מתרגלים ב

בין המילה לטקסט

עברית: הבנה, הבעה ולשון - שאלון ב

שאלון 011108, 211

בהתאם לתכנית הלימודים החדשה

יפעת שרעבי, נגה גנאל

הוצאת "שרי - הוצאה לאור", "גנאל ספרים"

ישראל 2009

עמודי דפוס 5-528

העתיקה: אורנה גלעדי

הספריה המרכזית לעיוורים

נתניה  ישראל   2017

העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.

תוכן הספר

(התוכן ערוך כך: שם הפרק ועמוד דפוס)

TOC \o "1-3" \n \h \z \u הבנת הנקרא והבעה 5הבנת הנקרא והבעה 5

המאמר 7המאמר 7

דרכים לקריאת המאמר והבנתו 7דרכים לקריאת המאמר והבנתו 7

מבנה המאמר 8מבנה המאמר 8

סוגי מאמרים 9סוגי מאמרים 9

מאמר טיעון 9מאמר טיעון 9

מאמר ביקורת ופרשנות 12מאמר ביקורת ופרשנות 12

מאמר מדעי 13מאמר מדעי 13

לכידות וקישוריות במאמר 16לכידות וקישוריות במאמר 16

אמצעי קישור 16אמצעי קישור 16

אמצעים רטוריים 18אמצעים רטוריים 18

תרגילים באמצעים רטוריים 27תרגילים באמצעים רטוריים 27

כתיבת מאמר (חיבור עיוני) 33כתיבת מאמר (חיבור עיוני) 33

מבנה המאמר (החיבור העיוני) 33מבנה המאמר (החיבור העיוני) 33

הפתיחה 33הפתיחה 33

הסיום 36הסיום 36

תהליך של בתיבת מאמר 38תהליך של בתיבת מאמר 38

תהליך הכתיבה 38תהליך הכתיבה 38

הערכת המאמר 43הערכת המאמר 43

מבנים שונים של מאמרים 44מבנים שונים של מאמרים 44

פענוח משימה 59פענוח משימה 59

קישוריות 60קישוריות 60

משימות כתיבה 61משימות כתיבה 61

תרגול מסכם בהבנה ובהבעה 69תרגול מסכם בהבנה ובהבעה 69

הפועל 95הפועל 95

מאפייני הפועל 97מאפייני הפועל 97

גזרת השלמים 98גזרת השלמים 98

דיוקי הגייה בגזרת השלמים 106דיוקי הגייה בגזרת השלמים 106

גזרת המרובעים 108גזרת המרובעים 108

דיוקי הגייה 113דיוקי הגייה 113

גזרת החסרים - חסרי פ"נ (חפ"נ) 114גזרת החסרים - חסרי פ"נ (חפ"נ) 114

גזרת החסרים - חסרי פי"צ (חפי"צ) 115גזרת החסרים - חסרי פי"צ (חפי"צ) 115

דיוקי הגייה חפ"נ - חפי"צ 118דיוקי הגייה חפ"נ - חפי"צ 118

גזרות הנחים 124גזרות הנחים 124

גזרת נחי פ"א (נפ"א) 125גזרת נחי פ"א (נפ"א) 125

גזרת נחי פ"י/ו (נפ"י/ו) 126גזרת נחי פ"י/ו (נפ"י/ו) 126

דיוקי הגייה 140דיוקי הגייה 140

גזרת נחי ל"י/ה (נל"י/ה) 141גזרת נחי ל"י/ה (נל"י/ה) 141

פעלים מורכבים 146פעלים מורכבים 146

דיוקי הגייה 149דיוקי הגייה 149

גזרת נחי ל"א (נל"א) 150גזרת נחי ל"א (נל"א) 150

פעלים מורכבים 155פעלים מורכבים 155

דיוקי הגייה 156דיוקי הגייה 156

העיצורים הגרוניים 162העיצורים הגרוניים 162

דיוקי הגייה 174דיוקי הגייה 174

גזרת נחי ע"ו/י (נע"ו/י) 180גזרת נחי ע"ו/י (נע"ו/י) 180

פעלים מורכבים 187פעלים מורכבים 187

דיוקי הגייה 193דיוקי הגייה 193

גזרת נחי ע"ע (כפולים) 198גזרת נחי ע"ע (כפולים) 198

תרגילי סיכום לפרק הפועל 218תרגילי סיכום לפרק הפועל 218

תצורת השם 233תצורת השם 233

הדרכים להרחבת אוצר המילים בעברית 233הדרכים להרחבת אוצר המילים בעברית 233

גזרה מסורגת 233גזרה מסורגת 233

שורשים תנייניים (שורשים משניים) 273שורשים תנייניים (שורשים משניים) 273

שורשים גזורי שם 276שורשים גזורי שם 276

גזירה קווית 281גזירה קווית 281

א. (1) בסיס פלוס צורן גזירה סופי (בסיס פלוס סיומת) 281א. (1) בסיס פלוס צורן גזירה סופי (בסיס פלוס סיומת) 281

צורני גזירה ליצירת שמות תואר 282צורני גזירה ליצירת שמות תואר 282

א. (2) צורן תחילי פלוס בסיס 285א. (2) צורן תחילי פלוס בסיס 285

ב. מיזוג בסיסים 292ב. מיזוג בסיסים 292

ג. שאילת מילים לועזיות 299ג. שאילת מילים לועזיות 299

דיוקי הגייה מתחום שם העצם 305דיוקי הגייה מתחום שם העצם 305

תחביר (כותרת ראשית) 307תחביר (כותרת ראשית) 307

המשפט הפשוט 309המשפט הפשוט 309

המשפט הפועלי 309המשפט הפועלי 309

הנשוא 309הנשוא 309

הנושא 309הנושא 309

נושא תחבירי ונושא לוגי 310נושא תחבירי ונושא לוגי 310

נשוא מורחב 312נשוא מורחב 312

הנושא הסתמי 314הנושא הסתמי 314

המשלימים במשפט 317המשלימים במשפט 317

משלימי השם 317משלימי השם 317

הלוואי 317הלוואי 317

התמורה 319התמורה 319

משלימי הפועל 323משלימי הפועל 323

המושא 323המושא 323

התיאורים 326התיאורים 326

תיאור מקום 326תיאור מקום 326

תיאור זמן 328תיאור זמן 328

תיאור סיבה 329תיאור סיבה 329

תיאור תכלית 330תיאור תכלית 330

תיאור אופן 332תיאור אופן 332

תיאור מצב 334תיאור מצב 334

תיאור תנאי 336תיאור תנאי 336

תיאור ויתור 337תיאור ויתור 337

חלקים נוספים במשפט 338חלקים נוספים במשפט 338

פנייה 338פנייה 338

הסגר 338הסגר 338

המרות / שחבור 341המרות / שחבור 341

המשפט השמני 348המשפט השמני 348

דגמים שוגים של משפט שמני 354דגמים שוגים של משפט שמני 354

משפט ייחוד 365משפט ייחוד 365

המרות / שחבור 367המרות / שחבור 367

משפט פשוט בעל חלקים כוללים (משפט כולל) 369משפט פשוט בעל חלקים כוללים (משפט כולל) 369

המרות / שחבור 377המרות / שחבור 377

משפטים שאינם פשוטים 379משפטים שאינם פשוטים 379

משפט איחוי 379משפט איחוי 379

משפט חסר כחלק ממשפט איחוי 385משפט חסר כחלק ממשפט איחוי 385

המרות (שחבור) משפט איחוי 387המרות (שחבור) משפט איחוי 387

משפט מורכב 391משפט מורכב 391

פסוקיות התיאורים 392פסוקיות התיאורים 392

פסוקית מקום 392פסוקית מקום 392

פסוקית זמן 394פסוקית זמן 394

המרות / שחבור 397המרות / שחבור 397

פסוקית סיבה 398פסוקית סיבה 398

פסוקית תכלית 401פסוקית תכלית 401

פסוקית אופן 403פסוקית אופן 403

פסוקית מצב 405פסוקית מצב 405

פסוקית תנאי 407פסוקית תנאי 407

פסוקית ויתור 412פסוקית ויתור 412

פסוקיות שאינן תיאוריות 416פסוקיות שאינן תיאוריות 416

פסוקית לוואי 416פסוקית לוואי 416

המרות / שחבור 419המרות / שחבור 419

פסוקית מושא 422פסוקית מושא 422

המרות / שחבור 426המרות / שחבור 426

פסוקית נושא 427פסוקית נושא 427

המרות / שחבור 431המרות / שחבור 431

פסוקית נשוא 432פסוקית נשוא 432

פסוקית מצומצמת 440פסוקית מצומצמת 440

פסוקיות דומות בתפקידים שונים 442פסוקיות דומות בתפקידים שונים 442

משפט מורכב בעל פסוקיות אחדות 444משפט מורכב בעל פסוקיות אחדות 444

משפטים בעלי מבנה מעורב 448משפטים בעלי מבנה מעורב 448

משפט איחוי שאיבריו מורכבים 448משפט איחוי שאיבריו מורכבים 448

משפט מורכב בעל איברים מאוחים 451משפט מורכב בעל איברים מאוחים 451

דרכים למסירת דיבור 458דרכים למסירת דיבור 458

דו-משמעות תחבירית 465דו-משמעות תחבירית 465

תקינות תחבירית 471תקינות תחבירית 471

תרגיל מסכם 482תרגיל מסכם 482

*5*

הבנת הנקרא והבעה

*5*

כשלמדנו את החומר בלשון, הבנה והבעה - שלב א, הכרנו מושגים ורכיבים לשוניים מתחום הסמנטיקה והבנת הנקרא. בפרק זה מוגשת לכם תזכורת לנושאים שנלמדו בשלב א וכן תוספות אחדות להרחבת הנושא. תזכורת זו תעזור לכם בתחום הבנת הנקרא ברמה של שלב ב. בשלב א של הלימוד עסקנו בטקסטים מסוגים שונים. בשלב ב נעסוק במאמרים.

להרחבת הידע על מושגים שנלמדו בשלב א, הנכם מופנים לספר הלימוד "בין המילה לטקסט" או לספר "מתרגלים א - בין המילה לטקסט".

המאמר

*7*

המאמר הוא חיבור עיוני על נושא אחד מוגדר. כל נושא מתאים למאמר. המאמרים יכולים להיות בתחום האמנות, הפילוסופיה, המדע, הסוציולוגיה ועוד.

סוגי מאמרים - קיימים סוגים אחדים של מאמרים, ביניהם מאמר המספק מידע, מאמר מדעי המדווח על מחקר ותוצאותיו, מאמר הדן בבעיה מסוימת ומאמר הנוקט עמדה. מאמרים הדנים בבעיה או הנוקטים עמדה נכתבים לעתים קרובות בעקבות אירוע מסוים ("אירוע מניע"), נושא העולה לכותרות.

דרכים לקריאת המאמר והבנתו

*7*

קריאת המאמר והבנתו מורכבות משני שלבי עבודה עיקריים:

א. קריאה ראשונית של המאמר

ב. קריאה מעמיקה של המאמר

קריאה ראשונית

היכרות ראשונה עם המאמר שמטרתה התרשמות כללית מן הנושא שבו הוא דן.

בקריאה הראשונית כדאי להתמקד בשלוש נקודות:

- קריאת הכותרת ופרטי "תעודת הזהות" של המאמר.

- כדאי להתייחס גם למרכיבי התקשורת של המאמר:

- הנסיבות (הזמן והמקום, הרקע הפסיכולוגי והתרבותי של המאמר)

- המשתתפים במאמר (מיהו המוען ומיהם הנמענים)

- מטרות המאמר (התכלית שהמוען רוצה להשיג אותה)

- צורת המבעים (תוכן הדברים והאופן שהם נאמרים בו)

- דרכי ההבעה (הנימה, הדרך ורוח הדברים כפי שהם באים לידי ביטוי במאמר)

- קריאת הפסקה הראשונה והאחרונה להתרשמות כללית - קריאה זו מכוונת לנושא שהמאמר דן בו.

קריאה מעמיקה

- בקריאה המעמיקה יש לקרוא את כל המאמר ברצף. מטרתה של קריאה זו היא להכיר את תוכנו של המאמר, את הרעיון המרכזי שבו, את מבנהו ואת מאפייניו השונים.

- קריאת המאמר מתוך מודעות לשאלות הנשאלות עליו, עוזרת לקורא "לתהלך" את המאמר, לקרוא אותו ולשים לב לכלל ולפרטים, בדרך כלל החשובים, שהשאלות הנשאלות על המאמר, מעלות.

כדי להבין את המאמר שאנו קוראים וכדי להצליח בהבנתו יש לעסוק בו בשני מישורים:

א. הבנת ה"מיקרו" של המאמר - המילים, המשפטים, הפסקות והקשרים שביניהם

ב. הבנת ה"מקרו" של המאמר - הבנת המסר הכללי של המאמר, המטרה שלשמה כתב הכותב את המאמר וכו'.

*8*

מבנה המאמר

*8*

כל מאמר הבנוי נכון, בנוי במבנה הגיוני היוצר קשר בין חלקיו. מבנה זה מכונה "רצף רטורי". הכותב בוחר את הרצף הרטורי בהתאם לנושא ולרעיון שאותו הוא רוצה להציג. לדוגמה, במאמר שמטרתו לשכנע את הקורא, יבחר הכותב ברצף של סיבות ושל נימוקים. מבנהו של המאמר יכול לעזור לנו להבין את המסר של הכותב ולעמוד על כוונתו על פי הדרך שבה הוא מציג את הדברים.

המבנים השונים הוצגו בהרחבה בשלב א של הלימוד, ובפרק זה הם מוזכרים באופן תמציתי.

דגם א - הצגת אירוע

מידע / אירוע - תגובה - מסר

דגם ב - דיון בבעיה

- הצגת הבעיה - הצגת היבטים שונים שלה - הצגת פתרונות אפשריים לכל אחד מן ההיבטים

- הצגת הבעיה - גורמים - תוצאות / פתרונות

דגם ג - דגם של השוואה

הקדמה (הצגת הנושאים להשוואה) - יתרונות חסרונות / הקבלה - הפירוט שלהם - מסקנה / מסר / דעת הכותב / הצעת פשרה

דגם ד - דגם של עימות (בעד ונגד)

הצגת הנושא - הצגת עמדות בעד העניין ונגדו - סיכום / מסקנה

דגם ה - דגם של סיבות ותוצאות

הצגת הנושא - הצגת הסיבות / הגורמים לנושא - הצגת התוצאות האפשריות (חיוביות או שליליות)

דגם ו - רצף של השתלשלות אירועים (רצף כרונולוגי)

הקדמה - הצגת תקופות שונות - האירוע / המניע בכל תקופה - התוצאות או ההשפעות של כל אירוע

דגם ז - רצף של היבטים (תחומי חיים שונים)

הצגת הנושא - הצגת כל אחד מן ההיבטים (כלכלי, חברתי, מדיני, חינוכי) - סיכום או דעת הכותב

הערה: הסכמות יכולות להופיע במלואן או רק בחלקן.

*9*

סוגי מאמרים

*9*

בפרק זה נציג מאמרים עיוניים ולצדם מאמר מדעי.

מאמר טיעון

*9*

מאמר טיעון הוא מאמר המציג את עמדתו של הכותב בנושא מסוים, כלומר הוא נכתב מתוך גישה אישית. בדרך כלל זהו נושא השנוי במחלוקת. המאמר מציג את השקפתו האישית של הכותב או את דעתו הפרטית בעניין כלשהו.

הקורא עשוי להתנגד לדעות המוצגות במאמר או להטיל ספק בנאמר. מטרתו של הכותב היא לשכנע את הקורא ולבטל את ספקותיו. הכותב נעזר בנימוקים משכנעים כדי שהקורא יתמוך בעמדותיו או בפתרון שהוא מציע לבעיה המועלית במאמר.

מאמר טיעון צריך להכיל שלושה מרכיבים עיקריים:

1 .פתיחה - טענה / הנחת יסוד

2. גוף - ביסוס הטענה / נימוקים

3. סיום - מסקנות / המלצות / הבעת תקווה לעתיד / פתח לדיון חדש

בפסקת הפתיחה

- על הכותב להציג את טענתו.

- עליו להקפיד לנסח במשפט שלם את נושא הטיעון.

- הטיעון צריך להתבסס על עובדות, אך מטרתו העיקרית היא הבעת דעות.

- בדרך כלל הטיעון בא להוכיח צורך בשינוי מצב קיים או לסתור דעה המחייבת שינוי כזה.

- לעתים הטענה הראשית במאמר היא השערה או דעה, לעתים היא מהוססת ולעתים היא נחרצת.

בגוף המאמר

- יש לבסס את הטענה שהוצגה.

- על הכותב להסתמך על עובדות או על עדותם של בני סמכא בנושא כדי לשכנע את הקורא בצדקת טענתו.

- יש להשתמש בנימוקים, בהוכחות, בדוגמאות או בכל מידע שישרת את המטרה.

- לעתים הכותב מביא גם את טענות הנגד העשויות לעלות ומגיב עליהן.

- ביסוס הטענה צריך להיות מובנה ומוליך למסקנה המתבקשת.

כדי שהטיעון יהיה טוב מבחינת התוכן, יש להקפיד על כמה כללים:

1. לעסוק אך ורק בעניין הנידון, ולא לסטות ממנו.

2. להעלות נימוקים כבדי משקל, ולא טענות חסרות בסיס, שמסיחות את הדעת מן העיקר.

3. לסתור את נימוקי הנגד, טענות הנגד.

4. דברי הטיעון צריכים להיות מובנים וברורים לקורא. ניסוח מסורבל, פשטני או שימוש במונחים מקצועיים עשויים להרחיק את הקורא, והמוען יחטיא את מטרתו.

סיום

על הכותב לסיים את דבריו באמצעות מסר כלשהו, בהמלצה על דרך פעולה מסוימת או באמצעות מסקנה מן הכתוב, שלעתים היא חזרה על הטענה שהוצגה בפתיחה. בדרך כלל המסר של הכותב משתמע מסך כל העיסוק במאמר.

*10*

דוגמאות לביטויי קישור להבעת טענה:

טענה: לעניות דעתי, נראה לי ש... יש אומרים ש...

נימוקים: הנימוק הראשון, להלן נימוקים אחדים, נוסף על הנימוק הראשון דוגמאות: אדגים זאת, להמחשת הדברים, הדוגמה הבולטת

מסקנות: עלינו ל... אפשר להסיק ש... אני מציע ש...

דוגמה למאמר טיעון

מאמר זה מציג מבנה כללי של מאמר טיעון ולצדו הדגמה מהמאמר הנתון.

איכות מתחילה משפת אם / ניצה בראל

(מבנה כללי של מאמר טיעון)

פתיחה

- "האירוע המניע" - הצגת הבעיה - הצגת הטענה

הדגמה

מהמאמר הנתון "האירוע המניע"

שתי ידיעות שהתפרסמו לאחרונה בעיתונות והקשורות זו בזו. צריכות להדאיג את כולנו:

1. מסקר ארצי בנושא מקצועות הלימוד עולה שעברית היא המקצוע השנוא ביותר על תלמידים בישראל.

2. מחקר של מחלקת מדעי ההתנהגות באגף כוח אדם בצה"ל מגלה, כי ציוני האיכות של המתגייסים לצה"ל נמצאים בירידה חמורה. הירידה מתבטאת בעיקר בהישגים במבחנים הפסיכוטכניים וברמת העברית. הממצאים המדאיגים ביותר נמצאו ברמת העברית של המתגייסים. בני הנוער מפגינים רמה נמוכה יותר של מיומנויות לשוניות מאשר בעבר. הירידה ברמה היא עקבית ובאה לידי ביטוי ביכולת הקריאה, הכתיבה והבנת הנקרא. הממצאים מדאיגים את רשויות הצבא, כי הנחת העבודה של צה"ל היא שככל שרמת העברית של המתגייס טובה יותר, כך גדלים סיכוייו להצליח בשירות ולהגיע לתפקידי פיקוד. להערכת החוקרים,

הצגת הבעיה והטענה

מגמת הירידה בשליטה בעברית נובעת מן העובדה שבני הנוער מייחדים פחות זמן לקריאה ולכתיבה.

(גוף המאמר)

- ביסוס הטענה - פירוט הסיבות - תוצאות

סיבה 1- חשיפה לשפה דלה באמצעי התקשורת

לדעתי, יש סיבה עמוקה יותר למצבה העגום של השפה העברית כיום והיא חוסר הרצינות שבה אנו מתייחסים לשפתנו. ילדינו אינם חיים בחלל ריק - עיניים להם ואוזניים, והם רואים, שומעים ומבינים. כמעט כל צפייה בטלוויזיה או הקשבה לרדיו מגלות דלות ביטוי ועילגות לשון ומוכיחות שהאזרח הישראלי אינו זקוק להרבה מילים כדי "להצליח" בחיים ולהתפרסם.

התוצאה היא בוגרי תיכון בורים, חסרי תרבות של חשיבה והבעה בשפת אימם. חשיבתם בלתי מאורגנת, כושר הניסוח שלהם לקוי, שפתם רדודה ושטוחה ("כזה" "כאילו") ושגיאות הכתיב שלהם חמורות.

*11*

לדאבוני, בכל פעם שעולים לדיון הנתונים המדאיגים על בורותם של בוגרי התיכון שלנו, על דלות יכולת ההבנה שלהם ועל עילגות לשונם, אנו חוזרים ושואלים את עצמנו מה עוד אפשר לעשות כדי שהתלמידים יאהבו ללמוד, ואנו מציעים ערכות לימוד צבעוניות יותר, גרפיקה חדשנית, מחשב, אינטרנט ועוד. שוב אנו מחטיאים את המטרה, והתוצאה היא בוגרי תיכון שיש להם

"כלים" ו"המון ידע" מהאינטרנט ומהמסד. אך מתקשים לנסח משפט בהיר ונבון על אירועים יומיומיים.

סיבה 2 - התמקדות ב"כלים"

ידע בכל תחום נובע מעיסוק רציני בתחום. הדיבורים על "הקניית כלים" אינם אלא כיסוי לבורות ולעילגות. הבנת הנקרא נקנית באמצעות קריאה רבה. עושר לשוני מושג מתוך היכרות מעמיקה עם טקסטים שונים. אוצר מילים מתעשר באמצעות שינון ועוד.

סיבה 3 - קריאה דלה ולא מעמיקה

דלות הלשון ואובדן רבדיה של השפה העברית נובע מחוסר עיסוק רציני בשפה.

חשיבותה של הלשון

הלשון היא הכלי הכמעט ראשוני שבו נתפסת תרבותו של עם ואיכותו של האדם.

כל לשון של עם איננה רכושו של דור זה או אחר, אלא סך הכול הלשון העולה מכלל דורותיה ומן ההבשלה של תולדותיה. חוסנה של כל לשון נמדד כמו גזע עץ במניין קליפות הצבע המקיפות אותו. לצערי,

תיאור המצב הקיים

לא השכלנו לברוא לשון עברית שיש בה רצף משפת יציאת מצרים לשפת העם הנגאל והשב לבנות את ארצו.

לא הצלחנו ליצוק ישן לתוך חדש, קודש לחול. האזנו ללשון הכיכרות ושכחנו את שירת העשבים. לשון הדורות הפכה למטרד לשוני ולפוחלץ מילולי, ולשון הרחוב מושלת בכיפה.

סיום

מסקנה מסר המלצות

לשונו של אדם משכיל צריכה להיות שונה מלשונו של חסר ההשכלה.

מסקנות

תפקיד המורה בהנחלת השפה

רמה גבוהה של לשון פירושה רמת המשגה וחשיבה גבוהה, תפקידנו כמורים וכמחנכים להנחיל לתלמידנו שפה עברית עשירה. עלינו להכניסם לעולם שבו טקסטים סבוכים קצת יותר מג'ינגלים של פרסומת יהיו נגישים להם. אין להסתפק במשלב היומיומי. יש ללמדם לבנות משפט שלם, לנסח בבהירות רעיון, לארגן את מחשבתם ולהנחיל להם שפה עשירה ומדויקת המקפלת בתוכה חמשת אלפים שנות תרבות, שפה שבצליליה מתנגנים קולות קדומים ועכשוויים. זאת יש לעשות לא רק בשיעורי לשון, הבעה וספרות אלא גם בשאר השיעורים. ילד שלמד בשיעורי ההתעמלות שמלבד יד ורגל קיימים גם שוק וירך, צוואר ועורף, יוכל להבין ביטויים כמו "קשה עורף" ו"הכהו שוק על ירך".

המאמר פורסם ב"קשר עין", ביטאון ארגון המורים העל-יסודיים, אפריל 2003

*12*

מאמר ביקורת ופרשנות

*12*

מאמר ביקורת הוא מאמר אשר בוחן ובודק תופעה, מצב או התנהגות, הוא עשוי למתוח ביקורת על אדם ועל דרך התנהגותו, על ממסד ועל אופן ניהולו. כמו כן הוא מגיב על פעילות תרבותית כגון תכניות טלוויזיה, הצגות, ספרים, סרטים, יצירות אמנות וכו'.

- הביקורת מעריכה ומנתחת את הגורם שאותו היא מבקרת הן לחיוב והן לשלילה.

- הערכת הדברים מתבצעת מנקודות ראות שונות.

- הביקורת תמיד מעריכה ושיפוטית, כלומר היא מייצגת את דעת הכותב (הביקורת סובייקטיבית).

- במאמר ביקורת יש לצפות למילים טעונות רבות, לשמות תואר רבים הן לחיוב והן לשלילה.

- במאמר מסוג זה עשויים להיות ביטויים של אירוניה ושל לעג.

פרשנות היא הפירוש האישי שהמוען מוסיף לתיאור, להסבר או לניתוח של התופעה שהוא דן בה. פרשנות יכולה ללוות ניתוח של יצירות אמנות וספרות, תיאור וניתוח של אירועים היסטוריים, של תופעות חברתיות ועוד.

דוגמה למאמר ביקורת ופרשנות

לפניכם מאמר הדן בנושא העולה לדיון חודשים לבקרים.

מאמר זה מציג דוגמה של דיון בבעיה תוך הבאת הדעות השונות, פרשנותו של הכותב והבעת דעתו.

הדברים מזעזעים וקשים לצפייה / עובדיה עזרא

(ד"ר עובדיה עזרא הוא מרצה בכיר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת ת"א. עוסק באתיקה ובפילוסופיה פוליטית וחברתית.)

(פתיחה)

הטענה - ו"האירוע המניע"

מהו הקו האדום בכל הנוגע לשידור אירועים קשים לצפייה? סוגיה זו עלתה באחרונה שוב לדיון בעקבות שני אירועים מחרידים, ששאלת שידורם עוררה מחלוקת קשה.

האחד - שידור קלטת שצולמה על ידי אנס, ובה מוצגת התעללותו בקורבן האונס. הנימוק שהועלה בזכות השידור היה "להפנות את הזרקורים אל נגע חמור המתרחש בחברה הישראלית".

האירוע השני הוא בקשה של טימותי מקוויי שהורשע בפיצוץ בניין באוקלהומה סיטי, שבו נהרגו 168 בני אדם ונידון על כך למוות. הרוצח ביקש שהוצאתו להורג תשודר בטלוויזיה.

(גוף המאמר)

שני האירועים אמנם שונים זה מזה, אך הם מעוררים שאלה דומה: האם כל דבר ראוי לשידור בטלוויזיה? לבטח לא יקשה על מי שרוצה לשדר זוועות אלה לשכנע שיש בהן עניין ציבורי, שכן צופים רבים בהם. עם זאת, יקשה עליהן לשכנע כי לשידורם ערך מוסף חדשותי או עיתונאי כלשהו. כדי לענות על "זכות הציבור לדעת" די היה לספק את המידע מבלי ללוותו בצילומים.

(טענה אפשרית בעד השידור)

יכול מישהו לטעון כי אמצעי התקשורת האלקטרוניים אינם עיתונות במובנה הרגיל. אלא כלי בידורי שאמור גם להתחשב ברצון הצופים:

וכי אם קהל הצופים צמא למראות זוועה כאלה, על כלי התקשורת למלא את דרישתו. תפישת כלי התקשורת האלקטרוניים כאמצעי בידור יכולה להכשיר את המרוץ המטורף אחר אחוזי צפייה, שהוא, ככל הנראה, השיקול המכריע בשאלה מה ישודר ומה לא. על פי קריטריון זה, שידור האירועים המוזכרים בהחלט מבטיח הצלחה.

*13*

עמדת הכותב - נגד

ואולם, תפישה זו של כלי התקשורת האלקטרוניים כאמצעי בידור שאמור להתאים עצמו לטעם הקהל, בעצם מסירה מהם כל מחויבות ערכית לתכני השידור, ויש בה משום הטעיה ובריחה מאחריות.

הטלוויזיה אינה רק כלי לסיפוק יצריו של הקהל: במידה רבה היא גם מעצבת את טעמו. שידור מראות מעין אלה מעלה את רמת האלימות שקהל הצופים נחשף אליה. השידור מקהה את רגישות הצופים לתופעה מסוג זה ומפחית את התיעוב ואת הגינוי שלהם את התופעה. התקשורת אינה יכולה להסתתר מאחורי הטענה כי זוהי העדפת הקהל, משום שיש לה חלק לא מבוטל במצב מצער זה.

היא יכולה למנוע את הידרדרות העדפותיהם של הצופים בכך שתימנע משידור תמונות כאלה.

הנימוק של אמצעי התקשורת וטענת הנגד של הכותב

כאמור, הנימוק שהציגו אמצעי התקשרות להחלטתם לשדר את התמונות היה שהם ביקשו לזעזע את הציבור ובכך להביאו לפעול למיגור התופעה. טענה זו מגוחכת למדי.

הציבור המזדהה עם הקורבן מזועזע דיו גם ללא התמונות, ואין צורך במראות הקשים שמעוררים בו סלידה כדי להעמידו על חומרת התופעה. ואילו הציבור גס הלב, שחפץ לצפות במראות הזוועה, לא יזדעזע מהתמונות כלל ועיקר; אלה רק יספקו יצרים סדיסטיים ואלימים שלו.

המסר של הכותב

שידור מראות זוועה כאלה לא רק פוגע ברגשות הציבור שמתעב אותם, אלא גם מעודד את הציבור שמזדהה איתם. במובן זה נהפכת התקשורת האלקטרונית במידה מסוימת שותפה לאלימות ולברוטליות שעליהן היא מתיימרת להתריע בשידור מראות כאלה.

מעובד על פי מאמר ב"הארץ", מרס 1999

מאמר מדעי

*13*

המאמר המדעי יוצא מתוך גישה מדעית, והוא כתוב בשיטה ובסגנון של עיון ומחקר. הכותב מגדיר את מטרת מאמרו, ולאחר מכן הוא מציע הנחות, נתונים וממצאים; הוא מפתח את רעיונו, מסיק מסקנות אובייקטיביות ומסכם. המאמר מכיל הפניות למקורות מידע שעליהם הוא מסתמך. המאמר המדעי שואף להצגה אובייקטיבית של הדברים, ולכן בדרך כלל נהוג להצניע בו את אישיותו של הכותב ואת דעתו.

*14*

דוגמה למאמר מדעי

מאמר זה הוא דוגמה למאמר מדעי-מחקרי, המציג מחקר ותוצאותיו.

במאמר מסוג זה הכותב בדרך כלל אינו מביע את דעתו האישית.

תפקוד התקשורת בעתות משבר / גבי וימן

פרופ' גבי וימן הוא ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.

(פתיחה)

הצגת הנושא הנחקר

מחקרים רבים בוחנים מזה שנים רבות את תפקודה של התקשורת בעתות משבר. בעקבות רצח רבין ב-1995 ערכו החוקרים השוואה בין תפקוד התקשורת בישראל לבין תפקודה בארה"ב לאחר רצח קנדי ב-1963. ההשוואה העלתה דמיון רב בין המסרים, הסמלים והשליחות של התקשורת, והיא אף חיזקה את התפיסות המקובלות בין החוקרים לגבי הפונקציה החברתית של התקשורת.

(גוף המאמר)

מטרת המחקר

מטרתו של מאמר זה היא לדווח על מחקר שנערך בתום שבעת ימי האבל לאחר רצח רבין. ובו בחנו את תפקודה של התקשורת הישראלית מול תפקודה של התקשורת בארצות הברית לאחר רצח קנדי. הנתונים ששימשו למחקר כללו סקר מיוחד שנערך בתום שבעת ימי האבל לאחר רצח רבין בקרב מדגם של 1,000 נחקרים וכן ניתוח תכני התקשורת בעת סיקור האירועים בארה"ב בנובמבר 1963 ובישראל בנובמבר 1995.

רקע מדעי

לאסוול (1948) טוען שלתקשורת ההמונים שלושה תפקידים:

א. סיקור הסביבה (העברת מידע לקהל),

ב. תיאום (אינטרפרטציה של המתרחש ומה צפוי),

ג. המשכיות תרבותית.

בתקופות משבר כמו מלחמה, רצח מנהיג ועוד מתעצמים תפקידיה של התקשורת. עליה לסקר בצורה אינטנסיבית את האירוע, להסבירו, להפיג מתחים, להבטיח יציבות ואף ליצור סולידריות. פלד וכ"ץ (1974) טענו, כי בעת משברים, אם המנהיגות אינה מתפקדת, עשויה התקשורת למלא את תפקיד הממשל. אחת הדוגמאות לכך היא רצח קנדי, כאשר כל הציבור התכנס סביב אמצעי התקשורת כדי להתעדכן במתרחש, להבין את מה שקרה ולהתבשר על שינוים צפויים. בעתות משבר התקשורת ממלאת תפקיד חשוב - החזרת האמון ביציבות המשטר והענקת לגיטימציה לממשל הקיים או למנהיגות החדשה ואף תיעול העצב והכעס של ההמונים אל קתרזיס. שרם (אצל גרינברג ופרקר, 1965) שסיקר מחקרים רבים בנושא, מציין תפקיד נוסף וחשוב לתקשורת בעת משבר - סיוע בהקלת הצער וההלם על ידי ביטוי קולקטיבי לאבל. לטענתו, כל תפקודיה של התקשורת שהוזכרו לעיל, יבטיחו את יציבות המשטר והסדר החברתי בעת משבר.

ניתוח ממצאי המחקר

התפקיד הראשון שהוטל על התקשורת היה הבשורה. ואכן רוב הציבור בישראל התבשר באופן מהיר על ההתנקשות בחיי רבין מתוך אמצעי התקשורת, כפי שהדבר קרה בארצות הברית לאחר רצח קנדי. גם מהדרך שבה הודיעה התקשורת על מות המנהיג, אפשר ללמוד בשני המקרים על השילוב של איפוק וריסון עם עצב לאומי. עם זאת המסר שהועבר לציבור היה ברור - למרות האסון יש מנהיגות! התקשורת עזרה רבות למנוע פניקה לדאגה להרגעה ולהבטחת היציבות השלטונית והסדר החברתי.

*15*

התפקיד השני שנטלה על עצמה התקשורת היה תיעול העצב והאבל אל הטקסים שנערכו. בדרך זו חש הציבור שהוא מתחלק ומשתתף עם אחרים בצער ומוצא פורקן לכאב. שרם (שם) רואה בטקסי ההלוויה ובאירועים הנלווים מעין קתרזיס לאבל. הטלוויזיה הקרינה תמונות מהאירועים והתעכבה על סמלים בעלי משמעות כמו ההצדעה של בנו של קנדי לפני ארון אביו ודמו של רבין על דף ה"שיר לשלום" שהיה בכיסו. תמונות אלו משמשות כמתווכות בין הקהל האבל לבין האירועים, נותנות הרגשה של שותפות, של שייכות ושל לקיחת חלק. גם הפגנת הסולידריות בין אמצעי התקשורת השונים שזונחים את התחרות ומפגינים שותפות גורל, תורמת רבות להרגשת האחדות בעת משבר.

במצבי משבר העלולים לסכן את הסדר החברתי, דואגת התקשורת לשמור על יציבות ועל המשכיות, ובכך היא תורמת לחיזוק הסדר החברתי. לעתים התקשורת אף שומרת על הסטטוס קוו על ידי האדרתם של מנהיגים לאחר מותם. וממשיכיהם מדגישים את מחויבותה ומחויבות החברה להמשיך את פועלם של קודמיהם. במקרים אלו האופוזיציה מפגינה קונצנזוס לאומי ומדחיקה באופן זמני את תפקידה האמתי עד שהמשבר יחלוף.

(סיכום - מסקנות המחקר)

לסיכום, מהמחקרים שנערכו לפני רצח רבין ואחריו עולה כי יש זיקה בין תקשורת המשדרת סולידריות ויציבות בשעת משבר לבין יציבות הציבור ושמירה על הסטטוס קוו מבחינת פוליטית.

מתוך מבוא למאמר "שעת החסד: תפקוד התקשורת הישראלית לאחר רצח רבין", המופיע בספרו של דן כספי "תקשורת ודמוקרטיה בישראל", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997

*16*

לכידות וקישוריות במאמר

*16*

מאמר שאנו קוראים או כותבים, ייחשב כמאמר תקין וקל לקריאה ולהבנה אם הוא בעל שתי תכונות עיקריות: לכידות וקישוריות.

הלכידות היא מצב שבו כל המשפטים שבמאמר עוסקים בנושא מרכזי אחד. הפסקות השונות אמנם עשויות לדון בעניינים שונים ולהציג את הנושא מנקודות מבט שונות, אך כל פסקה עוסקת בנושא אחד בלבד הקשור לנושא המרכזי של המאמר. כדי לזהות את נושא הפסקה אפשר להיעזר במשפט המפתח שלה.

הקישוריות היא מצב שבו המשפטים במאמר קשורים זה לזה באמצעות מילות קישור. מילות הקישור מראות את הקשר הלוגי בין המשפטים שבמאמר ובין הפסקות השונות שבו. שימוש נכון במילות קישור עוזר ליצירת לכידות במאמר.

אמצעי קישור

*16*

לפניכם רשימה חלקית של אמצעי קישור:

סוג הקשר: ריבוי והוספה

מילות הקישור: ו' החיבור, גם, אף, וכן, נוסף על כך, כמו כן

סוג הקשר: ניגוד

מילות הקישור: בניגוד ל, אבל, אך, אולם, מאידך גיסא, עם זאת

סוג הקשר: עימות

מילות הקישור: לעומת, לעומת זאת, ואילו

סוג הקשר: ויתור

מילות הקישור: למרות, עם כל, על אף, חרף, למרות זאת, עם זאת, על אף זאת, אף על פי כן, חרף זאת, אף על פי ש... אף ש... אף כי...

סוג הקשר: מיעוט והפחתה

מילות הקישור: רק, בלבד, פרט ל, למעט, חוץ מ...

סוג הקשר: בררה

מילות הקישור: או, או... או, אם

סוג הקשר: פירוט, הסבר, הבהרה, הדגמה

מילות הקישור: למשל, כלומר, זאת אומרת, רוצה לומר, כגון, מכאן משתמע ש...

סוג הקשר: השוואה

מילות הקישור: כמו, יחסית ל... בהשוואה ל... בדומה ל... כך גם, כשם ש... כפי ש...

סוג הקשר: סיבה

מילות הקישור: בגלל, עקב, בשל, מפני, מחמת, בגין, בזכות, הודות ל... כי, משום ש... מפני ש ... מכיוון ש... מאחר ש... היות ש... הואיל ו...

סוג הקשר: תוצאה

מילות הקישור: כתוצאה מ... לכן, לפיכך, על כן, משום כך, עקב זאת, כתוצאה מכך, מכאן נובע ש...

*17*

סוג הקשר: זמן

מילות הקישור: לפני, בזמן, לאחר, בסיום, תחילה, לאחר מכן, לאחר זאת, קודם לכן, לפני כן, כאשר, לפני ש... כש... אחרי ש... בזמן ש... בשעה ש... לאחר ש...

סוג הקשר: מטרה (תכלית)

מילות הקישור: כדי, לכבוד, למען, בשביל, לקראת, לצורך, לשם, למטרה, לשם כך, שמא, פן, לבל, כדי ש... בשביל ש... כדי שלא, על מנת ש...

סוג הקשר: אופן

מילות הקישור: באמצעות, בעזרת, באופן דומה, כך, כפי ש... כמו ש... עד ש... ככל ש... באופן ש... עד כי...

סוג הקשר: תנאי

מילות הקישור: בתנאי, במקרה של, בלי, ללא, אם, בתנאי ש... במקרה ש... כי אם, לו, אילו, אילולא, אלמלא

סוג הקשר: הדגשה

מילות הקישור: בעיקר, בייחוד, במיוחד, רק, בכלל... ובפרט, לא... אלא, אכן, ראוי להדגיש ש...

אמצעי קישור להבעת עמדת הדובר

החלטיות הבעת ביטחון

כמובן, ללא ספק, כידוע, אין ספק ש... ברור ש... מובן ש... אין עוררין, ברור לכול

חוסר החלטיות השערה (ספק)

כנראה, כפי הנראה, בדרך כלל, מן הסתם, אולי, נראה ש... ייתכן כי/ש... אפשר כי/ש... מתקבל על הדעת ש... סביר להניח ש... קרוב לוודאי ש... לא מן הנמנע ש... דומה ש...

הסתייגות

לכאורה, אמנם, אבל

אמצעי קישור לארגון הטקסט

פתיחה

בפתח דברינו, במאמר זה נעסוק, מטרת המאמר היא, בתחילה נדון ב...

מקדמי ארגון

בתחילה אציג... ובהמשך אדון ב..., לפניכם שלוש סיבות / שלושה נימוקים ל..., עד כה עסקנו ב... ובהמשך נעסוק ב..., סיבה אחרת, גורם ראשון, גורם שני, ראשית, שנית

סיכום

לסיכום, בסופו של דבר, בסיכומו של דבר, לסיום הדברים, מכך עולה, מכל הנאמר לעיל עולה

מסקנה

ניתן להסיק ש... מכאן נובע ש... מתוך כך, לפיכך, המסקנה המתבקשת היא...

*18*

אמצעים רטוריים

*18*

האמצעים הרטוריים הם כלל האמצעים הסגנוניים הלשוניים שהכותב משתמש בהם כדי להעשיר את כתיבתו. מטרתם של האמצעים הרטוריים היא להתקרב אל הנמען (הקורא או השומע), למשוך את תשומת לבו, לגרום לו להאמין באמיתות הדברים ובכך לנטרל את הביקורת של הנמען, לרתק אותו, להדגיש את עמדתו של הכותב בעניין הנידון, להשפיע על הנמען לפעול בדרך מסוימת וכן לסייע בקליטתו של המסר בצורה התואמת ביותר את מטרת המוען. כל אלה הם אמצעי שכנוע.

יש להעיר שלא בכל טקסט קיימים אמצעים רטוריים, וגם כאשר הם קיימים לא כולם מופיעים בטקסט. יש ללמוד לזהות מהם האמצעים המופיעים בכל טקסט וטקסט.

הנושא נלמד בהרחבה בשלב א של הלימוד. כאן מוצגים הן תזכורת והן הדגשים חדשים.

1. חזרות

(1) חזרות על מבנים תחביריים

הסבר: הכותב חוזר על מבנים תחביריים, על צלילים מסוימים ועל צירופים שהוא רוצה להדגיש.

המטרה: ליצור מעין "שטיפת מוח", להדגיש את עמדתו של המוען (הכותב) ואת המסר שלו ולשכנע את הנמען.

דוגמה: איך זה שפרחים יפים כל כך פורחים להם בשממה בלי טיפול, בלי דישון ובלי השקיה?

(2) שימוש רב בשמות תואר

הסבר: לעתים קיים ריבוי שמות תואר בטקסט. לעתים מצרף הכותב כמה שמות תואר לשם עצם אחד.

המטרה: שיבוץ רב של שמות תואר עשוי להגביר את עוצמת המסר.

דוגמה: הצנחנים עמדו מול הכותל מלוכלכים, עייפים, עמוסי נשקם לעייפה.

(3) מילים נרדפות

הסבר: חזרה על הנאמר במילים שונות שיש להן אותה משמעות או משמעות חלקית זהה.

המטרה: שיבוץ רב של מילים נרדפות עשוי להגביר את עוצמת המסר.

דוגמאות: - יופי - הדר, ירח - לבנה, רם - גבוה, שקט - שלווה.

- יש אנשים בעלי כוח ושררה הסובלים משחצנות ומיהירות.

הנרדפות עשויה להיות מילונית או נרדפות בהקשר.

נרדפות מילונית - מילים שמשמעותן קרובה על פי ההגדרה המילונית.

נרדפות בהקשר - מילים שאין ביניהן קשר של משמעות, אך בהקשר של טקסט מסוים ניתן לראות בהן מילים נרדפות.

*19*

2. המילה כאמצעי רטורי

(1) מילים מנוגדות

הסבר: מילים מנוגדות הן מילים שמשמעותן מנוגדת זו לזו

המטרה: ליצור הדגשות בטקסט, להבליט ולהעצים את המסר ולשכנע את הנמען.

דוגמאות: כל מה שאומרים על גיל ההתבגרות אכן נכון: הם ישנים יותר, הם אוכלים יותר, הם מטלפנים יותר, הם מתעניינים פחות ופחות במה שאומרים ההורים.

הניגודיות עשויה להיות מילונית או ניגודיות בהקשר.

ניגודיות מילונית - מילים שמשמעותן הפוכה על פי ההגדרה המילונית.

ניגודיות בהקשר - מילים שאין ביניהן קשר של ניגודיות, אך בהקשר של טקסט מסוים ניתן לראות בהן מילים מנוגדות.

(2) מילים טעונות

הסבר: מילים שמעוררות רגשות עזים אצל הנמען, רגשות המשתנים מחברה לחברה ומתרבות לתרבות.

דוגמאות: בעם ישראל מילים כגון שואה, מחנות, סלקציה ועוד הן מילים טעונות.

(3) קונוטציה

הסבר: קונוטציה היא משמעות רגשית הנלווית למילים בצד משמעותן הבסיסית.

הקונוטציה יכולה להיות חיובית או שלילית.

השימוש: בעיקר בתעמולה פוליטית ובפרסומת וכן בטקסטים שמטרתם ביקורת ושכנוע.

דוגמאות: קונוטציה חיובית: מנוחה, נדיבות, אור, מזל, ידידותי, נחמד, אדיב ועוד.

קונוטציה שלילית: מלחמה, מחלה, נחש, מחדל, מזיק, צער, דוחה ועוד.

(4) ביטויי ודאות או ספק

דוגמאות לביטויי ודאות: בלי ספק, ברור, ידוע, כידוע

המטרה: לשוות למאמר יתר אמינות ויתר נחרצות.

דוגמאות לביטויי ספק: ייתכן, אפשר, אולי, כנראה

המטרה: לכתוב באופן זהיר כדי למנוע קביעת אמת מוחלטת או רצון להסרת אחריות מצדו של הכותב.

(5) מילים מעצימות (סופרלטיבים)

הסבר: מילים מעצימות הן מילים המביעות החלטיות או קיצוניות.

המטרה: לשכנע את הקורא לתמוך בעמדת הכותב ולעורר את רגשותיו בנושא הנידון.

דוגמאות: הגדול ביותר, אדיר, ענק, אין-סופי, בלתי פוסק, נשגב, מרשים, מוכה יגון, חסר תקדים, משלהב.

*20*

(6) הגזמה

הסבר: הגזמה היא אמצעי רטורי שבו הכותב משתמש בביטויים המגזימים בכמות או בעוצמה של אירועים.

המטרה: לשכנע בצדקת דבריו או לציין את העובדה שלכולם כדאי לעשות דבר מה.

דוגמאות: - הכול יודעים ש..., כל העולם יודע ש...

- אמרתי לך כבר אלף פעמים לא להתנהג כך.

(7) שימוש בשדות סמנטיים

לעתים טקסט מסוים מכיל מילים משדה סמנטי שאינו רלוונטי לנושא הנדון.

השימוש בשדה הבלתי רלוונטי עוזר בהבנת הנושא הנידון, מקרב את הקורא אל הנושא באמצעות מילים מתחום המוכר לו יותר. בשימוש בשדה הלא רלוונטי ישנה החייאה של הנושא, המחשה של הדברים, והדבר עשוי לגרום הנאה לקוראים. שימוש במילים שהן משדה סמנטי הקשור בנושא המאמר או הכתבה אינו אמצעי רטורי.

3 ביטויים מסוגים שונים

(1) לשון נופל על לשון

הסבר: שימוש במילים הדומות בצלילן או בשורשן, אך שונות בהוראתן או במשמעותן.

המטרה: שעשועי לשון

דוגמה: כותרת של מאמר: "המאבק באבק"

(2) שיבוץ ניבים

הסבר: הניב הוא צירוף של מילים שמשמעותן הכוללת שונה בדרך כלל ממשמעות כל מילה המרכיבה אותו.

המטרה: להעשיר את הכתוב ולהעלות את המשלב הלשוני שלו.

דוגמאות: "טמן ידו בצלחת", "עשה אוזנו כאפרכסת", "באו מים עד נפש".

(3) מטבעות לשון

הסבר: מטבעות לשון הם ביטויים מקובלים ומקוריים של מילים בלשון. צירופים שבדרך כלל נאמרים יחד.

המטרה: להעשיר את הכתוב ולהעלות את המשלב הלשוני שלו.

דוגמאות: "מקור חיים", "שרירות לב", "שכיות חמדה", "בעל סמכות", "קורות חיים"

(4) אירוניה

הסבר: האירוניה היא נימה העולה מדבריו של הכותב. האירוניה יוצרת פער בין המשמעות המפורשת של המילים לבין המשמעות הסמויה שלהן.

המטרה: למתוח ביקורת, ללגלג או לתקוף, אך בעיקר לשכנע את הקורא בצדקת דבריו של הכותב.

דוגמה: תלמיד זה מצטיין בלימודים. עובדה! היו לו שתי תשיעיות: תשע בהתעמלות ותשעה שליליים.

*21*

(5) שבירת צירופים כבולים (סטייה מצירוף כבול)

מהו צירוף כבול? צירופים מקובלים וידועים של מילים שנוהגים לומר אותן יחד.

המילים מופיעות צמודות זו לזו ובסדר קבוע.

שבירת הצירוף הכבול: שינוי של מרכיב אחד בצירוף או יותר מאחד נחשב ל"שבירה" של הצירוף הכבול.

המטרה: למשוך את תשומת לבו של הקורא, ליצור הומור ואירוניה ולעתים אף ליצור דו-משמעות מכוונת.

דוגמה: "מצפון תיפתח הרעה" הוא צירוף כבול (ירמיהו). "משמים תיפתח הרעה" הוא צירוף "שבור".

4. לשון ציורית (פיגורטיבית)

לשון ציורית (כגון דימוי, מטפורה, האנשה) ממחישה לקורא את הנאמר, עוזרת להעביר את המסר ומדגישה את כוונת המוען. הלשון הפיגורטיבית-ציורית היא חסכונית, ועם זאת עשירה, מרוכזת ומוסרת משמעויות מעבר למשמעות הפשוטה והרגילה של המילים.

(1) דימוי

הסבר: בדימויים הכותב משווה עצם מסוים או גוף לדבר אחר לצורך הבלטת העצם המדומה באמצעות המילה "כמו" או האות "כ".

דוגמאות: ערום כנחש, מהיר כצבי, החייל נלחם כמו ארי.

(2) מטפורה

הסבר: המטפורה היא מעתק (העברה) של משמעות מתחום אחד לתחום אחר. המעתק מבוסס על דמיון שקיים בין שני מושגים.

דוגמה: מקשר האהבה שהיה ביניהם נותרו רק פירורי רגש. - העברה מתחום מוחשי לתחום הרגשות

(3) האנשה

הסבר: ההאנשה היא סוג של מטפורה.

השאלה של תכונות אנושיות (של בני אדם) לדברים לא אנושיים (בעלי חיים, צמחים או עצם דומם).

דוגמה: המשבר בתיירות מבקר גם בדיוטי פרי.

5. המשלב הלשוני

(1) שינוי המשלב הלשוני

הסבר: מאמרים עיוניים כתובים בדרך כלל במשלב לשון בינוני, אך לעתים הכותב משתמש בביטויים במשלב לשוני גבוה יותר או נמוך יותר.

*22*

(2) שימוש בלשון עגה (סלנג)

הסבר: שיבוץ לשון עגה (ביטויי סלנג) הוא חלק משינוי המשלב הלשוני של המאמר.

במקרים רבים יופיעו ביטויי הסלנג בין מירכאות.

דוגמה: בין מזבלה לזיבולי שכל (כותרת של מאמר)

(3) שימוש בלעז

הסבר: שיבוץ של מילים לועזיות במאמר.

יש להדגיש שיש מילים לועזיות המופיעות במאמר כי אין להן מילה חלופית בשפה העברית.

שימוש כזה בלעז אינו אמצעי רטורי

דוגמה: בטלוויזיה משודרת מיני סדרה העוסקת בארבע ישראליות שהצליחו בגדול בארה"ב. כולן קיבלו זמן מסך שווה כדי להפגין את הצלחותיהן המסחררות. כי בפאשן-וורלד בכלל לא היה איזי להיות סקסספול כשאתה בא מהאאוט-סייד.

(מתוך ביקורת על תכנית טלוויזיה שעסקה בישראלים בארצות-הברית, "ידיעות אחרונות", 2/1/2007)

6. שימוש במבנים תחביריים מיוחדים

(1) משפט ייחוד - עשוי לעזור לכותב להבליט את המסר ולחדדו. כאשר מופיע משפט ייחוד בטקסט, מטרתו עשויה להיות הפניית תשומת לבו של הנמען אל החלק הנתון בחלק הייחוד, כלומר אל הגורם המוזכר בו.

(2) משפט תנאי - מביע לעתים הבטחה, איום, הפחדה או אזהרה שהכותב מעוניין להבליע בכתיבתו.

(3) משפט סתמי - כאשר הכותב אינו מעוניין להבליט או לציין את עושה הפעולה או כאשר עושה הפעולה אינו ידוע או אינו חשוב, נהוג להשתמש במשפט סתמי.

(הרחבה באשר למשפטים אלו בפרק התחביר)

7. הסתמכות על מקורות

(1) ציטוט

הסבר: הכותב יכול להסתמך על מקורות שונים או לצטט מהם.

המטרה: להשיג מהימנות ואף לחלוק את האחריות לנאמר עם גורם נוסף.(דוגמה 1)

לשמש גם כקישוט סגנוני המשלב טקסט בעל גוון אחר ושונה, כמו אמרה, מכתם, פתגם. (דוגמה 2)

דוגמה (1) לדברי פרופ' אלחנן הלפמן, חתן פרס ישראל לכלכלה, כדי להתמודד עם הפערים החברתיים בחברה הישראלית, יש לנקוט מדיניות לקידום הקבוצות החלשות במדינה, כי הן מהוות מעמסה על פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה הישראלית.

דוגמה (2) פילוסופים רבים נוהגים לצטט את סוקרטס שאמר "חיים שלא נבחנו אינם שווים לחיותם".

*23*

(2) שיבוץ פסוקים, אלוזיות

הסבר: הרמז (אלוזיה) הוא אזכור עניין ממקור אחר. המקור יכול להיות טקסטים מן המקורות: סיפור מקראי, פסוקים מקראיים, מדרש, הלכה, או יצירה ספרותית עברית, יצירה ספרותית כלל עולמית ועוד.

המטרה: להעמיק ולהעשיר את המאמר, ליצור קשר עם הנמען, קשר המבוסס על סמלי תרבות משותפים.

הסתמכות על המקורות יכולה - לחזק את הכתוב (דוגמה א)

ליצור אירוניה (דוגמה ב)

להתריס בעיקר בחילון המקור (שבירת מיתוס) (דוגמה ג)

הרמז הוא אמצעי רטורי-סגנוני שיש בו קודם כול עניין של הכרת המקורות והיצירות, והכותב יכול לפנות לנמענים בעלי מטען תרבותי רחב אשר מסוגלים לזהות את מקור הביטוי או הפסוק ולהבין את הקשרו לכתוב.

