מילה טובה מאוד

עברית לכיתה ד 1

לחינוך הממלכתי דתי

ניהול הפיתוח: אודי גביזון

מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית

רמת אביב, ישראל, 2015

עמודי דפוס 7-190

העתיקה: ורד שרף

הספריה המרכזית לעיוורים

נתניה ישראל 2017

(בספר תמונה:) ילדים לומדים. צילום: אלדד מנחם

העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.

(בספר תמונה:) ילדים לומדים. צילום: אלדד מנחם

תוכן העניינים

(התוכן ערוך כך: שם הפרק ועמוד דפוס)

*7*

ברכת אהבה רבה

*7*

(בספר תמונה:) ילדים לומדים. צילום: אלדד מנחם

על ברכה מתוך תפילת שחרית וגם על מילים מתוך התפילה

1. קראו את הקטע מתוך ברכת "אהבה רבה", שהיא הברכה השנייה הנאמרת כל יום בתפילת שחרית, לפני "קריאת שמע".

אבינו, אב הרחמן,

המרחם,

רחם-נא עלינו,

ותן בלבנו בינה

להבין ולהשכיל,

לשמוע

ללמד וללמד,

לשמור ולעשות ולקים

את כל דברי תלמוד תורתך

באהבה.

והאר עינינו בתורתך,

ודבק לבנו במצותיך,

ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך,

למען לא נבוש,

ולא נכלם,

ולא נכשל

לעולם ועד.

*8*

2. א. כיצד נאמרת הברכה בכיתתכם - ביחד? בקול? בלחש? בשירה?

ב. האם אתם מכירים לחנים שונים לברכה זו? תוכלו לשיר אותם יחד בכיתה. תוכלו גם להיכנס לפעילות המתוקשבת, להאזין ללחן ולשיר אתו.

3. א. באילו שמות אנו מכנים את הקב"ה בחלק הראשון של הברכה?

ב. איזה קשר בינינו לבין הקב"ה מבטאים השמות האלו?

ג. מדוע לדעתכם אנו פונים אל הקב"ה בלשון רבים אף שאת הברכה אומר אדם יחיד?

4. שיחה בכיתה

א. מה אנו מבקשים מהקב"ה בחלק השני של הברכה?

ב. בברכה כתוב: "ותן בלבנו בינה". מה משמעות המילה בינה? היעזרו במילה הבאה אחריה בברכה - 'להבין', השייכת לאותה משפחה.

ג. לשם מה אנחנו מבקשים בינה? מה אנחנו רוצים להבין?

5. בברכה אנחנו מבקשים מהקב"ה שיעזור לנו לקיים את התורה באהבה. למה חשוב לעשות זאת באהבה?

6. א. בחלקו השני של קטע התפילה ישנן שלוש בקשות הנפתחות בפעלים:

"והאר עינינו בתורתך,

ודבק לבנו במצותיך,

ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"

קראו משפטים שבהם מופיעים פעלים אלה:

- השיחה בכיתה האירה את עיני התלמידים, ותפילת "אהבה רבה" נעשתה מובנת.

- נפשו של התלמיד החדש דבקה בחברים שהכיר בכיתה.

- רננה החליטה ליחד את זמנה ללימודים, כדי שגם השנה ציוניה יהיו גבוהים.

ב. לאחר שקראתם את המשפטים, שערו מה אנו מבקשים מן הקב"ה.

7. בחלק השלישי כתוב: "למען לא נבוש, ולא נכלם, ולא נכשל לעולם ועד".

א. איזו מילה אפשר לכתוב במקום המילה "למען"?

כדי ש... כמו ש... לפני ש... אף-על-פי ש...

*9*

ב. השלימו את הקטע. היעזרו בתרמילון.

המילים להשלמה: התבייש, הכלם, בישן, ייכשל

נתן הוא עולה חדש שהגיע מצרפת לארץ ישראל. הוא לומד בכיתה ד ואינו מבין מילים רבות בעברית. לפני התפילה לימדה המורה בכיתה את פירוש הברכה 'אהבה רבה'.

נתן לא הבין את הסבר המורה ו-- מאוד לבקש מהמורה הבהרה נוספת. לאחר התלבטויות רבות, הרים את אצבעו וביקש מהמורה להסביר שנית.

אלעד שמע וצחק: "כמה פעמים אפשר להסביר ברכה אחת?"

המורה הביטה באלעד באכזבה ואמרה: "בוש ו-- ! כך מתייחסים לילד חדש המתקשה בהבנת השפה?"

החברים הסתכלו על אלעד במבט כועס, ונועם אמר לנתן: "נתן, המשך לשאול ולהתעניין! וזכור שאין ה-- למד! רק אם תשאל תצליח!"

בסיום השנה נבחנו התלמידים על פירושי הברכות השונות שבתפילה.

נתן חזר ושינן את החומר שעות רבות לקראת הבחינה, ולמרות זאת חשש ש--.

כשקיבל נתן את המבחן, עלה חיוך רחב על פניו, כשראה על מבחנו את המילים: "מצוין! נתן היקר, יגעת ומצאת תאמין!"

(בספר ציור:) דוד רקיע, עץ החיים, 2001

*10*

ג. התאימו לכל אחת מהמילים בתרמילון פועל מאותה משפחה המופיע בתפילה - נבוש, נכלם, נכשל.

8. כתבו תפילה אישית משלכם. לשם כך חשבו:

- מה תרצו לבקש מה'?

- מה תרצו לבקש עבורכם ומה תבקשו עבור בני המשפחה והחברים שלכם?

- באילו מילים תרצו לפתוח ולסיים את התפילה?

- תוכלו להיעזר במילות הקישור: לשם, בשביל, כדי ש...

*11*

תחל שנה וברכותיה

*11*

(בספר ציור:) דוד רקיע, עץ החיים, 2001

על תפילות מיוחדות, וגם על דמיון ושוני בין סיפורים

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. בחודש זה אנו מתכוננים לימים הנוראים, שבהם גוזר הקב"ה את גזר דיננו לשנה הקרובה.

בתקופה זו אנו משתדלים לנהוג על פי האמרה: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה" (מתוך הפיוט: "ונתנה תוקף") - חוזרים בתשובה ומרבים בתפילה ובצדקה, כדרך להרבות זכויות לפני הקב"ה.

1. קראו את הסיפור.

(בספר ציור:) דוד רקיע, עץ החיים, 2001

בזכות צנצנת הדבש, דוד כהן, סיפור

*11*

ימי אלול ו"סליחות". השופר תוקע ומעורר לרחמים. באשמורת השלישית (השליש האחרון של הלילה ) משכימים זקן ונער, מתכנסים בבתי-הכנסת בחרדה מפני יום-הדין הקרב, והצדיק עובר לפני התיבה. עטוף הוא טלית רקומה כסף, שעברה אליו מאבות אבותיו, כולם צדיקים, יראים ושלמים; והוא מתפלל ומתחנן ומעורר רחמים.

אבל השטן המקטרג צוחק ודבריו הקשים יורדים על ראשו של הצדיק ומחשיכים עליו את עולמו: "רחמים הם מבקשים, ואיה רחמיהם?"

*12*

בא היום הקדוש והנורא, יום ראש-השנה. בית-הכנסת מלא מפה לפה. הכל עומדים צפופים. תולים עיניהם בצדיק, שומעים את קולו הבא ממעמקי הלב ותפילתו-תחינתו נאבקת עם השטן המקטרג (כינוי למלאך המתלונן בפני אלוהים על מעשיהם הרעים של עם ישראל).

"רחמים המה מבקשים, ומה מעשיהם?" צוחק השטן לתפילתו של הצדיק. את עקדת יצחק הוא מעלה, את חסד אברהם ויעקב הוא מזכיר, אבל מה עושים הם כולם יום-יום? מה החסד ומה הרחמים שבמעשיהם? ותפילת הצדיק נשברת, משל פגע בה הברק.

הפסיק הצדיק את תפילתו, הוריד את הטלית מעל ראשו, ונגלו פניו הנאים, ועיניו העמוקות דומעות והוא מסב את פניו אל הקהל הרב, מבקש ומחפש ביניהם אחד, שבמעשיו יהיה מליץ-יושר וישתיק את קטרוגו של השטן. (מי שאומר דברים לזכותו של מישהו, מדבר לטובתו).

חרדה בין המתפללים. איש נדחק אל רעהו, הראשים מושפלים, כאילו ביקשו שעיני הצדיק החודרות לא תראינה אותם. ובקצה בית-הכנסת, ליד הכיור, בין פשוטי העם עומד דחוק שולית הנפח (עוזרו של הנפח, מי שעושה כלים מברזל); ואם כי רחץ עצמו לקראת היום הקדוש, שיירי הפיח נכרו בפניו. עומד הוא ליד אביו ועיניו תקועות בתוך המחזור אשר בידיו. חש הוא כי עיני הצדיק תלויות בו. רועדות ידיו כבעת החזקת הקורנס הכבד, וכשהוא שומע את קול הצדיק קורא בשמו, תוקפת אותו חולשה.

"גש אלי," קורא אליו הצדיק, "קרב אל ארון הקודש הפתוח."

הקהל נחצה לשנים ומפנה לו ולאביו מקום; כי רק בכוחו של האב יכול הוא לעשות את צעדיו. עומד הוא לפני הצדיק, וזה שואל אותו: "מה היו מעשיך בערב היום הקדוש? מתי כילית את עבודתך בנפחיה, ומה ארע אתך בשעת הליכתך אל הבית?"

מאות עינים זועמות תלויות בזה שולית הנפח, כי מי יודע מה עשה ואם לא בגללו בא הקטרוג הגדול? אבל הצדיק מחזק את לבו של השוליה: "שמעתי וידעתי, בני, את אשר עשית, אבל ספר נא בקול כדי שישמעו למטה ולמעלה."

נבוך השוליה ומספר בחרדה, בקול מקוטע: "היום, בערב ראש-השנה, עשינו בעבודה עד חצות היום. וכשנעלנו את הנפחיה הוציא הנפח את הארנק והעניק לי, לראשונה, כמה אגורות, ציווה עלי להביאן הביתה ולמסרן לאבי... שמחה גדולה ירדה עלי. ידעתי כמה ישמחו אבי ואמי לכסף זה אשר בידי. והנה, בעוד

*13*

אני ממהר ביד קמוצה הביתה, ולאזני מגיע בכי קורע לב. מי בוכה? אני מביט ורואה כי הבוכה אינו אלא שלמה'לה היתום, שהיה חברי ל"חדר" ומאז מת עליו אביו הוא עובד אצל פיני החיט.

'מה קרה לך שלמה'לה? מי פגע בך?'

ושלמה ממרר בבכי ואומר:

'קבלתי לכבוד החג מפיני החיט כמה פרוטות. חפצתי לשמח את לב אמי ואחי הקטנים ולהביא צנצנת דבש לסעודת החג, כדי שתהיה לנו שנה מתוקה. והנה, כאשר עברתי את רחוב הגויים, התנפלו עלי כמה שקצים (כינוי לילדים לא-יהודים), הכוני וגזלו ממני את הפרוטות. וכיצד אבוא הביתה ללא דבש לחג?'"

"ומה עשית אתה?" מעודד הצדיק בקול אבהי את שולית הנפח, "ספר, בני!"

והנער מוריד ראשו ואומר: "ריחמתי על שלמה'לה ונתתי לו את מעותי, והוא מחה את דמעותיו והבטיח לי כי יבוא יום והוא יחזיר לי את החוב."

והשוליה מוחה דמעה מעיניו ואומר: "חטאתי לאבי ולאמי, שלא ספרתי להם את אשר עשיתי."

היה הצדיק מלטף את פני השוליה, בשובו עם אביו אל הכיור ואחר-כך כיסה את ראשו בעטרת הטלית וקרא מתוך התלהבות:

"הס, קטגור! ואתה אלוהי הרחמים, תעמוד לעמך זכות צנצנת הדבש וכתוב לנו שנה טובה, שנה מתוקה!"

והתפילה נתקבלה.

2. שיחה בכיתה

מה הרגשתם ומה חשבתם כאשר קראתם את הסיפור?

3. א. איזו טענה חזר והשמיע השטן כשצחק לתפילת הצדיק?

ב. למה הוא רומז?

*14*

4. הצדיק הפסיק לפתע את תפילתו, פנה אל הקהל וחיפש משהו. מה הוא חיפש?

5. א. מה דעתכם, למה פנה הצדיק בדברים דווקא אל שוליית הנפח?

ב. מה הרגיש שוליית הנפח כשהצדיק קרא בשמו? מדוע?

6. בסיפור כתוב: "מאות עיניים זועמות תלויות בזה שולית הנפח".

דמיינו שגם אתם עומדים באותה שעה בבית הכנסת.

כתבו מה אומרים המתפללים סביבכם זה לזה.

7. א. הצדיק פונה לשולית הנפח ואומר:

"שמעתי וידעתי, בני, את אשר עשית, אבל ספר נא בקול כדי שישמעו למטה ולמעלה". למה מתכוון הצדיק במילים "למטה ולמעלה."

ב. חשבו על המעשה שעשה הנער. למה לדעתכם היה חשוב לצדיק שהסיפור יישמע?

8. הצדיק מבקש מאלקים שנה טובה ומתוקה לעם ישראל בזכות צנצנת הדבש. למה הוא מאמין שתפילתו תתקבל? (רמז: חזרו וקראו את הפסקה השלישית בסיפור.)

*15*

סיפור על תפילה נוספת

במרכז הסיפור שקראתם שתי דמויות מרכזיות: הצדיק שהתפלל עם הקהל בבית הכנסת והנער הצעיר, שוליית הנפח שבזכותו התקבלה התפילה. גם בסיפור שלפניכם שתי דמויות עיקריות: רב שחי לפני כ-300 שנה ושנחשב אחד מגדולי החכמים ביהדות, ורועה צאן צעיר חסר השכלה.

1. קראו את הסיפור אלף-בית פותח שערי שמים.

בזמן הקריאה חשבו על הדומה והשונה בינו לבין הסיפור הקודם שקראתם.

(בספר ציור:) מארק שאגאל, בית כנסת בעיר וילנה, 1935

*16*

אלף-בית, פותח שערי שמים, תקוה שריג (מעבדת), סיפור

*16*

יום הכפורים מתקרב לנעילה. השמש שוקעת. היהודים עומדים צפופים בבית הכנסת, עומדים ומתפללים, לבושים לבן. עומד הבעל-שם-טוב לפני עמוד התפילה, עומד ומתפלל, לבוש לבן. עיניו עצומות והוא מניע את גופו קדימה ואחורה, קדימה ואחורה. (כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, רב חשוב שפיתח דרך חדשה לעבודת ה'. תלמידיו ייסדו אחרי מותו את תנועת החסידות).

מרגיש הבעל-שם-טוב בלבו, שהשמים עדין נעולים. נעולים עדין השמים. אין אפילו סדק צר, שדרכו תפרוץ התפילה ותעלה למעלה.

"ריבונו-של-עולם, מתי, מתי תפתח את השמים ותבוא תפילתנו לפניך?" שואג הבעל-שם-טוב. וכל הבית רועד, המנורות ושמשות החלונות מצלצלות.

ופתאום - נשארות פניו הלבנות כסיד מופנות למעלה ואור גדול זורח עליהן. והוא מתפלל בקול גדול:

"זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים! חתמנו בספר החיים למענך, אלהים חיים! עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל!"

"אמן!" קוראים אחריו כל המתפללים.

עוד שעה קלה ובית הכנסת ריק. רק השמש עדין עומד לפני הבעל-שם-טוב ושואל:

"מיהו, רבי, שפתח את שערי השמים, מי?"

"נער רועה הוא שפתח את שערי השמים," משיב לו הבעל-שם-טוב.

"ובמה הוא זכה, רבי, הנער הרועה, שפתח את שערי השמים?"

"נער בור ועם-הארץ הוא, אינו יודע לקרוא ואינו יודע להתפלל. והנה מת אביו של אותו נער ולא היה מי שייאמר עליו 'קדיש'," מספר הבעל-שם-טוב לשמש.

"ואם לא אמר 'קדיש', איך פתח את שערי השמים, רבי?"

"בא הנער הרועה לבית הכנסת ורצה לומר 'קדיש'. כל-כך רצה, אך לא ידע,"

*17*

מספר הבעל-שם-טוב.

"ומה עשה, רבי, הנער הרועה?"

"פתאום נזכר באלף-בית שלמדו אביו. רק עשר אותיות למד. יותר לא ידע. וכשהיו השמים נעולים, זוכר אתה, לפני תפילת הנעילה, שמעתי פתאום מקרן זוית את קולו של הנער הרועה:

'אלף, בית, גימל, דלת, הא, וו, זין, חית, טית, יוד--' בלחש לחש הנער את האותיות ולבו זעק, כי 'קדיש' אמר לנשמת אביו.

והשמים הלכו ונתרככו, נתרככו והלכו עד שהגיע הנער לאות יוד ושתק ופניו נשטפו בדמעות.

ואז נקרעו שערי השמים ותפילתו עלתה השמימה..."

(מתוך תקווה שריג, הבעל שם טוב בא, תשל"ו)

2. איך הצליח הנער שלא ידע לקרוא או להתפלל לפתוח את שערי השמים?

3. מה דעתכם, למה התקבלה תפילתו של הנער?

4. המקור של הסיפורים בזכות צנצנת דבש ו-אלף-בית פותח שערי שמים הוא בקהילות היהודיות שחיו במשך מאות שנים במזרח אירופה, לפני השואה ולפני הקמת מדינת ישראל.

א. שרטטו טבלה וערכו השוואה בין שני הסיפורים - חשבו למשל על הצדיק ועל הבעל-שם-טוב, על המקום והזמן בו התרחשה העלילה, על הקהל ועל מה שפתח את שערי השמים.

ב. בסיפור בזכות צנצנת דבש כל הקהל בבית הכנסת היה עד לשיחה בין הצדיק לשוליית הנפח, והבין את הקשר בין ההתנהגות האנושית של השוליה להתקבלות התפילה. האם כך גם בסיפור אלף-בית פותח שערי שמים? הסבירו.

*18*

5. שיחה בכיתה

בשני הסיפורים התקבלה התפילה בזכות נער צעיר.

- מה משותף לנערים בשני הסיפורים?

- במה לדעתכם שונה תפילתכם מתפילתו של מבוגר?

- מה אתם מרגישים בזמן התפילה בתקופת אלול והימים הנוראים?

- איזו משמעות אתם מייחסים לתפילה?

- ספרו על מקרים שבהם נעשה "מעשה טוב": בבית, במשפחה המורחבת, עם חברים, עם מכרים ושכנים.

הקשיבו לדברים שאומרים חבריכם.

השתדלו לחדש או להוסיף על הנאמר, להביא דוגמה או לחזק בהסבר. בתורכם אמרו את הדברים שתכננתם בקצרה ובאופן ברור.

(בספר תמונה:) תקיעה בשופר בכותל, אלול ה' תשס"ח (ספטמבר 2008), ירושלים

*19*

ימים נוראים

*19*

(בספר תמונה:) תקיעה בשופר בכותל, אלול ה' תשס"ח (ספטמבר 2008), ירושלים

על מצוות התקיעה בשופר וגם על ראש השנה ויום הכיפורים

1. שיחה בכיתה

היזכרו בקול השופר, ששמעתם בבית הכנסת בימים הנוראים:

א. מה הרגשתם בזמן ששמעתם את השופר?

על מה חשבתם באותם רגעים?

ב. איזו אווירה שררה בבית הכנסת בזמן תקיעת השופר?

2. קראו את קטע המידע.

תקיעת השופר בימים הנוראים, טקסט מידע מקורות יהודיים

*19*

תקיעת שופר בחודש אלול

כבר בראש חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, יש המקפידים לתקוע בשופר כדי לעורר את האנשים לתשובה.

תקיעת שופר בראש השנה

מצוות התקיעה בשופר בראש השנה היא מן התורה:

"ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו: יום תרועה יהיה לכם". (במדבר כט, א) תקיעה זו היא חובה.

תוקעים בשופר לפני תפילת מוסף ובמהלך חזרת שליח הציבור. יש שתוקעים גם במהלך תפילת עמידה עצמה, ויש שמשלימים את התקיעות לאחר תפילת מוסף.

אם ראש השנה חל בשבת, אין תוקעים בו בשופר. תקיעת השופר נדחית ליום טוב השני של ראש השנה (שהרי ראש השנה הוא חג בן יומיים).

הרמב"ם היה מגדולי חכמי התורה לפני כ-900 שנה, פוסק הלכה, פילוסוף, מדען, רופא וראש היהודים במצרים.

*20*

וכך הוא ענה על שאלה באחת מהלכותיו:

"אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב - רמז יש בו, כלומר: עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם – אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל השנה בהבל וריק, אשר לא יועיל ולא יציל. הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרככם ומעלליכם, ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה."

תקיעת שופר ביום הכיפורים

בסוף תפילת נעילה של יום הכיפורים תוקעים בשופר. תקיעה זו היא זכר לתקיעת השופר בסוף יום כיפור של שנת היובל ( השנה החמישים שבאה אחרי שבע שמיטות) שבה הודיעו על שחרור העבדים ועל סיום הצום.

(בספר ציור:) אהובה קליין, תקיעת שופר בירושלים, 2010

3. א. בספר במדבר כתוב שראש השנה חל "בחודש השביעי באחד לחודש".

איזה חודש הוא בלוח העברי של ימינו? מה אפשר להסיק מכך על הלוח העברי של ימי המקרא - איזה חודש היה הראשון בשנה?

ב. בפסוק מספר דברים כתוב: "יום תרועה יהיה לכם".

מה הכוונה? איזו מצווה משתמעת מזה?

4. קראו שוב את דברי הרמב"ם בהלכות תשובה וענו:

א. הרמב"ם אומר שתקיעת השופר בראש השנה היא "גזירת הכתוב". מה הכוונה? כיצד מתקשרות מילים אלו של הרמב"ם לפסוק המופיע בחומש במדבר?

ב. בררו את פירושן של המילים: עורו, תרדמתכם, ריק, שוגים, הבלי הזמן.

ג. מה תפקידו של השופר לפי הרמב"ם? למי מיועדת תקיעת השופר?

ד. הרמב"ם כותב: "עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם". מי הם הישנים והנרדמים?

*21*

5. שיחה בכיתה

לקול השופר יש השפעה על השומעים. בספר עמוס פרק ג כתוב: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו." (עמוס ג, ו) מהי ההשפעה הזו לפי עמוס?

השופר בדברי חז"ל

פרקי דרבי אליעזר

ר' יהושע בן קרחה, היה תנא (שפירושו למסור בעל פה, ללמוד או ללמד) - חכם שחי בתקופת המשנה ומתלמידיו של ר' עקיבא אמר:

"לא נברא שופר אלא לטובה לישראל, שבשופר נתנה התורה לישראל, שנאמר: "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד..." (שמות יט, יט) ובשופר עתיד הקב"ה לתקוע בשעה שמכנס גלויות ישראל למקומן, שנאמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים; והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים." (ישעיה כז, יג)

מסכת ראש השנה

"אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמכם לפני."

1. מהם שני האירועים המוזכרים בפרקי דרבי אליעזר, בדבריו של ר' יהושע, שבהם יש שימוש בשופר?

2. מהו האירוע המוזכר במסכת ראש השנה, שבו היה שימוש בשופר?

3. מדוע לדעתכם תוקעים בשופר דווקא בימים הנוראים? התייחסו בתשובותיכם לכתוב בפרקי דרבי אליעזר ולמסכת ראש השנה.

*22*

4. עיינו בתמונה.

א. מה רואים בה? תארו את הרקע, את הצבעים, את הדמויות, את האווירה.

ב. בחלק העליון של הציור בא לידי ביטוי הרעיון המרכזי של הציור. מה רצתה הציירת להביע?

(בספר תמונה:) צילום: נעמה ברוכי כהן, ילדים בסוכה

*23*

סימני ראש השנה, טקסט מידע

*23*

1. קראו את הטקסט שלפניכם.

לפני הארוחה בליל ראש השנה נוהגים לאכול מאכלים המסמלים ברכות לשנה החדשה. מאכלים אלה מכונים "סימנים". נהוג לאכול מעט מכל מאכל ולברך ברכה הקשורה לטעם המאכל, לצלילי שמו או לתכונה שלו. אחד מן ה"סימנים", המקובל ברוב קהילות ישראל, הוא תפוח בדבש, ובשעת האכילה אומרים: "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". מקור המנהג הוא בתלמוד, ובמשך הדורות נוספו סימנים שונים בקהילות שונות:

- אוכלים תמר ומברכים:

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו.

- אוכלים רימון ומברכים:

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שנהיה מלאים מצוות כרמון.

- אוכלים ראש של דג ומברכים:

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב ושנפרה ונרבה כדגים.

- אוכלים גזר ומברכים:

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתגזור עלינו גזרות טובות.

2. אלו מהסימנים נהוגים במשפחתכם? האם ישנם סימנים נוספים שנהוגים בביתכם? אם כן, פרטו.

3. א. התבוננו בכל אחת מהברכות: התוכלו לזהות את המבנה המשותף להן?

ב. מהי לדעתכם כוונת המילים "יהי רצון מלפניך"?

ג. מדוע לדעתכם מי שאומר את הברכה מזכיר לאלקים שהוא "אלקי אבותינו"?

4. היכנסו לפעילות המתוקשבת על סימני ראש השנה.

*24*

יום הכיפורים, טקסט מידע מקורות יהודיים

*24*

יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בשנה. הוא מוזכר בחומש ויקרא: "אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא". (ויקרא כג, כז)

ביום זה האדם משתדל להיטהר מכל חטאיו לקראת סליחה וכפרה, כמו שכתוב: "כי-ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם, לפני ה' תטהרו". (ויקרא טז, ל)

1. מהו התאריך בו חל יום הכיפורים על פי לוח השנה העברי הנהוג בימינו?

מנהגי ערב יום הכיפורים

ישנם מנהגים שונים שמכינים ומטהרים את האדם לקראת יום הכיפורים:

א. כפרות - לוקחים את הכפרה, מסובבים מעל ראש האדם וקוראים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה הכסף (או הדג או התרנגול) ילך לצדקה (או למיתה) ואני אכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום". חוזרים על הפעולה הזאת שלוש פעמים.

כמה מחשובי הפוסקים בכל הזמנים, כגון ר' יוסף קארו (בעל השולחן ערוך), הרמב"ן ואחרים, ראו במנהג ה"כפרות" עם בעלי חיים מעשה פסול, הגורם צער לבעלי-חיים ללא כל הצדקה. כך לדוגמה כתב הרב חיים דוד הלוי: "ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי-חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלקים חיים". (יעשה לך רבי, חלק שלישי, עמ' ס"ז)

ב. פיוס - מבקשים סליחה ומחילה מבן משפחה, או מחבר או משכן מכל הלב, עד שהם ירגישו שהכוונה אמיתית, שהרי כתוב: "עבירות שבין אדם למקום (לה'), יום הכפורים מכפר, שבינו לבין חברו - אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו". (משנה יומא, ח, ז)

ג. טבילה במקווה - יש הנוהגים לאחר תפילת מנחה ללכת למקווה, כדי לטבול ולהיטהר מן החטאים.

ד. לביעות בגדי חג - לובשים בגדים של חג. יש הנוהגים ללבוש בגדים לבנים.

*25*

ה. אכילה - מרבים בסעודות לפני יום הכיפורים. הסעודה האחרונה שלפני הצום נקראת "סעודה מפסקת".

1. ברכת הבנים - יש בתים בהם נוהג האב לברך את בניו ובנותיו ב"ברכת הבנים" לפני שהם הולכים לבית הכנסת.

דיני יום הכיפורים

התורה מצווה לצום ולענות את הנפש ביום הכיפורים כדי לכפר על החטאים. בעת הצום האדם דומה למלאך (שאין לו צרכים גופניים), וכך הוא יכול להתרכז בחזרה בתשובה ולהיות טהור ונקי מחטאים. האדם מקווה שבזכות עינוי הנפש ה' ימחל לו על חטאיו ועוונותיו. "...ועניתם את נפשותיכם... וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלקיכם". (ויקרא כג, כז-כח)

מספר עינויים צריך האדם לענות את עצמו ביום זה: איסור אכילה, איסור שתייה, איסור רחצה, איסור סיכה (משיחת הגוף במשחה או בבושם) ואיסור נעילת הסנדל (נעל מעור).

2. האדם שעושה כפרות אומר: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה הכסף ילך לצדקה, ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום". (מתוך סדר כפרות)

א. למה הכוונה במילה: "זה"? (רמז: היעזרו בהמשך המשפט בטקסט).

ב. המילים "חליפתי", "תמורתי", "כפרתי" הם שמות עצם שהצטרפה להם נטיית הקניין (שלי). כתבו בנפרד את שם העצם ואת מילת הקניין. לדוגמה: חליפתי - החלופה שלי

תמורתי - --

כפרתי - --

ג. נסו להסביר את המילים: חליפתי, תמורתי וכפרתי. היעזרו בשאלות 2א, 2ב, תוכלו להיעזר גם במילון.

*26*

3. שיחה בכיתה

"עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו". (משנה יומא ח, ט)

א. תנו דוגמאות לעברות שבין אדם למקום ולעברות שבין אדם לחברו.

ב. על עברות שבין אדם לחברו מכפר יום הכיפורים רק אם "ירצה את חברו". פירוש המילה "ירצה" הוא - יפייס, ישכנע בדברים טובים.

היזכרו במקרה שבו ביקשתם סליחה מחבר, מכר או קרוב משפחה בעקבות מעשה שעשיתם.

- ספרו מה קרה ותארו מה הרגשתם.

- האם היה לכם קל או קשה לבקש סליחה? מדוע?

- מה הרגשתם אחרי שביקשתם סליחה?

ג. מדוע לדעתכם נקבע שיום הכיפורים מכפר רק על עברות שבין אדם למקום?

4. יש הנוהגים ללבוש ביום הכיפורים בגדים לבנים. שערו מדוע. מה לדעתכם מבטא הצבע הלבן?

5. הסעודה האחרונה שלפני הצום נקראת "סעודה מפסקת". שערו מדוע.

*27*

מסוכות עד שמיני עצרת

*27*

(בספר תמונה:) צילום: נעמה ברוכי כהן, ילדים בסוכה

על סוכות, שמיני עצרת ועל שמחת תורה, וגם על פעלים שונים בעברית שיש להם משמעות דומה

שיחה בכיתה

- מה אתם מרגישים כשאתם נזכרים בחג הסוכות? מה הדבר האהוב עליכם בחג זה?

- כיצד נראית הסוכה שלכם?

- מי שותף בבניית הסוכה ובקישוטה?

- את מי אתם נוהגים לארח בסוכה? האם אתם גם ישנים בה?

- אילו מצוות נוספות אתם מקיימים בה?

(בספר תמונה:) נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, וילדי ירושלים מקשטים את "הסוכה הפתוחה" שתארח מבקרים מכל רחבי ישראל בחול המועד סוכות

*28*

הישיבה בסוכה, מן התלמוד

*28*

1. קראו את הפסוק ואת הקטע מן התלמוד שלפניכם.

"בסוכות תשבו שבעת ימים..." (ויקרא כג, מב)

אמרו רבותינו: תשבו - כעין תדורו.

מכאן אמרו: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי (לא קבוע).

כיצד?

היו לו כלים נאים -מעלן לסוכה,

מצעות (מצעים) נאות - מעלן לסוכה,

אוכל ושותה ומטיל בסוכה ומשנן (לומד) בסוכה.

(סוכה, דף כח)

2. המשנה והתלמוד נקראים תורה שבעל-פה. הם הועברו בעל-פה, במסורת מדור לדור עד שהוחלט לכתוב אותם על מנת שלא יישכחו עם הזמן. התורה שבעל פה מפרשת את התורה שבכתב (חמשת חומשי תורה) שנתנה למשה רבנו בהר סיני, כלומר, מחברי המשנה והתלמוד (התנאים והאמוראים) מפרשים ודורשים מילים מהתורה הכתובה.

מהי המילה מתוך הפסוק שבחומש ויקרא שאותה פירשו רבותינו בתלמוד? כיצד פירשו אותה?

3. כיצד יהפוך האדם את סוכתו למקום קבוע בשבעת ימי חג הסוכות? התייחסו בתשובתכם לפסוק שבחומש ויקרא, לדברי התלמוד במסכת סוכה וכן למה שנהוג אצלכם בבית.

4. בלשונם של חז"ל, המ"ם הסופית של צורת הרבים מתחלפת לעיתים בנו"ן סופית. למשל במקום המילה מלבישם של ימינו, אמרו חז"ל מלבישן. העתיקו מקטע התלמוד דוגמה נוספת.

5. מדוע לדעתכם יש להעלות את הכלים והמצעות לסוכה?

*29*

נוי סוכה, טקסט מידע מקורות יהודיים

*29*

1. קראו את הקטע שלפניכם.

אמרו חכמים 'זה אלי ואנוהו' - התנאה לפניו במצוות: עשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, ושופר נאה..." (מסכת שבת קל"ג)

(בספר תמונה:) נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, וילדי ירושלים מקשטים את "הסוכה הפתוחה" שתארח מבקרים מכל רחבי ישראל בחול המועד סוכות

לכן עלינו לנהוג בסוכה בכבוד: להכניס אליה כלים נאים, להציע אותה במצעים מיוחדים, להדליק בה נרות יפים ולקשט את דפנותיה בפירות נאים, בפרחים ובקשוטים - כך מראים אנו עד כמה חביבה עלינו מצווה זו.

יש להימנע מהכנסת כלים שאינם מכובדים לסוכה, כגון סירים, פח אשפה, כלים ריקים או כלים עם שאריות אוכל. (על פי ספר התודעה)

2. אילו דוגמאות מביא התלמוד במסכת שבת למצוות שיש להדר בהן?

3. א. כיצד עלינו לקיים את מצוות נוי סוכה על פי הקטע שקראתם? הסבירו מדוע עלינו לנהוג כך.

ב. מה אתם נוהגים לעשות בסוכה שבביתכם?

4. כתבו שלט המסביר ממה יש להימנע בעת הכניסה לסוכה. היעזרו בקטע בעת כתיבתכם, הוסיפו לו איורים ותלו אותו בכניסה לסוכה.

*30*

שמיני עצרת ושמחת תורה, טקסט מידע

*30*

ביום השמיני מקרא-קודש יהיה לכם והקרבתם אשה לה' עצרת הוא כל-מלאכת עבודה לא תעשו. (ויקרא כג, לו)

1. תארו את הרגשתכם בשמחת תורה. מה גורם לכם להתרגשות בזמן זה? כיצד נראית שמחת התורה בבית הכנסת שאתם מתפללים בו? כיצד נראים פני האנשים ומדוע? מה מחזיקים האנשים?

