ספר לימוד במולדת, חברת ואזרחות
לכיתה ד'
נורית ישראלי - דרורית פת - צפורה שילה-קגן
מאושר על פי תוכנית הלימודים
לחינוך ממלכתי וממלכתי-דתי
מהדורת תשע"ח, 2018
כל הזכויות שמורות להוצאת ספרים יסוד
נדפס בישראל 2019 תשע"ט
עמודי דפוס 4-182
העתיקה: דיתי בנאי
הספרייה המרכזית לעיוורים
ישראל 2020
מספר סידורי: 57286
העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.
תוכן העניינים
*4*
בספר "סיפור מולדת" תפגשו צורות יישוב שונות בישראל.
בישראל קמו כ-1200 יישובים מאז היווסדה של התנועה הציונית בסוף המאה התשע-עשרה ועד היום. מקימי היישובים היו אנשים בעלי חזון וחדורי אמונה ביכולתם להגשים את החלום הציוני, כפי שבא לידי ביטוי בתהילים קכ"ו, א':
"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים..."
בספר זה תגלו שקיים קשר הדוק בין צורת היישוב, אופי האוכלוסייה והגאוגרפיה של המקום שבו הוא הוקם.
חלק מהיישובים נוסדו טרם הקמת מדינת ישראל, וחלקם - אחרי הקמתה. חלק מהיישובים הם כפריים וחלקם עירוניים. יש יישובים ששינו את פניהם במהלך השנים והפכו מכפריים לעירוניים - חלקם יהודיים, חלקם ערביים, חלקם אחרים וחלקם מעורבים.
במהלך הלמידה תכירו גם את היישוב שלכם.
נפתח בלימוד קריאת המפה, כי ללא יכולת קריאת מפה נתקשה להכיר את היישובים.
לירושלים - עיר הבירה שלנו - מעמד מיוחד, ועל כן היא מופיעה ראשונה בספר.
פרק קצר על הקמת מדינת ישראל נועל את הספר.
נקווה ש"סיפור מולדת" יעורר בכם גם את הרצון לטייל בשבילי הארץ, להכיר עוד יישובים ואת מגוון צורות ההתיישבות בישראל.
המחברות.
*5*
*5*
בספר זה תלמדו על צורות התיישבות שהיו נהוגות בארץ ישראל לפני קום המדינה ועל אלה שנהוגות במדינת ישראל היום: קיבוץ, מושב, עיר, יישוב קהילתי, כפר ערבי ועוד. תכירו את צורות ההתיישבות הללו באמצעות תצלומים, איורים, קטעי מידע מהעבר ומן ההווה, סיפורים, שירים ומפות.
המפה היא כלי בסיסי להכרת היישוב.
בהקדמה לספר תלמדו כיצד משרטטים מפה וכיצד מפיקים ממנה מידע על היישוב.
(בספר איורים של קומיקס ובו שיחות בין המורה לתלמידים):
1. המורה כותב הגדרה על הלוח: תיאור של פני הארץ או חלק מהם באמצעות שרטוט דו-ממדי, מוקטן ומוכוון.
התלמידים: איזו הגדרה מסובכת! מה פירוש של המילים הללו?
2. המורה: נתחיל לפי הסדר. שרטוט דו-מימדי פירושו שרטוט בעל שני ממדים - אורך ורוחב.
3. תלמידה שואלת: ומוקטן?
4. המורה: הסמלים המסמנים או הנוף אינם בגודל האמיתי אלא קטנים יותר.
5. תלמיד שואל: ומוכוון?
6. המורה: כדי להתמצא ולדעת באיזה כיוון אנו נמצאים יש צורך לציין על המפה את הכיוונים.
(בספר ציור של מפה ועליה ציור של חיצים לארבע רוחות השמיים).
*6*
לפניכם ציורים ושרטוטים.
1. כתבו במחברת את הגדרת המושג "מפה" כפי שהיא מופיעה בעלילון (בקומיקס).
2. עיינו במפה כלשהי במרשתת (באינטרנט) או באטלס ובדקו אם כל מרכיבי ההגדרה נמצאים בה. במפה שבאטלס מופיעים עוד מרכיבים שאינם מצויים בעלילון. גלו מרכיבים אלה והוסיפו אותם להגדרה.
3. רק אחת מהמפות שלפניכם היא מפה גאוגרפית. מצאו אותה והסבירו את בחירתכם.
4. בחרו שלושה מהאיורים האחרים ובדקו אם מתקיימים כל מרכיבי ההגדרה של המושג "מפה גאוגרפית". פרטו אילו ממרכיבי ההגדרה קיימים ואילו חסרים.
זכרו: במפה גאוגרפית חייבים להתקיים כל מרכיבי הגדרת המושג "מפה".
מפה גאוגרפית: תיאור של פני הארץ או של חלק מהם באמצעות שרטוט דו-ממדי, מוקטן ומוכוון.
(בספר איורים של מפות - היעזרו במורה):
א. מפת כף היד - שימשה לחיזוי העתיד.
ב. מפה מהמאה השש-עשרה שצורתה עלי כותרת. העיר ירושלים במרכז העולם. (בספר ציור של שלושה עלים, כמו פרח תלתן, במרכזם עיגול קטן ובו מצוירים בתים. על כל אחד מעלי הכותרת, כתוב שם של יבשת: אסיה, אירופה ואפריקה. מסביב להם מצוירים גלי הים.)
*7*
(בעמוד זה המשך איורי המפות)
ג. מפה סכמטית נוצרית של העולם מימי הביניים.
ד. מפת אסיה - בצורת הסוס האגדי פגסוס.
ה. מפת איטליה. (בצורת המגף המוכר לנו כיום, ובו שמות ערים שונות).
ו. מפת המוח המחולק לאזורי תיפקוד.
ז. קטע ממפת העיר גרינוויל בטקסס.
*8*
ממה מתחילים?
מי הם משרטטי המפות?
איך הם נקראים?
המשרטטים את המפה נקראים מפאים (ובלועזית: קרטוגרפים). כדי להתחיל בעבודה זקוקים המפאים לתצלום אוויר של השטח שהם עומדים לשרטט.
תצלום אוויר (בראשי תיבות: תצ"א), הוא תצלום פני השטח ממקום גבוה - ממטוס או מלוויין.
*9*
*10*
לפניכם איורים המדמים תצלומים מקרוב של מבנה ש"הוצא" מתוך תצלום האוויר. בכל תצלום מצולם המבנה מנקודת תצפית שונה: חזית, מבט אלכסוני, מבט-על.
(בספר שלושה איורים:
א. מבט על המבנה מלמעלה. רואים את הגגות בלבד, את צמרת העץ שבגינה, ואת הדשא הירוק.
ב. מבט מהחזית. רואים את דלת הכניסה, את החלונות ואת הגג כפי שנראה מחזית הבית.
ג. מבט בזווית אלכסונית.)
1. כתבו במחברת היכן עמד הצלם כשצילם את המבנה:
בחזית המבנה / מעל המבנה / באלכסון למבנה.
2. במה שונה איור א' מאיור ב'?
3. במה שונה איור א' מאיור ג'?
4. במה הם דומים?
תצלום אוויר (בראשי תיבות: תצ"א) הוא תצלום פני השטח ממבט-על. (יש תצלום אוויר אנכי - 90 מעלות, ויש תצלום אוויר אלכסוני.)
*11*
1. הניחו נייר שקוף על תצלום האוויר בעמ' 9 והדקו אותו באטבים כדי לייצבו.
2. שרטטו את הכבישים בשכונה וכמה מבנים בולטים הנראים בתצלום.
3. הסירו את הנייר השקוף מתצלום האוויר: מה התקבל בעקבות השרטוט שלכם?
4. מה ההבדל בין השרטוט לבין התצלום?
5. האם השרטוט שלכם הוא מפה?
השרטוט שיצרתם הוא תרשים ראשוני שעל פיו משרטטים מפה.
דמיינו לעצמכם אדם שאינו מכיר את העיר ומתבונן בשרטוט שלכם:
איך יבין שהקווים ששרטטתם הם כבישים?
איך ידע לזהות את המבנים הגדולים?
כדי לפרש את השרטוט שלכם, יש להכין מקרא.
*12*
במקרא המפה מופיעים סימנים וסמלים המתארים באופן ציורי (גרפי) את המציאות בשטח. מקרא המפה מסביר במילים את הסימנים המשורטטים על המפה.
איך קובעים את מיקום הסמל וסוגו?
כאשר המפאי מזהה מבנה גדול בתצלום האוויר, הוא מברר מהו. אם התברר שהמבנה הוא בית ספר, למשל, יציין זאת המפאי בסימן שקבע לעצמו: (בספר איור של בניין עם חלונות רבים עליו הכיתוב בית ספר, ולידו איור בקווים בודדים של ילד וילדה).
1. כל קבוצה תמציא סימנים לאתרים הבאים: גן ילדים, בית ספר, פארק, קניון וכביש.
2. כל קבוצה תציג לפני הכיתה את הסימנים שהמציאה.
3. השוו בין רשימות הסימנים של הקבוצות השונות.
נוכחתם לדעת שלכל קבוצה סימנים משלה. כדי שכולם יבינו את הסימנים, חשוב שהם יהיו זהים ומוסכמים ויופיעו במקרא בתחתית המפה.
*13*
הכותרות: הסמל, פירוש |
1. ציור של מבנה עם חלונות רבים, ושני ילדים עם ילקוטים על גבם רצים לכיוונו, בית ספר |
2. ציור של שני עצים זה ליד זה, פארק |
3. ציור של עגלת קניות, קניון |
4. פס עבה רוחבי, כביש |
5. ציור של בית עם גג רעפים, ולו דלת כניסה וחלון, בתי מגורים |
6. מבנה ארוך עם שורת חלונות רבים לאורך החזית, מבנה ציבורי |
7. בית שגגו בצורת כיפה, וציור מנורה עליו, בית כנסת |
8. בית וציור מעטפה של מכתב עליו, בית דואר |
9. עיגול ובו ציור של כוכב, במרכזו האות מ, תחנת משטרה |
10. ציור של עמוד אבן ובראשו כותרת, אתר עתיקות |
(בספר איור של ילדה יושבת עם ניר ועפרון לידה, ובועות מחשבה מראשה: מהו הסמל המתאים ללונה פארק? יש איורים של גלגל ענק, ושל סוס דוהר בסחרחרת?
*14*
המפאי יצא לשטח וכתב לעצמו מהו כל אתר ומהו כל מבנה.
התבוננו בתצלום האוויר שלפניכם.
(על גבי התצלום במקומות שונים יש כיתובים אלה: פארק גבעת התיתורה אתר ארכיאולוגי, שכונת הפרחים, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, בית ספר, תחנת רכבת מודיעין מרכז, קניון, פארק ערבה, שכונת הנחלים. בפינה העליונה של התצ"א יש סמל של שושנת הרוחות ורשום: צפון, דרום, מזרח מערב.)
הוסיפו את הסימנים המוסכמים לשרטוט שלכם שעל הנייר השקוף (אל תכתבו על השרטוט את שם האתר, אלא רק סמנו אותו. את הסימן ופירושו הוסיפו למקרא המפה). היעזרו באיור המדגים (עמ' 15).
*15*
יש סימנים מוסכמים שהמתוארים במפות באמצעות צבע בלבד. במפות יישוביות מקובל לצבוע שטחים שונים - בצבעים שונים, למשל: שטחים הצבועים בצבע צהוב עשויים לסמל מבני ציבור, שטחים הצבועים בירוק - פארקים. במקרא המפה יופיעו כתמי צבע ופירושם.
כתמי צבע מסמלים אזורי תפקוד (שימושי קרקע). אזור תפקוד הוא שטח המיועד לשימוש מסוים. למשל: שטח שיש בו בתי ספר וגני ילדים הוא אזור תפקוד של מוסדות חינוך, שטח שיש בו חנויות ובתי מסחר הוא אזור תפקוד מסחרי, שטח שיש בו פארק וגנים ציבוריים נקרא: אזור תפקוד של שטחים ירוקים או "ריאות ירוקות".
בספר מפה של שכונת הפרחים, בעיר מודיעין-מכבים-רעות. (בצד המפה יש מקרא ובו כתמי צבע והפירוש של תפקודם)
צבעו את אזורי התפקוד על גבי המפה שיצרתם (המפה שלפניכם ותצלום האוויר בעמ' 14 הם של אותו אזור במודיעין):
1. בצהוב - את אזור התפקוד הציבורי (משטרה, עירייה, בתי כנסת וכדומה).
2. בירוק - את אזורי השטחים הפתוחים (פארקים, חוף ים וכדומה).
3. בוורוד - את אזור התפקוד המשמש למגורים (בתים).
(בספר איור של בית מגורים, לידו נטוע עץ, ובחזיתו חונה מכונית. מהעץ יוצאת בועת דיבור: אני עץ ירוק אבל אני שייך לאזורי המגורים ולא לאזורים הירוקים.)
*16*
"ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה" (בראשית פרק כח, פסוק יד).
כדי להסביר לקוראי המפה את השרטוט שלכם ולומר להם היכן נמצא בניין כלשהו, עליכם לתת להם כיוון.
איך קובעים את הכיוונים ואיך מסמנים אותם במפה?
קובעים נקודה ועל פיה יודעים את שאר הכיוונים. בימינו נוהגים לציין במפה את הצפון כנקודת מוצא, ועל פיו מסמנים את שלושת הכיוונים האחרים.
ארבעת הכיוונים - צפון, דרום, מזרח ומערב - נקראים ארבע רוחות השמים.
בזמן העתיק נעזרו בשמש כמורת הכיוון, מאחר שהיא עולה תמיד בצד מזרח ושוקעת בצד הנגדי - במערב. השמש נעה במסלול קבוע.
לכיוון של זריחת השמש קראו קדם, כי השמש מקדימה לצאת מכיוון זה. היום קוראים לכיוון זה מזרח - מקום זריחת השמש.
*17*
(בספר איור של שושנת הרוחות, ועליה כתובים הכיוונים: צפון, דרום, מזרח, מערב.
1. סמנו על השרטוט שלכם את הכיוונים על פי שושנת הרוחות. (מצאו את הסימון צ', המציין את כיוון צפון, וקבעו לפיו את שאר הכיוונים.)
2. הסתכלו בשרטוט שלכם:
א. מה נמצא מצפון לבית הספר?
ב. מה נמצא ממזרח לבית הספר?
ג. מה נמצא ממזרח לפארק?
3. העתיקו את השושנות למחברת והשלימו את הכיוונים החסרים.
(בספר איור של 3 שושנות רוחות - היעזרו במורה).
*18*
כיצד מאתרים מקום על גבי השרטוט?
המפה הולכת ומתמלאת בסימנים, וכבר קשה קצת להתמצא בה. כדי להקל על ההתמצאות במפה, תכירו את רשת המשבצות, עוד אמצעי המקל על ההתמצאות במפה.
מחלקים את השרטוט למשבצות שוות בגודלן.
מימין, מלמעלה למטה - כותבים מספרים;
בראשי הטורים, מימין לשמאל - כותבים אותיות.
כך מאתרים את המשבצת שבה נמצא המקום המבוקש.
(בספר איור של רשת משבצות, שבה הטורים מסומנים באותיות, והשורות מסומנות במספרים. בצד מצויר מטייל שאומר: המקום שאני מחפש נמצא בנקודה ח/3. ומשבצת זו צבועה באדום ברשת המשבצות שבאיור).
*19*
1. שרטטו על השרטוט שלכם חמש שורות וחמישה טורים ברווחים שווים.
2. את השורות סמנו במספרים, ואת הטורים - באותיות. ראו דוגמה בעמ' הקודם.
3. הביטו בדוגמה וענו: באיזו משבצת נמצא העיגול? באיזו משבצת הכוכבית? באיזו משבצת נמצא סמל המשטרה?
4. חזרו לשרטוט שלכם וכתבו במחברת: באיזו משבצת נמצא הקניון? באיזו משבצת נמצאת עיריית מודיעין-מכבים-רעות?
השרטוט שבידכם הפך למפה לכל דבר. נמקו קביעה זו על פי כל המרכיבים שבהגדרה.
השוו את המפה שלכם עם תצלום האוויר ועם מפת העיר מודיעין שבעמודים הבאים (20-21) ודונו בקבוצה: במה המפות ותצלום האוויר דומים ובמה הם שונים?
*20*
*21*
*22*
1. אתרו בתצלום האוויר את פארק גבעת התיתורה.
איך מסומנת בריכת המים במפה ואיך היא נראית בתצלום האוויר?
2. אתרו במפת היישוב את פסי הרכבת וכתבו באילו משבצות עוברים הפסים (היעזרו במקרא שבמפת היישוב בעמ' 21).
3. באיזו משבצות נמצא הקניון? איך מסומן הקניון במפה ואיך בתצלום האוויר?
4. התבוננו במפת העיר.
מדוע לדעתכם נקראת שכונת הפרחים בשם זה?
מדוע נקראת שכונת הנחלים בשם זה?
5. במפה מופיעות שלוש שכונות שלא צוינו שמותיהן. תנו שם לשכונות. נמקו את בחירתכם.
מעתה תוכלו לקרוא את המפות המצורפות לחלק מן היישובים המוזכרים בספר. תוכלו להפיק מהן מידע ולספק את סקרנותכם.
כמו כן תוכלו להיכנס לאחד מאתרי המפות שבמרשתת (אינטרנט) ולהתוודע לשימושים השונים של המפה. לבד מהתמצאות תוכלו לתכנן טיול באזור אחר בארץ או למצוא את ביתכם במפ"י (המרכז למיפוי ישראל - mapi.gov.il) או ב -
Google earth.
*23*
*23*
"עם שלא יודע את עברו, ההווה בו דל והעתיד לוט בערפל." (יגאל אלון)
שיר מולדת / טובה מרגלית
מולדת היא מקום שאליו אתה קשור
כתינוק לאמו בחבל הטבור.
מולדת היא אמא אדמה
מולדת היא פרח, סלע, עץ ונוף
חול של ים וגלים אל החוף.
מולדת היא אילן, אקליפטוס, חרוב ואלון
ואירוס, רקפת, כלנית וסביון.
מולדת היא קיבוץ, עיר ומושב
מסורת של עם ומסורת בית אב.
מולדת היא שורש, מהות של מילה ומהות של אדם
שייכות לשפה ושייכות לעם.
מולדת היא מדרש, תנ"ך ותורה
שגדלנו וגידלנו דורות לאורה,
כך עבדנו והקמנו חברה -
חברה עם אנשים שחוו חוויות
כי רק עם קשר שכזה אפשר לחיות.
אז מולדת ושורש ומסורת בית אב
אלה ערכים שאנחנו נאהב.
מולדת היא אמא אדמה
מולדת לך, לך ולנו ולי
היא בית והמון אהבה.
- קראו את הציטוט המופיע בפינה השמאלית העליונה (יגאל אלון). מדוע לדעתכם עם צריך לדעת את עברו כדי ללמוד על מולדתו?
- באילו מילים השתמשה המשוררת כדי לבטא את המושג "מולדת"?
- האם מולדת היא המקום שנולדנו בו?
- האם ניתן לכנות מקום שלא נולדנו בו בשם "מולדת"? נמקו את תשובתכם.
- מה ההבדל בין ארץ מולדת לארץ הולדת?
- מה הם הגורמים הקושרים אדם למולדתו?
- מהי מולדת עבורכם?
*24*
*24*
מה אתם יודעים על היישוב שלכם?
(בספר מפה של אזור עמק יזרעאל והגליל, והעיר מגדל העמק מודגשת).
(בספר איור של שני מטיילים משוחחים):
המטייל אומר: אני גר במגדל העמק.
המטיילת שואלת: איפה מגדל העמק?
המטייל: תסתכלי במפה. העיר מגדל העמק נמצאת בצפון הארץ, בעמק יזרעאל. זו עיר קטנה ונחמדה.
בעיר שלי יש כל מה שאני צריך: מתנ"ס, בית קולנוע, קניון... הייתי שמח אם היה בה גם מוזיאון מדע כמו בחיפה.
המטיילת אומרת: אני גרה בקיבוץ שדה יואב בדרום הארץ, בנגב. יש אצלנו מרחצאות חמים, אבל אין קניון או בית קולנוע. כשאנחנו רוצים לערוך קניות או לראות סרט אנחנו נוסעים לאשקלון.
*25*
(בספר מפה של ארץ ישראל - היעזרו במורה)
1. אתרו במפת אזורי הארץ את אזור היישוב שלכם.
2. אילו ערים גדולות קרובות אליו?
3. תארו את הנוף שאתם רואים מחלון חדרכם.
4. אילו מקומות ביישוב שלכם אהובים עליכם?
5. צלמו דברים מעניינים שלדעתכם מייחדים את היישוב שלכם והעלו את התצלומים לאתר כיתתכם.
6. האם הייתם רוצים לגור ביישוב שלכם גם בעתיד? הסבירו מדוע.
על היישוב שלכם תלמדו בהרחבה בפרק "היישוב שלי" בהמשך הספר.
*26*
*26*
(בעמוד זה תודבק מפה מתקפלת של הארץ.)
שמרו על המפה וקפלו אותה בזהירות בתום השימוש.
*27*
*27*
לאחר שלמדתם את מושגי היסוד בקריאת מפה בואו נכיר יישובים שונים ברחבי ישראל. בישראל קיימים שני סוגים עיקריים של התיישבות. יישובים עירוניים ויישובים כפריים. בספר מוצגים כמה יישובים הפזורים ברחבי הארץ. ביישובים אלה גרות אוכלוסיות מגוונות ולהן סגנון חיים ייחודי.
חלק מהיישובים הוקמו בימי קדם ואנו מכנים אותם יישובים עתיקים (למשל: ירושלים ונצרת), וחלקם הוקמו לפני קום המדינה - יישובים וותיקים (למשל: תל אביב, פתח תקווה, חניתה וכפר פינס). נכיר גם יישובים צעירים שהוקמו לאחר קום המדינה (למשל: עפרה, אילת ורהט).
(בספר איור של שני ילדים משוחחים):
הילדה יושבת על כסא גלגלים ואומרת: אני גרה בעיר. צפוף ורועש שם, אבל יש לי בעיר כל מה שאני צריכה.
הילד עומד לידה ואומר: אני גר ביישוב כפרי וגם לי יש כל מה שאני צריך, בעיקר אוויר נקי ושקט.
*28*
*28*
עיר היא צורת התיישבות שחיים בה אנשים רבים - מעל עשרים אלף (20,000) תושבים. המוסד שמנהל את העיר הוא העירייה, ובראשה עומד ראש העיר שבחרו תושבי עירו בדרך דמוקרטית. (הערה: דמוקרטיה: מיוונית: דמוס-עם, קרטיה-שלטון העם. התושבים בוחרים את ראש העיר באמצעות בחירות.)
יש בארץ ערים גדולות וערים קטנות יותר. גודל העיר נקבע על פי גודל האוכלוסייה (הערה: אוכלוסייה: כלל התושבים במקום מסוים).
ערים גדולות הן למשל: ירושלים - בירת ישראל, חיפה - עיר נמל גדולה, באר שבע - בירת הנגב, ותל אביב - העיר העברית הראשונה.
ערים בינוניות בגודלן הן למשל: רהט, מודיעין-מכבים-רעות ונהריה.
ערים קטנות יותר: שדרות, יבנה, קריית שמונה, דימונה.
לכל הערים הללו יש תכונות המאפיינות עיר.
(בספר איור של רחוב ראשי באזור מסחרי בעיר, ובו מכוניות, והולכי רגל רבים.)
*29*
בעיר גרים תושבים רבים יותר מאשר בכפר, והדבר משפיע על מבנה העיר, על צורת בנייתה ועל אופייה.
אם נסייר ברחובות העיר נוכל לראות בעיקר בתי קומות, חלקם רבי קומות. הבתים בנויים בצפיפות רבה יותר מאשר בכפר, ועם זאת יש בעיר "ריאות ירוקות" - אזורים פתוחים שבהם גינות נוי. בעיר אזורי תפקוד שונים:
שכונות מגורים - משמשות למגורי התושבים ונמצאים בהן השירותים הנחוצים לחיי היום-יום: בתי ספר, גני ילדים, סופרמרקט או חנות מכולת.
אזורי מסחר ובילוי - שם מרוכזים שירותים: חנויות, בנק, קניון, דואר, מוסדות מדינה, קולנוע, תיאטרון, מוזיאון, ספרייה וכדומה. גם תושבים מחוץ לעיר באים לעיר וצורכים את השירותים הרבים שבה.
אזורי תעשייה - נמצאים בעיקר בשולי הערים ובהם מפעלי תעשייה שונים המספקים תעסוקה לתושבי העיר.
כל אזורי התפקוד בעיר וכן השירותים השונים שניתנים לתושבי העיר מנוהלים על ידי המחלקות השונות של הרשות העירונית (העירייה).
לערים השונות בישראל יש מאפייני עיר שונים. יש ערים צפופות שרוב שטחן בנוי, ויש ערים מרווחות יותר ובעלות שטחי גן רחבים - "ריאות ירוקות". יש ערים שרבים בהן מרכזי התרבות, הבילוי והפנאי, באחרות רבים מפעלי התעשייה, ויש ערי תיירות.
יש ערים במרכז הארץ, ויש ערי ספר כגון קריית שמונה ושדרות (הקרובות לגבול הארץ).
השוני בין הערים מתבטא גם באופי האוכלוסייה.
יש ערים שרוב אוכלוסייתן ממגזר מסוים: יהודים, ערבים, דתיים ובני מיעוטים, ויש ערים שאוכלוסייתן מגוונת ומעורבת.
*30*
*30*
ביישוב כפרי גרים פחות תושבים מאשר ביישוב עירוני. מספר התושבים ביישוב כפרי נע בין מאות אחדות לאלפים בודדים.
רוב הבתים ביישוב הכפרי הם בני קומה אחת או שתי קומות, והם בדרך כלל מוקפים גינות. הרחובות שקטים ונעים בהם מעט כלי רכב.
ביישוב כפרי יש פחות שירותי עזר מאשר ביישוב עירוני, ולכן התושבים נוסעים לעיר הסמוכה בכדי לקבל שירותים נוספים.
בישראל יש כמה סוגים של יישובים כפריים: מושב, קיבוץ, יישוב קהילתי וכפר ערבי.
מושב הוא צורת התיישבות חקלאית, שבה כל משפחה מייצרת חקלאות או מנהלת ענף תעשייתי באופן פרטי או בשותפות - במפעלים השייכים למושב (שדות, מטעים ומפעלים שונים), וכל המשפחות במושב מחויבות לעזרה הדדית.
*31*
קיבוץ הוא צורת התיישבות כפרית המיוחדת למדינת ישראל. בעבר הייתה שיתופיות רבה בקיבוץ, וכל אמצעי הייצור וכל הרכוש (בתים, מכוניות, שדות, מפעלים וכדומה) היו שייכים לכל החברים בקיבוץ. בסוף המאה העשרים התחוללו בקיבוץ שינויים, המתוארים בהרחבה בפרק על דגניה (עמ' 118).
יישוב קהילתי הוא צורת התיישבות כפרית המבוססת על שיתוף חברתי בלבד. חברי היישוב מרגישים קירבה איש לרעהו ורוצים לגור ביחד באותו היישוב, אולם כל אחד מנהל את חייו הכלכליים באופן פרטי. לכל אחד רכוש השייך לו (בית, מכונית וכדומה) ועבודה משלו, לפעמים מחוץ ליישוב ולפעמים ביישוב עצמו.
כפר ערבי הוא יישוב היסטורי המאורגן על בסיס משפחתי (חמולות).
יישוב כפרי (מכל סוג) מנוהל בדרך כלל על ידי ועד היישוב ומזכיר היישוב שנבחרים בבחירות דמוקרטיות על ידי התושבים. לעתים מנהלת מועצה מקומית כמה יישובים הסמוכים זה לזה.
*32*
לפניכם הדבק (קולאז') של תמונות המכיל מאפיינים של צורות ההתיישבות בארץ.
- אילו מאפייני התיישבות אתם מזהים בהדבק?
- הצביעו על חלקים המראים מאפייני ישוב עירוני ועל חלקים המראים מאפייני יישוב כפרי.
- באיזו צורת התיישבות אתם גרים? היכן תרצו לגור בעתיד?
(בספר הדבק של 4 תמונות)
1. צילום של בנין ציבורי גדול ועליו השלט: תיאטרון היהלום רמת גן.
2. צילום של שדה גידולים ירוקים ומאחוריו מספר בתים בני קומה אחת או שתיים וגינות סביבם. בין הבתים בניין גדול יותר כנראה בנין ציבורי, ברקע חורשת עצים.
3. צילום של שדה גידולים חקלאיים מאחוריו שדרת עצים ומאחוריהם מספר בתים בני קומה אחת עם גגות רעפים.
4. צילום של בנייני מגורים צפופים מאוד, וביניהם מספר בתים רבי קומות. בין הבתים נראים כבישים ישרים ולאורכם נראים עצים.
*33*
*33*
בישראל ערים גדולות ובהן מאות אלפי תושבים, וערים קטנות יותר.
בפרק זה תלמדו על שתי ערים: על ירושלים - בירת ישראל ועל תל אביב - מרכז העסקים והתרבות הגדול בארץ.
(בספר איור של שני מטיילים משוחחים):
המטייל אומר: אני מציע שנתחיל את המסע בירושלים, בירת ישראל.
המטיילת אומרת: יופי! אני יודעת שירושלים קיימת כבר אלפי שנים. היא עיר קדושה. אבל מהי בירה?
*34*
*34*
עיר בירה היא עיר מיוחדת והיא שונה מערים אחרות. היא עיר ראשית והיא העיר החשובה בערי המדינה.
בעיר הבירה נמצאים מוסדות השלטון של המדינה כולה: בית המחוקקים והנבחרים - הכנסת (בישראל), משרדי הממשלה ובית המשפט העליון, בית הנשיא ובית ראש הממשלה.
