סימנים בדרך

הבנה, הבעה ולשון

חוברת 4

הוצאת "מטח"

תשס"ד, 2004

עמודי דפוס 5-160

העתיקה: בתי מנחם

הספריה המרכזית לעיוורים

נתניה  ישראל   2016

העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.

(על גב הספר כתוב:)

חוברת 4

ללומדים בכיתות ה או ו.

בכל שער משבעת השערים של חוברת 4 פוגשים התלמידים טקסטים שונים מסוגה מסוימת׃ התלמידים קוראים את הטקסטים ומשוחחים עליהם בכיתה, בחוברת זו התלמידים מכירים את מאפייני המבנה והלשון של הטקסטים, לומדים לכתוב טקסטים דומים, ומעשירים את אוצר המילים׃ באמצעות פעילויות שונות - כגון: דיון, תערוכה, מערכת עיתון, המחזה, הרצאה - עוסקים התלמידים בקריאה, בכתיבה, בדיבור ובהאזנה׃ האיורים המלווים את הטקסטים מוסיפים לתלמידים הסבר, צבע וחיוך.

סימנים בדרך היא סדרת ספרים לחינוך לשוני בבית הספר היסודי׃ הסדרה נכתבה בהתאם לתוכנית הלימודים החדשה של משרד החינוך, והיא מציגה ללומדים כמה סימני דרך במבוכי השפה הכתובה והדבורה:

- מפגש מושכל עם סוגות ותת-סוגות של טקסט.

- היכרות עם טקסטים הקרובים לעולמם של הלומדים.

- הזדמנויות רבות לשיח כתוב ולשיח דבור.

- לימוד שיטתי של מבנים לשוניים ודפוסי שיח.

הסדרה כוללת:

לכיתות ב-ג חוברת פעילויות 1, מדריך למורה

לכיתות ג-ד ספר 2, חוברת 2, מדריך למורה

לכיתות ד-ה ספר 3, חוברת 3, מדריך למורה

לכיתות ה-ו ספר 4, חוברת 4, מדריך למורה

לכיתות ו-ז ספר 5, חוברת 5, מדריך למורה

תוכן העניינים

בהפסקה 5-20

פותחים מילון 21-34

להוציא לשון: חלקי הדיבור 35-42

צבאים בלב העיר 43-58

להוציא לשון: מילים נרדפות 59-64

לכבוד 65-86

החבורה 87-106

להוציא לשון: שורשים 107-116

למשל 117-134

גרים בארץ 135-150

להוציא לשון: מספרים 151-157

*5*

בהפסקה

קוראים על: משחקים

לומדים על: הוראות

בפעילויות של שער זה נלמד להבין הוראות ואיך לבצע אותן, ונלמד גם איך לכתוב הוראות בצורה ברורה.

(בספר ציור של חצר בית הספר ובו הילדים משחקים כדורגל)

*6*

פעילות 1: ציור השער

בהפסקה נתקלים בהוראות שונות: מסור, צאו, לא לדרוך על הדשא! וכדומה. התבוננו בציור השער בספר בעמ' 6-7.

א. אילו הוראות אתם מוצאים בציור? העתיקו אותן. --

ב. חשבו על הוראות למשחק. מה ההבדל בין ההוראות בציור לבין הוראות של משחק? –

(בספר תמונה)

פעילות 2: בהפסקה הגדולה (פעילות בקבוצה)

באילו משחקים אתם משחקים בהפסקה הגדולה?

א. הכינו רשימה של משחקים אלה.

שמרו על רשימה זאת עד סוף העבודה בשער זה. --

ב. מיינו את המשחקים לפי סוגים, החליטו ביניכם על סוגי המשחקים שתמיינו לפיהם.

(בספר שני טורים):

סוגי משחקים,  שמות המשחקים:

משחקי כדור,  --

משחקי "קופסה",  --

--,  --

--,  --

--,  --

*7*

פעילות 3: כותבים הוראות (פעילות בקבוצה - המשך)

כל ילד או ילדה בקבוצה יבחרו במשחק אחד ויכתבו את פרטיו:

שם המשחק: (בשלב זה אל תכתבו את שם המשחק, כדי שתוכלו להמשיך בפעילות הבאה) --

מטרה: מה מטרת המשחק? --

משתתפים: כמה משתתפים? --

הכנה: מה צריך להכין למשחק (כלים, מקום)? --

ההוראות למשחק: כל ילד או ילדה יכתבו את ההוראות למשחק שבחרו. --

פעילות 4: למה ההוראות שייכות? (פעילות בקבוצה - המשך)

אחרי שכולכם כתבתם הוראות למשחק - עשו סבב:

א. כל ילד או ילדה יעבירו את ההוראות למי שיושב לידם. כולם ינסו לקרוא את ההוראות ולנחש לאיזה משחק הן שייכות.

ב. אחרי שמסיימים סבב אחד, אפשר שוב להעביר את ההוראות, ושוב לנסות לשער את שם המשחק.

ג. אם תרצו תוכלו לנסות לשחק לפי ההוראות למשחק שקיבלתם.

כאשר כותבים הוראות למשחק, כדאי לציין את הפרטים הבאים: שם המשחק, מטרתו, מספר המשתתפים ומה צריך להכין לקראת המשחק, ואחר-כך - לתאר את אופן המשחק, כלומר את סדר הפעילות שצריך לעשות.

*8*

פעילות 5: בודקים הוראות (פעילות בקבוצה - המשך)

א. בדקו את ההוראות שכתבתם בפעילות קודמת:

האם ברור מי המשתתפים וכמה משתתפים?

האם מצוין מה צריך להכין?

האם סדר הפעילות ברור?

האם ההוראות מובנות? האם הן מלאות, ברורות, מדויקות?

ב. החליפו את ההוראות בין הילדים בקבוצה ובדקו:

האם הקוראים יוכלו לשחק את המשחק באופן תקין על-פי ההוראות?

ג. תקנו את ההוראות שכתבתם, והציעו הצעות לשיפור ההוראות של האחרים.

התאמה לנמען - כאשר כותבים הוראות, כדאי לשים לב שהן מובנות ומדויקות, ושיהיה בהן המידע הנחוץ. נסו לקרוא את ההוראות שכתבתם, כאילו אתם מישהו אחר, שאינו מכיר את המשחק. חשבו על הנמען, כלומר - הקהל שההוראות מיועדות לו. לדוגמה: אם המשחק מיועד לילדים - צריך לחשוב האם הילדים יבינו את ההוראות.

תיקון ההוראות --

*9*

(שלוש דמויות מדברות:)

דמות הראשונה שואלת: הסדר הגיוני?

דמות השנייה שואלת: זה מדויק?

דמות השלישית שואלת: זה כל המידע?

"רגל" - הוראות המשחק

ההוראות למשחק "רגל" נמצאות בספר בעמ' 8.

פעילות 6: להבין הוראות

קראו את ההוראות של המשחק "רגל" שלפניכם, וענו על השאלות הבאות:

1. מדוע המשחק נקרא "רגל"? --

2. איך פוסלים שחקן? --

3. מי יוצא מן המשחק ומתי? --

4. מתי המשחק מסתיים? --

5. מי הם הנרדפים? --

(בספר תמונה)

*10*

"רגל" - הוראות המשחק

את המשחק רגל משחקות שתי קבוצות במגרש קטן.

מטרת המשחק: הקבוצה שמחוץ למגרש צריכה לתפוס את כל הנמצאים במגרש ולפסול אותם. המטרה של הקבוצה בתוך המגרש היא שיישארו שחקנים במגרש.

הוראות

א. מתחלקים לשתי קבוצות שוות. קבוצה אחת נמצאת בתוך מגרש, וקבוצה אחת - מחוצה לו. הקבוצה שמחוץ למגרש היא התופסת.

ב. בכל פעם נכנס ילד מהקבוצה שמחוץ למגרש אל תוך המגרש, במטרה לתפוס את ילדי הקבוצה היריבה (הילדים שבמגרש). התופס נכנס כשהוא קופץ על רגל אחת ורודף אחרי הילדים בקבוצה שבמגרש. הם בורחים מצד לצד בתוך המגרש, כשהם רצים על שתי הרגליים. כאשר התופס נוגע באחד הבורחים, הבורח פסול ויוצא מתוך המגרש. הרודף ממשיך לפסול עוד ועוד ילדים עד שהוא מתעייף ולא מסוגל להישאר עוד על רגל אחת. ברגע שהוא מוריד רגל ונוגע באדמה, הוא יוצא מן המשחק, ובמקומו נכנס הבא אחריו.

ג. המשחק נגמר כאשר באחת הקבוצות לא נשארו יותר שחקנים. הקבוצה המנצחת היא זו שנשארו בה שחקנים.

(בספר תמונה)

ד. עכשיו הקבוצות מתחלפות. אלה שהיו הנרדפים במגרש הופכים לרודפים, ואלו שרדפו על רגל אחת אחרי המשתתפים במגרש הופכים לנרדפים.

*11*

פעילות 7: בעין ביקורתית

א. האם ההוראות למשחק רגל מתאימות למי שלא שיחק אף פעם במשחק? הסבירו. --

ב. מה סדר הפעולות? האם הוא ברור? --

ג. קראו שוב את הוראה ב. חלקו אותה כך שההוראות יהיו יותר ברורות. --

פעילות 8: על "רגל" אחת (פעילות קבוצתית או כיתתית)

התכוננו לשחק את המשחק "רגל" בהפסקה:

א. קראו שוב את ההוראות מההתחלה ועד הסוף. שימו לב מה צריך לעשות בכל שלב. דמיינו לעצמכם מה קורה בכל שלב במגרש. אם אינכם מבינים - נסו לברר בקבוצה את מה שלא מובן.

ב. חשבו מה צריך להכין למשחק: האם יש כלים, מכשירים, מקום שצריך להכין מראש?

ג. נסו לשחק את המשחק בהפסקה. האם הצלחתם? האם ההוראות היו ברורות? מה צריך לתקן או להוסיף (סדר, מידע חסר, רצף ברור)?

ד. הכניסו את התיקונים הדרושים בהוראות בעמוד הקודם.

פעילות 9: מוסיפים תרשים

למשחק "רגל" יש הוראות ללא תרשים או איור. הוסיפו להוראות בעמוד הקודם תרשים או איור המתאר את שלבי המשחק השונים. כך ההוראות יהיו ברורות יותר.

*12*

פעילות 10: השם המבולבל (פעילות בקבוצה)

א. קראו את ההוראות למשחק השם המבולבל בספר בעמ' 9.

ב. נסו לשחק אותו בהפסקה. דייקו בביצוע ההוראות.

ג. האם הצלחתם לשחק? איך שיחקתם? האם בחרתם בפתקים או במשחק בעל-פה? --

פעילות 11: לנסח ברור

ההוראות של השם המבולבל אינן מחולקות לסעיפים.

בחרו את אחת מצורות המשחק (פתקים או בעל-פה).

א. כתבו את ההוראות מחדש, כשהן מחולקות לסעיפים וממוספרות.

ב. אם נתקלתם בהוראה לא ברורה, נסחו אותה מחדש.

ג. אם יש צורך בתרשים - הוסיפו.

(בספר תמונה)

המשחק: השם המבולבל

הציוד: --

הוראות: --

*13*

פעילות 12: הוראות בסינית

אינכם יודעים לקרוא סינית? לא נורא. גם אם עברית וסינית הן שפות שונות מאוד, יש להן מוסכמות דומות.

(בספר תמונה של קטע בשפה סינית)

א. נסו לשער מה כתוב בקטע:

סיפור? שיר? הוראות? כתבה בעיתון? מכתב? --

ב. הסבירו לפי מה אתם משערים זאת. --

(בספר תמונה)

*14*

פעילות 13: המשותף

א. מצאו בבית או בכיתה הוראות ל-2 משחקים לפחות. ההוראות יכולות להיות למשחקי קופסה, למשחקי מחשב, למשחקי כדור או למשחקי ספורט אחרים, למשחקי חברה ולמשחקי יצירה - כל סוג משחק שעולה בדעתכם. שמרו על הוראות אלה עד סוף העבודה בשער זה.

ב. בדקו את הוראות המשחקים, וכתבו את קווי הדמיון שמצאתם:

האם יש משהו משותף בצורתן? שימו לב לצורת הכתיבה. --

האם אלה משפטים ארוכים כמו במאמר? --

האם יש הפרדה בין ההוראות? --

האם יש איור או תרשים שמסביר איך לבצע?

האם יש כותרות? מה הן אומרות?

כשכותבים הוראות, מפרקים את כל הפעולה לפעולות קטנות לפי סדר העבודה. את הפירוק הזה נהוג לציין במספרים, באותיות, בנקודות, בכוכביות וכדומה.

פעילות 14: לדמיין הוראות

א. בחרו הוראות של משחק אחד מהפעילות הקודמת, וקראו אותן.

ב. ענו על השאלות הבאות:

1. מאיזה משחק נלקחו ההוראות?

2. מה מטרת המשחק?

3. למי הוא מיועד?

4. האם ההוראות ברורות? אם אינן ברורות - ציינו: מה לא ברור? מה חסר?

ג. נסו לדמיין את הפעולות בראש. האם אתם חושבים שתוכלו לבצע אותן?

כאשר קוראים הוראות כראי לדמיין אותן בראש: אילו כלים צריך להכין? אילו פעולות צריך לעשות? באיזה מקום? כך אפשר לבדוק אם ההוראות ברורות.

*15*

פעילות 15: פיצה על פיתה

בכתיבת הוראות אחד הדברים החשובים הוא הסדר המדויק של השלבים.

לפניכם הוראות הכנה לפיצה על פיתה, אבל... חכו! אל תמהרו להכין את הפיצה לפי ההוראות האלה, כי מישהו התבלבל והעתיק את שלבי ההכנה בסדר לא נכון.

א. קראו את ההוראות ומספרו את השלבים לפי סדר הגיוני. שלבי הכנה:

שלבי הכנה:

- אופים בתנור חם כ-5-8 דקות, עד שהגבינה נמסה. בשלב זה מבקשים מאמא שתעזור - תכניס ותוציא את הפיצה מהתנור. משתמשים במטלית סירים.

- מפזרים על הרסק את הגבינה. מסדרים זיתים ונקודות או פסים של ממרח אנצ'ובי. מפזרים אורגנו. מסדרים את הפיצה על תבנית אפייה.

- מחלקים את הפיתות לשניים, כך שיתקבלו 2 עיגולים מכל פיתה (ס"ה 4 עיגולים).

- מערבבים בקערה רסק עגבניות, שמן, מלח ואבקת שום. מורחים את הרסק על כל פיתה.

- מחממים את התנור בחום בינוני גבוה. מגררים את הגבינה הצהובה במגררת לתוך צלחת שטוחה.

מקור למתכון ולציורים מתוך הספר: ילדים מבשלים, בהוצאת רות סירקיס. כל הזכויות שמורות.

(בספר תמונה)

ב. בדקו בספר בעמ' 10 את ההוראות, כפי שהן צולמו מספר הבישול ילדים מבשלים: האם סידרתם את הרצף כראוי? --

ג. מי, לדעתכם, הם הנמענים של ההוראות? נמקו את תשובתכם. --

ד. חשבו: האם יש בהוראות מילים, מושגים שילדים אינם מכירים ושצריך להסביר אותם, או שאולי פרטים חסרים (למשל, כמויות)? ציינו את הדברים שמצאתם, נסו לברר אותם וכתבו את ההסבר.

(בספר שני טורים):

מושגים שצריך להסביר,  הסבר

--,  --

--,  --

--,  --

--,  --

*16*

ה. ההוראות להכנת הפיצה מלוות באיורים קטנים. לשם מה, לדעתכם, הוסיפו את האיורים? האם הם עזרו לכם? במה? --

האם לדעתכם יש צורך באיורים נוספים? אילו? --

עכשיו סוף סוף אפשר להכין את הפיצה. בתיאבון!

פעילות 16 : איך להשתחל דרך דף של מחברת?

האם אתם יכולים לעבור דרך דף נייר מהמחברת שלכם?

אמנם זה נראה בלתי אפשרי, אבל אם תעקבו אחרי ההוראות, תראו שהדבר אפשרי.

א. קראו את ההוראות ונסו להבין אותן.

איך להשתחל דרך דף של מחברת?

- תולשים דף ריק מתוך מחברת.

- מקפלים את הדף לשניים לאורכו.

- חותכים חתך לאורך הקיפול אבל משאירים רצועה צרה בקצה.

- משאירים את הדף מקופל וממשיכים לגזור מצדו האחר של הדף עד קרוב לקצה.

- ממשיכים לגזור את הדף המקופל - בכל פעם מצד אחר.

- מפרידים בעדינות את הקצוות.

- קיבלתם רצועה צרה ומעגלית. עכשיו תוכלו להשתחל דרכה בקלות.

(בספר איור – היעזר במורה)

לפי: עצות קטנות לאנשים גדולים, 1984, תרגום: דפנה לוי.

*17*

ב. האם, לדעתכם, התרשים עוזר להבהיר את ההוראות הכתובות? מדוע? --

ג. האם ניתן לבצע אותן ללא התרשים? הסבירו. --

ד. האם ניתן לפעול רק על-פי התרשים וללא ההסבר הכתוב? מדוע? --

ה. ועכשיו נסו להשתחל דרך הדף...

פעילות 17: תרשים עוזר להוראות

חפשו בהוראות שאספתם (משחק, מתכון, התקנה של מכשיר) הוראות המלוות באיור או בתרשים, ובדקו:

א. מה ההוראות מסבירות?

ב. מה התרשים מתאר?

ג. האם התרשים באמת נחוץ ומועיל? האם הוראות המשחק ברורות בלעדיו? הסבירו.

(בספר תמונה)

כאשר קוראים הוראות כדאי להיעזר באיורים או בתרשימים (אם יש). כאשר כותבים הוראות לעתים חשוב להוסיף איורים או תרשימים שממחישים את הפעילות או את התוצאה.

*18*

פעילות 18: האם אתם יודעים למלא הוראות?

בדקו אם אתם יודעים למלא הוראות.

א. בצעו את הבדיקה בעזרת השאלון הבא. מלאו אותו תוך 5 דקות.

1. קראו בעיון את כל השאלות, לפני שתתחילו לענות.

2. כתבו את שמכם בקצה הימני העליון של הטופס.

3. סמנו מעגל מסביב למילה העליון בשאלה מספר 2.

4. שרטטו 4 ריבועים קטנים בחלק השמאלי של הטופס.

5. סמנו נקודה אדומה בכל ריבוע.

6. מתחו קו מתחת לשאלה 5.

7. הכפילו 33 ב-202.

8. הוסיפו 71 לתוצאה.

9. ציירו מגן דוד בחלק התחתון של הטופס.

10. ציירו לידו פרח כחול.

11. עתה, אחרי שקראתם את כל השאלות בעיון ענו אך ורק על שאלות 2 ו-9.

ב. האם אכן ביצעתם את הוראה 1 כפי שהיא כתובה? --

שאלון זה בנוי במכוון כדי להוכיח שרוב האנשים הם חסרי סבלנות, ומשום כך הם מבזבזים הרבה זמן...

לשון ההוראות

פעילות 19: פעלים בהוראות

א. סמנו את כל הפעלים בשאלון מהפעילות הקודמת.

ב. מה משותף לרובם? האם המשותף הוא זמן הווה, עבר, עתיד או צורת ציווי? איזה גוף משותף להם? --

פעילות 20: אופים, מפזרים...

קראו שוב את ההוראות להכנת פיצה על פיתה בעמ' 15.

א. סמנו את כל הפעלים.

ב. מהו הזמן של רוב הפעלים? --

ג. מה משותף לפעלים האלה חוץ מהזמן? --

(בספר תמונה)

*19*

פעלים, כגון: מניחים, אוספים, מסדרים, הם פעלים בהווה-זכר-רבים. צורה זאת נקראת סתמי, כי לא מדובר על מישהו מסוים. הוראות נהוג לכתוב בלשון סתמי או בלשון ציווי: הניחו! אספו! סדרו! כאשר כותבים הוראות כדאי להשתמש בצורות אלה.

פעילות 21: ציווי או סתמי?

א. חזרו אל ההוראות להכנת "פיצה על פיתה" בעמ' 15.

כתבו מעל כל הפעלים שסימנתם את צורת הציווי שלהם.

ב. קראו את ההוראות בצורת הציווי. במה צורת הציווי שונה מצורת הסתמי? האם צורה אחת היא תקיפה יותר? --

פעילות 22: הוראות בעל-פה (פעילות בזוגות)

א. קראו שוב את ההוראות "איך להשתחל דרך דף"? בעמ' 16.

ב. כתבו מעל כל הפעלים שסימנתם את צורת הציווי.

ג. הסבירו בעל-פה איך להשתחל דרך דף במחברת. נסחו את ההוראות לפי סדר הגיוני. תוכלו לבחור בצורת הסתמי או בצורת הציווי.

פעילות 23: ספר משחקי ההפסקה (פעילות בקבוצה)

בדרך כלל, משחקי הפסקה אינם כתובים בספרים או בהוראות, אלא לומדים אותם מחברים. אבל בסופה של פעילות זאת תקבלו ספר כיתתי, שיהיה אוסף הוראות למשחקי הפסקה.

א. הכינו רשימה גדולה של משחקי הפסקה. היעזרו ברשימות שהכנתם בפעילות 2 בעמ' 6.

ב. בנו מכל הרשימות שהכנתם בכיתה רשימה כיתתית אחת גדולה. תוכלו להכניס רשימה זו לעמוד הראשון של הספר כתוכן עניינים.

ג. בחרו את המשחק שהייתם רוצים לכתוב את הוראותיו. (מותר שכמה ילדים יכתבו הוראות לאותו משחק.)

ד. כל ילד/ה או כל זוג בקבוצה יכתבו את ההוראות.

זכרו את המבנה (שם המשחק, המטרה, הכנה, מספר משתתפים). כתבו את ההוראות בצורה ברורה ומובנת.

ה. כדאי להוסיף איורים או תרשימים כדי שההוראות יהיו ברורות.

ו. בדקו את ההוראות ותקנו אותן. הקפידו גם על לשון נכונה: אם כתבתם בצורת ציווי שימו לב לצורה הנכונה. שימו לב למספרים ולכתיב.

ז. שמרו את ההוראות לספר משחקי ההפסקה.

*20*

פעילות 24: סוגרים שער

השלימו את החסר בסיכום.

בשער זה עסקנו במשחקים (בעיקר), ולמדנו על הוראות.

כאשר כותבים הוראות למשחק כדאי לציין בהתחלה את המשחק, ואחר-כך לתאר את אופן המשחק.

כשכותבים הוראות מפרקים את הפעולה להרבה פעולות קטנות. את הפירוק הזה כדאי לסמן בעזרת מספרים, אותיות, כוכביות.

לדוגמה: בחוברת זו ההוראות בפעילויות מסומנות על-ידי --.

כאשר כותבים את ההוראות כדאי לחשוב על הנמען. הפעולות צריכות להיות כתובות בצורה ברורה לנמען, ומסודרות בסדר הגיוני.

לדוגמה: אם ההוראות כתובות לילדים כדאי --

כאשר קוראים הוראות כדאי לדמיין אותן בראש, כלומר כדאי לחשוב: אילו כלים צריך? אילו פעולות צריך לעשות? באיזה מקום?

אם יש תרשים כדאי להיעזר בו.

הוראות נהוג לכתוב בלשון סתמי, לדוגמה: --

או בלשון ציווי, לדוגמה: --

*21*

פותחים מילון

קוראים על: המשפחה בהודו

לומדים על: מילים במילון

בפעילויות של שער זה נראה איך אפשר להיעזר במילון כדי להבין מילים "קשות". נבדוק איך מוצאים מילים במילון, איך ההסבר במילון בנוי, ומה אפשר ללמוד ממנו על המילים.

(בספר ציור של אנשים בהודו:)

ילד אחד שואל: באיזו שפה הוא מדבר?

ילד שני מחזיק ב"מילון עברי עברי" ועונה לו: לא להיאמן! הוא מדבר עברית! כל המילים שלו נמצאות במילון!

(בספר תמונה)

*22*

התמצאות במילון

פעילות 1: איזה מילון זה? (פעילות כיתתית)

א. הביאו לכיתה מילונים (עבריים) מסוגים שונים מהבית, מהספרייה הכיתתית או מספריית בית-הספר.

ב. בחרו באחד המילונים, עלעלו בו ובדקו:

האם המילון מודפס או ממוחשב? --

האם המילון מתאים לילדים, לנוער או למבוגרים? --

לפי מה קבעתם זאת? --

האם יש בו איורים או תצלומים? --

פעילות 2: מחפשים במילון

א. בחרו מילה אחת מתוך המילים הבאות, ומצאו אותה במילון: פרנסה, שכר, תשלום.

ב. קראו את ההסבר למילה במילון.

