוסקבה, לוך-נס, ניו יורק, גיבסן, בוגוטה, ויקטוריה, הנוי, בנגקוק, אקפולקו.

א. בחרו (כל אחד לחוד) מקום אחד מן המקומות שברשימה, מצאו אותו באטלס, וכתבו על פתק באיזה עמוד באטלס הוא נמצא ובאיזו משבצת. הוסיפו עוד פרט מידע שיעזור לזהות את המקום.

לדוגמה: המקום שבחרתי נמצא במפה הפיזית של מצרים במשבצת ב3, שמו של המקום מתחיל באות א ונגמר באות ט(התשובה: אסיוט). החליפו פתקים, וכל אחד ימצא את המקום שנבחר על ידי בן או בת הזוג.

ב. בחרו (כל אחד לחוד) מקום נוסף, ושחקו שוב.

*152*

סוגים שונים של אטלסים

*152*

כיום ישנם בעולם אלפי אטלסים, והם מופיעים בעשרות שפות. יש כמה סוגים עיקריים:

אטלס כללי

באטלס מסוג זה אפשר למצוא מפות פיזיות, מפות מדיניות ומפות נושאיות של כל העולם ושל אזורים, מדינות וערים גדולות בעולם.

אטלס של מדינה

באטלסים האלה יש בעיקר מפות של המדינה שבה האטלס יצא לאור.

אטלס ישראל, למשל, כולל מפות עתיקות של ישראל וגם מפות נושאיות שונות של הארץ. לפעמים באטלס של מדינה יש גם מפות המציגות את האזור שהמדינה שוכנת בו.

אטלס של עיר

בכל אטלס כזה יש מפות ונתונים על עיר אחת בלבד: תולדות העיר, אתרי הטיול והבילוי, בתי הספר וגני הילדים, תכניות הפיתוח של העיר, ועוד. גם בישראל יש ערים שהוציאו אטלס כזה, וביניהן ירושלים, חיפה ותל אביב.

אטלס לילדים

במפות של אטלס לילדים מציגים נושאים שעשויים לעניין ילדים. למשל: בעלי חיים בעולם או ביבשת מסוימת, עמים ותלבושות, דגלים, אתרי שעשועים. באטלסים האלה המפות יותר צבעוניות, ובדרך כלל הן מאוירות.

אטלס היסטורי

האטלס ההיסטורי מציג מפות של אירועים חשובים שקרו בתקופות שונות במקומות שונים בעולם: נדודים של עמים שונים, מלחמות וכיבושים, המצאות ותגליות חשובות ועוד.

אטלסים באינטרנט

באינטרנט אפשר למצוא מפות ואטלסים לרוב. הנה כמה כתובות של אתרי אטלסים באינטרנט:

11. א. איזה אטלס יש לכם בבית?

ב. מתי אתם משתמשים באטלסים שבבית? מי משתמש? לצורך מה? (שאלו גם את ההורים)

*153*

מקורות מידע נוספים באטלס

*153*

בנוסף למפות יש באטלס עוד מידע על מקומות המופיעים באטלס, למשל: תמונות, תצלומי אוויר, תרשימים, גרפים.

הנה 2 דוגמאות למידע כזה, מתוך אטלס כרטא אוניברסלי לבתי הספר:

(בספר תרשים – היעזרו במנחה)

תרשים של מבנה כדור הארץ

לצד מפת העולם שמתארת היכן נמצאים הרי געש מצורף תרשים של מבנה כדור הארץ

(בספר דיאגרמה – היעזרו במנחה)

קלימוגרף של רומא

באטלסים רבים - לצד מפת אזורי אקלים מצורפים קלימוגרפים שמציינים את הטמפרטורה והמשקעים במקום מסוים

*154*

12. א. תכננו אטלס כיתתי משלכם. תשבו איזה סוג של אטלס מעניין אתכם לתכנן (למשל, אטלס לשכונה או ליישוב שלכם).

ב. המציאו שם לאטלס שלכם.

ג. הכינו תוכן עניינים לאטלס שלכם, וכתבו אילו מפות יהיו בו.

ד. חשבו איזה מידע נוסף למפות תציגו באטלס.

13. א. לכו לספרייה וחפשו אטלסים שונים.

כמה סוגים של אטלסים מצאתם? כתבו את שמותיהם.

ב. דפדפו באטלסים שמצאתם. איזה אטלס הכי מוצא חן בעיניכם? מדוע?

