עונות וליהנות לכיתה ו'

כרך ב'

מקראה בחינוך הלשוני בשילוב טקסטים חזותיים לחינוך הממלכתי דתי

בת שבע רשף

מיכל הניג-טולדנו

דבורה אמיר

עמודי דפוס: 6-281

העתיקה: גלית אפיק

הספרייה המרכזית לעיוורים

תל-אביב  ישראל   2020

מספר סידורי: 59491

העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.

*6*

מה נלמד באביב?

*6*

"פתאום הופיע יום ניסן

עם ריח האביב.

חייך אליו פרפר קטן,

הביטו בו עיני ניצן

ושמש מסביב...

מתוך: "ניסן", מאת אוריאל אופק

תלמידים יקרים, ברוכים הבאים לשער האביב. בין פרפר לפרח, בין צב לדבורה פרסנו את מבחר הטקסטים בשער האביב.

דף עונה: פתחנו ופירטנו, כמו בפתח השערים הקודמים, את מאפייני האביב.

חגים ומועדים

הטקסט הפותח הוא פיוט מתוך התפילה תן טל. אומרים אותה ביום הראשון של חג הפסח, בתפילת מוסף. תפילה זו מציינת את המעבר מן החורף לאביב. ארבעה מדרשי אגדה - שניים על דוד הרועה (הלא הוא דוד המלך, בצעירותו), ושניים על יציאת מצרים. מייד אחרי ש"תצאו" ממצרים, תשובו אליה בני-חורין: תקראו את הכתבה בראש הפירמידה, שבה מסופר על החידות שמאחורי בנייתן של פירמידות במקומות שונים בעולם. וממקומות שונים בעולם לאנשים מיוחדים במינם - חסידי אומות העולם (בשיר ומידע) שייך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. שירה הידוע של זלדה לכל איש יש שם חותם את יום השואה וממנו למועד הבא: יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ביום הזיכרון תצטרפו לשיר הרעות, וגם תסיירו באנדרטאות לזכר הנופלים במלחמות ישראל. אחר כך תגיעו לדרך בורמה ותצעדו בעקבות לוחמי מלחמת השחרור. מה עוד מצפה לכם ביום העצמאות? המנון התקווה המוכר, שאותו תצטרכו לפענח. לסיום פרק זה של חגי ומועדי האביב תיהנו מסיפור בשם מה ההבדל? המספר על חוויה של גאווה לאומית. וגם, תצאו למסע בזמן - "מכונת הזמן" שתמריאו בה נקראת מכתבים למערכת העיתון דבר לילדים משנת תש"ט, 1949. תקראו המלצה לסיפור המתאר את היחסים בין ילד בן שבע וחצי שאביו נהרג במלחמה לבין יואב - סטודנט המשמש לו אח בוגר.

אישים ואירועים

מרטין לות'ר קינג היה לוחם חופש דגול. תפגשו בו בכתבה הראשונה בפרק זה. אחריה, לרגל 'יום העיתונות החופשית', תפגשו עיתונאי ישראלי לוחם צדק. הוא יפנה אליכם אישית בכתבתו: החלטתי להילחם באי-צדק.

*7*

ילד שכזה

בסיפור תריסר אגוזים גנובים תכירו שני חברים טובים, את יוסי ואת שמואליק. ובכל זאת... מה גרם ליוסי לגנוב את האגוזים של חברו הטוב?

ארץ, טבע, עיר

בתת-שער זה "תפתחו עיתון" ותקראו שלוש ידיעות על אסונות טבע עלינו (שיטפונות, רעידות אדמה ובצורת). הטקסט הבא עזרו לנו לעצור את הירי בשקנאים עכשיו! הוא עצומה שהתפרסמה בשנת 2008 באינטרנט (עדכון חשוב: העצומה השפיעה! הירי פסק). לאחר מכן תעברו לדיון סוער: לפתח או לשמר? מי בעד? מי נגד? תשוחחו ותנמקו את עמדתכם בנושא. סיום הפרק ידידותי לסביבה, ובו תגלו שלשמש יש גם צד ירוק... על כך בטקסט: מנצלים את אנרגיית השמש.

יוצרת נבחרת

יוצרת מיוחדת: נורית זרחי. מהם מקורות ההשראה של היוצרת? על כך בפתיח לפרק. לאחר מכן מצפה לכם סדרת מפגשים מרתקים עם כמה מדמויותיה. את נועה-ניוטה העולה החדשה תפגשו בסיפור כיכר השמחה וכיכר העצב. אחריה תכירו ציפור מיוחדת, שאיבדה את תכונותיה - הציפור פמפלה. בשיר הבא, שבע, תפגשו דמות מוכרת מהתורה - את רחל אמנו. ולסיום תקנחו בפרק הראשון של הספר אביגיל מהר המלכים. אביגיל עצובה בהתחלת הסיפור. מדוע?

פעם אחת

תת-השער שסוגר את העונה. תגלו בו שלא כדאי להתגרות באות פ'... מדוע? על כך בשיר המשעשע, מעשה בפ"א סופית. גם השיר הבא, חוטף תנומה, משתעשע כהוגן בלשון.

*8*

עונת האביב

*8*

עונת האביב נקראת "עונת מעבר", משום שהיא העונה המעבירה אותנו מעונת החורף הקר והגשום לעונת הקיץ. האביב מתחיל ביום השוויון (21 במארס), שבו הלילה והיום שווים באורכם, ומסתיים ביום ההיפוך (21 ביוני), שבו היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה.

בתנ"ך משמש השם 'אביב' שם נרדף לחודש ניסן, שבו יצאו בני-ישראל ממצרים: "היום אתם יוצאים בחודש האביב" (שמות יג, ד). לכן ניסן, שמסמן את תחילת השנה החקלאית, מלבד היותו החודש הפותח את תקופת האביב, הוא גם החודש הראשון למניין חודשי השנה: "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות י"ב, ב). רק ברבות הימים קיבל המונח 'אביב' את המשמעות של עונת האביב, המציינת את התחדשות הטבע.

לאביב "מקום נכבד" על בימת יצירות האמנות. שירים רבים המהללים את יופיו חוברו עליו, גדולי הציירים ציירו בהשראתו, ולחנים ויצירות מוזיקליות נושאים את שמו:

"האביב" - הסימפוניה הראשונה של שומאן.

"סונטת האביב" - של לודוויג ואן בטהובן.

"קולות האביב" - ולס של יוהן שטראוס הבן.

"פולחן האביב" - של איגור סטראווינסקי.

"סוויטה סימפונית: אביב" - קלוד דביוסי.

"האביב" - חלק מהיצירה "ארבע העונות" של אנטוניו ויואלדי.

פרט מתוך "אביב" של סנדרו בוטיצ'ילי מ1482 אישה עם כתר פקחים בין עלים של צמחים

(בספר תמונה:) פרט מתוך "אביב". סנדרו בוטיצ'לי, 1482

*9*

יש המשערים שמקור שמו הלועזי של החודש אפריל הוא בשפה הלטינית: אפריר - להיפתח, כלומר הטבע "נפתח" מתרדמת החורף. בתקופת האביב, באחד באפריל, שנקרא "יום השוטים", נוהגים "למתוח" אנשים ולהתל בהם. מקור המנהג לא ברור, ואחת ההשערות היא שמזג האוויר ההפכפך והשינויים המאפיינים את עונת האביב גוררים אחריהם התנהגות שובבה ובלתי-צפויה.

מה קורה באביב בארץ ובעולם?

מתחילה פריחה והתחדשות בטבע, לאחר חודשי החורף הקרים. ימי הגשם הולכים ופוחתים, ימי השמש מתרבים ופריחת הצמחים גוברת.

במקביל ניתן להבחין בפעילות מוגברת בקרב חרקים שונים, ובעיקר אצל אלה המבקרים בפרחים; ואילו הזוחלים, שפעילותם מצומצמת מאוד בחורף, מגבירים אף הם את קצב פעילותם. פריחת ההדרים, המתחילה בעונה זו, משתלבת היטב עם פעילותן המוגברת של דבורי הדבש, הפוקדות את הפרחים העשירים בצוף. עופות החורף שבילו בארצנו (כגון נחליאלים ושחפים) מתחילים לעזוב ומתמעטים, ולהקות של שקנאים, עופות דורסים וחסידות חולפות בשמים מעלינו בדרכן חזרה מאפריקה (שם בילו את החורף) אל ארצות הצפון (שם תתחיל תקופת רבייתן).

המידע מעובד מתוך אתר מכללת קיי ורשומות של המדען אהוד קלפון.

*10*

תן טל לרצות

*10*

מאת ר' אלעזר הקליר

הפיוט 'תן טל לרצות' נאמרת ביום הראשון של חג הפסח, בתפילת מוסף, לפני שמזכירים את הטל בתפילת עמידה. תפילה זו מציינת את המעבר מן החורף - שבו נאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" - לקיץ - שבו נאמר "מוריד הטל". הטל הוא מקור המים היחידי בקיץ לצמחים הגדלים באזורים יבשים, לכן אומרים תפילה זו בפסח, לקראת עונת הקיץ שתבוא. הפיוט שנכנס למחזור התפילה של האשכנזים נכתב על ידי רבי אלעזר הקליר.

מי היה ר' אלעזר הקליר?

ר' אלעזר הקליר (חי במאה ה-6 - המאה ה-7) נחשב לגדול הפייטנים בארץ-ישראל, ופיוטיו ידועים ומפורסמים בקהילות אשכנז וספרד. פיוטי הקליר נמצאים בתפילות השבת, החג והסליחות. פיוטיו נשמעים גם באירועים מיוחדים כגון ימי אבל ושמחות, ובמחזור התפילה לראש השנה וליום הכיפורים. יצירתו הפיוטית הגדולה השפיעה גם על התפתחות הפיוט המזרחי (בארץ-ישראל ובבל) וגם על הפיוט המערבי - באשכנז (גרמניה), באיטליה ובארצות הבלקן.

בית 1 טל

תן לרצות ארצך

שיתנו ברכה בדיצך (שים לנו ברכה)

רוב דגן ותירוש בהפריצך (בשפע)

קומם עיר בה חפצך (הקם מחדש את העיר שבה אתה חפץ)

בטל

בית 2 טל

צווה שנה טובה ומעוטרת

פרי הארץ לגאון ולתפארת

עיר כסוכה נותרת (ירושלים התרוקנה מיושביה, בשל החטאים של יושביה הפכה לעיר חורבות ונותרה כסוכה)

שימה בידך עטרת (היא תהיה ככתר ביד השם)

בטל

*11*

בית 3 טל

נופף עלי ארץ ברוכה

ממגד שמים שבענו ברכה

להאיר מתוך חשכה

כנה אחריך משוכה (כנה - נטיעה, כינוי לכנסת ישראל (עם ישראל). משוכה - הנמשכת אחרי הקב"ה)

בטל

בית 4 טל

יעסיס צוף הרים

טעם במאודיך מבחרים (באהבתך נבחרים)

חנוניך חלץ ממסגרים (אהוביך שאותם תחון, תחלץ אותם מן הגלות שהיא כמו כלא.)

זמרה ננעים וקול נרים

בטל

בית 5 טל

ושובע מלא אסמינו

הכעת תחדש ימינו

דוד כערכך העמד שמנו (דוד - כינוי לקב"ה שפירושו אהוב)

גן רווה שימנו

בטל

בית 6 טל

בו תברך מזון

במשמנינו אל יהי רזון

איומה אשר הסעת כצאן (עם ישראל שהטיל אימה על האויב)

אנא תפק לה רצון

בטל

הסיום של תפילת הטל:

(חזן) אתה הוא ה' אלוקינו משיב הרוח ומוריד הטל:

לברכה ולא לקללה. אמן:

לחיים ולא למוות. אמן:

לשובע ולא לרזון. אמן:

מכלכל חיים

*12*

האזנה ושיחת פתיחה אחרי קריאה

האזינו לקריאת הפיוט באתר 'הזמנה לפיוט', ולאחר מכן קראו אותו בעזרת דף המקורות וההסברים.

- שם הפיוט הוא תן טל לרצות - מדוע, לדעתכם, יש לרצות את הטל?

- איזה קטע או שורה מוצאים חן בעיניכם במיוחד ומדוע?

- הקשיבו לשני ביצועים של הפיוט באתר 'הזמנה לפיוט' ובחרו בביצוע שמדבר אל לבכם.

תוכן הפיוט

1.

- קראו בעיון את הפיוט. העתיקו מכל בית משפט אחד שמובן לכם, והסבירו מה אתם מבינים בו. היעזרו בפירושים המובאים לצד הפיוט.

למשל בבית 5 - אני מבין / מבינה את המשפט 'ושובע מלא אסמינו' - שפירושו האסם שלנו מלא בתבואה ולכן אנחנו שבעים.

- רוב הפסוקים לקוחים מספר ישעיהו.

מה אפשר להסיק מכך על תוכני הפיוט? (היעזרו בקטע המידע).

- מה הן הבקשות העיקריות של המתפללים מן הקב"ה?

- למה מצפים מהטל? מה יביא הטל שייתן הקב"ה לבני האדם?

רוב הפסוקים שאותם מזכיר הפייטן לקוחים מספר ישעיהו. ספר ישעיהו - מספרי הנביאים, עוסק בנבואותיו של הנביא ישעיהו בן אמוץ. תוכני הספר הם בעיקר: תוכחות ונחמות ליהודה ולאפרים, רוממות הקב"ה לעומת שפלות האדם, נבואות על תשועת יהודה מאויביה.

עיר שהיא סמל

2.

- כתוב בפיוט עיר כסוכה נותרת. בדקו מה נאמר בספר ישעיהו פרק א', פסוק ח'.

- על איזו עיר מדובר?

- כיצד מתוארת העיר ומה הקשר בינה לבין העם?

תיאור הטבע וגידול מזון חקלאי

3. מצאו בפיוט דוגמאות לתיאורי טבע ולגידול מזון חקלאי והעתיקו אותם.

*13*

מבנה הפיוט

4. התבוננו בפיוט וכתבו מהו המבנה שלו: (היעזרו בדוגמת שני הבתים בצד המשימה)

- כמה בתים בפיוט?

- כמה שורות בכל בית?

- מה מחבר בין בית לבית?

- מה סדר האותיות בתחילת כל שורה?

בית 1 טל

תן לרצות ארצך

שיתנו ברכה בדיצך

רוב דגן ותירוש בהפריצך

קומם עיר בה חפצך

בטל

בית 2 טל

צווה שנה טובה ומעוטרת

פרי הארץ לגאון ולתפארת

עיר כסוכה נותרת

שימה בידך עטרת

בטל

החזרות והחריזה

5.

- איזו מילה חוזרת בראש כל בית ובסיומו?

- בכל בית נשמרת בסופי השורה אותה חריזה:

דוגמה: בית 1 ארצך, צידך, הפריצך, חפצך

- כתבו מהי החריזה בבתים 2, 3, 4.

- נסו לשער מה תפקידם של המבנה המוגדר, החריזה והחזרות בפיוט.

לשון

6. חפשו במילון את פירושי המילים הבאות:

- דיצה --

- שית --

- קומם --

- מעטרת --

- נופף --

*14*

כינוי חבור

7. פרקו את הכינויים החבורים הבאים, היעזרו בקטע המידע בצד המטלה:

- דיצך --

- ארצי --

- ידך --

- שבענו --

המילים חפצך, שיתנו המופיעות בפיוט הן כינויים חבורים.

כינוי חבור מצטרף לשם עצם, לפועל או למילת יחס ומביע שייכות (של מישהו - שלו, שלהם) או מושא (את מישהו - אותו, אותם).

לדוגמה:

הילדים שלנו - ילדינו.

הבית שלהם - ביתם.

הבובה שלה - בובתה.

חפצך - החפץ (הרצון) שלך (שלך).

שיתנו - שית (שים) אותנו.

משימת בחירה

היכנסו לאתר 'הזמנה לפיוט' בכתובת :http://www.piyut.org.il

בחיפוש כתבו 'תן טל לרצות' ותוכלו להאזין ללחנים שונים של הפיוט.

מומלץ להאזין ללחן המודרני בביצועו של גולן ואך.

*15*

דוד הרועה

*15*

מדרש אגדה

מדרש על רועה אחד

החכמים מצטטים את הפסוקים ומסבירים מדוע בחר אלוהים בדוד הרועה למלך, ונראה מהי התכונה שבזכותה דוד נעשה מתאים להיות מלך בעיני ה'.

שיחה מקדימה

אילו תכונות, לדעתכם, צריך אדם כדי להכשירו להיות מלך טוב?

הסיפורים בתנ"ך קצרים מאוד ותמציתיים. לא מסופר מה הרגישה שרה כשיצחק נלקח לעקדה, ומה הרגיש אברהם אביו; לא מספרים לנו מה חשבה הגר כשאברהם גירש אותה וכך גם בעוד סיפורים - תיאורי הרגשות והמחשבות מצומצמים ביותר. בסיפורים שבהם רב הקיצור, חכמים הרחיבו ועיבו את תיאור האירועים, המעשים והרגשות. בספר שמואל, המספר אינו מפרט מדוע בחר ה' דווקא בדוד, שהיה רועה פשוט, להיות מלך על ישראל.

חז"ל מדגישים במדרשים בעיקר את אמונתם הדתית ואת המשמעות שהם מוצאים בסיפורי המקרא.

בהמשך נראה כיצד, בעזרת מדרש על פסוק אחד מספר תהילים, מנסים חכמים לתת תשובה לשאלה זו.

מדרש 'ילקוט שמעוני'

במדרש ילקוט שמעוני לפרק ע"ח בתהילים מסופר כך:

"...ויבחר בדוד עבדו "וייקחהו ממכלאת צאן". (אומר) רבי יהושע הכהן בשם רבי חנינא בר יצחק, מהו 'ממכלאות צאן'? שהיה דוד כולא אלו מפני אלו, מוציא (למרעה) הגדיים ומאכילן ראשי עשבים, מוציא (למרעה) את התיישים ומאכילן אמצען של עשבים, מוציא את הזקנות ומאכילן עיקרן של עשבים, אמר הקב"ה, הואיל ויודע לרעות את הצאן יבוא וירעה צאני, אלו ישראל, שנאמר "ואתן צאני צאן מרעיתי..."

יחזקאל, ל"ד, פסוק 31

*16*

הבעיה והצעות להסבר

1. מדרש שמעוני מעלה בעיה ומציע פתרון. מהי הבעיה המועלית?

- קראו את ההסבר הבא: המדרש שואל מה פירוש הפסוק שנאמר על דוד המלך "ויבחר בדוד עבדו וייקחהו ממכלאות צאן" - כלומר, מה הקשר בין הבחירה בדוד למלך לבין מכלאות הצאן שבהן עבד? ר' יהושע הכהן מסביר שדוד הרועה נהג בצורה חכמה ומתחשבת בצאן שלו. הוא יצר מכלאות נפרדות לגדיים, לתיישים ולכבשים הזקנות ודאג לתת לכל קבוצה את סוג המזון המתאים לה. כך גילה את חוכמתו ואת יכולת ההתחשבות שלו בצרכים השונים של הצאן.

- כתבו מה הבעיה שמעלה המדרש בקשר לפסוק 'וייקחהו ממכלאות הצאן'.

- כתבו כיצד מראה היכולת של דוד לטפל בצאן שהוא מתאים להנהיג את העם.

תכונות

2. איזו תכונה של דוד הרועה משתמעת ממדרש אגדה זה? בחרו תיאורים ותכונות אופי של המלך דוד המשתמעים מהמדרש. היעזרו במאגר שלפניכם:

מאגר תכונות:

רגיש, כן, ישר, מסור, מנומס, מוסרי, פתוח, חברותי, הגיוני, נדיב, סלחן, צנוע, עדין, מתחשב, סקרן, יעיל, יסודי, ערני, יצירתי, נבון, יציב, החלטי, שאפתן, זהיר, תקיף, אחראי

- הסבירו את בחירותיכם.

3. רועה מפורסם במסורת שלנו היה משה רבנו, שהפך למנהיג העם.

- קראו את המסופר על משה במדרש רבה שמות, פרק ג':

אמר הקדוש ברוך הוא, מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כוחו, יבוא וירעה בעמי. הדא הוא דכתיב: (תהילים ע"ח, ע"א) מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו. ואף משה - לא בחנו הקדוש ברוך הוא אלא בצאן, אמרו רבותינו: כשהיה משה רבינו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע לחסית. כיוון שהגיע לחסית, נזדמנה לו ברכה של מים, ועמד הגדי לשתות. כיוון שהגיע משה אצלו, אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עייף אתה, הרכיבו על כתפו והיה מהלך. אמר הקדוש ברוך הוא, יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך חייך אתה תרעה צאני ישראל, הווי: ומשה היה רועה.

- כתבו על פי מדרש רבה: מהי התכונה המיוחדת שגילה משה ביחסו אל הגדי שברח?

- מדוע, לדעתכם, תכונה זו חשובה לאדם שעומד להנהיג את העם?

*17*

מה מיוחד בלשון המדרש ושונה מהשפה המוכרת לכם?

- הואיל ו... - כיוון ש...

- שנאמר... - כמו שכתוב בפסוק בתנ"ך...

- שהיה דוד... - כפי שדוד נהג לעשות

- כולא אלו מפני אלו - מפריד ביניהם במכלאה

לשון המדרש

4. כתבו את מדרש האגדה בלשונכם. היעזרו בביטויים שבמסגרת.

*18*

לפניכם כמה מדרשים של חז"ל, שמנסים לתאר, לפרש, להסביר ולדמיין מה קרה כאשר בני ישראל יצאו ממצרים והגיעו לים סוף. לעתים מביאים החכמים בדרשותיהם סיפורים ומשלים מנקודת מבטו של הדרשן.

על יציאת מצרים

*18*

שני מדרשי אגדה

" ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה..." דברים כ"ו, ח'

מדרש א : משל היונה - מתוך ספר האגדה (נד, עז)

תנא דבי ר' ישמעאל: בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומים? ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן, אם תיכנס לפנים הרי הנחש נושף בה, תחזור לאחוריה - הרי הנץ עומד בחוץ לתפסה. מה עשתה היונה? התחילה צווחת ומטפחת באגפיה, כדי שישמע בעל השובך ויבוא ויצילה. כך היו ישראל דומים על הים: לירד לים לא היו יכולים, שעדין לא נקרע להם הים; לחזור לאחוריהם לא היו יכולים שכבר פרעה הקריב. מה עשו? "וייראו מאוד ויצעקו בני-ישראל אל-ה'" (שמות י"ד, י') - מיד "ויושע ה' ביום ההוא" (שמות י"ד, ל'). (שהש"ר ב; מכילתא בשלח- ויהי ב).

עלילת משל היונה

כאשר יצאו בני-ישראל ממצרים, מצבם היה דומה ליונה שרצתה להסתתר בתוך מחילה בסלע, כדי להגן על עצמה מפני נץ שרצה לטרוף אותה. בתוך המחילה שבסלע נתקלה היונה בנחש. אם היונה תיכנס למחילה יתקוף אותה הנחש, ואם תצא משם יתקוף אותה הנץ. כזה היה מצבם של בני-ישראל כשיצאו ממצרים: אם ימשיכו בדרכם יטבעו בים (לפני שנקרע הים לשניים), ואם יחזרו לאחור יתקפו אותם חילות פרעה.

מתוך: ספר האגדה, חלק ראשון, יציאת מצרים (ע"מ נ"ד סעיף ע"ז), ביאליק-רבניצקי.

בתקופה שנוצרה "לשון חכמים" דיברו גם ארמית, לכן לשון החכמים מתובלת במילים רבות משפה זו.

ספר האגדה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ורבניצקי. ביאליק ורבניצקי תרגמו לעברית את האגדות הכתובות בארמית, סידרו אותן על פי נושאים וחיברו יחדיו אגדות דומות ממקורות שונים.

*19*

1. המשל והנמשל באגדה

2. היונה במשל נמצאת "בין הפטיש לסדן".

- קראו את המידע הבא:

מה פירוש הביטוי בין הפטיש לסדן?

סדן הוא משטח שעליו מניחים חומרים שרוצים לעבד, למשל ברזל. כדי לעבד את הברזל מכים בו בפטיש, והוא בעצם נמצא בין הפטיש והסדן (ראו תמונה). כשאדם אומר שהוא נמצא בין הפטיש לסדן הוא מתאר מצב של לחץ גדול משני כיוונים, מצב שבו הוא צריך לבחור בין שני דברים מנוגדים ובלתי רצויים לו. למשל: אני נמצא בין הפטיש לסדן: מצד אחד אני מסכים עם כל ילדי הכיתה שלא לבחור ביוסי לוועד הכיתה, כי הוא אינו מתאים לתפקיד. אבל מצד שני, אני מרגיש שאני חייב לבחור בו, כי הוא חבר טוב שלי ואני לא רוצה להעליב אותו.

- לפניכם תרשים שמסביר את הביטוי 'בין הפטיש לסדן' ומתאר את מצבה של היונה במשל:

תרשים שבו היונה מופיעה במרכז ומשני הצדדים שלה יש חיצים שמובילים אליה מן הנץ והנחש

(בספר תרשים, היעזרו במנחה)

הנץ - היונה - הנחש

בין הפטיש לסדן

- שרטטו תרשים כזה שמתאר את הנמשל, כלומר, את מצבם של בני-ישראל בין הפטיש לסדן.

- השלימו:

- היונה במשל נמצאת בין -- ל-- ושניהם מסכנים את חייה. לכל צד שתפנה היא תיפגע.

- ובנמשל: בני-ישראל נמצאים בין -- לבין -- ושניהם --.

*20*

במדרשים מצטטים החכמים את הפסוקים כדי להציע להם הסבר משלהם.

3. שימו לב בסוף המדרש לפסוקים הלקוחים מספר שמות, וכתבו:

- מה עשו בני-ישראל כדי להינצל (לפי שמות י"ד, י')?

- מה עשה ה' (לפי שמות י"ד, ל')?

כמה מילים על סגנון חז"ל ופירושם

- חז"ל נוהגים לפרש פסוקים מן המקרא, ופירושם מבהיר את כוונת הדברים האפשרית.

- הם מדגימים את ההסברים שלהם במשלים ובסיפורים שהם ממציאים מדמיונם.

- הם משתמשים בשאלות שפונות אל הקורא, ועונים עליהן בעצמם.

4. קראו שוב את אפיוני סגנון חז"ל, וכתבו אילו מן האפיונים אתם מוצאים במשל היונה.

5.

- קראו את קטעי המידע:

בחג הפסח אנחנו קוראים בהגדה על יציאת מצרים, ומזכירים אותה שוב ושוב בכל שנה בליל הסדר.

ליל הסדר פותח את שבעת ימי חג הפסח, הנקרא בתורה גם חג המצות וחג האביב. חוגגים את ליל הסדר כדי לספר על יציאת מצרים, כאשר בני ישראל יצאו מעבדות לחירות, משעבוד לגאולה. בכך אנחנו מקיימים את המצווה "והגדת לבנך" מכאן השם "הגדה", העומדת במרכזו של ליל הסדר. חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים שבהם עלו לרגל בתקופת בית המקדש והקריבו את קורבן הפסח. המצווה העיקרית בחג זה היא איסור אכילת חמץ.

- קראו בספר שמות, פרק י"ד, את תיאור יציאת מצרים, והעתיקו שלושה פסוקים מתוכו.

- קראו בספר דברים פרק ט"ז, פסוקים א'-ח', על מצוות חג הפסח, והעתיקו שלושה פסוקים.

*21*

מדרש ב': משה הרועה הנאמן - ספר האגדה (נד, עט)

"ויאמר משה אל-העם אל-תיראו" (שמות י"ד, י"ג) - למי היה דומה משה רבנו? לרועה נאמן שנפלה גדר סמוך לחשכה. עמד וגדרה משלוש-רוחותיה. נשתיירה פירצה ולא הייתה לו שעה לגדרה - ועמד הוא בתוך הפירצה. בא ארי - ועמד כנגדו, בא זאב - ועמד כנגדו (רו"ר, פתיח').

מתוך: ספר האגדה, חלק ראשון, יציאת מצרים (עמוד נ"ד סעיף ע"ט), ביאליק-רבניצקי.

הסבר המדרש

למה אפשר לדמות את משה רבנו כאשר אמר לבני-ישראל אל תפחדו? לרועה צאן ששומר על צאנו בנאמנות רבה. כאשר, לקראת החשיכה, נפרצה הגדר שמגנה על הצאן, תיקן אותה הרועה משלושת צדדיה, אך לא הספיק לתקן את הצד הרביעי. מה עשה? עמד שם במקום הפרוץ בגדר והגן בגופו על הצאן. בא זאב והרועה גרש אותו, בא ארי - גרש אותו. כך נהג משה רבנו עם בני-ישראל.

6. בפרק י"ד בספר שמות מסופר שהעם פחד לצאת ממצרים אל דרך לא נודעת במדבר.

- מה אומר משה אל העם, לפי מה שמסופר בשמות י"ד, י"ג?

- למי מדומה משה במדרש זה, ולמי מדומה העם?

- אילו תכונות מיוחדת מייחס המדרש למשה?

*22*

מה אופייני ללשון חכמים?

לשון חכמים נוצרה אחרי לשון המקרא, והיא שונה ממנה בכמה מאפיינים.

מילים מסויימות שמסתיימות במקרא באות מ"ם סופית - בלשון חכמים מסתיימות לפעמים בנו"ן סופית:

- במקום משיחים לפעמים אומרים משיחין - "אין משיחין בשעת הסעודה".

- בהגדה של פסח, שכתובה בלשון חכמים, תמצאו: "שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה", במקום אוכלים חמץ ומצה.

7. לפניכם מילים מתוך ההגדה של פסח. אילו מהמילים הבאות כתובות בארמית ואילו בעברית של ימינו?

מאגר מילים:

לחצנו, יושבין, שותים, עובדי עבודה זרה, וייעצמו, וירעו, גרימת סבל למישהו, וימת, שרף, באותות ובמופתים, חרבה, מסובין, עבודה אלילים, יבשה, מלאך, נפטר, בהוכחות מוצקות

- העתיקו מתוך הרשימה ארבעה זוגות של מילים נרדפות.

8. דפדפו בהגדה של פסח ומצאו שתי דוגמאות לכך שבלשון חכמים משתמשים בנו"ן סופית במקום במ"ם סופית.

מילים שהשתמשו בהן בתקופת המקרא נעלמו, ובלשון חכמים נוצרו מילים חדשות במקומן. למשל:

- במקום עץ בלשון חז"ל אומרים אילן

- במקום שמש אומרים חמה

- במקום איך אומרים כיצד

- במקום זקן אומרים קשיש

- במקום מתי אומרים אימתי

- במקום ה' אומרים הקדוש ברוך הוא

בעברית של ימינו משתמשים גם במילים מתקופת המקרא וגם במילים שיצרו החכמים, וזה, כמובן, מעשיר את השפה שלנו.

*23*

הפירמידות במצרים, אחד משבעת פלאי העולם העתיק, מוזכרות בהקשר של חג הפסח ועבודת הפרך שעבדו היהודים במצרים.

בראש הפירמידה

*23*

כתבה: יעל כפיר

למה שימשו הפירמידות במצרים ומי בנה אותן? היכן בעולם ניתן להשקיף מפירמידה על שקיעה כפולה? איזו פירמידה היא שער הכניסה למוזיאון מפורסם? לכבוד פסח, יצאנו להרפתקה משולשת בעקבות הפירמידות.

תעלומת הפירמידות

1. אחת מן התעלומות שמעסיקות עד היום מדענים רבים ברחבי העולם היא תעלומת הפירמידות הגדולות במצרים. מדוע מדובר בתעלומה?

בהגדה של פסח מסופר אמנם על בני-ישראל, שהיו עבדים במצרים ובנו ערים מבוצרות לפרעה: את פיתום ואת רעמסס. לפי המסורת שלנו גם הפירמידות נבנו על ידי העבדים העבריים, אך מדענים רבים סבורים כי הפירמידות נבנו שנים רבות לפני שבני-ישראל הגיעו למצרים. כיום, חוקרים רבים אף טוענים שאת הפירמידות לא בנו כלל עבדים, אלא תושבי הכפרים הסמוכים לפירמידות. לפי ההערכות, בין 20 ל-30 אלף פועלים בנו את הפירמידות במצרים במשך קרוב ל-80 שנה!

אם אתם רוצים להכיר את הפירמידות מקרוב, ואף לגלות היכן בעולם (ובחיינו) ניתן למצוא פירמידות נוספות - אתם מוזמנים להצטרף להרפתקה משולשת.

איך הן נבנו?

2. עד היום אין איש יודע בוודאות כיצד נבנו הפירמידות במצרים, אך ברור שהבנאים הקדמונים ייחסו חשיבות רבה למיקומן של הפירמידות. הם נעזרו באסטרונומים והציבו את הפירמידות כך שכל אחת מצלעות הפירמידה פנתה באופן מדויק לכל אחד מכיווני שושנת הרוחות: צפון, דרום, מזרח ומערב. קווי המתאר של הפירמידה נמדדו ושורטטו על חולות המדבר, ואז החלו להביא את האבנים. האבנים הענקיות (הכבדות ביניהן שקלו 15 טונות!) נחצבו במחצבות רחוקות ונגררו, או הועמסו על ספינות ששטו בנהר הנילוס עד לאתר הבנייה, שם הונחו האבנים זו על גבי זו.

השאלה המעניינת ביותר היא כיצד הצליחו הבנאים להעמיס את האבנים הענקיות זו על גבי זו. הדעה המקובלת היא שהאבנים נגררו בשיפוע שנוצר על ידי בניית כבש (מעין מנוף) ענק מעפר. לבסוף ציפו את הפירמידה באבן סיד בצבע לבן בוהק, ואת הקודקוד שלה ציפו במתכת מבריקה (לעתים אפילו זהב).

*24*

מבנה הפירמידות היה כה מדויק, עד שגודל הסדקים בין האבנים שהרכיבו אותן הגיע לכדי סנטימטר אחד בלבד. מדובר בממצא מדהים, כיוון שכל אבן בפירמידה שקלה למעלה מטון אחד (אלף קילוגרמים). תארו לעצמכם כמה כוח נדרש על מנת להרים כל אבן ולהניחה במקומה המדויק.

אין פלא, אפוא, שאגדות רבות נכתבו על הפירמידות בכלל ועל צורת הפירמידה בפרט. היו שטענו כי לצורת הפירמידה המשולשת יש כוחות מיוחדים, קסומים, ויש אף שטענו כי את הפירמידות בנו מבקרים מעולמות אחרים (או במילים אחרות: חייזרים). ואכן, את הפירמידות ניתן למצוא במקומות רבים בעולם, ובעיקר במרכז-אמריקה.

תמונה 1 - פירמידה של תרבות המאיה במקסיקו. תמונה 2- הפרמידות בגיזה בשעת השקיעה.

(בספר שתי תמונות:)

תמונה 1 - פירמידה של תרבות המאיה במקסיקו.

תמונה 2 - הפירמידות בגיזה בשעת השקיעה.

שער לעולם הבא

3. למה, בעצם, שימשו הפירמידות? ובכן, המצרים הקדמונים האמינו באלים ובקיומם של חיים גם לאחר המוות, ולכן בנו למלכיהם (מלכי מצרים נקראו "פרעונים", וחיו במצרים לפני כ-5,000 שנה) קברי ענק. המצרים האמינו שיש לעשות כל דבר שיוכל לשרת את המלכים, שיום אחד יקומו לתחייה כאלים. לכן רצו המצרים גם לשמור על גופם של המלכים, ואף הצליחו למצוא דרך מסתורית לעשות זאת - באמצעות תהליך שנקרא חניטה (לאחר תהליך החניטה נקראה גופת המלך "מומיה").

הפירמידות החלו להיבנות עוד בתקופת חייהם של המלכים, ובתוכן אוחסנו חפציהם האישיים ואביזרים שאמורים היו לשמש אותם לאחר מותם. בתחילה נקברו המלכים בקברים שכונו "מסטבות", ובימי הכהונה השלישית של משפחת המלכים במצרים (בסביבות 2,600 לפני הספירה) נבנתה הפירמידה הראשונה שנקראה "פירמידת המדרגה". פירמידה זו נבנתה עבור המלך (פרעה) ג'וסר,

*25*

והיא התנשאה לגובה של כ-60 מטרים (כגובהו של בניין בן עשרים קומות!). הפירמידות נבנו בגדה המערבית של הנהר נילוס ("היאור", כפי שמכונה בהגדת פסח ובמקרא), כיוון ששם נראה אל השמש שוקע בסוף כל יום.

פירמידות בעולם

4. הפירמידות במצרים ידועות בהיסטוריה (וגם כיום) כמבנים ארכיטקטוניים נדירים בשל גודלן וצורתן המיוחדת. בסיס הפירמידה שימש מבנה שעליו הונחו אבנים באופן שאפשר בנייה לגובה. על ידי הנחת הלבנים מהבסיס לכיוון הקודקוד נוצר מבנה חזק ועמיד לאורך שנים.

אולם, לא רק המצרים הבינו זאת. גם במקומות רבים בדרום-אמריקה ובמרכזה נמצאו שרידים רבים של פירמידות. המאיה (מגואטמלה וממקסיקו), האינקה (מפרו) והאצטקים (ממקסיקו) הן שלוש התרבויות הגדולות של אמריקה, והן הותירו אחריהן מבנים רבים הקיימים עד עצם היום הזה כמו מקדשים, פסלים וכמובן - פירמידות. אותן תרבויות היו מתקדמות מאוד בתחומי המתמטיקה, האסטרונומיה והארכיטקטורה.

וכעת נרחיק למקום נוסף שבו ניתן למצוא פירמידות - סין. גם שם נבנו פירמידות ששימשו מקומות קבורה לקיסרים. פירמידות נוספות נמצא גם במיקרונזיה - שם נבנו על 92 איים מלאכותיים (הסיבה לבנייתן לא ידועה עד היום).

פירמידות נוספות שבנייתן נשארה בגדר תעלומה הן הפירמידות שבכפר גוימאר, באי הספרדי טנריף - הארכיאולוגים לא הצליחו עדיין לגלות מה גילן של הפירמידות ועל ידי מי נבנו. המיוחד באותן פירמידות הוא שביום הארוך ביותר בשנה ניתן לראות דרכן שקיעה כפולה מרהיבה - השמש שוקעת מאחורי הר גבוה, ולאחר מכן עוברת את ההר, מופיעה שוב ושוקעת מאחורי הר נוסף.

פירמידה חדשנית

5. באדריכלות בת ימינו קיימים מבנים מועטים הנבנים בצורת פירמידה. אולם, אם יזדמן לכם לבקר בפאריס, בירת צרפת, תוכלו לבקר בפירמידה המפורסמת בעולם - פירמידת הזכוכית, שנמצאת בכניסה למוזיאון הלובר, ותוכננה על ידי האדריכל פי יאו מינג.

פירמידת הזכוכית בארמון הלובר, פריז, צרפת.

(בספר תמונה:) פירמידת הזכוכית בארמון הלובר, פריז, צרפת.

*26*

פירמידה קרובה הרבה יותר תוכלו למצוא בארץ, באזור בית-שמש: במקום שנקרא חורבת מדרס נמצאה פירמידה קטנה בין חורבות היישוב ששכן במקום לפני כ-3,000 שנה.

מתוך "גלילאו צעיר - הירחון לילדים סקרנים", אפריל 2006.

תמונה של דני קרוון, פירמידות בצד הצפוני של הכיכר הלבנה, תל אביב, 1977-1988

(בספר תמונה:) דני קרוון, פירמידות בצד הצפוני של הכיכר הלבנה, תל אביב, 1977-1988

תעלומת הפירמידות

1. פתיח הכתבה כולל את המשפט הבא: "לכבוד פסח יצאנו להרפתקה משולשת בעקבות הפירמידות".

- מדוע ההרפתקה משולשת, מה משולש בה?

- מה הקשר בין נושא הכתבה למועד פרסומה?

*27*

2. לגבי כל אחד מן המשפטים שלפניכם, קבעו אם הוא נכון או לא נכון. סמנו את התשובה הנכונה.

- ידוע בוודאות שבני-ישראל הם שבנו את הפירמידות. נכון / לא נכון

- הפירמידות הן בעצם קברים ענקיים ומפוארים. נכון / לא נכון

- לפירמידה הראשונה שנבנתה במצרים קוראים "פירמידת המדרגה". נכון / לא נכון

- לכל הפירמידות יש בסיס משולש. נכון / לא נכון

- מי שרוצה לראות שקיעה כפולה, שייסע לפירמידות באי הספרדי טנריף. נכון / לא נכון

- הפירמידות במצרים קשורות באמונה שיש חיים לאחר המוות. נכון / לא נכון

עובדות, השערות ואמונות

3. הכתבה מציגה פרטי תוכן מסוגים שונים: עובדות, דעות מלומדות ואמונות.

עובדה היא מעשה שאכן התרחש; דבר ממשי שניתן להוכיחו. ניתן לבדוק אותה ולאשר אותה - אם היא נכונה, או לשלול אותה - אם אינה נכונה.

- מצאו בכתבה שתי עובדות או יותר והעתיקו אותן.

השערה והערכה נחשבות לדעות. חוקרים מביעים אותן כדי להציע הסבר אפשרי לתופעות לא מובנות. הם מתבססים על מחקר ולימוד מעמיק, לכן מדובר בדעות מלומדות.

לדוגמה: יש חוקרים שטוענים כי תושבי הכפרים הסמוכים לפירמידות הם למעשה האנשים שבנו אותן, ולא בני-ישראל כשהיו עבדים במצרים.

- מצאו בכתבה שתי דעות מלומדות נוספות והעתיקו אותן.

יש אנשים שטוענים טענות המבוססות על אמונת הלב שלהם. אמונות הן מחשבות שנובעות מעומק הנפש של כל אדם.

- מצאו בקטע 2 הסבר הנובע מעולם האמונות והעתיקו אותו.

4. כדי לבנות פירמידות היה דרוש ידע רב בשלושה תחומים: מתמטיקה, אסטרונומיה וארכיטקטורה.

היעזרו במידת הצורך במילון וענו:

- במה עוסק מדע המתמטיקה?

- במה עוסק מדע האסטרונומיה?

- במה עוסק מדע הארכיטקטורה?

הסבירו באיזה אופן קשור כל אחד מתחומי הידע הללו למלאכת בניין הפירמידה.

*28*

לשון

שם המספר - המספרים הגדולים

5. בקטע שקראתם הופיע מספרים רבים. כדי לבטא את המספרים בצורה נכונה יש לדעת שבעברית מופיעים שמות המספרים בזכר ונקבה. לכן יש לקבוע תחילה מהו מין שם העצם שאליו מתייחסים: זכר או נקבה.

לדוגמה: בטקסט יש 5 קטעים - קטע הוא ממין --, לכן נכתוב במילים: (5) -- קטעים.

- כתבו את שם המספר במילים:

20 עמודים - --

60 מילים - --

100 ילדים - --

200 מכוניות - --

2,000 שנה - --

1,000,000 אנשים - --

האם מצאתם הבדל בין שמות המספר לזכר ולנקבה?

- השלימו את הכלל שגיליתם:

במספרי עשרות, מאות, אלפים ומיליונים -- הבדל בין זכר לנקבה.

מה קורה במספרים הללו עם תוספות?

21 עמודים - עשרים ואחד עמודים - מספר העשרות (20) נשאר כמו קודם, אבל תוספת היחידות (1) צריכה להתאים למין שם העצם שסופרים - במקרה זה עמוד הוא זכר - אחד.

213 מכוניות - מאתיים ושלוש-עשרה מכוניות - מספר המאות (200) נשאר אותו הדבר, אך מספר העשרות הוא בנקבה, בהתאם למילה מכונית.

6. כתבו במילים:

101 כלבים דלמטיים - --

64 עגלות - --

*29*

100 - המילה מאה היא בנקבה, לכן נמנה את המאות עצמן בנקבה: שלוש-מאות, ארבע-מאות, חמש-מאות וכן הלאה.

אבל שימו לב: אין צורך להתאים את מין המאות השלמות למין שם העצם: שלוש-מאות בנות ושלוש-מאות בנים.

1,000, 1,000,000 - המילים אלף ומיליון הן ממין זכר, לכן נמנה אלפים ומיליונים בזכר: חמשת-אלפים, שבעה מיליון וכן הלאה. גם כאן אין הבדל בין זכר לנקבה באלפים / מיליונים שלמים: חמשת-אלפים שנה, שבעה מיליון שקלים.

7. כתבו במילים:

30 אלף פועלים - --

80 שנה - --

5,000 שנה - --

60 מטרים - --

92 איים מלאכותיים - --

שימו לב למספר 15 טונות - ביחיד - טונה, ולכן: חמש-עשרה טונות. אפשר לומר גם: 15 טון (כך גם ביחיד), ואז נכתוב במילים: חמישה-עשר טון.

*30*

ביעור חמץ

*30*

מאת: חנה ניר

חנה ניר נולדה בברית-המועצות לשעבר בשנת 1944, ובגיל שש עלתה לישראל. היא ציירת, בוגרת המדרשה לאמנות, כותבת ספרי ילדים וגם מתרגמת שירה למבוגרים.

את כל החמץ

שליבי מאמץ

בימים של סגריר ושל קור,

עם בוא החמה

ביד נכלמה

כעשב שוטה אעקור.

עלבונות שכוחים

בנבכי הכוכים,

מרירות שצמחה במסתור,

מחדרי-חדרים

אעלה וארים

ואוציא לחופשי לפי תור.

יעברו אז בסך

רגשות לב מסוכסך

פחד, כעס, קנאה, תחרות;

וריקה ממטען

אתיישב לשולחן

ואחוג לי את חג החרות.

*31*

עבדו בקבוצות קטנות. בררו בשיחה את השאלות, רשמו את התשובות.

1. התבוננו בתצלומים (היעזרו במנחה) וקראו את מלוא המידע המצורף לשיר:

פירושי מילים:

לבער - לפנות, לסלק, לחסל.

חמץ - קמח מחמישה מיני דגן, שבא במגע עם מים למשך יותר מ-18 דקות.

ויאמר משה אל-העם זכור את-היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל חמץ.

שמות פרק י"ג, פסוק ג'

שתי תמונות של ביעור חמץ. האבא מסתובב בבית החשוך עם נוצה ונר ומחפש את חתיכות החמץ שהילדים החביאו לו

(בספר שתי תמונות:) צילומים: שמוליק גבירץ

ההסבר על המנהג: ביעור חמץ שייך למצוות חג הפסח. מקורו בתורה, בציווי שציווה ה', לכן חשוב להכיר אותו. על פי מצווה זו יש להקפיד שבמשך שבעת ימי הפסח לא ייאכל וגם לא יימצא חמץ בבית. גם את פירורי הלחם שחמקו מן העין בניקיון הגדול יש לגלות ולסלק!

לכן, בלילה שלפני ליל הסדר, מצוידים בנוצות ארוכות ובנרות דולקים, יוצאים ראשי המשפחות וילדיהם לגלות את שארית החמץ שנותר. כל פינה אפלה תואר ותיבדק.

מחביאים בכוונה עשר חתיכות חמץ, כדי שלא תהיה ברכה לבטלה. הפירורים שיתגלו יישרפו למחרת, בערך בעשר בבוקר, במקום המיועד לשריפתם בשכונה.

הסבירו את הקשר בין מצוות ביעור החמץ לחג הפסח.

*32*

עומק השיר ורעיונותיו מבוססים על מצוות ביעור חמץ, שהופכת בשיר לסמל. סמל למה? מיד נגלה... נעבור מבית לבית, ונעקוב כיצד הוא מתפתח.

בשירה נמסרים הרעיונות, בין היתר, באמצעות שימוש בלשון ציורית. הלשון הציורית משתמשת בדבר מסוים כדי לייצג ולבטא באמצעותו משהו אחר.

הסמל וגם הדימוי הן צורות של לשון ציורית.

סמל - דבר מסוים, לרוב מוחשי, המבטא משמעות רחבה. לעתים משמעותו מופשטת. לדוגמה: יונה היא סמל מקובל ומוכר לשלום. הדימוי נבנה, לרוב, על נקודת דמיון אחת עיקרית, בין המדומה למדמה. לדוגמה: האיש גדול כדוב.

בבית הראשון

2.

- היכן נמצא החמץ שהשיר מדבר עליו?

- מה עושים בו באופן דומה למה שעושים בחמץ "רגיל"?

- משתמע שגם החמץ "של השיר" פסול! רעיון זה בא לידי ביטוי באמצעות דימוי. מצאו את הדימוי והעתיקו אותו.

טיבו של החמץ הסמלי בשיר מתחיל להתבהר בבית השני.

בבית השני

3.

- שתי מילים מבהירות ממה עשוי החמץ הסמלי. ממה הוא עשוי?

- כמו שאריות החמץ "הרגיל", גם החמץ הסמלי מוסתר וחבוי היטב. היכן הוא נחבא?

מרכיבי החמץ הסמלי ממשיכים להתבהר בבית השלישי.

בבית השלישי

4.

- ממה עוד עשוי החמץ הסמלי? מצאו את ארבע המילים המבהירות זאת, והעתיקו אותן.

- סוף-סוף, כשהיא "ריקה ממטען" כדבריה, יכולה הדוברת בשיר לחוג את חג החירות.

לאיזה מטען היא מתכוונת?

*33*

5. לאחר שעקבנו אחר התפתחות הסמל בשלושת בתי השיר, אפשר לענות על השאלה: "ביעור חמץ" בשיר הוא סמל ל... למה?

6.

- אחרי ביעור החמץ מבקש המתפלל מן הקב"ה שיבער מן העולם את הרוע ואת הטומאה, את הרשע ואת הזדון, כדי שהעולם יהיה בקדושה ובטוהרה לאחר שהרוע יוכחד.

קראו את התפילה:

יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו כשם שאני מבער חמץ מביתי ומרשותי כך ה' אלוקי ואלוקי אבותיי תבער את כל החיצונים ואת רוח הטומאה תבער מן הארץ ואת ייצרנו הרע תבערהו מאתנו ותיתן לנו לב בשר וכל הסיטרא אחרא וכל הרשעה כעשן תכלה ותעביר ממשלת זדון מן הארץ וכל המעיקים לשכינה תבערם ברוח בער וברוח משפט כשם שבערת את מצרים ואת אלוקיהם מימים ההם ובזמן הזה אמן: ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו. ומעשה ידינו כוננה עלינו. ומעשה ידינו כוננהו.

- בתפילה זו פונה האדם לקב"ה ומבקש ממנו לעשות כמוהו - ולבער את החמץ מקרבו.

מהו אותו חמץ שהקב"ה אמור לבער? העתיקו שני פרטים שמתוארים בתפילה כשווים לביעור החמץ. לדוגמה: תבער את רוח הטומאה.

- מה דעתכם, האם כמו בשיר, החמץ הזה הוא סמלי או חמץ ממשי? הסבירו.

המלצה נוספת לקריאה מספרי המחברת:

ביישנית נורא

עלילות לילי לפידות

*34*

ליל הבדולח

*34*

כתבה: דבורה אמיר

הרקע לאירועי ליל הבדולח

פרעות ליל הבדולח אירעו כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939. הם היו חלק ממעשי רדיפה ורצח של בני עמנו, שבוצעו לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה על ידי גרמניה הנאצית, בהנהגתו של אדולף היטלר. מטרת המעשים הייתה להשמיד את כל בני העם היהודי.

בליל ט"ז בחשוון תרצ"ט (בין 9 ל-10 בנובמבר בשנת 1938) נערכו פרעות ביהודים בכל רחבי גרמניה ואוסטריה. הלילה הזה נקרא ליל הבדולח. מהו בדולח? - זוהי זכוכית מבריקה ומלוטשת. באותו לילה התפרעו המוני גרמנים ואוסטרים ברחובות הערים הגדולות וניפצו חלונות בבתי יהודים, בחנויות ובבתי הכנסת שלהם. רחובות הערים נמלאו רסיסי זכוכית ולכן נקרא הפוגרום הזה ליל הבדולח.

יש הטוענים שהשם ליל הבדולח שנתנו הגרמנים לפרעות האלה אינו מתאר את מה שקרה באמת. אפשר להבין בטעות שבאירועים אלה נופצו רק חלונות, וזכוכיות פוזרו ברחובות.

מה קרה באמת באותו לילה?

בפוגרום ליל הבדולח נרצחו 400 יהודים ברחובות, הוכו ונפצעו המונים, כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה הועלו באש ונהרסו כליל ובתוכם ספרי קודש, ומצבות בבתי קברות יהודיים נופצו והושחתו. אלפי חנויות נהרסו, ביניהן 29 בתי כל-בו גדולים בבעלות יהודית. פורעים שהשתוללו חדרו לבתי יהודים וניפצו, הרסו ושרפו את כל רכושם. כמה ימים לאחר ליל הבדולח נשלחו 30,000 יהודים מגרמניה למחנות ריכוז.

תמוה של החלונות המנופצים ברחוב אחרי ליל הבדולח, 10 בנובמבר 1938

(בספר תמונה - חלונות מנופצים אחרי ליל הבדולח, 10 בנובמבר 1938)

מהו פוגרום?

פוגרום היא מילה ברוסית שפירושה השמדה, הרס. פוגרומים רבים נגד יהודים התרחשו ברחבי רוסיה במאה ה-18 ובמאה ה-19. פורעים מקומיים שונאים ומוסתים יצאו ותקפו יהודים רק מפני שהיו שייכים לעם אחר ולדת שונה. מטרתם של פורעים בפוגרום היא לפגוע ללא הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה שאותה הם תוקפים.

*35*

התפרעות עממית או מזימה של השלטון הנאצי?

היטלר ואנשיו רצו להסתיר את העובדה שהם עמדו מאחורי הפרעות האלה ויזמו אותן. הם טענו שמדובר בהתפרעות עממית כתוצאה מהזעם של ההמונים כלפי היהודים, שפרץ פתאום בלי שום שליטה. כיום ידוע שהייתה הוראה של השלטון הנאצי למשטרה ולאנשי מכבי האש - לא להגן על יהודים שמותקפים ברחובות ולא לכבות שריפות, אלא רק במקרה שהן מגיעות גם לבתי גרמנים שאינם יהודים. אנשי המפלגה הנאצית, נאמניה ואנשי ס.ס. היו מעורבים ישירות בפרעות אלה ובתכנונן.

מה הצית את הפוגרום הזה?

ה"תירוץ" של השלטון הנאצי בגרמניה לפרעות היה שהן מעשי נקמה על מה שעשה הצעיר היהודי, הרשל גרינשפן.

תמונה של הבחור הצעיר הרשל גרישפן

(בספר תמונה של הרשל גרינשפן)

ב-7 בנובמבר 1938 התנקש גרינשפן בן ה-17 בחייו של דיפלומט גרמני בשגרירות גרמניה בפריז, כאשר כוונתו הייתה לרצוח את השגריר הגרמני. הוא עשה זאת כנקמה על גירוש משפחתו ועוד 12,000 יהודים מגרמניה לפולין, אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933.

המעשה של גרינשפן עורר את זעמו של השלטון הנאצי בגרמניה, אשר ניצל זאת כדי לעורר את זעם ההמונים ולעודד אותם לפרוע ביהודים. כאמור, השלטון ניסה לתאר את הפרעות כאילו היו פרץ של זעם עממי לא נשלט, אך את רוב הפרעות עשו חברי המפלגה הנאצית ואנשי ס.ס., בזמן שהשלטון הגזעני כבר התקיים בגרמניה במשך חמש שנים.

תמונה של בית הכנסת עולה בלהבות בליל הבדולח בגרמניה

(בספר תמונה - בית כנסת עולה בלהבות בליל הבדולח בגרמניה)

*36*

זעזוע נורא בקהילות היהודיות ובעולם כולו

אירועי ליל הבדולח זעזעו את יהודי גרמניה ואוסטריה ואת העולם כולו. השלטון הנאצי האשים את היהודים בפשעים (שנעשו נגדם...), וחייב את היהודים לשלם על הנזקים. יהודים בהמוניהם עשו מאמץ גדול להגר מגרמניה תוך ויתור על רכושם. 80,000 עזבו את גרמניה מליל הבדולח ועד שפרצה מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, וכך הצילו את חייהם. עם פרוץ המלחמה כבר לא הייתה אפשרות לצאת מגרמניה. ממשלת בריטניה החלה במבצע הצלת ילדים יהודים והוצאתם מגרמניה הנאצית. נשיא ארצות-הברית, פרנקלין רוזוולט, אישר להאריך את הוויזה לכל יהודי שבא לבקר בארצות-הברית לפני ליל הבדולח ולהישאר באמריקה. שוויץ והולנד הסכימו לקבל ילדים יהודים פליטים, וצרפת התירה כניסה ל-200 ילדים בכל חודש. כמה מדינות החליטו לנתק כל קשר דיפלומטי עם גרמניה, אך זו המשיכה במדיניות הגזענית שלה.

מה עלה בגורלו של בית הכנסת העתיק בברלין, בירת גרמניה, בליל הבדולח?

בליל הבדולח הצית המון נאצי את בית הכנסת העתיק בברלין. למרבה המזל, קצין המשטרה שהיה בתפקיד בבוקר ה-10 בנובמבר הגיע למקום, שלף את אקדחו והצהיר שהוא שומר על החוק וזהו מקום היסטורי מוגן. בינתיים הגיעו למקום מכבי האש וכיבו את האש. כך ניצל בית הכנסת מחורבן גמור. אחרי הנזק שנגרם למבנה אפשר היה עדיין להשתמש בבית הכנסת, שהיה אחד המעטים שנשתמרו, ונותרו בו רק פגמים מעטים. ב-5 באפריל 1940 פקדו הנאצים לסגור את האולם הגדול של בית הכנסת. הממשלה החרימה את אולם התפילה והפכה אותו למחסן של הצבא הנאצי. בשנת 1942 - במהלך מלחמת העולם השנייה - נפגע הבניין בצורה קשה בהפצצות של חיל האוויר הבריטי. רק לאחר נפילת חומות ברלין בשנת 1989 החלו לשקם ולשפץ את הבניין של בית הכנסת העתיק והמפואר ביותר בגרמניה.

תמונה מבחוץ של בית הכנסת החדש בברלין ברחוב אורניינבורג כיום, לאחר שיפוצו אותו

(בספר תמונה - בית הכנסת החדש בברלין ברחוב אורניינבורג כיום, לאחר שיפוצו.)

*37*

תמונה של פנים בית הכנסת החדש בברלין

(בספר תמונה - פנים בית הכנסת החדש בברלין)

עוד על הנושא

באתר של 'יד ושם' תמצאו תערוכה של תמונות מליל הבדולח וסיפורים של עדים וניצולים.

שיחת פתיחה אחרי קריאה

- מה אתם מרגישים כלפי הרשל גרינשפן המתנקש, ומה דעתכם על המעשה שעשה?

1. הטקסט שקראתם הוא טקסט היסטורי, ולכן הוא מכיל תאריכים רבים.

- ערכו רשימה של תאריכים מתוך הטקסט וסדרו אותם לפי הסדר - מהמוקדם למאוחר.

- מה אפשר להסיק על הקשר בין האירועים? כתבו לפחות שלוש מסקנות אפשריות.

2. מהי הביקורת על השם ליל הבדולח?

*38*

3. יהודים רבים נשארו בעיר גם אחרי ליל הבדולח. מה דעתכם, מה גרם להם להישאר?

4. מדוע, לדעתכם, ניסו הנאצים להראות שזהו פוגרום עממי?

בול ממזרח-גרמניה

תמונה של הבול בציור שבו רואים את בית הכנסת עולה בלהבות ואת הטלאי הצהוב

(בספר תמונה של בול - היעזרו במנחה)

הבול שהונפק במזרח-גרמניה בשנת 1963 לזכר ליל הבדולח הכיתוב בצד שמאל של הבול: Niemals Wieder סירושו: 'לא עוד'. באנגלית: never again.

5. התבוננו בעיון בבול שהנפיקו במזרח-גרמניה לזכר ליל הבדולח - אילו סמלים מופיעים בו?

משימת בחירה

- כיצד הייתם מציעים לזכור ולהנציח את אירועי ליל הבדולח?

- הציעו דגם לפסל זיכרון או כל ייצוג אחר שתבחרו - ציור, טקסט, שיר, כרזה, מבנה כלשהו או אנדרטה.

*39*

חסידי אומות העולם

*39*

מאת: חנה סנש

חנה סנש נולדה בשנת 1921 בהונגריה. היא עלתה לארץ-ישראל בגיל שמונה-עשרה, ללא משפחתה. היא הגיעה למסקנה שעליה לעזוב את הונגריה, ארץ הולדתה, כי הייתה מלאה באהבה גדולה לעמה - העם היהודי. חנה סנש ראתה כיצד מתחזק כוחם של הנאצים בגרמניה והאנטישמיות באירופה גוברת.

בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, התנדבה חנה סנש לשרת בצבא הבריטי, והצטרפה לקבוצה של צנחנים שיצאו מארץ-ישראל למשימת צניחה על אדמת אירופה הכבושה, במסגרת המאבק בגרמניה הנאצית. היא רצתה להשתתף במאבק למען הצלת היהודים באירופה.

ב-1944 צנחו חנה סנש וחבריה בקרואטיה (לשעבר חלק מיוגוסלביה) שם הצטרפו לקבוצת פרטיזנים מקומית. ביוני 1944 חצתה חנה את הגבול להונגריה ונתפסה בידי חיילים הונגריים. סנש הועמדה לדין באשמת ריגול ובגידה במולדת (שכן נולדה בהונגריה), אך עוד קודם שהסתיים משפטה היא הוצאה להורג על ידי הנאצים ב-7 בנובמבר 1944, בהיותה בת 23.

במדורות מלחמה, בדלקה, בשריפה,

בין ימים סוערים של הדם,

הנני מבעירה פנסי הקטן,

לחפש, לחפש בן-אדם.

שלהבות השריפה מדעיכות פנסי

אור האש מסנוור את עייני;

איך אביט, איך אראה, איך אדע, איך אכיר,

כשהוא יעמוד לפני?

תן סימן אלוהים, תן סימן על מצחו,

כי באש, בדליקה ובדם,

כן אכיר את הזיק (זיק - שביב אש, ניצוץ) הטהור, הנצחי,

את אשר חיפשתיו, בן-אדם.

אחד משיריה הראשונים של חנה סנש שנכתבו בעברית, 11 באוקטובר 1940. מתוך: "חנה סנש - חייה, שליחותה ומותה"

*40*

שיחת פתיחה - העולם שמתואר בשיר

- מה קורה בעולם שמתארת חנה סנש בשירה?

- אל מי פונה הדוברת בשיר?

- מה הדוברת בשיר מבקשת או מחפשת?

בן-אדם פירושו יצור אנושי, אך בשיר הכוונה היא למי שיש לו רגש חם כלפי אדם אחר, והוא מגלה נכונות לעזור, לפעול, לתמוך ולרחם. כלומר, מי שנוהג באנושיות.

החזרות בשיר ותפקידן

1. מצאו בשיר את כל המילים שקשורות למילה אש, והעתיקו אותן.

2.

- בשיר יש חזרה מרובה על מילים הקשורות לאש. העתיקו את כל המילים הקשורות לאש שחוזרות בשיר.

