עונות וליהנות – לכיתה ו' – חלק ראשון

מקראה בחינוך הלשוני בשילוב טקסטים חזותיים לחינוך הממלכתי-דתי

מאת: בת שבע רשף, מיכל הניג-טולדנו, דבורה אמיר

הוצאה לאור: יבנה, בונוס

ישראל, 2015

עמודי דפוס 6-175

העתיקה: גלית אפיק

הספרייה המרכזית לעיוורים

תל-אביב, ישראל, 2020

מספר סידורי: 59493

העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.

*6*

מה נלמד בסתיו?

*6*

"כבר נושרים העלים בשדות בגנים / כבר רוכבות במרום שיירות עננים..."

מתוך: "סתיו", מאת שמשון חלפי

תלמידים יקרים, שוב אנחנו כאן, מול השער הפתוח - שער הסתיו, שבו פירטנו את המצפה לכם בעונה זו. אתם מוזמנים להתרשם מן המבחר.

פתחנו את השנה החדשה בסימן של... זמן. כתבת המידע כל הזמן שבעולם פותחת את המקראה, והיא עוסקת בהיסטוריה של התפתחות מדידת הזמן. מייד אחריה, בדף השער של עונת הסתיו, נמסר מידע על מאפייני הסתיו.

חגים ומועדים

בתת-השער חגים ומועדים תפגשו את המבחר הבא:

יהודים בבית הכנסת ביום כיפור: כיפור הוא ציור אמנותי ידוע מאת הצייר היהודי, משה גוטליב. אתם מוזמנים להתבונן בציור, להתרשם מדמויותיו ולספוג את האווירה המיוחדת שלו. הפיוט שאחריו ידיד נפש הוא פיוט מוכר. מתי שרים אותו, ומיהו ידיד הנפש שאליו פונה הפייטן? בין היתר, תבררו זאת בשיחה (וגם תקשיבו לפיוט). פיוטים נוספים הם אל נורא, עלילה, ואנא בכוח, המושרים בבתי הכנסת כחלק מתפילות היום. באווירת הסליחות מוצגות כמה כרזות בנושא סליחה של היוצר אריאל אהוביה. ומה עוד בפרק זה? סיפור חסידי בשם מעשה בחייט ומדרש אגדה בשם ארבעת המינים.

אישים ואירועים

ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל, נרצח בסתיו, ב-4 בנובמבר 1995. מבחר כרזות אמנותיות עוצבו בעקבות הרצח על ידי תלמידי מכללת 'שנקר'. תתבוננו בהן ותבררו מה המסר שלהן, ואיך הוא נמסר. ובמעבר חד: בטקסט הבא "תטוסו" לחלל! בכתבת המידע בראשית היה ספוטניק תתחקו אחר ההיסטוריה של חקר החלל.

*7*

ילד שכזה

מה ההבדל בין קנאה לצרות עין? – שואלת ילדה בשם נעמי.

זהו מכתב בקשה לעצה הפותח את תת-השער.

מה ענתה לה היועצת?

ארץ, טבע, עיר

בטקסט דע כי כל רועה ורועה תלמדו כי לפי דברי ר' נחמן מברסלב קיימת חשיבות רבה לניגון, המבטא את הקשר בין כל הברואים בטבע. שירת העשבים הוא פיוט וניגון חסידי מאת המשוררת והמלחינה, נעמי שמר, על פי המילים של רבי נחמן בטקסט דע לך כי כל רועה ורועה. אתם מוזמנים לקרוא והאזין להם, לשיר (וגם להתרגש). גם ע. הלל (כמו נעמי שמר) אוהב את ארץ-ישראל, והוא כתב לה שיר בשם... ארץ-ישראל. בישראל נמצאת גם שמורת החולה. לפני שנים רבות היא הייתה ביצה, אחר כך ייבשו אותה וזו הייתה טעות! מדוע? (עכשיו החולה שוב שופעת מים, אבל עדיין לא בטקסט המידע הזה...).

פעם אחת

תת-שער זה סוגר את שער העונה.

תיהנו בו משלושה מפגשים עם דג הזהב. קודם כל תפגשו אותו בסיפור העם הידוע הדייג ואשתו ואחר כך בשני שירים שונים שנכתבו בהשראתו: שיר אחד משעשע, והשיר השני עצוב...

*8*

כל הזמן שבעולם

*8*

מאת: ענת בלזברג

מתי לאחרונה העפתם מבט בלוח השנה? האם אתם יודעים באיזה חודש מקבלים תעודות, או מתי מתחיל "החופש הגדול"? והכי חשוב - עוד כמה זמן חל יום הולדתכם? בעזרת לוח השנה אנו יכולים לחשב בקלות את הזמן, אך פעם זה לא היה כה פשוט... תשאלו את האדם הקדמון.

קטע 1

תודו שממש קשה להסתדר בלי לדעת מה השעה, איזה יום היום ובמיוחד - מתי יגיע סוף סוף יום ההולדת, נכון? ובכן, גם לאדם הקדמון היה קשה להסתדר בלי זמנים ותאריכים. הגברים לא ידעו מתי לצאת לציד, הנשים לא ידעו מתי להגיש את ארוחת הצהריים, והילדים שלהם בכלל לא ידעו מתי ללכת לבית הספר.

בקיצור - בלגן אחד גדול! אז מה עושים? מכיוון שכלל עוד לא המציאו את השעון, צריכים היו בני האדם לחפש כל מיני סימנים ושיטות שיעזרו לו לחשב את הזמן. הם חיפשו וחיפשו ולבסוף הביטו מעלה, ונחשו איזה שעון מצאו שם... את השמש, כמובן.

ואכן, השמש הפכה לשעון הראשון של בני האדם, שעון שפועל ללא צורך לכוון אותו ושאינו מתקלקל לעולם. וכך הפכו היום והלילה לקנה המידה הראשון למדידת זמן, ובתור התחלה - זה ממש הספיק לכולם.

קטע 2 - שעת הכוכבים

בני האדם בתקופות הקדומות למדו כי היממה, שכוללת את היום והלילה, מורכבת אף היא מחלקים שונים. הם הבינו כי ניתן לקבוע מהי השעה ביום על פי מצב השמש בשמים, ובלילה - על פי מצב הכוכבים.

אם גם אתם תסתכלו לשמים, ודאי תבחינו בכך שבשעות הבוקר המוקדמות השמש נמצאת במזרח, בשעות הצהריים היא נמצאת במרכז השמים ואילו בשעות אחר הצהריים היא שוקעת במערב.

אותם הקדמונים אף הבחינו כי בלילה, הכוכבים בשמים נעים במחזוריות קבועה.

*9*

הם הוסיפו וחקרו ואפילו נשארו ערים כל הלילה כדי להבין מה בדיוק קורה שם בשמים. מסקנותיהם היו מעניינות מאוד: בשמים ישנה קבוצת כוכבים מיוחדת, "הדובה הגדולה" (הדובה הגדולה או העגלה הגדולה - קבוצה של שבעה כוכבים זוהרים היוצרים מעין צורת עגלה בשמים. באמצעות העגלה הגדולה אפשר למצוא את כוכב הצפון), שנעה בכל לילה סביב כוכב זוהר אחד - כוכב הצפון (כוכב הצפון - כוכב הנמצא בקרבת הקוטב השמיימי הצפוני, בקבוצת הכוכבים 'העגלה הקטנה'. על פי כוכב הצפון ניתן לקבוע את כוון הצפון ואת יתר רוחות השמים). במשך יממה השלימו כוכבי "הדובה הגדולה" סיבוב שלם סביב כוכב הצפון, ובמשך הלילה - חצי סיבוב. תנועתם הקבועה של הכוכבים עזרה לקבוע מהי השעה גם בלילה.

תמונה של חילופי יום ולילה המוצגת באמצעות שני כדורי הארץ. ברכז ש/ל כל אחד מהם חולף קו לבן מרוסק מלמעלה ולמה. ניתן לראות את הצדדים המוארים ואת הצדדים החשוכים שמדמים את היום ואת הלילה

(בספר תמונה:) חילופי יום ולילה.

הקו הלבן המרוסק מגדיר את אזור ההארה.

משך יממה - יום ולילה. בכל רגע, חלק מכדור הארץ פונה אל השמש, ואז שורר בחלק זה יום. באותו זמן, בחלק שאינו פונה לשמש, בצידו האחר של כדור הארץ, שורר לילה.

קטע 3 - 365 ימים בשנה

גם בעונות השנה קיימת מחזוריות. בני-האדם מצאו שישנם הבדלים בין עונות השנה השונות - בחורף יורדים שלג וגשם, באביב ובקיץ יש צמיחה. הם גם הבחינו כי עוברים פרקי זמן קבועים יחסית בין עונה לעונה. לפרק הזמן שעבר מקיץ לקיץ (365 יממות) קרא האדם "שנה".

כבר לפני למעלה מ-3000 שנה ידעו הקדמונים כי 21 ביוני הוא היום הארוך ביותר בשנה, ולכן קבעו שיום זה ייקרא "ראש השנה" - היום שפותח שנה חדשה. ואם יצא לכם לבקר פעם באנגליה... כדאי שלא תפספסו את סטונהנג'.

תמונה של סטונכנג'- מעגל אבנים ענקיות שהארכיאולוגים סבורים שתקופת בנייתו היא בין 2,000 ל-3,000 לפנה"ס. אחד הייעויו של מעגל האבנים היה להראות כי החלה השנה החדשה

(בספר תמונה:) סטונהנג' - מעגל אבנים ענקיות, שהארכאולוגים סבורים שתקופת בנייתו היא בין 2000 ל-3000 לפנה"ס. אחד מייעודיו של מעגל האבנים היה להראות כי החלה שנה חדשה.

*10*

זהו שריד ארכאולוגי ובו אבנים ענקיות שסדורות במעגל. במרכזו של המעגל הוצב לוח אבן, שהיה מוצל תמיד בשעת הזריחה. רק ביום הארוך ביותר של השנה היו קרני השמש הראשונות נופלות עליו באופן ישיר, וכך ידעו כולם כי החלה שנה חדשה.

השעון האסטרונומי בפראג או האורלוגין של פראג הוא שעון אסטרונומי מימי הביניים, המוצב בכיכר סטרומצקה שבפראג. השעון הותקן ב - 1410 והוא העתיק ביותר בעולם שעדיין פועל.

(בספר תמונה:) השעון האסטרונומי בפראג או האורלוגין של פראג הוא שעון אסטרונומי מימי הביניים, המוצב בכיכר סטרומצקה שבפראג. השעון הותקן ב - 1410 והוא העתיק ביותר בעולם שעדיין פועל.

קטע 4 - שנים-עשר ירחים

מסקנה נוספת שאליה הגיעו בתקופות קדומות הייתה כי הירח משנה את צורתו מדי לילה, וכי בכל שלושים יום הוא מופיע במלואו. ליחידת הזמן החדשה הם קראו "חודש" או "ירח". על פי הלוח העברי, שעליו עוד נספר בהמשך, "חודש" הוא הזמן שבין מולד (מולד - הרגע שבו 'נולד' הירח, הרגע שבו הוא נראה מחדש בהתאם למצב סיבובו סביב כדור הארץ הנמשך כ- 29 ימים) אחד של הירח למולד הבא שלו - וזה קורה כל 29 ימים וחצי. כיוון שהשנה הייתה יחידה גדולה מדי, חשבו הקדמונים וגילו כי 12 ירחים הם שנה שלמה. בשלב מאוחר יותר חולק גם החודש לארבעה חלקים קטנים יותר - השבועות. בתקופות מאוחרות יותר הבינו האסטרונומים (אסטרונום – מדען העוסק באסטרונומיה, כלומר, בחקר החלל וגרמי השמים.) הראשונים כי היממה היא בעצם פרק הזמן שעובר עד שכדור הארץ משלים סיבוב אחד שלם סביב צירו, וכי החודש הוא פרק הזמן שבו הירח מקיף את כדור הארץ.

*11*

קטע 5 - הולדתו של לוח השנה

בני האדם הקדמונים נהגו לסמן את הימים והחודשים על מוטות עץ מיוחדים, ובתום 12 ירחים ידעו כי חלפה לה שנה. אולם, שיטה זו לא הייתה מדויקת מספיק, במיוחד עבור החקלאים שרצו לדעת מתי יהיה המועד הטוב ביותר לזריעה, ובאיזו עונה צפויים לרדת גשמים. גם לא עבור המלכים, שהיו זקוקים ללוח מדויק יותר כדי לדעת באיזו עונה כדאי לצאת למלחמות ואם כבר הגיע זמן גביית המסים, וודאי שלא עבור אלה שרצו לחגוג את החגים והמועדים בהפרשי זמן קבועים. אז מה עושים? ממציאים כלי מדידה חדש שבעזרתו ניתן לחשב את הזמן במדויק... וכך נולד לו לוח השנה.

קטע 6 - אחד מן הלוחות הקדומים: לוח השנה העברי

עמים רבים במקומות שונים בעולם ניסו לפתח לעצמם לוחות שנה, כשהמשותף לכולם הוא חלוקת הזמן בהתאם למחזוריות השמש, הירח או שניהם יחד. הלוח העברי שלנו, שהוא הלוח הרשמי של מדינת ישראל, הוא לוח עתיק מאוד שהיה בשימוש כבר בתקופת התנ"ך. הלוח העברי אושר סופית על ידי הסנהדרין (סנהדרין – שמו של המוסד הדתי והשיפוטי העליון בתקופת בית שני ואחריה.) בשנת 359 לספירה. הלוח מבוסס הן על הירח והן על השמש ומחולק ל-12 חודשים, שנקבעים על פי תנועת הירח, ומחזור של שנה נקבע בהתאם לתנועת כדור הארץ סביב השמש.

עוד על לוח השנה העברי:

החודש הראשון בשנה, על פי לוח השנה העברי הקדום, היה ניסן - חודש האביב, אבל... בתקופת אבותינו לא היו עדיין שמות לחודשים. חודשי השנה נקראו על פי מספרם הסודר: החודש הראשון, החודש השני, החודש השלישי וכן הלאה. בתקופת הסנהדרין נעזרו במשואות כדי להודיע לקהילות ברחבי הארץ את מועד ראש החודש. לאחר מכן, מחשש לשיבוש הידיעה על ידי מדורות של זרים, נקבע ששליחים יפיצו את המועד המקודש.

ימי החודש העברי נמנים באותיות: כ"ה בכסלו, ט"ו בשבט, ט' באב.

השנים בלוח העברי נמנות החל מבריאת העולם, שלפי האמונה אירעה בשנת 3,761 לפני הספירה.

בלוח העברי הקדום לא היו לחודשי השנה שמות, אלא רק מספרים. שמות חודשי השנה כפי שאנו מכירים אותם כיום הגיעו, למעשה, יחד עם שבי ציון מבבל לפני כ-2,500 שנה. חודש תמוז, למשל, נקרא על שמו של אל הפריחה והפריון הבבלי, שעל פי האמונה מת בתחילת כל קיץ ושב עם בוא הגשמים. עד כאן הכול נראה בסדר, נכון? ובכן, לא ממש...

מכיוון שאורכה של שנת הלבנה הוא 354 יום ואורכה של שנת השמש הוא 365 יום, נוצר פער של כ- 11 יום בין ספירה אחת לשנייה. חז"ל הבינו כי אם לא יתקנו את הפער בימים - לוח השנה פשוט "יתקלקל", ויום אחד פשוט נגלה שחודש ניסן "ברח" לנו לקיץ, ולא נוכל לחגוג את החגים בזמן. אז מה עושים? מעברים את השנה.

*12*

קטע 7 - שנה מעוברת... יש דבר כזה

מהי שנה מעוברת? ובכן, שנה מעוברת היא שנה ש"נולד" לה חודש נוסף - עוד חודש אדר, וכך יש בשנה כזאת אדר א' ואדר ב'. כדי לגשר על הפער שבין שנת הלבנה לשנת החמה, החליטו חכמינו לאמץ את שיטת העיבור. בימי התנ"ך, כשעדיין לא היה לוח שנה מסודר וקבוע, נערך העיבור לאחר שהצטבר פער של חודש בדיוק בין שנת הירח לשנת השמש. את החודש הנוסף הוסיפו אחרי חודש אדר, שהיה האחרון בספירת החודשים בזמן ההוא. כיום מופיעה שנה מעוברת בערך כל ארבע שנים. בשנה מעוברת יש 13 חודשים, בניגוד לשנה רגילה, שבה יש 12 חודשים.

תמונה של שעון השמש בירושלים ברחוב יפו מול שוק מחנה יהודה ממוקם בראשו של בניין ישן

(בספר תמונה:)

שעון שמש בירושלים ברחוב יפו בירושלים מול שוק מחנה יהודה

מתוך: "גלילאו צעיר - הירחון לילדים סקרנים", ינואר 2005

תמונה של שעון שמש המתאר את חודשי השנה העבריים ואת השילוב של שנת השמש ושנת הירח, מארצות הברית.

(בספר תמונה:)

שעון שמש המתאר את חודשי השנה העבריים ואת השילוב של שנת השמש ושנת הירח, ארצות הברית

*13*

פתיח הכתבה - קטע 1

1. - תפקיד הפתיח להציג בקצרה את נושא הכתבה. מצאו בפתיח את המשפט המציג במפורש את נושא הכתבה, והעתיקו אותו למחברת.

- מה דעתכם, מה תפקיד הפנייה האישית אל הקוראים?

- בדרך כלל, הפתיח מוסר במפורש את הנושא, וכולל משפט מפתח ברור, כמו בכתבה זו. תפקיד כותרת המשנה - לעורר סקרנות, למשוך לקריאה בפתיח וליידע על מה ידובר.

חזרו וקראו את שאלות כותרת המשנה. מהו החוט המקשר בין כל השאלות?

- פנייה אישית לקוראים (בפתיח, בכותרת המשנה וגם בגוף הכתבה), מתבצעת, למשל, באמצעות השאלה על יום הולדתכם.

- רשמו את התאריך העברי של יום הולדתכם. ציינו את העונה, את שם החודש העברי שבו נולדתם, ואת היום בחודש (אותו מונים, כזכור, באותיות...)

גוף הכתבה

2. הכתבה סוקרת את תולדות גילוי מדידות הזמן, לפי הסדר שגילו הקדמונים. ענו בקצרה על השאלות הבאות:

- מה היה קנה-המידה הקדום ביותר, הראשון, למדידת הזמן? מי גילה אותו? (קטע 1)

- מהי "הדובה הגדולה", ולאיזו יחידת זמן קשור המידע הנמסר עליה? (קטע 2) - לאיזו יחידת זמן קשור התאריך 21 ביוני? (קטע 3)

- לאיזו יחידת זמן קשור הירח? (קטע 4)

- לוח השנה העברי מחושב לפי שני מחזורי זמן. מהם? (קטע 5)

- כמה חודשים יש בשנה מעוברת? (קטע 6)

3. גם לוח השנה וגם השעון הם כלים למדידת זמן. מדוע אנחנו זקוקים לשניהם?

מבנה הכתבה

4. מהו סדר הנושאים בכתבה?

*14*

מדרש אגדה על בריאת העולם

5. קראו את המדרש:

יום אחד הגיע אפיקורס אל רבי עקיבא ושאל אותו: העולם הזה - מי ברא?

אמר לו ר' עקיבא: הקב"ה.

אמר לו הכופר: הראני דבר ברור.

אמר לו ר' עקיבא: למחר תבוא אצלי.

למחר בא אליו הכופר

אמר לו ר' עקיבא: מה אתה לובש?

אמר לו: בגד.

אמר לו ר' עקיבא: מי עשה את הבגד?

אמר לו: האורג.

אמר: איני מאמין לך. הראני דבר ברור.

אמר הכופר: מה אראה לך, אתה לא יודע שהאורג עשהו?

אמר ר' עקיבא: אינך יודע שה' ברא את העולם? זה ברור.

נפטר (הלך) אותו כופר.

אמרו לו תלמידיו של ר' עקיבא: מה הדבר ברור?

אמר להם ר' עקיבא: בני, כשם שהבית מודיע על הבנאי, והבגד מודיע על האורג והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על ה' שהוא בראו. כפי שכתב דוד המלך, "השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע".

מתוך: "אוצר המדרשים (איזנשטיין) תמורה", עמ' 583

מה פירוש אפיקורס? אפיקורס הוא אדם שאינו מאמין באלוקים וכופר בקיומו. זו צורת הגייה נוספת למילה אפיקורוס, הנגזרת משמו של החכם היווני אפיקורוס, שכפר בהשגחה אלוקית.

שוחחו ודונו בנקודות הבאות:

- מה מאפשר לזהות את היצרן של בגד או של בית, או של כל דבר אחר? פרטו והסבירו.

- כיצד מעיד תוצר כלשהו על יוצרו? למשל, מה אפשר ללמוד על יצרן בגד מן הבגד שייצר, או מה אפשר ללמוד על בנאי מן הבית שבנה?

- ר' עקיבא מחדד את תשובתו ומוכיח אותה לתלמידיו בדברי דוד המלך: "השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע". דברי דוד המלך מבטאים התפעמות עמוקה מן הבורא ומן העולם שיצר.

תנו דוגמה משלכם מן הבריאה - יצירתו של ה' - המפעימה אתכם.

- שימו לב כיצד בחר רבי עקיבא לענות לכופר. מה דעתכם על הדרך שהשיב לו?

לשון

6. הכתבה כל הזמן שבעולם מתארת תהליך של גילוי וחקירה. מצאו וכתבו את הפעלים שמביעים זאת.

*15*

על סגנון הכתבה

סגנון חברי של פנייה אל הקוראים ,  סגנון רשמי שבו בעיקר עובדות

דוגמה: "תודו שממש קשה להסתדר בלי...",  דוגמה: "במהלך הזמן למד האדם הקדמון כי היממה כוללת יום ולילה..."

--,  --

- מה לדעתכם מטרת הכותבת כשהיא פונה בצורה חברית ולא רשמית אל הקוראים?

שימו לב! במה דומה כתבה לטקסט מידעי, ובמה הם שונים זה מזה. גם בכתבה וגם בטקסט מידעי מופיעות עובדות מדויקות, אך בכתבה הסגנון שונה והיא כוללת הבעת דעה, פנייה אל הקורא ותיאור מחשבות ורשמים.

רשמים אישיים

8. האם למדתם דברים חדשים בעקבות קריאת "כל הזמן שבעולם"? אם כן, מה חידשה לכם הכתבה?

משימה לבחירה

מצאו תרשים או איור המציג את אחת מהתופעות הבאות המוזכרות בכתבה. הצעות לבחירה:

- תנועת השמש במהלך היום ומשמעות התנועה לקביעת הזמן.

- תנועת "הדובה הגדולה" ומשמעות התנועה לקביעת הזמן.

- סטונהנג' והקשרו לזמן.

- תיאור הדרך שבה נקבע יום.

- תיאור הדרך שבה נקבעת שנה.

- כתבו כתובית מתאימה מתוך הכתבה המתאימה לאיור / לדגם שיצרתם.

*16*

עונת הסתיו

*16*

והמורה אומרת:

"עוד מעט הסתו"

בשיעור מולדת

היא מראה חצב

היורה יבוא עכשיו

שפע טפותיו

כוילון שקוף על פני העמק

הפורש שדותיו.

בית משירו של עלי מוהר "שיעור מולדת"

מה קורה בסתיו בארץ ובעולם?

בישראל, אקלים ים-תיכוני (בקיץ חם במיוחד והחורף קל יחסית למקומות אחרים בעולם). הסתיו הוא העונה שבה יורדים הגשמים הראשונים. לעומת זאת, במקומות שבהם האקלים לח ורטוב כמו באירופה, למשל, הסתיו הוא העונה הגשומה ביותר. הסתיו באוסטרליה דומה לסתיו הישראלי, אלא שהוא מתחיל בחודש מרץ ומסתיים בחודש מאי. מזג האוויר נוח לטיולי טבע, ולכן הוא מושך תיירים רבים ליבשת הרחוקה.

ממוצע נתוני מזג האוויר בסתיו הישראלי ובתקופה מקבילה באדלייד, אוסטרליה, בשנים האחרונות:

*17*

תשרי, חשוון, כסלו

עונת הסתיו נקראת "עונת מעבר", משום שהיא העונה המעבירה אותנו מן הקיץ החם לחורף הקר.

כיוון שמזג האוויר בסתיו הוא הפכפך, מתחולל לעתים שרב, כלומר: מזג אוויר חם ויבש. תופעה אקלימית זו מוכרת לנו בישראל ומקורה בזרימת אויר חם מאוד מאיזורים מדבריים מדרום לישראל. בעברית המדוברת היא מכונה 'חמסין' (50 בערבית), כיוון שעל פי האמונה הערבית העממית יש 50 ימי חמסין בשנה.

הצומח מסמן לנו את בואו של הסתיו לישראל בתופעה מרכזית: פריחה של צמחים בעלי פקעות. בחודשי הסתיו הפריחה דלה לעומת שאר חודשי השנה, ופריחתם של פרחים בעלי פקעת, כמו החצב, הסתוונית והכרכום בולטת לעין. הפרחים הגדולים ועמודי התפרחת הגדולים בולטים למרחוק ומושכים אליהם את החרקים, שהם מעטים יחסית בתקופה זו של השנה.

בארצות מסויימות הסתיו מתאפיין בשלכת. זו תופעה שבה העצים (שאינם ירוקי-עד) משירים את עליהם ונשארים עירומים.

ישנם עצים שצבע העלים שלהם משתנה לפני נשירתם, ואז נוצרים מרבדים צבעוניים יפהפיים בצבעים אדום, צהוב, ירוק ועוד. ואכן, בעולם כולו הטבע בסתיו צבוע בצבעים מרהיבים. בישראל השלכת מתחילה בחודש טבת, תחילת החורף.

תמונה של עץ "קיץ אינדיאני" בזמן תקופת הסתיו בארצות הברית

(תמונה בספר)

בארצות-הברית, בתקופת הסתיו יש תופעה שנקראת "קיץ אינדיאני", בשל צבעי השלכת (ירוק, צהוב, כתום, אדמדם עד אדום לוהט), המזכירים את הגוונים שבהם הצטבעו אדומי-העור.

תמונה של עצי המומיג'י ועצי האיצ'יו בתקופת הסתיו ביפן

(תמונה בספר)

ביפן, השלכת בסתיו נקראת קויו. שני העצים המפורסמים ביותר בתקופה זו הם עץ המומיג'י, שעליו מאדימים, ועץ האיצ'יו שצבעו הופך לצהוב-זהוב.

המידע מעובד מתוך אתר מכללת קיי ורשומות של המדען אהוד קלפון

ספטמבר, אוקטובר, נובמבר

*18*

כרזות סליחה

*18*

חודש אלול, ראש השנה ועשרת ימי תשובה

חודש אלול הוא החודש שבו מבקשים רחמים וסליחות - שכן זהו החודש האחרון בלוח השנה העברי. בחודש זה עורכים חשבון נפש על השנה שעברה, ומתכוננים לקראת השנה החדשה ולימים הנוראים הפותחים אותה. מנהג הוא להתחיל באמירת סליחות בחודש אלול ובעשרת הימים הראשונים של חודש תשרי. את מרבית הסליחות אומרים בבית הכנסת בימי חול בלבד, אחרי תפילת שחרית. כמו כן נוהגים לתקוע בשופר כדי לעורר את האנשים לאמירת סליחות. בקשת הסליחה מבוססת על מידת הרחמים של אלוקים, שאותה מזכיר המתפלל בתפילתו. בסליחות מזכירים את זכויותיהם של אבות האומה - אברהם, יצחק ויעקב - ומבקשים שזכויות אלה יסייעו גם לנו, כצאצאי האבות. יש גם קטעי סליחות המזכירים את הצרות והרדיפות של עם ישראל בתקופת הגלות, וכוללים בקשה לרחמים ולישועה.

לרגל יום הכיפורים המוקדש לתפילה ולתשובה ולבקשת סליחה, מחילה וכפרה על החטאים שחטא האדם במשך השנה, לפניכם סדרת כרזות בנושא סליחה של היוצר אריאל אהוביה:

סליחה - יש אנשים שהסליחה לוקחת אותם למקומות חדשים...

מתוך: מצגת "סליחה", אריאל אהוביה

*19*

התבוננו בכרזות וקראו בעיון את הכתובית בכל כרזה.

1. סליחה - יש אנשים שהסליחה פותחת עבורם דלתות נעולות...

2. סליחה - יש אנשים שרק סליחה אחת מפרידה ביניהם...

3. סליחה - יש אנשים שלא ייתנו סליחה, בלי שיקבלו סליחה בחזרה...

4. סליחה חה חה - יש אנשים שלא ממש מתכוונים לסליחה שלהם...

5. אני חמדנ מסב סליחה תמימ נע נד זכ - יש אנשים שהסליחה עבורם היא סתם משחק של מילים...

6. סליחה - אבל הסליחה שלי, לכל מי שפגעתי בו אי-פעם, היא ברורה, שלמה, ומוחלטת

מתוך: מצגת "סליחה", אריאל אהוביה

*20*

דיון:

1. - מה יחסו של יוצר הכרזות לנושא הסליחה?

- איזו כרזה "דיברה" אליכם במיוחד? הסבירו את דעתכם.

- ספרו סיפור המבטא רעיון של אחת הכרזות.

2. צרו כרזות משלכם שיבטאו את דעתכם ביחס ל"סליחה".

3. קראו את הטקסט:

רציתי לבקש סליחה מהסליחה /אורן זונדר

רציתי לבקש סליחה מהסליחה. למה אני מבקש סליחה מהסליחה? שאלה טובה, אבל בחודש זה התשובה היא תמיד הרבה יותר קשה. אני רוצה לבקש את סליחתה של הסליחה על כל הפעמים שלא באמת התכוונתי אליה, אך היה לי נוח לחשוב שאני באמת רוצה "סליחה".

על כך שחשבתי שהכוונה מספיקה ולא שיניתי דברים באמת, אז אם הייתה לי אפשרות הייתי רוצה לבקש סליחה מהסליחה. מקווה שבשנה הבאה לא אצטרך להסתכל עלייך בראש מורכן. אולי, באמת, בשנה הבאה אצליח להיות הרבה יותר טוב ממה שהייתי בשנה החולפת.

שוחחו ודונו בנקודות הבאות:

- על מה אמורה הסליחה לסלוח לכותב?

- האם גם אתם מרגישים צורך לבקש סליחה מהסליחה? ספרו ופרטו.

- מדוע, לדעתכם, בוחר הכותב במילה אולי ולא במילה בטוח במשפט הסיום שלו: "אולי, באמת, בשנה הבאה אצליח להיות הרבה יותר טוב ממה שהייתי בשנה החולפת".

*21*

יהודים מתפללים בבית-הכנסת ביום כיפור

*21*

ציור ישן המתאר תפילת כיפור בבית כנסת יהודי, עם עזרת נשים אדם המחזיק ספר תורה וגברים הולבשים טליתות

צייר: מאוריצי (משה) גוטליב (בספר תמונה)

תקעו בחדש שופר, בכסה ליום חגנו (תהילים פ"א, ד')

*22*

שיחה מקדימה

- התבוננו בעיון בציור של הצייר מאוריצי (משה) גוטליב:

- איזו אווירה עולה מן הציור, לפי הרגשתכם?

- מה לפי תחושתכם, מרגישות הדמויות שבציור?

- האם הציור מוצא חן בעיניכם?

- איזה שם אחר או כותרת נוספת הייתם נותנים לציור?

על הציור והצייר

הציור של מאוריצי (משה) גוטליב צויר בשנת 1878 (לפני כ-130 שנה), והוא נקרא: "יהודים מתפללים בבית-הכנסת ביום כיפור". גוטליב, הצייר היהודי-פולני, נולד בשנת 1856 בעיר דורהוביץ (בגאליציה שבמרכז-אירופה), ונפטר בשנת 1879 בגיל צעיר מאוד, בהיותו בן 23 בלבד. את הציור הזה הוא צייר בשנת חייו האחרונה, ב-1878. גוטליב צייר בתוך החלל של בית-הכנסת עשרים דמויות, מתוכן חמש-עשרה הן של קרובים ובני-משפחה שלו.

הצייר ומשפחתו בתמונה

גוטליב עצמו מופיע בציור שלוש פעמים בתקופות ובגילים שונים בחייו. במרכז התמונה הוא מופיע כבחור צעיר, שידו הימנית נשענת על במת עץ ואוחזת במצחו הנטוי, על ראשו מעין כיפה, לגופו גלימה חגיגית ועליה פסי משי צבעוניים ועל צווארו תליון. הוא נראה שקוע במחשבות ועצוב מאוד. מי שיתבונן בתליון שעל צווארו בזכוכית מגדלת, יזהה שם ציור של מגן דוד ואת ראשי התיבות של שמו מ. ג., כלומר משה גוטליב. הילד שמצויר משמאל למטה, לבוש בגד פרחוני זהוב, הוא גוטליב בילדותו, וגם הילד שמצויר בקצה הימני למטה, מציץ בסידור עם אביו, הוא גוטליב.

את הציור המקורי תוכלו לראות באוסף של מוזיאון תל-אביב לאמנות.

1. עתה, לאחר שקראתם על חיי הצייר ועל הציור, בדקו את הכותרת שנתתם לציור. האם היא מתאימה לפרטי הציור?

- אם כן - הסבירו אותה.

- אם לא - שנו אותה.

*23*

אל נורא עלילה

*23*

רבי משה אבן עזרא

השם אל נורא עלילה לקוח מתהילים פרק ס"ו פסוק ה': "לכו וראו מפעלות אלקים נורא עלילה על-בני אדם" - מעשי הקב"ה מעוררים פחד ויראת כבוד בבני האדם.

הפיוט אל נורא עלילה חובר על ידי המשורר ר' משה אבן עזרא. הוא נכנס למחזורי התפילה בעדות ספרד ושרים אותו לפני תפילת נעילה - התפילה האחרונה ביום הכיפורים. זו התפילה שאחריה ננעלים שערי שמיים, והיא חשובה וגורלית בגלל חתימת גזר הדין.

אל נורא עלילה

אל נורא עלילה

המציא לנו מחילה

בשעת הנעילה

מתי מספר קרואים

לך עין נושאים

ומסלדים בחילה

בשעת הנעילה

שופכים לך נפשם

מחה פשעם וכחשם

והמציאם מחילה

בשעת הנעילה

היה להם לסתרה

והצילם ממארה

וחתמם להוד ולגילה

בשעת הנעילה

בשעת הנעילה - שעת תפילת נעילה המציינת את נעילת שערי השמיים בסוף יום הכיפורים, ומכאן חשיבותה הגורלית.

מתי מספר קרואים - הם בני ישראל, שעל אף מספרם המועט נבחרו ונקראו לעמוד לפני הקב"ה.

לך עין נושאים - מביטים אליך, שמים מבטחם בך, מצפים לסליחתך. נשיאת העיניים מתארת גם את פעולת התפילה עצמה.

מסלדים בחילה - עומדים בפחד (בחיל ורעדה) לפני הקב"ה בשעת תפילת נעילה, החותמת את יום הכיפורים ואת גזר הדין. מסלדים - נרתעים לאחור, בחילה - בפחד ככתוב בספר איוב ו' פסוק י': "ואסלדה בחילה".

מחה פשעם וכחשם - הפייטן מבקש שהאל ימחק את עוונות העם הקשורים להתכחשות העם לאלוקיו.

היה להם לסתרה - היה להם למסתור.

*24*

חון אותם ורחם

וכל לוחץ ולוחם

עשה בהם פלילה

בשעת הנעילה

זכר צדקת אביהם

וחדש את ימיהם

כקדם ותחלה

בשעת הנעילה

קרא נא שנת רצון

והשב שאר הצאן

לאהליבה ואהלה

בשעת הנעילה

תזכו לשנים רבות

הבנים והאבות

בדיצה ובצהלה

בשעת הנעילה

מיכאל שר ישראל

אליהו וגבריאל

בשרו נא הגאולה

בשעת הנעילה

וכל לוחץ ולוחם עשה בהם פלילה - הבא למשפט את כל מי שלוחם בעם ומציק לו, ככתוב בישעיהו ט"ז פסוק ג' "הביאי עצה עשו פלילה".

שנת רצון - שעת הגאולה, ככתוב בישעיהו פרק ס"א פסוק ב': "לקרא שנת-רצון לה'".

והשב שאר הצאן - השב את שארית הפליטה של ישראל לארץ-ישראל.

אהליבה ואהלה - כינוי לירושלים (ממלכת יהודה) ושומרון (ממלכת ישראל).

מיכאל - המלאך הממונה לשמור ולהגן על ישראל.

אליהו וגבריאל - אליהו הנביא עתיד לבשר על בוא הגאולה, והמלאך גבריאל הוא אחד ממלאכי השרת.

*25*

מתי שרים את הפיוט?

הפיוט מצוי במחזורי תפילה רבים, ושרים אותו בבתי הכנסת הספרדיים לפני תפילת נעילה ביום הכיפורים. הקהל עומד בסיומו של יום רצוף תפילות ותחינות וקורא בקול גדול: "אל נורא עלילה, המציא לנו מחילה". התפילה, כשמה כן היא, נועלת את היום שבו יש לאדם הזדמנות אחרונה לבקש על נפשו, אחרי יום של צום וחשבון נפש.

דווקא בעת נעילת היום, כשהשמש שוקעת, מבקשים "פתח לנו שער בעת נעילת שער". כך גם בפיוט של ר' משה אבן עזרא - הנעילה היא בעצם פתיחה חדשה של תקווה לעתיד טוב יותר: "קרא נא שנת רצון"; "בשרו נא הגאולה"; "וחדש את ימיהם כקדם ותחלה".

על תוכן הפיוט

הדובר בפיוט פונה אל הקב"ה ומבקש בשם העם כולו, בשם כל קהל המתפללים - שהאל ימחל ויהיה להם לסתרה, כלומר, יהיה להם מקור מסתור והצלה בעת מארה - בימי קללה, ומפורענות שתבוא עליהם.

הקהל שם מבטחו בקב"ה שיחון אותם, ירחם עליהם ויפגע בכל מי שיהיה להם לשונא ואויב.

בארבעת הבתים האחרונים יש בקשה מהעם לזכור את אבותיו ולהביא להם את הגאולה, וכן לתת להם אריכות ימים ושמחה.

בבית האחרון יש פנייה ישירה אל מלאכי השרת, מיכאל וגבריאל, ואל אליהו הנביא, שיבואו ויבשרו על בוא הגאולה.

שיחת פתיחה אחרי האזנה וקריאה

- מי שמכיר את הפיוט ואת הלחן שלו מבית הכנסת יתאר את האווירה בסופו של יום הכיפורים, מה הוא מרגיש בזמן ששרים את הפיוט אל נורא עלילה.

- האזינו לאחד מהביצועים המוזיקליים של הפיוט ואמרו מה מצא חן בעיניכם, איזו שורה או בית נגעו ללבכם במיוחד?

בקשת מחילה

1. בפיוט מופיעה בקשה על נפשם של המתפללים וכן בקשה שקשורה לאבותיהם. העתיקו את הבית שמדבר על נפשם של המתפללים ואת הבית שבו מדובר באבותיהם.

*26*

רגשות המתפללים

2. קראו את בתי השיר הבאים וכתבו: מה מרגישים המתפללים בזמן שהם פונים לקב"ה ומבקשים מחילה?

מתי מספר קרואים, לך עין נושאים

ומסלדים בחילה, בשעת הנעילה

שופכים לך נפשם, מחה פשעם וכחשם

והמציאם מחילה, בשעת הנעילה

הפנייה של הדובר לקב"ה

3. הדובר מבקש מהקב"ה לפעול למען המתפללים. לפניכם שורה של בקשות שמביע הדובר בפיוט:

מחה, היה, הצילם, עשה, חתמם, חון (אותם), רחם, זכור, חדש, קרא, השב

- הסבירו מהי הבקשה בכל פועל המופיע למעלה.