ג. היכנסו לאתרי האטלסים באינטרנט לפי הכתובות שבעמוד 152.

איזה אתר הכי אהבתם? מדוע?

14. מה אתם מעדיפים – אטלס מודפס או אטלס מקוון (באינטרנט)? הסבירו.

15. התבוננו בדיאגרמת העמודות שבעמוד 153 וכתבו באיזו שנה עזבו את ירושלים המספר הגדול ביותר של תושבים, ובאיזו שנה עזבו המספר הקטן ביותר.

16. התבוננו בתרשים של מבנה כדור הארץ וכתבו כיצד נקראת השכבה החיצונית של כדור הארץ ומה עובייה בקילומטרים.

מצאו באטלס שלכם מידע שמעניין אתכם ואינו מוצג במפה, והציגו אותו לכיתה – ספרו מה רואים בו ומה אפשר ללמוד ממנו.

(בספר איורים:)

- נחל בצת היה מקסים. את יודעת איזה עוד נחלים יש באזור?

- בואי נלך לבדוק באטלס

*155*

עוד כיוון

האגדה על אטלס או: אטלס הוא לא רק ספר מפות...

כמעט לפני סיום, רצינו לספר לכם אגדה יפה מן המיתולוגיה היוונית. האגדה היא על אטלס הטיטן.

הטיטנים היו ענקים, שנולדו לגאיה, אמא אדמה, ולאוראנוס, אבא שמים. הם היו שליטי היקום.

הטיטנים התחתנו זה עם זה וילדו את האלים. האלים רצו לשלוט בעולם במקום הטיטנים, ולכן יצאו למלחמה נגדם. כרונוס, הטיטן הזקן, מינה את אטלס, טיטן צעיר וחסון, לעמוד בראש הצבא. האלים ניצחו במלחמה, והטיטנים נכבלו והורדו לתחתית השאול (מתחת לאדמה). אטלס, המנהיג, קיבל את העונש הנורא מכול: לשאת לנצח את העולם על כתפיו הרחבות, בלא הפסקה ן ובלא מנוחה.

ומדוע הוחלט לקרוא לספר המפות על שם אטלס? לפני כ-400 שנה הכין הקרטוגרף המפורסם מרקטור ספר של מפות. את הכריכה של הספר הוא קישט בדמותו של אטלס הנושא את כדור הארץ על כתפיו. מאז ועד היום נהוג בעולם לקרוא לספרי מפות "אטלסים".

(בספר תמונה:)

פסל של אטלס בבווריה שבגרמניה

המושגים העיקריים בפרק

*155*

אטלס – ספר המכיל אוסף של מפות, ובנוסף להם תמונות, תרשימים, תצלומי לוויין ועוד.

מפתח השמות – רשימת כל השמות המופיעים באטלס לפי סדר האלף-בית. ליד כל שם מופיע ציון המקום באטלס שבו הוא מופיע.

בקרו באתר "אופק" במדור גאוגרפיה ומולדת

*156*

פרק שביעי: מפות מקוונות

*156*

מפה מקוונת היא מפה המוצגת על צג המחשב, ומבוססת על שילוב בין כמה אמצעים טכנולוגיים הפועלים בו-זמנית: מאגר מידע גאוגרפי, תקשורת שמקשרת את מאגר המידע אל המחשב, ותוכנה שהופכת את הנתונים שבמאגר למפה. רוב המפות המקוונות(באנגלית, מפות Online, און לין) שאנו משתמשים בהן מוצגות ברשת האינטרנט.

את הפרק הזה חשוב ללמוד כשיושבים ליד מחשב.

כל פעם שתראו בפרק את הסימן הזה – ofek.cet.ac.il/geography

היכנסו לאתר"אופק" של מטח, למדור "יוצאים מהמפה", ותמצאו בו קישורים למפות מקוונות המדגימות את הנושא הנלמד.

למפות מקוונות יש יתרון על מפות מודפסות, כיוון שהמשתמשים בהן יכולים לבחור איזה מידע הם רוצים לראות וגם לערוך שינויים במידע שמופיע במפה. לדוגמה: אם רוצים למצוא כתובת מסוימת בעיר תל אביב (רחוב מסוים ומספר בית מסוים) אפשר לקבל מפה ובה ציון של הכתובת המבוקשת; או אם רוצים לדעת איפה נמצאים בתי הקולנוע בעיר חיפה, אפשר לבחור להציג במפה את בתי הקולנוע.