עיר הבירה היא העיר הייצוגית של המדינה ובה מתקיימים טקסי המדינה. בדרך כלל משתדלים שהאירועים החשובים למדינה כולה יתקיימו בעיר הבירה, למשל טקסי הנצחה שונים, תחרויות חשובות ופסטיבלים בינלאומיים. בעיר הבירה נמצאים בדרך כלל השגרירויות והנציגים הרשמיים של מדינות זרות.
לעיר הבירה תפקיד חשוב בשימור התרבות של העם והמדינה.
ירושלים היא עיר הבירה של מדינת ישראל.
כ-4000 שנה חלפו מאז ייסוד ירושלים.
כ-3000 שנה חלפו מאז כבש אותה דוד המלך ומאז שבנו, המלך שלמה, בנה בה את בית המקדש הראשון.
כ-2000 שנה חלפו מאז החריבו הרומאים את בית המקדש השני ואת ירושלים.
רוב העם היהודי עזב אז את ארץ ישראל והתפזר בעולם.
לאורך כל השנים שאפו היהודים לשוב ולעלות לארץ ישראל ולירושלים, ואכן חזרו אליה מן התפוצות טיפין טיפין. ביום י"ד בכסלו תש"י (5/12/49), לאחר הקמת המדינה, הוכרזה ירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל.
(בספר מופיע סרגל ההיסטוריה של ירושלים במשך 4000 שנה, משנת 2000 לפני הספירה ועד ימינו):
בין 2000 ל-1500 לפני הספירה: ימי האבות, וישראל במדבר.
בין 1500 ל- 1000 לפני הספירה: ההתנחלות בארץ, ויהושע בן נון.
בין שנת 1000 לפני הספירה ועד 500 לפני הספירה: ימי דוד המלך ואחר כך בניית בית המקדש הראשון ותקופת בית ראשון. אחר כך חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל.
משנת 500 לפני הספירה עד שנת 0 לספירה: הקמת המקדש השני, וחנוכת המקדש השני ע"י החשמונאים ותקופת יהודה המכבי ותקופת בית שני.
בשנת 0 לספירה: לידת ישו הנוצרי.
בין שנת 0 לספירה ועד שנת 500 לספירה: התקופה הרומית, ומרד בר כוכבא, חתימת המשנה, ואחר כך התקופה הביזנטית.
בין שנת 600 לספירה לשנת 1000 לספירה: הולדת האסלאם, ומתחילה התקופה המוסלמית הקדומה, במהלכה בניית כיפת הסלע.
בין שנת 1000 לספירה לשנת 1500 לספירה: התקופה הצלבנית, במהלכה חי רש"י, אחריה התקופה הממלוכית, וגירוש ספרד.
בין 1500 לספירה לשנת 2000 לספירה: התקופה הטורקית, במהלכה נבנתה חומת ירושלים, וחי משה מונטיפיורי, והרצל, והתקיים הקונגרס הציוני הראשון. אחר כך הגיע לירושלים הגנרל אלנבי והחלה תקופת המנדט הבריטי. ובסיומה פרצה מלחמת העצמאות, והוקמה מדינת ישראל. לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים.
*35*
(בספר מפת העיר ירושלים, ובה מפורטות כל השכונות בעיר)
*36*
שם היישוב: ירושלים
אזור בארץ: הרי יהודה
גובה גאוגרפי ממוצע: 715 מטרים מעל פני הים
שטח: כ-125,156 דונם
סוג היישוב: עיר
תאריך הייסוד: האלף השני לפני הספירה (2000 לפנה"ס)
גודל האוכלוסייה: 901,302 תושבים (נכון לשנת 2017)
כמו בכל עיר בירה, גם בירושלים שוכנים מוסדות המדינה החשובים: הכנסת (הרשות המחוקקת), משרדי הממשלה (הרשות המבצעת), בית המשפט העליון (הרשות השופטת), משכן נשיא ישראל, בנק ישראל, מוזיאון ישראל, היכל הספר, מוזיאון "יד ושם", הר הרצל - מקום קבורתם של גדולי האומה ועוד. (בספר צילומים של כל אחד מהמבנים שהוזכרו).
*37*
ירושלים הבירה שוכנת בהרי יהודה, בגובה ממוצע של 715 מטר מעל פני הים. זו העיר הגדולה ביותר במדינת ישראל מבחינת שטחה (כ-125,156 דונם), ומבחינת מספר תושביה (כ- 900,000).
נאמר במדרש כי "שבעים שמות לירושלים": עיר דוד, עיר יהודה, הר גבוה, ועוד. כל אחד מכובשיה נתן לה שם אחר: במקרא, למשל, נקראה יבוס, בפי הרומאים נקראה איליה קפיטולינה, ובפי הערבים נקראת ירושלים אל קודס.
(בספר איור של סמל העיר ירושלים. הסמל הוא בצורה של מגן, מצויר עליו אריה העומד של שתי רגליו האחוריות, הרקע לציור הוא קיר עשוי לבנים, ולאורך שני צידי הסמל 2 ענפי זית.)
1. התבוננו בסמל העיר ירושלים וכתבו:
א. מה מצויר בסמל?
ב. מה משמעות כל הפרטים המצוירים בסמל?
2.א. התבוננו במפת ירושלים (עמ' 35) וכתבו שמות של עשר שכונות בעיר.
הכותרות: שם השכונה, מקום הופעת השם במקרא, הפסוק במלואו |
משכנות שאננים, ישעיהו לב, יח, "וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות." |
--, ישעיהו סה, יח, -- |
--, תהילים מח, ג, -- |
--, שמואל ב ה, ז-ט, -- |
3. אילו מוסדות מדינה נמצאים בירושלים ומדוע דווקא בה?
4. באיזה תחום פועלים המוסדות הבאים:
הכנסת
בית המשפט העליון
בנק ישראל
*38*
(בספר מפה של הכבישים והשכונות במרכז ירושלים)
*39*
(המשך המפה)
תנו לאצבעות ללכת במקומכם.
טיול היכרות עם ירושלים
התבוננו במפה של מרכז העיר ירושלים.
1. באילו משבצות נמצאים בית המשפט העליון והכנסת? איך נקרא האזור שהם נמצאים בו?
2. באילו משבצות נמצאים הר הבית והכותל? איך נקרא האזור שהם נמצאים בו?
3. באילו משבצות נמצאת העיר העתיקה?
4. אילו מוסדות תרבות נמצאים במשבצת ה/3?
5. באילו משבצות עוברת מסילת הרכבת הקלה? ציינו גם שמות של כמה רחובות.
6. אילו מוסדות עירוניים מצויים במשבצת ב/2?
7. חברו שאלות נוספות כאלה על אתרים ורחובות המופיעים במפה ושאלו את חבריכם. על הנשאלים למצוא את האתרים.
טיול נעים!
*40*
עיר שגרים בה יהודים, מוסלמים ונוצרים יחדיו
העיר קדושה לשלוש הדתות: ליהדות לנצרות ולאיסלאם. בני הדתות השונות מחזיקים באמונות שונות ובמגוון דעות ומנהלים אורחות חיים שונים.
(בספר צילומים של שלושת המקומות הקדושים לשלוש הדתות):
- הכותל המערבי - שריד לקיר החומה שהקיפה את הר הבית ובית המקדש, שנחרב בידי הרומאים בתשעה באב (ט' באב) בשנת 70 לספירה.
- כנסיית הקבר - מקום קבורתו של ישו לפי האמונה הנוצרית.
- מסגד אל אקצה - על פי האמונה המוסלמית התפלל בו מוחמד לפני שעלה השמימה.
העיר העתיקה היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
העיר העתיקה מוקפת חומות, ומחולקת לארבעה רבעים: הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני. העיר העתיקה משמשת מוקד משיכה לתיירים בני דתות שונות ואומות שונות, הבאים מרחבי העולם לבקר באתרים הקדושים הנמצאים בה.
ברחובות הראשיים מתנהל מסחר במזכרות, במוצרי טקסטיל ובכלי נוי. זהו מרכז מסחרי חשוב לאוכלוסייה המוסלמית בעיר, ויש בו גם מסעדות מקומיות.
אילו קשיים לדעתכם יכולים להיווצר בעקבות מגורים משותפים בעיר מעורבת?
*41*
ירושלים היא אחת מארבע ערי הקודש היהודיות בארץ ישראל. שלוש ערי הקודש האחרות הן חברון, טבריה וצפת. בערים אלה התרכז פעם רוב יהודי הארץ.
הסתכלו במפת ישראל בעמ' 26: זהו את ארבע ערי הקודש וכתבו במחברת את שמותיהן. מדוע הן מכונות כך?
אחד היהודים המפורסמים שפעלו בירושלים במאה התשע-עשרה היה משה מונטיפיורי.
סר משה מונטיפיורי (1784-1885), יהודי עשיר מאנגליה, הקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות. הוא זכה לתואר האצולה האנגלי "סר", והיו שקראו לו "שר" משום שהכירו לו תודה והוקירו את פועלו.
מצוקתם הגדולה של יהודי ירושלים נגעה לליבו של משה מונטיפיורי. הוא התרשם מהצפיפות הרבה במגורי הרובע היהודי, מהמחלות ומהמגפות שהשתוללו בעיר בגלל הדוחק. מונטיפיורי החליט לפעול: רכש קרקע מחוץ לחומות העיר העתיקה, בנה טחנת רוח שנועדה לטחון קמח ולספק קמח ופרנסה לתושבים, והקים את בתי שכונת משכנות שאננים על יד הטחנה.
משה מונטיפיורי אף הגה את הרעיון לבנות מסילת רכבת שתחבר את ירושלים עם נמל יפו.
חלק מהשכונות נבנו בצורת האות ם או ח, הקיפה אותן חומה ובה שערים. החומה נועדה להגן על התושבים מפני שודדים וחורשי רעה. התושבים חיו חיי שיתוף חלקיים וחיברו תקנות (כללים) לניהול חיים משותפים בשכונה: כללי ניקיון וכללים לשמירה על בור המים המשותף ועל החצר המשותפת במרכז השכונה.
לו הייתם חברים בוועד השכונה של משכנות שאננים בימים ההם, אילו תקנות הייתם מתקנים? נסחו את התקנות.
עומר יערי, מתנדב בן 14, מצא מטבע "מחצית השקל" בעפר שהוצא מהר הבית במהלך חפירות הצלה. המטבע נטבע (נוצר) בתחילת המרד הגדול ברומאים. מטבעות "מחצית השקל" שימשו לתשלום מס לבית המקדש. מטבע זה הוא הראשון מסוגו שנמצא באדמת הר הבית. (בספר צילום של חלק מהמטבע)
ארכיאולוג - חוקר עתיקות: שרידי יישובים קדומים, מטבעות עתיקים וכדומה. ממחקר הארכיאולוגיה לומדים על ההיסטוריה של תרבות האנושות.
1. עיינו בכתבה העיתונאית: מדוע השמחה בקרב הארכיאולוגים היתה כה גדולה?
2. מציאת המטבע מוכיחה את הקשר ההיסטורי והדתי של עם ישראל לירושלים. הסבירו אמירה זו.
*42*
בחנוכה תרע"ח (דצמבר 1917), במלחמת העולם הראשונה, כבשו הבריטים את ירושלים. לאחר תשעה חודשים השלימו את כיבוש ארץ ישראל. בזאת הסתיים השלטון העות'מני (הטורקי) והחל השלטון הבריטי.
מאז שהגיעו הבריטים לארץ ישראל התפתחה ירושלים בקצב מהיר: הוקמה מערכת תשתיות וביוב לעיר ונקבעו חוקי בנייה.
בשנת 1925 הוקמה האוניברסיטה העברית על הר הצופים, הוקמו בתי חולים, מערכות לאספקת מים (בריכות, צינורות ומשאבות) ועוד.
(בספר צילום של הגנרל הבריטי אלנבי רכוב על סוסו לפני כניסתו לעיר העתיקה. עם כניסתו בשער יפו ירד מסוסו, ולכבודה של העיר נכנס אליה ברגל.)
עם החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל ב-כ"ט בנובמבר 1947 הוחלט כי ירושלים לא תיכלל בתחומי אף אחת מהמדינות, אלא תהיה עיר בינלאומית. (הערה: עיר בינלאומית - עיר שבראשה מושל במינוי האו"ם, ומועצה המורכבת מנציגי התושבים).
(הערה: כ"ט בנובמבר - הוא כינוי ל-29 בנובמבר. יש בו עירוב בין מספר באותיות עבריות (כ"ט הוא 29 בגימטרייה) ובין חודש לועזי (נובמבר). אף שאין נוהגים לציין תאריך באופן זה, הפך "כ"ט בנובמבר" למושג מקובל. התאריך העברי של החלטת האו"ם הוא ט"ז בכסלו תש"ח, והלועזי - 29 בנובמבר 1947).
במלחמת העצמאות נפל הרובע היהודי של העיר העתיקה בידי הלגיון הירדני. הגברים היהודים נלקחו בשבי הירדני, והשאר גורשו מערבה, אל מחוץ לחומות. השבויים שוחררו לאחר תשעה חודשים.
כשהוכרזה הפסקת האש בתום מלחמת העצמאות, חולקה העיר לשניים: העיר המערבית - לישראלים, והעיר המזרחית (לרבות העיר העתיקה שבתוך החומות) - לירדנים.
מעתה חצה את העיר קו גבול שאורכו כשבעה קילומטרים. גבול זה נקרא הקו העירוני.
(בספר תצלום אווירי של ירושלים בשנת 1932 - היעזרו במורה).
*43*
לעתים חצה הגבול שכונות מגורים. הר הצופים נשאר מובלעת ישראלית בתוך שטח ירדני.
ב-1949 עתה מחדש באו"ם הרצון לשליטה בינלאומית בירושלים. מדינת ישראל הכריזה בתגובה שירושלים היא בירתה והעבירה אליה את הכנסת ואת משרדי הממשלה.
(בספר צילום של שוטרים ישראלים ולגיונר ירדני, עומדים משני צידי גדר תיל, במעבר מנדלבאום שקישר בין שני חלקי העיר עד 1967.
וצילום של קו ההפרדה בלב ירושלים (עד 1967). בתצלום נראה שלט ועליו כתוב בעברית ובערבית: סכנה! שטח אויב לפניך אין מעבר!)
ב-5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. צה"ל לחם בשלוש מדינות: מצרים, סוריה וירדן (אל צבאותיהן הצטרפו חיילים ממדינות ערביות נוספות). צה"ל ניצח בכל החזיתות. בכ"ח באייר תשכ"ז (7 ביוני 1967) פרצו חיילי צה"ל לעיר העתיקה, כבשו אותה, והכותל חזר לידי העם היהודי.
שני חלקי העיר חוברו מחדש תחת שלטון ישראלי, ומאז מציינים בכל שנה את יום ירושלים בכ"ח באייר.
(בספר צילום של הצנחנים ליד הכותל המערבי) - לפניכם צנחנים העומדים מול הכותל המערבי לאחר שחרור העיר העתיקה ביוני 1967. בחרו אחד מהצנחנים שבתצלום, דמיינו את רגשותיו וכתבו עליהם.
*44*
א. אוויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה.
פזמון: ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך
אני כינור.
ב. איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מיללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
פזמון: ירושלים של זהב...
ג. אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בניך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב.
פזמון: ירושלים של זהב...
ד. חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
פזמון: ירושלים של זהב...
*45*
1. השיר "ירושלים של זהב" נכתב זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים. אחרי המלחמה הוסיפה המשוררת והמלחינה נעמי שמר את הבית האחרון. מדוע? מה היא מתארת בבית זה?
2. איך מתארת נעמי שמר את ירושלים שלפני מלחמת ששת הימים?
3. מדוע לדעתכם נבחר השיר לשיר כל הזמנים של מדינת ישראל?
4. התבוננו במפת ירושלים בעמ' 35, 38-39:
א. עברו באצבע על הקו הירוק, המסמן את גבול העיר לפני מלחמת ששת הימים, וכתבו באילו שכונות עבר אז הגבול. היכן הוא עובר עתה? מה אתם למדים מכך?
ב. אילו שכונות נבנו בעיר לאחר מלחמת ששת הימים?
ג. לאילו כיוונים התרחבה העיר?
ד. שימו לב לאתרי המקומות הקדושים ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. ציינו אותם.
5. לפניכם מפות המציגות את שטח ירושלים לפני מלחמת ששת הימים ולאחריה. מה ניתן ללמוד מהמפות?
(בספר שתי מפות:
1. ירושלים לפני מלחמת ששת הימים: שטח שיפוט ירושלים לפני 1967 - 38,100 דונם. (במפה רואים שהעיר העתיקה, ארמון הנציב, ובית זית-מועצה אזורית מטה יהודה, ואזורים נוספים נמצאים מחוץ לשטח השיפוט של ירושלים.)
2. ירושלים לאחר ששת הימים. שטח שיפוט ירושלים, 2016 - 125,000 דונם. (במפה רואים שהר הצופים, העיר העתיקה, ארמון הנציב ומטה האו"ם, כל אלה נמצאים בתוך שטח השיפוט של ירושלים, ועוד שכונות חדשות רבות נוספות).
*46*
בספר דיאגרמה המתארת את מספר התושבים בירושלים לפני מלחמת ששת הימים (1967) ואחריה. (מקור הנתונים: אתר האינטרנט של מכון ירושלים לחקר ישראל, שנתון ירושלים 2009).
לפי הדיאגרמה ב-1948 הנתונים לגבי מספר התושבים בירושלים המערבית: מספר היהודים בעיר היה מעט יותר מאשר מספר הערבים, אך כל קבוצה כזו מנתה פחות מ-100,000 איש.
בשנת 1967 היו בירושלים המאוחדת כ-200,000 יהודים, ופחות מ-100,000 ערבים.
בשנת 2014 היו בירושלים: כ-500,000 יהודים, וכ-300,000 ערבים.
הערה: אין נתונים על האוכלוסייה הערבית לפני 1967.
א. כמה יהודים היו בירושלים המערבית עד מלחמת ששת הימים (1967)?
ב. כמה יהודים חיו בשני חלקי ירושלים בשנת 2014?
ג. כמה ערבים חיו בשני חלקי ירושלים בשנת 2014?
ד. מדוע לדעתכם חלו שינויים במספר היהודים והערבים בירושלים?
שמה של ירושלים נישא בפי מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם. כל אדם השייך לאחת משלוש הדתות - יהדות, נצרות ואיסלאם - חש שייכות אליה והיא הפכה למוקד עלייה לרגל לבני דתות, זרמים ופלגים שונים.
ירושלים - בירת מדינת ישראל, משמשת מרכז לאומי ודתי לעם ישראל כולו, בארץ ובגולה. יהודים מתפללים אליה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". יהודים מהארץ ובכל רחבי העולם, עולים אליה ומייחלים לפריחתה ולשגשוגה.
(הקטע הבא כתוב בספר בתוך מסגרת):
חשיבותה של ירושלים לעם היהודי באה לידי ביטוי גם בשמה של התנועה הציונית. התנועה הציונית היא התנועה הלאומית-היהודית במשך למעלה ממאת השנים האחרונות.
מקור המילה ציונות בשם ציון, אחד משמותיה של ירושלים.
*47*
*47*
שם היישוב: תל אביב-יפו
אזור בארץ: מישור החוף המרכזי
גובה גאוגרפי ממוצע: 17 מטרים מעל פני הים
שטח: כ- 52,000 דונם
סוג היישוב: עיר
שנת ההקמה: תרס"ט (1909) - בתקופה העות'מנית (שלטון הטורקים)
המייסדים: קבוצת יהודים מיפו
גודל האוכלוסייה: 443,939 תושבים (נכון לשנת 2017)
תל אביב, השוכנת לחופי הים התיכון, היא העיר המרכזית בגוש דן. (הערה: גוש דן: גוש דן הוא שמה של מטרופולין תל אביב והוא כולל ערים רבות: רמת גן, גבעתיים, בני ברק, פתח תקווה, בת ים, חולון, ראשון לציון ועוד.) במערב גובלת תל אביב בים התיכון, בדרום - בחולון ובבת ים, במזרח - בערים רמת גן וגבעתיים, ובצפון - ברמת השרון ובהרצליה.
תל אביב זכתה לכינוי " העיר העברית הראשונה". זה אינו כינויה היחיד. היא מכונה גם "עיר ללא הפסקה" בשל היותה מטרופולין (הערה: מטרופולין: אגד ערים-מספר ערים המתחברות לעיר גדולה ומהוות שטח עירוני גדול ורציף.) שוקק חיים במשך כל שעות היממה. תל אביב היא מרכז כלכלי לכל אזור המרכז. מצויים בה מרכזי מסחר ובילוי רבים: קניונים, חנויות, תאטראות, בתי קולנוע, בתי קפה ומסעדות, והיא מהווה מקור משיכה למבקרים מכל אזור המרכז.
בעיר מצויים שני אפיקי נחלים: נחל הירקון - נחל איתן הזורם ממזרח למערב בדרכו אל הים, ונחל איילון - נחל אכזב שאפיקו "מתחבר" עם הירקון. משנת 1970 ועד שנת 1990, הוסדרה זרימת מי האיילון בתעלת בטון, ובזאת התאפשרה פתיחת "נתיבי איילון" - עורק התנועה החשוב ביותר של גוש דן. נחל הירקון נוקה במהלך השנים מסביבו התפתח פארק רחב ידיים המשמש מרכז פעילות פנאי לתושבי העיר. בתל אביב שכונות רבות משני עברי הירקון. שמות חלק מהשכונות: כפר שלם, כרם התימנים, תל כביר, נווה צדק, נחלת יצחק, רמת אביב.
1. מה הופך את תל אביב למרכז הכלכלי של מדינת ישראל?
2. בתל אביב אנחנו מוצפים במבחר עצום מכל סוג וגודל של מוצרים. מה לדעתכם הבעייה במבחר גדול כל כך?
3. מדוע אנשי עסקים מהארץ ומהעולם מעדיפים להגיע דווקא לתל אביב?
*48*
-
*49*
מפת תל אביב (מתפרשת על שני עמודים).
*50*
לאחר הקמת המדינה הערים יפו ותל אביב אוחדו לרשות עירונית אחת, היא תל אביב-יפו. תל אביב גדלה בשטחה וצמחה גם מבחינה כלכלית. הערים הסמוכות אליה, שצמחו אף הן, נצמדו אליה וקשה כיום להבחין בגבולות הערים. כך הפכה תל אביב למטרופולין, למרכז של אגד הערים שמסביבה. בתל אביב מתרחשת עיקר הפעילות העסקית, התרבותית והמסחרית של אזור המרכז, ואף של מדינת ישראל כולה. נמצאים בה מרכזי הבנקים הגדולים, הבורסה לניירות ערך, מפעלי הייטק, תאטראות, מוזיאונים ומערכות העיתונים הגדולים, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות. מספר המגיעים אליה מדי יום לצורך עבודה, עסקים, תרבות ועוד, הוא הגדול מבין מספרי המבקרים בערים אחרות בארץ.
(בספר צילום של פארק הירקון)
התבוננו במפת אגד ערים תל אביב ובמפות מרכז העיר תל אביב:
1. לאילו ערים מובילות הדרכים הראשיות של תל אביב? מה ניתן להסיק מכך?
2. למה משמשים שטחי הציבור הגדולים המסומנים במפה בעמ' 48, 49 בצבעים כתום, ירוק וכחול?
3. באילו משבצות עוברים נתיבי איילון?
4. מה התרומה של נתיבי איילון לתחבורה בעיר?
5. לתל אביב טיילת על שפת הים. (הערה: טיילת היא רחבה לטיול, רציף שמרבים לטייל עליו.) מהי טיילת? למה היא משמשת? אתרו את מקומה: באילו משבצות היא נמצאת על המפה?
6. אילו בעיות לדעתכם מתעוררות בתל אביב עקב התנועה הרבה של האנשים הרבים המגיעים לעיר למטרות עבודה, קניות ובילויים?
7. מה מצויר בסמל העיר תל אביב ומה משמעות הסמל? חפשו במרשתת את סמל העיר ומידע עליו.
*51*
ראשיתה של תל אביב באגודה שנקראה " אחוזת בית". העיר נבנתה כשכונת מגורים לצד אחת מהערים העתיקות ביותר בעולם - יפו. מייסדיה שאפו לשפר את תנאי החיים הגרועים שהיו אז ביפו ולאמץ את המודל המערב-אירופי של "שכונת גנים" - בתים חד קומתיים ודו קומתיים בעלי גגות רעפים משופעים, המוקפים בגינות ובעצי פרי.
באביב (אפריל) 1909, התכנסו כל חברי "אחוזת בית" בחולות שמצפון ליפו כדי לערוך הגרלה של המגרשים לשכונה החדשה. עקיבא אריה וייס, יושב ראש הוועד ויוזם השכונה, ערך את הגרלת המגרשים בעזרת צדפים שאסף בחוף הים. בוועד "אחוזת בית" השתתף גם מאיר דיזנגוף, מאוחר יותר כיהן דיזנגוף כראש העיר תל אביב.
(בספר צילומים של אריה וייס, יו"ר "אחוזת בית" ושל מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון).
- חפשו באתר "זמרשת" שירים על תל אביב.
- חפשו תמונות של תל אביב באתר עיריית תל אביב ובאתר "ישראל הנגלית".
בשנת 1910 התחבטו ראשי "אחוזת בית" בשאלה מה יהיה שם השכונה. נבחרה ועדה שהביאה לפני האספה הכללית של תושבי השכונה את הצעותיה לשם. בין
*52*
השמות שעלו באספה: יפו החדשה, נווה יפו, אביבה, יפהפייה, עברייה. לבסוף נבחרה ברוב קולות הצעתו של מנחם אוסישקין - תל אביב. בשם מקופלים ישן וחדש, עבר ועתיד. ה"תל" מסמל את הישן (תל עתיקות) ואת העבר ההיסטורי של העם היהודי; ה"אביב" מסמל פריחה, התחדשות ותקווה. השם תל אביב מוזכר בספר יחזקאל פרק ג פסוק טו, כמקום ליד נהר:
"ואבוא אל הגולה תל אביב היושבים אל נהר כבר..."
תל אביב הוא גם תרגום שם ספרו של הרצל "אלטנוילנד" (אלט-ישן, נוי-חדש, לנד-ארץ, כלומר ארץ ישנה-חדשה).
(בספר צילום של מנחם שיינקין, ממייסדי תל אביב, הציע את השם "תל אביב" לעיר החדשה).
"אחוזת בית" נועדה להיות שכונת מגורים בלבד, ולכן נאסרה בה פעילות כלכלית. היו בה רחובות מעטים ניצבים זה לזה. רחובה הראשי היה רחוב הרצל, ובקצהו הצפוני נבנתה הגימנסיה "הרצליה" - בית הספר העברי הראשון בתל אביב.
עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 היו בתל אביב רק 140 בתים. ב-1921 קיבלה מעמד של "מועצת עיר" ואוכלוסייתה גדלה בהתמדה. ב-1920 מנתה 2000 תושבים וב-1925 - יותר מ-34,000. הגידול התרחש עקב מעבר של חלק מיהודי יפו אליה בגלל עימותים בינם ובין ערביי יפו. רבים מבני העלייה השלישית (1919-1924) והרביעית (1924-1931) התיישבו בתל אביב, וצורפו אליה שכונות שהוקמו עוד לפניה (כמו שכונת נווה צדק).
(בספר צילום של גימנסיה הרצליה ב-1936).
*53*
לפניכם חלק מתקנון השכונה כפי שהופיע בעיתון "הצבי" (עיתון נפוץ באותה תקופה):
- בראש אגודת "אחוזת בית" עומד ועד של שבעה אנשים.
- כל החברים באגודה יהיו תושבי הארץ.
- כולם צריכים לשאת בנטל הכספי.
- כולם חייבים לבנות בית בכספם הפרטי תוך שנה וחצי.
- רוחבו של הרחוב הראשי יהיה לפחות 14 מטרים.
- הגימנסיה העברית, שנמצאת באופן זמני ביפו, תעבור לשכונה.
(בספר צילום של שכונת אחוזת בית בשנותיה הראשונות. בצילום נראה רחוב שבצידו האחד בנויים זה ליד זה בתים בני קומה אחת או שתיים, בצידו השני שדרת עצים. מעבר לעצים שדרה מרווחת ויפה לטיול ובה עצים ושיחים לאורכה של טיילת שבה ספסלים לישיבה).
1. ערכו טבלת השוואה בין השכונות החדשות מחוץ לחומות של העיר ירושלים (משכנות שאננים, מחנה ישראל, נחלת שבעה) ובין השכונות החדשות של תל אביב שנבנו מחוץ לחומות יפו (אחוזת בית, נווה צדק).
נושאי ההשוואה: הסיבות לבניית השכונות, זמן הקמתן, אופי הבנייה, אופי התושבים, התנאים לקבלת תושבים לשכונה.
2. כל קבוצה תבחר שכונה שקיימת היום בתל אביב ותכין כרזת פרסומת (פלקט) על אודותיה בעזרת מקורות מידע שונים. היעזרו במרשתת.
3. ! שאלת אתגר: התבוננו במפה בעמ' 48, 49. ציינו לאילו כיוונים התפתחה העיר תל אביב - על פי סדר בניית השכונות.
1. מהי תקנה? מהו תקנון שכונתי? מדוע לתקן תקנות בשכונה?
2. איך מחליטים על התקנות?
3. איך נבחר שם לשכונה?
4. באילו מקרים יש צורך להשקיע כסף בשמירה על התקנות? למשל: בתשלום לשומר שכונתי.
היעזרו במידע המופיע בעמ' 41.
*54*
במאורעות 1936-1939 השביתו הערבים את הפעילות בנמל יפו. הנהגת העיר תל אביב פנתה לשלטונות הבריטיים וביקשה להקים נמל בעיר. תוך זמן קצר נבנה הנמל ותרם רבות להתפתחות העיר, אף שהיה נמל קטן ולא משוכלל. אוניות לא יכלו לעגון בו, ולכן, כמו בנמל יפו, נאלצו להעביר לחוף בסירות את הסחורות ואת הנוסעים.