ג. כתבו בקיצור את פירוש המילה: --

ד. בחרו מילון אחר - וחפשו בו את המילה שבחרתם. האם מצאתם? --

האם ההסבר זהה? --

פעילות 3: מילה אחת (פעילות כיתתית - המשך)

א. החליטו בכיתה על מילה, שאינכם יודעים את פירושה. חפשו אותה בכמה מילונים. המילה שבחרתם: --

ב. האם היא נמצאת בכל המילונים? --

ג. קראו את הפירוש במילונים השונים. האם הוא זהה בכולם? --

ד. כמה פירושים (משמעויות) יש למילה? --

האם כך הדבר בכל המילונים? --

ה. מה לומדים מן ההבדלים בין המילונים? האם יש רק דרך נכונה אחת להסביר מילה? מדוע? --

*23*

פעילות 4: התמצאות (פעילות כיתתית)

שוחחו בכיתה (או בקבוצה) על הדרך להתמצא במילון.

א. האם יש לכם קשיים בחיפוש במילון? האם קורה שחיפשתם מילה ולא מצאתם? נסו לפרט את הקשיים בחיפוש מילה. ואולי מצאתם את המילה ולא הבנתם את ההסבר?

ב. מה הם "הפטנטים" שלכם למצוא מילה במילון? במה אתם נעזרים? ומה אתם מוצאים במילון? תוכלו להיעזר במונחים הבאים:

א"ב חיצוני, א"ב פנימי, מילים מדריכות, העדן המילוני, הסבר, דוגמות, כתיב חסר, כתיב מלא, שורש, זכר ונקבה, בניין, יחיד ורבים, ביטויים.

ג. כתבו לעצמכם כמה מן הנקודות החשובות שעלו בשיחה: איך מוצאים מילה במילון? ומה אפשר למצוא בו? אילו מושגים חדשים הכרתם? --

פעילות 5: מילים קשות

בקריאת הקטע המשפחה בהודו ודאי נתקלתם במילים ובביטויים לא מובנים.

א. סמנו בקטע שלפניכם את כל המילים שאינכם מבינים.

ב. כתבו כאן אילו מילים מאלה שסימנתם חשובות לכם במיוחד, כדי להבין את הקטע.

המשפחה בהודו

רוב ההודים חיים במשפחה מורחבת

במשפחה מורחבת חיים יחד, בבית אחד, הסבא והסבתא, הבנים שהתחתנו ובני משפחתם, וכן הילדים שטרם נישאו. בניגוד לבנים, הבנות שמתחתנות עוברות לגור עם ההורים של החתן.

בדרך כלל הסבא מנהל את ענייני המשפחה, והבנים הבוגרים עובדים ונותנים את שכרם לקופה המשותפת של המשפחה. הנשים אינן עובדות לרוב מחוץ לבית, והן עסוקות בגידול ובחינוך של הילדים, ובעבודות הבית. על ניהול מלאכות הבית אחראית הסבתא.

*24*

ההורים מארגנים את החתונה

לרוב, ההורים הם שבוחרים עבור ילדיהם את בני זוגם, ובדרך כלל הצעירים מסכימים להחלטת ההורים. הצעירים מתחתנים עוד לפני גיל 20, ורק מעט זוגות מתגרשים במהלך החיים. ההורים מחפשים לילדיהם בני זוג ממשפחה מכובדת ומהקסטה שהם שייכים אליה. המשפחה של הכלה מציידת את הכלה בנדוניה שהוסכם עליה עם משפחת החתן, כלומר - כסף, מתנות וגם רכוש. לרוב משפחת הכלה מממנת גם את ההוצאות של חגיגות הנישואין. לעתים קרובות מדובר בסכומים גדולים, ורבים מתקשים לעמוד בתשלומים והם נאלצים לדחות את נישואי הבת לשנים רבות.

המבנה של המשפחה ההודית משתנה

בשנים האחרונות יותר ויותר נשים יוצאות לעבוד מחוץ לבית ומשתתפות בנטל של פרנסת המשפחה. יש צעירים שדוחים את הנישואין בכמה שנים ובוחרים בעצמם את בת זוגם. חלק מהם עוזבים את בית ההורים כשהם מתבגרים ועוברים לגור בבית משלהם, ולעתים הם אפילו עוברים לגור בעיר אחרת.

מתוך: צביה פיין, הודו - להכיר עולם אחר, מטח, 2004, עמ' 38.

פעילות 6: טרם

בתחילת הקטע כתוב: "במשפחה המורחבת חיים יחד... הבנים שהתחתנו ובני משפחתם, וכן הילדים שטרם נישאו."

א. חפשו במילון שלכם הסבר למילה טרם. כתבו מה מצאתם.

ב. הנה דוגמה להסבר מתוך מילון. קראו את ההסבר.

טרם 1. עדיין לא, עוד לא. טרם הספקתי לקרוא את הספר ששלחתי לי. 2. לפני, קודם ל... התינוק מבחין בין אור לחושך ושומע קולות עוד טרם יציאתו לאוויר העולם.

ג. סמנו בסעיף ב את ההסברים בצבע אחד ואת הדוגמות בצבע אחר.

ד. סמנו בתוך הדוגמות את המילה טרם.

ה. האם הדוגמות עוזרות להבין את הפירוש? --

ו. הסבירו את הצירוף: "הילדים שטרם נישאו". --

(בספר תמונה)

*25*

אם אין מבינים את פירוש המילה מתוך ההסבר (ההגדרה) במילון, כדאי להיעזר במשפט הדוגמה.

פעילות 7: מלאכה

בקטע כתוב: "הנשים אינן עובדות לרוב מחוץ לבית, והן עסוקות בגידול ובחינוך של הילדים, ובעבודות הבית. על ניהול מלאכות הבית אחראית הסבתא."

א. מה פירוש המילה מלאכה? קראו את הכתוב במילון:

(בספר קטע מן המילון ופירוש מילה מלאכה:)

מלאכה – שם, נ' (מלאכות). 1. פעילות מקצועית הכרוכה בעבודת ידיים והמיועדות לייצור של מוצר או לתיקונו. מלאכתו של הסנדלר היא תיקון נעליים. 2. (בלשון הספרות) עבודה. "ויום השביעי שבת לה' אלוהיך לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ, ט). "היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים... ובעל הבית דוחק" (פרקי אבות). 3. מקצוע לימוד בבית הספר שבו לומדים עבודות יד. בשיעור מלאכה האחרון סרגנו צעיף במסרגה אחת. (מלאכת-)

מלאכת יד – עשיית כלים שימושים וכלי נוי בעבודת כפיים (עבודת יד), להבדיל מהכנתם במכונה. גם דבר שעשוי בעבודת יד נקרא 'מלאכת יד'. קיבלתי במתנה מפת תחרה יפהפייה, מלאכת יד.

מלאכת מחשבת – כינוי לדבר שהושקעה בו הרבה עבודה ותשומת לב, והוא עשוי יפה במיוחד. העגילים מרהיבים ביופיים, ממש מלאכת מחשבת.

- מלאכה קשה – מלאכת קודש.

כיום משמשת המילה בעיקר בצירופים "בית מלאכה, בעל מלאכה".

ב. כתבו בקיצור את פירוש המילה "מלאכה". --

ג. מה פירוש הצירוף "מלאכות הבית"? –

*26*

ד. שימו לב לציטוט שבתחילת הפעילות. במשפט הראשון יש מילה נרדפת למילה מלאכות. מהי? --

לעתים קרובות אפשר לשער את פירוש המילה או הביטוי הלא מובנים מתוך ההקשר, מתוך מה שכתוב לפניהם או אחריהם.

ה. בערך מלאכה תגלו עוד ביטויים שיש בהם המילה מלאכה. כתבו אותם ואת פירושם. --

ביטויים וניבים הם צירופים קבועים של שתי מילים או יותר. במילון אפשר למצוא את הביטויים ואת הפירוש שלהם אחרי הפירוש לאחת המילים של הצירוף.

דוגמה: את צירוף מלאכת מחשבת אפשר לחפש בסוף הערך מלאכה או בסוף הערך מחשבת.

פעילות 8: מה למדתי מהמילון?

המילון מספק לנו מידע רב על מילה. ראינו את ההסברים, את הדוגמות ואת הביטויים בסוף הערך, אך אם קוראים היטב גם את האותיות הקטנות, מגלים עוד מידע. קראו שוב את הערך מלאכה בעמוד הקודם, והוציאו ממנו את המידע.

הערך (המילה): מלאכה

מספר הפירושים: --

חלק דיבור: -- (שם עצם, פועל, תואר, מילת יחס וכו')

זכר או נקבה: --

צורת רבים: --

ביטויים של המילה: --

*27*

פעילות 9: קסטות

בקטע כתוב:

"ההורים מחפשים לילדיהם בני זוג ממשפחה מכובדת ומהקסטה (kasta) שהם שייכים אליה."

א. חפשו במילונים שלכם את הפירוש למילה קסטה (kasta). אם מצאתם, כתבו את הפירוש: --

ב. חפשו את המילה קסטה (kasta) בדף המילון המצולם בספר בעמ' 19. האם מצאתם? --

ג. בעמוד זה יש שתי מילים דומות מאוד למילה קסטה (kasta) אך שונות בניקוד. שימו לב לניקוד, וכתבו את פירושן.

קסטה (kasata) --

קסטה (kaseta) --

ד. המילה קסטה (kasta) אינה מופיעה בעמוד המצולם, וייתכן מאוד שגם אינה מופיעה במילונים שלכם, משום שהיא מיוחדת לחברה ההודית.

נסו לברר את הפירוש של המילה קסטה (kasta).

שאלו מורים, הורים או מבוגרים אחרים.

כתבו כאן את ההסברים שקיבלתם. --

ה. פירוש המילה קסטה (kasta) הוא מעמד חברתי, קבוצה של אנשים בחברה שיש להם מנהגים משלהם, ואסור להם להינשא לאנשים שאינם שייכים למעמד זה.

השוו הסבר זה עם ההסבר שמצאתם. האם יש דמיון? –

כאשר מחפשים מילה במילון, צריך לוודא שהמילה שמצאתם היא המילה המבוקשת. שימו לב לכתיב ולניקוד.

(בספר תמונה)

*28*

פעילות 10: מציידת

בקטע כתוב:

(בספר המילים המודגשות מסומנות בתוך הסוגריים)

"המשפחה של הכלה (מצידת) את הכלה בנדוניה, שהוסכם עליה עם משפחת החתן, כלומר - כסף, מתנות וגם רכוש."

א. מה פירוש המילה (מצידת)? חפשו במילון שלכם (או בספר בעמ' 21) את המילה (ציד). כתבו כאן את הפירוש. --

ב. "המשפחה של הכלה (מצידת) אותה בכסף, מתנות וגם רכוש". - מה פירוש המשפט? --

ג. "לקראת הטיול (צידו) אותנו במזון ובבגדים חמים". - מה פירוש המשפט?

ד. מהו השורש של המילים (מצידת, צידו)? האם אתם מכירים מילים נוספות משורש זה? (רמז: חפשו במילון ליד הערך.)

שורש: --

משפחת מילים: --

פעילות 11: מה למדתי מהמילון?

קראו שוב את הערך (ציד), ושימו לב גם לאותיות הקטנות. כתבו את המידע שלמדתם.

צייד – צ.ו.ד. (צ.י.ד) הצטיד (הצטידות), מצויד, צייד (צויד), צידה, צידנית, ציוד.

צייד – פועל (פיעל) סיפק למישהו ציוד או דברים אחרים שהוא צריך למטרה מסוימת. בית החולים. צייד את המחלקות השונות במלאי תרופות לשעת חירום. (לציד, צידתי, מציד, אציד, צידו).

צויד - פועל (פועל) ציידו אותו. לקראת שנת הלימודים החדשה צוידו בתי הספר במחשבים ובמדפסות.

מתוך: יעקב שויקה, רב מילים הצעיר, 1996, עמ' 837.

*29*

המילה / הערך: ציד

מספר הפירושים: --

חלק דיבור: -- (שם עצם, פועל, תואר, מילת יחס וכו')

הבניין: --

השורש: --

משפחת מילים: --

מידע נוסף: --

המילון מספק לנו מידע רב על המילה: פירושיה השונים, דוגמות לשימוש בה, ביטויים הקשורים אליה, וכן השורש, חלק הדיבור, הבניין, זכר או נקבה, צורת יחיד ורבים, משפחת המילים ועוד ועוד.

פעילות 12: נדוניה

בקטע כתוב:

(בספר המילים המודגשות מסומנות בתוך הסוגריים)

"המשפחה של הכלה מציידת את הכלה ב(נדוניה) שהוסכם עליה עם משפחת החתן, כלומר - כסף, מתנות וגם רכוש."

א. קראו בספר בעמ' 22 את ההגדרה למילה (נדוניה). כתבו כאן את הפירוש. --

ב. מאיזו שפה הגיעה המילה נדוניה אל העברית? (חפשו בצד ההגדרה.) --

ג. מה נותנים לכלה כנדוניה? היעזרו במשפט שלמעלה.

ד. האם המנהג של נדוניה מוכר לכם? אם כן, ספרו עליו בכיתה.

כדי למצוא את המילה במילון צריך "לקלף" ממנה את האותיות שאינן שייכות לה, עד שמגיעים לצורת יחיד.

דוגמות: את המילה (בנדוניה) מחפשים בערך (נדוניה).

את המילה (ומהקסטה) מחפשים בערך (קסטה).

את המילה (בתשלומים) מחפשים בערך (תשלום).

*30*

פעילות 13: "קילוף אותיות"

לפניכם מילים מתוך הקטע "המשפחה בהודו".

באיזו מילה (ערך) תמצאו אותן במילון? "קלפו" מכל מילה את האותיות שאינן שייכות לה.

(בספר תמונה)

(בספר שני טורים):

מילה מהקטע,  הערך במילון

במשפחה,  משפחה

והסבתא,  --

הבנים,  --

ובחינוך,  --

ובעבודות,  --

ילדיהם,  --

להחלטת (ההורים),  --

בסכומים,  --

פעילות 14: מממנת

בקטע כתוב: "משפחת הכלה (מממנת) גם את ההוצאות של חגיגות הנישואין."

א. מה פירוש: (ממן) הוצאות? היעזרו במילונים שלכם. --

ב. מה פירוש המילה (ממון)? היעזרו במילונים כדי למצוא את הפירוש. --

ג. מה הקשר בין המילים (ממן – ממון)?

ד. "התכנית מוגשת במימון חברת הנסיעות" - מה פירוש המשפט הזה?

ה. כתבו משפט שיש בו המילה (ממן).

כאשר לומדים מילה חדשה, לא מוכרת, כדאי לזכור אותה בעזרת השורש או בעזרת מילה שקשורה אליה. דוגמה: המילה מימן (שילם) קשורה למילה ממון (כסף).

פעילות 15: עוד מילים קשות

בפעילות 5 סימנתם בקטע מילים לא מובנות. ייתכן שמילים שסימנתם לא הוסברו עד כה.

א. העתיקו אותן לכאן, וכתבו בעזרת מילון את פירושיהן. --

ב. תוכלו להוסיף אותן למילון הפרטי שלכם.

איך מגדירים?

פעילות 16: מילים נרדפות

איך מסבירים מילה? איך כותבים הגדרה למילה? מילים רבות קל להסביר בעזרת מילים נרדפות.

א. לפניכם מילים מתוך הקטע. כתבו להן מילים נרדפות.

טרם --

מלאכה --

ציד --

ממן --

ב. לפניכם עוד מילים מתוך הקטע. כתבו להן פירושים בעזרת מילים נרדפות מן המחסן.

מחסן: נוטש, התחתנו, צמד, בדרך כלל, מוכרחים, שי, במשך.

נישאו --

לרוב --

זוג --

נאלצים --

מתנה --

עוזב --

במהלך --

מילים נרדפות הן מילים שיש להן משמעות דומה מאוד, שיש להן פירוש קרוב מאוד.

לעתים הפירוש במילון מסביר בעזרת מילים נרדפות. דוגמה: ההסבר למילה טרם הוא עדיין לא.

*32*

פעילות 17: הפכים

לעתים נוח להסביר מילה בעזרת משמעות הפוכה.

לפניכם מילים מתוך הקטע המשפחה בהודו. כתבו להן פירושים בעזרת הפכים.

מורחבת - ההפך מ(מצומצמת, קטנה)

יחד – ההפך מ--

ילדים – ההפך מ--

מסכימים – ההפך מ--

מעט – ההפך מ--

מחפשים – ההפך מ--

הוצאות – ההפך מ--

לדחות – ההפך מ--

הפכים הם מילים שיש להן משמעות הפוכה, מנוגדת. קר - חם, יום - לילה, רע - טוב, הם זוגות של הפכים. לעתים ההגדרה המילונית משתמשת בהפכים. למשל: ספק - ההפך מוודאות, ההפך מביטחון.

יש מילים שנוח יותר להסביר אותן בעזרת מילים נרדפות (אם יש) או בעזרת הפכים.

פעילות 18: הכללה

איך אפשר להסביר את המילים: סוס, נרקיס, ציד, משאית, פטיש, עיפרון? לא תמיד אפשר להסביר בעזרת מילים נרדפות או בעזרת הפכים. יש מילים שצריך להסביר אותן בעזרת הגדרה, כלומר - בעזרת הכללה, ואחר כך להוסיף בקיצור מידע נוסף.

דוגמה להגדרה:

סוס - בעל-חיים גדול, בעל זנב ארוך ורעמה על הגוף. בקצות רגליו יש פרסות העוזרות לו להתקדם. הסוס משמש בהמת משא ועבודה וחיית רכיבה.

א. קראו את ההגדרה של המילה סוס והשלימו.

ההכללה: בעל-חיים

המידע הנוסף בהגדרה זו מספר על הצורה: --

ולמה הוא משמש: --

*33*

פעילות 19: חלקי ההגדרה

חפשו בספר בעמ' 19 את ההגדרות למילים הבאות.

כתבו בכל הגדרה מהי ההכללה ומהו המידע הנוסף.

קינמון - הכללה: --

מידע נוסף: --

קסדה - הכללה: --

מידע נוסף: --

קנייה - הכללה: --

מידע נוסף: --

פעילות 20: מנסים להגדיר

א. למילים הבאות ניתנה כבר ההכללה. הדגישו אותה.

ב. המשיכו את ההגדרה. הוסיפו מידע נוסף: תיאור או הסבר.

נרקיס - פרח ש--

צייד - בעל מקצוע ש--

משאית - כלי תחבורה ש--

פטיש - כלי עבודה ש--

ג. כתבו את ההכללות למילים הבאות:

חולצה --

שחמט --

מספריים --

אופניים --

מכחול --

אורן --

כלב --

ארון --

מלצר --

ד. בחרו 2 מילים וכתבו להם הגדרה שלמה: הכללה ומידע נוסף. --

*34*

פעילות 21: סוגריים שער

כאשר נתקלים במילה לא מובנת, אפשר להיעזר במילון כדי להבינה. אם לא מבינים את פירוש המילה מתוך ההגדרה, כדאי להיעזר בדוגמות שבהסבר.

כדי למצוא את המילה במילון, צריך "לקלף" ממנה את האותיות שאינן שייכות לה עד שמגיעים לצורת יחיד. למשל:

את המילה המסעות - מחפשים בערך --

את המילה למפגשים - מחפשים בערך --

את המילה בהזדמנויות - מחפשים בערך --

ביטויים וניבים הם צירוף קבוע של שתי מילים או יותר. במילון אפשר למצוא את הביטויים בסוף הערך. דוגמה: את הביטוי עבודת יד אפשר למצוא במילון בסוף הערך --

במילון אפשר למצוא מידע רב על המילה. אפשר למצוא את פירושיה השונים, דוגמות לשימוש בה, ביטויים הקשורים אליה, וגם פרטים כגון: --

מילים נרדפות הן מילים שיש להן משמעות דומה מאוד, שיש להן פירוש קרוב מאוד. לעתים הפירוש במילון מסביר בעזרת מילים נרדפות. דוגמה: את המילה מלאכה מסבירים בעזרת המילים --

הפכים הם מילים שיש להן משמעות הפוכה, מנוגדת. דוגמות: --

מילים רבות נוח להסביר בעזרת מילים נרדפות (אם יש) או בעזרת הפכים. דוגמה: אפלה - המילה הנרדפת שלה היא --

וההפך שלה הוא --

לעתים ההגדרה במילון בנויה מהכללה ואחריה מידע נוסף.

דוגמה: בהגדרה של המילה שמלה ההכללה תהיה --

והמידע הנוסף יהיה --

*35*

חלקי הדיבור

כמו בשפות רבות גם בשפה העברית יש עשרות אלפי מילים.

לכל מילה יש משמעות משלה, למשל: תלמיד, אל, ירוץ, חרוץ, הצלחה.

לכל אחת מן המילים האלה יש מובן משלה, אך אם נסדר אותן בסדר מסוים, ונחבר אותן זו לזו יתרחש קסם: תלמיד חרוץ אל ההצלחה ירוץ.

המילים הבודדות התחברו יחד למשפט המביע רעיון. איך התרחש הקסם הזה? - ההסבר פשוט: עבודת צוות! כל מילה מעשרות אלפי המילים בשפה שייכת לקבוצת מילים. לכל קבוצת מילים יש שם משלה, תפקיד משלה ותכונות מאפיינות משלה. כאשר כל מילה "יושבת" במקום הנכון - אוסף המילים הופך למשפט.

המילים המופיעות במשפט זה שייכות לקבוצות המילים הבאות:

שמות עצם: תלמיד, הצלחה

פעלים: ירוץ

תארים: חרוץ

מיליות: אל

את כל המילים בשפה אפשר למיין לקבוצות האלה. קבוצות אלה נקראות חלקי הדיבור. בפעילויות הבאות נכיר את שלוש הקבוצות הגדולות של חלקי הדיבור: שמות עצם, פעלים ותארים, ועוד קבוצת מילים קטנה יותר אך לא פחות חשובה - מיליות.

פעילות 1: שמות עצם (פעילות בקבוצה)

פירוש המילה (עצם) הוא דבר. שמות עצם הם דברים: חפצים, בעלי-חיים, צמחים וגם מושגים. אם כך, שמות העצם הם מילים המציינות דברים, חפצים ומושגים. למשל, המילים: מסמר, מכונה, כדור, אוויר, וגם המילים: רעב, שמחה, עייפות, הצלחה, נימוס - כולן שמות עצם.

(בספר תמונה)

*36*

מכירים את המשחק "ארץ עיר"? - אתם מוזמנים לשחק משחק דומה.

א. החליטו על אות, ומצאו מילים שמתחילות באות הזאת בכל ארבע הקבוצות: חי, צומח, דומם, מושג. המילים שתמצאו הן שמות עצם.

ב. בכל קבוצה מי שמצליח למצוא יותר מילים בכל אות, הוא המנצח! אבל בדקו תחילה שכל המילים ברשימה הן שמות עצם.

חי - אריה, --, --, --, --, --, --.

צומח - אפונה, --, --, --, --, --, --.

דומם - ארון, --, --, --, --, --, --.

מושג - אהבה, --, --, --, --, --, --.

איך יודעים שמילה היא שם עצם?

אפשר להוסיף לה וגם ה' היידוע: (ה)ארון שלי; (ה)אריה שלו.

המילים ארון, אריה הן שמות עצם, כי אפשר להוסיף להן של וגם גם ה' היידוע.

פעילות 2: שמות עצם בקטע

רוב ההודים חיים במשפחה מורחבת

במשפחה מורחבת חיים יחד, בבית אחד, הסבא והסבתא, הבנים שהתחתנו ובני משפחתם, וכן הילדים שטרם נישאו. בניגוד לבנים, הבנות שמתחתנות עוברות לגור עם ההורים של החתן. בדרך כלל הסבא מנהל את ענייני המשפחה, והבנים הבוגרים עובדים ונותנים את שכרם לקופה המשותפת של המשפחה. הנשים אינן עובדות לרוב מחוץ לבית, והן עסוקות בגידול ובחינוך של הילדים, ובעבודות הבית. על ניהול מלאכות הבית אחראית הסבתא.

מתוך: צביה פיין, הודו - להכיר עולם אחר, 2004, מטח, עמ' 38.

(בספר תמונה)

*37*

א. מצאו בקטע מילים שהן שמות עצם, וסמנו אותם.

ב. בחרו 5 שמות עצם מאלה שסימנתם, ובדקו אם הם שמות עצם בעזרת הוספת של וה' היידוע.

(בספר שני טורים):

שם עצם,  ה' יידוע פלוס של

משפחה,  המשפחה שלי

--,  --

--,  --

--,  --

--,  --

--,  --

ג. מילים רבות בקטע שלמעלה שייכות למושג משפחה. כתבו אותן:

סבא, --

פעילות 3: תארים (פעילות בזוגות)

תארים הם מילים כמו: אכזרי, ירוקה, כבד, ראשונה. הם מתארים שמות עצם. דוגמות: אריה אכזרי, אפונה ירוקה, ארון כבד, אהבה ראשונה.

לפניכם צירופי מילים מתוך הקטע שבעמוד הקודם.

סמנו בכל צירוף את התואר.

משפחה מורחבת, בנים בוגרים, קופה משותפת, משפחה מכובדת, סכומים גדולים, השנים האחרונות, עיר אחרת.