(בספר איורים:)

- כדי להכיר את דרכי השימוש במפות מקוונות כדאי ללחוץ על הכפתורים השונים ולגלות מה קורה.

- אפשר גם לחפש את כפתור העזרה (שמופיע לפעמים כ-help או כ-?)

*157*

אתרים על מפת חיפה

לחצו על האיורים המסומנים במפה כדי להכיר אתרים מעניינים בחיפה.

(בספר מפה:)

מפה 47: אתרים על מפת חיפה, אתר "אופק"

לפניכם צילום מסך של מפה מקוונת שבה רואים אתרים שנמצאים בעיר חיפה. למפה אפשר להוסיף מידע שלא רואים במבט ראשון, ואפשר "לשלוף" אותו בלחיצת כפתור. בדוגמה שלפניכם, לחצנו על האיור של מקדש הבהאים, וקיבלנו מידע על המקדש. (היעזרו במנחה)

(בספר תמונה:)

הגנים הבהאיים בחיפה

בעמודים הבאים נציג כמה מהפעולות הנפוצות שאפשר לעשות במפות המקוונות.

*158*

פעולות אפשריות במפות מקוונות

*158*

אפשר לשנות את קנה המידה

בכל אחת מהמפות בעמוד 52 בספר שלנו קנה המידה שונה. גודל המפות(אורך ורוחב) זהה, אבל מפה 20 מתארת את כל המדינה צרפת, מפה 21 מתארת אזור בצרפת, ומפה 22 מתארת חלק מהעיר פריס. על כן, במפת צרפת אפשר להראות פחות פרטים מאשר במפת פריס.

במפה מקוונת אפשר לראות "בלחיצת כפתור" את כל 3 המפות האלה. איך עושים זאת? משתמשים בכלי שמאפשר:

- "להתקרב" אל המפה זום אין zoom in) כדי לראות שטח קטן יותר ומפורט יותר (למשל, עיר או רחוב בעיר).

- "להתרחק" מהמפה (זום האוט zoom out) כדי לראות שטח גדול יותר ומפורט פחות (למשל, אזור או מדינה או יבשת).

אפשר להזיז את המפה

במפה 22 שבעמוד 52 רואים חלק מהעיר פריס. תארו לעצמכם שאתם מחפשים במפה הזאת את הרחוב שנמצא מדרום לגני לוכסמבורג. הרחוב הזה לא נמצא בתחום המפה, ולכן תצטרכו לחפש מפה אחרת...

במפה מקוונת זה הרבה יותר פשוט. אפשר להזיז את האזור שרואים במפה לכל הכיוונים (ימינה, שמאלה, למטה, למעלה) ולהגיע לאזור שרוצים לראות.

*159*

1. לפניכם 3 מפות מהאתר Ymap. הסרגל שבאמצעותו משנים את קנה המידה לא מופיע בהן.

(בספר מפות:)

מפה 48: מדינת ישראל – אזור המרכז וחלק מהדרום, Ymap

מפה 49: סביבותיה של קריית גת, Ymap

מפה 50: אזור בקריית גת, Ymap

לפניכם שלושה מצבים שונים של כלי ההתקרבות וההתרחקות.

איזה מצב מתאים לכל מפה? הסבירו.

היכנסו למפה מקוונת של ישראל, ומצאו את היישוב שאתם גרים בו.

א. התרחקו במפה עד למצב שבו רואים את כל היישוב (אם אתם גרים ביישוב גדול), או עד למצב שבו רואים גם את היישובים בסביבה (אם אתם גרים ביישוב קטן). כתבו 2 פרטי מידע שאפשר ללמוד על היישוב שלכם במצב זה.

ב. התקרבו במפה שמצאתם עד למצב שבו תראו את הרחוב שלכם. כתבו 2 פרטי מידע שאפשר ללמוד על היישוב שלכם במצב זה.

*160*

אפשר לבחור אילו נושאים להציג במפה

במפה מקוונת אחת אפשר להציג כמה מפות נושאיות מבלי שמפה נושאית אחת תפריע לאחרת. איך? באמצעות שכבות מידע – כל שכבה היא מפה נושאית אחרת. המעיינים במפה בוחרים איזו שכבה – מפה נושאית – הם רוצים לראות כשרוצים לראות נושא אחר, בוחרים בשכבה אחרת.