לדוגמה: וחדש את ימיהם כקדם - החזר להם ימים טובים מן העבר.

- מיינו את הפעלים לשתי צורות הציווי. היעזרו בתיבת המידע.

תיבת מידע: בפיוט מופיעות שתי צורות ציווי: צורת הציווי המוכרת לנו (לדוגמה: עשה), וכן צורת ציווי מיוחדת המורכבת מצורת הציווי ה"רגילה" בצירוף כינוי חבור (לדוגמה: המצא להם).

מבנה הפיוט

4. - בדקו וכתבו כמה חזרות יש בשיר על המילים בשעת הנעילה - מה, לדעתכם, אמורה חזרה זו להדגיש?

- לאורך השיר ישנה חזרה על הצליל לה - נעילה, מחילה. קראו בקול והעתיקו את המילים המסתיימות בצליל לה. כתבו מה לדעתכם תורם צליל זה לפיוט.

בקשה לעתיד

5. ניתן לראות בבתי הפיוט שלפניכם בקשה לעתיד של כלל העם.

- כתבו מהן הבקשות הקשורות לכלל העם.

- הביאו שתי דוגמאות מתוך הפיוט לבקשות שקשורות גם לחייו של כל אחד מבני העם.

*27*

מי היה ר' משה אבן עזרא?

6. - קראו באנציקלופדיה או באינטרנט על חייו ר' משה אבן עזרא, מחבר הפיוט אל נורא עלילה.

- כתבו: היכן חי, באילו שנים, אילו יצירות נוספות כתב, במה התפרסם, בזכות מה התפרסם.

לשון - כינוי חבור

7. - כתבו ממה מורכבים הכינויים החבורים הבאים:

- כחשם -

- הצילם -

- חתמם -

- מדוע, לדעתכם, מופיעים כינויי שייכות רבים בשירים, ובמיוחד בפיוטים?

תיבת מידע: כינוי חבור - כינוי שמצטרף לשם עצם, לפועל או למילת יחס ומביע שייכות (של מישהו - שלו, שלהם) או מושא (את מישהו - אותו, אותם). דוגמא: נפשם - הנפש שלהם.

מילים - פירושי מילים

8. חפשו במילון וכתבו הסבר או מילים נרדפות למילים הבאות:

- דוגמה: מארה - קללה

- מתי מספר -

- כחש -

- מחה -

- דיצה וצהלה -

- משימת בחירה

- פתחו את המקראה בעמ' 18 והתבוננו בתמונה של הצייר מאוריצי גוטליב שנקראת יהודים בבית הכנסת ביום כיפור. בחרו שורה או בית מתוך הפיוט שמתארים את התמונה בצורה הטובה ביותר.

- הסבירו את בחירתכם.

*28*

את הפיוט אנא בכוח קוראים בזמנים שנים בתפילה - לאחר הזכרת הקורבנות בשחרית ובמנחה; בקבלת שבת - בין מזמורי תהילים ל'לכה דודי'; בחזרת מוסף של הימים הנוראים; בקריאת שמע שעל המיטה; בשבע ההקפות של שמחת תורה; בספירת העומר ובהדלקת נרות חנוכה. יש המשלבים אותו באירועי חיים יוצאי דופן ואף בליווי המת.

אנא בכוח

*28*

מיוחס ל ר' נחוניה בן הקנה

ר' נתוניה בן הקנה חי לפני כ- 2,100 שנים, בימי בית המקדש השני. הוא חי בעיירה אמאוס ביהודה - עיירה שבה היה יישוב יהודי עשיר בימי החשמונאים. יש הקושרים לו ייחוס עד לבית דוד המלך.

ר' נחוניה בן הקנה האריך ימים, ובתלמוד (מסכת מגילה כ"ח, ע"א) מסופר שכאשר שאלו אותו תלמידיו בזכות מה האריך ימים, השיב להם: "מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מיטתי קללת חברי וותרן בממוני הייתי".

מסופר במסכת ברכות במשנה (פ"ד, מ"ב), שבכל יום, בכניסתו לבית המדרש ובצאתו, היה ר' נחוניה בן הקנה מתפלל תפילה קצרה. כששאלו אותו מה מטרתה של תפילה זו, אמר: "בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי."

אנא בכח גדלת ימינך תתיר צרורה

קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא

נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם

ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם

חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך

יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדשתך

שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

אנא - נא, מילת בקשה

תתיר צרורה - תשחרר את עם ישראל שכבול בצרותיו בגלות.

רנת (רינה) - תפילה, שירה

שגבנו (שגב אותנו) - עשה אותנו נשגבים, כלומר: חזקים, רמים ונישאים, עצומים ומרשימים.

כבבת שמרם - בבת העין הוא החלק הרגיש והעדין ביותר בעין, והמשמעות היא: החלק היקר מכול. בקשה מן הקב"ה שישמור על ישראל כעל בבת עינו.

שועתנו - קריאתנו וזעקתנו לעזרה.

*29*

האזנה, קריאה ושיחה

- האזינו ללחן הפיוט של עובדיה חממה יחד עם קריאת השיר.

- מה מעוררת בכם ההאזנה ללחן של הפיוט?

- בחרו שורה שנוגעת ללבכם וספרו מדוע בחרתם בה.

אל מי ובשם מי

תיבת מידע: דובר - הקול או הדמות שבשמו מדבר הפיוט.

1. הדובר פונה אל הקב"ה.

מה ידוע לכם על הדובר? בשם מי מדבר הדובר בפיוט?

הכינויים והתארים של הקב"ה

2. - העתיקו את הכינויים של הקדוש ברוך הוא בפיוט.

- מה ניתן ללמוד מן הכינויים שאותם מזכיר הדובר בפיוט?

העדה כולה

- שוחחו ביניכם - העם בפיוט מתואר כך: דורשי יחודך, זוכרי קדושתך. בררו את משמעות התיאור.

שימו לב: מה מזכירה לכם כל מילה בנפרד? מה משמעותו של כל צמד מילים? מה המשותף בתיאור שני הצמדים?

אנא - לשון בקשה

3. הדובר מבקש מהקב"ה: --

-- , --

--, --

--, --

- מה ניתן ללמוד מהבקשות של הדובר על מצב העדה/העם?

שימו לב: הבקשה העיקרית שעולה בפיוט היא להקשיב לתפילת העם המבקש להוציאו מהגלות ולקרב את הגאולה. הבקשה מתחילה ברינה: "קבל רינת עמך" ומסתיימת בצעקה: "ושמע צעקתנו".

לשיר נוסף הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שהוא הפסוק הנאמר לאחר הזכרת שם ה' - בקשה להמשך מלכותו של הקב"ה.

*30*

מתי קוראים את הפיוט

4. - קראו שוב על זמני קריאת הפיוט:

כאמור, קוראים את הפיוט בזמנים שונים בתפילה - לאחר הזכרת הקורבנות בשחרית ובמנחה; בקבלת שבת - בין מזמורי תהילים ל'לכה דודי'; בחזרת מוסף של הימים הנוראים; בקריאת שמע שעל המיטה; בשבע ההקפות של שמחת תורה; בספירת העומר ובהדלקת נרות חנוכה. יש המשלבים אותו באירועי חיים יוצאי דופן ואף בליווי המת.

- מה דעתכם, מדוע קוראים את הפיוט בזמנים רבים ושונים כל כך? מה זה אומר על תוכן הפיוט?

- שוחחו ביניכם - הפיוט אנא בכוח נאמר גם על ערש דווי, על סף מותו של אדם. הביעו דעתכם: מדוע דווקא פיוט זה נאמר בזמן גורלי ודרמטי כל כך בחייו של אדם?

איזה אדם היה ר' נחוניה בן הקנה?

5. קראו שוב את הקטע המופיע בתיאור חייו של נחוניה בן הקנה:

ר' נחוניה בן הקנה זכה לחיות חיים ארוכים. על השאלה בזכות מה זכה לאריכות ימים השיב: "מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי" (מסכת מגילה כ"ח, ע"א).

- אחרי שקראתם את תשובתו של ר' חנניה בן הקנה לשאלה מדוע זכה לאריכות ימים, כתבו איזה אדם הוא היה ומה היו התכונות הבולטות שלו, לפי עדותו.

לשון - פעלים ברבים

6. - העתיקו פעלים המופיעים בפיוט בצורת רבים.

- הסבירו מדוע משתמש הדובר בלשון רבים בשיר.

כינוי חבור

7. מצאו בפיוט כינויים חבורים, העתיקו ופרקו אותם לפי הדוגמה בתיבת המידע.

תיבת מידע: כינוי חבור - כינוי שמצטרף לשם עצם, לפועל או למילת יחס ומביע שייכות (של מישהו - שלו, שלהם) או מושא (את מישהו - אותו, אותם). לדוגמה: ברכם - ברך אותם.

צעקתנו - הצעקה שלנו.

*31*

מילים - מילים נרדפות

8. כתבו את המילים הנרדפות למילים הבאות. היעזרו בפירושים שלצד השיר ובמילון:

- צעקתנו

- רינת עמך

- תשחרר

- בבקשה

ציור של אנשים עם כלי נגינה כובשים את פניהם בידיהם על גדות נהר הירדן ובוכים

(בספר תמונה:)

על נהרות בבל, אפרים משה ליליאן

*32*

ידיד נפש

*32*

כתב: רבי אלעזר בן משה אזכרי

רבי אלעזר בן משה אזכרי (1533-1600) חי במאה ה-16 בצפת. הוא היה רב, משורר, מחבר, דרשן (מפרש, נושא הסברים) ומקובל (עסק בקבלה). בשנת 1588 כתב את ספרו "חרדים" העוסק ביסודות האמונה. הספר מסביר את מקור המצוות, ומתמקד במצוות הנהוגות בארץ-ישראל.

פיוט הוא שיר תפילה דתי. הפיוט 'ידיד נפש' נכתב במאה ה-16. זהו שיר אהבה לקב"ה. הפיוט מושר לפני קבלת שבת בקהילות אשכנז, בתחילת תפילות הבקשות עם שחר אצל יהודי ספרד.

ידיד נפש, אב הרחמן,

ירוץ עבדך כמו איל,

כי יערב לו ידידותך,

משוך עבדך אל רצונך,

ישתחוה מול הדרך,

מנופת צוף וכל טעם.

הדור, נאה, זיו העולם,

אנא, אל נא, רפא נא לה,

אז תתחזק ותתרפא,

נפשי חולת אהבתך,

בהראות לה נועם זיוך,

והיתה לך שפחת עולם.

ותיק, יהמו רחמיך

כי זה כמה נכסוף נכסף,

אנא, אלי, מחמד לבי,

וחוסה נא על בן אוהבך,

לראות בתפארת עוזך,

חושה נא, ואל תתעלם.

הגלה נא ופרש, חביב,

תאיר ארץ מכבודך,

מהר, אהוב, כי בא מועד,

עלי את סוכת שלומך,

נגילה ונשמחה בך,

וחנני כימי עולם.

*33*

השמעה ראשונה של הפיוט

הפיוט הוא שיר דתי מושר. היכנסו לאתר 'הזמנה לפיוט' והקשיבו לפיוט.

שיחה ראשונה אחרי קריאה והאזנה

- האם אתם מכירים לחן אחר לפיוט?

- אל מי פונה הדובר בשיר?

- בחרו שורה או ביטוי שמוצאים חן בעיניכם בשיר, והסבירו את בחירתכם.

דובר (מתפלל, מוען) ונמען התפילה

1. הפיוט נקרא 'ידיד נפש' - אל מי מתכוון המתפלל (הדובר) בשם זה?

- כיצד מתאר המתפלל את הקב"ה?

- מה אפשר לדעת על יחס הדובר לנמען?

- מה אפשר ללמוד על הרגש של המתפלל משם הפיוט?

הפיוט מתאר את אהבת ה' המעוררת רצון לדבוק בה'.

2. - כיצד באה אהבת הקב"ה לביטוי בפיוט?

- כיצד מכנה עצמו הדובר בפיוט? וכיצד הוא מכנה את הקב"ה?

- מה מבקש הדובר מן הקב"ה כדי שיוכל לבטא את אהבתו?

3. מילים ומשמעותן

- אילו מילים מהפיוט אינן מוכרות לכם? העתיקו אותן.

- מה הקשר בין המילים: יערב, נופת צוף, טעם?

- מה משמעות המילה רפא?

- יש מילים שאתם מכירים, אבל... בצורות אחרות שלהן. אילו מילים המוכרות לכם מסתתרות בצורות שבמסגרת?

מאגר מילים: נגילה, חוסה, עוזך, גיל, גילה, חוס, עוז

- מה המשמעות של כל אחת מהמילים?

ישנן מילים בטקסט שיכולות לעזור לכם להבין מילים אחרות.

לדוגמה: המילה יערב בתוך השורה: כי יערב לו ידידותך מנופת צוף וכל טעם.

ניתן להבין את משמעותה מתוך ההקשר בחלק השני של המשפט - 'מנופת צוף וכל טעם.'

*34*

מבט על מבנה השיר

4. - הסתכלו על האות הראשונה של כל בית בפיוט 'ידיד נפש'. מהו השם שנוצר מצירוף כל האותיות הראשונות שבארבעת הבתים?

- כיצד קשור השם למשמעות השיר?

בפיוט 'ידיד נפש' אפשר לזהות אקרוסטיכון. מהו אקרוסטיכון? אקרוסטיכון הוא קישוט שירי שבו האותיות הראשונות או האחרונות מצטרפות ויוצרות מילה, שם או משפט. לעתים, האקרוסטיכון בנוי מאותיות האל"ף-בי"ת לפי סדרן.

המתפלל

5. המתפלל מבקש מן הקב"ה שיחוס עליו ושלא יתעלם ממנו. המתפלל נכסף לקב"ה, מתגעגע אליו ורוצה בו מאוד.

- למה מדומה המתפלל?

מילים - בקשת המתפלל

6. לפניכם בקשות המתפלל. רשמו את בקשות המתפלל בשפת הפיוט.

8. השלימו: אם המתפלל הוא עבד - הנפש היא --

*35*

מעשה בחייט

*35*

סיפור חסידי

כתב: אליעזר- שטיינמן

פעם אחת, בערב יום הכיפורים, אמר רבי אלימלך לתלמידיו: "רצונכם לדעת איך עושים כפרות בערב יום הכיפורים? תלכו אל החייט היושב בקצה העיר".

הלכו התלמידים בעלות השחר ועמדו אצל חלון ביתו של החייט. ראו שהוא ובניו התפללו בפשטות כמו כל החייטים.

אחרי התפילה לבשו כולם בגדי שבת. הדליקו נרות, ערכו שולחן וישבו בשמחה רבה. לקח החייט ספר אחד מן הארון, ובספר היו כתובות כל העברות שעשה השנה, מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הבא. פתח את הספר ואמר: "ריבונו של עולם! היום הגיע הזמן לסדר בינינו ובין עצמנו את חשבון העברות שעשינו, כי זמן כפרה הוא לכל ישראל". והתחיל חושב ומונה את כל העברות שעשה במשך כל השנה, שכולן היו רשומות בספר הזיכרון. לאחר שגמר את חשבון העברות, הוציא מן הארון ספר גדול וכבד עוד יותר מן הראשון, פתח ואמר: "ריבונו של עולם! מקודם חישבתי את העברות שאני עשיתי; עכשיו אמנה את העברות שעשית אתה".

עמד ומנה את כל הצער והייסורין, צרות ועוגמת נפש, חולאים רעים והפסד ממון ועוד פגעים רעים שעברו עליו ועל בני-ביתו בשנה זו, וכשגמר את החשבון אמר: "ריבונו של עולם! אם נחשב חשבון צדק, באמת וביושר, אתה חייב לי יותר ממה שאני חייב לך; אך לא ארצה לבוא אליך בחשבון מדוקדק - הלוא ערב יום הכיפורים היום, וחייב כל אחד להתפייס עם חברו! אני מוחל לך את כל העברות, ואתה תמחל לנו את כל החטאים שחטאנו לך".

מזג כוס יין ואמר בקול רם: "לחיים, ריבונו של עולם! הננו מוחלים זה לזה את כל החטאים שחטאנו איש לרעהו, וכל העברות, הן שלנו והן שלך, בטלות ומבוטלות הן, כאילו לא היו כלל בעולם". אחר כך אכלו ושתו בשמחה רבה. התלמידים חזרו אל הרבי אלימלך וסיפרו לו את כל מה שראו עיניהם ושמעו אוזניהם, ואמרו כי דברי החייט קשים, והם רואים בהם חוצפה יתרה כלפי שמים. ענה הרב ואמר: "דעו לכם, כי הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו, עם כל הפמליה של מעלה, התכנסו ובאו לשמע דברי החייט שנאמרו בפשטות גדולה, ומדברי אמת שלו נעשה רצון וחדווה ושמחה בכל העולמות".

ציור בעיפרון של חייט השוקד על מלאכתו על יד מכונת התפירה

(בספר ציור של חייט. חייט, רפאל סוייר, 1949)

*36*

עלילת המעשיה

1. "לאחר שגמר את חשבון העברות, הוציא מן הארון ספר גדול וכבד עוד יותר מן הראשון..."

מדוע, לדעתכם, היה הספר השני עבה יותר וגדול יותר מהספר הראשון?

2. בסיפור כתוב: "עמד ומנה את כל הצער והייסורין, צרות ועוגמת נפש, חולאים רעים והפסד ממון ועוד פגעים רעים שעברו עליו ועל בני-ביתו".

מה, לדעתכם, אמר החייט לקדוש-ברוך-הוא?

הביאו מדבריו של החייט בגוף ראשון.

תנו דוגמאות לאירועים שאליהם מתכוון החייט.

3. מדוע ראו תלמידי הרבי אלימלך בדברי החייט "חוצפה יתרה כלפי שמים"?

4. מה, לדעתכם, רצה הרב ללמד את תלמידיו?

הסיפור בפתגמים

5. לפניכם כמה פתגמים מדברי חכמים. כל אחד מהפתגמים עשוי להתאים לרעיונות הסיפור:

- "כל אדם נברא כדי לתקן דבר-מה בעולם". ר' ברוך ממזבוז

- "זכויות לא דורשים; זכויות יוצרים". הרב נחום דיאמנט, מתוך נתיבות עולם

- "ככל שהאדם מסתכל על ה' יותר - כך ה' מסתכל עליו". רבי שלמה קרליבך

- "מי יודע איזו קדושה מביאים אנשים פשוטים וצדיקים לעולם כשהם מנקים רחובות". רבי שלמה קרליבך

- "מיהו 'איש אמת'? - הטורח ויודע לומר רק דבר אמת". רבי מנחם-מנדל מקוצק

- "גם אם זוכים ומשיגים דרגות של מלאך, יש לקיים את המצוות כאדם וכיהודי פשוט..." הבעל-שם-טוב

בחרו באחד מהפתגמים. כיצד מתאים הפתגם שבחרתם לסיפור?

*37*

לשון

6. קראו את הקטע הבא מתוך הסיפור וחשבו אם הוא כתוב בצורה נכונה וברורה:

פעם אחת, בערב יום כיפורים, אמר רבי אלימלך לתלמידיו: "רצונכם לדעת איך עושים כפרות בערב יום כיפורים? תלכו אל חייט יושב בקצה עיר". הלכו תלמידים בעלות שחר ועמדו אצל חלון ביתו של חייט. ראו שהוא ובניו התפללו בפשטות כמו כל חייטים. אחרי תפילה לבשו כולם בגדי שבת.

- מה גיליתם? (רמז: בחלק מהמילים חסרה אות מסוימת).

- מהי האות החסרה? נסו להוסיף אותה לפי מה שנראה לכם מתאים, ובדקו את עצמכם לפי הסיפור.

- איזו מסקנה אפשר להסיק?

- האם האות החסרה מצטרפת לפעלים או לשמות (שמות עצם ושמות תואר)? - נסו לנסח כלל בהתאם למסקנות ולתשובות שלכם לשאלות הקודמות:

האות -- מצטרפת ל-- , ותפקידה הוא --.

7. בכל משפט זוג מילים מודגשות. אחת עם ה"א היידוע והשנייה - בלי. מתי משתמשים בה"א היידוע בכל משפט ומתי - לא?

העתיקו כל משפט בצורתו הנכונה והסבירו את ההבדל ביניהם.

- משה קנה את הספר/ספר "מסביב לעולם ב-80 יום".

- משה קנה הספר/ספר חדש ביום חמישי.

- נזמין את הצבע/צבע לצביעת הדירה.

- נזמין את הצבע/צבע מחנות "מניפת הצבעים".

- מסרנו את הבגדים/בגדים שקנינו לפני חמש שנים לדודתי.

- מסרנו כל מיני הבגדים/בגדים למי שרצה.

- אני מסתפרת אצל הספר/ספר.

- אני מסתפרת אצל הספר/ספר ולא בבית.

*38*

ארבעת המינים

*38*

מדרש אגדה

1. מדרש "ארבעת המינים" מתייחס לפסוק בספר ויקרא:

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לבני ה' אלוקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג, מ)

- לאיזה חג מתייחסת המצווה בפסוק זה?

מהו מדרש אגדה? זהו טקסט פרשנות הכתוב כסיפור חינוכי עם מוסר השכל. מדרשי אגדה רבים מעניקים פרשנות לסיפורי המקרא ולפסוקיו. הם עוסקים בחלקים הסיפוריים של התורה, ובאמצעותם ביטאו חכמינו את אמונתם. מדרשי האגדה התבססו בעיקר על דרשות שנאמרו בבית הכנסת.

מדוע מדובר בפרשנות? משום שהמדרשים מתייחסים במיוחד לפער בטקסט, כלומר, למה שלא כתוב ונאמר במקרא במפורש.

ברכת ארבעת המינים

בזמן קיום מצוות נטילת לולב מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב", ומייד הופכים את האתרוג כשהפיטם כלפי מעלה והעוקץ כלפי מטה, ומנענעים את ארבעת המינים לארבע רוחות השמיים - רמז למלכות ה' השולט על כל העולם.

בפעם הראשונה שבה מקיימים את המצווה, יש לברך גם את ברכת "שהחיינו": "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". המצווה מסמלת את אחדות ישראל ואת השקפת היהדות: למרות שאנו שונים זה מזה, חייבים לקבל כל אדם כפי שהוא. לכן מאגדים את שלושת המינים, ובשעת הברכה מצמידים את האתרוג.

*39*

מה מוסיף המדרש על ויקרא כ"ג, פסוק מ'? קראו והחכימו...

מדרש ארבעת המינים

"פרי עץ הדר - אלו ישראל: מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח -כך ישראל: יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.

כפות תמרים - אלו ישראל: מה התמרה הזו יש בה טעם ואין בה ריח - כך הם ישראל: .יש ביניהם שיש בהם תורה ואין ביניהם מעשים טובים.

ענף עץ עבות - אלו ישראל: מה הדס הזה יש בו ריח ואין בו טעם - כך ישראל יש ביניהם שיש בהם מעשים טובים ואין ביניהם תורה.

ערבי נחל - אלו ישראל: מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח - כך הם ישראל יש ביניהם בני אדם שאין בהם תורה ולא מעשים טובים.

ומה הקב"ה עושה להם? לאבדן (לאבדן - לא לשמור עליהם, להתייחס אליהם כאילו אבדו ואינם) אי-אפשר. אלא אמר הקב"ה: יקשרו כולם אגודה אחת, והם מכפרים (מכפרים - מנקים מחטא ומאשמה, מבטלים ומסירים את העוון) אלו על אלו".

מדרש אגדה מתוך: ויקרא רבה, ל', י"ב

- שימו לב: כל אחד מארבעת המינים נקרא בשני שמות - שם בלשון המקרא ושם בלשון חז"ל. השלימו את שמות המינים:

2. המדרש מסווג את כלל בני ישראל לארבעה טיפוסים בהתאם לתכונות ארבעת המינים ובהשוואה אליהם.

- מה מסמלת תכונת הטעם?

- מה מסמלת תכונת הריח?

- מה מאפיין כל אחד מארבעת הטיפוסים בעם ישראל?

- אדם ממין תמרה הוא...

- אדם ממין ערבה הוא...

- אדם ממין הדס הוא...

- אדם ממין אתרוג הוא...

*40*

- בפסקה האחרונה מוצגת בעיה ופתרונה.

חזרו וקראו את הפסקה האחרונה במדרש האגדה. היעזרו בפירושים למילים "לאבדן" ו"מכפרים", וענו:

- מהי הבעיה המועלית?

- מהי הדרך לפתרון הבעיה?

- לאיזה פער בפסוק המקראי מתייחס מדרש "ארבעת המינים"? השתתפו בדיון הכיתתי.

3. כדי לפתח את רעיון המדרש ולהעביר את המסר שלו משתמש המדרש באמצעי ספרותי הנקרא מטפורה.

- קראו את ההגדרות הבאות:

מטפורה = השאלה. המטפורה שואלות תכונות מדבר אחד לדבר אחר, כדי להמחיש ולחדד את תיאורו של האחר: לדוגמה:

פרי עץ הדר - אלו ישראל; האתרוג, שיש בו גם טעם וגם ריח, הוא מטפורה למובחרים שבבני-האדם בישראל.

נמשל - מי או מה שהמשל מכוון אליו; לקח הנובע מתוך משל, מוסר השכל.

- כמה מטפורות בסך הכול מתחברות למדרש "ארבעת המינים"? מהן?

- למי הכוונה (הנמשל) במדרש "ארבעת המינים", ומי משתקף בה?

- מדרש "ארבעת המינים" נכתב לפני מאות שנים. איזו משמעות סמלית מעניק מדרש אגדה זה לפרק כ"ג, פסוק מ', בספר ויקרא?

- מה דעתכם: האם משמעות זו תקפה גם לימינו אלה? נמקו.

*41*

4. מדרש "ארבעת המינים" בנוי על רעיון יפה ועל ארגון מתוחכם. להוכחה: לקחנו את הפסקה הראשונה, שרטטנו אותה כתבנית וגם שינינו מעט את הפיסוק. זו התבנית שקיבלנו:

- כתבו ו"צקו" לכל חלק בתבנית את המילים המתאימות מן החלק הראשון.

- רק חלק אחד מבין חמשת חלקי המדרש אינו מתאים לתבנית זו.

- איזה חלק?

- מה תפקיד החלק האחרון? מה מיוחד בו לעומת שאר החלקים?

5. מדרש "ארבעת המינים" מזמין אתכם להכין כרזה/ציור מלווה. היענו לאתגר. כדי להצליח במשימה חשוב:

- להתייחס למסר של המדרש.

- לחפש דרך מקורית ויצירתית לתרגם את המסר הזה לכרזה או לציור.

אפשר לעבוד בקבוצות.

6. לסיכום, אתם מוזמנים לשבת בסוכה ולקרוא את הפנייה הבאה:

ההזמנה רבי שלמה קרליבך

אתם יודעים, בנעילה, לפני שהקב"ה כאילו סוגר את השערים באמת - הוא מביא אותנו למקום הכי גבוה, לחדר הכי פנימי. כל יהודי לבד עם הקב"ה, והקב"ה אומר לו: "יש לי הזמנה בשבילך, אני מזמין אותך לבוא לשבוע לבית הקיץ שלי, לבית המרגוע שלי. תבוא לשם לשבוע ואני ארפא את הלב והנפש שלך, ואני אתן לך כוח". ואם אתה באמת רוצה לדעת אם הקב"ה מחל לך ביום הכיפורים, אז השאלה היא: כשאתה נכנס לסוכה, האם אתה מרגיש בבית עם ההזמנה של הקב"ה?

אני מבקש מכם הורים, אנא הביאו את הילדים לסוכה. סוכות הוא זמן שמחתנו. הלבבות שלנו מתפוצצים מרוב שמחה! גוט יום טוב! (גוט = טוב ביידיש)

מתוך: למען אחי ורעי, שלמה קרליבך

*42*

כרזות בעקבות רצח רבין

*42*

יצחק רבין נולד בשנת 1922, א' באדר תרפ"ב. הוא היה איש הפלמ"ח ו'ההגנה' לפני קום המדינה, ובשנים 1968-1964 כיהן כרמטכ"ל השביעי של צה"ל והיה מפקד הצבא בזמן מלחמת ששת הימים. במהלך שנותיו כיהן כשר ביטחון, כשר העבודה כשגריר ישראל בארצות-הברית, וכן שתי כהונות כראש ממשלה. בשנת 1994 קיבל את פרס נובל לשלום (יחד עם שמעון פרס). יצחק רבין נרצח במהלך כהונתו השנייה כראש ממשלה בגיל 73, ב-4 בנובמבר 1995 - י"ב בחשוון תשנ"ו - בידי המתנקש יגאל עמיר, שהתנגד למדיניות השלום של הממשלה. ההתנקשות אירעה בסיום עצרת שלום המונית ברחבת בניין העירייה של תל-אביב. בשעה 21:50 נשמעו שלוש יריות. יצחק רבין נורה בגבו כשהיה בדרכו החוצה מן העצרת. הוא נורה ברחבת הכניסה האחורית של בניין העירייה. יצחק רבין נפצע אנושות ונפטר בבית החולים בשעה 23:14. הבשורה על מותו הכתה בתדהמה ובזעזוע עמוק את כל שכבות העם, ואבל כבד ירד על המדינה.

מדי שנה מעצבים סטודנטים של המחלקה לעיצוב גרפי ב'שנקר', בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב, בשיתוף עם המחלקה לחינוך ב'מרכז רבין' כרזות לזכרו של יצחק רבין. לפניכם אחת מכרזות אלה:

כרזה א

המילה דמוקרטיה רשומה בלבן על רקע שחור. חלק מהאותיות מטשטשות לתוך הרקע והאותיות שנשארו בולטות הן "דם קר"

(בספר תמונה, מופיעה המילה דמוקרטיה והאותיות דם קר מודגשות).

1. נקודות להתבוננות ועיון:

- עמדו על משמעות הקשר שבין המילה "דמוקרטיה" והרקע השחור.

- עמדו על המשמעות של האותיות המודגשות.

2. למי / למה נרמז במילים המודגשות?

3. מהו הרעיון שמבטאת הכרזה?

*43*

כרזה ב

"כן לשלום" נכתב בכחול "לא לאלימות" נכתב באדום המילים "לשלום", "לאלימות" נכתבו שני גופנים שונים

(בספר תמונה:)

כן לשלום (בכחול)

לא לאלימות (באדום)

לאחר הרצח עלה נושא האלימות לדיון הציבורי.

דיון

1. מדוע, לדעתכם, נבחרו הצבעים כחול, אדום ולבן?

2. מדוע, לדעתכם, קיים הבדל בין סוג האותיות במילה "לשלום" לבין סוג האותיות במילה "לאלימות"?

3. לדעתכם, מהו הרעיון של הכרזה?

כרזה ג

אחד מהאמצעים האמנותיים הבולטים לעיצוב כרזה - התייחסות מרומזת ליצירה אחרת.

אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני: לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ: לא תשתחוה להם ולא תעבדם, כי אנכי ה' אלהיך אל קנא, פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי, ועושה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותי: לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא, כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא: זכור את יום השבת לקדשו: ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלוהיך: לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו: כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך: לא תרצח: לא תנאף: לא תגנוב: לא תענה ברעך עד שקר: לא תחמוד בית רעך: לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך:

(טקסט מן המקורות:)

אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני: לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ: לא תשתחוה להם ולא תעבדם, כי אנכי ה' אלהיך אל קנא, פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי, ועושה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותי: לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא, כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא: זכור את יום השבת לקדשו: ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלוהיך: לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו: כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך: לא תרצח: לא תנאף: לא תגנוב: לא תענה ברעך עד שקר: לא תחמוד בית רעך: לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך:

המילים "לא תשכח" נכתבות בצבע אדום בכתב המזכיר כיתוב בתנך ומנוקד עם טעמים

(בספר תמונה:) לא תשכח

1. התבוננו היטב בפסוקים מן המקורות וענו: איפה מופיעים? מה תוכנם? למי ניתנו? על ידי מי ניתנו?

2. התבוננו היטב בכרזה 'לא תשכח' ובטקסט מן המקורות וכתבו: אילו נקודות דמיון יש בין שני הטקסטים?

3. מדוע נבחר הציווי "לא תשכח"? מה הסכנה בשכחה?

*44*

כרזה ד

כרזה עם התאריך 4.11.95

(בספר תמונה:) 4/11/95

1. מה מזכירה לכם הכרזה?

2. הסבירו את משמעות הכרזה.

3. לדעתכם, מהו המסר?

כרזה ה

1. צפו בסרטון באתר יוטיוב. הקישו את המילים שיר לשלום'.

2. מהם שני הפרטים המרכזיים ברקע שעליהם נכתב "כתם לכל החיים"?

3. למה הכוונה בכתובית "כתם לכל החיים"?

4. מה מבטא הגודל המשתנה של המילים בכתובית, לדעתכם?

5. למילה כתם יש כפל משמעות, מהן המשמעויות?

6. מה מביעה הכרזה, לדעתכם?

כל הכרזות באדיבות מרכז רבין

בתום העצרת למען השלום ב-4 בנובמבר 1995 שרו מירי אלוני, יצחק רבין ואנשים נוספים את "שיר לשלום". בתום אותה עצרת נרצח יצחק רבין, והדף עם מילות השיר שהיה בכיס חולצתו נתגלה מוכתם בדמו. "שיר לשלום" הפך מאז לאחד מסמלי הזיכרון ליצחק רבין.

השיר נכתב בידי יעקב רוטבליט והולחן בידי יאיר רוזנבלום. במקור שרה אותו להקת הנח"ל עם הסולנית מירי אלוני בשנת 1969, בימי מלחמת ההתשה.

השיר מבטא כמיהה לשלום, מבכה את הנופלים בקרבות ומדבר בשם הנופלים.

מילות השיר 'שיר לשלום' כתובות על דף מוכתם בדם, והמשפט: כתם לכל החיים מודגש מעל הדם בכיתוב לבן

(בספר תמונה - מילות השיר 'שיר לשלום' מוכתמות בדם, והמשפט: כתם לכל החיים)

מתוך תערוכת יום הזיכרון העשירי -"לא תשכח",שני אבני,המחלקה לעיצוב גרפי, שנקר

*45*

לרגל שבוע החלל העולמי המצוין מדי שנה בין 4 ל-10 באוקטובר

סקירה היסטוריה של חקר החלל

בראשית היה ספוטניק

*45*

מאת: טל ענבר

טל ענבר - חוקר בכיר במרכז לחקר החלל, מדבר על ספוטניק 1, על המרוץ לחלל, על לווייני הביון וגם על השלכות על האנושות ומחשבות על העתיד.

המלחמה הקרה

במשך כ-70 שנה, מ-1910 עד סוף שנות השמונים התנהלה מלחמה קרה בין הרוסים שנקראו גם הסובייטים, לבין ארצות-הברית של אמריקה. מהי מלחמה קרה? זו אינה מלחמה עם כלי נשק וקרבות, אלא מצב של מתח, תחרות ואיבה בין מדינות. במקרה זה, מדובר בשני הגושים הגדולים בעולם שהיו מסוכסכים והתחרו זה בזה. ההבדלים בין שני הגושים קשורים גם לתפיסת עולם ותרבות. כל צד ייצג משטר שונה: ברוסיה הסובייטית היה שלטון קומוניסטי ובארצות-הברית של אמריקה - דמוקרטיה. אחד התחומים שבו התנהלה תחרות גדולה היה חקר החלל.

מפת העולם שעליה המצויינות ברית המועצות וארצות הברית במקומותיהן

(בספר תמונה: ) מפה של ברית – המועצות וארצות – הברית.

שני הגושים הגדולים שביניהם התנהלה המלחמה הקרה

היה היה ספוטניק 1

עידן החלל החל באופן רשמי ב-4 באוקטובר 1957, עם שיגורו של לוויין החלל ספוטניק 1 ששלחו הרוסים.

כרזה שחוגגת את שיגורו של ספוטניק 1 מארצות הברית בשנת 1957. בכרזה ניתן לראות את הלווין עוזב את כדור הארץ ומשייט בחלל

(בספר תמונה:) כרזה החוגגת את הישג שיגור ספוטניק 1, ברית המועצות 1957

*46*

מאז ועד היום הצטרפו אליו אלפי לוויינים במסלולים שונים סביב כדור הארץ, חלליות מאוישות (שיש בהן אנשים) שוגרו למשימות שונות, תריסר אסטרונאוטים נחתו על הירח, פותחו לווייני תקשורת, ריגול ומטאורולוגיה; תעשיות החלל בעולם מגלגלות כסף רב - למעלה ממאה מיליארדי דולר בשנה; כדור הארץ הפך באמת ל"כפר גלובלי", כלומר - אמצעי התקשורת מתקדמים, הלוויינים מאפשרים יכולת גישה מיידית בין אזורים מרוחקים ומרחקים גיאוגרפיים והופכים לכאורה את העולם המודרני לכפר קטן, לקהילה אחת.

כפר גלובלי - העולם ככפר גדול. בזכות טכנולוגיות חדישות והתפתחות תקשורת ההמונים, הפכו ארצות רחוקות ומנותקות זו מזו לקרובות. חדשות ומידע מועברים במהירות עצומה והשיתוף בהם יוצר תחושת קרבה כמו כפר אחד גדול.

חמישים שנה הן פרק זמן מספיק להתבוננות בהישגים ולבחינה של הכיוונים העתידיים של חקר החלל לעשורים הקרובים.

אפקט ספוטניק

שיגורו של ספוטניק 1 היה אירוע חשוב ביותר בתולדות האדם ובתולדות המלחמה הקרה. חשיבותו הטכנולוגית והמדעית של הלוויין הייתה מעטה יחסית, אך חשיבותו מבחינת דעת-הקהל וההשפעה הפסיכולוגית שלו היו כבירות.

העובדה שברית-המועצות הצליחה לשגר לחלל לוויין העידה על יכולת לשגר ראש של טיל שמותקן בו מתקן נפץ גרעיני המסוגל לעבור בין יבשות, משטחה אל ארצות-הברית. זו הייתה המשמעות הצבאית של שיגור הלוויין הראשון, שהציבה את ארצות-הברית בעמדה של נחיתות רבה. עוד טרם התאוששו האמריקנים מההצלחה הסובייטית, שוגר בנובמבר 1957 "ספוטניק 2" במשקל חצי טון, ובו הכלבה "לאיקה", יצור חי ראשון. השיגור נכשל מסיבות טכניות, וכך זכו מיליוני צופים בכדור הארץ למחזה בלתי-נשכח, כשהלוויין הענק חלף ככוכב זוהר בשמי הדמדומים. עם עלות השחר של 14 באפריל 1958 צנח ספוטניק 2 לים הקריבי בשובל זוהר של אש ורסיסים. לאיקה הומתה בחלל בפקודה מכדור הארץ לפני צניחתו של הלוויין, והדבר גרר הפגנות זועמות, בחלקן כמחאה של ארגוני צער בעלי-חיים, ובחלקן על רקע פוליטי נגד הרוסים.

תמונה של הכלבה לאיקה לפני השיגור שלה לחלל

(בספר תמונה:) תמונתה של לאיקה לפני השיגור.

