בציר הלשון

הבנה, הבעה ולשון

בהקשר טקסטואלי

אילת ברגר

מודן הוצאה לאור

מושב בן-שמן, ישראל 2016

עמודי דפוס 9-452

העתיקה: אורנה גלעדי

הספריה המרכזית לעיוורים

נתניה  ישראל   2017

העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.

(כתוב בגב הספר)

בציר הלשון נועד לשמש ספר לימוד ללומדים בבתי הספר התיכוניים (האינטרניים והאקסטרניים) וכן ללומד באופן עצמאי.

הספר נכתב בהלימה לארגון הלמידה החדש, והוא מכיל את כל הנושאים הנכללים בתכנית הלימודים החדשה תשע"ו:

- הבנה

- הבעה (כולל פרגמטיקה)

- מערכת הצורות (כולל פרגמטיקה)

- שם המספר ומילות היחס.

ייחודו של הספר הוא בהרחבת התחום של אוצר המילים ובהוצאותו מהכוח אל הפועל וכן בשילוב של טקסטים קצרים וארוכים שחלקם אותנטיים וחלקם מעובדים.

פרקי הספר מלווים בתרגילים רבים ומגוונים לפי דרכי התשאול החדשות ברמות שונות של ידע, הבנה ויישום של החומר הנלמד.

הקדמה

ספר זה נועד לשמש ספר לימוד ללומדים בבתי הספר התיכונים (האינטרניים והאקסטרניים) וכן ללומד העצמאי.

הספר נכתב בהלימה לארגון הלמידה החדש, והוא מכיל את כל הנושאים הנכללים בתכנית הלימודים החדשה תשע"ו.

מטרתו העיקרית היא להביא את התלמידים לרמת מוכנות מרבית לקראת הציון הפנימי של בית הספר (מבחנים ועבודות חלופיות בתלקיט) וכן לבחינת הבגרות החדשה.

כתבתי את הספר כדי להציג את הדברים בצורה פשוטה, עניינית וברורה, ובכך להקל על התלמידים את הבנת החומר ואת יישומו. כמו כן, השתדלתי במידת האפשר לקרב את החומר הנלמד לחיי היום יום של התלמידים ולהגביר את המודעות הלשונית שלהם.

בספר נעשה שימוש בטקסטים שונים בעיקר בקטעי עיתונות, במאמרים מכתבי עת שונים ובמקורות אחרים.

בפרק הבנת הנקרא כללתי את כל נושאי התכנית, ובפרק ההבעה נלמד בהרחבה תהליך הכתיבה של מאמר טיעון ושל סיכום ממזג.

פרקי הספר השונים מלווים בתרגילים רבים ומגוונים שרובם תלויי טקסט, והם חשובים להבהרת החומר וליישומו. ייחסתי חשיבות רבה ל"איך" ולא רק ל"מה".

המורים והתלמידים יוכלו להוסיף שאלות על הטקסטים שבספר או לחלופין למצוא טקסטים נוספים לעסוק בהם.

כמו כן, כל מורה יוכל לבחור מבין כל התרגילים את התרגילים המתאימים לכיתתו.

אני מקווה שהתלמידים יוכלו להשתמש בידע הלשוני שלהם הן לצורך הבנת טקסטים הן לכתיבתם.

אשמח לקבל הערות והארות לשיפור תוכנו של הספר, הן מן המורים הנעזרים בו בהוראה, וחשוב לא פחות - מן התלמידים הלומדים באמצעותו בשנת הלימודים.

תודה מיוחדת ליועצים שלי: ד"ר נוגה אילני וד"ר עמנואל אלון ולעורך הלשון רפי מוזס שהאירו את עיניי. אני מכירה טובה גם לתלמידיי שסקרנותם, שאלותיהם והערותיהם ריעננו את ידיעותיי והעשירו אותי.

תודה מיוחדת לחברתי עליזה ציפר שעברה על פרק הכתיבה הממזגת, העירה והאירה ואפשרה לי להשתמש בטקסטים שעיבדה ובשאלות עליהם.

ולסיום, אלפי תודות לבעלי, שסייע לי לצלוח את הלידה הממושכת של כל ספריי ושל ספר זה במיוחד.

אילת ברגר

*9*

חלק א - הבנה והבעה

*9*

ניתן להבחין בקשר ההדוק בין סוג הטקסט לבין מטרתו. רכיבי המבנה והלשון האופייניים לסוג טקסט מסוים ייגזרו הן ממטרת הטקסט, הן מנסיבות השיח שלו. לדוגמה, טקסט מידע ייכתב באופן אובייקטיבי יותר, ויהיו בו פחות אמצעים רטוריים מאשר בטקסט טיעון. אם מטרת הכותב היא להביע עמדה בסוגיה שנויה במחלוקת, הוא ישתמש בכל מיני אמצעים רטוריים ובמבנה שיש בו טענה ונימוקים.

סוגה (ז'אנר) היא טקסט בעל מוסכמות ומאפיינים משותפים המכוון להשגת מטרות ומיועד לקהל מסוים. המיון לסוגות אינו העיקר, אלא מהות הטקסטים היא החשובה: תוכנם ודרך כתיבתם, הרעיון המרכזי שבהם, העמדה, הלשון והסגנון. מיון הטקסטים לסוגות אינו פשוט, ומוצעות לא מעט דרכים למיון.

1. סוגי הטקסטים

*9*

בין הטקסטים השונים אפשר להבחין במספר סוגים: טקסט מידע, טקסט שימושי (מדריך / מפעיל), טקסט טיעון, טקסט תיאורי וכן סוגות שונות דוגמת דף הסברה, מכתב רשמי, מכתב אישי, פרסומת ועוד.

א. טקסט מידע

*9*

בטקסט מידע נמצא עובדות או תופעות (ולא דעות). מטרת המוען היא לרוב לספק מידע מסוים לנמענים.

זהו טקסט אובייקטיבי, ללא מעורבות רגשית ולרוב ללא אמצעי שכנוע כלל.

הכותבים משתמשים בו במילים חד-משמעיות, ולשונם בהירה ומדויקת.

קיימים טקסטים רציפים, למשל: ערך אנציקלופדי, ידיעות וכתבות, וקיימים טקסטים לא רציפים כמו: תרשים, טבלה, גרף ועוד.

דוגמאות לטקסטים מידעיים:

ההתחממות הגלובלית

התופעה של התחממות כדור הארץ נקראת אפקט החממה. גזי החממה שנמצאים באטמוספרה סופגים חום מכדור הארץ. התהליך שבו החום נשאר באטמוספרה גורם לעליית הטמפרטורות בכדור הארץ.

גז החממה העיקרי הוא פחמן דו-חמצני שנוצר משרפת פחם ונפט ומגז טבעי הנפלט לאטמוספרה. ריכוז גזי החממה באטמוספרה החל לעלות בעקבות המהפכה התעשייתית.

המשמעות של התחממות כדור הארץ היא גם עליית גובה פני הים כתוצאה מהמסת קרחונים. מאז שנות ה-90 נחתמו הסכמים לצמצום פליטת גזי החממה, כמו אמנת קיוטו מ-1997. האמנה חייבה את 36 המדינות המתועשות שחתמו עליה לצמצם את שיעור פליטת הגזים שלהן.

(מעובד על פי כתבה מאת יובל מן, 27/9/13 , ynet.)

*10*

חרדים - חילוניים

זרמים ביהדות

שלושה אוחזין בדת אחת

הקונסרבטיבים: התנועה הקונסרבטיבית מונה כיום 48 קהילות בכל הארץ. התנועה רואה את עצמה מחויבת להלכה, אך סבורה שזו צריכה להתעדכן ולהתאים את עצמה למציאות. בארץ מונה התנועה בין 15 אלף ל-20 אלף חברים. כמו הרפורמים, גם הקונסרבטיבים אינם מפרידים בתפילה בין נשים לגברים, ולאחרונה אף החלו להסמיך נשים רבניות.

הרפורמים: בניגוד לקונסרבטיבים, הדוגלים בגיור כהלכה - כולל מילה, טבילה וקבלת עול מצוות - הרפורמים רואים בכך המלצה בלבד. התנועה נוסדה בארץ בראשית שנות השבעים ומכונה "התנועה ליהדות מתקדמת". היא דוגלת, בין השאר, בשוויון מלא בין נשים לגברים, ומאז הקמתה מנהלת מאבקים משפטיים כדי לזכות בהכרת הממסד.

האורתודוקסים: רוב הציבור הדתי בישראל נמנה עם הזרם האורתודוקסי, ובנוסף לכך רוב אזרחי ישראל מקבלים עליהם את מרות הרבנות הראשית האורתודוקסית בכל הקשור לדיני אישות, ברית מילה, בר-מצווה וקבורה. לחרדים על פלגיהם השונים - חסידים, ליטאים, ספרדים - מוסדות אורתודוקסיים ומנהיגים משלהם.

אורה עריף

ידיעות אחרונות, 14/12/99.

ב. טקסט שימושי (מדריך / מפעיל)

*10*

בטקסט שימושי יש הוראות, תקנות והנחיות. טקסט שימושי מציע דרכי פעולה שונות ומספק הסברים או הוראות לביצוע. טקסט שימושי יכול להופיע כטקסט רציף או כטקסט בלתי רציף או משולב. הניסוח בטקסט מסוג זה תמציתי ומדויק, לרוב ענייני.

המבנים הלשוניים: פנייה לנמענים הכוללת גם שימוש רב בציווי (הצטיידו ב..., הימנעו מ..., הקפידו על...) או בשם הפועל (יש + שם פועל, אין + שם פועל, מומלץ + שם פועל) או בגוף רבים בהווה להבעת סתמיות - אמירת כלל (פונים ל..., מחלקים את...).

מקובל להשתמש בשמות תואר ובתוארי פועל מדויקים להבהרה חד-משמעית של הפעילות.

*11*

דוגמה לטקסט שימושי:

איך זוכרים מה?

מבחנים, מצגות, הרצאות

- שינון מידי - למדתם חומר חדש? שננו את החומר מיד לאחר השיעור.

- חזרות מפוזרות - המבחן בעוד שבועיים? עכשיו הזמן להתחיל ללמוד. חזרות מרווחות בפרקי זמן הולכים וגדלים משפרות באורח ניכר את היכולת לזכור מידע ולשמר אותו לאורך זמן.

- קריאה לפני השינה - שיננתם לפני השינה? אל תעסקו אחר כך בשום למידה נוספת. כך תמנעו התערבות של מידע העלול לשבש את קליטת המידע החדש ואת ביסוסו.

- קריאה בקול - בזיכרון לטווח קצר יש עדיפות לקלט קולי. "תפסו" לכם מישהו מבני הבית או מהחברים, וחזרו באוזניו על החומר שלמדתם.

- ראשי תיבות - היעזרו ביצירת ראשי תיבות מהאות הראשונה של כל מילה (כמו עשר מכות מצרים - דצ"ך עד"ש באח"ב).

- אסוציאציות - בחרו בביתכם כעשרים פריטים לפי סדר מיקומם בחדרים, והכינו רשימה שלהם.

- הטביעו את הרשימה בזיכרונכם. קחו מילות מפתח מעיקרי ההרצאה שלכם או מחומר הלימוד למבחן, וקשרו אותן אסוציאטיבית לפרטים שזכרתם. בשעת הצורך עברו בדמיונכם על פני החדרים בבית, וכל פריט יזכיר לכם על מה רציתם לדבר או לכתוב.

(מעובד על פי שיר-רז י', "משחק הזיכרון", מנטה 60, 2005.)

ג. טקסט טיעון

*11*

במאמרים מסוג זה הכותבים מציגים את טענתם, את דעתם ואת עמדתם. מטרתם היא לשכנע, להזהיר, לעודד לפעילות ולהשפיע על הנמענים. הטענה במאמר היא הצהרה על עמדה בעניין שיש לגביו חילוקי דעות. בבסיסה של כתיבת טיעון קיימת דעה שונה, גם אם הכותב אינו מתייחס אליה. דוגמאות לטענות:

- יש לשנות את גיל המינימום לקבלת רישיון נהיגה.

- חשוב לקיים את שבוע הספר בכל שנה.

- אין הצדקה לכך שלישראלים השוהים בחו"ל אין זכות להשתתף בבחירות בישראל.

הכותבים מציגים נימוקים לטענתם, ולעתים מביאים גם את טענת הנגד ומפריכים אותה לשם חיזוק טענתם.

בטקסט הטיעון יש שימוש רב באמצעים רטוריים הבאים לשרת את מגמת הטקסט (שימוש בגוף ראשון, ציטוטים, מילים מעצימות ועוד). זהו טקסט סובייקטיבי הנכתב מנקודת מבטם של המוענים. שימו לב שהמונח "טיעון" משמש הן לדגם הכתיבה, הן לנימוקים ולהוכחות הבאים לשם ביסוס הטענה. זכרו!

עובדה - דבר ממשי או אמתי שיש לו תוקף אובייקטיבי ושאפשר להוכיח אותו (אבל לא תמיד יש צורך).

עמדה, דעה - יחס או גישה שיש למישהו כלפי נושא מסוים. זהו עניין סובייקטיבי.

*12*

דוגמאות למאמרי טיעון:

ככלל עונשים אינם מלמדים. הם אכן מרתיעים ובולמים לזמן הקצר ביותר, אך לאחר מכן שבה ההתנהגות החריגה במלוא עצמתה וחריפותה, זאת משום שמסגרת נוקשה ומענישה מובילה ליתר אלימות לאחר שהמניע הופך להיות מודל לחיקוי.

תכנית מערכתית רחבה, רב-תחומית וארוכת טווח למניעת אלימות נדרשת אפוא במערכת החינוך, והיא תוכל להצליח אם תהיה חוליה בשרשרת של פעילויות מערכתיות של בית הספר המכוונות להשגת מטרה זו.

בית הספר יוכל להשיג זאת על ידי קיום אווירה בריאה של אמון ושל כבוד בין מורים, תלמידים והורים, אווירה המעודדת למידה בלי לוותר על אכיפה החלטית של הכללים, אבל לא באמצעותם.

קטע מתוך המאמר "על הקשר שבין ענישה לאלימות". רחמים, ר. קו לחינוך, 22/7/09.

כיצד קרה שעם הספר נפרד מספרות שלמה אדירה בלי מילה אחת של חרטה או התלבטות? כיצד קרה שספרות היידיש הססגונית והעשירה לא הצליחה להגיע אל המוני בית ישראל?

...שאלות אלה ואחרות מטרידות את מנוחתי זה זמן רב.

לפני כשנתיים חזרתי הביתה, אל היידיש.

...כבר אמר הסופר יצחק בשביס זינגר שהיידיש לא אמרה עוד את מילתה האחרונה.

...את התרבות הזאת ככלל הצליחו להשכיח ולהעלים מילדי ישראל וממורי ישראל - ומחיר ההשכחה כבד. תהום של בורות, ניתוק מהשורשים ואיבוד זהות. מה שכן הצליחה החברה הישראלית הוא ליצור סטראוטיפ שלילי על היידיש כז'רגון, כשפה נחותה, שפת בדיחות וקללות...

...ובכל זאת ניכרות בעולם ובארץ התעוררות וסקרנות רבה ללימודי יידיש...

לו ידעו אנשים כי טמון כאן אוצר, ממש לפניהם, היו רצים אחריו ואוחזים בו כמוצאי שלל רב.

קטעים מתוך המאמר "מי מפחד מיידיש?", ארקין צמיר, ח'. קשר עין, יולי 2007.

*13*

תרגילים

*13*

1. לפניכם טקסט טיעוני. קראו אותו, והשיבו על השאלות שאחריו.

(רוביק רוזנטל )

התנ"ך הוא הקורבן

הרעיון הרע לתרגם את ספר הספרים לעברית פשוטה הוא תוצאה של התמוססות התפיסות החילוניות בדבר היהדות כתרבות וכהיסטוריה

התנ"ך אינו מפסיק להיות בחדשות, ובאחרונה פרצה סערה חדשה סביב פרסום נוסח של התנ"ך בשפה פשוטה, מעין תרגום של התנ"ך לעברית. התרגום, שכתב אברהם אהוביה מנצר-סרני, עורר סערה גדולה של התנגדות. כמעט איש לא קם להגן עליה.

מנקודת המוצא שלי, כאוהב תנ"ך וכאיש לשון, אני מצטרף למתנגדים בכל פה. התנ"ך ללא השפה התנ"כית הוא טקסט חסר ערך. אין זה אומר שאין מקום לפרשנות, לכתיבה פשוטה של סיפורי התנ"ך לילדים ולנוער. פרשנות הייתה תמיד, וכוחו הגדול של רש"י, כידוע, היה בפשטותו. התרבות היהודית לאורך הדורות היא תהליך פרשני של התנ"ך. אבל בניסיון הזה נחצה קו אדום מפני שאהוביה מציע תנ"ך חלופי. וכמו שאומרים האנגלים, ההוכחה נמצאת בפודינג. המשפטים המעטים שאותם קראתי המציגים את החלופה של אהוביה הם חסרי כוח וחסרי השראה. לא מפני שאהוביה אינו מוכשר מספיק, אלא מפני שהשפה היא מחלפותיו של התנ"ך, ואי אפשר לגזוז אותן ולהשאיר אותו בחיים.

מדובר ברעיון רע, אבל הוא לא פוטר אף אחד מן המזדעזעים מן הצורך להתייחס למצוקה שהביאה אותו לעולם. שפת התנ"ך אינה קשה יותר משפת המתמטיקה ומנוסחאות סבוכות בפיזיקה. ביאליק אינו קל יותר לקריאה, ואולי אפילו אלתרמן. אין סיבה להניח שילד הלומד אנגלית מגיל צעיר לא יוכל בהכוונה נכונה ללמוד ספר בעברית, מה גם שהוא אחד הספרים החשובים בהיסטוריה האנושית, אם לא החשוב מכולם. ובכל זאת כל המדדים מראים שהמקצוע בירידה, מבחינת רמת ההוראה, המוטיבציה והתוצאות. הסיבה לכך אינה איפוא בשפה הקשה, וגם לא בשיטות ההוראה. הירידה במקצוע נובעת מכך שלא ברור לתלמידים ואולי גם למורים למה צריך ללמוד תנ"ך. אי אפשר בלי מתמטיקה. אי אפשר בלי היסטוריה. אפילו בלי ספרות ולשון אי אפשר. אפשר, לכאורה, בלי תנ"ך.

התנ"ך היה מקצוע מוביל בחינוך הממלכתי ולפני קום המדינה כי הוא נתפס כחוליה המקשרת של הציוני החילוני עם ההיסטוריה היהודית. באמצעות התנ"ך נעקפה הסתירה לכאורה ביחסה של הציונות החילונית אל עצמה, אל ההיסטוריה, אל הדת .היהודית ואל ארץ ישראל. התנ"ך הוא בסיסה של העברית המודרנית. הוא עומד ועמד ביסודה של תפיסת "היהדות כתרבות", "היהדות כהיסטוריה", היהדות כאופציה לחילוני הישראלי המודרני. אלא שהתפיסות האלה התמוססו, אין להן כמעט הנהגה תרבותית, הילד הישראלי אינו יונק אותן בחלב האם ושפתה. כאשר היהדות החילונית מצויה בתקופת ערפל וטשטוש זהות - התנ"ך הוא הקורבן.

אין זה אומר שצריך להרים ידיים ולשוב אל תפיסות מסורתיות הרואות בתנ"ך טקסט דתי בלבד. זה אינו רלוונטי לחברה שברובה אינה דתית, וזה גם מצמצם מאוד את המרחב התרבותי והפרשני המצוי בספר הספרים. כל מה שיש לומר הוא שצריך לחזור אל השורש: התנ"ך הוא בסיסה של התרבות היהודית המודרנית. על כן הוא צריך להילמד, כמות שהוא. ואידך זיל גמור.

מעריב, 12/9/08.

א. מהי טענתו של רוביק רוזנטל?

ב. מהם נימוקיו?

ג. האם אתם מסכימים עם דעת הכותב או מתנגדים לה? נמקו את תשובתכם.

*14*

2. לפניכם שני מאמרים העוסקים באותו עניין. קראו אותם, והשיבו על השאלות שאחריהם.

מה לעשות? / מייקל קלה

מייקל קלה הוא פסיכולוג קליני שמתמחה בתחבורה.

ללמד איך להתנהג

הכשל הגדול ביותר בישראל נובע מאי-הבנת הפסיכולוגיה האנושית, בכך שלא נעשה כל ניסיון לחזק התנהגות נכונה על הכביש. את הנהג הישראלי לא חינכו לנהוג נכון, להתחשב ולהיות גאה בהתנהגות טובה, אלא רק לשנוא את המשטרה ואת החוק ולהיזהר מפני קבלת דוח, במקום להיזהר מהיקלעות לתאונה. כך קורה שבפועל, הגברת האכיפה רק מגבירה את הקטל בדרכים.

דרך הפעולה הרצויה כעת היא להתחיל באופן מידי בפרויקט, שמטרתו לחזק התנהגות נכונה בכביש. ניתן ליישם זאת תוך שבועיים. חייבים להבין את הפסיכולוגיה האנושית גם לצורך אכיפה: למשל את העובדה, שענישה כספית אינה יעילה, מפני שהיא יוצרת אצל נהגים חישובי כדאיות. במקרה של נהיגה תחת השפעה של אלכוהול או של סמים, עדיף לשלב את הנהג העבריין בתכנית טיפולית, שיכולה להיות יעילה מאוד. באוסטריה מחייבים גם את כל מי שנסע במכונית שבה נהג נהג שתוי לעבור תכנית טיפולית כזאת, כדי למנוע מאנשים לנסוע עם נהגים תחת השפעה זו.

"כלל ידוע בפסיכולוגיה התנהגותית הוא שהענישה חייבת להיות מידית, קשורה במישרין לסוג העבירה ופרופורציונית אליה".

מה לעשות? אמציה גזית

אמציה גזית, יועץ בטיחות בתעבורה, ערך את המחקר המקיף ביותר בישראל בנושא נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

להגיד לא לאלכוהול

בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מופיע האלכוהול כגורם לאחוז אחד בלבד מסך התאונות, למרות שהשפעתו גדולה עשרות מונים. הסיבה לכך היא שלאחר התאונה פשוט לא בודקים את רמת האלכוהול בדם הנהגים. מבלי לדעת מה היו נסיבות התאונות של סוף השבוע והלילה שעבר, ההיגיון מחייב שלאלכוהול הייתה מידה מסוימת של השפעה, אלא שבלי בדיקה, כל התאונות הללו יקוטלגו בתאונות שנגרמו בגלל "סטייה מנתיב הנסיעה".

הדרך היחידה להילחם בתופעה היא חינוך, חינוך, ועוד פעם חינוך - ובעיקר מעורבות אקטיבית של ההורים. קבוצת הגיל של בני 21 שותה פחות אלכוהול מקבוצות גיל מבוגרות יותר, אבל ההשפעה עליהם הרבה יותר קשה, והשילוב עם חוסר ניסיון בנהיגה הוא קטלני.

הורים שרוצים לראות את ילדיהם חוזרים בריאים ושלמים חייבים להתעקש שהם לא ישתו אפילו טיפת אלכוהול, באף מצב לפני נהיגה. עדיף להתעמת עם הילדים מאשר ללוות אותם לבתי הקברות. גם המשטרה חייבת להגביר את האכיפה בתחום זה, אם כי במצב הנוכחי קשה להאמין שזאת דרישה שתבוצע.

מעריב, 28/8/02.

א. מה המשותף בניסוח הכותרות ובתוכנן?

ב. מה המשותף בתוכנם של שני המאמרים? מהו המבנה שלהם?

ג. במה המאמרים נבדלים זה מזה? ציינו את עמדות הכותבים ואת הפתרונות האפשריים לבעיה.

ד. מה יכולה להיות הסיבה לכתיבת שני המאמרים באותו היום?

ה. עם מי מבין הכותבים אתם מזדהים יותר? נמקו את דבריכם.

*15*

2. נסיבות השיח של הטקסט

*15*

נסיבות השיח הן כלל התנאים המשתתפים ביצירת הטקסט: מוען, נמען, היחסים ביניהם, ערוץ התקשורת, התחום / המקצוע / העניין, הפונקציה ועוד. מפתחות לנסיבות השיח אפשר למצוא בפרטים הרשומים לרוב בראש הטקסט או בסופו. לנסיבות השיח יש חשיבות רבה בקביעת אופיו של הטקסט. גם המבנה וגם לשון הכתוב מעצבים את המסר והם שיוצרים את הרטוריקה של הטקסט.

א. המוענים - שמות הכותבים, תפקידם, תוארם.

ב. הנושא / הכותרת

ג. מועד הפרסום

ד. הבימה - מקום הפרסום (עיתון, ספר, כתב עת).

ה. הנמענים - קהל היעד / הקוראים.

ו. ערוץ התקשורת (טלפון, מכתב וכד').

הפרטים א-ד חשובים מאוד גם כשכותבים עבודה או כשמסכמים טקסט. בסוף העבודה יש לציין רשימה ביבליוגרפית על פי כללי הכתיבה האקדמית. את שמות הכותבים וגם את השנה יש לציין גם בגוף העבודה בדרכי המסירה של הדברים. למשל, X טוען ש..., לדברי X..., את שמות המשפחה של הכותבים ואת שנת הפרסום בסוגריים, למשל לנדאו (2013).

כוונת הכותבים ועמדתם

*15*

כדי להבין את כוונת הכותבים יש לעמוד על שיקוליהם. על שיקולים אלה אפשר לעמוד לפי פרטי נסיבות השיח, למשל מדוע בחר הכותב לכתוב על עניין מסוים דווקא בתאריך מסוים.

מטרות הכתיבה הן מגוונות: תמיכה, ביסוס, המלצה, התרעה, הפרכה, ביקורת, סקירה ועוד.

על עמדות הכותבים ניתן לעמוד לפי תפקידם, לפי מילות התוכן, לפי האמצעים הרטוריים שנקטו (אירוניה, למשל), לפי הנימה, לפי סימני פיסוק מסוימים ועוד.

עמדות הכותבים יכולות להיות מכמה סוגים:

עמדה חיובית - תמיכה, הזדהות, הסכמה והצדקה;

עמדה שלילית - התנגדות, הסתייגות;

עמדת ביניים - עמדה ניטרלית, לא בעד ולא נגד.

*16*

תרגילים

*16*

1. לפניכם הטקסט מתוך המבוא לספר אזורי המשגה שלך, מאת וויין דייר, תרגום: עפרה בן-עמי (הוצאת ביתן, 1976).

קראו את הטקסט, וענו על השאלות שאחריו.

נואם עמד בפני קבוצת אלכוהוליסטים כשהוא נחוש בהחלטתו להוכיח להם, אחת ולתמיד, כי האלכוהול הוא רע שאין שני לו. הוא הציב על הבמה שני כלים זהים מלאים בנוזל צלול והודיע כי האחד מכיל מים טהורים והשני - אלכוהול בלתי מהול. לאחר מכן הניח תולעת קטנה בכלי הראשון, והכול חזו כיצד שוחה זו סביב סביב ונעה לעבר דופן הכוס, ומשם זחלה בפשטות אל שפת הכוס. ואז נטל את אותה התולעת והניחה בתוך הכלי שהכיל אלכוהול. התולעת התפוררה ממש לנגד עיניהם. "הרי לכם", אמר הנואם, "מהו הלקח?" קול שהגיע מקצה החדר אמר באופן ברור למדי: "אם אתה שותה אלכוהול, לעולם לא יהיו לך תולעים."

א. הסבירו את האי-הבנה המוצגת בטקסט.

ב. מהם היתרונות בפתיחה סיפורית מסוג זה?

ג. מהם היתרונות של שילוב ניסוי בהרצאה לעומת הרצאה שאינה כוללת ניסוי?

2. לפניכם קטע הלקוח מהמרשתת. הסבירו את הרעיון המובע בו.

זה באמת עובד...תראו בעצמכם

בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירה אנגילת, זה לא מנשה באזיה סרד אהת כתוב את האויתות כל דוע האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא ביל ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל תוא בעמצה אלא את כל המליה עם ההרקש ההיוגני שהל.

נמחד, לא?

*17*

3. לפניכם דיאלוגים ותגוביות אותנטיים שחלה בהם אי-הבנה. הסבירו את מקור האי-הבנה.

א. המראיין: את מתנהגת ממש כמו נטע זר.

המרואיינת: מי זו נטע זר?

ב. הידיעה: הנהג דרס את הצעירים בזמן שהיה בגילופין.

התגובית: איפה זה גילופין? קיבוץ בצפון או מושב בדרום?

ג. טבח בגרמניה: בן 17 רצח 16 בבית הספר ונהרג.

התגובית: מישהו וידא שמה שהטבח הזה אומר נכון?

התגובית: אתה רציני? טבח זה כמו רצח המוני ולא טבח של מטבח.

4. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

סבר פלוצקר

שיווק בעל בני אנוש

מושג יסוד בתורת השיווק - אולי המושג ב"ה" הידיעה - הוא קהל היעד. מומחים, יועצים ופרופסורים לשיווק משקיעים את מיטב שנות חייהם בהגדרת קהל היעד, באיפיונו, חשיפתו, בילוש אחריו והבנת צרכיו.

כל רעיון חדש כענפי הייצור והשירות נתקל מייד בשאלה למי זה מיועד? מי קהל היעד שאפשר יהיה לשווק לו את הדבר הזה? המרדף אחרי קהל היעד היה לאובססיה של אנשי השיווק. ככל שנדע עליו יותר, ככל שתכונותיו יהיו מונחות בפנינו כספר פתוח, כך נוכל למכור לו ביתר קלות את מה שאנחנו משוכנעים שהוא יקנה. סוד הקסם השיווקי, טוענים אנשי השיווק לסוגיהם, מצוי בכישרון, לדבר אל קהל היעד בשפתו". פענוח הקוד הגנטי של "קהל היעד".

אלא שהמציאות לא מתיישבת עם התפיסה של קהל היעד. כשהומצא המחשב האישי, פסקו ראשי תעשיית המחשוב שאין לו קהל יעד: לכל היותר ימצאו כמה אלפי משוגעים לטכנולוגיה שירצו לשלם כסף כדי להכניס לבתיהם את המוצר המכוער הזה, מחשב אישי, ששימושיותו לא ברורה. כשהומצא הטלפון הנייד, פסקו המומחים לתקשורת שקהל היעד של הצעצוע הזה מוגבל ביותר: חקלאים, נהגי משאיות ואנשים הנוסעים לפחות שעה ורבע לעבודה במכוניתם הפרטית. בישראל נמצא גם מומחה שקבע נחרצות, בהכירו את קהל היעד הישראלי, כי "לא נראה כאן אנשים היושבים בבתי-קפה ומדברים בפלאפון".

המחברת של "הארי פוטר" מספרת בראיונותיה שלרגע לא חשבה, כשהתיישבה לכתוב את ספרה הראשון; על אפשרות שתגיע למאות-מיליוני קוראים בעולם לא היה לה מושג למי ישווק הספר, אם בכלל. פיטר דרוקר, הסבא המייסד של ניהול עסקים מדעי, אמר כי "להמצאות הכי גדולות בהיסטוריה לא היה קהל יעד. לרוב, גם לא לקטנות".

ידיעות אחרונות 8/8/03

א. האם הכותרת היא משפט או לא? נמקו את דבריכם.

ב. מה הרעיון המרכזי שהכותב מציג? נסחו אותו במשפט שלם.

ג. לשם מה הכותב מביא את הדוגמאות של המחשב ושל הטלפון הנייד?

ד. מהו הקשר הלוגי שהמילה "אלא ש" מביעה בראש הפסקה השלישית?

*18*

5. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

מטיילים בתוך עצמם

באמצע הגשמים של "אפריל המשוגע", כמו שהפריזאים אוהבים לכנות אותו, נשטפו ביום רביעי שעבר גני לוקסמבורג בשמש אביבית מפתיעה. השמש הוציאה מאות למדשאות הגן והביאה את כל מה שפריז גאה בו כל כך: נגני מוזיקה, מוכרי קרפים ובטנים מסוכרים ותלמידי בתי ספר לאמנות שהעמידו כני ציור והתחילו לצייר. "ככה חשבתי שפריז צריכה להיות", אמרה לי בכורתי. ואכן, זה היה מראה מלבב.

באמצע ההמולה הצבעונית הזאת בלטה קבוצת אנשים שצעדו בעקבות מדריך בשבילי הגן. הגבר דיבר במכשיר הנייד, ובידו השנייה שיחק במכשיר נוסף; האישה דיברה אף היא בנייד, ושלושת הילדים השתרכו אחריהם כשלכולם אוזניות, והם מתקתקים במרץ על מכשירי האייפון שבידיהם.

זה היה כל כך מוזר ביחס לחגיגה שמסביב, שקשה היה שלא לנעוץ בהם מבטים.

כשסיפרתי את זה לידיד, בעל סוכנות תיירות לישראלים בעלי אמצעים, גיחך הלה ואמר שהוא מוכן להתערב על כך שמדובר בישראלים. זה ידוע, אמר, זו ממש תופעה. לישראלים אמידים היוצאים לחו"ל יש דרישות שאין לאחרים. הוא מנה בפניי רק קצת מהדרישות הללו: שבמכוניות יהיה מסך טלוויזיה אישי לכל ילד מחובר למכשיר די-וי-די; שיהיו ברכב הרבה סרטים בעברית לבני כל הגילים בכמות שתאפשר להחליף סרטים כל כמה שעות; שיהיה מכשיר ניווט דובר עברית: שיהיה חיבור לדיבורית ועוד. במלונות הם מבקשים אוכל ישראלי "שהילדים רגילים אליו".

אף על פי שזה משמח שיש הרבה ישראלים שיש להם כל כך הרבה כסף, יש בזה משהו עצוב. במקום לטייל, לספוג אווירה, ללכת לאיבוד וליצור קשרים רגעיים עם המקומיים, התיירות החדשה משמרת את הבועה שהקדמה מאפשרת לאדם ליצור סביבו ומעבירה אותה יחד אתו לכל מקום. ככה אתה יכול לטייל בפריז ולשמוע רק מוזיקה ישראלית, לראות רק סרטים בעברית ולאכול אוכל ישראלי. בקיצור, להיות בפריז ולא לטייל בה באמת.

דניאל גולדמן בספרו "אינטליגנציה חברתית" מציין את ההקשר הרחב יותר של אנשים החיים בתוך בועה. לדידו הם היום נכים רגשית וחברתית, ומאבדים חלק ניכר מתכונות החברות שלהם. גולדמן מדבר על התפוררות הסולידריות החברתית בארצות הברית בעקבות זאת, אבל אי-אפשר שלא לראות את התופעה גם בישראל. אנשים הולכים ונסגרים בתוך עצמם ומאבדים את היכולת לתקשר עם הסביבה ולהתעשר מהמגוון שהיא מציעה. זה לא רק עצוב לבני האדם, אלא גם מאוד מסוכן לחברה.

המשפחה המתיירת בגני לוקסמבורג לא שמעה את צהלות הילדים שהשיטו ספינות מפרש בברכה, לא הריחה את הריחות של הקרפים ולא נהנתה מהחומרים האמתיים שפריז עשויה מהם. מטיילים רק בתוך עצמם. כמה חבל.

(מעובד על פי מאמר מאת יובל אלבשן, פריז, מעריב, 22/4/2008.)

א. מהי הביקורת שיש לכותב נגד הישראלים האמידים היוצאים לחו"ל?

ב. מצאו מילים וביטויים במאמר המעידים על הביקורת של הכותב.

ג. לשם מה פתח הכותב בתיאור העיר?

ד. מהו מבנה הטקסט?

ה. לשם מה הכותב מזכיר את הספר אינטליגנציה חברתית ואת דברי המחבר?

ו. האם אתם מסכימים עם דעת הכותב? נמקו את תשובתכם.

*19*

6. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

תסמונת הפתיל הקצר

ההתנהגות בכבישים, הדחיפות בתור לקופה וההתלהטות בתכניות הטלוויזיה נובעות מאותו המקור

לפני שבוע בערך קיפח נהג אוטובוס את חייו בעקבות קטטה עם נהג מונית. זהו סימפטום של תסמונת רחבה הרבה יותר, שאפשר לכנותה "הפתיל הקצר של הישראלי המצוי". זה שנים אחדות הפתיל הזה הולך ומתקצר, והופך את החברה בישראל לזירה של פצצות מתקתקות. כל מי שנוסע בתל אביב במכונית חווה את התסמונת הזו על בשרו מדי יום. נהגים הופכים לחיות טרף היוצאות לקרב הישרדות. מי יגיע ראשון, מי יזכה בנתיב, מי יגזול ממי את הזכות להשתלב בתנועה, מי יזנק ראשון, ובסופו של דבר: מי ינצח בקרב על הדרך.

נהגים מקצועיים, כמו נהגי אוטובוסים ונהגי מוניות, פיתחו מיומנויות הישרדות משוכללות יותר. הם יודעים לנווט את דרכם ביעילות רבה יותר בין נתיבי הג'ונגל האורבני, אבל במקרים רבים הם גם הופכים לחיות אכזריות יותר. הם אגרסיביים במיוחד, הם לא מתחשבים, והם יודעים לקלל הרבה יותר חזק. נהגי המוניות הם ממש אמני הלחימה בקללות.

לא ניתן לדון בבעיית האלימות בכבישים בנפרד מסוגיית הפתיל המתקצר. מדובר בתסמונת שבאה לידי ביטוי בכל תחום של החיים בישראל, כמעט בכל מקום. אנשים כאן עצבנים, לא סבלניים, נרגנים, ובעיקר - לא מכבדים זה את זה. ברוב המקרים, למרבה המזל, זה לא נגמר במוות, אלא סתם בשחיקה מתישה, שמורגשת במיוחד אחרי ביקור במקום נעים יותר המצריך דרכון.

תסמונת הפתיל הקצר היא תופעה תרבותית שצריך לתת עליה את הדעת לא רק בעניין הכבישים אלא בכל תחומי החיים - מעמידה בתור ועד שירות ללקוח, אצל ישראלים באשר הם: קונים, מוכרים, נהגים ופוליטיקאים שבאים לצעוק בתכניות אירוח.

(מעובד על פי מאמר מאת אריק דוידוביץ, מעריב, 15/1/2008)

א. מהו נושא המאמר?

ב. מהו השדה הסמנטי (תחום כלשהו שנכללים בו מושגים בעלי משמעות קרובה או משותפת) המופיע בפסקאות הראשונות? מהי מטרת הכותב בשימוש זה?

ג. מדוע יש בטקסט ריבוי של משפטים בעלי חלקים חוזרים? על מה הדבר מעיד?

ד. הסבירו את המילים האלה: אורבני, נרגנים, להבליג.

*20*

7. קראו את שני הטקסטים, והשיבו על השאלות שאחריהם.

"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"

לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המילים "יהיה בסדר". צירוף המילים האלה, שרבים מאתנו שומעים בחיי היום-יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא "בסדר": יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום. ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה"יהיה בסדר", אותה טפיחת כתף חברה'מנית, אותה קריצת עין, אותו "סמוך עליי", הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה.

אווירת ה"חפיף" היא, לצערי הרב, נחלת רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא בסדר...

צבא הולך למלחמות וחוזר מהן פגוע ושכול. במלחמות נופלים קרבנות. חובתנו לעשות הכול כדי לחסוך את המלחמות. אבל לפעמים אין בררה. נפל בגורלי לבקר בבתי משפחות שכולות רבות בישראל, ואני אומר לכם במלוא האחריות, שאין דומה ביקור תנחומים אצל משפחה ששכלה את בנה במלחמה לביקור אצל משפחה שבנה איבד את חייו רק משום שחברו פלט כדור, רק משום שמפקדו נתן פקודה לא מקצועית ולא נכונה, רק משום שחבריו שיחקו בחומרי נפץ או ברשת על מסלול המראה. אין ניחומים למשפחה שבנה נפל במלחמה, אבל בני המשפחה יודעים אז שבמותו הציל את חיינו. מה תאמרו לאם שבנה נהרג רק משום שאחד החיילים לא פעל לפי ההוראות והפקודות? שמישהו פלט כדור? נסע במהירות מופרזת? איך נישיר מבט לעיניו של אב, שבנו נהרג מפני שמישהו חשב ואמר "סמוך עליי" או ש"יהיה בסדר", ושום דבר לא בסדר?...

אל תאמרו: לא היה אפשר למנוע. אל תאמרו: זו היתה גזרת גורל. אין זה כך. זה הרבה מאוד, כמעט הכול, תלוי בכם...

אנחנו תובעים מכם מקצועיות... ללמוד ללא הרף, להתעדכן, לדעת הכול, להטמיע את החומר, להתאמן, לתרגל, לא להרפות.

אנחנו תובעים מכם יזמה ותושייה...לחפש פתרונות, להציע רעיונות, לפעול ולהפעיל כדי להיות ראשון - ואם אפשר גם מקורי - בכל תחום פעילות...

אנחנו תובעים מכם להיות בני אדם...

יצחק רבין, טקס סיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה (27 באוגוסט 1992).

א. באיזו תופעה דן הנואם?

ב. כיצד פירש הנואם את הביטויים "יהיה בסדר" ו"סמוך עליי"?

ג. מדוע הבחין הנואם בין שני סוגי משפחות שכולות?

ד. הסבירו את הבדלי הגופים בנאום: מדבר ומדברים.

ה. ציינו שני אמצעים רטוריים שנועדו לשכנע את הנמנעים, וכתבו את תפקידם.

*21*

אחריות וקבלת אחריות - משמעות המילה (פורסם במרשתת)

יש כל כך הרבה אנשים החיים את החיים שלהם בלי לקבל אחריות, מטילים אשמה באחר בכל דבר הקורה להם, או מחכים שיקרה להם משהו בלי לעשות אפילו צעד אחד לקראת המטרה. המילה אחריות היא מילה מדהימה - כמו כל השפה העברית:

ראשית היא מתחילה ב-א ומסתיימת ב-ת, והכוונה היא שכשמישהו מקבל אחריות, היא צריכה להיות כוללת - מההתחלה ועד הסוף.

שנית, המילה אחריות היא מילה שמשמעותה מצטברת, כלומר:

א - הכוונה היא לאני, קודם כל אני צריך לקבל אחריות עליי.

אח - לאחר שקיבלתי אחריות עליי, אני יכול לקבל אחריות על אחי, כלומר על המעגל הקרוב אליי.

אחר - השלב הבא הוא קבלת אחריות על האחר - והכוונה היא לכל אדם.

אחרי - ברגע שקיבלתי אחריות על שלושת המעגלים הראשונים, אני יכול להוביל אחריי.

אחריו - אמונה. יש כאלו שיגידו אלוהים. יש כאלו שיגידו הבריאה, אנרגיה קוסמית.

ולבסוף - אחריות.

מה שעוד לומדים מהמילה המדהימה הזאת הוא שיש חשיבות לסדר: אדם אינו יכול להיות אחראי לאחר לפני שהוא אחראי לעצמו.

ו. הסבירו את דבריו של ס' יזהר: "אחריות היא עניין שבני אדם מבקשים מאוד, אך אחריות היא גם עניין שבני אדם מבקשים להיפטר ממנו".

ז. חלקו את הביטויים שלפניכם לשתי קבוצות, ונמקו את החלוקה. שבצו כל ביטוי במשפט שיסביר את משמעותו. היעזרו גם במילונים וגם במנועי חיפוש. הביטויים: התנער מאחריות, תעודת אחריות, נשא באחריות, תקופת אחריות.

ח. הסבירו את המשפט בטקסט שלעיל: אדם אינו יכול להיות אחראי לאחר לפני שהוא אחראי לעצמו.

3. השלבים בקריאת טקסטים

*21*

שלב ההכנה הראשון

בשלב הראשון אנו מציעים לקרוא את הטקסט קריאה ראשונית, שטחית, מרפרפת. זו תהיה קריאה מהירה יחסית.

בקריאה זו שמים לב לפרטים החיצוניים / לנסיבות השיח.

כמו כן, מומלץ לעיין במבנה הטקסט: הפתיחה, פסקאות הגוף (בעיקר ראשי הפסקאות) והסיום. כבר לאחר שלב זה הקוראים יודעים לרוב מהו סוג הטקסט, מהו תחום החיים שהטקסט עוסק בו ומהו הרעיון המרכזי שבו.

שלב ההכנה השני

מעיינים בשאלות ההבנה ומנסים להבין מה נדרש בהן.

*22*

שלב ההכנה השלישי

בשלב זה אנו מציעים לקרוא את הטקסט קריאה מעמיקה, שיטתית וממוקדת (פעם אחת או יותר). בקריאה המעמיקה שמים לב לתוכן הגלוי ולתוכן הסמוי ("בין השורות") לסוג הטקסט, למבנה, לכוונת הכותבים, למטרת הכתיבה וללשונם של הכותבים. בקריאה זו חושפים את הרעיון המרכזי של הטקסט. כמו כן מומלץ מאוד לאתר בכל פסקה רעיון מרכזי ומילים מרכזיות ולסמן אותם. מומלץ גם לכתוב בצד הפסקאות ראשי פרקים (העניין המרכזי של הפסקה בהכללה).

מומלץ לסמן גם את המילים העוזרות בהבנת הרצף ואת הקשרים הלוגיים בין המשפטים או בין הפסקאות (עימות, הוספה, הסתייגות, זמן וכדומה), וכן מילים או סימני פיסוק המביעים את עמדת הכותב ואת נימת הדברים (עמדה שלילית, נימה צינית וכדומה). סימנים אלה יסייעו בשאלות ההבנה ובכתיבת הסיכום. השלב הרביעי

עונים על שאלות ההבנה.

הדגמת השלבים באמצעות טקסט

האם מבחינה מוסרית רופאים יכולים לשבות?

אין כל ספק שרופאים רבים, בעיקר המתחילים והצעירים שבהם, נאלצים לעבוד בישראל בתנאים לא תנאים. הן מבחינת התשלום, הן מבחינת העומס בעבודתם וגם מבחינת השעות הרבות שהם נדרשים להיות בכוננות בבתי החולים. שלא לדבר על התנאים בבתי החולים, הצפיפות הבלתי נסבלת והקהל המאוד לא סבלני שלא פעם משלח בהם גם דברי עלבון. במילים קצרות יותר, קשה באמת להיות רופא צעיר או מתחיל בישראל (ויחד עם זאת ייאמר כאן שיש בישראל רופאים רבים אשר להם הכנסות גבוהות. ואפילו גבוהות למדי, כפי שכולנו יודעים).

למרות התנאים הקשים והתשלום הזעום, אני חייב לקבוע שרופאים אינם רשאים לשבות, כי דינו של רופא ששובת אינו כדין עובד בשדה התעופה או עובד תברואה בעירייה, או אפילו פרקליט. בעוד שאלה פוגעים בכלכלת המדינה, ברווחת הקהל ובמערכת המשפטית, הרי רופא ששובת פוגע בבריאות של המטופלים ואפילו מסכן את חייהם של הזקוקים לעזרתו. כלומר הוא פועל בניגוד מוחלט לתפקידו לרפא אנשים ולהציל חיים. אדם שלקח על עצמו את השליחות ואת האחריות לשמירה על חיים, אינו רשאי לזנוח עקרונות אלה. מותר לו לדרוש תנאים טובים יותר, מותר לו לזעוק ולהתריע, מותר לו להביע מחאה בעל פה ובכתב - אך אסור לו בשום אופן להפקיר את החולים הזקוקים לו.

לא לחינם חיבר המלומד היווני היפוקרטס, האיש שנחשב לאבי הרפואה מאות שנים לפני הספירה, את "השבועה" הנושאת את שמו, שהיא עד היום חלק מהקוד האתי של הרופאים. על פי אותו קוד אתי, מחויב הרופא, בין היתר, להיות מוכן תמיד לעזור לבריות. נכון שהרופאים אומרים שהם לא ימנעו פעולות מצילות חיים, אבל עדיין רופא כן ואמתי, רופא שמבין את גודל האחריות בשליחות שלקח על עצמו, אינו יכול לשבות. יהיו הבעיות שלו אשר יהיו.

ובואו נהיה כנים. כעבור מספר שנים הרי גם המקופחים של היום "יסתדרו" בצורה יפה במקצועם.

(מעובד על פי מאמר מאת נח קליגר, ידיעות אחרונות, 5/4/11)

*23*

השלב הראשון

בקריאה ראשונית של הכותרת ושל המאמר (בעיקר של הפסקה השנייה) מבינים שזהו מאמר טיעון ושהכותב מתנגד לשביתות הרופאים. הרופא מציג נימוקים לביסוס טענתו. זיהוי טענת הכותב - באמצעות מילים מפורשות (אני חייב לקבוע ש...).

השלב השני

עיון בשאלות ההבנה.

1. מדוע הפתיחה של המאמר מפתיעה? מה היו הציפיות שלכם לאחר קריאתה?

2. הכותב מציין שתי סיבות שונות לשביתת הרופאים. מהן הסיבות?

3. הכותב מביע הסתייגות לגבי אחת הסיבות לשביתה. מהי ההסתייגות?

4. מהי טענת הכותב, מהם הנימוקים שמציג הכותב לביסוס טענתו?

5. מהי עמדתכם בנושא הנידון?

6. כתבו שני אמצעים רטוריים שהכותב משתמש בהם. מהי תרומתם?

7. כתבו מאמר קצר שתוצג בו עמדה שונה מזו שבמאמר שקראתם.

השלב השלישי

בקריאה מעמיקה שמים לב לפתיחה המפתיעה. מזהים את הטענה ואת הנימוקים. מבינים שמטרת הכתיבה היא להציג דילמה מוסרית ולשכנע את הקוראים. רואים שהרעיון המרכזי נמצא בעיקר בפסקה השנייה.

רכיבי המבנה: רקע כללי, טענת הכותב, הנמקה, הצעות לפתרון, הנמקה נוספת. מילות מפתח: למרות התנאים..., אני חייב לקבוע שהרופאים..., מותר לו..., אך אסור לו... הכותב מודע לבעיית הרופאים, אך הוא שולל את נשק השביתה. הוא מציע דרכים אחרות לפתרון.

השלב הרביעי

עונים על שאלות ההבנה.

4. סוגי השאלות בהבנת הנקרא

*23*

חשוב לפצח את השאלה: מה היא אומרת (מה נתון בה), ומה היא שואלת. שלושת ממדי ההבנה

א. איתור מידע

*23*

איתור פרט מידע גלוי ומפורש שנכתב בטקסט, בכותרת או בהערת שוליים: תוכן של פסקה אחת (לוקלי), של כל הטקסט (גלובלי) או של מילה / צירוף (נקודתי).

הבחנה בין תוכן עובדתי לבין תוכן רעיוני, זיהוי קשרים לוגיים גלויים, זיהוי רכיבי מבנה וארגון פרטי המידע.

דוגמאות לשאלות: ציינו את הגורמים לתופעת ה... (לפני פסקה X); השוו בין פרטי המידע בשני המקורות.

ב. פרשנות והסקת מסקנות

*23*

שאלות על המשתמע מן הטקסט (המסר), נימת הדברים, טענת הכותב, כוונתו, מטרתו, עמדתו, היחס בין טקסטים שונים או בין חלקי הטקסט, המסקנה ועוד.

דוגמאות: מהו יחס הכותב לתופעת ה...? הוכיחו את דבריכם; מהי הטענה המרכזית בטקסט? (שאלה סגורה או פתוחה); נסחו את טענת הנגד שבפסקה; מהו הנימוק שבעזרתו נדחית הטענה?

*24*

ג. הערכה וביקורת

*24*

(על תוכן הטקסט, על סגנונו, על ההיצג שלו ועל מבנהו)

שאלות אלה דורשות הבעת דעה / עמדה על הנאמר בטקסט או על סגנונו והצגת נימוקים מבוססים ומשכנעים. השאלות הן במישור העובדתי, הרעיוני, הלוגי והלשוני-רטורי. כאן נדרש לעתים גם ידע עולם מחוץ לטקסט.

ברוב המקרים יש יותר מתשובה אחת. זוהי כתיבה ביקורתית, וצריך להתבסס בתשובה על היגדים בטקסט, על אמצעים רטוריים, על היגיון, על השקפת עולם וכדומה.

כמו כן, יש שאלות על אוצר מילים - הבנת מילים בהקשרן (שאלות סגורות או פתוחות), איתור מילה נרדפת או מנוגדת, וכן שאלות על מילות קישור, אזכורים, תפקידי פסקאות, תפקידי סימני הפיסוק ועוד. מאחר שהפרק מבוסס על מיזוג טקסטים תיבדק גם ההבנה של הקשרים בין הטקסטים (סיבה ותוצאה, הסתייגות, עימות) ושל הזיקה (היחס) ביניהם (השלמה, תמיכה או התנגדות), וייבדקו גם הדמיון והשוני בין הטקסטים, בין עובדה לדעה ועוד.

5. שאלות השוואה

*24*

שאלות השוואה הן שאלות נפוצות וחשובות מאוד. הן בודקות את הדומה ואת השונה בין שני עניינים או יותר ועוסקות בתכנים ובניסוח של מילים, של משפטים, של פסקאות ושל טקסטים שלמים. בסיום ההשוואה אפשר להסיק מסקנה מן הדומה ומן השונה. שאלות מסוג זה רווחות בכל החלקים: בחלק ההבנה, בתחביר ובמערכת הצורות.

מומלץ מאוד ליצור טבלת השוואה כשנדרשים ליצור כתיבה ממזגת של כמה טקסטים סביב נושא מסוים.

לקראת הכתיבה הממזגת יש לארגן את כל התכנים הנדרשים ולבדוק את המאחד (השווה) ואת המייחד (השונה) כל טקסט ביחס לתכנים. השלבים במטלת השוואה

א. ניסוח התבחינים (הקריטריונים) להשוואה, למשל: שימושים, עלויות, מטרות, אמצעים, יתרונות, חסרונות, תקופה ועוד.

ב. ציון הדומה, למשל: שני הכותבים עוסקים באותו נושא.

ג. ציון השונה, למשל: הכותב הראשון מוכיח את טענתו באמצעות דוגמה, ואילו הכותב השני מוכיח את טענתו באמצעות נתונים מספריים.

מילות ההשוואה ומבני ההשוואה

המשותף בין...; דומה ל...; שונה מ...; נבדל מ...; פחות מ...; יותר מ...-, גדול מ...-, קטן מ...; בדומה ל...גם...-, כשם ש... כך...; ואילו / ולעומת זאת / אך / אולם...; בניגוד ל...; בניגוד לכך...; לא כך הדבר ב...; להבדיל מ...

לעתים ההשוואה יכולה להיעשות ללא מילת ההשוואה מפורשת, למשל: שני הכותבים סוברים כי...

*25*

דוגמה לטקסט שיש בו השוואה:

חיידק או נגיף

בעיתונות היומית ובמרשתת מרבים לבלבל בין חיידקים לבין נגיפים, ואפשר למצוא דיווחים רבים על "נגיפי שחפת" או על "חיידקי שפעת" (דיווחים שגויים כמובן). תרופות אנטיביוטיות מסייעות למשל בהתגברות על דלקת גרון חיידקית (אנגינה), אך הן אינן משפיעות על מחלות כמו שפעת או חצבת הנגרמות על ידי נגיפים.

חיידקים הם יצורים חד-תאיים המתרבים על ידי גדילת התא וחלוקתו לשני חלקים זהים לתא המקור במטענם הגנטי ובצורתם הכללית. למעלה מ-7,000 מיני חיידקים מוכרים היום למדע, ומתוכם רק כ-100 יכולים לגרום למחלה אצל אנשים בריאים. החיידקים מאכלסים כל מקום גם אם אין בו יצורים חיים אחרים. החיידקים מאפשרים את קיום החיים על פני כדור הארץ, והם נמצאים בבסיסן של כל שרשרות המזון המוכרות לנו. לאחרונה הצטרפו לתודעה הקולקטיבית שלנו גם החיידקים הפרוביוטיים שבמקרים מסוימים עוזרים לנו להתגבר על גורמי המחלות.

בניגוד לרוב המוחלט של החיידקים כל הנגיפים הם טפילים תוך-תאיים, והם זקוקים לתא מאכסן מאלה שהזכרנו כדי שיוכלו להתרבות. נגיף אינו תא, אלא חומר תורשתי שעטוף בקופסית חלבונית. הפילוסופים של המדע לא הצליחו להגיע להסכמה אם הנגיף הוא חי או "חומר תורשתי עטוף" לעומת החיידקים שאין חולק על כך שהם יצורים חיים.

בנגיפים יש חומצת גרעין מסוג אחד בלבד, ולעומתם בחיידקים יש שני סוגים.

נגד החיידקים משתמשים בתרופות אנטיביוטיות כמו פנצילין המשבש את פעילותם. מאחר שהמטבוליזם הנגיפי מסתמך ברובו על המטבוליזם של התא המאכסן כמעט שאין אפשרות להשתמש בתרופות נגד הנגיפים, אבל יש מספר תרופות ייחודיות נוגדות נגיפים המנטרלות את התפקוד של חלבוני הקופסית, למשל במחלת השפעת.

במעבדה אפשר לגדל חיידקים רבים על מצע גידול מלאכותי המורכב מתמיסה המכילה מלחים ומקורות פחמן ואנרגיה. את הנגיפים שכולם טפילים תוך-תאיים ניתן לגדל במצעי הגידול של חיידקים אבל רק בנוכחות תאים מאכסנים.

החיידקים משמשים גם מקורות לייצור חומרים למטרות שונות, בין אם טבעיים שהם יוצרים באופן טבעי, ובין אם כאלה שהוחדרו אליהם בשיטות של הנדסה גנטית. נגיפים מהונדסים משמשים גם כנשאים לגנים המיועדים לריפוי מחלות גנטיות. גם חיידקים וגם נגיפים משמשים כלים חשובים במחקרים ביולוגיים.

(מעובד על פי מאמר מאת ד"ר דרור בר-ניר, נלילאו, אוקטובר 2009.)

תרגיל

הציגו טבלת השוואה בין חיידק לנגיף לפי התבחינים שבטקסט.

תשובה על שאלת השוואה (לרוב על מאמר שלם)

מרכיבי ההשוואה יכולים להיות תוכניים, מבניים או לשוניים. בכל מקרה יש לדלות מן המאמר רק את הפרטים הרלוונטיים להשוואה.

*26*

א. השוואה בטבלה

*26*

טבלה מארגנת את הפריטים באופן בולט. יש בה כותרות שהן התבחינים המשווים, ויש בה פרטים מושווים. בכל טבלה יש שורות (אופקיות) ויש עמודות (אנכיות). לרוב התבחינים מצויים בעמודה הראשונה מימין, והפרטים המושווים - לפי השורות. הניסוח בטבלה חייב להיות תמציתי. מומלץ להשתמש בשמות פעולה או בשמות תואר ולא בפעלים. אלה היגדים קצרים ולא משפטים שלמים. לפעמים טבלה יכולה לשמש טיוטה לכתיבה.

1.

2.

3.

הטבלאות יוכלו לשמש גם להכנת הכתיבה הממזגת של טקסטים אחדים סביב נושא מסוים.

ב. השוואה במלל

*26*

תחילה מציגים במשפט הפתיחה את נושא ההשוואה הכללי, את הערכים המושווים ואת התבחינים להשוואה. בהמשך ניתן לערוך את ההשוואה בשתי דרכים:

1. ריכוז כל הדומה וריכוז כל השונה.

2. העמדת תבחין או היבט מסוים וציון הדומה והשונה בין הפרטים, העמדת תבחין נוסף וציון הדומה והשונה וכן הלאה.

הרבו להשתמש במילות העימות ואילו, ולעומת זאת כדי לציין את ההבדלים. בשלב האחרון ניתן לדון במסקנות העולות מן ההשוואה.

*27*

השוואה בין האדם לבין הרובוט

(מעובד על פי הבלוג ללימודי רובוטיקה, פרק 1: מבוא לרובוטיקה, 2009 )

(פורסם על ידי עומר גסנר, מדריך למכונות תעופה)

תרגיל

בחרו שני תבחינים מהטבלה, וכתבו השוואה במלל.

6. מילות שאלה והנחיה בניסוח שאלות

*27*

כשאתם קוראים את השאלות, עליכם לשים לב למילות השאלה: מי, מה, מתי, איפה, מדוע, איך וכדומה, ולמילות ההוראה / ההנחיה: הסבירו, נמקו, הוכיחו, הדגימו וכדומה. מילות השאלה ומילות ההנחיה מסייעות לכותב לדעת בעיקר מה עליו לכתוב, אך גם איך עליו להציג את הדברים, מהו המבנה, ומהו הרצף הלוגי. יש חשיבות רבה בפיענוח רכיבי המבנה והתוכן בשאלה.

7. מילים, מושגים וביטויים חשובים

*27*

יש מילים, מושגים וביטויים העשויים לעזור לכם בשאלות ההבנה, ומומלץ להשתמש בהם גם בכתיבה עיונית. לעתים ההבחנות ביניהם דקות, ולכן יש לדעת בבירור את משמעותם המדויקת כדי להשתמש בהם בצורה מעשית הן להבנה והן להבעה.

תרגילים

1. הסבירו את הבדלי המשמעות בזוגות שלפניכם:

נימוק לעומת תירוץ

עובדה לעומת דעה

עובדה לעומת השערה

התנגדות לעומת הסתייגות

*28*

לפניכם משפטים ובהם משובצים מושגים ומילים המסומנים בקו. ענו על השאלות שאחריהם.

א. מתוך ממצאי המחקר עולה המסקנה שיש חשיבות רבה לתכנים הנלמדים בקורס ולאופן הצגתם.

- מהי משמעות המילים המסומנות בקו?

- כדי לעמוד על ההבדל בין המילה ממצאים למילה מסקנה הביאו דוגמה לכל אחת מהן.

ב. בשנים האחרונות עלתה סוגיה לשונית חדשה - לשנות את השם "ניצולי השואה" ל"שורדי השואה".

- מהי משמעות המילה סוגיה?

- מהו מקור המילה?

- תנו דוגמאות לסוגיות (למשל, סוגיה משפטית).

ג. חומר הראיות שנאסף על ידי התביעה לא הצליח להרשיע את הנאשם.

- מהי משמעות המילה ראיה?

- באיזה תחום מרבים להשתמש במילה זו?

- מה פירוש הביטוי "המוציא מחברו עליו הראיה"?

ד. אחת מדרכי המסירה בכתיבה הממזגת היא מובאה.

- מהי משמעות המילה מובאה?

- כתבו מילים נרדפות למילה מובאה.

- כיצד משתמשים בהוספת מובאה בכתיבה?

ה. החוק מפרט את רשימת השיקולים שעל ועדת השחרורים לשקול בעניין השחרור על תנאי.

- מהי משמעות המילה שיקולים?

- תנו דוגמאות לשיקולים (למשל, שיקול כלכלי).

ו. הרשו לי לסיים את דבריי בנימה אופטימית.

- מהי משמעות המילה נימה?

- חברו משפטים שתישמע מהם נימה ספקנית, נימה החלטית ונימה פסימית.

ז. בשיעור חינוך עסקנו בדילמות מוסריות הקשורות בחיי אדם.

- מהי משמעות המילה דילמה?

- מה מקורה של המילה?

- חברו משפט נוסף ובו תשבצו את המילה דילמה.

ח. לאחרונה התפרסם מאמר על היבטים סביבתיים של אלימות במוסדות חינוך ועל השפעתם על תחושת הביטחון של התלמיד.

- הסבירו את המילה היבטים.

- מהי המקבילה הלועזית למילה זו?

3. מהי הצורה הנכונה מבין השתיים?

א. ניתן לאשש / לאושש בקלות את ממצאי המחקר.

ב. הסטירה / הסתירה - פירושה שיש ניגוד בין שני העניינים.

*29*

4. א. מהי המשמעות הנכונה של המילה "השלכות"?

-תוצאות שיש לצפות להן (לרוב חיוביות).

-תוצאות שיש לצפות להן (לרוב שליליות).

ב. שבצו אותה בקטע קצר.

5. ציינו מהו היחס הסמנטי (נרדפות או ניגודיות) בין הזוגות שלפניכם:

מאפיינים - סימני היכר, הפרכה - אישוש, השגות - הסתייגויות.

6. קראו את המאמר, והשיבו על השאלה שאחריו.

מיליארדי בני אדם מחוברים זה לזה באמצעות הטלפון הנייד. זהו סוג של מהפכה חברתית. האם גם כלכלית? עד כה, לא. התפוצה ההמונית של התקשורת הסלולרית על הגלובוס לא מלווה בהאצה בצמיחה ובפריון העבודה. המצאת הטלפון כשלעצמו, בצורתו הקווית, אכן הזניקה את פריון העבודה במדינות שאימצו אותו באורח המוני, אך המעבר לתקשורת טלפון אלחוטית לא חולל מפנה דומה, ועל כן הוא מתויג בשיפור טכנולוגי צרכני בלבד.

(מעובד על פי מאמר מאת סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות, 28/4/16.)

מסר הוא רעיון מרכזי או כוונה העולים מן הטקסט או משתמעים ממנו.

מהו המסר העולה מן הטקסט שלעיל?

8. מבנה המאמר

*29*

א. החלוקה לפסקאות - פתיחה, גוף וסיום

הטקסט מתחלק לכמה פסקאות. לרוב פסקה פותחת בזיח, כלומר השורה הראשונה שלה מוסטת מעט פנימה. הפסקה הראשונה היא פסקת הפתיחה, ובה מוצג לרוב העניין המרכזי או הרקע, או שנשאלת שאלה. הפסקה האחרונה, היא פסקת הסיום, ובה מוצגת לרוב עמדת הכותב, מסקנתו, המלצתו או הצעה חדשה. לעתים הכותב מסכם בה את דבריו, ולעתים פסקת הסיום היא חלק מגוף המאמר. בגוף הטקסט מובאים הסברים, הוכחות, דוגמאות, היבטים שונים ועוד. מבני הטקסטים הנפוצים: טענה וביסוסה, רצף כרונולוגי, דיון בבעיה ובדרכי ההתמודדות עמה, דיון בתופעה ובמאפייניה או בהיבטיה, דיון בדגם "בעד ונגד".

רכיבי מבנה ורכיבי תוכן

כשנדרשים לזהות רכיבי תוכן לעומת רכיבי מבנה יש להבחין ביניהם.

*30*

ניסוח הרכיבים בתשובות לשאלות יהיה תמיד בצורת מבע (היגד) היוצר הכללה ולא כמשפט שלם. שימו לב לריבוי שמות הפעולה בניסוח הרכיבים (הצגת...; המלצות...; תיאור... ועוד).

בכל פסקה גלום רעיון מרכזי אחד.

דוגמאות לרעיונות מרכזיים;

1. אספרנטו יכולה לשמש כלי עזר בתרגום. בעת האחרונה פותח אב-טיפוס של תכנת תרגום מאנגלית לצרפתית, אך נמצא שהמעבר בין שתי שפות אלו, שהן שפות טבעיות ולא לוגיות, מורכב. קל הרבה יותר להשתמש בתרגום דו-שלבי באמצעות שפת ביניים לוגית: מאנגלית לאספרנטו ומאספרנטו לצרפתית...

2. השינויים האדירים שחוללה הטכנולוגיה בחיי העולם המערבי השכיחו מאנשים רבים עובדה פשוטה: הטכנולוגיה עדיין רחוקה מלשנות את חיי העולם כולו. הנה כמה נתונים: בעיר ניו-יורק לבדה יש יותר טלפונים מבכל האזורים הכפריים באסיה. מספר מנויי האינטרנט בלונדון גדול ממספר מנויי האינטרנט ביבשת אפריקה כולה. 80% מאוכלוסיית העולם לא ניהלו מעולם אפילו שיחת טלפון אחת.

ב. לכידות וקישוריות

*30*

לכידות וקישוריות הן תנאי הכרחי להפיכת רצף משפטים לטקסט בעל משמעות. טקסט לכיד פירושו שהתוכן שלו עוסק בעניין מרכזי אחד, שיש קשר ענייני בין המשפטים, והחלקים השונים רלוונטיים לעניין המרכזי. הקישוריות מושגת בעיקר באמצעות קשרים ואזכורים. קיימים כמה אמצעי קישור:

קשרים, אזכורים, סימני פיסוק, סדר המילים ועוד. אלה משמשים מעין "דבק" לחלקים השונים בטקסט.

רשימת הקשרים שייכת לקבוצת מילות התפקוד, ואלה מציינים את היחסים הלוגיים בין היחידות השונות, ובכך מסייעים לקורא להבין את הטקסט.

דוגמאות לקשרים

- ניגוד - אך, אבל, אולם, אלא ש, ברם, מחד גיסא... ומאידך גיסא, מצד אחד... ומצד שני, בניגוד לכך.

- ויתור (הסתייגות) - אף-על-פי-כן, עם זאת, למרות זאת, למרות ה..., חרף, בכל זאת, אמנם... אבל..., אף על פי ש, גם אם, לכאורה... למעשה..., אך, אבל, אולם.

- עימות והשוואה - ואילו, לעומת זאת.

- סדר - קודם כול, ראשית... שנית, תחילה, לאחר מכן, לבסוף, לסיום.

- הוספה - כמו כן, יתרה מזו, יתרה מכך, יתר על כן, נוסף על כך, זאת ועוד, לא זו בלבד, אלא ש..., לא רק... אלא גם...

- השוואה - כפי ש, כשם ש, כמו ש, כאילו, בדומה לכך, יחסית ל...

- הכללה והדגמה - לדוגמה, למשל.

- סיבה ותוצאה - לכן, על כן, לפיכך, ומשום כך, שהרי, שכן, מפני ש..., מכיוון ש..., מאחר ש..., היות ש..., הואיל ו..., בשל כך, עקב, בעקבות זאת, בגלל, בשל, בעטיו של...

- מעבר נושא - בנוגע ל..., אשר ל...

*31*

- הסבר / הבהרה - דהיינו, כלומר, רוצה לומר, זאת אומרת, במילים אחרות, פירושו של דבר, משמע.

- מסקנה - מכאן ש..., אפוא, מכאן נובע ש..., אי לכך, אם כך, אם כן, ניתן להסיק ש..., מכאן עולה ש....

- סיכום - בסיכומו של דבר, לסיכום (חזרה על הנאמר).

- הדגשה - רק, בלבד, בייחוד, במיוחד, בעיקר.

זכרו! עם זאת לא הוספה, גם אם לא הוספה. אלה קשרים לציון הסתייגות.

אחרים:

קשרי זמן - אחרי כן, לאחר מכן, קודם לכן, כש...,כאשר, בזמן ש..., לאחר ש..., לפני ש...

קשרי תנאי - אם, לו, אילו, אילולי, לולא, אלמלא, במקרה ש..., אלא אם כן.

קשרי תכלית - כדי + שם הפועל, כדי ש..., לשם כך, לצורך זה, פן, שמא, לבל. החלטיות - כמובן, ללא ספק, מובן ש..., ברור ש..., ודאי ש..., אין עוררין ש... (לפעמים ביטויי החלטיות לכאורה מעידים על חוסר החלטיות).

חוסר החלטיות / השערה - אולי, כנראה, כפי הנראה, ככל הנראה, נראה ש..., ייתכן ש..., קרוב לוודאי ש...

קשרי הפחתה - חוץ מ..., למעט, רק, פרט ל..., להוציא, זולת.

קשרי חיזוק / אימות - ואכן, ואמנם, ובאמת.

תנו דעתכם!

להבעת הסתייגות או טענת הנגד של מישהו אחר מומלץ להשתמש בדגמים אלה:

אמנם... זה נכון בעיניי,

אבל / אך / אולם... זו הסתייגותי

דוגמה: אמנם הוא אינו מומחה בתחום, אבל במקרה זה ראוי לבחון את הצעתו.

לכאורה / למראית עין... זה אינו נכון בעיניי,

למעשה / לאמיתו של דבר ...זו דעתי, זה מידע סותר.

דוגמה: לכאורה אלה שאלות פשוטות, למעשה הן מהמסובכות ומהמורכבות שהונחו לדיון.

המסר החשוב נמצא תמיד בחלקו השני של המשפט.

קשרי סיבה ותוצאה נפוצים בטקסט טיעוני / שכנועי שבו נדרשים להציג נימוקים (עקב...; מכיוון ש...; בזכות...; הואיל ו... ועוד).

קשרי ניגוד ועימות נפוצים בטקסטים של בעד ונגד (לעומת זאת, מחד גיסא, מאידך גיסא ועוד).

קשרי זמן והוספה נפוצים בטקסטים של סקירה היסטורית / סיפורים / דיווחים (לאחר מכן, קודם לכן, כמו כן ועוד).

*32*

ג. אזכורים / מאזכרים

*32*

אחת הדרכים המרכזיות (נוסף על השימוש בקשרים) ליצירת קישוריות ולכידות היא השימוש באזכורים. האזכורים מופיעים בתוך המשפט, בין משפטים ובין פסקאות. אם מאזכרים משפט שלם או כמה משפטים או פסקה שלמה, משתמשים לרוב במילה מכלילה (דעה זו, הרעיון הזה וכדומה).

דוגמאות:

1. הצעדה תתקיים בירושלים, לכן ייסגרו בה לתנועה כבישים רבים.

2. ...במבט לאחור על המאה ה-20 אפשר לומר בביטחון שהשפה האנגלית קנתה לה מעמד של לטינית חדשה. תהליך מתמשך זה הוא ללא ספק האירוע הבולט בתחום הלשון במאה ה-20.

יש להקפיד על התאם דקדוקי בין המאזכר לבין המאוזכר: יחיד, יחידה, רבים, רבות.

יש להיזהר מהיווצרות דו-משמעות או אי-הבנה בעקבות המאזכר.

תרגילים

*32*

1. התאימו בין המילה או הצירוף לבין הקשר הלוגי שהם מייצגים.

2. מצאו את המילה המקבילה בתוכנה למילה הנתונה. לפיכך - אבל, לכן, למרות זאת, הואיל ו;

אלא אם כן - למרות זאת, בתנאי ש..., אמנם, מכיוון ש... -, דהיינו - עד ש..., אמנם, אם לא, כלומר; אפוא - גם אם, אולי, אלא, אם כן, לו - אילו, גם אם, אכן, כאשר.

3. העתיקו את המשפטים, והשלימו אותם:

א. קבוצת כדורגל זו נחשבת לאחת הקבוצות החזקות בעולם, אבל...

ב. קבוצת כדורגל זו נחשבת לאחת הקבוצות החזקות בעולם, ואילו...

ג. קבוצת כדורגל זו נחשבת לאחת הקבוצות החזקות בעולם, לכן...

ד. קבוצת כדורגל זו נחשבת לאחת הקבוצות החזקות בעולם, ולמרות זאת...

ה. לכאורה, קבוצת כדורגל זו נחשבת..., ....

*33*

4. במאמר שלפניכם הושמטו מאזכרים. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

שמור מרחק

פסקה א

כל אדם זקוק למרחב פנוי סביבו, למרחב שאף אחד לא יחדור לתוכו, ו--

הוא שומר בקנאות. -- אינו נראה לעין, וגבולותיו שונים אצל אנשים שונים. בדרך כלל אנו מודעים לצורך שלנו במרחב רק כאשר מישהו חודר לתוכו.

-- אנחנו מרגישים אי-נוחות, מתח ולעתים אף חרדה. למשל, אם מישהו נדחף לקרוא את העיתון שבידינו בזמן נסיעה באוטובוס, או עומד צמוד אלינו בתור בבנק או בתור לכספומט - אנחנו מרגישים כאילו מאיימים על הפרטיות שלנו.

פסקה ב

התופעה הזאת קיימת גם אצל בעלי חיים. יש -- שהמרחב הפנוי הנחוץ -- הוא קטן ביותר, כמו כלב הים, ההיפופוטם, החזיר והעטלף, ויש חיות הזקוקות למרחב גדול סביבן, כגון הסוס, החתול והעכבר. באופן כללי אפשר לומר, שרוב בני האדם נמצאים במקום כלשהו בין העטלף ובין הסוס.

פסקה ג

גודלו של השטח הבלתי נראה הנחוץ לנו תלוי בכל מיני גורמים: בתרבות, במין, בגיל ובנסיבות שונות (מצבים שונים). כך, למשל, מומחה לשפת הגוף מציין שהישראלים דומים יותר לעטלף. לדבריו, -- שייכים לתרבות חמה, ולכן הם נוהגים לעמוד קרוב לבן שיחם, לגעת --, לדבר בקול רם וללוות את דבריהם בתנועות ידיים רחבות. קיימים קורסים מיוחדים לאנשי עסקים ישראלים ולדיפלומטים ישראלים הנוסעים לעתים קרובות למדינות מערביות. בקורסים -- מלמדים את המשתתפים מהו המרחק שעליהם לשמור מבן שיחם, וכיצד -- להשתמש בידיהם בעת הדיבור. כמו כן, מזהירים -- שלא לנגוע באדם שמדברים אתו - לא להישען עליו, לא למשוך בשרוולו ולא לטפוח על כתפו.

פסקה ד

מחקרים מלמדים שגם בין המינים יש הבדלים בתפיסת המרחב הפנוי. מן -- התברר, כי גברים מרגישים מתח ואיום מקרבה רבה מדי וממבטים ישירים וארוכים מדי מצד גברים אחרים. לעומת זאת, נשים תופסות התנהגות מצד נשים אחרות כהתנהגות נעימה. ואמנם, נשים נוטות לשבת קרוב זו לזו יותר משגברים יושבים קרוב זה לזה.

פסקה ה

נסיבות שונות מצריכות תפיסות שונות של המרחב הפנוי שסביבנו. במעלית מלאה עומדים במרחק של 20 ס"מ מאנשים אחרים, ואין -- מפריע. אבל אם באותה מעלית יהיו רק שני אנשים, זרים זה לזה, תגרום קרבה כזאת לפחד.

(מעובד על פי מאמר מאת רותה קופפר, הארץ, 15/8/1995)

*34*

א. השלימו את כל המאזכרים שהושמטו מהטקסט.

ב. מהו הרעיון המרכזי בטקסט?

ג. בטקסט יש קשרים של עימות והשוואה. ציינו אותם. בין מי למי / ובין מה למה הכותבת משווה?

ד. מדוע לדעתכם אי הכרת מנהגים בחו"ל עלולה, למשל, לטרפד עסקה?

5. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

"הם מגיעים ראשונים לכל פיגוע, אין להם לא יום ולא לילה, לא שבתות ולא חגים, הם עובדים גם כשהם לא במשמרת, ולא יוצאים לאירועים משפחתיים שרחוקים מהתחנה; שכרם מגוחך והם נחשפים מדי יום למראות הקשים. אבל כנראה לא די במלחמה הזו. אנשי מד"א נאלצים כעת להיאבק גם על קיומם. אם עד סוף חודש אפריל לא יגיעו 30 מיליון השקלים החסרים לארגון, מתריע המנכ"ל אבי זהר, ייאלץ להשבית אמבולנסים, לסגור תחנות ולפטר מאות עובדים. "האם מה שצריך לקרות כדי שאנשים יבינו את גודל הבעיה זה שיותר ויותר אנשים ימותו מפני שלא יקבלו טיפול, מפני שמחבל מתאבד יתפוצץ ולא יהיה אמבולנס שיגיע לאירוע? ובגלל מה, בגלל כסף? בגלל שיקולי תקציב? מפני שמשרד האוצר חוסך?"

מעריב, ינואר 2004

א. מה מיוחד במאזכרים שבו?

ב. למה משמשת טכניקה מסוג זה?

ג. כתבו את הטקסט בצורה אחרת. פתחו במילים: אנשי מד"א... מה השתנה בטקסט?

ד. מצאו בטקסט חזרות. לשם מה השתמש הכותב באמצעי רטורי זה?

6. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

מדוע כותבים על קירות ("גרפיטי")

פסקה א

תופעת הכתיבה במקומות ציבוריים - הגרפיטי - נצפית כיום בכל רחבי העולם בכל השפות ובכל הלאומים. גרפיטי הוא ציורים הנעשים על גבי רכוש, הן ציבורי והן פרטי. מקורה של המילה "גרפיטי" הוא במילה היוונית "גראפין" שפירושה "לכתוב". גרפיטי יכול להיות אמנות, ציור או כתובות. בדרך כלל מדובר בציורים הנעשים ללא הסכמת בעלי הרכוש - ועל כן מדובר בעברה על החוק ובוונדליזם.

תופעת הגרפיטי הפכה למודרנית בסוף שנות השישים של המאה ה-20, אבל היא אפיינה תמיד את החברה האנושית. את תחילתה אפשר לראות באימפריה הרומית וביוון העתיקה, או אפילו בתקופות קדומות יותר בציורי המערות. כיום אפשר למצוא אותה בתחנות רכבת תחתית, על קרונות רכבת או על קירות מבנים עירוניים ציבוריים, כתובה בדרך כלל בתרסיס צבע.

*35*

פסקה ב

מדוע מרשים לעצמם אנשים רבים ושונים לכתוב על קירות בתים, על עמודים, על חומות עתיקות, על מצבות, על מבנים ואפילו על עצים?! מה מניע אותם לשרבט ברשות הרבים, ללכלך, להשחית ואפילו לפגוע בשרידי עבר שאין להם תחליף, מורשת דורות?

פסקה ג

מניעי הכתיבה על הקיר רבים. בראש וראשונה, הכתב משמש אמצעי תקשורת, ובאמצעותו אדם מוסר לאדם או לקבוצת אנשים הודעה כלשהי. כך למשל כותבים על סלע מדריכי החברה להגנת הטבע: "לך בכיוון החץ!"

פסקה ד

נוסף על כך, הכתב, כמו הדיבור וכמו אמצעי תקשורת אחרים, עשוי לשמש לביטוי רגשות. כך אפשר למצוא על קירות בתי הספר כתובות מן הסוג: "נשבר לי!", "פה בית חרושת לציונים!", "הסבלנות משתלמת - עוד מעט יגיע החופש!" וכן מודעות כמו "יוסי אוהב את ציפי", "מוטי הוא חמור גדול!" מעניין שכתובות מסוג זה - "לוקיוס אוהב את פריסקיללה", "טרבוניוס הוא חמור" - נמצאו על קירות העיר העתיקה פומפיי, שכוסתה בלבה ונחשפה במאה האחרונה.

פסקה ה

מניע נוסף לכתיבה על קירות הוא רצונו של האדם להיות מונצח. כתובות שנכתבו באתרים היסטוריים, כגון על פסל לזכר גיבור או באתרי נוף ייחודיים - על ראש הר או סלע - מקנות לכותבים "במשיכת יד" חיי נצח... מי שעבר בתעלת קורינתוס החוצה את יוון, קרא בוודאי את הכתובות הענקיות שכתבו על הקירות האנכיים תיירים ומטיילים. הללו בוודאי ירדו בסולמות חבלים, וייתכן שסיכנו את חייהם, אבל מאז עוללו את תעלוליהם, קראו את שמותיהם אלפי אנשים, ורבבות עוד יקראום בשנים הבאות. וכך בתקופתנו כתב חייל חסר אחריות את שמו על קיר ארמונו של הורדוס במצדה. מנהל החפירות דאז, רב אלוף יגאל ידין, מצא את מלכלך האתר והעמידו לדין, והוא נידון למחצית שנה מאסר בפועל "למען יראו וייראו". שאיפתם של אנשים כאלה לנצחיות מדומה ושדופה על חשבון יופיים ושלמותם של אתרים היסטוריים מעידה על גסות ועל בורות. כך מנציח הכותב את פגמי אופיו ואת תרבותו הירודה, ותו לא.

פסקה ו

כתובות רבות משמשות אמצעי לתעמולה פוליטית או למחאה חברתית, בכלל זה כתובות ברחוב כגון "עורו הספרדים!", "הנסיגה אסון", "יש בררה" ועוד, שמטרתן למשוך את תשומת לבם של העוברים ברחוב ולשכנעם לתמוך בעמדה כלשהי.

פסקה ז

הגרפיטי הוא דרכם של אנשים הסובלים מרגשי נחיתות, המבקשים לעודד את עצמם ולזכות בתהילה מדומה על "יצירות" מפוקפקות, תהילה שאין הם מסוגלים לזכות בה בדרך הנכונה והקשה. הם כותבים שירים, מציירים או מפסלים ומנסים לכבוש לעצמם מעמד בהיכל האמנויות על אפם ועל חמתם של מבקרים מוסמכים.

פסקה ח

יש דרכים להילחם בכתובות הגרפיטי. בעיר ניו-יורק, שבה התפתחה תרבות הרחוב של כתובות הקיר, הקים בשנת 1994 ראש העירייה, רודי ג'וליאני, "כוח משימה למחיקת גרפיטי" כדי להפחית את כמות הגרפיטי בעיר, כחלק מהמאמץ הכולל

*36*

להפחתת הפשע בעיר ולשיפור חזותה. העיר אלבוקרקי בניו-מקסיקו שבארצות הברית נאבקת בגרפיטי מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 ומאפשרת לדווח באמצעות קו טלפון מיוחד של העירייה על מציירי הגרפיטי. הגדילה לעשות בריטניה שבה נחקק חוק נגד גרפיטי ושמו "חוק התנהגות אנטי-חברתית", המרמז על החומרה שבה נתפס הגרפיטי בבריטניה.

פסקה ט

נקווה שגם בארצנו יינקטו צעדים למניעת תופעת הגרפיטי. יש לאסור גם הצבת שלטי חוצות ענקיים, המהווים פרסומת מסחרית. שלט ענק, המעלים נוף יפה מעיני מטיילים ונוסעים בכבישי הארץ, אינו שונה בהרבה מכתובת עבריינית על קיר. אתה נוסע בדרך ורוצה להזין עיניך בזיו שקדיות פורחות בשדמות ובחורשות, ובמקום זה נדחקות לתודעתך ונלחמות על תשומת לבך כתובות עשויות באמנות רבה, המשכנעות אותך להסתבן בסבון מסוים או לטוס בחברת תעופה מסוימת.

פסקה י

אנו קוראים אפוא לכל המתערבים בחוויותינו האסתטיות, הנדחקים אל עולמנו הפנימי הפרטי והמכערים את הטבע היפה והנצחי שמסביבנו: אנשים ילדותיים וחסרי אחריות, סורו מכאן!

(מעובד על פי מאמר מאת רמי רחמים, קשר-עין, ספטמבר 2001.)

א. ציינו בקצרה את חמשת המניעים שמציג כותב המאמר, לשימוש בגרפיטי.

ב. ציינו שני דברים המשותפים לכתובות הגרפיטי ולשלטי החוצות הענקיים על פי פסקה ט.

ג. בפסקה א כתוב: "כיום אפשר למצוא אותה". כתבו למה מתייחס האזכור "אותה".

ד. מה הקשר הלוגי (ההגיוני) שבין פסקה ג לפסקה ד? נמקו את תשובתכם.

ה. כתבו בראשי פרקים את רכיבי התוכן העיקריים במאמר.

ו. במאמר אחר על הגרפיטי, מאמר מאת אילנה גרף, בוגרת המדרשה לאמנות וחברה באגודת המאיירים הישראלית, נכתב: "הגרפיטי עומד בקריטריונים של יצירת אמנות של ממש למרות הבעייתיות שלו מבחינה חוקית, כיוון שהוא משקף סגנון וביטוי אישי של האמן היוצר אותו, והוא כנראה לא ייעלם מן העולם".

1. השוו בין עמדתה של כותבת זו כלפי הגרפיטי לבין עמדת כותב המאמר רמי רחמים.

2. עם איזו עמדה אתם מזדהים? נמקו את תשובתכם.

ז. לפניכם תוצאות סקר, שנערך בשנת 2000 בערים הגדולות בישראל ובהולנד ובדק את המניעים לכתיבת הגרפיטי בשתי המדינות. תוצאות הסקר מוצגות בטבלה שלפניכם. (המקור אינו ידוע)

מן הטבלה עולים הבדלים בנוגע למניעים לכתיבת גרפיטי בישראל ובהולנד. כתבו פסקה קצרה ורצופה שבה שתי מסקנות העולות מן ההשוואה שבטבלה.

*37*

9. אמצעים רטוריים

*37*

אמצעים רטוריים הם כל אמצעי ההעשרה הלשוניים-סגנוניים העומדים לרשות הכותבים (או הדוברים) מעבר לתוכן עצמו כדי להשיג את מטרתם בגיוס הנמענים (שכנוע, ביקורת, הסבר, המחשה, הגברת הרושם וכדומה). השימוש באמצעים אלה נפוץ בכתיבה סובייקטיבית, כלומר בעיקר בטקסטים טיעוניים, מגמתיים וביקורתיים וכן בטקסטים ספרותיים. זיהוי אמצעים אלה מסייע להבין את כוונת הכותבים (את מטרתם ועמדתם). לדוגמה, אם מטרתם היא להתקרב לנמנעים - הם ישתמשו בגוף ראשון או בגוף שני, ואם מטרתם למתוח ביקורת שלילית - הם ישתמשו במילים טעונות ובביטויים אירוניים. יש אמצעים רטוריים הפונים אל השכל, אל ההיגיון (למשל, הצגת נתונים מספריים) ויש הפונים אל הרגש (למשל, שימוש במילים בעלות קונוטציה שלילית או חיובית). קביעת התפקיד נעשית על סמך ההקשר.

פירוט האמצעים ותפקידיהם

א. פנייה אל ההיגיון, יצירת אמינות, ביסוס הנאמר והענקת תוקף לדברים

*37*

1. הסתמכות והישענות על מקורות שונים (בעיקר היתלות באילנות גדולים):

- בדיבור ישיר, בדיבור עקיף, באמצעות הסגר (המומחים טוענים: "..."; "לדברי פרופ' X,...")

- שיבוץ צירופים ומשפטים מן המקרא או מספרות חז"ל ומיצירות ספרותיות ואחרות.

2. שימוש בנתונים מספריים, במחקרים שונים ובעובדות משכנעות.

3. שיבוץ תמורות מהסוג של ציון תפקידו, תוארו ומעמדו של האדם הנזכר במאמר (פרופ' X, מומחה עולמי בחקר..., טוען כי...).

4. הוספת ביטויי החלטיות וביטויי הסגר מסוימים: דוגמת כמובן, כידוע, בלי ספק, אין ספק ש..., ברור ש... וכן שימוש בסתמיות (אמת מוסכמת על כולם).

5. שימוש בביטויי ספק כמו אולי, סביר להניח, נראה כי... מעידים כי הכותב מתון וזהיר. יש כאן גם צניעות מסוימת והימנעות מהכללות.

ב. הדגשת רעיון, העצמתו והמחשתו והבלטת המסר

*37*

1. חזרות

חזרות סגנוניות או רעיוניות (על צלילים, על מילים וצירופים או על משפטים) רווחות בטקסט שכנועי, ומטרתן הבהרה, קישוט סגנוני להנאה אסתטית או יצירת "אווירה" מסוימת. החזרות נפוצות בלשון השירה, בנאומים ובמאמרים. לעתים נובע שימוש באמצעי זה מההתרגשות או מהתפעלות או כדי לשדר אמינות או נחרצות (למשל, הפתרון היחיד לבעיה הוא חינוך, חינוך ועוד פעם חינוך).

דוגמאות:

צל צלו של ספק; היה גם היה; כפול ומכופל; בטל ומבוטל; תם ונשלם; בושה וחרפה; סמוך ובטוח; אמת ויציב; לא היה ולא נברא; לא אנוח ולא אשקוט. חזרות במבנים: פעם אחת לא עצרת באדום. פעם אחת יותר מדי.

*38*

לפניכם קטע שיש בו מבנים עם חזרות:

המדינה היחידה

זוהי המדינה היחידה שבה אנשים שבאים אליך בפעם הראשונה, שואלים אם "אפשר לקחת מהמקרר?" זוהי המדינה היחידה שבה אפשר לדעת מה המצב הביטחוני לפי השירים ברדיו. זוהי המדינה היחידה שבה אין בעיה להשיג תכנת מחשב ולהטיס חלליות, אבל צריך לחכות שבוע כדי שיתקנו לך מכונת כביסה. ורק פה, אם כבר מדברים, קיימת יחידת הזמן הקרויה - "אני אגיע בין אחת עשרה לשש". זוהי המדינה היחידה שבה בין היום הכי שמח ליום הכי עצוב יש בדיוק שישים שניות. זוהי המדינה היחידה שבה רוב האנשים אינם מסוגלים להסביר למה הם גרים דווקא בה, אבל יש להם המון סיבות למה אי-אפשר לגור במקום אחר. זוהי המדינה היחידה שבה אם אתה שונא פוליטיקאים, שונא פקידים, שונא את המצב, שונא את המסים, שונא את איכות השירות ושונא את מזג האוויר, סימן שאתה אוהב אותה. זוהי המדינה היחידה שיכולתי לחיות בה.

(מעובד על פי יאיר לפיד, מעריב, 9/5/2003.)

2. שילוב שדה סמנטי אחד בשדה סמנטי אחר

שדה סמנטי הוא תחום כלשהו והמושגים הנכללים בו. במרכז השדה הסמנטי יש לרוב מילה ניטרלית, נפוצה ושימושית יותר מהאחרות, למשל אמר (הצהיר, הודה, איים, ציווה וכדומה), לימודים (בית ספר, תלמידים, ספרים, שיעורים ועוד). העושר הלשוני של המילים שבשדה הסמנטי מסייע בבחירה הולמת של המבע. השדה הסמנטי הזר השולט בכתבה מסוימת יכול לסייע לקורא להבין את כוונת הכותב (את מטרתו ואת עמדתו). כמו כן, ניתן לזהות באמצעותו את הרעיון המרכזי בטקסט. למשל, הכותב משתמש בשדה סמנטי מתחום המלחמה בטקסט טיעון על עניין אחר כדי להדגיש את עמדתו הרואה בתופעה משהו שלילי או כדי להראות את סערת הרגשות שלו ואת רצונו להעצים את המסר ולהבליטו, ובכך לנסות לשכנע את הנמענים.

3. שימוש בקונוטציות ובמילים טעונות ומעצימות

מילה בעלת קונוטציה היא מילה שלמשמעותה הבסיסית, המקורית הצטרפה תוספת ריגושית: שלילית או חיובית או שמלכתחילה היא נשאה מטען רגשי. המשמעות הנלווית מורגשת היטב כשמשווים את המילה למקבילתה הניטרלית: קיר / כותל, הצלה / גאולה, פופולרי / פופוליסטי. שימוש זה נועד להעצמת המסר, להבלטת העמדה של הכותב וליצירת תגובה רגשית. הכותב מעדיף להשתמש דווקא במילה זו, ולא במילה בלתי טעונה, כדי לשכנע את הקורא בצדקת דבריו. מילים בעלות משמעות נלווית נפוצות בלשון הפרסומת, בטקסטים ביקורתיים ושכנועיים ועוד.

מילים חיוביות: מקורי, ערכי, יוקרתי, נכס, איכות, מולדת, מבחר, בית, שגשוג ועוד.

מילים שליליות: ממוסחר, מתלהם, מחדל, אמתלה, פזיז, ראוותני, קרסה, נטל, גורלי, שטחי, תהום, שואה ועוד.

*39*

ככל שהמילה בעלת הקונוטציה הריגושית נמצאת בשימוש רב יותר, כך משמעותה נשחקת, והיא נעשית עוצמתית פחות. לכן רבים מתנגדים למשל לשימוש רב במילה 'שואה' בצירופים דוגמת "שואה אקולוגית" וכדומה.

יש גם שימוש בלשון נקייה, לשון של תקינות פוליטית, "מכבסת המילים": משפחה ענייה - קשת יום, דלת אמצעים;

מדינות פרימיטיביות - מדינות מתפתחות;

משרד הסעד - משרד הרווחה ועוד.

לפניכם טקסט העוסק ב"מכבסת המילים".

לקרוא לילד בשמו

ג'ורג' אורוול אמר כי אפשר לתאר בשתי צורות התנגשות של כורים שובתים עם שוטרים: למילים "השבת החוק והסדר על כנם" יש משמעות נעימה ומרגיעה, משמעות של כוחה החוסה, המגונן והאבהי של המדינה; ואילו תואר המקרה כ"פתיחת אש על שובתים מצד כוחות המשטרה שהזמינו המעבידים" היה תיאור זה, הנכון והעובדתי, מעורר כצליפת שוט. הצד המשתמש במילים המרגיעות הוא בדרך כלל הממסד. זה הצד המעוניין בשקט תעשייתי ובהמשך הסטטוס קוו - מצב המאפשר לו להיות כל העת בצד היוזם ולחולל שינויים בזמן ובמקום המתאימים לו. אמצעים לשוניים הם כלי מרכזי להשגת יעד זה. אצלנו גילו את "מכבסת המילים" (מטבע לשון מקורי של העיתונאי וההיסטוריון עמוס אילון) רק בשנים האחרונות. רוב הביטויים מעוותי המציאות החודרים ללשון התקשורת מגיעים ממקורות לא פוליטיים. התרבות מהירה של ביטויים כאלה עושה את לשון התקשורת מנופחת ולא בהירה, מפריעה לכלי התקשורת למלא את תפקידם ולדווח בדייקנות על הנעשה וגורמת לצרכני תקשורת לחוש אינסטינקטיבית שכלי התקשורת אדישים לאדם הקטן ומתעלמים מבעיותיו האמתיות ואפילו מעצם קיומו. מומחי כלכלה, למשל, מרבים להשתמש במונחים ההופכים את האדם לסחורה, ואנושיותו נעלמת כמעט לחלוטין. הם מדברים על "פתרונות דיור" ולא על דירות שיכון לחסרי הבית ועל "משאבי אנוש" במקום על עובדים או על אנשים, האבטלה היא "התרסקות ההון האנושי" - מונח נוח הרבה יותר מחוסר עבודה, "התאמת השער" באה במקום פיחות, "היטל" בא במקום מס ועוד.

(מעובד על פי מאמר מאת עמוס גורן, העין השביעית, יולי 1998.)

4. הגזמות והכללות

הגזמה היא אמצעי רטורי שבו הכותב משתמש בביטויים מופרזים לתיאור כמות או עצמה: מילים מכלילות (כולם, כל ה...) או טעונות רגשית וכן חזרות, נרדפים, ניגודים, מספרים גדולים ועוד. אמצעי רטורי זה רווח מאוד בעברית הדבורה, בלשון הפרסומת ובטקסטים שכנועיים אחרים. מטרתו - העצמת המסר והבלטתו, הרצון לעורר את רגשות הקורא ולגרום לו לתמוך בעמדת הכותב.

*40*

דוגמאות:

חובק עולם; חסר תקדים; יום-יום, שעה-שעה; לנצח נצחים; מקטן ועד גדול; על ימין ועל שמאל; לאורכה ולרוחבה; על כל צעד ושעל; מאז ומתמיד.

גם שימוש בהכללות ובסתמיות (לציון "כולם") נועד להדגיש את הרעיון וליצור רושם שהעניין חל על כולם. יש כאן רצון לכלול גם את הנמענים. דוגמה: אם שותים, לא נוהגים (=כולם).

5. מבנה המשפט וסדר המילים בו

- שינוי הסדר - העברת חלקי משפט דוגמת מושא ותיאור לראש המשפט, למשל: את האירוע הזה כבר לא אשכח לעולם.

- משפט ייחוד - למשל, הצעה זו - רבים מתעלמים ממנה וחבל. חלק הייחוד נועד להדגשה.

- קיימים גם מבנים של הדגשה: לא X אלא Y (לא רצינו אלא לברוח.) אין כאן העמדה של דבר כנגד דבר, אלא מבנה של הדגשה במשפט פשוט (רגיל). גם המבנה X הוא ש... (החוקר הנודע הוא שדיווח...) נועד להדגשה.

6. נרדפות

שימוש במילים נרדפות נפוץ בטקסטים ספרותיים ובטקסטים שכנועיים. השימוש נועד ולהדגיש ולהעצים את המסר, לעורר רגש או לגרום להנאה אסתטית. יש נרדפות מילונית, ויש נרדפות הקשרית (רק בטקסט).

דוגמאות:

הם שיקרו לנו, הונו אותנו, הוליכו אותנו שולל; בשקט, בצנעה, כמעט בהיחבא הוקם לאחרונה...; אין להם עתיד, אין להם תוחלת, אין להם תקווה.

7. ניגודיות

שימוש באמצעי זה נועד להדגיש ולהבליט פרט כלשהו על רקע המנוגד לו, או להעמיד תבנית קלה לקליטה, והוא רווח בטקסט שכנועי, למשל בפרסומת. זוהי לשון קוטבית - שחור או לבן ללא מצבי ביניים.

דוגמאות:

ליום הזיכרון לשואה ולגבורה: לזכור ולא לשכוח!

מה ההבדל בין שלום למדון?

זה מחליד את החרב,

וזה מחריב את החלד.

חנניה רייכמן, דבש ועוקץ.

*41*

דוגמאות לצירופים ולביטויים שיש בהם ניגודיות

בזכות ולא בחסד;

לשבט או לחסד,

יצאנו מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה,

להוציא מן הכוח אל הפועל;

יצא שכרו בהפסדו או יצא הפסדו בשכרו,

להוציא יש מאין;

כל המוסיף גורע;

כרחוק מזרח ממערב;

מוות וחיים ביד הלשון;

אין תוכו כברו,

המציאות עולה על כל דמיון;

התחיל בקול תרועה רמה והסתיים בקול ענות חלושה;

שמאל דוחה וימין מקרבת;

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה;

אינו מעלה ואינו מוריד;

אין דבר שלם יותר מלב שבור,

במישרין או בעקיפין,

רב הנסתר על הנגלה;

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא (מגג גבוה אל בור עמוק).

בפרסומות

אנחנו גדולים בפרטים הקטנים; חינוך זול עולה ביוקר; אי קטן - חופשה גדולה; צלצל רחוק - תרגיש קרוב; מבצעים חמים לימים קרים; מכל הדחה נסתר עם יתרונות גלויים-, רפואה שחורה בחלוק לבן.

מבנים של ניגודיות

מחד גיסא... ומאידך גיסא...; מצד אחד של המתרס ... ומן הצד השני של המתרס...

8. שאלות רטוריות

שאלה רטורית היא היגד הבא בלבוש תחבירי של משפט שאלה, אך משתמעת ממנו טענה. זהו למעשה משפט בעל קביעה, טענה מודגשת. אין מצפים לתשובה משום שהנמענים מפענחים בעצמם את הכוונה של המבע. מטרתן של השאלות הרטוריות היא לנזוף, להביע תמיהה, לקרוא למעורבות הנמענים, ופעמים רבות הן מחדדות את הטיעון ומבליטות את הרעיון ואת עמדת הכותבים. שאלות אלה נפוצות בטקסטים או בשיחות שיש בהם נימה אישית ועצמה רגשית.

*42*

דוגמאות:

היהפוך כושי עורו? השומר אחי אנוכי? מי שמך? למי אני עמל? מה הועילו חכמים בתקנתם? איך לא חשבו על זה קודם? הלילד הזה פיללנו? הכצעקתה?!

הערה:

שאלות רטוריות יכולות לבוא בסיום המאמר הטיעוני כשהן מביעות את מסקנת הכותבים או כהצגת נקודת מחשבה נוספת. מומלץ להחליף את ניסוח השאלה הרטורית בניסוח של משפט חיווי: האם פעולה זו מתיישבת עם העקרונות שגדלנו עליהם? פעולה זו אינה מתיישבת עם עקרונות אלה.

ג. יצירת קשר בין המוען לנמענים (דיאלוגיות)

*42*

ליצירת קרבה

- שימוש בפעלים בגוף שני או בכינויי גוף לנוכח: אל תצפו ממני ש...; אתם...; גם אתה תוכל...; איך הייתם מגיבים אילו...

- שימוש בפניות: צופים יקרים; קוראים וקוראות יקרים...

- שימוש בפעלים בנוף ראשון או בכינויי גוף למדבר או בכינויי קניין: גיליתי ש...; עד כה עסקנו ב...; אני מודה ש...; אני משוכנע כי...; קיומנו מותנה ב...; מניסיוני...

- שימוש בהסגרים: לפי דעתי, להערכתנו ועוד.

לשכנוע, לקריאה לפעולה או לאזהרה

- שימוש בפעלים בציווי: התקשרו אלינו; הישמרו מסיכונים; חשבו מה היה קורה אילו...

- שימוש בצורות מודליות: (לרוב בסיום המאמר לציון משאלה, ציווי, אזהרה, איסור, המלצה):

חשוב לקיים...; יש + שם פועל...; עלינו + שם פועל...; אין + שם פועל...; חובה + שם פועל...; כדאי + שם פועל...; אסור + שם פועל...; רצוי + שם פועל...ועוד.

- שימוש בקשר לוגי של תנאי: אם לא..., אז...

ד. יצירת סקרנות ועניין

*42*

1. הצגת שאלות אמתיות ותשובות

שאלות אלה נפוצות בנאומים ובמאמרים ביקורתיים, והתשובה להן מתבררת בהמשך הטקסט הכתוב או הנאום. השימוש נועד להבהיר את הנושא, אבל גם לעורר סקרנות ומעורבות של הנמענים. דוגמה: ומה קרה מאז? לא הרבה דברים השתנו.

2. לשון ציורית (דימוי, מטפורה, האנשה)

א. דימוי

דימוי הוא השוואה מפורשת בין שני דברים או עניינים מתחומים שונים באמצעות סימן חיצוני של מילת השוואה (מעין מתווכת). למשל: כ, כמו.

מטרות השימוש בדימויים הן המחשה של תופעה או של רעיון, הוספת ציוריות וכן הבלטה והדגשה.

דוגמאות:

ערום כנחש, ארוך כאורך הגלות, מלא כרימון, עובר כחוט השני (קו יסודי, רעיון מנחה), כרחוק מזרח ממערב, קשה כקריעת ים סוף, ערכו כקליפת השום.

*43*

מילה טובה - כקרן אור,

מילה קשה - כזרם קור.

חנניה רייכמן, פתגמים ומכתמים.

ב. מטפורה

המטפורה היא העברה של משמעות מתחום אחד לתחום אחר. העברה זו מבוססת על דמיון כלשהו בין שני המושגים. המטפורות נועדו להבהיר ולהמחיש את המסר ולהוסיף ציוריות למבע, והן נפוצות בטקסטים מגמתיים או ספרותיים. יש מטפורות שחוקות / מאובנות: לב הים, פקק תנועה, צבעים חמים ועוד, ויש מטפורות חיוניות ויצירתיות: כוכבי עיניה, צונאמי של שחיתות, רכבת הרים רגשית, מצפן פנימי שמכוון אותי.

ג. האנשה

האנשה היא הצגת דומם, צומח, בעל חיים או דבר מופשט כבעל תכונות אנושיות: חושב, מדבר, צוחק, מקשיב וכדומה. מטרת השימוש בהאנשה היא המחשת הרעיון וחיזוקו, הענקת ציוריות וחיים למבע, קירוב המתואר לחוויית הקורא ועוד. אמצעי זה נפוץ בעיקר בטקסטים ספרותיים, בשירי ילדים ובפרסומות.

דוגמאות:

הים ראה וינוס; קירות הכיתה מסמיקים מבושה; דמם זועק לשמים; שלושים שנה הים שתק; הסבון בכה מאוד.

3. שימוש באירוניה

אירוניה היא צורת התבטאות ביקורתית שבה קיימים פער ואי-התאמה בין המשמעות הישירה, המפורשת והגלויה של המילה לבין המשמעות הסמויה, ההפוכה שבכוונת המוענים. כך לעתים האירוניה מובעת בלשון סגי נהור (לשון הפוכה).

אמצעי זה נועד להבליט את הניגוד שבין משמעויות המילים ולהעצים את המסר, ולכן היא מופיעה לרוב בטקסטים ביקורתיים שליליים (לרוב בין מירכאות). לעתים היא מבטאת לעג קל ועוקצנות, לרוב ברוח טובה.

דוגמאות:

יחי ההבדל הקטן (למעשה: שינוי גדול); "חכם גדול" (לטיפש); תודה ש"עזרת" לי (הפרעת לי או פגעת בי); "הנשמות הטובות" (אנשים רעים); כמה יעלה לי ה"תענוג"? (הוצאה כספית).

4. משחקי מילים, לשון נופל על לשוך (מצלול) ודו-משמעות מכוונת

הכותבים משתמשים בעיקר במילים רב-משמעיות. כדי לעמעם את המסר במכוון וכדי ליצור הפתעה ובכך למשוך את תשומת לבם של הקוראים. לעתים יש בשימוש זה הבעת ציניות. דוגמאות: אי תנועה (היעדר תנועה); תלושים מהמציאות (תלושי משכורת). משחק מילים: הטיולים השנתיים הפכו מטיולים למיטיבי לכת לטיולים למיטיבי לסת; שלום לך, לחות (בסיום הקיץ); בנחישות וברגישות (חריזה).

*44*

5. שבירת צירוף כבול

זהו שינוי מכוון היוצר הפתעה והנאה אסתטית ומושך תשומת לב (לעתים באירוניה). המסר נקלט טוב יותר ומעורר עניין כשברקע יש משפט מוכר או הרמז למקורות למשל, הגיעו מים עד גועל נפש; צמוד לעוני המחיה; העם נקעה רגלו; מדבר סקר תרחק, כזה ראה וחדש, סבל היופי ושקר החן.

6. מעבר מכוון ממשלב למשלב / עירוב משלבים / סטיות משלביות

שיבוץ מכוון של ביטויי עגה בכתיבה במשלב בינוני-גבוה נועד להשיג את תשומת לבם של הקוראים.

דוגמאות;

כשתיאלם תרועת הפסטיבלים, ילבלבו שירי אהבתי, אני יכול לשמוח איך שבא לי (נעמי שמר);

גולת הכותרת הייתה הפייט הגדול שנתנה הנבחרת.

תרגילים

*44*

1. מהו האמצעי הרטורי בכל אחד מהמשפטים האלה?

א. מדי פעם מאטות מדפסות העיתונים את הקצב, עוצרות את נשימתן המתנשפת ומרכינות ראש לפני התמונה הגדולה.

ב. יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, חודש רודף חודש, שנה רודפת שנה, ושום דבר אינו משתנה.

ג. הוא רכש במנהטן "דירת שיכון" שמחירה "רק" כמה עשרות מיליוני דולרים.

ד. כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים.

2. הסבירו את חידת ההיגיון הבאה בשתי משמעויות על פי האמצעים הרטוריים: שאלה למורה דרך מצביעה על הידרדרות - התשובה: לאן הגענו?

3. לפניכם כותרת מהעיתון:

מה הועילו חכמים בהיי-טק שלהם?

א. על איזה ביטוי הכותרת נשענת?

ב. כיצד מכונה סוג זה של שאלות?

ג. תנו דוגמה נוספת לשאלה מסוג זה.

ד. מהן המטרות לשימוש בשאלות מסוג זה?

*45*

חיים ולקוח ביד הלשון

מתי הסתחבקות מופרזת מרחיקה לקוחות ולמה מתק שפתיים מעורר חשד

איש עסקים החליט שהגיעה השעה לעשות קצת כושר, ועליו להירשם למועדון בריאות. הוא איתר אחד כזה באזור מגוריו, הנחשב ליוקרתי בעיקר בשל מחיריו שבשמים. מאחר שהכסף לא מהווה בעיה בשבילו הוא לא היסס להתייצב בשערי המקום.

היה זה ביקורו הראשון במועדון בריאות מאז ומעולם. הוא התייעץ עם פקידת הקבלה לגבי הטיפולים המתאימים לאחד מסוגו. הוחלט שבביקורו הראשון יעשה מסז' שוודי. המסז'יסטית בקול נעים וערב הציעה לו תה צמחים, לאחר מכן הובילה אותו לחדר שבו נוגנה מוזיקה חרישית ואחר כך עיסתה את גופו. הרגשתו של איש העסקים הייתה טובה ובלבו גמלה ההחלטה להירשם למועדון זה. כשניגש לקופאית לבצע את תהליך ההרשמה, התברר לו ששמחתו הייתה מוקדמת: בפה מלא מסטיק היא ניסתה להסביר לו את סדרי המקום. הדבר הגעילו. היא עוד הגדילה לעשות ולאחר ששילם ועמד לעזוב, היא זרקה לעברו ברכת שלום: "צ'או, מותק!".

צ'או? מותק? לשפה ולטון שבה משתמשים נותני השירות השפעה גדולה על הלקוח. הישראלים נהנים להשתמש בסלנג ובטון "משפחתי-חברי". יש הסבורים שזו גישה מלאת חן, התורמת להסרת המחיצות בין נותן השירות ללקוח. אחרים חשים מבועתים, כשפונים אליהם בצירוף המילים "נשמה", "מותק", "מאמי" ואפילו "שמע, חבר", או "בחייך...".

לקוחות לא מעטים רוצים להרגיש כלקוחות, כולל כל מערכת היחסים המאוד ברורה הכרוכה בכך. חברים יש להם בבית. עכשיו הם רוצים לקבל שירות ללא פשרות. מילים יפות אינן עושות עליהם שום רושם. בעיקר כשהישראלי חשדן מטבעו ולא פעם נדמה לו, ללא סיבה, שמתק השפתיים של נותן השירות לא נועד אלא לטשטשו ולמכור לו סחורה פגומה.

החכמה של נותן השירות היא להתאים את גישתו, וגם את שפתו, ללקוח שלפניו. זה המקום להפגין רגישות וחכמה. במסעדה, אין צורך לפנות לילד שבא אתכם עם "אדוני, מה תאכל", ואליכם אין לפנות עם "חבר'ה, נו החלטתם כבר?".

השפה שבה אנו משתמשים היא מדד ברור לכבוד שאנו רוחשים ללקוח. גם אם שפתו היומיות רצופה ב"אחי", ו"מה קורה בנאדם", והתנהגותו מלאה בצ'פחות ידידותיות, לא תמיד הוא ישמח אם תפנו אליו בלשון דומה. גם הוא רוצה לפעמים לקבל את מלוא הכבוד, בעיקר שהוא משלם על כך במיטב כספו. צ'פחה ידידותית שתורידו על גבו עלולה לצנן כליל את תאוות הקנייה שלו. במילים אחרות, הלקוח הוא מין בנאדם-זיקית כזה, שמה שנראה לו טוב וטבעי בטריטוריה אחת, נראה לו רע ומאוס בטריטוריה שנייה, זו של נותן השירות. הבנת הקוד הזה תמנע מספק השירות לתמוה מדוע הלקוח, שאך לפני רגע עמד מולו, או שוחח אתו טלפונית - נגוז כלא היה.

(מעובד על פי מאמר מאת ד"ר חיה קיביליס-אופק, ידיעות אחרונות, 4/1/2000.)

*46*

א. על איזה משפט הכותרת מבוססת?

ב. מדוע השתמש הכותב בכותרת זו?

נ. מהי הטענה המרכזית בטקסט?

ד. מצאו בטקסט דוגמאות למילים ממשלב לשוני גבוה ודוגמאות למילים ממשלב לשוני נמוך. למה תורם עירוב המשלבים?

5. קראו את הטקסט שלפניכם, והשיבו על השאלות שאחריו.

זר ורדים

בצהרי יום שישי, לפני שבוע בדיוק, נקשו על דלתי שני ילדים נושאי דלי, ובו כמה זרי ורדים. מחיר כל זר, הם אמרו לי, עשרים וחמישה שקלים. אמרתי להם שאני מעדיף פרחים בגינה, ולא באגרטל, והם אמרו: "אז בעשרים". אמרתי להם שאני תתרן ועיוור צבעים, והם אמרו: "אז בחמישה עשר שקלים". אמרתי להם שאשתי בחו"ל, ואין לי למי לקנות פרחים לשבת, ואז הניחו השניים את הדלי, ואחד מהם אמר לי: "בחייך, מכרנו רק שני זרים, וכבר אמרנו נואש". הייתה לי בררה? הילד לא אמר "התייאשנו" ולא "נואשנו", אלא "אמרנו נואש", שלא לדבר על המילה "וכבר" אותה הגה בכף רפה אחרי שורוק בווי"ו. תכף ומיד העליתי את המחיר חזרה לעשרים וחמישה שקלים וקניתי זר ורדים. האמת? ברגע שהמניפולטורים הקטנים אמרו "עשרים וחמישה שקלים" במקום "עשרים וחמש שקל" צריך הייתי לגרש אותם. אבל נראה שמגיע לי. לא הייתי ערני ונפלתי בפח.

(מאיר שלו, ידיעות אחרונות, 29/12/2006.)

א. כתבו באילו אמצעים רטוריים השתמש מאיר שלו.

ב. מהי הנימה העולה מן הטקסט? הסבירו את דבריכם.

נ. כתבו את המילים ואת הביטויים בטקסט הנפוצים בשימוש במשלב לשוני גבוה.

ד. מהי משמעות המילה תתרן?

ה. כתבו את התאריך של פרסום הטקסט במילים.

*47*

6. א. התאימו בין הביטוי לבין משמעותו.

ב. שבצו חמישה ביטויים במשפטים. תוכלו להיעזר במאגרי מידע במרשתת או במילונים.

7. הסבירו את משחקי הלשון ואת חידות ההיגיון.

א. אני לא מרים ידיים, אני נלחם באלימות.

ב. החליט לשתוק - גמר אומר.

ג. רופא השיניים מהלל ומשבח - קושר כתרים.

ד. קפיצה קטנה לבן ערובה - ביקור חטוף.

ה. קוסמטיקה לא מוצלחת - על הפנים.

ו. לחור המנעול יש השפעה גדולה - עמדת מפתח.

ז. חסרי הבסיס מתחילים את היום בצהריים - אין להם שחר.

ח. אושרו אינו מלא, איך לו תלונות - שמח בחלקו.

ט. הכזב על תולדות הטקסטיל - סיפורי בדים.

י. האם אי התערבותו מנומסת? - טמן ידו בצלחת.

*48*

8. לפניכם קטעים מתוך נאומו של שמעון פרס בפתיחת אירועי יום הזיכרון ה-12 ליצחק רבין ז"ל (24/10/2007).

קראו את הנאום, והשיבו על השאלות שאחריו.

אנו מדליקים היום במשכן נשיאי ישראל את "נר יצחק". שלהבת הנר הזה היא בגדר אור נוסף לרבבות הנרות שהודלקו על ידי העם כולו בהיוודע לו על הירצחו של יצחק. הוא הדליק אותם בעיניים דומעות. העם כולו בכה, ועולמו חשך. היו אלה נרות של זעם, נרות של כאב, ומעל הכול - נרות של הערצה למצביא שהפך למדינאי. אני זוכר את אותו לילה. הוא החל באלומת אור מלהיבה ומלכדת. הוא נפתח בעצרת גדושת אדם בכיכר מלכי ישראל. הבמה שעליה עמדנו הוצפה בנחשול אדיר של תקווה שזרם בעוז מן הקהל העצום והנרגש לעבר הבמה. עמדתי לצדו של יצחק. פניו נהרו. פני כולנו נהרו למראה מפגן זה של הזדהות מרעידה, ספונטנית כל כך. מעולם לא ראיתי זהרה כזו על פניו. שרנו בצוותא עם רבבות האדם שהרקידו את הכיכר ב"שיר לשלום": תנו לשמש לעלות, לבוקר להאיר... והיום, לאחר 12 שנה, שוב מופיע תוואי דרכו. דרך השלום. נזכרתי בדברי אלתרמן לבן-גוריון: "לשאת בעומס האחד שאין שני לו, של זו האחריות החשכה שאין לה אח". יצחק, שהייתי שותפו לדרך, היה מנהיג אמיץ ונועז. יצחק העדיף את השיקול על פני הפזיזות, את ההמתנה המאפשרת הסתערות נחושה.

אמנם קשיים נערמו, והדרך התארכה, אבל גם הובהר שאין מנוס מלגבור על הקשיים.

גם נר אחד בכוחו לפלח אפלה רבה. זהו נר התמיד ליצחק רבין. נוסיף לנוע קדימה, נאמנים לאורו זה. הראש נורה, היעד חי. המוביל נרצח, אך המורשת קיימת.

א. מהו השדה הסמנטי השולט בנאום?

ב. מצאו את כל המילים והצירופים בשדה סמנטי זה.

ג. כיצד השימוש בשדה סמנטי זה משרת את מטרת הנואם?

ד. הסבירו את פירושי המילים האלה לפי הקשרן: נחשול, נהרו, תוואי דרך, אין מנוס.

9. תלמידים התבקשו לכתוב הגדרה למילה אלמן. תלמיד כתב: "אלמן הוא מי שאשתו אוהבת אותו מאוד." הוא הוסיף שבמילון אבן שושן נכתב: "מי שמתה עליו אשתו."

*49*

א. הסבירו את האי-הבנה של התלמיד.

ב. נסו למצוא מקרים נוספים של אי-הבנה מסוג זה.

10. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

רוביק רוזנטל

כמה היום בתשרי?

אין כל אפשרות לבוא בטענות להחלטת משרד החינוך להכניס תאריך עברי על כל לוח ועל כל מכתב. החלטה מאמי, יהודית וחינוכית. הצרה היא שאין בה תועלת. היא שייכת לקבוצת ההחלטות החינוכיות-לימודיות שבהן מנסים לדחוף ידע מחוץ להקשר, "כדי שהילד יידע". ידע כזה יכול להיות בומרנג: הוא ממאיס את עצמו.

שנת הלימודים מתחילה באחד בספטמבר ומסתיימת בסוף יולי. החופש הגדול מתרחש בחום יולי-אוגוסט. ימי ההולדת של רוב ילדי ישראל הם בתאריך הלועזי. את יומן האירועים הפרטי והציבורי שלנו אנחנו מנהלים על פי התאריך הלועזי. המשכורת מגיעה באחד בחודש, המדד ב-15, לוח הקואורדינציה הפנימי שלנו בתחום הזמן הוא לוח לועזי. הסיבה לכך היא שהזמן הוא גלובלי, ואנחנו חלק מהזמן הגלובלי, ואין לנו לא יכולת ולא עניין להינתק מהזמן הגלובלי.

יש שני מקומות חשובים שבהם הלוח העברי חשוב וקנה לו שביתה בתודעה ובתרבות, ומכאן שיש לו גם ערך שימושי. החגים, כמובן, המתרחשים בחודשים העבריים, והתודעה של מעגל השנה: הוא מתחיל בסתיו, בראש השנה, לא בינואר, שהוא אירוע ראשית שנה משני עבור הישראלי-היהודי. זו הסיבה ששמות החודשים שייכים לידע הבסיסי שקונה תלמיד ישראלי, ובוודאי שעליו להכיר אותם.

מכאן ועד הציפייה שהילד יחזור הביתה ויספר בשמחה שבי"א טבת יש לאורי יום הולדת במקדונלד'ס, הדרך ארוכה, ובצדק. עצה: להזכיר את התאריך העברי כל יום, אבל לא לעשות מזה עניין גדול.

(מעריב, 30/9/2002.)

א. מצאו בטקסט דוגמאות למילים או לצירופים מהסלנג.

ב. מצאו בטקסט דוגמאות למילים או לצירופים ממשלב לשוני גבוה.

ג. מהי טענתו המרכזית של כותב המאמר?

ד. כתבו מאמר קצר או מכתב למערכת המתנגד לדעתו של כותב המאמר.

*50*

11. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו

דיקטטורת הפרסום

פסקה א

ייתכן שצודקים הטוענים שבשלטי החוצות אין פגיעה בתשומת לבו של הנהג יותר ממסיחי דעת אחרים, כגון שיחת טלפון או האזנה לרדיו. אבל המאבק על דמות הרחוב והכבישים שלנו והשאיפה ליצור מרחב ציבורי נקי מפרסום אגרסיבי חוצים את גבולות ההפרעה לנהיגה. המאבק יוצא נגד מכירת המרחב הציבורי למפרסמים והפיכת עולמנו לקניון מרצד אחד גדול.

פסקה ב

ד"ר דניאל שליט, מוזיקולוג וחוקר תרבות זמננו, פרסם ספר בשם "ספר הקניון", ובו הוא מתאר את החוויה היסודית של האדם בתקופתנו בהימצאו בתוך קניון. בועה המנותקת מאדמה ומשמים, ובה האדם נרמס והופך לנקודת הצטלבות של לחצים סביבתיים ושל שטיפת מוח המוזרקת לתוכו. תרבות הקניון שוחקת את האדם ומצמצמת את המרחב הנפשי שלו ואת זכות הבחירה שלו. אך להבדיל מהקניון הרגיל, שאליו אנו יכולים לבחור מתי להיכנס ומתי לצאת, הקניון הציבורי הזה נכפה עלינו. אנו הופכים לקהל שבוי.

פסקה ג

דברים דומים לאלו של שליט נאמרו גם בספרה המפורסם של נעמי קליין "No Logo", שהפך לסמל במאבקים נגד הגלובליזציה. קליין קוראת לנו להשיב לעצמנו את הרחובות. בספר היא מצטטת את פרופסור פרנקלין מאוניברסיטת טורונטו: "אנו חיים במונחים של כיבוש צבאי... אנחנו תחת כיבוש של צבא משווקים. אנחנו חייבים לחזור ולתבוע את ארצנו מידי אלה שכבשו אותה בשם האדונים הגלובליים שלהם."

פסקה ד

גם בעולם הגדול מסתמנת מגמה של מאבק על המרחב הציבורי מפני מה שמכונה "זיהום חזותי". הדוגמה הטובה ביותר ליזמה להסרת פרסום ברחובות נעשתה בסאו פאולו שבברזיל, אחת הערים המאוכלסות בעולם, והמרכז הכלכלי-תרבותי של דרום אמריקה. לפני שנה נכנס שם לתוקפו החוק האוסר כמעט כל סוג של פרסומת חוצות. בקרב התושבים (חוץ מהפרסומאים) קיימת הסכמה כי השינוי הוא לטובה ומגלה עיר חדשה שהסתתרה עד עתה מאחורי השלטים.

פסקה ה

הסרת השלטים תורמת בסופו של דבר גם לצמצום תאונות הדרכים. ב-36 מדינות בארצות הברית נאסר על הצגת שלטים בעלי אורות מרצדים או סרטונים בשל העובדה שמחקרים הצביעו על מתאם מובהק בין החשיפה לשלטי חוצות לעלייה בתאונות הדרכים. במדינה מוכת תאונות דרכים כישראל כל תרומה למאבק נגדן היא יזמה מבורכת ויש לעודדה.

פסקה ו

בסופו של דבר, החוק החדש יותיר לנו יותר נוף עירוני ופחות שלטי חוצות ושטחי פרסום, שגם ככה מציפים כל חלקה טובה בחיינו בטלוויזיה, באינטרנט ובעיתונים. החוק החדש גם יעניק לנו סביבת נהיגה נעימה ורגועה יותר ואף בטוחה יותר. כולנו צריכים להיות שותפים למאבק על סביבה נקייה מפרסום חוצות שתלטני. כולנו, לא רק הארגונים הירוקים.

(מעובד על פי מאמר מאת ציפי חוטובלי, מעריב, 9/1/08.)

*51*

א. המאמר נפתח ברכיב טיעוני מסוים. מהו? הסבירו את דבריכם.

ב. ציינו שלושה אמצעים רטוריים שונים זה מזה, ותנו דוגמה לכל אחד מהם.

ג. ציינו שלושה תפקידים שונים של הופעת המירכאות במאמר. (ראו עמוד 52)

ד. האם אתם מסכימים עם דעת הכותבת או מסתייגים ממנה? נמקו את דעתכם.

ה. לפניכם קטע מאת אורי אורבך, ידיעות אחרונות, 18/1/08.

מתווך אחד הציע דירה מאווררת ומרווחת ליד הים. כשהתברר ללקוח כי הדירה אינה אלא חדר מעופש, הרגיע אותו המתווך כי הימצאותו של הים בסמוך כל כך היא פיצוי נהדר על כל החסרונות של הדירה. כשלבסוף שאל הלקוח אם אין חשש שהים יגאה ויציף את הדירה, נעלב המתווך: "ים? איפה הים ואיפה הדירה?!"

מכל הנימוקים להשבת שלטי הפרסום הענקיים לאורך נתיבי איילון חיבבתי אחד במיוחד. זה הנימוק הנפלא של פרסומאים ו"מומחים" הקובע כי השלטים אינם מסיחים את דעתו של הנהג מהנהיגה.

1. אורי אורבך הצביע על סתירה בטענת הפרסומאים. הסבירו את הסתירה הזאת.

2. לשם מה הביא אורבך את הסיפור על המתווך?

12. קראו את המאמר, ציינו שלושה אמצעים רטוריים שונים, ותנו לכל אחד מהם דוגמה.

שלום, כאן הקפטן שלכם

כבר שנים שבמדורים הכלכליים מדברים על "שוק" התקשורת, אבל רק ביום שישי נפל לקפטן האסימון (כדי להישמע יותר מעודכן היה כדאי יותר לומר "נתחב לו הטלכרט", אבל א' זה נשמע הרבה פחות טוב וב' בכל זאת יש לאיש עם המקטרת איזה רגש של נוסטלגיה לחפץ העגול הזה, שפעם הרוכלים בתחנה המרכזית היו מוכרים לחיילים כדי שיוכלו לדבר עם הבית). "שוק התקשורת נפתח לתחרות", ו"מתעכבת פתיחת השוק לתחרות" הם רק שניים מהביטויים שחביבים על כתבי התקשורת בעיתונות הכלכלית ובכל פעם מעלים מחדש חיוך על שפמו של הקפטן.

ובאמת, כמעט כל המוצרים התקשורתיים מתנהלים בארץ כמו בשוק. ואין חלילה כל שמץ של התנשאות באמירה הזאת. להיפך, שוק זה טוב, שוק זה ססגוני, שוק זה פירות וירקות טריים, חמוצים מעולים ומבחר מדהים של גבינות והכי חשוב: שוק זה המחירים הזולים ביותר בעיר. המוכר בבאסטה של פלאפון צועק מחיר ומיד שכנו, בעל הבאסטה של סלקום, כותב על השלט מחיר חדש. מישהו פותח דוכן חדש לערוצי טלוויזיה ותוך שנייה מתחיל המוכר ממול לסלסל חרוזים בניסיון לפתות את הקונים לקנות אצלו: "איזה יופי של מחיר, שני סרטים וגם ממיר". ובתחום השיחות לחו"ל בכלל נשברו כל השיאים. קמו שני מתחרים חדשים ומיד בעל הבית השתגע! המחירים ירדו וכולם קנו מכל הבא ליד.

האינטרנט, ענף חקלאי ידוע שהתוצרת שלו נמכרת בשוק התקשורת, הצדיק השבוע את חברותו במועדון, כשספקית הסחורה, אינטרנט בזק בינלאומי, הודיעה שהיא מתחילה למכור אינטרנט לפי משקל. 500 קילו אינטרנט יעלה משהו כמו 100 דולר לחודש, ומי שלא צריך כל כך הרבה, יוכל לקנות בחצי מחיר רק חצי מהכמות - 256 קילו. קילו-בייט, כמובן. כמו בשוק: מי שיש לו מספיק כסף יכול לקנות את העגבניות העסיסיות והטריות ביותר, ומי שיש לו קצת פחות יסתפק בסחורה פחות טובה. אלה שממש רוצים לחסוך יכולים לבוא ביום שישי אחרי הצהריים ולקנות את הבררה: 33 קילו בדולר. לא גלשת לא שילמת.

אסור כמובן לשכוח את חברות הכבלים, שהמשאיות שלהן תקועות עדיין ללא רישיון. אבל גם הן יגיעו בסופו של דבר ויפרקו ארגזים רחבי פס, עמוסי סחורה מהירה. וכך לאט, אך בבטחה, ייעלמו מהנוף הישראלי ימי בוטיק האינטרנט. לא עוד מבחר מצומצם של מוצרים יקרים, ארוזים בקפידה, אלא בזאר ססגוני ועממי. והקפטן שלכם ייקח את עגלת הקניות שלו, ייצא לשוק ויבדוק כמה עולה אינטרנט מהיר בדוכן אחד וכמה בדוכן אחר. ימולל את הפס במבט של מקצוען, יקיש באצבעו על המודם לוודא שהוא בשל דיו, ירחרח את החיבור ורק אז יאמר למוכר: "תשקול לי בבקשה".

הקפטן שלכם

הארץ, 16/12/2000.

*52*

10. תפקידי סימני הפיסוק

*52*

סימני פיסוק מסוימים מעידים על כוונת הכותבים. זהו אמצעי רטורי להבעת אירוניה, הסתייגות, התרגשות או משמעות מושאלת של מילה-, להדגשה של עמדת הדובר ונימת דבריו.

א. נקודה

בסוף משפט חיווי מסמנים נקודה. כמו כן. נקודה בין מבעים שאינם משפטים פורמליים נועדה ליצור מתח או אווירת דרמה (לילה. חושך. מכונית שחורה.) לציון אירוניה (לא מסתמן שינוי. בינתיים.)

ב. מירכאות

1. לציון שם, למשל: ראיתי את הסרט "מלחמת הכוכבים".

2. לציון מושג או מונח מקצועי, למשל: "הכפר הגלובלי", "עיתונות צהובה".

3. לציון מילה או צירוף במשמעות מושאלת, למשל: צה"ל קיבל "אור ירוק" לפעול.

4. לציון אירוניה, למשל: הוא "צדיק גדול".

5. לשיבוץ סלנג, למשל: החייל הקרבי "מורעל" על הצבא.

6. לציטוט, למשל: הרמטכ"ל הודיע: "יש רגיעה בצפון". פעמים רבות משובץ בטקסט ציטוט של הדובר כדי לשדר אמינות.

7. להבלטת רעיון או מילה בטקסט וכן לסימון של ביטוי שאינו מדויק.

8. שימוש ב"לשון נקייה", למשל: "דבר אחר" ככינוי לחזיר.

ג. נקודתיים

1. לפני פירוט (אחרי ביטוי מכליל) למשל: אני מנוי על שלושה עיתונים: "מעריב", "ידיעות" ו"הארץ".

2. לפני ציטוט, למשל: הרצל אמר: "אם תרצו, אין זו אגדה".

3. לפני הסבר, למשל: קודים של לבוש הם חלק מתרבות: משייכים בני אדם לקבוצה מסוימת לפי בגדיהם.

ד. קו מפריד

1. במקום חלק חסר באיבר ב של משפט איחוי, למשל: היהפוך כושי עורו, ונמר - חברבורותיו?

2. אחרי חלק ייחוד לשם הדגשה, למשל: ירושלים - שערים רבים לה. (לא חובה)

3. לפני ביטוי מסכם (אחרי פירוט),למשל: חיילי גבעתי, חיילי גולני וחיילי השריון - כל אלה הם חיילים קרביים.

4. לפני פירוט או הסבר, למשל: לדגל האיטלקי שלושה צבעים - ירוק, אדום ולבן.

ה. סוגריים

1. לציון הערה (לפעמים צינית), למשל: רבים שיבחו את השחקן הנודע (והוא אפילו לא ידע שהוא כזה). לרוב, זו סטייה מהרצף, התערבות המוען.

2. להוספת הסבר, מידע (לעתים גם לשם הדגשה), למשל: נשיא מדינת ישראל משמש ישות ייצוגית בלבד (הוא נעדר סמכויות ביצועיות ממשיות).

3. לתרגום מילולי של מילה, למשל: במייבשי הכביסה יש חיישנים (סנסורים).

4. לציון דוגמה או פירוט, למשל: היידיש תרמה לעברית גם מילים המציינות תכונות שליליות (שוויצר, קוטר, פראייר).

5. לציון מראי מקום, תאריך והפניות או ראשי תיבות של כותב המאמר, למשל: השנה ייפתחו בבית הספר מגמות ייחודיות (הפירוט בעמ' X).

*53*

ו. שלוש נקודות (בתוך משפט)

לציון אירוניה או הפתעה או הסתרת רגשות וכן השמטת מילים בתוך ציטוט ארוך, למשל: מעניין מה היו חושבים על האירוע ידידינו...

ז. סימן שאלה וסימן קריאה (?!)

לציון תמיהה, פעמים רבות אחרי שאלה רטורית, למשל: איך זה ייתכן?! האומנם?!

ח. סימן קריאה (אחד או יותר)

1. להבעת משאלה, הדגשה, או החלטיות ונימה נחרצת או הממה. ריבוי סימני קריאה במשפט יכול להעיד על התרגשות, מחאה, למשל: להפך! אני מעוניין בכך!

2. להבעת ציווי, פקודה, למשל: עצור בצד! חייל, שפר הופעתך!

ט. סימן שאלה

לסיום שאלה רגילה או שאלה רטורית, למשל: למי אני עמל?

י. נקודה ופסיק (;)

סימן זה תפקידו להפריד בין מילים בתוך משפט פירוט וכן בין משפטים עצמאיים הקשורים זה בזה. הסימן מציין הפסקה גדולה מפסיק אך קטנה מנקודה, למשל: הישגיה העיקריים של המהפכה הצרפתית היו שלושה: המימוש של עקרון השוויון; הענקת זכויות לאזרח; מימוש העיקרון של ריבונות העם.

הערה: כוכבית משמשת הפניה לתפקידו או לתוארו של כותב הטקסט (לשם אמינות, ביסוס הנאמר), לציון הערה או הסבר, פירוט, תרגום של מילה קשה.

תרגילים

*53*

1. הסבירו את השימושים שעשו הפרסומאים בנקודה (או בנקודתיים) בפרסומות.

(בספר יש פרסומות)

לא תשכחו את הברית. מילה שלנו!

שירות הוא דרך. חיים.

מזגן קונים רק אצל המקצוענים. נקודה.

10 ימים של רגעים גדולים. מהחיים.

פסטיבל הקולנוע ירושלים.

בכל הקשור לדייסות יש לי כלל: ברזל

שימו פס. נקודה.

*54*

2. הסבירו את המשמעויות השונות של המילים המציינות את שמות סימני הפיסוק.

א. מי ששותה אלכוהול לא נוהג. נקודה.

ב. יישום הרעיון עדיין נמצא בסימן שאלה גדול.

ג. עד עכשיו ראינו רק פסיק אחד ממה שיש לראות בעיר פראג.

ד. האידאליזם שלו במירכאות כפולות כלל לא מרשים אותנו.

ה. היא מדברת בלי פסיקים ובלי נקודות.

ו. יורשה לי להעיר בסוגריים שבדיקת העניין טרם הסתיימה.

3. קראו את הטקסט, וענו על השאלות שאחריו.

שקיות או לא להיות

פסקה א

לא ברור איזו נטייה ישראלית גורמת לאגירת שקיות: אולי העובדה שהן מחולקות חינם או הצורך לאגור חפצים, סתם שיהיה. בכל מקרה, לא נדיר לראות אנשים המסיימים את קניותיהם בסופרמרקט ונוטלים עמם ערמת שקיות, כי זה לא עולה כסף.

פסקה ב

שקיות הפלסטיק, המכונות בפי כול שקיות ניילון, מתחילות את דרכן כנפט גולמי. הן אחד ממוצרי הצריכה הנפוצים בעולם. הן קלות, עלותן נמוכה והן עמידות במים. השקיות הראשונות שנועדו לנשיאת מוצרי מזון ולאחסונם, יצאו לשוק בארצות הברית ב-1957. בשנות השישים המאוחרות הן הופיעו גם בדמות שקיות אשפה. פריצת הדרך האמתית שלהן התחוללה בשנות השבעים, כשפותח הליך לייצור זול של שקיות פלסטיק נפרדות. ההליך אפשר לרשתות המזון להציע ללקוחותיהן חלופה לשקיות נייר.

פסקה ג

מאז אותם ימים הפכו שקיות הפלסטיק למפגע סביבתי חמור, משום שהן

עשויות מחומרים שאינם מתכלים ואינם מתפרקים באופן טבעי. רבות מהן פשוט מתעופפות ברוח, פוגעות בחוף ובאלמוגים שבים והורגות בעלי חיים המנסים לאכול אותן. גם בארצות עניות הן הופכות לנפוצות יותר, ושקיות המיוצרות באסיה הן כיום רבע מכלל השקיות שבהן משתמשות המדינות העשירות.

פסקה ד

לכאורה, הפתרון המתבקש, שאכן היה מקובל בשנים הראשונות של המודעות

לנזק הסביבתי, היה מעבר חזרה לשקיות הנייר. ואולם, לייצור שקיות פלסטיק נדרשים 40% פחות אנרגיה ומים מאשר לייצור שקיות נייר, והוא גורם פחות זיהום סביבתי ומותיר פחות פסולת מוצקה. מחקרים אחרים שבדקו מה עדיף, נייר או פלסטיק, מצאו ששקיות הנייר שוקלות פי עשרה משקיות הפלסטיק, כך שגם כמות האשפה שהן יוצרות גדולה בהרבה.

פסקה ה

טרנד המודעות הסביבתית והדאגה הגוברת מפני ההתחממות הגלובלית גורמים לכך שמדינות העולם המפותחות מנסות למצוא פתרונות שייטיבו עם הסביבה.

*55*

אפילו מדינות מתפתחות, כמו בנגלדש וחלקים מהודו, אסרו לחלוטין את השימוש בשקיות ניילון. באיחוד האירופי מדובר בניסיון לשנות את התפיסה בנוגע לאיכות הסביבה, וכך קשה כיום למצוא שם סופרמרקט שיספק שקיות חינם. הפתרון שנמצא שם הוא תשלום על השקיות, ולכן רוב האירופים התרגלו להצטייד בסלים ובשקיות רב-פעמיות כשהם עושים את קניותיהם.

פסקה ו

בנובמבר 2006 אישרה הכנסת בקריאה טרומית שתי הצעות חוק הקובעות כי השימוש בשקיות הפלסטיק ייאסר, ובמקומן ייכנסו לשימוש שקיות נייר. מומחים לאיכות הסביבה טענו כי מעבר שכזה הוא בגדר החלפת "מחלה" אחת באחרת. בינתיים הוקפאה ההצעה הנוכחית. "אני שמחה לשמוע שהתכנית הוקפאה", אומרת ד"ר אופירה אילון, מרכזת תחום איכות הסביבה בטכניון. "המחשבה ששקיות נייר עדיפות משקיות פלסטיק היא מיתוס. בשקיות פלסטיק ניתן לפחות לעשות שימוש חוזר, כמו לזרוק בהן זבל. הדרך היחידה להתמודד עם בעיית השקיות היא תשלום עבור כל שקית. צריך לשלב פרסום והסברה של משמעות הנזק הסביבתי שהשקיות יוצרות. זהו תהליך ארוך שאמנם לא יצמצם את השימוש לאפס, אבל יביא לירידה ניכרת".

פסקה ז

בימים אלה עושה ד"ר עדי וולפסון מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת

בן-גוריון פעילות חינוכית סביבתית עם ילדי בית הספר בבאר שבע. כחלק מהפעילויות הללו מתרגלים הילדים להביא את ארוחותיהם בקופסות אוכל, ללא שקיות, ממש כמו בעבר. הם אף מגדילים לעשות ומכינים בעצמם את הקופסאות מאריזות שונות של מוצרים. גם ד"ר וולפסון סבור שהמעבר לשקיות נייר אינו הפתרון. הוא טוען שאמנם שקיות הנייר ניתנות למחזור, אולם ייצורן דורש משאבים רבים וכריתת יערות. לדעתו, הפתרון הנכון הוא תשלום עבור השקיות, אך גם חינוך.

פסקה ח

במבט בוחן נראית הפעילות בתחום שימור הסביבה אינטנסיבית למדי, אבל באופן די מצער בישראל עדיין קשה למצוא חלופות לשקיות. יש כמה חנויות בארץ שניתן לקנות בהן שקיות בד רב-פעמיות, אך אף על פי ששקיות הבד כבר הפכו לטרנד אפנתי, הן טרם מיצבו את עצמן כתשובת הנגד הסביבתית לשקיות הפלסטיק.

(מעובד על פי מאמר מאת עדי הנין, מעריב, 23/3/2007.)

א. ציינו שני הבדלים עיקריים בין שקיות הפלסטיק לשקיות הנייר. ערכו תשובתכם בטבלת השוואה.

ב. 1. מדוע אנשים מרבים להשתמש בשקיות הפלסטיק (הניילון)?

2. מהו הפתרון המסתמן בעולם בקשר לשימוש בשקיות פלסטיק?

ג. מהי התחבולה הספרותית בכותרת?

ד. 1. ציינו מהי המילה הנרדפת למילה 'לכאורה':

(1) בהכללה (2) למראית עין (3) במפורש (4) לחלוטין

2. מהו היחס בין משמעות הביטוי 'מדינות מפותחות' לבין הביטוי 'מדינות מתפתחות'?

נמקו את דבריכם.

*56*

ה. איזו מילה דומה למילה 'מתכלות' מבחינת המשמעות? נמקו את דבריכם.

א. כליה (ל' שווא) ב. כליה (ל' קמץ)

ו. לשם מה הובא הציטוט בפסקה ו ? לשם מה הוזכר תפקידה של הדוברת?

ז. 1. למה מתייחס האזכור "מעבר שכזה" בפסקה ו?

2. איזה שימוש נעשה במילה "מחלה" בפסקה ו?

ח. לפניכם טבלה. ענו על השאלות שאחריה.

זמני התכלות של חומרים (מתוך האינטרנט)

בספר טבלה בשלוש עמודות ובשתיים עשרה שורות)

(הכול תלוי כמובן בתנאי הסביבה: בלחות, בטמפרטורה, בקרינת השמש, בזמינות החמצן ועוד.)

פיתחה וכתבה - שלומית פרג

1. כתבו את הממצאים של שניים מהנתונים. כתבו זאת במשפט אחד או יותר, והדגישו בהם את ההשוואה.

2. מהי ההסתייגות המובעת ביחס לנתוני הטבלה? לאילו נתונים היא מתייחסת? מדוע?

*57*

ט. קראו את הטקסט הנלווה, וענו על השאלות שאחריו.

נאבקים בשקיות הפלסטיק

מדינות העולם מציגות פתרונות מעשיים

האיחוד האירופי: רוב מדינות האיחוד משתמשות בשיטת המיסוי, שבה הקונים משלמים כמה סנטים ומקבלים שקית פלסטיק עמידה, בניגוד לאלה שניתנות בישראל בחינם.

- אירלנד: ב-2002 הוטל מס ישיר של 15 סנט על שקיות הפלסטיק. צריכת שקיות הפלסטיק בסופרמרקטים ירדה ב- 90 אחוז. המיסוי לווה במערכת אכיפה קפדנית וגם בקמפיינים ציבוריים מתאימים.

- ניו זילנד: השקיות עולות כסף, אבל לרשות הקונים עומדים גם ארגזי קרטון שמחולקים בחינם וניתן לעשות בהם שימוש חוזר.

- אוסטרליה: מדי שנה משתמשים האוסטרלים ב-6.9 מיליארד שקיות פלסטיק בשנה (נכון לשנת 2003). לאחר מחקר מקיף של האלטרנטיבות, הוחלט על אימוץ הגישה הוולונטרית. התוכנית הצליחה סופרמרקטים, אבל השיגה תוצאות חלקיות מאוד בסקטורים אחרים, כמו חנויות בתחנות דלק וחנויות מזון קטנות.

- טייוואן: הצרכנים משלמים מס על שקיות הפלסטיק, והשימוש בהן הצטמצם בצורה דרמטית.

- בנגלדש, פקיסטן ומדינות נוספות בהודו: איסור מוחלט על שימוש בשקיות פלסטיק.

- דרום אפריקה: שקיות הניילון מכונות בה "הפרח הלאומי" בשל תפוצתן יוצאת הדופן. נאסר לחלוטין השימוש בשקיות דקות במיוחד.

- זנזיבר: השבוע הוצאו השקיות מחוץ לחוק. כל מי שיימצא מייצר, מוכר או מייבא את השקיות הדקות, ייקנס ב-2,000 דולר או יישלח לכלא לשנה.

(ידיעות אחרונות, אפריל 2007.)

1. לאיזו פסקה במאמר "שקיות או לא להיות" הקטע שלעיל מתקשר? נמקו את תשובתכם.

2. מהו המידע הנוסף שניתן ללמוד מהקטע שלעיל?

3. אילו סוגי חומרים יימצאו בעתיד הרחוק מאוד, כשיגיעו לבדוק אזורים מסוימים בעולם? היעזרו גם בטבלה שבסעיף ח.

*58*

4. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

כוח מול כוחניות

אנשים נוטים לבלבל בין שני מושגים חשובים, אבל שונים לחלוטין: כוח וכוחניות. כשמדברים על כוח, אפשר להתייחס לכל משאב שמאפשר לאנשים להשפיע על הסביבה ועל עצמם: כוח רצון, כוח גופני, כלכלי, פוליטי, תקשורתי, אינטלקטואלי, מוסרי. ככל שיש לאנשים יותר משאבי כוח ופחות חולשות, הם יצליחו להשיג את מטרותיהם. לפעמים, תחושת כוח מאפשרת לאנשים להימנע מהפעלת כוח מיותר.

כוחניות היא הנטייה להשתמש בכוח כדי להשיג מטרות גם בתנאים לא מתאימים. אדם כוחני רואה את העולם במונחים של מלחמת הישרדות: הראייה הכוחנית הופכת כל מערכת יחסים למערכת של עליונים ותחתונים, מנצחים ומפסידים, ולעתים גם משפילים ומושפלים. אדם כוחני מנסה להשיג עליונות על חשבון נחיתותו של האחר. כוחניות חותרת להביס את הזולת. משום כך, אדם כוחני יחתור להשגת מטרותיו בלי להתייחס לרווחתו או לרגשותיו של האחר, וניתן יהיה להשיג ממנו דברים רק באמצעות הפעלת כוח נגדית.

(מאמר מאת ורדה רזיאל ז'קונט, ידיעות אחרונות, 14/7/1999.)

א. כיצד הכותבת מסבירה את ההבדלים שבין כוח לכוחניות?

ב. מהו השדה הסמנטי השולט בפסקה השנייה? כיצד הוא משרת את טענת הכותבת?

ג. מצאו בטקסט מילים מנוגדות. מהי מטרת השימוש בהן?

ד. מדוע הוגים משאבים ב-ב דגושה ומשאב ב-ב רפויה?

5. ציינו את תפקידי סימני הפיסוק במשפטים האלה:

א. הקינואה נהייתה "אין" במטבחים רבים.

ב. על "התענוג הזה" שילמתי במוסך אלפי שקלים.

ג. אליעזר בן יהודה אמר: "עברי, דבר עברית".

ד. בבוקר תאכלו לחם, ובערב - סלט.

ה. נהפוך הוא! רבים מתנגדים לרעיון.

ו. בכל תכנית בניין עיר מקפידים על שילוב "ריאות ירוקות" בתוך שכונות מגורים.

ז. אני נהג מדליק. אורות בגשם.

ח. משא ומתן "רציני" בין המורים לאוצר.

ט. המנהל הציג בישיבה את ה"אני מאמין" שלו.

*59*

6. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

עדיף בלי קניות בשבת

פסקה א

בימים האחרונים שוב הפכה סוגיית מרכזי הקניות הפתוחים בשבת לחזית המאבק בין החילונים לדתיים. נטייתם האינסטינקטיבית של חילונים מושבעים היא לתמוך במאבק בשם הזכות לנהל אורח חיים חופשי ונקי מכפייה בכל ימי השבוע.

פסקה ב

ייתכן שמבחינה טקטית הם צודקים. לכשיתנהל המשא ומתן בין חילונים לדתיים על עיצובו מחדש של הסטטוס-קוו, לא יזיק שהצד החילוני יחזיק בידו את קלף המיקוח היקר של המסחר בשבת, כדי להמיר אותו בסופו של דבר בתביעה חשובה באמת מבחינתו, כמו נישואים אזרחיים, הקלות בגיור או קיצוץ התמיכה בישיבות.

פסקה ג

זהו קלף רב ערך בעבור הצד החילוני, משום שהקניונים הפתוחים בשבת זוכים לחיבה יתרה דווקא משכבות בציבור שאינן נמנות דווקא עם האלקטורט הטבעי של מפלגת שינוי, וכן משום שהמסחר בשבת הוא עובדה קיימת ומשגשגת, ועובדות בשטח קשה כידוע לשנות.

פסקה ד

ברם, מבחינה מהותית, הזכות לעשות שופינג בקניון שפיים בשבת אינה צריכה להיות בגדר ייהרג ולא יעבור, לדידם של החילונים. יש גם נימוקים כבדי משקל התומכים בריסון התופעה המתפשטת של מסחר שוקק ביום המנוחה. מרכזי הקניות הגדולים הפועלים בשבת, דוגמת אלה בשפיים, באזורי התעשייה של נתניה וראשון לציון או באזור סגולה בפתח תקווה, שוכנים רובם ככולם מחוץ לערים הגדולות, צמוד לכבישים ראשיים, והם תוצאה של היגיון קפיטליסטי שלוח רסן ושל אזלת יד מצד גורמי התכנון והאכיפה.

פסקה ה

קצתם הוקמו שלא כחוק בשטחים חקלאיים, קצתם קיבלו אישורים זמניים שתוקפם פג, אך הם מצליחים לגרור את עניינם שנים ארוכות בבתי משפט. לא רק שהם זוללים שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים השייכים לציבור כולו, אלא שמרכזי הקניות מחוץ לערים גם נהנים מיתרון לא צודק על פני מתחריהם בערים: שפע חניה.

פסקה ו

היתרון הזה הופך אותם לרווחיים מאוד בעבור בעליהם, אך פוגע קשות בערים.

כך, בעוד הקניונים מחוץ לערים פורחים, מרכזי הערים, כמו תל אביב, פתח תקווה ונתניה, שהיו סואנים ומלאי חיים עד לפני כמה שנים, הולכים ומתגוונים, והופכים אט-אט למשכנות עוני והזנחה, לסלאמס. סגירת מרכזי הקניות בשבת תקטין את הכדאיות הכלכלית שלהם מאוד, ובכך תשרת את האינטרס הציבורי פעמיים: היא תצמצם את הפגיעה בערים ותציל משהו מהשטחים הפתוחים בשולי הערים, הריאות הירוקות של כולנו.

*60*

פסקה ז

נימוק נוסף הוא תרבותי. גם תרבות יהודית חילונית עשויה למצוא חשיבות בהענקת משמעות ליום השבת ובייחודו משאר ימי השבוע, ולאו דווקא מטעמים דתיים. השבת צריכה להיות יום משוחרר מהמרוץ החומרי של ימות החול. יום שבו מבלים עם המשפחה, הולכים לים או יוצאים לטייל, מבקרים בפארקים ובמוזאונים, הולכים לכדורגל, או לוקחים את הילדים לקולנוע ולתאטרון. יום של פנאי, של הפוגה, יום שבו כולנו יחד יוצרים תרבות ישראלית - מי ברביצה על החוף, מי בחיפוש כלניות ומי במנגל אגב "שירים ושערים".

פסקה ח

לא קל להתווכח עם אלה האומרים שגם להעמיס את הילדים על האוטו וללכת לקנות ג'ינס וביג-מק בשבת זה בילוי תרבותי מעמיק ומעשיר. לקחת את המשפחה לקניות נוח וזמין יותר מלצאת לטייל או לבקר במוזאון, דורש תשומת לב מינימלית מצד ההורים, ומעניק סיפוקים מידיים. אבל שלא נתפלא אחר כך שצומח כאן דור משועמם ונבער שאינו מסוגל לגלות עניין בדבר פרט למותגים.

פסקה ט

בשבת אפשר לעשות עם הילדים דברים אחרים. הרי לא תמיד היו כאן קניוני ענק פתוחים בשבת, ובכל זאת יש מי שיוכלו לדלות מהזיכרון לא מעט שבתות של נחת רוח והנאה. אריק איינשטיין אפילו שר על זה שיר: "שבת בבוקר, יום יפה". על הזכות לשבתות כאלה שווה להיאבק.

(מעובד על פי מאמר מאת רמי לבני, מעריב, 17/4/03.)

א. מהי טענתו המרכזית של הכותב? הוכיחו את דבריכם.

1. יש פגיעה קשה בקניונים שבתוך הערים הגדולות.

2. קל להגיע בשבת לקניונים הגדולים שמחוך לערים הגדולות.

3. אין לקיים מסחר בשבת.

4. סגירת הקניונים בשבת תשרת אינטרסים ציבוריים ותרבותיים.

ב. מהם הנימוקים שהכותב מביא כדי לבסס את טענתו? פרטו את תשובתכם.

ג. מדוע, לטענת הכותב, יש אי-צדק בפעילות הקניונים שמחוך לערים הגדולות?

ד. במה עדיפה, לדעתכם, הקנייה בקניון מהקנייה בחנויות רגילות?

ה. מהי משמעות המילה "ברם" בתחילת פסקה ד? איזה קשר לוגי היא מציינת?

ו. למה מתייחס האזכור במילה "קצתם" בראש פסקה ה?

ז. הסבירו את המילים האלה: סוגיה, סטטוס קוו, לדידם, אזלת יד, הפוגה, שלוח רסן, נבער, לדלות.