- כתבו כיצד החזרה על מילים אלה משפיעה על הקוראים.

-אילו מבין האפשרויות שלפניכם מתארות את מצבה של הדוברת בשיר? הסבירו את בחירתכם.

מאגר אפשרויות: חוששת, פסימית, פוחדת, מאוכזבת, מאשימה

תפקידה של חזרה בשיר הוא לעורר את תשומת לבנו לרעיון חשוב בשיר, על ידי חזרה שוב ושוב על צליל וגם על תוכן מסוים.

החריזה

3. שימו לב! בבית הראשון ובבית האחרון המילה 'דם' מתחרזת עם 'אדם'. מה, לדעתכם, מדגישה חריזה זו?

לעתים, החריזה מדגישה רעיון מרכזי בשיר.

כמו תפילה

4. "שיריה של חנה סנש הם כמו תפילה".

מה דעתכם על אמירה זו? האם 'חסידי אומות העולם' ו'הליכה לקיסריה' (שגם הוא שיר ידוע של חנה סנש) הם שירים שמזכירים תפילה?

*41*

5. קראו על חייה של חנה סנש באתר: "העמותה להנצחת חנה סנש ומורשתה".

- חנה סנש מבקשת מכל אדם, באשר הוא אדם, אכפתיות, חמלה ואומץ. כתבו כיצד תכונות אלה ניכרות בסיפור חייה.

6. חסידי אומות העולם / חיים חפר

בשיר שהקדיש לחסידי אומות העולם, שואל את עצמו המשורר חיים חפר:

...האם אני, בתוך אוקיינוס של שנאה, מול עולם מתמוטט ובוער

האם אני הייתי נותן מסתור לבן עם אחר?

האם אני הייתי מוכן? האם בני משפחתי היו מוכנים

לחיות בפחד מתמיד כזה בתוך הרחוב, בין השכנים

לחלום בלילות את צעדם הכבד והמאיים של התליינים?

מוכן להמשיך ולהלך בין מטחי היריות ולהבי הסכינים

בתוך לחשי הרכילות ומלמולי השמועות ותקוות המלשינים

וכל זאת - לא לילה אחד, לא חודש, אלא שנים!...

וכל זאת - בלי לבקש שכר מן הקורבנות, רק את לחיצת-ידם

וכל זאת - רק מפני שאדם לאדם חייב להיות אדם.

ואני חוזר ושואל את עצמי, עכשיו ומכאן: האם אני, האם אני הייתי מוכן?

בתוך המלחמה הנוראה - הם-הם שעמדו יום-יום בקרב

והם הצדיקים שבסדום, שבזכותם העולם לא חרב.

הם בתולדותיו של עמי הרצוח, החנוק, הירוי והמת

היו עמודי החסד והרחמים שעליהם העולם עומד.

ובפניהם, בפני גבורתם, שהיא עדיין לנו חידה

אנחנו, היהודים, מרכינים את ראשינו - בתודה.

"כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו" - זו אמרת חז"ל המבוססת על הכתוב במשנה: "כל המקים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו קים עולם מלא". (משנה, סנהדרין ד', ה')

*42*

- הדובר בשיר שואל את עצמו שאלה, מהי?

- מהם הדברים שחסידי אומות העולם התמודדו איתם, לפי השיר?

- מה התשובה של השואל בשיר? האם הוא בטוח שהיה מוכן לעשות את כל מה שעשו חסידי אומות העולם? הסבירו את תשובתכם ובססו אותה.

7.

- כיצד מתקשר השיר של חיים חפר לשירה של חנה סנש?

חשבו על התבחינים הבאים: נקודות המבט המוצגות, נימת הדוברים, זמני הכתיבה, מצב הדוברים.

- כיצד מתקשרים השירים של חיים חפר ושל חנה סנש לאימרת חז"ל?

משימת בחירה

- קראו את קטע המידע על חסידי אומות העולם.

- היכנסו לאתר של 'יד ושם', לחצו בתפריט על הלשונית 'חסידי אומות העולם'.

- בחרו אחת מהדמויות שקיבלו את התואר 'חסיד אומות העולם' - קראו עליה, וכתבו כיצד פעלה וכיצד הצילה יהודים במלחמה.

על חסידי אומות העולם

במלחמת העולם השנייה, בין השנים 1939-1945, השמידו הנאצים את רוב יהודי אירופה, כשישה מיליון אנשים, נשים, ילדים וזקנים. בארצות שנכבשו על ידי הנאצים, רוב התושבים הלא-יהודים היו אדישים לגורלם של היהודים, שנרדפו ונשלחו למחנות ההשמדה. אך היו מעטים שעזרו להציל יהודים. היו אנשים הגונים, ישרים ואמיצים שנתנו מסתור ליום או ללילה. אחרים סיפקו מעט אוכל, והיו שהסתירו יהודים במשך ימים רבים ולעתים במשך כמה שנים. קוראים לאנשים אלה 'חסידי אומות העולם'. העזרה שהם הושיטו ליהודים סיכנה אותם ואת בני משפחותיהם. למי שנתפסו מסתירים יהודים היה צפוי עונש מוות. הן המצילים והן היהודים שמצאו מסתור אצלם חיו בפחד מתמיד מפני חיפושי הגרמנים ומפני מלשינים משתפי פעולה עם הנאצים. האנשים שהצילו יהודים היו בני כל הגילים - אנשים פשוטים ואנשים משכילים, נשים וגברים, נוצרים ומוסלמים, דתיים וחילונים.

את היהודים הסתירו בדרכים שונות. באזורים חקלאיים, האיכרים הסתירו יהודים בחוותיהם, במסתורים ובבונקרים שחפרו מתחת לבתים, מתחת לרפתות ומתחת לאסמים שלהם. היו שהחביאו יהודים בעליית הגג שבביתם, ואפילו בתעלות הביוב. היו שמסרו ילדים יהודים למנזרים, ושם הם מצאו מסתור.

כאמור, רוב האנשים לא עשו דבר - הם עמדו מנגד. ואולם, המיעוט שפעל להצלת יהודים הוא הוכחה לכך שגם במצבים איומים ונוראים - ישנם עדיין אנשים אנושיים ורחמנים, שאינם מוכנים להסכים עם הרג חסר רחמים של בני-אדם רק מפני שהם שיכים לדת מסוימת, במקרה זה לדת היהודית.

*43*

לכל איש יש שם

*43*

מאת: זלדה

המשוררת זלדה שניאורסון-מישקובסקי (1914-1984) ילידת אוקראינה היא נצר למשפחה ממייסדי חסידות חב"ד. היא גדלה ברוסיה, ונחשפה לתרבות ולספרות הרוסית. כשהייתה בת 11 עלתה משפחתה ארצה והתיישבה בירושלים. בירושלים למדה ב'סמינר מזרחי' למורים ובאקדמיה לציור "בצלאל". שנים רבות עסקה בהוראה.

ספרה הראשון "פנאי" הודפס ב-1967 כשהייתה בת 53. עד אז עסקה בציור וכתבה, אך לא פרסמה דבר מפרי עטה. ספרה זכה להצלחה גדולה, ואחריו פרסמה ספרים נוספים. כתיבתה חופשית ואינה מחורזת.

שיריה מושפעים מרעיונות תנועת החסידות, השואפים להעביר את הנשגב ואת הקדושה שבעבודת הבורא גם לחיי היום-יום.

לכל איש יש שם

שנתן לו אלוהים

ונתנו לו אביו ואימו

לכל איש יש שם

שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו

ונתן לו האריג

לכל איש יש שם

שנתנו לו ההרים

ונתנו לו כתליו

לכל איש יש שם

שנתנו לו המזלות

ונתנו לו שכניו

לכל איש יש שם

שנתנו לו חטאיו

ונתנה לו כמיהתו

לכל איש יש שם

שנתנו לו שונאיו

ונתנה לו אהבתו

לכל איש יש שם

שנתנו לו חגיו

ונתנה לו מלאכתו

לכל איש יש שם

שנתנו לו תקופות השנה

ונתן לו עיוורונו

לכל איש יש שם

שנתן לו הים

ונתן לו

מותו.

*44*

שיחת פתיחה

- חשבו על שמכם הפרטי - ספרו מי בחר בו, מדוע בחרו בו, האם וכיצד הוא קשור להיסטוריה המשפחתית שמקופלת בו? מה בשיר נראה לכם טבעי ומובן, ומה בשיר נראה לכם מפתיע ומוזר?

- בחרו שורה שמוצאת חן בעיניכם בשיר, והסבירו את בחירתכם.

ההתחלה והסיום - שורות מפתיעות

1.

- כתבו מה מתאר השיר בפתיחה ובמה הוא מסתיים?

- בשיר מדובר על שם שנתנו לאדם אביו ואמו. זה ברור וטבעי, אך מה עוד משפיע על שמו של אדם לפי השיר?

- צטטו מן השיר שורה שלדעתכם מפתיעה כמו: "ונתן לו עיוורונו" ונסו להסביר אותה.

מצבים קבועים ובחירות אישיות בחיי האדם

2.

- על אילו דברים שקשורים לשם, האדם יכול להשפיע?

- על אילו דברים שמשפיעים על השם האדם אינו יכול לשלוט?

למילה 'שם' יש משמעות רחבה בשיר. בשם, לפי השיר, "מקופלים" כל חייו של האדם. יש דברים שנקבעו לאדם, ויש לו גם בחירות עצמאיות. הביטוי 'הכל צפוי, והרשות נתונה' (פרקי אבות ג', ט"ו) - מבטא את הסתירה הקיימת, לכאורה, בין תפיסת הידיעה והיכולת האין-סופיות של האל, לבין תפיסת הבחירה החופשית הניתנת לאדם לפעול כרצונו.

לשון השיר

3. קראו בקול את השורה 'לכל איש יש שם ש...' וחזרו עליה כמה פעמים. (בחמש מילים חוזר הצליל 'ש' ארבע פעמים), הצליל 'ש' חוזר בשיר 58 פעמים.

איזו אווירה יוצר צליל זה?

- השיר של זלדה נכתב כאילו בנשימה אחת, אין בו נקודות ופסיקים כלל. נסו לשער מדוע.

*45*

מקורות במדרש

במדרש תנחומא, פרשת ויקהל סימן א', אומרים חכמינו זכרם לברכה:

"את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו."

4. מדוע, לדעתכם, אומרים חז"ל: השם ה"טוב מכולן" הוא מה שקונה הוא (האדם) לעצמו?

לשון

כינויי קניין

המילה 'של' המצטרפת לשם יוצרת כינויי קניין המציינים שייכות (שלי, שלה, שלנו ועוד): הקומה שלו, החיוך שלו - זהו כינוי קניין פרוד - שנקרא כך כי הוא מופיע בנפרד מן השם. בעברית אפשר ליצור מילה אחת שמורכבת מכמה מילים: הקומה שלו - קומתו; החיוך שלו - חיוכו.

כינוי קניין שצמוד לשם נקרא כינוי קניין חבור.

כינוי קניין חבור משמש ליצירת שפה גבוהה וחגיגית, והוא מוסיף לשיר עומק ויופי של שירה מקראית או נבואית.

5. הפכו את כינויי הקניין החבורים לכינויי קניין פרודים:

חגיו - --

אביו - --

חטאיו - --

- צרו בעצמכם כינוי קניין חבור לפי הדוגמה: השם של האיש - שמו

התקופות של השנה - --

השמות של הילדים - --

העבר שלה - --

- משמעות המילה כמיהה היא געגוע עז, השתוקקות, כיסופים, ערגה. לדעתכם, האם שם של ילדה בשם ערגה, למשל, יכול לעצב ולהשפיע על חייה? כיצד?

*46*

הרעות

*46*

מאת: חיים גורי

חיים גורי - משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי, נולד בתל-אביב בשנת 1923.

בשנת 1941, בהיותו בן 18 הצטרף גורי לפלמ"ח - הכוח הצבאי של ארגון "ההגנה". בשנת 1947 יצא בשליחות "ההגנה" למחנות העקורים בהונגריה, ופעל כדי לארגן את ניצולי השואה לקראת העלייה לארץ-ישראל. במלחמת העצמאות לחם כסגן-מפקד פלוגה בגדוד השביעי של חטיבת הנגב, בקרבות חזית הדרום.

גורי נמנה עם יוצרי דור תש"ח. זוהי קבוצה של יוצרי ספרות שפעלו בישראל במהלך שנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20. יצירתם של בני דור תש"ח היא בעלת מאפיינים אוטוביוגרפיים מסוימים. היוצרים עסקו בעיקר בשלושה נושאים - היסטוריה קרובה ורחוקה - מלחמת העצמאות והמאבק בבריטים.

בשל יצירתו הענפה זכה חיים גורי בפרסים רבים, ביניהם פרס סוקולוב ב-1962, פרס ביאליק ב-1974, פרס ישראל ב-1988 ופרס אורי צבי גרינברג ב-1998.

על הנגב יורד ליל הסתיו

ומצית כוכבים חרש-חרש.

עת הרוח עובר על הסף

עננים מהלכים על הדרך.

כבר שנה. לא הרגשנו כמעט

איך עברו הזמנים בשדותינו.

כבר שנה ונותרנו מעט

מה רבים שאינם כבר בינינו

אך נזכור את כולם

את יפי הבלורית והתואר,

כי רעות שכזאת, לעולם

לא תיתן את ליבנו לשכוח.

אהבה מקודשת בדם

את תשובי בינינו לפרוח.

*47*

הרעות, נשאנוך בלי מלים

אפורה, עקשנית ושותקת.

מלילות האימה הגדולים

את נותרת בהירה ודולקת.

הרעות, כנעריך כולם.

שוב בשמך נחיך ונלכה,

כי רעים שנפלו על חרבם

את חייך הותירו לזכר.

ונזכור את כולם

את יפי הבלורית והתואר,

כי רעות שכזאת, לעולם

לא תיתן את ליבנו לשכוח.

אהבה מקודשת בדם

את תשובי בינינו לפרוח.

קראו את השיר בכיתה והשמיעו אחד מהביצועים הרבים שהשיר זכה לו. ניתן למצוא אותם ב-youtube וכן באתר שירונט.

שיחת פתיחה

- מה הרגשתם בעת קריאת השיר וההאזנה ללחן שלו?

- איזו שורה בשיר נגעה ללבכם במיוחד?

*48*

'הרעות' - שיר המייצג מציאות - ראליה

1. מצאו פרטי זמן ומקום בשיר, וכתבו כיצד הם קשורים לביוגרפיה של חיים גורי.

המקום: --

העונה: --

הזמן: --

הדובר בשיר

2.

- מי הדובר בשיר? כיצד יודעים זאת?

הרעות

הלוחם

לוחמים

- שיר זה אינו שיר פרטי של חייל אחד. מה מחזק את תחושה זו?

עמדת הכותב ביחס לזמן ולעתיד בפרט

- העתיקו את כל ביטויי הזמן בשיר.

- מה אפשר לדעת מביטויי הזמן על יחסו של הדובר אליהם?

פני הרעות

הרעות מתוארת בשיר כדמות ששרדה בזכות ההקרבה של חברים שנפלו בקרב, והפכה לציווי לזכור אותם תמיד:

"כי רעים שנפלו על חרבם

את חייך הותירו לזכר"

4.

משמעות המילה רעות במילון היא: " חברות עמוקה ונאמנה, אחווה, אהבת רעים".

כיצד באה לידי ביטוי משמעות זאת בשיר?

לרעות גם פנים אחרות: "אפורה, עקשנית ושותקת".

- כיצד אתם מסבירים את אפיון הדמות הזו של הרעות?

- באילו מצבים הרעות תהיה אפורה, עקשנית ושותקת?

*49*

קריאת קינת דוד בטקסי יום הזיכרון

5.

- קראו את קטע המידע הבא וענו על השאלות שאחריו:

בטקסים רבים קוראים ביום הזיכרון את קינת דוד. על שום מה?

בין יהונתן בן שאול לבין דוד המלך נרקמה חברות עמוקה. בקינה שנשא דוד על מותם של שאול ויהונתן בקרב על הגלבוע הוא משבח את גבורתם, וזועק את כאבו על מות רעו היקר:

"צר-לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים".

(שמואל ב', פרק א', כ"ו)

התנ"ך מתאר את יהונתן באופן חיובי ביותר: הוא מוצג כגיבור חיל הנלחם לצד אביו, וכחבר נאמן ומסור לרעו היקר: יהונתן מסייע לדוד במנוסתו משאול המלך. (שמואל א', פרק כ')

המסורת היהודית מביאה את חברותם של דוד ויהונתן כדוגמה לאהבה שאינה תלויה בדבר: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר. ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן".

(משנה, אבות, פרק ה', ט"ז)

מה משמעות המילה קינה?

הסבירו כיצד המילים, הצירופים והמשפטים הבאים מתוך קינת דוד (שמואל ב', פרק א') מבטאים את הצער, את היגון ואת האבל של דוד המלך על מותם בקרב של חברו הטוב יהונתן ואביו - המלך שאול:

- הצבי ישראל, על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים!

- אל-תגידו בגת אל-תבשרו בחוצות אשקלון

- פן-תשמחנה בנות פלשתים

- הרי בגלבוע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומת

- בנות ישראל אל-שאול בכינה

- צר-לי עליך, אחי יהונתן נעמת לי מאד

6. מה דעתכם -

- למה הכוונה באמירה אהבה התלויה בדבר? הביאו דוגמאות שאתם מכירים מחייכם.

- מדוע נחשבת אהבתם של דוד ויהונתן לאהבה שאינה תלויה בדבר? הביאו דוגמאות שאתם מכירים מחייכם לאהבה שאינה תלויה בדבר.

- דברי ההספד של דוד ודברי חכמי המשנה מתקשרים לשיר הרעות. מה מחבר ומקשר ביניהם?

*50*

אנדרטאות

*50*

לזכר חיילים שנפלו בקרב

מפה של ארץ ישראל עם מיקומם של האנדרטאות שנבנו לזכר הנופלים

(בספר מפה, היעזרו במנחה)

*51*

1. האנדרטה למגיני קיבוץ נגבה

האנדרטה למגני קיבוץ נגבה

(תמונה בספר, העזרו במנחה)

האנדרטה הוקמה על ידי הפסל נתן רפופורט בשנת 1950, והיא מוצבת ליד בית הקברות לנופלים בחצר קיבוץ נגבה. האנדרטה הוקמה לזכר אנשי הקיבוץ שנפלו בקרבות על הגנת הקיבוץ במלחמת העצמאות, בשנת 1948.

באנדרטה מוצבות שלוש דמויות: לוחם, פועל ופועלת, והם אוחזים בכלי נשק ובכלי עבודה חקלאית. בכך הם מייצגים את החלוצים, ששילבו בחייהם הגנה ועבודה. הם זקופים, יפים, צעירים ושריריים, ומביטים קדימה בגאווה ובראש מורם. הדמויות גדולות מאוד ומוצבות על במה - כך שהמתבונן חש מייד בגודלם, והוא נאלץ להרים את ראשו כדי לראות אותם. הם עשויים מיציקת ברונזה (ארד - תערובת של נחושת ובדיל).

האירועים

נגבה היא סיפור מתח כבר מלידתה.

למחרת הכרזת העצמאות, בשבת, ה-15 במאי 1948, פתחו חמישה צבאות ערביים במתקפה כוללת על מדינת ישראל. חילות האוויר של מצרים, סוריה ועיראק הפציצו את תל-אביב ויישובים נוספים.

בחודש הראשון כיתר הצבא המצרי את הנגב, כולל את קיבוץ נגבה.

מסביב לנגבה היו כפרים ערביים, שנעשו עוינים אחרי הכרזת העצמאות. ילדי נגבה והאימהות פונו מהקיבוץ ב-16/5/1948, מייד לאחר הכרזת המדינה, ולמחרת החלה ההפגזה על נגבה ועל בתי הילדים. לאחר מכן היו מספר התקפות קשות על נגבה, אשר תוגברה בחיילים מחטיבת "גבעתי".

הקרב הגדול על נגבה היה ב-12/7/1948, ביום חגו התשיעי של הקיבוץ. חברי נגבה ושאר המגנים עמדו בגבורה בקרבות כדי להגן על המקום כמחסום נגד המצרים, בדרכם לתל-אביב. בקרבות נהרגו בנגבה 54 חברים וחיילי גבעתי, מהם 13 חברי קיבוץ, אשר ברובם היו כבר בעלי משפחות. בבית-הקברות הצבאי בנגבה קבורים 37 נופלים, כולל חברי הקיבוץ שנהרגו במלחמת הקוממיות.

מהי אנדרטה? - זהו פסל סביבתי בדמות אדם או מבנה שנועד להנציח אנשים חשובים, אירועים היסטוריים לאומיים או מקומיים וכדומה.

מקור המילה ביוונית ופירושה 'דממות אדם' - בעבר נהגו ליצור אנדרטאות בדמות אדם, כיום גם פסל שאין בו דמויות אדם ומטרתו הנצחה נקרא אנדרטה.

האיסור מן התורה על עשיית פסל "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" הוא רק כאשר עושים פסל לשם עבודה זרה. אולם כאשר הדבר נעשה לנוי, או כאשר בונים אנדרטאות כדי להנציח את הנופלים בקרב - אין בזה איסור תורה.

*52*

2. האנדרטה לאוגדת הפלדה

האנדרטה הוקמה לזכר חיילים מאוגדת הפלדה, שלחמו במלחמת ששת הימים בשנת 1967. (אוגדה - יחידה קרבית המורכבת מכמה כוחות. אוגדת הפלדה במלחמת ששת הימים הייתה מורכבת מחטיבת שריון, צנחנים וחיל רגלים). הם לחמו במצרים, כבשו את עזה ואת צפון-סיני והגיעו ראשונים לתעלת סואץ. האנדרטה הוקמה בשנת 1977 על ידי האדריכל ישראל גודוביץ. היא משתרעת על פני שטח של שמונה דונמים. במרכזה, על גבעה חולית, חמישה מבנים שנראים כקנים של תותחים, והם מתנשאים לגובה של 25 מטר. בלבם של קני התותח 127 מדרגות, מהן ניתן להגיע לנקודת תצפית על כל האזור. בתחתית ה"קנים" האלה נבנה חדר זיכרון לנופלים. סביב חמשת הקנים משתרע "יער" של עמודי בטון בגובה שמונה מטרים. האנדרטה מוצבת ליד קיבוץ כרם-שלום בנגב המערבי.

האנדרטה לאוגדת הפלדה

(בספר תמונה של האנדרטה לאוגדת הפלדה)

3. האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים

האנדרטה הוצבה בשנת 1967 לזכר הלוחמים שפרצו את הדרך לירושלים הנצורה בזמן מלחמת העצמאות ב-1948. היא עשויה ממוטות פלדה ש"מזנקים" כלפי מעלה כשהם שעונים על מוטות נמוכים יותר. את האנדרטה עיצבה הפסלת נעמי הנריק, והיא מוצבת על גבעה בגובה 622 מטר מול מושב שואבה. מן הגבעה ניתן לראות את השפלה ואת מישור החוף. את האנדרטה ניתן לראות כשנוסעים בכביש מספר 1 לירושלים.

(בספר תמונה של האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים)

אוגדה - יחידה קרבית המורכבת מכמה כוחות. אוגדת הפלדה במלחמת ששת הימים הייתה מורכבת מחטיבת שריון, צנחנים וחיל רגלים.

*53*

4. האנדרטה ללוחמי השייטת

זו האנדרטה שנבנתה לזכרם של שנים-עשר חיילים מן השייטת, שנהרגו במבצע ימי בלבנון בספטמבר 1997. האנדרטה מוצבת בקרקעית הים, על שרידים של ספינת טילים ישנה שטובעה מול חופי שבי ציון בגליל במערבי. על שנים-עשר כיסאות נכתבו שמות הנופלים.

את האנדרטה הזאת יכולים לראות רק צוללנים. על שפת המים, על החוף, הוצבו לזכר ההרוגים באסון השייטת שנים-עשר לוחות עשויים מאבן כורכר, שעונים זה על זה לכיוון צפון, כנוטים ליפול.

האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים

האנדרטה ללוחמי השייטת

(בספר תמונות מתוך אתרי ההנצחה)

כולכם מכירים את המילה 'יד', אך למילה יד פירוש נוסף, 'יד' היא גם מצבת זיכרון.

לכן נקרא המוזיאון הלאומי לזכר נספי השואה 'יד ושם'.

המוזיאונים שכוללים אתרי הנצחה לחללי מלחמות ישראל נקראים 'יד לבנים'.

קיבוץ 'יד מרדכי' נקרא בשם זה לזכר מרד גטו ורשה והלוחמים בו, ועל שם מנהיג המרד מרדכי אנילביץ'.

*54*

שיחה מקדימה בכיתה

התבוננו בתמונות של האנדרטאות לנופלים במלחמות (היעזרו במנחה).

- מה הרגשתכם למראה האנדרטאות האלה?

- איזו אנדרטה "מדברת" אליכם במיוחד?

- האם יש אנדרטה בישוב שלכם? אם כן - איזו?

- מדוע בכל מדינה ובכל חברה יוצרים אנדרטאות וגלי-עד לנופלים?

- גלעד - מצבת זיכרון, אנדרטה, פסל או מבנה אמנותי שנועד להזכיר לנו את החיילים שנפלו במלחמות או בקרבות ולהנציח את זכרם.

מילה זו, שמורכבת משתי המילים "גל" ו"עד" - באה מן המסורת להקים גל אבנים כמצבה.

גל האבנים הוא כמו עד שמעיד על זכר המת. כמו כן, ניתן גם לפרש את המילה "עד" כ"עד" - זכר המת יישאר לעד, לתמיד.

- עיצוב-מתן צורה, תכנון.

- הנצחה (להנציח) - לשמור את זכר המתים, לדאוג שלא יישכחו.

בדקו את פירוש המילה נצח, וחשבו מה הקשר שלה למילה הנצחה.

1. התבוננות מקרוב באחת מתוך האנדרטאות

התבוננו בתמונות של האנדרטאות לזכר החיילים שנפלו במלחמות ובקרבות. בחרו אנדרטה אחת, קראו את ההסבר עליה, וכתבו:

- היכן בארץ נמצאת האנדרטה?

- מהו המיקום שלה - על הר, ליד הים, במדבר או באזור עירוני?

- באיזו מלחמה או מבצע נפלו הלוחמים שלזכרם הקימו את האנדרטה?

- מי יצר, תכנן או פיסל את האנדרטה?

- מה גודלה של האנדרטה?

- מהי צורתה, ומאילו חומרים היא עשויה?

כתבו והסבירו מדוע בחרתם באנדרטה שעליה כתבתם. מה נראה לכם מעניין בה, מה מיוחד בה, ומה דיבר אל לבכם? היעזרו במידע על האנדרטה.

*55*

לשון

יידוע צירופי סמיכות

מה ידוע לכם עד כה על צירופי הסמיכות?

- צירוף סמיכות הוא שילוב של שני שמות עצם הסמוכים (קרובים וגם נשענים) וקשורים זה לזה, והופכים לשם אחד. לדוגמה: בית ועוד ספר שווה בית ספר.

- ה"א היידוע בצירוף סמיכות תופיע רק לפני המילה השנייה בצירוף - לפני הסומך. לדוגמה: בית הספר.

- כדי ליצור צורת ריבוי בצירוף סמיכות, הופכים רק את הנסמך (החלק הראשון) לרבים. לדוגמה: בית ספר - בתי ספר. ריבוי ויידוע צירוף סמיכות - בתי הספר.

- דרך נוספת ליידוע צירוף סמיכות היא כאשר הסומך הוא שם פרטי או שם מוכר וידוע.

לדוגמה: מדינת ישראל, חיילי 'גבעתי'.

2. שבצו את צירופי הסמיכות בטורים המתאימים:

*56*

המלצה לקריאת הספר המלאה

אח בוגר

*56*

מאת: אורי אורלב

הספר אח בוגר מאת אורי אורלב הוא סיפור מציאותי המתאר את היחסים בין יוסי, ילד בן שבע וחצי שהתייתם מאביו שנהרג במלחמה, לבין יואב, סטודנט לזואולוגיה שמתנדב להיות 'אח בוגר' לילד שהתייתם.

"אתה תלך לפגוש איש אחד. בחור צעיר. בן עשרים וכמה... סתם בחור סטודנט שאנחנו לא מכירים. קוראים לו 'אח בוגר'. ילדים שאבא שלהם מת או נהרג זקוקים מאוד לחברתו של גבר, במקום אבא, שיעשה איתם דברים כמו שאבא עושה. זאת אומרת זה לא יכול להיות בדיוק אבא, כי זה אדם אחר, זה לא תחליף לאבא, אבל משהו, מישהו שיהיה לך נחמד בחברתו. אני מקווה." (עמ' 18)

הוצאת כתר

*57*

הפריצה לירושלים

*57*

דרך בורמה

בימי מלחמת השחרור, בחודש מארס בשנת תש"ח (1948), נחסמה הדרך הראשית לירושלים על ידי הערבים, והעיר הייתה במצור מוחלט! אי-אפשר היה להיכנס אליה או לצאת ממנה.

מאה אלף התושבים היהודים שחיו בעיר היו נצורים מכל עבר. הדרך הראשית אל העיר הייתה מוקפת כפרים ומוצבים של האויב, ובעיר היה מחסור חמור במזון ומים.

כשהמצב בעיר הנצורה הלך והחמיר, נעשה ניסיון לפרוץ את הדרך לירושלים בכוח.

בקרב עקוב מדם שהתרחש באזור לטרון נוצחו הלוחמים הישראלים, והניסיון לפתוח דרך לירושלים נכשל. בהרי ירושלים היו הרבה מאוד יישובים ערביים: דיר מוחסן, חולדה הערבית, צידון, ילו, עמוואס, דיר איוב, אבו גוש (עוש), כסלה, אישוע, עיסלין, צרעה הערבית ודיר אבאן. היו גם כמה יישובים עבריים: כפר אוריה, הרטוב, חולדה, קריית ענבים ומעלה החמישה. בקרבות שהתנהלו בהרי ירושלים נכבשו הכפרים הערביים בית ג'יד, בית סוסין, בית מחסיר וסאריס בידי לוחמי הפלמ"ח.

מפה של הדרכים אל ירושלים קו אדום רצוף מסמן את כביש ירושלים תל אביב וקו מקווקו ירוק מציין את דרך בורמה

(בספר מפה, היעזרו במנחה)

ראו במפה - הקו המקווקו הירוק זו "דרך בורמה".

אחרי שבעה שבועות של מצור על ירושלים, בסוף חודש מאי 1948, הצליחו שלושה לוחמים מחטיבת הראל של הפלמ"ח לגלות דרך "סודית" בין הכפרים הערבים שנכבשו בהרי ירושלים, דרך שעוקפת את הדרך הראשית לעיר, שעברה בשער הגיא (בערבית "באב אל-וואד").

*58*

תמונה של המכונות שסוללות את דרך בורמה ב1948

(בספר תמונה:) סלילת דרך בורמה, 1948.

כך, בראשית חודש יוני, בלילות, בסתר, בלי שהערבים הבחינו בהם בתחילה, הצליחו אנשי הפלמ"ח לפרוץ בהרים דרך חדשה לירושלים. הם הצליחו לעבור בה בעזרת ג'יפים (לשם כך גויסו 30 ג'יפים מכל רחבי הארץ) ובעזרת חיילים, שעבדו בהכשרת הדרך כפועלים וכסבלים, הרחיקו אבנים כבדות, דחפו וסחבו ציוד על גבם כאשר הג'יפים נתקעו בדרך הסלעית הקשה. כך, בעבודה מאומצת ביותר ובאומץ רב הצליחו אנשי הפלמ"ח "להגניב" אל העיר ציוד הכרחי: מזון, מים ותרופות.

עד מהרה גילו הערבים את הדרך העוקפת, שעברה ממש מתחת לאפם. הם החלו להפגיז אותה ולצלוף על החיילים שהעבירו ציוד, אך לא יצאו להתקפה כוללת, והמעבר בדרך העוקפת נמשך, ולמעשה הציל את תושבי העיר מרעב. יש הטוענים כיום שפריצת המצור על ירושלים הביאה לניצחון במלחמה כולה.

לדרך העוקפת בהרי ירושלים קוראים "דרך בורמה", על-שם דרך עוקפת שנפרצה בבורמה בזמן מלחמת העולם השנייה, על ידי הבריטים והאמריקאים. דרך זו נפרצה כדי לעקוף את הצבא היפני ששלט בבורמה ובסין, ואשר בו נלחמו הכוחות הבריטיים והאמריקאיים.

מעובד מתוך אתר הפלמ"ח

תמונה 1- אמבולנס נגרר על ידי דחפור בדרך בורמה תמונה 2 - לוחמים נושאים שקי קמח בחלק שטרם נסלל

(בספר שתי תמונות:)

תמונה 1 - אמבולנס נגרר על ידי דחפור בדרך בורמה

תמונה 2 - לוחמים נושאים שקי קמח בחלק שטרם נסלל

*59*

שיחת פתיחה - בדרך לירושלים הנצורה

- האזינו לשיר "באב אל וואד", המתאר את ניסיונות הפריצה לירושלים הנצורה. השיירות ניסו שוב ושוב להגיע לירושלים דרך "באב אל וואד", שפירושו בערבית 'שער הגיא' (כך נקרא כיום קטע זה בכביש מס' 1 לירושלים).

- איזו אוירה נוצרת משמיעת השיר? הסבירו את דעתכם.

- נסו לתאר את מחשבותיהם ואת הרגשתם של הלוחמים הפורצים לירושלים כדי להציל את תושבי העיר מרעב.

- נסו לתאר את מחשבותיהם של תושבי ירושלים הנצורים.

המפה

1. קראו את הטקסט על דרך בורמה בעיון, והיעזרו בו לצורך ציור סימנים במפה (היעזרו במנחה):

- ליד שם של יישוב יהודי ציירו וסמנו במפה מגן דוד כחול.

- ליד שם של יישוב ערבי ציירו וסמנו במפה חצי ירח ירוק.

- ליד שם כל כפר ערבי שנכבש ציירו וסמנו במפה משולש אדום.

מבררים את השתלשלות העניינים

2. העתיקו מן הטקסט משפט שמסביר מהו "מצור".

- העתיקו מילים מאותו שורש הקשורות למילה "מצור".

- מה היה הניסיון הראשון לפרוץ את המצור?

- היכן עברה הדרך הראשית לירושלים?

- מדוע היה צורך למצוא דרך חלופית עוקפת לירושלים?

- מי היו הראשונים שגילו את הדרך העוקפת לירושלים?

*60*

מלחמת העצמאות נקראת גם מלחמת השחרור.

- פלמ"ח הם ראשי תיבות של המילים: "פלוגות מחץ". הפלמ"ח היה הצבא הישראלי שלחם בקרבות מלחמת השחרור בתקופה שלפני הקמת המדינה, ולפני שהוקם צבא ההגנה לישראל (צה"ל).

- חטיבת הראל - שם של יחידה צבאית לוחמת של הפלמ"ח, שהוקמה בהרי ירושלים ולחמה שם. מפקדיה היו יצחק רבין ויוסף טבנקין.

פלמ"חניק נוהג בג'יפ על דרך בורמה

(בספר תמונה:) פלמ"חניק נוהג בג'יפ על דרך בורמה.

כך כתוב בטקסט

3. מצאו וכתבו איך כתוב בטקסט:

- נעשה גרוע יותר - --

- נמצאים מסביב, מכל צד - --

- מלחמה קשה ביותר לחיים ולמוות - --

- קרוב מאוד אליהם - --

לדעתי...

4. בטקסט נאמר: "יש הטוענים כיום שפריצת המצור על ירושלים הביאה לניצחון במלחמה כולה".

דיון מסכם בכיתה:

- למה התכוונו אנשים שטוענים כך? האם זאת עובדה, השערה או תחושה?

- בבואכם להתייחס לטענה שפריצת המצור על ירושלים הביאה לניצחון כללי במלחמה, חשבו על מקומה המרכזי של ירושלים בהיסטוריה שלנו, בתרבות שלנו וברגשות העם כלפיה. היעזרו בפסוקים מתוך המקורות המופיעים בטקסט "ירושלים במקורות".

*61*

ההמנון של מדינת ישראל - התקווה

*61*

מאת: נפתלי הרץ אימבר

נפתלי הרץ אימבר (1856-1909) נולד בגליציה והיה משורר ועיתונאי.

את מילותיו של ההמנון הלאומי של מדינת ישראל כתב לראשונה בשנת 1876 או 1877 (התאריך המדויק אינו ידוע). השיר היה להמנון הלאומי של התנועה הציונית בקונגרס הציוני ה-18, בשנת 1933. עם הקמת מדינת ישראל הייתה "התקווה" להמנון המדינה. אימבר קנה לו פרסום שהעמיד אותו בשורה אחת עם גדולי המשוררים בדורנו בזכות שיר אחד - "התקווה".

כל עוד בלבב פנימה

נפש יהודי הומיה

ולפאתי מזרח קדימה

עין לציון צופיה.

עוד לא אבדה תקוותנו

התקווה בת שנות אלפיים

להיות עם חפשי בארצנו

ארץ ציון וירושלים.

נפש הומיה - נפש משתוקקת, נסערת, מתגעגעת. הומיה היא מילה בשפה גבוהה, מקורה בפועל הומה (כמו הקול שמשמיעה היונה) ופירושה רועשת ורוגשת.

פאתי מזרח - קצה המזרח.

קדימה - לכיוון מזרח, מזרחה. רוב העם היהודי ישב בגלות במערב, חלם על ארץ-ישראל שנמצאת במזרח וציפה לשוב אליה.

צופיה - מתבוננת , רואה

התקווה בת שנות אלפיים - התקווה נמשכת כבר אלפיים שנה, אלה השנים שבהן חיו יהודים בגלות, מחוץ לארצם.

*62*

שיחת פתיחה בכיתה

- באילו אירועים שרים את 'התקווה'?

- מהם הסמלים הבולטים של כל מדינה?

- מה אמור, לדעתכם, לסמל המנון של מדינה?

- מהו הדבר שההמנון שלנו מדגיש יותר מכול?

הצעות להמנון אחר במהלך ההיסטוריה

1. קראו את הקטעים על ההצעות להמנון אחר במהלך ההיסטוריה וכתבו:

- מה מודגש בכל אחת מההצעות להמנון?

- מה מודגש בהמנון התקווה?

הייתה פעם הצעה להחליף את ההמנון או להוסיף לו את הקטע מתוך שלושה-עשר העיקרים של הרמב"ם:

אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח.

ואף על פי שיתמהמה,

עם כל זה, אחכה לו שיבוא.

שיר זה ליווה את העם היהודי במהלך הדורות, ובעיקר בתקופת השואה. יש הנוהגים לשיר אותו לפני ההמנון.

העלייה השנייה הביאה עמה את שירו של ביאליק ברכת העם (תחזקנה). מספרים שכל אספת פועלים הסתיימה בשיר זה:

תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים

עפרות ארצנו באשר הם שם;

אל ייפול רוחכם - עליזים מתרוננים

בואו שכם אחד לעזרת העם!

אחרי מלחמת ששת הימים אהבו כולם, קטנים כגדולים, את השיר ירושלים של זהב של נעמי שמר. היו שהציעו שהוא יהיה ההמנון החדש של ישראל:

ירושלים של זהב

ושל נחושת ושל אור

הלא לכל שירייך

אני כינור...

רוח 'התקווה'

2. לפניכם שני בתים נוספים מן השיר 'תקוותנו' של נפתלי הרץ אימבר. קראו אותם וכתבו איזה אירוע מן ההיסטוריה של העם נזכר בבית האחד, ומהו הנוף והטבע בארץ-ישראל שמשמר את התקווה של העם בבית השני?

"כל עוד חומת מחמדנו

לעינינו מופעת,

ועל חורבן מקדשנו

עין אחת עוד דומעת.

עוד לא אבדה תקוותנו...

כל עוד מי הירדן בגאון

מלוא גדותיו ייזולו,

ולים כינרת בשאון

בקול המולה ייפולו.

עוד לא אבדה תקוותנו..."

*63*

מה ההבדל

*63*

מאת: אפרים קישון

אפרים קישון (1924-2004), סופר, מחזאי והומוריסטן (סופר הכותב בצורה מבדחת ומשעשעת). נולד בהונגריה ועלה לארץ בשנת 1949. בגיל 80 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים בתחום הספרות העברית. קישון כתב כ-50 ספרים, שתורגמו ל-36 שפות וזיכו אותו במעמד של הסופר הסאטירי (הכותב ביקורת בצורה משעשעת) הנקרא ביותר בעולם.

בהונגריה חיו כ-800,000 יהודים לפני מלחמת העולם השנייה. שואת יהודי הונגריה התרחשה סמוך לסוף המלחמה, ובמהלכה נרצחו כ-565,000 נפש.

קצת לפני שהנאצים השתלטו על הונגריה ב-1937, אגון ומשפחתו ברחו לארצות-הברית.

משמחתו של המספר עלתה מהונגריה לישראל.

(המידע על הדוד אגון באדיבות רפי קישון, בנו של הסופר)

דודי אגון הוא יהודי טוב, אבל אין פירוש הדבר שהוא גם ציוני. לפני זמן רב, כשעליתי לארץ, נסע לארצות-הברית. לא בגלל כעס כלשהו על ישראל, אלא משום מה הוא חשב, שסוחר זריז כמוהו רק ירד מן האנייה - והדולרים יתחילו בעצמם לרוץ לתוך כיסיו. זה אגב בדיוק מה שקרה. מה נשאר לנו לעשות? כתבנו לו בכעס שכאן לא כל כך קל, אבל לא חסר לנו שום דבר.

מה נשאר לו לעשות? הפסיק לשלוח חבילות.

הניגודים נעשו חריפים יותר, כשביקרנו בשנה שעברה בארצות-הברית.

דודי אגון אירח אותנו באהבה רבה בביתו היפה. רק דבר אחד הפריד בינינו - דודי המשיך לעמוד בעמדתו כלפי ישראל:

"אני תורם לך כל שנה", אמר, "אבל אינני יודע מה יש לך שם שאין לי פה?"

"אני מרגיש שם מצוין", אמרתי.

"גם אני", אמר אגון, "אם כן, מה ההבדל?"

"אני חי בין חמישה מיליוני יהודים".

"גם אני".

"אבל אצלנו נשיא המדינה הוא יהודי".

"טוב, כשארצה להיות נשיא, אבוא לישראל..."

בערך בשלב הזה של הוויכוח נהגנו להיפרד, כשאנו מרגישים בוז איש לרעהו; אולם זה לא קלקל את היחסים הטובים בינינו. יתר-על-כן, כשהזמין אותי משרד החוץ של דודי אגון ביום העצמאות של ארצות-הברית למפגן אווירי, ליווה אותי דודי, כשהוא נרגש מן הכבוד שזכה בו הודות לי.

אינני רוצה לפגוע ברגשות פטריוטיים, אך גם האמריקנים יודעים לערוך מפגן. בהתחלה ספרתי את התזמורות הצבאיות שהשתתפו בו, אבל כשהגעתי למספר חמישים, התייאשתי...

*64*

דודי מחא כף בגאווה: "נו", שאל, "איך אנחנו?"

"לא רע, לא רע", מלמלנו.

אחרי שש שעות, כאשר נגמר המפגן, עברו מעל ראשינו כארבע מאות מטוסי סילון מכל הסוגים.

דודי הביט למעלה בהתפעלות: "אתה רואה", אמר, "אין כוח כזה בעולם כולו!..."

רציתי לענות לו משהו מתאים, אבל לא ידעתי מה אומרים לו.

השנה קרה נס: דודי אגון בא לארץ. הוא ערך ביקור באירופה, וחשב - ובאמת, למה לא? - לקפוץ גם אל הקרובים שלו בישראל. הפעם הוא היה אורחה של הממשלה, והודות לו נהניתי מכבוד תיירים במפגן האווירי ביום העצמאות. הסדר היה נפלא; כלומר הלכנו ברגל כעשרים קילומטרים, הדרך הייתה חמה מאוד, המקומות שלנו לא היו נוחים כלל וכלל. דודי התאפק ולא אמר מילה. ישבנו שעה וחצי מחכים. כשמסרו את הדגלים, מחא דודי אגון כף. אחר כך הופיעו מעל ראשינו שמונה מטוסים. דודי אגון הביט למעלה, כשדמעות יורדות מעיניו. כאשר עברו ארבעת ההליקופטרים, כבר בכה כילד.

"דודי", אמרתי לו, "זה ההבדל".

מתוך: "עד המדינה - פרוטוקול"

פוסטר ליום חיל האוויר תשכ"ב שני מטוסים נוסקים לתוך שמים בכחולים ועננים לבנים

(בספר תמונה:) יום חיל האויר תשכ"ב

*65*

שיחת פתיחה

שוחחו ביניכם:

- אילו שאלות מעורר אצלכם הסיפור?

מי? מה? לאן?

1. ענו על השאלות בקצרה:

- מי מספר את הסיפור?

- מה הקשר בין המספר לאגון?

- המספר ואגון הגרו מהונגריה. לאן הגר אגון?

- לאן הגר המספר?

למה הכוונה?

2. למה מתכוון אגון כאשר הוא אומר למספר: "גם אני"?

- המספר: "אני חי בין חמישה מיליוני יהודים".

אגון: "גם אני".

3. על פי הסיפור, למה הכוונה בביטוי "רק דבר אחד הפריד בינינו"?

4. במשפט "מה נשאר לנו לעשות? כתבנו לו בכעס שכאן לא כל כך קל, אבל לא חסר לנו שום דבר" - למי מכוונת המילה "לנו"?

5. במשפט: "דודי מחא כף בגאווה: 'נו', שאל, 'איך אנחנו?'". למי הכוונה במילה "אנחנו"?

דמות הדוד אגון

6. מה יחסו של הכותב לדודו אגון, ומתוך מה אתם למדים זאת?

*66*

7. תארו את דמותו של הדוד אגון.

כתבו על אופיו, על התנהגותו ועל השינוי שחל בו.

8. המספר ודודו אגון הוזמנו לשני מפגנים אוויריים: האחד ביום העצמאות של ארצות-הברית והשני ביום העצמאות של מדינת ישראל. איזה מבין שני המפגנים היה המפואר יותר? הוכיחו על פי הכתוב בסיפור.

חשיבות ההשתייכות

1. עוד יהודי שעלה לארץ ונשאר בה (בניגוד לדוד אגון) היה אבא קובנר - משורר עברי, איש רוח ומנהיג תרבותי, שעלה ארצה מליטא אחרי השואה. בתקופת הכיבוש הגרמני הוא היה הראשון שקרא למרד, והיה מפקד המחתרת היהודית בעיר וילנה.

קראו את קטע הזיכרון שלפניכם, שבו מספר אבא קובנר על רגע מיוחד ומכונן בחייו, בימיו הראשונים בארץ:

אחד מן המניין

אבא קובנר

בשבוע הראשון להיותי בארץ עמדתי ליד הכותל המערבי.(...) עמדתי במרחק של פסיעה מהכותל, מן האבנים, והרגשתי שאיני שייך, שהנני נטוע בהוויה אחרת, שלא פסעתי צעד נוסף. אך מישהו משך בשרוולי, ביקש שאצטרף למניין. חבשתי כובע, הצטרפתי למניין, אמרתי תפילת מנחה, והגעתי. זהו דבר יהודי, היותר ייחודי שביהדות - להיות אחד במניין. לדעת כי התשעה זקוקים לעשירי, והאחד לתשעה. אפשר זה הדבר המשמעותי ביותר שביהדות (...). תפילתי תמיד להיות אחד מכולם; שמילותיי הטובות יצטרפו למילים שממלמל הציבור. גם הקרוב לתיבה, הוא 'העובר לפני התיבה' - ולא יותר. (...) אחד - אבל אחד בציבור.

מתוך: היחיד והיחד, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

מה דעתכם -

- איזה שינוי עבר אבא קובנר, ומה חולל את השינוי?

- לפי אבא קובנר, מהו הדבר היותר ייחודי שביהדות?

*67*

ובחזרה לסיפור "מה ההבדל"

10.

- באיזה חלק של מה ההבדל עובר הדוד אגון שינוי? מה גרם לשינוי?

- איזה קשר אפשר למצוא בין הדוד אגון לבין אבא קובנר בסיפורו האישי אחד מן המניין?

- איך מתקשר הקטע אחד מן המניין לסיפור מה ההבדל?

- בחרו מסיפורו האישי של אבא קובנר אחד מן המניין את המשפט שמבטא, לדעתכם, את תמצית הקשר בינו לבין הסיפור מה ההבדל.

11. סוף דבר - שיחה בכיתה

- על מה מתווכחים המספר ודודו אגו כל השנים?

- מדוע, לפי הבנתכם, בכה הדוד אגון במפגן?

- לפי הסיום, מה הצליח המספר להוכיח לדוד אגון?

סיפור סאטירי

12. בסיפור מובעת באופן עקיף ביקורת של המספר על הדוד אגון: "דודי אגון הוא יהודי טוב, אבל אין פירוש הדבר שהוא גם ציוני."

- מהי הביקורת הנרמזת במשפט זה על הדוד אגון?

- מה דעתכם על ביקורת זאת?

*68*

מכתבים למערכת העיתון דבר לילדים

*68*

משנת תש"ט, 1949

1. קטני האמונה

יום אחד הלכתי אל חברתי. אמה אמרה לי, שהיא הלכה לסרט "קשת בענן", והחלטתי לחכות לה על יד הקולנוע.

עמד שם ילד שעלה לפני זמן-מה מרוסיה, והוא סיפר על קורותיו שם והפליג בשבחים על יופייה. הערתי שארצנו בוודאי יפה יותר. הילד צחק צחוק של לעג ואמר: "רוסיה יפה וגם גדולה יותר".

כשחזרתי הביתה נתעוררה בי השאלה: האמנם לא הספיק הילד לראות עדיין את ארצנו ולטייל בה? האם אין הוא מאמין שארצנו היא יפה פי שבעה? והרי היא, רק היא שלנו, ואנחנו עוד נבנה אותה, את כולה, ונייפה אותה מאוד.

אכן, אין היופי מוגש על מגש של כסף, ועלינו לא רק לנצח את אויבי המדינה, אלא גם לבנות את הארץ כשבלב - סבלנות, תקווה ואמונה גדולה.

והבוז לקטני האמונה!

עדנה רוז ,בת 12, טבריה

כרזה עם הכיתוב ארץ ישראל - THE COUNTRY OF OUR FUTURE וציור של אישה בחולצה לבנה וכובע אדום מחייכת

(בספר כרזה: ארץ ישראל - THE COUNTRY OF OUR FUTURE. כרזה, פרנץ קראוס, 1934)

*69*

2. לשאלת הפליטים היהודים

זה זמן רב שעומדת בעיית הפליטים. מאות קשיים קשורים בדבר, והשאלה רצינית מאוד. אני חושב שבפתרון הבעיה אפשר לשתף מספר נערים ונערות, אותם ילדים יישלחו מכל בתי הספר בארץ וילמדו את ילדי הפליטים במנות מעט עברית, חשבון וכתיבת הארץ. הם יוכלו אף לערוך טיולים במושבות.

זה לא ידרוש הרבה כסף ורבים ייתנו ידם למפעל.

אם יבוצע מפעל זה, אני וחבריי מוכנים להיות מורים ראשונים.

דוד גרוסמן, יוסף דופלט, חיפה

המכתב למערכת נכתב ב-1949. כארבע שנים לפני כן הסתיימה מלחמת העולם השנייה באירופה ופליטים יהודים ששרדו מן השואה הגיעו למדינת ישראל. המדינה היתה אז בראשית דרכה, ולא היו די אמצעים ומשאבים לקלוט את כל הפליטים האלה שהגיעו שבורים, מוכים, חסרי כל וללא ידיעת השפה.

קלף ממשחק קלפים "למך", משנות השלושים על הקלף מציירות אישה במטפחת אדומה משקה פרחים בארוגות

(בספר תמונה:) קלף ממשחק קלפים "למך", שנות השלושים.

3. תחרות גינות בחולון

כדי לעודד הקמת משקי-עזר וגינות נוי, נערכת אצלנו מדי שנה בשנה תחרות גינות. המצטיינים, שגינותיהם נמצאו על ידי חבר השופטים כיפות ביותר, זוכים בפרסים. גם השנה נתקיימה תחרות זאת, ושניים מן המצטיינים ויתרו על פרסיהם למען העולים החדשים. הקהל הביע במחיאות כפיים סוערות את הערכתו על מעשי הזוכים.

נירה פרדקין, בת 13.5, חולון

*70*

4. על לימוד שפות

בכיתה שלנו לא מתייחסים ברצינות ללימוד השפות. בייחוד מורגש יחס הזלזול ללימוד השפה הערבית. היחס הזה הוא כנראה תוצאה מזה שאין מרגישים את הצורך בשפה זרה בחיי הבית. המורים אף הם לא עוררו בנו את ההתעניינות בלימוד השפה. בכמה מקומות שביקרנו בהם לא היינו מסתדרים מבלי מדריכנו א., שיודע כמה שפות. כך זה היה על התבור, בכפר-נחום ובעוד כמה מקומות. לפי דעתי, יש צורך להרבות בשיעורי הערבית על חשבון מקצועות שלדעתי אינם מועילים כל כך בחיינו, כגון אלגברה, הנדסה וכו'. אני חושב שהמלחמה פעם תיגמר ולא מעט ערבים יחזרו לארץ, הם יחיו בקרבנו ואנחנו נבוא במגע אתם. הדבר הכרחי לנו מטעמים מדיניים, ואז הצורך בשפה זו יהיה לנו הכרח. אני חושב שגם המורים וגם הילדים צריכים להראות יותר תשומת לב ללימוד שפות זרות, ובייחוד ערבית.

שלמה (ה'), גבעת ברנר

מתוך "חבריא", עיתון חברת הילדים

5. לקראת חיי קיבוץ

מאז למדתי קרוא וכתוב אני קורא את "דבר לילדים", ושנים רבות אני מחפש בו מדור, או לפחות שורת מאמרים, על החקלאות.

בתור ילד הרוצה להיות חקלאי בעתיד ורואה את החקלאות כיסוד התחדשותנו בארץ, אני מתפלא שמועטים כל כך המאמרים על החקלאות.

רבים מבני הנוער, שאני נפגש אתם, חושבים לחיות חיי-קיבוץ בעתיד. אבל אף הם אינם רואים את החקלאות בעתידם, אף-על-פי שהיא מהווה את היסוד הבריא של חיי כפר וקיבוץ.

אני מציע להרבות במאמרי-הסברה על ערך החקלאות ועל טיבה. רצוי שנשמע גם את קולם של בני החקלאים שיספרו לבני העיר על חוויותיהם ונסיונותיהם בעבודת-האדמה.

יבין כ"ץ, בן 13, רמת-גן

הילד הכותב מתייחס לעובדה שרעיון השיבה לעבודת אדמה בארץ-ישראל היה בראש מעייניהם של החלוצים הציונים. את הרעיון הזה יישמו בחיי הקיבוצים שנוסדו בארץ. הם רצו ליצור כאן אדם חדש, יהודי חדש, איש עובד אדמה בחיי קהילה שיתופית. הילד פוגש בני עיר שאינם יודעים דבר על חקלאות ואינם שותפים לרעיון החלוצי הזה.

*71*

6. יש וגם המורה שוגה

רוצה אני לתאר לכם מהנעשה בגימנסיה שלנו. בכל כיתה ישנם תלמידים חלשים בלימודים וכאלה המצטיינים בלימודים. לפי דעתי, צריך המורה לעודד את החלש כדי שיתגבר על קושי בלימודים.

בכיתתנו מלמד מורה אחד (לא אזכיר שמו) המלמדנו דקדוק, ספרות עברית ותלמוד. אותו מורה מבדיל בהתנהגותו כלפי התלמידים. הנה קרה פעם והוא אמר: "הנה, כשנגמור את שנת הלימודים הזאת תצא בלהה (שם תלמידה) מבית-הספר ותדע דקדוק למופת. ולעומתה גרשון (שם תלמיד) יצא מכותלי בית-הספר הזה וידבר עברית כזאת, שיחשבוה לשפת משוגעים יום-יומית!"... אותה שעה לא הגיב אף אחד על דבריו. אולם, לצערי, לא היה זה המקרה היחידי במשך השנה הזו.

המורים שיקראו את השורות האלו, אבקשכם לא לצחוק לי, כי המעשה הזה הוא אמת, והוא כואב לתלמידים.

תמונה של התלמיד המצטיין, שער לשבועון, נורמן רוקוול, ארה"ב, 1926 המורה מניח את ידו על ראש התלמיד המצטיין ומשבח אותו בקול התלמיד מחזיק תעודה מגולגלת בידיו

(בספר תמונה:) התלמיד המצטיין, שער לשבועון, נורמן רוקוול, ארה"ב, 1926

*72*

7. שיר לקרן קיימת

קרן קיימת, את קרן אורנו.

את הגואלת את אדמתנו.

אדמת מולדת, את ארץ נחמדת.

יד ישראל את שדותיך עובדת.

הפכי לגן-עדן, אדמת המדבר,

בית הכיני לאח מניכר.

קרן קיימת, את קרן חרות,

כל רגב מודה לך; הבאת לו הפדות.

קרן גואלת, גאלי עוד ועוד.

לא ניעף גם אנחנו לבנות ולעבוד.

גם ילד קטן לך יביא תרומתו,

ואת מחזירה לו לעם אדמתו.

קרן קיימת, את קרן ברוכה,

ליום הולדתך ברכתי לך שלוחה.

נעם אפשטיין, בן 10.5 בני-ברק

*73*

שיחת פתיחה

שוחחו ביניכם:

- מה דעתכם על נושאי הכתיבה של הילדים הכותבים?

- מה נשתנה בין אז להיום?

- מה לא השתנה?

מה מטריד את הילדים כותבי המכתבים?

1.

- בחרו שני מכתבים וכתבו מה מטריד את הכותבים בכל אחד מהם.

- קראו שני מכתבים נוספים והביעו את דעתכם על מה שמעסיק את הילדים הכותבים.

על הכותרת

2. שימו לב: במכתבי עמדה, לעתים קרובות, מבטאת הכותרת את תמצית עמדת הכותב/ת.

- איזו מילה בכותרת מכתב מס' 1 מבטאת את עמדת הכותב?

- איזו כותרת הייתה מבטאת את תמצית עמדתו של כותב מכתב מס' 4? חברו אותה.

- מי, לדעתכם, הנמען / הנמענים של המכתב? (נמען - מי שכותבים אליו)

מה יש לתקן?

3. בחרו באחד מששת המכתבים...

- לדעת המוען, מה צריך לעשות כדי לתקן את העניין המטריד המפורט בו?

- מדוע צריך לעשות זאת?

*74*

לשון - אוצר מילים

4. מכתבי הילדים מנוסחים בשפה יפה וחגיגית.

כיצד נאמרו המילים הבאות בשפת המכתבים? היעזרו גם במאגר המילים.

- לפני זמן קצר (על פי מכתב 1) - --

- הילל (על פי מכתב 1) - --

- סיפר על חייו (על פי מכתב 1) - --

- שאלתי את עצמי (על פי מכתב 1) - --

- קצת (על פי מכתב 2) - --

- יעזרו (על פי מכתב 2) - --

- שיבח (על פי מכתב 3) - --

- לא ענינו אותנו (על פי מכתב 4) - --

- איכותה (על פי מכתב 5) - --

- בית ספר תיכון (על פי מכתב 6) - --

- מפלה (על פי מכתב 6) - --

מאגר מילים: מגש של כסף, טיבה לפני זמן מה, נתעוררה בי השאלה, האמנם, הבוז, יתנו ידם, מנות, יסוד התחדשותנו, הפליג בשבחים |

כרזה האומרת "קורת גג לעולה, פועל בנין התפקד! משרד עבודה ובינוי - מינהל כח אדם" עיצוב כרזה: פסח עיר-שי, 1949

(בספר תמונה:) "קורת גג לעולה, פועל בנין התפקד! משרד עבודה ובינוי - מינהל כח אדם" עיצוב כרזה: פסח עיר-שי, 1949

*75*

לשון

זכר או נקבה?

בעברית מבחינים במין של שמות (שמות עצם, שמות תואר, שמות פעולה).

5. התבוננו בזוגות השמות וחשבו מה משותף לכולם:

- ילד - ילדה

- כלב - כלבה

- תרנגול - תרנגולת

- תיש - עז

אלה זוגות של שמות - זכר או נקבה. שימו לב לכך שלחלק מהשמות בנקבה יש סימן זיהוי - האותיות -- ו--. לשמות תיש ועז אין סימן זיהוי, אבל אפשר להבחין האם בעלי-החיים עצמם הם זכר או נקבה. לשמות אלה יש מין טבעי (כך הם נולדו).

6. כתבו ליד כל אחד מהשמות הבאים - זכר או נקבה:

- שולחנות - --

- נעל - --

- חולצה - --

- מנורות - --

- צלחת - --

- כוס - --

איך יודעים לזהות את מין שם העצם שאין לו מין טבעי? בחלק מהשמות זה קל - יש להם סימן זיהוי - סיומת ה' או ת' (חולצה, צלחת). כדי לבדוק האם זיהיתם נכון, הוסיפו שם תואר לכל אחד מהשמות, את אלה שבצורת רבים הפכו תחילה ליחיד: וילונות - ביחיד: וילון. עם שם תואר - וילון לבן - זכר.

מין של שמות שאין להם מין טבעי נקרא מין דקדוקי, כי הוא נקבע באמצעות חוקי הדקדוק.

סימנים חיצוניים למין דקדוקי נקבה:

בדרך כלל סיומת ה' או ת' לנקבה, אך יש חריגים כמו צוות וצומת, שהמין הדקדוקי שלהם הוא זכר.

יש שמות ששייכים לשני המינים - זכר וגם נקבה.

לדוגמה: סכין, מטבע, פנים.

גם דרך, רוח ושמש משתייכים לקבוצה זו, אבל כיום משתמשים בהם לרוב בצורת נקבה. אפשר למצוא שימוש בהם בלשון זכר בעיקר במקרא ובשירה.

*76*

*77*

מרטין לות'ר קינג נרצח ב-4 באפריל 1968 בממפיס, טנסי. לות'ר קינג ביקר במקום לרגל תמיכה במאבק זכויות העובדים האפרו-אמריקנים בעיר.

מרטין לות'ר קינג

*77*

מאת: ענת בלזברג

ד"ר מרטין לות'ר קינג ג'וניור (15 בינואר 1929 - 4 באפריל 1968) האמין שאסור להפלות בין בני האדם וכי לכולם זכויות שוות. הוא סחף אחריו רבבות מאמינים והצליח לבטל חוקים גזעניים. זהו סיפורו של אחד מהמנהיגים הבולטים של המאה ה-20.

תארו לעצמכם שהייתם עולים לאוטובוס והיו מרשים לכם לשבת רק בחלקו האחורי. למה? משום שצבע העור שלכם אינו כמו של כולם. תארו לעצמכם שהייתם רוצים להתקבל לחוג כלשהו, אבל לא היו מקבלים אתכם. למה? בגלל שצבע העיניים שלכם אינו כמו של כולם. דמיינו שלא הייתם יכולים ללכת לבית הקולנוע, לבית הספר ואפילו למוזיאונים, רק משום שאתם קצת שונים. זה נשמע לכם הוגן? ודאי שלא.

