מילה טובה מאוד 1

עברית לכיתה ה

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

תל אביב, ישראל 2015

עמודי דפוס 6-146

העתיקה: אורנה גלעדי

הספריה המרכזית לעיוורים

נתניה  ישראל   2016

העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.

(כתוב על גב הספר):

"מטרת העל של החינוך הלשוני בבית הספר היסודי היא לטפח אדם אורייני."

(מתוך תכנית הלימודים, חינוך לשוני עברית - שפה ספרות ותרבות, תשס"ג, עמ' 11)

מילה טובה מאוד היא סדרה מתקדמת ועדכנית להוראת עברית בבית הספר היסודי בהתאמה לתכנית הלימודים בחינוך לשוני לכיתות ב-ו.

מילה טובה מאוד כוללת מגוון של יצירות ספרות, טקסטים עיוניים וטקסטים מן המקורות היהודיים.

מילה טובה מאוד מאפשרת לימוד ותרגול של נושאים לשוניים באופן ישיר ומכוון (מהלשון אל הטקסט) וגם באמצעות מופעים שלהם בטקסטים מסוגות שונות (מן הטקסט אל הלשון).

מילה טובה מאוד מכילה מבחר עשיר של פעילויות לתלמיד. הפעילויות נועדו להקנות אסטרטגיות קריאה; לפתח כישורי הבעה בעל-פה ובכתב; לעורר מודעות לשונית ולהרחיב את הידע הלשוני בשפה הדבורה ובשפה הכתובה; לטפח חיבה לקריאה.

מילה טובה מאוד מניחה תשתית למיומנויות המאה ה-21 - אוריינות דיגיטלית, למידה שיתופית, חקר וחשיבה יוצרת.

מילה טובה מאוד מציעה טקסטים מגוונים לעונות, לחגים ולימים מיוחדים בלוח השנה העברי.

מילה טובה מאוד מזמנת חוויה אסתטית באמצעות צילומים ויצירות אמנות של מיטב אמני ישראל והעולם.

מילה טובה מאוד מציעה גרסה דיגיטלית ב"כותר ספרי לימוד", ובה מבחר עשיר של פעילויות מגוונות, סרטונים, קטעי האזנה ועוד.

מילה טובה מאוד כוללת ספר לימוד (בשני כרכים) ומדריך למורה.

תוכן העניינים

(התוכן ערוך כך: שם הפרק ועמוד דפוס)

*6*

בקשות

*6*

על תפילות שאנו מתפללים לקב"ה ועל בקשות שאנו מבקשים על עם ישראל ועל כל העולם לקראת השנה החדשה

1. בראש השנה נוהגים להתפלל לה' ולבקש ממנו בקשות לשנה החדשה.

קראו את התפילה שלפניכם, שכתב כנראה רבי נחמן מברסלב (אך אינה חלק מתפילות ראש השנה המופיעות במחזור) וחשבו:

האם התפילה הזאת מתאימה לכולם?

אדון השלום

*6*

אדון השלום

מלך שהשלום שלו

עושה שלום ובורא הכל,

יהי (יהיה) רצון מלפניך

שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם

ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם,

"לא ישא גוי אל גוי חרב

ולא ילמדו עוד מלחמה".

עזרנו והושיענו כולנו

שנזכה תמיד לאחוז במידת השלום,

ויהיה שלום גדול באמת

בין כל אדם לחברו, ובין איש לאשתו,

ולא יהיה שום מחלוקת אפילו בלב

בין כל בני אדם,

ויהיה כל אדם אוהב שלום ורודף שלום

תמיד באמת ובלב שלם,

ולא נחזיק במחלוקת כלל לעולם

ואפילו נגד החולקים עלינו,

ולא נבייש שום אדם בעולם

מקטן ועד גדול,

ונזכה לקיים באמת מצוות "ואהבת לרעך כמוך"

בכל לב וגוף ונפש וממון,

ויקוים בנו מקרא שכתוב

"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד

והשבתי (הפסקתי) חיה רעה מן הארץ

וחרב לא תעבור בארצכם",

ה' שלום,

ברכנו בשלום.

*7*

בספר ציור ואהבת, יזהר פטקין 2001

*8*

2. שיחה בכיתה

א. למה לדעתכם מופיעה בתפילה המילה שלום כל כך הרבה פעמים?

ב. בתפילה נאמר: "ויהיה כל אדם אוהב שלום ורודף שלום תמיד באמת ובלב שלם."

מדוע מבקשים שכל אדם יהיה גם אוהב שלום וגם רודף שלום?

מה ההבדל בין שתי התכונות האלה?

3. בתפילה מופיעות בקשות להשכנת שלום. בין מי למי אנו מבקשים מה' להשכין שלום?

מה אנחנו מבקשים?

4. א. מצאו וכתבו את הכינויים שבהם פונה המתפלל אל ה'.

מה משותף לכינויים האלה?

ב. האם יש הבדל במשמעות בין הכינויים השונים? הסבירו כל כינוי.

5. התבוננו ביצירתו של האמן יזהר פטקין המוצגת בעמוד הקודם.

א. כיצד מבטאת התמונה את מצוות "ואהבת לרעך כמוך"?

ב. מדוע לדעתכם בחר האמן להציג את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" דווקא בדרך זו?

ג. מה לדעתכם הקשר בין השלום לבין מצוות "ואהבת לרעך כמוך"?

6. מה דעתכם, האם התפילה שקראתם היא תפילה אישית?

לפי מה אפשר לדעת זאת?

חפשו רמזים בתפילה.

אחות קטנה

הפיוט אחות קטנה נאמר בקרב עדות המזרח, בערב ראש השנה עם השקיעה, בשעת סיום השנה שחלפה וברגעים הראשונים של תחילת השנה החדשה.

אחות קטנה הוא כינוי לעם ישראל, והוא נזכר בשיר השירים. הפיוט מתאר את קשיי הגלות ומביע בקשה לגאולה. כל אחד מבתי הפיוט נחתם במילים: תכלה שנה וקללותיה, ואילו הבית האחרון, הנאמר ממש עם כניסת השנה החדשה, מסתיים במילים: תחל שנה וברכותיה.

1. היכנסו לפעילות המתוקשבת והאזינו לקריאה של הבית הראשון מן הפיוט.

*9*

אחות קטנה / ר' אברהם חזן גירונדי

*9*

אחות קטנה תפילותיה

עורכה (עורכת) ועונה תהילותיה.

אל נא רפא נא למחלותיה.

תכלה שנה וקללותיה.

2. שיחה בכיתה

א. בררו את פירושיהן של המילה (תהילותיה) ושל צירוף המילים (אל נא רפא נא.) היכן בתורה נזכר צירוף מילים זה? על מי נאמר?

ב. האזינו שוב לקריינות. שימו לב מתי הקריין עושה הפסקה בין המילים.

מדוע הוא עושה את ההפסקות במקומות האלו דווקא?

ג. מדוע מכנה המשורר את עם ישראל בכינוי (אחות קטנה), כשהוא עומד לבקש עבורו בקשות? אילו תחושות מעורר כינוי זה?

3. א. כתבו את פירוש המילה (תכלה) (היעזרו במילון). רמז: חפשו את הפועל (כלה).

ב. בביטוי (בכיליון עיניים) המילה הראשונה היא מאותו השורש של המילה (תכלה) (כ-ל-ה). נסו לשער מהו פירוש הביטוי בעזרת המשפט: "חיכיתי בכיליון עיניים לחופש הגדול".

4. הפיוט מסתיים במילים: תחל ישנה וברכותיה.

א. איך אומרים (תחל) בשפה יום-יומית, בשפה של ימינו? רמז: תחל - ההפך של תכלה.

ב. השלימו:

קללותיה - הקללות שלה

ברכותיה - --

תהילותיה - --

מחלותיה - --

ג. למי הכוונה בכל אחת מן המילים האלה?

ד. בראש השנה נהוג לצרף את שתי הברכות - תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, לברכה אחת לשנה החדשה. כתבו את הברכה הזאת במילים שלכם.

5. התפילה והפיוט שקראתם מבטאים בקשות. מה המשותף לבקשות האלו ומה ההבדל ביניהן?

6. כתבו תפילה משלכם לשנה החדשה. לשם כך חשבו:

- מה תרצו לבקש על עם ישראל ועל כל העולם לקראת השנה החדשה?

- באילו מילים תרצו לפתוח ולסיים את התפילה?

- תוכלו להיעזר במילים: אנא, הלוואי, כן יהי רצון, רחם נא.

*10*

סיפורים על סליחה ועל כפרה

*10*

על סליחה ומחילה שבין אדם לחברו, וגם על תיאור דמות של גיבור ביצירה

1. שיחה בכיתה

"עברות שבין אדם לחברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו." (יומא ח, ט)

א. מה אפשר ללמוד מהעובדה שאפילו יום הכיפורים אינו מכפר על עברות שבין אדם לחברו?

ב. אנו נוטים לחשוב שבקשת הסליחה נועדה לפייס את מי שנפגעו. אך האם בקשת הסליחה חשובה רק למי שמבקשים את סליחתם, או שמא גם למבקשים עצמם?

ואולי גם לאלה וגם לאלה?

(בספר ויטראז'ים "ראש השנה" ו"יום כיפור". מאת ברק אורנובסקי)

*11*

2. היכנסו לפעילות המתוקשבת והאזינו לסיפור. עקבו אחר הכתוב.

רבי אלעזר והמכוער / מדרש

*11*

(השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)

(1) מעשה שבא רבי אלעזר בן ר' שמעון ממגדל גדור

(2) מבית רבו, והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת

(3) נהר, ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו

(4) מפני שלמד תורה הרבה.

(5) נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.

(6) אמר לו: שלום עליך רבי!

(7) ולא החזיר לו, אלא אמר לו: ריקא, כמה מכוער

(8) אותו האיש! שמא (אולי, יכול להיות ש...) כל בני עירך מכוערים כמותך?

(10) אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני (שעשה אותי)

(11) "כמה מכוער כלי זה שעשית".

(12) כיון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח

(13) לפניו. ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי.

(14) אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני

(15) ואמור לו: "כמה מכוער כלי זה שעשית".

(16) היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו.

(17) יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום

(18) עליך רבי רבי, מורי מורי.

(19) אמר להם: למי אתם קורין "רבי רבי"?

(20) אמרו לו: לזה שמטייל אחריך

(21) אמר להם: אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל.

(22) אמרו לו: מפני מה?

(23) אמר להם: כך וכך עשה לי.

(24) אמרו לו: אף על פי כן מחול לו, שאדם גדול

(25) בתורה הוא.

(26) אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא

(27) יהא רגיל לעשות כן.

(28) מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: "לעולם

(29) יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז"...

(תלמוד בבלי, תענית כ, ע"א- ע"ב)

3. שיחה בכיתה

א. מדוע, לדעתכם, סירב האיש למחול לרבי אלעזר?

ב. רוב הסיפור כתוב כשיחה. מי הדוברים בחלק הראשון (עד שורה 15)?

מי בחלק השני?

ג. מה תוכלו ללמוד ממעשיו של רבי אלעזר לאחר שהבין כי פגע באיש?

ד. בקשתם של אנשי העיר שכנעה את האיש למחול לרבי אלעזר. מדוע?

ה. קראו שוב את שתי השורות האחרונות של הסיפור וחשבו: כיצד קשורים דבריו של רבי אלעזר למה שקרה בסיפור? מי, לדעתכם, הוא ה"קנה" ומי ה"ארז"? הסבירו.

ו. מה אתם יכולים ללמוד מדבריו של רבי אלעזר ביחס להתנהגותנו בחיי היום-יום?

*12*

4. מהו הפירוש הנכון לביטוי "דעתו גסה עליו" המופיע בשורה 3?

א. התעצבן

ב. התגאה

ג. התעייף

5. א. איזו מילה בעברית מזכירה המילה הארמית "ריקא" שבשורה 7?

ב. למה מתכוון רבי אלעזר בכינוי זה? מדוע הוא מניח שהאיש ריקא?

6. למי הכוונה במילים ''אומן'' ו"כלי" בשורות 10-11? מה בעצם אומר האיש לרבי אלעזר?

7. בסיפור שקראתם יש מילים וצירופי מלים האופייניים ללשון חכמים. לשון חכמים (או "לשון חז"ל") היא הלשון שבה דיברו וכתבו בתקופת בית המקדש השני. העברית של אותם ימים היתה שונה מהעברית של תקופת התנ"ך, וגם מן העברית שבה אנו מדברים היום. למשל, לפעמים בלשון חכמים המ"ם סופית של צורת הרבים מתחלפת בנו"ן סופית, כמו: "רוקדין" במקום "רוקדים". לפעמים במקום האות ה"א בתחילת הפועל מופיעה האות נו"ן כמו: "נתווסף" במקום "התווסף".

א. מצאו בסיפור את הצורה האופיינית ללשון חכמים והשלימו.

בלשון חכמים,  בלשון ימינו

--,  רכב על החמור

--,  טייל

--,  הזדמן

--,  השתטח

--, קוראים

ב. נסחו הבדל אחד לפחות בין לשון ימינו ללשון חכמים.

8. האם גם אתם התקשיתם פעם לסלוח למישהו, אך בסופו של דבר סלחתם?

ספרו מה קרה, איך הרגשתם, מדוע היה לכם כה קשה לסלוח ומדוע סלחתם בסופו של דבר?

9. הרמב"ם - רבי משה בן מימון, היה פוסק הלכתי חשוב, פילוסוף, מדען, רופא וראש היהודים במצרים. הוא נולד בספרד לפני כ-800 שנה, חי מרבית חייו במצרים ונקבר בטבריה. הרמב"ם כתב ספרים רבים, ביניהם "משנה תורה", הנקרא גם "הי"ד החזקה" משום שיש בו 14 (י"ד) ספרים. הספר מסכם את כל ההלכות בתורה שבעל פה.

קראו את דברי הרמב"ם.

*13*

10. היכנסו לפעילות המתוקשבת והאזינו למדרש.

עקבו אחר הכתוב.

הלכות תשובה לרמב"ם /

*13*

(ט) אין התשובה ולא יום הכיפורים מכפרין אלא עברות שבין אדם למקום, (...) אבל עברות שבין אדם לחברו, כגון החובל את חברו או המקלל חברו או גוזלו וכיוצא בהן, אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחברו מה שהוא חייב לו וירצהו. אף על פי שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו, צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחל לו. אפילו לא הקניט את חברו אלא בדברים צריך לפייסו ולפגוע בו עד שימחל לו.

לא רצה חברו למחול לו - מביא לו שורה של שלושה בני אדם מרעיו, ופוגעין בו ומבקשין ממנו. לא נתרצה להן - מביא לו שניה ושלישית. לא רצה - מניחו והולך לו, וזה שלא מחל הוא החוטא. ואם היה רבו, הולך ובא אפילו אלף פעמים עד שימחל לו.

(י) אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס. ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול מוחל בלב שלם ובנפש חפצה, ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה - לא יקום ולא יטור. (...)

(משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, ב, ט-י)

11. עבודה בקבוצות

א. ודאו שברורים לכם הביטויים "וכיוצא בהן", "לשאול ממנו", "פוגעין בו", "נוח לרצות", "בנפש חפצה", "הצר לו", "יקום ויטור".

אם יש צורך, היעזרו במילון.

ב. הטקסט שקראתם הוא קובץ הלכות. הלכות הן אוסף הדינים והמצוות שלפיהן אנו מצווים לנהוג. בטקסט ישנן הלכות המכוונות לאדם הפוגע, ויש הלכות המכוונות לאדם הנפגע.

כתבו אלו הלכות מכוונות לכל אחד - הפוגע או הנפגע.

ג. האם רבי אלעזר נהג לפי דברי הרמב"ם? הסבירו.

ד. איזו תכונה מייחס הרמב"ם למי שמסרב להתפייס? מדוע?

ה. האם, לדעת הרמב"ם, די בכך שמישהו יאמר: "בסדר, סלחתי"? למה הרמב"ם מצפה ממי שמוחל (סולח)?

ו. האם האיש במדרש מוחל "בלב שלם ובנפש חפצה"?

ז. כתבו דף קבוצתי שיביע את עמדתכם על התנהגותו של האיש לאורך הסיפור.

בסיום הפעילות תתבקשו לקרוא את דף העמדה שלכם בפני הכיתה.

- כדי לתאר את עמדתכם ולהסבירה, תוכלו להשתמש במילים כמו: מצדיקים,

מבקרים, תומכים, מבינים ומסתייגים.

- תנו ביטוי לדעות השונות שיעלו בקבוצה. כדאי להיעזר ברעיונות שעלו בדיון בנוגע לסעיפים הקודמים.

ח. קראו את דף העמדה שלכם לפני הכיתה.

*14*

1. הסיפור שתשמעו ותקראו נקרא "הדינר הגזול".

האם אתם מבינים את משמעות השם? תוכלו להיעזר במילון.

2. היכנסו לפעילות המתוקשבת והאזינו לסיפור.

עקבו אחר הכתוב.

הדינר הגזול / יהודה בורלא

*14*

(בספר תמונה של מטבע שנטבע בקונסטנטינופול, טורקיה, 1917)

(השורות מחולקות וממוספרות לפי ספר הדפוס, מספר השורה יבוא בסוגריים בתחילת השורה)

(1) מעשה בבחור בן עניים מהעיר איזמיר, ראובן

(2) אלנקוה שמו שהיה משמש כשוליה אצל שולחני (חלפן כספים)

(3) ידוע בעיר, רבי אברהם מטולדו, והיה עובד את

(4) אדוניו תדיר ביושר ובאמונה. יום אחד ראה הבחור

(5) שהשולחני שקע בחשבונות שעות רבות והיה מונה

(6) ועורך ציבורי כסף וזהב לרוב. משגמר את מלאכתו

(7) הניח כל הממון בארגז הברזל, נעלו במפתח ויצא

(8) לענייניו.

(9) כשבא השוליה לכבד ולסדר את המקום מצא

(10) דינר, שהיה חבוי בתוך סדק מושב אדוניו. השיאו

(11) יצרו (לא עמד בפיתוי) שיקח לו זה הדינר. דינר אחד. הרי לשולחני

(12) הרבה אלפים בארגז. לקחו אבל שוב היה מהסס,

(13) שיחזירו או שיניחו אצלו. שבוע ימים החזיק אצלו,

(14) אבל לא פרטו (החליף את הדינר בשטרות או במטבעות באותו שווי), אלא החביאו אצלו במקום סתר.

(15) ובימים ההם אירע, שהשולחני היה אנוס (חייב, מוכרח) פתאום

(16) לעקור ביתו מאיזמיר ולהשתקע בקושטא הבירה.

(17) במהרה אסף את כל אשר לו ויצא לדרכו.

(18) מחמת (בגלל, מפני) שהיתה מהומה רבה באותה עקירת פתע,

(19) נשמט עניין הדינר מדעתו של השוליה. לאחר ימים

(20) גמר בדעתו שיקנה מעט סחורה, כגון כלי סדקית (אביזרים קטנים המשמשים לתפירה, רקמה וכד'),

(21) באותו דינר וינסה מזלו. קנה ויצא לשוק והיה

(22) הולך ומוכר בקלות.

(23) עד הערב מכר הסחורה כולה. חזר וקנה כפליים.

(24) יצא ומכרה ברווח טוב. וכך ביום השלישי והרביעי

(25) - קנה ומכר, מכר וקנה. וכל יום הצלחתו גדולה

(26) מקודמו. ובה בשנה כבר פתח חנות גדולה וגדושה

(27) בסחורה ונשא לו אישה והקים בית.

(28) "אם כך," אמר הבחור בינו לבין עצמו, "אין עין

(29) רואה. לית דין ולית דיין דינר הגזול - כדינר הקנוי.

(30) זה עושה רווח וזה עושה רווח. מקרה אחד לכל.

(31) אשרי האיש אשר לו דינר."

(32) עברו השנים וכבר הגיע לגיל שלושים, ויצא לו שם

(33) עשיר גדול. ברם (אבל, אך), גם שם כילי (קמצן) גדול יצא לו, שלא

(34) היה נותן למעשי צדקה וחסד אלא טיפין טיפין (מעט בכל פעם).

*15*

(35) שנה רודפת שנה, והעשיר מצליח ועולה במרומי

(36) ההצלחה. ויהי כבד מאוד בכסף ובזהב, בנכסים

(37) ובעסקים.

(38) ובעודו טובל בשפע עושרו - ירדה עליו שואה

(39) גדולה: דליקה נפלה בלילה בבית הסחורות הגדול

(40) שלו ויהיה לעיי אפר. התנחם הגביר ואמר: מקרה

(41) פגע הוא. לא תקום פעמיים צרה. אבל הצרות

(42) קמו פעמים הרבה וגם באו תכופות כמו "בשורות

(43) איוב". רוב ממונו, שהיה מופקד בבית הממון הגדול

(44) שבעיר, נתערער, שבעליו פשט את הרגל ואבד

(45) כל ממונו. כינס הגביר שארית פיזורי כספו וקנה

(46) סחורה - ירד שערה והפסיד הרבה. שלח ידו

(47) במסחר מרכולת והביא מחוץ לארץ כמות גדולה

(48) - נמצאה כולה נפסדה בתולעים ובעיפוש. חזר

(49) והזמין מחוץ לארץ עצים וברזל - קמה סערה בים

(50) וטבעו אניותיו.

(51) וטרם תחלוף שנה יצא נקי לגמרי מנכסיו, ומאחר

(52) שהיה בידו גם ממונם של אחרים ואבד, מכרו

(53) הערכאות (המוסדות השלטוניים) את ביתו ומקרקעיו ויצא לגור הוא ובני

(54) ביתו בבית קטון אפל וצר.

(55) משראה עצמו בדרגה התחתונה ולא ראה שום

(56) פתח תקוה לפניו אלא שילך ויחזר על הפתחים (הלך מבית לבית לקבץ נדבות.),

(57) הבין שכל הרעה שבאה עליו בשל אותו דינר גזול

(58) באה עליו, אלא שהיה תמה ומשתומם על סוד

(59) דרכי ה': למה אותו דינר גזול הביא לו בתחילה

(60) ברכה גדולה? על כל פנים גמר בדעתו, שיעזוב

(61) ביתו, אשתו ובניו וילך מעיר לעיר ויחזר על פתחים

(62) עד שיגיע לקושטא ויחזיר את הדינר לבעליו.

(63) והיאך (איך) ישיב הדינר ובידו אין אף פרוטה? נתנה

(64) לו אשתו טבעת קידושין שלה, שימכרנה ויחזיר

(65) הגזלה לבעליה.

(66) כימי שנה (במשך שנה) היה נודד מעיר לעיר וילקוט עניים על

(67) שכמו, עד שהגיע לקושטא. חקר ודרש, ונודע

(68) לו שאותו שולחני עלה לפני כמה שנים לארץ

(69) הקדושה.

(70) נצטער הגביר-העני דידן צער גדול, אבל לא

(71) נתייאש. אזר חיליו (אסף כוחו) ויצא לדרך לארץ ישראל.

(72) הגיע לירושלים בערב ראש השנה והלך לבית

(73) התמחוי (מוסד ציבורי הדואג לנזקקים). הקצו לו שם מיטה בין העניים ונתנו לו

(74) מלבוש נקי.

(75) ביום ראש השנה נקלע לבית הכנסת

(76) "איסטמבוליס" שבתוך החומות. היה החזן איש

(77) קדוש ובקי בתורת ח"ן (חוכמת הנסתר - כינוי לתורת הקבלה) והיה מתפלל בדבקות

(78) ובדמעות, ועם זה, היה קולו נעים ורך להפליא.

(79) בין שחרית למוסף דרש החזן דרשה, דברי מוסר

(80) ותוכחה ובפרט האריך בעוון גזל ואמר בגנותו

(81) שהוא כרקב בעצמות הגזלן וכספחת בבשרו ואין

(82) לו תקנה לגזלן עד שיחזיר הגזלה לבעליו.

(83) נתרעש העני-עשיר מדברי הרב שהיו כמכוונים

(84) אליו ושחה לעפר נפשו (הרגיש שנפשו מושפלת עד לעפר).

(85) לאחר ראש השנה שאל לבית הרב ובא לפניו.

(86) ישב על הארץ לרגלי הרב וסיפר לו את כל הקורות

(87) אותו מתחילה ועד סוף, ואת תמיהתו על הצלחתו

(88) בתחילה סח (אמר, סיפר) לו. נשתקע הרב במחשבות ואחר אמר

(89) לו: "לך עתה לשלום, היום אבדוק ואבחן בעניינך

(90) ומחר בבוקר תבוא ואשר ישים ה' בלבי אגידנו לך."

(91) כשבא למחרתו ישבו שני חכמים על יד הרב.

(92) שהיה אב בית דין, והשניים חבריו, ואיש שלישי

(93) ישב מהצד. פתח אב בית דין ושאלו לעני: "שמא

(94) זוכר אתה בן כמה היית כשגזלת אותו דינר?"

(95) אמר לו: "הן, זוכר אני. בן י"ח הייתי."

*16*

(בספר תמונה של יום כיפור לפני 1907 איזידור קאופמן)

(96) אמר לו הרב: "ובכן, מסתבר, שנהפך עליך הגלגל

(97) כשהיית בן ל"ו שנים. האין זאת?" חשב העני בינו

(100) לבין עצמו חשבון השנים ואמר משתומם: "אמת

(101) נכון הדבר, בן ל"ו הייתי."

(102) אמר לו הרב: "עכשיו ברור כל עניינך: בתחילה עזרו

(103) לך מן השמים שתהיה עשיר, ויהא קל לך להחזיר

(104) הדינר. דינר אחד, ואתה לא החזרתו. עשו עמך

(105) לפנים משורת הדין והמתינו לך י"ח שנים - כשנות

(106) חייך הראשונות - ולא החזרתו. אז גזרו עליך כל

(107) אותן הרעות. מכיוון שחזרת בתשובה שלמה וגזרת

(108) על עצמך גלות ודלות וביזיון, כבר לקחת כפליים

(109) בכל חטאתיך. ועכשיו לא נשאר לך אלא להחזיר

(110) הדינר לבעליו.

(111) חקרנו ודרשנו בין כל משפחות טולדו שבירושלים

(112) והנה זה מצאנו: האיש היושב לפניך, רבי שמעיה

(113) טולדו, הוא בנו יורשו של רבי אברהם טולדו. שאל

(114) ממנו מחילה והחזר לו הדינר."

(115) מיד קם העני בחיל וברעדה והשיב לו הדינר.

(116) ורבי שמעיה אמר לאוזני הרבנים:

(117) "הרי קיבלתי את שלי ואין לי לא טענה ולא טינה

(118) על האיש הזה."

(119) ואחר הוסיף ואמר לעני:

(120) "עכשיו קח ממני את הדינר בתורת מתנה מלב

(121) ומנפש, ויהי רצון, שיהא כוחו ככוח אותו דינר

(122) ראשון."

(123) שמחו הרבנים למעשה נאה זה, כי מעצמו עשה

(124) מה שעשה ונפרדו ממנו בשמחה ובשלום.

(125) וזקני ירושלים היו מספרים פלאות חסדי ה' כי

(126) עמקו מאוד. שכן לא עברה שנה אחת, עד כי חזר

(127) האיש לעשירותו ועלה על ראשיתו והיה מטופל

(128) בעושר ובכבוד, בבנים ובבני בנים, והיה ביתו פתוח

(129) לעניים וידו שלוחה לכל דורש, והגיע לשיבה

(130) טובה, ונפטר בשם טוב מן העולם.

(מתוך קסמי מולדת, תשי"ד)

*17*

3. גיבור הסיפור עובר תהפוכות רבות במשך השנים.

העתיקו למחברתכם את המשפטים שלפניכם המתאימים לכל אחת מארבע התקופות בחייו של גיבור הסיפור.

- מכרו הערכאות את ביתו ומקרקעיו

- פתח חנות גדולה וגדושה בסחורה

- חזר האיש לעשירותו ועלה על ראשיתו

- יצא לגור הוא ובני ביתו בבית קטון אפל וצר

- טבעו אניותיו

- היה עובד את אדוניו תדיר ביושר ובאמונה

- ביתו פתוח לעניים וידו שלוחה לכל דורש

- השיאו יצרו שיקח לו זה הדינר

(בספר תרשים של תקופות חייו של האיש)

בשעה שעבד כשוליה --

בשעה שעלה לגדולה --

בשעה שירד מנכסיו --

בשעה ששב לגדולתו --

4. שיחה בכיתה

לאיזו תקופה בחייו של הגיבור מתאים כל אחד מהביטויים שלפניכם? הסבירו.

- ירד מנכסיו

- שיחקה לו השעה

- החזיר עטרה ליושנה

- הלך בדרך הישר

*18*

5. במהלך הסיפור הגיבור מכונה בכינויים שונים.

א. מהם הכינויים?

ב. מתי הוא מכונה בכל אחד מהכינויים? מדוע?

6. הרב בסיפור אומר לגיבור: "שאל ממנו מחילה והחזר לו הדינר".

א. האם נהג הרב על-פי הלכות תשובה לרמב"ם (עמ' 13)? הסבירו.

ב. מדוע צריך, לדעתכם, גם להחזיר את הגזלה או החוב וגם לבקש מחילה?

7. גיבור הסיפור אמר לעצמו: לית דין ולית דיין.

ביטוי זה בארמית, מתאר מצב שבו אין דין (משפט) ואין דיין (שופט). כלומר, אין חוק ואין מי שיאכוף את החוק, וכל אדם יכול לעשות כרצונו. מדוע אמר גיבור הסיפור: "לית דין ולית דיין. דינר הגזול - כדינר הקנוי"?

8. שיחה בכיתה

למי חשובה הסליחה? חזרו לשאלה הפותחת של הפרק (עמ' 10). חשבו על האיש שמוחל בסופו של דבר לר' אלעזר, על דברי הרמב"ם, ועל התלאות שפקדו את גיבור הסיפור "הדינר הגזול". מה דעתכם על השאלה הזו עכשיו?

9. התבוננו בתמונה שצייר הצייר איזידור קאופמן ובכיתוב שמעליה (עמ' 16) וכתבו את ההתרשמות שלכם ממנה.

אתם יכולים להיעזר בשאלות האלה:

- מתי והיכן מתרחש המתואר בציור?

- מה מביעות פניהן של הדמויות?

- מה לדעתכם הן חשות ברגעים אלה?

- באילו גוונים השתמש הצייר ואיזו אווירה הם משרים?

שימו לב לילד המתבונן לעברכם בחלקה השמאלי של התמונה.

מדוע לדעתכם הוא עושה זאת?

אוצר של מילים - פעילות מתוקשבת

מילות ניגוד

"אמרו לו: (אף על פי כן) מחול לו שאדם גדול בתורה הוא."

(אף על פי כן) מציין ניגוד. בעברית יש עוד מילות ניגוד.

שמות שהם ראשי תיבות

יש אנשים חשובים שקוראים להם בראשי התיבות של שמם. למשל: הרמבם (רבי משה בן מימון),

רשי (רבי שלמה יצחקי).

*19*

והיית אך שמח

*19*

על המצווה לשמוח בסוכות והסיבות לשמחה, וגם על מטבעות לשון שקשורות לחג הזה

בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את-בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם.

(ויקרא כג, מב-מג)

למה שמחים בחג הסוכות?

*19*

שלוש פעמים בשנה יראה כל-זכורך (כל הזכרים) את-פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות. (דברים טז, טז).

חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. בתקופה שבית המקדש היה קיים, נהגו לעלות אליו לרגל מכל רחבי הארץ, לחגוג יחד את החג, להתפלל ולהקריב קורבנות.

חג הסוכות מכונה בתפילה "זמן שמחתנו", והוא גם החג היחיד שלגביו חוזרת התורה שלוש פעמים על המצווה לשמוח:

ושמחת בחגך (דברים טז, יד), והיית אך שמח. (דברים טז, טו)

ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים. (ויקרא כג, מ)

1. שיחה בכיתה

א. למילה (אך) יש כמה פירושים במילון: אבל, אלא, רק, בקושי.

איזה פירוש מתאים לפסוק "והיית אך שמח"?

ב. שערו, מדוע התורה מרבה לצוות על השמחה דווקא בחג הסוכות?

ג. שמחה היא רגש פנימי שהאדם חש באופן טבעי.

אם כן, כיצד לדעתכם ניתן לצוות על אנשים לשמוח?

(בספר תמונה של בול לחג סוכות)

מעצב הבול: א. קלדרון, 1971

2. קראו שתי סיבות לשמחה בחג הסוכות:

סיבה ראשונה:

אבל בראש השנה אין כתיב (לא כתוב) שם אפילו שמחה אחת, שהנפשות נדונות ומבקש אדם את נפשו יותר מממונו.

אבל בחג (סוכות) לפי שנטלו הנפשות דימוס (חופש, שחרור) ביום הכיפורים כמו שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם"... לפיכך כתב שלוש שמחות: "ושמחת בחגך", "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם", "והיית אך שמח".

(ילקוט שמעוני כג, תרנד)

סיבה שניה:

וחג האסיף בצאת השנה באוספך את מעשיך מן השדה... (שמות כג, טז)

חג הסוכות, הידוע גם בשם חג האסיף, חל בסתיו. בזמן הזה, החקלאים אוספים את היבול האחרון לפני הגשמים, וגם זו סיבה לשמחה.

רבנו בחיי, אחד מפרשני התורה, מסביר שהשמחה בסוכות נובעת מן ההקלה שבאה אחרי העבודה הקשה בחקלאות ומן הפירות שהעבודה הזאת הניבה.

עתה בחג האסיף כי יאסוף תבואתו ופירותיו צמרו שמנו ושיקויו (המשקה שלו -יין), ותבוא לו מנוחה והשקט אחר היגיעה והטורח והעמל, והנה שמחתו כפולה.

(פירוש רבנו בחיי לספר דברים, ראה, טז)

3. בילקוט שמעוני מצוין כי בראש השנה הנפשות נידונות, "ומבקש אדם את נפשו יותר מממונו".

א. מה משמעות המשפט: "ומבקש אדם את נפשו יותר מממונו"? מה מרגישים האנשים בתקופת ימי הדין - ראש השנה ויום כיפור?

ב. מדוע אם כן, על פי ילקוט שמעוני, נזכרת המצווה לשמוח דווקא בחג הסוכות, ולא בראש השנה ויום כיפור?

4. עבודה בקבוצות

א. בפירושו של רבנו בחיי מופיעות המילים תבואתו, צמרו, שמנו ושיקויו. השלימו לפי הדוגמה:

תבואתו - התבואה שלו

צמרו - --

שמנו - --

שיקויו - ---

ב. בכל המילים שבסעיף א מדובר על משהו "שלו".

של מי? על מי מדובר?

*21*

5. בפירושו של רבנו בחיי כתוב: "ותבוא לו (מנוחה והשקט) אחר (היגיעה והטורח והעמל...") ייתכן שמשפט זה כולל בתוכו מילים מוכרות ומילים שאינן מוכרות.

לפעמים, המילים המוכרות יכולות לסייע לנו להבין את המילים שאינן מוכרות.

א. איזו מילה מזכירה לכם המילה השקט?

ב. הסתכלו במילה שמקדימה אותה. כיצד היא עוזרת לכם להבין את המילה השקט?

ג. בחרו את המילה המוכרת לכם ביותר מבין המילים האלה: היגיעה והטורח והעמל.

כתבו לה פירוש. חשבו על שתי המילים האחרות. האם הפירוש שלהן דומה?

(אם אינכם יודעים חפשו במילון.)

ד. תוכלו לבחון את עצמכם בעזרת המשפט הבא שלפניכם. הציבו בו כל פעם מילה אחרת ובחנו אם המשפט הגיוני. בדקו אם כל שלוש המילים יכולות להתאים:

התאמצנו מאוד אבל למרות כל ה-- לא השגנו דבר.

ה. קראו שוב את המשפט. בדקו אם משמעותו ברורה לכם עכשיו.

6. רבנו בחיי מתאר את תקופת האסיף כימים של הקלה ושמחה לאחר תקופה של מתח וחשש. חשבו: מה יכול להדאיג את החקלאים? מאילו קשיים הם חוששים? מה משמח אותם?

7. שיחה בכיתה

א. בעקבות דברי הפרשנים שקראתם בפרק, מהן הסיבות לשמחה בחג הסוכות?

ב. האם הן דומות להשערות ששיערתם בתחילת הפרק, בשאלה 1?

איסוף יבולי בוטנים בסתיו

1 שדה בוטנים

2 טרקטור חורש ומנתק (תולש) את שיחי הבוטנים מן האדמה

3 שיח בוטנים שנותק מן האדמה

4 טרקטור גורר מכונה המלקטת בוטנים מן השדה

צילום: ורד גביש

*22*

שמחת בית השואבה

*22*

"אמרו: כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו."

(סוכה ה, א)

בחג הסוכות הייתה בבית המקדש שמחה מיוחדת. בכל אחד מימי החג התקיים במקדש טקס מיוחד - ניסוך (יציקה) של מים על המזבח, כסמל לבקשה לשנה ברוכה בגשמים. הטקס התקיים בחג הסוכות כי בחג הסוכות הקב"ה מברך את גשמי השנה: "ובחג נידונים על המים" (ראש השנה א, ב).

את המים נהגו לשאוב מדי יום ביומו ממעיין השילוח, ועל כן נקראה השמחה "שמחת בית השואבה".