ח. מצאו בטקסט אמצעים רטוריים שונים, והדגימו אותם. ציינו את תפקידיהם השונים בטקסט.

ט. כתבו מאמר על פתיחת קניונים בשבת. הציגו את היתרונות ואת החסרונות. הביעו את דעתכם, ונמקו אותה.

*61*

7. קראו את הטקסט, וענו על השאלה שאחריו.

ניסויים מיותרים ואכזריים

המצדדים בניסויים בבעלי חיים טוענים שהניסויים קידמו את המדע והיטיבו עם האנושות. אבל הכוונה היא לימים שבהם המדע היה בתחילתו ונבדקו שאלות בסיסיות. כיום, כשהמחקר מתקדם יותר, הניסויים עוזרים פחות ואף מזיקים. לא פעם מגיעים בגללם למסקנות מוטעות על האדם.

למשל, היום נערכים ניסויים בפסיכו-ביולוגיה, הבודקת את הקשר בין ההתנהגות ופעילות המוח, על ידי הכנסת אלקטרודות לתוך ראש החיה. אלה ניסויים אכזריים, ואי אפשר להסיק מהם מסקנות ודאיות ובעלות ערך אפילו לא על החיה עצמה.

הצטבר ידע על מבנה המוח, מערכת העצבים ופעילותם החשמלית והכימית, אך לא הצליחו לגלות איך נוצרות הפעילות הנפשית והמחשבות. לידע זה גם אין תפקיד מעשי בריפוי ובטיפול שיקומי, כי אי אפשר לשנות את מבנה המוח.

הריפוי והשיקום עדיין מבוססים על תרגילים קוגניטיוויים ופיסיותרפיים, תרופות וכו'.

חלק מהניסויים הנעשים כיום אינם אכזריים: ניסויים בחתכי מוח ועצבים מבודדים in vitro (כלומר, בכלים מעבדתיים מחוץ לגוף החיה) וקריאת סיגנלים מהגולגולת השלמה באמצעות MRI ו-EGG. אבל חלק מהם אכזריים מאוד. מוחדרות בהם מיקרו-אלקטרודות למוחן של החיות, דבר המסב להן סבל רב. בזמן הניסוי אין משתמשים כמעט במשככי כאבים, כי הם מפריעים לקבל תוצאות נכונות.

בנוירולוגיה פותחו ניתוחים לטפול בבעיות כגון פרקינסון. אך נוירולוגים רבים טוענים שזה לא בזכות הניסויים בקופים, אלא בזכות תצפית באירוע בזמן ניתוח מוח של חולה. הם טוענים שכל הידע המועיל לאדם כיום על הקשר בין מבנה המוח, התנהגות האדם והפתולוגיה שלו נובע מתצפיות בחולים עצמם, מניתוחים שלאחר המוות וכו' ולא מניסויים בקופים.

כיום נערכים ניסויים שמטרתם לאפשר למשותקים בכל גופם להניע יד רובוטית בכוח המחשבה או לעיוורים לראות. אך טובת החולים דורשת שלא יפתחו את גולגולתם, אלא ישתמשו בסיגנלים הנקראים מעל פני הגולגולת.

יש לאסור על ניסויים פולשניים לגולגולת, בעיקר הכנסת אלקטרודות למוח קופים. מותר יהיה לעשות ניסויים שבהם הסיגנלים היוצאים מהמוח נקראים מעל פני הגולגולת השלמה. יש להתחשב גם בסבל של החיות.

אין להסכים שחלומות על קידום המדע יהיו בסיס להתרת פשעים כלפי עולם החי. המדע יכול להתקדם בלעדיהם. הטענה שבעבר עזרו ניסויים בבעלי חיים לקידום המדע אינה אומרת שמותר לעשות היום כל ניסוי, בלי להתחשב בשום גורם: הסבל לבעל החיים, התועלת בניסוי והסיכוי שהוא יוביל למשהו.

גילה גת-טילמן, ביולוגית באר שבע

(הארץ, 27/8/2008.)

כתבו מאמר טיעון על ניסויים בבעלי חיים. היעזרו במאמר שקראתם, וחפשו מאמרים נוספים במאגרי המידע.

*62*

8. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

הילדים האלה הם חלק מאתנו

פסקה א

בואו ננסה לפרק את המילים "חוסר ביטחון תזונתי", שזאת, בואו נגיד, מין שפה כזאת שמטשטשת מציאות שלשכל קשה לתפוס. מציאות של ילד בן שש, שבע או שמונה שמתעורר בבוקר לבית ספר, ואין לו פרוסת לחם עם גבינה במקרר בבית, או נניח יש לו רק פרוסת לחם עם גבינה, אבל אין בבית מצרכים להכין כריך להפסקה של עשר ובטח שגם אין תפוח עץ.

פסקה ב

והילדה או הילד לוקחים את הילקוט שלהם (אם יש להם ילקוט) ואת הספרים (מי קנה להם ספרים ומאיזה כסף?) והם צועדים לכיתה. והם מתיישבים וצריכים למצוא את המקום שלהם על הכיסא, ובין הילדים האחרים ומול המורה (שזאת התמודדות לא קטנה כשלעצמה), אבל לחלק גדול, לשלושים אחוזים מהם, זאת התמודדות כפולה. מקרקרת להם הבטן. הם רעבים.

פסקה ג

לך תבין מה המורה אומרת כשאתה בן שש ואתה רעב. רעב לא לקוח מעולם המושגים שלנו. של רובנו. מתי בפעם האחרונה מישהו מאתנו היה רעב? כל האינפורמציות המקיפות אותנו ממטירות עלינו דיאטות: צמצום אכילה כדי שנהיה בריאים יותר, שנוריד כולסטרול, שנצמצם היקפים, ובתוך השיגעון של התזונה הבריאה, האורגנית, דלת הכולסטרול, נטולת הפחמימות, בתוך כל ערמת המסרים היום-יומית הזאת שאנחנו חיים בתוכה, מסתובבים, לא להאמין, ילדים שצועדים רעבים לבית הספר. בדיוק כמו במדינת עולם שלישי.

פסקה ד

הילדים האלה, הרעבים, איך אנחנו "מעכלים" אותם? מה אנחנו מספרים לעצמנו כשאנחנו פוגשים אותם? שמאיזה חומר הם עשויים? שמאיזה בית הם באים? שאילו טעויות ההורים שלהם עשו שאנחנו לא עשינו? וכמה אנחנו צודקים שלא עשינו את הטעויות האלה. צודקים! חכמים! מוצלחים! ואנחנו, תודה לאל, לא כמוהם. הם מחומר אחר, לא מהחומר שלנו. ההורים שלהם בטח לא עובדים, אז מה אם אנחנו קוראים יותר ויותר סטטיסטיקות ומאמרים על העניים החדשים שעובדים במשרות מלאות ויותר ממלאות ולא מצליחים למלא את המקרר ולהאכיל את הילדים. אנחנו מרחיקים את זה מאתנו, אבל זה מתקרב. כל ילד חמישי, כל ילד רביעי. הנה כבר בכיתה של הילד שלנו.

פסקה ה

והמספרים: חמישים מיליארד שקלים לתקציב הביטחון, מאה ועשרה מיליון שקלים למפעל ההזנה. אמנם עלייה קלה בתקציב מפעל ההזנה מהשנה שעברה, ואמנם 1,200 גנים נוספו לפרויקט מפעל ההזנה, אבל השורה התחתונה היא שמחצית מהילדים הזקוקים לארוחה חמה לא יקבלו אותה גם השנה.

פסקה ו

לא אצל ההורים העובדים והעניים שלהם ולא בבית הספר. ולמה? כי משרד האוצר קיבל החלטה על מדיניות ציבורית שלפיה הקריטריון היחיד להקצאת כספים הוא ערך המטבע וטיפוח משקיעים זרים. ילד קטן רעב, במושגים של משרד האוצר, מסכן את מאזן התשלומים.

(מעובד על פי מאמר מאת בילי מוסקונה לרמן, מעריב, 1/9/2008)

*63*

א. ציינו אמצעים רטוריים שונים ליצירת קרבה בין המוענת לנמענים.

ב. מדוע השתמשה הכותבת בפסקה ד במילה "מעכלים"? מהי מטרת המירכאות?

ג. מדוע השתנה סדר המילים במבע הפותח את הפסקה האחרונה? האם זהו משפט שלם או צירוף מילים בלבד? נמקו את תשובתכם.

ד. זבולון המר ז"ל טען: "חברה נמדדת בקדימויות שהיא מקדישה לטיפוח החלשים שבה". הסבירו את דבריו, והדגימו אותם.

ה. כתבו מאמר טיעון, ובו התייחסו לטענה שישראלים רבים מסייעים לעניים הרחוקים, במדינות אחרות, אך שוכחים את עניי ארצם. נמקו את דעתכם, והציעו דרכים לפתרון הבעיה.

9. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

פני הכיתה כפני החברה

די בתמונות האלו כדי לעמוד על ההבדלים הפיזיים בכיתות ולאמוד את הישגי התלמידים / יוסי יונה

הכותב הוא פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון ועמית מחקר בכיר במכון ואן ליר בירושלים.

דומה כי אין נושא שעליו קיים קונצנזוס כה רחב בישראל כפי שיש לנושא החינוך. כולם בעד חינוך. וכולם בעד שוויון הזדמנויות בחינוך. הפוליטיקאים מצטיינים במיוחד בלהגם החלול, המעלה על נס את החינוך ואת החשיבות שהם רואים בהשקעת משאבים בתחום זה. בהעדר משאבי טבע, הם אומרים, החינוך הוא המשאב היחיד שיש לנו ועלינו לטפחו. עתידה של ישראל, הם ממשיכים בלהט, מצוי בחינוך. אך כאשר מציגים המומחים בתחום בפני מקבלי ההחלטות את הצעדים הנדרשים כדי להבטיח את קיומה של מערכת חינוך שתאפשר לכלל ילדיה לפתח את הפוטנציאל הגלום בהם, ההתלהבות פגה. קיימת עובדה בסיסית אחת שממנה בוחרים להתעלם רבים. אף חברה מעולם לא הצליחה לקיים מערכת חינוך עם הזדמנות שווה לכלל הילדים, אם הייתה מאופיינת בפערים כלכליים עמוקים. למעט במקרים בודדים, בית הספר מעולם לא הצליח לגשר על הפערים שמחוץ לו. בית הספר אינו יכול לפעול כאי של שוויון באוקיינוס של אי-שוויון. מטבעם של הפערים שבחוץ שיזלגו אל הכיתה וישפיעו על סיכוייהם של התלמידים בהמשך חייהם. די במבט אחד בתמונות כדי לעמוד על ההבדלים הפיזיים הניכרים בהן ולאמוד את הישגיהם של התלמידים השונים ואת סיכוייהם בעתיד. הראה לי את התשתית הפיזית של הכיתה בה אתה לומד ואומר לך מהם סיכוייך להצטיין בלימודים. התשתית הפיזית של הכיתה, בין אם היא ירודה או מעולה, משקפת את תמונת היישוב של התלמיד, על זהותו התרבותית ורמתו הכלכלית.

המסקנה העולה מהדברים פשוטה עד מאוד. חובה על כל חברה המבקשת להבטיח שוויון הזדמנויות בחינוך להחיל קודם את השוויון מחוץ לבית הספר. חובה עליה להקטין את הפערים בהכנסות; בדיור; בתשתיות העירוניות וברמת השירותים החברתיים. בית הספר אינו יכול לפעול כקטר המוביל את החברה אל השוויון. הוא מוסד הנגרר אחר החברה ופועל על פי תכתיביה. אם נוצר אי-שוויון מחוץ לכותלי בית הספר, חזקה עליו שיקבע אי-שוויון זה גם בין כתליו. מי שיש לו יותר כסף יקבל חינוך טוב יותר ואיכותי יותר. כך נוצר מעגל קסמים. בית הספר פועל כדי להעתיק אליו את הפער החברתי. ופער זה קיים בחברה הישראלית בקנה מידה נפשע.

האם קיימת מנהיגות פוליטית שיש בידה הרצון והכוח לשנות סדרי עולם בישראל? מסופקני. מרבית הפוליטיקאים הבכירים בישראל סוגדים לעולם הערכים הניאו-ליברלי, המעודד אי-שוויון חברתי. לכן אין לצפות לשינוי חיובי בעתיד הקרוב. פני הכיתה כפני החברה - פערים עמוקים הגלויים לעין ופוגעים אנושות בעיקרון של שוויון הזדמנויות בחינוך.

מעריב, 29/8/2008.

מי שיש לו יותר כסף יקבל חינוך טוב יותר ואיכותי יותר

*64*

א. מהי טענתו של הכותב?

ב. כיצד הכותב מוכיח את טענתו?

ג. לשם מה צוינו בסוף המאמר פרטים על המוען?

ד. אילו היו מצורפות לטקסט תמונות, אילו תמונות היו אלה לדעתכם?

ה. הסבירו את המשפט: "אף חברה מעולם לא הצליחה לקיים מערכת חינוך עם הזדמנות שווה לכלל הילדים אם הייתה מאופיינת בפערים כלכליים עמוקים".

11. שיבוץ היצג גרפי (טקסט לא-רציף / לא-מילולי)

*64*

היצג גרפי הוא אמצעי חזותי נפוץ מאוד בתחומי חיים שונים. זהו טקסט מידעי לא-מילולי. להוספת היצג גרפי (תרשים, סרטוט, גרף קווי, גרף עמודות, "פאי", תצלום, טבלה, מפה, איור, קריקטורה, מודעה, טופס ועוד) יש כמה מטרות:

א. המחשת המידע שבטקסט (או ביסוסו).

ב. הבלטת רעיון והדגשתו.

ג. הוספת מידע שאינו מצוי בטקסט.

ד. ארגון התוכן.

ה. קליטה מהירה של המסר.

כאמור לרוב ההיצג מבסס את הנאמר בטקסט שצמוד אליו או מפרט אותו, אבל לעתים רחוקות ההיצג מציג מידע סותר (למשל, מחקר חדש המפריך את הממצאים הקודמים שבטקסט). בכתיבה ממזגת מומלץ מאוד להכין את תבחיני הכתיבה כטבלת שורות ועמודות שתשמש תשתית לכתיבה.

שימו לב!

כדי להפיק מידע מהטקסטים הלא-רציפים יש לבדוק היטב את כל הפרטים שבכותרת ההיצג ובתחתיתו (מקורו ותאריך פרסומו) וכן לשים לב לנתון הגבוה ולנתון הנמוך (לפי קו עולה או יורד, לפי גודל הפלח, לפי המספרים ועוד). בהיצגים הרגילים אין הסברים, דוגמאות ופירוט. יש בהם ריכוז רב של נתונים, והם מאפשרים השוואה והסקת מסקנות. כשכותבים המללה להיצג זה יוצרים הכללה מהכותרת ומשאר הנתונים החיצוניים, משתמשים בנתונים ומסיימים במסקנה: "מכאן עולה ש... / נובע ש...; ניתן להסיק כי.... בטבלה יש שורות (אופקיות) ועמודות (אנכיות). בגרף עמודות יש ציר אופקי (X) וציר אנכי (y). בציר ה-X מופיעות כותרות העמודות ובציר ה-y הנתונים המספריים. בפאי מציגים חלקים יחסית לשלם ("פלחים", "פרוסות").

*65*

דוגמאות לשאלות על ההיצג הגרפי

- מה ניתן ללמוד מהכותרת של התרשים?

- לאילו שורות בטקסט התרשים מתייחס?

- מהו היחס בין ההיצג הגרפי לטקסט: מבסס אותו או תומך בו או מוסיף עליו או סותר אותו?

- מהי המסקנה שניתן להסיק מן התרשים?

- מהי המגמה העולה מן התרשים? (עלייה, ירידה, הצטמצמות)

- מהי הסיבה לשינויים או להבדלים שבין שני התרשימים?

- לשם מה הובא התצלום?

- סכמו את המאמרים הנתונים, והשתמשו גם במידע מהתרשימים (למשל, לפי הגרף שפורסם ב... על ידי... נראה כי... או: גם ההיצג המוצג מחזק את הנתונים או את המגמה המסתמנת במאמר).

- השלימו את הנתונים החסרים בטבלה.

- איזה תרשים עדיף בעיניכם? נמקו את דבריכם.

תרגילים

*65*

1. לפניכם שני סקרים שהשתתפו בהם 500 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (ינואר 2008).

השאלה איפה היית מעדיף לחיות?

הסקר היומי

ישראל 82%

ארץ אחרת 15%

לא יודע 3%

השאלה: האם אתה יודע איזה חודש עברי היום?

הסקר היומי

תשובה נכונה (טבת) 47%

לא יודעים 42%

תשובה לא נכונה 11%

א. כתבו משפט, וציינו בו את מסקנת הסקר הראשון מבלי להשתמש בנתונים המספריים. התייחסו גם לנאמר בפתיח.

ב. כתבו משפט, וציינו בו את מסקנת הסקר השני מבלי להשתמש בנתונים המספריים. התייחסו גם לנאמר בפתיח.

ג. נסו להסביר את תוצאות הסקר השני.

*66*

2. לפניכם רישום חשמלי של גלי מוח בזמן ערות ובזמן שינה. תארו במילים את הרישום החשמלי של גלי המוח בכל השלבים.

(בספר רישום חשמלי של גלי המוח)

שלב השינה הקלה

שלב השינה העמוקה

שלב שנת החלום

(היעזר במנחה)

3. לפניכם היצג מהעיתון.

החברות המובילות בבקשות לרישום פטנטים בישראל

ידיעות אחרונות, 18/11/15.

א. כתבו את הנתונים במילים לפי המגמה הכללית.

ב. השוו בין הנתונים בשורה הראשונה לנתונים בשורה האחרונה.

ג. מדוע הכרחי להגיש בקשות לרישום פטנטים?

*67*

4. לפניכם תרשים.

השוו בין הנתון הגבוה לנתון הנמוך.

(בספר תרשים עמודות)

היחס בין שכר הנבחרים לשכר הממוצע במשק

שוויץ - 0.8X

ספרד - 1.3X

צרפת - 1.9X

בלגיה - 2X

בריטניה - 2.1X

אוסטרליה - 2.5X

קנדה - 2.7X

גרמניה - 2.8X

ארה"ב - 3X

ישראל - 3.7X

ידיעות אחרונות, 13/11/15.

5. מצאו במרשתת טקסטים על תופעת הבולענים בים המלח. הסבירו את התופעה, וצרפו תמונה ממחישה.

6. הכינו טבלה של כל נשיאי ישראל ושנות כהונתם.

7. הכינו טבלה של כל ראשי הממשלה בישראל ושנות כהונתם.

8. הכינו טבלה של כל מלחמות ישראל לפי השנים.

9. הכינו טבלה של אתרי מורשת עולמיים בישראל, וכתבו סקירה קצרה על חמישה מהם. כתבו על ארגון אונסק"ו ועל משמעות ההכרזה על אתרי מורשת.

ציינו את מקורות המידע שהסתמכתם עליהם.

10. לפניכם תוצאות מחקר שנעשה על 20 תלמידים כדי לבדוק את ההשפעה של צריכת הסוכר על הזיכרון. לאחר צום של שעתיים קיבלו התלמידים מקבוצה אחת 100 מיליגרם גלוקוז (סוכר) לכל ק"ג ממשקל גופם, והתלמידים מן הקבוצה השנייה קיבלו ממתיק מלאכותי באותה כמות. לאחר שתיית המשקאות הוצגו לפני התלמידים 16 תמונות שהיו מונחות על השולחן בסדר מסוים. התמונות הוצגו למשך כמה דקות ואז הוסתרו. כדי לבדוק את השפעת שני הממתיקים השונים על הזיכרון, התבקשו התלמידים לחזור ולתאר אילו תמונות ראו ומהו הסדר שבו היו מונחות. הגרף הבא מתאר את תוצאות הניסוי.

(מתוך הספר כימיה... זה בתוכנו... בהוצאת מכון ויצמן למדע).

מספר טעויות בממוצע

(בספר תרשים עמודות)

ממתיק גלוקוז 3 טעויות

ממתיק מלאכותי 9 טעויות

*68*

א. כמה טעויות בממוצע עשתה כל קבוצה?

ב. מדוע לא הסתפקו בניסוי של הקבוצה שקיבלה גלוקוז?

ג. על מה מעידות תוצאות הניסוי?

ד. מדוע בשעת מבחן רואים בכיתה, על מרבית שולחנות התלמידים, שוקולד או חטיף מתוק אחר?

ה. מצאו מאמר שיתמוך בממצאי המחקר. היעזרו במאגרי מידע במרשתת.

11. לפניכם טבלה ובה נתונים על מספר ימי הלימוד בממוצע בשנה במדינות שונות בעולם. מתוך המאמר: יותר חופש מלימודים, יולי חרומצ'נקו, הארץ, 2/7/04.

(בספר תרשים עמודות)

טבלת נתונים

יפן - 232

דרום קוריאה - 211

הונג קונג - 208

מלזיה - 203

ישראל - 220 (בתיכון 210)

קנדה - 194

בריטניה - 190

ארה"ב - 175 (יכול להגיע ל-180)

אירלנד - 183 (בתיכון 187)

א. מהי המסקנה העולה מן הטבלה ביחס למספר ימי הלימוד בישראל?

ב. מדוע החופשה השנתית באוסטרליה ובניו-זילנד היא בחודשים דצמבר וינואר?

12. כתיבת המאמר הטיעוני

*68*

בכתיבת המאמר הטיעוני אנו אמורים ליישם את כל מה שאנו מכירים מהבנת הנקרא: תוכן הטקסט, מבנהו, סגנונו וכדומה.

יש להבחין בכתיבה בין עובדות לבין דעות, עמדות והשערות. יש להקפיד להציג נימוקים משכנעים. יש להיות מודעים למטרות הכתיבה: להציג את הקונפליקט ולנסות לשכנע, להציג עמדה ברורה, למסור מידע אמין וכדומה. יש להקפיד על מבנה נכון הכולל פתיח-גוף-סגיר וכן על הצגה חזותית נכונה הכוללת חלוקה לפסקאות-, סדר הצגת הדברים; לכידות וקישוריות. מבחינת הסגנון, יש להקפיד על עברית תקינה ולכתוב במשלב בינוני גבוה. כמו כן יש לגוון באוצר המילים, להקפיד על מבנה המשפט, על אורכו ועוד.

*69*

כתיבת מאמר בזיקה לטקסט

הכותב מעלה רעיונות משלו, ויש לו אפשרות להסתמך על הרעיונות מטקסט הנתון. ניתן לצטט מן הטקסט, וניתן כמובן להגיב על טענת הכותב - לחזק אותה, להתנגד לה או להסתייג ממנה.

כתיבת מאמר שלא בזיקה לטקסט

הכותב מעלה רעיונות משלו ומסתמך על ידע עולם. ניתן להשתמש במאגר מידע אבל לא לשכוח לציין את המקורות.

כתיבת הטיעון נפוצה במאמרים בעיתון, במכתבים למערכת, במכתב רשמי (למשל, תלונה, המלצה ועוד).

הדגמים המומלצים

(בספר תזרים)

פתיחה - טענת הכותב

טענת הכותב - נימוק, נימוק, נימוק

נימוק - טענת הנגד

טענת הנגד - הפרכת הטענה

הפרכת הטענה - מסקנה / המלצה

פתיחה - טענת הנגד והנמקתה

טענת הנגד - הפרכת הטענה

הפרכת הטענה - טענת הכותב

טענת הכותב - נימוק, נימוק, נימוק

נימוק - מסקנה / המלצה

הערה:

יש מבנים נוספים, וסדר הופעת רכיבי הטיעון בתרשימים שלעיל אינו מחייב.

*70*

רכיבי הטיעון

טענה = עמדה (דעה, השקפה, מחשבה, השערה) ביחס לנושא שנוי במחלוקת (דילמה). ניתן לסיים את המאמר במסקנה או בהצעה או בהמלצה. ניתן גם ליצור מבנה "פינג פונג": טענת הכותב והטענה הנגדית לה, טענה נוספת והטענה הנגדית לה וכן הלאה.

המלצה

כדאי להכין מראש טבלה שיהיו בה נקודות התוכן העיקריות: הנימוקים לטענת הכותב ולטענה הנגדית.

דוגמאות לנושאים בכתיבת מאמר טיעון

א. יש הטוענים שיש לקצר את החופש הגדול.

ב. יש לחשוף את פרטיהם של כותבי התגוביות המשתלחות (הטוקבקיסטים המשמיצים).

ג. יש יתרונות רבים בתיקוני הלשון בכתוביות בטלוויזיה.

ד. המתנגדים לחוק הספרים טוענים שהוא יפגע בסופרים חדשים ויפגע ביכולתן של אוכלוסיות חלשות מבחינה כלכלית לרכוש ספרים.

ה. יש המתנגדים לגדל בבתיהם חיית מחמד מסיבות שונות.

ו. לתוצאות הסקרים המתפרסמות לפני הבחירות יש השפעה רבה על המצביעים.

תרגיל

כתבו לכל נושא את העמדות השונות המוצגות בו.

הדגישו בכל נושא את הדילמה הקיימת בו.

ניסוח הטענה

טענה מפורשת - לרוב כמשפט חיווי (או כשאלה רטורית). לעתים הטענה משתמעת.

ביסוס הטענה, הנימוקים וההוכחות

ביסוס הטענה ייעשה באמצעות הבאת נימוקים (סיבות וגורמים) והוכחות. רכיב ההנמקה חשוב מאוד בביסוס הטענה. תפקיד ההנמקה להציג את נכונות הטענה או את צדקתה, למשל באמצעות עובדות. אין לכתוב את כל הנימוקים בפסקה אחת, אלא בפסקות נפרדות שיש בהן נימוק ועיבוי.

עיבוי הנימוקים כולל הסבר ופירוט, דוגמה, השוואה, עובדה, נתונים, ממצאי מחקר, ציטוטים ועוד. ניתן לכתוב את הדברים מניסיון אישי או מניסיונם של אחרים.

למשל, לאחר טענה שיש בשיימינג גם תועלת משום שהוא גם מחנך (נימוק) ניתן לתת דוגמה ממחישה היכולה לשמש כלי חינוכי או כלי מרתיע כמו תמונה של משפחה שחגגה אירוע בטבע והותירה אחריה שטח מזוהם. הצילום שהועלה למרשתת עורר הדים רבים, ואין ספק שהלקח נלמד. או בנושא הסכנות בפגיעה בהולכי רגל על ידי רוכבי האופניים החשמליים ניתן להוסיף נתונים מספריים של תאונות מהשנה האחרונה.

*71*

דוגמאות לטענות ולנימוקים להן

הטענה הנגדית

הטענה הנגדית היא טענה של מישהו החושב אחרת, טענה המנוגדת לדעת הכותב ולעמדתו, אבל יש בהבאתה חיזוק נוסף להצדקת טענתו ולהבלטת המסר המרכזי (חיובי או שלילי), משום שהוא מציין את פגמיה / שולל אותה / מפריך אותה / סותר אותה / מסתייג ממנה. כמו כן, יש בהבאתה גם הגברת האמינות והכנות - הצגת האמת כולה. היא מעידה שהכותב אינו מתעלם מדעות אחרות, והוא בדק גם דרך אחרת, אך דחה אותה. הטענה הנגדית צריכה להיות מיוחסת לנימוק.

*72*

דוגמאות לדרכי ההצגה של טענת הנגד

יש הטוענים ש...; המתנגדים לרעיון טוענים ש...; יש הסבורים כי...; לאלה הסבורים ש... אומר ש...

התייחסות אל טענת הנגד - הפרכה, הסתייגות

לאחר ההצגה של טענת הנגד יש שתי אפשרויות: להפריך אותה / לשלול אותה באופן מוחלט או להסתייג ממנה, כלומר להסכים עם הטענה אבל רק בחלקה. ההתייחסות של הכותב אל טענת הנגד מחזקת את עמדתו ויכולה להקל על הקורא את קבלת טענותיו של הכותב.

דוגמאות לניסוח התנגדות לטענה / שלילה מוחלטת של טענת הנגד:

(יש הטוענים ש...), אבל הם אינם צודקים, מכיוון ש...; טענה זו בטעות יסודה, משום ש...; טענה זו משוללת כל יסוד, כי...; נהפוך הוא! אין כל היגיון ב...; אין אמת בדברים אלה; אני שולל טענה זו מכול וכול, מכיוון ש...; אינני מסכים עם הדברים, הואיל והוכח כבר בעבר ש...; לדעתי, טעות גדולה בידם, מאחר ש... דוגמאות להבעת הסתייגות:

אמנם יש מעט מן הצדק בדבריהם, אך...; במקרים מסוימים אני מוכן לקבל את עמדתם...; לכאורה, נראה ש..., אבל למעשה...; למראית עין נדמה ש..., אבל לאמתו של דבר...

דוגמה לטקסט שיש בו הסתייגות:

האם זיהוי ביומטרי טוב לנו?

טביעות האצבע הן כמו חותם אישי, אות שמסגיר ומחייב את מעורבותו האישית של בעל הטביעה. את חשיבותן זיהה במאה ה-19 צ'רלס דרווין, והשימוש הנפוץ בהן כיום הוא במלאכת הזיהוי הפלילי.

את הפופולריות אפשר להבין. טביעות האצבע נועדו להחליף את מנגנון הסיסמאות המגושם, הלא ידידותי והבטוח פחות ופחות. קשה לזכור סיסמאות. קל לפרוץ אותן. ולעתים תכופות אפשר לגנוב אותן בעזרת תכנות ריגול סמויות שמתעדות את הקשות המקלדת, או באמצעים שמיירטים את תוכנן כשהן משודרות בנבכי הרשת.

אמנם טביעת אצבע פותרת הרבה מהבעיות האלה. אין מה לזכור, אין מה לשכוח, לא צריך להקליד, הזיהוי תמיד יחידני. ה"מפתח" תמיד אתנו. עיתוני טכנולוגיה מובילים כבר מהללים את הפתרון הזה של אבטחת המידע. אבל האם באמת אפשר לבטוח באמצעי הזה? חוקרי הצפנה החלו להטיל ספק בשיטה הביומטרית הזאת. ולא רק בגלל עניין הפרטיות.

*73*

"Hackaday", כתב עת של קהילת ההאקרים העולמית, פרסם מאמר, ובו המחבר תוקף את התקנת חיישני האצבע שפשתה בתעשיית החומרה. הנצחיות והחד-ערכיות של טביעות האצבע, הוא כותב, והעובדה שאי אפשר להחליף אותן, הן דווקא חולשה.

וזה עוד לפני הדיון בחוסר שלמותו של המנגנון הביולוגי הזה, והצורך של חיישנים דיגיטליים לגלות סבלנות כלפי טעויות מכיוון שאין דיוק במנגנוני בדיקה ביומטריים כאלה. טביעת אצבע, בקיצור, רחוקה מלהיות אצבע אלוהים.

(מתוך מאמר מאת שיזף רפאלי, כלכליסט, (26/11/15)

תרגיל

כתבו מהי ההסתייגות ומהי הפרכתה.

דוגמה לטקסט ותגובה עליו:

שואה בגן - מי ירחם על הילדים

אורה גולדהירש, הפסיכולוגית ההתפתחותית במשרד החינוך, מסבירה שיש לתווך את המציאות לילדי הגן ביום השואה. לדעתה, מוטלת עלינו חובת הזיכרון וההתייחדות עם זכר הנספים בשואה, וילדים צעירים חיים בתוך מציאות של אירועים וקולטים בחושיהם מצבי חיים שונים לתגובות המבוגרים בסביבתם. כבר בגיל צעיר הם מבחינים בין תגובות של שמחה ותגובות של עצב אצל הוריהם ואצל מבוגרים אחרים. אנו חיים בעידן של אמצעי תקשורת נגישים לכול והמידע זורם, וביום הזיכרון לשואה ולגבורה מציינים כל אמצעי התקשורת את אירועי העבר. הילדים עלולים לתפוס את האירועים האלה כקרובים בזמן ובמקום, וזו הסכנה הגדולה בחשיפה זו. ללא התיווך גם הצפירה עלולה לעורר אצלם חרדה.

(מעובד על פי מאמר מאת אורה גולדהירש 27/4/14 ,ynet)

תגובה

עוד יהיו להם מספיק צפירות

קראתי בתדהמה את דבריה של הפסיכולוגית ממשרד החינוך המנסה להסביר החלטה תמוהה מאין כמוה. אמנם "אנו חיים בעידן של אמצעי תקשורת נגישים לכול, והמידע זורם", אך יש ביכולתם של ההורים למנוע מילדיהם היחשפות לתמונות אלה. ילדים בגיל הגן אינם יודעים הרבה על הרוע בעולם. רק סכנה קיומית לשלומם ולחייהם של ילדים מחייבת שיתוף במידע כה קיצוני. לגבי הצפירה, היא אכן מאיימת. הגננת תסביר לילדים שהצפירה מיועדת למבוגרים שרוצים לזכור אנשים שמתו, והם יכולים לעמוד או לא. עוד יהיו להם די צפירות בחייהם כדי לתרגל את מבע הצער ההכרחי והעמידה הזקופה והנחושה הנדרשת מישראלים.

(מעובד על פי מאמר מאת אריאנה מלמד, 27/4/14 ,ynet)

*74*

כתיבת תגובה

בכתיבת תגובה הכותב נשען על הנכתב בטקסט ומגיב עליו.

זהו מאמר טיעוני שיש בו גם מאפיינים אחרים. ההבדל המהותי בין מאמר תגובה למאמר טיעוני "רגיל" הוא שהנמען, הבמה והנושא ידועים לכותב, ואליהם הוא מתייחס. (זה לא "יש הטוענים"...)

המאפיינים

1. התייחסות מפורטת לנמען, כלומר אזכור עמדתו של הכותב ונימוקיו שעליהם מגיבים (בגוף שני או בגוף שלישי). אפשר לציין פנייה מפורשת (סטודנט יקר,...).

למשל: אתה טוען ש... / לכותב שקובע ש... אענה ש... / ברצוני להביע את....

2. הכתיבה היא התשובה לטענה המרכזית של המאמר הנקרא, לכן חשוב מאוד לזהות את הטענה המרכזית בו ולהבינה לעומק וכמו כן את הנימוקים לטענה כדי להשתמש בהם לחיזוק נוסף או כדי להפריך את טענת הכותב.

3. יש להציג נימוקים רלוונטיים מהמאמר או נימוקים חיצוניים. העמדה צריכה להיות עצמאית, מנומקת ומבוססת. רצוי גם להוסיף דוגמה.

4. זוהי כתיבה בזיקה הדוקה לטקסט הנקרא. אמנם המאמר הנתון מכתיב את הטיעונים שאותם הכותב מזכיר במאמרו, אך ניתן להוסיף טיעונים רלוונטיים נוספים.

5. חשוב מאוד לזהות את רכיבי הטיעון של הטקסט (הטענה, הנימוקים, ההסתייגות וכו'), ובתגובה יש להתייחס לנימוקי הכותב ולנהל אתם סוג של דיאלוג.

זכרו!

חובה להישען על הטקסט הנתון ועל הרעיונות שבו.

מותר גם לצטט ממנו, אך אין להעתיק ממנו באופן גורף. אסור גם שהתגובה תהיה סיכום של הנאמר בטקסט! יש להתייחס לטענה המרכזית, להציגה, להודיע אם מסכימים, חולקים או מסתייגים ולנמק את הדברים תוך התייחסות לנימוקי הכותב.

המלצה

כדאי לקרוא מאמרי קוראים המגיבים על מאמרי דעות שהתפרסמו בעיתונים, למשל במוסף "הארץ".

*75*

מדדים להערכת הנושאים לכתיבת טיעון

(נכתב על פי מחוון הערכה טל מטרד החינוך (מכון סאלד 2016)

א. כללי

- מטרת הכתיבה

הכותב הצליח למסור מידע כולל ומהימן ושמר על כללי האתיקה (אזכור מקורות המידע) והצליח להציג דיון מעמיק ולשכנע את הקוראים.

- מודעות לידע קודם של הנמענים

הבהרה של נושאים ורעיונות שייתכנו שאינם מוכרים לקוראים (למשל מונחים טכנולוגיים).

ב. תוכן ומבנה

- עמדה

הצגת עמדה ברורה בנושא הנדון.

- הנמקה וביסוס

הצגת נימוקים איכותיים, מהימנים והגיוניים הקשורים היטב לטענה.

ביסוס מוצדק באמצעות עובדות, פריטי מידע, דוגמאות, הסברים, ציטוטים.

דיאלוג עם טענות של אחרים או של מתנגדים אפשריים.

- הרחבה ופרופורציה

פיתוח של רעיון במידת הרחבה מתאימה ושמירה על פרופורציות בין חלקי התוכן.

- רלוונטיות

הצגת מידע רלוונטי ללא סטייה.

- לכידות וקישוריות

לכידות רעיונית מיטבית לאורך כל החיבור באמצעים שונים / בקשרים מתאימים, כגון חזרות לקסיקליות, אזכורים והבהרות של התוכן, ביטויי ניגוד והסתייגות.

- פתיח וסגיר

פתיח מכל סוג שהוא הרלוונטי לנושא ומסביר היטב את הבעיה או את הקונפליקט העומדים בבסיס המאמר ומציג את טענת הכותב/ת.

סגיר המציג מסקנה או המלצה או שאלה לדיון.

ג. מבע

משלב לשוני בינוני-גבוה; אוצר מילים וצירופים מגוון; דרכי מסירה מדויקות ומגוונות.

ד. תקינות

- היצג מיטבי (עימוד, חלוקה לפסקאות).

- תחביר (התאם, מילות יחס, מילות קישור, יידוע).

- צורות (שימוש תקין בצורות ובהצטרפויות בפועל ובשם).

- כתיב נכון.

- פיסוק קביל.

*76*

דוגמאות לטקסטים טיעוניים:

1. אדוני השוטר, אני רווקה

רקע + הטענה

תעודת הזהות שלנו מאפשרת לשוטר התנועה, לפקיד במשרד הפנים או לשומר בכניסה לקניון לזהות מיד מי האדם העומד מולו, כי היא מוסרת באותה הזדמנות שורה ארוכה של פרטים שכלל לא ברור מדוע הם מעניינה של המדינה. סעיפי דת ולאום נמחקו מן התעודה, אך פרט מיותר אחר נותר בה - "המצב האישי". הגיע הזמן שגם סעיף זה יוסר מתעודה הזהות שלנו.

הנימוקים

השופט חשין, שאישר את מחיקת סעיפי הדת והלאום, קבע כי "תכליתה של תעודת הזהות תכלית של זיהוי היא, ולא תכלית של זהות". כשמשאירים את הסעיף "מצב משפחתי" (רווק / נשוי / גרושה / אלמנה), יש חדירה מיותרת לפרטיות של האדם, ולא ברור כלל איזה אינטרס לגיטימי יכול להיות למדינה לדרוש מכל אחד מאתנו להכריז על מצבו האישי. למעשה, משרד הפנים עצמו מוצא שאין הוא יכול להגדיר כראוי מצב משפחתי, משום שישראלים רבים התחתנו באופן שהמדינה אינה מכירה בו.

תיוג המדינה את אזרחיה בהתאם "למצבם האישי" פוגע באוטונומיה של הפרט. המדינה אינה צריכה לדעת שהתחתנו, התגרשנו או התאלמנו כדי לזהות אותנו. את ענייניה מול האזרח ראוי שתנהל מול כל אדם כאדם פרטי.

הסתייגות

מי שבכל זאת ירצה להכריז על מצבו האישי, יוכל לעשות זאת ביזמתו ובמקומות שבהם המידע הזה רלוונטי.

מסקנה + המלצה

הגיעה העת ש"המצב האישי" ייאסף אל הדת ואל הלאום ויושמט מתעודת הזהות. אם משרד הפנים כבר הודה שהרישום אין בו משום ראיה לנכונותו, ראוי שיקדם מהלך זה ביזמתו ולא ימתין לפנייה לבג"ץ שיתבקש להורות למדינה לשמור על מקומה מחוץ לדל"ת אמותיו הפרטיות של האזרח.

(מעובד על פי מאמר מאת אירית רוזנבלום, 19/2/2006 ,ynet.)

א. כתבו שני אמצעים רטוריים שונים בטקסט, וציינו את תרומתם.

ב. מהם תפקידי המירכאות בטקסט?

ג. כתבו מאמר טיעון, והגיבו בו על טענת הכותבת.

*77*

2. מזון שאינו ראוי למאכל אדם

הטענה

טענת הנגד + הפרכתה

התוצאה

ההמלצה

(מעובד על פי מאמר מאת יעל פז-מלמד, מעריב, 1/10/2008)

א. מהי עמדתכם בנוגע לטענה המובעת בטקסט?

ב. כתבו מכתב רשמי לאחד מערוצי הטלוויזיה במבנה של טיעון על נושא זה.

*78*

13. חלקי המאמר

*78*

במאמר שלושה חלקים: פתיחה (קצרה), גוף המאמר (ארוך יחסית) וסיום (קצר).

פסקת הפתיחה

התפקידים המרכזיים של פסקת הפתיחה הם הצגת הנושא ויצירת סקרנות אצל הנמענים, מעין "הזמנה" לקרוא את המאמר. הנמענים צריכים להבין את העניין המרכזי שהמאמר יעסוק בו: הצגת הבעיה, הצגת הדעות השונות וכדומה. לרוב, הצגת הנושא היא כללית, ואין בה דעה של הכותב. לעתים מובא לפני הפתיחה רקע כללי (היסטורי, אקטואלי או אחר) ובו כל מיני נתונים. לרוב, הטענה הראשית מובאת מיד בפתיחה.

זכרו! הפתיחה היא כמו חלון הראווה של כל החיבור, ולכן רצוי שתהיה ייחודית, מקורית, מושכת, איכותית ואפקטיבית.

סוגי פתיחות

- פתיחה שיש בה רקע, הסבר, תיאור.

- פתיחה שיש בה הגדרה.

- פתיחה שיש בה דוגמה, אנקדוטה, משל או סיפור קצר.

- פתיחה שיש בה הצגת שאלות. לרוב, אלה שאלות רטוריות.

- פתיחה שיש בה ציטוט, פתגם או אמרה ידועה.

גוף המאמר

גוף המאמר הוא המרכז, הגרעין, התוכן של הטקסט. בגוף המאמר מפתחים את הנושא ומביאים את ההיבטים, את הדוגמאות, את ההוכחות, את ההשוואות וההסברים בכמה פסקאות המקושרות ביניהן באמצעות קשרים, באמצעות אזכורים ועוד. בכל פסקה יש לרוב משפט מרכזי ומשפטים תומכים: מרחיבים, מפרטים ומדגימים. בחיבור טיעוני יבואו בגוף המאמר כל הנימוקים לטענה.

פסקת הסיום

בדומה לפסקת הפתיחה, גם פסקת הסיום צריכה להיות רלוונטית, עניינית ומעניינת. פסקה זו כמוה כאקורד סיום ביצירות מוזיקליות; היא משאירה את הרושם האחרון בלב הקוראים.

מטרתה של פסקת הסיום היא "סגירת מעגל" עם הפתיחה, והיא צריכה לנבוע מהמאמר כולו. אין להציג רעיון חדש או חזרה סתמית על חלק מן המאמר. אורכה של פסקת הסיום הוא כחמש שורות, בדומה לאורכה של הפתיחה.

סוגי הסיומים

- סיום שיש בו מסקנה (הטענה = המסקנה = מה שהיה להוכיח).

- סיום שיש בו סיכום.

- סיום שיש בו הצעה, פתרון, דרישה, המלצה. (בסיום זה יש לרוב ניסוחים מודליים: חשוב ל..., רצוי ל..., חיוני ל..., עלינו ל...)

- סיום שיש בו משאלה, תקווה, הבטחה.

- סיום שיש בו איום, אזהרה (בסיום זה יש לרוב ניסוח של תנאי: אם לא...).

- סיום שיש בו ציטוט, אמרה, פתגם.

- סיום שיש בו שאלה רטורית.

- סיום שיש בו דוגמה, משל, סיפור קצר עם שורת מחץ.

*79*

שיבוץ ביטויים, ניבים ופתגמים

*79*

כדי לשדרג את הכתיבה מומלץ לשבץ בה ביטויים, ניבים ופתגמים מוכרים באופן טבעי ומשכנע.

תרגילים

1. הסבירו את משמעות הביטויים שלפניכם (תוכלו להיעזר במילונים או במאגרי מידע במרשתת). סלע המחלוקת העיקרי הוא...; הגיעו למבוי סתום; כרחוק מזרח ממערב; מתחיל לקרום עור וגידים; עקב אכילס של העניין הוא...; זו תעודת עניות; גולת הכותרת של...; אין לו שחר; זהו צו השעה; בטל בשישים; בד בבד עם...; הבעיה נותרה בעינה; יש להתייחס לעניין בכובד ראש.

2. שבצו את הביטויים שלפניכם במשפטים:

אני יוצא חוצץ נגד...; אין תמימות דעים; חדשים לבקרים; תקצר היריעה מלתאר את כל...; מקדמת דנא; אין עוררין על כך ש...; דרך חתחתים; אין לו אח ורע, תלוי על בלימה; לא בכדי נאמר ש...; כדי למגר את התופעה; זהו רק קצה הקרחון, זו תהיה בכייה לדורות אם...; אל לנו להקל ראש ב...; אורח חיים, אורך רוח, הרע במיעוטו; מנת חלקנו.

3. כתבו מאמר טיעון על נושא חופשי, ושבצו בו את הביטויים שלפניכם:

זו סוגיה שנויה במחלוקת; ניטש ויכוח נוקב על...; שוו בנפשכם מצב שבו...; אבן הנגף העיקרית; הדבר אינו עולה בקנה אחד עם...; אל לנו להתייחס בשוויון נפש; זה כאין וכאפס לעומת...; יש פנים לכאן ולכאן; אני סמוך ובטוח כי...; נצא נשכרים אם...; לפי ה"אני מאמין שלי" יש ל...; אלה אינם דברים בעלמא; רק ימים יגידו אם...;אין מנוס מ...

4. שבצו את הביטוי "סוף מעשה במחשבה תחילה" בפסקת הסיום של מאמר בנושא התחשבות בצורכי האחר.

5. שבצו את הביטוי "נאה דורש ונאה מקיים" בפסקת סיום של מכתב רשמי.

*80*

תרגילים

*80*

1. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

זכויות הילד

בסוף שנת 1989 אישרה עצרת האו"ם את האמנה הבין-לאומית של זכויות הילד. סעיפי האמנה נוגעים לחיי הילדים ולהתפתחותם התקינה, החל בזכותם הבסיסית למזרן ולבית וכלה בהסדרת זכויותיהם במסחר ובתקשורת. זהו אחד ההישגים של המאבק למען זכויות הילד בימינו. בעבר, עד למאה ה-17, ברוב החברות בעולם ראו בילד את רכושם הבלעדי של הוריו. ההורים דאגו רק לספק לו מזון ולשמור על בריאותו מתוך דאגה ל"רכושם" או מרצון לשמור על קיומו של כוח אדם זמין וזול. במאות ה-18 וה-19 נראים לראשונה ניצנים של זכויות הילדים, בעיקר בחקיקה בתחום ההגנה על הילדים העובדים, כדי שלא יועסקו מעבר למכסת שעות מסוימת ולא בתנאים קשים.

מתחילת המאה ה-20 החל הילד להיות מוכר כישות משפטית נפרדת בעניינים מסוימים ולא כרכוש הוריו, והחלו להתגבש זכויותיו בעיקר בתחום הרווחה. זכויות אלה כוללות את הזכות לקיום מינימלי, לבריאות תקינה ולהגנה מפני ניצול. תנועות שונות החלו לתבוע זכויות למען הילד, לא רק כדי להגן עליו מפני ניצול, אלא גם כדי להעניק לו זכויות אזרח בדומה לאלה של המבוגרים: חופש תנועה, זכות התארגנות, הזכות לשמירה על פרטיות וסודיות ועוד.

(מעובד על פי מאמר מאת יצחק קדמן, סקירה חודשית, נובמבר 1990.)

א. מהו סוג הקשר הלוגי בין חלקי המאמר?

ב. במשפחה ובבית הספר נשללות לפעמים מן הילד זכויות וחירויות בנימוק שהדבר נעשה מתוך דאגה לטובתו. כתבו מאמר, ובו הסבירו את הניגוד האפשרי בין זכותו של הילד ובין טובתו.

הביעו את דעתכם, ונמקו אותה.

2. קראו את הידיעה, והשיבו על השאלות שאחריה.

גדולות בתורה

לימודי גמרא לבנים בלבד? איפכא מסתברא! משרד החינוך יוצא בתכנית חדשה שתעודד תלמידות לגשת לבגרות בתלמוד. מורות מגויסות למשימה במקום רבנים, ונערות צעירות כבר מתאמנות בביטויים בארמית. ראש מנהל החינוך הממלכתי-דתי: "זהו ניצחון הפמיניזם".

התלמוד הוא אחד מהטקסטים הכי קנוניים ביהדות ומשמש תשתית לכל פסיקת ההלכה בכל דור ודור, ולכן בנים מתחילים בלימוד המורכב של הטקסט העתיק כבר מגיל צעיר בבתי הספר היסודיים. בנות, לעומת זאת, לא למדו גמרא ונאלצו להסתפק בלימודי תושב"ע בלבד.

*81*

בשנים האחרונות חלה פריחה אדירה בהנגשה של לימודי הגמרא לנשים, ולאור הביקוש המתמשך שעלה מתלמידות ומאימהות, החליטו במחלקת החינוך הדתי כי לראשונה כל תלמידה שתהיה מעוניינת לגשת לחמש יחידות לימוד בגמרא תוכל לעשות זאת.

לדברי ראש מנהל החינוך הממלכתי-דתי, אברהם ליפשיץ, הבנות מצטיינות בלימודי מתמטיקה ופיזיקה, ואין שום סיבה שלא ילמדו ויצטיינו גם במקצוע שהוא התשתית לכל ההבנה של העולם ההלכתי.

הרבנית מרים רייסלר, רכזת קודש באולפנת אמי"ת ומרצה במכללה, אומרת כי מדובר במהלך חיוני המהווה נדבך חשוב בשינוי התודעה. "הגמרא בעולם הדתי היא שפה שברוב מערכת החינוך, עד עתה, הודרו ממנה הנשים. כיום בוגרות החינוך הממלכתי-דתי הן משפטניות ורופאות, מהנדסות ומדעניות וללא כלי החשיבה של הגמרא הן לא תהיינה בנות בית בעולמה של תורה.

(מעובד על פי ידיעה מאת תמר טרבלסי חדד, ידיעות אחרונות, 12/2/16)

א. הסבירו את פירושי המילים שלפניכם: איפכא מסתברא, קנוני, נדבך, הודרו.

ב. כתבו חמש מילים ארמיות המשמשות בימינו. שבצו אותם במשפטים הולמים. היעזרו במאגרי המידע במרשתת.

ג. כתבו מאמר על המאבק לשוויון בין המינים בימינו. הדגימו את דבריכם בתחומים שונים. היעזרו במקורות מידע מהמרשתת.

3. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

בימים האחרונים החלה עיריית תל אביב לאכוף את חוק השילוט העירוני המחייב בעלי עסקים בעיר להציב בחזיתם שלטים בעברית. על בעלי עסקים שיסרבו לשנות את שלטיהם הלועזיים יוטל קנס, ובמקרים אחרים יוסרו שלטיהם.

חוק העזר העירוני קובע כי לפחות מחצית משטחו של כל שלט של עסק בעיר יהיה בעברית. החוק נחקק כבר לפני שנה על בסיס תקנה ישנה שהייתה בעניין. אולם רק בימים האחרונים החלו פקחי העירייה לאכוף אותו בעקבות הוראה שקיבלו. "אנחנו רוצים להחיות את השימוש בעברית בקרב בעלי העסקים וליצור חזית אחידה ויפה בעיר", אומרת מנהלת יחידת השילוט בעירייה. "קיבלנו תגובות חיוביות רבות על היזמה לעברות השלטים, ובימים אלה אנחנו אוכפים את התקנה במרץ במטרה להגיע לכל בעלי העסקים בעיר".

בקרב אנשי התרבות לא היה קשה למצוא מי שיברך על היזמה. היו שטענו שהגענו בישראל למצב מגוחך שאפילו שמות עבריים נכתבים באנגלית, רק כדי לשוות לעסק יוקרה.

(מעריב, 2008)

א. נסחו מתוך המאמר את הטענה במילים שלכם.

ב. כתבו מאמר השוואתי: בעד ונגד שלטי חוצות הכתובים בלועזית. הציגו את היתרונות ואת החסרונות, והביעו את מסקנתכם.

*82*

4. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

עינת וולף

(ד"ר וילף, מחברת הספר "בחזרה לאלף-בית - הדרך להצלת החינוך בישראל (ללא תוספת תקציב)", משתתפת השבוע בכנס אילת הרביעי להתמודדות עם אלימות בחברה הישראלית)

לא בבית ספרנו

יש דרך למגר את האלימות במערכת החינוך: הצבת גבולות ברורים, ובעיקר הרחקה מהכיתות של תלמידים אלימים כרוניים

כשרודולף ג'וליאני נכנס לתפקידו כראש עיריית ניו-יורק, האלימות השתוללה ברחובות העיר. בניגוד לקודמיו, הבין ג'וליאני שתפקידו הראשון הוא לשרת את הרוב המכריע של תושבי העיר, שהם אנשים שומרי חוק. ואכן, תוך פרק זמן לא ארוך הוא הצליח להביא לצמצום היסטורי בממדי האלימות בניו-יורק.

מערכת החינוך בישראל ניצבת בפני בעיה דומה: קבוצה קטנה של תלמידים אלימים מצליחים ליצור במרבית מוסדות הלימוד אווירה אלימה, שמקשה על המורים והתלמידים גם יחד. על-מנת להתמודד עם הבעיה, יש להבין שעל מערכת החינוך לשרת את הרוב המכריע של התלמידים המעוניינים ללמוד. לעומת זאת, מטרת התלמידים האלימים הפוכה: הם מבקשים למנוע קיומם של לימודים תקינים, כדי ליצור עולם שבו הם מרגישים שיש להם השפעה ושליטה, לעומת עולם הלימודים שבו הם מרגישים לא כשירים ולא ראויים.

לכן, כשניגשים לטפל באלימות, צריך לזכור שהמצב הנוכחי הוא תוצר של מפגש בין תלמידים מעטים הנוהגים באלימות, לבין מערכת שאינה מרסנת אותם. לפעמים נדמה שכל התלמידים אלימים, אבל זה לא נכון. המעטים משפיעים על הסביבה כולה. הרוב המכריע של התלמידים לכל היותר נגררים, ועושים זאת כשהם מבחינים שהמערכת חסרת אונים לטפל באלימות. רבים מהם משותקים מפחד, או משתפים פעולה בידיעה שאין מי שיגן עליהם. כך נוצרת במה חופשית לפעילות אלימה.

ברוב המקרים האלימות היא תוצר של היעדר גבולות, התרת רסן ומדיניות מבולבלת וסותרת. תלמידים בודקים גבולות כל העת, כטבעם של ילדים. כשהם מבחינים שהגבולות רחוקים מאוד או לא קיימים, האלימות פורחת. ולהיפך, כשמציבים גבולות, מסתבר שנותרים לכל היותר אחד או שניים שהאלימות וההתנהגות שלהם הן מעבר ליכולות הטיפול של המערכת. רוב התלמידים האלימים מחכים שירסנו אותם, והם מעריכים את זה. תלמידים אלימים שמציבים להם גבולות יכולים להפוך לתלמידים מדהימים, אבל בהיעדר גבולות יכולים להפוך לבהמות של ממש. הצבת גבולות היא האינטרס של כולם: מורים, הורים ובעיקר תלמידים.

לגבי אותם מקרים נדירים שהאלימות נמשכת גם כשמציבים להם גבולות, צריך להשתחרר מהגישה הנואלת כאילו חוסר היכולת לטפל בתלמידים אלה הוא עדות לכישלון של המערכת. המציאות הפוכה: הדרישה להשאיר בתוך המערכת תלמידים המגלים אלימות קיצונית, היא היא שמדרדרת את המערכת יותר ויותר.

תלמידים אלימים כרוניים חושפים את חולשת המערכת וחוסר האונים שלה, ואין לדרוש מהמורים לטפל בהם. הטיפול חייב להיעשות במסגרות אחרות, שבהן יקבלו את מירב תשומת הלב. שם גם לא יקשו על הרוב המכריע של התלמידים ללמוד באווירה שלווה.

(מעריב, 18/5/2008.)

א. מהו סוג הפתיחה?

ב. מהי טענת הכותבת?

ג. כתבו את רכיבי התוכן עול כל פסקה.

ד. מהי הדרך הטובה ביותר, לדעת הכותבת, למגר את האלימות?

ה. האם אתם מסכימים עם דעת הכותבת מהניסיון האישי שלכם? כתבו מאמר תגובה, ובו הציגו את עמדתכם בנושא.

*83*

5. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

נמרוד הלפרן

הפדגוגיה של המיתוג

הפדגוגיה הממותגת מבקשת להפוך את התלמידים לצרכנים. מבחינתה, תפקידם של עגנון, הרצל וביאליק הוא לשעשע את התלמידים. כמו סיבוב שופינג בקניון.

החלטת עיריית קריית ים להציב שלטי חוצות גדולים, בדומה לאלו המוצבים בצמתים, בתוך חצרות בתי הספר בעיר, וכוונת עיריית תל אביב לדון באפשרות של פרסום מסחרי על קירות וגדרות בתי הספר, שבו והעלו את סוגיית מחיקת המחיצות שבין פרסום להשכלה בישראל.

הקיצוצים בתקציב משרד החינוך וההתייקרות בעלויות החינוך מאלצים את אנשי החינוך לחפש מקורות מימון חלופיים; חסויות של עסקים ופרסום נתפסים לא פעם כדרך היחידה להיחלץ ממצוקה תקציבית, מה גם שההכנסות ממכירת שטחי הפרסום בבתי ספר גבוהות יחסית בשל האטרקטיוויות של קהל היעד.

בית הספר הוא חלומו של כל משווק; הילדים ובני הנוער, שנהפכו לצרכנים בעלי השפעה בכל הקשור לרכישת מוצרים המיועדים להם ישירות ומוצרים לצריכה משפחתית, מקובצים בו יחדיו כקהל "שבוי" הנחשף בעל כורחו לפרסום, ואף מפולח לפי קבוצות גיל.

מצדדי הפרסום. המסחרי בבתי ספר טוענים כי אין בו כל חדש. תלמידים נלקחים זה שנים לצפות בתהליך ייצור השוקולד במפעלי עלית, ומשתתפים בסיורים לימודיים בסניפי בנקים. יתר על כן, ילדים נחשפים בכל מקרה לאין ספור פרסומות השוטפות כל פינה במדינה.

אלא שחדירת פרסום מסחרי למוסדות חינוך - אחר האיים האחרונים הנקיים מתכנים פרסומיים - טומנת בחובה סכנות רבות. המותגים, הקונים לעצמם אחיזה במרחב הפדגוגי, נושאים עמם סדר יום חינוכי משלהם ומנסים להכתיב את תכני מערכת החינוך. ניצנים ראשונים לתופעה זו כבר ניכרים, החל מעיתוני קיר של תנובה בבתי ספר יסודיים, המקדמים צריכת מוצרי חלב בכסות של חינוך בנושאי איכות הסביבה, וכלה בשיווק עיתונים לתלמידים במסגרת ערכות לימוד של "איך עושים עיתון".

הניסיון האמריקאי בתחום זה מלמד על סכנות גדולות אף יותר, ובהן פגיעה בחופש הביטוי. כך למשל, ענקית המשקאות הקלים קוקה קולה ערכה תחרות בין בתי ספר בארה"ב בה ביקשה שיציעו לה אסטרטגיה להפצת תלושי החברה בין התלמידים, תוך הבטחת פרס כספי לבית הספר הזוכה. במסגרת התחרות הכריז תיכון בג'ורג'יה על "יום קוקה קולה", שבו כל התלמידים הגיעו בחולצות של קוקה קולה, הצטלמו במבנה בצורת המילה Coke והשתתפו בהרצאות שנשאו מנהלי החברה אורות המשקה עתיר הסוכר. תלמיד כיתה י"ב שהחליט להביע את מחאתו באופן מקורי, ובא באותו - היום לבית הספר כשהוא לבוש בחולצה של פפסי, הושעה מהלימודים.

הפיכת תלמידי בית ספר לשפני ניסוי של חברות שיווק מעוררת את תרבות הצריכה חסרת המעצורים במקום שהיה אמור לבקר תופעה זו. חמור מכך, יישום עקרונות כלכליים, המבוססים על כלכלת שוק, במערכת החינוך, משדר לתלמידים מסר לפיו סדר העדיפויות של החברה הוא כסף למותגים לפני כסף לחינוך. הפדגוגיה הממותגת מבקשת להפוך את התלמידים לצרכנים, ואת אנשי החינוך לספקי שירות. מבחינתה, כל תפקידם של עגנון, הרצל וביאליק אינו אלא לשעשע את התלמידים. כמו סיבוב שופינג בקניון.

האם אמנם ההגנה על המרחבים החינוכיים מפני התמסחרות חשובה פחות מאשר היתרונות המיידיים שבמציאת מקורות מימון חדשים? בדומה לפארקים לאומיים ושמורות טבע, גם ההשכלה ראויה להישאר חפה ממסחור, ולו כדי להזכיר לנו שמרחב לא ממותג עדיין אפשרי.

(הארץ, 20/2/2006.)

א. מהו הקשר הלוגי בין הפסקה הראשונה לשנייה?

ב. האם הכותב תומך בכניסת מותגים ומפרסמים לבתי הספר או מתנגד לכך?

בססו את תשובתכם על המאמר.

ג. כתבו את טענת הנגד ואת הפרכתה.

ד. מדוע העיריות מנסות להחדיר פרסומות מסחריות לבתי הספר?

ה. האם אתם מסכימים עם דעת הכותב או מתנגדים לה? כתבו מכתב תגובה לעיתון, ונמקו בו את דעתכם.

*84*

6. לפניכם שלושה טקסטים העוסקים באותו עניין.

"האח הגדול" של אירופה

בשנים האחרונות החל "האח הגדול" באירופה לעקוב אחרי שיחות טלפון ואחרי הודעות בדואר האלקטרוני, ולעתים גם אחרי תנועות האדם ומצב בריאותו. המושג "האח הגדול" צץ לראשונה בספרו של ג'ורג' אורוול, 1984, ובו מתואר מצב שבו הפרט מפוקח על ידי השלטונות. אלא שאם לפני שישים שנה נזקק הסופר לכל כוח הדמיון כדי לתאר את החברה הבדיונית שנתיניה נתונים למעקב בלתי פוסק, היום כבר לא צריך להתאמץ - כיום, כל מדינה וכל גוף החפץ בכך מחזיקים במשאבים ובאמצעים הטכנולוגיים המאפשרים להם כדי ליישם את חזונו האפוקליפטי של אורוול. אחרי שארצות הברית הגבירה במידה ניכרת את המעקב אחר אזרחיה בעקבות הפיגוע במגדלי התאומים, אירופה מנסה להדביק במהירות את הפער. והדבר מעורר לא מעט חילוקי דעות ביבשת. לא מעט אירופים טוענים שהתופעה מדירה שינה מעיניהם כי הם היו משוכנעים שהם חיים ביבשת המתקדמת והנאורה בעולם. צרפתים רבים טוענים שיש כאן פגיעה חמורה בחופש הפרט. יותר מ-200,000 חתימות נגד התקנה נאספו לאחרונה בצרפת, והביקורת התקשורתית אילצה את שרת הפנים להגיש טיוטה מחודשת שתותיר מחוץ לחוק את הבעיות הבריאותיות. לעומת צרפת, בבריטניה הציבור בעד התקנה בעיקר בשל הפחד מפיגועי טרור. מי שביקר בשנים האחרונות בלונדון ודאי צולם עשרות פעמים, שלא בידיעתו, במצלמות במעגל סגור המוצבות ברחובות. הבריטים אינם מוטרדים מהמצלמות: נהפוך הוא! לא אחת הם מתלוננים שבמרכז העיר שלהם אין די מצלמות. לדעתם, המצלמות הן גורם מרתיע וחלק בלתי נפרד מהמאבק בפשע ובטרור. אפילו הנאבקים למען זכויות האדם אינם יוצאים נגד קיום המצלמות, אלא רק דורשים להבטיח שהסרטונים המצולמים לא יגיעו לידיים הלא נכונות. לנוכח זאת, אין להתפלא על כך שהממשלה הודיעה על כוונתה לנהל מעקב צמוד גם אחרי שיחות טלפון והודעות בדואר אלקטרוני.

(מבוסס על מאמר מאת רוני בר ודפנה ורדי, מעריב, 1/10/2008)

א. כתבו "נכון" או "לא נכון" על כל אחד מן ההיגדים שלפניכם. נמקו את תשובתכם.

1. בכל אירופה הותקנה תקנת "האח הגדול".

2. למושג "האח הגדול" יש לרוב קונוטציה שלילית.

3. לבריטניה ולארצות הברית יש תומכים רבים בתקנה מאותה סיבה.

4. הכותבים נוקטים עמדה ניטרלית.

*85*

בעד

רק לארה"ב מותר?

דן מרגלית

כולם רוצים להילחם בפשיעה. להכביד על העבריינים. עד שננקט צעד מעשי. אז, כמו ב"רפלקס המותנה" של הפיזיולוג איוון פטרוביץ' פבלוב, קמים ארגוני זכויות האזרח וזועקים מלוא ריאותיהם "לא". מיד הם מגייסים את "האח הגדול" של ג'ורג אורוול מספרו "1984" ומלחמתם הפרטית יוצאת לדרך.

אך הצעתו של מאיר שטרית לרכז טביעת אצבעות ומתווה פנים - מאגר ביומטרי - של כל האוכלוסייה נגד פושעים המזייפים תעודות זהות ודרכונים היא דווקא דבר בעיתו. כלי חשוב ומודרני למלחמה בפשע.

מה פסול מוצאים במאגר ארגוני הזכויות? שומו שמים, אם דיוקנך או טביעת האצבעות שלך נראו סמוך למקום הפשע - עלולה המשטרה לבקש הסברים. מה רע בזה? אילו המאגר הופעל לפני שנתיים כי אז רוצחה של ענת פלינר היה נלכד ללא דחייה, ומה רע גם בכך?

יש סיכונים. ברשות למלחמה בהלבנת הון אירעה תקלה בזדון או בשוגג, וחומר כלכלי סודי דלף ונמסר לידיים בלתי ראויות. ראוי לחשוף את המדליף ולהענישו בכל חומרת הדין. מה ללמוד מכך - שאין צורך להילחם בהלבנת ההון של העבריינים, שהיא מכה כלל עולמית?

האומה מקוננת על הפשיעה, אבל כמה מנבחריה מחלישים את המלחמה בה. בכנסת פועלים לצמצם את האזנות הסתר של המשטרה במקום לגבותן, שעה שבפועל הן נחוצות, אך צריך להפעיל מנגנון אשר יבטיח כי לא ייעשה בהן שימוש לרעה.

עוד מעט תישמע הטענה כי אין לערוך חקירות משטרתיות לאישי ציבור מפני שכמה מן הפרוטוקולים שלהן דלפו לתקשורת.

חיסיון מירבי? כן. אפילו אם ההגנה על החומר עולה מיליונים רבים - בתוספת ענישה בלי ערי מקלט משפטיות לרשלנים או לאנשי זדון שמסרו מידע שנלקח מהמאגר הביומטרי. אך מי שמתנגד לעצם הקמתו נקלע למצב שבו פיו וליבו אינם שווים. הוא מצדד במלחמה בפשיעה בתנאי שלא תתייעל.

מעניין כי איש מהמתקוממים לא פצה מעולם פה כשנכפה עליו להגיש את טביעת אצבעו בשערי ארה"ב. לארה"ב מותר.

נגד

גן עדן לגנבי זהויות

ד"ר אביעד הכהן

הממשלה הזאת, נותנים לה יד, רוצה את כל האצבע. "האח הגדול" עובד שעות נוספות. לאחר שיזמה הצעה שלפיה תוכל המשטרה לעקוב אחרי בעלי הטלפונים הסלולריים בכל מקום שהם נמצאים בו ולהוציא - בנסיבות מסוימות - פלט של רישומי שיחות, מבקשת כעת הממשלה לחייב את כל אזרחי ישראל לנדב למאגר הממשלתי גם את טביעות ידיהם ופניהם.

הכוונה רצויה: צמצום הזיוף הסיטוני של תעודות זהות ודרכונים, וגניבת "זהויות" שהיתה ל"מכת מדינה", מסיבות שונות ומשונות. בעיקר משונות. אך החלתה בכפייה על כלל האזרחים, גם על רבים שהם ישרי דרך ותמי לב, פוגעת קשות בפרטיותם באופן בלתי מידתי בעליל, ועלולה להביא עימה תוצאות שנזקן רב מתועלתן.

במישור המעשי, יש לא מעט מומחים שמטילים ספק ביעילות הזיהוי הביומטרי. שינויים במבנה הגוף בשנות חייו הבוגרות של האדם עשויים, לדעתם, לשבש את יעילות המערכת הביומטרית ולרוקנה מתוכן.

אולם החשש הגדול מכל טמון בסכנת זליגת המידע מתוך המאגר הממשלתי, וביכולתם של "גנבי זהויות" מתוחכמים לחלוב ממנו מידע בדרכי רמייה ולשבש באמצעותו את פעולת רשויות החקירה. קיים גם סיכון שבתוך זמן לא רב יצליחו עבריינים לעקוף את מערכת הזיהוי הביומטרי ולשכפל - או לשבש - אותה. הסתמכות יתרה על המאגר הביומטרי עלולה להביא להשתלת "טביעות אצבע" של אדם שאינו קשור למעשה בזירת הפשע, לשבש את עבודת המשטרה ולטרטר חפים מפשע שימצאו עצמם חשודים בביצוע עבירות חמורות על לא עוול בכפם.

הליכה בדרך מתונה יותר, בדומה לזו הנהוגה כיום, שמחייבת מתן טביעות אצבע או פרטים הקשורים במבנה גופו של אדם רק במקרה של מעורבות במעשה עבירה, היתה משיגה איזון טוב יותר בין הרצון המוצדק לצמצם את היקף הפשיעה וגניבת הזהויות לבין חובת השמירה על כבודו של אדם וצנעת פרטיותו.

ישראל היום, 4/8/2008.

ב. 1. מהם האירועים שבעקבותיהם נכתבו שני מאמרים אלו?

2. הציגו טבלת השוואה, וציינו בה את נימוקי התומכים ואת נימוקי המתנגדים למעקב אחר האזרחים.

3. מהי דעתכם על הצעה זו? נמקו את תשובתכם.

4. איזו עמדה מבין השתיים, כפי שהן כתובות, נראית לכם משכנעת יותר? נמקו את תשובתכם.

5. מצאו בטקסט של ד"ר אביעד הכהן רכיב של טענת נגד והסתייגות ממנה. מהי המטרה בהבאת רכיב זה?

6. באילו אמצעים רטוריים השתמשו שני הכותבים, דן מרגלית וד"ר אביעד הכהן?

7. כתבו מאמר טיעון על המאגר הביומטרי - יתרונות וחסרונות.

*86*

7. לפניכם שתי דעות על עונש המוות.

מי אנחנו שניטול חיי אדם?

עו"ד משה מרוז / נגד עונש מוות

משתי בחינות יש לשלול את עונש המוות: מוסרית ותכליתית. מדובר בעונש מרחיק לכת ובעייתי מאוד, שגם נחיצותו מוטלת בספק.

בניגוד לעבר, מטרת הענישה בעולם המודרני הנאור היא להשיב את הסדר על כנו ולהחזיר את הפושעים, לרבות הרוצחים, למוטב. ניסיון העבר מלמד שבמקרים מסוימים, גם רוצחים שריצו 20 או 25 שנות מאסר - חזרו בסופו של דבר לתפקד כאחד האדם.

מעבר לכך, עקרונית, אם מתירים לגזור עונש מוות על רוצח ילדה, ולו בנסיבות האכזריות ביותר, היכן שמים את הגבול? האם לרוצח ראש ממשלה מגיע עונש מוות? האם זה מגיע לשודד שהתעלל בקשיש ורצח אותו?

עונש המוות בעייתי גם בשל היותו סופני. הוא אינו מאפשר את החזרת הגלגל אחורה, אם נחשפו ראיות חדשות או נערך משפט חוזר. עד היום זכור המקרה הטרגי של סרן מאיר טוביאנסקי, איש ההגנה, שהוצא להורג במשפט שדה ב-1948 בחשד לשיתוף פעולה עם הבריטים. לאחר הוצאתו להורג, ובעקבות פניית בני משפחתו לראש הממשלה דוד בן-גוריון - טוהר שמו. דוגמה אחרת היא המקרה של איוואן דמיאניוק, שבית המשפט המחוזי בירושלים גזר עליו עונש מוות ב-1988, ובית המשפט העליון זיכה אותו מחמת הספק ב-1993.

מתברר שבארה"ב נאשמים לא מעטים זוכו לאחר הרשעתם ומתן גזר דינם, בזכות אמצעים מדעיים -טכנולוגיים שפותחו בשנים האחרונות, כמו בדיקות דנ"א, שלא עמדו לרשות הסנגורים בעת ניהול משפטים בעבר. מחריד לחשוב שחפים מפשע הוצאו להורג ורק לאחר מעשה התברר כי נפלה טעות, והתוצאה הטרגית היא בלתי הפיכה. ובכלל: מי אנחנו כבני תמותה הרשאים ליטול חיים של אחרים?

הביא לדפוס: צבי הראל

ישראל היום, 12/9/2008.

לא לסלוח ולא לרחם

עו"ד אוריאל לין / בעד עונש מוות

הכותב כיהן בעבר כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת

החוק בישראל לא מבחין בין מעשה רצח אחד לאחר. לדעתי, רצח ילדה קטנה תוך התעללות בה, חמור הרבה יותר מפעולת טרוריסט. החוק הישראלי חייב לתת ביטוי אמיתי, במלוא החומרה, לתחושת התיעוב השוררת בציבור במקרי רצח חמורים ומזעזעים במיוחד, כמו הרצח המתועב והאיום של הילדה האומללה רוז. בתקופת כהונתי כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, גיבשתי הצעת חוק שתאפשר להטיל עונש מוות במקרי רצח שבוצעו בנסיבות מחמירות במיוחד. סברתי שבמקרי רצח של קטין או רצח שקדמה לו התעללות בקורבן, יש מקום להטיל עונש מוות.

עם זאת, בראייה ריאליסטית, ישראל לעולם לא תוציא רוצח למוות. גם אם החוק יקבע עונש כזה, סביר להניח שעדיין יישאר בידי בית המשפט שיקול הדעת להפחית בחומרת הענישה. מסיבה זו סבורני כי יש לתקוף את הנושא עניינית ככל האפשר על מנת למצות את מלוא חומרת הענישה האפשרית. כך, יש לשלול מכל וכל את האפשרות של רוצחי ילדים, ובמיוחד אלה שהתעללו בקורבנותיהם, לזכות בחנינה ואף לא בהמתקת עונשם על ידי גודם כלשהו. אם לא נעשה כן, גם לאחר הרצח הנורא של הילדה רוז, ניאלץ לחזות בעוד 15 או 20 שנה ברוצח מתהלך חופשי בתוכנו.

הנוהג הפסול שגובש בישראל הוא לקצוב את תקופת מאסר העולם של רוצחים ולאחר מכן להפחית שליש מעונשם. נוהג זה מהווה, למעשה, עקיפה של הוראות החוק ושימוש פסול במוסד החנינה. עונש מאסר עולם לכל החיים חייב להיות עונש המינימום, בלא שיינתן שיקול דעת לבית המשפט לקצר את המאסר או להעניק לאותם רוצחים חופשות והטבות אחדות. בנקודת זמן זו עלינו לחדול מגישת הסלחנות והרחמנות כלפי הרוצחים. רגש הנקמה הציבורי הוא לגיטימי לחלוטין, והחוק חייב לבטאו.

א. סכמו בנקודות את שתי העמדות של הכותבים.

ב. כתבו מאמר טיעוני, על סמך שתי הדעות שלעיל, על עונש המוות בישראל. הביעו את עמדתכם, ונמקו אותה.

*87*

8. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

השכלה חפיפית - ביטחון חפיף

מערכת ההשכלה הגבוהה מתגלה באחרונה כרב-תכליתית: לא רק מושבת עונשין לניצבים מתבלטים מדי, אלא גם מסלול להגדלת ההכנסה. כך עולה מתלונתו של ראש השב"כ על סירובו של רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים לאשר תנאי לימוד מיוחדים לפקודיו. הקובלנה חייבת להדאיג הן בשל עצם התביעה, הן בשל מכלול השלכותיה על מערכות החיים.

עצם התביעה מהאוניברסיטה להסכים לתכנית לימודים מקוצרת בת שישה עשר חודשים לתואר ראשון, במקום שלושים ושישה חודשים בארץ וארבעים ושמונה חודשים בחו"ל, כבר זכתה לתהודה ציבורית. מתברר שאין כמעט מוסד להשכלה גבוהה, לרבות האוניברסיטה העברית, שאינו מציע תכנית "קומפקטית" ו"אטרקטיבית" לכוחות הביטחון השונים - צה"ל, השב"כ או המשטרה. במקרים אחרים, התכניות הללו מצילות חוגי לימוד מסכנת סגירה וכליה. בכל תכנית מיוחדת כזו יש לא רק ערך כלכלי למוסד האקדמי, אלא גם ערך תדמיתי שלא יסולא בפז. הבוגרים עתידים להתברג בצמרת הביטחונית או הפוליטית ולשאת את שם המוסד בקורות החיים שלהם.

אבל לרווחים האלה יש מחיר: העלות החברתית של מסלולי הבזק האקדמיים. השכלה אקדמית יעילה כרוכה בזמן מינימלי להטמעת ידע וערכים, ויותר מכול - רכישת מתודה לחשיבה ולניתוח. זוהי גם אחת הסיבות מדוע מעודדים רכישת השכלה אקדמית: כמוה בהצטיידות בארגז כלים לשעת הצורך. כל קיצור דרך עלול, על כן, לפגום באיכות ההשכלה האקדמית, וכך גם ביכולת האנליטית של איש מודיעין, באופקיו של מנהל או במטען הערכי של איש ציבור, ובסופו של דבר - באיכות החיים ובמרקם התרבותי. השכלה חפיפית היא רק מרשם לטיפוח אליטה חפיפית, לא רק בביטחון, אלא גם בפוליטיקה, בכלכלה וכן - גם בתקשורת.