ובכן, תאמינו או לא, אבל זה היה מצבם של השחורים (אפרו-אמריקנים) בארצות-הברית של שנות החמישים במאה ה-20. לאנשים בעלי צבע עור כהה לא היו אותן זכויות כמו לאנשים בעלי צבע עור בהיר. מצב זה נמשך שנים רבות, עד שיום אחד קם פעיל זכויות אדם בשם מרטין לות'ר קינג, והחליט לשנות את המצב.

ילד שחור בעולם לבן

מרטין לות'ר קינג נולד ב-15 בינואר 1929 באטלנטה, ג'ורג'יה, שבארצות-הברית, למשפחה דתית ממוצא אפרו-אמריקני.

כבר בהיותו ילד נתקל קינג בהתנהגות גזענית שהופנתה כלפיו רק בגלל שצבע עורו היה שחור. באחת הפעמים נאמר לו כי הוא אינו יכול לשחק עם הילדים הלבנים בשכונה, ובפעם אחרת נאסר עליו להיכנס לחנות נעליים כיוון ששהו בה באותה עת אנשים לבנים.

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר המשיך קינג ללמוד באוניברסיטה, ובשנת 1955 קיבל תואר דוקטור בתחום לימודי הדת באוניברסיטת בוסטון. במסגרת לימודיו הוא הושפע מאוד מהמאבק הבלתי-אלים שהנהיג מהטמה גנדי בהודו, מאבק שמטרתו הייתה להשיג זכויות שוות לכל תושבי המדינה.

לאחר נישואיו המשיך קינג בדרכו של אביו והתמנה בשנת 1954 לכומר של הכנסייה הבפטיסטית במונטגומרי שבאלבמה. כבר בתחילת דרכו ככומר החליט שלא יעסוק רק בנושאי דת, אלא ייטול חלק פעיל בחייהם של מאמינים. אפילו קינג עצמו לא צפה כי הוא עומד לגרום לשינוי מהפכני בחייהם של מאמיניו.

*78*

חרם האוטובוסים

כמו אנשים שחורים רבים בתקופתו, האמין מרטין לות'ר קינג כי היחס שמקבלים השחורים אינו הוגן, אך מה שגרם לו לעמוד בראש המאבק להשגת שוויון זכויות היה מקרה שאירע לפעילת זכויות אדם בשם רוזה פארקס, בשנת 1955. באחד הימים עלתה פארקס לאוטובוס וסירבה לוותר על כיסאה לטובת אדם לבן, כפי שהיה נהוג באותם ימים. פארקס נענשה והעניין עורר סערה גדולה בקרב בני הקהילה השחורה בעיירה.

היה זה גם מה שהביא את קינג למסקנה שלא ניתן להמשיך ולחיות בדרך זו, וכי צריך לקום ולעשות מעשה שיגרום לשינוי המצב הקיים. כיוון שהיה לו כושר שכנוע יוצא דופן, התאגדו סביבו תומכים רבים מבני קהילתו, ויחד החליטו כולם להטיל חרם על האוטובוסים באותה עיירה. במשך כשנה (משך תקופת החרם) העדיפו השחורים ללכת ברגל ולא להיעזר בתחבורה הציבורית שנוהלה בידי הלבנים. קינג אף ארגן אוטובוס מיוחד שהיה מיועד לנוסעים שחורים בלבד. אותו חרם, שזכה לתמיכה רחבה מצד קהילות שחורים בערים אחרות בארצות-הברית, הסתיים רק כאשר בית-המשפט קבע שההפרדה הגזעית באוטובוסים אינה חוקית. במהלך אותה שנה אירעו תקריות אלימות רבות בין שחורים ולבנים בעיירה, בהן גם פיצוץ ביתו של קינג. מובן שהוא לא הרים ידיים.

"יש לי חלום"

בעקבות התמיכה הציבורית שזכה לה ובעקבות הצלחת החרם שהנהיג, החליט קינג כי עליו לעמוד בראש תנועה שתפעל להשגת שוויון זכויות בין האזרחים. בשנת 1957 הוא היה ממקימי ארגון לשוויון זכויות האזרח, והחל לקדם ולהפיץ את תורתו ברחבי ארצות-הברית. הוא האמין כי את הזכויות יש להשיג במאבק בלתי-אלים. הוא עודד, תמך, נאם וחיזק את ידיהם של השחורים הנדכאים, עד שלא היה אדם שלא הכיר את שמו ואת פועלו. אולם, אל תחשבו לרגע שהמאבק היה קל. רבים התנגדו לרעיונותיו ואף יצאו למאבקים אלימים נגד קינג ותומכיו. בשנת 1963, למשל, בזמן מצעד שנערך בעיירה בירמינגהם שבאלבמה, המשטרה המקומית, שהתנגדה למצעד, תקפה באלימות את המפגינים, ובהם גם ילדים ובני-נוער. קינג עצמו נעצר פעמים רבות בשל דעותיו ופעילויותיו, אך הדבר לא גרם לו להתייאש אלא להפך - להמשיך במלוא המרץ.

תמונה של מרטין לות'ר קינג נואם בווישינגטון

(בספר תמונה:) מרטין לות'ר קינג נואם בוושינגטון, 1963

*79*

ב-26 באוגוסט 1963 ארגנו קינג ותומכיו מצעד גדול בוושינגטון הבירה, שאליו הגיעו למעלה מ-200 אלף בני-אדם! בסיום המצעד נאספו כולם ליד אנדרטת הנשיא אברהם לינקולן - שם נשא קינג את הנאום ההיסטורי שלו שזכה לשם: "יש לי חלום". בנאום זה הביע קינג את תקוותו כי ארבעת ילדיו יזכו לחיות במדינה שבה יישפטו לפי אישיותם ולא לפי צבע עורם.

וכך, לאחר שנים רבות לא פשוטות בכלל, המאבק נשא פרי. בשנת 1964 חוקק הקונגרס של ארצות-הברית חוק המבטל את ההפרדה הגזעית ומעניק לכל התושבים שוויון זכויות מוחלט בפני החוק. בעקבות פועלו קיבל קינג את פרס נובל לשלום, ובגיל 35 היה לאדם הצעיר ביותר שזכה בפרס זה.

"יש לי חלום, כי יום אחד תקום האומה הזאת ותקיים את משמעות האמת של האמונה שעליה קמה: מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם שווים.

יש לי חלום, כי יום אחד, על הגבעות האדומות של ג'ורג'יה, יוכלו בני עבדים לשעבר ובני בעלי עבדים לשעבר לשבת, שבת אחים גם יחד.

יש לי חלום, כי יום אחד אפילו מדינת מסיסיפי, מדינה הרוחשת בלהט העוולה, רוחשת בלהט הדיכוי, תהיה לגן עדן של חירות וצדק.

יש לי חלום, כי ארבעת ילדיי הקטנים יחיו יום אחד באומה שבה לא ישפטו על פי צבע עורם, אלא על פי תכונות אופיים. יש לי חלום היום!"

תרגמה: ענבל שגיב

תמונה של מרטין לות'ר קינג ביחד עם בנו הקטן

(בספר תמונה:) מרטין לות'ר קינג עם בנו

סוף עצוב אך גם מעודד

למרבה הצער, רבים לא אהבו את קינג, ואולי אף פחדו מהצלחתו. ב-4 באפריל 1968 הגיע קינג לעיר ממפיס שבמדינת טנסי כדי לתמוך במאבקם של עובדי התברואה בעיר. ג'יימס ארל רי ניצל את ההזדמנות הזו כדי להרוג אותו בדם קר, רק בגלל דעותיו הפוליטיות. בעקבות הרצח החל להתפשט גל אלימות ברחבי ארצות-הברית.

ומה המצב כיום? ובכן, כיום נהנים כל אזרחי ארצות-הברית משוויון זכויות מלא, ואיש אינו יכול להפלות איש אחר על רקע גזע או דת. ומרטין לות'ר קינג? הוא ייזכר לעולם ועד כגדול המנהיגים בארצות-הברית במאה ה-20.

בשנת 2008 נבחר לנשיאות בארצות-הברית ברק אובמה, הנשיא השחור הראשון בארצות-הברית.

מתוך מגזין "גליליאו צעיר - ירחון לילדים סקרנים"

*80*

שיחת פתיחה

מה הרשים אתכם בדמותו של מרטין לות'ר קינג?

1. הכתבה פותחת בתקציר. תפקיד התקציר, כשמו, למסור בקצרה את תוכן הכתבה.

- על פי התקציר בלבד: מדוע נחשב מרטין לות'ר קינג לאישיות דגולה?

המצב בתקופתו של מרטין לות'ר קינג

2. בפתיח כתוב: "תאמינו או לא, אבל זה היה מצבם של השחורים בארצות-הברית של שנות החמישים".

- אנחנו חיים כעת במאה ה-21. המשפט מתייחס לשנות החמישים של איזו מאה?

- למה הכוונה במילים: "זה היה מצבם של השחורים"? מה היה מצבם?

- כותבת הכתבה פונה אל הקוראים במילים "תאמינו או לא" - למי בדיוק פונה הכותבת?

- מדוע קשה להאמין למסופר?

- בפתיח בולטת צורת הפנייה הישירה לקוראים, למשל: "תארו לעצמכם...", "תאמינו או לא...". מדוע, לדעתכם, בחרה המחברת דווקא בצורת פנייה זו?

- קראו:

העבדות בארצות-הברית

רק בשנת 1865, בעקבות מלחמת האזרחים בארצות-הברית, נאסרה העבדות והיא אכן פסקה. קודם לכן ובמשך יותר מ-200 שנה, העבדות הייתה נפוצה ביותר בארצות-הברית ומעוגנת על פי חוק.

מתי ואיך החלה העבדות בארצות-הברית?

ראשוני התושבים הלבנים של ארצות-הברית הגרו אליה מאירופה, כדי לבנות בה מולדת חדשה. מהגרים אלה היו זקוקים לכוח עבודה גדול במושבותיהם. צורך זה הניע את תופעת העבדות ובתקופה זו פרח גם הסחר בעבדים. האנשים שחורי העור נתפסו על אדמת אפריקה, הובלו דרך הים לארצות-הברית, ושם נמכרו לעבדות. העבדים היו חסרי זכויות והיו נתונים לחלוטין לשבט או לחסד בעליהם - האדם הלבן. גם לאחר שפסקה העבדות המשיכו רבים משחורי העור האפרו-אמריקנים, הם וצאצאיהם, שכבר נולדו בארצות-הברית, לסבול מגזענות ומאפליה.

*81*

יחסה של התורה לעבדות

התושבים השחורים הובאו בכפייה מאפריקה לארצות-הברית החל מן המאה ה-18. הם הוחזקו כעבדים ועבדו בחוות של הלבנים. התורה אינה אוסרת את העבדות, אך מגבילה אותה במצוות ובתקנות מחמירות הקשורות ליחס אנושי (הומני) ומתחשב בעבד ובזכויותיו.

לדוגמה: אחת המצוות בתורה מתייחסת להסגרת עבדים נמלטים:

לא-תסגיר עבד אל-אדוניו אשר-יינצל אליך מעם אדוניו. עימך ישב בקרבך במקום אשר-יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו.

(דברים פרק כ"ג, ט"ז-י"ז)

- איך, לדעתכם, היו הלבנים, בעלי העבדים במושבות ובמדינות הצעירות שבארצות-הברית, מגיבים לציווי האלוקי? הסבירו את דעתכם.

- קראו:

כולנו עבדים משוחררים, כן-כן! כל אחד ואחד מאיתנו חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. כאילו הוא היה עבד, ועכשיו הוא כבר לא. מי שהיה עבד והשתחרר, צריך תמיד לדעת לדאוג לאנשים אחרים שנמצאים במצב של עבדות או של מצוקה.

מתוך: אותיות, תשס"ח

- נסו להציע דוגמאות ממציאות החיים של היום, בארץ ובעולם, לדאגה זו.

קווים לדמותו של מנהיג

3. כתבת דיוקן זו משרטטת את דמותו של מרטין לות'ר קינג, וסוקרת ברצף את התחנות החשובות בחייו. פרטי הכתבה מתבססים על נתוני מידע ביוגרפי, כגון: תאריכים, מקומות, אנשים משפיעים ואירועים חשובים בחייו של המנהיג.

באיזה הקשר נזכרת רוזה פארקס?

ממסכת חייו של מרטין לות'ר קינג מצטייר דיוקן של מנהיג ושל אדם משכמו ומעלה.

- היה לו, למשל, כושר שכנוע אדיר.

- הוא היה אדם משכיל.

חשבו על תכונות נוספות שמתאימות לתאר ולאפיין את דמותו, ופרטו אותן.

- הוא היה... --

- הוא היה... --

*82*

4. בנאומו המפורסם בוושינגטון הבירה, חוזר מרטין שוב ושוב על המילים: "יש לי חלום". זהו המוטו, ביטוי המפתח, סיסמת הנאום.

- חזרו וקראו את הקטע: "יש לי חלום".

- לפניכם מילים הנרדפות למילה 'חלום', מתוך מילון רב-מילים. אילו מהמילים מתאימות ל"חלום" של מרטין לות'ר קינג? הסבירו את דעתכם.

מאגר מילים: פנטזיה, חזיון לילה (מליצית), חזיון, מחזה שווא, חזיון תעתועים, חלומות בהקיץ, מקסם שווא, תעתוע, הזיה, פטה מורגנה, השתוקקות, חשק, התאוות, רציה, כונה, חפץ, רצון, משאת (נפש) לב, משא נפש, בקשה, משאלה, שאיפה, מבוקש, תפילה

5. "מרטין לות'ר קינג ייזכר לעולם ועד כגדול המנהיגים בארצות-הברית במאה ה-20".

- מדוע נחשב מרטין לות'ר קינג כגדול המנהיגים בארצות-הברית במאה ה-20? מנו לפחות עשרה ממעשיו שזיכו אותו בתואר זה.

- מי היו, לדעתכם, מתנגדיו של לות'ר קינג?

6. לעיתים קרובות מוזכרים שני מושגים בסמיכות זה לזה: "מנהיגות" ו"חזון". מה הקשר, לדעתכם, בין מנהיגות וחזון? בססו את תשובתכם על דמותו של מרטין לות'ר קינג.

7. מרטין לות'ר קינג נרצח בדמי ימיו.

- חשבו: בן כמה היה לות'ר קינג במותו?

- מה היה המניע לרצח?

סגנון הנאום

8. החזרה שוב ושוב על מילים מסוימות שייכת לאמנות הנאום.

- ספרו: כמה פעמים חוזר המוטו "יש לי חלום" בקטע הנאום?

- מה, לדעתכם, רצה מרטין לות'ר קינג להשיג באמצעות החזרה על מילים אלו?

- תארו את חלומו של לות'ר קינג על פי נאומו.

- מה ניתן לדעת על מצב השחורים בזמנו, על פי הנאום?

*83*

לשון

כינויי גוף וכינויי קניין

9. קראו את קטע הטקסט ושימו לב למילים המודגשות: (המילים המודגשות מסומנות במרכאות בודדות)

כבר בהיותו ילד נתקל קינג בהתנהגות גזענית שהופנתה 'כלפיו' רק בגלל שצבע 'עורו' היה שחור. באחת הפעמים נאמר 'לו' כי הוא אינו יכול לשחק עם הילדים הלבנים בשכונה, ובפעם אחרת נאסר 'עליו' להיכנס לחנות נעליים...

10. המילים המודגשות מורכבות משתי מילים, כתבו אותן לפי הדוגמה וגלו את המילה המשותפת:

כלפיו - כלפי ועוד הוא

עורו - --

לו- --

ביתו - --

עליו - --

המילה המשותפת היא --, והיא מחליפה את שמו של --.

11. הציבו במקומות הריקים בקטע את השם שהמילים המודגשות מחליפות אותו, וקראו אותו שוב:

כבר בהיותו ילד נתקל קינג בהתנהגות גזענית שהופנתה כלפי -- רק בגלל שצבע העור של -- היה שחור. באחת הפעמים נאמר ל-- כי הוא אינו יכול לשחק עם הילדים הלבנים בשכונה, ובפעם אחרת נאסר על -- להיכנס לחנות נעליים...

12. השוו בין שני קטעי הטקסט בסעיפים 9 ו-11 והחליטו איזה מהם קולח ומעניין יותר.

בעברית אנחנו יכולים להביע את דברינו באופן מקוצר - מילה אחת במקום שתי מילים (או יותר), וכן להשתמש בתחליפים של שמות עצם כדי לא לחזור עליהם שוב. התחליפים נקראים כינויים.

כינויי גוף, כינויי רמז וכינויי קניין הם תחליפים לשמות עצם שכבר הוזכרו בטקסט. משתמשים בהם במקום לחזור על אותם שמות עצם, על מנת לגוון ולקצר.

המלצות להרחבת נושא חוסר הצדק כלפי השחורים בארצות-הברית:

"אוהל הדוד תום", הרייט ביצ'ר סטו

"הרפתקאות האקלברי פין", מארק טוויין - סיפורו של האקלברי שנמלט מאביו השיכור וחבר לג'ים, העבד הנמלט.

מוזיקה: "פורגי ובס", אופרת ג'אז של גרשווין שהפכה לסרט.

*84*

לרגל יום העיתונות החופשית, החל ב-3 במאי: קריקטורה על... העיתונות

על הקריקטורה

*84*

של ערן וולקובסקי

ציור של זוג יושב לאכול ארוחת בוקר כל אחד קורא עיתון שכתוב עליו בגדול זוועה הגבר שואל את האישה "על איזו זוועה את?"

(בספר תמונה, היעזרו במנחה)

מתוך: עיתון "הארץ"

שיחה בכיתה

1. מתבוננים בעיון

התבוננו בתמונה (היעזרו במנחה). שימו לב לכל פרט בתמונה, וספרו מה אתם רואים בה:

- מה עושות הדמויות?

- היכן הן נמצאות?

- מי מדבר אל מי?

- מה ברקע?

2. מצאו את ההבדלים

- מה דומה ומה שונה בין העיתונים שהאיש והאישה בתמונה קוראים?

גודל האות, התמונות, הצבעים, שם העיתון

- מה ניתן להסיק מתוך ההשוואה?

*85*

דיון

3. שימו לב לפער שבין השלווה, הנוף בחלון וארוחת הבוקר לבין הכותרות בעיתונים. מה, לפי דעתכם, התמונה רוצה להביע או לתאר?

התמונה שלפניכם היא קריקטורה. היא אינה תמימה, היא ציור מצחיק, משעשע ועוקצני שרוצה לומר משהו ולהביע דעה וביקורת.

4.

- מה דעתכם, על מה לועגת קריקטורה זו?

שימו לב במה עוסקים העיתונים ומהי הכותרת הראשית בכל עיתון.

- לאיזו תכונה אנושית היא לועגת?

- השלימו את דברי האיש באיור: "על איזו זוועה את --?"

- ציירו בלון-דיבור וכתבו בו את תשובתה של האישה.

- מה דעתכם, האם אפשר להבין את מה שרוצה הקריקטורה להביע גם בלי הדיבור של האיש אל האישה? הסבירו את דעתכם.

- דמיינו שאתם עורכי העיתון, ונתבקשתם להוסיף כותרת או שם לקריקטורה. כתבו מהו השם או הכותרת שתיתנו לתמונה.

הקריקטורה ממעיטה בדיבור ובהסברים. המתבוננים מפרשים אותה על סמך מראה עיניהם ועל סמך ידיעותיהם על החברה ועל בני-האדם.

הקריקטורה לועגת באמצעות הגזמה.

5. כתבו מהי, לדעתכם, ההגזמה בקריקטורה שבעמוד הקודם.

הרעיון המרכזי של הקריקטורה אינו נאמר במפורש, הוא רק נרמז.

6. מהו המסר העיקרי בקריקטורה זו?

העתיקו את הרעיונות שנראים נכונים מבחינתכם:

- אין הבדל גדול בין העיתונים, כולם עוסקים באותם נושאים.

- רוב העיתונים עוסקים בעיקר בסיפורי זוועה: תאונות, אסונות, פשעים ורציחות.

- בכל משפחה קוראים עיתון כשאוכלים ארוחת בוקר.

- אנשים קוראים בעניין על זוועות ואסונות.

- קריאת עיתון היא מנהג מגונה.

- לבני-אדם אין ביקורת על מה שהם קוראים בעיתון.

- יש הרבה אלימות בחברה, וכך נראים גם העיתונים.

*86*

פעמים רבות יש לקריקטורה תפקיד חברתי ופוליטי, והיא מביעה דעה בנושאים אלה.

7.

- מהי הביקורת החברתית שעולה מתוך הקריקטורה?

- האם אתם מסכימים עם הביקורת הזאת?

הקריקטורה "מקפיאה" רגע מסוים.

"מטרתה של הקריקטורה אינה רק לגרום לנו לחייך, היא רוצה לעורר אותנו למחשבה".

8. כתבו איזו מחשבה עוררה בכם הקריקטורה. מה, לדעתכם, אמור להיות כתוב בכותרת הראשית של עיתון טוב ורציני?

- נסחו את הכותרת.

- נמקו את דעתכם.

משימת בחירה

הביאו לכיתה קריקטורה.

היעזרו במבוגרים כדי להבין את ההקשר שבה נוצרה הקריקטורה.

הציגו וספרו בכיתה את הידוע לכם.

הדגישו את הביקורת המובעת בקריקטורה שבחרתם.

*87*

לרגל יום העיתונות החופשית, החל ב-3 במאי: אירועי יום זה באים להדגיש את מחויבותן של מדינות העולם החופשי לחופש העיתונות

כשמישהו לוקח יותר, למישהו אחר נשאר פחות, ואז מתעורר מישהו שאכפת לו. זה יכול להיות עיתונאי.

החלטתי להילחם באי-צדק

*87*

מאת: מיקי רוזנטל

מיקי רוזנטל - נולד ב-1954. היה עיתונאי, עורך, מפיק ומגיש תוכניות טלוויזיה. משנת 2013 החל לכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

רוזנטל עסק בעיתונות חוקרת בתחומים של זכויות עובדים, קיפוח חלשים וכיוצא באלה. כפועל יוצא הוא התמקד בעוולות שמבצעים השלטון, גופים כלכליים גדולים ובעלי ההון.

מדוע החלטתי להיות עיתונאי?

בן 15 הייתי כשהחלטתי להיות עיתונאי. זה קרה בערב אחד. בבת-אחת. לא היו סימנים מוקדמים. עד אז חלמתי בכלל להיות מוזיקאי או אדריכל. ישבתי מול הטלוויזיה וצפיתי בלהקת אריות מתארגנת לקראת ציד. עקבתי בעניין, ואז שמתי לב שבעצם מי שמתאמץ, מי שרודף אחרי הזברה המסכנה, מי שמזנק עליה ומכריע לבסוף את הטרף הן הלביאות. ורק אחרי שהזברה מוטלת חסרת אונים על הקרקע והסעודה מתחילה, מגיעים הזכרים של הלהקה, ולא סתם מגיעים - הם גם זוכים במנה הגדולה ביותר. מעצבן, אמרתי לעצמי. לא צודק. יש מי שעושה את העבודה (הלביאות), ויש מי שנהנה ממנה (האריות).

ככה זה בטבע, ניסיתי לנחם את עצמי. אבל אז חשבתי: ומה קורה בחברה האנושית? אותו דבר. אותו דבר בדיוק. כל חברה אנושית מייצרת תוצרת (ציד), ותמיד מישהו טוען שמגיע לו יותר מלאחרים כי הוא השליט, כי הוא חשוב יותר, או משום שהוא חזק יותר. הבנתי שכאשר מישהו לוקח יותר ממה שמגיע לו, מישהו אחר מקבל פחות. זה לא בסדר, אמרתי לעצמי, צריך לחלק את המשאבים באופן צודק יותר (אולי אז התנסחתי פחות במדויק, אבל התחושה הייתה קשה ומקוממת). הייתי נאיבי ותמים (גם היום אני מעדיף להיות קצת תמים), אבל החלטתי שאני אלחם באי-צדק בעולם ואהיה עיתונאי.

*88*

סוגי עיתונאים

מאז המניע שלי לא השתנה. אני עיתונאי כבר כמעט 30 שנה, ועדיין מנסה לתקן את העולם. אני מאמין בכל לבי שזה המבחן האמתי של העיתונאי: הרצון להיות מתקן עולם. עיתונאות היא ייעוד ולא רק מקצוע. זו שליחות ולא רק קריירה.

אם אתם מבקשים לדעת האם אתם מתאימים להפוך לעיתונאים אמיתיים, הנה המבחן: אתם יוצאים לרחוב ורואים ילד גדול מכם מנסה לקחת אופניים בכוח מילד קטן ממנו. האם תעזרו לו? הנה הוא כבר דוחף ומפיל את הילד הקטן על המדרכה. אתם רוצים לעזור לילד הקטן, אך מבזיקה בראשכם המחשבה: אולי אני לא מספיק חזק נגד ילד גדול כל כך? אולי הוא מאוד אלים ויפגע בי? נו? האם תתעלמו, תסיטו מבט ותעמידו פנים שלא ראיתם, או שתסתכנו ותיחלצו לעזרת הילד הקטן? אין אפשרות שלישית. אין זמן להזעיק את עזרה. במה בחרתם?

למעשה, גם אם בחרתם שלא לעזור לילד הקטן ולא להסתכן, תוכלו לעסוק במקצוע העיתונות, אבל לא מומלץ שתנתבו את עצמכם למה שמכונה "עיתונות חוקרת", זו העיתונות שבה אני עוסק. אמנם מי שמפרסם ריאיון עם נינט (או עם פוליטיקאי או עם כל מוסר מידע אחר) גם הוא עיתונאי, אבל זו עיתונות שונה לגמרי מהעיתונות החוקרת: הוא כותב את מה שמוסר לו המרואיין או איש יחסי הציבור שלו, ואילו אני מפרסם מידע שבדרך-כלל אנשים שעליהם אני כותב מעוניינים להסתיר. אני חוקר את התנהגותם של אנשים המשפיעים על חיינו במדינה, ועומד על המשמר שהם לא ייקחו לעצמם יותר ממה שמגיע להם, כמו אותם האריות שבלהקה.

חשיבות השקיפות

כיוון שאני מבקש לחשוף את מעלליהם של אנשים חזקים ובעלי השפעה, הם פועלים לא אחת למניעת פרסום הכתבות שלי: הם מציקים לי אישית, מנסים לתבוע אותי בבית-המשפט, ואפילו מאיימים לפגוע בפרנסתי או במשפחתי.

המידע שאני מנסה להביא לידיעת הציבור נוגע כמעט תמיד לאריות שלוקחים לעצמם זכויות יתר, או מקבלים דברים שלא מגיעים להם. אני עושה זאת משום שהתנהגות כזאת, שלא על-פי חוק, פוגעת בכל אחד ואחד מאתנו. הנה דוגמה דמיונית: בבית הספר שלכם המורה לחינוך גופני אמור להרכיב משלחת של ספורטאים מצטיינים לתחרות ארצית. נראה לכם שהמורה בחר בשני תלמידים שאינם ממש מבין המצטיינים, רק מפני שהוא מחבב אותם. בשל החלטת המורה, שני תלמידים, שלדעתכם מצטיינים לא צורפו למשלחת.

הדוגמה מבהירה עד כמה חשוב שהחלטות הנוגעות לכלל התלמידים לא יתקבלו בסודי-סודות ובחדרי-חדרים, ושהשיקולים יהיו חשופים לעיני כול. קוראים לזה "שקיפות".

*89*

המורה לספורט לא יכול היה לבחור בשני התלמידים שהוא מחבב, לו היתה הבחירה נעשית באסיפה של כלל התלמידים והמורים.

במקרה זה התפקיד של העיתונאי החוקר היה לחשוף את מניעיו הפסולים של המורה.

השקיפות היא תנאי הכרחי לשמירה על ניהול תקין והגון בכל ארגון, מבית-הספר ועד הכנסת והממשלה...

על פי כתב העת: "עיניים" בנושא "עיתונות"

איור של איש מכוסה עיניים מחזיק מאזניים בידיו

(בספר תמונה:) הצדק הוא עיוור (היעזרו במנחה)

*90*

שיחת פתיחה

הסיבה המרכזית לרצונו של מיקי רוזנטל להיות עיתונאי היא הרצון להילחם באי-צדק. האם גם אתם נתקלת במצבים של חוסר צדק? ספרו על מצבים אלה.

- למי קרו המצבים הללו, לכם או למישהו אחר?

- מדוע ראיתם בהם מצבים של חוסר צדק?

- אם עשיתם משהו - ספרו מה. אם לא עשיתם - ספרו למה.

לשון

אוצר מילים

1. המאמר כתוב בלשון עשירה.

- הסבירו את המילים והביטויים המסומנים:

...צריך לחלק את המשאבים באופן צודק יותר...

...אבל אז מבזיקה בראשכם המחשבה...

...אבל לא מומלץ שתנתבו את עצמכם...

...לחשוף את מעלליהם של אנשים חזקים...

...לחשוף את מניעיו הפסולים של המורה.

- עוד הצעות לעבודה לשונית: לאתר מילות קישור בפסקאות ולזהות את תפקידן. למשל: כיוון שאני מבקש לחשוף... - מילת סיבה.

קטע א' - מדוע החלטתי להיות עיתונאי?

2. בראש הכתבה מתנוסס אחד מרעיונותיה המרכזיים: "כשמישהו לוקח יותר, למישהו אחר נשאר פחות, ואז מתעורר מישהו שאכפת לו. זה יכול להיות עיתונאי".

- למה הכוונה במילה "גם"?

- מדוע הדבר מעצבן ולא צודק?

כתבו אילו תנאים מאפשרים שאנשים או בעלי-חיים ייקחו לעצמם יותר ממה שמגיע להם? (למרות שההשוואה בין עולם בעלי-החיים לעולמם של בני האדם אינה מלאה).

*91*

3. איזה רושם יוצרת ההשוואה בין אנשים חזקים ללהקת האריות? הסבירו את דעתכם.

קטע ב' - סוגי עיתונאים

4. תכנון וארגון כתיבת השוואה -

בקטע זה משווה הכותב בין שני סוגי עיתונאים. כיצד כותבים קטע השוואה? לפני שאתם מתחילים לכתוב השוואה, עליכם לתכנן את הכתיבה.

- השלימו את המשפט הפותח של הקטע: הכותב, מיקי רוזנטל, מבחין בין...

באפשרותכם להמשיך את כתיבתכם בשתי דרכים:

- להציג את צד א' כמכלול, ומנגד את כל צד ב' - בהמשך

או:

- להציג את כל נקודת השוואה של צד א', ולעומתו את צד ב'

לדוגמה: מטרתו של העיתונאי החוקר היא לתקן את העולם, ואילו מטרת העיתונאי...

*92*

- הוסיפו מילות השוואה כאשר אתם מתארים את ההבדלים בין הצדדים המושווים.

ניתן להשתמש במילות השוואה מתוך מאגר המילים:

מאגר מילים: לעומת זאת, אך, אבל, עם זאת, אולם, אלא ש..., בניגוד ל..., להפך, מול, מאידך גיסא

- מכל השוואה משתמעות מסקנות. אילו מסקנות ניתן להסיק מטבלת ההשוואה על סוגי העיתונאים?

הוסיפו את המסקנות לפסקת ההשוואה שכתבתם.

בודקים את כתיבתנו

5. קראו את קטע ההשוואה שכתבתם ובדקו שכללתם את כל מה שנדרש. אם לא - הוסיפו.

היעזרו בטבלת "התבחינים החשובים לכתיבת קטע השוואה".

- סמנו ליד כל תבחין כן (+) לא (-) חלקי (?)

התבחינים החשובים לכתיבת קטע השוואה

תוכן

-- נושא ההשוואה הוצג באופן ברור ומופרש.

-- מתוארים לפחות שלושה אפיונים לכל סוג של עיתונאי.

-- ההשוואה נאמנה למקור - קטע "סוגי עיתונאים".

-- הוסקו מסקנות בעקבות ההשוואה.

מבנה

-- הדברים נכתבו בצורת השוואה.

-- נוספו מילות קישור המתאימות לתיאור ניגוד.

לשון

-- הכתיבה רהוטה וברורה.

-- המשפטים קשורים זה לזה בסדר הגיוני.

-- אין שגיאות כתיב בטקסט.

-- יש סימני פיסוק מתאימים.

*93*

6. לפניכם תמונות המתארות שלושה סוגים של עיתונאים:

תמונה 1 - מי שמפרסם ריאיון עם זמרת גם הוא עיתונאי- בתמונה גבר מראיין אישה. תמונה 2 - גם אם בחרתם שלא לעזור לילד הקטן ולהסתכן, תוכלו לעסוק במקצוע העיתונות- איש רוכב על אופניים ומחזיק בו מאחור ילד על גלגליות. תמונה 3 - אני חוקר את התנהגותם של אנשים משפיעים במדינה, הם פועלים למנוע את פרסום הכתבות שלי- אדם לבוש כבלש מסתכל קדימה דרך זכוכית מגדלת.

(בספר שלוש תמונות - היעזרו במנחה:)

תמונה 1 - מי שמפרסם ריאיון עם זמרת גם הוא עיתונאי

תמונה 2 - גם אם בחרתם שלא לעזור לילד הקטן ולהסתכן, תוכלו לעסוק במקצוע העיתונות

תמונה 3 - אני חוקר את התנהגותם של אנשים משפיעים במדינה, הם פועלים למנוע את פרסום הכתבות שלי

- מה יחס כותב המאמר לכל אחד מסוגי העיתונאים?

- מתוך מה אתם למדים זאת?

7. לפי דעתו של מחבר הכתבה, עיתונאים חייבים:

סמנו את התשובות הנכונות בלבד.

-- לא לקחת ללב מה שהם רואים ושומעים.

-- לרצות לתקן את העולם.

-- רק לדווח מבלי להתערב.

-- למסור לקוראים את מה שמוסרים המרואיינים.

-- להתייחס למקצוע העיתונאות כאל מקור פרנסה בלבד.

-- לחשוף מעשים של אי-צדק ולהילחם נגדם.

*94*

8. לפניכם מקרה שמתאר רוזנטל במאמר:

"אתם יוצאים לרחוב ורואים ילד גדול מכם, מנסה לקחת אופניים בכוח מילד קטן ממנו. האם תעזרו לו? הנה הוא כבר דוחף ומפיל את הילד הקטן על המדרכה. אתם רוצים לעזור לילד הקטן, אך מבזיקה בראשכם המחשבה: אולי אני לא מספיק חזק נגד ילד גדול כל כך? אולי הוא מאוד אלים ויפגע בי? נו? האם תתעלמו, תסיטו מבט ותעמידו פנים שלא ראיתם, או שתסתכנו ותיחלצו לעזרת הילד הקטן? אין אפשרות שלישית. אין זמן להזעיק את עזרה. במה בחרתם?"

- מהי מטרת תיאור המקרה?

- השאיפה לצדק היא ערך חשוב ביהדות. התורה קוראת לנו להיות רודפי צדק: צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את-הארץ אשר-ה' אלוקיך נתן לך. (דברים פרק ט"ז, כ')

כיצד, לאור הציווי, הייתם נוהגים במקרה זה, בלי קשר למקצוע העיתונאות?

- מהי הדילמה שאתה מתמודד העיתונאי?

- דיון: האם על העיתונאי להתערב וכתוצאה מכך לשנות את האירוע, או שעליו לשמור על "ניקיון כפיים" לדווח בלבד?

9. מיקי רוזנטל מדגים על עצמו את מהותה של העיתונות החוקרת. הוא מספר: "המידע שאני מנסה להביא לידיעת הציבור נוגע כמעט תמיד לאריות שלוקחים לעצמם זכויות יתר, או מקבלים דברים שלא מגיעים להם".

- מי הם "האריות"?

- על מה רומזת המילה 'מנסה'?

- מיקי רוזנטל משלם מחיר יקר על הבחירה המקצועית שבחר. מהו המחיר?

- מה דעתכם: האם זה המחיר המצפה לכל העיתונאים החוקרים? נמקו.

קטע ג': חשיבות השקיפות

10. מיקי רוזנטל מזכיר במאמר גם את המושג "שקיפות".

שקיפות - מצב שבו כל ההחלטות והדיונים על נושא מסוים גלויים ופתוחים בפני הציבור.

*95*

- כמו בדוגמת המורה ומשלחת התלמידים, חשבו על עוד דוגמה של אנשים שנמצאים בעמדת השפעה או בעמדת כוח, ועל החלטה שהחליטו המחייבת שקיפות.

חשבו:

מיהם אותם אנשים?

מהי ההחלטה שהחליטו?

מדוע חשוב שתהיה שקיפות לגביה?

- כיצד מתקשר הביטוי "גנב בחושך" למאמר?

במאמר מביע מיקי רוזנטל את דעתו ואת עמדתו לגבי תפקיד העיתונאי. עם דעות אפשר להסכים או לא להסכים.

במאמר נמסר גם מידע על מהות העיתונאות החוקרת. מידע מתבסס על עובדות, לכן חשוב שהעובדות יהיו נכונות ומדויקות.

11.

- אתרו במאמר דוגמה לדעה. האם אתם מסכימים אתה? פרטו.

- רבות מהעובדות במאמר הן עובדות ביוגרפיות, כלומר - פרטים המבוססים על חוויותיו וניסיונו האישי של מיקי רוזנטל כעיתונאי.

אתרו דוגמה לפרט עובדתי ביוגרפי.

על צדק ומשפט במקורותינו

המילה משפט, כאשר היא מופיעה לבדה במקרא, מציינת ערך חיובי: מלך במשפט יעמיד ארץ... (משלי, פרק כ"ט, ד').

המשפט דרוש כדי למנוע תוהו ובוהו בחברה - וכדברי חז"ל: "אלמלא מוראה (של מלכות) איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג', ב'). גם המילים צדק וצדקה, כמו המילה משפט, מציינות ערך מוסרי עליון ביהדות. צירוף המילים משפט וצדק (או צדקה) מופיע בתנ"ך לא פחות מ-32 פעמים!

התורה מצווה לשמור על שוויון בין בני האדם בפני החוק, ולמנוע אפליה בין עשיר לעני. כאשר עיקרון מרכזי זה מניע ומנחה את המשפט, יש לפנינו משפט צדק:

שופטים ושוטרים תיתן-לך בכל-שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את-העם משפט-צדק (דברים, פרק ט"ז, י"ח)

*96*

לשון

- מיהם נמעני המאמר? כיצד אתם יודעים זאת?

- תארו את הקשר של כותב המאמר לנמענים.

13. אתרו במאמר את כל המילים השייכות לעולם העיתונות.

14. במאמר ביטויים רבים. מצאו את ההקשר שבהם הם מופיעים, והסבירו אותם:

- אלחם באי-צדק

- תסיטו מבט

- סודי סודות

- חדרי חדרים

- חשופים לעיני כל

*97*

תריסר אגוזים גנובים

*97*

מאת: משה שמיר

משה שמיר (1921-2004) היה סופר ועורך מדורי ספרות בעיתונות. הוא נמנה עם הבולטים שבסופרי תש"ח - דור מלחמת העצמאות, ובעצמו לחם בפלמ"ח. בשנים שלאחר מכן היה איש ציבור, פעיל בזירה הפוליטית, והרבה לעסוק בנושאים ציבוריים-מדיניים. כתיבתו הספרותית היא בעיקר למבוגרים - שירים, מחזות, סיפורים ורומנים היסטוריים. רבים מגיבוריו, בתקופה המוקדמת של כתיבתו, הם ילידי הארץ שעיצב בדמותו של "הצבר" האידאלי הנענה לאתגרי תקופת קום המדינה. כזה הוא אורי, גיבור ספרו המפורסם למבוגרים, "הוא הלך בשדות". משה שמיר כתב גם לילדים - מחזות, ספרים וסיפורים. הוא זכה בשלל פרסים ספרותיים יוקרתיים, ביניהם: פרס אוסישקין, פרס ביאליק ופרס ישראל (1988).

א

שמואליק - הוא שמואל, ויוסי - הוא יוסף - היו תמיד "בשותף". בחנוכה - בסביבונים, בפורים - ב"פקקים" וב"קפצונים", ובפסח - באגוזים.

זה היה ככה:

שמואליק היה ילד קצת חיוור והרבה מפונק. לשחק לא היטיב ביותר, אבל תמיד היה לו כל מה שביקש. אמר בבית "כדור" - מייד הביאו לו כדור; אמר "עפיפון" - מייד הופיע עפיפון.

יוסי חברו היה שונה ממנו לגמרי. הוא היה רזה, שזוף - ולא ידע פינוק מהו. נוסף לזה הוא היה השחקן הטוב ביותר בכל השכונות ובכל המשחקים. מ"הקפות" וכדורגל - ועד "ג'ולים" ואגוזים. אבל אף פעם לא היה לו מה שרצה. בקרבת הבתים הגדולים שבהם גרו ילדי השכונה - היא שכונת הים המפורסמת - הצטופפה חבורת צריפים דלים. באחד מהם גר יוסי - אך באיזה מהם, לא ידע שמואליק בדיוק. בושה היא לספר: מעודו לא היה אצל ידידו בביתו, כשם שמעולם לא ביקשהו שיבוא אליו, לדירת הוריו בקומה השלישית. בכל זאת היו ידידים נאמנים ולא הזיזו ידם מן השותפות שעשו להם.

*98*

איך עשו את השותפות הזאת? פשוט מאוד: שמואליק היה מביא מביתו אל כל הדרוש למשחקים - את הגולות הצבעוניות, את הסביבונים והפרוטות, את האגוזים והכדורים, ויוסי היה מביא את... עצמו. הוא היה משחק, היה זוכה תמיד בזריזותו ובלהטיו, עד כי בסופו של היום היה רכושם של השותפים גדול תמיד ורב. אז היה לוקח שמואליק את כל הרכוש - ועד למחרת בבוקר היה שמור עמו בביתו.

כך היה, גם בפסח, באגוזים. ליוסי לא היו אגוזים, משום שלהוריו לא היה כסף, פשוט מאוד. אבל לשמואליק ולשאר החבריא מן השכונה היו אגוזים בשפע. עשו יוסי ושמואליק שותפות - ויחד היו משחקים. שמואליק מפסיד - אבל יוסי מרוויח על אחת שבע, וכל כמה שהיה שמואליק כבד-תנועה, ובטלן, ופקששן - היה יוסי חרוץ וקלען מצוין, והיה זוכה באגוזים רבים יום-יום.

ימים ראשונים לחופש פסח היו אלה - וליל הסדר קרב לבוא. התאספו ילדי השכונה והחליטו לעשות השנה "סדר-ילדים" מיוחד. מה פירוש הדבר? אחרי הסדר הגדול יתאספו על המגרש הריק, יצלו תפוחי-אדמה ברמץ (רמץ - שיירים של גחלים לוחשות, אפר חם שנותרו בו גצים), יביאו מצות, אגוזים, שוקולד ושאר דברים-טובים מן הבית - וסעודה כיד-המלך יעשו. נמנו וגמרו (היו נחושים בדעתם). ביקש שמואליק שיצרפו גם את יוסי לחבורתם - אך ראובן השמן התנגד בכל כוחו: "יוסי אינו יכול להביא איתו שום דבר. אז למה נקבל אותו?"

רבים הסכימו לדברי ראובן, ושמואליק היה יחיד בדעתו - וכך הוצא יוסי מן החבורה. בינתיים נמשכו משחקי האגוזים במלוא המרץ. יום-יום, בוקר, צהריים וערב. יוסי משחק וזוכה - ורכוש אגוזיו של שמואליק הולך וגדל.

יריבו הגדול ביותר של יוסי היה ראובן השמן. כמה השתדל זה לזכות באגוזיו של יוסי! אך אף פעם לא הצליח, אף על פי שכל יום שינו את משחקיהם, ומשחקים רבים היו להם.

שיחקו, למשל, ב"קרש": השעינו לוח-קרש על קיר, שיעמוד במלוכסן לקרקע, ועליו היו מגלגלים את אגוזיהם. מגלגלים עד שפוגע מישהו באגוז מן האגוזים המונחים על האדמה. הפוגע - זוכה בכל האגוזים שנצטברו בינתיים, והמשחק מתחיל מחדש.

יוסי היה עומד לו ליד הקרש, משליך את אגוזו הקטן בתנועה קלה - והלה מתגלגל לו במהירות, טס למטה - ופוגע. לפעמים היה לוחש לאגוזו: "עכשיו אגוזי - לא לפגוע!"... והלה היה נשמע ומחליק בנחת, טס בין האגוזים ונתקע שקט בפינתו. אבל לפעמים היה לוחש: "עכשיו אגוזי - פגע!" והלה היה מתנפל לתוך עדת-האגוזים המפוזרת על פני הקרקע ועושה בהם שמות (הורס, מחרב את...)

*99*

וב"גומות" היו משחקים, וב"מור" וב"זוג-או-פרט" - ובכל אותם המשחקים יוסי זריז וממולח, מהיר לזכות ומנצח את כולם ומגדיל את רכוש אגוזיו של ידידו שמואליק. רק בערב כתום-המשחקים, היה חוזר הביתה וידיו הדקות, שכל כך זריזות היו לזכות - ריקות, אין בהן אגוז.

יום אחד אסף ראובן השמן את החבורה ואמר:

"מתקרב ליל הסדר. צריך להתכונן. ואני רוצה ששמואליק יפסיק את ה'שותפות' שלו עם יוסי."

"למה," מחה שמואליק.

"מפני שאם אתה בחבורה שלנו, ומתכונן איתנו לסדר - אתה מוכרח להיות איתנו ב'שותף' ולא עם יוסי!"

שוב הסכימו כל החברים לדעתו של ראובן השמן - ושוב היה שמואליק מוכרח להיכנע.

למחרת בבוקר - כאשר בא יוסי ושרק לו מלמטה, מן הרחוב - ענה לו שמואליק שהוא מכין שיעורים: ביום השני אמר שהוא מרגיש לא טוב, וביום השלישי - צעק לו שיעזוב אותו, ובכלל כבר אינו שותף איתו, ודי, והוא יותר לא ייתן לו אגוזים, ודי!...

נבוך ונכלם הלך יוסי מאצלו - ושמואליק מיהר להיסגר בחדרו מפני הבושה.

*100*

ב

בבוקרו של יום-הסדר שוב ניצב יוסי למטה, על הכביש - ושרק אל שמואליק, לקומה השלישית. שמואליק ענה לו שהוא עסוק. באמת עסוק היה - שהרי התכונן לסדר-הילדים בערב, והפתעה הכין להם - הגדה של פסח מצוירת וכתובה בעצם ידיו, בשלל-צבעים, בציורים ובתמונות לרוב. אך יוסי חזר ושרק אליו. פתח שמואליק שוב את החלון והציץ בו מלמעלה למטה: פעוט ורחוק ראה את ידידו הטוב עומד בידיים ריקות ומבקש.

"רק לשחק," התחנן יוסי, "אני אחזיר לך אותם בערב! רק לשחק, שמואליק, מה אכפת לך?"

נעתר לו שמואליק, הפריש חמישים אגוזים מרכושו, צררם בצרור - והשליך אותם למטה.

"רק אל תספר שממני קיבלת אותם," צעק אל יוסי. הלה קלט את הצרור בעודו באוויר וחמק בזריזות אל קרן-הרחוב, מקום שעמדו כבר פוחחים (שובבים) לא מעטים - וזכו והפסידו זה אצל זה אגוזים למכביר.

באותו בוקר הפליא יוסי לשחק - אל תשאלו! אומרים בשכונה כי משחק כזה עוד לא ראו אצלנו. לא עברה מחצית היום - והנערים היו מוכרחים לרוץ ול"פלח" מהמזנון בבית עוד ועוד אגוזים. כיסיו של יוסי נתמלאו, הצרור היה נפוח, את כובעו גדש - ועוד נוספו ונוספו לו אגוזים.

אבל אחרי-הצהריים התחיל, פתאום, להפסיד. הילדים לא הבינו מה קרה לרבן המשחקים המהולל - אך בעיניהם ראו איך אגוזיו מחטיאים את המטרה. מפעם-לפעם היה מפסיק במשחקו, רץ ונעלם, מפעם-לפעם היה מסתכל לצדדים ומבטיו היו מלאי דאגה כל הזמן. כך בגדו בו ידיו וכך הלכו אגוזיו ופחתו.

לפנות ערב היו בידיו, שוב, רק חמישים אגוזים - ואף אחד לא הסתכל אחריו כאשר הסתלק, חרש, מתוך עצב רב. ראובן השמן, שהיה בעל רכוש כבד - הזעיק סביבו את הילדים, הזכיר להם שיביאו כל הדרוש ל"סדר-הילדים", ושלא ישכחו כי בלי חמישים אגוזים כל אחד - לא יוכלו להשתתף בסדר. כך נתפזרו איש איש לביתו. יוסי עמד אותה שעה ברחוב ושרק אל שמואליק. הלה הופיע בחלון - וכבר היה מרוחץ לקראת החג, לבוש בגדיו החדשים ומסורק. יוסי הניף לו בצרור האגוזים מלמטה.

"עלה!" צעק אליו שמואליק, וכעבור רגע כבר שמע את צעדיו מן המדרגות. הוא יצא אליו וקיבל אותו בחוץ, ליד הדלת. לאמתו של דבר הצטער שמואליק על השותפות שלהם שנפסקה, כי מי ישחק לו עכשיו וירוויח? אך לא רצה שיוסי יראהו בכך.

"הרווחת ודאי כהוגן," אמר לו בקבלו את צרורו לידיו.

"לא, הפסדתי כמו חושם!" היה יוסי עצוב.

"איך זה?"

*101*

"אני מחכה לאבי כל היום. הוא עוד לא בא. הוא עובד רחוק, מחוץ לעיר - ואצלנו עוד שום דבר אינו מוכן לחג. ואחי הקטן חולה - לא יכולתי לשחק, הפסדתי... כל מה שהרווחתי בבוקר. ופה האגוזים שלך! זה כל מה שנשאר לי."

שמואליק החזיק בידיו את צרור האגוזים שלו. לבו היה שקט. מה איכפת לי? חשב. האגוזים שלי חזרו אלי? מספיק. יותר מכך לא דאג.

הוא נפרד מיוסי ונכנס הביתה, המשיך לקשט את המתנה שהכין לחבריו, את ההגדה המצוירת, הצבעונית - ושכח את חברו העצוב, המהלך למטה ברחוב ומחכה לאביו שישוב ממרחק.

ג

בערב, לאחר הסדר, מיהר שמואליק אל חדרו, לקח את ה"הגדה" המצוירת, את המצות, "הדברים הטובים" והאגוזים והתכונן ללכת אל חבריו. אך פתאום נזכר כי כל ילד חייב להביא עמו חמישים אגוזים, ועמד למנות את אגוזיו. מנה ומנה - והנה בצרור שהחזיר לו יוסי - רק שלושים ושמונה אגוזים. רק שלושים ושמונה? והיכן עוד שנים-עשר אגוזים? תריסר אגוזים חסרים! שמואליק חזר ומנה - אולי טעה - אך ראה כי באמת חסרים לו תריסר אגוזים. מה קרה? פתאום נזכר כי יוסי הפסיד היום כל-כך הרבה - אולי הפסיד ולא רצה לספר? אולי לקח לעצמו את האגוזים החסרים?

עכשיו שכח את "סדר-הילדים", שכח את ההגדה המצוירת, את הכול, רק רצון אחד הריץ אותו דרך כל המדרגות ולמטה, אל שכונת הצריפים - לקחת את אגוזיו בחזרה, עד האגוז האחרון, ושידע לו.

שמואליק רץ-רץ לתוך שכונת-הצריפים. שם היה שקט, ואור בחלונות, ופתאום לא ידע אנה יפנה. אף פעם לא היה בביתו של יוסי.

התחיל מחפש אט-אט, פוסע בשקט ומציץ בחלונות. הצריפים היו דלים, החלונות - ללא וילונות, ובחדרים דלקו מנורות פשוטות, אך הקירות היו מסוידים ומבהיקים, ומשפחות-משפחות ישבו האנשים סביב שולחנות-החג, שרו שיריהם, שתו יינם ופסחו את פסחם באושר ובששון. שמואליק המשיך לפסוע ולבו הולם בו, כאילו הוא עומד בתוך גרונו. ומה יהיה אם גם יוסי יושב כך עם בני-ביתו? האם יעז להתפרץ לתוך חג מאושר ושליו כל-כך - ולצעוק פתאום, ולתבוע את אגוזיו ולהשבית את השמחה?

פתאום הגיע אל צריף דל ונמוך בקצה השכונה. אור מועט בקע מחלונו החוצה.

*102*

שמואליק קרב והציץ - זה היה ביתו של יוסי. האם ישבה ליד השולחן, שוממה ונוגה, ויוסי על-יד מיטת אחיו החולה. התבונן שמואליק היטב וראה כי יוסי משחק עם אחיו החולה... באגוזים, באגוזים הגנובים שלו! ראשו של האח הפעוט, החיוור, היה חבוש - אך בכל זאת היה מלא עליצות, ופעם בפעם מחא בכפותיו הקטנות, כאשר הראה לו יוסי אחד מלהטיו הנפלאים. הנה הראה יוסי"קונץ מקונצץ" אחד גם לאמו - וחיוך רפה חלף על פני האישה העגומה שליד החלון. שמואליק התחיל להבין מה רואות עיניו: אביו של יוסי לא חזר הביתה לחג, ולכן כל-כך עצוב להם, ולכן אין הם עורכים את ה"סדר". הוא הבין כי יוסי לקח את אגוזיו רק כדי לשעשע את אחיו הקטן, החולה, וכי הם, תריסר האגוזים הגנובים שלו, הינם הסימן היחיד של פסח בבית הדל הזה.

הוא נזכר כי על המגרש הריק מתאספים כל הילדים, הוא נזכר כי סירבו לצרף את יוסי אליהם - וכלימה גדולה מילאה את לבו. הוא בוש בעצמו שבגלל תריסר אגוזים קטנים רגז כל-כך על ידידו הטוב, על יוסי, בשעה שזה משתדל בכל מאמצי-כוחו להפיג קצת את יגונם של אמא עצובה ואח קטן חולה.

פתאום עלה בו רעיון. הוא קפץ ורץ בחזרה אל בין הבתים והגיע למגרש, שכל הילדים כבר היו בו.

"ילדים!" קרא קריאה גדולה, "הקשיבו! אנחנו הולכים כולנו אל יוסי!"

מהומה קמה, ושאלות, וצעקות, וראובן השמן התרגז ורתח - אך לבסוף הצליח שמואליק לספר להם את כל המעשה, לספר מה ראה בביתו של יוסי, לספר הכול על אביו, ואחיו, ואמו - ולאט-לאט, אחרי צעקות ומריבות, ו"לא רוצה", ו"דווקא כן רוצה" - הסכימו כולם לדבריו, ואפילו ראובן השמן נכנע לפניהם.

שמואליק רץ, הביא את "הדברים-הטובים" שהכין ל"סדר-הילדים", את ההגדה המצוירת הטמין מתחת לחולצתו - והצטרף אל הילדים אשר העבירו את כל הכבודה אל הצריפים.

חרש-חרש התקרבו אל צריפו של יוסי - ועמדו. הסתדרו בשורה עורפית ארוכה, ושמואליק שפסע ראשון, קרב ונקש על הדלת.

בבת-אחת נפתחה הדלת, כי יוסי קפץ לפתחה משום שחשב כי אבא, אבא שלו, בא סוף-סוף. אך לעיניו נתגלה שמואליק - וצרורו בידו. לרגע נבהל יוסי.

"את האגוזים?" שאל, בחרדה.

"לא, לא!" קרא שמואליק בשמחה. "באנו לחוג אצלכם את הסדר. תן להיכנס! חברה - אחרי!"

וכעבור שעה קלה כבר ישבו כל הילדים סביב השולחן המכוסה מפה לבנה. בראש השולחן ישבה אמו של יוסי, ובקצהו השני - שמואליק, קורא מתוך ההגדה. את מיטתו של האח הקטן קרבו אל השולחן והוא ניצב על רגליו הפעוטות ועיניו הגדולות זרחו.

על השולחן היו ערוכים הדברים אשר הביאו הילדים - מצות, שוקולד, ממתקים, אגוזים ופירות.

*103*

אמא של יוסי העלתה יין וגביעים - והסדר היה ערוך כהלכתו.

יוסי היה מאושר. אמו הייתה מאושרת. הכול היו שמחים. אפילו ראובן השמן היה אוכל את הממתקים שלו במבט מלא שביעת-רצון, ואולי היה זה לא רק בגלל הממתקים - אלא גם בגלל זה שעשו כולם, באמת, מעשה טוב.

שמואליק עצמו קרא בשמחה מתוך ההגדה, הראה לכולם את הציורים אשר צייר, ורק מפעם לפעם היה מעיף את מבטו אל צלחת קטנה אשר עמדה באמצע השולחן ובתוכה - תריסר אגוזים.

המלצות לקריאת ספרים נוספים של הסופר:

כולם ביחד: סיפורים לילדים בשני קולות

סיפורים בשלושה קולות: קול מכפר, קול מעיר, קול מאתמול

*104*

לכבוד יום כדור הארץ, שחל ב-22 באפריל, נקרא שלוש ידיעות על הבעיות הקשות שמשפיעות על אוכלוסיית העולם - אסונות טבע והתמודדות איתם.

אסונות טבע עלינו

*104*

שיחת פתיחה

- אלו אסונות טבע מוכרים לכם?

- אסונות הטבע שעליהם תקראו התרחשו בין השנים 2000-2007 . מאז אירעו בעולם עוד כמה וכמה אסונות טבע מפורסמים. ספרו מה ידוע לכם על כך, מהו אסון הטבע ששמעתם עליו והיכן התרחש?

אסון טבע נגרם כתוצאה מתהליכים טבעיים בעלי עוצמה רבה. אסונות הטבע מתרחשים לרוב בצורה פתאומית, ורובם קשים לחיזוי. לאדם אין שליטה עליהם, ולכן הם נחשבים ל"כוח עליון".

המוני בני-אדם ובעלי-חיים נפגעים מדי שנה מפגיעתם הקשה של אסונות טבע. אסונות הטבע מתרחשים בכל רחבי כדור הארץ, ובעשורים האחרונים, למרבה הדאגה, הם אף הולכים ומתעצמים! הידיעות העיתונאיות הבאות מדגימות את ממדי החורבן שגורמים אסונות הטבע בעולם. כולם התרחשו בעשור האחרון.

*105*

ידיעה 1

27 בדצמבר 2004

הגל לקח הכול

דרום-מזרח-אסיה התעורר אתמול לבוקר של אימה. רעידת אדמה בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר, החזקה ביותר על פני כדור הארץ בארבעים השנים האחרונות, החרידה את האזור. אבל זאת הייתה רק ההתחלה: מקרקעית האוקיינוס התרומם גל עצום, הנקרא "צונאמי", דהר במהירות מסחררת של 600 קמ"ש אל החופים הציוריים, ולא הותיר למיליוני הנופשים והמקומיים שום סיכוי. כשהחלו המים לסגת, התגלו ממדי אסון הטבע: לפחות 12 אלף הרוגים, אלפי נעדרים, מיליוני חסרי בית וחורבן בכל פינה.

החופים הרבים ואתרי הנופש הפופולריים בדרום-מזרח-אסיה היו עמוסים אתמול בהמוני תיירים, שניצלו את חופשת חג המולד כדי לנוח ולאגור כוחות לקראה השנה החדשה. אבל אז הפכה חופשת החלומות לסיוט: תיירים רבים ששהו על החוף נעלמו לתוך הגל הפתאומי, ועם רבים מהם אבד הקשר. אף מדינה בדרום-מזרח-אסיה לא ניצלה מהגל הענק. סרי-לנקה, אינדונזיה, הודו ותאילנד היו הנפגעות העיקריות, אבל גם מלזיה, האיים המלדיביים ובנגלדש ספגו נזק רב. כבר אתמול הגיע מספר הקורבנות ל-12 אלף בני-אדם, אבל כוחות ההצלה חוששים כי המספר הסופי יהיה גדול יותר באופן משמעותי. על פי ההערכות, לפחות שלושה מיליון איש איבדו את בתיהם ונשארו ללא קורת גג.

מוקד רעידת האדמה היה באוקיינוס ההודי, 150 קילומטרים ממערב לאי האינדונזי סומטרה.

עקב הרעש התרומם ממעמקי הים צונאמי בגובה של 12 מטר, והתפשט במהירות אדירה אל החופים שברחבי דרום-מזרח-אסיה. תוך זמן קצר החל הנחשול להלום: המים חדרו עמוק אל תוך היבשה, סחפו אלפי בני-אדם, החריבו בתים והותירו הרס בכל מקום. מדי פעם נפלטה אל החוף גופה שנסחפה לים - עדות מצמררת לכוחם של איתני הטבע.

מכל רחבי העולם קיבלו המדינות באזור הצעות למתן סיוע הומניטרי. בימים הקרובים יימשכו מאמצי החילוץ והחיפוש אחר נעדרים, אבל דבר אחד בטוח: אף אחד מדרום-מזרח-אסיה לא ישכח את היום שבו הים תקף.

על פי מהדורות עיתונים מקוונים.

*106*

ידיעה 2

4 בדצמבר 2007

ההוריקן "נואל הגיע למזרח-ארצות-הברית

ההוריקן הקטלני "נואל", שגבה עד כה את חייהם של 130 בני-אדם, הגיע אתמול בבוקר גם לחופה המזרחי של ארצות-הברית. רוחות בעוצמה גבוהה, גשמים חזקים ומאות מקרים של הפסקת חשמל נרשמו במקומות שונים לאורך החוף. החל משעות הבוקר של יום שבת, נרשמו רוחות עזות לאורך חלקים רבים בחלקו הצפוני של אזור החוף המזרחי בארצות-הברית, לחופי האוקיינוס האטלנטי, בין היתר גם במסצ'וסטס, במיין, בניו-ג'רסי ובלונג-איילנד שבניו-יורק.

על פי התחזיות, צפויות הרוחות להגיע לעוצמה של יותר מ-110 קמ"ש, ובחלקים מסוימים אף נערכים לרוחות בעוצמה של כ-145 קמ"ש. במקביל נערכות הרשויות בארצות-הברית לגל שיטפונות, שצפוי לפקוד את האזור בעקבות חשש כי עשרות מילימטרים של גשם צפויים לרדת בימים הקרובים.

בעקבות הרוחות החזקות, שהחלו כבר אתמול בשעות הבוקר המוקדמות, דיווחה חברת החשמל באזור לונג-איילנד על 300 מקרים של שיבושים במערכת החשמל המקומית.

עד כה הותיר ההוריקן "נואל" נפגעים רבים וגרם נזקים חמורים ברפובליקה הדומיניקנית, שם נהרגו 82 בני-אדם, ובהאיטי, שם נספו בסופה 48 בני-אדם.

על פי מהדורת עיתונים מקוונים

*107*

ידיעה 3

27 ביוני 2000

ארבעה מיליון הודים נמלטו מבתיהם בעקבות שיטפונות

כ-1,200 כפרים מוצפים לאחר שמי השיטפונות פרצו סכרים ועלו על גדותיהם. כרגע לא ידוע על ישראלים באזור.