דוגמה א: שיבוץ מן המקורות:

לולא היה הרצל מתבולל שהגיע אל עמו מבחוץ, לא היה העם מכיר בגדולתו משום ש"אין נביא בעירו".

הסבר: אין נביא בעירו (זבח פסח לאברבנאל נד ב) - אדם אינו זוכה להערכה אצל שכניו משום שהם מכירים גם את מגרעותיו.

דוגמה ב: הסתמכות על מקור תוך יצירת אפקט אירוני:

"עשרה קבין של קשקוש ירדו לעולם, תשעה וחצי מהם נטלה הפרסומת."

(שולמית הראבן, "הפרסומת כמילה גסה", "תסמונת דולסיניאה", 1981)

משפט זה מבוסס על הפסוק מתוך קידושין מט, עב: "עשרה קבין יופי ירדו לעולם. תשעה נטלה ירושלים, ואחד כל העולם כולו." (קב / קבין - מידת נפח קדומה)

הסבר: במקרה זה הכותבת "שוברת" את המשפט המקורי כדי ליצור אירוניה (במקום קבין של יופי - קבין של קשקוש).

דוגמה ג: חילון המקור (שבירת מיתוס)

במוזאון מתקיימת תערוכת ציורים בעקבות התנ"ך תחת הכותרת "פסל וכל תמונה".

המקור - שם התערוכה לקוח מאחד מעשרת הדברות: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

הסבר - קריאת התערוכה בשם זה היא התרסה כנגד האיסור, והמחשה של אידאולוגיה חילונית המתבטאת, בין השאר, בהערכה רבה לאמנות ולאסתטיקה.

*24*

8. פנייה אל הנמען

(1) שימוש בגופים

הסבר: הפנייה אל הנמען נעשית בכמה דרכים:

1. שימוש בגוף ראשון (יחיד ורבים)

דוגמה: אנו חייבים להיאבק על זכותנו לחיות בסביבה נקייה.

2. פנייה בגוף שני (יחיד ורבים)

דוגמה: למענך ולמען ילדיך הצטרף עכשיו אלינו וקח חלק במאבק על העתיד.

3. המרצה לפעולה

א. שימוש בצורת ציווי - למענך ולמען ילדיך הצטרף עכשיו אלינו וקח חלק במאבק על העתיד.

ב. מבנים מודליים (מילה מודלית פלוס שם הפועל):

כדאי לכתוב, חשוב ללמוד מקצוע, יש לבצע את המשימה במהירות.

המטרה: לפנות אל ההיגיון של הקורא, ליצור קרבה בין הכותב לקוראיו, ליצור אצל הקורא מעורבות והזדהות עם המסר, לשכנע את הקורא בצדקת הדברים, ואף לדרבן את הקורא לפעולה.

(2) שאלות רטוריות

הסבר: שאלה רטורית היא שאלה מדומה הנשאלת על ידי הכותב אף על פי שהתשובה עליה ידועה לנמען.

דוגמה: המקשיב לשיחם של אנשים בחיי היום-יום נתקף חלחלה: מה קורה לנו? האמנם שכחנו לדבר בלשון בני אדם? או שמא סגנון הדיבור הוא מסימני המשבר החברתי העובר על החברה שלנו?

המטרה: להדגיש רעיון, בעיה או דילמה

להביע את עמדתו של המוען (הכותב)

להרשים את הקורא או השומע

לעניין את הקורא

לגרום לו לחשוב

להשפיע על עמדותיו

להפעיל את הקורא ואף לפתח דיון בנושא

(3) שאלות רגילות

הסבר: שאלה רגילה שיש עליה תשובה בטקסט.

המטרה: לארגן את הטקסט

לכוון את הקורא להמשך הטקסט

למקד אותו בנושא

לגרום לו לסקרנות

לשכנע את הקורא

*25*

4. הפיסוק כאמצעי רטורי

לעתים הפיסוק משמש כאמצעי רטורי המבטא את כוונת המוען או את עמדתו והתייחסותו לתוכן דבריו. הפיסוק עשוי לשמש אמצעי להבנת הטקסט.

(1) המירכאות (" ")

התפקיד: א. לציון כינוי או שם

דוגמה: עיתון "מעריב", הספר "הארי פוטר"

התפקיד: ב. ציטוט או דיבור ישיר

דוגמה: ראש הממשלה אמר: "המצב במשק ישתפר".

התפקיד: ג. שיבוץ סלנג

דוגמה: הוא "התלבש" על העבודה וביצע אותה כהלכה.

התפקיד: ד. הבלטת רעיון, מושג או מילה

דוגמה: בתערוכה הציגו יצירות בנושא "השלום".

התפקיד: ה. שימוש בביטוי כלשהו שאינו במשמעותו הרגילה, והוא מופיע במשמעות השונה מן המקובל

דוגמה: בל"ג בעומר אירחנו בביתנו שבמושב את "הפליטים" שברחו מהעיר עקב העשן והפיח.

(2) סוגריים ( )

התפקיד: א. לציון הסבר, תוספת מידע

דוגמה: העיתונאי מדווח מנהר פרת (גבול עיראק-סוריה של היום).

התפקיד: ב. פירוש מילה

דוגמה: בעבר שיחקו הילדים בגוגואים (חרצני משמש).

התפקיד: ג. תוספת לנאמר לצורך הדגשה

דוגמה: כתושבים (זמניים) בחו"ל אנו מתעניינים בנעשה במדינה.

התפקיד: ד. מאמר מוסגר, הערת אגב

דוגמה: ברומא נהוג להשליך מטבע (לא חשוב מאיזו ארץ) לתוך מזרקה.

התפקיד: ה. תרגום למושג או למילה

דוגמה: בבית הקפה אכלנו קנטוצ'יני (עוגיות יבשות ומתוקות).

התפקיד: ו. לצורך הדגמה או פירוט

דוגמה: העז ניזונה בעיקר מהצומח (מעצים ומשיחים).

התפקיד: ז. להבעת ספק

דוגמה: לאן יפנו את תושבי המקומות המופגזים (אם יפנו)?

(3) קווים מפרידים (-)

התפקיד: להבליט את הנאמר

דוגמה: הממשלה הזאת חייבת ללכת - ומיד.

("ממורדות הלבנון", עמוס עוז, עמ' 39, מתוך מאמרה של ד"ר זהר לבנת

"הפיסוק כאמצעי רטורי", בלשנות עברית 46 תש"ס).

(4) סימן קריאה (!)

התפקיד: להביע פקודה, ציווי, אזהרה, משאלה

ריבוי סימני קריאה מביע התפעלות, השתוממות ואף אירוניה

דוגמה: היזהר! הפסק עישון - הפסק סרטן!

*26*

(5) סימן שאלה (?)

התפקיד: סימן שאלה בא בסיום משפט שאלה.

דוגמה: "הגב כואב?" בקרוב תוכלו לקבל בתוך דקות, היישר אל ביתכם, אבחון וטיפול מומלץ.

התפקיד: הבעת אירוניה

דוגמה: שר הבריאות (מי זה?) הודיע על קיצוץ בתקציב בית החולים.

התפקיד: ריבוי סימני שאלה עשוי לציין מצב של התלבטות, היסוס, ספק או חרדה

דוגמה: מה קורה לנו? האמנם שכחנו לדבר בלשון בני אדם?

(6) סימן קריאה / סימן שאלה בתוך סוגריים

התפקיד: הבעת הדגשה, התפעלות או הטלת ספק

דוגמה: בכיכר היו חמשת אלפים (!) איש באותו ערב. הניצחון (?) של "הפועל" היה טכני.

(7) שימוש במילה בודדת בין שתי נקודות

התפקיד: להעצים את המסר בטקסטים של שכנוע או של ביקורת

דוגמה: אפילו עם זכוכית מגדלת לא מצאתי ולו פגם אחד לרפואה. ייאוש.

התפקיד: להגברת האירוניה

דוגמה: מעונו הצנוע, ארמונו של הסולטן, מכיל 1,778 חדרים. בלבד.

לסיכום, רשימת האמצעים הרטוריים שנלמדו ביחידה זו:

1. חזרות

2. שימוש רב בשמות תואר

3. מילים נרדפות

4. מילים מנוגדות

5. קונוטציה

6. ביטויי ודאות או ספק

7. מילים מעצימות

8. הגזמה

9. דימוי

10. מטפורה

11. האנשה

12 .לשון נופל על לשון

13. שיבוץ ניבים

14. מטבעות לשון

15. שבירת צירופים כבולים

16. אירוניה

17. שינוי משלב לשוני

18. שימוש בסלנג

19. שימוש בלעז

20. שימוש בגוף ראשון

21. פנייה בגוף שני

22. המרצה לפעולה

23. שאלות רטוריות / רגילות

24. סימני פיסוק

*27*

תרגילים באמצעים רטוריים

*27*

תרגיל 1 - אמצעים רטוריים ותרומתם לטקסט

קראו את הטקסט שלפניכם ובצעו את המשימות שאחריו.

שתיאלם כבר תרועת הפסטיבלים / ענת לב-אדלר

(א) חול המועד סוכות הפך בשנים האחרונות (ממש כמו שאר החופשות מבתי הספר והגנים) לחגיגה צרכנית-בידורית-תרבותית בלתי נגמרת, ששואבת לתוכה גם את מי שכלל אינם מעוניינים לקחת חלק במהומה. מי שלא משתתף במרוץ מרגיש שהוא פשוט לא קיים.

(ב) נוכח ההיצע המטורף מתחילים ההורים והילדים במרדף אחרי הזמן. מה, לא ניקח את הילדים לצבוע את פוקה בפסטיבל מצוירים בקניון? מה, כל הילדים ילטפו רעמות שופעות במרוץ סוסים גזעיים בעמק, ורק שלנו יישארו בבית? מה, כולם נוסעים לנגב חומוס בצפון, ורק אנחנו נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות?

(ג) וכך הופכת חופשת חול המועד למרתון מתיש של הבטחות לבילוי שגם עולה לא מעט כסף. הורים נקופי מצפון נשרכים אחר העדר ומדלגים מפסטיבל לקרנבל, מחגיגה תרבותית לחוויה קולינרית, מקניון ממוזג אל שדה פתוח, גוררים בעקבותיהם גדודי ילדים, שכל מה שהם רוצים זה שיעזבו אותם בשקט ויתנו להם לשבת שנייה בסוכה. סוכה? זוכרים? אותה מטרה שלשמה התכנסנו?

(ד) איפה הימים שבהם חג הסוכות היה שבוע ארוך וריחני של בטלה על גבי מחצלות או סתם על הדשא? שכיבה אינסופית מתחת לסכך, כשקרני השמש האחרונות של הקיץ משחקות אתנו במחבואי אור וצל, כשרוח הסתיו מצמררת אותנו בקרירותה, והירח מחכה, יחד אתנו, שיורידו לנו מלמעלה את ארוחת הערב.

(ה) ימים שלמים בילינו בסוכה ולא הרגשנו שחסרים לנו איזה פסטיבל בישול סובב עולם או סדנת תיפוף אינדיאנית. היום אין סיכוי שילד ישב בסוכה שבוע שלם ולא ירגיש שכל העולם גולש קדימה, ורק אותו שכחו לחבר לרשת. כשעוצרים רגע את דהרת הריגושים, מבינים שבעצם הילדים שלנו מסכנים. במו ידינו גזלנו מהם את היכולת ליהנות מהדברים הפשוטים והקטנים. וכדי להחזיר אותה יידרשו לנו הרבה יותר משבעה ימים של ישיבה בסוכה.

על פי כתבה ב"ידיעות אחרונות", י"ג תשרי תשס"ז, 5/10/2006

שאלות הבנה

1. הטקסט עוסק בחול המועד סוכות.

הסבירו את הקשר בין תאריך פרסום המאמר לבין תוכנו ומטרתו של הטקסט.

2. א. הקטע משופע באמצעים רטוריים. לפניכם רשימה של האמצעים הרטוריים העיקריים שבטקסט:

חזרה על מבנים תחביריים, שאלות רטוריות, שימוש בניגודים (הבחינו בין ניגודים מילוניים לניגודים בהקשר),

שימוש בגוף ראשון רבים, שימוש בשמות תואר רבים.

הביאו שלוש עד ארבע דוגמאות לכל אחד מן האמצעים. ציינו את הפסקה שבה הם מופיעים.

ב. במה תורמים האמצעים הרטוריים להעברת המסר של הכותבת?

*28*

3. הכותבת מאזכרת בדבריה שני שירים ידועים:

א. בכותרת - את שירה של נעמי שמר "יש לי חג", הפותח במילים "כשתיאלם תרועת הפסטיבלים, ילבלבו שירי אהבתי".

ב. בגוף הכתבה - את שירו של אהוד מנור "בשנה הבאה", שמופיעה בו השורה "בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות".

(1) מהו האמצעי הרטורי שהכותבת משתמשת בו בכל אחד מן השירים?

(2) מה הכותבת רוצה להביע באמצעות שילוב שורות משירים אלה בכתבה?

ובמה תורמים לכן האמצעים הרטוריים?

4. א. בכתבה יש שימוש רב של מילים ושל ביטויים מהשדה הסמנטי "תנועה". הביאו שלוש-ארבע דוגמאות לכך.

ב. בכתבה יש שימוש רב של מילים וביטויים מהשדה הסמנטי "מנוחה". הביאו שלוש-ארבע דוגמאות לכך.

ג. למי מתייחסות המילים מהשדה של התנועה, ולמה מהשדה של המנוחה?

כיצד השדות הללו משרתים את מטרת הכותבת?

5. א. איזה משפט בטקסט מסגיר את העובדה כי הטקסט נכתב בשנות האלפיים?

ב. באיזה שדה סמנטי הכותבת משתמשת במשפט שבחרתם? כיצד הוא מוכיח את תשובתכם לסעיף א?

6. כיצד נוצר הביטוי "נקופי מצפון" המופיע בפסקה ג?

*29*

תרגיל 2

קראו את הטקסט שלפניכם ובצעו את המשימות שאחריו.

עד שתשמע קול אדם / אהרן מגד

(א) "ברוכים הבאים ל... תודה שהתקשרתם, נציגינו מטפלים בפניות קודמות, מיד נתפנה ונשמח לעזור... לרשותכם מערכת לניתוב שיחות... אם ידוע לכם מספר השלוחה... תודה על הסבלנות"."

(ב) "תודה על הסבלנות, תודה על הסבלנות, תודה על..." - אבל לסבלנות זו דרושים עצבי ברזל וזמן לאין קץ. כי עד שאתה מגיע למבוקשך - אם קורה נס ואתה מגיע אליו - יש שעוברות שלוש שעות, ארבע, חמש... ובינתיים - האוזן, שהשפופרת צמודה אליה בדבקות, בתקווה, בתוחלת ממושכה - מנוקבת מג'ינגלים חוזרים ונשנים, חוזרים ונשנים עד להוציא את הנשמה מאפך, מלווים בפיתויים, במתק לשון חנפני, חוזר ונשנה עד למיאוס, שמובטח לך אושר ועושר אם תקנה את המוצר או את השירות המוצעים לך.

(ג) "מערכת לניתוב שיחות" - זו קללה שאינה כתובה בתורה, קללת המאה העשרים ואחת. כל הנכנס ל"מערכת" הזאת, כאילו קורא את הכתוב על שער "התופת" של דאנטה: "נטוש כל תקווה, אתה הנכנס הנה!" זהו לבירינת חשוך, שהנכנס אליו אינו רואה את סופו. קולות שונים מפנים אותך משלוחה לשלוחה,

כולן עיוורות, וכשאתה מגיע לשלוחה שנדמה לך שהיא מוליכה אל יעדך, שולחים אותך ממנה אל שלוחת משנה אחת, וממנה אל שלוחת משנה שנייה, וכשאתה מובל אל המסדרון האחרון, ואתה בטוח שהגעת סוף סוף אל מטרתך המיוחלת, אתה עומד לפני מחסום - הכול כמסופר אצל קפקא - כי אתה שומע צלצול תפוס, ואז מסתערים על אוזנך כל הג'ינגלים הקודמים ונופת הצופים של הפיתוי והשידול, ואם קורה שאתה שומע צלצול נורמלי, שפוי, הוא מתהדהד בחלל ריק, כי איש אינו עונה לך.

(ד) לא רק חברות מסחריות ומרכזי שירותים ציבוריים ופרטיים מצטיידים ב"מערכת" זו, המגנה עליהם ומבצרת אותם, ומתישה את כל המנסים לחדור אליהם עד צאת נשמתם - גם מוסדות וארגונים תרבותיים התחכמו להתאבזר בה: הוצאות ספרים, אגודות סופרים ואמנים, מערכות עיתונים, אוניברסיטאות,

מחלקות לתרבות ולחינוך וכו' וכו'. ואם לגבי כמה מהם "מערכת לניתוב" שלמה היא עסק יקר מדי,

הרי לחלופין יש התחכמות אחרת: המספר שניתן לך במרכזת מצלצל, והוא משמיע דרך קבע תשובה אלקטרונית: "המנוי בשלוחה זו אינו יכול לקבל את קריאתך. נא השאר הודעתך בהישמע הצליל ונשתדל לענות, או הקש אפס לקבלת עזרה". נשתדל? לענות? שכח מזה! יעברו ימים ולילות ולא תיענה. עזרה? אפס עזרה! שם ינחה אותך המענה האלקטרוני מחדש אל כל השלוחות כסדרן.

(ה) האם נותנים אנו את הדעת על המהפכה הגדולה שהשימוש המתוחכם הזה באמצעים האלקטרוניים מחולל בפסיכולוגיה שלנו? במהות ובאיכות יחסינו האנושיים? אתה כמה לשמוע קול אדם! שמישהו שנברא בצלם ישיב לך על שאלתך! יענה לך על פנייתך לעזרה! כמה נדיר עכשיו לשמוע קול אדם ב"מערכות לניתוב" האלה! והלא אפילו בקופות החולים ובמחלקות העירוניות השונות שתפקידן לשרת את האזרח - תפרח נשמתך עד שתשמע קול אדם! "והאדם איננו" - כמו שכתב צ'כוב.

(ו) זהו עולם וירטואלי מנוכר, שבו, מרוב ייאוש אתה רוצה לפעמים לקלל את בעלי ההון ואת בעלי השררה, שבמקום לשרת אותך הם מתעללים בך; לצאת להפגנות סוערות נגד הגלובליזציה והמודרניזציה והתאגידים וכו' וכו', ולקרוא: "עולם חדש עדי היסוד נחרימה!"

"ידיעות אחרונות", 9/7/2001

*30*

שאלות הבנה

1. בטקסט נמתחת ביקורת.

א. נסחו במילים שלכם את הביקורת.

ב. נסחו את טענתו המרכזית של הכותב.

2. הכותב משתמש בטקסט באמצעים רטוריים רבים.

לפניכם כמה מן האמצעים שהכותב השתמש בהם: חזרות, שימוש במילים נרדפות (מילוני או בהקשר), שימוש בניגודים (מילוני או בהקשר), הגזמה, האנשה, שימוש בלשון עגה (סלנג) ולעומתה שימוש בלשון גבוהה.

א. הביאו שתיים עד שלוש דוגמאות לכל אמצעי רטורי שבטקסט, תוך ציון הפסקה שהאמצעי מופיע בה.

ב. מהי מטרתו של הכותב בריבוי באמצעים אלו?

3. הכותב משתמש גם בשאלות רטוריות ובפיסוק רטורי.

א. הביאו שתיים-שלוש דוגמאות לכל אחד מאמצעים אלו, תוך ציון הפסקה שהאמצעי מופיע בה.

ב. אילו מטרות נוספות משיג הכותב בשימוש זה?

4. הכותב פונה לנמען בגוף שני או משתמש בגוף ראשון רבים.

א. הביאו דוגמאות לשימושים אלו, תוך ציון הפסקה שהאמצעי מופיע בה.

ב. מה תורמים אמצעים אלה לטקסט?

5. הכותב מביא ציטוטים מיצירות מופת:

(1) ציטוט מ"הקומדיה האלוהית" של דאנטה: "נטוש כל תקווה, אתה הנכנס הנה!" (פסקה ב)

(2) ציטוט מ"האינטרנציונל הסוציאליסטי", שהיה ההמנון של רוסיה הסובייטית (בתרגומו של המשורר אברהם שלונסקי): "עולם חדש עדי היסוד נחרימה!" (פסקה ו)

(3) הכותב משלב מובאות מדבריהם של דאנטה (פסקה ג) ושל צ'כוב (פסקה ה).

מדוע הכותב מביא מובאות אלה?

*31*

תרגיל 3

קראו את הטקסט שלפניכם ובצעו את המשימות שאחריו.

קולו של אבא / סמדר שיר

(א) מעולם לא עליתי על בריקדות ולא טענתי לקיפוח ולאפליה. נכון, גם שערותיי סומרות למראה שאלונים רשמיים המנוסחים - תמיד! - בלשון זכר, וגם גופי עוטה עור ברווז מול ספר לימוד שבו מופיע תרגיל חשבוני המבוסס על הכנסותיו של האב כמנתח מוח והוצאותיה של האם כעקרת בית במשרה מלאה. אבל גם במקרים שהעלו לי את הסעיף, הזכרתי לעצמי שהכוח האמתי שלנו, הנשים, לא נמדד על פי הטפסים. הכוח שלנו הוא בשטח, ביומיום, בהישרדות ובנתינה. ובכל פעם שנכנסתי ויצאתי מהבדיקה הגניקולוגית הכי פשוטה, הבנתי מחדש, שאילו גבר ממוצע היה צריך לעבור היריון אחד שלא לדבר על ניתוח קיסרי או הפריית מבחנה, המין האנושי כבר מזמן היה נכחד.

(ב) דווקא מפני שמעולם לא התייצבתי בכיכר העיר ולא נופפתי בדגל הקיפוח והאפליה, תמיד חטפתי את הג'ננה כשנתקלתי בגבר המצהיר, שאלה המתיימרים להצדיק את התואר "בני המין החזק" מופלים לרעה. בדרך כלל אני משתדלת לרסן את הפה הגדול שלי, אבל לא אחת התנפלתי על נסיך מטורזן שאשתו עובדת לא פחות קשה ממנו ואפילו מרוויחה כפול ממנו, אך באישון לילה הוא לא קם לתינוקת הבוכה מפני שהוא "לא שומע", או על עלם חמודות שכבר חודשים רבים מובטל, ולכן הוא מצפה שאשתו, הנמלה החרוצה, תמשיך להגיש לו שלוש ארוחות מסודרות שיפצו אותו על מצוקתו הנפשית הקשה.

(ג) כיוון שלא הצלחתי לפתור באופן סופי וחד-משמעי את סוגיית שני המינים, העדפתי להדחיק אותה לצד. שתנוח שם, עם הדובים שעדיף לא להעיר משנתם. אבל לאחרונה הכרתי גבר שגרם לי להסתכל על התופעה מזווית לגמרי שונה. נפגשנו בבית חולים, במחלקה לטיפול נמרץ, ליד מיטת בנו החייל. "אף פעם לא ידעתי שאני אבא של חייל", הוא סיפר לי. "ידעתי שיש לי חמישה ילדים, אף פעם לא התבלבלתי בשמותיהם או בתאריכי ימי ההולדת שלהם, אבל ידעתי שאימא שלהם היא המפקדת של הבית. היא זו שדואגת, שמקשיבה, ששואלת ושמבינה. אני? אני זה שמסיע, שבונה דגם לשיעור גאוגרפיה, שמצטרף כהורה מלווה למסע של הצופים מים אל ים. בחלוקת התפקידים בבית שלנו, אשתי הייתה הלב והנשמה, ואני פועל קטן, בורג שמנסה לעזור בשאר".

(ד) כשבנם הבכור התגייס לצבא, הוא מצא עצמו מחוץ לפסטיבל. בלשכת הגיוס צילמו את החייל הטרי בנשיקת פרידה מאימא. החבילות שנשלחו אליו היו "של אימא". הד"שים שודרו ב"קולה של אימא". והוא מעולם לא קינא באשתו מפני שידע שלעולם לא יוכל למלא את תפקידה ולהזרים כמותה תחמושת אינסופית של אהבה. אבל הכול השתנה ברגע שבו קיבלו את ההודעה שבנם נפצע. כשהגיעו לחדר מיון, שאלו אותם מי האבא של החייל. בפתח חדר הניתוח שאלו מי אביו של הפצוע, ונציגי הממלכה השביעית שסובבים בבית החולים, מבקשים לראיין ולצלם את אביו של החייל הנאבק על חייו. "מה פתאום גילו אותי?" הוא מושך בכתפיו. "ולמה דווקא עכשיו? מה, אתם חושבים שאשתי, שגידלה חמישה ילדים לתפארת, לא תעמוד בלחץ? שמחומת המגן של הבית היא הפכה לזכוכית שבירה?"

*32*

(ה) ליד מיטת בנו הפצוע מבקש האב לחזור לשגרה הקודמת. לפנות את כל הבמה ל"אמי הגנרלית" ולהיות שוב אלמוני, לא ידוע, לא נחשב. הוא אומר שלתפילה הזאת שותפים עכשיו כל אלפי האבות שבנסיבות מצערות זכו במעמד "אבא של חייל", ואני מצטרפת לתפילתם.

"זמנים מודרניים", 29/5/2002

שאלות הבנה

א. השלימו אותה בהתאם לטקסט. (ציינו את הפסקה שעליה הסתמכתם)

ב. (1) כיצד הכותבת רואה את דמותה של האם הישראלית?

(2) באילו מילים היא משתמשת כדי להעביר את המסר שלה?

2. הכותבת משתמשת בטקסט באמצעים רטוריים שונים.

לפניכם כמה מן האמצעים שהכותבת השתמשה בהם: חזרות, שימוש במילים נרדפות (מילוני או בהקשר), שימוש בניגודים (מילוני או בהקשר), מטפורה, האנשה, שימוש בלשון עגה (סלנג), שאלות רטוריות והגזמה. הביאו שתיים עד שלוש דוגמאות לכל אמצעי רטורי שבטקסט, תוך ציון הפסקה שהאמצעי מופיע בה.

3. מהי הנימה העולה מפסקה ב? ומהם האמצעים הרטוריים התורמים להשגת נימה זו?

4. כיצד תורמים האמצעים הרטוריים להצגת עמדתה של הכותבת?

5. לפניכם שלושה ביטויים מתוך הטקסט:

א. עליתי על בריקדות (פסקה א)

ב. גופי עוטה עור ברווז (פסקה א)

ג. הממלכה השביעית (פסקה ד)

הסבירו ביטויים אלה בלשונכם. היעזרו במילון או בהקשרם בטקסט.

6. בפסקה האחרונה מבקש האב "לפנות את כל הבמה ל'אמי הגנרלית' ולהיות שוב אלמוני, לא ידוע, לא נחשב." למה הכוונה בביטוי 'אמי הגנרלית' ומדוע השתמש האב בביטוי זה? (חפשו באינטרנט או במקורות מידע שונים)

*33*

כתיבת מאמר (חיבור עיוני)

*33*

מבנה המאמר (החיבור העיוני)

*33*

המאמר בנוי משלושה חלקים עיקריים: פתיחה, גוף וסיום. פסקת הפתיחה היא קצרה, הגוף מורכב מכמה פסקות, והסיום, כמו הפתיחה, אף הוא פסקה קצרה. אפשר לדמות את מבנה המאמר למבנה של דג:

(בספר איור של דג)

מבנה זה ממחיש את הפרופורציות בין חלקי המאמר.

ראש - פתיחה

גוף - כל קשקש - פסקה

זנב סיום

הפתיחה

*33*

הפתיחה, כאמור, היא פסקה קצרה (בסביבות ארבע-חמש שורות), שתפקידה הוא הצגת הנושא.

- הפתיחה חושפת בפני הקורא את הנושא המרכזי ו/או את הבעיה המרכזית, שהמאמר יעסוק בהם.

- על הפתיחה לעורר עניין ורושם אצל הקורא ולכוונו לרעיונות המרכזיים שיופיעו במאמר.

- בפתיחה בדרך כלל לא מקובל לפתח את הנושא או לנתחו, ורצוי לא להביע דעות.

- על הכותב להתמקד בעיקר בהצגת הנושא באופן כללי.

- אפשר לפתוח במסקנה או בהבעת דעה כאמצעי רטורי להדגשה או להפתעה ולפתח את הנושא בהמשך המאמר.

- אפשר לפתוח את המאמר בדרכים רבות, כשהמשותף לכולן הוא מטרתן - הצגת הנושא.

לפניכם מוצגים דגמים של פתיחות אפשריות מסוגים שונים. (ייתכנו דגמים נוספים של פתיחות)

הפתיחות נכתבו על ידי תלמידים בחטיבה העליונה.

א. פתיחה שיש בה הגדרה

המושג "חרות" משמעו חופש, דרור. האדם הזוכה בחרות יכול לחשוב ולפעול בהתאם לרצונו ולצו מצפונו. אולם החרות מעלה תהיות לגבי גבולותיה ולגבי מידת האחריות הנדרשת מהזוכים בה, ולכן רבים הם האנשים החוששים מפניה. מאמרי זה ינסה להסביר מהו מקור החשש בקבלת אחריות ויתבסס על נסיבות שבהן ניתנת לאדם חרות, אולם חובה עליו לגלות אחריות כדי למנוע תוצאות בלתי רצויות.

*34*

ב. פתיחה שיש בה דוגמה או התרחשות הקשורה בנושא

מקרים רבים של רעידות אדמה הותירו אחריהן הריסות שביניהן נלכדו אנשים רבים. בחיפוש אחר דרכים להגיע אל הלכודים הומצא רובוט-זחל המחקה את מבנה גופם הצר והארוך של זחלים. הזחלים הם בעלי חיים הנעדרים שלד פנימי קשיח, והם יכולים להתקדם בגמישות רבה. תכונות אלה מאפשרות להם לנוע במקומות צרים מאוד שאינם עבירים לבני אדם או למכשור כבד.

במאמרי זה אדון באפשרויות של ניצול הרובוט-זחל במקרים של אסונות טבע, וכן אדגים אפשרויות לניצולו גם בתחומים נוספים כמו רפואה, חקר החלל ועוד.

ג. פתיחה ממקדת (תוחמת)

חשיבותן של תנועות הנוער למצטרפים לשורותיהן היא, ללא ספק, רבה ביותר. תנועות הנוער מהוות מסגרת חינוכית משלימה לבני נוער, שבמקום לבזבז את זמנם הפנוי לאחר הלימודים בבתי הספר בשיטוט בקניונים או ברביצה מול המחשב ומול הטלוויזיה, הם נמצאים במסגרת המעניקה להם ערכים והתורמת להתפתחותם האישית. רבות הן תנועות הנוער בארצנו, אך במאמרי בחרתי להתמקד רק בתנועת "הצופים" שאני חבר בה, ולתאר את הפעילויות בעלות הערך החינוכי והחברתי בתנועה.

ד. פתיחה שיש בה מובאות: ציטוט, פתגם או אמרה

אמרו חז"ל: "אם אין אתה מוותר קצת, אין העולם קיים". מדברי חז"ל עולה חשיבותו של הוויתור בחיי האדם. לעתים, בנסיבות מסוימות, הוויתור נתפס כעוצמה, ואילו בנסיבות אחרות הוא עלול להיתפס כחולשה. מכאן משתמע שלוויתור פנים לכאן ולכאן, ובמאמרי אעסוק בהיבטים השונים של הוויתור.

ה. פתיחה המעלה רקע היסטורי או אקטואלי

התנועה הציונית חרתה על דגלה מראשיתה ועד קום המדינה את השאיפה לכנס את יהודי התפוצות מכל רחבי העולם בארץ ישראל ולכונן בה את מדינת היהודים. הציונות בת זמננו ניצבת מול אתגרים חדשים, מלבד אתגר עידוד העלייה לארץ. במאמרי זה אעלה אתגרים אחדים שעל הציונות להתמודד אתם ואדון בהם.

ו. פתיחה באמצעות העלאת שאלה או שאלות

לשם מה לומדים ספרות בבתי הספר, ומדוע דווקא היא, מבין שאר האמנויות, כמו מחול, מוסיקה וציור, נבחרה להיות מקצוע חובה לבגרות? האם הוראת הספרות בבתי הספר איננה מחטיאה את מטרתה הראשית, שהיא עידוד הקריאה, בכך שהיא מחייבת את התלמידים לעמול ולהתייגע בעבודות ובמבחנים במקום ליהנות סתם כך מקריאת ספר? במאמרי אנסה לדון בחשיבותה של הוראת הספרות בבתי הספר.

*35*

גוף המאמר

גוף המאמר מורכב מפסקות המקושרות ביניהן בקשר רעיוני באמצעות מילות קישור או משפטי קישור. פסקה, כידוע, היא קבוצת משפטים המתלכדים יחדיו סביב רעיון מרכזי משותף. הרעיון המרכזי יופיע לרוב בצורת משפט מפתח, שיימצא בדרך כלל, אך לא תמיד, בראש הפסקה. שאר המשפטים באותה הפסקה יהיו משפטים התומכים במשפט המפתח. המשפטים הללו יתמכו ברעיון המרכזי באמצעות: פירוט, הרחבה, הסבר, נימוק, השוואה, ביסוס, הדגשה, עימות וכיוצא בזה.

להלן דוגמה לפסקה:

הקריאה בספרות היפה מעשירה את עולמו של הקורא. באמצעות הספר הוא מתוודע לאזורים גיאוגרפיים שונים, להתנסויות ולחוויות הזרות לו, לטיפוסים שונים של בני אדם, לתקופות היסטוריות רחוקות ועוד. לדוגמה, הרומן "ג'יין אייר" של שרלוט ברונטה מפגיש את הקורא עם החברה האנגלית של המאה התשע עשרה על הרגליהם ועל אורח חייהם של בני המעמדות השונים בה.

המשפט הראשון - משפט מפתח

המשפט השני - משפט תומך מפרט, מסביר ומנמק

המשפט השלישי - משפט תומך מדגים.

חשוב!

בכל פסקה במאמר יוצג רעיון אחד בלבד. כלומר, לכל רעיון תוקדש פסקה אחת, ולכן אם עברתם לרעיון חדש, התחילו פסקה חדשה!

*36*

הסיום

*36*

- פסקת הסיום "סוגרת" את הדיון בנושא שבו עסק המאמר, לכן לא יעלו ולא יפותחו בפסקת הסיום רעיונות חדשים.

- על פסקת הסיום להיות קצרה, תמציתית, עניינית, ולהביא את הדיון בנושא לכלל גמר בצורה מסכמת ומרשימה.

- קיימים סוגים שונים סיומים (ראו בהמשך). בפסקת הסיום ייתכן שילוב בין הסוגים השונים, כמו למשל סיום שיש בו גם המלצה ושהוא גם פתוח, או סיום שיש בו גם הסקת מסקנות וגם ציטוט וכיו"ב.

לפניכם מוצגים דגמים אפשריים לסיומים מסוגים שונים. (ייתכנו דגמים נוספים של סיומים)

הסיומים נכתבו על ידי תלמידים בחטיבה העליונה.

א. הסיום המסכם

לסיכום, במאמרי הצגתי את תופעת האלימות בחברה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בבתי הספר, במועדונים ובכבישים, העליתי את הגורמים לאלימות והצעתי דרכים לצמצומה. אני מקווה שבעתיד הקרוב תשכיל החברה המודרנית להתמודד עם חולי האלימות בנחישות ובתקיפות ותשדרג בכך את איכות החיים של כולנו.

הערה: בדוגמה שהוצגה נוסף על הסיכום יש גם הבעת תקווה לעתיד.

ב. סיום שיש בו מסקנה

לסיום, המסקנה המתבקשת היא שללא תמיכה מגורמים ציבוריים וממשלתיים ימשיכו העולים לארץ להיתקל בקשיים מדי יום ביומו. גם על הפרט חלה אחריות לקלוט את העולים, ולכן על כל אחד מאתנו, בני הנוער, להירתם למאמץ לשילוב העולים בחברה הישראלית. אם נסייע לעולים, בין אם הם שכנינו בבניין המגורים, חברינו לספסל הלימודים או כאלו שפגשנו בהם בנסיבות שונות, אזי נוכל להעניק להם תחושת ביטחון במציאות החדשה שבה הם נתקלים.

ג. סיום שיש בו המלצה

לאור האמור לעיל, אני ממליץ שלא להישאר אדישים לבעייתם של הנכים ולנקוט ביוזמות שהעליתי לעיל. אני מקווה שלא רק בזכותם של קומץ אנשים יפי נפש הרגישים לבעייתם של הנכים, אלא גם בזכות כל אחד ואחד מאזרחי המדינה יגבר הלחץ על הרשויות. אני מקווה שהרשויות תקצינה יותר משאבים כלכליים וחברתיים כדי שאלו יסייעו לנכים, יקלו על חייהם ויהפכו אותם לא רק לנסבלים יותר, אלא אף למהנים יותר!

הערה: הסיום משלב המלצה והבעת תקווה לעתיד.

ד. הסיום הפתוח (בדרך של שאלה רטורית ו/או שלוש נקודות)

לסיום, אני תוהה האם החסרונות של המגורים בעיר הגדולה ימנעו בעדי להתגורר בה כשאנשא ואקים משפחה, ולכן אבחר להתגורר בבית פרטי הטובל בירק ביישוב קטן ושלו? ואולי דווקא בשל היתרונות הרבים של המגורים בעיר הגדולה, שאותם מניתי במאמרי, אעדיף להתגורר בכרך סואן ודינאמי, אפילו אם הוא ספוג בפיח...

*37*

ה. סיום באמצעות מובאות: ציטוט, פתגם או אמרה

לפיכך, כדי להגביר את אכלוסו של הנגב ואת פיתוחו יש לעודד את היזמות העסקית שמטרתה להשקיע בחבל ארץ שחון, אך מופלא זה שהאפשרויות הגלומות בו הן רבות. אני מאמין שלא ירחק היום שבו אזור הנגב יהווה אבן שואבת לצעירים רבים, שיראו באזור זה את עתידם המקצועי והאישי, יתבססו בו ואף יגשימו את חלומו של דוד בן גוריון שראה בנגב את "ההזדמנות הגדולה ביותר לעתידו של העם", וכדבריו "הפרחת השממה, יישובה ופיתוחה יקבעו את גורלה של מדינת ישראל".

הערה: הסיום משלב המלצה, הבעת תקווה לעתיד ומובאות.

ו. סיום המשלב סוגים שונים של סיומים

לסיום, במאמרי הצגתי את תופעת האלימות כפי שהיא רווחת בשני תחומים: בביה"ס ובכבישי הארץ, העליתי את הגורמים לאלימות והצעתי דרכים. להתמודד איתה. מתוך מאמרי עולה הצורך להחמיר את היחס כלפי מי שנוקט באלימות ולשנות את שיטות הענישה, למען יראו ויראו. אני מקווה שבאמצעות השקעה בחינוך ניתן יהיה בעתיד לצמצם את היקף האלימות בישראל בצורה משמעותית. לדעתי, זה בהחלט אפשרי, וצריך תמיד לזכור ש"גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות" (י. עמיחי).

המשפט הראשון - משפט מסכם

המשפט השני - משפט שיש בו מסקנה

משפט שלישי - משפט שיש בו תקווה לעתיד

משפט רביעי - משפט שיש בו ציטוט

לתשומת לבכם: מילות הקישור לפסקת הסיום הן לרוב כדלקמן:

לסיום, לסיכום, בסופו של דבר, לפיכך, אם כך, לאור האמור לעיל וכו'.

*38*

תהליך של בתיבת מאמר

*38*

כאשר מוצגת בפניכם מטלת כתיבה של מאמר, היא יכולה לשקף שתי דרישות שונות: כתיבת מאמר עצמאי - בכתיבת מאמר כזה אין הסתמכות על מאמר חיצוני, והכתיבה כולה מקורית. כתיבת מאמר שיש לו זיקה לטקסט נתון (טקסט חיצוני) - בכתיבת מאמר כזה אפשר להסתמך בשעת הכתיבה על המאמר החיצוני ובעזרתו למקד את הכתיבה. (ראו בהמשך)

תהליך הכתיבה

*38*

קיימים כמה שלבים בכתיבת מאמר.

השלבים יוצגו ויודגמו באמצעות הנושא: "החינוך המקצועי והטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים".

בפרק זה נפתח נושא זה בהתאם לשלבים השונים של תהליך הכתיבה עד לתוצאה הסופית - המאמר השלם.

שלב א - בחירת הנושא

בחרו את הנושא לא רק משום שהוא מעניין אתכם, אלא בעיקר משום שהידע שלכם עליו רב יותר מאשר הידע שלכם על נושא אחר. כלומר, הידע הוא תנאי בסיסי לבחירת הנושא.

שלב א -נושא החיבור

בעבר הלא רחוק יכלו בני נוער רבים ללמוד בבתי ספר על-יסודיים מקצועות במגמות כמו: נגרות, מזכירות וחשמל ולרכוש לעצמם מקצוע לעתיד. בעשור האחרון חל שינוי במדיניותה של מערכת החינוך, שהוביל לירידה חדה במספר בתי הספר המקצועיים.

כתבו מאמר ובו דונו בשינוי זה. במאמרכם הציגו את היתרונות ואת החסרונות הכרוכים בשינוי זה והביעו את עמדתכם בנושא.

שלב ב - הבנת הנושא על כל מרכיביו

לאחר שבחרתם את הנושא, עליכם להבין במה עוסק הנושא ולהבין את מרכיביו השונים, כלומר את הוראות הכתיבה.

שלב ב - הדגמה על פי הנושא "בתי ספר מקצועיים"

- הבנת הנושא: בנושא שהוצג מעלה (בתי הספר המקצועיים) חשוב להבין שמדובר בשינוי. אם קודם לכן היו הרבה בתי ספר מקצועיים וטכנולוגיים, והרבה תלמידים למדו במסגרות שהכשירו אותם למקצוע כלשהו, הרי שכיום יש מעט מאד בתי ספר כאלו, מעט מאד מסלולים מקצועיים וטכנולוגיים בבתי הספר התיכוניים ומעט מאד תלמידים שרוכשים לעצמם מקצוע.

- הוראות הכתיבה: עליכם להתייחס להוראות המופיעות בנושא. לפיכך רצוי להקיף את מילות ההוראה המודגשות. בדוגמה שלפניכם יש להתייחס למילים: "דונו", "הציגו", ו"הביעו". מילים אלו ממקדות אתכם בתהליך הכתיבה.

1. יש לדון בשינוי שחל במערכת החינוך.

2. יש להציג את היתרונות ואת החסרונות של השינוי.

3. יש להביע עמדה אישית.

*39*

שלג ג - "סיעור מוחין" - כתיבת "סל רעיונות"

עליכם להעלות על הכתב "נקודות" - מילים או משפטים קצרים הקשורים לנושא.

זכרו להתייחס למילות ההוראה שהקפתם במעגל (ראו שלב ב).

בשלב הזה כדאי לפעול בהתאם לדרכים המוצגות כאן:

א. לשאול את עצמכם שאלות הקשורות לנושא כגון: כיצד? מתי? מי? מדוע? היכן? כמה? אילו? מה? למה?

ב. "לזרוק" על הנייר את כל מה שמתקשר לנושא - לכתוב מילים ומשפטים קצרים המתקשרים לנושא, באופן ספונטני, בלתי מבוקר ובלתי מסודר. בשלב זה הרעיונות "נזרקים" לדף בצורה לא מאורגנת, ולכן נוצרת תחושה שהמוח ה"סוער" ברעיונות שונים, "מפענח" ו"מפצח" את הנושא באופן ספונטני ולא מתוכנן.

ג. לענות על השאלות במילה או במשפט קצרצר.

שלב ג - הדגמה על פי הנושא "בתי ספר מקצועיים"

א. השאלות: מהו השינוי? מה היה לפני כן? מה קורה בבית הספר בו אני לומד? האם יש במשפחתי אנשים שלמדו בעבר בביה"ס התיכון מקצוע? האם זה פעל לטובתם? - אם כן, מדוע? אם לא, מדוע? מהם היתרונות בלימוד מקצוע בבית ספר? מהם החסרונות? מה דעתי בנושא - האם אני חושב שחשוב ללמוד מקצוע בתיכון?

אם כן, מדוע? אם לא, מדוע?

ב. דוגמה ל"זריקת" מילים ורעיונות: סרטוט, צילום, תעודת בגרות, בשלות בבחירת מקצוע, בני נוער יכולים לשנות כיוון בהמשך, מכונאות, ספרות, שוויון הזדמנויות, בעיה תקציבית, תלמידים מתקשים, מצב כלכלי קשה.

ג. התשובות: השינוי - כיום מעט תלמידים לומדים מקצוע, מעט בתי ספר מקצועיים לעומת העבר, שוויון הזדמנויות יעניק בגרות מלאה לכולם, כדאי לבחור מקצוע לאחר בשלות נפשית, לימוד מקצוע מחייב השקעה כספית, פתרון לתלמידים המתקשים במגמות עיוניות, לימוד מקצוע יכול לעזור למשפחות במצוקה, יתרום לביטחון העצמי.

שלב ד - ארגון החומר באמצעות כותרות תוכן (ראשי פרקים)

עליכם לארגן באופן הגיוני את כל הרעיונות שעלו בראשכם בשלב "סיעור המוחין" לכותרות תוכן (הכוונה היא שבשלב זה עליכם לתכנן את סדר הרעיונות המרכזיים כך שיופיעו במאמר ברצף הגיוני זה אחר זה).

ארגון ראוי של הרעיונות ישקף קו מחשבה ברור במאמר. במאמר שתכתבו אינכם חייבים להשתמש בכל הרעיונות שכתבתם ב"סל הרעיונות". השתמשו רק במה שנראה לכם מתאים. מומלץ לארגן את כותרות התוכן בהתאם לסדר הוראות הכתיבה המופיעות בנושא.

שלב ד - הדגמה על פי הנושא "בתי ספר מקצועיים" (הצעה בלבד. קיימות אפשרויות נוספות)

סדר כותרות התוכן של הנושא שהוצג יכול להיות כדלקמן:

(1) פתיחה המציגה את הנושא

(2) השינוי במערכת החינוך לגבי החינוך המקצועי

(3) היתרונות של השינוי

(4) החסרונות של השינוי

(5) דעתי בנושא

(6) סיום

*40*

שלב ה - כתיבת המאמר - הטיוטה

בשלב זה עליכם להקפיד על כתיבת שלושת החלקים העיקריים של המאמר:

- פתיחה קצרה המציגה את הנושא. (היעזרו בסוגי הפתיחות שלמדתם)

- גוף, שבכל פסקה בו מוצג רעיון אחר. עברתם לרעיון חדש - פתחו פסקה חדשה המקושרת לקודמתה, וכך המשיכו לכל אורך הכתיבה.

- סיום קצר. (היעזרו בסוגי הסיומים שלמדתם)

רצוי שהמשפטים במאמר יהיו קצרים, ולא ארוכים ומסורבלים. חתרו להבעה ברורה ולא מסובכת. נוסף על לכך, הקפידו על כללי הפיסוק!

שלב ו - עריכה ושכתוב - שלב חשוב ביותר

בתום כתיבת המאמר יש לערוך הגהה ובדיקה לכתוב. בשלב זה עליכם לשאול את עצמכם את השאלות האלה:

- האם הפתיחה תקינה?

- האם יש מספיק רעיונות כדי שהמאמר יהיה מעניין?

- האם אין חזרה על רעיונות דומים?

- האם צריך להוסיף עוד דוגמאות לצורך המחשה?

- האם הסיום תקין?

- האם המאמר לכיד ומקושר?

- האם הבעתם את דעתכם האישית?

- האם מופיעים במאמר משפטים ארוכים מדיי שכדאי לפצל אותם?

- האם מופיעים במאמר מילים ומשפטים שרצוי להחליפם במילים ובמשפטים ממשלב לשוני גבוה יותר?

לדוגמה: במקום "לפעמים" - "לעתים",

במקום: "מתי שמתחשק להם הם עושים את..." - "כאשר הם רוצים / חפצים, הם עושים את...".

- האם יש במאמרכם לשון עגה (סלנג), שרצוי להחליפה במילים תקניות? לדוגמה: במקום: "פספס" - "החמיץ" או "החטיא".

- האם הקפדתם להציב מילות סלנג שהיה חשוב לכם להשתמש בהן במכוון, בין מירכאות?

לדוגמה: כשיש "בלגן" בבית... הם נוהגים "להבריז"...

- האם המאמר מפוסק כהלכה?

- האם אין שגיאות כתיב, טעויות תחביריות ולשוניות?

*41*

שלב אחרון - העתקה

בשלב סופי זה, לאחר שנראה לכם שהמאמר תקין מבחינת מבנהו ולשונו, שקו המחשבה בו ברור, ושאין ברצונכם או ביכולתכם להוסיף לו תכנים, העתיקו את המאמר לדף נקי בכתב יד ברור ובצורה נאה ומסודרת או הקלידוהו במחשב.

שלב אחרון - המאמר השלם (לאחר שלב העריכה והשכתוב)

נושא המאמר

בעבר הלא רחוק יכלו בני נוער רבים ללמוד בבתי ספר על-יסודיים מקצועות במגמות כמו: נגרות, מזכירות וחשמל ולרכוש לעצמם מקצוע לעתיד. בעשור האחרון חל שינוי במדיניותה של מערכת החינוך, שהוביל לירידה חדה במספר בתי הספר המקצועיים.

כתבו מאמר ובו דונו בשינוי זה. במאמרכם הציגו את היתרונות ואת החסרונות הכרוכים בשינוי זה והביעו את עמדתכם בנושא.

"חיבור זה נכתב על ידי תלמיד בחטיבה העליונה.

פתיחה

לפני כעשור אפשר היה לרכוש מקצוע בבתי הספר התיכוניים, ואילו היום מעטים הם בתי הספר המציעים מסלולים מקצועיים לתלמידים. הסיבה לכך נעוצה בשינוי שחל במדיניותה של מערכת החינוך. שינוי זה נובע מהרצון של המערכת להעניק הזדמנות שווה לכל תלמידי ישראל - זכאות לתעודת בגרות מלאה. במאמרי אדון בשינוי זה, אציג את היתרונות ואת החסרונות שבשינוי ואביע את דעתי.

גוף המאמר - דיון בשינוי

כאמור, אם בעבר יכול היה תלמיד לרכוש מקצוע בבית הספר התיכון שבו למד, בין אם היה זה בית ספר מקצועי שכל תלמידיו לומדים מקצוע, ובין אם היה זה בית ספר עיוני שהיו בו גם מגמות מקצועיות, כיום הדבר כמעט בלתי אפשרי. מעט מאוד בתי ספר מקצועיים קיימים היום, ובבתי הספר העיוניים נסגרו מרבית המגמות המקצועיות. לדוגמה, בבית ספרי יש רק שתי מגמות לימוד המכשירות את התלמיד למקצוע שבו יוכל לעסוק בעתיד: מגמת מחשבים ומגמת עיצוב. לעומת זאת בעבר היו בבית הספר מגמות נוספות, כמו סרטוט, כלכלת בית ומזכירות. כיום תלמיד שרוצה ללמוד מקצוע, כמו ספרות או מכונאות יתקשה למצוא בית ספר תיכון מתאים.

הצגת היתרונות - (בעד) - יתרון 1

לשינוי במדיניות זו של מערכת החינוך לגבי החינוך המקצועי יש יתרונות לצד חסרונות. אחד השיקולים בשינוי המגמה הוא שתלמיד בשלב זה של חייו אינו מספיק בשל ובוגר כדי לבחור לעצמו מקצוע. בחירת מקצוע היא החלטה חשובה ומשמעותית, ולכן חשוב שתיעשה בצורה שקולה תוך כדי בדיקת כל האפשרויות העומדות בפני התלמיד. לכן רצוי שבחירה זו תידחה לשלב מאוחר יותר בחיים.

יתרון 2

יתרון נוסף בשינוי המדיניות הוא שהכשרת תלמידים למקצועות מסוימים דורשת השקעה כספית רבה: הקצאת שטח / מבנה, העסקת מורים מקצועיים, רכישת מכשירים וכלי עבודה וכדומה. למשל, אם בבית ספר מסוים מלמדים את התלמידים ספרות, חשוב להקים בבית הספר מספרה, לרכוש את כל הציוד הקיים במספרה, כולל ריהוט מתאים, מכונות יבוש, מסרקים,

*42*

מספריים וצבעי שיער, להעסיק ספרים מומחים שילמדו את התלמידים ועוד. השקעה כזו יכולה להיות מופנית לאפיקים אחרים הנחוצים בין כותלי בית הספר, כמו תגבור תלמידים חלשים, רכישת מחשבים וספרים ושיפוץ בית הספר.

יתרון 3

לצמצום בתי הספר המקצועיים קיים שיקול נוסף. כל בתי הספר התיכוניים חותרים כיום לכך שכל בוגריהם יהיו זכאים לתעודת בגרות. אין ספק כי תעודת הבגרות אמורה לפתוח בפני הבוגרים חלון הזדמנויות, והיא מהווה מרכיב חשוב בדרך להגשמת מטרותיו האקדמיות של התלמיד. לפיכך זכאות זו היא אחת המטרות החשובות, אם לא החשובה ביותר, העומדת לנגד עיני כל מנהל בית ספר תיכון.

הצגת החסרונות (נגד)

חיסרון 1

אולם לצד היתרונות קיימים גם חסרונות לא מעטים. אחת הטענות הקשות נגד סגירת בתי ספר מקצועיים היא הפגיעה בתלמידים המתקשים להתמודד עם מקצועות עיוניים כמו היסטוריה, תנ"ך, ספרות ועוד. במשך שנים רבות נפלטו תלמידים אלו מהמסגרות החינוכיות בשל חוסר אפשרות של המערכת לתת להם מענה הולם לצרכיהם.

חיסרון 2

חיסרון נוסף למגמה של ביטול המגמות המקצועיות הוא שאין ניצול של הידע המקצועי שאותו יכולים תלמידים רבים לרכוש במסגרת החינוכית. תלמידים בעלי תעודה מקצועית יכולים לתרום מהידע שלהם במהלך השירות הצבאי כמו בוגרים רבים שסיימו במגמת המחשבים או בעבר - במגמות מכונאות רכב או טבחות. אין ספק שהצבא יכול לחסוך כסף רב שאותו הוא צריך להשקיע היום בהכשרת מתגייסים חדשים. ואילו למתגייסים אלו תקופת השירות הצבאי יכולה לשמש כתקופת ניסיון שתעזור להם להשתלב בשוק העבודה מיד בתום השירות.

חיסרון 3

אלו המסתייגים מצמצום בתי הספר המקצועיים מעלים טענה נוספת. לדבריהם, תלמידים רבים סובלים ממצוקה כלכלית. אילו הם היו לומדים במגמה מקצועית במסגרת הלימודים התיכוניים, הם היו יכולים לרכוש מקצוע, ומיד לאחר תום שירותם הצבאי היו יכולים להיקלט במעגל העבודה. כך הם יוכלו להפוך לבוגרים עצמאיים ללא תלות בהוריהם ואף לעזור בכלכלת הבית.

הבעת דעה

מערכת החינוך מצהירה שאחת ממטרותיה היא שוויון זכויות. שוויון זכויות אינו בהכרח הזכאות לתעודת בגרות עיונית מלאה. מטרת השוויון, כפי שאני רואה זאת, היא לאפשר לכל תלמיד ותלמיד לנצל את הפוטנציאל הגלום בו. חלקנו צריכים לסיים עם תעודת בגרות עיונית במטרה להמשיך ללימודים אקדמאים, וחלקנו צריכים לסיים עם תעודת בגרות מקצועית המכשירה את המחזיקים בה לקראת החיים הבוגרים בתחומים שבהם הוכשרו בזמן התיכון. אין ספק שבתי הספר המקצועיים יכולים לטפח את היכולות של תלמידים רבים ולעזור להם להצליח במקצוע שהם בחרו בו. הצלחתם של תלמידים אלו תחזק את הביטחון העצמי שלהם, תעלה להם את הדימוי העצמי ותכשיר אותם לקראת השתלבותם בחברה תוך הפיכתם לאזרחים טובים יותר.