פעילות 4: תארים בעיתונים

א. חפשו בעיתונים 8 תארים. שימו לב במיוחד לפרסומות, כי בפרסומות נהוג לתאר את המוצרים ולשבח אותם בתארים, כגון: מעולה, מהיר, חדש.

ב. כתבו את התואר ואת הדבר (שם העצם) המתואר.

ג. הדגישו את התארים.

המכונית המהירה -- -- --

-- -- --

-- -- --

*38*

פעילות 5: מתארים תצלום

א. התבוננו בתצלום של חתונה בהודו.

(בספר תמונה:)

חתן וכלה הודים בטקס הנישואין במקדש.

ב. תארו את הכלה ואת החתן בעזרת תארים לשמות העצם הבאים:

כלה --

חתן --

עיניים --

תכשיטים --

צבעים --

בגדים --

איפור --

בדים --

כיסאות --

ג. כתבו פסקה ותארו בה מה שרואים בתמונה. היעזרו בתארים שלמעלה.

פעילות 6: מוסיפים תואר

א. חזרו לשמות העצם שמצאתם במשחק "ארץ עיר" בעמ' 36.

בחרו 6 שמות עצם, והוסיפו להם תואר.

ב. תנו לחבר או לחברה את אותן מילים, ובקשו שיוסיפו תואר משלהם לכל אחד משמות העצם.

ג. קראו את מה שהוסיפו החבר / החברה, ובדקו אם אתם יודעים את משמעות התארים, ואם לא - בררו אותה.

(בספר תמונה)

*39*

פעילות 7: פעלים

א. קראו את המשפטים הבאים ושימו לב למילים המודגשות.

(בספר המילים המודגשות מסומנות בסוגריים)

1. היא (מארחת) אותנו בסלון שלה.

2. לקראת הפגישה הראשונה היא (הביאה) כיבוד.

3. מאז אנחנו (נפגשים) שם ארבעתנו.

4. בסוף כיתה ד' (החלטנו) על החבורה.

5. (דיברנו) על מקום קבוע למפגשים.

6. הוא (קורא) ספרים רבים.

ב. מה משותף למילים המודגשות? --

ג. כתבו 8 פעלים נוספים: --

פעלים הם מילים, כמו: שבר, דיבר, התקפל, נכנס, וגם: פוטר, הוזמן, נסתם. הם מציינים פעולות או מצבים.

הפעלים מתארים מה מישהו עשה, עושה, או יעשה; מה התרחש, מתרחש או יתרחש; מה קרה בעבר, קורה בהווה או יקרה בעתיד.

פעילות 8: פעלים בקטע

א. קראו שוב את הקטע, והפעם סמנו בו את הפעלים.

ב. קראו רק את הפעלים שסימנתם. הם יספרו לכם מה ההודים עושים.

רוב ההודים חיים במשפחה מורחבת

במשפחה מורחבת חיים יחד, בבית אחד, הסבא והסבתא, הבנים שהתחתנו ובני משפחתם, וכן הילדים שטרם נישאו. בניגוד לבנים, הבנות שמתחתנות עוברות לגור עם ההורים של החתן. בדרך כלל הסבא מנהל את ענייני המשפחה, והבנים הבוגרים עובדים ונותנים את שכרם לקופה המשותפת של המשפחה. הנשים אינן עובדות לרוב מחוץ לבית, והן עסוקות בגידול ובחינוך של הילדים, ובעבודות הבית. על ניהול מלאכות הבית אחראית הסבתא.

מתוך: צביה פיין, הודו - להכיר עולם אחר, 2004, מטח, עמ' 38.

*40*

פעילות 9: לפועל יש זמן

א. מעל כל פועל בקטע (בפעילות קודמת) כתבו את הזמן שלו (עבר, הווה, עתיד).

ב. מהו הזמן של רוב הפעלים? --

הקטע נותן מידע על המשפחה בהודו. העובדות מתארות מצבים והרגלים, שמתקיימים בהווה, לכן רוב הפעלים כתובים בזמן הווה.

ג. העתיקו מהקטע 5 פעלים בזמנים שונים.

ד. כתבו את הפועל בזמן אחר: עבר, הווה או עתיד.

(בספר שני טורים):

הפועל,  הפועל בזמן אחר

התחתנו,  מתחתנים

--,  --

--,  --

--,  --

--,  --

--,  --

(בספר ציור של דמויות גבר ואשה מדברים:)

היום מתחתנים במהירות, מבלי לבדוק אם מתאימים. בזמננו התחתנו אחרת!

איך יודעים שמילה היא פועל?

פועל אפשר תמיד להטות בזמנים: בעבר, בהווה ובעתיד. דוגמה: סדר (עבר), יסדר (עתיד), מסדר (הווה).

פעילות 10: אתמול, היום ומחר

א. מה עשיתם אתמול? כתבו ב-3 שורות מה עשיתם אתמול.

אחרי שהתעוררתי, --

ב. ומה תעשו מחר? - כתבו את אותו הקטע על מחר.

מחר אחרי שאתעורר, --

*41*

ג. כתבו את הקטע כאילו הוא מתרחש עכשיו.

עכשיו אני מתעורר/ת, --

ד. מהו הזמן של הפעלים בסעיף א? --

מהו הזמן של הפעלים בסעיף ב? --

מהו הזמן של הפעלים בסעיף ג? ---

מיליות הן מילים קטנות, המופיעות בין מילים ובין משפטים. מילים כמו את, מן, אחרי, על, וגם מילים כמו אך, או, בגלל, מפני ש - הן מיליות. קבוצות המיליות, כמו: את, אל, אחרי, על, מן, מ, ב, ל, בתוך, בין, עם, לפני, של נקראות מילות יחס.

פעילות 11: מילות יחס

כתבו 5 משפטים, ושבצו בהם מילות יחס שונות. היעזרו ברשימה שלמעלה.

1. --

2. --

3. --

4. --

5. --

פעילות 12: מילות יחס במשפטים

סמנו במשפטים שלפניכם את מילות היחס.

1. הבנות עוברות לגור עם ההורים של החתן.

2. בדרך כלל הסבא מנהל את ענייני המשפחה.

3. הבנים הבוגרים עובדים ונותנים את שכרם לקופה המשותפת של המשפחה.

4. על ניהול מלאכות הבית אחראית הסבתא.

5. רוב ההודים חיים במשפחה מורחבת

6. הנשים אינן עובדות לרוב מחוץ לבית.

*42*

את מילות היחס אפשר להטות, למשל: על - עליו, עלינו, עליכם. יש כמה נטיות ששוגים בהן. שימו לב לצורות התקינות:

על – עליך (ולא: עלך)

מן- מכם (ולא: ממכם)

את – אתכם (ולא: אותכם)

אצל - אצלם, אצלך (ולא: אצלהם, אצלך)

בשביל - בשבילם, בשבילך (ולא: בשבילהם, בשבילך)

פעילות 13: שגיאות במילות יחס

מחקו במשפטים הבאים את הצורה הלא נכונה של מילת היחס.

1. פגשתי אותכם / אתכם בטיול.

2. ביקרנו אצלהם / אצלם אתמול.

3. אני מבקש מכם / ממכם לפתור את הבעיה.

4. חשבתי עלך / עליך כל היום.

5. קנינו בשבילם / בשבילהם את המצרכים.

6. מי נמצא אצלך / אצלך?

7. לא שמענו ממכם / מכם זמן רב.

8. עשיתי בשבילך / בשבילך הרבה מאמצים.

9. אצלם / אצלהם אין בעיה של כסף.

פעילות 14: דו-שיח (פעילות בזוגות)

א. כתבו דו-שיח, ושבצו בו 5 ממילות היחס (הנטויות) שלמעלה.

ב. קראו את הדו-שיח באוזני בן / בת הזוג שלכם. שימו לב להגייה של מילות היחס ותקנו במידת הצורך. --

*43*

צבאים בלב העיר

קוראים על: צבאים בלב

העיר לומדים על: כתבה, עצומה ודבר העורך

בפעילויות של שער זה נקרא קטעים שכוונתם לשכנע ולהשפיע, נבחין בין עובדות לבין דעות, ונראה איך אפשר לשכנע ולהשפיע בעזרת מילים.

(בספר ציור – היעזר במורה)

*44*

צבאים עירוניים

הכתבה צבאים עירוניים מאת ברוך גיאן נמצאת בספר בעמ' 26.

פעילות 1: מנסים להשפיע

בחיי היומיום אנו מנסים לא פעם לשכנע בעל-פה או בכתב. ודאי נתקלתם בצורך לנסות לשכנע מישהו (חבר/ה, אח או אחות, הורה, מורה וכדומה) או להשפיע עליו. חשבו על מקרה כזה. מה אמרתם כדי לשכנע? האם הבאתם דוגמה, נימוק? האם הזהרתם? --

פעילות 2: מה שמפתיע

א. התבוננו בתצלומים שמלווים את הכתבה, וכתבו מה מפתיע בהם? --

ב. הכותרת הראשית של הכתבה היא "צבאים עירוניים". מדוע הכותרת מפתיעה? --

פעילות 3: חיי הצבי

א. האם ראיתם פעם צבאים? אם כן - ספרו מתי? והיכן? --

ב. מה אתם יודעים על חיי הצבי? --

ג. מה למדתם על חיי הצבי מן הכתבה? --

*45*

פעילות 4: האבדות

הכתבה מוסרת עובדות שונות על עמק הצבאים.

א. איך הסתיים הניסיון להעביר את הצבאים מן המטע? --

ב. מה הן תכניות הבנייה באזור? --

ג. איזה פתרון הוצע במקום תכניות הבנייה האלה? --

פעילות 5: איך אוספים מידע?

מאחורי כל כתבה, גם כתבה קצרה, עומדת עבודה רבה של איסוף העובדות.

א. שמו של כותב הכתבה הוא: --

ב. קראו שוב את הכתבה, וכתבו באילו דרכים אסף הכותב את המידע.

שימו לב במיוחד לכתוב בסעיף "התעטשות אזהרה". --

ג. באילו דרכים נוספות אפשר לאסוף מידע? --

(בספר תמונה)

*46*

פעילות 6: מהי עמדת הכותב?

הכותב אינו אומר במפורש את עמדתו כלפי עמק הצבאים, אך ניתן להבין זאת מן הכתיבה שלו.

א. קראו את 4 המשפטים הבאים ושימו לב למילים המודגשות.

ב. כתבו במקום המילים המודגשות - מילים אחרות (נרדפות). תוכלו להיעזר במילון.

(בספר המילים המודגשות מסומנות בתוך הסוגריים)

1. מראה הצבאים (מדהים).

2. הם רועים (בשלווה).

3. הם מדלגים ליד הבתים - זהו מחזה (בלתי רגיל).

4. אנשים מביטים בהם (בפליאה).

ג. מהו היחס של הכותב כלפי הצבאים לפי מילים אלה? --

ד. קראו את 4 המשפטים הבאים, ושימו לב למילים המודגשות. כתבו במקום המילים המודגשות - מילים אחרות (נרדפות). תוכלו להיעזר במילון.

1. הם (מפוחדים ופגיעים). --

2. הצבאים (נלכדו) בתוך המטע. --

3. נשקפת להם (סכנה). --

4. (יגזלו) מהם את השטח הירוק והפתוח. --

ה. כל המילים המודגשות למעלה הן מילים שפונות אל הרגש. מהי עמדת הכותב כלפי עתיד הצבאים לפי מילים אלה? --

כתבה בעיתון מוסרת עובדות. לפעמים דרך המילים והביטויים, שהכותבים משתמשים בהם, אפשר להבחין גם בדעות, בעמדות. כשרוצים להשפיע, משתמשים במילים שפונות אל הרגש, כמו: מדהים, בלתי רגיל, מפוחד, פגיע.

(בספר תמונה)

*47*

פעילות 7: "תמונת" פתיחה ותצלומים

הכתבה מנסה לחבב עלינו את הצבאים באמצעים שונים.

א. איך התצלומים משיגים מטרה זאת?

ב. איך התיאור בחלק הראשון של הכתבה משיג את המטרה הזאת?

פעילות 8: פסקת מיום

א. לפניכם פסקת הסיום של הכתבה. קראו אותה וחשבו: האם יש בה רק עובדות?

ב. בפסקה זאת הכותב מספר על עצמו. מה הוא מביע כאן? --

להמריא למקומות רחוקים

מדי יום אני חולף ליד המטע ורואה את הצבאים משוטטים בו להנאתם.

אני רואה גם אנשים הממתינים לאוטובוס בתחנה, מביטים בהם בפליאה ובהנאה. נדמה לי שגם הם, כמוני, משאירים מאחור לרגע קט את הכבישים הסואנים ואת הבטון של הבניינים מסביב, וממריאים בדמיון אל מקומות רחוקים וקסומים...

ג. "להמריא למקומות רחוקים" - זאת כותרת הפסקה.

מה יכול להמריא? סמנו.

עצים, מטוס, מים, דמיון, ציפורים.

מה ממריא בפסקה זאת? --

מה הקשר של כותרת הפסקה אל הפסקה? --

*48*

גם דרך מתן מידע אפשר לשכנע. בגוף הכתבה מתוארות העובדות ובתוכן משולבות מילים המבטאות דעות ורגשות. בפסקת הסיום - הכותב מדבר על עצמו ומאפשר לנו להבין את עמדתו.

פעילות 9: אוצר של מילים

שטח מחיה - זהו ביטוי חשוב בכתבה.

א. אם אתם יודעים את פירושו - כתבו אותו כאן: --

ב. אם אינכם יודעים - נסו להבין את פירושו מתוך ההקשר בכתבה.

הביטוי מופיע בסעיף "התעטשות אזהרה". מצאו את המשפט שהביטוי מופיע בו. קראו קצת לפני המשפט וקצת אחריך ונסו לשער את הפירוש. --

ג. עוד דרך להבין את הביטוי היא להבין כל מילה לחוד. (המילה שטח ודאי ידועה לכם). נסו לחשוב על שורש המילה מחיה. מה המילה מזכירה לכם? לאילו מילים אחרות יש שורש דומה? --

ד. אם לא הצלחתם - חפשו במילון. במילה שטח או במילה מחיה את הביטוי "שטח מחיה". וכתבו את פירושו. --

אם אינכם מבינים מילה - נסו תחילה להיעזר בהקשר שלה. קראו לפני המילה ואחריה, ונסו להבין מן הכתוב את פירושה. כדאי להיעזר גם בשורש של המילה. חשבו אילו מילים אחרות אתם מכירים מאותו השורש.

אם לא הצלחתם להבין - תוכלו לחפש במילון או לשאול מישהו מבוגר.

*49*

פעילות 10: שטח מחיה בסרטים

אם יש לכם בעל-חיים, או אם ראיתם פעם מאבק בין חיות על שטח המחיה שלהן (במציאות או בסרט), ספרו על המאבק הזה: מי נלחם נגד מי ואיך. --

פעילות 11: עדר של צבאים

צירוף מילים כמו "שטח מחיה" נקרא סמיכות. בכתבה יש עוד צירופים של סמיכות.

א. אם רוצים להבין סמיכות מפרקים אותה בעזרת המילה של.

"שטח מחיה" הוא שטח של מחיה, שטח שנועד למחיה.

(בספר תמונה)

(בספר שני טורים:)

סמיכות,  סמיכות מפורקת:

עדר צבאים,  --

תחנת האוטובוס,  --

המולת הבוקר (המולה - רעש),  --

אמצע העיר,  --

שכונות מגורים,  --

מנהל התחנה,  --

מרכז המטע,  --

ב. צרפו את המילים הבאות לסמיכות.

(בספר שני טורים:)

המילים,  סמיכות

קבוצה של צבאים,  קבוצת צבאים

סימן של אזהרה,  --

גן של חיות,  --

בניינים של (ל)מגורים,  --

השטח של המטע,  --

התושבים של האזור,  --

ההקמה של הבניינים,  --

הבעיה של הצבאים,  --

*50*

כאשר כותבים בלשון "גבוהה" - במקום של כדאי להשתמש בסמיכות.

דוגמה: במקום "הבעיה של הצבאים" כתבו "בעיית הצבאים".

פעילות 12: תחנת האוטובוס

מה ההבדל בין "תחנת אוטובוס" לבין "תחנת האוטובוס"?

הבדל קטן שנקרא ה' היידוע. אומרים "תחנת האוטובוס" כאשר יודעים על איזו תחנה מדובר.

א. העתיקו מן הפעילות הקודמת 4 דוגמות של סמיכות שיש בה ה' היידוע.

1. --

2. --

3. --

4. --

ב. סמנו בכל דוגמה את ה' היידוע.

ג. היכן נמצאת ה' היידוע - במילה הראשונה או במילה השנייה? --

בסמיכות מוסיפים ה' יידוע רק למילה השנייה (הסומך):

שמורת הצבאים (ולא השמורת צבאים), תחנת האוטובוס, הקמת הבתים.

העצומה למען הצבאים

העצומה נמצאת בספר בעמ' 30.

פעילות 13: דעה גלויה

א. קראו בעיון את העצומה בעמוד 52.

ב. האם צריך להתאמץ כדי לגלות את הדעות בעצומה? מדוע? --

*51*

ג. הביאו ביטויים המבטאים בצורה גלויה את דעת הכותבים של העצומה. --

ד. הביאו דוגמות לנתונים מספריים, שנועדו לשכנע. --

ה. לשם מה כתבו הילדים את העצומה? מה הם רוצים להשיג? --

ו. שימו לב לצורת האותיות ולסימני הפיסוק: איך מדגישים הילדים את מטרתם? --

(בספר ציור קריקטורי של צבאים ליד לוח שרשום עליו: עצומה – השאירו את הצבאים!!!)

צבאי הראשון אומר: איפה חותמים?

צבאי השני חושב על התשובה

צבאי השלישי אומר: לא, הילדים כתבו את העצומה. להם הכי איכפת!

צבאי הרביעי שואל: מי כתב את זה, הרשות לשימור הצבי?

*52*

עצומה

יש מקום בעיר שנקרא עמק הצבאים, המקום קרוב לצומת פת. במקום הזה יש מרחב טבע, וחיים בו 25 צבאים וגם ציפורים נדירות. הקיבוצים שעיבדו את השטח, וגידלו בו מטעי פירות, הגיעו למסקנה שמחקלאות אי אפשר להרוויח. הם רוצים ביחד עם קבלני בנייה והעירייה, לבנות בעמק בנייני מגורים. מתכננים לבנות בעמק 1,100 דירות בבניינים שגובהם 13 קומות. הבניינים יהרסו את העמק ויפגעו באיכות החיים של תושבי קטמון ח' ו-ט'.

אנחנו חושבים שלצבאים יש זכות לחיות כמו שיש לנו זכות לחיות. אנחנו מתנגדים בהחלט לרעיון ולמחשבה הנוראית להרוס את המקום.

אם איכפת לכם מכל הסיפור, אנא בואו להפגנה וחתמו על עצומה זו הקוראת לקיבוצים, לקבלנים ולעירייה לא להרוס את העמק!

בתודה מראש חוג טבע של כיתה ה'

בית ספר קשת

*53*

פעילות 14: מבנה העצומה

שימו לב לחלקים בעצומה וסמנו אותם בעצומה:

1. היכן הילדים מתארים את הבעיה?

2. היכן הילדים מציגים את עמדתם?

3. היכן הילדים מבקשים מאנשים אחרים להצטרף אליהם?

4. היכן המקום לחתימות?

פעילות 15: גוף 1, נוף 2

א. במקום שהילדים מציגים את עמדתם הם כותבים בגוף ראשון (אנחנו, אותנו, שלנו). העתיקו מילים אלה: --

ב. במקום שהילדים פונים אל אחרים הם פונים בגוף שני. זוהי פנייה ישירה בעזרת פעלים בציווי (קומו, סעו, שלמו).

העתיקו מילים אלה: --

פעילות 16: מהי עמדתי?

האם הייתם חותמים על העצומה הזאת? מדוע? --

פעילות 17 : איך כותבים עצומה?

א. הסבירו: לשם מה כותבים עצומה? --

ב. כיצד כותבים עצומה? מה הם מרכיביה? --

*54*

עצומה היא מודעה או מכתב של אנשים רבים, שהם מביעים בה את עמדתם (דעתם, יחסם) בנושא מסוים. כאשר רוצים להציג עמדה, כדאי קודם להסביר את הבעיה ואחר-כך להציג את העמדה. בסוף העצומה מזמינים אנשים נוספים להצטרף לעמדה זאת ולחתום. את העצומה מגישים למי שצריך לטפל בנושא.

פעילות 18: עצום ורב

א. כותבי עצומה משתדלים להחתים אנשים רבים על העצומה. מדוע זה כך, לדעתכם?

ב. המילה עצומה קשורה למילים עצמה (כוח), עצום (גדול מאוד). נסו לשער מדוע.

דבר העורך

דבר העורך מאת אודי רן נמצא בספר בעמ' 31.

פעילות 19: מטרת העורך

לפניכם דבר העורך. קראו אותו.

א. בחלק הראשון מדווח העורך על ילדי בית-ספר "קשת". סמנו את הדיווח.

ב. מה היא מטרת העורך בדיווח על הילדים? האם הוא רצה רק לדווח חדשות? --

ג. מה העורך חושב על השפעת העצומה? --

(בספר תמונה)

*55*

ד. כיצד העורך מתכוון לתמוך במאבק? --

דרך העורך

שלום לכם ילדים!

ילדי כיתות ה' בבית ספר קשת בירושלים החליטו לנסות ולשנות. הם שמעו שעיריית ירושלים מתכוונת להרוס את שמורת הצבאים הקטנה, שנקראת כך על שום 25 צבאים שחיים בה, ולהפוך אותה לעוד שכונת מגורים.

הם כועסים כי הם חושבים שזה מעשה לא נכון, והם החליטו לעשות משהו לשנות את המצב. הילדים כתבו מכתבים למהנדס העיר, לראש העיר והם אפילו ארגנו עצומה נגד הקמת השכונה החדשה, והחתימו 224 ילדים.

איני בטוח שהמכתבים או העצומה יעצרו את הבנייה, כיוון שבמקום שם הכסף מדבר לא שומעים את קולות הצעקה. אבל לפחות הצבאים (אם כי הם לא יודעים לקרוא) ידעו שמישהו ניסה להציל את ביתם ושל - 224 ילדים אכפת מהם. מערכת "ילדי טבע הדברים" מחזיקה לכם אצבעות, ילדי כיתות ה' בבית הספר קשת, ואנחנו נכבד את הצבאים ונכתוב עליהם כתבה בגיליון הקרוב. כך אולי יתעוררו אנשים שיש להם איזו שהיא השפעה על העניין, ואולי הרשות לשמירת הטבע, החברה להגנת הטבע וגופים ירוקים אחרים יצליחו לעכב את הבנייה.

שלכם כתמיד

אודי רן

מתוך: אודי רן, ילדי טבע הדברים, גיליון 73, מאי, 2001.

(בספר תמונה)

*56*

פעילות 20: ביטויים מיוחדים

בדבר העורך יש ביטויים מיוחדים. היעזרו בחבר או במבוגר כדי לברר או פירושם.

א. למה הכותב מתכוון במשפט "במקום שם הכסף מדבר לא שומעים את קולות הצעקה"? --

ב. מה פירוש המשפט "מערכת ילדי 'טבע הדברים', מחזיקה לכם אצבעות"? --

ג. איזו עמדה מביע כל אחד מהביטויים (תמיכה, פקפוק, התנגדות, אהדה, התפעלות וכדומה)? הסבירו מדוע.

"במקום שם הכסף מדבר לא שומעים את קול הצעקה" - הביטוי מביע -- כי --

"מערכת 'טבע הדברים' מחזיקה לכם אצבעות" - הביטוי מביע -- כי --

פעילות 21: גופים "ירוקים"

דבר העורך מתייחס ל"גופים ירוקים".

א. נסו להבין מתוך ההקשר מה הם "גופים ירוקים", וכתבו את מה שהבנתם. --

ב. העורך מציין שני גופים ירוקים. מה הם? --

ג. מדוע הם נקראים "ירוקים"? --

*57*

ד. מה ידוע לכם על ארגונים אלה? מהי מטרתם? כיצד הם פועלים? שאלו מבוגרים או חפשו מידע באינטרנט. --

פעילות 22: לשנות את המצב

"ילדי כיתות ה' בבית ספר "קשת" בירושלים החליטו לנסות ולשנות."

האם שמעתם פעם על פעולה, שנעשתה כדי לשנות משהו - בבית-הספר, בשכונה או בחברת הילדים? ספרו על כך. --

פעילות 23: עצומה על נושא "בוער" (פעילות קבוצתית)

האם יש נושא כלשהו שמעסיק אתכם או מדאיג אתכם? זאת ההזדמנות שלכם לכתוב עצומה ולהחתים עליה ילדים.

א. בחרו את הנושא שמעסיק אתכם. השתדלו לבחור נושא שמעניין ילדים רבים. מהו הנושא? --

ב. נסחו על גבי דף עצומה קצרה, והסבירו בה את הבעיה, מדוע היא בעיה של הכלל, ולא רק שלכם, והביעו עמדתכם.