*47*

צילום של שיגור

מעניין לציין כי שיגור ספוטניק הוביל קבוצת אנשי מדע בארצות-הברית להתחיל בתוכנית הוראת מדעים לבני-נוער בארצות-הברית, תכנית המוכרת לקוראים רבים בשם "נוער שוחר מדע", הפועלת זה כארבעים שנה גם בישראל, במסגרת המוסדות האקדמיים השונים. תוכנית זו נולדה בארצות-הברית מתוך חשש לפער גדול לעומת היכולות המדעיות-הטכנולוגיות של ברית-המועצות, ומתוך רצון להכשיר את הדור הבא של המדענים והמהנדסים בארצות-הברית.

המרוץ לחלל

העשור הראשון של הטיסות לחלל ומעט אחריו כונה "המרוץ לחלל" - מרוץ טכנולוגי ומאבק על יוקרה בין-לאומית בין שתי מעצמות-העל של התקופה - ברית-המועצות מזה וארצות-הברית מזה. לא המדע וקידום האנושות עמדו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בממשל של המעצמות, אלא מאבק על יוקרה, השפעה ואינטרסים פוליטיים. ארצות-הברית זכתה לבסוף ב"פרס הגדול", עת הנחיתה את החללית המאוישת "אפולו 11" על הירח.

המרוץ לירח נגמר בהכרעה אמריקנית ברורה, ולאחר תוכנית "אפולו" פנו שתי המעצמות לביסוס מעמדן בחלל למטרות אחרות: תועלת צבאית, מדעית, מסחרית וטכנולוגית. יעברו עוד שנים ארוכות עד שתחרות חדשה תתחיל, והפעם יהיו אלה כנראה מדינות אסיה - סין, הודו ויפן - שיקראו תיגר על עליונותה המוחלטת של ארצות-הברית בתחום החלל. היעד הפעם יהיה כוכב-הלכת מאדים, כשהירח משמש רק זירת ניסוי ובחינה של הטכנולוגיות שיידרשו לכיבושו של כוכב-הלכת האדום.

תמונה של כוכב הלכת מאדים

(בספר תמונה:) כוכב הלכת מאדים

ביום-ההולדת המאה לעידן החלל, ישפוט המתבונן את הישגי היובל השני לשיגור ספוטניק:

האם השכילה האנושות לאחד כוחות ולשתף במשאבים למען המחקר המדעי של החלל ורווחת האדם, או שנצפה שוב במעין "שידור חוזר" של היריבויות הבין-מדינתיות, שאפיינו את ראשית עידן החלל, עת שם המשחק היה יוקרה?

חלקים מתוך הכתבה בכתב העת "גלילאו", 2007

*48*

תמונות שנצרבו בזיכרון

תמונה 1- הקוסמונאוט הרוסי יורי גנארין 1961 תמונה 2 - האסטרונאוט ניל ארמסטרונג מפקד אפולו 11, ב-21 ביולי 1969 תמונה 3 - תחנת החלל מיר, תחנת החלל הרוסית אשר הייתה במסלול סביב כדור הארץ במשך כ-15 שנים, מ-1986 ועד 2001 תמונה 4 - מעבורת החלל קולומביה, מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים.

(בספר ארבע תמונות:)

תמונה 1 - הקוסמונאוט הרוסי, יורי גגארין, מבצע הטיסה המאוישת הראשונה אל החלל ב-1961.

תמונה 2 - ב-21 ביולי 1969, מפקד אפולו 11, האסטרונאוט ניל ארמסטרונג ירד אל פני הירח, והפך לאדם הראשון בהיסטוריה שהציב את כף רגלו על עולם אחר. דבריו "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" צרובים ושמורים בזיכרון האנושי.

תמונה 3 - תחנת החלל מיר הייתה תחנת החלל הרוסית אשר הייתה במסלול סביב כדור הארץ במשך כ-15 שנים, מ-1986 ועד 2001. מיר הייתה תחנת החלל הראשונה שאוישה באופן קבוע לתקופות ארוכות והראשונה שנבנתה בצורה מודולרית, כלומר בחלקים שהורכבו בשיגורים שונים.

תמונה 4 - מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. המעבורת התפרקה עם כניסתה לאטמוספרה ב-1 בפברואר 2003, כשעל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, ביניהם האסטרונאוט הישראלי, אל"מ אילן רמון.

*49*

אל"מ אילן רמון במדי החלל שלו

(בספר תמונה:) אל"מ אילן רמון.

סיפורו של ספר התורה במעבורת החלל "קולומביה"

הקטע הבא לקוח מתמליל השיחה הראשונה שהתקיימה בין אילן רמון ממעבורת החלל קולומביה, לבין ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בלשכתו שבירושלים. השיחה מן החלל לירושלים הועברה בשידור וידאו בתאריך 21.01.2003 בשעה 17:40. לאחר שראש הממשלה שוחח עם רמון פנתה אליו מי שהיתה שרת החינוך, לימור לבנת.

השרה לימור לבנת: "אני רוצה לברך אותך. זו התרגשות עצומה. אני רוצה לשאול אותך: לקחת לחללית כמה פריטים בעלי ערך היסטורי יהודי, אולי תספר לנו מה לקחת ומה זה אומר לך?"

אילן רמון: "תודה לשרת החינוך והמדע. אני לקחתי כמה דברים מעניינים. מכאן, מהחלל, ארץ-ישראל נראית כפי שהיא נראית על המפות - קטנה אבל מקסימה. יש לנו אנשים נפלאים בארץ, אחד אחד, ואני חושב שחשוב מאוד לשמור על התרבות ההיסטורית שלנו - היסטורית ודתית. הבאתי ספר תורה קטן. לפני שישים שנה, ילד קטן ממחנה ההשמדה ברגן- בלזן קיבל אותו מהרב של אמסטרדם, שלימד אותו לקראת הבר-מצווה. הילד הזה קרא את פרשת השבוע וההפטרה מהספר הזה. הוא היה כרוך במטפחת שהייתה איתו מאז. הילד הקטן הזה ניצל בהרבה מזל מהמחנה, הגיע לארץ, לחם במלחמות ישראל כקצין והגיע לתפקיד פרופסור מכובד באוניברסיטת תל-אביב. זהו פרופ' יוסף יהויכין - יויה, שהוא היום אחד משני החוקרים הראשיים של ניסוי "מידקס" (חקר סופות האבק במזרח התיכון). זהו חוט מקשר מרגש מאוד מאוד, והוא כאן איתי בחלל. אני מאוד מודה ליויה, ואני חושב שזה מדגיש יותר מכול את היכולת של העם היהודי - למרות כל השואות הנוראיות, להגיע לימים של תקווה ואמונה בעתיד".

תמונה של ספר התורה שאילן רמון לקח עימו לחלל

(בספר תמונה:) ספר התורה שהיה עם אילן רמון בחלל.

*50*

חלל, חלל, חלל על פי עמודים 49-45

1. בכתבה מופיעים מושגים רבים הקשורים לתחום החלל:

מילים במסגרת: עידן החלל, המלחמה הקרה, ארצות-הברית, ברית-המועצות, המרוץ לחלל, המרוץ לירח, ספוטניק 1, ספוטניק 2, לאיקה, נוער שוחר מדע, אפולו 11, לוויינים, המרוץ למאדים

- הסבירו על פי הכתבה את המשמעות של כל מושג.

- בחרו שניים-שלושה מושגים שיש ביניהם קשר. הסבירו את הקשר במילים שלכם ובאמצעות חיצים.

- שייכו כל מושג למעצמה המתאימה: ברית-המועצות, ארצות-הברית, שתי מעצמות-העל, מדינות אחרות.

היעזרו במפה הגיאוגרפית העולמית המצורפת לטקסט.

המבנה והארגון של תוכן הכתבה

2. הטקסט מורכב משלושה חלקים מרכזיים, זהו אותם.

- מה הקשר בין החלקים?

- מה דומה בין הטקסטים ומה ההבדלים ביניהם?

- מה תורמת רשימת האירועים לכתבה?

- לכתבה מצורפים מפה, כרזה ותצלום. כיצד הם עוזרים להבנת הכתבה?

קוראים בקריאה ביקורתית

3. שוחחו ביניכם: כותב הכתבה, טל ענבר, הוא ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל.

האם יש חשיבות לעובדה זו בקשר לאמינות העובדות? האם יש חשיבות למוען הטקסט בכל הטקסטים? כן/לא - מדוע? באילו סוגי טקסטים יש חשיבות למוען הטקסט?

סיפורו של ספר התורה במעבורת החלל "קולומביה" על פי עמוד 49

4. קראו את הקטע סיפורו של ספר התורה במעבורת החלל "קולומביה".

קראו גם את הפסוק מקהלת ואת הפירוש המצורף לו.

-מה דעתכם, באיזה אופן מבטא סיפורו של ספר התורה במעבורת את ההיסטוריה של העם היהודי?

- מה הקשר בין הפסוק מקהלת לספר המסוים שאילן רמון בחר לקחת עמו?

"והחוט המשלש לא במהרה ינתק"

(קהלת פרק ד', פסוק י"ב)

החוט/החבל המשולש שזור משלושה חוטים דקים, שכל אחד מהם הוא חוט חלש וקל לקריעה, אך כאשר הם שזורים יחד הם הופכים לחוט חזק, שקשה מאוד לקרוע אותו.

החוט המשולש הסמלי מסמל את עוצמת החיבור בין עם ישראל, תורת ישראל וארץ-ישראל כאשר הם שזורים יחד, זה בזה.

*51*

מילים

5. כתבו מילון מונחי מפתח בתחום חקר החלל וכיבוש החלל, והעתיקו אליו את כל המילים והמונחים המרכזיים המוזכרים בכל הכתבה (כולל הרשימה).

שימו לב: ניתן לארגן את המילון בשיטות שונות: לסי סדר א-ב; לפי נושא - למשל: מתקנים וכלי-טיס, אישים, מבצעים, לפי מעצמה ועוד. לכלול במילון את ארבעת המונחים בשפות שונות ל'טייס-חלל' (עברית: טייס חלל, אנגלית: אסטרונאוט, רוסית: קוסמונאוט, סינית: טייקונאוט).

- אתרו שמות פעולה בכל הטקסט (ניווט, ביון, שיגור, בחינה ועוד)

לשון - שם ותואר וצירופי סמיכות

6. הוסיפו את המילה 'של' כדי לבדוק אילו מבין הצירופים הבאים הם צירופי סמיכות:

-- שבוע החלל -

-- מסלולים שונים -

-- אמצעי התקשורת -

-- חלליות מאוישות -

בטקסט שקראתם יש צירופים עם שמות תואר וצירופי סמיכות. איך מבחינים ביניהם?

הוסיפו בין שני חלקי הצירוף את המילה של. אם המשמעות מתקבלת על הדעת, סימן שלפנינו צירוף סמיכות. ומה לגבי הצירופים שלא ניתן להציב ביניהם את המילה של? אלה צירופים של שם ותואר.

7. סימן מבחין נוסף הוא הוספת ה"א היידוע. הוסיפו ה"א היידוע לצירופים הבאים:

-- חוקר בכיר

-- לווייני תקשורת

-- חשיבות טכנולוגית

-- דעת קהל

-- כוכב לכת

-- מחקר מדעי

מה גיליתם? בחלק מהצירופים אפשר להוסיף את ה"א היידוע לשני חלקי הצירוף, ובחלק מהם היא מצטרפת רק לאחד מהם. שימו לב: לאיזה מהשמות מצטרפת ה"א היידוע - לראשון או לשני?

הצירופים שבהם מצטרפת ה"א היידוע לשני השמות הם צירוף של שם ותואר. אלה שבהם היא מצטרפת רק לשם השני הם צירופי סמיכות.

*52*

עידן החלל, כדור הארץ, משימות שונות, כפר גלובלי, פרק זמן, תולדות המלחמה, המלחמה הקרה, כוכב זוהר, שמי הדמדומים, תחרות חדשה.

לדוגמה: בית + ספר = בית ספר.

שני השמות "סומכים" זה על זה, מכאן מקור השם צירוף סמיכות.

המילה הראשונה נקראת נסמך והמילה השנייה - סומך (היא זו שעליה נשען הנסמך). בקיצור: נס

שם תואר

שם שנותן מידע על שם עצם, מתאר את תכונותיו ואת טיבו. הוא מופיע אחרי שם העצם ומתאים לו במין ובמספר, וגם ביידוע.

לדוגמה: שמלה יפה; השמלות היפות.

ה"א היידוע בצירוף סמיכות תופיע רק לפני המילה השנייה בצירוף - לפני הסומך.

בקיצור: הס.

לדוגמה: בית הספר.

- משימות בחירה לעבודה בקבוצה:

- כתבו "ידיעון חלל" כיתתי שיכלול קטעים מנקודות מבט שונות: של עיתונאי סובייטי, של עיתונאי אמריקני, של עיתונאי סיני וכדומה. התבססו על כל המידע המצוי בכתבה, ועל כל חומר שתמצאו במקורות מידע נוספים ובאינטרנט.

- בחרו אירוע מסוים מתוך מכלול התחנות וציוני הדרך שמוזכרים בכתבה. בררו פרטים עליו וכתבו אותו כידיעה.

באפשרותכם להרחיב ולהתייחס גם לאירועים בחקר החלל משנת 2003 ועד עצם היום הזה.

53

קנאה או צרות עין?

*53*

השיבה על השאלה - איריס בוים רונן

אל מדור "עיניים שלי" בירחון "עיניים" הופנתה השאלה הבאה על ידי נעמי, בת 11.5, מבת-ים: לפעמים אני מרגישה לא טוב עם עצמי כי אני מקנאה בחברה טובה שלי. האם אני צרת עין כלפי חברתי? מה זה אומר עליי?

מהי קנאה ומהי צרות עין? כל צרות עין היא קנאה, אבל לא בכל קנאה יש צרות עין. כאשר אנחנו מקנאים במישהו, אנחנו רוצים שיהיה לנו מה שיש לו, ובעצם יש לנו משאלה להיות דומים לו במשהו. למשל, אם חברה שלי נוסעת לחוץ-לארץ אני אומרת לעצמי: הלוואי שגם אני אוכל לנסוע לחוץ-לארץ, אבל אני מאחלת לה שהנסיעה שלה תהיה מוצלחת. בקנאה כזאת אין שום רע. הקנאה היא תכונה טבעית, אפילו חיובית, כי כאשר אנחנו מקנאים גובר הרצון שלנו להשיג את המטרות לעצמנו. אנחנו מתאמצים להגשים את המשאלות שלנו.

צרות עין היא תכונה רעה מפני שיש בה רוע לב. אדם שעינו צרה, קשה לו לראות שאחרים מצליחים. הוא מצטער שמשאלותיהם מתגשמות.

מי שעינו צרה, בעצם מביע משאלות רעות, משאלות שליליות. למשל, אם ילדה בכיתה שלי קיבלה בגד חדש וגם אני רוצה בגד כזה, אבל אינני יכולה להשיג אותו, אני מביעה משאלה רעה ומבקשת שהבגד שלה יתלכלך, יתכווץ בכביסה או ייקרע, והעיקר - אם לי אין, שגם לה לא יהיה! כך מרגיש מי שעינו צרה. אבל אם אני רק מקנאה בה, המשאלה שלי טובה. אני אומרת לעצמי: "הלוואי שגם לי יקנו בגד כזה", ואיני מצטערת שלה קנו אותו. צרות עין נחשבת לתכונה רעה עד כדי כך שביום הכיפורים מבקשים כפרה "על חטא שחטאנו לפניך בצרות עין".

היפוכה של צרות עין היא עין טובה, כלומר רוחב לב, נדיבות, פרגון.

מי שמפרגן, המשאלות שלו הן היפות ביותר, כי הוא מבקש בשביל האחר ולא בשביל עצמו. למשל, אם אני יודעת שחברתי הטובה רוצה מאוד להיבחר למועצת התלמידים בבית הספר, אני מביעה משאלה שהיא תצליח, עיני אינה צרה בה.

המשאלה שלי היא שתמיד אקנא, ושלעולם לא אהיה צרת עין.

מתוך המדור "עיניים שלי", ירחון עיניים.

*54*

צרות עין או קנאה

1. לפניכם דוגמאות אחדות מתוך הטקסט "קנאה או צרות עין?".

רשמו: צרות עין או קנאה ליד כל דוגמה.

2. מהי קנאה על פי הקטע? העתיקו את התשובה הנכונה.

- תכונה רעה שיש בה רוע לב.

- תכונה טבעית וחיובית.

- תכונה של אנשים קמצנים.

- תכונה של אנשים רעים ומנוולים.

3. מהי צרות עין על פי הקטע? העתיקו את התשובה הנכונה.

- תכונה רעה, מפני שיש בה רוע לב.

- תכונה של אנשים קמצנים.

- תכונה טבעית ואפילו חיובית, כמו אהבה.

- תכונה של אנשים רעים.

עין טובה ועין רעה

4. מהי 'עין טובה'? העתיקו את התשובה הנכונה.

- עין יפה.

- עין שרואים בה היטב ללא משקפיים.

- אדם המבקש בשביל חברו דברים טובים.

- עין כחולה או ירוקה.

*55*

5. קראו אמירות שונות על עין טובה:

- חכמינו אמרו כי עין טובה היא אחת משלוש המידות המאפיינות את תלמידי אברהם אבינו. לעומת זאת, העין הרעה מהווה את אחד המאפיינים העיקריים של בלעם הרשע ושל תלמידיו ההולכים בעקבותיו (מסכת אבות).

- רבי עובדיה מברטנורא מגדיר בעל עין טובה כך: "מסתפק במה שיש לו, ואינו מבקש דברים יתירים (מיותרים), ואינו מקנא כשרואה שיש לחברו יותר ממנו".

- ומפורסמת היא תפילתו של רבי אלימלך מליז'נסק, מגדולי החסידות, שאמר: "שנראה כל אחד את מעלת חברינו ולא חסרונם".

- מה ההבדל בין ההסבר לעין טובה על פי הכתבה, לבין ההסבר לעין טובה על פי חכמינו?

6. "רבי אליעזר הקפר אומר: הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". מה דעתכם -

- לאיזה סוג של קנאה מתכוונים בפתגם זה: לקנאה שיש בה מן החיוב, או לצרות עין שהיא תמיד שלילית?

- למה הכוונה ב"מוציאין את האדם מן העולם"? היעזרו בטקסט קנאה או צרות עין.

בסוף תפילת שמונה-עשרה יש תוספת הכוללת גם את הבקשה הבאה:

"יהי רצון מלפניך, ה' אלוקי ואלוקי אבותיי, שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים..."

7. לפניכם שלוש תכונות: מפרגן, קנאי וצר עין.

מספרו את התכונות מהגרועה ביותר לטובה ביותר.

הגרועה ביותר - --

הבינונית - --

הטובה ביותר - --

הסבירו את דירוגכם.

8. איריס בוים רונן כותבת בסוף: "המשאלה שלי היא שתמיד אקנא ושלעולם לא אהיה צרת עין". הסבירו את דבריה.

*56*

9. הכותבת מבחינה בין קנאה ובין צרות עין. קראו את קטע המידע שלפניכם. האם המידע סותר את הבחנותיה של הכותבת בכתבה שקראתם, כיצד?

למושג קנאה משמעויות נוספות הנקשרות אליו:

בעלי עין רעה - אנשים שאינם יכולים לראות בשמחתם של אחרים, אינם יכולים לראות שאחרים נהנים וקונים ומתפתחים, והכול עקב קנאה, שנאה ומידות רעות אחרות.

בעלי עין טובה - אלה אנשים הרואים את הזולת בצורה חיובית, אוהדת ואוהבת. הם שמחים בשמחת הזולת כשם שהם שמחים בשמחת קרוביהם וידידיהם, ובאותה מידה הם מצטערים בצערו של הזולת.

מתוך אתר "הידברות", דברים של הרב יוסף בן פורת

לשון

10. למי / למה מתכוונים במילים המודגשות? (המילים המודגשות מסומנות במרכאות בודדות)

- "אבל אני מאחלת לה שהנסיעה 'שלה' תהיה מוצלחת." (בפסקה הראשונה). מתכוונים ל...

- "'הוא' מצטער שמשאלותיהם מתגשמות." (בפסקה השנייה). מתכוונים ל...

- "אבל אינני יכולה להשיג 'אותו'." (בפסקה השלישית). מתכוונים ל...

- "אבל אם אני מקנאה זה רק 'בה'." (בפסקה השלישית). מתכוונים ל...

המילים המודגשות נקראות כינויי גוף וכינויי קניין.

מילים כמו את ועל והמילית ב- המצטרפות לשם יוצרות כינויי גוף ביחיד וברבים (גוף ראשון - אני; גוף שני - אתה; גוף שלישי - הוא).

אותו - את + הוא

בה - ב + היא

עליו - על + הוא

המילה של המצטרפת לשם יוצרת כינויי קניין המציינים שייכות (שלי, שלה, שלנו ועוד):

עינו - העין + שלו

חברתי - החברה + שלי

כינויי גוף וכינויי קניין הם תחליפים לשמות עצם שכבר הוזכרו בטקסט. משתמשים בהם במקום לחזור על אותם שמות עצם, על מנת לגוון ולקצר.

*57*

11. בקטע כמה סוגים של מרכאות ("-"). איזה סוג של מרכאות מתאים לכל פריט?

- מדור "שאלות למומחה".

- "הלוואי שגם לי יקנו בגד כזה".

- בעיתון "עיניים".

- ביום הכיפורים מבקשים כפרה "על חטא שחטאנו לפניך בצרות עין".

היעזרו בתפקידי המרכאות.

תפקידי המרכאות:

נוהגים להקיף במרכאות כפולות או יחידות:

א. דיבור ישיר - מובאה מתוך דיבורו הישיר של מישהו.

ב. ציטוט - מובאה מתוך מקור.

ג. שיבוש של סלנג.

ד. כאשר המילה אינה במשמעותה הרגילה - אמירת דבר והתכוונות להיפוכו.

ה. שם פרטי, מושג או כינוי.

*58*

דע כי כל רועה ורועה

*58*

רבי נחמן מברסלב

"כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו. גם אינו רועה תמיד במקום אחד. ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר... ועל-ידי שהרועה יודע הנגון, על-ידי-זה הוא נותן כח בהעשבים, ואזי יש לבהמות לאכל. וזה בחינת 'הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע', היינו שהנצנים גדלים בארץ על-ידי הזמר והנגון השיך להם כנ"ל".

הדברים האלה נכתבו כהסבר לפסוק משיר השירים: "הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע" (שיר השירים ב', י"ב). ר' נחמן קושר כאן בין שירה (של הזמיר למשל) לפריחה של הניצנים בארץ-ישראל.

איור של רועה אשר יושב ומקשיב לעשבים שעל ידו

(תמונה בספר)

*59*

מי היה ר' נחמן, ומה היה הקשר המיוחד שלו לארץ-ישראל?

ר' נחמן היה נינו של הבעל-שם-טוב (ר' ישראל בן ר' אליעזר) שהקים את התנועה החסידית במאה ה-18. החסידות פנתה אל פשוטי העם ונתנה ביטוי לרגשות רוחניים דתיים של כל אדם מישראל. ר' נחמן נולד בפולין בשנת 1772 (תקל"ב) ונפטר באומן ממחלת השחפת בשנת 1810 (תקע"א). הוא היה מורה רוחני ומייסד חסידות ברסלב.

בערב ראש השנה תקנ"ח (1798) החליט ר' נחמן לנסוע לארץ-ישראל, שכן כל חייו חש השתוקקות וגעגוע אליה. הוא הגיע לחיפה ומשם הלך לטבריה, שבה היה מרכז של חסידי הבעל-שם-טוב. הוא ביקר גם בצפת, בבית הכנסת העתיק במירון. ר' נחמן הגיע לארץ בזמן שהתחוללה כאן מלחמתו של נפוליאון נגד הטורקים, והוא נקלע למצור שהטיל נפוליאון. המסע לארץ-ישראל והקשיים הרבים בדרך השפיעו מאוד על חייו ועל תורתו, והוא נהג לומר: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ-ישראל".

ר' נחמן הדגיש במשנתו את ערך התפילה, ההתבודדות והאמונה התמימה והפשוטה. הביקור בארץ-ישראל היה נקודת מפנה בתורתו, והוא אמר: "מי שרוצה להיות יהודי, אי-אפשר כי אם על ידי ארץ-ישראל". כאשר הרגיש שמותו קרוב, עבר לעיר אומן (באוקראינה), שם נפטר ושם גם נקבר.

בין חיבוריו: ספר המידות, ליקוטי מהר"ן, ספר המעשיות.

חשיבות הניגון בעיני ר' נחמן

ר' נחמן החשיב מאוד את הניגון, וראה בו חלק מעבודת השם. הנה דברים שאמר על הניגון:

"אמר (ר' נחמן): טוב להאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון, כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאוד מאוד, ויש לו כוח גדול לעורר ולהמשיך [למשוך] את לב האדם להשם יתברך. ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן, בביתו ובינו לבין עצמו, יוכל להחיות את עצמו באיזה ניגון כפי שיוכל לזמר אותו. כי מעלת הניגון אין לשער... ".

בשיחות הר"ן נעג

*60*

קשרים בין ברואי עולם

1. - לפי דבר' ר' נחמן, קיים קשר בין כל הברואים בטבע. כיצד הוא נוצר?

- העתיקו וסמנו את הקשרים בין הברואים והסבירו אותם במילים שלכם.

רועה, עשבים, מקום, בהמות, ניגון

- מה מיוחד בניגון שעליו מדבר ר' נחמן?

2. כתבו מה דעתכם, מדוע בחר ר' נחמן דווקא ברועה בדבריו על שירת העשבים? מה מיוחד ברועה?

3. לפי תפיסתו של ר' נחמן, התפילה בטבע יוצרת קשר לארץ-ישראל ולקדושתה. כך כותבת נעמי שמר בשירה:

"וכשהלב

מן השירה מתמלא

ומשתוקק

אל ארץ-ישראל

אור גדול אזי נמשך והולך

מקדושתה של

הארץ עליו"

- הסבירו מה הקשר בין הניגון לארץ-ישראל.

4. הסבירו את דבריו הבאים של ר' נחמן במילים שלכם: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ-ישראל"

מילים

5. בקטע על חשיבות הניגון מופיעות מילים מהשורש נ.ג.ן.

- העתיקו את המילים הקשורות למשפחת מילים זו.

- הוסיפו עוד שתי מילים משלכם הקשורות למשפחה זו.

- בדברי רבי נחמן מופיעות המילים: ניגון, שירה. מה הדמיון ומה השוני בין המילים?

- אילו מהמילים הבאות קרובות יותר במשמעותן לניגון?

נעימה, לחן, מזמור, קונצרט, פיזום, שיר, פזמון, חמשיר|

הסבירו את בחירותיכם.

*61*

שירת העשבים

*61*

כתבה: נעמי שמר

נעמי שמר (1930-2004), מוזיקאית - מלחינה ומשוררת, נולדה בקבוצת כנרת בשנת 1930 להורים ממייסדי הקבוצה. היא חיברה שירים רבים, בהם 'ירושלים של זהב', שזכה להצלחה עצומה. במהלך השנים זכתה בפרסים רבים על פועלה וכן בפרס ישראל, בשנת 1983. את השיר "שירת העשבים" חברה נעמי שמר בעקבות דבריו של רבי נחמן מברסלב שהופיעו בספר "ליקוטי מוהר"ן" קס"ג.

דע לך

שכל רועה ורועה

יש לו נגון מיוחד

משלו

דע לך

שכל עשב ועשב

יש לו שירה מיוחדת

משלו

ומשירת העשבים

נעשה ניגון

של רועה

כמה יפה

כמה יפה ונאה

כששומעים השירה

שלהם

טוב מאד

להתפלל ביניהם

ובשמחה לעבד

את ה'

ומשירת העשבים

מתמלא הלב

ומשתוקק

וכשהלב

מן השירה מתמלא

ומשתוקק

אל ארץ-ישראל

אור גדול

אזי נמשך והולך

מקדושתה של הארץ

עליו

ומשירת העשבים

נעשה ניגון

של הלב

*62*

שיחת פתיחה בכיתה

האזינו לפיוט באתר "פיוט".

- מה דעתכם על השיר? מה מיוחד בו?

- מהו, לדעתכם, ניגון של העשבים? למה הכוונה?

- האם אי-פעם התרגשתם אל מול הטבע? אם כן - ספרו.

1. קראו את קטע המידע הבא:

את הניגון החסידי, שהפך לחלק חשוב מן העבודה הדתית והתפילה, יצרו אנשי תנועת החסידות במאה ה-18, בהנהגתו של ר' ישראל בעל שם-טוב. הבעל שם-טוב והחסידים שלו ראו את הניגון שלהם כממשיך מסורת שהייתה נהוגה בבית המקדש, שם ניגנו הלויים. נגינת הלויים נפסקה בגלל חורבן בית המקדש והסבל בגלות. הנגינה נחשבת בחסידות למקור של השראה אלוהית, דרך להתקרב לאל ולדבוק בו. הניגון החסידי מלווה בפועל את התפילה, ואינו רק שיר משמח בחתונה. קיימים ניגונים לשבת, ניגונים מקדימים לדרשה של הרב, ניגון להכנסת ספר תורה, לחגים, למפגשי לימוד וכמובן, לשמחות ולחתונות. ישנם זרמים בחסידות שמשלבים בין הניגון לריקוד. מספרים שרבי נחמן מברסלב היה מלווה את חידושיו בתורה בניגון, וכמו שראינו בשירה של נעמי שמר, ר' נחמן גם שמע והשמיע את הניגון של הטבע - ב'שירת העשבים' שלו.

- כיצד משפיעה שירת העשבים על המתפלל בטבע, על פי השיר?

- "דע לך", למי פונה הדובר בשיר?

שימו לב, בשיר אפשר לחוש בקצב מיוחד. הקצב נוצר מחזרה על מילים מסוימות:

שירת העשבים / שירת העשבים

נעשה ניגון / נעשה ניגון

הלב / הלב

ומהכפלה של חלק מהן:

כל רועה ורועה / כל עשב ועשב

כמה יפה / כמה יפה ונאה

מתמלא הלב ומשתוקק / כשהלב מן השירה מתמלא ומשתוקק

הקצב בשיר

2. מצאו ורשמו עוד חזרות והכפלות בשיר.

שימו לב למילים שעליהן חוזרת המשוררת כמה וכמה פעמים. נסו להסביר מה המשמעות של החזרה על מילים אלה בשיר.

3. שוחחו ביניכם: כאמור, נעמי שמר כתבה את "שירת העשבים" על פי רעיונות המופיעים בתורתו של רבי נחמן מברסלב, אשר לפיה קיימת השפעה הדדית בין שירו של היחיד לטבע, לארץ-ישראל. האחד יוצר את השני, האחד מפרה את השני.

- כיצד באים הדברים לידי ביטוי בשיר?

- כיצד באים הדברים לידי ביטוי בקטע המידע על 'הניגון החסידי'?

*63*

ארץ ישראל

*63*

כתב: ע. הלל

הלל עומר (1990-1926) נולד בקיבוץ משמר העמק. היה סופר, משורר ואדריכל נוף ישראלי. נודע בשם העט ע. הלל.

שיריו השובבים, עתירי הדמיון, ההומור ומשחקי הלשון ראו אור בספרים שונים, ורבים מהם הולחנו. גיבורו הידוע ביותר הוא "דודי שמחה".

ע. הלל פרסם גם ספרי שירה למבוגרים וספר פרוזה אוטוביוגרפי.

בשנותיו האחרונות זכה ע. הלל בשלושה פרסים ספרותיים: פרס יעקב פיכמן (1986), פרס זאב לספרות ילדים ונוער על מפעל חיים (1987) ועיטור כבוד על שם אנדרסן לספרות ילדים (1990).

מתבונן באדמה החזקה הזאת

מביט בהם, בהררי הסלע החמורים,

צופה בשמי אין-קץ-הנהרה

ובכל הפנים והאנשים הללו

ורואה ארבעת אלפים שנים של יפי

וצעקה

*64*

שיחת פתיחה

שוחחו ביניכם:

- איזו תחושה נוצרת אצלכם בעקבות קריאת השיר?

- אילו שאלות מתעוררות לאור קריאת השיר?

- מהן התשובות האפשריות לשאלות שנשאלו?

מתבונן, מביט, צופה, רואה

1. ארבעה פעלים מופיעים בשיר ולכולם משמעות דומה - מתבונן, מביט, צופה, רואה. מדוע חוזר המשורר על פעלים במשמעות דומה?

אפיוני הארץ

2. מה מאפיין את הארץ שהמשורר מתאר?

3. בשיר, מתוארות תכונות מנוגדות של ארץ-ישראל.

- לפניכם רשימה של תכונות מנוגדות. אילו מהתכונות המנוגדות ניתן לייחס לארץ-ישראל?

מאגר תכונות: יופי וכאב, חוזק וחולשה, יופי וכיעור, פראיות ותמימות

- הסבירו את מסקנותיכם.

- קראו את שתי אמרות חזל הבאות:

בתורה ואצל חז"ל אפשר למצוא שתי אמרות שונות על ארץ ישראל. האחת אומרת:

"אין ארץ ישראל נקנית אלא בייסורים" (מסכת ברכות)

והשנייה מדגישה את טוב הארץ:

"כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה..., ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש." דברים ח'

- מה מיוחד ביחס לארץ ישראל על פי שתי אמרות אלה?

הכנת פסיפס

4. הכינו פסיפס של העצמים והדמויות המוזכרים בשיר. הכינו את הפסיפס בציור או בהדבקה של פריטים מתוך עיתונים.

- מה המיוחד בפסיפס זה?

*65*

יחס חז"ל לארץ-ישראל

5. מדרשי אגדה רבים מבטאים את יחסם של חז"ל לארץ-ישראל ואת רעיונותיהם על הארץ.

- קראו את שני המדרשים שלפניכם:

רמי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק, ראה עיזים שאוכלות תחת (עצי) תאנים, והיה הדבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העיזים (האוכלות), ומתערבבים זה בזה. אמר: זהו שנאמר: "ארץ זבת חלב ודבש". (כתובות קי"א, ע"ב)

אמר הקב"ה למשה: הארץ חביבה עלי, וישראל חביבים עלי - אכניס את ישראל שהם חביבים עלי, לארץ שחביבה עלי. (במ"ר, כ"ג)

- מה המיוחד בארץ-ישראל על פי מדרשים אלה?

- בדקו את "השיחה" שנוצרת בין מדרשים אלה לבין שירו של ע. הלל. מה אתם "שומעים"? מה המשותף בין שני המדרשים לשיר, ובמה הם שונים ממנו?

הצעקה

6. מה מבטאת הצעקה?

7. על מה הצעקה?

8. מי לדעתכם עשויים להיות הצועקים? הסבירו את דעתכם.

9. הצעקה באה אחרי תיאור הזמן - ההיסטוריה הארוכה של הארץ הזאת - 'ארבעת אלפים שנים של יופי וצעקה'.

- מהו לדעתכם הקשר בין תיאור הזמן הארוך והצעקה?

- מהו לדעתכם הקשר בין תיאור הזמן הארוך והיופי?

*66*

ארץ-ישראל שלי

10. - כתבו שיר קצר או תיאור בן חמש שורות, שכותרתו 'ארץ-ישראל שלי'.

- קראו את השיר או את התיאור שכתבתם, והסבירו מה עומד מאחורי המאפיינים של ארץ-ישראל שלכם.

- מהם המאפיינים המשותפים למרבית התיאורים שכתבתם?

*67*

ציור של ארבע שכבות אדמה ברקע שכבה חמישית כהה יותר

תמונה 1- חוף הים חול זהוב מים תכלת שמים כחולים ושמש ברמז תמונה 2- ציור של אדם ללא פנים בהיר שיער ורחב כתפיים תמונה 3- ציור של אדם משופם עם חולצה כחולה ללא פנים מלבד אף

(בספר ארבע תמונות של ציורים)

אורי ריזמן - (1924-1991) צייר ישראלי, חבר קיבוץ כברי ואחד ממייסדיו. רבים מציוריו משקפים את הנוף בסביבת הקיבוץ ואת החברים בו.

הוא התייחס אל אנשים ואל נופים באותו אופן וצייר אותם באותו סגנון.

יכולת הצמצום והפשטות שביצירותיו מקרבת אותו עד מאוד לעולם השירה.

*68*

אחד המפעלים הגדולים של מדינת ישראל בראשית דרכה:

ייבוש הביצה והאגם בעמק החולה על ידי קרן קיימת לישראל, בין השנים 1951-1958

שמורת החולה

*68*

כתבה: דבורה אמיר

שמורת החולה שוכנת בעמק החולה, ליד המושבה יסוד המעלה שבגליל העליון. השמורה היא שריד קטן (כ-4,000 דונם) מאגם החולה הגדול, שהשתרע בעבר על פני 60 אלף דונם. בשנת 1951, שלוש שנים אחרי קום המדינה, החל פרויקט ייבוש האגם והביצות שמצפון לו.

מפעל הייבוש היה אחד מן המבצעים ההנדסיים הגדולים ביותר שנעשו במדינה, והוא נמשך שבע שנים.

האגם והביצות במאה ה-19

הביצות השתרעו על פני שטחים נרחבים מאוד, והן היו בלתי-עבירות ומסוכנות ביותר.

כבר במאה ה-19 כתב חוקר הטבע האנגלי, הנרי בייקר טריסטראם, תיאור של הביצות בעמק החולה:

"בשום מקום אחר בעולם לא ראיתי ביצה כה נרחבת ושכה קשה לחדור לתוכה. תחילה אתה נכנס למי רקק רגילים עד שהם מגיעים לברכיך, ולאחר שעברת מייל אחד, אתה מגיע לחגורת ביצה עמוקה יותר, שבה משגשג הנופר הצהוב, אחר זו יש חגורת קנים גבוהים, המים הפנויים מהם מכוסים נימפאות לבנות, ומאחוריהן שוב יער בלתי-חדיר של פפירוס. הפולש, שרגלו תמעד משורשי הפפירוס, ישקע עד מעל ראשו בבוץ כבול מחניק. בזבזנו זמן רב בניסיוננו לחדור לשטח הזה, ולבסוף ויתרנו".

ביצה - שטח מוצף במים עומדים, לרוב לא עמוקים, ובו אדמה רכה ובוצית, ולרוב גם צמחייה סבוכה. (מילון רב-מילים)

*69*

בביצות שמתאר טריסטראם שרצו יתושי אנופלס, שהפיצו את מחלת המלריה באזור בית-שאן ועמק הירדן. המתיישבים שהגיעו למקום ניסו בדרכים שונות לייבש חלק מן המים בביצה, אך בהצלחה חלקית ביותר, ורבים מאוד חלו ומתו מן המלריה.

המקום היפה וקסום הזה ליד האגם משך בעבר את בני משפחת דוברובין שהגיעו מרוסיה בסוף המאה ה-19 והיו ממקימי היישוב יסוד המעלה. הם קנו אדמות בעמק החולה מן הבדואים, אך לא שיערו שצרה צרורה רוחשת מעל מי האגם ומאיימת על כל מתיישב. היו אלה יתושי האנופלס נושאי מחלת קדחת הביצות (מלריה) שגרמו למותם של רבים מבני המשפחה.

הסיבות להחלטה לייבש את האגם בשנות החמישים

ראשית, ברוח האידאלים הציוניים, היה רצון להגדיל את השטחים הטובים והפוריים לחקלאות בגליל, שהייתה ענף כלכלי מרכזי בחיי התושבים האזור.

שנית, הייתה תוכנית לנצל את אדמת הכבול שבקרקעית האגם כחומר גלם לתעשייה וכדשן אורגני.

שלישית, תומכי הייבוש רצו לנצל את המים המתוקים שמגיעים לאגם מנחל הירדן ומתאדים ממנו. במשך שנים רבות, חלק מהמים המתוקים מן הירדן לא היו זמינים לשתייה משום שהם פשוט התאדו מן האגם.