2. חג הסוכות נמשך שבעה ימים, והיום השמיני נקרא "'שמיני עצרת", והוא חג בפני עצמו. מהו החג הזה? על כך תקראו בקטע המידע שלפניכם.

"שמיני עצרת" הוא חג שחל למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות. בתורה נקרא החג "שמיני עצרת" משום שיום זה עוצר ומסיים את שבעת ימי חג הסוכות. וכך מסביר רש"י את הסיבה לחג: "משל למלך שזמן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנם להפטר, אמר: בני, בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום, קשה עלי פרידתכם". (רש"י, ויקרא כג, לו)

עם זאת שמיני עצרת נחשב כחג בפני עצמו, ואין מקיימים בו את המצוות המיוחדות של חג הסוכות, כמו ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. בתפילת מוסף של שמיני עצרת מתחילים להתפלל על הגשמים ואומרים את תפילת הגשם. מכאן ואילך מתחילים להזכיר גבורות גשמים בתפילת שמונה עשרה במילים "משיב הרוח ומוריד הגשם".

בתקופה מאוחרת יותר הפך יום שמיני עצרת גם ליום "שמחת תורה". ביום זה אנו מציינים את הסיום של קריאת כל הפרשות שבתורה, ומתחילים לקרוא את התורה מחדש. כדי לחגוג את הסיום של קריאת התורה נוהגים להוציא את כל ספרי התורה מארון הקודש ולהקיף עמם את הבימה שבע פעמים בשירה ובריקודים. ההקפות נערכות בליל החג ובבוקר החג, ויש הנוהגים לערוך גם במוצאי החג הקפות ציבוריות בליווי תזמורת שנקראות "הקפות שניות".

בשמחת תורה נוהגים גם לקרוא בתורה בליל החג, מנהג שלא נהוג באף חג אחר. ביום החג, בתפילת שחרית, מסיימים את קריאת התורה בפרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה בחומש דברים. לכבוד סיום הקריאה בתורה נוהגים להעלות את כל המתפללים לתורה, גם נערים מתחת לגיל בר מצווה, ולכן חוזרים על חמש העליות הראשונות (חמשת הקטעים הראשונים בפרשה) פעמים אחדות, כדי שכל המתפללים יוכלו לעלות לתורה.

*31*

בעלייה השישית, שנקראת "עליית כל הנערים", נוהגים לפרוס טלית ולהעמיד מתחתיה את כל הילדים בבית הכנסת. אחד המבוגרים עולה לתורה ומברך את ברכות התורה בקול, והילדים חוזרים אחריו. לאחר סיום הקריאה אומרים יחד כל הילדים את "המלאך הגואל". האחרון שעולה לתורה בעלייה השביעית ומסיים לקרוא אותה נקרא "חתן תורה".

מיד לאחר מכן מביאים ספר תורה אחר ומתחילים בקריאת התורה מחדש בפרשת בראשית. הראשון שמתחיל את קריאת התורה נקרא "חתן בראשית".

נהוג גם שחתן התורה וחתן בראשית מזמינים את כל המתפללים לקידוש.

3. על פי הפסוק בחומש ויקרא, כיצד נקרא היום השמיני?

א. אשה לה'

ב. עצרת

ג. מלאכת עבודה

ד. מקרא קודש

4. לפי המשל שמביא רש"י על ויקרא כג, נותן ה' את שמיני עצרת לעם ישראל כי:

א. קשה לו להיפרד מהם

ב. רצה להזמין אותם לסעודה

ג. הגיע זמנם לעזוב אותו

ד. שבעה ימים הם מעט זמן

5. "שמיני עצרת" נקרא דווקא בשם זה כי:

א. יום זה עוצר ומסיים את שבעת ימי החג

ב. חג זה מונה שמונה ימים

ג. בחג זה עוצרים מבישול

ד. חג זה הוא היום השמיני של חג שמחת תורה

6. היכנסו לפעילות המתוקשבת על שמחת תורה.

*32*

(בספר שתי תמונות:) "הקפות שניות" – צולם במוצאי שמחת תורה

(בספר ציור:) שושנה ברומבכר, שמחת תורה בוויליאמסבורג, 1994

(בספר ציור:) שושנה ברומבכר, שמחת תורה בוויליאמסבורג, 1994

*33*

פיוט לשמיני עצרת

אחד הפיוטים שנהוג לשיר במהלך ההקפות בכל קהילות ישראל הוא הפיוט מפי אל. משערים שהפיוט נכתב בארץ ישראל לפני שנים רבות מאוד, והתפשט בקהילות יהודיות רבות ורחוקות.

לפני שתאזינו לפיוט - הכירו כמה מן המילים המעניינות בו.

1. בשורות הראשונות של הפיוט כתוב אין אדיר כה', אין גדולה כתורה. למה בחר כותב הפיוט בתארים "אדיר" ו"גדולה"? מה רצה לבטא?

2. עבודה בזוגות

בפיוט עוד תארים הנאמרים על ה' ועל התורה, למשל הדור, כבודה, סמוכה, פודה, תמימה.

א. היעזרו בשורש של התואר "הדור" כדי לשער את משמעותו.

מצאו מילה נרדפת ל"הדור".

ב. היעזרו בשורש של התואר "כבודה" כדי לשער את משמעותו.

מצאו מילה נרדפת ל"כבודה".

ג. "פדויי שבי" הם אנשים שהיו שבויים ושוחררו, וכשאומרים "פדיון שבויים" מתכוונים להצלה של השבויים. בפיוט מפי אל כתוב אין פודה כה'. מצאו מילה נרדפת ל"פודה".

ד. למילה "תמים" כמה משמעויות:

1. מי שמאמין לכל אחד

2. טהור, שלם, שאין בו פגמים

מה דעתכם, לאיזו משמעות התכוון כותב הפיוט בתואר "תמימה"?

3. היכנסו לפעילות המתוקשבת והאזינו לפיוט באתר "הזמנה לפיוט". במהלך ההאזנה עקבו אחר מילות הפיוט הכתובות לפניכם.

שימו לב! קראו כל שורה עד סופה, ואז עברו לשורה הבאה, למשל: "מפי אל, מפי אל יתברך ישראל"

*34*

מפי אל, פיוט

*34*

מפי אל, מפי אל - יתברך ישראל

אין אדיר כה' - ואין ברוך כבן עמרם

אין גדולה כתורה - ואין דורשה כישראל.

אין הדור כה' - ואין ותיק כבן עמרם

אין זכאה כתורה - ואין חומדה כישראל.

אין טהור כה' - ואין ישר כבן עמרם

אין כבודה כתורה - ואין לומדה כישראל.

אין מלך כה' - ואין נביא כבן עמרם

אין סמוכה כתורה - ואין עוזרה כישראל.

אין פודה כה' - ואין צדיק כבן עמרם

אין קדושה כתורה - ואין רוחשה כישראל.

אין שומר כה' - ואין שלם כבן עמרם

אין תמימה כתורה - ואין תומכה כישראל.

4. א. "ואין ברוך כבן עמרם". למה הכוונה?

ב. "ואין דורשה כישראל". הצורה דורשה מורכבת מהפועל "לדרוש" ומהמוספית "קמץ ה", שפירושה אותה (כלומר את התורה). מצאו עוד שני פעלים בטור השמאלי שצורתם דומה והסבירו אותם.

5. א. את מי משבח הפיוט?

ב. מה דעתכם, למה הפיוט משבח ארבעה אלו?

ג. שערו למה שרים את הפיוט בשמחת תורה דווקא.

6. שימו לב למילות השבח בפיוט - מצאו שלוש מילים המשמשות גם בלשון הדיבור, ושלוש שאינכם רגילים לשמוע בעברית המדוברת בימינו.

*35*

7. אקרוסטיכון הוא צורת כתיבה שבה האותיות הראשונות של מילים במקומות קבועים בשורות (למשל, האות הראשונה או השנייה בכל שורה) יוצרות את רצף האלף-בית או שמות. צורת כתיבה כזאת מופיעה בתנ"ך ובפיוטים. בפיוט לעתים האקרוסטיכון נושא את שם מחבר הפיוט. התבוננו בפיוט "מפי אל" וחפשו בו אקרוסטיכון. מה גיליתם?

(בספר תמונה:) במקום זה נרצח יצחק רבין, ראש הממשלה ושר הבטחון, במאבק על השלום, 4 בנובמבר 1995

*36*

שלום חבר

*36*

(בספר תמונה:) במקום זה נרצח יצחק רבין, ראש הממשלה ושר הבטחון, במאבק על השלום, 4 בנובמבר 1995

על אירוע שזעזע את המדינה, וגם על מילים וביטויים שמתקשרים לאירוע הזה

1. שיחה בכיתה

מי היה יצחק רבין? למה נקבע בישראל יום זיכרון על שמו?

2. קראו את הטקסט שלפניכם.

י"ב בחשוון תשנ"ו - 4 בנובמבר 1995: האירוע שזעזע את המדינה, טקסט מידע

*36*

יצחק רבין היה ראש הממשלה של מדינת ישראל.

הוא נולד בירושלים, והיה ילד שקט שאסף בולים ואהב מאוד שוקולד. בילדותו עבר עם הוריו ואחותו לתל אביב. כשלמד בבית הספר היסודי אהב במיוחד לעבוד בגינת הירק. גם את שיעורי הטבע אהב, ובזכותם למד לאהוב את הארץ. אחר כך למד בבית הספר החקלאי כדורי, ושם התבלט כתלמיד מבריק וכספורטאי מצליח.

יצחק רבין התגייס לפלמ"ח, ושימש מפקד חטיבת "הראל" שלחמה בדרך לירושלים ובתוך העיר בזמן מלחמת העצמאות. לאחר קום המדינה שירת רבין בצה"ל בתפקידים שונים עד שהתמנה לרמטכ"ל. בהמשך דרכו שימש שגריר ישראל בארצות הברית ושר בממשלה, ואחר כך היה ראש הממשלה ה"צבר" הראשון.

יצחק רבין פעל רבות להשגת שלום בין ישראל לשכנותיה. בין השנים 1992-1995 חתם רבין על הסכם שלום עם ירדן, הוביל את ההידברות עם הפלסטינים ותמך בוויתור על שטחים שבשליטת ישראל תמורת שלום. צעדים אלו אף זיכו אותו ב-1994 בפרס נובל לשלום (יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת).

פעילותו של רבין עוררה מחלוקת בעם. חלק מתושבי ישראל תמכו בדרכו של

*37*

רבין, וחלק התנגדו לה. רבים מהמתנגדים עשו זאת בדרכים דמוקרטיות: הם הביעו את דעתם והשמיעו את קולם באופן ענייני - בכנסת, בכלי תקשורת שונים ובהפגנות. היו גם אחרים שתקפו את רבין באופן אישי והיו גם כאלה שהסיתו נגדו.

ב-4 בנובמבר 1995 (י"ב בחשוון תשנ"ו) התקיימה בתל אביב עצרת רבת משתתפים לתמיכה בתהליך השלום ובדרכו של רבין. בסיום העצרת, כשהקהל כבר החל להתפזר, התקרב אל ראש הממשלה צעיר ישראלי שהתנגד לדרכה של הממשלה, ירה בו והרגו. הרוצח, יגאל עמיר, התכוון לעצור בדרך זו את תהליך השלום שרבין הוביל.

רצח ראש הממשלה זעזע את כל אזרחי ישראל, התומכים בדרכו של רבין והמתנגדים לה, ותחושות העצב והצער התערבבו עם חרדה לעתיד המדינה. רבים חששו מכך שאנשים נוספים ישתמשו באלימות במקום בדרכים דמוקרטיות כדי להשפיע על דרכה של הממשלה.

עצרת - התכנסות של אנשים רבים למטרה מסוימת.

דמוקרטיה - צורת שלטון, שבה אזרחי המדינה מצביעים בבחירות ובוחרים נציגים שייצגו את הדעות שלהם. הנציגים שזוכים בתמיכת הרוב מקבלים את הזכות להנהיג את המדינה ולקבל החלטות הקשורות בה. הדמוקרטיה מאפשרת לאזרחים להביע דעות שונות וגם מעודדת אותם לכך - כל זמן שאינם פוגעים בזכויותיהם ובשלומם של אזרחים אחרים.

(בספר תמונה:) כרזה ליום השנה התשיעי לרצח יצחק רבין. "לא תרצח!" עיצוב הכרזה: שירן חקאווי בחרי, מכללת שנקר

*38*

3. שיחה בכיתה

אילו דברים חדשים למדתם מקטע המידע?

4. קראו שוב את הפסקה החמישית, וכתבו מה לדעתכם ההבדל בין התנגדות בדרכים דמוקרטיות לבין דרכים שאינן דמוקרטיות?

"לא תרצח", טקסט מידע מקורות יהודיים

*38*

תורתנו הקדושה מתייחסת בחומרה רבה לרצח ואוסרת להרוג כל אדם.

הדיבר (צורת היחיד של דברות) "לא תרצח" הוא השישי בעשרת הדברות, והוא גם אחד משבע מצוות בני נוח, שעליהן מצווים כולם, גם הגויים.

הרצח הראשון שהתורה מספרת עליו התרחש במשפחה, בין שני אחים - קין והבל. שני האחים הביאו מנחה (מתנה) לה', וה' שעה (קיבל) למנחת הבל. קין התעצב וכעס. ה' פנה אל קין ואמר לו: "למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלוא אם תיטיב, שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ; ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו". (בראשית ד, ז) כלומר: מדוע אתה עצוב? הרי אתה יכול לבחור לעשות מעשים טובים או לא טובים. עליך לשלוט ברצון שלך ולא לחטוא. תגובתו של קין הייתה: "ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו". (בראשית, ד, ח). ה' כעס מאוד על קין והעניש אותו: "כי תעבוד את-האדמה לא-תוסף תת-כוחה לך; נע ונד תהיה בארץ". (בראשית ד, י"ב)

רצח אחר מתואר בתנ"ך בספר מלכים (כ"ה, כ"ב - כ"ה) - רצח גדליה בן אחיקם. גדליה היה אחד מחשובי ירושלים שחי בתקופת בית המקדש הראשון. מלך בבל מינה אותו למושל על שארית העם שנשארה ביהודה לאחר שרוב העם הוגלה ממנה. מלך עמון לא אהב את הרעיון ששארית מעם ישראל נשארה ביהודה, ולכן הסית את ישמעאל בן נתניה, יהודי מזרע המלוכה, להרוג את גדליה. גדליה נרצח ב-ג' בתשרי. חכמינו זיכרונם לברכה קבעו תאריך זה כיום צום לדורות.

קין והבל היו אחים, ולמרות קרבתם המשפחתית בחר קין להרוג את הבל. ישמעאל בן נתניה וגדליה בן אחיקם היו יהודים. כל יהודי הוא חלק

*39*

ממשפחה אחת גדולה, עם ישראל, וכאשר יהודי הורג חלילה יהודי, הרי זה כאילו הרג את אחיו! לאנשים שונים יש דעות שונות, מחשבות ורצונות שונים, ויש להתנהג לכל אחד בכבוד ובסבלנות.

1. הביאו מהטקסט כמה הוכחות לכך שהיהדות מגנה כל רצח והרג.

2. אלקים אומר לקין שיש לו שתי אפשרויות: לעשות טוב: "אם-תיטיב", או לבחור לא לעשות סוב - "ואם לא תיטיב". הבחירה בידיו ולכל בחירה יש תוצאה!

קין כעס ונעלב ובחר לא לעשות טוב. אילו בחר לעשות טוב - מה הוא היה יכול לעשות כדי להביע את התחושות שלו?

(בספר תמונה:) חברת החשמל, מרכז מבקרים אורות רבין

*40*

חבר, אתה חסר

1. עבודה בזוגות

לפניכם כמה קטעי מידע על ביטויים שמתקשרים עד היום לרצח רבין, ושמהם אפשר ללמוד על האירועים ועל האווירה בישראל באותה התקופה.

א. קראו רק את הכותרות. שוחחו ביניכם - האם אתם יודעים או משערים למה מתקשרת כל אחת מהן?

ב. חלקו ביניכם את קטעי המידע, קטע שונה לכל חבר או חברה בקבוצה.

"ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה"

לאחר שיצחק רבין נורה, הוא הובהל במכוניתו למרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) בתל אביב. זמן מה לאחר מכן, בשעה 23:14, יצא איתן הבר, ראש לשכתו של רבין, אל ההמון שהמתין מחוץ לבית החולים וחיכה לשמוע על מצבו של רבין. איתן הבר מסר הודעה קצרה: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק על מותו של יצחק רבין שנרצח בידי מתנקש".

(בספר תמונה:) חברת החשמל, מרכז מבקרים אורות רבין

"שלום, חבר", קטע מידע קצר

*40*

חבר, אתה חסר

לאחר רצח רבין פרסם ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית, את ההודעה הזו: "שלום חייב להיות, ושלום יהיה. זה המסר של ראש הממשלה רבין. יצחק רבין היה שותפי, חבר שלי. הערצתי אותו ואהבתי אותו מאוד. כיוון שמילים לא יוכלו לבטא את רגשותי, הרשו לי רק לומר: "שלום, חבר".

את שתי המילים שלום, חבר אמר קלינטון בעברית, וחזר עליהן גם בלוויה של רבין. המילים האלו נגעו ללבם של אנשים רבים, והן הופיעו בכל רחבי הארץ על מכוניות, על קירות של בניינים, על דלתות של בתים ועוד. כמה שנים אחר כך הופיעו המילים האלה גם בשינויים קלים: "חבר, אני זוכר", ו"חבר, אתה חסר".

*41*

כיכר רבין, קטע מידע קצר

*41*

(בספר תמונה:) חברת החשמל, מרכז מבקרים אורות רבין

2. עבודה בקבוצות (המשך)

א. סכמו את הקטע שקראתם במשפט אחד או שניים, וקראו את מה שכתבתם בפני חברי הקבוצה.

ב. בטקסטים שקראתם ובצילום של השלט שקבעה עיריית תל-אביב במקום הרצח מתוארות פעולות המבטאות צער, אבל, ורצון שלא לשכוח את ראש הממשלה ואת הרצח. באילו דרכים ביטאו אנשים פרטיים את רגשותיהם? אילו פעולות עשו אנשי ציבור ומוסדות ציבוריים?

3. שיחה בכיתה

בכל שנה מתקיימת בכיכר רבין עצרת לזכרו של רבין. מדוע, לדעתכם, ממשיכים לציין אירוע שאירע לפני כ-20 שנה? מה רוצים לזכור ולהזכיר?

*42*

הסברים על צמחים

*42*

(בספר תמונה ואיור של חצב)

על הסברים מדעיים והסברים דמיוניים שקשורים לצמחים, וגם על ההבדל ביניהם

(בספר תמונה ואיור של חצב)

1. לפניכם טקסט מידע על החצב. קראו אותו והתבוננו גם בתמונות.

חצב, טקסט מידע

*42*

צמח ממשפחת השושניים שיש לו בצל גדול מאוד. העלים של הצמח גדולים, וצורתם כמו חרב רחבה. הם יוצאים מהאדמה אחרי שיורדים הגשמים הראשונים. פרחי החצב מסודרים מסביב לעמוד תפרחת גבוה. בכל עמוד תפרחת יש הרבה פרחים לבנים, והם נפתחים קבוצות-קבוצות לפי הסדר, מלמטה למעלה. הפרחים של כל קבוצה נפתחים באמצע הלילה, פורחים כל היום, ובערב הם נובלים. כל פרח הופך לפרי ירוק שיש בתוכו זרעים שחורים.

הצמח נפוץ בכל אזורי הים התיכון. הוא פורח בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו בחודשים אב, אלול ותשרי (אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר), כשמסביב הכול עדיין יבש.

*43*

בתקופת המשנה והתלמוד נהגו לסמן את גבולות השדות בחצבים. מסופר גם כי כאשר חילק יהושע בן נון את הארץ לנחלות, הוא סימן את גבולות הנחלות באמצעות חצבים, מפני ששורשי החצב גדלים כלפי מטה ולא לצדדים והם יציבים וחזקים.

כמו כן מוזכר החצב במדרש כמזון לצבאים. במדרש בראשית רבה מסופר שנוח הכניס עמו לתיבה מזונות מתאימים לכל אחד מבעלי החיים, וביניהם חצבים כמזון לצבאים.

2. את העובדות שבטקסט אפשר למיין בעזרת הטבלה שלפניכם. הביאו דוגמאות לכל טור בטבלה והדגימו.

עובדות המופיעות רק בטקסט,  עובדות המוזכרות בטקסט ואפשר לראות באיור,  עובדות המוזכרות בטקסט ואפשר לראות בתצלום,  עובדות המוזכרות בטקסט ואפשר לראות בתצלום ובאיור

--,  --,  --,  --

(בספר ציור:) קזימיר מלנביץ', שני איכרים

3. א. מדוע יש עובדות המופיעות רק בטקסט?

ב. מדוע יש צורך באיור לצד התצלום?

4. כתבו כמה שאלות על החצב שמתחילות במילה למה (על הפרחים, על העלים של החצב, על הפרי ועל הבצל).

לדוגמה: למה הפרחים של החצב פורחים רק יום אחד?

5. עבודה בזוגות

למילת השאלה למה יש שני פירושים:

- בגלל מה? - מה גרם ל... מה הסיבה ל...

- בשביל מה? - לשם מה, מה המטרה

א. חזרו לשאלות שכתבתם בפעילות 4 וקראו כל אחת מהן פעמיים: בפעם הראשונה החליפו את ה"למה" ב"בגלל מה", ובפעם השנייה החליפו אותה ב"בשביל מה". בכל פעם בדקו אם התקבל משפט שאלה בעל משמעות.

ב. נסו להסביר את ההבדל בין "בגלל מה" לבין "בשביל מה".

*44*

6. לפניכם הסבר מדעי לאחת השאלות על החצב. קראו אותו.

למה לחצב יש בצל גדול מאוד?, קטע מידע

*44*

לצמח החצב יש בצל גדול מאוד כי כל החורף נאגרים בבצל הרבה מים ומזון שמגיעים אליו מהעלים של הצמח ומהשורשים שלו.

חוקרי הצמחים אומרים שבזכות הבצל הגדול של החצב עמוד התפרחת יכול לגדול ולפרוח לפני שיורד גשם. לכן בסוף הקיץ, כשהכול מסביב עוד יבש, ובשדה עדיין לא פורחים צמחים אחרים, החצב פורח ומושך אליו את כל החרקים. החרקים עוזרים לחצב לפזר את הזרעים שלו כדי להתרבות.

7. חשבו איזה מן הפירושים של המילה "למה" מתאים למשפט הראשון שקראתם - "בגלל מה"? או "בשביל מה"?

8. המילה "כי" מחלקת את המשפט הראשון בטקסט שקראתם לשני חלקים. באיזה חלק של המשפט כתובה העובדה שלחצב יש בצל גדול? איזה חלק של המשפט מסביר איך הבצל נעשה גדול מאוד?

9. אילו מההיגדים שלפניכם נכונים על פי הפסקה השנייה בטקסס שבעמוד 41: - עמוד התפרחת של החצב גדל לפני שיורד גשם

- פורחים גם פרחים אחרים בקיץ

- הגשם גורם לבצל של החצב לגדול

- החרקים נמשכים אל החצב הפורח

10. גם מספרי סיפורים שואלים שאלות על צמחים, וגם הם מנסים לתת תשובות לשאלות האלה. התשובות שלהם לא מתבססות על ידע מדעי, אלא על הדמיון שלהם. הם שנים על השאלות באמצעות סיפור דמיוני שהם ממציאים.

קראו את הסיפור "מדוע לחצב יש בצל ענק?".

*45*

מדוע לחצב יש בצל ענק?, סיפור

*45*

לפני הרבה שנים חי בכפר קטן איכר זקן ולו שני בנים. האב ושני בניו עבדו יחד בשדה; חרשו, זרעו, השקו, ונהנו מיבול טוב. כאשר האב היה זקן מאוד, הוא קרא אליו את שני בניו ואמר להם: "אני מוריש לשניכם את השדה שלי, וכדי שלא תריבו ביניכם חילקתי אותו לשני חלקים. בסוף כל קיץ יופיע סימן מיוחד בשדה והוא יראה לכם את הגבול בין שני החלקים". לאחר זמן מה מת האב.

בוקר אחד יצאו האחים אל השדה להכין אותו לזריעה, והנה ראו שורה ישרה של חצבים שמחלקת את השדה לשני חלקים שווים. הבינו האחים שאביהם שתל את החצבים בדיוק באמצע השדה, והם הסימן המיוחד. האח הבכור לא היה מרוצה מהחלוקה של האב, הוא חשב שמגיעה לו חלקה גדולה יותר מאשר לאחיו הצעיר.

הלך האח הבכור לאורך שורת החצבים ומלמל לעצמו בקול: "בשנה הבאה אני אעביר את החצבים אל תוך החלקה של אחי, ואז תהיה לי חלקה גדולה יותר, כמו שמגיע לי". שמעו החצבים את דבריו של האח הבכור והתעצבו מאוד.

בזמן החורף נזכרו החצבים בדבריו של האח הבכור, והחליטו לעשות מעשה. הם ביקשו מהעלים ומהשורשים שלהם להעביר לבצלים הרבה מים והרבה מזון. כל החורף עבדו העלים והשורשים קשה ומילאו את הבצלים במים ובמזון. הבצלים גדלו, השמינו ונהיו ענקיים. כשהגיע האח הבכור לעקור את החצבים הוא לא הצליח, ושתי חלקות השדה נשארו שוות, כמו שרצה אביהם.

מאז ועד היום אוגר החצב כל החורף מים ומזון בבצל, ולכן יש לו בצל ענק.

(בספר תמונה ואיור של רקפת)

11. החצבים שבסיפור עשו כמה פעולות: התעצבו, מכרו, ביקשו, עבדו, מילאו, גדלו, השמינו ועוד.

מיינו את הפעולות שלהם לשתי קבוצות (הוסיפו עוד פעולות):

- פעולות אנושיות - כלומר פעולות המתאימות לבני אדם ולא לחצבים;

- פעולות המתאימות לחצבים בטבע.

12. א. בסיפור הדמיוני הזה יש כמה פרטים שמוזכרים גם בהסבר המדעי. כתבו פרט אחד כזה.

ב. כתבו פרט אחד שמופיע רק בסיפור הדמיוני.

*46*

שלושה קטעים על הרקפת

1. קראו את טקסט המידע על הרקפת, והתבוננו בתמונות.

רקפת, טקסט מידע

*46*

צמח ממשפחת הרקפתיים שיש לו פרחים לבנים, ורודים, או סגולים. הפרחים כפופים כלפי מטה ונראים כמו פרחים הפוכים.

לצמח הרקפת יש פקעת גדולה. לעלים שלו יש צורה דומה ללב, הם ירוקים ומקושטים בכתמי כסף. הפרי, שנראה כמו כדור, כפוף גם הוא כלפי מטה, והזרעים שבתוכו מתפזרים על האדמה קרוב לצמח.

צמח הרקפת גדל בין סלעים, ואפשר למצוא אותו בכל אזור הים התיכון.

(בספר ציור:) "שנים שנים באו אל נח אל התיבה זכר ונקבה" (בראשית ז, ט) וונג צ'יב פונג, הנג קונג, בן 14, תיבת נוח, מתוך הספר "ילדי העולם מציירים את התנ"ך".

2. בהסברים מדעיים נוהגים לשלב טקסט מילולי לצד מידע חזותי (תצלומים, איורים, מפות ועוד). מדוע זה חשוב? הסבירו והדגימו בעזרת עמוד זה.

*47*

3. א. כתבו כמה שאלות על הרקפת המתחילות במילה למה. לדוגמה: למה לרקפת יש כתמים של כסף על העלים?

ב. ציינו ליד כל שאלה לאיזה פירוש של למה היא מכוונת - האם ל"בגלל מה" או ל"בשביל מה".

4. קראו את ההסבר המדעי שכתבו חוקרי הצמחים לאחת השאלות על הרקפת.

למה הפרח של הרקפת כפוף?, קטע מידע

*47*

הפרח של הרקפת כפוף ופונה כלפי מטה, והוא נראה כמו פרח הפוך מפני שהאבקנים של הצמח נמצאים מתחת לעלי הכותרת ולא מעליהם. חוקרי הצמחים סוברים שהמבנה המיוחד הזה שומר על גרגרי האבקה, וכך הם לא נרטבים מהגשם ולא מתקלקלים, והצמח יכול להמשיך להתרבות. בחורף פורחים עוד צמחים שיש להם פרחים "הפוכים". כנראה, גם הם מגינים כך על גרגרי האבקה שלהם.

5. איזה מן הפירושים של המילה למה מתאים להסבר הזה - "בגלל מה" או "בשביל מה"?

6. הצירוף "מפני ש" מחלק את המשפט הראשון בטקסט שקראתם לשני חלקים. באיזה חלק של המשפט מוזכרת העובדה שהפרח של הרקפת כפוף? איזה חלק של המשפט מסביר למה זה כך?

7. בקטע הקצר שלפניכם משובצים צמדי מילים. קראו את הקטע ובחרו את המילה המתאימה מתוך כל אחד מצמדי המילים.

כולם רואים שהפרח של הרקפת (זקוף, כפוף), ומכיוון שזוהי תופעה (מיוחדת, רגילה) - חוקרי הצמחים מנסים להסביר אותה. ההסבר (הסיפורי, מדעי) שלהם לתופעה הוא שכך הפרח שומר על (העלים, האבקנים) שלו מפני הגשם.

העובדה (שיש, אין) פרחים כפופים ו"הפוכים" בעונת (החורף, הקיץ) מחזקת את הדעה שלהם.

*48*

8. על הפרחים הכפופים של הרקפת המציאו מספרי הסיפורים כל מיני סיפורים דמיוניים. לפניכם סיפור דמיוני אחד. קראו אותו.

מדוע מרכינה הרקפת את ראשה?, סיפור

*48*

לפני הרבה שנים רצה שלמה מלך ישראל לעשות כתר מלכות לעצמו ולמלכי ישראל אחריו. אמר שלמה: "אלך אל השדה ואבחר פרח יפה, ואחר כך אעשה כתר בצורת הפרח הזה".

יצא שלמה המלך אל השדה לבחור פרח. שמעו זאת הפרחים, הרימו מיד את ראשיהם וזקפו את עלי הכותרת שלהם. כל פרח רצה מאוד ששלמה המלך יבחר בו כדוגמה לכתר.

הסתובב שלמה המלך בשדה, עבר מפרח לפרח, ולא מצא פרח מתאים.

התעצב שלמה המלך מאוד והחליט לחזור לארמונו. ופתאום ראה פרח ורוד, עדין וצנוע מסתתר בין הסלעים. התקרב שלמה המלך אל הפרח ולחש לו: "אתה פרח יפה, עדין וצנוע, ועל כן אתה מתאים להיות דוגמה לכתרי. בכל פעם שאשים את הכתר על ראשי, אזכור שעליי להיות מלך עדין וצנוע." חזר שלמה המלך אל ארמונו וציווה על האמנים להכין לו כתר בצורת עלי הכותרת של הרקפת.

עברו שנים ואויבים כבשו את ארץ ישראל. הם החריבו את ירושלים, וגם לקחו את כל אוצרותיה. בין האוצרות ששדדו האויבים היה גם כתר המלכות המיוחד של שלמה. כאשר עברו האויבים בשדה עם כתר שלמה בידיהם, ראו אותם פרחי הרקפת. צער גדול מילא את לבן של הרקפות, והן הרכינו את ראשיהן כלפי האדמה.

מאז ועד היום הרקפת מרכינה את ראשה, ופרחיה היפים פונים כלפי האדמה.

*49*

9. לפניכם חמש עובדות על הרקפת. רק שלוש מתוכן מופיעות בסיפור הדמיוני שקראתם. ציינו אותן.

א. לצמח הרקפת יש פרחים בצבע ורוד

ב. צמח הרקפת גדל בין סלעים

ג. הפרחים של הרקפת כפופים ופונים כלפי האדמה

ד. לרקפת יש פרי בצורת כדור

ה. לעלים של הרקפת יש צורה של לב

10. בנו שני משפטים מארבעת החלקים האלה:

- צריך לחפש הסבר בספר מידע

- כדי לכתוב סיפור דמיוני

- כדי לכתוב הסבר מדעי

- אפשר להמציא מהדמיון דברים שלא קרו ולא היו

11. שיחה בכיתה

האם אפשר ללמוד על תופעת טבע רק מקריאת הסבר מדעי, או אולי גם מסיפור?

12. היכנסו לפעילות המתוקשבת כדי לקרוא טקסט מידע, הסבר מדעי וסיפור דמיוני על הצמח מקור החסידה.

(בספר ציור:) "שנים שנים באו אל נח אל התיבה זכר ונקבה" (בראשית ז, ט) וונג צ'יב פונג, הנג קונג, בן 14, תיבת נוח, מתוך הספר "ילדי העולם מציירים את התנ"ך".

*50*

פרק לשון - פעלים ושמות

*50*

(בספר ציור:) "שנים שנים באו אל נח אל התיבה זכר ונקבה" (בראשית ז, ט) וונג צ'יב פונג, הנג קונג, בן 14, תיבת נוח, מתוך הספר "ילדי העולם מציירים את התנ"ך".

על שם עצם ופועל הבונים משפט, על זכר ונקבה וגם על שם המספר

1. קראו שיר שקורים בו דברים מוזרים.

אם פתאום, לאה נאור, שיר

*50*

(בספר ציור:) "שנים שנים באו אל נח אל התיבה זכר ונקבה" (בראשית ז, ט) וונג צ'יב פונג, הנג קונג, בן 14, תיבת נוח, מתוך הספר "ילדי העולם מציירים את התנ"ך".

והכד יתפוצץ

וייפול העץ

ויבוא עכביש

ויטייל על הכביש

ופיל יעמוד על רגל אחת

על קצה של מקל.

מה אני אעשה?

כלום.

אני אסתכל.

השיר מתאר פעולות במשפטים קצרים: החלון יתנפץ, הכד יתפוצץ, ייפול העץ - חלקן פעולות מוזרות וחלקן יכולות לקרות במציאות.

2. העתיקו מהשיר משפט המתאר פעולה דמיונית שאינה יכולה לקרות במציאות.

*51*

3. העתיקו מהשיר משפטים אחדים המתארים מקרים היכולים לקרות במציאות.

4. כתבו מדמיונכם שתי התרחשויות פתאומיות (ואולי גם מוזרות) בנוסף לאלה המובאות בשיר. הציגו כל התרחשות במשפט קצר הבנוי משם עצם ומפועל, בדומה למבנה המשפטים בשיר.