ג. תוכלו לתלות את העצומה בכיתה או במסדרון בית-הספר כדי שתלמידים יוכלו לחתום לצורך תמיכה.

*58*

פעילות 24: סוגרים שער

השלימו את החסר בסיכום.

בשער זה קראנו על צבאים בלב העיר ירושלים, וראינו איך אפשר לשכנע ולהשפיע. קראנו כתבה עיתונאית שמספרת על עמק הצבאים. בכתבה היה מידע על חיי הצבאים בעמק ועל תכניות הבנייה שם.

מתוך המידע אפשר גם להבין את הדעות של הכותב, כי היו בכתבה הרבה מילים שפונות לרגש, כמו --.

קראנו עצומה של ילדים נגד תכניות הבנייה. עצומה היא מכתב או מודעה של אנשים רבים שהם מביעים בה את עמדתם בנושא מסוים. בעצומה מציגים את הבעיה ואת העמדה, ובסוף מזמינים אנשים נוספים לחתום עליה. דוגמה לעצומה:

הנושא: --

הבעיה: --

העמדה: --

גם בדבר העורך הביע העורך את דעתו על המאבק למען הצבאים.

בקריאת הכתבה ראינו שאם לא מבינים מילה - כדאי להיעזר בהקשר, כלומר להיעזר במשפט שהמילה מופיעה בו, וגם במשפט שלפניו או אחריו. כדאי להיעזר גם בשורש של המילה, ואם לא מצליחים להבין - אפשר לפנות למילון או לשאול מישהו מבוגר.

דוגמה: נתקלתי במילה לא מובנת -- וכדי להבין אותה --

(בספר תמונה של מסיבה שבה משתתפים הילדים והצבאים, ועל שלט למעלה כתוב: הצבאים נשארים)

*59*

מילים נרדפות

בפעילויות הבאות תכירו מילים נרדפות, תבדקו אם יש ביניהן הבדל, ותלמדו מדוע משתמשים בהן.

פעילות 1: הפכים

א. כתבו את הניגוד של המילים הבאות:

שקט --

יום --

שחור --

שלום --

סגור --

חרוץ --

ב. כל אלה הם זוגות של הפכים, מילים שיש להן משמעות הפוכה, כלומר - מנוגדת. כתבו עוד 6 זוגות של הפכים.

--, --, --, --, --, --.

פעילות 2: נרדפות

כתבו למילים הבאות מילים נרדפות, כלומר - מילים בעלות אותה משמעות. היעזרו במחסן.

מחסן: אפל, מזון, מחול, אילן, ננס, עב, חמה, מרבד.

ענן --

גמד --

שמש --

שטיח --

עץ --

ריקוד --

חשוך --

אוכל --

הפכים הם מילים שיש להן משמעות הפוכה זו מזו.

מילים נרדפות הן מילים שיש להן (כמעט) אותו הפירוש, אותה המשמעות. המילים הנרדפות נקראות כך משום שהמשמעות שלהן קרובה מאוד זו לזו, כאילו הן רודפות זו את זו.

*60*

פעילות 3: שלטים

א. קראו את השלטים. מה הן המילים הנרדפות בשלטים? --

ב. מה ההבדל בין השלטים? באיזה שלט המילים גבוהות? --

פעילות 4: משפטים מתוך סיפור

א. לפניכם משפטים קצרים. קראו אותם.

משפטים ומשפטים דומים

1. השכמנו עם הנץ החמה. --

2. סעדנו את לבנו בכריכים. --

3. לפתע מטר ניתך ארצה. --

4. נמלכנו בדעתנו לשוב. --

ב. התאימו לכל משפט את המשפט מן המחסן שהמשמעות שלו דומה.

מחסן: פתאום ירד גשם. / החלטנו לחזור. / אכלנו סנדוויצ'ים. / קמנו עם זריחת השמש.

ג. כתבו את צמדי המילים הנרדפות שמצאתם במשפטים.

שמש - חמה

קמנו - השכמנו

-- --

-- --

-- --

-- --

ד. מה ההבדל בין המשפטים? האם יש הבדל בתוכן? האם יש הבדל בסגנון? --

(בספר תמונה)

*61*

ה. אילו משפטים לקוחים מתוך סיפור בספר? אילו לקוחים מתו לשון הדיבור? --

כל זוג משפטים מספר את אותו הסיפור. אבל בכל זאת יש הבדל בין שני המשפטים. ההבדל הוא בסגנון. במשפט אחד המילים הן גבוהות וחגיגיות יותר, מילים "ספרותיות", ובמשפט השני המילים הן יומיומיות, מילים של לשון הדיבור.

אם בודקים היטב מילים נרדפות, גם אם המשמעות שלהן דומה מאוד, מגלים שבכל זאת יש ביניהן הבדלים. למשל, המילים הנרדפות שמש וחמה: במילה שמש משתמשים בלשון היומיום, ואילו חמה היא מילה ספרותית, גבוהה.

פעילות 5: כשהשמש זרחה

בכמה דרכים אפשר לומר: "כשהשמש זרחה?" - הנה כמה אפשרויות.

סמנו ליד כל ביטוי אם הוא גבוה או יומיומי. כלומר - האם הוא מתאים להתחלה של שיר או של סיפור או שהוא מתאים לדיבור יומיומי.

(בספר שני טורים: ביטוי - גבוה / יומיומי):

כשהשמש זרחה – גבוה / יומיומי

כשהשמש עלתה – גבוה / יומיומי

כאשר השמש הפציעה – גבוה / יומיומי

עם זריחת השמש – גבוה / יומיומי

עם עלות החמה – גבוה / יומיומי

עם הנץ החמה – גבוה / יומיומי

פעילות 6: משפטים נרדפים

א. התאימו למשפטים שלפניכם את המשפטים הנרדפים.

ב. כשכותבים מכתב רשמי או סיפור, מתאים יותר להשתמש במילים גבוהות. כתבו בכל זוג משפטים אילו משפטים הייתם בוחרים למכתב רשמי.

(בספר שני טורים: משפטים ומשפטים נרדפים):

1. נמאס לי מהבלגן. מדוע אתה סבור כך?

2. הכול זרוק על השטיח. הנך שוגה.

3. למה אתה חושב ככה? הכול מושלך על המרבד.

4. אתה טועה. טפל בעניין ללא עיכוב!

5. סדר את העניין תיכף ומיד! קצתי באי-הסדר.

*62*

פעילות 7: צמדי המילים הנרדפות

כתבו את צמדי המילים הנרדפות שמצאתם במשפטים למעלה.

נמאס לי - קצתי

-- --

-- --

-- --

-- --

פעילות 8: תארים נרדפים

יש מילים נרדפות שההבדל ביניהן הוא בדרגה, כלומר - בכמות או בעוצמה. למשל, התארים: יפה - יפהפה. נוף יפהפה הוא יפה יותר מנוף יפה.

לפניכם צמדים של תארים נרדפים.

א. השתמשו במילה יותר כדי להסביר את ההבדל ביניהם.

ב. סמנו בכל צמד את המילה שהיא "יותר".

ג. כתבו לכל מילה שהיא "יותר" משפט מתאים.

1. יפה – יפהפה. הבדל: יפהפיה הוא יפה יותר מיפה.

משפט: --

2. מלוכלך – מטונף. הבדל: --

משפט: --

3. תשוש – עייף. הבדל: --

משפט: --

4. מלא – גדוש. הבדל: --

משפט: --

5. גדול – ענק. הבדל: --

משפט: --

6. אומלל – מסכן. הבדל: --

משפט: --

*63*

פעילות 9: למי זה שייך?

לפניכם מילים נרדפות שהן שמות של חלקי גוף. ההבדל ביניהן הוא שמשתמשים בהם במקרים שונים.

למי שייכים חלקי הגוף הבאים? תוכלו להיעזר במילון.

אף, חדק --

ציפורניים, טפרים --

שיניים, מלתעות --

פעילות 10: לשמוע, להקשיב, להאזין

א. מה ההבדל בין המילים: לשמוע, להקשיב, להאזין? --

לשלושת הפעלים האלה יש משמעות דומה מאוד, אבל קיימים ביניהם הבדלים. דוגמה: כשמישהו דופק בדלת, אנחנו שומעים את הדפיקה גם אם לא הקשבנו לה.

ההבדל הוא בכוונה: כאשר מקשיבים או מאזינים - מתכוונים לשמוע, כאשר שומעים - שומעים פתאום בלי להתכוון.

ב. כתבו מה אתם שומעים, ולמה אתם מאזינים או מקשיבים. היעזרו במחסן.

מחסן: דברי המורה בשיעור, מוסיקה שאוהבים, רעם, צפירת מכוניות, דברי ההורים, קונצרט, ציוץ ציפורים, צעקות ילדים במשחק.

(בספר שני טורים:)

(בספר תמונה)

שומעים,  מקשיבים / מאזינים

--,  --

--,  --

--'  --

--'  --

ג. כתבו 2 משפטים שיש בהם הפועל לשמוע, ו-2 משפטים שיש בהם הפועל להקשיב. --

*64*

פעילות 11: נרדפות מסבירות

בעזרת מילים נרדפות "פשוטות" אפשר להסגיר מילים "קשות". כך, למשל, מסבירים מילים במילון. גם כשכותבים מאמרים, כתבות, סיפורים וכדומה, משתמשים לעתים קרובות במילים נרדפות כדי להסביר ולגוון. בעזרת מילה נרדפת "פשוטה" (יומיומית) אפשר להבין מילה גבוהה יותר.

א. קראו את הקטע שלפניכם.

ב. הסבירו את המילים המודגשות בעזרת מילים נרדפות. כתבו מעל המילים המודגשות.

ג. בתוך הקטע יש מילים נרדפות למילים: לב ירושלים, המולה. סמנו אותן.

בלב ירושלים, בתוך מטע מוקף בתים וכבישים, חי עדר צבאים. אם יושבים בשקט בתחנת האוטובוס הסמוכה, אפשר לראות אותם מדלגים בין העצים.

שמונה בבוקר, רחוב גולומב בירושלים. אנשים יוצאים לעבודה וללימודים, מכוניות רבות חולפות בכביש העמוס. תחנת האוטובוס מלאה באנשים המחכים לאוטובוס שמתאחר.

ובלב המולת הבוקר הרגילה - מראה מדהים: צבאים רועים להם בשלווה, כאילו כל הרעש מסביב אינו נוגע להם. הם לא נמצאים בכלובים ואינם מוקפים בגדר, הם פשוט חיים להם באמצע העיר, בתוך מטע שהיה פעם חלק משטח פתוח, שהוביל לנחל רפאים ומשם אל המרחבים של הרי יהודה.

מתוך: ברוך גיאן, "צבאים עירוניים", מתוך: מסע צעיר, גיליון 48, מרץ 2000, עמ' 20.

פעילות 12 : נרדפות מדגישות ומגוונות

כאשר רוצים לגוון ולהדגיש - משתמשים במילה נרדפת. במקום לחזור על הביטוי בלב ירושלים - כותבים באמצע העיר.

המילים הנרדפות מוסיפות לשפה יופי רב. וכזכותן העברית עשירה ורבת-גוונים.

כתבו 4 משפטים, ושלבו בהם מילים נרדפות, כדי להדגיש מה שאתם כותבים או כדי לגוון.

1. --

2. --

3. --

4. --

*65*

לכבוד...

קוראים על: מכתבים

לומדים על: מכתבים

בפעילויות של שער זה נקרא מכתבים, נלמד איך כותבים מכתבים. נכיר את חלקי המכתב החשובים, נבחין בין סוגי מכתבים, ונלמד על לשון המכתב.

(בספר תמונה)

*66*

עוז מקבל מכות

המכתבים "עוז מקבל מכות" מאת דליק ווליניץ נמצאים בספר בעמ' 36-37.

פעילות 1: מכתב מרגש (פעילות בקבוצה)

א. קראו את המכתב של יוסי ואת התשובה של דליק בספר בעמ' 36.

ב. האם חליפת המכתבים הזאת מרגשת? מדוע? במה? תוכלו לצטט מתוך המכתבים. שוחחו על כך בכיתה. --

ג. חשבו מה אתם הייתם עונים למכתב של יוסי. כתבו כאן כמה נקודות שהייתם רוצים לכתוב לו. --

פעילות 2: רגשות

יוסי כותב על רגשות עזים.

אילו רגשות הוא מביע במכתב? הסבירו בעזרת ציטוטים מתוך המכתב. --

(בספר תמונה)

פעילות 3: מכתב בקשה לעזרה

יוסי מבקש עזרה. כאשר מבקשים עזרה צריך לתאר את הבעיה, ואחר-כך להסביר מה הבקשה, מה מצפים שיעשו.

*67*

תארו את הבעיה של יוסי: --

הסבירו את הבקשה של יוסי מדליק: --

פעילות 4: מכתב תגובה

מה יוסי היה עונה לדליק על מכתבו?

נסחו מכתב תגובה לדליק מיוסי.

תוכלו להודות לדליק, לתמוך במה שאמר, או לא להסכים לחלק אחר, וכדומה. המכתב של דליק נמצא בספר בעמ' 37. --

(בספר איור של יוסי אבולעפיה)

מכתבים מארץ רחוקה

המכתבים נמצאים בספר בעמ' 38-39.

פעילות 5: מי כתב?

קראו את המכתבים מארץ רחוקה בספר בעמ' 38-39.

א. מי כתב את המכתבים? --

אל מי הם נכתבו? --

ב. מה יודעים על הכותבת מתוך המכתבים? --

(בספר תמונה)

*68*

פעילות 6: חוויות מפנמה

א. למה מאי כותבת את המכתבים? --

ב. על אילו חוויות מיוחדות מאי מספרת? --

(בספר תמונה – היעזר במורה)

פעילות 7: מכתב אישי

מכתבים אישיים הם מכתבים שכותבים אל מישהו קרוב ומוכר - אל חבר או אל מישהו מהמשפחה.

במכתבים אישיים כותבים על חוויות אישיות (בעיה, אירוע, טיול). במכתב אישי יש הרגשה של שיחה או של דיבור עם מישהו, ולכן יש בו מילים וביטויים מלשון הדיבור וגם סלנג.

המכתבים של מאי הם מכתבים אישיים. הסבירו מדוע. שימו לב גם ללשון המכתב. --

(בספר תמונה)

*69*

פעילות 8: מכתב תשובה

מאי מאוד מתגעגעת לארץ, וייקח זמן עד שהיא תחזור. מה תאמרו לה? בחרו את אחד המכתבים של מאי, וכתבו לו תשובה.

מכתב תשובה מישראל: --

מכתב בקשה

מכתב הבקשה של הילדים אל ראש המועצה נמצא בספר בעמ' 40.

פעילות 9: מטרת המכתב

קראו את המכתב לראש המועצה שלפניכם, וענו על השאלות:

א. מי הנמען? (אל מי המכתב מיועד?) --

ב. מי המוען? (מי כתב את המכתב?) --

ג. מה היא מטרת המכתב? --

(מכתב:)

שלום לך ראש המועצה,

יש לנו בעיה שמטרידה אותנו מאוד, ואנו מקווים שתעזרי לנו למצוא פתרון.

אין לנו מקום להיפגש בו. בעבר נפגשנו ברחבה במרכז השכונה, אך חלק מתושבי השכונה התלוננו על רעש ולבלגן, ולא אפשרו לנו להיפגש שם. יוצא שאנחנו סתם מסתובבים ברחובות. אין מועדון נוער בשכונתנו. וחשבנו שאולי זה יהיה רעיון טוב אם תקימי מועדון כזה בסביבתנו.

אנחנו מחכים לתשובה ממך ולטיפול מהיר בבעיה שלנו.

בתודה מראש,

ילדי כיתה ה'3

בשכונת גנים

*70*

פעילות 10: מהו מכתב בקשה?

המכתב שכתבו הילדים אל ראש המועצה הוא מכתב בקשה.

מכתב בקשה הוא מכתב שמבקש משהו: מידע כלשהו, כסף או דבר אחר.

א. מה ביקשו ילדי שכונת גנים? --

ב. איזו בעיה הציגו הילדים? --

ג. איזה פתרון הם הציעו? --

ד. האם, לדעתכם, המכתב שלהם משכנע? נמקו את דעתכם. --

(בספר תמונה)

כאשר כותבים מכתב בקשה שקשור לבעיה מסוימת, חשוב להסביר מה היא הבעיה או מה הסיבה לכתיבת המכתב, ואחר-כך להציע פתרון.

*71*

פעילות 11: מכתב תשובה מראש המועצה (פעילות בקבוצה)

כאשר מקבלים מכתב בקשה צריך להשיב עליו. דמיינו לעצמכם שאתם ראש המועצה.

א. ענו במקום ראש המועצה, במקום המיועד לכך במכתב שלפניכם.

ציינו שקיבלתם את המכתב, מה הייתה תגובתכם כשקראתם אותו, האם תוכלו לטפל בכך ומדוע.

כתבו תחילה טיוטה של המכתב.

מכתב תשובה – טיוטה

המועצה המקומית סיגליות

תאריך:

אל: --

שלום רב,

הנדון: בקשה להקפת מועדון

קראתי בעיון את הבעיה שתיארתם במכתבכם, ולדעתי --

הפתרון שאתם מציעים... --

בכבוד רב,

אביבה אלדר,

ראש המועצה המקומית "סיגליות"

*72*

ב. השוו את מכתבכם למכתבים של חברים מהכיתה. שימו לב למבנה המכתב, לניסוח (האם הוא מובן), לכתיב. כתבו לפי מה השוויתם, ומה מצאתם. --

ג. שפרו את מכתבכם לאחר ההשוואה.

מכתב תשובה - שכתוב

המועצה האזורית סיגליות

תאריך:

אל: --

שלרם רב,

הנדון: בקשה להקמת מועדון

--

--

--

--

--

בכבוד רב,

אביבה אלדר,

ראש המועצה האזורית ''סיגליות"

(בספר תמונה)

כשכותבים מכתב רשמי - רצוי שהוא יהיה תמציתי ועובדתי. מסבירים בקצרה את העובדות החשובות לעניין ואת מטרת המכתב. כדאי להקפיד על כתיבת הנדון.

*73*

פעילות 12 : הנדון

הנדון הוא נותרת בראש המכתב הרשמי, הנושא העיקרי שדנים בו במכתב.

לדון במשהו פירושו - לעסוק בו, לדבר עליו. העניין הנדון הוא העניין שעוסקים בו. נהוג להבליט את הנדון באותיות "שמנות" או בקו.

א. חפשו כותרות הנדון במכתבים בספר הלימוד, והעתיקו אותן.

ב. נסו לשער לפי הכותרת במה יעסוק המכתב.

(בספר שני טורים):

כותרות "הנדון",  ונושא המכתב (השערה)

--,  --

--,  --

--,  --

פעילות 13: מטרת המכתב (עבודה בקבוצה)

למכתבים יכולות להיות מטרות שונות - בקשה, התנצלות, תלונה, ביקורת ועוד...

א. קראו את 3 המכתבים שלפניכם. לפי גוף המכתב תבינו את מטרתו.

ב. כתבו מעל כל מכתב את מטרתו.

ג. כל 3 המכתבים הם מכתבים רשמיים. האם יש בהם כותרת הנדון? מצאו אותה והדגישו אותה בצבע.

ד. במכתב אחד כותרת הנדון חסרה. מדוע חשוב לכתוב את הנדון? במה הוא עוזר לקורא? --

ה. הציעו למכתב זה כותרת הנדון, כתבו אותה במקום הנכון, והדגישו אותה בקו.

מכתב 1 - מטרת המכתב:

15/2/04

לכבוד מחלקת השיווק

חברת "מתוק"

הנדון: הפרס שהובטח

ברצוני להביע את אכזבתי על כך, שלא קיבלתי את הפרס שהובטח לכל מי שישלח 10 עטיפות של מוצרי החברה.

בהתאם לפרסומים שלכם, רכשתי מוצרים של החברה ושלחתי לפני קרוב לחודש 10 אריזות לכתובת שפורסמה באמצעי התקשורת, אך לצערי טרם קיבלתי את הפרס המובטח.

אבקש לקבל טיפול מהיר.

בכבוד רב,

אמיר לבבי

שד' הנשיאים 15, כפר עוז

*74*

מכתב 2 - מטרת המכתב:

(בספר תמונה)

27/11/02

לכבוד מנהלת ביה"ס,

הגב' יפה ציון

שלום רב,

הנדון: הפסקות פעילות

בשם תלמידי שכבת כיתות ה' אני מבקש לקיים הפסקות פעילות בבית הספר אחת לשבוע, ולא אחת לחודש, כפי שזה נעשה עד כה. ניתן לבצע זאת באמצעות מתנדבים ממועצת התלמידים ומתנדבים מתלמידי השכבה.

נודה לך מאוד אם תיעני לבקשתנו.

עודד חן,

בשם תלמידי השכבה

מכתב 3 – מטרת המכתב: --

לכבוד

ילדי קבוצת "אלומות"

קיבוץ שיבולים

שלום לכם,

ברצוננו להודות לכם על האירוח החם והלבבי. בזכותכם חוויית הקיבוץ הראשונה שלנו הייתה נפלאה. אנחנו מקווים שנוכל לגמול לכם כראוי, ונשמח לארח אתכם בבתינו.

בברכה,

ילדי כיתה ה1

בית-ספר "מזמור"

תל-אביב

*75*

איך כותבים מכתב?

פעילות 14: מתבוננים במכתבים

א. שימו לב למכתבים השונים שיש בספר. מה מאפיין אותם? איך מזהים מיד שדף כתוב הוא מכתב? --

ב. האם אתם מוצאים שיש חלקים קבועים בכל המכתבים, או לפחות בחלקם? מה הם? אילו חלקים כאלה מצאתם? --

בכתיבת מכתב ובעיקר בכתיבת מכתב רשמי, כדאי שיהיה ברור מי כתב, למי נכתב, מתי ובאיזה עניין. לכן יש להקפיד שיהיו החלקים האלה: תאריך, פנייה אל הנמען בתחילת המכתב וחתימה של המוען בסוף המכתב. במכתב רשמי חשוב לציין את הנדון - נושא המכתב.

לאחר כתיבת המכתב כדאי לקרוא אותו, לשים לב לניסוח, לכתיב נכון ולפיסוק.

פעילות 15: מי המוען? מי הנמען?

המוען הוא הכותב של המכתב.

הנמען הוא האדם שהמכתב נשלח אליו.

בפעילות 13 יש 3 מכתבים שונים. סמנו בכל אחד מהם בצבע אחד את המוען ובצד האחר את הנמען, וכתבו: מוען או נמען.

(בספר תמונה)

*76*

פעילות 16: חלקי המכתב

לפניכם מכתב רשמי. כתבו בריבועים (--) את חלקיו. היעזרו במחסן.

מחסן: הנדון, גוף המכתב, חתימה, פנייה, תאריך.

15/2/04 (--)

לכבוד (--) מחלקת השיווק

חברת "מתוק"

הנדון (--): הפרס שהובטח

(--) ברצוני להביע את אכזבתי על כך, שלא קיבלתי את הפרס שהובטח לכל מי שישלח 10 עטיפות של מוצרי החברה. בהתאם לפרסומים שלכם, רכשתי מוצרים של החברה ושלחתי לפני קרוב לחודש 10 אריזות לכתובת שפורסמה באמצעי התקשורת, אך לצערי טרם קיבלתי את הפרס המובטח. אבקש לקבל טיפול מהיר.

(--) בכבוד רב,

אמיר לבבי

שד' הנשיאים 15,

כפר עוז

פעילות 17: דוגמות לחלקי המכתב

לפניכם חלקי המכתב ולידם הסברים. הוסיפו לכל חלק דוגמות מתוך המחסן.

תאריך - היום שכותבים את המכתב.

דוגמות: --

פנייה - פנייה למי שכותבים אליו, לנמען.

דוגמות: --

גוף המכתב - התוכן של המכתב, שכותבים בו לשם מה הוא נכתב (המטרה), ומספרים מה הבעיה, מה החוויה, מה הבקשה וכדומה.

דוגמות: --

חתימה - מילת פרידה של כותב המכתב, המוען.

דוגמות: --

הנדון - אם כותבים מכתב רשמי מציינים את "הנדון", הנושא של המכתב.

דוגמות: --

*77*

מחסן דוגמות:

- תכנון מסיבת פורים; הרשמה לחוג קרמיקה.

- להת', ליאור, בברכה, דוד שנהר.

- הי טלי!; גברת נכבדה; מר כהן היקר.

- 20/4/04! ה' באייר, תשס"ה.

- לאחרונה קראנו בעיתונכם על תופעה חדשה...; בית הספר שמח להודיע על פתיחת...

פעילות 18: תפקיד החלקים

לפניכם המכתב שנשלח אל ילדי קבוצת "אלומות".

א. סמנו בו את החלקים הבאים.

ב. הסבירו את תפקידו של כל חלק.

תאריך: --

פנייה: --

גוף המכתב: --

חתימה: --

לכבוד

ילדי קבוצת "אלומות"

קיבוץ שיבולים

שלום לכם,

ברצוננו להודות לכם על האירוח החם והלבבי.