*43*

(המשך)

לאור כל הנאמר לעיל, נראה לי כי החסרונות עולים על היתרונות. לדעתי, הייתה זו טעות לצמצם את ההכשרה המקצועית בבתי הספר ולצפות שכל התלמידים יסיימו את לימודיהם במסגרות עיוניות ויהיו זכאים לתעודת בגרות מלאה. לצערנו, תלמידים רבים נכשלים בלימודיהם ומסיימים את התיכון ללא בגרות וללא מקצוע. ובמקרה הגרוע הם אף נפלטים מן המערכת במהלך תקופת הלימודים. לכן אני חושב שטוב היה אילו היו שוקלים מנהיגי המדיניות במשרד החינוך "להחיות" מחדש את בתי הספר המקצועיים ולפתוח מגוון מגמות מקצועיות. ולראיה שתחזק את עמדתי, ברצוני להוסיף כי במרבית ארצות המערב יש חשיבות רבה ללימודים הטכנולוגיים.

פסקת סיום - הכוללת מסקנות

לסיום, במאמרי דנתי במגמה של מערכת החינוך לצמצם את בתי הספר המקצועיים. הצגתי את היתרונות ואת החסרונות של שינוי זה והבעתי את עמדתי בנושא. מתוך מאמרי עולה מסקנתי שהחסרונות של שינוי זה רבים מהיתרונות. ואסיים את דבריי בדברי חכמינו "סוף מעשה במחשבה תחילה". אני מקווה שלא ירחק היום ושתלמידים רבים יוכלו ללמוד מקצוע האהוב עליהם מתוך מגוון רחב של מקצועות ולסיים את התיכון עם תקווה לעתיד.

הערכת המאמר

*43*

הערכת המאמר תהיה לפי הפירוט שלפניכם:

תוכן והבנה,  --,  40 נקודות

המאמר משקף הבנת הנושא,  15 נקודות,  --

המאמר משקף ידע הכולל דוגמות הממחישות ידע זה,  10 נקודות,  --

המאמר מעיד על חשיבה הגיונית, עומק מחשבתי, חשיבה יצירתית,

כושר ניתוח, התרכזות בעיקר ללא סטיות מיותרות,  15 נקודות,  --

מבנה,  --,  20 נקודות

מבנה המאמר תקין - פתיחה, גוף, סיום, חלוקה לפסקות, קישור הגיוני

בין הפסקות, זיהוי קו מחשבה ברור ורציף המתפתח מפסקה לפסקה

הבעה לשונית,  --,  40 נקודות

ניסוח תקין, אוצר מילים וסגנון ברור ומדויק,  15 נקודות,  --

לשון תקינה מבחינת כתיב, תחביר, דקדוק ופיסוק,  15 נקודות,  --

התאמת משלב הלשון לסוגת הכתיבה,  5 נקודות,  --

צורה חיצונית נאה ומסודרת, כתב יד ברור,  5 נקודות,  --

סה"כ 100 נקודות

הצעה:

*44*

מבנים שונים של מאמרים

*44*

לפניכם הצעות למבנים שונים ומגוונים של מאמרים.

לכל מבנה מוצג דגם אחד (אולם קיימים גם דגמים נוספים). לאחר כל דגם מוצג מאמר דוגמה.

1. מאמר בדגם של עימות ("בעד" ו"נגד" או "חסרונות" ו"יתרונות")

במטלת הכתיבה של מאמר שנושאו עימות לרוב תופענה בנושא (במטלה) המילים: "בעד" "נגד" "חסרונות" "יתרונות". אולם לעתים לא תופענה מילים אלה אך ישתמע מתוך המטלה שיש לכתוב מאמר שנושאו הוא עימות.

למשל, יידרש מהכותב להציג גישות שונות, דעות שונות, צדדים שליליים וצדדים חיוביים, עמדות שונות וכיוצ"ב.

מבנה מאמר בנושא זה יהיה לרוב כדלהלן:

פתיחה

גוף

- כל הדעות בעד או כל היתרונות (כאשר לכל דעה / יתרון תוקדש פסקה)

- כל הדעות נגד או כל החסרונות (כנ"ל)

- דעת אישית מנומקת של הכותב

סיום

הפסקות בגוף המאמר במבנה של "בעד ונגד" תהיינה מקושרות ביניהן כדלקמן:

המצדדים ב... / התומכים ב... / המחייבים את / המצדיקים את -- טוענים ש...

(בהמשך תבואנה כל הפסקאות "בעד")

לעומתם, המתנגדים ל... / השוללים את / המסתייגים מ... -- טוענים ש...

(בהמשך תבואנה כל הפסקאות "נגד")

הפסקות בגוף המאמר במבנה של "חסרונות ויתרונות" תהיינה מקושרות ביניהן כדלקמן:

ל... יש יתרונות לצד חסרונות.

היתרון הראשון הוא...

יתרון נוסף הוא...

עוד יתרון ל... הוא...

אולם, כאמור, לצד היתרונות קיימים גם חסרונות.

החיסרון הראשון הוא...

חיסרון נוסף הוא...

עוד חיסרון הוא...

דוגמה לסוג זה של מאמר

"החינוך המקצועי והטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים".

(ביחידה הקודמת)

*45*

ייתכן גם מבנה שבו הדעות "בעד" והדעות "נגד" תוצגנה במבנה מסורג, וכך גם "החסרונות" ו"היתרונות":

פתיחה

גוף

- דעה בעד / יתרון

- דעה נגד / חיסרון

- דעה בעד / יתרון

- דעה נגד / חיסרון

- דעה בעד / יתרון

- דעה אישית מנומקת של הכותב

סיום

הפסקות בגוף המאמר במבנה של "בעד ונגד" במבנה המסורג תהיינה מקושרות ביניהן כדלקמן:

המצדדים ב... / התומכים ב... / המחייבים את / המצדיקים את -- טוענים ש...

לעומתם, המתנגדים ל... / השוללים את / המסתייגים מ... -- טוענים ש...

אולם, עוד טוענים המצדדים ב... / התומכים ב... / המחייבים את / המצדיקים את -- ש...

אך לעומתם טוענים המתנגדים ל... / השוללים את / המסתייגים מ... -- ש...

בנוסף, טוענים המצדדים ב... / התומכים ב... / המחייבים את / המצדיקים את -- ש...

לעומת זאת טוענים המתנגדים ל." / השוללים את / המסתייגים מ... -- ש...

הפסקות בגוף המאמר במבנה של "חסרונות ויתרונות" במבנה המסורג תהיינה מקושרות ביניהן כדלקמן:

לנושא זה יש יתרונות לצד חסרונות.

היתרון הראשון הוא...

אולם לצד יתרון זה קיים חיסרון שהוא...

עוד יתרון לנושא זה הוא...

אולם לצד יתרון זה קיים חיסרון נוסף שהוא...

יתרון נוסף הקיים בהקשר לנושא זה הוא...

אך לצד יתרון זה קיים עוד חיסרון שהוא...

דוגמה לנושא של מאמר שבנושאו מופיעות המילים "בעד" ו"נגד":

רבים טוענים שיש לבטל את מבחני הבגרות, ושיש למצוא דרכי הערכה חלופיות למדידת ידיעותיהם והבנתם של התלמידים.

כתבו מאמר ובו הציגו את הדעות בעד ביטול מבחני הבגרות ואת הדעות נגד ביטולם. הביעו את דעתכם האישית ונמקו אותה.

דוגמה לנושא של מאמר שבנושאו מופיעות המילים "חסרונות" ו"יתרונות":

לשימוש באינטרנט יתרונות רבים, כשלצידם טמונים גם חסרונות לא מעטים.

כתבו מאמר ובו הציגו הן את היתרונות והן את החסרונות שבשימוש באינטרנט. הדגימו את היתרונות ואת החסרונות מעולמכם האישי ומהעולם הסובב אתכם.

*46*

2. מאמר במבנה תופעה ותוצאותיה או בעיה ופתרונה

מבנה מאמר בנושא זה יהיה לרוב כדלהלן:

פתיחה

גוף

- תיאור התופעה / הבעיה

- ניתוח התופעה:

1. הסיבות / הגורמים לתופעה / לבעיה

2. השלכות / תוצאות התופעה / הבעיה

- הדרכים הקיימות כיום שבאמצעותן:

1. נלחמים בתופעה (במקרה שהתופעה שלילית)

או: נלחמים בבעיה כדי למגרה / לצמצמה / להכחידה / להעלימה / לדכאה

2. מתמודדים עם התופעה (במקרה שהתופעה שלילית)

3. שואפים לעודד / להגביר / לחזק את התופעה (במקרה שהתופעה חיובית)

- הדרכים הרצויות לפי עמדת הכותב, שבאמצעותן אפשר יהיה:

1. להילחם בתופעה (במקרה שהתופעה שלילית)

או: להילחם בבעיה כדי למגרה / לצמצמה / להכחידה / להעלימה

2. להתמודד עם התופעה (במקרה שהתופעה שלילית)

3. לעודד / להגביר / לחזק את התופעה (במקרה שהתופעה חיובית)

סיום

דוגמה לנושא של מאמר המציג בעיה ומבקש לנתח אותה:

המטייל הישראלי בחו"ל פוגע לעתים בתדמיתה של מדינת ישראל ובתדמית אזרחיה בגלל התנהגותו, המעוררת לא אחת את זעמם של התושבים המקומיים ברחבי העולם כולו.

כתבו מאמר ובו תארו בעיה זו. במאמרכם העלו את הסיבות להתנהגותם השלילית של אותם מטיילים ישראלים בחו"ל המוציאים שם רע לישראל ולישראלים. הציגו את הדרכים הננקטות כיום לטיפול בבעיה זו והציעו דרכים משלכם.

*47*

דוגמה למאמר המעלה תופעה:

כיום, בני נוער רבים בישראל, בעיקר בוגרי תנועות נוער, דוחים את שירותם הצבאי ומתנדבים לשנת שירות ברחבי הארץ, כדי לתרום לחברה בתחומים שונים.

כתבו מאמר ובו תארו תופעה זו. במאמרכם הציגו את הסיבות הגורמות לבני הנוער להתנדב והציעו דרכים כדי לעודד בני נוער נוספים להצטרף למפעל הציוני המבורך הזה.

חיבור זה נכתב על ידי תלמידה בחטיבה העליונה.

פתיחה

עם סיום הלימודים בתיכון מצפים בני הנוער בדריכות לקראת גיוסם לצה"ל. אולם לא כל בני הנוער מתגייסים לצה"ל עם תום לימודיהם. חלק מהם לוקחים לעצמם פסק זמן. יש כאלו המקדישים שנה מחייהם למען החברה ומתנדבים לשנת שירות. במאמרי אתאר תופעה זו, אציג את הסיבות הגורמות לבני הנוער להתנדב ואציע דרכים לעודד בני נוער נוספים להתנדב.

גוף המאמר - תיאור התופעה

כיום מספרם של בני הנוער המתנדבים לשנת שירות הולך וגדל. שנת שירות המכונה לעתים בראשי התיבות ש"ש, היא שנה שבה בני נוער בוגרי תיכון מתנדבים לעזרה לקהילה לפני גיוסם לצה"ל. הם מתנדבים למסגרות שונות, כמו פנימיות, כפרי נוער, בתי ספר, תנועות נוער, מועדוניות ושכונות מצוקה. בדרך כלל המתנדבים מגיעים מתנועות הנוער, כמו "הצופים", "הנוער העובד והלומד", "בני עקיבא", "מכבי" ועוד, אך יש כאלו שמגיעים מארגונים שונים, כמו הסוכנות היהודית, החברה למתנס"ים, החברה להגנת הטבע והתנועה הקיבוצית. הסיבות להתנדבות לשנת שירות נובעות ממניעים אישיים לצד מניעים אידיאליסטיים-לאומיים כשהמטרה היא בעיקר לתרום ולהעניק למדינה ולאזרחיה.

הסיבות

סיבה 1

כאמור, הסיבה העיקרית להתנדבות לשנת שירות היא הרצון לתרום למדינה ולחולל שינוי חיובי במסגרות השונות שלה. לדוגמה, בני נוער שמתנדבים בשכונות מצוקה מסייעים לתושבי השכונה בדרכים שונות: בשיפור תנאי המגורים באמצעות צביעת הבתים וניקיתם, בטיפול בקשישים, בסיוע לילדים בלימודים, בסיוע לאנשים מוגבלים, בהקמת מועדוניות ובהן פעילויות שונות לכל הגילאים ועוד. בכל מסגרת שבני הנוער המתנדבים פועלים בה הם רוצים לשפר, ליעל, לפתח ולקדם את הקיים וליצור מציאות חברתית טובה יותר במקום שבו הם מתנדבים.

סיבה 2

סיבה נוספת להתנדבות היא רצונו של המתנדב "לרכך" את קושי המעבר שלו מחייו הנוחים והמוגנים לחיים הנוקשים של הצבא. עד גיל שמונה עשרה בני הנוער נמצאים במסגרת המשפחתית ובמסגרת החינוכית של בית הספר. חלקם מתקשים לעבור למסגרת צבאית מיד לאחר הלימודים, והם רוצים להתנסות קודם לכן במסגרת חדשה, מסגרת מרוככת יותר ופחות תובענית מהמסגרת הצבאית.

*48*

סיבה 3

רצונו של המתנדב להפוך לאדם בוגר ועצמאי המסוגל לנהל בעצמו את חייו, הוא סיבה נוספת לשנת השירות. בשנה זו בני הנוער צריכים לנהל בעצמם את חייהם. הם גרים בדירה המכונה בדרך כלל "קומונה": הם צריכים לדעת להסתדר עם התקציב שניתן להם, לבשל, לנקות, לכבס, לערוך קניות וזאת ללא אדם מבוגר שידריך או ינחה אותם. עליהם לקחת אחריות לכל מה שקורה להם ועליהם להסתגל לחיי שיתוף הכרוכים בוויתורים רבים. על המתנדב ללמוד להתגבר על קשיים רבים שמסגרת זו טומנת בתוכה. והתגברות על קשיים משמעה התבגרות.

סיבה 4

גם רצונו של המתנדב להכיר אנשים חדשים ולהרחיב את מעגל חבריו הוא שיקול שנלקח בחשבון כאשר בוחרים לצאת לשנת שירות. המתנדבים פועלים רוב הזמן יחד עם מתנדבים בני גילם המגיעים מכל רחבי הארץ, ולכולם מכנה משותף - רוח ההתנדבות. הקשר בין חברי הקבוצה הולך ומתחזק, ורבים מהם שומרים על קשר הדוק גם לאחר סיום השירות.

דרכים לעידוד התופעה

דרך 1

לדעתי, חשוב לעודד את בני הנוער להתנדב לשנת שירות. אחת הדרכים שבאמצעותן אפשר לעודד את בני הנוער להתנדב היא הפצת סרטון לבתי הספר. בסרטון זה שיוקרן לתלמידי שכבת י"ב, יש להציג את חיי ה"קומונה", את תרומתם של המתנדבים לקהילה, את תחושותיהם ואת החוויות שחוו.

דרך 2

דרך נוספת שבאמצעותה אפשר לעודד את בני הנוער להתנדב לשנת שירות, היא הגעתם של בוגרי שנת שירות לבתי הספר כדי שיספרו לתלמידים על הפעילויות שבהם עסקו בשנה זו, על הקשיים שאיתם הם התמודדו ועל הסיפוק שהיה להם במהלך כל השנה ועוד. תלמידי התיכון יוכלו להתרשם, לשאול את המתנדבים שאלות ולשאוב מהם מידע באופן ישיר.

דרך 3

גם הקרנת תשדירי שירות בטלוויזיה, במיוחד במסגרת תכניות פופולאריות שבהן צופים בני נוער רבים, יכולה להעלות את אחוז המתנדבים. חשוב להציג בפני הנוער הן את השינוי שצפוי להם במישור האישי והן את תרומתם החשובה לקהילה.

סיום

סיכום המאמר והבעת תקווה

לסיום מאמרי, ברצוני להדגיש ולומר כי לשנת השירות ולרוח ההתנדבות המלווה אותה יש רווח כפול: הרווח של כלל החברה הישראלית, והרווח של הפרט - המתנדב. אני מקווה שמספרם של המתנדבים ילך ויגדל במהלך השנים הקרובות. ולחיזוק דבריי אסיים במשפט ששמעתי פעמים רבות מאחותי ומחבריה שהתנדבו לשנת שירות: "בשנה זו תרמתי ונתרמתי".

*49*

3. מאמר שמנושאו מתבקשת העלאה של היבטים שונים

מבנה מאמר בזה יהיה כדלהלן:

פתיחה

גוף

- היבט ראשון

- היבט שני

- היבט שלישי (הערה: במאמר קצר רצוי להתמקד בשלושה עד ארבעה היבטים.)

- עמדה אישית הנובעת מסקירת ההיבטים השונים.

סיום

דוגמה לנושא של מאמר המעלה היבטים שונים:

המתת חסד של חולים סופניים הסובלים סבל פיזי ונפשי היא נושא המעורר מחלוקת.

כתבו מאמר ובו דונו בהיבטים השונים שמעלה נושא זה, כגון ההיבט הרפואי, ההיבט הדתי, ההיבט המוסרי, ההיבט המשפחתי, ההיבט המשפטי ועוד.

הביעו את עמדתכם בנושא.

דוגמה למאמר המעלה היבטים שונים

לנוכח ריבוי מספרן של תאונות הדרבים שבהן מעורבים נהגים חדשים, מחייב החוק את הנהגים החדשים לנהוג עם מלווה בוגר לתקופה של חודשים אחדים אחרי קבלת רישיון הנהיגה.

כתבו מאמר ובו הציגו את ההיבטים השונים לחשיבותו של נושא זה: ההיבט הבטיחותי, ההיבט הפסיכולוגי וההיבט החינוכי והביעו את עמדתכם בנושא.

חיבור זה נכתב על ידי תלמיד בחטיבה העליונה.

פתיחה

עם קבלת רישיון נהיגה "זוכה" הנהג החדש למלווה צמוד, והפעם זה לא המורה לנהיגה שלו כי אם הורה או בן משפחה בוגר. ביום ובלילה הוא ייסע אתו לכל מקום שאליו ייסע, ולא יחסוך ממנו ביקורת והערות. במאמרי אציג את חשיבותו של מלווה בוגר לנהג צעיר מכמה היבטים: ההיבט הבטיחותי, ההיבט הפסיכולוגי וההיבט החינוכי ואביע את עמדתי בנושא.

ההיבט הבטיחותי

כפי שנאמר, חשיבותו של המלווה הבוגר באה לידי ביטוי בכמה היבטים. ההיבט הראשון והחשוב ביותר הוא ההיבט הבטיחותי. מחקרים רבים הוכיחו שמידת מעורבותם של נהגים חדשים בתאונות דרכים הייתה גבוהה ביותר, ואחת הדרכים להתמודד עם בעיה כאובה זו היא להצמיד לנהג הצעיר מלווה בוגר. ואכן מאז שהונהג החוק של מלווה בוגר, יש לדבר השפעה חיובית על נהיגתם של הצעירים, וחלה ירידה במספר תאונות הדרכים שבהן מעורבים נהגים אלו.

*50*

לכן חשוב מאוד לאכוף את החוק, ולהצמיד לנהג הצעיר מלווה בוגר בעל ניסיון של כמה שנים בנהיגה. הנהג הבוגר אמור לבקר את נהיגתו של הנהג הצעיר, להעיר לו הערות, לרסן את מזגו, ובקיצור - לפקח עליו ב"אלף עיניים" כדי שלא ינהג בקלות ראש ובחוסר אחריות.

ההיבט הפסיכולוגי

להיבט הפסיכולוגי יש השלכות בעיקר בצעדיו הראשונים של המתבגר כנהג עצמאי כשלצדו אדם בוגר. ליווי זה יכול להקנות לו תחושת ביטחון, שהרי מישהו תומך בו, נותן לו "טיפים" לנהיגה בטוחה ואחראית ומתריע בפניו על סכנות שונות, שייתכן שהוא איננו מודע להן בשל חוסר הניסיון שלו. למשל, הנהג הצעיר איננו בהכרח מודע לכך שכל פעם שהוא פונה ימינה או שמאלה הוא חייב להביט במראה, ולא להסתפק באיתות בלבד. ולא רק זאת, גם אם מאותתים ומביטים במראה, יכול לצוץ נהג פזיז, בעיקר אופנוען, ולעקוף אותו בדיוק ברגע שהוא פנה. במקרה כזה ובמקרים דומים לו יכול המבוגר היושב ליד הנהג הצעיר לחדד את ערנותו. נהג ותיק רגיש יותר, ערני יותר ומודע יותר לנעשה בכביש בזכות הניסיון שלו. ואין ספק שלניסיון בנהיגה יש משמעות רבה.

ההיבט החינוכי

למלווה בוגר יש חשיבות רבה גם מן ההיבט החינוכי. חשוב שהמלווה הבוגר יהיה דווקא אחד ההורים. כדאי ואף רצוי שההורה יהיה מעורב כבר בהתחלה בנהיגה של ילדו ויחנך אותו לנהיגה בטוחה. תפקיד ההורה הוא לשפר את מיומנותו הטכנית של הנהג ולשפר את בטחונו האישי באמצעות חיזוקים. ידוע כי לבני נוער יש נטייה לנטילת סיכונים, ולכן על ההורה לחנך את ילדו למשמעת, לאחריות, לאיפוק, לציות לחוק ולריסון עצמי. על ההורה לא רק להזהיר את ילדו מפני המפגעים והסכנות שבכביש, אלא עליו לחנך אותו לגלות סבלנות, לא להגיב באופן בלתי אחראי, לא לנהוג במהירות מופרזת בגלל לחץ חברתי, לא לנסות להרשים אף אחד. נוסף על כך, על ההורה לחנך את ילדו להיות קשוב וערני בכביש. לדוגמה, יש להנחות את הנהג הצעיר לא להפעיל את הרדיו בעוצמה אדירה שתמנע ממנו להיות מרוכז בנעשה בכביש כמו צפירת אמבולנס, רכבת מתקרבת או סטייה של רכב אחר העלולה לפגוע בו. על ההורה מוטלת האחריות לחנך את המתבגר להתנהגות תרבותית: לא לנבל את הפה ולקלל, לא להתעמת עם נהגים אחרים ולהתחרות בהם, לא "לחתוך" נהגים. במקביל עליו לחנך אותו לאדיבות ולמתן כבוד לזולת. על ההורים לדעת שאף על פי שזה לא קל להתלוות לילדיהם בכל עת שהם רוצים, במיוחד לאחר יום עבודה, ולעתים אף בשעות הלילה המאוחרות, חשובה מאד נוכחותם ברכב. אם הורה אינו יכול להתלוות לילדו, ואין מבוגר אחר בסביבה, עליו למנוע מן הילד לנהוג לבד גם במחיר של ויכוח וכעס.

הבעת דעה

נכון שאולי לא נעים לנהג הצעיר שאחד מההורים נמצא כל הזמן לצדו, במיוחד בגיל שבו הנוער דורש עצמאות וריחוק מההורים, אבל עליו להבין את חשיבות העניין שהרי מדובר לעתים קרובות בסכנת חיים. אני זוכר שכשאחי הוציא רישיון נהיגה לפני כשנה, הוא לא הפסיק "לקטר" על כך

*51*

שהוא צריך "לסחוב" את אבי לכל המקומות שהוא נוסע אליהם, וגם אבי ראה בכך מטרד לא קטן. למרות זאת ברור לי כי אין עוררין לגבי חשיבותו של המלווה הבוגר. אמנם קיימת אי נוחות רבה הן לנהגים החדשים והן להוריהם עקב חוק זה, אבל אני בטוח שכולם מודעים לעובדה שהדבר הכרחי וחשוב מכל הבחינות שדנתי בהן.

סיום

לסיום, במאמרי הצגתי את ההיבטים השונים לגבי חשיבותו של המלווה הבוגר לנהג הצעיר והבעתי את דעתי. מתוך המאמר אפשר להבין שכדאי שהמלווה הבוגר יהיה דווקא אחד ההורים אשר לא רק יתרום מניסיונו, אלא ידאג בעיקר לחנך את ילדו לסבלנות, לסובלנות ולתרבות נהיגה. בעקבות כתיבת המאמר עלתה בי המודעות לנושא, הבנתי את ההשלכות הרבות שיש לחוק, ועד כמה למלווה בוגר יש השפעה חשובה ומשמעותית על הנהג החדש. אין ספק כי בבוא היום לאחר שאוציא רישיון נהיגה, גם אני "אקטר" שעליי לצאת ולבלות עם החבר'ה כשאבא או אימא "מזדנבים" אחריי, אבל אעשה זאת בחיוך ומתוך הבנה.

4. מאמר שנושאו תגובה לטקסט

מבנה המאמר יהיה כדלהלן:

פתיחה

(לרוב תכיל התייחסות למאמר שהכותב מגיב עליו או למשפטים מן המאמר)

גוף

- תגובה לעמדה זו

- נימוקים או טענות להצדקת התגובה

סיום

הפסקות בגוף של מאמר תגובה תהיינה מקושרות כדלקמן:

- הכותב טוען ש... (ציטוט או שכתוב דברי הכותב)

- בניגוד לטענת הכותב אני מאמין ש...

- אני מזדהה עם טענתו זו של הכותב מאחר ש...

- אני מתנגד לטענתו של הכותב כי...

דוגמה לנושא של מאמר במבנה זה:

העיתונאית דליה לוי במאמרה "אימא ואבא מתגייסים לצה"ל" יוצאת נגד מעורבות היתר של ההורים בשירותם הצבאי של ילדיהם.

כתבו מאמר תגובה למאמרה של העיתונאית ובו הגיבו על עמדתה של הכותבת וחוו את דעתכם בנושא.

*52*

דוגמה למאמר שנושאו תגובה לטקסט

לפניכם טקסט מקור העוסק בניסויים בבעלי חיים ולאחריו מאמר תגובה.

טקסט מקור

תרומתם של הניסויים בבעלי חיים

ניסויים בבעלי חיים הם אחת משיטות המחקר המקובלות בימינו אלה. ניסויים אלה מתבצעים במסגרת מחקרים בביולוגיה, במדעי הרפואה, בפסיכולוגיה, באיכות הסביבה, בטכנולוגיה, בתוספי מזון, בקוסמטיקה ובחומרי ניקוי. ניסויים אלו תרמו בעבר ותורמים גם כיום תרומה חיונית להבנת עולם החי, לשמירה על בריאות האדם ולהבטחת רווחתו, ומטרתם היא להגן עלינו מפני מחלות. הידע העומד לרשותנו בזכות ניסויים אלו, עוזר להמעטת הכאב והסבל ממיליוני חולים בעולם כולו.

לטענת רבים מן החוקרים, התברר כבר לפני שנים רבות, כי לשם חקירת מקור המחלות ולשם הבנת הדרכים להדבירן, יש צורך ביצירת מודלים בחיות ניסוי. אי הבנה של חלק מהמחלות גורמת לפיגור בפיתוח של תרופות הולמות או של אמצעי מניעה למחלות אלה. הקרבה של בעלי חיים על מזבח הניסויים עשויה לסייע למדע בחקר הסיבות למחלות שונות ובפיתוח תרופות נגד.

עוד טוענים החוקרים, כי מחקר המערב ניסויים בבעלי חיים, מסייע רבות להבנת עולם החי במטרה ללמוד על מערכות דומות בגוף האדם. חוקי התורשה, תפקוד חומצות הגרעין, פעילות ההורמונים, נזקי הרעלים - כל אלה ורבים נוספים התגלו במחקר ביולוגי בסיסי, שבתחילה לא הבטיח תועלת רפואית, אך בסופו של דבר תרם רבות לבריאות האדם. ללא מידע בסיסי כזה, תוחלת החיים הייתה כמחצית מזו שאליה התרגלו תושבי העולם המפותח. בני האדם היו חשופים למגפות ולסיכונים בריאותיים נוספים, שכיום אפשר למנוע אותם או לטפל בהם. מחקר בבעלי חיים היה הבסיס לפיתוח חיסונים למגוון של מחלות ומגפות כגון פוליו, דיפטריה, טטנוס, כלבת, שעלת, שחפת ועוד. מחקרים אלו אפשרו גם את פיתוחם של טיפולי פוריות, שבלעדיהם אחד מכל שישה זוגות לא יכול היה להביא ילדים לעולם. ניתוחי מעקפים והשתלות איברים התפתחו אף הם תודות למחקר ממושך בבעלי חיים, בשעה שניסויים קליניים בבני אדם אינם אפשריים מסיבות אתיות.

קשה לתאר היום מה, למשל, היה קורה לולא קמו חוקרים, שכרתו לבלב מכלב לפני למעלה ממאה שנה, הכירו בהופעתה של סוכרת וקשרו מחלה זו עם איבר זה. ההוכחה בדבר קשר כזה אצל הכלבים הביאה לבידודו של ההורמון אינסולין, שהוא תכשיר טיפולי הכרחי לחולי סוכרת. הודות למחקר זה ולמציאת הקשר בין הלבלב לבין האינסולין ניצלו עד כה מיליוני ילדים ומבוגרים. שנים רבות היה צורך להקריב על מזבח המחקר חזירים לשם הפקת אינסולין לטיפול בחולים. רק הודות לשימוש בבעלי חיים לצורך זה נמצאה התרופה, שרבים חיכו בכיליון עיניים לאיתורה. כיום "מסונטז" ההורמון החיוני הזה בטכניקה של הנדסה גנטית, וכך נמצאה התרופה למחלה.

הצורך בפיתוח תרופות חדשות עולה שוב ושוב בדיונים הנערכים במשרד הבריאות. זעקת החולים הנזקקים להן ותחנוני בני המשפחה להצלתם מעידים על חשיבות פיתוחן של תרופות חדשות ועל ההכרח בכך. ניסויים בבעלי חיים הם שלב חיוני בפיתוח כל תרופה חדשה ועומדים גם בבסיס מחקרים, שיובילו בעתיד לפיתוח תרופות נוספות. עם זאת ברור, כי יש חובה מוסרית לפקח על ניסויים אלה ולמזער ככל האפשר את אי הנוחות הנגרמת לחיות הניסוי. סבל הנגרם לחיה אינו מוצדק אלא אם כן קיים סיכוי לשיפור משמעותי באיכות חיי האדם ולהרחבת ידיעותיו על אודות גורמי המחלה והסיכויים למצוא לה מרפא. על בסיס האמור לעיל, מתבקשת המסקנה כי על קהילת החוקרים והמדענים להמשיך בפועלם ולגלות תרופות מתקדמות להצלת חיים ולשיפור איכות החיים באמצעות אחד מן הכלים החשובים ביותר לפיתוחן - ניסויים בבעלי חיים, וזאת חרף התנגדותם החריפה של ארגונים רבים השוללים ניסויים בבעלי חיים מטעמים מדעיים ומוסריים.

נכתב על סמך מקורות שונים

*53*

מאמר תגובה

נושא המאמר:

במאמר "תרומתם של ניסויים בבעלי חיים" מוצגת הטענה כי ניסויים בבעלי חיים הם כורח המציאות, ורק בזכות ניסויים אלה יש התקדמות מרשימה בתחום הרפואה.

כתבו מאמר תגובה למאמר זה ובו הגיבו על העמדה המוצגת במאמר וחוו את דעתכם בנושא.

(המילים המודגשות במאמר בסוגריים - מטרתן להציג בפניכם את דרך השימוש במילות הקישור ובמשפטי הקישור בסוג זה של מאמר)

ניסויים בבעלי חיים - האם קיימת הצדקה לקיומם?

פתיחה

השאלה האם על המדענים לבצע ניסויים בבעלי חיים (שנויה במחלוקת). אנשי מדע, רופאים, פילוסופים, אנשי אתיקה ורבים אחרים (מתלבטים) רבות בסוגיה. במאמרי זה (אתייחס) למאמר "תרומתם של ניסויים בבעלי חיים" (ואציג את עמדתי השוללת) ניסויים אלו.

גוף המאמר

טענות הנגד

כמי שמתעניינת בנושא וקוראת חומר רב בעניין, (אני חולקת על כך ש)ניסויים בבעלי חיים הם כורח המציאות. ניסויים בבעלי חיים אינם מצילים את האנושות, הם אינם מקדמים את המדע ואת המחקר הרפואי, הם אינם מביאים תרופה לסרטן - להפך: הם מעכבים פיתוח טיפולים רפואיים. יתרה מכך, הניסויים בבעלי חיים אינם פוגעים פגיעה רק במיליוני בעלי חיים מדי שנה, אלא הם פוגעים פגיעה קשה גם בבני אדם.

עורכי הניסויים ממיתים בעינויים מדי שנה במעבדות שלהם אלפי חיות מאחורי דלתות סגורות וללא פיקוח ממשי (לצערנו, הגוף המפקח הוא הגוף שמבצע את הניסויים). כ-20,000 בעלי חיים מומתים מדי שנה על שולחנות הסטודנטים ובמעבדות המחקר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל.

בשנים האחרונות חלה ברחבי העולם ירידה ניכרת בשימוש הפוגעני בבעלי חיים לצורך הוראה ומחקר. מחקרים מהספרות המדעית תומכים כיום ביעילותם ובעליונותם של אמצעי מחקר מודרניים המבוססים על שיטות טכנולוגיות מתקדמות כתחליף לשימוש בבעלי חיים. המבדקים שנערכים בחיות לפני המעבר לניסויים הקליניים בבני אדם, מטעים את החוקרים במרבית מהמקרים. בארה"ב פורסם כי רוב התרופות החדשות שיוצאות לשוק מדי שנה מסוכנות לבני אדם, ומחקרים הראו כי נזקים מתרופות שנוסו ונבדקו על חיות, הם גורם התמותה הרביעי בגודלו בעולם המערבי. לדוגמה, רק לפני שנים אחדות גרמה התרופה ויוקס (Vioxx) לאסון הרפואי הגדול ביותר בהיסטוריה, שבו מתו אלפי בני אדם מהתקפי לב עקב השימוש בתרופה.

לאחרונה השתתפו גדולי החוקרים מכל העולם בכנס מדעי והגיעו למסקנה ברורה כי השיטה הנפוצה לבדיקת תרופות (על חיות) אינה יעילה ומסכנת את הציבור.

*54*

(במאמר "תרומתם של הניסויים בבעלי חיים" טוענים החוקרים) שהקרבה של בעלי חיים יכולה לעזור בגילוי סיבות למחלות ובפיתוח תרופות, ושמחקרים אלו היו הבסיס לפיתוח חיסונים. היום ברור כי אין זה נכון. הכשל העיקרי הגלום בהסתמכות על מידע המבוסס על ניסויים בבעלי חיים, נובע מההבדלים בין האדם לבין מינים אחרים של בעלי חיים, ויש להבין כי מין ביולוגי אחד אינו יכול להוות מודל מוצלח למין ביולוגי אחר. לכן הניסויים בבעלי חיים הם בלתי רלוונטיים ואף מטעים בצורה מסוכנת כשמנסים להסיק מהם מסקנות כמודל לבני האדם. ניסויים בבעלי חיים מספקים תוצאות שכל קשר בינן לבין גוף האדם הוא מקרי בהחלט.

סיום

מסקנה

המסקנה העולה ממאמרי זה היא כי אין ספק שתרומתם של בעלי החיים קטנה בהרבה מכפי שטוענים החוקרים השותפים לניסויים אלו. ועלינו, החברה כולה, לעשות הכול כדי שהניסויים הנערכים במסגרות לימודיות ובמעבדות המחקר יופחתו למינימום ההכרחי.

נכתב על ידי תלמידה בחטיבה העליונה

מאמר שיש לו זיקה לטקסט

תהליך כתיבת מאמר שיש לו זיקה לטקסט, יהיה שונה רק במעט מתהליך כתיבת מאמר שאינו בזיקה לטקסט.

לפיכך במאמר כזה עליכם להקפיד על הכללים שיוצגו מיד, בנוסף על אלו שצוינו בהקשר למאמר שאינו בזיקה לטקסט:

- קראו את הטקסט בעיון פעם נוספת בטרם תכתבו את מאמרכם.

- עליכם להבין את הטקסט היטב, שהרי תשאבו ממנו רעיונות למאמרכם ותתייחסו אליו במידה זו או אחרת.

- אם לטקסט המקור יש שאלות נלוות בהבנת הנקרא, קראו גם את השאלות וגם את התשובות שעניתם.

- עליכם לסמן בטקסט משפטי מפתח ו/או משפטים חשובים. אלו הם הרעיונות שתיעזרו בהם במאמרכם.

- כאשר אתם מצטטים מהטקסט, עליכם להקפיד להביא דברים בשם אומרם ולהקיפם במירכאות.

לדוגמה: העיתונאית, שולה מגן, טוענת שיש להעניק יותר סמכויות למורים מאחר ש"על המורים מוטלת אחריות על ילדיהם של אחרים".

- גם אם אינכם מצטטים מהטקסט המקורי, אלא רק שואבים ממנו רעיונות, חשוב לציין את מקור הדברים.

לדוגמה: העיתונאי, דרור לוין, מציין במאמרו "חסרי בית" כי אין להוציא מכלל אפשרות לעקר ולסרס את חתולי הרחוב ובכך למנוע את התרבותם הטבעית בממדים כפי שהם כיום.

חשוב:

1. אל תצטטו מהטקסט משפטים רבים, וכן אל תכתבו מאמר שהוא למעשה שכתוב או סיכום של טקסט המקור!!!

אתם אמורים להיעזר בטקסט המקור רק במידה מוגבלת, מאחר שעליכם לכתוב (מאמר חדש, מעניין, ומקורי משלכם!)

2. יש לציין את מקור המאמר שבו נעזרתם (בהערת שוליים או בסוגריים בגוף המאמר).

*55*

הדגמה לכתיבת מאמר בזיקה לטקסט

לפניכם שני מאמרים: מאמר שהתפרסם בעיתון יומי (המאמר המקורי), ואחריו מאמר שנכתב על ידי תלמידה בכיתה י"ב. מאמרה של התלמידה נכתב במבנה של "בעד ונגד" ובזיקה למאמר המקורי.

סוף הסלקציה / יובל אלבשן

עו"ד יובל אלבשן הוא חבר הנהלת עמותת "ידיד" ומנהל הקליניקות המשפטיות באוניברסיטה העברית בירושלים.

ישנן חוויות שאדם מתקשה לשכוח, גם אם עברו מאז כמעט שני עשורים. זו הייתה אחת מהן. היינו אז קבוצה של נערים בני 17, וכולנו גרנו באותה שכונה בבת ים. באחד הערבים יצאנו - צ'יקו, ירון, אבי ואני - לבלות במועדון בתל אביב, שנחשב אז "המילה האחרונה". הגענו לרחוב הירקון ונעמדנו בתור עמוסי "אפטר שייב" ו"מבסוטים" כמו כולם. כשהגענו לסלקטור והצגנו לו את תעודות הזהות שלנו (שעוד הריחו ריח טרי של הדפוס), הוא העיף בהן מבט קצר וסימן לנו לצאת: "לכו למועדון בעיר שלכם", הוא קרא בקול רם, ואחר כך הוסיף בקול רם עוד יותר ובאופן חד משמעי: "אין כניסה לבת ימים, לא הבנת?". ואנחנו מושפלים ועצבניים פינינו את הדרך לאלה שעמדו אחרינו. אחרי חוויה זו, לקח שבועות עד שחזרתי לתל אביב, ולקח עוד כמה שנים עד שהפסקתי להתכסות זעה קרה כשעמדתי בתור לאירועים שונים מחשש ששוב לא תינתן לי זכות כניסה, מחשש שמא שוב אמצא את עצמי בחוץ. בחוויה זו נזכרתי בסוף השבוע שעבר, כשהכנסת קיבלה בקריאה טרומית הצעת תיקון ל"חוק הסלקטורים" (או בשמו הרשמי "חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים"). כשהחוק נחקק בשנת 2000 זה היה רגע אמתי של שמחה. החוק היה אמור לסייע במיגור ההפרדה הגזענית והחשוכה הזאת. אלא שמיד עם חקיקתו התברר שהחוק הצעיר סובל מתסמונת של זקנה מוקדמת: לא היו בו שיניים עד שהוא כמעט ולא נאכף.

הבעיה הייתה, כפי שנכתב בדברי ההסבר לתיקון לחוק, שכל הנטל הוטל על כתפי הצעירים שהופלו. הם נדרשו "להיגרר לבתי משפט בתביעות אזרחיות ארוכות ויקרות כדי להוכיח שהופלו. לרוב מדובר בצעירים ובחיילים, שאין לרשותם לא הזמן ולא הכסף כדי לעמוד בדרישות הדיונים המשפטיים". וכך, למרות המספר העצום של תלונות בגין אפליה, בארבע השנים האחרונות כמעט לא הוגשו תביעות נגד בעלי מועדונים, ולא נרשמה אפילו הרשעה אחת. ולא שחסרו מקרים של סלקציה אסורה מאז חקיקתו. היו חיילים בני עדות המזרח, שנמנעה מהם כניסה למועדון בקיבוץ בדרום, היה זוג הומוסקסואלים שנאסרה כניסתו לחוף עירוני בטבריה, והייתה קבוצה של אתיופיים, שנמנעה מהם כניסה לקולנוע בגלל "הריח שלהם" כפי שנאמר להם. ואלה רק חלק מהמקרים.

בעיות אלה הביאו את חברי הכנסת אלי בן-מנחם וענבל גבריאלי לתקן אותו, ולחמש אותו בשיניים קצת יותר חדות. כך, בהצעה שעברה, מוסמכים שוטרים להורות על סגירת מועדונים מפלים למשך חודש. עיקר הנטל מוטל כעת על הרשויות להילחם באלה שמפלים בין דם לדם.

משרד המשפטים והשר העומד בראשו התנגדו להצעת התיקון בטענה שלא ניתן לאכוף את החקיקה, ומהטעם שמדובר בחרותם של בעלי המועדונים, שחופשיים לפעול בעסקיהם הפרטיים כראות עיניהם. על כך ניתן להשיב במילותיו של הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל, כי "מותר להפריע בעד חרות הפעולה של היחיד כדי למנוע נזק מאחרים". למרות ההתנגדות יש לקוות שהליכי החקיקה יסתיימו מהר ככל האפשר, כדי שאף צעיר מאף קבוצה או עדה לא ירגיש שהוא אזרח סוג ב', כמו שהרגשנו אז, בשנות השמונים, במועדון ברחוב הירקון.

מעובד על פי מאמר בעיתון "מעריב", א' בכסלו תשס"ה, 14/11/2004

*56*

הנושא לכתיבת מאמר:

בפתחם של מועדונים רבים ברחבי המדינה ניצבים "סלקטורים" הבוררים מי ומי ייכנס למועדון.

כתבו מאמר ודונו בו בתופעה זו. במאמרכם הציגו את הדעות השונות ביחס למצב כפי שהוא כיום, והביעו דעתכם. בססו את דבריכם על דעות ועל עובדות המוצגות בקטע, ושלבו בהם דוגמאות.

הערות:

- שימו לב כיצד התלמידה משתמשת בפתיחת מאמרה במשפט הראשון של המשימה בצורה מושכלת.

- המאמר שלפניכם שהודפס כלשונו, בנוי ומנוסח כהלכה. עם זאת יש בו שגיאות קלות, והן מתוקנות בסוגריים ליד השגיאה

הסלקציה במועדונים / הילה עובד

בפתחם של מועדונים רבים ברחבי המדינה ניצבים "סלקטורים" הבוררים מי ומי ייכנס למועדון. נשאלות השאלות: על פי מה נקבעת ההחלטה מי ייכנס למועדון ומי לא, ומדוע לסלקטור ישנו (יש) ייפוי כוח להחליט מי ייכנס למועדון ומי לא? במאמרי זה אעסוק בתיאור תופעת הסלקציה במועדונים, אציג את הדעות השונות ביחס למצב כפי שהוא כיום ואביע את דעתי האישית.

כידוע, הבילוי במועדונים הוא מאוד פופולארי כיום. אנשים שיוצאים למועדונים באים במטרה להנות, (ליהנות) לבלות, לעשות כיף ("לעשות כיף") ו"להתפרק" קצת מהלחצים שלהם במהלך השבוע, מהעבודה וכו'. כשיוצאים למועדון המטרה היא לרקוד ולהעביר את הזמן בנעימים או במטרה להכיר אנשים חדשים.

לפני כשני עשורים החלו להציב "סלקטורים" בפתחם של מועדונים. תפקידם של סלקטורים אלה הוא לקבוע בכניסה למועדון מי ייכנס אליו ומי לא יורשה להיכנס למועדון ויצטרך להעביר את זמנו (ולבלות) במקום אחר מחוצה אליו. (לו)

לתפקיד הסלקטורים נבחרים בדרך כלל אנשים גבוהים, "גדולים", שריריים וקשוחים, שלרוב נראים מאיימים, והם צריכים להתמודד עם הקהל המבקש להיכנס למועדון. הדבר, כאמור, מקומם, שהרי ברוב המקרים אנשים יוצאים למועדונים בקבוצות חברים ולעיתים חלק מחברי הקבוצה מורשים להיכנס וחלקם לא, או שכל הקבוצה כולה אינה מורשית להיכנס. ההחלטה מי ייכנס ומי לא נקבעת ע"פ (על פי) המראה - החזות בלבד.

הדעות לגבי הצבת סלקטורים בכניסה למועדונים חלוקות. (חלוקות: (נקודתיים)) ישנן דעות שתומכות בכך וישנן דעות שמתנגדות לכך. הדעות התומכות בהצבת סלקטורים בכניסה למועדונים מנמקות זאת בכך שלא פעם שמענו בכלי התקשורת (בחדשות בטלוויזיה וברדיו, בעיתונים וכר) על מקרי אלימות ופגיעה פיזית במועדונים. היציאה למועדון עבור מרבית האנשים היא לשם בילוי, אך ישנם גם כאלה שבאים במטרה "להרוס" לאחר שמשתכרים, עושים "בלאגן" ומרחיקים את המבלים מן המועדונים. לדוגמא, (לדוגמה) לפני מס' חודשים (כמה חודשים) היה מקרה של אונס בשירותים במועדון "TLV" בתל אביב לאחר שמקרה כזה כבר קרה בעבר באותו מועדון.

*57*

בנוסף, (נוסף על כך) לעיתים תכופות שומעים על מקרים של קטטות רבות במהלך מסיבות במועדונים, דקירות עם סכינים (בסכינים) ואפילו מקרה של רצח, שהתרחש לפני כשבועיים בכניסה למועדון. הנרצח היה נער בגיל צבא, שבא לחופשת שישי-שבת מהצבא, ובסך הכל רצה להינות, אך נקלע לקטטה שהיתה במקום בין חבורת שיכורים (שיכורים, (פסיק)) והוא זה שנפגע.

עקב הסיבות הנ"ל, (שהוזכרו) בעלי המועדונים מציבים סלקטורים בכניסה למועדונים. הם עושים זאת מתוך אמונה שהצבת הסלקטורים תסייע למיגור תופעת האלימות במועדונים. זאת מכיוון שתפקידם של הסלקטורים העומדים בפתח המועדונים הוא לא להכניס מי שנראה להם חשוד כעבריין או כמי שעלול להרוס את המסיבה.

בנוסף לכך, (נוסף על כך,) המצב הביטחוני כיום במדינתנו הוא קשה וישנה (ישנה - קיימות / יש) מתיחות ורגישות בעניין. הפיגועים שהתרחשו בתקופת האינתיפאדה והגיעו כמעט לכל מקום, נתנו לנו הרגשה של חוסר ביטחון בשום מקום בו (בכל מקום שבו) אנו נמצאים. סיבה זו מחזקת עוד יותר את הצורך בהצבת סלקטורים בכניסה למועדונים, שמשמשים גם כשומרים של המועדון ושל היוצאים לבלות בו. המצב מחייב זאת.

כמו כן, המועדונים הם בבעלות פרטית. במאמר מאת יובל אלבשן ("מעריב", 14/11/2004) נאמר שמשרד המשפטים והשר העומד בראשו התנגדו להצעת תיקון "חוק הסלקטורים" שתפקידו "איסור אפליה במוצרים ובשירותים", בטענה שלא ניתן לאכוף את החקיקה, ומהטעם שמדובר בחרותם של בעלי המועדונים, שחופשיים לפעול בעסקיהם הפרטיים כראות עיניהם. (פסקה זו מיותרת מבחינת הרצף הרעיוני של המאמר.)

לעומת זאת, הדעות המתנגדות להצבת סלקטורים במועדונים טוענות שההחלטה מי ייכנס למועדון ומי לא היא אפליה הגובלת בגזענות. ע"פ (על פי) מה מחליט הסלקטור מי ייכנס למועדון? ע"פ (על פי) צבע העור? הבגדים? הריח? המראה? הרי הסלקטור לא יכול לדעת מי עבריין ומי לא, ולכן מחליט לפי ראות עיניו מי ייכנס ומי לא. להחלטת הסלקטור אין כל ביסוס ברוב המקרים. הדעות המצדדות בהתנגדות להצבת סלקטורים רואות בו (בו - במה?) עניין אקוטי, שצריך לשנותו, כיוון שהצעירים, שלא (שלא - שאינם) מורשים להיכנס למועדון באין הצדקה, מרגישים כאזרחים סוג ב' עקב שיוכם לקבוצה או עדה כלשהי.

תשובה לאמור לעיל (לשאלה מי ייכנס למועדון) נמצאת במאמר הנ"ל מאת יובל אלבשן, שבו מתוארת חווייתו מאי הכנסתו (תחושתו כאשר מנעו ממנו להיכנס...) למועדון תל אביבי כשהיה צעיר יותר. הוא מספר את זיכרונותיו מהאירוע ואת הרגשתו עקב כך. הוא מספר: "ישנן חוויות שאדם מתקשה לשכוח גם אם עברו מאז כמעט שני עשורים...". הוא וחבריו התארגנו כולם, התלבשו יפה ויצאו למועדון בתל אביב במטרה להנות. הוא אומר: "כשהגענו לסלקטור והצגנו לו את תעודות הזהות שלנו, הוא העיף בהן מבט קצר וסימן לנו לצאת". הסלקטור אמר להם משפטים מפלים ופוגעים כמו "לכו למועדון בעיר שלכם" ו"אין כניסה לבת ימים" וכו'. החברים היו מושפלים ועצבניים. הכותב אומר שלקח לו הרבה מאוד זמן (זמן רב) להתגבר על המקרה, ושהוא חשש מאז ששוב לא תינתן לו זכות כניסה למועדון.

*58*

בכדי לשנות את המצב, את האפליה שרבים חוו בכניסה למועדונים, נחקק "חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים", אך הוא כמעט ולא נאכף, מכיוון שכל הנטל הוטל על כתפי הצעירים שהופלו בעבר בכניסה למועדונים. אך כעת, בזכות חברי הכנסת אלי בן-מנחם וענבל גבריאלי, עיקר הנטל להילחם באלה שמפלים מוטל על הרשויות.

שימו לב

למורכבות הדעה המוצגת בפסקה.

דעתי האישית בעניין הסלקציה במועדונים והצבת הסלקטורים בהם אינה חד משמעית. אני חושבת שאכן ההחלטה מי ייכנס למועדון ומי לא היא החלטה מפלה, ולרוב גם לא (אינה) צודקת. למשל, לא מזמן הלכתי עם חבריי למועדון - יצאנו ביחד, בנים ובנות, ושניים מידידיי לא הורשו להיכנס. חזותם של ידידיי היא מזרחית, אך הם אינם עבריינים או פושעים, חלילה, ובסך הכל באו להנות ממסיבה. הסלקטור שמנע מבעדם (שמנע מהם) להיכנס למועדון גרם להם עלבון ורגשות של כעס ועצב, ולנו הוא הצליח להרוס את הערב - כי הרי איך אפשר ליהנות במסיבה בידיעה שהחברים שלך נשארו בחוץ?

לעומת זאת, למען ביטחונם של המבלים במועדון ולמען המשך קיומם של מועדונים והגעה של קהל אליהם יש צורך בבודק ביטחוני, ובמקרה כזה בסלקטור, שידאג לכך שכל "הורסי המסיבות" יישארו מחוץ למועדון. לכן, כדאי אולי לעשות את הסלקציה בצורה אחרת של מעבר דרך גלאי מתכות או בדיקה מקיפה מסוג אחר, ולא (ע"פ) המראה החיצוני בלבד, שבמרבית הפעמים מטעה ולא (ואינו) מצדיק את ההחלטה אם להכניס או לא להכניס אנשים למועדון.

לסיום, במאמרי עסקתי בתיאור תופעת הסלקציה במועדונים, הצגתי את הדעות השונות ביחס למצב כפי שהוא כיום והבעתי את דעתי האישית. למרות שנעשים כיום דברים נגד האפליה בסלקציה במועדונים עדיין לא נעשה מספיק, והדעות לגבי הצבת הסלקטורים בפתח המועדונים חלוקות. אני מקווה שבסוף הכל יסתדר על מקומו בשלום, (שבסוף יימצא פתרון לבעיה,) ואף אחד לא ירגיש מופלה בעת כניסה למועדונים.

כותבת המאמר, הילה עובד, הייתה תלמידה בכיתה י"ב בעת כתיבת המאמר. (המאמר הודפס בהסכמתה כלשונו ללא תיקונים)

*59*

פענוח משימה

*59*

במשימות בתחום הבעה והבנת הנקרא מופיעות דרישות כמו "הסבירו", "נמקו", "צטטו" ועוד.

כדי לבצע את המשימות בצורה נכונה, עליכם להבין את הדרישות העולות מן המשימה.

לפניכם פועלי הוראה המופיעים בדרך כלל במשימות.

קראו אותם בעיון לפני שאתם מתחילים לבצע את המשימות המופיעות לאחר כל טקסט.

הסבירו -

פרשו דבר מה שאינו מובן ונסחו אותו במילים שלכם.

הגדירו -

נסחו את המשמעות המדויקת של המילה, של הביטוי או של מונח כלשהו.

פרטו -

מסרו פרטים על משהו או תארו משהו תוך מסירת מידע רחב בהתאם למשימה.

מיינו -

חלקו את המידע לקבוצות בעלות מכנה משותף בהתאם לדרישת המשימה והציגו בכל קבוצה את הפרטים הרלוונטיים לה.

תארו -

הסבירו באופן מפורט על משהו או על מישהו, מסרו פרטים רבים על הנושא המופיע במשימה.

השוו-

העמידו זה מול זה שני גורמים (או יותר משניים) כדי להראות את הדומה ואת השונה ביניהם. נסחו תבחינים (קריטריונים) להשוואה (אם הם אינם נתונים בשאלה).

נמקו -

תנו נימוקים, הסבירו את הסיבות או את הגורמים לנושא הנידון במשימה. ציינו את הטעם לעניין או את הסברו.

בססו -

חזקו את דבריכם, את תשובתכם, את טענתכם באמצעות הוכחות מן הטקסט, דוגמאות, הסברים, נתונים רלוונטיים.

הוכיחו -

הראו באמצעים שונים שמשהו נכון. אמתו או אשרו את דבריכם באמצעות הוכחות, עובדות או נתונים רלוונטיים המופיעים בטקסט.

צטטו -

חזרו במדויק על קטע מהטקסט. הביאו את הדברים בשם אומרם וציינו את המקור שממנו נלקח הציטוט. הציטוט צריך לבוא בתוך מירכאות.

דונו-

הציגו נושא מסוים ובחנו אותו מהיבטים שונים ומנקודות ראות שונות.

הסיקו -

הגיעו למסקנה בדרך ההיגיון, קבעו מה נובע ממה בהסתמך על הנתונים המופיעים בטקסט. הגיעו למסקנה שאותה אפשר ללמוד מן הטקסט.

סכמו -

ערכו סיכום או תמצית שיעביר את עיקר הדברים ואת הרעיונות המרכזיים בהתאם להוראות המופיעות במשימה.

חוו את דעתכם -

כתבו את מה שאתם חושבים בעניין מסוים, הביעו את דעתכם בעניין. חשוב שהדעה תהיה מנומקת!

*60*

קישוריות

*60*

כתיבת מאמר דורשת משפטים מקושרים כדי ליצור רצף רעיוני וקריאה שוטפת.