כל המשפטים בשיר מתארים מישהו או משהו העושה דבר מה, או מישהו שקורה לו משהו. לדוגמה: יבוא עכביש, הכד יתפוצץ, אני אסתכל. כבר למדתם שכדי לתאר פעולה או מקרה או התרחשות צריך להשתמש בפעלים. בשיר שקראנו כל המשפטים מתבססים על פעלים: יתנפץ, יתפוצץ, יבוא, יעמוד, אסתכל. הפועל מציין את עיקר האירוע (הפעולה, המקרה), אך לכל אירוע יש משתתפים שונים: בני אדם או בעלי חיים או חפצים ועניינים שונים הקשורים בפעולה או במקרה.

שמות העצם הם מילים המציינות את המשתתפים בפעולה, בין אם הם מבצעים את הפעולה ובין אם הם שותפים לפעולה בדרכים אחרות.

פועל,  שם עצם

החלון,  יתנפץ

הכד,  יתפוצץ

עכביש,  יבוא

5. הכותרת לשיר איננה משפט. חברו כותרת אחרת לשיר, באמצעות משפט המביע רעיון שלם. השתמשו בשם ובפועל.

6. בשיר שקראתם רוב המשפטים מתחילים בשם העצם, ואחריו בא הפועל (החלון יתנפץ), אך יש משפטים בשיר הפותחים בפועל.

א. העתיקו שני משפטים מהשיר הפותחים בפועל וממשיכים בשם העצם.

ב. הסבירו מדוע התחלף במשפטים אלה סדר המילים (רמז: זה קשור לצלילים).

7. בשיר יש שלושה צלילים שונים היוצרים חרוזים. מצאו כמה מילים מתחרזות מכל צליל (צריך ליצור שלוש קבוצות מילים).

8. העתיקו מהשיר פעלים הדומים בצליל שלהם ויוצרים תחושה של רעש.

*52*

הקשר בין פעלים לשמות עצם: הפעולה והמשתתפים בה

*52*

אפשר לבנות משפט שלם המורכב משם עצם ומפועל בלבד. די בשני מרכיבים אלה כדי להביע רעיון שלם. לדוגמה: 'אחי נרדם'; 'החתול יילל': 'העלים נשרו'. כל אחד ממשפטים אלה הוא משפט שלם. השימוש בפועל 'לנשור' רומז על שמות עצם "המשתתפים" בפעולה - העלים; השימוש בפועל 'ליילל' רומז על שם משתתף אחר - החתול.

לעתים נרצה להרחיב את המשפט ולהוסיף לו שמות עצם:

'החתול יילל בגינה', 'העלים נשרו בגלל הרוח', וכדומה.

1. לפניכם פעלים אחדים. בנו מהם משפטים על ידי תוספת שמות עצם מתאימים: נולד, היניקה, כיבס, נשפכו, מטפטף, נובחים, יבשלו

הערה: אפשר לבנות משפטים קצרים הבנויים אך ורק מפועל ומשם עצם, ואפשר לבנות משפטים שיש בהם יותר משם עצם אחד.

2. למתקדמים ולמעוניינים

לפניכם משפטים ששילבנו בהם ניבים. מכל ניב השמטנו את אחד משמות העצם המרכיבים אותו. השלימו את השמות מתוך מחסן השמות:

מחסן שמות עצם: גבעות, טובתך, עין, שלום, דעתם, הסכסוך, פנים

א. כדאי לך להקשיב לעצת אמך. היא מבקשת את --

ב. המדריך ביקש מהחניכים שיחוו את -- בעניין הטיול השנתי.

ג. כל הלילה לא גרעתי -- מהתינוק החולה.

ד. היא העמידה -- שהיא ישנה.

ה. הבטחתם הרים ו--, ואני מקווה שתקיימו.

ו. דרוש ב-- אחיך.

ז. ננסה ליישב את -- בדרכי שלום.

*53*

3. למתקדמים ולמעוניינים

א. מחלקי ניבים לניבים שלמים: צרפו כל פועל (מקבוצת הפעלים הרשומים בטור א') לשם העצם המתאים לו (מקבוצת שמות העצם הרשומים בטור ב'). רשמו את הניבים השלמים במחברתכם.

(טור א') פעלים

א. האיר

ב. החיש

ג. אימץ

ד. פילס

ה. יצא

ו. שיחקה לו

ז. גמר

(טור ב') שמות עצם

השעה

אל חיקו

פנים

לאור

אומר

דרך

עזרה

ב. לפניכם רשימת פירושים לניבים מתרגיל 3. התאימו פירוש לכל ניב (רשמו ליד מספר הניב את מספר הפירוש, כגון א/6).

1. חיבק

2. התפרסם כספר

3. התמזל מזלו

4. החלים

5. מיהר לעזור

6. גילה יחס של רצון

7. סלל דרך, הכין את השטח למעבר

ג. בחרו ארבעה ניבים ושבצו אותם בתוך משפטים.

זכר ונקבה

*53*

מה ההבדל בטבע בין חתול לחתולה? בין נער לנערה? בין נהג לנהגת? התשובה לא כל כך פשוטה, ובכל זאת כולנו יודעים שיש ליצורים חיים בטבע מין שונה: יש זכר ויש נקבה. בשפה מסמנים את הבדל המינים בסימן מיוחד.

התבוננו ברשימת שמות העצם בזכר לעומת שמות העצם בנקבה, ובדקו מה הסימן המציין את מין הנקבה בשפה העברית:

*54*

זכר,  נקבה

נער,  נערה

חתול,  חתולה

רופא,  רופאה

נהג,  נהגת

רקדן,  רקדנית

ראיתם בוודאי ששמות עצם בנקבה מסומנים בעברית על-ידי אחת משתי סיומות:

א. תוספת קמץ ה לצורת הזכר (תוספת של צליל קמץ וה'), כגון נערה.

ב. תוספת ת' לצורת הזכר, כגון נהגת.

גם לשמות התואר בנקבה אותן סיומות. לשמות העצם בזכר אין תוספת מיוחדת. סיומת דקדוקית נקראת סופית (ברבים - סופיות).

(בספר ציור:) חיים סוטין, מלצר, 1927

*55*

לפניכם שמות עצם ממין נקבה. הוסיפו לכל שם עצם שם תואר משלכם. לדוגמה: נערה עליזה.

שמות עצם: אישה,- זמרת, סוסה, שוטרת, בת, אחות, תינוקת, חברה

2. לפניכם שמות תואר בנקבה.

א. הקדימו לכל שם תואר - שם עצם כרצונכם.

ב. הפכו חלק מהצירופים בנקבה לצירופים בזכר, אם לשם שהשתמשתם בו יש גם מין זכר וגם מין נקבה.

לדוגמה: רקדנית מוכשרת - רקדן מוכשר

שמות תואר: נפלאה, נקייה, מסובכת, רזה, כחולה, מצוינת, גבוהה, נחמדה, זריזה, מסתורית

3. א. מיינו את שמות העצם שבתרגיל 1 לשתי קבוצות:

קבוצת שמות עצם בעלי סופית קמץ ה, וקבוצת שמות עצם בסופית ת'.

ב. מיינו את שמות התואר שבתרגיל 2 לשתי קבוצות על פי הסופיות שלהם.

4. לפניכם מודעות אחדות מלוח "דרושים" - מודעות לחיפוש עובדים המתפרסמות בעיתונים. רשמו כל שם עצם, המציין בעל מקצוע, בצורת זכר ובצורת נקבה, ביחיד וברבים (השמות שצריך להטות מסומנים במרכאות). לדוגמה: מטפל/מטפלת/מטפלים/מטפלות.

- לכנסים ואירועים בבית מלון דרוש/ה

'מלצר/ית'

ניסיון חובה

טל. 03-1745377

- לחברת אבטחה ארצית דרוש/ה

'מפקח/ת אזורי/ת' לת"א והמרכז

יתקבלו רק בעלי ניסיון.

טל. 03-2367467

- לקיבוץ בדרום דרוש/ה

'אח/ות מנוסה'

לפרטים: 08-2121329

- לחברת מדידות דרושים

'מודדי ביצוע ועוזרי מודדים מנוסים'

(גברים ונשים)

08-2722494

- למתנ"ס בצפון דרוש/ה

'רכז/ת חברתי/ת'

לפרטים: 04-1181900

*56*

(בספר תמונה:) צמחים מעוצבים. גינת נוי בקולומבוס אוהיו, ארצות הברית

*57*

5. החוק מחייב מוסדות לפרסם מודעות דרושים גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, כלומר: לגלות יחס שווה לגברים ולנשים. הסתכלו במודעות דרושים שהבאנו וציינו מהי דרך הקיצור המקובלת לציון שני המינים. העתיקו מהמודעות שתי דוגמאות לדרך זו.

זכר ונקבה שאינם יצורים חיים

בעברית מבחינים בין לשון זכר ללשון נקבה גם במילים שאינן מציינות יצורים חיים. שם העצם 'כיסא', לדוגמה, אינו מציין יצור חי בעל מין טבעי, ובכל זאת יש לו בעברית צורה של זכר, ולכן נאמר: 'כיסא חדש' (ולא 'חדשה'), 'הכיסא נשבר' (ולא 'נשברה'). לעומת זאת, שם העצם 'רצפה' הוא במין נקבה, ולכן נאמר: 'רצפה נקייה' (ולא 'נקי'), 'הרצפה התלכלכה' (ולא 'התלכלך').

1. לפניכם שמות עצם, של יצורים חיים ושל דברים שאינם יצורים חיים, שכולם בלשון נקבה. אך זהירות! לשמות אלה אין סופית של נקבה, ובצורתם הם נראים כמו זכר. לדוגמה: למלה 'עז' אין סופית קמץ ה או ת', ובכל זאת היא בלשון נקבה. אם נוסיף לה תואר, עלינו להוסיף תואר בנקבה: 'עז קטנה'.

הוסיפו לכל שם עצם שלפניכם שם תואר בנקבה או פועל בנקבה. לדוגמה: רוח - הרוח נשבה; רוח חזקה.

דרך, כוס, אש, רגל, אם, יד, עין, סכין, נפש, אתון, חרב

2. רוב שמות אברי הגוף הם בנקבה, אף-על-פי שאין להם סופית נקבה. לדוגמה: יד, רגל, עין.

א. רשמו עוד שלושה אברי גוף שמינם נקבה.

ב. שלבו כל שם שהבאתם בתוך משפט, כך ש"יתגלה" מין הנקבה שלו.

*58*

קשר מוזר בין זכר לנקבה

קל לראות את הקשר בין צורת השם בזכר לבין צורת השם בנקבה. אנו מוסיפים את הסופית קמץ ה או את ת' לשם העצם בזכר - ומקבלים את צורת הנקבה:

זכר,  נקבה

סוס,  סוסה

מנהל,  מנהלת

נער,  נערה

פר,  פרה

נמר,  נמרה

אך יש צורות נקבה שאינן גזורות משם העצם בזכר, אלא הן מילים אחרות, ובכל זאת הן משמשות כבנות הזוג של צורות הזכר:

זכר,  נקבה

חמור,  אתון

תיש,  עז

אריה,  לביאה

גמל,  נאקה

גבר,  אישה (ולא 'גברת')

אדון,  גברת

1. השלימו את המשפטים שלפניכם בשם העצם המתאים:

א. הוא רכב על ה-- הצעירה. (גמל/נאקה)

ב. ה-- שאג בחוזקה, והמבקרים בספארי נבהלו. (אריה/לביאה)

ג. ה-- הזאת נוערת חזק יותר מה-- (חמור/אתון)

ד. ה-- המליטה גורים, ולא הניחה ל-- להתקרב. (אריה/לביאה)

ה. אנחנו מגדלים -- ולא --, כי ה-- נותנת חלב. (תיש/עז)

2. העתיקו מהרשימה של בני הזוג המוזרים שני שמות עצם בנקבה, שאין להם סופית נקבה.

*59*

3. במרכז הקהילתי (במתנ"ס) נתלתה מודעה בלשון זו:

לתשומת לב הגברים והגברות,

נא לא להשאיר חפצים אישיים במקלחות.

הנהלת המכון

האם 'גברים' ו'גברות' הם בני זוג של זכר ונקבה בעברית? הציעו תיקון לנוסח מודעה זו, על סמך בני הזוג של צורות זכר ונקבה שפורטו לפני תרגיל מספר 1.

איילה ועוד איילה: איך סופרים?

*59*

ספרו מאחת עד עשר. זהירות! גם אם אתם יודעים היטב חשבון, כדאי להכיר את שמות המספר, כי גם הם, כמו שמות העצם והתואר, מתחלקים לצורות זכר ולצורות נקבה. והצורות קצת השתגעו...

שם מספר בזכר,  שם מספר בנקבה

בחור אחד,  בחורה אחת

שני בחורים,  שתי בחורות

שלושה בחורים,  שלוש בחורות

ארבעה בחורים,  ארבע בחורות

חמישה בחורים,  חמש בחורות

שישה בחורים,  שש בחורות

שבעה בחורים,  שבע בחורות

שמונה בחורים,  שמונה בחורות

תשעה בחורים,  תשע בחורות

עשרה בחורים,  עשר בחורות

(בספר ציור:) פרנץ מארק, איילות ביער, 1913

*60*

התבוננו בשם המספר בזכר, כגון שלושה, ארבעה, שישה; ובשם המספר בנקבה, כגון שלוש, ארבע, שש, וכתבו:

א. לאיזה שם מספר יש סופית קבועה (ברוב הצורות) - לזכר או לנקבה?

ב. מהי הסופית?

ג. לאיזה שם מספר אין סופית?

ד. כתבו מה מוזר כאן - במה שונות צורות הזכר והנקבה של שם המספר מצורות הזכר והנקבה של שמות העצם ושל התארים?

2. למדתם קודם שסופית ת' היא אחת הסופיות לצורת שם עצם ותואר בנקבה. התבוננו בשם המספר בנקבה: האם מצאתם את הסופית ת' בחלק משמות המספר בנקבה? כתבו שמות אלה.

3. רשמו את המספרים במילים. הקפידו להתאים שם מספר בזכר לשם עצם בזכר, ושם מספר בנקבה - לשם עצם בנקבה:

2 מכוניות, 6 ארנקים, 3 כבישים, 2 ספרים, 3 בנות, 8 פעמונים, 7 ילדות, 4 מחברות, 9 עוגות, 10 שוטרות, 8 מעטפות (נקדו את שם המספר המציין 8).

4. לפניכם כותרות של ידיעות בעיתון, שבהן כתובים המספרים בספרות. העתיקו כל כותרת וכתבו את המספרים במילים:

א. נער הציל 2 ילדים משרפה.

ב. 2 קופות נמלטו מגן חיות.

ג. אוגרים נשכו 10 ילדים.

ד. 6 פצועים בתאונות דרכים.

ה. 4 שכונות חדשות ייבנו בירושלים.

5. קראו שיר הסופר... איילות.

חשבו: האם השיר בנוי משאלות בחשבון?

*61*

כמה איילות, חיה שנהב, שיר

*61*

איילה ועוד איילה?

- שתי איילות.

ועוד אחת?

- שלוש.

ארבע איילות

מטפסות על ההר

והחמישית -

בראש.

שש,

שבע,

שמונה איילות

הגיעו לשדה.

תשע איילות

אוכלות עשב ירוק.

ועשר

מי רואה?

אחת-עשרה איילות

הולכות לחורשה

ושם

נרדמות.

כמה איילות

ישנות בחורשה

אם הן חולמות

שנים-עשר חלומות?

*62*

6. כשקוראים את הבית הראשון של השיר, נראה שהשיר בנוי משאלות בחשבון.

א. הביאו דוגמה מהשיר לשאלות בחשבון, שניתנת להן תשובה מספרית מדויקת.

ב. קראו את הבית האחרון, הבנוי כשאלה בחשבון, ובחרו באחת התשובות הנראות לכם. הסבירו את בחירתכם.

- 10 איילות

- 12 איילות

- אי אפשר לדעת כמה

7. נסו לחבר בעצמכם שאלות בחשבון שאין להן תשובה מדויקת. לדוגמה: "כמה זה שלוש ועוד כחול?" ("שלוש ועוד כחול" הוא שם ספר של הסופר עודד בורלא).

8. כתבו מה מיוחד בשיר, לדעתכם.

9. אילו דברים עולים בדמיונכם בקשר לחלומות שחולמות האיילות?

10. א. כיצד מה שלמדתם על שמות המספר, משפיע עליכם כקוראים?

ב. מה עושה את השיר מיוחד?

(בספר תמונה:) חג הסיגד בארמון הנציב בירושלים

*63*

צלילים מאתיופיה

*63*

(בספר תמונה:) חג הסיגד בארמון הנציב בירושלים

על המוזיקה של "ביתא ישראל", וגם על חג הסיגד

1. קראו את טקסט המידע שלפניכם.

מוזיקה לימי חג ולימי חול, טקסט מידע

*63*

היהודים באתיופיה שרו וניגנו בחגים ובימי חול.

בחיי היום-יום האנשים ניגנו בכלי הקשה, בכלי מיתר ובמצלתיים, אבל בימי חג רק הקייסים (הכוהנים) ליוו את התפילות בשירה ובנגינה על כלי הקשה.

מוזיקה לחג

הנגינה של הקייסים שימשה לטקסים דתיים בלבד: בחגים, בימות צום, בחתונות ובלוויות. בשבת וביום כיפור לא ניגנו.

אחד מכלי ההקשה שבו ניגנו הקייסים הוא הנגריט, תוף גדול עשוי עץ, זהב או כסף המכוסה בעור. מכים בו בעזרת מקל או פטיש מעץ.

היהודים באתיופיה נהגו לחגוג את החגים הנזכרים בתורה וגם את חג הסיגד, חגם המיוחד של ביתא-ישראל (כינוי ליהודי אתיופיה).

חג הסיגד ביטא במשך אלפי שנים את הגעגועים של יהודי אתיופיה לירושלים.

רוב בני הקהילה האתיופית כבר עלו לישראל, אבל גם בארץ בני הקהילה ממשיכים לציין את החג ולחגוג אותו מדי שנה במקומות שונים. בירושלים חוגגים את החג בטיילת ארמון הנציב הצופה אל הר הבית, שבו עמד בית המקדש.

את החג חוגגים בכ"ט בטקמט (חשוון), 50 יום לאחר אסתסריו (יום הכיפורים). משמעות המילה סיגד היא: סגידה, השתחוות.

הקייסים קוראים מן האורית (תורה), ומשני ספרים מן התנ"ך: "עזרא" ו"נחמיה". בספרים אלו מתוארים שני אירועים חשובים בתולדות העם: מעמד קבלת התורה, והשיבה של בני ישראל לירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון.

*64*

במהלך החג הקייסים נושאים תפילות להמשך האמונה בקב"ה ולבוא הגאולה השלמה, והקהל כורע ברך ומשתחווה לקב"ה. בני הנוער והקייסים בירושלים נוהגים לצאת לאחר התפילה בתהלוכה לכותל המערבי בליווי שירה וריקודים.

מוזיקה לחול

(בספר תמונה:) חג הסיגד בארמון הנציב בירושלים

הכרר - הוא אחד מכלי הנגינה שהאמנים ניגנו בהם. זהו כלי מיתר עגול עשוי מתכת או עץ. על תיבת התהודה שלו מתוח עור. מעל פתח התיבה, מתוחים 5-10 מיתרים. על פי המסורת של יהודי אתיופיה, הכרר הוא הנבל שדוד ניגן בו לשאול המלך.

חליל הרועים - רוב יהודי אתיופיה גרו ביישובים כפריים וחלק קטן מהם גרו בערים. היהודים שגרו בכפרים היו עובדי אדמה וגידלו פרות ועזים. הרועים נהגו לגלף בעצמם חליל ולנגן בו בשעה שרעו את עדרי הצאן והבקר של משפחותיהם.

הם גילפו את החליל מקני סוף, שגדלו על שפת הנחל. החלילים היו שונים זה מזה והפיקו צלילים שונים. הרועים גם ניגנו וגם שרו.

תיבת תהודה - חלק בכלי נגינה, המשמש להגברת העוצמה של צלילי הנגינה.

2. בספר במדבר כתוב:

"וביום שמחתכם ובמועדיכם, ובראשי חודשיכם ותקעתם בחצוצרות (...) והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם אני ה' אלקיכם". (במדבר י, י)

בספר דברי הימים מסופר על הלווים שהיו מנגנים בבית המקדש:

"...בכנרות בנבלים, ובמצלתים (...)". (דברי הימים א, כה, א)

אילו מן המנהגים מתקופת בית המקדש נהוגים אצל קהילת יהודי אתיופיה?

*65*

3. שיחה בכיתה

שערו מדוע ממשיכה קהילת יוצאי אתיופיה לחגוג את חג הסיגד גם לאחר העלייה לארץ.

(בספר ציור:) נתן נבו (על פי צילומים של אפרת נקש), נוף, נזיר ורועה בהרי סימן באתיופיה, 2012

*66*

4. חליל הרועים היה חלק בלתי נפרד מן התרבות של יהודי אתיופיה. לפניכם סיפור שמתאר את האמונה בכוחם של החליל ושל הצלילים העולים ממנו.

הנמר ונגינת החליל, סיפור עם מפי יהודי אתיופיה

*66*

מעשה בנער רועה שמדי יום היה יוצא עם עדר פרותיו אל הנהר שבשולי היער שם היה יושב, מבעיר לעצמו מדורה ומנגן בשמבקו, חליל רועים, שעשה במו ידיו מקנה שגדל בנהר.

בעוד הוא מנגן, החלו חיות היער לצאת מן היער ולהאזין למנגינתו המופלאה. הוריו הזהירוהו תמיד מפני הנמר הטורף.

יום אחד יצא הנער עם עדר הבקר אל הנהר, הבעיר מדורה כהרגלו והחל מנגן בחלילו.

יצאו חיות היער להאזין לנגינתו.

לפתע זינק מן היער נמר מבעית, חשף שיניו ונהם, אבל כששמע את נגינת הנער, ישב גם הוא למרגלותיו והאזין לו.

כאשר הפסיק הנער לרגע מנגינתו, כדי לנשום, רגז הנמר והחל להכות בו בזנבו, כשהוא חושף שניו ונוהם.

ניגן הנער שוב, והנמר נרגע וישב שקט לרגליו.

חשב הנער - מה אעשה כדי שאוכל להפסיק לנגן?

נטל חלוק מחלוקי הנחל, חממו בגחלים לוהטות, הניחו בכף הקלע (המקום בכלי הקלע שבו הונחה האבן ליידוי) והעיפו אל הנמר.

פגע חלוק האבן בנמר שחמק וברח.

מעתה ניגן הנער רק בפני מי שבחר.

(רשם רפי מלכה, מפי עלם ליג')

*67*

5. בסיפור כתוב: "לפתע זנק מן היער נמר מבעית, חשף שניו ונהם". מה התכוון הנמר לעשות? האם הוא הצליח? הסבירו.

6. העתיקו את המשפטים הנכונים על פי הסיפור.

א. הנמר לא חזר ליער.

ב. הנער הפסיק לנגן בחליל.

ג. הנמר נמלט על נפשו.

ד. הנער לא פחד מהנמר.

7. היכנסו לפעילות המתוקשבת "צלילים מאתיופיה" כדי ללמוד איך לאתר מידע במרשתת (אינטרנט) על המוזיקה של "ביתא ישראל".

(בספר תמונה:) הרב נריה זצ"ל על רקע הישיבה בכפר הרא"ה

*68*

הרב משה צבי נריה

*68*

(בספר תמונה:) הרב נריה זצ"ל על רקע הישיבה בכפר הרא"ה

על תולדות חייו של הרב משה צבי נריה, וגם על ראיון וכתיבת תולדות חיים של אדם קרוב

1. שיחה בכיתה

א. האם הצטרפתם השנה לתנועת נוער? לאיזו?

ב. מה הרגשתם בפגישה הראשונה עם הקבוצה ועם המדריכים והמדריכות?

ג. למה אתם מצפים?

2. כדי להכיר את תולדות החיים של הרב צבי נריה, שחיבר את ההמנון של תנועת בני-עקיבא "יד אחים", קראו את קטע המידע שבעמוד הבא.

(בספר איור:) אייר: שי צ'רקה, מתוך באיזה שבט אתה, 2004

*69*

הרב משה צבי נריה, טקסט מידע

*69*

(בספר איור:) אייר: שי צ'רקה, מתוך באיזה שבט אתה, 2004

הרב משה צבי נריה נולד לפני כ-100 שנה בפולין. אביו היה רב קהילה מוכר ונערץ. בילדותו למד ב"חדר", וכשהגיע לגיל מצוות עזב את עיר הולדתו ונסע ללמוד במרחקים, בעיר מינסק ובעיר שקלוב. הוא היה תלמיד שקדן וחכם שהצליח בלימודיו בישיבה, אולם הוא החליט לעזוב את הישיבה כדי להגשים את חלומו ולעלות לארץ ישראל.

כאשר היה בן 17 נודע לו כי יוכל להגשים את חלומו; בארץ ישראל שלטו אז הטורקים, והרב אברהם יצחק קוק, שהיה אז הרב הראשי של ארץ ישראל, הצליח לקבל מהממשל הטורקי אשרות כניסה לארץ עבור תלמידי ישיבות. הרב נריה כתב מכתב לבנו של הרב קוק - הרב צבי יהודה קוק. הרב קוק התרשם מאוד מן המכתב המתובל בדברי תורה והעניק לרב נריה אשרת כניסה וכרטיס נסיעה.

עם עלייתו ארצה החל הרב נריה ללמוד בישיבה של הרב קוק בירושלים, ישיבת מרכז הרב, ובמקביל למד גם הוראה. תורתו של הרב קוק, שעודד את תלמידיו לחשוב על הכלל ולדאוג לעם ישראל, נכנסה ללבו של התלמיד הצעיר: "למדתי שכל אדם מחויב לחשוב על עם ישראל, לדאוג לעם ישראל, לראות את עצמו ערב לעם ישראל", סיפר הרב נריה אחרי שנים. לאחר שהרצה בסניף בני עקיבא בירושלים החליט הרב נריה להצטרף לפעילות התנועה, ולא נפרד ממנה עד יומו האחרון. הוא שימש מרכז של כמה מסניפי התנועה, ערך את עיתון התנועה "זרעים" ואף חיבר רבים משירי התנועה, ביניהם "יד אחים", ההמנון של בני עקיבא.

הרב, שנולד בשם משה צבי מנקין, חתם תחילה על מאמריו בשם "נריה", על פי הפסוק "נר ה' נשמת אדם". אחרי שנים אחדות שינה את שם משפחתו לנריה.

במהלך פעילותו בתנועת בני עקיבא הגיע הרב נריה למסקנה שנכון להקים ישיבה חדשה שתתאים לחניכי התנועה. ב-י' בחשון ת"ש (1940) עלה הרב נריה עם 13 נערים לכפר הרא"ה, והקים בו את ישיבת בני עקיבא הראשונה. עד אז למדו בישיבות רק לימודי קודש, אולם בישיבה החדשה למדו לימודים משולבים: לימודי קודש ועבודה חקלאית. הישיבה בכפר הרא"ה זכתה לכינוי "אם הישיבות", ובעקבותיה הוקמו ישיבות תיכוניות רבות בכל רחבי הארץ, אולפנות לבנות וישיבות הסדר.

לאורך השנים המשיך הרב נריה לכהן כראש הישיבה ודאג לכל צורכיהם של תלמידיו בסבלנות, בהבנה ובאהבה. כשכיהן כחבר כנסת בחר לפעול בוועדת החינוך של הכנסת (ועדה העוסקת בענייני חינוך והשכלה, תרבות ואמנויות). בשנת תשל"ח (1978) זכה בפרס ישראל על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה.

*70*

הרב האמין בדרך חיים המשלבת תורה, עבודה ותרומה למדינה וחינך דורות של תלמידים על פי דרך זו. בשל כך זכה לכינוי "אבי הכיפות הסרוגות".

הרב נריה נפטר בי"ט בכסלו תשנ"ו (1995) בגיל 82. מלבד משפחתו הענפה, הוא הותיר אחריו דור שלם של תלמידים, הממשיכים את דרכו בכל רחבי הארץ.

3. שיחה בכיתה

הרב נריה למד מן הרב קוק לחשוב על הכלל ולדאוג לעם ישראל.

א. כיצד התבטא הדבר במעשיו?

ב. כיצד תוכלו גם אתם ללמוד מדרכיהם של הרב קוק והרב נריה ולחשוב על הכלל?

4. מדוע כונתה הישיבה בכפר הרא"ה בשם "אם הישיבות"?

5. בטקסט נכתב:

"הרב נריה כתב מכתב לבנו של הרב קוק - הרב צבי יהודה קוק".

מה לדעתכם כתב הרב נריה במכתבו לרב צבי יהודה קוק?

א. מה גרם לרב נריה לפנות דווקא לרב קוק ולבקש עזרה?

ב. שערו: אילו רגשות ומחשבות התעוררו בנער הצעיר שעמד לעזוב את משפחתו ועיר הולדתו?

ג. מדוע הרב נריה שילב במכתבו דברי תורה?

6. בפסקה 5 כתוב:

"עד אז למדו בישיבות רק לימודי קודש, אולם בישיבה החדשה למדו לימודים משולבים: לימודי קודש ועבודה חקלאית". למה הכוונה במילים "עד אז"? בחרו בתשובה המתאימה:

א. עד שהגיע הרב נריה לישיבת מרכז הרב

ב. עד שהצטרף הרב נריה לפעילות בני עקיבא

ג. עד שהקים הרב נריה את ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה

*71*

7. המילה "אולם" היא מילת קישור בין חלקים במשפט. כאשר המילה "אולם" מופיעה במשפט, יהיה קשר של ניגוד בין חלקי המשפט. דוגמה: "הוא היה תלמיד שקדן וחכם שהצליח בלימודיו בישיבה, אולם הוא החליט לעזוב אותה על מנת להגשים את חלומו ולעלות לארץ ישראל."

כתבו המשך מתאים לכל חלקי המשפטים שלפניכם:

א. הדרך לשיעור התורה היתה ארוכה, אולם...

ב. התלמידים השקיעו זמן רב בניסיון להבין את סוגית הגמרא, אולם...

8. קראו את השיר של אורי אורבך:

אם תהיה אולימפיאדה, אורי אורבך, שיר

*71*

אם תהיה אולימפיאדה

של תנועות נוער

ואני אנצח

ואזכה באיזה תואר,

אני רוצה

שעל דוכן המנצחים

התזמורת תנגן

את "יד אחים".

(בספר ארבע תמונות:)

9. האם ניתן להבין מן השיר מה מרגיש הילד?

10. א. האזינו לשיר יד אחים באתר "זמרשת".

ב. מדוע לדעתכם יבקש הילד בשיר שהתזמורת תנגן דווקא את יד אחים?

11. שיחה בכיתה

מה הקשר בין יד אחים לנושא הפרק?

*72*

כותבים תולדות חיים

*72*

1. פירושו של הצירוף "תולדות חיים" הוא סיפור חייו של אדם.

כשקוראים קטע מידע המסכם את תולדות חייהם של איש או אישה, אפשר למצוא בו תשובות לשאלות כמו אלה:

- מתי נולדו או באילו שנים חיו?

- איפה נולדו ואיפה חיו?

- באיזה תחום התעניינו במיוחד?

- אילו אירועים שקרו להם בילדות השפיעו על חייהם?

- מה היו האירועים החשובים בחייהם?

- בזכות מה התפרסמו?

חזרו אל תולדות החיים של הרב נריה, מצאו תשובות לארבע מן השאלות האלה לפחות, וכתבו אותן.

2. בטקסטים המתארים תולדות חיים מצויים בדרך כלל ביטויי הזמן: לפני, אחרי, לפני ש..., אחרי ש..., באותו זמן, כאשר, כש...

ביטויי הזמן מקשרים בין העובדות ומסדרים אותן לפי הסדר שבו קרו הדברים.

כשהדברים קרו בזה אחר זה משתמשים בביטויי הזמן:

לפני, אחרי, לפני ש..., אחרי ש... וכדומה.

כשהדברים קורים באותו הזמן משתמשים בביטויי הזמן:

באותו זמן, במהלך, במקביל, כאשר או כש... וכדומה.

לפניכם משפטים המתארים את חייו של הרב נריה. השלימו בכל משפט את ביטוי הזמן המתאים לו על פי הקטע שקראתם:

כש..., כאשר, עם, במקביל, לאחר ש..., תחילה, אחרי, במהלך, בעקבותיה.

א. בילדותו למד ב"חדר", -- הגיע לגיל מצוות עזב את עיר הולדתו ונסע ללמוד במרחקים.

ב. -- היה בן 17 נודע לו כי יוכל להגשים את חלומו.

*73*

ג. -- עלייתו ארצה החל הרב נריה ללמוד בישיבה של הרב קוק בירושלים, ו-- למד גם הוראה.

ד. -- הרצה בסניף בני עקיבא בירושלים החליט הרב נריה להצטרף לפעילות התנועה.

ה. הרב חתם -- על מאמריו בשם "נריה", -- שנים אחדות שינה את שם משפחתו לנריה.

ו. -- פעילותו בתנועת בני עקיבא הגיע הרב נריה למסקנה שנכון להקים ישיבה חדשה שתתאים לחניכי התנועה.

ז. הישיבה בכפר הרא"ה זכתה לכינוי "אם הישיבות", -- הוקמו ישיבות תיכוניות רבות בכל רחבי הארץ, אולפנות לבנות וישיבות הסדר.

3. מה היה מעניין במיוחד בסיפור חייו של הרב? (ניתן לבחור כמה תשובות)

א. הכתיבה על התקופה בעבר, שהוא חי בה

ב. הכתיבה על מקומות רחוקים

ג. אירועים מיוחדים שקרו לאדם

ד. המחשבות שהאדם חשב וההחלטות שהוא החליט

ה. הפרטים על חייו של האדם (מתי ואיפה הוא נולד, מי היו הוריו וכדומה)

ו. משהו אחר: --

כותבים תולדות חיים של אדם קרוב

בפרק הזה קראתם את תולדות חייו של הרב משה צבי נריה. כעת אתם מתבקשים לחשוב על אדם מבוגר הקרוב לכם (סבתא, סבא, דוד או דודה, שכן או שכנה, ידיד משפחה, קרוב משפחה), שמעניין אתכם לשמוע את סיפור חייו ולכתוב אותו אחר כך בצורה של תולדות חיים.

עבדו לפי חמשת השלבים שלפניכם.

1. בחרו את המרואיין המתאים לכם וקבעו אתו פגישה.