תושבי ירושלים ועולי הרגל, ובראשם הכוהן הגדול, נהגו לצאת בתהלוכה מבית המקדש למעיין השילוח. הכוהן הגדול שאב את המים מן המעיין בצלוחית זהב, והעם ליווה אותו בשירה, בנגינה ובריקודים. את המים יצקו על המזבח בחצר בית המקדש. לאחר מכן נמשכו החגיגות במקדש כל היום והלילה.

גם כיום נהוג לציין את שמחת בית השואבה בלילות חול המועד סוכות בחגיגות בליווי תזמורות וריקודים.

"אף על פי שכל המועדות מצווה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתרה, שנאמר: "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים." (ויקרא, מסכת כג, מ)

(משנה תורה לרמב"ם, הלכות לולב ח, יב)

1. קראו את המקורות שלפניכם, המתארים את חגיגות שמחת בית השואבה בימים שבית המקדש היה קיים.

(...) ((...) מציין השמטה) ומתחילים לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון; וכן בכל יום ויום מימי חולו שלמועד, מתחילין מאחר שיקריבו תמיד שלבין הערביים (לאחר הקרבת קורבן תמיד של בין הערביים) לשמוח שאר היום עם כל הלילה.

והיאך היתה שמחה זו? החליל מכה, ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתיים, וכל אחד ואחד בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו.

ומי שיודע בפה - בפה. ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין, כל אחד ואחד כמו שיודע, ואומרין דברי שיר ותשבחות (...) מצווה להרבות בשמחה זו ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה, אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה (...)

(משנה תורה לרמב"ם, הלכות לולב ח, יב-יד)

*23*

(...) ולא היתה חצר בירושלים שלא היתה מאירה מאור בית השואבה.

החסידים ואנשי המעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות (לפידים) ואומרים לפניהם דברי תשבחות. הלוויים בכינורות ובנבלים ובמצלתיים ובכל כלי שיר בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים

(...) (משנה, מסכת סוכה ה, ג-ד)

מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה מרקד בשמונה אבוקות (לפידים) של אור ולא היה אחד מהן נוגע בארץ, וכשהוא משתחווה מניח אצבעו בארץ על גבי הרצפה (נוגע באצבעו ברצפה), שוחה (מתכופף) ונושק וזוקף מיד. (תוספתא סוכה ד, ג)

2. עבודה בזוגות

א. תארו במילים שלכם את שמחת בית השואבה במקדש.

כללו בתיאור את הפרטים האלה:

- מתי נערכו החגיגות?

- כיצד חגגו?

- במה ניגנו?

- מי עמד בראש החוגגים?

- כיצד נראתה העיר ירושלים בימי החגיגות?

כתבו את התיאור במחברתכם.

ב. תנו לזוג אחר לקרוא את התיאור שכתבתם. קראו תיאור שנכתב על ידי זוג אחר ובדקו אם כלולים בו הפרטים שבסעיף א.

"ואהבת לרעך כמוך" בחג הסוכות

*23*

1. עבודה בקבוצות

א. קראו את הפסוקים מספר דברים על חג הסוכות:

(יג) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגורנך ומיקבך.

(יד) ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך.

(טו) שבעת ימים תחוג לה' אלוקיך במקום אשר-יבחר ה' כי יברכך ה' אלוקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח. (דברים טז, יג-טו)

ב. בררו ביחד מילים שאינן מוכרות לכם. אתם יכולים להיעזר במילים דומות שמוכרות לכם או במילון.

2. שיחה בכיתה

א. את מי צריך האדם לשתף בשמחתו על-פי פסוקים אלו?

ב. שערו מדוע מצווה אותנו התורה להזמין אנשים אלו להשתתף בשמחתנו.

*24*

3. קראו את דברי הרמב"ם על שמחת החג.

...וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים (האומללים). אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש - אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כרסו ושמחה כזו - קלון היא להם. (משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת יום טוב, ו, יח)

4. שיחה בכיתה

א. מהי דעתו של הרמב"ם על מי שאינו משתף עניים ומרי נפש בסעודתו?

ב. האם אתם מסכימים איתו? הסבירו.

ג. מה תוכלו ללמוד מהציווי לשתף אחרים בשמחה, ומדברי הרמב"ם לגבי התנהגותכם בחיי היום-יום?

5. מנהג אחר נוסף המבטא גמילות חסדים בחג הסוכות הוא מנהג האושפיזין. קראו את הטקסט שלפניכם.

אושפיזין

בחג הסוכות מארחים בסוכה שבעה מאבות האומה הנקראים אושפיזין (מילה בארמית שפירושה "אורחים"). על-פי המנהג, מזמינים בכל ערב אחד מהאבות: אברהם, יצחק ויעקב; משה, אהרון, יוסף ודוד. כל אחד משבעת האושפיזין מבטא ומייצג מידה מסוימת: אברהם - חסד, יצחק - גבורה, יעקב - תפארת, משה - נצח, אהרון - הוד, יוסף - יסוד, דוד - מלכות. בכל יום מספרים על האושפיז של אותו יום ולומדים ממידותיו. לכבודם של האושפיזין, שהיו כולם גומלי חסדים, נהוג להזמין בכל ערב גם אורחים אמיתיים מבין העניים, לשמחם ולשתפם בשמחת החג.

(בספר תמונה - אושפיזין, שבעה אנשים, גד אלמליח)

*25*

סוכת מיכל / זאב

*25*

ענפי עץ,

כפות תמר,

קטעי שמים וכוכב כחול;

קצה ענן,

קרו-אור,

משב-רוח

מן הים הגדול,

והמיית גל -

סוכת מיכל.

רימון אדום,

ריח הדס,

שריגי גפן מכרמי יזרעאל;

תפוחי גליל,

ריח אתרוג,

רוח וריח מכל ארץ-ישראל,

ואגל טל -

סוכת מיכל.

בת-קול,

הד פעם

המלך דוד ואבות העם;

קול-המון,

ניגון, שיר -

יהודים בסוכה בכל העולם

לא-יחדל -

סוכת מיכל.

(בספר תמונה של סוכה מצוירת, פישאך, דרום גרמניה, המחצית השנייה של המאה ה-19, מוזאון ישראל ירושלים)

*26*

1. בשיר מתוארים מראות, קולות וריחות.

באיזה בית מתוארים בעיקר מראות?

באיזה בית מתוארים בעיקר קולות? ובאיזה - ריחות?

2. מצאו את סמלי החג המופיעים בשיר, וציינו אותם.

3. א. שימו לב לסדר הבתים בשיר. מה דעתכם, האם אפשר לשנות את סדר הבתים מבלי לשנות את משמעות השיר?

ב. יש הטוענים שהשיר כתוב כמו רשימה של דברים. הביאו דוגמאות לטענה זו.

ג. מה הופך, לדעתכם, את הרשימה לשיר?

4. מלבד תיאור יופייה של "סוכת מיכל", השיר רומז על רגשותיו של המשורר כלפי הארץ. מה הוא מרגיש, לדעתכם? לפי מה החלטתם?

5. א. הבית האחרון מזכיר בתחילתו את דוד המלך ואת האבות, ובסופו נכתב:

"ניגון, שיר -

יהודים בסוכה בכל העולם

לא-יחדל -"

מה דעתכם, למה מתכוון המשורר כשהוא אומר "לא יחדל"?

ב. חשבו על ערב חג הסוכות במקומות שונים בעולם, כאשר ממש באותו הזמן, בכל העולם, יושבים יהודים בסוכות שבנו. איזו תחושה מעוררת בכם המחשבה הזאת?

6. שיחה בכיתה

א. איזה בית בשיר הוא החגיגי ביותר בעיניכם? הסבירו.

ב. השיר חותם את הפרק על מצוות השמחה בחג. מה דעתכם, האם יש בשיר שמחה? הסבירו.

אוצר של מילים - פעילות מתוקשבת

צורות פועל מהופכות (וי"ו ההיפוך)

"ושמחת, בחגך... והיית אך שמח." (דברים טז, טו)

לשון המקרא שונה בכמה דברים מהלשון של ימינו. אחד ההבדלים הוא בזמני הפועל.

*27*

זוכרים את רבין

*27*

על ראש ממשלה שלא הספיק להגשים חלום, וגם על דרכים שונות לעיצוב של רעיונות

פרק זה עוסק במי שהיה רמטכ"ל וראש ממשלת ישראל - יצחק רבין.

בפרק תתבוננו בכרזות שעוצבו לקראת יום הזיכרון, תכירו גם את רבין כשהיה ילד, ותגלו אם אפשר לגלות בילדותו ניצנים של מנהיגות.

1. קראו טקסט קצר על יצחק רבין.

יצחק רבין (1995-1922)

(בספר תמונה של יצחק רבין, בזמן שכיהן כראש ממשלת ישראל, 1994)

יצחק רבין היה ראש הממשלה של מדינת ישראל. הוא פעל להשגת שלום בין ישראל לשכנותיה, חתם על הסכם שלום עם ירדן, ותמך בהידברות עם הפלשתינים והסכמה לוויתור על שטחים שבשליטת ישראל תמורת שלום.

בליל י"ב בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995, התקיימה עצרת (התכנסות של אנשים רבים למטרה מסוימת) שלום גדולה מאוד בתל אביב. בעצרת זו נשא רבין נאום בעד תהליך השלום. אנשים רבים הגיעו כדי לתמוך בו ובדרכו. בסיום העצרת התקרב אל רבין יגאל עמיר, צעיר ישראלי שהתנגד לדרך הפוליטית של הממשלה, ירה בו והרג אותו. יגאל עמיר חשב כי מעשה זה יעצור את התהליך שרבין הוביל.

מותו של רבין היכה בתדהמה את אזרחי ישראל. זו אחת הפעמים הבודדות בהיסטוריה של עם ישראל שבה נרצח מנהיג יהודי בידי יהודי אחר.

הפעם הראשונה היתה בתקופה שלאחר חורבן בית ראשון, כשבארץ נותרו רק יהודים מעטים בהנהגתו של גדליה בן אחיקם. בג' בתשרי נרצח גדליה בידי יהודי אחר שהתנגד למנהיגותו. בעקבות הרצח הזה נקבע לדורות "צום גדליה".

רצח רבין עורר רגשות חזקים בקרב תושבי המדינה: עצב וצער (על מותו של ראש הממשלה), כעס (על הרוצח), ופחד מפני האפשרות שאנשים נוספים יבחרו בדרך של אלימות במקום בדרכים דמוקרטיות (דמוקרטיה - שיטה לניהול המדינה, שבה בוחרים אזרחי המדינה מנהיגים שייצגו את הדעות שלהם, והם מקבלים את ההחלטות הקשורות למדינה. במדינה דמוקרטית האזרחים יכולים להביע את דעותיהם במגוון דרכים: הצבעה, הפגנה ועוד). לאחר מותו של רבין אנשים רבים שאלו שאלות: איך נבטיח שדבר כזה לא יקרה שוב? כיצד נעצור את האלימות? באילו דרכים מותר להשמיע דעה ולשנות דברים וללא אלימות?

יש דרכים שונות לזכור את רצח רבין ולהזכיר כמה חשוב להביע דעה ללא אלימות. אחת הדרכים היא יום זיכרון ממלכתי ליצחק רבין שמתקיים מדי שנה בי"ב בחשוון. ביום זה מתקיימים טקסים ממלכתיים ושיעורים מיוחדים בבתי הספר.

*28*

הסטודנטים לעיצוב במכללת "שנקר" (מכללה להנדסה ולעיצוב) הזכירו מדי שנה את רצח רבין וציינו אותו בתחרות לעיצוב כרזות לקראת יום הזיכרון הממלכתי.

באמצעות הכרזות מבטאים המעצבים בדרך אמנותית את הרגשות והמחשבות האישיים שלהם. למעצבים יש "כלי עבודה", שבעזרתם הם מנסים למשוך את תשומת לב הצופים ולעורר בהם מחשבות על הנושא שבכרזה. ראשית הם מעלים רעיונות מסקרנים ואז הם משתמשים ב"כלי העבודה": צבעים, אותיות, צילומים, חומרים שונים שאפשר להדביק על הדף וכדומה.

2. בכרזה הראשונה מופיע צילום של אנשים אוחזים בנרות, ומשפטים מתוך השיר "שב העדר בלי רועה".

(בספר צילום כרזה: כותרת השיר שב העדר בלי רועה / אפרים תלמי –

א. התבוננו בכרזה - בצבעים, בדרך שבה האותיות של השיר מסודרות על הדף, בחלקים הבהירים והמוארים לעומת הכהים והקודרים.

ב. מהן התחושות שעולות בכם בזמן ההתבוננות בכרזה?

ג. מה משמעות המשפט "שב העדר בלי רועה"? איך הוא מתקשר לרצח רבין?

*29*

3. התבוננו בכרזה השנייה.

א. חפשו בכרזה - מאין לקוח הטקסט המוצג בה?

ב. אולי שמתם לב שהמילים רקומות בחוטים על גבי בד.

האם אתם מצליחים לקרוא את המשפטים שרקומים בשורות האחרונות של הטקסט? מה כתוב בהם?

ג. מדוע בחרה המעצבת להציג את המילים כרקומות מחוטים פרומים?

ד. מה לדעתכם חשוב למעצבת לומר למי שצופה בכרזה?

*30*

4. את הכרזה השלישית עיצבה סטודנטית במכללת אמונה. התבוננו בכרזה.

א. לפעמים כשמעצבים כרזה משתמשים בדרכים לא רגילות כדי לסקרן את הצופים ולגרום להם לחשוב עליה. באיזו דרך השתמשו בכרזה זו?

ב. כמה מילים אתם יכולים למצוא במשחק המוצג בכרזה? כתבו את המילים.

ג. מה הנושא המשותף למילים אלו? למה לדעתכם בחרה המעצבת דווקא בהן?

ד. המעצבת בחרה להשתמש במילה סבלנות. האם דייקה לדעתכם?

האם המילה סובלנות מתאימה יותר? בררו את המשמעות של כל מילה ונמקו את תשובתכם.

*31*

5. שיחה בכיתה

א. אילו תחושות העבירו בכם הכרזות?

ב. איזו כרזה מוצלחת יותר בעיניכם, מדוע? האם הייתם משנים או מוסיפים משהו באחת מן הכרזות?

6. עצבו כרזה משלכם:

א. בחרו נושא הקשור ליום הזיכרון לרבין שחשוב לכם לדבר עליו (כמו למשל: הקשבה לדעות אחרות, סובלנות, שלום, מסר נגד אלימות, או נושאים אחרים).

ב. נסחו לעצמכם משפט אחד שמעביר את המסר שלכם. (לדוגמה: חשוב לי לדבר על הקשבה לאחרים; המשפט שמעביר את המסר שלי: אצלי יש מקום לדעות של כולם!)

ג. אילו מחשבות או תחושות אתם רוצים שהכרזה תעורר בצופים? (לדוגמה: פחד, כעס, עצבות.)

ד. תכננו: באילו חומרים תשתמשו כדי להעביר את המסר שלכם? באילו צבעים?

האם תבחרו לכתוב מילים על הכרזה או להשתמש רק בתצלומים או בציורים?

ה. הכינו את הכרזה ושתפו את חבריכם. תוכלו לשוחח על הנושאים שבחרתם ועל הדרכים להביע את דעתכם.

יצחק רבין הצעיר

יצחק רבין היה מנהיג: רמטכ"ל וראש ממשלה. קראתם מעט על תהליך השלום שהוביל ועל דרכו, אך אל תשכחו שלפני הכל הוא היה... ילד.

האם הוא היה ילד "רגיל"? איזו ילדות הייתה לו? האם היו בו תכונות של מנהיג כבר כשהיה ילד?

1. יצחק רבין וקבוצת הכדורגל של בית הספר החקלאי ע"ש כדורי, 1940

2. יצחק רבין בבית הספר החקלאי ע"ש כדורי, 1935

*32*

1. עבודה בקבוצות

חשבו על ילדותו של אדם שגדל להיות מנהיג. ערכו דיון בקבוצה ובו שאלו שאלות שונות על ילדותו של יצחק רבין.

כתבו במחברת את השאלות והמחשבות שהתעוררו בקבוצה ובסוף הפרק תוכלו לבדוק אם קיבלתם מענה לסקרנותכם.

2. לפניכם דברים מתוך הקדמה שכתב יצחק רבין למהדורה מחודשת של הספר "בני היורה". את הספר כתב אליעזר שמאלי, המורה של יצחק רבין, שכתב ספרים לילדים ולמבוגרים. הסיפור שבספר מבוסס על הכיתה שבה למד יצחק רבין בבית החינוך לילדי עובדים. יצחק רבין כתב את ההקדמה הזאת כשכבר היה רמטכ"ל.

קראו את הקטע וחשבו האם אפשר למצוא בתיאור של הילד יצחק משהו שרומז למנהיג שיצמח ממנו?

הייתי מבני היורה / יצחק רבין

*32*

שנות ילדותי, שהן מן השנים היפות ביותר שלי, קשורות בצריף גדול, שעמד בתוך בקעה מוקפת גבעות-חול. צריף זה היה אז בית-החינוך לילדי העובדים שבתל-אביב.

(...)

הזכרתי את אליעזר שמאלי, וכאן עלי לציין כי לו, לאישיותו המחנכת, לשיעוריו הנפלאים, הייתה השפעה עצומה עליי ועל כל חבריי. הרבה הרבה דברים שלמדתי ממנו נשארו טבועים בי עד היום. הוא שהקנה לי, קודם כול, את התחושה לשטח. דבר זה נעשה בשיעוריו הנפלאים לטבע. את שיעורי הטבע למדנו לא בין כותלי הכיתה אלא בטבע עצמו. אליעזר שמאלי הוכיח לנו כי הטבע - הוא דבר חי, נושם, מדבר. הוא לימד אותנו כיצד להביט בטבע, איך להבין אותו: מדוע צמח מסוים גדל דווקא במקום זה ולא אחר; מדוע צמח אחד גדל על מדרון בכיוון השמש, ואילו צמח אחר מחפש בקיץ דווקא את המסתור מן השמש. שיעורים אלה הטביעו עלי רושם עצום; הם העניקו לי את התחושה לשטח הפתוח, ולאהבת הנוף וכל מה שקשור לארץ.

אני נזכר בגינה שלנו. יחד עם אליעזר שמאלי עיבדנו גינת-ירק בחצר בית הספר. על גבי אתון הובלנו חמרה מתעלה סמוכה, כדי לטייב את אדמת-החול של החצר. זרענו סלק, צנוניות, גזר... הגינה המסכנה - בימות הגשמים היא תמיד הייתה מוצפת מים, ואנחנו היינו מביטים בה ממש באבל. אהבנו את הצריף, אבל את הגינה שלנו אהבנו אולי יותר, והשקענו בה הרבה טיפול ותקווה.

הזכרתי את האתון שלנו. הוריו של אחד התלמידים מסרו לבית החינוך מתנה - אתון אפורה וקטנה. בנינו לה אורווה מיוחדת - צריף קטן עשוי לוחות דקים, וטיפלנו בה במסירות רבה. תקופה מסוימת הייתי אני אחראי לטיפול באתון, והיה זה דווקא בעונת השיטפונות. אני זוכר איך כל בוקר הייתי רץ בגשם לבית הספר, ודבר ראשון שעשיתי - מיהרתי לאורווה, לראות מה שלום האתון, אם היא בריאה ושלמה, ואם לא טבעה בגשם. בוקר אחד הוצף הצריף כמעט עד החלונות, והלימודים בוטלו. ה"אורווה" של האתון נשטפה לגמרי, והאתון המסכנה כמעט טבעה. אז השתתפתי ב"מבצע" הראשון שלי - הצלת האתון. הוצאנו

*33*

אותה מן ה"אורווה", בה עמדה כל הלילה במים, והעברנו אותה אל צריף ה"צופים". שם הדלקנו מדורה קטנה, בעזרת קיסמים ופיסות-נייר, ובמקום ללמוד - התחממנו לאור המדורה, אנו - קבוצת ילדים קטנה - עם האתון האפורה שלנו. מי יודע? אולי מדורה זו בישרה את המדורות שהעלינו מאוחר יותר, בימי הפלמ"ח.

היום אני סבור כי אז, באותן שנות ילדות, שלא היו הכי-נוחות, אבל היו יפות מאוד, גיבשתי בתוכי את הרגשת האחריות לתפקיד, את אהבת הנוף והארץ, ואת תחושת החברות. הכיתה הייתה קבוצה מגובשת, ואחרי הלימודים הצטרפו רוב חבריה למשק רמת-יוחנן.

זה הכול. ולסיום אזכיר שוב את מורנו אליעזר שמאלי, המוכר לידידים ותלמידים רבים. הידידות והאהבה בינינו, התלמידים, לבין המורה שלנו הייתה, ללא ספק, הדדית. כי את החוויות שעברו עלינו באותו צריף קטן בלב החולות הנציח המורה-הסופר בספרו "בני היורה".

(מתוך דברי הקדמה לספר בני היורה אליעזר שמאלי, 1972, עמ' 5-6)

3. א. איזה חלק בקטע שקראתם משך את תשומת לבכם?

איזה משפט עניין אתכם או היה משמעותי עבורכם? מדוע? ספרו על כך.

ב. אילו תכונות של יצחק רבין הילד עולות מהטקסט שקראתם?

*34*

4. ליצחק רבין הייתה אחות קטנה ממנו, רחל. ביום השנה ה-14 לרצח רבין סיפרה רחל על אחיה ועל ילדותם לעיתונאית אסתי אהרונוביץ.

לפניכם קטעים מתוך הכתבה של אסתי אהרונוביץ.

קראו את הכתבה וחשבו מה היא מוסיפה על ילדותו ועל אישיותו של יצחק רבין.

על הילדות, הבדידות, העצבות / אסתי אהרונוביץ

*34*

(...)

בקרוב ימלאו לה 85 שנים. במשך עשרות שנים עסקה בהוראה ובחינוך, ועכשיו, בזמנה הפנוי, היא לומדת ציור ומדריכה קבוצות חיילים בתולדות הקיבוץ. לקראת יום השנה לרצח אחיה, ראש הממשלה יצחק רבין, היא נוהגת בכל שנה לבקר בשניים-שלושה בתי ספר ולספר עליו לילדים. השבוע התארחה בבית הספר היסודי שבבנימינה, בכיתה ה'. התלמידים שלחו לה את השאלות מראש. "איך הוא היה כילד?" היא קוראת מהדף, "מה הוא אהב לעשות בשעות הפנאי? מה התחביב העיקרי שהיה לו? האם בבית היה חשוב לו שלא יהיו מריבות? איזה תלמיד היה? האם היו לו חששות לפני שהלך לכיכר?"

היא ישבה עם הילדים בכיתה וסיפרה להם בקול שקט על ילדותם, שלה ושל אחיה, בתל אביב של שנות העשרים והשלושים; על הוריה שהיו עסוקים בפעילות ציבורית בעיר; על הלימודים בבית הספר לילדי עובדים, שלא היו בו צלצולים ולא שיעורי בית, ועל אוסף הבולים שהצית מריבות רבות בינה לבין יצחק. והם, הדור שאוסף פוקימונים, ישבו פעורי פה והקשיבו לכל מילה.

"הם נדבקו לעניין הבולים", היא מחייכת. "סיפרתי להם שאני ויצחק אספנו בולים. בהתחלה רבנו - אז הפרדנו את האוסף. אחרי זה החלטנו שלא טוב לבד וחיברנו שוב את האוסף, אבל כל אחד כתב מאחורי הבול את שמו - כדי שנדע, אם עוד פעם ניפרד, מי הביא מה לאוסף. זה כל כך דיבר אליהם. התפתח שיח וכל אחד סיפר שגם סבתא שלו או אבא שלו אסף בולים. ואני שאלתי אותם מה הם אוספים".

"סיפרתי להם שאספנו גם זהבים וגם ניירות של שוקולד. יצחק אהב מאוד שוקולד. אז היו טבליות שוקולד מחברת פישינגר שעטופות בנייר עם ציור. יצחק היה אוכל את השוקולד, אני הייתי מקבלת את הנייר לאוסף שלי. פעם אחת, ידיד משפחה שלנו הביא לנו ערימה של שוקולדים כאלו, מיד פתחנו הכול ולקחנו את הניירות. את השוקולדים שמנו בארון. כשאמא שלי פתחה את הארון וראתה ערימות של שוקולד היא כעסה ונזפה בנו שמפנקים אותנו יותר מדי".

(...)

*35*

רחל תמיד הייתה האחות הקטנה שנשרכה אחרי אחיה הגדול. "אני נורא אהבתי את יצחק", היא אומרת. "אני לא זוכרת את עצמי בלעדיו. ההורים שלנו תמיד היו עסוקים והוא הרגיש אחריות עליי. אני לא חושבת שההורים ביקשו זאת ממנו, אבל באופן פנימי הוא שמר עלי תמיד. אני תמיד נסחבתי אחריו, לחברים, והוא אף פעם לא גירש אותי. (...) רק בגיל מבוגר, כשהייתי בעצמי אמא, הערכתי את הסבלנות שלו אליי. איך הוא סבל אותי? האחות הקטנה שנשרכת אחריו".

(...)

בית הספר היה ממוקם בארבעה צריפים דלים - ובשביל הילדים זה היה גן עדן. האנרכיה הגיעה לסיומה כאשר בכיתה ד' נכנס לכיתה המורה והמחנך הנערץ אליעזר שמאלי. הוא נדהם מהבורות שמצא ושלח את התלמידים הביתה לשנן בחברת הוריהם את לוח הכפל. הוא קיווה שבמעשה זה גם הם, ההורים העסוקים, ייקחו חלק מהאחריות על חינוך הילדים. יצחק רבין, אגב, החל לקרוא ולכתוב רק בכיתה ד'.

(...)

רחל: "בתור ילד הוא לא היה טיפוס של מנהיג. הוא היה ילד מופנם ושקט, אל תיגע בו והוא לא יגע בך. זה היה שם דבר בכיתה, שלהגיע אליו זה לא כל כך פשוט...."

(...)

(מתוך הכתבה "14 שנה לרצח רבין: רחל רבין מדברת. על הילדות, על הבדידות, על העצבות". עיתון הארץ, 29/10/2009)

5. חפשו בכתבה דוגמה לסיפור או לאירוע שרחל ציינה מתוך ילדותה שלה ושל אחיה. האם את הסיפור הזה היה יכול לספר מישהו אחר? מדוע?

6. חזרו לשאלה 3ב בעמ' 33 והיזכרו בתכונות שציינתם בנוגע ליצחק רבין הילד.

אילו עוד תכונות של יצחק רבין תוכלו להוסיף בזכות דבריה של רחל?

7. מזיכרונות שאנשים כותבים אפשר ללמוד גם דברים אישיים על הכותבים עצמם, וגם דברים כלליים שמשותפים להרבה אנשים באותה תקופה.

א. בחרו שני פרטים המספרים על חייו האישיים של יצחק רבין או של רחל אחותו.

ב. הביאו שתי דוגמאות למידע כללי שאפשר ללמוד מהכתבה, על מה שהיה בתקופה שבה יצחק ורחל היו ילדים.

8. לפניכם קטע העוסק בתקופה שבה כבר למד יצחק רבין בבית ספר תיכון.

בית הספר "כדורי", שבו למד רבין, היה בזמנו בית ספר תיכון חקלאי וגם פנימייה - זאת אומרת, שהתלמידים חיו שם ולא חזרו כל יום הביתה.

*36*

(...)

יצחק נקלט היטב ב"כדורי" ולא יהיה זה מוגזם לומר שהוא פרח שם. נראה שבית הספר "כדורי" התאים לרבין כפי שרבין התאים ל"כדורי". כישרונותיו בתחומי המדעים המדויקים כגון פיסיקה, כימיה ובוטניקה, שדרשו דייקנות וקפדנות, זכו עד מהרה להוקרת המורים, ובזכות תכונות המנהיגות שלו הוא סייע לתלמידים חלשים שהתקשו.

שאול ביבר מציין את כושרו הפנומנלי של רבין ללמוד חומר לימודי ולזכור אותו. רבין הצעיר היה לומד את החומר בשליש הזמן שאחרים למדו אותו.

(...)

יכולותיו של יצחק בספורט, ובמיוחד בכדורגל, גם הן תרמו לא מעט למעמדו החברתי. קבוצת הכדורגל של "כדורי" היתה מהמעולות באזור והשתתפה

בתחרויות רבות, גם עם גורמי חוץ כמו הצבא הבריטי, ויצחק היה מעמודי התווך של הקבוצה.

(...)

בין התופעות הבולטות בתעודת השנה הראשונה: ברוב המקצועות העיוניים יש שיפור בין השליש הראשון לשלישי; בפיסיקה יש פער בין הציון הכללי (טוב פלוס) לציון בכתב (כמעט טוב), שזה הציון הנמוך ביותר בתעודה; בהנהגה הציון הוא טוב מאוד (כנראה שהכוונה היא לכך שרבין הצליח להוביל את חבריו לנורמות גבוהות בעבודה והם קיבלו את מנהיגותו). וגם בפלחה (ענף בחקלאות העוסק בגידולי שדה) הציון הוא טוב מאוד.

(מתוך רבין - צמיחתו של מנהיג (ילדות, נעורים, פלמ"ח), שאול ובר, 2009, עמ' 42)

(בספר ציור של לאה ניקל, מחווה ליצחק רבין ולשלום, 5/11/1995)

"זה היה הזיכרון המסוים שלי והכאב שלי לנוכח המקרה הזה. באותו לילה ראיתי את רבין, האיש בכחול. עשיתי ציור. לא שמתי כתמים אדומים ולא ציירתי תמונה שחורה."

*37*

9. מה אנו מגלים מתוך הקטע בקשר ליצחק רבין התלמיד ובקשר למעמדו החברתי כאשר למד ב"כדורי"?

10. מהם ההבדלים בין הקטע על "כדורי", לבין הכתבה על רחל רבין?

א. מבחינת התוכן (כלומר, הדברים שסופרו)

ב. מבחינת צורת הכתיבה

תוכלו להשוות את הטקסטים לפי הנקודות הבאות:

- בטקסט מתוארים רגשות, חוויות וזיכרונות אישיים

- בטקסט יש עובדות כלליות

- הטקסט כתוב מנקודת מבט אישית / מנקודת מבט מרוחקת (של מישהו שלא קשור לתוכן)

- הדברים נאמרים בגוף ראשון / בגוף שלישי

- יש בטקסט תיאורים סיפוריים

- הטקסט כתוב כמו קטע מידע

11. בפעילות 1 נשאלתם מה מעניין אתכם לדעת על ילדותו של יצחק רבין. למדתם עליו מכמה מקורות. על אילו מהשאלות שהעליתם קיבלתם מענה?

12. יצחק רבין כיהן בכמה תפקידים חשובים: הוא היה רמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלת ישראל. תפקידים אלו מתאימים למישהו שיש לו אופי של מנהיג.

האם, לדעתכם, אפשר למצוא סימנים מוקדמים למנהיגות אצל יצחק רבין כבר בתקופת הילדות שלו? חזרו אל הטקסטים השונים, חפשו דוגמאות והסבירו.

13. שיחה בכיתה

כל אדם יכול להיות מנהיג

האם אתם מסכימים עם קביעה זו?

אילו תכונות נדרשות ממנהיגים?

דונו בנושא. קראו קודם את ההנחיות לדיון.

א. התכוננות לדיון:

כתבו לעצמכם את מה שאתם רוצים לומר, או נקודות מרכזיות שיעזרו לכם בדיון.

ב. בדיון עצמו:

- נסחו את דבריכם כטענה עם נימוקים ודוגמאות (אם אפשר).

- אמרו את הדעה או העמדה שלכם באופן ברור וברצף, כדי שהמאזינים יוכלו להבין אותה.

- התייחסו גם לדברים שאמרו תלמידים אחרים (אני מסכים עם..., אני חושב אחרת מ... וכדומה).

*38*

כבוד מלכים

*38*

על מלכים ועל מלכות בעיני הספרות ובתנ"ך, גם ברצינות וגם בחיוך

1. הסיפור שלפניכם נכתב בדנמרק ומספר על מלך מיוחד.

קראו את הסיפור, וחשבו: עד כמה אנחנו מושפעים ממה שאומרים אחרים?

בגדי המלך החדשים / הנס כריסטיאן אנדרסן

*38*

היה היה פעם מלך שאהב כל כך בגדים יפים וחדשים, עד שהוציא את כל כספו על מלבושים ועל קישוטים נאים, כיאה למעמדו. הוא לא התעניין בחיילים שלו, לא התעניין בתיאטרון ואפילו לא בנסיעה במרכבה שלו, אלא אם כן ביקש להציג לראווה את בגדיו החדשים. היה לו בגד מיוחד לכל שעה משעות היום, ואם נהוג לומר בדרך כלל על מלכים: "הוא יושב על כס המלכות שלו", הרי עליו אמרו תמיד: "המלך יושב בארון הבגדים שלו."

בעיר הגדולה שהמלך התגורר בה היו החיים מהנים ומעניינים. בכל יום הגיעו לעיר מבקרים רבים, ויום אחד הגיעו אליה גם שני נוכלים. הם הודיעו ברבים שהם מיומנים במלאכת האריגה, ויכולים לארוג את האריג היפה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. לא זו בלבד שהצבעים והדוגמה של הבד יפים מאין כמותם, אלא שלבגדים העשויים מהאריג הזה תכונה מיוחדת במינה: אנשים טיפשים ללא תקנה או אנשים שאינם ראויים לתפקידם לא מסוגלים לראות אותם.

"אלה בדיוק הבגדים שאני צריך," חשב המלך. "אם אלבש אותם, אוכל לגלות מיד אילו אנשים בממלכה שלי לא ראויים לתפקידים שהם ממלאים. ואוכל גם להבחין בין החכמים לטיפשים! כן, אני חייב להשיג את הבד הזה, ומיד!" והוא נתן לנוכלים כסף רב כדי שיתחילו תיכף ומיד בעבודה.

שני הנוכלים הציבו שם שני נולים, העמידו פנים שהם עובדים - אבל לא הניחו דבר על הנול. בלי כל היסוס הם דרשו את המשי העדין ביותר ואת הזהב הטוב ביותר, אבל הכניסו אותם לתוך התיקים שלהם והמשיכו לשבת לפני הנולים הריקים עד שעות הלילה המאוחרות.

"אני כל כך רוצה לדעת איך מתקדמת מלאכת האריגה של הבד הזה!" חשב המלך, אבל הוא גם דאג קצת, כי זכר שאנשים טיפשים וגם אלה שאינם ראויים לתפקידם לא מסוגלים לראות את האריג. מובן שלא היה לו ספק בנוגע לכישוריו, אבל ליתר ביטחון הוא החליט לשלוח תחילה

*39*

מישהו אחר לבדוק את מצב העניינים. בינתיים כבר שמעו כל אנשי העיר על תכונתו המיוחדת של הבד, וכולם היו סקרנים לגלות כמה השכנים שלהם טיפשים או לא מתאימים לתפקידיהם.

"אשלח את השר הישר והזקן שלי לראות את הבד!" חשב המלך. "הוא נבון, יש לו שכל ישר, ואין מישהו שמתאים למלא את התפקיד שלו יותר ממנו. הוא מתאים יותר מכולם לבדוק את האריג."

וכך הלך השר הישר והזקן לאולם שישבו בו הנוכלים ועבדו מול הנולים הריקים. "אוי ואבוי!" חשב השר הזקן ופער זוג עיניים ענקיות, "אני לא מצליח לראות שום דבר על הנולים האלה!" אבל הוא לא אמר את הדברים האלה בקול.

שני הנוכלים הזמינו אותו באדיבות רבה להתקרב, וביקשו לדעת אם הדוגמה והצבעים יפים בעיניו. הם הצביעו על הנול הריק, והשר הזקן והמסכן התאמץ ואימץ את עיניו - אבל לא ראה דבר, כי לא היה שם משהו שאפשר לראות.

"אלוהים אדירים!" חשב לעצמו, "האם זה סימן שאני טיפש? על אפשרות כזאת לא חשבתי בכלל, ואסור שמישהו יגלה את זה! ואולי אני לא ראוי למשרה שלי? לא, אסור לי בשום פנים ואופן להודות שאני לא מצליח לראות את האריג!"

"למה אתה שותק ולא אומר שום דבר?" שאל אחד האורגים.

"מממ, איזה בד יפה! ממש מקסים!" אמר השר הזקן ובחן את האריג מבעד למשקפיו, "איזו דוגמה! אילו צבעים! כן, אספר למלך שהבד מוצא חן בעיניי באופן מיוחד!"

"אנחנו שמחים לשמוע!" אמרו שני האורגים, ואחר כך ציינו את שמות הצבעים והסבירו את תבנית הדוגמאות המיוחדות. השר הזקן הקשיב בתשומת לב רבה, כדי שיוכל לחזור על דבריהם באוזניו של המלך כשיתייצב לפניו. ואכן, כך עשה.

עכשיו דרשו הנוכלים עוד כסף, עוד משי ועוד זהב כדי שיוכלו להתקדם באריגה. אבל את כל מה שקיבלו הכניסו לכיסיהם, ועל הנול לא כרכו אפילו חוט בודד אחד, אף על פי שהמשיכו לארוג כמו קודם מול הנול הריק.

זמן קצר אחר כך שלח המלך פקיד הגון נוסף אל האורגים, כדי שגם הוא יוכל לבדוק איך מתקדמת העבודה ולברר מתי תסתיים מלאכת ההכנה של האריג.

ממש כמו שקרה במהלך ביקורו של השר שבא לפניו, כך גם הוא לא ראה דבר אף על פי שאימץ את עיניו - כי הנול ניצב שם, עירום מכל חוט.