שיטפונות במדינת אסאם שבצפון-מזרח הודו גרמו ליותר מארבעה מיליון אנשים להימלט מבתיהם אל מחנות פליטים בהרים. המחנות נפתחו בבתי ספר, בקמפוסים ובבניינים ממשלתיים.

השיטפונות גרמו לניתוק קווי התקשורת והחשמל, ויש הפרעות בתנועת המכוניות והרכבות. ממשרד החוץ נמסר אמש, כי לא ידוע על ישראלים הנמצאים בסכנה עקב השיטפונות, אולם הבדיקה בנושא תימשך.

מקור רשמי ציין כי ממשלת הודו נוקטת אמצעים כדי למנוע התפרצות מגפות. גשמי זעף יורדים באזור קרוב לשבוע, ונהרות רבים עלו על גדותיהם. כ-1,200 כפרים מוצפים זה היום השלישי ברציפות, לאחר שמי השיטפונות פרצו סכרים ועלו על גדותיהם במספר מקומות. בכל שנה גורמים השיטפונות באזור נזקים רבים, ואלפי אנשים נותרים חסרי בית כתוצאה מהם.

על פי מהדורות עיתונים מקוונים

*108*

קוראי העיתון הם בדרך כלל אנשים שזמנם קצר, ולכן הם זקוקים למידע ענייני, ישיר ובהיר.

ידיעה בעיתון מוסרת מידע על אירוע חדש, חשוב או מעניין שאירע בארץ ובעולם. היא מיועדת לספק מידע עדכני ומעוררת את סקרנות הקוראים. לכן, מקומן של הידיעות העיתונאיות הוא בדרך כלל בעמודי החדשות. ניסוח ידיעה בעיתון מחייב את כתבי העיתונות להיות אובייקטיביים: עליהם להציג את עובדות האירוע כפשוטן, מבלי לפרש אותן או להביע דעה בנדון.

אסונות הטבע והנזק שהם גורמים

1.

- ידיעה 1 - מהו צונאמי ומה קרה בעקבותיו לפי ידיעה זו?

- ידיעה 2 - מהו הוריקן ומה קרה בעקבותיו לפי ידיעה זו?

- ידיעה 3 - ממה נגרמו השיטפונות בהודו, ואילו נזקים גרמו השיטפונות על פי ידיעה זו?

2.

- בחרו באחת הידיעות.

קראו בתשומת לב את גוף הידיעה ואתרו בו את המענה לשאלות אלה. פרטו בהרחבה את המידע העונה על כל שאלה.

מה קרה?

מתי קרה?

איפה קרה?

למי קרה?

מדוע קרה?

למי קרה?

מדוע קרה?

- בגוף הידיעה נמסר לעתים גם מידע קודם השייך וקשור לאירוע המדובר. להלן דוגמה למידע קודם המצוי בגוף הידיעה: "ארבעה מיליון הודים נמלטו מבתיהם בעקבות שיטפונות".

מהו המידע הקודם השייך וקשור לשיטפונות?

תפקידו של גוף הידיעה העיתונאית הוא להרחיב ולמסור בפרוטרוט על האירוע המדובר. ידיעה מקיפה אמורה, על כן, לספק מענה לחמש השאלות הבאות (חמשת המ"מים): מה קרה? מתי קרה? איפה קרה? למי קרה? מדוע קרה?

מדיווח תמציתי לדיווח מפורט

3. כל ידיעה בעיתון מתקדמת מן הדיווח התמציתי ביותר לדיווח המפורט ביותר.

- באיזה חלק ניתן לקרוא את המידע התמציתי הבסיסי? איזה חלק מרחיב את המידע התמציתי?

- בחרו אחת מהידיעות. חזרו וקראו חלק זה (תשובתכם לסעיף הקודם).

פרטו את הנתונים המספריים הכלולים בחלק זה.

האם, לדעתכם, ניתן היה לוותר על הנתונים המספריים בחלק זה של הידיעה? נמקו.

*109*

עמדת הכתב

4.

- כתבי החדשות אמורים, כאמור, למסור דיווח אובייקטיבי על המתרחש, ולא לנקוט עמדה או לבטא את רשמיהם.

איזה ציון ב"אובייקטיביות" הייתם נותנים לכתב/ת הידיעה על השיטפונות בהודו? נמקו.

- דעה, עמדה ורשמים אישיים של הכתב/ת בכל זאת יכולים לבוא לידי ביטוי, למרות הדרישה לאובייקטיביות, בין היתר דרך המילים הנבחרות למסור באמצעותן על האירוע.

חזרו וקראו, לדוגמה, את הידיעה "הגל לקח הכול".

אתרו והציגו מספר דוגמאות למילים המבטאות את הרשמים האישיים של הכתב/ת.

מבנה הידיעה

5. לידיעה עיתונאית יש מבנה מקובל ובולט לעין. קל להבחין גם במבט מרפרף בחלקיה השונים של הידיעה.

- בחרו אחת מידיעות המקבץ וסקרו אותה ברפרוף. השלימו את המידע המבוקש. כותרת הידיעה היא: --

- האם הידיעה כוללת כותרת משנה?

- העתיקו את המשפט הראשון בפתיח הידיעה (אם הוא ארוך, הסתפקו במילים עד הפסיק הראשון).

- העתיקו את המשפט הפותח את גוף הידיעה (אם הוא ארוך, הסתפקו במילים עד הפסיק הראשון).

6. תפקידה של כותרת הידיעה הוא להכריז באופן קצר וקולע על נושא הידיעה, אך גם לעורר עניין ולמשוך לקריאה. ניתן להבחין בין שני סוגים של כותרות:

כותרות גלויות, שמתמקדות במידע ישיר.

כותרות רומזות, המעוררות סקרנות.

- רק לידיעה אחת מבין שלוש הידיעות יש כותרת רומזת לחלוטין. מהי הכותרת?

- רק לידיעה אחת מבין שלוש הידיעות יש כותרת שהיא גם ישירה אך גם רומזת על עמדת הכתב/ת. מהי הכותרת?

- כותרת זו מדגימה כיצד כתבי עיתונות יכולים בכל זאת לשרבב את דעתם, את עמדתם ואת קולם לידיעת החדשות, וזאת באמצעות העובדה שבחרו להדגיש. מהי עמדתו של הכתב, לדעתכם?

*110*

יום כדור הארץ הבין-לאומי, החל ב-21 וב-22 באפריל, נועד לעודד מודעות לאיכות הסביבה ולהגנתה.

עזרו לנו לעצור את הירי בשקנאים עכשיו!

*110*

מאת: יובל דקס

יובל דקס הוא צפר מושבע, מדריך בכיר במרכז הצפרות הישראלי ופעיל במועדון הצפרות של גוש דן

למעלה מ-50 שקנאים נורו בימים האחרונים בעמק החולה. החברה להגנת הטבע פנתה בקריאה בהולה לשר להגנת הסביבה ולשר החקלאות בבקשה לעצור לאלתר את הרג השקנאים ולאפשר את האכלתם, כדי שיוכלו להמשיך בנדידה.

הצטרפו אלינו בקריאה לשרים לעצור את הרג השקנאים!

העתיקו את נוסח המכתב ושלחו אל: השר להגנת הסביבה או שר החקלאות

לכבוד השר להגנת הסביבה / שר החקלאות

קראתי בתדהמה ובצער על הירי והפגיעה בשקנאים בעמק החולה בימים האחרונים. הנדידה בכלל, והשקנאים בפרט, הם מתופעות הטבע היפות שישראל התברכה בהם, ואנו מחויבים לשמור עליהם. אני קורא / קוראת לך, בתור השר האחראי לנושא, לפעול מיידית ולהפסיק את הירי בשקנאים, ולאפשר עוד היום האכלה מסודרת שלהם, כדי שיוכלו לצבור כוח ולהמשיך בנדידה.

בנוסף, יש להגיע לפתרון מוסכם על ידי החקלאים ועל ארגוני הסביבה, כדי שבשנים הבאות מצב חמור זה לא יישנה.

בברכה,

הערה: טקסט אינטרנטי זה הופיע בעבר, בשנת 2008. אין לכתוב לשר בעקבותיו.

מתוך: האתר של החברה להגנת הטבע, המאמר על השקנאים, 28 לאוקטובר 2008.

הטקסט לקוח מהמרשתת והוא מוצג לפניכם כפי שהוא נראה על מסך המחשב.

*111*

מסלול הנדידה של השקנאים, בדומה למאות מינים אחרים של ציפורים, עובר בישראל. בכל שנה נודדים עשרות אלפי שקנאים מעל שמי ישראל. השקנאים מקננים ברובם ברומניה, ובספטמבר מתחילים לנדוד דרומה לסודן, שם הם מבלים את החורף.

מרעיבים את השקנאים ואחר כך יורים בהם

במהלך שהותם בישראל מחפשים השקנאים מקורות מזון. ומגיעים גם לברכות הדגים בצפון. חקלאי הברכות, בעיקר בעמק החולה, מגרשים אותם על ידי ירי בלתי-חוקי וגורמים למותם. שקנאים רבים נוספים נהרגים מהתחשמלות ומהתנגשויות בקווי מתח כתוצאה מלחץ בעקבות הירי. לאחרונה נהרגו בדרך זו למעלה מ-50 שקנאים.

מראשית אוקטובר, אלפיים שקנאים שהגיעו לישראל לא מצאו כאן מזון כדי להצטייד להמשך הנדידה, ולכן הם עדיין מסתובבים באזורים שונים ומחפשים מזון, כולל בברכות הדגים. בחפשם מזון, הם פושטים על ברכות דגים בעמק החולה, בחוף הכרמל ובעכו.

פתרון למצב - קיים, אך איננו מיושם

השקנאים הם ערך טבע מוגן, ולאכזריות שבה נוהגים כיום יש חלופה בפתרון מיידי: האכלה מסודרת שתוביל להמשך נדידתם של השקנאים דרומה. השנה קנתה רשות הטבע והגנים כמות קטנה של דגים לשמורת החולה. שקנאים רבים שנדדו בחודש ספטמבר נהנו מהדגים, אכלו ונדדו לאפריקה, אלא שאז נגמר המזון.

החברה להגנת הטבע לשרים האחראים: התערבו והפסיקו את הירי עכשיו!

על רקע מסע ההרג נגד להקה של כאלפיים שקנאים מורעבים, פנה השבוע מנכ"ל החברה להגנת הטבע, גרשון פלג, במכתב בהול לשר להגנת הסביבה ושר החקלאות בבקשה שיתערבו באופן מיידי להפסקת הירי כלפי שקנאים בברכות הדגים, ויקדמו את האכלת השקנאים התשושים כדי שיוכלו להמשיך בנדידה. כמו כן ביקש פלג לכנס באופן דחוף את הגופים הנוגעים בדבר כדי להביא לפתרון ארוך טווח של הקונפליקט בין השקנאים לבין ענף המדגה. במקביל פנתה החברה להגנת הטבע לעשרות ארגוני שמירת טבע ברחבי העולם, כדי שיביעו את מחאתם על הרג השקנאים ויפעלו לקידום פתרון מוסכם שיפסיק את ההרג ויוביל להמשך נדידה בטוחה של השקנאים דרומה. החברה להגנת הטבע פונה גם לציבור הרחב כדי שיקרא לשרים לקדם פעילות מיידית להפסקת הירי ועזרה לשקנאים.

מהמחקרים עולה: האכלת השקנאים דווקא מקצרת את שהותם ואת הנזקים לחקלאים

יש לציין כי יש פתרון שעליו מסכימים כל החוקרים ואנשי המקצוע - האכלה מסודרת של השקנאים, שתוביל לקיצור שהייתם כאן ולהמשך נדידתם, תוך צמצום הנזקים לחקלאים ולברכות הדגים. חוות דעת זו מגובה בניסיון שהתבצע בין השנים 1998 ו-2006, אז קיימה רשות הטבע והגנים האכלה מסודרת של שקנאים בשמורת החולה, שאפשרה להם לצבור אנרגיה ולהמשיך בנדידה. בשנים אלה חלה ירידה משמעותית ביותר בפגיעת השקנאים בברכות הדגים. אולם, למרות הממצאים, טוענים החקלאים כי האכלת השקנאים תוביל לכך שהם ישהו כאן כל החורף, ועל כן מתנגדים בחריפות להאכלתם.

לפני כשנה הושג הסכם בין מגדלי הדגים ורשות הטבע והגנים, שלפיו יאפשרו מגדלי הדגים לרשות הטבע והגנים האכלה מוגבלת בשמורת החולה בלבד. הסכם זה הנו בעייתי למדי, מאחר שהוא מטפל באזור החולה בלבד וכמות הדגים שיסופקו להאכלה במסגרתו היא קטנה מדי. אבל אפילו הסכם מוגבל זה, שיכול היה לפתור חלק גדול מהבעיה, לא מיושם. השקנאים פושטים על ברכות הדגים בהיעדר אפשרות אחרת למזון. כל יום שעובר מגביר את הרעב אצל השקנאים ומגדיל את פוטנציאל הנזק שלהם.

*112*

שיחת פתיחה

- אילו בעיות חשובות, לדעתכם, קיימות בתחום השמירה על הסביבה, או היחס לבעלי-חיים? ספרו מה הייתם מוכנים לעשות כדי לשפר את המצב. למי הייתם פונים, ומה הייתם כותבים.

ארבעה טקסטים באותו נושא

1. הטקסט הכללי בנוי ממספר טקסטים, כפי שניתן לראות:

תמונה של כתבה שנערכה שכותרתה "עזרו לנו לעצור את הירי בשקנאים עכשיו!"

(בספר תמונה, היעזרו במנחה)

- לפניכם רשימת המטרות והתפקידים של הטקסטים השונים המופיעים תחת הכותרת "עזרו לנו לעצור את הירי בשקנאים עכשיו!". מה תפקידו של כל טקסט?

התאימו בין הטקסטים להגדרת תפקידם.

*113*

הכתבה

2. קראו את הכתבה (טקסט ד') וענו בקצרה על השאלות הבאות:

- מדוע מגיעים השקנאים לישראל?

- מהן הסכנות המרכזיות האורבות לשקנאים בישראל (מצאו לפחות שתיים)?

- מהי הסיבה לכך שהחקלאים פועלים בדרכים שונות כדי להרחיק את השקנאים?

- מיהם הגורמים המעורבים בנושא בעיית השקנאים?

- מהן ההצעות שהוצעו לפתרון הבעיה?

3. הכותרת הראשית: עזרו לנו לעצור את הירי בשקנאים עכשיו!

מדוע מופיע בסיום הכותרת סימן קריאה?

4. שימו לב, טקסט א' פותח בהצגת תמצית קצרה ביותר של כל הנושא. הדבר נעשה באמצעים האלה:

- ציון מקור המידע - --

- תיאור נסיבות האירוע (תיאורי זמן, מקום, סיבה ותכלית) - --

- זמן - --

- מקום - --

- תכלית - --

- השלימו את פרטי המידע הללו על פי טקסט א'.

5. התבוננו בתצלומים הנלווים לטקסט וכתבו מה תפקידם, לדעתכם.

טקסט ג' - המכתב לשרים

6.

- מדוע מופיע המכתב בגוף ראשון יחיד? (אני קורא לך...)

- ציינו מילים או ביטויים שממחישים את הסגנון התקיף של הכותב ואת הדחיפות לפעול.

- הסבירו מדוע מופנה מכתב העצומה אל השר לאיכות הסביבה ואל שר החקלאות.

*114*

7. מצבם של השקנאים והיחס אליהם מורכב, והוא קשור למצבם של החקלאים באזור.

נסחו מכתב קצר של איגוד החקלאים, המנסה להסביר את עמדתם של החקלאים כלפי להקות הציפורים.

יחס התורה לציפורים - מצוות שילוח קן

8.

- קראו את קטע מתוך ספר דברים כ"ב, פסוקים ו', ז':

"כי יקרא קן-ציפור לפניך בדרך בכל-עץ או על-הארץ אפרוחים או ביצים והאם רובצת על-האפרוחים או על-הביצים לא-תיקח האם על-הבנים. שלח תשלח את-האם ואת-הבנים תיקח-לך למען ייטב לך והארכת ימים."

על פי מצווה זו אסור לקחת את הביצים ואת הגוזלים מן האם, אלא צריך קודם לכן לשלוח אותה לחופשי. רק לאחר שתתרחק אם הגוזלים מן הקן, מותר לקחת את הביצים ואת הגוזלים.

אחד הטעמים למצווה זו הוא לנטוע בלבנו יחס עמוק של כבוד לשימור החי.

כמו כן, אפשר ללמוד ממצווה זו שהיסוד החשוב ביותר לקיום הוא היכולת לגדל את הדור הבא.

- כיצד מצוות שילוח קן יכולה להתקשר לרעיונות הטקסט על השקנאים?

*115*

לשון

9.

- רשמו שמונה מילים מתוך הטקסט שמשמעותן שלילית.

- מה ניתן ללמוד מבחירת המילים על עמדת הכותב כלפי מצב השקנאים בישראל?

צירופי שם ותואר

10. מסגרות המידע מסכמות את מה שלמדנו עד כה על צירופי שם ותואר. היעזרו בהן במשימות שלפניכם.

שם תואר

שם שנותן מידע על שם עצם, מתאר את תכונותיו ואת טיבו. הוא מופיע אחרי שם העצם ומתאים לו במין ובמספר, וגם ביידוע. לדוגמה:

שמלה יפה; השמלות היפות

מחשב חדש; המחשבים החדשים

בצורת הרבים מוסיפים את סימן הריבוי לשני חלקי הצירוף.

לדוגמה: חלון פתוח; חלונות פתוחים

ה"א היידוע בצירוף שם עצם ושם תואר תופיע בשני חלקי הצירוף.

לדוגמה: הילד החכם - ה"א היידוע מצטרפת לשני חלקי הצירוף.

סוגים של שמות תואר:

- שמות תואר המתארים כמות או סדר של פריטים.

לדוגמה: הנשיא התשיעי

- שמות תואר המתארים תכונות.

לדוגמה: שיחה נעימה

- שמות תואר שמבוססים על פעלים.

לדוגמה: כבישים סלולים

*116*

11. הוסיפו ה"א היידוע לצירופים:

- כתבו את צורת היחיד של הצירופים:

- קבעו את סוג שם התואר בצירופים:

פתרון מוסכם --

אזורים שונים --

מכתב בהול --

השנים הראשונות --

השרים האחראים --

- משימת העשרה

בסוף הכתבה באינטרנט מופיעה הפניה אל מסמכים נוספים.

אם אתם רוצים לקרוא, למשל, את המכתב של החברה להגנת הטבע שנשלח אל השר להגנת הסביבה, היכנסו אל האתר הבא: www.teva.org.il וחפשו את: עמדת החברה להגנת הטבע

מכתב החברה להגנת הטבע לשר החקלאות

מכתב החברה להגנת הטבע לשר להגנת הסביבה

המלצת צפייה:

עולם מופלא - סדרה דוקומנטרית של ה-בי.בי.סי. על נפלאות כדור הארץ ועל הצורך הדחוף לשמור עליו.

לייף - סדרת סרטים על היצורים היפהפיים החיים אתנו על כדור הארך בהגשתו של דויד אטנבורו, מחשובי המתעדים והנאבקים על זכותם של כל היצורים לחיות את חייהם בסביבתם הטבעית.

*117*

לפתח או לשמר?

*117*

מי בעד? מי נגד?

מדינת ישראל מתפתחת בצעדי ענק. כל מי שנולד בשנים הראשונות לקום המדינה, חש וחווה את שמחת הפיתוח. השיר "שיר בוקר", שנלמד אז בשיעורי הזמרה בבית הספר, ביטא את גודל הרעיון. נפתח בשיר הזה, מפני שבו טמון המפתח לדילמה שבה נעסוק בפעילות זו: לפתח או לשמר? לבנות או לא לבנות?

דילמה - בעיה שדורשת בחירה בין שני פתרונות מנוגדים, לכן היא קשה לפתרון. כל בחירה תהיה על חשבון הפתרון המנוגד השני, כך שבכל מקרה, כל פתרון שייבחר יהיה לוקה בחסר.

1. מאזינים ל"שיר בוקר" עבודה בזוגות

כתב: נתן אלתרמן

הלחין: דניאל סמבורסקי

- אתרו את השיר באתר זמרשת.

שימו לב: יש מספר שירים הנקראים שיר בוקר. השיר המבוקש נפתח בשורה: "בהרים כבר השמש מלהטת..."

ניתן להאזין לשיר בכמה ביצועים.

- קראו את מילות השיר והאזינו לו.

"שיר בוקר" ממחיש את האידאל (רעיון המופת) של ימי ראשית המדינה: לבנות! לבנות! לבנות פה מדינה: לבנות בתים, לסלול כבישים, להקים מפעלים, לקלוט את המוני העולים החדשים שהגיעו ארצה, ולבנות להם וגם לתושבים "הותיקים" בית ראוי. אך לשורה הפיוטית "נלבישך שלמת בטון ומלט" (ולשורות נוספות בשיר) יש גם צד אחר: הרס של נופי בראשית, ייבוש וזיהום נחלים, פגיעה ביערות ובכרי מרעה טבעיים ועוד ביטויים קשים של פגיעה בסביבה.

המודעות לדילמה כבדת-משקל זו הולכת וגוברת בעשורים האחרונים, וגם אתם מוזמנים להתמודד עמה. אז מה לעשות? לבנות או לא לבנות? לפתח או לשמר?

תמונה של אקליפטוסים כרותים באיזור פיתוח מסילות רכבת.

(בספר תמונה:) אקליפטוסים כרותים באיזור פיתוח מסילות רכבת.

*118*

לבנות או לא לבנות?

2. אתרו באתר "סבבה" את הפעילות: לבנות או לא לבנות

בצעו את כולה מתחילתה ועד סופה. שימו לב: הפעילות ארוכה ומחולקת לארבעה מדורים:

חוף המריבה, ריב רועים, פיתוח מול שימור, עכשיו תורכם

- קראו את הדיונים, השתתפו בשתי ההצבעות (גם ב"חוף המריבה" וגם ב"ריב רועים"), ענו על השאלות ב"פיתוח מול שימור" ובצעו את המשימות המבוקשות ב"פיתוח מול שימור" וב"עכשיו תורכם".

כל מה שעשיתם עד כה נועד להכין אתכם לשיא הפעילות: לדיון ציבורי מסוג הייד-פארק, שבו אתם מוזמנים להשמיע את קולכם וכמובן, גם להאזין לקולות אחרים.

מהו הייד-פארק?

דיון פתוח המתנהל במקום ציבורי. נקרא על שם פארק במרכז-לונדון שבו מתקיימים דיונים פומביים שמספר הדוברים בהם בלתי-מוגבל.

דיון מסוג זה משמש, לרוב, להבעת מחאה חברתית או להצגה של דעה שנוגעת לסוגיות בחיי כלל הציבור. כל דובר בתורו עומד על במה ומציג את עמדתו מול הקהל.

אנשים בקהל נוהגים להתפרץ לדבריו בדברי הסכמה או בדברי התנגדות.

בניגוד למקובל בלונדון - בכיתה לא מתפרצים אחד לדברי השני...

נאום בהייד-פארק לונדון, גלויה משנות השלושים.

(בספר תמונה:) נאום בהייד-פארק לונדון, גלויה משנות השלושים.

*119*

לפתח או לשמר?

היכונו להייד-פארק חוצב להבות: נושא הדיון הפומבי הוא: פיתוח מול שימור ביישוב שלכם!

3.

- בררו בשיחה:

- מה יש ביישוב שלכם שראוי, לדעתכם, לשמר אותו, מפני שיש לו, למשל: ערך היסטורי קדום, או כי הוא שייך לתולדות עליית היישוב על הקרקע, או מפני שהוא חלק מן הטבע והנוף המקומי שבהם כיף לטייל ולשחק, או כי הוא...

- תארו לכם שמקום ראוי לשימור שכזה עומד להיעלם מן העולם משום... שלאדם בכיר ביישוב שלכם יש חזון, שאותו הוא שואף לממש:

"כאן בדיוק יקום מרכז מופעים תוסס. אמנים ידועים יופיעו בו בכל ימות השנה. אנשים מקרוב ומרחוק ינהרו הנה כדי לצפות במופעים. זאת אומרת שחסר לנו גם בית קפה אחד או יותר! אולי גם מלון קטן... גם על זה צריך לחשוב. קודם כל צריך לקבל אישור להרוס את..."

אילו מקומות מועמדים לשימור?

- שרידי מבנים עתיקים מתקופות קדומות בהיסטוריה של עם ישראל.

- מבנים ישנים מתקופת ראשית היישוב. המבנים האלה יכולים להיות: בית קולנוע ישן, מכולת שכונתית, שדרת עצים...

- פיסות טבע ונוף בתוך היישוב ובסביבתו.

- מהי עמדתכם בעניין? האם אתם בעד הקמת מרכז המופעים, או בעד שימור אותו מקום שעומד להיהרס בעקבות היוזמה?

בשונה מהפעילות לבנות או לא לבנות: לפניכם רק שתי אפשרויות: בעד הקמת מרכז המופעים, או נגד הקמתו.

- אם אתם בעד הקמת מרכז המוסעים - מהם הטיעונים בעד?

- אם אתם נגד הקמתו - מהם הטיעונים נגד?

*120*

4. התכוננו להצגת עמדתכם ברבים - על בימת ההייד-פארק.

היעזרו במחוון משוב עצמי. סעיפיו השונים ינחו אתכם מה לומר ואיך להציג את עמדתכם בצורה ראויה ומשכנעת - כמתבקש בדיון ציבורי חשוב ומשפיע זה!

מחוון משוב עצמי - ליבון רעיון / טקסט טיעוני

אני מעריך/כה את: תוכן הדיבור שלי

איך דיברתי?

1. נצמדתי לתוכן הטיעון / הדיון, -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

2. תרמתי לליבון רעיונות הדיון -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

3. השתמשתי בהסברים ובדוגמאות -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

4. נימקתי את דעתי בצורה משכנעת -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

5. הצגתי סיבות ונימוקים השייכים לעניין -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

אני מעריך/כה את: צורת הדיבור בזוגות / קבוצות

איך דיברתי?

1. שמרתי על קשר עין עם החברים בזמן הדיבור -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

2. דיברתי בשטף -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

3. הבעות הפנים ושפת הגוף שלי תאמו לדברים שאמרתי -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

4. עוצמת הקול ונימת הדיבור שלי תאמו לכוונתי לשכנע -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

5. הצגתי רעיונות בשיחה תוך התאמת קצב הדיבור לשומעים ולאופי הדברים -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

אני מעריך/כה את: ההשתלבות שלי בשיחה

איך דיברתי?

1. הקשבתי בריכוז לדברי חבריי -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

2. נתתי לאחרים את זכות הדיבור -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

3. התייחסתי בכבוד לדעות שונות משלי -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

4. השתלבתי בשיחה מבלי להתפרץ -- (משוב עצמי: כן / לא / לפעמים)

5. עכשיו אתם מוכנים להייד-פארק. שימו לב להנחיות:

- איפה ניתן לקים את ההייד-פארק? בכיתה, או ממש בשטח: בסלע המחלוקת - אותו מקום שלגביו הדעות חלוקות: לפתח או לשמר? אלתרו בכיתה או באותו מקום בימה קטנה שעליה יישאו הדוברים את דברם.

- חוקי המשחק: איך יתקיים ההייד-פארק המסוים הזה? משתתפים שרוצים מוזמנים לעמוד על הבימה, לטעון את הטיעון שלהם ולנסות לשכנע את השומעים בצדקתם.

כל מי שמסכים עם הדובר, או לא היה בטוח קודם והשתכנע בעקבות טיעוניו, מוזמן לגשת ולעמוד לצידו.

*121*

משימת העשרה - מפתחות

התבוננו בתצלום וקראו את ההסברים:

בשנת 1994 שוטט האמן ישראל רבינוביץ בירושלים, בשכונת ממילא הנטושה, ואסף את מפתחות הבתים שדייריה הניחו מאחור. דיירי ממילא נאלצו לעזוב את בתיהם לטובת פרויקט שיקום יוקרתי, שהיה שנוי במחלוקת ועורר סערה ציבורית.

ביצירתו המופיעה בתצלום מציג האמן את המפתחות שנאספו: מצבור של מפתחות חלודים. רבים מן המפתחות מחוברים עדיין לטבעת, שעליה רשום שם המשפחה או כתובתו של בעל המפתח.

- אילו תחושות ומחשבות מעורר בכם תצלום היצירה?

- מה, לדעתכם, התכוון האמן לבטא ביצירתו ובאמצעותה?

שיקום שכונת ממילא מחק לחלוטין את תולדות השכונה ואת זהותה המקורית. לפני שיקומה גרו בה פועלים קשי-יום. השכונה הייתה דלה ומוזנחת אך תוססת חיים. כיום, ומאז שיקומה עד היסוד, נחשבת ממילא לאחת משכונות הפאר של ירושלים. יחד עם זאת, היא ידועה גם כ"שכונת רפאים": דירותיה ריקות ברוב ימות השנה (משום שרוב בעלי הדירות מתגוררים באופן קבוע בחו"ל), והמשוטטים ברחובותיה הם ברובם הגדול תיירים.

- מה הקשר בין יצירת אמנות זו וההסברים המלווים אותה לבין נושא הדיון: לפתח או לשמר?

*122*

"השמים מספרים כבוד-אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע"

תהילים, פרק י"ט, ב'

האם ידעתם ש... לשמש הצהובה יש גם צד ירוק?!

מנצלים את אנרגיית השמש

*122*

מאת: רות שבח גטריידה

ברכת החמה היא ברכה מיוחדת הנאמרת פעם ב-28 שנים, כאשר השמש שבה אל המקום שבו הייתה בעת בריאת העולם, באותו יום ובאותה שעה. הברכה נאמרת בתחילת תקופת ניסן. משום שזו ברכה נדירה, נוהגים לכבד אותה ברוב עם לאחר תפילת שחרית. הברכה המקובלת כיום היא: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית. נהוג להוסיף פרקי תהילים ותפילות נוספות לברכה זו.

אנרגיית השמש היא אנרגיה זמינה מאוד - הרי בכל בוקר השמש זורחת, היא כלל אינה מזהמת ואפשר להשתמש בה לייצור חשמל: מתקינים לוחות סולריים במקומות שיש בהם שמש ישירה רוב שעות היום ורוב ימי השנה, והופכים את האנרגיה הזמינה והנקייה הזאת לחשמל. על כך בכתבה.

בימינו יש מודעות רבה לנזקים חמורים לסביבה. הנזקים נובעים משימוש בתחנות כוח לייצור חשמל המבוססות על פחם או על דלקים שונים. הטענה היא שמצד אחד - תחנות כוח אלו משפיעות על התחממות כדור הארץ ומצד אחר - הפחם, הנפט והגז הם חומרים מתכלים (שמתחסלים זמן מה לאחר השימוש בהם, שלא נשארת מהם פסולת), ועם הזמן הם יהיו נדירים ומחירם ירקיע שחקים (נאמר על מחיר: יעלה מאוד, יהיה גבוה ביותר עד כדי הפרזה).

לכן, יש צורך דחוף למצוא דרכים חלופיות לייצור חשמל, ובעיקר למצוא דרכים "ירוקות" לייצור אנרגיית חשמל. דרכים שאינן מתכלות כמו: יצירת חשמל מאור השמש, מאנרגיית הרוח או מגלי הים. בכתבה זו נתמקד באנרגיית השמש. ברחבי הארץ אפשר לראות יותר ויותר גגות מכוסים בלוחות סולריים, בעיקר במושבים ובקיבוצים שיש בהם מבנים חקלאיים בעלי גגות גדולים.

*123*

ההפתעה הגדולה של השימוש באנרגיה סולרית באה מן הבדואים בדרום-הארץ. הבדואים, השוכנים במדבר, הבינו את היתרון הגדול של אנרגיית השמש, והחלו להתקין לוחות סולריים על גגות בתיהם. בעזרת הלוחות הסולריים הם מייצרים בעצמם חשמל מן השמש ומוכרים אותו לחברת החשמל, וכך הם גם חוסכים כסף וגם מקטינים את זיהום אוויר.

עכשיו, במקום לזרוע חיטה, הבדואים מבקשים להקים שדות של לוחות סולריים ברחבי הנגב, ובעזרתם גם להפיק יותר חשמל וגם להתפרנס בדרך בטוחה יותר.

מתוך: אתר גלים, 10/4/2011

ומה דעתכם?

(בספר קומיקס:)

"רע מאוד! לוחות אלה יכסו שטח גדול של אדמת המדבר, וזו כבר התערבות שתפגע בסביבה הטבעית."

"רעיון מצוין! להתקין לוחות סולריים על גגות בסביבה."

הידעתם?

מה יעשו בעלי לוחות סולריים בלילה או ביום חורפי כאשר אין שמש ישירה?

את החשמל המיוצר מאור השמש מעבירים לחברת החשמל, והיא משתמשת בו לאורך היום. בלילה חוזרים ומשתמשים בחשמל שחברת החשמל מספקת בדרך המקובלת.

חווה של לוחות סולריים

(בספר תמונה:) חוות לוחות סולריים

*124*

המידע שניתן להפיק מערך מילוני

1. היכן מצוין המידע על המין (זכר / נקבה) וגם חלק הדיבור (שם, תואר...) של מילת הערך?

בדקו וסמנו את התשובה הנכונה:

-- המידע הזה בכלל לא מצוין.

-- בראש הערך, משמאל, באות קטנה, באלכסון.

-- באמצע הערך, באותיות מודגשות.

-- בתחתית הערך, מימין, באות קטנה, באלכסון.

עיינו ערך: ירוק

חיפשנו במילון את הערך ירוק ומצאנו שלושה ערכים:

ירוק, תואר, שצבעו כצבע העלים או הדשא.

ירוק, שם ז', כינוי שניתן באמריקה, בעיקר בימי ההגירה הגדולה אליה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, למהגרים חדשים שהגיעו אליה זה לא מכבר וטרם הסתגלו לחיים החדשים שם.

ירק, ז', שם כולל לעשבים למיניהם.

ירק, ז', פרי האדמה, צמח שזורעים בשדה או בגינה למאכל פירותיו.

2.

- כמה משמעויות יש לתואר: ירוק? --

- בחרו והציגו את פירושה של אחת מהן: --

המילה ירוק שייכת לשני חלקי הדיבור האלה:

*125*

צירוף מילים חדש: דרכים ירוקות

מילונים שונים כמו: "אבן שושן" (הדפסה שמינית), ו"רב-מילים" יצאו לאור בשנת 1997, כלומר 14 שנים לפני שכתבו את הכתבה "מנצלים את אנרגיית השמש".

מתברר שהם אינם מעודכנים. מאז שיצאו לאור נוספה משמעות חדשה לתואר ירוק. בכתבה היא באה לידי ביטוי במילים: "דרכים ירוקות"...

3. אתרו בכתבה את הפסקה שבה מופיע צירוף המילים: דרכים ירוקות.

- למה הכוונה ב"דרכים ירוקות"? פרטו והסבירו. התבססו על המידע שקראתם.

- איזו משמעות חסרה במילון לתואר: ירוק? הוסיפו אותה כפי שהיא צריכה להופיע במילון ופרשו אותה בקצרה.

הלשון חיה ומתחדשת, בין היתר, באמצעות העגה (סלנג), כלומר בשפת הדיבור העממית. מעת לעת נוצרות בסלנג מילים או משמעויות חדשות, כמו למילה: ירוק. קבוצה מסוימת בחברה ממציאה אותה (למשל: חיילים, בני נוער...) וממנה היא עוברת ללשון הדיבור של כלל הציבור.

4. איזו קבוצת אנשים, לדעתכם, הייתה הראשונה להשתמש במינוח "דרכים ירוקות"?

5. אם מקור המילה הוא בסלנג, הערך המילוני מציין זאת.

- אתרו, לדוגמה, בערך: ירוק, תואר, משמעות אחת שמקורה בסלנג. הציגו אותה.

- מה דעתכם, האם יש לציין כסלנג גם את המשמעות החדשה של ירוק? כן / לא, הסבירו את תשובתכם.

משמעויות שם העצם - ירוק

6.

- כמה משמעויות יש לשם העצם: ירוק? --

- בחרו והציגו את פירושה של אחת מהן: --

7. בעקבות קריאת המידע שבכתבה: מה דעתכם, האם אנרגיה סולרית היא אנרגיה ירוקה? הסבירו.

*126*

8. הכתבה מזכירה כמה וכמה מקורות להפקת אנרגיה. לא כולם ירוקים, ההיפך הוא הנכון!

סמנו רק את האפשרויות הנכונות:

- אנרגיה ירוקה אפשר להפיק מ -

-- גז

-- פחם

-- אור השמש

-- נפט

-- גלי הים

-- משב הרוח

צירוף המילים אנרגיה ירוקה לא מופיע בערך המילוני. יחד עם זאת, כיום הוא חלק בלתי-נפרד מאוצר המילים בתחום האקולוגיה ושימור הסביבה.

9. חברו ערך מילוני קצר להסבר לצירוף המילים אנרגיה ירוקה.

10.

- איך מסומן ערך-משנה במילון?

- אתרו ב"עיין ערך ירוק" את ערך-המשנה הקשור לנושא הכתבה. העתיקו אותו.

ומה דעתכם?

11. הכתבה מסתיימת במילים: "ומה דעתכם?"

שוחחו ובררו עם חבר/ה:

- לאיזה עניין מכוונת השאלה?

- מה דעתכם בעניין?

*127*

יוצרת מיוחדת: נורית זרחי

*127*

נורית זרחי (ילידת 1941) היא סופרת ומשוררת פורייה ביותר הכותבת למבוגרים ולילדים, נחשבת כיום לאחת הבולטות שבין סופרי הילדים בישראל.

על הפרסים הרבים שזכתה בהם: היוצרת זכתה במספר פרסי "זאב" - הפרס החשוב ביותר בישראל לספרות ילדים, ובשלל פרסים ספרותיים יוקרתיים נוספים, ביניהם פרס ביאליק, מדליית הנס כריסטיאן אנדרסן הבין-לאומית, פרס ראש הממשלה (1980, 1992) פרס שרת החינוך (2005) ופרס לאה גולדברג לשירה (2011).

תמונה של נורית זרחי בת 8 עם חברה, התמונה נלקחה בקיבוץ גבע

(בספר תמונה: נורית זרחי בת 8 עם חברה, קיבוץ גבע)

עובדות מרכזיות בתולדות חייה

נורית זרחי נולדה בירושלים. אביה, הסופר ישראל זרחי, מת ממחלה קשה כשהייתה בת שש. בעקבות מותו עברה משפחתה לקיבוץ גבע. נורית זרחי, שהייתה "ילדת חוץ" בקיבוץ, התקשתה להסתגל לסביבתה החדשה. מאוחר יותר עברה לקיבוץ עין-חרוד, ושם סיימה את לימודי התיכון שלה. לאחר שירותה הצבאי למדה בסמינר למורים, ויש לה גם תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל-אביב. כבוגרת חזרה נורית זרחי לגור בתל-אביב, וחוץ מכתיבה ספרותית ענפה היא מרצה, מנחה סדנאות לכתיבה יצירתית וכותבת רשימות של ביקורת ספרות ואמנות.

"כשאני כותבת, אני חושבת על ילדותי שלי... הכול קורה בילדות. כל המפתחות מונחים שם. השאלה איזו צורה משווים לה..."

על המקורות ליצירתה

עד כה פרסמה נורית זרחי למעלה ממאה ספרים למבוגרים ולילדים. הביוגרפיה המוקדמת שלה - מות אביה וקשיי ההסתגלות לחייה כ"ילדת חוץ" בקיבוץ - היא אחד מחומרי הגלם הבולטים ביצירתה.

כמה מהסיפורים מבוססים על חייך שלך?

"אף אחד מהם וכולם. לכל סיפור שלי יש תמיד איזה בסיס רגשי במציאות, אבל אף אחד מהם לא באמת קרה."

*128*

על יצירתה

ביצירתה של נורית זרחי בולטים שני עולמות ספרותיים: שירים וסיפורים מציאותיים (כמו וולפיניאה מומי בלום), ושירים וסיפורים עתירי דמיון. ברבות מיצירותיה מתיכה היוצרת את שני העולמות ומחברת ביניהם: עולם המציאות ועולם הפנטזיה, כמו בסיפור "כיכר השמחה וכיכר העצב".

יצירתה לילדים מדברת ופונה גם למבוגרים. יצירותיה שופעות פיוט והומור עדין. חלקן עוסקות במצוקה ובבדידות, ובהתמודדות הגיבורים עם קשיי המציאות. העלילות שזורות בחלומות ובמשאלות. יש ביניהן שגיבוריהן מגיעים מן המציאות הכואבת שבה הם שרויים לעולמות הדמיון. החוויות המוזרות שהם חווים שם מחזקות אותם ומעניקות להם תקווה, וגם את המפתח להבנה עמוקה יותר של עולם המציאות, ולהתמודדות מוצלחת עם קשייו.

את אישה שמחה?

"כשיש לי נתונים טובים, אני שמחה, אבל הנתונים לא תמיד טובים. התופעה הזו שקוראים לה חיים היא מאוד מורכבת. אמא שלי הייתה אומרת שאם אנשים מתגברים על כל מכשול, הקדוש-ברוך-הוא חושב שקל להם ומציע להם דברים קשים יותר. בערב שערכו לכבודי בבית ביאליק, אחי אמר עלי שהייתי ילדה עליזה אבל לא מרוצה."

בכתיבה לילדים את מאוד משעשעת...

"נכון, אבל תחשבי - מי מרגיש צורך לשעשע? מי שחושב שהחיים הם כאלה, שאנשים זקוקים לשעשוע."

בסיפורי המכשפות של נורית זרחי מקבלת המכשפה הרעה מהאגדות מעמד חדש: המכשפות "של" נורית הן מכשפות-קוסמות המהוות סמל ליצירתיות ולחופש היצירה. מכשפות-קוסמות אלה עומדות על דעתן ועל זכותן לחיות בדרך הנכונה להן. כזו היא גם המכשפה הקטנה אמורי אשיג אטוסה.

איזה מין מכשפה היא המכשפה של נורית זרחי?

"למרות שאינני כותבת לרוב על מכשפות, האפיון המשמעותי ביותר שאני מוצאת במכשפה שלי שיש לה שני צדדים, בין טוב ורע. תנינה היא הדוגמה הטובה ביותר לכך, שכן שני הקטבים הללו נמצאים אצלה בהתנגשות תמידית. למכשפה שאני כותבת יש כפילות המאפיינת למעשה את המין האנושי. יחד עם זאת, לא מדובר במכשפה, כי אם במכשפה-קוסמת, והמאבק בין הטוב והרע בא לידי ביטוי בייצוג של הטוב והרע. ישנו שילוב של האלמנטים הטובים של הקוסמת בשילוב עם האלמנטים הרעים המזוהים עם המכשפה. אותי מעניין להציג את שני הפנים האלו ולא ליצור דמות חד-ממדית של מכשפה שעושה מעשים נבזיים ורעים."

*129*

על השפה ה"נורית זרחית" המיוחדת

נורית זרחי לוקחת את השפה העברית, לשה אותה ומשחקת בה בחירות ובמקוריות רבת-השראה. מן המילים ומן הביטויים השגורים בשפה "הרגילה" היא טווה מילים חדשות, וגם תמונות ודימויים רעננים, שבאמצעותם היא מבטאת רעיונות מקוריים, ונקודת מבט שונה מן המקובל.

ציטוטי קטעים מתוך ראיונות:

הבלוג של דפנה לוי, מתוך המדור לאיבוד קרובים

'הפנקס' כתב עת מקוון לתרבות וספרות ילדים, מארס 2010

המלצות לקריאת ספרים של היוצרת:

סיפורת -

הספר הפנטסטי

ילדת חוץ

שירה -

באה המלכה אל המלך

*130*

כיכר השמחה וכיכר העצב

*130*

מאת: נורית זרחי

נועה ניוטה ישבה לבדה בבית, שעה שנשמעו שלוש דפיקות בדלת - ומייד, בלי לחכות לתשובה, נכנס אל החדר שולחן כבד בעל ארבע רגליים, אחריו כיסא גבה-מסעד ואחריהם אישה זרה בעלת שיער שיבה גזוז. היא עמדה וסקרה את החדר הריק על ארבעת קירותיו החשופים.

אבא ואמא אינם? ודאי יצאו לסידורים. אין דבר, ילדה, תגידי לאמא שהבאתי לכם כמה חפצים עד שיבוא המטען שלכם מן הנמל.

היא התכוונה להחליק על ראשה של נועה:

את מבינה מה שאמרתי?

אבל נועה ניוטה כווצה את שפתיה והפנתה את גבה. היא לא רצתה שום מגע עם האישה הזאת וגם לא עם שום אדם אחר כאן במקום. למרות שלא הבינה בדיוק את פשר הדברים (משמעות הדברים), הניעה בראשה לאות הן, כדי לשים קץ לשיחה. האישה נופפה בידה והלכה לה, ונועה ניוטה נשארה שוב לבדה.

היא גררה את השולחן הזר למרכז החדר, טיפסה על הכיסא והציצה בעד החלון. בחוץ לא היה כלום, כלומר היה שם משהו בשפע רב: חול! לא עצי גן ולא עצי פרי, אף לא פני אדם. גם בבית שבו השתכנו היו כל הקומות ריקות, כי הדיירים שעתידים היו לגור פה עדיין לא הגיעו לארץ. רק הם הזדרזו ובאו הנה, ראשונים, כאילו בלעדיהם לא היו יכולים להסתדר. והיא, ניוטה, שהייתה התלמידה המצטיינת במחלקה הרביעית בכיתה, חייבת עתה ללמוד קרוא וכתוב מהתחלה.

- אל תקשי עלינו - אומרת אמא - גם בלעדי זה די קשה לנו.

ומי אשם בכך אם לא הם? מי בכלל ביקש מהם לבוא הנה? הרי שם נשארו חברותיה הטובות, היער, הטיולים אל הנהר, הגנים היפים שבכיכר העיר.

ניוטה העבירה את הכיסא אל החלון שמן העבר השני, שבעדו נראו שלושה עצים רזים וילדים משחקים בכדור. אתמול ניגשה אליהם והם לא שיתפו אותה, ואחד מהם אפילו משך בצמתה.

שוב גררה נועה ניוטה את הכיסא והעמידה אותו אצל השולחן. מאחת התיבות שלפה לה ספר וישבה לקרוא.

כעבור רגע הרימה את עיניה מן הדף. אף בכך אין טעם. אין זו השפה שבה מדברים הילדים בחוץ. הנה הם צועקים:

אלי, אלי, יותר גבוה!

*131*

ניוטה כבר מבינה מילים אחדות, אף-על-פי שהיא שונאת את השפה החדשה. מסעד הכיסא מגולף ציורים שונים: הנה לימון מוארך גדול ולידו עוד אחד. נועה לחצה בכוח על המסעד, כדי שלא תפרוץ בבכי, ונבהלה: נדמה לה שנבעה (נגלה, נחשף) חור בכיסא - לא חור אלא מנהרה שלמה! - והיא צועדת בה והולכת; המנהרה חשוכה והיא פוחדת קצת, אך נראה שיש לה קצה: קרני האור הבוקעות בחשיכה מעידות על כך.

מה זה? - צועקת ניוטה.

ניצבת היא בשדרה גדולה של לימונים העומדים כולם בפריחה. נועה משפשפת את עיניה: נער ונערה רצים לקראתה. היא חוששת לגשת אליהם, אבל הם קוראים לה בקול נעים. שפתם זרה, אמנם, אך ראה זה פלא - היא מבינה מה הם אומרים. הבה ונעשה הכרה - אומר הנער - שמי מוני: זאת אומרת, זה הקיצור של שמי האמיתי: מון. וזו - מצביע הוא על הנערה המחייכת - זו לי.

שניהם צהובי שיער, וגם עיניהם זרועות נקודות צהבהבות-ירוקות, הם מושיטים לה יד.

שמך נועה, האין זאת?

איור של ילד וילדה על רקע צהוב

(בספר איור: פפי מרזל)

לא - אומרת ניוטה, והיא מרגישה שוב איך עולה בגרונה פקעת של דמעות - שמי ניוטה. כך קראו לי כשנולדתי. שם אינו דבר שמחליפים אותו כמו שמלה, כפי שחושבים פה האנשים: "שמך ניוטה? כמה נחמד, הרי זה בדיוק נועה. תתחדשי ילדה, בשמך החדש!"

נועה מחקה את קולו ואת מראהו של האיש שקיבל את פניהם בנמל, כשהוא מדבר אליהם מתוך פנקסיו.

אין מה לכעוס - אומר מון בקולו הנעים - הרי שם אינו אלא סימן. לא אותך החליפו, אלא רק את הסימן שלך. אל לך להטריד את עצמך בשל כך: מזלך שהגעת אלינו ישר לשעת המיץ.

*132*

לי ומוני מושיבים אותה על תלולית חמימה בצל אחד העצים. איש איש מהם נושא בידו גביע שקוף ובתוכו נוזל צהבהב. מעבירים הם את הגביעים מיד ליד, וכל אחד בתורו לוגם לגימה מן הנוזל החמוץ עד כדי צמרמורת.

ניוטה מנסה שלא לעוות את פניה, אך נראה שלי מנחשת במה העניין.

חמוץ? - שואלת היא - אנו לא נוהגים להמתיק את מאכלינו. אוהבים אנו את החמוץ חמוץ ואת המתוק מתוק. לאחר שתתרגלי, תיהני גם את כפליים. ישנם אלף ומאה ואחד גוונים של טעם וישנם אלף ומאה ואחד מינים של בני-אדם. כלום לא שמת לב לכך, כמה שונים הם זה מזה כבר מרגע לידתם? האם חשבת רגע מדוע שונים הם?

ומוני אמר:

שבי ואספר לך את הסיפור על כיכר השמחה וכיכר העצב.

בעברו האחד של העולם, מחוצה לו, ניצבת כיכר לחם ענקית, היא כיכר השמחה. לידה עומדות המון עריסות זעירות ובתוכן התינוקות העתידים להיוולד. ליד כיכר הלחם הענקית עומדים שני אנשים, והם לבושים חלוקי אופים לבנים וכובעי בד גבוהים לראשם. תפקידם הוא לשגר את התינוקות הקטנים אל העולם. לשם כך משכיבים הם את התינוק במין נדנדה ענקית, וזו מביאה אותו בתנופתה אל המקום המיועד לו. אך כיוון שהדרך ארוכה, חוששים האנשים שמא ירעבו התינוקות בדרך, ולכן צובטים הם קמצוץ של לחם מן הכיכר הגדולה ומכניסים אותו לפי התינוק. עבודתם מייגעת למדיי, אולם הם מהרהרים בשמחת האבות והאמהות, בכל הדברים הנפלאים העתידים לקרות לילדים בבואם אל העולם עד שיהיו בו לאנשים. צביטת הלחם נמסה בפי התינוק עוד בהיותו בדרך, אך בדמו נספגים כמה פירורים זעירים מכיכר השמחה.

איור של שני אופים אחד שמח ואחד עצוב

(בספר איור: פפי מרזל)

*133*

מעברו השני של העולם, מחוצה לו, ניצבת כיכר לחם ענקית. זוהי כיכר העצב. לידה עומדות המון עריסות ובהן תינוקות העתידים להיוולד. שני האנשים העומדים שם לבושים חלוקים אפורים ולראשיהם כומתות בד דהויות. משכיבים הם את התינוקות בנדנדה ומניפים אותה תנופה עזה, כדי שיגיעו למקומם. עם כל תינוק שעליהם להרים, עם כל דחיפה שעליהם לדחוף, נאנחים השניים ואומרים: "הו, מה קשה תפקידנו. עד עולם, עד עולם, מוטל עלינו להביא תינוקות לעולם. ולשם מה? כלום חסרים שם בני-אדם? מה צר על התינוקות האומללים. מה רבים הצער והעבודה הקשה הצפויים להם". ובעוד הם נאנחים, דוחפים הם לפי התינוקות צביטה אחת מן הכיכר הענקית, ועד עולם לא יוכל עוד התינוק לגרש את הצער מלבו. "לשם מה עמלים אנו?" אומרים השניים, "כלום אי-אפשר לעשות זאת בלעדינו?" והם מרחמים על עצמם וטופחים זה על גבו של זה: "כמה עמל וצער יש בחיים!"

נועה ניוטה הביטה נבוכה בפניו של מוני, אבל לי אמרה בקולה הנעים: אבל אנשים משתנים כמובן, אם הם רוצים. כל אחד יכול לאפות לעצמו כיכר משלו, כיכר של שמחה או כיכר של עצב. זה תלוי באדם עצמו. אנו חשבנו שאולי שכחת את כיכר השמחה שלך בארץ אחרת, לכן החלטנו לתת לך טעימה קטנה מן הכיכר שבידינו. פתחי את פיך!

ולי צבטה את קצה פיטם הלימון (בליטה קטנה בחלקו התחתון של הפרי) מאחד הענפים הנמוכים והכניסה אותו לפיה של נועה.

לא הספיקה נועה לעמוד על טעמו והנה טרקה הדלת ולפתע נגוז (נעלם) הכול: שדרת הלימונים הפורחים, לי ומון. נותרו רק החול שמעבר לחלון ואמא שבאה עייפה הביתה.

מאין השולחן והכיסא הזה? - שאלה בקול חששני.

היא פחדה שמא תתפרץ נועה שוב, אבל נועה תיארה לפניה את האישה, כשחיוך מוזר מרצד (נע בתנועות מהירות) על שפתיה.

כשסיפרה זאת אמא לאבא עם ערב, נד בראשו בדומיה. הוא כבר שמע על האישה, מפי אנשים שישבו וחיכו אתו בלשכת העבודה. יום אחד הופיעה הנה מאחד היישובים הוותיקים שבמרכז-הארץ.

תנו לי כל עבודה נחוצה ואעשנה.

וכך ימים על ימים, שוטפת היא את הדירות לפני בוא העולים אליהן, מנכשת את הקוצים בכניסה לבית כדי שיוכלו לעבור, ובבואם מטפלת היא בתינוקות ומלמדת את האימהות כיצד לעשות את כל הדברים בארץ החדשה.

*134*

את כל רכושה הביאה עמה והניחה אותו בצריף קטן במבואות הכפר, ובבוא העולים, מחלקת היא להם חפצים מחפצי ביתה: את הכול היא מחלקת כדי להקל עליהם בימים הראשונים. פעם היה לה משק מפואר ופרדס מן המובחרים בשרון, שנתפרסם בלימוניו ובטעמם המיוחד: אבל היא נטשה הכול ובאה הנה.

כך סיפרו היום בלשכה.

שבעה ימים, מדי יום ביומו, שעה שהכול הלכו לענייניהם, הייתה נועה ניוטה לוחצת על מסעד הכסא ושוקעת עמוק במנהרה, עד שהייתה מגיעה אל שדרת הלימונים. שם הייתה פוגשת בשני חבריה החדשים ומשחקת איתם. הם היו עליזים כל כך, עד שהיא חשה בעליל איך כיכר השמחה שלה תופחת ועולה. ביום השביעי רק יצאו אבא ואמא מן הבית, שוב נכנסה האישה, כבדה, נמוכת קומה ושערה הגזוז חרוך מן השמש, העבירה את ידה המחוספסת על ראשה של נועה. הפעם לא הפנתה נועה את גבה והתבוננה בעיני האישה, שהיו אפורות וצלולות.

- שלום ילדתי, באתי הנה לקחת את השולחן והכסא. אינך זקוקה להם עוד. היום יגיע המטען שלכם ואתו יבואו עוד אנשים, אשר יזדקקו לשולחן ולכסא עד שיגיעו החפצים שלהם.

נועה לא הבינה את פשר כל המילים, אבל היטב הבינה מה מבקשת האישה לומר: את, שהצמחת כבר את הכיכר שלך, יכולה לתת את הכסא לילד אחר שיבוא היום. נועה רצתה להודות לאישה, ולהתנצל על התנהגותה בימים הראשונים. היא הושיטה את ידה הקטנה והניחה אותה בתוך כף היד המחוספסת, השזופה ואמרה:

- שלום!

הייתה זו המלה הראשונה בעברית.

האישה לחצה את ידה ובאותו רגע פשט בחדר ריח עז וחריף של פריחת לימונים.

איור של שתי ידיים אוחזות זו בזו וברקע פרחים פורחים

(בספר איור: פפי מרזל)

שיחה ראשונה אחרי הקריאה

- קראתם על הילדה נועה ניוטה - מה חשבתם עליה ומה אתם מרגישים כלפיה?

- הילדה נועה ניוטה מגיעה בסיפור למקום חדש וזר לה. האם מוכרת גם לכם חוויה של מפגש עם מקום חדש וזר? למשל: לאחר מעבר לדירה חדשה, לכיתה חדשה או לארץ חדשה. ספרו על כך: מה מדאיג, מה מטריד ומה מפתיע?

*135*

- דמיינו שאתם עוברים למקום חדש - לארץ אחרת שמדברים בה בשפה אחרת - אילו מן הדברים היקרים לכם ביותר הייתם לוקחים איתכם כדי "להרגיש בבית" במקום החדש?

- נועה ניוטה "צוללת" אל עולם של חלום. כיצד העולם הזה עוזר לה, לדעתכם?

- לי הלימונית אומרת לנועה ניוטה: "כל אחד יכול לאפות לעצמו כיכר משלו, כיכר של שמחה או כיכר של עצב". למה היא מתכוונת, ומה דעתכם על כך?

- קראו:

חכמינו אמרו: "לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; לא כל מי ששמח היום שמח למחר, ולא כל מי שמייצר היום מיצר למחר." (תנחומא שמיני, ב')

- מה כוונתה של אמרת חז"ל זו? הסבירו במילים שלכם.

- האם ניתן להציג את הסיפור כיכר שמחה וכיכר העצב כדוגמה הממחישה את האמרה? נמקו.

סיפור אחד - ושני עולמות

1. שני עולמות שונים משולבים בעלילת הסיפור. כתבו אילו עולמות:

--

--

מאגר דמויות: לי, שני האופים בעלי החלוק הלבן, נועה-ניוטה, התינוקות שבעריסות, אבא ואמא של נועה, שני האופים בעלי החלוק האפור, מוני, האישה הזרה

סוגי העולמות בעלילה / שאלות:

1. היכן נמצא עולם זה בסיפור? תארו את מראהו

מקום מציאותי:

דוגמה:

- בבית

- בחוץ לא היה כלום... כלומר היה שם משהו בשפע רב: חול! לא עצי גן ולא עצי פרי, אף לא פני אדם.

- גם בבית שבו השתכנו, היו כל הקומות ריקות

מקום דמיוני:

דוגמה:

- והיא צועדת בה והולכת; המנהרה חשוכה.

סוגי העולמות בעלילה / שאלות:

2. מיהן הדמויות בעולם זה?

מקום מציאותי:

--

מקום דמיוני:

--

סוגי העולמות בעלילה / שאלות:

3. איזה חפץ מתאים, לפי הסיפור, לייצג עולם זה?

מקום מציאותי:

--

מקום דמיוני:

--

*136*

2. בחרו מכל עולם דמות אחת השייכת לו.

שוחחו ובררו יחד: במה מתאימה כל אחת מן הדמויות האלה לעולמה המסוים: מה מציאותי בה? מה דמיוני בה?

3. כך נראה מסלול עלילת הסיפור, עם כל המעברים מעולם לעולם.

- חפשו ומצאו בסיפור את כל המעברים בין עולם לעולם. צרו מרצועת נייר ארוכה "אקורדיון-עלילה" מקופל לכמה מעברים.

- ציירו בכל אחד מהחלקים את סמלון העולם שבו מתרחשים אירועיו.

- לפניכם שבעה ציטוטים מן הסיפור. בררו, יחד, בשיחה:

באיזה חלק בעלילה מופיע כל אחד מן הציטוטים?

במי או במה מדובר בו, ובאיזה הקשר?

- כתבו את הציטוט ב"אקורדיון-העלילה", בחלק המתאים.

"שלום ילדתי, באתי לקחת את השולחן והכסא."

"צביטת הלחם נמסה בפי התינוק עוד בהיותו בדרך..."

"אנחנו חשבנו שאולי שכחת את כיכר השמחה שלך בארץ אחרת..."

"... אתמול ניגשה אליהם, והם לא שיתפו אותה..."

"הם היו עליזים כל כך, עד שהיא חשה בעליל איך כיכר השמחה שלה תופחת ועולה".

"מאין השולחן והכיסא הזה?"

"הבה ונעשה הכרה - אומר הנער - שמי מוני..."

*137*

אל עולמות הדמיון ובחזרה למציאות

4. בחלק הזה תקיימו דיון כיתתי בשלושה מושבים.

לפני כן, בזוגות: התכוננו לדיון. לבנו יחד, בשיחה, את הנקודות שבהן יעסוק הדיון.

מושב ראשון: בסימן עלייה

- נועה ניוטה היא ילדה-עולה חדשה. היא רק הגיעה ארצה וממש לא קל לה! הכול זר כאן, אחר... ולא רק הנוף!

- מהם הקשיים של נועה ניוטה כילדה-עולה חדשה, בימיה הראשונים בארץ?

- מהי נקודת האור במציאות האפורה האמיתית שלה?

מושב שני: בסימן לימונים

לחיצה מקרית על מסעד (משענת) הכסא משגרת את נועה לעולם חלומי, שבו היא פוגשת את מון ולי.

- איך מון ולי, שני החברים הדמיוניים של נועה-ניוטה, מקבלים את פניה? מה הם עושים? מה הם אומרים? איך המפגש הזה איתם קשור למה שחוותה נועה-ניוטה בעולם האמיתי?

- הלימונים נמצאים בכל מקום בעולם-החלום, אך לא רק בו! הם קיימים גם קיימים בעולם האמיתי! במציאות הם נמצאים גם על... וגם ב... איפה?

- אם מחברים בסדר מסוים את השמות של שני החברים הדמיוניים, מה מקבלים?...

- מון ולי אומרים לנועה: "אנו אוהבים את החמוץ חמוץ ואת המתוק מתוק. לאחר שתתרגלי תיהני גם את כפליים..." מה דעתכם, איך המשפט הזה מתקשר למציאות החיים של נועה-ניוטה? מה ניתן ללמוד על החומרים שמהם עשוי החלום? מה תפקיד החלום?

מושב שלישי: בסימן של שתי כיכרות הלחם

הסיפור של מוני על כיכר השמחה וכיכר העצב הוא סיפור-משל מקורי וחכם על הדרך שבה אנו מגיעים לעולם, ועל מה שאנחנו יכולים לעשות למען עצמנו אחרי שכבר הגענו הנה... סיפור זה משקף שתי גישות-חיים - הגישה האופטימית והגישה הפסימית: אופטימי הוא מי שרואה בכל מצב את חצי-הכוס המלאה, פסימי הוא מי שרואה בכל מצב את חצי-הכוס הריקה...

- מי הם האופטימיים ומי הם הפסימיים בסיפור של מוני "כיכר השמחה וכיכר העצב"? הסבירו.