*74*

2. הכינו שאלות כבסיס לריאיון:

- מתי נולדת?

- איפה נולדת?

- מה אתה יכול לספר על מקום הולדתך?

- במה התעניינת במיוחד בילדותך?

- אילו אירועים חשובים התרחשו בילדותך וכיצד השפיעו על חייך?

- מהם האירועים החשובים בחייך?

אפשר להוסיף שאלות אחרות, כמו: מה חשוב לך שאנשים ידעו עליך? מה אתה רוצה לעשות בעתיד?

3. בזמן הריאיון: כדי שתולדות החיים יהיו מעניינים, כדאי לבקש הסברים ודוגמאות רבות ככל האפשר ולשאול שאלות נוספות בהתאם לסיפורים שיספרו המרואיינים, למשל: מה את זוכרת מהמקום שנולדת בו? למה החלטת לעשות כך וכך? באיזה אופן השפיעה החלטה זו על חייך?

4. לאחר הריאיון: המידע על האדם שבחרתם מאורגן בצורה של שאלות ותשובות. כעת יש לכתוב אותו כטקסט שמספר באופן מעניין את תולדות החיים. היעזרו באופן שבו נכתבו תולדות החיים של הרב נריה:

באיזה גוף כותבים תולדות חיים? שימו לב:

- בזמן הראיון מדברים בגוף ראשון

- הכתיבה תיעשה בגוף שלישי יחיד

איך כתובה ההתחלה? שימו לב:

- למשפט הפותח

- למה שמסופר על הדמות

איך מתוארות התקופות השונות בחיים? שימו לב:

- איך חילקו את תקופות החיים ובאילו מילים מציינים מעבר בין התקופות

5. קראו את תולדות החיים שכתבתם, ובדקו אותם בעזרת המשפטים הבאים:

א. האם השתמשתם בציוני זמן כמו לפני ש..., אחרי ש..., בזמן ש..., כאשר..., בגיל.... אם לא, נסו להוסיף אותם במקומות המתאימים.

ב. האם הקוראים יבינו את מהלך חייו של האדם שראיינתם?

ג. האם נעזרתם בקריאת תולדות החיים שנכתבו על הרב נריה?

ד. מה עזר לכם במיוחד?

*75*

שירים לארבע תקופות השנה

*75*

(בספר ארבע תמונות:)

על תקופות השנה בשירים, וגם על המילים שמתארות אותן

בלשון חז"ל לכל תקופה יש שם לפי החודש שבו היא מתחילה: תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן, תקופת תמוז. בלוח העברי יש שלושה חגים שכל אחד מהם קשור לטבע ולעונות השנה. שלושת החגים הם: פסח, שבועות וסוכות. על פי התורה יש לחגוג את חג הפסח בתקופת האביב, שבה היבולים מתחילים להבשיל, ככתוב: "שמור את-חדש האביב ועשית פסח לה' אלקיך". (דברים טז, א)

חג השבועות הוא חג קציר החטים ואותו יש לחגוג בסוף האביב, ואילו את חג הסוכות שהוא חג האסיף, יש לחגוג בסתיו, בתקופת השנה שבה אוספים את היבולים.

תמונה 1 - מטע תמרים בתקופת תשרי - סתיו

תמונה 2 - פרדס בתקופת טבת - חורף

תמונה 3 - שדה חיטה בתקופת ניסן - אביב

תמונה 4 - מקשה של אבטיחים בתקופת תמוז – קיץ

(בספר ציור:) מיכאל קובנר, התבור בחורף, 2005

(בספר ציור:) מיכאל קובנר, התבור בחורף, 2005

*76*

1. קראו את השיר, וחשבו איזו תקופה הוא מתאר.

כמו סימן בספר, נורית זרחי, שיר

*76*

(בספר ציור:) מיכאל קובנר, התבור בחורף, 2005

ובכיכר שט,

וכל עצי החורש

כבר עשו שבת.

במדרונות רועד העשב,

לא יכול לחדול

ואת פסיעות הקיץ

העלים החול.

הציפורים רוגשות:

"הקיץ השתנה,"

עוזבות בלי להמתין

להתראה שניה,

ובחצר נותרו רק

שני דרורים ותור,

כמו סימן בספר:

"קיץ, זכור לחזור!"

*77*

2. שיחה בכיתה

המילה "קיץ" מופיעה בשיר שלוש פעמים: המילה "רוח" מופיעה בו רק פעם אחת. מה דעתכם, האם זהו שיר על הקיץ? על הרוח? על משהו אחר?

3. א. המילה "רוח" מופיעה בשיר רק פעם אחת, אבל על הנוכחות שלה מעידים דברים אחרים, למשל העשב. כיצד?

ב. נורית זרחי כותבת:

"ואת פסיעות הקיץ

העלים החול".

עצמו עיניים ונסו לצייר בדמיון את המראה. איך החול מעלים את פסיעות הקיץ? מי או מה גורם לזה?

ג. חשבו על המשמעות של המילה "שבת". חשבו גם מה קורה לחלק מהעצים בסתיו. מה לדעתכם מתארת המשוררת בשורות:

"וכל עצי החורש

כבר עשו שבת"?

4. בשורה האחרונה בשיר יש מילים של פרדה. מי נפרד וממה?

5. משוררים לא מעטים כתבו על הרוח. הנה קטעים משני שירים:

מתוך: רוח שטות, אבי קורן

פתע את הברוש העיף הוא

ואת כל העיר הציף הוא

איזה רוח שטות!

בשריקה צנח למטה

ופרץ ישר הביתה -

סתם ללא רשות.

איזה רוח, איזה רוח,

הוא עושה לי מצב רוח

שתיפח רוחו.

מתוך: אוף איזו רוח, נתן אלתרמן

אוף איזו רוח אוף איזו רוח

איך זה דוהר שוטף

ומפזר ערמות והופך מוסכמות

ודולג על גדר למרחב הפתוח

וזונק וחוזר יא תן רגע לנוח

שום דבר אינו עוזר אוף איזו רוח.

*78*

א. התבוננו בפעלים המופיעים בשני השירים על הרוח; האם הם כתובים בצורת זכר או בצורת נקבה? באיזו צורת פועל אתם משתמשים כשאתם מדברים על הרוח?

ב. מה דומה אצל שלושת היוצרים - נתן אלתרמן, נורית זרחי ואבי קורן - באופן שהם מתארים את הרוח?

6. עבודה בזוגות - מתכוננים לקריאה בקול

א. קראו שוב את השיר קריאה דמומה.

שוחחו כיצד נכון בעיניכם לקרוא אותו בקול בפני קהל:

ביחד, כלומר שניכם תקראו יחד את השיר כולו, ואולי תרצו לצרף חברים נוספים;

קריאה לסירוגין, כלומר כל אחד יקרא קטע מן השיר; אחד מכם יקרא בקול את השיר.

אם בחרתם בקריאה לסירוגין - סמנו מי יקרא כל קטע בשיר.

ב. סמנו מילים או קטעים שאתם רוצים להדגיש בקריאה, בררו עם עצמכם למה אתם רוצים להדגיש אותם, וחשבו באיזה אופן תרצו להדגיש את המילים והקטעים שסימנתם: הרמת קול, הנמכת קול, שינוי קצב (מהיר, איטי).

ג. התאמנו בקריאה מדויקת ושוטפת, שימו לב לסימני הפיסוק ולסימני הניקוד, מתי נכון לעצור ומתי יש לקרוא בשטף.

התאמנו בקריאה בקול רם וברור, כדאי להתאים את עוצמת הקול לחלל שבו תקריאו את השיר. שימו לב לא לצעוק וגם לא לקרוא בקול חלש שלא יישמע.

השתדלו להרגיש את השיר ולהעביר את המחשבות והרגשות שלכם באמצעות הקריאה בקול.

ד. חשבו, האם תרצו להקליט את עצמכם ולהשמיע את ההקלטה, או שתרצו להגיש את השיר בקריאה "חיה" בכיתה?

ה. אחרי שתקראו את השיר בקול, שוחחו ביניכם על התוצאה:

האם אתם מרוצים מההקראה שלכם? אילו תגובות קיבלתם (לדוגמה: האם הקריאה הינה שוטפת, ברורה, מדויקת, מעניינת)? האם הייתם משנים משהו באופן ההגשה? האם הקראת השיר השפיעה על התחושה שלכם כלפי השיר הזה?

*79*

שיר על תקופה אחרת

1. השיר שתקראו נקרא חוטים של גשם. למילים האלה יכולות להיות כמה משמעויות: חוטים השייכים לגשם, חוטים שעשויים מגשם, חוטים שמיועדים לגשם... חשבו על האפשרויות האלה כשתקראו את השיר.

חוטים של גשם, אהוד מנור, שיר

*79*

(בספר ציור:) מיכאל קובנר, התבור בחורף, 2005

בוא ונישאר בחוץ.

נתחדש כמו הדשא

בעולם יפה, רחוץ.

הסתכל, הנה חוטים של גשם;

מישהו רוצה לתפור

בגד חג לכל העמק,

לגבעות, להרים ולמישור.

בוא ונחכה לגשם

נצפה עד שישוב.

נחכה לו עד הערב,

שידע שהוא חשוב.

איך תפרו להם חוטים של גשם

כובע טמבל לחצב,

ועכשיו תצא השמש

ותוסיף לקישוט רקמת זהב.

הנה כבר יורד הגשם,

משמחה רוקד הברוש.

הטיפות יורדות בקצב,

מרטיבות לי את הראש!

*80*

2. א. בשירים שונים שנכתבו על הגשם אפשר לזהות את הרגשות של הכותבים. אילו רגשות מעלה הגשם אצל הדובר בשיר "חוטים של גשם"?

הסבירו בעזרת שתי מובאות (ציטוטים) מן השיר.

ב. איזו הרגשה מתעוררת בכם כשגשם יורד? האם אתם מזדהים עם הדובר בשיר?

3. אחרי שקראתם את השיר חשבו על שם השיר. למה הכוונה בחוטים של גשם (פעילות 1 בעמ' 79)? מה בשיר עזר לכם להחליט?

4. בדקו איפה מופיעה המילה "גשם" בשיר. מה דעתכם, למה אהוד מנור בחר לחזור על המילה בשורות האלה?

(בספר ציור:) מיכאל קובנר, אביב, 2005

*81*

5. א. בשורה השלישית בשיר כתוב: "נתחדש כמו הדשא". איזו דוגמה אחרת להתחדשות בטבע אתם יכולים להביא מניסיונכם?

ב. בשיר מופיעות מילים כמו "נשאר" ו"נתחדש". למה לדעתכם אהוד מנור בחר בפעלים בגוף ראשון רבים? מצאו עוד דוגמאות.

6. שיחה בכיתה

על פי בתי השיר אפשר לומר, שהמשורר מתבונן בגשם דרך שני זוגות משקפיים: "משקפי המציאות" ו"משקפי הדמיון". מה הוא רואה בכל אחד מזוגות המשקפיים? הדגימו בעזרת שורות מהשיר.

(בספר ציור:) לאופולד קרקואר, קוצים

*82*

שיר על אביב

1. בעמודים 80-81 יש ציורים של התבור בחורף ובאביב. כיצד יוצר הצייר הבחנה בין התקופות?

2. שיחה בכיתה

תארו לעצמכם שעליכם לצלם סרטון שמתאר אביב.

מה תרצו להראות בסרטון הזה? מה תצלמו?

- קצרו בדבריכם כדי שגם אחרים יוכלו להשתתף בשיחה.

- הקשיבו לרעיונות של החברים. האם הם דומים זה לזה? שונים זה מזה?

3. קראו את השיר וחשבו האם השיר מתאים למה שחשבתם להציג בסרטון. במה?

מצעד האביב, נעמי שמר, שיר

*82*

אם יבשו שלוליות

ואם פרחו הפרדסים

אם ירשו נוריות

את מקומם של נרקיסים

זה סימן שאביב

כבר מטייל על הכבישים

וחלון יש לפתוח

ולסלק את התריסים.

צבעוני עלה בוואדי

חמורים רועים בניר

ואני פתאום שמעתי

כל ארצי דוברת שיר.

כי כאן האביב הוא בן יומיים

כאן הירוק מחר יזהיב

כל מי שעוד יושב בבית

לא יודע שכבר אביב

הוא לא יודע שאביב

על פסגת הר-השלג

נעלה ביום כחול

וישר לאילת

נתגלגל במשעול

בחצר בחולתא

על הדשא נירדם

ומישמה למטה

נתקדם עם הירדן.

*83*

בחורשות גינוסר

נטפס על עץ תמר

בארבל נגלגל

אבנים מראש ההר.

כי כאן האביב הוא בן יומיים

כאן הירוק מחר יזהיב

כל מי שעוד יושב בבית

לא יודע שכבר אביב

הוא לא יודע שאביב

(בספר ציור:) לאופולד קרקואר, קוצים

סערה של חולות

אז תישאנו עד לסדום

- בוקר טוב, גברת לוט?

- היה נעים! היי שלום!

בין שיחי המלוח

לעין-גדי נתרחק

במפל עם הרוח

והמים נשחק

דרך וואדי ערוגות

נחזור זוגות-זוגות

עוד מעט, עוד מעט

ואנחנו באילת.

כי הצבעוני עלה בוואדי

וחמורים רועים בניר

עד חוף אילת בשיר הגעתי

ועדיין לא תם השיר

כי

זה הזמן חלון לפתוח

אל נופי ירוק מרהיב

נא לזכור ולא לשכוח -

פעם בשנה אביב -

פעם בשנה אביב

פעם בשנה אביב!

*84*

4. המשוררת אומרת:

"זה סימן שאביב

כבר מטיל על הכבישים."

א. מהם הסימנים שהיא מתכוונת אליהם?

ב. למה המשוררת בחרה לכתוב "שאביב כבר מטיל על הכבישים"?

ג. מה הקשר בין המילים "שאביב כבר מטיל" שבבית הראשון למה שמתארים שאר בתי השיר? הסבירו.

5. בבית השני המשוררת אומרת:

"ואני פתאום שמעתי

כל ארצי דוברת שיר".

מה דעתכם, למה היא מתכוונת? איך זה קשור לאביב?

6. א. מצאו בבתים 4, 5 את הפעלים הקשורים לתנועה וךשמו אותם.

ב. התבוננו בפעלים. במה הם דומים? (רמז: שימו לב לזמן ולגוף...)

ג. הביטו שוב בשם השיר. מה הקשר בין השם לפעלים שרשמתם?

7. המשוררת אומרת:

"אם ירשו נוריות

את מקומם של נרקיסים".

האם אפשר לדעת משורות אלו מה פירוש "ירשו"? הסבירו.

8. א. הביטו בסימני הפיסוק לאורך השיר - האם הם רבים או מעטים? איזו הרגשה רצתה המשוררת ליצור אצל הקוראים? הסבירו.

ב. המשוררת אומרת:

"כי כאן האביב הוא בן יומים,

כאן האביב מחר יזהיב".

למה היא מתכוונת?

9. היכנסו לפעילות המתוקשבת למציאת מסלול הטיול המתואר בשיר.

*85*

שיר על עוד תקופה

1. לאה גולדברג העניקה לשיר שלפניכם את השם "קיץ". קראו את השיר וחשבו: האם השיר מתאר רק את הקיץ?

קיץ, לאה גולדברג, שיר

*85*

לאט לאט ינוע

ברוח, במרחב

היופי הצנוע

שלאחר שרב.

בשמש השורפת

שינה הגוף פניו.

שכאן פרחה רקפת

מי עוד יזכור עכשיו?

כי עוד לפני חודשיים

בדשא הירוק

נורית יפת עיניים

הסמיקה מרחוק -

כי כל בקעה וגבע

חרזו טללים באור,

רמזו בחן הצבע -

מי זאת היום יזכור?

אך יש יפעה אחרת

ויש משנה הדר

לכל עונה אחרת,

לקוץ ולדרדר.

עמדו על סף הבית

והסתכלו היטב:

נוף של שמיר ושית

יופיו יגע עד לב.

טללים - צורת הרבים של "טל".

יפעה - יופי, הוד.

משנה הדר - הדר כפול , יופי רב.

דרדר - מילה נרדפת לקוץ.

שמיר ושית - כינוי מן המקרא לקוצים שונים הצומחים במקומות עזובים.

*86*

(בספר תמונה:) חוני המעגל, מדליית זהב, מדליה רשמית, תש"ע 2010. עיצוב: אהרון שבו

2. א. חפשו בשיר את המילים המתקשרות לקיץ בארץ.

אילו מילים מצאתם?

ב. איזה צבע אתם מדמיינים כשאתם קוראים את המילים האלה? הסבירו.

3. עבודה בקבוצות

א. קראו את בתי השיר ובחרו שני בתים לקריאה בקול.

ב. תכננו את הקריאה בקול - חשבו על הקצב, על עוצמת הקול ועל הרגש שברצונכם להביע. החליטו מי מחברי הקבוצה יקרא את הבתים שבחרתם (אחד, אחדים או כל חברי הקבוצה).

ג. קראו באוזני חבריכם.

(תוכלו להיעזר בהנחיות לקריאה בפעילות 6 בעמ' 78.)

*87*

4. קראו ברצף מהשורה "שכאן פרחה רקפת" עד סוף הבית הרביעי. מצאו את שתי השאלות בקטע זה של השיר. האם אלה שאלות שצריך לענות עליהן?

5. א. למה לאה גולדברג מתארת לדעתכם תקופות אחרות בשיר על הקיץ?

מה היא רוצה להדגיש?

ב. תיאור הקיץ בשיר כולל את המילים "שרב", ו"שמש שורפת". האם המשוררת רואה יופי גם בקיץ? אילו מילים רומזות על כך?

ג. שלושה בתים בשיר מתארים את הקיץ. בחרו את התיאור היפה ביותר בעיניכם. הסבירו את הבחירה שלכם.

6. פעילות מסכמת

קראתם ארבעה שירים שכתבו יוצרים שונים. ארבעתם קשורים לטבע ולתקופות בשנה.

א. התבוננו בשירים ובדקו - האם בכולם יש שורות המתארות שינוי בנוף או במזג האוויר?

ב. בחרו תיאור אחד של שינוי והסבירו למה הוא מצא חן בעיניכם.

7. היכנסו לפעילות המתוקשבת וכתבו תיאור של מקום מיוחד שהייתם בו.

אוצר של מילים - פעילות מתוקשבת

שמות של ילדים על פי עונות השנה, נוף וטבע

"זה סימן שאביב"

"כי כל בקעה וגבע"

(בספר תמונה:) חוני המעגל, מדליית זהב, מדליה רשמית, תש"ע 2010. עיצוב: אהרון שבו

נושא משותף

"הנה חוטים של גשם;

מישהו רוצה לתפור

בגד חג לכל העמק..."

למילים חוטים, לתפור, בגד

יש נושא משותף - תפירה.

*88*

גשם, גשם, בוא!

*88*

(בספר תמונה:) חוני המעגל, מדליית זהב, מדליה רשמית, תש"ע 2010. עיצוב: אהרון שבו

על תפילות לגשם במידה הנכונה, וגם על הוראות להכנת מד-גשם

1. קראו את קטע המידע ואת המדרש שלפניכם.

מפסח ועד שמחת תורה אומרים בתפילת שמונה עשרה "מוריד הטל". בשמחת תורה מפסיקים לומר "מוריד הטל" ומתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם". ב-ז' במרחשון, מתחילים לשאול (לבקש) גשמים: "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה".

(בספר תמונה:) חוני המעגל, מדליית זהב, מדליה רשמית, תש"ע 2010. עיצוב: אהרון שבו

המדרש שלפניכם מספר על חוני המעגל, אליו פנו אנשי ירושלים כאשר "פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים".

חוני המעגל היה אחד מחכמי המשנה שחי בסוף ימי החשמונאים. הוא היה מפורסם כמי שתפילותיו נענות וכמי שבידו לחולל ניסים, וכן כתלמיד חכם שמצליח להשיב על כל קושיה המופנית אליו בבית המדרש.

*89*

חוני המעגל, מדרש

*89*

שנו רבותינו: פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים. שלחו לחוני המעגל: התפלל וירדו גשמים. אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים (תנורי אפייה עשויים חרס), בשביל שלא ימוקו (ימסו, שלא יתקלקל החרס מהגשם).

התפלל ולא ירדו גשמים.

מה עשה? עג עוגה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא.

אמר לפניו: ריבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך.

נשבע אני בשמך הגדול, שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.

התחילו גשמים מנטפים.

אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות (בזכות פגישתנו אתך לא מתנו מבצורת); כמדומים אנו שאין הגשמים יורדים אלא להתיר שבועתך.

אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות, שיחין ומערות (מים שימלאו את כל מאגרי המים).

ירדו בזעף עד שכל טיפה וטיפה כמלוא פי חבית; ושיערו חכמים שאין טיפה פחותה מלוג (יחידת מידה שבה השתמשו בתקופת המשנה למדידת נפח של נוזל).

אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות; כמדומים אנו שאין הגשמים יורדים אלא לאבד העולם.

אמר לפניו: אל כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה.

ירדו כתקנם, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.

באו ואמרו לו: רבי, כשם שהתפללת עליהם שירדו, כך התפלל עליהם וילכו להם.

אמר להם: כך מקובלני, שאין מתפללין על רוב הטובה. אף על פי כן הביאו לי פר הודאה.

הביאו לו פר הודאה.

סמך שתי ידיו עליו, אמר לפניו: ריבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינם יכולים לעמוד לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות.

כעסת עליהם - אינם יכולים לעמוד; השפעת עליהם טובה - אינם יכולים לעמוד. יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא רוח בעולם.

מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה. יצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.

שלח לו שמעון בן שטח" אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי (עונש שמטיל בית דין. אדם מנודה אינו יכול להשתתף בקיום מצוות מסוימות ונאסר על הציבור ליצור עמו קשר); אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא (מתחנן ומבקש כמו ילד קטן המבקש דבר מה מאביו) לפני המקום ועושה לך רצונך (...) עליך הכתוב אומר: "ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך" (משלי כג, כה)

(מתוך ח"נ ביאליק וי"ח רבינצקי, "ספר האגדה", עמ' קנו, 1937, המבוסס על מסכת תענית י"ט, ע"א)

*90*

2. חלקים גדולים מן המדרש כתובים כדו-שיח בין אנשים שונים, אבל לא כתוב מי אומר כל משפט. זהו אחד המאפיינים של לשון חז"ל. לפניכם משפטים אחדים מתוך המדרש. כתבו על יד כל משפט מי אמר אותו ולמי נאמר.

- "אמר להם: צאו והכניסו תנוך פסחים."

- "אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות, שיחין ומערות."

- "באו ואמרו לו: רבי, כשם שהתפללת עליהם שירדו, כך התפלל עליהם וילכו להם."

3. באיזה מועד בשנה אירע המקרה?

4. איך כתוב בלשון חז"ל שחוני צייר עיגול ועמד בתוכו? העתיקו את המשפט.

5. כיצד מסביר חוני המעגל לקב"ה למה בחרו דווקא בו כדי שיתפלל על הגשמים?

6. א. בשורה 16 חוני מבקש סוג מסוים של גשמים. מה הוא מבקש?

ב. היום אנחנו משתמשים בביטוי "גשמי ברכה". חשבו על הביטוי הזה, ונסו להסביר לפי המדרש אילו גשמים יכולים להיקרא כך (חשבו על כמות הגשם ועל משך הזמן).

7. בסופו של דבר חוני נענה לבקשת האנשים ומבקש מהקב"ה שגשמי הברכה ייפסקו. איך הוא מסביר לקב"ה את בקשתם? מצאו את המשפט שבו הוא מתייחס לעם ישראל והסבירו אותו בלשונכם.

8. שיחה בכיתה

א. רבי שמעון בן שטח, שהיה נשיא הסנהדרין באותה תקופה, רצה לגזור על חוני המעגל נידוי, מפני שהוא הציב תנאים ופנה אל הקב"ה בבקשות רבות. מדוע לא עשה זאת בסופו של דבר?

ב. במקום אחר במדרש אמר חוני על עצמו משפט דומה לדבריו של רבי שמעון בן שטח. מהו המשפט?

ג. מה תוכלו לומר על דמותו של חוני המעגל על פי המדרש שקראתם?

*91*

כמה גשם ירד?

1. קראו את הקטע על הגשמים בארץ ואת ההוראות להכנת מד-גשם.

איך בונים מד-גשם? הילית דותן, טקסט הוראות

*91*

עונת הגשמים בישראל נמשכת כחצי שנה, מסוכות ועד פסח בערך. בעברית יש שם לגשם הראשון (יורה) ושם לגשם האחרון (מלקוש). מילים אלה מופיעות בתורה בפסוק "ונתתי מטר ארצכם בעתו, יורה ומלקוש" (דברים יא, יד).

(בספר איורים לתהליך הכנת מד-הגשם, היעזרו במנחה)

השירות המטאורולוגי בישראל עוקב אחר כמויות הגשמים היורדות בארץ.

כדי לדעת כמה גשם ירד, צריך מד-גשם. מד-גשם עשוי ממכל פתוח שבתוכו סרגל. מי הגשם נאספים במכל, ולפי גובה המים שמראה הסרגל יודעים כמה גשם ירד: למשל, אם הסרגל מראה שגובה המים 30 מילימטר - זה אומר שבזמן המדידה ירדו 30 מילימטר גשם.

2. א. שערו למה חשוב לדעת את כמות הגשם שיורד בארץ.

ב. עם מי כדאי להתייעץ כדי לבדוק את השערותיכם?

3. קראו את ההוראות שבעמוד הבא לבניית מד-גשם.

*92*

הוראות להכנת מד-גשם

החומרים:

סרגל פלסטיק גמיש, נייר דבק, בקבוק פלסטיק, מספריים, לוח עץ קטן או קרש ישר, דבק פלסטי.

ההכנה:

1. גוזרים את הסרגל בדיוק בנקודת האפס ובנקודה המציינת 10 סנטימטרים (או יותר).

2. גוזרים את הבקבוק לרוחב, ומקבלים משפך ומכל. גובה המכל צריך להיות 15 סנטימטרים לפחות.

3. מדביקים את הסרגל החתוך לדופן הפנימית של המכל במאונך - השנתות (המספרים) כלפי חוץ ונקודת האפס נוגעת בתחתית.

4. מדביקים את המשפך לחלקו העליון של המכל: פיית הבקבוק פונה כלפי מטה. את החיבור בין המכל למשפך אוטמים בנייר דבק.

5. מדביקים את תחתית המכל במרכזו של לוח העץ בדבק הפלסטי. תפקידו של לוח העץ הוא לייצב את מד הגשם ולוודא שהוא עומד ישר ושלא ייפול ברוח. כאשר הדבק מתייבש מד-הגשם מוכן. מציבים אותו במקום פתוח וחשוף לגשם.

6. בבוקר בודקים את מד הגשם ורואים כמה מילימטרים של גשם ירדו בלילה, ממש כמו חזאים מקצועיים.

בהצלחה!

(על פי הכתבה: "ירד הרבה גשם! כמה בדיוק?", עיניים, גיליון 76, עמ' 19)

(בספר ארבע תמונות, היעזרו במנחה:)

*93*

4. שימו לב לפועל שבתחילת כל שלב בהוראות שקראתם.

א. מה משותף לפעלים האלה?

ב. מצאו בהוראות עוד פעלים מאותה קבוצה.

ג. למי פונים הפעלים האלה - לבנים? לבנות? לבנים וגם לבנות? הסבירו.

5. לעתים קרובות נמצא הוראות המתחילות במילים בציווי: "שבו", "צאו", "בואו" וכדומה.

החליפו ארבעה פעלים בהוראות להכנת מד-גשם במילות הוראה בציווי. לדוגמה: גוזרים - גזרו.

6. עבודה בזוגות

א. הכינו שני מדי-גשם, לפי ההוראות.

ב. העבירו אחד מהם לחברים או לקרובי משפחה באזור המרוחק כ-20 קילומטר מבתיכם, והשוו את כמות המים שירדה בשני המקומות במשך שבועיים.

ג. איזו מסקנה אפשר להסיק מן ההשוואה?

7. היכנסו לפעילות המתוקשבת על השוואת כמויות גשם ועל המים בישראל.

*94*

קול הנרות

*94*

(בספר ארבע תמונות, היעזרו במנחה:)

על סדר הדלקת נרות וגם על סיפורי זיכרון

מידע על סדר הדלקת הנרות בחנוכייה, טקסט מידע

*94*

1. קראו את הטקסט

פוחת והולך או מוסיף והולך?

הלל ושמאי חיו בסוף התקופה של בית המקדש השני, לפני כ-2000 שנה. הלל היה נשיא הסנהדרין, ושמאי היה אב בית הדין.

(בספר ארבע תמונות, היעזרו במנחה:)

למרות חוסר ההסכמה נשמרו היחסים הטובים בין בית הלל לבית שמאי, והמחלוקת ביניהם שימשה דוגמה למחלוקת ראויה, כלומר למחלוקת שבה אפשר להתנגד לעמדתו של האחר, אך גם לחיות עמו בשלום. כפי שנאמר במשנה:

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי." (אבות ה, יז)

אחת המחלוקות בין בית הלל לבית שמאי הייתה על סדר הדלקת נרות החנוכה:

"בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך." (מסכת שבת כא, עב)

*95*

2. במחלוקת לשם שמים...

- אי אפשר להתנגד לדעתו של האחר

- צריך לקבל את דעתו של אב בית הדין

- חיים בשלום עם אדם בעל דעה שונה

- דנים ומתווכחים עד שמגיעים לפשרה

3. א. על פי בית שמאי - כמה נרות מדליקים ביום הראשון?

האם ביום השני מדליקים נר אחד יותר או נר אחד פחות?

ב. על פי בית הלל - כמה נרות מדליקים ביום הראשון? האם בכל יום מדליקים נר אחד יותר או נר אחד פחות?

ג. על פי ידיעתכם על מנהג הדלקת הנרות כיום, הדעה של מי התקבלה?

4. לפניכם כמה מהלכות חנוכה מתוך קיצור שולחן ערוך.

א. קראו את ההלכות.

הלכות חנוכה, קיצור שולחן ערוך

*95*

א. ...וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום, בחמשה ועשרים בחודש כסלו היה. ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, שהיה מונח בחותמו של כהן-גדול, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות-המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים האלו שמתחילין בחמשה ועשרים בכסלו, ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה בשמונת הלילות, להראות ולגלות הנס.

ב. נשים, חיבות בנר חנוכה, שאף הן היו באותו הנס ויכולה אישה להדליק בעד כל בני ביתה. וקטן שהגיע לחנוך, גם כן חייב.

ג. אם מדליק בנר של חרס, כיון שהדליק בו לילה אחד, נעשה ישן, ואין מדליקין בו בלילה השני, משום דמאיס.

ד. מצות נר חנוכה, להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים, משום פרסומי נסא, וכך היו עושין בזמן המשנה והגמרא. ובזמן הזה שאנו דרים בין האומות, מדליקין בבית שהוא דר בו. ואם יש לו חלון לרשות הרבים, ידליקם שם.

ה. הנרות, יהיו בשורה אחת בשוה, לא אחד גאה ואחד נמוך. ויהיה הפסק בין נר לנר, שלא יתקרב הלהב של זה לזה והיה כמו מדורה.

ו. זמן הדלקתן, מיד בצאת הכוכבים, ולא יאוחר. ואסור לעשות שום דבר קודם ההדלקה, אפילו ללמוד. רק אם לא התפלל מעריב, יתפלל תחילה ואחר כך ידליק. וקודם שידליק, יקבץ כל בני ביתו לפרסומי מלתא.

*96*

ב. העתיקו מתוך קיצור שולחן ערוך את הסיבה שלשמה מדליקים את החנוכיה.

ג. התבוננו בתמונות והתאימו בין ההלכות לתמונות. שימו לב, כמה הלכות יכולות להתאים לתמונה אחת.

תמונה 1 - "אלא לראותם בלבד". צילום: נירה לוין

תמונה 2 - ילדים בחנוכה

תמונה 3 - סבתו של הרב אלי הכט בהדלקת נרות

תמונה 4 - נר חרס עתיק

(בספר תמונה:) נר שמיני של חנוכה בחנוכיה של סבא

*97*

שלושה סיפורי זיכרונות

1. שיחה בכיתה

מהו לדעתכם סיפור זיכרונות? מה מאפיין אותו?

חשבו על הנושאים שלפניכם:

- מה המטרה של כותב הטקסט? האם הוא תמיד סופר?

- באיזה גוף כתובים סיפורי זיכרונות?

- על מה מבוססים סיפורי זיכרונות?

2. קראו את סיפור הזיכרונות הראשון.

החנוכיה של סבא, יהודה עצבה, סיפור זיכרונות

*97*

סבא שלי נולד בתימן ועלה לארץ עם משפחתו ועם עוד יהודים מתימן לפני כמאה ושלושים שנה. הדרך היתה קשה, ולאחר מסע של יסורים, רעב ותלאות, שבו נפטרו רבים, זכו חלקם להגיע לירושלים. החיים בירושלים באותן שנים היו קשים מנשוא, והיהודים שבאו מתימן נאלצו לעבוד בעבודות קשות ומפרכות. חלקם התבלטו עד מהרה כסתתים אמנים.

סבא שלי היה סתת. כל בוקר קם סבא, התפלל והעמיס על הגב שלו את שק הכלים הכבד, ובו כלי העבודה של סתת: זויות, אזמלים, ופטישים. בכלים האלה היה סבא מסתת וחוצב מתוך הסלע את אבני הבניין לבתים בירושלים. סבא היה סתת אמן, ועד היום אני מתמלא גאווה כשאני מטייל בחוצות ירושלים ורואה את האבנים המסותתות בבתי אבן עתיקים ויפים מהימים ההם.

כשהייתי ילד שחקתי עם הילדים בחצר בכל מיני משחקים: גולות, עפיפונים, חמש אבנים. אבל כשהתקרב חג החנוכה עזבנו הכל, וכולנו סובבנו פורפרות, כלומר סביבונים מעץ. היינו מלפפים חוט על הסביבוו וזורקים אותו בכוח אל האדמה ומתחרים מי יצליח לסובב את הסביבון זמן רב יותר.

*98*

(בספר תמונה:) נר שמיני של חנוכה בחנוכיה של סבא

"נו סבא, מתי גם לנו תהיה חנוכיה יפה?"

"סבלנות," אמר סבא, "סבלנות."

"אבל סבא, עוד מעט חנוכה, לכל החברים שלי כבר יש חנוכיות ולי אין."

"אל תדאג," אמר סבא, שתק והלך.

הזמן עבר והייתי עצוב מאוד.