מבצע הייבוש נעשה בתקופה שבה לא הייתה רגישות רבה לשמירה על הסביבה, אך כבר אז היו מומחים שטענו כי התערבות אנושית בטבע יכולה לעתים להזיק, ולכן חייבים לבדוק גם מהם הנזקים שעלולים לפגוע בסביבה, מול התועלת שבייבוש. כדי להרגיע את אלה שדאגו כי הייבוש יגרום לכך שבעלי-חיים מיוחדים וצמחים נדירים באגם ייעלמו וייכחדו לגמרי, הוחלט ליצור שמורת טבע בחלק הדרומי של האגם, וכך לשמור על הסביבה הטבעית של הביצות למטרות מחקר ותיירות.

צילום של מי הביצות בעמק החולה זורמים לתוך תעלת ניקוז

(בספר תמונה:) מים מביצות החולה זורמים לתוך תעלת ניקוז. צילם: פריץ כהן.

*70*

משאבות שעובדות בייבוש ביצת החולה

(בספר תמונה:) משאבות בעבודה, ייבוש ביצת החולה. צילם: אלדן דייויס

מה קרה בעקבות ייבוש אגם החולה?

ייבוש אגם החולה אמנם הוסיף 60,000 דונם קרקע חקלאית שמעובדת כיום, ואפשר לנצל את המים שבעבר התאדו מן האגם. אך למרבה הצער, החששות של חלק מן המומחים התגלו כנכונים. בעיות קשות צצו ועלו בגלל ההתערבות האנושית בטבע. הסתבר שהקרקע שנחשפה בתחתית האגם אינה פורייה ואינה מתאימה לחקלאות, והכבול החשוף גרם שריפות באוויר החם של העמק. לפני הייבוש נעצר הסחף המזוהם שגרפו מי הירדן ושקע באגם החולה, אך עתה, כשהאגם יובש, מי הכנרת החלו להזדהם מן הסחף ומחומרים מזוהמים שהתפרקו מן הכבול. כמות המים הטובים לשתייה שקיוו להפיק בעקבות הייבוש הייתה קטנה מן המצופה, ולבסוף, אנשי שמירת הטבע גילו שבעלי-חיים מיוחדים ונדירים שחיו באגם וצמחים רבים שצמחו בסביבתו נעלמו כליל.

כבול - אדמת סחף וביצות שנוצרה מריקבון של צמחים. משמשת לדישון צמחים וכחומר דלק.

אדמת הכבול החשופה לאחר ייבוש כל מי הביצה

(בספר תמונה:) אדמת כבול חשופה לאחר ניקוז מי ביצת החולה. צילם: פריץ כהן

*71*

ייחודו של האגם והקמת אגמון החולה

עמק החולה היה מאז ומתמיד תחנת מעבר לציפורים הנודדות מן החורף הקר של אירופה אל אפריקה החמה. האגם והביצות היו בשבילן "תחנת תדלוק" חשובה - כאן הן עצרו כדי לנוח ולאגור כוחות להמשך דרכן. גם כיום מגיעים לעמק החולה יותר מ-200 מינים של עופות מים ונהנים מן השמורה. ניתן למצוא בשמורה גם צמחי מים נדירים כמו אירוס ענף, גומא הפפירוס ונימפאה לבנה.

בשמורה רועים גם תאואים (ג'מוסים). אם תלכו בשמורה, בשבילים המתפתלים בין שיחי הקנה והגומא, תגיעו לגשר העץ המרחף מעל המים ותוכלו להתבונן בצבי הביצה, בדגי שפמנון, באגמיות, בברווזים, באנפות ובשקנאים - כולם נהנים מן השמורה המוגנת.

האגם הגדול יובש לפני כשישים שנה, וכאמור, במהלך השנים הסתבר שהייבוש לא השיג את כל המטרות שקיוו להשיג. בעקבות זאת הוחלט בשנות התשעים לשקם את העמק. בשנת 1994 יצרו מצפון לשמורת החולה אגם חדש בשטח של 1,100 דונם, שנקרא אגמון החולה.

אגמון החולה הפך לאחד מאתרי הצפרות החשובים בעולם.

צילום של אנפה אפורה אחת ממיני הציפורים שנוהגות לפקוד את שמורת החולה

(בספר תמונה:) אנפה אפורה בשמורת החולה. צילם: עמית ארז

המידע מבוסס על המקורות: 'שמורת החולה' האתר של רשות הטבע והגנים והאתר של שמורת אגמון החולה.

המלצה לקריאה נוספת:

'שירת האגם הגווע', אלבום תצלומים של הצלם פטר מרום, חבר קיבוץ חולתה, הוצאת דביר, 1960.

'הרפתקה באגם', ס. יזהר, מלווה בתצלומים של פטר מרום. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1963.

שיחת פתיחה

מי שביקר בעמק החולה - בשמורה או באגמון החולה - מוזמן לספר בכיתה באיזו עונה ביקר שם, מה ראה, ממה התרשם במיוחד.

*72*

בעד ונגד תוכנית הייבוש

השמורה

2. כיצד נוצרה השמורה ומה היו המטרות להקמתה?

- מה מיוחד בשמורה זו?

3. מה קרה בעקבות ייבוש האגם?

4. כתבו: כיצד משקמים כיום את עמק החולה?

לשם כך היכנסו לאתר אגמון החולה.

עמק החולה כיום

5. "ראה את-מעשה האלהים, כי מי יוכל לתקן את אשר עותו?" (קהלת, פרק ז', י"ג)

- מה דעתכם, באיזה אופן מתקשר הפסוק לטקסט על עמק החולה?

לשון

6. היו שהתנגדו להתערבות אנושית הטבע. למה הכוונה?

- להתערבות של המדינה.

- להתערבות של בני-אדם.

- להתערבות של מהנדסים.

- להתערבות של אישיות מסוימת.

- השמורה הפכה ל"תחנת תדלוק". למה הכוונה?

- מטע לגידול דקלים.

- מקום לכיבוי שריפות.

- תחנת דלק.

- מקום למנוחה ולאכילה.

*73*

מסבירים באמצעות מילים נרדפות

7. החליפו את המילים המודגשות במילים הנרדפות להן. (המילים המודגשות מסומנות במרכאות בודדות)

היעזרו במילון ובחרו את האפשרות המתאימה לכל משפט מתוך המילים הנרדפות.

לדוגמה: שמורת החולה 'שוכנת' בעמק החולה - שמורת החולה --

המילים הנרדפות למילה 'שכן' - מתוך המילון: נמצא, שרה, נמצאת, קינן, דר, התגורר, גר, חי, ישב

- האגם 'השתרע' על שטח של 60 אלף דונם. האגם --

- הקרקע ש'נחשפה' בתחתית האגם. הקרקע ש--

- הסחף היה 'מזוהם'. הסחף --

- הקרקע 'נגרפה' עם הזרם. הקרקע --

- המומחים לא 'שיערו'. המומחים לא --

- הכבול אמור היה לעזור ב'דישון' השדות. הכבול היה אמור לעזור ב--

- נעשה מאמץ גדול 'לשקם' את האזור שיובש. נעשה מאמץ גדול --

בשנת 2011 התגלתה בשמורת החולה צפרדע שנכחדה לפני 50 שנה. הצפרדע מסוג "עגולשון שחור-גחון" התגלתה בשמורה על ידי פקח רשות שמורות הטבע והגנים. הצפרדע הועברה לבית גידול מלאכותי. ברשות הטבע והגנים אמרו: "אירוע מכונן גם בקנה-מידה בינלאומי."

משימות תוצר לסיכום

כל תלמידי הכיתה ייצרו אסופת טקסטים בנושא עלון מידע למטייל בשמורה החדשה בצפון-האגם, שנקראת 'אגמון החולה'. האסופה תורכב מטקסטים שונים שתכתבו:

- כל שני תלמידים יבחרו בעל-חיים או צמח שקיימים כיום באגם, או צמח ובעל-חיים שנכחדו מן האגם.

תוכלו לכתוב על בעלי-חיים וצמחים שנזכרים בטקסט. אפשר למצוא מידע על בעלי-החיים והצמחים באתר אגמון החולה, או באתר של רשות הגנים הלאומיים.

לסיכום צרפו את כל ההסברים השונים שנכתבו, הוסיפו ציורים או תצלומים וכירכו לעלון מידע אחד.

שימו לב: חשבו למי אתם כותבים את עלון המידע: לתיירים זרים, למבוגרים, לילדים או למדריכי טיולים בשמורה.

- כל שני תלמידים יכתבו על הפעילות הקשורה לציפורים בשמורה: על התקופות שבהן מגיעות הציפורים לישראל, על התצפיות של צפרים באזור, על טיפול והאכלה של העגורים, על הנזקים שגרמו בעבר הציפורים לחקלאים, ועוד. מידע על כך תמצאו באתר של אגמון החולה. הוסיפו מידע זה לעלון המידע שאתם יוצרים.

*74*

הדייג ואשתו

*74*

האחים גרים

תרגמה מגרמנית: חנה לבנת

האחים גרים - יעקוב גרים (1785-1863) ווילהלם גרים (1786-1859) היו חוקרי ספרות ותרבות בגרמניה.

כמספרי הסיפורים הידועים ביותר של אגדות-עם באירופה, הפכו אגדותיהם לשם-דבר. הם פרסמו ב-1812 קובץ "אגדות-עם" בשם "סיפורים לילדים ולבית". הספר הפך לרב-מכר ענק ולאחד הנמכרים ביותר בתולדות השפה הגרמנית. הוא כלל אגדות מפורסמות כמו 'סינדרלה', 'כיפה אדומה', 'היפהפייה הנרדמת', 'הנזל וגרטל' ורבים אחרים. הסיפורים תורגמו ליותר מ-160 שפות.

האחים גרים סיפרו שהם נדדו לכל אורכה ורוחבה של גרמניה בחיפוש אחר כל אגדה גרמנית מקורית. הם ישבו עם כל אדם שהיה מוכן לספר באוזניהם מעשייה: איכרים ואורגות, דייגים וציידים, כובסות ומוזגים במרתפי בירה וסבתות וישישים. האחים רשמו את המעשיות בדייקנות, ללא שינויים ושיפוצים.

גם "הדייג ואשתו" הוא סיפור-עם גרמני, שעבר מפה לאוזן. לא ידוע מי חיבר אותו. האחים גרים שמעו, אספו והעלו אותו על הכתב כחלק ממבחר סיפורי העם הגרמני שליקטו.

היה היו פעם דייג ואשתו שחיו להם יחד בתוך בית-כיסא קרוב לים, והדייג היה הולך מדי יום ביומו אל הים ודג, ודג ודג.

כך ישב לו פעם עם החכה שלו והביט כל הזמן במשטח המים הבוהק, וישב, וישב וישב.

פתאום שקעה החכה לקרקעית, עמוק-עמוק בתוך המים, וכשמשך אותה למעלה ראה דג גדול שנתפס בה. אז אמר לו הדג: "שמע נא, דייג, אני מבקש ממך, תן לי לחיות, אינני דג אמיתי, אני נסיך מכושף. מה יעזור לך שתהרוג אותי? אני לא אהיה טעים לך ממילא, השלך אותי שוב אל תוך המים והנח לי לשחות".

"ובכן", אמר האיש, "חבל לבזבז מילים מיותרות, כי דג שיכול לדבר, ממילא הייתי מניח לו לשחות". והוא השליך אותו בחזרה אל תוך המים הבוהקים, והדג צלל למעמקים והשאיר אחריו פס ארוך של דם.

*75*

אז קם הדייג ממקומו והלך לבית-הכיסא, אל אשתו.

"בעלי", אמרה האישה, "לא תפסת היום שום דבר?"

"לא", אמר האיש, "דווקא דגתי דג אחד אבל הוא אמר שהוא נסיך מכושף, ולכן הנחתי לו לשחות שוב במים."

"ולא ביקשת ממנו שום דבר?" אמרה האישה.

"לא", אמר האיש, "מה הייתי צריך לבקש ממנו?"

"אח", אמרה האישה, "זה בכל זאת לא כל כך נעים לחיות תמיד בתוך בית-כיסא, כי הוא מסריח ודוחה כל כך. היית יכול לבקש בשבילנו לפחות בקתה קטנה. לך לשם שוב וקרא לו. תגיד לו שאנחנו רוצים בקתה קטנה, ואין ספק שהוא ימלא את הבקשה הזאת".

"אח", אמר הבעל, "למה לי ללכת לשם שוב?"

"אהה", אמרה האישה, "אתה הרי לכדת אותו ונתת לו לשחות שוב, לכן אין ספק שימלא את הבקשה שלנו. לך לשם מייד".

הבעל לא רצה בכלל ללכת, אבל גם לא רצה לריב עם אשתו, ולכן הלך לים.

כשהגיע היה הים ירוק וצהבהב עכור, וכבר לא בהק כמו קודם. הוא עמד שם ואמר:

"מאנטיה, מאנטיה, טימפה טה,

דג, דגיגון שמנמן שוחה.

אשתי שלחה אותי אליך,

כי לא די לה במה שיש לה".

אז קרב אליו הדג בשחייה ואמר: "ובכן, מה היא רוצה עכשיו?"

"אח", אמר האיש, "אני בכל זאת לכדתי אותך, ועכשיו אומרת אשתי שהייתי צריך לבקש ממך משהו. היא כבר לא רוצה לגור בתוך בית-כיסא, היא הייתה רוצה בקתה".

"חזור הביתה", אמר לו הדג, "וכבר יש לה בדיוק מה שביקשת".

האיש חזר הביתה ואשתו כבר לא ישבה בבית-הכיסא. עמדה שם עכשיו בקתה קטנה, ואשתו ישבה ליד הדלת על ספסל. אז נטלה אשתו את ידיו ואמרה לו: "בוא, היכנס פנימה, תראה, זה בכל זאת נעים יותר ככה".

הם נכנסו פנימה ובבקתה היו חדר כניסה קטן וגם חדר מגורים קטן ונהדר, וחדר עם מיטות, וגם מטבח ומזווה וחדר עם שולחן וכיסאות, וכלים נאים מאוד עשויים מחומר וממתכות משובחות, וכל הציוד הדרוש, ומאחורי הבקתה הייתה גם חצר קטנה עם תרנגולים וברווזים וגם גינה קטנה עם ירקות ועם פירות.

"תראה", אמרה האישה, "נכון שזה נחמד?"

"כן", אמר הבעל, "וככה זה גם יישאר, ואנחנו נחיה בשמחה ובאושר".

"על זה אנחנו עוד נחשוב", אמרה האישה. הם אכלו משהו והלכו לישון.

*76*

כך חלפו להם שבוע או שבועיים, אז אמרה האישה: "שמע, בעלי, גם הבקתה צרה מדי בכל זאת, והחצר והגינה קטנות כל כך. הדג היה יכול גם לתת לנו בית קצת יותר גדול. הייתי רוצה לגור בטירה גדולה עשויה מאבן. לך שוב אל הדג, והוא ייתן לנו טירה".

"אח, אישה", אמר הבעל, "די לנו בבקתה הזאת, בשביל מה אנחנו צריכים לגור בתוך טירה?"

"מה אתה מדבר?" אמרה האישה, "לך לשם מייד, הדג יכול לעשות את זה בלי בעיות".

"לא, אישה", אמר הבעל, "רק עכשיו נתן לו הדג את הבקתה ולכן אינני יכול לבוא אליו שוב בבקשות כי הוא עלול להתרגז".

"לך, לך כבר", אמר האישה, "הוא יכול לתת לנו טירה וגם יעשה את זה ברצון. לך כבר".

לבו של האיש היה כבד עליו מאוד, כי לא רצה ללכת. הוא אמר לעצמו בכעס: "זה לא בסדר", אבל הלך בכל זאת.

כשהגיע אל הים היו המים סגולים, כחולים ואפורים, קודרים ועכורים, וכבר לגמרי לא ירוקים וצהובים, ובכל זאת רגועים עדיין. הוא ניגש ואמר:

"מאנטיה, מאנטיה, טימפה טה,

דג, דגיגון שמנמן שוחה.

אשתי שלחה אותי אליך,

כי לא די לה במה שיש לה".

"ובכן, מה היא רוצה עכשיו?" שאל הדג.

"אח", אמר האיש במבוכה ובחשש, "היא רוצה עכשיו לגור בטירה גדולה מאבן".

"חזור הביתה, היא עומדת כבר לפני הדלת", אמר הדג.

אז הלך האיש הביתה וחשב שימצא את הבקתה שלו, אבל כשהגיע לשם עמד במקום ארמון גדול עשוי מאבן, ואשתו עמדה במעלה המדרגות ורצתה להיכנס פנימה. היא אחזה בידו ואמרה: "בוא, היכנס".

הוא נכנס איתה פנימה ובטירה היה אולם גדול עם רצפה משיש, והיו שם משרתים רבים כל כך שפתחו בפניהם את הדלתות הגדולות, והקירות היו כולם בוהקים ומכוסים מרבדים יפים ובחדרים היו כיסאות ושולחנות מזהב, ונברשות מבדולח היו תלויות על התקרה, וכל החדרים וחדרי השינה היו מכוסים שטיחים. והאוכל והיין המשובח ביותר ניצבו על השולחנות שכאילו חישבו לכרוע תחת כובד המשא. ומאחורי הבית הייתה גם כאן חצר, אבל היא הייתה גדולה עם אורוות לסוסים ועם רפתות לבקר וגם מרכבות מן המשובחות ביותר, והייתה

*77*

שם גינה גדולה ונהדרת עם הפרחים היפים ביותר ועם עצי פרי מרהיבים, וגם גן שעשועים שאורכו קילומטר כמעט, והיו שם איילים וצבאים וארנבות וכל מה שאפשר לבקש בלב.

"ובכן", אמרה האישה, "נכון שזה יפה?"

"כן, בהחלט", אמר הבעל, "וככה זה גם יישאר, ועכשיו נגור גם בארמון היפה הזה ונהיה מאושרים מאוד".

"על זה אנחנו עוד נחשוב", אמרה האישה, "וגם נישן".

והם הלכו לישון.

בבוקר יום המחרת הייתה הראשונה שקמה. השחר אך הנץ, והיא השקיפה מן המיטה על הארץ המרהיבה שהשתרעה לפניה. הבעל עוד התמתח, והיא נעצה את מרפקה בצלעותיו ואמרה לו: "בעלי, קום והבט לרגע מבעד לחלון. מה אתה אומר? אולי אנחנו יכולים להיות מלכים על כל הארץ הזאת? לך אל הדג ואמור לו שאנחנו רוצים להיות מלכים".

"אח, אישה", אמר הבעל, "למה לנו להיות מלכים? אינני רוצה להיות מלך".

"ובכן", אמרה האישה, "אם אתה אינך רוצה להיות מלך, אני רוצה להיות מלכה. לך אל הדג ואמור לו שאני רוצה למלוך".

"אך, אישה", אמר הבעל, "למה לך להיות מלכה? אינני יכול לבקש ממנו דבר כזה".

"למה לא?" אמרה האישה, "לך לשם מייד, אני רוצה למלוך".

אז הלך האיש וכבר היה מפוחד מאוד כי אשתו רצתה להיות מלכה.

'זה לא בסדר, זה לגמרי לא בסדר', חשב האיש. הוא לא רצה ללכת, אבל הלך בכל זאת.

וכשהגיע אל הים כבר היו המים אפורים-שחורים לגמרי וגעשו מן המעמקים ואפילו צחנה קשה של רקב עלתה מהם. אז הלך האיש ואמר:

"מאנטיה, מאנטיה, טימפה טה,

דג, דגיגון שמנמן שוחה.

אשתי שלחה אותי אליך,

כי לא די לה במה שיש לה".

"ובכן, מה היא רוצה עכשיו?" אמר הדג.

"אח", אמר האיש, "היא רוצה להיות מלכה". "

חזור הביתה, כבר יש לה בדיוק מה שביקשה", אמר הדג.

האיש חזר הביתה, וכשהגיע אל הארמון הייתה הטירה הרבה יותר גדולה, עם מגדל גבוה ושערים מפוארים. ושומר חמוש עמד לפני הדלת והיו שם גם המון חיילים עם תופים וחצוצרות.

*78*

וכשהגיע אל הבית ראה כי הכול עשוי מאבנים של שיש טהור עם זהב ועם כיסויים מקטיפה מעוטרים גדילים גדולים מזהב. אז נפתחו לרווחה הדלתות אל האולם וכל אנשי החצר עמדו שם, ואשתו ישבה על כס מלכות רם ונישא עשוי מזהב ויהלומים והיה לה כתר זהב גדול על הראש ובידה אחזה בשרביט שהיה עשוי מזהב טהור ואבנים טובות, ומשני צידיה עמדו העלמות שלה בשורה, כל אחת נמוכה בראש מחברתה. אז ניגש לשם ואמר: "אח, אישה, את מלכה עכשיו?"

"כן", אמרה האישה, "עכשיו אני מלכה".

ואז הביט בה, ואחרי שסקר את דמותה במשך זמן-מה, אמר: "אח, אישה, יפה לך כל כך להיות מלכה! עכשיו לא נבקש עוד דבר".

"לא, בעלי", אמרה האישה בחוסר מנוחה בולט, "משעמם לי מאוד ככה כל היום, ולא אוכל לשאת זאת עוד. לך אל הדג, אני אמנם מלכה, אבל עכשיו אני חייבת להיות גם קיסר".

"אשה, אישה", אמר האיש, "למה לך להיות קיסר?"

"בעלי", אמרה היא, "לך אל הדג, אני רוצה להיות קיסר".

"אח, אישה", אמר הבעל, "הוא לא יוכל לעשותך קיסר, אינני יכול לומר לדג דבר כזה. קיסר יש רק אחד בממלכה. הדג לא יוכל לעשותך קיסר, הוא לא יוכל וזהו".

"מה?" אמרה האישה, "אני מלכה ואתה סתם בעלי, לך אליו מייד! מייד! מייד! אם הוא יכול לעשות אותי למלכה, הרי יוכל גם לעשות אותי לקיסר. אני רוצה להיות קיסר, וזהו. לך לשם מייד".

והוא נאלץ ללכת. אבל בשעה שהיה אומלל מאוד, ובעודו הולך חשב לעצמו: 'זה לא ילך, זה לא ילך בשום פנים ואופן. איזו חוצפה לבקש להיות קיסר, והדג יתעייף בסוף וימאס לו'.

ובעודו אומר את המילים האלה לעצמו הגיע אל הים, והמים כבר היו עכשיו שחורים ועכורים לגמרי והתחילו לגעוש ולרעוש מן המעמקים עד שהגלים התרוממו אל-על ושבו והתנפצו לרסיסים. רוח סערה נשבה בזעף על-פני המים והעלתה בהם קצף, והאיש נתקף חלחלה ורעד כולו מרוב פחד.

והוא ניגש ואמר:

"מאנטיה, מאנטיה, טימפה טה,

דג, דגיגון שמנמן שוחה.

אשתי שלחה אותי אליך,

כי לא די לה במה שיש לה".

"ובכן, מה היא רוצה עכשיו?" אמר הדג.

"אח, דג", אמר האיש, "אשתי רוצה להיות קיסר".

"חזור הביתה", אמר הדג, "היא כבר יושבת שוב בבקתה העלובה".

ושם יושבים השניים עד עצם היום הזה.

*78*

שיחת פתיחה

- מה דעתכם על הדמויות בסיפור?

- מה אתם חושבים על ההתנהגות שלהן?

- מה דעתכם על מה שקרה להן בסוף הסיפור?

מקום מגורי הדייג ואשתו

1. הסיפור פותח בכך שהדייג ואשתו גרו בתוך בית-כיסא קרוב לים. למה הכוונה, לדעתכם, ומה מבליט פרט זה?

אשת הדייג

2. איזו מגרעת באה לידי ביטוי יותר מכול בדמותה של אשת הדייג? הסבירו את דעתכם.

מאגר תכונות: קמצנות, רשעות, אטימות, חמדנות, שתלטנות, אנוכיות, תאוותנות

שיא הסיפור

3. כתבו את השלבים בעלייה אל השיא.

'בתחילה ביקשה האישה בית במקום הבקתה'

--

--

--

--

- כתבו הסבר לשרטוט. מהו השיא, לדעתכם, ומדוע?

השינוי בטבע בעקבות הבקשות של אשת הדייג

4. הדייג ניסה למנוע מאשתו לבקש בקשות מהדג, אך ללא הצלחה.

- מה היה השינוי בטבע בעקבות כל בקשה של אשת הדייג

*80*

ומה קרה בהמשך?

5. איך, לדעתכם, הגיבה אשת הדייג כאשר חזרה ומצאה את עצמה בבקתה העלובה ליד הים? נסו להעלות את התמונה בדמיונכם ותארו אותה: מה היא חשה? מה היא חושבת? מה היא עושה?

רעיונות המעשייה

6. לפניכם פתגמים מהמקורות, אילו מהם מביעים באופן מיוחד את רעיונות הסיפור?

- איזהו עשיר - השמח בחלקו (פרקי אבות)

- תפשת מרובה - לא תפשת

- מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחיקוך

- קונה עולמו בשעה אחת / מפסיד עולמו בשעה אחת

- יצא כלעומת שבא

- כל המרבה, הרי זה משובח

- אחר --

- האם, לדעתכם, מעשיית "הדייג ואשתו" היא רק סיפור יפה לילדים, או סיפור לבני כל הגילים? נמקו.

7. רבי שלמה אבן גבירול אמר כך:

"בקש מה שאתה צריך לו ועזוב מה שאינך צריך לו, כי בעזרת מה שאינך צריך לו - השגת מה שאתה צריך לו". (מתוך "מבחר פנינים", שער המידות)

פירוש:

כאשר אנו מבקשים לעצמנו דברים כדי למלא את הצרכים הדרושים לנו לקיום, ולא מבקשים מותרות, אנחנו לומדים לאהוב ולכבד את מה שיש, אנו שמחים במה שניתן לנו ומתמקדים במטרות החשובות בחיים.

- מה דעתכם -

- אילו למדה אשת הדייג את דברי רבי שלמה אבן גבירול, מה היא הייתה מבקשת מן הדג?

- על מה היא הייתה מוותרת, ואפילו לא מעלה על דעתה לבקש?

- איך הייתה האישה מגיבה בעקבות הגשמת המשאלות שלה? נסו לבטא זאת ולדבר בשמה.

*81*

עבודת יצירה של בקתה

בספר עבודת יצירה של בקתה. קולז': סופי לואיס, אנגליה

*82*

כפי שתיווכחו עוד מעט, גם מחברי שני השירים שלפניכם הכירו את מעשיית "הדייג ואשתו", וככל הנראה התרשמו ממנה וזכרו אותה. ולהוכחה: שני השירים שכתבו מאזכרים את המעשייה הידועה! כל שיר מאזכר אותה בדרכו המיוחדת.

- האזכור בשני השירים כבר נרמז בשמם... קראו את שני השירים.

מהו אזכור? אזכור הוא אמצעי ספרותי שבו טקסט ספרותי רומז ומתייחס בפרטי התוכן שלו ליצירה ספרותית אחרת, מוכרת. הטקסט המאזכר כמו "מנהל שיחה" עם הטקסט המוכר, המאוזכר, כדי לבטא באמצעותה את רעיונותיו ואת משמעותו.

דג הזהב

*82*

מאת: של סילברסטיין

תרגמו מאנגלית: בני ואורי הנדל

כשדגתי לי פעם בים הכחול,

תפסתי שם דג של זהב.

אמר לי הדג: "הוי נער יקר,

שחרר-נא אותי ותזכה באוצר...

ארמון תקבל וכסף די רב",

כך שח אלי דג הזהב.

אז שחררתי אותו ואמרתי לו: "שחה",

והוא התרחק - וצחק בכל פה,

צחק וספר ספורי למצולות,

איך הבטיח לי כסף ושאר משאלות...

קרה שהיום הוא נתפס לי גם כן,

ושוב הוא לבש פרצוף של מסכן,

והבטיח גלידה, והבטיח זהב,

אם אוציא לו פשוט את הוו מהאף.

הבטיח ארמון, הבטיח ממון...

טעים הוא היה - שגעון!

*83*

כל אחד מן השירים, השיר הזה והשיר שאחריו, מנהל עם המעשייה שיחה שונה לחלוטין...

1. מהו הטון בשיר? איזו אווירה נוצרת בעקבות קריאת השיר?

2. מהם קווי הדמיון ומהם ההבדלים בין תוכני המעשייה לתוכני השיר?

3. השיר המשעשע מצחיק בין היתר בגלל ההבדלים הקטנים בינו לבין המעשייה. כבר בבית הראשון, החל משורה מסוימת בו, הוא מתחיל לסטות מרוח הסיפור.

- באיזו שורה?

- העתיקו את שלוש המילים בשורה זו שמתחילות לצייר את ההבדל בין השיר לבין המעשייה.

- הבית השני ממשיך לסטות מרוח המעשייה. באיזו שורה, לדעתכם, מגיעה סטייה זו לשיאה? העתיקו אותה.

המאפיין של הומור שחור הוא היכולת שלנו לצחוק מדבר בלתי-נסבל שקורה לדמות.

4. של סילברסטיין, מחבר השיר, ידוע, בין היתר, בסוג ה"הומור שחור" שלו, כמו ב"דג הזהב" שלפניכם. למה הכוונה ב"הומור שחור"? מה "שחור" בו על פי דוגמת השיר?

5. דיון:

מי, לדעתכם, ייהנה יותר משירו של של סילברסטיין: קוראים שמכירים את מעשיית "הדייג ואשתו", או אלה שאינם מכירים אותה? נמקו.

*84*

דג הזהב

*84*

מאת: לאה גולדברג

1. על גבול השמים בקצה מערב

שוקעת השמש כדג של זהב,

טובלת ספינה בגלים ירוקים,

ספינה מפליגה אל סופי מרחקים.

2. יצא הדיג הצעיר בספינה,

לבן מפרשו, ורשתו לבנה.

יצא הדיג הצעיר למרחב

לדוג את השמש, את דג הזהב.

3. מפליג ונוסע בים הירוק,

והים עמוק, והאופק רחוק,

הרשת יורדת, הרשת עולה,

שוקעת השמש רחוק במצולה.

4. נוסע דיג ודרכו ארוכה,

מוציא הדיג את רשתו הריקה,

ורבים הימים ורבים הלילות,

חשכו עיני הדיג הכחולות.

5. יושבת בבית האם הזקנה,

יושבת האם וחולמת על בנה:

הפליגו לים עיניו הכחולות -

כמה ימים, כמה לילות!

6. והשחף בא אל האם הזקנה,

דופק על חלון בכנף לבנה:

"אויה לבנך שיצא למרחב,

בנך לא מצא את דג הזהב!"

7. יושבת האם לבדה, לבדה.

בחוט ובבד לא תיגע עוד ידה,

לא תבשל עוד ולא תתפור:

"בני, גם בלי שמש היה לנו אור!"

8. עוברים ימים וחולפים לילות,

עיני האם עצובות וגדולות.

יצא הבן למרחק ולא שב,

והשמש שוקעת כדג של זהב.

*85*

שיחת פתיחה

- מה הרגשתכם לאחר קריאת השיר?

- מתוך מה נובעת הרגשה זו?

1. השיר פותח בבית האומר:

על גבול השמים בקצה מערב

שוקעת השמש כדג של זהב,

טובלת ספינה בגלים ירוקים,

ספינה מפליגה אל סופי מרחקים.

- הבית הראשון מצייר תמונה יפה. אילו פרטים בתמונה המצטיירת דומים ומזכירים את תחילת מעשיית "הדייג ואשתו"?

- בשונה מן המעשייה, מיהו דג הזהב בשיר?

- צבע השמים רק משתמע מן התמונה שמצייר בית זה. מה צבעם?

2. דמותו של הדייג מופיעה רק החל מן הבית השני.

- קראו את בתים 2, 3 ו-4.

- לשם מה יצא הדייג הצעיר לים?

- הבית הרביעי מסתיים במילים: "חשכו עיני הדיג הכחולות". מה משתמע ממילים אלה?

3. אמו של הדייג מופיעה לראשונה בבית החמישי בשיר.

- מאילו משפטים ניתן להבין שכבר עבר זמן רב מאז הפליג בנה לים? העתיקו אותם.

- תיאור האם בבית זה מיטיב לבטא את המתחולל בלבה. מה היא חשה? מה חולף במוחה?

4. מה נרמז ומשתמע מבשורת השחף בבית השישי, ומתיאור האם בבית השביעי? נמקו ובססו את תשובתכם על דוגמאות מבתים אלה בשיר.

*86*

5. השיר מסתיים בשורות:

יצא הבן למרחק ולא שב,

והשמש שוקעת כדג של זהב.

- מהי האווירה המשתמעת משורות אלה?

6. ארבעה צבעים חוזרים ומשתלבים בתמונות עלילת השיר.

המשוררת משתמשת בצבעים אלה כדי לעצב ולמסור, בצורה עקיפה וציורית, את אווירת המסופר ואת משמעות הדברים.

חברו "מקרא סימנים" לצבעים המופיעים בשיר:

צבעו כל ריבוע (או כתבו בתוכו) באחד מן הצבעים המופיעים בשיר.

-- - --

-- - --

-- - --

-- - --

הוסיפו ליד כל צבע את האווירה שהוא תורם.

7. דיון:

שוחחו ביניכם:

אשת הדייג במעשייה "הדייג ואשתו" והדייג בשיר "דג הזהב" דומים ברצונותיהם להשיג דברים.

- מה יחסכם לכל אחת משתי הדמויות, ומדוע?

- מה, לדעתכם, מסמל דג הזהב בעיני אשת הדייג, ומה מסמל דג הזהב בעיני הדייג הצעיר?

- האם קיימים הבדלים בין שתי הדמויות, למרות הדמיון ברצונותיהן?

*87*

סתיו אישי

*87*

הפינה שלכם

ראוי לציטוט... - מצטטים ממבחר הטקסטים בשער הסתיו.

מהו ציטוט? לדוגמה שני ציטוטים:

- אצלי נחרתה בזיכרון הכרזה "דמוקרטיה" מתוך כרזות בעקבות רצח רבין!

- ואני אהבתי את המילים "ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב" מתוך "שירת העשבים" מאת נעמי שמר...

משפט / קטע ראוי לציטוט - איך בוחרים?

- חוזרים לשער הסתיו, מעלעלים בדפיו ומאתרים טקסט שדיבר אל לבכם.

- מחפשים בטקסט זה משפט או קטע שיש לו משמעות מיוחדת בעיניכם.

- מעתיקים אותו כלשונו, בתוך מרכאות (לא לשכוח!)

- מציינים את מראה המקום של הציטוט: שם הטקסט, מחבר הטקסט, ציון העמוד.

- דפדפתם? בחרתם? השלימו את הכרטיס הבא:

ראוי לציטוט

שמי: --

הציטוט: --

מראה מקום: --

מראה מקום - הצגת מקור הציטוט, כלומר, הטקסט שמתוכו מצטטים.

*88*

מה למדנו בסתיו?

*88*

לפניכם רק מדגם ממה שנלמד בשער זה.

בטקסט - כל הזמן שבעולם

למדנו בין היתר - מהו מבנה כתבה על פי רצף כרונולוגי. על התאמת סגנון כתיבה לנמעני הכתבה. להפיק מידע מסוגי כותרות שונים.

תת שער - חגים ומועדים

בטקסט - יהודים בבית הכנסת ביום כיפור.

למדנו בין היתר - להתבונן בציור ולהפיק מידע מן הפרטים המופיעים בו. למצוא קשרים בין ביוגרפיה לנושא התמונה.

בטקסט - אל נורא עלילה

למדנו בין היתר - על מבנה הפיוט ותרומתו ליצירת משמעותו. על צורות הציווי בלשון הפיוט ועל צורות שייכות המתאימות ללשון זו.

בטקסט - אנא בכוח

למדנו בין היתר - על שימוש בתארים שונים לצורך תיאור הקב"ה. על לשון בקשה.

בטקסט - כרזות על סליחה

למדנו בין היתר - לזהות קשרי צורה ומשמעות בכרזה.

בטקסט - ידיד נפש

למדנו בין היתר - לזהות מוען ונמען ולהעריך את יחס הדובר לנמען. להכיר אקרוסטיכון.

בטקסט - מעשה בחייט

למדנו בין היתר - מהו סיפור חסידי. על קשרי פתגמים לרעיונות הסיפור.

בטקסט - ארבעת המינים

למדנו בין היתר - מהי אלגוריה. לזהות את המסר במדרש האגדה.

תת-שער - אירועים ואישים

בטקסט - כרזות בעקבות רצח רבין

למדנו בין היתר - מהי רמיזה. לזהות את המסר של כרזת מחאה. על זיהוי הדהוד של טקסטים אחרים בכרזות שונות.

בטקסט - בראשית היה ספוטניק

למדנו בין היתר - לבנות מפת מושגים הקשורה למילים של חלל. להעריך את טיב התכנים על פי הסמכות המקצועית של הכותב.

*89*

תת-שער - ילד שכזה

בטקסט - קנאה או צרות עין?

למדנו בין היתר - להבחין בקשרי משמעות של מילים קרובות. להבין את עמדת המוען-המנחה ולבטא עמדה אישית. לאתר כינויי גוף וקניין.

בטקסט - בלטה

למדנו בין היתר - על אפיון דמות המספר. לזהות את ההומור הסמוי בסיפור.

תת-שער - ארץ, טבע, עיר

בטקסט - דע לך כי כל רועה ורועה

למדנו בין היתר - על הניגון החסידי

בטקסט - שירת העשבים

למדנו בין היתר - על המקצב בשיר (בפיוט). להבין כיצד טקסטים "מדברים" ביניהם - על קשרי השיר והמקור החסידי.

בטקסט - ארץ-ישראל

למדנו בין היתר - להבין תיאורים בשיר באמצעות סמלים. להישען על ידע חוץ-טקסטואלי כדי להבין את הרמזים בשיר.

בטקסט - שמורת החולה

למדנו בין היתר - לזהות בחירות לשוניות הקשורות בתיאור תופעה. לנקוט עמדה אישית ומעריכה על ייבוש החולה. לזהות זמנים וגופים של פעלים.

תת-שער - פעם אחת

בטקסט - על הדייג ואשתו

למדנו בין היתר - להבין את רעיון המעשייה. על זיהוי מאפייני נמענים. אוצר מילים הקשור למגרעות אופי. לזהות אלגוריה.

בטקסט - דג הזהב

למדנו בין היתר - לזהות הדהוד בין יצירות. מהו הומור שחור. מהו אזכור.

בטקסט - דג הזהב

למדנו בין היתר - לזהות את האזכורים בשיר. לזהות את האווירה העולה מציורי הלשון בשיר.

בחרו שניים-שלושה נושאים חשובים עבורכם, מתוך מה שלמדתם בשער הסתיו.

- הסבירו מדוע בחרתם בהם. מה מצא חן בעיניכם והובן בקלות?

- למה התחברתם בקלות? במה התקשיתם?

- מהם הדברים החדשים שלמדתם, שלא ידעתם / שלא היכרתם קודם לכן?

*90*

מה נלמד בחורף?

*90*

"גשם כבר יורד וזה חורף / תל-אביב חסומה וגם חיפה..."

(מתוך השיר "ארץ חדשה" מאת שלמה ארצי)

בין ענני הגשם פירטנו את המצפה לכם בשער. אתם מוזמנים לפתוח מטריות, לקרוא ולהתרשם מן המבחר.

בברכת גשמי ברכה ולמידה מהנה.

דף עונה; פרשנו על פני שני עמודים את מאפייני החורף, בתמונות ובמילים.