"פיסת אריג יפה, נכון?" אמרו שני הנוכלים בשעה שהציגו בפניו את עבודתם והסבירו לו את תבנית הדוגמאות היפות, שלא נראו שם כלל.

"אני לגמרי בטוח שאני לא טיפש!" חשב האיש, "ולכן המסקנה היחידה האפשרית היא שאני לא ראוי למשרה הטובה שלי. זה לא נעים וגם מוזר מאוד! אבל אסור לי לגלות את הסוד הזה בשום פנים ואופן!" וכך שיבח את האריג שלא ראה כלל, ואמר שהוא מרוצה מאוד מגוני הצבע היפים ומהדוגמה המרהיבה. "אכן, האריג מרהיב ביופיו!" אמר למלך.

כל אנשי העיר דיברו על הבד היפה, ועכשיו גם המלך רצה לראות איך השניים אורגים אותו על הנול.

(בספר איור של וילהלם פדרסן, לסיפור "בגדי המלך החדשים", 1849)

*40*

מלווה בחבורת אנשים נבחרת, ובהם גם שני הפקידים הזקנים והטובים שביקרו שם לפני כן, ניגש המלך אל שני הנוכלים הערמומיים. השניים המשיכו להעמיד פנים כאילו הם אורגים במלוא המרץ, אבל בלי זכר לחוט על שני הנולים.

"נכון שהבד הזה מקסים?" אמרו שני הפקידים הטובים. "יואיל נא הוד מלכותך להתבונן בדוגמה ובצבעים!" והם הצביעו על הנול הריק, כי היו בטוחים שכל האחרים רואים את האריג.

"מה קורה פה?" חשב המלך בלבו, "אני לא מצליח לראות כאן שום דבר! זה איום ונורא! האם יתכן שאני טיפש? ואולי אני לא ראוי להיות מלך? הרי זה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לי!" ובקול אמר: "כן, האריג הזה יפה מאוד! אין ספק שאתם ראויים לשבחים הנלהבים ביותר!" הוא הנהן כדי להפגין את שביעות רצונו ובחן בעיניו את הנול הריק. הוא לא היה מוכן להודות שאיננו רואה דבר. כל אנשי הפמליה שהגיעו עם המלך אימצו את עיניהם, אבל לא הפיקו מכך תועלת רבה מזו שהפיקו קודמיהם. אף על פי כן אמרו, ממש כמו המלך, "איזה אריג מקסים!" ויעצו לו להכין לו מהבד החדש והיפה הזה בגד שיוכל ללבוש בפעם הראשונה בתהלוכה הגדולה שלקראתה התכוננו הכול באותו זמן. תשבחות כמו: "נהדר! עדין! מעולה!" נשמעו מכל עבר, וכולם הביעו שביעות רצון מהאריג. המלך העניק לכל אחד מהנוכלים את התואר "אביר הנול", וגם סמל אבירות שהיה אפשר לתלות בלולאת הכפתור.

לפני צאתה של התהלוכה לדרך ברחובות העיר נשארו הנוכלים ערים במשך הלילה וכילו יותר

(בספר איור של וילהלם פדרסן, לסיפור "בגדי המלך החדשים", 1849)

*41*

משישה עשר נרות, כדי שכולם יוכלו לראות עד כמה הם טורחים ועמלים כדי לסיים את תפירתם של בגדי המלך החדשים. הם העמידו פנים שהם מסירים את האריג מעל הנול, גוזרים וחותכים במספריים גדולים - את חלל האוויר, לאמיתו של דבר, ממש כשם שתפרו במחט תפירה ללא חוט - ולבסוף גם אמרו: "זהו, הבגדים מוכנים!"

המלך בכבודו ובעצמו הגיע בלוויית אנשי חצרו הרמים מכולם במעמדם ובדרגתם, וכל אחד מהנוכלים הגביה זרוע אחת מעלה-מעלה, כאילו אחזו באריג. הם אמרו: "הנה המכנסיים, ועכשיו החולצה, וזה המעיל," וכך המשיכו לנקוב בשמו של כל אחד מפריטי הלבוש. אחר כך אמרו גם: "הבגדים האלה קלים כמו קורי עכביש, וכשלובשים אותם נדמה שדבר לא מכסה את הגוף. אבל זו בדיוק מעלתם של הבגדים העדינים האלה."

"נכון מאוד," אמרו כל בני הלוויה, אף על פי שלא יכלו לראות דבר, כי לא היה שם דבר שאפשר לראותו.

"ועכשיו, אם הוד רוממותו המלכותי יואיל בטובו לפשוט את בגדיו," אמרו הנוכלים, "נוכל לעזור לו בלבישת הבגדים החדשים שם, לפני המראה הגדולה!"

ואכן, המלך פשט את כל בגדיו, עד האחרון שבהם, והנוכלים העמידו פנים כאילו הם עוזרים לו ללבוש את הבגדים החדשים, פריט אחר פריט. הם אחזו במותניו כאילו התכוונו לכרוך סביבם דבר-מה, כלומר את החגורה הרחבה, והמלך פנה לכאן ולכאן לפני המראה כאילו הוא נהנה להתבונן בהשתקפותו בה. "נהדר, כמה שהבגדים האלה יפים והולמים את המלך! איזו גזרה נפלאה!" אמרו כולם. "איזו דוגמה! אילו צבעים! הלבוש הזה באמת מלכותי מאוד!"

לבסוף נכנס ראש הטקס והודיע: "האפיריון שינשא במהלך התהלוכה מעל ראשו של הוד רוממותך כבר ממתין בחוץ!"

"אני מוכן!" ענה המלך, "נראה שהבגד הולם אותי, נכון?" והוא פנה פעם נוספת לכאן ולכאן לפני המראה, כי נאלץ להעמיד פנים כאילו הוא בוחן את לבושו המפואר.

אנשי החצר שהיו אמורים לשאת את השובל המלכותי רכנו מטה-מטה והושיטו את ידיהם לרצפה - כאילו ביקשו ליטול את השובל. אחר כך צעדו בסך והעמידו פנים כאילו הם נושאים אותו בחלל האוויר. הם לא העזו להודות בעובדה שלא מצאו דבר לאחוז בו ולהניפו.

כך צעד המלך בתהלוכה מתחת לאפיריון המפואר, וכל האנשים שעמדו ברחוב וגם אלה שהסתכלו מהחלונות אמרו: "אלוהים אדירים, מעולם לא ראינו בגדים יפים כל כך, בגדי המלך החדשים נפלאים! איזה שובל מקסים! איזו גזרה מושלמת!" איש לא העז להודות שהוא לא רואה דבר, כי במקרה כזה ייחשב כמי שאינו מתאים לתפקידו - או לטיפש גמור. אף לא אחד מבגדיו הקודמים של המלך זכה להצלחה גדולה כזאת.

"אבל המלך עירום!" אמר ילד קטן. "אלוהים אדירים, תשמעו את מה שהילד התם הזה אומר!" אמר אביו, וכל אחד מהנוכחים לחש באוזני שכנו את דברי הילד.

"המלך עירום, כך אומר ילד קטן אחד, המלך עירום!"

"המלך עירום!" צעק לבסוף הקהל כולו. רעד עבר בכל גופו של המלך, כי חשש שהם צודקים, אבל מיד חשב בלבו: "אני חייב להמשיך ולצעוד בתהלוכה עד הסוף." לכן צעד בגאווה רבה ובראש זקוף אף יותר מתמיד, ואנשי חצרו הלכו אחריו ונשאו את השובל שלא היה שם כלל.

(מתוך ספר האגדות של אנדרסן, תרגום: יעל ולדמן, 2008)

*42*

2. שיחה בכיתה

האם אהבתם את הסיפור? מה אהבתם בו?

3. היכנסו לפעילות המתוקשבת ושחקו.

4. קראו את הפסקות האחרונות של הסיפור, מהמילים "כך צעד המלך".

א. שימו לב לדוברים בטקסט מי הם? מה הם אומרים?

ב. תנו את דעתכם על המחשבות העוברות בראשו של המלך הממשיך לצעוד על אף קריאות הקהל.

ג. קראו בקול את הפסקות האלה. חשבו על עוצמת הקול ועל ההנגנה בהתאמה לדוברים ולמה שהם אומרים.

5. כל מי ש"ראה" את בגדי המלך החדשים (למעט ילד קטן אחד), לא אמר את מה שהוא באמת חשב. לפניכם שלושה ביטויים בעברית, הקשורים לסיפור ועוסקים בדיבור, ושלושה הסברים.

הביטויים

אחד בפה ואחד בלב

מפי עוללים ויונקים יסדת עוז.

אין פוצה פה ומצפצף

ההסברים

אף אחד לא מביע התנגדות

חושבים דבר אחד ואומרים דבר אחר

מדברי ילדים קטנים אפשר ללמוד דברים חשובים

א. התאימו לכל ביטוי את ההסבר המתאים לו.

ב. בחרו ביטוי אחד והסבירו איך הוא קשור לסיפור.

6. שיחה בכיתה

בסוף הסיפור מתוארת התהלוכה הגדולה, ובה הציג המלך את בגדיו החדשים.

א. מה דעתכם על תגובת המלך לקריאת הילד הקטן ולתגובת הקהל כולו?

ב. מה דעתכם על סוף הסיפור? אפשר לומר שזהו סוף טוב?

7. היכנסו לפעילות המתוקשבת וכתבו סוף אחר לסיפור.

שיר על מלך

1. שיחה בכיתה

הכתר שהמלכה או המלך חובשים על ראשם מציין את מעמדם הרם ואת תפקידם.

מה דעתכם, האם הכתר יכול לשנות את האדם החובש אותו על ראשו? איך?

2. קראו את השיר.

מה יש למלך מתחת לכתר? / לאה נאור

*43*

מה יש לו, למלך, מתחת לכתר?

מזל שאתם שואלים.

מה יש לו, למלך, מתחת לכתר?

הגידו לי איך מסתכלים?

אולי הוא דואג שם מתחת לכתר?

אולי כל הזמן הוא רעב?

מה יש לו, למלך, מתחת לכתר?

על מה הוא בעצם חושב?

אולי הוא פוחד שם מתחת לכתר?

אולי הוא צוחק כל הזמן?

שמעתי אומרים שמתחת לכתר

המלך בעצם קבצן.

מה יש לו, למלך, מתחת לכתר?

קרחת? חלק? מתולתל?

אולי אין לו ראש שם, מתחת לכתר?

אולי אין שם מלך בכלל?

*44*

3. המשוררת שואלת הרבה שאלות בשיר.

א. את מי היא משתפת בשאלות האלה? לפי מה החלטתם?

ב. השאלה שחוזרת הרבה פעמים בשיר היא: "מה יש למלך מתחת לכתר?". התשובה הפשוטה לשאלה היא "ראש", אבל האם לכך מתכוונת המשוררת?

מה דעתכם?

4. לשיר הזה יש גם לחן. היכנסו לפעילות המתוקשבת והאזינו לו.

האם לפי הקצב והשירה הייתם אומרים שזה שיר רציני? הומוריסטי?

ואולי שיר הומוריסטי שמטרתו לעורר חשיבה רצינית? הסבירו.

(בספר ציור של יוסל ברגנר, מתוך התערוכה "בקבוקים ומלכים", 2009)

*45*

עוד סיפור על מלך

1. לפניכם עוד סיפור על מלך. הפעם מדובר במלך שרוצה לדעת מה חושבים נתיניו. אחרי קריאת הסיפור אפשר לשאול גם כאן: "מה יש למלך מתחת לכתר?"

הסנדלר העני והמלך / סיפור עם מאפגניסטן

*45*

לפני שנים רבות חי בעיר אחת סנדלר עני. לא זו בלבד שלא חסך מכל עמלו מטבע אחד של זהב, אלא אף אגורה של נחושת לא נותרה לו בכיסו. כי כל מה שהרוויח ביום - הוציא על מאכלים ומשקאות עם בני ביתו בלילה. היה לבו של הסנדלר שמח וטוב כל הימים. בזמר היה יוצא לעבודתו, ובשובו הביתה הירבה להתבדח. כך חי את חייו - חיים ללא צל של עצבות ודאגה.

בימים ההם ישב על כס המלכות מלך רשע וערמומי. לילה אחד נדדה שנת המלך ועלו על לבו מחשבות שונות ומשונות. אחת מהן, בעיקר, מצאה חן בעיניו ביותר: לצאת למחרת היום מחופש בבגדי אזרח פשוט ולשוטט בחוצות העיר, כדי לראות כיצד חיים בני עמו. וכן עשה. עם רדת הלילה יצא לשוטט בסמטאות, הציץ בפתחים, אך לא מצא אלא זאת - זה מחשב את רווחיו ואת הפסדיו, זה רב עם אשתו, וזה גוער בילדיו.

רק מבית אחד עלו קולות צחוק ורינה. תמה המלך והחליט לבדוק מה מתרחש בבית ומהו קול השמחה הזה. התדפק המלך על דלת הבית. פתחו לו והזמינוהו להסב אל שולחנם. לא היו מעדנים על השולחן, לא היו אורחים בבית, ובכל זאת הייתה שם שמחה גדולה. ישב המלך, אכל ולגם יין, ולבו התמלא תימהון, כי לא הורגל לראות בארצו אנשים עליזים ושמחים בחלקם.

"סלח נא לי, ידידי," אמר המלך, "אמור לי מי אתה ומה מלאכתך, שבני ביתך אוכלים ושותים ביום חול כאילו היה זה יום חג?"

"סנדלר פשוט אני," ענה בעל הבית, "חנות קטנה לי בשוק. לזה מתקן אני את מגפיו; לזה - תופר נעליו. ביום עובד, ובערב חוגג עם בני ביתי. למה אחכה ליום חג? כל הימים טובים הם!"

"אך מה תעשה אם יסגרו פתאום את חנותך?" שאל המלך.

"מה הטעם במחשבות כאלה?" השיב הסנדלר, "למה ינסה מישהו לפגוע בפרנסתי?" ישב המלך עוד מעט, קם והלך לו.

למחרת שיגר המלך רצים להודיע בכל המדינה כי מעתה מצווים כל בעלי החנויות לסגור את חנויותיהם. בני העם תמהו על רוח השטות שנכנסה במלך. רבים קיללו את המלך וכולם התהלכו בטלים מעבודה, אבל להפר את צו המלך לא העזו.

ובערב שוב התחפש המלך בבגדי אדם פשוט, ושב אל ביתו של הסנדלר. נראה, אמר המלך בלבו, אם ישמח הסנדלר גם הערב! כשנכנס לבית הופתע בראותו כי הסנדלר ומשפחתו אוכלים ושותים ולבו של הסנדלר טוב עליו, כאילו לא קרה דבר.

*46*

"רואה אני שאתה נוהג כתמול שלשום," אמר המלך, "מנין הכסף? ואולי עברת על פקודת המלך?"

"ארור המלך!" קרא הסנדלר, "בגללו כמעט נשארנו בלי מזון. אך מה לעשות? יצאתי לרחוב, לזה שאבתי מים, לזה חטבתי עצים, עד שצברתי פרוטה לפרוטה, והנה שוב יש ארוחה על השולחן והבית מלא שמחה." ישב המלך שעה קלה בבית הסנדלר והלך לו.

למחרת בא לבית הסנדלר שליח מטעם המלך, ופקד עליו לבוא לארמון. שם נצטווה הסנדלר לחגור חרב כבדה ולעמוד על המשמר בשער הארמון כל שעות היום. "זאת ועוד," אמרו אנשי החצר לסנדלר, "עליך לשמור את חרבך מכל משמר!"

עמד הסנדלר המסכן בשער הארמון מבוקר עד ערב, ורק אז חזר לביתו. לקח לידו מקל, החל לחטב ולהקציע אותו, חידד את קצהו וגילף יפה את ראשו, עד שהייתה בידו חרב - חרב עץ. חגר הסנדלר את חרב העץ, ואת חרב הפלדה הכבדה שקיבל בארמון המלך מכר לשכנו. בכסף קנה לחם ויין ובשר בשפע.

המלך המחופש שב וביקר בבית הסנדלר גם בערב הזה, ובעל הבית הזמינו אל השולחן. בפה מלא צחוק סיפר הסנדלר לידידו החדש - הלא הוא המלך המחופש - כיצד השיג את המצרכים לארוחה, ואף הראה לו את חרב העץ. כל המסובים הריעו בצחוק גדול, ורק המלך החריש. אחרי הסעודה קם המלך ושב לארמונו.

למחרת שוב בא אל הסנדלר שליח מטעם המלך, וציווה עליו לשוב מיד למשמרתו בשער הארמון. אותה שעה ישב המלך על כס מלכותו, וחיבל תחבולות יחד עם שר הכספים כדי להפיל בפח את הסנדלר. אז קרא המלך אליו את הסנדלר ובנוכחותו החל לצעוק על שר הכספים: "בוגד! גנב! רמאי! מאה זהובים גנבת מקופתי, בן בליעל!" ועל הסנדלר ציווה המלך - "התז את ראש הגנב! מיד!"

התבלבל הסנדלר ולא ידע כיצד ייחלץ מן הצרה; לשר הכספים לא דאג כלל, לכל היותר יספוג מכה מחרב העץ. אבל איך יציל הוא עצמו את ראשו שלו?

תחילה ניסה הסנדלר לבקש מהמלך שיחוס על חייו של ה"גנב", אבל המלך עמד בסירובו. "אינו ראוי שאסלח לו. כך יאה לאיש שרימה את מלכו. ידע כל העם, מה סופו של נוכל! ואתה, התז מיד את ראשו, ולא - גם ראשך יותז!"

נשא הסנדלר את עיניו השמימה, וקרא בקול: "אבינו שבשמים, אם האיש הזה חף מפשע, עשה נס והפוך את חרב הברזל לחרב מעץ! שמור נא את ידי מלשפוך דם נקי!" אמר ושלף את החרב מן הנדן. עיני כל הנוכחים ננעצו בחרב - והנה אכן חרב עץ!

חיוך עלה על פני המלך. "יפה," אמר, "הפלאת בחכמתך. ואף כי רימית אותי, משבח אני את שכלך השנון."

העניק המלך לסנדלר זהב ושלח אותו לדרכו. והסנדלר שב לעבודתו כמקודם. ביום עבד בחריצות, ובלילה שמח עם כל בני משפחתו.

(בהשראת הסיפור "מעשה בסנדלר שמח בחלקו", אסע"י 412. אפגניסטן, עיבוד: נירה לוין)

2. א. בחרו 5 מילים שאינן מוכרות לכם, או מילים שמקשות עליכם להבין את העלילה. נסו לשער את משמעות המילים בעזרת ההקשר שלהן בסיפור.

ב. הסבירו במה נעזרתם כדי להבין כל אחת מהמילים.

*47*

(בספר ציור של פרדיננד הודלר, הסנדלר ליד החלון, 1882)

*48*

3. שיחה בכיתה

מה חשבתם במהלך הקריאה על המלך ועל התנהגותו?

4. לפי הסיפור, המלך רצה לדעת כיצד חיים בני עמו.

א. מה הייתם מצפים שהמלך ירגיש לאחר שהתארח בבית הסנדלר?

ב. למה, לדעתכם, ניסה המלך לפגוע בסנדלר?

5. משפט אחד שאמר הסנדלר למלך מבטא מה הוא חושב על החיים.

א. מצאו את המשפט בסיפור.

ב. מה דעתכם על דברי הסנדלר? הסבירו.

6. א. מי הרוויח, לדעתכם, מן ההיכרות - הסנדלר, המלך, או שניהם?

ב. האם הזהב שקיבל הסנדלר שינה את חייו?

ג. האם לדעתכם המפגש עם הסנדלר השפיע על חיי המלך?

7. עבודה בזוגות

לסיפורי עם, כמו זה שקראתם, יש מאפיינים בולטים, למשל:

- לעתים קרובות הפתיחה בסיפור העממי יוצרת אצל הקוראים תחושה של שלווה ורוגע, המנוגדת לתחושת המתח בהמשך הסיפור.

- בסיפור העממי יש, לעיתים קרובות, שלוש דמויות: דמות חיובית (למשל עני, צדיק או חכם), דמות שלילית (למשל רשע, קמצן או טיפש), ודמות שתפקידה לקדם את הסיפור לטובת אחת הדמויות.

- המספר שלוש חוזר ומופיע בסיפורי עם - למשל, שלושה אחים, שלוש תכונות, שלושה עונשים.

- בדרך כלל סיפורי העם מסתיימים בטוב: הבעיות נפתרות, הדמות השלילית נענשת וחיי הדמות החיובית משתנים לטובה.

- בסיפורים עממיים רבים מתוארת התרחשות פלאית, או מופיעה דמות פלאית כמו קוסם או מפלצת.

- בסיפורי העם יש לדיאלוגים תפקיד חשוב. הדיבור הישיר מאפשר למספר להתאים את קולו לדמויות השונות ו"לשחק" תפקידים שונים, וכך לרתק את המאזינים.

בחרו שלושה מן המאפיינים האלה, בדקו אם הם מתאימים לסיפור העם שקראתם והסבירו כיצד.

8. שיחה בכיתה

עד כה פגשתם בפרק מלכים בשלוש יצירות ספרות: מעשייה שנכתבה בדנמרק,

שיר שנכתב בישראל וסיפור עם מאפגניסטן.

מה משותף, לדעתכם, לשלוש היצירות האלה? מה מבחין ביניהן?

*49*

מלוכה בעם ישראל

*49*

גם לעם ישראל היו מלכים.

בספר שמואל א, פרק ח, מסופר כי שמואל הנביא, שהיה שופט בישראל, העביר את התפקיד לשני בניו ומינה אותם לשופטים. אבל הבנים לא הלכו בדרכי אביהם: הם לקחו שוחד ולא שפטו משפט צדק.

נציגי העם באו אל שמואל וביקשו שישים עליהם מלך. שמואל לא תמך ברעיון והתפלל אל ה'. ה' קיבל את בקשתם של זקני העם, אבל דרש משמואל שיספר לעם מה צפוי לו תחת שלטונו של מלך.

1. קראו את הדברים שאמר שמואל לעם.

(י) ויאמר שמואל את כל-דברי ה' אל-העם השואלים מאיתו מלך.

(יא) ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלוך עליכם את-בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו.

(יב) ולשום לו שרי אלפים ושרי חמישים ולחרוש חרישו ולקצור קצירו ולעשות כלי-מלחמתו וכלי רכבו.

(יג) ואת-בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאופות.

(יד) ואת-שדותיכם ואת-כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו.

(טו) וזרעיכם וכרמיכם יעשור ונתן לסריסיו ולעבדיו.

(טז) ואת-עבדיכם ואת-שפחותיכם ואת-בחוריכם הטובים ואת-חמוריכם יקח ועשה למלאכתו.

(יז) צאנכם יעשור ואתם תהיו-לו לעבדים.

(שמואל א, ח-יז)

2. א. "ויאמר שמואל... אל-העם, השואלים מאיתו מלך".

מה משמעות המילה שואלים בפסוק זה?

ב. אילו משמעויות נוספות יש למילה זו? תוכלו להיעזר במילון.

3. לפי דבריו של שמואל, איך ישפיע שלטון המלך על חיי נתיניו? הביאו שלוש דוגמאות.

4. מה דעתכם, האם לפי דברי שמואל יהיו חייו של עם ישראל טובים יותר?

5. המשיכו וקראו את הפסוקים שבהמשך הפרק.

(יח) וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא-יענה ה' אתכם ביום ההוא.

(יט) וימאנו העם לשמוע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם-מלך יהיה עלינו.

(כ) והיינו גם-אנחנו ככל-הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את-מלחמותינו.

(כא) וישמע שמואל את כל-דברי העם וידברם באוזני ה'.

(כב) ויאמר ה' אל-שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל-אנשי ישראל לכו איש לעירו.

(שמואל א, ח, יח-כב)

*50*

(בספר ציור של שלמה המלך ותכניות בית המקדש 1896)

*51*

6. לפי הפסוקים האלה, למה העם מבקש לו מלך?

פרטו את הנימוקים אותם מביא העם בכדי להצדיק את בקשתו למלך.

7. בפסוק יא כתוב: "זה יהיה משפט המלך אשר ימלוך עליכם".

למילה משפט יש כמה פירושים:

1. דין, עניין ששופט מטפל בו.

2. פסק דין, המסקנה של השופט.

3. מנהג, דרך התנהגות.

4. קבוצת מילים שמביעה רעיון מסוים (בדקדוק).

איזה פירוש הכי מתאים למילה משפט שבפסוק? (רמז: קראו את המשך הפסוק ואת הפסוקים שאחריו).

8. היכנסו לפעילות המתוקשבת העוסקת בנושא:

האם כדאי לעם לשלם את "מחיר" המלוכה?

אוצר של מילים - פעילות מתוקשבת

משפחות מילים

"הם הודיעו ברבים שהם מיומנים במלאכת (האריגה), ויכולים (לארוג) את (האריג) היפה ביותר שאפשר להעלות על הדעת..."

בעברית יש קשר בין מילים מאותה משפחת מילים.

פעלים הקשורים ללבוש

"הם אמרו: "הנה המכנסיים, ועכשיו החולצה, וזה המעיל," וכך המשיכו לנקוב בשמו של כל אחד מפריטי הלבוש."

בעברית מתלבשים בעזרת פעלים (שונים).

איזה, איזו, אילו

"מממ, איזה בד יפה! ממש מקסים! איזו דוגמה! אילו צבעים!"

המילים (איזה), (איזו), (אילו) משמשות גם (כמילות שאלה) וגם (ככינוי סתמי).

*52*

חג הסיגד

*52*

על חג חשוב לקהילת יהודי אתיופיה שחגגו שם וחוגגים כאן, וגם על מילים דומות בעברית ובאמהרית

1. לאורך הדורות, בכל שנות הגלות של עם ישראל, חלמו היהודים לשוב לירושלים. גם היהודים שחיו באתיופיה חלמו חלום כזה. מדי שנה, בכ"ט בחשוון, הם ציינו את געגועיהם לירושלים בצום, בתפילה ובתחנונים. יום זה נקרא "חג הסיגד". המילה סיגד מקורה באמהרית - השפה שבה מדברים באתיופיה. השורש של המילה סיגד הוא ס-ג-ד, שמשמעותו באמהרית השתחווה, עבד את אלוהיו. בדקו במילון: מה משמעות השורש הזה בעברית?

מה אפשר להסיק מכך על הקשר בין שתי השפות?

2. לפניכם תמונות מחיי היהודים באתיופיה ומדליה שהוטבעה לכבוד עלייתם לארץ של יהודי אתיופיה. אילו פרטים שמופיעים בתמונות מופיעים גם במדליה?

3. מה במדליה "מאתיופיה לירושלים" מבטא את הקשר לירושלים?

שימו לב לשני הצדדים של המדליה.

1 קס, כוהן דת, קורא בספר האורית. צילום: פנינה אבן טל

2 כוהנים מתפללים על ההר בחגיגת הסיגד, אתיופיה, 1956. צילום: יהודה סיון

3 בית כנסת, וולקה, 2003. צילום: מארק ברונט

*53*

4. א. קראו את טקסט המידע שלפניכם.

ב. בחרו תמונה אחת מן התמונות שבעמוד הקודם, והסבירו כיצד היא מתקשרת לחג הסיגד.

חג של געגועים

*53*

חג הסיגד חל שבעה שבועות אחרי יום הכיפורים, בכ"ט בחשוון. בחג זה יהודי אתיופיה מזכירים את קבלת התורה במעמד הר סיני ובכך מחדשים את הברית שנכרתה בין עם ישראל לבין ה'. יהודי אתיופיה האמינו שקיום הברית (שמירה על מצוות ה') יוביל להגשמת חלומם לשוב לארץ ישראל ולירושלים.

החג נחגג בכמה כפרים מרכזיים באתיופיה. האנשים שגרו במקומות רחוקים מהכפרים האלה יצאו למסע שארך לפעמים כמה ימים בכדי להגיע לכפרים בהם נחגג החג. בבוקר יום החג היו המשתתפים רוחצים ומיטהרים בנחל קרוב לכפר, לובשים בגדים לבנים וצמים עד לסעודת הסיום של החג. הצום המתלווה לחג מבוסס על התיאור בספר נחמיה: "וביום עשרים וארבעה לחודש הזה נאספו בני-ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם" (נחמיה ט, א). לפי המסורת, פרק זה מתאר את חג הסיגד הראשון.

החוגגים, ובראשם הקסים (כוהני העדה האתיופית), שבידיהם שמשיות צבעוניות, הוציאו את ספרי האורית (התורה) מבית התפילה של הכפר בלוויית תפילות, שירים וקריאות שמחה. מבית התפילה צעדו החוגגים אל הר גבוה. העלייה להר הזכירה לחוגגים את עליית משה להר סיני ביום מתן תורה. חלק מהעולים אל ההר נשאו אבן על גבם או על ראשם. אבן זו סימלה את כניעתם לפני ה' ואת רצונם לבקש סליחה על חטאיהם. כשהגיעו החוגגים לראש ההר, נאמו הקסים על חשיבות קיום מצוות התורה וקראו תפילות ופסוקים מהאורית. במהלך התפילות כרעו החוגגים על ברכיהם והשתחוו. בתום התפילות נשא אחד הקסים דברים על החשיבות של שמירת הברית עם ה', ברך את העם על כך שהם מקבלים ומקיימים את הברית, ואיחל להם שיזכו להגיע לירושלים ולחגוג בה את חג הסיגד בשנה הבאה.

בזמן הירידה מן ההר שרו המשתתפים שירי שמחה וגאולה, נשאו תפילות והדגישו את הכמיהה לחזור לציון ולירושלים. בתפילות חזרו כמה פעמים על הפסוקים: "ובאו ציון ברינה" (ישעיהו נא, יא); ו"שאי-סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו-לך" (ישעיהו ס, ד). שני פסוקים אלו נאמרו על-ידי הנביא ישעיהו ועניינם גאולה ושיבה לציון בסופה של גלות בבל.

בסיומה של הצעדה הוחזרו ספרי האורית לבית התפילה בליווי תפילות, ריקודים ושירה. לאחר מכן נערכה סעודה חגיגית שלוותה בשירה, נגינה וריקודים.

חג הסיגד ממשיך להיות חג מרכזי של עולי אתיופיה גם בישראל. כמו שבאתיופיה נהגו כל היהודים להגיע למקומות מרכזיים, כך גם בישראל מגיעים כולם לשני מקומות מרכזיים, שניהם בירושלים: טיילת "ארמון הנציב" ורחבת הכותל המערבי. במהלך היום, מתפללים הקסים וקוראים טקסטים מתוך האורית. במהלך התפילה נוהגות נשים רבות להשתחוות שוב ושוב ולהושיט את ידיהן קדימה. חלק מהגברים משתחווים גם הם.

(מעובד על פי "חג הסיגד", ענת בסר, מתוך הספרייה הווירטואלית של מטח)

*54*

5. שיחה בכיתה

לאחר שקראתם את הטקסט שערו מדוע בחרו האמנים שעיצבו את המדליה במשפטים המופיעים בה.

6. בררו את פירוש המילים המודגשות במשפטים שלפניכם.

א. "בבוקר היו המשתתפים רוחצים ו(מיטהרים) בנחל קרוב לכפר ולובשים בגדים לבנים."

השורש של המילה (מיטהרים) הוא ט-ה-ר. אילו מילים אחרות מאותה משפחת מילים אתם מכירים? הציעו בעזרתם פירוש למילה "מיטהרים".

תוכלו להיעזר גם במילה "רוחצים" המופיעה לפניה במשפט.

ב. "המשתתפים נשאו תפילות והדגישו את (הכמיהה) לחזור לציון ולירושלים."

לפי תוכן המשפט הזה ובעזרת המשפטים הפותחים של הטקסט -

הציעו מילה נרדפת אחת או שתיים למילה (כמיהה). בדקו במילון אם צדקתם.

(בספר צילום של חסידה שעפה בשמי ירושלים)

צילום: גלעד פלאי

*55*

געגועים לארץ ישראל

*55*

1. חג הסיגד חל בעונת נדידת החסידות. היהודים באתיופיה האמינו, כי החסידות הנודדות לאתיופיה עוברות בדרכן גם מעל ירושלים. הם נהגו לברך את החסידות ולשאול אותן לשלום ירושלים (בשפה האמהרית):

"שימלה שימלה, אגראצ'ין ירוסלם דהנה?"

כלומר: חסידה, חסידה - ארצנו ירושלים מה שלומה?

קראו את שיר החסידה וחשבו: האם השיר הוא על חסידה?

היכנסו לפעילות המתוקשבת והאזינו לשיר המולחן.

שיר החסידה / חיים אידיסיס

*55*

עפה חסידה לארץ ישראל

כנפיים מניפה מעל הנילוס

אל ארץ רחוקה

מעבר להרים שם בית ישראל (כינוי של היהודים באתיופיה)

יושבים ומצפים

חסידה חסידה צחורת צוואר

מה ראו עינייך

שירי לי סיפור

שותקת חסידה אינה פוצה מקור

נשענת על רגלה ועוד מעט תחזור

תניף כנף גדולה

בדרך אל הקור בדרך תעצור

בציון עיר האור

חסידה חסידה אדומת מקור

האם ירושלים

אותנו עוד תזכור

חסידה חסידה לבנת כנף

בשרי בשלום העיר

בשלום ירושלים

*56*

2. החסידה היא אמצעי לביטוי רגש מסוים. מהו?

3. הכותב פתח את שירו בשורה:

"(עפה) חסידה לארץ ישראל"

וחתם את הבית הראשון בשורות:

"מעבר להרים שם בית ישראל

(יושבים) ומצפים."

מה רצה היוצר להדגיש בפעלים המודגשים בתחילת הבית ובסופו?

4. א. בכמה מהבתים בשיר פונים היהודים באתיופיה אל החסידה. מצאו אותם.

ב. במה בתים אלו דומים זה לזה, ובמה הם שונים זה מזה?

5. מילים וחפצים מסוימים משמשים גם כסמלים. למשל, יונה ועלה של זית מסמלים את השלום, חלה ונרות מסמלים את השבת. מה, לדעתכם, סימלה החסידה ליהודי אתיופיה? לפי מה החלטתם?

6. שיחה בכיתה

א. הפנייה אל החסידה בבית הרביעי מציגה שאלה. מהי?

ב. לפי השאלה הזאת, מה לדעתכם חשים היהודים הנמצאים הרחק מארץ ישראל?

7. חזרו והתבוננו בגב המדליה "מאתיופיה לירושלים", ועיינו שוב בשיר שקראתם.

האם יש בשיר שורה שיכולה להתאים לגב המדליה במקום המשפט שבחרו היוצרים? איזו? הסבירו.

8. באמהרית ובעברית יש מילים דומות. התאימו בין מילה עברית למילה אמהרית.

אמהרית

- דב

- מברק

- אבת

- גמל

עברית

- ברק

- אבת

- דוב

- גמל

היכנסו לפעילות המתוקשבת כדי לשמוע את הגיית המילים האלה ומילים דומות אחרות.

*57*

קנה, עץ זית וגם אטד וברוש

*57*

על צמחים בשיר ובמשלים, וגם על מחשבות ותחושות של הכותבים ושלכם

(בספר תמונות של עץ זית ושל קנה)

1. התבוננו בתמונות של עץ זית וקנה (שלפעמים קוראים לו בטעות "קנה סוף") ואחר כך קראו את המשל.

הקנה ועץ הזית / איזופוס

*57*

קנה ועץ זית התנצחו זה עם זה על אודות כוחם וגבורתם ומידת סבלנותם. גינה הזית את הקנה שהוא רפה אונים ומתכופף בנקל לפני כל רוח. שתק הקנה ולא ענהו דבר. לא עברה שעה קלה, והחלה נושבת רוח חזקה.

הקנה שהתנועע והתכופף בפני הרוח, ניצל בנקל. ואילו הזית שעמד בפניה זקוף ומתוח, נשבר בעוצמת נשיבתה.

(מתוך משלי איזופוס, תרגם מיוונית: שלמה שפאן)

*58*

2. מצאו את הפירוש המתאים לכל מילה או צירוף מילים מן המשל. כתבו במחברת. אפשר להיעזר במילון.

מילים וצירופים

התנצחו

גינה הזית

רפה אונים

ענהו

בנקל

עוצמת נשיבתה

פירושים

בקלות

התווכחו

הזית העביר ביקורת

החוזק שבו היא נושבת

חלש, חסר כוח

ענה לו

3. קראו שוב את המשל, הפעם היעזרו בפירושי המילים שמצאתם.

ודאו שהמשל ברור לכם.

4. באילו שמות תואר הייתם בוחרים כדי לתאר את עץ הזית ואת הקנה? הכינו רשימה לפי הדוגמה, ושבצו בתוכה את שמות התואר האלה:

עקשן / עצבני / ותרן / חזק / רציני / אמיץ / גאה / גמיש / יפה תואר / בכיין / קשוב לסביבה / נבון / ילדותי / עליז / עומד על שלו / מקושט / פשרן / יהיר / בטוח בעצמו / איטי / פחדן / סבלני / גאוותן / חכם / זריז / מצטיין / גיבור

שמות תואר שמתאימים לעץ הזית, --

שמות תואר שמתאימים לקנה --

שמות תואר שמתאימים לשניהם --

שמות תואר שאינם מתאימים אפילו לאחד מהשניים --

*59*

5. שיחה בכיתה

א. כיצד מתנהגים עץ הזית והקנה במהלך הוויכוח? האם הם מתנהגים באופן דומה גם בזמן הסערה? הסבירו.