יום אחד חזר סבא הביתה, הוריד את השק ושאל את כולנו, את כל הילדים: "יודעים אתם מה יש בשק?"

אף אחד לא ענה.

רק אני עניתי בשקט ובצפייה גדולה - "חנוכיה."

"נכון!" אמר סבא, הכניס את היד לתוך השק והוציא ממנו חנוכיה עשויה אבן.

"אצלנו בתימן," הסביר סבא לחברים שלי שראו בפעם הראשונה בחיים חנוכיה מאבן, "החנוכיות עשויות מאבן, ואני זכיתי להכין חנוכיה מאבן ירושלמית." סבא הגיש לי את החנוכיה.

סבתא לקחה את החנוכיה ושמה בה פתילות ושמן. עד היום אני זוכר את חג החנוכה ההוא עם האור המיוחד של חנוכית האבן של סבא.

היום החנוכיה הזאת נמצאת בבית שלי, ואני בעצמי סבא ומספר את ספור החנוכיה לנכדים שלי. בכל פעם כשאני מדליק את החנוכיה, אני נזכר באותו הרגע שהגיעה אלינו הביתה ובאור שהביאה.

אני גאה בחנוכיה הזאת כי היא יחידה בעולם. לא קנו לי אותה, אלא סבא שלי הכין אותה לי.

חנוכיה יפה כזאת, רק סבא שלי ידע לעשות, כי הוא היה סתת אבנים בירושלים.

(הסיפור לקוח מהאתר סיפור טוב - זה כל הסיפור)

*99*

3. האם נהניתם מהסיפור? האם הסיפור עורר בכם זיכרונות? אתם יכולים לשוחח על כך עם חברים או לכתוב הרהורים במחברת.

4. עבודה בזוגות

א. קראו את המשפטים שלפניכם. בחרו, כל אחד בנפרד, משפט אחד, והחליטו אם הוא נכון או לא נכון לפי הסיפור.

ב. קראו לבן הזוג או לבת הזוג שלכם את המשפט מהסיפור שעליו הסתמכתם בתשובתכם.

- המספר נולד בתימן.

- החומר שסתת עובד בו הוא אבן.

- לקראת חנוכה המספר וחבריו, כשהיו ילדים, שיחקו בעיקר בחמש אבנים.

- פורפרה היא סביבון מאבן.

- כשהמספר היה ילד הוא רצה מאוד חנוכייה משלו.

- חנוכיות אבן היו נפוצות בתימן.

- החברים של המספר לא ראו חנוכיות אבן לפני שראו את החנוכייה של סבא.

- בחנוכייה שהסב הכין הדליקו נרות שעווה.

5. שיחה בכיתה

שתי הפסקות הראשונות בסיפור אינן עוסקות בחנוכה. למה בחר המספר להכניס אותן לסיפור על חנוכה?

6. א. מצאו במשפטים שלפניכם, הלקוחים מן הסיפור, את המשפטים המתארים את זיכרונות הילדות של המספר.

- אני מתמלא גאווה כשאני מטייל בחוצות ירושלים ורואה את האבנים המסותתות.

- כשהייתי ילד שיחקתי עם הילדים בחצר בכל מיני משחקים.

- סבא הבטיח לי חנוכייה.

- סבתא לקחה את החנוכייה ושמה בה פתיליות ושמן.

- אני מספר את סיפור החנוכייה לנכדיי.

- אני גאה בחנוכייה הזאת כי היא היחידה בעולם.

*100*

ב. רשמו את הפעלים שהופיעו בכל "משפטי הזיכרונות" שמצאתם. מהו הזמן של כל הפעלים האלה?

ג. האם הזמן הזה מתאים לסיפור של זיכרונות? הסבירו.

ד. קראו את יתר המשפטים. כתבו את הפעלים שמופיעים בהם.

מהו הזמן במשפטים האלה? כתבו מה עוד משותף לכל המשפטים האלה.

7. בתחילת הסיפור כתוב: "הדרך היתה קשה, ולאחר מסע של ייסורים, רעב ותלאות, שבו נפטרו רבים, זכו חלקם להגיע לירושלים".

א. מה לדעתכם פירוש המלה "תלאות"? הסבירו.

בדקו במילון את פירוש המילה, ואם צריך - תקנו או הוסיפו למה שכתבתם.

ב. הודיה אמרה: לדעתי, הסופר היה צריך לכתוב "ייסורים, רעב ותלאות אחרות". הסבירו את דבריה.

(בספר תמונה:) אוסף החנוכיות הגדול מאוד של ד"ר יוסף שבתאי

(בספר ציור, היעזרו במנחה:) גרטה קוזניצוב, חנוכה בירושלים

*101*

8. בתקופת מלחמת העולם השנייה ניסו הגרמנים לחסל את הקהילות היהודיות בגרמניה ובכל מדינה שכבשו. יהודים רבים נכלאו באותה תקופה במחנות עבודה. לפניכם זיכרונות של אישה שהייתה בחורה צעירה בתקופת השואה, ושהתה במחנה עבודה של נשים בהונגריה. היא מספרת על חג החנוכה במחנה.

קראו את סיפור הזיכרונות שלה.

חנוכה במחנה בימי המלחמה, לאה נוימן-וייס, סיפור זיכרונות

*101*

קרבו ימי החנוכה. החלטתי שיש לחוג חג זה בצורה כלשהי. שבוע לפני החג התחלתי להוציא חוטים מתוך פסולת הסמרטוטים שקבלנו לצורך נקוי המכונות שעבדנו עליהן. את החוטים הטמנתי מתחת למזרן הקש. נערה שעבדה לידי, בראותה זאת, שאלה אותי לפשר מעשי. ספרתי לה על כוונתי ובקשתי ממנה לעזור לי. היא התלהבה מהרעיון, הצליחה להשיג חמישה תפוחי אדמה חיים, ואותם הביאה לי. והנה כבר היו ברשותנו תפוחי אדמה. חתכתי אותם לחצאים וגלפתי בתוכם מקום לשמן. את חוטי הכותנה שזרתי לפתילה. גנבתי מהמפעל פחית שמן, שבה השתמשתי לשמן את המכונה שעליה עבדתי. יצקתי שמן לתוך חצאי תפוחי האדמה, והנה לפנינו חנוכיה!

בליל-חנוכה הראשון, כשכל הבנות בחדר שלנו ישבו על מטותיהן, ואליהן הצטרפו גם בנות מחדרים אחרים, הדלקתי את הנר הראשון וברכתי עליו את הברכות. שרנו את הקטע הראשון של "מעוז צור" אשר כמעט כולנו זכרנו בעל-פה, ונזכרנו איך חגגנו את החג בבית. ארבעה ערבים עבר הכל כשורה.

בליל החמישי נכשלנו. משום-מה אחרנו להדליק את הנרות, והם דלקו גם לאחר שעת כבוי האורות, כשבכל המחנה כבתה התאורה. בחושך שהשתרר במחנה הסגירו אותנו נקודות האור שבקעו מחדרנו. המשגיחה הגרמניה ששמרה על השער רצה לעבר נקודות האור. היא היתה בטוחה שאנחנו מאותתות אל אוירוני האויב. היא התפרצה מבעד לדלת ונדהמה מהמחזה שהתגלה נגד עיניה: כולנו יושבות על המטות ושרות בצותא. הדם קפא בעורקי.

*102*

במשך שניות ראיתי בעיני-רוחי את העונש הצפוי לנו. לקול צריחתה: "מה קורה כאן?!" התאוששתי מעט ועניתי: "גברת מפקחת! השבוע יש לנו חג לזכר המכבים, כאשר יהודים מעטים נצחו אויבים מרובים". באותו הרגע לא חשבתי על מה שאמרתי לה, גם לא שאפתי להראות גיבורה. המשגיחה הנדהמת עזבה את החדר בלי להוסיף מילה. כביתי את הנרות, החבאתי את תפוחי האדמה והלכתי לישון, אך לא יכולתי להרדם מדאגה, מה יקרה למחרת. והנה, קרה דבר שלא יאמן - לא נענשנו.

9. איזה רגש עורר בכם הסיפור? הסבירו. תוכלו לצייר ציור או לבחור תמונה שיבטאו את המחשבות והרגשות בעקבות קריאה.

10. עבודה בקבוצות

א. קראו בקריאה דמומה את הפסקה הראשונה. ספרו לחברי הקבוצה באיזה מקום בפסקה הבנתם שהמספרת התכוונה להכין חנוכייה. קראו את המשפט שרמז לכם על כך.

ב. קראו את הפסקות השנייה והשלישית. ספרו לחברי הקבוצה מה היה הרגע המותח ביותר מבחינתכם, ומה היה הרגע המרגש ביותר.

11. סדרו את האירועים לפי הסדר שלהם בסיפור.

- ההחלטה להכין חנוכייה

- החשש מעונש

- הדלקת הנר הראשון ושירת "מעוז צור"

- גנבת פחית השמן מהמפעל

- התפרצות המשגיחה לחדר הבנות

12. בסיפור הקודם, החנוכיה של סבא, מצאתם שהפעלים המתארים זיכרונות הם בזמן עבר. בדקו את הפעלים בסיפור הזה.

האם גם הם כתובים בזמן עבר? כתבו 5 פעלים שמצאתם.

13. עכשיו אחרי שקראתם שני סיפורי זיכרונות, חזרו לפעילות 1 בעמ' 97. הביאו דוגמאות לנושאים מכל אחד מהסיפורים.

*103*

14. התבוננו בתמונה. איזה כינוי של חג החנוכה התמונה ממחישה?

(בספר ציור:) פול סזאן, טבע דומם ווילון, 1895 בערך

15. לפניכם סיפור זיכרונות המספר על חנוכייה של אנוסים בעיר משהד שבפרס. אנוסים הם יהודים שנאלצו לחיות כבני דת אחרת בגלל דרישת השלטונות בארצות מסוימות, אבל בסתר המשיכו לקיים את מצוות הדת היהודית. בעיר משהד בפרס (אירן של ימינו) היו אנוסים שחיו כמוסלמים במשך 100 שנים. רובם עלו ארצה עם הקמת המדינה.

קראו את הסיפור.

*104*

החנוכיה האסורה של סבתא, שרה ליפקין, סיפור זיכרונות

*104*

סבתא ישבה על הכורסה הגדולה ובידיה פקעת של צמר גפן. היא משכה שוב ושוב מעט מסיבי הכותנה הלבנים, מוללה אותם באצבעותיה (מעכה בין אצבעותיה שוב ושוב) ושזרה מהם חוטים ארוכים ודקים.

"סבתא, מה את עושה?" שאלתי.

"אלה פתילות לחנוכיה," הסבירה סבתא. היא הניחה על השולחן תשעה גביעים קטנים, יצקה לתוכם מעט שמן ושמה פתילה בכל אחד.

"זאת חנוכיה, החנוכיה המיוחדת שלנו", הוסיפה בקול נרגש. כשהבחינה בתמהון שבעיני הוסיפה סבתא: "כשגרנו בפרס, בעיר משהד, היינו אנוסים. לא יכולנו לקיים בגלוי את המנהגים שלנו, ואסור היה לאיש לדעת שאנחנו יהודים. בכל ימות השנה חיינו כמוסלמים, אבל בסתר, במרתפים, קיימנו את כל המצוות ואת כל המנהגים שלנו. בחג החנוכה הכנו חנוכיות כמו זאת, מפכים נפרדים, כדי שאם יגיעו פתאום אורחים לא קרואים, נוכל לפזר מיד את הנרות, ולא ידעו שאנחנו מדליקים נרות של חג החנוכה."

16. שיחה בכיתה

א. מצאו פרטים דומים בין הסיפורים חנוכה במחנה בימי המלחמה ובין החנוכיה האסורה של סבתא.

ב. מה אנו יכולים ללמוד מן הסיפורים על ההבדל בין הדלקת החנוכייה בעבר, בגלויות השונות להדלקת החנוכייה היום בישראל.

17. היכנסו לפעילות המתוקשבת כדי לכתוב סיפור זיכרונות שלכם על אירוע שקשור לחנוכה.

*105*

פרק לשון - יחיד, רבים וזוגי

*105*

(בספר ציור:) פול סזאן, טבע דומם ווילון, 1895 בערך

על המספר הדקדוקי ועל הזוגי, וגם על כינויי קניין

ההבדל בין הצירוף "נהג צעיר" לבין הצירוף "נהגת צעירה" הוא, כידוע, הבדל במין - הבדל בין לשון זכר ללשון נקבה.

ההבדל בין הצירוף "נהג צעיר" לבין הצירוף "נהגים צעירים" הוא הבדל במספר - בין יחיד לבין רבים.

כך גם ההבדל בין "נהגת חדשה" לבין "נהגות חדשות".

תבנית שם העצם ותבנית התואר יכולות להשתנות במין (זכר או נקבה) ובמספר (יחיד או רבים).

1. הפכו את המשפטים שלפניכם מיחיד לרבים. הקפידו להתאים את שמות התואר ואת הפעלים למין ולמספר של שמות העצם:

א. הנהג המנוסה התחשב בנהג החדש.

ב. חוק חדש נחקק השנה.

ג. המשאית הכבדה לא עצרה ברמזור.

ד. המאכל היה טעים.

ה. האחות הקטנה הצטרפה לקבוצה.

1. הזית הזה ירוק.

ז. שרטטנו זווית חדה.

ח. האורחת שהתה במלון שלושה ימים.

ט. יש לי בת.

י. אין לי אחות.

2. השלימו:

הסיומת הרגילה לרבים היא --

הסיומת הרגילה לרבות היא --

*106*

3. לקראת החגים פרסמו החנויות מודעות על מבצעי מכירות.

א. הפכו את שמות העצם (המציינים את המוצרים למכירה) מיחיד לרבים.

ב. הפכו שמות עצם המופיעים בלשון רבים ליחיד/ה.

לדוגמה: קופסה מזכוכית - מחיר לפני הנחה 49 ש"ח, קופסאות מזכוכית לדוגמה: צלחות אוכל מזכוכית, צלחת אוכל מזכוכית

הערה: התאימו את התארים והפעלים למין ולמספר של שם העצם ששיניתם.

לדוגמה: שמשיית אלומיניום חדישה, שמשיות אלומיניום חדישות.

א. סירים ומחבתות במחירי מבצע.

ב. תבניות אפייה בחמישים אחוזים הנחה.

ג. ארון לחדר ילדים. קל להרכבה. הנחה לחברי מועדון.

ד. נדנדות ומגלשות לחצר - 20 אחוזים הנחה.

ה. עורב מפלסטיק המגרש ציפורים במחיר הזדמנות.

ו. שולחן וכיסא ממתכת - ריהוט לגן. חצי מחיר לחברי מועדון.

(בספר ציור:) דוד גרשטיין, כיסא ריק וציפור

*107*

4. הנה פירוט של שמות מוצרים מתוך מודעות, שבהן כתובים מספרים של פריטים למכירה.

כתבו את המספרים במילים - בשמות מספר.

לדוגמה: 3 סירי נירוסטה - שלושה סירי נירוסטה

הקפידו על שימוש נכון בשמות המספר.

א. 5 עציצי פלסטיק

ב. סט של 4 כלי עבודה לגינון

ג. 6 כוסות יין

ד. 2 קערות הגשה

ה. ארון בעל 9 מדפים

1. ארון 4 דלתות

סופיות הרבים והרבות התהפכו

*107*

ראיתם שהסופית הרגילה לצורת הרבים (זכר) היא ים:

זמרים מוכשרים

נערים צעירים

ספרים חדשים

ושהסופית הרגילה לצורת רבות (נקבה) היא ות:

זמרות מוכשרות

נערות צעירות

מערות חשוכות

אבל... לפעמים נדמה שהסופיות התהפכו. התבוננו במשפטים שלפניכם וחשבו: מה מוזר בשמות העצם ובקשר שלהם לתארים הצמודים להם?

במקומות רבים שמות הרחובות הקטנים הם שמות יפים של פרחים.

מקומות רבים? רחובות קטנים? שמות יפים? או אולי צריך להגיד "שמות יפות", כמו שילדים קטנים אומרים לפעמים.

מה מבלבל כאן?

מסתבר שיש שמות עצם במין זכר, שצורת הרבים שלהם אינה מסתיימת ב-ים, אלא ב-ות, כמו: אבות, מקומות, רחובות, וילונות, שמות. וההפך:

*108*

יש שמות עצם במין נקבה, שצורת הרבים שלהם אינה מסתיימת ב-ות אלא ב-ים, כמו: נשים, ציפורים, נמלים, מילים. כלומר, סופיות הרבים עלולות "להתהפך".

איך נשתמש כהלכה בשמות העצם המבלבלים?

ניעזר בשם העצם ביחיד, שנצמיד לו תואר ביחיד. התארים בעברית הם שיעזרו לנו לקבוע את מינו של שם העצם ולהשתמש בו כהלכה. הנה כך:

צורת רבים "הפוכה",  שם עצם ביחיד,  שם תואר מתאים

חלומות,  חלום (זכר),  מתוק - חלומות מתוקים

מילים,  מילה (נקבה),  ארוכה - מילים ארוכות

(בספר ציור:) דוד גרשטיין, כיסא ריק וציפור

1. לפניכם שמות עצם שונים בסופית ות. הפכו את שם העצם ליחיד, הוסיפו תואר מתאים, ורשמו בסוגריים את מינו של שם העצם.

לדוגמה: תינוקות - תינוק קטן (זכר):

בעיות, רעיונות, משפחות, מקומות, אבות, אילנות, דלתות, מחברות, אסונות, גגות, פתרונות.

2. לפניכם שמות עצם שונים בסופיות ים. הפכו את שם העצם ליחיד, הוסיפו תואר מתאים, ורשמו בסוגריים את מינו של שם העצם:

שנים, תאנים, שוטרים, עציצים, פנינים, ציפורים, אבנים, עצים, ביצים.

3. מצאו את המילה יוצאת הדופן (מילה אחת בכל שורה שונה במין הדקדוקי שלה משאר המילים):

א. אבנים, פרפרים, יונים, שנים

ב. כבישים, מילים, ספרים, עננים

ג. שמיכות, בארות, כיסאות, כוסות

ד. אבות, חלומות, חוברות, אוצרות

ה. תכשיטים, עגילים, צמידים, מחטים

4. א. בעמוד הבא תמצאו קטע מספר דברים, פרק ו, פסוקים י-יב.

הפסוקים עוסקים בדרישת הקב"ה מבני ישראל לזכור את ה' שהוציאם מארץ מצרים, גם לאחר שיכנסו לארץ ישראל המלאה כל טוב.

קראו את הקטע.

*109*

והיה כי-יביאך ה' אלהיך אל-הארץ אשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדולת וטובת אשר-לא-בנית; ובתים מלאים כל טוב אשר לא-מלאת, ובורות חצובים אשר לא-חצבת, כרמים וזיתים אשר לא-נטעת, ואכלת ושבעת; השמר לך פן-תשכח את-ה' אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים.

ב. העתיקו את כל שמות העצם בלשון רבים המופיעים בקטע המצוטט.

ג. רשמו את שמות העצם שאין להם סיומת אופיינית למין הדקדוקי שלהם:

- רשמו את שמות העצם בזכר, שיש להם ברבים סופית ות.

- רשמו את שם העצם בנקבה, שיש לו ברבות סופית ים.

ד. כתבו את שמות העצם מסעיף ג בלשון יחיד.

5. השלימו:

הסופית של שמות עצם ברבים זכר היא ברוב השמות --, ובחלקם --.

הסופית של שמות עצם ברבות נקבה היא ברוב השמות --, ובחלקם --.

הסופית של תארים בזכר רבים היא תמיד --.

הסופית של תארים בנקבה היא תמיד --.

עבר מהופך

בקטע שצוטט מהתורה מופיעים הפעלים "ואכלת ושבעת". הכוונה בקטע להבטחה לעתיד - אתה תאכל ותשבע בארצך, כך מבטיח אלוהים לעמו. שימו לב! פעלים רבים בתנ"ך, הפותחים ב-ו' וצורתם צורת עבר - משמעותם עתיד, כמו שני הפעלים שהזכרנו. לכן קוראים להם עבר מהופך או פעלים ב-ו' ההיפוך.

6. א. כתבו בלשון ימינו את הפעלים התנ"כיים שבעבר מהופך (החליפו רק את הפועל המודגש, הפועל המודגש משומן במרכאות):

- 'והיה' באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים (ישעיה ב, ב)

- 'ולקחתי' אתכם לי לעם. (שמות ו, ז)

- בנה לך בית בירושלם 'וישבת' שם. (מלכים א, ב, לו)

ב. עיינו בפרק שאותו אתם לומדים עתה בשיעורי תורה. זהו בפרק פעלים הכתובים בעבר מהופך. כתבו בלשון ימינו את הפעלים התנ"כיים שבעבר מהופך.

*110*

(בספר ציור:) מירון צורן, עץ זית בכרמל, 2006

(בספר ציור:) איור של רעיה קרס מתוך הספר "ברווזיים"

*111*

הזוגי

*111*

לפניכם שיר משעשע שכתבה לאה גולדברג, שיש בו שימוש יצירתי בצורת זוגי - שם עצם המציין כמות של שניים.

זהו שיר על שני ברווזים, המבוסס על משחק לשוני של מילים מתחרזות בעלות סופית פתח יים. חלק ממילים אלה מציינות מספר זוגי (כמות של שניים) וחלק אינן זוגי.

ברווזיים, לאה גולדברג, שיר

*111*

לסבתא של אפרים,

לסבתא ברווזיים -

אחד לבן

אחד אפור

לסבתא ברווזיים.

הושיטו צואריים:

מי הארוך משניים?

אחד לבן

אחד אפור

(בספר ציור:) איור של רעיה קרס מתוך הספר "ברווזיים"

ובשלולית המיים

רחצו את הרגליים

אחד לבן

אחד אפור

והסתתרו השניים.

הסבתא של אפריים

קוראת לברווזיים:

איה לבן?

איה אפור?

איה הברווזיים?

יצאו הברווזיים

השתחוו אפיים;

שלום לבן

שלום אפור!

שלום לברווזיים!

*112*

1. המילים 'ברווזיים' ו'צוואריים' הן מילים שהמציאה המשוררת. בלשון יום יום אומרים "שני ברווזים", "שני צווארים". כתבו על סמך מה אנו מבינים שצורות הזוגי שיצרה גולדברג מציינות כמות של שניים (רמז: חשבו על מילים מקובלות בעברית, בעלות אותה סופית, המציינות כמות של שניים).

2. במקום לומר "שני תפוחים", אנחנו יכולים לומר באופן יצירתי "תפוחיים", בדומה לצורות "ברווזיים" ו"צוואריים" שיצרה המשוררת לאה גולדברג.

המציאו עוד שלוש מילים כאלה בזוגי.

3. הביאו מתוך השיר מילים בעלות סופית פתח יים, שאינן זוגי.

4. בשיר מופיעה המילה רגליים, שגם הסופית שלה היא פתח יים, כמו רבים משמות אברי הגוף: עיניים, ;ידיים, אזניים ועוד. בחרו באפשרות הנכונה:

א. הסופית בשמות אברי הגוף מציינת רק שניים.

ב. הסופית בשמות אברי הגוף מציינת גם זוגי וגם רבים (יותר משניים).

סופית שם עצם רק לשניים, וסופית ליותר משניים

*112*

שם העצם 'עיניים' - כמה עיניים הוא מציין? שם העצם 'ידיים' - כמה ידיים הוא מציין? אם נאמר "העיניים שלו עצומות", הכוונה לשתי עיניו, אך אם נאמר "כל העיניים בקהל נשואות אל הנואם" - הכוונה ללשון רבים, ליותר משניים.

שמות איברי הגוף, שרובם כידוע זוגי, מסתיימים כמעט כולם בסופית פתח יים. כך גם שמות עצם אחרים, המציינים מערכת של שניים: גרביים, נעליים, מגפיים.

אבל הסופית פתח יים יכולה לציין גם יותר משניים, כלומר כסופית רבים של שם עצם בזכר או בנקבה:

רגל אחת - שתי רגליים - שש רגליים

ברך אחת - שתי ברכיים - ארבע ברכיים

מגף אחד - שני מגפיים - שמונה מגפיים

*113*

התבוננו בשתי קבוצות שמות העצם בסופית פתח יים, וענו על השאלות:

א. (בספר טבלה בשלושה טורים:)

אחד/אחת,  שניים (זוגי),  רבים: שלושה ויותר

יד,  ידיים,  ידיים

עין,  עיניים,  עיניים

שפה,  שפתיים,  שפתיים

ב. שמות המציינים זמנים ומידות

חודש,  חודשיים,  חודשים

יום,  יומיים,  ימים

שנה,  שנתיים,  שנים

מאה,  מאתיים,  מאות

אלף,  אלפיים,  אלפים

1. א. באיזו קבוצת שמות (א' או ב') מופיעים שמות עצם בזוגי אמיתי, כלומר: זוגי המציין רק כמות של שניים? כתבו לדוגמה שני שמות עצם זוגיים מתוך הרשימה.

ב. הביאו עוד דוגמה משלכם לשם עצם בזוגי אמיתי, המציין רק שניים ולא יותר משניים.

בשמות עצם המציינים זמנים או מידות, צורת שם העצם הזוגי היא אמיתית, כלומר: מציינת באמת שניים ולא יותר. שבועיים הם שני שבועות, ולא יותר. פעמיים הן שתי פעמים ולא יותר.

ואם רוצים לציין יותר משניים, משתמשים בצורת הרבים הרגילה: שלושה שבועות, ארבע פעמים.

2. השלימו בצורה המתאימה: שם עצם זוגי (אמיתי) לכמות של שניים, ורבים/רבות ליותר משניים. לדוגמה:

(2 אלף) אנשים השתתפו בעצרת - אלפיים אנשים השתתפו בעצרת.

(5 אלף) אנשים השתתפו בעצרת - חמשת אלפים אנשים השתתפו בעצרת. נקדו את הסיומת כדי להבחין בין שתי הצורות:

*114*

א. ביקרנו במקום -- (3 פעמים), ואילו אתה ביקרת בו רק -- (2 פעמים).

ב. המכשיר עולה -- (4 מאה) שקלים. ניתן לשלם את הסכום בשני תשלומים שווים, -- שקלים בכל תשלום.

ג. חיכיתי למכתבו -- (יום) רבים, אך רק לפני -- (2 יום) הוא הגיע.

ד. לפני -- (3 שבוע) טיילנו בשמורת נחל תנינים, ולפני -- (2 שבוע) ביקרנו בשמורת חורשת טל.

ה. החופש הגדול נמשך -- (2 חודש), ואילו חופשת הפסח נמשכת פחות מ -- (1 חודש).

3. כתבו את השם יוצא הדופן ונמקו (רמז: חשבו על צורת הרבים או הזוגי של שם העצם או חשבו על תוכן המילים):

א. נעל, כפפה, מגף, גרב

ב. לחי, שפה, גבה, יד

ג. ברך, עין, רגל, אישון

ד. רגליים, עיניים, שיניים, כתפיים

ה. ציפורניים, שפתיים, לחיים, ברכיים

*115*

נטיית שם העצם בכינויי קניין

*115*

לפניכם משפטים ממודעות פרסומת אחדות. שימו לב להבדל בין המודעות הכתובות מימין (מודעה 1) לבין המודעות הכתובות משמאל (מודעה 2):

(במודעות שמות העצם מודגשים, כאן הם מסומנים במרכאות).

א. (מודעה 1) אנחנו נותנים 'ללקוחות שלנו' רק את הטוב ביותר

(מודעה 2) 'לקוחותינו' תמיד מרוצים

ב. (מודעה 1) בניתי את 'הבית שלי' בחברה משפחתית

(מודעה 2) בניתי את 'ביתי' בפסגת החלומות

ג. (מודעה 1) 'ההצלחה שלך - ההשקעה שלנו'

(מודעה 2) 'הצלחתך - הצלחתנו'

ד. (מודעה 1) 'לילד שלך' מגיע הטוב ביותר

(מודעה 2) קנה 'לילדך' מוצר איכותי

1. בכל זוג מודעות (מודעה 1 ומודעה 2) יש שם עצם משותף (השמות מסומנים במרכאות). העתיקו זה בצד זה את שמות העצם החוזרים ואת תוספת הנטייה שלהם כפי שהיא מופיעה במודעה. לדוגמה: לילד שלך - לילדך.

2. חלקו את שמות העצם החוזרים לשתי קבוצות. לפי מה חילקתם?

תוספות הנטייה (המוספיות) מהסוג שמצאנו בשמות העצם במודעות הפרסומת, כגון הלקוחות שלנו - לקוחותינו, נקראות כינויי קניין או כינויי שייכות.

3. לפניכם שמות העצם המופיעים בנטיית כינויי הקניין במודעות שהבאנו לעיל. ציינו למי שייך הדבר, מיהו בעל הקניין - אני, את, אנחנו וכדומה.

השלימו לפי הדוגמה:

מיהו בעל הקניין?

הלקוחות שלנו - לקוחותינו, מיהו בעל הקניין? אנחנו

הבית שלי - ביתי, מיהו בעל הקניין? --

ההצלחה שלך - הצלחתך, מיהו בעל הקניין? --

-- - הצלחתנו, מיהו בעל הקניין? --

ההשקעה שלנו - --, מיהו בעל הקניין? --

הילד שלך - ילדך, מיהו בעל הקניין? --

*116*

4. לפניכם שמות עצם בנטיית כינויי הקניין. החליפו כל מילה בשתי מילים. לדוגמה: ביתי - הבית שלי; אחותך - האחות שלך

אחותי --

מחברותיה --

מכוניתנו --

ילדיהן --

כספך --

ידיכם --

ספריה --

עיני --

שאלתו --

נסיעתכם --

5. לפניכם שמות עצם וכינויי קניין. החליפו כל צירוף של שתי מילים במילה אחת:

שם עצם וכינוי קניין במילים נפרדות,  שם עצם וכינוי קניין במילה אחת

הדוד שלי,  דודי

הכפר שלנו,  --

החולצה שלך,  --

המדינה שלנו,  --

הכסף שלכם,  --

המטוסים שלנו,  --

העובדים שלה,  --

החבר שלך,  --

המתנה שלה,  --

הצחוק שלהם,  --

6. חזרו לסיפור "החנוכייה האסורה של סבתא" (בעמוד 104) ומצאו שלושה כינויי קניין חבורים.

*117*

איך מטים את שם העצם?

אפשר להטות את שם העצם במין דקדוקי (זכר או נקבה), במספר (יחיד או רבים) ובכינויי קניין.

למתקדמים ולמעוניינים

נבחין בין כינויי הקניין החבורים לשם עצם ביחיד, לבין הכינויים החבורים לשם עצם ברבים.

לדוגמה: מכתבת נשלח - מכתבינו נשלחו; תמונתנו יפה - תמונותינו יפות.

שימו לב! בלשון רבים אנו מוסיפים את האות יוד.

6. לפניכם שמות עצם ולצדם כינוי קניין במילה נפרדת. רשמו במקומם שמות עצם בכינויי קניין במילה אחת. אם שם העצם ברבים/רבות, אל תשכחו לכתוב יוד בכינוי הקניין. לדוגמה: הספרים שלנו חדשים - ספרינו חדשים

א. הזיכרונות שלכם מעניינים.

ב. הסוסים שלנו דוהרים בשדה.

ג. הסוס שלנו דוהר בשדה.

ד. השדות שלנו ירוקים.

ה. הכרתי את הדודות שלה.

ו. היא תרמה את כל הספרים שלה.

ז. המכונית שלו חונה במוסך.

ח. המכוניות שלו חונות במוסך.

ט. לא ראיתי את החברה שלהם.

י. לא ראיתי את החברות שלהם.

7. לפניכם פסוקים מחומש שמות פרק י פסוקים ט-י.

א. קראו את הפסוקים.

ט ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך; בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג ה' לנו. י ויאמר אליהם, יהי כן ה' עמכם, כאשר אשלח אתכם ואת טפכם; ראו כי רעה נגד פניכם.

בפסוקים מופיעים שמות עצם בנטיית כינויי קנין.

ב. העתיקו את שמות העצם המופיעים בנטיית כינויי קנין.

ג. החליפו כל מילה בשתי מילים. לדוגמה: בנערינו - בנערים שלנו.

*118*

פרק מתוק

*118*

(בספר תמונה, היעזרו במנחה)

על ההיסטוריה של השוקולד, וגם על סוגים שונים של מקורות מידע

(בספר ציור:) זוג אצטקים שותים משקה קקאו, פרט מתוך כתב יד, מקסיקו 1200-1521

1. התבוננו בתמונה ושערו איך היא קשורה לנושא הפרק.

2. היכנסו לפעילות המתוקשבת וצפו בסרטון על מקורו של השוקולד.

3. א. מה אתם זוכרים מהסרטון? כתבו פרטי מידע שונים שראיתם ושמעתם.

ב. מה גיליתם בסרטון על הקשר בין התמונה לנושא הפרק?

*119*

4. צפו בסרטון פעם נוספת. תוך כדי צפייה רשמו לעצמכם את התשובות לשאלות שלפניכם.

- באילו אזורים בעולם גדלים עצי הקקאו?

- באיזה אקלים גדלים עצי הקקאו?

- באיזו דרך קוטפים את פירות הקקאו?

- מה עושים עם הזרעים (פולי הקקאו) אחרי שמוציאים אותם מהפרי?

- כיצד מגיעים פולי הקקאו למפעלי השוקולד בעולם?

5. שיחה בכיתה

במה הייתה שונה הצפייה השנייה בסרטון מהצפייה הראשונה?

טקסט מידע על השוקולד, טקסט מידע

*119*

1. קראו את הטקסט שלפניכם. את הכותרת תציעו אתם אחרי הקריאה.

שוקולד הוא אחד המזונות המתוקים האהובים ביותר בעולם. אולם הקקאו, חומר הגלם שממנו מכינים אותו, כלל אינו מתוק, ובמשך אלפי שנים איש גם לא חשב להמתיק אותו.

תושבי מרכז אמריקה גידלו עצי קקאו והכירו את מעלותיו של פרי הקקאו כבר לפני אלפי שנים. האצטקים, שחיו שם עד לפני כ-500 שנה, התייחסו לפולי הקקאו כאל מצרך חשוב ויקר עד כדי כך שהשתמשו בהם כאמצעי תשלום.

תושבי מרכז אמריקה טחנו את פולי הקקאו והכינו מהם משקה מריר, שלעתים הוסיפו לו פלפל חריף או וניל, אך לא סוכר. למשקה הזה הם קראו "צ'ו'קולטל" - מים מרים - והאמינו שהוא ניתן להם על ידי האלים. על השליט האצטקי מונטזומה מסופר שנהג לשתות קערות ענקיות של קקאו מדי יום משום שהאמין בערכו התזונתי ובסגולות המרפא שלו.