גם כיום מערכת הביטחון מצליחה להשפיע על ההוראה ועל המחקר בקמפוס. האקדמיה הייתה לבררת מחדל כמעט לכל בכיר בצה"ל שלא מצא את מקומו בעסקים או בפוליטיקה. מרכזים לביטחון, לטרור או לענייני מדינות ערב מאוכלסים במומחים שפשטו מדים ואורזים את משנתם הביטחונית בעטיפה שופעת סמכותיות של דוחות מחקר הנלמדים ומצוטטים בפרסומים אקדמיים.

באקלים החומרני השולט כיום בחברה נתפסת השכלה אקדמית כמנוף לתגמול כספי ולא יותר מזה. מי שתוהה לאן נעלמו היצירתיות והתושייה של קציני צה"ל, איפה המענה לקטיושות בצפון ולקסאמים בדרום, שיחפש אותם בסעיף תגמול להשכלה בתלושי השכר. כי מי שהשלים תואר ראשון בפחות משנה וחצי או תואר שני בשלושה עשר חודש, ספק אם הוא מסוגל לראות את האופק לטווחי זמן ארוכים יותר.

(מעובד על פי מאמר מאת דן כספי (פרופ' דן כספי הוא ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון.) מעריב, 10/9/2008)

*88*

א. מהי טענת הכותב?

ב. מהי כוונת הכותב בניסוח הכותרת?

ג. הציגו בטבלה את היתרונות בתכנית הלימודים המקוצרת ואת חסרונותיה.

ד. האם אתם מסכימים עם טענת הכותב או מסתייגים ממנה? נמקו את תשובתכם.

תוכלו להתייחס גם לתחומי חיים אחרים, כגון הוראה.

9. לפניכם נושאים אחדים לכתיבה. כתבו חמישה מאמרים. תוכלו להיעזר במאגרי מידע.

א. היתרונות של לימוד השפה הערבית בבתי הספר. הביעו את דעתכם, ונמקו אותה.

ב. יש הטוענים כי הפרסומת מסייעת לצריכה נבונה. הביעו את דעתכם על קביעה זו, ובססו אותה על דוגמאות

ג. "בריחת מוחות" מישראל - הגורמים, התוצאות ודרכי ההתמודדות עם התופעה.

ד. יש הטוענים כי עונשים קולקטיביים הם אמצעי יעיל רק לטווח הקרוב. הדגימו את דבריכם בתחומים שונים (בית ספר, ספורט, צבא ועוד).

ה. הכללת נשים במקצועות לחימה בצבא - החיוב והשלילה.

ו. כיום קיימות שתי גישות קיצוניות בנושא איכות הסביבה: הגישה של "הירוקים", המתנגדים לכל פיתוח תעשייתי וגישת התעשיינים ואיגודי הפועלים, הטוענים שיש לפעול לפיתוח תעשייתי. הסבירו את שתי הגישות, הדגימו את דבריכם, ונמקו את דעתכם.

ז. סמיכות הזמנים בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות.

ח. יש הטוענים שהשיקול של "יוקרת המגמה" הוא השיקול המכריע אצל רוב בני הנוער בבואם לבחור את מגמת הלימודים, ולא כישוריהם או נטיית לבם.

ט. המתת חסד אסורה בישראל (לעומת מדינות כמו הולנד ושווייץ).

י. יש הטוענים כי מי שאינו קונה מותגים אפנתיים לא יהיה מקובל בחברה, כלומר לסטטוס החברתי יש ביטוי חזותי. כתבו ביקורת על התופעה המתוארת במילים אלה, ונמקו את דבריכם.

יא. יש הטוענים כי צפייה בסרטים במסגרת השיעורים בבית הספר היא בידור בלבד. כתבו מאמר, ודונו בו בטענה זו. הביעו את עמדתכם, ונמקו אותה.

יב. בשנים האחרונות הולכת וגוברת צריכה של מזון אורגני. כתבו מאמר, והציגו בו את הגישות השונות לעניין. דונו ביתרונות ובחסרונות של כל אחת מן הגישות, הביעו את עמדתכם, ונמקו אותה.

יג. יש הטוענים כי בימינו לא ניתן לגשר על פער הדורות בין בני הנוער לבין המבוגרים בתחומים שונים (בטכנולוגיה, בלבוש, בשפה, במוזיקה ועוד).

יד. יש הטוענים כי הורים המשלמים לילדיהם עבור ביצוע מטלות שונות בבית, עושים מעשה חיוני ומועיל.

טו. לאחרונה הוצע תיקון לחוק, ולפיו יימחק רישום עבר פלילי ללוחמים. מדובר ברישום פלילי לנערים שביצעו עברות רכוש, חזרו למוטב, התגייסו לצבא ושירתו בו שירות משמעותי. בזכות תרומתם תסיר מעליהם החברה את אות הקין שדבק בהם בשנות נעוריהם.

טז. "נתקלתם בהעלמת מס? חייגו לקו הצדק", נאמר בפרסומת. כתבו מאמר טיעוני על דילמת ה"מלשינון" לשלטונות מס ההכנסה.

*89*

10. קראו את הטקסטים שלפניכם, והשיבו על השאלות שאחריהם.

איך תדעו במי לבחור

יחזקאל דרור

פרופ' יחזקאל דרור הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל, והיה חבר בוועדת וינוגרד

אין די בהתרשמות כללית. ראוי לבחון את היצירתיות, האינטליגנציה, הניסיון וטוהר המידות של המועמדים. מדריך דרור למצביע המתלבט

תעמולת בחירות דומה לשיווק קוסמטיקה, הגדוש בסיפורי בדים. אין טעם רב לשאול מועמדים מה דעתם בנושאים עיקריים, שכן הם ישקלו מחדש את עמדותיהם כאשר יעמדו בפני הכרעות של ממש. חשיפה מלאה של עמדותיהם עלולה להקשות עליהם בעתיד. תהיה זו הזמנה לאיבוד לדעת פוליטי לצפות ממועמד להביע דעות שהוא או היא דבקים בהם, אך שדעת הציבור ברגע נתון אינה נוחה מהן.

מה שבאמת חשוב הוא המרחב הפנימי של המועמדים: הערכים, דימויי העולם, הידע, מידת הפתיחות והיצירתיות, דפוסי החשיבה והדבקות באתיקה האישית. בהעדר אמצעי לתחקר את המועמדים בצורה שתחדור למהותם האמיתית אני ממליץ, כתחליף חלקי, על עשרה שיקולים לבוחרים ולבוחרות שאינם בעלי דעה קדומה שמבקשים להחליט באחריות באיזה מועמד או מועמדת לבחור:

1. בחנו את עברם של המועמדים: האם פעלו בעיקר כעסקנים הרודפים בכל מחיר אחר קריירה או פעלו לטובת הכלל, תוך נטילת סיכונים אישיים? אם בילו את חייהם במסדרונות של מפלגות ובמניפולציות פוליטיות, הם אינם אלא עסקנים נטולי כשירות לשמש במשרה ממלכתית בכירה.

2. ישמו את מבחן התוצאות: באיזו מידה מעשי המועמדים מעידים על כושר חשיבה? לפעמים מצוי חומר בשפע המאפשר זאת, כמו למשל דוחות ועדת וינוגרד ביחס למעורבים במלחמת לבנון השנייה. אחרת יש להעמיק בביוגרפיה האישית של המועמדים.

3. בחנו את השקפת עולמם: האם יש בה שילוב מדינאי מאוזן בין ערכים למציאותיות, או האם הם נוטים לדוגמטיות או יתר פרגמטיזם קצר טווח?

4. הבחינו בין ניסיון לוותק: ניסיון פירושו לימוד מן העבר האישי, ואילו ותק הוא נתון כמותי, שעלול לשקף קיבעון מחשבתי. בדקו אם המועמדים גילו יכולת לשנות את דעותיהם נוכח תמורות בנסיבות. דבקות יתר בעמדות מהעבר כאשר הנסיבות משתנות היא מרשם לכישלון בעתיד.

5. יצירתיות היא תנאי להתמודד עם אתגרים חדשים: בדקו עד כמה המועמדים גילו יצירתיות גם בעמדותיהם הפומביות.

6. אינטליגנציה ויכולת חשיבה: עדיף לבחון מרכיבים אלה על סמך התבטאויות בכתב ובעל פה, עדיף קודם למאבק בחירות.

7. אל תזלזלו בהשכלה פורמלית: בתרבות הפוליטית הישראלית מקובל לזלזל בכך, אך זו טעות חמורה. בסגל הפוליטי הבכיר במאה ה-21 אין מקום לבורים. השכלת המועמדים ראויה למשקל רב בשיקוליכם.

8. אורח החיים האישי: תנו משקל רב למרכיב זה ולטוהר המידות של המועמדים.

9. מי הם חבריהם של המועמדים: אופי המועמדים מתבטא גם בחוגים שבהם הם מעדיפים לבלות.

10. זכות הציבור לדעת: מי שרוצים להיבחר אינם זכאים לשמור על צנעת הפרט. תנו עדיפות למועמדים שמציגים באופן מלא את תיקיהם הרפואיים ופרטים על הונם והכנסותיהם, כולל אלה של משפחתם הקרובה, בעשר השנים האחרונות.

הישענות על השיקולים המומלצים הללו בעת הבחירה כתחליף להתרשמות כללית ולעמדות קבועות מראש היא התנהגות אזרחית אחראית, שתתרום להעלאת מנהיגות התואמת את האתגרים הניצבים בפני ישראל.

ישראל היום, 16/9/2008.

*90*

קול קורא

מכתבים למערכת

דרוש מנהיג

באוניברסיטאות היוקרתיות של ארה"ב מלמדים מנהיגות. אין מלמדים שם את הסטודנטים איך להיות מנהיג אלא מהן התכונות שיש למנהיג ראוי. שש תכונות מנהיגות הם מונים שם: היכולת לתקשר עם קהל, מיומנות ארגונית, כישורים פוליטיים, חזון, תפיסה ריאלית של המציאות ואינטליגנציה רגשית. אני מבקש להוסיף תכונה שביעית: אומץ לב. שבע תכונות העושות אדם למנהיג. ועכשיו, הביטו סביב ואימרו לי: מי מהמועמדים העכשוויים ניחן בתכונות הללו? שאלו את עצמכם: האם אנשים ישרים אלה יכולים להנהיג? אם אין להם חלק ניכר מן התכונות שמניתי לעיל - יתכבדו וימשיכו בעיסוקיהם. ניקיון כפיים הוא תנאי הכרחי להנהגה אבל בהחלט איננו תנאי מספיק.

יוסף פריצקי ח"כ לשעבר

ישראל היום, 1/9/2008.

מנהיגות

מנהיגות אינה נוצרת סתם כך. מנהיגות אפשר ללמד, אפשר ללמוד ואפשר לפתח. יש דרכים רבות כדי להנהיג. יש אנשים כמו פרנקלין רוזוולט שהעניקו השראה בנאומים מלהיבים. אחרים הנהיגו בכוח הדוגמה האישית. וינסטון צ'רצ'יל היה איש אמיץ יוצא דופן ונואם משכמו ומעלה, ורונלד רייגן הנהיג בזכות עצמת אופיו ועקביותו. חלק ניכר מהיכולת להניע אנשים לעשות מה שהם צריכים לעשות יהיה מותנה במה שהם מבינים כשהם מסתכלים באנשים ומקשיבים להם. הם צריכים לראות לנגד עיניהם מישהו חזק מהם, אבל גם אנושי.

לדברי ג'וליאני, "מנהיגים חייבים לרסן את רגשותיהם תחת לחץ. אם התברר שזהירות יתר גרמה לכך שנהיה מודאגים יותר ממה שצריך, זה לא נורא, אבל אני מעולם לא הרשיתי לעובד שלי להשתמש במילה 'פניקה'. שם המשחק הוא איזון.

*91*

תאוריית 'החלונות השבורים' של וילסון וקלינג בנוגע ללחימה בפשיעה שכנעה אותי שתשומת לב להפרות חוק 'זעירות', כמו למשל קיבוץ נדבות תוקפני, שרבוט גרפיטי ודילוג מעל מחסומי כניסה בתשלום, תביא לירידה בכל סוגי הפשיעה, לרבות פשעים חמורים". ג'וליאני מודה שידע לנצל רעיונות טובים של אחרים, וכך למשל בתי ספר בניו-יורק שימשו גם מרכזים קהילתיים. הוא טוען שכל המנהיגים מושפעים מאנשים הנערצים עליהם. קריאה עליהם ולימוד התפתחותם מאפשרים, באופן בלתי נמנע, למי ששואף להנהיג, לפתח את תכונות המנהיגות שלו. אם התמזל מזלו, הוא יכול ללמוד מהמנהיגים בחייו שלו, להציג להם שאלות, להתבונן בהם ולהחליט אילו משיטותיו של המנהיג מצליחות ועשויות להשלים את סגנונו של המתפתח. אבל ככל שחיוני ללמוד מאחרים, חלק ניכר מגישתו של המנהיג צריך להתגבש מתוך החומר הגולמי של ניסיון חייו.

ככל שאנשים עוסקים בטיפול בבעיות, אין תחליף לניסיון האישי, והדבר נכון במיוחד בתקופת משבר, כשהזמן העומד לרשותכם לגיבוש רעיונות ותכניות קצר יותר. התבונה שאדם רכש ממה שעבר עליו, מעניקה לו יתרון על אחרים. "אחרי 11 בספטמבר היו אנשים שאמרו לי שההליכה למקום שבו נערכו ההתקפות הייתה מעשה אמיץ. למעשה, פעלתי על פי הנוהל שלי לכל מקרה חירום שהוא. יש חשיבות רבה בראיית הדברים במו עיניך ובהצגת דוגמה אישית".

אברהם לינקולן נהג לומר שמבחן האמריקניות של אדם אינו "עץ המשפחה שלו". המבחן הוא בשאלה עד כמה אדם מאמין באמריקה, מפני שהאמריקנים הם כמו דת, דת חילונית, שיש לה רעיונות ואידאלים. האמריקנים אינם גזע אחד, אלא גזעים רבים; הם אינה עדה אחת, אלא כולן; הם אינם מדברים שפה אחת בלבד. הם קשורים בעבותות האמונה שלהם בדמוקרטיה פוליטית, בחופש הדת ובקפיטליזם, בכלכלה חופשית שבה אנשים מחליטים בשביל עצמם כיצד להוציא את כספם. האמריקנים קשורים זה בזה, מפני שהם מכבדים חיי אנוש ומפני שהם מכבדים את שלטון החוק. אלה הרעיונות שג'וליאני טוען שהוא נשען עליהם, כשהגיע זמנו להנהיג גם אחרי 11 בספטמבר וגם לפני כן. רודי ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו-יורק, התגלה במלוא שיעור קומתו ובמלוא סמכותו בעיצומן של התקפות הטרור על מרכז הסחר העולמי ב-11 בספטמבר 2001. התנהגותו בתקופה קשה כל כך הועלתה על נס ברחבי העולם כמנהיגות בהתגלמותה.

(מעובד על פי ההקדמה לספר מנהיגות מאת רודולף ג'וליאני, הוצאת מטר, 2006.)

א. מהו המשותף לשלושת הקטעים שקראתם? פרטו את תשובתכם.

ב. במה שונים שלושת הקטעים זה מזה?

ג. עם תוכנו ועם דרך כתיבתו של איזה מאמר אתם מזדהים? נמקו את תשובתכם.

ד. מנהיגות, בעיניו של ג'וליאני, היא רחוב דו-סטרי: זכות יתר ואחריות כבדה. הסבירו את דבריו, והדגימו אותם.

ה. נסו לשער אילו עקרונות מנהיגות הקנו לג'וליאני "פרקים" אלה בחייו האישיים: שיעורי אגרוף, אהבת הקריאה, מאבקו במחלת הסרטן.

ו. לפניכם משפטים ממשנתו של ג'וליאני. הסבירו אותם.

- כל אחד אחראי כל הזמן.

- הקיפו את עצמכם באנשים טובים.

*92*

- לחשוב, אחר כך להחליט.

- הבטיחו פחות, תנו יותר.

- גבשו לעצמכם אמונות חובקות, ושדרו אותן.

- עיינו, קראו ולמדו בכוחות עצמכם.

- השקיעו עמל רב בפרטים הקטנים.

ז. כתבו מאמר על הנושא: המנהיג האידאלי. דונו בתכונותיו ובדרכי פעולתו, והסבירו את סוד כוחו ואת השפעתו על החברה. הדגימו את דבריכם בעזרת דמות ממשית איזושהי. תוכלו להיעזר בשלושת הקטעים שקראתם.

14. סיכום טקסטים / כתיבה ממזגת

*92*

לפעולת הסיכום הן בכתב, הן בעל פה אנו נדרשים בתחומי חיינו בכלל ובתחומי בית הספר והעולם האקדמי בפרט. בזמן הלימודים נדרשים לכתוב תשובות, סיכומי שיעורים, סיכום לקראת בחינה והכנת עבודות, ובעתיד - גם סיכום ישיבה או סיכום דיון ועוד. במטלת הסיכום בחלק ההבעה נדרשת הבנה של המאמרים, זיהוי הרעיונות המרכזיים בהם והבחנה בין עיקר לטפל. בכתיבת הסיכום יש שילוב של הבנת הנקרא והבעה. אם קדמו למלאכת הסיכום שאלות בהבנה, מומלץ להשיב עליהן תחילה, משום ששאלות על תוכן הטקסט ועל מבנהו עשויות לסייע בהבנתו ובכתיבה מיטבית של הסיכום. פעולת הסיכום הפוכה לכתיבת מאמר. בסיכום נדרשים לצמצם, ואילו בכתיבת מאמר נדרשים להרחיב ולפרט. חשובה מאוד כתיבה תמציתית בזיקה הדוקה לתכנים המקוריים. פיתוח מיומנות הסיכום (עיבוד הטקסטים ושכתובם) חשוב מאוד. הסיכום ייחשב מוצלח, אם יבין אותו מי שלא קרא את הטקסטים המקוריים. לעתים נדרשים לסכם טקסט אחד, ולעתים נדרשים למזג כמה טקסטים. הטקסטים יכולים להיות מסוגים שונים (טקסט מידע או טקסט טיעון או טקסט שימושי או היצג גרפי).

הערה: לסיכום טקסטים ייתכנו כמה הצעות ואפשרויות טובות ולא רק אחת. יש חשיבות רבה למטרת הכתיבה.

כתיבה ממזגת של מספר טקסטים (בעלי מכנה משותף תוכני)

זוהי כתיבה לפי דרישות ספציפיות במטלה. יש לבחור את החלקים המתאימים למטרת הכתיבה, למשל סקירה תאורטית בנושא X. במוקד הכתיבה עומד הנושא המבוקש.

לסיכום ולכתיבה הממזגת יש מטרות אותנטיות, למשל לקראת אירוע מסוים התבקשתם להכין סקירה בנושא... בסקירתכם כתבו על..., התייחסו ל..., הציגו את...

דוגמאות אותנטיות: סקירה לקראת יום הזיכרון, יום השואה, יום הלשון העברית, יום המשפחה, יום המדע, יום הבריאות ועוד. וכן הכנת שיעור, הרצאה או עבודה בנושא כלשהו.

*93*

א. מאפייני הסיכום

*93*

1. טקסט עצמאי המכיל רק את פרטי התוכן הנדרשים במטלה.

2. טקסט נאמן למקור (ללא תוספות).

3. שימוש בדרכי מסירה שונות (לדברי X..., הכותב טוען כי...) ובפועלי הבעה מגוונים והולמים את התוכן. (מציין, טוען וכד').

4. ייחוס פרטי המידע לכותבי הטקסטים. אין צורך להזכיר את שמות המאמרים. (ייחוס המאמר לכותבים יופיע בביבליוגרפיה בסיום הכתיבה.)

5. כתיבה ניטרלית ואובייקטיבית, ללא חוות דעת והערכה מצד המסכם.

6. שימוש בגוף שלישי בלבד (המחבר מציין...; לדעתו...).

7. ניסוחים מכלילים (לרוב לפי מה שנדרש במטלה, למשל: גורמים, תוצאות, היבטים).

8. אחידות משלבית וסגנונית, משלב בינוני - גבוה (לא נמוך ולא סלנג).

9. לשון עניינית, בהירה ומדויקת.

10. משפטים שלמים אך לא ארוכים מדי, לא צירופי שמות שאינם משפטים פורמליים, מבנה משפט תקין.

11. טקסט לכיד ומקושר (לא בנקודות) תוך שימוש בקשרים ובמאזכרים.

הטבלה שלפניכם תסייע לכם לכתיבת הסיכום. היא תדריך אתכם בפעולות שעליכם לעשות או לא לעשות.

*94*

ב. מלאכת הסיכום

*94*

פעולות ההכנה (טרום כתיבה)

- יש לקרוא היטב את הנדרש במטלה (למשל: המחקר, הממצאים והמסקנות...).

- יש לקרוא את הטקסטים קריאה ראשונית מרפרפת.

- יש לקרוא את הטקסטים קריאה מעמיקה ויסודית.

- יש להבחין בין עיקר לטפל.

- מומלץ לחבר כותרות לכל פסקה. בכל כותרת יופיע התוכן העיקרי של כל אחת מן הפסקאות.

- מומלץ לסמן תכנים מרכזיים במאמר (הבחנה בין עיקר לטפל) ולסמנם במדגש וכן לחשוף את המבנה הלוגי של כל מאמר (כרונולוגי, טענה ונימוקיה, תופעה והיבטיה, בעיה ופתרונה, הכללה ופירוט ועוד).

הנחיות מעשיות למלאכת הסיכום

1. השמטות וצמצומים

- יש להשמיט מידע לא רלוונטי לדרישה במטלה.

- יש להשמיט פרטים משניים בחשיבותם (כמו פירוט, תיאורים, סיפורים, דוגמאות). רק אם הדוגמה היא חלק מרכזי בטיעון, מזכירים אותה בהכללה, ללא פרטים.

- יש להשמיט את האמצעים הרטוריים (דימויים, שאלות, חזרות, מטפורות ועוד).

2. הבניה (ארגון המידע)

בכתיבה הממזגת יופיעו כמה פסקאות לפי התכנים הנדרשים במטלה. הטקסט יהיה עצמאי ויעמיד במרכז את הנושא ולא את המאמרים. יש ללקט מכל טקסט רק את התוכן הנדרש ולשזור אותו כראוי. יש לשזור בין רעיונות משותפים לצד מה שמייחד כל מקור. הכתיבה צריכה לכלול פתיח מכליל המדגיש את נושא הכתיבה.

ניתן גם ליצור פתיחה כגון: הכותבים... עוסקים ב... / דנים ב.... בסיום אין לכתוב 'לסיכום' שהרי אין מסכמים את הסיכום. ניתן לסיים ברכיב התוכן האחרון שבמטלה (למשל: מסקנת הכותב X היא ש..., המלצת הכותבת X היא ש...)

אין חובה לשמור על סדר הצגת הדברים כפי שהם מופיעים בטקסטים הנתונים, אבל הרצף חייב להיות הגיוני. כדי לשמור על לכידות וקישוריות יש לשלב מילות קישור (נוסף על כך..., לעומת זאת...) ומאזכרים (עובדה זו..., נתונים אלה..., רעיון זה...).

*95*

3. הכללות

- יש להכליל את הפרטים לקבוצות ולהשתמש בביטויים מכלילים.

- יש לציין אמירה מכלילה (למשל: המחבר מדגים דבריו על...).

- רצוי לנסח בצורת היגדי-על, כמו: מסקנת הכותבת היא...; המלצת הכותב היא....

דוגמאות למילים מכלילות

דעות, תפיסות, גישות, עמדות, השקפות, עובדות, היבטים, יתרונות, חסרונות, קשיים, נימוקים, תובנות, סיבות, תוצאות, השלכות, ממצאים, מסקנות, המלצות, מטרות, מאפיינים, שיקולים, תחומים, הסתייגויות.

הערה

יש להיזהר מהכללת יתר שאין בה דבר (סיכום "ריק") כמו: בטקסטים מוצגת בעיה... ומוצעים כמה פתרונות.

4. דרכים למסירת דיבור

יש לשלב בכתיבה את ייחוס המידע לכותבים השונים (הן בגוף הטקסט הן בסוף הטקסט).

יש לשלב את מקורות המידע (רק הכותבים) בגוף הטקסט באמצעות הדרכים השונות: משפט פשוט בעל פועל הבעה (הכותב מדווח על...) או בעל הסגר (לדברי X, לטענת X); משפט מורכב בדיבור עקיף (הכותבת מציינת ש..., נטען על ידי הכותבת כי...); משפט מורכב בדיבור ישיר (הכותב מדגיש:

" ".)

יש לשלב את פועלי ההבעה (מציין, טוען, מתנגד, מחזק את דבריו ועוד). פועלי ההבעה צריכים להיות מגוונים.

דוגמאות

- הכותבים סוקרים את השינויים הטכנולוגיים שחלו בשנים האחרונות.

- לטענת הכותבת, יש להתריע על הסכנה באי חיסונם של הילדים.

דוגמה לסיכום של טקסט אחד

שימו לב: רעיונות מרכזיים וביטויים מכלילים הודגשו בקו.

זכרו!

בסיום הכתיבה בדקו שאמנם ביצעתם את כל ההוראות לכתיבת סיכום מיטבי.

*96*

כתב היד כראי הנפש

פסקה א

בניגוד לגוף האדם, אשר באמצעות הטכנולוגיה המגוונת של הרפואה ניתן לחדור לתוכו, נפש האדם נסתרת היא. ניתן להסיק מסקנות על אודותיה, אך אי-אפשר לראותה ממש. לפיכך הפסיכולוגים נעזרים בכלי מדידה שונים ומגוונים, באמצעותם ניתן להסיק מסקנות על מבנה האישיות ועל הדינמיקה של הנפש. אחד מכלי המדידה הללו הוא הגרפולוגיה, המנסה למצוא קשרים בין סימני כתב היד של האדם לבין מבנה אישיותו והתנהגותו.

פסקה ב

הגרפולוגיה מוכרת לרבים מתוך המידע המתפרסם בתקשורת הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה. כמו כן, רבים מודעים לבקשות "דרושים" למקומות עבודה, שבהן מתבקש המועמד למשרה לשלוח את קורות חייו בכתב יד לצורך ניתוח גרפולוגי. לדברי ורדי, הגרפולוגיה הפכה להיות פופולרית הן בשל הסקרנות שמגלים אנשים באבחונים השונים של דמויות מפורסמות, הן בקורסים שונים שנפתחו מחוץ לאקדמיה, הן מהיותה "כלי תומך החלטה" במיון מועמדים למקצועות שונים. הגרפולוגיה השתרשה במכונים להכוונה מקצועית כדי לקבל מידע חיוני על אישיות הנבחן וגם כדי לקבל פרשנות על שיפוטו המוסרי - מרכיב של אבחון שהגרפולוגיה מתיימרת להיות ייחודית בחשיפתו.

פסקה ג

מה מייחד את הגרפולוגיה אל מול שלל המבחנים הפסיכולוגיים? כתב היד הוא תוצר של אחת מהפעולות הנירופסיכולוגיות שהמוח האנושי מפיק. הכתיבה היא פעולה בדמה של המוח ושל הנפש, פעולה מורכבת וסבוכה הרבה יותר מפעולת הדיבור. הראיה לכך היא שילד בן שנתיים, בן שלוש או בן ארבע משתלט על תהליך הדיבור, אך הוא עדיין אינו בשל לכתיבה, שכן כדי לכתוב צריך קודם לפתח את מיומנויות הקריאה ולאחר מכן את מיומנות הכתיבה הדורשת התאמה מורכבת בין ראייה לבין תנועה. הכתיבה שהילד כותב מגיעה לבשלות מלאה רק בהגיעו לכיתה ז-ח. אז מושגת בכתב היד שלו התאמה בין תנועה, צורה וארגון. הגרפולוגיה מבוססת על חיפוש אחר קשרים בין אפיונים פסיכולוגיים (התנהגותו הכללית של האדם בסביבתו) לבין סימני הכתיבה.

פסקה ד

כתב ידו של האדם מאופיין בלמעלה משלושים סימנים המקובצים בשלוש קבוצות אפיון: קבוצת סימני התנועה (למשל, עצמת הלחץ של היד על הנייר), קבוצת סימני הצורה (סימני עיצוב האותיות: גודלן, רוחבן ועוד) קבוצת סימני הארגון (המרווחים בין אותיות, בין מילים, בין שורות ומרווחים מהשוליים). מנקודת ראות פסיכולוגית ניתן להצביע על הקבלה בין התנועה המייצגת את מזגו של האדם לבין הצורה המייצגת את תהליכי החברות (הסוציאליזציה) של האדם בסביבתו ולבין הארגון המייצג את התפיסה השכלתנית של האדם. אין לפרש שום סימן של כתיבה במבודד, אלא רק בהקשר הכולל של התהוותו עם יתר סימני כתב היד.

*97*

פסקה ה

הגרפולוגיה, ככל מדע אחר, החלה בהקשרים פולקלוריסטיים. החוקרים מצאו קשר ישיר בין סימני כתב היד לבין תכונותיה של האישיות, למשל כתב עגול - טוב לב, כתב יפה - נטייה לאסתטיקה וכתב זוויתי - תוקפנות. אך מתברר שהדברים אינם כה פשוטים, וההקשרים התמימים האלה הופרכו בחלקם, שהרי ניתן למצוא אנשים שכתב ידם מעוגל והם אנוכיים וכו'. המחקר הגרפולוגי מטרתו להבין סתירות אלה ולהגיע לאבחון מדויק יותר.

פסקה ו

ורדי טוען שכתב היד צריך להיבחן בתקופות שונות של האדם כדי לקבל תמונה מהימנה על אישיותו, שהרי כתב היד משתנה עקב עייפות, עקב מצבי רוח או עקב שינויים פתאומיים. כמו כן, עליו לכתוב בשפת אמו, עליו לדווח על היד שבה הוא כותב (איטרי יד ימינם כותבים בזווית אחרת) וכן לדווח עד כמה הוא מורגל בכתיבה. גם החתימה חיונית שכן באמצעותה אדם יכול להראות מאפיינים פסיכולוגיים אחרים שאינם נראים בכתיבה הרגילה.

פסקה ז

גרפולוגיה היא כלי רגיש לאבחון אישיות האדם. סגנון החשיבה שלו ויחסי האנוש המאפיינים אותו. ורדי מציע שיקפידו על כך שהאבחון הגרפולוגי ישמש "כלי תומך החלטה" לצד נקודות מבט נוספות על המאובחן (ריאיון אישי, ממליצים ועוד). רק כאשר משלבים מקורות מידע שונים. בוחנים האם יש הלימה של כל הממצאים זה לזה. את הגרפולוגיה ניתן להכתיר בתואר "מלכת מבחני האישיות".

(מעובד על פי מאמר מאת יגאל ורדי (יגאל ורדי הוא גרפולוג, פסיכולוג (בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית) וצייר.) המבוסס על ספרו כתב היד כראי הנפש. משכל 2000.)

סכמו את הטקסט "כתב היד כראי הנפש" בהיקף של כ-10 שורות. בסיכומכם כתבו על היתרונות של הגרפולוגיה ועל השימושים בה.

סיכום המאמר "כתב היד כראי הנפש" (הצעה בלבד)

לגרפולוגיה יש יתרונות, ונעשים בה שימושים שונים. ורדי (2000) מציין שהגרפולוגיה היא כלי מדידה חשוב ומתפתח שבאמצעותו ניתן להסיק מסקנות על אישיות האדם. הגרפולוגיה השתרשה בעיקר במכונים להכוונה מקצועית ככלי הממיין מועמדים לעבודה. מאחר שהיא מתבססת על הקשר בין סימני הכתב לבין אפיונים פסיכולוגיים, ניתן באמצעות ניתוח הכתב לעמוד על אופיו של האדם, על שיפוטו המוסרי, על תפיסתו השכלתנית ועל יחסי האנוש שלו. הכותב טוען שלמרות העובדה שהגרפולוגיה חשובה ונחשבת ל"מלכת מבחני האישיות" ו"כלי תומך החלטה", יש לשלב עמה גם מקורות אחרים, ורק אז לבדוק את ההלימה של כל הממצאים זה לזה.

*98*

ג. הכתיבה הממזגת (סקירה תאורטית / ספרותית)

*98*

הכתיבה הממזגת מקובלת בכתיבה האקדמית. גם אנחנו נלמד מיומנות זו. נסכם כמה טקסטים מאותה סוגה או מסוגות שונות שיש להם מכנה משותף תוכני. ייתכן שתידרש כתיבה של טקסט טיעוני וטקסט מידעי או של טקסטים טיעוניים והיצג גרפי וכדומה. העקרונות והמיומנויות שמאפיינים את מיומנות הסיכום תקפים גם כאן (השמטה, הכללה והבניה), אבל כאן נדרשת גם מיומנות השוואה (ארגון המידע) וריכוז פרטים דומים ושונים כדי להימנע מחזרות.

1. עבודת ההכנה לכתיבה הממזגת

*98*

א. בודקים אילו טקסטים נדרשים לסכם (לרוב, כולם).

ב. מדגישים את הפרטים המופיעים במטלה הספציפית, למשל: הגורמים, ההשפעות, המסקנות ועוד. אלה הן ההכללות הנדרשות לפיתוח. הנושא המבוקש הוא המרכז.

ג. מזהים את הסוגות (מידע או טיעון), את הנושא המשותף לטקסטים ואת נקודות הדמיון והשוני. יש לזהות את הזיקה בין הטקסטים השונים.

לכל הטקסטים יהיה נושא משותף, אך יהיו ביניהם הבדלים. לרוב ייתכנו אפשרויות אלה: הטקסטים דומים ומשלימים זה את זה - קשר של הוספה; הטקסטים מנוגדים זה לזה - קשר של ניגוד ועימות; הטקסטים תומכים זה בזה או שאחד מהם מסתייג - קשר של ויתור והסתייגות (דוחה חלקית / מקבל חלקית). יש גם טקסט מכליל ולידו טקסט מדגים / מוכיח, יש טקסטים המוצגים מהיבטים שונים ויש גם טקסטים שהיחס ביניהם כרונולוגי. יש לסכם תחילה את הרעיונות המשותפים של הכותבים ובהמשך להציג את ההשלמות ואת ההבדלים.

ד. אוספים את רכיבי התוכן הרלוונטיים לנושא מכל טקסט (על פי התכנים המרכזיים) ועורכים אותם ברצף הולם.

ה. מומלץ להכין טבלה אחת, ובה יופיעו התכנים בכל טקסט לפי התבחינים והקטגוריות למיון המוצגים במטלה. ייתכן שהטבלה תהיה מלאה וייתכן שיהיו בה משבצות ריקות (למשל, רק כותב אחד מציג פתרון לבעיה) משום שלא בכל הטקסטים יימצאו בהכרח כל רכיבי התוכן הנדרשים. ניתן גם לרכז לחוד את השווה / הדומה, ולחוד את השונה.

הערה: הכנת ראשי הפרקים מסייעת להתמקד ברכיבי התוכן העיקריים וברצף ההגיוני שלהם. כך חושפים גם את מבנה המאמר, למשל טענה ונימוקיה. כמו כן, אין לחבר את רכיבי התוכן בצורה טכנית, אלא יש לבחור רצף לוגי הולם. לשם כך ניתן להיעזר בקשרים סמנטיים שונים.

ו. בשלב הבא משכתבים את רכיבי התוכן לכתיבה תמציתית לפי כל הכללים שנלמדו.

זכרו! הסיכום צריך להיות לכיד ומקושר, כלומר צריכה להיות בו פעולה של מיזוג המידע השוזרת את הרעיונות הדומים ממקורות המידע יחד ומייחדת את הרעיונות השונים של כל מקור.

הערה חשובה

פעמים רבות יש במטלה של הכתיבה הממזגת סיטואציה אותנטית - למשל, לקראת יום... התבקשתם לכתוב סקירה על... בכתיבתכם התייחסו ל...

זכרו! במוקד הכתיבה הממזגת עומד הנושא המבוקש. לא הכותבים ולא המאמרים עומדים בחזית. המאמרים משרתים את הדיון בנושא המבוקש.

*99*

דוגמאות לטבלאות מארגנות כהכנה לכתיבה ממזגת של טקסטים:

2. דוגמאות לניסוח מטלות בכתיבה הממזגת

*99*

במטלות הכתיבה מופיעות לרוב מילים מכלילות דוגמת היתרונות, החסרונות, השינויים, המסקנות, הפעולות, המטרות וכדומה. מומלץ להדגיש במדגש את רכיבי התוכן הנדרשים בתוך המאמרים.

*100*

3. יחסים בין עמדות בטקסטים טיעוניים

*100*

א. עמדות דומות (הוספה) בטקסטים

הטענה המרכזית זהה (לחיוב או לשלילה), והטקסטים משלימים זה את זה למקשה אחת. הנימוקים יכולים להיות זהים או דומים, אך באחד הטקסטים הם מפורטים יותר. לעתים הנימוקים לאותן העמדות יכולים להיות שונים.

באופן עקרוני הכותבים מסכימים זה עם זה.

יש להקפיד לציין את שמות הכותבים.

ב. עמדות מנוגדות (ניגוד ועימות)

הטענה המרכזית של הכותבים (שלילי לעומת חיובי) מנוגדת, כלומר הכותבים חלוקים בדעותיהם. לעתים דברי כותב אחד סותרים את דברי האחר.

יש להקפיד לציין את שמות הכותבים.

ג. עמדה מסתייגת (ויתור והסתייגות)

הכותבים אינם מסכימים ביניהם הסכמה מוחלטת אלא חלקית; כותב אחד מסתייג מדברי כותב אחר (מהנימוק שלו או מהדוגמה שלו). בהתייחסות אל נושא מסוים ייתכן שכותב אחד שולל לחלוטין, והאחר שולל תוך הסתייגות, ייתכן שכותב אחד תומך לחלוטין, והאחר תומך תוך הסתייגות.

הערה: ייתכנו גם יחסים מעורבים של עמדות וטקסטים: כותב אחד שולל, האחר תומך, וכותב נוסף תומך אך מסתייג (או שולל אך מסתייג).

היחס בין טקסט הטיעון להיצג הגרפי

ברוב המקרים ההיצג הגרפי מוסיף מידע ותומך בנאמר בטקסט הטיעון. הוא משמש פעמים רבות עובדה או הוכחה לנימוק המוזכר במאמר. לעתים יש ביניהם יחס של הכללה ופירוט. בטקסט יש הכללה, למשל: במדינות רבות בעולם..., ובהיצג הגרפי יש פירוט, ומוצגים בו שמות המדינות והנתונים שלהן. לעתים רחוקות ההיצג הגרפי מנוגד לנאמר בטקסט הטיעון, למשל ממצאים של מחקר חדש המפריכים את הנאמר במאמר הטיעון.

4. חלקי הכתיבה הממזגת

*100*

הפתיח

הפתיח צריך להכליל את רכיב התוכן המכליל של הנושא. למשל, בשנים האחרונות החמירה התופעה של... או: הסוגיה של...מעוררת...

הגוף

בגוף המאמר יבואו עיקרי התכנים, והם ינוסחו בדרכים שונות, למשל שני הכותבים... מסכימים ש..., אבל Y מביע הסתייגות...-, X מוסיף היבט אחר; X מבסס את הטענה באמצעות...; גישתם של הכותבים שונה: X טוען..., ואילו ;...Y X תומך בעמדת Y, אבל נימוקו...

הסיום (לא תמיד קיים באופן פורמלי)

אם מסיימים את הסיכום בפסקת סיום פורמלית אפשר להשתמש בניסוחים אלה: הכותבים... מסיימים את דבריהם בהבעת...; המסקנות מדברי X ומדברי Y הן... המלצת X היא ש...לדברי X, ההשלכות של...

*101*

הערה חשובה

ניתן לכתוב בראשי הפסקאות בסיכום הממזג כותרות משנה לפי הנדרש במטלה. יש להקפיד שתהיה הלימה בין הכותרת לבין התוכן שמתחתיה. למשל, סקירה על התלבושת האחידה בבתי הספר התיכוניים בעולם בכלל ובישראל בפרט.

הכותרות:

- התלבושת האחידה בעולם

- התלבושת האחידה בישראל

- יתרונות התלבושת

- חסרונות התלבושת

- מחאת הבנות בישראל

5. דרכי מסירה מקובלות ואזכור מקורות המידע

*101*

לייחוס של פרטי המידע השונים לכותבים יש חשיבות רבה (אתיקה), להבאת הדברים בשם אומרם יש ערך חינוכי, ולכן יש להקפיד עליהם; ניתן להזכירם כמה פעמים במהלך הכתיבה.

בפתיחה - (לא חובה)

בגוף - חובה

באמצעות הסגרים: לדברי X, לפי X, לטענת X או במשפט מורכב בדיבור עקיף: X טוען ש..., X מציע כי..., אפשרי גם ציטוט קצר (דיבור ישיר). המחבר מציין. " "

במשפט פשוט: X מדווח על... עדיף השימוש בסוגריים (אבנון, 2014) כמקובל בכתיבה אקדמית.

לאחר הסקירה - חובה ברשימה ביבליוגרפית מדויקת

*102*

6. פרטים ביבליוגרפיים

*102*

יש כמה שיטות לציון הפרטים. להלן דוגמאות לשיטת APA (האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה) המקובלת בכתיבה אקדמית. לפי שיטה זו, ההפניות מופיעות בסוגריים בגוף הסיכום (האזכור כולל את שם המשפחה של הכותב ואת שנת הפרסום). את המקורות יש להביא אחרי הסיכום לפי סדר ה-א"ב של שמות הכותבים. יש לשמור על ציון אחיד של הרשימה הביבליוגרפית.

א. ספר

דוגמה: בן שחר, ר' (1990), סגנון הסיפורת. תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה.

ב. מאמר בכתב עת

דוגמה: אורנן, ע' (תשל"ו). על יצירת שורשים חדשים ועל כמה מילים מחודשות. לשוננו לעם כז, 254-267.

ג. מאמר בספר

דוגמה: בנטין, ש' (תשנ"ז). על הקשר שבין פונולוגיה, מודעות פונמית ותהליכי קריאה. בתוך י' שימרון (עורך), מחקרים בפסיכולוגיה של הלשון בישראל. ירושלים: מאגנס, 184-202.

הערה: כשיש מקור מהמרשתת יש להביא את שם הכותב, את השנה, את שם המאמר ואת שם האתר (מודגש). לדוגמה: קירש, י' (2011). איך מודדים אושר. ynet.

7. בקרה / משוב על הכתיבה הממזגת

*102*

לאחר כתיבת הטיוטה ולפני העתקת הסיכום הסופי מומלץ לבדוק נקודות אלה כדי שהסיכום יהיה מיטבי:

- מספר המילים תואם לנדרש במטלה.

- יש התייחסות לכל רכיבי התוכן שבמטלה. (המשותף והשונה)

*103*

- הסיכום נכתב בכמה פסקאות לפי התכנים הנדרשים.

- הושמטו פרטים לא רלוונטיים בתוכן ובדרך ההבעה. (אין עודפות)

- דרכי המסירה מגוונות.

- פועלי ההבעה הולמים.

- ייחוס המאמרים והתכנים לכותביהם.

- הטקסט למד ויש בו קישוריות ואזכורים הולמים.

- הרצף הגיוני.

- המשלב הלשוני בינוני-גבוה.

- אין תוספות (ידע אישי, חזרות, דעת הכותב).

- יש הכללות.

- יש שימוש מושכל במשפטים מהטקסט. (לא העתקה גורפת!)

- יש הקפדה על פיסוק ותקינות.

- אין שימוש בגוף ראשון ושני. רק בגוף שלישי.

- יש התאמה לסוגת הכתיבה.

- לאחר פעולת הכתיבה הקפידו להציג רשימה ביבליוגרפית תקינה.

8. מחוון (הערכת הכתיבה הממזגת)

*103*

א. תוכן המידע - החלק המרכזי של הכתיבה

- הצגת פריטי המידע הרלוונטיים בלבד

- מידע מדויק ומהימן

- השמטות

- הכללות

יופחתו נקודות על עודפות, חזרות והעתקה גורפת.

ב. ארגון המידע

- טקסט עצמאי (שבמרכזו הנושא ולא המאמרים)

- פתיח מכליל את הנושא

- לכידות

- קשרים לוגיים הולמים

- שזירת הרעיונות המשותפים והייחודיות של כל מקור

- אם יש כותרות משנה יש לבדוק את ההלימה בין הכותרות לתוכן

ג. אזכור המקורות ודרכי המסירה

- ייחוס התוכן לכותבים השונים

- רשימת המקורות (לפי סדר א"ב, אחידות ברישום)

- אזכור המקורות בגוף הטקסט ובסופו (על פי כללי הכתיבה האקדמית)

- שימוש בדרכי מסירה שונות ובפועלי הבעה מדויקים מבחינת המשמעות

*104*

ד. לשון, מבע, תקינות

- ניסוח בהיר וענייני ההולם את הסוגה, משלב אחיד

- מבנה המשפט ותקינות תחבירית (משפטים שלמים / פורמליים ולא ארוכים מדי, מילות קישור ומילות יחס, התאמים)

- סימני פיסוק

- צורות וכתיב

להפקת הטקסט כדאי לכם לנצל את ידיעותיכם מתחום התחביר והצורות: הכללות, סדר מילים, צירוף לעומת משפט, פועלי הבעה, הסגרים, משפט מורכב בעל פסוקית נושא או מושא בדיבור עקיף (או ישיר), מילות קישור (שפורסם ולא הפורסם), צורות תקינות (גדלים; 'לא כתבה' ולא 'אינה כתבה') כתיב (בתי הספר ולא בתיי הספר; תלמידינו - בריבוי ולא תלמידנו-, עולמנו ולא עולמינו).

9. הצעה לכתיבה ממזגת (סקירה)

*104*

דוגמה לכתיבה ממזגת של שלושה טקסטים. פריטי התוכן הנדרשים הודגשו בקווים. לפניכם שלושה טקסטים העוסקים בנושא אקטואלי דומה - תופעת הדחיינות. בסיכום הממזג ייכללו מאפייני המשימה המגבירים את הסיכוי לדחיינות, מאפיינים אישיים של דחיינים, תוצאותיה של הדחיינות והדרכים להתמודד עמה.

1. עוד חמש דקות

פסקה א

המחקר העדכני ביותר על תופעת הדחיינות - הנטייה לדחות ביצוע מטלות לזמן

מאוחר יותר ולפעמים לא לבצען כלל - נפתח במאות ציטטות בנושא. אחת מהן קולעת למצבי: "דחיינות היא לקרוא את כל העמוד הזה כאשר יש לך משימה שאתה צריך להגיש מחר". נכון, כואב. אבל חצי הנחמה שלי היא הקוראים שיניחו בצד את הכתבה הזאת וידחו את קריאתה למחר.

פסקה ב

יש משהו מוזר בתופעה זו: היא מוכרת מאז תחילתה של ההיסטוריה האנושית. כולם סובלים ממנה, ואצל אחד מתוך חמישה היא בעיה כרונית. רבים גם התבדחו על חשבון חולשה זו: "אל תדחה למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים", כתב מארק טוויין.

פסקה ג

הדחיינות גורמת נזק כלכלי - תושבי ארצות הברית משלמים מדי שנה כחצי

מיליארד דולר בקנסות על איחורים בהגשת דוחות מס שנתיים. היא גם גורמת נזק בריאותי מחקר באוניברסיטת ווינדזור בקנדה קבע שאנשים הלוקים בדחיינות חולים יותר מכיוון שהם דוחים בדיקות תקופתיות. התעמלות וביקורים אצל רופאים. ויש האומרים שמורשת האדם כולה יצאה נפסדת מהדחיינות, למשל לאונרדו דה וינצ'י היה ידוע כדחיין לא קטן.

*105*

פסקה ד

ובכל זאת, בעולם האמתי הדחיינות כמעט אינה מקבלת כותרות. היא כמו סוד

גלובלי, מגפה שמוקפת בקשר של סלחנות ושתיקה, נזכרת מדי פעם בספר ניהול אקראי, ואינה מקבלת יחס שראוי לבעיה שפתרונה ישנה את איכות חיי האנשים. אבל לאחרונה הדחיינות הפכה להיות נושא שיחה נפוץ על ספות מטפלים ותחום מחקר חם באוניברסיטאות.

פסקה ה

פרופסור טימותי פיצ'יל, חוקר פסיכולוגיה התנהגותית מקנדה, פרסם לאחרונה

את מסקנות המחקר שלו על הדחיינות. לדבריו, יש להבחין בין דחייה שהיא פעולה רצונית לבין דחיינות שאינה כזאת. בדחיינות אנו יודעים שכדאי לנו לפעול ושאנחנו יכולים לפעול, אבל מסיבה בלתי נשלטת איננו פועלים. "מבחינה פסיכולוגית, היא קרובת משפחה לאכילה כפייתית ולהתמכרות להימורים, שגם הן קשורות לאבדן השליטה העצמית. אנחנו מדברים על בעיה בתפקוד החלק הקדמי של האונה הקדמית במוח שאחראי לתכנון ולדחיית סיפוקים. בכלכלה התנהגותית מסבירים את הדחיינות בהעדפתם של אנשים לקבל תגמול בטווח הקצר וסיפוקו מידי ובעובדה שהם מתקשים לתפוס את המשמעות ואת החשיבות של קצת איפוק וטרחה עכשיו למען העתיד". כך טוען הפרופסור פיצ'יל.

פסקה ו

מי שסובלים יותר מדחיינות הם לרוב אנשים שהדימוי העצמי שלהם נמוך. יש גם דחיינים שהם פרפקציוניסטים או אימפולסיביים, וכמו בכל תכונה יש גם עניין גנטי. להורים דחיינים יש סיכוי גבוה יותר לגדל ילדים דחיינים. יש גם תאוריה מעניינת לגבי דחיינות הנלמדת ונרכשת בבית. הורים קשוחים ושתלטנים מגדלים בדרך כלל ילדים שסובלים מדחיינות כרונית.

פסקה ז

הדחיינות הכרונית גם הולכת ונפוצה ככל שהפיתויים המודרניים מתרבים סביבנו. הצעירים ראשם קבור באייפון ובלפטופ, סטודנטים אומרים: "אני רק אבדוק שנייה את הפייסבוק, וזה אורך שלוש שעות. הדחיינות אצלם אינה נגמרת, והיא תלך ותחמיר.

פסקה ח

גם תחום הלימודים מושפע מאוד מהדחיינות. 65% מהסטודנטים בארצות הברית חוששים שלא ישלימו במועד את מטלותיהם. רוב הסטודנטים מעדיפים להציב לעצמם "דד-ליינים" צפופים, ואלה מקבלים את הציונים הגבוהים בקורס לעומת הסטודנטים שדוחים את מועדי ההגשה. מחקרים מראים כי הדחיינות מתקיימת גם במה שקשור לחופשות ולבונוסים. אנשים אינם מממשים את תלושי השי שלהם או את נקודות הנוסע המתמיד עד שתוקפם פג. המחקרים מציעים דרכים להילחם בתופעה, למשל לא לדחות מימוש של תלושי מתנה שהרי גם מימוש לא מושלם עדיף מאי-שימוש. דחיינים כרוניים שפרטו משימות גדולות ומרתיעות לרשימה של סדר פעולות קטנות ובנות ביצוע. העלו פי שמונה את סיכוייהם להשלים את המשימה. גם הכרה כנה בבעיה עוזרת להשתחרר ממנה. מי שנחשבים לדחיינים ומקבלים משימה בעלת משמעות עבורם, מצליחים להתחיל אותה בקלות. הפתרון הוא פשוט להתחיל, שהרי אז רוב הפחדים נעלמים.

(מעובד על פי מאמר מאת איתי להט, כלכליסט, 11/11/10)

*106*

2. משמעת עצמית ממחר

פסקה א

לכולנו יש מטלות חשובות שהיינו מעדיפים להימנע מלבצע אותן. מובן שבעולם רציונלי לחלוטין דחיינות לא הייתה בעיה כלל משום שהיינו פשוט מחשבים את הערך של המטרות ארובות הטווח שלנו. משווים אותו למידת הסבל הנובעת מהמטלות קצרות הטווח ומבינים שאם נבצע את המטלות כעת, נרוויח הרבה יותר בטווח הארוך מאשר נפסיד אם נסבול בטווח הקצר.

פסקה ב

למרבה הצער, רובנו ככולנו מעדיפים סיפוק; מידי על פני מטרות ארוכות טווח.

כולנו מתנהגים באופן שגרתי כאילו אי-שם בעתיד יהיה לנו יותר זמן, יותר כסף או שנרגיש פחות לחוצים או עייפים. "אחר כך" מצטייר כעתיד מתוק שיהיה אפשר לעשות בו את כל אותן מטלות לא נעימות של החיים, גם אם דחייה שלהן פירושה לנכש יותר עשבים, לסבול ממשקל עודף, לסבול ממחסור בכסף לעת זקנה או להכשיל טיפול רפואי. אילו היינו יכולים לחשוב שאם נבצע את המטלות כעת נרוויח הרבה יותר בטווח הארוך מאשר נפסיד או נסבול בטווח הקצר, היינו מצליחים לראות בבירור את הדברים שבאמת חשובים לנו. היינו עושים את עבודתנו מתוך ציפייה לסיפוק שנחוש כשנסיים את המשימה.

פסקה ג

בסופו של דבר. ברור לחלוטין שלכולנו קשה. ולעתים אף בלתי אפשרי להקריב

בטווח הקצר כדי להרוויח בטווח הארוך. בתור מרצה באוניברסיטה אני רואה את הדחיינות בפעולה. הסטודנטים מבטיחים שיקראו הכול בזמן, ויגישו עבודות בזמן ויעמדו בלוחות זמנים בכלל. ומתברר שכל מיני פיתויים קטנים מפריעים להם. העמידה בפיתוי והפעלת שליטה עצמית הן מטרות כלל-אנושיות, והעובדה שאנחנו נכשלים שוב ושוב בהשגתן, היא מקור לחלק גדול מן האומללות שלנו. אולי המסלול הטוב ביותר הוא לתת לאנשים להתחייב מראש לדרך הפעולה המועדפת עליהם. יש לנו בעיות של שליטה עצמית שקשורות לדחיית סיפוקים מידיים לטובת אלה הרחוקים, ואפשר לחשוב על מנגנונים שיכולים לפצות על מגבלה זו בקלות יחסית.

פסקה ד

בתחום הבריאות רפואה מונעת חסכונית יותר גם לפרט וגם לחברה. מניעה דורשת מאתנו ללכת לבדיקות שונות באופן סדיר עוד לפני שהבעיות מתחילות.

תארו לכם שאם כולם היו ניגשים במועד לכל הבדיקות המתבקשות כמה בעיות בריאות חמורות יכולנו למנוע, כמה כסף היה נחסך אז על עלויות טיפול וכמה סבל היה עשוי להימנע. ייתכן שאכיפה של המדינה תטפל בהתנהגויות ההרסניות שלנו כפי שהעישון נאסר במקומות ציבוריים, כלומר שהבדיקות הרפואיות יהיו מעוגנות בחוק או שתאושר דרך ביניים של קנס על המאחרים.

(מעובד על פי קטעים מספריו של דן אריאלי לא רציונלי ולא במקרה, מטר, 2008, ולא רציונלי אבל לא נורא, דביר, 2010.)

*107*

3. דחיינות והגורמים לדחיינות

פסקה א

דחיינות היא תופעה נרחבת המשפיעה על כ-20% מהאוכלוסייה הכללית ועל

כ- 70% מאוכלוסיית הסטודנטים. נראה כי היקף התופעה נובע מהמגוון הרחב של גורמים העלולים לעורר דחיינות. מטלות קשות עלולות לגרום לנו להאמין שהן מסובכות מדי עבורנו. ולא נוכל לבצען בהצלחה. במצב זה קיימת נטייה לעסוק במטלות פשוטות יותר או בפעילויות נעימות (למשל במחשב) המחזקות את ביטחוננו העצמי או מרגיעות אותנו, אך דוחות את ביצוע המטלה. גם מטלות משעממות או בעלות משמעות נמוכה עבורנו עלולות להגביר את הדחיינות.

פסקה ב

כשהמטלה בראשיתה, ואין שחרור של מוליך עצבי בשם דופאמין, אנו נוטים לעבוד לאט יותר ולהתקשות בביצוע המשימה. דחיית המטלה לרגע האחרון מעלה את רמות הלחץ. ועקב כך משתחררים הורמוני לחץ בגוף ומתקבלת תחושת דריכות (כמו בובה המופעלת בקפיץ).

פסקה ג

גישה פרפקציוניסטית עלולה לרפות ידיים. החשש שלא להצליח לבצע את המטלה באופן מושלם או הידיעה שנדרש להשקיע מאמץ עצום כדי להגיע לסטנדרט ביצוע גבוה יקשו עלינו לעשות את המטלה. תפיסה עצמית שלילית באופן כללי בקשר ליכולתנו לבצע מטלות עלולה להביא לדחיינות. הסבירות שאדם מאמין שהוא לא מוכשר מספיק או שהוא "אדם לא אחראי", יבצע משימות במועדן, היא נמוכה. נטייה לחרדתיות עלולה להביא לתחושות לא נעימות, והדחיין מנסה להימנע מהן. אם רוצים להצליח במלחמה נגד הדחיינות יש להכין רשימת מטלות ראליות ולוודא כי המטלות החשובות יותר ימוקמו בראש הרשימה. כמו כן מומלץ לפרט את המטלות 'צעד אחר צעד', אם המשימה היא כתיבת עבודות חלקו את המטלה לתת-משימות: חיפוש החומר, קריאתו, כתיבת עבודה... וכדומה. כדי לגייס מוטיבציה להשלמת המשימה נסו למצוא מהי המשמעות שלה עבורכם.

(מעובד על פי מאמר באתר קוגנטיקה, המרכז הישראלי לטיפול קוגניטיבי - התנהגותי.)

בגלל נטייתו של דה וינצ'י לדלג בין פרויקטים לא הושלמו רוב עבודותיו מעולם, והאנושות כמעט לא זכתה לראות את המונה ליזה שדה וינצ'י עיכב את השלמתה במשך 20 שנה.

(בספר תמונה של לאונרדו דה וינצ'י)

*108*

טבלת הכנה לכתיבה ממזגת

הצעה לכתיבה ממזגת

לתופעת הדחיינות - הנטייה לדחות ביצוע מטלות באופן לא רצוני - יש כמה מאפיינים. אחד המאפיינים של המשימה המגבירים את הסבירות לתופעה, לדברי להט (2010) המתבסס על המחקר של פרופסור פיצ'יל, ולדברי אריאלי (2008), הוא הצורך בביצוע משימה לטווח הארוך ולא לטווח הקצר. אתר "קוגנטיקה" מוסיף שהתופעה נפוצה בעיקר במטלות קשות לביצוע או משעממות או שאינן רלוונטיות ואינן קשורות למטרות בחיינו.

בין המאפיינים האישיים של הדחיינים מציינים להט (2010) ואתר "קוגנטיקה" את הפרפקציוניסטים ואת בעלי הדימוי העצמי השלילי או הנמוך. להט (2010) מוסיף את ההשפעה הגנטית ואת מאפיין הבית, כלומר השפעה משוערת של ההורים על הילדים. מאפיין נוסף שמציינים להט (2010) ואריאלי (2008) הוא רצונם של הדחיינים בסיפוק מידי.

*109*

מבחינת נזקי התופעה שלושת הכותבים מציינים את הנזק לבריאות. להט (2010) ואריאלי (2008) דנים בנזק הנובע מדחיית בדיקות רפואיות. באתר "קוגנטיקה" מציינים כי הנזק לבריאות מתבטא גם בתחושת לחץ ובדריכות.

נזק נוסף, לדברי להט (2010), הוא נזק כלכלי שמקורו בתשלומי קנסות על עיכובים בהגשת דוחות מס שנתיים.

כדי להתמודד עם הבעיה מציעים להט ואתר "קוגנטיקה" לפרוס משימות גדולות למשימות קטנות יותר וכדי לחזק את הביטחון העצמי מומלץ להתחיל בצעדים הקלים יותר. לפי להט (2010), גם ההכרה בבעיה עשויה לעזור. באתר "קוגנטיקה" מציעים דרכים נוספות לפתרון הבעיה, כמו להכין רשימת מטלות, וכן לחפש משמעות במטלה. כדי לפתור את התופעה אריאלי (2008) מציע התערבות חיצונית דרך אכיפה או דרך הטלת קנסות במקרים של דחיינות בתחום הבדיקות הרפואיות וכן התחייבות מראש לדרך פעולה המועדפת על הדחיינים.

ביבליוגרפיה

אריאלי, ד' (2008). משמעת עצמית ממחר. לא רציונלי ולא במקרה. תל אביב: מטר.

אריאלי, ד' (2010). מתוך ההקדמה לספר לא רציונלי אבל לא נורא (15-19). תל אביב: דביר.

להט, א' (2010). עוד חמש דקות. כלכליסט.

"קוגנטיקה", המרכז הישראלי לטיפוח קוגניטיבי - התנהגותי.

תרגילים

*109*

1. לפניכם טקסטים העוסקים באותו עניין. קראו אותם, והשיבו על השאלות שאחריהם.

א. שקר החן

פסקה א

במהלך יום צילומים עבור חברת דוגמנות מפורסמת נעלמה שרשרת זהב יקרת ערך ששימשה לצורכי תצוגה. בזירת הפשע שהו באותו הזמן חמישה אנשים: שלוש דוגמניות, מאפר וצלם. עם סיפור יום הצילומים ההוא - שכולו אמת להוציא את פרשת הגנבה - פנינו לארבעה מכוני פוליגרף מהמוכרים והנחשבים בתחום. בקשתנו הייתה פשוטה: עזרו לנו לפתור את התעלומה, תנו למכונה לעשות את שלה. הוספנו רמז במי אנחנו חושדים. בכל מכון מסרנו שם אחר.

פסקה ב

בדיקת הפוליגרף ארכה כשעתיים וחצי וכללה ריאיון ובדיקת מכונה. בחלק מהבדיקות זוהו ה"חשודות" שלנו כדוברות שקר (לאחר מתן "רמזים" לבודק),

ובחלקן כל הדוגמניות יצאו דוברות אמת.

פסקה ג

מומחים שונים שפנינו אליהם סבורים כי ממצאי ניסוי הדוגמניות אינם חריגים בנוף מציאות הפוליגרף. מדי יום מסכימים רבים לבדיקה במכונת אמת מבלי לדעת דבר על הבעייתיות האפשרית שבעניין, ולא אחת מתגלים בתוצאות כשלים ועיוותים. רק המעטים יעזו להתקומם בדיעבד מול בדיקת מכונה המתוארת כמדעית ומדויקת. הנזק שעלול להיגרם לאדם שהאמת שבפיו עוותה הוא לעתים בלתי הפיך.

פסקה ד

כתגובה מסרו חברות הפוליגרף שבדיקת פוליגרף תקינה מתבצעת כאשר אדם ניגש לבדיקה בידיעה שיש לה משמעות ממשית לגביו, ולבדיקה מבוימת אין כל תוקף מבחינה מקצועית.

(מעובד על פי מאמר מאת ליאור בן-עמי וענת שינקמן, ידיעות אחרונות, 8/4/09)

*110*

ב. ההתערבות האנושית

הפוליגרף מבוסס על ההנחה שכאשר אדם משקר, מתרחשים בגופו שינויים פיזיולוגיים בלתי נשלטים, כגון עלייה בלחץ הדם, שינויים בקצב הדופק ועוד. למרות הדעות החלוקות והטענות בדבר אמינותן, בדיקות הפוליגרף תפסו תאוצה עם השנים. בישראל, למשל, אף שאינן קבילות בדין הפלילי, הן משמשות בבוררויות, בחקירות משטרה, בסינונים לעבודה, במחלוקות אישיות ועוד.

פרופ' רם פרוסט, לשעבר ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ששימש יועץ מלווה בפרויקט, מדמה את מכשיר הפוליגרף לקיצור דרך בלתי אפשרי: "נורא מפתה לדעת שיש מכשיר שיודע ב-100 אחוז אם מישהו משקר. הבעיה היא שאין מכשיר כזה. הדברים הרבה יותר מורכבים".

"בכל שנה, כחלק מקורס החובה פסיכולוגיה ניסויית, אני מציג את תחקיר התכנית '60 דקות' על מכוני הפוליגרף. דרך הסיפור הזה לומדים הסטודנטים לקח חשוב: ציפיות הבודק יכולות להשפיע על תוצאות הבדיקה. העובדה שהבודק חשב שמישהי אינה דוברת אמת הביאה אותו למצוא כך".

"הכשלים הללו מתרחשים בדרך כלל במקומות שבהם יש מרכיב של אינטרפרטציה כמו בבדיקות פוליגרף. זו אחת הסיבות שאף בית משפט אינו מוכן לקבל את הבדיקות הללו. ולמרות זאת, בסקטור האזרחי-מסחרי אנשים נדרשים לבדיקות פוליגרף כדבר שבשגרה. הייתה גנבה, הייתה מעילה, הייתה הדלפה - תמיד הולכים לפוליגרף. ניסוי הדוגמניות שערכתם הוא דוגמה לדבר שקורה מדי יום. אם סיפור גנבת התכשיט היה אמתי, ייתכן שהבחורות הללו היו עפות מעבודתן, עתידן היה מוכתם, הן היו גוררות תיק של גנבות בפוטנציה, ולא בטוח שהיו משקמות את חייהן".

"בדיקת פוליגרף", מוסיף פרופ' גרשון בן-שחר, מהמחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית ומומחה בעל שם עולמי לפוליגרף, "היא לא בדיקת דם. הבעיה העיקרית היא בהתערבות האנושית, שבאה לידי ביטוי בשני היבטים: תשאול ואינטרפרטציה".

"אופן התשאול בבדיקה יכול להיות מוטה, אם הבודק מושפע מציפיותיו המוקדמות לגבי הנחקר, משמועות או מדעות של אחרים. למשל, כשאתה מראיין לעבודה אדם ששמעת עליו דעות לא חיוביות, מראש יהיה הריאיון שונה. אותו הדבר בפוליגרף. כשחוקר פוליגרף סבור לפני הבדיקה שאדם משקר, הוא עלול להציג את השאלות בטון מאיים וזה בהחלט ישפיע על התגובות הפיזיולוגיות של הנבדק".

"גם האינטרפרטציה של תגובות הנבדק עלולה להיות מוטה. כשיש ציפיות לכיוון מסוים, הבודק נוטה לחפש מראש סימנים שיתאימו לאישוש השערותיו ולתת פחות משקל לסימנים שאינם תואמים אותן. ההבדלים זעירים, והפירוש המוטה לא תמיד נעשה באופן מודע ומכוון. אלה טעויות אנושיות שמקורן בהתערבות האדם בתהליך.

ההטעיה שנובעת מציפיות מוקדמות של הבודק אינה הבעיה היחידה. לבדיקות הפוליגרף אין תוקף מדעי, והן עלולות להיות נתונות להטעיות גם מצד הנבדקים".

(מאמר מאת ליאור בן-עמי וענת שינקמן, ידיעות אחרונות, 8/4/09)

*111*

ג. השקר של מכונת האמת

פסקה א

אתם מביטים אל תוך חדר שיושב בו אדם המחובר למכשירים הנראים מתוחכמים; הוא מחובר באמצעות כבלי חשמל עדינים המוליכים אל מכשיר המסמן על גבי גרף נייר או על מרקע ירקרק - קווים עולים ויורדים. לידו יושב או עומד אדם בעל הבעת פנים רצינית, מביט בו ובגרפים, מסמן סימונים וכותב לעצמו הערות.

פסקה ב

כל הסימנים מעידים על קיומו של הליך מדעי - ומכיוון שכך, אתם מתמלאים יראת כבוד כלפי המומחה, ואתם מניחים שהוא עושה דבר רציני ובעל תוקף - כי הלא יש בכם אמון במדע. לא יכול להיות שמכשירים הנראים מתוחכמים כל כך, לא יהיו קשורים באופן כלשהו למדע; אחרי הכול, אין מדובר באדם הקורא בקפה או בכף היד.

פסקה ג

לאחר מכן מתברר לכם שהאיש היה מחובר לפוליגרף - "מכונת אמת" או "גלאי שקר", ונמצא שהוא דובר שקר. מיד אתם חורצים את גורלו של הנבדק לשבט: לא משנה שבמקרים רבים מדובר ב"ראיה לא קבילה" בבית המשפט (לא תמיד, דרך אגב). כי הלא מדובר בממצא מדעי!

פסקה ד

הפוליגרף הוא מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. הפוליגרף נכנס לשימוש בתחילת המאה העשרים. תחילה הוכנס לשימוש סדיר במשטרת קליפורניה, ולאחר מכן שימש גם כלי עזר בקבלה לעבודה. כיום הפוליגרף משמש בעיקר בחקירה פלילית, אך גם במבדקי תעסוקה במגזר העסקי, במגזר הכלכלי ובשורה של עניינים חובקי עולם. אמינות הפוליגרף, כמו גם לגיטימיות השימוש בו, שנויות במחלוקת.

פסקה ה

הרעיון העומד בבסיס הפוליגרף הוא כי אפשר לאתר שינויים פיזיולוגיים הנובעים ממתח. ההנחה היא כי אדם שמשקר, נמצא במתח נפשי גדול יותר מאדם דובר אמת, ועל כן ניתן לגלות אצלו סימנים פיזיולוגיים, כמו שינויים בלחץ הדם, בהזעה, בקצב פעימות הלב ובנשימה, המעידים על המתח שנגרם בעטיו של השקר.

פסקה ו

הבעיה היא שהסימנים הללו אינם פועלים תמיד בהתאמה אלה לאלה. ייתכן בהחלט שיחול שינוי במידת ההזעה, שיעיד על מתח של הנבדק, ולא יחולו באותה העת שינויים בקצב פעימות הלב, או להפך. מה נעשה אז? לא ברור. ה"מומחה" יחליט.

פסקה ז

השיטה הנפוצה ביותר של חקירה בפוליגרף קרויה "שיטת שאלות הבקרה". לפי שיטה זו, הנחקר נשאל בהתחלה שאלות בעלות אופי "כללי", שלגביהן אין לו סיבה לשקר. למשל: "האם אתה גר ברחוב הזית 5?", "האם יש לך שלושה ילדים?" - אלו שאלות שהתשובות להן ידועות גם לחוקר וגם לנחקר. בחלק מהשאלות הנחקר מתבקש גם לשקר. בשלב הבא יישאל הנחקר את השאלות הרלוונטיות לחקירה עצמה, למשל: "האם נתת שוחד למנכ"ל?", "האם נתת טובת הנאה כלשהי למנכ"ל?". עכשיו תיעשה השוואה בין תגובות הנשאל לשאלות הבקרה לבין תגובותיו לשאלות הרלוונטיות לחקירה. ההנחה היא כי אם הפוליגרף יגלה תגובה פיזיולוגית שונה של הנחקר לשאלות הבקרה בהשוואה לתגובתו לשאלות

*112*

הרלוונטיות, אזי הוא משקר, ואם יגיב בצורה דומה לשני סוגי השאלות, אזי דובר אמת הוא.

פסקה ח

ואולם גם פה מתגלה בעייתיות; אדם עלול להרגיש רגוע יחסית כאשר הוא נשאל את שאלות הבקרה, כי הוא רואה בהן עניין טכני בלבד, והוא עלול להתרגש יותר כאשר הוא נשאל את השאלות הרלוונטיות לחקירה, משום שהן עלולות להשפיע על עתידו. במקרה כזה, קרוב לוודאי שהחוקר יקבע כי בשל תגובותיו הפיזיולוגיות המעידות על מתח רק בשאלות הרלוונטיות - הנחקר משקר. במילים אחרות, ייתכן שאתה מתוח בשל העובדה ששיקרת, אבל ייתכן שאתה מתוח כי נגעו בנושא החקירה עצמו. בשני המקרים יראה הפוליגרף תוצאה דומה. נוסף על כך, יש בפוליגרף הטיה לרעת אנשים ישרים, משום שמי שרגיל לשקר, ידע לשלוט בתגובותיו יותר מאדם שאינו מורגל בשקרים.

פסקה ט

ואם לא די בכל האמור לעיל, כדאי לדעת שניתן די בקלות לרמות את המכונה. מחד גיסא, הנבדק יכול למשל, בעת הצגת שאלות הבקרה, להכניס עצמו לפניקה או למתח על ידי מחשבה על אירוע טראומתי מעברו או לנשוך את הלשון, ובכך לטשטש את ההבדל בין תשובותיו על שאלות הבקרה לבין תשובותיו על השאלות הרלוונטיות לבדיקה. מאידך גיסא, ניתן גם ליטול כדורי הרגעה או להתאמן בתרגילי נשימה, שיחלישו את עצמת התגובות הפיזיולוגיות ויבלבלו את המכונה ואת הבודק. לא אחת נערכו ניסויים שבהם סטודנטים או ילדים ניסו לרמות את המכונה, והתוצאות היו מרשימות - כחמישים אחוז הצליחו לשטות במכונה ובבוחן.

פסקה י

ומה באשר לחוקר או לבוחן העובד כ"מומחה" בפוליגרף? הוא הרי משמש מחבר השאלות, עורך הניסוי ומפרש התוצאות, והוא למעשה הגורם העיקרי האחראי לקבלת אבחונים נכונים או מוטעים באמצעות מכשיר הפוליגרף. וכך, הרוב תלוי בהתרשמויות ובהרגשות של הבוחן כלפי הנבדק. בישראל לא קיים חוק רישוי לבודקי פוליגרף, וכל אדם יכול להכריז על עצמו "מומחה לפוליגרף" ולעשות בדיקות. כיום פועלים בשוק בודקי פוליגרף חסרי כישורים הולמים, שאין עליהם פיקוח.

פסקה יא

בישראל הפוליגרף אינו משמש עדות קבילה במשפט פלילי, אבל במקרים מסוימים במשפט אזרחי שבו שני הצדדים מסכימים מראש לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף, התוצאה נחשבת ראיה קבילה.

פסקה יב

למרות כל הידוע על הפוליגרף ועל הבעיות שהיו אמורות לפסול את השימוש בו מכול וכול, ברוב המכריע של המקרים, הוא עדיין נמצא בשימוש נרחב. והשאלה המתבקשת היא מדוע? יש לכך, לדעתי, שתי סיבות עיקריות: הראשונה, כאמור, מפני שזה נראה מדעי, זה "מחופש" למדע. והשנייה - הפשוטה כל כך, כי "זה מה יש", ואין משהו אחר. אם, למשל, חברת הביטוח דורשת מכם לעבור בדיקת פוליגרף שאם לא כן "לא תקבלו פיצוי על הרכב שנגנב", אתם יכולים לסרב בשקט גמור. ודרך אגב, אם אתם אנשים ישרים, כדאי לכם מאוד לסרב, כי כידוע, מכונת האמת ידידותית יותר לשקרנים.

(מעובד על פי מאמר מאת יוסי זיו, מתוך כתב העת גלילאו, מאי 2000.)

*113*

1. מהו היחס בין שלושת המאמרים?

א. שלושת המאמרים משלימים זה את זה.

ב. שלושת המאמרים מציגים תפיסות שונות לחלוטין.

ג. בין שלושת המאמרים מתקיים יחס של בעיה ופתרונה.

ד. אין קשר מהותי בין המאמרים.

2. שורות אלה הושמטו מאחד המאמרים:

"במקרה שהנבדק 'שחקן' לא חל אז ולו תנאי אחד מהתנאים הפסיכולוגיים הרבים הפועלים על נבדק אמתי, ולכן התפלגות תגובותיו הפתולוגיות עשויה להיות דווקא לכיוון השאלות המתייחסות לנושא שלגביו תודרך אף על פי שהוא חף מפשע.

א. ציינו מאיזה מאמר הושמט הקטע.

ב. נמקו את תשובתכם.

3. לפניכם היצג גרפי שבו מוצגים נתונים על רמת לחץ הדם המתגלים אצל הנחקר בשיטת שאלות הבקרה ובשאלות הרלוונטיות.

לחץ הדם של הנבדקים בזמן מתן תשובות לשאלות

(מתוך מדע וטכנולוגיה בחברה, שאלון מבחן חלוץ יוני 2007, משרד התרבות, החינוך והספורט.)

(בספר תרשים עמודות)

אדם א'

לחץ דם גבוה יותר בשאלות בקרה מאשר בשאלות רלוונטיות לבדיקה

אדם ב'

לחץ דם גבוה יותר בשאלות רלוונטיות לבדיקה מאשר בשאלות בקרה.

א. תארו במילים את תוצאות הבדיקה אצל שני הנבדקים.

ב. בהנחה שלחץ הדם של הנחקרים הוא אמתי, כלומר לא נעשה כל ניסיון לרמות את מכונת הפוליגרף, מי לדעתכם משקר- אדם א או אדם ב? נמקו את תשובתכם.

4. עקב שימוש רב במכשיר הפוליגרף לאחרונה באימות חשדות או בשלילתם התבקשתם לכתוב סקירה. כתבו על המהות של מכשיר הפוליגרף ועל הבעיות שבשימוש בו לפי שלושת הטקסטים שלעיל.

*114*

2. לפניכם שני מאמרים העוסקים באותו עניין.

קראו אותם, והשיבו על השאלות שאחריהם.

א. הטיול השנתי - האמת והאגדה

פסקה א

התלבטתי רבות לפני העלאת הדברים האלה על הכתב. לא הייתה לי כוונה לפגוע בקיום הטיול השנתי, אחת הפרות הקדושות של מערכת החינוך בישראל. אך שני אירועים קשים שהתרחשו לאחרונה פתרו את בעיית ההתלבטות, והניעו אותי לדון בסוגיה הזאת.

פסקה ב

בבית ספר תיכון מוערך העושה לילות כימים בחינוך תלמידיו, הוחזרה שכבת כיתות י"ב מטיול שנתי באזור הדרום בגלל השתכרות והשתוללות של חלק ניכר מתלמידי השכבה. בבית ספר תיכון אחר לא היה מנוס מהחזרת שכבה שלמה בגלל השתוללות שבגינה איבדו המורים שליטה על התלמידים לאחר זריקת נפצים וגרימת נזק כבד לאכסניה.