(בספר מפה:)

מפה 51: ישראל – מפה עם שכבות מידע נושאיות, אתר "אופק"

כאשר מציגים כמה שכבות, המפה עמוסה בפרסים.

ראו כמה המפה הזאת עמוסה בהשוואה למפות ישראל שבעמודים 112, 111, 91 ו-115.

*161*

היכנסו לאתר "אופק"(ofek.cet.ac.il) למדור 'יוצאים מהמפה', ומצאו את מפת ישראל.

מפה זו כוללת שכבות בנושאים שונים.

א. הציגו את שכבת הערים הגדולות:

באיזה אזור בארץ מצויות מרבית הערים הגדולות? איזו צורת נוף מאפיינת את האזור הזה?

באיזה אזור בארץ יש הכי מעט ערים גדולות? איזו צורת נוף אופיינית לאזור הזה?

ב. הציגו את שכבת נתיבי התחבורה:

באיזה אזור בארץ אפשר למצוא הכי הרבה נתיבי תחבורה? מהי צורת הנוף המאפיינת את האזור הזה?

באיזה אזור בארץ אפשר למצוא הכי מעט נתיבי תחבורה? מהי צורת הנוף המאפיינת את האזור הזה?

ג. הציגו את שתי השכבות יחד – שכבת התחבורה ושכבת הערים הגדולות. באילו אזורים בישראל עוברות מסילות ברזל רבות? מדוע, לדעתכם, הן נסללו דווקא באזורים האלה?

ד. לסיכום, תארו את הקשר בין צורות הנוף לבין נתיבי התחבורה והערים הגדולות בישראל.

4. התבוננו במפות הנושאיות של מדינת ישראל שבעמודים,111 ,91 112 ו-115, ובמפה המקוונת של ישראל באתר "אופק".

א. כתבו שני יתרונות לשימוש במפת שכבות מקוונת על פני מפה נושאית מודפסת.

ב. כתבו שני יתרונות לשימוש במפה נושאית מודפסת על פני שימוש במפת שכבות מקוונת.

*162*

אפשר להציג תמונת לוויין או תצלום אוויר ואפשר להציג מפה

אפשר להציג בצורה מקוונת תמונת לוויין (או תצלום אוויר), מפה או שילוב ביניהם.

(בספר מפה:)

מפה 52: באר שבע וסביבותיה, Ymap

5. היכנסו לאתר מפות שבו אפשר לבחור להציג מפה, תמונת לוויין (או תצלום אוויר) ומפה משולבת.

א. בחרו להציג מפה, וחפשו את קיבוץ עין גדי.

ב. הגדילו והקטינו את מפת עין גדי, התבוננו במצבים השונים, וכתבו שלושה דברים שאפשר ללמוד על קיבוץ עין גדי וסביבתו מתוך המפה.

לדוגמה: אפשר לראות שלעין גדי אין יישובים שכנים.

ג. בחרו להציג תמונת לוויין (או תצלום אוויר). כתבו דבר נוסף שאפשר ללמוד על עין גדי מתמונת הלוויין, ואי אפשר ללמוד אותו מתוך המפה.

לדוגמה: בקיבוץ עין גדי הבתים נמוכים (לא בתי קומות).

ד. בחרו להציג מפה משולבת. מה היתרון של מפה המשלבת מפה רגילה עם תמונת לוויין (או תצלום אוויר)?

*163*

אפשר למצוא בקלות מקומות

במפה מודפסת מוצאים מקום בעזרת מפתח השמות והרשת הגאוגרפית. ברשת האינטרנט יש אתרים הכוללים מפות מקוונות, בהן אפשר למצוא מקום, ואפילו רחוב או בית בקלות רבה. כל מה שצריך לעשות הוא להקליד את שם המקום או הרחוב, ללחוץ על כפתור החיפוש, והתוכנה תעשה בשבילנו את העבודה.

(בספר מפה:)

מפה 53: תוצאות חיפוש של "יער הקופים", גוגל מפות הקלדנו בתיבת החיפוש את המילים "יער הקופים", הקשנו על כפתור החיפוש, והגענו ליער הקופים ביודפת.

(בספר איורים:)

- כל-כך פשוט להגיע ליער הקופים באינטרנט!

- עכשיו צריך לשכנע את המשפחה לנסוע לשם...