כדי להקל עליכם בביצוע המשימה לפניכם מילות קישור ומשפטי קישור על פי מבנה המאמר.

פתיחה

- המאמר שלי עוסק ב... מציג / מסביר את...

- במאמרי אעסוק בסוגיה...

- המאמר מתמקד בעיקר ב... :

- במאמר זה אסקור...

- במאמרי מוצגות סוגיות בנושא...

- במאמרי אתאר גישות שונות / היבטים שונים...

- במאמרי אשווה בין... לבין...

גוף המאמר

קישורים ניטרליים

גישה זו טוענת... לפי גישה זו,... בהתאם לתפיסה זו,... תופעה זו מוסברת על ידי...

קישורים של הוספה / בעד

היבט נוסף של... נוסף על כך, אני גורס / חושב כי/ש... ברצוני להעלות פן נוסף.../ נקודה נוספת... אני תומך ב... / לחיזוק גישתי אני מסתמך על...

קישורים של ניגוד / פן אחר

איני מסכים עם הגישה / הדעה / הרעיון... בניגוד לכך... / בניגוד לדעה שהוצגה... / אני סבור כי... / מנגד קיימת הטענה כי... אני שולל את... לדעתי,...

קישורים להשוואה

לעומת זאת קיים הבדל בין... לבין... / קיים הבדל משמעותי בין... לבין...

סיום

קישורים של סיכום

- לסיום / לסיכום מאמרי, אני מסכים ש... / מצדד ב... / מתנגד ל... / כאמור על פי...

- הנקודות החשובות העולות ממאמרי הן... / המסקנה העולה ממאמרי היא...

- המסקנה העולה מהגישות השונות שהצגתי היא... / המסקנות ממאמרי מצביעות על כך ש...

- מן ההשוואה בין... אפשר להסיק כי... על אף השוני בין הנושאים שנידונו ב... - לאור כל האמור לעיל, נמצא כי יש הסכמה לגבי... (הנושא/ים), ואילו לגבי... (הנושא/ים) הדעות חלוקות...

*61*

משימות כתיבה

*61*

לפניכם קטעי קריאה אחדים. לאחר כל קטע מופיע נושא למאמר.

קראו כל קטע בעיון וכתבו מאמר בהתאם לנושא המופיע אחריו (בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי).

(הקפידו על כללי כתיבת מאמר)

מטרת הקטעים היא "לחבר" אתכם לנושא הכתיבה.

קטע א - זכויות התלמיד

לתלמידים יש זכויות, אבל גם אחריות / יצחק קדמן

ד"ר יצחק קדמן הוא מנכ"ל המועצה לשלום הילד.

קריאה לתלמידי ישראל: זכויות רבות מוקנות לכם, אם בתוקף היותכם בני אדם, גם אם קטנים, ואם בתוקף היותכם ילדים הזקוקים וזכאים להגנה מיוחדת. חלק מהזכויות מעוגנות בחוק, חלק באמנות ובהצהרות. חלק נשארות על הנייר בלבד, וחלק מיושמות יום יום ושעה שעה, בבית, בבית הספר ובמקומות נוספים.

אבל צריך לומר בבירור ובקול רם: אין לכם זכות לפגוע במורה או בכל אדם אחר או בכל ילד אחר. אין לכם זכות לפגוע בגופו. אין לכם זכות לפגוע ברכושו. אין לכם זכות לפגוע בכבודו.

זכותו של כל אדם, וילד בכלל זה, מסתיימת במקום בו מתחילה פגיעה באדם אחר. בצד כל זכות המוקנית לכם, מוטלת עליכם גם אחריות. אחריות לדאוג לזכותו של הזולת. אחריות למנוע פגיעה בזכויות של אחרים, גם אם הרגיזו אתכם. גם אם נהגו בכם שלא כשורה. אפילו אם השפילו אתכם. זכותכם, ואפילו חובתכם, לעמוד על משמר זכויותיכם. זכותכם להתלונן אם פגעו בכם. להתלונן בתוך המערכת, ואף מחוצה לה. אבל אין לכם זכות להשתמש באלימות כלשהי. לא בצחוק ולא ברצינות, לא כיוזמה ולא כתגובה.

בניגוד לרושם שנוצר, ויש מי שטורח ליצור אותו, הרוב המוחלט של תלמידי ישראל הם ילדים ובני נוער נפלאים, חיוביים, ולא אלימים. לרוב, הם הקורבן לפגיעות, ולא הגורם להם. אך יש גם מיעוט אחר, מבוטל אולי, אך בולט מאוד באור הזרקורים המופנים אליו. מיעוט זה מרשה לעצמו לפגוע באחרים: בילדים, במבוגרים, באנשי חינוך, אם בגלל מצוקה אישית, אם בגלל בעיות משפחתיות, אם בגלל השפעות חברתיות - הסיבה לא משנה.

לכל אלה אנו אומרים, ודווקא כמי שנלחמים יום יום ושעה שעה על זכויות הילד וזכויות התלמיד: אין לכם זכות!

"מעריב", 25/10/2004

נושא למאמר

הכול מסכימים כיום על כך שיש להגן על התלמיד הנמצא בין כותלי בית הספר, ושיש להעניק לו תנאי לימוד הוגנים ומכובדים. אולם בשעה שהתלמיד נהנה מזכויותיו, לא תמיד הוא נוטל על עצמו אחריות ועומד בחובות המוטלות עליו בתחום בית הספר.

כתבו מאמר על הנושא "זכויות התלמיד". במאמרכם ציינו את זכויות התלמיד שמהן הוא נהנה בבית הספר, העלו את החובות הנדרשות ממנו בבית הספר ודונו בסוגיה: האם, לדעתכם, נהנה התלמיד מזכויות יתר המובילות במקרים מסוימים לפריקת עול ולאלימות?

*62*

קטע ב - ספורט הרכיבה על אופניים

אהבה מחודשת

תחביב הרכיבה על אופניים זוכה עוד ועוד לפופולריות, ואין פלא: תחביב ללא גיל, המתאים לנשים, לגברים, לילדים, למבוגרים ולקשישים. כולם התאהבו מחדש באופניים. חוויית הרכיבה אינה אופיינית לאזור מסוים, היא נמצאת בכל רחבי הארץ: בכבישים, ביערות, בהרים, במדבריות, לאורך הים. בקיצור, בכל מקום שאליו אפשר להגיע באופניים. במקביל לגידול במספר רוכבי האופניים, נהפכת ישראל אט אט לגן עדן לרוכבים. על אף שמידותיה צרות, התברכה המדינה במגוון רחב של נופים: שלג בצפון, מדבר בדרום, יערות ירוקים, חופים וחולות בתווך. וכך יכול כל אדם לבחור את האזור האהוב עליו, ולהתאים את סוג טיול האופניים לסביבה. יש המעדיפים טיולי מדבר, יש המבכרים טיולי הרים, ויש כאלה הבוחרים לשלב טיולים עם מים זורמים.

ספורט האופניים הוא ענף יחיד ומיוחד, התורם להנאה נפשית וגופנית, לשמירה על הבריאות ולשיפורה, לשיפור מיומנות חברתית ולקשר הדוק עם הטבע. ולמרות כל היתרונות הללו חשוף הספורט הזה לתאונות חיצוניות הנובעות מגורמים שונים כמו כלי רכב או שבילים לא בטוחים, או שהוא חשוף לתאונות פנימיות הקשורות למיומנות רכיבה, המתבטאות בפגיעות פיזיות שונות כגון: כאבי גב, כאבי ברכיים וצוואר ופצעי לחץ.

ענף ספורט האופניים בישראל הוא ענף תוסס ומובל על ידי איגוד אופניים חזק, מקצועי ומאורגן, המאגד בתוכו קרוב ל-10,000 חברים. מדיניות האיגוד היא ליצור תשתית פעילות רחבה ועשירה שממנה יצמחו האלופים והנבחרים. השנה יותר מאשר בשנים קודמות יש לרוכבי ישראל מטרה אמתית ושאיפה להימנות עם סגל נבחרת ישראל ברכיבה. סגל זה אמור לייצג אותנו באליפות העולם ולהציב את המדינה על מפת הספורט העולמי בתחום ענף זה.

מעובד על פי מאמרים שהתפרסמו במוסף "מדוושים" ב"מעריב", 14/11/2004

נושא למאמר

יותר ויותר אנשים הפכו בשנים האחרונות את הרכיבה על אופניים לפעילות הגופנית החווייתית העדיפה עליהם.

כתבו מאמר ובו תארו תופעה זו ופרטו את סיבותיה. במאמרכם הציגו את השלכותיו של ספורט זה על העוסקים בו ואת הדרכים לעידודו. דונו בשאלה באיזו מידה פעילות ספורטיבית זו רווחת בקרב בני הנוער ומדוע.

*63*

קטע ג - תאונות דרכים

הרתעה כחולה / משה גורלי

תאונות הדרכים הרבות בסוף השבוע חילצו שוב את התלונה המוכרת על הקלות הבלתי נסבלת של ענישת בתי המשפט. התלונה הזו, במקרה הגרוע, מפנה אצבע מאשימה כלפי בתי המשפט כאחראים לקטל בדרכים. במקרה הפחות גרוע, היא מבליעה את המסר הבא: הנה, כולם נותנים כתף למאמץ - בחינוך, באכיפה, בתשתיות - ורק בתי המשפט, חוליית הקצה במאמץ הזה, אינה משתפת פעולה ומורידה לטמיון את כל הפעילות המבורכת הזו.

האם יש קשר בין קלות העונשים לבין העלייה במספר תאונות הדרכים? אין אף מחקר שמצביע על קשר כזה. מדיניות הענישה לא השתנתה בשנים האחרונות, ובכל זאת בשנה שעברה, בשנת 2003, נרשם המספר הנמוך ביותר של הרוגים בתאונות דרכים מזה עשר שנים - ארבע מאות חמישים ואחד, וזאת למרות העלייה הדרמטית במספר כלי הרכב. לעומת זאת, אפשר להצביע על מה שבאמת מרתיע את הנהג: ההסתברות שייתפס. לא העונש שיקבל, אלא דווקא הנוכחות המשטרתית. מבצעי האכיפה, כמו גם השיפור בתשתיות (מעגלי תנועה, מעקי בטיחות, פסי האטה וכיו"ב), ואולי גם חינוך באמצעות תשדירים, גם המזוויעים שבהם, דוגמת התשדיר שמתאר "טבח" ברכב שנוסעיו אינם חגורים, עשויים לצמצם את היקף תאונות הדרכים.

באשר למערכת השיפוטית, היא אינה נקייה מביקורת שנוגעת לחלק ממדיניות הענישה. זו מסווגת את הנהגים הקטלניים לשניים: מועדים ונורמטיביים. המועדים הם בריוני הכביש המוכרים - אלה שטסים על הכביש בשטח עירוני בנוי, מתעלמים מתמרורים, עוקפים בפראות, נוהגים בשכרות. מה שקרוי בשפה המשפטית, רשלנות מכוונת או רבתית, פזיזות ואף זדון. כאן רמת הענישה מספקת, ויכולה להגיע למאסר בפועל למשך לא מעט שנים. אבל אלה התוצאות במיעוטם של תיקי התאונות הקטלניות.

הדילמה ההרתעתית האמתית שייכת לנהגים הנורמטיביים שבהיסח דעת של רגע קיפדו חיי אדם. למשל, אם שבנה הפעוט בספסל האחורי החל לבכות, והיא הסבה את ראשה לרגע, ובחלקיק שנייה זה פגעה למוות באם ובנה שחצו מעבר חצייה. או אדם אחר שסטה כתוצאה מעייפות רגעית והרג אישה בהיריון, ואין לו שום עברת תנועה במשך חמש עשרה שנות נהיגה. שני המקרים הטרגיים האלה מסווגים כרשלנות. תאונות שכל אדם יכול לגרום בשנייה אחת של היסח הדעת. רמת הענישה במקרים אלה נעה בין חמש לשמונה שנות פסילה, ועבודות שירות של עד שישה חודשים. הביקורת הנשמעת על קלות הענישה נוגעת לקטגוריה זו. שותפים לה חוקרים, ואף שופטים בדימוס שדורשים להחמיר עם אותה אישה, כיוון שבכי של תינוק אינו מצדיק את הסיכון שנטלה, ובוודאי שלא את התוצאה הקטלנית שגרמה. מצד שני, אפשר להבין גם את השופט שחמל עליה ולא שלח אותה למאסר.

ואילו נשלחה למאסר - האם זה ירתיע אם אחרת שבנה הפעוט יבכה בכיסא מאחור? קשה לדעת. אם יש לכך בכלל סיכוי, זה יהיה רק לאחר שהיא תקרא או תשמע על החמרה זו בתקשורת, שחזקה בהרתעה על התופעה, אבל לא עוקבת ומדווחת על הרשעות ועונשים באופן שבאמת מרתיע מישהו.

מעובד על פי מאמר שהתפרסם ב"מעריב", 25/10/2002

נושא למאמר

תאונות הדרבים הן מכת מדינה בארצנו. במרבית תאונות הדרבים אשמים הנהגים, אשר מסיבת זו או אחרת פוגעים בבני אדם ואף מקפחים את חייהם.

כתבו מאמר ובו אפיינו את סוגי הנהגים הגורמים לתאונות דרכים קטלניות, העלו את דרכי הענישה לנהגים אלו וחוו דעתכם עליהן. הציעו דרכים למנוע את הקטל בדרכים שהגורם לו הוא אנושי.

*64*

קטע ד - כבוד האדם

תסמונת הפתיל הקצר / אריק דוידוביץ'

לפני כשבוע קיפח נהג אוטובוס את חייו בעקבות קטטה עם נהג מונית. תופעה זו נהוג לכנות "תסמונת הפתיל הקצר של הישראלי המצוי". זה שנים אחדות הפתיל הזה הולך ומתקצר, והופך את החברה בישראל לזירה של פצצות מתקתקות. כל מי שנוסע בתל אביב במכונית, חווה את התסמונת הזו על בשרו מדי יום. נהגים יוצאים לכביש כמי שיוצאים לקרב הישרדות; מי יגיע ראשון, מי יזכה בנתיב, מי ייקח למי את הזכות להשתלב בתנועה, מי יזנק ראשון, ובסופו של דבר: מי ינצח בקרב על הדרך.

נהגים רבים פיתחו מיומנויות הישרדות משוכללות ביותר. הם יודעים לנווט את דרכם ביעילות רבה בין נתיבי הג'ונגל העירוני, אבל במקרים רבים הם גם מגיבים בתקיפות רבה. הם אגרסיביים, הם אינם מתחשבים, והם יודעים לקלל. אי אפשר לדון בבעיית האלימות בכבישים בנפרד מסוגיית הפתיל המתקצר. מדובר בתסמונת שבאה לידי ביטוי בכל תחום של החיים בישראל, כמעט בכל מקום. אנשים כאן עצבניים, לא סבלניים, נרגנים, ובעיקר אינם מכבדים זה את זה. ברוב המקרים, למרבה המזל, זה לא נגמר במוות, אלא סתם בשחיקה מתישה, שמורגשת במיוחד אחרי ביקור במקום נעים יותר שמצריך דרכון.

תסמונת הפתיל הקצר היא תופעה תרבותית, שצריך לתת עליה את הדעת לא רק בעניין הכבישים, אלא בכל תחומי החיים: איך לכבד את האחר למרות שהוא עשה טעות. איך לכבד אותו בשעה שהוא מוריד עכשיו נוסעים ומפריע לי לעבור בדרך. איך להיות קצת יותר מכוון לזולת, ופחות תקוע בצרכים המיידיים של עצמי. ואיך לנשום עמוק ולהבליג עוד דקה לפני שהפתיל הזה מתפוצץ לכולנו בפרצוף.

הדרך היחידה להתחיל להתמודד עם התסמונת הקשה הזאת היא באמצעות חינוך והסברה. עוד לפני ההמנונים והדגלים, עוד לפני גאוות המקום וההיסטוריה, צריך ללמד מגיל רך שיעורים בסיסיים בכבוד הדדי בין אנשים. אין דרך אחרת, ודאי לא הדרך של תשדירי ההפחדה נגד תאונות או איומי האכיפה של משטרת ישראל. כאן צריך טיפול הרבה יותר עמוק, שנוגע בשאלות זהות וערכים בסיסיים שהלכו קצת לאיבוד בזמן האחרון.

מעובד על פי מאמר ב"מעריב", 14/1/2002

נושא למאמר

הטקסט שקראתם מתאר פן אחד בדמותה של החברה הישראלית.

כתבו מאמר ובו הגיבו על עמדתו של הכותב לגבי החברה הישראלית. במאמרכם הציעו דרכי פעולה לשיפור פניה של החברה. הביאו דוגמאות מתוך ניסיונכם האישי ומכלי התקשורת.

*65*

קטע ה - המאבק לשימור הטבע

חולות במקום בתים / מיכל דיין

בחצי השנה האחרונה התחוללה דרמה בעניין עתידם של חולות ניצנים, שהסתיימה בהכרעה סביבתית חשובה ומשמחת.

כזכור, כשיישום תכנית ההתנתקות ופינוי היישובים מרצועת עזה הלך והתקרב, עלה רעיון העתקת גוש קטיף כמקשה אחת למרחב ניצנים בין אשקלון לאשדוד. התכנית הראשונית הציעה את הקמתן של אחת עשרה נקודות יישוב ושני כפרי נופש במרחב החולות על גבי הדיונות עצמן.

"תכנית ניצנים" לא הייתה הסכנה הראשונה שנשקפה לאזור - שריד אחרון למרחבי חולות ודיונות, שהשתרעו בעבר לכל אורכו של מישור החוף. החברה להגנת הטבע צפתה כבר בשנות ה-80 את האיומים על האזור והקימה את בית ספר שדה "שקמים" במטרה לפעול לשימור החולות מול לחצי הפיתוח. אך תכנית ניצנים עלולה הייתה להרוס כליל את חבל הארץ הייחודי.

כנגד "תכנית ניצנים" התגבשה קואליציה סביבתית רחבה, שכללה ארגונים ירוקים רבים ואזרחים שאכפת להם. החברה להגנת הטבע לקחה חלק מרכזי במאבק, ליוותה את הכנת תכנית המתאר ודאגה שהתכנית תשמור על האינטרסים הסביבתיים.

בסופו של דבר היה זה דווקא האיום הגדול, שהביא את המועצה הארצית להכיר בערך העצום של האזור ולעגן את מעמדם של מרבית שטחי החולות, תשעה עשר אלף דונם, כשמורת טבע. על פי התכנית החדשה ייקלטו מפוני גוש קטיף ביישוב ניצן המתרחב ובקרבת אשקלון. כך ניתן פתרון ראוי למתיישבי רצועת עזה בצד שימור החולות. החלטות המועצה הארצית הן ניצחון לכלל הציבור: מרחב ניצנים אינו רק חבל ארץ ייחודי, שהוא בית גידול למיני חיות וצמחים. זהו שטח איכותי לפעילות פנאי ולנופש, ונכס ציבורי יקר ערך השייך לכולנו.

מעובד על פי מאמר שהתפרסם ב"ירוק", מגזין החברה להגנת הטבע, פברואר 2006

נושא למאמר

הקמת יישובים במקומות בעלי ערך סביבתי רב פוגעת בטבע. ארגונים ירוקים רבים מציבים לעצמם מטרה להגן על הטבע בכל מחיר.

בעקבות הטקסט שקראתם כתבו מאמר. במאמרכם דונו בחשיבותה של השמירה על הטבע, הציגו את הסכנות הנובעות מפגיעה בטבע לצורך הקמת יישובים והציעו דרכים לפעול נגד תכניות העלולות לפגוע בטבע.

*66*

קטע ו - תנועות הנוער

על תנועות הנוער / אמנון שמוש

אמנון שמוש הוא סופר ומשורר ישראלי, חבר קיבוץ מעיין ברוך

נעוריי נעו בין שלושה קדקודי משולש: הבית, הגימנסיה ותנועת הנוער. אם אינני טועה, כך היו נעוריהם של רבים מבני דורי בארץ. הבית היה עץ ענף, שגזעו מתעבה בארץ החדשה, הגימנסיה ייצגה והנחילה את התרבות העברית הציונית ואת השאיפה להקים מדינה. התנועה הציבה אתגר חברתי סוציאליסטי, שעיקרו - עולם חדש נפלא: חופש, שוויון ואחווה.

בבית דיברנו שלוש שפות: עברית, ערבית וצרפתית. בגימנסיה ספגנו שקספיר ותלמוד והתאמנו לקראת כניסתנו ל"הגנה". ובתנועה שרנו, רקדנו וחלמנו על ימי בציר בעמק הירדן ועל לילות ניחוח חציר במתבן בגליל. לתנועת הנוער הייתה חשיבות רבה בתהליך בניינה ועצמאותה של המדינה שבדרך. ב"שרשרת המזון הציונית" התנועה הזינה את הקיבוץ, שהזין את היישוב והכשיר אותו "להיות עם חופשי בארצנו". בניין הארץ ובניין החברה הישראלית הוקמו על יסודותיה. תנועת הנוער הכינה את הנוער לעמוד תמיד לשירות העם. צר לי על כל מי שלא חווה את חוויית תנועת הנוער. הפעילות בתנועה כללה שתי פעולות שבועיות, ערב שבת חגיגי, טיולי אהבת הארץ ומחנות עבודה בקיבוצים. בפעולות שרנו בצוותא ושיחקנו משחקי רחוב וחברה, ובעיקר קיימנו שיחות רעיוניות מעמיקות על ענייני דיומא וענייני דחברותא.

שיא הפעילות התנועתית היו מחנות עבודה בקיבוצים. זה היה הדבר הקרוב ביותר למחוז חפצנו המשותף: ההגשמה בקיבוץ וגם הדבר הקרוב ביותר ללב נערה ונער - היציאה הממושכת מהבית, מאיסוריו וממגבלותיו, מעינה הבוחנת והמרסנת של אימא; טעם מיוחד היה ללילות במתבן על ערמות חציר; לשכיבה על רצפת בלטות רטובה בבית חבר הקיבוץ שאתו עבדת והזעת ביום שרב כבד; לבציר ענבים בכרם בצינת שחרית.

ומה קורה היום? תנועות הנוער עדיין חיות ותוססות, ויש הטוענים שניכרת אפילו צמיחה מחודשת של תנועות הנוער, והפעם בכיוון הפוך, לא תנועות מטעם, אלא תנועות מורדות, מתריסות ומהפכניות.

מעובד מתוך מאמר בשם "אתה מוכן? שאל הקול בדמי הליל", "פנים", גיליון 36, יוני 2006

"פנים" הוא כתב עת בענייני חינוך, היוצא לאור על ידי הסתדרות המורים.

נושא למאמר

הפעילות בתנועות הנוער זוכה כיום לפריחה מחודשת.

כתבו מאמר ובו הציגו את מטרותיהן של תנועות הנוער, ציינו מהם הגורמים להצטרפותם של בני הנוער לשורותיהן ופרטו את סוגי הפעילויות שלהן.

*67*

קטע ז - הקשר בין הקורא לספר הקריאה

פגישה עיוורת / מאיר שלו

סופרים יודעים לתאר את חדר העבודה שלהם, את הרגלי הכתיבה שלהם ואת סדר היום שלהם. אבל כשהם מנסים לתאר את הדרך שבה נהרים הרעיונות, ואת האופן שבו מופיעות המילים, מתחברות ויוצאות במחול, מתברר (...) שאין להם מושג על מה הם שחים. בגלל כל זה אני מעדיף לדבר כאן על הקריאה ולא על הכתיבה. (...)

באחרונה צוטטו כאן בעניין הזה שתי ידיעות מחו"ל. בצרפת, כך התברר לנו, יצא לאור ספר הדרכה, שמסביר איך לדבר באופן ידעני על ספרים שמעולם לא קראנו. באנגלייה, לעומת זאת, הופיע מאמר בגנותם של אנשים שלא מסיימים ספרים שהתחילו בקריאתם. מדובר, כך כתוב שם, בחוסר תרבות ובפגיעה בכבוד הסופר והספרות. אני מעז לומר ש(...)אם לא קראת ספר שהכול מדברים בו, אמור בפשטות - לא קראתי. ואם נטשת ספר שהתחלת בקריאתו - זוהי זכותך המלאה. אל תתנצל ואל תבוש. (...)

"הקורא, נבצר מאתנו לתהות על קנקנך", כתב הנרי פילדינג ב"קורות תום ג'ונס" שלו. ואכן, הסופר מניח את ספרו בתיבה ומשלח אותו לדרכו, ואינו יודע מי יהיו האנשים שימשו אותו. לקורא, לעומת זאת, יש יתרון. הוא יכול לתהות על קנקן הסופר ועל הנעשה בספר שכתב.

וכך כאשר אנחנו מתיישבים או משתרעים לקראת קריאתו של ספר חדש, אנחנו מתייצבים לפגישה עיוורת. וכמו בפגישה עיוורת, כדאי להקשיב לתחושות ולהרגשות. ההרגשה הטובה והנדירה מכולן היא שהספר נכתב לך ובשבילך. (...)

ולפעמים אתה דואג לכך שהפגישה לא תהיה עיוורת לחלוטין. אתה קורא לפי המלצות של חברים או לפי ספרים אחרים של אותם סופרים. (...) ולא אחת אתה מתענה בהרגשה שהספר בסדר גמור, שאין לך דבר נגדו, אבל אין לך גם חשק להמשיך בקריאה עד תומו. הספר בסדר, גם אתה בסדר, אבל כנראה, לא נועדתם זה לזה. יש שעוזבים את הספר, אבל יש קוראים שלא נעים להם לנטוש. הם מכריחים את עצמם, חורקים שן וסובלים עד הסוף. לקוראים האלה אני מבקש לומר שמותר. מותר להניח את הספר בצד. מותר להחזירו לא גמור לספרייה, לחנות או למדף. מותר לומר לו ולעצמך שהפגישה העיוורת לא הצליחה. זה הכול. (...)

לאלה שגמרו בקושי אני אומר שחבל על הטרחה, ולאלה שעזבו בזמן אני אומר שהיטיבו לעשות. עם כל הכבוד לסופרים ולספרות, גם לקוראים יש זכויות. וחוץ מזה, חבל לבזבז זמן על ספר שנועד למישהו אחר. יש הרבה ספרים וסופרים בעולם, וכל קורא ימצא לו בני זוג מתאימים כמו באהבה.

מעובד מתוך "ידיעות אחרונות", 5/6/2007

*68*

נושאים למאמר

בחרו נושא אחד וכתבו עליו מאמר קצר.

1. מאיר שלו במאמרו "פגישה עיוורת" מביע את עמדתו באשר ליחסים הנרקמים בין הקורא לבין ספר הקריאה. כתבו מאמר תגובה למאמרו של מאיר שלו. במאמרכם הסבירו את עמדתו ביחס לקריאת ספרים והביעו את עמדתכם האישית. בססו דבריכם על דוגמאות מתוך ניסיונכם האישי בקריאת ספרים.

2. "גם לקוראים יש זכויות", טוען מאיר שלו במאמרו "פגישה עיוורת".

כתבו מאמר ובו הסבירו את קביעתו של מאיר שלו והביעו את עמדתכם באשר לקביעה זו. התבססו על חוויות הקריאה שלכם.

3. הקשר הנרקם בין הקורא לספר הקריאה נמשל על ידי מאיר שלו לקשר של אהבה. כתבו מאמר ובו הציגו עמדות שונות באשר לקשר שבין הקורא לספר הקריאה. מהם הקשרים השונים הנרקמים ביניכם לבין ספרי קריאה? בססו את דבריכם על דוגמאות מניסיונכם האישי.

*69*

תרגול מסכם בהבנה ובהבעה

*69*

טוב שהגברים אינם מבינים / ג'ון ווטס

(א) בשנה שעברה הוכרז כי כתב הנשים הסודי של בנות המיעוט יאו בסין עבר מהעולם לאחר שהאישה המפורסמת ביותר ששלטה בו, יאנג הואנגיי, מתה בגיל 92. הכתב אפשר בעבר לנשים לבטא בצורה חשאית ואינטימית תחושות אסורות של תסכול, של עצב ושל בדידות שהיו מנת חלקן של רעיות שאולצו להינשא בנישואים מוסדרים (שנקבעו על ידי ההורים) וחיו כאסירות למחצה בקהילה הררית נידחת בדרום-מערב הונאן שבסין.

(ב) אך מתברר שההספדים לשפה שהוגדרה כשפה המגדרית היחידה בעולם, היו, ככל הנראה, מוקדמים מדי. לא זו בלבד שיש נשים שמשתמשות כיום בכתב הנושו, הן משתמשות בו ככלי להעצמתן: הנושו "הומצא מחדש" כמקור משיכה לתיירים, ודור חדש של נערות לומד את הכתב לא משום שהוא מאפשר להן לתקשר, אלא מכיוון שהוא מעניק להן אפשרות להשתכר יותר מאחיהן או מאבותיהן.

(ג) לא תמיד זה היה כך. במשך חלק גדול מההיסטוריה שלו היה הנושו שפירושו "כתב נשים", קשור לרדיפה ולאומללות. מקורותיו אינם ידועים. בלשנים בעלי נטייה רומנטית סבורים כי הראשונה שהשתמשה בו הייתה פילגש של אחד הקיסרים משושלת סונג (960-1279 לספירה), שעל פי האגדה הסתייעה בכתב הסודי כדי לכתוב לאחיותיה ולחברותיה מחוץ לחצר המלכות.

(ד) על פי הסבר פרוזאי (פרוזאי - שגרתי, רגיל, חסר דמיון) יותר, הנושו הוא שריד של שפה בת 4,000 שנה, שדוכאה על ידי הקיסר הראשון של סין, צ'ין שיהונג, שציווה להשליט את הכתב המנדריני כחלק ממאמציו לאחד את הארץ. כל גבר שנתפס משתמש בכתב אחר, הוצא להורג. אולם החוק הזה לא נאכף על נשים כיוון שהן הוחזקו בבית כחלק מרכוש המשפחה ולא נתפסו כמאיימות על הסדר החברתי. כתב הנושו מבוסס על קווים אלכסוניים ועל נקודות, והוא הועבר כצופן סודי מאימהות לבנותיהן. מומחים מעריכים כי בכתב יש -1,800-2,500 סימנים, וכל אחד מייצג הברה בדיאלקט המקומי שנקרא טוהואה. לעומת זאת במנדרינית יש 30,000 סימנים שלכל אחד מהם מובן שונה.

(ה) עד המאה ה-19 שימש הנושו קבוצת נשים שהתכנסו בסודיות, כתבו שירים ומכתבים בכתב הסודי ואף שזרו אותו ביצירות אמנות רקומות. היה זה לרוב אמצעי לביטויי חיבה בין אחיות לצרה שהושאו בניגוד לרצונן. היו גם ביטויים אסורים של תסכול מגברים ושל שאיפה לעצמאות. אחד הסיפורים שנכתבו בנושו מתאר כיצד אישה שהושאה בנישואים מוסדרים נמלטת בליל כלולותיה לאחר שהיא מגלה עד כמה בעלה מכוער. סיפור אחר מספר על אישה שצועדת אל בית ארוסה ותובעת לדעת מדוע הוא מעכב במשך זמן רב את הנישואים המיועדים.

(ו) אך ברוב הסיפורים הנושא הדומיננטי הוא כניעה לגורל, ולא התקוממות. נשים החשיבו כל כך את הסיפורים האלה, עד שהיו נשים שביקשו לקבור אותם או לשרוף אותם לצדן לאחר מותן כדי שיוכלו לקחת את הנושו לעולם הבא. אי לכך רק יצירות מעטות שרדו כיום.

*70*

(ז) בתחילת המאה ה-20 עדיין נשלטה האישה הסינית בידי שלושה אדונים: אביה לפני הנשואים, בעלה לאחר הנישואים, ולאחר מות הבעל - על ידי הבן. לפיכך העצות האחרונות שקיבלה אישה מאחיותיה היו: "היי אישה טובה, רקמי הרבה ועשי כמיטב יכולתך לסבול את משפחת בעלך".

(ח) במרוצת המאה ה-20 השתנו חייהן של בנות יאו ללא הכר. "כעת אנחנו משכילות ויכולות לבחור עם מי להתחתן", אומרת הו שהחלה ללמד את הכתב לפני ארבע שנים, וכיום היא רואה כיצד הוא זוכה לפרסום בין-לאומי וכיצד הוא משמש לקידום הכלכלה המקומית; מילון הנושו הוכן על ידי אנשי אקדמיה, בית ספר חדש נפתח כדי ללמד את השפה, וקרן פורד תרמה 209 אלף דולר לבניית מוזאון לשימור הכתבים. חברה מהונג קונג השקיעה מיליונים בסלילת כבישים, בבניית בתי מלון ובהקמת פרקים - כל זאת כדי לנצל את הפרסום ההולך וגדל של הנושו ככתב הנשים היחיד בעולם שעדיין לא נכחד.

(ט) הניצול המסחרי של השפה הביא למהפך ביחסים בין המינים. כעת נשים (שרבות מהן החלו ללמוד רק בשנים האחרונות) מרוויחות כסף באמצעות הנושו, והן עומדות במרכז החיים התרבותיים והכלכליים של הקהילה. התיירים ואנשי האקדמיה שמגיעים למקום אינם מעוניינים בגברים, אלא הם מגיעים לכאן כדי לשמוע את הנשים שרות, תופרות וכותבות. הדבר הזה מעניק להן כוח, ולטענתה של הונג יואן, צעירה בת 29, "יש לנו כיום שוויון אמתי בין המינים".

(י) למרות ההשקעות החדשות יש עדיין מי שחוששים שהשפה תגווע, כיוון שאם בעבר ילדות לא זכו בשום השכלה, והייתה נחוצה להן שפה משלהן, היום הן לומדות מנדרינית בבית ספר, ולכן לשם מה להן לטרוח וללמוד נושו, כתב שרק אנשים מעטים מבינים? אך יש החולקים על דעה זו בטענה שהנושו מתבסס על דיאלקט מקומי, ויש אנשים שעדיין מדברים בו. כמו כן לטענתם, יש מצבי רוח, בעיקר עצבות ובדידות, שאינם ניתנים לתיאור באותה מידה במנדרינית, אלא רק בנושו שהיא שפה אינטימית יותר.

מעובד על פי מאמר בעיתון "גרדיאן". התפרסם ב"הארץ", 9/10/2005

הטקסט והרעיונות לשאלות הוצעו על ידי ורדה הוניש.

שאלות הבנה

1. מהו "האירוע המניע" שהביא לכתיבת מאמר זה? בססו את דבריכם.

*71*

4. ישנן שתי תאוריות שמנסות להסביר את מקורותיה של שפת הנושו.

א. מהן שתי התאוריות?

ב. נראה שהכותב נוטה יותר לקבל את התאוריה השנייה דווקא. מהן המילים שהכותב משתמש בהן, ואשר מוכיחות השערה זו?

5. א. מה ביטאו הנשים באמצעות שפת הנושו? (ציינו ארבע נקודות)

ב. (1) מבין ארבע הנקודות שציינתם בסעיף א, איזו נקודה הייתה החשובה ביותר לנשים?

(2) צטטו את המשפט המוכיח את תשובתכם.

6. בפסקה ב מופיע הביטוי "שפה מגדרית".

א. מה פירושה של המילה "מגדר"? (היעזרו במילון)

ב. מה פירוש הביטוי "שפה מגדרית"? (היעזרו בהקשרו של הביטוי בטקסט)

7. איזה מבין ההיגדים שלפניכם אינו מאפיין את מעמדן של הנשים בסין עד אמצע המאה ה-20?

א. הנשים נשלטו כל חייהן בידי גברים.

ב. הנשים נחשבו כחלק מרכוש המשפחה.

ג. בזכות הסיפורים שכתבו פרחו הנשים מבחינה כלכלית.

ד. רוב הנשים נישאו בניגוד לרצונן בנישואים מוסדרים.

8. ההתעניינות הגוברת בנושו הביאה לשני שינויים הנובעים זה מזה. מהם השינויים?

9. בפסקה (י) נאמר: "יש החולקים על דעה זו...". הסבירו את פירושה של המילה "חולקים" במשפט זה.

10. בפסקה האחרונה מוצגות שתי דעות לגבי המשכיותה של שפת הנושו. מהן שתי הדעות? מהם הנימוקים המחזקים כל דעה?

(נסחו את תשובתכם בלשונכם כפסקת עימות והקפידו לשבץ בה מילת קישור מתאימה)

הבעה

כתבו על אחד מהנושאים שלפניכם בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי.

1. מעמדה של האישה בפתחה של המאה העשרים ואחת הוא עדיין נושא המעסיק רבים, מאחר שטרם הושג שוויון זכויות מלא בין גברים לנשים במרבית מדינות העולם.

כתבו מאמר והשוו בו בין מעמדה של האישה בעבר לבין מעמדה בהווה. במאמרכם התייחסו להבדלים בין היחס לנשים בעבר לבין היחס שהנשים זוכות לו כיום. כמן כן התייחסו לדרכי התמודדות הנשים בעבר עם היחס כלפיהן לבין דרכי התמודדותן עמו בהווה. תנו דוגמאות והביעו את דעתכם.

2. העיסוק באמנות הוא צורך אנושי בסיסי, ולפיכך אנו מוצאים כבר בשחר ההיסטוריה יצירות אמנות, שהן ביטוי לחיי האדם ושיקוף שלהם.

בחרו בענף אמנות אחד מענפי האמנות השונים, כגון ספרות, ציור, פיסול, מחול, מוסיקה, קולנוע, תאטרון ועוד. במאמרכם הסבירו את המניעים לבחירתכם, תארו ענף זה והציגו את התפקיד שהוא ממלא בחיי האדם.

*72*

קסם ההישרדות של המילה הכתובה / סבר פלוצקר

סבר פלוצקר הוא העורך הכלכלי והפרשן הכלכלי של העיתון "ידיעות אחרונות".

(א) אופנתי להתלונן על הסכנה שהאינטרנט מציב בפני העיתונות. אבל האמת היא שהאינטרנט הציל את העיתונות ויציל אותה גם בעתיד. נכון שהוא יאלץ אותה להתמודד עם טכנולוגיות הפצה חדשות הן של מידע והן של פרסום. אבל נכון גם, שמעולם בתולדות האנושות לא הייתה קריאת העיתונים כה שכיחה כמו שהיא כיום.

(ב) חלק מן העיתונים מודפסים ונקראים על הנייר, וחלקם "מודפסים" ו"נקראים" על מסך המחשב - אך אלו הם בדרך כלל אותם העיתונים, שהשכילו לפתח בזמן אתרי אינטרנט פופולריים. שהרי האינטרנט בעצמו לא הצמיח (בניגוד לתחזיות) אתרי עיתונות משמעותיים שאינם קשורים - בבעלות או לפחות במקורות המידע - בתאגידי העיתונות והתקשורת הקיימים. העיתונות הוותיקה כבשה את האינטרנט, והוא העלה אותה לגבהים חדשים.

(ג) כדי להבליט את תרומת האינטרנט לעתידה הזוהר של העיתונות צריך לחזור שני דורות לאחור. בשנות החמישים של המאה הקודמת קיבל אדם צעיר את עיקר המידע שלו מקריאת העיתון. אחר כך הוא גילה את הרדיו. בהדרגה החליפה השמיעה את הקריאה כפעילות עיקרית לאיסוף המידע ופירושו. הרדיו איים איום של ממש על העיתונות הכתובה, משום שהוא העמיד במרכז מרחב הקשב את המילה המדוברת, ולא הנכתבת.

(ד) אחרי הרדיו באה הטלוויזיה. הצילום הפך למדיום מוביל, לאמצעי התקשורת המועדף על הצעירים ועל המבוגרים. אלף מילים, אמרו אז המומחים, לא יכולות להתחרות בקטע מצולם אחד בטלוויזיה. בשביל מה להתאמץ ולקרוא חדשות כשאפשר לראות חדשות? למה לקרוא ריאיון כשאפשר לראות ריאיון? עם הופעת ערוצי החדשות הייחודיים בכבלים נגזר דינה - כך טענו ממרום עיסוקם פרופסורים לתקשורת אלקטרונית - של הכתיבה. יאללה ביי לעיתונות המשתמשת בכלי האנכרוניסטי הזה, המילה הכתובה.

(ה) ואז בא האינטרנט. מהו אינטרנט? הוא מכשיר לקריאה ולכתיבה. דואר אלקטרוני הוא דואר נכתב ונקרא. אתרי האינטרנט הם עיתונים כתובים ונכתבים. פתאום, בסוף המאה שחלפה, שבה אל מרכז הבמה התקשורתית המילה הכתובה במלוא תפארתה.

(ו) לפני שש שנים סקר השבועון הבריטי "אקונומיסט" את עתידה של העיתונות בעידן של האינטרנט: "הביקוש למידע ולפרשנות מנומקים היטב, מבוססים היטב וכתובים היטב, לא ייעלם: הוא יגבר". ה"אקונומיסט" צדק: אמנם התפוצה של העיתונים היומיים בדרך כלל לא גדלה, אך הקריאה שלהם קפצה לשיאים. נכון שחלק מהקוראים החדשים של העיתונים, בייחוד הצעירים, קוראים את עיתוניהם באינטרנט: אז מה? עד כה, לפי המחקרים הרבים שנעשו, לא נמצא שהאינטרנט פוגע בעיתונות המודפסת או "זולל" אותה. קורה ההיפך: האינטרנט מעודד את מי שקורא באתר של העיתון, לקרוא את העיתון עצמו. החשיפה גדלה, המותג מתחזק.

(ז) מחקר של מכון הרצוג לתקשורת, שהתפרסם רק בשבוע האחרון, קובע: בישראל רוב צרכני החדשות באינטרנט אינם עושים זאת במקום קריאת עיתונים, אלא נוסף על קריאת העיתונים.

*73*

(ח) אבל ההדגשים משתנים. העיתונות הכתובה חזקה מאוד בתחקירים, ואילו הטלוויזיה חלשה (מאוד) בהם. למעשה, התחקיר הטלוויזיוני נעלם מהמסכים, חוץ מהגימיקים. אבל הטלוויזיה חזקה בהפקות, בשידור חי, בכתבות מהשטח, בראיונות ובהדמיית המציאות. העיתונות, לעומתה, חזקה מאוד בסיפורים בלעדיים, בניתוחים, בפרשנויות ובכתיבה מעולה.

(ט) קוראי העיתונים כבר אינם מצפים מהעיתונאי להיות נוכח במקום ההתרחשות עצמו. מה הוא יחדש לעומת הטלוויזיה, האינטרנט והטלפון הסלולרי? אבל מצפים ממנו להתמצא בנושאי הכתיבה שלו ברמה של פרופסור.

מצפים ממנו לאמינות, למקצועיות, לנקיטת עמדה וגם ל"התגייסות עיתונאית מרגשת".

(י) שלושת ערוצי ההפצה של המילה הכתובה: האינטרנט, העיתון המהיר (על משקל "המזון המהיר") המופץ בחינם - תפוצת עיתוני החינם הללו כבר מגיעה למיליונים רבים בערים רבות בעולם - ועיתון העוגן המסורתי הנמכר בכסף מלא, מתבררים כיום כערוצים המשלימים זה את זה וגם כחוויות תקשורת המשלימות זו את זו.

(יא) לכך מתווסף עכשיו הערוץ הרביעי: הטלפון הנייד. המעבר המסיבי לדור שלישי של טלפונים ניידים יאפשר למאות מיליונים לקבל בקלות ומיד את עיקרי החדשות הכתובות על המסכים הקטנים של הטלפונים. זה קורה בפועל גם בישראל: לעיתונים בארץ יש אתרים מתואמי סלולרי שאליהם אפשר לגלוש בשירותי התוכן הקיימים. אבל הגלישה בסלולרי עדיין גוזלת זמן, אנרגיה ואינה ידידותית למשתמש. בדור השלישי של הטלפונים הכול ישתנה, האינטרנט הנייד ילך אתנו בכיסנו לכל מקום.

(יב) קשה לנבא מראש את התוצאות ואת ההשלכות של "עיתון על מסך טלפון נייד". יש החוששים שהדבר יפגע בעיקר בהאזנה לרדיו. יש הסבורים שהקורבן העיקרי של הפיכת הטלפון למכשיר קריאה זמין יהיה האינטרנט הביתי: אדם צעיר שיקרא את הכותרות בטלפון, לא יפנה אחר כך לאינטרנט בביתו, אלא יבקש לעצמו חוויה תקשורתית אחרת, מעמיקה יותר, שאותה יספק לו העיתון המודפס.

(יג) ויש המסרבים להתנבא. העתיד, הם אומרים, יפתיע ממילא. הצעירים תמיד מורדים במוסכמות: לפני חמש שנים צפתה חברת "מייקרוסופט" את קצו הקרב של הספר המודפס. מאז, תעשיית המו"לות פורחת, וקריאת הספרים שוברת שיאים.

מתוך "ידיעות אחרונות", המוסף לשבת, 25/3/2005

שאלות הבנה

1. על פי פסקות (ג)-(ד), מה היו אמצעי התקשורת העיקריים החל משנות החמישים של המאה הקודמת ועד לפריצת האינטרנט?

מה הייתה עדיפותו של כל אחד מהם על קודמו? נסחו את הדברים בניסוח עצמאי תוך הסתמכות על הכתוב.

2. א. באיזו מילה פותחת כל אחת מן הפסקות (ד) ו(ה)?

ב. מה מטרתן של מילים אלו בהקשר של הטקסט?

*74*

3. בפסקה (ד) נכתב: "עם הופעת ערוצי החדשות הייחודיים בכבלים נגזר דינה - כך טענו ממרום עיסוקם פרופסורים לתקשורת אלקטרונית..."

א. למה מתייחס המאזכר במילה "דינה"?

ב. הסבירו את הביטוי "תקשורת אלקטרונית", על פי הקטע.

ג. בפסקה (ד) נכתב: "כך טענו... פרופסורים לתקשורת אלקטרונית..."

(1) מה הייתה טענתם?

(2) מהי תגובתו של כותב המאמר לטענה זו?

(3) מהי הנימה העולה מדבריו של הכותב? הסבירו דבריכם.

4. א. פסקה (ד) מכילה שתי שאלות. מה מיוחד בשאלות אלו, ומה תפקידן?

ב. בחרו שאלה אחת ונסחו אותה כמשפט חיווי המביע את הטענה.

ג. הסבירו את האפקט הרטורי של ניסוח המשפט כשאלה.

5. א. על פי פסקות (ה)-(ו), מהו השינוי שגרם האינטרנט ביחס למילה הכתובה ולעיתונות?

נסחו את הדברים בניסוח עצמאי תוך הסתמכות על הכתוב.

ב. בפסקות (ה)-(ו) הכותב משתמש בשני אמצעים רטוריים כדי להראות את יחסו למילה הכתובה ולעיתונות: שימוש בלשון עגה (סלנג) ובלשון בינונית / נמוכה ושימוש במילים בעלות קונוטציה חיובית - מילים מעצימות (סופרלטיבים). תנו שתי דוגמאות לכל אמצעי רטורי.

ג. מה משיג הכותב בעזרת אמצעים אלה?

6. מהי מטרתה של פסקה (ז)? מדוע מצטט כותב המאמר את תוצאות המחקר של מכון הרצוג לתקשורת?

7. בפסקה (ח) מופיעה מילת הקישור "אבל" פעמיים.

א. מהו סוג הקשר שאותו מציינת מילה זו?

ב. מהי תרומתה של מילת קישור זו (מבחינת התוכן)?

ג. מצאו בפסקה (ח) שתי מילות קישור בעלות משמעות דומה, אך בעלות אופי שונה וכתבו במה הן תורמות לפסקה.

8. על פי פסקה (ט), הציפיות של קוראי העיתונים מן העיתונאים השתנו. מה היו הציפיות בעבר ומהן כיום? נסחו את הדברים בניסוח עצמאי תוך הסתמכות על הכתוב.

*75*

9. בטקסט מופיעים סימני פיסוק בתפקידים שונים.

(א) ציינו את תפקידו של כל אחד מסימני הפיסוק בסעיפים שלפניכם.

א. סוגריים - "שהרי האינטרנט... לא הצמיח (בניגוד לתחזיות) אתרי עיתונות..." (פסקה (ב))

ב. קו מפריד - "העיתון המהיר... המופץ בחינם - תפוצת עיתוני החינם הללו כבר מגיעה למיליונים רבים בערים רבות בעולם - ועיתון העוגן המסורתי..." (פסקה (יד))

ג. בפסקה (ו) מופיעות מירכאות שלוש פעמים. מהו תפקיד המירכאות בכל אחת מן הפעמים?

(ב) מה ההבדל מבחינת השימוש בין הסוגריים לבין הקווים המפרידים? (היעזרו בפרק "אמצעים רטוריים" - הפיסוק כאמצעי רטורי)

10. א. הטענה העיקרית של כותב המאמר היא (בחרו את התשובה הנכונה):

(א) קריאת עיתונים וקריאת ספרים נפגעו כתוצאה מעליית האינטרנט, כי הוא משתמש בטכנולוגיות חדשניות.

(ב) הטלפון מהדור השלישי יתפוס את מקומה של העיתונות המודפסת בקריאת חדשות כי הוא זמין ומיידי.

(ג) עליית האינטרנט תרמה להתגברות בקריאת עיתונים ובקריאת ספרים.

(ד) הטלוויזיה והאינטרנט עדיפים מהעיתונות המודפסת, כי אלף מילים אינן יכולות להתחרות בקטע מצולם.

ב. נמקו את בחירתכם והסבירו אותה על סמך הקטע.

11. שם המאמר הוא "קסם ההישרדות של המילה הכתובה". מדוע, לדעתכם, משתמש הכותב במילה "קסם"?

(חפשו במילון את הפירושים השונים למילה "קסם", והיעזרו בהם)

הבעה

כתבו מאמר על אחד מהנושאים שלפניכם בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי.

1. הכתב, שהומצא לפני אלפי שנים, שימש מאז ומתמיד אמצעי תקשורת בין בני אדם. בעידן המודרני של חידושים אלקטרוניים מרחיקי לבת, מצליחה עדיין המילה הכתובה לשמר את כוחה ואת חשיבותה.

כתבו מאמר ובו התייחסו למפגשים בחייכם עם המילה הכתובה באחד מהמקומות האלה: בספרות יפה, ביומן אישי, באינטרנט או בכל אמצעי כתוב אחר המוכר לכם. דונו ביתרונותיה של המילה הכתובה מול ההצגה הוויזואלית או השמיעתית (בקולנוע, בתאטרון או במוזיקה).

בססו את דבריכם על דוגמאות.

2. בניגוד לעבר הלא רחוק, האדם בימינו מוצף יותר ויותר במידע הזורם אליו מערוצי תקשורת רבים (ספרים, עיתונים, כתבי עת, טלוויזיה, אינטרנט ועוד).

כתבו מאמר ובו דונו בקביעה זו. במאמרכם תארו את המצב כפי שהוא כיום, התייחסו הן להיבטיו החיוביים והן להיבטיו השלילים והביעו את דעתכם בנושא. בססו את דבריכם על דוגמאות.

*76*

יחי ההבדל הקטן / מירה חניק

ד"ר מירה חניק היא יועצת ארגונית המתמחה בשיפור מיומנויות של מנהלים ומומחית לקידום נשים.

(א) האם התכונות הנדרשות כדי לבצע בהצלחה תפקיד ניהולי ולהנהיג ארגונים הן תכונות "גבריות"? ואם כן, האם נשים באמת "בנויות אחרת" ואינן מסוגלות לנהל או להנהיג? האם יש בכלל הבדלים מוכחים בין נשים לגברים, ומהן התכונות הרצויות כדי להצליח במנהיגות ובקריירה ארגונית או ציבורית?

(ב) כבר משנות התשעים של המאה העשרים החלו לעסוק בהבדלים בין המינים, ונושא זה נחקר מהיבטים שונים. כמה סקרים מעניינים שנערכו על ידי העיתונות הכלכלית בארצות הברית, עקבו במשך כעשר שנים אחר נשים שסיימו לימודים גבוהים בבתי ספר למנהל עסקים. כמו הגברים שלמדו אתן ציפו גם הנשים למצוא את עצמן עומדות בראשם של ארגונים יוקרתיים. נשים אלו נחשבו למבריקות ביותר מבין הסטודנטים באוניברסיטאות הטובות ביותר בארצות הברית. לאחרונה הגיעו אליהן החוקרים ומצאו אותן עשר שנים לאחר סיום לימודיהן תקועות ב"תקרת הזכוכית", (תקרת זכוכית - מושג בסוציולוגיה המשקף אפליה בין גברים לנשים שאינה ניתנת למדידה כמותית. אמנם למראית עין נשים וגברים הם בעלי סיכויים שווים להגיע לעמדות ניהול ולתפקידים בכירים, אבל קיימת "תקרת זכוכית" שקופה אשר עוצרת את הנשים בעלייתן אל מוקדי הכוח, ורק בודדות מצליחות לעבור אותה.) בתפקידי ניהול ביניים, בעוד שעמיתיהן הגברים נמצאו בצמרת הארגונים.

(ג) אף על פי שהיו שאפתניות, תחרותיות ומצטיינות מבחינה מקצועית, והן הקריבו את חיי המשפחה שלהן למען הקריירה, לא הצליחו נשים אלו להעפיל לתפקידים הגבוהים והיוקרתיים. תפקידים אלה היו תפוסים, כצפוי, על ידי חבריהן הגברים שלמדו יחד אתן. ממצא זה מעלה שאלות רבות לגבי סיכויי הקידום של נשים בארגונים.

(ד) הספרות המקצועית טוענת כי יש הבדלים בתחום הרגשי והנפשי בין נשים לגברים. פרופ' אריאלה פרידמן הציגה את ההנחה כי הנשים טובות בקשר בין-אישי, בהבנה, בהקשבה, באמפתיה ובקרבה, ואילו לגברים נוח יותר לחיות בעולם שבו עצמאות, עוצמה, פיקוד, תחרות ועליונות הם התכנים המרכזיים.

(ה) מחקרים רבים בנושא מבוססים על תפיסות שנבדקו באופן מדעי. אחד מהם הוא מחקרה של ד"ר ג'ודי רוזנר, פרופ' למנהל באוניברסיטת קליפורניה, שנערך בשנת 1995, ובו היא ביקשה מנשים ומגברים מכל הדרגים והארגונים להעלות אסוציאציות הקשורות במנהיגות ובניהול. מתוך אלפי התגובות שהתקבלו הופיעו כמה דפוסים שחזרו על עצמם באופן עקבי: על פי תפיסתם של המרואיינים הן נשים והן גברים, מנהיג / מנהל הוא: "חזק, רציונלי, עצמאי, תוקפני ותחרותי". דימויים דומים עלו, כאשר ביקשה מנשים לספר מה עולה בדעתן כאשר הן חושבות על גבר. הדפוסים הקבועים בתשובותיהן היו "חזק, שתלטן, מאצ'ו, כוחני ורציונלי". קל לראות מיד כמה דומות שתי תפיסות אלה לסטראוטיפ הכללי המתייחס הן לגבריות והן למנהיגות. ממחקר זה עולה כי כל גבר מתאים באופן אוטומטי להיות מנהיג או מנהל.

(ו) אולם כאשר ראיינה ד"ר רוזנר גברים לגבי דעותיהם על נשים, הנושא הראשון שעלה על הפרק היה הנושא המיני. גברים חושבים על נשים קודם כול במונחים של מיניות, ובהחלט לא בהקשר של מנהיגות או ניהול. תכונות נוספות שהזכירו גברים בקשר לנשים היו אימהות, יופי, רכות ורגישות. כל התכונות שהזכירו אינן נקשרות בצורה כלשהי עם תפקידי ניהול או מנהיגות. הן קשורות לעולם הפנימי, שבו רואים את האישה כאשת איש, כאם או כבת. צורת חשיבה זו, טוענת רוזנר, היא המחסום הראשון לקבלת נשים כבעלות ערך ובמסוגלות לעמוד במשימות בעבודה.