בזכותכם חוויית הקיבוץ הראשונה שלנו הייתה נפלאה. אנחנו מקווים שנוכל לגמול לכם כראוי, ונשמח לארח אתכם בבתינו.

בברכה,

ילדי כיתה ה1

בית-ספר "מזמור"

הל-אביב

(בספר תמונה)

*78*

פעילות 19: מח חסר?

קראו את המכתב שנשלח אל ילדי קבוצת "אלומות".

א. אילו חלקים מחלקי המכתב חסרים בו? --

תוכלו לבדוק את חלקי המכתב בעמ' 76.

ב. למה, לדעתכם, חשוב לציין את התאריך? --

ג. למה, לדעתכם, חשוב לציין את הנדון במכתב רשמי? --

ד. הציעו למכתב כותרת מתאימה להנדון. אפשר להציע כותרות אחדות. --

ד. בחרו כותרת אחת (הקולעת ביותר בעיניכם) שתהיה הנדון של המכתב, וכתבו אותה בגוף המכתב בעמוד הקודם.

(בספר ציור של דמות כותבת):

לכבוד גן החיות,

הנדון: דיאטה לפיל)

לשון המכתב

פעילות 20: אוצר של מילים

הנה כמה מושגים וביטויים הקשורים למכתבים.

א. הסתירו את הפירושים. קראו את רשימת המילים, ובדקו אם אתם יודעים את פירושן.

ב. סמנו את המילים שלא הכרתם וקראו את פירושן. שימו לב אם יש קשר של שורש, של ראשי תיבות וכדומה - בין המילה להסבר שלה.

ג. העתיקו אותן למילון הפרטי שלכם.

*79*

מילים ופירושן

מוען - כותב המכתב.

נמען - מי שהמכתב מיועד לו (נשלח אליו).

הנדון - (גם: הנידון) הנושא העיקרי במכתב רשמי.

מען - השם והכתובת של הנמען הכתובים על גבי המעטפה.

מכתב אישי - נכתב למישהו קרוב, בן משפחה או חבר.

מנתב רשמי - מכתב למישהו זר או לבעל תפקיד (מנהל, פקיד, סופר).

מצ"ב - ראשי תיבות של המילים: מצורף בזה. ביטוי שאחריו מפרטים אילו מסמכים נוספו למכתב.

נ'ב' - ראשי תיבות של "נכתב בצדו" או "נוסף בצדו". כך פותחים הערה נוספת בסוף המכתב.

אג"נ - ראשי תיבות של אדון / גברת נכבדים. פנייה הנהוגה במכתב רשמי.

לעיל - למעלה, לפני כן.

להלן - אחרי כן, בהמשך.

הואל נא - לשון בקשה: עשה זאת, בבקשה...

פעילות 21: איך מבקשים?

אפשר לבקש בכל מיני דרכים: בעדינות, בתקיפות או משהו באמצע. לפניכם צורות שונות של בקשה:

1. תן לי! --

2. תן לי, בבקשה! --

3. האם תוכל לתת לי? --

4. אני מבקש שתיתן לי. --

5. אני דורש שתיתן לי מיד! --

6. הואל בטובך לתת לי. --

7. תן לי מיד! --

8. אולי תוכל לתת לי? --

א. כתבו ליד כל צורת בקשה - אם היא תקיפה, עדינה או בינונית.

ב. איך תבקשו (בדיבור) מחבר להחזיר מחברת השייכת לכם? --

איך תבקשו (בדיבור) ממוכר בחנות לתת לכם בגד למדידה. --

איך תבקשו (במכתב) מסופרת לתת לכם פרטים על ספר שכתבה. --

*80*

פעילות 22: ניסוח הבקשה

הנה המשפט שהילדים מבקשים בו מראש המועצה להקים מועדון: "אין מועדון נוער בשכונתנו, וחשבנו שאולי זה יהיה רעיון טוב אם תקימי מועדון כזה בסביבתנו."

א. האם, לדעתכם, זהו ניסוח תקיף, עדין, בינוני? --

ב. הבקשה מודגשת במשפט. הציעו עוד 3 אפשרויות לניסוח הבקשה.

ג. ציינו ליד כל ניסוח אם הוא תקיף, עדין, או בינוני.

1. --

הניסוח הוא: --

2. --

הניסוח הוא: --

3. --

הניסוח הוא: --

פעילות 23: שפה גבוהה

בדרך כלל, מכתב רשמי נכתב אל בעל תפקיד חשוב. לכן במכתב רשמי כותבים בשפה "גבוהה", כגון: הנני, הריני, ברצוני, מכתבך, לידיעתך, נכבדי, מען, מענה, הואל נא. מילים אלה יוצרות תחושה של כבוד אל האדם שכותבים אליו.

א. בחרו 3 מילים גבוהות מתוך הרשימה, העתיקו את המילים והסבירו אותן.

(בספר שני טורים):

מילים גבוהות,  מילים נרדפות, פירושים

1. ברצוני,  אני רוצה

2. --,  --

3. --,  --

4. --,  --

ב. מצאו עוד מילים וביטויים בשפה גבוהה מתוך המכתבים בפעילות 13, עמ' 73-74. העתיקו אותם וכתבו את הפירושים שלהם.

(בספר שני טורים):

מילים גבוהות,  מילים נרדפות, פירושים

1. --,  --

2. --,  --

3. --,  --

4. --,  --

*81*

פעילות 24: המכתב שלך - מכתבך

אחת הדרכים לכתוב בשפה גבוהה היא חיבור של כינוי השייכות אל שם העצם. במקום לכתוב "ההודעה שלך" - כותבים "הודעתך", במקום "במכתב שלה" - כותבים "במכתבה". הודעתך, במכתבה - האותיות המודגשות הן כינויי שייכות. כאשר אתם רוצים לכתוב בשפה גבוהה (מכתב רשמי, סיפור, עבודה) - השתמשו בכינויי השייכות.

לפניכם רשימה של ביטויים שמשתמשים בהם במכתבים. "העלו" כל ביטוי לשפה גבוהה בעזרת חיבור של כינוי השייכות.

(בספר שני טורים):

שפה יומיומית,  שפה גבוהה

1. ההודעה שלך,  הודעתך

2. במכתב שלה,  במכתבה

3. הבקשה שלנו,  --

4. הבקשות שלך,  --

5. הפנייה שלך,  --

6. המכתב שלי,  --

7. הבעיה שלנו,  --

8. התשובה שלך,  --

9. התשובות שלכם,  --

10. ההרצאה שלך,  --

11. בבית שלנו,  --

(בספר תמונה)

12. ברשות שלכם,  --

13. ההשתתפות שלי,  --

*82*

פעילות 25: מגביהים את הלשון

על אף שהמכתב הבא הוא מכתב רשמי, הוא נכתב בשפה יומיומית ולא בשפה גבוהה. שנו אותו למכתב רשמי - על פי כל הכללים, בלשון המתאימה.

א. חברו את כינויי השייכות במילים המודגשות. כתבו מעל השורה.

ב. האם אתם יכולים "לחבר" גם את המילים הבאות?

להזמין אתכם --

המארגנים של הטקס --

ג. האם המילה "אחלה" נראית מתאימה למכתב זה? מדוע? --

הציעו מילה אחרת במקומה: --

ד. קראו את המכתב עכשיו, לאחר שהכנסתם שינויים. האם לשון המכתב גבוהה יותר? --

(המילים המודגשות מסומנות בתוך הסוגריים):

לכל המתנדבים באגודה,

(במכתב שלנו) אנו רוצים להזמין אתכם לטקס חלוקת תעודות.

בהזדמנות זו אנחנו רוצים להודות לכם על (המאמצים שלכם) ועל (התרומה שלכם), על זה שהתנדבתם ונתתם (מהזמן) הפרטי (שלכם).

אנחנו מעריכים את (המעשים שלכם), וחושבים שהייתם ממש אחלה!

נא אשרו את (ההשתתפות שלכם).

בברכה,

המארגנים של הטקס

*83*

פעילות 26: "שיפוץ" מכתב

א. בחרו מכתב שאתם רוצים "לשפץ" - מכתב שלכם או מכתב מהחוברת. שכתבו אותו בעזרת מילים וביטויים גבוהים שאספתם בפעילות הקודמת.

ב. מה ההבדל בין המכתב הקודם למכתב ה"משופץ"? האם יש הבדלים בתוכן, בסגנון או במבנה? --

ג. מתי כדאי, לדעתכם, לבצע שינויים כאלה במכתב? --

(בספר תמונה)

פעילות 27: גוף ראשון, גוף שני

המכתב הוא כמו שיחה בין שניים: אני ואתה, אנחנו ואתם. כלומר, זו שיחה בין גוף ראשון (אני, אנחנו) לבין גוף שני (את, אתה, אתם, אתן). לכן נמצא במכתב פעלים של גוף ראשון (של המוען) ופעלים של גוף שני (הנמען).

אספו מן המכתבים בספר 4 דוגמות לפעלים בגוף ראשון ו-4 בגוף שני. דוגמות:

בעבר (נפגשנו) ברחבה - גוף ראשון

אם (תקימי) מועדון כזה - גוף שני

פעלים בגוף ראשון – המוען:

(אנחנו) נפגשנו

--

--

--

--

פעלים בגוף שני – הנמען:

(את) תקימי

--

--

--

--

*84*

פעילות 28: דואר אלקטרוני

א. האם אתם מתכתבים עם מישהו באמצעות הדואר האלקטרוני (אימייל)? --

ב. אם כן - מה הם הנושאים? מה הן המטרות? --

ג. במה מכתב רגיל דומה למכתב בדואר האלקטרוני? --

ד. מה הם ההבדלים ביניהם? --

פעילות 29: ביקור באתר הדואר

א. קראו בספר בעמ' 44-45 את המכתבים מתוך אתר האינטרנט "מכתבים בלתי נשכחים".

ב. אתם מוזמנים לקרוא מכתבים נוספים. הכתובת של אתר הדואר: www.postil.com המכתבים נמצאים במדור: "מכתבים מיוחדים".

פעילות 30: מכתב תגובה

א. בחרו מן הספר או מן האתר אחד מן המכתבים שמצא חן בעיניכם במיוחד. בחרתי את המכתב: --

ב. למה בחרתם במכתב זה? מה יש בו שמצא חן בעיניכם במיוחד? --

(בספר תמונה)

*85*

ג. כתבו מכתב תגובה למכתב שבחרתם. הסבירו במכתב מדוע אתם עונים למכתב זה. מה דעתכם על המכתב, מה מטרת המכתב שלכם: מה הייתם רוצים לומר לכותב/ת (לבקש, לעודד, לחזק, לבקר). אל תשכחו את חלקי המכתב החשובים.

--

--

--

*86*

פעילות 31: סוגרים שער

השלימו את החסר בסיכום.

בשער זה קראנו מכתבים. למדנו שאפשר לחלק את המכתבים לשני סוגים עיקריים:

מכתב אישי, לדוגמה: מכתב שכותב --

מכתב רשמי, לדוגמה: מכתב שכותב --

כאשר כותבים מכתב כדאי להקפיד שיהיו בו החלקים הבאים:

תאריך - לדוגמה: --

פנייה - לדוגמה: --

גוף המכתב - לדוגמה: --

חתימה - לדוגמה: --

כאשר כותבים מכתב רשמי כדאי להוסיף גם את כותרת הנדון, כדי שיבינו במהירות מה עניינו של המכתב.

דוגמה לכותרת הנדון: --

למכתבים יש מטרות, למשל, מכתב בקשה הוא מכתב שבו מבקשים משהו - עזרה, כסף, פעולה כלשהי. כאשר כותבים מכתב בקשה, כדאי להסביר מהי הבעיה ואחר כך להציע פתרון.

במכתב רשמי כדאי להקפיד במיוחד על הלשון, וצריך לשים לב ללשון נכונה, ללא שגיאות וללא סלנג. במכתב רשמי כדאי להשתמש במילים גבוהות, כמו: הנני, --

(בספר תמונה)

*87*

החבורה

קוראים על: חבורת ילדים

לומדים על: גב הספר, ספרי קריאה

בפעילויות בשער זה תבדקו מה אפשר ללמוד מגב הספר על הספר עצמו, איך מספרים סיפור בכתב ובעל-פה, למה צריך לשים לב כשקוראים סיפור, ואיך סימני הפיסוק עוזרים לקריאה.

(בספר תמונה)

(בספר ציור של הספר הגדול וילדים מחפשים גב הספר):

ילד ראשון אומר: תסתכל מה כתוב על הגב.

ילד שני עונה: על הגב שלי? כלום!

ילדה אומרת: הנה, על גב הספר כתוב כל הסיפור בקיצור...

*88*

אוצר הבושם / מאת ליאורה כרמלי

גב הספר

גב הספר נמצא בספר בעמ' 50.

פעילות 1: מטרות בגב הספר

לכתוב על גב הספר יכולות להיות מטרות שונות:

1. לתאר בקצרה על מה מסופר בספר.

2. לעורר סקרנות כדי שהקוראים ירצו לקרוא אותו.

3. למסור לקוראים מידע נוסף על המחבר/ת.

4. למסור לקוראים מידע על ספרים אחרים של הסופר/ת.

5. לשבח את הספר.

אילו מטרות גב הספר הזה ממלא? סמנו על גב הספר שלפניכם את הקטע המתאים לכל מטרה. כתבו ליד כל קטע את מספר המטרה.

חבורת ילדים, שני בנים ושתי בנות, מחפשים את אוצר הבושם. לאוזניהם הגיעו שמועות בדבר קיומו של אוצר כזה, ורונן מנהיג החבורה נחוש בדעתו למצוא אותו. אבל כשהוא מרותק למיטתו בגלל מחלת החזרת, קורים דברים מפתיעים ושונים מכפי שתכנן בתחילה.

אוצר הבושם: פרק ראשון

הפרק הראשון נמצא בספר בעמ' 51.

פעילות 2: סיפור ב"פאזל" (פעילות ברביעיות)

קראו בספר בעמ' 51 את הפרק הראשון של אוצר הבושם.

א. הפרק נחלק ל-4 חלקים גדולים (שימו לב למעוינים בין החלקים). כל אחד יקבל חלק ויקרא רק אותו (קריאה דמומה).

ב. כל אחד, לפי סדר החלקים, יספר מה קרא, על מה מסופר? ביחד תקבלו תמונה כמעט שלמה.

*89*

ג. חזרו אל גב הספר. האם הפרק מתקשר לגב הספר? איך? --

פעילות 3: המשפט הראשון בסיפור

הפרק הראשון נפתח במשפט: "היינו ארבעה, ורצינו להגיע לשם."

משפט זה הוא כמעט חידה.

א. האם אחרי שקראתם את כל הפרק הראשון, מתחילה החידה להיפתר? האם אפשר לדעת את התשובות לשאלות הבאות? אם כן - ענו עליהן.

1. מי הם הארבעה? --

2. איפה זה שם? --

3. למה הארבעה רצו להגיע לשם? --

ב. מדוע, לדעתכם, הסופרת בחרה להתחיל את הסיפור דווקא במשפט קצר זה? --

פעילות 4: הפסקה הראשונה בפרק הראשון

כך כתוב בפסקה הראשונה של הפרק הראשון:

היינו ארבעה, ורצינו להגיע לשם. כולם אמרו לנו שאי אפשר, וסיפרו על כל האחרים שרצו להגיע - ולא הצליחו. בפגישה סודית מתחת לעץ האלון החלטנו שלא להקשיב להם.

א. האם בסוף הפרק הראשון אפשר כבר לדעת או רק לשער את הפרטים הבאים:

1. פרטים נוספים על הפגישה הסודית? לדעת / לשער

2. מי הם האחרים? לדעת / לשער

3. מדוע כל האחרים לא הצליחו להגיע "לשם"? לדעת / לשער

4. מה תפקידו של עץ האלון בסיפור? לדעת / לשער

5. פרטים נוספים על הארבעה? לדעת / לשער

*90*

ב. בחרו שתיים מתוך התשובות שסימנת שאפשר לדעת, ופרטו אותן.

פעילות 5: תפקיד הפרק הראשון בסיפור

א. העתיקו את המשפט הראשון בפרק: --

העתיקו את המשפט האחרון בפרק זה: --

ב. שני המשפטים "משוחחים" זה עם זה. מה הקשר בין המשפטים? האם הם דומים זה לזה או שונים זה מזה? במה? --

ג. הקשר שבין שני המשפטים, הראשון והאחרון, מעיד על תפקידו של הפרק הראשון בסיפורי עלילה. מהו התפקיד של הפרק הראשון כאן? --

פעילות 6: מה בפרק הראשון?

כדי שהקוראים יבינו מה קורה בספר הקריאה, הפרק הראשון מתאר את הרקע לסיפור. לכן הפרק הראשון חשוב ביותר, כי בו עושים לנו היכרות עם המקום ועם הזמן של עלילת הסיפור, עם הדמויות העיקריות שנפגוש בספר, ולפעמים גם נותנים לנו רמזים על מה שעתיד לקרות.

(בספר תמונה)

*91*

א. מהו הרקע (הזמן והמקום) לעלילת הסיפור?

המקום - איפה הסיפור מתרחש? --

הזמן - מתי הסיפור מתרחש? --

ב. ומה הבעיה שהעלילה נקשרת סביבה? עם מי או עם מה יתמודדו הגיבורים? באיזה קושי ייתקלו? --

פעילות 7: סה מאפיין חבורות?

א. האם אתם מכירים חבורות של ילדים בשכונה? בבית-הספר? הביאו דוגמה. --

ב. מה הופך "סתם" ארבעה ילדים לחבורה? --

ג. אילו מאפיינים של חבורה יש לחבורת אוצר הבושם? פרטו. --

פעילות 8: דמות המספר

בכל סיפור יש דמות שיודעת את פרטי העלילה ומוסרת אותם לקורא. דמות זאת נקראת המספר (hamesaper).

מיהו המספר בספר "אוצר הבושם"? האם הוא דמות שמשתתפת בסיפור או מחוץ לו? מה ניתן לדעת עליו מתוך הפרק שקראתם? --

*92*

פעילות 9: כמו הקלברי פין

רונן, מנהיג החבורה, הוא חובב הרפתקאות. לפי דברי המספר: "את הרעיונות הוא (רונן) שואב מהספרים הרבים שהוא קורא".

א. לאיזו הרפתקה יצאו רונן והמספר בעקבות קריאת הספר הקלברי פין? --

ב. את הספר "הקלברי פין" כתב מרק טווין, הסופר המפורסם, שכתב גם את "תום סוייר". אם יש בכיתה תלמידים שקראו את הספר, בקשו שיספרו אותו בקיצור.

ג. האם קרה שגם אתם, כמו רונן, הושפעתם מספר קריאה? מאיזה ספר? האם בעקבות הקריאה עשיתם מעשה (הקמתם חבורה, יצאתם לטיול), או התחלתם להתנהג אחרת? או אולי התחלתם לחשוב אחרת? אם כן, כתבו על כך. --

פעילות 10: מה שקרה...

דברים רבים מתרחשים בסיפור, כי הגיבורים עושים הרבה פעולות. הסיפור מספר על פעולות אלה בעזרת פעלים.

א. קראו את הקטע הבא וסמנו בו את כל הפעלים.

ב. האם מצאתם פעלים רבים? כמה מצאתם? --

ג. כתבו מעל כל פועל את הזמן שלו: עבר, הווה, עתיד.

ד. שימו לב לפעלים שסימנתם. מהו הזמן של רוב הפעלים? --

ה. לאחר שקראתם כל מה שעשתה דנה - מה הייתם אומרים עליה? --

(בספר תמונה)

*93*

דיברנו על כך שכדאי שיהיה לנו מקום קבוע למפגשים, ודנה הלכה בלי שידענו לאלון העתיק, ניקתה את העשב מתחתיו, הביאה כמה כיסאות קטנים שהתגלגלו אצלם בחצר וסידרה אותם במעגל. מין שרפרפים של בית-קפה, שקונים בדלית-אל-כרמל.

במרכז היא שמה עגלת תה ישנה בלי גלגלים, שקיבלה מסבתא שלה, ולקראת פגישתנו הראשונה הביאה מהבית כיבוד - שסק ובייגלה. היא הזמינה אותנו למוכן והתנהגה כאילו היא מארחת אותנו בסלון שלה.

הפעלים בסיפור מספרים את העלילה - פעולות שנעשו, דברים שהתרחשו בעבר, לכן בדרך כלל, הם כתובים בזמן עבר.

פעילות 11: ומה שקורה...

סיפור מתאר גם מצב, הרגלים ומחשבות.

א. קראו את הקטע הבא, וסמנו בו את כל הפעלים.

ב. ציינו ליד כל פועל את הזמן שלו: עבר, הווה, עתיד.

ג. מהו הזמן של רוב הפעלים בקטע? --

ד. מה, לדעתכם, הקטע מתאר בעיקר: מחשבות והרגלים או דברים שקרו?

אני מכיר את הדעות האלה של אבא שלו, כי בכל הזדמנות הוא מתבדח על כך, וכשאני מוזמן אליהם לארוחת צהריים, אבא שלו תמיד משבח את אמא של רונן, כמה שהיא עקרת-בית מצוינת, ואיזה מאכלים נהדרים היא מבשלת. "זה בגלל שהיא עובדת בבית, כמו שצריך להיות," הוא לא שוכח אף פעם לציין, ואני מרגיש ברגעים האלה, שהוא אומר את זה במיוחד לכבודי, כי ההורים שלי חושבים אחרת, ובגלל זה שניהם עובדים מחוץ לבית ומתחלקים בעבודות הניקיון, הבישול והטיפול בי ובתאומים.

כאשר סיפור מתאר מצב, הרגלים, מחשבות הוא מתאר אותם בפעלים בזמן הווה, כי מצב, הרגלים ומחשבות הם דברים שנכונים "עכשיו", בזמן הווה, ולא קרו בעבר וחלפו.

*94*

הפרק הראשון עושה לנו היכרות עם הדמויות המרכזיות בספר.

4 הדמויות המרכזיות בסיפור הם חברי החבורה. איך הם נראים? מה התכונות שלהם? למשל, מי בעל היוזמה והרצון לפעול? מי ממציא המצאות?

כתבו מה אתם יודעים על הדמויות לפי הפרק הראשון.

רונן -

--

--

המספר -

--

--

דנה -

--

--

מאיה -

--

--

פעילות 13: "מיושן" ו"אוהב בנות מטומטם" (פעילות בזוגות)

רונן והמספר התווכחו מי ראוי להיות בחבורת הבושם. בוויכוח כונה רונן בתואר "מיושן", ואילו המספר כונה "אוהב בנות מטומטם".

א. עם איזו דעה אתם מסכימים - עם דעתו של רונן או עם זאת של המספר? נמקו את תשובתכם.

ב. אתם מוזמנים "להתווכח" כאילו הייתם רונן והמספר. לפני שאתם מחלקים ביניכם את שני התפקידים ופורצים בוויכוח, חזרו ובררו ביחד:

1. מדוע, לדעת המספר, רונן "מיושן"? --

2. מדוע, לדעת רונן, המספר הוא "אוהב בנות מטומטם"? --

*95*

3. מה, לדעתכם, הייתה הסיבה העיקרית של המספר לצרף בנות לחבורה? נמקו. --

ג. ערכו ויכוח (בעל-פה) במשחק תפקידים: אחד יהיה רונן ואחד - המספר. אינכם צריכים לקרוא מתוך הספר, אלא להיעזר במה שקראתם. תוכלו "להיכנס לתפקיד" ולהוסיף לוויכוח לפי הבנתכם. בוויכוח הציגו את דעתכם, וחזקו אותה בעזרת הסברים ודוגמות.

פעילות 14: מי מבשל - אימא או אבא?

א. מהי חלוקת התפקידים בין ההורים של רונן ובין ההורים של המספר? --

ב. איזו חלוקה נראית לכם יותר? המחישו את תשובתכם בדוגמות. --

פעילות 15: שפת סתרים (פעילות בזוגות)

"על שפת הסתרים אני חשבתי, אבל מאיה היא שהמציאה אותה. זו שפה מסובכת, ולכל אחד מאיתנו יש מחברת-מילון שרק בעזרתה אפשר לפענח את הצופן."

א. בררו ביניכם בשיחה: על איזו שפה מדובר? מי משתמש בה בסיפור? לאיזה צורך?

ב. המציאו שפת סתרים משלכם: כתבו כאן את הסימנים הסודיים ואת הפירוש שלהם.

(בספר תמונה)

שפת סתרים –

סימנים סודיים – פירוש: --, --, --, --, --, --.

*96*

ג. כתבו על דף נפרד משפט או קטע קצר בשפת הסתרים שלכם.

ד. תנו לזוג אחר בכיתה לקרוא את מה שכתבתם (ללא הפירוש). האם זוג זה הצליח להבין מה כתוב בול מהי המסקנה? --

ה. אחד המאפיינים של חבורות הוא שפת סתרים. מה תורמת שפת סתרים להרגשה של החבורה? --

הזכייה הגדולה - חבורת איסט-אנד / מאת: א' סקורצ'ר

גב הספר נמצא בספר בעמ' 55.