פסקה ג

כיצד הפך הטיול השנתי, שהתלמידים אמורים לייחל לו מתחילת השנה, לאירוע טראומתי למורים ולצוות ההדרכה? כיצד הפכנו ממורים המלווים תלמידים תאבי נוף וצעידה לקבוצת מבוגרים המתבזה לפני התלמידים, ומכלה את לילותיה במרדפים אחר תלמידים מעשנים (רק סיגריות?), משתכרים ואף משתוללים?

פסקה ד

אני מבקש להביא לידיעתכם בשורה "מרעישה" - תלמידים אינם מייחלים לימי הטיול, אלא ללילותיו. הצעידה, ההאזנה לדברי המדריכים והצפייה בנוף המקסים אינן חשובות כלל לחלק ניכר מהם. קבוצה זו, שמספר חבריה עולה משנה לשנה, יוצאת לטיול ולפניה מטרה אחת ויחידה: להימנע משינה עד השעות הקטנות של הלילה, להשתולל כאוות נפשם, להדיר שינה גם מעיניהם של המורים המלווים. ואם אפשר (ואפילו רצוי) לשתות את המשקאות החריפים שהביאו אתם מבתיהם, לעשן (בתקווה שמדובר רק בסיגריות), ולעתים קרובות גם לגרום נזק לרכוש באכסניה או במלון שהם מתאכסנים בהם.

פסקה ה

אני מניח שמיד ירימו כמה מורים ומנהלים קול זעקה למקרא דבריי, וינסו להוכיח (לעצמם) כי התופעות שתיארתי לעיל אינן מתרחשות בבית ספרם. לאלה אשיב כי נראה שאינם יודעים מה נעשה בטיוליהם או לחלופין שהם מעדיפים לראות את המציאות במשקפיים הלא נכונים.

פסקה ו

זו ההזדמנות להתוודות לפני הקוראים כי התחלתי את דרכי במערכת החינוך לפני 25 שנים כמדריך גדנ"ע (אז טרם הכירו את מערכת השל"ח). נהגתי לטייל עם תלמידיי בשבילי הארץ, עוד כאשר כלי התחבורה היה משאית מכוסה ברזנט, ובה ישבו התלמידים לאורכם של ספסלי עץ רעועים.

פסקה ז

הטיולים של אז חרותים בלבי ובזיכרוני, כי היה להם ניחוח של טיול אמתי: לינה בשטח או על רצפה קרה של כיתה בבית ספר מארח, בישול עצמי, קומזיץ בלילה והמון חוויות לא נשכחות. מכיוון שבאותם ימים רוב ההורים לא החזיקו ברשותם

*115*

מכונית פרטית, ותלמידים לא נהגו לבלות במלונות יוקרתיים (עם הוריהם או בלעדיהם), היה הטיול השנתי פסגת המאוויים של רוב התלמידים. לא זכור לי שתלמידים רבים נעדרו מהחוויה הזאת שייחלו לה זמן כה רב.

פסקה ח

חלפו שנים, תלמידים רבים נוהגים לצאת עם הוריהם לנופש יוקרתי בארץ או בחו"ל, הטיול השנתי אינו מייצר עבורם אטרקציות מיוחדות במינן, ועם יד על הלב - חלק מבתי הספר איבדו זה מכבר את יכולת השליטה המשמעתית על תלמידיהם. ואם המצב קשה במהלך יום הלימודים, הרי הוא קשה שבעתיים בטיול השנתי: אחדים מהמורים (נכון יותר, מהמורות) התבגרו במהלך השנים, קשה להם לפזז על ההרים, להקפיד על חבישת הכובע, על השתייה המרובה, על נעילת הנעליים הסגורות ועל כללים רבים אחרים, אך הסיוט האמתי מתחיל עם ההגעה לאכסניה או למלון. מקצת מהתלמידים מרשים לעצמם ליצור נורמות התנהגות פסולות, המעמידות את המורים המלווים באור מעליב ומשפיל, וכדי להימנע מהשפלה זו, מקצת המורים מעדיפים לעצום עיניים לנוכח הדברים, להתכנס בחדריהם ולייחל לבוא הבוקר.

פסקה ט

כאשר מגיעה שעת ההשכמה, רבים מהתלמידים אינם יכולים לקום ממיטתם - בגלל העייפות שהצטברה במשך שעות ההתהוללות, בגלל השתייה החריפה, בגלל כאבי הראש המעיקים, או סתם מחוסר רצון, ואז מתחילה פרשיית התירוצים ("אני לא יכול ללכת", "אני מרגישה חולשה", "יש לי כאבי בטן" ועוד ועוד). אם המורה ידועה כוותרנית וכל תירוץ מתקבל, הרי "מחלת" כאבי הבטן (או הראש) מדביקה מיד תלמידים רבים, המעדיפים גם הם להישאר באוטובוס (או בקניון), בעוד חבריהם האחרים מעבירים את זמנם בהליכה על הג'בלאות. אם המורה אינה מוותרת ומכריחה את רוב התלמידים לצאת לצעידה (רק אם הצליחה להפעיל עליהם את רמת המשמעת הנדרשת), היא עלולה להידרש לגרור אחריה תלמידים שנשברו במהלך ההליכה, או חמור מכך, לספק הסברים לוועדת חקירה, אם תלמיד נפל במהלך הדרך, וטען לאחר מכן כי "הסביר למורה שהוא עייף, אבל היא הכריחה אותנו ללכת...".

פסקה י

ואם בעניין לילות הטיולים עסקינן, אי-אפשר שלא לדון בקצרה בלילות הטיול השנתי באילת: בתי ספר רבים חוששים שיתרחש משבר חינוכי אם תלמידיהם לא יבקרו בעיר אילת במהלך לימודיהם. אין הם מבינים שהם (המורים) אינם אלא מטרד בטיול כזה, וכי התלמידים היו מעדיפים לבלות באילת בלי השגחת מוריהם (מקצתם אכן עושים זאת במהלך החופשות). מנהלי המלונות באילת, המארחים תלמידים בעונות השפל, יוכלו לספק לכם סיפורים מסמרי שער על השתוללות רבתי במסדרונות המלונות, על גרימת נזקים כבדים לרכוש, על הצורך להציב קב"ט בכל קומה כדי למנוע אסונות בנפש, על תלמידים הבורחים מהמלון לאחר מועד כיבוי האורות לבילוי בעיר וחוזרים בשעת בוקר, לאחר ששהו בפאבים והשתכרו בהם עד אבדן חושים, ועל מורים שנאלצו לצאת העירה לתור אחרי תלמידיהם שלא שבו בשעה היעודה.

*116*

פסקה יא

כל אלה מובילים אותנו למסקנה כי עלינו לקיים דיון מעמיק בנושא הטיולים השנתיים ולחשוב חשיבה מחודשת על שתי החלופות האלה: חזרה לטיולי השטח, לינה באוהלים, בישול עצמי ויצירת חוויות אמתיות ולא רק טיולי ג'יפים, סנפלינג ורכיבה על גמלים, או מכאיבה ככל שתהיה לאחדים מהתלמידים האפשרות הזאת - ויתור על טיול ארוך הכולל גם לילה, ויציאה לטיולים של יום אחד בלבד.

פסקה יב

אני מניח כי בשלב זה אני מסתכן באפשרות של מתקפה רבתי מצד אנשי חינוך רבים, הכואבים את כאב הוויתור על מטרות הטיול השנתי הקלסי, והאמת ניתנת להיאמר, שגם אני חש כמו מקצתם. עם זה, מכיוון שאני מלווה את כל טיולי בית הספר שלנו ומכיר היטב את המציאות, אני סבור שהגיעה העת לומר את האמת בריש גלי: יכולתנו לשלוט בנעשה בטיול השנתי מוגבלת ואולי אף בלתי אפשרית, מצד אחד, ומצד אחר היא מטילה עלינו אחריות כבדה מנשוא, ועמה קשה לנו להתמודד.

פסקה יג

במקום טיול ארוך של שלושה-ארבעה ימים (מקצת בתי הספר אף מגדילים לעשות ויוצאים לטיול של חמישה ימים!) אני מציע לנסות את התכנית החלופית: כל שכבה תצא לשלושה ימי טיול נפרדים, שכולם קשורים לתכנית הלימודים ולמקצועות הלימוד: היסטוריה, אזרחות, ביולוגיה, גאוגרפיה, מוזיקה, אמנות ועוד. ניתן לחייב את התלמידים להגיש עבודה בסיום הטיול, כחלק מהדרישות המחייבות לקבלת ציון במקצוע, וכך נוכל לדרוש מרובם להשתתף בכל הטיולים (עם יד על הלב, כמה תלמידים באמת נעדרים מהטיול השנתי לא מסיבות של מחלה אמתית או של מחסור כלכלי?).

פסקה יד

גם לפנים, כשהצעתי חלופה זו, כחבר מנהלת הטיולים, זכיתי כמעט לכל כינויי הגנאי שאני מכיר, מכל הגופים הרלוונטיים שחשו נפגעים - מספקים של מקומות לינה, של מזון, של אטרקציות, של הסעות ועוד, אלא שעם השנים המצב החמיר, ואני סבור שלא ניתן עוד להחשות.

פסקה טו

אם אתם מוכנים להמשיך ולהתבזות, להניח לדברים האלה להדיר שינה מעיניכם, לנהל מרדפים אחרי תלמידיכם המשתוללים בלילות, לפזז על ההרים במהלך היום ולספר לכל חבריכם המורים שהטיול היה "אחלה" - אני מסיר בפניכם את הכובע!

פסקה טז

ואולם, אם אתם חשים כמוני ומעוניינים להפסיק את ההתהוללות, נסו לשכנע את כל מי שצריך לשכנע לעבור לטיולים עם לינת שטח. דרך אגב - אל תוותרו על בדיקת תיקי התלמידים שלכם לפני היציאה לטיול (לאחר שתזהירו אותם מראש). תופתעו להיווכח כמה "מציאות" (בקבוקי "וודקה", סיגריות ואפילו סמים מסוימים) תגלו בבדיקה זו, ועד כמה תקלו את חייכם במהלך הטיול.

פסקה יז

לחבריי הטוענים כי "אסור לחפש בתיקי התלמידים" - זו בדותה שחוקה. אינכם חייבים לבצע את הבדיקה בתיקי התלמידים, כי יש שיטה פשוטה יותר: לפני היציאה יכנס כל מחנך את תלמידי כיתתו בחדר הכיתה, יורה לכל אחד לרוקן את תיקו ולהפוך את התיק, ויוודא שכל הציוד האסור מועבר לחדר המנהל (מובן שתלמיד שהביא עמו משקה חריף, סיגריות, נשק קר וגם "צרות" אחרות - אינו רשאי לצאת לטיול), ואני יכול לערוב להצלחתכם ולהצלחת הטיול!

(מעובד על פי מאמר מאת ד"ר רמי אמיתי, קשר עין גיליון 155, ינואר 2006.)

*117*

ב. טיולים הם חלק מאיתנו

עמיתי, יהושע זוהר, מציע ב"קשר עין" ביטול מידי של טיולי בתי הספר. אחת לאחת הוא מונה סיבות לדחיפות הצורך לבטלם. ברובן - סיבות פרקטיות הקשורות בעומס המוטל על המורים. אחרות - ספקנות ביחס לערכו ולתרומתו של הטיול למרקם החיים בבית הספר. חוששני כי הגישה הסבילה, המעודדת כרסום בעשייה החינוכית, תוביל לקיפול סופי של כל דגלי החינוך החברתי והתפיסה הערכית שביסוד עבודתנו. אין יותר קל מביטול וממחיקה של פעילויות כמתכון לאי עשייה, כך אנו "זוכים" פעמיים: פעם אחת אמרנו אמירה וביטאנו דעה שיש בה גם מחאה. פעם שנייה - ללא מאמץ מיותר אנחנו משתחררים מעול לא קטן, שיש סביבו עיסוק אינסופי של כל הצוות החינוכי. לפני שש שנים קראה תיגר שרת החינוך לשעבר, שולמית אלוני, על המסעות לפולין. היא תהתה על המהות, על המטרה, על המחיר ועוד. אולם גישתה הייתה: בואו נבדוק את עצמנו, בואו נשפר. הבסיס לכל עשייה חינוכית אמתית היא ביקורת עצמית וחשיבה מתוך רצון להיות טובים יותר.

לטיול בית הספר נודעת חשיבות עליונה מכל הבחינות, ולכן אני מציע במקום לגנוז - הבה נשדרג אותו. להלן כמה נקודות למחשבה:

א. לחזור אל המסע הנודד ולינת השטח. ניתן לבנות תכניות לא יומרניות שיחברו את הנוער אל מסלולי ההליכה. עברנו את תקופת הזוהר שבה הלינה במלונות נחשבה לאטרקציה מיוחדת. שיבה אל הטבע, לפחות ללילה אחד בטיול, עשויה לשחרר את אווירת הדחיסות באכסניות ובמלונות. גם במתכונות כאלה יש סידורי לינה מיוחדים למורים ולמורות הרוצים בכך. יש כיום אתרי לינת שטח מותרים, אך חייבים ללחוץ על צה"ל להכשיר ולאשר רבים יותר. הוצאת לינת הטיולים אל מחוץ לערים ולמלונות היא חיונית מכל הבחינות.

ב. עם זאת, כדי למנוע עימות מוקדם ומתיש בבית הספר - אפשר להתחיל ממתן לינת השטח כאופציה לתלמידים: שיבחרו בין שני נוסחים של טיול. רעיון זה מקשה את ארגון הטיול, אך הוא מביא לפיצול השכבות היוצאות בהמוניהן לטיולים.

ג. ובאותו עיקרון של בחירה: ניתן לבנות ימי טיול (אחד או שניים מתוך שלושה או ארבעה) על פי עקרון הבחירה. עיקרון זה מוכיח עצמו בכל היבט - לימודי או חברתי. ניתן להציע לשכבת י"ב, למשל, מוקדי פעילות וטיול לפי עניין ודרגות קושי באזור אילת. האזור עשיר במוקדי עניין, בטבע פראי, בנושאים גאופוליטיים. דוגמה נוספת: ירושלים ובנותיה שהיא עולם ומלואו. ניתן לערב נושאים לימודיים, היסטוריים ואחרים עם טיולי טבע קצרים וביקור במוזאונים. לעתים מתברר כי שיטה זו אפילו מוזילה את עלות הטיול.

ד. קיצור הטיולים: קיצור משך הטיול ליומיים או שלושה מקל על כל הנוגעים בדבר - המורים וההורים המממנים. לא סוד - הסכום המותר לגבייה עבור טיולי בית הספר איננו מתקרב כלל אל העלות האמתית של הטיול. העלייה בעלות האבטחה אינה מובאת כלל בחשבון. כבר יש תיכונים שהסבו את כל טיוליהם לטיולים וסיורים בני יום אחד. הדבר מפחית באופן דרסטי את ההוצאות ואת העומס המוטל על בית הספר.

ה. פעילות ותוכן בערבים: לילות הטיול הפכו לסיוט עבור המחנכים. ערבי הטיול חייבים להתמלא בתוכן ובפעילות עד לשעות המאוחרות. התעסוקה והתוכן מדחיקים את בעיות המשמעת ואת חיפוש התלמידים אחר הפגת זמן סרת טעם ורעשנית. מוצע בזאת כי בכל

*118*

ערב ייוחד כינוס קצר לסיכום ולסקירה הקשורים באזור הטיול, ברקע ההיסטורי, בבעיות אקולוגיות. מומלץ להזמין מומחה או איש האזור. עם זאת, זה הקטע שבו מורי בית הספר יכולים לבוא לידי ביטוי. לאחר מכן ניתן לפתוח מוקדי פעילות לבחירה מבלי להכביד עם חומר עיוני. כאן המקום להעיר כי הנטייה לרכוש שירותים של חברות הטיולים גם בהיבט הזה גורמת לאבדן היזמה והחשיבה בבית הספר. במידה רבה אבדו היצירתיות והמוטיבציה להפוך את הטיול למנוף של פעלתנות ומעורבות מורים ותלמידים.

ו. בהקשר לפעילות הערב, מומלץ למנות מרכז נפרד לשעות אלה. הסדר כזה עשוי למנוע שחיקה של המורים האחרים בעת הטיול, אך הוא מחייב להגדיל את הצוות. כוונתי היא למורה אשר תחום אחריותו מתחיל בשעות ארוחת הערב ונמשך עד שעות הלילה הקטנות.

ז. תשלומי ליווי הטיולים שיפרו משהו, אך אני מסכים עם טענת יהושע זוהר כי אין בהם משום פיצוי הולם, בעיקר לטיולים הכוללים לינות לילה. נושא זה חייב להידון פעם נוספת. ובאשר לגודל האחריות של המורים והמנהל: תחום אחריותנו הלך וגדל עם השנים, לא רק בטיולים, אלא דווקא בתחומי בית הספר עצמו. עם גל הטרור גברה בעיית האחריות וההשגחה, והיא מכבידה יותר מאשר בטיולים שבשטח הפתוח. גם בתחומים אחרים עוברת על מערכת החינוך ביורוקרטיזציה מבהילה. תחום בחינות הבגרות הוא המובהק שבהם. די להזכיר את תחום לקויי הלמידה, הסמסטרים, הוראות חדשות וסותרות.

ועם זאת, לא עולה על דעתנו לפסול או לסגת מאיזשהו ייעוד של בית הספר. טול מבית הספר את הטיול, ונטלת ממנו את נשמתו. אפשר להמשיך באותה שיטת מחשבה ולבזר את המטלות הבעייתיות של בית הספר: שיעורי התמיכה והעזר לכל מיני גורמים חיצוניים, צפייה בתאטרון או האזנה לקונצרט - לסמוך על ההורים, נבחרות ספורט - לאגודות ולהישאר עם הגרעין של הלימודים האקדמיים. אז נשאל את עצמנו, מה נשאר לנו מהעבודה החינוכית? מה נשאר מבית הספר המעצב את דמות בני הנוער? ומהו תפקיד המחנך?

במקום ביטול הטיולים אני מציע חשיבה מעמיקה כיצד לשפרם ולהתאימם לתקופה החדשה. חשוב לזכור כי לגבי רוב התלמידים בית הספר יהיה היחיד שיביא אותם לנחל עמוד, להר סדום או לאתר עמק הבכא בגולן.

(מעובד על פי מאמר מאת אבינועם גרנות, מנהל תיכון 'אביב' רעננה, קשר עין, 119, מאי 2002.)

1. מהי טענתו המרכזית של כל אחד מן הכותבים?

2. כיצד הם מבססים את טענותיהם? ענו בטבלה.

3. לשם מה מביא ד"ר רמי אמיתי ציטוטים מדברי התלמידים?

4. מצאו אמצעים רטוריים בשני המאמרים המיועדים ליצירת קרבה בין המוען לנמענים.

5. הסבירו את המילים ואת הביטויים מהמאמרים: עושה לילות כימים, בגינה (איבדו), לייחל כאוות נפשם, להדיר שינה, בריש גלי, להחשות, מתקפה רבתי, קראה תיגר, יומרניות.

6. מצאו בשני המאמרים רכיבי טיעון אלה: טענה ונימוק, טענת נגד והפרכתה, הסתייגות.

7. כתבו סקירה תאורטית לפי שני המאמרים. בסקירתכם כתבו על הסיבות שהביאו לרצון לשנות את מתכונת הטיולים ועל ההצעות החדשות.

8. כתבו מאמר טיעון על הטיולים השנתיים: פתיחה סיפורית / הומוריסטית, הטענה, נימוקים, טענת הנגד ודחייתה, הצעות חדשות.

הביאו דוגמאות מניסיונכם ומניסיונם של אחרים.

*119*

3. קראו את הטקסטים שלפניכם, והשיבו על השאלות שאחריהם.

השבוע מתחיל מאוחר כרגיל

פסקה א

עכשיו ירדנו לארבעה ימי עבודה... ביום ראשון בבוקר הילד הקטן שלי לקח את הטלפון, התקשר לגננת ואמר לה :"אני לא בא היום לגן. לא מצאתי סידור לאבא...". (מתוך מערכון שכתבו עובדי "אמדוקס".)

פסקה ב

השיחות החמות במסדרונות חברות ההיי-טק כיום עוסקות רק בדבר אחד - מה יקרה אחרי החגים? האם החברה תעבור לשבוע עבודה מקוצר בן ארבעה ימים, משני עד חמישי על חשבון ימי החופשה של העובדים או אולי על חשבון קיצוצים במשכורת?

פסקה ג

אחד העובדים אמר: "ימי ראשון הם ימים מתים מבחינתנו מכיוון שהלקוחות שלנו ברחבי העולם אינם עובדים. זאת הזדמנות שלי להיות עם הילדים, לנוח, להוריד לחץ. פתאום היה לי זמן לעצמי ולמשפחה, לסידורים ולקניות. היה לי זמן לשבת בבית קפה ולדבר. אם יהיו קיצוצים בשכר נתנתק מהכבלים ונצמצם בהוצאות".

פסקה ד

לדברי העובדים, בחודש עבודה מקוצר כמות העבודה לא השתנתה, אלא נדחסה לארבעה ימים. הלחץ לסיים את המשימות גדול יותר, וארבעת הימים נהפכים לימים דחוסים מאוד.

העובדה שחברות רבות בארץ עברו לארבעה ימי עבודה בשבוע, כבר יצרה את תחילתה של אופנה תיירותית חדשה.

אנשי תיירות רבים שמו לב שהחופשה במלונות זזה מסופי שבוע של חמישי-שישי- שבת לשבת-ראשון, ובשבת-ראשון המחירים זולים יותר.

פסקה ה

יש אנשים הטוענים שחופשה בימים שישי-שבת-ראשון היא הנוסחה האולטימטיבית לאיכות חיים. הם חזרו למשל לקרוא ולעסוק בציור, במוזיקה וכדומה. הם גם חשים שהם מגיעים לעבודה בימי שני עם הרבה אנרגיות, הם פחות לחוצים, וההספק שלהם גדול יותר.

פסקה ו

בחודשים האחרונים לא מעט חברות בישראל עברו באופן זמני, לשבוע עבודה בן ארבעה ימים במטרה למנוע פיטורים. אין מדובר בהמצאה ישראלית. במפעלים בארצות הברית עברו לשבוע עבודה מקוצר, ובאנגליה שוקלים לקצר את שבוע העבודה לשלושה ימים. גם בישראל הציעה התאחדות התעשיינים כבר בסוף השנה שעברה לקצר את שבוע העבודה כדי למנוע פיטורים. על פי ההצעה העובדים . יעבדו ארבעה ימים, אך יקבלו שכר עבור חמישה ימים (את היום החמישי יממן הביטוח הלאומי). ההצעה עדיין מחכה לדיון.

פסקה ז

ייתכן שקיצור שבוע העבודה הוא תרופה מידית למחלה הקרויה משבר כלכלי, אך השאלה הנוספת היא אם ארבעה ימי עבודה הם הנוסחה הנכונה לחיים שפויים, בריאים ומאושרים יותר. מי אמר שחמישה ימים במשרדים ובמפעלים אכן משתלמים למעסיק? מחקרים שנעשו ברחבי העולם הוכיחו כי צמצום שעות העבודה הביא לגידול ביעילות, רמת הנוכחות בחברה עלתה, מספר ימי המחלה שניצלו העובדים פחת, המוטיבציה של העובד שופרה, ושחיקתו פחתה.

*120*

פסקה ח

חברת הדגנים "קלוגס" היא אחת הדוגמאות לחברה שכבר בשנות השלושים של המאה ה-20, בימי השפל הכלכלי, עברה לשבוע עבודה בן שלושים שעות,

וההסדר הזה נמשך כחמישים שנה. שנתיים לאחר קיצור שעות העבודה הגיע המפעל לאותה רמת תפוקה כפי שהייתה כשעובדיו עבדו ארבעים שעות שבועיות, ולמעלה מ-80 אחוז מהעובדים קיבלו את השינוי ברוח טובה אף על פי ששכרם קוצץ. החברה, כידוע, המשיכה לשגשג.

פסקה ט

פרופסור יצחק הרפז, ראש המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי שבאוניברסיטת חיפה, רואה בצעד שנוקטות החברות הישראליות משמעות רחבה יותר. "זו תקופה של חמלה, ובהוויית קפיטליזם ותחרותיות ללא גבולות לחמלה יש ערך מוסף", הוא אומר. "המעסיקים מבינים שאנשים הם משאב שצריך להציל ושיש לשמור על המשרות, ובדרך זו תהיה עבודה לכולם גם אם ישתכרו פחות. היום הפנוי הנוסף הוא כבר חלק מההוויה התעסוקתית, והמגמה הזאת רק תלך ותתרחב. לדעתי, במדינות מתפתחות יצטרכו כולם לעבור לשבוע עבודה מקוצר בשל התמעטות העבודה. כבר בעבר צפיתי שהטכנולוגיה המתקדמת והעבודה הזולה בעולם השלישי יצרו מצב זה. בחברות מערביות פנאי הוא מצרך חיוני שיודעים לנצל, וללא רגשי אשמה".

פסקה י

פרופסור הרפז מוסיף כי קיצור שבוע העבודה הוא חלק מסדר היום של האיחוד האירופי, המדבר על איזון בין עבודה למשפחה. בנורבגיה מאפשרים לך להיות מובטל ולקבל דמי אבטלה במשך שלוש שנים, ובהולנד - שנתיים. שם הם עובדים כדי לחיות ולא חיים כדי לעבוד, בניגוד לאמריקנים, ליפנים ולישראלים. ביפן הממשלה משכנעת אנשים לצאת לחופשה. שם ידועה התופעה ושמה "קארושי", מוות עקב עבודות יתר. אנשים הגיעו ל-3,000 שעות עבודה בשנה לעומת 2,000 שעות שהן הנורמה, ורבים מתו מתשישות יתר, משבץ מוחי ומהתקפי לב.

פסקה יא

"לצערי, גם בישראל תרבות הפנאי לא מספיק מפותחת בקרב עובדי היי-טק. בסקר שעשינו לפני כמה שנים, דירגו אנשי ההיי-טק את העבודה כדבר החשוב בחייהם. לעומת עובדי היי-טק בגרמניה ובקנדה, ההולכים הביתה בחמש, בישראל ובארצות הברית נוצרה תרבות ארגונית שלפיה אין לכבות את האור במשרד לפני חצות.

בצפון סקוטלנד ראיתי פעם שלט "העבודה קשה, אבל לנוח קשה יותר". זו תמציתה של תפיסת העולם המערב אירופית. בפועל, אנשים דואגים לעתיד,

וברור להם שקיצור שבוע העבודה נעשה מתוך מצוקה ולא למען רווחתם.

ימי העבודה הנותרים יתארכו עוד יותר, ובפועל הם יעבדו גם בימי חמישי ללא שכר". כך לדברי פרופסור הרפז.

*121*

פסקה יב

ד"ר אורה בלמין, סוציולוגית באוניברסיטת חיפה, מצטרפת למזהירים מפני שינוי. לדעתה, יש לבדוק אם זה טוב רק למנהל או גם לעובדיו. גם כשעברו לחמישה ימי עבודה, הימים האחרים התארכו, והיום החופשי היה בעיקר חיסכון בתפעול ולא נועד לרווחת העובד. ד"ר בלמין טוענת שאם הקיצור בימי עבודה יתנהל בסדר מופתי, וחוקי האכיפה יפעלו, לא תהיה בעיה. אבל הניסיון מוכיח שמי שייפגע הוא בעיקר הקבוצות החלשות בפריפריה. גם פעילויות הפנאי עם הילדים עולות כסף, ולכן רק שכבות מבוססות יוכלו ליהנות מיתרון זה. בשכבות החלשות יתרון זה עלול להפוך לנטל כלכלי.

פסקה יג

גם פרופסור דן יעקובסון מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב אמנם מצדד ברעיון הקיצור אך טוען שלשבוע העבודה המקוצר צריכה להיות הסתכלות מערכתית רחבה ולא רק שיפור איכות החיים האישית ותרבות הפנאי. לטענתו, קיצור שבוע העבודה, למשל בצרפת ובגרמניה, לא פתר את בעיית האבטלה, והכלכלות של המדינות התקשו להתאושש. ירידה בשעות העבודה גרמה לעלייה בעלות העבודה. קיצור שבוע העבודה יכול להיות חיוני למשק, רק אם היום הפנוי ינוצל לשיפור יכולותיו המקצועיות של העובד, ובלי זה היום החופשי יהיה חסר ערך מהותי לשוק העבודה.

פסקה יד

ד"ר חן נדרי, מטפל אישי וזוגי ומנחה קבוצות גברים, מודע לעובדה שיש גברים שיום פנוי יעורר אצלם בעיה, והמשפחה תדרוש מהם להיות יותר בבית. ייתכן גם שייווצרו עימותים ומריבות. מקצת מהגברים שיש להם מעמד בכיר בחברה,

מרגישים בבית שוליים ופחות מעורבים, ויום חופשי נוסף עלול להעצים תחושות אלה. לדבריו, גברים שילמדו את סוד האיזון בין העבודה לבית יראו את היום הזה כמתנה לעצמם. ארבעה ימי עבודה בשבוע הם הזדמנות לעשות סדר בחיים, להכניס דברים לפרופורציות ולטפל בנושאים שהודחקו.

(מעובד על פי מאמר מאת ענת מידן, ידיעות אחרונות, 10/4/2009)

(בספר איור)

*122*

ראש בראש - מי צריך סופ"ש ארוך

יעדה ישורון

כולנו צריכים עוד זמן עם המשפחה

לא משנה אם אירחתם, התארחתם, בישלתם, קניתם, לבד או יחד - סוף השבוע של החג זימן לנו שלושה ימים מזוקקים ממטלות חיצוניות, מעבודה. לשומרי המסורת זו היתה גם חוויה מכוננת של ניתוק ממסכים למשך שלושה ימים וחצי, לא משהו. שכיח מאז הולדת הסמארטפונים והווטסאפ. רק אנחנו, עם עצמנו, עם המשפחה. אז למה לא לנער את האבק מעל הצעת החוק לסוף שבוע ארוך, שמתגלגלת כבר שנים במסדרונות הכנסת, ולהפוך אותו לקבוע?

במסגרת המאבק של "הורים עוברים לשינוי" למען איזון בין חופשות הילדים לאלה של ההורים, הואשמנו, אנחנו ההורים, ברצון לעשות "אאוטסורסינג" על ילדינו: "בשביל מי הבאתם ילדים- כדי לזרוק אותם? אולי תגדלו אותם?. ובכן, אנחנו בחרנו להביא ילדים לעולם, אנחנו שמחים-בהם ואוהבים אותם עד אין קץ. רק מה, הילדים שלנו, ואת זה באמת לא בחרנו, נולדו בישראל של שנות האלפיים - מדינה מפותחת שבה רוב הציבור עובד. כן, גם נשים. ויותר מזה, אם ההורים לא יעבדו, לילדים שלהם לא יהיה מה לאכול. זה עד כדי כך פשוט, ובעידן של היום עדיף גם שיהיו שתי משכורות בבית.

אבל לא לכל ההורים מתאים להיות מורים או גננות, וכמעט כל מקצוע אחר מאפשר כ-12 ימי חופשה בשנה בלבד... זהו פער אדיר לעומת הילדים, שנמצאים במסגרת מערכת החינוך במשך 220 יום בשנה, כשש שעות ביום בממוצע - פער שלא מאפשר להורים לקחת די חופשות כדי לבלות עם הילדים באמת ולהקדיש להם את מה שהם באמת היו רוצים, אלא בעיקר מאלץ אותם לקחת חופש כדי לשמור על הילדים בזמן שאלו נמצאים בחופשות מבית הספר (אגב, בכל שאר הזמן - 18 שעות ביום, ועוד 145 ימים מלאים - הילדים נמצאים עם ההורים שלהם, אלה שמואשמים בהזנחתם כי הם נאלצים ללכת לעבודה).

הפער הזה לא מאפשר זמן איכות משפחתי שהוא זמן נטו, נטול לחצים, ג'אגלינג וייסורי מצפון. סוף השבוע שלנו, שמכיל יום שישי קצרצר ושבת, לא מאפשר לנו חופש, נשימה, ניקוי ראש וזמן איכות אמיתי עם הילדים. הנה, רק עכשיו נגמר החג ולא שמעתם מאיתנו ציוץ על החופש שלהם בראש השנה, כי באמת היתה לנו ההזדמנות הנדירה להיות איתם כשהם בחופש.

שבוע עבודה מיום שני עד יום שישי ייתן לנו סוף שבוע ארוך, שיאפשר גם את החופש ואת השקט של שבת, כפי שאנו מכירים אותה כבר שנים, וגם את האפשרות לצאת ולבלות, לצרוך תרבות ולעשות סידורים. הוא ייתן לנו יומיים שיהיו זמן משפחתי נטו, בלי הלחץ של שלוש השעות שבהן צריך להספיק הכל ביום שישי.

אז כן, שומרי השבת יצטרכו להתארגן מראש ולהיערך אחרת. אבל כמו שזה עובד בחו"ל, זה יכול לעבוד גם כאן. מעבר לשבוע עבודה שמתחיל ביום שני ייתן לנו חופשה משפחתית קטנה בכל סוף שבוע. מתנה אמיתית.

יוטב קוסטיקה

סופ"ש ארוך אינו בהכרח כלכלי

הארכת סוף השבוע - ולא רק כתוצאה מחיבור חופשת חג לשבת כפי שחווינו - היא פנטזיה עבור רבים, שכן היא אמורה לשפר את איכות החיים ולהגדיל את הפעילות הכלכלית במשק. כדי לא לפגוע בחברות, יום שישי יהפוך לחצי יום עבודה, שאליו עשויה להתווסף חצי שעת עבודה בשאר ימי השבוע. מאחר שהצעת החוק שעולה ויורדת חליפות משנה מתכונת בכל פעם, חשוב להתייחס לכמה נקודות בעייתיות.

האם המשק הישראלי בכלל בשל לשינוי המדובר? ישראל. משתרכת בתחתית הטבלה של פריון העבודה ביחס למדינות OECD בשל רמת תשתיות נמוכה, ביורוקרטיה מסורבלת ועוד. המשמעות של פריון נמוך היא שעל כל שעת עבודה אנחנו מייצרים פחות ביחס לעובדים במדינות מפותחות אחרות, ולכן לא צריכים להיות-כלכלנים. מדופלמים כדי להעריך את איכות העבודה בחצי השעה הנוספת. כמו כן, יום שישי הוא באופן מסורתי יום סידורים, וסביר שנוכחות העובדים לא תהיה מלאה. לכן, בפועל, גם פריון העבודה וגם היקף שעות העבודה ייפגעו וחברות עלולות להיפגע כלכלית וכך גם המשק הישראלי. בכלל, הטענה כי העובדים יגיעו רעננים יותר לעבודה וכתוצאה מכך איכות העבודה תשתפר אינה טענה כלכלית. אך האם העבודה תהיה איכותית יותר? לא בהכרח. איכות העבודה תשתפר ככל שרמת הציוד והטכנולוגיה תיטמע בארגונים השונים וככל שיותר אנשים איכותיים יוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם, משמע יוקמו תשתיות ראויות שיאפשרו תנועה מהירה בין הפריפריה למרכז.

הבעיה השנייה נוגעת להיקף העבודה דווקא בשעות הפנאי שאותן מתיימרת ההצעה להגדיל. מלבד ההיתכנות שעוברים ייאלצו בפועל להגדיל את שעות העבודה במהלך השבוע המקוצר, לא מן הנמנע שרבים מהם ייאלצו "לקחת" חלק מהעבודה הביתה ולעבוד בסופי שבוע. בעוד במדינות שונות בעולם קיימת הפרדה ברורה בין העבודה לחיים האישיים, בישראל המצב שונה וההפרדה כמעט אינה קיימת.

בעיה שלישית היא העמקת הפגיעה במעמדן של הנשים העובדות והעמקת פער כדאיות העסקת נשים מול גברים. מקדמי החוק רוצים להוסיף 30 רקות לימי העבודה בימי ב'-ה'. נשים רבות שמועסקות במשרות יתקשו "להשלים" את חצי שעת העבודה היומית הנדרשת, ובשל כך מעסיקים רבים עשויים לראות חיסרון בהעסקת נשים על פני גברים, שיהיו זמינים יותר לעבודה עד שעות מאוחרות.

למרות הבעיות יש בהחלט מקום לחשוב מחוץ לקופסה, תחילה עם יישום ההצעה באופן חלקי תוך כדי הגדלת החפיפה בין ימי החופשה של הילדים לימי העבודה של ההורים. שנית, הצטרפות למגמה של החברות הגדולות בעולם, בעיקר בענף ההיי-טק, המאפשרות עבודה מהבית וגמישות גבוהה יותר בשעות העבודה. הנקודה השלישית והחשובה מכל היא הגדלה משמעותית בתקציבי התשתיות עם צמצום הביורוקרטיה שתאפשר הגדלת הפריון.

הכותב הוא הכלכלן הראשי שר מור קרנות נאמנות

ישראל היום, 29/9/14.

*123*

האם אתה בעד היוזמה להאריך את סוף השבוע ולהפוך גם את יום ראשון ליום חופש?

כולם ירוויחו מזה

דני ספקטור

צודקים, לא צריך עוד יום חופש. בשביל מה זה שוב? הרי מי רוצה להתעורר מאוחר, לשתות קפה עם עוגה ברוגע, לצאת לסיבוב ארוך עם הכלבים ולחזור לעוד שנת צהריים נעימה. את מי מעניין לצאת עם הילדים לבילוי בפארק, בשמורת טבע או בקניון, מתוך ידיעה שהכל פתוח ואפשר ליהנות מיום שלם של כיף בלי לקחת חופש מהעבודה או הלימודים. ובטח שלקהל הדתי, שכרגע ממודר מחופשים (למעט יום העצמאות), אין שום רצון לקבל גם יום שבו אפשר לקחת את האוטו לים סתם כי מתחשק.

בואו נשים את הדברים על השולחן - יום חופש נוסף בראשון הוא לא בונוס, הוא כורח המציאות. אין שום סיבה שלא נעבוד קצת יותר קשה בכל יום, ונרוויח יום שהוא לא קודש ולא חג שבו נוכל לעשות מה שרק נרצה בלי שום ייסורי מצפון. והבונוס: כולם מרוויחים.

מי שייאלץ לעבוד באותו היום, יקבל שכר כפול כי בכל זאת מדובר ביום מנוחה. מי שירצה לנוח באותו יום, לא יצטרך לתת לבוס תירוצים למה הוא רוצה להישאר בבית, ומי שרוצה לצאת ולבלות יוכל לבחור בין כל המסעדות הכשרות (ואלו שלא), המוזיאונים, ההצגות, הסרטים ומה שרק מתחשק.

אנחנו יודעים שאין כאן מתנות חינם, וזה בסדר גמור. אנחנו מוכנים לעבוד קשה יותר, מוכנים לשלם על עוד יום של בזבוזים, מוכנים לספוג את הילדים עוד יום בבית ולמצוא להם תעסוקה. הכל בשביל למשוך עור כמה שעות שינה ביום ראשון, בשביל לא להיות מתוסכלים במוצאי שבת מזה שסוף השבוע נגמר ושוב לא הספקנו לעשות שום דבר.

יש רק סכנה אחת בכל העסק הזה שנתמכר לחיים הטובים. תגידו, בעצם, למה שלא נעשה חופש גם ביום שני?

מה יהיה עם הילדים?

יקיר אלקריב

יום ראשון חופשי? נשמע מפתה מאוד. אבל כמה עובדות פחות נעימות, כפי שקורה לעתים בהצעות מפתות, מסתתרות בין האותיות הקטנות. וכרגע נראה שההצעה הישנה-חדשה הזאת עדיין מייצרת יותר שאלות מתשובות.

למשל, כמה שעות עבודה נצטרך להוסיף לימי העבודה משני ועד שישי כדי להשלים את השעות שיתפנו ביום ראשון? וכמה שעות נצטרף להוסיף ליום שישי? ומה יהיה על שכירים רבים שעובדים חמישה ימים בשבוע? האם הם יידרשו לעבוד בימי שישי?

השכירים בישראל עובדים שעות ארוכות מדי. האם מצפים שבאמצע השבוע נישאר בעבודה עד שבע או אולי עד שמונה בערב - בזמן שילדינו משתחררים מהגנים ומבתי הספר באחת? הרי אלה בדיוק השעות שבהן אנו זוכים לבלות עימם. ואם נחזור הביתה מאוחר יותר, מתי נראה אותם? ומי ישגיח עליהם? ההצעה החדשה עלולה לפגוע בעיקר בנשים שעליהן עדיין מוטל עיקר נטל הטיפול בילדים. היא תגרום לכך שרבות מהן ייפלטו משוק העבודה.

ועוד שאלה: אם יום ראשון יהיה יום חופש, לא יהיו גנים ובתי ספר? זאת אומרת שהורים עובדים - שלא רוצים לראות את הילדים שלהם נרקבים מול הטלוויזיות, הסמארטפונים והאייפדים למיניהם - יידרשו להעסיק אותם בפעילויות המוגדרות "איכותיות". ליום כזה אפשר לקרוא בהרבה שמות, אבל "חופש" הוא לא אחד מהם. תעשו פעם סקר ותשאלו הורים מה קל להם יותר יום בעבודה, או עם הילדים? הימור שלי: רוב ההורים יבחרו ביום עבודה. ואי-אפשר להתעלם גם מההיבט הכלכלי של יום חופש נוסף: יום עבודה מכניס כסף. יום עם הילדים - כולו הוצאה.

המגמה לקצר את שבוע העבודה כדי לפנות יותר זמן לבילוי עם המשפחה, היא מגמה עולמית מבורכת. אבל בישראל, אנחנו יודעים היטב, אין מתנות חינם. אז הנה שאלה אחרונה, לא פחות חשובה: אם באמת יקרה איזה נס ונעבוד קצת פחות, האם שכרנו יקוצץ בהתאם?

ידיעות אחרונות, 29/9/14.

*124*

1. ציינו מהי התשובה הנכונה מבין התשובות שלהלן. נמקו את תשובתכם.

א. ענת מידן תומכת בהארכת שבוע העבודה.

ב. ענת מידן מתנגדת להארכת שבוע העבודה.

ג. ענת מידן מביאה את טענות שני הצדדים, אך אינה מביעה את עמדתה.

2. ציינו את כל דרכי מסירת הדיבור במאמר של ענת מידן.

3. מקצת הכותבים מציגים באופן אחר את הארכת סוף השבוע. הסבירו את ההבדלים ביניהם.

4. מדוע תביא הארכת סוף השבוע לפגיעה בשכבות החלשות ובנשים?

5. האם אתם, כתלמידים, מעדיפים כיום וגם בעתיד את הארכת סוף השבוע? נמקו את תשובתכם.

6. כתבו בראשי פרקים את כל החסרונות שבהארכת סוף השבוע, לפי כל המאמרים.

7. לאחרונה דנים שוב בנושא הארכת סוף השבוע. כתבו סקירה ממזגת לפי כל המאמרים.

בסקירתכם הציגו רק את היתרונות שבהארכת סוף השבוע.

4. לפניכם שלושה טקסטים העוסקים באותו עניין. קראו אותם, והשיבו על השאלות שאחריהם.

א. משחק מכור

פסקה א

לפני כמה שנים, במסגרת סדרת תעודה של הבי-בי-סי, הוצב ליד אחד המוצרים באחד מהמרכולים שלט: במקום X ליש"ט יעלה המוצר פחות לתקופה מסוימת.

המוצר נותר מיותם על המדפים, וכעבור כמה ימים הוחלף הכיתוב. ההנחה נותרה אותה הנחה בדיוק, אלא שבצדה נוספו המילים: "מוגבל ל-12 פריטים ללקוח". בתוך שעה קלה אזל המוצר לחלוטין.

פסקה ב

הקונה הממוצע מחזיק מעצמו יצור תבוני. הוא יודע שהמוצרים הסמוכים לקופות נועדו "לדחוף" לו על הדרך עוד כמה חפיסות פסק זמן, בטריות וחטיפים. הוא סבור שהוא ממולח אם אינו נכנע תמיד למבצעים, והוא משוכנע שהוא דופק את המערכת אם פעם בעשור הוא טורח להשוות מחירים.

פסקה ג

אבל מה שהקונה יודע הוא מה שחרוט למנהלי השיווק של הרשתות על התליונים וצרוב להם בתודעה: הוא אינו יודע אילו ריחות יפתו אותו לקנות פי שלושה וחצי מהרגיל, הוא אינו יודע מה קורה אצלו בלחץ הדם כשהוא נכנס למרכולים, הוא אינו יודע איזו מוזיקה נועדה למגנט אותו אל חנות הבגדים. כל אלה גורמים לו להגדיל את נפח הקנייה במאות אחוזים.

פסקה ד

"במצב של קנייה, ולא משנה אם זה בסופר או בחנות בגדים, הצרכן נמצא במצב תודעתי שונה, שדומה קצת להיפנוזה", אומר ד"ר אורן קפלן, ראש תכנית ה-MBA בפסיכולוגיה עסקית במסלול האקדמי במכללה למנהל. "ההתנהלות תוך כדי תנועה עם העגלה היא קצת כמו בחלום. הצרכן בוהה באופן כללי על כל סביבת המוצרים ומוכן לשקול לקנות את כולם, אבל כאשר הוא מתמקד לפתע במוצר ספציפי, הוא נכנס לערנות רבה יותר, וגלי המוח שלו משתנים. מחקר הראה שבזמן ההליכה בין מדפי הסופרמרקט הצרכן מתקשה לשים לב לפרטים הקטנים.

*125*

במצב כזה ביקורת המציאות שלו פוחתת, והנכונות שלו לקלוט מבצעים ולקנות בכלל עולה במידה ניכרת. ידוע שאנחנו קונים דברים מיותרים, ובסופו של דבר אנחנו לא נוגעים בהם. העניין בקנייה הוא החוויה. האשליה ש'צריך לקנות' היא רק ההצדקה לעבור את החוויה הזו. המרכול מעניק ללקוח תחושה של כל יכול, שהוא יכול לקנות את כל מה שבא לו. לאנשים יש אשליה של שליטה בקניות שלהם, אך 80% מההחלטות במהלך הקנייה כלל אינן מודעות. האשליה הזאת היא בעצם מה שמאפשר את ההצלחה של כל הטריקים השיווקיים".

פסקה ה

הרעיון הבסיסי הוא לחשוף את הקונה בדרכו אל הקנייה המתוכננת לכמה שיותר מוצרים. כך, למשל, מוצרי יסוד כמו לחם וחלב ימוקמו תמיד בפינות המרוחקות, וייאלצו את הקונה לכתת את רגליו גם דרך מוצרי מותרות. "במובן מסוים המרכול משחק לטובת הצרכן כשהוא אומר לו: אתה תביא את הפתק מהבית, ואני אאפשר לך גם להיזכר בכל מה שלא זכרת בבית", אומר פרופסור דוד מזורסקי, מומחה לתהליכי קבלת החלטות של צרכנים. "מחקרים רבים מראים ש- 40%-70% מהקניות שלנו כלל אינן מתוכננות".

פסקה ו

אותו הפתק מהבית, הנחשב למעין תעודת ביטוח מפני קניות פזיזות וגחמניות עלול להתברר בסופו של דבר דווקא במלכודת בזבזנית, משום שלמעשה קונים יותר. מי שמחזיק רשימה, עובר ממוצר למוצר ובדרך נחשף ליותר שטח בסופר, ולכן קונה יותר ממי שבא בלי רשימה.

פסקה ז

"יש כמה עקרונות בסיסיים", אומר עדי כהן, מנהל השיווק של רשת שופרסל. "בדרך כלל, המסלול הוא נגד מגמת השעון כי לאנשים יש נטייה ללכת אוטומטית ימינה. לכן בכניסה מימין אשים בחלק הנמוך יחסית ירקות ופרות כדי שיתאפשר לראות את גודל החנות ולהתרשם מהשפע. זה נותן לך גם צבע, גם ריח וגם אלמנט של טריות. לא אשים מלפפונים ליד פלפל ירוק, כדי לגוון את הצבעים. מכירות המוצרים במבצעים יהיו בעיקר בטורי המדפים בכניסה ולא במעברים. ליד הקופות שמים שוקולד או חטיפים ולא שמן ותבלינים. "למוצרים ליד הקופות המאופיינים בקנייה אימפולסיבית ניתן לקרוא נוגדי דיאטה או נוגדי עקרונות", אומר פרופסור דוד מזורסקי, ראש ההתמחות והמסלול בשיווק במל"א, "כשאתה חייב לחכות ליד הקופה השמירה על העקרונות נעשית קשה יותר ויותר".

פסקה ח

העצמה והשפע הנראים לקונה, מציגים לו את מראית העין הרצויה לו. למשל מוצר חדש בזמן ההחזרה לשוק לעולם לא ימלא את כל המדף כדי ליצור אשליה של חסר ולגרום לקונה לחשוב שהוא רוכש מוצר מבוקש במיוחד. מוצרים שהרשת מעוניינת להציגם כזולים יופיעו לעתים קרובות בערמות ענק. הצרכן, באופיו, אוהב מגוון, ולכן מציעים לו גם מוצרים שנמכרים פחות.

פסקה ט

אחת לשבועיים בערך משנים את מקום הפריטים למשל בחנויות בגדים. גם לתאורה יש משמעות רבה, לכן מעדיפים תאורה רכה ומחמיאה. גם בחנויות ספרים הספרים המבוקשים ממוקמים בסוף החנות כדי שבדרך אליהם יעבור הלקוח דרך יותר ויותר ספרים.

*126*

פסקה י

קטגוריות מוצרים נלחמות על גובה העיניים, משום שכשהצרכן עומד מול מדף הוא רואה שטח בסדר גודל של 1,20 מטר. יוצא דופן אחד הוא מוצרי החלב. זו תופעה מיוחדת ובה הצרכן הישראלי התרגל להוריד את המבט למטה, ל"אמבטיה" שבתחתית המקרר.

פסקה יא

"עניין החושים מרכזי מאוד בחוויית הקנייה כי החושים מעבירים מידע לא מודע וסמוי למוח", אומר ר"ד קפלן. "חוש הריח למשל קריטי מאוד. זה הדבר הראשון שנקלט אצלנו הרבה לפני מה שאנחנו שומעים ורואים, אבל הוא לגמרי לא מודע. בניסוי שנעשה פיזרו ריח אופטימלי שגברים העדיפו, והמכירות עלו פי שלושה. גם הריח של המאפים הטריים במרכול גרם לעלייה ניכרת במכירות בכל שאר המחלקות, ובמיוחד אצל צרכנים שנכנסו לחנות רעבים". גם חוש השמיעה חשוב מאוד, ולכן בחנויות אופנה רבות שומעים מוזיקה חזקה, תזזיתית. במרכול יש לרוב מוזיקה רגועה, והמסר הוא: לך רגוע, התבונן במוצרים. חוש הטעם מופעל פעמים רבות על ידי חוש הריח ועל ידי הדמיון, למשל ליד המעדניות

פסקה יב

דבר נוסף שמגביר את נפח הקנייה, הוא עצם הנוכחות של כרטיס האשראי שמתקשר אצלנו אוטומטית ליכולת לבזבז. הדרך החסכונית יותר ללכת לסופר היא שבע ורק כשעליכם יש כסף מזומן.

פסקה יג

טריק נוסף שרשתות השיווק מפעילות הוא להקשות על השוואות מחירים בין מוצרים שונים על ידי קביעת כמויות ומחירים שאינם מתחלקים על נקלה.

פסקה יד

רוב החלטות הקנייה נעשות בנקודת הקנייה, והצרכן יכול להפוך את החלטתו בנקודת המכירה. הרעיון של הרשתות הוא לשתול רעיונות אצל הלקוח, וכך גם למכור לו יותר.

(מעובד על סי מאמר מאת נעה ידלין, מעריב, 21/1/05)

*127*

ב. מושכים אותנו באף

פסקה א

שום דבר אינו מקרי. לא העיצוב, לא התאורה, לא הבלגן ואפילו לא הריח. הקמפיינים המושקעים בכיכובם של סלבריטאים תופסים את עיקר תשומת לבכם, אבל הם רק החלק הגלוי של תעשייה שמטרתה להבין איך המוח שלנו, הצרכנים, עובד: מה נעים לנו, ומה יגדיל את הסיכויים שנוציא יותר כסף? רגע לפני שאתם יוצאים לקניות, כדאי שתדעו שאתם בדרך לטיפול פסיכולוגי. הרבה מאוד כסף ומחקרים הושקעו במטרה ללמוד איך להשפיע עלינו מבלי שנהיה מודעים לכך.

פסקה ב

"קניון צריך להיות כמו קזינו בלאס וגאס", קובע מנכ"ל רשת מובילה. "ברגע שהצרכן נכנס לקניון, הוא צריך לשכוח את כל מה שמתקיים מחוצה לו. המודעות לכך שהחיים בחוץ נמשכים גורעת מפרק הזמן שהלקוח נשאר במקום ואף משפיעה על גובה הוצאותיו, שכן הראש אינו מתנתק מהמציאות שבה לא תמיד יש תקציב לקניות מותרות". לטענת פרופסור אורן קפלן, פסיכולוג וכלכלן במסלול האקדמי במכללה למנהל, מאחורי מה שנתפס בעיני הצרכן כמערכת של רצונות וצרכים אישיים מסתתרת אשליה הנבנית על ידי משווקים המזהים מהם הגורמים המפעילים את הלקוח.

פסקה ג

מומחי שיווק טוענים בתוקף כי המשווקים מסוגלים להיכנס לראשם של צרכנים ולהשפיע על ההחלטות הצרכניות שלהם. לשיטתם, כל החלטה על רכישה מתקבלת בנקודה שמעבר לחשיבה ולרגש המודעים, ומקורה באינסטינקט הבסיסי של האדם. תפיסה זו מלמדת כי זיהוי האסוציאציות הלא-מודעות שמעוררים מוצרים שונים אצל הצרכנים יצליח למעשה לפצח את הקוד שיגרום להם למכור יותר.

פסקה ד

כך למעשה קיים נתק בין הצורך הפונקציונלי לבין הקניות בפועל. הצרכנים מוכוונים על ידי הדחפים והצרכים הלא-מודעים שלהם, ולרוב כשהם נשאלים הם אינם יודעים להסביר למה הם נוהגים כך. המענה לשאלה טמון באסוציאציות שיש לכל אדם ביחס לכל מוצר. כבר בילדות, כשלומדים מילה ומבינים אותה, מוטבעת במוח משמעות שיוצרת קישור מנטלי שנשאר למעשה לכל החיים. כך, לכל מילה יש מסלול מנטלי המוביל אליה ומהווה את הקוד אל האזור הלא-מודע שבמוח. הדרך של המשווקים להגיע אל המפתח הזה היא הרגש שמאפשר להגיע לגורם המשיכה למוצר. חלומם של המשווקים הוא למצוא את המפתח שיחדור לתוך המוח של צרכנים רבים ויעמוד בבסיס קבלת ההחלטות שלהם.

פסקה ה

לדברי תמיר בן שחר מחברת ייעוץ שיווקי צ'מנסקי בן שחר, יש כבר כמה "מפתחות" שנמצאים בעולם הקמעונות. למשל, כשמעבירים מוצרים מהמדף בחנות לסלסילות המונחות על הרצפה באי-סדר מתוכנן, יש סיכוי גדול יותר שהצרכנים יקנו אותם אף על פי שלא הוזלו. גם הצבת דוכנים במעברים נתפסת כהוזלה. הדבר נפוץ במיוחד בחגים. השיטה שאובה מעקרונות הקמעונות הבסיסיים, כמו שאצל הירקן יש עגבניות זולות בחוץ, ובחנות יש עגבניות יקרות יותר. בתחומי האופנה, הספרים או החשמל שיטה זו זנחה את ההבדלים, ובכל זאת מוכיחה את עצמה.

*128*

פסקה ו

אלמנט נוסף שמעודד קנייה הוא הצבת "כתמי צבע" המושכים את תשומת הלב

של הצרכן. השימוש של המשווקים בחוש הראייה בא לידי ביטוי גם בתאורה שבחנויות. כל חנות מחליטה מהם המוצרים שהיא מבקשת להבליט.

פסקה ז

המשווקים גם ערים לכך שבראשו של הצרכן המגיע לעשות קניות, חקוקה תמונה מסוימת של גובה ערמת המוצרים בעגלה בתום הקנייה. כשעולה המפלס, המוח של הצרכן מתוכנת לעצור ולהגיע לקופה. במצב זה הגדלת העגלה במעט תביא להגדלת סל הקניות.

פסקה ח

הזדמנות נוספת לפעול בהתאם לתת-מודע של הצרכן מגיעה כשהוא עומד קצר רוח בתור ומצפה שהקופאית תזדרז. אך כאשר מגיע תורו משתנה התחושה, והצרכן חוזר לחוש את חוויית הקנייה. המוצרים שמוצבים ליד הקופות או שמוצעים על ידי הקופאיות, זוכים לפופולריות רבה. הצרכן ליד הקופה "השלים" עם התשלום, ועתה הוא הזמן האידאלי לגרום לו לשלם יותר משתכנן. הוא מרגיש שמציעים לו מבצעים שלא היה מקבל אילו לא ביצע את הקנייה.

פסקה ט

גם במהלך הקנייה עצמה יש התערבות לא קטנה של המשווק. סידור המדפים נעשה לפי חשיבה כלכלית. המקום האידאלי שאליו מרבית הידיים מושטות הוא קצת נמוך מגובה העיניים.

פסקה י

הריח הוא הדבר הבא בעולם השיווק. זהו החוש הראשון שהתפתח באבולוציה והוא חוש לא מודע. הריח הוא קריטי בתהליך קבלת ההחלטות שלנו. כיום מופעלים מאווררים המפיצים ריחות שונים (ניחוח של טלק בחנויות למוצרי תינוקות, ניחוח של שוקולד במרכולים).

(מעובד על פי מאמר מאת נורית קדוש, מעריב, 18/12/09)

ג. האם שוקולד משפר את יכולת קבלת ההחלטות? ואיך זה קשור לעוני?

פסקה א

עייפת החלטות גורמת לאנשים לקבל החלטות שגויות. היא פוגמת בהחלטות של כולנו, ורק עכשיו החוקרים מתחילים להבין מדוע היא מתרחשת ואיך יש לאזן אותה. עייפת החלטות מסייעת להסביר מדוע אנשים מבזבזים כסף על בגדים, קונים מזון מהיר במרכול ואינם יכולים להתנגד להצעות של אנשי מכירות. ככל שאנו מנסים להיות הגיוניים ומיושבים בדעתנו, איננו יכולים לקבל החלטה אחר החלטה מבלי לשלם מחיר ביולוגי כבד. בניגוד לעייפות פיזית כאן איננו מודעים לעייפות, אך רמת האנרגיה המנטלית נמוכה, וככל שאנו מקבלים החלטות רבות יותר במשך היום, נהפכת כל החלטה לקשה יותר מקודמתה, ובסופו של דבר אנו מחפשים קיצורים: התנהגות פזיזה ואימפולסיבית או הימנעות מבחירה, התחמקות מהחלטה.

*129*

פסקה ב

ניסויים הראו כי יש מאגר מוגבל של אנרגיה מנטלית להפעלת שליטה עצמית. אנשים שהצליחו, למשל, לוותר על סוכריות, התקשו מאוחר יותר לעמוד בפיתויים אחרים. כוח הרצון הוא סוג של אנרגיה מנטלית, והוא דומה לשריר שמתעייף עם השימוש. ניתן לשמר אותו על ידי הימנעות מפיתויים. כשאנו עושים קניות, אנו נוטים להסתכל על המחיר הזול ביותר, רוצים את האיכותי ביותר. עייפת החלטות מותירה אותנו בעמדת נחיתות מול משווקים שיודעים איך לתזמן את המכירות שלהם.

פסקה ג

כשעניים ועשירים יוצאים לקניות, הסבירות שעניים יאכלו משהו במהלכן גדולה יותר. הסיבה לכך היא שכל רכישה כרוכה כהתפשרות מנטלית רבה יותר בשביל העני, כך שכשהוא מגיע לקופות כוח הרצון שלו להתנגד לממתקים קטן יותר. החטיפים נמצאים ליד הקופות כי הקונים קיבלו כבר הרבה החלטות, וכוח הרצון שלהם נחלש, ואז יש נטייה להתפתות לכל גירוי. כשחוקרים הורו לנסיינים לבצע מטלה שדורשת שליטה עצמית, הם נטו יותר לאכול ממתקים משום שחטיף מתוק או משקה עמוס סוכר מספקים שיפור מהיר בשליטה עצמית.

פסקה ד

בעלי השליטה העצמית הגבוהה ביותר הם אלה שבונים את חייהם באופן שמשמר כוח רצון. הם אינם קובעים רצפים אין-סופיים של ישיבות ומפתחים הרגלים שמפחיתים את המאמץ המנטלי של קבלת החלטות.

(מעובד על פי מאמר מאת ג'ון טיראנו, ניו-יורק טיימס, פורסם בדה-מרקר, 1/9/11)

1. מהו היחס בין כל המאמרים?

2. לשם מה הובאו הציטוטים במאמר הראשון?

3. כיצד מסביר ג'ון טיראנו במאמרו את עייפת ההחלטות ואת השפעתה על הקניות המיותרות?

4. איך הייתם מציעים לצרכנים לנהוג, כשהם יוצאים לקנות? הסתמכו על כל המאמרים שקראתם.

5. לאחרונה חל משבר כלכלי ברשתות השיווק השונות. כתבו סקירה על השיטות שבהן משתמשים מומחי השיווק כדי לגרום לצרכנים לקנות יותר באמצעות הפעלת החושים.

*130*

5. לפניכם כמה טקסטים העוסקים באותו עניין. קראו אותם, והשיבו את השאלות שאחריהם.

א. לאבא שלי יש סולם

פסקה א

"ההורים שלי שמחו כמובן כשקיבלתי ציונים טובים, אבל הם גם אמרו לי שלא להגזים עם הלימודים, להשאיר זמן לעצמי, ולצאת לרחוב לשחק עם ילדים אחרים", נזכר פרופסור פבריציו זיליבוטי בילדותו באיטליה. מאז הספיק זיליבוטי להפוך לאב בעצמו ולהחליף מקום מגורים יותר מפעם אחת בעקבות הקריירה האקדמית שלו. הגישה שלו שונה מהגישה של הוריו משום שהדבר העיקרי שחשב עליו כשעבר דירה, היה בית הספר שבו תלמד בתו והפעילויות המשלימות את החינוך הפורמלי.

פסקה ב

מה מקור ההבדל בין הגישה הרגועה של פעם להורים הלחוצים של היום? הוריו של פבריציו סברו שהישגים טובים בלימודים חשובים, אולי, עבורו כאדם, אבל אינם חשובים בהכרח להצלחתו בחיים. באותה תקופה לילדים של עובדים במגזר הציבורי באיטליה היה נתיב מהיר לתעסוקה, והורי הילדים חשבו שהדבר כדאי עבורם.

פסקה ג

בעבר המציאות לא הייתה תחרותית כל כך, אבל בימינו הגורם העיקרי לרמות הלחץ בקרב ההורים הוא המציאות הכלכלית והזינוק האדיר באי-שוויון שנרשם בחברה המערבית בעשורים האחרונים. כל אלה מביאים את ההורים להסיע את הילדים מחוג לחוג, לעזור להם בשיעורי הבית, לשוחח לעתים קרובות עם המורה ועוד.

פסקה ד

החשש שהילדים יישארו מאחור בחברה האי-שוויונית שאנו חיים בה הוא הסיבה שקם דור של "הורי הליקופטר", המרחפים ללא הרף מעל ילדיהם ומספקים להם הכוונה והדרכה, שלא לומר לחץ בלתי פוסק.

פסקה ה

המסקנה הזאת עומדת במרכזו של מחקר מכה גלים שפרסמו הקיץ זיליבוטי, מהכלכלנים הבולטים באירופה, ופרופסור דופקה משיקגו. במחקרם השניים מציעים תאוריה כלכלית גורפת, המסבירה למה הורים בוחרים סגנונות הורות שונים ומהי הסיבה לתנודת המטוטלת שהחלה בעניין זה במהלך ההיסטוריה - מסגנון הורות נוקשה וחמור לסגנון מתירני ובחזרה לסגנון לוחץ. "חקרנו איך שינויים בסביבה הכלכלית ובתמריצים הכלכליים משנים את התרבות שלנו ובעקבות זאת את הערכים שההורים מנסים להעביר לילדיהם", אומר דופקה.

פסקה ו

צמד הכלכלנים מדבר על שלושה סגנונות לגידול הילדים: מתירני, שתלטני וסמכותי. בסגנון המתירני ההורים מקבלים את נטיות ילדיהם וזורמים אתן. בסגנון השתלטני ההורים יכפו את רצונם על הילד, כי הם חושבים שהם יודעים הכי טוב מה טוב בשביל הילד. בסגנון הסמכותי ההורים חושבים שהם מבינים הכי טוב, אבל במקום כפייה הם מנסים לשכנע את הילד ולהסביר לו מה הדבר הנכון, לדעתם, עד שהוא מסכים מרצונו לעשות זאת. לכן ההורים מעצבים את ההעדפות של ילדיהם כבר מגיל מוקדם.

*131*

פסקה ז

השיטה השתלטנית, שנחשבה לשיטה הנכונה עד המאה ה-19, "חושך שבטו שונא בנו", השתנתה, ובשנות השישים והשבעים של המאה ה-20 בעקבות גל מחאות החל לפרוח הסגנון האנטי-שתלטני. יש קשר הדוק בין השינוי הזה לכלכלה, משום שעד שנות השבעים נרשמה מגמה היסטורית של ירידה באי-שוויון בעולם. מוסדות החינוך לא היו סלקטיביים, ורוב האוניברסיטאות היו דומות בדרישותיהן. ההורים היו רגועים ומתירנים והבינו שגם אם הילד לא ילך לפעילות ולא ילמד יותר מתמטיקה, הוא יתקבל לאוניברסיטה.

פסקה ח

העשורים האחרונים אופיינו על ידי מגמה של אי-שוויון גובר. להורים במעמד הבינוני, בארצות הברית למשל, יש חרדה גדולה לא רק אם בנם ילך לקולג', אלא גם לאיזה קולג'. לכן יש מרוץ בין הילדים להגיע למקומות הראשונים, ואי- הצלחה בלימודים נהיית בעיה גדולה. ההורים מודאגים בנוגע לתוצאות ארוכות הטווח של המסלול שילדם בחר, וזה מה שמניע הרבה מההורות האינטנסיבית המודרנית.

פסקה ט

היום ההורים המודרניים הם הורי הליקופטר ולא הורים שתלטניים משום שבגיל שמונה עשרה רוב הילדים עוברים לעיר אחרת ללמוד. במציאות כזאת אפשר לעצב את ההעדפות של הילדים כך שהם יעשו בעצמם מה שאתה חושב שהוא הדבר הנכון. האי-שוויון מסביר לא רק את השינויים שחלו בסגנונות ההורות לאורך השנים אלא גם את ההבדלים בין הורים במדינות שונות, למשל בסקנדינביה מדגישים יותר עצמאות מאשר בשווייץ.

פסקה י

שני הכלכלנים מצאו בסקר שנעשה זה יותר משלושה עשורים בעשרות מדינות, שבכלכלות שמקיימות שוויון גבוה ההורים דוגלים בעצמאות המאפיינת הורות מתירנית, ולעומת זאת, במדינות ששולט בהן האי-שוויון ההורים מאמינים בעבודה קשה, והדבר מאפיין הורות סמכותית.

במילים אחרות, אמרו מהי רמת האי-שוויון, ותדעו מהו הסיכוי שתעוררו את ילדכם לגלות את דרכו בעולם בכוחות עצמו לעומת הסיכוי שתעשו כל מאמץ להפוך אותו לתלמיד חרוץ ומסור העוקף את המתחרים בסיבוב.

פסקה יא

החוקרים מדגישים כי כוחות השינוי לכיוון הורות סמכותית מנשבות גם באירופה

אולי בעקבות המשבר הכלכלי והירידה בביטחון הסוציאלי. הורים נעשים היום יותר מעורבים. ההורים האלה הם לרוב מהמעמד הבינוני-גבוה ומבקשים להנציח את שמם. גם בישראל האי-שוויונית, לפחות בקרב חלק מההורים, ניתן למצוא, מקבילות למציאות זו. במרוץ המתחיל בחוגים לאנגלית בגן חובה ובחוגי העשרה בבית הספר היסודי, ממשיך באין-ספור טלפונים למחנכת ומגיע עד כדי קורסי הכנה למבדקים של יחידה 8200. מגמת ההורות הזאת מעניקה למשפחות בעלות יכולת כלכלית יתרון בתמיכתם בילדים.

*132*

פסקה יב

אם לא יינקטו צעדים דרסטיים, האי-שוויון במאה ה-20 עתיד רק להחריף ויגרום לכך שגם סגנון ההורות ייהפך ללוחץ יותר, והורי ההליקופטר ירחפו עוד יותר קרוב לילדיהם. מערכת החינוך יכולה לעזור בפתרון, וברור שבתי ספר ציבוריים עשויים להקל על האי-שוויון, ואולם בתי ספר פרטיים המבוססים על כספי ההורים, מחמירים את המצב.

שיעור ההורים במדינות השונות שציינו את הערך כחשוב במיוחד

(בספר שלושה גרפים - היעזר במנחה)

1. עבודה קשה ככל שגדל האי-שוויון ההורים דורשים יותר מהילדים

2. דמיון ככל שגדל האי-שוויון פוחת החינוך לדמיון חופשי

3. עצמאות ככל שגדל האי-שוויון פוחת החינוך לעצמאות

(מעובד על פי מאמר מאת אורי פסובסקי, מוסף כלכליסט, 20/11/14)

*133*

ב. להפיל את ההליקופטר

פסקה א

עידן המאה ה-21, עידן השפע והטכנולוגיה המתקדמת, מציב לפני הורים רבים אתגרים בגידול ילדיהם, ילדים הדורשים יותר מבעבר הן במובן החומרי, הן בהיבט הרגשי. האם יש סוג הורות שהוא טוב מדי? סוג שאינו גורם לתסכול הדרוש לצמיחה רגשית ומונע מהילדים להתפתח כילדים עצמאיים ומאושרים? פסיכולוגים קוראים לזה "הורות הליקופטר" - קשר שבו ההורים "מרחפים" מעל ילדיהם, מגוננים עליהם, מסייעים להם בכל אינטראקציה שלהם עם העולם ומתערבים בכל דבר שהם עושים. אין שום מידתיות. הם אינם יכולים לסבול את המחשבה שלילד שלהם יהיה קשה. זהו סגנון הורות שמתחזק בשני העשורים האחרונים, ובמידה מופרזת.

פסקה ב

אולי אפשר להבין את הרצון הזה. בעולם התחרותי שבו הילדים נדרשים ליותר הישגיות, ההורים ממוקדים באושרו של ילדם וחרדים מכל סכנה גדולה או מכל כאב קטן. לטענתם, הם מגדלים ילדים מאושרים ובעלי מוטיבציה. ואולם חוקרים רבים טוענים שהרצון הטוב של ההורים מוביל לנזק, וכי הורות ההליקופטר גורמת לילדים להיות שבריריים יותר מבחינה פסיכולוגית. עורכת בכירה באחד המגזינים הפסיכולוגיים הנפוצים בארצות-הברית שהחלה להתעמק בנושא ולחקור אותו, גילתה ששיעורי הדיכאון בקרב הסטודנטים גבוהים. היא הסיקה מכך שהסיבה העיקרית לכך היא הורות ההליקופטר.

פסקה ג

הורות כזאת אינה ייחודית לארצות-הברית, ואפשר לזהותה גם בישראל. כ', בת 34, מרמת גן, מכירה הורות זו מקרוב: "גדלתי בתחושה שתמיד יש מי ששומר עליי ויפתור עבורי כל בעיה. כל הזמן היה שם מישהו שאמר מה דעתו. זה בא ממקום טוב, אבל זו גם מניפולציה, ובגללה הפסדתי את היכולת לסמוך על עצמי שאוכל להתמודד עם מה שיזדמן לי. העובדה שאמי היא חברתי הטובה, היא חלק מהמלכוד". היום כ' נשואה, ובמפגש עם החוץ עדיין נותרו אצלה שרידים מילדת "צמר גפן". למרות המחיר ששילמה על הילדות המוגנת, ילדות זו עדיפה בעיניה מחוסר נוכחות הורית. כיום אפשר לראות את ההורים הללו בכל מקום: מתערבים במריבות בגן, בוחשים בניהול בית הספר, מתווכחים עם מורה על ציון, מתקשרים למפקד בצבא ומנהלים לילד את חשבון הבנק. במקרים רבים ההורים הולכים עם ילדיהם לראיונות עבודה ומנהלים משא ומתן על השכר. ההורים אף נוסעים מאות קילומטרים כדי להשתתף ביריד תעסוקה באוניברסיטאות.

פסקה ד

חוקרים מהאוניברסיטאות בארצות הברית שחקרו את הורות ההליקופטר הבחינו בשינוי שחל באופי הסטודנטים שלהם במהלך השנים. הם גילו שהסטודנטים שלהם זקוקים להם יותר מבעבר, כלומר דרושות להם הרבה יותר הנחיות והכוונה. המרצים החוקרים מצאו שילדים שגדלו בהורות ההליקופטר הפגינו רמות נמוכות של רווחה פסיכולוגית: אושר, איכות חיים, שליטה בסביבה ואינטראקציות חברתיות. ילדים אלו גם נטו להשתמש יותר בתרופות נגד חרדה או דיכאון. עוד גילו החוקרים, שילדים אלו גדלים בצורה מוגנת כל כך, עד שנוצרת אצלם בעיה

*134*

של פתיחות, במיוחד פתיחות לרעיונות חדשים ולפעולות חדשות. לצעירים שפעמים רבות מגיעים למקומות עבודה, אין מושג כיצד להתנהל במשרד. הם אינם מבינים את המחויבות, ואינם מבינים שמתחילים בתחתית ומטפסים את כל הדרך למעלה. הם חושבים שתמורת מאמץ קטן יתגמלו אותם מיד. הפער הזה הופך לעתים את ילדי ההליקופטר לתבוסתנים. לפתע הם מגלים שהעולם הוא לא "גן של שושנים" כפי שהובטח להם. קשה להסתגל לרעיון שהוריך חושבים שאתה מיוחד, אך שאר העולם לא בהכרח חושב כך.

פסקה ה

המקום המוגן בחיק ההורים האוהבים כל כך מצמיח דור של צעירים שבטוחים שהם מושלמים. הרי זה מה שאמרו להם כל החיים. החוקרים כבר מדברים על "המגפה הנרקיסיסטית", שיש בה במיוחד שני היבטים: שיגעון גדלות של אדם שמלא בעצמו וחושב שהכול מגיע לו, ופגיעות שגורמת להם להגיב בכעס על ביקורת ולהתנהג באופן שמחפה על חוסר ביטחון. מקצת האנשים הללו נוטה לנצל אחרים לרווח אישי, מעדיף האדרה עצמית על שיתוף פעולה ומבצע יותר פשעי צווארון לבן. אלה מאפיינים שנובעים מאישיות לא בוגרת ולא בשלה. הם מתחילים את חייהם הבוגרים בפיגור, מכיוון שבהגנה עליהם עשו להם ההורים למעשה שירות דוב והשאירו אותם מאחור. אמנם בגילים הרכים יש הצדקה לריחוף ההורים מעל ילדיהם, כי הוא נועד לשמור על ביטחון הילד, אך בגילים המאוחרים הנזק גדול מהתועלת.

פסקה ו

ואולם, יש מי שיאמרו שלהורות ההליקופטר יש גם יתרונות: ילדי ההליקופטר אסירי תודה להוריהם; הם אזרחים טובים, שרוצים להיות חלק מהחברה. מתברר, שילדי ההליקופטר מחויבים יותר ללימודים אקדמיים ומסופקים מהם יותר. הם מרגישים שהם מפיקים את המרב משנות הלימודים, לא רק מבחינת ההשכלה, אלא גם בפיתוח כישורים, קשרים חברתיים ואישיות. ואולם, הנתון המפתיע הוא שלמרות ההשקעה הגדולה של ההורים ושל הילדים, הציונים שלהם נמוכים משל סטודנטים שהוריהם מעורבים במידה פחותה. הורי ההליקופטר המעורבים כל כך בחיי ילדיהם, לא בהכרח מובילים אותם להיות בטוחים, שמחים ומצליחים יותר.

פסקה ז

מתברר, שדרכם של הורי ההליקופטר גורמת לכך שגיל שלושים הוא גיל העשרים החדש. ילדים אלו נשארים ילדותיים עמוק לתוך העשור השלישי של חייהם. אם כך, שואלים פסיכולוגים, סוציולוגים ואחרים, מה יקרה כשהחברה תהיה מבוססת על בני שלושים עד חמישים ילדותיים? הרי בדמוקרטיה צריך לקבל החלטות, וילדים אלו אינם מסוגלים להחליט בצורה עצמאית. ומה יקרה לכלכלה? החברה צריכה רעיונות חדשים לחברות חדשות שייצרו מקומות עבודה חדשים, ואילו הילדים האלה אינם חדשניים, הם רוצים את כל התשובות מראש וסולדים מסיכונים.

פסקה ח

כשלראשונה בחייהם מסירים להם את "גלגלי העזר", רבים מילדי ההליקופטר ממשיכים לחיות עם הוריהם בסימביוזה (סימביוזה - חיי שיתוף בין שני גופים או בין קבוצות חברתיות, המחוברים זה לזה לשם תועלת הדדית לקיומם.) בעזרת הטכנולוגיה. ואולם, יש

*135*

סטודנטים שמגיבים בזעם לדרך שבה גדלו. הם יודעים שהם אינם מוכנים לחיים, ושלהורים שלהם יש אחריות, ולכן הם כועסים. המעטים שמודדים, מורדים בעזרת סמים ואלכוהול. בקמפוסים בארצות הברית מדווחים על עלייה ניכרת בהילולות השתייה בעשור האחרון. סטודנטים מופיעים לכיתה מעורפלי חושים. פסיכולוגים מסבירים שההורים שלטו בילדים אלה זמן ממושך, עד שבקולג', כשהילדים עצמאיים, הם פשוט משתגעים מהחופש, ומשתמשים בחגיגות השתייה כדרך לחפש את עצמם, להפחית חרדות ולתקשר עם אחרים למרות המיומנויות החברתיות הדלות שלהם.