*164*

אפשר למצוא בקלות מסלולים

באתרי אינטרנט המשתמשים במפה מקוונת פשוט וקל למצוא מסלול (דרך) בין שני מקומות נבחרים. מקלידים את שמו של מקום המוצא ואת שמו של מקום היעד ולוחצים על כפתור החיפוש. התוצאה היא מסלול מנקודת המוצא לנקודת היעד.

(בספר מפה:)

מפה 54: תוצאות חיפוש מסלול הנסיעה מקריית מלאכי לקיבוץ יודפת, גוגל מפות הקלדנו את מקום המוצא – קריית מלאכי ואת מקום היעד – יודפת, הקשנו על כפתור החיפוש, וקיבלנו את המסלול.

*165*

אפשר למדוד בקלות מרחקים

כאשר משתמשים במפה מודפסת ורוצים לדעת מה אורכו של מסלול נסיעה מסוים, מודדים את אורך המסלול במפה, ועל פי קנה המידה של המפה מחשבים את אורך המסלול במציאות. ובמפה מקוונת? מותחים קו מנקודה לנקודה במפה בעזרת העכבר, והתוכנה המתאימה מחשבת את המרחק במציאות.

(בספר מפה:)

מפה 55: חישוב אורך המסלול בין בניין העירייה בתל אביב לבין מוזאון תל אביב, וואלה! מפות

*166*

6. אתרי תיירות בארץ:

א. היכנסו לאתר "אופק" למדור "יוצאים מהמפה", ובחרו את אחת המפות שברשימה.

ב. היכנסו למפה שבחרתם, וחפשו את אתרי התיירות האלה: גן גרת, ספארי רמת גן, ריף הדולפינים, חוף גולן.

ג. בחרו את אתר התיירות הקרוב ביותר ליישוב שלכם, ותארו היכן הוא נמצא: באיזה אזור של הארץ הוא נמצא? אילו יישובים או אתרים אחרים נמצאים לידו?

ד. השתמשו במפה המקוונת או במפת ישראל באטלס, מצאו את מסלול הנסיעה מהיישוב שלכם לאתר התיירות, ותארו את המסלול: באילו כבישים הוא עובר? ליד אילו יישובים? ולאיזה כיוון יש לפנות בכל שלב?

7. רחובות ביישוב:

א. היכנסו לאתר "אופק" למדור "יוצאים מהמפה", ובחרו את אחת המפות שברשימה.

ב. חפשו במפה את הכתובת של ביתכם.

ג. חפשו במפה מסלול מהבית שלכם למקום אחר ביישוב – כתובת של חבר, מוסד מרכזי ביישוב וכדומה (אם בחרתם במוסד מרכזי, חפשו קודם את כתובתו באינטרנט).

ד. מצאו מסלול נוסף להגיע אל המקום שבחרתם בלי להשתמש באפשרות החיפוש של המפה. תארו גם אותו.

ה. איזה מסלול קצר ויעיל ויותר – זה שהוצג במפה בעקבות שימוש באפשרות החיפוש או זה שאתם בחרתם? הסבירו מדוע.

(בספר איורים:)

- עשית טעות! היית צריך לפנות ימינה!

- תארו לכם! מפה מדברת.

- המפה יכולה להגיד מה שהיא רוצה. במסלול שבחרנו לבד יש פריחה יותר יפה.

- אוף... תמיד הוא צודק...

*167*

עוד כיוון

מקלטי GPS (ג'י פי אס) לניווט בשטח

בוודאי שמעתם על מקלטי GPS המשמשים לניווט, וכיום משתמשים בהם ביבשה, בים ובאוויר. מקלט GPS הוא מכשיר קטן וקל שאפשר לשאת בהליכה, להתקין במכונית או בטלפון הנייד ואפילו במחשב. המשתמש מקליד במקום המתאים במכשיר את כתובת היעד שלו, והמכשיר נותן לו הנחיות מדויקות כיצד להגיע לכתובת זו מהמקום שהוא נמצא בו.

ההנחיות המוצגות במקלט ה-GPS הקטן הן תוצאה של מערכת משוכללת שיש לה כמה מרכיבים:

1. מקלט GPS שנמצא במקום מסוים. המקלט מאפשר למצוא מקום מדויק על פני כדור הארץ. כיצד? המקלט קולט אותות מלוויינים הנעים בחלל ובאמצעותם הוא קובע מהו קו האורך ומהו קו הרוחב שבו נמצא המקלט.

2. מאגר עשיר של נתונים גאוגרפיים שנמצא במקום אחר (בחברה שמפעילה את מקלטי ה-GPS), ובו יש מידע על רשת כבישים ודרכים, כיווני נסיעה מותרים וכדומה.