*77*

(ז) כל המחקרים שנערכו בשנים האחרונות ומתייחסים לתפקודן של נשים בעבודה, מפריכים את התפיסה הסטראוטיפית לגבי נשים כפי שהיא באה לידי ביטוי במחקרה של ד"ר רוזנר. במחקרים רבים נמצא שנשים מסוגלות לנהל צוות עובדים בצורה יעילה. הן פועלות באופן אפקטיבי בהשגת המטרות ובניהול נכון של צוות העובדים. באחד המחקרים הבולטים קיבלו נשים-מנהלות ציונים גבוהים יותר מעמיתיהן הגברים בתחומים שונים כגון הצבת מטרות, תכנון, קבלת החלטות, עידוד עבודת צוות, הדרכה, תקשורת, השראה ויצירת אמון.

(ח) נתונים אלה, יחד עם רבים אחרים, מעלים את האפשרות שנשים מסוגלות למלא תפקידי מנהיגות באופן אפקטיבי לא פחות מגברים, אם כי ייתכן שהדרכים שמנחות אותן, שונות מעט במהותן. גמישות נחשבת לתכונה "נשית", והיא מאפשרת לנשים להיות דמוקרטיות, מתחשבות בצרכי העובדים, מדגישות שיתוף פעולה ומעדיפות לעבוד במבנה רשתי יותר והיררכי פחות. אולם כאשר התפקיד והנסיבות דורשים זאת, הן מפגינות גם התמקדות במשימה, תחרותיות ותקיפות.

(ט) ככל שלומדים להבין את ההבדלים בין המינים, כך אפשר לראות כי הגשמה עצמית והצלחה בתפקידים הנחשבים ל"גבריים", הן יותר עניין חברתי מאשר עניין אישי. גברים ונשים מסוגלים לבצע תפקידים רבים בהצלחה, כאשר מאפשרים להם לבטא את כל קשת האפשרויות ללא הגבלה של סטראוטיפים.

(י) ואולם ייתכן כי ההבדלים אינם קשורים במינו של האדם, אלא בתפיסתו. במחקר גישוש שנערך באוניברסיטת בן גוריון שבנגב בשנת 1999, מצאו שלוש חוקרות כי ההבדלים בשיטת המנהיגות קשורים יותר לתפיסת עולם מתקדמת, פתוחה ושוויונית, ופחות למגדר. במחקר השתתפו 700 מנהלים ומנהלות ישראלים מכל הדרגים. אלה מתוכם שהגדירו את עצמם כבעלי/ות תפיסת עולם שוויונית, נטו יותר להיות דמוקרטיים ולהדגיש גישה שוויונית כלפי עובדים מכל המינים. יתרה מזאת, מנהלים ומנהלות אלה גם זכו לציונים דומים מהכפופים להם.

(יא)חוקרים חשובים עוסקים היום גם בפן התקשורתי של הנשים ושל הגברים. לטענתם, גברים ונשים "מדברים בשפה שונה במקצת זה מזה". הנשים תורמות בעיקר בפיתוח גישה של מנהיגות מעצבת, גישה הלוקחת בחשבון את הפוטנציאל של העובד, וכן ביכולתן לעבוד ולשתף פעולה בצוות. גישה זו הוכיחה את עצמה כחשובה לא פחות מן התפיסה של פיקוד ושליטה, המדגישה תחרות ועליונות ארגונית. במקום לקרב את העובדים ולעודד אותם למוטיבציה ולמחויבות עלולה גישה זו להרחיק אותם.

(יב) לאור האמור לעיל, כדאי לנסות להשתחרר מעט מן התפיסות לגבי התכונות של גברים ושל נשים בעבודה, וליהנות דווקא מן הגיוון ומן השוני שבין המינים - שוני בחשיבה ובהתנהגות - אשר יכול להוביל לאפקטיביות ולהצלחה של גברים ושל נשים במנהיגות.

מעובד על פי מאמר באתר האינטרנט "הדרך למעלה - אתר הבית של ד"ר מירה חניק", 2003

שאלות הבנה

1. מהו תפקידה של פסקה (א) ביחס להמשך המאמר? מהו האמצעי שהכותבת משתמשת בו?

2. על פי פסקות (ב)-(ג), שערו מהו "האירוע המניע" שגרם לכותבת לכתוב את המאמר?

*78*

3. א. פסקות (ה)-(ו) עוסקות בשאלה מיהו האדם המתאים לניהול או להנהגה.

ציינו מהו השוני בתפיסה בין גברים לנשים לגבי שאלה זה ומהי עמדתם של גברים ונשים לגבי המין השני.

ב. כיצד משפיעות תפיסות אלה על קבלת נשים לתפקידי ניהול?

ג. מה הקשר בין התפיסות שמצאתם בסעיף א של השאלה לבין התאמה לניהול, על פי פסקות (ז)-(ח)?

4. על פי פסקות (ט)-(י) מה קובע את הצלחתו של אדם בתפקיד ניהולי? הסבירו את דבריכם ובססו את תשובתכם על משפט/ים מתוך המאמר.

5. על פי פסקה (יא), מה ההבדל בין דרכי הניהול של נשים ושל גברים?

6. מהי המלצתה של הכותבת בסיום המאמר? נסחו את הדברים בניסוח עצמאי תוך הסתמכות על הכתוב.

7. בפסקה (ב) מופיע הביטוי "תקרת זכוכית", ובתחתית העמוד מופיע הפירוש שלו. איזה אמצעי לשוני-רטורי בא לידי ביטוי במושג זה?

הסבירו את פירוש המושג ביחס לנושא המוצג במאמר.

8. א. קראו את המאמר וסמנו מילים או ביטויים שאינם מובנים לכם, והסבירו את פירושיהם.

ב. בחרו שלוש עד ארבע מילים וחברו משפטים או חיבורים קצרים שיבהירו את משמעותה של כל אחת מן המילים שבחרתם.

9. מהו הרעיון המרכזי המובע במאמר?

א. נשים וגברים תופסים באופן דומה את דמות המנהל הרצוי.

ב. נשים וגברים אינם יכולים לשתף פעולה בצוות.

ג. החברה תרוויח אם גם גברים וגם נשים ייקחו חלק בניהול ובמנהיגות בגלל השוני באופן החשיבה שלהם.

ד. מנהלים בעלי תפיסת עולם שוויונית זוכים לציונים גבוהים מהכפופים להם.

*79*

הבעה

כתבו על אחד מהנושאים שלפניכם בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי.

1. במערכת הזוגית המסורתית הייתה חלוקת תפקידים ברורה בין הגברים לנשים: הנשים ישבו בבית וגידלו ילדים, ואילו הגברים יצאו לעבודה. אולם כיום בעולם המערבי במשפחות רבות קיימת במערכת זו תפיסה חדשה הדוגלת בשוויון בין המינים.

כתבו מאמר ובו תארו את הזוגיות המודרנית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחיי היומיום. במאמרכם עסקו בתפקידי כל אחד מן הצדדים במערכת הזוגית, הציגו את ההיבטים החיוביים והשליליים של הזוגיות המודרנית וחוו את דעתכם באשר לזוגיות המועדפת עליכם.

2. אף על פי שנשים רבות בחברה בת ימינו תופסות עמדות בכירות בניהול, עדיין מרוכזים מרבית תפקידי הניהול בידי הגברים.

כתבו מאמר ודונו בו בהתקדמותן המקצועית של הנשים כיום. במאמרכם תארו את מאפייני הנשים כמנהלות ואת כישוריהן הניהוליים, הציגו את הגורמים לתהליך שהוביל לקידומן של הנשים, ודונו בסוגיה: האם קיימת אפשרות שקידומן המקצועי של הנשים בעתיד ישתווה לזה של הגברים?

נמקו את עמדתכם ובססו את דבריכם באמצעות דוגמאות.

(רצוי לקרוא מאמרים העוסקים בנושא להעשרת הידע)

*80*

לא מדגדג את קצה המצפון / דורעם גונט

(א) אדם נכנס לחנות, משוטט לו בנחת ומעמיס מכל טוב על העגלה. בדרכו החוצה הוא אפילו לא מעיף מבט לעבר הקופה, ואין בדעתו כלל לשלם תמורת הסחורה שלקח. כשגנבה כזאת מתרחשת לאור היום, כל מי שנותר בו שמץ של חוש הצדק, מתקומם. אבל לא כך הדבר כשמדובר באינטרנט, זה כבר סיפור שונה לגמרי. פתאום מאבדות התחושות שלנו כיוון ומתקשות להיאחז בכללים המקובלים של יושר שנלמדו בעולם האמתי, הפרה-היסטורי שלפני הכפר הגלובלי.

(ב) באין ספור סקרים ומחקרים בנושא השיבו רוב הנשאלים, כמעט 80 אחוזים, כי אינם סבורים שהם גונבים כאשר הם מורידים ומחליפים ביניהם קבצים של מוזיקה. יותר מ-60 אחוזים אדישים לחלוטין לשאלה אם הקבצים שהם מחליפים ביניהם אכן מוגנים בזכויות יוצרים.

(ג) למען ההגינות, חובה להזכיר שהאנלוגיה בין גנבה בעולם האמתי לבין ההפרות ההמוניות של זכויות יוצרים שמתבצעות בחסות הרשת, אינה שלמה וממצה. שורה ארוכה של הבדלים מייצרים טשטוש ואי בהירות שלתוכה גולשים בנחת מחפשי ההצדקות, האנרכיסטים (אנרכיסט - אדם הדוגל בתפיסה מדינית המבטלת כל צורת שלטון או הסדר מדיני שהם בעלי סמכות כפייה על היחיד. גישה זו מאמינה במערכת חברתית המבוססת על שיתוף פעולה מתוך רצון חופשי) הנלחמים בתאגידים ובגלובליזציה וגם סתם קמצנים. במקום המרכזי ברשימת ההבדלים נמצאת העובדה שבאינטרנט מדובר בקניין רוחני בעוד שה"מפלחים" מחנויות שולחים ידם בסחורה גשמית לגמרי. כשמעתיקים קובץ הרי נשאר בידי בעליו העותק המקורי. איש אינו נפגע מכך. לא כן?

(ד) ס', איש תקשורת תל אביבי, מוריד מוזיקה, משחקים ותוכנות כאילו אין מחר, וזה לא מדגדג לו את קצה המצפון. "אלה עברות ללא קורבן" הוא מסביר "אם לא היה אפשר להוריד בחינם, לא הייתי שומע את כל המוזיקה הזאת. את המשחקים ואת התוכנות הייתי מוריד בגרסת דמו או מוותר בכלל. אז מה הבעיה כאן?"

(ה) "גישת ההאקרים ניצחה ונעשתה רווחת בקרב הציבור הרחב", אומרת ד"ר אורלי תורג'מן מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב שעוסקת בחקר התרבות הדיגיטלית, ועבודת הדוקטורט שלה עסקה בהבניית המציאות של ההאקרים הישראלים. "יותר ויותר אנשים רגילים שהם בדרך כלל שומרי חוק הגונים, מאמצים את תפיסות העולם האידאולוגיות של ההאקרים. בעיקרה של הגישה עומדת התפיסה שתוכנות ומוסיקה מתומחרות בצורה לא הוגנת, ויש צדק במלחמה נגד התאגידים המפיצים אותן משום שמדובר בקניין תרבותי ששייך לאנושות כולה".

(ו) מאפיין נוסף שמייחד את הפרת הזכויות באינטרנט הוא הסיכוי הקלוש (למעשה, לא קיים) להיתפס. סיטואציה עבריינית מוגנת כל כך כמעט אינה קיימת מחוץ לרשת. ד"ר תורג'מן מסבירה שהסיכוי להיתפס הוא נמוך, וגם מי שייתפס, לא ייענש בחומרה, ולכן הציבור מקל ראש בחומרת המעשה.

*81*

(ז) ואכן, למרות המאמצים שמשקיע בשנים האחרונות ארגון BSA-n ומלחמתו בתוכנות הפירטיות, לא עולה בידיו למגר את התופעה. לפי תוצאות מחקר שפורסם בשבוע שעבר, 33 אחוזים מהתוכנות בישראל אינן מורשות (למעשה, אם היו ממפים את שוק המשתמשים הביתיים היו מגלים שהמצב גרוע בהרבה). המצב בישראל, כנראה, חמור מהמקובל במערב, וד"ר תורג'מן אינה מתקשה לספק הסבר לדבר: "הישראליות מקדשת את הקומבינה, ואחד החוקים הבלתי כתובים פה הוא שאסור לצאת פראייר. התחום של הורדת מוזיקה והעתקת תוכנה נעשה נפוץ כל כך, עד שהנורמה היא לקחת חינם, ומי שקונה הוא החריג, המשונה, הפראייר".

(ח) מבעד לים הקבצים המחליפים ידיים בלא תמורה, אפשר בקושי רב להבחין בקומץ של צדיקים גמורים. ק', מעצב גרפי עצמאי מגבעתיים, השתמש זמן מה בגרסה לא חוקית של תוכנת אופיס שהייתה כבר מותקנת במחשב משומש שקנה. כשמייקרוסופט יצאה במבצע לסטודנטים והציעה תוכנה במהדורה זהה לזו שהייתה לו, אלא שהפעם היא חוקית, הוא מיהר לרכוש אותה. יש לציין עוד כי ק' אינו מוריד מוזיקה מהרשת וגם אינו צורב דיסקים באופן עקרוני. כשק' מנסה להבין את אלה שאינם נוהגים כמוהו, הוא מנמק זאת במחירן הגבוה מאוד של התוכנות. "אבל", הוא ממהר להוסיף את עניין הביצה והתרנגולת, "אולי התוכנות יקרות כי כל כך הרבה אנשים גונבים אותן".

(ט) ומה עם מערכת המשפט? במצב החדש שיצרה הטכנולוגיה, מתקשה מערכת המשפט המסורתית להסדיר עקרונות משפטיים ברורים וחד-משמעיים, ולכן מנסים בני האדם ליצור להם עקרונות אלטרנטיביים. כך למשל, אפשר לראות זאת בתמצית מערכת החוקים הפרטית שפרסם אחד הגולשים באינטרנט:

1. לא מוריד ולא נוגע בדברים ישראליים (לא יפה),

2. מה שאני יכול לרכוש בחנות ב-50 שקל ומטה, אני קונה, ולא מוריד. זה נראה לי מחיר הוגן לחלוטין לדיסק,

3. הורדתי? אהבתי? אני גם קונה (כלומר, אם זה 60-70 שקלים. אם זה עולה יותר, שיקפצו).

מעובד מתוך "הארץ", מדור "קפטן אינטרנט", 31/5/2005

הקטע והרעיונות לחלק מן השאלות הוצעו על ידי ורדה הוניש.

שאלות הבנה

1. מדוע הכותב מציג את תוצאות המחקר בפסקה (ב)?

2. א. על פי המתואר במאמר, מהו ההבדל העקרוני בין גנבה בחנות לגנבה באינטרנט?

ב. מצאו בפסקה (ג) זוג מילים מנוגדות המייצגות את ההבדל בין שני סוגי הגנבה.

ג. מהו היחס הסמנטי בין המילה "גנבה" לבין הביטוי "הפרות של זכויות יוצרים" המופיעים בפסקה (ג)?

3. במאמר שלפנינו מובאים שלושה תירוצים הניתנים על ידי אלו המבצעים עברות באינטרנט.

הציגו את התירוצים בלשונכם.

4. א. במאמר מוצגות שתי התייחסויות למצב המשפטי של גנבה באינטרנט.

הציגו כל אחת מהן, והסבירו אותן במילים שלכם.

ב. מהן התוצאות של המצב המשפטי הקיים?

*82*

5. הביאו מתוך המאמר דוגמה או שתיים לאמצעים הרטוריים המופיעים במאמר.

6. בפסקה (ז) נאמר: "לא עולה בידו למגר את התופעה".

נסחו את המשפט בלשונכם.

7. בפסקה (ז) נאמר: "33 אחוזים מהתוכנות בישראל אינן מורשות". פירוש המילה "מורשות" בהקשר זה הוא

א. לא עברו בירושה.

ב. אינן מיוצגות על ידי אדם מוסמך.

ג. אין להן רישיון או היתר.

ד. לא נמצאו אשמות בדין.

8. א. מהי הטענה המרכזית העולה מן המאמר? נסחו את תשובתכם כשאלה.

ב. הביעו את דעתכם האישית בעניין זה.

הבעה

כתבו מאמר בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי על אחד מן הנושאים שלפניכם.

1. הפרת זכויות יוצרים היא תופעה נפוצה ביותר בקרב גולשי האינטרנט בעולם בכלל ובישראל בפרט.

כתבו מאמר ובו תארו את התופעה של הפרת הזכויות ודונו בהשלכותיה. במאמרכם העלו את מניעי הגולשים לעבור על החוק, חוו את דעתכם ונמקו אותה.

2. בני האדם בני כל הגילים אוהבים לשחק במשחקים שונים ומגוונים.

כתבו מאמר ובו התמקדו בקבוצת גיל אחת: הילדות, הנעורים או הבגרות.

במאמרכם תארו את המשחקים האהובים על קבוצת הגיל שבחרתם והציגו את המניעים של בני קבוצת גיל זו לשחק במשחקים אלו. התייחסו לצרכים שעליהם עונים המשחקים שציינתם, כגון צרכים רגשיים, אינטלקטואליים, סוציולוגיים ואחרים.

*83*

אין ילדים לא חוקיים / מרים דרמוני שרביט

מרים דרמוני שרביט היא יו"ר מוקד סיוע לעובדים זרים.

(א) החל באחד בספטמבר מתכוונת מנהלת ההגירה לעלות מדרגה במלחמתה נגד העובדים הזרים השוהים ללא היתר ולעצור ולכלוא משפחות שלמות, לרבות ילדים. הקמפיין התקשורתי המאיים והמסית לגזענות של השבועות האחרונים היה אמור להכשיר את הקרקע ל"גולת הכותרת" של מדיניותה: גירוש המשפחות.

(ב) מעצר ילדים הוא צעד קיצוני, לא מוסרי ובלתי נסבל. אם תממש את כוונתה, הרי בכך חוצה ממשלת ישראל קו אדום מוסרי. מדיניות זו מחפירה, ויש בה התאכזרות לילדים מוכי גורל. מעצר ילדים חפים מפשע הוא דבר שאין הלב והדעת יכולים להשלים עמו, והוא עומד בניגוד גמור לאמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, שישראל חתומה עליה. אפשר אף לתהות אם הפקודה לעצור ילדים היא בלתי חוקית בעליל, וכל תקוותנו היא שאם ממשלת ישראל לא תחזור בה ממדיניותה זו, יימצאו שוטרים שמצפונם יניא אותם מליטול חלק במעשה כה מקומם ומחריד.

(ג) עצוב להיווכח שממשלת ישראל מתכחשת לתולדות עם ישראל ולקחיהן. היהודים היו מהגרים בלתי חוקיים בכל ארצות תבל, ורק בזכות הנכונות של חלק מהארצות המארחות לקלוט אותם, ישנן כיום קהילות יהודיות בכל היבשות. טיעון "הסכנה הדמוגרפית" מופרך מיסודו, שהרי בכמה ילדים מדובר? מנתוני עיריית תל אביב עולה כי כ-2,500 ילדי עובדים חיים בתחומי העיר: רוב משפחות מהגרי העבודה נוהגות לשלוח חזרה לארצות המוצא את הילדים הבוגרים. אז מי נשאר כאן לרוב? ילדים שהוריהם נפגשו כאן ואינם נתינים של אותה מדינה. הילדים האלה נטולי אזרחות, ועובדה זו גורמת לקושי בעזיבה כי אין להם בעצם לאן לחזור. במקרים אלה, מרכז חיי הילד נמצא מעשית בישראל. ילדים אלה התחנכו בישראל (בהתאם לחוק חינוך חובה), מדברים עברית ומזדהים עם אוכלוסיית המדינה. מדוע להתעקש ולגרשם?

(ד) שהייה בלתי חוקית של הוריהם היא אכן עברה על חוק הכניסה לישראל. אולם האם זה מצדיק מדיניות ברוטלית, מעצרים אלימים, איומים והפחדות, לא כל שכן כלפי ילדים? מדוע הילדים צריכים לסבול בשל החלטת הוריהם להציל את נפשם בכל מחיר? מה עם עקרון זכויות האדם, המהווה בסיס ערכי לכל מדינה דמוקרטית? ומה ביחס לשלטון החוק במובנו המהותי? ואם מדינת ישראל כל כך לא מעוניינת במהגרי העבודה, מדוע היא ממשיכה להביא לכאן אלפי עובדים מדי שנה? מדוע לא לנהוג כיתר המדינות הדמוקרטיות ולשקול לגליזציה של מי שנמצא כאן, במקום להביא רבבות עובדים חדשים?

(ה) משטרת הגירוש "חזקה על חלשים". היא נטפלת לילדים ולא נוגעת בחברות כוח האדם ובמעסיקים גדולים, שהצטברו נגדם תלונות על עושק, ניצול, החרמת דרכונים ועוד. אלה ימשיכו להביא לכאן עובדים שינוצלו, וכתוצאה מכך יעזבו את המעסיקים, יהפכו לשוהים בלתי חוקיים, ייעצרו ויגורשו וחוזר חלילה. מדוע איננו רואים תשדירים בסגנון "ניצול עובדים זרים", "הלנת שכר", "אי תשלום שכר מינימום", "החרמת דרכונים" - כל אלה הם עבירות על החוק. מנהלת ההגירה פותחת במבצע להבטחת זכויותיהם של העובדים הזרים. מעסיק שייתפס מפר את חוקי העבודה, צפוי לקנסות גבוהים ולמאסר. ניצול עובדים - זה לא חוקי, וזה לא עובד.

(ו) בתחום של הטיפול בעובדים הזרים, לא רק שישראל אינה מהווה "אור לגויים", אלא שלאורך השנים מתאפיינת מדיניות ממשלתה באטימות לב ובדאגה בלעדית לגופים אינטרסנטיים. מדינת ישראל מעוניינת בעבדים, לא בעובדים. מעצר וגירוש הילדים, אם יצא לפועל, יהיה אות קלון על מצחה של הממשלה. בהיעדרה של תגובה ציבורית הולמת, קלון זה יהיה גם מנת חלקה של החברה הישראלית בכללה.

מעובד מתוך "הארץ", דצמבר 2003

*84*

המאמר וחלק מן השאלות עובדו על ידי ורדה הוניש.

שאלות הבנה

1. הכותבת מגייסת את ההיסטוריה של עם ישראל כדי לצאת נגד תכנית הממשלה.

כיצד היא עושה זאת, ומהי מטרתה?

2. א. מהו הטיעון שהממשלה מספקת כדי לתרץ את הצורך בגירוש ילדיהם של העובדים הזרים?

ב. כיצד הכותבת מפריכה (סותרת) נימוק זה?

(1) א. על ידי השוואה

ב. על ידי דוגמה

ג. על ידי נימוק מנוגד

ד. על ידי הבאת דעה ממקור אחר

(2) הסבירו את תשובתכם.

3. ציינו את תפקידי המירכאות בביטויים האלה:

"גולת הכותרת" (פסקה (א))

"חזקה על חלשים" (פסקה (ה))

4. א. מהו האמצעי הרטורי שהכותבת משתמשת בו בפסקה (ד)?

ב. כיצד אמצעי זה משרת את הכותבת לקידום דבריה?

5. א. מצאו בטקסט דוגמאות של מילים מהשדה הסמנטי של "אלימות". ציינו את הפסקה שבה הן מופיעות.

ב. מהי הקונוטציה העולה ממילים אלו?

ג. כיצד משרתים השדה הסמנטי והקונוטציה את מטרתה של הכותבת?

6. איזה פתרון הכותבת מציעה לבעיית העובדים הזרים?

7. חפשו במאמר שניים עד שלושה צירופים כבולים.

ציינו את פירושם של צירופים אלה על פי הקשרם במאמר.

היעזרו במילון וציינו תחת איזה ערך מילוני מצאתם את הצירופים הכבולים.

הבעה

כתבו על אחד מהנושאים שלפניכם בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי.

1. רבים טוענים שהעסקתם של העובדים הזרים בישראל ללא אישור עבודה פוגעת בכלכלת המדינה. לפיכך מקפידים כיום לגרש כל עובד ועובדת הנמצאים בישראל ללא אישור עבודה, ודואגים להחזירם לארץ מוצאם.

כתבו מאמר ובו דונו בבעיית גירושם של העובדים הזרים. במאמרכם ציינו את הגורמים לגירוש, תארו את ההשלכות הנובעות מן הגירוש הן על המגורשים ובני משפחותיהם והן על החברה הישראלית, והציעו דרכים שיאפשרו טיפול בבעיה בצורה מכובדת ומכבדת.

2. פגיעה בילדים בכל דרך שהיא על ידי מבוגרים היא מעשה בלתי מוסרי ולרוב אף בלתי חוקי בעליל.

כתבו מאמר ובו דונו בחשיבותה של ההגנה על שלומם של ילדים מפני פגיעה על ידי מבוגרים. במאמרכם הציגו את הנזקים הנגרמים לילדים כתוצאה מפגיעה בהם והציעו דרכים שבאמצעותן אפשר לטפל בילדים הנפגעים ולהגן עליהם בעתיד. בססו את דבריכם על דוגמאות.

*85*

לשבור את חומת הזכוכית / קלר קלדרון

קלר קלדרון היא מנהלת מדור פנאי בוגרים עם מוגבלות ורכזת ארצית לתכנית "קהילה נגישה" בחברה למתנ"סים.

(א) בעשור האחרון נאבקות קבוצות רבות בישראל על מימוש זכויותיהן. ביניהן נמצאת קבוצת האנשים עם המוגבלות: בעלי המוגבלויות הפיזיות, השכליות, הנפשיות, החושיות (עיוורון, כבדות ראייה, חירשות, כבדות שמיעה) ובעלי מוגבלויות אחרות. קבוצה זו מקיימת מאבק כבר שנים רבות. בחלקו הוא סיפור הצלחה, ובחלקו מסע ארוך, מתסכל ומתיש שעיקרו נגישות, שוויון זכויות וקבלה חברתית. אחת מהן היא הזכאות לניצול הפנאי.

(ב) בישראל של שנת 2003 קיימים כ-177 אלף ילדים ובני נוער עם נכויות מסוגים שונים, ועוד כ-400 אלף מבוגרים. מספר זה כולל נכים בדרגות שונות של חומרה.

(ג) החסך בהזדמנויות לקבוצה זו לניצול שעות הפנאי "כמו כולם ועם כולם" הוא עצום. מקבוצה גדולה זו של כ-600 אלף אזרחים נמנעת הזכות לנצל את שעות הפנאי העומדות לרשותם במסגרות הקהילתיות המשרתות את כלל האוכלוסייה. המדובר בפעילויות כגון חוגים, הרצאות, טיולים, חברות בתנועות נוער ועוד. כתוצאה מכך אין האנשים עם המוגבלות לוקחים חלק בחיי היום יום בקהילה, והם סובלים מבדידות ומבידוד חברתי.

גם תהליך השיקום האישי, הכולל חיים עצמאיים, השתתפות חברתית ותעסוקה, נפגע.

(ד) מדוע חשוב ניצול שעות הפנאי "כמו כולם ועם כולם", ומדוע דווקא לאנשים עם מוגבלות?

כשמדברים על תהליכי ההשתקמות של האדם המוגבל, מצביעים על שלושה מעגלים: הפרט, המשפחה והקהילה. מתן אפשרות לניצול שעות הפנאי משפיע על שלושת המעגלים. הראשון הוא ההשפעה על הפרט עם המוגבלות. השתתפות בפעילות הקהילתית מאפשרת לו לפתח דימוי עצמי חיובי. היא מאפשרת לאדם עם המוגבלות למצוא את הכוחות שבו, להתחבר למקורות כוח, כי בשיקום ובטיפול באות לידי ביטוי החולשות. כשהמוגבל לוקח חלק בפעילות הקהילתית, הוא מממש את עצמו. ניצול שעות הפנאי מאפשר לחברה להתייחס אל האדם עם המוגבלות באופן שוויוני, וכן לעזור לכל פרט ליצור איזון בין יתרונותיו לחולשותיו ולהוציאם מן הכוח אל הפועל.

(ה) לניצול שעות הפנאי במסגרות השונות יש השפעה על המשפחה כמערכת מתמודדת. כשאדם עם מוגבלות משתתף בצורה פעילה במערכת הקהילתית, נוצר במשפחתו אמון ביכולת שלו להשתלב מבחינה חברתית, ודבר זה מקל על המשפחה לקבל לתוכה את האדם המוגבל. כמו כן ניצול שעות הפנאי משחרר מעט את המשפחה מהטיפול באדם המוגבל, ומפנה זמן למטלות משפחתיות נוספות, ובהן תשומת לב וטיפול בשאר בני המשפחה.

(ו) המערכות הפורמליות, כגון המוסדות הרפואיים, עובדים סוציאליים ואחרים, דואגות לשיקום האישי של האדם המוגבל, ואילו המערכות הבלתי פורמליות בקהילה, כגון המתנ"ס, המרכזים הקהילתיים וכד', דואגות לשיקומו החברתי. ניצול שעות פנאי במסגרות מתאימות מעניק למוגבל הזדמנות להשתלב מבחינה חברתית, להיות שייך ומזוהה ולרכוש חברים. ככל שהאדם הוא בעל יכולות חברתיות, הוא אהוד יותר. נוסף על כך, השילוב במערכות הבלתי פורמליות יוצר סימולציה (סימולציה (הדמיה) - חיקוי של תנאים ומצבים טבעיים באמצעים מלאכותיים בעיקר לצורך ניסוי, לימוד ותרגול. פעולה זו מיועדת להמחיש את תוצאותיה של אותה פעולה אילו נערכה באמת.) טובה לחיים, ומכין את האדם המוגבל לקראת השתלבותו בתוך כלל האוכלוסייה.

(ז) בתודעה הציבורית יש קשר חזק בין מסכנות לנכות. הנתק בין הנכה לקהילה מגביר סטיגמות ודעות שליליות. ניצול שעות הפנאי בסביבה רגילה מעניק לחברה ולקהילה הזדמנות לשהות במחיצת ילדים ובוגרים עם מוגבלות. ההיכרות והקרבה "מפילות חומות" ומאפשרות לראות את בעל המוגבלות קודם כול כאדם, כשווה ערך.

*86*

(ח) מדוע, אם כן, מנועה קבוצה גדולה זו של אנשים עם מוגבלות מלנצל את שעות הפנאי העומדות לרשותה כמו כולם ועם כולם? החברה שלנו משקיעה מיליארדים רבים בטיפול, בשיקום ובסיוע אישי למוגבלים, אך אינה משקיעה בטיפוח הסביבה הטבעית של האדם שמחוץ למסגרות הטיפוליות. הרי כל מטרתו של המערך הטיפולי והשיקומי היא לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב בחיי היומיום בתעסוקה, בחינוך, בתרבות, בספורט, בפנאי.

(ט) יש לכך מספר רב של גורמים. את כולם ניתן להכניס תחת המטרייה הרחבה ששמה נגישות: נגישות פיזית וחברתית, נגישות למידע, נגישות לתקשורת, נגישות לטכנולוגיה-מסייעת ונגישות להשכלה. המדינה, החברה והקהילה לא רק שאינן מסירות די מכשולים, הן מוסיפות מחסומים והופכות את האדם עם המוגבלות למוגבל עוד יותר.

(י) המילה "נגישות" מתייחסת לנגישות פיזית ולנגישות חברתית. נגישות פיזית או חושית היא הצד הטכני: כתוביות, רמפות, מקומות חנייה, מעליות, מחשבים מותאמים, שירותי נכים ועוד. ואילו הנגישות החברתית פירושה פיתוח מודעות והפחתת הדעות הקדומות. בני האדם נוהגים לשפוט את הנכה באמצעות מומו. לעתים נוהגים בני האדם להשליך מהנכות הפיזית על כלל האישיות של האדם הנכה-המוגבל ומייחסים לו גם נכות בחשיבה, בהבנה ובהתנהגות. חברה הדוחה את השונה-החריג ומטילה עליו סטיגמה, מחבלת בהתפתחותו של השונה ופוגמת בדימוי העצמי שלו ובסיכוי שלו להשתייך לקהילה ולפתח חיי חברה תקינים. אדם בעל מוגבלות אינו חייב לסבול גם מנידוי חברתי ומחוסר אפשרות לנצל את שעות הפנאי שלו. אך בעוד שהנגישות הפיזית היא תחום של שינוי מהיר, נגישות חברתית ותפיסה הן תחום שהשינוי בו אטי ביותר.

(יא) המילים "נגישות" ו"שוויון" הן מילים נרדפות, כי המשמעות האמתית של נגישות אינה רק נגישות פיזית. המשמעות העמוקה של נגישות היא שוויון הזדמנויות. אדם שרוצה להיכנס למתנ"ס, לספרייה, לתאטרון, לראות סרט, לעשות קניות, להשתתף בכנס, לרחוץ בים או בברכה, לנסוע לחו"ל - יכול לעשות זאת. האפשרויות עומדות בפניו. זה שוויון הזדמנויות. הוא יכול לבחור שלא לעשות, אבל ההזדמנות עומדת לרשותו. כל אלו הן הזדמנויות שאינן עומדות בפני האנשים עם הנכויות בגלל חוסר נגישות הן הפיזית והן החברתית.

(יב) כיום הנכים שואפים לדרך חדשה שתמציתה היא המשפט "בזכות ולא בחסד". חייב להיות בסיס אחיד וברור שקובע שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בסיס המפרט את המשמעות הטכנית והחברתית של הדבר. אמנם יש חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות שהוא כבר כמעט בן חמש שנים, אך עדיין מעט מאוד גורמים יודעים עליו ומיישמים אותו. הוא מסמך כתוב יותר מאשר מציאות בשטח.

(יג) מחסור במסגרות פנאי וחופש בחירה הוא תוצאה של מדיניות חברתית המעידה על מוגבלות החברה הישראלית כולה. החברה, ולא הליקוי, מגבילה את הנכים וחוסמת את גישתם למשאבים ולהזדמנויות. המנהיגות הישראלית אינה פועלת מתוך עקרונות של הגינות ושל צדק כלפי כלל אזרחיה. אנשים עם מוגבלות הם חלק מאתנו. הם בני משפחה, שכנים, חברים. ההכרה בחוסר היכולת של הנכים להיות עצמאיים, לעמוד ברשות עצמם, היא הכרה באי היכולת להשתקם, ללמוד, להתגבר על קשיים ולהיות אזרחים תורמים ומשפיעים. המסר הזה חדר לנשמתם של הנכים ולנשמת החברה כולה, והוא מדכא את כלל האזרחים. המדיניות החברתית כלפי הנכים מפסידה את ההון האנושי היקר המגולם בכישרונות, ביצרנות וביוזמות של הקבוצה הזאת. הנכים זכאים לחיות בכבוד, בזכות ולא בחסד. בואו נאפשר להם לרקוד את ריקוד החיים, כמו כולם ועם כולם.

מעובד מתוך מאמר ב"פנים", גיליון 27, חורף 2004

*87*

שאלות הבנה

1. "החסך בהזדמנויות לקבוצה זו לניצול שעות הפנאי 'כמו כולם ועם כולם' הוא עצום". (פסקה (ג))

מהם שלושת התחומים הנפגעים מחוסר ההזדמנות של האנשים בעלי המוגבלויות בניצול שעות הפנאי?

ציינו אותם והסבירו במילים שלכם את החשיבות של כל אחד מהם.

2. א. פסקה (ט) פותחת במילים "יש לכך מספר רב של גורמים". למה מתייחסת המילה לכך?

ב. במה הכותבת תולה את הסיבה העיקרית לתשובה שכתבתם בסעיף א? מהי התוצאה מכך?

3. א. בפסקה (יא) נאמר: "נגישות ושוויון הן מילים נרדפות". האם זו נרדפות מילונית או נרדפות בהקשר?

הסבירו את תשובתכם.

ב. על פי כותבת המאמר, מהו ההבדל בין נגישות פיזית לנגישות חברתית?

ג. הכותבת מעמידה את הנגישות הפיזית ואת הנגישות החברתית כניגודים.

באילו מילים היא משתמשת כדי להביע זאת? (הביאו שתי דוגמות מסוגים שונים)

4. א. הביאו מתוך המאמר שלוש מילים (או ביטויים) מהשדה הסמנטי של "הפסד / פגיעה".

ציינו את הפסקה שהביטוי מופיע בה.

ב. הביאו מתוך המאמר שתיים עד שלוש מילים (או ביטויים) מהשדה הסמנטי של "חסימה / הגבלה".

ציינו את הפסקה שהביטוי מופיע בה.

ג. כיצד משרתים שני השדות הסמנטיים שהוזכרו את מטרתה של הכותבת?

ד. הכותבת חוזרת על שני ביטויים כמה פעמים במאמר. מהם שני ביטויים אלה? ומדוע היא חוזרת עליהם?

5. מהי הטענה המרכזית של כותבת המאמר? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה.

א. יש לאפשר נגישות פיזית לבעלי מוגבלויות כדי לעזור להם להשתלב בחברה באופן מלא.

ב. הנכות הפיזית של בעלי המוגבלויות היא סימן היכר לכלל האישיות שלהם.

ג. נגישות פיזית ונגישות חברתית לבעלי מוגבלויות היא פתיחת השערים לכל מי שרוצה להיכנס.

ד. יש לאפשר לבעלי המוגבלויות נגישות פיזית ונגישות חברתית לניצול שעות הפנאי כדי לאפשר את שילובם המלא בחברה.

הבעה

כתבו על אחד מהנושאים שלפניכם בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי.

1. שאיפתם של הנכים היא להיות שווים בחברה "בזכות ולא בחסד".

כתבו מאמר ובו תארו את הקשיים השונים שבהם נתקלים הנכים בחיי היומיום. במאמרכם הציעו דרכים שבהן עשויה החברה להקל על חיי הנכים, בעיקר בניצול שעות הפנאי שלהם, והציגו את הרווח העתידי בסיוע זה לנכים, לבני משפחותיהם ולקהילה שהם חיים בה.

2. המושג "פנאי" שנתפס בעבר כ"בטלה", הפך בחברה המערבית בת זמננו לנושא מרכזי בחיים, וכיום ניצול הזמן הפנוי הוא סוגיה המעסיקה רבים.

כתבו מאמר ובו דונו במקומה של תרבות הפנאי בחברה המודרנית. במאמרכם מנו את הגורמים לכך שתרבות הפנאי הפכה לנושא מרכזי בחיינו והציגו את אפשרויות ניצול הפנאי של בני האדם בכלל ושל בני הנוער בפרט.

*88*

אסתטיקה וחינוך לאזרחות ולדמוקרטיה / ירון אזרחי

פרופ' ירון אזרחי הוא ראש החוג למדעי המדינה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.

(א) החינוך לדמוקרטיה מתחולל לא רק במפגש בין מורים לתלמידים. גם הסביבה הפיזית תורמת לעיצוב דמותם של התלמידים כאזרחים שבדרך. מדובר ביחס כלפי הקהילה וכלפי סמכות ובכללי התנהגות בין-אישית וכן בערכים דוגמת ניקיון, יופי, הרמוניה, טבע, פרטיות ויצירתיות.

(ב) בבתי הספר הישראליים אינה רווחת הראייה כי הסביבה הפיזית חשובה מבחינה חינוכית. הצלחה של מנהלים או מורים נמדדת רק באמות מידה כמותיות, כמו ציוניהם של התלמידים בבחינות הבגרות. אך את ההיבט הזה של חינוך לאזרחות קשה לכמת, שכן אין אמות מידה ברורות שיוכיחו איזה בית ספר תורם יותר בתחום החינוך לאזרחות: בית ספר המבוסס על סדר כפוי או בית ספר המבוסס על שותפות ועל אחריות הדדית. אך לא כל מה שאינו ניתן למדידה, אינו ניתן להערכה!

(ג) הצעיר הישראלי נכנס לחיים האזרחיים אחרי השירות הצבאי לאחר שעבר במסלול חייו שלוש מסגרות חינוכיות: המשפחה, בית הספר והצבא. בשלושתן מתעצב יחסו של הצעיר כלפי הזולת, כלפי הקהילה וכלפי המדינה. תרומתה של המשפחה לעניין זה חשובה, אך בעייתית בחלקה. משפחה יכולה אמנם לתרום לפיתוח סולידריות (הזדהות) אישית וקבוצתית מצד אחד, אך מצד שני, משפחה עלולה גם להדגיש את הנאמנות לקשרי דם על חשבון החובה לשוויון ולמסירות לענייני הכלל. גם לשירות הצבאי יש תרומה נכבדה לתודעה האזרחית, וכשתלמידי ישראל מגיעים לכאן הם מגלים להפתעתם שסדר, ניקיון, גדרות מסוידות, וכמובן, תלבושת אחידה הם חלק בלתי נפרד מההוויה הצבאית. אולם זו אסתטיקה ממושטרת של משמעת, של שליטה ושל היררכיה. סביבה כזו אינה מזמינה ביטוי אישי וקהילתי, ונטילת האחריות אינה צומחת מלמטה, אלא היא תוצאה של שליטה מלמעלה.

(ד) המגבלות האלו של המסגרת המשפחתית והצבאית משאירות למסגרת של בית הספר את עיקר האתגר של חינוך לערכים אזרחיים ודמוקרטיים. בית הספר צריך לעודד שותפות, השתתפות, גיוון והתחדשות, ולא אחידות, סימטריה, מונוטוניות וחזרה. הוא אינו צריך לפתח באזרחים לעתיד הכנעה וצייתנות, אלא יוזמה, אחריות והשתתפות תוך כדי ביטוי היכולות והכישרונות האישיים. כך, למשל, בית הספר צריך לתת דרור לדמיונם של התלמידים לצבוע בשלל צבעים את בית הספר, את קירותיו ואת חלונותיו, את השולחנות, את הכיסאות וכו', לעצב את הגן ואת השטחים המיועדים לספורט, לדאוג לאסתטיקה של חדרי השירותים. זוהי דרך להשפיע עמוקות על התלמידים וליצור הזדהות במקום שבו במקרים רבים צומח ניכור. בית ספר שצורתו האפרורית מזכירה משרדים ממשלתיים, כמו משרד דואר או בית חולים, אינו יכול לעורר שמחה והתלהבות.

(ה) ההפרדה המכנית בין התהליך החינוכי לסביבה הפיזית היא כישלון תפיסתי וחינוכי. צריך לשתף את התלמידים כפרטים, ככיתות וכקהילה בעיצוב המקום המשותף. התפיסה הזו מסבירה, למשל, את התפרצויות הגרפיטי הספונטני של תלמידים על קירות בית הספר, והן משקפות לא פעם את יצר העיצוב של התלמידים שבית הספר אינו מעודד, ולעתים אף נוטה לדכא ביד קשה.

(ו) המראה השכיח של בית הספר כסביבה פיזית דלה ואפילו עזובה מלמד על כישלון חינוכי לרתום פוטנציאל גדול של תלמידים ליצור ולעצב את סביבתם. יתר על כן, נהוג לחבר בין "מפעלי ניקיון" לבין ענישה של תלמידים על הפרת הסדר. וכך קושרים את ניקיון בית הספר וטיפוחו לטיפול בבעיות משמעת, טיפול המאפיין מחנה צבאי, במקום לקשור אותם ליסודות של יצירה ושל שותפות.

*89*

(ז) שינוי בתפיסה החינוכית יכול להפוך את בית הספר ואת הכיתה לפרויקט אינסופי של דמיון בעיצובה של סביבת הלימוד. גישה זו תיתן עידוד לתלמידים (ולמורים) לעשות, לבחור, לעצב, לשפוט, להתווכח, להסכים, לחלוק, לשנות, לחדש ולשמר, וכל זאת תוך התייחסות לערכים של סגנון, יופי, שונות, טעם, פרספקטיבה ועוד.

(ח) דווקא בבית ספרנו, בחברה פלורליסטית של זמננו, על טעם ועל ריח יש להתווכח! כל מי שמבקר בבתי ספר במדינות כמו דנמרק, שוודיה וארצות הברית, מגלה מיד את העושר האסתטי ואת החיוניות של סביבת הלימוד:

כיצד שולחנות, כיסאות ואביזרים הצבועים בשלל צבעים (ירוק, צהוב, אדום...), משרים שמחה והתלהבות. בארה"ב ובאירופה כבר למדו לנצל את הקשר בין צבעים, צורות אסתטיות ואווירה ולמדו ליישם אותו בבתי הספר, בבתי החרושת ובמשרדים. האם מוגזם לצפות שגם במערכת החינוך שלנו ינקטו אותה דרך? האם מוגזם לצפות ממורים, ממחנכים, ממנהלים ואפילו משרי חינוך לגלות את הקשר בין עיצוב אסתטי של הסביבה הפיזית לבין חינוך לאזרחות ולדמוקרטיה?

(ט) יש היוצאים נגד הגישה המוצעת כאן בטענה, כי היא אינה מתחשבת במגבלות של תקציב ושל כוח אדם, ולכן "אינה מציאותית". הבעיה היא לא המגבלות הללו, אלא המגבלות של דמיון ושל תפיסה חינוכית שדוגלת בצייתנות, בקונפורמיזם ובפסיביות, ואינה מבקשת לעודד אזרחות אקטיבית. הצייר הונדרטוואסר הראה בווינה כיצד אפשר להפוך אפילו את בניין חברת החשמל לסימפוניה של צורות ושל צבעים, שמצליחה לשנות את האווירה ואת החוויה של עובדי הבניין מן הקצה אל הקצה.

(י) הניסיון להפוך את בית הספר לזירה של התנסות ושל התפתחות הדמיון הדמוקרטי של התלמידים יכול להיראות דמיוני, אך כשהמציאות היא כמו זו שתיארתי לעיל, הרי חיפוש דרכים חדשות אינו חלום תמים, אלא כורח דחוף.

מעובד לפי מאמר בספר "בית, ספר", שהוצא לרגל תערוכת הצילומים של אסנת בר-אור, שהוצגה בחודשים מרס-מאי 2002 במוזאון הרצליה, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

המאמר וחלק מן השאלות הוצעו על ידי ורדה הוניש.

שאלות בהבנה

1. א. כיצד נמדדת הצלחה של בית ספר ישראלי?

ב. מהי הצעתו של הכותב לשיפור החינוך לדמוקרטיה של התלמידים?

2. היום מקובל בדרך כלל לטפח את סביבת בית הספר.

מדוע, לדעתו של הכותב, טיפוח זה אינו משיג את המטרה?

3. א. על פי דבריו של הכותב, מה המשותף למסגרות החינוכיות: המשפחה, בית הספר והצבא?

ב. על פי הנאמר בפסקה (ג), למסגרת המשפחתית ולמסגרת הצבאית יש מגבלה.

מהי המגבלה של כל אחת מהן? כיצד היא משפיעה על חינוכו של הצעיר הישראלי?

4. א. מה הכותב מציע לגבי הקשר בין התהליך החינוכי לבין הסביבה הפיזית?

ב. כיצד הכותב מבסס את הצעתו זו מפסקה (ח) ואילך?

*90*

5. בפסקה (ט) מופיעות המילים "קונפורמיזם" ו"אזרחות אקטיבית".

לפניכם רשימה של מילים וביטויים: צייתנות, מעורבות, קבלת מרות, השתתפות בפועל בעשייה, נטילת יוזמה, נטייה לדבוק בנוהל המקובל.

א. ציינו אילו מילים שייכות לשדה הסמנטי של "קונפורמיזם" ואילו לשדה של "אזרחות אקטיבית".

ב. שייכו את הביטויים "קונפורמיזם" ו"אזרחות אקטיבית" למדינות המוזכרות בטקסט.

ג. מהי המסקנה העולה מתשובתכם לסעיף ב?

6. מהי הביקורת שמעלה הכותב בפסקה (ט)? הביאו דוגמה שהכותב נעזר בה להצגת ביקורתו.

7. לאורך כל הטקסט הכותב משתמש במבנה לוגי מסוים.

א. מהו מבנה זה? בחרו את התשובה הנכונה.

(1) הכללה ופירוט

(2) כלל ודוגמות

(3) סיבות ותוצאות

(4) השוואה על דרך הניגוד

ב. מה תורם מבנה זה למסר של הכותב?

8. א. בפסקה (ג) (לקראת סופה) מופיעה המילה "לכאן" ובפסקה (ט) מופיעה המילה "כאן".

מהי המשמעות של המילה בכל אחד מן המקרים?

ב. מצאו בפסקות (ד), (ז) ו-(ח) את המילים שמשמעותן מנוגדת למילים "מונוטוניות וחזרה" המופיעות בפסקה (ד).

ג. כיצד משרתות מילים אלה את מטרתו של הכותב?

9. א. בפסקה (ו) מופיע הביטוי "מפעלי ניקיון".

למה הכוונה בביטוי זה, ומדוע הוא מוקף במירכאות? איזו נימה נלווית לביטוי?

10. א. מהו האמצעי הרטורי השולט בסוף פסקה (ח)?

ב. בפסקה (ח) מופיעה השאלה: "האם מוגזם לצפות שגם במערכת החינוך שלנו ינקטו אותה דרך?"

איזו נימה מתלווית למשפט זה? איזו מילה, לדעתכם, מעצימה נימה זו?

11. הפירוש המדויק לביטוי "מן הקצה אל הקצה" בסוף פסקה (ט) הוא:

א. באופן דרסטי.

ב. מרע לטוב.

ג. מטוב לטוב יותר.

ד. לכל הדעות.

*91*

12 . מהו המסר העיקרי של כותב המאמר?

א. יש להמשיך בהפרדה בין התהליך החינוכי לבין עיצוב הסביבה הפיזית.

ב. יש לעודד תלמידים לקחת חלק בתפיסה החינוכית שדוגלת בצייתנות.

ג. חיפוש דרכים אחרות לעיצוב בית הספר אינו חלום.

ד. שיתוף התלמידים בעיצוב הסביבה החינוכית יהפוך אותם לאזרחים טובים יותר.

הבעה

כתבו על אחד מהנושאים שלפניכם בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי.

1. רבים טוענים שבית הספר הוא מוסד המנוון ובולם את היצירתיות של התלמיד, ושכל מטרתו היא הקניית ידע לתלמידים, וכן שהישגי התלמידים נמדדים בו על פי ציוניהם בלבד.

כתבו מאמר ובו הגיבו על הטענות הנ"ל. במאמרכם הציעו דרכים שיהפכו את בית הספר למקום נעים יותר המעודד מצוינות לימודית לצד חינוך לערכים וליצירתיות.

2. לאסתטיקה הסביבתית בבית הספר יש משמעות חינוכית-ערכית. טיפוחה של סביבת הלימודים או הזנחתה משפיעים על חינוכם של התלמידים לאזרחות ולדמוקרטיה.

כתבו מאמר ובו דונו בקשר שבין האסתטיקה של סביבת הלימודים לבין החינוך לערכים. במאמרכם העריכו את מידת חשיבותו של קשר זה לצורך הגשמת יעדיו החינוכיים של בית הספר. כמו כן, הציעו דרכים לשיפור פניה של הסביבה הלימודית בבית הספר שאתם לומדים בו. חוו את דעתכם לגבי אפשרות שילובם של התלמידים בעיצובה של סביבת לימודיהם כאמצעי לחינוכם לאזרחות ולדמוקרטיה.

*92*

מעצבים את הסביבה / ד"ר מלכה בן-פשט

ד"ר מלכה בן-פשט, היסטוריונית לאמנות ולעיצוב, היא ראש החוג לעיצוב תעשייתי וחזותי במכללה להוראת הטכנולוגיה בתל אביב.

(א) שוו בנפשכם לרגע, שחלוצי תעשיית המכוניות היו חוזים מראש את ממדי זיהום האוויר, התאונות, פקקי התנועה ושאר המפגעים של המצאתם - והיו נוקטים כבר אז, בתחילת המאה, בצעדי מנע מתאימים.

(ב) אלא שהמכונית היא רק אחת משורה ארוכה של מוצרים, מכונות ומכשירים, שייצורם והשימוש בהם חולל מפגעים סביבתיים. מפגעים אלה הלכו ותפחו תוך פחות ממאה שנה כתוצאה מייצור וצריכה פרועים, מניצול בזבזני של חומרי הגלם, מהשחתת משאביו הטבעיים של כדור הארץ ומהריסת האיזון בין מרכיביו. למרבה המזל, בשנים האחרונות חל מהפך של ממש. פעילותם האינטנסיבית של תנועות ושל ארגונים לאיכות הסביבה ברחבי העולם ובארץ זכתה לתהודה ציבורית נרחבת, והאיום האקולוגי הפך לאחד הנושאים הבוערים שעל סדר היום הפוליטי והכלכלי.

(ג) הקשר בין איכות הסביבה לאיכות החיים הלך והתבהר. הציבור למד לקשור בין איכות הסביבה לבין חפצי היומיום. ערכים כגון מחזור, חיסכון באנרגיה, שמירה על נופים וערכי טבע ומניעת זיהום היו למקדמי מכירות מקובלים. חברות ענק החלו משתבחות בפעילותן למען איכות הסביבה. מכאן אפשר להבין מהו פוטנציאל תרומתם של המעצבים בתיקון האקולוגי של העולם. המעצבים של היום חייבים להתמודד עם השינויים הפוליטיים, החברתיים והאקולוגיים המתחוללים בעולם, ולספק את האמצעים לשיפור איכות החיים של יושביו. למעשה, המעצבים הם האחראים הישירים לאופיו ולזהותו של העולם החומרי הסובב אותנו, מנעל ועד מטוס, מוצרי צריכה, מיכון, ציוד, ריהוט, כלים, בגדים, שילוט, מתקני משחקים ומה לא. תפקידו של המעצב אינו מצטמצם ב"הלבשת" חפצים או בייפוים. כיום, יותר מאי פעם בעבר, לאור השינויים הטכנולוגיים המפליגים בעולם ממוחשב וממודע, מעצבים רבים יוזמים פרויקטים ומלווים אותם משלב הרעיון ועד השיווק. אלה יכולים להיות מוצרים חדשניים, תוצרים של טכנולוגיות עתירות ידע או מוצרי צריכה מסורתיים (ריהוט, הלבשה). בעשר השנים האחרונות נוצר זן חדש של מעצבים פעילים ויוזמים ובעלי אחריות, שאינם משרתים עוד את התעשייה, אלא עובדים עמה. יותר ויותר מעצבים בעולם הפנימו בראייה כוללת ורחבה את השלכות העיצוב התעשייתי על הסביבה ועל איכות החיים. בעקבות זאת הם פיתחו תהליכי עבודה, המעודדים עיצוב מתוך מודעות אקולוגית ערה, והכרוכים בתהליכי מחקר קפדניים ובקשר הדוק עם מומחים בתחומי הטכנולוגיה והאקולוגיה. בתהליכי העיצוב הללו עומדים למבחן כמה גורמים ושיקולים, המגדירים באיזו מידה הפרויקט העיצובי הנתון הוא "ירוק": אורך חיי המוצר ועמידותו, צמצום צריכת האנרגיה בתהליכי ייצורו ובמהלך חייו, ביטול או צמצום הזיהום הנגרם מהשימוש במוצר, חיסכון בחומרים והאפשרות למחזרם, הימנעות משימוש במשאבי טבע מדולדלים או בבעלי חיים בסכנת הכחדה.

(ד) גישות אלו מיושמות בשלושה תחומים עיקריים: א. עיצוב מוצרים ואריזות, ב. בחירת החומרים, ג. הסברה חזותית. תחומים אלה מכסים, למעשה, את כל מערכות החיים שלנו - הבית, המערכת העירונית, סביבת העבודה, סביבת הפנאי ועוד.