ב. אילו אירועים בחיי האדם הם כמו רוח חזקה ומטלטלת? חשבו על דוגמה לאירוע, שבו יש המתנהגים "כמו עץ זית" ואחרים מתנהגים "כמו קנה".

ג. האם לדעתכם מחבר המשל רק מתאר את דרכי ההתנהגות של עץ הזית והקנה, או שהוא גם ממליץ על אחת מהן? לפי מה החלטתם?

6. כתבו מה המשל רוצה ללמד אותנו לפי דעתכם.

7. בסוף כל משל של אזופוס מופיע מוסר השכל המדגיש את מה שהמשל מלמד.

איננו יודעים אם אזופוס, שחי ביוון לפני כ-2,500 שנה, הוא שחיבר את מוסר ההשכל. ייתכן שהיו אלה בני זמנו, שהכירו את המשלים והוסיפו את מה שלדעתם אפשר ללמוד מהם.

א. קראו את מוסר ההשכל המופיע בסוף המשל "הקנה ועץ הזית": המשל מלמד, שכל שאינם מתעצמים נגד נסיבות הזמן ונגד התקיפים - מצליחים יותר מאותם שמתחרים עם החזקים מהם.

ב. נסחו במילים שלכם את מה שנאמר במוסר ההשכל הזה.

ג. הסתכלו מה כתבתם בפעילות 6 על מה שהמשל רוצה ללמד. האם זה דומה למוסר ההשכל המופיע כאן? שונה? הסבירו.

8. עבודה בקבוצות

א. לפניכם מסקנות אחדות שאפשר להסיק ממוסר ההשכל הזה. בחרו באחת מן המסקנות:

- מי שמוותרים לבעלי הכוח - יצליחו.

- לא כדאי להיכנס לעימות עם החזקים מכם.

- החזקים תמיד ינצחו בסוף.

- התנגדות לזולת היא התחרות בו.

- כשמישהו יותר חזק ממך - עדיף לוותר ולא להתנגד.

- עדיף להתרחק מבעלי הכוח ולא להתמודד איתם.

ב. אחד מכם יכתוב את המשפט שבחרתם בראשו של דף ריק, ויעביר את הדף למי שיושב משמאלו. (מובן שההנחיות האלה והבאות מתאימות גם לבנות.)

ג. מקבל הדף -

- יחשוב למה הוא מתנגד במשפט הזה או ממה הוא מסתייג.

- יכתוב מתחת למשפט "אבל" ויוסיף את ההתנגדות או ההסתייגות שלו.

- יעביר את הדף למי שמשמאלו, וזה שקיבל את הדף יכתוב גם הוא את דעתו בנוגע למשפט הראשון וכך הלאה.

ד. המשיכו כך עד שהדף יחזור אל מי שכתב את המשפט הראשון, וגם הוא יכתוב התנגדות או הסתייגות משלו.

*60*

ה. קראו ביחד את כל מה שכתבתם.

- חשבו על דוגמאות לדברים שנכתבו. הציעו אותן בקבוצה, והוסיפו אותן בתחתית הדף.

- אם במהלך השיחה יעלו עוד רעיונות - הוסיפו אותם בתחתית הדף.

ו. הכינו דף קבוצתי חדש: כתבו את המשפט שבחרתם ומתחתיו חמישה משפטים שמסתייגים ממנו או מתנגדים לו. היעזרו במשפטים שכתבתם ושהוספתם במהלך השיחה.

ז. קראו את הדף בפני הכיתה.

9. שיחה בכיתה

א. בעמ' 11 במדרש על רבי אלעזר והמכוער, נזכרים דבריו של רבי אלעזר: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז."

מדוע מציע רבי אלעזר לאדם לדמות דווקא לקנה?

ב. במה דומים ובמה שונים דבריו של רבי אלעזר מהמשל ומהנמשל שקראתם?

ג. בסיום המדרש מוסיפה הגמרא:

"לפיכך זכה קנה ליטול ממנו (לקחת ממנו) קולמוס לכתיבת ספרי תורה תפילין ומזוזות." (תענית כ, עב)

ד. מדוע זכה הקנה לכך שיעשו ממנו קולמוס לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות?

משל יותם

*60*

לאחר מות גדעון השופט, שכנע בנו אבימלך את העם למנות אותו לשופט במקום אביו. לאחר שמונה לשופט, הרג אבימלך את כל יתר אחיו, מחשש שיתנגדו למינויו.

מכל האחים נותר רק האח הקטן - יותם, שהצליח להסתתר ולהימלט.

כששמע יותם על המלכת אחיו, עלה על הר גריזים ונשא שם משל.

1. שיחה בכיתה

אילו תכונות צריכות להיות לדעתכם לאדם המועמד למלוכה?

2. קראו את המשל וחשבו: האם המלך הנבחר במשל הוא המלך המתאים ביותר?

*61*

(ו) וייאספו כל-בעלי שכם וכל-בית מילוא ויילכו וימליכו את-אבימלך למלך עם-אלון מוצב אשר בשכם.

(ז) ויגידו ליותם ויילך ויעמוד בראש הר-גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלוקים.

(ח) הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה (מלכה) עלינו.

(ט) ויאמר להם הזית החדלתי את-דשני אשר-בי יכבדו אלוקים ואנשים והלכתי לנוע על-העצים.

(י) ויאמרו העצים לתאנה לכי-את מלכי עלינו.

(יא) ותאמר להם התאנה החדלתי את-מתקי ואת-תנובתי הטובה והלכתי לנוע על-העצים.

(יב) ויאמרו העצים לגפן לכי-את מלוכי (מלכי) עלינו.

(יג) ותאמר להם הגפן החדלתי את-תירושי המשמח אלוקים ואנשים והלכתי לנוע על-העצים.

(יד) ויאמרו כל-העצים אל-האטד לך אתה מלוך-עלינו.

(טו) ויאמר האטד אל-העצים אם באמת אתם מושחים אותי למלך עליכם בואו חסו בצילי ואם-אין תצא אש מן-האטד ותאכל את-ארזי הלבנון.

(שופטים ט, ו-טו)

3. כתבו את הפירוש המתאים למילים האלה מן המשל.

(תוכלו להיעזר בהקשר, בשורש או במילון):

החדלתי

דישני

מתקי

תירושי

לנוע על-העצים

חסו בצילי

4. מדוע לדעתכם פנו העצים דווקא אל הזית הגפן והתאנה? חשבו על תרומתם של עצים אלו לאדם.

5. מדוע הזית התאנה והגפן אינם רוצים למלוך?

6. האם האטד מתאים להיות מלך? קראו את המידע על האטד כדי להשיב על השאלה:

"שיח קוצני סבוך, נשיר קיץ, שענפיו קשתיים. הפריחה חלה בסוף הקיץ."

(מתוך לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל - צמחים, מיכה לבנה)

7. תגובתו של האטד מוכיחה שהוא אינו מאמין שהעצים רוצים שימלוך עליהם. לפי מה אפשר לדעת זאת?

8. מה רצה יותם לומר באמצעות המשל?

*62*

9. בסיום המשל מפרט יותם את הנמשל. קראו את הנמשל:

(טז) ועתה אם-באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את-אבימלך ואם-טובה עשיתם עם-ירובעל ועם-ביתו ואם-כגמול ידיו עשיתם לו.

(יז) אשר-נלחם אבי עליכם וישלך את-נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדיין.

(יח) ואתם קמתם על-בית אבי היום ותהרגו את-בניו שבעים איש על-אבן אחת ותמליכו את-אבימלך בן-אמתו על-בעלי שכם כי אחיכם הוא.

(יט) ואם-באמת ובתמים עשיתם עם-ירובעל ועם-ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם-הוא בכם.

(כ) ואם-אין תצא אש מאבימלך ותאכל את-בעלי שכם ואת-בית מילוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מילוא ותאכל את-אבימלך.

(שופטים ט, טז-כ)

10. שיחה בכיתה

א. הסבירו את הנמשל.

ב. הביטויים "אם באמת" ו"אם אין" מופיעים במשל ובנמשל.

כיצד החזרה על הביטויים מסייעת להבנת הנמשל?

ג. אלו מסקנות המתאימות לימינו ניתן ללמוד מהמשל ומהנמשל?

11. לפניכם מוצגים תצלומים של ברושים. האם לדעתכם ברושים אלו דומים לאחת הדמויות במשלים שקראתם? הסבירו.

(בספר ארבע צילומים של עצי ברוש)

*63*

ברוש / אהוד מנור

*63*

ואני ראיתי ברוש

שניצב בתוך שדה מול פני השמש

בחמסין, בקרה

אל מול פני הסערה.

על צידו נטה הברוש

לא נשבר, את צמרתו הרכין עד עשב.

והנה, מול הים

קם הברוש ירוק ורם.

הנה ברוש, לבדו

מול אש ומים.

הנה ברוש, לבדו

עד השמים.

ברוש, לבדו, איתן.

לו רק ניתן ואלמד

את דרכו של עץ אחד

ואני כמו תינוק

שנשבר ולא יכול מול פני השמש.

בחמסין, בקרה

אל מול פני הסערה.

(בספר תמונה של עצי ברוש, 1970 גרטה וולף קרקואר)

*64*

1. שיחה בכיתה

איזה רושם השאיר בכם השיר? איזה רגש הוא עורר בכם?

2. לפניכם שלושה ביטויים שהמילה "איתן" מופיעה בהם:

- איתני הטבע - כוחות טבע גדולים וחזקים

- נחל איתן - נחל שמימיו זורמים כל ימות השנה

- איתן בדעתו - עומד בתוקף על דעתו, לא מתפשר

מה לדעתכם המשמעות של שם התואר "איתן" לפי הביטויים הללו?

3. בבית השלישי בשיר נאמר על הברוש 3 פעמים שהוא "לבדו", ואז נאמר עליו שהוא "איתן". מה דעתכם על הצירוף הזה?

4. קראו שוב את הבית הראשון ואת הבית האחרון.

א. העתיקו את שתי השורות שמדגישות את הניגוד בין הברוש לבין הכותב.

ב. מול מה, לדעתכם, הכותב "נשבר ולא יכול"? האם מול פגעי מזג האוויר?

משהו אחר? הסבירו.

5. "ואני כמו תינוק" - מה הקשר בין תינוק לבין מה שהדובר בשיר אומר על עצמו בבית האחרון?

6. מאיזו שורה בשיר אפשר להבין שהכותב רוצה לאמץ לעצמו חלק מהתכונות של הברוש? כתבו במילים שלכם מה הוא מרגיש שחסר לו, ומה הוא היה רוצה ללמוד מהברוש.

7. איזופוס, יותם ואהוד מנור כתבו על צמחים ובאמצעותם דיברו על בני אדם בכלל. לכל אחד מהצמחים שפגשתם בפרק הזה יש עוד תכונות אחרות. למשל: הקנה אינו רק גמיש - הוא גם צומח ליד מים. הזית אינו רק נוקשה, כפי שנזכר במשל של אזופוס - הוא גם עץ שנותן פירות, כפי שנזכר במשל יותם. הברוש אינו רק איתן - הוא גם עץ מחט. אבל התכונות האלו לא הוזכרו במשל ובשירים. הן לא עניינו את הכותבים. אולי הם יכתבו עליהן במשל אחר או בשיר אחר.

א. בחרו בחיה או בצמח. עצמו את עיניכם ודמיינו אותם. נסו לראות בעיני הדמיון שלכם כמה שיותר פרטים הקשורים אליהם. תוכלו גם לחפש תמונה או סרטון ולהתבונן בהם.

ב. כתבו באופן חופשי דברים שדמיינתם או ששמתם לב אליהם, זיכרונות שקשורים בחיה או בצמח, דברים שאתם אוהבים בהם, דברים שאתם מזדהים איתם וכן הלאה.

ג. קראו את מה שכתבתם, שבו בשקט וחשבו: מכל מה שכתבתם על החיה או הצמח שלכם, מה הכי מושך את תשומת לבכם? מה הכי מעניין אתכם?

אל תמהרו לענות, זה לוקח זמן.

ד. כתבו שיר, סיפור או משל על הצמח או החיה שבחרתם מתוך נקודת המבט האישית שלכם.

*65*

שורשים ומשקלים

*65*

על חומרי הבניין של העברית וגם על משחקי מילים, מוספיות ודרכי הקטנה

1. קראו את השיר שלפניכם.

דברים שמצחיקים אותי / יהודה אטלס

*65*

דברים שמצחיקים אותי:

רופא בודק רופא

גנב גונב מגנב

ספר מספר ספר

וגרר גורר גרר.

2. האם גם אתכם מצחיקים הדברים הכתובים בשיר? אם כן, מה מצחיק אתכם?

3. א. הילד המדבר בשיר נהנה להשתעשע במילים דומות או זהות.

רישמו קבוצות של מילים זהות מתוך השיר.

ב. כמה קבוצות מצאתם?

4. בשיר הקצר שקראתם יש חמש שורות. שלוש מהן מורכבות ממילים בשורש זהה,

לדוגמה: גנב גונב מגנב. השורש של מילים אלה הוא ג-נ-ב.

ציינו את השורש המשותף למילים בכל אחת משאר השורות.

שורש הוא קבוצת אותיות, בדרך כלל שלוש, בסדר מסוים, שממנה נובעות מילים שונות. יש קשר של משמעות בין המילים השונות, הבנויות מאותו השורש.

5. יש בשיר מילים דומות זו לזו שאינן בנויות מאותו שורש, כמו גנב וספר, או כמו גורר ובודק. במה דומות המילים בכל זוג?

*66*

שילוב שורש ומשקל

*66*

במשחקי המילים בשירו של אטלס, שהוא מין שיר שטות, יש מילים דומות, שהדמיון ביניהן אינו מבוסס על שורש משותף. לדוגמה, המילים ספר וגנב. למילים אלה יש אותה תבנית, אותו מבנה: אות בפתח, אות דגושה בקמץ, אות ללא ניקוד. (שימו לב לסימני הניקוד (לתנועות). הם אחד המרכיבים הקובעים את התבנית). בעברית קוראים לתבנית הזאת משקל. מילים אחרות באותו המשקל: דיג, חיט, נגר, סייד, צלם ועוד.

ומה עם המילים בודק, גונב, גורר? גם במקרה זה המדובר בדמיון בין מילים השייכות לאותו המשקל. מילים נוספות באותו המשקל, לדוגמה: סועד, לוחם, פועל, שומר, ועוד. המשקל הוא תבנית לשונית, שבתוכה מסודרים שורשים שונים באותו האופן. במקרים רבים לכל המילים במשקל מסוים יש משמעות מסוימת. למשל, רוב המילים במשקל אות בפתח, אות דגושה בקמץ, אות ללא ניקוד. הן שמות של בעלי מקצוע.

רוב המילים בעברית בנויות משילוב של שורש ומשקל. השורש לבדו אינו מילה שלמה הקיימת בלשון, אלא הוא מין חומר בנייה למילים. רק שילובו של השורש במשקלים שונים יוצר מילים שלמות עצמאיות בשפה.

6. לפניכם קבוצת משפטים. בכל משפט שלוש מילים. התבוננו וכתבו מה משותף למילים בכל משפט (שורה), ומה משותף למילים בכל טור, הכתובות מלמעלה למטה (במאונך).

נגן ניגן ניגון

צייר (י' קמץ) צייר (י' צירה) ציור

צלם צילם צילום

טייל (י' קמץ) טייל (י' צירה) טיול

7. הנה עוד קבוצת משפטים.

פעלו כמו בפעילות 6.

הסועד סעד סעודה

הגואל גאל גאולה

הפועל פעל פעולה

8. א. כמה שורשים מצאתם בקבוצת המשפטים שבתרגיל 6?

כתבו אותם.

ב. כמה משקלים יש בקבוצה הזאת?

(בספר תמונה של צייר וכן הציור, המאה ה-19 תיאודור גריקאולט)

*67*

9. א. כמה שורשים יש בקבוצת המשפטים שבתרגיל 7? וכמה משקלים?

ב. חברו משפט או שניים הבנויים באופן דומה למשפטים שבתרגילים 6 ו-7 כלומר: בכל משפט שלוש מילים מאותו שורש ובמשקלים המופיעים למעלה.

10. א. הוסיפו לקבוצת שמות העצם צייר, צלם וטייל עוד שמות עצם באותו המשקל.

ב. הוסיפו לקבוצת שמות העצם ציור, צילום וטיול שמות עצם באותו המשקל.

ג. הוסיפו לקבוצת שמות העצם סועד, גואל, פועל שמות עצם באותו המשקל.

11. למילים שבכל שורה שלפניכם יש אותו השורש.

א. רשמו את השורש המשותף של המילים בכל שורה.

קיבלתי, קבלה, מקובל

התקשרנו, קשר, קשור, תקשורת

סבל (ב' דגושה בקמץ), סבלנות, סבל (ב' סגול)

ב. הוסיפו למילים בכל שורה שתי מילים באותו השורש.

12. בכל שורה בתרגיל שלפניכם יש מילים באותו המשקל.

הוסיפו לכל שורה מילים באותו משקל.

בית, זית, שייט, חיל

ספירה, שמירה, כתיבה, פריחה

בגד, מלך, שמש, כתם

כתום, כחול, אדום, צהוב

כבד, רעב, עייף, זקן

משמעות המשקל

*67*

למילים השייכות לאותו המשקל יש לפעמים משמעות כללית משותפת. לדוגמה, המילים כחול, אדום, ורוד - כולן מציינות צבעים. המילים מסמר, מברג, מגהץ מציינות מכשירים, והמילים סבלן, דאגן, פחדן, אכלן מציינות בעלי תכונה כלשהי.

בדקו משקלים אחדים בעלי משמעות בעברית, ומשקלים חסרי משמעות:

13. לפניכם ארבע קבוצות מילים, כל קבוצה במשקל שונה.

ספרן, בדרן, רקדן, קניין, סדרן

רגל, שקט, בגד, עצב, קרן, פרק

אדמת, שעלת, דלקת, גרדת

משאבה, ממטרה, מקצרה, מסחטה

א. לאיזו קבוצה של מילים אין משמעות משותפת?

ב. לאילו קבוצות של מילים יש משמעות משותפת? ציינו את המשמעות.

*68*

14. ברשימה שלפניכם מעורבים שמות משלושה משקלים של בעלי מקצוע.

מיינו אותם לשלוש קבוצות, בכל קבוצה כתבו את כל המילים שבאותו המשקל:

שופט / נגר / קברן / סבל / סוחר / כורך / ספרן / שומר / נפח / אספן / חייט /

בדרן / מוהל / רוזן / מוכר / סוכן / יצרן

15. שלבו בכל משפט שם עצם מתאים המציין מכשיר או כלי, לדוגמה:

המשקל מ פתח, אות בשווא, אות בצירה, אות ללא ניקוד מציין מכשיר או כלי. השלימו מכשיר או כלי שיש לו אותו שורש כמו לפועל במשפט.

ב-- מגהצים - במגהץ מגהצים

ב-- פותחים

ב -- מקרינים שקופיות, סרטים או מצגות

ב-- מסתרקים

ב-- מבריגים ברגים

16. המשקל מ בחיריק, אות בשווא, אות בקמץ, אות בקמץ, ה מציין מקום. השלימו את המשפטים במילים מהמחסן:

מחסן מילים: מכלאה / מזבלה / משתלה / מספרה / מרפאה / מכבסה

א. המשאית מרוקנת את האשפה ב--.

ב. שלחתי את הבגדים ל-- ואחרי כמה ימים קיבלתי כביסה נקייה.

ג. קנינו שתילים חדשים ב--.

ד. הפצוע קיבל עזרה ראשונה ב--.

ה. הכלב שנשך את חברי נכלא ב--, כדי לבדוק אם אינו נגוע בכלבת.

ו. אחותי הקטנה שונאת להסתפר ב--.

למתקדמים ולמעוניינים

מה קובע את המשמעות (הפירוש) של המילה? שני מרכיבים:

המשמעות של השורש פלוס המשמעות של המשקל.

לדוגמה: הפירוש של המילה מגהץ נקבע על ידי המשמעות הבסיסית של השורש ג-ה-ץ - החלקת הבגד באמצעות חום, ביחד עם משמעות המשקל - מכשירים או כלים. משמעות המילה מגהץ היא הצירוף שלהם יחד: מכשיר המחליק את הבגד באמצעות חום.

פירוש המילה - משמעות בסיסית של השורש פלוס משמעות כללית של המשקל.

השיטה העברית של שורש ומשקל עוזרת לנו להבין מילים וגם להמציא מילים החסרות לנו. אבל שיטה זו אינה עובדת באופן מסודר לגמרי בשפה: יש משקלים שאין להם משמעות כללית ברורה. לדוגמה, למילים במשקל זנב, דבר, חכם, חתן, הדר אין משמעות משותפת (אך מבחינת המבנה הן שייכות לאותו משקל).

*69*

(בספר תמונה של אישה מגהצת, 1887 אדגר דגה)

*70*

משחקי מילים בשירים

*70*

1. בזכות השיטה של שורש ומשקל אפשר ליצור בעברית משחקי לשון נחמדים. לפניכם שיר שיש בו חזרות צליליות מסוגים שונים. קראו אותו.

יופי של מילים / יעקב סתר

*70*

טפטוף שפשוף

שקשוק צחקוק

קרקור צרצור

ברבור גרגור

המהום זמזום

וזה עוד כלום:

שיהוק גיהוק

פכפוך כחכוח

קשקוש רשרוש

בעבוע געגוע.

מה יש פה לתמוה

אלו רק מילים

שכיף לי לשמוע...

(בספר תמונה של אותיות בסגול, דוד רקיע, 2002)

2. חלק גדול מהמילים בשיר - הצלצול שלהן דומה לקול של הדבר שאותו הן מציינות. לדוגמה, המילה געגוע היא חיקוי קולו של הברווז. בחרו מילים אחדות בשיר הנשמעות כחיקוי צלילי של יצורים או דברים בטבע, וציינו מה מחקה כל מילה.

3. העתיקו מהשיר ארבע מילים, הבנויות באותו המשקל.

4. ציינו קודם, שרוב השורשים בעברית מורכבים משלוש אותיות: אבל במשקל, שעליו מבוסס השיר של סתר, רוב השורשים הם בני ארבע אותיות. למשל: השורש של המילה המהום הוא ה-מ-ה-מ.

כתבו שלוש מילים מהשיר הבנויות משורש בעל ארבע אותיות.

*71*

5. א. לפניכם מילים אחדות מהשיר. העתיקו אותן למחברת, וצבעו צלילים זהים באותו הצבע (לכל צליל צבע אחר): טפטוף, שפשוף, ברבור, פכפוך, צחקוק.

ב. במה שונה אופן החזרה על צלילים במילה צחקוק לחזרה על צלילים ביתר המילים המודגשות בסעיף א?

ג. הביאו דוגמה נוספת (לא מתוך השיר) למילה שיש בה חזרה על צלילים מסוג צחקוק ולמילה שיש בה חזרה על צלילים מסוג טפטוף.

6. הנה עוד שיר צלילי משעשע, שיר שטות, שגם בו נוצרים משחקי מילים בעזרת השיטה של שורש ומשקל. שימו לב! חלק מהמילים בשיר הן מילים שהמציאה המשוררת, ויש אפילו שורשים מומצאים. קראו את השיר.

שטות / חיה שנהב

*71*

צרצר צירצר צרצור,

פרפר פירפר פרפור,

גמד גימדד גמדוד

קפץ שלוש קפיצות

שטות!

צחקן ציחקק צחקוק,

צפצף ציפצף צפצוף,

קשקש קישקש קשקוש

צבע בשלושה צבעים.

שטות!

דבור דיבר דיבור,

ציפור ציפרה ציפור,

דג דיגדג דגיג

חייך שלושה חיוכים.

שטות!

בקבוק ביקבק ביקבוק,

תינוק תינקק תינקוק,

פטפט פיטפט פטפוט

פטפוט, פטפוט, פטפוט,

שטות!

(בספר איור: אורה איתן. מתוך על ההר יושב ענק, 1982)

7. רשמו את כל המילים המומצאות שמצאתם בשיר זה.

8. עבודה בקבוצות

א. בחרו את אחד הבתים בשיר וקראו אותו בקול בפני הקבוצה.

ב. קראו בקול את השיר. הקפידו על היגוי המילים בצורה ברורה. אתם יכולים להקליט את עצמכם, או לקרוא לפני חברים.

9. נסו לבנות משפטי שטות צליליים בעזרת שיטת השורש והמשקל. אפשר לצרף מילים קיימות בעברית או להמציא מילים חדשות.

*72*

אותיות שורש ואותיות נוספות

*72*

המשקל הוא תבנית לשונית, שלתוכה מוכנס השורש. מה קובע את הצליל האופייני של כל משקל?

א. צלילי התנועות - הצלילים הנוספים המתלווים לצליל העיצורים.

לדוגמה, במשקל (צילום), (ניגון), (סיפור) העיצור הראשון של השורש מבוטא בתנועת חיריק, והעיצור השני מבוטא בתנועת שורוק.

ב. אותיות נוספות המשמשות חלק קבוע מתבנית המשקל.

לדוגמה: במשקל (מברג), (מסרק), (מגהץ) האות מ' בצליל פתח נוספת לשורש ועומדת בראש התבנית. המ' הנוספת היא חלק קבוע של המשקל.

לאותיות הנוספות שהן חלק קבוע של המשקל קוראים מוספיות.

1. א. קראו את הצירופים שלפניכם וכתבו כמה משקלים גיליתם בהם:

כלב מצחיק

חדר מבריק

ילד מקסים

טקס מלהיב

ב. לאחד המשקלים בסעיף א יש מוספית קבועה לפני אותיות השורש.

כתבו מילה לדוגמה במשקל זה (מתוך המילים בסעיף א), וציינו מהי המוספית.

ג. הוסיפו שתי מילים לכל משקל שמצאתם.

2. בכל קבוצת מילים שלפניכם יש מילה יוצאת דופן.

מצאו אותה והסבירו למה בחרתם בה.

א. שומר, מכבש, שוטר, כובש

ב. הסכם, הבדל, הרס, הסגר

ג. נזלת, כלבת, צהבת, דלת

ד. נפלא, נמרץ, ניסוי, נלהב

משקלים ומוספיות המציינים מידה קטנה

*72*

בעברית יש משקלים אחדים המציינים מידה קטנה. מה ההבדל בין חדר לחדרון, או בין זנב לזנבון? חדרון מציין חדר קטן וזנבון מציין זנב קטן. לדוגמה, בשיר של אלתרמן "חנות השעונים" נאמר על השען שהוא "מתקן קפיצון דקיק".

למילה קפיץ מוסיפים את המוספית (ון) ומקבלים קפיצון - קפיץ קטן. כך אפשר לציין דבר קטן במילים נוספות בעברית: ילד - ילדון, ברווז - ברווזון. ובנקבה: ילדה - ילדונת. למילה (דק) מוסיפים מוספית הבנויה מתנועה (צליל) של חיריק עם חזרה על העיצור האחרון של המילה, ומקבלים (דקיק) - דק מאוד, יותר דק מדק.

*73*

1. השלימו את בני הזוג (גדול וקטן) על ידי הוספה או הורדה של המוספית המתאימה המציינת הקטנה:

גדול,  קטן

--,  שקיק

דג,  --

--,  ספרון

דוב,  --

מר,  --

קר,  --

2. יש בעברית משקלים עם מוספית (ון) שאינה מציינת דבר קטן,

לדוגמה: זיכרון, דמיון.

א. הקיפו את המילה שאיננה מציינת משהו קטן:

ספלון / חדרון / וילון / מקלון / מחשבון

ב. הקיפו את המילה המציינת משהו קטן:

חשבון / כישלון / שוויון / ילדון / עליון

3. מוספית נוספת שאחד מתפקידיה לציין משהו קטן היא (ית). במקרה זה המילים יציינו משהו קטן בלשון נקבה. לדוגמה: כפית, שבהשוואה למילה כף מציינת כלי קטן יותר. דוגמה נוספת: כוס וכוסית. השלימו את בת הזוג הקטנה או הגדולה:

גדולה,  קטנה

כוס,  --

--,  מפית

פתקה,  --

קערה,  --

--,  שקית

4. משקל אחר בעברית המציין משהו קטן הוא משקל בתבנית מילה כמו כלבלב, קטנטן, ובנקבה: קטנטונת. במשקל זה המציין הקטנה יש יסוד כפול - שתי האותיות האחרונות במילה חוזרות פעמיים, מוכפלות, לציון משהו קטן או מוחלש. דוגמה נוספת למשקל זה: צהבהב (שפירושו צהוב במקצת). כתבו את המילה המציינת משהו קטן או מוחלש, במשקל שתואר כאן:

ירוק --

חתול --

מתוקה --

עגול --

עגולה --

שפם --

זקן --

*74*

5. קראו את השיר "הספורטאית" מאת לאה גולדברג.

א. מצאו בשיר שמות ותארים במשקלים המציינים מידה קטנה.

ב. באיזה בית בשיר מתחרזות שתי מילים במשקל הקטנה?

הספורטאית / לאה גולדברג

*74*

הסתכלו-נא איך קופצת

הטיפה המנצנצת,

הטיפונת הקטנה

מן העץ שבגינה.

היא איננה מפחדת,

בעלה גולשה-יורדת,

חת-ושתים, - ועכשיו

היא תקפוץ מן הענף!

הענף כל כך גבוה,

הטיפונת - אין כמוה -

החליקה, נצנצה

ולתוך שלולית קפצה.

איזה אומץ! הטיפונת

עוד קטנה היא, עוד קטנטונת

וקופצת כגדולה;

אות הספורט מגיע לה!

(בספר צילום של אודי גביזון: טיפות על העלים)

6. תנועתה של הטיפה על ענף העץ מזכירה למשוררת תנועות של ספורטאית.

במה דומות הטיפה והספורטאית, לפי השיר?

7. נסו להמציא גם אתם כמה מילים לציון משהו קטן. אתם יכולים להשתמש במשקל כלבלב או במוספיות ההקטנה שלמדתם עליהן - מוספית (ון) ומוספית (ית).

*75*

סביבונים

*75*

על סביבונים מיוחדים ועל אספנים שלהם, וגם על כתיבת הגדרות לתשבץ ועל הוראות להכנת סביבון אש

1. קראו את הטקסט. בזמן הקריאה, שימו לב למילים הקשורות לחנוכה.

הן ישמשו אתכם בהמשך להכנת תשבץ לחנוכה.

סביבונים לא רק לילדים

*75*

הסביבון מזכיר למרבית האנשים משחק ילדים לחנוכה, אך יש גם מבוגרים שמשחקים בסביבונים, ולא רק בחנוכה, אלא במשך כל ימות השנה. כזאת היא דינה קיין - אספנית סביבונים, שבאוסף שלה יש למעלה מ-2,000 סביבונים.

בהתחלה דינה אספה סביבונים ששימשו משחק לילדיה, עד שהבחינה כי אספה יותר מ-100 סביבונים. מאותו רגע, החלה קיין לעסוק באיסוף באופן פעיל - היא יצרה קשר עם אספנים ברחבי העולם, חקרה את המשיכה שלנו כבני אדם לסביבונים מכל המינים והסוגים ואף הקימה אתר בעברית ובאנגלית העוסק בסביבונים.

עוד אספן נלהב הוא אברהם בורג. "אחד הצעצועים היחידים שנשארו לי מילדותי זה סביבון אדום שאימא שלי נתנה לי", מספר האספן אברהם בורג על תחילתו של האוסף המרשים שלו. "כשילדיי נולדו, קניתי להם סביבונים שהצטרפו לאותו סביבון. במשך השנים הצטברו בביתנו סביבונים, אבל את הילדים שלי זה כבר לא עניין, ואני תפסתי עליהם בעלות. זה הפך להיות אוסף רשמי רק ביום הולדתי ה-40. באתי הביתה וחיכתה לי שם מתנה - ארון ובו 80 סביבונים. מאותו הרגע העניין תפס תאוצה".

15 שנים לאחר מכן, מחזיק בורג בכ-3,500 סביבונים מרחבי העולם, מרביתם מעץ.

"אני נוסע הרבה בעולם, אז היתה לי אפשרות לקנות סביבונים", בורג מסביר, "אבל אנשים יודעים שאני אספן, אז הם גם מביאים לי. העולם המודרני עושה את זה אפילו פשוט יותר: אנשים שולחים לי מסרון עם תמונה, ולצידה שאלה: 'יש לך?"'

ערן גרבלר הוא אמן היוצר סביבונים מקרמיקה. הוא הגה את הרעיון לשבור את שיא גינס בסיבוב סביבונים. הוא הציב שולחן ענק בשיתוף החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים ועליו לא פחות מ-500 סביבונים ממוספרים. כ-700 ילדים, הורים, סבים וסבתות סובבו סביבונים בו בזמן, ובכך שברו את שיא גינס הקודם שהושג בהונג קונג - סיבוב של 377 סביבונים באותו הזמן.

*76*

(בספר תמונה של הסביבון המוצב בתחנת הרכבת בקיסריה. צילום לליב גל)

האמן ערן גרבלר בנה גם את אחד הסביבונים הגדולים בעולם, והוא מוצב בתחנת הרכבת בקיסריה.

המשחק בסביבון הוא משחק עתיק יומין, שהיה נפוץ בקרב עמים קדמוניים.

יש הטוענים, כי מקורו של המשחק בתקופת בית שני. בימים אלו היוונים שלטו בארץ ישראל, ואסרו על היהודים ללמוד תורה. היהודים סירבו להישמע לגזירה והמשיכו בלימוד התורה. הסביבונים שימשו הסוואה ללימוד התורה: בשעת הלימוד הם היו מניחים את הסביבונים לידם, וכאשר התקרבו היוונים, הם היו מפסיקים את לימודם ומשחקים בסביבונים.

אחרי כמה מאות שנים התגלגל משחק הסביבון לגרמניה, ועליו היו אותיות לטיניות אשר ציינו את תוצאות המשחק - זכייה או הפסד. היהודים בגרמניה "אימצו" את הסביבון כחלק ממשחקי החנוכה.

מה כתוב על הסביבון?

היהודים בגרמניה החליפו את האותיות הלטיניות שעל גבי הסביבון באותיות עבריות, המזכירות את נס חנוכה: נ - נס, ג- גדול, ה - היה, ש - שם (בארץ ישראל).

בראשית ימי הציונות בארץ ישראל החליטו להחליף את האות "ש" באות "פ", כדי להדגיש כי הנס הגדול של חנוכה היה פה, בארץ ישראל.

דמי החנוכה או סוכריות ואגוזים שימשו פרסים למשחק הסביבון המסורתי. כיום נוספו לפרסים הללו גם מטבעות שוקולד.

עד לפני כ-70 שנה לא היה לסביבון שם מוסכם בעברית והוא כונה בשמות שונים:

דריידל - בפי דוברי שפת היידיש, פורפרה - בהשפעת השפה הערבית, ועוד שמות נוספים שחיברו סופרים ומשוררים: מגדל עוז, חזרזר, סבסב וגלגילון. המשורר ח"נ ביאליק כינה את הסביבון כירכר, וכך הוא מופיע בשירו הידוע לחנוכה:

מורי הביא כירכר לי

בן-עופרת יצוקה -

יודעים אתם לכבוד מי?

לכבוד החנוכה!

(בספר תמונת סביבון מקושט בעיטורי זהב וכסף ובאבנים טובות).

בסופו של דבר נבחר השם סביבון, אשר ככל הנראה הומצא על ידי ילד בן חמש, איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה.

(מבוסס ומעובד על פי: חדוה קלינהנדלר, "אלף סביבונים שהצליחו לסובב אותה", וואלה!, 9/12/12, צופיה הירשפלד, "הסתובב לו הבורג", 1/12/10 ,ynet, ערן נבון, "שיא גדול נשבר פה!", ישראל היום, 23/12/11)

*77*

2. "מאותו רגע, החלה קיין לעסוק באיסוף באופן פעיל".

א. כיצד התחילה דינה קיין לאסוף סביבונים?

ב. למה הכוונה כשנאמר שדינה קיין החלה לעסוק באיסוף באופן פעיל?

3. א. מה משמעות הביטוי: תפס תאוצה? היעזרו במילון.

ב. מי תפס תאוצה בטקסט שקראתם?

4. מלבד היותם אספני סביבונים, איזה מכנה משותף נוסף יש לדינה קיין ואברום בורג?

5. א. שערו, מדוע בחר ביאליק לקרוא לסביבון כירכר?

רמז: חפשו את משמעות המילה כרכר במילון.

ב. מדוע לדעתכם נבחר השם סביבון (חשבו על השורש של המילה)?

ג. כתבו עוד מילים מאותו השורש (משפחת מילים).

6. בהמשך תכינו תשבץ לחנוכה. כדי להכין את התשבץ שלכם יהיה עליכם לבחור שמות עצם הקשורים לחנוכה ולכתוב להם הגדרות. לפניכם שלוש מילים ושלוש הגדרות על פי מילון "רב-מילים".

העתיקו את המילים וכתבו ליד כל מילה את ההגדרה המתאימה.

- חנוכייה,  כלי המשמש להחזקת נר.

- נר,   מנורה המיועדת להדלקת נרות בחג חנוכה.

- פמוט,  גוש גלילי של שעווה מוצקה, לבנה או צבעונית, אשר בתוכו עוברת פתילה לכל אורכו.

(בספר תמונה של סביבון עץ מעוטר בציורי ירושלים)

7. הגדרה של מילה במילון מתחילה בדרך כלל במילה מכלילה ואחריה, פרטים מבחינים בינה לבין מילים אחרות השייכות לאותה הכללה.