3. מערכת תקשורת המחוברת למאגר הנתונים ולמכשיר ה-GPS. כאשר מזינים במערכת זאת את נקודת המוצא ונקודת היעד של המשתמש, היא מפיקה הנחיות שיובילו את המשתמש מהנקודה שבה הוא נמצא אל נקודת היעד שהוא הגדיר.

4. צג מחשב ובו מפה מקוונת המציגה את מקום המקלט ואת המסלול המבוקש.

8. בעמוד 11 סיפרנו לכם על סביבות שקשה לנווט בהן. מקלט GPS, המחובר בתקשורת למערכת ניווט ולמאגר נתונים, יכול לעזור בסביבות כאלה. קראו שוב את התיאור של המכשיר, וכתבו: כיצד המכשיר הזה יכול לעזור לנווט בסביבות כאלה? אילו נתונים יש לספק למקלט כדי שיוכל למצוא את המסלול המבוקש?

*168*

אפשר למצוא מידע כתוב על מקומות

חלק מהאתרים באינטרנט, המציגים מפות מקוונות, קשורים למאגרי מידע המספקים מידע נוסף (טקסטים, תמונות ועוד) על המקומות שמופיעים במפה. את המידע הזה אפשר לראות בלחיצת כפתור.

בחלק מהאתרים האלה הגולשים יכולים להוסיף בעצמם תמונות וטקסטים. בדרך כזו תוכלו, למשל, לספר לכולם למה כדאי להם לבקר ביישוב שלכם, ולהראות להם בתמונות כמה הוא יפה.

(בספר מפה:)

מפה 56: יישובים בישראל, אתר "אופק"

מיום הקמתה של העיר תל-אביב, בשנת 1909, עד ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל, בשנת 1948, התחוללו בה שינויים עצומים, והיא גדלה והתפשטה: משכונה בת חמישה רחובות ובה כ-250 נפש, הפכה תל-אביב לעיר גדולה שמתגוררים בה כ-250,000 בני-אדם.

9. היכנסו לאתר "אופק" למדור "יוצאים מהמפה" ומצאו את המפה "יישובים בישראל".

א. בחרו ביישוב אחד שלידו מופיעה נקודת מידע.

כתבו 3 פרטי מידע שלמדתם על היישוב מתוך התבוננות במפה, ו-3 פרטי מידע שלמדתם על היישוב מתוך חלונית המידע. כתבו טקסט מידעי קצר על אותו יישוב באמצעות פרטי המידע שבחרתם.

ב. מצאו את היישוב שלכם במפה. כתבו נקודת מידע חדשה על היישוב או הוסיפו מידע לנקודת מידע קיימת (המידע יכול לכלול טקסט, תמונה וקישור לאתר).

פשוט מאוד להוסיף נקודת מידע על גבי המפה. באתר תמצאו הסבר כיצד לעשות זאת.

שימו לב: כדי למקם את נקודת המידע במקום הנכון, חשוב "להתקרב" אל המפה.

*169*

עוד כיוון

Google Earth (גוגל ארץ)

Google Earth היא תוכנה של חברת Google שכוללת תמונות לוויין של שטחים נרחבים בכדור הארץ ושכבות מידע בנושאים רבים. החברה מעדכנת את התמונות ואת המידע כל הזמן וכך עוד ועוד חלקים של כדור הארץ מצולמים ומוצגים למשתמשים.

המשתמשים יכולים להוסיף בעצמם מידע ולשלוח אותו לחברים בדואר האלקטרוני.

באזורים מסוימים תמונות הלוויין כל-כך טובות עד שרואים בהן את הבניינים ואפילו מכוניות!

(בספר מפות:)

- מפה 57: Google Earth גוגל ארץ

- מפה 58: קטע מהעיר ניו-יורק, גוגל ארץ. אפשר כמעט לקפוץ ולטייל...

10. קראו בעמודים 40-38 את המידע שמופיע תחת הכותרת "מהגלובוס למפת עולם שטוחה". התקינו את תוכנת גוגל ארץ על המחשב שלכם, התנסו בה (זה ממש כיף!), וכתבו שני דברים שבהם המפה בגוגל ארץ דומה לגלובוס, ושני דברים שבהם היא דומה למפה שטוחה.