כיום אין נמל לתל אביב. אזור הנמל הישן הפך למרכז בילוי.
מילים: לאה גולדברג
לחן: רבקה לוינסון
למרחקים מפליגות הספינות
אלף ידיים פורקות ובונות,
אנו כובשים את החוף והגל
אנו בונים פה נמל, פה נמל.
(בספר צילומים של בניית נמל תל אביב ושל נמל תל אביב כיום).
*55*
- באיזה אופן מבטא השיר את הצורך להקים במהירות נמל בתל אביב?
- מדוע היה צורך למהר כל כך?
- מדוע לדעתכם נסגר מאוחר יותר הנמל בתל אביב?
גידול האוכלוסייה בתל אביב דרש גם הרחבה בבתים. לכן התחילו לבנות בעיר בניינים בני שתיים, שלוש וארבע קומות. מאחר שרוב האדריכלים שתכננו את הבתים החדשים והבנאים שבנו אותם היו עולים אשר למדו את מקצוע הבנייה באירופה, היה לבתים סגנון מעורב. חלקם היו בסגנון מערב-אירופי, חלקם בסגנון מזרחי, בעלי כיפות וקשתות, וחלקם בסגנון יהודי מסורתי עם עיטורי מנורות, מגני דויד וציורי אירועים תנכיים. בניינים רבים בתל אביב נבנו בסגנון הבינלאומי - סגנון הבאוהאוס.
במשך השנים הלכה תל אביב-יפו וגדלה: בשנת 1961 הגיע מספר תושבי העיר ל-380,000. כן נבנו אזורי מגורים ומוסדות ציבור חדשים.
עם ההתרחבות והצמיחה, התחיל גם הרס של שכונות ותיקות. אך לקראת שנת 1990 החלו להקפיד בתל אביב-יפו על שימור מבנים עתיקים ועל שיפוץ בתים היסטוריים כדוגמת בנייני הסגנון הבינלאומי - הבאוהאוס, הצבועים בלבן. בשנת 2003 הכתיר אונסק"ו (הערה: אונסק"ו UNESCO הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) את תל אביב-יפו בתואר "העיר הלבנה" והיא נחשבת כבעלת הריכוז הגבוה ביותר בעולם של מבנים בסגנון הבאוהאוס וכאתר מורשת עולמית.
תל אביב, אחת הערים המודרניות בעולם, מאפשרת מגורים ותשתיות ברמות שונות, תעסוקה בתעשייה, במלאכה, במסחר ובתחומים רבים אחרים. העיר מציעה חיי תרבות תוססים ובילוי מגוון.
ה"באוהאוס" הוא שמו של בית ספר לאדריכלות בגרמניה שהפיץ סגנון מיוחד. הבתים נצבעו בלבן והיו בעלי קווים פשוטים - ישרים ומעוגלים, החלונות היו ארוכים וצרים כדי שקרני השמש הלוהטות לא יחדרו פנימה, ומעל לחלונות נבנו גגוני אבן קטנים מצלים.
(בספר צילום של בית בסגנון הבאוהאוס ברחוב רוטשילד בתל אביב. וצילום של מגדלי עזריאלי-בנייני המסחר בעיר).
*56*
סיפור
בבניין רב קומות בצפון תל אביב, בשכונת אזורי ח"ן, גרה עדי בת העשר. השכונה קרובה מאוד לים ועדי אוהבת לעמוד על מרפסת ביתה ולהביט בגלים. עדי לומדת בכיתה ד' בבית הספר "אביב" הקרוב לביתה.
"ילדים, השנה תהיה עירנו תל אביב בת מאה," הכריזה המורה נטע יום אחד. "אנחנו נחגוג לה יום הולדת. נלמד את ההיסטוריה שלה, נקרא סיפורים על אודותיה ונסתכל בתצלומים ובציורים של העיר. מי יכול לומר משפט שיאפיין את העיר שלנו?"
"תל אביב היא עיר חוף, עיר השוכנת לחוף ים. אני, למשל, יכולה ללכת דרך החולות מהבית שלי עד הים," אמרה עדי.
"יפה מאוד," אמרה המורה. "בדיוק התכוונתי לקרוא לכם סיפור שכתב נחום גוטמן. בסיפור מתאר גוטמן את העיר שצמחה מן החולות. אם תסתכלו היטב בתמונה שצייר נחום גוטמן על כריכת הספר, תוכלו לראות שהים נשקף מהבית שלו".
"אולי הוא גר במקום שעדי גרה?" שאל אסף.
"לא," ענתה המורה. "עדי גרה באזורי ח"ן. זו שכונה חדשה אשר נבנתה לפני שנים מועטות, ואילו נחום גוטמן גר לפני כמאה שנים בשכונת נווה צדק. אז ראו מנווה
(בספר צילום של עטיפת הספר "בין חולות וכחול שמים" - הסופר אהוד בן עזר כתב מפיו של הצייר נחום גוטמן סיפורים על תולדות תל אביב).
(בספר צילום של מוזיאון נחום גוטמן. ומתקיימת שיחה בין שני ילדים המבקרים במוזיאון נחום גוטמן:
הילד אומר: נחום גוטמן צייר רק את תל אביב.
הילדה משיבה: לא, מה פתאום! הוא הסתובב בכל הארץ וצייר את מה שראה, אבל את תל אביב אהב במיוחד.)
*57*
(המשך הסיפור)
צדק את הים. היום כבר אי אפשר לראותו משם כי בנו בתים שמסתירים אותו. שכונת נווה צדק נמצאת בדרום העיר ושכונת אזורי ח"ן נמצאת בצפונה. העיר הלכה והתפתחה לכיוון צפון. בכל פעם שבנו שכונה חדשה, בנו אותה צפונית יותר.
"היום יש בעיר המון שכונות," אמר אייל.
"נכון," אישרה המורה.
"סבתא שלי גרה בשכונת רמת אביב ברחוב נחום גוטמן," הוסיף אייל.
"נחום גוטמן, שעל שמו קרוי הרחוב, היה סופר וצייר," אמרה המורה. "נחום גוטמן צייר את תל אביב הישנה והקטנטנה וכתב ספרים. היום נקרא קטעים מאחד הספרים שכתב. שם הספר 'עיר קטנה ואנשים בה מעט'."
פתחה המורה את הספר וקראה: "הציור בשער הספר מראה את רחוב הרצל בתחילת בנייתה של תל אביב. קשה לי להגדיר מה פירושם של קווי הנקודות שציירתי. כמה מהם הם שבילים בחול שעשו הפועלים והתושבים. כמה מהם עקבות חמורו של הרופא. ציירתי גם את ד"ר חיסין. הנה הם בשדרות רוטשילד. הנקודות שבין מגדל המים והבית הקיצוני שמימין - הם צעדיהם של המכונאי וראש הוועד דיזנגוף. כמה קווי נקודות הם עקבות חיפושיות ולטאות וכמה ציפורים שירדו לנוח, וכמה מהם שבמרכז הציור, בין שני הבתים הסמוכים - הם צעדי הילדים. אפשר שהגזמתי במידותיו של בניין הגימנסיה - אך על רקע השממה הגדולה שהייתה מסביב הוא נראה אז עצום בגודלו. תריסר וחצי בתים העומדים משני עברי כביש לבן (הכביש היה לבן עשוי אבני חול) עדיין אינם רחוב. רק צינורות המים חיברו את כל הבתים למסכת אחת. הצינורות היו בחלקם גלויים ואלה שלא היו מהודקים כהלכה במקומות חיבורם, היו דולפים טיפות מים..."
"מה דעתכם לצאת בעקבותיו של נחום גוטמן? אפשר לטייל בשדרות רוטשילד וברחוב הרצל ולראות את ההבדלים בין ציוריו ובין המראה היום," הציעה המורה.
"ואפשר גם לבקר במוזיאון נחום גוטמן," אמרה עדי. "הייתי שם עם אמא שלי."
"רעיון נפלא," שמחה המורה.
"יש גם פסיפס ענק במקום שעמדה פעם גימנסיה הרצליה. רואים בו מה היה פעם בתל אביב." הוסיף אסף.
"גם את הפסיפס תכנן וצייר נחום גוטמן," סיכמה המורה נטע.
(בספר 3 צילומים: נחום גוטמן יושב על כסא, כריכת הספר של נחום גוטמן, וקטע מהפסיפס שעיצב נחום גוטמן לזכר גימנסיה הרצליה - במגדל שלום ברחוב הרצל בתל אביב)
*58*
בשנת 1959 הרסו את הבניין הישן של גימנסיה הרצליה ונבנה בניין חדש לגימנסיה בצפון העיר. ב-1965 הוקם במקום הבניין שנהרס גורד שחקים שנקרא "מגדל שלום". אחרי הריסת הבניין היו שהבינו שכדאי היה לשמרו. בישראל פועלת שנים רבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שמטרותיה הצלה ושימור בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל.
האם היה מוצדק להרוס את הבניין הרעוע או מוטב היה לשמרו? נמקו את תשובתכם.
בסמל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מופיע בניין הגימנסיה הרצליה. מדוע?
(בספר צילום של בניין גימנסיה הרצליה, ולידו הסמל של גימנסיה הרצליה, ולידו הסמל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בסמלים אלה ניתן לזהות את המבנה הגבוה המרכזי של בניין הגימנסיה, כפי שהוא מופיע בצילום הבניין.)
מילים: יצחק יצחקי / לחן: יוחנן זראי
היה היו כאן פעם שקמים,
חולות מסביב וגם נוף,
העיר תל אביב של אותם הימים
היתה בית בודד על החוף.
ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שקמים אז בצל,
וליד העצים צחקו הבנות
וענו בזמרה: "הי יא-ליל."
פזמון: כן, זהו, כן, זהו,
זה גן השקמים,
היו גם כאלה
אי אז בימים.
גדלה תל אביב מסביבה פרוורים
הכל בה תוכנן ונבדק.
נבנו בה כבישים נשכחו השקמים
והלבין אז ראשם מאבק.
הכל כאן נבנה בקצבו של הדור -
חנויות ובתי שחקים,
אך רק אם נפנה מבטנו אחור,
נזכר בשקמים ירוקים.
פזמון: כן, זהו, כן, זהו...
היום השקמים נעלמו ואינם
רק שלט את שמם עוד מזכיר,
כמה ציפורים וספסל מיותם
ניצב בליבה של העיר.
ומושך הוא אליו כשהערב יורד
ונושרים מן העץ העלים,
קבצן מן הרחוב או הלך בודד
או זוג צעירים אוהבים.
פזמון: כן, זהו, כן, זהו...
*59*
1. השיר "גן השקמים" נכתב על תל אביב. קראו אותו או האזינו לו וכתבו: כיצד לדעתכם ממחיש השיר את ההתפתחות המהירה של תל אביב?
2. כתבו את הכינויים השונים של העיר תל אביב הנזכרים בסיפור ובקטעי המידע. כתבו ליד כל כינוי את משמעותו ומדוע הוא ניתן לעיר תל אביב.
3. ערכו טבלת השוואה בין העיר של אז ובין העיר של היום. אפשר להיעזר במידע מהמרשתת (אינטרנט) או מספרי עיון. הצעה לנושאי השוואה: גובה הבתים, צפיפות הבתים, גינות הבתים, חנויות, דרכים סלולות.
4. תכננו טיול משפחתי או כיתתי בתל אביב. ציינו לפחות שלושה אתרים. כתבו מה ידוע לכם על כל אתר והוסיפו תמונות. זכרו, טיול מתכננים בעזרת מפה (צרפו את המפה למחברת).
5. אמת בפרסום?! חנות ידועה בתל אביב פרסמה בטלוויזיה מבצע למכירת אופניים מדגם פופולרי - במחיר הזול ביותר בארץ. מיהרנו לנסוע לתל אביב, ניגשנו לחנות וביקשנו לרכוש את האופניים.
להפתעתנו היה המחיר גבוה משמעותית ממחיר האופניים בחנות הסמוכה לביתנו. מה לדעתכם היה נכון לעשות בטרם נסיעתנו לתל אביב?
(בספר צילום של השקמים הוותיקים ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב).
*60*
(בספר חמישה צילומים של אתרים בתל אביב):
1. טיילת ת"א
2. נווה צדק
3. גן השקמים ("גן יעקב")
4. מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב
5. בית ביאליק.
*61*
*61*
יישובים שונים בישראל נוסדו כדי למלא צרכים מסוימים של מדינת ישראל ושל אזרחיה. במהלך השנים, מסיבות שונות, עברו חלק מהיישובים שינויים משמעותיים באופי ובמבנה שלהם.
בפרק זה נעסוק במבחר מייצג מיישובים אלו.
תחילה נעסוק בפתח תקווה - המושבה הראשונה בארץ! פתח תקווה הוקמה כמושבה חקלאית, ועם השנים הפכה לעיר. תהליך דומה התרחש ביישובים רבים נוספים.
שדרות, לעומתה, שתוצג בהמשך, הוקמה כעיירת פיתוח כדי ליישב גל גדול של עולים שהגיעו למדינה בשנות החמישים. בהמשך הפכה שדרות לעיר.
אילת הוקמה כעיר נמל ותיירות כדי לנצל את המיקום הייחודי שלה.
ולבסוף, תלמדו על יישובים כגון העיר החרדית אלעד, העיר הערבית נצרת והעיר הבדווית רהט, שהוקמו למען ריכוזי אוכלוסייה בעלי גוון מסוים שרצו לגור בצוותא:
ערבים (מוסלמים או נוצרים), חרדים וכדומה.
(בספר איור של שני המטיילים משוחחים ביניהם):
המטייל אומר: הפעם אני נופש ברהט אצל חבר שלי, איברהים. נתארח באוהל של סבו וסבתו ונרכב על גמלים.
המטיילת אומרת: אני אטוס לאילת ואבקר במצפה התת-ימי.
*62*
*62*
שם היישוב: פתח תקווה
אזור בארץ: שפלת יהודה
גובה גאוגרפי ממוצע: 31 מטר מעל פני הים
שטח: 35,868 דונם
סוג היישוב: עיר (הוקמה כמושבה)
שנת ההקמה: הוקמה פעמיים: ב-תרל"ח - 1878 בידי אנשי ירושלים, וב-תרמ"ב-תרמ"ג - 1882-1883 בידי המייסדים והחלוצים בני העלייה הראשונה.
גודל האוכלוסייה: 240,357 תושבים (על פי הרישום בשנת 2017).
(בספר ציור של סמל העיר פתח תקווה. מצויר בו בתוך עיגול שדה ובו שתול עץ תפוזים ולידו מחרשה. מתחתם כתוב: "עובד אדמתו ישבע לחם".)
פתח תקווה שוכנת במרכז הארץ, כעשרה קילומטרים מזרחית לתל אביב. במערב גובלת העיר בבני ברק ובגבעת שמואל, בדרומה היא גובלת בקריית אונו ובגני תקווה, ובמזרחה - בראש העין.
פתח תקווה, הנקראת גם אם המושבות, הייתה המושבה הראשונה שהוקמה בארץ. בשנת 2018 חגגה פתח תקווה 140 שנה להיווסדה.
במשך השנים שינתה העיר את פניה. בעבר הייתה מושבה חקלאית והיום היא עיר גדולה ובה תעשייה מפותחת. עם הזמן הפכה התעשייה המסורתית בעיר לתעשיית הייטק והיא מרוכזת בפארק תעשייה גדול ומתקדם.
בפתח תקווה מערכת תרבות עשירה ומגוונת ומערכת רפואית גדולה.
תנופת הפיתוח בפתח תקווה משנה את פני העיר בהתמדה ומספר התושבים המצטרפים אליה גדול ממספר העוזבים אותה (הגירה חיובית).
(בספר איור של שני מטיילים משוחחים):
המטיילת אומרת: קראו לה אם המושבות. זה אומר שהיא יישוב ותיק מאוד.
המטייל אומר: תראי, היא השתנתה מאוד מאז שהוקמה...
(בספר צילום של עירית פתח תקווה, ושם פארק התעשייה "אזורים".
*63*
*64*
בכל אזורי העיר מתוכננות ונבנות שכונות מגורים חדשות, וביניהן שטחים ירוקים רבים.
במערכת החינוך לומדים כ-50,000 תלמידים - מספר גדול של תלמידים, יחסית לכלל האוכלוסייה.
1. אתרו במפת ישראל את הערים המרכזיות המקיפות את פתח תקווה (לא רק את אלה הגובלות בה) וכתבו את שמותיהן.
2. התבוננו במפת מרכז פתח תקווה (עמ' 63): אילו אתרים נמצאים ברחוב הראשונים? כתבו את שמותיהם.
3. בפתח תקווה נמצא מרכז עסקים ראשי (מע"ר) ובו אזורי מסחר, אזורי קניות, סניפי בנקים, סניפים של מוסדות ציבור, משרדי העירייה ועוד.
א. אתרו במפת העיר את המע"ר (מרכז עסקים ראשי): מדוע לדעתכם הוא התפתח במקום זה?
ב. לפי מה קבעתם שזה מרכז עסקים?
ג. עיריית פתח תקווה מתכננת להקים פארק גדול ובכוונתה להתייעץ גם עם תלמידי העיר. היכן לדעתכם יש למקם פארק זה? נמקו. היעזרו באתרי מפות באינטרנט.
4. תארו את סמל העיר פתח תקווה. התבוננו בו בתעודת הזהות של העיר (עמ' 62) והסבירו מדוע הוא צויר כך. חפשו במרשתת את סמל העיר וקראו מידע עליו.
5. כבר זמן רב אני מעוניין לקנות שולחן חדש לחדר. הוריי ואני חושבים יחד היכן כדאי לקנותו.
מה הם השיקולים לבחירת מקום הרכישה של השולחן?
(למשל: בחנות במרכז העיר, באחד הקניונים או באזור התעשייה...)
*65*
יואל משה סלומון היה אחד משבעת האנשים שהקימו שכונה מחוץ לחומות העיר. עניין זה נחשב באותם ימים למעשה אמיץ, ואכן, יואל משה סלומון התברך באומץ לב.
יואל משה סלומון האמין כי על היהודים לחיות מיגיע כפיהם. לא עוד חיים על חשבון "כלפי החלוקה" (הערה: כספי החלוקה היו הכספים שנידבו יהודים שחיו מחוץ לארץ ישראל ליהודי היישוב הישן לצורך תמיכה בלומדי תורה ובעניי ארץ ישראל), אלא חיים יצרניים (פרודוקטיביים) - חיי אדם המתפרנס מעבודתו ומתוצרתו ואינו מתקיים מנדבות. רעיון זה היה מהפכני ממש ולא התקבל יפה באותם ימים בקרב חלק מהיהודים שהתגוררו בין חומות ירושלים.
רעיון החיים היצרניים דרבן חבורת אנשים לצאת לתור אדמות פנויות ברחבי ארץ ישראל כדי לקנות אותן. אנשי החבורה היו זרח ברנט, יואל משה סלומון, דוד גוטמן, אליעזר ויהודה ראב ויהושע שטמפפר, שקיוו להתפרנס מעבודת האדמה.
המייסדים, שהיו גם תלמידי חכמים, קראו למקום שמצאו פתח תקווה על פי הפסוק:
"ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקווה..." (הושע פרק ב, פסוק יז).
(בספר צילום של שלמה שטמפפר ובנו בפרדסי העיר פתח תקווה בשנות השלושים של המאה שעברה).
*66*
ארבעה יהודים מירושלים יצאו לקנות אדמות באומלבס שעל גדות הירקון. בעל האדמות היה נוצרי מיפו. בטרם קנו את האדמות, עלו הארבעה לגבעה הצופה על המקום והתרשמו מהאזור הירוק, מנחל הירקון הזורם ומאגמי המים הקטנים (שהיו ביצות, לאמיתו של דבר).
בירור קצר שערך יואל משה סלומון העלה שהערבים שגרו באזור היו חולים ומוכי קדחת וכי הסיבה למחלות היא הירקון הלא-מנוקז והביצות שורצות היתושים.
על אף אזהרות הרופא הערבי מיפו, ד"ר מזוריקה, שאמר כי המקום אינו מתאים להתיישבות, התעקשו הארבעה לרכוש את האדמות ולהגשים סוף סוף את חלומם הישן.
ב-1878 הקימו אנשי ירושלים את המושבה פתח תקווה, אך היא לא האריכה ימים. קשיים רבים נערמו בדרכם של המייסדים: היבול לא עלה יפה, שיטפונות פגעו בהם, היתושים, שמילאו את הביצות, גרמו לקדחת, וסכסוכים פרצו בין המתיישבים. כל אלה הביאו לעזיבת המייסדים.
לאחר זמן מה החלו לחזור לפתח תקווה חלק מאנשי ירושלים. תחילה הם הקימו יישוב ליד יהוד, וממנו היו הולכים ברגל לעבד את אדמות פתח תקווה. רק אחרי שהצטרפה אליהם קבוצת עולים מפולין (בני העלייה הראשונה), הם שבו למקומם הקודם.
מושבה היא יישוב חקלאי שמתיישביו איכרים. לכל איכר משק פרטי ועצמאי המספק את צרכיה של משפחתו. לקהילה עצמה יש נכסי ציבור משותפים, המשרתים את התושבים: באר, בית ספר, בית ועד, בית כנסת וכדומה. למתיישבים היה תקנון (מסמך תקנות), שנהגו על פיו.
בשנת תרמ"ז (1887) החליט הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, שסייע למושבות העלייה הראשונה בראשית דרכן, לקחת את פתח תקווה תחת חסותו. רוטשילד עזר למתיישבים בייבוש הביצות ובמימון ההגנה על המושבה, הביא אליה מומחים בחקלאות, ואלה הדריכו את המתיישבים בנטיעת כרמים ופרדסים. מאוחר יותר קלטה פתח תקווה פועלים מאנשי העלייה השנייה (1903-1914). פועלים אלה עזרו לאיכרים בעיבוד השדות, המטעים והפרדסים, אולם האיכרים העדיפו את עבודתם של הפועלים הערביים, שהיו מיומנים יותר בעבודת החקלאות הקשה, ודרשו שכר נמוך יותר. תחרות קשה שררה בין הפועל הערבי לפועל היהודי. כך נאלצו החלוצים לעבוד בשכר נמוך כדי לכבוש את העבודה מידי הערבים ולבסס את העבודה העברית במושבות.
(בספר צילום של בנימין אדמונד דה רוטשילד: יהודי צרפתי עשיר שתרם מהונו לפיתוח ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה. ידוע גם בכינוייו "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב".
*67*
- השטח יחולק למאה חלקות.
- המגרש יהיה מלבני.
- בכל מגרש יימצאו כל המבנים הדרושים למשק החקלאי: דיר, רפת, לול, מזווה, מחסן לכלי עבודה ובית המגורים.
- הבתים ייבנו מאבני כורכר מסותתות, וגגותיהם - גגות רעפים.
- לכל הבתים תהיה חזית אחידה.
(על פי תקנון המושבה השמור בארכיון מוזיאון פתח תקווה).
בספר מפת המושבות בתקופת העלייה הראשונה והשנייה בשנים 1882-1914. (העתקנו את שמות המושבות לפי האזורים).
המושבות בגליל: מטולה, יסוד המעלה, מחניים, משמר הירדן, עין זיתים, ראש פינה, (האחרונות קרוב לעיר צפת). רמסניה (בגולן), בני יהודה (ביר א-שגום), כינרת, בית גן, יבנאל, סג'רה, כפר תבור, מנחמיה (מושבות אלה בקרבת העיר טבריה).
המושבות בשומרון: עתלית, שפייה, בת שלמה, זכרון יעקב, גבעת עדה, חדרה (המושבות בקרבת העיר חיפה).
המושבות ביהודה: כפר סבא, פתח תקווה, יהודיה (יהוד), נחלת יהודה, (מושבות אלה בקרבת העיר יפו), ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, עקרון (מזכרת בתיה), גדרה, (מושבות אלה בקרבת העיר רמלה), באר טוביה, הרטוב, מוצא, (שתי המושבות האחרונות בקרבת ירושלים).
1. המושבות התרכזו בעיקר בגליל, בשומרון ובמישור החוף (הן נקראו מושבות יהודה). מדוע לדעתכם?
2. מושבות רבות הוקמו סביב עיר גדולה. אתרו ערים אלו.
הכותרות: שנת ההקמה, שם המושבה, אזור בארץ |
--, --, --
(בספר מפה עתיקה של המושבות)
*68*
פתח תקווה הייתה כגשר בין היישוב הישן ובין היישוב החדש; בין לומדי תורה ובין ההתיישבות החדשה, העובדת, החקלאית.
(בספר צילום של רחוב בראשית ימיה של המושבה (1923)
חפשו במרשתת את השיר של יורם טהרלב ושלום חנוך "הבלדה על יואל משה סלומון". הקשיבו לשיר וענו על השאלות.
1. האזור הנבחר לא התאים להתיישבות. אילו פרטים בשיר מלמדים על כך?
2. מדוע משה יואל סלומון וחבריו התעקשו להישאר במקום ולבנות בו את המושבה?
3. השם פתח תקווה ניתן על פי פסוק מספר הושע (ראו ציטוט בעמ' 65). הסבירו את הפסוק ואת הקשר בינו למושבה.
4. התבוננו במפת המושבות (עמ' 67). בחרו את אחת המושבות (לא את פתח תקווה) וכתבו עליה על פי הנושאים הבאים: מי היו התושבים הראשונים? באילו נסיבות עלו על הקרקע? האם קיבלו תמיכה מהברון רוטשילד? מה מיוחד במושבה שבחרתם? השתמשו במקורות מידע שונים.
5. כתבו תעודת זהות למושבה שבחרתם (בדומה לתעודת הזהות של פתח תקווה עמ' 62). במה דומה תעודת הזהות של פתח תקווה לתעודת הזהות של המושבה שבחרתם? במה הן שונות?
6. קראו את הקטע מן התקנון למושבה פתח תקווה בעמ' 67.
לשם מה חיברו תקנון למושבה? מה מיוחד בו?
*69*
8. התבוננו בתצלומים של נס ציונה (שהייתה אחת מהמושבות). מצאו את ההבדלים בין התצלום מן העבר לתצלום העדכני. (אפשר לערוך טבלת השוואה: אז והיום).
(בספר שני צילומים, המושבה אז והיום - היעזרו במורה).
9. התבוננו בשני התצלומים: כיכר המייסדים בראשון לציון ורחוב הראשונים בפתח תקווה. (היעזרו במורה)
(הצילום מראשון לציון צולם בערך ב-1920.
הצילום מפתח תקווה, רחוב חובבי ציון, צולם ב-1910)
כתבו מה אפשר ללמוד מהתצלומים על אופי היישובים.
*70*
ועוד באותו עניין...
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הרא"ה) היה הרב של יפו והמושבות מ-1904 ועד 1914. הרא"ה תמך בציונות ובחיזוקה ברוח ערכי הדת. הוא ביקש לקרב את הציונים החילוניים למקורות היהדות, ואת הדתיים האנטי-ציוניים ביקש לשכנע ליטול חלק פעיל ביישובה של ארץ ישראל. הרב התפעל מבני העלייה השנייה שיישבו את ארץ ישראל והביאו להתפתחותה. הוא הצטער מאוד לדעת שרבים מן החלוצים לא קיימו את מצוות התורה, לא שמרו על השבת ולא הקפידו על כשרות. כרב של יפו והמושבות הרגיש הרב קוק אחריות על כל חלקי העם - על הדתיים ועל אלה שאינם דתיים.
ב-1913 יזם מסע של רבנים למושבות החילוניות. המטרה הייתה להתקרב אל החלוצים ולנסות להשפיע עליהם שלא יתרחקו מערכי היהדות.
למרות תנאי הדרך הקשים באותם ימים, הגיעו הרבנים ליעדם. בכל מושבה וקיבוץ נשא הרב קוק דרשה נלהבת על התרומה הגדולה של החלוצים לעבודת האדמה ולגאולת הארץ. עם זאת לא שכח לבקש מהם לתת לילדיהם חינוך יהודי ולהקפיד על שמירת השבת. תמיד הסתיימה הפגישה בין הרבנים והחלוצים בריקוד הורה סוער, כתף אל כתף. ברוב הפעמים כיבדו החלוצים את הרב ומשלחתו אף שלא תמיד הצליח לשכנע אותם. המסע למושבות ולקיבוצים נמשך כחודש ימים והרב קיווה שיהיו עוד מסעות כדי לשמור על הקשר עם החלוצים.
(בספר צילום של הרב קוק - יוזם מסע הרבנים אל המושבות.
וצילום של חלוצים, וביניהם עומד הרב קוק יחד עם חברי משלחת הרבנים.)
*71*
אתרים - בפתח תקווה ובמושבות אחרות - שכדאי לבקר בהם:
1. מוזיאון הראשונים במזכרת בתיה
2. מוזיאון הראשונים בפתח תקווה
3. מוזיאון היקב בזיכרון יעקב
4. רחוב הראשונים וגן הברון בזיכרון יעקב
5. מוזיאון הראשונים בראשון לציון
6. טנק בגן יד לבנים בפתח תקווה
7. אנדרטת שער הברון בכניסה לפתח תקווה ממערב
8. מוזיאון החאן בחדרה
9. מוזיאון העלייה הראשונה בזיכרון יעקב
10. מוזיאון הראשונים בגדרה
*72*
*72*
שם היישוב: שדרות
אזור בארץ: צפון מערב הנגב
גובה גאוגרפי ממוצע: 93 מטרים מעל פני הים
שטח: כ-4500 דונם
סוג היישוב: עירוני
שנת ההקמה: בתשי"א (1951) הוקמה המעברה; בתשט"ו (1956) הפכה לעיירה ובתשנ"ז (1996) הוכרה כעיר.
המתיישבים הראשונים: עולים חדשים מרומניה, מכורדיסטאן, מאיראן וממרוקו
גודל האוכלוסייה: 25,138 תושבים (נכון לשנת 2017)
(בספר ציור של סמל העיר שדרות: בקדמת הסמל מצויר שדה עם תלמים לעבר האופק, ובסופם מבנה תעשייתי ולידו בתי מגורים. באופק על רקע שמים כחולים מצוירת שמש וקרניה מאירות).