חגים ומועדים

מצפה לכם המבחר הבא: סיפור מעניין על תוכי ושמו... סביבון (מיותר לציין לאיזה חג הוא קשור...). הסיפור הבא - "סיפור לשלוש שאלות" כבר קשור לט"ו בשבט ולשאלות פילוסופיות, וגם 'תפילת האילן' שהפכה להמנון. ומכאן נעבור לפורים. בטקסט על ה'עדלאידע' תבינו את מקורות המילה ואת גלגוליה ממגילת אסתר ועד היום, תכירו גם 'ביטויים וניבים' שאמרים עד היום ומקורם ב... מגילת אסתר. את חג פורים חותם השיר של לאה נאור 'אולי אני אהיה מלכה?' המפגיש אתכם עם התלבטות של ילדה: למה להתחפש, או האם להישאר אני?.

אירועים ואישים

מה ההבדל בין משטר דמוקרטי לבין משטר דיקטטורי? ההסבר בטקסט "מדריך לסוגי משטרים בעולם". ובאותו עניין: בית המחוקקים שלנו, הכנסת, הוא דוגמה ומופת לדמוקרטיה, ולהוכחה - רשימת ההיגדים בטקסט "עשרה מי יודע". ומשלטון - ללשון: ביאליק לא היה רק משורר האומה, הוא גם חידש מילים בשפה העברית. אילו מילים? קראו בטקסט: "חידושי הלשון של חיים נחמן ביאליק".

*91*

ילד שכזה

הקבוצה הראשונה שלנו בחיים, היא ה... משפחה שלנו. בכתבת המידע "כאן גרה המשפחה שלי", תלמדו על הכנת שלטים על דלתות הבתים, וגם על מקור שמות המשפחה היהודיים.

ארץ, טבע, עיר

בפתחו של תת-שער זה תמצאו כתבה בשם "עולם קפוא", המתארת את העולם בתקופת הקרח. בטקסט שאחריה, "חובב הטבע", כבר תוכלו להפשיר ותכירו את ג'ראלד דארל, חובב טבע מובהק (וסופר ספרי-טבע אהוב). תלמדו ממנו גם כמה טיפים כיצד להפוך לחוקרי טבע בעצמכם. הטקסט הבא קשור לאריזות: מה דעתכם - מהן "האריזות הטובות בעולם"? (בעולם הטבע).

פעם אחת

ולסיום העונה: תקראו טקסטים הקשורים בחמלה ואהבה כלפי הברואים. הטקסט הפותח שער זה הוא "החמלה ביהדות". זוהי כתבה המסבירה את מושג החמלה ואת ביטוייה בתחומי החיים השונים. החמלה ביהדות אינה מיועדת רק לבני-אדם אלא גם לבעלי-החיים, ועל כך בטקסט "איסור צער בעלי-חיים" במורשת ובתרבות ישראל. האגדה "כל התורה על רגל אחת" מן המקורות סוגרת שער זה. נושא האגדה: אהבת הזולת כמצווה חשובה ביהדות.

*92*

עונת החורף

*92*

על פי ההגדרה האסטרונומית (מדע החוקר את גרמי השמים ואת מבנה היקום), החורף מתחיל ב-21 בדצמבר שהוא "יום המפנה", כלומר יממה שבה היום הוא הקצר ביותר והלילה הארוך ביותר בשנה. תאריך תחילת החורף משתנה ממקום למקום ומתרבות לתרבות. על פי המטאורולוגיה המודרנית (שעיקרה ניתוח וחיזוי של מזג האוויר), החורף חל בחודשים כסליו, טבת, שבט ואדר (דצמבר, ינואר ופברואר) בחצי-הכדור הצפוני, ובסיון, תמוז ואב (יוני, יולי ואוגוסט) בחצי-הכדור הדרומי.

מה קורה בחורף בארץ ובעולם?

ישנם מקומות בעולם שבהם שולט "חורף נצחי". בקוטב הצפוני, הנקרא ארקטיקה, ובקוטב הדרומי, הנקרא אנטארקטיקה, שהם המקומות הקרים ביותר בעולם, השמש לעולם אינה זורחת בעונת החורף, והיבשות מכוסות בקרח. באזורים אלה האקלים נחשב לקשה וקיצוני מאוד, ובקיץ האנטארקטי, למשל, הטמפרטורות נעות בין מינוס 5 מעלות צלזיוס ל-15 מעלות צלזיוס. רוחות נושבות בעוצמה מדהימה של כ-100 קילומטרים בשעה, וסופות שלגים הן אירוע נפוץ ביותר.

לעומת זאת, באזורים הטרופיים הצמודים לקו-המשווה, כמו הפיליפינים ודרום-אמריקה, לא קיימת עונת החורף, מפני שקרני השמש פוגעות בהם כמעט בזווית ישרה. הטמפרטורה הנמוכה ביותר מגיעה עד ל-18 מעלות צלזיוס.

בלפלנד, השוכנת בצפון-סקנדינביה, החורף שולט "ביד רמה": שעות האור מעטות, והשמש אינה זורחת כלל. היערות וההרים מושלגים, האגמים והמפלים קפואים ו"התחבורה הציבורית" בתקופה זו הן מזחלות הרתומות לכלבים או לאיילים. בלילה ניתן לצפות בתופעת טבע עוצרת נשימה, הנקראת 'זוהר הקוטב' או 'הזוהר הצפוני'. התופעה מתרחשת רק בקוטב הצפוני.

זוהר הקוטב הוא תופעה אופטית, המאופיינת בהופעה של אורות בצבעים שונים בשמי הלילה.

(בספר תמונה:) זוהר הקוטב הוא תופעה אופטית, המאופיינת בהופעה של אורות בצבעים שונים בשמי הלילה.

*93*

טבת, שבט, אדר

תמונה 1- ישראל על אף היותה ארץ חמה מכוסה בשלג בחלק מעונות החורף תמונה 2- תמונה של פרחי בצל ופקעת. כמו הכלנית והרקפת. אלו פרחים הפורחים לאחר רדת הגשמים. תמונה 3- מזחלות רתומות לכלבים בלפלנד תמונה 4- בעלי חיים שוקעים ב"תרדמת חורף" שנמשכת עד תחילת העונה החמה

(בספר ארבע תמונות:)

תמונה 1 - גם בישראל, שהיא ארץ חמה, הטמפרטורות בחורף יורדות, ובמקומות הגבוהים כמו הרי ירושלים, הר החרמון, צפת ורמת-הגולן הן אף יורדות עד מתחת לאפס. לפעמים המקומות הללו מתכסים במעטה לבן של שלג.

תמונה 2 - צמחים עונתיים אינם שורדים בתקופת החורף, והם מתים. לעומתם, צמחי בצל ופקעת רב-שנתיים נובטים לאחר רדת הגשמים ופורחים. הנרקיס, הרקפת והכלנית הם בין הפרחים המקשטים את ארצנו בתקופת החורף.

תמונה 3 - בעלי-החיים מפתחים מנגנוני הישרדות כדי "לעבור את החורף בשלום", למשל:

נדידה לארצות חמות - הציפורים;

שקיעה ב"תרדמת חורף" הנמשכת עד ראשית העונה החמה - הדובים, העטלפים, הצפרדעים והנחשים.

אגירת מזון לתקופת החורף - הבונים, הסנאים, הבואשים ועוד.

היערכות פיזיולוגית לחורף - גידול פרווה עבה על מנת לשמור על חום הגוף (פרווה שנושרת עם בוא האביב), והתחפרות במחילות - בעלי-חיים מסוימים מנצלים את תכונתו של השלג כמבודד על מנת לשמור על חום גופם.

תמונה 4 - מזחלות רתומות לכלבים בלפלנד.

המידע מעובד מתוך אתר מכללת קיי ורשומות של המדען אהוד קלפון

(בספר פתגמים וביטויים הקשורים בחורף:)

אותיות של טל ומטר - אותיות קטנות

מהיר כברק - נע במהירות רבה מאוד.

הולך בין הטיפות - מתמרן בין המכשולים ומשתדל לצאת נקי ושלם בלי לפגוע ובלי להיפגע.

כרעם ביום בהיר - ביטוי לדבר רע שבא לפתע פתאום.

כדור שלג - ביטוי לדבר הגדל והולך במהירות לממדי ענק.

קפא על שמריו - נשאר ללא שינוי, ישב שאנן, היה שמרן בדעותיו ולא התקדם.

נפתחו ארובות השמיים - ירד גשם חזק, ניתך מבול מים.

נשיאים ורוח, וגשם אין - (נשיאים - עננים נושאי גשם). ביטוי להתנהגות המטפחת ציפיות שווא, שסופן אכזבה וצער.

גנרל חורף - כינוי לחורף הקשה המלווה בסופות שלג וקור עז.

*94*

תוכי ושמו סביבון

*94*

מאת: יצחק בשביס-זינגר

תרגם: יואב הלוי

יצחק בשביס-זינגר (1904-1991) - חתן פרס נובל לספרות (1978), נחשב לגדול סופרי היידיש בדורו. בשביס-זינגר נולד בפולין למשפחת רבנים נודעת, למד ב"חדר" ובישיבה.

יצירתו המגוונת, שעליה כאמור זכה בפרס נובל, כוללת כתיבה ביוגרפית, רומנים היסטוריים וסיפורים קצרים. בשנות השישים של המאה ה-20 החל יצחק בשביס-זינגר לכתוב גם לילדים, וסיפוריו לקוראים הצעירים זכו אף הם להצלחה.

הדבר קרה לפני כעשר שנים בברוקלין, ניו-יורק. כל היום כולו ירד השלג. לעת ערב התבהרו השמים וכוכבים נצנצו בהם. הכפור ירד. היה זה היום השמיני של חנוכה, חנוכיית הכסף שלי עמדה על אדן החלון וכל נרותיה דולקים. החנוכייה והנרות הדולקים השתקפו בזכוכית, ואני דימיתי לעצמי כי חנוכייה נוספת נמצאת בחוץ.

אשתי, אסתר, עמדה והכינה לביבות תפוחי-אדמה. ישבתי לשולחן עם בני, דוד, ושיחקתי אתו בסביבון. לפתע קרא דוד: "תראה, אבא!" והצביע לעבר החלון. הרמתי את עיניי וראיתי דבר שלא ייאמן. מבחוץ, על אדן החלון, עמדה ציפור ירוקה-צהובה והסתכלה בנרות. מיד הבנתי מה קרה. תוכי שברח מביתו אי-בזה (במקום כלשהו, היכן שהוא) התעופף לו ברחוב הקר ונחת על אדן חלוני, אולי נמשך לאור הנרות. התוכי הוא יליד אקלימים חמים, ואין הוא יכול להחזיק מעמד זמן רב בקור ובכפור. על כן פעלתי מייד להצלתו: קודם כול הסרתי את החנוכייה ממקומה, כדי שלא תיכווה הציפור בהיכנסה. לאחר-מכן פתחתי את החלון, ובתנועת יד מהירה הנחיתי את התוכי פנימה. כל המבצע כולו לא ארך יותר מכמה שניות. תחילה התעופפה הציפור המבוהלת מקיר לקיר. היא נחבטה בתקרה ונתלתה לזמן-מה על אחד מנטיפי הנברשת (מנורה מסועפת הנתלית מהתקרה, עשויה מזכוכיות דמויות נטיפים). דוד ניסה להרגיעה. "אל תפחדי, ציפור קטנה, אנחנו חברים שלך", אמר לה. לאחר זמן קצר התעופפה שוב הציפור וירדה על ראשו של דוד, כמו אומנה לכך והייתה רגילה לנוכחותם של בני-אדם. דוד התחיל לרקוד ולצחוק בשמחה.

אשתי, שהייתה במטבח, שמעה את הרעש ובאה לראות מה קרה. כאשר ראתה את הציפור על ראשו של דוד, שאלה: "מאין השגתם לכם ציפור לפתע?"

*95*

תמונה של חנוכייה דולקת על יד החלון וציפור פורשת כנפיים

(בספר תמונה)

*96*

"אמא, היא פשוט באה לחלון שלנו".

"לחלון? באמצע החורף?"

"אבא הציל את חייה".

הציפור לא פחדה מאתנו. דוד הרים את ידו לראשו, והיא התיישבה על אצבעו. אסתר הניחה צלוחית מלאת גרעינים וצלוחית אחרת ובה מים על השולחן, והציפור אכלה ושתתה. היא ראתה את הסביבון, והתחילה לדחוף אותו במקורה. דוד קרא: "תראו, הציפור משחקת בסביבון!"

עד מהרה התחיל דוד לדבר על קניית כלוב עבור הציפור, וגם על כך שצריך לתת לה שם, אבל אסתר ואני הזכרנו לו שהציפור אינה שלנו. אנחנו ננסה למצוא את בעליה, המתגעגעים אליה ודואגים לה כבר בוודאי, ורוצים לדעת מה קרה לציפור השעשועים שלהם במזג האוויר החורפי.

דוד אמר: "טוב, בינתיים נקרא לה 'סביבון'!"

אותו לילה ישנה "סביבון" על מסגרת של תמונה, ולעת בוקר העירה אותנו בקולה. היא עמדה על מסגרת התמונה, נוצותיה זוהרות באור הארגמן של הזריחה (ארגמן - צבע אדום-סגלגל), מתנדנדת על רגליה כמו בתפילה, שורקת, מצפצפת ומדברת, והכול בעת ובעונה אחת. היא השתייכה בוודאי לבית שבו דיברו יידיש, שכן שמענו אותה אומרת "זלד'לה גיי שלופן!" ("זלדלה, לכי לישון!"), ומילים פשוטות אלה, שבוטאו בפי הציפור הזעירה, מילאו את לבותינו בתמיהה ובהנאה. למחרת הדבקתי מודעה במעליות כל בתי המגורים שבשכונה. נאמר בה שמצאנו תוכי דובר יידיש. משחלפו מספר ימים ואיש לא התקשר, פרסמתי מודעה בעיתון, אבל עוד שבוע עבר, ואיש לא בא לדרוש את הציפור. רק אז הייתה "סביבון" לשלנו. קנינו לה כלוב גדול, עם כל המתקנים והצעצועים שאותם עשויה ציפור לרצות, אך כיוון שחנוכה הוא חג של חירות, החלטנו שלא לנעול לעולם את דלת הכלוב. "סביבון" היה חופשי להתעופף ולהסתובב בבית כאוות נפשו (בעל חנות התחביבים אמר לנו ש"סביבון" הוא זכר).

תשע שנים עברו, ו"סביבון" נשאר עמנו. מיום ליום נקשרנו אליו יותר ויותר. בביתנו למד "סביבון" עשרות מילים ביידיש, באנגלית ובעברית. דוד לימד אותו שיר חנוכה, ותמיד היה בכלובו סביבון עץ קטן לשחק בו. כשהייתי כותב במכונת הכתיבה שלי, היה "סביבון" מתיישב על אצבע ידי הימנית או השמאלית ומקפץ כלוליין מיד ליד עם כל אות שהדפסתי. לעתים קרובות הייתה אסתר מתלוצצת ואומרת ש"סביבון" עוזר לי לכתוב, והוא זכאי על כן למחצית שכר הסופרים שלי.

בננו דוד גדל והתחיל ללמוד באוניברסיטה. בליל חורף אחד הוא הלך למסיבת חנוכה. הוא אמר לנו שיאחר לחזור, ואסתר ואני הלכנו לישון מוקדם. אך זה נרדמנו, והטלפון צלצל. היה זה דוד. בדרך-כלל בננו הוא צעיר שקט ורגוע, אך

*97*

הפעם דיבר בהתרגשות כה רבה, עד כי אך בקושי יכולנו להבין מה הוא אומר. הסתבר שדוד סיפר את סיפור התוכי לחבריו הסטודנטים במסיבה, וצעירה בשם זלדה רוזן הכריזה: "אני היא אותה זלד'לה! התוכי שלנו אבד לפני תשע שנים".

זלדה והוריה גרו לא הרחק מאתנו, אך הם לא ראו את המודעה בעיתון, אף לא את המודעות שהדבקתי במעליות. כעת למדה זלדה עם בננו והייתה חברה שלו. היא לא ביקרה אותנו לפני כן מעולם, אם כי דוד דיבר עליה לעתים תכופות באוזני אמו.

אותו לילה לא ישנו הרבה. למחרת באו זלדה והוריה לראות את חביבם שאבד זה מכבר (לפני זמן רב, מזמן). זלדה הייתה צעירה יפה ומוכשרת. לעתים קרובות היה דוד יוצא אתה לתיאטרון ולמוזיאונים. לא רק שמשפחת רוזן הכירה את ציפור השעשועים שלה, אלא אף נדמה היה שהתוכי מכיר את בעליו לשעבר. בבית רוזן היה שמו 'ציפ-ציפ', וכששמע אותם התוכי קוראים בשמו, תקפה אותו התרגשות עזה והוא החל לעוף מהאב לאם ולבת, צורח בשמחה ומנפנף בכנפיו. הן זלדה והן אמה פרצו בבכי כשראו את ציפורן האהובה בחיים. האב הביט בשקט ולבסוף אמר: "אנחנו לא שכחנו אף-פעם את 'ציפ-ציפ' שלנו".

אני הייתי מוכן להחזיר את "סביבון" לבעליו, אך אסתר ודוד טענו שלא יוכלו עוד להיפרד ממנו. והדבר גם לא היה נחוץ, שכן באותו יום עצמו החליטו דוד וזלדה להתחתן מיד עם גמר לימודיהם. על כן נשאר "סביבון" בביתנו, להוט כתמיד ללמוד מילים חדשות ומשחקים חדשים. כאשר יתחתנו דוד וזלדה, הם ייקחו אותו לביתם. זלדה אומרת לעתים מזומנות: "'סביבון' היה השדכן שלנו". בחנוכה הוא זוכה תמיד למתנה - ראי, סולם, אמבטיה, נדנדה או פעמון. הוא אפילו התחיל לאהוב לביבות תפוחי-אדמה, כיאה לתוכי ששמו "סביבון".

מתוך הספר: "גבורת האור"

*98*

לרגל ראש השנה לאילנות, שאותו נהוג לחגוג באכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ-ישראל ובנטיעת עצים, בחרנו להציג את החג מזוויות נוספות באמצעות שני שירים המופיעים בעמודים הבאים:

ספור לשלש שאלות

*98*

מאת: מירה מינצר-יערי

מירה מינצר-יערי (1940-1986) הייתה משוררת ישראלית שנולדה וחיתה בקיבוץ מרחביה. היא כתבה שירים וסיפורים לילדים ושירה למבוגרים. השירים והסיפורים לילדים עוסקים בתהיות, ומציגים שאלות על דרכם של מצבים בעולם ועל מצב העולם והאדם.

שלש שאלות יש לי לשאול,

וחסרות לי תשובות בשביל הכל,

ואלו השאלות:

מה נמצא מאחורי הצל?

ומה בחושך מסתתר?

ומה קורה אחרי שמתים?

ולא ידעתי איך ומה עונים,

והשאלות הן שלש, והתשובות הן במקום אחר.

עד שנזכרתי בעצי התות שגדלו בחצר;

היינו אז ילדים, ובחוץ צמחו

שלשה עצים גדולים שידעו

בזמן לעשות כמה דברים;

לעשות תות בקיץ, והרבה צל ירוק.

ובחורף ידעו להוריד כל העלים,

ולהתרחץ בגשם וברוח ערומים.

ובאביב ידעו ללבוש עלים וציפורים,

ולהוציא בחצר צל ותותים ולחכות.

כאלו עצים חכמים היו,

וזה מה שהם ידעו לעשות.

*99*

ואז, כשעוד היינו ילדים עקרו אותם.

ואיך עקרו?

קשרו שרשרות ברזל סביב הגזעים,

והברזל עשה להם סימנים מפחידים,

ואז חברו לטרקטור שמשך ברעש נורא.

ואפילו כשכאב להם, לעצים,

ואפילו כשהם נשברו, העצים,

ואפילו כשיצאו להם השורשים השחורים,

הטרקטור עוד רעש ומשך כבר בלי שהיה נחוץ,

ולקח אותם מהחצר בלי השגחה וזהירות

על האדמה החמה בשכיבה ובשפשוף.

וכך מצאתי תשובות לשלש השאלות;

לשאלה ראשונה: "מה נמצא מאחורי הצל"?

ראיתי שביחד עם העץ גם הצל נעקר,

ומהעץ והצל לא נשאר דבר.

ואין מאחורי הצל אלא חצר חמה כל הקיץ,

ואחר הקיץ - גם עצובה,

מפני שהיא לבד ורטובה.

וזו התשובה לשאלה הראשונה:

"מה נמצא מאחורי הצל?"

לא נמצא מאחוריו דבר!

ולשאלה שניה: "מה בתוך החושך מסתתר"?

ראיתי בורות שחורים שנשארו בחצר.

בורות שהיו מלאים בשורשים של עצים,

עכשיו היו מלאים בחושך.

ואז הביאו אדמה, ושפכו על החושך

עד שמילאו את הבורות הריקים.

*100*

ועשו למעלה חלק וישר,

ומהחושך שבבור לא נשאר דבר.

וזו התשובה לשאלה השניה:

"מה בתוך החושך מסתתר?"

בכלל כלום. החושך הוא ריק, ומפני כך

אפשר לשפוך, ולעשות חלק וישר עליו.

ולשאלה שלוש: "מה קורה אחרי שמתים?"

ראיתי שגם עצים מתים.

ואחרי זה נשאר הזיכרון. רק זוכרים.

זוכרים גזע, ועלים, ופרי וצל,

וכל מה שהיה עץ, ולא דבר אחר.

וזוכרים אותם כבר לא רק באותה חצר.

כי הזיכרון הוא קטן ולא תופס מקום,

לכן נשאר בנו ונמצא יום אחר יום.

וזו בעצם התשובה לשאלה שלוש:

"מה קורה אחרי שמתים?"

פשוט זוכרים אותם בלב ובראש,

ותמיד והרבה זמן.

כך זה כשעצים מתים,

וגם עם אנשים (אחרי שהם מתים כמובן)

רק זוכרים אותם.

זה מה שעושים.

*101*

שיחת פתיחה

- איזו אוירה השרה עליכם השיר?

נסו לברר למה.

המעשה שהיה - המשל

1. שלוש שאלות מעסיקות את נפשה של מספרת הסיפור.

מהן שלוש השאלות?

--

--

--

2. המספרת מוצאת את התשובה לשאלותיה בזיכרון נושן מימי ילדותה. רק חלקו הראשון של הזיכרון נעים וטוב...

- מהו זיכרון הילדות של המספרת הקשור בעץ?

- לעצי התות, וגם לחצר שבה הם צמחו, יש תכונות אנושיות. המספרת מאנישה אותם, כלומר, מעניקה להם תכונות ותחושות של בני-אדם, למשל... הציגו כמה דוגמאות של האנשת העצים והאנשת החצר.

שיחה

3. מה חשה המספרת כשצפתה בכריתת העצים? מה הייתה, לדעתכם, הבעת הפנים שלה באותה עת? מה חשתם למקרא תיאור המעשה?

עבדו בקבוצות של שלושה על פעילויות 3 ו-4:

- תחילה, חלקו ביניכם את התשובות שנמצאו למספרת בזיכרון המעשה בעצי התות:

התשובות:

לא נמצא מאחוריו דבר!

בכלל כלום!

נשאר הזיכרון. רק זוכרים!

- על כל אחד ואחת מהקבוצה -

לשאול מחדש את השאלה שמתאימה לתשובה שבחרו.

להביא תימוכין מתוך השיר לתשובה הנבחרת.

*102*

הנמשל

4. שאלותיה של המספרת מעידות על הנושא המעסיק אותה: מר המוות.

- איזו תשובה מספקת את קצה החוט להתמודדות עם מר המוות?

- מה, אם כן, אפשר לעשות?

- המילה 'זוכרים' חוזרת כמה פעמים בשיר. לתחושתכם, באיזה מצב רוח מסתיים השיר?

הקשר של השיר ל...

5. ט"ו בשבט הוא חג האילנות. האם, לדעתכם, "סיפור לשלוש שאלות" מתאים לט"ו בשבט? נמקו את תשובתכם.

6. בקהלת רבה, ז' נאמר:

"וייקח ה' אלקים את-האדם וינחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה"

(בראשית ב', ט"ו).

"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל, אין מי שיתקן אחריך".

- מדוע מוטל על האדם לשמור על הבריאה?

- מה פירוש "לעבדה ולשמרה"?

- כיצד מובעת הנדיבות הרבה של אלוקים כלפי האדם?

"סיפור לשלוש שאלות" הוא 'שיר פילוסופי' (רעיוני):

איך מתמודדים עם מוות? עם אובדן פוצע של היקר מכול? - לכך מכוון הסיפור ברובד העמוק שלו.

זיכרון עצי התות שנכרתו משמש בו משל לפיתוח הרעיון. משל מסוג זה נקרא בתורת הספרות אלגוריה.

אלגוריה = יצירה אומנותית (סיפור, שיר, ציור וכד')

שאין להבין אותה כמו שהיא, אלא כמשל לעניין אחר;

יצירה סמלית שיש לה משמעות נסתרת בנוסף למשמעותה הגלויה.

שיר פילוסופי

7. קראו את ההסבר למונח אלגוריה.

*103*

הדגימו פרטים מקבילים ומייצגים / סמלים ומסומלים.

האם היצירה היא שיר או סיפור?

קראו את השיר:

משהולך אדם - אילנה יפה-רוסאנו

משהולך אדם לעולמו

נשארת גנתו לעולם.

פרחי נוי שלה ופרחי בר, עצי

פרי ועשבים שוטים. וזרעים

שזרע לעולם, ואף אלה שלא עלה

בידו, נבלעים

באדמה השוקקה, מצטמחים במלוא יפי הדרם

מנצים ירק, צל ענפים ופארות

ענפי מחשבות שנחשבות עמוק לעולם

ונובטות.

מה דעתכם -

למה מתכוונת המשוררת במילה גנתו?

כיצד מתקשר השיר משהולך אדם עם השיר סיפור לשלוש שאלות? איזה ערך יהודי בא לביטוי בשני השירים?

לשון

8. המעשה בעצי התות התרחש מזמן, בילדותה של המחברת.

- אתרו בסיפור את שלוש המילים שמהן משתמעת עובדה זו והעתיקו אותן.

גם הלשון מסמנת ומבדילה בין מה שאירע בעבר לבין מחשבותיה והגיגיה של המספרת בהווה.

- אתרו שלושה משפטים בזמן עבר, וכתבו אותם בטור המתאים.

- אתרו שלושה משפטים בזמן הווה, וכתבו אותם בטור המתאים.

המלצות לשירים של המשוררת:

מי שנשאר עם עצמו - הוא כבר לא לבד.

תמיד בפחד וגם באהבה תמיד.

*104*

תפילת האילן

*104*

שם הכותב אינו ידוע

תרגם: דידי מנוסי

אני המסיק בקרה את ביתך

ואני אבוקה בלילות חשכה.

אני הוא הצל ביום קיץ לוהט

ואני המשען לישיש הצועד.

ואני המניב את הפרי המובחר

למען תרוה את גרונך הניחר

ובצאתך לפרנס משפחה מחכה

אני חץ וקשת ואני החכה.

כי אני הקורה שהקימה בקתה

ואני השלחן ואני המיטה

ואני הסף ואני המשקוף

ואני הידית שהפכה למנוף

ואני הגלגל ואני הקרון

ואני הארון למסע אחרון.

משום כך, אדוני העובר והשב,

אל תפגע בי לשוא,

אל תפגע בי לשוא!

ציור קיר סימטרי של עץ עם ענפים ושורשים

בספר תמונה של ציור קיר: פבלו הררו, ספרד.

*105*

שיחת פתיחה אחרי קריאה

- מה מפתיע ומיוחד בשיר תפילת האילן?

- כאשר נטעתם עץ בט"ו בשבט, מה חשבתם ומה הרגשתם?

- אם ראיתם פעם כריתת עץ, מה הרגשתם?

- איזה עץ חביב עליכם ומדוע?

התפילה

1. מי המתפלל בשיר, ואל מי הוא פונה בתפילתו?

- במה תורמת הפנייה הישירה?

האנשה נוצרת כאשר מייחסים תכונות אנושיות לבעל-חיים, לצמח או לדומם.

עץ אנושי

2. ניתן לזהות בשיר האנשה.

מה הופך את העץ לבעל תכונות אנושיות?

מה תורם העץ לאדם?

3. צטטו מן השיר ארבע דוגמאות (אחת מכל בית בשיר) שמראות מהי התרומה של העץ לבני-האדם.

באופן כללי

4. כתבו באילו בתים בשיר מתייחס העץ לתחומים הבאים:

חום ואור, בית מספר: --

תחבורה, בית מספר: --

מגורים, בית מספר: --

מזון, בית מספר: --

- מדוע לדעתכם, צריך העץ להביא דוגמאות רבות כל כך לתועלת שיש בו?

*106*

הבית האחרון

5. - השיר בנוי מארבעה בתים, שניים מהם בני ארבע שורות כל אחד, הבית השלישי בן שש שורות והבית הרביעי והאחרון הוא בן שלוש שורות.

- מהי השורה האחרונה בבית הרביעי, ששוברת את ההתאמה המדויקת הקיימת בבתים הראשונים?

- מהי, לדעתכם, המשמעות של שבירת המבנה בבית האחרון וחזרה על אותה שורה פעמיים?

מילים

6. השיר נקרא תפילת האילן. לפניכם מילים נרדפות למילה תפילה מתוך המילון:

תחנה, הפצרה, השתוקקות, חלום, משאלה, שאיפה, בקשה, השתדלות, רצון, כוונה, משאת נפש

- העתיקו מהרשימה את המילים המתאימות, לדעתכם, לשם השיר.

- הסבירו מדוע בחרתם דווקא במילים אלה.

אל תפגעו בי בלי סיבה

7. - מדוע העץ אינו מסתפק באמירה 'אל תפגע בי' ומוסיף ואומר "אל תפגע בי לשוא"?

- בפרקי דרבי אליעזר נכתב:

"בשעה שכורתין את עץ האילן שעושה פרי, קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, ואין הקול נשמע" (פרקי דרבי אליעזר, ל"ד)

מה המשמעות של אמירה זו? (או: מה ניתן להבין מאמירה זו?)

האיסור 'בל תשחית'

8. העתיקו את האיסור 'בל תשחית' מספר דברים (דברים כ', י"ט) וכתבו כיצד הוא מתקשר לשיר תפילת האילן.

*107*

שוחחו ביניכם:

9. קראו את המדרש הבא:

מספרים על חוני המעגל:

פעם אחת היה (חוני המעגל) מהלך בדרך, ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב. אמר לו: זה לכמה שנים טוען (מוציא) פירות?

אמר לו: לשבעים שנה.

אמר לו: כלום ברי לך (האם אתה בטוח) שתחיה שבעים שנה, ותאכל ממנו? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים; כשם שנטעו אבותי לי כך אטע אני לבני.

(המקור הארמי: תלמוד בבלי במסכת תענית כ"ג, ע' א')

- שוחחו על מה שניתן ללמוד מתשובתו של הנוטע לחוני המעגל.

*108*

בחג פורים נערכת ברחובות הערים תהלוכה היתולית שנקראת עדלאידע. מה מקור שמה המוזר של התהלוכה ההיתולית בפורים?

עד דלא ידע

*108*

כתבה: דבורה אמיר

אחת המצוות המרכזיות בחג הפורים היא מצוות השמחה. אחד האמצעים להגביר את השמחה הוא השתייה.

חג פורים

זהו יום חג ושמחה שחוגגים בימים י"ד וט"ו באדר, שהם "ימי משתה ושמחה". מצוות החג: קריאת מגילת אסתר, משלוח מנות ומתנות לאביונים. נוהגים לקיים סעודת פורים וכמובן להתחפש. החג נקרא פורים על שם הפור (מזל, גורל) שהפיל המן, ולפיו בחר את יום שלושה-עשר באדר לביצוע מזימתו להשמדת היהודים. לפי המסופר במגילת אסתר התחולל נס ביום זה, והיהודים גברו על אויביהם. לכן חגגו את שמחת הניצחון למחרת, בי"ד באדר. החג מתבטא בשמחה ובהודיה על הנס וההצלה שקרו ליהודים בתקופת אחשוורוש.

מי המציא את המילה עדלאידע?

אחת הדרכים להביע את שמחת החג היא יצירת תהלוכה של דמויות מחופשות, מלווה במוזיקה קצבית ובריקודים. התהלוכה ההיתולית בחג פורים נקראה בעבר קרנבל, אך בשנת 1932 הוכרז על מתן שם עברי חדש לתהלוכת החג. המשורר חיים נחמן ביאליק הציע את השם "פורה" (מהמילה פור - "נפל הפור"), והמשורר אברהם שלונסקי הציע את השם "צהלולה" (מהמילה צהלה). לבסוף התקבלה הצעתו של הסופר י"ד ברקוביץ, שהציע את השם "עדלאידע".

איך עלה הרעיון בדעתו של הסופר? במסכת מגילה נאמר שיש לחגוג בפורים - לשמוח, להתהולל ולהשתכר, עד שלא ידע השותה להבדיל בין המן הארור למרדכי המבורך. כך כתוב במסכת מגילה ז', עמ' ב': "מחייב אינשי לבוסמי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (חייב אדם להשתכר בפורים עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי).

מצוות השתייה בפורים

מפרשים שונים שואלים: מה הכוונה במצוות השתייה בפורים 'עד דלא ידע', ומהי מידת השכרות הרצויה בפורים? לפניכם שלושה פירושים שונים למצוות שתייה 'עד דלא ידע':

פירוש ראשון

בפורים יש להודות לה' על שני הניסים: "ארור המן" - משום שהמן וצוררי היהודים נכשלו במזימתם, ו"ברוך מרדכי" - על כך שמרדכי והיהודים זכו לכבוד ויקר. כדי להודות מתוך שמחה יש לשתות יין, אך יש לזכור שהשתייה היא לצורך ההודיה. לכן, מי שמגיע למצב שאינו יודע להבחין בין שני הניסים שעליהם יש להודות, בין ארור המן לברוך מרדכי, סימן ששתה יותר מדי ועליו להפסיק.

*109*

פירוש שני

פירוש זה לשאלה: מה היא שתייה 'עד דלא ידע' אומר שבעבר נהגו לשיר בפורים פיוט שבו שורה אחת הייתה מסתיימת ב"ארור המן", ושורה אחריה מסתיימת ב"ברוך מרדכי". אדם צריך לשתות יין עד שיהיה קצת מטושטש, ולא יזכור באיזו שורה הוא נמצא בשיר

- אם בשורה של "ארור המן" או של "ברוך מרדכי".

פירוש שלישי

הרב יוסף חיים מבגדאד (שכתב את הספר 'הבן איש חי') כתב בספרו 'בן יהוידע' על מסכת מגילה והסביר מהי משמעות השתייה בפורים ומהי מידת השתייה הרצויה:

ניסים נעשו במגילה. הראשון - הנקמה בהמן על רשעתו ותלייתו על העץ אחרי השפלתו. השני - הצלחת מרדכי ששמר על מצוות התורה ולא השתחווה לפני המן הרשע, עד שזכה לצאת בלבוש מלכות והיה משנה למלך אחשורוש. השלישי - הצלת עם ישראל מפני הצוררים, אותה ההצלה שנעשתה בי"ג אדר ובה נהרגו השונאים ושלטו בהם היהודים. מובן מאליו שהנס הנוגע לכלל ישראל הוא הנס העיקרי והחשוב, כי מה תועיל לנו הריגת המן או הכתרת מרדכי, אם ישראל חס וחלילה בצרה ומצוקה?

המסתכל בסדר סיפור המעשה במגילה רואה כי בתחילה מסופר על תליית המן, ואחר כך על השבת האגרות הרעות והצלת ישראל ורק לאחר מכן על הצלחת מרדכי. אם כן, בין הסיפור של ארור המן לבין הסיפור של ברוך מרדכי נמצא עיקר נס הפורים. ומכאן, שאם הגיע אדם בסעודת פורים לשכרות שאיננו מבחין בטובת הכלל, החשובה ביותר, והוא מצומצם בטובת הפרט, עליו להפסיק את השתייה.

על פי ביאור זה גם השתייה, הנאות הגוף והשמחה שבסעודה צריכות להתרומם למטרת הדגשת ההצלה הכללית, ושמחתם ועלייתם הרוחנית והגשמית של כלל האומה, ולא השמחה הפרטית בסעודת הפורים. לכן, מי שלא מבין זאת, דיו בסעודה רגילה ואין עליו להוסיף ולהכביר בריבוי האכילה והשתייה."

שיחת פתיחה אחרי קריאה

- האם השתתפתם בעדלאידע? אם כן - ספרו מה היה מיוחד בה.

- בטקסט מסופר על ההצעות השונות שהוצעו לתהלוכה ועל הפירושים השונים למצוות השתייה. איזה פרט בלט לעיניכם ומדוע?

*110*

שמות התהלוכה

1. "התהלוכה ההיתולית בחג פורים נקראה בעבר קרנבל, אך בשנת 1932 הוכרז על מתן שם עברי חדש לתהלוכת החג".

- אילו שמות הוצעו?

- מה היה מקור כל שם?

פירושים למצוות השתייה בפורים

2. מפרשים שונים ניסו להבין את מצוות השתייה בפורים. מה הם ניסו להבין לגבי מצוות השתייה?

--

--

3. - מהם שני הניסים על פי פירוש ראשון?

- מה מבטא את מידת השכרות הרצויה על פי הפירוש הראשון?

- מהי מידת השכרות על פי הפירוש השני?

4. שלושה ניסים קרו על פי הפירוש השלישי.

הראשון - הריגת המן ותלייתו.

השני - הצלחת מרדכי ששמר על מצוות התורה ומונה למשנה למלך אחשורוש. השלישי - הצלת עם ישראל.

- מהם הניסים הקשורים ל"ארור המן" ומהם הניסים הקשורים ל"ברוך מרדכי"?

- מה החשיבות בהבחנה זו, על פי הכתוב?

מילים

5. לפניכם מילים דומות אבל שונות:

מצעד, תהלוכה, משט, מפגן, מטס, מצנח, פורימון, עדלאידע

- מה המשמעות של כל מילה, לדעתכם?

- מהו הדמיון בין המילים?

*111*

ניבים ומטבעות-לשון ממגילת אסתר

ניבים ומטבעות לשון רבים צמחו מתוך המקורות. הם צמחו על רקע סיפור, אירוע או הקשר מסוים בתקופה אחרת. חלקם ממשיכים להתקיים גם לאחר שרקע זה נעלם. דוגמאות בנות-זמננו לכך הם הביטויים ומטבעות הלשון הבאים, שמקורם במגילת אסתר.

*112*

שוחחו ביניכם:

נסו להבין ולשער מה מיוחד בניבים ובמטבעות לשון אלה, שנשתמרו עד היום.

הסמל המסתתר

1. בכל אחד מהניבים ומטבעות הלשון מסתתר סמל. לדוגמה:

במטבע הלשון עד דלא ידע מסתתר הסמל ידע. המילה ידע מתקשרת למילים: הצלחה, העזה, קליטה, הבנה, שכל. איזה סמל מסתתר בכל אחד ממטבעות הלשון והניבים הבאים?

- ביקש על נפשו --

- כיד- המלך --

- כלתה אליו הרעה --

- מלאו לבו --

- נדדה שנתו --

- בערה חמתו --

2. חברו משפטים לשלושה מהניבים/מטבעות הלשון ברשימה.

3. מצאו ניבים נוספים שיש בהם מילה עם אחד מהסמלים שמצאתם (בפעילות 1).

לדוגמה: בביטוי 'עד דלא ידע' מסתתר הסמל 'ידע'.