פעילות 16: שם הספר

לספר יש שם ארוך: הזכייה הגדולה - חבורת איסט-אנד

שימו לב לכל מילה בשם הספר, ונסו לשער באופן כללי על מה מסופר בספר זה. התייחסו אל כל מילה כאל רמז. --

(בספר תמונה)

פעילות 17: על גב הספר

א. לפניכם גב הספר. קראו את הכתוב בו.

אלה הם חברי איסט-אנד

שישה נערים, בני פרבר עני בלונדון, שהכדורגל הוא כל עולמם. הם אוהדים את קבוצת 'סלייטפול' מהליגה הראשונה ואת כוכב הקבוצה והנבחרת, מל רובינס. יחד הם עוברים סידרה ש הרפתקאות מרתקות. בספר השישי בסדרה 'לקראת אליפות הליגה', אף מצטרף אליהם ילד ישראלי המוסיף גיוון חד להרפתקאותיה של החבורה.

מתוך: א' סקורצ'ר, תרגום: אשר דורי, הזכייה הגדולה, מסדרת חבורת איסט-אנד, 1995, גב הספר.

*97*

ב. מהו המיוחד לחבורה זאת? --

ג. האם לפי גב הספר הייתם רוצים לקרוא את הספר הזה? נמקו על סמך הכתוב בגב הספר. --

פעילות 18: מטרות בגב הספר

לכתוב על גב הספר יכולות להיות מטרות שונות: תיאור קצר של עלילת הספר, גרימת סקרנות אצל הקוראים, מסירת מידע נוסף על המחבר/ת, מסירת מידע על ספרים אחרים, פירוט מעלותיו של הספר.

א. אילו מטרות גב הספר הזה ממלא? --

ב. סמנו על גב הספר בפעילות הקודמת את הקטע המתאים לכל מטרה. ציינו ליד כל קטע את המטרה.

פרק ראשון: יא-הה סלייטפול!

הפרק נמצא בספר הלימוד בעמ' 56.

פעילות 19: תחילת הפרק (פעילות כיתתית)

א. קראו בכיתה את החלק הראשון של הפרק (עד המילים "אלא הכדורגל...").

ב. היעזרו בפירושי המילים שבסוף הפרק (עמ' 60). בררו בכיתה מילים אחרות שאינן מובנות.

ג. שוחחו בכיתה על תחילת הפרק: מה מבינים ממנו? מהי התמונה של הסביבה שהפרק מצייר?

ד. האם חבורות כאלה מוכרות לכם? ספרו על כך בכיתה.

*98*

פעילות 20: מקום העלילה

בפרק הראשון של ספר קריאה הסופרים מציגים את הגיבורים, מתארים את המקום ואת הזמן של העלילה. בפרק הראשון הקוראים לומדים על מי מדובר, היכן ומתי זה קרה.

העלילה של סיפור זה מתרחשת באנגליה. הביאו רמזים על מקום העלילה (שמות המקומות ושמות הדמויות, ואולי תמצאו רמזים נוספים). --

(בספר תמונה)

פעילות 21: הגיבורים

הפרק הראשון מציג את הגיבורים. הקוראים מכירים את הדמויות החשובות ומקבלים עליהן רמזים.

א. מיהו מנהיג החבורה? מה יודעים עליו: איך הוא נראה? איך הוא מתנהג? --

*99*

ב. מי הם יתר החברים בחבורה? מה אנחנו יודעים עליהם? --

פעילות 22: אוהדים מושבעים של "סלייטפול"

בפרק הראשון בני חבורת איסט-אנד מדגימים כיצד אוהדים מושבעים של קבוצת כדורגל מתנהגים.

מצאו בפרק הוכחות לכך, שבני חבורת איסט-אנד הם אוהדים מושבעים של נבחרת "סלייטפול" בפרט, ושל כדורגל בכלל. כתבו את ההוכחות. --

פעילות 23: עניים ושמחים!

"דיירי איסט-אנד הם מן העניים ביותר בעיר".

א. הכינו רשימה של מילים ושל ביטויים מן הפרק המתארים את העוני:

העניים ביותר בעיר, להשביע בצמצום פיות רבים, החיים קשים, --

ב הפרק מתאר את העוני של השכונה ושל גיבורי הסיפור. מדוע?

רמז: חשבו על הבעיה בפרק. --

*100*

פעילות 24: סיפור בקול (פעילות קבוצתית)

א. התחלקו לקבוצות של 5-7 תלמידים.

ב. קראו את הקטע שלפניכם, ובדקו כמה דמויות יש בו. סמנו את מה שכל דמות אומרת. אפשר לסמן בעט סימון (מרקר) בצבע שונה לכל תפקיד. חלקו את התפקידים, ואל תשכחו את הקריין/ית. אפשר לבצע יותר מדמות אחת.

ג. כל משתתף יכין את התפקיד שלו. כשאתם מתכוננים, שימו לב לסימני הפיסוק.

ד. קראו את הקטע בקבוצה (אפשר לקרוא לפני הכיתה). תוכלו להוסיף תנועה, לחקות מבטא ואפילו להתחפש, כמו בהצגה.

שישה פני נוספים לכל אחד. הדבר היה כה יקר, ליתר דיוק - בלתי אפשרי, לבני-החבורה.

ליד האצטדיון התכנס כנס-חירום.

"יש לי אגורה אחת שהרווחתי באיסוף כדורים," הודיע "שני טון" בהבעת פנים נכלמת.

"זה יותר ממה שיש לי," אמר "שועל" בצער.

אכזבה נצטיירה על פני הכול.

"הבה נעמוד בפני העובדות," אמר סקיפ. הוא פשט את זרועותיו לצדדים. "אנחנו לא נכנסים."

"אוה, לא." פניו של הוראס נתעגמו בעצב ובאכזבה. "אבל הרי אף פעם לא החמצנו שום משחק..."

עתה ניצבו בצידו האחורי של האצטדיון, ליד מגרש החנייה של המכוניות. מולם חנתה מכונית שארגזי קרטון גדולים התגלגלו לידה ובתוכה. בטח פרקה את מטענה זה עתה. הנהג לא נראה בשטח.

"רוצה לומר, סקיפ..." פתח "ננס" בהיסוס, "שלא נראה את סלייטפול משחקת היום אחר הצהריים?"

"אל תתרגשו, חברה," אמר סקיפ. עיניו החלו לנצנץ. "נוכל לראות את המשחק, אם נשתמש בשכלנו..."

לא לחינם היה סקיפ בארנארד מנהיג חבורת "איסט-אנד".

בצעדים מהירים ניגש למכונית.

*101*

"בואו. עזרו לי להוציא את התיבות הללו. נשים אותן זו על זו."

"שועל" היה הראשון שתפס. "בטח, סקיפ, אני מבין. נבנה לנו יציע משלנו..."

במהירות נרתמו לפעולה. הם גררו את התיבות מתוך המכונית. סקיפ ניצב בראש המגדל.

"עוד אחת, דאסטי!" פקד.

"היי הופ!" צווח "ננס" באושר. "יותר טוב מאשר ביציע המרכזי."

"איזה רעיון," גיחך "שני טון" מאוזן לאוזן.

גיחוכו היה מוקדם מדי.

"האלו, האלו," נשמע קול מאחוריהם. הם הסבו את ראשיהם בבהלה.

שוטר בבגדי שרד - אמנם מחייך, אך תקיף - עמד שם. "מה קורה פה?"...

"אוה, החוק," קרא הוראס.

"לא לזוז," פקד סקיפ, "תפילו את כל ערימת התיבות."

אך הבהלה היתה גדולה מדי. "שני טון" צעד לאחור. התיבה התנדנדה מתחת לרגליו, עוד רגע - דאסטי ניסה לתפוס בו...

מתוך: א' סקורצ'ר, תרגום: אשר דורי, הזכייה הגדולה, מסדרת חבורת איסט-אנד, 1995, עמ' 11-13.

סימני הפיסוק עוזרים להבין את הכתוב, וחם גם מנחים אותנו איך לקרוא את הדברים. למשל, בדו-שיח המירכאות מסמנות את הדברים שהדוברים אומרים. דיבור כזה נקרא דיבור ישיר.

(בספר תמונה)

*102*

פעילות 25: סימני פיסוק

לפניכם 5 סימני פיסוק חשובים והתפקידים שלהם.

א. קראו את התפקידים של סימני הפיסוק ובדקו אם אתם יודעים אותם.

ב. העתיקו מן הקטע בפעילות הקודמת משפטים המדגימים את סימני הפיסוק.

(" ") מירכאות מסמנות את הדברים שהגיבורים אומרים.

דוגמה: --

- גם כינויים מסמנים במירכאות ("שועל").

דוגמה: --

(.) נקודה בסוף משפט מסמנת סוף משפט רגיל.

דוגמה: --

(!) סימן קריאה מסמן הדגשה.

דוגמה: --

(?) סימן שאלה מסמן שאלה.

דוגמה: --

(...) שלוש נקודות מסמנות משהו קטוע, היסוס.

דוגמה: --

ג. הקטע בפעילות הקודמת הוא דו-שיח ברובו. לפי מה יודעים זאת? --

ד. שימו לב לחלוקה לשורות בקטע. מתי מתחילים שורה חדשה בדו-שיח? --

פעילות 26: כותבים דו-שיח

לבני החבורה הייתה תושייה (יוזמה, יכולת לפתור בעיות): הם מצאו דרך לפתור את בעיית הכרטיסים. (עד שהגיע השוטר...).

איך יתמודדו בני החבורה עם הבעיה עכשיו?

אתם מוזמנים לחבר קטע המשך לפרק 1: יא-הה סלייטפול!.

א. תכננו את המשך הסיפור:

מה קרה אחרי שהשוטר צץ במפתיע? --

*103*

האם זכתה חבורת איסט-אנד לראות את המשחק הגורלי? --

ב. כתבו את המשך הסיפור בצורת דו-שיח בין החבורה לבין השוטר.

הביעו בדו-שיח את מה שקורה, לפי היכרותכם את "סקיפ".

חשבו מה הוא אמר, מה יאמרו חבריו וכיצד הגיב השוטר.

(בספר תמונה)

הדו-שיח

--

--

--

דו-שיח הוא דרך טובה לתאר התרחשות וגם מאפיינים של דמויות. לכן סופרים מרבים להשתמש בדו-שיח.

פעילות 27: דיבור ישיר

חזרו אל הדו-שיח שכתבתם בפעילות הקודמת ו"שפצו" אותו.

א. שימו לב: האם השתמשתם בדיבור ישיר? אם לא - שנו לפחות חלק מהמשפטים לדיבור ישיר. דוגמה:

במקום: השוטר אמר לחבורה שכדאי שהם יחזרו מיד. - דיבור עקיף

שנו ל: השוטר אמר לחבורה: "כדאי שתחזרו מיד!" - דיבור ישיר

ב. שימו לב להתחלת שורה חדשה בדברי הדמויות.

ג. פסקו את הדו-שיח כראוי, ושימו לב במיוחד למירכאות בדיבור הישיר.

*104*

פעילות 28: מדרגות בשפה

בלשון הספרות (בסיפורים, בספרי קריאה ובשירים) נהוג להשתמש בשפה גבוהה.

א. העתיקו מן הפרק לטור המתאים כ-8 מילים גבוהות (גם ביטויים).

ב. כתבו בטור של המילים ה"רגילות" את המילים הנרדפות ה"רגילות". היעזרו בפירושי המילים בספר (עמ' 60).

פעילות 29: ניבים

בלשון ספרותית גבוהה נהוג להשתמש בהרבה ניבים וביטויים.

לפניכם חלק מהניבים ומהביטויים בסיפור.

התאימו להם את ההסברים מן המחסן.

מחסן: נמצאת בבתים שלנו; מתמוטטים; המקובל על כולם; אנו מאושרים; יש לה רק...; שמנה.

1. אישה בריאת גוף --

2. בתים מטים לנפול --

3. אשרינו וטוב לנו --

4. השמחה שורה במעונותינו --

5. המנהיג הבלתי מעורער --

6. החבורה אין לה בעולמה אלא כדורגל --

*105*

פעילות 30: תערוכת גב הספר (פעילות בזוגות)

תכננו גב ספר לספר קריאה שקראתם בעבר או שאתם קוראים עכשיו, כדי להציגו בתערוכה בכיתה.

א. כל אחד מבני הזוג יבחר את הספר הרצוי לו.

ב. ספרו זה לזה על הספר שבחרתם.

ג. זכרו את המטרות של גב הספר (לספר על העלילה, לסקרן, לתת עוד מידע, לציין את מעלות הספר). כתבו כאן את הקטע שיהיה כתוב על גב הספר. --

ד. חשבו איך למשוך את הקוראים בעזרת הכתיבה ובעזרת העיצוב. תארו את תכניתכם. --

ה. הראו זה לזה את תכניתכם. הקשיבו להערות ותקנו בהתאם לצורך.

ו. האם אתם מרוצים מהתכנית שלכם? אם כן, בצעו אותה על דף והציגו בתערוכה בכיתה.

תכנון גב הספר (בספר שורות לכתיבת גב הספר)

*106*

פעילות 31: סוגרים שער

השלימו את החסר בסיכום.

בעזרת הכתוב על גב תספר אפשר ללמוד על הספר עצמו. גב הספר מנסה למשוך את הקוראים בדרכים שונות. דוגמה: --

בפרק הראשון של ספר קריאה, הסופר מציג את הגיבורים, מתאר את המקום והזמן שבהם מתרחשת העלילה. בפרק הראשון מתוודע (לומד) הקורא על - מי מדובר, היכן ומתי זה קרה.

לדוגמה בפרק הראשון של הספר --

מכירים את הגיבורים, שהם --

ולומדים על הרקע של הסיפור, כלומר, על המקום שהוא מתרחש בו: --

והזמן שהוא מתרחש בו: --

סופרים מרבים להשתמש בדו-שיח. דרך הדו-שיח לומדים על התכונות של הדמויות. למשל, בסיפור -- יש דו-שיח בין --

כאשר קוראים כדאי לשים לב לסימני הפיסוק. סימני הפיסוק עוזרים להבין את הכתוב. כשכותבים דו-שיח מסמנים את הדיבור הישיר (הציטוט) בעזרת --

הפעלים בסיפור מספרים את העלילה: פעולות שעשו הגיבורים, דברים שהתרחשו בעבר, ולכן הם כתובים בזמן עבר. דוגמות לפעלים כאלה מתוך סיפור: --

כאשר בסיפור מתארים מצב, הרגלים, מחשבות הם כתובים בפעלים בזמן הווה. דוגמות לפעלים כאלה מתוך סיפור: --

*107*

שורשים

(בספר ציור של המשתלה ושלט על הדלת:)

ברוכים הבאים לשורש!

המשתלה שלנו למילים

מילים עבריות באחריות!

שורשים במבחר עצום!

ביתן המשפחות

משפחות מילים

במבצע מדהים!

תבניות להנבטת מילים

חממה למילים בודדות

רוב המילים בעברית נוצרו משורש. למשל, המילים: תפארת, התפאר, מפואר, פאר, צמחו מן השורש פ-א-ר למשפחת מילים. אמנם משפחה קטנה, אבל בהחלט משפחה לתפארת!

בפעילויות הבאות נכיר את ה"משתלה" המיוחדת של השורשים. נתרשם מיופייה, ואפילו נתנסה ב"הנבטת" מילים!

(בספר תמונה)

*108*

פעילות 1: מילים צומחות משורשים

שורש יכול להצמיח מילים ואפילו מילים רבות.

א. מיינו את המילים מן המחסן לפי משפחות מילים: כתבו את בני המשפחה ליד המשפחה המתאימה.

ב. כתבו בכל משפחה את השורש שהיא צמחה ממנו.

איך יודעים מהו השורש של מילה?

בודקים במשפחת המילים: האותיות שחוזרות בכל המילים במשפחה הן אותיות השורש.

מחסן: הגדיל, מוצדק, הצדיק, מפותח, חזק, צדק, גדול, התחזק, פיתח, הצדקה, גודל, מגדל, החזיק, גידל, צדק, מפתח, הגדלה, חיזוק, צדיק, התפתחות, גידול, פתח.

משפחה פתוחה

השורש: --

מילים: --

משפחה חזקה

השורש: --

מילים: --

(בספר תמונה)

משפחה צודקת

השורש: --

מילים: --

משפחה גדולה

השורש: --

מילים: --

*109*

פעילות 2: שמות פרטיים

יש גם שמות פרטיים שצמחו משורש.

א. השמות הבאים הם שמות פרטיים מהמקרא. הוסיפו אותם למשפחות בפעילות 1.

יפתח, פתחיה, חזקיהו, יחזקאל, צדוק, צדקיהו, גדליהו.

ב. האם אתם מכירים שמות פרטיים שצמחו משורש? כתבו את השמות ואת השורש.

יצחק - צ-ח-ק -- --

נעמה - נ-ע-מ -- --

-- -- --

פעילות 3: השורש בתוך מילה

לפניכם משפחות המילים מפעילות 1.

צבעו בכל מילה את אותיות השורש.

כמה אותיות שורש מצאתם? --

פתח, פיתח, מפותח, מפתח, התפתחות

חזק, התחזק, החזיק, חיזוק

צדק, צדיק, צדק, הצדקה, מצודק, הצדיק

גודל, גדול, הגדיל, גידול, גידל, מגדל, הגדלה

רוב השורשים בעברית הם בני 3 אותיות.

רוב המילים בעברית צמחו משורש.

השורש מצמיח מילים, ולעתים אפילו מילים רבות.

*110*

פעילות 4: כנס משפחתי קצר

במשתלה נערך כנס משפחתי של משפחת מילים גדולה, אך הכנס היה קצר מאוד...

א. קראו את המשפטים שלפניכם וסמנו את כל המילים שהשורש שלהן הוא ק-צ-ר.

ב. כמה מילים מן השורש ק-צ-ר מצאתם? --

ג. צבעו את אותיות השורש במילים שסימנתם.

ד. האם יש מילים שסימנתם ואינכם יודעים את פירושן? חפשו את הפירוש במילון, וכתבו אותו. --

1. המעיל נעשה קצר.

2. קיצרתי את המכנסיים.

3. היום התקצר פתאום.

4. יש לי קוצר נשימה.

5. צריך לקצור את הדשא.

6. עונת הקציר הגיעה.

7. המקצרה התקלקלה.

8. הקוצר יושב על טרקטור.

9. הקצרן כתב במהירות.

10. קראנו תקציר של הספר.

11. מצאנו קיצור דרך.

12. הדיון נכתב בקצרנות.

13. דברו בקיצור!

14. האבק גרם להתקף קצרת.

15. הברק גרם לקצר חשמלי.

(בספר ציור של פיל ורופא:)

פיל שואל: דוקטור, אתה יכול לקצר את החדק שלי?

הרופא עונה: זה לא פשוט! קיצור החדק עלול לגרום לקצרת! זאת אומרת לקוצר נשימה.

*111*

פעילות 5: ביטויים

לכנס המשפחתי הקצר הצטרפו גם ביטויים.

כתבו את משמעותם. תוכלו להיעזר במילון, חפשו בביטויים של המילה קצר.

קצר-רוח --

קצר-קומה --

קצר-ראיה --

פעילות 6: שתי מילים

א. בכל משפט יש 2 מילים מאותו השורש. סמנו אותן.

ב. כתבו את השורש.

(בספר שני טורים):

משפטים,  שורש

1. נכנסנו אל בית הכנסת,  --

2. חישבנו את הסכום במחשב,  --

3. האורחים הגיעו לארוחה בזמן,  --

4. אנשי הקבוצה התקבצו מכל הארץ,  --

5. לפני המשחק עלו השחקנים למגרש,  --

משפחות מילים עוזרת למנוע שגיאות כתיב.

אם יודעים שנכנס קשור למילה כינס - יודעים שצריך לכתוב אותה ב-כ ולא ב-ח.

אם יודעים שארוחה קשורה לאורחים - יודעים שצריך לכתוב אותה כך (ולא ערוכה).

אם יודעים שמשותף קשור למילים שותף, לשתף - יודעים שצריך לכתוב אותה ב-ת ולא ב-ט.

*112*

פעילות 7: מה צומח מן השורש? (פעילות בזוגות)

א. כתבו מילים שנוצרו מן השורשים הבאים.

צ-ח-ק - צחוק, --

ק-פ-צ - קפיצה, --

ס-פ-ק - הספיק, --

ב. היעזרו במילון כדי למצוא מילים נוספות. חפשו במילון לפי השורש ובסביבתו.

הידעתם?

יש מילונים שמביאים ליד הערך את משפחת המילים שלו. כך אפשר "לבלוש" אחרי השורש ולראות אילו מילים צמחו ממנו. דוגמה: במילון רב-מילים הצעיר (המודפס) לצד הפועל הפך יש משפחה לא קטנה: הפוך, הפוך, הפיך, הפיכה, הפך, התהפך, התהפכות, מהפך, מהפך, מהפכה, מהפכן, מהפכני, נהפך, תהפוכות.

ואם לא נשכח להוסיף גם צירופים, כמו: ו' ההיפוך, להפך, קפה הפוך, הפוך על הפוך, ועוד ועוד, נראה שהמשפחה ההפוכה הזאת גדולה מאוד.

פעילות 8: חבורת מילים

לפניכם קטע קצר מתוך סיפור.

דנה ומאיה חברות טובות עוד מהפעוטון. רונן ואני מיודדים מכיתה א', כי רק אז הוא הגיע עם הוריו למושב. השנה, בסוף כיתה ד' החלטנו להקים את החבורה.

מתוך: ליאורה כרמלי, אוצר הבושם, 1999, עמ' 6.

א. מצאו בקטע 2 מילים מהשורש ח-ב-ר. --

ב. מה, לדעתכם, הקשר בין שתי המילים? --

ג. כתבו מילים נרדפות ל-חבר --

ד. מצאו בקטע מילה מהשורש של המילה ידיד. --

*113*

פעילות 9: חבורה של מילים

מה יכול לצמוח משורש אחד?

לפניכם רק חלק מן המילים שצמחו מן השורש ח-ב-ר.

משפחת המילים של השורש ח-ב-ר :

חבורה, חברה, התחברות, חברותי, חבר (haver), התחבר, חברי, חבר'ה, חברות (haverut), חבר (hever), חבר (havar) (אל מישהו), חיבר, מחברת, תחביר, התחבר, חיבור, התחברות, תחבורה.

(בספר שתי דמויות של ילדה וילד, דמות של ילדה אומרת):

זה היה סוד, אבל... רונית סיפרה לחברה שלה, שגיא לא חבר של מיה, והחברה סיפרה לחבר שלה, שסיפר לחבר שלו ופתאום, כל החבורה ידעה...

א. קראו את המילים. אילו מהן אינכם מכירים? --

ב. סמנו את השורש ח-ב-ר בכל המילים.

ג. האם גיליתם קשרים בין המילים? כתבו כאן קשרים שגיליתם. מותר גם לשער השערות.

התחבר - קשורה למילה חבר, כי הפירוש שלה הוא לרכוש חבר.

מחברת - קשורה למילים חבר, מחבר, כי הדפים במחברת מחוברים זה לזה. --

*114*

פעילות 10: שורש מרובה מילים (פעילות כיתתית)

כמה מילים תוכלו למצוא מהשורשים לפניכם?

ערכו תחרות בין קבוצות.

א. החליטו על אחד השורשים. כל הקבוצות יכתבו מילים שנוצרו משורש זה. אל תכתבו את הנטיות של המילה (לא צחקתי, צחקתם, נצחק, אלא רק צחק).

ב. בדקו לאיזו קבוצה יש יותר מילים. בדקו אם המילים נכונות. אם יש ויכוח - המילון יהיה השופט: אם המילה נמצאת במילון - המילה מתקבלת.

ג. הוסיפו מן המילון עוד מילים השייכות למשפחה.

ד. בחרו שורש אחר, וחזרו על התחרות.

כ-נ-ס

כ-ת-ב

ק-ל-ט

*115*

פעילות 11: שורשים בקטע

(בספר תמונה)

א. מצאו את השורשים שלה במילים המסומנות בקטע, וכתבו אותם מעל המילים.

ב. סמנו עוד 10 מילים בקטע שאתם יודעים את השורש שלהן, וכתבו אותו מעל המילה.

רונן, החכם שלנו, אמר, שאנחנו חייבים לחשוב רק על המסע, ולא על מה שאומרים אחרים. אולי הם מקנאים בנו כי לא שיתפנו אותם בתכניות ולכן מנסים לייאש אותנו, ואולי הם בכלל מקנאים בחבורה שלנו.

הרי יש לנו מפגשים סודיים ליד האלון, ואפילו שפת-סתרים, והם מחוץ לכל העניין, כי אין ברירה. חבורה יכולה למנות ארבעה או חמישה לכל היותר. אחרת זו כבר לא חבורה. על שפת הסתרים אני חשבתי, אבל מאיה היא שהמציאה אותה. זו שפה מסובכת, ולכל אחד מאיתנו יש מחברת-מילון, שרק בעזרתה אפשר לפענח את הצופן. האמת היא שאנחנו כמעט לא משתמשים בה, אבל חשוב לנו שהיא קיימת. אולי תביא תועלת בשעת חירום, אולי לא. בכל אופן, היא הופכת אותנו לחבורה רצינית.