- הסיפור מסתיים במסר חשוב מלא תקווה: כל אחד יכול להשתנות, אם הוא רוצה, כלומר "לאפות לעצמו כיכר משלו, כיכר שמחה או כיכר של עצב". מה דעתכם, האם נועה-ניוטה קלטה את המסר ולקחה אותו לתשומת לבה? נמקו והוכיחו.

*138*

שני דיונים לסיכום

דיון 1 - על מציאות ודמיון

המחברת ידועה כמאמינה גדולה בכוחו המיטיב של הדמיון: כשהמציאות אפורה, קשה, כואבת, אפשר לצאת למטע בעולמות הדמיון, ובאמצעותם - לנסות לברר את הבעיות, אפילו להגיע לפתרונות, ולחזור מחוזקים מן המסע.

- לדעתכם, עד כמה הסיפור משקף אמונה זאת?

דיון 2 - על עלייה ועולים

גלים-גלים של עולים הגיעו לארץ אחרי קום המדינה. הסיפור שנכתב לפני למעלה מארבעים שנה עוסק בעלייה ובקשיי העולים.

- מה דעתכם, האם הסיפור מתאים גם למציאות החיים בישראל כיום?

לשון

זכר או נקבה?

5.

איך יודעים אם שם הוא זכר או נקבה?

נוסיף לו שם תואר בצורת יחיד.

לדוגמה:

שולחנות - שולחן גדול - זכר.

כבשים - כבשה לבנה - נקבה.

בעברית מבחינים במין ובמספר בשמות. לחלק מהם יש מין טבעי (ילד - זכר; ילדה - נקבה). לשמות אחרים יש מין דקדוקי, שנקבע באמצעות חוקי הדקדוק והשפה (שולחן - זכר, נעל - נקבה).

לשמות מסוימים יש מין דקדוקי כפול - גם זכר וגם נקבה (סכין, מטבע, פנים).

*139*

- מהי צורת הריבוי של המילה אישה? --

- השלימו את הכלל:

כדי להפוך שמות מצורת יחיד לצורת רבים, בדרך כלל מוסיפים -- לשמות ממין זכר ו-- לשמות ממין נקבה. יש שמות שסימן הריבוי שלהם הפוך: -- לשמות בזכר ו-- לשמות בנקבה.

*140*

יש לכל אדם תפקיד מיוחד בעולם הזה, על פי שורש נשמתו. האופי המיוחד של הנשמה בא לידי ביטוי בכישורים ובכישרונות שהאדם נולד איתם.

הציפור פמפלה

*140*

מאת: נורית זרחי

הציפור פמפלה

כל מגרעת בעולם היתה לה

סקרנית

גנדרנית

זמרנית

ישנונית

טיפשונית

שכחנית.

הרגישה הציפור פמפלה

שאי אפשר לחיות כך הלאה.

ביום ראשון

*141*

ביום שני

חדלה להיות שכחנית.

ביום שלישי

פסקה מכל הרהור טיפשי.

ברביעי

חדלה להסתקרן.

בחמישי להתגנדר.

בשישי

גברה על הרצון לשיר

ובשבת לא נשאר לה יותר

על מה לוותר

וכך קרה לה

לפמפלה בסיום -

שלא נשאר לה כלום.

*142*

שיחת פתיחה אחרי הקריאה

- שוחחו ביניכם:

מה דעתכם על ההתנהגות של הציפור פמפלה?

התכונות של פמפלה

1.

- לפניכם תכונות של פמפלה:

זמרנית, גנדרנית, סקרנית, ישנונית, טפשונית, שכחנית

- שוחחו ביניכם:

מה המסקנות שלכם על תכונותיה של פמפלה לאחר המיון?

2."הציפור פמפלה

כל מגרעת בעולם היתה לה"

- העתיקו את המילים הנרדפות למילה מגרעת:

חיסרון

נקודת תורפה

רשעות

טיפשות

כיעור

*143*

3.

- מי, לדעתכם, חושב שלפמפלה יש מגרעת?

-- מי שמכיר אותה

-- פמפלה עצמה

-- מי שמכיר אותה וגם פמפלה

- הסבירו את דעתכם.

תהליך השינוי של פמפלה

4.

- בשיר יש פעלים המתארים את תהליך השינוי של פמפלה. השלימו: גברה על, חדלה להיות, --, --, --, --

- מה ניתן ללמוד על מצבה של פמפלה מתהליך זה? הסבירו את תשובתכם.

השיר כמשל

5. השיר על הציפור פמפלה הוא סוג של משל. קראו את קטע המידע:

משל - יצירה ספרותית שבה אנשים, בעלי-חיים, צמחים ומקומות מסמלים ומייצגים תכונות והתנהגויות של אנשים (האנשה). במשל יש חשיבות רבה למשמעות הסמויה. ניתן ללמוד ממנה על הרעיון ועל מוסר ההשכל של היצירה.

- שוחחו ביניכם:

תארו את האנשים שאותם מייצגת הציפור פמפלה.

חשבו גם על הסיבה לשינוי שהם עוברים ועל תוצאות השינוי.

לשון - יחס הדוברת בשיר לפמפלה

6.

- קראו את קטע המידע על מילים של הקטנה וחיבוב:

- מהו יחס הדוברת בשיר לציפור פמפלה?

- הסבירו את דעתכם.

מילים של הקטנה וחיבוב

כאשר מתארים דמות או תכונות של דמות, אפשר להשתמש בצורה מוקטנת של התכונה (שם התואר) או השם (שם העצם). תיאור בהקטנה נועד גם להביע חיבה. לדוגמה:

חתול - חתלתול: ההברה האחרונה של המילה מוכפלת, וכך נוצרת משמעות של הקטנה. ילד - ילדון: מוסיפים את הסיומת -ון בלשון זכר; -ונת בלשון נקבה: ילדונת.

ישן - ישנון: תוספת -ון לזכר, -ונית לנקבה: ישנונית.

*144*

כל אדם נולד ייחודי

7.

- קראו את הקטע הבא:

מה אומר הגאון מוילנה?

הגאון מוילנה (הגר"א) מסביר שעבודת הקב"ה מורכבת משני חלקים עיקריים:

- קיום תורה ומצוות - חלק זה שייך לכל עם ישראל באופן שווה - כל אחד מחויב לשמור על הלכות התורה ומצוותיה.

- עבודת הקב"ה הפרטית של כל אחת ואחד - מעבר לקיום מצוות התורה, יש לכל אדם תפקיד מיוחד בעולם הזה, על פי שורש נשמתו. האופי המיוחד של הנשמה בא לידי ביטוי בכישורים ובכישרונות שהאדם נולד איתם. התפקיד המיוחד הוא בבחינת "סוד הקב"ה ליראיו". הגר"א מבאר שזה היה אחד מתפקידיו של משה רבנו - להודיע לכל אחד מישראל מהי הנקודה המיוחדת שלו, על מנת שיוכל לחיות את חייו באופן שלם.

על פי סנהדרין ד', ה'

- הסבירו את דברי הגאון מווילנה במילים שלכם.

- איזו חשיבות מייחס הגאון מווילנה לייחודיותו של האדם? לפי מה אתם מבינים זאת?

- משימת רשות

כתבו מכתב לאדם הדומה לתיאור של הציפור פמפלה. מה הייתם אומרים לו או מייעצים לו?

פנו בצורה ישירה לאדם שאליו אתם כותבים.

*145*

שבע

*145*

מאת: נורית זרחי

מזמן-מזמן, אחור-אחור,

הייתי פעם גדי שחור.

לא היה חביב ממני

בעדרי רחל אמנו.

והיא קשרה אותי בחוט,

לכל מקום אתי הלכה,

רק רקיקים (עוגיות) עם צימוקים

הגישה לי לארוחה.

והיא ליטפה, והיא חיבקה,

והיא נשקה לי בפנים.

ולא (בשיר שהולחן שונתה מילה זו ל: אחרת), איך היו עוברות עליה

שבע השנים?

*146*

שיחה אחרי קריאה ראשונה

- מה חשתם כלפי רחל אמנו כאשר קראתם את "סיפורו" של הגדי?

- איך הייתם מגדירים את הקשר המיוחד בין רחל לבין הגדי שלה?

- אם היה לכם פעם קשר מיוחד עם בעל-חיים אהוב, ספרו על כך.

- מדוע השיר נקרא 'שבע'? מהן שבע השנים שרחל צריכה הייתה לעבור?

הדובר בשיר

הדובר בשיר - מי שקולו נשמע בשיר ודובר אלינו. מי שמספר את הנאמר בשיר.

1. סמנו: מי מדבר ומוסר את המסופר בשיר?

2. רחל אהבה את הגדי אהבת נפש! מסקנה זו מתבקשת מתוך הנאמר בשיר. מה בהתנהגותה ובמעשיה מוכיח זאת? אתרו בשיר את ההוכחות והציגו אותן.

נזכרים בסיפור

3. איזה סיפור מקראי מזכיר לכם השיר?

- מהם קווי הדמיון או השוני בין הסיפור המוכר לכם לבין המתואר בשיר זה?

הסיפור המקראי על יעקב ורחל

4. הסיפור על יעקב ורחל מופיע בספר בראשית, פרק כ"ט, מפסוק א' עד פסוק י"ב. השיר שבע מספר על מה שקרה אחר כך - בעקבות פגישתם הראשונה של יעקב ורחל.

- הקריאו בקול, פסוק אחר פסוק לפי התור, את הפסוקים שלפניכם, בהמשכו של פרק כ"ט:

טז וללבן, שתי בנות: שם הגדולה לאה, ושם הקטנה רחל. יז ועיני לאה, רכות; ורחל, היתה, יפת-תואר, ויפת מראה. יח ויאהב יעקב, את-רחל; וייאמר, אעבדך שבע שנים, ברחל בתך, הקטנה. יט ויאמר לבן, טוב תתי אתה לך, מתתי אתה, לאיש אחר; שבה, עמדי. כ ויעבוד יעקב ברחל, שבע שנים; ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה. (בראשית כ"ט, ט"ז-כ')

- על פי הפסוקים ט"ז - כ': למה הכוונה במילה שבע בכותרת השיר?

יעקב ורחל נאלצו להמתין תקופה ממושכת ביותר עד לחתונתם... בעיני יעקב חלף הזמן במהירות הבזק!

- מצאו בקטע זה את הפסוק המעיד על מהירות הזמן, והעתיקו אותו.

*147*

5. פרשנות: הדובר בשיר סבור שבניגוד ליעקב, שבע השנים עברו על רחל בהמתנה לא קלה... לאט-לאט.

ואיך עברה ההמתנה הממושכת על רחל? סיפור התורה אינו מתייחס לכך. השיר דווקא כן! בשיר משוחחת המשוררת עם פסוקים אלה בפרק כ"ט. באמצעות הגדי היא רומזת ומשלימה בעקיפין את מה שלא סופר בו: את סיפור ההמתנה של רחל ליעקב.

- מצאו בשיר את שתי השורות שמבטאות רעיון זה ומאשרות את הפרשנות.

העתיקו אותן.

- מה, אם כן, עזר לרחל והקל עליה את ההמתנה הארוכה?

הזמרת חוה אלברשטיין שרה את השיר. אתם מוזמנים להקשיב לו באתר YouTube

- לשיר חוברה מנגינה יפה. מה דעתכם, איזו מנגינה מתאימה לו? סמנו רק את המילים המתאימות:

רועשת, עדינה, אטית, מהירה, עליזה, קצבית, עצובה מעט, שקטה

- שאלת סיכום לבחירה:

במקרא לא מספרים לנו מה חשה רחל אמנו במשך שבע השנים שבמהלכן ציפתה ליעקב אהובה, שיישא גם אותה לאישה. חשבו מה הרגישה ונסו לכתוב את השיר 'שבע' מפיה, ולא מפי הגדי שלה.

*148*

אביגיל מהר המלכים

*148*

מאת: נורית זרחי

פרק ראשון

כשהגיעו כבר לא היו קבוצה גדולה. דווקא בסוף הדרך היו ילדים שבמפתיע מצאו להם בני משפחה. סניקה הקטנה מתה מטיפוס, היא נדבקה מאחד הילדים מן הקבוצות האחרות. הם הבריאו, וסניקה לא. את זאב ויודי הכניסו לקיבוץ אחר, מפני שפה לא הייתה כיתה בשבילם. אף שהיו בגילה של אביגיל, התאימו לכיתה נמוכה יותר. בגלל המלחמה לא הספיקו ללמוד. אביגיל יודעת מה שצריך, היא רק לא זוכרת מנין. אביגיל לא זוכרת.

נגיד, היא אומרת לעצמה שוב ושוב, שנולדתי בלי אמא ואבא. אבל זה לא ייתכן, כי אז לא הייתי קיימת. אביגיל נושכת את גב כף ידה. כואב, סימן שכן. אם ככה, מי היו, איך היו נראים, כמו האיש הזה הגבוה העובר עכשיו בשביל? כמו האישה ההיא? אביגיל לא יודעת. יום אחד, היא חושבת לעצמה, כשתגדל, אולי באיזו עיר גדולה, יעצור מישהו באמצע הדרך ויגיד: כמה שאת דומה למישהו שהכרתי. אולי כך תדע איך היו הוריה נראים. גם את שמה קיבלה במחנה האיסוף. זמן מה נקראה "עשרים ושתיים" על שם המספר הסידורי שלה, כשעוד חשבו שמישהו יבוא ויגיד שהיא בתו או קרובתו, או שהיא עצמה תיזכר מי היא. אבל הדברים האלה לא קרו.

אביגיל נמצאת עכשיו בכפר גבעון. שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון עד יקום גוי באויביו.

על גג בית הקירור ממיינים את הדלעות. משם רואים איך השמש יורדת אדומה, כמו עין דלוקה, אל מאחורי הוואדי של כפר גבעון, ישר אל תוך המושב השכן. מן העבר השני, מאחורי ברכת השחייה, רואים את החורשה הגדולה, את מסתרי הארנבות.

אביגיל עוקבת אחרי תנועת החושך, כאילו הוא צומח מעומק החורשה.

"הוד מעלתה! אולי תתכופפי?" צועק מנהל העבודה, "פה לא מקובל לעמוד ולהביט על הנוף באמצע העבודה".

הילדות מביטות זו בזו. הוא לא היה צריך להגיד לה כלום, הרי אורה אמרה ביום שהכניסו את אביגיל לכיתה ו': "ילדים, עליכם לעזור לילדה החדשה להיקלט אצלנו, אביגיל היא ילדה שעברה דברים קשים מאוד".

*149*

קשים? הילדות לא מבינות. אביגיל מוזרה, היא לא עצובה, היא לא בוכה, היא גאוותנית ויהירה. אז מה אם אין לה אבא ואמא, היא צריכה כל-כך לחשוב את עצמה? ולכן הילדים קוראים לה אביגועל או בקיצור גועל, אבל היא לא מסובבת את הגב, והולכת כאילו לא אכפת לה. והרי אורה בעצמה אמרה שאין לה מקום אחר ללכת אליו, כי "אנחנו הבית שלה, ואין לה בית אחר".

שמואל מגן הירק לא מזהה כנראה שזאת הילדה ההיא. "אצלנו מתכופפים, גברת", הוא אומר שוב.

זה באמת מכעיס איך שהיא מפנה את הגב, כאילו היא חירשת או כאילו לא אמרו לה כלום. לילדה כזאת מתאים מאוד שיקראו גועל.

אביגיל מביטה בוואדי. שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, האם עכשיו זה יקרה? אבל השמש מתגלשת לתוך הוואדי.

*150*

הילדות הצחקניות יורדות מן המגדל והולכות יחד בצד האחד של המדרכה, אביגיל בצד השני. מולן הולך גיבקה הגיבן. הוא עובר על פניהן והולך ישר אל גועל. מתאים לה למצוא חברים כאלה. הילדות משתתקות, לשמוע מה הם מסתודדים. אבל אביגיל אפילו לנכים אין לה רגש. הילדות בטוחות שהיא מעליבה את גיבקה. הנה הוא נותן לה משהו עטוף במפית נייר, ואחרי שהוא פונה ללכת, אביגיל זורקת את החבילה הקטנה לשיחים.

עוד יש זהרורי אור, והכול רואים את הכול, לכן הן לא יכולות לחפש עכשיו ולראות מה זה. כשתרד החשכה, הן יחפשו ויניחו לה את החבילה הזאת על המיטה, שתראה לה מה זה להתעלל בבעלי מום.

כולם יודעים למה גיבקה מתחנף לאביגיל. הוא רצה להיות המשפחה המאמצת שלה, אבל האספה החליטה שאחרי כל מה שעברה היא זקוקה למשפחה אמיתית מאושרת ורגילה, לכן בחרו לה את משפחת זבולון הכוללת אבא, אמא, שני ילדים ותינוק.

כשאביגיל באה אחר-הצהריים מבית הילדים, היא יכולה לשתות אתם תה או לשחק עם הילדים. היא יכולה גם לשמור על התינוק, אם היא רוצה. זה נכון שהיא לא מוכרחה, אבל היא יכלה להגיד את זה במקום להשאיר את התינוק בחוץ בגשם ולעמוד ככה ולחלום. מזל שיונה ראתה אותם, ומיד רצה להכניס את יפתח הביתה, ומזל שהוא לא מת מדלקת ריאות.

ההורים אומרים שאצל הילדה הזאת כנראה הסבל לא ריכך את הלב, היא רק נעשתה קשה כמו אבן. היא אמנם אמרה שהיא מצטערת מאוד על ששכחה את התינוק, אבל בעיניה ראו שזה רק מן השפה ולחוץ.

גשם. מעלי הפיקוס העגולים נוטפות טיפות ארוכות, כך שבחוץ יש שני גשמים: הגשם העליון והגשם הקטן המטפטף מן העלים. אביגיל מביטה.

"את לא צריכה להיות עצובה", אומרת לה תמרי. רק שתיהן בחדר. שאר הילדות הלכו לישון בבית ההורים. לתמרי אין אבא, הוא נהרג במלחמה. נכון שיש לה אמא. אביגיל מפנה את הגב ומביטה בתמרי במבט שקוף, כאילו היא לא מבינה כלל במה מדובר. לתמרי כמעט נדמה שאביגיל רוצה שהיא תתנצל, תתנצל שאמא שלה חיה, אבל זה נשמע איום לומר דבר כזה.

"אני יודעת איך את מרגישה", היא אומרת.

אביגיל מסתובבת וממשיכה להביט בגשם. מגבה נדמה שהיא אומרת: "אף-אחד לא יכול לדעת מה אני מרגישה, ושגם לא ינסה".

*151*

שיחה לאחר הקריאה

- מה אתם מרגישים כלפי הילדה אביגיל, מהו הדבר בחייה שנגע ללבכם במיוחד?

- "אביגיל קשה כמו אבן" ומוזרה. מהו, לפי הבנתכם, ההסבר להתנהגותה של אביגיל?

הרקע לסיפור

הפסקה הראשונה בסיפור נפתחת במשפט: "כשהגיעו כבר לא היו קבוצה גדולה". המילה "כשהגיעו" מתייחסת ברמז לזמן התחלת הסיפור. המשך הפסקה כולל רמזים רבים לתקופה הסמוכה שקדמה להתחלת הסיפור - מלחמת העולם השנייה.

במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה שואת יהודי אירופה. שישה מיליון יהודים נספו במהלך השואה. הניצולים שחוו את אימי השואה וניצלו, התחילו להגיע ארצה רק אחרי המלחמה, כמו קבוצת היתומים בסיפור, שאביגיל מגיעה עמה.

1. לדיון בכיתה

מה ידוע לכם כבר על תקופת השואה? שתפו בדברים שקראתם ולמדתם בעבר על תקופה זו.

*152*

רמזים בסיפור

2. קראו מחדש את הפסקה הראשונה, וענו:

- מי זה הם ומאין הם הגיעו?

- מתי, אם כן, הם הגיעו? בעקבות איזו מלחמה?

- מה גרם לקבוצה להצטמצם?

- הפסקה כוללת גם את הרמז הבא: "סניקה הקטנה מתה מטיפוס".

- אתרו בפסקה הראשונה עוד פרט הרומז על תקופת השואה, והסבירו אותו.

טיפוס היא מחלה מדבקת בדרכי העיכול, שעלולה להיות קטלנית. בזמן המלחמה הטיפוס כילה המונים: בגטאות, במחנות הריכוז וההשמדה, וגם אחרי המלחמה - במחנות האיסוף של הפליטים.

3. מן המסופר על חייה של אביגיל באותו מקום משתמע שמדובר בקיבוץ. אורח חייה שם משקף את צורת החיים השונה והמיוחדת כל כך של החיים בקיבוץ. הציגו לפחות שתי דוגמאות המשקפות בפרק את אורח החיים הקיבוצי.

מידע חשוב על תפקיד הפרק הראשון בסיפורים:

הפרק הראשון בסיפורים מהווה מעין הקדמה. תפקידו לחשוף ולהציג לקורא את הרקע לעלילת הסיפור. פרטי הרקע מוסרים לנו מידע על הזמן, המקום והדמויות בסיפור, וגם חושפים את יסוד הבעיה שתניע את עלילתו, החל מן הפרק הבא.

הדמויות

4. אביגיל היא גיבורת הסיפור. חוץ ממנה מוצגות בפרק דמויות רבות הקשורות לסיפורה.

- העתיקו ומתחו קו בין כל דמות לפרטים המתאימים לה:

(רשימת דמויות:)

סניקה, זאב ויודי הם

שמואל הוא

אורה היא

הילדות הם

גיבקה הוא

משפחת זבולון היא

יפתח הוא

יונה היא

תמרי היא

(רשימת פרטים:)

מנהל העבודה בגן הירק של הקיבוץ

ילדים ניצולי השואה מן הקבוצה של אביגיל

התינוק הקטן של משפחת זבולון

חבר הקיבוץ הגיבן שרצה לאמץ את אביגיל

ילדה ושותפה לחדר של אביגיל בבית הילדים שבקיבוץ

אחת מחברות הקיבוץ, זו "שהצילה" את יפתח

המורה של אביגיל בכיתה ו' בקיבוץ

המשפחה המאמצת של אביגיל בקיבוץ

בנות הכיתה וחברת הילדים של אביגיל בקיבוץ

*153*

צורת אפיון עקיפה

- כל מה שאנחנו יודעים על האופי של אביגיל נמסר לנו בפרק בצורה עקיפה בלבד.

איך מאפיינים דמות בצורה עקיפה?

- מציגים מה שהיא עושה, חושבת ומדמיינת...

- מספרים מה שהאחרים חושבים עליה, אומרים עליה ומתנהגים כלפיה.

- מראים את היחסים שלה עם שאר הדמויות בסיפור.

- הנה, כך למשל... ענו:

מדוע אביגיל "מוזרה", לדעת הילדות?

איך מכנות הילדות את אביגיל, ומדוע?

מה אתם חושבים על אביגיל? פרטו.

חשוב לדעת: מי שימשיך ויקרא את הסיפור במלואו, יגלה שעלילתו נעה בין שני זמנים: בין עולם המציאות בהווה לבין מסע דמיוני לעבר, לימי המלך שאול.

גם המקום שבו מתרחשת העלילה נע בין שתי זירות: המקום המציאותי שבו חיה הגיבורה והמקום שאליו תגיע בחלומה.

5. מה אביגיל חשה? על עולמה הפנימי אפשר ללמוד, בין היתר, מפרטי הקטע שבו היא נמצאת על גג בית הקירור. שימו לב לאסוציאציות שעולות בראשה למראה השמש השוקעת...

אסוציאציה: תמונה, רעיון או מחשבה שצצים בראש, בלי תכנון, כתגובה למשהו: למילה שאנחנו שומעים, למשפט שאנחנו קוראים, למראה שאנחנו רואים...

- קראו מחדש את הקטע המתאים והשלימו:

השמש האדומה השוקעת נראית לאביגיל כמו --

החושך נדמה לאביגיל כאילו שהוא --

החורשה משמשת מסתור ל--

ענו: אילו תחושות עולות מהאסוציאציות של אביגיל?

האם, לדעתכם, יש קשר בין אסוציאציות אלה של אביגיל לבין העבר שלה? פרטו והסבירו.

*154*

לדעתי...

6. הפרק הראשון משמש, כאמור, הקדמה לסיפור. פרק זה מתייחס גם לבעיה שתניע את העלילה בהמשך.

מהי הבעיה של אביגיל?

7. דיון מסכם

בסוף הפרק תמרי מנסה לנחם את אביגיל, אך אביגיל מפנה לה את גבה ו"נדמה שהיא אומרת: 'אף אחד לא יכול לדעת מה אני מגישה, ושגם לא ינסה'". האם, לדעתכם, מי שלא עבר את השואה, כמו ילדי הקיבוץ למשל, אכן מסוגל או יכול לדעת מה מתרחש בלבה של אביגיל?

הסבירו את תשובתכם.

שם הספר והקשרו לסיפור המקראי

8. פעמיים בפרק חולף בראשה של אביגיל פסוק ידוע מספר יהושע. הפסוק הזה כאילו "תקוע" בטקסט. הוא כמו חידה שמזמינה את הקורא לפענח את הקשר שלו למסופר.

מילות הפסוק קשורות לאירוע מופלא ולניצחון גדול בתקופת המקרא. איזה אירוע? (כל התשובות בספר יהושע, פרק י', פסוקים י"ב-י"ד).

עבדו בקבוצה:

- אתרו בתנ"ך, בספר יהושע, את הפסוקים המתאימים.

- אתרו בפרק הסיפור את שני המקומות שבהם משולבות המילים מן הפסוק התנ"כי.

- שוחחו: איזה ציווי מובע בפסוק התנ"כי? האם הוא מתגשם בסיפור התנ"כי?

- האם משאלתה של אביגיל מתגשמת בסיפור?

- נסו להציע הסבר שישפוך אור על הקשר של הפסוק התנ"כי לשני הקטעים שבהם הוא משולב בסיפור.

*155*

המלצת קריאה:

"אביגיל מהר המלכים" - נורית זרחי

מה יקרה לאביגיל? האם בסוף הספר היא תהיה ילדה עצובה פחות? התשובה היא - כן, אך רק לאחר מסע מוזר, שאביגיל תעבור במשך חלום אחד, מפותל. בחלום היא מגיעה לתקופת שאול המלך ופוגשת את...

הספר לא קל לקריאה, אבל - מי שאוהב לעקוב אחר חלומות מוזרים ולפענח אותם, מוזמן להתמודד עם הסיפור ולגלות את העושר ואת היופי שלו.

עוד ספרים מומלצים בנושא:

"האי ברחוב הציפורים" - אורי אורלב

"הקיץ של אביה" - גילה אלמגור

*156*

מעשה בפ"א סופית

*156*

מאת: נתן אלתרמן

נתן אלתרמן - נתן אלתרמן (1910-1970), נולד בפולין. משורר, מחזאי ומתרגם.

אלתרמן השפיע מאוד על השירה העברית החדשה. ספרו הראשון "כוכבים בחוץ" נדפס ב-1938 והתקבל כחידוש גדול בשירה העברית.

אלתרמן עסק גם בתרגום, ובין היתר תרגם מיצירות שיקספיר ומולייר. כמו כן עסק בכתיבה עיתונאית בעיתון 'דבר', והיה בעל טור חשוב שנקרא "הטור השביעי", שבו כתב רשימות שיריות מחורזות סאטיריות וביקורתיות על אירועים חברתיים ופוליטיים. הוא כתב גם פזמונים שהולחנו ושירים לילדים. ספרו הראשון לילדים נקרא "האפרוח העשירי", ובשנת 1958 פרסם את ספר הילדים "ספר התיבה המזמרת". בשנת 1968 קיבל את פרס ישראל על מכלול יצירתו.

1. יום אחד מימי חופש, בהיות

הספרים בטלים

בקרן זווית,

התחילו כל האותיות

מתגרות בפ"א סופית.

2. אמרה היו"ד החסודה (נאה; מתחסדת - צבועה):

"אחוד לכן חידה -

מיהי זו הנשקפה מספר ומגוויל (דפים מצהיבים של ספרים ישנים)?

על פי רגלה היא חסידה

אבל על פי אפה - היא פיל".

3. שמחו האותיות (כי קץ

לחבן בשעמום) ובקול עלז

קפצו על המציאה,

החלו כל-כולן,

מאהו"י ועד זשר"ץ,

בפ"א סופית להתקלס (ללעוג למישהו).

*157*

4. אמרו: "ראו נא איזה אורך

ואיזה עוקם לתפארת!"

אמרו: "בכלל לאיזה צורך

יצקו אותה? בזבוז עופרת".

5. אמרו: "ראשה כשל טבלן (סוג של עוף-מים) הוא,

שעה שבברכה טובל הוא".

אמרו: "אכן הנייר סבלן הוא

אם פ"א סופית כזאת סובל הוא".

6. אמרו: "כל בעל חוש ליופי

(בלעז - בעל חוש אסתטי)

הלא יתמה באיזה אופן

נשתרבבה (נכנסה למקום שאינו מיועד לה) לאלף-בית היא".

7. אמרו: "אם גם נסכים כי שקר

החן ושווא יפי התואר,

דיו אופייה! דוגמה מובהקת

להתנשאות-שאין-כמוה:

8. בתוך עצמה היא מקופלת

והמילים שבן כתובה היא

גמורות! שכן מיד נועלת

כמין מנעול את התיבה היא!

9. אכן, לו עם הכתב שומענו

כי אז סילקה הוא בלי היסוס...

אך מה נלינה (נתלונן)? בזמננו

הכל-בכל ראוי לדפוס!"

*158*

10. כך אותיות הוסיפו להג (פטפוט, קשקוש, שטויות),

כי אין עוצר ורסן אין.

וצחוק עם כל אימרה קולעת

ומחיאות כ"ף וקריצות-עי"ן.

11. עם כל שנינה צחוקן הושחז עוד,

עם כל בדיחה הוסיף פלפל הוא -

אך פתע נדהמו... הא? מה זאת?

אירע דבר שלא פיללו (קיוו, ציפו).

12. כי פ"א סופית שמעה כל אלה,

סבלה, סבלה, שתקה... ופתע

פסעה... זינקה... טפחה בדלת...

יצאה מתוך האלפא-ביתא!

13. זינקה... יצאה בטפיחת-דלת...

והספרים שבזווית

והעולם ויושבי-חלד (אנשי הארץ)

נותרו

בלי פ"א

סופית.

14. עוד לא הכל תפסו כצורך

מה תקלה ארעה... אולם

פתאום כאילו איזה בורג

נשלף מן העולם...

15. הציפורים שעופפו

חדלו לפתע

מלעופ...

המתופפים שתופפו

פתאום נדמו

מלתופ...

*159*

16. סוסים שדהרו-שטפו

עמדו

לא עוד שטפו שטו...

טיפות ברזים שטפטפו פסקו

לא עוד נטפו נטו...

17. עמדה הרוח הרוחפת

לא ריחפה רחו...

עמדה העת המתחלפת,

נמשך הרגע

בלי לחלו...

18. עוף לא עופ...

תוף לא תופ...

סוס לא שט...

ברז לא נט...

רוחות לא רחפו רחו...

נמשך הרגע בלי לחלו...

19. כי כל ההתחלות כולן

נשארו בלי סו...

20. הכל נקטע... ניתק... נפסק...

ושקט קם מאין כמוהו...

נדמה היה - רק רעד קט

והעולם חוזר לתוהו.

21. לא איש ידע במי אשם

ורק האותיות אי-שם

בקרן הזווית,

הבינו כי תבל כולה

נפגמת בשל אות קלה,

אפילו בשל פ"א סופית...

*160*

22. שתקו גבהי-רקיע

וארץ... הבריות

עמדו ברחוב בלי ניע

פעורי פיות...

23. אז... בסביבה המחרישה

והתוהה והסומרת (מצטמררת, בדרך כלל עקב קור, בהלה, פחד)

נשמע לפתע קול אישה

אשר יצאה אל הגזוזרת (גזוזטרה, מרפסת)...

24. אל בנה בחוץ, בקול זועף,

הרעימה היא מן הגזוזרה:

יוסף, מה שם קרה, יוסף?

... ופ"א סופית אשר חסרה -

פתאום חזרה...

25. חזרה עם בן פורת יוסף

שאץ מן החצר יחף.

26. חזרה אל מקומה... וכבר

הכל הקיצו כמרדם (כמו מתרדמה)

וכאילו לא אירע דבר

מיד המשיך עולם כקדם

לעופף,

לתופף,

ולשטוף,

ולרחוף

מסוף עד סוף...

27. ופ"א סופית שמכוחה

על העולם כמעט הקץ בא,

עמדה תמימה, צנועה, נוחה,

כאילו לא נקפה היא אצבע.

*161*

28. שום אות לא עוד פצתה את פיה

להקניטה, את המנצחת...

שכן האלף-בית השביע

את כל האותיות גם יחד -

שלא לשאול אם דמות הפיל לה

או אם לה דמות החסידה

ולא להרגיזה חלילה

ולא לפגוע בכבודה.

מתוך: 'ספר התיבה המזמרת'

קריאת השיר בכיתה ושיחה ראשונה

קראו את השיר בכיתה, שימו לב לסימני הפיסוק המרובים. תנו להם ביטוי בקריאתכם.

התייחסו לסימני הפיסוק כאל 'הוראות הבימוי של היוצר'.

- ממה הכול מתחיל? מדוע 'נטפלות' האותיות לפ"א סופית?

- במה 'מאשימות' האותיות את פ"א סופית?

- איך מגיבה פ"א סופית לכל העלבונות?

- מה קרה בעולם כשפ"א סופית יצאה ממנו?

- מה הבינו האותיות?

- מה קורה בעולם וברחוב?

- איך בא הכול על תיקונו?

- איך מגיבה פ"א סופית כשהסדר שב על כנו?

- מה למדו האותיות?

קריאת השיר וחלוקה לקבוצות עבודה

קראו את השיר בקול.

התחלקו לחמש קבוצות. כל קבוצה תעבוד על בתים מסויימים מהשיר, ותתמקד בשאלות שעוסקות בהם, ותשיב רק עליהן בכתב.

*162*

משימות לקבוצה 1: בתים 1 - 3

- מתי מתחילות האותיות להתגרות בפ"א סופית, ומה גורם להן לעשות זאת?

- מדוע מדומה האות פ"א סופית לחסידה ולפיל?

- מדוע מתוארת האות יו"ד כחסודה?

משימת בחירה

ציירו את האות פ"א סופית, ונסו להמציא לה דימויים משלכם במילים ובציור.

משימות לקבוצה 2: בתים 4 - 11

- מה אומרות האותיות על המראה של פ"א סופית?

- מה הן אומרות על אופייה של פ"א סופית?

- מדוע, לדעתכם, האותיות 'נטפלות' דווקא לאות פ"א סופית?

משימת בחירה

לפניכם האות פ"א סופית: (בספר מוצגים חלקי האות, היעזרו במנחה)

אילו שורות מתאימות לחלקי האות? העתיקו אותן.

משימות לקבוצה 3: בתים 12 - 14

- מה הדהים את כל האותיות?

- לפניכם תגובת פ"א סופית 'להיטפלות' האותיות אליה: שמעה, סבלה, סבלה, שתקה, פסעה, זינקה, טפחה, יצאה, זינקה, יצאה.

מה ניתן ללמוד על מצבה של פ"א סופית מסדרת הפעולות שעשתה?

- מה ניתן ללמוד על מצבה של פ"א סופית מכמות הפעולות הרבות שעשתה?

- "פתאום כאילו נשלף איזה בורג מן העולם"? למה מדומה העולם, ולמה מדומה פ"א סופית במשפט זה, ומה הקשר ביניהם?

משימת בחירה

כתבו דברי עידוד לפ"א סופית בצערה.

*163*

משימות לקבוצה 4: בתים 15 - 22

- מהם השיבושים שבאו לעולם כשהאות פ"א סופית יצאה ממנו?

- ממה ניתן להבין שהאותיות הרגישו אשמות במה שקורה?

משימת בחירה

בחרו אות אחת מתוך אותיות האל"ף-בי"ת, ונסו לתאר שינויים גדולים בשפה ובעולם בלי האות הזאת.

לדוגמה: בחרתי באות מ"ם. בעולם כבר לא יהיו --ים כל ה--ורים יפסיקו לל--ד.

--טוסים לא י--ריאו.

משימות לקבוצה 5: בתים 23 - 28

- מה גרם לפ"א סופית לשוב לעולם?

- לפניכם ביטויים המופיעים בחלק זה.

כתבו ליד כל ביטוי מילים שיש להן פירוש דומה.

כתבו ליד כל ביטוי את הביטוי ההפוך לו. היעזרו במאגר שלפניכם:

בא סופו המוחלט, חוסל לחלוטין

ביטוי המביע אהבה וחיבה לבן שהוריו מרוצים ממנו או גאים בו על הישגיו

לא עשתה כלום, לא טרחה כלל, לא עשתה מאמץ קל ביותר או ניסיון כלשהו

הביעה את דבריה

הזמן עובר לאט

*164*

משימת סיום לכל הכיתה

המחזה דרמטית של 'מעשה בפ"א סופית'.

הדמויות:

- המספר

- האותיות השונות - האות יו"ד וכל היתר.

- האות פ"א סופית

חלקו את התפקידים בשיר לפי הדמויות ולפי התמונות השונות בעלילה.

משימות בחירה

בחרו באחת מהמשימות הבאות:

- הציעו סיום אחר לשיר 'מעשה בפ"א סופית' וכתבו אותו.

- אורך בתי השיר משתנה מבית לבית: 4 שורות, 5 שורות, 6 שורות וכן הלאה.

המשיכו לכתוב על פי הסדר את אורך השורות בכל בית.

- מדוע, לדעתכם, אורך הבתים משתנה, ומתי?

לשון

סימני פיסוק

1. לפניכם קטעים מן השיר, קראו אותם בקול ולאחר מכן קראו את אותם קטעים בעמודים שבהם מופיע השיר במלואו:

- אמרה היו"ד החסודה

אחוד לכן חידה

מיהי זו הנשקפה מספר ומגוויל

- אמרו ראו נא איזה אורך

ואיזה עוקם לתפארת

אמרו בכלל לאיזה צורך

יצקו אותה בזבוז עופרת

- עוף לא עופֵ

תוף לא תופֵ

סוס לא שָטַ

ברז לא נָטַ

רוחות לא רחפו רָחוֹ

נמשך הרגע בלי לחלו

- שימו לב מה קל יותר לקרוא - את הקטעים בסעיף א' או את אותם קטעים בשיר?

*165*

2.

- הסימן שלוש נקודות (...) מופיע במקומות רבים בשיר. מה תפקידו בבית מספר 12?

- מה תפקידן של הנקודתיים והמרכאות בבית מספר 5?

- מדוע השתמש המשורר בשלוש נקודות בבית מספר 18?

*166*

חוטף התנומה

*166*

כתב ואייר: של סילברסטיין

תרגמו מאנגלית: בני ואורי הנדל

של סילברסטיין (1930-1999) - משורר, זמר, מלחין וגם צייר קריקטורות. תחילה יצר למבוגרים, ורק בהמשך דרכו התגלה כישרון כתיבתו לילדים. המפורסם בסיפוריו המצוירים לילדים הוא "העץ הנדיב", שתורגם לשפות רבות.

שיריו לקוראיו הצעירים ידועים בסגנונם השנון, המשעשע, הפרוע וחד הלשון. רבים מביניהם הם שירי איגיון.

לא - אני לא חטפתי תנומה -

התנומה חטפה אותי.

הוציאה אותי מחוץ למיטה

ומחוץ לחלון ביתי.

מעבר לים, לארץ שבה

ישנונים משחקים אותה ראש-קטן,

ושמים ת'תנומות בתוך כספות,

שלא יחטפו אותן.

ואיך שהגעתי לארץ הזאת,

חשבתי אני משתגע.

כולם שם הצביעו עלי וצרחו,

"תחזיר ת'תנומה, יא פושע".

הביאו אותי לבית-המשפט,

השופט חבש מצנפת כתומה

ואמר לי, "אתה מואשם בכך

שחטפת למישהי תנומה.

אתם, הילדים האנוכיים,

מתחשבים רק בכם עצמכם,

ובלי ייסורי-מצפון חוטפים

תנומה שהיא לא שלכם.

מתברר שהתנומה שחטפת

במלוא חוצפתך, רשעותך,

שייכת לגליה בר-עז הקטנה,

שיושבת לה כאן ובוכה.

*167*

והרי פסק-הדין: נמצאת אשם -

חטפת תנומה מילדונת תמימה.

נשקול אולי לשחרר אותך,

אם תחזיר לה מיד ת'תנומה".

הילדה לא ישנה כבר המון-המון זמן,

עפעפיה מרפרפים.

היא שפוכה ומותשת, רועדת כולה,

בגללך - חוטף בן-חוטפים.

"אבל אין לי תנומה". קראתי, "חבל

שאתם מתאמצים לשווא,

כי גם אם חטפתי תנומה בטעות,

היא בכלל לא אצלי עכשיו".

"שטויות במיץ", קרא השופט,

"מתועד לפני עברך הנורא:

אתמול אתה השפלת מבט,

ופגעת במטרה.

חטפת הצטננות, ובפסח

גנבת אפיקומן.

הרבצת מקלחת טובה ו-או-וה -

אפילו הרגת זמן.

שברת דממה, ניפצת חלום,

קרעת גם חוט מחשבה.

אתה אשם - רואים מיד.

גם אין לך שום תשובה.

עכשיו תלך להזיל דמעות

במיטה או באיזו פינה.

אני גוזר עליך תנומה

של תשעים מיליון שנה.

כשיראו הילדים תנומה שכזאת,

של נם שאינו מתעורר,

אף-אחד לא יעז לחטוף בחיים

תנומה של מישהו אחר".

מתוך: "ליפול למעלה"

*168*

שיחת פתיחה

- מה בעצם קרה, על פי עלילת השיר?

- איזו תחושה השיר מעורר בכם ולמה?

המילה איגיון נוצרה מחיבור שתי מילים: אי והיגיון, ופירושה: חסר היגיון, לא הגיוני, ללא כל היגיון. המילה האנגלית לאיגיון היא - נונסנס (nonsense).

יצירת איגיון היא סוג של טקסט ספרותי. מטרתה העיקרית היא לשעשע. יצירות איגיון בוראות, מעצם טבען השטותי, מציאות דמיונית מופרכת והזויה. זו מציאות שלא יכולה להיות, כזו שעומדת בסתירה לכל היגיון ושונה מהמוכח והשגור.

איגיון

1. הילד הדובר בשיר מגולל ומספר במילים נרגשות על העוול שנעשה לו... ענו בקצרה:

- מה היה "פשעו הנורא" של הילד?

- מי זו גליה בר-עוז?

- איזה עונש קיבל הילד?

- באיזו ארץ מתקיים המשפט?

- בעצם, מי חטף את מי?

- יצירות איגיון רבות בנויות על משחקי לשון. הרצון והאפשרות להשתעשע בלשון - בצלילים של המילים, במשמעות שלהן וגם במשמעות של ביטויים מוכרים - הם שמשתלטים ומכתיבים את תוכן היצירה וכיצד תתפתח.

- "לחטוף תנומה" הוא ביטוי לשוני. מה פירושו?

- איך נקרא השיר?

- איזה משחק לשוני, אם כן, הכריע והכתיב את תוכן השיר? פרטו.

אזהרה כללית: יצירות איגיון, כשמן, עומדות בסתירה לכל מה שסביר, אפשרי והגיוני. הן משתטות כהוגן, אבל בחוכמה! זה רק נדמה שמדובר בשטויות. היכונו! כאשר קוראים יצירת איגיון, מומלך להיות מוכנים לפגוש:

- מילים חסרות משמעות שלא קיימות בכלל בשפה.

- משפטים חסרי משמעות המורכבים ממילים חסרות משמעות.

- משפטים חסרי משמעות המורכבים מרצף מילים קיימות ולא קיימות בשפה.

*169*

2. בשיר מוצג משחק המילים בקטע שבו השופט מפרט באוזני הילד את תיעוד "עברו הנורא".

- העתיקו והשלימו את המילים החסרות ברשימת "הפשעים" (רצוי לכתוב אותן באדום!).

זה מה שעשה הילד בעברו הנורא:

-- מבט,

-- במטרה.

-- הצטננות, ובפסח

-- אפיקומן.

-- מקלחת טובה ו-או-וה -

אפילו -- זמן.

-- דממה,

-- חלום.

-- גם חוט מחשבה.

אתה אשם - רואים מייד.

גם אין לך שום תשובה.

מתחקים אחר עבודת היוצר

כשקוראים במה הילד נאשם מתקבלת, במבט ראשון, רשימה משעשעת ומוזרה. בסך-הכול מדובר בפעולות תמימות! אבל, במבט שני, אחרי שבוחנים את המילים המרכיבות את הפעולות, מתגלה "הטריק" הלשוני שהשתלט על תוכן הדברים.

- מה הקשר בין המילים שהשלמתם לבין בית-המשפט?

- מהו, אם כן, "הטריק" שהשתלט על חיבור תוכן הרשימה?

- המציאו "פשע" אחד לפחות שפשעתם בעברכם, כדוגמת "פשעיו" של הילד, ועל פי אותו משחק לשוני. כעת התוודו וכתבו מה עשיתם.

- במילים החותמות בית זה - "גם אין לך שום תשובה" - מסתתר משחק נוסף ושונה של מילים. מהו המשחק?

המלצה לקריאה נוספת:

של סילברסטיין: "ליפול למעלה", "אור בעליית הגג"

אדוארד ליר: :הפ הפליגו לים במסננת"

*170*

אביב אישי

*170*

הפינה שלכם

היהלום שבכתר הוא... היא...: מכתירים עוד סופר/ת אהוב/ה.

אבל לפני כן:

מתייחסים לסופרת הנבחרת "שלנו": נורית זרחי נחשבת לסופרת ישראלית מן השורה הראשונה. בתת-השער: "יוצרת נבחרת" פגשתם חמש מיצירותיה. יצירות אלה הן רק טיפה בים יצירתה.

- איזו מבין חמש היצירות מצאה חן בעיניכם ביותר?

- האם אתם מכירים סיפור / שיר אחר מאת המחברת? אם כן, כתבו וספרו: מיהו הגיבור או הגיבורה שלהם? ומה מסופר בהם?

ועכשיו - מכתירים עוד יוצר/ת: מי היוצר/ת האהוב/ה עליכם? (זה, למשל, שתחכו בקוצר-רוח גם לספר הבא שלו / שלה...)

אילו מספריהם כבר קראתם?

הציגו אותו / אותה באמצעות תעודת הזהות הבאה.

היהלום שבכתר

תעודת זהות

שם הסופר/ת: --

תאריך לידה / פטירה: --

ארץ מגורים: --

ספר יפה במיוחד שלו/ה: --

ספרים נוספים פרי עטו / עטה: --

הגיבורים שתפגשו בהם: --

הכוונה לכל יוצר: מספרות העולם וגם "משלנו".

את הפרטים הביוגראפיים תוכלו לאתר באינטרנט, או בלקסיקון / אנציקלופדיה מודפסים.

*171*

מה למדנו באביב

*171*

לפניכם רק מדגם ממה שנלמד בשער זה.

תת-שער - חגים ומועדים

בטקסט - תן טל לרצות

למדנו בין היתר - על מבנה הפיוט ותרומתו ליצירת המשמעות.

על תפקיד החריזה והחזרות בפיוט.

תת שער - פסח, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, יום העצמאות.

בטקסט - דוד הרועה

למדנו בין היתר - לאפיין דמות תוך נקיטת עמדה אישית. להמיר את לשון המדרש ללשון ימינו.

בטקסט - על יציאת מצרים

למדנו בין היתר - על סגנון מדרשי חז"ל: שימוש במשלים, שיבוץ פסוקים מהמקרא, שאלות רטוריות.

בטקסט - בראש הפירמידה

למדנו בין היתר - להבחין בין עובדות, דעות ואמונות בפרטי התוכן. לגייס ידע קודם כדי להבהיר הכללה. להשתמש בצורה נכונה בשם המספר.

בטקסט - ביעור חמץ

למדנו בין היתר - מהו שיר פילוסופי? לזהות לשון ציורית: סמל ודימוי, לפרש את המסר המשתמע.

בטקסט - חסידי אומות העולם

למדנו בין היתר - על תפקיד החזרה בשיר באמצעות מילים קרובות, ותפקיד החריזה בו. להסיק מסקנות מטקסט ביוגרפי.

בטקסט - לכל איש יש שם

למדנו בין היתר - להבין את השיר בעזרת חיבור לניסיון האישי. לזהות קשרים בין המדרש לשיר. על המצלול ותפקידו בשיר. לזהות כינויי קניין.

בטקסט - הרעות

למדנו בין היתר - לזהות את הדובר בשיר ואת עמדתו. להבין את תפקיד השימוש בגוף ראשון-רבים בשיר.

בטקסט - אנדרטאות

למדנו בין היתר - לדון בשיחה ובכתב בנושא טעון ומורכב. לבטא עמדה אישית מנומקת.

בטקסט - הפריצה לירושלים

למדנו בין היתר - להפיק מידע מסוגי טקסט שונים. להבין מילים וביטויים מתוך הקשר.

*172*

בטקסט - התקווה

למדנו בין היתר - להבין את רעיונות ההמנון תוך חיבור לידע אישי. לזהות סמלים. לנקוט עמדה אישית מעריכה.

בטקסט - מה ההבדל?

למדנו בין היתר - מהו סיפור סאטירי? להפיק מסקנות על יחסים בין דמויות. לזהות את עמדת המחבר.

בטקסט - מכתבים למערכת 'דבר לילדים', 1949

למדנו בין היתר - להסיק מסקנות על מאפייני התקופה מתוך הנושאים ושפת הכתיבה של הילדים. לערוך השוואה בין שתי תקופות בתולדות המדינה. לזהות מין זכר ונקבה בלשון.

תת-שער - אישים ואירועים

בטקסט - מרטין לות'ר קינג

למדנו בין היתר - להכיר פתיח המתחשב בנמען בכתבה. לזהות פרטי תוכן ביוגרפיים. להעלות השערות. להשתמש בכינויי גוף וקניין.

בטקסט - על הקריקטורה

למדנו בין היתר - להתבונן בקריקטורה ולהבין את הרעיון והמסר המשתמע מפרטיה. על מאפייני הקריקטורה ותפקידיה.

בטקסט - החלטתי להילחם באי-צדק

למדנו בין היתר - להבין רעיון בעזרת השוואה. אסטרטגיה לכתיבת פסקה באמצעות טבלת השוואה. לזהות את עמדת הכותב. לאתר מילים באותו נושא.

תת-שער - ילד שכזה

בטקסט - תריסר אגוזים גנובים

למדנו בין היתר - לקרוא להנאתנו - סיפור קצר

תת-שער - ארץ, טבע, עיר

בטקסט - אסונות טבע עלינו

למדנו בין היתר - מהי ידיעה עיתונאית? לזהות את רכיבי המבנה בכתבה עיתונאית, להפיק מידע מתוכן הכתבה ולזהות את עמדת הכותב.

בטקסט - עזרו לנו לעצור את הירי בשקנאים עכשיו!

למדנו בין היתר - על מבנה של טקסט רב-היצגי באינטרנט. לזהות בטקסט מילות מפתח (מילים חמות) לזהות את עמדת הכותב, לאתר את אמצעי השכנוע. על צירופי שם ותואר.

בטקסט - לפתח או לשמר

למדנו בין היתר - לדון בדילמה באמצעות שיחה מסוג דיון-טיעון.

*173*

בטקסט - מנצלים את אנרגיית השמש

למדנו בין היתר - לאתר ערך במילון: לבחון את מספר פירושיו בהקשר לטקסט ולהפיק את מלוא המידע הכלול בערך.

תת-שער - יוצרת נבחרת

בטקסט - יוצרת מיוחדת: נורית זרחי

למדנו בין היתר - על היוצרת ועל המאפיינים של כתיבתה.

בטקסט - כיכר השמחה וכיכר העצב

למדנו בין היתר - לזהות מציאות ודמיון בעלילה. לאתר את המעברים בעלילה. לזהות אנלוגיות. ללבן רעיונות בשיחה.

בטקסט - הציפור פמפלה

למדנו בין היתר - להבין יצירה אמנותית שהיא סוג של משל, שיש לה משמעות נסתרת בנוסף למשמעותה הגלויה. להבין את הרעיונות המקופלים בשיר.

בטקסט - שבע

למדנו בין היתר - להשוות בין רעיונות השיר לרעיון הסיפור המקראי המהדהד בו. לזהות את תחושות הדוברת.

בטקסט - אביגיל מהר המלכים

למדנו בין היתר - על תפקיד הפרק הראשון בסיפור. על חשיבות ידיעת הרקע ההיסטורי להבנת העלילה. מהו אפיון עקיף של דמויות. לאתר את הבעיה שתניע את העלילה.

תת-שער - פעם אחת

בטקסט - מעשה בפ"א סופית

למדנו בין היתר - לפרש בשיחה את רעיונות השיר. להבין דימויים. לאתר ביטויים, מילים נרדפות והפוכות. להשתמש במגוון סימני פיסוק.

בטקסט - חוטף התנומה

למדנו בין היתר - מהו שיר איגיון? לזהות ולהבין את משחקי הלשון בשיר.

בחרו שניים-שלושה נושאים חשובים עבורכם, מתוך מה שלמדתם בשער האביב.

- הסבירו מדוע בחרתם בהם. מה מצא חן בעיניכם והובן בקלות?

- למה התחברתם בקלות? במה התקשיתם?

- מהם הדברים החדשים שלמדתם, שלא ידעתם / שלא היכרתם קודם לכן?

*174*

מה נלמד בקיץ?

*174*

"בוקר אחד פתחתי חלון / ותיכף הריח לי דק מן הדק /

קיץ מסוג שהיה כאן כבר פעם / אמרתי בא קיץ - קיץ חזק."

(מתוך השיר: "זרעי קיץ", מאת מאיר אריאל)

תלמידים יקרים, לפניכם תפריט שער הקיץ, התרשמו מן המבחר.

דף עונה: מה מאפיין את עונת הקיץ?

חגים ומועדים

מצפה לכם המבחר הבא: בכתבה מה? מה? תפוח אדמה! תגלו, בין היתר, מהי ארץ מולדתו של צמח זה (נחשו לאיזה חג קשורה הכתבה...). אחר כך תעלו ותסיירו בעיר הבירה עם הטקסט ירושלים - מדריך אתרים. ועדיין בסימן יום ירושלים: ירושלים מוזכרת רבות בתנ"ך ובתלמוד. בטקסט ירושלים במקורות מצפה לכם מבחר ציטוטים. לקראת סיום פרק זה תתכבדו בסיפור עוגת שמנת, השייך כבר לחג השבועות, וממש לסיום תתבוננו ביצירות אמנות שצוירו בהשראת המגילה שקוראים בחג השבועות. איזו מגילה קוראים? (רמז: "אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין").

אירועים ואישים

פרק זה מוקדש כולו לנושא העלייה והקליטה בארץ. מדובר במעבר לא פשוט, שסיפורו צרוב היטב בזיכרון העולים. תוכלו לטעום מן החוויה באמצעות שני סיפורי עלייה אישיים: ואולי הגלות נמשכת גם בירושלים, והסיפור צעדים ראשונים. אחר כך מצפות לכם שתי שיחות עומק בנושא: במסגרת דיוקנה של עלייה תדונו בתופעה חברתית מצערת שאינה פוסחת על שום עלייה, ובנוסף תתנסו במתן הרצאה.

*175*

ילד שכזה

ילד שכזה מתמודד הפעם עם שאלות ברומו של עולם: מה הקשר בין צדק לחוק? שואלת כותרת הכתבה הראשונה בפרק זה. טקסט המידע הבא בוחן מיהו גיבור? אחר כך תגיעו לסיפור בשכבר הימים, המספר על יועץ תוהה, על מלכה ועל פקודה עתיקה, וגם על הצורך לבדוק את עצמנו ובכלל - לשאול למה.

ארץ, טבע, עיר

הכירו את הציפור הלאומית של ישראל (יש לה כתר... לציפור הזו, הנבחרת). אחר כך תיכנסו למרוץ מסביב לעולם בשמונים יום. הספר מומלץ בחום. לאחר מכן, בשיר חמסין, תשתעשעו ותתחקו אחר פשר המילה הזו - חמסין.

פעם אחת

תת-השער שסוגר את המקראה, בעיקר עם אגדות מספר האגדה. אז מה מצפה לכם לסיום? שתי אגדות שעיבד חיים נחמן ביאליק: משפט הביצה והאגדה מי ענד לדוכיפת ציצת נוצה? אחריהן תבררו שאלה מסקרנת: מהו סם החיים? על כך באגדה של חז"ל מי מבקש ליקח סם חיים? ולסיום תתבוננו בארבעה ציורים על ארבע העונות, ובמיוחד על הקיץ.

*176*

עונת הקיץ

*176*

על פי ההגדרה האסטרונומית, הקיץ בחצי-הכדור הצפוני (מחצית כדור הארץ שמעל קו המשווה) מתחיל ב-21 ביוני, שהוא "יום המפנה הקיצי" (שבו היום הוא הארוך ביותר והלילה הקצר ביותר), ונגמר ביום השוויון ה-21 בספטמבר, שבו אורך היום שווה לאורך הלילה.

אסטרונומיה - המדע החוקר את גרמי השמים (מלבד כדור הארץ) ואת מבנה היקום בכלל.

על פי המטאורולוגיה הקיץ חל בחודשים יוני, יולי ואוגוסט בחצי הכדור הצפוני, ובחודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחצי הכדור הדרומי.

מטאורולוגיה - ענף שעיקרו ניתוח וחיזוי של מזג האוויר.

מה קורה בקיץ בארץ ובעולם?

עונת הקיץ היא העונה החמה ביותר בשנה. זאת משום שכדור הארץ בתקופה זו נוטה בזווית של 23.5 מעלות כלפי השמש. הנטייה הזו גורמת לכך שקרני השמש, שנמצאת גבוה יותר מעלינו, מרוכזות יותר. ריכוז הקרניים מביא להתחממות, ובנוסף גורם לכך שיש יותר שעות אור, והקרניים שמגיעות לפרק זמן ארוך יותר מחממות את האזור עוד יותר.

באזור הקטבים, הנמצאים בקצותיו של כדור הארץ, השמש איננה שוקעת, ובמשך כל חודשי הקיץ יש רק אור לאורך היממה כולה.

בשנים האחרונות, הקיצים בישראל ובאירופה הפכו חמים יותר משהיו לפני כן. יש הטוענים כי הסיבה לכך היא אפקט החממה.

אפקט החממה - תופעת ההתחממות של פני כדור הארץ בהשפעת גזים מסוימים, המאפשרים קליטה של קרינת שמש אל תוך כדור הארץ. אפקט החממה גורם ועלול לגרום נזקים סביבתיים אדירים, כגון: המסת הקרחונים בקטבים, עליית גובה פני הים, הפיכת אזורים נרחבים על כדור הארץ למדבריות ועוד.

בישראל ברוב ימי הקיץ מזג האוויר הוא חם, יבש בהרים ולח בחוף.

*177*

בשל החום הרב והיובש, הצמחייה החד-שנתית נראית נבולה ושדופה. בשדות הבור (שדות בלתי-מעובדים) היבשים שבצדי הנחלים ובצדי הדרכים בולטים השלדים הקוצניים של צמחים אלו, כגון: ברקן סורי, גדילן מצוי, דרדרים למיניהם ועוד. לעומת זאת, לאורך גדות הנחלים ונופי מים למיניהם הצמחים מגיעים לשיא פריחתם, כשהבולטים ביניהם הם: פטל קדוש, שיח אברהם, הרדופים ועוד. גם על מרחבי העמקים לא "משתלט" הקיץ, צמחי התירס גבוהים, בולטים ובשלים, והחמניות עם ראשיהן הענקיים עוקבות אחר תנועת השמש ונעות עמה. בציר הענבים נמצא בעיצומו והמטעים עמוסים פרות בשלים.

בעלי-החיים:

בשל החום מעדיפות חלק מ"חיות הקיץ" לנוח בשעות היום ולפעול בשעות הערב והלילה. כאלה הם ציפורי השיר, הנחשים, היתושים המזמזמים באוזניים בשעות הערב והחיפושית החומה, הנמשכת לאור בשעות החשכה.

עונת הקיץ היא גם תקופת הבקיעה של צבי היבשה, הלטאות והחרדונים. לקראת סוף הקיץ רואים סנוניות, סיסים ושרקרקים בקבוצות גדולות, המתכוננות לעוף ביחד דרומה לאפריקה עד האביב, שבו הם ישובו חזרה.

מלכת הקיץ - השמש

השמש היא כוכב שבתוכו מתרחשים תהליכים אדירי-עוצמה המייצרים אנרגיה. אנרגיה זו, שהופכת לאנרגיית האור והחום שאותן גופנו קולט ומרגיש, היא זו שמאפשרת את החיים על כדור הארץ. אך... "אליה וקוץ בה", שהרי "המלכה" עלולה להיות גם מקור לנזקים ולמחלות לעורנו, אם לא נגן על עצמנו מפניה.

שעון קיץ

בכל שנה, בתחילת הקיץ, נהוג ברוב המדינות המתועשות להזיז את מחוגי השעון שעה אחת קדימה, ובסיומו הם מוחזרים שעה אחורה. הסיבות להנהגת שעון קיץ הן בעיקר כלכליות: חיסכון באנרגיה והגברת פריון העבודה, משום שיש ניצול מרבי של שעות אור היום לעבודה, בעקבות ההשכמה המוקדמת. בנוסף הדבר עוזר לשמירה על איכות הסביבה - בשל הפחתת השימוש בנפט ובפחם לצורך הפקת חשמל - תהליך הגורם לזיהום האוויר. שעון הקיץ משפר את איכות השינה - שינה בשעות החשכה היא עמוקה וטובה יותר משינה בשעות האור. סיבה נוספת היא הפיחות שחל במספר תאונות הדרכים: הנהגים יכולים לראות טוב יותר את הדרך.

תמונה של השמש כדור של מסה בוערת כמו כדור גדול של אש המרחף בחלל הריק

(בספר תמונה:) גם בתקופות העתיקות הבינו את חשיבותה של השמש, ובכל תרבות נקבע אל השמש: ברומא - אפולו, במצרים - רע וביוון - הליוס.

(בספר משפטים ומושגים הקשורים בקיץ:)

- אין חדש תחת השמש - אין כל חדש, דבר לא השתנה. אין חידושים בטבע העולם ובטבע הבריות

- ברור כשמש בצהרים - ברור בהחלט, דבר שאין בו ספק.

- מקום תחת השמש - מקום שבו אדם יכול לחיות ולהתפתח כיאות.

- ביום קיץ, יום חום / עת השמש ממרום / הרקיע תלהט כתנור היום... חיים נחמן ביאליק

- בין השמשות - בין הערביים, הזמן שבין ראשית שקיעת השמש ובין הופעת כוכבי הלילה.

- מבוא השמש - צד מערב, הצד בו שוקעת השמש.

- זרחה שמשו - דרך כוכבו; זכה להצלחה או לפרסום.

המידע מעובד מתוך אתר מכללת קיי ורשומות של המדען אהוד קלפון

*178*

ל"ג בעומר במילים ותמונות

*178*

כתבה: דבורה אמיר

מתי חוגגים את ל"ג בעומר?