שדרות שוכנת בפתח הנגב הצפון-מערבי. היא קיבלה את שמה בשל שדרות עצי האקליפטוס הנטועות לאורך הכבישים בדרום הארץ, ואשר ראשוני העיירה השתתפו בנטיעתם.
(בספר צילום של אזור התעשייה בשדרות)
*73*
העיר שדרות מתפתחת בהתמדה. בשכונות הוותיקות מתבצעות עבודות פיתוח ושכונות מגורים חדשות הוקמו. העיר משקיעה מאמצים רבים בפיתוח מערכות שירותים עירוניים (מוניציפליים): במערכות החינוך, הרווחה והתרבות, בחזות העיר ובאיכות החיים והסביבה. יש היום בשדרות היכל תרבות, סינמטק, ספרייה גדולה, בתי ספר יסודיים, מכללה אקדמית, מפעלי תעשייה ועוד. השתפרו בה תנאי המחיה ונבנו בתי ספר. היישוב מהווה דגם לתהליך מיזוג גלויות השומר על ייחודה של כל עדה ועדה. אנו עדים היום ללהקות זמר ידועות שצמחו בשדרות (טיפקס והסולן קובי אוז, להקת שפתיים ועוד) ולאנשי שם בני שדרות מתחומי הפוליטיקה והאקדמיה, התרבות ועוד.
(בספר 2 צילומים: שכונה בשדרות, ומרכז קניות בשדרות).
*74*
קרבתה של העיר (כקילומטר וחצי) לגבול רצועת עזה משפיעה על מצבה הביטחוני. ארגוני טרור מרצועת עזה שיגרו טילי קסאם לעבר העיר. כמה מתושבי העיר נהרגו ונגרם נזק נפשי ונזק ברכוש. היו שחשבו שנסיגת ישראל מגוש קטיף ופינוי יישובינו יפסיקו את הירי, אך למרות ביצוע "תכנית ההתנתקות" והשלמת הנסיגה הישראלית מרצועת עזה נמשכו התקפות הטילים.
ממשלת ישראל לא יכלה להתעלם מן הירי המתמשך, ובחנוכה תשס"ט (2008) יצא צה"ל למבצע "עופרת יצוקה". מטרת המבצע - שבמהלכו לחמו כוחותינו ברצועת עזה - הייתה לסיים תקופה ארוכה של ירי טילים מהרצועה אל עבר יישובי צפון הנגב ומערבו וביניהם העיר שדרות.
קיימת בעיר מערכת כריזה, הנקראת "צבע אדום". המערכת מתריעה על ירי טילים כ-10-15 שניות לפני נחיתתם. כמו כן פועלת בעיר מערכת אזעקה היכולה להציל חיי אדם.
משנת 2010 פועלת מערכת הגנה שנקראת "כיפת ברזל". המערכת נועדה להגן על כלל תושבי ישראל מפני טילים.
במבצע "הד חוזר" (חורף 2012) הוכיחה מערכת "כיפת ברזל" את יעילותה: היא הצליחה ליירט כשמונים אחוזים מהטילים שנורו לעבר יישובי הדרום.
מבצעים נוספים להגנה על שדרות, על יישובי עוטף עזה ואף על יישובים מרוחקים יותר היו "עמוד ענן" בנובמבר 2012 ו"צוק איתן" בקיץ 2014. לאחר תקופת שקט ארוכה, בקיץ 2018, שוב התערער המצב הביטחוני ותושבי שדרות מקווים לחזרה לשגרה רגועה.
(בספר 3 צילומים: להקת טיפקס בהופעתה באירוויזיון; אוסף נפלים של טילי ה"קסאם" שנפלו בשדרות; פרויקט מיגון בתים בשדרות).
1. אתרו את שדרות במפת ישראל (עמ' 26) וכתבו אילו יישובים סמוכים אליה.
2. הביטו במפת שדרות. מהו האופי היישובי של המקום (עירוני, חקלאי, קהילתי)? על פי מה קבעתם זאת?
3. אילו אזורי תפקוד של העיר אתם מזהים במפה? איך זיהיתם אותם?
4. היכן ממוקמים מוסדות החינוך? אילו הם? אילו מוסדות ממוקמים בתוך היישוב ואילו מחוצה לו?
*75*
5. היכן ממוקמים אזורי התעשייה של העיר? אילו תעשיות יש במקום? היעזרו במקורות מידע נוספים.
6. אתרו את שדרות במפת ישראל (עמ' 26).
מדוע לדעתכם הוקמה שדרות באזור זה?
7. אילו סוגי יישובים מקיפים את שדרות?
8. שערו: אילו שירותים מספקת שדרות לתושבי הסביבה?
9. התבוננו בסמל העיר שדרות וכתבו מה רואים בו.
האם הסמל מבטא את אופי היישוב?
שדרות החלה את צעדיה הראשונים כמעברה ובשנת 1956 הפכה לעיירת פיתוח. שוכנו בה עולים מכורדיסטאן מאפגניסטאן, מרומניה ומאיראן, ובמהלך השנים הצטרפו גם עולים ממרוקו. בשנים 1990-2000 קלטה שדרות עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. בשנת 1958 הוכרה שדרות כמועצה מקומית (הערה: מועצה מקומית - גוף המנהל יישוב הקטן מעיר) ובשנת 1996 קיבלה מעמד של עיר.
בתחילה היו בשדרות אוהלים. לאחר שנים מספר הוחלפו האוהלים בצריפי עץ. גם בית הספר שכן בצריפים. תנאי המחיה היו קשים ביותר. הצריפים היו קטנים מלהכיל משפחות ברוכות ילדים. המקלחות ובתי השימוש היו לרוב מחוץ לצריף. מאחר שהיה מחסור במורים, הגיעו למעברה מורות-חיילות שעברו הכשרה מיוחדת. כשנפלה ההחלטה להקים את יישוב הקבע סמוך למעברה, בנו "צריפים שבדיים" איכותיים, שזמן הקמתם קצר, ובמקביל החלו לבנות את בתי האבן.
(בספר 2 צילומים: מורה חיילת בכיתה, עוזרת לאחד התלמידים; מסיבת יום העצמאות בבית הספר בשדרות בשנת 1951 - בית הספר נמצא בצריף ודגל ישראל מתנוסס מעליו.)
*76*
*76*
את המושג "עיירת פיתוח" מרכיבים שני תת-מושגים:
1. עיירה - עיר קטנה.
2. פיתוח - תהליכי צמיחה והעצמה, ההופכים את הגורם המתפתח לטוב, גדול ומבוסס יותר.
ואכן, עיירת פיתוח היא יישוב עירוני קטן שהוקם מתוך תקווה שיצמח, יגדל ויתפתח ליישוב מבוסס וגדול.
לאחר קום המדינה הגיעו לישראל מאות אלפי עולים חדשים מאירופה ומארצות ערב והתעורר צורך דחוף לספק להם מקומות מגורים ראויים ותעסוקה (עבודה). נדרשה חשיבה על פיזור אוכלוסיית המדינה: רוב תושבי הארץ התרכזו עד אז במרכזה, ושטחים נרחבים היו שוממים. לכן הוחלט ב-1955 לפזר את אוכלוסיית העולים החדשים ברחבי הארץ, בעיקר באזורים המרוחקים: בנגב, בגליל ובהר. מטרת הפיזור הייתה חיזוק האזורים הרחוקים מהמרכז. עיירות פיתוח הן אפוא יישובים עירוניים שהוקמו בתכנון ובתמיכה של ממשלת ישראל למן שנות החמישים כדי להגשים יעדים לאומיים כמו קליטת עלייה, פיזור אוכלוסין ופיתוח אזורי. על פי רוב הוקמו יישובים אלה כערי שדה שתפקידן לספק שירותים ליישובים הכפריים בסביבה. בשנים 1949-1956 הוקמו כ-20 עיירות פיתוח. תחילה היה מספר תושביהן קטן. רוב העולים שוכנו ב"מחנות עולים" ליד הערים הגדולות, ולאחר מכן במעברות - במחנות אוהלים, בפחונים ובצריפים. בסמיכות לחלק מהמעברות הקימו יישובים באזורים שהמדינה הגדירה כ"אזורי פיתוח" - אזורים שהמדינה מצאה לנכון לפתח. תחילה כונו היישובים "יישובי פיתוח" ולאחר מכן החלו להיקרא "עיירות פיתוח". במשך השנים הלכו העיירות וגדלו, וחלקן הפכו לערים. מאוחר יותר נקראו "ערי פיתוח".
בית שמש, אור יהודה, יבנה, בית שאן, חצור הגלילית, קריית שמונה, מגדל העמק, נצרת עילית, שלומי, יקנעם, דימונה, קריית גת, קריית מלאכי, מצפה רמון, נתיבות, אופקים, שדרות, ירוחם, לוד, רמלה, כרמיאל, אילת ומעלות.
(בספר שני צילומים: המעברה בבית שאן, רואים שורות של אוהלים גדולים - על המעברות קראו בעמ' 78. וצילום של מצפה רמון בשנות ה-50: רואים שורות של צריפים, ושורות של אוהלים).
*77*
במפה יש סימון שונה לערי פיתוח שהוקמו לפני קום המדינה, ערים ובהן מרכז שנבנה לפני קום המדינה, ערים שהוקמו לאחר קום המדינה בין השנים 1948-1951, בין השנים 1952-1957, ובין השנים 1958-1964.
1. התבוננו במפת ערי הפיתוח:
א. כתבו את שמות ערי הפיתוח בצפון הארץ.
ב. כתבו את שמות ערי הפיתוח בדרום הארץ.
ג. כתבו את שמות ערי הפיתוח במרכז הארץ.
ד. מה ניתן ללמוד מפיזור ערי הפיתוח בארץ?
2. חפשו במרשתת מידע על שלוש ערי פיתוח, והכינו טבלת השוואה על פי הנושאים הבאים:
א. ארצות המוצא של המתיישבים הראשונים
ב. שנת הקמת העיירה
ג. תחילתה של העיירה (מעברה - כן / לא)
ד. מעמד היישוב כיום (עיר או עיירה)
ה. תאריך שינוי מעמדו של היישוב
ו. אזור היישוב בארץ
3. מה לדעתכם גרם לעיירת פיתוח מסוימת להפוך לעיר ולאחרת לא? מנו סיבות אחדות.
(בספר איור של שני המטיילים משוחחים)
המטיילת אומרת: מרגש לראות עיירה קטנה צומחת לעיר גדולה ומפותחת.
המטייל אומר: אותי מרגשות גם עיירות שנשארו קטנות ומיוחדות.
*78*
ועוד באותו עניין...
הידיעה על הקמת מדינה לעם היהודי פשטה בכל העולם, ומאות אלפי עולים הגיעו לארץ בשנותיה הראשונות של המדינה.
היהודים הגיעו אחרי השואה מארצות אירופה, מארצות ערב וממקומות אחרים בתקווה להגשים את חלומם להתיישב בארץ ישראל.
כדי ליישב מספר גדול מאוד של עולים בזמן קצר, נבנו במהירות אוהלים, פחונים וצריפים, ואלה שימשו מגורים זמניים עד לבניית מקומות קבע בעיירות פיתוח, בשכונות חדשות ובמושבים חדשים.
מקומות יישוב זמניים אלו נקראו מעברות משום ששימשו מעבר מיישוב זמני ליישוב קבע.
(בספר מספר צילומים):
1. המעברה בבית ליד (שורות של אוהלים)
2. מעברת "שער העלייה" (אוהלים גדולים קרובים זה לזה)
3. מעברה ליד נהרייה (צריף ומחוץ לו שולחן אוכל ובני משפחה יושבים סביבו על שרפרפים)
4. המעברה בשכונת תלפיות בירושלים (פחונים)
5. מעברה ליד תל אביב (שורות של צריפים)
*79*
1. אילו סוגי מגורים מופיעים בתמונות?
2. מה היו הקשיים שעמדו בפני העולים במעברות?
3. לו הייתם עולים שעליהם לעזוב את ביתם בחופזה וללא שהייה ולעבור לארץ חדשה ולמגורים במעברה, מה הייתם לוקחים במזוודה?
4. השיר של חווה אלברשטיין - שרליה (בעמ' הבא) מתאר את חוויותיה וחוויות משפחתה במחנה המעבר "שער עלייה" (בשיר היא קוראת לו שרליה, כפי שנקרא אז בפי כול). אפשר להאזין לשיר במרשתת באתר זמרשת.
א. אילו ביטויים בשיר מבטאים את המגורים הזמניים במקום?
ב. איך מבינים מהשיר שמדובר בעולים חדשים?
ג. איך מתוארים קשיי השפה?
ד. אילו רגשות מועלים בשיר?
ה. אילו קשיים מתוארים?
ו. הרדיו מוזכר בשיר פעמים אחדות. מה תפקידו של הרדיו בחייהם של תושבי המעברה?
*80*
מילים: חווה אלברשטיין / לחן: גדעון כפן
את הסיפור הזה מתחילים מהסוף
אניה עם נוסעים הגיעה לחוף
אנשים עייפים בארץ חדשה
עומדים מול שער גדול ומסתכלים בו בשתיקה
אנשים מקצה הזמן, מקצה האור והחיים
בבגדים עבים בצעדים כבדים.
שום דבר לא היה כמו בהבטחות
הבטיחו ארץ חמה, היו רוחות וסערות
הגג עף בחורף, הרצפה מלאה סירים
הכל ספוג במים, שמיכות הפוך מפולין
כולם מתייפחים אבל אני עוד ישנה
כמו נסיכה אמיתית - ישנה עם מטריה.
מישהו אומר - "הגענו"
מישהו אומר - "אולי"
מישהו אומר - "מצאנו", לוחשים לו - "הלואי"
מישהו קורא - "בינתיים", צועקים לו - "עד מתי"
לעולם כבר לא נדע
מי נכנס ומי יצא
מי עבר ומי נשאר בשרליה
שרליה...
"קול ציון לגולה" כל שעה שפה אחרת
הרדיו מנגן, יושבים כמו גולים במחתרת
כמו ליד תנור יושבים ומתחממים
מבינים כל מילה, שרים את השירים
ובבוקר חוזרים אל השפה החדשה
שוברת שיניים, אדישה וקשה
כל התוכניות נהפכו לחלומות
מחליפים מקצוע, מחליפים את השמות
מחליפים זכרונות, מקשטים את העבר
שם כולם נסיכים היו וזה מה שנשאר
היה פסנתר בכל חדר, אורוות סוסים בחצר
כל מילה היא אמת, אמת פחות או יותר...
שרליה, שרליה...
ושוב הרדיו מדבר "מדור חיפוש קרובים"
רשימות ארוכות, שמות, כתובות ומספרים
מי שהחליף את השם בעצם כבר ויתר
אינו מקשיב לתוכנית, אין בו כוח יותר.
ובינתיים אבי קנה לו מצלמה
"פוטו חמש דקות" - תמונות לתעודה
תעודת עולה, תעודת זהות, פנקס חבר,
אין שפה, אין פרנסה, יש תעודה, כבר נסתדר.
ובקיץ החם מוציאים את הכסאות
מרכז הסברה מביא סרטים והרצאות
אקורדיון מנגן מלווה איזו זמרת
'עגלה עם סוסה', 'אוי כנרת כנרת'.
שרליה, שרליה...
את הסיפור הזה מתחילים מהסוף
סיפור על אניה שהגיעה אל החוף
על מחנה מעבר ועל תחנה סופית
ועל הבולגרית, הפולנית, היידיש, העברית,
ועל מקום אפור, ללא צבע ללא נוף
*81*
ועל התחלה, התחלה שאין לה סוף.
מישהו אומר - "הגענו"
מישהו אומר - "אולי"
מישהו אומר - "מצאנו", לוחשים לו - "הלואי"
מישהו קורא - "בינתיים", צועקים לו - "עד מתי".
לעולם כבר לא נדע
מי נכנס ומי יצא
מי עבר ומי נשאר בשרליה.
שרליה...
כדאי לצפות!
מומלץ לצפות בסרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי".
(בספר צילום של עולים חדשים שירדו ממשאית והם עומדים או יושבים על החבילות שלהם, הארגזים, המזוודות שחלקן קשורות בחבלים.)
*82*
*82*
שם היישוב: אלעד
אזור בארץ: השפלה
גובה גאוגרפי ממוצע: 122 מטרים מעל פני הים
שטח: כ-2800 דונם
סוג היישוב: עיר
שנת ההקמה: תשנ"ח (1998)
גודל האוכלוסייה: 46,896 תושבים (נכון לשנת 2017)
בספר איור של סמל העיר אלעד:
במרכז הסמל שם העיר אלעד ויוצאות ממנו קרני תכלת לכל הכיוונים, מתחתיו ציור עץ אלה, העץ צומח כאילו מתוך דפי ספר פתוח.
בשיפולי הרי שומרון, דרומית-מזרחית לפתח תקווה, בין שוהם לראש העין, הוקמה העיר אלעד בשנת תשנ"ח (1998).
בשנת תשס"ז (נובמבר 2007), תשע שנים לאחר הקמתה, קיבלה אלעד מעמד של עיר.
(בספר צילום של שכונה באלעד, רואים בתי מגורים, רובם בני 4 קומות ויותר).
*83*
התבוננו במפת אלעד וכתבו:
1. כמה בתי כנסת בעיר?
2. כמה בתי ספר בעיר?
3. כמה ישיבות בעיר?
4. במקרא המפה יש שלושה אזורי תפקוד ירוקים. אתרו אותם וכתבו מה הם מייצגים.
5. כתבו שמות של חמישה רחובות באלעד.
האם שמות אלה מעידים על אופי העיר? הסבירו.
6. מה אפשר להסיק על אופי העיר אלעד מהנתונים שאספתם במשימות 1-5?
*84*
בישראל כמה ערים חרדיות - בני ברק, עמנואל, ביתר עילית ואחרות - אך אין הן עונות על צורכי החברה החרדית, הגדלה במהירות. האוכלוסייה החרדית, המהווה 11 אחוזים מכלל האוכלוסייה בארץ, סובלת מצפיפות וממצוקת מגורים. שיעור הילודה הגבוה והקושי להשתלב בערים חילוניות הולידו מצוקה זו. אורח החיים החרדי מחייב תנאים מיוחדים שאינם מתקיימים בשכונות ובערים בעלות אופי חילוני. החרדים זקוקים לתלמודי תורה לחינוך ילדיהם, לבתי ספר נפרדים לבנות ולבנים, למקוואות, לבתי כנסת ולשירותים דתיים אחרים.
תכנון הערים החרדיות ופיתוחן הם חלק מהתמיכה הכלכלית והחברתית שמספקת המדינה לאוכלוסייה זו. הקמת אלעד ענתה על הצורך בעיר חרדית במרכז הארץ. העיר גדלה ומתרחבת עם גידול האוכלוסייה, ואיתה מתפתחים התעשייה, המסחר והתעסוקה.
(בספר 3 צילומים של המקומות בהם מומלץ לבקר: יער קולה, האנדרטה לזכר לוחמי חטיבת אלכסנדרוני, והמוזולאום הרומי בפאתיה המערביים של אלעד).
1. אתרו את העיר אלעד במפת ישראל. מדוע לדעתכם הוקמה העיר באזור המרכז?
2. מה הם המאפיינים של עיר חרדית?
3. עם אילו אתגרים או בעיות צריכה עיר חרדית להתמודד?
4. אילו שירותים חייבים להימצא בעיר חרדית?
5. נסו למצוא מידע על גודל האוכלוסייה של העיר כיום. התייחסו לגידול האוכלוסייה.
6. בררו מדוע נקראת העיר אלעד בשם זה.
7. התבוננו בסמל העיר. אילו מרכיבים בסמל מבטאים את אופי העיר?
8. בחרו עיר חרדית אחרת והשוו בינה לבין אלעד. האם הן מתמודדות עם קשיים דומים?
*85*
*85*
שם היישוב: אילת
אזור בארץ: דרום מדינת ישראל
גובה גאוגרפי ממוצע: 5 מטרים מעל פני הים
שטח: 85,000 דונם
סוג היישוב: עיר
שנת ההקמה: תשי"ב (1952)
התושבים הראשונים: אנשי צבא, עובדי תעשייה ושירותים
גודל האוכלוסייה: 50,724 תושבים (נכון לשנת 2017)
סמל העיר: השם אילת כתוב בתוך ציור של מבנה כמו מבצר, עם עוגן במרכזו, וגלי הים בתחתיתו, ובתוכו ציור של גלגל שיניים.
אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל.
העיר שוכנת לחופו של מפרץ אילת בים סוף - במקום המפגש של ארבע מדינות: ישראל, מצרים, ירדן וערב הסעודית. גבולות העיר הם: מצפון - הנגב, מדרום - ים סוף, ממזרח - עקבה והרי אדום (ירדן), וממערב - חצי האי סיני (מצרים).
אילת מהווה גשר יבשתי בין ירדן למצרים.
נופה של אילת מדברי-הררי בשילוב חוף ים. מזג האוויר מדברי. העדר מקורות מים ומיעוט גשמים גורמים למחסור במים מתוקים, ולכן נבנה באילת מכון להתפלת מי ים (הערה: התפלה-הרחקת המלח ממים מלוחים).
מיקומה הגאוגרפי של אילת אפשר לה להיות עיר נמל ועיר תיירות. פרנסת התושבים מבוססת על התיירות ועל הנמל הימי.
(בספר צילום של מראה קו החוף של אילת. רואים רצף של בתי מלון גדולים ומודרניים, ולצידם בתי מגורים, וברקע הרי אדום, צבעם אדמדם והם חשופים מצמחייה).
*86*
א. לפניכם תצלום אוויר וקטע ממפת העיר אילת (עיינו גם בגוגל ארץ Google Earth).
1. אתרו בשניהם את נמל התעופה, אזור בתי המלון, ברכות המים, אזור המגורים, שוברי הגלים וחוף הים.
2. דונו וכתבו:
מה ההבדל בין האתרים שזיהיתם בתצלום האוויר ובין אותם אתרים במפה (צבע, צורה, מלל)?
3. במה עוזרת המפה לזיהוי האתרים בתצלום האוויר?
ב. התבוננו בסמל העיר וכתבו מה אנו למדים על אופייה של אילת.
*87*
אילת היא עיר תיירות בזכות מספר גורמים: תנאי אקלים נוחים בעונת החורף, נוף המפגיש בין מדבר להרים ושמורת אלמוגים מרהיבה.
לעיר מוקדי משיכה שונים: מצפה תת-ימי, פסטיבל ג'אז "הים האדום", טריאתלון בינלאומי (הערה: טריאתלון - תחרות ספורטיבית המשלבת שלושה סוגי ספורט: שחייה, רכיבה על אופניים וריצה), תחרות צילום תת-ימי, פסטיבל למחול מזרחי ועוד.
העיר הפכה למוקד תיירות מקומית ובינלאומית. מצויים בה נמל תעופה, בתי מלון רבים, אתרי שעשועים, מוזיאונים, חנויות מזכרות ומתקנים אחרים המיועדים לאלפי התיירים הפוקדים את המקום. התיירים מגיעים מכל קצות העולם - ברכב או בטיסה. קיים גם קו טיסות ישירות מיבשת אירופה, הפעיל בעיקר בחורף.
באילת נמצא נמל ימי, שראשיתו ב-1950. זה הנמל היחיד בישראל עם מוצא לים סוף, וממנו לאוקיינוס ההודי. כך ניתן לעבור דרכו ולסחור עם מזרח אפריקה ועם המזרח הרחוק ואין צורך לעבור בתעלת סואץ או להקיף את יבשת אפריקה. לנמל הימי שני מסופים (הערה: מסוף-תחנה סופית של קווי תחבורה או של צינורות דלק): מסוף הנפט ומסוף המטענים.
(בספר 4 צילומים):
המצפה התת-ימי; שונית האלמוגים; מסוף הטיסות בעובדה-מטפל בטיסות בינלאומיות לאילת וממנה; ונמל התעופה רמון-מטפל בטיסות פנימיות ובטיסות בינלאומיות.
*88*
אחרי מבצע סיני ב-1956 הורחב הנמל וב-1968 הונח קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א). הנחת הקו האיצה את פעילות הנמל בשנים שאחר כך, אולם בשנים האחרונות ירדה שוב הפעילות בנמל.
(בספר שני צילומים: עבודות הנחת קו צינור הנפט אילת-אשקלון, רואים צינור עבה מונח בתעלה פתוחה בעזרת מנוף; וצילום של נמל אילת).
באילת בתי ספר רבים של החינוך היסודי והעל-יסודי ולומדים בהם גם תלמידים מיישובים סמוכים. אילת מציעה לתושביה גם מוסדות חינוך אקדמיים.
אוניברסיטאות ומכללות רבות פתחו באילת שלוחות ללימודים גבוהים לנוחיות תושבי אילת, המרוחקים ממרכז הארץ.
(בספר צילום של בניין השלוחה של אוניברסיטת הנגב באילת).
*89*
אילת נזכרת בתנ"ך כאחת מתחנות המסע של בני ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים: "ונעבור מאת אחינו בני-עשיו, היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר" (דברים ב, ח).
כבר בימי קדם שימשה אילת כעיר נמל ומסחר. העיר נודעה גם כמרכז נחושת הודות למכרות הנחושת בתמנע, הנמצאת מצפון לעיר.
בתקופת המלכים נזכרת העיר כמקום שכבשה מלכות יהודה: "ויקחו את כל עם יהודה את עזריה, והוא בן שש עשרה שנה. וימליכו אותו תחת אביו אמציהו. הוא בנה את אילת..." (מלכים ב יד, כא-כב).
בתנ"ך מוזכרת העיר במספר שמות: עציון-גבר, אילת ואילות. בראשית המאה העשרים נקרא המקום אום רשרש, והשלטון הבריטי הקים בו תחנת משטרה בשם "משטרת המדבר".
במבצע "עובדה", שסיים ב-1949 את מלחמת העצמאות, הגיעו כוחות צה"ל למקום והשטח עבר ללא קרב לידי ישראל.
ב-10 במארס 1949, עם הגעתם של כוחות צה"ל לתחנת המשטרה הבריטית באום רשרש (אילת), חיפשו הלוחמים דגל ישראל כדי להניפו מעל התחנה, אך לא נמצא דגל כזה. הלוחמים אלתרו דגל: על בד לבן ציירו בדיו שני פסים כחולים ומגן דוד. "הדגל" הונף כדי להכריז: מפרץ אילת בידינו! המעמד הפך לאחד מסמלי מלחמת העצמאות. עיריית אילת הציבה במקום פסל מתכת המתאר את מעמד הנפת דגל הדיו. הפסל נמצא בגן הסמוך ל"קניון החוף" בחוף הצפוני של אילת, ליד הטיילת. את מבנה המשטרה עצמו שחזרו סמוך לפסל. התאריך העברי של הנפת הדגל, ט' באדר, הפך ברבות הימים ליום אילת.
(בספר 2 צילומים: הנפת דגל הדיו לאחר כיבוש אום רשרש (אילת); והאנדרטה לזכר ההנפה של דגל הדיו, המשחזרת בדיוק את הצילום).
*90*
עד 1952 לא הייתה התיישבות באילת. בעת הקמתה הייתה אילת יישוב קטן ומרוחק מאוד מיישובים אחרים. התגוררו בו בדרך כלל אנשי צבא, ותנאי התחבורה אליו היו קשים מאוד.
תנופת הגידול של אילת החלה לאחר מבצע סיני (1956). הושקעו משאבים בפיתוח העיר ובניצול נתוניה הטבעיים המתאימים לתיירות.
ב-1959 קיבלה אילת מעמד של עיר.
בשנת תשכ"ז (1967) סגר נאצר, נשיא מצרים, את מצרי טיראן, הנמצאים בפתח מפרץ אילת בים סוף. בכך נסגר המוצא הימי הדרומי של מדינת ישראל אל אפריקה ואל המזרח הרחוק, וכלי שיט ישראליים לא יכלו לעבור שם. זו הייתה אחת הסיבות לפרוץ מלחמת ששת הימים, ב-5 ביוני 1967.
גם במלחמת יום הכיפורים (תשל"ג-1973) חסמו המצרים את המוצא לים, והפעם בפתחו הדרומי של ים סוף, במצרי באב אל מנדב. המחסום הוסר עם הסכם הפרדת הכוחות בתום המלחמה. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים והנסיגה מסיני (1982) הוקמה באילת תחנת גבול עם מצרים. לאחר הסכם השלום עם ירדן הוקמה תחנת גבול עם ירדן סמוך לעיר.
במהלך רוב שנות קיומה נהנתה אילת משקט ביטחוני.
העיר אילת נמצאת בתנופת בנייה ופיתוח משאביה הטבעיים.
אחד המיזמים החשובים בעיר הוא מכון להתפלת מי-ים שהותקן בשל העדר מקורות מים נגישים וכדי לתת מענה לצורכי העיר.
(בספר צילום של מסוף יצחק רבין - מעבר הגבול בין ישראל לירדן).
*91*
השיר שלפניכם נכתב לפני מלחמת ששת הימים. השיר מבטא את רצון הישראלים להסיר את הסגר הימי שהטילו המצרים על ישראל.
מילים: יחיאל מוהר / לחן: משה וילנסקי
לכל המצרים יכולנו וגברנו
מכל המצרים יצאנו עם איתן
עברנו את תש"ח, גם את סיני עברנו
אנחנו נעבור במצרי טיראן.
פזמון: אנחנו נעבור בחושך ובאור
בדגל כחול לבן במצרי טיראן.
הערה: מצר- מעבר ימי צר בין שני אזורים יבשתיים.
(בספר צילום של חייל צה"ל ליד תותח מצרי - מהתותחים שאיימו על הספינות הישראליות במצרי טיראן.)