(ה) עיצוב האריזות הוא מבין התחומים הבולטים והוותיקים, שאליו חדרה המודעות האקולוגית. בין הפתרונות המיושמים זה שנים: אריזות רב-פעמיות, אריזות רב-תכליתיות (כמו דבש, ריבה או חרדל בכוסות זכוכית), אריזות משלוח ההופכות לאריזות מדף בהגיען לרשתות השיווק. תחום בולט אחר הוא עיצוב מכלים מיוחדים

*93*

למיון ביתי או שכונתי של האשפה כהכנה למחזור. מכלים אלה מבטאים בעצם עיצובם את המסר האקולוגי, ומהווים עיצוב המסביר את עצמו. עם זאת, לדרך שהם מעוצבים בה, יכולה להיות השפעה ממשית על היקף השימוש בהם ועל נוחותם. "העיצוב ההסברתי" מתגלם, כמובן, בכל ביטוי גרפי, בפרסומים, בסמלי לוגו על גבי מוצרים, בתערוכות, בעיתונות הכתובה, בשילוט או בתשדירי טלוויזיה. בכנסים בין-לאומיים שהוקדשו לנושא האקולוגי בעיצוב, נערכו דיונים בקבוצות עבודה והועלו הצעות מקוריות ומעניינות: שימוש ב"חומרים חכמים", כלומר חומרים "החשים" את הסביבה, מעבדים את נתוניה ומגיבים בהתאם (לדוגמה, ארובות שישנו את צבען כאשר הזיהום עובר את הגבול המותר), פיתוח מוצרים להגברת ערנות המשתמש לצריכת המים והחשמל (לדוגמה, ברזים עם מונה בעל בלון מתנפח).

(ו) בתחום העירוני הוצעו פתרונות תחבורתיים נוחים ודלי זיהום הן בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה, נוחה ואסתטית והן בפיתוח סוגי רכב אישיים וידידותיים לסביבה (רכב סולרי, אופניים מתקפלים) שיוכלו להשתלב בתחבורה הציבורית.

(ז) הסביבה הביתית נתפסת כאורגניזם חי בעל חילוף חומרים משלו. לכן גם היא משמשת כר נרחב לחשיבה עיצובית "ירוקה", הכוללת ויסות הטמפרטורה, שימוש בחומרי ניקוי בלתי מזיקים, התקנת צנרת ומערכת חסכונית למיון ולסילוק אשפה ועוד.

(ח) חשיבותם הגוברת של ההיבטים האקולוגיים בשיקולי המעצב ובתהליכי העיצוב מוצאת את ביטויה גם בחינוך ובהכשרת המעצבים לעתיד ובתכניות לימודי העיצוב. כמה בתי ספר לעיצוב באירופה, בארצות הברית וביפן שמים דגש מיוחד בתכניות הלימודים על מחויבותו של המעצב לאיכות הסביבה ולחברה.

(ט) גם אצלנו בארץ תכנית הלימודים של החוג לעיצוב תעשייתי וחזותי נבנתה מתוך מודעות לפוטנציאל ההשפעה האדיר של המעצבים על סביבתם. זאת במטרה להכשיר דור מעצבים חדש, שיוכל להשפיע ברמה מקצועית גבוהה על איכות החיים ועל הסביבה בישראל.

מעובד מתוך "ירוק-כחול-לבן", גיליון 16 , אוקטובר- נובמבר 1997

"ירוק-כחול-לבן" הוא כתב עת בנושאי איכות הסביבה.

שאלות הבנה

1. א. לשם מה הכותבת מזכירה בפסקת הפתיחה של המאמר את חלוצי תעשיית המכוניות?

ב. מהו האמצעי הרטורי שהכותבת משתמשת בו בפסקה זו? מהי תרומתו לטקסט?

2. "למרבה המזל, בשנים האחרונות חל מהפך של ממש". (פסקה (ב))

מהו המהפך שהכותבת מתארת אותו? תארו את המצב לפני המהפך ואחריו.

3. א. מהו היחס בין פסקה (ד) לפסקות (ה)-(ז)? בחרו את התשובה הנכונה.

(1) הדגמה - הכללה

(2) השוואה - מסקנה

(3) הכללה - הדגמה ופירוט

(4) הדגמה - מסקנה

ב. חברו כותרת תוכן לכל אחת מהפסקות (ה)-(ז).

*94*

4. א. על פי המאמר, מהו תפקידו של המעצב?

ב. מנו לפחות ארבעה תחומים שלמעצב יש השפעה עליהם.

5. מהו תפקידן המשותף של המירכאות המופיעות בטקסט במקרים שלפניכם?

(א) ב"הלבשת" חפצים או בייפוים. (פסקה (ג))

(ב) באיזו מידה הפרויקט העיצובי..."ירוק". (פסקה (ג))

(ג) שימוש ב"חומרים חכמים" (פסקה (ה))

(ד) חומרים "החשים" את הסביבה. (פסקה (ה))

(ה) כר נרחב לחשיבה עיצובית "ירוקה". (פסקה (ז))

6. א. מצאו בפסקות (א)-(ג) שלוש-ארבע דוגמות של מילים או ביטויים בעלי קונוטציה שלילית.

ב. מצאו בפסקות (א)-(ג) שלוש-ארבע דוגמות של מילים או ביטויים בעלי קונוטציה חיובית.

ג. למה מיוחסות המילים בעלות הקונוטציה השלילית, ולמי מיוחסות המילים בעלות הקונוטציה החיובית?

ד. כיצד השימוש במילים ובביטויים אלה משרת את מטרתה של הכותבת?

7. בסוף פסקה ג מופיעה המילה "ירוק". ציינו איזה היגד אינו מתאר את המילה "ירוק", על פי הקטע.

א. ידידותי לסביבה

ב. תורם לאיכות הסביבה

ג. משרת את התעשייה

ד. מעוצב מתוך מודעות אקולוגית

8. מהי המטרה העיקרית של כותבת המאמר?

א. לשכנע בני נוער ללמוד עיצוב תעשייתי וחזותי.

ב. להציג את ממדי הפגיעה בסביבה בעקבות ייצור המכוניות.

ג. להציג את חשיבותו של המעצב בתחום התעשייתי והחזותי.

ד. להשפיע ברמה מקצועית גבוהה על איכות החיים והסביבה בישראל.

הבעה - כתבו על אחד מהנושאים שלפניכם בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי.

1. איכות הסביבה תורמת לאיכות חייו של האדם.

כתבו מאמר ובו הציגו את הקשר שבין איכות הסביבה לאיכות החיים של האדם. במאמרכם ציינו את הגורמים שעליהם מוטלת האחריות לשמור על איכות הסביבה ופרטו כיצד כל אחד מהם עשוי לתרום לאיכות חייו של האדם. כמו כן הציעו דרכים לטיפוח המודעות של הפרט לשמור על סביבתו.

2. מחקרים רבים בעולם מעידים על כך שהאדם הוא קורבן לאורח החיים המודרני הפוגע בבריאותו לעתים עד כדי סכנת חיים.

כתבו מאמר ובו דונו בקביעה זו. במאמרכם תארו את הסיכונים הטמונים באורח חייו של האדם המודרני.

הציעו דרכים שבאמצעותן אפשר למנוע את הסיכונים ולהאריך את תוחלת חייו של האדם (תוכלו להתמקד בתחומי הבריאות והכושר הגופני).

*95*

הפועל

*95*

*96*

(עמוד ריק)

*97*

מאפייני הפועל

*97*

בשלב א למדתם להכיר את גזרת השלמים, את גזרת המרובעים ואת גזרות החסרים (חפ"נ - חפי"צ).

לפניכם תזכורת למאפייני הפועל ולגזרות שלמדתם.

השורש

השורש הוא המרכיב הבסיסי של המילים בעברית, והוא מכיל את המשמעות הבסיסית של המילה. השורש מורכב בדרך כלל משלושה עיצורים, הקרויים לפי סדר האותיות במילה - פ ע ל (פ' הפועל, ע' הפועל, ל' הפועל)

בעברית יש גם שורשים בני ארבעה עיצורים. לדוגמה: פ-ר-ס-ם, ד-ר-ב-ן, ד-ג-מ-ן.

המוספיות

המוספיות הן אותיות הנוספות לעיצורי השורש:

לפני השורש (תחיליות) - הלביש, אלמד, משלם, נשבר, יספר, תכתוב (אותיות האמני"ת או: האמנת"י).

בין אותיות השורש (תוכיות) - הלביש, כותב (התוכיות בפועל הן "ו" ו-"י").

לאחר אותיות השורש (סופיות) - אכלתי, למדת, עבדת, שמרה, דיברנו, שברו, הלבשתם.

הבניין

הבניין הוא תבנית קבועה שלתוכה "יוצקים" שורשים שונים. כל הפעלים השייכים לבניין מסוים הם בעלי תבנית אחידה.

קיימים בעברית שבעה בניינים: קל, נפעל, הפעיל, הופעל, פיעל, פועל והתפעל.

קל - אות בקמץ, אות בפתח, אות ללא ניקוד - שמר

נפעל - נ' בחיריק, אות בשווא, אות בפתח, אות ללא ניקוד - נשמר

הפעיל - ה' בחיריק, אות בשווא, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - הפקיד

הופעל - אות בקובוץ, אות בשווא, אות בפתח, אות ללא ניקוד - הופקד

פיעל - אות בחיריק, אות דגושה בצירה, אות ללא ניקוד - סיפר

פועל - אות בקובוץ, אות דגושה בפתח, אות ללא ניקוד - סופר

התפעל - ה' בחיריק, ת' בשווא, אות בפתח, או דגושה בצירה, אות ללא ניקוד - התלבש

הזמן

קיימים שלושה זמנים: עבר, הווה (בינוני), עתיד.

כמו כן קיימות שתי דרכים נוספות: ציווי (דרך להבעת פקודה) ומקור נטוי (שם הפועל).

ציון הזמן של הפועל נעשה באמצעות המוספיות.

הגוף

קיימים בעברית שלושה גופים. כל אחד מהם מופיע בצורת יחיד ורבים בזכר ובנקבה.

גוף ראשון: יחיד - מדבר/ת. רבים - מדברים/ות

גוף שני: יחיד - נוכח, נוכחת רבים נוכחים, נוכחות

גוף שלישי: יחיד - נסתר, נסתרת. רבים - נסתרים, נסתרות

הגופים בהווה

יחיד, יחידה

רבים, רבות

הגופים בציווי

נוכח, נוכחת

נוכחים, נוכחות

*98*

גזרת השלמים

*98*

לפניכם צורות היסוד (נסתר) בבניינים קל, נפעל, הפעיל והופעל.

קל

עבר - שמר, יכול

בינוני - שומר, ישן, יכול, שמור

עתיד - ישמור, ילמד

ציווי - שמור, למד

מקור נטוי - לשמור

שם פעולה - שמירה, צחוק, גנבה

נפעל

עבר - נשמר

בינוני - נשמר

עתיד - ישמור, ילמד

ציווי - הישמר

מקור נטוי - להישמר

שם פעולה - הישרדות

הפעיל

עבר - הפקיד

בינוני - מפקיד

עתיד - יפקיד

ציווי - הפקד

מקור נטוי - להפקיד

שם פעולה - הפקדה, הסבר, אכזבה

הופעל

עבר - הופקד

בינוני - מופקד

עתיד - יופקד

ציווי - אין

מקור נטוי - אין

שם פעולה - אין

תרגיל 1 - חזרה על הבניינים קל, נפעל, הפעיל והופעל

חלק א - נתחו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים שלפניכם.

9. טמנו

10. שלפו,  --,  --

11. תסרוגנה,  --,  --

12. מוגברים,  --,  --

13. התרמתם,  --,  --

14. נצבטו,  --,  --

15. תלשנה,  --,  --

16. פקדתם,  --,  --

17. הרשים,  --,  --

18. מתקיפה,  --,  --

19. לרשום,  --,  --

20. תיפרמנה,  --,  --

21. תפסתם,  --,  --

22. משקיט,  --,  --

23. תיסגר,  --,  --

24. נסחפים,  --,  --

25. טבלו,  --,  --

26. תלושנה,  --,  --

27. נפקדים,  --,  --

28. קצובים,  --,  --

29. תלושות,  --,  --

30. הופסקה,  --,  --

*99*

חלק ב - נתחו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים שלפניכם. (למעוניינים בתרגול נוסף)

פיעל

עבר - סיפר

בינוני - מספר

עתיד - יספר (אספר)

ציווי - ספר

מקור נטוי - לספר

שם פעולה - סיפור, כוונה

פועל

עבר - סופר

בינוני - מסופר

עתיד - יסופר, (אסופר)

ציווי - אין

מקור נטוי - אין

שם פעולה - אין

התפעל

עבר - התלבש

בינוני - מתלבש

עתיד - יתלבש (אתלבש)

ציווי - התלבש

מקור נטוי - להתלבש

שם פעולה - התלבשות

שינויים בבניין התפעל

1 . פעלים שפה"פ מפרידה בין שתי התחיליות, מופיעים רק בבניין התפעל: הסתפר (ס-פ-ר), משתלב (ש-ל-ב).

2. כל פועל הפותח ב- אות בחיריק, זך - בניין התפעל.

הזדמן- הד - הת פלוס ז-מ-נ, האות השנייה היא פה"פ - הזדמן.

3. כל פועל הפותח ב- אות בחיריק, צט - בניין התפעל.

הצטלם- הט - הת פלוס צ-ל-מ, האות השנייה היא פה"פ - הצטלם.

4. כל פועל הפותח ב- מד"ד (מוספית, דגש, דגש) - התפעל: התמם, ידבר, מטגן

*100*

תרגיל 2 - חזרה על הבניינים פיעל, פועל והתפעל

נתחו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים שלפניכם.

*101*

תרגיל 3 (תרגיל מסכם - כל הבניינים)

חלק א - נתחו את הפעלים שלפניכם לפי שורש, בניין, זמן וגוף.

*102*

חלק שני (למעוניינים בתרגול נוסף)

*103*

תרגיל 4

ענו על השאלות לפי הנדרש בכל סעיף וסעיף.

1. איזה פועל נגזר מהשורש ג-ב-ר, בבניין התפעל, זמן עבר, גוף נוכחים?

א. מגבירים ב. יתגברו ג. התגברתם ד. גברתם

2. (היתקנו) את הארון בחדר. הפועלים (תיקנו) את הצנרת בבית הספר.

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

3. איזה פועל מבין הפעלים הבאים בנוי מהשורש ג-ד-ל, בבניין הופעל, זמן הווה, גוף רבים?

א. מוגדלים ב. מגודלים ג. גודלו ד. יגודלו

4. הן (תזמנה) אותנו לארוחה. הן (תזדמנה) למקום במקרה.

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

5. נקרע את המכתב לאחר קריאתו. הדף שהמכתב היה כתוב עליו, נקרע.

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

6. איזה פועל מבין הפעלים הבאים יוצא דופן מבחינת הבניין?

א. יתמר ב. היטמן ג. היתמם ד. מדבק

7. איזה פועל מבין הפעלים הבאים שייך לבניין התפעל?

א. תשפוטנה ב. תסעדנה ג. תסתפקנה ד. תפסדנה

8. איזה פועל מבין הפעלים הבאים יוצא דופן מבחינת הגוף?

א. מתרגשת ב. תפרידי ג. הפקדת ד. היכנסי

9. איזה פועל מציין גוף מדברים?

א. נפקד ב. נשלם ג. נברח ד. נגמר

10. (התאמנו) הבוקר בחדר הכושר. (התאמנו) את צבע המכנסיים לחולצה.

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

11. הקיצוניים התמתנו בעקבות המצב. אל תמתינו להם זמן רב.

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

12. תלמידים, פסקו את המשפטים בשחבור! השופטים פסקו את דינו של הנאשם.

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

13. איזה פועל מבין הפעלים הבאים שייך לבניין התפעל?

א. תשכחנה ב. תגדלנה ג. תפרושנה ד. תשתלבנה

*104*

14 . אפרד ממך לשלום.

צורת פועל נוספת מאותו שורש בבניין אחר היא:

א. נפרדתי ב. מפרידים ג. יפרדו ד. נפרדת

15. איזה פועל מבין הפעלים הבאים יוצא דופן מבחינת הבניין?

א. מתממים ב. מטפשת ג. ידבקו ד. יתמרו

16 . איזה פועל יוצא דופן מבחינת הזמן?

א. דברו ב. הזכירו ג. נרכב ד. נזכרו

17. הזיכרונות טמונים עמוק בלבי. הבניין של הפועל טמונים הוא:

א. נפעל ב. קל ג. פיעל ד. פועל

18. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הבניין?

א. מצטיירים ב. התנדבו ג. התמדתם ד. הזדקרו

19. איזה פועל נגזר מהשורש צ-י-נ בניין התפעל, זמן עתיד, גוף נוכחות?

א. מצטיינות ב. תצטיינה, ג. תציינה, ד. הצטיינה

20. היפטרי מהחפץ במהירות! צורת ההווה של הפועל היפטרי היא:

א. פטורה ב. נפטרת ג. מפטירה ד. מפוטרת

תרגיל 5

ענו על השאלות לפי הנדרש בכל סעיף וסעיף.

1. המורים לימדו אותנו, ואמרו: "לימדו היטב לקראת הבחינה!"

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

2. המורה אמרה: "מחר נלמד פעם נוספת את החומר שנלמד בשיעור שעבר". ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

3. הבצל מיטגן במחבת. הנער מטגן חביתה.

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

4. מזגו את היין לכוסיות! המנהלים מיזגו את המחלקות. ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

5. הסיפור הזה אומת. צורת העתיד של הפועל היא:

א. יתאמת ב. יאומת ג. אמתי ד. יאמת

*105*

6. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הבניין?

א. נפתרו ב. יכנסו ג. כנסו ד. נצמדים

7. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הגוף?

א. תדבקנה ב. שמרתן ג. הפקדנה ד. בודקות

8. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הזמן?

א. נשבר ב. מסופרת ג. מלמדים ד. הלבישה

9. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הגוף?

א. התרגשתי ב. אשדר ג. נבחנתי ד. נבדוק

10. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הבניין?

א. תדבקנה ב. שמרתן ג. הפקדנה ד. בודקות

11. איזה פועל יוצא דופן מבחינת הבניין?

א. יתמר ב. ייטמן ג. מזדקק ד. הסתלקה

12. הרהיטים ימכרו במכירה פומבית. צורת העבר של הפועל היא:

א. מוכר ב. תמכרי ג. נמכרו ד. מכרו

13. פסקו את המשפטים כהלכה! צורת ההווה (בינוני) של הפועל היא:

א. פוסקת ב. מפסקים ג. יפסקו ד. פסקו

14. המחיר מובטח מראש. צורת העתיד של הפועל היא:

א. יבוטח ב. הובטח ג. יובטח ד. יבטיח

15. החיילים שוכנו באוהלים. מהו הפועל הפעיל המקביל בגוף ובזמן?

א. שיכנו (כ' דגושה בשווא) ב. שיכנו (כ' דגושה בפתח) ג. שכנו (ש' בקמץ) ד. שכנו (ש' קמץ, כ' שווא)

16. האיש נזדמן למקום במקרה. אנחנו נזדמן לשם בעתיד.

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

17. הנערים חברו לקבוצה. המדריך אמר להם: " חברו סיפור מעניין!"

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

18. האם נחת בשעות הבוקר או הלילה? צורת העתיד של הפועל היא:

א. יונחת ב. נוחתים ג. תנחת ד. ינחית

*106*

דיוקי הגייה בגזרת השלמים

*106*

1. בבניין קל בעבר בנוכחים ובנוכחות פה"פ בשווא - שמרתם, שמרתן. (ש' שווא)

2. בניין קל משקל פעול - יכולתי, יכלתם.

3. בניין קל בינוני משקל פעל (המציין מצבים) - ישן, ישנה, ישנים, ישנות. גדל, גדלה, גדלים, גדלות, וכן דבק, עמל, חפץ.

4. בניין קל מקור נטוי על דרך משקל אפעול - לשמור, לרכוב.

5. בבניין קל ציווי - שימרי, שימרו.

6. בבניין נפעל בציווי התחילית היא "ה" בחיריק - הישמר, היכנס.

7. בבניין הפעיל בעבר "ה" בחיריק - הפקיד, הלביש (ולא הפקיד (ה' בסגול)).

8. בבניין הפעיל בציווי - הפקד את הכסף. (ולא הפקיד את הכסף)

9. את הדגשים יש לבדוק במקרים שלפניכם:

א. יש להקפיד על הגיית דגשים קלים ב-בכ"פ: בראש מילה -פזרתי, כובד.

ואחרי שווא נח: אשבור, לתפור, נשכר.

ב. בבניין נפעל דגש בפה"פ (חד"ק)- יכנס, תבדקו, ינשל, להיפגש.

ג. בשאר המקרים אין צורך בדגש:

(1) בבניין קל - שברתי, אכפנו, שוברים (כמו ספרתי, ספרנו, סופרים).

(2) בבניין נפעל - נכחד, יספרו, להישבר (כמו יתפסו, להיספר).

(3) בבניין הפעיל - הכחיד, מכחיל, להכחיש (כמו הפקיד, מפקיד, להפקיד).

(4) בבניין הופעל - הוכחד, מוכחש (כמו הופקד, מופקד).

10. הגיית ה"א" בעתיד

(1) גוף מדבר פותח ב"א" תחילית- אני אשמור (ולא אני ישמור).

(2) כדי לבדוק הגייה נכונה של "א" -

כאשר פועל פותח באות "א", כדאי לשנותו ל"ת" (מאחר שאיננו טועים בהגיית התחילית "ת").

אם התחילית "ת" מנוקדת בחיריק (ת), התחילית "א" תנוקד בסגול (א).

תשמור - אשמור, תישמר - אשמר, תתלבש - אתלבש

אם התחילית "ת" מנוקדת בשווא (ת), התחילית "א" תנוקד בחטף פתח (א).

תספר - אספר, תסופר - אסופר

*107*

תרגיל 6

בחרו את הפועל שניקודו מעיד על הגייה נכונה.

1. אסור לרכוב / לרכב בשטח זה.

2. שכחתם (ש' שווא) / שכחתם (ש' קמץ) את התיק.

3. אנו דובקים / דבקים במטרה.

4. לצערנו, לא יכולנו / יכלנו לעזור לו.

5. המרצה הקריאה (ה' סגול) / הקריאה (ה' חיריק) חומר מעניין.

6. אדבר (א' חטף פתח) / אדבר (א' סגול) עם המנהלת בשבחן.

7. צמחייה זו גדלה / גודלת בחממה.

8. האם בדקתם (ב' שווא) /בדקתם (ב' קמץ) את החולה?

9. אל תשברו / תשברו (ב' דגושה) את הכד!

10. הילד נהנה לצפור (פ' דגושה) / לצפור.

11. כיוונתי (כ' דגושה) / כיוונתי את התייר אל יעדו.

12. אכתוב / אכתוב (כ' דגושה) לך שיר למזכרת.

13. הבגד הכחיל / הכחיל (כ' דגושה) בכביסה.

14. הם הכחישו / הכחישו (כ' דגושה) את המעשה.

15. החברה שופכת (פ' דגושה) / שופכת את הפסולת למקום מוגן.

16. האם זכרתם (ז' קמץ) / זכרתם (ז' שווא) את שם המאמר?

17. עליי לכבס / לכבס (כ' דגושה) את הבגדים החדשים.

18. סיגרי/ סגרי (ס' שווא) את הדלת.

19. הוא חשש להיכשל / להיכשל (כ' דגושה) במשימה.

20. הם שוכחים (כ' קמץ) / שוכחים (כ' שווא) את סדר הפעולות.

21. הלבש / הלביש את אחיך הקטן!

22. סימכי / סמכי (ס' שווא) על תחושותיך.

23. אני אפגש / יפגש היום עם נציג הוועד.

24. אל תתמכרו (כ' דגושה) / תתמכרו למחשב!

25. היעד נכבש (כ' דגושה) / נכבש בקלות.

26. זן זה של חיות הולך ונכחד (כ' דגושה) / נכחד.

27. כתבתם (כ' שווא) / כתבתם (כ' קמץ) לי מכתב מרגש.

28. הכתמתי (ה' חיריק) / הכתמתי (ה' סגול) את הבגד החדש.

29. עליך לספור (פ' דגושה) /לספור את כל המשתתפים.

30. תתכבד (כ' דגושה) / תתכבד במאפה הבית.

31. הפקחים לכדו / לכדו (כ' דגושה) את הציידים.

32. החלון ישבר / ישבר (ב' דגושה) אם לא תיזהר בהרכבתו.

33. השרים יכנסו / יכנסו (כ' דגושה) למליאה.

34. הם יושנים / ישנים בשטח.

35. אני שונא לטבוע (ב' דגושה) / לטבוע בבוץ.

36. הרשויות אוכפות (כ' דגושה) / אוכפות את החוק.

37. המקום נשכר / נשכר (כ' דגושה) לאירוע חגיגי.

38. אני רוצה לצבוע (ב' דגושה) / לצבוע את הבית לקראת החג.

39. המדים כובסו (כ' דגושה) / כובסו לכבוד הטקס.

40. המדריכה מכוונת / מכוונת (כ' דגושה) את הקבוצה.

41. אתן תבדקנה / תבדקנה (ב' דגושה) בשבוע הבא.

42. היכנסו / היכנסו (כ' דגושה) לאולם!

43. היכנסי / כנסי פנימה כדי שלא תירטבי.

44. הוא חוכך (כ' דגושה) / חוכך בדעתו.

45. זוג זה מעוניין לשכור (כ' דגושה) / לשכור דירה.

46. האם בחרתם (ב' קמץ) / בחרתם (ב' שווא) ספר קריאה?

47. הצלחת שבורה / שבורה (ב' דגושה).

48. הערב אספר (א' סגול) /אספר (א' חטף פתח) לך סיפור.

49. היום נלבש (ב' דגושה) / נלבש בגד חגיגי.

50. אני יבקש / אבקש ממנו שידריך אותי.

51. הנער מכונס (כ' דגושה) / מכונס בתוך עצמו.

52. הוא יתפוס /יתפוס (פ' דגושה) את מקומי בהצגה.

53. הענפים המסוכנים יכרתו / יכרתו (כ' דגושה).

54. הקשב / הקשיב לחבריך!

55. התפרים יפרמו (פ' דגושה) / יפרמו במהרה.

56. השרירים שלי מכווצים / מכווצים (כ' דגושה) לאחר האימון.

*108*

גזרת המרובעים

*108*

השורשים בגזרת המרובעים קיימים רק בבניינים הדגושים (פיעל, פועל והתפעל).

בגזרת המרובעים אין דגש בעה"פ.

לפניכם צורות הנסתר בשלושת הבניינים.

פיעל

עבר - פרסם

בינוני - מפרסם

עתיד - יפרסם

ציווי - פרסם

מקור נטוי - לפרסם

שם פעולה - פרסום

פועל

עבר - פורסם

בינוני - מפורסם

עתיד - יפורסם

ציווי - אין

מקור נטוי - אין

שם פעולה - אין

התפעל

עבר - התפרסם

בינוני - מתפרסם

עתיד - יתפרסם

ציווי - התפרסם

מקור נטוי - להתפרסם

שם פעולה - התארגנות

תרגיל 1

נתחו את הפעלים לשורש ולבניין.

שינויים בבניין התפעל

השינויים זהים לשינויים החלים בבניין התפעל בגזרת השלמים.

1. פה"פ ש, ש, ס - השתכלל, הסתחרר

2. פה"פ ז, צ - הזדעזע / הצטלצל (הד / הט - הת)

3. פה"פ ט, ד - הטשטש, הדלדל (מד"ד - מוספית פלוס דגש פלוס ד' (4) עיצורי שורש)

4. פה"פ ת - התרגם (מד"ד - מוספית פלוס דגש פלוס ד' (4) עיצורי שורש)

*109*

תרגיל 2

הבחנה בין שלמים למרובעים

יש להטות את הפועל בזמנים שונים.

אותיות שנשארות קבועות בכל הזמנים הן אותיות השורש. אם נשארות ארבע אותיות, זהו שורש מרובע.

שימו לב: בבניין התפעל המוספיות הן: הת, מת, ית... (אית"ן פלוס ת)

שלמים- יתרגל התרגל אתרגל

לעומת מרובעים - יתרגל תרגל מתרגל

הבחנה בין פועל להופעל

פועל - האות המנוקדת בקיבוץ קבועה - הרכב תודלק. (מתודלק, יתודלק)

הופעל - האות המנוקדת בקיבוץ משתנה - נערה תוזמן למסיבה. (נוזמן, יוזמן)

הבחנה בין קל לפיעל

בבניין קל התחילית בעתיד מנוקדת בחיריק. היא אינה מופיעה בזמנים אחרים. אתם תיקצרו מחר את התבואה. (קצרתם, קוצרים - בניין קל)

בבניין פיעל פה" פ בעבר מנוקדת בחיריק. האות נשארת בכל הנטייה וניקודה משתנה לפתח בזמנים אחרים.

הסטודנטים תיקצרו אתמול את החומר. (מתקצרים, יתקצרו - בניין פיעל)

*110*

תרגיל 3

ענו על השאלות לפי הנדרש בכל סעיף וסעיף.

1. השמירה על הבסיס תוגבר. קצב הלימוד תוגבר לפני הבחינה.

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

2. הרכב יתודלק בתחנה לאחר שתודלק בו התאורה.

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

3. אני לא אוזכר ברשימת התלמידים הבעייתיים. רון לא אוזכר במכתב ששלח המנהל.

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

4. כוחות הביטחון תיגברו את כוחותיהם, אתם תיגברו על הקבוצה היריבה.

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

5. בקרוב תודרך על ידי מנהל המחלקה. הסוכן הסמוי תודרך לפני צאתו למשימה.

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

6. (א) במשרד החינוך תיקצבו שעות הוראה לחינוך המיוחד.

(ב) אתם, השופטים, תיקצבו בישיבה הבאה את עונשם של הנאשמים במשפט.

1. השורש של הפועל תיקצבו במשפט (א) הוא --, ובניינו הוא --.

2. השורש של הפועל תיקצבו במשפט (ב) הוא --, ובניינו הוא --.

7. (א) במסגרת לימודי הימאות אתם תיפקדו גם את נמל אילת.

(ב) בני הנוער תיפקדו במהלך הטיול בצורה מרשימה.

1. השורש של הפועל תיפקדו במשפט (א) הוא --, ובניינו הוא --.

2. השורש של הפועל תיפקדו במשפט (ב) הוא --, ובניינו הוא --.

8. (א) לאחר הטיפול תקשרו הילדים בצורה טובה יותר עם הסביבה.

(ב) האם תקשרו את חבלי הספינה אל המזח?

1. השורש של הפועל תקשרו במשפט (א) הוא --, ובניינו הוא --.

2. השורש של הפועל תקשרו במשפט (ב) הוא --, ובניינו הוא --.

*111*

תרגיל 4

ענו על השאלות לפי הנדרש בכל סעיף וסעיף.

1. אמי תאחסן את בגדי החורף.

צורת העבר של הפועל היא: א. מאחסנת ב. יאוחסן ג. אחסנה ד. אוחסן

2. המנהלים ימחשבו את המשרד.

צורת הבינוני של הפועל היא: א. מחשבו ב. מחשבים ג. חושבים ד. ממחשבים

3. המתנה תופקד למשמרת.

זמנו של הפועל הוא: א. עבר ב. עתיד ג. בינוני ד. ציווי

זמן אחר של פועל זה הוא: א. מופקדת ב. מתפקד (ת' שווא, פ' דגושה בפתח) ג. מתפקד (ת' בפתח, פ' שווא) ד. יפקדו

4. סקרנו את התהלוכה משום שהסתקרנו מאוד.

(1) ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

(2) צורת העתיד של הפועל השני בגוף הנתון היא

א. יסתקרן ב. נסקור ג. נסתקרן ד. יסקור

5. האישה מתפקדת למפלגה, ואח"כ מתפקדת בה במסירות רבה.

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

6. תיתכן החרפה במצב, לפיכך נתכנן שינוי בהיערכות.

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

7. הנערה הסתבכה בשקרים, אבל היא אינה מתוסבכת.

(1) ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

(2) צורת העתיד של הפועל הסתבכה היא

א. סיבכה ב. מסתבכת ג. אסתבך ד. תסתבך

8. הנער מדגמן את הבגדים ומדגים לקהל כיצד ללבוש אותם.

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

9. התגברנו על הבעיה לאחר שתגברנו את הכוחות.

השורש של הפועל התגברנו הוא --, ובניינו הוא --.

השורש של הפועל תגברנו הוא --, ובניינו הוא --.

*112*

10. קרני השמש מורכזו באמצעות העדשה.

כעת הן מרוכזות בנקודה אחת.

השורש של הפועל מורכזו הוא --, ובניינו הוא --.

השורש של הפועל מרוכזות הוא --, ובניינו הוא --.

11. לפניכם שני משפטים. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.

א. המפקדים (יתזמנו) את התרגול בשטח.

ב. המפקדים (יזמנו) את החיילים כדי לתדרך אותם.

12. לפניכם שני משפטים. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.

א. הבלשים (יחקרו) את העדים.

ב. השוטרים (יתחקרו) את סיבות האירוע.

תרגיל 5 (שאלה בנוסח דומה לשאלת חובה בבחינת הבגרות)

א. לפניכם קבוצות של פעלים. בכל קבוצה בחרו את הפועל היוצא דופן מבחינת השורש, וכתבו מהו השורש שלו.

ב. כתבו מהו השורש המשותף לשאר הפעלים. ראו דוגמה.

*113*

דיוקי הגייה

*113*

1. יש להקפיד על דגשים קלים (בראש מילה ואחרי שווא נח) - פטפט, בלבלו.

2. אחרי שווא נע לא יבוא דגש - מכדרר לפטפט.

3. התחיליות בבניינים פיעל, פועל והתפעל בגזרת המרובעים זהות לתחיליות בשלמים.

בעתיד בפיעל ובפועל - ה"א" - בתנועת A (חטף פתח), ואותיות ית"ן - בתנועת E (שווא) - אבלבל, תפטפט.

בבניין התפעל ה"א" - בתנועת E (סגול) ואותיות ית"ן - בתנועת i (חיריק) - אתכרבל, יתפרסם.

תרגיל 6

לפניכם משפטים המכילים פעלים. לכל אחת מן המילים שתי אפשרויות הגייה.

בחרו בצורה המעידה על ההגייה הנכונה מבין שתי האפשרויות.

1. מתי תפסיקו לפטפט / לפטפט (פ' ראשונה דגושה)?

2. אל תטלפן (פ' דגושה) / תטלפן אליו היום.

3. הכלב מכרסם (כ' דגושה) / מכרסם את העצם.

4. אסור לבזבז (ב' ראשונה דגושה) / לבזבז מים.

5. השחקן מכדרר (כ' דגושה)/ מכדרר את הכדור.

6. מטפחת לבנה מבצבצת / מבצבצת (ב' ראשונה דגושה) מתוך כיסה.

7. אני אדקלם (א' חטף פתח) / אדקלם (א' סגול) את הדרשה שלי.

8. הילד מפשפש / מפשפש (פ' ראשונה דגושה) בכיס כדי למצוא ממתק.

9. ההרים התערפלו / התערפלו (פ' דגושה).

10. הילדים מפטפטים / מפטפטים (פ' ראשונה דגשה) ללא הרף.

11. אל תבלבלו / תבלבלו (ב' ראשונה דגושה) בין הכלים השונים.

12. נאומו היה מפולפל / מפולפל (פ' ראשונה דגושה).

13. אל תכחיש / תכחיש (כ' דגושה) את הדברים שאמרת.

14 . הנערים מכורבלים / מכורבלים (כ' דגושה) בשקי השינה.

*114*

גזרת החסרים - חסרי פ"נ (חפ"נ)

*114*

לגזרה חסרי פ"נ שייכים שורשים שפה"פ שלהם היא "נ": נ-פ-ל, נ-ס-ע, נ-ג-ש, נ-כ-ר, נ-ש-ג ועוד.

קל

עבר - נפל, נסע

בינוני - נופל, נוסע

עתיד - ייפול, ייסע

ציווי - נפול, סע

מקור נטוי - ליפול, לגשת

שם פעולה - נפילה, גישה

נפעל

עבר - ניתק (ת' דגושה בפתח)

בינוני - ניתק (ת' דגושה בקמץ)

עתיד - ינתק

ציווי - הנתק

מקור נטוי - להינתק

שם פעולה - אין

הפעיל

עבר - הכיר

בינוני - מכיר

עתיד - יכיר

ציווי - הכר

מקור נטוי להכיר

שם פעולה - הפלה, אגדה, הבט

הופעל

עבר הוכר

בינוני - מוכר

עתיד - יוכר

ציווי - אין

מקור נטוי - אין

שם פעולה - אין

בבניינים הדגושים

הנטייה כמו בגזרת השלמים:

פיעל - נידב

פועל - נודב

התפעל - התנדב

כיצד לזהות שורש ובניין?

כאשר יש דגש באות השנייה, יש להטות את הפועל.

- אם האות שלפני הדגש משתנה - היא מוספית, והדגש משלים את פה"פ "נ" (חפ"נ).

- אם האות שלפני הדגש אינה משתנה - היא שורשית, והדגש הוא בעה"פ בבניינים הדגושים (שלמים).

הכרתי (מכיר, יכיר) - האות (שלפני הדגש) משתנה - הנכרתי - הפקדתי - הפעיל נ-כ-ר (חפ"נ)

המרתי (יהמר, תהמר) - האות (שלפני הדגש) אינה משתנה - ה-מ-ר פיעל (שלמים).

- כאשר הפועל פותח ב- נ', אות דגושה בעבר / בינוני - יש להטות לנסתר:

- אם עה"פ בנסתר בצירה - פיעל ניצלתי את המצב. הוא ניצל את המצב. (שלמים)

- אם עה"פ בנסתר בפתח - נפעל ניצלתי מהשרפה. הוא ניצל מהשרפה. (חפ"נ)

תרגיל 1

נתחו את הפעלים לשורש ולבניין.

*115*

גזרת החסרים - חסרי פי"צ (חפי"צ)

*115*

לגזרת חסרי פי"צ שייכים שבעה שורשים שפה"פ שלהם היא "י", עה"פ היא "צ", ולה"פ היא אחת מאותיות: בקעת גר, והשורש השביעי הוא י-ז-ע. הנטייה היא כמו בגזרת חפ"נ.

קל

עבר - יצר

בינוני - יוצר

עתיד - יצור

ציווי - צור

מקור נטוי - ליצור, לצקת

שם פעולה - יצירה

נפעל

עבר - ניצב

בינוני - ניצב

עתיד - אין

ציווי - אין

מקור נטוי - אין

שם פעולה - אין

הפעיל

עבר - הציג

בינוני - מציג

עתיד - יציג

ציווי - הצג

מקור נטוי - להציג

שם פעולה - הצגה, הצג

הופעל

עבר - הוצג

בינוני - מוצג

עתיד - יוצג

ציווי - אין

מקור נטוי - אין

שם פעולה - אין

כיצד לזהות שורש ובניין?

כאשר יש דגש באות השנייה, יש להטות את הפועל.

- אם האות שלפני הדגש משתנה - היא מוספית, והדגש משלים את פה"פ "י" (חפי"צ).

- אם האות שלפני הדגש אינה משתנה - היא שורשית, והדגש הוא בעה"פ בבניינים הדגושים (שלמים).

הוצגנו (מוצג, תוצג) - האות (שלפני הדגש) משתנה - היצגנו - הופקדנו - הופעל י-צ-ג (חפי"צ)

קושטנו (מקושט, יקושט) - האות (שלפני הדגש) אינה משתנה - ק-ש-ט פועל (שלמים).

- הערה: כאשר הדגש המשלים באות השנייה הוא באות "צ", תמיד חסרה "י", חוץ מהשורש נ-צ-ל.

תרגיל 2

נתחו את הפעלים לשורש ולבניין.

*116*

תרגיל 3 - תרגיל מסכם: שלמים, מרובעים וחסרים

נתחו את השורש ואת הבניין.

*117*

תרגיל 4 (שאלה בנוסח דומה לשאלת חובה בבחינת הבגרות)

לפניכם קבוצות של פעלים. בכל קבוצה בחרו את הפועל היוצא דופן מבחינת השורש, וכתבו מהו השורש שלו

ראו דוגמה.

הפעלים,  השורש

1. מוכרת (כ' דגושה) , (מוכרת), יכיר, ניכר,  מ-כ-ר

2. מותר, אותר, איתר, מאותרת,  --

3. הציל, התנצלו מנצלת, צלצל,  --

4. להצית, הוצתו, מציתה, לתמצת,  --

5. ניתק, תקנו, התנתק, ינתקו,  --

6. ריכזנו, התרכזו, מרוכזים, ממורכזת,  --

7. משילה, מושלת, נישלו, ישילו,  --

8. מכרנו, התמכרו, מכירים, תכירי,  --

9. מתוסכל, מסתכל, מתסכלת, מתסכלים,  --

10. לטעון, תטענה, תיטענה (ט' דגושה בפתח), טוענת,  --

11. זימנו (מ' דגושה בפתח), מתוזמן, הזמנתי, הזדמנתי,  --

12. הטיפה, נוטפת, טפטפה, יטיפו,  --

13. יתכן, תכנן, מתוכנן, תכננתי,  --

14. יתכנתו, תכנתנו, מתכנת, תכננו,  --

15. יצרו, נייצר, ניצור, נצייר,  --

*118*

תרגיל 5

נתחו את הפעלים המודגשים לשורש ולבניין.

*118*

דיוקי הגייה חפ"נ - חפי"צ

*118*

1. במקור נטוי בבניין קל פה"פ נשארת ואינה נבלעת.

יש לומר לנסוע, לנטוע (אפשר גם לגשת, לטעת).

2. בבינוני בניין נפעל עה"פ מנוקדת בקמץ - ניגשים, ניצבים כמו נשמרים.

3. בעבר בניין הפעיל "ה" הבניין בתנועת i (חיריק) ואחריה דגש - הביע, הציג כמו הפקיד.

4. בבינוני בניין הפעיל ה"מ" התחילית בתנועת A (פתח) ואחריה דגש - מביע, מציג (מפקיד). (סימן לזכירת הסעיפים 3 פלוס 4 - תחיליות הפעיל הן המ - דומה לצליל אמא)

*119*

תרגיל 6

חלק א - לפניכם משפטים המכילים פעלים. לכל אחת מן המילים שתי אפשרויות הגייה. בחרו בצורה המעידה על ההגייה הנכונה מבין שתי האפשרויות.

1. החברים הגיעו (ה' חיריק) / הגיעו (ה' צירה) למסיבה.

2. הבטתי (ה' חיריק) / הבטתי (ה' צירה) דרך החלון.

3. הסטודנטיות ניגשות (ג' שווא) / ניגשות (ג' קמץ) אל המרצה.

4. היא מציעה (מ' צירה) / מציעה (מ' פתח) לי את ציוריה.

5. הנחשים מכישים (מ' פתח) / מכישים (מ' צירה) בקיץ.

6. הוא אינו מכיר (מ' פתח) /מכיר (מ' צירה) סיפור זה.

7. האמן הציג (ה' חיריק) / הציג (ה' צירה) את יצירתו.

8. סגרו (ס' שווא) / סגרו, (ס' חיריק) בבקשה, את הארגזים!

9. הכלב מכשכש / מכשכש (כ' ראשונה דגושה) בזנבו.

10. מדוע פתחתם (פ' שווא) /פתחתם (פ' קמץ) את האלבום?

11. למדו היטב ולא תיכשלו (כ' דגושה) / תיכשלו.

12. האחות הרדימה (ה' סגול) /הרדימה (ה' חיריק) את התינוק.

13. האם הסיעה (ה' צירה) /הסיעה (ה' חיריק) את בנה לחוג.

14. בערב אלבש / אלבש (ב' דגושה) חליפה.

15. פניו הכחילו (ה' חיריק) / הכחילו (ה' סגול) מבהלה.

16. חבל על הצמח שנכחד (כ' דגושה) / נכחד.

17. הצמח גודל / גדל בחממות.

18. החומרים מבעבעים (ב' ראשונה דגושה) / מבעבעים במבחנות.

19. הנער דובק / דבק במטרה.

20. אני אנצל (א' סגול) / אנצל (א' חטף פתח) את המצב.

21. חברתי מתיזה (מ' צירה) / מתיזה (מ' פתח) עליי מים.

22. הפועל עמל / עומל קשה כל יום.

חלק ב (למעוניינים בתרגול נוסף)

1 .האבן הגדולה הכשילה (ה' סגול) / הכשילה (ה' חיריק) אותן.

2. אסור לנגוע / לגוע בפסל.

3. התקן / התקין את המערכת!

4. החייל פטרל (פ' דגושה) / פטרל ליד הגבול.

5. אני יתפור /אתפור לך תחפושת.

6. היא מביטה (מ' צירה) /מביטה (מ' פתח) בציורים החדשים.

7. כדאי להיכנס / להיכנס (כ' דגושה) לתערוכה זו.

8. הוא כיוון / כיוון (כ' דגושה) את המחוג לשעה 12

9. הם מציעים (מ' צירה) / מציעים (מ' פתח) לנו לנסוע / לסוע לים.

10. הנער הכחיש / הכחיש (כ' דגושה) את המעשה.

11. אני אבקש (א' סגול) / אבקש (א' חטף פתח) תפקיד מעניין.

12. הוא הציע (ה' צירה) /הציע (ה' חיריק) לי נישואין.

13. התלמידים ניגשים (ג' קמץ) / ניגשים (ג' שווא) למבחן המסכם.

14. הם הסיעו (ה' חיריק) /הסיעו (ה' צירה) את החתן והכלה לאולם.

15. היכן אתם מציבים (מ' צירה) /מציבים (מ' פתח) את הפסל?

16. לא נבזבז (ב' ראשונה דגושה) / נבזבז את כל כספנו.

17. היא הביטה (ה' צירה) / הביטה (ה' חיריק) בילדה באהבה.

18. התינוקת יושנת / ישנה בעריסה.

19. השגנו (ה' חיריק) / השגנו (ה' צירה) את התוצאות הטובות ביותר.

20. אל תיגע / תנגע בפסל שהצבתי (ה' חיריק) / הצבתי (ה' צירה) כאן.

21. אני אוהבת לרכוב / לרכב בשעת השקיעה.

22. אטלפן (א' סגול) /אטלפן (א' חטף פתח) אליך לפני שאבוא.

23. אל תפטפט (פ' ראשונה דגושה) /תפטפט בטלפון שעות רבות.

24. אל תכפתרי (כ' דגושה) /תכפתרי את הסוודר.

25. האם פתרתם (פ' שווא) /פתרתם (פ' קמץ) את החידה?

26. הספורטאי מכדרר / מכדרר (כ' דגושה) בכדור.

*120*

תרגיל 7

קראו את הטקסט שלפניכם וענו על המשימות שאחריו.

אובדן האינטואיציה החינוכית / הרב אלישע אבינר

(א) אנחנו חיים בעידן שיש בו שפע של ידע מדעי. אחד ממאפייניה של התרבות המערבית הוא ההתפתחות המדעית-טכנולוגית והנחלת ההשכלה לכול. זוהי תרומתה העיקרית. מושגי יסוד בתחומי מדע שונים נלמדים בבתי ספר, וביטאונים למדע פופולרי מופצים לכל מבקש.

(ב) גם תחום מדעי החינוך זוכה לעדנה. קיים מבול של תאוריות חינוכיות לגיל הרך, שפע של חוגי הורים, מאות ספרים וחוברות כיצד לטפל בתינוקות וכיצד לחנך ילדים קטנים. כולם באים לסייע להורים לגדל את ילדיהם בדרך נכונה וישרה מבלי לשגות בשגיאות חמורות אשר יזיקו לילד.

(ג) אין מי שחולק על כך שכל אלו עשויים להיות לעזר רב להורים נבוכים. אבל כל השיטות וכל ההנחיות הן קומה שנייה בלבד. הקומה הראשונה היא האינטואיציה החינוכית הבריאה של ההורים. דורות-דורות חינכו את ילדיהם הקטנים רק על סמך אינטואיציה חינוכית בלא להיות מודעים לשיטות מדעיות, ולא נחלו כישלונות צורבים. מכאן שהאינטואיציה החינוכית של ההורים היא גורם בעל משקל שניתן לסמוך עליו במידה רבה.

(ד) בימינו קיים מגוון רחב של סדנאות ליחסי אנוש המנחות את האדם כיצד לתקשר עם הסובבים אותו: חברים, עובדים, ילדים, בני זוג. אבל בל נשכח שהיכולת לפתח יחסי אנוש תקינים כלפי הסובבים אותנו נמצאת בתוכנו. יסודה הוא באינטואיציה הפנימית. היא זקוקה לשכלול, לעידון ולהכוונה, אבל היא הבסיס ואין לה תחליף.

(ה) מהו מקורה של האינטואיציה החינוכית?

אנו מאמינים שהאדם ניחן בכישרון וביכולת לחנך את ילדיו. מוקדה הפנימי של האינטואיציה הוא האהבה לילדים - אהבה פנימית, עמוקה, הבוערת בפנים ומוקרנת כלפי חוץ. אהבה זו מניעה את ההורים ביחסיהם כלפי ילדיהם, והיא מנחה אותם בכל צעדיהם החינוכיים. אהבה זו היא המצרך החשוב ביותר שהילד זקוק לו. הוא צריך לינוק אהבה, להתעטף בה ולהתכסות בה, האהבה צריכה לרפד את צעדיו הראשונים בעולם. בלא האהבה הזורמת באופן טבעי ומורגשת בכל העשייה החינוכית, אין כל תועלת ביישומן של התאוריות החינוכיות.

(ו) לפעמים קורה שהידע מבלבל את האדם. הוא מאבד את טבעיותו, מאבד את האינטואיציה החינוכית שלו, הופך לטכנוקרט של שיטות חינוכיות, והוא מיישם בצורה קרה וקשוחה את מה שהוא שומע בחוג הורים. האהבה נעלמת ומפנה את מקומה לכללים, לעקרונות ולשיטות. החינוך לובש צורה תובענית ובלתי מתפשרת.

*121*

(ז) התינוק נדרש לעמוד בכל הדרישות אשר קבעו המומחים לחינוך. אין מוותרים לו אפילו על סטייה קלה מההנחיות. יש הורים ששוכחים שהילד הוא יצור חי ונושם בעל נפש רכה, בעל רגשות, בעל יצרים טובים ואפילו רעים, ולא חומר גלם המיועד לפיסול. תינוקות בוכים ומייללים, מבקשים שירימו אותם על הידיים, מלכלכים ושוברים, מנדנדים ודורשים תשומת לב, המון תשומת לב!

(ח) אין כל צורך להילחם נגד זה. גם מי שרוצה לשנות את הרגליהם, נדרש לפעול בעדינות, ברוך, מתוך אהבה המוקרנת החוצה. חינוך אינו אילוף. מבול הידע המדעי על מגוון התאוריות שבו מערער אצל הורים אחדים את האמון ביכולתם לחנך בעצמם את ילדיהם. על כן הם נאחזים בתאוריות החינוכיות כמו מי שטובע בים ואוחז בגלגל הצלה בלי להרפות ממנו. חלקם שרויים בפאניקה חינוכית, ולכן נכנעים לגמרי בפני בני-סמכא ומצייתים להוראותיהם בדייקנות מבהילה.

(ט) נכון, יש הורים שנקלעים למצבים חינוכיים מורכבים, הם שקועים עמוק בתוך "פלונטר", והם אינם מצליחים להיחלץ ממנו. לכן צודקים הם בפנייתם לקבל עזרה מקצועית לשם הכוונה. איש מקצוע בעל ניסיון, המביט מבחוץ על מכלול היחסים בין ההורים לילד, עשוי לתרום הרבה בעצה ובתושייה.

(י) אבל אין לאבד את הפרופורציות ולהיות משותקים בגלל הימצאותם של מומחי חינוך בקרבנו.

(יא) בדור האחרון נפגעה מאוד הסמכות ההורית, והצטמצמה יכולתם של ההורים לחנך את ילדיהם. לכן המנחים בחוגי הורים שמים דגש על מרכזיותה של הסמכות בחינוך כדי לשקם אותה. "שיקום הסמכות ההורית" עומד במרכז חוגי הורים רבים. נקודת המוצא של המנחים היא שאהבה קיימת בשפע, וצריך לאזן אותה בסמכות. אבל לא כל ההורים מבינים זאת. הם שומעים רק את המילה "סמכות" וסבורים שהיא המפתח להצלחה בחינוך, ועל כן דוחקים לאט לאט את האהבה.

(יב) המסקנה היא שצריך לקחת את הטוב והיפה מתוך מדעי החינוך כתוספת לאינטואיציה החינוכית, ולא כתחליף לה, ולהקפיד שלעולם האהבה תמשול בכיפה, ולא הכללים והעקרונות הנוקשים.

מעובד מתון המדור "להיות הורה זה מקצוע", ,www.derech.net. 2000

שאלות הבנה

1. "כולם באים לסייע להורים לגדל את ילדיהם בדרך נכונה וישרה." (פסקה (ב))

מהי הדרך "הנכונה והישרה" שנעזרים בה ההורים לגידול ילדיהם?

2. "בדור האחרון נפגעה מאוד הסמכות ההורית, והצטמצמה יכולתם של ההורים לחנך את ילדיהם." (פסקה (יא))

מהו הקו המנחה כיום של המנחים בחוגי ההורים במטרה לשקם את סמכות ההורים?

3. ציינו לאיזו מילה, צירוף או חלק משפט מתייחסים המאזכרים שלפניכם.

"כולם באים לסייע להורים לגדל את ילדיהם..." (פסקה (ב))

"יסודה הוא האינטואיציה הפנימית." (פסקה (ד))

"היא זקוקה לשכלול..." (פסקה (ד))

*122*

4. במשפט הסיום של הקטע נאמר:

"...ולהקפיד שלעולם האהבה תמשול בכיפה, ולא הכללים והעקרונות הנוקשים".

נסחו את המשפט בניסוח עצמאי והסבירו את כוונתו.

הפועל והשם

1. לפניכם שני משפטים מתון הקטע המכילים מילים מודגשות.

(1) "החינוך לובש צורה תובענית ובלתי (מתפשרת)." (פסקה (ו))

(2) "... ומצייתים להוראותיהם בדייקנות (מבהילה)." (פסקה (ח))

ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחת מן המילים.

2. לפניכם שלושה משפטים מתוך הקטע המכילים פעלים מודגשים.

(1) "מבלי לשגות בשגיאות חמורות אשר (יזיקו) לילד." (פסקה (ב))

(2) "... אהבה קיימת בשפע, וצריך (לאזן) אותה בסמכות." (פסקה (יא))

(3) "...אך אין לאבד את הפרופורציות ולהיות (משותקים) בגלל..." (פסקה (י))

א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.

ב. איזה פועל מבין הפעלים שלפניכם אינו שייך לגזרה של הפועל יזיקו?

הגיעה, זקוקה, ניבטת, תתירי, תטענה.

ג. בכל אחד מן המשפטים שלפניכם בחרו בצורה הנכונה מבין שתי הצורות הנתונות והעתיקו אותה למחברתכם.

(1) מעשים אלה מזיקים (מ' פתח) /מזיקים (מ' שווא) לכם.

(2) יש הורים ששוכחים (כ' שווא) /שוכחים (כ' קמץ) שהילד הוא יצור חי ונושם.

(3) לפעמים קורה שהידע מבלבל (ב' ראשונה דגושה) / מבלבל את האדם.

3. לפניכם ארבעה משפטים המכילים פעלים מודגשים מתוך הקטע:

(1) "בל (נשכח) שהיכולת..." (פסקה (ד))

(2) "התינוק (נדרש) לעמוד בכל הדרישות..." (פסקה (ז))

(3) "חלקם... (נכנעים) לגמרי..." (פסקה (ח))

(4) "יש הורים ש(נקלעים)..." (פסקה (ט))

א. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הבניין מבין ארבעת הפעלים? הסבירו את תשובתכם.

ב. צורת העתיד של הפועל נשכח באותו בניין בגוף נסתרים היא:

(א) ישכחו (ש' קמץ) (ב) ישכחו (ש' שווא, כ' דגושה) (ג) ישכיחו (ד) תשכחו.

4. לפניכם ארבעה פעלים מתוך הקטע:

מלכלכים, שוברים, מנדנדים, מבקשים.

א. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הבניין?