האירופי הראשון שגילה את הקקאו היה מגלה הארצות כריסטופר קולומבוס, ב-1502. כשחזר מאמריקה הביא אתו פולי קקאו ונתן אותם למלך ספרד במתנה, אולם אלו לא עוררו התפעלות. כ-20 שנה אחר כך פלש הכובש הספרדי קורטז אל הממלכה האצטקית בחיפוש אחר זהב. גם הוא גילה את פולי הקקאו, וגם הוא הביא אותם במתנה למלך הספרדי. קורטז הוסיף למשקה המר כמויות גדולות של סוכר, והפעם משקה הקקאו נחל הצלחה עצומה בחצר המלכות.

*120*

במשך 100 שנה נחשב משקה הקקאו למותרות, שרק ספרדים עשירים נהנו ממנו. הם אפילו שמרו את עצם קיומו בסוד. כדי להבטיח לעצמם אספקה שוטפת של פולים, נטעו הספרדים עוד ועוד עצי קקאו בארצות שכבשו (אקוודור, ונצואלה, פרו וג'מייקה).

בסופו של דבר התגלה הסוד, והשימוש בקקאו התפשט ברחבי אירופה - קודם בצרפת ובאיטליה ובהמשך בהולנד. בלונדון נפתח בית קקאו (בדומה לבית קפה) לפני כ-350 שנה, ואחריו נפתחו רבים אחרים. רק לפני כ-200 שנה החלו להשתמש בפולי הקקאו כדי לייצר מהם שוקולד: הולנדי ושמו קונרד ון הוטן פיתח שיטה להפיק מתוך הפולים חמאת קקאו ואבקת קקאו, שנותנים לשוקולד את המגע החלק והנמס בפה שלו. זמן מה לאחר מכן נוצר באנגליה שוקולד החלב הראשון.

2. א. בחרו לטקסט את הכותרת המתאימה לו ביותר, לפי דעתכם:

- שוקולד הוא טעם החיים

- ממר יצא מתוק: סיפורו של השוקולד

- כל מה שרציתם לדעת על קקאו

אם תרצו, תוכלו לחבר כותרת משלכם.

ב. מדוע בחרתם דווקא בכותרת הזו? מה, לדעתכם, חסר או לא מתאים בכותרות האחרות?

3. א. כדי לעזור בקריאה של טקסט מידע ולהבליט נושאים שונים המופיעים בו, אפשר להוסיף גם תת כותרות. בחרו מתוך הכותרות שלפניכם את השלוש שמתאימות לטקסט, ושבצו אותן במקומות המתאימים לאורך הטקסט (כתבו במחברת איך מתחילה הפסקה שלפניה תוסיפו את הכותרת).

- קולומבוס מגלה את אמריקה

- הקקאו מגיע לאירופה

- מולדת הקקאו

- מהקקאו אל השוקולד

- ערכו התזונתי של הקקאו

4. מדוע לדעתכם עשירי ספרד שמרו בסוד את קיומו של משקה הקקאו?

*121*

(בספר ציור:) זוג אצטקים שותים משקה קקאו, פרט מתוך כתב יד, מקסיקו 1200-1521

- אמונות

- תכונות טובות

6. בטקסט כתוב: "במשך 100 שנה נחשב משקה הקקאו לדבר מותרות, שרק ספרדים עשירים נהנו ממנו".

א. מהו, לדעתכם, פירוש המילה "מותרות"?

ב. חפשו את המילה במילון וקראו את פירושה. האם צדקתם?

עוד מידע על שוקולד

1. א. קראו את העובדות שלפניכם.

שמונה עובדות מעניינות על שוקולד, טקסט מידע

*121*

- הברכה שמברכים על השוקולד היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". שוקולד מייצרים מפולי קקאו הגדלים על העץ ובכל זאת אין ברכתו "בורא פרי העץ". הסיבה היא שנשתנתה צורתו (פולי הקקאו מרוסקים ולא ניכר שהם פרי הגדל על העץ).

- בשוקולד יש חומרים פעילים שמשפיעים לטובה על מצב הרוח.

- בגלל החומרים הפעילים שבו, שוקולד רעיל לכלבים, חתולים וחיות מחמד אחרות.

- ריח של שוקולד גורם לתחושת שובע מיידית, ומפעיל גלי מוח שמעודדים רגיעה.

- צריך 888 פולים של קקאו כדי להכין קילוגרם של שוקולד.

- האמריקנים צורכים כמעט מחצית מכמות השוקולד העולמית.

- בשנת 2013 ייצרו בבלגיה מהדורה מוגבלת של בולים בטעם שוקולד.

- למעלה משני שליש מכמות הקקאו העולמי גדלים ומיוצרים באפריקה.

*122*

ב. בחרו אחת מהעובדות שברשימה, וכתבו דו-שיח שבו אדם אחד מספר לשני על העובדה הזו. לפני שאתם מתחילים לכתוב, תוכלו להיעזר בשאלות הבאות ובדוגמה שאחריהן.

- מי הדמויות?

- היכן הן נמצאות?

- מה הנושא הכללי של השיחה שלהן?

- האם העובדה הזו מוצגת בתור פרט מעניין, מסקרן, מפתיע, שימושי?

- איך קשורה העובדה לשיחה כולה?

דוגמה:

אוריין: הלוואי שהייתי נוסעת לאפריקה!

יונתן: לאפריקה? מה פתאום?

אוריין: אני רוצה לבקר במטע של עצי קקאו. אתה יודע שבאפריקה מגדלים ומייצרים למעלה משני שליש מכמות הקקאו העולמית?

יונתן: מה זה בכלל אכפת לך?

אוריין: מה אכפת לי?! שכחת ששוקולד זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם? ושוקולד, כידוע לך, עושים מקקאו.

(בספר מספר איורים ומפות:)

2. לפניכם עוד מידע על שוקולד במילים מעטות ובהיצגים גרפיים רבים. התבוננו בו, ועברו לפעילויות 3-6.

*123*

שוקולד, טקסט רב-ייצוגי

*123*

איור 1 - (תהליך ייצור שוקולד)

פולי קקאו - קולים - טוחנים - ליקר קקאו - אבקת קקאו, חמאת קקאו - קקאו, סוכר וחלב - שוקולד - עוגות, גלידות, ממתקים

איור 2 - (מפה של העולם, עליה מסומנות מדינות שמייצרות קקאו ומדינות שצורכות קקאו, היעזרו במנחה)

איור 3 - (גרף המתאר את תכולת אבקת קקאו, חמאת קקאו, סוכר וחלב בסוגים שונים של שוקולד - שוקולד מריר, שוקולד חלב ושוקולד לבן)

איור 4 - (גרף המתאר השוואת העדפת שוקולד ע"י נשים וגברים)

איור 5 - (גרף המתאר את הפופולריות של סוגי השוקולד השונים) 20 אחוז שוקולד מריר, 50 אחוז שוקולד חלב, 30 אחוז שוקולד לבן.

(בספר תמונה של שני כלבים)

*124*

3. בין הכותרות הבאות יש חמש המתאימות למידע המוצג בהיצגים הגרפיים השונים. מצאו אותן וציינו לאיזה מספר מתאימה כל כותרת.

א. מעץ הקקאו אל ממתקי השוקולד

ב. למה אוהבים שוקולד?

ג. שוקולד: מזון האלים

ד. איזה שוקולד אנשים מעדיפים?

ה. מפת השוקולד העולמית

1. השוקולד טוב לבריאות

ז. נשים, גברים, ושוקולד

ח. מה יש בשוקולד?

4. האם כשהתבוננתם בדף גיליתם פרטי מידע שכבר נתקלתם בהם בפרק? מהם?

5. א. כתבו בשניים-שלושה משפטים את כל מה שלמדתם על שוקולד חלב.

מאילו היצגים גרפיים למדתם זאת?

ב. רוני כתבה: "למדתי, שרק בשוקולד חלב יש חלב". האם אתם מסכימים איתה? הסבירו.

6. מה אפשר ללמוד מהמפה על קקאו ועל שוקולד?

- שמייצרים קקאו במדינות מעטות בעולם.

- שבארצות שבהן מגדלים קקאו לא אוכלים שוקולד.

- שאת הקקאו מגדלים בחוות קטנות.

- שבין שליש לחצי מכמות הקקאו בעולם מיוצר בחוף השנהב.

7. שיחה בכיתה

- בפרק הזה פגשתם בדרכים שונות להעביר מידע. מהן?

(בספר תמונה של שני כלבים)

- אילו יתרונות יש לדעתכם לסרטון? לטקסט כתוב? למידע מצויר?

8. ולסיום, חידה: מה הקשר בין התמונה שלפניכם לבין הפרק שקראתם? לא גיליתם? הפכו את הספר וחפשו את התשובה בעמוד הבא.

*125*

קוראים ספר: צ'רלי בממלכת השוקולד, רואלד דאל, המלצה

*125*

הסופר האנגלי רואלד דאל הקדיש לשוקולד ספר שלם. הספר "צ'רלי בממלכת השוקולד" מספר על ילד שאוהב שוקולד אבל אין לו כסף לקנות אותו, על כרטיס הגרלה שמשגע את העולם ועל ביקור מלא הפתעות בבית חרושת לשוקולד. שמו של הסופר מופיע על גבי כריכת הספר. שמו של המתרגם מופיע בתוך הספר. שני סרטים נעשו על פי הספר הזה, והוא גם תורגם לעברית פעמיים: בפעם הראשונה בידי אוריאל אופק ובשנייה בידי אורי בלסם.

הנה כריכות הספר בשני התרגומים:

(בספר תמונות של שני ספרים)

(בספר תמונה:) מיכאל קובנר, סוסים באו לשתות, 2001

אתם מוזמנים לקרוא את הספר הזה בכל תרגום שתרצו. לפני שתתחילו, התבוננו בכריכות. איזו כריכה מושכת אתכם יותר לקריאה? למה?

התשובה לחידה: אלו הם כלבים מגזע לברדור המכונים לברדור שוקולד בגלל צבעם המיוחד. הצבעים האופייניים לגזע הזה הם זהוב ושחור, ואילו לברדורים חומים נדירים.

*126*

חוכמת הזקנים

*126*

(בספר תמונה:) מיכאל קובנר, סוסים באו לשתות, 2001

על החוכמה שמביאות השנים, וגם על מאפיינים של מעשיות וסיפורי עם

1. שיחה בכיתה

לפניכם פתגמים המעידים על היחס של היהדות לזקן.

- "המכבד את הזקן כאילו כיבד את הקדוש ברוך הוא" (אלפא ביתא דבן סירא)

- "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא יט, לב)

א. ספרו על מקרים שבהם הייתם עדים למתן כבוד לאנשים מבוגרים.

ב. מדוע "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" היא מצוות עשה? התוכלו לספר על מקרים בהם קיימתם את המצווה?

2. קראו בסיפור שלפניכם על בנו האמיץ של זקן חכם.

חכמת הזקנים, יהודה אטלס, מעשייה

*126*

באחת מארצות הקדם חי פעם מלך, שביקש להישאר צעיר לנצח. מדי בוקר היה ניגש אל הראי ובוחן את פניו במשך שעה ארוכה, מחפש בדאגה אחר אותות של זקנה. כשהיה מגלה שערת שיבה בשערו או בזקנו, היה תולש אותה בחרי-אף. אם מצא קמט דק ליד העין, היה קורא מיד למעסה המלכותי ומצוה עליו לעסות את פניו היטב בשמנים ובתמרוקים, עד שהקמט היטשטש לבלי-הכר. אם נדמה היה לו כי זוויות פיו השתפלו מעט מדאגה, היה מעווה את פניו בחיוך, עד כי לבשו שנית ארשת צעירה ושובבה.

*127*

אולם, ככל שניסה המלך להסיח דעתו מן הזקנה הממשמשת ובאה, כן גברה חרדתו מפניה. פניו היו טובות וחלקות עדיין ושערו שחור-כעורב, אך מדי צאתו אל מחוץ לארמון ראה זקנים וזקנות שחוחים, חרושי-פנים ושבי-שיער, ומראם לא נתן לו מנוח. עמד איפוא יום אחד וגזר לגרש את כל הזקנים מממלכתו וחוק יצא מלפניו: כל זקן שימצא במדינה, וכל המסתיר זקן, בבית או מחוצה לו - יאשמו בפלילים ויהיו צפויים לעונש החמור מכל: מוות.

חזקה גזרת המלך על נתיניו. נטלו הזקנים והזקנות את מקל-הנדודים, נפרדו בדמעות מבני משפחתם ויצאו לגלות בארץ ניכר. בצאת המלך לרחובות העיר ראו עיניו מעתה אך צעירים וצעירות ונדמה היה לו כי סרה מעליו אימת הזקנה.

ובאחד הכפרים באותה ממלכה גרו איכר צעיר ואביו הזקן. אהב העלם את אביו אהבה עזה וכשיצאה גזרת הגירוש מלפני המלך סרב למלאה. הקים לאביו בקתה קטנה ונוחה בלב היער, ומדי לילה, בחסות החשכה, היה בא אליו לבקרו, להביא לו מאכל ומשקה ולשוחח עמו ואיש לא ידע דבר.

ולמלך בת יחידה, יפהפייה, בבת-עינו. כשהגיעה לפרקה, באו נסיכים ורוזנים רבים לבקש את ידה. החליט המלך - אף פרסם זאת בפי כרוז ברחבי הממלכה - כי ייתן את בתו רק לאותו צעיר שיצליח לצלול אל הבריכה המלכותית שבחצרו ולשלות כד-זהב המונח על קרקעיתה. אך תנאי חמור התנה: כל צעיר שינסה לצלול לבריכה ויצא בידיים ריקות - יושלך לכלא לכל ימי חייו.

הסכנה לא הרתיעה את המחזרים הנועזים, ששמע יופייה של הנסיכה הגיע לאוזניהם. מידי יום התיצבו בחצר המלך צעירים עזי-נפש, קפצו אל הבריכה - והושלכו לכלא. איש מהם לא הצליח להעלות את כד-הזהב. השמועה עשתה לה כנפיים, ואף אל הכפרים הנידחים הגיעה.

"גם אני רוצה לנסות את מזלי", אמר האיכר הצעיר לאביו שעה שביקר אצלו בבקתה ביער.

ניסה הזקן להניא את בנו מן המעשה, שכל באיו לא ישובון, אך העלם היה נחוש בדעתו.

"ואף-על-פי-כן - אלך", אמר.

הרהר האב שעה קלה ולבסוף אמר: "אם החלטת - לך. אך, בקשה לי אליך: אל

*128*

נא תנסה את כוחך מיד, ביום הראשון. בוא אל חצר האמון והתבונן בכל אשר יקרה בשבע עיניים - ואחר תשוב ותספר לי".

לבש הצעיר את בגדיו היפים והלך אל חצר הארמון. על שפת הברכה, בצל עץ גבוה וענף, על כיסא זהב, ישב המלך, ולידו בתו, שייפיה עלה על כל אשר סופר על אודותיה. אך ראה העלם את פניה, נקשר בה לאהבה, אם כי תמה בלבו על שום מה נתנה הסכמתה לתחרות כה אכזרית. כשאהיה בעלה - חשב בלבו - אוכיח אותה על המעשה. רוח קלה בדרה את עליו של העץ למרגלותיו ישבו המלך ובתו. נסיך אחד, שעורו בהק באור השמש ושריריו רטטו, עמד על שפת הבריכה נכון לצלילה. על הקרקעית, בתוך המים הצלולים, בין הצללים של ענפי העץ, הבהיק כד-הזהב.

החצוצרה תקעה בשלישית. הנסיך זינק אל המים והעלה גלים סביבו. בו-ברגע נעלם הכד. שעה ארוכה שהה מתחת לפני המים - ושב ועלה בידיים ריקות. הוא לא מצא את כד-הזהב. העיף מבט אחרון, עצוב, בנסיכה, שעה שעבדי המלך שמו אזיקים על גופו ולקחוהו לבית-הסוהר.

שלושה נסיכים נוספים ניסו מזלם באותו יום - ובכולם חזר ונשנה אותו מעשה.

באותו ערב סיפר האיכר הצעיר לאביו את כל אשר ראו עיניו.

"ואת כד-הזהב שבמים - בעיניך ראית?" שאל.

"בעיני ראיתי".

"וכשקפץ הקופץ - נעלם הכד?"

"נעלם כלא היה".

הרהר הזקן שעה ארוכה ולבסוף שאל: "ואת הכד ראית נשקף במים מבין צללי הענפים של אותו עץ?"

"אכן", אמר הבן.

"ובכן", אמר הזקן, "קרב אלי, בני, ואני אומר לך את אשר תעשה".

עוד שעה ארוכה שוחחו האב ובנו.

שוב ישבו המלך ובתו בצל העץ הענף, על שפת הברכה, וכד-הזהב הבוגדני

*129*

נצנץ על קרקעיתה. שני נסיכים נוספים ניסו את מזלם - לשווא - ונלקחו לבית-הסוהר. הגיע תורו של האיכר הצעיר.

"הוד מלכותך, נסיכה עדינה", פנה אל המלך ואל בתו. "הנני ואביא לכם את כד-הזהב!"

"רבים ניסו זאת לפניך ונכשלו", אמר המלך בשחוק קל, "ואיך תצליח אתה?"

"אם לא אצליח", ענה העלם בביטחון, "רשאי אתה אף להתיז את ראשי מעלי".

חיוורון קל עלה בפני הנסיכה, אך בפני המלך עלה הסומק.

"אל-יתהלל חוגר כמפתח", אמר בזעף.

החצוצרה הריעה. העלם פשט את בגדיו, חלץ את נעליו ועמד נכון לזינוק.

תרועה שניה - והס הושלך בקהל. אך כשהריעה החצוצרה בשלישית עלה רחש של הפתעה מקרב הצופים. לתימהון כולם, במקום לקפוץ למים, הפך העלם את פניו ומיהר וטיפס על העץ שעל שפת הבריכה.

"ברגע האחרון אחז הפחד בנער המתרברב...", פרץ המלך בצחוק.

עוד מילתו על שפתיו, שב העלם וירד מן העץ - כשבידו כד-הזהב.

המלך קם לקראתו. אף הנסיכה קמה ועל פניה חיוך. לחץ המלך את ידו ואמר: "אכן, כד-הזהב בידך, איש צעיר. בתי תהיה לך לאשה ואתה תמלוך אחרי. אבל", הוסיף ושאל, "הלא תאמר לי איך גילית את הסוד, שכל הצעירים הללו שניסו את מזלם לפניך לא גילו?"

נפל הצעיר על ברכיו לפני המלך ואמר: "אל נא ייחר אפך בי, הוד מלכותך. לא חוכמתי היא שעמדה לי, אלא חוכמתו של אבי הזקן. אתה גזרת לגרש מן הארץ את כל הזקנים, אך אני הפרתי את פקודך. אב זקן לי, איש טוב, גבו כפוף, ראשו שיבה ופניו תלמים, אך כולו כלי מלא חוכמה וניסיון. הסתרתי אותו בבקתה ביער ונהגתי בו כבוד אב, חרף פקודתך. הוא שפיענח את הסוד באומרו לי: 'בני, אם נעלם כד-הזהב כל-אימת שקופץ מישהו לבריכה, אות הוא כי לא את הכד רואות עיניכם אלא את בבואתו הנשקפת במים. הכד עצמו, לאמיתו של דבר, תלוי במהופך למעלה-למעלה, בין ענפי העץ".

*130*

"אכן, איש חכם הוא אביך", אמר המלך.

באתו רגע התחרט על כל הרעה אשר עולל לזקנים.

"מהרו", אמר לשריו ולעבדיו, "וקראו לכול הזקנים לשוב לארצי והרעיפו עליהם אך כבוד ויקר. אמנם לצעירים יופי ועוז וגבורה - אך החוכמה, מסתבר, היא נחלת הזקנים".

(מתוך: סיפורים שאהבתי, 1985, עמ' 34-42)

(בספר תמונה:) כלי זכוכית עתיקים מחורבות קסטרא שליד חיפה.

3. עבודה בזוגות

א. בחרו חמש מילים שלא הכרתם והסבירו אותן בעזרת ההקשר בסיפור (התוכן).

*131*

ב. לפניכם רשימה של מילים וביטויים מתוך הסיפור.

אילו מילים וביטויים מהרשימה אתם לא מבינים בדיוק? אילו מתוכם אינם מעכבים את מהלך הקריאה של הסיפור ואת הבנתו?

ארצות הקדם, בחרי-אף, תמרוקים, שחוחים, סרה, עלם, בחסות, לשלות, אוכיח אותה, בדרה, הפרתי, הרעיפו עליהם

4. מה דעתכם, האם הגזירה שגזר המלך והחוק שבא בעקבותיה יכולים לעזור למלך להילחם בזקנתו? הסבירו.

5. כשהאיכר הצעיר אמר לאביו "גם אני רוצה לנסות את מזלי" - האב הזקן ניסה להניא את בנו מן המעשה. מדוע?

6. בסיפור כתוב: "חיוורון קל עלה בפני הנסיכה, אך בפני המלך עלה הסומק". קראו את המשפט שלפני הציטוט ואת המשפט שאחריו, ושערו אילו רגשות מייצג כאן החיוורון ואילו - הסומק.

7. מתי מגיע המתח בסיפור לשיאו? מהי נקודת המפנה בסיפור?

8. שיחה בכיתה

סיפורי עם, כמו הסיפור הזה, סופרו במשך דורות כדי ללמד משהו את המאזינים. מה לדעתכם מנסה ללמד הסיפור הזה? בחרו באפשרות אחת מתוך ההיגדים שלפניכם והסבירו לחבריכם את בחירתכם.

- מלכים תמיד אכזריים.

- חוקי המלך תמיד צודקים.

- תמיד צריך לרחם על הזקנים.

- אין תחליף לחוכמתם של זקנים.

- הצעירים פזיזים ומוכנים להסתכן כדי לזכות בפרס.

- בנים צריכים לכבד את הוריהם.

לקראת השיחה

לפני שאתם מציגים את דעתכם חשבו איזה היגד תוכלו להצדיק באמצעות הסיפור.

בחרו משפט או קטע מתוך הסיפור התומך בהיגד שבחרתם.

בחרו גם היגד שלא נראה לכם נכון והסבירו מדוע הוא לא מתאים לסיפור.

*132*

סיפור נוסף על חוכמת זקנים

1. קראו את הסיפור אגרטלי הבדולח וחשבו במה הוא דומה לסיפור חכמת הזקנים.

אגרטלי הבדולח, עיבד בנימין טנא, סיפור עם

*132*

יום אחד קיבל מלך אשור מנחה מידידו במרחקים: עשרים אגרטלי בדולח (זכוכית מיוחדת, מבריקה ויקרה). והיו האגרטלים מלאכת-מחשבת, עין לא ראתה כפיתוחים המופלאים (קישוטים חרותים על חומר שממנו עשוי החפץ) שפותחו בדפנותיהם ביד-אומן. ציווה המלך לפנות חדר מיוחד בגנזכיו (מקום ששומרים בו מסמכים חשובים וחפצים יקרים), ומשרת אחד הופקד על האגרטלים לנקותם מדי יום ביומו ולשמור עליהם כעל בבת-עינו.

היה המשרת שוקד על מלאכתו בזהירות רבה. אולם יום אחד כשלה רגלו והוא הפיל ארצה אגרטל אחד, והוא נשבר לרסיסים.

חרה אפו של המלך וציווה לכרות את ראשו של המשרת הרשלן.

באותם ימים חי באשור אדם אחד מופלג בזקנה וחכמה. שמע הישיש את גזרת המלך, נטל מטהו ויכתת רגליו (הלך דרך ארוכה ומעייפת) לארמון.

"אדוני המלך," אמר הישיש, "יודע אני לתקן את האגרטל שנופץ, אנא, הביאני לחדר הגנזך, שבו שמורים יתר האגרטלים, ואני אדביק אחד לאחד את הרסיסים, עד שאיש לא יכיר כי אמנם נשבר הכלי היקר".

(בספר ציור:) ליסה מק'לורי, יופי שבור, 2014

*133*

שמח המלך שמחה רבה, וירד עם הישיש לגנזכו.

על-גבי שולחן מידות עמדו בשורה תשעה-עשר האגרטלים, מכוסים יריעת משי.

שלח הישיש יד שמאלו והסיר את היריעה, ובימינו הפיל ארצה בתנופה אחת את כל האגרטלים כולם, עד כי נשברו למכתות קטנות.

אמר הישיש למלך: "לא תשעה-עשר אגרטלים היו כאן, אלא תשעה-עשר רוצחים. מוקדם או מאוחר היו משרתיך מפילים אותם, ואתה היית גוזר עליהם דין-מוות. מוטב שתהרוג אותי, את האחד, במקום התשעה-עשר. אשר לי, איני מצר על ימי. איש ישיש אני, והגעתי עד קץ דרכי."

שמע המלך את דברי הישיש ונכלם. מיד ציווה לקרוא דרור למשרת שנידון למוות, ואת ידי הישיש מילא מתנות לרוב וישלחהו מעל פניו.

(מתוך מחרוזת 5, 1974)

2. שיחה בכיתה

שתי העלילות של הסיפורים שונות מאוד זו מזו, ובכל זאת - יש דמיון בין שני הזקנים בסיפורים ובין שני המלכים. מה אפשר ללמוד מכך על התכונות המאפיינות מלכים וזקנים בסיפורי העם?

3. הישיש שהגיע לארמון כינה את האגרטלים שנותרו "תשעה עשר רוצחים". למה הוא התכוון?

4. למה המלך לא ציווה להרוג את הזקן ששבר את האגרטלים? מה הוא הבין?

5. בסיפור מופיעים ביטויים רבים שאפשר להבין אותם בעזרת ההקשר שלהם.

א. בפסקה הרביעית בסיפור כתוב "אדם מופלג בזקנה וחוכמה". אפשר להבין את הדברים כשקוראים בהמשך על המעשה שעשה האיש. למה הכוונה במילים אלה?

*134*

ב. בתחילת הסיפור כתוב שהאגרטלים היו "מלאכת מחשבת".

לפי המשך המשפט נסו להבין אם זו אמירה חיובית או שלילית.

עכשיו נסו להסביר את המשפט "והיו האגרטלים מלאכת מחשבת".

ג. בסוף הסיפור מופיע הביטוי "לקרוא דרור". הסבירו את הביטוי.

6. מה לדעתכם הסיפור מבקש ללמד את הקוראים?

בחרו בתשובה הנכונה מבין התשובות שלפניכם והסבירו את בחירתכם.

- מתנות יקרות הן מזיקות ומיותרות.

- מלכים הם תמיד אכזריים וחסרי רחמים.

- חפצים שבירים צריך לשמור בארון סגור.

- אנשים תמיד חשובים יותר מחפצים.

(בספר תמונה של ים)

*135*

7. שיחה בכיתה

בתחילת הנושא שוחחנו על פתגמים הקשורים לנושא הזקנה (עמ' 126), לפניכם פתגם נוסף:

"כל מדינה שאין בה זקן ראויה ליחרב" (אלפא ביתא דבן סירא)

באיזה מהפתגמים הייתם מסכמים את אחד הסיפורים או את שניהם? נמקו את בחירתכם.

הקשיבו לבחירות של חברים בכיתה ולהסברים שלהם. האם בעקבות דברים בכיתה אתם רוצים לשנות את בחירתכם? פרטו.

8. לפניכם כמה מהמאפיינים של מעשיות וסיפורי עם. קראו אותם ובחרו את המאפיינים המתאימים לסיפור אגרטלי הבדולח.

- לרוב הדמויות נקראות בשמות תפקידיהן, כמו "מלך", "קבצן" וכן הלאה.

- לרוב אין תיאור מדויק של המקום שבו מתרחשת העלילה.

- לרוב אין תיאור מדויק של הזמן שבו מתרחשת העלילה.

- לעתים קרובות יש בעלילה אי-צדק, אך בסוף הטוב מנצח את הרע.

- לעתים קרובות מסופר על יצורים פלאיים לא-מציאותיים ומעשי קסם.

אוצר של מילים - פעילות מתוקשבת

(בספר תמונה של ים)

"כשהיה מגלה שערות שיבה בשערו או בזקנו, היה תולש אותה בחרי-אף."

ניבים וצירופים עם מספרים

"בוא אל חצר הארמון והתבונן בכל אשר יקרה בשבע עונים - ואחר תשוב ותספר לי."

שמות שונים המאפיינים תקופות שונות בחיי האדם

"אהב העלם את אביו אהבה עזה וכשיצאה גזרת הגרוש מלפני המלך סרב למלאה."

*136*

ישן וגם חדש

*136*

(בספר תמונה של ים)

על מקום מיוחד בארץ, וגם על מידע שכותבים בשלט

הפרק הזה עוסק במקום מסוים בארץ. את המקום תגלו בעצמכם בעזרת רמזים בתמונות ובשלטים.

1. לפניכם תמונה אחת של המקום.

חשבו אילו מקומות בישראל הנמצאים ליד הים אתם מכירים.

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

*137*

2. תוכלו להיעזר במפת ישראל, "ללכת" בעזרת האצבע לאורך חוף הים ולמצוא כמה מקומות שיכולים להתאים למקום שבו נעסוק בפרק הזה.

כדי להמשיך ולגלות באיזה מקום מדובר - התבוננו בתמונות, וכתבו מה אפשר ללמוד על המקום הזה מכל תמונה (אתם יכולים להיעזר בהתחלות המשפטים שבהמשך).

שלטים שונים מיפו, טקסט מידע

*137*

תמונה 1 - (חומת אבן)

דוגמה: לפי התמונה אפשר לדעת שהמקום עתיק.

תמונה 2 - (תמונה ושלט:) תצפית לתל אביב

מהמקום אפשר לראות --.

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

*138*

תמונה 3 - (סירות עוגנות)

במקום יש --.

תמונה 4 - (שלט:) יפו העתיקה, נמל יפו, בת-ים

המקום הוא --.

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

*139*

3. שיחה בכיתה

בתמונה 4 מוצג שלט הכתוב בשלוש שפות. מהן השפות? שערו למה דווקא הן מופיעות בשלט.

4. אחרי שגיליתם מהו המקום התבוננו בתמונות ובשלטים שלפניכם תמונות 5-8 וכתבו מה למדתם מהם. תוכלו לפתוח במילים:

"ביפו יש...", או "ביפו אפשר...", או "מי שמבקרים ביפו יכולים..." וכדומה.

תמונה 5 - (רשת דייגים וארגז עם דגים)

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

*140*

תמונה 6 - (שלט:) סמטת הגלריות. אמנות, יודאיקה, עבודות יד, תכשיטים, עתיקות

תמונה 7 - (חוף ים סלעי וגבעת דשא)

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

*141*

תמונה 8 - (תמונה של גשר ושלט:) גשר המשאלות. אגדה עתיקה מספרת שכל העומד על הגשר אוחז במזלו ומביט אל הים - משאלתו תתגשם.

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

*142*

5. לפניכם טקסט מידע המתאר את יפו בעבר וכיום.

א. קראו את הטקסט.

ב. מצאו בטקסט את כל העובדות שאתם כבר יודעים מהתמונות ומהשלטים שהופיעו בפעילויות 1 ו-3.

יפו - ישן מול חדש, טקסט מידע

*142*

יפו, שכיום היא חלק מהעיר תל אביב-יפו, היא עיר עתיקה מאוד. יפו שוכנת לחוף הים התיכון, ובמשך אלפי שנים הייתה עיר נמל חשובה. יפו מוזכרת בתנ"ך כמה פעמים. למשל, העצים לבניית בית המקדש בימיו של שלמה המלך הגיעו באוניות מצור וצידון (כיום אלה שתי ערים בלבנון) ליפו ומשם העבירו אותם לירושלים.

בהרבה מקומות ביפו יש שרידים של מבנים עתיקים, שמראים שבני אדם חיו בה כבר לפני יותר מ-3,000 שנה.

במשך השנים היו מלחמות באזור, יפו נכבשה כמה פעמים על ידי בני עמים שונים, וחלקים גדולים של העיר נהרסו.

לפני 200 שנים בערך, כאשר שלטו בארץ הטורקים, שליטיה של האימפריה העות'מאנית, שוקמו הריסותיה של יפו, והעיר החלה להתפתח מחדש. באותה תקופה רוב התושבים בעיר היו ערבים ומיעוטם - יהודים. מספר תושבי העיר גדל, ונבנו בה בתים ושווקים. נבנו בה גם מסגדים וכנסיות, כדי שהתושבים הערבים, מוסלמים ונוצרים, יוכלו להתפלל בהם. הנמל של יפו שופץ ונבנה בו מגדלור (מגדל גבוה הבנוי בקרבת נמל. בעבר הדליקו אור בראש המגדלור כדי לאותת לאניות הקרבות לחוף ולכוון אותן לנמל).

נמל יפו היה שער הכניסה לארץ ישראל, ודרכו נכנסו נוסעים וסחורות. לכן נבנו בעיר אכסניות וח'אנים (מלון דרכים בערבית). חלק מהאכסניות נבנו עבור יהודים שהגיעו לארץ, ולכן היו בהן גם בתי כנסת. רבים מן האנשים שהגיעו לארץ ישראל רצו לעלות לירושלים. הם יצאו מיפו בדרך העתיקה שחיברה בין יפו לירושלים, והגיעו לירושלים לרחוב שנקרא עד היום "רחוב יפו". גם ביפו יש רחוב המנציח את הדרך מיפו לירושלים, ושמו "שדרות ירושלים".

בשנת 1936 (לפני 80 שנה בערך) נבנה נמל חדש סמוך לנמל יפו - נמל תל אביב. הוא נועד למעבר של נוסעים וסחורות, והפך לשער לארץ ישראל עבור המוני העולים החדשים שהגיעו ארצה. לפני 50 שנה בערך נפתח בישראל נמל נוסף - נמל אשדוד - המשמש עד היום כנמל הראשי בארץ להעברת סחורות. פתיחת נמל אשדוד הביאה לסגירת נמל תל אביב, ונמל יפו הפך לנמל דייגים.

יפו היא עיר מעורבת שחיים בה יחד יהודים וערבים. הדייגים, ערבים ויהודים תושבי העיר, יוצאים בסירותיהם לים, ואת שלל הדגים שהצליחו לדוג הם מוכרים בשוק הדגים שבנמל.