חפשו באתרי מפות במרשתת (הקליקוEmap, Google Earth, מפ"י mapi.gov.il וכדומה) את המצרים טיראן ובאב אל מנדב ונסו לדמיין את מחשבותיו של חייל צה"ל הניצב על שפת המצר (בתצלום). במה לדעתכם הוא נזכר ועל מה הוא חושב?
*92*
1. בזכות מה אילת היא פתח למזרח הרחוק? מהי חשיבותה של עובדה זו למדינת ישראל?
2. אילו נמלים ימיים נוספים מצויים בישראל? לחופו של איזה ים הם שוכנים? מה תפקידם?
3. במקומות שונים בעולם מוקמים בתים המותאמים לאקלים המקומי. חפשו במקורות מידע שונים וספרו לפחות על מקום אחד שהמבנים בו מותאמים לאקלים. באילת לא קיים חוק לבנייה המותאמת לתנאי האקלים. כתבו את דעתכם על כך.
4. אילו דרכים מובילות כיום ממרכז הארץ לאילת? האם יש דרך מועדפת? אם כן, מדוע?
5. איך נמל התעופה של אילת תורם להתפתחות העיר?
6. חברו פרסומת המעודדת תיירות לעיר אילת.
7. חפשו במרשתת (אינטרנט) וכתבו: אילו פסטיבלים נערכים באילת מדי שנה בשנה?
8. אם ביקרתם באילת, ספרו על חוויה מיוחדת שחוויתם במקום.
(בספר צילום של הרי אילת, מפרץ אילת ובתי המלון שמסביבו).
*93*
שיירה פונה אילתה
על מדבר הערב רד
תכול מעל וחול מלמטה
זאת הדרך לאילת.
הי אילת, הי אילת, הי אילת,
עוד נבנך עיר ואם במדבר
הי אילת, הי אילת, הי אילת
את קרית הפלאים למחר.
שיירה עברה דוהרת
המרחב סביב ילהט
זאת הדרך אין אחרת
זאת הדרך לאילת.
הי אילת, הי אילת...
(בספר צילום של כביש הערבה הישן, רואים אנשים יושבים על שפת הכביש ומחכים לאוטובוס "אגד" שייקח אותם צפונה. 1962-1965).
*94*
1. קראו היטב את שני השירים. אפשר להאזין להם באתרי מוזיקה במרשתת.
מתי לדעתכם נכתב כל שיר?
2. חברו חמש שאלות שיש עליהן תשובות בשירים.
כל קבוצה תעביר את שאלותיה לקבוצה אחרת.
הקבוצה תענה על השאלות שקיבלה.
הקבוצות תצגנה את השאלות והתשובות לפני הכיתה.
כדאי לבקר!
(בספר 6 צילומים של מקומות שמומלץ לבקר בהם):
1. מעבר גבול ישראל-מצרים בטאבה
2. אנדרטת ההנפה של דגל הדיו באום רשרש
3. מוזיאון אילת
4. המצפה התת-ימי
5. ריף הדולפינים
6. פארק תמנע כ-25 ק"מ מצפון לאילת
*95*
*95*
במדינת ישראל חיות מספר קבוצות מיעוטים (הערה: מיעוט: קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף החיה בקרב אוכלוסייה גדולה ממנה ושונה.): מוסלמים (כולל בדווים וצ'רקסים), נוצרים, דרוזים. גם העם היהודי היה במשך דורות רבים מיעוט בגולה. עדיין יש יהודים שאינם חיים בישראל והם מהווים מיעוט בארצותיהם.
כל בני המיעוטים הם אזרחים שווי זכויות במדינה, בדומה לאופן שבו יהודים המתגוררים במדינות אחרות נהנים משוויון זכויות.
אוכלוסיית המיעוטים במדינת ישראל מהווה כחמישית (1/5) מאוכלוסיית תושבי המדינה. אוכלוסיית המיעוטים הגדולה במדינת ישראל היא האוכלוסייה הערבית. דתם של הערבים היא איסלאם או נצרות. אוכלוסיית המיעוטים בישראל מתגוררת בכפרים ובערים. באום אל פאחם, בטירה ובטייבה חיה בעיקר אוכלוסייה ערבית מוסלמית; ביישוב דאליית אל-כרמל חיים בעיקר דרוזים; בעיר רהט מתגוררים בדווים, ובכפר כמא חיים צ'רקסים.
חשוב לציין כי בישראל יש גם ערים רבות מעורבות, כלומר ערים שגרים בהן יהודים וערבים יחד: ירושלים, חיפה, יפו, עכו, רמלה, לוד ועוד.
בספר דיאגרמה המתארת את אוכלוסיית המיעוטים בישראל עפ"י דתות (2017). (בספר איור של עיגול המחולק לשלושה חלקים לא שווים):
החלק העיקרי, (מעל 3/4) - מוסלמים: 1,520,000
נוצרים - 170,000
דרוזים - 140,000
*96*
1. התבוננו במפת ישראל וכתבו:
א. מנו שמות חמישה יישובים יהודיים הנמצאים בשכנות ליישובי מיעוטים.
ב. כתבו שמות של שני כפרי צ'רקסים, שני יישובים דרוזים, שלושה יישובים ערביים ושני יישובים בדווים, וציינו את מקומם.
2. התבוננו בדיאגרמה בעמ' 95 וענו:
א. בכמה גדולה האוכלוסייה המוסלמים מהאוכלוסייה הדרוזית?
ב. כמה מוסלמים ונוצרים ערביים חיים בישראל?
ג. מהי קבוצת המיעוטים הגדולה בישראל?
מהי קבוצת המיעוטים הקטנה ביותר?
ד. מדוע לדעתכם הצ'רקסים והבדווים אינם מופיעים בדיאגרמה? (רמז: קראו שוב את הטקסט בעמ' 97).
בתחילת המאה העשרים התגוררו רוב הערבים המוסלמים בכפרים, ואילו רוב הערבים הנוצרים התגוררו בערים. היום המצב שונה ואין הבדל בין מאפייני המגורים של הערבים המוסלמים ובין אלה של הנוצרים. בעבר נבנו בתי הכפרים הערביים במורדות ההרים כדי להגן עליהם מפני שוד וביזה וכדי לחסוך באדמות חקלאיות, הנמצאות בעמקים. במשך השנים טיפסו בתי הכפר במעלה ההר בשל מצוקת דיור.
(בספר צילום של בתים בכפר ערבי הבנויים על מורדות ההר).
*97*
רבים מהכפרים הערביים עברו תהליכי עיור - הפיכת האופי הכפרי של היישוב לאופי עירוני: הכפרים גדלו בשטחם ובמספר תושביהם; קמו בהם מוסדות ציבור, מרפאות ובתי ספר; פותחו תשתיות כבישים ומערכות ביוב, התפתחו ענפי מסחר ועוד.
ערביי ישראל לוקחים חלק פעיל בפוליטיקה במדינת ישראל ויש להם ייצוג בכנסת. עם זאת רוב האזרחים הערביים אינם משרתים בצבא. לא פעם נשמעת הטענה, שעליהם לשרת שירות אזרחי במדינה שהם חיים בה, אך עד עצם היום לא נחקק חוק בנושא. לעומת זאת הצ'רקסים והדרוזים מתגייסים לשירות חובה בצה"ל.
הבדווים החיים בצפון הארץ משרתים בצה"ל. הבדווים מדרום הארץ משרתים בחלקם. נעשות פעולות רבות לעידוד אוכלוסיות המיעוטים לשרת שירות אזרחי.
(בספר צילום של הכפר עין ראפה ממערב לירושלים).
*98*
*98*
שם היישוב: נצרת (אנ-נאצרה בפי תושביה)
אזור בארץ: הגליל התחתון
גובה גאוגרפי ממוצע: 300 מטרים מעל פני הים
שטח: כ-14,000 דונם
סוג היישוב: עיר
שנת ההקמה: יישוב עתיק בן אלפי שנים
גודל האוכלוסייה: 76,551 תושבים (נכון ל-2017)
סמל העיר: רואים שער בצורת קשת בנוי מלבנים ולידו גדר מלבנים, לידם נטוע עץ, ומתחת כתוב השם "עיריית נצרת" בערבית, אנגלית ועברית.
על רכס הרי נצרת בגליל התחתון שוכנות להן שתי ערים זו לצד זו: נצרת ונצרת עילית. נצרת (צ' בשווא ור' בפתח) (עד שנות השישים נקראה נצרת: צ' בסגול ור' בסגול) היא עיר עתיקת יומין שחיה בה אוכלוסייה ערבית, ואילו נצרת עילית היא עיר חדשה שקמה בשנת 1963 כיישוב יהודי. ערבים רבים שלא מצאו דירות בנצרת הערבית עוברים לאחרונה לגור בנצרת עילית.
הפעם תלמדו על נצרת.
1. התבוננו במפת ישראל, אתרו את העיר נצרת וכתבו באיזה אזור בארץ היא נמצאת.
2. ציינו שמות של יישובים באזור נצרת וכתבו את סוגם.
3. התבוננו בסמל העיר נצרת - מה רואים בו? מה מסמל הציור?
4. התבוננו במפת מרכז העיר נצרת (עמ' 99). אילו מבני ציבור מצויים במפה?
5. ציינו שלושה מבני חינוך בעיר.
*99*
*100*
נצרת היא העיר הערבית הגדולה בארץ. בשנת 2014 התגוררו בעיר כ-74,600 איש, כולם ערבים; כשבעים אחוזים (70 אחוזים) מהם מוסלמים והיתר נוצרים. נצרת היא המרכז הכלכלי, הפוליטי, והתרבותי החשוב ביותר בקרב ערביי ישראל. באזור שבין נצרת לנצרת עילית שוכנים משרדי הממשלה ובתי המשפט. בנצרת נמצאים מטה המחוז הצפוני של משטרת ישראל וכמה בתי חולים.
כמו כן נצרת היא מרכז תקשורתי חשוב לאוכלוסייה הערבית בישראל, ובו גם מערכות עיתונים ערביים: "כל אל-ערב" ו"א-סינארה".
אוכלוסיית הנוצרים בנצרת יורדת בהתמדה. בעוד שבשנת 1949 היוו הנוצרים כשישים אחוזים (60 אחוזים) מכלל אוכלוסיית העיר, הרי היום הם מיעוט בעיר, ובשנת 2014 מנו הנוצרים רק כשלושים אחוזים (30 אחוזים) מקרב התושבים.
מקור השם נצרת אינו ידוע בוודאות, אך מאחר שהיישוב העתיק במקום היה יישוב יהודי, סביר להניח שהשורש הוא עברי. ייתכן שמדובר בשם שמקורו במילה "נצר" (במשמעות חוטר, ענף), והנוצרים רואים בכך רמז שישו הוא נצר לבית דוד. אפשרות אחרת היא שמדובר בשורש נ'ט'ר', הזהה במשמעותו לשורש ש'מ'ר', שכן ההר שעליו נמצאת העיר משקיף על עמק יזרעאל, ואולי שימש עמדת הגנה מפני צבאות זרים.
שמה של העיר העניק לנצרות ולנוצרים את שמם בעברית.
בעיר נצרת גדל ישו, מייסד הדת הנוצרית, וברחבי העיר ובסביבתה מצויים אתרים רבים המקודשים לדת הנוצרית. נזכיר שניים מהם:
- כנסיית הבשורה - זוהי אחת הכנסיות החשובות בעולם הנוצרי. על פי האמונה הנוצרית מצויה הכנסייה במקום שהמלאך גבריאל בישר לאמו של ישו (מרים) כי היא נושאת ילד ברחמה.
(בספר צילום של כנסיית הבשורה בנצרת)
*101*
- כנסיית גבריאל הקדוש ניצבת ליד מעיין מרים הנובע מתחתיה. רמז למעיין מופיע בסמל העיר.
בנצרת מתחולל מאבק שליטה בין האוכלוסייה הערבית-מוסלמית לבין האוכלוסייה הנוצרית. המוסלמים, המהווים את הרוב, יוזמים הקמה ושימור של אתרים מוסלמים חשובים כמו:
- המסגד הלבן - המסגד העתיק ביותר בעיר. שוכן בשוק העירוני ומכונה גם "המסגד הישן". בנייתו הסתיימה ב-1812.
- מסגד השלום (ג'מעת א-סלאם), הקרוי גם המסגד החדש, הוקם בשנים 1960-1970 ממזרח לעיר העתיקה.
(בספר צילום של מסגד השלום בנצרת)
בספר דיאגרמה המתארת את התפלגות האוכלוסייה בנצרת בין נוצרים למוסלמים מקום המדינה.
(הנתונים המופיעים בדיאגרמה הועתקו כמלל):
בשנת 1949:
מספר הנוצרים: מעל 10,000
מספר המוסלמים: פחות מ-5,000
בשנת 1972:
מספר הנוצרים: כ-17,000
מספר המוסלמים: כ-15,000
בשנת 1983:
מספר הנוצרים: כ- 16,000
מספר המוסלמים: כ-28,000
בשנת 1995:
מספר הנוצרים: כ-18,000
מספר המוסלמים: כ-32,000
בשנת 2013:
מספר הנוצרים: כ-22,000
מספר המוסלמים: כ-52,000
עיינו בדיאגרמה:
איזה שינוי חל באוכלוסיות המוסלמית והנוצרית בנצרת במשך השנים?
*102*
(בספר פסיפס המתאר את בתי נצרת בתחילת המאה ה-14. נמצא בכנסיית קארייה באיסטנבול-טורקיה).
ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר מעידים בבירור כי האדם הקדמון חי במקום עוד בתקופה הפרהיסטורית.
בתקופת בית המקדש השני ובתקופת המשנה והתלמוד התקיים בנצרת יישוב יהודי קטן. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר והיא הייתה למרכז נוצרי. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות והיא זכתה לתקופת שגשוג החל מהמאה התשע-עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים. בתקופה זו הוקמו בעיר כנסיות ומנזרים ולצדם מוסדות נוצריים אירופאים: בתי חינוך, שני בתי חולים (בית החולים הצרפתי ובית החולים האיטלקי), בתי יתומים, בתי מלון ואכסניות לשירות הצליינים (הערה: צליין-עולה רגל, אדם העולה להתפלל ולבקר במקומות הקדושים לנצרות).
בין השנים 1873-1875 סללו מתיישבים גרמניים את כביש חיפה-נצרת, והעיר הפכה למוקד מסחרי וכלכלי ליישובי האזור. אוכלוסיית העיר גדלה מכאלף תושבים בתחילת המאה התשע-עשרה לכ-8,000 איש בסופה. שלושה רבעים התגבשו בעיר: הרובע היווני (חרת א-רום) בצפונה, הרובע הלטיני (חרת אל-לטין) בדרום-מערב העיר
*103*
והרובע המוסלמי (חרת אל-אסלם) במזרחה (כיום מכונה "השכונה המזרחית").
העיר נכבשה בידי הצבא הבריטי ב-20 בספטמבר 1918.
הביאו לכיתה כתבה מעניינת על אחד מהיישובים הערביים. ספרו את תוכן הכתבה ומה אפשר ללמוד ממנה.
כדאי לבקר!
(בספר צילומים של 5 אתרים שמומלץ לבקר בהם):
- המסגד הלבן
- מעיין מרים
- הר הקפיצה
- כנסיית הבשורה
- כנסיית בית הכנסת בשוק העירוני
*104*
*104*
שם היישוב: רהט
אזור בארץ: הנגב הצפוני
גובה גאוגרפי ממוצע: 221 מטרים מעל פני הים
שטח: כ-20,000 דונם
סוג היישוב: עירוני / חקלאי
שנת ההקמה: 1972; הוכרזה למועצה עירונית ב-1994.
המייסדים: בדווים נודדים מאזור הנגב
גודל האוכלוסייה: 66,791 תושבים (נכון לשנת 2017)
סמל היישוב: במרכזה הסמל מבנה עם כיפה וצריח של מסגד. לידו גדלים שני עצי תמר. ברקע השמש שולחת קרניה. השם עיריית רהט כתוב בעברית ובערבית.
בספר מפת רהט.
*105*
1. עיינו במפת ישראל: היכן מתרכזים רוב היישובים הבדווים? כתבו את שמותיהם. מדוע לדעתכם הם מרוכזים דווקא באזורים אלה?
2. לפניכם שני תצלומי אוויר של אותו מקום. תצלום אחד משנת 2009 ותצלום אחר משנת 1976. השוו בין שני תצלומי האוויר: מה אתם למדים מן ההשוואה?
3. התבוננו בסמל רהט וכתבו מה ניתן ללמוד ממנו על אופי היישוב.
4. הסתכלו בתמונות בעמ' 104 ו-105 ודונו בנושא קידמה ומסורת בקרב הבדווים.
*106*
רהט שוכנת בנגב שבדרום מדינת ישראל, 12 קילומטרים מצפון מערב לבאר שבע, וסמוכה ליישובים להבים ומשמר הנגב. רהט היא העיר הראשונה של הבדווים בישראל. העיר הוקמה בשנת 1972 כיישוב קבע, כחלק מתוכנית להקמת שבעה יישובי קבע לבדווים בנגב. מטרת התוכנית הייתה לכנס את הבדווים ולהפסיק את נדודיהם ברחבי הנגב. יישובי הקבע שהוקמו הם: רהט, חורה, כסיפה, ערערה, תל שבע, שגב-שלום ולאקיה. מלבדם יש עוד עשרות רבות של יישובים בלתי מוכרים ובלתי חוקיים והם נקראים הפזורה הבדווית.
רהט הוכרזה לעיר בשנת 1994.
הבדווים הם ערבים מוסלמים. עד שקמה מדינת ישראל בשנת תש"ח (1948) חיו כל הבדווים חיי נוודים. כיום רבים מהם מתגוררים ביישובי קבע עירוניים וכפריים. מגורי הקבע מאפשרים להם רמת חיים גבוהה יותר והרגלים אחרים. היום הם נוסעים גם במכוניות בעוד שבעבר השתמשו בגמלים ובחמורים לצורך התניידות. ילדים רבים מהפזורה הבדווית גרים רחוק מבית הספר, ויש המגיעים אליו גם כיום על גבי חמורים. בעבר עבדו הבדווים רק כרועי צאן והיום הם עובדים גם בבנייה, במסחר, בתעשייה ובשירותים לקהילה. בעבר גרו באוהלים וכיום רבים מהם גרים בבתי אבן בעיירות. בתי האבן חוברו לרשת החשמל ולרשת המים. ביתם בנוי על עמודים כדי לדמות אותו לאוהל שבו היו רגילים הבדווים לחיות. בבתים רבים בעיר אפשר למצוא עדר צאן מתחת לעמודי הבית, ואוהל בחצר. החיים במשפחה המורחבת (החמולה) נשמרו הודות לניסיון לשמר את אורח החיים המיוחד הזה גם בעיר החדשה. בכל שכונה יש בתי ספר, מסגדים וחנויות שכונתיות, ובמרכז היישוב יש בנקים ובתי דואר.
(בספר צילום של מראה העיר רהט - רואים בתים בנויים בני 2 או 3 קומות, ברקע נראה צריח המסגד, וליד חלק מהבתים חונות מכוניות פרטיות. בחזית הצילום, בשדה שלפני הרחוב, נראים 2 ילדים רועים עדר כבשים.
וצילום של בדווי ארץ ישראלי משנת 1910 - הוא לבוש בלבוש מסורתי, מעין גלימה שחורה ארוכה, וכאפייה לבנה לראשו, והוא נושא על גופו חרב ארוכה).
*107*
הבדווים, המהווים כ-3.5 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, חיים ברובם בנגב הצפוני וחלקם הקטן בגליל התחתון. חלק מהבדווים מתנדבים לשירות צבאי בצה"ל וקיימות יחידות מיוחדות של גששים בדווים בצבא. סמוך לצומת המוביל בגליל התחתון נמצא המרכז למורשת הבדווים, ועל יד קיבוץ להב מצפון לבאר שבע נמצא מוזיאון למורשת הבדווים על שם ג'ו אלון.
1. הכינו תעודת זהות לאחת מהעיירות הבדוויות בנגב.
2. אוכלוסיית הבדווים מתרכזת בדרך כלל באזורי מדבר, ובארץ ישראל באזור הנגב. מדוע?
3. ערכו טבלת השוואה בין חיי הבדווים בעבר ובין חייהם כיום. נושאי ההשוואה: בית, עבודה, ניידות, לימודים, רמת חיים, תעסוקה. הוסיפו נושא השוואה משלכם.
4. מה ההבדל בין חיים בתוך חמולה לבין חיים בתוך משפחה גרעינית (אב, אם וילדיהם)?
5. כתבו על מנהגי הבדווים. היעזרו בקטעי עיתונות ובאתרי המרשתת.
(בספר 3 צילומים: סטודנטיות לקולנוע ברהט; מוקד תקשורת בחורה; מאהל בדווי בנגב)
*108*
(חלק מן השיר)
כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל
אזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל
"אתה נווד," לחש מדבר. "אתה נקבר באוהל צר."
והכבשים פעו בוואדי כמו חליל.
הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד.
וכשפרצו השטפונות שכח את כל מה שהבטיח
אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
במחול טרוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
גם הסלעים פרשו כנפיים כמו אנפה.
וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
"ברוך שובך, בוגד, אחוז היטב במוט האוהל
כי גם אותי סופה נודדת סחפה."
*109*
1. באיזה אופן מבטא השיר את חיי הבדווים במדבר?
2. אילו תופעות טבע אופייניות למדבר מוזכרות בשיר? הסבירו אותן.
3. האם יש עוד תופעות טבע מדבריות שאתם מכירים? נסו להסביר את תופעות הטבע האופייניות למדבר.
4. ציירו ציור או הדביקו תמונה או גזיר עיתון המתארים את חיי הבדווים במדינת ישראל היום.
תפקיד העיריות הוא לדאוג לתושבי העיר במגוון תחומים: סלילת כבישים בתחומי העיר, תאורה ברחובות, ניקיון הרחובות, טיפול במפגעים שונים, מוסדות חינוך לילדים, פעילויות תרבות, תכנון ובנייה ועוד. גם עיריית רהט דואגת לתושבים.
את העירייה מנהלים ראש עיר ומועצת העירייה. במועצה חברים כמה מתושבי העיר. התושבים בוחרים את ראש העיר באופן אישי ואת חברי מועצת העירייה בנפרד, בבחירות דמוקרטיות. במדינת ישראל מתקיימות בחירות לרשויות המקומיות אחת לחמש שנים. בבחירות אפשר להחליף את ראש העיר ואת חברי המועצה. זכות הבחירה לרשות המקומית ניתנת מגיל 17.
(בספר צילום של בית הספר ברהט)
(בספר צילומים של האתרים שמומלץ לבקר בהם):
- מרכז ג'ו אלון למורשת הבדווים ביער להב.
- הנצחת הלוחם הבדווי בצומת המוביל
*110*
*111*
*111*
תחילת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, הייתה בהקמת יישובים כפריים. הייתה שאיפה להפריח את שממות הארץ, לעבוד את האדמה ולהצמיח ממנה יבול חקלאי.
פתח תקווה - אם המושבות, הוקמה לפני כ-140 שנה, כמושבה חקלאית, והיא צמחה, גדלה והייתה לעיר. לעומתה בחרו יישובים רבים לא להשתנות אלא לשמר את אורח החיים שלהם ולהישאר כפריים. הם ויתרו על השירותים הרבים שניתן לקבל ביתר קלות בעיר גדולה, אולם נהנו מהקרבה לטבע ומאורח החיים הכפרי.
אף שבחלק מהיישובים האלה התושבים כבר אינם מתפרנסים מחקלאות, הם ממשיכים ליהנות מאיכות החיים הכפרית ומהאווירה הקהילתית של יישוב קטן.
(בספר איור של כפר ורואים את השדות החקלאיים, ובקרבתם בתי התושבים. בתמונה מצוירים שני המטיילים משוחחים):
המטיילת אומרת: אח! האוויר כל כך צלול בכפר.
המטייל אומר: שקט פה מדי, לטעמי.
*112*
*112*
שם היישוב: דגניה
אזור בארץ: עמק הירדן
גובה גאוגרפי ממוצע: 204 מטרים מתחת לפני הים
שטח: כ-4800 דונם.
סוג היישוב: קבוצה, קיבוץ (יישוב כפרי)
שנת ההקמה: תרע"א (1910)
המייסדים: אנשי העלייה השנייה
גודל האוכלוסייה: 752 תושבים (נכון לשנת 2017)
דגניה, השוכנת בעמק הירדן, נוסדה ב-1910 והוגדרה בתחילה כקבוצה. דגניה הייתה הקבוצה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל, ולכן נודעה בשם "אם הקבוצות והקיבוצים". מאחר שכיום אין הבדל בין קבוצה לקיבוץ, נקרא היישוב גם "קיבוץ דגניה". השם "דגניה" ניתן לקיבוץ על שם חמישה מיני דגנים שחברי דגניה הצליחו לגדל בשדותיהם: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, תירס וסורגום.
(בספר צילום אוויר של המושבות לחוף הכינרת: דגניה א', דגניה ב' והמושבה כינרת)
(בספר סרגל הקמת היישובים בארץ ישראל, שהועתק כמלל):
בתקופה העות'מאנית:
1860 - משכנות שאננים
1878 - פתח תקווה
1909 - תל אביב
1910 - דגניה
בתקופת המנדט הבריטי (1918-1948)
1921 - נהלל
1936-1939: תקופת חומה ומגדל
1937 - טירת צבי
1938 - חניתה
מ-1948: ישראל מדינה עצמאית
1952 - אילת
1956 - שדרות
*113*
*114*
1. התבוננו במפה הגדולה המצורפת לספר:
א. באיזה אזור בארץ נמצא קיבוץ דגניה?
ב. אילו יישובים נמצאים בשכנות לקיבוץ דגניה?
לאיזה סוג התיישבות הם שייכים? לפי מה קבעתם זאת?
ג. לחוף איזו ימה (אגם) שוכנת דגניה?
2. התבוננו בתצלום האוויר ובמפת היישוב (עמ' 113): מצדו הצפון-מזרחי של הקיבוץ נראה מוצא הירדן מהכינרת. התוכלו לזהותו?
א. איך אתם יכולים לדעת שנחל זורם בפאתי הקיבוץ?
ב. היכן ממוקמים מבני הציבור של הקיבוץ? איך זיהיתם אותם? כתבו את שמותיהם.
ג. היכן נמצא חדר האוכל? מה מידת הנגישות אליו?
ד. היכן ממוקמים בתי המגורים של חברי הקיבוץ?
ה. היכן ממוקמים מבני התעשייה?
ו. במקרא המפה מופיע סימון של סכר.
אתרו אותו וציינו את מקומו במפה.
שערו מדוע הוקם הסכר דווקא שם.
*115*
שנים-עשר צעירים וצעירות, פועלי העלייה השנייה שעבדו בחוות כינרת בשנת 1910, החליטו לייסד התיישבות חדשה ושונה המבוססת על עבודה משותפת ועל ניהול עצמי.
בארץ ישראל היו אז שתי מסגרות התיישבותיות חקלאיות: מושבות וחוות לאומיות ופרטיות. המצב הכלכלי היה קשה. שרר מחסור במקומות עבודה, השכר היה נמוך והעבודה הייתה מפרכת. הפועלים הצעירים הרגישו שמנצלים אותם - הן האיכרים במושבות והן המנהלים בחוות.
האיכרים במושבות לא הצליחו להתקיים ללא תמיכה כספית חיצונית, ולא יכלו לתת לפועלים היהודיים פרנסה הוגנת. הם העדיפו עבודה של פועלים ערביים כי היה להם ניסיון רב בעבודה חקלאית, והם הסתפקו בשכר נמוך.
בעזרתו של ארתור רופין הקימו פועלי העלייה השנייה את הקבוצה השיתופית הראשונה על אדמת אום-ג'וני, היא דגניה, השוכנת בנקודת היציאה של נהר הירדן מהכינרת.
הרעיון של חיי שיתוף (חיי קומונה) התאים לפועלים כי כך יכלו לחיות בחברה שוויונית, ללא מעמדות ובתמיכה הדדית. החברה השוויונית מילאה עבור הצעירים החלוצים את מקום המשפחה והקהילה היהודית שהשאירו בגולה.
לחברים בקומונה לא היה רכוש פרטי והם לא קיבלו שכר עבור עבודתם, אך הקומונה דאגה לכל מחסורם.
(בספר צילום של ארתור רופין):
ארתור רופין היה ראש המשרד הארץ ישראלי של התנועה הציונית וניהל את פעולות ההתיישבות בקיבוצים דגניה, כינרת ומרחביה, וכן בשכונת אחוזת בית בתל אביב ובשכונת הרצליה בחיפה.
מדברי יוסף בוסל ממייסדי קבוצת דגניה:
"בכ"ה בתשרי תרע"א (28.10.1910) באנו עשרה חברים ושתי חברות לאום ג'וני... ניגשנו להקים יישוב עצמאי של פועלים עבריים על אדמת הלאום. יישוב שיתופי ללא מנצלים וללא מנוצלים - קומונה.
הערה: קומונה-חיי שיתוף. מקור המילה בשפה הלטינית ופירושה: יחד.
(בספר צילום של הצריף הראשון באום-ג'וני)
*116*
(בספר צילום של יוסף טרומפלדור, לבוש מדי צבא; וכן צילום של אנדרטת "האריה השואג" בין כפר גלעדי לתל חי, לזכר טרומפלדור וחבריו).
יוסף טרומפלדור היה שותף לרעיון הקבוצה הגדולה, הוא והוגים אחרים, כדוגמת שלמה לבקוביץ' (לביא), תמכו בהקמת קיבוצים גדולים. הם הבינו שהקבוצה הקטנה בדגניה לא יכולה לפתור את מצוקת התעסוקה של כל הפועלים היהודיים שהגיעו לארץ. לכן הציעו להקים קיבוצים רבים שמספר החברים בהם יהיה גדול. כך יוכלו לקלוט את העלייה ההמונית הצפויה ולספק לעולים מקומות עבודה רבים.