פסקה ט

הפסיכולוג ד"ר רוברט אפשטיין בדק מה בהתנהגות ההורים גורם לילדים לצאת מוצלחים יותר. לדעתו, המנבא הטוב ביותר הוא הבעת אהבה וחיבה כלפי הילדים, ואילו דברים שעושים הורי ההליקופטר מנבאים באופן מובהק את תלותיות היתר ואת חוסר ההצלחה. אם כך, כיצד "יינצלו" ילדים אלו מהקשר הסימביוטי? האם "הורות" היא מקצוע, ועל ההורים ללמוד את מקצוע ההורות כפי שלומדים כל מקצוע אחר? או כפי שהתחנכו מאז ומעולם, שניתן להסתמך על האינסטינקטים הבריאים ועל הצווים הפנימיים של ההורים?

(מעובד על פי מאמר מאת קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 2/8/12)

ג. מפונקים

פסקה א

אני מפנקת את הילד, אני יודעת שזה על הפנים, אבל אני פשוט לא יכולה להפסיק. כל הילדים סביבנו מפונקים. "אנחנו רואים הורים שאוספים את ילדיהם מהגן ומבית הספר ונושאים את התיקים שלהם. הילד הולך באטיות מופרזת, וההורה צועד לידו או מאחוריו", אומרת סוזי קגן מבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן. "הפינוק מתחיל בדברים קטנים. למשל, היום כבר לא מייצרים לילדים נעליים עם שרוכים, אלא עם סקוטש. אלה לא היכולות של הילדים שהשתנו, אלא הרצון של ההורים לגונן. הילדים היום מתרגלים שההורים עושים עבורם יותר שירותים מיותרים."

פסקה ב

"הפינוק יושב על רגשות של הורים קרייריסטיים וגם של הורים אחרים", טוען הפסיכולוג דני עמית ממכון אדלר. הפינוק נובע, לדבריו, מכוונות חיוביות, מתוך תפיסה מוטעית שתוצר של חינוך טוב הוא ילד מרוצה. כשעושים עבורו דברים שהוא אמור לעשות לבדו לא מלמדים אותו להיות אמפתי, לוותר או להתחשב בצורכי האחר. הילד מניח שמה שקורה במשפחה יקרה גם בחוץ, אבל הבעיה היא שבמציאות הוא פוגש מצבים אחרים, ויהיה לו קשה להתמודד אתם בגלל הפער הגדול בין המסר שקיבל בבית לבין המסר בחוץ. הוא ירגיש שנעשה לו עוול.

פסקה ג

בחברה עתירת פינוקים אם אתה לא מפנק, מתפנק או סתם מפונק, משהו אצלך כנראה לא בסדר. המומחים מספרים שהורים רבים מבקשים ייעוץ בנושא פינוק. גדל גם מספר ההורים המדווחים שילדיהם בני עשרים ומעלה בחרו לגור אתם בבית.

*136*

פסקה ד

הפסיכולוגיה מפרידה בין "פינוק חיובי" לבין "פינוק שלילי". החיובי הוא חום, רוך, אהבה ואכפתיות, החשובים להתפתחות הילד, והשלילי הוא מתן שירותים מיותרים והגנת יתר.

פסקה ה

לדברי סוזי קגן, גדל כאן דור פחות מסוגל. היום הורים אורבים בגנים ובבתי הספר ובוחנים את התנהגות הגננות והמורות כלפי ילדיהם. בהגנה זו הם חוצים גבולות ופוגעים במערכות האמורות לחנך את הילד, לחזק אותו רגשית ולעצבו תרבותית. לפעמים הפינוק אינו נגמר לעולם. סוזי קגן מוסיפה: "היום, יותר מבעבר, אנחנו רואים הרבה יותר בני נוער שאינם יוצאים לעבוד. יש להם פחות מוטיבציה להרוויח. ההורים ממשיכים להגן על הילד גם בצבא, הילדים ממשיכים לגור עם ההורים עד גיל מאוחר".

פסקה ו

מה שמניע את ההורים פעמים רבות הוא רגשי אשם. ההורים חושבים שהילד מסכן. כשהיה קטן הם עבדו שעות רבות, ובהתבגרות שלו הם לא נכחו. הם עסוקים כל היום בלפצות אותו. כיום הורים רבים נזעקים לבית הספר ומגבים את ילדים אוטומטית בלי לבדוק את העובדות. הילד מתלונן על המבחן וייתכן שיקבל מועד ב, אבל אצל הבוס לא תהיה לו הזדמנות שנייה. דווקא ילד שמתאמן באכזבה - מתחזק.

פסקה ז

"אי אפשר לנתק את הקשר בין מודרניזציה ושפע לבין פינוק", אומרת ד"ר דנית עין-גר, מתמחה בשיווק ובהתנהגות צרכנית, "כל התרבות של שהייה בקניון, בתרבות בילוי, היא תרבות צריכה שכתוצאה ממנה קונים יותר. הילדים חשופים לפרסומות, מבלים אצל חבריהם ורואים את מוצרי הצריכה החדשים. יש לכך כמה השלכות. הילדים שבעים, וסף הגירוי שלהם עולה כל הזמן. הם פחות מתאמצים לקבל דברים".

פסקה ח

לדברי הפסיכולוג דני עמית, פינוק נובע לעתים מהצורך של ההורה. אנחנו חיים בעולם חומרי, והילד סופג ערכים מדוגמה אישית. המחשבה היא ש"אם אני קונה הרבה לילד, אזי אני הורה טוב".

פסקה ט

דנית עין-גר טוענת שהמגמה לא תשתנה, אבל אפשר לאמץ נורמות וסגנון חיים שיכבדו את הצריכה החומרית, לתעל את השפע לנזקקים, לא לקנות עוד ועוד, לצרוך באופן מבוקר. הסביבה חייבת לעזור, משום שאין מפונק אחד שיאמר: "חבר'ה, די הגזמתם. אני ממש יכול לעשות את זה בעצמי".

(מעובד על פי מאמר מאת שיר זיו, ישראל היום, 02/11/12)

1. מהו היחס בין כל המאמרים (מנוגדים זה לזה או משלימים זה את זה)?

2. מהי הטענה המרכזית בכל מאמר?

3. לשם מה הובאו ההיצגים הגרפיים במאמר הראשון?

4. הדוגמאות שלפניכם מתאימות לשלושת הסגנונות בהורות המוצגים במאמר הראשון.

התאימו בין הסגנון לדוגמה, ונמקו את קביעתכם.

א. אתן מעט עצמאות לילד, אולי גם אשתמש בענישה גופנית.

ב. אם הילד או הילדה רוצים ללמוד בלט ולא לשחק כדורגל, אכבד את בחירתם.

ג. לדעתי, בית הספר ומקום העבודה חשובים, ואהיה מאוכזב אם לא תלך בנתיב הזה.

*137*

5. הסבירו את המלכוד האירוני המוצג במאמרים.

6. בפסקה האחרונה במאמר השני נשאלת השאלה אם יש ללמוד את מקצוע ההורות או שמא יש להסתמך על האינסטינקטים ועל הצווים הפנימיים של ההורה. הביעו את דעתכם, ונמקו את תשובתכם.

7. הסבירו את המילים ואת הצירופים שלפניכם באמצעות נרדפות או ניגודיות: דרסטיים, אינטראקטיבית, נרקיסיסט, מחפה, לתעל, שירות דב.

8. התבקשתם לכתוב סקירה על תופעת ההורות החדשה לפי כל הטקסטים. בסקירתכם דונו בתופעת הורות ההליקופטר המוצגת בהם, בסיבותיה ובתוצאותיה השליליות.

6. לפניכם כמה מאמרים על תופעת השיימינג (ביוש פומבי, ביזוי, הלבנת פנים ברבים), ובה נחשף שמו של אדם במטרה להעלות לדיון מעשה או התנהגות. קראו אותם, והשיבו על השאלות שאחריהם.

א. השיימינג הורג

פסקה א

תופעת הביוש (שיימינג) באמצעות הפצת תכנים משמיצים ברשתות החברתיות, הגיעה בסוף השבוע לשיא חדש ובלתי נמנע: התאבדותו של אריאל רוניס, מנהל בלשכת רישום האוכלוסין במשרד הפנים, בעקבות סטטוס שכתבה עליו אישה, ובו האשימה אותו שהפלה אותה בקבלת שירות בלשכה בשל צבע עורה.

פסקה ב

ביוש ברשתות החברתיות הוא תופעה תקשורתית-חברתית חדשה יחסית, המציבה אתגר קשה לחסידי חופש הביטוי. פרסומי השמצות ולשון הרע בתקשורת ההמונים היו תמיד, והם פוגעים בנשמתו ובכבודו של האשם. אבל נראה שכאן יש משהו חדש, מסוכן עוד יותר. זוהי תקשורת מזן חדש. פרסומים חדשים בעלי אופי מיוחד במדיה ועם קרבנות חדשים, שנחשפים לפגיעה העלולה לגרום לטראומה יוצאת דופן בעצמתה.

פסקה ג

לראשונה נחשפים אנשים פרטיים רבים למדיה חברתית, ובה הם מותקפים לא על ידי פרסום אחד, עובדתי ומנומק, אלא על ידי מאות ואף אלפי פרסומים. רוב הכותבים מזוהים בשמם ובתמונתם, את קצתם אנו מכירים אישית, ואולי אפילו מעריכים ומוקירים. הם מתנפלים על הקרבן בחמת זעם, תוך פרסום השמצות, קללות ודברי הסתה מכוערים, המצטברים והולכים, ללא הרף, בלי גבול, כמעיין המתגבר.

פסקה ד

אין הדבר דומה כל עיקר לפרסום לשון הרע המוכר לנו מן העבר. אין מדובר בפרסום בודד או בכמה פרסומים, אין מדובר בעיתונאי או בכלי תקשורת שיש לו כתובת, עורך ראשי, מו"ל, שאפשר לדון אתו, לתקן טעויות, לבקש התנצלות, אולי גם לתבוע. הביוש המתמשך הוא מעין מפלצת רבת ראשים וחסרת לב, והקרבן עלול לחוות את המפגש כתאונת דרכים או תקיפה - טראומה של ממש.

*138*

פסקה ה

הקרבנות, שלא כמו בפרדיגמה המוכרת של לשון הרע, הם בדרך כלל אנשים פרטיים. לא אנשי ציבור, לא אנשים מוכרים, לא כאלה שעיסוקם בתקשורת ושיודעים איך להתנהל בה. גם לאלה המצויים בנבכי עולם התקשורת קשה מאוד להתמודד עם פרסומים ביקורתיים ועוינים, אך זהו חלק מהמקצוע והם מתרגלים לכך. כאן מדובר בקרבנות שלא העלו בדעתם שיהפכו להיות מושא להתקפה תקשורתית, אנשים שלא טעמו מעולם את טעמה של השמצה תקשורתית.

פסקה ו

השילוב הזה, של הפתעה ושל עצמה, עלול ליצור אצל מקצת האנשים מה שנראה כתגובה פוסט-טראומתית. אנשי המקצוע בתחום הנפש התחילו כבר לחקור את הדבר, אבל יידרש עוד זמן רב עד שיתקבלו מסקנות מן המחקרים האלה.

פסקה ז

קשה להעריך כמה אנשים יגיבו תגובה קיצונית לביוש ברשת החברתית, אך ברור שעל כל אדם שמתאבד יש רבים שחווים השפלה ונזק נפשי של ממש. גם כאן יש מקום לפרדיגמה חדשה של נזק בתביעות לשון הרע. שכן אין מדובר רק בנזק לשם הטוב, למוניטין, לכבוד, אלא בסכנה לפגיעה של ממש בבריאות הנפש ובתפקוד בעתיד.

פסקה ח

דווקא אלה מאתנו החרדים לחירות הביטוי, כמוני, ורוצים לשמור על המדיה החברתית ככלי לפרסום ביקורת, דעות ועובדות חשובות, צריכים להוביל את הדרישה לאתיקה של ריסון בפרסומים ברשתות החברתיות, זהירות בפרסום הראשוני וגם ריסון בהפצה, בתגובה ובחריצת הדין. אסור להפוך את כיכר העיר החדשה לגיליוטינה.

(מעובד על פי מאמר מאת יובל קרניאל (יובל קרניאל הוא מומחה למשפט ותקשורת מהמרכז הבינתחומי הרצליה.) הארץ, 26/5/15)

(בספר איור)

*139*

ב. שיימינג: כן ועוד איך! אבל

הכוח של הרשתות החברתיות טמון בשוויוניות-לכל קול כוח שווה. מי שמודרו בעבר ממדיומים כמו עיתונות מוצאים עצמם היום בעלי קול שנשמע.

לדעת כהן-מלמד, השיימינג הוא כלי מהפכני.

הרשתות החברתיות הן אמצעי חשיפה ונראות. זהו כלי שבו יכולות להיחשף אוכלוסיות שבעבר לא עברו את רדאר אמצעי התקשורת הממוסדים והמסורתיים. השיימינג הוא כלי יעיל ואפקטיבי, מאיים ומרתיע. שיימינג על משרד ממשלתי יגרום לשינוי בנוהלי העבודה בעקבות התלונה. השיימינג מסייע למלחמה בפשיעה, והרשתות הצליחו בזכותו לחשוף גנבים, אנסים ופדופילים. בשיימינג חלוקת הכוח משתווה. לראשונה מושג שוויון אמתי ביחסי הכוחות חזק - חלש, מכפיש - מוכפש. לחיצה על כפתור הלייק שווה לכולם.

אבל יש בשיימינג עניין של אחריות חברתית. לא ניתן רק לכתוב מבלי לשאת באחריות לכתיבה. עלינו לעצור ולחשוב ולנסות להבין את ההשלכות של הדברים, וכן להפעיל ביקורת עצמית אם אין יודעים בוודאות את פרטי המקרה. אפשר לבקר תופעה חברתית בלי לרדת לפן האישי. להתמקד "בגופו של עניין ולא בגופו של אדם".

צריך לזכור שהרשתות החברתיות משמשות מעין בית משפט שדה: גם תביעה, גם שופט וגם המוציא לפועל ועלולות להיות לכך השלכות נפשיות. זהו אות קין, צלקת, לעתים אף לכל החיים. לרוב הקרבנות הם אנשים פרטיים, ולא כאלה שעיסוקם בתקשורת ואשר יודעים איך להתנהל בה. השיימינג מתפשט כאש בשדה קוצים, הביוש אינו נגמר עם סיום הכתבה או לאחר הדפסת העיתון. כאן אין אתיקה עיתונאית. אין ספק שנדרשים חקירה וכללי אתיקה עיתונאית וכן הסברה בבתי הספר ופעילויות חברתיות. עלינו לחשוב על ההשלכות של המעשים שלנו. כמו שלא היינו רוצים שילדינו יחוו חוויות לא נעימות ברשת, גם אנחנו צריכים לנהוג בזהירות בפרסום וגם ריסון בהפצת בתגובות ובחריצת הדין. לא צריך להפסיק להשתמש בכלי החיוני הזה, אבל יש ללמוד את המדיה הזאת על בוריה ולהשתמש בה באופן נבון.

(מעובד על פי מאמר מאת יואב כהן-מלמד, מתוך הבלוג תחתית החבית, 28/5/15)

ג. אז מה באמת כל כך גרוע בשיימינג?

פסקה א

ג'ון רונסון, עיתונאי וסופר בריטי, ראה בהשפלת אדם ברשתות החברתיות כלי הולם ויעיל לתיקון עוולות חברתיות ולכפיית הצדק. אלא שכשהחל לחקור את תופעת השיימינג גילה שברוב המקרים מדובר בטעות קטנה המובילה להרס שממנו קשה עד בלתי אפשרי להתאושש. כך הפכה הרשת החברתית מפלטפורמה המאפשרת את השמעת קולם של המושתקים, ללינץ' אכזרי בכיכר העיר. פגיעת הקלשונים עלולה להיות בלתי הפיכה.

פסקה ב

בשבת בערב נתקלתי בסטטוס ברשת: "פוסט עצוב, בערב החג," כתבה מישהי שלא הכרתי. "הקדישו כמה דקות לקריאה ואולי תוכלו אתם למנוע את האסון הבא". בפוסט נכתב על אריאל רוניס, פעיל נגד גזענות: "הוא פעל למען קירוב

*140*

לבבות בין יהודים לערבים, ולאחרונה מונה לשמש מנהל אחד הסניפים של משרד הפנים". רוניס היה המנהל שהפלה לכאורה אם שכתבה: "מסתבר שלא טוב להיות אימא שחורה במשרד הפנים". היא הגיעה ללשכת רישום האוכלוסין כדי להוציא דרכון לבנה, אך נמנעה ממנה העמידה בתור המקוצר המיועד להורים, אף על פי שהייתה עם שני ילדים ותינוקת. הסטטוס שלה הוביל את תחקירני הטלוויזיה אליו, קיבל אלפי שיתופים, הופיע באתרי החדשות וכיכב במהדורות חדשות. רוניס לא עמד בהשפלה ופרסם סטטוס פרדה בפייסבוק: "כל אחד [מהשיתופים] היה חץ מחודד הננעץ בבשרי... אני? גזען? כל פעילותי במשך כל שנות חיי נעלמה כלא הייתה..." לאחר מכן שם קץ לחייו. אין לדעת אם הסטטוס אכן גרם למותו, והעניין ודאי אינו יכול להביא למסקנה שלא ניתן עוד להתלונן ברשת על גופים ועל נותני שירות.

פסקה ג

רונסון מביא את סיפוריהם של קרבנות שיימינג ששילמו מחיר כבד על שטות זו או אחרת. הוא מתאר את הדינמיקה של השיימינג האינטרנטי, אך גם מעמיק לתוך חקירה היסטורית ופסיכולוגית של מושג הבושה: החל בענישות פומביות שהיו נפוצות עד המאה ה-19 ובהשפעה שיש לחיים של בושה על הפסיכולוגיה של פושעים רצחניים, וכלה בתפקידה של הבושה. הוא מתמקד במוסר: האופן שבו אנו מגיבים לעברות של אנשים אחרים. "כולנו מפשלים, כולנו שילוב של תכונות שליליות וחיוביות, ובהינתן עובדה זו - איך אנחנו מגיבים על חסרונות ועל פשלות של אחרים?". הרעיון לספר נבט במוחו בעקבות תקרית מוזרה שקרתה לו. מישהו התחזה לו, פתח חשבון מזויף על שמו של רונסון ופרסם דברים בשמו. לאחר פרסום הדברים נסגר החשבון. אז הבין רונסון שקורה כאן משהו באמת חשוב. בושה, לדבריו, היא חסרת גבולות וגדלה במהירות. באמצעות הרשתות החברתיות ההיררכיות השתטחו, זו הדמוקרטיזציה של הצדק. נראה כאילו האנשים בטוויטר הוזמנו להיות שחקנים בדרמה משפטית ובכוחם לחרוץ גורלות של אנשים.

פסקה ד

הבודד הופך לסטראוטיפ: "הישראלי המכוער", "העיתונאי השקרן", "הלבנה הגזענית" ועוד. הנטייה להפוך אנשים לתבניות חד-ממדיות היא אחד האספקטים הקשים של התופעה הזאת. דומה הדבר למנהגן של חברות התרופות להדביק על אנשים תוויות של מחלות, כדי שיוכלו למכור להם תרופות.

פסקה ה

אמנם במאה ה-19 עונשים פומביים הוצאו אל מחוץ לחוק באנגליה ובארה"ב, אבל הבושה לא מתה. היא רק עברה למקומות אחרים וצברה כוח עצום בדרך. האנשים החושבים עכשיו הם משתמשי הטוויטר. השיימינג האינטרנטי, לדברי רונסון, הוא כמו מתקפת מזל"טים: המתקיפים אינם צריכים לחשוב על החיים שנהרסו בעטיה של ההתקפה.

(מעובד על פי מאמר מאת נעמי דרום, הארץ, 29/5/15)

*141*

ד. הרבה פעמים שיימינג הוא מפלטו של החלש

פסקה א

עו"ד יורם ליכטנשטיין, מתמחה בדיני אינטרנט, טוען שבמדינה שלנו יש נטייה להתבטאויות קיצוניות. לא תמיד בית המשפט מתערב בהתבטאויות כאלה, אבל בשבוע שעבר ניתן פסק דין בבית משפט השלום בקריות, ולפיו עורכת דין תפצה עורכת דין אחרת בסכום של 20,000 ש"ח על השמצתה. אמנם זו הייתה שיחה פרטית, אך בית המשפט הפך אותה לציבורית בשל ההתבטאות הבוטה מאוד והפוגענית שהייתה בה. לפי הגדרת החוק, זו הייתה הוצאת דיבה.

פסקה ב

לדעת ליכטנשטיין, יש לבלום את מקרי הקיצון ולעודד את כל השאר. זה לא סוף העולם לכתוב כמה מילים, למשל על בעל מקצוע שהוא לא אמין מכיוון שביטל את הגעתו במפתיע. ביקורת שלילית על מסעדה היא דבר מבורך, אבל יש לעשות זאת בתבונה. "אני, עקרונית", קובע ליכטנשטיין, "בעד שיימינג. יש לו יתרונות חשובים, והוא יכול לפעול לטובתנו. הרבה פעמים שיימינג הוא מפלטו של החלש, של הנשים מול הגברים המטרידים ושל אנשים מול אלימות שוטרים. ברור שהעצמה, המהירות והיקף החשיפה הם שעושים את ההבדל. הכותבים, המשתפים והמגיבים צריכים לחשוב לפני שהם כותבים, לפעמים התגובות בוטות ומסוכנות לא פחות מהפוסט המקורי. ובמקרי קיצון חייבים לטפל".

פסקה ג

לפעמים הידיעה שמוצגת בפייסבוק, לדברי ליכטנשטיין, היא חד-צדדית וגם אם יש תמונה או סרטון, אי אפשר לדעת מה קדם לזה, ויש לתת לאדם זכות תגובה. לרוב האנשים שנפגעים מפרסום שקרי ברשת אין יכולת או רצון לתבוע. הם יכולים לפנות לאיגוד האינטרנט שיש בו מרכז לאינטרנט בטוח, ופנייה אליו יכולה לעזור בקשר עם המפרסם הפוגע או עם האתר שבו החומר פורסם.

פסקה ד

יכול להיות שפתרון כלשהו לשיימינג פוגעני יהיה סוג של הסדרה אזרחית כזו, כלומר יצירת כתובת שמאפשרת למי שנפגע שלא בצדק להתמודד עם הפרסום השגוי ולפעול להסרתו. בית המשפט אינו מפלט אמתי לטיפול בבעיה, והשימוש בו יהיה בעיקר הצהרתי. היתרון הגדול ביותר באינטרנט הוא החלפת הדעות, ואם נאבד את זה נישאר עם אינטרנט מסחרי ופוגעני.

(מעובד על פי מאמר מאת רותם שטרקמן ואפרת נוימן, הארץ, 26/6/15)

ה. גם לחופש ברשת יש לשיח גבולות

פסקה א

במשך שנים ניסו בני זוג מתל אביב להילחם במסע הכפשות מכוון שניהל נגדם שכנם, פרי סכסוך ארוך עמו. אך לאחר שהשכן הפיץ נגדם ברשת סרטוני "שיימינג" מפוברקים, החליטו השניים שעל כך כבר לא יוכלו להבליג ופתחו נגדו בהליך פלילי, שהסתיים החודש בהרשעתו בגין עברת לשון הרע, עברה שהעונש עליה הוא עד שנת מאסר אחת. אף על פי שברוב המקרים הנוגעים ללשון הרע התובעים מסתפקים בהגשת תביעה אזרחית או נזיקית נגד הפוגע, החליטו

*142*

בני הזוג לפנות דווקא להליך הפלילי - בשל חומרת המעשים וכוונת הזדון שמאחוריהם. בית המשפט התרשם מעמדת התובעים, מצא אותה צודקת והחליט להרשיע את השכן.

פסקה ב

ההחלטה להרשיע בפלילים על פרסום פוגעני ברשת מציבה רף חדש בתחום ההגנה מפני פגיעות במדיה הזאת. אבל ההסדרה של ה"עולם" הזה עדיין רחוקה. הגלישה באינטרנט עדיין מעלה שאלות, שהעולם ה"רגיל" אינו יודע לתת להן מענה, במיוחד על רקע החקיקה בישראל שלא טיפלה בעולם הזה עד היום.

פסקה ג

מצד אחד ניתן לומר שזה היופי של העולם ברשת, דהיינו החופש שהוא מאפשר לגולשים בו. מצד שני, ועל רקע התופעות ההרסניות שמתגלות בו, כמו שיימינג, פגיעה בשם הטוב, בפרטיות או הפרה של זכויות יוצרים, לרבים אין ספק שגם האינטרנט הוא עולם הראוי להסדרה. פסק הדין הזה מטפל במקרה שבו המפרסם העלה את הפרסום הפוגעני בעצמו ועמד מאחוריו, ואולם במקרים שבהם מועלה תוכן באופן אנונימי, קשה עד בלתי אפשרי לטפל, שכן כיום, רק למשטרה יש יכולות לטפל בכך, ובמישור האזרחי המצב פרוץ לחלוטין.

פסקה ד

לאתרים ברשת יש יכולת לסייע בחשיפה הזאת של גולש אנונימי, על ידי חשיפת כתובת ה-IP שלו, אשר תוביל לספק האינטרנט שלו, וממנו - אל הגולש עצמו. אבל בישראל אין חקיקה המסדירה גילוי כזה במישור האזרחי, וכאשר בית המשפט העליון נדרש לסוגיה, הוא העדיף להשאיר את יצירת הבסיס למחוקק. המחוקק עדיין לא עשה דבר בעניין, וההשלכות של אותה ישיבה-על-הגדר עשויות להיות הרסניות עבור מי שייפגע משיימינג אנונימי.

פסקה ה

חשיפת כתובת ה-IP של גולש אנונימי שהעלה תוכן פוגעני, היא רק חלק מהפתרון לבעיה. גולש המעוניין בכך, יכול למצוא דרך להעלות פרסום ממחשב שאינו שלו, המצוי במקום ציבורי, ובכך להקשות על האפשרות לזהות את עקבותיו. דרך בעייתית נוספת היא פרסומים באתרים אלמוניים, אשר יושבים בשרתים הנמצאים מחוץ לגבולות המדינה.

פסקה ו

המחוקק הישראלי עדיין לא התמודד עם הבעיות האלה. לא כי הדבר לא ניתן, אלא פשוט כי הרוב בכנסת לא מצא עניין בכך. פתרונות ישנם.

ניתן לטפל באתרים אלמוניים שיושבים מחוץ לגבולות המדינה. למשל, לאפשר בחוק לבתי משפט להורות לספקי האינטרנט, במקרה מתאים, לנטר אתרים המכילים פרסומים פוגעניים. אין זה פתרון הרמטי, אבל הוא עשוי בהחלט להביא לצמצום ניכר של התכנים הפוגעניים ברשת. יהיו שיגידו שההצעות האלה אינן עולות בקנה אחד עם החופש שעל מדינה דמוקרטית לאפשר לתושביה. יהיו שיצאו נגד הפגיעה באנונימיות ברשת ויטענו כי חשיפת זהותו של גולש אנונימי תפגע בפרטיותו. אותם מקטרגים כנראה לא מצאו עצמם קרבן לפגיעה כזו.

לא ניתן להתעלם מכך שאי הסדרת העולם הזה ברשת תהפוך אותו לג'ונגל, כפי שהוא קורה במידה רבה גם היום. הפרטיות של כל אותם גולשים אשר

*143*

פרטים אינטימיים וכמוסים שלהם זולגים לרשת, לעולם כבר לא תהיה כשהייתה. אפילו אם האשם בכך יובא, בסופו של דבר, לדין. לכן יש להעדיף את פרטיותם של אלה על פני אותם גולשים אנונימיים המנצלים את החופש ברשת.

(מעובד על פי מאמר מאת עו"ד דן חי 19/9/15 ,ynet.)

ו. רוצה צדק? תעשי לו שיימינג

פסקה א

בעבר, כשקיבלנו חשבון מנופח מהמפעיל הסלולרי או כשניסיונות חוזרים ונשנים להתנתק מהכבלים עלו בתוהו, היינו שולחים לנציב תלונות הציבור של הארגון מכתב רשמי בפקס. כשהיינו מקבלים שירות גרוע במסעדה, היינו מספרים לקומץ חברינו הטובים ומזהירים אותם. כיום אנו מעלים פוסט עם סיפור המקרה לפייסבוק, מציינים את שם נותן השירות באותיות של קידוש לבנה, ומפצירים בכל מי שנתקל בפוסט שיפיץ אותו הלאה, למען יראו וייראו.

פסקה ב

אם הטרנד הלוהט של השנה שעברה היה סלפי, הרי שהטרנד של השנה הוא ללא ספק השיימינג. מה שהתחיל כמלחמת האזרח הקטן בתאגידי הענק המבקשים לעושקו, בעיקר כתגובת נגד לבריונות חברות התקשורת, המשיך לפרסום עוולות שגורמים אנשים ספציפיים, כמו פרסום שמו של נהג אוטובוס שלא שעה לתחנוני קשישה שביקשה לעלות בתחנה.

פסקה ג

לאט-לאט תפס הביוש את מקומו בטקטיקה לגיטימית, לא רק במקרים של מלחמה בחברות חסרות שם ופנים ובנושאי התפקיד המייצגים אותן, אלא גם כאמצעי לסגירת חשבונות אישיים עם אנשים בשר ודם. לעתים הביוש אף משמש חלופה לשימוש בצינורות המקובלים לאכיפת החוק, כמו במקרה של פרסום תמונת האדם שתפסנו גונב את האופניים שלנו מחצר הבניין, או זה שגנב את הטלפון הנייד שלנו ושכח שכל הסלפיז שלו מגיעים היישר אלינו, למחשב, דרך הענן.

פסקה ד

השיימינג מסמן אפוא נקודת שבר תרבותית לא רק בתאגידי הענק, אלא גם במוסדות אכיפת החוק, במערכת המשפט ובגלגלי הצדק, החורקים באופן כללי. אין פלא אפוא שהולך וגובר לאחרונה השימוש בשיימינג בעניינים הקשורים להטרדה מינית ולתקיפה מינית, תחום שבו "החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה", ובו הגשת תלונה במשטרה מושווית לאונס שני.

פסקה ה

השבוע פרסמה אישה את שמו המלא, פרופיל הפייסבוק ותעתיקי שיחות של גבר שלטענתה הטריד אותה מינית. היא קראה לכל חבריה להסירו מרשימת החברים שלהם וביקשה שישתפו את הפוסט. הגבר פרסם פוסט נגדי הכופר בטענותיה, ולמשך יומיים הפך הפייסבוק לזירת פינג-פונג של האשמות הדדיות, בעוד חבריהם של המתקוטטים משמשים צופים, שופטים ותליינים.

*144*

פסקה ו

השימוש בפייסבוק לצורך קיום משפט שדה מעיד יותר מכול על תפיסה של צדק, ולפיה אינו מושג בהכרח דרך בתי המשפט, אלא באמצעות הלבנת פניו והשחרת שמו של מי שפגע בנו באופן פומבי. ומהי הדרך הקלה ביותר לעשות זאת אם לא באמצעות רתימת התפוצה העצומה שמעניקות הרשתות החברתיות. אנו חיים בעידן שבו הדבר החשוב לנו ביותר הוא הדימוי הפומבי שלנו, עידן שבו הפייסבוק מחליף את כיכר העיר, והשיתופים בפייסבוק ותוצאות החיפוש בגוגל - את אות הקלון.

פסקה ז

רבים קבלו על השימוש שעשתה המתלוננת בפייסבוק כדי לשטוח את טענותיה בפומבי. "רצח אופי", "סגירת חשבונות" ו"חף מפשע עד שתוכח אשמתו", קראו הקולות. אין ספק כי שיימינג, כדין ללא דיין, טומן בחובו סכנה גדולה. הקלות שבה ניתן להרוס שמו של אדם ללא משפט רשמי, היא כמעט בלתי נתפסת. אל תטעו לראות בצעקות השיימינג אקט שמאחוריו כוח. לאנשים בעלי כוח אמתי אין צורך לצעוק. הם יכולים גם ללחוש. השיימינג הוא הנשק של החלש - אם בעבר נשים היו מתעלפות בהיסטריה, הרי שכיום הן כותבות סטטוס נזעם בפייסבוק, אולם הזעם הזה, סוף-סוף, מופנה החוצה, כלפי הפוגע, ולא כלפי עצמנו. אני רוצה להאמין שמעשה השיימינג מעניק בסופו של דבר כוח, למי שנקט אותו, לאחר שהחזיר לעצמו את השליטה שנלקחה ממנו. אני רוצה להאמין שהוא מעניק כוח לנשים אחרות, ללמדן שאל להן להתבייש, כי הבושה היא של התוקף ולא שלהן, וללמדן שאל להן לשתוק, כי באפשרותן להתלונן - במשטרה או בפייסבוק. אבל אני לא יודעת אם אני מספיק אופטימית בשביל להאמין בזה באמת, כי החקירות הצולבות, חוסר האמון והאשמת הקרבן עוברים גם הם מחדר החקירות אל הקירות הפומביים של פייסבוק.

פסקה ח

בכל זאת, ולמרות הבעייתיות הרבה שבשימוש בשיימינג, כאשר מדובר בתקיפות מיניות, עשויים היתרונות לעלות על החסרונות. לראשונה נטל ההוכחה הוא על התוקף ולא על הקרבן. עם כוחה של המילה הכתובה בפייסבוק, מי שנפלה קרבן להתעללות, אינה צריכה לעמוד למשפט ולהוכיח כי פגעו בה כדי להשיג צדק פומבי. המואשם מוזמן להגיש נגדה תביעת דיבה: עתה מחובתו להוכיח את טענותיו דרך צינורות המשפט המסורבלים והאטיים.

פסקה ט

החשש כי הכלי של השיימינג ישמש ל"סגירת חשבונות" ולהאשמות שווא אינו מבוסס, והוא חלק מהשיח המקטלג כל תלונה על תקיפה מינית כתלונת שווא, כדרך לייצר דה-לגיטימציה שלה. השיח הזה כולל משפטים כמו "כל אחת יכולה להעליל עליי שנגעתי בה ויכניסו אותי לכלא", שאינם נאמרים ביחס לעברות אחרות, ומתעלמים מהעובדה שאחוז תלונות השווא שעניינן עברות מיניות דומה לאחוז תלונות השווא על כל עברה אחרת, כמו גנבה או רצח. שני אחוזים בלבד, לא יותר ולא פחות.

היתרון הגדול של השיימינג הוא כוח ההרתעה. הפחד מפני ביוש פומבי יגרום לאנשים לחשוב היטב לפני שהם אומרים דבר מה או עושים מעשה.

(מעובד על פי מאמר מאת נועה בנוש, 6/11/14 ,ynet)

*145*

ז. קטע מתוך שיר השיימינג - "מילים פוגעות" - מאת מיכה שטרית וארקדי דוכין. (2015)

לשון רעה, יורקת אש

אתה שורף, אתה כותש.

זה כמו אקדח לתוך הלב

יורה מילים, משליט כאב.

מילים חיצים, מילים נוצות

יכולות ללטף, יכולות לשרוט.

מדבר רע, יוצר איבה,

מדבר שלום, מוליד אהבה.

כי כל מה שיש לך זה את הדיבור שלך,

ואיך שאתה מדבר זה מה שאתה.

(בספר תמונה)

תמונה שפורסמה בעיתונות: פינה בטבע לאחר אירוע משפחתי

*146*

1. לפי המאמר הראשון, "השיימינג הורג" (יובל קרניאל), מהם ההבדלים בין עברה על פרסום לשון הרע לבין פרסום משמיץ ופוגעני בפייסבוק?

2. מהו היחס בין המאמר הראשון של יובל קרניאל לבין המאמר השני של יואב כהן-מלמד?

3. מהי ההסתייגות המובעת במאמר השני? הסבירו את דבריכם.

4. במאמר השלישי "אז מה באמת גרוע כל כך בשיימינג" ג'ון רונסון אומר: "... באמצעות הרשתות החברתיות ההיררכיות השתטחו". הסבירו את כוונתו, והדגימו אותה באמצעות אחד המקרים המוצגים בטקסטים.

5. במאמר החמישי "גם לחופש ברשת יש לשים גבולות" מהי הטענה המנוגדת לטענת הכותב? הדגימו אותה מתוך הטקסט.

6. על פי הטקסטים שקראתם, בחרו שני מקרים שהשיימינג משמש בהם כלי חינוכי יעיל ולגיטימי הסבירו את דבריכם.

7. לאחרונה רבו המקרים של שיימינג (ביוש) ברשתות החברתיות. כתבו סקירה לפי כל הטקסטים שלעיל (כולל השיר והתמונה). בסקירתכם דונו בתופעת השיימינג ובהיבטיה השליליים והחיוביים, בסכנות ובתועלת.

8. כתבו מאמר טיעון על הגבול שבין חופש הביטוי לחופש הביזוי. הדגימו את דבריכם.

9. כתבו סקירה תאורטית על אחד הנושאים שלפניכם. מצאו במאגרי מידע טקסטים על הנושא. הקפידו על דרכי המסירה המקובלות ואזכור מקורות המידע בגוף הסיכום ובסופו (רשימה ביבליוגרפית). כתבו כותרות תוכן בראש כל פסקה.

א. צמחונות וטבעונות - יתרונות וחסרונות.

ב. המבנים העתיקים בירושלים והמלצות על דרכי שימורם.

ג. זכויות הילד בעבר וכיום, אמנת האו"ם על זכויות הילד.

ד. הבחינה הפסיכומטרית ככלי למיון מועמדים - בעד ונגד.

ה. הקשר בין שעות שינה ויכולות קוגניטיביות.

ו. מרכיב הגורם האנושי בתאונות הדרכים - פירוט ודרכי התמודדות.

ז. סמי פיצוציות - הסכנות הטמונות בהם והקשיים באכיפת החוק.

10. קראו את המאמרים שבעמודים 54-57 על שקיות הפלסטיק, וענו על השאלות שלפניכם.

א. כתיבה ממזגת: לקראת יום שמירה על איכות הסביבה התבקשתם לכתוב סקירה על השימוש הנרחב בשקיות הפלסטיק. הציגו את הבעיה ואת ההצעות לפתרונה.

ב. יש הטוענים שהשימוש הנרחב בשקיות הפלסטיק מועיל יותר מאשר הוא מזיק. כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את עמדתכם בנושא.

*147*

בחרתי לסיים חלק זה באחד הנושאים החשובים ביותר בעולמנו - האושר!

7. לפניכם שלושה טקסטים על האושר. קראו אותם, והשיבו על השאלות שאחריהם.

א. אתם יודעים אם אתם מאושרים?

פסקה א

כשעבדתי ב-2010 עבור הממשל הפדרלי, שאלתי את אחד מעמיתיי מה שלומו. הוא נתן לי תשובה יוצאת דופן: "מבחינת האושר היום-יומי - לא כל כך טוב, אבל מבחינת שביעות הרצון מהחיים - נהדר". במקרה, האיש הוא מומחה במחקר המתקיים בשני העשורים האחרונים בסוגיית האושר, ותשובתו התייחסה לשני מדדים שונים למושג החמקמק הזה. המדד הראשון הוא לשאול אנשים עד כמה הם שבעי רצון מחייהם בסולם של: 0 עד 10. מפליא מאוד שרוב האנשים מצליחים לשלוף במהירות רבה תשובה לשאלה זו.

פסקה ב

אם נתייחס לתשובות אלה ברצינות נוכל להסיק מסקנות על האופן שבו אנשים מושפעים מהכנסה, מנישואים, מגירושין, מילדים, מימי עבודה ארוכים וממחלות. אולי זה לא מפתיע כל כך, אבל חלק מהממצאים שעולים במדעי החברה מטלטלים, ומטלטלת במיוחד השפעתם המועטה של אירועים נוראים כביכול על "רווחתם הסובייקטיבית" של אנשים אחרי פרק הזמן הראשוני למשל, מטופלים בדיאליזה או קטועי גפיים לא הביעו שביעות רצון פחותה מחייהם.

פסקה ג

כשחוקרים במדעי החברה שואלים אנשים על שביעות רצונם מהחיים, הם בעצם מבקשים הערכה כללית. הם אינם מודדים מה אנשים רגילים מרגישים בפועל בזמן שהם חווים את חייהם. בספרות העוסקת ב"רווחה סובייקטיבית" מקובל היום להבחין בין "רווחה מוערכת", המשקפת את ההערכות הכלליות שיש לאנשים על חייהם לבין "רווחה נחווית", המשקפת את האופן שבו אנשים אומדים את חוויותיהם בזמן אמת. אם תתנדבו במשך שבוע בבית תמחוי, אולי תרגישו שביעות רצון רבה, אבל לא תיהנו ממש ממה שאתם עושים. אם תבלו יום בצפייה בעשרה פרקים של סדרת טלוויזיה טיפשית אך מבדרת, אולי לא תחושו שביעות רצון, אבל תיהנו מאוד.

פסקה ד

בשלב הזה אתם ודאי שואלים את עצמכם איך בכלל חוקרים יכולים למדוד "רווחה נחווית". התשובה היא שהם שואלים אנשים על חוויות ספציפיות. נכון שסקרים מסוג זה לא באמת מודדים את רגשותיהם ואת מצב רוחם של אנשים. אמנם לחוקרים אין גישה ישירה למצב הרגשי שלנו, אבל הם טוענים שהסקרים מספקים אומדן מדויק באשר למידת ההנאה (או האי-הנאה) מהחוויות המרכיבות את חיינו.

פסקה ה

במאמר שכתב דן כהנמן, חתן פרם נובל, הוא טען כי אפשר וחשוב למדוד כיצד אנשים מרגישים כלפי חוויותיהם. הוא טען כי עלינו להקדיש תשומת לב רבה ל"עצמי החווה". הוא גם מציע את המונח "רווחה סובייקטיבית". בעקבות טענתו פורסמו דוחות רבים בבריטניה ובארצות הברית. מדוח שפרסמה ב-2013 מועצת המחקר הלאומית של ארצות הברית עולה כי חשוב למדוד רווחה נחווית וכי המדיניות הציבורית צריכה להתייחס לתוצאות הנמדדות. מובן שרבים מבקרים

*148*

בחריפות את הטענות האלה. יש המפקפקים ביכולתנו ללמוד משהו מדירוגים שמעניקים אנשים לשביעות רצונם מהחיים או מחוויות ספציפיות. אחרים מתנגדים לדגש הרב המושם במושג "אושר", מושג שאינו מוגדר היטב לטענתם, שהרי הוא יכול לכלול רגשות שונים במהותם, כולל שמחה, שלווה, הנאה וסיפוק.

פסקה ו

פול דולאן, כלכלן בהכשרתו ומרצה למדעי ההתנהגות בלונדון, הנחה פקידי ציבור שעסקו במדידת האושר. מטרתו הייתה להציע תובנות חדשות על מהותו של האושר ומקורותיו. טענתו הבולטת בספר עוסקת באופן שבו אנשים מחלקים את תשומת לבם; הם מפריזים ביכולתו של דבר טוב, כמו מזג אוויר חמים, להשפיע על רווחתם. דולאן מודע לכך שחלק מהמחקרים על האושר מעודדים למדוד את כל חוויותינו בהבדלים איכותיים, כגון חתירה לכל אידאל לשם עצמו (כמו אהבת היופי, אהבת הסדר, אהבת הנוחות).

פסקה ז

מחקרים על נושא הרווחה הסובייקטיבית מעידים גם על יכולת אנושית מדהימה להסתגל לקשיים. מכשולים רבים נוטים להשפיע עלינו בטווח הקצר בלבד. כשאנשים עונים על שאלות בעניין שביעות רצונם מהחיים, הם מזהים את הערכים ואת החששות העמוקים ביותר שלהם. אם נגביל את עצמנו לחוויות בלבד, אנחנו עלולים להחמיץ את מה שמניע אנשים, את הדברים שהם מוקירים בחייהם יותר מכול. טענה נוספת נגד היכולת למדוד שביעות רצון מהחיים היא שתשובותיהם של אנשים הן יחסיות ולא אבסולוטיות. יש גם ספקות הנובעים מכלליותה ומזרותה של שאלת שביעות הרצון מהחיים. אנשים אינם רגילים לענות על שאלה מסוג זה, וכדאי לבדוק מה בדיוק התשובות שלהם מגלות לנו. יש לציין שחוקרים במדעי החברה מציינים שמדדים של שביעות הרצון מהחיים הם יציבים יחסית, ושהם מצליחים לתאר דבר חשוב לגבי האופן שבו אנשים אומדים את חייהם.

(מעובד על פי קאס סאנסטין (קאס סאנסטין הוא מרצה למדעי החברה באוניברסיטת הרווארד.), אתר אלכסון, 4/1/15)

ב. הדרך לאושר - על כלכלה, עושר ואושר

פסקה א

לא במקרה התחום של מדד האושר שנוי במחלוקת. יש שלושה אתגרים מתודולוגיים עיקריים עבור מחקרי האושר.

פסקה ב

האתגר הראשון הוא היכולת להגדיר "אושר". מדובר במושג ערטילאי. הדרך

היחידה למדוד אושר כיום היא על ידי שאלונים, אבל אותם אנשים יכולים לענות תשובות שונות לשאלות המנוסחות באופן שונה. יש למשל, הבדל מובהק בין שאלה על שביעות רצון כללית מהחיים לבין השאלה אם חווית אושר, כעס או חרדה אתמול. האם לא סביר להניח, למשל, שילדים יכולים להעניק לנו רגעים רבים של אושר, אבל להוריד את שביעות הרצון הכללית מהחיים עקב מחסור בשעות שינה וזמן פנוי לזוגיות?

*149*

עם השנים ועם הניסיון פיתחו פסיכולוגים סיווג של שאלות והגדרות עבור סוגים שונים של אושר, של שביעות רצון ושל רגשות שליליים, ויש מגמה של התכנסות מבחינת ניסוח השאלות הנשאלות בסקרים אל עבר כמה נוסחי בסיס מקובלים שהתשובות עבורם עקיבות למדי.

פסקה ג

האתגר השני עוסק במידה שבה ניתן לסמוך על התשובות לשאלונים. האם אנשים מספקים תשובות עקיבות ובעלות משמעות לשאלוני אושר, שניתן ללמוד מהן על התועלת שלהם? האם תשובותיו של אדם ספציפי מושפעות ממזג האוויר מחוץ לחדר שבו הוא יושב ועונה על הסקר? ואולי הן מושפעות מכמות הסוכר בארוחתו האחרונה? האם אנשים בכלל משקיעים מחשבה בתשובותיהם לסקרים מעין אלו? האם אנשים שונים מפרשים "אושר" באופן שונה?

יש עדויות אחדות לכך שהתשובות הן אכן בעלות משמעות ומעידות על רמת תועלת אמתית. למשל, בסקירה של זוכה פרס נובל דניאל כהנמן ושל אלן קרוגר (משנת 2006) הם מצטטים מחקרים שמצאו קשר בין תשובותיהם הסובייקטיביות של אנשים לשאלוני אושר לבין מדדים אובייקטיביים, כגון הסיכוי להידבק במחלות או להחלים מהן, דפוסי פעילות נירולוגית במוח, תדירות חיוכים, דירוג שנתנו אנשים אחרים למידת האושר של האדם שמילא את הסקר, איכות השינה, אושר של קרובי משפחה ועוד. מתחוור שבדרך כלל, אנשים לא עונים "סתם".

פסקה ד

האתגר השלישי הוא, כרגיל, ההסקה ממתאם על סיבתיות. אם המחקרים מעלים כי אנשים נשואים מאושרים יותר מאנשים לא נשואים, האם עלינו להמליץ לכולם להתחתן? אולי הכיוון הוא הפוך, ואנשים ש"נולדו מאושרים" מוצאים בני זוג בקלות רבה יותר? האם ילדים משפיעים באופן שלילי על שביעות הרצון מהחיים - ובממוצע הם אמנם משפיעים באופן שלילי - האם זה אומר בהכרח שהורים לילדים היו מאושרים יותר לולא הביאו את צאצאיהם לעולם?

פסקה ה

כל מחקר במדעי החברה לוקה בשלל בעיות כאלה. קשה להגדיר דברים, קשה למדוד אותם, ואין ניסויי מעבדה המאפשרים להסיק סיבתיות ממתאם. האם ניתן להסיק מסקנות למרות כל הקשיים הללו? אני מאמין שכן, משום שמחקרים שונים שנעשו במדינות שונות בתקופות שונות ובעזרת שיטות מחקר שונות תוך שליטה בשלל משתנים אחרים העלו ממצאים עקיבים.

פסקה ו

במחקר המפורסם ביותר בתחום שערך הכלכלן ריצ'רד איסטרלין, התגלו שלוש תופעות מרכזיות:

1 .למרות הצמיחה הכלכלית הדרמטית שחוו מדינות רבות אחרי מלחמת העולם השנייה רמת האושר הממוצעת במדינות לא השתנתה במידה ניכרת. כלומר, מדינות שנעשות עשירות יותר אינן הופכות למאושרות יותר.

2. ככלל, בתוך כל מדינה אנשים עשירים מאושרים יותר מאנשים עשירים פחות.

3. אין הבדל מובהק במדדי האושר של מדינות עניות לעומת מדינות עשירות יותר, אלא אם כן בודקים מדינות עניות באופן קיצוני.

ניתן להסביר את התופעות האלו לפחות חלקית על ידי חשיבה במונחים של "תועלת יחסית" - לאנשים לא אכפת מרמות השכר והצריכה המוחלטות, אלא

*150*

מההפרש בין השכר שלהם לשכר של אחרים בסביבתם. אם התועלת של הפרטים היא יחסית לסביבתם הקרובה, אזי אנשים עשירים יהיו מאושרים יותר מאנשים עניים, אבל בהשוואה בין מדינות או לאורך זמן לא יתגלו פערים כלשהם. אם ניתן לכל האוכלוסייה כמות שווה של כסף, האושר של כל פרט לא ישתנה, כי היחסים יישארו קבועים - אתה עדיין תרוויח פחות מהבוס שלך.

פסקה ז

בשנת 2004 פרסמו דניאל כהנמן וכמה שותפים מאמר במגזין Science המנתח ברזולוציה גבוהה את רמות האושר של 909 נשים. בניסוי נדרשו הנשים לנהל יומן מדוקדק של האירועים העוברים עליהן מדי יום ולתאר בפירוט כיצד הרגישו במהלך ביצוע הפעולות השונות. לפי תוצאות המחקר, הפעילות שתרמה במידה הרבה ביותר לאושר הייתה כמובן בילוי עם בני הזוג ועם החברים, והפעילות שפגעה באושר במידה הרבה ביותר הייתה הנסיעה לעבודה, שנחשבה אפילו גרועה יותר מהעבודה עצמה. למרות הבעייתיות המתודולוגית שלהם מחקרי אושר מסוגלים להעלות שאלות המאתגרות את מה שחשבנו שאנו מבינים על העולם. למשל, דניאל כהנמן מצא במחקריו בעבר כי לאנשים יש בדרך כלל רמה קבועה של אושר. אירועים קיצוניים, כגון זכייה בלוטו, אבדן קרוב משפחה או פציעה קשה בתאונת דרכים משנים את האושר רק באופן זמני, ולאחר מכן הוא חוזר לרמה הקבועה. מכך ניתן להסיק כי מלחמה שתסב אבדות רבות בנפש לא תשנה את רמת האושר במדינה בטווח הארוך, והמסקנה גם מתאימה לתוצאות המחקרים, ולפיהן שיעור חולי האיידס במדינות אפריקניות שונות אינו משפיע על רמת האושר שלהן. כיצד ניתן לשלב תוצאות כאלו עם ההיגיון הבריא של כל אחד מאתנו, ועל פיו אבדן חיי אדם בקנה מידה רחב הוא אחד הדברים הנוראים ביותר שעלולים לקרות למדינה?

פסקה ח

אלו שאלות קשות, אך אינני חושב שהפתרון להן הוא התעלמות מתוצאות מחקרי האושר. ברגע שמדובר בתוצאות עקיבות על פני מדינות, תקופות ושיטות מדידה, סימן שהן מעידות על משהו אמתי, על האופן שבו בני אדם באמת חווים את העולם גם אם לעתים נגלה כאן אמתות לא נוחות על עצמנו.

פסקה ט

הוויכוח הפילוסופי על אודות האושר הוא עתיק יומין, אך הממצאים האמפיריים החדשים מסוגלים לגשר בינו לבין החלטות מדיניות של ממש. לא במקרה הם מעלים בינתיים יותר שאלות מתשובות: תהליך ההפנמה של משמעות תוצאותיהם נמצא רק בראשיתו.

(מעובד על פי מאמר מאת אורי כץ, הארץ, 26/2/14)

)

ג. אין מודדים אושר?

פסקה א

חוקרי האושר מבחינים בין המונח "מאושר" (happy) לבין המונחים "מרוצה" או

"שבע רצון" (contented; satisfied) . ואולם, הנשאלים מעניקים למונחים הללו משמעות דומה, בדרך כלל. ועל כן ניתן להניח ששני המונחים מודדים דברים דומים.

*151*

פסקה ב

לדוגמה, בסקר השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל נכללת מפעם לפעם השאלה: "עד כמה אתה מרוצה מחייך?" והאפשרויות הן: מרוצה מאוד, מרוצה, לא כל כך מרוצה, בכלל לא מרוצה. על פי סקר שנערך ב-2006, היו 83% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 20 ומעלה) מרוצים או מרוצים מאוד מחייהם.

פסקה ג

שיעור זה של שביעות רצון דומה לשיעור במדינות האיחוד האירופי ובמדינות

מפותחות אחרות, שם הוא נע בין 80% ל-90%. עוד נמצא כי בקרב היהודים 85% היו מרוצים (או מרוצים מאוד) לעומת 78% בקרב הערבים. אצל היהודים, שיעור שבעי הרצון בקרב החרדים היה 97%, בקרב הדתיים- 86%, אצל החילוניים- 85%, ואצל אלה שהגדירו עצמם מסורתיים- 82%.

פסקה ד

התוצאות המופיעות לעיל מעוררות את השאלה: איך ייתכן ששיעור המרוצים

מחייהם בישראל כל כך גבוה (83%), למרות המצב הביטחוני המתוח, חוסר היציבות הפוליטית והמחלוקות הפנימיות המפלגות את הציבור? הייתכן שהישראלי המצוי מתקשה להודות - אפילו בסקר אנונימי - כי אין הוא מרוצה מחייו, ולכן הוא מגזים במידת שביעות רצונו? נציין כי שאלות דומות נשאלו גם במדינות עשירות ושלוות מישראל, משום שגם שם שיעור שביעות הרצון נראה מופרז. הועלו גם טענות שהתוצאות מוטות בשל רצייה "חברתית", כלומר נטיית הנבדק להציג דימוי עצמי חיובי, התואם נורמות חברתיות מקובלות. ההודאה כי אנו לא מאושרים מעמידה אותנו באור שלילי, ומכאן נובעת נטיית הנשאלים להגזים במידת האושר. מחקרים גילו גם כי הדיווח העצמי על האושר מושפע ממצבי רוח חולפים ומגורמים אקראיים, כמו מזג האוויר. לכן שאלה מסוימת עלולה להשפיע על שאלות אחרות. פרופ' דניאל כהנמן ייחס זאת לתופעה כללית שהוא כינה "אפקט המיקוד" או "אשליית המיקוד" "(focusing illusion): התפיסה שלנו את האושר ברגע מסוים תלויה בהתמקדות תשומת הלב שלנו באותו הרגע, למשל כשאנו רעבים האושר בשבילנו הוא ארוחה משביעה. אשליית המיקוד משפיעה על השיפוט שלנו על טיב האושר ועל מידת אושרנו יותר מהרצייה החברתית (נטיית המרואיין לרצות את השואל).

פסקה ה

למרות כל האמור לעיל, חוקרי האושר טוענים כי לדיווח הסובייקטיבי על מידת האושר אפשר לייחס אמינות גבוהה למדי משום שבמדגם גדול ההטיות מקזזות במידה רבה זו את זו, כך שהתוצאה הממוצעת מודדת את "האושר היציב", ואינה מושפעת מגורמים אקראיים. כמו כן, הם מציינים שההתקדמות במחקר האושר אפשרה לשפר את השאלונים ולהגדיל את המהימנות ואת התקפות שלהם, למשל על ידי ניסוח השאלה. הסקרים, לדבריהם, משקפים מצב אמתי של איכות חיים, משום שמדינות מפותחות ועשירות מתאפיינות בשיעורים גבוהים של שביעות רצון לעומת מדינות עניות ומדינות שסובלות משחיתות ומאיכות חיים ירודה. נמצא גם מתאם חיובי בין הדיווח העצמי לבין מדדים פיזיולוגיים כגון הפעילות החשמלית של המוח והכמות של הורמונים מסוימים בדם.

(מעובד על פי מאמר מאת פרופסור יורם קירש, 1/9/11 ,ynet.)

*152*

שאלות מטקסט א

1. התבקשתם לערוך סקר / שאלון המודד את האושר. נסחו שתי שאלות: האחת לפי "רווחה מוערכת" והאחרת לפי "רווחה נחווית".

2. על פי המאמר, מדד האושר הוא חמקמק וקשה למדידה. הביאו שני נימוקים לקביעה זו.

3. בעיבוד המאמר הושמטו כמה דוגמאות. מהיכן לדעתכם הושמטה הדוגמה שלפניכם? ציינו את מספר הפסקה, ונמקו את תשובתכם. "הם מבקשים מאנשים לתאר את תחושותיהם בזמן הנסיעה לעבודה, ביום העבודה, בארוחות, בקניות, באימון הגופני, כשהם מבלים עם הילדים, בזמן הצפייה בטלוויזיה, במפגשים חברתיים וכיוצא באלה".

4. להלן ההגדרה המילונית של המושג "הדוניזם": הדוניזם (נהנתנות) הוא גישה בתורת המידות בפילוסופיה, הגורסת כי תכליתו וסיבתו של כל מעשה אנושי הן התשוקה להנאה. איזו דוגמה המופיעה בטקסט תוכל להיכלל בהגדרה זו?

5. לפניכם גרף המדגים שתי גישות אפשריות כלפי רכישות ואת מידת האושר בכל אחת מהן. על פי הספר לא רציונלי אבל לא נורא מאת דן אריאלי (עמוד 192).

(בספר גרף - היעזר במנחה)

א. הסבירו את שתי הגישות האפשריות ואת מידת האושר בכל אחת מהן.

ב. איזו גישה מן השתיים עשויה ליצור מידה רבה יותר של אושר לאורך זמן? הדגימו את דבריכם.

שאלות מטקסט ב

6. בפסקה ח נכתב "... גם אם לעתים נגלה כאן אמתות לא נוחות על עצמנו". מהי האמת הלא נוחה שאנו עלולים לגלות?

*153*

7. לפניכם ממצאים חלקיים (מתוך 158 מדינות) מדוח האו"ם שפורסם במערכת וואלה חדשות ב-24/4/15. הדוח, שפורסם כבר פעמיים בעבר, סקר מדדים שונים המשקפים שביעות רצון של האוכלוסיות במדינות השונות. (הממצאים מסודרים לפי המדינה המאושרת לזו הפחות מאושרת).

1. שווייץ

2. איסלנד

3. דנמרק

4. נורבגיה

11. ישראל

13. אוסטריה

15. ארצות הברית

16. ברזיל

23. ונצואלה

26. גרמניה

29. צרפת

60. פולין

86. טורקיה

102. יוון

110. איראן

135. מצרים

145. קמבודיה

156. סוריה

158. טוגו

כיצד, על פי המאמר, מתיישבת העובדה שמצבה הכלכלי של ונצואלה אינו טוב, עם מקומה הגבוה, יחסית, בדירוג העולמי?

8. מניסוי שנעשה עולה כי כסף אינו הופך אותנו למאושרים יותר, אלא אם כן אנחנו משתמשים בו כדי להעניק לאחרים. הסבירו את המסקנה, ותנו לה דוגמאות מחיי היום-יום.

שאלה מטקסט ג

9. מאיזו פסקה מטקסט ג הושמט הקטע שלפניכם? נמקו את תשובתכם. "במקום לשאול 'כמה פעמים בכית בשבוע האחרון'? אפשר לנסח את השאלה כך: 'מחקרים הראו כי בכי יכול לשפר את הבריאות הנפשית. כמה פעמים בכית בשבוע האחרון'?"

10. מאז ומעולם תהו האנשים על משמעות האושר, ונערכו סקרים וסטטיסטיקות על כך. כתבו סקירה תאורטית על סמך שלושת המאמרים שלעיל על הגורמים האפשריים להטיית השאלונים על האושר.

11. לדברי טל בן שחר, מרצה וחוקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית, אושר הוא הנאה שיש עמה גם משמעות. הנאה היא רווח עכשווי, רגשות חיוביים כאן ועכשיו. משמעות היא רווח עתידי, תחושת תכלית שמקורה ברווח העתידי של פעילותנו. המשימה היא למצוא את האיזון בין שניהם. תנו דוגמאות לרווח עכשווי בחייכם ולרווח עתידי. (מומלץ להיכנס לאתר של בן שחר ולקרוא את "המדריך לאושר" 18/3/12 וכן לעיין בספריו באושר ובאושר, אושר אפשרי ולבחור באושר.)

12. כתבו מאמר טיעון על הנושא: מיהו אדם מאושר בעיניכם? הדגימו את דבריכם, ונמקו אותם.

*154*

ומשהו נחמד לסיום פרק זה:

"כשהייתי בן חמש, אימא שלי אמרה לי שמהות החיים היא להיות מאושר. מאוחר יותר, בבית הספר, שאלו אותי מה אני רוצה להיות בחיים. כתבתי 'מאושר'. המורה אמרה לי שלא הבנתי את המשימה. אמרתי לה שהיא לא מבינה את מהות החיים". (ג'ון לנון)

(בספר איור)

*155*

חלק ב- תחביר

*155*

ענף התחביר עוסק בדרכי הצטרפות של מילים אלה לאלה לצירופים ולמשפטים. משפט הוא מילה או מילים המביעות רעיון מסוים. בתחביר נדרשים לנתח משפט לחלקיו, לתחום אותו ולציין את סוגו. בתחום ההמרות נדרשים ליצור משפטים חדשים לפי המטלה. יש חשיבות רבה לנושא הפרגמטיות / הפונקציונליות בבחירת המבנה והניסוח.

חלקי הדיבור

*155*

חלקי הדיבור מקשרים בין התחביר למערכת הצורות. בניגוד לחלקי המשפט הם לרוב חלקים קבועים גם ללא שיבוצם במשפט.

1. שם עצם

ניתן להוסיף לו את ה הידיעה ומילת יחס, ולהטותו בכינויי קניין וביחיד / רבים.

אין לו גוף וזמן: שביתה, ילדון, התארגנות, צומת.

2. שם תואר

נוטה ביחיד/ה, רבים/ות ומותאם לשם שלידו במין, במספר וביידוע. לרוב ניתן להוסיף לו את המילים המעצימות 'מאוד, 'ביותר': גדול, איכותי, דליק, הרפתקן.

3. פועל

מציין פעולה או מצב, וקשור בזמן ובגוף: הלכתי, חשב.

4. תואר הפועל

משלים את הפועל מבחינת זמן, מקום, סיבה ועוד. אין לו נטייה. צורתו לרוב קבועה: היטב, לשווא, פתאום, בזריזות.

5. מיליות

א. מילות יחס

מציינות את היחס בין השם לפועל או בין שמות. לרוב יש להן הטיה: ב (בכם), את (אתכם), בגלל (בגללו), כלפי (כלפיה).

ב. מילות קישור

מציינות את הקשר בין מילים, משפטים ופסקאות, ואין להן הטיה. קשר של איחוי - ו, אבל, אולם.

קשר של שעבוד - ש, כי, אם.

6. כינויים

כינויי גוף (הוא, אתם), כינויי רמז (זה, זו, אלה), כינויי שייכות (שלי, ביתו), כינויי מושא (אהבתיה).

7. אחרים

מילות שאלה (מתי, מדוע), מילות קריאה (יש!, חבל), מילות שלילה (לא, אין), שם מספר (חמש).

*156*

טבלת סיכום

מילות תוכן: שם, פועל, תואר הפועל (קבוצה פתוחה ומתחדשת).

מילות תפקוד: מילות יחס ומילות קישור (קבוצה סגורה).

יש להבחין ביו משפט פורמלי בר-ניתוח (הלכנו. חולצתך יפה.) לבין צירוף מילים שאינו משפט (פיתוח החשיבה; להגשים חלום).

תרגילים

*156*

1. בנו טבלה, וכתבו בה את הכותרות האלה: שם עצם, שם תואר, פועל, תואר הפועל, מיליות, כינויים. שבצו בה את המילים שלפניכם:

טיפול, זה, כמו, אשר, אנחנו, פתאום, אני, ביקשת, תאמרו, שלשום, צא, על, היטב, אלו, נמוך, ישבתי, בין, אדיר, תגיעו, עיתון, גבוה, הם, מלוכני, כאן, ההוא, עמוק, יסודי, לאט, אתם, ממשלה, כי, למען, אז, אלקטרוני, מילואים, חשבנו, לידה, התיישנות, היזהר, מחליט.

2. ציינו את חלקי הדיבור במשפטים שלפניכם (שם עצם, שם תואר, פועל, מילת יחס, מילת קישור, תואר הפועל, כינוי).

א. נבחרת הנוער של ישראל ניצחה שלשום את נבחרת פינלנד.

ב. משרד המשפטים מפעיל שירות עדכני לציבור, המאפשר תשלום אגרות באמצעות המרשתת.

ג. לפי החלטת המועצה, הרחובות בשכונה זו ייקראו על שם נשים.

ד. בפסטיבל הסרטים זכה סרט ישראלי המתאר את חיי היעלים.

3. א. חברו משפטים לפי הסדר של חלקי הדיבור שלפניכם.

1. שם עצם, שם תואר, פועל.

2. פועל, תואר הפועל.

3. מילת יחס, שם עצם, שם תואר, פועל, תואר הפועל.

4. שם עצם, פועל, מילת יחס בנטייה.

*157*

ב. לפניכם משפטים מתוך טקסטים שימושיים: מדריכים / מפעילים. אילו חלקי דיבור נפוצים בהם? מהו סוג הניסוח?

ודאו שהמכשיר חובר כהלכה... שחררו את הלחצן מיד...

אל תאפשרו למכשיר לפעול יותר מדקה וחצי ברציפות...

אל תנקו את האביזרים במדיח כלים... נקו את יחידת המנוע באמצעות מטלית לחה...

ודאו שהמכשיר סגור היטב...

ג. לפניכם משפטים מתוך מודעות "דרושים".

אילו חלקי דיבור נפוצים בהם?

דרושים עובדים חרוצים... תנאים טובים.

דרושים חיילים משוחררים... קידום מהיר.

לחברה ותיקה ודינמית דרושים אנשי מכירות... סביבת עבודה מעולה.

לצעירים/ות אנרגטיים/ות בעלי/ות מוסר עבודה גבוה.

ד. כתבו את המסקנה מתשובותיכם בשני הסעיפים א ו-ב במשפט אחד שיש בו השוואה / עימות.

סוגי המשפטים

*157*

שלושת הסוגים מבחינה תחבירית הם אלה: משפט פשוט, משפט איחוי, משפט מורכב.

במשפט פשוט יש נושא אחד ונשוא אחד. במשפט איחוי יש איברים שלכל אחד יש נושא ונשוא משלו. בין האיברים יש קשר לוגי. במשפט מורכב יש חלק עיקרי ופסוקית (משועבדת). קיימים גם משפטים בעלי מבנה מיוחד: משפט בעל נושא סתמי, משפט בעל חלקים כוללים, משפט בעל חלק ייחוד ומשפט חסר. אפשר למיין את המשפטים מנקודת מבט שונה:

משפטי חיווי שבסופם באה נקודה (עובדה או דעה) ומשפטי שאלה (רגילה או רטורית). פעמים רבות שאלה בטקסט יוצרת קרבה ושיתוף, סקרנות, עניין ומחשבה.

משפט פשוט משפט איחוי משפט מורכב

*158*

1. המשפט הפשוט

*158*

חלקי המשפט הפשוט

א. נושא

*158*

הנושא הוא שם שעליו מדובר במשפט. במשפט פועלי הוא עושה הפעולה (או מי שהפעולה נעשית עליו), והוא מותאם במשפט פועלי במין ובמספר לפועל; משיב על השאלות "מי?", "מה?" (לא "את מי?", "את מה?") לרוב הוא ידוע (החידוש יהיה בנשוא).

לרוב הוא מיודע, ואינו פותח במילת יחס (על השולחן, בחדר). נטיית הפועל בגוף הראשון והשני בעבר, בעתיד ובציווי מכילה גם את נושא המשפט למשל: נסעתי, צא.

התינוק (נושא) בכה.

מחר תתקיים ישיבה (נושא).

אכלנו (נושא + נשוא) פיצה.

מילות השאלה "מה", "מי" משמשות לעתים נושא: מה קרה לך? לפי התשובה: קרה לי נס (נושא).

הנושא אינו חייב לבוא בראש משפט!

תרגיל

*158*

1. ציינו את הנושא בכל משפט.

א. מליאת הכנסת אישרה אתמול את בקשת שר הפנים להארכת הצו.

ב. אתמול נחתו בישראל מאות עולים חדשים.

ג. מי הפגין אתמול בעצרת?

ד. אין עוד צורך בסיוע החברה.

ה. מה למדת היום בגן?

ו. לסין תפקיד חשוב בעולמנו.

ב. נשוא (לסוגיו)

*158*

הנשוא הוא חלק המהווה לרוב את החידוש במשפט.

את הנשואים אפשר למיין לחמישה סוגים:

נשוא פועלי, נשוא שמני, נשוא קיומי, נשוא מודלי ונשוא מורחב.

1. נשוא פועלי

הנשוא הפועלי הוא פועל נטוי באחד הזמנים (עבר, הווה, עתיד, ציווי), והוא בא בנפרד מהנושא או במחובר אליו.

מומלץ להתחיל ניתוח משפט מהנשוא הפועלי.

(1) הפועל = נשוא

(2) מי, מה = נושא (מותאם במין ובמספר לפועל)

זכרו!

כל פועל במשפט הוא נשוא, אבל לא כל נשוא הוא פועל.

*159*

דוגמאות:

מחר תגיע (נשוא) לבית ספרנו המפקחת (נושא).

סע (נושא + נשוא) לאט!

ידוע (נשוא) לנו מספר השלוחה (נושא).

דרך הציווי מציינת לעתים מודליות: הימנעו מ..., היזהר מ...

שימו לב! בקבוצה מעורבת - מותאם הפועל לזכר, למשל: הפסלים והתמונות מוצגים בתערוכה.

סדר המילים

לעתים יופיע הנשוא הפועלי בראש המשפט (לפני הנושא). סדר זה נפוץ בכותרות, בידיעות חדשותיות, בגרפיטי ועוד; רוב הפעלים במקרים אלה סבילים. במשפטים אלה חשיבות הפעולה מרכזית, ואילו עושה הפעולה חשוב פחות.

דוגמאות:

אושר תקציב עיריית ירושלים לשנה הבאה;

הותר לפרסום שמו של החשוד בפרשה.

יבוטל יום ראשון.

תרגיל

2. ציינו את הנשוא (הפועלי) בכל משפט.

א. העבודות על משכנה החדש של הספרייה החלו השבוע.

ב. בעתיד תופסק ברשתות השיווק חלוקת השקיות בחינם.

ג. צמצמו את השימוש בשקיות.

ד. לדברי המבקרים, עלות השקיות לא תשנה את התנהגות הצרכנים.

ה. נחשפה הספרייה הלאומית החדשה.

2. נשוא שמני

נשוא שמני הוא שם מסוגים שונים או מילה אחרת שאינה פועל:

שם עצם: היא פקידה, שם תואר: היום קצר; שם מספר: הם עשרה, תואר הפועל: הם כאן-, צירוף יחס: הנושא בטיפול.

הניתוח של משפט שמני:

לרוב הנושא מיודע, ואילו הנשוא-לא; הנשוא השמני יכול לפתוח במילת יחס, לרוב יקדם הנושא לנשוא; תמיד הנושא עונה על השאלות "מה?" ו"מי?"

יש נשואים שמניים המופיעים כמילות שאלה: מה השעה? איפה אתה? (לפי התשובה: אני כאן).

קיים התאם בין נושא לנשוא שמני (בעיקר שם תואר): החששות כבדים.

היידוע נעשה באמצעות ה הידיעה (הילד) או כינוי קניין (אחותו) או שם פרטי (סמדר).

שימו לב!

משפט פועלי יוצר דינמיות, והוא נפוץ בטקסטים סיפוריים, שימושיים וכאלה שיש בהם תיאורים היסטוריים ועוד. משפט שמני יוצר סטטיות.

*160*

תרגיל

3. ציינו את הנשוא (השמני) בכל משפט.

א. המשאב האנושי הוא המשאב היקר ביותר בכל ארגון.

ב. איפה אתם?

ג. הכיתה הייתה ריקה.

ד. לפעולת הסיכום חשיבות רבה.

ה. מקומו של המטבע הייחודי במוזאון ישראל.

ו. מי אתם?

3. נשוא קיומי - יש או אין

המילים 'יש' ו'אין' במשמעות קיום, הימצאות או אי-קיום מציינות נשוא קיומי.

יש = קיים, אין=לא קיים, חסר.

דוגמאות:

בעירנו יש שבעה בתי קולנוע;

יש הרבה דגים בים;

לכל איש יש שם;

אין לה אהבה.

בשירים: לאבא שלי יש סולם;

לשפן יש בית בין עצי הזית,

יש לי יום, יום חג;

יש לי ציפור קטנה בלב;

יש לנו תיש;

לכל איש יש שם;

אין לי ארץ אחרת.

גם המילה 'היה' בנטיותיה במשמעות 'יש' בעבר שייכת לסוג זה:

היה לה יום הולדת.

4. נשוא מודלי - "יש" או "אין" ואחרים

נשוא מודלי מציין את עמדת הכותב ואת תחושותיו. הוא סובייקטיבי, והוא מביע רצון, המלצה, כוונה, תקווה, חובה, משאלה, צורך, יכולת, אזהרה, אפשרות, חשש ועוד.

במקרים אלה עושה הפעולה מוסתר ויש הבעת סתמיות / תוקף כללי. במשפט בעל נשוא מודלי יופיע שם הפועל כפתיחת פסוקית מצומצמת (ראו בעמוד 259). משמעות המילה 'יש' במקרה זה צריך, חובה.

לא נאמר מפורשות מי ישלם. למשל, יש לשלם = צריך לשלם, חובה לשלם.

משמעות המילה 'אין" היא אסור.

נשוא מודלי בא לרוב בראש המשפט; בדרך כלל נמצא נשואים אלה במשלב גבוה, בסגנון רשמי.

דוגמאות

יש להישמע להוראות הצוות;

אין לעצור בשולי הכביש. (=אסור לעצור).

האחרים (פועל, שם תואר, שם עצם, צירוף יחס): כדאי לנסות...; מומלץ לבדוק...; רצוי לבקר...; מותר להעריך...; חשוב לטפל...; לא כדאי לדחות...; עלינו למלא..., מחובתנו לפרסם..., מצווה לשלוח...; בכוונתנו לאסור... ועוד. השימושים הנפוצים בנשוא המודלי

א. בטקסט שימושי (מדריך) שיש בו תקנות, הוראות, הנחיות.

למשל, בניסוח זכויות יוצרים: אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי...

אחרים: יש להישמע להוראות פיקוד העורף; יש לשמור על השקט בספרייה; יש לכבות את מכשירי הטלפון הניידים; אין להחנות רכב בשולי הדרך.

*161*

ב. בסיום מאמרי טיעון לשכנוע ולהדגשת עמדת הכותב, הצעתו או המלצתו. יש לאפשר ל...; אין למנוע מ...; חשוב ל...; מומלץ ל...; יש לבטל...

שימו לב! המילה "יש" בשתי משמעויותיה מנותחת תמיד כנשוא. לעומתה המילה 'אין" מנותחת כנשוא רק אם ניתן להמירה ב "יש", אבל במקרים אחרים למשל כשניתן להמירה במילת השלילה "לא" היא תנותח כאוגד. (ראו בהמשך).

זכרו! מה שיש ומה שאין = נושא

4. א. ציינו ליד כל נשוא האם הוא קיומי או מודלי.

1. אין לנו אפשרות אחרת.

2. לכל הרחובות בשכונתנו יש שמות של ציפורים.

3. חשוב לטפל בבעיה בדחיפות.

4. יש לאפשר לה לעבור לבית ספר אחר.

5. יש לאפרת זיכרון חזותי.

ב. ציינו רק את המילים שהן שמות פועל: לצרוך, לצורך, לצריכה, להיעדרות, להיעדר, להתמדה.

5. נשוא מורחב

נשוא מורחב הוא נשוא בעל שתי מילים או יותר המהווה יחידה רעיונית אחת. בדרך כלל מדובר בנשוא פועלי.

בניתוח התחבירי מציינים נשוא מורחב.

שלושת סוגי הנשוא המורחב:

ניב

פועל ושם הפועל

שני פעלים מקושרים ב-ו החיבור

א. נשוא מורחב ניבי

ניב הוא ביטוי להבעת רעיון שונה מן המשמעות המילולית הפשוטה של כל מילה המרכיבה אותו, כלומר המשמעות החדשה של הניב אינה עולה מסכום משמעויות המילים המרכיבות אותו. מילות הניב הן צירוף כבול, כלומר אין אפשרות להמיר את המילים באחרות (אפילו במילים נרדפות) כדי להביע את המשמעות הנתונה. למשל, הסוחר פשט את הרגל (לא שווה) הסוחר פשט את מעילו. כמו כן, לא ניתן לפרק את הניב למרכיביו או לתרגמו מילולית משפה לשפה. לפניכם כמה השוואות שידגימו את השוני הרב בין נשוא מורחב לבין נשוא רגיל ומשלימיו.

*162*

שימו לב!

יש ניבים הבאים במשלב נמוך ומיועדים להקנות ציוריות או להמחיש משהו. יש ניבים הבאים במשלב גבוה (מהמקורות) ויש להם גם אפקט רטורי העשוי להשפיע על הנמענים ולהרשימם בהיותו מעיד על שליטה במכמני השפה ועל כושר ביטוי.