מתוך: ליאורה כרמלי, אוצר הבושם, 1999, עמ' 5.

*116*

פעילות 12: תגליות (פעילות כיתתית)

אם שמים לב לשורש של המילה ולקשר בין מילים במשפחה, מגלים תגליות מעניינות מאוד. למשל, פתאום מגלים שיש קשר בין זוגות המילים:

סכין - סכנה

שבוע - שבע

לשון - להלשין

משקפים - שקוף

א. בחרו 2 זוגות של מילים ונסו להסביר את הקשר בכל זוג.

ב. האם יש לכם תגליות כאלה של קשר בין מילים? כתבו אותן כאן. --

ג. ספרו בכיתה על התגליות האלה.

*117*

למשל

קוראים על: משלים

לומדים על: משלים

בשער זה נלמד על משלים, למה מספרים משלים, איך הם בנויים, ואיך מבינים אותם.

(בספר ציור עם החיות מהמשלים שונים)

*118*

חסרי החסרונות, הגמל

שני המשלים נמצאים בספר בעמ' 66-67.

פעילות 1: חסרונות

א. אין אדם בלי חסרונות, לכולנו יש כמה וכמה...

כתבו אילו תכונות נחשבות בעיניכם חסרונות. --

ב. איך אנשים מגיבים כשמעירים להם על חסרונות? --

ג. האם אתם מכירים דרך טובה להעיר על חיסרון, או להעיר על התנהגות של חבר/ה מבלי שהם ייעלבו? אם כן - מהי? --

(בספר תמונה)

פעילות 2: במילים שלכם

א. קראו את חסרי החסרונות בספר בעמ' 66. כתבו כאן מה מסופר במשל - בקיצור ובמילים שלכם. --

ב. עתה קראו את הגמל בספר בעמ' 67. כתבו את המשל בקיצור. --

*119*

פעילות 3: מה משותף? (פעילות בזוגות)

חשבו מה משותף לשני "הסיפורים" שקראתם.

פעילות 4: לומדים לקח

שני הסיפורים הם משלים. המטרה של משלים היא "ללמד לקח", ללמד "חוכמה".

א. כתבו את הלקח שהמשל חסרי החסרונות מלמד את הקוראים. --

ב. מה דעתכם: מי הם בעצם חסרי החסרונות? האם הם באמת חיות? --

ג. איזו התנהגות או מגרעת המשל מבקר? --

המשל הוא סיפור שהוא גם "שיעור" - סיפור קצר שרוצה ללמד חוכמה - לקח. ה"חוכמה" של המשל נמצאת בדרך-כלל בנמשל. אבל הדמויות במשלים הן, לעתים קרובות, חיות או צמחים. משלים רבים מבקרים התנהגות של בני אדם.

*120*

פעילות 5: זולתן

המשל חסרי החסרונות מסתיים במשפט: "וכך, כל החיות היו מרוצות מעצמן: כולן ללא דופי, והחסרונות כולם - רק אצל זולתן".

המילה זולתן באה מן המילה זולת.

א. הנה ביטויים שיש בהם המילה זולת. כתבו את הפירושים. תוכלו להיעזר במילון.

התחשבות בזולת --

עזרה לזולת --

ב. פירוש המילה זולת הוא: חוץ מ..., האחר.

כתבו את פירוש המשפט מן המשל: "והחסרונות כולם - רק אצל זולתן". --

(בספר תמונה)

פעילות 6: הגמל והנמשל

א. במשל הגמל הנמשל כתוב במפורש. לפניכם המשל, סמנו בו את הנמשל. אפשר להקיף את הנמשל במסגרת מעוטרת.

ב. מה הנמשל אומר? הסבירו אותו. --

הגמל / מאת: לה פונטיין

האדם הראשון שראה אי-פעם גמל, התעלף מפחד למראהו.

"איזה יצור מוזר!"

האדם השני שפגש בגמל, ניגש והתבונן בו בסקרנות.

השלישי ניגש בביטחון, שם רסן בפי החיה, ורתם אותה לשימושו.

כך זה תמיד: מה שנראה מוזר או מפחיד בהתחלה, הופך עם הזמן למוכר – ואפיל ו לחביב.

מתוך: משלי לה-פונטיין - 100 סיפורים נחמדים מאוד, 1991, תרגום ועיבוד: עפרה דלמן ואהרון קהת, עריכה: עטרה אופק, עמ' 82.

*121*

פעילות 7: כך זה תמיד? (פעילות בזוגות)

האם אתם מסכימים עם הטענה של הנמשל? האם באמת "כך זה תמיד"? חשבו על דוגמה "מהחיים" שתעזור לכם להסביר את תשובתכם. --

פעילות 8: עיבוד המשל

המשלים כתובים באופן קצר ותמציתי. אך אם מעבדים אותם ומשנים אותם, אפשר גם להאריך אותם.

נסו לכתוב עיבוד של המשל הגמל לפי ההנחיות הבאות:

א. דמיינו כיצד מגיבות הדמויות למראה הגמל, וכתבו את דבריהן. האדם הראשון אומר: --

האדם השני אומר: --

האדם השלישי אומר: --

ב. כתבו מחדש את המשל במילים שלכם, וצטטו מה אמר כל אחד. תוכלו להוסיף מעט פרטים, ולתאר איך נראית כל דמות, ואיך היא הרגישה כשהיא דיברה. --

(בספר תמונה)

*122*

ג. סמנו במירכאות את הציטוט (הדברים שאומרים). תוכלו להשתמש גם בסימן קריאה (!) לציון הדגשה, בסימן שאלה (?) לשאלה, ובשלוש נקודות (...) להיסוס, פליאה.

מה שעשיתם נקרא עיבוד. לקחתם משל, הוספתם מעט, שיניתם מעט, אבל השארתם את הרעיון של משל הגמל וגם את הסיפור הבסיסי. בהמשך נראה דוגמה לעיבוד של המשל בני האיכר שרבו ביניהם למשל מצחיק בחרוזים.

פעילות 9: דוגמה מצוינת!

המשל חסרי החסרונות והמשל הגמל מציגים דוגמות להתנהגות של בני האדם.

חשבו: מה הקשר בין המילה משל לבין הביטוי למשל?

תוכלו לבדוק את הקשר גם בעזרת מילון.

כתבו את מסקנותיכם. --

(בספר תמונה)

*123*

כבשת חרש

המשל נמצא בספר, בעמ' 68.

פעילות 10: כבשת חרש

קראו את המשל בספר, בעמ' 68.

א. באילו מילים נפתח משל כבשת חרש? העתיקו את המילים הפותחות את סיפור המשל. --

ב. באיזה פסוק מסתיים המשל? העתיקו את המילים המסיימות את המשל. --

פעילות 11: בלשון ימינו

משל כבשת הרש כתוב בלשון התנ"ך, לשון המקרא. זוהי עברית עתיקה בת כ-3,000 שנה. כתבו רק את המשל (ללא הנמשל) בעברית של ימינו. היעזרו בפירושי המילים בספר בעמ' 68. --

פעילות 12: מהו הנמשל?

כדי למלא את שליחותו המציא נתן הנביא משל מחוכם.

א. מיהו דוד המלך במשל? --

מיהו אורייה במשל? --

מהו המעשה שעשה דוד במשל? --

*124*

ב. מה הקשר בין מעשה זה במשל למעשה שעשה דוד במציאות? --

פעילות 13: אתה האיש!

א. המשל שנתן הנביא המציא, הצליח להגשים את מטרתו בצורה הטובה ביותר. האם אתם מסכימים עם טענה זו? צטטו פסוקים מהמקרא כדי לבסס את תשובתכם. --

ב. מדוע, לדעתכם, בחר נתן הנביא להיעזר במשל כדי למלא את שליחותו? --

ג. מה יכול היה להתרחש אילו גער נתן הנביא בדוד המלך על מעשיו הרעים. נסו לדמיין כיצד היה דוד מגיב: מה היה אומר? מה היה עושה? --

פעילות 14: הכבשה כמשל

מדוע נחשב סיפור "כבשת הרש" משל? מה הופך אותו למשל? כדי לענות התבססו על כל מה שלמדתם עד כה על משלים. --

*125*

בני האיכר שרבו ביניהם

המשל נמצא בספר בעמ' 69.

פעילות 15: בשפה יום-יומית (פעילות בזוגות)

המשל בני האיכר שרבו ביניהם נכתב בשפה היוונית, ותורגם לשפות רבות, כולל לשפה העברית. שלמה שפאן, מתרגם המשל, בחר לתרגם אותו ללשון חז"ל, שהיא עברית עתיקה מלפני אלפיים שנה.

א. לפניכם המשל, קראו אותו ונסו להבינו. כתבו במשל שלפניכם את הפירושים מעל המילים הלא מובנות. היעזרו בפירושי המילים בספר בעמ' 69.

ב. ספרו זה לזה, במילים שלכם, את סיפור המשל. ספרו אותו כאילו שהחבר או החברה המקשיבים לכם אינם מכירים את המשל. אם החבר או החברה המספרים אינם מדייקים, תקנו אותם (אבל בצורה חברית, ובלי לפגוע).

בני האיכר שרבו ביניהם / מאת: איסופוס

בניו של איכר אחד רבו ביניהם תמיד. השתדל אביהם להשפיע עליהם בדבריו שישנו את דרכם, ולא הצליח. אז הבין, כי אין להשיג את הדבר אלא על-ידי מעשה. אמר להם שיביאו לו צרור מקלות. כשעשו כדבריו, נתן להם תחילה את המקלות כשהם צרורים יחד וציווה עליהם לשברם. מאחר שלא יכלו לעשות זאת חרף כל מאמציהם, התיר את הצרור ונתן להם את המקלות אחד-אחד. וכאשר שברו אותם על נקלה אמר להם:

'אכן, גם אתם, בני, אם תחיו בשלום ובאחדות, לא תוכל לכם יד אויב, אבל אם תתקוטטו ביניכם, תנצחו באפס-יד.'

משל זה מלמד, כי בה במידה שהאחדות נותנת תוקף מביאה המחלוקת לידי-תבוסה.

מתוך: משלי איסופוס, 1987, תרגם מיוונית: שלמה שפאן, עורך: מ' בובר, משל מס' רנ"ז, עמ' 124.

*126*

פעילות 16: אמר להם

לשון חז"ל היא עברית עתיקה מלפני אלפיים שנה. כאשר מתארים בלשון זו דו שיח, הוא כתוב בצורה זאת: "אמר לו"... "אמר להם"..."אמרו לו".... לא תמיד כתוב מי אמר, והקוראים צריכים להשלים זאת.

א. חזרו למשל בפעילות 15. מצאו בו ביטויים כאלה וסמנו אותם.

ב. כתבו מעל השורה מי אמר ולמי.

ג. הציעו מילים מתאימות אחרות במקום "אמר להם": ביקש מ..., דרש מ..., גער ב..., סיפר ל..., הציע ל..., התייעץ עם... וכדומה. כתבו זאת בגוף המשל במקום "אמר".

פעילות 17 : סיפור שהוא גם שיעור!

כל משל הוא לא רק סיפור אלא גם שיעור מחכים.

א. האם המשל בני האיכר שרבו ביניהם הוא גם סיפור וגם "שיעור"? אם כן, מה הסיפור שהוא מספר? --

ב. מה ה"שיעור" - הלקח - שהמשל מוסר? --

פעילות 18: הנמשל

א. קראו שוב את המשל (בפעילות 15) ובדקו: האם הוא מגלה במפורש את הנמשל או רק רומז עליו? --

ב. אם מצאתם נמשל גלוי וכתוב במפורש - סמנו אותו במשל. תוכלו גם לצייר לו מסגרת מעוטרת.

ג. כתבו את הנמשל במילים שלכם. --

(בספר תמונה)

*127*

ד. האם אתם מסכימים עם הלקח שבנמשל? נמקו והביאו דוגמות. --

פעילות 19: למה מספרים משל?

אם בני האיכר למדו את הלקח המקופל במשל - מה השתנה בהתנהגותם? המציאו וכתבו דוגמה שתמחיש את השינוי הטוב שהתרחש. --

פעילות 20: מצבים

משל אפשר לספר להנאה, ומשל אפשר לספר כדי לבקר התנהגות.

לפניכם כמה מצבים שיכולים להתרחש בכיתה. ציינו איזה משל מן המשלים שקראתם, הייתם בוחרים לספר לחבריכם.

המשלים: כבשת הרש, הגמל, חסרי החסרונות, בני האיכר שרבו ביניהם.

1. לאחד התלמידים בכיתה יש אוסף של שעוני יד. הוא גילה שלאחד התלמידים בכיתה יש שעון חדש, השעון מוצא חן בעיניו והוא מנסה להשיג אותו בתחבולות. משל מתאים: --

2. חבר בכיתה חושש מאוד לעבוד במחשב. הנושא חדש לו והוא מסרב להתקרב אליו. משל מתאים: --

3. לפני הטיול השנתי התעורר ויכוח גדול בין התלמידים על יעד הטיול. הוויכוח נמשך עד שהטיול בוטל.

משל מתאים: --

מי אוהב שמטיפים לו מוסר? אף לא אחד!

כדי להתגבר על ההתנגדות הטבעית, חייב מספר המשל להתחכם ולצפות את "הגלולה המרה" (הטפת המוסר) בציפוי מתוק (בסיפור נחמד).

סיפור המשל הוא הציפוי המתוק שעוטף את הנמשל - הלקח.

*128*

פעילות 21: אפס זה...

במשל בני האיבר שרבו ביניהם קראתם את הביטוי באפס יד, שפירושו - בקלות, ללא מאמץ.

א. למילה אפס יש כמה וכמה פירושים. כתבו את הפירוש המוכר לכם: --

ב. מה פירוש המשפט: "הוא ישב באפס מעשה"? חפשו את הביטוי במילון בביטויים של המילה אפס. --

ג. "אתה אפס!" אף לא אחד רוצה שיגידו לו כך. מדוע לא? --

מהו, לדעתכם, הפירוש המתאים למילה "אפס" בביטוי זה? --

ד. אילו מהביטויים הבאים שייכים ללשון גבוהה (ספרותית)? ואיזה ביטוי שייך ללשון הדיבור?

אפס-יד --

אפס מעשה --

אתה אפס! --

(בספר תמונה)

האב והבנים

המשל מאת אפרים סידון, נמצא בספר בעמ' 71-70.

פעילות 22: עיבוד

הסיפור במשל המחורז "האב והבנים" ודאי מוכר לכם, כיוון שהוא עיבור של המשל בני האיכר שרבו ביניהם. קראו את המשל בספר בעמ' 70. הסבירו מדוע סיפור זה הוא עיבוד ולא סיפור אחר לגמרי. --

*129*

פעילות 23: טובים השניים

א. איזו שאלה הכותב שואל את הקוראים בחלק האחרון של המשל? --

ב. מה תשובתו? --

ג. מה פירוש הפתגם "טובים השנים מן האחד"? --

ד. הכותב ממשיך את הפתגם בהמשך משלו "ומן השניים - השלושה"? מה הפירוש? --

פעילות 24: קוראים בקול (פעילות בשלשות)

א. קראו את המשל בספר בעמ' 70-71 (קריאה שקטה), ובדקו שאתם מבינים מה קורה בכל בית של המשל.

ב. חלקו את התפקידים ביניכם: הקריין, האב, האח הבכור.

ג. קראו בקול לפי התפקידים. שימו לב לניקוד ולקריאה נכונה.

ד. תוכלו להחליף את התפקידים ואף להוסיף תנועה ורעיונות אחרים להמחזת המשל.

פעילות 25: השוואה (פעילות בזוגות)

השוו בין המשל המקורי "בני האיכר שרבו ביניהם" לבין העיבוד שלו: "האב והבנים".

א. החליטו על נקודות להשוואה (קריטריונים). לדוגמה - אורך המשל, רמת הפירוט, הדמויות, צורת הכתיבה.

ב. כתבו מה משותף לשני המשלים ומה מבדיל ביניהם.

ג. בטור השמאלי סכמו אם המשלים דומים או שונים.

*130*

פעילות 26: חרוזים

אחד ההבדלים בין שני המשלים הוא החריזה. המשל "האב והבנים" כתוב בחרוזים. החריזה מוסיפה לקלילות ולהנאה בשמיעה.

לפניכם חלקו האחרון של המשל.

סמנו את המילים החורזות וחברו אותן בקו.

(בספר תמונה)

"אבל...

אם תתאחדו יחדיו כולכם ותהיו לאגדה, איש לא יוכל לשבור אתכם - אתם תהיו כמו קיר פלדה. רק אם תהיו כולכם ביחד, אז לא תדעו תבוסה או פחד!"

עכשיו אני אתכם אשאל, את דעתכם על המשל.

מה? מענף, כלומר מקל, אפשר ללמד מוסר השכל???

כן, בודאי אפשר ללמוד מוסר השכל חשוב מאוד. רק באחדות טמון הכוח, זכרו את זאת, בבקשה. טובים השנים מן האחד, ומן השניים - השלושה.

מתוך: "ספר המשלים הגדול", 2000, עיבד ותרגם אפרים סידון, עמ' 99-101.

*121*

פעילות 27: הומור

בעיבוד של סידון יש הרבה הומור.

הנה דוגמות לכך:

1. אח, אח, אח

ועוד אח, אח –

האב היה עצוב כל כך.

2. שולם שולם אף פעם

ברוגז ברוגז

לעולמים.

3. וכל אחד מהם ב"קנאק"

את ענפו שבר מיד.

4. וכך אמר: "ובכן, גיבור,

נסה ת'ענפים לשבור".

בחרו 2 דוגמות, והסבירו למה הן מעלות חיוך אצל הקורא. --

פעילויות סיכום

פעילות 28: חידת הכבוד (פעילות בספרייה)

נסו לפתור את החידה הבאה:

שלושה ממשילי משלים ידועים - רוסי, צרפתי ויווני - ישבו וסיפרו משלים זה לזה. לפתע פרץ ויכוח מר בשאלה: מי מהם היה הראשון שמשליו התפרסמו בעולם? - כל אחד מהם טען שהכבוד מגיע לו...

מה שם הרוסי? --

מה שם הצרפתי? --

מה שם היווני? --

מי צדק? --

תוכלו למצוא את המידע באנציקלופדיות בערך משל או בערך משלים.

*132*

פעילות 29: ועוד הרבה משלים (פעילות בספרייה)

א. מצאו בספרייה ספרי משלים. כתבו 2 שמות של ספרים כאלה ושל המחברים. --

ג. הוסיפו גם את הפרטים מתוך המשלים שהכרתם בשער זה.

(בספר שלושה טורים):

שם המשל,  דמויות: חיות,  דמויות: בני אדם,  דמויות: אחרים

1. הגמל,  גמל,  3 האנשים,  --

2. חסרי החסרונית,  --,  --,  --

3. בני האיכר,  --,  --,  --

4. כבשת הרש,  --,  --,  --

5. --,  --,  --,  --

6. --,  --,  --,  --

7. --,  --,  --,  --

8. --,  --,  --,  --

9. --,  --,  --,  --

10. --,  --,  --,  --

*133*

פעילות 30: למה חיות?

(בספר תמונה)

ב. חשבו מדוע ממשילי משלים רבים מעדיפים לספר על חיות ולא דווקא על בני אדם. --

פעילות 31: פסטיבל מספרי משלים (פעילות כיתתית)

ערכו בכיתה פסטיבל של מספרי משלים.

מי יהיה המספר? כל אחד ואחת מכם.

א. הכרתם משלים רבים בספרייה. כל תלמיד או קבוצת תלמידים יבחרו משל אחד שמצא חן בעיניהם ויצלמו אותו.

ב. בחרו אחת משלוש האפשרויות:

1. לקרוא את המשל לפני כל הכיתה בצורה מדויקת ומעניינת.

2. לספר את המשל לפני הכיתה בעל-פה באופן חופשי.

3. להמחיז את המשל (אם אתם עובדים בקבוצה).

שימו לב: אם קוראים מן הכתב, מספרים בעל-פה או ממחיזים, צריך להתכונן, לקרוא כמה פעמים, להבין את המשל, לחלק "תפקידים" לכל דמות, לחשוב מתי לעשות הפסקה קלה בקריאה, מתי להדגיש.

את כל ההערות האלה תוכלו לסמן בדף שצילמתם.

*134*

פעילות 32: סוגריים שער

השלימו את החסר בסיכום.

בשער זה קראנו משלים שונים ולמדנו על המיוחד להם. המשלים הם סיפורים קצרים שמטרתם ללמד חוכמה.

החוכמה של המשל נמצאת בדרך-כלל בנמשל. כשקוראים משל, חשוב מאוד לשים לב לנמשל. יש משלים שמגלים במפורש את הנמשל, ויש משלים שהקוראים צריכים לגלות את הלקח הנלמד בהם. לדוגמה, במשל – הנמשל כתוב / לא כתוב במפורש, והוא אומר: --

הדמויות במשלים הן לעתים קרובות חיות, כגון: --

אבל המשלים מתכוונים לדבר על בני אדם ועל התנהגותם. לדוגמה, המשל -- מספר על החיות האלה -- אבל הנמשל מתכוון לומר ש--

המשלים הם סיפורים עתיקים. גם בתנ"ך יש משלים, לדוגמה: --

ראינו גם עיבוד של משל עתיק וקצר לסיפור מחורז בלשון ימינו. כאשר עושים עיבוד משאירים את הרעיון ואת הסיפור הבסיסי, אבל משנים את הסגנון, מוסיפים פרטים וכדומה.

*135*

גרים בארץ

קוראים על: תושבים בישראל

לומדים על: ספרי לימוד

בשער זה נלמד איך לומדים מספר לימוד: מה התפקיד של הסמלונים ושל המסגרות בספר הלימוד? איך לומדים מתוך תרשימים ומדיאגרמות? ואיך עונים על שאלות?

(בספר ציור של האנשים מטפסים על ההר:)

איש הראשון אומר: לפי תרשים ההתפרצות שיש לי, הר צ'וב יתפרץ..

איש השני אומר: אצלי במפה זה בכלל לא הר צוב אל הר קים!!

איש השליש שואל: נו, איך הנוף?

איש רביעי וחמישי עומדים על פסגת ההר, איש הרביעי שואל: כתוב פה שהר צ'וב הוא הר געש כבוי בדרך כלל, ולא מתפרץ אלא בימי שני... איזה יום היום?

איש חמישי עונה: שני!!

*136*

מהי צפיפות אוכלוסייה?

הקטע מהי צפיפות האוכלוסייה? נמצא בספר בעמ' 76-77.

פעילות 1: סימן לקטע הרחבה

בספרי הלימוד אפשר למצוא את הקטעים הלימודיים "הרגילים", כגון: הקטע על התושבים בראש העמוד. לעתים יש גם קטעים "מיוחדים", שתפקידם להרחיב את המידע "הרגיל" ולהעשיר אותו, והם מסומנים בסימנים שתפקידם לעזור לקוראים לזהות אותם.

א. לפי אילו סימנים אפשר לדעת שהקטע "מהי צפיפות אוכלוסייה, וכיצד מחשבים אותה"? (בספר בעמ' 77-76) הוא קטע הרחבה? תארו אותם.

ב. חפשו בספר הגיאוגרפיה שלכם דוגמה של קטע "רגיל" ודוגמה של קטע הרחבה. תארו כיצד ההבחנה ביניהם מסומנת בספר זה. --

פעילות 2: קטע הרחבה

א. קראו את קטע ההרחבה: "מהי צפיפות אוכלוסייה, וכיצד מחשבים אותה"?

בספר בעמ' 76-77.

ב. מה הקטע מסביר? --

ג. איזה נושא שמוזכר בקטע למעלה ("התושבים") קטע זה מרחיב? --

*137*

פעילות 3: ספרי לימוד אחרים

חפשו בספר לימוד אחר קטעי הרחבה והעשרה. למשל: בספר לימוד במקרא - העשרה על גיאוגרפיה, על היסטוריה או על אומנות.

ספר הלימוד במקצוע: --

נושא הספר: --

נושא ההעשרה: --

סימון ההעשרה: --

(בספר תמונה)

קטע ההרחבה בספר לימוד (או בכתבה בעיתון, באנציקלופדיה) הוא קטע שמרחיב עניין מסוים שנזכר בקטעים הרגילים. הוא יכול להסביר מושג, הוא יכול לתת סקירה היסטורית, הוא יכול לקשר בין תחומים שונים (קשר בין מושג בגיאוגרפיה לספרות, או בין תופעה בגיאוגרפיה לעניין במקרא). בדרך כלל, לקטע ההרחבה יש עיצוב (צורה) שונה מהקטעים הרגילים.

*138*

פעילות 4: שאלות ותשובות בהסבר

קטע ההרחבה מוסר את המידע בעזרת שאלות ותשובות. דרך זו שמציבה שאלות עוזרת להבין במה הקטע עוסק.