ניבים נוספים עם המילה:

אחד מי 'יודע', אינו 'יודע' בין ימינו לשמאלו, אינו 'יודע' צורת אות, 'יודע' ספר, 'יודע' נגן.

היעזרו בספרי ניבונים שברשותכם, במילונים (ניבים וביטויים מופיעים בסוף הערך) או באתרים שונים.

- מה המשותף לכל הניבים שמצאתם (חוץ ממילת הסמל)?

משימת בחירה

חברו סיפור קצר שמכיל את כל המילים מקבוצת הניבים שיצרתם.

*113*

אולי אני אהיה מלכה

*113*

מאת: לאה נאור

לאה נאור היא פזמונאית, סופרת, מתרגמת ועוד, נולדה בהרצליה בשנת 1935.

נאור פרסמה ספרי סיפורים ושירים לילדים, וגם כתבה תסריטים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "קרוסלה" ו"הבית של פיסטוק". לאה נאור תרגמה ספרים רבים לילדים, ביניהם סדרת ספריו של דוקטור סוס ובראשם "חתול תעלול", שזיכו אותה בפרס אנדרסן הבינלאומי לתרגומי מופת לילדים.

אולי אני אהיה מלכה? אני אהיה מלכה.

אפילו רק ליום אחד, אפילו רק דקה,

אני אלבש שמלת מלכות יפה ועדינה,

יהיה לי כתר מזהב, שרביט ומדינה,

וכל אזרח ואזרחית, כל ילד וילדה

יגידו לי הוד מלכותה, יקודו לי קידה,

הם יעריצו רק אותי כל היום כלו,

אולי אני אהיה מלכה? אולי בעצם לא?

מה אני אהיה? אני כל כך נרגשת.

אז מה אני עושה? אז מה אני לובשת?

אני רוצה להיות בערך כל היום

כזאת שאף אחד עוד לא היה בשום מקום.

*114*

אולי אני אהיה קוסם. קוסם זה נהדר

אני אשלוף מן השרוול מטפחת או אוצר,

יש לי קלפים מאולפים ושתי שורות כיסים,

יש לי מילת קסמים סודית, וכובע עם פסים.

ואם קורה שלפעמים הקסם לא כל כך...

זה רק פורים. מה זה חשוב מצלח או לא מצלח?

אולי כדאי, במקום קוסם, להיות יונת שלום?

אולי דוור? אולי דיג? אוף! מה אהיה היום?

מה אני אהיה? אני כל כך נרגש.

אז מה אני עושה? אז מה אני אלבש?

אני רוצה להיות בערך כל היום

כזה שאף אחד עוד לא היה בשום מקום

אני רוצה להיות ליצן, אני אהיה ליצן.

אני ארקוד לי כל היום רוכב לי על ענן.

יהיה לי פה צוחק תמיד, צבוע באדום.

מי שיראה אותי יגיד: תראו, ליצן איום.

גם כל בלון יהיה ליצן, גם כל העננים,

כלנו עוד נתחפש לחבר ליצנים.

אני רוצה להיות ליצן, אולי ליצן עצוב?

או שאולי אהיה רקדן... ענן... או... לא חשוב.

מה אני אהיה? אני כל כך נרגש.

אז מה אני עושה? אז מה אני אלבש?

אני רוצה להיות בערך כל היום

כזה שאף אחד עוד לא היה בשום מקום.

*115*

אני בכלל לא מתחפש. מה יש להתחפש?

אני נשאר אני עצמי, כי זהו מה שיש.

כולם יהיו מחופשים לכל מיני דברים,

אני נשאר אני עצמי, נו, מה אתם אומרים?

אולי בכל זאת אתחפש למלך או מוקיון?

אולי חיל? אולי דייל? אח, .יש לי רעיון:

אני אהיה... אני אהיה... לא אספר לכם.

חכו רק רגע, עוד מעט תראו בעצמכם.

מה אני אהיה? אני כל כך נרגש.

אז מה אני עושה? אז מה אני אלבש?

אני רוצה להיות בערך כל היום,

כזה שאף אחד עוד לא היה בשום מקום.

שיחת פתיחה אחרי קריאה

הילדים הדוברים בשיר מתלבטים למה יתחפשו בפורים. האם גם לכם לפעמים קשה להחליט למה להתחפש? ספרו על כך.

מדוע, לדעתכם, קשה לפעמים להחליט למה להתחפש?

השיר שקראתם מתאר את ההתרגשות של הילדים לפני פורים, את המחשבות ואת המשאלות שלהם באשר לתחפושת שיבחרו.

- אילו ציפיות יש לכם כאשר אתם מתחפשים? העזרו במאגר האפשרויות:

לקבל פרס, לבדר את החברים, לגרום לכך שלא יזהו מי אתם, לשמח את עצמכם, לשמח את החברים,לעשות משהו שבימים רגילים אין לכם אומץ לעשות

*116*

קראו שוב את השיר בעיון לפני שתעבדו על המשימות.

למה מתחפשים?

1. השיר מתחלק לארבעה בתים.

- כתבו למה הילדים הדוברים בשיר מתכננים להתחפש בכל בית.

- בבית הראשון הילדה רוצה --

- בבית השני הילד רוצה --

- בבית השלישי הילד רוצה --

- בבית הרביעי הילד רוצה להתחפש ל --

מה יקרה בכל תחפושת

2. - מה מדמיינת הילדה על הדברים שמלכה יכולה להשיג?

- מה יכול קוסם לעשות, לפי דמיונו של הילד בשיר?

- מה יכול ליצן לעשות, לפי דמיונו של הילד בשיר?

- איזה אופי יש לכל לילד וילדה בשיר - לפי המחשבות שלהם על התחפושת שיבחרו, ועל מה שיקרה להם כשיתחפשו?

הפזמון החוזר

3. בפזמון החוזר אומרים הילדים בשיר: "אני רוצה להיות בערך כל היום כזה שאף אחד עוד לא היה בשום מקום".

מה אתם מבינים מכך, למה הם מתכוונים?

להתחפש לעצמי

4. בבית הרביעי אומר הילד: "אני רוצה להתחפש לעצמי".

כתבו מהי, לפי הבנתכם, המשמעות של "להתחפש לעצמי" בשיר - למה הילד מתכוון?

*117*

שיחה על הקשר בין המבנה והתוכן

מבנה השיר

השיר בנוי מארבעה בתים מחורזים.

כל בית כולל שמונה שורות, וארבע שורות לסיום שהן מעין פזמון חוזר.

זהו מבנה שלם, סגור ומסודר, עם חזרה קבועה בכל בית.

5. חשבו ודונו: מה יכול להיות הקשר בין תוכן השיר לבין מבנה השיר, שהוא נוקשה, קבוע, מסודר וחוזר על עצמו?

לשון

6. הדוברים בשיר מתארים מה יהיה בעתיד.

- העתיקו מהשיר רק את הפעלים בזמן עתיד.

- מה משותף לכל הפעלים שמצאתם?

- מתי נוספת א' בתחילת הפועל ומתי נוספת י' לתחילת הפועל?

חברו כלל.

היעזרו באותיות המודגשות מתוך הבית הראשון:

אולי אני אהיה מלכה? אני אהיה מלכה.

אפילו רק ליום אחד, אפילו רק דקה,

אני אלבש שמלת מלכות יפה ועדינה,

יהיה לי כתר מזהב, שרביט ומדינה

משימת בחירה

- הכינו איורים לתחפושות הנזכרות בשיר: מלכה, ליצן או קוסם ועוד. היצמדו לאווירה ולטקסט הכתוב.

- הכינו ואיירו רשימת אביזרים לכל דמות.

- כתבו טקסט קצר שבו כל דמות שהתחפשה תציג את עצמה.

*118*

ישיבתה הראשונה של הכנסת נערכה בבניין הסוכנות בירושלים, בט"ו בשבט, חג האילנות, תש"ט, 14 בפברואר 1949 - חג האילנות. לכבוד יום הולדתה של כנסת ישראל, כדאי שתלמדו מהי דמוקרטיה, במה היא שונה מדיקטטורה וכן כמה עובדות על כנסת ישראל.

מדריך (חלקי) לסוגי משטרים בעולם

*118*

כתבה: מיכל הניג-טולדנו

משטר הוא האופן שבו השלטון במדינה מופעל. על פי הדרך שבה הגיע השליט לשלטון במדינה אפשר לזהות את אופיו של השלטון.

בעולם קיימים כמה וכמה סוגי משטרים, כשהבולטים בהם הם דמוקרטיה ודיקטטורה. במה הם נבדלים? ביחס אל האזרח, באופן השליטה, בצורה שבה נבחר המנהיג, במידת המעורבות של האזרחים בשלטון ובמידת החופש שלהם.

דמוקרטיה

דמוקרטיה: "שלטון העם".

מיוונית: דמוס - עם, קרטיה - שלטון.

המשטר הדמוקרטי מאפשר לכל אזרח להשפיע על המדינה.

כל אזרח במדינה דמוקרטית רשאי:

א. לבחור בבחירות חופשיות את השליט של המדינה. ב. לפקח על מי שנבחר.

במשטר דמוקרטי מקפידים על הפרדה בין שלוש רשויות השלטון: הרשות המחוקקת - הפרלמנט שמחוקק את החוקים, הרשות המבצעת - הממשלה, שמוציאה אל הפועל את קווי המדיניות ומיישמת את החוקים (מבצעת חוקים שהיו בגדר תוכנית או רעיון), והרשות השופטת - בתי המשפט, שדנים ושופטים בסכסוכים על-פי החוקים הקיימים. המשטר הדמוקרטי שואף להשיג שוויון זכויות בין בני האדם. משטר זה שומר על חירויותיו של האדם ומכבדן (ראו: חירויות האדם בהמשך).

דמוקרטיזציה: מעבר ממשטר שאינו דמוקרטי למשטר דמוקרטי. תהליך כזה מתרחש במדינות שאין בהן עדיין משטר דמוקרטי, אך הן נמצאות בתהליך של שינוי, איטי או ממושך, לקראת הנהגת שלטון דמוקרטי.

מדינות דמוקרטיות: פולין, יפן, מקסיקו, יוון, קנדה, צ'כיה, צרפת, ברזיל, אוסטרליה, אנגליה

*119*

דיקטטורה

דיקטטורה: רודנות

במשטר דיקטטורי, כל סמכויות השלטון נמצאות בידי השליט או מפלגה אחת ויחידה, ולא חלה עליהם כל הגבלה. אין הפרדה בין רשויות השלטון: הרשות המחוקקת, הממשלה, כוחות הצבא והמשטרה וגם בתי המשפט - כולם סרים למרות השליט (או לקבוצת הכוח השלטת במדינה).

בדרך כלל הרודן תופס את השלטון בכוח הזרוע, ולרוב הוא משליט במדינה שלטון של עריצות. משטר רודני כופה את עצמו על האזרח ומתערב במידה רבה ביותר בכל תחום מתחומי חייו. המשטר שולט על כל אמצעי התקשורת. הוא בעליהם היחידי, ולפיכך הוא שקובע את המידע הנמסר דרכם.

במדינה רודנית אין חירויות ולא זכויות. אין לאזרחים אפשרות להשפיע על השלטון.

מדינות ששרר בהן משטר רודני בתקופת מלחמת העולם השנייה:

ספרד, גרמניה, רוסיה, איטליה.

מדינות שיש בהן כיום משטר רודני:

איראן, סין, צפון קוריאה, פקיסטן.

פרלמנט: בית הנבחרים

מצרפתית: פארלה (לדבר)

הפרלמנט הוא בית הנבחרים, שתפקידו לייצג את רצון העם בקבלת ההחלטות ובחקיקת החוקים. לפיכך יושבים בו כלל נציגי העם - בני דתות, מעמדות, דעות ואזורים שונים במדינה. תפקיד הנציגים לשמש פה לבוחריהם ולייצג את עניינם. לכל מדינה דמוקרטית יש בית נבחרים משלה, למשל: לישראל - הכנסת, לצרפת - האספה הלאומית, לארצות-הברית - הקונגרס ולבריטניה (המכונה גם "אם הדמוקרטיות") - פרלמנט.

תמונה 1- בית הנבחרים של בריטניה תמונה 2- הפרלמנט האירופי

(בספר שתי תמונות:)

תמונה 1 - בית הנבחרים של בריטניה

תמונה 2 - הפרלמנט האירופי

*120*

הדמוקרטיה הישראלית

המשטר הדמוקרטי בישראל הוא תופעה יוצאת דופן במזרח התיכון - האזור שבו אנו חיים. ישראל מוקפת מדינות ערביות שאין בהן משטר דמוקרטי. כמו בכל משטר דמוקרטי, בישראל קיימות שלוש רשויות: הרשות המחוקקת - הכנסת, הרשות המבצעת - הממשלה, הרשות השופטת - בתי המשפט. כל רשות בודקת, מאזנת ומפקחת על הרשויות האחרות.

הממשלה נשענת על רוב בכנסת, רוב שמעניק לה את אמונו ואת הסמכות (הרשות והכוח) לשלוט. הכנסת יכולה להביע ביקורת על הממשלה על ידי הצבעת אי-אמון. הצבעה כזאת יכולה להפיל את הממשלה אם יש בה רוב, כלומר, אם 61 חברי כנסת מצביעים נגד הממשלה.

בכל ארבע שנים נערכות בחירות חשאיות, ובהן יכול כל אזרח לבחור את המפלגה שבה הוא תומך ומאמין.

בישראל נחקקו שני חוקי יסוד הנחשבים להישגים החשובים של הדמוקרטיה בישראל: חוק יסוד - כבוד האדם וחירותו

חוק יסוד - חופש העיסוק אם הכנסת מחוקקת חוקים חדשים שסותרים את חוקי היסוד האלה ופוגעים בהם, מותר לבית המשפט לבטל אותם.

תמונה של אנשים צועדים בהפגנה נגד מדיניות השלטון הבריטי כלפי יהודים בארץ ישראל 1946

(בספר תמונה:) הפגנה נגד מדיניות השלטון הבריטי כלפי היהודים בארץ-ישראל, 1946

חוק יסוד - כבוד האדם וחירותו נחקק ב-17 במארס 1992, והוא קובע כך:

לכל אדם יש זכות להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.

לכל אדם יש זכות להגנה על רכושו.

לכל אדם יש זכות להגנה על פרטיותו.

לכל אדם יש זכות להגנה על חירותו.

חשיבותו של חוק זה היא בהגנה שהוא נותן למיעוטים ולחלשים בחברה, במיוחד כאשר הרוב רוצה להתעלם מן הזכויות שלהם.

חוק יסוד - חופש העיסוק קובע כי זכותו של כל אדם לעסוק בכל מקצוע שיבחר.

*121*

חירויות האדם: זכותו של כל אדם לחיות את חייו בחופש ובכבוד. זכות זו מקיפה כל מיני חירויות, לדוגמה: חופש הביטוי, חופש הדת, חופש התנועה ממקום למקום, חופש העיסוק, החופש להתאגד, הזכות לבחור ולהיבחר לשלטון והזכות להיות בעל רכוש.

לחופש הביטוי יש מעמד מיוחד וחשיבות עליונה בין חירויות האדם, מפני שהוא מאפשר לחשוף פגיעות בכל שאר החירויות וגם להביע מחאה נגד פגיעות אלה.

תמונה של אנשים בהפגנה במדריד, ספרד, 2012

(בספר תמונה:)

הפגנה במדריד, ספרד, 2012.

מערכת המשפט בישראל

אחד מהישגיה הגדולים של הדמוקרטיה בישראל הוא קיומה של רשות שופטת עצמאית ביותר. בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, נשענים על אנשי משפט מקצועיים שאינם תלויים בכוחות פוליטיים. בבתי המשפט פועלים למען דין צדק ולטובת כל האזרחים, ולכן האזרחים נותנים בהם אמון. על כך זוכה ישראל להערכה בעולם כולו.

1. על פי המידע שקראתם, סמנו ליד כל אחד מן ההיגדים שלהלן "נכון" או "לא נכון".

- צורת המשטר בישראל לא השתנתה מאז ימי המקרא. נכון / לא נכון

- במדינה הדמוקרטית זכויות האזרח ממומשות. נכון / לא נכון

- במשטר הדמוקרטי יש הפרדה בין שלוש רשויות השלטון. נכון / לא נכון

- גרמניה הייתה ונשארה (נכון להיום) מדינה רודנית. נכון / לא נכון

- לכל מדינה דמוקרטית יש פרלמנט. נכון / לא נכון

- כשרודן מת במדינה דיקטטורית, הרודן הבא נבחר בבחירות חופשיות. נכון / לא נכון

- חופש הביטוי הוא מסימניו של משטר דמוקרטי. נכון / לא נכון

- ראש הממשלה במשטר הדמוקרטי לא יכול לפעול ככל העולה על רוחו. נכון / לא נכון

- הממשלה תמשיך להיות בשלטון גם אם לא יהיה לה רוב בכנסת. נכון / לא נכון.

- אפשר לחוקק חוק המונע מאדם חופש ביטוי. נכון / לא נכון

- בחרו שניים מן ההיגדים שסימנתם בסעיף הקודם, והוסיפו להם הסבר קצר. התבססו על המידע שבמדריך וגם על דוגמאות מתוך הידע האישי שלכם.

*122*

במשטר דיקטטורי

2. תמונות הקומיקס שלפניכם מתייחסות למתרחש במשטר דיקטטורי. השלימו את בועיות הדיבור ואת ענני המחשבה שבתמונות הקומיקס. לפני כן חשבו: האם דבריהן של הדמויות (בבועיות הדיבור) תואמים את מחשבותיהן (בענני המחשבה)?

הציגו לפני הכיתה את הקומיקס הגמור.

קומיקס חלקי שיש להשלים את בועות המחשבה והדיבור. מראיינים מועמד בחירות בטלוויזיה ומה תגובת האנשים לדברי המועמד

(בספר קומיקס, היעזרו במנחה)

נואם:

(ענן מחשבה:) --

(בועית דיבור:) אני מבטיח מחשב לכל ילד!

מראיין:

(בועית דיבור:) מה אתה רוצה לאחל לשליט שלך?

איש:

(בועית דיבור:) --

(ענן מחשבה:) --

אנשים בקהל:

(בועית דיבור:) אני מובטל כבר חצי שנה!!!

(ענן מחשבה:) --

(בועית דיבור:) --

בועית דיבור:) --

(ענן מחשבה:) זה מה שכולם אומרים לפני בחירות!

*123*

על דמוקרטיות ודיקטטורות בעולם

את המידע המבוקש חפשו במקורות המידע:

מפות מדיניות ובאינטרנט (על פי שם המדינה).

המלצה לצפות בסרט "הדיקטטור הגדול" של צ'רלי צ'פלין.

תמונה מתוך סרטו של צ'ארלי צ'פלין "הדיקטטור הגדול". רואים את צ'ארלי צ'פלין בלבוש צבאי יושב על השולחן ומחזיק את כדור הארץ בידו האחת

(בספר תמונה:) "הדיקטטור הגדול", צ'רלי צ'פלין, 1940

*124*

עשרה מי יודע

*124*

כנסת ישראל היום ואז

1. המקור של השם "כנסת ישראל" הוא "כנסת הגדולה". זהו המוסד העליון של חכמי ישראל אשר התכנס בירושלים לפני כ-2,500 שנה, לאחר שגולי בבל שבו לציון.

2. הכנסת היא הרשות המחוקקת, ולה בלבד יש סמכות לחוקק חוקים במדינת ישראל.

3. הכנסת נוסדה בט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949, בעקבות הבחירות הראשונות שנערכו בארץ לאחר קום המדינה.

4. מספר חברי הכנסת הוא 120 - כמספר חברי "כנסת הגדולה".

5. לכל קבוצה של אזרחים במדינה: בני מיעוטים (ערבים, דרוזים, צ'רקסים), חרדים, קשישים, נשים ועוד יש זכות להתארגן במפלגות שנציגיהן מייצגים אזרחים.

6. חברי הכנסת נבחרים בבחירות חופשיות אחת לארבע שנים (אלא אם כן נופלת הממשלה לפני תום התקופה), ולכן הכנסת נקראת גם 'בית הנבחרים'.

7. תפקידה של הכנסת גם לפקח שהממשלה (הרשות המבצעת) ובתי המשפט (הרשות השופטת) ידאגו לביצוע תקין של החוקים.

8. העבודה העיקרית של הכנסת נעשית בוועדות לנושאים שונים: ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת החוץ והביטחון וועדות חשובות נוספות.

9. סמוך למשכן הכנסת בירושלים שוכנים מבני שלטון נוספים: חלק ממשרדי הממשלה ובית המשפט העליון.

10. ערוץ 99, ערוץ הכנסת, מאפשר לכל אזרח בישראל לצפות בזמן אמת בדיוני הכנסת, ולוודא שנציגיהם בה אכן עושים את מלאכתם.

*125*

הכנסת כיום, כנסת הגדולה אז

כנסת גדולה - המוסד העליון של הנביאים וחכמי ישראל בתקופת בית המקדש השני. הם קבעו סדרים ותקנות בכל ענייני החיים הדתיים: העמידו שופטים, קבעו סדרי תפילות ופירשו את התורה. זמן פועלם - מתקופת עזרא ונחמיה עד ימי שמעון הצדיק.

דוגמאות להלכות שקבעו:

- אמר רבי שמואל ב"ר נחמני בשם ר' יונתן:

שמונים וחמישה זקנים, ומהם שלושים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה (על חידוש ימי הפורים וקבלת מגילת אסתר בין הכתובים). לא זזו משם נושאים ונותנים בדבר, עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתנ"ך. (תלמוד ירושלמי, מגילה ע', ע"ד)

- אמר ר' ירמיה: מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת (תפילת שמונה-עשרה)

(תלמוד ירושלמי, ברכות ד', ע"ד, ע"י, תלמוד בבלי, מגילה, י"ז)

- משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה.

(משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה א')

תמונה 1- בית פרומין בירושלים, מושב הכנסת מ1950 עד 1966 תמונה 2- כנסת ישראל בירושלים כיום תמונה 3- " שאלי שלום ירושלים". קיר המליאה

(בספר שלושה תצלומים)

התצלומים באדיבות ארכיון הכנסת

תצלום 1: בית פרומין בירושלים, מושב הכנסת מ- 1950 עד 1966. צילם: באב הרץ.

תצלום 2: כנסת ישראל בירושלים.

תצלום 3: " שאלי שלום ירושלים". קיר המליאה. דני קרוון.

*126*

1. הטקסט "עשרה מי יודע? - כנסת ישראל" מכיל רשימה של עובדות. כל עובדה מתמקדת בעניין אחר הקשור בכנסת.

- קראו בעיון כל עובדה, וחשבו באיזה עניין היא מתמקדת.

- רשמו את המילים שאיתרתם בטקסט.

שוחחו ביניכם:

2. אחד החוקים הראשונים שחוקקה הכנסת מייד לאחר קום המדינה היה "חוק לימוד חובה", ששמו המוכר יותר הוא "חוק חינוך חובה" (בינתיים החוק תוקן והורחב).

החוק קובע שכל ילד חייב להיות במסגרת חינוכית (גן ילדים או בית ספר). החינוך ניתן חינם, במוסד חינוכי מוכר.

חוק חינוך חובה חל מגיל 3 ועד סיום כיתה י"ב.

- האם, לדעתכם, זהו חוק חשוב? נמקו.

- מה דעתכם -

מה דומה ומשותף בין תפקידם של אנשי כנסת הגדולה בעבר לבין תפקידיהם של חברי הכנסת בהווה?

*127*

לומדים לכתוב הסברים

3. - עליכם לבחור בהיגד אחד מתוך הרשימה על כנסת ישראל (אחד מי יודע?)

בכתיבת הסבר תצטרכו לכתוב פירוש מורחב ומפורט במילים שלכם. לצורך כך:

היעזרו במקורות מידע: אתר הכנסת ואתרים נוספים.

- חשבו על ארגון ההסבר שלכם: מהו המידע העיקרי ומהו המידע המשלים בהסבר שלכם?

באפשרותכם לכתוב במבנה של שאלה ותשובה מורחבת, או שאלות ותשובות. שבצו מילות הסבר כגון: כלומר, במילים אחרות, זאת אומרת; מילים של הדגמה: כמו, לדוגמה, למשל, כגון.

- שכתוב הטקסט - קראו את הטקסט פעמיים. פעם אחת קראו אותו מזווית הראייה של הכותב (כלומר, שלכם), ופעם שנייה - מזווית הראייה של הקורא (כלומר, של מי שבחר לקרוא אותו).

במתן הסברים חשוב להשתמש במילון לצורך מציאת מילים נרדפות המתאימות לנושא ההסבר.

לדוגמה: בבואנו להסביר מה זה חוק, נשתמש גם במילים נרדפות למילה 'חוק' כגון: הוראה, תקנה, הלכה, כלל.

התשובות למילות השאלה המודגשות יסייעו לכם בכתיבת הסבר להיגד שבחרתם: כיצד? מדוע? למה? באילו מצבים? איך?

היגד לדוגמה: הכנסת היא הרשות המחוקקת, ולה בלבד יש סמכות לחוקק חוקים במדינת ישראל (היגד 1).

מדוע לכנסת בלבד יש סמכות לחוקק חוקים?

איך מחוקקת הכנסת חוקים?

כיצד מתבצע התהליך לחקיקת חוקים בכנסת?

מדוע הכנסת מחוקקת חוקים?

מתי ובאילו מצבים הכנסת מחוקקת חוקים?

לשון

4. לפניכם מילים נרדפות מתוך המילון למילה כנס.

מאגר מילים: התלקטות, התקהלות, התכנסות, התאספות, התקבצות, התרכזות, היקהלות, התגודדות, האספות, פגש, הועדות, פגישה, ויעוד, מפגש, התועדות, כינוס, ועידה, קונגרס, עצרת, אספה, ישיבה, מושב, מליאה, אספה כללית

- אילו מילים נוצרו מהשורש כ-נ-ס?

- הסבירו על פי המילים הנרדפות, מדוע החליטו לקרוא לכנסת בשם זה? (וגם על פי היגד 3 ברשימה).

*128*

משימת בחירה

בפעילות זו אתם מוזמנים לממש את זכותכם הדמוקרטית ולעקוב, באמצעות ערוץ 99, אחר פעילות נציגי העם בשלטון - הלא הם חברי הכנסת.

- צפו בשידורי ערוץ 99 בטלוויזיה במשך שבוע, יום-יום, למשך כרבע שעה לפחות. שימו לב: חלק ממשדרי ערוץ הכנסת מוקדש להרחבת ההשכלה בנושאי השלטון במדינה.

*129*

המשורר חיים נחמן ביאליק נולד ב-י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873. לרגל יום הולדתו מוצגות לפניכם מילים שחידש והמציא.

חידושי הלשון של חיים נחמן ביאליק

*129*

מילים שהמציא וחידש המשורר חיים נחמן ביאליק

הידעתם שהמשורר חיים נחמן ביאליק המציא את המילה אצבעוני?

מי הוא אצבעוני?

אישון קטן, ננס, פצפון בגודל של אצבע, ומכאן שמו אצבעוני.

- קראו קטע מתוך השיר 'אצבעוני' שכתב ביאליק:

מי זה דופק על חלוני?

- "נער קטון אצבעוני!"

- נערי, זעירי, מה-שמך?

מי אביך, מי אמך?

- "אין מולדת לי ושם,

אין לי אב ואין לי אם."

- ומאין תבוא, נער?

- "בא אני משוט ביער."

"כל-הלילה עם הפנס

שומרה לי ולראשי ערה

הגחלילית, יאיר נרה."

תצלום של איש קטן מסתכל מבעד לחלון

(תמונה בספר)

*130*

גם את המילה גחלילית המציא ביאליק - הגחלילית מאירה בלילה כמו פנס לאצבעוני הננס. גחלילית היא חיפושית מאירה, בקצה בטנה יש חומר צהבהב שמקרין אור בלילה. מנין הגיעה לראשו של המשורר המילה גחלילית? אולי מן המילה גחלים, שגם הם דולקים ומאירים?

ביאליק המציא כמה וכמה מילים מקטינות, למשל: זערורי (קטן מאוד), נמלי (בגודל של נמלה), בצלצל (בצל קטן), סמרמר (מסמר קטן מעץ), אזובי (קטן וחסר שורשים כמו אזוב).

המשורר, שהיה לו חוש לצלילים ולמוזיקה, המציא מילים שהצליל שלהן מרמז על פירושן: למשל רשרוש - דבר שמרשרש משמיע קול: ש ש ש ש ש ש, וגם המילה רשרוש משמיעה צליל כזה. הוא המציא גם את המילה צרצר - חרק שמצרצר ומשמיע את קולו בצלילי צר צר צר צר.

ומה פירוש נאמת? זוהי מילה שהמציא ביאליק במשקל מחלות כמו אדמת, נזלת וחצבת. נאמת היא "מחלתו" של הנואם, שנואם ונואם בלי סוף, עד שכולם נרדמים.

ומה פירוש הפועל לאנפף שהמציא ביאליק? פירושו לדבר דרך האף. כאשר אנחנו מצוננים אנחנו מאנפפים.

גם את התואר אוורירי, שפירושו קליל, שקוף כמו אוויר, המציא ביאליק, וממנו בא גם הפועל לאוורר.

נכתב על פי הפרק 'מעט מהרבה - חידושיו של ביאליק' המופיע בספרה של יהודית בסה "עברית בכיף"

*131*

להמציא מילים

- האם שמעתם על אליעזר בן-יהודה, האיש שהמציא מילים רבות? מה אתם יודעים עליו?

- מי יודע מדוע צריך היה להמציא מילים בעברית? מדוע יש צורך להמציא מילים בכלל?

- איזו מילה מן המילים שהמציא ביאליק מוצאת חן בעיניכם, ומדוע?

- האם זכורה לכם מילה שאתם המצאתם כשרק התחלתם לדבר? ספרו מה היא, וכיצד היא התקבלה במשפחה.

לשון

מילים מקטינות

1. ביאליק המשורר המציא מילים מקטינות. כתבו שלוש מילים מקטינות שמסתיימות בצליל און כמו: קטון, חמודון. (באפשרותכם גם להמציא מילים).

קטון

חמודון

הוסיפו מילים מקטינות

--ון

--ון

--ון

- מהן אותיות השורש בכל אחת המילים שכתבתם?

- אילו אותיות נוספו לכל מילה, ובאיזה חלק של המילה?

- מה המשותף לכל האותיות המוספיות?

שימו לב! אל העברית חדרה גם צורת הקטנה מן השפה הרוסית: קטנצי'ק, פיצפונצ'יק, מתוקצ'יק, חמודצ'יק.

*132*

שימו לב! כיום נוצרו מילים נוספות במשקל מחלות, וכולן קשורות בדיבור מוגזם: פטפטת, קשקשת, ברברת.

מילים במשקל של מחלות

2. כתבו מילים נוספות באותו צליל של שמות מחלות - כמו אדמת ונאמת שהמציא ביאליק.

אדמת

הוסיפו מילים במשקל של מחלות:

---ת

---ת

---ת

- מהן אותיות השורש בכל אחת מהמילים שכתבתם?

- אילו אותיות נוספו לכל מילה, ובאיזה חלק של המילה?

- מה המשותף לכל האותיות המוספיות?

- מה המשותף לכל המילים שכתבתם?

קשקשת

- היכן ממוקמות אותיות השורש בכל אחת מקבוצות המילים שכתבתם?

- אילו אותיות נוספו להן ובאיזה חלק?

- מה המשותף לכל קבוצת האותיות המוספיות?

- מה המשותף לכל קבוצת מילים שכתבתם?

3. המציאו מילה משלכם לאצבעוני או לגחלילית של ביאליק. (היעזרו בפירושים שבטקסט).

*133*

כניסת המילים לשימוש בשפה

לפניכם דברים שכתב ביאליק על המילה "רשרש" שהמציא.

קראו אותם:

"הנה הפועל "רשרש" למשל שאני הפושע חידשתי, פשוט בדיתיו (המצאתי) מן הלב. הבלעתיו (הכנסתי אותו) לראשונה באחד מסיפורי שופמן שנערכו על ידי, ומה תמהתי בראותי מקץ שבועיים לצאת המחברת, והנה פשט שימושה של מילה זו כמעט בכל כתבי הסופרים של הזמן ההוא: ברנר, שופמן עצמו ואפילו סוקולוב, במאמר ראשי ב"הצפירה" - בשורה הראשונה ממש. כולם החלו פתאום ברשרוש מרשרשים. על דעת אחד מהם לא עלתה לבדוק אחר מוצאה של מילה זו, והכול סוברים (חושבים) שהיא מילה עתיקה. הגיע הדבר לידי כך שקלוזנר התערב עמי כי ראה מילה זו במדרש או בתלמוד... עוד מעט אתחיל גם אני להאמין כי אכן נמצאת היא באחד המדרשים, גדול כוחה של השפעה. אולם אודה כי אני עצמי נמנעתי מלהשתמש במילה זו שנים רבות אחרי שחידשתיה."

מכתב ב"הדואר", 1920

4. למה הכוונה "כולם החלו פתאום ברשרוש מרשרשים"?

השלימו את המשפט: ביאליק מתפלא...

- שקלוזנר מכיר את המילה רשרש מהמדרש.

- שבמהירות רבה כל כך אימצו סופרים שונים את המילה שהמציא.

- שצליל המילה יפה כל כך והיא אינה מוכרת כלל.

- שהוא המציא מילה כזו שכולם זקוקים לה.

ביאליק חידש מילים על פי משקלים.

משקל - תבנית אחידה של מילים, כמו שמות עצם, פעלים וכד', הבאה לידי ביטוי בניקוד אחיד של אותיות השורש והמוספיות, ובמיקומן של האותיות בתוך המילה.

למשל, במשקל מקצועות כמו נפח, הוא יצר את המילים: טיס רשם פקח (גם "משך" - האיש שמושך את הסירות אל החוף, מילה שלא התקבלה) ובמשקל של מכשירים יצר את המילה מזחלת שהיא כמו מגרדת ומשקפת.

5. כתבו עוד כמה מילים במשקל מקצועות.

*134*

ביאליק יצר גם הלחמים בשפה.

מהו הלחם?

זוהי מילה שנוצרה מחיבור (הלחמה) של שתי מילים כדי ליצור מילה חדשה.

לדוגמה, המילה רמקול בנויה מהמילים: רם + קול

כך למשל המילה גחלילית בנויה מגחלת +לילית (לפני ההמצאה של ביאליק נהגו לקרוא לגחלילית 'גומרת הלילה')

המילה שלדג בנויה משתי מילים: שולה + דגים.

6. כתבו והדגימו עוד הלחמים המוכרים לכם בעברית כגון חיזר, חידק ועוד. הסבירו ממה מורכב כל הלחם.

ביאליק יצר מילים שמחקות צלילים, כמו המילה רשרש.

תסס - קול תסיסה;

פרר - קול התפפוררות;

תור תור תור - קול היונה כשהיא יוצאת לתור אחרי גרעינים;

טו טו טו - חיקוי של צופר, וכן קולו של השופר.

7. כתבו מילים נוספות המחקות צלילים.

*135*

"אין הברכה שורה אלא במעשי ידיו של אדם"

(תוספתא, ברכות פ"ו)

רעיונות להכנת שלט משפחתי לדלת הכניסה

כאן גרה המשפחה שלי

*135*

כתבה ויצרה: תלמה שולץ

שלט לחדר עליו כתוב "בלי הפתעות! זה החדר הפרטי שלי!"

(בספר תמונה של שלט:)

בלי הפתעות! זה החדר הפרטי שלי!

רוב המשפחות מציינות על דלת הכניסה של הבית את שם המשפחה. יש המסתפקים בפיסת נייר פשוטה, יש הקונים בחנויות שלט מעוצב ומפואר, ויש אנשים יצירתיים ומקוריים שמכינים בעצמם את השלט לדלת. אני מבקשת להציע לכם כמה רעיונות להכנת שלט לדלת. אם אחד מהרעיונות ימצא חן בעיניכם, אולי תרצו להחליף את השלט שלכם בשלט שתכינו בעצמכם. אתם יכולים גם ליצור שלט כניסה לחדר בתוך הבית.

לפני שתתחילו בעבודה בדקו את סוג הדלת שעליה תרצו לתלות את השלט, והתייעצו עם ההורים לגבי צורת החיבור של השלט לדלת. אם אפשר לקדוח חורים בדלת ולחבר את השלט בברגים, אל תשכחו לחורר שני חורים מתאימים גם בשלט עצמו. אם אתם מתכוונים להדביק את השלט בדבק מגע או בדבק חם, חשוב שהשלט שתכינו לא יהיה כבד.

אתם תקבעו את גודל השלט הרצוי לכם ואת החומר שממנו תעשו אותו: עץ, קאפה (זהו משטח שעשוי משתי שכבות של קרטון דק, וביניהן מילוי ספוגי. אפשר לקנות אותו בחנויות יצירה), קרטון עבה, חרסינה ואפילו דיסק ישן!

*136*

שלט האוסף

חומרים

משטח לפי בחירתכם. חפצים קטנים שיש ברשותכם (כפתורים, מפתחות, צעצועים של ביצת הפתעה 'קינדר', עפרונות צבעוניים משומשים, חרוזים וכדומה), צבעים (טוש, גואש או אקריליק), דבק פלסטי או דבק חם.

מה עושים?

במרכז המשטח של השלט כתבו את שם המשפחה בצבע בולט. אחר כך הניחו מסביב לאותיות את החפצים שבחרתם. חשוב שתבחרו חפצים מסוג אחד - כפתורים או צעצועים או חרוזים - ושהם יהיו צמודים זה לזה. אם צריך, השאירו בשני צידי השלט מקום ריק מחפצים לשני חורים. השלב הבא הוא שלב ההדבקה של החפצים. תוכלו להדביק אותם בדבק פלסטי או בדבק חם. הרימו כל חפץ לחוד, מרחו עליו דבק או טבלו אותו בדבק, והניחו על השלט.

שלט הדפס טינר

חומרים

משטח מעץ, קאפה או נייר דופלקס או רדיד חמרן (רדיד אלומיניום), אפשר לקנות בחנויות יצירה), טינר וצמר גפן, העתק של תמונת המשפחה שלכם שנעשה במכונת צילום משרדית (לייזר לא הזרקת דיו).

מה עושים?

הרעיון בשלט הזה הוא להעביר למשטח את תמונת המשפחה, זו שצילמתם במכונת צילום. לשם כך הניחו אותו על המשטח כשהוא פונה כלפי מטה. טבלו צמר גפן בטינר ומרחו אותו לאט ובזהירות על גב התצלום, הורידו את התצלום בזהירות מן המשטח ותראו שהתמונה עברה אליו! אם התוצאה לא נראית לכם די טובה, נסו שוב על משטח חדש.

צבעו את השלט בצבעים מתאימים (צבעי עיפרון, צבעי מים, טושים - לפי בחירתכם). כתבו את שם המשפחה - והשלט מוכן.

*137*

שלט תבליט גבס

חומרים

משטח לפי בחירתכם. תחבושות גבס (אפשר לרכוש גליל של תחבושת גבס בכל בית מרקחת, או בחנות יצירה). קערה ובתוכה מים. חתיכות נייר עיתון. צבעי אקריליק, טושים עמידים במים או צבע ומכחול.

מה עושים?

גזרו מגליל התחבושת חתיכות ברוחב של כ-6 ס"מ ובאורך של כ-10 ס"מ כל אחת. תכננו את נושא התבליט לפי גודל השלט: עצים, כבשים, חתול, פרצוף, פרחים ועוד.