בי"ח בחודש אייר.

זהו חג שנחוג עוד לפני כ-900 שנה, ואינו חג שמצווים לקיים אותו מן התורה.

למה ל"ג?

מייד אחרי פסח מתחילים לקצור את התבואה, והקציר נמשך עד חג השבועות (49 ימים). קוצרים ואוספים את העומר - את החיטה, השעורה ומינים נוספים של דגן. זו תקופה של עבודה קשה מאוד לחקלאים. רק אחרי שסופרים 33 ימים (באותיות: ל"ג) ומגיעים לתאריך י"ח באייר, מפסיקים את עבודת הקציר ליום אחד ובו חוגגים. כל תקופת איסוף העומר וספירת 49 הימים מפסח עד שבועות היא תקופת אבל - לא מקיימים בה שמחות כמו חתונות, למשל, וגברים לא מתגלחים ולא מסתפרים. רק ביום אחד בתקופת ספירת העומר - בל"ג בעומר - מותר להתגלח ולהסתפר, וגם לחגוג חתונות ולשמוח.

מדוע מתאבלים בתקופת ספירת העומר?

מפני שמצטערים ומבכים את כישלון מרד בר-כוכבא לאחר חורבן בית שני, וגם לזכרם של עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, שמתו במגפה בתקופה שבין פסח לשבועות.

מדוע בכל זאת עושים הפסקה באבל דווקא ביום ה-33 לספירת העומר, בתאריך י"ח באייר?

משום שביום הזה חלה תפנית בקרבות של בר-כוכבא נגד הרומאים. במרד שפרץ בשנת 132 לספירה ניצחו הרומאים ברוב הקרבות, אבל ביום י"ח באייר חל מפנה בקרב לטובת הלוחמים של בר-כוכבא. לכבוד הניצחון באותו יום הדליקו הלוחמים מדורות ומשואות אש כדי לבשר על ניצחונם, וכך אנחנו חוגגים עד היום ומציינים את היום המיוחד הזה במדורות. יש הקושרים את יום החג לכך שבאותו תאריך, י"ח באייר, 33 ימים לספירת העומר, נפסקה המגפה האיומה שפגעה בתלמידיו של ר' עקיבא.

זכרם של רבנים גדולים

יש מסורות המספרות כי בל"ג בעומר הומת ר' עקיבא על קידוש השם. הוא הוצא להורג על ידי הרומאים, כעונש על כך שלימד תורה ברבים. יש המציינים את ל"ג בעומר לזכרו של רבי שמעון בר-יוחאי, שחי במאה הרביעית לספירה בגליל, ליד צפת.

*179*

כיצד חוגגים את ל"ג בעומר בימינו?

יהודים רבים עולים לקברו של רבי שמעון בר-יוחאי בהר מירון ועורכים שם הילולה: רוקדים, שרים ומנגנים, ולהקות כליזמרים מלוות את הרוקדים. שם, ליד הקבר, מדליקים מדורות. ליד קברו של רבי שמעון בר-יוחאי מקיימים אנשים דתיים את מנהג החלקה, וגוזזים לראשונה את השיער של בנים בגיל שלוש.

רבים מדליקים מדורות בכל רחבי הארץ. ביום ל"ג בעומר עורכים שמחות וחתונות.

גם המנהג לירות בקשת וחץ קיים עד היום, והוא מסמל את הקשר של הדלקת המדורות לימי מרד בר-כוכבא.

כאמור, אחד המנהגים החשובים בל"ג בעומר קשור לעלייה לקברו של רבי שמעון בר-יוחאי, שנמצא בגליל במורדות הר מירון, לא רחוק מן העיר צפת. שם מתקיימת הילולת ל"ג בעומר. הילולה היא חגיגה גדולה ורבת-משתתפים. ואכן, המוני חוגגים מתאספים ליד קברו של בר-יוחאי ושם הם מנגנים, רוקדים, שרים ומדליקים מדורות.

אלבום חג ל"ג בעומר

בפעילות הבאה תלמדו על ל"ג בעומר מתוך תמונות. הן צולמו על ידי צלמים שונים בתקופות שונות.

התבוננו היטב בתמונות ובסרטים הנלווים לכל אחד מהן (היעזרו במנחה), המופיעים בכתוביות: נושא התמונה, השנה שבה צולמה התמונה, שם הצלם.

איך לומדים מתוך תמונה (תצלום)?

- מתייחסים באופן אישי לתמונה: מה מתעורר בי למראה התמונה? אילו רגשות, זיכרונות, מחשבות, רעיונות?

- מה רואים בתמונה? מי מביט במי?

- משמעות התמונה: מה רואים באופן גלוי ומה משתמע ממנה? אילו סמלים מצויים בה?

- הערכת התמונה: האם היא מעניינת, מוצלחת, מתאימה?

*180*

התבוננו היטב באלבום החג בעמודים הבאים:

תמונה 1

קברו של רשב"י בשנת 1939 הצלם: הנס פין

תמונה 2

אברכים רוקדים בהילולה של ר' שמעון בר-יוחאי, שנת 1993. הצלם: משה מילנר

תמונה 3

חלוץ וחרדי רוקדים ליד קבר בר-יוחאי בהר מירון, שנת 1939. הצלם: הנס פין

*181*

תמונה 4

טקס החלקה במירון, שנת 1957. הצלם: משה פרידן

תמונה 5

טקס החלקה - גזירת שיער לילד בן 3 בהר מירון ליד קבר בר-יוחאי, שנת 2006. הצלם: מארק ניימן

תמונה 6

ריקוד חסידי בל"ג בעומר בצפת

תמונה 7

ילדים מבעירים מדורה בבית הכרם בירושלים. הצלם: אבי אוחיון.

*182*

תמונות 1 2

- כתבו מה נשתנה במהלך השנים שחלפו.

תמונה 3

- מתי צולמה התמונה?

- לפי מה, פרט לתאריך, אפשר לזהות במבט ראשון שהתמונה צולמה לפני שנים רבות?

- תארו בכתב מה רואים בתמונה ומה מיוחד בה, לדעתכם.

איך מתארים תמונה?

- כתבו פתיחה המציגה את נושא התמונה.

לדוגמה: טקס חלקה בהר מירון בשנת 1956

- פרטו את המתואר בתמונה.

לדוגמה: בצד שמאל עומדת ילדה קטנה המתבוננת גם היא בטקס. מימינה עומד...

- השתמשו במילות הסבר נוספות לפי הצורך.

לדוגמה: כלומר, לדוגמה.

תמונות 4-5

כאמור, בל"ג בעומר יש המקיימים את מנהג החלקה, וגוזזים לראשונה את השיער של בנים בגיל שלוש. לפניכם שתי תמונות המראות שהמנהג קיים כבר שנים רבות, ונמשך עד היום. הטקס מלווה בשירה ונגינה של כליזמרים.

- באיזו שנה צולמה כל תמונה?

- האם ראיתם פעם כיצד מקיימים את המנהג הזה? אם כן, ספרו על כך.

- בררו וכתבו מהו מקור המנהג.

המלצת האזנה: לניגון "ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר-יוחאי" ששרים חסידי קרלין (1968) בטקס התספורת הראשונה, תוכלו להאזין באתר

http://jnul.huji.ac.il/dl/music/lagbaomer/#omer

*183*

תמונה 6

- איזה מנהג מקיים הרוקד?

- מה אפשר ללמוד מהבגדים שהוא לובש?

- כיצד מכנים את המלווים בנגינה?

תמונה 7

- אילו סמלים של החג רואים בתמונה?

תמונה 8

כתבו מדוע אסור לקיים חתונות בתקופת ספירת העומר, ומדוע מתירים אותן בל"ג בעומר.

המדורה שלי

- צלמו בשכונה שלכם את עצמכם ואת חבריכם בזמן איסוף הקרשים למדורת ל"ג בעומר, וכן את המדורה שלכם. הוסיפו אותן במחברתכם לתמונות מן החג.

העשרה מוזיקלית

- אם אתם רוצים לשמוע שירים ופיוטים של ל"ג בעומר הנהוגים בעדות שונות - של יוצאי מרוקו, פולין, פרס, עיראק, לוב ועוד - היכנסו לאתר שכתובתו:

http://jnul.huji.ac.iI/dl/music/lagbaomer/#omer

*184*

לקראת ל"ג בעומר, מוצגת כתבה על מגש לוהט, עם כל מה שרציתם לדעת על תפוח אדמה - מרכיב בסיסי בתזונה שלנו וירק פופולרי במיוחד

תפוח אדמה הוא צמח ממשפחת הסולניים שפקעותיו משמשות למאכל. הגידול השני בחשיבותו התזונתית אחרי הדגנים. לתפוח אדמה אין כל קשר בוטני לתפוח אדמה המתוק, המכונה גם 'בטטה'.

מה? מה? תפוח אדמה!

*184*

כתבה: רפאלה עברון

אנחנו מכירים אותו בשלל צורות וגוונים - פעם הוא צהוב, פעם חום, פעם הוא מבושל, פעם מטוגן. תפוח האדמה, שבדרך כלל מככב אצלנו בל"ג בעומר, הוא הירק הנפוץ ביותר בעולם. בכתבה שלפניכם תוכלו לגלות מהיכן הגיע וכיצד אפשר להשתמש בו - לאו דווקא למאכל.

בפתיח של כתבות יש: פרסום מקדים (טיזר), פתיח, כותרות וכותרות משנה - כל אלה מספקים לקורא אינפורמציה ראשונית, המאפשרת לו להחליט אם הכתבה חשובה או מעניינת דיה כדי להתעמק בה.

לצורך הבנת הכתבה היעזרו במונחון שבעמוד 190.

שאלון עצמי לפני הקריאה

אתם עומדים לקרוא כתבה על תפוחי אדמה, בדקו את עצמכם מה אתם יודעים על תפוחי אדמה. על שאלות שלא תדעו להשיב, תקבלו תשובה בכתבה שתקראו.

- מה מוצאם של צמחי תפוח האדמה?

- באילו מאות הגיעו תפוחי האדמה לספרד ולאנגליה?

- כמה זנים של תפוחי אדמה קיימים בעולם?

- למה משמש תפוח אדמה פרט למאכל של בני-אדם?

- מי היו הראשונים שהביאו את תפוח האדמה לארץ?

- האם קיים קשר בוטני בין 'בטטה', 'תפוח אדמה ירושלמי' ותפוח אדמה?

- מהו החומר שמצוי בתפוחי האדמה, שממנו ניתן ליצר פצצות?

- מה הקשר בין הנשיא הראשון של ישראל, חיים ויצמן, לתפוחי אדמה?

- כיצד יכול תפוח אדמה לעזור לכם לטפל בכוויות שמש ובכאבי ראש?

- כיצד משמש תפוח אדמה לקישוט בדים?

*185*

תפוח אדמה - כרטיס ביקור

תפוח אדמה (בשמו המדעי: סולונום הפקעות) הוא צמח מאכל עשבוני חד-שנתי ממשפחת הסולניים, שפקעותיו משמשות למאכל. מוצאו של הצמח ברכס הרי האנדים בפרו, בצ'ילה ובבוליביה שבאמריקה הדרומית. האינדיאנים המקומיים השתמשו בו בעיקר לצורכי מאכל. במאה ה-16 הובאו תפוחי האדמה לספרד ולאנגליה. גידול תפוחי האדמה הפך למקור מזון מרכזי במדינות אירופה מהמאה ה-18 ועד המאה ה-19. הגידול נכנס להיסטוריה של ארצות אלו בעקבות פגיעות קשות בחקלאות תפוחי האדמה עקב מחלת הכימשון - מחלת עלים קשה. המחלה גרמה אובדן של כל היבול, וכתוצאה מכך גם רעב בקנה מידה המוני.

באירלנד, שם תפוח האדמה היה המזון העיקרי של התושבים, גרמה מחלת הכימשון רעב חמור, את מותם של כמיליון תושבים והגירתם של מיליון וחצי אחרים לארצות-הברית.

תפוח אדמה נחשב לאחד מגידולי הירק החשובים ביותר. בעולם מגדלים כ-12 אלף זנים של תפוחי אדמה. יש זנים המיועדים למאכל בני-אדם, יש המיועדים לתעשייה ויש המיועדים למאכל בעלי-החיים. תפוח אדמה נאכל כשהוא מבושל, אפוי או מטוגן, ומשמש גם להכנת קמח ולזיקוק משקאות כוהליים.

לארץ-ישראל הובאו תפוחי אדמה לראשונה על ידי פקידי הברון רוטשילד בסוף המאה ה-19, מאיטליה ומצרפת. עם הזמן הפך תפוח האדמה להצלחה מסחררת בארץ, וכיום ניתן כבר למצוא בחנויות זנים רבים של תפוחי אדמה. אגב, על אף השמות הדומים, לתפוח אדמה אין כל קשר בוטני לתפוח אדמה מתוק המכונה גם 'בטטה', וגם לא ל'תפוח אדמה ירושלמי'.

*186*

מר תפוח אדמה

משתעשע במדע

תפוח אדמה חשמלי

קשה להאמין שתפוח האדמה הוותיק יכול עוד לחדש לכם משהו, אך הקשיבו היטב - האם תיארתם לעצמכם אי-פעם שבניסוי מדעי פשוט ניתן יהיה להפיק זרם חשמלי נמוך באמצעות תפוח אדמה ושני חוטים? כך עושים זאת:

1. נעצו בתפוח אדמה חוט תיל נחושת וחוט תיל אבץ באורך עשרה סנטימטרים.

2. המתינו מעט, עד שעסיס תפוח האדמה יתחיל להשפיע על חוטי המתכת.

3. כעבור זמן מה, אם תקרבו אל החוטים אוזנייה, תוכלו לשמוע בבירור קולות רשרוש! רשרוש זה נגרם על ידי זרם חשמלי חלש, המכונה זרם גאלוואני, על שם הרופא האיטלקי גאלוואני, שערך ניסוי דומה בשנת 1789 וגילה לראשונה כי עסיס תפוח אדמה משפיע, באמצעות תהליך כימי, על שתי המתכות הללו, ובדומה לסוללה של פנס כיס, נוצר ביניהם זרם חשמלי נמוך!

למעשה, אתם יכולים לחבר את הקצוות החופשיים של חוטי המתכת, הנעוצים בתפוח האדמה, לנורה של פנס או לשעון דיגיטלי שהוצאתם ממנו את הסוללה, ולהפעיל אותם להנאתכם.

מתפוחי אדמה מייצרים פצצות וגם וודקה

"כן, בטח", אתם אומרים, וממשיכים לטבול את הצ'יפס שלכם בקטשופ. "זה רק מקרה. שעשוע. לא רציני. תפוח אדמה לא יכול להיות יותר מתוספת אפויה לארוחת הצהריים שלנו, או מקסימום: פירה". אז בואו נמשיך הלאה: איך נשמע

*187*

לכם: "זקוק אצטון מקליפות תפוחי אדמה"? (אצטון, להזכירכם, הוא החומר הנוזלי השקוף בעל הריח החריף, שבו משתמשים להסרת הלק מהציפורניים). בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, התברר לבריטים שחסר להם אצטון על מנת לייצר חומר נפץ לפצצות, כיוון שרוב מרבצי הסידן האצטטי, שממנו נהגו להפיק אצטון - נשארו בידי האויב הגרמני. הבריטים היו במצוקה וחיפשו פתרון אחר שיאפשר להם לייצר חומר נפץ במהירות ולהכריע את גורל המלחמה. באותה עת התמנה הכימאי חיים וייצמן (שהפך מאוחר יותר לנשיא הראשון של מדינת ישראל) לראש מעבדות המחקר הכימית של הצי הבריטי בלונדון, ולאחר שהשקיע מאמץ רב, הצליח למצוא דרך ביו-כימית יעילה לייצר אצטון מתסיסה של חומרים צמחיים. בין היתר השתמש וייצמן בקליפות תפוחי אדמה! על עבודה זו זכה להערכה רבה בקרב הבריטים, ויש אומרים שהצהרת בלפור, שנחתמה בשנת 1917, באה בין היתר כמחווה של הוקרה ותודה על פועלו.

אולם, לא רק אצטון ניתן לזקק מקליפות תפוח אדמה. מתברר שבענף ייצור הוודקה (משקה אלכוהולי חריף) בפולין וברוסיה זוכה תפוח האדמה למקום של כבוד! אמנם נהוג היה במאה ה-17 לזקק עמילן מדגנים שונים כמו חיטה, שעורה ושיפון, אך במאה ה-19, בעקבות ביקוש גובר למשקה, עברו רוב יצרני הוודקה הפולנית לחומר גלם זול הרבה יותר מהדגנים: קליפות תפוח אדמה.

"נחמד מאוד", אתם מהנהנים בין כרסום לפצפוץ וממשיכים לנשנש תפוצ'יפס בחדווה מול הטלוויזיה, "אך וודקה וחומר נפץ מעודדים את האדם בעיקר להשמדה עצמית. האם מסוגל תפוח האדמה לתרום משהו חיובי לאנושות?" ובכן, תתפלאו, אבל כן!

תפוח אדמה יציל את העולם

"חוקרים מניו-יורק הנדסו תפוח אדמה שמכיל חיסון נגד הפטיטיס B, בקרוב באפריקה" - זעקו כותרות העיתונים בחודש האחרון. מתברר כי למרות החיסון הקיים נגד הפטיטיס B (דלקת כבד), גורמת מחלה זו למותם של כמיליון אנשים ברחבי העולם מדי שנה, כיוון שלא בכל הארצות משתמשים בחיסון. מה עשו? גידלו תפוח אדמה, ובסיוע הנדסה גנטית גרמו לו לייצר את חלבון פני השטח של הווירוס, ממש כמו בחיסון רגיל. אצל רוב המתנדבים שאכלו את תפוחי האדמה המהונדסים התגלתה רמת נוגדנים גבוהה נגד המחלה הקטלנית. כעת, לאחר הניסוי המוצלח, שוקדים החוקרים על ייצור ושיווק תפוחי אדמה כאלה ברחבי העולם. בעיה קטנה - החלבון נהרס בבישול, ולכן צריך יהיה לאכול את תפוח האדמה חי, או אולי לייבשו ולטחון אותו לאבקה.

הניסוי המוצלח אף גרם לחוקרים להאמין כי ניתן יהיה לשתול בתפוח האדמה שורה ארוכה של נוגדנים, שאולי יצליחו לפטור אותנו, בני-האדם, מעונשן של מחלות רבות, כמו סכרת, טרשת וזיהומים נפוצים הגורמים בדרך כלל בעיות במערכת העיכול.

*188*

"אך הקשר בין תפוח אדמה למניעת מחלות התגלה עוד הרבה קודם", צוחקת סבתא ממעמקי כיסא הנדנדה.

ואכן, ברפואה העממית תפוח אדמה מוזכר פעמים רבות בתור ירק שעשוי לעזור במניעת כאבי ראש, למשל. ואם אתם רוצים כמה מתכונים לבריאות טובה:

- מתכון לתרופה סינית עתיקה נגד שלשול: ערבבו שלוש כפות דבש טרי בלתי-מעובד (ניתן לקנות בחוות דבורים) בתוך מחצית הכפית שבה אבקת תפוח אדמה. המיסו כל זאת במשקה חם (מים או תה), ושתו לרוויה!

- טיפול נגד כוויות שמש: מרחו רסק תפוחי אדמה חי על האזורים האדמומיים למשך רבע שעה, ולאחר מכן שטפו במים קרים.

- כואב הראש? אין שום בעיה: פרסו תפוח אדמה לפרוסות דקות, והניחו על המצח.

ואם לא די בכל זאת, מתברר שלתפוח אדמה יש גם נטיות אמנותיות. האם תרצו להשתתף בסדנת אמנות קצרה, מלכלכת ומענגת?

חותמת מתפוח אדמה

כריות, מפיות, מפות, חולצות, וילונות - את כולם נוכל לגוון באמצעות צבעי בד, סכין חיתוך ותפוח אדמה! חמש צורות הנדסיות הן הבסיס לכל דוגמאות ההדפסה: מרובע, עיגול, אליפסה, משולש ומלבן.

צורות פשוטות אלו פותחו בדרכים שונות בכל התרבויות, וכשמדפיסים אותן בזויות שונות - נוצרות אפשרויות יצירה רבות. בעבודות הראשונות כדאי להדפיס בצבע כהה על בד בהיר, כדי שההדפסה תבלוט. כדי להעלות את ערכן של עבודות יד, נהגו תמיד לקשט אותן. לאמנות העיטור קוראים אורנמנטיקה (עיטור). ברוב העיטורים אפשר להבחין בצורות דומות, החוזרות על עצמן במרווחים קבועים.

ובכן, חשבתם שתפוח אדמה טוב רק למאכל בתור צ'יפס, פירה, לביבות ותוספת אפויה בארוחת הצהריים שלכם? טעות. קבלו אותו: מר תפוח אדמה בעל אלף הפרצופים.

מתוך: מגזין "גליליאו צעיר"

*189*

חומתות אפשריות שניתן להכין מתפוחי אדמה, צורות של לבבות, כוכבים, שמש ועוד

(בספר תמונה:) צורות שאפשר ליצור מתפוח אדמה ולהטביע על גבי דפים, בדים וכל משטח אחר.

עוד עובדות על תפוח אדמה

- הוא צמח ממשפחת הסולניים, שאליה שייכים העגבניות, הפלפלים, החצילים ואפילו הטבק.

- ממוצע צריכת תפוחי אדמה בישראל בשנה הוא 45 קילוגרמים לאדם. זאת לעומת 70-110 קילוגרמים לאדם באירופה.

- שנת 2004 היתה שנת שיא בגידול וייצוא תפוחי אדמה בישראל. מגדלי תפוחי אדמה בחבל הבשור, שהוא אזור הגידול המרכזי בארץ, גידלו ושיווקו 180 אלף טון של תפוחי אדמה.

- על אף שתפוח אדמה עשיר בעמילן, ערכו האנרגטי או הקלורי, כשהוא מבושל או אפוי, נמוך בהרבה מזה של אורז מבושל או של לחם. ב-100 גרם תפוח אדמה מבושל (ללא קליפה) יש 81 קלוריות בממוצע. בצ'יפס באותה כמות, לעומת זאת, יש כמות קלוריות הגדולה כמעט פי שבעה (כ-544 קלוריות בממוצע).

- תפוחי אדמה ידועים בכך שהם טובים למערכת העיכול, ויש אף הנוהגים להשתמש בהם (באופן חיצוני) במקרים של כוויות וכאבי שרירים.

- תפוח אדמה כונה בעבר ברוסיה בשם "תפוח השטן", בגלל אגדות שהיו מבוססות על כך שהגיע ממעמקי האדמה.

תמונה של בול עליו מצוייר פינגווין בקיום אדומים

(בספר תמונה:) בול של קבוצת האיים טריסטאן דה-קונה (מושבה של בריטניה באוקיינוס האטלנטי, מדרום לאפריקה) מתחילת המאה ה-20, ששוויו הרשום - ארבעה תפוחי אדמה...

*190*

מונחון

הנדסו - שינו באופן ביולוגי את התכונות הגנטיות (במקרה זה: את התכונות הגנטיות של תפוח אדמה, כך שנוצרו תפוחי אדמה מהונדסים).

חבל הבשור - אזור בדרום-ישראל שנמצא ממזרח לחלקה הדרומי של רצועת עזה.

טרשת - מחלה שבה נוצרת שכבה של חומר שסותם את העורקים.

מרבצים (מרבצי סידן) - שכבה באדמה שבה קיימים מחצבים שונים.

משקאות כוהליים - משקאות שיש בהם אלכוהול.

נוגדנים - חומרים שנוגדים (כלומר, סותרים) את פעולתם של חיידקים ונגיפים קטלניים.

תזונה - תורת המזון, כל מה שקשור באוכל ובאכילה.

ציור של איסוף תפוחי אדמה כמו שצייר אותו וינסט ון גוך בשנת 1885

(בספר תמונה:) איסוף תפוחי אדמה, וינסנט ון גוך 1885

*191*

שיחת פתיחה אחרי הקריאה

קראתם כתבה על תפוחי אדמה המוכרים לכולנו.

- ספרו מהם הדברים החדשים שלמדתם על תפוחי אדמה מן הכתבה.

- מה, מבין כל העובדות החדשות שלמדתם על תפוחי אדמה, הפתיע אתכם במיוחד?

- כיצד מברכים? קראו מתוך מסכת ברכות פרק ו':

כיצד מברכין על הפירות?

על פירות האילן אומר "בורא פרי העץ",

חוץ מן היין;

שעל היין אומר "בורא פרי הגפן".

ועל פירות הארץ אומר "בורא פרי האדמה",

חוץ מן הפת;

שעל הפת הוא אומר "המוציא לחם מן הארץ".

ועל הירקות אומר "בורא פרי האדמה".

- אם כן, איזו ברכה מברכים על תפוחי האדמה?

קוראים בקריאה סוקרת

1. קראו את הפרסום המקדים המופיע בשורות הראשונות, עוד לפני כותרת הכתבה.

הפרסום המקדים אמור לעורר את הסקרנות והחשק לקרוא את הכתבה: "תפוח אדמה הוא צמח ממשפחת הסולניים שפקעותיו משמשות למאכל. הגידול השני בחשיבותו התזונתית אחרי הדגנים. לתפוח אדמה אין כל קשר בוטני לתפוח אדמה מתוק, המכונה גם 'בטטה'".

כתבו מה דעתכם על הפרסום המקדים. האם הוא מעניין ומעורר חשק לקרוא את הכתבה?

אם כן - הסבירו מה מושך בו, אם לאו - הסבירו מדוע אינו מושך לקריאה.

- קראו רק את הפתיח ואת כותרות המשנה.

- העתיקו את כותרות המשנה, ומספרו אותן.

דוגמה: פתיח: רגע לפני שמכניסים תפוח אדמה למדורת ל"ג בעומר

דוגמה: כותרת 1: תפוח אדמה - כרטיס ביקור

כותרת 2: --

תת כותרת: --

תת כותרת: --

כותרת 3: --

כותרת 4: --

כותרת 5: --

- כתבו לפחות שלוש עובדות שאפשר ללמוד מכותרות המשנה, עוד לפני שקוראים בעיון את כל הכתבה. ציינו אילו עובדות הפתיעו אתכם יותר מכול.

*192*

תפוח אדמה - כרטיס ביקור

2. קראו בעיון את הכתוב מתחת לכותרת הראשונה - 'תפוח אדמה - כרטיס ביקור'.

- העתיקו את הכרטיס שלפניכם, ומלאו את הפרטים החסרים:

שם מדעי: --

שם משפחה: --

ארץ המוצא: --

הגיע לאירופה ב: --

עלה לארץ-ישראל ב: --

מספר הזנים: --

משמש ל: --

- קראו את הקטע הנמצא תחת תת-הכותרת - תפוחי אדמה כחומר גלם לייצור פצצות וודקה, וכתבו מהי תרומתו למדע של ד"ר חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, וכיצד תפוחי אדמה קשורים לכך?

3. קראו בעיון את מה שנכתב תחת הכותרת השנייה, הכותרת השלישית והכותרת הרביעית, והשלימו את ציר הזמן.

העתיקו את ציר הזמן למחברת, וכתבו מה קרה בתולדות תפוחי האדמה בכל מאה שעל ציר הזמן:

מאה 16 --, מאה 17 --, מאה 18 --, מאה 19 --, מאה 20 --

- הכתבה כוללת עובדות היסטוריות ועובדות מדעיות.

ציינו שתי דוגמאות לעובדה היסטורית ושתי דוגמאות לעובדה מדעית.

*193*

4. קראו את הכתוב תחת תת-הכותרת - 'תפוח אדמה חשמלי'.

לפניכם טקסט מפעיל - הסבירו והדגימו לפי מה ניתן להבחין מיד שזהו טקסט מפעיל.

שימו לב למבנה, לסגנון ולפעלים שבקטע.

מר תפוח אדמה משתעשע במדע

תפוח אדמה חשמלי

קשה להאמין שתפוח האדמה הוותיק יכול עוד לחדש לכם משהו, אך הקשיבו היטב - האם תיארתם לעצמכם אי-פעם שבניסוי מדעי פשוט ניתן יהיה להפיק זרם חשמלי נמוך באמצעות תפוח אדמה ושני חוטים? כך עושים זאת:

א. נעצו בתפוח אדמה חוט תיל נחושת וחוט תיל אבץ באורך עשרה סנטימטרים.

ב. המתינו מעט, עד שעסיס תפוח האדמה יתחיל להשפיע על חוטי המתכת.

ג. כעבור זמן מה, אם תקרבו אל החוטים אוזנייה, תוכלו לשמוע בבירור קולות רשרוש! רשרוש זה נגרם על ידי זרם חשמלי חלש, המכונה זרם גאלוואני, על שם הרופא האיטלקי גאלוואני, שערך ניסוי דומה בשנת 1789 וגילה לראשונה כי עסיס תפוח האדמה משפיע, באמצעות תהליך כימי, על שתי המתכות הללו, ובדומה לסוללה של פנס כיס, נוצר ביניהם זרם חשמלי נמוך! למעשה, אתם יכולים לחבר את הקצוות החופשיים של חוטי המתכת, הנעוצים בתפוח האדמה, לנורה של פנס או לשעון דיגיטלי שהוצאתם ממנו את הסוללה, ולהפעיל אותם להנאתכם.

לשון הכתבה

5. בכתבה שקראתם מופיעות הרבה מאוד עובדות היסטוריות ומדעיות, ובכל זאת אין זה טקסט מספר לימוד אלא כתבה בעיתון.

- קראו בעיון את הכתבה כולה.

שימו לב למבנה, לסגנון ולאופן הפנייה אל הקוראים. צטטו מן הכתבה שניים-שלושה משפטים שמתאימים לכתבה בעיתון, אך לא יופיעו בספר לימוד.

- כתבו מהו תפקידם של המשפטים שציטטתם מן הכתבה.

*194*

לדעתי

6. קראתם על כמה שימושים מדעיים בתפוחי אדמה.

כתבו מהי, לדעתכם, התרומה החשובה ביותר של תפוחי האדמה לאדם.

חוזרים למבדק העצמי

7. עתה, אחרי שקראתם את הכתבה בעיון ענו בכתב על שתי שאלות מתוך 'שאלון מבדק עצמי' המופיע לפני הכתבה.

ציור של נשים אוספות תפוחי אדמה בשדה

(בספר תמונה:) אוספות תפוחי האדמה, ארנסט היגינס ריג, סוף המאה ה-19.

לשון

שורשים ומשפחות מילים

8. אחת הכותרות בכתבה היא: תפוח אדמה יציל את העולם. סמנו שלוש מילים נוספות מאותו השורש (נ.צ.ל) מתוך הרשימה:

מאגר מילים: הצלה, מצילתיים, להציל, מציל, יצלצל

*195*

9. "גידלו תפוח אדמה, ובסיוע הנדסה גנטית גרמו לו לייצר את חלבון פני השטח של הווירוס.

השלימו את המשפטים הבאים על ידי הוספת מילים מהשורש, ג.ד.ל ו-י.צ.ר מתוך מאגר המילים:

- הילדים בנו -- מקוביות.

- במפעל זה -- משקאות קלים.

- הכנו קערה -- של צ'יפס לכבוד המסיבה.

- בחנות יש מבחר של -- וקשה לבחור ביניהם.

10. השלימו את הקטע הבא בעזרת מילים מהשורש ש.ת.ל, היעזרו במאגר המילים:

מאגר מילים: שתילים, משתלה, לשתול, שתלנו

החלטנו לחדש את הגינה ו-- כמה צמחים חדשים. לכן הלכנו ל-- וקנינו -- של פרחים מסוגים שונים. -- אותם בגינה ועכשיו היא יפה ופורחת.

קבוצת מילים שיש להן אותיות יסוד משותפות נקראת משפחת מילים. כשם שיש דמיון בין בני משפחה, כך יש 'קווי דמיון' בין המילים.

קווי הדמיון הם האותיות המשותפות לכולם, בדרך כלל אלה שלוש אותיות יסוד, שנקראות אותיות שורש. לרוב הפעלים בעברית יש שורשים בני שלוש אותיות. לדוגמה: כתב, כתיבה, מכתב.

יש גם עלים בעלי ארבע אותיות שורש. לדוגמה: פרסם, פרסום, מפורסם.

מידע נוסף:

למעוניינים, מידע נוסף ומעניין על תפוחי אדמה נמצא בקישור:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3493435,00.html

כתבו וספרו על לפחות עובדה חדשה אחת נוספת שקראתם בקישור הנ"ל, ואשר איננה מופיעה בכתבה.

רוצים לדעת עוד פרטים על הרעב הגדול באירלנד בין השנים 1846-1949, שנגרם בשל מחלת הכימשון בתפוחי האדמה?

היכנסו לאתר - www.google.co.il, וכתבו את ביטוי החיפוש: רעב באירלנד.

*196*

אם אשכחך, ירושלים

*196*

ירושלים, עירו של דוד המלך, נוסדה לפני יותר מ-3,000 שנים. היא הייתה המרכז של חיי העם בימי קדם, ואליה התגעגעו יהודים במשך כל שנות הגלות. שלמה המלך, בנו של דוד, בנה בה את בית המקדש הראשון. בשנת 586 לפני הספירה נכבשה העיר על ידי מלך בבל, נבוכדנצאר השני, שהחריב את בית המקדש והגלה את תושביה היהודים. כשבעים שנה לאחר חורבן בית המקדש הראשון שבו גולים יהודים לירושלים. העיר הפכה שוב למרכז יהודי, ונבנה בה בית המקדש השני. בשנת 63 לפני הספירה כבשו הרומאים את ירושלים, ומינו את הורדוס למלך יהודה בשנת 37 לפני הספירה. לאחר שפרץ ביהודה מרד נגד השלטון הרומאי, כבש צבא רומא עם טיטוס בראשו את העיר בשנת 69 לספירה. טיטוס וצבאו שרפו את העיר והחריבו את בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

אם-אשכחך ירושלם, תשכח ימיני. תדבק-לשוני לחכי אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם על ראש שמחתי.

הפסוקים "אם אשכחך, ירושלים" נאמרים על ידי החתן בטקס החופה, רגע לפני שבירת הכוס. מה לשבועה מרה זו ולשמחת החתונה? תבררו זאת במהלך הפעילויות הבאות.

*197*

ירושלים במזמור-קינה

1. קראו את הקינה:

פסוקים ה'-ו' בספר תהילים פרק קל"ז שייכים לאחד ממזמורי הקינה הידועים במקרא. קינה זו קשורה לאחד מרגעי השבר הגדולים בתולדות עם ישראל: חורבן בית המקדש הראשון והיציאה לגלות בבל.

לפניכם פסוקים א-ו של הקינה:

א על נהרות בבל שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון. ב על-ערבים בתוכה תלינו כינורותינו. ג כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון. ד איך נשיר את-שיר-ה' על אדמת ניכר? ה אם-אשכחך, ירושלם תשכח ימיני. ו תדבק לשוני לחיכי אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם על ראש שמחתי.

- באילו מילים נפתחת הקינה? העתיקו את הפסוק הראשון.

- הקינה נפתחת בלשון רבים. אתרו וסמנו בפסוק א' את כל הפעלים.

- באתר זמרשת תוכלו לשמוע את שירת הקינה במבחר ביצועים. אתם מוזמנים להאזין לביצוע הידוע של ותיקי להקת הגבעטרון.

מדוע ירושלים חשובה ומקודשת לעם היהודי?

2. קראו את קטע המידע:

בבית המקדש שנבנה בירושלים על ידי שלמה המלך בחר ה' לשכן את שכינתו.

יהודי מצווה לעלות לרגל לירושלים שלוש פעמים בשנה:

בחג הפסח, בחג השבועות ובחג סוכות, ככתוב בשמות כ"ג, י"ז. בנוסף יש מצווה בתפילה להפנות את הפנים לכיוון ירושלים (ובירושלים עצמה - לכיוון הר הבית), על פי הנאמר בתפילת שלמה: "כי יצא עמך למלחמה על אויביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך" (דברי הימים ב', ו', ל"ד).

את ירושלים מזכירים שלוש פעמים ביום - בתפילת שמונה-עשרה ובברכת המזון.

- כתבו ארבע פעולות שעושה יהודי, אשר מבטאת את החשיבות של ירושלים.

*198*

3. מצוות הזיכרון

מצוות הזיכרון היא מיסודות היהדות. שתי מילים מן השורש ז.כ.ר מופיעות בפסוקים שקראתם (פסוקים א'-ו' בתהילים, פרק קל"ז).

מצאו וסמנו את המילה שבפסוק א'. השלימו:

בלשון שירת המקרא, המילה -- שווה ל'אזכור אותך'.

את מי מתחייב החתן לזכור? --

תקנות לזכר החורבן - לאחר חורבן ירושלים ושריפת בית המקדש תיקנו חכמי ישראל תקנה וקבעו שייעשה זכר לחורבן.

עד היום, בעת שמחה ובעת אבל, לא שוכחים את ירושלים. זאת הסיבה לשבירת הכוס בחופה, שהיא עת שמחה. כמו כן, נוהגים לשבור צלחת בטקס האירוסין, ובבית חדש משאירים חלק קטן ללא טיח על אחד מקירות הבית, כזכר לחורבן.

לשון שירת המקרא נבדלת מלשון סיפורי המקרא. הסגנון שלה ייחודי ויש לה אוצר מילים, תחביר (מבנה המשפט) והטיות לשון המיוחדים לה.

מצאו וסמנו את המילה שבפסוק ו'.

בלשון שירת המקרא, המילה -- שווה ל'כאשר חשבנו וזכרנו'.

על מי חשבו ואת מי זכרו הגולים מארצם?

4. בפסוקים ה'-ו' עוברים המקוננים האבלים מדיבור בלשון רבים לשבועה אישית בלשון יחיד.

שוחחו ואחר כך ענו בכתב:

החתן נשבע בשלושה מאברי גופו.

- באיזו מידיו הוא נשבע?

מה יקרה ליד אם יפר את שבועתו, ואיך זה ישפיע עליו?

מדוע דווקא יד זו ולא היד השנייה?

- מהם שני אברי הגוף האחרים שבהם הוא נשבע?

- מה יקרה להם אם יפר את השבועה, ואיך זה ישפיע עליו?

- תוכן השבועה מבטא בעוצמה את... מה, לדעתכם, הוא נועד לבטא?

*199*

החייב מתחייב גם לכלה וגם ל...

5. יש מספר אופנים המיוחדים לניסוח שבועה במקרא: אחד מהם הוא בצורה של משפט תנאי: אם... (אז)...

מה מתחייב החתן לעשות?

שבועה הנפתחת במילה אם מציינת התחייבות לא לעשות דבר מסוים.

שבועה הנפתחת במילים אם לא מציינת התחייבות לעשות דבר מסוים.

עם ישראל כבר חזר מן הגלות, וירושלים הבירה שוב שוקקת חיים.

מדוע, לדעתכם, ממשיכה שבועה זו להיות חלק בלתי-נפרד וחשוב בטקס החתונה?

החזן נפתלי הרשטיק ובנו נתנאל שרים יחדיו את "אם אשכחך...".

אתם מוזמנים לצפות בהם בסרטון וידאו קצר באתר זמרשת. מגיעים לסרטון דרך התפריט: השירים > חיפוש לפי א-ב > אם אשכחך (ביצוע מספר 202 באות א')

*200*

הכנסת קבעה את התאריך כ"ח באייר כיום ירושלים - יום שנועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות

ירושלים

*200*

עלון מידע למטיילים

מפה עם תמונות של מקומות חשובים בתוך ירושלים

מפה עם תמונות של מקומות חשובים בתוך ירושלים חלק ב

(בספר מפה ותמונות על גבי שני עמודים, היעזרו במנחה)

1. הכותל המערבי

2. מנהרות הכותל

3. משכן הכנסת

4. בית המשפט העליון

5. הר הזיתים

6. הר הרצל

7. נקבת השילוח

8. גבעת התחמושת

9. שער האריות

10. שער ציון

11. השער החדש

12. ימין משה

13. הרובע היהודי

14. מעלית הזמן

15. דגם הולילנד

16. גן החיות התנ"כי

17. גן הפעמון

כשאומרים "ארץ ישראל" על מה אתם חושבים?

ארץ ישראל שלי מתחילה בכותל המערבי, כותל הדמעות שאותו בנו עניי ישראל. תמיד כשאני עומדת ליד האבנים הקדושות, אני רואה מולי את שרשרת הדורות, מאז בית המקדש השני, דרך הצנחנים שהגיעו אליו במלחמת ששת הימים, ועד לאנשים שבאים להתפלל מולו בימינו, להטמין פתקים בסדקים ולבקש רחמים. לכאורה, קיר של אבנים, אבל כמו שאמר המשורר (יוסי גמזו בשירו "הכותל"): "יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם"...

מתוך: מקור לילדים, אייר, תשס"ה

*201*

מתי בפעם האחרונה טיילתם בירושלים? מזמן? לאחרונה? כך או כך - מדריך אתרים זה מזמין אתכם לעלות לירושלים וליהנות מנפלאותיה.

*202*

ראיתם בעמודים הקודמים תצלומים של אתרים שונים בירושלים וסימון של מיקומם בעיר. לפניכם מידע נוסף, מן העלון למטייל, על האתרים שבתצלומים.

1. הכותל המערבי

(סיור עצמאי)

מיקום: העיר העתיקה, הרובע היהודי.

פתוח: תמיד. כל שעה בשעות היממה.

מחיר: ללא תשלום.

בזמן שבית המקדש היה קיים היו עולים בהם לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. הכותל המערבי הוא שריד מן החומה המערבית אשר הקיפה את הר הבית בתקופת הבית השני. חומה זו הייתה סמוכה אל קודש הקודשים בבית המקדש. לאחר החורבן נאסר על היהודים להגיע אל שטח בית המקדש שחרב, ומאז ולכל אורך הדורות הפך הכותל המערבי למקום של געגוע ותפילה. כיום מהווה רחבת הכותל מעין בית כנסת פתוח תחת כיפת השמים, שאליו עולים לרגל במשך כל השנה.

2. מנהרות הכותל

(סיור מודרך)

מיקום: הכניסה ליד תחנת המשטרה, מול הכותל המערבי, ברובע היהודי.

פתוח: כל ימות השבוע למעט שבת וימי חג ומועד. אפשר לבקר באתר רק במסגרת סיור מודרך ובהזמנה מראש.

מחיר: הכניסה בתשלום.

מנהרות הכותל המערבי משתרעות מתחת לקרקע, לאורך שורות אבני הכותל המערבי. המנהרות חושפות ומספרות את סיפורה רב התהפוכות של ירושלים לתקופותיה השונות. משך הסיור בהן כשעה ורבע.

3. משכן הכנסת

(סיור מודרך)

מיקום: קריית בן-גוריון (קריית הממשלה), גבעת רם.

פתוח: בתיאום מראש - לקבוצות מעל 10 אנשים. הסיורים נערכים בימים א' ו-ה' בין השעות 08:30-14:30. ניתן להקשיב לדיונים במליאה בימים ב' ו-ג' משעה 16:00, וביום ד' משעה 11:00.

הכנסת - מעוז הדמוקרטיה, היא הרשות המחוקקת במדינת ישראל. במשכן הכנסת מתקיימות ישיבות ועדות הכנסת למיניהן, ונערכים בו דיוני המליאה של כלל חברי הכנסת, 120 במספרם.

משכן הכנסת הוא מקום מושבה של כנסת ישראל. מסלול הסיור במשכן הכנסת כולל 25 תחנות, ביניהן טרקלין שאגאל המשמש לקבלות פנים ממלכתיות ואולם המליאה.

4. בית המשפט העליון

(סיור עצמאי או סיור מודרך)

מיקום: רח' שערי משפט, קריית בן-גוריון (קריית הממשלה), גבעת רם.

פתוח: אפשר לקיים סיור עצמאי בימים א'-ה', בין השעות 08:30-14:30. בשעה 11:00 ניתן להצטרף לסיור מודרך.

מחיר: ללא תשלום.

בית המשפט העליון הוא חלק מהרשות השופטת של מדינת ישראל. ניתן לערער בו על החלטות ופסקי דין שניתנו בבית משפט מחוזי, שהוא השני בדרגתו במערכת בתי המשפט בארץ. כמו כן, בית המשפט העליון משמש בית דין גבוה לצדק, שבו ניתנת האפשרות לכל אדם לתבוע את המדינה או את מוסדותיה, אם, לטענתו, הם גרמו לו עוול.

הוא שוכן במבנה מיוחד ומרשים, שנחנך בשנת 1992. כבר בכניסה הראשית ניתן מידע על מבנה המתחם ועל השיקולים שהנחו את האדריכלים. מבית המשפט העליון אפשר להמשיך ברגל למשכן הכנסת דרך גן הוורדים ופסל המנורה.

5. הר הזיתים

תצפית מן הפסגה (סיור עצמאי)

מיקום: ממזרח לעיר.

פתוח: תמיד.

מחיר: ללא תשלום.

הר הזיתים נמצא ממזרח לירושלים. מפסגתו נשקפת ירושלים סביב-סביב במלוא יופייה ואתריה הרבים. במורדות ההר עצמו נראים יד אבשלום, מבחר כנסיות ובית הקברות היהודי, ובו קברים מתקופת הבית הראשון ועד לימינו. מומלץ להגיע לתצפית בשעות הבוקר, כשירושלים זוהרת בצבעי זהב קסומים.

הר הזיתים נקרא גם הר המשחה, זאת בשל משחת הקודש שהכינו מן הזיתים שצמחו במורדותיו. המשחה שימשה לעבודת המקדש. הר הזיתים קדוש לבני שלוש הדתות.

*203*

6. הר הרצל

(סיור עצמאי)

מיקום: יער ירושלים, בין שכונות עין כרם, בית הכרם ובית וגן.

פתוח: יש לברר את שעות הפעילות של אתר "יד ושם".

מחיר: הכניסה ל"יד ושם" בתשלום.

נקרא על שם בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה. ההר נמצא במערב העיר החדשה.

הוא מכונה גם הר הזיכרון ונחלק לשלושה אתרים לאומיים: אתר "יד ושם" - מנציח את השואה. חלקת גדולי האומה - משמשת לקבורת גדולי המנהיגים של המדינה, ובראשם הרצל. בית הקברות הצבאי לחללי מערכות ישראל. ברחבה שלפני קבר הרצל נערך מדי שנה טקס הדלקת המשואות לסיום אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ולתחילתן של חגיגות יום העצמאות.

7. נקבת השילוח

(סיור מודרך)

מיקום: גן לאומי עיר דוד, ירושלים.

פתוח: הכניסה לנקבה דרך מרכז המבקרים של עיר דוד. הכניסה מותרת לילדים מגיל חמש ומעלה.

מחיר: הכניסה בתשלום.

נקבת השילוח, המכונה גם נקבת חזקיהו, מזמינה את המבקרים בה לטיול קריר ורטוב בנקבה עתיקה שנחצבה בימי הבית הראשון. אורך הנקבה 533 מטר. היא נבנתה בתקופתו של המלך חזקיהו, ונועדה להבטיח את המשך אספקת המים לירושלים לקראת המצור הצפוי עליה מצד מלך אשור. בניית הנקבה אפשרה להטות את מי מעיין הגיחון, הנובע מחוץ לחומות עיר דוד, אל ברכת אגירה מוגנת בתחום החומות.

8. גבעת התחמושת

(סיור עצמאי או מודרך)

מיקום: רח' שרגאי 5, שדרות לוי אשכול.

פתוח: בימים א'-ו'. יש לברר את שעות הפעילות.

מחיר: הכניסה בתשלום.

גבעת התחמושת הייתה מוצב ירדני מבוצר, שנכבש במלחמת ששת הימים (1967) לאחר קרב לילי מר. לאחר המלחמה הפך המקום לאתר הנצחה ממלכתי לציון שחרורה ואיחודה של ירושלים. באתר ניטעו 182 עצי זית לזכר כל הנופלים במערכה על ירושלים. שמותיהם חקוקים לעד על קיר מיוחד במוזיאון שהוקם במקום. במוזיאון שישה אולמות תצוגה, כולם בצורת קשת - צורה המסמלת את מבנה הבונקרים במוצב הירדני.

"ירדנו אל התעלות

אל הכוכים והמסילות

ואל המוות במחילות

של גבעת התחמושת"

בית מתוך השיר: "גבעת התחמושת"

מאת: יורם טהרלב

לחן: יאיר רוזנבלום

שמונה שערים פתוחים נמצאים בחומות המקיפות את העיר העתיקה, ודרכם ניתן להיכנס לסיור מרתק ברובעיה.

9. שער האריות

(סיור עצמאי)

מיקום: בחומה הצפון-מזרחית של העיר העתיקה - הרובע המוסלמי.

פתוח: תמיד.

מחיר: הכניסה חופשית.

דרך שער זה פרצו חיילי הצנחנים לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים, וממנו שעטו בהתרגשות לעבר הכותל המערבי. השער מעוטר בשני זוגות של אריות אבן החקוקים בפתחו - זוג בכל צד, והם שנתנו לו את שמו.

השער נבנה בשנת 1539. משמותיו הנוספים: שער השבטים, שער מרים ושער יהושפט.

10. שער ציון

(סיור עצמאי)

מיקום: בחומה הדרומית, בקצה הרובע הארמני וסמוך לרובע היהודי.

פתוח: תמיד

מחיר: הכניסה חופשית

משער זה יוצאים מן הרובע היהודי להר ציון. השער נבנה בשנת 1540. בערבית נקרא השער "באב אל נאבי דאוד", בשל קרבתו לקבר דוד המלך, שבהר ציון. אבני החומה סביב לשער זה מנוקבות בחורי כדורים, המהווים עדות ותזכורת לקרבות העזים שהתחוללו במקום במערכה על ירושלים בזמן מלחמת השחרור.

11. השער החדש

(סיור עצמאי)

מיקום: בחומה הצפון-מערבית של העיר העתיקה, הרובע הנוצרי.

פתוח: תמיד

מחיר: הכניסה חופשית

שער זה הוא החדש מבין שערי העיר העתיקה, ומכאן שמו. הוא נבנה בשנת 1889 כדי להקל את הקשר בין הרובע הנוצרי לבין המנזרים והכנסיות, הנמצאים באזור זה משני צדי החומה.

*204*

12. ימין משה

(סיור עצמאי)

מיקום: ממערב לעיר העתיקה, צפונית למשכנות שאננים.

פתוח: תמיד.

מחיר: הכניסה חופשית.

"משכנות שאננים" הייתה השכונה היהודית הראשונה שהוקמה, בשנת 1860, במסגרת היציאה מן החומות. שכונת "ימין משה" היא מן הוותיקות שבשכונות העיר החדשה. היא נקראת על שם הנדבן ואוהב ישראל, משה מונטיפיורי. השכונה הוקמה בשנת 1894 במסגרת "היציאה מן החומות" (שם מיזם הפיתוח שעודד את יהודי היישוב הישן להרחיב את אזורי המחיה שלהם גם אל מחוץ לחומות העיר העתיקה), צמוד לשכונת "משכנות שאננים". בזמן מלחמת השחרור הפכה השכונה לעמדת לחימה קדמית ותושביה עזבו. בשנת 1949 אוכלסה "ימין משה" מחדש, בעיקר על ידי עולים חדשים מטורקיה ומכורדיסטן. לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על שיקום ופיתוח האזור שממול לחומות העיר העתיקה. בעקבות החלטה זו נאלצו תושבי "ימין משה" להתפנות נגד רצונם ולמרות התנגדותם. בתיהם נמכרו לאמנים ולאנשי רוח, שהקפידו בזמן שיפוץ הבתים על שמירת אופייה וסגנונה המיוחדים של השכונה.

13. הרובע היהודי

(סיור עצמאי)

מיקום: העיר העתיקה.

פתוח: יש לברר את שעות הפעילות של האתרים ההיסטוריים ברובע.

תשלום: הכניסה לאתרים ההיסטוריים בתשלום.

הרובע היהודי נמצא בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה. ראשיתו בימי הבית הראשון, במאה השמינית לפני הספירה. תולדותיו של הרובע היהודי משקפות את תהפוכות הארץ, שראתה גלי כיבושים, חורבן, שיבה ובנייה מחדש. בני היישוב היהודי הישן בירושלים התרכזו וחיו ברובע היהודי עד מלחמת העצמאות, שכונותיו שקקו בתי כנסת ומוסדות יהודיים. בזמן מלחמת השחרור נכבש הרובע בידי הירדנים ונהרס כמעט עד היסוד. אחרי מלחמת ששת הימים שופץ הרובע היהודי, וכיום שוב גרים בו יהודים. ברובע זה כמה אתרים היסטוריים הממחישים את תולדותיו, ביניהם "הבית השרוף" - בית משפחת קתרוס, שחיה בבית זה בימי נפילת הבית השני, ומוזיאון "יום אחד אחרון" - המתעד בתצלומים את יום נפילתו של הרובע במלחמת השחרור.

14. מעלית הזמן

(סיור מודרך)

מיקום: רח' הלל 37 (בית אגרון, ליד המדרחוב בנחלת שבעה).

פתוח: כל השבוע. יש לברר את שעות הפעילות

מחיר: הכניסה בתשלום

מיצג חווייתי רב-חושי הסוקר את 3,000 שנות ההיסטוריה של ירושלים בשיטות של הדמיה חיה. למבקר במיצג צפוי מסע מרתק בזמן באמצעות מיטב חידושי הטכנולוגיה: מושבים הנעים על שישה צירי תנועה, מסכי ענק ושלל פעלולים אור-קוליים. כל מיצג נמשך 40 דקות ומוצג בשש שפות.

15. דגם הולילנד

(סיור עצמאי)

מיקום: רח' רופין 11 (הכניסה דרך שער מוזיאון ישראל).

פתוח: כל ימות השבוע. יש לברר את שעות הפעילות.

מחיר: הכניסה בתשלום.

במתחם מוזיאון ישראל נמצא דגם גדול ומרשים המשחזר את מראה ירושלים בשיא גודלה ותפארתה - בשנת 66 לספירה, סוף תקופת בית שני, ערב המרד הגדול והמצור הרומאי עליה. גולת הכותרת של הדגם הוא שחזור מתחם בית המקדש. כל 2 ס"מ מייצגים מטר אחד במציאות. הדגם עשוי מאבן ירושלמית, מעץ, מנחושת ומברזל - אותם חומרים ממש שמהם נבנתה העיר באותה התקופה. הדגם נבנה על ידי הארכיאולוג מיכאל אבי יונה, מגדולי חוקרי ירושלים. הדגם עודכן על פי אחרוני ממצאי המחקר והחפירות הארכיאולוגיות, בזמן שהועבר למשכנו הנוכחי במוזיאון ישראל.

הדגם הוצב בעבר בחצר מלון "הולילנד" (holy land - ארץ הקודש, באנגלית). בשנת 2006 הועבר הדגם למתחם מוזיאון ישראל.

*205*

16. גן החיות התנ"כי

(סיור עצמאי)

מיקום: דרך אהרון שולוב, פארק מנחת, ירושלים. ראו מפה.

פתוח: כל השנה, כל יום. יש לברר את שעות הפעילות. הכניסה לגן החיות עד כשעה לפני סגירת הגן.

מחיר: הכניסה בתשלום.

גן החיות התנ"כי (ע"ש משפחת טיש) משתרע על שטח יפהפה ורחב ידיים, ואוסף החיות בו מגוון ביותר. בגן נמצאות חיות מכל העולם, אך הדגש בו הוא על בעלי-החיים המוזכרים במקרא ועל בעלי-החיים של ארץ-ישראל כיום. דגש נוסף ניתן בגן לשימור בעלי-חיים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה.

17. גן הפעמון

(סיור עצמאי)

מיקום: מרכז העיר, סמוך לצומת הרחובות קרן היסוד והמלך דוד וסמוך לשכונת משכנות שאננים.

פתוח: תמיד.

מחיר: הכניסה לגן ללא תשלום. הצגות התיאטרון י בתשלום.

גן הפעמון, ובשמו המלא - גן פעמון הדרור, הוא השני בגודלו בין גני העיר. בשנת 1976 - לכבוד חגיגות ה-200 לעצמאות ארצות-הברית, הוצב במרכז הגן פעמון עתיק, שהוא העתק של פעמון החירות של ארצות-הברית. הגן עשיר בצמחייה ובדשא, יש בו מתקני משחקים וספורט, כולל מגרשי כדורסל וקטרגל, מתקני טניס שולחן, מגרש החלקה על גלגיליות ועוד. בתחום הגן מצוי גם תיאטרון הקרון - זהו תיאטרון לילדים המציג תיאטרון בובות ותיאטרון סיפור.

עיר בירה

ירושלים היא עיר הבירה של מדינת ישראל. העיר הראשית והחשובה במדינה שבה מצויים מושב השלטון, המוסדות המרכזיים ועוד.

מי ברכב

*205*

כתב: רפאל ספורטה

לחן: עמנואל מירן

מי ברכב, מי ברגל,

מי יצעד בסך?

מי בראש יישא הדגל,

ובתוף מי יך?

הך בתוף, במצילתיים,

בשליש, בצלצל!

נעלה נא לירושלים,

שם נחולה (נרקוד, נחולל) כל הליל.

*206*

שיחת פתיחה

- לאילו מביניכם שאינם תושבי ירושלים: מתי ביקרתם בירושלים? מה עשיתם בירושלים? היכן לנתם?

- חזרו וקראו את אמרת חכמינו בעמוד 205 (אבות דרבי נתן).

באמרה זו מתייחסים אבותינו לשלושת הרגלים - בשלושת המועדים שבהם עלה כלל העם בהמוניו לירושלים.

- איזה רעיון עולה ומשתמע מהאמרה?

- מה לדעתכם, ניתן להבין על מצב הרוח של הדוברים באמרה?

אתרים שמעניינים אותי

1. אתם רוצים לטייל בירושלים ועליכם להחליט היכן תבקרו. לפניכם שתי אפשרויות לבחירה:

- לקרוא מידע מתוך העלון למטיילים כדי להחליט באילו אתרים אתם רוצים לבקר.

- לקרוא מידע מתוך העלון למטיילים, ובכך להרחיב את הידע שלכם על אתרים שמוכרים לכם כבר.

- כתבו על שלושה אתרים שבהם בחרתם לטייל.

הסבירו מדוע בחרתם בהם.

איזה מידע חדש למדתם עליהם מן העלון למטיילים בירושלים?

מידע תיאורי ומידע שימושי

2. ההסבר המילולי על כל אתר ואתר מכיל שני סוגי מידע: מידע תיאורי ומידע שימושי. דוגמה:

מידע שימושי:

11. השער החדש

(סיור עצמאי)

מיקום: בחומה הצפון-מערבית של העיר העתיקה, הרובע הנוצרי.

פתוח: תמיד

מחיר: הכניסה חופשית

מידע תיאורי:

שער זה הוא החדש מבין שערי העיר העתיקה, ומכאן שמו. הוא נבנה בשנת 1889 כדי להקל את הקשר בין הרובע הנוצרי לבין המנזרים והכנסיות, הנמצאים באזור זה משני צדי החומה.

- כמה מבין שאלות הפעילות הראשונה מתייחסות למידע שימושי?

- חברו והוסיפו שאלה חדשה המתייחסת למידע שימושי.

- חברו עוד שאלה המתייחסת למידע תיאורי.

- תנו לחבר/ה לענות על שתי השאלות שחיברתם, ובדקו האם ענו נכונה.

*207*

3. ייתכן שכבר ביקרתם באחד או יותר מאתרי המדריך. אם כן - ציינו את שמו / שמם.

- כל אחד מאתרי המדריך מלווה בתיאור "חסכני" המציג אותו בקצרה. לצורך כתיבת דף מידע על אחד האתרים -

- בחרו אחד מבין 17 האתרים שהייתם רוצים לדעת עליו יותר.

- ערכו תחקיר: גשו לספרייה וחפשו מידע נוסף על האתר שבחרתם.

- פרטו את ממצאי התחקיר בדף מידע על האתר. צרפו תמונות (ואפשר גם מפה).

המלצה לכתיבת דף מידע:

העזרו בפרטים הבאים:

מיקום מדויק של האתר

תיאור האתר (מראהו, ייחודו)

הערות חשובות למטיילים:

- לבוש מומלץ

- זמני הגעה מומלצים

- התקופה בשנה המתאימה לסיור

- נקודת מפגש

- תמונות מזמינות

מתכננים טיול בירושלים

בפעילות זו אתם מתבקשים לתכנן סיור בן יום לירושלים שיתאים במיוחד למטיילים מסוימים.

4.

- קודם כול, הגדירו מראש מיהי הדמות המטיילת שלכם. עשו זאת באמצעות מענה על השאלות:

מהו גילה?

האם הוא / היא ישראלי/ת או תייר / תיירת מחוץ לארץ?

האם יש לו / לה ידע כלשהו על ההיסטוריה של ירושלים?

האם הוא / היא בכושר טוב?

במה הוא / היא מתעניינים? בארכאולוגיה או דווקא בירושלים המודרנית?

- כעת חברו סיור מתאים למטייל/ת "שלכם".

זכרו: אתם רוצים שהסיור הזה יתאים להם במיוחד, כך שישאיר עליהם רושם וייתן להם טעם של עוד... לכן -

מבין 17 האתרים, בחרו את אלה המתאימים ביותר למטיילים שהמצאתם. אל תשכחו שמדובר בסיור בן יום אחד בלבד.

פרטו בכתב את מסלול הטיול בצורת דף תוכנית: פרטו בו את סדר היום, את שעות הביקור ואת האתרים שבחרתם.

*208*

ביום ירושלים (כ"ח באייר) מציינים במדינת ישראל את שחרורה של העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, ובתוכה הר הבית והכותל המערבי

ירושלים במקורות

*208*

"לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

(סיום ההגדה של פסח וסיום תפילת הנעילה ביום הכיפורים)

"ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכ"ב, ג')

"אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני: תידבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי: אם-לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי" (תהילים קל"ז, ה'-ו')

"ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימינו" (מתוך ברכת המזון)

"כי מציון תצא תורה, ודבר-ה' מירושלם" (מיכה ד', ב')

*209*

"אין לך יופי כיופיה של ירושלים" (תלמוד בבלי, קידושין מ"ט, ע"ב; אבות דרבי נתן כ"ח)

"ירושלם הרים סביב לה וה' סביב לעמו" (תהילים קכ"ה, ב')

"על חומותייך ירושלם הפקדתי שומרים" (ישעיהו ס"ב, ו')

"שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה" (ישעיהו ס"ו, י')

"עוד ישמע... בערי יהודה ובחוצות ירושלם" (ירמיהו ל"ג, י')

"עשרה קבים של יופי ירדו לעולם - תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו" (קידושין מ"ט ע"ב)

עמדות היו רגלינו בשערייך, ירושלם: ירושלם הבנויה כעיר שחוברה-לה יחדיו: ששם עלו שבטים, שבטי-יה עדות לישראל: להודות לשם ה': כי שמה ישבו כסאות למשפט: כסאות לבית דוד: שאלו שלום ירושלם, ישליו אוהביך: יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך: למען אחי ורעי אדברה-נא שלום בך: למען בית ה' אלוקינו אבקשה טוב לך:

(תהילים קכ"ב, ג'-ט')

*210*

תמונה של מפת העולם כשירושלים נמצאת במרכז העולם כפי שראו אותה שזמנו של היינריך בונטינג בגרמניה של המאה ה-16

(בספר תמונה:) ירושלים מרכז העולם, היינריך בונטינג, גרמניה, המאה ה-16

"למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלם לא אשקוט" (ישעיהו ס"ב, א')

"מי שלא ראה ירושלים בתפארתה - לא ראה כרך נחמד מעולם" (סוכה נ"א, ע"ב)

שלוש תמונות המדמות את ירושלים ככוכב לכת נפרד משאר העולם, כפלנטה עצמאית

(בספר שלוש תמונות:) ירושלים ככוכב לכת נפרד, צלמים שונים, 2008

*211*

ביטויים הקשורים בירושלים

*211*

"ילד טוב ירושלים" (על פי כיתוב (לרוב מוזהב) שהיה מקובל בעבר על גבי כיפות ראש מסוג מסוים) - סלנג לטיפוס תמים, מהוגן, ממושמע, צייתן, הולך בתלם. כינוי של לעג למי שנשמע להוראות ולתכתיבים של הממונים עליו.