לדוגמה: חנוכה - חג (מילה מכלילה) בן שמונה ימים החל מכ"ה בכסלו ועד ב' או ג' בטבת (פרטים מבחינים). (מתוך יעקב שויקה, ערך "חנוכה", רב-מילים - המילון השלם, 1996)

הוסיפו את המילה המכלילה לכל אחת מן ההגדרות:

סביבון הוא -- בו משתעשעים הילדים בחג החנוכה.

דמי חנוכה הם -- שהמבוגרים נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה.

8. א. מהי ההגדרה המתאימה ביותר למילה חג? בחרו אחת מן ההגדרות שלפניכם:

- יום בשנה לציון אירוע משפחתי חשוב

- יום קבוע בשנה לציון אירוע היסטורי, לאומי או דתי.

ב. לפניכם התחלה של שתי הגדרות לשני מאכלים שנהוג לאכול בחנוכה. הוסיפו לכל הגדרה את הפרטים המבחינים בין המאכלים.

- לביבה - מאכל --

- סופגנייה - מאכל --

*78*

9. הכינו תשבץ מיוחד לחנוכה, שבטור השני שלו מתקבלת המילה סביבון (ראו דוגמה):

א. שרטטו טבלה ובה 8 טורים ו-6 שורות. מספרו את השורות ואת הטורים.

1,  2 ס,  3,  4,  5,  6,  7,  8

2. --,  ב.  --,  --,  --,  --, --, --

3. --,  י,  --,  --,  --,  --,  --

4. --,  ב,  --,  --,  --,  --,  --

5. --,  ו,  --,  --,  --,  --,  --

6. --,  נ,  --,  --,  --,  --,  --

ב. הוסיפו לטבלה מילים שיש להן קשר לחנוכה.

ג. אם נשארו משבצות ריקות, צבעו אותן.

ד. כתבו הגדרות למילים שבחרתם לכתוב בתשבץ.

ה. מחקו את כל המילים מן התשבץ.

1. כתבו מתחת להגדרות את ההוראות עבור הפותרים:

- פתרו את התשבץ.

- חברו את האותיות שהתקבלו בטור השני - איזו מילה קיבלתם?

ז. תנו לבני משפחה וחברים לפתור את התשבץ.

(בספר תמונה של סביבון כסף יצוק. חקוק ומוזהב חלקית. פולין, המאה ה-19. מאוסף מוזיאון ישראל)

הוראות להכנת סביבון אש

*78*

1. היכנסו לפעילות המתוקשבת כדי לצפות בסרטון המתאר הכנה של סביבון אש.

שימו לב לפרטים, כדי שתוכלו בהמשך להכין הוראות הכנה לסביבון כזה עבור מי שלא ראה את הסרטון.

2. א. כתבו את רשימת הציוד הנדרש להכנת הסביבון.

ב. כתבו את ההוראות להכנת הסביבון.

שימו לב! כדי לכתוב את ההוראות עליכם לקבל כמה החלטות:

- אופן הניסוח - האם לכתוב גזרו, הדביקו (ציווי), או גוזרים, מדביקים (הווה)?

- אופן הצגת הדברים - האם לכתוב כל הוראה בשורה נפרדת? האם יש הוראות שיכולות להיכתב באותה שורה?

3. צפו שוב בסרטון כדי לוודא שלא דילגתם על אחד מהשלבים.

*79*

4. קראו שוב את ההוראות שכתבתם וודאו שהן מנוסחות באופן ברור גם למי שלא צפה בסרטון. תוכלו לבנות את הסביבון בעצמכם, כדי לבדוק אם ההוראות ברורות. במידת הצורך צפו שוב בסרטון ותקנו את ההוראות.

5. בסרטון שצפיתם בו יש שימוש באש. נסחו שניים-שלושה כללים של בטיחות באש. תוכלו לנסח את הכללים בשני אופנים:

- על דרך החיוב בעזרת מילים כמו: כדאי, יש, מומלץ וכדומה;

- על דרך השלילה בעזרת מילים כמו: אסור, אל, אין, לא.

6. שיחה בכיתה

למה צריך לשים לב כשמנסחים הוראות למישהו שלא צפה בסרטון?

(בספר תמונה של הסביבון, ברוך נחשון)

*80*

תורה וחסד

*80*

על הרב והרבנית קאפח ועל כתיבה של תולדות חיים

1. קראו על תולדות החיים של הרב קאפח.

הרב יוסף קאפח

*80*

הרב יוסף קאפח זצ"ל היה רב, פוסק ומנהיג, חבר בית הדין הרבני הגדול, מתרגם ומפרש כתבי הרמב"ם וחתן פרס ישראל לשנת תשכ"ט (1969) במדעי היהדות.

הוא נולד בעיר צנעא שבתימן לפני כ-100 שנה. בעודו ילד רך התייתם משני הוריו, ומאז גדל בבית סבו, הרב הגאון מארי יחיא קאפח. יוסף התגלה כילד סקרן ומהיר תפיסה, כבעל זיכרון בלתי רגיל וכמתמיד בלימודו. סבו, שלימד אותו ש"ס והלכה, הכניס אותו בסודם של כתבי היד העתיקים שאסף במשך שנים רבות; באוסף של הסב היו חיבורים מתקופות שונות שנכתבו בכתב יד, והילד למד ישירות מכתבי היד העתיקים. אחד מכתבי היד הללו היה כתב היד של משנה תורה לרמב"ם. במקביל, הרחיב יוסף, שהפך לנער הצמא לידע, את ידיעותיו גם בביולוגיה, באסטרונומיה ובשפות. כאשר היה בן 11 למד צורפות בכדי לרכוש מקצוע שיוכל לפרנסו בעתיד.

לאחר מות סבו האהוב התפרסם שמו של יוסף כעילוי; למרות גילו הצעיר הופנו אליו שאלות רבות בענייני הלכה מקהילות היהודים בתימן ומחוצה לה. בגיל 15 נשא הרב יוסף קאפח לאישה את בת דודו ברכה.

כעבור שלוש שנים נולד בנם הבכור, דוד, ואחריו נולדו שני אחיו - נעמי ויחיא. הרב יוסף קאפח, אשתו ברכה וילדיהם עלו ארצה בשנת תש"ג והתיישבו בעיר הצעירה תל אביב. הרב עמד בראש בית כנסת של יוצאי תימן ולימד תורה, אבל בחר שלא לעשות את התורה קרדום (גרזן, כלי ברזל או נחושת המשמש לחטיבת עצים) לחפור בה. את פרנסתו מצא בצורפות. לאחר מכן עברו בני המשפחה לירושלים, והרב קאפח למד ארבע שנים בישיבת מרכז הרב.

כאשר סיים את לימודי הדיינות מונה הרב קאפח לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב. אחרי שנה

*82*

הוזמן לשמש דיין בבית הדין בירושלים ומאוחר יותר התמנה לדיין בבית הדין הגדול לערעורים, בתפקיד רם זה שימש עד שמלאו לו 70 שנה. שלוש פעמים הוצעה לרב קאפח משרת הרב הראשי לישראל, אך הוא התמיד בסירובו.

הרב יוסף קאפח כתב כ-80 ספרים ומאות מאמרי מחקר בנושאי הלכה ומחשבה יהודית. עבודותיו בתחומים השונים של מדעי היהדות זיכו אותו בפרסים רבים, בהם פרס ביאליק, פרס מימון ופרס הרב קוק. כמו כן, הוענק לו בירושלים בשנת תשכ"ט פרס ישראל לספרות תורנית. עבודתו זכתה גם להערכתם של מוסדות אקדמיים; האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר-אילן

העניקו לו תואר דוקטור לשם כבוד. בשנותיו האחרונות עסק במפעלו החשוב ביותר - הוצאת מהדורה חדשה ומדויקת של משנה תורה לרמב"ם; המהדורה החדשה בת 23 הכרכים מוגהת על פי כתבי יד תימן עתיקים וכוללת גם את פירושיהם של שלוש מאות מחכמי ישראל ואת פירושיו של הרב קאפח עצמו.

בליל י"ח תמוז תש"ס (20/7/00) הלך לעולמו והוא בן 82.

אף ששמו הלך לפניו כגדול בתורה ובחכמה, בחר הרב קאפח לחיות חיי צניעות והיה ידוע כאדם ישר, עניו ופשוט הליכות.

(מעובד על פי מקורות שונים)

(בספר תמונה של הרב קאפח בספרייתו. צילום: חגית צחי)

(בספר תמונה של רחוב היהודים בצפת, 1926, יוסף זריצקי)

*82*

1. בדרך כלל הפסקה הראשונה בתחילת טקסט העוסק בחיי אדם, מוסרת מידע על הדברים החשובים ביותר בחייו של האדם. מה אפשר ללמוד על הרב מן הפסקה הראשונה?

2. עבודה בקבוצות

מצאו את ביטויי הזמן המופיעים בטקסט.

3. שיחה בכיתה

מה התפקיד של ביטויי הזמן בטקסט? באיזה אופן ניתן למיין את ביטויי הזמן?

4. טקסט שבו מתוארים תולדות החיים של אדם, מוסר פרטים על חייו הפרטיים ועל חייו הציבוריים (כגון הישגים או פעילויות מיוחדות שעשה והביאו תועלת לציבור). התאימו כל משפט למקום המתאים.

האדם הציבורי,  האדם הפרטי

--,  --

--,  --

--,  --

--,  --

- בעודו ילד רך התייתם משני הוריו.

- עמד בראש בית כנסת של יוצאי תימן ולימד תורה.

- כעבור שלוש שנים נולד בנם הבכור, דוד.

- כשהיה בן 11 למד צורפות בכדי לרכוש מקצוע שיוכל לפרנסו בעתיד.

- כתב כ-80 ספרים ומאות מאמרי מחקר בנושאי הלכה ומחשבה יהודית.

5. בטקסט כתוב: "...בחר שלא לעשות את התורה קרדום לחפור בה."

הביטוי "עשה קרדום לחפור בה" לקוח ממסכת אבות (ד, ז), שם נאמר על לימוד התורה "לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם."

א. מה משמעות הביטוי? תוכלו להיעזר במילון במידת הצורך.

ב. מדוע השתמשו בביטוי זה כדי לתאר את הרב?

ג. אלו תכונות אופי של הרב באות לידי ביטוי בטקסט שקראתם?

6. שיחה בכיתה

א. מה תפקידן של הפסקה הראשונה והפסקה האחרונה בטקסט?

ב. איזו פסקה מבין שתי הפסקאות מתארת את פועלו של הרב קאפח ואיזו את תכונותיו?

*83*

הרבנית ברכה קאפח

*83*

במשימה זו תתנסו בכתיבת תולדות החיים של הרבנית ברכה קאפח, אשתו של הרב קאפח.

לשם כך תצפו בסרטון, תקראו כתבה עיתונאית וקטע מתוך עלילון (קומיקס), ואף תעיינו בתמונות. את הטקסט שתכתבו תוכלו לפרסם באתר הבית ספרי.

1. היכנסו לפעילות המתוקשבת וצפו בסרטון שבו ח"כ עליזה לביא מספרת על הרבנית ברכה קאפח לאחר מותה. כתבו מה למדתם מן הסרטון על הרבנית.

2. קראו את הכתבה שלפניכם.

הרבנית ברכה קאפח

הרבנית ברכה קאפח נולדה בצנעא, בירת תימן בתמוז תרפ"ב (1922). בהיותה כבת אחת עשרה נישאה לבן דודתה יוסף קאפח, לימים הרב יוסף קאפח.

בגיל 21 יצאה עם בעלה, שלושת ילדיהם וסבתו של בעלה למסע על שיירת חמורים לארץ ישראל. בגלל החום הכבד התקדמה השיירה בעיקר בלילות. בדרך, בעדן, נפטרה הסבתא וכשבועיים לאחר יותר נפטר גם בנם הקטן יחיא. לאחר כשלושה חודשי מסע הגיעו הרב והרבנית לארץ והתיישבו בתל אביב, שם נולד למשפחה עוד בן.

לאחר זמן עברה הרבנית עם משפחתה להתגורר בירושלים, שם הקימה הרבנית מפעל לרקמה תימנית שפרנס רוקמות רבות מרחבי העיר.

בתוך כך החלה הרבנית לטפל בקשישים. בישלה, האכילה, רחצה, ניקתה וכיבסה עבורם. פעילותה ההתנדבותית התרחבה והיא העבירה שיעורי פרשת שבוע, חילקה בגדים ומזון, ארגנה חתונות, השיגה ריהוט לדלים, פתחה מעון לפעוטות, הקימה קייטנות לילדים בחופש הגדול, מצאה מקומות עבודה לאנשים רבים, הקשיבה וייעצה בלב פתוח וחפץ.

לימים הקימה הרבנית עמותה לארגון ולריכוז פעילותה. היא קראה לה "קרן סגולת נעמי" על שם אימה, אשר נטעה בה את אהבת החסד.

הרבנית קאפח זכתה בתעודות הוקרה רבות, והיתה ממדליקי המשואות ביום העצמאות.

*84*

1. הרבנית מקבלת את פרס ישראל לשנת תשנ"ט על "תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה". צילום: מוקי שוורץ

2. הרבנית קאפח בחלוקת חבילות "קמחא דפסחא". צילום: חגית צחי

ביקשנו מן הרבנית להתייחס לנושאים אחדים שהצגנו בפניה:

תימן - חיינו היטב, אבל איני מתגעגעת.

ארץ ישראל - הייתי ב-22 ארצות, אבל אין כמו ירושלים.

ירושלים - כשהגענו אפילו לא היה כביש. ותראה היום.

צדקה - תציל ממוות. כבר בגיל שמונה התחלתי להתנדב, והייתי מחלקת לחם חם וגישר (משקה העשוי מקליפות הקפה) שטוב לכליות.

אלוקים - ישתבח שמו ויתעלה כבודו. יש בי אמונה חזקה מאוד ושלמה.

תהילים - כל יום.

נזקקים - יש הרבה. יש לי 1400 משפחות שאני עוזרת להם. יום שישי הוא כמו שופרסל אצלי בבית. פעמיים בשבוע אני גם מחלקת בגדים.

כיסוי ראש - בתימן - עוד לפני הנישואין, ברגע שהתינוקת נולדת - מלבישים אותה בכובע. עד היום אני לא יכולה לישון בלי כובע. זה ההרגל שלי.

אהבה - אני חיתנתי אנשים רבים, ופעם אחת באו אליי זוג חמוד לפני החתונה, והתחילו לבכות. סיפרו לי שנפרדו 4 פעמים כי אין להם כסף לחתונה. אמרתי להם שאני יכולה לסייע להם בחתונה צנועה. הסכימו. למחרת קניתי להם מה שנחוץ. היום יש להם 11 ילדים ועד היום הזוג הזה קורא לי אימא.

(מעובד על פי ירעם נתניהו, "שליפות עם הרבנית ברכה קאפח", 6/10/2009 nrg)

3. כתבו בקצרה אילו דברים נוספים למדתם על הרבנית קאפח.

4. עיינו בדף העלילון (קומיקס) מתוך הספר "מעשים של ברכה" מאת עדי דוד. בספר, נערה שהכירה את הרבנית עונה לשאלותיהם של ילדים המתעניינים במעשיה של הרבנית קאפח.

כתבו מה למדתם על אישיותה של הרבנית.

*85*

הרבנית ברכה קאפח - עלילון (קומיקס)

*85*

המספרת: טוב, סיפור עלייתם של הזוג קאפח לארץ הוא ארוך ומיוחד. אבל אני עוד צריכה לגמור לתפור את הבגדים, אבל אולי אספר רק עוד סיפור אחד, שאולי יענה מעט על השאלות שלכם.

אמנם העלייה לארץ היתה קשה. אחד מילדיהם של הזוג קאפח נפטר בדרך,

אך עם כל הצער, למדה הרבנית להתייחס אל הדברים מתוך אמונה בה'.

בארץ הקימה הרבנית בית מלאכה לרוקמות. פעם היא סיפרה לי:

הרבנית: קיבלתי הזמנה גדולה, הכנתי הכל, וביום שהייתי צריכה לנסוע כדי להביא את הסחורה, בוטלה ההזמנה. לא ידעתי מה אעשה, שעות רבות עבדו הרוקמות, וכיצד אשלם את שכרן? ישבתי ובכיתי.

ראתה אותי אמי והחלה צועקת:

"אין לך אמונה? דלת נסגרת, ועשר דלתות נפתחות!"

מה יכולתי לעשות? קמתי וניגבתי את דמעותי. לא עברה שעה וחצי, וקבוצת תיירים באה אלי ואמרה לי ששמעו שיש לי דברים יפים, והם רוצים לראות.

הם קנו את ה-כ-ל, ושילמו לי טוב יותר.

*86*

5. התבוננו בתמונות, חזרו למה שכתבתם בפעילויות הקודמות, וכתבו טקסט מידע על הרבנית קאפח על פי המידע שאספתם מן הסרטון, מן הכתבה, מן התמונות, מן העלילון ומן הספר.

- בשורה הראשונה של הטקסט כתבו את המידע החשוב ביותר על הרבנית.

חשבו, מה ילמדו על הרבנית אלו שיקראו את השורה הראשונה?

- בפסקות הבאות בטקסט כתבו מידע נוסף על הרבנית, על משפחתה ועל מעשיה, קשרו בין הפסקות באמצעות ביטויי זמן.

- כתבו את הפסקה האחרונה, אשר תסכם את מעשיה וגדולתה...

6. שיחה בכיתה

א. מה משותף לרב ולרבנית?

התייחסו לתכונות, לפעילויות, ולהוקרה הציבורית לה זכו שניהם.

ב. הרבנית ברכה קאפח עסקה רבות בגמילות חסדים.

ארגנו יוזמת חסד כיתתית, באמצעותה תמשיכו את דרכה של הרבנית קאפח.

- חשבו:

מה מטרת היוזמה?

למי היא תסייע?

במה? כיצד היא תשנה את המצב הקיים?

- תכננו:

כיצד תבצעו את יוזמת החסד-מהם שלבי הפעולה.

חלקו משימות בין תלמידי הכיתה. פרסמו את היוזמה במידת הצורך.

- בצעו את היוזמה בהתאם לתכנון וקיימו שיחת משוב:

האם הצלחתם להשיג את מטרתכם?

האם תרצו לחזור על היוזמה או להמשיך אותה?

האם כדאי לשפר או לשנות חלק מדרכי הפעולה?

*87*

ידיד נפש

*87*

על פיוטים בכלל ועל פיוט מיוחד לשבת, וגם על איסוף מידע שבסופו כתיבת הסבר

1. היכנסו לפעילות המתוקשבת והאזינו לפיוט "ידיד נפש" בביצוע "פרויקט שמים".

2. שיחה בכיתה

א. מה הרגשתם או חשבתם כשהאזנתם לפיוט?

ב. האם הפיוט הזכיר לכם משהו? אם כן - מה?

ג. האם אתם מכירים את הלחן הזה? היכן שמעתם אותו? האם שרים אותו בביתכם או בבית הכנסת שלכם?

3. האזינו שוב לפיוט, ושימו לב לליווי המוזיקלי של הזמרים.

א. האם אתם מכירים את כלי הנגינה שמנגנים בהם?

ב. הפיוט נפתח בקטע נגינה בלי מילים. אילו כלים משתתפים בפתיחת הפיוט?

ג. תזמור הוא הדרך שבה כלי הנגינה השונים משתלבים במנגינה: הזמן שבו כל כלי מתחיל לנגן, הזמן שבו הם מנגנים ביחד, הזמן שבו הם מנגנים בנפרד. שימו לב! מתי הזמרים בפיוט שרים בלי ליווי של כלי נגינה? מתי הנגנים מנגנים בלי שירת הזמרים? אילו כלי נגינה מנגנים קטעי "סולו"? (אם יש צורך, חזרו וצפו בסרטון או בחלקים ממנו.)

4. הפיוט הוא שיר קודש.

א. מה בביצוע ששמעתם וראיתם בסרטון רומז על כך?

ב. אחרי שצפיתם בסרטון, כתבו כמה פרטי מידע על פיוטים שלמדתם מצפייה.

*88*

מחבר הפיוט "ידיד נפש" הוא רבי אלעזר אזכרי שחי בצפת בשנים 1533-1600. כלומר לפני יותר מ-400 שנה. באותה תקופה חי בצפת גם רבי שלמה אלקבץ, שחיבר את הפיוט "לכה דודי".

יש הנוהגים לשיר את הפיוט "ידיד נפש" בלחן שקט, בשעת בין השמשות של ערב שבת (הזמן שבין שקיעת השמש וצאת הכוכבים). יש הנוהגים לשיר אותו גם בזמן סעודה שלישית, הנערכת לקראת צאת השבת, בשעת השקיעה. ויש הנוהגים לשיר אותו בתחילת שירת הבקשות, הנערכת בבתי הכנסת בשבתות החורף, מלפנות בוקר עד לעלות השחר.

*89*

5. היכנסו לפעילות המתוקשבת והאזינו לקריאת הפיוט.

במהלך ההאזנה עקבו אחר מילות הפיוט הכתובות לפניכם.

שימו לב! קראו כל שורה עד סופה (לדוגמה: ידיד נפש אב הרחמן משוך עבדך אל רצונך), ואז עברו לשורה הבאה.

ידיד נפש / רבי אלעזר אזכרי

*89*

ידיד נפש אב הרחמן משוך עבדך אל רצונך

ירוץ עבדך כמו איל ישתחווה מול הדרך

כי יערב לו ידידותך. מנופת צוף וכל טעם

הדור נאה זיו העולם נפשי חולת אהבתך

אנא אל נא רפא נא לה בהראות לה נועם זיווך

אז תתחזק ותתרפא והיתה לך שפחת עולם

ותיק יהמו רחמיך וחוסה נא על בן אוהבך

כי זה כמה נכסוף נכסף לראות בתפארת עוזך

אנא אלי מחמד לבי חושה נא ואל תתעלם

הגלה נא ופרוש חביב עלי את סוכת שלומך

תאיר ארץ מכבודך נגילה ונשמחה בך

מהר אהוב כי בא מועד וחנני כימי עולם

(עבדך, רצונך, ידידותך עם שווא בסוף המילה - צורה עתיקה ונדירה של כינוי שייכות. הצורה המקובלת היא עבדך, רצונך, ידידותך, עם קמץ, (וכך גם בפיוט שהאזנתם לו).

6. א. אל מי, לדעתכם, פונה הפיוט? מיהו "ידיד נפש"?

ב. במה עוסק הפיוט?

7. בפיוט פונה המשורר אל ה' בכינויים רבים.

ערכו רשימה של הכינויים שהמשורר פונה בהם אל ה' ורשימה של הכינויים שהמשורר מכנה בהם את עצמו.

8. שיחה בכיתה

האם אפשר להסיק מהרשימה מסקנה הנוגעת לסוגי הקשר השונים בין המשורר לה' (לדוגמה: קשר של אב ובן)? אילו כינויים מתארים את סוגי הקשר השונים?

תארו במילים שלכם את תחושותיו של המשורר כלפי ה'.

*90*

9. המשורר מבקש בפיוט כמה בקשות.

התאימו לכל בקשה את המשפט המתאים לה מן הפיוט.

הבקשות,  

הגנה,  

רחמים,  

קרבה לה',  

רפואה לנפש,  

המשפטים מהפיוט

משוך עבדך אל רצונך

אנא אל נא רפא נא לה

ותיק יהמו רחמיך וחוסה נא על בן אוהבך

הגלה נא ופרוש חביב עלי את סוכת שלומך

10. הסתכלו בפעלים שבבקשות. רובם כתובים בציווי. למשל: משוך, רפא, חוסה, פרוש ועוד. מדוע, לדעתכם, מדובר בבקשה ולא בפקודה?

(בספר תמונה של הפיוט בכתב ידו של המחבר, רבי אלעזר אזכרי)

*91*

מידע על פיוט

קראו את הטקסט שלפניכם.

הפיוט

*91*

הפיוט הוא תפילה המבטאת את רגשותיו של המתפלל כלפי ה'. השירה והניגון נזכרים כבר בתנ"ך, והם שימשו כדרך נוספת לפנות לה', להתפלל, לבקש עזרה בעת צרה ולהודות בעת שמחה.

בספר בראשית (ד, כא) מסופר על יובל, "אבי כל תופש כינור ועוגב" - הוא המוזיקאי הראשון שנזכר בתנ"ך. בספר שמות נזכרת שירת הים - השירה המשותפת הראשונה, שבני ישראל שרו כדי להודות לה' על שהוציאם ממצרים. באותו מעמד גם מרים, אחותם של משה ושל אהרון, פצחה בשירה: "ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את-התוף בידה ותצאן(נה) כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות. ותען להם מרים שירו לה' כי-גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים"

(שמות טו כ-כא).

כאשר בית המקדש היה קיים נהגו הלוויים לשיר ולנגן בשעת הקרבת הקורבנות. לאחר חורבן בית המקדש גלה עם ישראל מארצו והתפזר ברחבי העולם. בתקופה זו החלו לחבר פיוטים - שירי קודש שהעשירו את התפילה, ושנועדו לשירה בקול.

חלק מהפיוטים הוכנסו אל סידור התפילה, ושרו אותם כחלק ממנה. במהלך השנים התרחב מעגל הפיוטים גם אל מעבר לתפילות: ישנם פיוטים מיוחדים לחגים ולמועדים, פיוטים לשבת (זמירות שבת), פיוטים לחתונה, לברית מילה, לבר מצווה ולבת מצווה ועוד.

בכל ארץ שגרו בה היהודים הם נחשפו לתרבות המקומית ולסוגי מוזיקה שונים, והדבר השפיע גם על סגנון הפיוטים שחיברו. כאשר קמה מדינת ישראל הביאו עמם העולים לארץ את מסורת הפיוטים של קהילתם, וגם כיום אפשר לשמוע את המנגינות ואת הצלילים הייחודיים לכל קהילה.

עד היום יש כאלו הנוהגים לשיר פיוטים בשבתות, בחגים ובאירועים משפחתיים, וכך משתמרת המסורת המוזיקלית במהלך הדורות.

בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בפיוטים. מלחינים וזמרים רבים מעבדים את הפיוטים המסורתיים, שרים אותם ואף מלחינים להם לחנים חדשים.

(מעובד על פי שירים ושורשים - מאוצר הפיוטים של קהילות ישראל, אורנה חריטן, רוני איש רן, ניצן-חן רזאל, 2005)

2. א. חזרו למחברתכם וקראו את פרטי המידע שכתבתם בתחילת הפעילות (פעילות 4 בעמ' 87).

ב. בחרו מטקסט המידע שקראתם 3-4 פרטי מידע החשובים לדעתכם או המעניינים אתכם במיוחד, והוסיפו אותם למידע על הפיוט שכתבתם לאחר הצפייה בסרטון.

ג. כתבו טקסט מידע קצר על הפיוט שתוכלו לקרוא בכיתה.

*92*

3. הפיוט הוא יצירה ספרותית, כמו שיר, ולכן יש לו מאפיינים אמנותיים.

היכנסו לפעילות המתוקשבת כדי לגלות איך קישטו את הפיוט.

4. עבודה בקבוצות

עד כה פגשתם פיוט אחד: "ידיד נפש".

בפעילות הזאת תפגשו עוד פיוטים, ותכינו "זמירון" לשבת (קובץ פיוטים).

כל קבוצה תבחר פיוט אחד.

לפניכם רשימה של פיוטים. כולם נמצאים באתר "הזמנה לפיוט".

א. היכנסו לפעילות המתוקשבת כדי לבחור פיוט לזמירון הכיתתי, האזינו וקראו. - אשת חיל - משלי לא, י-לא

- כי אשמרה שבת - רבי אברהם אבן עזרא

- לכה דודי - רבי שלמה הלוי אלקבץ

- יום זה לישראל - יצחק סלמה

ב. העתיקו את מילות הפיוט שבחרתם לקובץ או לסביבה השיתופית הכיתתית.

ג. היעזרו במידע המופיע באתר וכתבו פרטים על הפיוט שבחרתם: שם המחבר, מתי נכתב, מתי שרים אותו, באילו מתפוצות ישראל נהגו לשיר אותו, במה הוא עוסק ועוד.

ד. כתבו בקצרה מדוע בחרתם דווקא בפיוט זה לזמירון הכיתתי.

ה. האם קיימת בפיוט חריזה? האם קיים בפיוט אקרוסטיכון? אם כן - סמנו אותם בקובץ שלכם.

ו. בחרו קטע מתוך הפיוט (בית או שורה), והעתיקו אותו בדרך שתשקף את המשמעות שלו בעיניכם. תוכלו להשתמש לשם כך בסוגי גופנים שונים, בצבעים ובגדלים שונים, ובדרך שבה המילים מסודרות על המסך.

ז. תוכלו לצרף גם קובץ קול. אתם יכולים להוסיף קישור ללחן שמצאתם באינטרנט, או להקליט את עצמכם שרים את הפיוט.

אוצר של מילים - פעילות מתוקשבת

מילים שמשמעותן "אור"

"הדור נאה זיו העולם."

מילים רבות במשמעות של אור הן גם שמות פרטיים.

מילת היחס "בין"

"בחלק מהקהילות נהוג לשיר את הפיוט בלחן שקט, בשעת בין השמשות."

"בין" היא מילת יחס שמבחינה בין שני דברים.

*93*

שיעור כינור

*93*

על כינורות ועל איש אחד שבונה אותם, וגם התנסות בכתיבת ריאיון

1. שיחה בכיתה

האם אתם מנגנים בכלי מוזיקלי כלשהו? באיזה? האם הייתם רוצים לנגן בכלי כלשהו? האם שמעתם פעם נגינה של כינור, או ראיתם מישהו מנגן בכינור? ואולי אתם מנגנים בכינור בעצמכם?

2. קראו את הטקסט שלפניכם ותכירו את אחד הכלים העתיקים בעולם.

הכינור, המלך של כלי הקשת

*93*

משפחת כלי המיתר היא משפחה גדולה של כלי נגינה, ובין חבריה אפשר למצוא את הגיטרה, העוד, הבוזוקי, הנבל, המנדולינה, הכינור, הצ'לו וכלים רבים אחרים. המשותף לכולם הוא שהצליל מופק מהם על ידי נגיעה במיתרים או הפעלת לחץ עליהם. בתוך המשפחה הגדולה הזו, הכוללת כלים מכל רחבי העולם, יש קבוצת כלים מיוחדת - משפחת כלי הקשת. כמו רוב כלי המיתר, כלי הקשת בנויים בדרך כלל מעץ, וגופם משמש כתיבת תהודה המגבירה את צליל המיתרים. אולם בכלים אלו לא מנגנים באמצעות פריטה באצבעות או במפרט, אלא על ידי משיכה של קשת על גבי המיתרים. הקשת הזו עשויה מעץ קל וגמיש שעליו מתוחות שערות של זנב סוס, וכשמעבירים אותה על המיתרים היא מרעידה אותם ומפיקה את הצלילים.

הכינור הוא אחד הכלים הבולטים בקבוצת כלי הקשת, ואולי אף הבולט שבהם. טווח הצלילים שלו נע מצלילים גבוהים ואפילו צייצניים ועד לצלילים נמוכים ועמוקים, וכשמנגנים בו אפשר להביע רגשות מגוונים ולבטא מצבי רוח שונים. הכינור יכול להישמע עליז או מהורהר, עצוב או פרוע, משתעשע או רציני וכבד-ראש. ואולי משום כך, באלפי יצירות מוזיקליות ממלא הכינור תפקיד מרכזי: בתזמורות גדולות יש בדרך-כלל חטיבה גדולה ומרכזית של כינורות, המנגנים עם התזמורת כולה; גם בהרכבים קאמריים, שבהם משתתף מספר מצומצם של כלים, הכינור הוא שחקן מרכזי; ויש גם יצירות שחוברו לכינור סולו, ובהן באים לידי ביטוי העושר והרבגוניות של צליליו.

*94*

כינורות ממלאים תפקיד מרכזי בתרבויות מוזיקליות השונות מאוד זו מזו - בין היתר במוזיקה המערבית, במוזיקה הערבית, במוזיקה האירית ובמוזיקה הצוענית. אפשר לפגוש כינורות ב"הופעות אורח" במוזיקת רוק, פופ ואפילו היפ-הופ.

מנגנים בכינור כשהוא נתמך בכתף ובסנטר, יד שמאל לוחצת על המיתרים כדי לקבוע את גובה הצליל, ויד ימין מוליכה עליהם את הקשת.

הכינור הוא כלי הנגינה הראשון המוזכר בתנ"ך. בספר בראשית (ד, כא) כתוב "ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל-תופש כינור ועוגב", גם דוד המלך ידע לנגן בכינור ונהג לנגן למלך שאול, כדי להסיר ממנו רוח רעה. אולם הכינור הזה היה שונה מאוד מהכינור שאנו מכירים כיום: הוא לא היה כלי קשת

(בספר תמונה של כנר יהודי מנגן ליד שער יפו בירושלים, אוקטובר 2014.)

הכינורות שילדים מנגנים בהם זהים לכינורות של מבוגרים, אבל קטנים יותר. יש כינורות בגודל שמינית, רבע, חצי או שלושה-רבעים מכינור רגיל, ואת הכינור מתאימים באופן אישי לגילם ולהתפתחותם של כל ילדה וילד.

(בספר תמונה של ילדה מנגנת בכינור)

בתקופת התנ"ך לא היו בכלל כלי קשת, אלא כלי פריטה שדמה לנבל קטן. הכינור שדוד ניגן בו לפני שאול, לא היה כנראה כינור אלא נבל. בתקופה מאוחרת יותר, בבית המקדש, היה הכינור אחד מכלי הנגינה של הלוויים, שליוו את עבודת המקדש בשירה ובנגינה.

(מעובד על פי מקורות שונים)

3. בחרו מהטקסט שלושה דברים שלמדתם על הכינור, ושנראים לכם מעניינים. כתבו אותם.

4. היכנסו לפעילות המתוקשבת וצפו בסרטון על בית המלאכה של אמנון ויינשטיין, בונה ומשפץ כינורות. שימו לב לפרטים רבים ככל האפשר וגם לתמונה הכוללת של המקום.

היכנסו לפעילות המתוקשבת וכתבו תיאור של בית המלאכה לפי הסרטון.

(בספר תמונה של כינור דויד על מטבע של חצי שקל חדש)

*95*

כתבה על בונה כינורות

1. לפניכם כתבה על אמנון ויינשטיין והעשייה שלו. קראו את הפסקה הראשונה של הכתבה.

בית המלאכה של אמנון ויינשטיין נמצא ברחוב שלמה המלך בתל אביב. יורדים במדרגות לקומת המרתף, פותחים דלת ישנה, ונכנסים לעולם מופלא. בכל פינה, על כל מדף ושולחן, מונחים ותלויים כינורות וחלקי כינורות בשלבים שונים של הכנה: גדולים וקטנים, שלמים ומפורקים, משתלשלים באוויר, מסודרים על מדפים או שמורים בארונות. אפילו הקירות מכוסים בתצלומים של כינורות ונגני כינור. על השולחנות והמדפים מונחים עשרות בקבוקים ושפופרות של לכה ודבק, מכחולים, וכלי עבודה רבים לעבודה בעץ. אחרי שנמצאים במקום זמן מה, מרגישים גם בריח מיוחד שיש בו - תערובת ריחות של עץ, דבק, וסוגים שונים של לכה.

2. שיחה בכיתה

השוו את התיאור של בית המלאכה שמופיע בכתבה עם התיאור שכתבתם אתם:

- האם התייחסתם לאותם פרטים?

- האם יש פרטים שרק הכתבת שהייתה בבית המלאכה יכולה לספר עליהם?

- האם הכתבת השמיטה, לדעתכם, דברים חשובים?

- האם יש בתיאור דברים שהייתם מוסיפים לתיאור שלכם?

- איזה תיאור מוצא חן בעיניכם יותר? מדוע?

3. דמיינו לעצמכם שאתם עומדים לראיין את בונה הכינורות אמנון ויינשטיין לכתבה בעיתון. מה מעניין אתכם לשאול אותו? כתבו 4-5 שאלות.

4. קראו את המשך הכתבה, ואולי תמצאו בה תשובות לשאלות שלכם.

*96*

ביקור אצל בונה כינורות / אורית אילן

*96*

בית המלאכה של אמנון ויינשטיין נמצא ברחוב שלמה המלך בתל אביב. יורדים במדרגות לקומת המרתף, פותחים דלת ישנה, ונכנסים לעולם מופלא. בכל פינה, על כל מדף ושולחן, מונחים ותלויים כינורות וחלקי כינורות בשלבים שונים של הכנה: גדולים וקטנים, שלמים ומפורקים, משתלשלים באוויר, מסודרים על מדפים או שמורים בארונות. אפילו הקירות מכוסים בתצלומים של כינורות ונגני כינור. על השולחנות והמדפים מונחים עשרות בקבוקים ושפופרות של לכה ודבק, מכחולים, וכלי עבודה רבים לעבודה בעץ. אחרי שנמצאים במקום זמן מה, מרגישים גם בריח מיוחד שיש בו - תערובת ריחות של עץ, דבק, וסוגים שונים של לכה.