גלגלו חתיכות נייר לכדורים, לרצועות או לכל צורה בולטת. הדביקו את כל חלקי הנייר הבולטים על משטח השלט. למשל, אם רוצים צורה של עץ, יוצרים את הגזע מנייר בצורת מקל מגולגל, ואת הענפים והעלים בצורה של כדור. כדי לצפות את השלט טבלו במים כל חתיכה שגזרתם מתחבושת הגבס, והניחו אותה על תבליט הנייר. הקפידו להחליק באצבעותיכם את הגבס, לסגור את החורים ולהניח את החתיכה הבאה כך שחלק ממנה יהיה על החתיכה הקודמת. קפלו את שארית התחבושת והדביקו אותה מעבר לשלט. אם תרצו ליצור מרקמים, תוכלו לכווץ את שכבות התחבושת. השאירו מקום פנוי וחלק לכתיבת שם המשפחה. לאחר שתסיימו לצפות את התבליט הניחו לו להתייבש כמה שעות, ואחר כך צבעו את השלט בצבעי אקריליק. את שם המשפחה כתבו בטושים עמידים במים, או במכחול דק ובצבע.

*138*

שלט חבל כביסה

חומרים

מסגרת שאפשר להכין מארבעה סרגלי עץ דקים (לייסטים) ברוחב 2.5 ס"מ בערך. מתלה משולש, חתיכות עץ: גפרורים, מקלות ארטיק, פרוסות של פקקי שעם, חרוזי עץ קטנים (אפשר לקנות בחנות יצירה שקית של חלקי עץ בצורות שונות: כוכבים, עיגולים, לבבות וכדומה) חוט דייגים, אטבי כביסה קטנטנים, בריסטול צבעוני, דבק נגרים.

מה עושים?

קשרו חוט דייגים (או חוט דק אחר) לאחד הצדדים של המסגרת. השחילו את החוט לתוך החור של אטב כביסה. חזרו על אותה פעולה בצד הנגדי של המסגרת. חוט הדייגים עובר במרכז המסגרת, סביב המסגרת הניחו את כל חלקי העץ. תוכלו לסדר אותם בצורה סימטרית או להניח אותם בתפזורת. לאחר שתהיו מרוצים מן הסידור, מרחו על כל חלק שכבה דקה של דבק מגע והניחו אותו בלחיצה קלה במקומו על המסגרת. לאחר הייבוש אפשר לצבוע ולעטר את המסגרת ואת חלקיה בטושים או בצבע אקריליק. הדביקו את המתלה המשולש במרכז המסגרת מאחור. על מלבן בריסטול כתבו את שם המשפחה, ותלו אותן בעזרת האטבים על חוט הדייגים המתוח במסגרת.

שיחת פתיחה אחרי קריאה

- האם טקסט מצא חן בעיניכם? הסבירו.

- נסו להיזכר אילו שלטים לבית או לחדר אתם מכירים.

- איזה שלט מבין סוגי השלטים שהוצעו מצא חן בעיניכם ביותר?

*139*

מטרת הטקסט

1. השלימו את המשפט. העזרו באפשרויות שלפניכם: הטקטס 'כאן גרה המשפחה שלי' נכתב לצורך:

- תיאור מקום.

- מתן הוראות לביצוע.

- הסבר על משפחות.

- סיפור על משפחת חפץ.

סוגי השלטים

2. מה הם ארבעת סוגי השלטים המוצעים לביצוע בטקסט 'כאן גרה המשפחה שלי'?

שלט שנקרא --

שלט שנקרא --

שלט שנקרא --

שלט שנקרא --

חומרים להכנת שלטים

3. מאילו סוגי חומרים אפשר להכין שלטים?

שימו לב שבתחילה נותנים עצות כלליות שחשוב לדעת ולעשות.

חשוב ש...

השלימו:

- חשוב ש --

- חשוב ש --

איך אפשר לקרוא את הטקסט?

4. שוחחו ביניכם:

- האם נוח לכם לקרוא ולפעול על פי הצורה שבה הטקסט מוצג? כן/לא

- הסבירו את דעתכם.

- אילו טקסטים דומים אתם מכירים?

- איך כתובים הטקסטים שאתם מכירים?

*140*

המבנה של כל טקסט אמור לעזור לנו להבין אותו. טקסט שמכיל הוראות לביצוע צריך לעזור לנו לבצע משימות שונות.

הוא צריך לכלול בתוכו:

- תיאור כללי של המשימה.

- חומרים שיש להכין.

- שלבים בביצוע המשימה וסדר הפעולות.

רצוי שיהיה בו תרשים או שרטוט שמבהיר את השלבים בביצוע ההוראות.

הוראות לביצוע

5. נהפוך את הטקסט 'כאן גרה משפחה שלי' לטקסט הוראות שקל להבין ממנו כיצד להכין שלט לדלת הבית או החדר. לשם כך, השלימו את ההוראות להכנת שלט שנקרא 'הדפס טינר' לפי השלבים הבאים:

- החומרים להכנת משטח השלט מסוג הדפס טינר הם:

--

או -- או --

- המטלה: להעביר תצלום משפחתי למשטח השלט.

- אופן ביצוע המטלה - השלימו:

1.הניחו -- 2. הורידו -- 3. צבעו --

הוראות להכנת שלט 'תבליט גבס'

כתבו את ההוראות לביצוע שלט מסוג תבליט גבס.

א. העתיקו בצורת רשימה את החומרים שצריך להכין.

ב. מספרו את שלבי ההכנה.

ג. הדגימו בתרשים או בציור את השלט שנוצר.

שימו לב שאת הפעולות באופן ההכנה מתארים בצורת ציווי: כתבו, הניחו, טבלו, הדביקו ועוד.

*141*

משימות לבחירה

- צלמו שלטי דלתות של משפחות, שימו לב מה בחרה כל משפחה לכתוב או לצייר על השלט.

- לפניכם כמה ציורים של שלטים בלי כיתוב. חברו להם כיתוב מדמיונכם.

רובוט מחזיק שלט בידו לוח עם צבעים על ידו ארבעה כפכפים ומתחתם מקום לרשום שדה של פיטריות

(בספר ארבעה ציורים)

ציור של רובוט מחזיק שלט ביד: --

ציור של לוח וחבילת צבעים: --

ציור של ארבעה כפכפים: --

ציור של שדה פטריות: --

- הכינו שלט לדלת לפי בחירתכם מבין ארבעת סוגי השלטים שבטקסט ההפעלה, ובהתאם להוראותיו.

שמות משפחה יהודיים

*141*

מעובד מתוך אתר בית התפוצות.

שמות משפחה קבועים, שעוברים מדור לדור, הם תופעה חדשה יחסית בדברי ימי העם היהודי.

החל מתקופת המקרא ולאורך מאות שנים אחריה, נהגו לצרף את שם האב לשם הפרטי, למשל: דוד בן-ישי (הלא הוא דוד המלך), שמעון בר-יוחאי. אנשים נקראו גם על פי מוצאם או לפי המקום שבו חיו ופעלו, לדוגמה: אוריה החיתי, ר' יוסי הגלילי.

התפנית הגדולה הראשונה בתופעת שמות המשפחה חלה לאחר גירוש ספרד (בשנת 1492). מרבית שמות המשפחה הספרדיים נקבעו כבר אז, והיה להם תפקיד חשוב: שם המשפחה היה אמצעי לשימור של הזהות הקהילתית היהודית.

כ-300 שנה מאוחר יותר, בין השנים 1787 לעשור שהחל בשנת 1830, החלו גם יהודי אשכנז (יהודי גרמניה) ומזרח-אירופה לאמץ לעצמם שם משפחה. אחת הסיבות לכך הייתה צו של השלטונות, שהחלו לפקוד ולרשום את היהודים החיים בשטחם.

הסטוריה משפחתית - הידעתם ששם המשפחה יוכל לסייע לכם להתחקות אחר תולדות המשפחה שלכם? שמות המשפחה היהודיים שייכים,ברובם, לקבוצת שם מסוימת. לכל קבוצה יש משמעות מזהה - ויש לא מעט קבוצות שם. לדוגמה, ארבע מתוך קבוצות השם העיקריות:

*142*

קבוצות של שמות משפחה

קבוצת שם המשפחה: שמות של אב או של סב קדום במשפחה, שהפכו לשמות משפחה

שמות משפחה לדוגמה: אברהמי, אברמוביץ', אברמוב.

הסבר קצר: שם המשפחה מכיל את השם הפרטי הבסיסי (אברהם), בצירוף תחילית או סופית בלשון שפת המקום. משמעות הסופית היא "בנו של" או "שייך ל..."

קבוצת שם המשפחה: שושלת יוחסין מכובדת

שמות משפחה לדוגמה: קוגן, לויטס, זליכה

הסבר קצר: קוגן (כהן) - מצאצאי אהרון, הכהן הגדול הראשון, שהיה אחיו של משה רבנו. לויטס (לוי) מצאצאי בני שבט לוי, אשר סייעו בעבודת ה' בבית המקדש. זליכה - גם הם ממשפחת הכהנים. זליכה = ראשי תיבות של: זכר לכהן הגדול

קבוצת שם המשפחה: מקום גיאוגרפי

שמות משפחה לדוגמה: אנקונינה, המבורגר, בן-שושן

הסבר קצר: מגוון שמות על פי המקומות הגיאוגרפיים שבהם התגוררו אותם אנשים משקף את נדודי עם ישראל בתפוצות הגולה. לשם המקום נהגו להוסיף צליל אופייני לשפת המקום.

אנקונינה - מהעיר אנקונה, איטליה.

המבורגר - מהמבורג, גרמניה.

בן-שושן - מהעיר שושן, פרס (איראן).

קבוצת שם המשפחה: עיסוק / מקצוע

שמות משפחה לדוגמא: בייקר, בוקובזה, הנדלר, תג'ר

הסבר קצר: שם המשפחה מבוסס ומעיד על מקצועו של אב קדום במשפחה. בייקר = אופה (בשפה הגרמנית)

בוקובזה = אופה (חובז = לחם, בערבית)

הנדלר = סוחר (בשפה הגרמנית)

תג'ר = סוחר (בשפה הערבית)

מקורות:

אתר בית התפוצות + שמות משפחה, מצגת, העורך: אריה בלסיאנו

תחקיר כיתתי ואישי

1. - ערכו רשימת שמות משפתה של תלמידי הכיתה.

- שוחחו ביניכם: מיינו את שמות המשפחה שלכם לקבוצות שם בהתאם לארבע הקבוצות.

- צפו במצגת שמות משפחה שבאתר בית התפוצות וגלו קבוצות נוספות.

- הציגו את המידע על קבוצות שם המשפחה והקבוצות הנוספות שמצאתם.

- חקרו את משמעות שם המשפחה שלכם.

- תלמידים שירצו יוכלו לשתף את הכיתה בסיפוריהם.

*143*

22 בדצמבר מכונה יום ההיפוך החורפי (או יום ההיפוך הדרומי). בתאריך זה - בחצי הכדור הצפוני מתחיל החורף, היום הוא הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר בשנה.

עולם קפוא

*143*

מאת: מור גרינשטיין

עצמו את העיניים ונסו לדמיין עולם אחר מהעולם שאנו חיים בו כיום. דמיינו עולם שאת רובו מכסה מעטה לבן של קרח. עולם שבו קר עד כדי כך שאתם צריכים לכסות את גופכם בכמה שכבות של בגדים, כדי שלא תיפגעו מהקור שחודר אל כל עצמותיכם. דמיינו עולם שבו כדי למצוא אוכל, אתם צריכים לחפור עמוק בתוך השלג. העולם שאותו תיארנו כעת מזכיר מאוד את תקופות הקרח שפקדו בעבר את כדור הארץ שלנו. כדור הארץ אמנם מכונה כיום בשם "הכוכב הכחול", שם שניתן לו מכיוון ששני שלישים ממנו מכוסים במים, אך בכמה תקופות בעברו היה כדור הארץ מכוסה בשכבה עבה של קרח ושלג, ואז הוא היה בעצם "העולם הלבן". אם אתם רוצים לגלות למה, קראו את הקטע הבא.

תקופות הקרח

בכדור הארץ שלנו היו כמה תקופות קרח. כל אחת מהן נמשכה עשרות אלפי שנים ולעתים אף מיליוני שנים. האחרונה שבהן הסתיימה לפני כעשרת אלפים שנה. אבל, כדור הארץ לא היה מכוסה לחלוטין בקרח, אלא רק בחלקו. ברוב רובו של כוכב הלכת שלנו היה פשוט קר יותר וגשום יותר. חוקרים שחקרו את תקופת הקרח מספרים כי הייתה תקופה אחת בלבד שבה כוסה כדור הארץ לחלוטין במעטה של קרח. זה קרה לפני כ-700 מיליון שנה, כאשר לא היו עדיין חיים מפותחים על פני כדור הארץ.

להערכת החוקרים, הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ הגיעה באותו הזמן למינוס 50 מעלות צלזיוס - טמפרטורה קרה בהרבה מהטמפרטורה במקפיא הביתי שלנו. אפילו בקו המשווה הטמפרטורה ירדה לעתים קרובות מתחת לאפס מעלות צלזיוס, ולכן המים קפאו. חושבים שבתקופה זו התקרר כדור הארץ עד כדי כך שהתכסה כולו בקרח.

ועכשיו ודאי תשאלו כיצד, בעצם, אנו יודעים מה קרה לפני כל כך הרבה שנים, או במילים אחרות: מהן העדויות לכך שהתרחשו תקופות קרח? ובכן, העדויות נחלקות לשלושה תחומים שונים: עדויות גאולוגיות, עדויות פליאונטולוגיות ועדויות כימיות. אנו נסביר על שתי העדויות הראשונות.

עדויות גאולוגיות

הגאולוגיה היא מדע חקר הסלעים, ולכן, עדויות אלו מתבססות על הסלעים שנחשפו על פני כדור הארץ.

*144*

אותם סלעים מספרים על ההיסטוריה של כדור הארץ, ובין השאר - גם על תקופות הקרח. איך? ובכן, על פני הסלעים ניתן למצוא שריטות עמוקות ורחבות, המעידות כי על פני הסלע היה מצוי קרחון גדול. פרט לכך, ניתן למצוא כיום מורנות, שהן הצטברות של בוץ וסלעים שהקרחון גורר אתו כאשר הוא נע. אותן מורנות מעידות על הימצאות קרחונים בעבר. אפילו צורות עמקים מיוחדות עוזרות להעיד על קיומם של קרחונים, שנמצאו בעמקים אלו בעבר. עמק שבחתך רוחב דומה בצורתו לאות האנגלית U נוצר בדרך כלל כתוצאה מסחיפת קרקע וסלעים על ידי קרחון.

עדויות פליאונטולוגיות

הפליאונטולוגיה היא מדע בעלי-החיים הקדומים. בעלי-החיים הללו, או יותר נכון - השרידים שלהם - נמצאים בסלעים בתור מאובנים או שאריות של מאובנים.

לפי סוג המאובנים ותפוצתם על פני כדור הארץ ניתן ללמוד על הטמפרטורה שהייתה קיימת בעולמנו לפני מיליוני שנים. כך, למשל, הדינוזאורים - שלמרביתם היה דם קר והם נאלצו לחיות אך ורק במקומות חמים יחסית - נכחדו ככל הנראה בעקבות פגיעת כוכב בכדור הארץ, שהעלתה כמות גדולה של אבק לאוויר. האבק מנע מאור השמש להגיע לכדור הארץ, ורוב הצמחים מתו. כך נפגעה כל שרשרת המזון, והדינוזאורים הצמחוניים ואחר כך גם אוכלי הבשר פשוט נכחדו. לכן ניתן למצוא מאובני דינוזאורים עד לתקופה מסוימת של כדור הארץ, ולאחריה - אין יותר מאובנים מסוג זה.

עד העידן הבא

כיום, החוקרים אינם יודעים בוודאות מתי, ואם בכלל, תתרחש על פני כדור הארץ תקופת קרח נוספת. פרט לשינויים שעוברים על כדור הארץ התוסף גורם אחד חשוב - האדם המודרני. כיום, בני-האדם פולטים לאטמוספרה כמויות גדולות של גזי חממה, בעיקר כתוצאה משרפת דלקים. גזים אלו מחממים את כדור הארץ ומשנים את האקלים שלו. יש חוקרים הסבורים כי תהליך פליטת הגזים מגביר את קצב המסת הקרחונים, ובכך גורם לעליית מפלס פני הים.

מתוך מגזין גלילאו צעיר.

תמונה של קרחון מהמגזין גלילאו צעיר 2008

(בספר תמונה:) קרחון 2008, צילם: משה ברזון

המדע מנסה לבחון מתי היו תקופות קרח על פני כדור הארץ. לפי התפיסה הדתית, אין לחשב זמנים בהתרחשות הבריאה. העולם נברא על ידי הקדוש ברוך הוא, והבריאה התרחשה לפני ה' אלפים תשע"ו שנים.

*145*

הכותרות בכתבה

1. אחת הדרכים למשוך קוראים היא לתת לטקסט שם מסקרן.

- האם כותרת הכתבה מסקרנת?

הסבירו ונמקו את תשובתכם.

- כותרת הכתבה קשורה בהחלט לנושא של הכתבה, אבל היא רק רומזת עליו. לפעמים, כדי לבאר את הכותרת, מצורפת אליה תת-כותרת שבה נאמר הנושא באופן ישיר.

הוסיפו לכתבה תת-כותרת.

סוגי כותרות בכתבה:

כותרת - שם הכתבה (הכותרת הראשית שלה)

תת-כותרת - חלק משם הכתבה - החלק השני של הכותרת

כותרת משנה - כותרת של פסקה בכתבה

2. מבנה הכתבה "עולם קפוא" מוצג בתבנית של: פתיח, גוף הכתבה, סיום.

הנושאים

- הטמפרטורה בעידן הקרח בחלקי העולם השונים

- מדמיינים חיים בעולם קר וקפוא

- הצפי לעידן הקרח הבא

- המדענים מגלים עדויות על תקופת הקרח על פי בעלי-חיים מאובנים

- המדענים מגלים עדויות על תקופת הקרח על פי הסלעים

שוחחו ביניכם:

- הסבירו את ההיגיון של סידור נושאי הכתבה מבחינת סדר הופעתם.

*146*

מונחים מקצועיים של גיאוגרפיה

3. הכתבה קשורה בעולם התוכן של מדע הגיאוגרפיה ומדעי כדור הארץ. לכן יש בה שימוש נרחב במונחים מקצועיים.

- עזרו לחבר מונחון למונחי הכתבה. ליד כל מונח מקצועי כתבו את הפירוש שלו, לפי ההסבר שניתן בכתבה. אם בכתבה אין הסבר למונח, או שההסבר אינו מספק - גשו לספריה וחפשו את הפירוש בלקסיקון מדעי או במילון למונחים מדעיים.

- אטמוספרה

- גז חממה

- גאולוגיה

- הכוכב הכחול

- מאובן

- כוכב לכת

- דינוזאורים

- עמק U

- פליאונטולוגיה

- תקופת הקרח

4. על פי הכתבה, סמנו בכל אחד מן הסעיפים הבאים "נכון" או "לא נכון".

- עמק שנוצר על ידי קרחון דומה בצורתו לאות האנגלית W. נכון/לא נכון

- רק באחת מתקופות הקרח קפא כדור הארץ כולו וכוסה בקרח. נכון/לא נכון

- תקופת הקרח הבאה תתרחש בעוד כ-10,000 שנה. נכון/לא נכון

- למדע אין שמץ של מושג מדוע נכחדו הדינוזאורים. נכון/לא נכון

- כדור הארץ נקרא גם "הכדור הירוק". נכון/לא נכון

- תקנו את העובדות השגויות.

- חשבו וכתבו: ממה אל מה עוברים בקטעי המעבר בכתבה?

גוף הכתבה

5. מה דעתכם, האם לפני 10,000 שנה צעדו עדיין דינוזאורים על פני כדור הארץ? נמקו את תשובתכם.

*147*

6. בפסקה השנייה של הכתבה מובא המשפט הבא: "...אפילו בקו המשווה הטמפרטורה ירדה לעתים קרובות מתחת לאפס מעלות צלזיוס, ולכן המים קפאו".

- מדוע נפתח המשפט במילה "אפילו"? - מה מלמדת מילה זו על קו המשווה?

- מצאו במפת כדור הארץ או בגלובוס את קו המשווה. מצאו גם את ארץ-ישראל.

- האם סביר להניח שגם בישראל קפאו המים באותה תקופת קרח? נמקו את תשובתכם.

הסיום

7. בפסקת הסיום כתוב ש"האדם המודרני" הוא גורם נוסף התורם לשינויים באקלים של כדור-הארץ.

- מה משמעותה של המילה "מודרני" בהקשר של הכתבה? מה הקשר בין החיים המודרניים לבין שינויי האקלים?

משימת בחירה

סיפור מדע בדיוני מתבסס על נתונים ועובדות מדעיות, ועל סמך החומרים האלה הוא בורא מציאות דמיונית.

- איך, לדעתכם, ייפתח סיפור מדע בדיוני שעלילתו מתרחשת בתקופת הקרח הבאה?

נוף של הקוטב הצפוני, קרחון נושק אל אגם מים

(בספר תמונה:) נוף בקוטב הצפוני, צילם משה ברזון

*148*

לשון

שם הפועל

המבנה: ל + צורת פועל ללא ציון זמן וגוף = שם הפועל.

8. הטקסט מתחיל כך:

"עצמו את העיניים ונסו לדמיין עולם אחר... עולם שבו קר עד כדי כך שאתם צריכים לכסות את גופכם... דמיינו עולם שבו כדי למצוא אוכל אתם צריכים לחפור עמוק בתוך השלג."

- נסו למלא בדמיונכם את ההוראות הכתובות כאן, לדוגמה:

נסו ל'דמיין' - אנחנו 'מדמיינים'

אתם צריכים 'לכסות' - אתם --

כדי 'למצוא' אוכל - אתם -- אוכל

אתם צריכים 'לחפור' - אתם --

- מה משותף לכל המילים המודגשות ? (מסומנות בגרש בודד)

- בטקסס מופיעים צירופים כגון רוצים לגלות, ניתן למצוא, עוזרות להעיד, ניתן ללמוד.

אתרו אותם בטקסט (בפסקת הפתיחה ובפסקות 'עדויות גאולוגיות' ו'עדויות פליאונטולוגיות'), שימו לב מתי משתמשים בהם וסמנו את התשובה הנכונה.

משתמשים בצירופים אלה כדי -

לציין משהו שקרה מזמן, בתקופת הקרח.

אלה הוראות ההפעלה שניתנו לחוקרים.

הצירופים מציינים עניין כללי ופונים לקהל הקוראים באופן כללי.

שימושי שם הפועל:

- ציון עניין כללי שמכוון לכל אחד.

לדוגמה: ניתן למצוא.

- מתן הנחיות באופן כללי לאנשים רבים.

לדוגמה: אסור לדרוך על הדשא!

- ציון פעולה מתמשכת.

לדוגמה: ליהנות מהחיים.

- קריאה לפעולה.

לדוגמה: להציל את צבי הים!

לכן, השימוש בשם הפועל נפוץ מאוד בשלטים ובפרסומות.

*149*

"מה רבו מעשיך, ה' כולם בחכמה עשית"

(תהילים, ק"ד,כ"ד)

חובב הטבע

*149*

מאת: ג'ראלד דארל

תרגמה מאנגלית: תמר רון

ג'ראלד דארל (1925-1995) היה משחר ילדותו חובב וחוקר טבע נלהב. הוא לא רק אהב טבע, אלא גם כתב עליו באהבה גדולה. דארל, החוקר והסופר, היה גם פעיל נמרץ למען שימור הטבע והסביבה. הוא פעל למען הקמת גני חיות מיוחדים להגנה על חיות בר בסכנת הכחדה.

הדפים שאתם עומדים לקרוא מופיעים בספרו המרתק "חובב הטבע". ספר זה מקיף ידע פרי חיים שלמים. כל מי שהטבע בנפשו, וגם כל מי ששואף לפתח את כישוריו כחוקר טבע, ימצא בספר את מבוקשו: 320 עמודי הספר מכילים אוצר בלום של ידע והדרכה, הנמסר בקולו האישי ובהומור הידוע של המחבר.

דיוקן עצמי של ג'ראלד דארל ביחד עם חבריו החיות

(בספר ציור:) דיוקן עצמי עם חברים, ג'ראלד דארל

*150*

להנאתכם, "טעימות" מ"חובב הטבע יוצא לדרך" - הפרק הראשון בספר:

1. לחקור את העולם כחוקר טבע/ג'ראלד דארל, לי דארל

אחד הדברים הנהדרים שיש לחובב הטבע הוא העובדה שכל הציוד הבסיסי הדרוש לו ניתן לו כבר בלידתו - עיניים, אוזניים וחושי הריח, הטעם והמגע. אל כל אלה יכולים, כמובן, להצטרף כלים מעשה ידי אדם, אבל חובב טבע חייב להיות מסוגל ליהנות מהבריאה גם כשהוא לבדו על אי שומם, ללא ציוד כלשהו. כשאתם מגלים עניין בעולם שבחוץ, אל תשכחו לעולם כי אתם עצמכם מעין קסם מהלך על שתיים. גוף האדם הוא דוגמה נפלאה של התאמה לתנאי הסביבה, ויש ללמוד להפעיל אותו באותו אופן שבו לומדים להשתמש בעזרים אחרים לפעילותו של חובב הטבע - הזכוכית המגדלת, המשקפת, המצלמה וכדומה.

אם תבקשו לצפות בציפורים שבקנן, או להתבונן ביונקים מבלי שיבחינו בכם, תזדקקו, כמובן, לפרטי ציוד משוכללים יותר. המשקפת או הטלסקופ - בנוסף לפעולת ההסתתרות בשטח - יהיו הכרחיים. מקומות המסתור יכולים להיות פשוטים מאוד או משוכללים מאוד. חוקר הטבע והצלם המפורסם, צ'רי קירטון, הכין לעצמו מחבוא דמוי פרה, והתחבא בו עם המצלמה שלו. יום אחד, לאחר שכבר מיקם את עצמו, ואחיו - שעזר לו בהתמקמות - עזב אותו לעיסוקיו, אירע לו מזל ביש והוא נפל, וכך נשאר לכוד בתוך פרת העץ שלו שעות ארוכות, עד שאחיו חזר והעמיד אותו מחדש על רגליו. על כן, אם עולה בדעתכם הרעיון להכין דגם של פרה - ראו הוזהרתם.

צלמי הטבע מוכנים לעשות מאמץ רב כדי להשיג תמונה טובה. בראשית המאה העשרים, האחים צ'רי וריצ'ארד קירטון המציאו כל מיני תחפושות לעצמם ולמצלמותיהם. כבשה זו הכילה בתוכה מצלמה שהאחים קירטון הפעילו אותה בשלט-רחוק ממחבוא נוח בקרבת מקום. למרות ניסיונם של הרועה המקומי וכלבו "לאסוף" את הכבשה בחזרה אל העדר, הצליחו האחים לצלם את הביצנית (סוג של עוף ביצה), שאותה חיפשו.

*151*

תרמילו של חוקר טבע

אם תחטטו בתרמילו של חובב הטבע, תמצאו, קרוב לוודאי, מין תערובת כזאת של ציוד מיוחד וציוד מאולתר. תוכנו המדויק של התרמיל יהיה תלוי במטרת הטיול - רשתות שונות לשלייה מאגם, כף גננים שטוחה לחפירה בחוף החולי או נייר ועפרונות צבעוניים לסימון קליפות עץ.

הדברים שניתן למצוא בתוך תיקו של חוקר טבע

(בספר תמונות רבות:)

רשת פרפרים

מזמרה

אולר רב-להבי

זכוכית מגדלת

מלקטת

מגש לבדיקות

מרעלה ובקבוק נוזל קטלני

בדיקה: כלי מפלסטיק לבן או מאמייל מספק משטח ישר לבדיקה מדוקדקת של חומר תחת זכוכית מגדלת.

יומן לרשימות ועט

משקפת

מפת האזור

מדריכי שדה

מצלמה

תרמיל

משאבת פה (אספיראטור) לחרקים

גומיות

ניר דבק וחבל דק

מעטפות לפרפרים

צנצנות ובקבוקים

שקיות פלסטיק ובד

קופסה לזחלים

מכל פלסטיק קשיח

איסוף: רשת הפרפרים מתפרקת ונוחה למסעות, ומשאבת הפה תקלוט בלא פגע את בעלי-החיים הזעירים שתשאבו דרך צינור הגומי.

אחסון: שקיות הפלסטיק שומרות על הלחות ומותירות את הצמחים רעננים למדי. ניקוב נקבוביות במכסי המכלים או כיסוים בפיסות מלמלה מאפשרים חדירה של אוויר טרי ליצורים שבפנים.

כללי: השתמשו ביומן, החיוני לעבודה, במדריכי השדה ובמצלמה כדי לזהות ו"לאסוף" מבלי להפריע את שלוות הטבע.

*152*

3. ההכנות לטיול שדה

למזלנו, כיום מצויים בידינו מדריכי שדה נפלאים, המכסים כמעט כל היבט של עולם הטבע, ומאפשרים לזהות בבירור ובקלות כמעט כל דבר שנתקלים בו. כשאני הייתי צעיר, לא היו לי ספרים מצוינים כאלה, ובמקרים רבים נאלצתי לשלוח מקורפו ציורים ותצלומים עד לווינה, לרומא ולפריז, כדי שיזהו לפיהם חלק מבעלי-החיים שאספתי. רוב מדריכי השדה שקיימים היום הם קטנים, ואפשר להכניסם לתרמיל האיסוף, ואפילו לכיס.

אם תרחיקו לטייל בשדה, כדאי שתצטיידו במפות האזור ובמצפן. מפות עשויות להיות שימושיות גם אם אתם מכירים היטב את השטח, מכיוון שאפשר לציין עליהן מקומות שבהם איתרתם צמחים שונים או לכדתם בעלי-חיים. בדרך-כלל קיימות מפות טופוגרפיות ומפות צמחייה טובות מאוד לטיילים, והחברה להגנת הטבע או הספרייה המקומית יוכלו לומר לכם היכן להשיג אותן. אמרו תמיד למישהו לאן אתם הולכים ומתי בערך אתם אמורים לחזור. אם איתרע מזלכם ונפלתם מעץ ושברתם רגל, ואיש אינו יודע היכן אתם, התוצאות עלולות להיות הרות אסון.

4. לא לוותר על המחברת

אתם חייבים לזכור תמיד כי הציוד הבסיסי הטוב ביותר שלכם, מלבד החושים, הוא קיומה של מחברת המנוהלת בדקדקנות. רשמו את תצפיותיכם בו-במקום, אל תשאירו זאת לזמן מאוחר יותר, כי אתם עלולים לגלות שזיכרונכם מטעה אתכם. רישום מהיר הנעשה בזמן יכול מאוד לסייע לזיכרון. כשתגיעו הביתה, תוכלו להרחיב את הערותיכם ביומנכם האמיתי.

הקפידו לצייר ביומנכם תרשימים שונים, גם אם נדמה לכם שאינכם יודעים לרשום. כל תרשים, ואפילו הגס ביותר, יסייע לכם לזכור היכן בדיוק הצבעים של הציפור, או את צורתו המדויקת של עלה או של פרח. נוסף לכל הפרטים ביחס למראהו של הצמח או בעל-החיים, אל תשכחו לציין פרטים, כמו: היכן ומתי מצאתם אותו? מה הוא עשה באותו זמן - אכל, רץ, פרח או קמל? ומה עלה בגורלו בסופו של דבר?

אל תשכחו שאי-אפשר לצבור בבת-אחת מספיק פרטי מידע כדי ליצור מהם תמונה שלמה של בעל-חיים או צמח מסוים. עבודתכם עלולה להשתרע על פני חודשים רבים, ואפילו שנים. הרבה מחקרים יעלו שאלות שהתשובות עליהן לא תימצאנה אלא לאחר תצפיות מעמיקות יותר. בשעה שאתם עורכים תצפיות, זכרו כי עליכם להתבונן לא רק בבעל-החיים או בצמח, אלא בסביבה כולה. כלומר, עליכם לשים לב לפסיון שהשועל אוכל, לעשב שהארנבון מלחך, לסוג העץ המשמש אתר קינון לציפור וכן הלאה. לא קיים שום פרט שאינו חשוב מספיק

*153*

לציון או לתיעוד, שכן אין בטבע שום דבר שהוא חסר חשיבות.

שננו לעצמכם כי יומן מנוהל היטב ומאויר יהיה לכם לעזר רב בעתיד. לי היו פחות או יותר עשרים יומנים שכיסו את תקופת חיי בקורפו, אך לרוע המזל, כולם הושמדו בזמן המלחמה. אני מצר על כך מאוד, שכן ביומנים אלה היו פרקים חשובים, כמו תיאור הפעם הראשונה שבה ראיתי חוחית, הניתוח הראשון של חילזון שערכתי והמחקר הארוך שעשיתי על הסנוניות שקיננו מתחת למרזבים שלנו. כל התיאורים הללו היו עשויים לשמש לי היום חומר קריאה מרתק.

5. יומנו של חוקר טבע

שימושיו של היומן (או פנקס הרשימות) הם רבים ושונים. בדפים המובאים כאן מאחד היומנים של לי מופיעים רישומים מפורטים של צמחים אחדים וטבלת תצפיות, בתוספת עקומת פעילות של קריאת הלמורים. ביומן הזה יש להכניס רשימות ואיורים של כמעט כל מה שנתקלים בו. את אלה אפשר לסנן ולמיין, ולהעביר ליומן מסודר לאחר מכן, כשחוזרים הביתה.

תמונה של רישום מתוך המחברת, ניתן לראות בה רישום מדוייק של חלקי הצמח

(בספר תמונה:) רישומים מפורטים של צמחים, לי דארל

הציוד הדרוש לחוקר הטבע

1. המשפט הבא פותח את קטע מספר 1: "אחד הדברים הנהדרים שיש לחובב הטבע הוא העובדה שכל הציוד הבסיסי הדרוש לו ניתן לו כבר בלידתו - עיניים, אוזניים וחושי הריח, הטעם והמגע".

- ענו על השאלות בקצרה:

- הציוד הבסיסי המפורט במשפט מתייחס בעצם לחמשת ה-- שיש לנו.

- במשפט זה מובלעת דעתו של המחבר. למה מתייחס המחבר, ומה דעתו בעניין?

- איזו מבין המילים במשפט מבטאת את דעתו האישית של המחבר?

- אתרו בקטע מספר 3 משפט נוסף לדוגמה, שמשלב מידע עובדתי עם דעה אישית.

הציגו את המשפט ופרטו מה עובדתי בו, ומה בו שייך כבר לתחום דעתו האישית של הכותב.

*154*

הנחיות לחקירת הטבע

2. הטקסט מדריך כיצד להיות חוקר טבע. הוא כולל הנחיות רבות. לדוגמה: "רשמו את תצפיותיכם בו-במקום, אל תשאירו זאת לזמן מאוחר יותר, כי אתם עלולים לגלות שזיכרונכם מטעה אתכם". (קטע מספר 4, משפט שני)

- למשפט זה שני חלקים: הנחיה ונימוק.

- מהי ההנחיה ומהו הנימוק?

- מדוע, לדעתכם, ההנחיה מנומקת?

- דוגמת המשפט מתייחסת לציוד נוסף בסיסי של חובב הטבע. מהו?

- אתרו בקטע מספר 4 עוד הנחיה המדריכה איך לפעול בזמן תצפית.

- פרטו: איך יש/אין לפעול, על פי הנחיה זו?

- האם להנחיה שאיתרתם מצורף גם הסבר לפעולה הנדרשת? אם כן, הציגו אותו.

3. בהנחיותיו לקורא, המחבר פונה אליו ישירות ומשתמש בפעלים בצורת ציווי. לדוגמה: "רשמו את תצפיותיכם בו במקום..."

- אתרו בקטעי "חובב הטבע" עוד 5 הנחיות בציווי.

- חברו בעזרת פעלים אלה טקסט בשם "הנחיות לתצפית בטבע".

צרפו, במקרה הצורך, את ההסבר לפעולה הנדרשת בהנחיה.

שימו לב: הקפידו לכתוב כל הנחיה בשורה נפרדת, כנהוג ברשומות.

בהנחיות משתמשים במילים: צריך, חייב, מוכרח וגם במילה "על" בהטיה + שם הפועל- למשל: עליי להקפיד... עליך לבדוק... עליו לרשום... עליכם לזכור...

בשנות ילדותו התגורר ג'ראלד דארל באי היווני קורפו. שם, לראשונה, הוא החל לפתח את כישוריו כחובב טבע נלהב.

תמונה של ינשוף באי קורפו

(בספר תמונה:) ינשוף באי קורפו

הביוגרפיה של חוקר הטבע ג'ראלד דארל

4. בכתיבתו מרבה המחבר לשלב פרטים ביוגרפיים, כלומר פרטים אישיים מקורות חייו. למשל, בפסקה האחרונה של קטע מספר 4 הוא מספר על היומנים שכתב כחובב טבע בילדותו.

- על מה, למשל, כתב דארל באותם יומנים שעליהם הוא מספר?

*155*

5. בספר משולבות תמונות שתפקידן הוא למסור מידע, להדריך, להמחיש ולהדגים.

א. חזרו והתבוננו בתמונת תרמילו של חובב הטבע.

- רשמו איזה כלי מתאים לאיזו תמונה.

- השלימו ורשמו את שמו של כל אחד מהכלים.

- האיור המלווה את קטע מספר 4 מציג דף מיומניה של לי - אשתו של דארל וחובבת טבע מושבעת בעצמה.

חזרו וקראו את ההנחיות לרישום המפורטות היטב בקטע מספר 4.

צאו לתצפית בסביבתכם הקרובה - בחיק הטבע, בחצר הבית או בגינה הציבורית, והתנסו ברישום של צמח או חיה על פי ההנחיות בקטע.

מסקנות

6. המידע על חובב הטבע מוביל לכמה מסקנות והארות, למשל...

- את הציוד הבסיסי ביותר הדרוש לחובב הטבע אי-אפשר לקנות בחנות!

- חובב טבע שלא אוהב להתחפש - עדיף שיישאר בבית...

- חובב הטבע אינו שוכח אף-פעם את המחברת בבית! (ואם כן - הוא רץ חזרה לקחת אותה...)

- --

- איזו מסקנה או הארה נוספת משלכם על המיוחד לחובב הטבע אתם יכולים להוסיף לרשימה? רשמו והאירו את עיני שאר ילדי הכיתה.

7. הספר יצא לאור לראשונה לפני כשלושים שנה, בשנת 1982. מאז התקדמה הטכנולוגיה מאוד.

- איזה ציוד מודרני עומד כיום לרשותו של חובב הטבע, בנוסף או כתחליף לציוד המפורט בספר?

- מה דעתכם - האם "חובב הטבע" הוא ספר מיושן ש"עבר זמנו"? נמקו.

*156*

אם חשבתם שלקליפות אין ערך מפני שכולם משליכים אותן לפח האשפה, טעיתם. הקליפות הן יצירת מופת של הטבע. האדם אינו יכול לייצר אריזה משוכללת יותר.

האריזות הטובות בעולם

*156*

כתב: שקד קליפרי

האריזה הטבעית המדהימה ביותר היא הקליפה של הבננה.