*170*

לסיכום

11. עם חברים

א. מצאו אתרים שמציגים מפות מקוונות. כדאי להשתמש במנוע חיפוש ובו להקליד את המילים "מפות" ו"מפה", או בקישורים שבאתר "אופק".

(בספר איורים:)

- אם מצאתם מפה שלא מאפשרת לפחות חלק ממה שהראינו, חפשו מפה אחרת.

- מצאתי מפה!

- אין פה אף אחד מהכלים שהראו במפות האחרות. היא כמו מפה מודפסת...

ב. למדו להכיר את המפה שמצאתם:

- איזה מקום מתואר במפה: עיר, מדינה, יבשת, כל העולם?

לפני שאתם עונים, חפשו את כלי ההתקרבות וההתרחקות והשתמשו בו – יכול להיות שתגלו שהמפה מציגה יותר ממה שנראה בהתחלה.

- איזה נושא מוצג במפה: האם זו מפת כבישים, מפת מזג אוויר, מפה מדינית? ואולי המפה כוללת כמה נושאים?

כדי לענות על השאלה הזו כדאי לבדוק אם המפה כוללת שכבות מידע.

- "שחקו" בכלים השונים של המפה, וגלו את כל האפשרויות שיש בה.

- הציגו את המפה שמצאתם בכיתה. תכננו מה תספרו על המפה, כיצד תסבירו את דרכי השימוש במפה ועוד...

*171*

עוד כיוון

פורטל גאוגרפי לאומי

המרכז למיפוי ישראל אחראי למיפוי ולמפות של מדינת ישראל. המרכז למיפוי ישראל הקים אתר מפות מקוון שבו אפשר למצוא נתונים רבים על מדינת ישראל, לדוגמה: הכתובת של כל בית ובית בישראל; נתונים על איכות הסביבה (איפה נמצאת האנטנה הסלולרית הקרובה ביותר לבית הספר שלכם?); על אתרים ארכאולוגיים; על תכניות הממשלה להקמת שכונות חדשות, פארקים חדשים ועוד.

הנה כתובת האתר:

(בספר מפה:)

מפה 59: המיקום של עיריית בית שאן, פורטל גאוגרפי לאומי

באדיבות המרכז למיפוי ישראל

12. היכנסו לאתר המפות המקוון של המרכז למיפוי ישראל. כתבו ב"איתור" את שם היישוב, הרחוב ומספר הבית שלכם ולחצו על "אתר". כתבו 2 פרטי מידע על ביתכם או על סביבתו שאפשר ללמוד מתוך האתר.

המושגים העיקריים בפרק

*171*

מפה מקוונת – מפה המוצגת על צג המחשב. הנתונים של המפה עוברים אליה בתקשורת ממאגר נתונים (גאוגרפי) הנמצא באתר אחר. רוב המפות המקוונות שאנו משתמשים בהן מוצגות ברשת האינטרנט.

מקלט GPS – מכשיר המציג הנחיות כיצד להגיע ממקום למקום. המכשיר קולט אותות מלוויינים, ומשדר בכל רגע היכן נמצא המשתמש. רשת תקשורת מעבירה אל המכשיר את הוראות הנסיעה מתוך מאגר נתונים שבו מצוי המידע הנדרש.

שכבת מידע – נושא אחד הנבחר מתוך מאגר נתונים גאוגרפי וניתן להציגו במפה מקוונת. ניתן להציג כמה שכבות מידע במפה אחת, וכל שכבה מציגה מידע אחר על אותו מקום שבמפה.

בקרו באתר "אופק" במדור גאוגרפיה ומולדת

ofek.cet.ac.il/geography

*172*

אחרון חביב...

בחלק זה של הספר תמצאו שתי רשימות שיכולות לעזור לכם לסכם את החומר שלמדתם בספר (למשל, כדי להכין עבודה) או לחזור עליו (למשל, כדי להתכונן למבחן):

רשימת מפות – פירוט של כל המפות שבספר, מספריהן, שמותיהן והעמודים שהן מופיעות בהם.

מפתח מושגים – פירוט של כל המושגים שהופיעו בסוף כל פרק, מסודרים לפי א''ב, ומספרי העמודים שהם מוזכרים בהם.

רוצים להרחיב את הידע בנושאים שמעניינים אתכם? היכנסו למדור גאוגרפיה באתר "אופק" ותמצאו שם קישורים למקורות מידע ברשת.