בית המלאכה של ויינשטיין הוא בית מלאכה משפחתי שקיים כבר עשרות שנים: בהתחלה עבד כאן אמנון עם אביו, ועכשיו הוא עובד עם בנו, אבשלום. אמנון ואבשלום יושבים גב אל גב ליד שני שולחנות גדולים ועמוסים, כל אחד מהם רכון מעל הכינור שהוא משפץ, והם מפטפטים ביניהם ומחליפים בדיחות וסיפורים. אמנון בערך בן שבעים ודומה קצת לסבא ג'פטו מהסרט המצויר "פינוקיו" - שיער פרוע, שפם, וסינר עבודה גדול ושחור. הוא עובד כבונה ומתקן כינורות כבר חמישים שנה, אבל עוד כילד נהג להסתובב בבית המלאכה ולעזור לאביו. כשהתבגר נסע ללמוד את המקצוע אצל בונה כינורות באיטליה.

זה יוצא דופן ששלושה דורות במשפחה עובדים במקצוע הזה?

"בימינו זה באמת פחות נפוץ, אבל את הכינורות המודרניים הראשונים בנו, החל מהמאה ה-16 (לפני יותר מ-400 שנה), משפחות של בוני כינורות שהעבירו מדור לדור את סודות המקצוע שלהם."

איך בונים כינור?

"כינור בונים משני סוגי עץ - תדהר ואורן. אחרי שכורתים את העץ, מנסרים ופורסים אותו לחתיכות, כמו פרוסות. אני מקבל את הקרשים האלה ומתוכם אני מגלף ומפסל בעדינות את החלקים השונים של הכינור. חשוב להקפיד על העובי המדויק של כל חלק ועל ההתאמה המושלמת של החלקים, מכיוון שכל שינוי קטן משפיע על הצליל של הכינור. בסוף התהליך מורחים עשרות שכבות של לכה, בזהירות, כי הן צריכות להיות אחידות."

כמה זמן אורכת בנייה של כינור?

"בניית כינור אורכת הרבה זמן, חודשים ואפילו שנים. רק מריחת הלכה נמשכת חודשים, מפני שצריך לחכות ששכבה אחת תתייבש לפני שמורחים שכבה אחרת. ותחשבי, שאת הכינורות בונים בעבודת יד, על כל כינור עובדים בנפרד." אמנון מוסיף, שבעולם יש גם בתי חרושת לייצור כינורות, וששם התהליך מהיר יותר, אבל בדרך כלל הכינורות האלה טובים פחות.

למה בעצם?

"בבית החרושת המכונות חותכות את כל הקרשים בצורה זהה - אבל לקרשים יש אופי משלהם, לכל פיסת עץ יש אישיות שונה, כמו שכל עץ שונה מהעץ שצומח לידו וכל ילד שונה מהילד שלידו. בבית מלאכה לומדים את האופי של כל חתיכת עץ, ואז מטפלים בה באופן אישי. היום כבר יש לי פחות זמן בשביל זה, ואני לא בונה יותר כינורות, אלא רק משפץ ומתקן."

*97*

מה יכול להתקלקל בכינור?

"אני מתקן כינורות שנשברים, או משייף את העץ ומשנה דברים כדי לשפר את הצליל, או מחליף חלקים מסוימים כדי שהכלי יישמע טוב יותר, או משחזר כינורות ישנים ויקרים שחסרים להם חלקים. אבל למעשה, שום דבר לא מתקלקל בכינור. הוא לא כמו מכשיר חשמלי, שאחרי כמה שנים כל מיני חלקים מפסיקים לעבוד ובסוף צריך להחליף את המכשיר. בכינור אפשר לנגן אפילו מאות שנים."

יש כינורות שמנגנים בהם כבר מאות שנים?!

"בהחלט. למעשה, הכינורות הטובים בעולם נבנו בידי משפחת סטרדיווארי, משפחה של בוני כינורות, שחיה לפני ארבע מאות שנה בעיר קרמונה באיטליה. כלי הקשת שהם יצרו - כינורות, ויולות וצ'לי (הרבים של צ'לו) - נקראים על שמם: "סטרדיוואריוס". בימינו נשארו בעולם כמה מאות כלים כאלה, והם מבוקשים לא רק על ידי טובי הנגנים בעולם אלא גם על ידי אספנים של כלי נגינה. אלו כלים יקרים מאוד ומחירם מגיע לעיתים למיליוני דולרים. לא ברור מה הופך את הצליל שלהם לכל כך יפה ומיוחד. חושבים שזה אולי העץ ששימש לבניית הכינור או הלכה שבה הוא מצופה."

אני שואלת איך ייתכן שכלי נגינה ישרוד מאות שנים, ואמנון מסביר שכנרים קשורים לכלי הנגינה שלהם ושומרים עליהם מכל משמר. "בשביל כנר," הוא אומר, "הכינור הוא ממש חלק ממנו. אם כנר מנגן באותו כינור הרבה שנים, אפשר להרגיש את הנשמה שלו בכינור. אם מישהו אחר ינגן בכינור הזה, זה יישמע אחרת."

מוזר לדבר על חפץ דומם כאילו הוא מגיב למי שמנגן בו, לא?

"בשבילי, הכינור הוא לא באמת חפץ דומם. הוא הרי עשוי ממשהו חי - מעץ. כשבונים כינור או מתקנים אותו, ההרגשה היא שמטפלים בדבר חי." אמנון מרים חתיכת עץ קטנה בצורת גליל ומראה לי אותה: "החלק הקטן הזה, שנמצא בתוך הכינור, אחראי בעצם על הייחוד ועל האופי של הצליל: ואת יודעת איך קוראים לחלק הזה בעברית ובעוד כמה שפות? 'נשמה'. כי זו הנשמה של הכינור, כמו של בן אדם."

מפעם לפעם אמנון מפסיק את הריאיון כדי לענות לטלפון. כשהוא משוחח בטלפון הוא נשמע מלא התלהבות, מתרגש, לפעמים צועק.

אמנון, מה אתה אוהב בעבודה שלך?

"אני הכי אוהב שעד הרגע האחרון לא יודעים איך הכינור ייצא. כשאנחנו בונים או משפצים כינור אנחנו עובדים המון זמן: מגלפים, משייפים, מחברים חתיכת עץ אחת לשנייה, מלטשים, צובעים - וכל אותו זמן אנחנו לא יודעים איזה צליל יהיה לכינור. רק אחרי שהכול גמור ואנחנו מעבירים את הקשת על המיתרים - אנחנו יודעים אם הצלחנו, אם קיבלנו צליל יפה כמו שקיווינו לו." עכשיו מצטרף גם אבשלום לשיחה ואומר: "זה מה שהכי מרגש אותי בעבודה הזאת: לוקחים חתיכה של עץ, פשוט חתיכת קרש, ומהקרש הזה עושים כינור - כלי, שיכול להפיק צליל כל כך נהדר ולבטא כל כך הרבה רגשות."

5. איזה פרט מידע בכתבה עניין אתכם במיוחד? איזה פרט הפתיע אתכם?

6. לאילו מהשאלות שכתבתם בפעילות 3 קיבלתם תשובות בכתבה?

7. קראו שוב את הפסקה השנייה בכתבה.

א. אילו פרטים הכותבת יכולה לדעת מהתבוננות סביבה, ואילו לא?

ב. איך לדעתכם היא יודעת את הפרטים האחרים?

ג. האם זמן הפעלים השונים בפסקה עזר לכם לענות על סעיפים א ו-ב? הסבירו.

*98*

8. את השאלות לריאיון מכינים מראש, אבל לפעמים, במהלך הריאיון, מתעוררות שאלות ותגובות בעקבות דברים שנאמרו.

א. מצאו בכתבה שאלות או תגובות כאלו.

ב. העתיקו משפטים של אמנון ויינשטיין שעוררו את השאלות או התגובות האלה.

9. לא כל הריאיון מנוסח כשאלה-תשובה. יש מקומות שבהם אמנון ויינשטיין מוסיף דברים משלו. מצאו את המקומות האלה.

10. שיחה בכיתה

א. הכותבת הוסיפה לכתבה תיאורים שונים. מה היא מתארת?

ב. מה לדעתכם מוסיפים התיאורים האלה לכתבה?

(בספר תמונה של כנר, בוריס דוברוב, 2010)

*99*

מראיינים וכותבים כתבה

בחלק זה תתנסו בהכנת כתבה שבה תשלבו שאלות למרואיין או למרואיינת, תשובות שלו או שלה וגם תיאורים שלכם.

1. הכינו את עצמכם לריאיון.

א. בחרו במרואיין או במרואיינת שהמקצוע או התחביב שלהם מעניינים אתכם.

ב. קבעו את המועד ואת המקום שבו תערכו את הריאיון. רצוי שמקום המפגש יהיה קשור לנושא הריאיון (למשל: מקום העבודה או היצירה).

ג. הכינו רשימה של 6-10 שאלות שתרצו לשאול בריאיון. כתבו אותן בסדר שנראה לכם מתאים.

ד. הצטיידו באמצעי כתיבה: מחברת, מחשב לוח, או מחשב נייד; תוכלו גם להקליט, או לצלם בווידאו.

2. לפני תחילת הריאיון - התבוננו סביבכם.

א. לפני תחילת הריאיון נסו למצוא זמן להתבונן סביבכם ולהתרשם (אם הריאיון מתקיים במקום העבודה או היצירה). שימו לב לפרטים כמו:

- איך נראה המקום שבו אתם מראיינים ומה יש בו? האם יש לו ריח מיוחד? תאורה מיוחדת? היכן הוא נמצא? ועוד;

- איך נראים המרואיין או המרואיינת: לבוש, גיל, משהו מיוחד בדיבור או בתנועות ועוד.

ב. כתבו לעצמכם את מה ששמתם לב אליו. בשלב הזה פשוט ציינו את כל מה שנראה לכם מעניין או חשוב, ולא משנה איך תכתבו את זה.

3. תעדו את הריאיון.

א. לצד השאלות והתשובות, כתבו לעצמכם תגובות מעניינות שקיבלתם: למשל, צחוק פתאומי או עצבנות, דיבור בטלפון, קימה במהלך הריאיון או הסתובבות בחדר.

ב. אם במהלך הריאיון יצוצו בראשכם שאלות או הערות שלא חשבתם עליהן מראש, אל תהססו לשאול או להעיר וכמובן גם לתעד אותן, כדי שתוכלו לשלבן בכתבה.

ג. אתם יכולים להכין גם תצלומים לתיעוד הריאיון.

4. הכינו את הכתבה לפרסום.

א. כתבו פסקת פתיחה שתכלול את מטרת הריאיון, תיאור של המרואיין או המרואיינת שלכם ושל סביבת הריאיון. לשם כך, היעזרו במה שכתבתם לעצמכם לפני תחילת הריאיון.

ב. הוסיפו את הריאיון שערכתם בצורה של שאלות ותשובות. אם יש לכם הערות על ההתנהגות של המרואיין או המרואיינת שלבו אותן במקום המתאים.

ג. כתבו משפט או משפטי סיכום לריאיון.

*100*

5. כתבו על החוויה שלכם מהריאיון ומעריכת הכתבה.

א. כתבו מדוע בחרתם במרואיין או במרואיינת בכתבה שלכם.

ב. כתבו איך הרגשתם ומה חשבתם לפני תחילת הריאיון, במהלכו ולאחר שהסתיים.

ג. תארו את תהליך העריכה של הכתבה.

אוצר של מילים - פעילות מתוקשבת

מילה אחת - כמה משמעויות

"בתוך המשפחה הגדולה הזו... ישנה קבוצת כלים מיוחדת - משפחת כלי הקשת."

העברית עשירה במילים שיש להן כמה משמעויות.

שמות פרטיים מורכבים

"בהתחלה עבד כאן אמנון עם אביו, ועכשיו הוא עובד עם בנו, אבשלום."

בעברית יש שמות פרטיים רבים המורכבים משתי מילים.

*101*

זמני הפועל ותפקידיהם

*101*

על שלושה זמנים דקדוקיים, על הווה ועתיד בשירים, וגם על צורות פועל מוארכות

כדי לספר סיפור או לדווח על אירוע, אנו נזקקים לפעלים. הפעלים מוסרים על פעולה או על אירוע או על שינוי במצב כלשהו. אפשר להטות את הפועל, כלומר לשנות את צורתו, לפי זמנים שונים (הזמנים הדקדוקיים) ולפי גופים (משתתפים) שונים.

שינויים אלה מכונים נטיית הפועל.

לפעלים בעברית יש שלושה זמנים:

זמן עבר

מציין פעולות או מצבים שקרו לפני הרגע שבו הדובר מדבר או כותב.

לדוגמה: הפסטיבל התקיים בשנה שעברה.

זמן הווה

מציין זמן המקביל לרגע הדיבור או הכתיבה. (להווה יש תפקידים נוספים, שתקראו עליהם בפרק: "זמן הווה ותפקידיו").

לדוגמה: הפסטיבל מתקיים בימים אלה.

זמן עתיד

מציין פעולות או מצבים שיקרו אחרי הרגע שבו הדובר מדבר או כותב.

לדוגמה: הפסטיבל יתקיים בשנה הבאה.

בסיפור, באגדה או במשל הזמן הדקדוקי השולט הוא זמן עבר. גם בספרי היסטוריה, המספרים את דברי הימים של עמים וארצות, יש פעלים רבים בזמן עבר.

*102*

(בספר תמונה: נקר הזמן, 1963, מרדכי ארדון)

*103*

פעלים בספרי היסטוריה

1. לפניכם קטע מתוך הספר העוסק בהיסטוריה של העולם. קראו את הקטע.

על הממלכה הפרסית, ארנסט גומברייך

*103*

באזור ההררי של אסיה הקטנה, המתנשא מצפון למסופוטמיה, חי זה זמן רב שבט פראי. אנשיו העריצו את האור ואת השמש, והאמינו שהאור נמצא במאבק מתמיד עם החושך, זאת אומרת, במאבק נגד הכוחות האפלים של הרוע.

שבט זה של שוכני הרים היה שבט הפרסים. במשך מאות שנים הפרסים חיו תחת שלטון האשורים והבבלים. יום אחד פשוט נמאס להם. השליט שלהם בזמן ההוא היה איש קשוח, סמכותי ונבון בשם כורש, והוא החליט לשים קץ לדיכוי של עמו. הוא הוביל את פרשיו לעבר המישורים של בבל. הבבלים, שניצבו על החומות הבצורות של עירם, צחקו, כמובן, כשראו את קומץ הלוחמים שביקשו לכבוש את עירם, אבל המזל האיר פנים לפרסים בהנהגתו האמיצה והיצירתית של כורש.

הם ניצחו, וכורש נהיה לאדון הממלכה הגדולה. הדבר הראשון שעשה כורש במעמדו החדש היה לשחרר לחופשי את העמים שהבבלים שיעבדו. כך גם היהודים חזרו לירושלים מגלות בבל. כורש לא הסתפק בממלכה הגדולה שלו. הוא רצה לכבוש גם את מצרים, אבל הוא מת לפני שהספיק לעשות זאת. בנו, כנבוזי השני, כבש את מצרים והדיח את הפרעה השליט בה. זה היה סופה של ממלכת מצרים, שהיתה קיימת כמעט 3000 שנה! והעם הקטן הזה, עם הפרסים, הפך לשליטו של רוב העולם המוכר אז.

(מתוך ארנסט גומברייך, תרגום: דן תמיר, היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים, 2009, עמ' 34)

2. רוב רובו של הקטע מסופר באמצעות פעלים בזמן עבר.

א. העתיקו שלושה משפטים מהקטע, שיש בהם פעלים בזמן עבר.

ב. בתחילת הקטע יש משפט שבו פועל בזמן הווה. העתיקו את המשפט.

ג. מה מתאר משפט זה, ומדוע הוא נמסר בלשון הווה ולא בלשון עבר?

3. כותרת הפרק שמתוכו ציטטנו את הקטע על הפרסים היא: "מאבק בין כוחות לא שווים". מדוע נקרא הפרק בשם זה?

למתקדמים ולמעוניינים

הזמנים הדקדוקיים אינם מצביעים על זמנים מדויקים במציאות.

זמן עבר, לדוגמה, יכול לציין טווח רחב מאוד של זמנים, מאירועים קדומים מאוד ועד אירועים שקרו לא מזמן. זמן עתיד, גם הוא יכול להצביע על אירועים שקרו סמוך לרגע הדיבור, או אירועים בעתיד רחוק יותר.

בסיפור ואגדה שולט זמן עבר, וכך גם בפרקי היסטוריה; בתחזית מזג האוויר שולט זמן עתיד; בהוראות הפעלה נפוצות צורות הציווי, או שם הפועל (להוסיף, לערבב) או צורת הווה רבים (מערבבים, מוסיפים).

ידיעות בעיתון (חדשות)

*104*

1. לפניכם כותרות של ידיעות בעיתון. קראו את הכותרות:

- יותר ממאה בתים פונו בשל הצפות באריזונה

- המועצה הארצית לתכנון תאשר הקלות ליישובי עוטף עזה

- מיליארדי חגבי ארבה כבשו את מדגסקר

- נחשי קוברה קטלו 60 תושבים בעיר אחת

- עונת הרחצה תיפתח מחר

- תיאטרון אל-מידאן מעלה לראשונה בתולדותיו הצגה בעברית

- צבא אסד השתלט בחזרה על אזורים ליד הגבול

- המדוזות הוורודות חוזרות לארץ

- פסטיבל הפסנתר יתקיים בנובמבר במוזיאון תל אביב

2. באיזה זמן דקדוקי מנוסחות רוב כותרות החדשות שהבאנו?

3. העתיקו מהכותרות שלושה פעלים בזמן עבר.

4. העתיקו מהכותרות שלושה פעלים בזמן עתיד.

5. מה ההבדל בין זמן עבר של אירועי החדשות ובין זמן העבר בספרי ההיסטוריה?

6. מה ההבדל בין אירועי העבר הנמסרים בחדשות ובין אירועים המסופרים בסיפור, באגדה או במשל?

כותרות החדשות שקראתם מראות שידיעות בעיתון מדווחות על אירועים שקרו, קורים או יקרו, ואלה יכולים להימסר בזמנים דקדוקיים של עבר, או הווה או עתיד.

אבל ידיעות חדשותיות אינן מספרות על כל אירוע או על כל זמן. הן מוגבלות לאירועים חדשים. ידיעה בעיתון היא דיווח על אירוע חדש (שקרה במציאות לא מזמן, קורה או יקרה בקרוב), שיש לציבור הקוראים עניין בו.

*105*

7. קראו ידיעה עיתונאית המצוטטת כאן כמעט בשלמותה.

המנוע כבה באוויר, מטוס אל-על נחת בשלום / איתי בלומנטל

*105*

מטוס שעליו 194 נוסעים המריא לטורונטו וכעבור חצי שעה כבה אחד ממנועיו. "ראינו אש ופיצוצים, אנשים נכנסו לפאניקה", סיפרה הנוסעת. הטייס שב על עקבותיו ונחת בשלום. התקלה נבדקת.

מצב חירום הוכרז הלילה (יום א') בנמל התעופה בן גוריון לאחר שדווח כי מטוס אל-על שהמריא מהשדה לכיוון טורונטו חווה תקלה חמורה. קברניטי טיסת 029LY, מטוס מדגם 767 שעליו 194 נוסעים, דיווחו כחצי שעה לאחר ההמראה כי אחד המנועים כבה באוויר.

"ישבתי בצד ימין של המטוס על הכנף ופתאום מצד שמאל שמענו שני בומים. ראינו ממש אור ואש והיו פיצוצים", סיפרה הנוסעת שירה ארבל, בעלת בלוג האופנה "הבלוג של שירה" שהייתה בדרכה לשבוע האופנה בניו-יורק. "הדיילים ממש התחילו להתרוצץ במטוס ומיד הבנו שיש בעיה. אנשים נכנסו לפאניקה והצוות ניסה להרגיע את כולם".

"הם אמרו לנו לשבת ולחגור חגורות בטיחות. רק אחרי כמה דקות הקברניט הודיע שיש בעיה במנוע השמאלי ושהמטוס חוזר לנחיתת חירום בנתב"ג", היא המשיכה. הנחיתה היתה חלקה וכל הנוסעים מחאו כפיים". לדבריה, אחת הנוסעות לקתה בחרדה וטופלה על ידי צוות של מד"א.

בנמל התעופה הוכרז, כאמור, מצב חירום ועשרות אמבולנסים של מד"א וניידות טיפול נמרץ הוזעקו למקום, אך לא היה בהם כל צורך. כמה דקות לאחר מכן נחת המטוס בשלום והתקלה נבדקת כעת.

(7/9/14 ,ynet)

8. ידיעות עיתונאיות כיום נראות כבנויות ב"קומות": כותרת ראשית קצרה ותמציתית, מתחתיה כותרת משנה המוסיפה כמה פרטים, ומתחתיה הידיעה השלמה. חשבו וכתבו לשם מה יוצרים לעיתים קרובות מבנה ידיעה כזה? מה תפקיד הכותרות?

9. אילו פרטים מוסיפה כותרת המשנה בידיעה שקראתם למה שמדווח בכותרת הראשית?

*106*

10. העולם עשיר באמצעי תקשורת המתחרים זה בזה, העיתון או אתר האינטרנט או ערוץ הטלוויזיה מנסים להסב את תשומת הלב של הקוראים או הצופים, ולמשוך אותו לקרוא את החומר שהם מפרסמים. כתבו אילו אמצעים בידיעה שקראתם מיועדים לייצר עניין ומתח?

11. איזו כותרת סיפורית יותר - הכותרת הראשית או כותרת המשנה? הסבירו.

12. כידוע, אפשר להטות פעלים בזמנים שונים ובגופים שונים. הגופים מציינים את המשתתפים בפעולה: (גוף ראשון) - אני, אנחנו, (גוף שלישי) - היא, הוא (כגון: המטוס), הם (כגון: הנוסעים), וכדומה. מצאו בידיעה פעלים אחדים בגוף שלישי, ופעלים אחדים בגוף ראשון.

13. אפשר לגוון את דרך הדיווח בידיעה בעיתון על ידי שינוי בגופים: בדרך כלל מספרים על האירוע בגוף שלישי, אך לעיתים קרובות מביאים (מצטטים) את דברי המשתתפים באירוע. כך מאפשרים לקוראים "לשמוע" את קולם של אנשים שנכחו באירוע, ולחוש את חוויותיהם.

מי מספר בידיעה זו על האירוע בגוף שלישי, ומי מספר על האירוע בגוף ראשון?

ניגוד בין זמן עבר לזמן עתיד בשיר

חילופים בזמני הפועל מפנים את תשומת לבנו לניגוד בין מצבים שונים או בין עולמות שונים.

1. בעמוד הבא שיר של דליה רביקוביץ שיש בו שינויים מעניינים בין זמני הפועל. המשוררת יוצרת בשיר ניגוד בין הווה לעתיד - בין מציאות חייו הקשים של ילד עני לבין החלומות והמשאלות שלו. קראו את השיר.

*107*

הנער שביקש לדוג לוויתן / דליה רביקוביץ

*107*

בחוף אשקלון יש נער דייג

אשר גר בסוכה רעועה,

הוא יושב על החוף ומשליך חכתו

מזריחת החמה עד שקיעה.

יש לו בבית דגים אדומים

ויש לו דגים של זהב

והוא מבשל אותם על המדורה

כשמציק לו מאוד הרעב.

וכך הוא חושב בשבתו על החוף,

זה הדייג הקטן:

"יש לי דגים קטנים וגדולים,

אך רציתי לדוג לוויתן.

לדוג לוויתן גדול ועצום

שאורכו אולי אלף אמות

ואני אמכרנו בחוף אשקלון

ואהיה עשיר מאוד.

ואז יהיו לי בגדים חדשים

ואגור בבית גדול.

ואדוג לי דגים אדומים וזהובים

להביט בם ולא לאכול.

אז אקנה לי ספינה ואפליג אל הים

ואשוט בכל התבל

ולמרות שאני רק ילד אחד

עוד אוכל להיות רב-חובל".

בחוף אשקלון גר ילד דייג

שרוצה להיות ספן.

והוא מתפלל מאוד בלבו

שיצליח לדוג לוויתן.

הוא יושב על החוף שבועות כה רבים

ומדיג איננו שובת.

מי יודע, אולי, ברבות הימים

הוא ידוג לוויתן, באמת?

2. איך חי הנער הדייג המתואר בשיר? תארו במשפטים אחדים את מציאות חייו, והשתמשו לשם כך בפעלים בהווה (פעלים המופיעים בעיקר בשלושת הבתים הראשונים של השיר).

3. כשאנחנו שומעים או חושבים על דגים אדומים או דגי זהב (בשיר כתוב "דגים של זהב" או "דגים זהובים"), למה מתקשרים דגים כאלה במחשבתנו? איפה אנו נוהגים לראות דגים כאלה? במה שונה המושג שלנו של דגים אדומים או דגי זהב מהדגים האדומים והזהובים בחייו של הנער הדיג?

4. הנער הדייג חי חיי עוני ורעב, אך יש לו תקוות ומשאלות לעתיד.

א. ציינו משאלות אחדות שיש לנער.

ב. באיזה זמן דקדוקי מובעות המשאלות? הביאו לדוגמה שלושה משפטים בזמן זה מתוך השיר.

*108*

5. בשיר יש ניגוד בין שני חלקים בולטים: החלק הראשון המתאר את אורח חייו של הנער הדייג (את מציאות חייו בהווה, המתוארת בזמן הווה), והחלק השני המתאר את משאלותיו ואת הדמיונות שלו על עתיד טוב יותר (ואלה נמסרים בזמן עתיד). חפשו שני בתים בשיר שמופיעים בהם שני הזמנים - גם הווה וגם עתיד. העתיקו את אחד הבתים האלה.

6. מזונו של הנער הוא הדגים שהוא מצליח לדוג ולהכין למאכל. אך האם הנער מעוניין לדוג דגים כדי להמית אותם ולהכין אותם למאכל? צטטו שורות מתוך השיר המראות את יחסו לדגים. ציינו במה זה קשור לתשובתכם לשאלה 2.

7. בשיר מופיעות מילים אחדות (חלקן חוזרות) מהשורש ד-ו-ג / ד-י-ג.

כתבו מילים שונות משורש זה (משפחת מילים) המצויות בשיר.

8. בשיר יש חרוזים. לדוגמה: זהב / רעב (בית שני).

א. כתבו עוד ארבעה זוגות של מילים מתחרזות מתוך השיר.

ב. כתבו אילו שורות מתחרזות בכל בית (ראשונה עם שנייה? ראשונה עם שלישית? וכד').

שימו לב! מבנה זה חוזר בכל בית בשיר.

(בספר ציור שלקרול שיף, ילד דייג, 2013)

*109*

זמן עתיד בשיר

*109*

בסוגי כתיבה אחדים משמש זמן עתיד כזמן המרכזי, לדוגמה, בתחזית מזג האוויר, שבה נמסר מזג האוויר הצפוי לימים הקרובים. כל תחזית, כלומר העלאת השערות בקשר לעתיד, דורשת שימוש בפעלים בזמן עתיד. יש תחזיות לימים הקרובים, כמו תחזית מזג האוויר, ויש תחזיות הצופות מצבים ואירועים בעתיד הרחוק, כמו הנבואות של נביאי ישראל - עמוס, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ועוד.

1. גם משוררים, בדמיונם המפותח וברגישות שלהם, מעלים לעיתים השערות ותקוות לגבי העתיד.

קראו שיר מלא תקווה שכתבה נעמי שמר, ומהדהדות בו נבואות של הנביא ישעיהו.

מחר / נעמי שמר

*109*

מחר אולי נפליגה בספינות

מחוף אילת עד חוף שנהב

ועל המשחתות הישנות

יטעינו תפוחי זהב

כל זה אינו משל ולא חלום

זה נכון כאור בצהרים

כל זה יבוא מחר אם לא היום

ואם לא מחר אז מחרתיים

מחר אולי בכל המשעולים

ארי בעדר צאן ינהג

מחר יכו באלף ענבלים

המון פעמונים של חג

כל זה אינו משל ולא חלום...

מחר יקומו אלף שיכונים

ושיר יעוף במרפסות

ושלל כלניות וצבעונים

יעלו מתוך ההריסות

כל זה אינו משל ולא חלום...

מחר כשהצבא יפשוט מדיו

לבנו יעבור לדום -

מחר כל איש יבנה בשתי ידיו

את מה שהוא חלם היום

כל זה אינו משל ולא חלום

זה נכון כאור בצהרים

כל זה יבוא מחר אם לא היום

ואם לא מחר

ואם עוד לא מחר

ואם עוד לא מחר

אז

מחרתיים

*110*

2. בשיר מתוארות תמונות שונות שיש בהן שמחה והתגשמות חלומות.

מהי התקווה המרכזית העולה מכל אלה?

3. בשיר יש כמה מילים שמבהירות לנו שמדובר בשיר ישראלי, שמתאים רק לנו. מצאו אותן.

4. הביאו דוגמאות אחדות, מבתים שונים בשיר, לפעלים בזמן עתיד.

5. אף על פי שאין בשיר פעלים בזמן הווה, יש בשיר רמזים לחיי ההווה, למציאות שלנו בישראל. הביאו לדוגמה פרטים מהשיר הרומזים להווה שלנו (רמז: הם הפוכים מהבקשה לעתיד).

6. המשוררת משמיעה בשיר את קולו של הכלל, הציבור, ולא את קולו של היחיד המבטא את בעיותיו הפרטיות. הביאו דוגמאות מהשיר.

7. למה הכוונה במילים "מחר" (כותרת השיר, ופעמים רבות בתוך השיר) ו"מחרתיים" בשיר? במה שונה השימוש במילים אלה בשיר מהשימוש שלנו במילים אלה בחיי היום יום?

8. בבית השלישי כתוב: "מחר אולי בכל המשעולים / ארי (אריה) בעדר צאן ינהג." איזה רעיון מביעות שורות אלה? איזו תקווה נמסרת בהן?

9. האם גם לכם יש משאלות וחלומות לגבי העתיד? כתבו כמה משאלות הנוגעות לחייכם האישיים או לחיי הציבור בישראל או אפילו למצב העולם.

העתיד בשיר "מחר" ונבואותיו של הנביא ישעיהו

רעיונות אחדים בשיר "מחר" וכמה תמונות המתוארות בו מושפעים כנראה מדברי נבואה לעתיד שאמר הנביא ישעיהו.

הנה פסוקים אחדים הלקוחים מתוך ספר ישעיהו, פרק יא, פסוקים ו-ז.

תוכלו לראות שגם בנבואה זו, או בחזון לעתיד זה, הנביא משתמש בזמן עתיד:

וגר זאב עם כבש

ונמר עם גדי ירבץ

ועגל וכפיר (אריה) ומריא (חיה הדומה לשור) יחדיו

ונער קטון נוהג בם

ופרה ודוב תרעינה

יחדיו ירבצו ילדיהן

ואריה כבקר יאכל תבן.

(בספר תמונה של בולים. עיצוב הבולים: צילה מנוסי וח' אורנן, 1962)

*111*

10. במה דומים דבריה של נעמי שמר בשיר "מחר": "ארי בעדר צאן ינהג", לדבריו של הנביא ישעיהו בפסוקים המצוטטים?

11. לפניכם פסוק מנבואה אחרת של הנביא ישעיהו, בפרק ב, פסוק ד. הנבואה הנקראת "חזון אחרית הימים" ומתארת את ימות המשיח. אילו שורות בשיר של נעמי שמר הן הקרובות ביותר ברעיון שלהן ובתמונה שלהן לפסוק מתוך נבואת ישעיהו?

וכיתתו (ישברו) חרבותם לאתים (כלי חפירה) וחניתותיהם למזמרות.

לא ישא גוי (עם) אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.

צורות פועל מיוחדות בעתיד ובציווי

*111*

השיר "מחר" של נעמי שמר פותח בשורה שיש בה פועל מיוחד בזמן עתיד: "מחר אולי נפליגה בספינות" צורת הפועל נפליגה היא צורה ארוכה של זמן עתיד. בלשון יום-יום אנו אומרים וכותבים נפליג.

לפניכם כמה צורות עתיד ארוכות בפסוקים מהתנ"ך.

האם יש הבדל בתוכן בין עתיד רגיל לבין הצורות הארוכות?

- בפרק קיח בתהלים, הפותח בפסוק:

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

נאמר בפסוק כד:

זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו.

- בפרק אחר בספר תהילים, פרק לא, פסוק ח, נאמר:

אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי.

נגילה - צורת עתיד ארוכה: נגיל (שפירושה נשמח) - צורת עתיד רגילה.

נשמחה - צורת עתיד ארוכה: נשמח - צורת עתיד רגילה.

אגילה - צורת עתיד ארוכה; אגיל - צורת עתיד רגילה.

אשמחה - צורת עתיד ארוכה; אשמח - צורת עתיד רגילה.

למתקדמים ולמעוניינים

צורת העתיד הארוכה לקוחה מלשון התנ"ך, אבל היא מופיעה גם כיום בלשון ספרותית, בעיקר בשירים ובפזמונים של פעם...

המעניין הוא שבשירי ילדים רבים צורות פועל ארוכות של עתיד וגם צורות פועל ארוכות של ציווי נפוצות מאוד.

בעבר, בעשורים הראשונים מאז קום המדינה, היו צורות הפועל הארוכות שימושיות יותר מאשר בימינו, והובנו היטב על-ידי הקוראים והשומעים.

*112*

לצורת העתיד הארוכה נוספת מוספית אות בקמץ פלוס ה - האות ה ולפניה צליל קמץ: נשמח - נשמחה; נגיל - נגילה.

התבוננו בעוד צורות עתיד ארוכות, ותוכלו להיווכח שמשמעותן לא בדיוק ציון עובדה על אירוע שיתרחש בעתיד, אלא עידוד וזירוז לפעולה, או הבעת משאלה ואיחול:

בית יעקב לכו ונלכה באור ה' (ישעיהו ב, ה)

לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים. (נשכימה) לכרמים נראה אם-פרחה הגפן פיתח הסמדר הנצו הרימונים שם אתן את-דודי לך. (שיר השירים ז, יב-יג) האזינו השמים (ואדברה) (דברים לב, א)

ויאמר ישראל אל-יוסף (אמותה) הפעם אחרי ראותי את-פניך כי עודך חי.

ויאמר יוסף אל-אחיו ואל-בית אביו אעלה ואגידה לפרעה (ואומרה) אליו אחי ובית- אבי אשר בארץ-כנען באו אלי (בראשית מו, ל-לא)

1. הצורות שהדגשנו בפסוקים התנ"כיים הן צורות עתיד ארוכות. הפכו כל צורת עתיד ארוכה לצורת עתיד רגילה, על ידי השמטת המוספית אות בקמץ והאות ה.

לדוגמה: נלכה - נלך.

נלינה --

נשכימה --

אדברה --

אמותה --

אגידה --

אומרה --

2. המשמעות של צורות העתיד הארוכות היא, כאמור, עידוד לפעולה או הבעת משאלה.

לדוגמה, נלכה - בואו נלך. אמותה - אני מבקש למות (אחרי שזכיתי בזקנתי לראות את יוסף בני).

כתבו ליד כל צורת עתיד ארוכה את המשמעות שלה, בעזרת פעלים רגילים. היעזרו בפתיחה כגון: בוא נעשה, בואו נעשה, אני רוצה לעשות, וכד' (במקום הפועל "לעשות", כתבו את הפועל המתאים מתוך הפסוק התנ"כי).

התנ"ך משתמש גם רבות בצורות ציווי ארוכות. לדוגמה:

תנה-לי את-כרמך (מלכים א, כא, ב)

לכה ואשלחך אל-פרעה (שמות ג, י)

שבה איתי אל-תירא (שמואל א כב, כג)

הרימה פעמיך (תהלים עד, ג)

הבה נבנה-לנו עיר ומגדל וראשו בשמים (בראשית יא, ד)

*113*

(בספר ציור של שלמה אלטר, מקום בצמרת, 1995)

*114*

המילה הבה, שהיא מילת זירוז ועידוד הן בלשון התנ"ך והן בלשון ימינו, היא בעצם צורת ציווי ארוכה של השורש י-ה-ב, שפירושו הבסיסי הוא לתת. צורת הציווי הרגילה של פועל זה היא הב, ופירושה תן. הדובר המעודד את עצמו ואת שומעיו אומר כביכול: תן / תנו אפשרות לעשות מעשה.

צורות הציווי הארוכות מופיעות בתנ"ך בצד צורות הציווי הרגילות, ושתיהן הן אמצעי לזירוז, עידוד, בקשה והוראה. גם לצורת הציווי הארוכה, כמו לצורת העתיד הארוכה, נוספת מוספית אות בקמץ והאות ה - ה' שלפניה צליל קמץ. השמטת מוספית זו יוצרת את צורת הציווי הרגילה.

3. הפכו כל צורת ציווי ארוכה בפסוקים התנ"כיים (הצורות המודגשות למעלה) לצורת ציווי רגילה. השמטת מוספית אות בקמץ והאות ה תיצור את הצורה הרגילה.

לדוגמה: לכה - לך.

צורות פועל ארוכות בשירי ילדים

האם הצורות המיוחדות שעסקתם בהן כאן הן צורות עתיקות שעבר זמנן? בשירי ילדים ידועים, יש שפע של צורות עתיד וציווי ארוכות.

מי לא מכיר את שיר הפעוטות "עוגה עוגה" שכתב אהרן אשמן? השיר מעודד את הילדים להסתובב במעגל:

עוגה עוגה עוגה

במעגל נחוגה

נסתובבה כל היום

עד אשר נמצא מקום

לשבת לקום

לשבת לקום

לשבת לקום

לשבת ולקום.

בשיר זה שלוש מילים נרדפות שמשמעותן להסתובב: לעוג (שורש ע-ו-ג), לחוג (שורש ח-ו-ג) ולהסתובב (שורש ס-ב-ב).

עוגה - צורת ציווי ארוכה. פירושה: אנא הסתובב.