ב. מיינו את הפעלים לפי גזרותיהם. תנו כותרת לכל קבוצה.

*123*

5. לפניכם שני משפטים המכילים מילים מודגשות:

(1) "האינטואיציה הפנימית היא הבסיס ואין לה (תחליף) (ח' שווא)." (אפשר לנקד גם תחליף (ח' חטף פתח)) (פסקה (ד))

(2) היא (תחליף) אותך בתפקידך.

א. במה שונות שתי המילים המודגשות זו מזו? פרטו את תשובתכם.

ב. נתחו את דרך התצורה של כל אחת מן המילים לפי תשובתכם בסעיף א.

6. לפניכם ארבע מילים מתוך הקטע: לתקשר, שכלול, הצטמצמה, מערער.

א. מה המשותף לכל המילים?

ב. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת חלק הדיבור?

ג. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת הבניין?

שאלות 7-8 עוסקות בשם העצם

7. לפניכם רשימה של שמות:

התפתחות, הנחלה, חינוך, דרישה, שכלול, הכוונה, קיבלה, הסתברות, עיקרון, קביעה.

א. מה המשותף לכל השמות מבחינת המשמעות?

ב. מיינו אותם לפי משמעות משנה. תנו כותרת לכל קבוצה.

8. לפניכם רשימה של שמות (רובם מתוך הקטע):

כישלון, תאוריה, סמכות, ספרון, יכולת, טכנוקרט, תחליף, דייקנות, מרכזיות, עיקרון, אינטואיציה.

א. מיינו את המילים לשלוש קבוצות על פי דרך התצורה שלהן. תנו כותרת לכל קבוצה.

ב. תארו את דרך ההיווצרות של המילה מרכזיות.

הבעה

בטקסט שקראתם באות לידי ביטוי שתי גישות לחינוך ילדים: חוגי הורים הנעזרים בתאוריות חינוכיות מול חינוך ילדים באמצעות האינטואיציה החינוכית של ההורים.

הציגו את שתי הגישות המופיעות בקטע. התייחסו ליתרונותיהן ולחסרונותיהן, והביעו את דעתכם על הנושא.

*124*

גזרות הנחים

*124*

גזרה נחה היא קבוצה של שורשים שאחד מרכיבי השורש שלהם או יותר מאחד הוא מאותיות אהו"י.

השורש שייך לאחת מגזרות הנחים כאשר אות אהו"י משמשת כאם קריאה, אך היא יכולה לשמש גם כעיצור.

דוגמות:

- שורשים שפה"פ שלהם היא "א", שייכים לגזרת נחי פ"א:

א-ב-ד, א-כ-ל.

א-ב-י/ה, א-פ-י/ה (2 רכיבי שורש נחים)

- שורשים שפה"פ שלהם היא "י" או "ו", שייכים לגזרת נחי פ"י/ו:

י/ו-ר-ד, י/ו-ס-פ, י/ו-ל-ד.

י-ר-י/ה, י-ר-א (2 רכיבי שורש נחים)

-. שורשים שלה"פ שלהם היא "י" או "ה", שייכים לגזרת נחי ל"י/ה:

ק-נ-י/ה, ב-נ-י/ה, ר-א-י/ה.

- שורשים שלה"פ שלהם היא "א", שייכים לגזרת נחי ל"א:

ק-ר-א, ב-ר-א, מ-צ-א.

- שורשים שעה"פ שלהם היא "י" או "ו" שייכים לגזרת נחי ע"ו/י:

ש-י-ר, ר-ו-צ, ט-ו-ס,

ב-ו-א, נ-ו-א, ק-י-א (2 רכיבי שורש נחים)

*125*

גזרת נחי פ"א (נפ"א)

*125*

גזרה זו קיימת רק בבניין קל בעתיד.

לגזרה זו שייכים שבעה פעלים שפה"פ שלהם היא "א":

א-כ-ל, א-ב-ד, א-מ-ר, א-ח-ז, א-ה-ב, א-פ-י/ה, א-ב-י/ה.

סימני הזיהוי:

- האותיות ית"ן מנוקדות בחולם חסר פלוס פה"פ "א" נחה:

ייאכל, תאמרו, נאהב.

- רק בגוף ראשון יחיד (מדבר) נשמטת ה"א", השורשית ונשארת ה"א" של הגוף: אוכל, אומר, אוחז.

- בכל שאר הזמנים של בניין קל ובכל שאר הבניינים אין שינויים בנטייה, כלומר הפעלים נטים כמו בגזרת השלמים: אכלתי, אומרת, אבד.

תרגיל

נתחו את הפעלים לשורש ולבניין. הקיפו את סימן הזיהוי של הגזרה בכל אחד מן הפעלים.

*126*

גזרת נחי פ"י/ו (נפ"י/ו)

*126*

לגזרה זו שייכים רוב הפעלים שפה"פ שלהם היא "י" אן "ו"

כאשר בגזרת בשלמים פה"פ מנוקדת בשווא נח, בגזרת נפי"ו ה"י" נחה או מופיעה כ"ו" נחה.

בניין קל

גזרת השלמים - תלמד (פה"פ בשווא נח (בעתיד))

התהליך - תירש (י' שווא) - תירש (אות אית"ן בחיריק ופה"פ "י" נחה)

הדגם - אות בחיריק, י'

חיריק מלא מופיע בבניין קל בעתיד בלבד. שאר הנטייה כמו בגזרת השלמים.

תרגיל 1

נתחו את הפעלים לשורש ולבניין. הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים.

בניין הפעיל

גזרת השלמים - הפקיד (פה"פ בשווא נח)

התהליך - היטיב (י' שווא) היטיב (הפועל פותח בצירה מלא)

הדגם: אות בצירה, י'

תרגיל 2

נתחו את הפעלים לשורש ולבניין. הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים.

*127*

בניין הופעל

גזרת השלמים - הופקד (פה"פ בשווא נח)

התהליך - הורד (ו' שווא) - הורד (ו' שורוק) (הפועל פותח בשורוק)

הדגם - אות, ו' בשורוק

תרגיל 3

נתחו את הפעלים לשורש ולבניין. הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים.

נתחו את הפעלים לשורש ולבניין. הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים.

*128*

בניין נפעל

גזרת השלמים - נשמר (פה"פ בשווא נח)

התהליך - נותר (ו' שווא) - נותר (ו' חולם) (הפועל פותח בחולם מלא)

הדגם - אות, ו' בחולם

תרגיל 5

נתחו את הפעלים לשורש, לבניין ולזמן.

- בעבר ובהווה הפעלים פותחים בעבר ב-נו.

- בעתיד, בציווי ובמקור נטוי סימן הבניין כמו בשלמים - חד"ק.

בניין הפעיל

גזרת השלמים - הפקיד, מפקיד (פה"פ בשווא נח

התהליך - הוריד (ו' שווא) - הוריד (ו' חולם), מוריד (ו' שווא) - מוריד (ו' חולם) (הפועל פותח בחולם מלא)

הדגם - אות, ו' חולם

תרגיל 6

נתחו את הפעלים לשורש, לבניין ולזמן.

*129*

כיצד מבחינים בין נפעל להפעיל?

אם הפועל פותח בדגם אות, ו בחולם יש להטות לעבר:

נו - נפעל

הו - הפעיל

תרגיל 7

נתחו את הפעלים לשורש, לבניין, לזמן ולגוף.

הקיפו את סימן הזיהוי של הבניין בכל אחד מן הפעלים (בצורת העבר).

*130*

תרגיל 8 - תרגיל מסכם

נתחו את הפעלים לשורש ולבניין. (היעזרו בשלבים שלפניכם)

- כאשר הפועל פותח באות, ו' בחולם- יש להטות את הפועל לנסתר

נו - נפעל

הו - הפעיל

- כאשר הפועל פותח ב:

אות בחיריק, י' - קל,

אות בצירה, י' - הפעיל,

אות, ו' שורוק - הופעל.

- כאשר הפועל פותח באות אית"ן פלוס "א" נחה - בניין קל (נפ"א)

- פועל ללא הסימנים המזהים יש להטות לעבר.

*131*

הבחנה בין גזרת נפי"ו (הבניינים נפעל והפעיל) לגזרת השלמים (בניין קל)

אם הפועל פותח בחולם מלא (אות, ו' בחולם), יש להטות אותו לזמן עבר נסתר לצורך הבחנה:

אות, ו' חולם - נו - נפעל (כמו: נותר - נפ"י/ו)

אות, ו' חולם - הו " הפעיל (כמו: הוסיף - נפ"י/ו)

אות, ו' חולם - אות קמץ, אות פתח, אות ללא ניקוד - קל (כמו: שמר - שלמים)

דוגמאות:

תרגיל 9

הבחינו בין בניין נפעל (נפ"י/ו), הפעיל (נפ"י/ו) וקל (שלמים).

חלק א - ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.

*132*

15. תופרת,  --,  --

16. תוספנה,  --,  --

17. יועידו,  --,  --

18. יולדות,  --,  --

19. הוקירה,  --,  --

20. הולכת,  --,  --

21. מורדת,  --,  --

22. מורידה,  --,  --

23. נוצרה,  --,  --

24. נצרה,  --,  --

25. יצור,  --,  --

26. ינצור,  --, --

27. מוחל,  --,  --

28. מוחיל,  --,  --

29. מושיט,  --,  --

30. מורד,  --,  --

31. הוסיפה,  --,  --

32. נודע,  --,  --

33. נוביש,  --,  --

34. נודיע,  --,  --

חלק ב - ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים המודגשים שבמשפטים. (למעוניינים בתרגול נוסף)

הפועל,  השורש,  הבניין

1. כבר (נואשנו) מלחכות לכם.,  --,  --

2. הם (מולכים) בכבוד על ארצם.,  --,  --

3. התינוק (מועד) בניסיונות ההליכה שלו.,  --,  --

4. הנערים (מורידים) את הסחורה מן המשאית.,  --,  --

5. (נותרנו) בודדים במערכה.,  --,  --

6. המפקדות (מוסרות) לחיילים את פקודת הקרב.,  --,  --

7. מתי (נועדתם) עם עמיתיכם?,  --,  --

8. זו ארצנו. כאן (נולדנו).,  --,  --

9. הוא רזה לאחרונה. הבגדים ("נופלים") ממנו.,  --,  --

10. אתרי מידע רבים (נוספים) מדי יום ברשת האינטרנט.,  --,  --

11. ידו של התינוק (מושטת) לפנים.,  --,  --

12. השדות (הוריקו) לאחר הגשם.,  --,  --

13. הוצאות הספרים (מוציאות) לאור ספרים רבים.,  --,  --

14. הן (מושכות) בעול.,  --,  --

15. המנכ"לית (מוקירה) את פעילות עובדיה.,  --,  --

16. האם (תודיעי) לי מתי (תגיעי) לכאן?,  --,  --

*133*

הבחנה בין פעלים דומים (בבניינים קל ונפעל)

לפניכם דוגמאות לפעלים דומים.

הפעלים בעלי פה"פ "נ" בבניין קל דומים בחלק מן הנטייה לפעלי נפ"י/ו בבניין נפעל.

נו בחולם, אות בשווא - קל שלמים (כמו שומרים)

הפועל - נוכחים - נ-כ-ח קל

משמעות: הימצאות

הילדים נוכחים כאן.

הפועל - נוצרים - נ-צ-ר קל

משמעות: שמירה

החיילים נוצרים את נשקם.

הפועל - נושבים - נ-ש-ב קל

משמעות: נשיבת רוח

הרוחות נושבים. (רוח - זכר / נקבה)

הפועל - נועצים (בגלל העיצור הגרוני יש שינוי בניקוד עה"פ ולה"פ) - נ-ע-צ קל

משמעות: לחיצה, נעיצה

הם נועצים נעץ.

נו בחולם, אות בקמץ - נפעל נפי"ו (כמו נולדים)

הפועל - נוכחים - י-כ-ח נפעל

משמעות: הבנה

הם נוכחים לדעת.

הפועל - נוצרים - י-צ-ר נפעל

משמעות: עשייה

נוצרים כאן פסלים.

הפועל - נושבים - י-ש-ב נפעל

משמעות: אכלוס, ישיבה

האזורים נושבים.

הפועל - נועצים - י-ע-צ נפעל

משמעות: התייעצות

התלמידים נועצים בי

נו בחולם, אות בסגול, אות בסגול - יחידה - קל שלמים (כמו שומרת)

הפועל - נועצת - נ-ע-צ קל

משמעות: לנעוץ

הילדה נועצת נעץ בלוח.

הפועל - נוצרת - נ-צ-ר קל

משמעות: שמירה

היא נוצרת את הסוד בלבה.

הפועל - נושבת - נ-ש-ב קל

משמעות: נשיבת רוח

הרוח נושבת בחוזקה.

הפועל - נוכחת (בגלל העיצור הגרוני יש שינוי בניקוד עה"פ ולה"פ) נ-כ-ח קל

משמעות: הימצאות במקום

הטייסת נוכחת בתדרוך.

נו בחולם, אות בסגול, אות בסגול - יחידה - נפעל נפי"ו (כמו נותרת)

הפועל - נועצת - י-ע-צ נפעל

משמעות: התייעצות

היא נועצת באמה.

הפועל - נוצרת - י-צ-ר נפעל

משמעות: עשייה

נוצרת כאן חברה חדשה.

הפועל - נושבת - י-ש-ב נפעל

משמעות: אכלוס, ישיבה

קבוצת האנשים נושבת כאן.

הפועל - נוכחת - י-כ-ח נפעל

משמעות: הבנה

היא נוכחת בצדקת מעשיה.

*134*

- ההבחנה בין הפעלים הדומים נעשית על ידי הפיכת הפועל לעבר נסתר או לגוף יחיד בהווה.

הם נוכחים במקום. - הוא נכח / נוכח במקום. נ-כ-ח קל. (כמו: שמר / שומר)

הם נוכחים לדעת. - הוא נוכח / נוכח לדעת. י-כ-ח נפעל (כמו: נולד / נולד)

- כאשר הפועל בגוף יחידה בהווה - הניתוח הוא רק על פי משמעות המשפט. כאשר הפועל ללא משפט, הניתוח כפול.

נושבת - הרוח נושבת. - נשב - נ-ש-ב קל. (כמו: שמר)

נושבת - הקבוצה נושבת באזור. - נושב - י-ש-ב נפעל. (כמו: נולד)

תרגיל 10

ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים שלפניכם. הבחינו בין פעלים דומים.

מקור נטוי ושמות הפעולה

קל

מקור נטוי - לישון

שם פעולה - ירידה

נפעל

מקור נטוי - להיוותר

שם פעולה - היוותרות

הפעיל

מקור נטוי - להוסיף, להיטיב

שם פעולה - הוספה

*135*

פעלים חריגים בבניין קל

- השורש י-כ-ל הוא בעל נטייה מיוחדת בבניין קל.

שימו לב! אף על פי שבזמן עתיד הפועל פותח בסימן הזיהוי אות, ו' בשורוק, הוא שייך לבניין קל: אוכל, תוכלי, יוכלו

- בפעלים י-ל-ד, י-ר-ד, י-ד-ע, י-ש-ב, י-צ-א, ה/י-ל-כ

- בעתיד נשמטת ה"י" השורשית, התחילית מנוקדת בצירה ועה"פ בצירה, בפתח או בשווא:

אלד, ירד (תרדי), ידע, ישב (ישבו), יצא (תצאנה), ילך (ילכו).

- בציווי נשמטת ה"י" השורשית, ועה"פ מנוקדת בצירה, בפתח או בשווא:

רד, רדי, דע, דעו.

- מקור נטוי - לרדת, לדעת

הערה: כדי לזהות את השורש יש להטות את הפועל לעבר נסתר.

ארד / רד - הוא אתמול ירד.

תרגיל 11

בכל פועל ציינו את השורש ואת הבניין. (ציינו את צורת העבר לצורך זיהוי השורש והבניין)

*136*

תרגיל 12 - תרגיל מסכם (כל הגזרות שנלמדו עד כה)

חלק א - בכל פועל ציינו את השורש, את הבניין, את הגוף או את הזמן (בהתאם לכותרת).

סימני זיהוי לגזרות שנלמדו עד כה:

- שלמים -אות בחיריק, אות דגושה בקמץ - נפעל (חד"ק),

אות, אות דגושה, אות דגושה - התפעל (מד"ד)

- נפ"א בניין קל - כאשר הפועל פותח באות אית"ן פלוס "א" נחה

- חסרים / שלמים נ' בחיריק, אות דגושה - להטות לנסתר

צליל אות בצירה - פיעל - שלמים

צליל אות בפתח - נפעל - חפ"נ / חפי"צ

אות, אות דגושה - דגש בעיצור השני - להטות

העיצור שלפני הדגש אינו משתנה - שלמים

העיצור שלפני הדגש משתנה - חפ"נ / חפי"צ

- נפי"ו - כאשר הפועל פותח ב:

אות בחיריק, י' - קל

אות בצירה, י - הפעיל

אות, ו' בשורוק - הופעל

אות, ו' בחולם - להטות לעבר נסתר

נ', ו בחולם - נפעל (כמו: נותר - נפ"י/ו)

ה', ו' בחולם - הפעיל (כמו: הוסיף - נפ"י/ו)

אות בקמץ, אות בפתח, אות ללא ניקוד - קל (כמו: שמר - שלמים)

- פועל ללא הסימנים המזהים יש להטות לעבר.

*137*

(המשך)

19. הפריעה,  --,  --,  --

20. ביטלתן,  --,  --,  --

21. מוקירה,  --,  --,  --

22. הוטלו,  --,  --,  --

23. זומנו,  --,  --,  --

24. תובלנה,  --,  --,  --

25. תוקענה,  --,  --,  --

26. נובחים,  --,  --,  --

27. היטשטשה,  --,  --,  --

28. נואמת,  --,  --,  --

29. היבדקו,  --,  --,  --

30. מטמא,  --,  --,  --

חלק ב - ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים שלפניכם. (למעוניינים בתרגול נוסף)

*138*

חלק ג - ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים המודגשים בסוגריים שבמשפטים.

תרגיל 13

לפניכם סדרות של שני משפטים המכילים פעלים מודגשים. ענו על השאלות לפי הנדרש בכל סעיף וסעיף.

1. רות (מורידה) את הספרים.

היא (מורדת) במוסכמות.

ציינו במה שונים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

2. התלמידה (נוכחת) בכל השיעורים.

היא (נוכחת) בטעותה.

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

3. הנערות (נועצות) מסמר בקיר.

הן (נועצות) בחברותיהן.

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

4. החיילת (נוצרת) את נשקה.

בכיתתנו (נוצרת) אווירה נעימה.

ציינו במה זהים הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

5. הפרחים (יבלו) בלי מים.

הנהגים (יובילו) את הפרחים לשוק.

ציינו במה שונים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

6. האזור השומם הפך לארץ (נושבת).

היום (נושבת) רוח חמה.

ציינו במה נבדלים הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף).

*139*

תרגיל 14

לפניכם קבוצות של פעלים.

א. בכל קבוצה בחרו את הפועל היוצא דופן מבחינת השורש, וכתבו מהו השורש שלו.

ב. כתבו את השורש המשותף של שאר הפעלים. (ראו דוגמה)

*140*

דיוקי הגייה

*140*

1. בבניין קל בעתיד אותיות אית"ן נהגות בדרך כלל בתנועת i (חיריק מלא), וה"י" השורשית נחה.

אות בחיריק, י'- ייסד, אישן, יירש. (יש להקפיד על כתיבת ה"י" השורשית נוסף על אות אית"ן)

בגוף מדבר יש להקפיד על "א" תחילית: אירש, אישן, איבש.

2. בבניין קל בעתיד אותיות אית"ן של הפעלים י-ל-ד, י-ד-ע, י-ר-ד, י-ש-ב, י-צ-א, י-ל-כ נהגות בתנועת E (צירה), וה"י" השורשית נעלמת.

י-ר-ד - ארד, ירד, י-ש-ב נשב, תשב

3. בשורש י-כ-ל בבניין קל בעתיד התחילית הגויה בתנועת u (שורוק) - יוכל, תוכל, נוכל.

4. בבניין הפעיל המוספיות של הפעלים י-נ-ק, י-מ-נ, י-ש-ר, י-ט-ב, י-ל-ל הגויות בתנועת E (צירה מלא). אות בצירה, י' - הילד היטיב ללכת. הנערה מישירה מבטה. (ציווי י-ש-ר: הישר מבטך!)

5. יש להבחין בהגייה בין שורשי פ"י/ו בבניין נפעל לבין שורשי חפ"נ בבניין קל.

חפ"נ - עה"פ בתנועת E - שווא או חטף. נוכחים: נ-כ-ח קל (נמצאים), נועצים: נ-ע-צ קל (לנעוץ)

פ"י/ו - עה"פ בתנועת A - קמץ. נוכחים: י-כ-ח נפעל (מבינים), נועצים י-ע-צ נפעל (להתייעץ)

תרגיל

בחרו את הצורה הנכונה של הפועל המנוקד מבין השתיים הנתונות.

1. מחר אשן / אישן בביתי.

2. הוא נוכח / נכח במסיבה.

3. אתה תישב (ת' חיריק) / תשב(ת' צירה) על הספסל הראשון.

4. האם תוכל (ו' חולם) / תוכל (ו/ שורוק) לפגוש אותי?

5. האם היניקה / הניקה את תינוקה.

6. אני אצא / יצא מהחדר מיד.

7. המוצרים נוצרים (צ' שווא) / נוצרים (צ' קמץ) במפעל.

8. הוסף/ הוסיף שמן לסלט!

9. אל תבלבל / תבלבל (ב' ראשונה דגושה) את היוצרות.

10. הוא אינו מכיר (מ' צירה) /מכיר (מ' פתח) אותי.

11. לא יכולתי / יכלתי להגיע לפגישה.

12. טבול / טבול (ב' דגושה) את אצבעך במים!

13. היא הישירה (ה' צירה) / הישירה (ה' חיריק) מבטה לעברי.

14. הם נוכחים (כ' שווא) / נוכחים (כ' קמץ) בטעותם.

15. אשמח אם תלך (ת' חיריק) /תלך (ת' צירה) להרצאה.

16 .הרוחות נושבות (ש' שווא) /נושבות (ש' קמץ) בחוזקה.

17. אני רוצה שהוא ישב (י' חיריק) / ישב (י' צירה) לידי.

18. השומרים נוצרים (צ' שווא) / נוצרים (צ' קמץ )את נשקם.

19. האם מיניקה/מניקה את בנה.

20. הושב / הושיב את הפעוט על הכיסא!

21. הנערים נכחו / נוכחו לדעת שחברם צדק בעניין.

22. מחר אני אשן / אישן / יישן בביתו של חברי.

23. נכחתי / נוכחתי במקום בזמן פגישתם.

24. מוצרים אלה נוצרים (צ' שווא) / נוצרים (צ' קמץ) בשיטות חדשניות.

25. העבודה הקשה הוגיעה / הוגיע אותנו.

26. מתי אוכל (ו' שורוק) / אוכל (ו' חולם) לבקר אתכם?

27. חשבת המשרד הותירה / התירה את המסמכים על שולחנה.

28. החשבת הותירה / התירה לעוזריה להתבונן במסמכים.

*141*

גזרת נחי ל"י/ה (נל"י/ה)

*141*

לגזרה זו שייכים כל הפעלים שלה"פ שלהם היא "י" או "ה". באמצע מילה מופיעה "י" ובסוף מילה מופיעה "ה".

עבר

קל - בנה, בנתה

נפעל - נבנה, נבנתה

הפעיל - היגלה , היגלתה

הופעל - הוגלה, הוגלתה

המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד: בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל A (אות בקמץ, ה)

בעבר נסתרת הפועל מסתיים ב - אות בשווא, תה (ת' בקמץ)

בינוני

קל - בונה

נפעל - נבנה

הפעיל - מגלה (מ' פתח)

הופעל - מוגלה

המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד: בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל E (אות בסגול, ה).

עתיד

קל - יבנה, תבנינה

נפעל - היבנה, היבנינה

הפעיל - יגלה, תגלינה

הופעל יוגלה, תוגלינה

המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד: לפני הסיומת -נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - את בסגול, ינה.

בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל E (אות בסגול, ה).

לפני הסיומת -נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול, ינה.

ציווי

קל - בנה, בנינה

נפעל - היבנה, היבנינה

הפעיל - הגלה, הגלינה

הופעל - אין

המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד: בכל הבניינים הפועל בנוכח מסתיים בצליל E (אות בצירה, ה).

לפני הסיומת -נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול, ינה.

מקור נטוי

קל - לבנות

נפעל - להיבנות

הפעיל - להגלות

הופעל - אין

המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד: בכל הבניינים מסתיים ב- אות, ות.

שמות פעולה

קל - בניה

נפעל - היבנות

הפעיל - הגליה, השוואה

זיהוי שורש ובניין

כדי לזהות את השורש יש להטות את הפועל לנסתר ולבדוק אם מופיעה אחת מן הסיומות המאפיינות את גזרת נל"י/ה. כדי לזהות את הבניין יש להקביל את תחילת הפועל לגזרת השלמים או להטות לזמן עבר.

דוגמאות: הפועל "יבנו"

זיהוי השורש: הם יבנו - הוא יבנה (סיומת העתיד)

זיהוי הבניין: הם יבנו - הוא יבנה - ישמור בניין קל (הקבלה לשלמים)

הם יבנו - הוא יבנה - הוא בנה - שמר בניין קל (הטייה בעבר)

הפועל "מרבים"

זיהוי השורש: הם מרבים - הוא מרבה (סיומת הבינוני)

זיהוי הבניין: הם מרבים - הוא מרבה - מפקיד בניין הפעיל (הקבלה לשלמים)

הם מרבים - הוא מרבה - הוא הרבה - הפקיד בניין הפעיל (הטייה בעבר)

הערה לבניין קל

בבינוני פעול של בניין קל מסתיים הפועל ביחיד ב"י" שורשית עיצורית - בנוי, בנויה, בנויים, בנויות.

פעלים נוספים: קנוי, רצוי, פנוי ועוד.

*142*

תרגיל 1

ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים שלפניכם

*143*

עבר

פיעל - זיכה, זיכתה

פועל - זוכה, זוכתה

התפעל - התגלה, התגלתה

המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד:

בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל A (אות בקמץ, ה)

בעבר נסתרת הפועל מסתיים ב - אות בשווא, תה

בינוני

פיעל - מזכה

פועל - מזוכה

התפעל - מתגלה

המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד:

בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל E (אות בסגול, ה).

עתיד

פיעל - יזכה, תזכינה

פועל - יזוכה, תזוכינה

התפעל - יתגלה, תתגלינה

המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד:

בכל הבניינים הפועל מסתיים בצליל E (אות בסגול, ה).

לפני הסיומת -נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול ינה

ציווי

פיעל - זכה, זכינה

פועל - אין

התפעל - התגלה, התגלינה

המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד:

בכל הבניינים הפועל בנוכח מסתיים בצליל E (אות בצירה, ה).

לפני הסיומת -נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול, ינה.

מקור נטוי

פיעל - לזכות

פועל - אין

התפעל - להתגלות

המאפיינים של צורות הנסתר והיחיד:

בכל הבניינים מסתיים ב- אות, ות.

שמות פעולה

פיעל - זיכוי, פינוי

פועל - אין

התפעל - התגלות, הידמות

תרגיל 2

חלק א - ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים שלפניכם.

*144*

חלק ב - ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים המודגשים שבמשפטים.

תרגיל 3

א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל המופיע במשפט.

ב. בחרו פועל נוסף בעל שורש, בניין וגוף זהים לפועל המקורי. פועל זה צריך להיות בזמן אחר.

(בחרו את הפועל בזמן אחר, באופן שתוכלו להציב אותו בתוך המשפט המקורי)

1. הם מכלים את כל השאריות.

זמן אחר:

א. מכלימים

ב. יוכלו

ג. כלו

ד. יכלו

2. אתם תיסדו את הקרן החדשה.

זמן אחר:

א. יסדתם

ב. הסדרתם

ג. יסדתם

ד. מסיידים

3. נשתטיתי במסיבה.

זמן אחר:

א. משטים

ב. אשתטה

ג. מושיטים

ד. שותים

4. העיתונאי מתקשר עם מערכת העיתון.

א. קשרנו

ב. התקשרו

ג. תקשר

ד. יתקשר

5. הכוורנית רדתה דבש מהכוורת.

זמן אחר:

א. רודים

ב. יורדים

ג. ירדו

ד. תרדה

*145*

6. הן מדמות עצמו לנסיכות.

זמן אחר:

א. מדמות

ב. דמו

ג. ידמעו

ד. דוממות

7. הם מאגרפים את היד.

זמן אחר:

א. אוגרים

ב. גרפו

ג. התאגרפו

ד. אגרפו

8. תמצתי את דברי המרצה.

זמן אחר:

א. מציתים

ב. מציתי

ג. תמצתו

ד. אתמצת

9. השדות מדשיאים לאחר הגשם.

א. הדשיאו

ב. מדשנים

ג. הודשאו

ד. מדושנים

10. היא מועידה לנו את הדבר.

זמן אחד:

א. מועדת

ב. מעדה

ג. תועיד

ד. תיוועד

11. השדות מוריקים כל השנה.

זמן אחר:

א. יורקים

ב. הוריקו

ג. רקמו

ד. נרקמו

12. הסייעות תקנינה לתלמידים את החומר לקראת המבחן

זמן אחר:

א. קונים

ב. הקנו

ג. יקנו

ד. נקנו

הבחנה בין פעלים זהים או דומים

כדי להבחין בין שני פעלים בעלי צורה זהה או דומה יש להפוך את המשפט לעבר.

רדי את הדבש. - הוא רדה את הדבש. - ר- ד- י/ה קל נל"י/ה

רדי למטה. - הוא ירד למטה. - י- ר- ד קל נפ"י/ו

וכן: רדו, שבי, שבו, געי, געו, שלי שלו.

ההורים מרשים לנו לצאת. - הוא הרשה לו לצאת. אות בקמץ, ה - ר-ש-י/ה הפעיל נל"י/ה

הנער מרשים את חבריו. - הוא הרשים את חבריו. ר-ש-מ הפעיל שלמים (כמו הפקיד)

וכן: מעלים, משלים, מטעים, מלאים, מפנים, מתרים, מדהים.

היא כרתה בור (או מנהרה, פחם, יהלומים). הוא כרה בור. כ-ר-י/ה קל נלי"ה

היא כרתה ברית (או חוזה או עץ). הוא כרת ברית. כ-ר-ת קל שלמים

וכן: חרתה, שבתה, כפתה.

בנפעל - נכפתה, נכרתה. בהופעל - הוקשתה, הונחתה.

הוא ניסה לכפות את ידיי. חולם חסר - שלמים כ-פ-ת (כמו לשמור)

הוא ניסה לכפות את דעתו. אות, ות - נלי"ה כ-פ-י/ה

וכן: לכרת/ לכרות, לשבת / לשבות.

*146*

פעלים מורכבים

*146*

פעלים מורכבים הם פעלים שיש להם שני עיצורי שורש "בעייתיים", כלומר הם שייכים לשתי גזרות.

נטיית השורשים תהיה בהתאם לכללים של שתי הגזרות שהשורשים שייכים אליהן.

חפ"נ פלוס נל"י/ה:

השורשים נ-ט-י/ה, נ-כ-י/ה, נ-ד-י/ה, נ-ק-י/ה, נ-ז-י/ה (נ-ז-י/ה - פירושו התזה של מים)

נטה, יטה (קל) נטה, ינטה (נפעל) היכה, איכה (הפעיל) הוכה, מוכה (הופעל)

נפ"י/ו פלוס נל"י/ה:

השורשים י-ד-י/ה, י-ר-י/ה, י-נ-י/ה

ירה, יורה, אירה (קל)

נורה (ר' קמץ), נורה (ר' סגול) (נפעל)

הורה, אורה (הפעיל)

יידה/ מיידה (פיעל)

יודה, מיודה (פועל)

התוודה, אתוודה (התפעל)

נפ"א פלוס נל"י/ה

השורשים א-פ-י/ה, א-ב-י/ה

בבניין קל בעתיד בלבד: אופה, תאפה, תאפי, תאפינה, יאבו, תאבינה

שם הפועל: לאפות

שם פעולה: אפיה (הסבר לחטפים ראו בפרק "עיצורים גרוניים")

הבחנה בין פעלים בעלי צורה זהה השייכים למורכבים

בפעלים בעלי צורה זהה יש להפוך את המשפט לעבר.

(הפועל) בני מורה את פי. (הטייה לעבר) בני מרה את פי.

(ניתוח הפועל) מ-ר-י/ה קל (בהפעיל: להמרות) שורשים שונים,

(הפועל) הוא מורה לנו מה לעשות. (הטייה לעבר) הוא הורה לנו מה לעשות.

(ניתוח הפועל) י-ר-י/ה הפעיל (להורות) בניינים שונים

(הפועל) החייל יורה ברובה. (הטייה לעבר) החייל ירה ברובה.

(ניתוח הפועל) י-ר-י/ה קל שורש זהה,

(הפועל) החייל יורה לנו מה לעשות. (הטייה לעבר) החייל הודה לנו מה לעשות. (ניתוח הפועל) י-ר-י/ה הפעיל בניינים שונים

*147*

תרגיל 4

ציינו את השורש ואת הבניין של כל הפעלים המודגשים שלפניכם.

הבחינו בין פעלים דומים.

ב. (מרשים) לי לבלות עד חצות.

6. א. בני (מפנים) את רגשותיו.,  --,  --

ב. הם (מפנים) את מבטם למרצה.,  --,  --

7. א. הנערה (שבתה) את לבי.,  --,  --

ב. בערב שבת (שבתה) המלאכה.,  --,  --

8. א. הנוער (מתרים) היום ללב"י.,  --,  --

ב. ההורים (מתרים) בילדיהם.,  --,  --

9. א. היא (חרתה) את שמה.,  --,  --

ב. התנהגותה (חרתה) לי.,  --,  --

10. א. עליך (לכרות) אוזן לדבריי.,  --,  --

ב. לא רצוי (לכרות) את העץ הזה.,  --,  --

11. א. (רדי) את החלות מהתנור!,  --,  --

ב. (רדי) למרגלות ההר!,  --,  --

12. א. (שלו) נעליכם מעל רגליכם!,  --,  --

ב. (שלו) את הצדפות מן המים!,  --,  --

13. א. (שבי) לצדי!,  --,  --

ב. (שבי) את החייל!,  --,  --

14. א. הם (מעלים) על נס את פעלנו.,  --,  --

ב. הנער (מעלים) את כישרונותיו.,  --,  --

15. א. רן (מטעים) את קריאתו.,  --,  --

ב. החיילים (מטעים) את האויב.,  --,  --

16. א. הנער (מדהים) ביכולת נגינתו.,  --,  --

ב. חומרים אלו (מדהים) את הבגד.,  --,  --

17. א. הבן הצעיר (מורה) את פי אמו.,  --,  --

ב. השעון (מורה) לנו על השעה.,  --,  --

18. א. התלמיד (יורה) תשובה מהר.,  --,  --

ב. השלט (יורה) לנו את הדרך.,  --,  --

19. א. אל (תטעו) בדרך הפעולה.,  --,  --

ב. את העצים (תטעו) בשדרה.,  --,  --

20. א. הפרות (יגעו) ברפת,  --,  --

ב. הם (יגעו) בחפצים אלה.,  --,  --

ג. הם (ייגעו) מרוב עבודה.,  --,  --

תרגיל 5

בחרו את התשובה המתאימה בכל סעיף וסעיף.

1. בחרו את הפועל היוצא דופן מבחינת הגזרה בכל אחת מן השורות.

(1) א. מרבים ב. מקנים ג. מכהים ד. מרדים

(2) א. מפנים ב. תמהים ג. הוזים ד. מעונים

(3) א. לפתה ב. קנתה ג. רזתה ד. הזתה

*148*

2. איש זה (מעלים) הכנסות.

הסבלים (מעלים) את הרהיטים.

מה משותף לפעלים המודגשים בשני המשפטים (שורש, בניין, זמן, גוף)?

3. הילד (הותיר) את ארוחתו על השולחן לאחר שאביו (התיר) לו זאת, למרות שקודם לכן (התרה) בו לא לעשות כן.

מה המשותף לשלושת הפעלים המודגשים?

4. העגל (יגעה).

הנער (יגע) בחפץ.

מה המשותף לשני הפעלים המודגשים? במה הם שונים זה מזה?

5. איזה פועל יוצא דופן מבחינת השורש?

א. נוקשים ב. מקישים ג. מקשים ד. מתנקשים

6. ההורים (מרשים) לי לחזור מאוחר.

צורת העתיד של הפועל היא:

א. ירשו (י' קמץ) ב. ירשו (י' פתח) ג. יירשו ד. ירשים

7. הדייג שולה את הדגים.

צורת העתיד של הפועל היא:

א. ישלה (י' פתח) ב. ישל ג. ישלול ד ישלה (י' חיריק)

8. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הבניין?

א. זיכה ב. היטה ג. פינה ד. שינה

9. איזה פועל בנוי מהשורש ת-ר-י/ה בבניין הופעל?

א. הותר (ת' דגושה) ב. הותר ג. הותרה (ת' דגושה) ד. הותרה

10. איזה פועל בנוי מהשורש ש-ב-י/ה בבניין .קל?

א. תשבו ב. תושיבו ג. תשבי ד. משיבה

11. איזה פועל בנוי מהשורש כ-ל-י/ה בבניין פיעל?

א. מכלים (מ' שווא, כ' פתח) ב. מכלים (מ' פתח, כ' שווא) ג. כוללים ד. הכילו

12. איזה פועל מבין הפעלים שלפניכם אינו שייך לגזרת נלי"ה?

א. שעתה ב. ישעו ג. תשעינה ד. מושיעים

13. איזה פועל מבין הפעלים שלפניכם יוצא דופן מבחינת הגזרה?

א. משלה (מ' פתח) ב. משלה (מ' קמץ) ג. משלימה ד. השלימה

14 . היא (חרתה) את דמותו בזיכרונה.

היא (התחרטה) נגד יריבתה.

במה נבדלים שני הפעלים המודגשים זה מזה?

15. הילדים (הימרו) את פי הוריהם.

אנשים אלה (הימרו) בקזינו.

במה שונים שני הפעלים זה מזה?

16. הוא (מפנים) את רגשותיו.

השוטרים (מפנים) את האיש לחנייה.

מה המשותף לשני הפעלים המודגשים?

17. אל (תטעו) בפתרון השאלה.

מתי (תטעו) את העצים?

במה נבדלים שני הפעלים זה מזה?

18. אנו (נרדה) את הדבש.

הדבש (נרדה) בידי הדבוראי.

מה המשותף לשני הפעלים המודגשים?

19. הרצועה (הותרה).

הנער (הותרה) לא לחזור מאוחר.

במה נבדלים שני הפעלים זה מזה?

20. הארוחה (הותרה) על השולחן.

הכניסה למקום (הותרה) לנו.

מה המשותף לשני הפעלים המודגשים?

*149*

דיוקי הגייה

*149*

1. באמצע המילה ה"י" השורשית נחה, ויש להקפיד על כתיבתה -

נבנית, מתגלית, תזכינה.

2. פה"פ בבניין קל בגוף נוכחים ונוכחות בעבר הגויה בתנועת E (שווא).

בניתם, קניתן.

3. משקל פעל שכיח בבניין קל - נכה, נכה, נכים, נכות.

צורות נוספות: רזה, קשה, כבה.

4. צורות הבינוני והעתיד מסתיימות ב-אות בסגול, ה - קונה, יקנה.

5. בעבר עה"פ הגויה בתנועת A (קמץ), ואילו בבינוני עה"פ הגויה בתנועת E (סגול).

הוא נראה (א' קמץ)אתמול. הוא נראה (א' סגול) עכשיו. יש לומר: נראה (א' סגול) לי. נדמה לי.

הבית נבנה (נ' קמץ) לפני שנה. הבית נבנה (נ' סגול) בימים אלה.

6. צורות המקור הנטוי בגזרת נחי ל"י/ה מסתיימות ב- אות, ות - לגלות, להתגלות. יש לומר לכבות ולא לכבה, לקרות ולא לקרוה.

7. בבניינים קל ופיעל בגוף ראשון ושני בעבר עה"פ הגויה בתנועת i (חיריק מלא) - גליתי, כביתי.

בכל שאר הבניינים עה"פ הגויה בעבר בתנועת E (צירה) - נפניתי, הגליתי או בתנועת i (חיריק מלא) - נבניתי, הגליתי.

תרגיל 6

בחרו את הצורה הנכונה מבין השתיים הנתונות בכל אחד מן המשפטים.

1. אכסה (א' חטף פתח) / אכסה (א' סגול) אותו כאשר יהיה קריר.

2. החיזיון נגלה (ל' קמץ) /נגלה (ל' סגול) לעינינו כשהגענו למקום.

3. השוער הפנה (נ' סגול) / הפנה (נ' קמץ) אותנו לבניין המתאים.

4. שכחתם (ש' קמץ)/ שכחתם (ש' שווא) לכבות / לכבה את האור.

5. המעשה שעשית אינו נראה (א' קמץ) / נראה (א' סגול) לי.

6. הבית ברחוב זה נבנה (נ' סגול) / נבנה (נ' קמץ) בימים אלו.

7. מדוע לא כבית (כ' דגושה) / כבית את האור בחדרך?

8. אל תכרה (כ' דגושה) / תכרה כאן בור.

9. השופטת זיכתה (כ' דגושה) / זיכתה את הנאשם.

10. האם קניתם (ק' שווא) / קניתם (ק' קמץ) את כל המצרכים למסיבה?

11. הדבר עשוי לקרות / לקרוה בכל רגע.

12. מזג האוויר השתנה (נ' צירה) / השתנה (נ' פתח) לפתע.

13. הילד הנכה (נ' קמץ) / נכה (נ' צירה) השתלב בכל פעילויות חבריו.

14. המפקדת: "אל תירה (ר' קמץ) /תירה (ר' סגול) לפני מתן הפקודה!"

15. נראה (א' סגול) / נראה (א' קמץ) לי שהערב אבלה יפה.

16 . האב מכסה / מכסה (כ' דגושה) את הסיר לאחר גמר הבישול.

17. הבגד התבלה (ל' סגול) / התבלה (ל' קמץ) מרוב שימוש.

18 . הוא יירה / יירה ברובה רק לאחר שמיעת הפקודה.

19. אני מכיר (מ' צירה) / מכיר (מ' פתח) אותן כבר זמן רב.

20. נבוא לגבות (ב' דגושה) / לגבות את החוב הערב.

21. כיסיתי / כיסיתי (כ' דגושה) את התינוק בשמיכה דקה.

22. אם לא תקשיב להוראות, עלול לקרוה / לקרות אסון.

23. הלילה אני אשן /אישן בביתך.

24. אני יבקש / אבקש ממך להחליף לי ספר בספרייה.

25. תודה שפניתם (פ' שווא) /פניתם (פ' קמץ) אלינו באדיבות.

26. אנו מבקשים מכם להתפנה / להתפנות מעיסוקיכם.

27. לא נוכל (ו' חולם) / נוכל (ו' שורוק) לסרב לכם.

28. אני מציג (מ' פתח) /מציג (מ' צירה) את תמונותיי בתערוכה.

*150*

גזרת נחי ל"א (נל"א)

*150*

לגזרה זו שייכים כל הפעלים שלה"פ שלהם היא "א".

- לה"פ "א" כתובה בכל הנטייה.

- כאשר ה"א" אמורה להיות מנוקדת בשווא נח, היא נחה.

- בגוף נסתר נטיית הפעלים דומה בצליל לנטיית הנסתר בגזרת השלמים.

- סימני הבניינים כמו בגזרת השלמים.

עבר

קל - מצא, צמא

נפעל - נמצא, נמצאתי

הערות לכל הבניינים שבגזרה:

בסוף מילה בא קמץ - שמר - מצא, נשמר - נמצא

באמצע מילה בא צירה - נשמרתי - נמצאתי

בינוני

קל - מוצא, צמא, מוצאת

נפעל - נמצא, נמצאת

הערות לכל הבניינים שבגזרה:

צורות בינוני יחידה המסתיימות בשלמים ב- אות בסגול, אות בסגול, ת, מסתיימות בגזרה זו ב- אות בצירה, את.

עתיד

קל - ימצא, תמצאנה

נפעל - ימצא (מ' דגושה בקמץ, צ' צירה), תמצאנה

ציווי

קל - מצא, מצאנה

נפעל - המצא, המצאנה

הערות לכל הבניינים שבגזרה:

בעתיד ובציווי - לפני הסיומת -נה עה"פ מנוקדת בסגול, ולה"פ נחה - אות בסגול, אנה.

מקור נטוי

עבר - למצוא

נפעל - להימצא

שמות פעולה

עבר - מציאה

נפעל - המצאות

הערות לבניין קל:

1. בעבר ובבינוני יבואו השורשים האלה במשקל פעל: מלא, טמא, ירא, צמא, שנא (בבינוני שונא).

2. בבינוני פעול של בניין קל בשורשים מ-צ-א, ח-ב-א, ס-מ-א, נ-ש-א, ק-ר-א (ראשי תיבות של פה"פ: "מחסן ק") מופיעה "י" במקום ה"א" השורשית:

ס-מ-א - סוכן סמוי.

נשא - האיש נשוי.

מצא - פרח מצוי.

קרא - דן קרוי על שם דודו.

ח-ב-א הוא חבוי.

*151*

תרגיל 1

ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים שלפניכם.

*152*

תרגיל 2 - תרגיל חזרה (כל הגזרות שנלמדו עד כה)

חלק א - ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים שלפניכם.

*153*

חלק ב - ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים שבמשפטים.

חלק ג - ציינו את השורש ואת הבניין של הפועל המשובץ במשפט.

*154*

תרגיל 3

בחרו את התשובה המתאימה על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.

1. באיזו מילה מבין המילים בכל אחת מן השורות ה "י" בסוף המילה אינה שורשית?

(1) א. קרוי ב. עשוי ג. פדוי ד. שרוי

(2) א. חצוי ב. נשוי ג. דהוי ד. בנוי

(3) א. פנוי ב. נטוי ג. כבוי ד. חבוי

(4) א. סמוי ב. לקוי ג. קנוי ד. כפוי

(5) א. שנוי ב. שבוי ג. מצוי ד. שתוי

2. איזה פועל מבין הפעלים הבאים אינו שייך לגזרה נל"י/ה?

א. שרויה ב. סמויה ג. גלויה ד. בנויה

3. איזה פועל מבין הפעלים הבאים שייך לגזרת נל"י/ה?

א. כלואה ב. מצויה ג. עשויה ד. חבויה

4. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הגזרה?

א. קפוא ב. כלואה ג. חבוי ד. קנויה

5. הן תמצאנה את הספר בספרייה.

צורת העבר של הפועל היא:

א. המציאה ב. תמציא ג. מצוי ד. מצאו

6. האסירות תכלאנה בתנאים משופרים.

צורת הבינוני של הפועל היא:

א. מכליאות ב. כולאות ג. כלואות ד. נכלאות

7. הנערים החזיקו בעץ ולא הירפו.

צורת העתיד של הפועל היא:

א. ירפאו ב. ירפו (י' שווא, פ' פתח) ג. ירפו ד. יתרופפו

8. איזה פועל אינו שייך לגזרה נל"י/ה?

א. שבויים ב. מצויים ג. דחויים ד. שרויים

9. איזה פועל אינן ניתן לניתוח כפול? (שני שורשים שונים)

א. רדי ב. שבי ג. טעי ד. קחי

10 .בזירת הפשע תמצאנה כל ההוכחות.

הבניין של הפועל הוא:

א. התפעל ב. נפעל ג. פיעל ד. הפעיל

*155*

פעלים מורכבים

*155*

חפ"נ פלוס נל"א: השורשים נ-ב-א, נ-ש-א.

נשא, נשאתי, ישא, שא (קל) נבא, ינבא, (נפעל) השיא, אשיא (הפעיל) הושא,

מושא (הופעל)

נפ"י/ו פלוס נל"א: השורשים י-ר-א, י-צ-א

יצא, יוצאת, אצא, לצאת (קל) נורא, יוורא, (נפעל) הוציא, הוצא (הפעיל) הוצא,

יוצא (הופעל)

תרגיל 4

בסעיפים 1 ו-2 - ציינו נכון / לא נכון לאחר כל משפט.

1. א. הפועל סמוי והפועל בנוי שייכים לאותה גזרה, והם באותו בניין. נכון / לא נכון

ב. הפועל קרוי והפועל תקראנה שייכים לאותו בניין. נכון / לא נכון

ג. לפועל תסתמאנה ולפועל סמוי יש אותו שורש, והם שייכים לאותה גזרה. נכון / לא נכון

ד. הפועל תקראנה (ת' חיריק) והפועל תקראנה (ת' פתח) שייכים לאותו בניין. נכון / לא נכון

2. א. הפועל שרוי והמילה שנוא שייכים לאותה גזרה. נכון / לא נכון

ב. לפועל מצוי ולפועל ממציא שורש זהה. נכון / לא נכון

ג. הפועל מצוי והפועל מוצא (מהכיתה) שייכים לאותו הבניין. נכון / לא נכון

ד. הפועל מצוי והפועל מוצא הם בעלי אותו שורש ושייכים לאותו הבניין. נכון / לא נכון

בסעיפים 3 עד 15 - ענו על השאלות על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.

3. הם (מוחאים) כפיים כדי להראות שהם (מוחים) נגד התקנות.

במה דומים שני הפעלים זה לזה (שורש. בניין. זמן. גוף)?

4. הנער משלים את עבודתו.

השלטונות משלים את הציבור.

במה נבדלים שני הפעלים זה מזה (שורש. בניין. זמן. גוף)?

5. הקבוצה כרתה ברית עם יריבתה.

רגלו נכרתה בניתוח.

במה דומים שני הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

6. בית חדש-נבנה בשכונה.

אנו נבנה את ביתנו במו ידינו.

במה דומים שני הפעלים זה לזו (שורש, בניין, זמן, גוף)?

7. האנשים ניצלו מן השרפה, אולם בעלי החיים ניצלו בה.

במה נבדלים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

8. בחדר זה נמצא מסמך חשוב. אנחנו נמצא אותו לאחר חיפושים רבים.

במה נבדלים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

9. מלאו את הכד במים!

החדרים מלאו במבקרים.

במה נבדלים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)

*156*

10. הפעלים מיטיב, הורדת, הבט, תמצאנה.

מה המשותף לכל הפעלים?

11. הם מרפים את השרירים.

ההורים מרפאים את ילדיהם.

במה נבדלים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

12. היא מועידה את הפגישה לשעה אחת.

היא מועדת על אבני המדרכה.

במה נבדלים שני הפעלים זה מזה שורש, בניין, זמן, גוף)?

13. היא הוזה בהקיץ.

הוא הורה לי את הדרך.

במה נבדלים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

14. סקרנו אותם לקראת התערוכה.

סקרנו את האירוע.

במה דומים שני הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן], גוף) ובמה הם שונים?

15. המנורה תודלק בשעות הערב.

המטוס תודלק לפני ההמראה.

במה נבדלים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

דיוקי הגייה

*156*

1. בבניין פיעל ובבניין התפעל עה"פ הגויה בתנועת E (צירה) כמו בגזרת השלמים.

יש להקפיד במיוחד בזמן עבר ובמקור נטוי.

פיעל- סיפר - מילא, ביטא לספר - למלא, לדכא

התפעל - התלבש - התמלא להתלבש - להתמלא

2. בבניין פועל עה"פ הגויה בצליל A (בקמץ) כמו בגזרת השלמים.

סופר - מולא מסופר - ממולא, מחוטא, מבוטא יסופר ימולא, ידוכא

3. בגוף ראשון ושני בעבר ה"א" נחה, והתנועה שלפניה הגויה בצליל E (צירה). יש להקפיד על כתיבת ה"א" אף על פי שהיא נחה - דכאנו, בטאת

יש להקפיד על כלל זה במשקל פעל בבניין קל - מלאתי, שנאתי, צמאנו וכן בצורות הבינוני - שונאת, קופאת.

4. בגוף נסתרת בעבר ה"א" כתובה והגויה בצליל A (קמץ).

שמרה - שנאה, סיפרה - קנאה, מלאה. (ולא קינתה, מילתה)

5. יש להבחין בין השורש מ-ח-א לשורש מ-ח-י/ה.

מחא כף - מחאתי, מחא, מוחאים. מחה נגד העוולה - מחיתי, מחינו, מחי.

מחה את הזיעה ממצחו.

*157*

תרגיל 5 דיוקי הגייה

חלק א - בחרו את הפועל שניקודו מעיד על הגייה נכונה.

1. מלאנו / מלינו את בקשתך.

2. על הנער להתבטא / להתבטות יפה.

3. הנערה קינאה / קינתה בחברתה.

4. יש למלא / למלות את הכד.

5. הפקיד מילא (ל' צירה) / מילא (ל' קמץ) את דוח הפעולה.

6. שניתי / שנאתי את הרעיון.

7. הנער מדוכא (כ' סגול) / מדוכא (כ' קמץ) בגלל הבחינה.

8. הן תמצאנה (צ' סגול) / תמצאנה (צ' קמץ) אותו.

9. התחבאי / התחבי מפניו.

10. נבראנו (ר' צירה) / נבראנו (ר' קמץ) מחדש.

11. יראנו (ר' צירה) /יראנו (ר' קמץ) מפניו.

12. הילדה מילתה / מילאה את הדלי.

13. הם מחו / מחאו כף.

14. העציר יכלא (כ' דגושה) / יכלא.

15. אני אקפא (פ' דגושה) / אקפא מקור.

16. אסור לשנות / לשנוא אותו.

17. האם מצאתם (מ' קמץ) / מצאתם (מ' שווא) את המסמכים?

18. ריפיתי / ריפאתי את אבי.

19. הרופא ריפא (פ' צירה) / ריפא (פ' קמץ) את האיש.

20. המזרק מחוטא (ט' סגול) / מחוטא (ט' קמץ).

חלק ב - בכל משפט מנוקדים שני צמדי פעלים. בכל צמד בחרו את הפועל שניקודו מעיד על הגייה נכונה.

1. הנערה מילאה / מילתה את חדרה ברהיטים ישנים, והדבר דיכא (כ' צירה) / דיכא (כ' קמץ) אותה.

2. הכרוב הממולא (ל' צירה) /הממולא (ל' קמץ) טעים לחכי, ורציתי להתבטא / להתבטות בקשר לכך.

3. נתגלה (ל' סגול) / נתגלה (ל' קמץ) לעיניי התיק שהתבלה (ל' קמץ) / התבלה (ל' סגול) מרוב שימוש.

4. הקהל מיהר למחות / למחוא כפיים כשמראהו של האיש השתנה (נ' סגול) / השתנה (נ' קמץ) על הבמה.

5. הנוכחים (כ' קמץ) / הנוכחים (כ' שווא) רצו למחות / למחוא נגד השלטון.

6. אנו מציעים (מ' שווא) / מציעים (מ' קמץ) לך לכבה / לכבות את האור.

7. הוא ביקש / ביקש (ב' דגושה) ממני לטאטא / לטאטות את החדר.

8. הנערה קנתה / קנאה בחברתה, והדבר התבטא (ט' צירה) / התבטא (ט' קמץ) בהתנהגותה.

9. אל תשבור ב' דגושה) / תשבור את הפסל בזמן שהשומר ישן / יושן.

10. הוא יכחיש / יכחיש (כ' דגושה) את ההאשמות ולא ירגיש מדוכא (כ' צירה) / מדוכא (כ' קמץ) .

11. לא יכלתי / יכולתי להפעיל את הטלוויזיה כי החדר התמלא (ל' צירה) / התמלא (ל' קמץ) באנשים.

12. הילדים התחבו / התחבאו מפני חבריהם לאחר שביטאו / ביטו את הסיסמה.