ב. פועל עזר (או שם תואר) ושם הפועל

מדובר בצירוף המציין פעולה אחת שמשמעותה העיקרית נמצאת בשם הפועל (מיטיב לנגן = מנגן היטב). פועל העזר מציין מודליות (יכולת, אפשרות, רצון, תקווה, חובה או נחיצות, כוונה או יחס): יכול ל..., מסוגל ל..., עשוי ל..., עלול ל..., מוכן ל..., חייב ל..., מוכרח ל..., צריך ל..., נאלץ ל..., שואף ל..., הסכים ל..., סירב ל... ועוד.

פועל העזר מציין גם זמן / אספקט (התחיל ל..., סיים ל..., עומד ל..., עתיד ל...) או את אופן הפעולה (מיהר ל..., ממעיט ל..., הרבה ל..., איחר ל...) והמשכיות (הוסיף ל..., המשיך ל...).

דוגמאות: אל תמהר להשיב לי;

האסיר ניסה להימלט;

הוא מקפיד להתלבש יפה;

העובד מסוגל לסיים את המשימה עוד היום;

המועמד נאלץ לצאת מן החדר.

שם הפועל אינו פותח פסוקית מצומצמת. פעלים אלה דומים לפעלים (באנגלית): can, must, might.

המרות

מנשוא מורחב לנשוא פועלי + תיאור:

הרבו להתווכח - התווכחו הרבה,

מיהר להגיע - הגיע מהר.

ג. שני פעלים מקושרים ב-ו החיבור

לשני הפעלים משמעות של פעולה אחת (הפעולה ואופן הפעולה):

התינוק הולך וגדל;

המפקד חזר והסביר את פרטי המבצע;

השר המשיך ודיבר;

הילד מיהר וטיפס על העץ.

שני הפעלים מציינים תהליך, חזרה על הפעולה או התמשכותה.

הקולות גוברים (עובדה) (לא שווה) הקולות הולכים וגוברים (התהליך);

הולך וגדל (נשוא מורחב) (לא שווה) אוכל ושותה (נשוא כולל) - שתי פעולות נפרדות.

המרות

מנשוא מורחב לנשוא פועלי + תיאור: הקדימה ויצאה - יצאה מוקדם.

*163*

תרגילים

*163*

1. נתחו את המשפטים שלפניכם. ציינו נושא, נשוא, נשוא מורחב.

א. הסטודנטים עומדים לערוך סקר על המרצים.

ב. מדבר שקר תרחק.

ג. נאלצנו לסיים את השיעור לפני הצלצול.

ד. הכבישים המשובשים עלולים לגרום תאונות דרכים.

ה. ציפורים רבות בארץ בסכנת הכחדה.

ו. לביסוס השקפתו נתלה המרצה באילנות גדולים, כגון פרויד ויונג.

ז. במצב כזה טבעי לדאוג.

ח. השמועה היכתה גלים בציבור הרחב.

ט. לרופא זה צפוי עתיד גדול.

י. על המשרה היוקרתית מתמודדים כמה עורכי דין מהלשכה המשפטית.

יא. חובה לחגור גם מאחור.

יב. פרח נתתי לנורית.

יג. מי קרא לך?

יד. פסלים חדשים יצרו אמנים ישראלים.

טו. בכוונתנו לברר את העניין.

טז. הם עלולים להערים עלינו קשיים.

יז. הסערה בים הלכה וגברה.

יח. הסטודנטים לא ירדו לסוף דעתו של המרצה.

2. מצאו בעזרת מילון את פירושי הניבים והביטויים האלה:

ירד לטמיון,

יצק מים על ידיו,

שם נפשו בכפו,

נתן עינו בכוס,

יישר את ההדורים,

כפה עליו הר כגיגית,

הרעיד את אמות הסיפים,

טומן בחובו.

3. המירו את שם הפועל בשם פעולה.

א. לא מומלץ להתערב.

ב. רצוי להשתלם בנושא זה.

ג. חיוני לחשוב מחוץ לקופסה.

4. א. חלקו את הנשואים "יש" 'אין" לנשוא קיומי ולנשוא מודלי. ענו בטבלה.

1. יש לך משפחה מסורה.

2. במקרים מסוימים יש להתפשר.

3. אין אפשרות להפעיל מצלמה.

4. אין לאפשר גישה לקבצים אלה.

5. יש להישמע להוראות המציל.

6. יש למציל הוראות מפורשות.

7. יש חשש לחייו.

8. יש לו עתיד מזהיר.

9. יש להקפיד על הופעה נאותה.

10. אין לשוטט בשטח האתר.

*164*

ב. לפניכם התמרור הידוע בשמו 'אין כניסה":

1. האם הנשוא הוא קיומי או מודלי?

2. מה המיוחד בניסוח המשפט?

3. נסחו את שם התמרור באופן אחר.

5. איזה נשוא יוצא דופן? נמקו את תשובתכם.

א. גלי הים הולכים ומתעצמים.

ב. צבע המכנסיים מתאים לצבע החולצה.

ג. אנחנו נוטים לשלב בין הרעיונות.

ד. הרעיון הזה לא מצא חן בעיניו.

6. המירו את הנשוא המורחב בנשוא פועלי ותיאור.

א. המרצים שבו והדגישו את הנושאים הקשים.

ב. שחקן הכדורסל הצעיר מיטיב לקלוע.

ג. האורחים איחרו להגיע לחתונה.

ד. אני נהנה לצפות במופע.

ה. הזמר מרבה להופיע בבסיסי צה"ל.

7. הסבירו את ההבדלים בין המשפטים.

הנהג איבד את מפתחותיו. - הנהג איבד את עשתונותיו.

הבחור יצא קירח מכאן ומכאן. - הבחור יצא מן המספרה קירח.

8. א. הסבירו את חידות ההיגיון:

- התריס על השמטת קרטון בקלסר - יצא חוצץ.

- לעבריין זה חיובי, לצ'ק - לא! - חוזר למוטב.

ב. איזה ניב מסתתר בתרגומים משעשעים אלה:

Return in answer; Demand in his peace; Received his face.

מהי המסקנה העולה מתרגומים אלה לגבי אופיים של הניבים?

9. תקנו את השיבושים בביטויים שלפניכם:

ליישב בינינו את ההדורים;

אני סבור ובטוח;

מונח על קרני תרנגולת;

עשה ימים כלילות;

אבן נמוגה מעל לבי;

התהליך החל לרקום עור וגידים;

עוד רגלו נטויה;

איש לא העיף עפעף;

המאמר הכה הדים,

לא יעלה על בדל שפתיו;

אסור לכם לשקוד על השמרים;

אם בארזים נפלה שלכת;

אין הנחתום מעיד על גיסתו;

בין הפטיש לסנדל;

הכול בא על קנקנו בשלום;

הם הלכו כצאן לעדר;

זה מה ששבר את קש הגמל.

*165*

10. לפניכם טקסט שימושי, קראו אותו, והשיבו על השאלות שאחריו.

נלחמים בחרדה

איך יוצאים מהלחץ

1. כדאי לזכור ולהזכיר לקרובים לנו כי לכל אחד מאתנו יש כוחות נפשיים המאפשרים לנו להפעיל מנגנוני התמודדות שיעזרו לנו לתפקד בצורה תואמת יותר למצב.

2. עדיף להיצמד למקור חדשותי מהימן ואובייקטיבי ולא להיסחף רגשית להשתוללות בקבוצות הוואטסאפ. נסו שלא להוסיף שמן למדורה ולא להקפיץ את מפלס החרדה.

3. כדאי לשמור על אורח חיים רגיל ולהמשיך לעבוד, ללמוד ולבצע את מטלות הבית.

4. יש לפרוק מתחים בגוף באמצעות פעילות גופנית המשפרת את זרימת הדם ומשחררת את השרירים. גם דמיון מודרך יכול לתה כלים להתמודד עם החרדה.

5. חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת שתספק לגוף את הוויטמינים ואת המינרלים שהוא זקוק להם.

(מעובד על פי שיר-לי גולן ואיריס ליפשיץ, ידיעות אחרונות, 14/10/15)

א. מצאו את כל הדרכים בטקסט לציון מודליות. פרטו את תשובתכם.

ב. שנו את המשפטים בסעיף 1 למשפטים בעלי פעלים בציווי. איזה ניסוח עדיף בעיניכם? נמקו את תשובתכם.

ג. מדוע נוסחו הכותרות בפעלים "נלחמים", "יוצאים" כפעלים ברבים שנושאם סתמי?

ג. אוגד

*165*

אוגד הוא חלק במשפט המחבר / מקשר (=מאגד) בין הנושא והנשוא. (בדרך כלל נשוא שמני). מילות האוגד מהוות רשימה סגורה, וכולן משמשות גם בתפקידים אחרים. ברוב המקרים מקומו של האוגד הוא בין הנושא לנשוא:

(נושא) (אוגד) (נשוא)

דוגמה: העולם הוא במה.

תפקידי האוגד

1. להפריד, להדגיש או להבהיר שלפנינו משפט שלם ולא צירוף בלבד (או ללא משמעות מיוחדת).

בקבוצה זו האוגד מופיע בכינויים של גוף שלישי: הוא, היא, הם, הן.

לרוב כך : X (נושא) הוא / היא / הם / הן (אוגד) Y (נשוא)

*166*

דוגמאות

הכדור הוא עגול; האחר הוא אני; הגביע הוא שלנו; העבודה היא חיינו; השמים הם הגבול; העיניים הן ראי הנפש. בשינוי סדר: המטרייה שלי היא.

תנו דעתכם!

א. המילים "הוא", "היא", "הם", "הן" משמשות במקרים אחרים נושא (תחליף לשם): הוא הלך בשדות; היא לא דומה לאף אחת אחרת; הם יורים גם בסוסים; מה הן אומרות לנו.

ב. הנשוא יכול להיות צירוף יחס: החיפזון הוא מהשטן.

ג. יש מקרים שהנשוא יקדם לנושא למטרת הדגשה:

נסתרות (נשוא) הן (אוגד) דרכי האל. (נושא)

2. לציון זמן (או דרך)

בקבוצה זו נכללות המילים "היה", "יהיה" ונטיותיהן.

הסטודנטית תהיה (אוגד) מורה;

הייתי (נושא + אוגד) עייף;

היה (נושא + אוגד) נכון!

אין כאן משמעות של קיום (בניגוד לדוגמה: הייתה (נשוא) מלחמה).

3. לציון שינוי מצב, התהוות מצב חדש, תהליך.

X נעשה / נהפך / נהיה / הפך ל- Y.

חלומו הפך למציאות. החומר נעשה מסובך.

ניתן להמיר את המילה נעשה - נהיה, הפך ל.

המילים "נעשה", "נהפך", "הפך" יכולות להיות גם נשוא, כשמדובר בפעולה ממשית ולא בשינוי מצב: העבודה נעשתה כראוי. (= עשו אותה)

4. לציון שלילה

"אין" ונטיותיה (במשמעות 'לא')

X אינו Y

הוא אינו חכם. הוא אינו לומד. (רק בזמן הווה ולא בזמן עבר או עתיד).

אינני (נושא + אוגד) חולה.

המילה 'אין" יכולה להיות בתפקיד נשוא, כשהיא ניתנת להמרה ב"יש":

אין (נשוא) לי כוח.

*167*

טבלת הבחנות בין אוגד לנשוא

המילים זה (או זו) בתפקיד אוגד

בעברית של ימינו ובעיקר בעברית הדבורה או בפרסומת משמשת המילה 'זה' אוגד (במקום הוא, היא, הם, הן). משתמשים בה לרוב באופן לא תקני, כלומר ללא התאם דקדוקי לנושא המשפט. דוגמאות: ילדים זה שמחה; ערוץ הילדים זה אנחנו; המדינה זה אני; תמרור זו פקודה, ספר זה כל הסיפור; מה זאת אהבה, כחול ולבן זה צבע שלי ועוד.

(בספר תמונה של שלט חוצות)

העיניים שלך זה לא משחק

פנה לאופטומטריסט מומחה

(בספר תמונה של שלט בנמל התעופה בן-גוריון)

בחו"ל המדינה זה אתה.

ייצג אותנו בכבוד!

השימושים השונים באוגד

א. ערכים אנציקלופדיים: אספרנטו היא שפה בינלאומית...

ב. טקסט תיאורי: אורך החדר היה שלושה מטרים.

ג. טקסטים שבהם יש התפתחות: במאה ה... נהפך העיסוק ב... ל...; בעבר x היה..., ואילו כיום...

*168*

תקינות

1. התאם

האוגד מתאים לנושא במין ובמספר.

המשולש הוא צורה הנדסית; השכלה היא ערך; השמים הם הגבול.

טיפ! התקינות תסייע לכם בניתוח תחבירי גם כששני השמות מיודעים.

2. המילה 'אין" כאוגד

השלילה תיעשה רק ליד הווה ולא ליד עבר או עתיד, כמו בשיר "אינני בוכה אף פעם" או במשפט המפורסם של מנחם בגין "איני יכול עוד".

השיבושים "הוא אינו למד" או "הוא אינו ביקש" באים מתוך רצון להגביה את המשלב. יש להחליף בהם את ה"אין" ב"לא". כמו בשירים: הוא לא ידע את שמה; היא לא תדע שאני אוהב אותה.

דרכים לציון תהליך / התהוות

נשוא - מבריא, מזדקן

נשוא מורחב - הולך וגדל

אוגד - נעשה

תיאורים - בהדרגה, אט-אט

הערה

גם המילים "הריהו", או "מהווה" משמשות אוגד.

המרות

1. המרה ממשפט שמני למשפט פועלי ולהפך:

השמים נעשו שחורים. - השמים השחירו;

הפרות הבשילו. -- הפרות נעשו בשלים.

2. המרה משם פועל לשם פעולה:

לא מומלץ לוותר. - הוויתור אינו מומלץ.

3. המרה של מילת אוגד אחת באחרת: נעשתה - נהייתה.

4. השמטת האוגד - למשל במשפט: הבחור היה טייס. מה השתנה במשמעות במשפט?

5. הוספת אוגד: הוא עצוב. - הוא נעשה עצוב. מהו ההבדל במשמעות?

*169*

תרגילים

*169*

1. נתחו את המשפטים לנושא, נשוא, נשוא מורחב ואוגד.

א. הריבוי של מטוס הוא מטוסים (מ' שווא).

ב. היו עיצומים על אף ההודעה ברדיו.

ג. ה"פקק" הזה מוצר של כביש מוצר. (י' פרוינד)

ד. המנוע הוא הלב של המכונית.

ה. פניו נהיו חיוורים.

ו. המוזיקה היא השפה האוניברסלית של המין האנושי

ז. העבודה במפעל נעשתה קשה.

ח. יהי זכרו ברוך.

ט. אין לו סיפוק רב בעבודתו.

י. היה נכון!

יא. הייתי מסוגל לבטל את המכרז.

יב. הם אינם מרוצים מהחלטתך החפוזה

יג. חבר נאמן הוא יואב.

יד. עיסוקו של אדם זה הוא מכירת מגרשים.

טו. העשירים הם אנשים בעלי כוח משיכה רב בבנק.

טז. בחצר בית הספר מהומה גדולה.

יז. רחיצה במים צוננים לפני השינה היא תרופה נגד נדודי שינה.

יח. לא קלה היא דרכנו.

יט. ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.

כ. האם אין זו הצעה טובה?

כא. כאן הוא ביתי.

כב. האם המבנה החדש עומד על תלו?

2. א. מהו ההבדל במשמעות המילה "נעשה" במשפטים שלפניכם?

נעשה לך עוול; הים נעשה סוער.

ב. מה גרם לשינוי בצורת האוגד בשני המשפטים שלפניכם?

העיקר הוא הבריאות; הבריאות היא העיקר.

3. מהו ההבדל בניתוח המילים המסומנות בקו? נמקו את תשובתכם. (נושא, נשוא, אוגד)

לאדם זה אין יכולת ניהולית. - האם אין זה רעיון גאוני?

האירוע יהיה מרגש - האירוע יהיה רק בחודש ינואר.

קל זה לא יהיה - כתום זה השחור החדש.

זו גישה צודקת. - גישה זו צודקת (זו=לוואי)

הכאב הוא זמני - הוא הלך בשדות - הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע.

4. כתבו דף של תקנון של בית הספר.

הרבו להשתמש בנשואים המודליים האלה: יש + שם פועל..., אין + שם פועל..., אסור + שם פועל... ואחרים.

(למשל, אין לנהוג באלימות פיזית או מילולית).

*170*

5. האם יש הבדל בניתוח התחבירי של המילה "יש"?

יש שינוי כיוון.

יש לשנות כיוון.

מהו ההבדל בין שתי המשמעויות של המילה "יש"?

6. חפשו במאגרי מידע משפטים מפורסמים או צירופים ידועים לפי הנתונים שלפניכם:

א. X הוא Y (למשל: הכלב הוא ידידו הטוב של האדם).

ב. "אין" כאוגד (למשל: אין הנחתום מעיד על עיסתו).

ג. 'אין" כנשוא (למשל: אין עשן בלי אש).

ד. "זה" כאוגד (למשל: בשבילי הכוכב זה אתה).

7. תקנו את כל השיבושים:

א. אתמול היה לי בעיה להגיע בזמן כי כאב לי הבטן.

ב. זמן ההמתנה לטעינת הקובץ, עשויה להיות ממושכת עקב ריבוי משתמשים.

ג. המועמדים/ות צריכים/ות להיות בעלי/ות כושר לימוד עצמי/ת.

ד. הוזלת האלכוהול המיובא הוא אסון.

ה. המדען אינו יגיע למסקנה זו.

ו. הגיע העת לטפל במפגעים אלה.

ז. מגיע לו מחיאות כפיים.

8. כתבו מאמר על הנושא "דרכים לאכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים".

במאמרכם הרבו להשתמש בניסוחים דוגמת "יש לפעול בנחישות כלפי כל הפרה של החוק".

9. לפניכם שני משפטים:

הים הפך סוער.

גלי הים הפכו את הסירה.

א. מהו ההבדל הסמנטי בין שתי המילים המסומנות בקו?

ב. מהו ההבדל התחבירי בין שתי המילים המסומנות בקו?

ג. המירו את המילה 'הפך' במשפט הראשון למילה שונה המתאימה להקשר.

ד. ציינו מהו הניתוח התחבירי של המילה "הפך" במשפט שלפניכם: הניצחון של המועמד הפך את הקערה על פיה.

*171*

10. לפניכם קטעים מן הערך "כבד" מהספר מרק, המדריך הרפואי השלם, הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, 2002.

כבד הוא האיבר הגדול ביותר בגוף. זהו בית החרושת לכימיקלים של הגוף. אחד מתפקידיו העיקריים הוא פירוק חומרים מסוכנים, הנספגים דרך המעיים או מיוצרים במקום אחר בגוף... הכבד מייצר כמחצית מן הכולסטרול של הגוף... הכבד ממיר חומרים במזון המעוכל לחלבונים, לשומנים ולפחמימות... תפקיד אחר של הכבד הוא יצירה של תרכובות חשובות, בעיקר חלבונים, שהגוף זקוק להן... הכבד מקבל דם מן המעיים ומן הלב... הכבד וכיס המרה הנמצאים בחלק הימני העליון של הבטן, מחוברים ביניהם באמצעות תעלות, הידועות בשם הכולל "צינור המרה".

א. מהו תפקיד המשפט הפותח את הערך?

ב. מהו סוגו התחבירי של המשפט הפותח את הערך?

ג. מצאו בטקסט משפט פועלי.

ד. מהו תפקיד המילה "הוא" בכל אחד מהמשפטים שבקטע?

ה. שנו בערך המוצג משפט כלשהו, ושבצו בו את המילה "הוא" בתפקיד אחר. ציינו את תפקידה.

11. א. הסבירו את הדו-משמעות במשפט שלפניכם: הארכאולוג הפך שבר כלי.

ב. הסבירו את חידת ההיגיון שלפניכם במונחים תחביריים:

אשת לוט המשיכה לקרוא - הפכה עמוד.

ג. הסבירו את חידת ההיגיון שלפניכם:

אי אפשר לסמוך על המוהל הזה - מילה שלו זה לא מילה.

12. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

הצלצול הוא לא בשבילם

הם לא הולכים לבית הספר וגם לא לגן, ואת תפקיד הגננות והמורים תופסים אצלם ההורים. מנתונים של משרד הבריאות עולה כי חל השנה גידול של 22 אחוזים במספר הילדים הלומדים במסגרת חינוך ביתי - 550 תלמידים ב-2015 לעומת 448 בשנה שעברה.

בישראל ניתן לחנך מן הבית באמצעות פטור מחוק לימוד חובה הקיים מאז 1995. כל הורה המבקש לחנך כך את ילדו נדרש לנמק בפני משרד החינוך מדוע בחר בשיטה זו, לקבל מן המשרד אישור לתכנית הלימודים ולהסכים שמפקחים יבואו לבקר בביתו. מספר הילדים שלומדים כך גדל באיטיות מאז, וב-2005 עמד על 140 תלמידים בלבד. ואולם בעשר השנים האחרונות כבר היה הזינוק משמעותי בהרבה - עלייה של 292 אחוזים. היום כבר אפשר למצוא קבוצות ווטסאפ ופייסבוק שבהן הורים שבחרו בסוג חינוך זה מחליפים טיפים, ורבים מהאבות ומהאימהות אף נפגשים כדי לחלוק זה עם זה את הידע שרכשו בתחום.

*172*

ד"ר חגית מאיר, מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במשרד, סיפרה אתמול כי רבים מההורים שבוחרים במסגרות החינוך הביתי עושים זאת מתוך אידאולוגיה ששמה דגש באושרו של הילד. "הורים אלו אינם מרוצים מהחינוך שהם מגדירים 'מתועש' ו'המוני'", אמרה. היא הוסיפה כי ה"הום סקולינג" בישראל נהוג גם בקרב קבוצה קטנה של משפחות חרדיות, שעלו ממדינות כמו ארצות הברית ובריטניה ומבקשות להקנות לילדיהן חינוך מערבי לצד חינוך חרדי.

ד"ר ארי נוימן מהחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי הסביר אתמול כי העלייה בשיעור התלמידים הלומדים בחינוך ביתי נובעת ממה שהוא מגדיר משבר חמור במערכת החינוך בעולם המערבי ובישראל - משחיקה אצל המורים, דרך ירידה בהישגיות ועד עלייה באלימות. "המשבר הזה מביא ליותר מאשר תחושה של אי-נחת", אמר. "הוא מביא לידי חיפוש אחר מסגרות חינוך חלופיות למערכת החינוך הקונבנציונלית, ובין החלופות הבולטות שצמחו מחדש למערכת החינוך הממוסדת נמצא החינוך הביתי. ישנו גל הולך וגובר של הורים בעלי משאבים, אמצעים ובעיקר סבלנות ומוטיבציה שעושים זאת. הורים אלה אינם רוצים לתת למדינה להפקיע מהם את הרצון ואת היכולת לעצב את תודעתו ואת אופן למידתו של הילד באופן שנראה להם הנכון ביותר".

האם הבחירה בחינוך הביתי עוזרת לחנך את הילדים בצורה טובה יותר? זו בדיוק השאלה שבודק בחודשים האחרונים ד"ר נוימן במסגרת מחקר מקיף שהוא עורך בנושא בחסות משרד החינוך. לדבריו, על פי הידוע, תלמידים שהתחנכו בחינוך ביתי בישראל הם בעלי ידע כללי רחב יותר ואופקים רחבים יותר מחבריהם במערכת החינוך הרגילה. גם מחקרים שנעשו ברחבי העולם הגיעו למסקנה דומה. "חלק מהמחקרים מראים כי במקרים רבים מדובר בפער של שנתיים-שלוש בהישגים לטובת התלמיד בחינוך הביתי", אמר ד"ר נוימן. "ההסבר לכך הוא שבחינוך הביתי התלמיד זוכה ללמידה פרטנית, בהתאם לקצב שלו, ואילו בבתי הספר מדובר בכיתות גדולות שכמעט אין בהן יכולת כמעט לקבל מענה פרטני".

עם זאת, דווקא במיומנויות היסוד, קריאה וכתיבה, תלמידי מערכת החינוך המסורתית מובילים על תלמידי החינוך הביתי. זאת בזכות התכנית המובנית ומבוססת היעדים שבאמצעותה הם לומדים. ומה באשר להשפעות החברתיות - האם העובדה שהתלמידים אינם מתחנכים בכיתה משפיעה על יכולתם להתחבר? המחקר של ד"ר נוימן בודק גם את זה, והממצאים יתבררו בקרוב.

(מעובד על פי מאמר מאת תמר טרבלסי-חדד, ידיעות אחרונות, 9/11/15)

א. על איזה משפט הכותרת מבוססת?

ב. בטקסט מופיעות דרכי מסירה שונות: ציינו אותן.

ג. מהו תפקידה התחבירי של המילה "הם" במשפט הראשון? חברו משפט ובו היא תשמש בתפקיד אחר.

ד. לפניכם משפט מהמאמר: "התלמידים שהתחנכו בחינוך הביתי הם בעלי ידע כללי רחב יותר". מהו כאן תפקיד המילה "הם"?

*173*

13. קראו את המאמרים, והשיבו על השאלות שאחריהן.

האם אתם בעד חינוך ביתי?

היחס האישי עובד

סמדר שיר

שיהיה ברור - לי זה לא מתאים. וכיוון. שאני בטוחה שלא נולדתי עם האופי המתאים להוראה, להסברים, לישיבה ממושכת על הכיסא ולבילוי אין-סופי בחברת ילדיי האהובים, הם לא זכו ולא יזכו ללוקסוס של חינוך ביתי.

אבל אין לי ספק שזה מסלול יעיל ומועיל לשני הצדדים. גם להורה שניחן בסבלנות אין קץ ומסרב להפקיד את פרי בטנו במסגרת המתגאה בתואר "מוסר חינוכי", שהחינוך הניתן בו, אם בכלל, מנוגד לאני מאמין הפרטי שלו - וגם לתלמידים שנעטפים בחום ואהבה ויכולים להתקדם בקצב שלהם, על פי נטיות ליבם ולהגיע רחוק.

אפילו שונאי התלבושת האחידה יגידו שיש משהו טוב בבית הספר - ההפסקה, שהיא הרבה יותר מפסק זמן לצורך משחקים ומנוחה. היא מילה נרדפת לחיי חברה. אבל מה משקלן לעומת לחץ המבחנים, התחרותיות שמתחילה בגיל צעיר, הניסיונות למשוך את תשומת הלב של המורה בכיתה רעשנית בת 30 תלמידים, האלימות בחצר וסטירת הלחי המצלצלת שסופג מי שלא הצליח להשתלב בחבורת "המקובלים"?

בבית הוא בטוח ומוגן. אף מורה לא יעקוץ אותו ב"ממך ציפיתי ליותר" ואף ילד לא יקרא לו "חנון" ולא ילעג לציוניו. בבית הוא לא יחשוש לשאול, להודות שלא הבין, להרחיב את הידע בתחומים שלא כלולים בתוכנית של משרד החינוך (ממחקר פרפרים ועד צפייה בכוכבים) ולהרגיש שלימודים הם חופש, סקרנות, שמחה והנאה.

אם המשפחה לא גרה בצריף מבודד בראש ההר, החינוך הביתי לא מנתק את הילד מהסביבה ומחיי החברה, אך השאלה היא עד איזה גיל יוכלו ההורים לשמור אותו בחממה. האם הוא ייחשף לעולם האמיתי, התחרותי וההישגי, רק בגיל 18, כשיתקשה להסתגל למשמעת הצבאית? לא כדאי להציב מראש נקודות ציון שבהן ההורים יבחנו מחדש את בחירתם ויאפשרו לילדיהם-תלמידיהם לעבור למסלול הרגיל?

איפה הפיקוח?

יפעת ארליך

לכאורה מה יותר יפה וראוי מהורים הלוקחים אחריות מלאה על חינוך ילדיהם. לא הורים שעושים טובה פעם במחצית וקופצים לאסיפת הורים, לא הורים שיושבים בקושי רבע שעה עם הילד להכין שיעורי בית, עין אחת בנייד והשנייה בחוברת החשבון. אלא הורים שיושבים שעות רבות, יום-יום, ומלמדים את הילד קרוא וכתוב וחשבון וספרות והיסטוריה. הורים שהחליטו להשיב לעצמם את הגזילה שגזלה מהם מערכת החינוך המודרנית ולקחת חלק משמעותי באמת בעיצוב ילדיהם. לכאורה, במציאות אוטופית, החינוך הביתי הוא החינוך המושלם. רק לכאורה.

בפועל, החינוך הביתי היא מסגרת נעדרת פיקוח. הורה הישר בעיניו יעשה. אף אחד לא מקבל רישיון להיות הורה. בדיוק לשם כך, עובדים סוציאליים ומורים הם שליחי החברה, הם מוודאים שההורים לא מועלים בתפקיד שאלוהים מסר בידיהם. בחינוך הביתי, הילד נתון רק לחסדי הוריו. אין שום גורם שיוכל לפקח באמת, לא על קצב הלימוד ולא על התמיכה הנפשית והחברתית שהילד מקבל בבית. כמעט כל הורה יכול לדרוש ולקבל חינוך בית.

למעלה מחמש מאות קטינים, חסרי ישע, מתחנכים היום במערכת לא מבוקרת. רוב ההורים טובים הם, וישירים הם ובטובת ילדיהם הם חפצים. אבל ישנם הורים פוגעניים. לא נרחיק לכת עד למקרה קיצון של הורים פדופילים. בואו נדבר על מקרים אפורים יותר, נניח הורים החברים בכת. הדרך הקלה של מנהיג כת לעצב לעצמו חסידים ממושמעים כבר מגיל צעיר, היא באמצעות החינוך הביתי. לא מדובר על מקרה תיאורטי. הורים מבית-שמש חברי כת מסוכנת, קיבלו אישור ממשרד החינוך לחינוך ביתי. גם בחריש, בקהילה בעלת מאפיינים כיתתיים, דרשו ההורים חינוך ביתי. דרשו וקיבלו. המציאות הזו גוזרת על ילדים, שגם ככה סובלים מכך שהוריהם חברים בכת, בידוד מוחלט. הפתח המחריד הזה, מעיד על המחדל הגדול שיש בחינוך ביתי נעדר פיקוח.

ידיעות אחרונות, 10/11/15

*174*

א. מהם סוגי הנשואים בשלוש הכותרות (שמניים או פועליים)?

ב. בפסקה ג במאמר של סמדר שיר נזכרת המילה "היא" כמה פעמים. מהו תפקידה התחבירי? חברו משפט ובו יהיה לה תפקיד אחר.

ג. מהו המשותף לנשואים בפסקה האחרונה שבמאמר של סמדר שיר: "יכולנו לשמור", "יתקשה להסתגל"? איזה נשוא מביניהם ניתן להמרה?

ד. מהו הרכיב הטיעוני המצוין במבנה המשפט: "לכאורה..., בפועל... " במאמר של יפעת ארליך? מדוע בחרה לנקוט נוסח זה?

ה. למה נועדה המילה 'לכאורה' בניסוח משפטי דוגמת "הועלו חשדות לכאורה"?

ו. מדוע השתנה סדר המילים ה"רגיל" בסוף המאמר של יפעת ארליך: "רוב ההורים טובים הם וישרים הם, ובטובת ילדיהם הם חפצים"?

ז. סכמו את שלושת הטקסטים בטבלת השוואה. ציינו את היתרונות שיש לחינוך הביתי ואת חסרונותיו.

ח. לשיעור חינוך בנושא החינוך הביתי התבקשתם להכין סקירה על יתרונותיו ועל חסרונותיו. כתבו סקירה ממזגת על פי שלושת הטקסטים שלעיל.

ד. לוואי

*174*

לוואי הוא משלים שם בכל תפקיד תחבירי (נושא, נשוא שמני, מושא, תיאור). הוא מרחיב את שם העצם ולרוב צמוד אליו.

הספר שלי (לוואי (לנושא)) אבד.

הוא גר בשכונת יוקרה. (לוואי (לתיאור))

קניתי שלוש (לוואי (למושא)) חולצות

מקומם של הלוואים קבוע בניגוד למושא ולתיאור שמקומם עשוי להשתנות. לרוב הם באים אחרי השם וצמודים אליו ורק לעתים יבואו לפניו (לוואי כמות).

תפקידם של חלק גדול מהלוואים הוא לעבות את המסר, לתאר, ולפעמים להעצים את המסר, ובכך לשכנע.

יש לוואים שהם שמות תואר בעלי קונוטציה שלילית: טיפוס גלותי, אדם ממוסחר, תביעה קנטרנית, החלטה מקוממת.

ואחרים בעלי קונוטציה חיובית: מרקם קטיפתי, מטרה נחשקת, מארז מהודר, קורס ייחודי, ספורט אתגרי.

*175*

סוגי הלוואים

1. לוואי איכות

בקבוצה זו שמות תואר רבים. לוואי איכות מתאים לשם במין, במספר וביידוע: אופניים חשמליים, ספקות רבים, צומת סואן, מחבת נקייה.

2. לוואי כמות

בקבוצה זו שמות מספר ומילים לציון כמות כמו כול, רוב, הרבה, מעט. לוואי זה בא לפני השם: שלוש המפלגות, כל התלמידים, הרבה שלג.

3. לוואי שייכות

בקבוצה זו גם כינויים פרודים (שלי) וגם כינויים חבורים (ילדיו).

4. לוואי כינוי רמז

מותאם לשם במין, במספר וביידוע.

ילד זה, ילדה זו, אנשים אלה.

5. לוואי צירוף יחס

הוא מורכב ממילת יחס ושם או ממילת יחס בנטייה. הנסיעה לבסיס...; העבודה בבית...; השיחות עמכם...

6. לוואי סומך

סמיכות היא צירוף של שני שמות היוצרים מושג אחד, ורק ה הידיעה עשויה לחצוץ ביניהם: מנהל האולפן, מכונת כביסה. המילה הראשונה נקראת נסמך והשנייה סומך (נ"ס). הסומך משמש רק לוואי, ולנסמך-תפקידים שונים.

יש שלושה סוגי סמיכויות: דבוקה (תמונת מחזור), מפורקת (הדמות של השחקן), כפולה (בתיהם של העובדים). משתמשים בהם לפי הנסיבות התקשורתיות.

7. לוואי צירוף זיקה (ש/אשר)

הבית שבשכונה החדשה מפואר.

תקינות

1. היידוע בסומך: מכונת הכביסה, לחץ הדם, פסק הדין, בית הספר. (אבל הדו-משמעות, האי-סדר).

2. הריבוי בנסמך: עורכי דין, כתבי עת. (אבל דיני ממונות)

3. לא יבואו שני נסמכים לפני סומך אחד: מורי ותלמידי המוסד - מורי המוסד ותלמידיו.

4. התאם: חוסר ודאות מוחלט, מדינת עולם שלישי.

5. סדר מילים: כשמצטרפים כמה לוואים לשם אחד הסדר הוא בדרך כלל כזה:

א. לוואי סומך ב. לוואי שם תואר ג. לוואי 'של' ד. לוואי צירוף יחס (ב, ל, על...),

למשל: מפת שולחן הלבנה שלי ממרוקו נקנתה...

שיבוש: הוא קנה מטרייה לאישה מתקפלת.

*176*

הערות

- אם הנסמך והסומך מאותו מין דקדוקי, עלולה להיווצר דו-משמעות, ולשם כך יש לפרק את הסמיכות ולהצמיד את שם התואר לנסמך או לסומך לפי המשמעות (למשל, ספר התלמיד החדש).

- מומלץ לפרק שרשרת סמיכויות במקום "ספירת זוכי הגרלות מפעלי ההימורים" עדיף לומר "ספירת הזוכים בהגרלות של מפעלי ההימורים".

תרגילים

*176*

1. נתחו את המשפטים (נושא, נשוא, נשוא מורחב, אוגד ולוואי).

א. השולחן בתערוכה מצא חן בעיניי.

ב. אתה עשוי להצליח בבחינה הפסיכומטרית.

ג. נסתרות הן דרכי האל.

ד. בשנים האחרונות ירד שיעור הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח.

ה. מבקר המדינה מתריע על מגמת הממשלה להרחבת משרות ללא מכרז.

ו. המעשים נעשו בשגגה.

ז. בקיץ נוהרים מאות אלפי ישראלים לחופשה בחו"ל.

ח. השימוש בתרופה החדשה מפחית את הסיכון להתקף לב.

ט. מי מסר את ההודעה להנהלה?

י. תקיפתם את המערכת אינה מובנת לנו.

יא. כמה כיסאות לקחתם מן האולם?

יב. לציפורים ממין זכר צבעים ססגוניים.

יג. בית השכן עלה באש עקב קצר חשמלי.

יד. כל העולם כולו גשר צר מאוד.

2. ציינו את תפקיד המילה המסומנת בקו. נמקו את קביעתכם.

א. הספר שלהם.

ב. הספר שלהם יצא לאור.

ג. העיקר זה הבריאות.

ד. חשוב להבין עיקרון זה.

ה. זה עיקרון חשוב.

ו. כדאי לך להצטיין.

ז. רצונו להצטיין ניכר היטב

ח. הקטע הוא מיותר.

ט. הקטע ההוא מיותר.

י. הוא מיותר.

יא. זה רק ספורט.

יב. ספורט זה אורח חיים.

יג. ספורט זה מסייע לבריאות.

יד. אין חכם כבעל ניסיון.

טו. הוא אינו בעל ניסיון.

*177*

3. א. התאימו בין צירוף הסמיכות לפירושו:

ב. שבצו חמישה מן הצירופים במשפטים.

4. הסבירו את ההגדרות האלה:

א. המשתמט הראשון מצה"ל ממש נוגע ללב - אבי העורקים

ב. הכזב על תולדות הטקסטיל - סיפורי בדים

ג. מחלה ספרותית - דלקת פרקים

ד. נשאר למכונית מעידן המרכבה - כוח סוס

ה. בעיית גב של עברייני מחשב - פריצת דיסק

ו. סתימה זמנית - ממלאת מקום

ז. לחור המנעול יש השפעה גדולה - עמדת מפתח

ח. ריב פנימי בבית החולים - מלחמת אחים

*178*

5. לפניכם קטע מתוך הכרזת העצמאות:

ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. העצרת תבעה מתושבי ארץ ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הדרושים מצדם-הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.

זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

לפיכך, נתכנסנו אנו, חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת, ו' באייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.

א. הסבירו את המילים ואת הצירופים האלה לפי ההקשר (היעזרו במילון): הפקעה, ריבונית, אור ליום..., אספה מכוננת.

ב. מהו המשלב הלשוני בקטע? ציינו פעלים, שמות, מיליות ועוד להוכחת טענתכם.

ג. מהי הבעיה בצירוף 'מועצת מדינה זמנית'? הציעו לו תחליף הולם.

ד. מצאו מילת קישור הפותחת פסקה. מהו הקשר הלוגי שהיא מציינת? כתבו את מסקנתכם לגבי מילות קישור מסוימות (כמו 'לעומת זאת', 'לכן' ועוד).

6. מהי הצורה הנכונה?

מזג האוויר / המזג אוויר,

מדיח הכלים / המדיח כלים,

רחובות וסמטאות העיר / רחובות העיר וסמטאותיה,

בקבוקי המים / הבקבוקי מים,

עורכי דין / עורכי דינים,

גרביים נקיות / גרביים נקיים,

עיזים שחורות / עיזים שחורים,

דגי מלוח / דגים מלוחים,

ברי מזל / בני מזל,

בת זוגו / בת זוגתו.

*179*

7. קראו את הטקסט שלפניכם, והשיבו על השאלות שאחריו.

הצלב האדום

הצלב האדום, ובשמו המלא ארגון הצלב האדום הבין-לאומי, הוא ארגון הומניטרי בין- לאומי, שמסונפות אליו אגודות לאומיות ברוב מדינות העולם. ארגון הצלב האדום נקרא כך על שום סמלו - צלב בצבע אדום על רקע לבן, דגלה של שווייץ בהיפוך צבעים.

הארגון נוסד בשנת 1864 בז'נווה ביוזמת הנדבן דינאן כדי לטפל בנפגעי מלחמה. דינאן היה בנקאי משווייץ שהגיע לצפון איטליה ב-1859 בעיצומה של מלחמת קרים. באותה שנה ניטש שם קרב סולפרינו. 40 אלף בני אדם שכבו מתים או גוססים בשדה הקרב, ודינאן היה עד לסבלם הרב. הוא החליט להיחלץ לעזרת הפצועים ואסף נשים ותיירים כדי לעזור לנפגעים. חמש שנים לאחר אותו הקרב הגשים עורך הדין מואניה את רעיונו של דינאן. הוא ארגן בז'נווה כינוס בין-לאומי ובו הונחה אבן היסוד לארגון הצלב האדום הבין-לאומי.

ב-21/8/1864 נחתמה אמנת ז'נווה הראשונה על ידי 12 מדינות. במרוצת שנות קיומו גדל היקפו והורחבה פעילותו של הצלב האדום, וכיום יש בו יותר מ-100 מיליון חברים בכ-100 מדינות. במדינות מוסלמיות נקרא הארגון "הסהר האדום", וסמלו סהר אדום על רקע לבן. למרות שמו "הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום" הוא מורכב מאזרחים של שווייץ בלבד. הוועד מתאם את העזרה המוגשת לקרבנות מלחמה ולנפגעי אסונות טבע ומרכז את הידיעות על שבויי מלחמות, על חולים ועל עצורים.

ההוראות המחייבות את המדינות קשורות באמנות המתקבלות בוועידות בין-ממשלתיות הדנות בתיקון אמנת ז'נווה.

(מעובד על פי הערך בספר מושג ברגע, יואל רפל, הוצאת מודן, 1997.)

א. הסבירו את פירושי המילים האלה:

הומניטרי, מסונפות, סהר, במרוצת.

ב. הבחינו בין משפט שמני לבין משפט פועלי. נמקו את קביעתכם.

1. הצלב האדום הוא ארגון הומניטרי בין-לאומי.

2. במרוצת שנות קיומו גדל היקפו.

3. דינאן היה בנקאי משווייץ.

4. הוא החליט להיחלץ לעזרת הפצועים.

ג. מדוע יש בטקסט פעלים סבילים בתור נשואים, דוגמת נקרא, נוסד, הונחה, נחתמה?

ד. במשפט האחרון מופיעה "ה" בתפקידים שונים. ציינו את תפקידיה.

ה. לפניכם משפט מתוך הטקסט:

הוא החליט להיחלץ לעזרת הפצועים.

1. הוסיפו את המילה "גם" לפני המילה "הוא" ולפני המילים "לעזרת הפצועים".

2. מהו ההבדל במשמעות בין שני המשפטים שיצרתם? השלימו את המשפט הנתון במילים 'לא רק... אלא גם'... לפי המשמעות הנכונה.

3. מהי המסקנה משינוי הסדר?

1. כתבו בקצרה את תפקידי ארגון הצלב האדום בעזרת הקטע ובעזרת קטעים אחרים שתמצאו במרשתת. כתבו רשימה ביבליוגרפית של מקורות המידע שמצאתם.

*180*

8. לפניכם תמונות ושלטים שהכיתוב שבהם שגוי.

א. תקנו את השיבושים.

ב. מהו סוג השיבוש המשותף לכולם?

ג. מהי הדו-משמעות בצירוף "בית ראש הממשלה החדש"? כתבו אותו בשני ניסוחים חד- משמעיים.

1. מספריים איכותיות לציפורניים אל-חלד

מקלות מרוקאיות

אופניים חשמליות

עדשים אדומים - Red Lentils

שימו לב!! לנוחיותכם הכניסה והיציאה למעלית זו בקומת הקרקע תתבצע אך ורק מתוך הקניון בכבוד רב, הנהלת הקניון

מחבת איכות

*181*

9. מצאו לכל זוג מילים את המילה המשותפת. המילה המשותפת יכולה לבוא לפני המילה שבזוג או אחריה. חברו משפטים לארבעה מהצירופים.

א. לחם, אופקים

ב. תחנת, אדם.

ג. מורה, ארץ.

ד. שנות, ירוק.

ה. חצי, סדר.

ו. שיקול, קהל.

ז. כינוי, חימום.

ח. נטויה, שלובי (ב' צירה).

ה. תמורה

*181*

תמורה היא לרוב שם עצם הבא להשלים שם עצם אחר שלפניה ויכולה להמירו. לרוב היא צמודה אליו. לרוב ניתן להשמיט את השם שלפניה או לשנות את הסדר ולהעבירה לפני השם. התמורה מופרדת בדרך כלל בפסיקים (אם היא יותר ממילה אחת) או עשויה לבוא בין מירכאות ללא פסיקים כשהיא משמשת שם של ספר, של סרט, של הצגה, של מושג וכדומה. לעתים תבוא התמורה בין זוג קווים מפרידים.

דוגמאות:

חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, נולד ברוסיה.

דפנה, תלמידה בכיתה יא, תצא עם המשלחת לפולין.

קראתי את הספר "סוויטה צרפתית".

השם תמורה משקף את יכולתה להמיר את הרכיב שאליו היא מתקשרת, והיא יכולה להמיר גם חלקי דיבור שונים ולא רק שם.

שם תואר: היא דקדקנית, כלומר קפדנית מאוד: צירוף יחס: הרעיפו עליו, על טל, שבחים רבים; פועל: רציתי, בעצם קיוויתי, שהאירוע יתבטל; תואר הפועל: מחר, ביום חמישי, יתקיים החידון.

סוגי התמורות

א. תמורה מגדירה ומזהה - יחס של נרדפות. במקור יש משפט שוויון Y=X. בתמורה זו יש המרה מלאה לשם שלפניה.

יוסי כהן, מנהל בית הספר, התפטר מתפקידו.

ב. תמורה מצמצמת

בתמורה זו יש המרה חלקית, והיא פותחת לרוב במילים אלה: בייחוד, בעיקר, בפרט.

כל חבריי, בייחוד שרון, תמכו בי.

ג. תמורה מפרטת

תמורה זו באה אחרי ביטוי מכליל (כמו כלים, פרות, מקצועות ועוד). לפניה לרוב יש נקודתיים. היחס בין הביטוי המכליל והתמורה הוא יחס של היכללות: הכללה ופירוט. לעתים מופיעה לפני הפירוט המילה כגון.

למלון באילת דרושים אנשי צוות בידור: קוסמים, ליצנים וזמרים.

קניתי במרכול ירקות לסלט: פלפלים, עגבניות ומלפפונים.

*182*

ד. תמורה מסכמת

תמורה זו באה אחרי פירוט, והיא חוזרת עליו כסיכום.

"מעריב" ו"ידיעות אחרונות" - שני העיתונים היומיים - עוסקים בעניין באופן דומה ביותר.

ה. תמורה מדגימה

תמורה זו באה אחרי ביטוי מכליל.

המשטרה נעזרת במכשיר אלקטרוני, למשל בטלפון נייד, כדי לעקוב אחרי החשודים.

שימו לב!

מירכאות באות גם במילים שאינן משמשות תמורה, למשל: "נער החידות ממומביי" הוא ספר מרתק. (= נושא)

התפקידים התקשורתיים של התמורה ושימושיה השונים

נסיבות השיח ובעיקר הנמענים מכתיבים במידה רבה את קיום התמורה בכלל ואת ניסוחה בפרט.

א. דחיסת מידע (במקום שני משפטים - משפט אחד)

את "איים אבודים", סרטו של רשף לוי.

נפגשנו עם שרון לוי, רכזת מקצוע ההיסטוריה.

ב. אמצעי רטורי למתן אמינות ותוקף לנאמר בטקסט

זהו אמצעי רטורי שנועד לשכנע את הקוראים שהמידע אמין ומדויק. לרוב מוסיפים לשם הכותב את תפקידו, את מעמדו, את תוארו וכדומה כדי לשכנע שהכותב נתלה באילן גדול, שהוא בר סמכא.

פרופ' X, המומחה העולמי בחקר השינה, טוען ש...

בטקסטים יש לפעמים כוכבית ליד שם המוען, ובתחתית העמוד נכתבים פרטים על תפקידו, על מעמדו וכדומה.

ג. הבהרה, הסבר, אמירה מפורשת יותר

לרוב יבואו לפני התמורה המילים: כלומר, דהיינו, קרי, זאת אומרת, רוצה לומר. לחיישן, כלומר סנסור בלועזית, יש תפקיד חיוני במייבש הכביסה.

ד. אמצעי רטורי להדגשה, העצמת המסר

המוענים יוצרים מעין השהיה כדי ליצור הדגשת יתר על התמורה. (יש חזרה).

הגענו לשם שנינו, נם אני ונם הוא, כדי לבדוק את הדברים מקרוב;

אני, ורק אני, אחליט בעניין זה;

התלמידים כולם השתתפו בהתרמה;

הכיתה, רובה ככולה, הבינה את החומר בסמנטיקה.

ה. אמצעי רטורי ליצירת "חגיגיות" או להעשרת המבע או לשכנוע

הסופר הנודע, איש האשכולות, האדם המשפיע ביותר על בני הנוער, הרצה אתמול לפני תלמידים בבית ספרנו.

להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.

ו. אמצעי להדגמה, לפירוט או צמצום

ביקרתי בשלוש ערי בירה: בלונדון, ברומא ובפריז.

*183*

מה בין תמורה לבין לוואי?

דוגמה

דני, (חברי המסור,) (תמורה) טיפל בחולה.

(דני = חברי המסור; חברי המסור דני; חברי המסור טיפל בחולה; יש פסיקים).

דני (המסור) (לוואי) טיפל בחולה.

(דני (לא שווה) המסור; אין אפשרות לשינוי הסדר; אי-אפשר לומר המסור טיפל בחולה; אין פסיקים).

המרות

1. המרת שני משפטים באחד. לרוב משמיטים את האוגד.

רש"י היה פרשן התנ"ך.

רש"י חי במאה ה-11.

רש"י, פרשן התנ"ך, חי במאה ה-11.

2. פירוק משפט אחד בעל תמורה לשני משפטים נפרדים. (כמו סעיף 1)

3. הוספת תמורה למשפט הנתון.

השוטר רשם דוח לנהג.

השוטר, האיש בעל המדים הכחולים, רשם דוח לנהג.

4. השמטת השם שלפני התמורה והסבר השינוי בניתוח התחבירי:

אני גרה בעיר גבעתיים.

אני גרה בגבעתיים. (התמורה הפכה לתיאור מקום)

*184*

תרגילים

*184*

1. נתחו את המשפטים שלפניכם, ופסקו אותם. אם יש תמורה, הדגישו אותה בקו.

א. יהושע בר-יוסף הסופר הנודע כתב את הספר גפרורים שרופים.

ב. הבתים שברחובנו בולטים בניקיונם.

ג. נבדקו מרכיבים רבים במעדנים הדיאטתיים בעיקר אחוזי השומן.

ד. לריצוף המשטח תוכלו להשתמש באבנים שונות בייחוד באבן ירושלמית.

ה. משמעות השם שיאצו היא לחן בעזרת האצבעות.

ו. מקור המילה רובוט הוא במילה הצ'כית רובוטה.

ז. התחליף של הישראלי לחו"ל הוא העיר אילת.

ח. על אף תנאי מזג האוויר הקשים בדרום הארץ ההרים מסביב לאילת מושכים צעירים רבים.

ט. בגלל החורף הקרב הציפורים בורחות מאירופה אל יבשת הקיץ הנצחית אפריקה.

י. וולפגנג אמדאוס מוצרט מגדולי המלחינים בעולם חיבר בשנת 1786 את האופרה נישואי פיגרו.

יא. בשנת תרנ"ז נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של חוזה המדינה היהודית תאודור הרצל.

יב. נפתלי הרץ אימבר מחבר ההמנון הלאומי התקווה נולד בגליציה בשנת 1856.

יג. ברחבת יד ושם נערכה עצרת זיכרון ממלכתית ביום כ"ז בניסן יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

2. המירו כל שני משפטים פשוטים נפרדים למשפט פשוט אחד בעלי תמורה. הדגישו את התמורה בקו, וכתבו את סוגה.

ביקרתי באילת.

אילת היא העיר הדרומית ביותר.

דוגמה: ביקרתי באילת, העיר הדרומית ביותר. (מגדירה ומזהה)

רוב התלמידים בבית הספר מתנגדים לתלבושת האחידה.

תלמידי יב מתנגדים מאוד.

צפינו בסרט ישראלי.

שם הסרט הוא "תפוחים מן המדבר".

חיים נחמן ביאליק הוא המשורר הלאומי.

חיים נחמן ביאליק כתב את השיר "אל הציפור".

בנו נמצא בימים אלה בבט"ר.

בט"ר הוא בסיס טירונים.

חנה רובינא גילמה בתאטרון שורה של תפקידים.

חנה רובינא הוכתרה בתואר "הגברת הראשונה של התאטרון העברי".

*185*

3. קראו את הקטע שלפניכם, והשיבו על השאלות שאחריו.

פרס אוסקר, פרס האקדמיה האמריקנית לקולנוע, נחשב לפרס הקולנוע היוקרתי ביותר בארצות הברית ובעולם. דמות הפסלון היא אביר האוחז בחרב וניצב על גליל של סרט קולנוע. הפסלון מצופה זהב על בסיס משיש שחור. את הכינוי "אוסקר" הגתה, ככל הנראה, מרגרט ווריק, עובדת האקדמיה לקולנוע, כשהעירה שהפסלון מזכיר לה מאוד את דודה אוסקר. בשנת 2007 זכה באוסקר הסרט "ארץ קשוחה" של הבמאים איתן וג'ואל כהן, ואילו בשנת 2006 זכה בפרס הסרט "השתולים" של הבמאי מרטין סקורסזה. הסרט הישראלי "בופור" של הבמאי יוסף סידר היה מועמד לאוסקר בשנת 2008 בקטגוריית הסרט הזר. הסרט "בופור" זיכה את הבמאי בפרס "דוב הכסף" בפסטיבל ברלין. בשנת 2014 זכתה באוסקר השחקנית ג'וליאן מור על משחקה בסרט "עדיין אליס".

א. העתיקו את כל התמורות שבטקסט.

ב. מהו סוג התמורה, מהו תפקידה הרטורי של התמורה בטקסט?

ג. האם תפקיד התמורה שלפניכם זהה לתפקיד שציינתם בסעיף ב? נמקו את תשובתכם. פרופסור חיים קותיאל, מומחה לאקלים מאוניברסיטת חיפה, מוסיף כי אם כמות גזי החממה הנפלטים לא תרד, יש סבירות שהתהליך יימשך, והקרח בקוטב הצפוני יימס בסופו של דבר.

(מתוך אתר הידען, 17/9/2008)

4. מהם תפקידי התמורות במשפטים שלפניכם?

א. אל לו לרופא לשכוח שהוא עוסק בחיי אדם.

ב. השופט החליט להרשיע את הנאשם בעברה המיוחסת לו בכתב האישום, דהיינו נסיעה במהירות מופרזת.

ג. פיזיקה ומתמטיקה, שני מקצועות לימוד אלה, נלמדים בכיתה זו בהיקף של 5 יח"ל.

ד. המורה ללשון הזכיר בשיעור כמה מילים שאולות מערבית: אלכוהול, אלגברה ואדמירל.

5. לפניכם שלט מפארק גבעתיים.

אזהרה!

הרחצה במים מסוכנת לבריאות

א. נתחו את המשפט: הרחצה במים מסוכנת לבריאות.

ב. כתבו את המשפט כך שיהיה בו שם פועל.

ג. איזה ניסוח עדיף בעיניכם? נמקו את תשובתכם.

*186*

ו. מושא

המושא הוא שם שהפעולה המובעת בנשוא, נקשרת אליו או נעשית עליו. המושא מתקשר לנשוא הפועלי במשפט. לעתים רחוקות יבוא במשפט שמני.

המושא משלים פועל ישירות (ראיתי סרט) או באמצעות מילת היחס המצטרפת אליו (חיכיתי לשחקנים).

זוהי מילת יחס מוצרכת החייבת לבוא במשפט, ובצירוף עם הפועל הם מהווים יחד ערך מילוני (חשד ב..., ריחם על...). החלפת מילת היחס המוצרכת במילת יחס אחרת עלולה להביא לשימוש לא תקין בלשון (השתמש ב ולא עם) או ליצירת משמעות חדשה (הכיר ב לעומת הכיר את).

דוגמאות נבחרות של הצרכות

את או בלי מילת יחס - נקט (צעדים), אסר (את השימוש).

ב - חשד ב, התרה ב, מצדד ב, עוסק ב.

ל - אחראי ל, שיקר ל (ולא את), השכיר ל, הלווה ל, השאיל ל.

על - מחה על (ולא נגד), התריע על, מנוי על (עיתון).

מ - נגמל מ, שכר מ, לווה מ, שאל מ, פטר מ.

אחרי - רדף אחרי, עקב אחרי.

בין - סכסך בין, הפריד בין, גישר בין, הבדיל בין.

אל - התחנף אל, התגעגע אל, הצטרף אל.

עם - נמנה עם, התמודד עם, השלים עם.

ותיאורים: ניגן בפסנתר, נחקר באזהרה, נסע במכונית, כתב בעט.

שימו לב!

1. מילת השאלה "מה" כמושא: מה ראית אתמול?

2. שם הפועל הפותח פסוקית מושא מצומצמת בא לרוב אחרי פועלי רצון, דרישה, בקשה, איסור ואמירה, למשל הוא דרש ממנה להתנצל (= שתתנצל) (לא שווה) הוא יכול להתנצל - נשוא מורחב.

3. הצרכות יש גם לשמות בכלל ולשם הפעולה בפרט, אבל אלה יהיו לוואים ולא מושאים:

המחסור (במזומנים) (לוואי)...;

היחסים (עם איראן) (לוואי) ...;

ההסתייגות (מהדברים) (לוואי) ...;

היריבות (בין החברות) (לוואי) ...;

ההתרעה (על פיגוע) (לוואי)...

*187*

4. יש לפעמים הצרכות כפולות: מחל ל או מחה על; ויתר ל או ויתר על; נאבק ב או נאבק על (חייו); הכיר ב או הכיר את. ומשולשות: הודה ב, הודה ל, הודה על; דיבר עם, דיבר אל, דיבר על.

5. מושא יכול להיות גם כינוי חבור: אהבתיה. (= אותה)

המרה מפעיל לסביל ולהפך

התפרעות ההמונים זיעזעה את ציבור המחנכים. - ציבור המחנכים זועזע מהתפרעות ההמונים.

המרצה הוזמן על ידי המנהל להרצות לפני המורים. - המנהל הזמין את המרצה להרצות לפני המורים.

הנושא נהפך למושא, והמושא נהפך לנושא.

הפעלים הסבילים נפוצים יותר בטקסטים עיוניים, בכותרות, בגרפיטי ועוד. כאן חשובה יותר הפעולה או התהליך ולא מבצע הפעולה.

ז. תיאור

*187*

עשרת התיאורים משלימים לרוב את הנשוא הפועלי ולרוב אינם מוצרכים. את התיאורים מוצאים גם במשפטים שמניים, ואז הם מתארים את המשפט כולו. התיאורים מציינים קשרים לוגיים חשובים כגון סיבה ותוצאה, ויתור והסתייגות, תכלית ועוד.

לעתים באה לפניהם מילת יחס ולעתים לא. מילת היחס שלהם לרוב אינה מוצרכת. מקומם במשפט גמיש.

זכרו: לוואי ותמורה משלימים את השם, מושא ותיאור משלימים את הפועל.

פירוט עשרת התיאורים

1. תיאור מקום

טסנו מפריז. נגיע לירושלים בשעות הערב. שם בניתי את ביתי.

פותח במילות יחס כמו ב, ל, על, מ, מול, מתחת וגם ללא מילת יחס: כאן, שם ועוד.

חשובה ההבחנה בין לוואי לבין תיאור:

חברתי הגיעה (מחיפה.) (תיאור) (מאין הגיעה?) קשור לפועל.

חברתי (מחיפה) (לוואי) הגיעה אלינו אתמול. (איזו חברה?) קשור לשם.

*188*

השלמת המושא מוצרכת, ואילו השלמת התיאור היא לרוב רשות.

קיימים פועלי כיוון ותנועה שחייב לבוא אחריהם תיאור מקום: טס מ... אל, יצא מ..., וגם: גר ב ועוד.

2. תיאור זמן

ניפגש מחר. דחינו את הישיבה ליום שלישי. ישנתי משעה שש. בשעה שבע ייסגרו דלתות האולם. למדתי מהשעה חמש עד השעה שמונה.

מילים אופייניות לתיאור זמן: מחר, אתמול, טרם, בבוקר, מעולם (לעבר), לעולם (לעתיד), אמש, אשתקד, עם בואו, בשלהי... (בסוף), עכשיו, עתה ועוד.

קשר לוגי של זמן חשוב לטקסט המתאר התפתחות כרונולוגית.

כדי להבין את ערכה של שנה אחת - דברו עם חקלאי בשנת בצורת.

כדי להבין את ערכו של חודש אחד - דברו עם אימא שילדה פג.

כדי להבין את ערכו של שבוע אחד - דברו עם עורך שבועון.

כדי להבין את ערכה של שעה אחת - דברו עם חתן וכלה העומדים מתחת לחופה ומחכים לרב.

כדי להבין את ערכה של דקה אחת - דברו עם האיש שפספס רכבת.

כדי להבין את ערכה של שנייה אחת - דברו עם האיש שניצל מתאונת דרכים.

כדי להבין את ערכה של אלפית השנייה - דברו עם הספורטאי שזכה במדליית הכסף.

(המקור לא ידוע)

3. תיאור סיבה

בגלל פקקי התנועה איחרתי לעבודה. הם זוכו מחמת הספק. על מה חרבה ירושלים? (= בגלל מה?) החולה רעד מקור. (= בגלל הקור)

המילים הפותחות תיאור סיבה: בגלל, בגין, בשל, בעטיו של, בזכות, מחמת, מפאת, עקב, הודות ל, לאור, על מה ועוד.

הבחינו בין זוגות דוגמת: נגמל מ - מושא (מוצרך) (לא שווה) הסמיק מ - תיאור (= בגלל).

קשר לוגי זה נפוץ בטקסטים טיעוניים.

שימו לב!

'בגלל X' - מילת הסיבה השכיחה ביותר. 'עקב X', 'בשל X', 'מחמת X' - באות במשלב גבוה.

'בזכות X', 'הודות ל-X', 'לאור X' - נושאות תוכן חיובי (בזכותך הצלחתי במבחן).

'בעטיו של X' נושאת תוכן שלילי (הוא נאלץ להתפטר מהעבודה בעטיים של החשדות שהועלו נגדו).

'בגין X' - בעיקר במשלב של עורכי דין.

'לאור X', 'לנוכח X' באות ליד מילים דוגמת "המציאות", "האירועים", "ההתקדמות" וכדומה.

גם מילות התוכן "גרם ל...", "נובע מ..." מציינות קשר זה.

*189*

4. תיאור תכלית

החולה נשאר בבית החולים להשגחה.

למענך עשיתי כל זאת. השבת ניתנה למנוחה. (= המטרה)

המילים הפותחות תיאור תכלית: לשם, למען, לכבוד, לטובת, לצורך, בשביל, ל ועוד.

יש להבחין בין תיאור סיבה לתיאור תכלית.

התכלית מושגת לאחר הפעולה ולא לפניה (בניגוד לתיאור סיבה המתרחש לפני הפעולה), ורשימת המילים שונה.

5. תיאור אופן

נסעתי במכונית (ב המכשיר).

שוחחתי עם התלמיד טלפונית.

טיילתי עם הכלב (ניתן לומר 'בלי הכלב').

הוא רץ כצבי.

המילים האופייניות: ב, כמו, כ, עם, באמצעות, בלי, באופן + שם תואר (באופן נחרץ, כהלכה, כהוגן, כדין ועוד).

תיאורי אופן רבים באים בצורת ב + שם (לרוב מופשט): בשמחה, בכעס, בעקיפין, באקראי, בגלוי, בהיסח הדעת, בריש גלי. גם ב לפני צורות בינוני: במרומז, במכוון, במפורש, במודע ועוד. וכן המילים: היטב, מהר, לאט, פתאום, עקרונית, סופית ועוד.

מקצת המילים מציינות קשר לוגי של השוואה. ההשוואה נועדה לרוב להמחיש את הנאמר.

6. תיאור מידה

הוא צעד שלושה ק"מ.

למדתי שעתיים.

טובים השניים מן האחד.

המילים האופייניות: הרבה, מעט, יותר מ..., פחות מ... פי ועוד.

אבל מספרים והמילים "כול", "רוב" הצמודים לשם עצם = לוואי.

זכרו! כמה + פועל = תיאור מידה, כמה + שם = לוואי.

7. תיאור תוצאה

מה הייתה התוצאה?

היא התרגשה עד דמעות.

הוא אכל לשובע.

8. תיאור מצב

הילד חזר הביתה עייף.

הדוד שלח את המעטפה פתוחה.

התיאור מתאים לשם במין ובמספר. צורתו היא לרוב צורת בינוני או שם תואר (עייף, עייפה, עייפים, עייפות, כלומר יש לו נטייה 4X), הוא אינו מיודע ואינו פותח במילת יחס. תיאור מצב מתקשר לנושא המשפט או למושא, ניתן להוסיף לפניו כשהוא, כשהיא, כשהם, כשהן.

זכרו! תיאור מצב אינו מיודע (כועס, רעב וכדומה), ואילו לוואי המצטרף לשם מיודע, חייב גם הוא להיות מיודע (הכועס, השמח וכדומה). דוגמה: הנער הכועס יצא מן הבית.

המרה של תיאור אופן בתיאור מצב: הוא יצא מן הכיתה בכעס. - הוא יצא מן הכיתה כועס.

(יש לו הטיה 4X: כועס, כועסת, כועסים, כועסות).

וההפך: ישבנו באולם שקטים. - ישבנו באולם בשקט. (מילה קבועה)

*190*

9. תיאור תנאי

במקרה של גשם תתבטל התחרות.

בלי אישור מתאים לא נטפל בבקשתך.

המילים האופייניות: במקרה של X, בלי X, ללא X ועוד.

פעמים רבות יש בשימוש בתיאור זה גם אזהרה או איום (נוסף על ההתניה).

10. תיאור ויתור

תיאור ויתור מציין גורם שעשוי היה למנוע את הפעולה, אך מתעלמים ממנו, "מוותרים עליו", והפעולה בכל זאת מתקיימת. הקשר הלוגי הוא קשר של הסתייגות.

למרות החושך הבחנתי בדמות הכהה;

על אף אזהרות הרופאים אנשים ממשיכים להשתזף בים שעות.

המילים האופייניות: למרות, על אף, חרף. תיאור ויתור מציין משהו חסר היגיון בניגוד לתיאור סיבה ולתיאור תנאי המציינים דבר הגיוני. במקרה של עיצומים לא יתקיימו ישיבות. (לא שווה) גם במקרה של עיצומים יתקיימו ישיבות.

המרות

1. המרה מתיאור X לתיאור Y. יצאתי מהחדר כועס. - יצאתי מהחדר בכעס.

2. המרת שני משפטים נפרדים באחד (לרוב הפועל ייהפך לשם פעולה או לשם פועל). הרופאים שבתו. החולים סבלו. - עקב שביתת הרופאים סבלו החולים.

3. פירוק משפט אחד לשני משפטים נפרדים. (כמו סעיף 2).

4. המרת מילת יחס במילה אחרת המתאימה לה סמנטית:

הודות ל - בזכות-,

למרות X - על אף X .

הבחנות בין מושא לבין תיאור

*191*

תיקוני לשון

תרגילים

*191*

1. העתיקו את המשפטים שלפניכם, ונתחו אותם לפי חלקי המשפט האלה: נושא, נשוא, נשוא מורחב, אוגד, לוואי, תמורה, מושא ותיאור.

א. הנהג הזהיר איבד את עשתונותיו.

ב. אשת חיל מי ימצא?

ג. דרשתי להפסיק את הרעש החזק.

ד. ריהוט אנגלי עתיק אי-אפשר להעתיק.

ה. להצלחה אבות רבים.

ו. השובתים במפעל מוחים על הקיצוץ בשכרם.

ז. בניינים חדשים בנו הקבלנים בגבעתיים.

ח. הערצתם של אלילי זמר על ידי בני נוער היא תופעה בין-לאומית.

ט. הציבור מרבה לבקר בתערוכות בעולם.

י. הנתיב השמאלי בכבישים בין-עירוניים הוא נתיב עקיפה.

יא. חומרים רעילים שמור בארונות נעולים.

יב. חוויות קשות חוו ניצולי השואה בעת מתן העדויות במשפט.

יג. הספר "גלגולי לשון" נכתב על ידי גיא דויטשר.

יד. בכפר קטן קשה לשמור סוד.

טו. התשבץ ראה אור לראשונה בעיתון ניו-יורקי בשנת 1913.

טז. בילינו עד שעות הבוקר המאוחרות.

יז. זמני יקר.

*192*

יח. אתמול התקיימה ישיבת מורים על הרפורמות החדשות.

יט. מדוע איחרתם לפגישה?

כ. לשם מה הגפת את כל התריסים שבבית?

כא. קריאת ספרים באוזני תינוקות בני פחות משנה מפתחת אצלם כישרון קריאה.

כב. תוכל למצוא את כל המכשירים בחנות אחת.

כג. אורכו של הלווייתן הכחול, יונק ימי גדול, עשוי להגיע לשלושים מטר.

2. מהו תפקיד המילה המסומנת בקו?

א. המוזמנים סעד את ליבם במסעדה.

ב. חשתי את ליבם של הילדים.

ג. מה השעה?

ד. מה קיבלת ליום הולדתך?

ה. התעניינתי בספר החדש.

ו. ההתעניינות בספר החדש הייתה גדולה.

ז. איפה אתה?

ח. איפה אתה גר?

ט. המילה "איפה" היא מילת שאלה.

י. הזמר הופיע באולם.

יא. הזמר באולם מלהיב את מעריציו.

יב. חבריי טסו לחו"ל.

יג. חבריי בחו"ל.

יד. חבריי מחו"ל יגיעו לארץ בחופשת הפסח.

טו. הוא כותב בעט כחול.

טז. הוא משתמש בעט כחול.

יז. השנה היא שנת איכות הסביבה.

יח. השנה יתקיים הטיול השנתי רק בחודש מאי.

יט. הוא הסמיק מבושה.

כ. תשובתך נכונה.

כא. דיברת אליי נכונה.

כב. הוא קורא הרבה.

כג. הוא קורא הרבה ספרים.

כד. המילה הרבה מציינת כמות.

כה. הוא הרבה לקרוא ספרים.

כו. מאתמול השתפר מצבו.

כז. רק היום עיינתי בעיתון מאתמול.

3. א. הסבירו את המילים ואת הצירופים שלפניכם.

אשתקד

מבלי משים

באקראי

בדחילו ורחימו

לכאורה

בדיעבד

בעלמא

בעצלתיים

בשלהי...

על כורחו

בעליל

כדבעי

ללא לאות

בחירוף נפש

כלאחר יד

למשעי

במשורה

לפנים משורת הדין

קבל עם ועדה

במפגיע

ב. שבצו חמישה מן הצירופים שלעיל במשפטים.

4. שבצו את מילת היחס במתאימה:

א. הוא נמנה -- אנשים מפורסמים.

ב. היא מנויה -- עיתון חדש.

ג. אינני אחראית -- מעשיו.

ד. הנהיג התריע -- הסכנה הצפויה.

ה. המנהל התרה -- תלמיד

ו. הציבור מחה -- העלאת מחירים.

*193*

5. א. המירו את הפועל בשם פעולה.

1. הרופא בדק את המתגייס ביסודיות.

2. מסרתי את החבילה בזמן.

3. הודענו לחיילים להתארגן למסע.

4. תשובצו למגמות בשעה שמונה.

ב. מה השתנה לאחר המרת המשפטים הנתונים?

דוגמה:

בדיקת המותניים על ידי הרופא הייתה יסודית.

6. א. המירו את המשפטים מפעיל לסביל.

1. הם ביצעו את התפקיד כהלכה.

2. שתייה מרובה מונעת היווצרות אבנים בכליות.

3. המנהל הזמין את המרצה לישיבת המורים.

4. המיליונר האמריקני תרם את הכסף לצה"ל.

5. הבנק יפחית את ריבית החובה של בית כנסת עתיק.

ב. הסבירו את השינויים שעשיתם.

ג. מהי מטרת השימוש בצורת הסבילות?

7. לפניכם משפט מפורסם:

תנו לחיות לחיות!

א. נתחו את שתי המילים הראשונות.

ב. באיזה אמצעי סגנוני השתמש הפרסומאי?

8. המירו כל זוג משפטים במשפט פשוט אחד מתאים.

ציינו את הקשרים הלוגיים.

א. הקבוצה תפסיד.

ב. המאמן יוחלף.

ג. המבחן בפיזיקה היה קשה.

ד. רבים נכשלו.

ה. אין מים.

ו. קשה לפתח את הנגב.

ז. תישמע אזעקה.

ח. התלמידים ירדו למקלטים.

ט. עבריינים גנבו עגלות מהמרכולים.

י. הם מוכרים אותן.

יא. הנהג נוסע ברכבו.

יב. הנהג חגור חגורת בטיחות.

יג. הנהג ציית לכל כללי התנועה.

יד. השוטרת עצרה אותו.

*194*

9. השלימו לפעלים את מילות התוכן הנפוצות (קולקציות):

כפר ב--, ב --

נקט --, --, --;

נקלע ל--;

נעתר ל--;

כלכל --, --;

חלק --, --, --;

הפיק --, --;

רוחש --, --, --;

השקיע --, --;

רקם --, --;

נחל --, --, --;

האיש נקרה ב--;

10. הסבירו את הדו-משמעות בשלט שלפניכם.

(בספר תמונה - בשביל האופניים)

(היעזר במנחה)

11. תקנו את השיבושים:

א. ניפגש שבוע הבא.

ב. הודעה ברכבת: תחנה הבאה - נתניה דרום.

ג. זו בעיה קשה שיש לטפלה.

ד. ביצירות ספרות שונות חטא הסביאה והזלילה מובלטים כחלק ממהלך נטישת הדת.

ה. נסעתי לירושלים עם הרכבת החדשה.

ו. ההנהלה החליטה לנקוט בצעדים חריפים.

ז. הנהג ביקש לא לעלות לאוטובוס מאחורה.

ח. לעולם לא הבטחתי לשנות נוהל זה.

*195*

12. קראו את הטקסט שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.

חמסין

"חום כבד" ו"שרב" הם מושגים חדשים יחסית. הוותיק במושגים המתארים מזג אוויר חם ומעיק הוא "חמסין". יש סבורים שהערבים מנו בארץ חמישים ימי שרב מדי שנה בשנה, ולפיכך כינו בשם חמסין את ימי הרוח הדרומית-מזרחית, החמה והיבשה, המאפיינת את החמסין. אם אמנם זה המקור, הרי שלא דייקו במניין, מכיוון שעל פי דיווחי השירות המטאורולוגי, מספר ימי השרב קטן מחמישים יום בשנה בתל אביב, ואילו בירושלים הוא אף יותר מחמישים.

הסבר אחר למילה חמסין מחזיר אותנו לעברית. כידוע, חג השבועות חל בדיוק חמישים יום אחרי היום הראשון של פסח, ימי ספירת העומר. על כן אחד מכינוייו של חג השבועות הוא חג החמישים. מכאן, שמחג השבועות ואילך האוויר מתלהט והולך. חוקרים סבורים שהערבים קיבלו את השם מהעברית והסבו את משמעותו לעניין השרב.

(מעובד על פי הספר מושג לרגע מאת יואל רפל, הוצאת מודן, 1996.)

א. נתחו את המילים המסומנות בקו.

ב. מצאו בטקסט משפטים שיש בהם קשר של סיבה ותוצאה. ציינו את מילת הקישור.

ג. מהו ההבדל בין המשמעות של המשפט "האוויר מתלהט" ושל "מתלהט והולך"? מדוע בחר הכותב בנוסח השני?

ד. שנו את המשפט מפעיל לסביל: הערבים מנו בארך חמישים ימי שרב מדי שנה בשנה.

13. בתי ספר מוציאים מדי שנה משלחות נוער לפולין. יש הטוענים שיש להוסיף למסע זה גם את גרמניה. האם אתם מסכימים עם טענה זו? כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם.

הרבו להשתמש במילות הסיבה והוויתור. היעזרו במאמרים שבמרשתת, וציינו את מקורות המידע שהשתמשתם בהם.

ח. פנייה

*195*

פנייה היא שם או כינוי של הנמען שהמדבר או הכותב פונים אליו. פנייה איננה באה ביחד עם הפועל. פנייה, בניגוד לנושא, ניתנת להשמטה. תפקידו הרטורי של השימוש בפנייה בטקסט הוא ליצור מעין שיח בין המוען לנמענים, יחס של קרבה. הפנייה נועדה גם להפנות את תשומת הלב של הקורא או של השומע כדי לזכות בהקשבה.

דוגמאות:

ולכם, תלמידינו האהובים, אנחנו רוצים לאחל...;

ואם תיפגשו, קוראים יקרים, עם סופר זה...

הפנייה יכולה לבוא בראש המשפט, באמצעו או בסופו, והיא מופרדת בפסיקים. סוגי הפניות: שמות פרטיים, שמות של בעלי תפקידים (המורה, דוקטור), כינויים (יקירי), תפקיד הנמענים בסיטואציה התקשורתית (לקוחות) ואחרים.

*196*

משפטים מפורסמים

לך אל נמלה, עצל;

חוזה לך ברח;

פלישתים עליך, שמשון;

שמש, בגבעון דום;

אם אשכחך, ירושלים, תשכח ימיני;

עברי, דבר עברית;

שלום, חבר!

פניות בשירים

לנצח, אחי, אזכור אותך תמיד;

אלוהים שלי, רציתי שתדע;

עורו, אחים, בלב שמח;

רוץ, בן סוסי, רוץ ודהר;

שוטי, שוטי, ספינתי;

תשמור על העולם, ילד;

רד אלינו, אווירון;

עוף, גוזל;

בוא אליי, פרפר נחמד;

נגן לי, ירדן.

בסלנג

כפרה, עיניים שלי, מאמי, בובה, נשמה, גבר, מתוק שלי ועוד.

קרבי זה הכי, אחי!