נחוגה - צורת עתיד ארוכה. פירושה: בואו נסתובב.

נסתובבה - צורת עתיד ארוכה, גם היא קריאת עידוד להסתובב במעגל.

4. א. הפכו את הצורות הארוכות בשיר לצורות עתיד רגיל.

ב. היכנסו לפעילות המתוקשבת וקראו על עוד צורות עתיד ארוכות בשירי ילדים.

*115*

הרי געש

*115*

על הרי געש ועל זיהוי משפטי מפתח

1. קראו את הטקסט על הרי הגעש, ושימו לב למילים המודגשות בסוגריים: אילו מילים מודגשות אתם מכירים או כבר שמעתם פעם? אילו מילים חדשות לכם לגמרי?

סכנה, הרי געש!

1

הר געש נוצר כתוצאה מהתפרצות של חומרים מבטן האדמה. עמוק בתוך כדור הארץ, במקום שבו מידות החום גבוהות מאוד, יש חומר סלעי מותך שנקרא (מגמה). נראה שגזים שנמצאים בבטן האדמה מפעילים לחץ גדול על המגמה, והיא נדחפת ונפלטת החוצה דרך הסדקים של קליפת כדור הארץ. המגמה הנוזלית שפורצת מתוך האדמה נקראת (לבה). כאשר הלבה מתקררת ומתקשה היא הופכת לגושי סלעים שחורים, מחוספסים וכבדים שנקראים (בזלת). התהליך הזה קורה שוב ושוב, ושכבות הלבה נערמות זו על זו ויוצרות גבעה בצורת חרוט, שבסיסו רחב וראשו מחודד. במרכז הגבעה נוצרת תעלה, ודרכה עולה המגמה ומתפרצת החוצה. במשך השנים מצטברות על הגבעה עוד ועוד שכבות של לבה והגבעה הופכת להר.

2

הלבה מתפרצת מלוע ההר בצורות שונות. יש לבה הנפלטת כזרם של אש, יש לבה שמתפרצת כענן אפר (האפר הוא אבק של סלעים), ויש לבה שעפה בגרגרים או בטיפות. יש הרי געש בהם הלבה זורמת מסדקים בצדי ההר ולא מהלוע.

3

בעולם קיימים אלפי הרי געש. גאולוגים (חוקרי כדור הארץ) נוהגים לחלק אותם לכמה קבוצות לפי רמת הפעילות שלהם: הרים שמתפרצים לעיתים קרובות נקראים (הרי געש פעילים), הרים שמתפרצים לעתים רחוקות (לפעמים עוברות מאות שנים בין פעם לפעם) נקראים (הרי געש רדומים), והרים שהיו פעילים לפני אלפי שנים ומאז לא התפרצו נקראים (הרי געש כבויים).

4

התפרצות של הר געש גורמת בדרך כלל נזק רב בנפש וברכוש.

אחת ההתפרצויות הגעשיות הקשות ביותר הייתה באיטליה, בתקופת הקיסרות הרומית (שנת 79 לספירה). הר הגעש וזוב התפרץ, וכמויות גדולות של אפר התפזרו וכיסו שתי ערים שלמות - פומפיי והרקולנאום.

*116*

התפרצות גדולה אחרת קרתה בהר קרקטאו שבאינדונזיה בשנת 1883. בהתפרצות זו נשמעו התפוצצויות עזות למרחק אלפי קילומטרים. שברי הסלעים שעפו באוויר וגלי הים הגבוהים שהתרוממו בגלל ההתפרצות הרסו 300 כפרים באיים הסמוכים. האבק הרב שהתפרץ מהר הגעש התפזר באמצעות זרמי אוויר בכל כדור הארץ.

ב-1991 התפרץ בפיליפינים הר הגעש פינטובו. בסיס צבאי אמריקאי סמוך נהרס לגמרי, וכחצי מיליון בני אדם נאלצו להימלט ממטר האבנים והאפר שנפלטו מההר. יתכן שהאבק הרב שנפלט לאוויר והתפשט לכל כדור הארץ השפיע על מזג האוויר בחלקים גדולים של העולם במשך כמה שנים.

(מעובד על פי מקורות שונים)

(בספר תמונה של לבה זורמת בעקבות התפרצות של הר געש)

117

2. מה אתם יכולים להגיד עכשיו על המילים המודגשות בטקסט? מה משותף להן?

(רמז: היעזרו במילה שלפני כל מילה מודגשת.)

3. מצאו את הפסקה שנותנת תשובה לשאלה: איך נוצר הר געש?

4. מצאו את הפסקה שנותנת תשובה לשאלה: אילו סוגים של הרי געש יש בעולם?

5. כתבו שאלה שמתאימה לפסקה 4.

6. קראו שוב את הפסקה הראשונה. האם לדעתכם אפשר לוותר על המשפט הראשון בפסקה, ולהתחיל מהמשפט השני שלה? מה תפקיד המשפט הראשון בפסקה הזאת?

7. העתיקו את הפעלים שמופיעים בפסקה הראשונה, התבוננו בהם וכתבו: מה הם מתארים?

8. לפניכם תרשים שמתאר איך נוצר הר געש. השלימו את הפעלים החסרים בעזרת הפעלים שהעתקתם.

עמוק בתוך כדור הארץ יש מגמה.

הגזים -- על המגמה.

המגמה הנוזלית -- מתוך האדמה (לבה).

הלבה -- ו-- והופכת לסלע שחור (בזלת).

שכבות הלבה -- זו על זו.

נוצר הר בצורה של חרוט.

9. חלק מסוגי ההתפרצויות של הרי געש מתוארים בדימויים בפסקה השנייה.

א. מה הם הדימויים?

ב. הוסיפו דימויים להתפרצויות האחרות שבפסקה הזאת:

- לבה שעפה בגרגרים או בטיפות כמו...

- לבה שזורמת מסדקים בצידי ההר כמו...

*118*

10. מה ההבדל בין הפסקה הרביעית לפסקות האחרות בטקסט (היעזרו בזמני הפעלים)?

11. התאימו בין מילה להסבר שלה (היעזרו בטקסט שבפסקה):

פעיל --

רדום --

כבוי --

- אינו דולק עוד, אינו בוער

- מלא מרץ, מלא חיים, ער, תוסס

- חסר פעילות, ישנוני, מנומנם

12. בכל פסקה מופיעה מילה (או מילים) מאותו שורש.

א. מהו השורש?

ב. הסבירו למה יש בקטע הזה ריבוי של מילים מאותו השורש.

13. היכנסו לפעילות המתוקשבת לסרטון ולפעילות על הרי געש.

14. שיחה בכיתה

בפרק הזה למדתם על הרי געש בעזרת כמה אמצעים: טקסט, תמונה, סרטון, תרשים ואנימציה. האם השילוב של האמצעים האלה עזר לכם להבין את הנושא?

איך? האם שילוב כזה יכול להתאים גם ללימוד של נושאים אחרים?

אוצר של מילים - פעילות מתוקשבת

עניין של גודל

"במשך השנים מצטברות עוד ועוד שכבות של לבה והגבעה הופכת להר."

בין גבעה להר יש הבדל של גודל.

שמות של בעלי מקצוע בסיומת "לוג"

"גאולוגים נוהגים לחלק אותם לכמה קבוצות לפי רמת הפעילות שלהם." מילים בסיומת "לוג" מקורן אינו עברי.

*119*

אדם ואדמה

*119*

על הקשר בין אדם לטבע, וגם על קריאה קולית טובה של שירים ושל קטעים מן המקורות

1. שיחה בכיתה

- מתי קוראים טקסט בקול לפני קהל? לאילו מטרות?

- לפני מי קוראים בקול?

- האם קראתם בקול לפני קהל? מה הרגשתם?

2. קראו את הפסוקים שלפניכם בקריאה דמומה.

בפסוקים מהתנ"ך מופיעות לעיתים קרובות מילים ארוכות או לא מוכרות. כדי לקרוא קריאה מדויקת ונכונה, מבלי לשנות את משמעות הפסוקים, חשוב במיוחד להקפיד לקרוא על פי סימני הניקוד והפיסוק.

חשוב לציין כי בתנ"ך לא מופיעים סימני פיסוק אלא טעמי המקרא, והם משמשים במקום הסימנים המוכרים לנו היום.

פסוקים מן התנ"ך

*119*

(ד) אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם, ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים.

(ה) וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל-עשב השדה טרם יצמח, כי לא המטיר ה' אלוקים על-הארץ, ואדם אין לעבוד את-האדמה.

(ו) ואד יעלה מן-הארץ והשקה את-כל-פני האדמה.

(ז) וייצר ה' אלוקים את-האדם עפר מן-האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה.

(ח) ויטע ה' אלוקים גן-בעדן מקדם, וישם שם את-האדם אשר יצר.

(ט) ויצמח ה' אלוקים מן-האדמה כל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע.

(טו) ויקח ה' אלוקים את-האדם, וינחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה.

(בראשית ב, ד-ט, טו)

3. מהו תפקידו של האדם על פי הפסוקים האלה מספר בראשית?

4. תארו בכתב את גן העדן כפי שהוא מצטייר בדמיונכם.

- מה רואים?

- מה שומעים?

- אילו צבעים בולטים שם?

- אילו ריחות?

*120*

5. בפסוק ד' מופיעים פסיק אחרי המילה "בהיבראם" ונקודה בסוף הפסוק. פתחו את התנ"ך בחומש בראשית פרק ב' פסוק ד' ובדקו איזה סימנים מופיעים במקום הפסיק והנקודה.

הסימנים שראיתם נקראים טעמי המקרא.

שמות הטעמים האלו ותפקידיהם:

סוף פסוק (:) - מופיע בשורה, בסוף הפסוק, ומציין הפסקה גדולה בסוף הפסוק, בדומה לנקודה.

אתנחתא או אתנח - מופיע מתחת למילה ומציין הפסקה גדולה בין חלקי המשפט, בדומה לפסיק.

6. א. קראו בקול כמה פעמים את הפסוקים שלפניכם תוך התייחסות לטעמי המקרא שלמדתם-אתנחתא וסוף פסוק, עד שתרגישו שאתם קוראים אותם היטב.

*121*

(ט) ויצמח ה' אלוקים מן-האדמה כל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע:

(טו) ויקח ה' אלוקים את-האדם וינחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה:

(בראשית ב, ט, טו)

ב. היכנסו לפעילות המתוקשבת והקליטו את עצמכם קוראים את הפסוקים.

ג. האזינו לקריאה הקולית של הפסוקים הללו.

ד. האזינו שוב לקריאה הקולית המוקלטת שלכם. האם דייקתם בקריאה הקולית שלכם? אם אתם רוצים לתקן את הקריאה שלכם הקליטו שוב.

7. שיחה בכיתה

א. מדוע יש צורך בדיוק ובשטף בקריאה בקול?

ב. האם ההאזנה לקריינות השפיעה על ההבנה שלכם את הפסוקים? כיצד?

תנו דוגמה.

מדברי רבי נחמן מברסלב

כי דע כי כל רועה ורועה / הרבי נחמן מברסלב

*121*

1. קראו את הטקסט שלפניכם, אותו כתב רבי נחמן מברסלב, בקריאה דמומה. שימו לב לסימני הניקוד ולסימני הפיסוק.

"כי דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם. כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיוחד שהיא צריכה לאכלו. גם אינו

רועה תמיד במקום אחד, ולפי העשבים והמקום שרועה שם - כן יש לו ניגון בחינת פרק שירה. ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה."

(ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג)

2. שיחה בכיתה

א. רבי נחמן אומר כי לכל רועה ניגון (מנגינה) מיוחד משלו, שמושפע מהטבע שבו נמצא הרועה-מהעשב שסביבו ומהמקום שאליו מוליך הרועה את הבהמות למרעה.

הרועה הוא משל לאדם שמתפלל. מהו לדעתכם הנמשל?

ב. מה דעתכם, האם יש בטקסט מקומות שיש להדגיש אותם בזמן הקריאה? אילו הם? מדוע?

ג. באילו אמצעים קוליים ניתן להדגיש מקומות אלו?

ד. הכינו רשימה של הדברים שיש לשים לב אליהם בזמן הקריאה לפני קהל.

3. עבודה בזוגות

א. קראו את הטקסט זה באוזני זה.

ב. תנו זה לזה משוב על הקריאה, על-פי הרשימה שהכנתם בכיתה.

*122*

שירים לקריאה בקול

1. קראו את השיר שלפניכם בקריאה דמומה.

שימו לב לסימני הניקוד ולסימני הפיסוק.

גשם / אסתר ראב

*122*

אנא פתח ארובות-שמים -

ארובה אחת!

סיעת עננים תפוחים, לחים -

להם כל הזירעונים צמאים.

שלח טיפות גדולות,

עגולות ומתוקות -

לאדמה אדמה צחיחה.

גרש רוחות רעות משתוללות

וחרולים מרשרשים יבשים.

העלה לנו סביונים רכים,

צהובים כחלמונים,

על צלעות הגבעות;

וכלניות מחייכות בוואדיות

וחמציץ וצבעון

בין שיחי-רותם ירקרק,

ותנבוט החיטה ותוריק השעורה

ולחם יהיה לאדם ולבהמה,

ודשאים גם לאנקורים

אפורים רעבים -

באבק מתפלשים וצווחים.

פתח שערי שמים נעולים,

שלח טיפות גדולות מתוקות

על לב אדם ואדמה.

(בספר ציור של רחל אלקלעי, כמים לים מכסים, 2008)

*123*

2. אל מי פונה המשוררת? מה היא מבקשת ועבור מי?

3. א. העתיקו את הפעלים המופיעים בשיר.

ב. על פי מה אפשר למיין אותם?

4. שימו לב לסימני הפיסוק בשיר:

- כמה פעמים מופיע סימן קריאה? היכן? שערו מדוע.

- כיצד נדגיש בקריאה הקולית את סימן הקריאה? הדגימו.

- האם תקראו באותו קצב את כל השיר, או שכדאי לעשות הפסקה קלה במקומות מסוימים? איפה? מדוע?

5. עבודה בזוגות

א. בררו את פירושיהן של המילים הקשות לכם.

ב. ציינו את המילים בשיר שיש חשש שתטעו בקריאתן. תוכלו לסמן אותן, או להגדיל אותן, או להשתמש בכל רעיון אחר שיוכל לסייע לכם בקריאתן.

חזרו עליהן כמה פעמים, עד שתרגישו שאתם קוראים אותן נכון ובשטף.

ג. התאמנו יחד בקריאת השיר זה בפני זה לקראת קריאה לפני הכיתה.

ד. הקליטו את קריאתכם והאזינו לה.

ה. אפשר גם לנסות להתאמן בקריאה ביחד, הדורשת תיאום של הקצב וההטעמה בין הקוראים.

מתאמנים בקריאה בקול

1. עבודה בזוגות

לפניכם שלושה שירים: (צל ומי באר) מאת יורם טהרלב, (תפילת האילן), שהוא המנון שמורת הטבע של מוזמביק ו(באלפי חלילים) מאת נורית זרחי.

א. קראו את השירים בקריאה דמומה.

ב. בחרו יחד שיר אחד שתקראו בקול לפני הכיתה.

ג. קראו יחד את השיר ושוחחו ביניכם על הנקודות האלה:

- מהו הנושא של השיר?

- האם יש מקומות שתרצו להדגיש בזמן הקריאה? כיצד תדגישו?

ד. התאמנו לקראת קריאה קולית לפני קהל:

- העתיקו את המילים המועדות לקריאה לא מדויקת.

- חשבו אילו מקומות החלטתם להדגיש.

- קראו את השיר קריאה מדויקת, שוטפת ומוטעמת והקליטו את עצמכם כמה פעמים, כדי לשפר את הקריאה (היעזרו ברשימה שהכנתם בכיתה).

- שימו לב! יש לקרוא את סופי המשפטים ולא "לבלוע" מילים.

*124*

צל ומי באר / יורם טהרלב

*124*

במדרון מעל הוואדי

עץ השקדייה פורח

באוויר ניחוח הדסים

זה הזמן לפני הקיץ

שעריו הלב פותח

ותמיד ברוכים הנכנסים.

בימים אשר כאלה

מחכים עד בוא הליל

מחכים לצעדים קרבים

לא סוגרים את הבריח

לא עוצמים את העיניים

בימים כאלה מקשיבים.

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם

מי שעייף ימצא פה צל ומי באר

מי שסוכתו נופלת

חרש יכנס בדלת

חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר.

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם

מי שעייף ימצא פה צל ומי באר

מי שסוכתו נופלת

חרש יכנס בדלת

חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר.

זה הבית שבנינו

זה האורן שנטענו

זה השביל וזוהי הבאר

מי שבא לפה אחינו

מי שבא יסב איתנו

והשער שוב לא יסגר.

(בספר תמונה של שקדייה ביער בירייה)

על השיר -צל ומי באר

יורם טהרלב סיפר שהשיר רומז לאירוע שקרה בילדותו: לפני קום המדינה, בשנת 1945 הצליחו לוחמים מן הפלמ"ח לשחרר עולים לא-חוקיים שנכלאו במחנה המעצר בעתלית. העולים הובאו לקיבוץ יגור שבו חי טהרלב. כדי שהשוטרים הבריטים שחיפשו אחרי העולים לא ימצאו אותם, חברי הקיבוץ התערבבו בין העולים והעלימו אותם בחדר המגורים. גם בחדר המגורים הקטנטן של הוריו התארחה עולה חדשה עד שהרוחות נרגעו והיא הועברה למקום אחר בארץ.

*125*

תפילת האילן / תרגם: דידי מנוסי

*125*

אני המסיק בקרה את ביתך

ואני אבוקה בלילות חשכה.

ואני הוא הצל ביום קיץ לוהט

ואני המשען לישיש הצועד.

ואני המניב את הפרי המובחר

למען תרווה את גרונך הניחר

ובצאתך לפרנס משפחה מחכה

אני חץ וקשת ואני החכה.

כי אני הקורה שהקימה בקתה

ואני השולחן ואני המיטה

ואני הסף ואני המשקוף

ואני הידית שהפכה למנוף.

ואני הגלגל ואני הקרון

ואני הארון למסע אחרון

משום כך, אדוני - העובר והשב,

אל תפגע בי לשווא.

אל תפגע בי לשווא.

(המנון רשות שמורות הטבע של מוזמביק)

(בספר תמונה של עצי באובב באפריקה)

*126*

באלפי חלילים / נורית זרחי

*126*

הגשם איננו מודיע,

מתי הוא יפתיע.

אך שני העצים הרזים בחצר

וגם שני הדרורים על הגג

וכיתת הקוצים בפינה

ושבלול הגינה,

מריעים לקראתו כעדת הוללים,

באלפי חלילים,

עד כי איש לא שומע

את בכי היתוש וקינת הנמלים.

(בספר ציור של יוחנן סימון, ציפור בנוף, 1964)

2. עבודה בקבוצות

א. האזינו לתלמידים שקוראים בקול את השיר שבחרו לפני הכיתה.

ב. האם אלו שבחרו באותו שיר קראו באופן דומה?

אם לא - מה ההבדלים בין הקריאות השונות?

*127*

על עתיד ועתידנות

*127*

על תחזיות, מחשבות וחלומות שיש לאנשים שעוסקים בחקר העתיד, וגם על הבדלים בין עובדות, השערות וניחושים

שיחה בכיתה

1. האם לדעתכם אפשר לדעת מה יהיה בעתיד? האם כדאי לדעת? הסבירו מדוע אתם חושבים כך.

2, קראו את הכתבה שלפניכם, וחפשו תשובה לשאלה הקודמת.

העתיד שהיה והעתיד שיהיה / יורם אורעד

*127*

על פי תחזיות עתידניות רבות, בעתיד יהיו בעולם אפשרויות טכנולוגיות מדהימות. האם העולם יהיה טוב יותר, שוויוני יותר וצודק יותר? התשובה תלויה בבני האדם ולא בטכנולוגיות, ובזה לא השתנה דבר מאז ומעולם.

האם ניסיתם אי פעם לדמיין לעצמכם מה יקרה בעתיד, נניח בעוד עשרים שנה או שלושים שנה? איך, למשל, ייראו הבתים שלנו, באילו כלי רכב ננוע ממקום למקום ואיך ניצור קשר זה עם זה? איך ייראו המחשבים, ואיך אנחנו עצמנו ניראה, נתפקד ונרגיש? האם העולם שלנו יהיה מקום טוב יותר משהוא היום? בני האדם סקרנים לדעת מה יהיה בעתיד.

התחום העוסק בשאלות כאלה נקרא "עתידנות". בתקופתנו העתידנות היא מדע שלומדים באוניברסיטאות בעולם.

לשם מה אנשים זקוקים לחיזוי העתיד?

לבני האדם יש סקרנות טבעית לדעת מה יהיה בעתיד, אבל זו רק אחת מן הסיבות. סיבה אחרת היא שאנחנו חיים בעולם שקצב השינויים בו מהיר מאוד, עד שקשה לעיתים לעקוב אחריהם. דגמי הטלפונים הסלולריים, למשל, משתנים ומשתכללים כל הזמן. הטלפונים הסלולריים החדישים של שנת 1999, לדוגמה, נראים לנו מיושנים לעומת הדגמים החדישים של היום.

בגלל הקצב המהיר הזה של השינויים אנשים צריכים לדעת, לפחות בכלליות, מה עומד לקרות

*128*

בעתיד. חברות מפתחות כל הזמן מכשירים חדשים או שיטות חדשות. הפיתוח נמשך זמן כלשהו, וכך קורה לעיתים שעד שהמוצר מוכן למכירה, כבר אין מי שמעוניין לקנות אותו. כדי שדברים כאלה לא יקרו, חברות מסחריות מעסיקות עתידנים בתחומים שהן עוסקות בהם. העתידנים חוקרים ומנתחים את מה שקורה בהווה, בוחנים לאילו כיוונים מתפתח התחום המתאים, ועל סמך זה חוזים מה צפוי בעתיד.

האם אפשר לסמוך על תחזיות העתידנים?

בשנת 1967 פרסמה האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים מאה תחזיות לשנת 2000. שנת 2000 כבר חלפה מזמן, ועכשיו אפשר לבדוק עד כמה צדקו העתידנים בתחזיות שלהם. נבדוק שתיים ממאה התחזיות האלה.

משטח אישי מעופף: לפי התחזית הזאת, בשנת 2000 היינו אמורים לנוע ממקום למקום בעזרת משטח אישי מעופף. המשתמש בכלי הטיס הזה היה אמור לעמוד על המשטח ולהניע אותו בגופו: להישען ימינה כדי לנוע לימין ולהישען שמאלה כדי לנוע לשמאל. הצבא האמריקני אכן התחיל לפתח כלי טיס כזה, אך מסיבות שונות הוחלט שלא להשתמש בו, ומשטחים מעופפים לשימוש אזרחי לא פותחו מעולם. התחזית הזאת, אם כן, לא התגשמה במלואה.

רובוטים - משרתיו של האדם: לפי התחזית הזו, בשנת 2000 היינו אמורים להיות מוקפים ברובוטים דמויי אדם, הסרים לפקודתנו בכל תחומי החיים. היום אכן משתמשים ברובוטים בתעשייה, בחקירת אזורים מסוכנים, ויש אפילו רובוטים שעוזרים לרופאים בזמן ניתוח. בעולם מופעלים כיום מאות אלפי רובוטים כאלו. אבל רובוטים כמו אלה שעליהם מסופר בספרים ובסרטי המדע הבדיוני - שנראים כמו בני אדם, שמתנהגים כמונו ושעושים מה שאנו פוקדים עליהם - אותם עדיין לא יצרו. נראה שבינתיים התגשם רק חלק מהתחזית על רובוטים בשירות האדם.

מן הדוגמאות האלו אפשר ללמוד שחיזוי העתיד אינו תמיד מדויק, ושאי אפשר לסמוך עליו לגמרי.

(בספר תמונה של מכונת התעופה שתכנן הצייר, הפסל והממציא לאונרדו דה וינצ'י, שחי באיטליה לפני כ-550 שנה. לאונרדו מעולם לא בנה את המכונה הזאת, אך חלומו להמריא לשמים הוא היום מציאות רגילה עבורנו)

*129*

ומה בקשר לעתיד?

כפי שכבר הזכרנו, היום עתידנות היא מדע. היא ככל הנראה מקצועית ומדעית הרבה יותר משהייתה בעבר. באינטרנט, למשל, תוכלו למצוא אתרים רבים מאוד בתחום העתידנות.

יחד עם זאת, קשה לדעת אם העתידנות כיום גם מדויקת יותר, כי למרות המקצוענות קצב השינויים בימינו גדול יותר משהיה בעבר, והדבר מקשה עוד יותר את צפיית העתיד.

הנה כמה תחזיות של עתידנים לשנים הקרובות. נוכל לדעת אם הן יתגשמו רק... בעתיד:

הרובוטים באים, הרובוטים באים: בתוך עשר שנים יהיו רובוטים שיוכלו להחליט החלטות בעצמם, ולאט לאט ימלאו במקומנו יותר ויותר תפקידים. רובוטים יטפלו בחולים בבתי חולים ויתפקדו כחיות מחמד. נוכל לשוחח איתם על כל מיני עניינים והם יהיו בכל מקום. בשנת 2020 יהיה מספר הרובוטים בחלק מהמדינות שווה למספר בני האדם שיחיו בהן, ועד שנת 2050 יהיו המחשבים - שהם המוח של הרובוטים - אינטליגנטיים לא פחות מבני האדם. אולי אז יתחילו הרובוטים לדרוש זכויות, ואנחנו נצטרך להחליט אם הן מגיעות להם!

וגם הננובוטים באים: הננובוטים הם רובוטים זעירים. הם יהיו זעירים כל כך, עד שנצטרך מיקרוסקופ חזק במיוחד כדי לראות אותם. נוכל להניח אלפים מהם על הנקודה שבסוף המשפט הזה. הננובוטים ישמשו בעיקר ברפואה: נוכל להזריק מיליונים מהם לגופנו והם יבדקו כל הזמן אם הגוף בריא ואם שום דבר לא השתבש, ויוכלו להזהיר אותנו מראש. הם גם יוכלו לרפא מחלות. למשל, הם יוכלו להגיע אל התאים הסרטניים שבגופו של אדם חולה סרטן ולהשמיד אותם בלי לפגוע בתאים הבריאים; הם יוכלו לחזק את העצמות שלנו; הם יוכלו להתחבר אל תאי המוח של האדם ולשפר את יכולת החשיבה והזיכרון שלו.

מתורגמן פרטי אוטומטי: בעוד כעשר שנים יהיה מכשיר שיוכל לתרגם דיבור משפה לשפה מיד ובמדויק. לדוגמה: אדם יוכל לדבר בטלפון בעברית עם חבר מיפן, והחבר היפני ישמע את הדברים ביפנית. הוא יענה ביפנית והדברים שלו יתורגמו מיד לעברית. המכשיר הזה גם יעזור לטייל בחוץ לארץ - התייר הישראלי, למשל, ידבר בעברית, והדברים שלו יתורגמו לשפה של הארץ שבה הוא נמצא.

ברור שבעתיד יהיה העולם שונה מאוד מן העולם של ימינו. האם הוא יהיה טוב יותר, אוהב יותר, שוויוני יותר וצודק יותר? התשובה תלויה בבני האדם ולא בטכנולוגיה, ובזה לא השתנה דבר מאז ומעולם. השאלה היא מה אנחנו, בני האדם, נעשה: איך נתנהג, כיצד ננצל את היכולות החדשות, האם נהיה טובים. אני מאמין שגם אם בני האדם אינם נעשים טובים יותר בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, אנחנו גם לא נעשים רעים יותר משהיינו בעבר.

(מעובד על פי עיניים, גיליון מספר 39, דצמבר-ינואר 2003)

3. שיחה בכיתה

בחרו בנושא שמופיע בכתבה שקראתם ומעניין אתכם במיוחד, וספרו מה מעניין אתכם בו.

מה היא עתידנות? האם העתידנים יודעים מה יקרה בעתיד, משערים זאת או מנחשים? הסבירו את דעתכם באמצעות דוגמאות מהכתבה.

*130*

5 קראו שוב את כותרת המשנה של הכתבה, המופיעה באותיות מודגשות מתחת לכותרת, ואת פסקת הסיום.

א. בכותרת המשנה מתוארת עובדה ומוצגת שאלה. מהי העובדה? מהי השאלה?

ב. במה מהן עוסקת הכתבה?

ג. העובדה והשאלה מופיעות שתיהן גם בפסקת הסיום. מה נוסף להן?

6. שיחה בכיתה

א. בסוף הכתבה מצוין התאריך שבה היא נכתבה. בדקו מהו.

ב. מדוע, לדעתכם, חשוב במיוחד לציין את תאריך הכתיבה כשהכתבה עוסקת בעתיד? (רמז: חזרו אל הקטע "ומה בקשר לעתיד", ובדקו מתי אמורות להתגשם התחזיות שצוינו בו.)

7. היכנסו לפעילות המתוקשבת כדי לתרגל את זמני הפועל.

כתבות על עיר העתיד

1. דמיינו לעצמכם שנסעתם במכונת זמן לשנת 2215. דלת המכונה נפתחת, וכשאתם יוצאים אתם מוצאים את עצמכם ברחוב הראשי של עיר. עצמו את העיניים ונסו לדמיין מה יש מסביבכם:

האם העיר בנויה על האדמה? איך נראים הבניינים? וכלי התחבורה? האם הסביבה רועשת או שקטה? נקייה או מלוכלכת? מה יש ברחוב? מי נמצא שם - רק בני אדם? איך נראים תושבי העיר? מה הם עושים?

כתבו על הביקור שלכם בעיר. אפשר לתאר את מה שדמיינתם או לכתוב על כך סיפור, ואפשר גם לצייר.

2. עבודה בקבוצות

לפי התחזיות של רוב העתידנים, בערי העתיד יתגוררו מיליונים של בני אדם.

לכן השאלה איך ייראו הערים האלה וכיצד יתנהלו מעניינת מאוד גם עתידנים וגם בעלי מקצועות אחרים, כמו פוליטיקאים, מהנדסי ערים, ארכיטקטים ומעצבים. אנשים אלו חושבים על פתרונות שיהפכו את החיים בערים לנוחים יותר, לבטוחים יותר ולמתאימים יותר לצורכי התושבים. חלק מהרעיונות שלהם מיושמים כבר היום, ורעיונות אחרים אולי יצאו לפועל בעתיד. שלוש הכתבות שלפניכם עוסקות בנושא זה.

א. בחרו כתבה אחת. קראו אותה ועבדו עליה. בהמשך תציגו אותה לכיתה.

ב. בחרו מישהו שיקרא את הכתבה בקול רם באוזני הקבוצה. במהלך הקריאה, סמנו לעצמכם מילים או ביטויים שאינם מובנים לכם.

*131*

חוות חקלאיות בגורדי שחקים / יורם אורעד

*131*

האם בעתיד גורדי שחקים ובהם גידולים חקלאיים וחיות משק יהיו חלק בלתי נפרד מן הנוף העירוני?

חלק גדול מאוד מן האנושות מתגורר כיום בערים. בעתיד אנו צופים שרוב רובה של האנושות יתגורר בהן. עם זאת, המזון וחומרי הגלם לייצור המזון מגיעים מחוות חקלאיות, ומשם גם מגיעים חומרי גלם אחרים כגון כותנה, המשמשת לייצור בגדים. דבר זה גורם הוצאות ניכרות על שינוע התוצרת החקלאית אל הערים, ותופס שטחי ענק, הבאים על חשבון נופים טבעיים.

באוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית העלו פרופסור ותלמידיו רעיון מעניין שיעזור להתמודד עם המצב הזה. הם הציעו לבנות חוות חקלאיות לגובה - ודווקא בתוך הערים! החוות ימוקמו בגורדי שחקים שייבנו למטרה זו, ויגיעו לגובה של עשרות קומות. הרעיון כבר זכה לשם "חקלאות אנכית".

על פי ההצעה, הקירות של גורד השחקים יהיו עשויים מזכוכית, וזו תאפשר לאור השמש לחדור למבנה. בכל קומה יהיו מצעים, כעין שדות, ובהם תגדל צמחייה חקלאית, ויהיה אפשר לגדל שם גם חיות משק. כדי להפעיל את החווה ישתמשו באנרגיית השמש ובשריפה של הפסולת הנוצרת בחווה. את המים שבבניין ימחזרו. בחווה יוכלו לפקח על הגידולים, להרחיק מזיקים ולייצר יבולים באיכות גבוהה בכל ימות השנה.

מיקום החווה בתוך העיר יחסוך בהוצאות השינוע ויפחית את השימוש בדלק ואת זיהום האוויר. השטחים המוקצים כיום לחקלאות יהפכו לשטחים ירוקים פתוחים.

בעולם כבר מגדלים כיום פירות וירקות על גגות של בתי מגורים ומבני ציבור. האם גורדי השחקים הירוקים הם הצעד הבא?

(מעובד על פי גליליאו, נובמבר 2007)

(בספר תמונה של דגם של בניינים עם צמחייה לעיר העתיד)

*132*

תחבורה בעתיד / מיכאל וייצמן

*132*

(בספר תמונה של לוויין מקיף את כדור הארץ. פעם גם כלי התחבורה הזה נראה דמיוני)

אם אין חניה - למה שלא נחנה את כלי הרכב לגובה?

ככל שיגדלו ערי העתיד ויותר אנשים יגורו בהן, ילכו ויחריפו גם בעיות החניה, זיהום האוויר ופקקי התחבורה בערים. המתכננים של ערי העתיד מנסים לחשוב על פתרונות חדשים לבעיות האלו. הנה שתי דוגמאות לרעיונות יצירתיים המנסים להפחית את מספר כלי הרכב שעל הכביש, את הזיהום, את הרעש ואת הפקקים:

בתחרות תכנון הוצגו כלי רכב ליחיד. הם נבנו בצורת טבעת שגובהה שני מטרים ורוחבה 70 סנטימטרים. כלי הרכב הזה קל ונוח לתנועה בתוך העיר, ואם רוצים לצאת מן העיר אפשר גם לעלות איתו לרכבות מהירות המחברות בין הערים הגדולות. המעצבים חשבו גם על פתרונות חניה לרכב הזה: מכונה תרים את כלי הרכב ותרכיבו על מגדל שיתנשא עד לגובה תשעה מטרים. המכוניות יונחו זו על זו, ומכיוון שרוחבן הוא רק 70 סנטימטרים - מגדל חנייה כזה יספיק לכ-12 מכוניות.

רעיון אחר הוא לפרוס על פני העיר רשת של מסילות, ועליהן ינועו קרוניות קטנות בלי נהג. הקרוניות יופעלו באמצעות מחשב ויהיה אפשר להזמין אותן לכל מקום בעיר באמצעות טלפון נייד. בכל קרונית יהיה מקום לארבעה עד שישה נוסעים. אחרי שהנוסע יגיע ליעדו הוא יירד מן הקרונית, והקרונית תמשיך בנסיעתה ותיענה לקריאות של נוסעים חדשים. לשימוש בקרוניות החשמליות האלה יש יתרונות רבים: הקטנת זיהום האוויר הנובע משימוש בדלק, הפחתת מספר כלי הרכב בכבישים והעומס שהם יוצרים, והקטנת בעיות החניה. כיום כבר משתמשים בקרוניות דומות בנמל התעופה הית'רו שליד לונדון - ומעניין איך תיראה עיר שלמה שתהיה בה תחבורה כזו.

(מעובד על פי הכתבה "כיצד תיראה תחבורת העתיד? רעיונות המעצבים", ,TG SPOT 11/12/2010)

*133*

פשוט התניעו את העיר... וסעו / הראל עילם

*133*

נמאס לכם לגור הרחק ממרכז העניינים?

מזג האוויר מעצבן? פשוט התניעו את העיר - וצאו לדרך. זה הרעיון של מנואל דומינגז, סטודנט לארכיטקטורה ממדריד.

הרעיון מבוסס על פלטפורמה (משטח מוגבה) בגובה מאה מטרים, ועליה יוקמו מבנים ושירותים שונים, כמו גורדי שחקים ומבני מגורים, פארקים, תחנת כוח, שדה תעופה, קניונים, תחנת טיהור מים, אזורי תעשייה וכל השירותים הנדרשים בעיר מודרנית. הפלטפורמה יושבת על שלוש רגליים עצומות, ומתחתן מנועי ענק וזחלים כמו בטנקים. זוהי בעצם עיר לכל דבר, אבל היא יכולה לנוע ממקום למקום.

לעיר ניידת יכולים להיות יתרונות רבים: אפשר להסיע אותה לאזורים מרוחקים שבהם התנאים אינם מתאימים להקמת ערי קבע. היא יכולה לספק שירותים לעובדים במכרות או בקידוחי נפט, וגם לעובדים שבאים לעבוד באזורים חקלאיים רק בחלק מן העונות בשנה.

באזורים שאינם מיושבים, כמו מדבריות או יערות האמזונס, השימוש בעיר ניידת יכול גם למנוע הרס של משאבי הטבע. כיום, למשל, ערי קבע רבות שיבשו או הרסו לחלוטין את מקורות המים הטבעיים שלהן. עוד יתרון של העיר הניידת טמון ביכולתה לנוע בהתאם לעונות השנה: היא תוכל לחנות במקום שבו תזדקק לפחות קירור או חימום, ושבו אפשר לייצר הכי הרבה חשמל באמצעות השמש והרוח.