רעיון זה הביא להקמת קיבוצים רבים. בתחילה עין חרוד, ומאוחר יותר תל יוסף (על שם יוסף טרומפלדור), רמת רחל ועוד. עם השנים התרבו הקיבוצים ובשנת 2010 נמנו 266 קיבוצים. ההבדל בין קבוצה לקיבוץ היה נעוץ במספר החברים: בקיבוץ היה מספר החברים גדול יותר. כיום אין הבדל בין קבוצה לקיבוץ, אם כי יש עדיין קיבוצים המכונים קבוצות בשל הרצון לשמר זיכרון היסטורי. לכל ההתיישבות השיתופית הזו קוראים כיום בשם הרשמי קיבוצים.
בשנותיה הראשונות של המדינה התחזקו הקיבוצים ונשלם בהם תהליך הגיבוש והעיצוב של עקרונות הקיבוץ ומוסדותיו:
- העיקרון החשוב ביותר בקיבוצים היה: "כל אחד כפי יכולתו; כל אחד לפי צרכיו", כלומר כל חבר בקיבוץ יעבוד וייתן לקיבוץ ככל שיוכל ובתמורה יקבל כל מה שדרוש לו;
- שוויון ושיתוף מלא בייצור: הרפתות, השדות, המטעים, הכלים החקלאיים וכדומה שייכים לכל חברי הקיבוץ;
- שוויון ושיתוף מלא בחברה, בצריכה ובחינוך: כולם זכאים לאותן מסגרות לימוד, לפעילות חברתית-תרבותית זהה, למספר זהה של פריטי לבוש, לאותו מזון וכן הלאה;
- עבודה עצמית ללא עבודה שכירה;
- איסור על רכוש פרטי;
- הקרקע שהקיבוץ הוקם עליה היא קרקע לאומית;
- אספת החברים היא המוסד שכל חבר קיבוץ יכול להשמיע בו את דעתו; ובקבלת החלטות - הרוב קובע.
*117*
התנועה הקיבוצית הייתה נאמנה לשליחותה: הפריחה את השממה, הגנה על גבולות הארץ, חיזקה את מחנה הפועלים והקימה עוד קיבוצים.
נעמי שמר, בת קבוצת כינרת הסמוכה לדגניה, כתבה בשירה "חורשת האקליפטוס" את המילים הבאות:
כשאמא באה הנה יפה וצעירה
אז אבא על גבעה בנה לה בית,
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.
זהו במפת היישוב ובתצלום האוויר (עמ' 112) את החורשה המוזכרת בשיר וציינו את מקומה ביחס לקבוצת כינרת (ציינו כיוונים: צפון, דרום, מזרח, מערב).
*118*
בספר צילום של הציור "נוער בקיבוץ", צייר: יוחנן סימון. הציור מוצג בחדר האוכל בקיבוץ גבעת שמואל. (בציור רואים הרבה בני נוער בפעילויות רבות ושונות בקיבוץ. הציור צבעוני, תוסס ועשיר בפרטים - היעזרו במורה).
התבוננו היטב בציורו של יוחנן סימון וענו על השאלות במחברת:
1. אילו פעולות מבצעים בני הנוער בקיבוץ?
2. מה לובשים בני הנוער בקיבוץ?
3. איזו אווירה נשקפת מן הציור?
4. איך בא כאן לידי ביטוי אורח החיים הקיבוצי?
החל מ-1980 התחיל משבר בתנועה הקיבוצית, ורבים מהקיבוצים החליטו לשנות את דרך חייהם ולבצע הפרטה (הערה: הפרטה-הפיכת רכוש ציבורי או ממשלתי לרכוש פרטי) של הקיבוץ - לא עוד שיתוף מלא, אלא כל משפחה הפכה ליחידה פרטית. כיום יש הפרטה ברוב הקיבוצים ורק חלקם שומרים על המתכונת הקיבוצית הישנה. חלק מאנשי הקיבוץ אפילו אינם עובדים עוד בקיבוץ, אלא רק גרים בו.
(בספר צילום של מפעל תעשייה בקיבוץ חצרים, מפעל נטפים).
*119*
סיפור
בבית לבן, שניצב לו בקצה השביל של קיבוץ שדה יואב, גרה משפחתה של תמר.
תמר לומדת בכיתה ד' בבית הספר האזורי שלומדים בו כל ילדי המושבים והקיבוצים שבאזור. היא אוהבת מאוד את בית הספר שלה ואת החברים שלומדים איתה. לכן הצטערה כל-כך כשחלתה בשפעת ונאלצה להישאר בבית.
"לא נורא," אמרה לה אימא. "תקראי קצת ותצפי בתוכניות טלוויזיה."
"לא רוצה," אמרה תמר.
"אז אולי תסדרי את אלבום התמונות שלי, הוא ישן וצריך להדביק את התמונות מחדש," הציעה אימא.
"טוב," הסכימה תמר בלי התלהבות.
פתחה תמר את האלבום המתפורר של אמה, והתמונה הראשונה שנגלתה לפניה צדה את עיניה. סקרנותה התעוררה.
"איפה צולמה התמונה?" השתוממה. "בפעוטון? במשפחתון? בבית? איך זה יכול להיות שבתמונה רואים את הילדים בפיז'מות, נפרדים מההורים שלהם ומטפלות מאכילות אותם? מה, הייתם בפעוטון הזה גם בלילה?" "פעם לא ישנו בבית ההורים אלא בבית ילדים. קראו לזה 'לינה משותפת', ניסתה האם להסביר.
תמר המשיכה וחקרה: "אז הייתם כל היום וכל הלילה ביחד ובכלל לא הלכתם להורים שלכם?"
"הלכנו יום יום לביקור של שלוש שעות בבית ההורים, משעה ארבע עד שבע, ואחר כך חזרנו לישון בבית הילדים."
(בספר צילום של בית ילדים. רואים שתי מטפלות וכל אחת מהן מחזיקה ילד קטן על ברכיה, ומאכילה אותו. בפינת החדר מקרר גדול, ובפינה אחרת לול של פעוטים).
*120*
"ומי זאת הילדה שעומדת כאן בתמונה ומחלקת מזון לתרנגולות?"
"זו אני, כבר לא ילדה אלא נערה בת שלוש-עשרה," ענתה לה אימא. "ובתצלום רואים כיצד אני אוספת ביצים. בכל יום יצאנו אחרי הלימודים לעבודה באחד מענפי המשק, ואני עבדתי בלול."
"לא היה לך קשה לעבוד בגיל צעיר כל-כך?"
"כך חונכנו - ללימודים ולעבודה."
"ומה בתמונה הזו?"
"זה חדר האוכל. פעם לא אכלו בבית אלא בחדר האוכל שניצב במרכז הקיבוץ. כל חברי הקיבוץ היו נפגשים שם ואוכלים מה שבושל במטבח הכללי בשביל כולם," ענתה אימא באריכות.
"אימא, זה ממש מעניין... פעם היו חיים אחרים לגמרי בקיבוץ. למה היום זה כבר לא ככה?"
"החיים משתנים," ענתה אימא, וחשבה שבזאת הסתיימה השיחה.
תמר לא ויתרה. המציאות שהשתקפה מן התמונות ריתקה אותה. השאלות והחקירות שלה פסקו רק כשסיימה להדביק את התצלום האחרון.
(בספר מספר צילומים המתארים את חיי הקיבוץ כפי שהיו בעבר).
*121*
- התבוננו במפת ישראל בעמ' 26: מצאו את קיבוץ שדה יואב.
- דונו, העלו רעיונות וכתבו אילו שימושים יכולים להיות לחדר האוכל בעקבות השינוי שחל בקיבוץ.
- דונו וכתבו אילו שימושים יכולים להיות היום לבתי הילדים לאחר השינוי שחל בקיבוץ. (קחו בחשבון את גודל בתי הילדים ששימשו פעם גם למגורי הילדים.)
- הקיבוץ ממשיך לספק שירותים לחברים שגרים בו, למשל: שירותי גינון ופעולות תרבות. האם גם תושבי העיר מקבלים שירותים אלה?
- מי נותן לתושבי העיר את השירותים הללו?
- השוו את אורח החיים בעיר לזה שבקיבוץ. ציינו קווי דמיון ושוני.
כדאי לבקר!
(בספר צילומים של אתרים בדגניה א' שמומלץ לבקר בהם):
- עץ המדינה
- בית הקברות
- חצר הראשונים
- בית גורדון - תולדות בקעת כנרות
- הטנק הסורי בכניסה ליישוב
*122*
בתוך התנועה הקיבוצית קמו גם קיבוצים מתנועת הקיבוץ הדתי. לצד עקרונות הקיבוץ התווספו עקרונות ייחודיים לחברה שומרת מצוות:
- חיי שיתוף בשילוב חיי משפחה דתית
- קיום המצוות במסגרת יישוב חקלאי
טירת צבי, על שם הרב צבי קלישר, היה הקיבוץ הדתי הראשון. היישוב, השוכן בעמק בית שאן (עמק המעיינות), נוסד בכ"א תמוז תרצ"ו, (1937), במסגרת הקמת "יישובי חומה ומגדל".
בעקבותיו קמו קיבוצים דתיים אחרים בכל אזורי הארץ. כיום קיימים במסגרת תנועת הקיבוץ הדתי תשעה-עשר קיבוצים ושלושה מושבים שיתופיים.
(בספר צילום של טירת צבי, בשנותיה הראשונות-1939. רואים בתמונה צריפים ואוהלים).
(בספר איור הסמל של טירת צבי, ובו ציור עץ דקל ולידו מבנה גבוה כטירה.)
(בספר בול לזכרו של הרב קלישר, ממבשרי הציונות).
ועוד באותו נושא...
בשנת 1936 פורץ "המרד הערבי הגדול" שאיים לפגוע בהתיישבות היהודית. הנהגת היישוב מיהרה והקימה יישובים כדי להשיג את המטרות הבאות:
1. לקבוע עובדות בשטח
2. להרחיב את שליטת היישוב היהודי בארץ ישראל
3. ליצור רצף של יישובים
מאחר שהיישוב היהודי חשש מפני פורעים ערביים, הוחלט לבנות חומה סביב כל יישוב ולהקים מגדל שמירה בתוכו. כדי להבטיח את שלומם של המתיישבים, תוכנן שבניית החומות והמגדלים תימשך יום אחד בלבד.
כיצד הוקמו יישובי "חומה ומגדל"?
סמוך ליישוב המוקם הוכנו מראש קרשים, גדר תיל, חצץ, צריפים מפורקים, מגדל ומחולל חשמל (גנרטור). ביום העלייה על הקרקע העמיסו את כל
(בספר צילום של שחזור של יישוב "חומה ומגדל" בניר דוד - ראשון יישובי "חומה ומגדל". בתחילה נקרא המקום "תל עמל".
*123*
החומרים על משאיות. נוטרים (שומרים) ומתנדבים מאנשי כוח המגן היהודי ליוו את המשאיות ואבטחו את פעולת העלייה על הקרקע.
המתיישבים הקימו במהירות חומה כפולה עשויה לוחות עץ ומילאו אותה בחצץ, כהגנה מפני כדורים. סביבה מתחו גדר תיל, ובתוך החצר העמידו את הצריפים, הציבו את המגדל ובראשו הזרקור. הזרקור נועד לתאורת השטח בלילה וליצירת קשר עם היישובים השכנים באמצעות איתות.
ואכן, היישוב הוקם בתוך יום אחד. רבים מיישובי חומה ומגדל הם קיבוצים.
(בספר צילום של עבודות הבניה של יישוב חומה ומגדל, רואים אנשים ונשים בשורה מעבירים בסרט נע סלי נצרים עם חומרי בניין לבחורים שבונים את המגדל מקרשים.)
*124*
*124*
שם היישוב: נהלל
אזור בארץ: עמק יזרעאל
גובה גאוגרפי ממוצע: 91 מטרים מעל פני הים
שטח: כ-8700 דונם
סוג היישוב: מושב עובדים (יישוב כפרי)
שנת ההקמה: תרפ"א (1921), תקופת השלטון הבריטי
המייסדים: חלוצים בני העלייה השנייה והעלייה השלישית
גודל האוכלוסייה: 845 תושבים (נכון לינואר 2017)
נהלל הוא מושב עובדים הנמצא במערב עמק יזרעאל. המושב קרוי על שם עיר מקראית בנחלת שבט זבולון. שמה השתנה פעמים מספר במשך השנים. בתקופת המשנה נקראה מהלול ומאוחר יותר נקראה בפי הערבים מעלול. הערבים הקימו בסמוך כפר בשם זה, ובמלחמת העצמאות עזבו אותו.
את המושב נהלל תכנן האדריכל ריכרד קאופמן והוא בנוי בצורת מעגל. ריכרד קאופמן תכנן יישובים רבים בארץ, אך נהלל הוא היחיד שצורתו מעגלית.
במרכז המעגל הראשון נמצאים המבנים הציבוריים: בתי ספר, מרפאה, משרדים וכו'.
במעגל השני נמצאים בתי החברים, ובמעגל השלישי נמצאים המשקים החקלאיים. שטחי המשקים שווים בגודלם.
בין הטבעת המעגלית הראשונה לבין השנייה עובר כביש מפריד. מאחורי כל בית נמצא המשק החקלאי של בעל החלקה. מושב נהלל הפך למקום מרכזי בעמק (המשך בעמ' 126).
(בספר צילום של ריכרד קאופמן מתכנן היישוב נהלל)
*125*
1. התבוננו במפה, בתצלום האוויר ובאתר גוגל ארץ ואתרו את מבני הציבור. כתבו מה הם והיכן הם ממוקמים.
2. מה מזכירה לכם צורת המושב נהלל?
3.א. איך מסומנות הנחלות במפה?
ב. באיזה צבע צבועים הבתים במפה?
4. איך נראים הנחלות והבתים בתצלום האוויר? השוו בין תצלום האוויר למפה.
5. מה רואים בסמל של נהלל ומה הוא מסמל?
חפשו במרשתת את סמל העיר וקראו מידע עליו.
*126*
יזרעאל. המושב מספק שירותים ליישובי הסביבה. בנהלל יש כמה מוסדות חינוך: בית ספר יסודי אזורי, בית ספר תיכון אזורי וכן בית ספר חקלאי. כמו כן יש בנהלל מפעלים לייצור מזון לבהמות, מכון תערובת, מדגרה, בית קירור ומרכז מבקרים. במהלך השנים עזבו חלק מתושבי המושב את עבודת החקלאות ופנו לעיסוקים אחרים.
לאורך השנים התגוררו במקום אנשים רבים ידועי שם: חנה סנש הצנחנית, שלמדה בבית הספר החקלאי, משפחת משה דיין ז"ל, בעבר רמטכ"ל צה"ל ושר הביטחון, הסופר והמשורר יהונתן גפן, הסופר מאיר שלו, שרבים מספריו מספרים את סיפורי עמק יזרעאל, ואחרים.
(בספר צילום של חנה סנש בנהלל, היא לבושה בבגדי עבודה, נעולה במגפי עבודה, ומחבקת פרה).
בח' באלול תרפ"א (11.9.1921) עלו עשרים חברים על אדמת מהלול שבעמק יזרעאל והקימו דגם חדש של התיישבות: מושב עובדים בשם נהלל.
נהלל הוא ראשון מושבי העובדים בארץ.
חלוצי העלייה השנייה הגיעו לארץ כבר בשנים 1903-1014 (פגשנו אותם בבניית הקבוצה והקיבוץ) והביאו עמם רעיונות בנושאים לאומיים-חברתיים:
כיבוש העבודה - עבודה עברית
שיבה אל הקרקע - רכישת אדמות
עבודה עצמית
חיי שיתוף
הקמת חברה שוויונית
(בספר צילום של המתיישבים הראשונים מגיעים לבנות את מושב נהלל, 1921. רואים שיירה של עגלות עם גלגלי עץ רתומות לסוסים, על העגלות ציוד ומתיישבים, וכן כרכרה רתומה לסוס מובילה מתיישבים.)
*127*
גם חברי המושבים רצו להיות חלק מההתיישבות העובדת - החקלאית, אך היה להם קשה לקבל את השיתופיות המלאה של הקיבוץ והקבוצה. הם רצו לשמור על התא המשפחתי ולהקים יחידת משק משפחתית עצמאית משלהם, שעובדים בה כל בני המשפחה, גם הילדים. הרעיון הקיבוצי - משק משותף לכולם ושיכון הילדים בבתי ילדים - לא התאים להם כלל וכלל.
הוגה רעיון מושב העובדים היה אליעזר יפה, שרצה לשלב בין הרעיונות הלאומיים-חברתיים של חברי הקיבוצים - רעיונות של עבודת אדמה וחיים יצירתיים - ובין רעיונות הדוגלים בפרטיות: שמירה על ערכי המשפחה ועצמאות כלכלית.
הקרקעות שייכות למוסדות הלאומיים.
הקרקעות ניתנות בחכירה לחברי המשק. הם שמעבדים אותן והן עוברות מדור לדור. (לכל משק רק בן אחד הממשיך את ניהול משק המשפחה).
לכל משפחה במושב יש משק פרטי. השיתופיות באה לידי ביטוי בעזרה הדדית ובערבות הדדית בין חברי המושב, ולעתים גם בעבודה משותפת, בשיתוף ברכישת כלים וחומרים ובשיווק התוצרת.
בכל משק מגוון של ענפים חקלאיים.
(בספר צילום של אב ובנו עובדים במשק בנהלל - רואים את האב ובנו עובדים בשדה, עם כלי עבודה בידיהם, ועם עגלה רתומה לסוס).
בספר צילום של אליעזר יפה - הוגה רעיון מושב העובדים.
בספר צילום של מושב נהלל כיום.)
*128*
באותה תקופה נכתבו שירים רבים על היישובים הכפריים בכלל ועל יישובי עמק יזרעאל בפרט. אפשר לצפות ב"שיר העמק" במרשתת ביוטיוב. השיר שולב בסרט "לחיים חדשים" מ-1935 המראה את הווי ההתיישבות החקלאית בעמק.
מילים: נתן אלתרמן / לחן: דניאל סמבורסקי
באה מנוחה ליגע
ומרגוע לעמל
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל
מבית אלפא עד נהלל.
פזמון:
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל.
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ים הדגן מתנועע
שיר העדר מצלצל.
זוהי ארצי ושדותיה
זהו עמק יזרעאל.
תבורך ארצי ותתהלל
מבית אלפא עד נהלל.
פזמון: מה, מה לילה מליל...
כדאי לבקר!
(בספר צילומים של ארבעה אתרים שמומלץ לבקר בהם):
1. תחנת רכבת העמק בכפר יהושע
2. רצפת פסיפס בכפר יהושע המנציחה את פועלו של ריכרד קאופמן.
3. מגדל המים בנהלל
4. הסליק בנהלל
*129*
(בספר צילום של חקלאי בשדות עמק יזרעאל - 1932. רואים גבר לבוש בגדי עבודה, חבוש בכובע רחב שוליים, צועד בתוך שדה שיבולים. בידו האחת הוא סוחב מגל ארוך, המושען על כתפו, ובידו השנייה כד מים מחימר.)
תארו את האיכר, את לבושו, את האביזרים שבידיו ואת הנוף סביבו. חברו עליו סיפור דמיוני.
*130*
*130*
שם היישוב: עפרה
אזור בארץ: השומרון (בנימין)
גובה גאוגרפי ממוצע: 820 מטרים מעל פני הים
שטח: כ-1900 דונם
סוג היישוב: יישוב קהילתי-דתי
שנת ההקמה: תשל"ה (1975)
המייסדים: קבוצות של ציונים דתיים
גודל האוכלוסייה: 3,607 תושבים (נכון לשנת 2017)
סמל היישוב: במרכז כתוב השם עפרה בעברית, מעליו איור של גג של בית, ומעין קרניים יוצאות מחלקו העליון כלפי מטה. מתחת למילה עפרה מעין חצי עיגול, שהרבע השמאלי שלו עשוי מקני המנורה (רואים את הקן המרכזי וממנו יוצאות 3 קנים מעוגלות כלפי שמאלה ומעלה) והרבע הימני הוא רבע של גלגל שיניים.
עפרה הוקמה בשנת 1975 והיא מוגדרת כיישוב קהילתי-דתי. היישוב שייך למועצה האזורית "מטה בנימין".
עפרה נזכרת בספר יהושע יח, כא-כב ברשימת היישובים בנחלת בנימין. "והיו הערים למטה בני בנימין... ובית הערבה וצמרים ובית-אל. והעווים והפרה ועפרה."
*131*
*132*
עפרה שוכנת על הרכס הגבוה ביותר בהרי ירושלים, מצפון לעיר הבירה. האקלים: קר בחורף עם ימי שלג אחדים מדי שנה, ונוח מאוד בקיץ. בעפרה כמאתיים דונם שטחים חקלאיים מעובדים (דובדבנים, נקטרינות, גפנים ואדמוניות). במקום פועלים שני יקבי בוטיק הזוכים מדי שנה בפרסים בינלאומיים. חלק מתושבי היישוב עובדים מחוצה לו - בירושלים ובאזור השפלה. מערכת החינוך בעפרה מפותחת ומעסיקה רבים מתושבי המקום.
המתיישבים הם אנשי הציונות הדתית (המכונה: "כיפה סרוגה"). אנשי היישוב שייכים למעמד הביניים, ובין תושביו דמויות ידועות מהציבור הדתי-לאומי.
1. התבוננו במפת ישראל וזהו את היישוב עפרה. באיזה אזור גאוגרפי נמצאת עפרה: מישורי? הררי? איך תוכלו לדעת?
2. התבוננו במפה ובתצלום האוויר בעמ' 129 וכתבו: איך אפשר לזהות את האופי היישובי של עפרה (חקלאי, עירוני או קהילתי)?
3. אילו מבני ציבור אפשר לזהות במפת היישוב של עפרה?
4. התוכלו לזהות את בית הכנסת המרכזי של היישוב? היכן הוא ממוקם?
5. באיזה צבע צבועים מבני התעשייה במפה ובאיזה צבע הם צבועים בתצלום האוויר?
6. באיזה צבע צבועים מבני החינוך במפה ובאיזה צבע הם צבועים בתצלום האוויר?
7. ! שאלת אתגר: איך אפשר להבין מתוך המפה שהיישוב הררי ובנוי על מדרגות ההר?
8. התבוננו בסמל של עפרה וכתבו: איך מתאימים הפרטים המצוירים בסמל לאופי היישוב?
(בספר צילום של שכונת מגורים בעפרה, ובה בתים פרטיים עם גגות רעפים, הגגות כולם לבנים, מכוסים בשלג, וכך גם הכביש והמדרכות).
*133*
- יישוב קהילתי הוא צורת התיישבות כפרית המבוססת על שיתוף חברתי-אידאולוגי בלבד; אין שיתוף כלכלי בין התושבים.
- כל משפחה מנהלת את חייה בנפרד, ועם זאת יש לה מחויבות לקהילה.
- כדי להתקבל ליישוב קהילתי יש לעבור ועדת קבלה של היישוב.
- תושבי היישוב הקהילתי עוסקים במקצועות שונים: בחינוך, בחקלאות, ברפואה, במשפטים, במסחר, בתעשייה ועוד.
- המדינה והמוסדות הציוניים (הקרן הקיימת והסוכנות היהודית) מסייעים ליישוב בהקמת תשתיות: דרכים, ביוב, חשמל, מים וכדומה.
נווה מונסון
נווה מונסון, השוכן במרכז הארץ, הוא היישוב הקהילתי הראשון שהוקם בארץ (1953). היום נכלל היישוב בשטח השיפוט של עיריית יהוד וכבר אינו יישוב עצמאי.
(בספר צילום של הכניסה ליישוב נווה מונסון, היישוב הקהילתי הראשון).
השוו את עפרה לאחד מהיישובים שלמדתם עליהם (התייחסו לסוג היישוב, למבני הציבור ביישוב, לאזורי המגורים, לאזורי התעשייה והמסחר, לאזורי החינוך וכו').
"והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם, לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו, אל אשר יצא לו שמה הגורל, לו יהיה. למטות אבותיכם, תתנחלו" (במדבר לג, נד).
המושג התנחלות משמעו התיישבות בנחלה. נחלה היא חלקת ארץ העוברת מדור לדור כירושה משפחתית וכן אחוזה, חלקת אדמה השייכת למישהו. כשנכנסו בני ישראל לארץ וכבשו אותה היא חולקה לשבטים, וכל משפחה קיבלה נחלה. תקופה זו נקראת תקופת ההתנחלות. בראשית הציונות המודרנית, ואף שנים רבות קודם לכן, שימש המושג התיישבות לתיאור ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל וההתנחלות בארץ אבות.
*134*
מתחילתו של מפעל ההתנחלות באזור יהודה ושומרון ועד היום, משמש המושג התנחלות לציון כל יישוב יהודי שהוקם או חודש מעבר לקו הירוק לאחר מלחמת ששת הימים.
הערה: הקו הירוק - קו הגבול של מדינת ישראל ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים ב-1967.
במהלך מלחמה זו, בשנת תשכ"ז (1967), עברו לשליטת ישראל שטחים רבים: מדבר סיני, יהודה ושומרון, חבל עזה ורמת הגולן. רבים ראו בכך הזדמנות לחזור וליישב את השטחים שחלקם נעזבו ונחרבו במלחמת העצמאות.
ההתנחלות הראשונה שהוקמה באזור יהודה ושומרון היא כפר עציון, קיבוץ שנפל לידי הירדנים במלחמת העצמאות. בני כפר עציון שבו אליו לאחר מלחמת ששת הימים והקימו על חורבות היישוב הישן את גוש היישובים החדש - גוש עציון.
(בספר צילום של כפר עציון ב-1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים).
ההתנחלות הראשונה בחבל עזה - כפר דרום - הוקמה ב-1970 על חורבות היישוב היהודי שהתקיים שם עד למלחמת העצמאות.
עפרה היא גם התנחלות וגם יישוב קהילתי-דתי. יש לציין כי רוב ההתנחלויות שקמו לאחר מלחמת ששת הימים הן יישובים קהילתיים בעלי אופי דתי.
ביהודה ושומרון יש גם ערים: מעלה אדומים, אריאל, עמנואל, קריית ספר וביתר עילית. האוכלוסייה במעלה אדומים ובאריאל מגוונת, ובשלוש הערים האחרות היא חרדית.
(בספר צילום של העיר אריאל).
*135*
*136*
בעת הקמת עפרה נקבע תקנון בהתאם לאופי היישוב המתגבש:
- כדי לשמור על קרבה בין התושבים, לא יעלה מספר המשפחות על 150.
בשנת 1988 הוחלט לא להגביל את גודל האוכלוסייה. שינוי החלטה זה התקבל לאחר שמחבלים תקפו יישובים ביהודה ושומרון וחבל עזה.
- ייקלטו משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג מוצא את פרנסתו בתוך היישוב. כך יתפתחו במקום תעשייה קלה, ענפי חקלאות, מוסדות ציבוריים ומוסדות חינוך.
- יישמרו אחידות וצניעות בבנייה; גובה הבתים יוגבל וקומה שנייה תיבנה רק בחלל הגג.
הערה כללית: לאחר שהיישוב התייצב וגיבש את אופיו השתנו תקנות אלה. הוסרה המגבלה על קליטת תושבים, בוטלה החובה לעבוד במקום והוגמשו חוקי הבנייה.
הסתכלו במפת ישראל (עמ' 26) במפת יישובי יהודה ושומרון (עמ' 135) ובמפת יישובי הגולן (עמ' 155) וענו:
1. אילו יישובים הוקמו באזורים הבאים: ברמת הגולן, ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן.
2. כתבו תעודת זהות לאחד היישובים שתבחרו. ציינו מיקום, סוג ההתיישבות (אם השתנה סוג ההתיישבות - למה השתנה ומתי), המתיישבים (וותיקים, חלוצים; אם היו עולים - מאין עלו ומתי), מספר התושבים, סוג התושבים, שנת ההקמה וסמל היישוב.
4. דונו בכיתה: מה למדים מהשוואה זו?
! שאלת אתגר: רוב היישובים ביהודה ושומרון ממוקמים על גבי ההרים. מה חשיבותה של ההתיישבות במקום כזה?
*137*
סיפור
מוריה ושילה הם אחים תאומים, בת ובן. מחר, בשבת, יחגגו את יום הולדתם השני-עשר והשמחה בבית גדולה. ההכנות בעיצומן. השנה מוריה היא כלת השמחה. היא בת מצווה. שילה לוקח חלק בהכנות והוא יודע שבשנה הבאה, כשיהיה הוא בר מצווה, תופנה כל תשומת הלב אליו.
ההורים כבר דאגו לשלוח הזמנות לכל החברים ולבני המשפחה המורחבת - לאלה שגרים ביישוב שלהם, בעפרה, ולאלה הגרים ברחבי הארץ. הכיבוד כבר מוכן. חלק ממנו אחסנו במקרר שלהם, וחלק אחר - במקררים של השכנים. השולחנות נערכו מבעוד מועד בחצר הבית, ואפילו מקומות לינה לאורחים שיבואו מחוץ ליישוב כבר הוכנו אצלם ואצל השכנים. רק דבר אחד טרם הוכן, ומוריה חייבת לסיים אותו עוד היום.
על מוריה לכתוב את הדרשה שעליה לשאת לפני המוזמנים.
"מה אכתוב?" פנתה מוריה לאחיה בבקשה לקבל את עזרתו.
"תתחילי כבר, אין לך הרבה זמן," ענה שילה. הוא לא הסכים לכתוב עבורה. "זו בת המצווה שלך ואת חייבת לחבר את הדרשה," אמר לה.
*138*
"שלום לכם, מוזמנים יקרים, ותודה שטרחתם ובאתם לחגיגת בת המצווה שלי. היום מלאו לי 12 ואני יודעת כי חובתי להיות בוגרת ואחראית, ואכן אשתדל להיות כזו. מיום לידתנו ביקשו ההורים שנתחייב כלפי עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. כך חינכו אותנו; אפילו את שמותינו - מוריה ושילה - לקחו משמות המקומות המוזכרים בתנ"ך. לא פלא שאנחנו אוהבים את הארץ ואת היישוב שלנו אף שהוא נמצא במקום מרוחק מן המרכז, אבל אנחנו יודעים כי זו מצווה ליישב את הארץ ולהיות ממשיכי דור חומה ומגדל, כאן, בארץ התנ"ך, בעפרה."