*143*

הנמל והאזור שסביבו הפכו בשנים האחרונות לאזור של בילוי ותיירות. יש במקום "מרכז מבקרים", ובו אפשר ללמוד על יפו העתיקה. בגלריות הרבות השוכנות ברחובות הסמוכים מוצגות עבודות של אמנים. מן הנמל יוצאות הפלגות לסיורים בסביבה. אחד המקומות המיוחדים באזור הוא "פארק מדרון יפו" שהוקם לאחרונה. יש בו רחבות מיוחדות לתצפית על הים, שבילי אופניים ואזורי ספורט ונופש. ב"גן הפסגה" שמשקיף על הנמל נמצא "גשר המשאלות". לאורכו אפשר לראות את המזלות השונים החרוטים על לוחות מתכת. אגדה עתיקה מספרת כי כל העומד על הגשר, נוגע במזלו ומביט אל הים - משאלתו תתגשם.

ביפו ישן וחדש משתלבים יחד, וזה הקסם של המקום.

6. לפניכם תמונות (9-15) ושלטים הקשורים ליפו. העתיקו מטקסט המידע "יפו - ישן מול חדש" משפט מתאים לכל תמונה. שימו לב! לפעמים יש כמה משפטים מתאימים. בחרו את המתאים ביותר לדעתכם.

תמונה 9 - (עתיקות) קיר לבנים של מצודה מצרית מתקופת הברונזה המאוחרת (מאה 13 לפנה"ס) לפני כ-3300 שנה.

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

דוגמה: בהרבה מקומות ביפו יש שרידים של בניינים עתיקים, שמראים שבני אדם חיו בה כבר לפני יותר משלושת אלפים שנה.

*144*

תמונה 10 - במקום זה הוקם בשנת 1740 החאן היהודי הראשון של יפו ובו בית כנסת ומקוה טהרה. מאז 1948 משמש כבית כנסת לעולי לוב

תמונה 11 - (תותח) רשות העתיקות, החברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ. מוזיאון ארץ-ישראל תל-אביב. תותח חוף שנחשף בנמלה של יפו. התקופה העות'מאנית (1517-1915)

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

*145*

תמונה 12 - (מגדלור)

תמונה 13 - (מגדל של מסגד)

תמונה 14 - (שלט) שד' ירושלים

תמונה 15 - (שלט) מרכז מבקרים, ככר קדומים, תיאטרון בסמטה, גלריות, חנויות

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

*146*

7. השלטים שהופיעו עד כה בפרק הם מסוגים שונים: יש שלטים שמראים את הכיוון למקום מסוים, יש שלטים שמציינים מהו המקום שבפתחו הם מוצבים (למשל "מסעדה" או "משטרה"), ויש שלטים שמופיע בהם הסבר על המקום.

התבוננו שוב בשלטים, ותנו דוגמה לכל סוג של שלט.

שלט מכוון - שלט מספר 15 מעמוד 145

שלט שמציין מה המקום - שלט מספר 14 מעמוד 145

שלט הסבר על המקום - שלט מספר 10 מעמוד 144

8. א. קראו שוב את הכתוב בשלט.

(בספר ציור:) ציונה תג'ר, נמל יפו, 1954

ב. השלט הזה נמצא על בניין מסוים ביפו. מה יש בבניין הזה? ומה היה בו פעם?

ג. חשבו: היכן נמצאים מי שקוראים את המידע בשלט הזה: בבית, ליד בית הכנסת, בכניסה לנמל?

ד. מצאו בשלט הזה שתי מילים המראות שהמידע שבשלט מתאים רק למקום שבו הוא נמצא.

9. א. לפניכם שני משפטים המוסרים מידע על יפו. איזה מהם מתאים רק לשלט? הסבירו את תשובתכם.

- אפשר לצעוד לאורך טיילת תל אביב-יפו. כ-15 קילומטרים מחברים בין יפו העתיקה לשכונות החדשות של צפון תל אביב.

- כאן ייפתח "שוק יפו בנמל".

ב. אילו מן ההיגדים הבאים מתאימים לשלט, אילו - למידע בספר, ואילו - לשניהם?

1. מידע על מקום מסוים יכול להיקרא בכל מקום.

2. אם המידע אינו נמצא במקום שהוא מתאר, הוא אינו ממלא את תפקידו.

3. המידע בו צריך להיות קצר ותמציתי.

4. המידע בו יכול להיות ארוך ומפורט.

5. המידע המופיע בו יכול להיקרא במקומות שונים.

6. אנשים רבים יכולים לקרוא את המידע בו באותו זמן.

7. המידע המופיע בו נקרא בעמידה בדרך כלל.

*147*

8. אדם אחד או קבוצה קטנה קוראים את המידע בו באותו הזמן.

9. המידע כתוב באותיות גדולות וברורות.

10. חלק מן המידע מועבר באמצעות סמליל.

שלט הסבר למבקרים

1. לקראת הכנה של שלט בכניסה לנמל יפו, קראו את השלט שלפניכם, המוצב בכניסה לאתר עתיק אחר.

שלט על בית שאן, טקסט מידע

*147*

ברוכים הבאים לגן הלאומי בית שאן

אתם נמצאים במקום שבו שכנה העיר העתיקה בית שאן.

בית שאן היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל (בת יותר מ-6,000 שנה). העיר נבנתה בצומת של דרכים ראשיות ובאזור שיש בו מים רבים, ולכן במשך השנים כבשו אותה עמים שונים.

כאן נמצאים שרידים של תאטרון, מקדשים, רחובות שבהם עמודים מקושטים ומרחצאות.

בעזרת החיזיון האורקולי אפשר לחוש את החיים הקדומים בעיר. בתאטרון העתיק וברחובות העיר העתיקה אפשר לצפות במופעים. כדאי גם לטפס על תל בית שאן לתצפית על העיר וסביבותיה.

2. מצאו באיזו פסקה בשלט מופיע כל אחד מהנושאים האלה:

- המקום שבו נמצאים

- מה יש במקום עכשיו

- ההיסטוריה של המקום (מה היה כאן פעם)

- מה המבקרים יכולים לעשות במקום

3. היכנסו לפעילות המתוקשבת כדי להכין שלט שיוצב בכניסה לנמל יפו.

*148*

ציור של יפו

1. התבוננו בציור של ציונה תג'ר.

(בספר תמונה:) ילדים משחקים בפארק החדש. צילום: חורחה נובומינסקי

*149*

2. שימו לב לפרטים המרכיבים את הציור!

א. האם הציור מוסיף לתמונות ולמידע שבפרק? הסבירו.

ב. האם המידע שבפרק עזר לכם לשים לב לפרטים בציור? הסבירו.

אוצר של מילים - פעילות מתוקשבת

ה"א המגמה

"בשנת 1936 (לפני 80 שנה בערך) נבנה נמל חדש סמוך לנמל יפו - נמל תל אביב. הוא נועד למעבר של נוסעים וסחורות, והפך לשער לארץ ישראל עבור המוני העולים החדשים שהגיעו ארצה."

(בספר תמונה:) ילדים משחקים בפארק החדש. צילום: חורחה נובומינסקי

הלחמים

"הנמל של יפו שופץ ונבנה בו מגדלור."

צורת הריבוי

שוק - שווקים

"הדייגים, ערבים ויהודים תושבי העיר, יוצאים בסירותיהם לים, ואת שלל הדגים שהצליחו לדוג הם מוכרים בשוק הדגים שבנמל."

*150*

ילדים משנים עולם

*150*

(בספר תמונה:) ילדים משחקים בפארק החדש. צילום: חורחה נובומינסקי

על הכוח של ילדים לשנות דברים, וגם על כתיבת מכתב רשמי

1. שיחה בכיתה

האם, לדעתכם, לילדים יש כוח לשנות דברים בסביבתם הקרובה או אפילו בעולם? הסבירו והביאו דוגמאות.

2. קראו את הכתבה שלפניכם.

ילדה התלוננה: התמונות בעלון העירייה אינן מייצגות את ילדי העיר, אלי סניור, כתבה

*150*

תלמידת כיתה ד שדפדפה בחוברת של המרכז הקהילתי בשכונת נווה דקלים בראשון לציון, הבחינה שכל הילדים המצולמים הם בהירי עור. הקוראת הצעירה שיגרה לראש העיר מכתב: "זה לא מייצג את כל הילדים, אשמח אם תשנו זאת". בעירייה הרימו את הכפפה והבטיחו: "מעתה נשתמש רק בתמונות של ילדי העיר"

אלי סניור, 08/11/2012

אף אחד לא שם לב למשהו מוזר בחוברת של המרכז הקהילתי בשכונת נווה דקלים שפרסמה העירייה. אף אחד, מלבד ילדה בכיתה ד, שהבחינה שכל התמונות בחוברת הן של ילדים בהירי עור. הילדה, תושבת השכונה, לקחה דף והחליטה לכתוב מכתב לדב צור, ראש העיר:

*151*

לדב צור, ראש העירייה ולאיריס כהן, מנהלת מרכז קהילה נווה דקלים שלום רב,

בחוברת מרכז קהילה נווה דקלים שהופצה היום יש לפחות 25 תמונות של ילדים. כל הילדים בתמונות בהירים, רובם עם שערות בלונדיניות ("אשכנזים"). אני חושבת שזה לא הולם וזה לא מייצג את כל הילדים בעיר. אני חושבת שאם ילד כהה עור קורא את החוברת ורואה רק ילדים אשכנזים, הוא יכול לקנא. גם אם חוג נשמע לו מעניין הוא יכול לומר לעצמו: לא, אני לא יכול להשתתף בגלל שאני כהה עור. בכל מקרה ברור שרוב הילדים בשכונת נווה דקלים לא בהירי עור. אולי ההיפך הוא הנכון. האם חוברת עם תמונות של ילדים בלונדינים משווקת את מרכז הקהילה יותר טוב?

אשמח אם תשנו זאת בפרסומים הבאים,

בתודה,

עדי פישמן, תלמידה בכיתה ד, גרה בשכונת נווה דקלים

(ואני דווקא בלונדינית)

בעירייה הסבירו שמדובר בתמונות שנלקחו ממאגר התמונות הלאומי של ישראל, והן נבחרו באופן שרירותי (מקרי, לא שיטתי). בעקבות המכתב הנחה צור את כל אגפי העירייה, כי להבא בחוברות רשמיות של העירייה יש להשתמש אן ורק בתמונות של ילדים תושבי העיר. לצורך כך תקים העירייה מעין ארכיון קטן של תמונות אשר יהיה זמין לשימוש עתידי בפרסומים של העירייה.

ראש העיר, שכתב לעדי מכתב אישי בעקבות פנייתה, אמר: "יש צדק רב בדבריה. אני שמח על המעורבות והיוזמה שהיא גילתה ועל הפרספקטיבה (נקודת מבט, אופן התבוננות) האחרת שנתנה לנו. בזכות ההערה החכמה שלה אנחנו עושים שינוי. אני קורא לה ולילדים אחרים להעיר את תשומת לבנו לנושאים כאלה".

(על פי הכתבה "ילדה התלוננה: רק ילדים אשכנזים בעלון העירייה", ynet)

3. שיחה בכיתה

עדי פישמן טוענת שתמונות ילדים שמתפרסמות בעלון העירייה צריכות לייצג את כל הילדים בעיר. מה דעתכם על כך?

*152*

4. א. מה דעתכם על היוזמה של עדי? מה הייתה המטרה שלה בכתיבת המכתב? האם השיגה אותה? הסבירו.

ב. בכותרת הכתבה, בכותרת המשנה ובכתבה עצמה מוזכרת פעמים רבות המילה "ילדה", והעובדה שעדי היא תלמידת כיתה ד.

מדוע, לפי דעתכם?

5. קראו את הפסקה האחרונה של הכתבה, וחשבו:

- האם אפשר להבין את הסיפור גם בלעדיה?

- מה היא מחדשת, מה היא מוסיפה?

- מדוע, לדעתכם, בחר הכתב לסיים כך את הכתבה?

(בספר תמונה:) ילדים משחקים בפארק החדש. צילום: חורחה נובומינסקי

*153*

6. א. בפתיח של הכתבה כתוב: "בעירייה הרימו את הכפפה והבטיחו...".

"הרימו את הכפפה" הוא ביטוי. איזה מבין ארבעת הפירושים שלפניכם הוא הפירוש המתאים לביטוי הזה?

- שינו את דעתם

- התרגזו מאוד

- התחרטו על מה שקרה

- קיבלו על עצמם את המשימה

ב. מה עזר לכם לבחור את הפירוש המתאים?

7. עדי כתבה מכתב רשמי.

מכתב רשמי הוא מכתב שנכתב ונשלח לאדם שממלא תפקיד.

בדרך כלל הוא אינו מוכר לכותב באופן אישי.

אנשים כותבים מכתבים רשמיים לארגונים, לחברות ולמוסדות שונים ולנציגי ציבור (למשל: לראשת העיר, למנהל רשת חנויות, לחברי כנסת). במכתבים כאלה הם מבקשים, מתלוננים, מציעים, מבררים מידע או מוסרים מידע וכדומה.

גופים ציבוריים כותבים מכתבים רשמיים גם לגופים ציבוריים אחרים וגם לאנשים פרטיים, כשהם רוצים למסור להם מידע או לדרוש מהם דרישות שונות (למשל, חברת החשמל שולחת לתושב העיר מכתב רשמי ובו דרישה לתשלום).

א. מצאו במכתב של עדי את האופן שבו היא מציגה את נושא המכתב שלה, את הנימוקים שהיא מביאה לעמדתה ואת ציפיותיה מהנמענים.

ב. שימו לב לנמענים של המכתב. מדוע כתבה עדי דווקא להם?

8. בסוף מכתבה עדי מציינת שהיא גרה בנווה דקלים, ומוסיפה בסוגריים שהיא "דווקא בלונדינית." למה לדעתכם הוסיפה עדי את הפרטים האלה? האם הם מוסיפים לטיעונים שלה? כיצד?

*154*

עוד כתבה על ילד יוזם

1. קראו את הכתבה שלפניכם.

מסע בין כוכבים? לא רק בשמיים, כתבה

*154*

יוזמה של ילד בן אחת עשרה הביא להקמת פארק מדע במודיעין-מכבים-רעות

שני פארקים חדשים נחנכו ב-2013 ברחבי העיר מודיעין-מכבים-רעות: פארק המשפחה ברחוב עמק זבולון, ופארק הכוכב ברחוב בנימין.

(בספר תמונה:) ילדים משחקים בפארק החדש. צילום: חורחה נובומינסקי

ראש העיר הזמין את אביהו חזן לפגישה בלשכתו. בפגישה העלה אביהו הצעה להקמת פארק מיוחד למדע, וגם הביא עמו דגם המדמה את מערכת השמש וכוכבי הלכת הסובבים אותה. "אני מאוד אוהב את נושא האסטרונומיה," סיפר אביהו, "וחשבתי שצריך שיהיה בעיר פארק שילמד את ילדי העיר על מערכת הכוכבים. החלטתי לכתוב לראש העיר מכתב ולבקש שיבנה פארק כזה בעיר."

ראש העיר אהב את הרעיון, הרים את הכפפה והעלה את הרעיון בפני הדרג המקצועי. לאחר בדיקה הוחלט לצאת לעבודה להקמת הפארק.

"אחרי הביקור הייתי עסוק בגלל הלימודים ובכלל לא חשבתי על פארק," סיפר אביהו. אבל העבודות במקום נמשכו, וכשהסתיימו הוזמן אביהו לטקס חנוכת הפארק - ולא סתם כאורח, אלא כאורח הכבוד. אביהו, שהגיע מלווה באמו, אריאלה, התרגש מאוד לראות את חלומו הופך למציאות, וחנך את הפארק יחד עם ראש העיר.

(מבוסס על הכתבה: "חדש: גן משחקים ומדע", שהתפרסמה באתר האינטרנט של עיריית מודיעין-מכבים-רעות, 09/05/2013.)

*155*

2. מה הייתה המטרה של אביהו, ומה הוא עשה כדי להשיג אותה?

3. מה דעתכם על היוזמה שלו? האם גם לכם הנושא הזה נראה חשוב? הסבירו.

4. כתבו את האירועים על פי סדר התרחשותם ולא על פי סדר הופעתם בטקסט. נסחו משפט קצר לכל אירוע.

לדוגמה: אביהו כותב מכתב לראש העיר.

(בספר ציור:) צבי ברנר, נטיעת עצים, כרזה של הקרן הקיימת לישראל

*156*

עוד כתבה על מחאה של ילדה

1. קראו את הכתבה שלפניכם.

ילדה בת שבע מוחה נגד אי-שיוויון ב"לגו", ארז חנן

*156*

ילדים קטנים מיטיבים להבחין באי-שיוויון וחוסר צדק במקרים שמבוגרים אינם שמים אליהם לב. שרלוט בנג'מין, ילדה אמריקנית בת שבע, שלחה להנהלת לגו מכתב, שוודאי גרם ללא מעט מהם ללכת לפינה ולהתבייש, לאחר שבביקור בחנות צעצועים הבחינה שרלוט בתופעה מוזרה. וכך כתבה שרלוט:

חברת לגו היקרה,

קוראים לי שרלוט ואני בת שבע. אני אוהבת לגו אבל אני לא אוהבת את זה שיש יותר אנשי לגו מנשות לגו. היום הלכתי לחנות וראיתי לגו בשני אזורים: האזור הוורוד לבנות והאזור הכחול לבנים. כל מה שהבנות עשו היה לשבת בבית, ללכת לחוף הים ולעשות שופינג. לאף אחת מהן לא הייתה עבודה. אבל הבנים יצאו להרפתקאות, עבדו, הצילו אנשים ואפילו שחו עם כרישים. אני רוצה שתכינו יותר בנות בלגו ותנו להן לצאת להרפתקאות ולעשות חיים. בסדר?!?

תודה, שרלוט

(בספר ציור:) צבי ברנר, נטיעת עצים, כרזה של הקרן הקיימת לישראל

(על פי הכתבה "ילדה בת 7 העמידה את מנהלי לגו במקומם", ארז רונן, חורים ברשת, 03/02/2014)

2. מה הנושא שהעסיק את שרלוט ולמי היא הפנתה את הטענה שלה?

3. מה דעתכם על היוזמה שלה? האם גם לכם הנושא הזה נראה חשוב? הסבירו.

*157*

4. האם מהכתבה אפשר ללמוד גם מה דעתו של הכתב בנוגע לעניין?

לפי מה החלטתם?

5. האם מהכתבה אפשר לדעת אם היו תוצאות ליוזמה של שרלוט?

6. גם אביהו וגם שרלוט כתבו מכתב לגוף ציבורי. יכולות להיות דרכים שונות להביע עמדה, לטעון טענה ולהציע הצעה במכתב.

במה דומה ובמה שונה הפנייה שלהם מהמכתב ששלחה עדי לראש העיר? חשבו על הנקודות האלה:

- סיבת הפנייה

- פתיחת המכתב וסיומו

- הצגת הנושא

- העלאה של נימוקים וטיעונים - סגנון כללי

7. שיחה בכיתה

שלוש הכתבות שקראתם סיפרו על שלושה ילדים שרצו לחולל שינוי. איננו יודעים אם כל היוזמות גרמו לשינוי המיוחל. האם, לדעתכם, יש טעם ביוזמה כזו גם אם לא בטוח שהיא תביא לשינוי?

8. רוצים לשנות ולשפר את המצב? כתבו מכתב!

עבודה בקבוצות

א. חשבו על הסביבה שאתם חיים בה (בית הספר, היישוב שאתם מתגוררים בו, המדינה) וערכו רשימה של דברים שמפריעים לכם ושהייתם רוצים לשנות, משום שהם:

- לא הוגנים

- לא צודקים

- מסוכנים

- מפלים מישהו לרעה

- מהווים מטרד

- או כל סיבה אחרת שנראית לכם חשובה

*158*

ב. קראו את הרשימה שהכנתם ובחרו מתוכה נושא אחד.

ג. כתבו לעצמכם בכמה משפטים מדוע לדעתכם יש לשנות את המצב ומה אתם ממליצים לעשות כדי לשנות את המצב. נמקו את דעתכם.

ד. הציגו את הנימוקים שלכם ואת הצעתכם בפני חבריכם לקבוצה, האזינו היטב לתגובתם, ואם אתה יכולים - רשמו הערות תוך כדי השיחה.

ה. חזרו אל ההצעה שלכם ושאלו את עצמכם:

- האם החברים הבינו את ההצעה? אם לא - נסו לנסח מחדש את ההצעה שלכם.

- האם הצלחתם לשכנע את החברים שהשינוי שאתם מציעים חשוב? אם לא - אולי כדאי לאמץ רעיון של אחד החברים, או להציע רעיון חדש.

ו. חשבו למי תוכלו לפנות כדי לשנות את המצב. תוכלו להתייעץ עם מבוגרים בנוגע לנמען או לנמענים המתאימים ביותר לפנייה שלכם.

במהלך הכתיבה

השתדלו לכתוב מכתב המתאים לפנייה רשמית:

- הציגו את עצמכם.

- הציגו את הנושא שלכם.

- כתבו את הטיעונים שלכם.

- הוסיפו את הבקשות או הציפיות שלכם.

- שימו לב לפתיחה ולסיום של המכתב, התאימו אותם למכתב רשמי.

סיימתם לכתוב?

א. בקשו משני חברים לכיתה לקרוא את המכתב ולחוות את דעתם: האם הצלחתם להביע במכתב את מה שרציתם? האם הוא כתוב באופן מנומס ומכבד? האם המכתב יעורר עניין אצל הקורא?

ב. אם תרצו לשנות משהו בעקבות הערות החברים - עשו זאת.

ג. הכינו לעצמכם עותק ושמרו אותו. שלחו את המכתב בדואר רגיל או בדואר אלקטרוני. אם תקבלו תגובה - אל תשכחו לשתף את החברים שלכם!

*159*

קוראים ספר: בילבי גרב-ברך, אסטריד לינדגרן, המלצה

*159*

בפרק הזה קראתם על ילדים ועל הכוח שלהם להתנגד לחוסר צדק, לפעול למען מה שחשוב להם ולהשפיע על סביבתם. על נושאים כאלה כתבה גם הסופרת השוודית אסטריד לינדגרן באחד מספריה האהובים ביותר - "בילבי גרב-ברך".

בילבי, שהיא הילדה החזקה ביותר בעולם, אומרת תמיד מה שהיא חושבת ועושה תמיד מה שהיא רוצה; היא לא מפחדת ממבוגרים, מגינה על חלשים ונאבקת בחוסר צדק.

קראו את הספר וחשבו: מה דעתכם, איך המבוגרים שאתם מכירים היו מתייחסים לילדה כזו?

(בספר ציור:) צבי ברנר, נטיעת עצים, כרזה של הקרן הקיימת לישראל

*160*

שמחה ירוקה

*160*

(בספר ציור:) צבי ברנר, נטיעת עצים, כרזה של הקרן הקיימת לישראל

על שמחת האנשים ושמחת העצים בט"ו בשבט, וגם על מילים מאנישות

ביום החמשה-עשר בחודש שבט אנו מציינים את ט"ו בשבט שהוא "ראש השנה לאילנות".

על פי חז"ל יום זה הוא התחלת שנה חדשה לפירות האילן. לפי יום זה קובעים את מניין (מספר) שנות הפרי, הנדרש כדי לקיים מצוות שונות הקשורות לאילן.

נהוג לאכול ביום זה משבעת המינים שנמנים עם גידולי ארץ ישראל, ויש הנוהגים לערוך בו 'סדר ליל ט"ו בשבט'.

"וכי-תבואו אל-הארץ ונטעתם כל-עץ מאכל", מדרש

*160*

אחרי 40 שנה במדבר, כשבני ישראל עמדו להיכנס לארץ ישראל, אמר הקב"ה למשה: "וכי תבואו אל-הארץ ונטעתם כל-עץ מאכל". (ויקרא יט, כג)

חז"ל פירשו את דברי הקב"ה במדרשיהם.

1. קראו את המדרש שלפניכם.

תרנגולת זו כשאפרוחיה דקים היא מכנסתם ונותנתם תחת כנפיה ומחממת אותם ועודרת לפניהם, וכשהם גדלים - אם אחד מהם מבקש לבוא אצלה היא מנקרת לו בראשו ואומרת לו: לך עדור באשפתך. כך כשהיו ישראל במדבר ארבעים שנה היה המן יורד והבאר עולה להם והשלו מצוי להם, וענני כבוד מקיפים אותם ועמוד-ענן מסיע לפניהם. כיון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה: כל אחד ואחד מכם יטען מכושו (כלי עבודה חקלאי הדומה למעדר) ויצא ויטע לו נטיעות.

(מתוך ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, עמ' עה, על-פי ויקרא רבה כח)

*161*

(בספר ציור:) ולדיסלב פודקובינסקי, ילדים בגינה, 1892

*162*

2. א. מה חז"ל מספרים על היחס של התרנגולת לאפרוחיה הקטנים?

ב. מתי התרנגולת משנה את התנהגותה? מדוע?

ג. מה לדעתכם התרנגולת מנסה לעשות כשהיא משנה את יחסה לאפרוחים הבוגרים? האם התנהגותה נכונה בעיניכם?

3. המדרש כתוב כמו משל. כותבי המשלים רוצים ללמד את הקוראים איך נכון לנהוג, ולעתים קרובות הם בוחרים לספר על בעלי חיים כדי לא להעליב את בני האדם. לעתים מופיע בסוף המשל גם הנמשל, האומר בגלוי מה שהמשל רק רומז עליו.

א. מה דעתכם, איזה חלק במדרש הוא המשל, ואיזה חלק הוא הנמשל?

ב. איזו מילה בשורה השלישית רומזת על המעבר מהמשל לנמשל?

ג. השלימו בעזרת ההיגדים שמתחת לטבלה.

במשל,  בנמשל

תרנגולת,  --

אפרוחים,  --

כשהאפרוחים קטנים התרנגולת מכנסת אותם תחת כנפיה כדי לחמם אותם ועוזרת להם למצוא מזון,  --

כשהאפרוחים גדולים התרנגולת מלמדת אותם למצוא מזון ולדאוג לעצמם,  --

(בספר ציור:) ולדיסלב פודקובינסקי, ילדים בגינה, 1892

היגדים

- כשבני ישראל היו במדבר אלוקים ומשה דאגו למזונם ולביטחונם

- בני ישראל

- אלוקים ומשה

- כשבני ישראל הגיעו לארץ ישראל משה הורה להם לנטוע עצים ולהיות עצמאיים

4. שיחה בכיתה

קראו במדרש מה אמר משה לבני ישראל.

מה לדעתכם הקשר בין נטיעות לבין חיים עצמאיים?

*163*

5. קראו את המדרש שלפניכם.

אמר להם הקדוש-ברוך-הוא לישראל: אף-על-פי שתמצאו אותה מלאה כל-טוב, לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירין (בלשון חז"ל: היו זהירים, פעלו בשיקול דעת) בנטיעות; כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם.

(מתוך ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, עמ' תעד, על-פי מדרש תנחומא פרשת קדושים, סימן ח)

6. איזו עצה נותן הקדוש-ברוך-הוא לישראל?

7. במשפט: "אף-על-פי שתמצאו אותה מלאה כל-טוב", למי הכוונה במילה "אותה"?

8. שיחה בכיתה

בסוף המדרש כתוב:

"כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם."

מה דעתכם, איזו מחשבה עומדת מאחורי המשפט הזה?

שוחחו עם חברים. נסחו את ההמלצה שמופיעה בסוף המדרש במילים ובתוכן שמתאימים לימינו.

*164*

שיר על נבט קטן

1. קראו את השיר וחשבו על הרגשות שזרע אחד קטן יכול לעורר.

נבט לי בגן, זאב, שיר

*164*

היום לבי בי רן:

נבט לי בגן,

ועלה קט וירוק,

מקופל וענוג,

מציץ כבר מעל,

שותה בלילה את הטל

וביום -

אור שמש וחום.

כולם זרעו,

לכולם נבט -

אחר רק גני זה הקט,

ולבי חרד:

"האם כמוהם לטפח לא ידעתי?"

ועדרתי וזרעתי,

והתפללתי לגשם וירד -

ולמה גני לא נבט?

והיום -

השכמתי עם טללי שחר לבוא,

עת טרם אד-לילה ימוג

והנה הוא מציץ,

זה השובב הירוק!

ולבי בי רן:

נבט לי בגן.

ימוג - ייעלם בהדרגה.

*165*

פרפר, פרפר,

פרח חי,

רד-נא מהר,

שב עלי.

(...)

שנינו- פרחים -

אח ואח,

פרחך לי

ופרחי לך.

(מתוך ח"נ ביאליק, "הפרח לפרפר")

(בספר ציור:) אלי שמיר, אלון זקן באביב, 2012

*166*

2. אירוע מסוים גרם למשורר לכתוב את השיר.

מהו האירוע? האם זה אירוע משמח? לפי מה קבעתם?

3. הדובר בשיר מתאר את הנבט (הצמח הקטן שנבט בגן) במילים שאפשר למיין לשתי קבוצות - מילים הקשורות לטבע, ומילים הקשורות לבני אדם (האנשה).

א. מצאו את המילים הקשורות לטבע.

ב. מצאו את המילים המאנישות את הנבט וחשבו:

לפי המילים האלה, מה הדובר מרגיש כלפי הנבט?

4. א. השיר נפתח באמירה משמחת של הדובר בשיר, אבל בשיר מתוארים גם רגשות אחרים. אילו מילים מבטאות אותם?

ב. באילו רגשות מדובר? מה גרם להם?

5. בבית האחרון של השיר מתואר הרגע שבו הדובר מגלה את הנבט: "השכמתי עם טללי שחר לבוא,

עוד טרם אד-לילה ימוג".

א. שימו לב לשעה ביממה, לאווירה, למראה סביב. איזו תחושה יוצר התיאור הזה?

ב. הכינו תערוכה:

העתיקו את השיר למצגת או לדף ציור. חשבו על רקע וצבעים שמתקשרים לתוכן של השיר ולהרגשה שהוא מעורר בכם, והוסיפו אותם. כשתסיימו כדאי לשמוע את ההסברים של חברים לבחירות שלהם ולהציג את ההסבר לבחירות שלכם. אפשר לערוך תערוכה של התוצרים השונים.

*167*

שיר על עצים

1. קראו את השיר שלפניכם, ותגלו מה עושים גם עצים גדולים.

גם עצים גדולים, חנן שדמי, שיר

*167*

(בספר ציור:) אלי שמיר, אלון זקן באביב, 2012

גם עצים גדולים מתרגשים ביומם.

לאט לאט יניעו צמרתם

ויסתכלו באהבה

בשתילים הקטנים, הנטועים בינותם.

יום חג הוא להם, ועצרת;

על כן התקשטו מבד עד צמרת

ויאירו פניהם -

לשתילים הרכים, זכי העינים,

שזה אך הבוקר נטעו ביניהם.

יום גיל הוא לכל;

לנוף הפורח מול שחק כחול,

לאור הזורח,

וגם לאדם, שאיננו שוכח

לקום ולנטוע -

שמחה ירוקה החובקת הכל.

2. א. אילו רגשות בולטים בשיר? מצאו מקומות אחדים בשיר שעזרו לכם

להחליט.

ב. בחרו שורה או שתיים מתוך השיר וספרו למה הן מצאו חן בעיניכם.

3. השיר מתאר קשר מיוחד; בין מי למי?

*168*

4. בשיר כתוב שהעצים "התקשטו מבד עד צמרת". אילו רציתם לתאר בני אדם במצב דומה, איזה ביטוי הייתם בוחרים? הסבירו את בחירתכם.

- מעתה ועד עולם

- מבוקר עד ערב

- מאלף ועד תיו

- מכף רגל ועד ראש

5. שימו לב לשורה האחרונה. מהי בעיניכם משמעות הביטוי "שמחה ירוקה"? מי שמח? מדוע?

זכרו, ילדים שונים יכולים להציע פירושים שונים.

6. שיחה בכיתה

קראתם בפרק שיר נוסף - "נבט לי בגן", ושני מדרשים. מה דעתכם, לאיזה מהם קרוב השיר של חנן שדמי?

(בספר תמונה של ערך במילון, היעזרו במנחה)

*169*

פרק לשון - השימוש במילון

*169*

(בספר תמונה של ערך במילון, היעזרו במנחה)

על הדרך לחפש מילה במילון, וגם על היתרונות במילון ממוחשב

כשאנו נתקלים במילה "קשה" או בצירוף מילים שאיננו מבינים את המשמעות שלהם, אנו יכולים לחפש את הפירוש שלהם במילון.

מהו מילון?

*169*

מילון הוא ספר מילים, הכולל את כל המילים של השפה או חלק חשוב מהן, ואת הפירוש של כל מילה. המילים במילון מסודרות לפי סדר הא"ב, כדי שהמשתמשים יוכלו למצוא את הדרוש להם לפי שיטה ברורה.

יש מילונים דו-לשוניים, כלומר מילונים של שתי שפות, המסבירים את המילים של שפה אחת על-ידי מילים של שפה אחרת. לדוגמה, מילון אנגלי-עברי. זהו ספר מילים שבו כל מילה אנגלית מתורגמת לעברית, כלומר: מוסברת בעברית. בפרק זה נעסוק במילון החד-לשוני, כלומר: במילון המסביר מילים בשפה על-ידי מילים באותה השפה. אם כן, המילון שנשתמש בו יהיה מילון עברי-עברי.

איך נחפש מילה במילון?

כפי שאמרנו, המילים במילון מודפס מסודרות לפי סדר אותיות הא"ב. לדוגמה, המילה "חמלה" נמצאת במילון בקבוצת המילים המתחילות באות ח', הרבה לפני המילה "רחמים", כי האות ח' קודמת לאות ר' בסדר אותיות הא"ב. המילה "אפיק" תופיע במילון לפני המילה "חמלה", כי האות א' קודמת לאות ח' בסדר אותיות הא"ב.

כדאי לכם לחזור על סדר אותיות הא"ב - הסדר הקבוע של עשרים ושתיים האותיות העבריות. הדבר יעזור לכם להתמצא בקלות במילון המודפס.

*170*

1. לפניכם קבוצת מילים. סדרו אותן לפי סדר הא"ב. לדוגמה, את קבוצת המילים כלב, חתול, עכבר, אריה נסדר כך: אריה, חתול, כלב, עכבר.

א. מטוס, ספינה, חללית, רכבת

ב. צלם, טיס, שוטר, נהג

ג. נחמד, יפה, גדול, ארוך

ד. הפסקה, אהבה, בדיחה, מחשבה

2. לפניכם מילים שהן שמות של פרחים. סדרו אותן לפי סדר הא"ב: רקפת, כלנית, סתונית, חצב, נרקיס, חמניה, פרג.