רעיון חדש-ישן

את הרעיון של עיר ניידת העלה לראשונה ארכיטקט בריטי לפני כ-50 שנה. מאז הופיע הרעיון הזה בספרים של מדע בדיוני, שבהם מתוארות ערים ניידות על כוכבי לכת כמו מאדים או נוגה. מנואל דומינגז מראה בעבודתו שמבחינה טכנולוגית, תקציבית והנדסית - בנייה של עיר ניידת לגמרי אפשרית. האם נראה ערים ניידות בעתיד? רק הזמן יגיד...

(מעובד על פי כלכליסט, 4/11/2013)

3. עבודה בקבוצות (המשך)

שוחחו ביניכם על הנושאים שלפניכם.

א. האם אתם מבינים את הכתבה שבחרתם למרות המילים והביטויים הלא-ברורים?

עזרו זה לזה בפירוש המילים. עליכם להציג זה לזה את המילים ואת פירושיהן ולהסביר במה נעזרתם כדי לפרש אותם: ידע קודם, הקשר, שורש. אם יש צורך בדקו במילון.

ב. מהו העניין המרכזי של הכתבה? באיזה צורך של החיים היא מתרכזת?

ג. אילו בעיות מתוארות בכתבה?

ד. איך הפתרון המוצג בכתבה עונה על הבעיות?

ה. האם יש לכם רעיונות אחרים שיוכלו לעזור בפתרון הבעיות?

ו. איך מסתיימת הכתבה שקראתם?

ז. הציגו את סיכום השיחה ביניכם במסמך משותף, ושלחו את המסמך למורה ולעמיתיכם בכיתה.

*134*

4. הסופר הצרפתי ז'ול ורן, שחי לפני כמאתיים שנה, כתב על צוללות, חלליות, טיסה לירח ואפילו על המצאות הדומות לטלוויזיה ולאינטרנט - עשרות שנים לפני שההמצאות האלו פותחו במציאות. אחד המשפטים האהובים עליו היה: "מה שאדם אחד יכול לדמיין - אדם אחר לבטח יגשים בבוא העת".

האם לדעתכם המשפט הזה יכול לסכם את הכתבה שקראתם, או לפתוח אותה?

5. הרמב"ם, בהקדמתו למסכת אבות, מתאר את הכוח המדמה של האדם, המסוגל לדמיין דברים שלא יתממשו, והם "דברים שלא השיגם כלל, ואי אפשר להשיגם, כמו שידמה האדם ספינת ברזל רצה באוויר, ואדם שראשו בשמים ורגליו בארץ, וחיה בעלת אלף עיניים..." (שמונה פרקים לרמב"ם, פרק ראשון)

א. מהי לדעתכם ספינת הברזל אותה נתן הרמב"ם כדוגמה לדברים דמיוניים שאי אפשר שיקרו במציאות?

ב. מה דעתכם, האם הרמב"ם היה נותן דוגמה זו גם בימינו?

הרמב"ם וז'ול ורן כתבו שניהם על דברים דמיוניים שלא היו קיימים בתקופתם.

במה שונה עמדתו של הרמב"ם מעמדתו של ז'ול ורן?

להיות תלמיד בעיר העתיד

1. שיחה בכיתה

איך לדעתכם ילמדו בעתיד? האם בתי הספר ייראו כמו בית הספר שלכם? האם יהיו כיתות? איך יגיעו לבתי הספר? מי ילמד בהם?

בדיון תוכלו להיעזר בשאלות שלפניכם וכן בשאלות שתעלו בעצמכם.

2. השנה היא 2215, וזהו יום מיוחד: היום הראשון או האחרון ללימודים. היכנסו לפעילות המתוקשבת כדי לכתוב סיפור, יומן אישי או מכתב.

*135*

עצים בסערה

*135*

על נזקים של סערה אחת אמיתית (ודעות של מומחים שונים איך למנוע נזקים בסופה הבאה) וגם איך להציג עמדה

החורף בישראל אינו חורף קשה - בדרך כלל לא יורד הרבה גשם, והשלג יורד רק במקומות הגבוהים מאוד. אבל מדי פעם פוקד את ישראל חורף קשה, הגורם לנזקים רבים. חורף 2013 היה חורף כזה, ובמשך כמה ימים השתוללה סופת שלגים בצפון הארץ וגם באזור ירושלים. על הנזקים של סופה כזאת - בפרק הזה.

1. היכנסו לפעילות המתוקשבת וצפו בסרטון.

שימו לב לקשיים השונים שאנשים חוו בשל מזג האוויר הסוער.

2. קראו את הידיעה שלפניכם.

נזקי השלג כבר כאן!

*135*

סופת שלגים עזה ממשיכה להתחולל באזורים שונים במדינת ישראל.

עצים רבים קרסו מכובד השלג שנערם עליהם. בגלל קריסת העצים נחסמו כבישים, נפגעו כלי רכב ובניינים, נקרעו חוטי חשמל, ורבים נותרו נצורים בבתיהם בלי אספקת חשמל במשך כמה ימים.

הסערה טרם שככה, וכבר החלו להישמע קולות הקוראים לכריתת עצים באזורי המגורים כפעילות מונעת מפני נזקים עתידיים.

הד"ר נוית דנינו, ראשת העיר "דרורים", פנתה לאגף שפ"ע (שיפור פני העיר) בעירייה וביקשה את חוות דעתם בשאלה כיצד להיערך לסופה הבאה ולמנוע מצב דומה לזה שהתרחש.

(מתוך חדשות עירנו, טבת תשע"ד, דצמבר 2013)

(בספר תמונה של חסימת דרכים בשל עצים שקרסו. צילום: חיה אנקור)

*136*

2. קראו את חוות הדעת של אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) בעירייה.

מכתב

*136*

א' בשבט תשע"ד 2/1/2014

לכבוד

ראשת העיר "דרורים" ד"ר נוית דנינו

הנדון: היערכות לסופה הבאה - קריסת עצים

שלום רב,

סופת השלגים האחרונה גרמה נזקים רבים. עצים רבים קרסו מכובד השלג, חסמו כבישים ומדרכות ופגעו ברכוש. בנוסף, עצים שקרסו על קווי חשמל הותירו אלפי בתי אב ללא אספקת חשמל. בעקבות בקשתך, אנו מציעים שתי חלופות למניעת הישנות מקרים כאלו.

חלופה ראשונה:

כריתת עצים בוגרים הסמוכים לקווי חשמל ולכבישים מרכזיים.

אנשי מחלקת הגינון של העירייה יערכו מיפוי של כלל העצים הבוגרים בעיר ויקבעו אילו עצים עלולים ליפול במקרה של מזג אוויר סוער. בתהליך שייארך כמה חודשים, ייכרתו בהדרגה עצים אלו. להערכתנו מדובר בכ-70 אחוזים מהעצים הבוגרים ברחבי העיר.

יתרונות:

- כריתת העצים הבוגרים תמנע את קריסתם במזג אוויר סוער, וכך תימנע פגיעה בתשתיות חיוניות ואף בבני אדם.

חסרונות:

- כריתת העצים הבוגרים תפגע בנוף ובמראה הירוק של העיר ותצמצם את שטחי הצל. גם לאחר כריתת העצים עדיין יישארו עצים צעירים, שלא ייכרתו, העלולים ליפול בסופה ולגרום נזק.

- עלות גבוהה של שימוש במכשור מתאים לכריתת מאות עצים.

חלופה שנייה:

השארת העצים כפי שהם (למעט גיזום עונתי), מתוך הנחה שסופות שלגים דוגמת הסופה האחרונה אינן שכיחות, ואינן מצדיקות פעולה דרסטית של כריתת מאות עצים. במצב זה יופנו משאבים לשיפור ההיערכות לקראת מצבים דומים בעתיד.

יתרונות:

- השארת הנוף הירוק ברחבי העיר, על כל המשתמע מכך (צל, מראה נעים, אוויר נקי יותר, ועוד).

- צמצום ההוצאות.

חסרונות:

- קשה לחזות את מזג האוויר ולכן יש בכל זאת סיכון של פגיעה בתשתיות, ברכוש ואף בנפש. אנו מחכים להחלטתך כדי לפעול בנדון.

בברכה,

יואב אמנון

מנהל אגף שפ"ע, עיריית "דרורים"

*137*

3. כתוב בטקסט: "בעקבות בקשתך, אנו מציעים שתי חלופות למניעת הישנות מקרים כאלו."

מה השורש של המילה חלופה? כתבו עוד מילים מאותו השורש.

מה דעתכם, האם אפשר להשתמש במילה אפשרויות במשפט הזה? הסבירו.

4. כתבו בקיצור את היתרונות ואת החסרונות של כל חלופה.

א. כריתת עצים בוגרים הסמוכים לקווי חשמל ולכבישים מרכזיים

ב. השארת העצים והפניית משאבים להיערכות לסופות עתידיות

5. ראשת העיר התלבטה באיזו מבין החלופות לבחור. היא החליטה לפנות אל אנשים נוספים ולבקש גם את חוות דעתם. היא פנתה אל האנשים האלה:

- חזאית, המתמחה בחיזוי של שינויי האקלים

- יועץ מטעם החברה להגנת הטבע

- נציגת התושבים

- רב העיר

בחרו למי מהאנשים האלה תרצו להצטרף (דמות אחת) כדי לעזור ולתת חוות דעת לראשת העיר.

6. עבודה בקבוצות

א. הצטרפו אל חבריכם בכיתה שבחרו בדמות שאתם בחרתם, וקראו יחד את המסמך המתאים.

ב. שוחחו בקבוצה מה תהיה עמדתה של הדמות שבחרתם ועל אילו נימוקים היא תבסס אותה.

ג. כתבו פסקה הכוללת את הטיעונים העיקריים של הדמות. צרפו נימוק ודוגמה לכל טיעון.

(בספר תמונה של ילדים משחקים בשלג)

*138*

כתבה שהביאה תמר החזאית

מזג האוויר משתגע! / צפריר רינת

*138*

שנת 2012 הייתה החמה ביותר בארצות הברית מאז החלו מדידות האקלים בשנת 1895. תנאי האקלים ששררו במדינה בשנה זו גרמו בצורת ממושכת, החמורה ביותר שהתרחשה בארצות הברית זה חמישים שנה.

אולם את שנת האקלים הזו זוכרים דווקא בשל סופת ההוריקן "סנדי", שפגעה בקו החוף המזרחי של צפון אמריקה והסבה נזק כבד בנפש וברכוש.

אירוע זה בארצות הברית היה רק אחד משורה של סופות וגלי חום קשים המסתערים בזה אחר זה על אזורים שונים בעולם. בימים אלו מייסר גל חום חסר תקדים את אוסטרליה, שבה נשברו כל שיאי החום המוכרים, עם טמפרטורות מעל 48 מעלות ושריפות ענק המתחוללות ברחבי המדינה. הטמפרטורות הגבוהות כה חריגות, עד שהגוף האחראי על חיזוי מטעם המדינה נאלץ להוסיף צבעים חדשים למפות כדי לציין את הטמפרטורות הגבוהות.

אם בודקים את נתוני מזג האוויר שנה ושנתיים אחורה, מגלים מגמה די דומה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, עם תוצאות קטלניות.

על פי דוח שהתפרסם באחרונה, גל החום הכבד שהתחולל ברוסיה ב-2010 גרם בסופו של דבר למותם של 55 אלף בני אדם, לצמצום היבול החקלאי ברבע, ולהפסד של 15 מיליארד דולר.

לעומת זאת, מעבר לאוקיינוס האטלנטי, בבריטניה, ציינו אשתקד את השנה עם כמות המשקעים השנייה בגודלה בהיסטוריה. כל זאת, שנה אחת בלבד לאחר שסכנת בצורת איימה על המדינה והביאה להטלת איסורים שונים על שימוש במים.

על פי המודלים וההערכות של המדענים, התחממות כדור הארץ גורמת גם לעלייה בטמפרטורות של הימים והאוקיינוסים. הדבר משפיע על עוצמת האנרגיה המשתחררת לאוויר ומשפיעה על מערכות אקלים כמו רוחות, סערות וענני גשם. זה מכבר העריכו המדענים שתהליך ההתחממות יגרום לתופעות של בצורת, אך גם להקצנה באירועי סערות, שיטפונות וגשמים חזקים.

"יש יותר ויותר אירועים שמזהים בהם תהליכי שינויי אקלים", אומר פרופ' דני רוזנפלד, חוקר אקלים מהאוניברסיטה העברית.

רוזנפלד מציין כי אחד המאפיינים הקשור בהתחממות כדור הארץ ומשפיע על אירועי מזג אוויר הוא ההבדלים הגדלים והולכים בין אוויר קר לאוויר חם. למשל, תנועה של אוויר קר מהקוטב גורמת למפגש עם אוויר חם באזורים אחרים. תופעה זו גורמת לאוויר הקוטב לחזור בעוצמה רבה לכיוון קו המשווה ואזורים נוספים ולגרום לסופות, לרוחות חזקות ולהתפתחות ענני גשם בעוצמה רבה.

(מעובד על פי התחזית העולמית: שרב סוער. מזג האוויר המשוגע וההתחממות הגלובלית", הארץ, 10/1/13)

*139*

מאמר שהביא רן, יועץ מטעם החברה להגנת הטבע

חשיבותם של העצים / ישראל גילון וגלית עצמון

*139*

האם העצים תורמים מרצונם לאדם ולסביבה? האם "העץ הנדיב" באמת נדיב? או כמו שאנו מרבים לשאול: מה העץ נותן לנו?

חשיבות אקולוגית - בשנים האחרונות גוברת הדאגה בעולם ובארץ מתופעת ההתחממות של כדור הארץ, מעליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני (גז פסולת שפולטות המכוניות והמכונות וכן בני האדם ובעלי החיים בעת נשימתם) באטמוספרה ומהנזקים הצפויים מתופעות אלה לאדם ולסביבה.

אחד הנתונים המפתיעים הוא שעץ אחד בלבד, השתול בשדרה שבעיר, מנקה, מסנן ומטהר כמויות עצומות של אוויר מזוהם, וסופג קילוגרמים רבים של אבק. במהלך כל חייו מייצר העץ מאות קילוגרמים של חמצן וקולט טונות רבות של פחמן דו-חמצני. ככל שהעץ גדול ובוגר יותר ונושא עלים רבים יותר, כך השפעתו גדולה יותר ומכאן נובעת החשיבות של השמירה על העצים הבוגרים.

בית גידול - כל עץ רענן הוא בית גידול ליצורים שונים.

לציפורים הוא משמש מקום לינה וקינון, מקום מסתור והגנה ולעיתים גם מקור מזון. גם חיפושיות וזחלים שונים, דבורים ופרפרים באים לעץ כדי להשיג את צורכי החיים שלהם. ככל שהעץ גדול ומפותח יותר, רבים הסיכויים שמגוון המינים שחי בסביבתו יהיה גדול יותר. פגיעה בעץ היא גם פגיעה בכל אותם יצורים שהעץ הוא בית גידול בעבורם, ולכן הגנה על העץ היא הגנה גם על מגוון של מינים רבים של יצורים חיים.

חשיבות העץ לאקלים - העץ מצל על סביבתו ומסייע ביצירת אקלים נוח יותר. המים המתנדפים מעלי העץ והצל שנוצר מורידים את הטמפרטורה מתחתיו בארבע עד חמש מעלות ובכך העץ מסייע לתחושה טובה ונעימה יותר בסביבתו.

קבוצת עצים ואף עץ בודד משמשים כשובר רוח. מקובל להשתמש בעצים להפחתת עוצמת הרוח בערים ובקרבת מבנים. עצים המצלים על בתים מפחיתים את עוצמתם של פעולת המזגנים והתנורים, שבמהלך הפעלתם משתמשים באנרגיה יקרה ופולטים גזים רעילים לאטמוספרה.

ערך אדריכלי - מקובל שעצים עשויים לשמש קיר אקוסטי (המשמש להפחתת רעש). יש עצים שיש להם עלווה צפופה, ונטיעתם במבנה רחב וצפוף מסייעת בהפחתה של עוצמת הרעש.

ערך אסתטי - העץ הוא חלק מהנוף. חזות העץ משתנה בכל עונה ואפילו במהלך היום: צורות העלים וצבעיהם, צבעי שלכת, מופעי פריחה ופירות, גזעים מעניינים ושורשים מרתקים.

ערך רגשי וחברתי - סביבת העצים והחורש משמשת מקום למפגש חברתי מהנה באתרי טיול ופיקניק, באתרי הליכה ועוד. העצים שבילינו בקרבתם בילדותנו יישארו חקוקים בלבנו, ומי שטיפס על עץ תות בילדותו או בנה בית על העץ למשחקיו, לא ישכח את ההנאה הכרוכה בכך. העץ מקשר אותנו לעונות השנה ומושך אותנו ליציאה לטבע.

(מעובד על פי המאמר: "העצים היצורים החיים המופלאים, או: למה חשוב לחבק עצים", עלון דע-גן, 4, 2011 תשע"א, עמ' 48-57)

*140*

דברי יעל, נציגת התושבים, מנהלת עמותת "איש לרעהו"

מה שקרה אצלנו בסופה

*140*

העמותה שלנו מסייעת במשך כל השנה למשפחות נזקקות, באמצעות איסוף תרומות וחלוקת מזון וביגוד.

שכונתנו היא שכונה ותיקה הכוללת אזרחים מבוגרים רבים וגם משפחות צעירות בעלות ילדים קטנים. עד לסערה, הייתה שכונתנו מרובת עצים עתיקים בעלי נוף עשיר. בעקבות הסופה נפלו עצים רבים וגרמו למפגעים ולתקלות רבות שדרשו סיוע מיוחד.

במהלך הסופה הצטרף צוות המתנדבים שלנו לחדר המצב העירוני וסייע בכל תחום שנדרש. הפסקות החשמל והקושי להתנייד עקב הסערה וחסימת הכבישים על ידי שלג ועצים, יצרו מצב שבו משפחות רבות נותרו ללא חימום וללא אספקת מזון. מתנדבים שלנו עברו בין הבתים וחילקו שמיכות ומוצרי מזון חיוניים לאלו שנזקקו לכך.

למשל, באחד הבתים, קרס עץ על חדרון העשוי פח מבודד שנבנה בצמוד לבית. תקרת החדרון ואחד הקירות נשברו, ולכן לא יכלו לאטום את הבית מהשלג ומהגשמים. במהלך הסופה, פינו מתנדבינו את בני המשפחה למקום מוגן, ודאגו להם לביגוד חם ולמזון. בהמשך הועברו בני המשפחה לבית משפחה שהתנדבה לארח אותם.

סייענו גם למחלקת הרווחה לאייש מוקד סיוע טלפוני לתושבים שנזקקו לעזרה, וגם תושבים שהציעו את עזרתם בהסעות ובאירוח משפחות שנאלצו להתפנות מביתן בגלל הסערה והפסקות החשמל.

אחת השיחות למוקד הייתה מאישה המתגוררת באזור תל אביב, אשר במשך יומיים לא הצליחה ליצור קשר עם הוריה הקשישים המתגוררים ביישובנו. הבת המודאגת ביקשה מאיתנו לבדוק אם הכול כשורה אצל הוריה ואם הם זקוקים למזון או לאמצעי חימום.

בשל הקושי להגיע לרחוב שמתגוררים בו ההורים, שנחסם בגלל נפילת עץ גדול, התקשרו המתנדבים שלנו למשפחה צעירה המתגוררת בשכנות לזוג ההורים וביקשו מבני המשפחה לגשת לביתם של ההורים המבוגרים ולשאול לשלומם. לשמחתנו, כאשר הגיעו השכנים לבית הקשישים, הסתבר כי הם חשים בטוב, ביתם חם והם אף הציעו לכבד את השכן במרק חם.

קו הטלפון בביתם נותק בגלל השלגים, והם חששו לצאת מביתם ולנסות ליצור קשר עם משפחתם בעזרת השכנים כי פחדו להחליק ולהיפגע.

גם לאחר הסופה, עצים שקרסו על שביל הגישה לגני הילדים ועל מתקני המשחקים עיכבו את החזרה ללימודים בגנים אלו ביומיים נוספים, ומתנדבים שלנו סייעו בהפעלת משחקייה ומרכז פעילות לילדים, כדי לאפשר להוריהם לשוב לעבודתם.

בסך הכול, אפשר לומר כי הסערה הציבה בפני העמותה שלנו אתגרים רבים והתמודדנו עימם בהצלחה.

(בספר תמונה של אחרי השלג והסערה. צילום: אודי גביזון)

*141*

דברי רב העיר, חיים כהן

אל נא תעקור נטוע

*141*

כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתופשה לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור. (דברים כ, יט)

רש"י מפרש את המילה "כי" במשפט: "כי האדם עץ השדה" במשמעות "שמא", ועל כן מסביר את המשפט כשאלה: שמא (האם) עץ השדה הוא כמו האדם? כלומר, האם עצי השדה הם כמו בני האדם שעליהם שמים מצור? מדוע להשחית אותם? הפירוש של רש"י מדגיש את ההבדל בין האדם לעץ.

אבן עזרא מפרש את המשפט: "כי האדם עץ השדה" כקביעה: "כי חיי אדם עץ השדה" - העץ הוא חיים לאדם. כלומר, בגלל שהעץ-פירותיו-נותן חיים לאדם, מותר רק לאכול מהעץ ואסור להשחיתו. הפירוש של אבן עזרא מדגיש את הקרבה בין האדם לעץ.

הרמב"ם נשאל אם מותר לכרות עץ שמסכן את הציבור. וזו השאלה:... ובימות הסופות והסערות יש לחשוש לו לדקל, שמא ישברוהו הרוחות ויהרוס את אשר קרוב לו ואת אשר ממולו. ועוד, כל זמן שבו פירות, מיידים בו אבנים ומתמלאת החצר, שהוא נמצא בה, מן הרגימה, וכבר הזיקה זאת הרגימה למספר אנשים ופצעתם בראשם ובגופם. המתיר הדין לכרתו (לדקל), אף על פי שהוא נושא פרי, בגלל אלו הסיבות המזיקות, הצפויות ממנו, אם לאו?

והרמב"ם עונה: מותר לכרתו כשצפוי ממנו אחד מאלו הנזקין, וכן מותר לכרתו כדי להנות ממקומו או מדמי עציו, לפי שהתורה לא אסרה אלא לכרות על דרך ההשחתה לבד... (שו"ת הרמב"ם. סימן קי"ב)

7. שיחה בכיתה

ראשת העיר הזמינה את חברי המועצה לדיון בשתי החלופות שהציע ראש אגף שפ"ע: כריתת עצים בוגרים הסמוכים לקווי חשמל ולכבישים מרכזיים, מול השארת העצים הבוגרים על מקומם והפניית משאבים להצטיידות לקראת סופה אפשרית בעתיד.

כל אחד מבעלי התפקידים ונציגי הציבור (אתם) מציג בישיבה את חוות דעתו.

א. נציג מכל אחת מהקבוצות ישמיע במליאה את הדעה שגיבשה קבוצתו. האזינו להם.

ב. ערכו דיון כיתתי בנוגע לדעות השונות שהועלו.

ג. במהלך הדיון:

- כתבו דברים שאומרים משתתפים אחרים וזכרו להתייחס אליהם.

- השתדלו לתמצת את הדברים שלכם ולהימנע מחזרות מיותרות.

- הציגו את העמדה שלכם ואת הנימוקים התומכים בה.

- התייחסו בכבוד לכל הדעות שנשמעו מפי חבריכם.

- האם שיניתם את עמדתכם בעקבות הצגת העמדות השונות? שתפו את חבריכם (הסבירו מה הייתה עמדתכם, מה שכנע אתכם לשנות אותה, ומה אתם חושבים כעת).

*142*

אחים מיוחדים

*142*

על ילדים עם אוטיזם ועל האחים שלהם שמחוברים אליהם, וגם על הפקת מידע ממקורות מגוונים

(בספר שלושה ציורים)

1. בית פרי, ליאור אובוחבסקי

2. כפר עופרים, עמיר באי

3. מית"ל ירושלים, ישראל פרנקל

1. התבוננו בציורים שלפניכם.

מה אתם רואים בהם? אילו מחשבות הם מעוררים בכם?

*143*

2. שיחה בכיתה

את הציורים שראיתם בפעילות הקודמת ציירו ילדים ובוגרים עם אוטיזם.

הם מופיעים בלוחות שנה של אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים).

האם שמעתם פעם על אוטיזם או על אוטיסטים? האם אתם יודעים מה זה? מצאו את הפירוש במילון.

כתבות על אחים של ילדים עם אוטיזם

1. בכתבה שלפניכם תקראו על ארז ועל אחיו האוטיסט אורן.

בעת הקריאה שימו לב ליחסים ביניהם.

על ארז ועל אחיו אורן, ילד עם אוטיזם / איילת ינון גרוס

*143*

בוקר אחד התעוררו בני משפחת יערי וגילו שבלילה מישהו גזר את כל הכפתורים מבגדיהם. את כולם. תארו לכם שדבר כזה היה קורה לכם! אבל בני המשפחה לא הופתעו. היה ברור להם מיהו הגוזר האלמוני - בנם אורן בן ה-13. אתם בוודאי הייתם כועסים עליו, אבל בני משפחת יערי לא כעסו על אורן כלל, כי אורן הוא ילד מיוחד, ילד עם אוטיזם.

אוטיזם היא לקות מורכבת שלא ידוע עד היום מה גורם לה. ליקוי זה מתבטא בעיקר בקושי ליצור קשרים חברתיים ותקשורת עם אנשים אחרים. יש ילדים עם אוטיזם שמדברים היטב, אבל גם הם מתקשים בהבנה עמוקה של הזולת ובפירוש כוונותיו. קשה להם לדמיין את עצמם במקומו של אדם אחר ולהבין אותו. למעשה, הם מתקשים להבין גם את הרגשות של עצמם. אבל אוטיזם אינו פיגור. במקרים רבים יש לאדם עם אוטיזם יכולות שכליות גבוהות או כישרונות בולטים בכל מיני תחומים, כמו ציור, מוזיקה או מתמטיקה.

אני המורה של אורן, הכרתי אותו עוד כשהיה בגן. הוא היה ילד יפהפה, אך הוא לא למד לדבר והביע את רגשותיו בצעקות, בהתפרצויות ובנקישות חוזרות ונשנות. בכל עת החזיק בידו כפית או שתיים ולא הסכים להיפרד מהן. הוא נראה סגור בעולמו, עסוק בדברים שלא הבנתי, והתעלם מכל צורה של קשר: קשר במילה, במבט או בחיבוק. הוא שבה את לבי ממבט ראשון.

אחיו של אורן, ארז, צעיר ממנו בשנה. ארז הוא ילד "רגיל": הוא מדבר, מחבק, משחק, חובב צילום וציור. ארז לומד עם אורן באותו בית ספר, בכיתה נמוכה יותר. רציתי להבין את החוויה של ארז בתור אח של אורן.

באחת ההפסקות בבית הספר שאלתי את ארז "איך זה להיות אח של אורן?" "זה לא פשוט", הוא ענה, "אבל זה גם בכלל לא נורא. אורן הוא ילד יוצא דופן וזה לא תמיד רע. למשל, אני חשבתי שלגזור את כל הכפתורים זה תעלול משעשע, אבל ההורים שלי לא ממש הסכימו איתי באותו בוקר, כשלא היה לנו מה ללבוש..."

*144*

"אתה מרגיש שהוא עושה לך 'בושות'?" שאלתי. "ממש לא. הרי הוא נראה חמוד, וגם כשאני שומע שילדים מדברים עליו זה כבר לא מפריע לי. וכשניגשים אליי לשאול על אחי, אני לא אומר להם 'תעזבו, אני לא רוצה לדבר על זה'. אני מסביר מה שנראה לי מתאים, ולא תמיד מפרט. בהפסקות אני אוהב לגשת אליו, וגם הילדים מהכיתה שלי מתייחסים יפה אליו ואל הילדים בכיתת התקשורת (כיתה לילדים עם אוטיזם). לפעמים ילדים אומרים לי שאורן נורא חמוד."

"יש בכל זאת מצבים שבהם אתה מרגיש צורך להסביר את ההתנהגות השונה של אורן?"

"לפעמים. לדוגמה, כשבאים לכיתה תלמידים חדשים. בהתחלה הם שואלים ואני מסביר, אבל רק קצת, ובהמשך הם בעצמם מכירים את אורן. כשבאים אליי חברים ואורן מתרוצץ וצועק בסלון, אני 'זורם' איתו וצוחק עם החברים שלי - לא עליו אלא איתו. ברוב המקרים גם החברים מרגישים כמוני. יש בכיתה שלי ילד אחד שאפילו רוצה אח אוטיסט!"

אני חושבת שלאורן יש מזל גדול שאחיו לומד איתו באותו בית ספר. הם יוצאים יחד לטיולים, משתתפים באותם שיעורי ספורט ובפעילויות אחרות המשותפות לכל הילדים בבית הספר. הפעילויות המשותפות יוצרות קרבה בין כל הילדים בבית הספר.

"נניח שמשפחה אחרת הייתה מתייעצת איתך ושואלת אם טוב ששני אחים, כמוך וכמו אורן, ילמדו באותו בית ספר, מה היית אומר?" שאלתי את ארז.

"אני חושב שזה דווקא כדאי, כמו שזה כדאי לאחים רגילים, כי ככה הם יכולים להיפגש בהפסקות ולבקר זה בכיתה של זה. אני נורא אוהב לבוא לכיתת התקשורת, כי תמיד יש שם פינוקים. וחוץ מזה, בטיול השנתי הייתה לנו הנחה כי אנחנו שניים ולא אחד."

"אתה מרגיש אחריות עליו בבית הספר, כשההורים לא אתכם?"

"כן. ואני גם מסוגל להבין אותו ולהרגיע אותו כשהוא מתפרץ. לפעמים אני שר לו שירים שהוא אוהב והוא נרגע לאט-לאט. לפעמים אני מרגיש שאני צריך להסביר לאנשים אחרים למה הוא מתכוון, ואז חשוב שאני איתו, כי הוא לא יכול להסביר בעצמו וזה ודאי קשה לו מאוד."

כמה ימים לאחר השיחה עם ארז יצאנו כולנו לטיול השנתי של בית הספר. אורן יצא גם הוא לטיול, ואני חושבת שהוא נהנה מאוד. הוא דילג וקיפץ לאורך כל המסלול והתנסה במשהו חדש. הוא ישן שני לילות באוהל! ארז היה גאה מאוד באחיו.

(מעובד על פי עיניים, גיליון 113 ("אחים ואחיות"), ינואר 2010. עמ' 42-43)

2. שיחה בכיתה

הכתבה על אורן נתנה מידע על ילדים עם אוטיזם.

במה הרחיבה הכתבה את המידע שידעתם קודם לכן על ילדים עם אוטיזם?

3. הפסקה השנייה בכתבה שונה מכל הפסקות האחרות. במה? למה הכותבת כתבה את הפסקה הזאת?

*145*

4. לפניכם חלק מטקסט שכתבה ילדה בת 7 שאחותה אוטיסטית.

הילדה שכתבה את הטקסט רצתה להסביר לחבריה בכיתה מהו אוטיזם.

קראו את הטקסט.

מה זה אוטיזם?

*145*

אביטל ויזהר רונן הם הורים לארבעה ילדים. כשבתם השלישית אובחנה עם אוטיזם, הבת הגדולה, ג' בת ה-7, החליטה לקבל על עצמה את ההסברה לחברים ולבני המשפחה. יחד עם אבא ואימא היא חקרה על אוטיזם וחיברה במילותיה דף שאלות ותשובות שאותו שלחה למעוניינים. התגובות היו מרגשות ואוהדות, ואולי עוד ילדים יוכלו למצוא בזה עניין ולהסביר כך לחבריהם.

1. מהו אוטיזם?

אוטיזם הוא בעיה שיכולה לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים:

- שפה - בעיות בדיבור. לדוגמה, א' מדברת במילים בודדות ולא מחברת משפט מכמה מילים.

- תקשורת - הכוונה לשפה בלי מילים. למשל, א' בוכה הרבה פעמים במקום להסביר או להצביע על מה שהיא רוצה.

- תחומי עניין - חוסר התעניינות והתמקדות בתחומים מעטים. למשל, א' מתעניינת בעיקר בבובות ובחיות הפלסטיק, והרבה פחות בדברים אחרים.

2, האם אוטיזם הוא בעיה מולדת (בעיה שנולדים איתה)? האם יש סימנים לאוטיזם שמופיעים בינקות?

כן. לפעמים יש סימנים כבר אצל תינוקות, למשל הם יחייכו פחות מתינוקות אחרים, לא יתעניינו בנעשה סביבם. א' למשל לא הייתה נראית מתעניינת במשחקים שלנו, אחיה הגדולים, לעומת קטנטונת (האחות הקטנה שלנו) שכל הזמן מנסה להשתתף.

3. האם הבעיות אצל אוטיסטים שונים זהות?

לפי מה שהבנתי לא. אצל כל אחד זה יכול להתבטא קצת אחרת. למשל, יכול להיות שאוטיסט אחד ידבר יותר אבל פחות ינסה לשחק ולהשתלב עם ילדים או אנשים אחרים, ואוטיסט אחר ידבר פחות אבל ינסה קצת יותר לתקשר עם ילדים אחרים.

4. האם אפשר להירפא מאוטיזם?

אני לא בטוחה שאפשר להירפא וגם לא בטוחה שחשוב לשאול אם אפשר להירפא.

ממה שקראתי הבנתי שטיפול אינטנסיבי (טיפול שמשקיעים בו מאמצים רבים) יכול לגרום לשיפור והתקדמות אצל רוב הילדים האוטיסטים.

5. למה ילדים אוטיסטים הולכים לגנים מיוחדים?

כי שם יכולים לעזור להם. בגן יש מטפלים שונים שיכולים לתת לילדים את הטיפול האינטנסיבי שהם זקוקים לו. אפשר למצוא מטפלים ולטפל גם מחוץ לגן.

6. מה המשפחה יכולה לעשות כדי לעזור לאוטיסט?

המשפחה יכולה לעזור לילד ללמוד דברים חדשים, המשפחה יכולה ללמוד את השיטה שבה מטפלים בילד ולעזור לו להתקדם בתחומים שונים. והכי חשוב להזכיר לו כל הזמן שהוא אהוב ושמחים להיות איתו.

*146*

7. במה א' שונה מילדים אחרים בגילה?

בכל מיני דברים, למשל:

- ברמת הדיבור - היא מדברת פחות מילדים אחרים בגילה וגם לא מחברת מילים למשפט.

- בתקשורת - לא תמיד היא יודעת להסביר מה היא רוצה, ולפעמים היא חוטפת / צועקת / נושכת / ומרביצה במקום להראות או לבקש מה שהיא רוצה.

- תחומי עניין - היא מעדיפה לרוב לשחק לבד ולא עם כל הילדים. היא משחקת בצורה שונה במשחקים, למשל מנסה לרכוב על סוס פלסטיק קטן או לשים את חיות הפלסטיק על הראש שלה או אחת על הראש של השנייה.

8. האם כשא' תגדל היא תישאר אותו דבר או תתפתח ותלמד?

אני מניחה שהיא תתקדם ותלמד דברים חדשים.

9. האם יש מה ללמוד מאוטיסטים?

לדעתי, כן. לפעמים דרך ההסתכלות השונה שלהם על דברים יכולה ללמד אותנו להסתכל בדרך אחרת וחדשה על דברים. למשל, אנחנו בונים בקוביות, וא' באה ומזיזה לנו קוביות, בהתחלה אנחנו כועסים לפעמים, ואז מגלים שהיא עזרה לנו לבנות משהו חדש ומיוחד שלא חשבנו עליו.

לסיכום, אני שמחה מאוד שא' אחות שלי. הייתי שמחה אם היא הייתה ילדה רגילה, אבל גם בהיותה אוטיסטית אני מוצאת דברים חיוביים.

מקווה שעזרתי לכם ללמוד משהו על אוטיזם.

(מעובד על פי עיתון קשר אלו"ט, גיליון 7, ספטמבר 2011)

5. שיחה בכיתה

א. שוחחו ביניכם על מה שהרגשתם ועל מה שחשבתם כשקראתם את הטקסט הזה, או אמרו מה אתם חושבים על מי שכתבה אותו.

ב. הסעיף הראשון בדף שהכינה ג' מזכיר את הפסקה השנייה בטקסט הקודם. במה?

6. א. המידע על ילדים עם אוטיזם בטקסטים נמסר לקוראים בכמה דרכים. מהן?

בחרו את הדרכים המתאימות.

- באמצעות ריאיון עם איש מקצוע

- באמצעות הסברים כלליים על אוטיזם

- באמצעות פירוט על מחקרים שנעשו בנושא

- באמצעות תיאור של חוויות והתנסויות אישיות

ב. איזה מהאמצעים שבחרתם בסעיף א' עזר לכם יותר מכול ללמוד על ילדים עם אוטיזם? מדוע?

7. בפסקה השנייה של הטקסט על ארז ועל אחיו אורן כתוב: "יש ילדים עם אוטיזם שמדברים היטב, אבל גם הם מתקשים בהבנה עמוקה של הזולת ובפירוש כוונותיו. מצאו היכן הילדה מדברת על כך בטקסט "מה זה אוטיזם?".

8. בטקסטים שקראתם מוזכרים אחים של ילדים עם אוטיזם. מה אתם יכולים להגיד על המשותף לכל האחים המוזכרים בהם? הביאו כמה דוגמאות לכך.

9. היכנסו לפעילות המתוקשבת וקראו על אנשים שהצליחו להתמודד עם סוגים שונים של מגבלות קשות, והגיעו להישגים בתחומים שונים.

סוף הספר