13 .הם נוכחים (כ' שווא) / נוכחים (כ' קמץ) בכל השיעורים ונוכחים (כ' שווא) / נוכחים (כ' קמץ) לדעת שהעניין משתלם.

14. ירון מביט (מ' פתח) / מביט (מ' צירה) בנער שהחל לרכוב / לרכב על אופניו.

15 .הנער מכדרר (כ' דגושה) /מכדרר בכדור לאחר שהציע (ה' צירה) /הציע (ה' חיריק) למאמן לשתפו במשחק.

16 . עיניו של הנער יבדקו (ב' דגושה) / יבדקו כאשר יתאפשר לו לנסוע / לסוע לרופא.

17. כשאישן / אשן אצלך, נוכל למלות / למלא את המשימה המוטלת עלינו.

18. המדריך כיוון (כ' דגושה) / כיוון את הקבוצה לעבר הרחבה ושם הרקיד (ה' חיריק) /הרקיד (ה' צירה) אותם.

*158*

לפניכם קבוצות של פעלים.

א. בכל קבוצה בחרו את הפועל היוצא דופן מבחינת השורש, וכתבו מהו השורש שלו.

ב. כתבו את השורש המשותף של שאר הפעלים. (ראו דוגמה)

*159*

טלפונים סלולריים ממכרים כמו סיגריות / ד"ר איתי גל

מחקר בריטי חדש מגלה שאחד מכל שישה מכור לטלפון סלולרי. לאחר שהרחיקו מהנבדקים את הטלפון הסלולרי אבחנו החוקרים תופעות של לחץ ושל עצבנות.

(א)

לא יכולים רגע בלי הסלולרי אתם לא לבד: מחקר בריטי חדש מגלה שאחד מכל שישה צעירים מכור לטלפון הנייד. הרחקה של הסלולרי גרמה אצל הנבדקים לתופעות של לחץ ועצבנות ממש בדומה להתמכרות לסיגריות ולהימורים.

(ב)

הפסיכולוג ד"ר דיוויד שפילד ועמיתיו מאוניברסיטת סטפורדשייר, המציגים את תוצאות המחקר השבוע בכנס האגודה הבריטית לפסיכולוגיה, בדקו 106 סטודנטים אשר נשאלו על הרגלי השימוש בטלפון הנייד. מעל 16 אחוז מהנשאלים נמצאו סובלים מבעיות נפשיות הקשורות לשימוש בטלפון הסלולרי.

(ג)

בין היתר נמצא כי הנשאלים מבלים זמן רב מהיממה בעיסוק כלשהו הקשור לטלפון, והם דיווחו על עצבנות ואי-שקט בגלל הניסיון לקצץ בשיחות בסלולרי. עוד העידו הנשאלים כי הם משקרים לעמיתיהם באשר למשך השימוש הרב שלהם בסלולרי.

(ד)

במחקר נוסף בדקו החוקרים את הקשר בין לחץ הדם לבין השימוש בסלולרי. החוקרים בדקו את לחץ דמם של 20 נבדקים בזמן שעשו שימוש בטלפון הנייד, ולאחר שנלקח מהם הנייד. תוצאות המחקר גילו כי לחץ הדם של הנבדקים היה נמוך יותר בזמן השיחה בטלפון בהשוואה לתקופה ששהו ללא טלפון סלולרי.

(ה)

"מדובר בהתמכרות לכל דבר כמו לסיגריות ולהימורים", אמר ד"ר שפילד, "הטלפון הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום, קבלת שיחה בסלולרי גורמת לתחושת ביטחון עצמי גבוהה ולהרגשה טובה, בעוד שזמן שחולף ללא שיחות בסלולרי גורם לאנשים להיות מדוכדכים ולא רצויים".

(ו)

"שאלת הביצה והתרנגולת היא האם הטלפון הנייד גורם לאנשים להיות לחוצים יותר, או שמא אנשים שמלכתחילה לחוצים יותר מרבים יותר להשתמש בטלפון נייד", אומר ל-ynet ד"ר ארז ברנע, מומחה לפסיכיאטריה, "על שאלות אלה שני המחקרים אינם עונים".

(ז)

"התמכרות להרגלים אינה חדשה", מוסיף ד"ר ברנע, "היא מוכרת מתחומים רבים - גלישה באינטרנט, משחקי מחשב, קניות ועוד. גם התמכרויות הכוללות מרכיב פיזיולוגי, כמו עישון או אכילה, יש בהן ממד של התמכרות להתנהגות ולהרגל. כדאי לזכור, שהכפתור החשוב ביותר בטלפון הנייד הוא כפתור הכיבוי, ורצוי להגביר את השימוש בו, זה משתלם גם כלכלית".

מעובד מתוך כתבה שהתפרסמה ב-YNET 15/9/2006

שאלות הבנה

1. במה מתבטאת התמכרות לטלפון נייד על פי הטקסט? מנו לפחות שלושה תסמינים (סימני היכר להתמכרות), שמתוכם לפחות אחד מציין סימן חיובי.

*160*

2. "על שאלות אלה שני המחקרים אינם עונים". (פסקה (ו))

לאילו שאלות מתייחס המאזכר "אלה"? נסחו את תשובתכם כשתי שאלות נפרדות.

3. המומחה לפסיכיאטריה, ד"ר ארז ברנע, מגדיר את תוצאות המחקרים במילים "שאלת הביצה והתרנגולת".

א. מה פירוש ביטוי זה?

ב. כיצד משתקף ביטוי זה בתוצאות המחקרים שעליהם הטקסט מדווח?

4. מהי המלצתו של כותב הטקסט? מהו הנימוק שהוא מוסיף להמלצתו?

תרגילים .בפועל

1. לפניכם ארבעה משפטים מתוך הקטע, ובכל אחד מהם יש פועל מודגש.

(1) "אחד מכל שישה צעירים (מכור) לטלפון הנייד." (פתיח)

(2) "...האם הטלפון הנייד גורם לאנשים להיות (לחוצים) יותר..." (פסקה (ו))

(3) "...כסובלים מבעיות נפשיות ה(קשורות) לשימוש בטלפון הסלולרי." (פסקה (ב))

(4) "זמן שחולף ללא שיחות בסלולרי גורם לאנשים להיות... לא (רצויים)." (פסקה (ה))

א. מה המשותף לארבעת הפעלים מבחינת הבניין והזמן?

ב. במה שונה הפועל רצויים משאר הפעלים מבחינת הגזרה?

2. לפניכם ארבעה משפטים מתוך הטקסט, ובכל אחד מהם פועל מודגש. שימו לב: במשפט (2) שני פעלים.

(1) "החוקרים בדקו את לחץ דמם של 20 נבדקים בזמן ש(עשו) שימוש בטלפון נייד." (פסקה (ד))

(2) "תוצאות המחקר (גילו) כי לחץ הדם... בהשוואה לתקופה ש(שהו) ללא טלפון..." (פסקה (ד)).

(3) "או שמא אנשים שמלכתחילה לחוצים יותר (מרבים) יותר להשתמש..." (פסקה (ו))

(4) "על שאלות אלה שני המחקרים אינם (עונים)". (פסקה (ו))

א. נתחו את השורש ואת הבניין של חמשת הפעלים המודגשים.

ב. מה משותף לכל הפעלים?

ג. מיינו את הפעלים לשתי קבוצות על פי הזמן שהם נתונים בו. תנו כותרת לכל קבוצה.

ד. מדוע, לדעתכם, יש שימוש בזמנים אלה?

ה. במשפט (4) נאמר:... המחקרים אינם עונים.

צורת שם הפועל של הפועל עונים היא:

(א) לענות (ע' פתח) (ב) לענות(ע' חטף פתח) (ג) להתענות

3. (1) לפניכם שלושה משפטים מתוך הטקסט, ובכל אחד מהם יש פועל מודגש.

(1) "טלפונים סלולריים (ממכרים) כמו סיגריות." (כותרת הכתבה)

(2) "אחד מכל שישה צעירים (מכור) לטלפון הנייד." (פתיח)

(3) "ההתמכרות להרגלים אינה חדשה... היא (מוכרת) מתחומים רבים." (פסקה (ז))

נתחו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.

*161*

(2) לפניכם ארבעה משפטים נוספים ובהם פעלים מודגשים.

(4) אנו (מכירים) בחורה זו כבר שנים רבות.

(5) אנשים אלה (התמכרו) למשחקי מחשב.

(6) בשלושה דברים אדם (ניכר): בכיסו, בכוסו ובכעסו. (מסכת עירובין סה)

(7) ראיתי אותו ברחוב, אך הוא (התנכר) לי.

א. נתחו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.

ב. מיינו את שבעת הפעלים (מקבוצות (1) ו-(2).) לשתי קבוצות על פי הגזרה. תנו כותרת לכל קבוצה.

4. (1) "(הרחקה) של הסלולרי גרמה אצל הנבדקים לתופעות של לחץ ושל עצבנות." (פסקה (א))

(2) "גם התמכרויות הכוללות מרכיב פיזיולוגי, כמו (עישון) או (אכילה), כוללות מרכיב של (התמכרות) ל(התנהגות) ול(הרגל)." (פסקה אחרונה)

א. מה המשותף לכל המילים המודגשות מבחינת חלקי הדיבור?

ב. נתחו כל מילה לשורש ולבניין.

ג. אילו שתי מילים שייכות לאותו הבניין, אך שונות מבחינת התבנית?

5. לפניכם ארבעה זוגות של פועל ושל שם פעולה הלקוחים מתוך הטקסט.

(1) מגלה - גילוי (2) מבלים - בילוי (3) מרבים - ריבוי (4) מכבים - כיבוי.

א. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מהפעלים ומשמות הפעולה שלעיל.

ב. בחרו את הזוג שאין בו התאמה בין תבנית שם הפעולה לבניין של הפועל.

(לדוגמה, שם הפעולה ריקוד (פיעל) והפועל רקד (קל) - אין ביניהם התאמה)

ג. לאיזו תבנית של שם פעולה היינו מצפים בבניין של הפועל שציינתם בסעיף ב?

6. לפניכם שני משפטים ובהם שני פעלים בצורת בינוני.

(1) "החוקרים בדקו את לחץ דמם של 20 (נבדקים)." (פסקה ד)

(2) במחקר (נבדקים) 20 סטודנטים על הרגלי השימוש שלהם בטלפון הסלולרי.

א. קבעו מהו חלק הדיבור שכל אחת מן המילים שייכת אליו.

ב. המירו את צורת הבינוני לשם פועל באותו הבניין.

הבעה - כתבו מאמר בהיקף של עמוד עד עמוד וחצי על אחד מהנושאים שלפניך.

1. בימינו מרבית בני האדם מתקשרים זה עם זה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

כתבו מאמר ובו תארו כיצד קביעה זו באה לידי ביטוי בחיי היומיום, העלו את יתרונותיה ואת חסרונותיה של התקשורת הבין-אישית המודרנית בת זמננו והביעו דעתכם על סוג התקשורת העדיף בעיניכם.

2. ההתמכרות לסוגיה הרבים היא אויב הגוף והנפש. כתבו מאמר ובו דונו בשני סוגי התמכרויות המוכרים לכם. תארו כל אחת מההתמכרויות ועמדו על השלכותיהן השליליות ועל הדרכים להילחם בהן.

*162*

העיצורים הגרוניים

*162*

העיצורים הגרוניים הם: א. ה. ח. ע. פלוס ר (הא"ח ר"ע)

- כל העיצורים הגרוניים אינם מקבלים דגש

- לא יבוא בהם שווא נע. (העיצורים הגרוניים: א. ה. ח. ע. (למעט העיצור ר)

- קשה להגות אותם בשווא נח (העיצורים הגרוניים: א. ה. ח. ע. (למעט העיצור ר)

- קשה להגות לפניהם חיריק. (העיצורים הגרוניים: א. ה. ח. ע. (למעט העיצור ר)

הסבר התנועות מוצג לצורך זיהוי הבניינים. בבחינה אין נשאלים על התהליך.

הדגש

העיצורים הגרוניים אינם מקבלים דגש. במקרים מסוימים הם מקבלים תשלום דגש (ת"ד).

תשלום דגש

אות בחיריק, אות - אות בצירה, א (חיריק הופך לצירה)

אי תשלום דגש

אות בחיריק, ח

התנועה הקטנה שלפני העיצור הגרוני נשמרת (ואין דגש).

תשלום דגש

אות בפתח, אות - אות בקמץ, א (פתח הופך לקמץ)

אי תשלום דגש

אות בפתח, ח

התנועה הקטנה שלפני העיצור הגרוני נשמרת (ואין דגש).

תשלום דגש

אות בקובוץ, אות - אות בחולם, א (קיבוץ הופך לחולם חסר)

אי תשלום דגש

אות בקובוץ, ח

התנועה הקטנה שלפני העיצור הגרוני נשמרת (ואין דגש).

התהליך: לפי סיפר צריך להיות בירך (תשלום דגש) ברך (ב' בצירה).

לפי סופר צריך להיות בורך (ב' בקובוץ) (תשלום דגש) בורך (ב' בחולם)

לפי התלבש צריך להיות התברך (ב' בפתח) (תשלום דגש) התברך (ב' קמץ)

מתי יבוא תשלום דגש ומתי לא?

לא כל העיצורים הגרוניים מקבלים תשלום דגש במידה שווה. חלקם מקבלים תשלום דגש, ואילו באחרים נשמט הדגש, אך התנועה הקטנה נשמרת.

כללי תשלום הדגש

א. בניין נפעל

כל העיצורים הגרוניים מקבלים תשלום דגש.

לדוגמה: ישמר - יאמר, ירשם, תהרס, נחשב, הרשם, להרשם.

סימן ההיכר הוא צ'ק (צירה קמץ) אות בצירה, ג (ג- עיצור גרוני).

*163*

ב. בבניינים הדגושים

העיצורים א ו-ר מקבלים תמיד תשלום דגש. (באר, גורש, התפאר)

העיצורים ה ו-ע מקבלים תשלום דגש רק בבניין פועל. (טוהר, משוער, אבל טיהר, משער)

העיצור ח אינו מקבל תשלום דגש. (ניחם, נוחם, התנחם)

עבר

הגוף- נסתר

פיעל ת"ד - סרב

פיעל אי ת"ד - כיהן

פועל ת"ד - בורך

פועל אי ת"ד - נוחם

התפעל ת"ד - התייאש

התפעל אי ת"ד - התנער

בינוני

הגוף - יחיד

פיעל ת"ד - מסרב

פיעל אי ת"ד - מכהן

פועל ת"ד - מבורך

פועל אי ת"ד - מנוחם

התפעל ת"ד - מתייאש

התפעל אי ת"ד - מתנער

מקור נטוי

פיעל ת"ד - לסרב

פיעל אי ת"ד - לכהן

פועל

אין

התפעל ת"ד - להתייאש

אי ת"ד -להתנער

שם פעולה

פיעל ת"ד - סרוב

פיעל אי ת"ד - גיהוץ

פיעל

אין

התפעל ת"ד - התייאשות

התפעל - אי ת"ד - התנערות

תרגיל 1

חלק א - ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל. בטור השלישי כתבו פועל מקביל ללא עיצור גרוני. (ראו דוגמה).

*164*

חלק ב - למעוניינים בתרגול נוסף

הפועל,  השורש,  הבניין,  הקבלה

1. מסורקת,  --,  --,  --

2. החפז!,  --,  --,  --

3. מתועשים,  --,  --,  --

4. תחנכנה,  --,  --,  --

5. מתבער,  --,  --,  --

6. מטהר,  --,  --,  --

7. יחנקו,  --,  --,  --

8. מתארכים,  --,  --,  --

9. תכהנה,  --,  --,  --

10. להאבק,  --,  --,  --

11. נעדר,  --,  --,  --

12. מתועלת,  --,  --,  --

השווא

העיצורים הגרוניים (א, ה, ח, ע) אינם מנוקדים בשווא.

הכללים:

א. חטפים

- במקום שווא העיצורים הגרוניים מנוקדים בחטף (שווא פלוס תנועת עזר קטנה).

בעברית קיימים שלושה סוגי חטפים: A - חטף פתח, E - חטף סגול, O - חטף קמץ.

- שווא נע באמצע מילה הופך תמיד לחטף פתח.

לדוגמה: (נפעל) נשמרה - נבהלה (קל) שומרים - שואלים

תרגיל 2

*165*

ב. השפעת העיצור הגרוני על התנועה שבאה לפניו או מתחתיו

- העיצור הגרוני משפיע על תנועה החיריק שבאה לפניו ומשנה אותה לסגול או לפתח.

לדוגמה: (נפעל) נשמר - ניחרד - נחרד (נ' בסגול)

(הפעיל) הלביש - החליט (' חיריק) - החליט (ה' סגול)

- פה"פ מנוקדת בחטף לפי תנועת התחילית.

לדוגמה: (הפעיל) מפקיד - מעלים התחילית "מ" מנוקדת בפתח, ולכן פה"פ "ע" מנוקדת בחטף פתח.

(הופעל) היפקד- האשם התחילית "ה" מנוקדת בקמץ קטן, ולכן פה"פ "א" מנוקדת בחטף קמץ.

(בניין הופעל מנוקד בקיבוץ - הופעל או בקמץ קטן - הפעל)

- כאשר התחילית מנוקדת בחיריק ופה"פ היא עיצור גרוני (א, ה, ע), והיא מנוקדת בשווא, החיריק הופך לסגול או לפתח. במקום השווא בא חטף סגול או חטף פתח.

לדוגמה:

(נפעל) נשמרתם - נעלמתם (נ' חיריק, ע' שווא) - נעלמתם (נ' סגול, ע' שווא) - נעלמתם (נ' סגול, ע' חטף סגול)

(הפעיל) הפקדתי - העלמתי (ה' חיריק, ע' שווא) - העלמתי (ה' סגול, ע' שווא) - העלמתי (ה' סגול, ע' חטף סגול)

(קל) תשמור - תעזוב (ת' חיריק, ע' שווא) - תעזוב (ת' פתח, ע' שווא) - תעזוב

(ת' פתח, ע' חטף פתח)

חיריק - סגול / פתח

שווא - חטף סגול / חטף פתח

תרגיל 3

ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל.

*166*

ג. שינוי בבניינים קל, נפעל והופעל

השינוי:

קל

ישמרו - יארכו (א' פתח)

נפעל

נשמרה - נעקרה (ע' סגול)

הופעל

תפקדו - תאכלו (א' קמץ)

- השינוי קיים בגופים נסתרת ונסתרים בעבר, נוכחים, נסתרים ונסתרת בעתיד.

סימני זיהוי

אות בפתח, אות בפתח, אות בשווא - קיים רק בבניין קל.

אות בסגול, אות בסגול, אות בשווא - בניין קל או בניין נפעל.

אות בקמץ, אות בקמץ, אות בשווא - קיים רק בבניין הופעל (הפעל) שני קמצים קטנים רצופים

תרגיל 4

*167*

נטיית בניין קל

- במשקל אפעול כשהתחילית או פה"פ היא "א" - הפועל נהגה בצליל E - אעבוד, נאגור.

- במשקל אפעול בשאר המקרים - הפועל נהגה בצליל A - תעבוד, נעבוד.

- במשקל אפעל - הפועל נהגה בצליל E - אאמץ.

- בגופים נוכחת, נוכחים, נסתרים - במשקל אפעול התחילית בפתח ופה"פ בפתח: תאספי, תעבדו, יעבדו

• בציווי עה"פ הגרונית תנוקד בחטף פתח ופה"פ בפתח: שמרי - מחקי שמרו - שאלו.

שורשים בעלי לה"פ גרונית

לקבוצה זו שייכים שורשים המסתיימים ב"ח" או "ע" כגון: ס-ל-ח, ב-ר-ח,

ש-מ-ע, י-ד-ע ועוד,

וכן פעלים המסתיימים ב"ה" - ג-ב-ה, נ-ג-ה, כ-מ-ה, ת-מ-ה, מ-ה-מ-ה (שורשי ג"ן כת"ם).

הכללים:

א. כל הפעלים המסתיימים ב- אות בסגול, אות בסגול, ת - כאשר לה"פ גרונית, הניקוד משתנה ל - אות בפתח, אות בפתח, ת.

שומרת - סולחת, נשמרת - נבלעת

ב. כאשר עה"פ מנוקדת בתנועה גדולה (חוץ מקמץ), באה בלה"פ הגרונית פתח גנובה.

כותב - בורח, שומע, הלביש - הבטיח, מתלבש - מתקלח

ג. 1. בנפעל בעתיד, בציווי ובמקור - כאשר עה"פ מנוקדת בצירה ולה"פ גרונית, הופך הצירה לפתח.

ישמר - יפתח, השמר - הפתח, להשמר - להפתח

2. בשאר הבניינים - בכל הזמנים נשמר הצירה בעה"פ, ולה"פ הגרונית מנוקדת בפתח גנובה.

(על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית)

מספר - מבטח, לספר - לבטח, ספר - נתח, התלבש - התגלח

ד. במילים ששורשיהן שייכים לקבוצת ג"ן כת"ם (נוסף על כללים הקודמים), בא מפיק ב"ה" השורשית כאשר היא אחרונה במילה. המפיק הוא נקודה באות "ה" בסוף מילה, והוא מציין שהאות "ה', היא עיצורית, ולכן יש להגותה. המפיק בא רק בסוף מילה כאשר ה"ה" אינה מנוקדת או מנוקדת בפתח גנובה.

שמר - גבה, גדל - תמה, הלביש - התמיה, אלבש - אתמה

*168*

תרגיל 5

ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל.

תרגיל 6

לפניכם פעלים המכילים עיצורים גרוניים השייכים לגזרות השונות.

שימו לב לשינויים שחלו בפועל הן בהשפעת העיצור הגרוני והן בהשפעת הגזרה המתאימה.

נתחו את השורש ואת הבניין של כל פועל.

*169*

תרגיל 7 - תרגיל חזרה

חלק א - ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל.

חלק ב

ציינו את השורש, את הבניין, את הזמן ואת הגוף של הפעלים המודגשים.

*170*

(המשך)

8. הצהרתך (מנוסחת) היטב.,  --,  --,  --,  --

9. לבו (יאמץ) עם התקדמות המשימה.,  --,  --,  --,  --

10. צעקה רמה (החרידה) את השלווה.,  --,  --,  --,  --

11. הם (יעקפו) אותנו בזהירות.,  --,  --,  --,  --

12. השוטרת (מפקחת) על סדירות התנועה.,  --,  --,  --,  --

13. מתי (תבררי) את שעת הטיסה?,  --,  --,  --,  --

14. הבניינים (יהרסו) על ידי העירייה.,  --,  --,  --,  --

15. המטענים (יעמסו) על הרכב.,  --,  --,  --,  --

16. הם (מעסקים) כאן במשרה מלאה.,  --,  --,  --,  --

17. הם (יהפכו) עולמות כדי להצליח.,  --,  --,  --,  --

18. רחל (מיידעת) את אמה בקשר למצבה.,  --,  --,  --,  --

19. כוכב הצפון (נעלם) מעיניי.,  --,  --,  --,  --

20. למכתב (מצורפת) ברכה להחלמתך.,  --,  --,  --,  --

21. מדוע הם אינם (חדלים) להרעיש?,  --,  --,  --,  --

22. הזמרת (מצטרדת) אחרי ההופעה.,  --,  --,  --,  --

23. הילדה (נעצבה) אל לבה.,  --,  --,  --,  --

24. הנוסעים (נחבלו) קלות בעת התאונה.,  --,  --,  --,  --

25. הנאשמות (תעמדנה) לדין.,  --,  --,  --,  --

26. פלוגות (תהדופנה) את חיילי האויב.,  --,  --,  --,  --

27. רגלו של הילד (נחבטה) בסלע.,  --,  --,  --,  --

28. הם (יתגרדו) לאחר שנעקצו.,  --,  --,  --,  --

29. הבשר (ייחרך) אם לא נשגיח עליו.,  --,  --,  --,  --

*171*

חלק ג - ציינו את השורש, את הבניין, את הזמן ואת הגוף של הפעלים המודגשים. (תרגיל חזרה - כל הגזרות)

*172*

תרגיל 8

חלק א - בחרו את התשובה המתאימה על פי הנדרש בכל סעיף וסעיף.

1. הפעילים פרשו מהקבוצה.

פרשו את הפסוק!

במה שונים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

2. גרפו את הדשא!

המהמרים גרפו כסף רב.

במה דומים שני הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

3. שאלו את שאלתכם!

הם שאלו ממני את הספר.

במה שונים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

4. השלטונות מעלים את המיסים.

הקוסם מעלים את השפן.

במה דומים שני הפעלים זה לזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

5. המצב יאלץ אותן לעשות זאת.

הוא יאלץ לשנות את התנהגותו.

במה שונים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

6. הם יאבקו על התואר.

הנערים יאבקו את הרהיטים.

במה שונים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

7. המבחנים (יארכו) שלוש שעות ו(יערכו) על ידי שני מעריכים.

במה שונים שני הפעלים זה מזה (שורש, בניין, זמן, גוף)?

8. הנערה תחשב ליפה בחבורה.

היא תחשב את סיכוייה.

השורש של הפועל תחשב הוא --, ובניינו הוא --

השורש של הפועל תחשב הוא -- , ובניינו הוא --

9. פרקו את הערימה!

הנערים פרקו כל עול.

השורש של הפועל פרקו (במשפט הראשון) הוא --. ובניינו הוא --

השורש של הפועל פרקו (במשפט השני) הוא --. ובניינו הוא --

10. הם גאלו את אדמת הארץ.

אחיי, גאלו את בני עמנו!

השורש של הפועל גאלו הוא --, ובניינו הוא --

השורש של הפועל גאלו הוא --, ובניינו הוא --

11. התושבים באזור מעטו לאחרונה.

מעטו לפטפט בשיעורים!

השורש של הפועל מעטו הוא --, ובניינו הוא --

השורש של הפועל מעטו הוא --, ובניינו הוא --

*173*

12. תלמידים תרצו את סיבת היעדרותכם!

מתי תרצו על הנושא?

השורש של הפועל תרצו הוא --, ובניינו הוא --

השורש של הפועל תרצו הוא --, ובניינו הוא --

חלק ב - בחרו את התשובה הנכונה.

13. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הבניין?

א. הערים ב. תעמסנה ג. יהדוף ד. מאשים

14. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הבניין?

א. יאכל ב. אוכל ג. אכול ד. אכל (א' קובוץ, כ' דגושה)

15. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הבניין?

א. מאן ב. סרב ג. ארד ד. זיהם

16. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הזמן?

א. דרג ב. גרשו ג. שרפו ד. תרצו

17. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת מבנה השורש שלו?

א. תרץ ב. תרד ג. תאר ד. תאב

18. מהי צורת הציווי בגוף נוכחים של הפועל תרץ?

א. תרצו (ת' דגושה בפתח) ב. תרצו (ת' דגושה בקמץ) ג. תרצי ד. התרצי

19. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הבניין?

א. נאסף ב. נאסוף ג. נאסף (ס' צירה) ד. האספו

20. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הזמן?

א. נערוך ב. נעריך ג. נערך ד. יערך

21. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת השורש?

א. הישעני ב. משעינה ג. מעשנת ד. תושען

22. תלמידה זו מפארת את שם בית ספרנו.

צורת העבר של הפועל מפארת היא:

א. פוארה ב. האפירה ג. תפאר ד. פארה

23. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הזמן?

א. יעזוב ב. נעזב ג. יערב ד. נערוב

24. איזה פועל אינו שייך לבניין הופעל?

א. יוכל ב. יעבר ג. יוצג ד. יובל

25. מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הזמן?

א. נאסר ב. נאסור ג. תעביר ד. יעמד

*174*

דיוקי הגייה

*174*

א. בבניין קל במשקל אפעל - הפועל נהגה בצליל E - אאמץ.

במשקל אפעל - כשהתחילית או פה"פ היא "א" - הפועל נהגה בצליל E - אעבוד, נאגור.

בשאר המקרים - הפועל נהגה בצליל A - תעבוד, נעבוד.

ב. בציווי בניין קל יש להגות את פה"פ בצליל i (חיריק) - כמו שמרי יש לומר עזבי, עזרו. אבל כשעה"פ גרונית, ההגייה היא בשני צלילי A: מחקי, גאלו.

ג. בבניין נפעל בעתיד, בציווי ובמקור נטוי יש תשלום דגש - ייעצר, הרשם, להחשב.

ד. בבניין הפעיל פה"פ "ח" גורמת להנמכת תנועה ולהגייה בצליל E - הפקיד - החזיק, החלים.

פה"פ "ר" אינה גורמת לשינוי מסוג זה: הרשים. (הפועל הראה יוצא דופן)

ה. יש להקפיד להגות את פה"פ על פי כללי תשלום הדגש כאשר עה"פ גרונית - באר, טוהר.

לפני "ח" אין תשלום דגש - מגוחך.

ו. העיצור "כ" אינו עיצור גרוני, לכן אין שינוי בניקוד כשלה"פ היא "כ". יש לומר סומכת, מגוחכת, עורכת, נשפכת. בניגוד לפעלים שלה"פ שלהם גרונית. שבהם יש שתי תנועות A רצופות - שוכחת, נלקחת.

ז. בבניין נפעל בשורשים ע-נ-י/ה וע-ש-י/ה בגוף נסתרת באות שתי תנועות E (שני סגולים): נענתה, נעשתה.

בשאר הגופים באות שתי תנועות A (פתח וחטף פתח): נענה, נעשה.

ח. בכל הבניינים שווא נע באמצע מילה הופך לתנועת A (חטף פתח): נשאלה, הטעתה, בוחרים, הופעלו, שאלו.

ט. גם בשורשים מגזרת המרובעים שווא נע בעיצור גרוני הופר לתנועת A (חטף פתח): מהבהבים, יעמעמו, ערערה, יהרהרו.

י. השורש ה-נ-י/ה בבניין נפעל בעתיד ובמקור נטוי מקבל תשלום דגש. התחילית נהגית בצליל E: בעתיד - יהנו, אהנה ובמקור נטוי - להנות.

בעבר ובבינוני הפעלים נהגים על פי כללי גזרת נל"י/ה: עבר A - נהנה, בינוני E - נהנה.

*175*

תרגיל 9

חלק א - בחרו את הפועל המעיד על הגייה נכונה.

1. הוא רוצה להרשם / להירשם לבית ספר מקצועי.

2. הבגד מגוהץ (ו' חולם) /מגוהץ (ו' שורוק) להפליא.

3. ירון נראה מפוחד (ו' חולם) / מפוחד (ו' שורוק).

4. היא מתווכת (כ' פתח) / מתווכת (כ' סגול) בין המוכר לקונה.

5. הם בוחרים (ח' שווא) / בוחרים (ח' חטף פתח) את הספר בספרייה.

6. זוהי עבודה מפרכת (כ' סגול) / מפרכת (כ' פתח) .

7. הילד החביא (ה' סגול) / החביא (ה' חיריק) את הצעצוע.

8. הם שוכחים (כ' קמץ) / שוכחים (כ' שווא) את הכדור לפני המשחק.

9. המכה הונחתה (ח' צירה) / הונחתה (ח' חטף פתח) בעוצמה רבה.

10. יש לאכוף (א' חטף סגול) / לאכוף (א' חטף פתח) את החוק.

11. המורה יענה (י' פתח) / יענה (י' שווא) לנו על השאלה.

12. בנושא זה נעשתה (נ' פתח, ע' פתח) / נעשתה (נ' סגול, ע' סגול) טעות איומה.

13. הערה זו מגוחכת ו' שורוק, ח' סגול, כ' סגול) / מגוחכת (ו' שורוק, ח' סגול, כ' סגול) / מגוחכת (ו' חולם, ח' סגול, כ' סגול) / מגוחכת (ו' חולם, ח' פתח, כ' פתח).

14. באנו להצגה כדי להנות (ל' סגול, ה' חטף סגול) / להנות ל(ל' צירה, ה' קמץ) ממנה.

15. אחותי עורכת (ר' פתח, כ' פתח) / עורכת (ר' סגול, כ' סגול) דין.

16. עזבי (ע' חיריק) / עזבי (ע' פתח) אותי לנפשי!

17. הכביש נחסם (נ' סגול) / נחסם (נ' חיריק).

18. היום אני אעבוד (א' סגול, ע' חטף סגול) / אעבוד (א' פתח, ע' חטף פתח) עד שעה מאוחרת.

19. העבודה מנוהלת (ו' שורוק) / מנוהלת (ו' חולם) בדרך טובה ומסודרת.

20. הירגעו (ה' חיריק) / הרגעו (ה' צירה) מיד!

21. הילד ניער (נ' חיריק) / נער (נ' צירה) את הבגד מהאבק.

22. הנכים נלחמו (ח' שווא) /נלחמו (ח' חטף פתח) על זכויותיהם.

*176*

חלק ב - בחרו את הפעלים המעידים על הגייה נכונה (כל הגזרות שנלמדו עד עתה)

1. ילד זה השתנה (נ' קמץ) / השתנה (נ' סגול) לאחרונה והחל לבטא / לבטות את עצמו בחופשיות.

2. הוא מצית (מ' פתח) / מצית (מ' צירה) את הזרדים כדי שהילדים יוכלו להנות ל' סגול, ה' חטף סגול) / להנות (ל' צירה, ה' קמץ) מהמדורה.

3. המורה נתן לתלמיד חומר מדורג (ו' שורוק) / מדורג (ו' חולם) והטיל (ה' חיריק) / והטיל (ה' צירה) עליו משימות.

4. קנאתי / קניתי בחברתי על יכולתה למלא / למלות את השאלון.

5. הם נוכחים (כ' קמץ) / נוכחים (כ' שווא) לדעת שעבודה זו מפרכת (ר' פתח, כ' פתח) / מפרכת (ר' סגול, כ' סגול).

6. נראה (א' סגול) / נראה (א' קמץ) , כי לילד קשה להתבטא / להתבטות, ולכן הוא מדוכא (כ' קמץ) / מדוכא (כ' צירה).

7. הילד התקשה (ש' קמץ) / התקשה (ש' סגול) לכפתר / לכפתר (כ' דגושה) את החולצה.

8. הגש / הגיש לי את החולצה המגוהצת (ו' שורוק) /המגוהצת (ו' חולם) !

9. הם מערערים (ע' שנייה שווא) / מערערים (ע' שנייה חטף פתח) על זכותו להרתם / להירתם למשימה.

10. הילדים ניגשים (ג' קמץ) / ניגשים (ג' שווא) אל המפסק כדי לכבה / לכבות את האור.

11. המשטרה אוכפת (כ' דגושה) / אוכפת את החוק כדי שהציבור לא יעקוף (י' פתח, ע' חטף פתח) / יעקוף (י' סגול, ע' חטף סגול) אותו.

12. הם יצחקו (ח' חטף פתח) / יצחקו (ח' פתח) לשמע הבדיחה, לכן לא יוכלו (ו' שורוק) / יוכלו (ו' חולם) להקשיב לדבריך.

13. הנער החליט (ה' סגול) / החליט (ה' חיריק) לשנות את מסלול לימודיו, לכן הוא ירשם (י' חיריק) / ירשם (י' צירה) לבית ספר אחר.

14. החדר התמלא (ל' צירה) / התמלא (ל' קמץ) אנשים, ולכן לא כולם יוכלו להנות ל' סגול, ה' חטף סגול) / להנות (ל' צירה, ה' קמץ) מהקונצרט.

15. המים האלה מטוהרים (ו' חולם) / מטוהרים (ו' שורוק) , לכן הנוכחים (כ' שווא) / נוכחים (כ' קמץ) באולם יכולים לשתות מהם.

16. יש לאסוף (ל' סגול, א' חטף סגול) / לאסוף (ל' פתח, א' חטף פתח) את המסמרים ולזרוק אותם לפח כי הם החלידו (ה' סגול) / החלידו (ה' חיריק).

17. כנסו / היכנסו לכיתה כדי שתכירו את הנערים החדשים המצורפים (ו' חולם) / מצורפים (ו' שורוק) אליכם.

18. אל תהיו מפוחדים (ו' שורוק) / מפוחדים (ו' חולם) בעקבות הידיעה שקראתם (ק' קמץ) / קראתם (ק' שווא) בעיתון.

*177*

תרגיל 10

קראו את הקטע שלפניכם וענו על המשימות שאחריו.

אמנים נכים שרים אופרה

כמאה אמנים נכים, חברי להקות המחול והזמר של בית הלוחם, איל"ן, ספיבק ר"ג, "גלגלי ראשון", בריזה ועוד ייטלו חלק בהפקת האופרה הישראלית ל"שיקוי האהבה" מאת דונצטי, במסגרת פסטיבל "100 אחוז אמנות" שמוקדש ליצירה אמנותית בקרב קהילת הנכים בישראל. האופרה תועלה תחת כיפת השמים ביום רביעי בנמל תל אביב. הכניסה חופשית. לצד האמנים מקהילת הנכים יופיעו סולני האופרה הישראלית עם תזמורת "סימפונט" רעננה בניצוח דודו זבה.

ידיעה בעיתונות היומית

1. "האמנים...ייטלו חלק בהפקה..." (שורה 1)

א. ציינו את השורש ואת הבניין של הפועל ייטלו.

ב. בחרו צורת פועל נוספת מאותו שורש בבניין אחר:

(א) נטלתי (ב) אטיל (ג) נוטלים (ד) נטיל

2. האופרה (תעלה) במסגרת פסטיבל (שמוקדש) ליצירה אמנותית בקהילת הנכים בישראל. (על פי שורות 2-3)

א. נסחו מחדש את המשפט למשפט בעל מבנה פעיל תוך שיבוץ הפעלים הפעילים המתאימים.

ב. ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים.

ג. מהי צורת העבר של הפועל תעלה באותו בניין בגוף נסתרת?

(א) העלתה (ה' סגול, ע' סגול) (ב) העלתה (ה' קמץ, ע' קמץ) (ג) עלתה (ד) תועלה

ד. לפניכם משפט נוסף: כל כמות המים שזרמה בעבר באופן חופשי, תועלה בשנה שעברה ברשת של תעלות.

(1) בחרו את המשפט שהנאמר בו נכון:

(א) הפועל תעלה והפועל תועלה הם בעלי אותו שורש.

(ב) הפועל תעלה והפועל תועלה מופיעים באותו זמן.

(ג) צורת הבינוני של הפועל תועלה היא מתועלת.

(ד) הפועל תועלה והפועל לתעל הם בעלי בניין זהה.

(2) חברו משפט עם הפועל מתועלת שיבהיר את משמעות הפועל.

3. לצד האמנים הנכים יופיעו סולני האופרה הישראלית... (שורה 4).

א. ציינו את השורש ואת הבניין של הפועל יופיעו.

ב. מהו שם הפעולה של הפועל יופיעו?

4. בחרו את הצורה הנכונה מבין שתי הצורות המודגשות במשפט שלפניכם אמנים נכים (נ' צירה) / נכים (נ' קמץ) שרים אופרה. (כותרת הידיעה)

*178*

תרגיל 11

קראו את הטקסט שלפניכם וענו על המשימות שאחריו.

איפה הם ביום-יום / סילבי קשת

(א)

כמה גאים היינו ביחידת החילוץ של צה"ל שפעלה בטורקיה. איך נגעה ללבנו ואהבנו את הילדה שירן פרנקו שנעשתה שלא בטובתה ל"ילדה של המדינה".

(ב)

כיצד רצינו לראות את בבואתנו משתקפת ברופא, ד"ר יצחק אשכנזי, מחזיק בזרועותיו את שירן הניצולה, באהבה וחמלה אין קץ, מרטיב לאט לאט את פניה, מנקה את לשונה מאבק ומשקה אותה כמו גוזל.

(ג)

ואיך התפעלנו מההתארגנות המיידית וההתנדבות של קיבוץ געש וארגון "לתת" להתרמה ועזרה בבגדים ובמזון לנפגעי הרעש, מההיענות המדהימה, מהנדיבות ומהדאגה. וכישרון ההתארגנות המאולתרת, ללא שום פאשלה.

(ד)

ואיננו יכולים שלא לתהות: איפה כל האנשים היפים האלה ביום-יום? מדוע אנו נתקלים בעיקר בגסות וקוצר רוח ובאלימות?

(ה)

ואיך זה שביומיום בקופות החולים ובבתי החולים, איננו נופלים לידיהם של הרבה ד"ר אשכנזי?

(ו)

לעתים נדמה כי הישראלי הוא אדם שמוכן לחרף את נפשו להציל בקרב אדם זר או להיענות להתרמה ולעזרה לילדה הזקוקה לניתוח או לאישה הומלסית - רק כדי להרוג אותם מאוחר יותר על הכביש.

מעובד מתוך המדור "חץ מסילבי קשת", "ידיעות אחרונות".

שאלות הבנה

1. שמו של המדור שהקטע לקוח ממנו הוא "חץ מסילבי קשת". נסו לשער, במה עוסק מדור זה.

מה מרמז שם המדור על סוגת הכתיבה שבו? איזו מילה בשם מרמזת על כך?

2. על אלו שני תחומים בחיינו מדברת הכותבת?

ב. איזו קונוטציה נלווית למילים בכל אחת מן הקבוצות?

ג. איזו רשימה ארוכה יותר?

ד. האם אורך הרשימה תורם להשגת מטרתה של הכותבת? נמקו את תשובתכם. (תוכלו להיעזר גם בכותרת)

*179*

פועל ושם עצם

4. לפניכם רשימה של משפטים, ובהם פעלים מודגשים:

(1) "כיצד (רצינו לראות) את בבואתנו משתקפת ברופא..." (פסקה (ב))

(2) "(מרטיב) לאט לאט את פניה, (מנקה) את לשונה מאבק, ומשקה אותה..." (פסקה (ב))

(3) "איננו יכולים שלא (לתהות)..." (פסקה (ד))

א. נתחו את השורש ואת הבניין של הפעלים המודגשים.

ב. במה יוצא דופן הפועל מרטיב משאר הפעלים? מה המשותף לשאר הפעלים?

5. לפניכם שתי מילים מתוך הקטע:

(1) "ואיך התפעלנו... מה(הענות)..." (פסקה (ג))

(2) ...או (להענות) להתרמה ולעזרה... (פסקה (ה))

א. מהו חלק הדיבור של כל אחת מן המילים?

ב. נתחו כל אחת מן המילים לפי דרך התצורה שלה.

6. במשפט שלפניכם בחרו מבין שתי המילים המודגשות את זו המעידה על הגייה נכונה.

הילדה נעשתה (נ' סגול, ע' סגול) / נעשתה (נ' פתח, ע' פתח) ל"ילדה של המדינה". (על פי פסקה (א))

7. "לעתים (נדמה) כי הישראלי הוא..." (פסקה (ו))

א. מהי צורת העבר של הפועל נדמה באותו גוף ובאותו בניין?

(א) דמה (ב) נדמה (ג) דומה (ד) ידמה.

ב. מהי צורת העתיד של השורש ד-מ-י/ה בבניין קל בעתיד, גוף מדברים?

(א) נדמה (ב) ידמה (ד' שווא) (ג) ידמה (ד' קמץ) (ד) נדמה.

שם עצם

8. לפניכם שמונה שמות מתוך הקטע:

התארגנות, התנדבות, התרמה, נדיבות, דאגה, כישרון, גסות, אלימות

א. מיינו את השמות לשתי קבוצות על פי דרך התצורה שלהם. תנו כותרת לכל קבוצה.

ב. העתיקו למחברתכם רק את השמות שמשמעותם היא שם פעולה.

ג. בחרו מילה אחת מכל קבוצה והדגימו את דרך התצורה שלה.

9. לפניכם חמש מילים:

התארגנות, התנדבות, מאולתרת, שכלול, פרנסה

א. איזה מילה יוצאת דופן מבחינת חלק הדיבור?

ב. איזו מילה יוצאת דופן מבחינת הגזרה?

*180*

גזרת נחי ע"ו/י (נע"ו/י)

*180*

לגזרה זו שייכים כל הפעלים שעה"פ שלהם היא "ו": ט-ו-ס, ר-ו-מ, ל-ו-נ, וכן שורשים שעה"פ שלהם היא "י": ב-י-נ, ג-י-ל, ד-י-נ (וגם ד-ו-נ), ל-י-צ, ל-י-נ (וגם ל-ו-נ), ר-י-ק, ש-י-ר, ש-י-ח, ש-י-ש, ש-י-ת. ה"ו" או ה"י" השורשית יכולה להיות נחה או להישמט מהמילה.

בניין קל

עבר

ע"ו

פעל - קם

פעל (ע' צירה) - מת

פעול - בוש

ע"י - שר

ה"ו" או ה"י" השורשית נשמטות

בינוני

ע"ו

פעל - קם

פעל (ע' צירה) - מת

פעול - בוש

ע"י - שר

עתיד

ע"ו

פעל - יקום, תקומנה

פעל (ע' צירה) - ימות, תמותנה

פעול - יבוש, תבושנה

ע"י

ישיר, תשרנה

בפעלי ע"ו בעתיד, בציווי ובמקור נטוי

עה"פ "ו" מנוקדת בדרך כלל בשורוק או בחולם מלא

בפעלי ע"י

פה"פ בחיריק מלא.

בגוף נוכחות ונסתרות עה"פ אינה מופיעה.

ציווי

ע"ו

פעל - קום

- מות

פעול - בוש

ע"י - שיר

פעל (ע' צירה) - למות

פעול - לבוש

ע"י לשיר

שם פעולה

פעל - קימה

פעל (ע' צירה) - מיתה

פעול - אין

ע"י - שירה

- רוב השורשים הם במשקל פעל.

- במשקל פעל (ע' צירה) - מו"ת, עו"ר, כו"נ.

- במשקל פעול - או"ר, בו"ש, טו"ב.

תרגיל 1

נתחו את השורש ואת הבניין של הפעלים שלפניכם.

*181*

בניין הפעיל

עבר - הרים

הדגם: אות בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד

בינוני - מרים

הדגם - אות בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד

עתיד - ירים, תרמנה

הדגם - אות בקמץ, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד

ציווי - הרם

הדגם - אות בקמץ, אות בצירה, אות ללא ניקוד

מקור נטוי - להרים

שמות פעולה - הרמה

הערות לבניין הפעיל:

1. בכל הזמנים - פה"פ מנוקדת בחיריק מלא בחלק מן הגופים.

2. בבניין קל (ע"י) ובבניין הפעיל (ע"ו) צורות העתיד זהות.

הבחנה בין הבניינים נעשית על ידי העברת הפועל לזמן עבר:

ישיר - הוא שר. (קל ש-י-ר ע"י)

ירים - הוא הרים. (הפעיל ר-ו-מ ע"ו)

תרגיל 2

ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים שלפניכם.

182

תרגיל 3

צורות העתיד בבניין קל (ע"י) ובבניין הפעיל (ע"ו) זהות. כדי להבחין ביניהן יש להטות את הפועל לזמן עבר.

נתחו את הפעלים לשורש ולבניין תוך הבחנה בין שני הבניינים.

בניין נפעל

עבר - נסוג, נסוגה

בינוני - נסוג, נידון

עתיד - יסוג

ציווי - היסוג

מקור נטוי - להיסוג

שם פעולה - נכונות

הערות:

- בעבר ובבינוני "נ" הבניין בקמץ או בשווא.

- קיימים פעלים שבהם ה"נ" מנוקדת בחיריק, ופה"פ בדגש: נידון, נימול, נישום, ניצוד, ניזון.

- הצורות ניזוק ו-ניצול שייכות לחפ"נ.

- כאשר פה"פ גרונית - חל תשלום דגש: נעור, נאות, ובעתיד: יעור, יאות.

- השורש ד-ו-נ יכול לבוא ב-2 צורות: נדון (לשון מקרא) או נידון (לשון חז"ל). כיום אין הבדלי משמעות ביניהם.

- בעתיד, בציווי ובמקור נטוי - התחילית בחיריק חסר, פה"פ בדגש (משלים ל"נ" הבניין), וה"ו" השורשית - בחולם מלא.

תרגיל 4

ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים שלפניכם.

*183*

קל

עבר - רץ

עתיד ירוץ

נפעל

עבר - נסוג

עתיד - ייסוג

הפעיל

עבר - הרים

עתיד - ירים

תרגיל 5

ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים שלפניכם.

(היעזרו ברשימה לניתוח הפעלים שלמעלה)

*184*

בניין הופעל

עבר - הורם

בינוני - מורם

עתיד - יורם

בגזרת נחי ע"י/ו בבניין הופעל התחילית מנוקדת בשורוק, פה"פ בפתח או בקמץ. בכל הזמנים ה"ו" השורשית נשמטת.

הבחנה בין פועלי ע"ו לפועלי נפי"ו

כדי להבחין בין פעלי ע"ו לפעלי פ"י/ו יש להעביר את הפועל מבניין הופעל (הסביל) לבניין הפעיל (הפעיל). אפשר להיעזר בשאלה: "מה מישהו עשה לו?" ובנטיותיה.

הופעל: האסיר הובל לבית המעצר.

הפעיל: מישהו הוביל אותו.

הו, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - נפ"י/ו י-ב-ל

הופעל: האיש הורם מהרצפה.

הפעיל: מישהו הרים אותו.

ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - נע"י/ו ר-ו-מ

הופעל: החבילה מורדת לחצר.

הפעיל: מישהו הוריד אותה.

הו, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - נפ"י/ו י-ר-ד

הופעל: החגורה מוסרת מהבגד.

הפעיל: מישהו הסיר אותה.

ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - נע"י/ו ס-ו-ר

הופעל: בקרוב יוקם כאן בניין חדש.

הפעיל: מישהו הקים אותו.

ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - נע"י/ו ק-ו-מ

הופעל: צדקתו תוכח ברבים.

הפעיל: מישהו הוכיח אותה.

הו (ו' בחולם), אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד - נפ"י/ו י-כ-ח

הערה: יש כמה פעלים שיכולים להשתייך הן לגזרת נפ"י/ו והן לגזרת נע"ו. ההבחנה ביניהם תיעשה בתוך משפט תוך הפיכת הפועל לבניין הפעיל.

הושטה

הסירה הושטה בנהר. (מישהו השיט אותה. ש-ו-ט)

ידו הושטה לשלום. (מישהו הושיט את היד. י-ש-ט)

הושבו

הכיסאות הושבו למקומם. (מישהו השיב את הכיסאות למקומם. ש-ו-ב)

הילדים הושבו במעגל. (מישהו הושיב אותם. י-ש-ב)

*185*

תרגיל 6

כל הפעלים שלפניכם הם בבניין הופעל. בתרגיל זה עליכם להבחין בין גזרת נפ"י/ו לגזרת ע"ו בבניין הופעל.

א. המירו את הפעלים לבניין הפעיל. אפשר להיעזר בשאלה: "מה מישהו עשה לו?" ובנטיותיה.

ב. ציינו את השורש, את הבניין, את הזמן, ואת הגוף של הפעלים המודגשים במשפטים.

*186*

הבניינים הדגושים

הדגם של הגזרה: אות, ו' בחולם, אות, אות, (חולם מלא, לה"פ מוכפלת)

סימני הזיהוי

- לה"פ מוכפלת בהשפעת גזרת הכפולים.

- בשלושת הבניינים הדגושים פה"פ בחולם מלא.

- בעה"פ לא בא דגש תבניתי.

- בגזרה זו קיימות שתי דרכי נטייה:

א. כמו גזרת השלמים - ה"ו" או ה"י" השורשית (עה"פ) הגויה ומנוקדת, ובא בה דגש חזק תבניתי.

פיעל - כיוון, קיים, פועל - כוון, קוים, התפעל - התכוון, התקיים.

בניין פיעל ובניין פועל

בחלק מצורות הנטייה יש זהות בין בניין פיעל לבניין פועל.

1. בעבר כל הנטייה זהה, חוץ מהנסתר.

בפיעל - נופף (צירה), בפועל - נופף (פתח).

2. בבינוני: בבניין פיעל - ביחיד: לה"פ בצירה - מנופף, ברבים וברבות: לה"פ בשווא - מנופפים, מנופפות

בבניין פועל - ביחיד: לה"פ בקמץ - מנופף, ברבים וברבות: לה"פ בקמץ - מנופפים, מנופפות

לסיכום

בניין פיעל - צירה או שווא - נופף, מנופפים - תנועת E.

בניין פועל - פתח או קמץ - נופף; מנופפים - תנועת A.

*187*

הבחנה בין פיעל לפועל - כיצד מזהים את הבניין?

1. בניין פיעל הוא בניין פעיל, וניתן לזהותו באמצעות המילית "את".

בניין פועל הוא בניין סביל, וניתן לזהותו באמצעות המילית "על ידי". לכן אם הפועל משובץ בתוך משפט, אפשר להבחין בין משפט פעיל למשפט סביל. עוררתי את חבריי. - בניין פיעל (המשפט פעיל)

עוררתי על ידי חבריי. - בניין פועל (המשפט סביל) צורות הסביל אינן רווחות בשפה.

2. אם הפועל אינו משובץ בתוך משפט, יש לבדוק את הגוף של הפועל.

א. בגוף נסתר ובבינוני רבים: בניין פיעל מנוקד בצירה או בשווא, ובניין פועל מנוקד בפתח או בקמץ.

E - פיעל

נופף, מנופף, מנופפים (פ' בצירה)

A - פועל

נופף, מנופף, מנופפים (פ' בקמץ)

ב. ביתר הגופים אין הבחנה בין פיעל לבין פועל.

נופפתי , מנופפת, נופפת - גם פיעל וגם פועל (אלא אם כן הפועל נתון בתוך משפט).

תרגיל 7

ציינו את השורש ואת הבניין. הבחינו במיוחד בין בניין פיעל לבניין פועל.

פעלים מורכבים

*187*

נע"ו/י פלוס נל"א

השורשים ב-ו-א, ק-י-א, נ-ו-א (הניא במשמעות מנע)

קל: בא, באתי, באנו, אבוא, בוא, לבוא

הפעיל: הביא, הבאתי, מביא, יביא, להביא

הופעל: הובא, הובאתי, מובאת

*188*

סיכום הדגמים

קל

עבר - אות בקמץ,, אות ללא ניקוד

בינוני - אות בקמץ, או ללא ניקוד

עתיד - י' בקמץ, אות, ו' בשורוק, אות ללא ניקוד

נפעל

עבר - נ' בקמץ, אות, ו' בחולם, אות ללא ניקוד

בינוני - נ' בקמץ, אות, ו' בחולם, אות ללא ניקוד

עתיד - י' בחיריק, אות דגושה, ו' בחולם, אות ללא ניקוד

הפעיל

עבר - ה' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד

בינוני - מ' בצירה, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד

עתיד - י' בקמץ, אות בחיריק, י', אות ללא ניקוד

הופעל

עבר - הו' ו' בשורוק, אות בפתח, אות ללא ניקוד

בינוני - מו ו' בשורוק, אות בקמץ,, אות ללא ניקוד

עתיד - יו' ו' בשורוק, אות בפתח, אות ללא ניקוד

הבניינים הדגושים - אות. ו' בחולם, אות, אות (חולם מלא, לה"פ מוכפלת)

תרגיל 8

ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים המודגשים.

*189*

(המשך)

27. כל תכניותיו (נגוזו) ונעלמו.,  --,  --

28. השופט (השית) עליו קנס כבד.,  --,  --

29. השקלים (הומרו) לדולרים.,  --,  --

30. האוצרות (מתבוננות) בתמונות.,  --,  --

31. במצבו של החולה (חל) שינוי.,  --,  --

32. הם (התקוממו) נגד העוולה,  --,  --

33. הצבא (נסוג) מעמדותיו.,  --,  --

34. התיירת (תמיר) את כספה.,  --,  --

35. הם (ישוררו) על האהבה.,  --,  --

36. ניסינו (להניא) אותה מכוונתה.,  --,  --

37. הדיון (מוסט) לעניינים שוליים.,  --,  --

38. בחג (יונפו) הדגלים על המרפסות.,  --,  --

39. האופים (ילושו) את הבצק.,  --,  --

40. אנו (מתכוננים) לבחינה בלשון.,  --,  --

תרגיל 9 - תרגיל מסכם (כל הגזרות)

חלק א - ציינו את השורש ואת הבניין של הפעלים המודגשים.