מוריה הפסיקה לרגע את הכתיבה ופנתה לאחיה בדאגה: "תסתכל, שילה, זה נראה לך בסדר?" שילה קרא מה שכתבה עד כה ואמר: "יפה מאוד שקשרת את שמותינו, הדבר הכי אישי שלנו, לארץ ישראל, ארץ התנ"ך. אבל, את יודעת, יש במשפחה המורחבת שלנו גם כאלה שחושבים אחרת מאיתנו: שאין לנו רשות לגור בעפרה כי הערבים ישבו פה כשעם ישראל היה בגלות. את חייבת להסביר את זה."
"אתה צודק," אמר מוריה וחזרה לכתוב.
"...ההתיישבות בחבל ארץ זה מוצדקת לדעתנו בזכות התנ"ך והמסורת וחשובה מבחינה ביטחונית ומבחינת המסורת. בתינו נבנו על האדמות של המדינה ואנחנו משתדלים לשמור על יחסים טובים עם שכנינו הערבים, יישוב ליד יישוב ביחסי שכנות טובה."
...תודה להורי שגידלו אותנו כאן באהבה ובמסירות. תודה לכם, אורחים יקרים, שבאתם לחגוג אתי את חגיגת בת המצווה שלי בעפרה היפה שלנו, ובשנה הבאה כעת חיה ניפגש כאן לחגוג לשילה את בר המצווה."
בשעות הצהרים, אחרי שחזרו מבית הכנסת, הסבו כולם לשולחנות העמוסים בכל טוב, שרו ובירכו את מוריה. היא קראה לפני האורחים הרבים את הדרשה, וכשסיימה, זכתה למחיאות כפיים ולברכות "יישר כוח" ו"מזל טוב".
כדאי לבקר!
(בספר שלושה צילומים של אתרים שמומלץ לבקר בהם):
- אוסף פסיפסים מיהודה ושומרון במוזיאון השומרוני הטוב בדרך ממעלה אדומים ליריחו.
- מוזיאון בית ספר שדה בעפרה
- אתר ארכאולוגי ומיצג על העיר הקדומה שילה
*139*
*139*
שם היישוב: רקפת
אזור בארץ: גוש שגב, הגליל התחתון
גובה גאוגרפי ממוצע: 324 מטרים מעל פני הים
שטח: כ-540 דונם
סוג היישוב: מצפה - יישוב קהילתי
שנת ההקמה: תשמ"א (1981)
גודל האוכלוסייה: 1,012 תושבים (נכון לסוף 2017)
רקפת הוקמה בגליל התחתון ונקראת כך על שם פרח הבר הנפוץ במיוחד באזור זה. סמוך לרקפת שוכנת העיר הערבית סחנין, ולא רחוק ממנה נמצא המרכז האזורי משגב המספק שירותים לכל יישובי הסביבה. במרכז האזורי נמצאים גם בית הספר ובניין המועצה האזורית.
(בספר צילום של מצפה רקפת)
*140*
*141*
היישוב רקפת בנוי על שלוש גבעות ומוקף בצמחיית חורש מגוונת: רקפות, כלניות, סתווניות, צבעונים, סחלבים, דמומיות (דם המכבים) אירוסים, אלון, אלה, קידה שעירה, סירה קוצנית ועוד.
ביישוב נשמרו שטחי ציבור ירוקים ללא בנייה, והתושבים נהנים ממגורים בחיק הטבע. נכון לסוף שנת 2009 היו ביישוב 180 משפחות. בתכנית היישוב להתרחב עד ל-350 משפחות.
אוכלוסיית היישוב צעירה. "ועדת הקליטה" בוחרת בקפידה רבה את המשפחות המעוניינות להצטרף ליישוב. ההחלטה הסופית בדבר קבלת האנשים המעוניינים להצטרף מתקבלת ב"אספת היישוב".
נושאי החינוך והתרבות ברקפת נמצאים בעדיפות גבוהה מאוד, ועל כן יוזמים ביישוב פעילויות חברתיות ותרבותיות מגוונות.
היישוב הקהילתי רקפת הוקם ב-1981 כמושב שיתופי וב-1989 הפך ליישוב קהילתי. מקורות הפרנסה היו בתחילה שיתופיים, ובמרוצת הזמן הופרטו. מאחר שלא נמצאו קרקעות מתאימות לחקלאות, פיתחו התושבים ענפי תעסוקה אחרים.
באזור יזמות גבוהה למפעלים ולעסקים קטנים בתחומי התעשייה הזעירה: בתי בד לייצור שמן זית, חדרי אירוח לתיירים, תכשיטנות, גידול צמחי מרפא ותבלין ועוד. חלק מהתושבים עובדים ביישוב עצמו, ואחרים מוצאים את פרנסתם מחוץ ליישוב.
אורח החיים ברקפת הוא קהילתי: ועדות שונות פועלות בהתנדבות למען כל החברים, היישוב דואג להווי הציבורי, לחיים החברתיים בכל החגים, לנוער ולילדי היישוב.
(בספר 3 צילומים: שטח ירוק ביישוב; רחוב ביישוב: רואים בתים עם גגות רעפים אדומים, וצמחיה ירוקה רבה בין הבתים; מפעל בפארק התעשייה באזור רקפת).
*142*
ועוד באותו עניין...
בשנים 1979-1980 הופעלה "תכנית להקמת מצפים בגליל". את התכנית יזמה, מימנה וביצעה ההסתדרות הציונית (הערה: ההסתדרות הציונית היא אחד המוסדות שעזרו להקים את מדינת ישראל). כשאושרה התכנית, הוקמו שלושים יישובים, שכונו מצפים בשל בנייתם במקומות גבוהים הצופים למרחקים בדרך כלל. המצפים קמו בו-זמנית, תחילה כנקודות יישוב זמניות, ואחר כך כיישובי קבע. בנקודות הזמניות ישב גרעין של 7-15 משפחות בכל יישוב.
הקמת היישובים נועדה להרחיב את פריסת האוכלוסייה היהודית בגליל ההררי, כדי לשמור על אדמות המדינה ולעבות את יישובי הגליל באמצעות משיכת אוכלוסייה יהודית ממרכז הארץ.
המצפה נועד לאוכלוסייה שחיפשה מסגרת התיישבות חדשה ושונה, כגון אוכלוסייה עירונית שרצתה לחיות הרחק מהרעש העירוני ולגור בבתים צמודי קרקע, עולים חדשים שחיפשו מקום מגורים בצפון הארץ וצעירים תושבי הארץ. יישובים אלה היו עשויים להוות פתרון במיוחד לצעירים ממושבי הגליל שלא מצאו את מקומם במושבים שלהם.
בספר מפת המצפים בגליל 1979-1980.
*143*
הכוונה הייתה שהמצפים יהיו עצמאיים מבחינה כלכלית ויחזקו את מפעלי ההתיישבות בגליל, אך ביצוע התכנית היה מלווה במספר ליקויים:
- בניית המצפים המהירה הביאה לליקויים בבנייה.
- כל מצפה רצה לאמץ ייחוד לעצמו ולא נמצאו מספיק מתיישבים שעמדו בתנאי הקבלה המיוחדים לכל יישוב (יישוב שתושביו צמחוניים רצה לקבל רק מתיישבים צמחוניים ויישוב שעוסק ברפואה אלטרנטיבית רצה רק מתיישבים שעוסקים בתחום זה).
- הקמת חלק מהמצפים בתוך שמורות טבע או בקרבתן ובתוך אזורים מיוערים הקשתה על שמירת הטבע.
- תנאים טופוגרפיים בעייתיים של חלק מהמצפים - שטח הררי וסלעי - הקשו על התפתחות היישובים.
- פריסת המצפים הייתה רחבה מדי, ולכן לא התאפשרה עזרה הדדית ביניהם.
- הפריסה הרחבה השאירה הרבה קרקעות פנויות בגליל.
(בספר צילום של מצפה הושעיה בגליל התחתון).
*144*
1. התבוננו במפת המצפים.
באילו אזורים מתרכזים המצפים?
מדוע היה צורך בהקמת מצפים באזורים אלו?
2. מה ניתן להבין מהמילה "מצפה" על תפקידו של היישוב?
3. אילו מצפים בגליל אתם מכירים ומה הייחודיות שלהם? (היעזרו במקורות מידע נוספים).
4. חפשו במפה ובחרו מצפה אחד לפחות. כתבו על המצפה שבחרתם ועל המיוחד שבו (היעזרו במקורות מידע נוספים).
5. מדוע כמעט לא ניתן לפתח את ענף החקלאות במצפים?
6. מהו ההבדל בין מושב שיתופי ליישוב קהילתי?
7. כתבו מכתב לילדים בגילכם החיים במצפה בגליל, כדוגמת היישוב רקפת. הציגו להם שאלות על אורח החיים במקום וספרו להם על אורח החיים שלכם.
(בספר צילום של מצפה הילה בגליל).
*145*
*145*
שם היישוב: דאליית אל-כרמל
אזור בארץ: הר הכרמל
גובה גאוגרפי ממוצע: 450 מטרים מעל פני הים
שטח: כ-10,000 דונם
סוג היישוב: כפרי-עירוני
המייסדים: דרוזים שהגיעו מהר הלבנון ומחלב בסוריה (בתקופת השלטון העות'מני)
שנת ההקמה: התקופה העות'מנית (לפני כ-250 שנה)
גודל האוכלוסייה: 17,201 תושבים (נכון לשנת 2017)
סמל היישוב: ציור של גפן צומחת לגובה ועליה אשכולות ענבים גדולים, והיא משתרגת משני צידיו של מבנה שגגו בצורת כיפה.
על הר הכרמל, סמוך לעיר חיפה, שוכנים זה לצד זה שני יישובים דרוזיים: דאליית אל-כרמל ועוספייא.
*146*
*147*
דאליית אל-כרמל הוא הכפר הדרוזי הגדול ביותר והדרומי ביותר במדינת ישראל. מצפון גובל הכפר עם הכפר הדרוזי עוספייא, ממערב - היישוב ניר עציון ופארק הכרמל, מדרום - המושב כרם מהר"ל, וממזרח - אליקים.
ביישוב חיים כ-17,000 תושבים, רובם דרוזים.
מקור השם בכרמים הסובבים את הכפר. דאלייה פירושה גפן, ודאליית אל-כרמל משמעה גפן הכרמל.
(בספר צילום של הנוף הנשקף מהחלק העתיק של הכפר דאליית אל-כרמל).
התבוננו במפת דאליית אל-כרמל וענו:
1. אילו נתונים על האופי היישובי של דאליית אל-כרמל (עירוני, כפרי, חקלאי, קהילתי) אפשר לקבל מן המפה?
2. באיזה אזור גאוגרפי יושבת דאליית אל-כרמל (מישורי, הררי)? איך אפשר לדעת על פי המפה? (היעזרו גם במפת ישראל בעמ' 26).
3. השם דאליית אל-כרמל מרמז על מקום היישוב בארץ. מהו האזור?
4. מה הם מבני הציבור של היישוב והיכן הם ממוקמים?
5. האם אפשר לדעת על פי המפה מהי העדה שאליה משתייכים תושבי דאליית אל-כרמל?
6. איזו עיר גדולה קרובה לדאליית אל-כרמל? אילו יישובים אחרים נמצאים בשכנותה?
7. מה רואים בסמל של דאליית אל-כרמל וכיצד הוא מעיד על אופי היישוב?
*148*
את דאליית אל-כרמל הקימו במאה השבע-עשרה הדרוזים מהר הלבנון ומחלב, סוריה. המשפחה הגדולה ביותר בכפר היא משפחת חלבי.
בכפר נמצא ביתו של לורנס אוליפנט, אנגלי חובב ציון שישב בכפר בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה (1880), וסייע לדרוזים וליהודים בארץ בימי העלייה הראשונה (1882). כיום משמש ביתו בית "יד לבנים" - לזכר החיילים הדרוזים שנפלו במערכות ישראל.
בשנת 1951 הוקמה המועצה המקומית של דאליית אל-כרמל, ומאז הפך המקום מכפר חקלאי קטן לכפר גדול ותוסס.
(בספר צילום של בית אוליפנט בדאליית אל-כרמל; וצילום של תהלוכה של צופים דרוזים בקבר יתרו, הצופים צועדים עם דגלי העדה ודגלי ישראל).
הדרוזים נקראים בערבית: דורוז. הם חיים בסוריה, בלבנון ובישראל ודוברים ערבית בניב מיוחד הדומה לניב ערבי-סורי. בשנת 2017 נמנו בישראל כ-140,000 דרוזים, מהם כ-120,000 אזרחים ישראלים.
כשהגיעו לארץ במהלך נדידתם ממצרים, מקום הולדת הדת הדרוזית, התיישבו הדרוזים ברכסי ההרים. הישיבה במקומות גבוהים אפשרה להם להתגונן מפני אוכלוסיית הרוב המוסלמית. את אדמות העמקים ייעדו לחקלאות.
הדרוזים נפרדו מדת האיסלאם עוד במאה האחת-עשרה ומאז הם מנהלים דת ייחודית וסודית. אף על פי שמקורה של הדת הדרוזית באיסלאם, אין הם נחשבים מוסלמים. עקרונות האמונה הדרוזית ידועים רק לאנשי הדת הנקראים "עוקאל" (משכילים, חכמים, ידענים) ואילו השאר, שהם הרוב בעדה, נקראים "ג'והאל" (אנשים שאינם
*149*
יודעים את סודות הדת). הדרוזים אינם מקבלים מאמינים חדשים ורואים בחומרה נישואי תערובת. לדת הדרוזית שישה ספרי קודש הנקראים אגרות החוכמה. את הכתבים האלה מעתיקים באופן מסורתי בכתב יד והם נשמרים בידי העוקאל בלבד. אחד מעקרונות הדת החשובים הוא האמונה בגלגול נשמות.
בית התפילה הדרוזי נקרא "ח'לווה". אמנם רק העוקאל רשאים להתפלל בו, אך בארועים מסוימים בית התפילה פתוח גם למבקרים דרוזים חילוניים. חכמי הדת מבקרים בבית התפילה הדרוזי (ח'לווה) בימי ראשון וחמישי בערב. בחילווה אין רהיטים או קישוטים, רק ספרי דת ושטיחים לישיבה. החגים החשובים ביותר לדרוזים הם חג הקורבן וחג הנביא שועייב (הנביא שועייב הוא יתרו, חותן משה) שנחגג במתחם נבי שועיב ליד טבריה.
דגל העדה הדרוזית הוא מלבן המחולק לחמישה צבעים. לכל צבע יש משמעות משלו: האדום מסמל את הנשמה, הצהוב מסמל את המילה, הירוק מסמל את השכל, הכחול מסמל את הרצון והלבן מסמל את מימוש הרצון. סמל העדה הוא כוכב בעל אותם חמישה צבעים.
לדרוזים תשע מצוות שחייבים לקיימן:
- אמונה באל אחד
- השלמה עם דין האלוהים
- איסור עבודת אלילים
- שמירה הדדית על בני העדה
- איסור רצח
- התרחקות ממעשים רעים
- איסור רכילות
- איסור ניאוף
- אמירת אמת
(בספר צילום של אנשי דת דרוזים, החובשים תרבושים לבנים על ראשם; צילום של קבר יתרו; ואיור של דגל העדה הדרוזית וסמלה).
*150*
סיפור
בבית אבן, על פסגת הר הכרמל, גרים בני משפחתו המורחבת של מוניר. סבו וסבתו גרים בקומה הראשונה. בקומה השנייה גרה משפחתו של דודו סאלח ובקומה השלישית גרה משפחתו הגרעינית של מוניר.
"כולם בקשרי שכנות טובים כי אנחנו הרי משפחה אחת," אומר מוניר. "גם שאר הדודים גרים בשכנות. אפשר לומר שכל החמולה (הערה: חמולה-משפחה מורחבת) גרה בדאלייה, שמה של דאליית אל-כרמל בקיצור."
מוניר אוהב מאוד לחזור מבית הספר בשעות הצהריים ולהריח כבר בתחילת הרחוב את ריחות התבשילים שהכינה אמו לארוחה.
"אפשר להריח מכל בית את המאכלים המיוחדים שלנו, את הפיתות הנאפות על גבי הקימורית (הערה: קימורית-כלי ברזל לאפיית פיתות דרוזיות. בערבית נקרא הכלי סאג'.) ואת בשר הכבש. יותר מכול אני אוהב לאכול במרפסת של סבתא שלי, מתחת לסוכת הגפנים העוטפת את המרפסת," מנסה מוניר לתאר את שעת הצהריים בדאלייה. "אתם יודעים, דאלייה היא שיח הגפן וכשאומרים דאליית אל-כרמל פירושו גפן הכרמל."
באחד מימי הקיץ ישבו מוניר ובן דודו אמיר בסוכת הגפנים של סבתא ואכלו ארוחת צהריים. מבעד לדליות הגפן ראו מכונית לבנה שעצרה בפתח הבית. הפסיקו השניים
*151*
לאכול ורצו לראות מי הבאים. לפני שער הכניסה עמדו שלושה קציני צבא לא מוכרים.
"מה הם עושים כאן?" שאל מוניר את אמיר. עוד הם מתלבטים אם לפתוח לשלושת הזרים את השער, יצאה סבתא מן הבית והצעיף הלבן והצחור שעטתה, ככל שאר נשות דאלייה, זהר באור היום. "ברוכים הבאים," פרשה את ידיה ונפלה בזרועותיו של אחד מהם. דמעות שטפו את עיניה.
שני הנכדים רצו אליה: "מה קרה, סבתא?"
היא החזיקה בידיהם ואמרה בגאווה: "אתם לא מכירים את יוסוף? תראו אותו, הוא כבר קצין בצבא ההגנה לישראל ויש לו אפילו כנפי צניחה."
אמיר ומוניר פרצו בצחוק והתפלאו: איך קרה שלא זיהו את יוסוף, אחיו של אמיר. סבתא הזמינה את כולם לארוחה דרוזית במרפסת מתחת לסוכת הגפנים.
השמועה עשתה לה כנפיים ובתוך דקות אחדות באו רבים מבני המשפחה לראות את יוסוף, הקצין הטרי. אביו, במכנסי שרוואל ולראשו כיפה גדולה, התרגש מאוד. סבו של אמיר הוא איש דתי, ולכן חבש תרבוש לבן ועליו כרוכה כאפייה לבנה. הסב שלף פתאום שני דגלונים - דגל ישראל ודגל העדה שעליו מצויר הכוכב הדרוזי והושיטם ליוסוף: "שמור עליהם והייה בן נאמן לעמך ולארצך," אמר.
*152*
1. אתרו במפת ישראל (עמ' 26) את היישובים הדרוזיים הבאים: בית ג'אן, דאליית אל-כרמל, ינוח-ג'ת. באיזה אזור בארץ איתרתם אותם? מדוע, לדעתכם, מרוכזים הדרוזים באזור זה?
2. מה אנו למדים מהסיפור "מוניר מדאליית אל-כרמל" על מערכת היחסים המיוחדת בין הדרוזים למדינת ישראל?
3. חפשו מידע על הדרוזים במרשתת (אינטרנט) ובמקורות נוספים וכתבו על מאכלים דרוזיים מיוחדים ועל התלבושת הדרוזית.
4. בחרו יישוב דרוזי אחר וכתבו לו תעודת זהות.
כדאי לבקר!
(בספר צילום של שני אתרים דרוזיים שמומלץ לבקר בהם):
בית סר אוליפנט - בית יד לבנים הדרוזים (רח' 22)
בית המורשת הדרוזית (רח' 8)
*153*
*153*
שם היישוב: נווה אטי"ב
אזור בארץ: צפון הגולן
גובה גאוגרפי ממוצע: 990 מטרים מעל פני הים
שטח: כ-400 דונם
סוג היישוב: מושב
שנת ההקמה: תשל"ב (1972)
המייסדים: חיילים משוחררים, בוגרי סיירת אגוז
גודל האוכלוסייה: 118 תושבים (נכון לשנת 2017)
סמל היישוב: ברקע רואים הר גבוה מכוסה שלג, ובחזית הסמל: פירות: דובדבנים ותפוח עץ.
היישוב נווה אטי"ב נמצא בצפון רמת הגולן במעלה הר החרמון.
היישוב נמצא ממערב לעיירה הדרוזית מג'דל שאמס, צפונית מזרחית לקריית שמונה ובמרחק של כעשרים קילומטרים ממנה.
בנווה אטי"ב מתגוררות כארבעים משפחות וכמה תושבים שאינם חברי המושב.
במושב הקטן שלושה רחובות בלבד: רחוב נפתלי, רחוב עירית ושדרות סיירת אגוז.
חברי המושב מתפרנסים משני ענפים:
א. תיירות: הפעלת אתר החרמון, טיולים בצפון הגולן, ספורט אתגרי והשכרת חדרי אירוח.
ב. חקלאות: מטעי תפוחים, דובדבנים, אגסים, אבוקדו ועוד.
ילדי המושב לומדים בגני ילדים ובבתי ספר בקיבוצים של צפון הגולן (אלרום ומרום גולן) ובעיר קצרין.
(בספר צילום: מבט על מושב נווה אטי"ב)
*154*
1. אילו מבני ציבור קיימים בנווה אטי"ב?
2. איך איתרתם אותם?
3. לאן מוביל כביש 989?
4. ביישוב כפר נופש בשם "רימונים". במה לדעתכם שונים בתי כפר הנופש מבתי היישוב ומדוע?
*155*
1. אתרו במפת הגולן את נווה אטי"ב ואת ים כינרת.
2. גבולה הצפוני של מדינת ישראל הוא גבול בין שלוש מדינות. כתבו את שמותיהן.
3. אתרו את היישוב העירוני ברמת הגולן. מה שמו?
4. במפה נראים שלושת הנחלים המתאחדים ליצירת נהר הירדן: נחל דן, נחל שניר (חצבני) ונחל שיאון (בניאס).
נהר הירדן הוא הגבול הטבעי בין רמת הגולן ובין הגליל העליון.
כתבו עוד שלושה שמות של נחלים הנשפכים לנהר הירדן.
*156*
בשנת 1972 התארגנה קבוצת חיילים משוחררים, יוצאי סיירת אגוז, כדי להקים יישוב בגולן. הקבוצה הצטרפה לחברי קבוצת "רמת שלום", שמטרתם הייתה לבנות עסק פרטי לתיירות. יחד הקימו מושב המתבסס על תיירות וחקלאות בצפון הגולן - נווה אטי"ב.
המושב קרוי על שם ארבעה מחבריהם של חברי המושב, יוצאי סיירת אגוז שנהרגו: אברהם המאירי, טוביה אלינגר, יאיר אלגרנטי ובנימין חדד. לזכרם הוקמה אנדרטה במושב.
לא רחוק משם הוקמה אנדרטה נוספת לחללי סיירת אגוז מכל הזמנים, האנדרטה צופה לנוף מרהיב של כל הגליל והגולן.
(בספר צילום של אנדרטת ההנצחה לכל חללי סיירת אגוז, וצילום של האנדרטה לזכרם של ארבעת לוחמי סיירת אגוז שנפלו ב-1968).
1. בנווה אטי"ב מתקיימת תיירות של ספורט אתגרי. מהו ספורט אתגרי? הביאו דוגמאות.
2. התבוננו בסמלו של אתר החרמון. (בסמל רואים אדם גולש על מגלשים, ברקע הר שלג, וכתוב כך: החרמון cool כל השנה!). כתבו מה רואים בו ומה הוא מסמל.
3. אילו הייתם מנהלי המלונית בנווה אטי"ב, אילו סוגי בעלי מקצוע הייתם מעסיקים כדי לתת שירות טוב למטיילים בחרמון?
4. התבוננו בסמל היישוב. מה הוא מסמל?
5. מדוע לדעתכם מתפרנסים תושבי נווה אטי"ב גם מחקלאות (מטעי פירות) ואינם מסתפקים רק במתן שירותי תיירות בחרמון?
*157*
*157*
בספר זה הכרתם צורות התיישבות בישראל והתוודעתם למגוון יישובים באזורי הארץ השונים: יישובים עירוניים, כפריים, קהילתיים, גדולים וקטנים. גם אוכלוסיות היישובים שהכרתם שונות ומגוונות. עתה ננסה לאפיין את היישוב שלכם.
כתבו תעודת זהות ליישוב שלכם.
את הנתונים אפשר למצוא במרשתת (אינטרנט), באנציקלופדיות וברשות המקומית של היישוב. אפשר גם לשאול הורים, מורים ותושבים מהיישוב.
תעודת זהות
שם היישוב: --
אזור בארץ: --
גובה היישוב ביחס לפני הים: --
שטח היישוב: --
סוג היישוב (עירוני, כפרי, חקלאי, קהילתי): --
שנת ההקמה: --
גודל האוכלוסייה: --
סמל היישוב:
*158*
1. מהו שם היישוב שלכם ומהו מקור השם (על שם מי או על שם מה הוא נקרא)?
2. הסבירו מה משמעות הציור בסמל היישוב שלכם.
3. השיגו את מפת היישוב (מקורות אפשריים לחיפוש: אינטרנט, אטלסים למיניהם כגון אטלס הזהב, לשכת התיירות ביישוב, הרשות המקומית).
4. אם המפה שבידיכם אינה מחולקת למשבצות, סמנו בה שורות וטורים הזהים במרווחיהם לאלה של שאר תלמידי הכיתה. כתבו אותיות ומספרים כדי שתוכלו להתמצא במפה (כפי שלמדתם בפרק הראשון).
ציינו את מקומם של האתרים הבאים באותיות ובמספרים על פי המשבצות במפה:
א. בניין המועצה או העירייה ביישוב
ב. שטחים ומבנים ציבוריים הסמוכים לבניין המועצה / העירייה
ג. שטחים ירוקים המשמשים פארקים או גני משחקים
ד. מוסדות החינוך של היישוב
ציינו את שמם של האתרים והסבירו מדוע הם ממוקמים לדעתכם באזורים אלו.
5. שרטטו גרף או דיאגרמת תעסוקה על פי המקצועות השונים של תושבי היישוב. אם היישוב שלכם גדול, קבלו נתונים מהרשות המקומית או מאתר האינטרנט של היישוב. היעזרו במורה בבניית הדיאגרמה או הגרף.
(בספר איור של שיחה בין שני המטיילים)
המטייל אומר: לא מבין מה מסמל הסמל של היישוב שלך...
המטיילת עונה: אולי תבין יותר, אם לא תחזיק אותו הפוך.
*159*
א. מי נבחר לעמוד בראש היישוב שלכם?
ב. מה היה תהליך הבחירה?
ג. אילו ועדות יש במועצת העיר או בהנהגת היישוב? במה הן עוסקות?
(בספר איור של ראשת מועצה עומדת ליד דוכן נואמים ולפניה מיקרופון והיא נואמת ואומרת: תודה לכל מי שבחר בי. יש לי המון תוכניות שיהפכו את היישוב שלנו למקום שכיף לגור בו.)
1. אתם חברים בוועדת תכנון ובנייה. הגיעה אליכם תלונה שאין נגישות למוסדות ציבור ביישוב: לבניין העירייה, לקופת החולים, לבית הכנסת ולבית הספר. אילו פתרונות תיתנו להנגשת המקומות השונים? מהו סדר העדיפויות? מאיזה תקציב תממנו את שינוי המצב?
הערה: נגישות-אפשרות של גישה. למשל, נגישות לנכים: שביל מותאם לעגלת נכים, שפת מדרכה מונמכת, פתחי דלתות רחבים ועוד.
נגישות לילדים: בתי שימוש נמוכים, שולחנות וכיסאות מותאמים לגיל ועוד.
2. בוועדת הקליטה צריכים להיערך לקראת קבוצה חדשה של עולים חדשים ולתכנן תקציב מתאים לכך. חברו שאלון לעולים החדשים שכבר גרים ביישוב, כדי ללמוד על אופן קליטתם בשנים הראשונות (שאלות על מקום המגורים וסוגו, על תאריך העלייה ועל ההרכב המשפחתי שעלה לארץ, על לימוד באולפן, על התעסוקה, על קליטת הילדים במערכת החינוך ועל הקשיים בדרך).
הערה: מהו תקציב רשות מקומית?
כל הכסף העומד לרשותה ומוקצב (מיועד) לתפקודה ולפיתוחה. הכסף מגיע מהתושבים (באמצעות מיסים) ומהמדינה.
התקציב (הכסף הזה) משמש לתפקוד שוטף של היישוב (למשל: תאורה, פינוי אשפה), לפיתוח (למשל: סלילת כבישים ומדרכות) ולפרויקטים מיוחדים (למשל: פסטיבלים וחגיגות יום העצמאות).
3. קמה ביישוב ועדה חדשה לאיכות הסביבה. הוועדה מחפשת דרכים לטיפול בנושאים שונים. הציעו פתרונות לטיפול במי השופכין של היישוב; במחזור סוללות, בקבוקים ונייר; באנטנות סלולריות; בגינות ציבוריות.
4. ספרו על אירוע מיוחד שמתקיים ביישוב שלכם ואהוב עליכם במיוחד. מי אחראי לקיום האירוע?
*160*
יש תלמידים המתגוררים ביישובים השייכים למועצה אזורית. להם מיועדות השאלות הבאות.
א. השיגו את מפת האזור וחפשו בה את יישובכם.
ב. צבעו את גבולות המועצה האזורית.
ג. מצאו במפת ישראל את יישובכם. כתבו שמות חמישה יישובים הקרובים ליישובכם. ציינו ליד כל יישוב את סוגו: קיבוץ, מושב, עיר וכדומה.
ד. התבוננו במפת האזור וכתבו: האם כל היישובים שציינתם שייכים לאותה מועצה אזורית?