סמנו בקטע ההרחבה שלפניכם מהי צפיפות אוכלוסייה...?, את השאלות בצבע אחד ואת התשובות להן בצבע אחר.

תחנת מידע

מהי צפיפות אוכלוסייה, וכיצד מחשבים אותה?

כשאומרים "צפיפות אוכלוסייה", מתכוונים למספר האנשים המתגוררים בשטח מסוים, בדרך כלל בשטח של קילומטר רבוע.

קילומטר רבוע (בקיצור קמ"ר) - יחידה למדידת שטח.

זהו שטח של ריבוע, שאורך כל אחת מצלעותיו

איך מחשבים את צפיפות האוכלוסייה במקום מסוים, כמו עיר או מדינה? מחשבים כמה אנשים מתגוררים בכל קמ"ר של המקום המסוים. כיצד?

מחלקים את מספר האנשים המתגוררים במקום הזה בשטח שלו (מספר הקילומטרים הרבועים), ומקבלים את המספר הממוצע של האנשים המתגוררים בכל קמ"ר בשטח זה.

לדוגמה: באיור שלפניכם צפיפות האוכלוסייה היא 9 אנשים לכל קמ"ר. כיצד חישבנו?

1. ספרנו כמה אנשים מתגוררים בכל השטח כולו, ומצאנו 27 אנשים ב-3 קמ"ר.

(בספר איור של אוכלוסיה וצפיפותה – היעזר במורה)

מתוך: צביה פיין, מאירה שגב, אילה מזרחי, "מישור החוף התיכון והדרומי וצפון הארץ", 2000, מטח, עמ' 168-169.

*139*

פעילות 5: ועוד דוגמה

הביאו מספר לימוד אחר דוגמה להסבר שיש בו שאלות ותשובות.

א. העתיקו את השאלה: --

ב. כתבו בקיצור את התשובה: --

כאשר קוראים הסבר בספר לימוד, בכתבה בעיתון - כדאי לשים לב אם יש בו שאלות. השאלות מחדדות את הנושא שעוסקים בו, ואחריהן - התשובות.

פעילות 6: המחשות

א. אילו צורות המחשה לנושא הצפיפות אתם רואים בקטע ההרחבה בעמוד הקודם? --

ב. איור האנשים מראה מה פירוש צפיפות ממוצעת לקמ"ר. הסבירו מה רואים באיור זה (בעמוד קודם). --

(בספר תמונה)

*140*

הקטע "מהי צפיפות אוכלוסייה, וכיצד מחשבים אותה?" ממחיש את הכתוב גם בעזרת טבלת משווה.

המדינה: הולנד

מספר התושבים: 15,807,641

השטח בקמ"ר: 41,532

צפיפות האוכלוסייה (מספר התושבים לקמ"ר): 381

המדינה: יפן

מספר התושבים: 126,182,077

השטח בקמ"ר: 377,835

צפיפות האוכלוסייה (מספר התושבים לקמ"ר): 334

המדינה: ישראל

מספר התושבים: 6,041,400

השטח בקמ"ר: 21,946

צפיפות האוכלוסייה (מספר התושבים לקמ"ר): 275

המדינה: קנדה

מספר התושבים: 31.006.000

השטח בקמ"ר: 9.976.000

צפיפות האוכלוסייה (מספר התושבים לקמ"ר): 3

המדינה: אוסטרליה

מספר התושבים: 18,783,551

השטח בקמ"ר: 7,686,850

צפיפות האוכלוסייה (מספר התושבים לקמ"ר): 2

מהו מספר התושבים בישראל? --

מהו מספר התושבים בהולנד? --

מהו שטחה של יפן? --

מהו צפיפות האוכלוסייה באוסטרליה? --

מהי המדינה הגדולה ביותר? --

האם יש קשר בין מספר התושבים לבין הצפיפות שלהם? מה הקשר? --

האם רק מתוך מספר התושבים אפשר לדעת על הצפיפות? הסבירו. --

האם יש קשר בין השטח לצפיפות? --

פעילות 8: עושים השוואה (פעילות המשך)

שטחה של הולנד גדול משטח ישראל. --

מספר התושבים בהולנד הוא די קרוב לזה של אוסטרליה. --

*141*

צפיפות האוכלוסיה בקנדה היא די קרובה לזו של אוסטרליה. --

דוגמה: ביפן צפיפות האוכלוסייה גדולה והיא מגיעה לממוצע של 334 איש לקמ"ר. --

פעילות 9: אוכלים עוגה

אם הצורה העגולה מזכירה לכם עוגה פרוסה - אין זה מקרי. היא באמת נקראת "גרף עוגה". העוגה (העיגול) מראה את השלם, וה"פרוסות" מראות איזה גודל כל חלק תופס.

גרף זה ממחיש את הנאמר בקטע העיקרי "התושבים".

(בספר גרף בצורת עיגול:)

כותרת: חלקם של תושבי מישור החוף וצפון הארץ מתוך כלל תושבי מדינת ישראל

גרף עוגה - "פרוסות":

פריסה בצבע צהוב: 2,873,000

פריסה בצבע סגול: 1,815,000

פריסה בצבע תכלת: 1,353,400

מקרא (מפתח):

מספר התושבים בישראל - 6,041,400 (בשנת 2000)

(ריבוע בצבע צהוב): התושבים במישור החוף

(ריבוע בצבע סגול): התושבים בצפון הארץ

(ריבוע בצבע תכלת): התושבים בשאר האזורים

*142*

א. קריאת הגרף:

מה מתאר העיגול בגרף? היעזרו בכותרת. --

מה מתארים החלקים בעיגולי היעזרו במקרא. --

ב. הפקת מידע מהגרף:

היכן גרים רוב תושבי ישראל? --

מהם האזורים הפחות צפופים בישראל? --

פעילות 10: ספר לימוד אחר

א. ציינו את פרטי ספר הלימוד / העיתון. --

עובדים זרים

הקטע נמצא בספר בעמ' 78.

פעילות 11: שיחה שלפני (פעילות בקבוצה)

שוחחו בקבוצה על נושא העובדים הזרים:

א. האם אתם מכירים עובדים זרים? ספרו לחבריכם בקבוצה.

ב. העלו פרטים שידועים לכם על נושא זה, והעלו נקודות שהייתם רוצים לדעת.

ג. כתבו את כל מה שהעליתם יחד בקבוצה. --

(בספר תמונה)

*143*

פעילות 12: הנושא הראשי

הקטע "עובדים זרים" נלקח מספר לימוד בגיאוגרפיה, שעוסק בנושאים גיאוגרפיים שונים.

א. לאיזה נושא/ים, לדעתכם, הקטע שייך? סמנו.

אקלים, מים, תושבים, יישובים, כלכלה, צורות נוף

ב. נמקו את קביעתכם. --

ג. קראו את הקטע עוברים זרים בעמ' 145, ובדקו את תשובתכם.

פעילות 13: מה רואים בתצלום?

התבוננו בתצלום המלווה את הקטע "עובדים זרים" בעמ' 78 בספר.

א. לתצלום צורף כיתוב קצר. היעזרו בו ותארו מה רואים בתצלום. --

ב. מדוע צורף התצלום לקטע הכתוב? --

ג. לתצלומים רבים (בספרי לימוד, בעיתונים) מצרפים כיתוב. מדוע? מה תפקידו, לדעתכם? --

(בספר תמונה)

*144*

פעילות 14: מחברים שאלות (פעילות בזוגות)

פסקה היא קבוצת משפטים הקשורים לאותו הנושא. בין פסקה לפסקה יש רווח. אפשר לומר שכל פסקה היא תשובה לשאלה אחרת באותו הנושא.

קראו שוב את הקטע עוברים זרים בעמוד הבא, ובדקו על איזו שאלה עיקרית "עונה" כל פסקה. נסו להבין מה הפסקה אומרת בהכללה, וכוונו את השאלה להכללה זאת.

א. כל אחד מהזוג יכתוב שאלה (או שתיים) לכל פסקה (יש כאן אפשרויות שונות). הנה כמה מילות שאלה חשובות:

מה? מי? מהי? מהו?

למה? מדוע?

כמה?

איך? כיצד?

מתי?

איזה? איזו? אילו?

איפה! היכן? מאין? לאן?

(בספר תמונה)

פסקה 1 עונה על השאלה/ות: מאין מגיעים העובדים הזרים?

פסקה 2 עונה על השאלה/ות: --

פסקה 3 עונה על השאלה/ות: --

פסקה 4 עונה על השאלה/ות: --

*145*

ב. השוו עם בני הזוג את השאלות שחיברתם. חשבו: איזו שאלה קולעת יותר? מכלילה יותר? --

ג. בדקו אם כתבתם סימן שאלה בסוף השאלה.

עובדים זרים

פסקה 1

התופעה של "עובדים זרים" נפוצה כיום בעולם כולו, וגם בישראל עובדים מאות אלפי עובדים ממדינות שונות בעולם: רומניה, טורקיה, תאילנד, הפיליפינים, גאנה, קולומביה, ניגריה ועוד.

פסקה 2

העובדים האלה הם אזרחים של מדינות עניות, שאין בהן מקומות עבודה רבים, ולכן הם מחפשים עבודה במדינות עשירות יותר. המעסיקים מעדיפים להעסיק עובדים זרים, כי שכר העבודה שהם מבקשים נמוך בהשוואה לשכר העבודה של בני המקום, והם מוכנים לעשות עבודות שרק מעטים מבני המקום מוכנים לעשותן.

פסקה 3

רוב העובדים הזרים באים לארץ באופן מאורגן וחוקי לזמן מוגבל, אבל חלקם שוהים בישראל ללא רשות של המדינה, ולאט לאט הם מביאים לישראל גם את בני משפחותיהם. לעובדים הזרים אין זכויות כמו לשאר תושבי המדינה (ולא פעם הם מנוצלים על ידי המעסיקים שלהם).

פסקה 4

רוב העובדים הזרים המגיעים לישראל מוצאים את פרנסתם במישור החוף ובצפון הארץ. בצפון הארץ רובם מועסקים בחקלאות ומתגוררים ביישובים חקלאיים, ובמישור החוף רובם מועסקים בבניין ומתגוררים בערים בשכונות זולות. תופעת העובדים הזרים בולטת במיוחד בערים הגדולות - בעיר תל אביב, למשל, התגבשו כבר כמה שכונות שמרבית תושביהן הם עובדים זרים ובני משפחותיהם.

מתוך: צביה פיין, מאירה שגב, אילה מזרחי, מישור החוף התיכון והדרומי וצפון הארץ, 2000, מטח, עמ' 172.

*146*

פעילות 15: חלוקה לפסקות (פעילות בזוגות)

א. בחרו ביחד קטע בן כמה פסקות מתוך ספר לימוד אחר.

ב. כתבו על דף שאלות לכל פסקה.

ג. השוו עם בני הזוג את השאלות שחיברתם. חשבו איזו שאלה קולעת יותר.

פעילות 16: גרף עמודות

לקטע "עובדים זרים" צורף גם גרף עמודות.

(בספר גרף – היעזר במורה):

כותרת: הגידול במספר העובדים הזרים בישראל

השנים: 1993, 1994, 1995, 1996, 1997, 1999

עובדים זרים: 0; 50,000; 100,000; 150,000

א. היעזרו בכותרת של הגרף, וכתבו מה הוא מתאר. --

ב. שימו לב למספרים הכתובים במאוזן (משמאל לימין). מה הם מראים? כתבו זאת לידם.

שימו לב למספרים במאונך (מלמטה למעלה). מה הם מראים? כתבו זאת לידם.

ג. היעזרו בגרף והשיבו:

באיזו שנה היה מספר העובדים הזרים גבוה רק מעט מ-50,000? --

מה היה מספר העובדים הזרים בשנת 1999? --

ד. מה הגרף מוסיף על הכתוב בקטע? --

*147*

פעילות 17: ממספרים למילים

בגרף מציגים מידע בדרך גרפית (קווים, סימנים). מכל גרף אפשר להפיק מידע ולהסיק מסקנות. כתבו במילים שלכם מה רואים בגרף. היעזרו בנתונים: בדקו את הקשר בין מספר העובדים לבין השנים.

חשבו: האם יש מסקנות המשתמעות מן הגרף? הוסיפו אותן. --

כאשר קוראים - כדאי לשים לב למידע שנמסר בעזרת המחשות, כגון: טבלות, דיאגרמות, גרפים, תרשימים. בעזרתם אפשר לקלוט מידע בדרך אחרת (חזותית). כדאי לעיין בהם ולהפיק מהם מידע. כאשר כותבים (עבודה, הרצאה) כדאי להמחיש את המידע בדרכים אלה.

איך עונים על שאלה?

דף השאלות נמצא בספר בעמ' 79.

פעילות 18: קוראים שאלות

קראו את השאלה שלפניכם מתוך חוברת הפעילויות בגיאוגרפיה, אך אל תענו עליה!

א. מדוע במישור החוף התיכון והדרומי צפיפות האוכלוסייה גדולה מצפיפות האוכלוסייה בצפון הארץ? מצאו את הסיבות לכך בחלקים הקודמים של הספר.

ב. השוו את התשובות שלכם לתשובות של הקבוצות האחרות, ותקנו והשלימו את ממצאיכם.

א. כמה סעיפים יש בשאלה זו? -- הקיפו אותם בצבע.

ב. כמה פעולות עליכם לעשות בכל סעיף? הדגישו בצבע כל פועל בציווי.

*148*

ג. מימין לשאלה יש סמלון מידע. איך צריך לבצע את הפעילות? --

פעילות 19: פעלים בציווי

א. קראו את השאלה שלפניכם, אך אל תענו עליה!

צפיפות האוכלוסייה במישור החוף ובצפון הארץ:

דפדפו בספר הלימוד ובחרו 4 תמונות: 2 תמונות הממחישות את צפיפות האוכלוסייה הגבוהה במישור החוף, ו-2 תמונות הממחישות את צפיפות האוכלוסייה הנמוכה (יחסית) בצפון הארץ.

כתבו את מספריהם של העמודים שבהם התמונות מופיעות, והסבירו לפי מה קבעתם מהי צפיפות האוכלוסייה בכל אחת מהן.

ב. בשאלה זו אין חלוקת סעיפים. מצאו את כל הפעלים בציווי, סמנו אותם, וכך תדעו מה עליכם לעשות ובאיזה סדר.

(בספר תמונה)

*149*

ספר לימוד נותן הוראות - שאלות, פעילויות. דרך השאלות והפעילויות לומדים. כדי לענות כהלכה על השאלות, חשוב לקרוא ולעקוב בקפדנות אחר השאלות:

שימו לב למספר הסעיפים וענו על כולם.

שימו לב להנחיות שאומרות מה לעשות ובאיזה סדר. במיוחד שימו לב לפעלים בציווי (דפדפו, הסבירו) או ולשם הפועל (יש לדפדף, צריך להסביר). פעלים אלה אומרים אילו פעולות עליכם לבצע. כדאי לסמן אותם.

פעילות 20: קראו, בחרו, הסבירו, כתבו...

הציווי הוא צורה מקובלת לכתיבת הוראות והנחיות, לכן בספרי לימוד יש הרבה מאוד פעלים בציווי.

ב. מה צריך לעשות כאשר כתוב: קראו? - לקרוא. וכאשר כתוב הסבירו? - להסביר. לקרוא, להסביר הן צורות שנקראות שם הפועל.

פעילות 21: מילות שאלה

א. איזה סימן פיסוק מסמנים בסוף משפט שאלה? --

ב. חזרו לפעילות 4 בעמ' 138. קראו את משפטי השאלה. אילו מילות שאלה פותחות את משפטי השאלה? --

ג. חשבו על מילות שאלה נוספות שאתם מכירים, וכתבו אותן. --

*150*

פעילות 22: סוגרים שער

השלימו את החסר בסיכום.

בשער זה קראנו קטעים מספר גיאוגרפיה, אך למדנו בעיקר איך לקרוא בספר לימוד ואיך להשתמש בו בצורה יעילה.

בספר לימוד יש סימנים שונים, שעוזרים להבין את חלקיו השונים. יש מסגרות, צבעים וסמלונים שמסמנים סיכומים, פעילויות וקטעי הרחבה. חשוב לשים לב לסימנים אלה ולהבין מה הם מסמנים.

לדוגמה, בספר הלימוד --, הסימן -- מסמן --.

בספר לימוד יש הוראות. הן נמצאות בשאלות, בפעילויות ובניסויים.

כדי לענות כהלכה על השאלות בספר לימוד, חשוב לשים לב לסעיפים ולשלבים בתוך הסעיפים. כדאי לשים לב במיוחד לפעלים בציווי, כגון: --

*151*

מספרים

כולנו מכירים את המספרים בחשבון, אבל לא תמיד אנו יודעים איך לומר אותם. למשל, "3 חודשים" - האם יש לומר: "שלוש חודשים" או "שלושה חודשים"? "5 שנים" - האם יש לומר "חמש שנים" או "חמישה שנים"?

פעילות 1: מספרים בארץ

לפניכם מושגים הקשורים לגיאוגרפיה במספרים ובמילים.

א. כתבו אותם במילים.

ב. האם תמיד הייתם בטוחים איך צריך לכתוב את המספר? --

7 כבישים – שבעה

4 תושבים --

9 שדות --

2 עיריות --

--

8 גשרים --

4 מועצות --

10 יישובים --

2 נקודות התיישבות --

3 כפרים --

5 ערים --

6 יערות --

פעילות 2: מספרים מ 1-10

למספרים בעברית יש צורת זכר וצורת נקבה.

א. קראו בעמוד הבא את טבלת שמות המספרים בזכר ובנקבה. כדאי לשנן אותה היטב.

ב. מהו ההבדל העיקרי בין שמות המספרים בזכר לבין שמות המספרים בנקבה? --

ג. סמנו את הסיומת של שמות המספרים בזכר - החל ממספר 3.

ד. מה ההבדל בשמות בין זכר לנקבה במספר 1? --

ה. מה ההבדל במספר 2? --

*152*

שמות המספרים

זכר - נקבה

אחד - אחת

שנים - שתים

שלושה - שלוש

ארבעה - ארבע

חמישה - חמש

שישה - שש

שבעה - שבע

שמונה (shmona) - שמונה (shmone)

תשעה - תשע

עשרה - עשר

לשמות המספרים בעברית יש צורת זכר וצורת נקבה.

בזכר יש הסופית "אות עם קמץ פלוס אות ה": שלושה, ארבעה, חמישה, שישה...

בנקבה אין סופית: שלוש, ארבע, חמש, שש...

סימן ההיכר של שמות המספרים בזכר הוא הסופית: "אות עם קמץ פלוס אות ה"

(בספר תמונה)

פעילות 3: מספרים לאחור

א. כתבו כאן במילים את שמות המספרים בזכר לאחור, מ-10 ועד 1. --

ב. כתבו כאן במילים את שמות המספרים בנקבה. לאחור, מ-10 ועד 1. --

*153*

איך יודעים אם שם המספר הוא בזכר או בנקבה? בודקים אם שם העצם שסופרים הוא זכר או נקבה, ומתאימים לו את שם המספר.

איך יודעים אם שם הוא זכר או נקבה? הדרך הקלה היא להוסיף לו תואר. דוגמה:

3 חודשים - ביחיד חודש. נוסיף לו תואר: חודש קצר, חודש חם. כך יודעים ששם העצם חודש הוא זכר, ולכן צריך לומר: שלושה חודשים.

5 שנים - נוסיף תואר: שנה ארוכה, שנה טובה (נקבה), ולכן צריך לומר: חמש שנים.

פעילות 4: מה ניקח לטיול?

לפני שיוצאים לטיול, כדאי להכין רשימה של הדברים שלוקחים. הנה התחלה של רשימה.

א. הוסיפו תואר לשם העצם (ביחיד).

ב. ציינו אם שם העצם הוא זכר או נקבה.

ג. הוסיפו את שם המספר המתאים.

ד. הוסיפו 3 פריטים לרשימה וכתבו את המספר במילים.

*154*

פעילות 5: זכר-עשר

א. קראו את שמות המספרים בזכר.

ב. לשמות המספרים מ- 11-19 בזכר נוספת המילה --.

ג. הוסיפו לרשימה שמות עצם בזכר, והוסיפו להם את שמות המספרים.

(בספר שני טורים):

זכר,  שמות עצם בזכר

11 אחד עשר,  אחד עשר נערים

12 שנים עשר,  שנים עשר ימים

13 שלושה עשר,  שלושה עשר עצים

14 ארבעה עשר,  --

15 חמישה עשר,  --

16 שישה עשר,  --

17 שבעה עשר,  --

שמונה עשר,  --

תשעה עשר,  --

עשרים,  --

פעילות 6: נקבה - עשרה

א. קראו את שמות המספרים בנקבה.

ב. בשמות המספרים מ- 11-19 בנקבה נוספת המילה --.

ג. הוסיפו לרשימה שמות עצם בנקבה, והוסיפו להם את שמות המספרים.

(בספר שני טורים):

נקבה,  שמות עצם בזכר

11 אחת עשרה,  אחת עשרה נערות

12 שתים עשרה,  שתים עשרה שנים

13 שלוש עשרה,  שלוש עשרה מלחמות

14 ארבע עשרה,  --

15 חמש עשרה,  --

16 שש עשרה,  --

17 שבע עשרה,  --

18 שמונה עשרה,  --

19 תשע עשרה,  --

20 עשרים,  --

(בספר תמונה)

*155*

לשמות המספרים מ- 11-19 נוספת בצורת הזכר המילה עשר. קל לזכור זאת הודות לדמיון: זכר - עשר.

בצורת הנקבה נוספת המילה עשרה.

פעילות 7: חשבון במילים

חברו שלושה תרגילי חישוב. במספרים מ- 1-20, אבל - כתבו את התרגילים במילים! דוגמה: שישה מבחנים פלוס עשרה מבחנים שווה שישה עשר מבחנים. --

פעילות 8: המסך עולה (פעילות בזוגות)

בכל המספרים מ-20 ומעלה צריך לשים לב לספרה האחרונה, ולהתאים אותה למין של שם העצם: זכר או נקבה.

דוגמה: 26 מגרשים - מגרש (זכר), ולכן: עשרים ושישה מגרשים.

71 קליעות לסל - קליעה (נקבה), ולכן: שבעים ואחת קליעות לסל.

איך צריך לומר את שמות המספרים ברשימה הבאה?

א. כתבו את האות ז' ליד כל שם עצם בזכר, ואת האות נ' ליד כל שם עצם בנקבה. זכרו להוסיף תואר: שחקן טוב - זכר.

ב. כתבו את שמות המספרים במילים.

ג. קראו בקול את הרשימה והקפידו על קריאה נכונה של המספרים. בדקו ביחד אם המספרים נכונים.

*156*

16 פאות,  --,  --

47 תלבושות,  --,  --

5 תפאורות,  --,  --

9 במות,  --,  --

12 מחזות,  --,  --

3 הצגות,  --,  --

43 ביקורות בעיתון,  --,  --

57 מקומות,  --,  --

31 הופעות,  --,  --

7 דורות של שחקנים,  --,  --

פעילות 9: פרסומת

התיאטרון חוגג 25 שנים לייסודו. כתבו לאירוע פרסומת קצרה. הכניסו לפרסומת מספרים רבים, וכתבו אותם במילים. היעזרו במילים מהפעילות הקודמת. --

פעילות 10: מספרים בעיתון

מצאו בעיתונים 6 משפטים שיש בהם מספרים עד 100.

כתבו את המספרים במילים.

1. למכירה 2 גורים - שני גורים

2. --

3. --

4. --

5. --

6. --

7. --

*157*

פעילות 11: אחד מי יודע?

לפניכם חלק ממילות השיר "אחד מי יודע?" מתוך ההגדה של פסח.

א. קראו בקול את השיר. שימו לב לניקוד.

ב. סמנו את המספרים בצבע אדום.

ג. סמנו את השמות ליד המספרים בצבע כחול.

ד. העתיקו 4 מספרים ושמות, ובדקו אם המספר מתאים לשם.

אחד מי יודע?

אחד אני יודע. אחד אלוהינו שבשמים ובארץ:

שנים מי יודע?

שנים אני יודע. שני לוחות הברית. אחד אלוהינו

שבשמים ובארץ:

שלושה מי יודע?

שלושה אני יודע. שלושה אבות. שני לוחות הברית.

אחד אלוהינו שבשמים ובארץ:

ארבע מי יורע?

ארבע אני יודע. ארבע אמהות. שלושה אבות.

שני לוחות הברית. אחד אלוהינו שבשמים ובארץ:

חמישה מי יודע?

חמישה אני יודע. חמישה חומשי תורה. ארבע אמהות.

שלושה אבות. שני לוחות הברית. אחד אלוהינו שבשמים

ובארץ:

שישה מי יודע?

שישה אני יודע. שישה סדרי משנה. חמישה חומשי תורה.

ארבע אמהות. שלושה אבות. שני לוחות הברית.

אחד אלוהינו שבשמים ובארץ:

(בספר איור: נתן הלפרין)

*158*

-160

רשימת מקורות וזכויות

(לא הועתק לברייל)

סוף הספר