רשימת המפות שבספר

*172*

מפה 1: מדינות הים התיכון, עמוד 7

מפה 2: אזורי יערות הגשם, עמוד 7

מפה 3: גן החיות בספארי, עמוד 9

מפה 4: יבשת אסיה – מפה עתיקה, עמוד 12

מפה 5: העולם – מפה מתקופת הגילויים וההמצאות, עמוד 14

מפה 6: ארץ ישראל – מפת אברהם בן יעקב, עמוד 15

מפה 7: העולם – מפת התלתן, עמוד 15

מפה 8: מגלי עולם, עמוד 16

מפה 9: מרכז העיר תל אביב, עמוד 19

מפה 10: חצי האי הודו, עמוד 30

מפה 11: יבשות העולם, עמוד 31

מפה 12: יבשת אנטארקטיקה, עמוד 32

מפה 13: כדור הארץ לפני 270 מיליון שנה, עמוד 33

מפה 14: אוקיינוסים, ימים, מצרים ומפרצים בעולם, עמוד 35

מפה 15: העולם – מפה א, עמוד 39

מפה 16: העולם – מפה ב, עמוד 39

מפה 17: העולם – מפה ג, עמוד 39

מפה 18: בריטניה, עמוד 44

מפה 19: המושב נהלל, עמוד 49

מפה 20: המדינה צרפת, עמוד 52

מפה 21: אזור בצרפת – העיר פריס וסביבותיה, עמוד 52

מפה 22: אזור בפריס – מרכז העיר, עמוד 52

מפה 23: פארק המים נווה שפריץ, עמוד 62

מפה 24: ישראל, עמוד 66

מפה 25: העולם, עמוד 67

*173*

מפה 26: העולם, עמוד 67

מפה 27: שכונת גיל ושמחה, עמודים 69-68

מפה 28: מבחר ערים בישראל, עמוד 70

מפה 29: אזורי יערות הגשם, עמוד 81

מפה 30: הרשת הגיאוגרפית העולמית, עמודים 85-84

מפה 31: שמורת החולה, עמוד 87

מפה 32: מצדה וים המלח, עמוד 87

מפה 33: ישראל – מפת הנחלים, עמוד 91

מפה 34: מפה מדינית של העולם, עמודים 94 – 95

מפה 35: ידיעת קרוא וכתוב בעולם, עמודים 98 – 99

מפה 36: מדינות המזרח התיכון, עמוד 102

מפה 37: המדבריות במזרח התיכון, עמוד 107

מפה 38: הערים הגדולות בישראל, עמוד 111

מפה 39: נתיבי תחבורה בישראל, עמוד 112

מפה 40: אתרי תיירות לילדים בישראל, עמוד 115

מפה 41: טורקיה – מפה פיזית, עמוד 118

מפה 42: טיוואן, עמוד 126

מפה 43: ונסואלה, עמוד 137

מפה 44: אזור הנהר נילוס במצרים, עמוד 138

מפה 45: ישראל – פיזית, עמוד 140

מפה 46: קריית טבעון וסביבותיה – מפה טופוגרפית, עמודים 145-144

מפה 47: אתרים על מפת חיפה, אתר "אופק", עמוד 157

מפה 48: מדינת ישראל – אזור המרכז וחלק מהדרום, Ymap, עמוד 159

מפה 49: סביבותיה של קרית גת, Ymap, עמוד 159

מפה 50: אזור בקרית גת, Ymap, עמוד 159

מפה 51: ישראל – מפה עם שכבות מידע נושאיות, אתר "אופק", עמוד 160

מפה 52: באר שבע וסביבותיה, Ymap, עמוד 162

מפה 53: תוצאות חיפוש של "יער הקופים", גוגל מפות, עמוד 163

מפה 54: תוצאות חיפוש מסלול הנסיעה מקרית מלאכי לקיבוץ יודפת, גוגל מפות, עמוד 164

מפה 55: חישוב אורך המסלול בין בניין העירייה בתל-אביב לבין מוזיאון תל-אביב, וואלה! מפות, עמוד 165

מפה 56: יישובים בישראל, אתר "אופק", עמוד 168

מפה 57: Google Earth – גוגל ארץ, עמוד 169

מפה 58: קטע מהעיר ניו-יורק, גוגל ארץ, עמוד 169

מפה 59: המיקום של עיריית בית שאן, פורטל גאוגרפי לאומי, עמוד

*174*

מפתח מושגים (לא הועתק לבראיל)

*147*

סוף הספר