ה. חפשו הגדרה למושג "מועצה אזורית".
ו. תוכלו לראיין את יושב ראש הרשות ולשאול אותו:
1. מהו תקציב המועצה המקומית ואיך הוא מחולק בין מחלקותיה השונות?
2 אילו מחלקות קיימות במועצה?
3. מה הם הקשיים המתעוררים כשהתקציב מוגבל (כשאין מספיק כסף)?
4. אילו שירותים לא ניתנים במועצה שלכם וכדי לקבלם יש צורך להגיע לעיר הקרובה?
*161*
למדתם שיש יישובים, כדוגמת היישוב הדרוזי דאליית אל-כרמל והעיר החרדית אלעד, שרוב אוכלוסייתם בעלת מאפיין ברור. לעתים, כפי שנוכחתם, ההרכב הייחודי של האוכלוסייה הוא המניע להקמת היישוב. לדוגמה: הצורך בעיר לבדווים הביא להקמת העיר רהט. אולם בדרך כלל הרכב האוכלוסייה ביישובים מגוון יותר ולו מאפיינים רבים. המשותף בדרך כלל לאוכלוסיית היישוב הוא העדפת צורת היישוב המקומית, גודלו, מקומו ועוד: יישוב כפרי או עירוני, גדול או קטן, במרכז או רחוק ממנו (בפריפריה).
ניתן להפיק מידע רב על אופיו של היישוב שלכם מההתבוננות במאפייני האוכלוסייה שבו.
א. משפחת ירדני גרה במושב נהלל במשך שנים רבות. נועם ירדני, הבן השני במשפחה, סיים לימודי משפטים ונשא את עדי לאישה. עדי סיימה לימודי עיצוב גרפי. הזוג החליט לעזוב את נהלל ולגור בתל אביב.
נסו לשער מה הם הסיבות והשיקולים למעבר המשפחה מהכפר לעיר.
ב. משפחת בר התגוררה שנים אחדות בירושלים. האב גיל עבד בעירייה ושמרית אשתו, עולה חדשה מארצות הברית, עבדה כאחות "טיפת חלב" בעיר. לגיל ולשמרית שלושה ילדים: יעל בת העשר, תלמידת כיתה ד'; ניר בן השבע; ונורית, התינוקת בת השנה וחצי. קיץ אחד החליטה משפחת בר לעבור ליישוב רקפת בגליל.
נסו לשער מה הם הסיבות והשיקולים למעבר מהעיר למצפה בגליל.
*162*
תלמידי כיתות ד' בבית הספר "דרור" למדו על הרכב האוכלוסייה ביישוב שלהם. התלמידים התבקשו לערוך גרף המראה את התפלגות ארצות המוצא של הוריהם (מאיזו ארץ עלה כל הורה). הנה הדיאגרמה שבנו התלמידים.
(בספר דיאגרמה שהועתקה כמלל)
(בדיאגרמה רואים על הבסיס המאוזן את שמות מדינות המוצא, ועל העמודה הניצבת מספרים)
אתיופיה - 8
ארצות הברית - 10
ישראל - 21
עיראק - 18
איראן - 12
רוסיה - 16
צרפת - 5
מרוקו - 7
ענו על השאלות על פי הגרף.
1. כמה הורים נולדו בכל ארץ.
אתיופיה, ארצות הברית, ישראל, עיראק, איראן, רוסיה, צרפת, מרוקו.
*163*
2. כמה מתלמידי השכבה הם דור שני בארץ וכמה הם דור ראשון?
3. מאיזו ארץ עלו יותר הורים - מאיראן או מאתיופיה?
4. מה הן ארצות המוצא של רוב הורי השכבה?
5. מאילו ארצות הגיע לארץ מספר ההורים הקטן ביותר?
6. האם אפשר ללמוד מהגרף כמה הורים הם עולים וותיקים וכמה הם עולים חדשים?
7. אם נניח שהגרף הזה מלמד על התפלגות דומה בקרב כלל האוכלוסייה של היישוב - האם רוב ההורים ביישוב הם צברים או עולים?
8. הזמינו לכיתה הורה שנולד בארץ ובקשו אותו לספר על החיים כאן בתקופה שבה הוא היה ילד בגילכם. ערכו ריאיון ושאלו אותו:
א. היכן גרת בילדותך?
ב. האם שינית את מקום מגוריך במשך השנים? אם כן, באילו צורות התיישבות גרת (כפרית, עירונית, חקלאית וכדומה)?
ג. אילו שינויים עברו על מקום מגוריך במהלך השנים?
ד. מה הדבר שהיה אהוב עליך במקום מגוריך?
9. הזמינו לכיתה הורה, שנולד בחוץ לארץ, ובקשו אותו לספר על החיים בארץ הולדתו לפני שעלה לארץ.
א. היכן גר ובאיזו צורת התיישבות?
ב. היכן גר כשעלה לארץ ובאיזו צורת התיישבות?
ג. מה הדמיון ומה השוני בין מקום מגוריו בארץ ובין מקום מגוריו בארץ הולדתו?
*164*
מקור הפרנסה הוא אחד הגורמים המשפיעים על הבחירה במקום מגורים.
מי שמתפרנס מחקלאות, למשל, יבחר בצורת התיישבות כפרית-חקלאית; מי שעובד במתן שירותים (הערה: מתן שירותים-מתן שירות על ידי גורמים ממשלתיים וציבוריים: שירותי חינוך, שיכון או רווחה (ממשלתיים); שירותי רפואה, בנקים (ציבורי) וכדומה), יעדיף בעיר או סמוך אליה. עם זאת, אמצעי תחבורה יעילים ומהירים (אוטובוסים ורכבות) ודרכי גישה נוחות (כבישים רחבים ומהירים) מאפשרים בחירה במגוון יישובים רחב יותר.
1. באיזה אמצעי תחבורה ישתמש לדעתכם מי שגר באשדוד ועובד בבאר שבע? כמה זמן תארך ההגעה למקום עבודתו?
2. האם כדאי לאדם שגר בשלומי (בצפון הארץ) לחפש עבודה בתל אביב או בחיפה?
3. מורה הגרה בקיבוץ רביבים מחפשת עבודה. היכן לדעתכם כדאי לה לחפש?
4. הביעו דעתכם: באילו מקצועות קל יותר למצוא עבודה קרוב למקום המגורים?
מורה 3
חייל/ת 1
נהג/ת 3
טייס/ת 1
אח / אחות 1
צייר/ת 1
עובד/ת בבניין 1
מנהל/ת חברה 1
שוטר/ת 1
רפתן / ית 1
בעל/ת חנות 2
קופאי/ת בסופרמרקט 1
מדריך/ה טיולים 1
פקיד/ת בנק 2
פקיד/ה במשרד ממשלתי 4
מתכנת/ת מחשבים 1
טבח / ית 1
מדען / ית 2
מהנדס/ת 1
רופא/ה 2
גרפיקאי/ת 2
עורך/ת דין 3
פועל/ת במפעל 1
שרברב/ת 1
חשמלאי/ת 1
שחקן / ית 1
פקיד/ה בבית מלון 1
מובטל/ת 1 (הערה: מובטל-מחוסר עבודה)
*165*
1. מיינו את בעלי המקצוע בסקר לפי תחומי תעסוקה וציינו את שם המקצוע ואת מספר ההורים העובדים בו.
הכותרות: תיירות, שירותים, בנייה, תחבורה, מסחר, אמנות, ביטחון, תעשייה, מדע, חקלאות, אבטלה |
--, --, --, נהג אוטובוס 1, --, --, --, --, --, --, -- |
2. מהו המקצוע שמספר ההורים העוסקים בו הוא הגדול ביותר?
3. כמה מקצועות בסקר שייכים לתחום התעסוקה היצרני (שמייצרים בו מוצרים)?
4. כמה הורים עובדים בתחום התעסוקה היצרני?
5. כמה מקצועות בסקר עוסקים בתחום המספק שירותים?
6. כמה הורים עובדים בתחום תעסוקה של מתן שירותים?
7. אם נניח שהסקר של שכבת כיתות ד מייצג את התפלגות התעסוקה ביישוב שלהם, איזו מההגדרות הבאות יכולה להתאים ליישוב? (בחרו הגדרה והסבירו את בחירתכם.)
יישוב כפרי-חקלאי, יישוב כפרי-קהילתי, יישוב עירוני
על פי הסקר של כיתות ד - באיזה תחום עובדים יותר הורים: בתחום הייצרני או במתן שירותים? שערו מה הסיבה לכך.
*166*
כשם שלרשות המקומית יש תקציב (כסף להפעלת היישוב), כך גם למשפחה שלנו.
גם אנו, כמו הרשות המקומית, מתנהגים בצרכנות נבונה - פועלים במסגרת תקציב, מחליטים מה פחות חשוב ומה יותר, ופועלים בהתאם.
ההורים מחליטים איך עדיף לנהל את תקציב המשפחה בצורה הטובה ביותר למשפחתם.
כך לדוגמה, הם יחליטו על חלוקת התקציב בין מזון, ביגוד ופעילויות שונות. מה חשוב יותר ומה פחות.
בדרך זאת ההורים קובעים סדר עדיפויות להוצאת הכספים.
1. חוג חדש לבניית טיסנים נפתח במתנ"ס. יואב רוצה מאוד להשתתף בו. אך עלות (מחיר) החוג גבוהה. כבר עכשיו משתתף יואב בשני חוגים נוספים. החוג החדש אינו כלול בתקציב המשפחתי. מה אתם מציעים ליואב לעשות כדי שיוכל להשתתף בחוג החדש?
2. המשפחה מתכננת חופשה בצפון הארץ. לכל בן משפחה תוכניות רבות. האחד מעוניין בשיט קייקים, האחר - בטיול ג'יפים בנחל דישון, והבת מעוניינת בביקור בשמורת עמק המעיינות ובסחנה. ההורים יכולים לממן מתקציב המשפחה רק שתיים מהפעילויות.
הכיתה תחולק לקבוצות. כל קבוצה תייצג משפחה.
בקבוצה יתנהל דיון שבסופו יוחלט אילו פעילויות לקיים ועל אילו לוותר.
כל קבוצה תציג בפני הכיתה את החלטתה ואת הנימוקים להחלטה זאת.
*167*
למדתם שהבחירה במקום מגורים מושפעת מגורמים שונים, ועם זאת, אנשים שואפים תמיד לגור במקום נעים, שאיכות החיים שבו מתאימה להם.
למדתם גם שלכל צורת התיישבות המאפיינים הייחודיים לה, ומה שנחשב יתרון אצל האחד, יכול להיחשב חיסרון אצל אחר. שקט ושלווה בכפר, למשל, יכולים להיחשב כיתרון, ובה בעת להיתפס אצל אחרים כשעמום מתמשך.
לפניכם ארבעה ילדים הגרים ביישובים המשקפים ארבע צורות התיישבות. כל אחד מהילדים מספר על היתרונות ועל החסרונות ביישוב שלו.
קראו את דבריהם.
אלצנו בירושלים, עיר הבירה, יש המון ביקורים של אנשים חשובים שמגיעים מחו"ל לפגישות עם נשיא המדינה או ראש הממשלה. מצד אחד זו בעיה, כי אז סוגרים לנו המון כבישים, ונוצרים 'פקקים' ברחובות. בכלל, כל אירוע גדול כמו מרתון ירושלים או צעדת ירושלים יוצר גודש בתנועה. מצד שני אני מצליח לראות מהמרפסת את השיירות של האנשים החשובים או להשתתף בטקס יום העצמאות בהר הרצל, לקפוץ למוזיאון ישראל כשיש תערוכה חדשה ולתפוס מקום במסלול של צעדה או מופע בברכת הסולטן. אז עם כל אי הנוחות, אני נהנה מאירועים מיוחדים ביותר.
היי, גם בתל אביב יש מרתון ואירועים גדולים בפארק הירקון ובמוזיאון תל אביב. בכלל, אצלנו אירועים תרבותיים הם אחד הדברים היפים בעיר שנקראת עיר ללא הפסקה. לא רק הבילויים הם ללא הפסקה, גם העסקים. ומכיוון שתל אביב היא עיר העסקים של ישראל, מגיעים אליה אנשים מכל רחבי הארץ. זה מכביד כל כך על התעבורה בעיר... גם זיהום האוויר הוא בעיה רצינית שצריך לפתור אותה. אבל הים של תל אביב, איזה כיף... רוח נעימה, חוף ומים קרירים בימי הקיץ החמים. תענוג אמיתי.
*168*
אתם בכלל לא מבינים מה זאת איכות חיים. לחיות בטבע, באוויר הצלול, עצים בכל פינה, שדות ופרחים, יוצאים לטייל במרחבים, מטפסים על גבעות ונהנים מהנוף הנהדר של עמק יזרעאל. נכון שכדי לבקר במוזיאון או לראות הצגה אנחנו צריכים להגיע לעפולה או לחיפה, אבל המועצה מנסה להביא לנו אירועי תרבות מצוינים. בקיצור, אנחנו נהנים משני העולמות.
אצלנו ביישוב, החמולה חיה יחד! וזה נותן הרגשה של קרבה גדולה בין בני המשפחה. אם חסר משהו, תמיד נוכל לבקש מבני המשפחה החיים לידנו. קניות, שמירה על הילדים, עזרה בבית. רק נצא מהבית שלנו, וכבר אנחנו במדבר, רק נצא מהבית, ומרחבים נפרשים לפנינו.
לסבא יש אפילו עדר גמלים קטן, זכר למורשת שלנו. אין כיף גדול יותר עבורי מלבקר את סבא ולרעות את הגמלים.
1. איזה מארבעת היישובים עדיף לדעתכם מבחינת איכות החיים שבו?
2. בחרו את אחד היישובים. קראו מה מציק לילד שגר שם וחשבו כיצד אפשר לשפר את איכות החיים במקום מגוריו.
3. כתבו על איכות החיים ביישוב שלכם.
יתרונות התורמים לאיכות החיים ביישוב: --
חסרונות הפוגעים באיכות החיים ביישוב: --
4. כתבו הצעות לשיפור איכות החיים ביישוב שלכם.
*169*
אספו חומר: ערכו ריאיון עם ותיקי היישוב או היעזרו בספרים ובמידע מן המרשתת.
אם היישוב נוסד לפני הקמת המדינה, ענו על כל השאלות; אם הוא נוסד לאחר קום המדינה, ענו על שאלות 8-17.
1. מה היה בשטח היישוב לפני הקמתו?
2. מי שלט אז בארץ?
3. מי ישב אז באזור היישוב?
4 אילו יחסים התפתחו בין התושבים היהודיים לבין השלטון? ואילו יחסים בינם ובין התושבים שחיו אז באזור?
5. מה קרה באזור עם הכרזת האו"ם בכ"ט נובמבר 1947?
6. מה קרה במקום היישוב בזמן מלחמת העצמאות?
7. מה התחולל ביישוב לאחר מלחמת העצמאות? האם קיים באזור דו קיום עם היישובים הערביים השכנים?
8. מתי נוסד היישוב שלכם?
9. מה היה ביישוב בשלבים בראשונים אחרי הקמתו?
10. באילו עבודות עסקו המתיישבים?
*170*
11. באילו בתים גרו?
12. באילו כלים השתמשו בימיו הראשונים של היישוב?
13. היכן למדו הילדים? אילו מקצועות לימוד היו בבית הספר?
14. אילו מבנים מימים עברו נשארו ביישוב? האם משמרים אותם? באיזה אופן? למה הם משמשים היום?
15. האם מנציחים את לוחמי היישוב שנפלו במערכות ישראל?
16. הביאו סיפורים, שירים, תצלומים, כלים וחפצים ישנים מבתי התושבים. ערכו תצוגה והזמינו את ותיקי היישוב לבקר בה.
17. האם יש ביישובכם אתר ארכאולוגי או ממצאים ארכאולוגיים? אם כן, ספרו עליהם.
*171*
*171*
שם: מדינת ישראל
אזור גאוגרפי: יבשת אסיה, המזרח התיכון
שנת ההקמה: ה' באייר תש"ח - 14.5.1948
משטר: דמוקרטיה פרלמנטרית
שפת המדינה: עברית וערבית
עיר הבירה: ירושלים
תושבי המדינה: יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים
גודל האוכלוסייה: כשמונה מיליון שבע מאות ושנים עשר אלף תושבים (נכון לשנת 2017)
סמל המדינה: מנורה עם שבעה קנים, משני צדדיה ענפי עץ זית.
*172*
ביום שישי ה' באייר תש"ח (14.5.1948) הכריז דוד בן גוריון, ראש מנהלת העם, על הקמת מדינת ישראל. בו ביום הפך לראש ממשלתה הראשון של המדינה החדשה.
(בספר צילום של מעמד ההכרזה על הקמת המדינה במוזיאון תל אביב, וצילום של הקהל הרב שהקשיב להכרזה מחוץ למוזיאון).
ההכרזה התקיימה במוזיאון הישן של תל אביב. בן גוריון קרא את מגילת העצמאות וחברי מועצת המדינה הזמנית חתמו עליה. המוזיאון הישן היה ביתו הפרטי של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב. את הבית תרם דיזנגוף לעירו.
*173*
(בספר צילום של מעמד הכרזת האו"ם על תכנית החלוקה).
חבר הלאומים-ארגון האומות לפני הקמת האו"ם.
מועצת העם-הייתה המוסד העליון שהוקם לקראת הכרזת המדינה. ישבו בו נבחרי העם. לאחר ההכרזה הפכה מועצת העם למועצת המדינה הזמנית - המוסד המחוקק של המדינה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה קיבלה בריטניה מנדט (רשות) מחבר הלאומים לנהל את ארץ ישראל למען תושביה ולמען הקמת בית לאומי ליהודים שבה (הצהרת בלפור). שלטונה של בריטניה נמשך עד 15 במאי 1948. ב-29 בנובמבר 1947 (כ"ט בנובמבר) החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) לחלק את שטח ארץ ישראל - שניתן לבריטים כמנדט - למדינה יהודית ולמדינה ערבית. תכנית זו נקראה תכנית החלוקה.
בהחלטה זו נקבע שירושלים וסביבותיה יהיו בשלטון בינלאומי. תושביה הערביים של פלשתינה-א"י סירבו לקבל את החלטת האו"ם ופתחו במלחמה נגד היישוב היהודי. כך נפתחה למעשה המלחמה על הקמתה של מדינת ישראל - מלחמת תש"ח.
על אף הקרבות, החליט בין גוריון להכריז על מדינת ישראל ביום שבו פסק השלטון הבריטי על ארץ ישראל: בחצות הלילה, בין ה-14 במאי ל-15 בו. באותה שנה חל 15 במאי ביום שבת. כדי למנוע חילול שבת, החליטו במועצת העם להכריז על מדינת ישראל ביום שישי, בטרם כניסת השבת. כך הוכרזה המדינה בה' באייר תש"ח - 14 במאי 1948.
(בספר צילום של מסמך הכרזת בלפור, ומפת תכנית החלוקה).
*174*
בספר צילום של מגילת העצמאות.
קטע מתוך מגילת העצמאות:
"...זוהי זכותו הטבעית וההיסטורית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
לפיכך נתכנסנו אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל..."
העם היה צמוד למקלטי הרדיו ורבים עמדו מחוץ למוזיאון כדי להקשיב להכרזת העצמאות. דגלי ישראל הונפו בכל הארץ, שירת המנון "התקווה" נישאה בפי כול, ומעגלי ריקודים מילאו את הרחובות. (בספר צילום של הרחוב מלא בהמוני אדם, וביניהם מעגלי רוקדים).
*175*
(בספר מפת הפסקת האש בסוף מלחמת העצמאות (1949).
באותן שעות ממש התגברו הקרבות בכל היישובים בארץ; מלחמת העצמאות, שהחלה כבר כחצי שנה קודם לכן, התעצמה עם פלישת צבאות מסודרים של צבאות ערב לשטחה של ארץ ישראל. המלחמה הסתיימה עם חתימת הסכמי שביתת הנשק. ההסכם האחרון נחתם ביולי 1949.
ערכו השוואה בין מפת תכנית החלוקה (עמ' 173) למפת הפסקת האש (בעמ' זה).
1. אילו ישובים שהיו בתחום המדינה היהודית בתכנית החלוקה, נשארו בתחומה גם לאחר מלחמת העצמאות?
2. בתחום איזו מדינה הייתה העיר ירושלים בתכנית החלוקה, ובתחום איזו מדינה הייתה לאחר מלחמת העצמאות?
3. אילו שינויים חלו בעקבות מלחמת העצמאות ובאילו אזורים?
*176*
מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית ובה שלוש רשויות:
הכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הנציגים הפועלים בה נקראים חברי כנסת, והם נבחרים לתפקידם בבחירות כלליות על ידי אזרחי המדינה. בכנסת ישראל 120 חברי כנסת. זוהי רשות שלטונית שיש לה כמה תפקידים:
- לחוקק חוקים;
- לבקר את עבודת הממשלה (יש לכנסת סמכות גם להפיל את הממשלה);
- לאשר את הממשלה (את הרכב השרים ואת השקפת העולם המנחה אותה);
- לייצג את הציבור;
- לכתוב חוקה למדינה;
- לאשר את תקציב המדינה (בחוק התקציב) ועוד.
הממשלה ממונה על ניהול המדינה. היא מורכבת מכמה משרדים שכל אחד מהם ממונה על תחום אחר: משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד החינוך ועוד.
הרשות השופטת מגינה על החוקים במדינה, וכולם שווים בפני החוק. בית המשפט מיישב סכסוכים, מכריע ופוסק בענייני צדק והפרת החוק.
מהי מדינה ואילו מוסדות חייבים להיות בה?
היזכרו ב"שיר מולדת" המופיע בתחילת הספר. דונו: מה בין מדינה למולדת?
(בספר צילומים: משכן הכנסת; אולם ישיבות הממשלה; בית המשפט העליון; צילום ממעוף הציפור של בניין הכנסת ובניין בית המשפט העליון שבקרבתו)
*177*
חתימה על חוקים לאחר שהכנסת מחליטה עליהם.
חתימה על הסכמים עם מדינות אחרות אחרי שהכנסת מאשרת אותם.
לנשיא יש שני תפקידים נוספים, שהם בעלי השפעה של ממש:
1. הנשיא מחליט מי ירכיב את הממשלה: לאחר שאזרחי ישראל בחרו את נציגיהם לכנסת, הנשיא הוא המחליט מי מהנבחרים ינסה להרכיב ממשלה. את מלאכת הרכבת הממשלה מטיל הנשיא על האדם בעל הסיכויים הטובים ביותר להצליח בזאת.
2. הנשיא יכול להעניק חנינה לאסיר בבית סוהר.
על המדינה מגן צבע העם, צה"ל (צבא ההגנה לישראל).
חובה מוטלת על כל אזרח במדינה לשרת בו
(על בני המיעוט הערבי בישראל לא מוטלת חובת שירות צבאי).
1. מה הם המשרדים הממשלתיים של מדינת ישראל ומה תפקידם?
הכותרות: שם המשרד, השר הממונה, תחום אחריותו |
משרד החינוך, --, גני ילדים, בתי ספר, מכללות, אוניברסיטאות, חינוך התיישבותי, חינוך בלתי פורמלי, תנועות נוער, שירות לאומי ועוד. |
--, --, -- |
2. היכנסו לאתר:
שחקו במשחק: "משחקח"כ". כתבו מה הם תפקידי חברי הכנסת. מצאו לפחות שלושה תפקידים.
(בספר צילום של חדר המפגשים בבית הנשיא, וצילום של סמל צה"ל)
*178*
דוד וולפסון, ציר בקונגרס הציוני ומעוזריו של הרצל, מספר איך עלה על דעתו רעיון הדגל של ההסתדרות הציונית. דגל זה הפך מאוחר יותר לדגלה של מדינת ישראל.
"בפקודת מנהיגנו הרצל באתי לבזל, כדי לעשות את כל ההכנות לקונגרס הראשון. בין השאלות הרבות שהעסיקוני אז הייתה אחת... באיזה דגל נקשט את אולם הקונגרס? מה הם צבעיו? הן דגל אין לנו. הרעיון הזה הכאיבני מאוד. צריך ליצור את הדגל. ואולם באילו צבעים נבחר?
והנה הבריק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל, לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו - טלית זו היא סמלנו. נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים. הזמנתי אז דגל כחול לבן ומגן דוד מצויר עליו. וכך בא לעולם דגלנו הלאומי."
(מתוך "ספר המועדים", עורך: ד"ר יום טוב לוינסקי, עמ' 234, הוצאת דביר תשט"ז)
ואכן זהו דגל מדינת ישראל: רקע לבן, עליו שני פסים כחולים ובמרכזו מגן דוד. הפסים מסמלים את הטלית שמתעטף בה כל יהודי בתפילתו, והמגן דוד הוא סמל המלווה את עם ישראל לאורך דורות רבים.
חפשו במנוע חיפוש "גוגל" בערך דגל עברי, צפו בדגלים שהוצעו לאורך השנים כדגלי המדינה וכתבו במחברת:
א. איזה דגל מצא חן בעיניכם? מדוע?
ב. עצבו דגל לכיתה והסבירו מה הרעיון העומד מאחורי העיצוב.
(בספר צילום של דוד וולפסון; צילום של דגל ישראל; ורישומו של הרצל לדגל המדינה: רואים דגל מלבני כמקובל ובמרכזו מגן דוד. וב-6 הפינות שלו כוכב).
*179*
"ראיתי והנה מנורת זהב כולה... ושבעה נרותיה עליה... ושנים זיתים עליה" (זכריה ד, ב-ג).
האחים גבריאל ומקסים שמיר, שעיצבו את סמל המדינה, הסבירו למה בחרו במנורה דווקא: "המנורה מייצגת את עברו המפואר של העם היהודי." בבית המקדש הייתה מנורת זהב ולה שבעה קנים.
ענפי הזית שסביב המנורה הם המקור לאור המנורה: שמן הזית שימש להדלקת המנורה בבית המקדש.
בתיאור שבספר זכריה מסמלים שני עצי הזית את שני סוגי המנהיגים של עם ישראל בזמן העתיק - הכוהן הגדול ממשפחת אהרן הכוהן והמלך מבית דוד. את שניהם היו מושחים בשמן זית בטקס ההכתרה שלהם. ענפי הזית מציינים גם את השאיפה של עם ישראל לשלום.
נוח שלח יונה מהתיבה כדי לדעת אם תם המבול. כשחזרה היונה ועלה זית בפיה, הבין נוח כי המבול פסק וכי השלווה והשלום יחזרו לשרור בעולם. כך הפך עלה הזית לסמל השלום.
(בספר צילום של סמל המדינה)
*180*
מילים: נפתלי הרץ אימבר
כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומיה
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה.
עוד לא אבדה תקוותנו
התקווה בת שנות אלפים
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים.
את המנון המדינה חיבר נפתלי הרץ אימבר, יהודי שעלה לארץ ב-1882 והרבה לבקר במושבות הראשונות. אימבר כתב את השיר "תקוותנו", שיר בן תשעה בתים, וממנו נלקחו שני הבתים הראשונים שהם "התקווה" -ההמנון הלאומי של מדינת ישראל.
עוד על ההמנון תוכלו לקרוא באתר מוזיאון העיר בראשון לציון.
(בספר צילום של אימבר - מחבר "התקווה")
*181*
- אילו מילים ב"התקווה" מביעות את המושג "ארץ ישראל"?
- אילו מילים מבטאות תקווה? למה צריך לקוות?
- אילו מילים מבטאות את עתיקותו של עם ישראל?
- מדוע לדעתכם נבחר השיר "התקווה" להמנון המדינה?
- הכינו כרזה ובה המנון המדינה.
בשנת 1947, לאחר ההצבעה בעצרת האומות המאוחדות על עתידה המדיני של ארץ ישראל, חיבר הרב ראובן כץ, רב העיר פתח תקווה, נוסח תפילה שנועד לתת ביטוי לעצמאות יהודית בארץ ישראל. שותפים לנוסח הסופי היו הרב יצחק הרצוג, רבה הראשי של ישראל באותם ימים, "הראשון לציון", הרב בן ציון עוזיאל והסופר ש"י עגנון. באלול תש"ח - כחצי שנה לאחר הכרזת המדינה פורסמה התפילה.
"הרבנים הראשיים לארץ ישראל הרב אייזיק הרצוג והרב בן ציון עוזיאל ייסדו ותיקנו, בהסכמת חברי המועצה וראשי הרבנים של ת"א, חיפה ופתח תקווה, את התפילה הזאת להיאמר בכל בתי הכנסת, בארץ ובתפוצות, על ידי הרב או שליח הציבור (החזן), בשבתות ובמועדים אחרי קריאת התורה" (מתוך עיתונות התקופה).
(בספר צילומים של הרב הרצוג, הרב עוזיאל, וש"י עגנון)
*182*
התפילה מחולקת לכמה חלקים. כל חלק נותן ברכתו לחלקים שונים של העם: למדינה, לראשי המדינה, לחיילים וליהודים שגרים מחוץ לגבולות המדינה. התפילה מסיימת בתקווה לאחדות של כל חלקי העם ולגאולת העם והארץ.
לפניכם נוסח התפילה:
אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה סוכת שלומך, ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך.
חזק את ידי מגיני ארץ קדשנו, והנחילם אלוהינו ישועה ועטרת ניצחון תעטרם, ונתת שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה.
ואת אחינו כל בית ישראל פקד נא בכל ארצות פזוריהם, ותוליכם מהרה קוממיות לציון עירך ולירושלים משכן שמך, ככתוב בתורת משה עבדך: "אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלוהיך ומשם יקחך. והביאך ה' אלוהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, והיטבך והרבך מאבותיך" (דברים ל, ד-ה).
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך, ולשמור את כל דברי תורתך.
ושלח לנו מהרה בן דוד משיח צדקך, לפדות מחכי קץ ישועתך. הופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, ויאמר כל אשר נשמה באפו: "ה' אלוהי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה."
אמן סלה.
סוף הספר