- אל תדאג! הוא לא יעשה לך צרות - הוא ילד טוב ירושלים.

כיפה שהדוגמה שלה זה הנוף של ירושלים

(בספר תמונה:) נוף ירושלים על כיפה, ישראל, 2007

"ירושלים של מטה" - כינוי לירושלים הממשית, כפי שהיא במציאות ולא כפי שהיא מצטיירת בחזון.

"ירושלים של מעלה" - כינוי אגדי לעיר המקבילה לירושלים בעולם העליון; כינוי לירושלים כפי שהיא מצטיירת בחזון, כפי שהיא צריכה להיראות ולא כפי שהיא במציאות (בניגוד ל'ירושלים של מטה').

"ירושלים של זהב" - כינוי בימי התלמוד לתכשיט של נשים, שעליו מצוירת או חקוקה ירושלים.

שמות נרדפים לירושלים

ירושלם, עיר הנצח, יפה נוף, ציון, עיר דוד, עיר יבוס, מקדש מלך, יבוס.

*212*

על המקורות

1. קראו את המקורות השונים בעמודים 208-210 שבהם נזכרת ירושלים.

- העתיקו מקור אחד מספר תהילים.

- העתיקו מקור אחד מאחד הנביאים.

- העתיקו מקור אחד מן התלמוד.

- העתיקו מקור מתקופתנו.

השתמשו במקורות המידע שהעתקתם לצורך ביצוע משימה

2. המקורות שהעתקתם במשימה 1 נוגעים בנושאים הבאים:

- המראה של העיר

- העיר כסמל לשלום

- העיר כמרכז רוחני

- העיר כמקשרת בין ה' לעם

- המצווה לשמוח בעיר

- חשיבות בנייתה ושיבה אל העיר

- היחס המיוחד של כל יהודי לעיר

איזה מקור מתאים לכל נושא?

התאימו בין המקורות ממשימה 1 לנושאים ממשימה 2.

על השמות השונים של העיר

3. קראו את השמות השונים שנתנו לעיר במשך השנים, וכתבו מה מודגש בכל אחד מהשמות.

לצורך כך היעזרו במקורות עזר חיצוניים.

*213*

"אל-אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין"

*213*

ציורי זאב רבן למגילת רות

זאב רבן - נולד בשנת 1890 בפולין. הוא החל את לימודי האמנות בעיר הולדתו, לודז', ולאחר מכן למד פיסול ועיטור אדריכלי במוסדות שונים לאמנויות בעולם. בהשפעת מנהל בצלאל, האמן בוריס שץ, עלה רבן לארץ-ישראל בשנת 1912 ושימש מורה באקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים עד לשנת 1929. בבצלאל לימד פיסול וריקוע. יצירותיו משופעות בסמלים עבריים.

תמונה של האיור לספר "חגנו" של לוין קיפניס. חבורה של ילדים מגיעה עם ביכורים לירושלים בשבועות

(בספר תמונה:) איור לספר "חגינו" של לוין קיפניס, 1928

*214*

שני איורים מתוך הסיפור של רות המואבית כפי שמסופר במגלית רות. איור ראשון רות מבטיחה ללכת חרי נעמי. איור שני ההגעה של נעמי ורות אל בית לחם אחרי שהמשפחה עזבה בשנות הרעב

(בספר שתי תמונות:)

תמונה 1 - "אל-אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין"

תמונה 2 - "ויהי כבואנה בית-לחם, ותהום כל-העיר עליהן"

בחלקה העליון של המסגרת המקיפה את התמונה מופיע הפסוק: "אל-אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין" (רות, א', ט"ז).

זהו אחד הפסוקים המפורסמים ביותר ממגילת רות, והוא מבטא את הנאמנות המוחלטת של רות לנעמי. נעמי ביקשה מרות שתשוב לארצה, מואב, ורות דבקה בה ואינה מוכנה להיפרד ממנה.

בית-לחם היא עיר מולדתה של נעמי, והיא שבה אליה לאחר עשר שנים. היא יצאה למואב עם בניה ובעלה, אלימלך, בימי רעב, ושם נישאו בניה לבנות המקום ושם גם נפטרו. נעמי מוכרת לתושבי בית-לחם כבת המעמד הגבוה, והנה היא מופיעה בעירה אבלה וענייה. בחלק העליון של המסגרת מופיע הפסוק מן המגילה: "ויהי כבואנה בית-לחם, ותהום כל-העיר עליהן" (רות א', י"ט), כלומר: בבואן אל בית-לחם הייתה העיר כתוהו ובוהו. הקהל נדהם בראותו את נעמי, ושואל בתדהמה "הזאת נעמי?" (שם שם, י"ט).

*215*

איור מתוך מגילת רוב כשבועז פוגש לראשונה את רות שמלקטת שיבולים בשדה שלו

(בספר תמונה:)

"ויאמר בעז לנערו הניצב על הקוצרים למי הנערה זאת"

בועז שואל: "למי הנערה הזאת?"

בועז, איש עשיר מבית-לחם, הוא בן-דודה של נעמי.

בועז ורות נפגשים לראשונה בשדהו של בועז בעת שליקטה שעורים, כמנהג העניים.

*216*

בעמודים הקודמים שלוש תמונות שצייר הצייר זאב רבן, אשר מתארות אירועים ממגילת רות.

בחרו תמונה אחת שמוצאת חן בעיניכם, התבוננו בה בעיון והשיבו על השאלות.

תמונה מס' 1: "אל-אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין" (רות א', ט"ז)

התבוננות בתמונה

- התבוננו בנשים. מי היא נעמי ומי היא רות? לפי מה זיהיתם כל אחת מהן?

- מדוע הנשים אינן לבושות לבוש מודרני?

- מיהי הדמות שמתרחקת מהן לכיוון העיר, שבעומק התמונה?

- מהו צבע האופק והשמים שבמרכז התמונה? איזו תחושה הוא יוצר? מדוע השמים אינם תכולים?

סמלים בתמונה

שלושת העופות המרחפים בשמים מסמלים את נשמותיהם של בני נעמי, מחלון וכליון, ושל אביהם, אלימלך, אשר מתו במואב. במסגרת, על רקע אדום, נראים כמה סמלים קטנים בצבע כסוף. אחד דמוי נבל ואחד דמוי כתר מלכות. ייתכן שהם מסמלים את מלכות בית דוד, שכידוע, מוצאה מרות המואבייה. הדמות באמצע המסגרת למטה מתאבלת על האסון שפקד את בית משפחת אלימלך, בעלה של נעמי.

התבוננות במסגרת הציור

- התבוננו בעיון בציור הקטן שבתחתית התמונה - מה עושים הצבאים או האיילות שבתמונה למטה, ומה הדבר אמור לבטא?

- מה תורם הרקע האדום?

תמונה מס' 2: נעמי ורות נכנסות לבית-לחם - "ויהי כבואנה בית-לחם, ותהום כל-העיר עליהן" (רות א', י"ט)

התבוננות בתמונה

- התבוננו בעיון בתמונה. נעמי עזבה את העיר בימי רעב. על פי אילו פריטים בציור אפשר ללמוד כי בעת שובה של נעמי העיר אינה סובלת עוד ממחסור?

- מה אופייני לעיר שנראית בתמונה? כיצד אפשר לזהות שזו עיר בארצות המזרח ולא באירופה?

- מה ממחיש את מצבן של רות ונעמי עם כניסתן לעיר?

*217*

התבוננות במסגרת הציור

- התמונה מוקפת במסגרת שבה מצוירים ענפים שאינם ירוקים ושאין עליהם עלים או פרחים. מה אמור ציור המסגרת לסמל, לדעתכם?

- בתחתית המסגרת שני טווסים רבי-יופי אך לא צבעוניים. מה הם עשויים לסמל?

תמונה מס' 3: בועז שואל: "למי הנערה הזאת?" (רות ב', ה')

התבוננות בתמונה

- מה רואים בעומק התמונה ברקע מצד ימין?

- מה מעשיהן של הנשים במרכז התמונה?

- ממה אפשר ללמוד שהתקופה היא ימי קציר החטים?

- לפי מה אפשר ללמוד שרות צנועה, ומרגישה זרה וחסרת ביטחון? שימו לב למיקומה בתמונה, להבעת פניה ולתנועת ראשה.

- שימו לב ללבושו של בועז ולהבעת פניו. על מה הם מעידים?

- כיצד לבושם של בועז, של הנער הניצב על הקוצרים ושל רות מעיד על התקופה ועל המקום שבהם מתרחש סיפור מגילת רות?

- מהו הגוון השולט במרכז התמונה, ומה הוא ממחיש?

התבוננות במסגרת הציור

- במסגרת התמונה יש שיבולים וציפורים דמויות נשרים (למעלה). מה עשויים סמלים אלה לבטא?

- בתחתית המסגרת יש בז ענק פרוש כנפיים מימין וציפור יפת-זנב משמאל. על מה הן עשויות לרמז?

- בתחתית המסגרת ישנם גדילים של השטיח. ממה עשויים גדילים אלה?

*218*

צעדים ראשונים

*218*

מאת: אמנון שמוש

אמנון שמוש (יליד 1929) הוא סופר, משורר, חקלאי, ומחנך.

נולד בחאלב שבסוריה, ועלה לארץ בשנת 1938 כשהיה בן תשע.

היה ממייסדי קיבוץ מעיין ברוך, שם עבד כרועה צאן והיה מורה ומחנך של נוער עולה. שמוש כתב ספרים רבים על חיי יהודי המזרח, המפורסם שבהם הוא "מישל עזרא ספרא ובניו", שהפך גם לסדרת טלויזיה. ספריו תורגמו לשפות רבות. הוא זכה שלוש פעמים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, בפרס ירושלים על שם עגנון, בפרס שלום עליכם, ובפרס נשיא המדינה לספרות.

את המשך חינוכי והשכלתי קיבלתי בעיר תל-אביב. העיר השנייה בחיי. היא היתה אז צעירה ויפה. ורעננה. קטנה ושובבה כזאת. עליזה, חצופה. התאהבתי בה ממבט ראשון. שיכור הייתי כנער שיצא משליטתה של אמו אל חיקה של נערת חלומותיו. כשאמרו לי שאלך ל"בית-ספר ביאליק", הייתי בטוח שביאליק הוא מנהל בית-הספר. הכרתי את פניו של המשורר מן הספרים, וציפיתי לראותו. בהתרגשות הכנתי את עצמי איך אומר לו שלום, למשוררנו הלאומי, וראיתיו בעיני רוחי צובט את לחיי בחיבה. לאחר שנתגלתה לי תמימותי, התנחמתי בלבי שאילו היה ביאליק המנהל, היה בלי-ספק צובט את לחיי; לא את אוזני.

סיפרו לי שתהיינה בבית-הספר בנות. זה נשמע מוזר ומעניין. אבל לא תיארתי לי שתהיינה רבות כל-כך ויפות כל-כך. וחופשיות כל-כך. ימים לא מעטים חשבתי שהמבוגרים הללו בארץ אינם יודעים את נפש הנוער, אם הם חושבים שאפשר לשבת בכיתה מעורבת ולהתפנות גם ללימודים.

בתוך ימים ספורים חלו בי שינויים רבים. קיצרתי את שערי, שהיה ארוך ומתולתל כשל ילדה; אופנת שיער ארוך לבנים טרם נודעה אז בארץ. קיצרתי גם את מכנסי, שהגיעו ממש עד לברכיים. התחלתי להרכיב משקפיים, לאחר שהתברר למורים שאיני רואה את הכתוב על הלוח. למדתי להפריע בכיתה, ורכשתי לי הרבה חברים חדשים משבעים גלויות. שבעים - לשון גוזמה: אולי עשרים - רובן גלויות של מערב.

הילדים אמרו לי שאם אדגיש פחות את החי"ת והעי"ן שבפי, אהיה ממש כמו כולם. והוסיפו, גם זאת מתוך כוונה טובה, שאין רואים עלי את מוצאי ובמראה פני אני ממילא כמו כולם. בהחלט רציתי להיות כמו כולם. והחי"ת והעי"ן לא היו תקועות עמוק בגרוני שלא יכולתי לעדנן ואפילו למחותן, אלא שמשהו שלא היה מחוור לי מנע ממני את הנטייה הטבעית להתבוללות.

*219*

ההכרעות בין להיות כמו כולם בבית-הספר או כמו כולם בבית התסיסו את שנותי הראשונות בארץ. בית-הספר ייצג את הקדמה, את החדש, את העתיד; פני, פני ילד, היו אל העתיד. בית-הספר התיימר גם לבנות את הישראלי האחיד; ויותר מכול רציתי להיות ישראלי. אולם כבוד עמוק שהיה לי לעבר, עבר בדמות עירי ומשפחתי, משהו שהלך והתגבש לכבוד עצמי, עצר בי מלקנות מכנסי אתא קצרים ורחבים, חאקי, כמו כולם. קיצרתי, אפוא, את מכנסי האריג, שתפרו לי מן החליפות הישנות של אחי הגדולים, והמשכתי ללבוש אותם. חלקם היו מצמר ("צמר אנגלי משובח," - אמרה אמא) ולא תאמו את אקלימה של תל-אביב בקיץ. אך דווקא משום כך ("לזרוק מכנסיים מצמר אנגלי?" - אמרה אמא - "חראם!" כלומר, חבל ואסור!) - המשכתי ללבוש אותם ולהזיע. בסתר לבי ציפיתי אמנם לאותו יום שהם לא יעלו עלי ואצטרך לחדשים. "אתא - הכי זולים והכי טובים," נאום אחי.

את השפה העברית כבשתי בתנופה. היו אמנם כמה אי-הבנות, ימים מספר לאחר שהצטרפתי לכיתה הודיע לנו המורה לגיאוגרפיה שבשיעור הבא נראה פנס-קסם. ידעתי מהו פנס, וידעתי מה פירוש קסם. לא שאלתי, אפוא, שאלות. ציפיתי שיראה לנו מין מנורת קסמים, כמו זו של אלדין, למשל. במקום זה הובלנו לחדר אפל, ושם הקרינו על הקיר תמונות של יוון. חשבתי שהמורה שינה את דעתו ובפעם אחרת יראה לנו את פנס-הקסמים. לאחר הפסקה קצרה חזרנו עם המורה לגיאוגרפיה לכיתה. הוא פתח וסיפר על אתונה. יצר הסקרנות שלא בא על סיפוקו דחף אותי להרים אצבע ולשאול בכל הנימוס:

"המורה, ומתי נראה פנס-קסם?"

צחוק פרץ בכיתה. הילדים חשבו שאני מנסה את המורה. המורה חשב שאני מיתמם ומתחכם. עד היום הם אינם יודעים את האמת. יצא לי, אפוא, שם של מצחיקן. משראיתי ששמי הולך לפניי (שמו ידוע ברבים, הוא מפורסם, יצא לו שם טוב), התחלתי הולך אחריו. הפכתי למצחיקן הכיתה. נוח היה לי בתפקיד זה, בעיקר כשאין מורא (פחד גדול) מקל עלי. שובבות שבי, שנבלמה שם, פרצה כאן החוצה. מבט מבחוץ אל השפה העברית סיפק לי חומר, פעמים במתכוון ופעמים שלא במתכוון.

היה לנו מורה למוזיקה - אדם חביב, משוגע למקצועו. בקושי הבנתי שמוזיקה נלמדת בבית-הספר. אך בין שאר מוזרויות קיבלתי גם את זו, ובהתלהבות. כל עוד למדנו שירים שמחתי מאוד. כשהגנו לתווים שמחתי פחות; הרבה פחות. המורה הופיע יום אחד לשיעור, כולו קורן מנחת וסיפר שהוא השיג סרט - סרט ממש - ובו נוכל לראות את כל כלי התזמורת מנגנים כולם ביחד וכל אחד לחוד.

*220*

הוא כינס שלוש כיתות יחד, ובזה עשה את טעותו הראשונה. הוא לא הסביר לי מה זה מנצח, ובזה עשה את טעותו השנייה - הגורלית.

מעולם לא ראיתי קודם תזמורת, לא-כל-שכן מנצח, ולא העליתי על דעתי שלאיש אשר על התזמורת יקראו "מנצח". כשכבו האורות והתחיל הסרט, הייתי מרוכז כולי. המוסיקה היתה די יפה, אם כי לא הגיעה לקרסוליה של מקהלת בית-הכנסת "אוהל מועד" שהייתי שומע בשבתות. היתה דומייה, ומתוכה בקעה הערה שקטה של המורה, על גבול הלחישה:

"עכשיו, שימו לב איך הוא מנצח."

"מנצח... את מי?" - שאלתי באותו טון שקט-לוחש.

צחוק אדיר פרץ ממאה פיות צמאי-פורקן. המורה חשב שעשיתי זאת בכוונה. אך בשלב זה עוד שלט ברוחו, כדי לא להפריע למוזיקה. צעקו שש... שש... שש... מכל צד, והצחוק שכך.

הסרט נמשך. אך גחלי הצחוק העוממות נשארו חמות. אם בראשיתו של הסרט התעכב הצלם על כל כלי וכלי, הרי מעתה ליוותה המצלמה את המנצח מכל זווית אפשרית. וכאן ראיתי מה שלא ראיתי מעולם: אדם מכובד, מבוגר, כמעט זקן - עושה צחוק מעצמו. ועוד בפני תזמורת שלמה: מנתר, מטלטל ידיו בצורה מגוחכת, עוצם עיניו ושם יד על פניו כאילו התפלל "שמע ישראל". לפתע שוב מנתר כמשוגע ומצביע על אחד המנגנים: עושה לו תנועות בידו כאומר לו לקום, והלה עושה-עצמו עוקב אחרי כל תנועה אך נשאר יושב. דווקא ברגעים הראשונים הייתי תמה על הטיפוס הזה - מוקיון רציני מדי נראה בעיני. אולם כאשר התחיל, בקטע של שיא לנענע כל גופו כלולב ולטלטל ראשו כתקוף עווית - פרצתי בצחוק. בזווית עיני ראיתי מה מתחולל על פניו של המורה למוזיקה. ניסיתי לעצור בעד הצחוק והוא הפך לצחקוקים. כשהסמיק המורה והתחיל מגמגם לעברי, הותרה (שוחררה) הרצועה כליל, צחקתי עד לכאב בטן, גורר אחרי את כל הציבור הגדול, שגילה פתאום חוש הומור מפותח והצטרף אלי. אחדים התפתלו ממש על הרצפה.

*221*

ההקרנה הופסקה. המורה למוזיקה ניגש אלי. ראיתי שהוא על סף התפוצצות, אך מה יכולתי לעשות? המחשבה הראשונה שבאה לראשי היתה שאילו היה תופס מקל וחובט בכף ידי, היה פורק בוודאי את זעמו, אולי בדרך הטובה ביותר. במאמץ אדיר הוא שלט ברוחו. שואף ונושף כמפוח פקח עלי זוג עיניים דמיות טורפות ושאל: "זה אתה שרצית לדעת את מי הוא מנצח, מה?"

"כ... כ... כן המורה," גמגמתי, מהרהר במקלותיו של החכם.

"ואתה חושב שזו בדיחה?"

"לא. אני באמת לא ראיתי את מי הוא מנצח. בחיי. בחיי ה' וספר התורה."

"אתה עוד מתחצף! ונשבע לשווא!!"

כאן בא לעזרתי ידידי הקרוב, אחד ממנהיגי הכיתה שלקח אותי תחת חסותו. "המורה, הוא עולה חדש. המורה, הרבה מילים הוא עוד לא מבין. מנצח - זאת מילה קשה."

"עולה חדש?" - תמה המורה. "למה לא אמרתם לי שהוא עולה? עולה על כולכם בעליזות שלו, בכל-אופן. חבלן מקצועי. ומאיזו ארץ הוא עלה?" פנה אל חברי, מדגיש בזה שאתי אין לו מה לדבר.

"מסוריה," באה התשובה מכמה פיות.

"א-הה, כך תיארתי לעצמי," סיכם המורה למוזיקה, ונח מזעפו.

הסמקתי, רתחתי. אימצתי כל כוחותי לעצור בעד הדמעות, שנקוו בקרקעית גאוותי הפצועה ועמדו לעלות על גדותיה, אך סלחתי לו. ידעתי שפגעתי ביקר לו מכול - במוזיקה.

ושמא לא סלחתי לו. אילו סלחתי, אולי זכרוני לא היה משמר את המעשה ומעלה אותו לפני מעת לעת.

המלצות לקריאת ספרים שיש בהם תיאור של התמודדות עם חברה ומקום חדשים:

'אל עצמי' - מאת גלילה רון פדר

'אף מילה ליסמין' - מאת אורית רז

'המצחיקה עם העגילים' - מאת יעל רוזמן

'גרשונה שונה' - מאת נאווה סמל

'ידידות במבחן' - מאת דורית אורגד

*222*

תמונה של עולים חדשים מאתיופיה מגיעים ב"מבצע שלמה", 1991

(בספר תמונה: עולים חדשים מאתיופיה מגיעים ב"מבצע שלמה", 1991

*223*

דיוקנה של עלייה -

*223*

חלק א': דיון

מבחר דיונים וגם הרצאות בשרשרת, בעקבות המערכון: "העולים החדשים"

יצירה קלאסית - דבר רב-ערך שערכו אינו פג עם הזמן.

פותחים במערכון: העולים החדשים

המערכון "העולים החדשים" שודר בטלוויזיה הישראלית לפני כארבעים שנה. מאז ועד עצם היום הזה הוא ממשיך להצחיק, וביסס את מעמדו בתרבות שלנו כקלאסיקה ישראלית. גם אתם מוזמנים לצחוק - זה יהיה הפתיח לפעילות, אחר כך נתחיל לדבר...

1. אתרו ביו-טיוב את המערכון: לול - העלייה לארץ

כפי שראיתם, הצעדים הראשונים על אדמת ארך הקודש אינם קלים לעולה החדש. אורי זוהר ואריק איינשטיין, צמד השחקנים המגלמים את "העולים החדשים" במערכון, מבטאים בכישרונם את גלי העלייה השונים לארץ, מאז ימי העלייה הראשונה.

אחרי הצפייה

המערכון מצחיק. מה יוצר את הצחוק הזה?

שימו לב ללבוש של הדמויות, למבטאים השונים, לתנועות המוגזמות, לחזרות על אותם משפטים, למוסיקה שברקע, להיפוך בתפקידים - בכל פעם העולים לועגים וכועסים על העלייה שבאה אחריהם. הפולנים על הרוסים, הרוסים על הגרוזינים וכן הלאה.

- בחרו בצמד עולים מאחת הארצות, והתייחסו לכל האמצעים הנזכרים כאן למעלה אשר יוצרים את ההומור.

סאטירה - יצירה ספרותית המתארת את ליקויי עולם המציאות בצורה עוקצנית, משעשעת לרוב, ובדרך כלל גם לעגנית. הסאטירה מציגה תופעה שלילית במטרה לבקר אותה.

2. מה מבקרים? את מי מבקרים? עבודה בזוגות

- קראו את פירוש המונח: סאטירה.

- דונו בנקודות הבאות:

טענה: "העולים החדשים" הוא, למעשה, מערכון סאטירי חברתי!

האם אתם מסכימים עם הטענה? נמקו.

מה במבנה המערכון תורם להעברת המסר שלו?

האם עבר זמנו של המערכון, או שהוא רלוונטי גם לימינו אלה? הסבירו.

*224*

3. היי, ותיקים - למה ככה!? דיון בקבוצה

- כל עלייה ועלייה זוכה לאותה תגובה מצד "הוותיקים". מדוע?

- מהן הסיבות לתגובה זו, לדעתכם?

- האם ייתכן שנגיב אי-פעם אחרת?

אני חדש בארץ

זאת רואים מייד

זה מורגש

זה מורגש

במבט אחד

אני חדש בארץ

זאת רואים מייד

אני מביט

אני נרגש

אני עוד פה

אני עוד פה

אני עוד פה חדש

פזמון השיר: אני חדש בארץ / נתן אלתרמן

ניתן להאזין ל שיר באינטרנט, וללמוד לשיר אותו.

דונו בנקודות אלו בקבוצתכם לקראת הפאנל (בעברית: חבר דיון) שיסכם אותו.

בחרו בנציג שצג אתכם בדיון המלומד (בפאנל) שייערך בכיתה.

פאנל - קבוצת אנשים שנבחרו לדון בנושא מסוים בפני קהל, כדי לקבל החלטה.

מחוון להערכת דיון ושיח טיעוני - משוב עמיתים.

העריכו את הופעת הנציג שאינו מקבוצתכם.

*225*

דיוקנה של עלייה - חלק 2

*225*

חלק ב': חדש-ותיק-חדש-ותיק

דיוקן - מראה הפנים

דיוקן - פורטרט - ציור של פני אדם, ובהשאלה: שרטוט פניו / דמותו של דבר מסוים.

בחלק הראשון של הפעילות התמקדתם בדיון על המסר של המערכון: עולים חדשים (ראו בעמוד 223). הפעם ישמש מערכון משעשע זה נקודת מוצא לשרשרת הרצאות בנושא: דיוקנה של עלייה. הרצאה מול קהל דורשת הכנה מדוקדקת. בפעילות זו תתנסו בתהליך ההכנה עד לשיאו: הרצאה קצרה, מלומדת ואמינה לפני קהל. ולפני מי תרצו? החברים שלכם לכיתה יהיו הקהל שלכם.

1. צופים (שוב) במערכון. עבודה בזוגות

אריק איינשטיין ואורי זוהר, צמד "העולים החדשים" מייצגים במערכון דמויות וסצנות אופייניות לשש עליות שונות - כל עלייה והסצנה שלה. ומאין, בכל סצנה, הגיע ארצה הצמד? - ממש לא קשה לנחש! תמונות המערכון שופעות סממנים מזהים כמו שמות, פרטי לבוש, מבטא ודיבור בשפת המקור ועוד... אם כך - אילו עליות מיוצגות במערכון?

לפני הצפייה בסרטון המערכון -

צפייה ועבודה נעימה!

*226*

בחלק א' של הפעילות צפיתם במערכון שהופק לפני כארבעים שנה, בין השנים 1970-1973. בציונות הדתית נתפסת העלייה בהקשר של "קיבוץ גלויות". מאז ועד עצם היום הזה היו עוד עליות - עולים רבים הגיעו ארצה ממקומות שונים בתבל. מאין הגיעו, ומתי?

2. צחוק-צחוק, ועכשיו ברצינות...

לכל עלייה דיוקן משלה. בהרצאה תתבקשו לשרטט ולהציג את קווי המתאר של עלייה מסוימת, על פי בחירתכם.

הבסיס המתבקש בכל בחירה, כולל בחירה בעלייה אחת מסוימת מבין שפע עליות אחרות, הוא ידע כללי: אילו עליות הגיעו ארצה עד כה? מתי? מאין? להלן שני מקורות מידע כבסיס לידע כללי על מבחר העליות:

- האסופה: 100 מושגים במורשת, ציונות ודמוקרטיה, בספרייה הוירטואלית של מט"ח.

טיפים לחיפוש

המידע על רצף העליות באסופה: 100 מושגים במורשת... נמצא בה תחת הכותרת: ציונות, ומחולק לשניים...

- אתר העליות - בפורטל: לומדים ברשת.

- סקרו את מבחר העליות, לפני ואחרי קום המדינה: קראו ברפרוף את שפע המידע.

- בחרו בנושא הרצאתכם: העלייה המסוימת שתדברו בה.

לפי מה "בוחרים" עלייה? טיפים לבחירה מוצלחת של נושא ההרצאה:

- עלייה שיש לה קשר להיסטוריה האישית או המשפחתית שלכם, הקרובה או הרחוקה.

- עלייה שפרט או יותר בה לכד את תשומת לבכם.

- עלייה שקודם לא ידעתם עליה דבר, וכעת, בעקבות החשיפה הראשונית, אתם רוצים להמשיך ולהכיר אותה.

- שימו לב: חשוב להתחבר לנושא ההרצאה, לכן מותר להתחרט אחרי שבוחרים ולהחליף נושא להרצאה - ולבחור בעלייה אחרת.

ייתכן שבינתיים הגיעה קבוצת עולים גדולה לישראל (או כמה קבוצות גדולות), בעלייה חדשה. אם כן - מתי ומהיכן?

במקרה זה - מומלץ לנהל שיחה כיתתית.

*227*

3. דיוקן של עלייה - בכתב

לכולנו עיניים, אף, פה, שיער... אך לכולנו גם תווים מיוחדים: נקודת חן או גומות לחיים, או תסרוקת ייחודית או הבעה חולמנית או... שרטוט הדיוקן שלנו ישקף זאת. אותו הדבר לגבי העליות: דיוקן של עלייה אמור להתייחס למרכיבים הקבועים ב"דיוקן" העליות כגון: ארץ המוצא של העולים, תאריך העלייה, קשיי קליטה (בינתיים, זה מרכיב קבוע, למרבה הצער...) וגם למרכיבים המיוחדים לה: השפעתה החברתית, תרומה לבנין הארץ, אירועים מיוחדים הקשורים בה.

טיפ: אפשר להמשיך לחפש את המידע בספרייה הוירטואלית של מט"ח, או במקור מוסמך אחר, ראו למשל מידע על העלייה הראשונה במוזיאון העלייה הראשונה.

- לחזור ולקרוא, הפעם לעומק, על העלייה שנבחרה, בשני מקורות המידע: אתר העליות והספרייה הוירטואלית, לשים לב ל"תווי הדיוקן", כלומר להיבטים שאליהם מתייחס המידע. היבטים אלה יהיו ראשי הפרקים של הרצאתכם!

- למצוא באינטרנט מקור מידע אמין נוסף על אודות העלייה שנבחרה, ולקרוא אותו לעומק.

- לחפש ולשמור תצלומים ותמונות. ייתכן שתרצו ללוות את הרצאתכם במצגת.

- לשלב את עובדות המידע משלושת המקורות בסיכום מקיף.

- זכרו: מדובר במסירת מידע, ולכן חשוב להקפיד על כתיבה עובדתית.

4. מתכוננים להרצאה:

בהרצאה אפשר לדבר וגם לקרוא מן הדף... פעילות זו מכוונת להרצאה בדיבור.

איך מתכוננים להרצאת מידע מוצלחת? הנה כמה טיפים:

טיפ כדי - לזכור את תוכן הדברים ולדבר בשטף, לדייק בפרטים.

מה עושים? - אפשר להכין כרטיסי ראשי פרקים בהתאם להיבטים השונים, ולצרף מילות מפתח קשורות לכל היבט והיבט. אפשר גם להכין מצגת מלווה.

טיפ כדי - להיצמד לעובדות

מה עושים? - מדובר בהרצאת מידע, לכן חשוב לא לשרבב שיפוט ביקורתי. בדברי סיכום אפשר להביע התייחסות אישית - אבל לסייג ולומר שמדובר בדעה אישית.

טיפ כדי - לדבר בהגיון, לדייק בפרטים.

מה עושים? - לשלב מילות קישור מתאימות לתוכן.

לתכנן מראש משפטי קישור מתאימים בין נושא לנושא.

טיפ כדי - לדבר בשפה עשירה ומגוונת

מה עושים? - לבדוק במילון מילים נרדפות או קרובות כדי להעשיר את אוצר המילים, ולגוון את ניסוח הדברים.

טיפ כדי - לדבר בחן, בשפת גוף בוטחת, בקול רם וצלול, תוך שמירת קשר עין עם הקהל. רצוי גם לחייך מפעם לפעם (בהתאם ובהקשר לנאמר)!

מה עושים? - לעשות חזרה! מול הראי, או עם חבר/ה.

*228*

המשיכו לשלב הבא:

5. דיוקנה של עלייה - בהרצאה, עבודה בקבוצה

אחרי ההכנה הארוכה והמקיפה הגעתם לשיא הפעילות: אתם מוזמנים להרצות!

- אפשר להרצות לפני קבוצת חברים, ובתנאי שכל משתתף בקבוצה ירצה על עלייה אחרת.

- ניתן "להתחפש" לבן אותה עלייה בצורה שתייצג אותה, כלומר, להתלבש בהתאם.

- מי שרוצה מוזמן לשאת את הרצאתו לפני כל הכיתה.

בהצלחה!

הגיבו כקבוצה לחבריכם שהרצו:

*229*

תמונות מצולמות מתוך המערכון "עולים חדשים" של אריק אנשטיין ואורי זוהר משנת 1973

(בספר תמונות:) מתוך המערכון "עולים חדשים", אריק איינשטיין ואורי זוהר, לול, רשות השידור 1973

*230*

ל"ג בעומר נקשר לגבורתו של בר-כוכבא ולמרד שהנהיג נגד הרומאים. בעבר היו גיבורים וגם כיום יש לנו גיבורים - שונים. כמה מילים על דמות הגיבור.

מיהו גיבור?

*230*

מאת: תמר שץ

איור של כיצד נראה בר כוכבא לבוש בשריון צבעוני מחזיק חרב ועל ראשו קסדה מעוטרת

(בספר ציור: בר-כוכבא, ארתור שיק, שנות ה-30)

*231*

בכל תרבות ובכל תקופה היו, ישנם ותמיד יהיו גיבורים: גם כשהגיבורים אינם דמויות אמיתיות, הם תמיד מעוררים הזדהות עד כדי כך שמעריצים אותם ולפעמים רוצים לחקות אותם. כל דור בוחר את גיבוריו, כל תרבות יוצרת את גיבוריה. באופן כללי, אנחנו צריכים גיבורים שיהיו בשבילנו כמו מראה המשקפת את דמותנו הטובה יותר, היפה יותר. בכל תקופה אנו בוחרים לנו גיבורים שמתאימים לצרכים שלנו.

בדורות הקודמים, במיוחד בעולם העתיק בימי יוון ורומי, חייב היה הגיבור - גם אם היה שליט רב-כוח - לעשות מעשה גבורה כלשהו שיפרסם את שמו ויזכה אותו, בצדק, בהערצה. בימינו חל שינוי מביך: פרסומם של גיבורים מסוימים אינו נובע ממעשה גבורה שהם עשו, אלא רק מן הפרסום שזכו לו!

כיצד קרה הדבר? ובכן, כיום אנשים מתפרסמים בעיקר באמצעי התקשורת השונים: בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ובעיתונות, וגם ברשתות החברתיות. קיימת כיום עיתונות פופולרית שנקראת גם 'עיתונות צהובה', והיא פונה לקהל הרחב ולטעמו. היא עוסקת בעיקר ברכילות על ידוענים מפורסמים ומספרת מה הם אכלו, היכן בילו, מה לבשו, את מי פגשו ועם מי התחתנו.

כך קרה שדמויות מסוימות של זמרים, שחקנים, שדרנים ומעצבי אופנה הפכו מסתם אנשים מפורסמים לדמויות זוהרות ונוצצות ולגיבורי תרבות שזוכים להערצה ממש. פוליטיקאים, למשל, הפכו לדמויות ידועות, פופולריות ומבוקשות בחברה רק בזכות "ניפוח" תקשורתי. גיבורים מן הסוג הזה הם מוצר שיצרה התקשורת בלבד, ואין ביניהם לבין גבורה קשר כלשהו. הם לא עשו מעשה מיוחד שראוי להערכה, חלקם גם לא יצרו משהו בתחום האומנות והתרבות שיכול להעניק להם את התואר 'גיבורי תרבות'.

*232*

במסורת היהודית, גיבור הוא דווקא אדם בעל יכולת שליטה עצמית ברוחו וביצריו, אדם סובלני בעל אופי חזק ויכולת איפוק. וכך נאמר במסכת אבות (ד' א') "איזהו גיבור, הכובש את יצרו". כלומר, הגיבור במסכת אבות אינו מי שכובש שטח בקרב, אלא מי שיודע לרסן את עצמו ולעמוד בפני פיתויים. אמנם היהדות אימצה גם דמויות של גיבורים הדומים לגיבורים בתרבות היוונית והרומית כמו שמשון הגיבור, שדומה באופן מפתיע להרקולס היווני, כמו דוד הצעיר שלחם בגוליית, כמו בר-כוכבא ועוד.

יחד עם זאת חשוב לציין שהמקורות היהודיים מתייחסים לגיבורים שאינם ראויים כאל אסון, וכך נאמר בילקוט שמעוני: "אוי לדור שגיבוריו ירודין". כלומר, אוי לדור שלגיבורים שלו אין ערך רב, כי הם אנשים ירודים.

עיבודים המבוססים על קטלוג התערוכה "איזהו גיבור - על גיבורים בעבר ובהווה", תמר שץ, מוזיאון ישראל, ירושלים, תשנ"ה, 1994

תמונה של הרקולס מכריע את קרברוס, שומר הסף של עולם המוות, איור על כד יווני מהמאה ה-6 לפני הספירה.

(בספר תמונה:) הרקולס מכריע את קרברוס, שומר הסף של עולם המוות, כד יווני, המאה ה-6 לפני הספירה.

*233*

שיחת פתיחה

- ספרו מי הוא הגיבור שלכם, שאיתו אתם מזדהים. מדוע בחרתם בו?

גיבורים בעבר ובימינו

1.

- מה ההבדל, לפי המאמר, בין גיבורים בעולם העתיק לגיבורים של ימינו?

- מה הביא לפרסום ולהצלחה של הגיבורים בימינו?

מי הם גיבורי תרבות? גיבורי תרבות הם אנשים שתרמו לחברה ולתרבות מכישרונם המיוחד, הם השפיעו על חיי התרבות, החברה, האומנות, המוזיקה, והמדע, ובכך שינו את פני החברה והתרבות. גיבורי תרבות מפורסמים הם: אלברט אינשטיין, נלסון מנדלה, אנדי וורהול, מרטין לות'ר קינג, ארתור רובינשטיין.

דעתה של הכותבת

2.

- מדוע לדעת הכותבת אנחנו זקוקים לגיבורים?

- מה דעתה של הכותבת על הגיבורים בימינו?

- "הפוליטיקאים הפכו לגיבורים רק בזכות ניפוח תקשורתי". לפניכם כמה פירושים למילה "ניפוח". קראו אותם ובחרו בהסבר שמתאים למשמעות המילה 'ניפוח' במאמר.

- הגדלת מחירים בצורה מכוונת לצורך עשיית רווחים.

- הבלטה, ייחוס חשיבות יתר לדבר-מה, הפיכתו לחשוב או גדול ממה שהוא באמת.

- עיצוב כלי זכוכית חלולים על ידי הפחת אוויר.

- ריתך מתכת על ידי אש כדי לעבד אותה כשהיא רכה.

- מה דעתה של הכותבת על הפוליטיקאים ומתוך מה אתם מסיקים זאת?

- כל כותב מאמר מנסה לשכנע על ידי הצגת עמדתו בנושא מסוים. האם הכותבת שכנעה אתכם בעמדתה? הסבירו את תשובתכם.

*234*

סוגי גיבורים

- מי שנמצא באופן זמני בכותרות - פוליטיקאי או שחקן.

- בעל אורך רוח - מי שיש לו סבלנות, מתינות.

- דמות בעלת כוח ואומץ על אנושי, חצי אל.

- מי שעשה מעשה גבורה מיוחד כלשהו והתפרסם בצדק, ולכן זכה בהערצה.

- מי שהתפרסם בזכות יופיו בלבד.

4. לפניכם כמה תצלומים של גיבורים וגיבורי תרבות.

בחרו את אחד מהם, קראו עליו וכתבו מדוע בחרתם דווקא בו ומהי 'גבורתו'.

מנחם בגין, מנהיג

שנות פעילות: שנות ה-40-80.

קטגוריה: מנהיג

הישגים מיוחדים (חלק): פיקד על ארגון האצ"ל, שביצע קרוב ל-300 פעולות נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל ובכך השפיע על עזיבתם. חתם על הסכם שלום עם מצרים לאחר שנות מלחמה רבות. חתן פרס נובל לשלום בשנת 1978.

*235*

ליידי דיאנה פרנסס ספנסר, הנסיכה מוויילס

פעילות: שנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים.

קטגוריה: נסיכה בריטית.

הישגים מיוחדים: נישאה ליורש העצר הבריטי - הנסיך מוויילס, תמכה במפעלי צדקה, פעלה נגד השימוש במוקשים נגד אדם וכן להפחתת הדימוי השלילי שדבק בחולי איידס.

רן דנקר, זמר, שחקן

שנות פעילות: בימינו אנו

קטגוריה: זמר, שחקן

הישגים מיוחדים (חלק): משנת 2004-2007 השתתף בסדרת הטלוויזיה "השיר שלנו", שזכתה להצלחה רבה. ב-2007 השתתף בפסטיגל ושר את "כמו רובין הוד", אתו זכה במקום השלישי. במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' ושל גלגלצ לשנת התשס"ח נבחרו דנקר ושותפו ל"הרכב השנה".

דווייט דייוויד אייזנהאואר, מפקד עליון

שנות פעילות: 1950-1960

קטגוריה: המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה.

הישגים מיוחדים (חלק): ממתכנני הפלישה לנורמנדי שבצרפת, הכבושה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ב-6 ביוני 1944. נחשבת לפלישה הימית הגדולה ביותר בהיסטוריה. עמד בראש הפלישה שגרמה להיחלשותה של גרמניה הנאצית ולהתחלת התמוטטות הרייך השלישי.

זאוס, אל השמים

שנות פעילות מרכזיות: תקופת התרחשות המיתולוגיה היוונית.

תואר: בכיר אלי האולימפוס ושליט האלים ובני האדם.

קטגוריה: אל השמים

הישגים מיוחדים (חלק): הטיל רעם וברק באופן קבוע. ניצח את הטיטאנים. הגיע למעמד בכיר האלים.

מאיר הר ציון, גיבור צבאי

שנות פעילות מרכזיות: שנות ה-50 במדינת ישראל.

תואר: בעל עיטור העוז

הישגים מיוחדים (חלק): היה מלוחמי יחידה 101 (יחידת קומנדו) ומגיבורי פעולות התגמול. ממקימי סיירת הצנחנים ומפקדה הראשון. "תוך זמן קצר הפך מאיר ללוחם הנועז ביותר של יחידה 101 והצנחנים, לסייר מעולה ואולי המעולה ביותר שידע צה"ל מעודו." (אריאל שרון).

רבי עקיבא בן יוסף, רב, מלמד תורה, מחוקק

שנות פעילות: במאות הראשונה והשנייה לספירה

קטגוריה: רב, מלמד תורה, מחוקק

הישגים מיוחדים (חלק): היה המנהיג הרוחני של מרד בר כוכבא. עבר מהפך עצום בחייו מדרגת עם הארץ לדרגת גדול החכמים, הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית. מת כל קידוש השם בין עשרת הרוגי מלכות (הרומאים עינו אותו עד צאת נשמתו כעונש על שלימד תורה ברבים).

*236*

הגיבורים שלי

5.

- מיהם גיבורי התרבות שלכם? נמקו את בחירתכם. הכינו הרצאה כתובה על אודות הגיבור או הגיבורה שבחרתם.

- הנחיות קצרות להרצאה:

חשוב להכין את ההרצאה מראש. יש לכתוב ראשי פרקים.

- מבנה ההרצאה:

- זהות הגיבור, סוג הגיבור שנבחר, הקשר של הגיבור לחיי המציג.

- הנמקות והסברים לבחירה.

- יש לחשוב על טענות נגדיות שיועלו ולהתייחס אליהן מראש בהסברים.

- יש להתחשב במאזינים להרצאה - יש לברר: מה הם יודעים על הדמות שעליה מדובר? מה יחסם אליה? מה מעניין אותם?

לשון

בטקסט כתוב: "הגיבור עשה מעשה גבורה שפרסם את שמו וזיכה אותו בצדק, בהערצה".

6. המילה זיכה היא מן השורש ז-כ-ה.

איזו מילה מבין המילים הבאות היא מאותו שורש?

- כזה

- לזכך

- לזכות

- כרזה

7. מה משמעות הסימן נקודתיים (:) בקטע הבא?

"כך אירע שכדי למשוך את הקוראים (ולהגדיל את התפוצה של העיתונים!) הפכו דמויות מסוימות מסתם אנשים מפורסמים: כוכבי קולנוע, זמרים, פוליטיקאים וכיוצא באלה - לגיבורים מפורסמים, בזכות "ניפוח תקשורתי".

העתיקו את התשובה הנכונה:

- פירוט והדגמה

- השוואה

- דיבור ישיר

- ציטוט

*237*

בשכבר הימים

*237*

מאת: אלינור פרג'ן

תרגמה מאנגלית: דליה רביקוביץ'

אלינור פרג'ן (1881-1965), ילידת אנגליה. ידועה בעיקר בזכות ספרי הילדים שלה, וכן כתבה ספרי שירה למבוגרים, ביוגרפיות וסאטירה, ואף הייתה עיתונאית ושדרנית. חלק מספריה תורגמו לעברית, בעיקר על ידי המשוררת דליה רביקוביץ'. אלינור פרג'ן זכתה בפרסים ספרותיים רבים, ביניהם פרס אנדרסן. לזכרה מוענק מדי שנה "פרס אלינור פרג'ן" על תרומה לספרות הילדים הבריטית.

מטלה לפני קריאת הסיפור

הסיפור נקרא: "בשכבר הימים". פירוש השם הוא דברים שקרו מזמן, בימים רחוקים ביותר. קראו את הסיפור וחשבו תוך כדי קריאה, האם הסיפור מתאר רק דברים שהתרחשו בעבר הרחוק?

לפני זמן-מה יצא לטיל יועץ מסוים במדינה מסוימת, ובדרכו עבר על פני פינה מסוימת. באותה פינה ראה זקיף מהלך הלוך ושוב, כך וכך צעדים ימינה, כך וכך צעדים שמאלה. היועץ התבונן בו במשך שעה קלה, ואחר סקר את המקום אשר עליו שמר הזקיף. מסביב לא נמצא שום בית ואף לא שער רחוק, ובקיצור, לא היה שום דבר הראוי לשמירה.

מה מעשיך כאן? - שאל היועץ.

ממלא פקודות - אמר הזקיף.

אילו פקודות? - שאל היועץ.

לצעוד כך וכך צעדים ימינה וכך וכך צעדים שמאלה.

למה? - שאל היועץ.

אינני יודע - אמר הזקיף.

היועץ הלך משם אל המפקדה.

מדוע ניצב זקיף באותו מקום? - שאל היועץ.

תמיד נמצא שם זקיף - ענו לו.

אך למה?

הפקודה נמצאת בגנזך המדינה. (ארכיון, מקום מיוחד לשמירת מסמכים ותעודות).

מי פקד זאת?

איש לא ידע.

*238*

מתי ניתנה הפקודה?

איש לא יכול לזכור.

איזו איוולת! - אמר היועץ - יש לשנות זאת.

ואז הועידו ועידה ושינו את הפקודה, והזקיף הועבר משם למשמרת אחרת. כי מה טעם בשמירה כשאין על מה לשמור? ועכשיו אספר לכם את הסיפור כולו.

בשכבר הימים, וכל מה שאספר הוא אמת לאמיתה, יצאה המלכה לטיל בגן, ונחשו-נא מה ראתה? פשוט - פרח.

תאמרו: "וכי מה בכך? מה יש כאן לתמוה? וכי מה עוד גדל בגן מלבד פרחים?" הנה יש, למשל, גנים שהעלו קוצים וחרולים! וכבר ראיתי גנים שיש בהם יותר חוחים מאשר פרחים, אבל גנים אלה שייכים לילדים ולילדות קטנים ששכחו לטפל בגנם למרות כל מה שהבטיחו. אך אותו גן היה גנה של המלכה, והיה ממונה עליו גנן ראשי לניכוש וגנן ראשי להשקיה, וגנן ראשי לכל הראשים, ועוד רבים אחרים; וכיון שכך, ניתן לשער שנמצאו בו, בגן, פרחים.

אף-על-פי-כן אחז תימהון את המלכה בראותה את הפרח, כי מכל הפרחים שראתה מימיה לא היה אחד דומה לו ביופיו.

איזה מין פרח היה זה, אפוא? אפשר שהיתה זו שושנה ואפשר שהיתה זו חבצלת, ואולי פעמונית הזוקפת את ראשה לשמים, ואולי רקפת המרכינה את סנטרה אל האדמה. אך יהיה זה הפרח אשר יהיה, אין ספק שהיה הנבחר מכל בני מינו, ולמראהו החל לבה של המלכה מתפעם מחדוה.

מאז שבה להביט בפרח מדי יום ביומו, ותמיד היתה החדוה מתעוררת בה מחדש.

*239*

אך בוקר אחד, ברדתה אל הגן, מצאה את הגנן הראשי לענייני קטיפת פרחים קוטף לו פרחים מכל הבא ליד.

מה אתה עושה? - שאלה המלכה.

ברשותך, הוד-מלכות, אני קוטף פרחים לכבוד הנשף שהואלת לערוך הלילה.

לבה של המלכה החל הולם בחרדה, והיא מיהרה לפינת הגן אשר בה צמח הפרח האהוב עליה, ולרווחת נפשה מצאה אותו במקומו. כאשר נרגעה המלכה מחרדתה שלחה לקרוא למצביא חילותיה ואמרה לו:

מצביא חילותי, ברצוני שתעמיד זקיף מיוחד לשמור על הפינה הזאת יומם ולילה.

אוי ואבוי! - קרא מצביא החיל - האם נשקפת סכנה?

סכנה גדולה - אמרה המלכה.

מצביא החיל גחן לארץ ובדק בזהירות את המקום - האם טמון מוקש במקום? האם זו מנהרה סודית שנחפרה על ידי האויב? האם הסתירה הוד-מלכותה במקום זה את יהלומי הכתר? ואם לאו - מה הדבר?

מצביא החיל - אמרה המלכה - מדוע עומדים יומם ולילה שומרים מסביב לארמוני?

משום ששלום המלכה יקר ללב העם.

המלכה הצביעה על הפרח ושאלה:

האם ראית מימיך פרח יפה מזה?

מעולם לא, גברתי.

ואף אני לא ראיתי יפה ממנו - אמרה המלכה - פרח זה יקר ללבה של המלכה, ולכן צווה ויעמידו כאן חיל מיוחד אשר ישמור ששום רע לא יאונה לפרח.

כאשר ציותה המלכה כן נעשה. הפקודה נכתבה ברשומות המדינה, ולא עברה שעה וזקיף צעיר וחסון החל פוסע במקום הלוך וחזור, כך וכך צעדים ימינה, כך וכך צעדים שמאלה. כל אותו קיץ עמד הזקיף על משמרתו, ומדי יום ביומו, כשבאה המלכה להתענג על הפרח שלה, היה הזקיף מדגל את נשקו (מניף את נשקו כמו דגל, בדרך כלל לשם מתן כבוד) ועומד דום כאשר גחנה לשאוף את ריחו של הפרח.

הקיץ חלף והחורף הגיע. כותרתו של הפרח צנחה לארץ והעלים התיבשו ונשרו. אך עדין יומם ולילה ניצב זקיף על משמרתו בפינת גן הארמון, כיון שהצו שיצא מטעם המלכה מעולם לא בוטל.

החורף חלף והאביב הגיע. שוב הנצו הניצנים, ושוב יצאה המלכה לטיל בגן ולהתענג על יופיו הרב מיום ליום.

האם חזרה להביט בפרח שלה? אפשר שכן, ואפשר שלא. אך בין כך וכך היו הזקיפים מתייצבים על משמרתם בוקר וערב, ממש כשמש הזורחת בבוקר ושוקעת בערב. כי זו היתה הפקודה.

*240*

שנה רדפה שנה, המלכה נאספה אל אבותיה, ובמקומה נמשחה מלכה אחרת, ושמא היה זה מלך שמלך אחריה? מצביא חדש נתמנה במקום המצביא הזקן, ובמקום הגננים הראשונים טיפלו בגן בניהם ונכדיהם. ערוגות הגן נשתנו, במקום שהיו אדמומיות צמחו עתה חבצלות, ובמקום היסמין המטפס צצו פעמוניות לבנות. חוצות העיר נשתנו, הרחובות העשירים נידלדלו, והרחובות הדלים העשירו ונתקשטו.

אף פני הארץ נשתנו, במקום שהיו שדות מרעה נבנו בתים, ויערות נמחו מעל פני האדמה וגבעות הפכו מישור, והנחלים פילסו להם אפיקים חדשים.

וארצות העולם נשתנו גם הן. ארץ זו הפכה לפרובינציה (מחוז, חלק ממדינה) של ארץ אחרת, וארץ שניה התכווצה בגבולותיה, עד שכמעט לא נשתייר ממנה כלום, ואילו השלישית הלכה ונתפשטה על פני שכנותיה כזרם מים אדירים.

ומחשבות האנשים בעולם נשתנו גם הן. מה שנחשב פעם לצדקה - נחשב עתה לזדון, מה שהיה מוחזק איוולת (ידוע כמטופש) - הפך לדבר חוכמה, ומה שהיה שריר לפנים - עבר ובטל מן העולם.

ורק דבר אחד בעולם לא נשתנה כלל, הלא היא פקודתה של המלכה שנתנה בשכבר הימים והונחה למשמרת בגנזך המדינה, לשמור את הפינה אשר בה צמח הפרח האהוב עליה. וכל זמן שהפקודה חתומה ברשומות המדינה, יש למלא אחריה. ולכן, במשך שנים על שנים היה זקיף ניצב באותה פינה שוממה וצועד יהלוך וחזור, כך וכך צעדים ימינה, כך וכך צעדים שמאלה.

עד אשר נתעורר מישהו להגיד: "איזו איוולת!" והעביר את הזקיף ממשמרתו. כי מה טעם לשמור על דבר חמדה, אם לא ראית אותו מימיך?

הסיפור מחולק לשני חלקים. כל חלק מספר סיפור. מה הקשר בין שני הסיפורים? נברר זאת במשימות הבאות.

שיחת פתיחה

- באיזה אור מוצגים האנשים בסיפור?

- האם יש חשיבות לכך שלא ידוע איפה ומתי בדיוק התרחש הסיפור?

*241*

החלק הראשון

1. החלק הראשון מבוסס על שתי שיחות מפורטות.

- מי משוחח בשיחה הראשונה? -- עם --

- מי משוחח בשיחה השנייה? -- עם --

משחק תפקידים

2. עבדו בזוגות -

- סמנו על גבי הדף המצולם (שאותו יתנו לכם) את חלקי הסיפור בצבעים שונים. כל חלק מהסיפור יראה תמונה מתוך הסיפור.

כיצד תחליטו מה מספר התמונות שיש בסיפור?

רמז: בכל קטע שבו משתנים אחד או יותר מהפרטים הבאים: דמויות, או מקום, או זמן - זה אומר שהתחלפה תמונה.

(למשל, יכולות להשתנות רק דמויות, או דמויות וזמן, או רק מקום וכדומה)

- חלקו ביניכם את תפקידי הדמויות המשוחחות של שתי התמונות הראשונות.

תוכן השיחות מורכב מסדרת שאלות ותשובות.

לפני שאתם נכנסים לתפקידים, בררו בשיחה:

- מה לדעתכם חש היועץ? באיזה טון דיבור הוא שואל את שאלותיו?

- באיזה טון עונה הזקיף לשאלות היועץ? מה הוא חש?

- מה חולף בראשם של חיילי המפקדה כאשר הם שומעים את שאלות היועץ?

- חקו את הבעות הפנים שלהם.

כעת היכנסו לתפקידים והדגימו בקולכם, בנימה המתאימה ובהבעות הפנים המתאימות, את שתי השיחות הראשונות...

*242*

3. שוחחו ביניכם

- "איזו איוולת! - אמר היועץ - יש לשנות זאת". למה התכוון היועץ?

- הסיפור נכתב במטרה לבטא ולמתוח ביקורת! ביקורת על... על מה?

- החלק הראשון הוא מעין סיפור-משל. מה בו דומה למשל? היעזרו בהגדרת המשל.

משל: סיפור חינוכי קצר שיש בו מוסר-השכל. תוכן סיפור המשל משמש מסוה לנמשל שלו - לרעיון שבכוונתו למסור - למוסר ההשכל. המשל נועד למתוח ביקורת על התנהגות אנושית פסולה מסוימת.

החלק השני

1. סמנו על גבי הדף המצולם את חלקי הסיפור הבאים בצבעים שונים. כמה תמונות יש בחלקו השני של הסיפור?

2. מי המשוחחים בכל אחת מהתמונות?

3. חלקו ביניכם את תפקידי הדמויות החושבות והמשוחחות מן התמונות בחלק השני של הסיפור.

4. בחלק זה של הפעילויות נתחקה אחר כמה ממאפייני האלגוריה, למשל...

הסיפור השני חושף את פשר התנהגותו התמוהה של הזקיף בסיפור הראשון. פתרון התעלומה נעוץ בסיפור הפקודה שניתנה בשכבר הימים. אלא ש... גם הסיפור השני הוא סיפור-משל, אך הפעם מדובר במשל מפותח ומורחב - אלגוריה.

- סמנו - האם תוכן הסיפור מגלה את:

שם המלכה? כן / לא

שם הגנן הראשי? כן / לא

מקום הממלכה? כן / לא

שם הפרח? כן / לא

האלגוריה היא כללית ואינה מתייחסת למקרה מסוים. כל רכיבי הסיפור נמצאים בה: זמן, מקום, דמויות, אך הם אינם מוגדרים, כדי לשמור על האופי הכללי של האלגוריה.

- אתרו דוגמה נוספת לדמות כללית בסיפור.

*243*

5. הדמויות באלגוריה הן דמויות סטריאוטיפיות: אין להן עומק, הן שטוחות ומייצגות טיפוס כללי.

- בדקו זאת. מה ידוע לכם על:

המלכה --

הגנן הראשי --

מצביא-החיל --

הזקיף הראשון --

היועץ --

- מה מייצגים הגנן הראשי, מצביא החיל, הזקיף? --

מה מייצג היועץ? --

מהי אלגוריה?

6. קראו את ההסבר הבא.

- כתבו בקצרה את עיקרי עלילת הסיפור.

- מהי כוונת הסיפור? מה הוא מבקש לומר? על מה הוא מותח ביקורת?

אלגוריה היא צורה ספרותית, סיפור-משל מפותח ומורחב שכל רכיבי הסיפור נמצאים בו: זמן, מקום, דמויות, עלילה... כוונתה ומטרתה של האלגוריה היא להעביר ביקורת, והיא עושה זאת בסתר. כיצד?

דמו את האלגוריה ל... עוגה מיוחדת: עוגה שנראה כי יש לה שכבה אחת, אך היא כוללת בעצם שתי שכבות: שכבה עליונה גלויה לעין (הרובד הגלוי) - שכבת התוכן, ומתחתיה שכבה נסתרת (הרובד הסמוי) - שכבת הכוונה, רעיונות הסיפור, המסר הנסתר.

שתי השכבות מקבילות בהתאמה: פרטי התוכן מגלמים ומייצגים את הכוונה הנסתרת "מתחת לפני השטח". לכן, כדי להבין אלגוריה יש תמיד לפרש את סיפורה: כוונתה נמצאת ברובד הסמוי.

ההסבר מעובד מתוך מילונים ספרותיים שונים

7. עבדו בקבוצה ושוחחו ביניכם:

בשונה מאלגוריה, במשלים רבים מקובל לצרף את הנמשל בסופם ולחשוף אותו במפורש.

- מה דעתכם, איך נוהג הסיפור "בשכבר הימים" - כמו משל או כמו אלגוריה? נמקו.

- מה דעתכם, האם מה שקרה בסיפור יכול לקרות או עדיין קורה גם כיום? פרטו והסבירו.

*244*

לשון

8. הסיפור נכתב במקורו בשפה האנגלית. תרגמה אותו לעברית המשוררת והסופרת דליה רביקוביץ'.

נוסח התרגום תואם לאווירה ולתוכן המלכותי "הישן נושן" של הסיפור. הסיפור נמסר בעברית חגיגית, וגם סגנון המשפטים מתאים לעברית היפה שדיברו בה פעם, בשכבר הימים...

הבנת מילים בהקשר

- מה משמעות המילים הבאות?

אפשר להבין משמעות של מילים לא מוכרות לפי ההקשר במשפטים שבהם הופיעו. נטו לשער את משמעותן של המילים המודגשות.

- חוחים, חרולים - "וכי מה עוד גדל בגן מלבד פרחים?"

הנה יש, למשל, גנים שהעלו קוצים וחרולים! וכבר ראיתי גנים שיש בהם יותר חוחים מאשר פרחים, אבל גנים אלה שייכים לילדים ולילדות קטנים ששכחו לטפל בגנם למרות כל מה שהבטיחו."

- נאספה אל אבותיה - "המלכה נאספה אל אבותיה, ובמקומה נמשחה מלכה אחרת"

- נשתייר - "ארץ זו הפכה לפרובינציה של ארץ אחרת, וארץ שניה התכווצה בגבולותיה, עד שכמעט לא נשתייר ממנה כלום, ואילו השלישית הלכה ונתפשטה על פני שכנותיה כזרם מים אדירים."

- בטל מן העולם - "...ומה שהיה שריר לפנים - עבר ובטל מן העולם."

*245*

הציפורים הנודדות חולפות בשמי הארץ פעמיים בשנה: בסתיו ובאביב. נדידת הסתיו חלה מהשבוע האחרון של חודש אוגוסט ועד סוף חודש אוקטובר. בעונות השנה השונות ניתן לצפות בארצנו במיליוני ציפורים מ-530 מינים, מתוכם 206 מיני ציפורים המקננים בישראל.

הציפור הלאומית של ישראל

*245*

איור של דוכיפת הציפור הלאומית של ישראל

(בספר תמונה של דוכיפת:) איור: תומס לורד, 1791

*246*

א. מבוא

לכבוד יום ההולדת ה-60 קיבלה מדינת ישראל מאזרחיה מתנה מיוחדת: ציפור לאומית. מהי ציפור לאומית? ציפור לאומית היא ציפור שהעם בחר בה כדי לייצג את המדינה ואת תושביה. ישראל אינה הראשונה. כמה מדינות ברחבי העולם כבר בחרו בציפור הלאומית שלהן, למשל ארצות-הברית, ניו-זילנד ואוגנדה.