היא שומרת על הבננה, ובעת האכילה הקליפה משמשת גם גביע אחיזה. לקליפת הבננה יש עוד יתרונות: היא משנה את צבעה לפי מידת הבשלות של הפרי - כמו תאריך תפוגה טבעי. לפי צבע הקליפה אנחנו יכולים לדעת אם כדאי לשמור אותה לזמן מאוחר יותר, לאכול אותה או לזרוק אותה לפח האשפה מפני שתוקפה פג: כשהקליפה ירוקה הבננה עדיין לא בשלה, כשהקליפה צהובה זה הזמן לאכול אותה, וכשהיא חומה או שחורה היא כבר בשלה מדיי, תוקפה פג. אבל בזה לא הסתיים תפקידה של הקליפה. מה שמדהים בקליפת הבננה הוא שיש לה 'פותחן חכם': כאשר הבננה עדיין בוסר, הפותחן אינו פותח את הקליפה אלא נשבר; כאשר הבננה בשלה וטובה, הפותחן פועל ואפשר לקלף אותה. מעניין שכאשר הבננה בשלה מדיי, הפותחן שוב אינו פועל. הפעם הוא אינו נשבר, אלא פשוט נשאר מהודק ומסרב להיפתח. אם לא אוכלים את הבננה, היא מתחילה למלא את התפקיד שהיא חייבת לעצמה: להפיץ את זרעי צמח הבננה. כמו בכל הפירות, גם בבננה יש זרעים. כאשר היא מבשילה ונושרת מן השיח ונרקבת על האדמה, הזרעים שבתוכה מתחילים לנבוט, מצמיחים שורשים וגבעולים, וצמח בננה חדש מתחיל את חייו.

שלוש תמונות של בננות במצבי הבשלה שונים תמונה 1- כשהקליפה ירוקה הבננה עדיין לא בשלה תמונה 2- כשהקליפה צהובה זה הזמן לאכול את הבננה תמונה 3- כשהקליפה חומה או שחורה הבננה בשלה מאוד

(בספר שלוש תמונות:)

תמונה 1 - כשהקליפה ירוקה הבננה עדיין לא בשלה

תמונה 2 - כשהקליפה צהובה, זה הזמן לאכול את הבננה

תמונה 3 - כשהקליפה חומה או שחורה הבננה בשלה מדיי, תוקפה פג

*157*

גם לתפוז, לקלמנטינה ולכל פירות ההדר יש אריזה טבעית משוכללת: קליפה השומרת על ניקיון הפרי וצבע משתנה המראה את דרגת הבשלות של הפרי: מירוק לצהוב ומצהוב לכתום. לפירות ההדר יש גם חלוקה פנימית לפלחים הנוחים להפרדה ולאכילה בנחת, ממש כאילו נוצרו לנוחות האדם האוכל. כשאוכלים תפוז נתקלים גם ב'גרעינים' - זרעי התפוז. הזרעים האלה מזכירים לנו את התפקיד העיקרי של התפוז: הפצה והתרבות של עצי התפוז. לפעמים קורה שאנחנו בולעים בטעות גרעין, כלומר זרע. אין מה לדאוג, הגרעין הקטן ייצא (אתם יודעים איפה). גם המקרים האלה משרתים את הפצת הזרעים בפירות של צמחים רבים. בעל-חיים, נניח עז או פרה, אוכלים פרי עם הזרעים שבתוכו; הזרעים עצמם ארוזים בקליפה עמידה בתהליך העיכול, וכעבור זמן מה הם מופרשים אל האדמה במקום אחר, משום שבעל-החיים עבר ממקום למקום. הצמחים החדשים נובטים שם, והצמח מתחיל לצמוח גם במקומות חדשים.

באפונה אנחנו אוכלים את האפונים, כלומר את הזרעים עצמם. האפונים ארוזים בתרמילים שנראים כאילו עוצבו בידי מעצב יפני מוכשר, ואולי קיבלו היפנים את ההשראה לעיצוב האריזות שלהם מתרמילי האפונה. באריזות היפניות, הפריטים ארוזים בסדר מופתי ובהקפדה על מראה נאה ואורגני, כלומר, נראה כלקוח מן הטבע.

*158*

ולסיום, עוד יצירת מופת של הטבע: הביצה. הקליפה של הביצה מושלמת - דקה וסגלגלה (עגלגלה ומוארכת). היא חזקה מספיק כדי לשמור על הגוזל או האפרוח המתפתח בתוך הביצה וכדי שלא תישבר מן המכה שהיא סופגת בזמן ההטלה, אבל היא לא חזקה מדיי, כדי שבזמן הנכון יוכל האפרוח לשבור אותה ולבקוע ממנה. בני-האדם מנצלים את תכונות הביצה ואת קליפתה לצורכיהם. הם דואגים לכך שביצי התרנגולות המיועדות לאכילה לא תהיינה מופרות ושלא יתפתח בתוכן אפרוח, ואז הקליפה המיוחדת שלהן מאפשרת להוביל אותן בבטחה, ולשמור על התוכן המזין שלהן עד המטבח. אם רוצים ביצה קשה או רכה, משאירים את הביצה בקליפה ומבשלים במים, ואם רוצים ביצה מטוגנת: 'קליק' קטן, הקליפה נשברת, והחלבון והחלמון נשפכים למחבת ונעשים חביתה, 'עין' או ביצה 'מקושקשת' טעימה.

יתרון חשוב של האריזות הטבעיות, כמו כל הקליפות, הוא שהן מתפרקות באדמה ואינן מזהמות את הסביבה. האדם אינו יכול לייצר אריזות טובות מאלה.

*159*

שיחת פתיחה

- אילו פרטים בכתבה הפתיעו אתכם, חידשו לכם, עמדו בסתירה למה שידעתם עד כה על קליפות?

- אילו עוד קליפות הייתם מכניסים לכתבה זו?

המילים (והאותיות) שצבענו בירוק ובאדום נקראות - מיליות (וגם: מילות תפקוד). יש שתי קבוצות של מיליות: מילות יחס ומילות קישור.

למיליות יש תפקיד חשוב:

- לחבר ולקשר בין מילות התוכן שבמשפט. (מילות תוכן - שמות עצם, פעלים, תארים...)

- לקשר בין המשפטים המרכיבים את הטקסט השלם. נעסוק במיליות בהמשך.

חלק א': האריזות הטובות בעולם!

1. המשפטים שלפניכם "התפרקו" והתערבבו. כולם מתייחסים למידע על אודות האריזות הטובות בעולם.

- מצאו את המשכו הנכון של כל משפט. שימו לב: לכל אריזה יש שני משפטים.

- של מי האריזה בכל משפט?

-- בוודאי

-- לא ולא!

- הסבירו את תשובתכם.

- "אם לא אוכלים את הבננה, היא מתחילה למלא את התפקיד שהיא חייבת לעצמה: להפיץ את זרעי צמח הבננה"

כיצד מסייעת אי-אכילת הבננה להפצת צמחי הבננה?

*160*

עמדת הכותב

2. הכותב מוקסם ומתפעל מהטבע. ממה ניתן להבין זאת? הביאו לפחות שלוש דוגמאות המעידות על התפעלותו.

כתבו: מה גרם למשורר תהילים (מזמור ק"ד) לומר: " מה רבו מעשיך ה' כולם בחוכמה עשית."?

3. באילו דימויים משתמש הכותב על מנת לתאר את חלקי הבננה?

האם הדימויים שגיליתם באמת עזרו לתאר את המיוחד שבבננה? הסבירו את תשובתכם.

חלק ב':

קטנות-קטנות, אך חשובות ביותר!

מילות היחס

מילות היחס ואותיות היחס (אותיות השימוש) מציינות את היחס ואת הקשר שבין מילות התוכן במשפט (שמות עצם, פעלים, תארים...)

הנה כמה ממילות היחס:

על, של, לפני, את, אל, כמו וגם אותיות מסוימות: ב, כ, ל, מ.

טיפ: אותיות ומילות יחס אפשר להטות: שלי, עליך, בו, להן, מכם...

4. בזכות תפקידן החשוב של מילות היחס, נמצא אותן כמעט בכל משפט.

- בחרו והעתיקו מתוך הכתבה שלושה משפטים לפחות, שיש בהם מילות / אותיות יחס.

- סמנו בהם את מילות/אותיות היחס. דוגמה: "גם לתפוז, לקלמנטינה ולכל פירות ההדר אריזה טבעית משוכללת"

- חברו משפטים נוספים בנושא האריזות הטובות מן הטבע.

בדקו: האם יש בהם מילות/אותיות יחס? אם כן, סמנו אותן. היעזרו בדוגמה: גם לבוטנים, כמו לאפונה יש אריזה טבעית משוכללת - בצורה של תרמיל, אך בשונה מתרמיל האפונה, תרמיל הבוטנים קשיח.

המילים: אך, ו-בשונה כבר שייכות לקבוצת המיליות השנייה: מילות הקישור. בפעילות 5 נעסוק בהן.

*161*

"תרגיל" זה מחדד את תפקידן של מילות היחס: לחבר בין מילות התוכן שבמשפט ביחס המבוקש: אם נשנה את מילת היחס - תשתנה גם משמעות המשפט, והוא יבטא רעיון שונה!

5. ענו:

אזרחים הגונים ומחונכים נוהגים בדרך כלל -

להשליך את קליפת הבננה מהפח.

להשליך את קליפת הבננה על הפח.

להשליך את קליפת הבננה לפח.

להשליך את קליפת הבננה אחרי הפח.

- אתרו וסמנו את מילות/אותיות היחס בארבעת המשפטים שבסעיף א'.

- נסו להמציא תרגילים דומים ברוח זו של "שינוי קטן" במילת יחס. חברו אותם בכל נושא שהוא. אפשר להסתפק בשני שינויים בלבד של מילת היחס.

מבחר הצעות, לדוגמה, לתרגילים משלכם:

קפץ על... / קפץ מ...

כתב על... / כתב ל...

קנה ל... / קנה את... / קנה מ... / קנה ב...

שכח את... / שכח מ...

ישב לפני... / ישב על... / ישב ב... / ישב אחרי...

מילות הקישור

מילות הקישור מקשרות -

מספר משפטים למשפט אחד.

בין כלל משפטי הטקסט.

דוגמה מהכתבה לקישור כמה משפטים למשפט אחד: "כאשר הבננה בשלה וטובה הפותחן פועל, ואפשר לקלף אותה"

כדי ליצור את משמעות המשפט נעזר הכותב בשני אמצעי קישור: כאשר + ו"ו החיבור. בעזרתם הפכו שלושת המשפטים הנפרדים הבאים למשפט מקושר אחד:

1. הבננה בשלה וטובה

2. הפותחן פועל

3. אפשר לקלף את הבננה (אותה - מילת יחס בהטיה)

מילות הקישור (כולל ו"ו החיבור) ממויינות לפי סוג הקשר שהן מביעות, לדוגמה:

מילות קישור לביטוי סיבה: מפני ש, כי, מכיוון ש..., מאחר ש... (ועוד)

מילות קישור לביטוי זמן וסדר זמנים: כש... כאשר, לפני, עד ש... מאז, לאחר מכן... (ועוד)

מילות קישור לביטוי תנאי: אם, בתנאי ש... אילו / לו, לולא / אלמלא

טיפ: אי-אפשר להטות מילות קישור! כך מבדילים בינן לבין מילות יחס.

6. אתרו בכתבה שלושה משפטים לפחות, המקושרים באמצעות שלושת סוגי מילות הקישור האלה:

- מילת סיבה

- מילת זמן וסדר זמנים

- מילת תנאי

- חברו משפטים משלכם, בנושא האריזות או בכל נושא אחר, עם מילות הקישור המסוימות במשפטים שאיתרתם קודם.

*162*

7. עבדו בזוגות: חזרו למשפטים שאיחדתם בפעילות 1, ובחרו לפחות שלושה מתוכם.

- נסו לזהות ולאתר בהם את מילות היחס וגם את מילות הקישור. הציגו אותן:

מילות היחס במשפטים:

מילות הקישור במשפטים:

- מה עזר לכם לזהות את מילות היחס ולהבחין בינן לבין מילות הקישור במשפטים אלו?

*163*

מהי חמלה? כיצד היא באה לידי ביטוי בתחומי חיים ובמצבים שונים: בחיי החברה, ביחסים בין בני-אדם, במצב של מלחמה או ביחסים עם האויב, וביחס שלנו אל בעלי-החיים?

החמלה ביהדות

*163*

כתבה: דבורה אמיר

מצוות "ואהבת את הגר" מסמלת את החשיבות המיוחדת שמייחסת היהדות לדאגה לחלש, ואין זה מקרה שהיא מוזכרת בתורה, בצורות שונות, שלושים ושש פעמים. לפי מצווה זו יש לחוש חמלה כלפי הגר, החלש והפגיע בחברה.

קטע א:

מהי חמלה?

חמלה היא רגש של השתתפות בצערו ובכאבו של אדם אחר, אך אין די בכך. על האדם להיות מסוגל "להיכנס לנעליו של האחר", כלומר, לדמיין את עצמו במצבו הקשה והנואש של האחר, לחשוב כאילו הוא עצמו סובל וכואב. החמלה, אם כן, אינה רק רגש שבו מביעים רחמים בלבד, אלא צריך גם לפעול ולעשות דברים למען האדם הסובל, למשל: לתת לו צדקה, לדאוג שיהיה לו מזון ולבוש לכסות את גופו, וכן יש להתנהג אליו בכבוד ולא לפגוע בו. לכן, כל יהודי אמור לעזור לזולת, לתת גמילות חסדים ולתרום לעני, כנאמר בספר דברים פרק ט"ו, ז-ח: "כי-יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר-ה' אלוקיך נותן לך לא תאמץ את-לבבך ולא תקפץ את-ידך מאחיך האביון כי-פתח תפתח את-ידך לו". ומעל לכול - יש לנהוג כדברי ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך", כלומר, לאהוב את הזולת מתוך הזדהות איתו, כאילו הוא אתה עצמך.

קטע ב:

החמלה היא תכונה אלוקית

בספר שמות ל"ד, פסוקים ו'-ז' מתוארת תכונת החמלה והרחמים של ה': "...אל רחום וחנון ארך אפים ורב- חסד ואמת נצר חסד לאלפים...". זהו הביטוי החשוב ביותר שמתאר את יחסו החומל של ה' לברואיו. ואכן, בתפילת ההשכמה בבוקר אומר כל מתפלל יהודי: "מודה (מודה) אני לפניך..., שהחזרת בי נשמתי בחמלה...". בכך מציין המתפלל את אהבת ה' לברואיו.

גם בתפילת הימים הנוראים פונים אל ה' ואומרים: "חמול על מעשיך". גם כאן פונים אל הקב"ה הרחום ומבקשים שירחם על ברואיו.

על תכונת החמלה של הקב"ה נאמרו גם הדברים הבאים בישעיהו ס"ג, פסוק ט': "...באהבתו ובחמלתו הוא גאלם...". ובפרשת כי-תשא (שמות ל"ד, ו'-ז') נזכרות שלוש-עשרה מידותיו של הקב"ה: "ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב-חסד ואמת. נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה".

*164*

הגאון מוילנה (הגר"א) אומר שהחמלה היא רגש ההשתתפות בסבלו של הזולת, יכולת לנדיבות ורצון להושיט עזרה, וכל אלה מקרבים את האדם לקב"ה.

קטע ג:

החמלה מכוונת כלפי כל בני-האדם

כל בני האדם זכאים לחמלה מעצם היותם בני-אדם. בספרו על רגש החמלה וההשגחה כותב הפרשן והפילוסוף ר' שמואל דוד לוצאטו (שד"ל): "החמלה שעליה ממליצה היהדות חלה על כל העולם. היא מכוונת, כחמלת ה', לכל יצוריו. שום קבוצת אנשים אינה מעל לחוק, כי כל בני אנוש, לפי מה שמורה היהדות, הם אחים, הם בנים לאב אחד, וכולם נבראו בצלם אלוקים."

החמלה בונה חיי חברה טובים

החמלה מאפשרת חיים חברתיים הוגנים - כאשר בני-אדם מרגישים שותפות עם גורלו של אדם אחר ובאים לעזרתו, נוצר בסיס חשוב ביותר לחיי חברה שיש בהם אחווה וצדק. פעם אתה מושיט עזרה לזולתך, ובפעם אחרת הוא יגיש לך עזרה בעת צרה. קיימת כאן הדדיות מוחלטת, וזה מה שמוביל לתפיסה של ערבות הדדית. זה הרעיון המקופל באמרה: "כל ישראל ערבים זה לזה".

מעשי נתינה שמקורם בחמלה

בחגי ישראל השונים ניתן לזהות מעשי נתינה שמקורם בחמלה:

• בפורים - במגילת אסתר, פרק ט', פסוק כ"ב, יש לחגוג ולתת "... ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".

• בפסח - בסדר פסח מזמינים את כל מי שזקוק או רוצה לסעוד על שולחננו, כנאמר: "כל דכפין ייתי וייכל, כל דצריך "ייתי ויפסח"

• בחג השבועות - בספר דברים פרק ט"ז, פסוק י' נאמר: "ועשית חג שבעות לה' אלקיך מסת נדבת ידך אשר תתן..."

• ובשנת שמיטה נאמר בספר דברים, פרק ט"ו א'-ג', ז'-ח': "מקץ שבע-שנים תעשה שמטה. וזה דבר השמטה שמוט כל-בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא-יגש את-רעהו ואת-אחיו כי-קרא שמטה לה'. את-הנכרי תגש ואשר יהיה לך את-אחיך תשמט ידך..."

"כי-יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר-ה' אלקיך נתן לך לא תאמץ את-לבבך ולא תקפץ את-ידך מאחיך האביון כי-פתח תפתח את-ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו".

"כל ישראל ערבים זה לזה" הוא ביטוי של חכמינו זכרם לברכה - חז"ל. פירושו המקורי הוא שכל יהודי נושא באחריות על קיום המצוות של חברו. כיום, במשמעות רחבה יותר, מפרשים את הביטוי כאמירה שלפיה כל יהודי אחראי לשלומו ולרווחתו של חברו.

165*

קטע ה:

החמלה על האויבים במצור

הרמב"ם כותב במשנה תורה בפרק הלכות מלכים:

"כשצרים על עיר לתופשה, אין מקיפין אותה מד' רוחותיה אלא מג' רוחותיה, ומניחים מקום לבורח, ולכל מי שירצה להימלט על נפשו, שנאמר: ויצבאו על-מדין כאשר צוה ה' את-משה (במדבר ל"א, ז'). מפי השמועה למדו שכך ציוהו." (מתוך משנה תורה הלכות מלכים, פרק ו', הלכה ז')

מה הכוונה במשפט: אין מקיפין את העיר מד' רוחותיה? הכוונה היא שבזמן מצור אסור לסגור את העיר מכל ארבעת צדדיה, אלא רק משלושה צדדים. צד אחד משאירים פתוח כדי שאנשים הנמצאים בעיר יוכלו לברוח. הרמב"ם הסביר שלהלכה זו יש שתי מטרות: האחת היא מטרה צבאית - אסור ללחוץ יותר מדי על האויב עד כדי יאוש, משום שהוא יכול להיות תוקפני יותר ומסוכן יותר. השנייה היא מטרה מוסרית, שנועדה ללמד אותנו לרחם גם על אויבינו בעת מלחמה.

על החמלה בעת מלחמה ניתן ללמוד לא רק מזמנים קדומים. גם במאה ה-20, במהלך מלחמת העולם השנייה, פעלו אנשים בניגוד לצו של השלטון והצבא במדינתם, ומתוך חמלה גדולה על יהודים נרדפים עשו מעשים של הסתרה והצלה, ובכך סיכנו את חייהם. אנשים אלה זכו לתואר חסידי אומות העולם.

על החמלה בתלמוד

בתלמוד הירושלמי, במסכת פאה א', א' נאמר: "צדקה וגמילות חסדים שקולות כנגד כל מצוותיה של תורה".

קטע ו:

החמלה כלפי בעלי-חיים

הביטוי 'צער בעלי-חיים', מופיע בתלמוד הבבלי, והוא מבטא את הדרישה לרחם על בעלי-חיים, שכן גם הם, כמו בני- אדם, חשים כאב וצער. חל איסור מוחלט להתעלל בבעלי-חיים, ומתוך הרצון להגן עליהם הוטלו כמה וכמה איסורים, כגון: האיסור להעביד בהמה בשבת, האיסור לחרוש בצמד שור וחמור בגלל ההבדלים ביניהם, האיסור 'לחסום שור בדישו', האיסור לשחוט בעל-חיים ואת צאצאיו באותו יום, החובה לעזור לחמור שכורע תחת משאו, וכן האיסור על האדם לאכול לפני שייתן מזון לבהמתו (ככתוב בגמרא, מסכת גיטין דף ס"ב, א').

*166*

שיחה בעקבות הכתבה על החמלה

לפניכם שאלות לדיון בנושא החמלה. בחרו להתייחס לאחת או לשתיים מבין המשימות.

- בדקו גם במילון ובררו את ההבדל בין חמלה לרחמים.

- בררו ביניכם: מה מיוחד ברגש החמלה? מה חושב בלבו האדם החומל? כיצד מתנהג החומל? (היעזרו בקטע א').

- ספרו על מצב שבו הרגשתם חמלה כלפי אדם בצרה, או כלפי בעל-חיים במצוקה. מה הרגשתם ומה עשיתם באותו מצב?

- מה דעתכם, מדוע התורה מזכירה את החמלה כלפי הגר פעמים רבות כל כך? (חשבו גם באילו קטעים אפשר להיעזר כדי לענות על שאלה זו).

- מצוות עשה (המוזכרת בפתיח) אומרת לאהוב את הגר - מיהו הגר, ומדוע צריך להתייחס אליו באהבה? (בדקו בספר דברים, פרק י' פסוק י"ט).

- איך אתם מבינים את הביטוי להיכנס לנעלים של האחר? ספרו על מצבים שבהם נדרש אדם "להיכנס לנעליו של אדם אחר" (היעזרו בקטע א').

- לפי שד"ל (ר' שמואל דוד לוצאטו), מדוע יש לחוש חמלה כלפי כל אדם, ולא רק כלפי בן הדת שלך? ( היעזרו בקטע ג'). מדוע החמלה נחוצה כל כך לחיי חברה טובים? (היעזרו בקטע ד').

- מדוע זקוקים בעלי-החיים לחמלה מצד בני-האדם? (היעזרו בקטע ו').

- חשבו והציעו הצעות משלכם - כיצד אפשר ליישם את ערך החמלה בחיי היומיום בחברה ובקהילה שבה אתם חיים.

- קיימים בישראל כמה וכמה מוסדות צדקה, חסד ועזרה כגון: יד שרה, האגודה למען החייל, האגודה למלחמה בסרטן, תרומות בגדים, ארגון 'לתת' ועוד. בחרו ארגון אחד, מצאו פרטים על ארגון זה באינטרנט, באנציקלופדיה או בעיתונים, וספרו מה למדתם עליו.

*167*

"כי אין הבדל בין צער האדם בכך ובין צער שאר בעלי-החיים"

(הרמב"ם)

איסור צער בעלי-חיים במורשת ובתרבות ישראל

*167*

האיסור לגרום צער מיותר לבעלי-חיים וההכרה כי יש לחוס עליהם ולא לענותם מופיעים כבר במקרא ובתלמוד. ריבוי המצוות בנושא מדגיש את חשיבות התחשבות בבעלי-החיים בתורה ובהלכה היהודית:

- מנוחה שבועית לבעלי-חיים -

יב ששת ימים תעשה מעשיך, וביום השביעי תשבות - למען ינוח, שורך וחמורך, וינפש בן-אמתך, והגר. (שמות כ"ג, פסוק י"ב)

- אין לאסור שור וחמור ביחד למחרשה אחת, כדי לחרוש את השדות, כי אין כוחם שווה והחלש יסבול.

י לא תחרש בשור-ובחמור יחדיו. (דברים כב פסוק י')

- בעבר השתמשו בשוורים כדי לדוש את התבואה, ובתורה נאסר לחסום את פי השור בזמן הדיש, כדי שיוכל לאכול את התבואה בשעת עבודת הדיש שהוא עושה.

ד לא-תחסום שור בדישו. (דברים כה, ד)

- החובה לספק מזון הולם ומספיק לחיות.

אין אדם רשאי ליקח (לקחת) בהמה חיה ועוף אלא אם כן התקין להם מזונות. (תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ד, הלכה ח)

- חובה לעזור לכל בעלי-חיים במצוקה.

אסור מן התורה לצער כל בעל חי, ואדרבא, חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר (ללא בעלים). (קיצור שולחן ערוך, פרק קצ"א, סעיף א', מחשובי ספרי ההלכה)

*168*

מה דעתכם?

הכנה לקראת הכתיבה

1. תחילה קוראים את המצוות בנושא וחושבים: מדוע נכתבו הלכות אלו? אילו מצבים עוררו את הצורך בכתיבתן של הלכות אלו? כתבו תשובות לשאלות אלו כרשימה המורכבת מנקודות.

2. אחר כך מדברים ומדברים - ההלכות בנושא מעלות שאלות רבות:

- מקבץ זה של הלכות ואיסורים מבטא את יחס היהדות לבעלי-החיים. אילו ערכים ובאים לידי ביטוי במקבץ זה?

- על פי המקבץ, מה יחסה של היהדות לגני חיות ולקרקסים? נמקו.

- דונו בשאלות ובנושאים המופיעים בקלפי החשיבה שלפניכם.

קלף 1: מדוע אין הבדל בין צער האדם ובין צער שאר בעלי - החיים?

קלף 2: האם מי שטוב לבעלי-חיים, טוב גם לאנשים?

קלף 3: האם מי שטוב לאנשים, טוב גם לבעלי-חיים?

- צער בעלי-חיים בימינו - האם הוא מוצדק? מה ניתן לעשות? איך?

- תרנגולות כלואות בכלובים צרים.

- אכילת בשר.

- תהליך פיטום של אווזים.

- ניסויים בבעלי-חיים לצורכי למידה, רפואה וקוסמטיקה.

כותבים

פתיחה

3. הציגו בקצרה את ההלכה שאליה בחרתם להתייחס, ואת הטיעונים שלכם המעודדים התחשבות בבעלי-חיים.

היעזרו בפירושים ובפרשנויות להלכה מתוך מקורות מתאימים נוספים.

משכתבים

4. כתבו ונמקו את דעתכם, תוך התייחסות להלכה ולשאלות שהיא מעלה. רצוי שהנימוקים יכללו התייחסות גם לטיעוני הצד שדעתו מנוגדת לדעתכם. למשל: אני חושב שהתשובה לשאלה מורכבת מאוד...

*169*

משכתבים

5. כאשר הבעתם את דעתכם על הנושא, רציתם לשכנע. רציתם להשפיע על המחזיקים בבעלי-החיים, או על אנשים שראו בעל-חיים במצוקה, או על סטודנט לרפואה, על חברת קוסמטיקה, על אוכלי בשר ועוד. חשבו ובחרו את הנמען של כתיבתכם.

מה הקשר בין דעתכם לבין הנמען שבחרתם?

מה הנמענים שלכם יודעים על הנושא?

האם בשל מידת הקרבה שלהם לנושא יש לקצר בדברים?

האם בשל מידת חוסר הקרבה שלהם לנושא צריך להאריך בדברים?

מה מעניין את הנמענים שלנו?

מהן תכונות האופי שלהם, וכיצד ניעזר בהן כדי לשכנע אותם?

מסייעים לשיפור טקסטים של חברים בכיתה

6. קראו תיאור של חבריכם ותנו להם משוב על כתיבתם. היעזרו בטבלת התבחינים החשובים בכתיבת טקסט לצורך שכנוע.

- סמנו ליד כל תבחין כן (+) לא (-) חלקי (?)

אם סימנתם 'לא' (-) או 'חלקי' (?), הסבירו לחבריכם מה חסר:

תבחינים

הכנה לקראת הכתיבה:

- הוצגה דעה ברורה ומפורשת המתייחסת לנושא.

- הדעה מנומקת ומבוססת.

- הדעה מוצגת בהרחבה, הנימוקים רלוונטיים.

שכתוב:

- קיימת התייחסות לנמען בכתיבה, שאותו רוצים לשכנע.

- המשפט המכליל הפותח (הטענה) מקושר כהלכה לשאר המשפטים (התומכים: הסבר, נימוק, דוגמאות).

- נוספו מילות קישור מתאימות.

- המשפטים קשורים זה לזה בסדר הגיוני.

בדיקה אחרונה:

- נבחרו מילים מתאימות לכתיבה - לצורך שכנוע.

- יש סימני פיסוק מתאימים.

- הכתיבה רהוטה וברורה.

- אין שגיאות כתיב בטקסט.

*170*

כל התורה על רגל אחת - ואהבת לרעך כמוך

*170*

מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גירני על מנת שתלמדני כל התורה כלה, כשאני עומד על רגל אחת.

דחפו באמת הבנין שבידו.

בא לפני הלל - גירו.

אמר לו: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך - זוהי כל התורה כלה, והשאר פרוש הוא - לך למד.

ספר האגדה: עמ' קנ"ח סעיף ט"ו

בתורה מופיעה המצווה ואהבת לרעך כמוך בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח: "לא תקים ולא תטיר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'."

על רגל אחת

1. הנוכרי (זר, גוי) מבקש שילמדוהו את כל התורה כולה על רגל אחת. לביטוי על רגל אחת יכולים להיות שני פירושים:

במהירות רבה, בקלות.

הדבר החשוב ביותר.

- על פי איזה פירוש הבין שמאי את בקשת הגוי?

- על פי איזה פירוש הבין הלל את בקשת הגוי? הסבירו את תשובותיכם.

*171*

הלל ושמאי

2. מה אפשר ללמוד על שמאי לפי תשובתו לגוי?

- מה אפשר ללמוד על הלל לפי תשובתו לגוי?

קראו את קטע המידע הבא:

חכמי המשנה - הלל ושמאי

שני בתי המדרש (בית שמאי ובית הלל) היו קיימים בישראל בסוף ימי בית שני, והיו ביניהם מחלוקות בענייני הלכה.

בית הלל היו תלמידיו של הלל הזקן, והם נודעו כמקילים בהלכה. בית שמאי היו תלמידיו של שמאי הזקן, ולעומת בית הלל הם נודעו כמחמירים וקפדנים בהלכה.

בית הלל - כינוי לגישה מקילה ונוטה לפשרות.

בית שמאי - כינוי לגישה מחמירה.

על המחלוקות בין בית הלל ובית שמאי מסופר בתלמוד הבבלי:

"שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים הלכה כמותינו, הללו אומרים הלכה כמותינו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלוקים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר ואלו ואלו דברי אלוקים חיים - מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן"

(תלמוד בבלי במסכת עירובין, י"ג, דף ב")

ואהבת לרעך כמוך

3. מה דעתכם, מדוע בחר ר' עקיבא במצווה 'ואהבת לרעך כמוך' או בלשונו: 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך' ככלל גדול ועיקרי בתורה?

שוחחו ביניכם

4. המצווה 'ואהבת לרעך כמוך' עוסקת ביחסים שבין אדם לחברו.

- שוחחו ביניכם וספרו על מצב או על אירוע שבו נתקלתם בחיי החברה שלכם, בהתנהגות או במעשה שמבטאים את המצווה 'ואהבת לרעך כמוך'.

- בחרו תחום אחד שהמצווה מתייחסת אליו, והסבירו כיצד היא קשורה לתחום זה.

5. בספר ויקרא, מיד אחר המצווה 'ואהבת לרעך כמוך', נאמר: אני ה'.

- כיצד יכול אדם ללמוד על הקב"ה מתוך המצווה 'ואהבת לרעך כמוך'?

*172*

אהבת הזולת

6. קראו את דברי מרטין בובר וכתבו מדוע, לדעתו, אדם יכול וצריך לאהוב את רעהו.

"ואהבת לרעך כמוך: תפנה אליו באהבה, כאל אח הזקוק לאהבה כמוני, כפי שאני זקוק לאהבה אלי. תפנה אליו באהבה, במעשי אהבה, אל רעך - אדם כמוך, כי יודע אתה נפש אדם ויודע אתה צימאון נפשו לאהבה, כי אדם אתה, וסובל אתה..."

מתוך: ההקדמה לאוסף מאמרי הרמן כהן על "רעך" (בגרמנית), ברלין 1935

הבול למען זכויות אדם בעולם

7. התבוננו בתמונת הבול שלפניכם.

תמונה של בול דואר, רשום עליו "ואהבת לרעך כמוך"

(בספר תמונה של בול דואר)

ואהבת לרעך כמוך

ישראל

זכויות האדם.

TU AIMERAS TON PROCHAIN COMME TOI-MEME

THOU SHALT LOVE THY NEIGHBOUR AS THYSELF

AMARAS A. TU PROJIMO COMO A Tl MISMO

Люби ближнего своего, как самого себя

-מדוע לדעתכם בחרו להטביע את המצווה ואהבת לרעך כמוך כסמל על בול ישראלי העוסק במאבק למען זכויות האדם?

*173*

המלצה לקריאת הספר המלא

מלך הגנבים

*173*

מאת: קורנליה פונקה

תרגמה: יוסיפיה סימון

קורנליה פונקה

מלך הגנבים

ויקטור גץ, בלש צעיר שחי בוונציה, מקבל משימה מן הזוג הרטליב - למצוא את האחים הצעירים, פרוספר ובוני, שהתייתמו מהוריהם. אמם הייתה אחותה של גברת אסתר הרטליב, והדודה מחליטה לאמץ רק את הבן הצעיר, בוני, בן החמש. את הבן הבוגר, פרוספר בן ה-12, היא רוצה לשלוח לפנימייה. האחים שאינם רוצים להיפרד זה מזה בורחים מהמבורג, עיר הולדתם, לוונציה - העיר האהובה ביותר על אמם, ושעליה סיפרה להם סיפורים אגדיים כל חייה.

עלילת הספר כולה מתרחשת בוונציה - האחים מגיעים בחורף קר לעיר וילדת רחוב, שכינויה צרעונת, אוספת אותם אל מקום מסתור של חבורת ילדי רחוב עזובים, שחיים מגנבות. לילדים יש מנהיג בשם סקיפיו, המכונה 'מלך הגנבים'. על החברות המיוחדת בין הילדים העזובים בוונציה, שחיים בבית קולנוע נטוש ומתפרנסים מגנבות, על היחסים שנרקמים בין הבלש גץ לבין האחים פרוספר ובוני שבורחים מדודתם הרעה, על חיי 'מלך הגנבים', שהוא בכלל לא יתום עני, אלא בן-עשירים הסובל מאביו התקיף, על המרדף אחרי רוזן נוכל, על כנף הקרוסלה שיכולה לשנות את מהלך הזמן - על כל אלה תוכלו לקרוא בספר המרתק שכתבה הסופרת קורנליה פונקה.

סדרת מרגנית, זמורה-ביתן, 2006

*174*

חורף אישי

*174*

הפינה שלכם

לקראת פרידה משער החורף, אתם מוזמנים להרחיב את תת-השער 'פעם אחת'.

אתם מוזמנים להיות אבירי קסם ולהעצים את קסמו של תת-שער זה...

מה עושים?

חוזרים ומדפדפים בסוף שער החורף, בתת-השער "פעם אחת..."

ומגלים מה הקשר בין כל הטקסטים בתת שער זה.

עכשיו אתם מבינים את חשיבות המשימה...

איך זוכים באבירות הקסם? פשוט למדי:

- מנסים להיזכר בכל אגדה, סיפור-עם או מעשייה שאהבתם, מאז ועד עצם היום הזה...

- חשבו מה מיוחד בסיפורים שבחרתם? אילו סיפורים לא יוכלו להיכנס לתת-שער זה?

- מומלץ ביותר לשוב ולדפדף במבחר ספרי הילדות שלכם - בבית, וגם, כמובן, ללכת לספרייה.

- מאתרים אגדה / מעשייה / סיפור עם (לפחות טקסט אחד) שהם מקסימים בעיניכם, ומצלמים אותם.

- בסוף כל טקסט מצולם רושמים את מראה המקום שלו: שם הספר, המחבר (אם ידוע) וציון העמוד.

- מי שרוצה מוזמן לצייר ולצרף איור מלווה לאגדה / לסיפור העם / למעשייה הנבחרת.

*175*

מה למדנו בחורף?

*175*

לפניכם רק מדגם ממה שנלמד בשער זה.

תת-שער - חגים ומועדים

בטקסט - סיפור לשלוש שאלות

למדנו בין היתר - על השיר כנושא משמעות סמלית, שיש לה משמעות נסתרת בנוסף למשמעותה הגלויה. לזהות את המסר הסמוי בשיר הפילוסופי ואת מטרתו.

בטקסט - תפילת האילן

למדנו בין היתר - לזהות האנשה ואת תרומתה ליצירת משמעות בשיר. על מילים שדומות למילה תפילה.

בטקסט - עדלאידע

למדנו בין היתר - על מקורות המילה וגילגוליה מאז ועד היום.

בטקסט - ניבים ומטבעות לשון מתוך מגילת אסתר

למדנו בין היתר - על מקורם של ביטויים מוכרים ומשמעותם. מהי ו' ההיפוך בלשון המקרא.

בטקסט - אולי אני אהיה מלכה?

למדנו בין היתר - על הקשר בין מבנה ותוכן השיר. על תצורות הפעלים בזמן עתיד וחשיבות השימוש בהם ביצירת המשמעות בשיר.

תת-שער - אישים ואירועים

בטקסט - מדריך לסוגי משטרים בעולם

בטקסט - עשרה מי יודע?

למדנו בין היתר - מהי רשומה בנושא מסוים. לזהות מילות מפתח כאמצעי להבנת נושא. לנקוט עמדה ביקורתית.

בטקסט - חידושי הלשון של חיים נחמן ביאליק

למדנו בין היתר - להבין איך נוצרות מילים: בעזרת סיומת מקטינה, לפי משקלים, באמצעות הלחם. איך נכנסות מילים לשפה.

תת-שער - ילד שכזה

בטקסט - כאן גרה המשפחה שלי

למדנו בין היתר - לזהות את מטרת הטקסט. לזהות ולהפעיל לשון הוראות והנחיות לביצוע מטלה.

*176*

תת-שער - ארץ, טבע, עיר

בטקסט - עולם קפוא

למדנו בין היתר - לעמוד על קשרי כותרות וגוף הכתבה. לאתר את המונחים המקצועיים בכתבה הבונים את נושא הכתבה. להבין את המשמעות הרטורית של מילת יחס במשפט, וגם את שימושי שם-הפועל.

בטקסט - חובב טבע

למדנו בין היתר - זיהוי מרכיבים מרכזיים של טקסט מפעיל, לזהות ולהבין הנחיות. זיהוי פרטים ביוגרפיים. על השימוש בזמן ציווי בהנחיות. להפיק מידע מתמונה.

בטקסט - האריזות הטובות בעולם

למדנו בין היתר - על חשיבותן ותפקידן של מילות היחס ושל מילות הקישור בטקסט.

תת-שער - פעם אחת

בטקסט - החמלה ביהדות

למדנו בין היתר - לזהות נושאים, רעיונות ומסרים מרכזיים בכתבה. למצוא קשרים מרחיבים לטקסט. ליצור עמדה מפרשת על תפיסות חברתיות וערכיות העולות מהטקסט.

בטקסט - איסור צער בעלי-חיים במורשת ובתרבות ישראל

למדנו בין היתר - לבטא בכתב עמדה אישית מבוססת ומנומקת, בנושא טעון.

בטקסט - כל התורה על רגל אחת

למדנו בין היתר - לזהות ולהבין את הזיקה בין טקסטים שונים מהמקורות היהודיים.

בחרו שניים-שלושה נושאים חשובים עבורכם, מתוך מה שלמדתם בשער החורף.

- הסבירו מדוע בחרתם בהם. מה מצא חן בעיניכם והובן בקלות?

- למה התחברתם בקלות? במה התקשיתם?

- מהם הדברים החדשים שלמדתם, שלא ידעתם / שלא הכרתם קודם לכן?

סוף הספר