3. בכל קבוצה של מילים נמצאת מילה אחת לא במקומה, לפי סדר הא"ב. העתיקו את המילה:

א. קטן, רשימה, ציפור, שבור, תמים

ב. סמיך, עמק, פגום, צלול, נדוש

ג. לוח, ממטרה, ענק, כתם, שביר

ד. נחת, קפץ, פסק, צלל, רתם

4. רשמו ארבע מילים שונות לפי סדר הא"ב.

מילים הפותחות באותה האות - איזו קודמת?

*170*

אם נרצה לחפש במילון המודפס את פירושי המילים "דלקה" ו"דחוס", באיזה סדר הן יופיעו במילון? שתיהן פותחות באות ד', ולכן האות הראשונה אינה יכולה לעזור לנו לדעת איזו מילה קודמת. במקרה כזה עלינו להתבונן באות השנייה. האות השנייה במילה "דלקה" היא ל'. האות השנייה במילה "דחוס" היא ח'. איזו אות קודמת בסדר הא"ב, ל' או ח'? כמובן - ח'. לכן המילה "דחוס" קודמת במילון למילה "דלקה".

ואם האות הראשונה וגם האות השנייה זהות במילים שונות, באיזה סדר יופיעו מילים אלה במילון? לדוגמה, "שלהבת" ו"שלו" - מי קודמת למי במילון? במקרה זה נסתמך על האות השלישית, כמובן. המילה "שלו" באה במילון אחרי המילה "שלהבת", כי האות השלישית שלה, ו', באה בסדר הא"ב אחרי ה', שהיא האות השלישית במילה "שלהבת".

ואם שלוש האותיות הראשונות זהות, נחפש לפי האות הרביעית, וכן הלאה.

*171*

1. לפניכם זוגות מילים שהאות הראשונה שלהן זהה. סדרו אותן כסדרן במילון, על פי האות השנייה:

לב - לץ

גר - גג

טהור - טבעי

חשוב - חרוץ

זהיר - זריז

אריג - אדנית

תור - תיר

פרדה - פגיעה

2. לפניכם קבוצות מילים שהאותיות הפותחות שלהן זהות. סדרו את המילים בכל קבוצה לפי סדר הא"ב.

שימו לב! בשלוש הקבוצות הראשונות סדרו לפי האות השלישית; בקבוצה הרביעית סדרו לפי האות הרביעית.

א. ערוגה, ערבה, ערבוב, ערג

ב. דגש, דגול, דגירה, דגר

ג. הרס, הריגה, הרדמה, הרתחה

ד. פצוע, פצוי, פצול, פצוץ

3. בחרו מתוך פעילויות 1 ו-2 שלוש מילים שלא הכרתם, והסבירו כל אחת מהן בעזרת המילון.

מבנה הערך במילון

*171*

ערך במילון פירושו כל ההסברים והעניינים המוקדשים למילה אחת.

מה מבנה הערך במילון?

- המילה המבוארת כתובה באותיות גדולות.

- על יד המילה מופיע קיצור, הנותן מידע דקדוקי על המילה. ז' פירושו זכר, כלומר - לפנינו שם עצם בזכר. נ' פירושו נקבה - שם עצם בנקבה. ת' פירושו תואר (שם תואר).

- הפירוש מופיע באותיות קטנות יותר. אם יש פירושים אחדים, ליד כל פירוש יופיע מספר, החל במספר 1.

- לאחר ההסברים יופיעו בסוגריים צורות נוספות של המילה, כגון צורת הרבים. אם המילה קיימת בניבים שונים, בסוף הערך המילוני יופיעו ניבים שבהם משולבת המילה. הניבים מסודרים בסדר הא"ב, לפי המילה הראשונה שלהם.

*172*

(מתוך יעקב שויקה, רב-מילים לבית הספר, 1996)

(בספר תמונה:) דרק ורנר, פסל ברומה, 2002

*173*

1. חפשו במילון את הפירוש של המילה "כוס".

א. העתיקו את פירוש המילה. אם המילון נותן יותר מפירוש אחד, העתיקו מהמילון כל פירוש (ולפניו מספר: 1, 2).

ב. העתיקו את הקיצור הרשום ליד המילה, המציין את המין הדקדוקי של המילה. מה אומר קיצור זה על המילה "כוס"?

ג. העתיקו את אחד הניבים שבהם משובצת המילה, כפי שהוא מופיע בסוף הערך המילוני.

2. חפשו במילון את המילה "צומת".

א. מה המין הדקדוקי של המילה "צומת", לפי הקיצור הרשום ליד המילה?

ב. מה צורת הרבים של המילה (התבוננו בסוף הערך)?

ג. הוסיפו למילה "צומת" שם תואר במין הדקדוקי המתאים.

3. בשיר "ברווזיים" של לאה גולדברג (בפרק "יחיד, רבים וזוגי", עמ' 111) מופיעה המילה "איה".

א. חפשו את המילה במילון וכתבו את הפירוש שלה, כפי שהוא מופיע במילון.

ב. כתבו איזו מילה קודמת במילון - "איה" או "איל"?

4. א. כתבו איזו מילה קודמת בסדר המילים במילון - "חמלה" או "חמנייה"?

ב. העתיקו מהמילון את הפירוש למילה "חמלה".

ג. חברו משפט שבו תשלבו את המילה "חמלה".

5. א. חפשו את המילה "לבקן" במילון והעתיקו את הפירוש שלה.

ב. מה הקיצור הכתוב במילון ליד המילה "לבקן"? לפי הקיצור, האם המילה היא שם עצם בזכר, שם עצם בנקבה או תואר?

*174*

מילון ממוחשב

*174*

עד כה תואר בפרק מילון עברי-עברי מודפס, והתרגול של חיפוש מילים ופירושיהן התאים לעיון בו. כיום נפוצים מאוד גם מילונים במרשתת, מילונים ממוחשבים. למילון הממוחשב יש כמה מאפיינים שבזכותם השימוש בו נוח וקל:

א. כדי לחפש מילה במילון הממוחשב אין צורך לשים לב לסדר האותיות, אפשר להקליד את המילה בשדה החיפוש, ומנוע החיפוש של המילון הממוחשב ימצא אותה ויציג את ההסבר שלה על המסך.

לדוגמה: (בספר תמונת מסך של מילון ממוחשב)

שדה חיפוש: אצן

תוצאות חיפוש: (...)

(בספר תמונה:) דרק ורנר, פסל ברומה, 2002

ב. המילון הממוחשב מתעדכן באופן שוטף, נוספות לו מילים חדשות שמאשרת האקדמיה ללשון העברית, ואף מתווספים שימושים חדשים בלשון הדיבור ובסלנג (לעומת המילון המודפס שעדכונים מופיעים בו רק כשמחליטים להדפיס מהדורה חדשה של המילון, דבר שקורה אחת לכמה שנים).

לדוגמה: (בספר תמונת מסך)

אין מצב

סלנג אין סיכוי, אין אפשרות

(בספר תמונה:) דרק ורנר, פסל ברומה, 2002

*175*

למילון הממוחשב יתרונות נוספים, כמו אפשרות לחפש הסבר למילה הכתובה בנטייה, למשל "ספריו" (הספרים שלו) ולקבל עליה הסבר ודוגמאות. כמו כן, יש אפשרות לקבל את רשימת כל הצירופים הלשוניים שבהם מופיעה כל מילה ואת הסבריהם. יש מילונים ממוחשבים המציעים חריזה אוטומטית (רשימת כל המילים המתחרזות עם כל מילה), אוצר מילים נרדפות, ואף תרגום לאנגלית.

(בספר תמונה:) דרק ורנר, פסל ברומה, 2002

6. האם התנסיתם בשימוש במילון ממוחשב? מה אתם מעדיפים, מילון מודפס או מילון ממוחשב? מדוע?

7. היכנסו לפעילות המתוקשבת על המילון הממוחשב.

*176*

נכדים

*176*

(בספר תמונה:) דרק ורנר, פסל ברומה, 2002

על אהבה של נכדים לסבים שלהם, וגם על דמיון בין סיפורים ממקומות שונים בעולם

לפניכם מדרש אגדה בנושא כיבוד אב.

מהו מדרש? המדרש הוא פירוש שכתבו חז"ל לפסוקים בתנ"ך. המדרשים נמסרו בעל פה מדור לדור ואחר כך נכתבו בספרים.

יש מדרשי הלכה - הלכות ודינים לחוקים שבתורה; ויש מדרשי אגדה - דברי אגדה ומשלים הקשורים בדרך כלל לסיפורים שבתנ"ך.

1. קראו את המדרש שלפניכם.

כיבוד אב, מדרש

*176*

שנה אבימי בנו של רבי אבהו: יש מאכיל את אביו פטומות (תרנגולים פטומים, מאכל משובח) ויורש גיהנום ויש מטחינו ברחיים (נותן לאביו לעבוד עבודה קשה כמו טחינת גרעינים בריחיים מאבן) ויורש גן-עדן.

כיצד מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנום?

מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו תרנגולים פטומים.

פעם אחת אמר לו אביו: "בני, הללו מנין לך?"

אמר לו: "זקן זקן! אכול ושתוק, שהכלבים אוכלים ושותקים".

נמצא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנום.

כיצד מטחינו ברחיים ויורש גו-עדן?

מעשה באחד שהיה טוחן ברחיים.

שלח המלך להביא טוחנים לעבודתו.

אמר לו לאביו: "אבא, הכנס וטחן תחתי, ואני אלך לעבודת המלך. אם יגיע לידי בזיון אתבזה אני ולא אתה, ואם לידי מלקות אלקה אני ולא אתה".

נמצא זה מטחינו ברחיים ויורש גן-עדן.

(מתוך: ח"נ ביאליק, י"ח רבניצקי, ספר האגדה, חלק חמישי, פרק ב, עמ' תק, על-פי קידושין לא)

*177*

2. במדרש שלפנינו מעלה אבימי בנו של רבי אבהו שאלה ועונה עליה. הסבירו את השאלה.

3. במדרש שקראתם מתואר יחסם של שני בנים לאבותיהם.

א. כיצד מתייחס הבן הראשון אל אביו?

ב. כיצד נוהג הבן השני?

4. למה מדמה הבן הראשון את אביו?

5. מדוע הלך הבן השני לעבודת המלך במקום אביו?

6. שיחה בכיתה

מדוע דווקא הבן שמאכיל את אביו במאכלים משובחים נענש, ואילו הבן שמעביד את אביו זוכה להגיע לגן העדן?

כף של עץ

1. קראו את הסיפור.

כף של עץ, סיפור עם מפי יהודי טנג'יר (מרוקו)

*177*

פעם אחת היה זוג צעיר. האישה הרתה ועמדה ללדת, ומתה בלדתה. נשאר האב עם בנו וטיפל בו במסירות רבה. עד כדי כך הגיעו הדברים שלא רצה לשאת אישה, כדי שזרה לא תטפל בבנו אהובו. את כל נשמתו היה נותן עבורו; דאג לחינוכו, ללימודיו ולכל צרכיו. והילד גדל עד שהיה לבחור. אז אמר לו אביו:

- בני, רוצה אני לראות אותך בביתך שלך. שא אישה, כדי שאדע לפני מותי, כי יש לך בית וילדים, ואוכל להיפרד בשקט מן העולם הזה.

שמע הבן ומיהר לשאת אישה. ואביו נשאר לגור איתו בביתו. לימים נולד להם בן, והסב שמח מאוד בנכדו.

והנה גדל הנכד והגיע לגיל שלוש. ובכל פעם שהיו בני המשפחה מסובים אל השולחן, הרגיש הסב, כי כלתו אינה מביטה בו בעין טובה.

*178*

פעם ראה הנכד, כי סבא שלו משתמש בכף, השונה מן הכפות של אבא ואמא. שאל אותו:

- סבא, מדוע אינך אוכל בכף כזאת כמו שלנו?

נאנח הסב וענה: הוריך סבורים, כנראה, שאני צריך לאכול בכף של עץ.

לא אמר הנכד דבר, אך למחרת היום נטל כפיס עץ וסכין, התיישב בפינת הבית והתחיל לגלף ולשייף.

לעת צהריים חזר האב הביתה ושאל:

- איפה הילד?

- אינני יודע - ענה הסב - הוא היה שם, בפינה.

שאל האב את אשתו:

- מה עושה הילד?

- אינני יודעת. כל הבוקר הוא יושב בפינה ומשחק. ילד...

ניגש אליו אביו בכעס וקרא:

- מה אתה עושה פה?

ענה לו הבן:

- אני מכין לך כף של עץ, כמו שיש לסבא. כשתהיה זקן, אתן לך לאכול בכף הזאת...

(על פי ארכיון הסיפור העממי בישראל – אסע"י 7095. נרשם על ידי יפרח חביב וסופר על ידי עליזה אנידג'ר).

2. א. הזוג הצעיר, הבן שלהם והסב חיו יחד בבית אחד, אבל לא כולם היו מרוצים. אילו פרטים בטקסט מעידים על כך?

ב. מדוע לדעתכם לא התלונן הסב על כך שנאלץ להשתמש בכף שונה משל יתר בני המשפחה?

3. הסיפור שקראתם הוא סיפור עם. סיפורי עם עוברים בעל פה מדור לדור, ומחבריהם אינם ידועים. לעתים, תוך כדי מסירת הסיפורים בעל פה פרטים שונים נשמטים מהם. האם הסיפור שקראתם שלם בעיניכם? אם לא, כתבו אילו פרטים לדעתכם חסרים בו.

(בספר ציור:) ארתור רקהאם, איור לסיפור, מתוך מעשיות האחים גרים, אנגליה, 1900 בערך

*179*

קוראים עוד סיפור עם

1. לסיפורי עם יש לעתים קרובות גרסאות שונות במקומות שונים. לפניכם המעשייה הסבא הזקן והנכד. קראו את המעשייה. בזמן הקריאה חשבו במה היא מזכירה את הסיפור כף של עץ.

הסבא הזקן והנכד, האחים גרים, מעשייה

*179*

תרגמה: חנה לבנת

היה היה פעם איש זקן מאוד-מאוד שעיניו כבר כהו מזקנה, אזניו נעשו חרשות כמעט לגמרי, והברכיים שלו רעדו כל הזמן. כשהיה יושב ליד השולחן, הוא היה יכול רק בקושי להחזיק את הכף שלו: המרק היה נשפך לו על המפה, וטיפות מרק נזלו לו גם מתוך הפה, במורד הסנטר.

המראה הזה עורר גועל גם בלב בנו של הזקן וגם בלב אשתו, ולבסוף הכריחו את הסבא הזקן לשבת לבדו בפינה, מאחורי התנור. הם נתנו לו את האוכל שלו וגם קערה קטנה מחרס, אבל לא ברוחב לב, והוא לא הרגיש אף פעם שבע לגמרי. הוא היה יושב לו כך בצד, ומבטו מופנה בשקיקה (בלהיטות, בחשק רב) ובעצב אל עבר השולחן, ועיניו לחות מן הדמעות.

פעם אחת לא הצליח אפילו להחזיק את הקערה הקטנה בידיו הרועדות, והיא נפלה לארץ והתנפצה לרסיסים. האישה הצעירה כעסה עליו ונזפה בו, אבל הוא לא אמר דבר - ורק נאנח. אז קנתה לו האישה קערה קטנה מעץ תמורת כמה מטבעות, ומעכשיו נאלץ הזקן לאכול מתוך הקערה הזאת.

בשעה שישבו כך ואכלו, התכופף הנכד הקטן, שמלאו לו ארבע שנים, והתיישב על הארץ. הוא אסף בכף-ידו כמה פיסות קטנות של עץ.

"מה אתה עושה?" שאל האב.

"אני מכין גיגית קטנה," השיב הילד, "כדי שאבא ואמא יוכלו לאכול ממנה כשאהיה גדול."

*180*

האב והאם הביטו זה בזה במשך זמן מה בשתיקה, ולבסוף פרצו בבכי. מיד עזרו לסב הזקן לגשת לשולחן, ומאז אותו היום הניחו לו לאכול יחד איתם, ולא השמיעו שום הערה או נזיפה, גם כשנשפכו לו כמה טיפות מן המרק.

(מתוך "כיפה אדומה ועוד 36 אגדות אחרות", 1996)

(בספר ציור:) הנרי ג'סטיס פורד, איור לסיפור מתוך "הספר הכחול", אנדרו לנג.

2. עבודה בזוגות

א. קראו את המשפטים שלפניכם, ומצאו חמישה משפטים שמתאימים לשני הסיפורים.

1. אב צעיר שהתאלמן גידל את בנו בכוחות עצמו במסירות רבה.

2. הסב חי בבית בנו.

*181*

3. הסב אהב מאוד את נכדו.

4. הבן ואשתו הרחיקו את הסב מהשולחן.

5. הסב השתמש בכלי אוכל פשוט, שונה מהכלים של הבן ושל אשתו.

6. המזון שהוקצב לסב לא השביע אותו.

7. הסב לא היה מרוצה, אך הוא לא התלונן.

8. הנכד הכין כלי אוכל מעץ, כדי שישמש את הוריו כשיהיו זקנים.

9. הבן ואשתו הבינו שטעו והתחרטו.

ב. קראו ברצף רק את חמשת המשפטים שמתאימים לשני הסיפורים.

אם בחרתם נכון, קיבלתם את עיקר העלילה בשני הסיפורים.

3. א. בדקו מה מסופר על הסב בכל אחד מהסיפורים. איזה סיפור מפורט יותר?

ב. השוו את הסיומים של שני הסיפורים. מה ההבדלים ביניהם?

4. שיחה בכיתה

גם הסבא הזקן והנכד, כמו הסיפור כף של עץ, הוא סיפור עם. האנשים שמספרים את סיפורי העם חושבים שהמאזינים יכולים ללמוד משהו מהסיפורים האלה. מה אפשר לדעתכם ללמוד משני הסיפורים האלה? הסבירו.

5. הסיפור כף של עץ הגיע אלינו מהקהילה היהודית בטנג'יר (עיר בצפון מרוקו). המעשייה הסבא הזקן והנכד מופיעה בספר המעשיות של האחים גרים, שחיו בגרמניה. מה אפשר ללמוד מן העובדה ששני סיפורים ממקומות שונים מתארים בעיה דומה?

אוצר של מילים - פעילות מתוקשבת

*181*

קרובי משפחה

"לימים נולד להם בן, והסב שמח מאוד בנכדו."

(בספר ציור:) הנרי ג'סטיס פורד, איור לסיפור מתוך "הספר הכחול", אנדרו לנג.

כלי מטבח

"סבא, מדוע אינך אוכל בכף כזאת כמו שלנו?"

*182*

היה היה בארץ רחוקה

*182*

(בספר ציור:) הנרי ג'סטיס פורד, איור לסיפור מתוך "הספר הכחול", אנדרו לנג.

על מעשיות, וגם על כתיבת טיעון

מעשייה היא סיפור דמיוני שלעתים קרובות יש בו מעשה קסמים, או התרחשות על-טבעית. בעבר הסיפורים האלה עברו בעל-פה מהורים לילדים, מדור לדור.

1. קראו את המעשייה וחשבו למה מכונה הדמות בסיפור "אישון".

רומפלשטילצקין, האחים גרים, מעשייה

*182*

היה היה פעם טוחן עני, והייתה לו בת יחידה. "בתי יכולה להפוך קש לזהב," התפאר הטוחן בפני שכניו. השמועה על בת הטוחן הגיעה לאזני המלך. זה מוצא חן בעיני, אמר המלך בליבו, וציווה להביא את בת הטוחן לארמונו.

הנערה הוכנסה לחדר קטן מלא בקש, והמלך אמר לה: "רואה את את כל הקש הזה? עד הבוקר הפכי את כל הקש לזהב. אם לא - אצווה לערוף את ראשך."

המלך יצא ונעל את החדר, ובת הטוחן האומללה נשארה לבדה. איך הופכים קש לזהב לא ידעה. היא הייתה בטוחה כי סופה קרוב, ודמעות שטפו את לחייה.

לפתע נפתחה הדלת, ואישון זעוף פנים נכנס אל החדר ושאל: "שלום עליך בת הטוחן, מדוע נעצבת?"

"המלך ציווה עלי לטוות (להכין חוטים מצמר) זהב מהקש הזה," ענתה הנערה בקול בוכים.

"מה תתני לי אם אעשה אני את מלאכתך?" חקר האישון.

*183*

"את מחרוזת הפנינים שנתן לי אבי," אמרה בת הטוחן והסירה את התכשיט היקר מעל צווארה.

התישב האישון על יד הכישור (כלי שבו משתמשים לטווית חוטים), והחל לסובב במרץ את גלגל הטוויה. בת הטוחן הסתכלה בו עד שעיניה נעצמו והיא נרדמה. עם שחר, כשבת הטוחן התעוררה, לא היה בחדר איש מלבדה, אך הרצפה הייתה מכוסה בסלילים של חוט זהב נוצץ.

הזהב רק הגביר את חמדנותו של המלך. הוא הכניס את בת הטוחן לחדר גדול יותר, ציווה למלא אותו בקש ואמר: "קש יש לך בשפע. עד הבוקר הפכי את כולו לזהב. אם לא - אצווה לערוף את ראשך."

שוב שטפו דמעות את לחייה של בת הטוחן האומללה, וגם הפעם נכנס לחדר האישון הזעוף.

"מה תתני לי אם אעזור לך גם הפעם?"

"את עגילי הזהב שנתנה לי אמי," ענתה הנערה והאישון התישב על יד הכישור וסובב במרץ את גלגל הטווייה. למחרת, כשהתעוררה בת הטוחן, היה החדר מלא בזהב עד אפס מקום.

המלך היה מאושר ותשוקתו לזהב גברה עוד יותר. הוא ציווה על משרתיו להכניס את בת הטוחן לאולם רחב ידיים שכולו מלא בקש.

"אם עד זריחת השמש לא יתמלא החדר זהב אצווה לערוף את ראשך," אמר המלך, "אך אם יעלה הדבר בידך אשאך לאשה." ובליבו הוסיף: אמנם רק בת של טוחן היא, אך איפה בעולם אמצא לי אישה עשירה יותר?

הדלת נסגרה, ובת הטוחן פרצה בבכי מר. באותו רקע הופיע האישון בפעם השלישית ושאל: "מה תתני לי הפעם אם אעזור לך?"

"לא נותר לי דבר," הודתה בת הטוחן, והאישון אמר: "אם כן, הבטיחי לי שבבוא היום תתני לי את תינוקך."

עוד רחוק היום הזה, חשבה בת הטוחן בליבה, מי יודע מה יקרה עד אז.

"כך אעשה," הבטיחה לאישון, "ובלבד שתעזור לי גם הפעם!"

נישואיהם של המלך ובת הטוחן נערכו בהוד ובהדר, ובתום שנה נולד בנם הבכור. בבוקר בהיר אחד, כשהמלכה נענעה את התינוק בזרועותיה, נפתחה

*184*

הדלת והאישון נכנס. האם הצעירה נזכרה בהבטחה שנתנה לפני זמן רב, וליבה התמלא פחד. היא הציעה לאישון את כל הזהב שבאוצר המלך, אבל האישון הושיט את ידיו ודרש ממנה לקיים את הבטחתה. רק כשראה שבכייה של המלכה הצעירה אינו פוסק, התרכך מעט ליבו של האישון.

"אם תגלי את שמי בתוך שלושה ימים יישאר התינוק בידיך," אמר, "אם לא - התינוק יהיה שלי!"

במשך כל אותו יום חשבה המלכה החרדה על כל השמות שהכירה. בלילה הופיע האישון בחדרה.

"מה תשובתך?" שאל, "התדעי את שמי?"

"פיתון" ניסתה המלכה, "זעמן? ואולי שפיפון?"

אך האישון אמר בחיוך מרושע: "לא, אין זה שמי!" ונעלם.

*185*

למחרת עבר כרוז המלך ברחובות העיר והפציר בתושבים להיזכר בשמות מיוחדים ששמעו אי פעם, כדי להציל את הנסיך התינוק. בלילה השני שב האישון ושאל:

"התדעי את שמי?"

"אולי שמך יד-פז? או לב-סלע? אולי בר-גזל?"

אבל האישון חזר ואמר: "לא, אין זה שמי!" ונעלם.

ביום השלישי שלחה המלכה שליחים לכל רחבי הממלכה לאסוף שמות מוזרים ומשונים. לפנות ערב חזר אחד השליחים וביקש לשוחח בדחיפות עם המלכה:

"הגעתי לקרחת יער וירדתי מהסוס כדי לנוח מעט, ואז שמעתי קול שירה עולה מבין העצים. התקרבתי בשקט וראיתי אישון קטן זעוף פנים מקפץ סביב מדורה ומזמר:

תבכי, תצעקי

ותתחנני,

אך את תינוקך

רק לי תתני.

רומפלשטילצקין -

זה אני!".

באותו לילה חזר האישון לחדר המלכה, ומצא אותה שלווה ורגועה.

"התדעי את שמי?" שאל בפעם השלישית.

"האם שמך מיכאל?" שאלה המלכה בחיוך.

"לא!"

"ואולי גבריאל?"

"לא ולא!"

"נכון, הרי שמך הוא רומפלשטילצקין!" קראה המלכה וצחקה.

האישון רקע ברגלו בזעם, נעלם דרך הדלת, ומעולם לא נראה עוד.

(עיבדה נירה לוין)

*186*

2. א. המלך ציווה על בת הטוחן להפוך קש לזהב. איך עלה בדעתו הרעיון הזה?

ב. מה קרה קודם ומה קרה אחר כך? סדרו את המשפטים לפי הסדר של הסיפור.

- בת הטוחן נותנת לאישון את מבוקשו.

- בת הטוחן בוכה כי איננה יודעת לבצע את המשימה.

- אישון מופיע ומבקש מבת הטוחן משהו תמורת עזרתו.

- המלך מכניס את בת הטוחן לחדר מלא בקש כדי שתהפוך את הקש לזהב.

- בבוקר בת הטוחן מגלה שהחדר מלא זהב.

ג. כמה פעמים חוזרים בסיפור האירועים שמתוארים בפעילות ב?

ד. מהם שני ההבדלים בין הפעמים הראשונות לפעם האחרונה?

3. עבודה בקבוצות

בסיפור יש כמה מאפיינים של מעשיות. כתבו דוגמאות לכל אחד מהמאפיינים. תוכלו לחלק ביניכם את העבודה. כל אחד יחפש דוגמאות לחלק מהמאפיינים ולאחר מכן יציג את הדוגמאות בפני חברי הקבוצה.

מאפייני המעשיות,  דוגמאות מהסיפור

בדרך כלל לדמויות אין שמות, אלא כינויים לפי מקצוע או תפקיד,  מלך, טוחן...

העלילה מתרחשת במקום ובזמן לא ידועים,  --

יש מילות פתיחה אופייניות,  --

דברים שונים בסיפור קורים שלוש פעמים,  א. -- ב. -- ג. --

דברים נאמרים שלוש פעמים,  א. -- ב. -- ג. --

יש תופעות על-טבעיות (שלא יכולות לקרות במציאות) ,  א. -- ב. -- ג. –

4. כשהמלכה ניסתה לנחש את שמו של האישון, היא השמיעה כמה שמות: ביום הראשון היא אמרה את השמות - פיתון, זעמן, שפיפון.

ביום השני היא אמרה את השמות - יד-פז, לב-סלע, בר-גזל.

*187*

א. חפשו במילון את משמעות השמות של היום הראשון וכתבו מה משותף להם. האם תוכלו לשער מדוע הציעה המלכה דווקא את השמות האלה?

ב. התבוננו בעיון בשמות של היום השני. כל שם בקבוצה זו מורכב משתי מילים. חפשו במילון את המשמעות של המילים שאינן מוכרות לכם (למשל בשם "יד-פז" אתם בוודאי מכירים את המילה "יד", אך ייתכן שהמילה "פז" אינה מוכרת לכם ולכן תצטרכו לחפש אותה במילון). כתבו את משמעות השמות המורכבים האלה. חשבו, מדוע הציעה המלכה את השמות האלה?

ג. "רומפלשטילצקין" הוא שמו של האישון בשפה הגרמנית, שבה נכתב הסיפור. הכוונה לברנש קטן ושובב, מעין שדון, המנסה להפחיד בעזרת נהמות וקולות שקשוק שהוא משמיע כשהוא מסתובב בבית ומזיז חפצים. המציאו לו שם מתאים בעברית.

ד. היכנסו לפעילות המתוקשבת כדי ללמוד עוד על הסיומת ון.

5. במעשייה רומפלשטילצקין כתוב: "היה היה פעם טוחן עני, והייתה לו בת יחידה". המילה "עני" מתארת את הטוחן, והמילה "יחידה" מתארת את הבת שלו. מילים כאלה נקראות תארים. התארים מתארים שמות עצם.

בעברית יש התאמה במין (זכר או נקבה) ובמספר (יחיד או רבים) בין שמות עצם לתארים. לכן לשם עצם בזכר ("טוחן") יותאם תואר בזכר ("עני"). לשם עצם בנקבה ("בת") יותאם תואר בנקבה ("יחידה"). לשם עצם ברבים ("ילדים") יותאם תואר ברבים ("חמודים"). במעשייה רומפלשטילצקין, שאותה קראתם, מופיעות דמויות שונות המתוארות באמצעות תארים שונים.

א. קראו שוב את המעשייה, ומצאו איך מתוארת בסיפור כל אחת מהדמויות: הטוחן, האישון, בת הטוחן.

ב. חשבו מה כל אחת מהדמויות מבקשת לעצמה בדמיונה. כתבו לפחות 3 תארים.

דוגמה: הטוחן היה עני. הוא רצה להיות עשיר, מכובד ומפורסם.

ג. כתבו חמישה תארים של חבר או חברה שהייתם רוצים (אני רוצה חבר... אני רוצה חברה...).

*188*

כותבים טיעון

6. עבודה בקבוצות

מעשייה היא סיפור דמיוני שלעתים קרובות יש בו מעשה קסמים או התרחשות על-טבעית. יש הטוענים שלא מתאים לספר לילדים סיפורים שיש בהם מעשי קסמים.

א. דונו בטענה זו בקבוצה והביעו את דעתכם. הביאו נימוקים בעד הדעה שלכם. שימו לב, לחברים בקבוצה יכולות להיות דעות שונות משלכם. הקשיבו לנימוקים שלהם.

ב. מתוך מה שעלה בדיון בקבוצה כתבו טיעון קצר שיציג את דעתכם: הציגו את הטענה (הדעה) ואת הנימוקים שלכם. הביאו דוגמאות ממעשיות שאתם מכירים. בסוף כתבו סיכום. השתמשו במלים עוזרות לטעון טענה, למשל: לדעתי...; הטענה שלי היא...; אני חושב/חושבת ש...; הנימוקים שלי הם:...; הטענה הזאת צודקת, כי...; דוגמה לכך היא ...; לדוגמה...; לסיכום ; המסקנה שלי היא ש...

ג. איך תדעו אם הטקסט שכתבתם הוא טוב? אתם יכולים לקרוא אותו לעצמכם ולחשוב שוב מה דעתכם, אתם יכולים לבקש חוות דעת מקוראים (בני משפחה או חברים), ואתם יכולים להיעזר גם בשאלות האלה:

- האם הטיעון כתוב בצורה ברורה?

- האם הנימוקים משכנעים?

- האם הכתיב תקין?

- האם יש בטקסט סימני פיסוק מתאימים?

כתבו את ההערות שלכם ושל קוראים אחרים על גבי הטקסט שכתבתם. תקנו את הטקסט בהתאם, ערכו אותו (שימו לב לגודל אחיד של האותיות, לכותרת, להיצג נאה על הדף או על המסך) ופרסמו אותו באתר הכיתה, בקרב עמיתים או בני משפחה.

*189*

קטע מתוך מחזה

1. אברהם שלונסקי שהיה סופר ומשורר כתב את המחזה עוץ לי גוץ לי על פי המעשייה רומפלשטילצקין. קראו קטע מן המחזה.

קטע מתוך "עוץ לי גוץ לי", אברהם שלונסקי, מחזה

*189*

בת הטוחן: ... אויה לי! שמוני לטוות זהב מקש

ואיני יודעת, איך עושים זאת...

האישון: זהב מקש?

אכן קשה היא המלאכה,

אך...

בת הטוחן: אך מה?

האישון: אך לא למי שנתמחה.

בת הטוחן: ויש מומחים לזה הפלא?

האישון: יש יחידי סגולה כאלה.

מה תשלמי לי אם בפלך

מזה הקש זהב אטווה לך?

בת הטוחן: זהב מקש?

האישון: זהב מקש!

בת הטוחן: זהב ממש?

האישון: זהב ממש!

בת הטוחן: וזה אפשר?

האישון: ודאי אפשר,

הכול אפשר, --

אך רק למי שהוא מוכשר.

(מתוך אברהם שלונסקי, עוץ לי גוץ לי - מחזה בחרוזים על פי אגדות גרים, 2008)

1. עבודה בקבוצות

הקטע מהמחזה עוץ לי גוץ לי הוא דו-שיח בין האישון לבין בת הטוחן. קראו את הקטע בקול בתפקידים. לשם כך קראו את ההנחיות "חושבים על הקריאה בקול".

*190*

חושבים על הקריאה בקול

- חלקו ביניכם את התפקידים (החליטו מי יהיה בת הטוחן ומי יהיה האישון).

- בקטע יש הרבה שאלות ותשובות. מצאו את סימני השאלה בקטע, וקראו כך שהשומעים יבחינו מהי השאלה ומה התשובה.

- קראו כך שהמאזינים יוכלו להבחין אם הדמות שאת דבריה אתם קוראים שמחה או עצובה, דואגת או מלאת ביטחון ועוד. חפשו בטקסט מילים שיוכלו לעזור לכם להחליט איך לקרוא. למשל, מה מצב הרוח של בת הטוחן כאשר היא אומרת את המילים: "אויה לי"?

- חשבו על הקצב המתאים של הדיבור כדי שהמאזינים יבינו את דבריכם.

2. היכנסו לפעילות המתוקשבת לכתיבת פתיחה למעשייה משלכם.

קוראים ספר

הסיפור המושלם, אלדד אילני

בפרק הזה קראתם על האחים גרים, שחיברו אגדות ומעשיות לפני מאתיים שנה. גם היום יש סופרים שכותבים מעשיות; אחד מהם הוא אלדד אילני, מחבר הספר "הסיפור המושלם".

בספר של אילני יש סיפור-בתוך-סיפור על אבא שמספר לבנו מעשייה ובעצם מחבר את העלילה יחד אתו. כך מתערבבים זה בזה החיים של משפחה ישראלית ועלילה מותחת ומצחיקה על נסיכים ונסיכות בממלכה דמיונית.

לפני שתקראו את הספר המשעשע הזה נסו לשער: איזה סיפור יכול להיות "סיפור מושלם"?

סוף הספר