ציפורים לאומיות של מדינות אחרות בעולם עיטם לבן ראש- ארצות הברית קיווי- ניו זילנד עגור התכר המלכותי- אוגנדה

(בספר שלוש תמונות:)

תמונה 1 - עיטם לבן-ראש - ארצות הברית

תמונה 2 - קיווי - ניו זילנד

תמונה 3 - עגור הכתר המלכותי - אוגנדה

כל אזרחי ישראל הוזמנו להשתתף בחגיגה, להצביע ולהשפיע, ובהם: תלמידים בבתי-הספר, מורים ומחנכים, חיילים, אנשי טבע, אנשי מדע ואנשי רוח, וכן כל מי שגורל ציפורי הארץ בפרט, ואוצרות הטבע של ישראל בכלל, יקר ללבו. את המיזם יזמה החברה להגנת הטבע. המיזם חשוב ביותר מפני שמצב ציפורי הארץ מחמיר משנה לשנה. ארבעה מינים של בעלי-כנף כבר נכחדו, ומדי שנה מינים נוספים של ציפורים נמצאים בסכנת הכחדה.

המטרה של הבחירה בציפור הלאומית היא, אפוא, לעורר את תשומת הלב שלנו לעתיד ציפורי הארץ ולצורך הדחוף לשמור על נכסי הטבע בישראל, מפני שהטבע הוא גורם מהותי שישפיע על עתיד המדינה שלנו!

פינת זיכרון לציפורים שנכחדו - יען, עזניית הנגב, פרס, קטופה

(בספר תמונות:) פינת זיכרון לציפורים שנכחדו - יען, עזניית הנגב, פרס, קטופה

*247*

ב. מונחון-עזר בצפרות, מאת: יונה זילברמן

כדי לזהות ציפורים, לאפיין אותן ולהבדיל ביניהן, אנחנו זקוקים לרשימה של מאפיינים. מונחון זה מפרט כמה מן המאפיינים החשובים שעל פיהם אפשר לזהות ציפורים.

- בית-הגידול של הציפור: זהו מקום המחייה של הציפור, למשל: שדות, סלעים, חורשים ונחלים.

(בספר סימנים: - היעזרו במנחה)

- ליד הבית, במקומות יישוב

- בין העצים

- בסבך, ליד ביצה

- בחופי הים התיכון

- בין סלעים והרים

- במדבר ובערבה

- בשדות

- ליד ברכות דגים ומקווי מים מתוקים

- באיזור אילת

- גודל הציפור: את הגודל של הציפור נשווה לגודלן של ארבע ציפורים מוכרות מאוד - דרור הבית, יונת הבית, העורב והנשר.

- העונתיות של הציפור בארץ: אפשר לזהות ציפורים על פי עונות השנה שבהן היא נמצאת בארץ, למשל:

ציפור יציבה: ציפור הנמצאת בארץ כל השנה ואינה נודדת. כאן היא מקננת (בונה קן) וכאן היא מגדלת את צאצאיה.

ציפור מקייצת: ציפור הנמצאת בארץ אך נודדת בסתיו לאפריקה וחוזרת לארץ באביב. כאן היא מקננת וכאן היא מגדלת את צאצאיה.

- השכיחות של הציפור בארץ: מספר הציפורים מאותו סוג ומאותו מין בארץ. יש חמש דרגות של שכיחות. דרגות השכיחות בסדר יורד הן: נפוצות מאוד, נפוצות, מצויות, שכיחות, נדירות.

- אזורי התפוצה של הציפור בארץ: האזורים הגאוגרפיים בארץ שבהם הציפור חיה, למשל: הגולן או הרי ירושלים.

*248*

-249

ג. מגדיר הציפורים שעלו לשלב הגמר

שם הציפור: פשוש (ציפור שיר)

הגודל: קטן בהרבה מהדרור

בית הגידול: בסבכי שיחים ובצמחייה נמוכה, גם במקומות יישוב

העונתיות: יציב

השכיחות: נפוץ מאוד

איזור התפוצה: רוב ארץ-ישראל - מן החרמון עד מצפה-רמון

המזון: בעיקר חרקים. לפעמים גם פירות וזרעים

פרטים ומאפיינים מיוחדים: - קול שירתו נהדר. - הראשון לקנן מבין כל ציפורי הארץ. - זעיר אך חסר פחד. - איתן. שומר על יציבות גם מול רוחות סערה. - פעלתן ביותר.

שם הציפור: דוכיפת (ציפור שיר)

הגודל: גדולה מעט מן היונה

בית הגידול: בשדות, בוואדיות, בחורשים ובמקומות יישוב

העונתיות: יציבה

השכיחות: מצויה

איזור התפוצה: כל הארץ

המזון: חרקים

פרטים ומאפיינים מיוחדים: - על ראשה יש כתר, שהיא זוקרת בזמן התרגשות. - שמה בערבית "הודהוד" והוא ניתן לה בגלל צליל קולה. - נזכרת במקרא וגם באגדות שלמה המלך. - ריחה הרע מבריח טורפים. - הפכה מציפור מקייצת לציפור יציבה.

שם הציפור: סיקסק (ציפור שיר)

הגודל: זהה בגודלו ליונה

בית הגידול: במקווי מים, בפארקים, בגינות נוי בעיר ובשדות מושקים ולחים

העונתיות: יציב

השכיחות: נפוץ

איזור התפוצה: כל הארץ

המזון: חרקים, סרטנים ורכיכות

פרטים ומאפיינים מיוחדים: - ארוך רגליים. - עצבני ותוקפני: במיוחד נגד כל מי שפולש לשטחו. - נושא תמיד "נשק" בדמות דורבן חד בפרק הכנף. - בעל כושר הסתגלות מעורר התפעלות: עבר לקנן מברכות דגים וביצות למגרשי חניה בעיר. - משמיע צליל "סיק סיק" חד ורם, ועל כך שמו.

שם הציפור: נשר מקראי (דורס יום)

הגודל: הגדול מבין הציפורים הדורסות בארץ כיום

בית הגידול: בהרים ובמצוקים

העונתיות: יציב

השכיחות: נדיר. נמצא בסכנת הכחדה!

איזור התפוצה: כל הארץ - בגולן, בגליל העליון, בכרמל, במדבר יהודה ובהר הנגב

המזון: פגרים

פרטים ומאפיינים מיוחדים: - הנשר מסמל עוצמה ונחשב למלך העופות. - הוא גולש ודואה לתפארת במרומי השמים. - הנשר מסודר ומקפיד לסרק כל בוקר את נוצותיו. - הוא חובב נלהב של חום השמש. - במקרא הוא מופיע כסמל למסירות ולדאגה לצאצאיו.

שם הציפור: בולבול צהוב-שת (ציפור שיר)

הגודל: זהה בגודלו לדרור

בית הגידול: בסביבה כפרית, בחורש טבעי, במטעי פרי עסיסי ובגינות נוי

העונתיות: יציב

השכיחות: נפוץ מאוד

איזור התפוצה: כל הארץ

המזון: פירות, עלים, פרחים וחרקים

פרטים ומאפיינים מיוחדים: - בעל "ישבן" צהוב ו"משקפיים" שחורים. - נפוץ רק באזורנו. - סחבן ואינו מתבייש לגנוב חומר ריפוד לקנו מקינים של ציפורים אחרות. - עליז וקולני. הוא מתעורר עם עלות השחר ופוצח מיד בשירה ערבה. - חברותי ביותר. - אמיץ ומתלהק לנוכח סכנה.

שם הציפור: תנשמת לבנה (דורס לילה)

הגודל: גדולה מן העורב

בית הגידול: במערות, בכוכים ובמקומות עזובים, באסמים ובתיבות קינון שבונה החקלאי

העונתיות: יציבה

השכיחות: מצויה

איזור התפוצה: מגבול הלבנון ועד גבעות להב שמצפון לבאר-שבע

המזון: מכרסמים קטנים, חולדות, עטלפים, חרקים וציפורים

פרטים ומאפיינים מיוחדים: - משמשת מדביר ביולוגית של מכרסמים. - מרשימה מאוד בהופעתה. - ציידת מעולה: חדת עין ואוזן, מהירת תעופה וצוללת בשקט על טרפה המופתע. - מסוגלת לסובב את ראשה ב-180 מעלות. - תוקפנית למדי.

שם הציפור: צופית (יונק הדבש) (ציפור שיר)

הגודל: קטנה בהרבה מהדרור

בית הגידול: על שיחים בעלי פרחים, על עצים נמוכים, בחורשים, ביער פתוח ובגינות נוי

העונתיות: יציבה

השכיחות: מפוצה

איזור התפוצה: כל הארץ, ליד מקומות יישוב

המזון: צוף פרחים וחרקים קטנים

פרטים ומאפיינים מיוחדים: - הזכר זוהר בגוונים מתכתיים. - שמה בערבית: "סולטן א-זהור" (מלך הפרחים). - היחידה מבין ציפורי הארץ שבונה קן תלוי המוגן מפגיעת נחשים ושאר זוחלים. - מגלה חיבה יתרה למי סוכר. - חזקה ביותר, ובזמן שהיא יונקת צוף מפרח מסוגלת לדאות באותה נקודה.

שם הציפור: בז אדום (דורס יום)

הגודל: קטן מן היונה

בית הגידול: בכפרים ובערים, במצוקים ובכרי מרעה

העונתיות: מקייץ

השכיחות: נדיר. נמצא בסכנת הכחדה עולמית!

איזור התפוצה: נודד בכל הארץ. מקנן מגבול הלבנון עד צפון הנגב

המזון: דגים, צפרדעים, זיקיות, חרקים, נחשים ומכרסמים

פרטים ומאפיינים מיוחדים: - מרשים ביותר בצבעוניות שלו. - אורב בעמדות תצפית, ובבת אחת צולל על טרפו. - ציוצו חזק ורם. - מושך לארץ תיירים מאירופה המעדיפים לצפות בציפור כאן ולא להרחיק עד אסיה. - מקנן במחילה קבועה בקיר עפר שאליה שבים בני הזוג שנה אחר שנה.

שם הציפור: שלדג לבן-חזה (ציפור מקווי מים מתוקים)

הגודל: גדול מעט מן היונה

בית הגידול: ליד מקווי מים מתוקים וברכות דגים, ליד מטעים, גינות ושדות

העונתיות: יציב

השכיחות: שכיח

איזור התפוצה: מגבול הלבנון ועד לצפון הנגב, בבקעת ים המלח, ובערבה עד אילת

המזון: בעיקר זרעים מראשי צמחים קוצניים, כמו החוח, הגדילן, הברקן והדרדר

פרטים ומאפיינים מיוחדים: - ציפור צבעונית ויפיפייה. - שירתה ערבה במיוחד. - בעבר נהגו לצודה ולכלוא אותה בכלובים, אך כיום היא הפכה לציפור בר מוגנת ואסור לצוד אותה. - עליזה ופטפטנית. חיה בלהקות, פרט לעונת הקינון. - בניגוד לקוצים החדים, הקן שלה עגלגל ומרופד בצמר גפן.

מתוך: "מדריך הציפורים בישראל לילדים ולנוער". יונה זילברמן

*250*

בחירת הציפור הלאומית

קראו את המבוא.

1. החברה להגנת הטבע היא שהגתה את הרעיון לבחור בציפור לאומית לישראל.

- מה הייתה המטרה של החברה להגנת הטבע בבחירת הציפור הלאומית?

- האם אתם מזדהים עם המטרה הזאת? נמקו את תשובתכם.

2. עשר ציפורים עלו לשלב הגמר של בחירת הציפור הלאומית. השמות שלהן "מסתתרים" בתשבץ התפזורת הבא (העזרו במגדיר הציפורים).

- גלו את השמות ורשמו אותם במחברת. הם כתובים מימין לשמאל ומלמעלה למטה.

תפזורת בה צריכים לחפש את המילים ולסמן אותה

(בספר תפזורת, היעזרו במנחה)

מבררים את פרטי הציפורים

3. רק ציפור אחת מבין עשר הציפורים שעלו לגמר אינה ציפור יציבה. איזוהי?

- על פי איזה מאפיין זיהיתם את הציפור הזאת (היעזרו במונחון)?

4. אילו מבין עשר הציפורים שעלו לשלב הגמר נמצאות בסכנת הכחדה?

- על פי איזה מאפיין זיהיתם ציפורים אלו (היעזרו במונחון)?

*251*

5. אילו מבין עשר הציפורים שעלו לשלב הגמר הן ציפורים קטנות מאוד?

- על פי איזה מאפיין זיהיתם ציפורים אלו?

6. בחרנו ארבע מן הציפורים שכלו לשלב הגמר ו"גזרנו" חלקים מתצלומיהן.

ארבע תמונות של ציפורים וארבע תמונות של נוצות וצריך להתאים בין התמונות

(בספר ארבע תמונות של ציפורים וארבע תמונות של נוצות, היעזרו במנחה)

- התאימו לכל ציפור את הנוצות שלה.

- גלו: אילו ציפורים הן?

7. מתברר שהציפורים שונות זו מזו במזון שהן אוהבות. כל ציפור והמעדנים שלה. איזו ציפור תשמח לאכול כל אחד ממיני המזונות הבאים?

כתבו את שמות הציפורים ליד סוג האוכל החביב עליהן.

צוף מתקתק --

פגר טרי של עופר איילים --

עכבר צעיר --

צפרדע דשנה --

לקט זרעים של ברקן, גדילן וחוח --

מנת היום של צרצרים --

*252*

חדים חידות

8. כל ציפור והמאפיינים המיוחדים לה. בפעילות זו אתם מוזמנים לחבר חידות בנוסח "שיחות בין ציפורים", למשל: מי אמר למי?

- מישהו היה פה!!! מישהו נכנס למחילת הקינון הקבועה שלנו!

- אולי אתה המלך, אבל... למי יש כתר על הראש, אה? לי!

כדי לפתור וגם כדי לחבר חידות כאלה צריך להכיר היטב את המאפיינים של הציפורים.

- פתרו את שתי החידות שלמעלה.

9. לסיום, הדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית. מה במאפייני הדוכיפת זיכה אותה, לדעתכם, בתואר הציפור הלאומית של ישראל?

10. איזו ציפור הייתם בוחרים כסגניתה של הדוכיפת. הביאו בדברי ההסבר שלכם את הקשר בין הציפור שבחרתם לבין מאפייני מדינת ישראל.

*253*

לשון

11. כדי לאפיין את הציפורים השונות השתמשנו בתארים רבים וגם בכינויי שייכות. לדוגמה: מאפייני הצופית כוללים את המשפט הבא: "הזכר מקסים בצבעיו הזוהרים בגוונים מתכתיים".

התואר (וברבים - תארים) הוא מילה המתארת שם עצם כלשהו:

המילה "מקסים" מתארת את הזכר (של הצופית),

המילה "זוהרים" מתארת את צבעיו (צבעי זכר הצופית).

כינוי שייכות הוא רכיב המתאר את שייכותו של דבר למשהו או למישהו. המילה עצמה מורכבת משני רכיבים:

שם העצם ועוד כינוי השייכות, לדוגמה: המילה "צבעיו" - הצבעים ועוד שלו

את כינוי השייכות אפשר להטות, למשל:

הצבע ועוד שלו - צבעו, הצבעים ועוד שלו - צבעיו, הצבע ועוד שלה - צבעה, הצבעים ועוד שלה - צבעיה.

המלצות להרחבת העיסוק בציפורים:

בקולנוע: סרטם של ז'אק פרין וז'אק קלוזו, "ציפורים נודדות", משנת 2001; סרטם של ניק פארק ואולפני ארדמן "מרד התרנגולות", משנת 2000.

ספרים:

"דוקטור דוליטל והקנרית הירוקה" - מאת יו לופטינג.

*254*

מסביב לעולם בשמונים יום

*254*

מאת: ז'ול ורן

תרגם מצרפתית: אביטל ענבר

פיליאס פוג, ג'נטלמן אנגלי, מתערב עם חבריו שיוכל להקיף את כדור הארץ בשמונים ימים. החברים מפקפקים בכך ומציעים התערבות על סך 20,000 לירות שטרלינג. פוג יוצא למסע עם משרתו החדש, פספרטו. הספר מתאר בפירוט את המסלול שעברו, ובעיקר את התלאות הרבות וההרפתקאות שבדרך. במהלך המסע עוקב בלש מטעם משטרת אנגליה אחר מיסטר פוג, משום שהוא חושד כי הוא הגנב שברח עם 150 אלף לירות שטרלינג מהבנק המרכזי של אנגליה. הספר מותח ביותר מפני שבכל פעם מעכבת פרשה אחרת את ההתקדמות של פוג ומשרתו, ונדמה לנו שאין כל סיכוי שיצליחו לסיים את המסע במועד שנקבע. כך למשל, פסי רכבת נגמרים פתאום באמצע הג'ונגל. פוג נאלץ לשכור פיל כדי להמשיך ולחצות את הג'ונגל; בדרכם הם נתקלים בטקס דתי שבו עומדים לשרוף אלמנה יחד עם בעלה המת, ופוג ופספרטו מצילים אותה; אונייה ענקית כמעט טובעת בסערה; אונייה אחרת מפליגה לפני שהספיקו לעלות עליה; המשרת פספרטו מאבד את אדונו במאורת סמים; הרכבת שבה הם חוצים את אמריקה מותקפת על ידי אינדיאנים, ועוד ועוד עלילות מוזרות ומרתקות.

האם הגיע פיליאס פוג לקו הסיום בזמן? מה הייתה תוצאת ההתערבות? על כך תקראו בספר 'מסביב לעולם בשמונים יום'.

הוצאת כנרת, זמורה, ביתן, 2008

*255*

חמסין

*255*

מאת: אברהם שלונסקי

אברהם שלונסקי (1900-1973) נולד באוקראינה והיה משורר, פזמונאי, עורך ספרותי ומתרגם.

שלונסקי היה מענקי השירה העברית. יצירותיו לילדים הצטיינו במשחקי לשון מתוחכמים ובשפה גבוהה. הוא אהב להמציא מילים. הוא כתב למבוגרים ולילדים. בין היצירות הרבות שכתב לילדים: המחזה 'עוץ לי גוץ לי' שמוצג בהצלחה זה עשרות שנים, 'אני וטלי בארץ הלמה', 'עלילות מיקי מהו'.

שלונסקי זכה בפרסים חשובים, ביניהם פרס ישראל, בשנת 1967.

הלמה הראשון:

למה זה נקרא חמסין?

א

1

שוב ישבנו אז בשניים,

והיום הוא יום-די-נור (אש),

יום חמסין, עת בשמים

הנחתום (האופה) מבעיר תנור.

2

החמה מעל ניבטת

ככיכר של לחם-אש.

והגיהינום לוהטת,

שאפשר להתייאש.

3

הוא שכח לסגור הפתח

ידידנו הנחתום!...

ומכאן, ומכאן, לבטח,

אש כזו של גיהינום.

4

כביש פוהק בעצלתיים.

ים שטוח ועצל.

כלב נח על ארבעתיים

ופושט לשון בצל.

5

עייפים ילדה וילד...

ושומעת חמוטל,

איך הארץ מתפללת

על טיפה אחת של טל.

6

וחולמת הצמרת

על הגשם המיטיב.

וציפור ביעף עוברת

ותובעת: טיף-טיף-טיף!

7

אך היום מוסיף לקדוח.

יום קמצן הוא. יום תמוז.

ואין כוח לא לשמוח,

לא לחשוב ולא לזוז.

8

רק בערב באה רוח,

את הארץ לעורר,

ואפשר היה לנוח,

ואפילו להרהר.

*256*

ב

9

הרהרה אז חמוטלי,

הרהרה - ולא לריק (לחינם, לשווא):

החמסין שלך - אמרה לי -

זהו שם נורא מצחיק.

10

- למה?

- ככה...

- למה ככה? --

והתחיל למלום נחמד.

היא הפצירה, היא לא נחה:

שאסביר לה - ומייד!

11

"קודם-כל, מאוד תמוה,

שיש חיריק בחמסין;

ושנית אמור: מדוע

דווקא סמך ולא שין?"

12

(טלי, טלי, פיטפוטלי,

הקושיה שלך קשה לי...

ועלי פה לענות

דיבורים כדורבנות!) (דיבורים לעניין)

13

אז חשבתי וחשבתי

ותשובה כזאת השבתי:

"זה בשם עצמו נרמז:

החמסין הוא מחמס! (גזל, שוד)

14

כי חומס הוא את הלח (לחלוחית, רעננות)

מכל רגב (גוש אדמה) וזלזל (ענף דק),

מייבש כל ציץ פורח

וחומס ממנו טל.

15

וחומס בלי נימוסין,

ומזה השם חמסין!"

ג

16

והייתי כבר בטוח,

שגמרנו הוויכוח,

שהסברתי, - ועתה

כבר תנוח דעתה. (תירגע)

17

אך חלילה! חמוטלי

מין תשובה כזאת ענתה לי:

18

"לא חומס הוא, לא רומס הוא,

שום זלזל ושום סנסן...

ואפילו אם חומס הוא,

אז צריך לומר: חמסן!"

19

(סקרנית היא חמוטלי,

חקרנית היא חמוטלי,

ועלינו לענות

ולסתום הטענות.)

*257*

20

שוב חשבתי וחשבתי

ותשובה כזאת השבתי:

"זהו חום שבא מסין,

וצריך לומר: חום-סין!"

ד

21

והייתי כבר בטוח,

שגמרנו הוויכוח,

שהסברתי - ועתה

כבר תנוח דעתה.

22

אך, חלילה! חמוטלי

מין תשובה כזאת ענתה לי:

23

"אבל כל האוכלוסין

פה אחד אומרים: חמסין!"

24

(עקשנית היא חמוטלי,

מקשנית היא חמוטלי,

ומאוד-מאוד נחוץ

לדייק לה בתירוץ!)

25

אז חשבתי וחשבתי

ותשובה כזאת השבתי:

"החמסין נקרא חמסין,

כי השם שלו: חמסין!

26

זה פשוט, וזה מובן,

ונגמר כל העניין..."

27

כך גמרנו הוויכוח,

ועכשיו אני בטוח,

כי ברור לה, כי עתה,

סוף-סוף נחה דעתה.

ה

28

ובינתיים בשמים,

שם, בתכלת השיאים,

כוכבים בשלו אלפיים

כפירות עסיסיים.

29

ונדמה: בפה פתוח

נחה ארץ עייפה,

וממעל באה רוח

וטליה רועפה. (זולגת, נוטפת)

30

טל על דשא וצמרת,

וכל ציץ גומע טל,

וסחים שיחה אחרת

אברהם וחמוטל.

31

מה השיג (חלק מצירוף המילים שיג ושיח - חילופי דברים) ומה השיח

עוד נודיע, אם נצליח.

אך לפי שעה את זאת

עוד עלי לשמור בסוד.

המלצה לקריאה:

,אני וטלי בארץ הלמה, מאת אברהם שלונסקי

*258*

שיחה מקדימה

שם הספר שהשיר 'חמסין' ממנו לקוח הוא 'אני וטלי בארץ הלמהי. העלו השערות מהי ארץ הלמה.

הסברים למילה חמסין

1. טלי שואלת מדוע החמסין נקרא חמסין.

הדובר מנסה לתת לה כמה הסברים, אך טלי דוחה אותם. מהם ההסברים ומדוע היא דוחה אותם?

- איזה מההסברים מצא חן בעיניכם?

העולם ביום חמסין

2. המשורר מדמה בשלושת הבתים הראשונים את העולם ביום חמסין לתנור אפייה. מיהו האופה? מהו הלחם שבתנור? מה עשה האופה שגרם לחום נורא בעולם?

3. בבתים 4-8 מתאר המשורר כיצד החמסין משפיע על יצורים שונים ועל העולם. כתבו מה קורה לכביש, לכלב, לילדים, לצמרת העץ, לציפור.

*259*

מחידושי שלונסקי

מחדשי השפה ממציאים מילים. חלק מן המילים נקלטות וחלק מהמילים - לא.

גם שלונסקי חידש מילים בשפה העברית (לא רק בן-יהודה וביאליק...)

לדוגמה: אי-פעם, זהו-זה, חבוב, כפכף, ליטוף, מה העניינים? קשקוש, שקשוק ועוד. גם בשיר 'חמסין' הוא המציא מילים.

4.

- כתבו מה יכול להיות פירושן של המילים המודגשות המופיעות בשיר (המילים המודגשות מסומנות בסוגריים):

כביש (פוהק) בעצלתיים - בית 4

כלב נח על ארבעתיים ו(פושט לשון) בצל - בית 4

והתחיל (למלום) נחמד - בית 10

- זהו עוד מילים ששלונסקי המציא בשיר, וכתבו את פירושן.

משחק בשמות מילים

5. נסו אתם להמציא הסבר יצירתי משעשע למילים שונות: מדוע קרפדה נקראת קרפדה? מדוע אפרסמון נקרא אפרסמון? מדוע יקינטון נקרא יקינטון?

6. האם גם אתם המצאתם אי-פעם מילים? אם כן, כתבו אותן והוסיפו את פירושן.

*260*

משפט הביצה

*260*

מאת: ח.נ. ביאליק

חיים נחמן ביאליק (1873-1934) מכונה 'משורר האומה'. נחשב לגדול המשוררים העבריים בעת החדשה. ביאליק נולד בכפר קטן ברוסיה למשפחה יהודית מלומדת, וכבר מגיל צעיר למד תורה ותלמוד וספג את אווירת ה"חדר". בשנת 1924 עלה ביאליק ארצה. מאז ועד יום מותו הוא תרם רבות לקידום חיי התרבות והרוח, והשפיע על תחיית הלשון העברית בארץ. ביאליק כתב למבוגרים ולילדים, והיה מן הראשונים שכתבו שירי ילדים בעברית. הוא היה משורר וסופר וגם מתרגם, מלקט ומעבד אגדות. בספרים "ויהי היום" ו"שירים ופזמונות לילדים" מכונסים כל שירי הילדים שכתב וגם אגדות יהודיות שעיבד. ב"ספר האגדה", שביאליק ערך יחד עם י. ח. רבניצקי, מכונסים אגדות התלמוד והמדרשים.

1

ויהי היום וישבו רועי דוד בשדה לסעוד לבם, וייאכלו מן הצידה אשר לקחו איתם בילקוטם, לחם וביצים מבושלות. ואחד מן הרועים לא מצא לו כדי שובעו, ויבקש מרעהו להשאילו ביצה מבושלת אחת, למלא נפשו (להשביעו), ויאמר לו רעהו:

"לא אשאילך עד אם נדרת בפיך, ובפני עדים, כי השב תשב-לי את-הביצה למועד, אותה ועל כל-תבואתה אשר תביא ביצה לבעליה עד המועד ההוא."

ויקל הדבר בעיני (נראה פשוט וקל בעיני) המבקש ולא חשבו, כי אמר: מה-תביא ומה-תוסיף ביצה לבעליה? - ויאות וייאמר: "הן, לו יהי כדבריך."

והאיש השאילו ביצה ויעד (דאג שיהיו עדים) עדים.

2

ויהי מקץ ימים רבים ויבוא המשאיל לדורש את נישיו (חובו). ויאמר לו השואל: "אין לך בידי בלתי אם ביצה אחת."

ויאמר המשאיל: "שגית, אחי, לפי חשבוני אני עליך לשלם לי כזה וכזה."

וייקוב לו את-מכסת הכסף, מספר עצום, רב מאוד מאשר תשיג יד (ביכולת) הנתבע.

*261*

וירגז האיש ויאמר:

"הדעתך התבלעה (התבלבלה)? מי ראה או מי שמע מעודו, כי ישלם הון רב כאשר נקבת חלף ביצה אחת? אין זאת כי אם מתעתע אתה בי."

ואולם המשאיל הקשה לדרוש כאשר נקב, לא גרע פרוטה. ויריבו השנים בחזקה, זה בכה וזה בכה - והדבר הובא לפני המלך דוד

3

ויהי כשמוע המלך את-דברי בעלי-הריב וגם את-דברי העדים שמע, ויוצא משפט לאמור: "אתה, שואל הביצה, שלם תשלם לבעל-דבריך המשאיל ככל-אשר פצית פה."

ויצעק האיש:

"אהה, אדוני המלך, ואנוכי לא אדע כמה?"

ויושט לו איש ריבו את-פרשת החשבון לאמור:

"ביצה אחת תבקע אפרוח אחד. האפרוח יביא בשנתו השנייה שמונה-עשר אפרוחים, וכן בכל שנה. אלה האפרוחים יביאו גם הם כל-אחד שמונה-עשר אפרוחים לשנה. מיום השאלה הביצה ועד היום עברו ארבע שנים..."

סוף דבר, החשבון, חשבון נכון, ותוכן הכסף, שלומת הביצה, עצום מאוד, עצום מידי השג יד הנתבע. ויצא מלפני המלך בפחי-נפש (באכזבה).

4

הוא יצא מפתח בית המלך, ושלמה בן-המלך, עודנו נער קטן בעת ההיא, בא לקראתו, וירא שלמה את-פני האיש והינם זועפים, וישאלהו על ככה. ויספר-לו האיש את אשר קרהו ואת אשר שפטו המלך לשלם לבעל-דבריו חלף ביצה מגולגלת אחת הון עצום, מרובה ממשג ידו (משיש ביכולתו להשיג).

וירא שלמה בצרת נפש האיש ויחמול עליו ויאמר:

"שמע איעצך, זאת עשה, ונחלצת מן הצרה הבאה עליך בגלל הביצה. ביום פלוני למועד יצא המלך אבי לפקוד (לבוא לבקר) את-גדודי צבאו בשדה. ושמרת למועד, ויצאת השדה גם אתה. ונקרבת אל המקום אשר יצבאו ואשר יעברו שמה גדודי המלך. והיה מידי לכתם ומדי בואם, ומילאת את-חופניך (כמות שאפשר להחזיק בתוך כף יד קמוצה) פולים מבושלים, מאשר תכין לך, והפיצותם לעיני המלך ולעיני צבאותיו על-פני השדה החרוש הפץ וזרוע, הפץ וזרוע. והיה כי ישאלוך העוברים עליך: מה המעשה הזה לך? ואמרת: פולים מבושלים אנכי זורע. וכי יתמהו עליך ואמרו: מי ראה פולים מבושלים נזרעים? - ואמרת: ומי ראה כי ביצים מבושלות תבקענה אפרוחים? - כה תעשה וכה תדבר מדי עבור על פניך המלך וצבאו בשדה."

*262*

ויעש האיש ככל אשר הורהו (ציווה אותו) שלמה, לא הפיל דבר. ויהי בעת צאת המלך וצבאו השדה, ויעברו הגדודים על-פני חלקת אדמה אחת, וימצאו שם איש זורע פולים מבושלים, וישתאו מאוד לאיש ולמעשהו. ויש מהם אשר לא התאפקו משאול את-האיש לאמור: מה המעשה הזר אשר אתה עושה? ויענם האיש ככל אשר שם שלמה בפיו, ויהי לחידה (לא היה ברור).

6

והדבר הגיע עד המלך, ויזכור המלך כרגע את-משפט הביצה, ויצו להביא לפניו את-האיש, וישאלהו המלך לאמור:

"הגידה-לי, האיש, אל תכחד (תשקר): האין יד בני שלמה ועצתו בכל-הדבר הזה?"

ויען האיש:

"חי נפשך, המלך, אם לא כאשר אמרת כן-הוא."

ויספר למלך את-כל-אשר יעצו שלמה ואת אשר הורהו לעשות ולדבר, לא כיחד דבר.

7

אז ישלח המלך להביא אליו את-שלמה. ובתתו בו עין תוכחה אמר בזעף:

"מה-בפיך על הדבר הזה?"

ואולם הנער הקטן שלמה לא חת מזעף אביו ואת אשר בלבבו אותו מיללו (אמרו מילים) שפתיו ברור, ויאמר:

"אדוני אבי המלך, האם לא ביצה מגולגלת לקח האיש מרעהו, ביצה אשר לא תידגר ולא תיבקע אפרוח? ועתה למה זה יושת עליו (יוטל עליו) להשיב שבעים ושבעה תמורתה?"

ופני המלך אורו מאוד כשמעו את-דברי שלמה, כי הכיר מהם את-טוב שכל הנער, את-יישר לבבו ואת עוז רוחו, וישקהו על מצחו וייאמר:

"אכן צדקת, בני, הפעם ממני במשפטך, וברוך אתה לאלוהים כי מנעתני מעול." ובפנותו אל האיש אמר:

"לך ושלם לרעך ביצה אחת."

*263*

בראשית דרכו, כשהיה שלמה מלך צעיר, נגלה אליו ה' בחלום הלילה ושאל אותו איזו בקשה היה חפץ שימלא בעבורו, וזה מה שהשיב לו שלמה:

ט ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את-עמך להבין בין-טוב לרע כי מי יוכל לשפוט, את-עמך הכבד הזה: מלכים א' פרק ג' פסוק ט'

ט וייתן אלוהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על-שפת הים. מלכים א' פרק ה' פסוק ט'

העלילה

1. חילקנו עבורכם את הסיפור לשבעה חלקים.

בחרו שלושה חלקים בלבד ופרטו מה מסופר בהם בקצרה.

הזמן והמקום שבהם התרחשו הדברים

2. באיזו תקופה התרחשו האירועים שהאגדה מספרת עליהם? התייחסו לשלושה חלקים בלבד.

- חזרו לאגדה ובדקו: היכן מתרחשת עלילתו של כל אחד מן החלקים? היעזרו בדוגמה:

*264*

דמותם של דוד ושלמה

3. כיצד מציגה האגדה את דמותם של דוד ושלמה? לשם כך היעזרו בתיאורים הבאים מתוך האגדה:

- "ויהי כשמוע המלך (דוד) את-דברי בעלי-הריב וגם את-דברי העדים שמע, ויוצא משפט לאמור:..."

- "הוא יצא מפתח בית המלך, ושלמה בן-המלך, עודנו נער קטן בעת ההיא, בא לקראתו, וירא שלמה את-פני האיש והנם זועפים, וישאלהו על ככה. ויספר-לו האיש את אשר קרהו ואת אשר שפטו המלך לשלם לבעל-דבריו חלף ביצה מגולגלת אחת הון עצום, מרובה ממשג ידו."

- "וירא שלמה בצרת נפש האיש ויחמול עליו ויאמר: "שמע איעצך, זאת עשה..."

- "אז ישלח המלך (דוד) להביא אליו את-שלמה. ובתתו בו עין תוכחה אמר בזעף:

"מה-בפיך על הדבר הזה?"

ואולם הנער הקטן שלמה לא חת מזעף אביו ואת אשר בלבבו אותו מללו שפתיו ברור, ויאמר:..."

- "ופני המלך אורו מאוד כשומעו את-דברי שלמה, כי הכיר מהם את-טוב שכל הנער, את-ישר לבבו ואת עוז רוחו, וישקהו על מצחו ויאמר: ..."

הדמויות המשתתפות

*265*

שלמה המלך - הכתובת לעשיית צדק

5. בסוף הסיפור דוד מודה בטעותו ואומר לשלמה: "אכן צדקת, בני, הפעם ממני במשפטך, וברוך אתה לאלוהים כי מנעתני מעוול."

- הרועה שנתן, המשאיל, תבע מן הרועה השואל מאות ביצים. מה הייתה טעותם של דוד המלך והתובע המשאיל?

שואל - אדם שמקבל דבר ממישהו תוך התחייבות להחזירו.

משאיל - אדם שנותן דבר ממישהו, כדי שישתמש בו ויחזיר אותו.

6. שוחחו על הנקודות הבאות:

- עוול הוא מעשה של אי-צדק, מעשה רע, קיפוח. למי נעשה עוול? מדוע מדובר בעוול?

- מדוע, לדעתכם, בחר שלמה לנקוט בדרך "ההצגה" עם הפולים המבושלים בשדה, ולא פנה ישירות לאביו, המלך?

- כיצד התמודדה כל אחת מהדמויות עם הסכסוך?

המשאיל -

השואל -

דוד המלך -

שלמה הנער -

- מה ניתן ללמוד על הדרכים לפתרון סכסוכים?

- מצאו עוד פעלים בסיפור המנוסחים באותו אופן.

לשון

לשון החכמים

7. השפה במדרשים חסכנית מאוד, יש שימוש בדיבור ישיר ובדיאלוגים. החזרה המרובה על : אמר לו:..., אמר לו:... יוצרת מעין הקלטה של השיחה, ותורמת לטבעיות ואמינות הטקסט.

- במה לשון המדרש חוסכת? הביאו שלוש דוגמאות.

*266*

מי ענד לדוכיפת ציצת נוצה?

*266*

(אגדה ערבית)

מאת: ח.נ. ביאליק

(ציצת - קבוצת שיער)

ושלמה בנה לו הרחק במדבר, מהלך שלושת ימים, עיר חמודות ושעשועים, גני פלאים כולה, תלויים בין השמים והארץ, היא העיר תדמור, ונמלט אליה המלך מעת לעת מתשואות היכלו. ונשר לבן לשלמה, נשר אדיר וחזק, ארך אבר (ארוך כנף) וגדול כנפים, אשר ירכב עליו המלך, ודאה עמו ברקיע ככל-חפצו. והיה מדי עלות על לב המלך לדאות תדמורה, ורכב על הנשר ובקע עמו במדבר ובא בדד בטח אל עיר החמדה, והתמהמה בה כלבבו, ושב, ואיש לא ידע דבר צאתו ודבר שובו.

ככה יעשה כל-הימים.

ויהי היום וירכב המלך שלמה על הנשר כמשפטו (כדרכו, כמנהגו) ופניו תדמורה. הוא בחצי הדרך, והשמש הכהו על ראשו, וייעף מאד ויתעלף, כמעט נפל ארצה. וברע לו, ויבט כיה וכה, מאין יבא עזרו, והנה עדת דוכיפתים לפניו, מחנה עצום ורב, משוטטות נה והנה ברקיע השמים, ומלכן בראשן. וירא מלך הדוכיפתים את-פני שלמה והנה הוא ברע, ויבהל אליו כרגע את-כל-מחנהו, ותרומנה הדוכיפתים ותרחפנה כולן ממעל לראש שלמה, ותשקנה כנפיהן אשה אל אחותה, כנף אל כנף, ותהיינה כסוכה וכענן לראש המלך, להצל לו מרעתו. אז תשוב רוח המלך שלמיה אליו (יתאושש, יתחזק) ויחי.

וירא שלמה את-אשר היטיבו לו הדוכיפתים, וידבר אליהן לאמור: "אתן גמלתן היום חסד עם אדוניכן, לכן חי אני, אם אשלחכן מעמי ריקם,. באנה ושאלנה (בקשנה) ממני דבר כאשר עם לבבכן, ואני את-שאלתכן אמלא."

*267*

וייתן להן המלך זמן, ותיוועצנה הדוכיפתים כיום תמים. ואחרי-כן בא מלך הדוכיפתים להביא לפני שלמה את-שאלת בני עמו. ויאמר שלמה אל הדוכיפת:

"ההיטב התבוננת בטרם תשאלי?"

ותען הדוכיפת:

"אני ועמי התבוננו בדבר היטב, וזאת שאלתנו מעם המלך: ייתן נא לכולנו ציצות זהב, עטרות (כתר, תכשיט, זר וכד' המונחים על הראש לקישוט) לראשינו!"

ויאמר המלך:

"שאלתכן תינתן לכן. ציצות זהב תהיינה לכן, עטרות לראשיכן, ואולם דעי ודאי כי הסכלת לשאול (לא ביקשת בחוכמה). והיה בבוא עליך רעה ונחמת (התחרטת) על איוולתך, ושבת ובאת לפני, ואני לא אמנע ממך ישע."

ויצא מלך הדוכיפתים מאת פני שלמה וציצת זהב על ראשו, וגם ליתר הדוכיפתים נתנו ציצות זהב לכולן. וירם לבב (התגאתה) הדוכיפתים בעדי זהבן, ותלבשנה גאון וגובה. והתהלכו כל-הימים על-פני שפת הים ועל-פני גדות הנחלים וליד כל-מקווה מים, והיו להם המים לראי, אשר יביטו בו אל יפי צלמן, והתהדרו והתגנדרו, והתיפיפו. ואולם מלכת הדוכיפתים הרבתה להתגאות מכולן, ותעל ותשב לה על ענף מענפי העצים. ולא שעתה (לא הקשיבה) עוד לקרוביה מבני משפחתה, וגם את-רעותיה מיתר בעלי-הכנף לא הכירה, כי אמרה: מי הציפורים האלה כי אתחבר להן; אני - עטרת זהב בראשי!

וציד אחד מאנשי המקום התבונן אל דרכי הדוכיפתים, ובטמנו להם פחים (שמו להם מלכודות), וייתן שבר ראי בתוכם, ותרד דוכיפת לראות צלמה בראי ולהתהדר, כמשפטה, ובעשותה כה וכה ותאחז בפח ותלכד. ויהי כראות הציד את העטרה הנוצצת בראש הציפור, וימהר וימלוק ראשה ויישא מעליו את-העטרה, ויביאנה לפני צורף נחושת. לדעת מפיו מה היא. וייאמר הצורף הערום: אין זאת כי-אם עטרת נחושת. וייתן בה לציד ששים פרוטה ויאמר: הביאה כמוה עוד, אם תמצא, ואל תגד לאיש דבר.

ויצא הציד וילכד דוכיפתים רבות, וימכור את-עטרותיהן לצורף הנחושת.

*268*

ויהי היום ויקר (נזדמן בדרך) לפני הציד צורף זהב, וירא את-העטרות בידו ויגד-לו, כי זהב טהור הן, וגם הרבה לו במחירן וייתן-לו ככר זהב ככר זהב לארבע ארבע עטרות. ויהי בהשמע הדבר בעם, וימלאו מהרה כל-גבולות הארץ וכל-עריה מסביב משק קשתות ותשואות חצים. כל-הידיים הכינו דבק, ומחיר הפחים והמצודים (מלכודות) עלה מאוד, כי רבו הקופצים עליהם, ועזב איש איש את-מלאכת ידו ויצאו ושטו כל-הימים בשדה בקשת ובחיצים. כמעט תראה דוכיפת - ופגעה כרגע החץ, או המצודה תלכדנה ונתפשה. לא מנוס לדוכיפת ולא מפלט.

ותבוא עת צרה לדוכיפתים, לא היתה כמוה לבעלי כנפים מעולם. מיום ליום מעטו ותצערנה, עוד מעט ונכחדו כולן מתחת השמים. ויכבד האבל בעדת הדוכיפתים.

ובצר למלך הדוכיפתים ולעמו, ויזכור את-הדברים אשר אמר לו שלמה ביום תיתו לו את-ציצת הזהב, וירם וידא בדרך מדבר וערבה, מקום לא תשלט בו עין ציד, ויבוא ויעמוד לפני המלך ויספר-לו את-כל-הרעה הגדולה אשר הגיעה אליו ואל עמו עקב ציצת הזהב, ויבך ויתחנן-לו להשיב את-הרעה מעליהם.

ושלמה שמע את-תחינת הדוכיפת ויחמול עליה וייאמר:

"אכן נואלת (נהגת בטפשות) מאוד, כי בקשת לך עטרת זהב, ואני הלא הזהרתיך מראש. גאותכן ופחזותכן הן היו בעוכריכן (הכשיל אתכן, הביא עליכן רעה, גרם לצרתכן). ואולם מזכרי לכן את-הטובה אשר גמלתן עלי, ונטיתי לכן את-חסדי גם הפעם. ונתתי לכן עטרות נוצה בראשיכן תחת עטרות הזהב, ולא תהיינה לכן עוד העטרות לפוקה ולמוקש (למכשול)."

ותצא הדוכיפת מאת פני המלך וציצת נוצה בראשה. מן היום ההוא והלאה לא יספו עוד הציידים לרדוף את-הדוכיפתים, ותשקטנה הדוכיפתים בקניהן, ותפרינה בארץ, ותשוטטנה לבטח (בביטחון) ואין מחריד.

עוד מאגדות המלך שלמה:

שלמה המלך והאדרת המעופפת

האישה ומשפטה עם הרוח

שלמה והתור המתהלל

שלשלת הדמים

*269*

מי מבקש לקח סם חיים?

*269*

מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעירות הסמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר: מי מבקש ליקח סם-חיים? היו הכל מתכנסים ובאים אצלו, ואומרים לו: תן-לנו סם-חיים. היה ר' ינאי יושב ופושט בטרקלינו, שמע שמכריז: מי מבקש סם-חיים? אמר לו: בו ועלה לכאן ומכור לי. אמר לו: לא לך ולא לשכמותך. סרהב בו ועלה אצלו. הוציא לו ספר תהילים והראה לו פסוק: "מי-האיש החפץ חיים" (תהלים ל"ד, י"ג); מה כתוב אחריו: "נצור לשונך מרע" (תהלים ל"ד, י"ד). אמר ר' ינאי: אף שלמה מכריז ואומר: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" (משלי כ"א, כ"ג). אמר ר' ינאי: כל-ימי הייתי קורא את-הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיע. (ויק"ר טז; ע"ז יט:)

ספר האגדה (תקנ, קסט) (ויקרא רבה, ט"ז)

מי מבקש ליקח - מי רוצה לקחת

מחזר - הולך ומחפש

מתכנסים - מתקהלים

פושט - מפרש דברי תורה בצורה פשוטה

סרהב בו - הפציר בו, ניסה לשכנע אותו

היכן הוא פשוט - מה פירושו בצורה פשוטה

מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. תהלים ל"ד

המעשייה בלשון יום-יום:

הרוכל במעשייה מציע סם חיים למכירה. ר' ינאי קורא לו לבוא לביתו. הרוכל משתדל להתחמק מפגישה עם ר' ינאי, באומרו שהסם הזה אינו מתאים לר' ינאי ולאנשים שכמותו, כלומר, אינו מתאים לתלמידי חכמים. ר' ינאי מפציר ברוכל שיבוא לביתו, והרוכל נענה להפצרותיו. בביתו של ר' ינאי מסביר הרוכל את הסמיכות בין הפסוקים מתהילים - שנאמר בהם שמי שחפץ חיים, רצוי שירחק מלשון הרע ומדברי רכיל.

בכך, אולי, רומז הרוכל לר' ינאי וכמו אומר לו: למה לך לגנות את מרכולתי ואת פרנסתי?

ר' ינאי מבין את הרמז של הרוכל, ובעיקר מתפעל ומתרשם מחוכמתו ואף חוזר באוזניו של הרוכל על דברי שלמה המלך (בספר משלי) "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו".

בסיום מודה ר' ינאי שלמד דבר חוכמה מן הרוכל, ובזכותו הבין את הקשר בין שני הפסוקים האלה: תהילים פרק ל"ד (פסוק י"ג) "מי האיש החפץ חיים"; (פסוק י"ד) "נצור לשונך מרע" - קשר שלא היה ברור לו קודם לכן. נוצר היפוך בלתי-צפוי - רוכל מפשוטי העם מפרש פסוקים לחכם מופלג ומלמדו.

*270*

מי היה רבי ינאי?

1. קראו את המידע:

ר' ינאי היה חכם שחי בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה. הוא היה תלמידו של ר' יהודה הנשיא, שחתם את המשנה. מקום מושבו היה בעיר עכברא בגליל העליון, שם ייסד בית מדרש גדול. כמו כן היה דיין בבית הדין שבציפורי. ר' ינאי היה עשיר מופלג, ומסופר שהיו לו ארבע מאות כרמים. נראה, לפי המדרשים שהיה תקיף, ביקורתי ומחמיר. ישנם מדרשים שמתארים כיצד זלזל בפשוטי העם, אך הם לימדו אותו לקח.

פרטי האירוע

2. מדוע, לדעתכם, לא רצה הרוכל לעלות לביתו של ר' ינאי?

- מה הסביר הרוכל לר' ינאי?

- מה הבין ר' ינאי מדברי הרוכל?

- מה הייתה תגובת ר' ינאי לדברי הרוכל? הסבירו את תשובתכם.

הלימוד ממדרש אגדה

3. מדרשי אגדה מלמדים דרך ארץ ומוסר. כתבו בלשונכם מה נועד מדרש זה ללמדנו?

- השלימו את המשפט שלפניכם באפשרויות נוספות לפי רוח המדרש:

לדוגמה:

מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב - אדם שלא יעשה את מה ששנוא על חברו.

מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב - --

מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב - --

4. "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה" מה עלינו לעשות כאשר אנו נשאלים לגבי חוות דעתנו על מישהו, ואותו אדם שעליו אנחנו נשאלים רחוק מלהיות טוב?

אנחנו נמצאים בדילמה: מצד אחד איננו רוצים לשקר לשואל, ומצד שני איננו רוצים לומר דבר רע שעלול לפגוע באדם שעליו שואלים.

*271*

'החפץ חיים' קבע כללים לעניין זה. הוא קבע שאי-אפשר להתעלם מהחובה לומר אמת ולמנוע נזק מהחבר. מתן מידע אמיתי הוא חובה שאינה פחותה מחובת ההישמרות מלשון הרע. על כן הוא קבע שורת 'מבחנים' לתשובה שלנו. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות כגון:

- האם המידע נחוץ?

- האם אפשר לומר את אותו מידע בלי להשתמש בלשון הרע?

- האם הקפדנו לומר רק את מה שצריך?

- כיצד היה צריך רבי ינאי לנהוג? האם היה עליו לספר לאנשים שאין סם חיים? מה היה עליו לומר לאנשים?

מי היה החפץ חיים?

החפץ חיים הוא הכינוי שנתנו לר' ישראל מאיר הכהן על שם אחד מספריו. ר' ישראל מאיר הכהן (נולד ב-1839 ונפטר ב-1933) עסק בתחום שמירת הלשון, ובספרו 'לשון הרע' הוא התריע על חטא לשון הרע. כמו כן כתב החפץ חיים ספרי הלכה חשובים, ביניהם 'משנה ברורה' - ספר שבו הוא מסכם את חידושי ההלכה בכל הספרים שנתחברו אחרי 'שולחן ערוך'. החפץ חיים עסק גם במוסר, במקרה ובאגדה, והדגיש את חשיבות המצוות שבין אדם לחברו.

לשון

לשון המדרש

5. כתבו את המשפטים האלה בעברית בת-זמננו:

דוגמה: היה הולך - הלך

שהיה מחזר בעיירות - --

לא הייתי יודע היכן - --

שהיה מכריז - --

כל ימי הייתי קורא - --

6. כתבו את השיחה שבמדרש בצורת דיאלוג כמו במחזה, והוסיפו את שמות הדוברים: ר' ינאי או הרוכל:

אמר לו (ר' ינאי): --

אמר לו (הרוכל): --

אמר לו (ר' ינאי): --

אמר לו (הרוכל): --

7. לסיכום, ספרו את המדרש וכתבו אותו בשפת דיבור של ימינו.

"רוכל אחד הסתובב בעיירות שליד העיר ציפורי והכריז על הסחורה שלו: "מי רוצה סם חיים?"

*272*

על ארבע העונות ובמיוחד על הקיץ

*272*

צייר: ג'וזפה ארצ'ימבולדו

1. התבוננו בציור ה'קיץ'.

ציור של אדם שפניו מורכבות כולן מירקות ופירות שניתן לקטוף בקיץ

(בספר תמונה - היעזרו במנחה)

*273*

את הציור שנקרא 'קיץ' צייר הצייר האיטלקי ג'וזפה ארצ'ימבולדו. הוא חי במאה ה-16 באיטליה. הציור הזה הוא אחד מתוך ארבעה ציורים שמייצגים את ארבע עונות השנה: סתיו, חורף, אביב וקיץ.

- הצייר בחר לייצג את עונת הקיץ בדמות ראשו של אדם.

ממה מורכב ראשו של האדם בציור? התבוננו בתמונה המוגדלת.

- אילו פירות וירקות אפשר לזהות בציור?

אם תתבוננו בעיון, תגלו, למשל, שהאף הוא קישוא.

השלימו:

הלחי היא --

הפה הוא --

הגבות הן --

חלק מהשיער הוא --

על הראש תלתלים מ--

מן החזה פורץ --

הבגד כולו עשוי מ--

- באיזו שנה צויר הציור? (שימו לב לתאריך שעל צווארון הדמות)

- מדוע, לדעתכם, בחר הצייר לאפיין כך את הקיץ?

יש הטוענים שהציור של ארצ'ימבולדו הוא ציור סוראליסטי. מה פירוש ציור סוראליסטי?

המילה סוראליזם מקורה מהשפה הצרפתית, ופירושה 'מעל למציאות', הציירים הסוראליסטים פעלו בצרפת 350 שנים אחרי מותו של ארצ'ימבולדו. הם ניסו לצייר 'מציאות' של חלום בלי ההיגיון המוכר עד אז, בלי קשר או דמיון למה שמוכר לנו בעולם המציאותי. אחד הציירים המפורסמים בזרם הזה הוא הצייר הספרדי, סלבדור דאלי. נראה שארצ'ימבולדו יצר ציור סוראליסטי 350 שנים לפני הסוראליסטים. הרי ברור לכול שלא נמצא בעולם פני אדם עשויים מפירות, ירקות ופרחים. דיוקן כזה נוצר בדמיונו הפרוע של הצייר.

2. אילו מילים עולות בראשכם כאשר נאמרת המילה 'קיץ'? כתבו אותן.

- נסו לתאר את הקיץ הישראלי במילים או בציור.

*274*

דיוקן - דמות של אדם, בעיקר של פניו, בציור, בפיסול או בצילום או בכל ייצוג אמנותי אחר.

מטרתו היא להציג את החזות הכללית של האדם, ולעתים להוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו. צורת ההיצג המיוחדת עוזרת לזכור בני-אדם, להביע רגש לבני-אדם ולהבליט את המיוחד שבהם.

3. נסו ליצור קולאז' של דמות אדם שמייצג קיץ ישראלי. צרו פסל של ראש איש קיץ מתפוח אדמה, תפוח עץ, חציל, מלון או דלעת. השתמשו בפירות ובירקות אחרים כדי ליצור את החלקים השונים: פה, שיער, עיניים ועוד.

- הניחו את דיוקן הקיץ שיצרתם מפירות ומירקות, וצלמו אותו בשחור-לבן.

- תארו במילים במה שונה הצילום בשחור-לבן מדיוקן הפירות שהכנתם?

4. התבוננו בציור הסתיו.

ציור של אדם המורכב מעלי סתיו ופירות וירקות שניתן למצוא ולקטוף בסתיו

(בספר תמונה)

- כתבו ממה בנויים פני איש הסתיו בעבודה של ארצ'ימבולדו?

עגיל האוזן מתאנה בשלה שנפתחה.

הראש מעוטר באשכולות של ענבים ועלי גפן על הראש, כמו כובע.

האף אגס גדול.

הלחי --

הסנטר --

האוזן --

*275*

בארץ שלנו הענבים מסמלים את הקיץ. מדוע הענבים מסמלים את הסתיו בציורו של ארצ'ימבולדו?

ארצ'ימבולדו חי וצייר באיטליה שבאירופה, ושם עונת בציר הענבים מבשרת את ראשית הסתיו.

5. כיצד תייצגו בטקסט חזותי (בול, כרזה, איור, פיסול, צילום וכו') את הסתיו בישראל?

6. התבוננו בציור החורף.

ציור של אדם המורכב משורשים, גזעים ועלים של עצים

(בספר תמונה)

- ממה עשויות הפנים?

ממה עשוי השיער?

ממה עשוי הפה?

- איזו הבעה אתם רואים בדיוקן שמייצג את החורף, ומדוע?

*276*

7. התבוננו בציור האביב.

ציור של אדם המורכב כולו מפרחים פורחים ועלים ירוקים כמו באביב שהכל פורח ורענן

(בספר תמונה)

- כתבו:

ממה מורכב הדיוקן שמסמל את האביב ולמה?

מהם הצבעים השולטים בציור הדמות ומה משמעותם?

על קודקוד הדמות צוייר הפרח שושן צחור - בדקו במילון ובאינטרנט מה הוא מסמל.

איזו דמות מייצגת את האביב? מה אופייני לה?

8. לסיכום, כתבו איזה דיוקן של איזו עונה מוצא חן בעינכם יותר מכול. הסבירו את בחירתכם.

*277*

משימות בחירה להעשרה -

1. על הצייר ארצי'מבולדו תוכלו לקרוא באתרים שונים באינטרנט.

2. חנוך פיבן הוא אמן ישראלי שיוצר דמויות מחפצים שונים ומגרוטאות: קופסאות, כפתורים, בדים, סוללות ועוד.

היכנסו בדף הבית של האתר של חנוך פיבן ללשונית 'פורטרטים', הגדילו את הדיוקנאות של הומר סימפסון, סטיבן שפילברג ואלברט איינשטיין, והתבוננו בהם.

כתבו האם אתם מוצאים קשר בין אופי הדמות לחומרים שמהם היא עשויה.

3. גם חנוך פיבן יצר פרצופים מפירות וירקות.

תוכלו לראותם באתר יו-טיוב.

מה דומה ומה שונה בעבודותיהם של פיבן וארצ'ימבולדו?

4. צלמו או הציגו את הדיוקנאות שיצרתם לפי הציור 'ארבע העונות', והכינו תערוכה בכיתה.

*278*

קיץ אישי

*278*

הפינה שלכם

מגלים עולם... בחופשת הקיץ

נפתח בשאלון קצר...

- את מבחר עונת הקיץ פתחה כתבה מכתב-עת.

מה שם הכתבה?

באיזה מכתבי-העת הבאים תוכלו למצוא אותה, במקור?

- ילדי טבע הדברים

- עיניים

- גליליאו צעיר

- כתבי-העת מציעים דרך נפלאה להרחיב את הדעת ולגלות עולם. בכל אחד משערי עונות השנה שילבנו לפחות כתבה אחת, ובדרך כלל יותר...

איזו מבין הכתבות ששילבנו (בשער הקיץ, ובשאר העונות), עוררה בכם עניין מיוחד?

אתם מוזמנים לדפדף בשני הכרכים של המקראה - ולהיזכר.

צלמו את העמוד הראשון של הכתבה הנבחרת.

ציינו בתחתית הכתבה את המקור שלה.

חשוב לדעת: כתבי-העת 'גלילאו צעיר לילדים' ו'ילדי טבע הדברים' מצויים באינטרנט. תוכלו לאתר אותם בעזרת גוגל, או לחפש אותם בספריה הציבורית. אתם מוזמנים לתבל בהם ובכתבי-עת נוספים כגון 'עיניים' ו'נשיונל גיאוגרפיק קידס' את חופשת הקיץ - לקרוא וליהנות מאוצר הכתבות, הסיפורים ומדורי השעשועים שבהם.

קיץ נעים!

*279*

מה למדנו בקיץ?

*279*

לפניכם רק מדגם ממה שנלמד בשער זה.

תת שער - חגים ומועדים

בטקסט - ל"ג בעומר במילים ובתמונות

למדנו בין היתר - להפיק מידע על מנהגי החג ממילים ומתמונות.

בטקסט - מה? מה? תפוח אדמה!

למדנו בין היתר - על תפקיד הגריין (טיזר) בראש כתבה. להבחין בכותרות משנה ובתפקידן. להבחין בין סוגי עובדות. להבחין בין בימות פרסום לתכלית של מידוע. לאתר מילים מאותה משפחה.

בטקסט - אם אשכחך, ירושלים

למדנו בין היתר - על ייחודה של שירת המקרא - אוצר מילים ומבנה המשפט.

בטקסט - ירושלים - מדריך אתרים

למדנו בין היתר - להפיק מידע מטקסט משולב: מילולי וחזותי, שימושי ומפעיל לזהות את הייחוד בכל אחד מסוגי הטקסטים: החזותי והמילולי. לכתוב המלצות תוך התחשבות בנמען שעבורו נכתבת ההמלצה.

בטקסט - ירושלים המקורות

למדנו בין היתר - להסיק על יחס המקרא והתלמוד לירושלים מתוך הפסוקים המדברים בה. להכיר ביטויים הקשורים לירושלים ושמות נרדפים לירושלים.

*280*

בטקסט - ביטויים

למדנו בין היתר - להתחקות אחר אופן התיאור.

בטקסט - אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני, אלין

למדנו בין היתר - להתבונן בציור ולהבין את הרעיונות המשתמעים מפרטיו. על דרכי הביטוי של הסיפור המקראי בתמונות באמצעות סמלים, צבעים, מסגרות, רקע.

תת-שער - אישים ואירועים

בטקסט - צעדים ראשונים

למדנו בין היתר - על סיפור אישי-אוטוביוגרפי. להבין את הרעיון המרכזי. לזהות את כוונת הכותב. להבחין בקשר בין רקע הסיפור לתקופה היסטורית.

בטקסט - דיוקנה של עלייה - חלק 1

למדנו בין היתר - לשוחח וללבן בדיון מושכל תופעה חברתית ישראלית.

בטקסט - דיוקנה של עלייה - חלק 2

למדנו בין היתר - לבנות הרצאת מידע קצרה בנושא נתון ולהרצות עליו.

תת-שער - ילד שכזה

בטקסט - מיהו גיבור?

למדנו בין היתר - למזג מידע ממספר מקורות שונים. על זיהוי עמדת הכותבת. לבטא עמדה ביקורתית. להכיר ביטויים הקשורים לגבורה.

בטקסט - בשכבר הימים

למדנו בין היתר - מהו טקסט הגותי? ללבן בדיון את רעיונות הטקסט: על ציות עיוור והצורך להשתנות.

תת-שער - ארץ, טבע, עיר

בטקסט - הציפור הלאומית של ישראל

למדנו בין היתר - להפיק מידע מטקסט משולב. לקרוא טקסט לצורך מידוע ותיאור מסוג מגדיר. לבטא דעה מנומקת. לאתר מילות תואר וכינויי שייכות.

*281*

בטקסט - מסביב לעולם בשמונים יום

למדנו בין היתר - לקרוא להנאתנו - המלצה על ספר.

בטקסט - חמסין

למדנו בין היתר - על לשון השירה ושפת השירה: משחקי מילים וצלילים. על יצירת מילים. להבין הומור לשוני.

תת-שער - פעם אחת

בטקסט - משפט הביצה

למדנו בין היתר - על אגדה תלמודית. להמיר עברית מליצית לעברית בת-ימינו. להכיר מאפיינים של לשון חז"ל. להבין את רעיון האגדה.

בטקסט - מי ענד לדוכיפת ציצת נוצה?

למדנו בין היתר - להכיר אגדה שמקורה ערבי. לזהות את סממניה המקומיים. להבחין בין מציאות ודמיון.

בטקסט - מי מבקש ליקח סם חיים?

למדנו בין היתר - להבין את הרעיון המרכזי. להמיר את צורת השיחה בשפת המדרש לדיבור ישיר.

בטקסט - על ארבע העונות ובמיוחד על הקיץ

למדנו בין היתר - להתבונן ביצירת אמנות ולאתר פרטי תוכן חזותיים. להכיר מונחים באמנות: סוריאליזם, דיוקן. לזהות את המוען והנמען בציורים ואת המסר שלהם.

בחרו שניים-שלושה נושאים חשובים עבורכם, מתוך מה שלמדתם בשער הקיץ.

- הסבירו מדוע בחרתם בהם. מה מצא חן בעיניכם והובן בקלות?

- למה התחברתם בקלות? במה התקשיתם?

- מהם הדברים החדשים שלמדתם, שלא ידעתם / שלא היכרתם קודם לכן?

סוף הספר