אפרופו אחי

באתר האינטרנט וואלה הופיע משאל חביב שבדק את השאלה: מהי פניית החיבה השנואה עליך? פניית החיבה השנואה ביותר, מתברר, היא "מותק" (30%), ואחריה "אבא'לה" (19%). ארבע הבאות, בשיעורים דומים: (11%-14%): "אחי", "אח שלי", "גבר" ו"ג'ינג'י". בשאלון אין ציון מין, אבל נראה לפי התשובון, פרט ל"מותק", שמדובר בפנייה לגבר, והגבר הישראלי על פי הסקר סולד מפנייה דביקה מדי ("נשמה" ו"כפרה" אפילו לא הוצעו לשיפוט).

(רוביק רוזנטל, "הזירה הלשונית", מעריב, 16/6/2001)

תרגילים

*196*

1. נתחו את המשפטים שלפניכם. הדגישו את הפנייה בקו. פסקו את המשפטים.

א. מה שלומך אדוני

ב. בנות אל תיסעו בטרמפים

ג. המורה לא סיימתי לפתור את כל התרגילים

ד. למענך חייל יקר נערך מבצע ההתרמה

ה. צופים יקרים שמרו על הריהוט החדש בבניין

ו. חכמים היזהרו בדבריכם

2. "עברי, דבר עברית!"

יש הטוענים שהעברית המשובשת גם ברחוב וגם בקרב קריינים או בקרב זמרים בשיריהם מאפיינת התפתחות טבעית של השפה, ואין צורך לכוון אותה. כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את עמדתכם. הדגימו את דבריכם.

3. תלמידים התבקשו לכתוב סיפור קצר על הנושא: " אימא יש רק אחת". תלמיד אחד כתב: "אימא ביקשה ממני להביא מהמקרר שתי עגבניות, אז אמרתי לה: אימא יש רק אחת".

הסבירו את האירוע באמצעות ניתוח המילה 'אימא' לפי כל אחת מהאפשרויות.

4. מצאו דוגמאות נוספות למשפטים מפורסמים או לשירים שיש בהם פניות. (למשל: ילד של אבא, על מה אתה חולם?)

*197*

5. לפניכם מאמר מאת פרופ' רינה בן שחר שהתפרסם בעיתון הארץ, יוני 2001. קראו אותו, והשיבו על השאלות שאחריו.

הו, יקירי!

כל הקורא סיפורת או דראמה מתורגמות לעברית, ייתקל בוודאי על כל צעד ושעל בצירופים ובמשפטים מעין אלה, המופיעים בדיאלוגים:

הו, יקירי!

הו, כן, יקירה.

ובכן, יקירי, עליך לדעת.

מה, מחמל נפשי.

בבקשה, אחא, בבקשה! אמור זאת אחא, אמור זאת!

אל תעמוד שם בחוץ, קשישי החביב.

ניחא, בקרוב תרגישי טוב יותר.

הה, אלי!

על דיברתי!

כל הצירופים והמשפטים הם ציטוטים אותנטיים מסיפורת ומדרמה מתורגמות לעברית ובהם ביטויי פנייה, קריאות או קשרים ריקים (יסודות ריקים ממשמעות ספציפית, הממלאים חללים בשטף השיחה), שתפקידם העיקרי בדיאלוג הוא להביע רגש לבן / בת השיח, או לשמור על קשר רצוף בין המשוחחים, ולא בהכרח למסור אינפורמציה.

מה מוזר במשפטים שציטטנו?

אף דובר עברית ילידי אינו משתמש בביטויי פנייה, בקריאות או בקשרים כאלה בשיחה טבעית, ואף-על-פי-כן הופעתם של יסודות מלאכותיים כאלה בדיאלוגים ספרותיים שכיחה למדי, בעיקר בספרות המתורגמת לעברית, ואף נתפשת כסימן היכר כמעט הכרחי לדיאלוג ספרותי. מסתבר שעיצוב סגנוני מלאכותי עשוי להתקבל כ"טבעי" בספרות ואף לקנות לו מקום של כבוד בקרב הקוראים והמבקרים, ואילו שימוש ביסודות לשוניים אותנטיים מהשפה המדוברת ייתקל בהתנגדות.

כיצד אפשר להסביר את שכיחותם של יסודות לא אותנטיים אלה ביצירות ספרות המתורגמות לעברית?

א. העברית המודרנית קיימת כלשון דיבור זמן קצר יחסית, ולכן לא התגבש בה מגוון עשיר של יסודות ריגושיים וקשרים של שיחה טבעית (בשנות הארבעים התלונן שלונסקי על מיעוט הקללות הטבעיות בלשון העברית, עובדה שהקשתה עליו את מלאכת תרגום הדיאלוג. לספרות הישראלית הצעירה לא היתה מסורת של כתיבת דיאלוגים המושתתים על עקרונות דיבור, כך שהסופרים והמתרגמים לא היו מודעים מספיק לעקרונות לשון דיבור, ולא היו מיומנים בעיצוב סגנוני של דיאלוג. מצב זה דחף סופרים ומתרגמים להסתמך על הרפרטואר הספרותי הישן, כגון: אחא, מחמל נפשי, ניחא, במטותא ממך, ובכן, וכד', וכן לשאול או לתרגם באופן מילולי יסודות מלשונות זרות. לדוגמה: הו, אוה, יקירי, עלמתי, קשישי החביב, מתוקתי, מלאכי, וכד'. הספרות העברית המקורית, לעומת זאת, נחלצה מהר יותר מהתלות בטקסטים המסורתיים ונפתחה אל העברית המדוברת יותר מאשר הספרות המתורגמת.

ב. דוברי הלשון, והמתרגמים בכלל זה, נוטים לראות את הלשון כנושאת תפקיד של מסירת אינפורמציה, ואינם ערים לתפקידים האחרים שלה, כגון התפקיד הרגשי או התפקיד של יצירה / שמירה על קשר בין המשוחחים - תפקידים העשויים להיות מרכזיים בשיחה ספונטאנית. לכן, בבואם לתרגם יסודות לא אינפורמטיביים, כגון קריאות, קללות, ביטויי פנייה למיניהם וקשרים ריקים, הם נוטים לתרגם אותם באופן מילולי, לפי תוכנם הסמאנטי, ולא לפי תפקידם התקשורתי בדיאלוג, גם לא לפי נוהגי שיחה בעברית המדוברת. משמעותם של ביטויי פנייה, קללות וקריאות למיניהן תלויה תלות חזקה בהקשר הסיטואציה של השיחה ועשויה להשתנות בהקשרים שונים, ובכל זאת נוטים המתרגמים לתרגם יסודות אלה כמלים אוטונומיות, לפי משמעותן המילונית.

דוגמה מאלפת לכך יכול לשמש תרגומה לעברית של המילה הצרפתית bete בדיאלוגים ספרותיים. מילה זו נושאת בלשון הדיבור הצרפתית קשת של משמעויות רגשיות, למן גינוי הנמען/ת במשמעות של "טיפש" / "טיפשה", ועד פניית חיבה בקרבת משמעות ל"טיפשונת". המדהים הוא שלעתים כל כך קרובות מתורגמת מלה זו למילה העברית הבוטה "בהמה", כלומר. תרגום לפי משמעותה המילולית, תוך סטייה חריפה ממשמעויותיה השונות בדיאלוג הספרותי המקורי ובשיחה חיה בצרפתית.

שילוב יסודות רגשיים וקשריים בדיאלוגים בסיפורת ובדרמה יש בכוחו להעניק לדיאלוג הספרותי ריתמוס ואינטונאציה אותנטיים של דיבור, אך ברור הוא שנטילת יסודות מסוג זה ממלאי היסודות המסורתיים של לשון הכתב העברית, או תרגומם המילולי משפות זרות לא יוכלו ליצור את האפקט הדיבורי הנדרש, וכמובן ישוו לדיאלוג המתורגם אופי זר ומלאכותי.

גם כשהתרופפו במשך הזמן הנורמות הלשוניות השמרניות שהשפיעו על סגנון הדרמה והסיפורת העבריות, וגם כשהתרחב מגוון ביטויי הפנייה, הקריאות, הקללות והקשרים בעברית המחברת, המשיכו וממשיכים "לככב" בדיאלוגים המתורגמים לעברית יסודות זרים מסוג "הו יקירי!", והם מסימני ההיכר הבולטים של דיאלוג מתורגם לעברית. מסתבר שגדול כוחה של מסורת.

*198*

א. הבנה

1. מהו סוג הפניות והקריאות שהכותבת עוסקת בו?

2. כיצד הכותבת מסבירה את התפוצה הרחבה של פניות מסוג זה?

3. לשם מה הכותבת מביאה את הדוגמה של המילה הצרפתית bete?

4. מהי טענתה המרכזית של הכותבת?

ב. תחביר

1. מצאו בטקסט משפט פשוט שיש בו פנייה. העתיקו אותו למחברתכם.

2. מצאו בטקסט משפט פשוט שיש בו נשוא מורחב. העתיקו אותו למחברתכם.

3. העתיקו את המשפט שתחימתו נכונה וניתוחו נכון.

אף דובר עברית ילידי (נושא) אינו (נשוא) משתמש (אוגד) בביטויי פנייה כאלה (מושא) בשיחה טבעית. (לוואי)

אף דובר עברית ילידי (מושא) אינו משתמש (נשוא) בביטויי פנייה כאלה (נושא) בשיחה טבעית. (תיאור)

אף דובר עברית ילידי (נושא) אינו (אוגד) משתמש (נשוא) בביטויי פנייה כאלה (מושא) בשיחה טבעית. (תיאור)

4. העתיקו מהטקסט משפט שיש בו קשר של ויתור והסתייגות.

5. מצאו בטקסט תמורה מפרטת.

6. לפניכם משפט מהטקסט:

תפקידם העיקרי בדיאלוג הוא להביע רגש.

א. מהו התפקיד התחבירי של המילה "הוא"?

ב. חברו משפט שבו תפקיד המילה יהיה שונה.

7. לפניכם משפט מהטקסט:

לספרות הישראלית הצעירה לא הייתה מסורת של כתיבת דיאלוגים.

א. מהו התפקיד התחבירי של המילה "הייתה"?

ב. חברו משפט שבו תפקיד המילה יהיה שונה.

*199*

ט. הסגר

*199*

ההסגר הוא חלק ממשפט המתייחס לכל המשפט או לחלק ממנו. הוא מציין הערה קצרה של הכותב, המבטאת לרוב יחס כלשהו של המוען כלפי התוכן הנאמר והתערבותו לצורך הסבר, הדגמה ועוד.

דוגמאות: כנראה, כידוע, ללא ספק, לשמחתנו, במחילה מכבודם ועוד.

מפרידים את ההסגר בפסיקים, אבל הסגר קצר אינו מחייב הפרדה כזאת. מקומו של ההסגר במשפט אינו קבוע, אבל לרוב הוא מופיע בראש המשפט או באמצעו.

התפקידים הרטוריים של ההסגר ושימושיו השונים

1. לציון מקור הדברים / מסירת הדיבור

לדברי X, לדעת X, לטענת X, לפי X, לגרסת X.

המוען מזכיר את המקור כדי לשמור על אמינות וכדי לבסס את הנאמר ולחזק אותו. בפעולת הכתיבה הממזגת זו אחת מדרכי המסירה של הדיבור המוצג בטקסטים השונים.

2. לציון דעתו או עמדתו של הכותב (מודליות)

לפי דעתי, לעניות דעתי, מבחינתי, לדידי ועוד. זו אחת הדרכים להבעת דעה. אלה צייני עמדה, למשל בטקסטים טיעוניים.

3. לציון ודאות או ספק, אי-ודאות, דיוק או אי-דיוק

ודאות: כמובן, בלי ספק, כידוע, בוודאי, למעשה, בהחלט, לאמתו של דבר, אכן. אי-ודאות: כנראה, ככל הנראה, כפי הנראה, מן הסתם, לכאורה, אולי. וגם: להערכתי, למיטב ידיעתי / הבנתי.

מילים המביעות ודאות נותנות לדברים תוקף, ולעומת זאת מילים המביעות חוסר ודאות משוות לטקסט נימה ספקנית, הססנית או מעוררות רושם של זהירות ואחריות.

אחרים

ביטויי רגש: לשמחתי, לצערנו, לרוע המזל, חס ושלום, לא עלינו; אירוניה: כמה צפוי;

ביטויי מסורת, כבוד וברכה: עליו השלום, זכרו לברכה, ב"ה, בס"ד, אי"ה, רחמנא ליצלן (השם יצילנו), בלי נדר, בלי עין הרע;

לסדר ולקישוריות: ראשית, שנית, לסיום; לציון מסקנה: אפוא, אם כן;

להדגמה: למשל, לדוגמה; להסבר: כלומר, דהיינו. ומילים נוספות דוגמת בקיצור, כרגיל, אגב ועוד.

הערה: חלק ממילות ההסגר משמשות גם בתפקידים אחרים (תיאור: ספר זאת בקיצור: מושא: הוא התייחס לדבריה ועוד).

המרות

1. המרת שני משפטים במשפט אחד בעל הסגר.

(השחקן נעצר. כך התפרסם בעיתון. - לפי הפרסום בעיתון, השחקן נעצר).

2. פירוק משפט אחד בעל הסגר לשני משפטים נפרדים. (כמו סעיף 1).

3. הוספת הסגר חיצוני. בשבוע הבא אסע לירושלים. - בשבוע הבא כנראה אסע לירושלים.

*200*

תיקוני לשון

שימו לב!

'כנראה' באנגלית - as it seems ; 'נראה ש' - It seems as.

י. קריאה

*200*

חלק חחבירי זה מופיע לרוב כמשפט בפני עצמו, משפט חסר. הקריאה נפוצה בשיח ריגושי, אישי בעיקר בעברית הדבורה. הקריאה מבטאת יחס או רגש מסוים: התלהבות, התרגשות, שמחה או כאב, עצב, פחד, צער.

דוגמאות: הידד! יש! חבל! אוי ואבוי! היי! האח! אוף! שיגעון! נפלא!

תרגילים

*200*

1. לפניכם כותרת.

סקר חד פעמי מגלה:

99% מהישראלים, בלי עין הרע, לא מאמינים באמונות טפלות.

רבעון שפיץ, 7, 1994

א. נתחו את המשפט המודגש שבכותרת.

ב. נסו להמיר את ההסגר שלעיל בהסגר אחר. מה השתנה?

ג. כתבו מאמר על הנושא "האמונה של אנשים באמונות טפלות". הביעו את דעתכם, ונמקו אותה.

2. נתחו את המשפטים, ופסקו אותם. הדגישו את ההסגרים, וכתבו את תפקידם.

א. ההוצאות היו לא עלינו כבדות.

ב. לפי דעתנו הבחינה בכימיה הייתה קשה ביותר.

ג. מחר אסע בלי נדר לבקר בירושלים.

ד. אדוני לצערי הרב חייבים אנו לנעול את השער.

*201*

ה. פראג היא ללא ספק אחת הערים היפות בעולם.

ו. לפי מיטב הבנתי מפקדי הצבא לא העריכו נכונה את המצב בגבול.

ז. לדברי דובר צה"ל צה"ל פועל כידוע למציאת פתרונות להקלת הנטל על חיילי המילואים הקרביים.

ח. אבי זכרו לברכה היה איש עתיר מעשים.

ט. בגלל ההפתעות הרבות במשחקי הליגה לא יהיו כפי הנראה זוכים רבים בהגרלת הלוטו.

י. לטענת אברהם לינקולן אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן.

3. חברו שני משפטים שונים לכל מילה: באחד מהם תשמש המילה הסגר, ובשני - בתפקיד אחר כמפורט:

זכור לטוב (הסגר, נשוא), לאסוננו (הסגר, לוואי), בעצם (הסגר, מושא), ראשית (נושא, הסגר) לדעתי (מושא, הסגר).

4. נתחו את המילים המסומנות בקו. נמקו את קביעתכם. פסקו כהלכה.

א. ההוצאות עלינו.

ב. השיחות עלינו היו מיותרות.

ג. הם קראו עלינו בעיתון.

ד. המילה עלינו היא מילת יחס.

ה. הם לא עלינו הואשמו ברצח.

ו. לא הוטלה עלינו האשמה במחדל.

ז. שלג דאשתקד הוא ביטוי בשפה העברית.

ח. הביטוי כשלג דאשתקד אינו ביטוי רווח בשפתנו היומיומית.

ט. הרעיון להקים מדינה יהודית באזור אל-עריש חלף מן העולם כשלג דאשתקד.

י. לדוגמה זו תפקיד חשוב.

יא. הסבר לדוגמה זו ניתן על ידי יואב.

יב. השיעור בלשון התנהל לדוגמה.

יג. האם תאזיני לדוגמה הבאה?

יד. אני לדוגמה סבורה אחרת.

טו. הביטוי בכל הכנות שגור בפיו.

טז. בכל הכנות אין לי רצון להגיע לשם.

יז. תענו לי על השאלה בכל הכנות.

יח. לאור הזרקורים השפעה שלילית על איכות הצילום באולפן.

יט. לאור הזרקורים הרבים במקום צולם המופע היטב.

כ. לאור הזרקורים יש השפעה על איכות הצילום באולפן.

כא. בילינו בערב לאור הזרקורים שבפארק.

כב. עוד לא אבדה תקוותנו.

כג. למרות תקוותנו היינו מאוכזבים.

כד. לא ייחסתי חשיבות לתקוותך.

כה. בלי תקווה קשה לחיות.

כו. בזכות תקוותו הצליח החולה להירפא.

כז. זו היא תקוותנו היחידה.

כח. רק בקושי הצלחתי לפתור את הבעיה.

כט. העיסוק בקושי זה מצריך זמן רב.

ל. יש להוסיף למשפט זה את המילה בקושי.

לא. בקושי זה נתקלנו לראשונה רק אתמול.

*202*

5. המירו כל זוג משפטים במשפט פשוט אחד בעל הסגר.

בכיתה י 7 קיים פער גדול בין התלמידים המצטיינים לתלמידים החלשים.

כך טען המורה.

הזמר יזכה בתחרות "אקס פקטור".

אין ספק.

6. נתחו את המשפטים שלפניכם.

א. זהירות בצומת מונעת תרעומת.

ב. נהיגה בכבישים בתנאי צפיפות מגבירה את המתח של הנהג.

ג. צליית בשר על האש מעניקה לו טעם מיוחד.

ד. השימוש בתרופה החדשה מפחית את הסיכון להתקף לב.

ה. את הודעת המנהל העבירו לנו מנהלי המחלקות.

ו. השפה האנגלית השפיעה על הסלנג הישראלי בזמן החדירה של מוזיקת הפופ הבריטית.

ז. לאחר המשחק נכנסו חברי הנהלת הקבוצה לחדר ההלבשה עם המאמן.

ח. במדינת ישראל ניתנת זכות הצבעה רק לאזרחי ישראל.

ט. במקרים של הצפות בגרמניה יפונו מבתיהם עשרות אלפי אנשים.

י. קצב השיפור ביכולתם הגופנית של הספורטאים הואץ במהלך המאה האחרונה.

יא. ביום חמישי תיפתח ב"יד ושם" תערוכת תצלומים על חסידי אומות העולם. יב. בעקבות החלטות מבקרת המדינה השבוע החליטה עיריית תל אביב על החזרת כספים לתושבים.

יג. ניתוח חדשני לקיבוע חוליות עמוד השדרה מתאפשר בזכות המצאה ישראלית של החדרת שבב טיטניום זעיר.

דוגמה:

זהירות (נושא) בצומת (לוואי) מונעת (נשוא) תרעומת. (מושא)

7. לפניכם משפט בעל הסגר:

מנהיג המפלגה, אם אפשר לכנותו מנהיג, הצהיר על כוונתו לסייע בהחזרת שבויים.

א. האם ניתן לשנות את מקום ההסגר? נמקו את דבריכם.

ב. איזה שינוי יחול במסר של המשפט אם יושמט ההסגר?

*203*

8. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

יותר מזל משכל

כשאני קם מהמיטה בבוקר, אני מקפיד להניח תחילה את כל כף רגלי הימנית על הרצפה. זה עניין של שנים. כך, אני מאמין, יהיה לי באותו היום מזל טוב. אבל האמת היא שאני ומזל זה כמו יום ולילה או שמש וירח. ואם בשמש וירח עסקינן, המזל השמשי שלי הוא מזל דגים, והמזל הירחי שלי הוא מזל בתולה. הרכב זה של מזלות הפך אותי לרגיש, לטוב לב ולבעל דמיון עשיר. אבל, לא עליכם, שלימזל.

אם כבר נופלת לי הפרוסה המרוחה על הרצפה, היא תיפול רק בכיוון אחד - כאשר הצד המרוח נצמד בחוזקה ובדבקות במרצפות הבית, במקרה הטוב, או על השטיח, שלאחר מכן מזכיר לכולם בכתם אליפטי מושלם: כאן נפלה פרוסתו של ביש-גדא. את שקית החלב אני לא מצליח אף פעם לפתוח בבוקר מבלי שאי-אלו טיפות ייפלו על השולחן או על הרצפה, סתם כך כדי שלא נבכה על הנוזל שנשפך. גם הלבן לא זוכה להגיע בשלמות אל פי, מבלי שהסביבה תיהנה מכמה וכמה דליפות, שעפו ממנו בעת פתיחת המכסה העקשן.

בבוקר, לאחר הגילוח והחתכים בפנים, הארוחה הנ"ל והלבוש החפוז - תמיד עם טעויות בכפתורים והיפוכים בכיווני ה"מלפנים" וה"מאחור", מקבל את פניי - חתול שחור. אבל, בהיותי מאמין לא רק באמונה הישנה בדבר מעבר חתול שחור, אלא גם באמונה בדבר האיסור לחזור הביתה, לאחר צאתך, כמובן ברגל ימין, אנה אני בא? להיכנס חזרה ולהסתכן ב"חוק איסור השיבה" או להמשיך ולהסתכן ב"חוק חתול השחור"? כך אני ממשיך לי והולך, בתקווה שעל דרכי רצופת האמונה לא יעמוד סולם, הנשען על קיר ויוצר משולש, שאין כל אפשרות אחרת זולת מעבר תחתיו.

בכל צעד מצעדיי אני מושפע כמובן מהבטחות כותבי ההורוסקופים בכל עיתוני השבת. וכך, הספרה 3 היא ספרת המזל, על פי "מעריב", הספרה 7, על פי "ידיעות אחרונות", הספרה 1, על פי המקומון שלי והספרה 9, על פי עלון בית הספר של הבת. חסרות רק עוד הספרות המתאימות כדי למלא לוטו שבועי, ולהפסיד לכל הפחות את סכום קנייתו ולכל היותר 20 או משהו מיליונים, שתמיד אני יודע בדיוק מה לעשות עמם. את האיקסים, האחתים והשתיימים כמובן אינני מחמיץ, אם כי אינני מבין לא דבר ולא חצי דבר ברזי הכדור הזה, שעשרים ושניים רצים אחריו וחובטים בו, ועוד כמה אלפים מהמרים על כך, מדברים על כך, ואפילו נאבקים על כך ומשלמים בחייהם.

טפו-טפו-טפו, "בלי עין הרע" עוברות עוד כמה שעות מהיממה שלי, הדחוסה באמונות, שלא נדע מצרות. היד שלי כבר כואבת מנקישה על עצים (touch wood), בתקווה שהמזל יאיר פנים, וכוחות השאול לא יגברו על המלאכים הטובים שעה שהאור סוף-סוף עולה. הדבר ודאי לא יתרחש ביום שישי שחל ב-13 לחודש, וגרוע מכול אם אותו החודש הוא חודש יולי. כאשר אוחזות ידיי בראי, הן תמיד רועדות מפחד שמא יישבר הראי ואז ייעור השטן או אחד משליחיו. גם תמונה התלויה על הקיר ושאין מסגרתה מקבילה לרצפה בכל מאת האחוזים, עלולה להסב נזק עד אשר תוצב כהלכה.

*204*

אט-אט חולף עובר לו היום, עם נקישות על עץ, עם סולמות וחתולים, עם מלח שולחן שמתעופף באוויר, עם דגדוג בכף היד השמאלית (בתקווה לזכות במטמון), או דגדוג בכף היד הימנית (שעלול לחסל את מקצת הכסף שעוד נשאר), עם דגדוג בשפה העליונה (המרמז על אורח שיפקוד אותי), או עם סבון שמחליק (שמרמז על אורח אחר שיבוא), או עם סבון שמועבר מיד ליד (ועלול לקלקל מערכות יחסים שלוות), או עם מתנה חדה - סכין או אולר (שעלולים להפוך לחרב פיפיות לנותן המתנה), ולבסוף עם חלומות פז, ששווא ידברו, אלא אם כן חלמתי על נחש במאורתו, שיהפוך במציאות לכסף רב - עד לסופו של אותו היום.

(מעובד על פי מאמר מאת עמוס צור, רבעון שפיץ, 7, 1994)

א. העתיקו מן הטקסט את כל ההסגרים. מיינו אותם לפי תפקידיהם השונים בטקסט, וציינו את התפקיד.

ב. מהי הנימה שבה נכתב הטקסט? נמקו את תשובתכם.

ג. מהו היחס הסמנטי בין המילים שלפניכם: שלימזל - ביש גדא, זולת - נוסף על.

ד. הסבירו את הביטוי "חרב פיפיות", ושבצו אותו במשפט.

ה. מצאו בטקסט 'אין' בתפקיד אוגד ו'אין' בתפקיד נשוא. נמקו את קביעותיכם.

ו. לאחרונה התפרסמו ידיעות על תופעת ההימורים בקרב בני נוער ועל הסכנות שבה.

כתבו על התופעה ועל דרכי ההתמודדות עמה. ציינו את כל מקורות המידע שנעזרתם בהם.

9. לפניכם שלוש סיסמאות (משביתת המורים הגדולה ב-2007):

א. חינוך זול עולה ביוקר.

ב. השקעה בחינוך איננה הוצאה.

ג. החינוך הוא הביטחון של המדינה.

1. מהו הסוג התחבירי של כל המשפטים?

2. מהו המשותף למשפטים ב ו-ג?

3. מצאו במשפטים נרדפות בהקשר, ניגודיות ושלילה.

4. לאיזו אמירה יש בעיניכם אפקט רטורי חזק יותר? נמקו את תשובתכם.

10. לפניכם משפטים מתוך דף פרסום לסוככים:

א. סוכך הזרועות הוא הסוכך האידאלי לאקלים הישראלי.

ב. הוא מיועד בעיקר לבתים פרטיים.

ג. בימי הקיץ הוא מגן מפני השמש.

1. מהו המשותף לשניים מן המשפטים שלעיל?

2. נתחו את מילים המסומנות בקו, והסבירו את ההבדלים ביניהן.

3. מהו תפקידה הרטורי של המילה "האידאלי" במשפט הראשון?

4. מהו ההבדל בין ניתוח המילים "לאקלים הישראלי" לבין ניתוח המילים "לבתים פרטיים"?

*205*

11. קראו את המאמר שלפניכם, והשיבו על השאלות שאחריו.

יפן המודרנית

אחת התופעות הבולטות בהיסטוריה של העת החדשה היא עלייתה המפתיעה של יפן, שהפכה ממדינה שולית ובלתי ידועה במחצית המאה ה-19 למעצמה צבאית במחצית הראשונה של המאה ה-20 ולמעצמה כלכלית במחצית השנייה שלה. יפן הייתה המדינה הלא-מערבית הראשונה שחוללה מודרניזציה מלאה, והיא עשתה זאת מבלי לוותר על ריבונותה או על תרבותה. היא הצליחה להשתנות ולהתקדם בקצב מהיר מבלי להישבר ומבלי להתפורר. דבר זה הפך אותה לדגם של חיקוי עבור ארצות אחרות במזרח אסיה. ההיסטוריה של יפן המודרנית היא סיפור התמודדותה עם האתגר המערבי. במאה וחמישים השנים האחרונות ראתה יפן במערב איום, מקור השראה, בעל ברית ומתחרה, לפעמים בעת ובעונה אחת. בהתמודדות הזאת היו ליפן הצלחות רבות - צבאיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות - אך היו לה גם כישלונות, והגדול שבהם היה תבוסתה במלחמת העולם השנייה. בתקופה זו השפיעה יפן רבות על אסיה ועל העולם כולו בתחומים אחרים.

על אף התפקיד החשוב שמילאה יפן במאה ה-20 ועל אף מקומה המרכזי בעולם כיום, לרוב האנשים מחוץ לגבולותיה יש רק ידע קלוש על ההיסטוריה ועל התרבות שלה. דבר זה נובע מהבדלי לשון ותרבות - אך גם מזלזול שהיה קיים במדינות המערב כלפי הישגיהם של אנשים לא-מערביים בתחומים מודרניים כמו מדע, תעשייה וצבא. יפן נוטה להצטייר בסטראוטיפים. מחד גיסא, יש הרואים בה תופעה דמונית: עם אכזר וקשוח, תל נמלים רוחשות, חברה של רובוטים נטולי אנושיות וזהות עצמית, או ציבור של חקיינים וגונבי רעיונות. ומאידך גיסא, יש העושים אידאליזציה ורואים ביפנים גאונים חרוצים, בעלי חוש אמנותי, הפועלים באחדות ובהרמוניה, מצייתים לקיסר, מקדישים את עצמם למען ארצם, מתכננים בתבונה, מצליחים כמעט בכל מה שעושים - ומתאבדים כאשר נכשלים. שתי הגישות הללו מוטעות. דווקא היהודים, שדבקו בהם במשך דורות תוויות דמוניות, צריכים להיזהר מפני הדבקת תוויות כאלה לעמים אחרים. יש ביפן, כמו בכל ארץ אחרת, אידאליזם ואנוכיות, עדינות וקשיחות, תבונה וסכלות, פעלתנות וסבילות. חלק מהצלחותיה ומכישלונותיה של יפן המודרנית נבעו ממורשתה התרבותית. חלק אחר, לא פחות חשוב, נבע ממנהיגות טובה וגרועה, מהחלטות נכונות ושגויות ומגורמים חיצוניים שמחוץ לשליטתה.

ההתעניינות של הציבור הישראלי ביפן גדלה משנה לשנה. דבר זה מתבטא ברבבות התיירים הישראלים המבקרים ביפן ובאלפי התלמידים הבאים לקבל שיעורים על מזרח אסיה באוניברסיטאות. מוצרים יפניים מצויים כיום בכל בית, מכוניות יפניות ממלאות את כבישינו, ואמנויות הלחימה היפניות מושכות רבים. למרות ההתעניינות הזאת לא היה עד עתה ספר בעברית על ההיסטוריה והתרבות של יפן המודרנית. הספר הזה בא למלא את החסר. הוא מתבסס על הרצאותיי באוניברסיטה העברית במשך עשרים וחמש שנים, על הספרות ההיסטורית שנכתבה על נושא זה ביפנית ובאנגלית, על ביקורים תכופים ביפן ועל מעקב שוטף אחר המתרחש בה. ספר זה הוא המשך לספרי הקודם: יפן המסורתית, תרבות והיסטוריה, שסיפר את תולדות יפן עד אמצע המאה ה-19 ; אבל הוא עומד ברשות עצמו, ואלה שאינם מתמצאים בתולדות יפן המסורתית ימצאו בפרק הראשון סקירה של הרקע ההיסטורי והתרבותי.

(מעובד על פי ההקדמה לספר יפן המודרנית מאת בן-עמי שילוני, הוצאת שוקן, 1997.)

*206*

א. במה התבטאה הייחודיות של השינוי שעבר על יפן?

ב. מדוע האנשים שמחוץ לגבולות יפן יודעים מעט על ההיסטוריה ועל התרבות שלה?

ג. מדוע, לדעת הכותב, דווקא על היהודים להימנע מהדחקת סטראוטיפים כלפי עמים אחרים? פרטו את תשובתכם.

ד. למה מתייחס האזכור "דבר זה" בפסקה א?

ה. במאמר יש שפע של מילים מנוגדות. העתיקו חמישה זוגות, והסבירו את מטרת הכותב בהביאו אותם.

ו. הסבירו את פירושי המילים: ריבונות, קלוש, דמוני.

ז. הסבירו את סיווג המשפטים שלפניכם, ונתחו את המילים המסומנות בקו.

1. ההיסטוריה של יפן המודרנית היא סיפור התמודדותה עם האתגר המערבי. (פשוט)

2. מוצרים יפניים מצויים כיום בכל בית, מכוניות יפניות ממלאות את כבישינו, ואמנויות הלחימה היפניות מושכות רבים. (איחוי)

3. דווקא היהודים, שדבקו בהם במשך דורות תוויות דמוניות, צריכים להיזהר מפני הדבקת תוויות כאלה לעמים אחרים. (מורכב)

ח. ציינו מהו התפקיד התחבירי של המילה יפן בכל אחד מן המשפטים שלפניכם:

אחת התופעות הבולטות היא עלייתה של יפן.

יפן הייתה המדינה הלא-מערבית הראשונה שחוללה מודרניזציה שלמה.

יש הרואים ביפן תופעה דמונית.

יש ביפן אידאלים ואנוכיות, עדינות וקשיחות.

ההתעניינות של הציבור הישראלי ביפן גדלה משנה לשנה.

ספר זה הוא המשך לספרי הקודם יפן המסורתית.

ט. מצאו בטקסט משפט שבו המילה "היא" בתפקיד נושא ומשפט שבו תפקידה אוגד.

י. ציינו מהו הקשר הלוגי המובע במשפט "על אף התפקיד החשוב... שלה" (ראש פסקה ב).

המירו את הצירוף 'על אף' במילה אחרת שתשמור על הקשר הלוגי.

יא. התבקשתם לכתוב סקירה על הירידה בשיעור הילודה ביפן בשנים האחרונות. כתבו על התופעה, סיבותיה והיבטיה השונים. היעזרו בשלושה מאגרי מידע במרשתת.

*207*

סדר המילים במשפט

*207*

הסדר המקובל, "הרגיל"

בדרך כלל, נושא המשפט נמצא בראש, ואחריו באים הנשוא ומשלימיו. דוגמאות:

משרד הרווחה מתכוון לשנות את הנהלים להעסקת עובדי כוח אדם.

הורי התלמידים שלחו השבוע מכתב לשר החינוך.

שינויים בסדר ה"רגיל"

הסיבה המרכזית לשינוי סדר המילים היא הדגשה, שהרי המילה הראשונה או הצירוף הראשון מקבלים את מרב תשומת הלב. לעתים נעשה השינוי לצורך העלאת המשלב ולעתים לשם לכידות וקישוריות. כשמשפט פותח בתיאור, וזמן הפועל הוא עבר או עתיד מקובל להקדים את הנשוא לנושא.

מחר תתקיים ישיבת מועצת התלמידים.

הסיבות לשינוי בסדר המקובל

א. הדגשה

הנשוא הפועלי עובר לראש המשפט להדגשת המסר החשוב, עיקר האירוע. הדבר נפוץ בתקשורת בעיקר בידיעות חדשותיות.

דוגמאות:

עלה לעשרים מספר הנפגעים...; מוסיף להיות קשה מצבו של...; חל שיפור במצבו של...-, נעצר חשוד בפרשת...-, הסתיימה שביתת המורים ועוד.

ב. העלאת המשלב הלשוני (גם להדגשה).

יודע אני כי...-, תמו ימי ה...; את חבריי זוכר אני...

ג. יצירת לכידות וקישוריות (למשפט הקודם).

היא טסה לפריז. בפריז חיכו לה הוריה.

שינויי משמעות

המילים גם / אפילו (להוספה), רק (להמעטה)

המילים "גם", "אפילו" ו "רק" באות לפני החלק שהן מתייחסות אליו, כלומר הן מתקשרות תמיד למילה או לחלק המשפט שאחריהן. לפיכך מילים אלה לא יבואו בסופי משפטים. מיקום שונה של המילים האלה בתוך המשפט משנה את משמעות המשפט.

דוגמאות:

א. רק אני אוהבת אותו. (= אחרים אינם אוהבים אותו.) מתקשר לנושא.

ב. אני רק אוהבת אותו. (= אין לי אליו רגשות אחרים.) מתקשר לנשוא.

ג. אני אוהבת רק אותו. (= אינני אוהבת את האחרים.) מתקשר למושא.

*208*

א. גם התלמידים משכבת י יצפו בהצגה. (לא רק תלמידי יא או לא רק המורים של השכבה.)

ב. התלמידים משכבת י גם יצפו בהצגה. (לא רק יקראו עליה.)

ג. התלמידים משכבת י יצפו גם בהצגה. (לא רק בסרט.)

המילה "לא" משנה גם היא את משמעות המשפט.

א. רונית לא קנתה את הספר הזה. (= אולי היא שאלה אותו. יש כאן גם שלילה של כל המשפט.)

ב. לא רונית קנתה את הספר הזה. (= מישהו אחר קנה אותו.)

ג. לא את הספר הזה קנתה רונית. (= היא קנתה ספר אחר).

תרגילים

*208*

1. מהו השינוי שנעשה בסדר המילים? מהי מטרתו?

א. את המנגינה הזאת אי-אפשר להפסיק.

ב. אני לשם כבר לא אגיע.

ג. מעניין המאמר החדש שכתבת.

ד. יפה היא לא!

ה. לא ישכור אדם פועלים בשבת.

ו. עשר דקות בלבד נמשך אמש נאומו של השר.

ז. אחים אנחנו.

ח. נמשכים החיפושים אחרי החייל הנעדר.

ט. הותר לפרסום שמו של החשוד בפרשה.

י. יבוטל הצבע הצהוב!

2. א. הסבירו את הבדלי המשמעות במשפטים האלה:

1. אפילו הוא החליט לנסוע לחו"ל.

2. הוא אפילו החליט לנסוע לחו"ל.

3. הוא החליט לנסוע אפילו לחו"ל.

ב. ציינו את התפקידים של החלקים התחביריים שהמילה "רק" מתייחסת אליהם.

1. רק אני לקחתי אותו אתמול לגן.

2. אני רק לקחתי אותו אתמול לגן.

3. אני לקחתי רק אותו אתמול לגן.

4. אני לקחתי אותו רק אתמול לגן.

5. אני לקחתי אותו אתמול רק לגן.

*209*

3. א. מה ההבדל במשמעות שיצר הפרסומאי בהשוואה הזאת:

במכונית X תרגיש בטוח.

במכונית Y בטוח תרגיש.

ב. לפניכם משפט: התינוקת שתתה אתמול מיץ. הוסיפו את המילה 'גם' לפני כל אחת מן המילים במשפט שלפניכם, והסבירו את הבדלי המשמעות באמצעות המילים (לא רק... אלא גם...)

4. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

לא תמיד ילדים זקוקים לאנטיביוטיקה

רוב הילדים שיש להם סינוסיטיס, אינם זקוקים לטיפול אנטיביוטי. על פי המחקר החדש, לא נמצאו הבדלים בשיעור ההחלמה בין ילדים שקיבלו אנטיביוטיקה לילדים שלא קיבלו תרופה.

אנטיביוטיקה פועלת רק על זיהומים חיידקיים ולא על זיהומים נגיפיים (ויראליים). סינוסיטיס נוצר לרוב מזיהום נגיפי, כמו שפעת. רק בחלק מן המקרים הוא נגרם מזיהום חיידקי. אם החולה מרגיש גם כאבים בפנים או בשיניים, קרוב לוודאי שמדובר בזיהום חיידקי. הרופאים מודעים לכך ששימוש נרחב באנטיביוטיקה מביא להתפתחות עמידות לטיפולים. לדעת הרופאים, כדאי לסמוך על מערכת החיסון שתטפל בזיהום.

(מעובד על פי מאמר באתר הרפואה הישראלי 5/4/2001 ,Infomed.)

א. לאיזה חלק מהמשפט מתייחסת המילה המודגשת בכל אחד מהמשפטים שלעיל? הסבירו את הבדלי המשמעות. כתבו את התפקידים התחביריים של המילים האלה.

ב. הוסיפו את המילה "גם" למקומות אפשריים במשפט שלפניכם, והסבירו את הבדלי המשמעות.

הרופאים יודעים ששימוש נרחב באנטיביוטיקה מביא להתפתחות עמידות לטיפולים.

ג. מה תפקיד ההסגרים בקטע?

ד. כתבו סקירה על השימוש באנטיביוטיקה בקרב ילדים בישראל לעומת ילדים בהולנד. הציגו את הממצאים השונים. השתמשו במאגרי מידע.

2. משפט איחוי (מאוחה, מחובר)

*209*

משפט איחוי הוא משפט בעל שני איברים או יותר, כלומר בעל שני משפטים או יותר שיש להם מעמד שווה. סימן היכר למעמד שווה של האיברים במשפט האיחוי הוא האפשרות לחברם ב-ו החיבור. האיברים עצמאיים מבחינה תחבירית, כלומר לכל איבר יש נושא ונשוא משלו, ולכן הוא יכול לעמוד ברשות עצמו. בין האיברים יש קשר לוגי. לדוגמה:

החייל היה אמור להגיע לחופשה, (איבר א) + אך מפקדו השאירו לשמור בבסיס. (איבר ב)

*210*

הדגם הנפוץ במשפט איחוי: שני איברים וביניהם מילת חיבור.

סדר האיברים לרוב מחייב. בין האיברים יבוא לרוב פסיק (אלא אם כן הם קצרים). הפסיק יבוא לפני מילת החיבור ולא אחריה.

מילות הקישור שייכות לאיבר ב. (יש המשאירים בתחימה את מילת החיבור בין שני האיברים).

הערה: האיברים יכולים להיות ממבנים שונים (פשוטים, בעלי חלק כולל, בעלי חלק ייחוד או בעלי נושא סתמי או משפט חסר).

מילות חיבור רבות מכילות את הרכיבים האלה:

כן, כך, זאת.

הקשרים הלוגיים בין איברי המשפט

כדי לזכור את סוגי הקשרים הלוגיים אפשר להיעזר בראשי התיבות תנוע"ת הזה"ב:

תוצאה, ניגוד, ויתור, עימות, תכלית, הוספה, זמן, הסבר, בררה.

1. קשר של סיבה תוצאה

(ו)לכן, (ו)על כן, (ו)לפיכך, (ו)עקב כך, (ו)משום כך.

איבר א = הסיבה, איבר ב = התוצאה.

דוגמה:

מערכת הבלמים במכונית לא הייתה תקינה, (איבר א) לפיכך אירעה תאונה. (איבר ב)

2. קשר של ניגוד: אבל, אך, אולם, אלא, אלא ש, ברם, כי אם (מילים רבות פותחות ב-א).

דוגמה:

הערב חיכינו לאורח, (איבר א) אך הוא לא בא. (איבר ב)

קשר הניגוד משמש לפעמים גם לוויתור. המילה 'אבל" יכולה להמיר מילים דוגמת "בכל זאת".

3. קשר של ויתור: (ו) אף על פי כן, (ו)בכל זאת, (ו)למרות זאת, (ו)עם זאת, (ו)על אף זאת (אבל, אולם, אך). במשפטים אלה יש הבעת הסתייגות. כל ויתור מכיל גם ניגוד. לעתים ההבחנה ביניהם מורכבת.

זכרו!

'עם זאת' אינו מציין קשר של הוספה, אלא קשר של הסתייגות.

דוגמאות:

הוא עדיין לא הבריא, (איבר א) ולמרות זאת הוא שב לעבודה. (איבר ב)

למשפחה זו יש כסף, (איבר א) אבל היא חיה בצמצום רב. (איבר ב)

*211*

דגמים להבעת הסתייגות

פירושה של ההסתייגות הוא קבלת דברים חלקית, לא בשלמותם (עם "אבל"), בניגוד לקבלה מוחלטת או להתנגדות מוחלטת. הדגמים הנפוצים:

אמנם...אבל / אך / אולם; לכאורה / להלכה...אבל / למעשה; למראית עין...לאמתו של דבר....

דוגמה:

אמנם למדנו בכיתה על המשפט המורכב, אך עדיין אינני שולט בו.

המילה 'אמנם" במקרים אלה יוצרת מתח. אין לקבל את הקביעה כמות שהיא. זהו סימן מקדים לנמענים שעוד מעט תבוא המילה 'אבל".

הקביעה שבאה אחרי המילה אמנם נכונה בעיני הכותב, אך יש לו הסתייגות ממנה. דעתו האמתית מובעת באיבר השני. הבחירה בדגם זה נועדה גם לציון טענת הנגד והפרכתה.

4. קשר של עימות והשוואה: לעומת זאת, ואילו (השוואה Y לא שווה ל-X).

המילה "ואילו" תמיד ב - ו בתחילתה (המילה "אילו" - במשפט מורכב בקשר של תנאי). אלה שני היבטים שעושים השוואה / עימות ביניהם.

דוגמה:

אורכו של החדר הראשון הוא ארבעה מטרים, (איבר א) ולעומת זאת אורכו של החדר השני שישה מטרים. (איבר ב)

ניתן לומר גם בהטיה: ולעומתה, ולעומתו וכדומה.

מילות קישור אלה נפוצות במאמר "בעד ונגד", וגם במיזוג טקסטים מסוג זה.

5. קשר של תכלית: ולשם כך, ולמען זאת. התכלית מובעת באיבר א.

דוגמה:

רציתי לשכור דירה, (איבר א) ולשם כך פניתי למשרד תיווך. (איבר ב)

6. קשר של הוספה: ו, גם, כמו כן, נוסף על כך, ומלבד זאת, ויתרה מזו ועוד.

מחר צפוי שרב כבר, (איבר א) והטמפרטורות יוסיפו לעלות. (איבר ב)

קשר זה נפוץ בטקסטים סיפוריים / תיאוריים.

דוגמה: מתוך "העץ הנדיב" מאת של סילברסטיין:

פעם אחת היה עץ, והוא אהב ילד קטן אחד. וכל יום הילד היה בא ואוסף את העלים של העץ ועושה מהם כתרים... והילד ישב, והעץ היה מאושר.

*212*

7. קשר של זמן: ואז, ואחר כך, ולאחר מכן, ובאותו הזמן, וקודם לכן, ולפני כן ועוד.

דוגמה:

השעון צלצל, (איבר א) ואז התעוררנו. (איבר ב)

8. קשר של בררה: או; או...או...; או ש...או ש... דוגמה:

סע באחריות, (איבר א) או שא בתוצאות. (איבר ב)

9. קשר של הסבר (ביאור): זאת אומרת, כלומר, רוצה לומר, דהיינו, הווה אומר, קרי.

נשיא מדינת ישראל נעדר סמכויות ביצועיות ממשיות כמעט לחלוטין, (איבר א) דהיינו הוא משמש ישות ייצוגית בלבד. (איבר ב)

תנו דעתכם! הקשרים הלוגיים שלעיל באים גם בין יחידות שיח גדולות ולא רק בין משפטים.

המרות

1. המרת שני משפטים פשוטים או יותר במשפט איחוי אחד בקשר לוגי מתאים. (ירד גשם. הטקס נדחה. - ירד גשם, ולכן הטקס נדחה).

2. המרת משפט איחוי במשפט פשוט. הפועל הנטוי ייהפך לשם פעולה. (למדתי הרבה, ולמרות זאת נכשלתי. - למרות למידתי הרבה נכשלתי).

3. המרת משפט פשוט במשפט איחוי. שם הפעולה יומר בפועל נטוי. (עקב הפגנת העובדים... - העובדים הפגינו).

4. פירוק משפט איחוי למשפטים פשוטים. (כמו בסעיף 1)

5. המרת נתונים מספריים מהיצג גרפי במשפט איחוי לרוב בקשר לוגי של עימות / השוואה (ואילו, ולעומת זאת). בבריטניה חופשת הלידה בתשלום נמשכת 280 יום, ואילו בצרפת היא נמשכת רק 112 יום.

תרגילים

*212*

1. נתחו את המילים המסומנות בקו במשפטים שלפניכם, וציינו את סוג המשפט. אם המשפט הוא משפט איחוי, תחמו את איבריו. ליד משפטים מאוחים כתבו את תפקידה של מילת הקישור.

א. גאונים אמתיים אינם פותרים בעיות קיימות, אלא הם מזהים בעיות חדשות.

ב. המהמרים הכפייתיים מאבדים רכוש, ונגרם להם נזק נפשי כבד.

ג. בעבר היה המלפפון ירק של קיץ, אבל מזמן המצאת החממות יש מלפפונים בכל ימות השנה.

ד. הקושי היחיד בטיול זה הוא התחבורה האטית.

ה. השמאליות בידיים נחשבה בעבר לפגם, וביטוי כמו "ידיים שמאליות" מדגים גישה זו.

*213*

ו. שלושה חודשי מאסר בפועל נגזרו על סגן ר', נווט בחיל האוויר.

ז. למפקד טוב אין חיילים רעים.

ח. שכר הלימוד עלה, ולמרות זאת לא פחת מספר הסטודנטים.

ט. משכורות המרצים יועלו, או שהם יפתחו בשביתה.

י. החודש ינוכו לעובדים ימי השביתה, כלומר משכורותיהם יקטנו במאות שקלים

יא. יכול אתה להונות עם שלם תקופה קצרה, ויכול אתה להונות אחד מן העם תקופה ארוכה, אך אינך יכול להונות עם שלם תקופה ארוכה.

יב. לפי ר' נחמן מברסלב, כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל.

יג. בישראל חופשת הלידה בתשלום נמשכת ארבעה עשר שבועות.

2. המירו כל זוג משפטים במשפט איחוי אחד בעל קשר לוגי מתאים. ציינו את סוג הקשר.

החום של החולה ירד.

הסכנה לחייו טרם חלפה

כלבי המשטרה אולפו להריח חומרי נפץ.

הכלבים יוצבו במגרשי הכדורגל.

שוטרי התנועה עצרו נהג כשהוא נוהג במהירות של 155 קמ"ש

הנהג קיבל דוח על מהירות מופרזת.

רופאים ממליצים על אכילת מזון עתיר סיבים.

ילדים אוכלים פלאפל והמבורגר

בתל אביב ירדו בחורף 2015 589 מ"מ גשם.

בבאר שבע ירדו בחורף 2015 255 מ"מ גשם בלבד.

בשפת האסקימואים עשרות מילים שונות לתיאור שלג.

בשפת הבדווים שבע מילים שונות לתיאור גמל.

הבחירות הקרובות יתקיימו בחודש יולי.

נוסעים רבים יוותרו על נסיעתם לחו"ל.

הבחינה באזרחות לא תתקיים השבוע.

הבחינה תתקיים רק בעוד שבועיים

השליח יבוא.

אתן לו את המעטפה.

3. המירו את המשפטים שלפניכם ממשפטים פשוטים למשפטים מאוחים. הוסיפו מילים במקרה הצורך.

א. שביתת האחיות גרמה נזק רב לחולים.

ב. למרות התנגדותנו הנמרצת התקבלה הצעתו.

ג. שרפת היער גרמה להיעלמות חיות הבר שבאזור.

ד. המרצה הגיע ללמד למרות מחלתו.

ה. חסכנו כסף לקניית דירה מרווחת.

ו. למרות השפעת מזג אוויר גרוע על מצב רוחך נסה להתעלם ממנו.

ז. בגלל מחסור במים לשתייה כדאי לכם להצטייד במכלי מים.

ח. שר התחבורה הכריז על מלחמה בתאונות הדרכים בשל ריבוין בשנה האחרונה.

*214*

4. לפניכם שיר של המשורר יהודה עמיחי. קראו את השיר, והשיבו על השאלות שאחריו.

עברתי ליד בית-הספר שבו למדתי בנעורי

ואמרתי אל לבי, כאן למדתי דברים אחדים

ולא למדתי דברים אחרים. כל חיי אני אוהב אהבת חינם

את הדברים שלא למדתי. אני מלא דעת, אני מומחה

בוטניקה של עץ הדעת טוב ורע, אני יודע על פריחתו

ועל צורת עליו ופעולת שורשיו, על מזיקיו ועל טפיליו,

אני עדין חוקר את הטוב והרע ואחקור עד יום מותי.

עמדתי ליד בית הספר. בחדר הזה ישבנו ולמדנו,

חלונות חדרי כיתה תמיד פונים אל העתיד

ואנחנו חשבנו לתומנו שזה הנוף שראינו מן החלון.

יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן

א. מהו סוג המשפט הרווח בשיר?

ב. העתיקו מן השיר משפט בעל חלק כולל (חוזר), וציינו את תפקידו התחבירי.

ג. מהי משמעות ה-ו בשורה האחרונה של השיר? נמקו את דבריכם.

ד. מהו השינוי בגוף הפעלים שבטקסט? נסו להסביר אותו.

5. לפניכם משפט מפורסם:

"פסימיסט רואה בהזדמנות קושי, אופטימיסט רואה בקושי הזדמנות". (וינסטון צ'רצ'יל)

המירו את המשפט הנתון (כולל הסוגריים) במשפט איחוי בעל הסגר.

6. א. הסבירו את חידוד הלשון שלפניכם:

רק בישראל לירי פצמ"רים קוראים טפטוף, ולגשם הראשון - יורה.

ב. ציינו את המבנה של כל איבר.

7. מהן המשמעויות השונות של המילה "אך" בהקשריה השונים?

א. ניסיתי להבליג על המעשה, אך הדבר לא עלה בידי.

ב. אך יצאנו מן העיר החלה ההפגנה הגדולה.

ג. הכניסה לאולם תותר אך ורק למי שיציג הזמנה.

ד. והיית אך שמח.

*215*

8. העתיקו את המשפטים למחברתכם, והשלימו אותם באופן הגיוני לפי מילת הקישור.

א. הטיול לתאילנד היה מהנה, אבל...

ב. הטיול לתאילנד היה מהנה, ולעומת זאת...

ג. צריכת ויטמינים בקביעות עלולה לפגוע בבריאותו של האדם, ולכן...

ד. ממשלת אתיופיה אסרה על היהודים בשנת 1977 לצאת לישראל, ולמרות זאת...

ה. התלמידים מעוניינים לקבל מידע על המגמות החדשות בבית הספר, ולשם כך...

ו. מחירי הדלק האמירו, על כן...

ז. מערכת התקשורת של בעלי החיים היא מערכת סגורה, ואילו...

9. לפניכם קטע שכתב מאיר שלו.

נפלאות העברית

אינני יודע איך זה אצל הסינים, אבל אם תיתן ליווני או לאנגלי טקסטים שכתב אגממנון או שכתב המלך ארתור - הם לא יבינו מילה מהכתוב. לעומת זאת, דוברי עברית עדיין מסוגלים להבין חלק גדול מכתביהם העתיקים. וכך קרה שאנחנו חיים בתקופה מעניינת מאוד, ובה השפה המדוברת והשפה הכתובה עדיין חיות בשלום יחסי, ולא אחת אפשר לגלות שסלנג עכשווי ופסוקי תנ"ך רועים יחדיו ונער קטון נוהג בם בכיף. הדבר התאפשר משום שבמשך זמן ממושך מאוד לא שימשה העברית את דובריה כשפה יום-יומית, והתפתחותה הואטה מאוד.

את כל זאת אני מספר משתי סיבות. האחת - שאני מתברך בלבבי על הזכות לחיות בתקופה הזאת, לקרוא ולדבר ולכתוב בשפה עם כל כך הרבה רבדים חיים. והשנייה, שאני מבקש לספר על דוגמה למה שזה עתה ניסיתי לומר: עמדתי השבוע ליד מעבר חצייה והמתנתי לאור הירוק. פתאום התעורר עליי רוגזה של גברת אחת, שגם היא חיכתה לאותו האור הירוק בעצמו, והחליטה לפאר ולהלל באוזניי את ציבור המתנחלים.

"אלה אנשים טובים", היא אמרה לי. "אני עבדתי אצלם בניקיון", המשיכה הגברת, "והם עזרו לי מאוד. אני הייתי במה-זה מצוקות, והם - מאשפתות הם הרימו אותי".

כמו שאמרתי, אני לא חושב שיש עוד שפה בעולם שבה שירת חנה ו"מה-זה מצוקות" מסוגלים לחיות יחדיו. אפשר להניח שמדובר במצב זמני בהחלט, ומכיוון שהשפה העברית מתפתחת בקצב מסחרר, גם אצלנו תתרחש בקרוב ההפרדה בין השפה המודרנית והשפה הקלסית. אבל נכון לעכשיו זה עדיין לא קרה, ואפשר להתענג וליהנות.

(מאיר שלו, ידיעות אחרונות, 16/12/2005)

א. העתיקו את מילות הקישור בפסקה הראשונה, וציינו את הקשרים הלוגיים.

ב. ציינו מקרים שבהם מילת הקישור באה בראש משפט. מהי המסקנה?

ג. הביאו דוגמאות של עירוב משלבים בטקסט.

ד. מדוע שינה הכותב את סדר המילים ה"רגיל" בראש הפסקה השנייה?

ה. למה מתייחס האזכור "הדבר" בשורה 6?

ו. מהו הקשר הלוגי בפסקה השנייה: עימות, הוספה, הכללה ופירוט, הסתייגות?

ז. מהי טענתו המרכזית של מאיר שלו?

*216*

10. קראו את הטקסט והשיבו על השאלות שאחריו.

שיעורי בית ופסיכו-היגיינה של התלמיד

הנושא "שיעורי בית" לא זכה לדיון קובע ורציני במערכת החינוך בישראל, והמתעניינים בבעיה זו נמצאים במצב של מבוכה. כל מורה מקיימו כרצונו ולפי רוחו. יש המעמיס על התלמיד עבודה מרובה למעלה מיכולתו, ויש המקל ראש לחלוטין בעניין זה. הדבר מחייב הסדר. ברור שהמורה חייב לתכנן ולקבוע את כמות החומר שהוא חושב ללמד בכיתה במשך השבוע. במידה לא פחותה מזו, חייב הוא לתכנן ולחשב את שיעורי הבית שהוא רוצה להטיל על תלמידיו.

המתנגדים למתן שיעורי בית, נקודת המוצא שלהם היא הבריאות הפסיכו-היגיינית של התלמיד. הם גורסים, כי לאחר יום עבודה מלא וגדוש בבעיות עיוניות ומייגעות את התלמיד, אין לרתום אותו שוב להתאמצות יתרה, הנוגדת את התביעה הביולוגית האלמנטרית של גידול הילד באופן פסיכו-פיזי תקין. חסידי השקפה זו מתנגדים להקרבת זכותה הטבעית של תקופת הנעורים - לחופש, לבידור ולעצמאות על מזבח הלמידה. לפי דעתם, תוספת עבודה זו מביאה לידי הרס חמור בנפש התלמיד, ומבחינה פסיכו-היגיינית היא יוצרת אצלו תכופות עצבנות וגורמת לפרקים גם לשימוש בשקר, בסילופים שונים וכיוצא בהם, לשם התחמקות מתפקידו.

המצדדים במתן שיעורי בית טוענים לשתי מטרות: מטריאלית ופסיכולוגית.

המטרה המטריאלית שואפת להחיש את למידת החומר הרב, הנדרש בתכנית הלימודים, באמצעות מתן שיעורי הבית. לדעתם, כך מתגבש החומר הנלמד, והתלמיד רוכש הרגל של עיון ולמידה עצמית. לטענתם, התפיסה הטובה של החומר הנלמד באה רק אחרי עיון ושיקולי דעת עצמאיים מחוץ לכיתה.

לא פחות חשוב ערך שיעורי הבית לעיצוב קווי אופי יסודיים בנפש התלמיד המשמשים אמצעים יעילים ביותר לפיתוח אישיותו. ההתמדה, החריצות, המאמץ, הפעילות וההרגלים לעבודה עצמית בהכנת שיעורי הבית, כל אלה משמשים דחפים להתפתחות שכלית עמוקה יותר ושלמה יותר. ענקי העולם התרבותי נתנו מה שנתנו לעולם לא באמצעות השכל גרדא, כי אם באמצעות שקידה, חריצות ומאמץ עצמאי בלימודיהם.

הכנת שיעורי בית היא נושא שנוי במחלוקת שנים רבות. המורים מחייבים אותה, כמובן, ואילו מחקרים מצביעים על הליקויים הטמונים בה. בארצות הברית הראו סקרים, כי מסתמנת ירידה בכמות שיעורי הבית הניתנים לתלמידי בית הספר שם. מחקר גדול הוכיח, כי שני שלישים מהתלמידים מקדישים פחות מחמש שעות בשבוע להכנת שיעורי הבית. אותו מחקר גילה כי בבתי ספר לטעוני טיפוח המצב חמור עוד יותר. רק עשרים אחוז מהתלמידים טורחים להכין את שיעורי הבית המוטלים עליהם. המעניין הוא, שההורים דווקא מאשימים את בית הספר בשיעור הקטן של העבודה המוטלת על ילדיהם, ואילו המורים מחזירים את הכדור אל ההורים, וטוענים כי עליהם להטיל משמעת על ילדיהם ולדאוג ששיעורי הבית יוכנו כראוי. בין הגורמים הנמנים כמעכבים את הכנת שיעורי הבית עומדת הטלוויזיה במקום ראשון, ואחריה - פעילויות ספורטיביות וחברתיות שונות.

*217*

מורים בעלי תושייה קושרים את שיעורי הבית בתכניות טלוויזיה מסוימות, בעיקר אלה שעניינן היסטוריה או גאוגרפיה. המורים העומדים חסרי אונים מול חוסר שיתוף הפעולה של תלמידיהם, מצמצמים בהכרח את דרישותיהם.

תלמידים רבים סובלים ממשמעת לקויה ונתונים בלחץ פנימי מתמיד בשל חובת הכנת שיעורים ובמצב של דריכות ומתיחות מתמדת. הם סובלים ממועקה אמוציונלית תדירה ומהפרעות שונות, המשפיעות לרעה על התפתחותם התקינה הרוחנית והפיזית. פתרון נכון לשיעורי הבית יביא איתו הטבה במשמעת, ומסכת שיעורי בית מתוכננת ומתאימה תשפר את האווירה הרגשית השוררת בבית הספר ובבית, ותשלול קטרוג בלתי פוסק על רשלנות ועל השתמטות. רק גישה פסיכו-היגיינית נכונה לתלמיד, המבקשת להתאים את "העומס" לכושרו וליכולתו, תאפשר אווירה מסייעת למשמעת יעילה בבית ובבית הספר.

(מעובד על פי מאמר מאת ד"ר רמי רחמים, קשר עין 121, דצמבר 2002.)

א. הציגו בטבלה את הנימוקים "בעד" ואת הנימוקים "נגד" שיעורי הבית.

ב. מהי המלצתו של כותב המאמר?

ג. העתיקו מן המאמר שני משפטים מאוחים (גם כחלק מן המשפט הגדול יותר), תחמו את האיברים, וציינו את הקשר הלוגי שבהם.

ד. העתיקו מן המאמר שני משפטים פשוטים, ונתחו בהם את המילים.

ה. ציינו מדוע בחר הכותב מבנה משפט זה:

המתנגדים למתן שיעורי בית, נקודת המוצא שלהם היא הבריאות הפסיכו-היגיינית של התלמיד.

ו. מצאו בטקסט ביטוי מסכם.

ז. ציינו את התפקיד התחבירי של המילים "שיעורי בית":

1. הנושא "שיעורי בית" לא זכה לדיון קובע ורציני במערכת החינוך בישראל.

2. המתנגדים למתן שיעורי בית נקודת המוצא שלהם היא הבריאות של התלמיד.

3. באמצעות שיעורי הבית שואפים להחיש את למידת החומר הרב.

4. תלמידים רבים מקדישים מעט מאוד זמן לשיעורי הבית.

5. נושא הדיון הוא שיעורי הבית.

ח. מה משתנה בניתוח המילה "בישראל" בשני המשפטים? הסבירו את תשובותיכם.

הנושא "שיעורי בית" לא זכה לדיון קובע ורציני במערכת החינוך בישראל.

הנושא "שיעורי בית" לא זכה בישראל לדיון קובע ורציני במערכת החינוך.

ט. העתיקו מהמאמר את כל כינויי הגוף 'הוא' 'היא', וציינו את תפקידם התחבירי. כתבו את מסקנתכם.

י. למילה "שיעורים" יש כמה משמעויות. הגדירו את המשמעויות לפי המשפטים שלפניכם. היעזרו במילונים.

1. פעמיים בשבוע יש לו שיעורי שחייה.

2. היום לא קיבלנו שיעורים.

3. שיעורי האבטלה במשק ירדו השנה.

יא. לאחרונה הוצע לבטל את מתן שיעורי הבית בבתי הספר היסודיים. כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם המנומקת.

*218*

3. המשפט המורכב

*218*

המשפט המורכב הוא משפט שאחד מחלקיו התחביריים (או יותר) מיוצג על ידי פסוקית בעלת נושא ונשוא.

במשפט מורכב יש לפחות שני משפטים:

א. אחד מהם לרוב עצמאי (המשפט העיקרי), והמשפט השני משועבד לו.

ב. המשפט המשועבד נקרא פסוקית. במשפט המורכב יהיו בדרך כלל לפחות שני נושאים ושני נשואים.

היחס בין החלקים היררכי: החלק העיקרי "שולט", והפסוקית משועבדת אליו

דוגמאות להרחבה של חלק תחבירי לפסוקית

הבנתי (את הדבר) (מושא) - הבנתי (עיקרי) שהוא מתכוון לנסוע לחו"ל. (פסוקית מושא)

עבדתי קשה [בגלל שאיפתי להצליח.] (תיאור סיבה) - עבדתי קשה (עיקרי) [מפני ששאפתי להצליח.] (פסוקית תיאור סיבה)

המשפט העיקרי

המשפט העיקרי הוא לרוב עצמאי, אין לפניו מילת שעבוד, ולרוב אפשר לנתקו מן המשפט המורכב כמשפט פשוט רגיל.

מקומו של המשפט העיקרי: בראש המשפט או בסופו. לעתים הפסוקית תפצל אותו לשני חלקים:

חלקו בראש המשפט וחלקו בסופו.

למשפט העיקרי יש בדרך כלל נושא ונשוא משלו.

הפסוקית

בניגוד לחלק העיקרי הפסוקית אינה עצמאית, ולרוב יש לפניה מילת שעבוד. מילת השעבוד קושרת אותה קשר הדוק עם החלק העיקרי, ובגלל תלות זו אי-אפשר לנתקה מן המשפט המורכב. לפסוקית אין קיום עצמאי. מילת השעבוד שייכת לפסוקית, ואין מנתחים אותה.

מקומה של הפסוקית: בראש המשפט, באמצע המשפט (מפצלת את המשפט העיקרי) או בסוף המשפט. גם לפסוקית יש לרוב נושא ונשוא משלה. יש להבחין בין סוג הפסוקית לבין תפקיד הפסוקית:

סוגי הפסוקיות: פשוטה, איחוי ומורכבת. בפסוקית מורכבת יש פסוקית נוספת (פנימית). תפקידי הפסוקיות: פסוקית לוואי, פסוקית מושא, פסוקית תיאור, פסוקית נשוא, פסוקית נושא. גם החלק העיקרי וגם הפסוקית יכולים להיות במבנים המיוחדים (בעלי חלקים כוללים, בעלי נושא סתמי, בעלי חלק ייחוד).

*219*

שלוש דרכי הפתיחה של הפסוקיות

מילת שעבוד - (ש..., כי, כאשר, כש..., אם...)

מילת שאלה - (מתי? איפה? איך?)

דיבור ישיר (: " " )

דרך השעבוד במשפט המורכב באמצעות מילת שעבוד היא הנפוצה ביותר מבין שלוש הדרכים שלעיל.

דוגמאות:

מילת שעבוד

נהגים רבים [הנוסעים במהירות] (פסוקית) מסכנים חיי אדם.

דחינו את הישיבה [הואיל והשעה הייתה מאוחרת] (פסוקית)

הרמטכ"ל פרסם [שהשמירה על רוח צה"ל ועל ערכיו אינה זכות אלא חובה.] (פסוקית)

[כשחוטבים עצים] (פסוקית) ניתזים שבבים.

מילת שאלה

אינני יודעת [מתי ניפגש.] (פסוקית)

את מילות השאלה מנתחים לפי תשובתן.

מילת שאלה בראש משפט יכולה לפתוח חלק עיקרי:

מתי ניפגש (עיקרי) [כדי שנוכל לפתור את כל חילוקי הדעות?] (פסוקית)

דיבור ישיר (= ציטוט, מובאה, הבאת דברים בשם אומרם)

החזאי הודיע: ["מחר ישררו תנאי שרב בכל רחבי הארץ."] (פסוקית)

*220*

דוגמאות נוספות

[אף על פי ששטחה של ישראל קטן מבחינה גאוגרפית] (פסוקית בראש משפט) היצע הצומח בה גדול מאוד.

בעקבות הפגישה [שהתקיימה בין הצדדים] (שתי פסוקיות (אחת באמצע משפט ואחת בסופו) בוטלה השביתה [שתוכננה למחר.]

הבשורה הרעה לנהגים היא [שהדלק מתייקר הלילה בחצות.] (פסוקית בסוף משפט)

טכניקה לזיהוי של סוגי משפטים

שלבי העבודה בניתוח משפט מורכב

1. מסמנים את מילות השעבוד - ש..., כי, אם וכדומה.

2. מציינים את הנושאים ואת הנשואים.

3. תוחמים את הפסוקית / הפסוקיות.

4. מסווגים את המשפט.

5. מנתחים את המשפט ניתוח פנימי או רק את המילים הנבחרות.

דרכים לזיהוי תפקידה של הפסוקית

א. לפי השלמה לשם (לוואי) או השלמה לפועל (מושא או תיאור).

ב. לפי מילת השעבוד (למשל, אף על פי ש-פסוקית תיאור ויתור).

ג. לפי השאלה שעליה עונה כל הפסוקית.

ד. באמצעות המרה למשפט פשוט.

ה. על דרך השלילה (למשל, פסוקית תיאור לא פותחת במילת שאלה ואינה מופיעה כציטוט).

תחימות של פסוקיות מורכבות

מעצב האופנה המפורסם דיווח [שיחול שינוי מהותי בסוגי הבדים (שנלבש בקיץ הקרוב.)]

נראה [(שאם התלמידים יפנימו את החומר בלשון,)הם יהיו מודעים לתקינות בדיבור ובכתיבה.]

קראנו בעיתון [שהשם (הנפוץ ביותר לבנים בשנים האחרונות) הוא איתי.]

*221*

הבחנות בין משפט איחוי לבין משפט מורכב

משפטי איחוי נפוצים יותר בטקסטים של סיפורת ושל דיון והשוואה, ומשפטים מורכבים נפוצים יותר בטקסטים של טיעון הדורשים הנמקה והסבר. משפטים מורכבים נפוצים יותר גם בלשון המדעית.

הערה:

במשפט מורכב דרגת הבהירות / המפורשות הסמנטית בין חלקיו גבוהה לעומת משפט איחוי. מילת שעבוד דוגמת "לאחר ש", למשל, מארגנת את סדר הזמנים, ואילו מילה דוגמת ו או היעדר מוחלט של מילת חיבור עלולים ליצור ערפל מסוים.

המרות נפוצות במשפט המורכב

1. המרת שני משפטים במשפט מורכב אחד. (ירד גשם. הטקס נדחה. - מפני שירד גשם, נדחה הטקס.)

2. המרת פסוקית בתפקיד X בפסוקית בתפקיד Y. (כשאסע לירושלים אבקר בכותל. - אם אסע לירושלים אבקר בכותל.)

3. המרת משפט מורכב במשפט איחוי ולהפך. (אף על פי שהייתי מוכן לטסט, נכשלתי. - הייתי מוכן לטסט, ובכל זאת נכשלתי.)

*222*

4. המרת משפט פשוט במשפט מורכב ולהפך. (התעוררתי עם שחר. - התעוררתי כשהשחר עלה).

5. פירוק משפט מורכב אחד לכמה משפטים בסדר אקראי או בסדר הגיוני / כרונולוגי. (שוטרת שעסקה בפיזור הפגנות נפגעה מאבן שהושלכה לעברה. -שוטרת עסקה בפיזור הפגנות. אבן הושלכה לעברה. השוטרת נפגעה.)

6. המרה מדיבור ישיר לדיבור עקיף ולהפך. (המורה הודיע: "החומר לבחינה יצומצם". - המורה הודיע שהחומר לבחינה יצומצם.)

7. המרת נתונים מהיצג גרפי + המקור במשפט מורכב. (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שמדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר 2016 ב-0.3%.)

8. הוספת חלק עיקרי למשפט הנתון כך שישמש בתפקיד פסוקית כלשהי. (מחר ירד גשם. - נראה שמחר ירד גשם.)

כללי הפיסוק במשפט המורכב

1. לפני פסוקית אין צורך לשים פסיק (אלא אם כן היא ארוכה מאוד).

2. אם הפסוקית ארוכה רצוי לשים פסיק אחריה.

3. אם הפסוקית באה באמצע החלק העיקרי ומפצלת אותו, רצוי לשים פסיק אחריה (אפשרי גם לפניה).

4. דיבור ישיר (ציטוט) יבוא ולפניו נקודתיים, ובתחילתו ובסופו - מירכאות.

שימו לב: אם יש פסיק, ייתכן שיש פסוקית (או איבר ב), אך אם אין פסיק, אין פירוש הדבר שאין פסוקית (או איבר ב). ניתן להיעזר בפסיק, אך אין לנתח רק לפיו.

פירוט התפקידים התחביריים של הפסוקיות

א. עשר פסוקיות התיאור

*222*

כל פסוקיות התיאור משלימות את הפועל שבמשפט העיקרי. פסוקיות אלה הן תחליף לתיאור במשפט הפשוט, וכולן פותחות רק במילת שעבוד (ולא במילת שאלה ולא כציטוט). הפירוט להלן יסייע לכם בזיהוי הפסוקית ובהבנת הקשרים הלוגיים בתוך המשפט המורכב.

1. פסוקית תיאור מקום

מילות השעבוד: במקום ש, ממקום ש, למקום ש, בכל אשר ועוד.

תחליפיה במשפט הפשוט: שם, משם, לשם.

דוגמה: כל הנוסעים לחו"ל נפגשו [במקום שקבע להם המדריך.]

2. פסוקית תיאור זמן

מילות השעבוד: כש, כאשר, בשעה ש, בעת ש, עד ש, לפני ש, אחרי ש, לאחר ש, מש, לכש ועוד.

תחליפי הפסוקית במשפט הפשוט: אז, מאז, עד אז, בזמן ההוא, בתקופה זו, לפני שנים ועוד.

דוגמאות: [כשהילד מתגייס לצבא,] כל המשפחה מתגייסת אתו. (במשפט הפשוט: עם גיוסו של הילד לצבא...)

שלט: עצור [בטרם תעבור!]

*223*

בעיה זו מתרחשת [לאחר שהמערכת מזהה (שקיים איום במחשב שלך.)] (פסוקי ת תיאור זמן מורכבת)

[משנכנס אדר] מרבין בשמחה.

3. פסוקית תיאור סיבה

מילות השעבוד: מפני ש, משום ש, מכיוון ש, כי, מאחר ש, היות ש, הואיל ו ועוד.

תחליפי הפסוקית במשפט הפשוט: בגלל זה, משום כך.

דוגמאות:

ההתנגשות אירעה [מאחר שאחד הנהגים לא ציית לתמרור "עצור"]

[מכיוון שיש כבר חשבון אחר (המשויך למספר הטלפון שלך,)] (פסוקית תיאור סיבה מורכבת) לא תוכל להירשם לאתר.

תנו דעתכם!

1. המילה 'כי' פותחת גם פסוקיות אחרות (נושא, נשוא, מושא, לוואי), אבל רק בפסוקית סיבה יש למילה "כי" משמעות לוגית של סיבה (= מפני ש, מכיוון ש, מאחר ש).

2. קשר לוגי של סיבה ותוצאה קיים גם במבנה של משפט פשוט (בגלל X, עקב X, מחמת X...) וגם במבנה של משפט איחוי (ולכן, על כן, לפיכך...)

3. הצירוף "הואיל ו" רווח מאוד בחוזים משפטיים, בעיקר בראשי משפטים. הצירוף 'הואיל ו' הוא היחיד שיש בו ו ולא ש (מאחר ש, היות ש, מכיוון ש...)

דוגמה לניסוח משפטי מתוך הכרזת האו"ם על זכויות האדם (דצמבר 1948) הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

הואיל והכרה בכבוד הטבעי אשר לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפקעות הוא יסוד החופש, הצדק והשלום בעולם.

הואיל והזלזול בזכויות האדם וביזוין הבשילו מעשים פראיים שפגעו קשה במצפונה של האנושות, בניין עולם שבו ייהנו כל יצורי אנוש מחירות הדיבור והאמונה ומן החירות מפחד וממחסור, הוכרז כראש שאיפותיו של כל אדם...

זכרו!

בטקסטים טיעוניים וכן בתשובות לשאלות של פרשנות והיסק או של הערכה וביקורת משתמשים הרבה מאוד בפסוקיות תיאור סיבה כדי לנמק את הדעה, את הטענה, את העמדה של הכותב או את עמדת הנגד.

*224*

4. פסוקית תיאור תכלית

מילות השעבוד: כדי ש, פן, שמא, לבל + פועל בעתיד. (פן, שמא, לבל = כדי שלא) כדי ל... - פסוקית תיאור תכלית מצומצמת.

תחליף הפסוקית במשפט הפשוט: לשם כך.

לחכם סיני עני נותרה פרוטה אחת לחיות.

בחצי פרוטה קנה כיכר לחם,

בחצי השני קנה פרח.

שאלו אותו: מדוע בזבזת את הכסף שלך על הפרח?

אמר החכם: כיכר הלחם - בשביל לחיות,

והפרח - כדי שיהיה בשביל מה לחיות.

5. פסוקית תיאור אופן

מילות שעבוד: כמו ש, כפי ש, כשם ש, כאילו ועוד.

תחליפי הפסוקית במשפט הפשוט: כך, באופן זה, בדרך זו.

דוגמאות:

השתדלתי הפעם [כפי שלא השתדלתי מעולם.]

חלומות הם דמיונותיהם של הישנים, [כשם שדמיונות הם חלומותיהם של הערים.]

6. פסוקית תיאור תוצאה

מילות השעבוד: עד ש, עד כי, עד אשר.

החלק העיקרי הוא הסיבה, והפסוקית היא התוצאה.

דוגמאות:

החשוד נפגע מהחשדות נגדו [עד שפרץ בבכי.]

ההרצאה הייתה משעממת כל כך [עד שחלק מן המוזמנים עזב את האולם.]

*225*

עד ש - זמן - חכה לי [עד שאחזור.] (עד מתי?)

עד ש - תוצאה - הוא המשיך לצום [עד שהתעלף.], הוא השתנה כל כך [עד שאנשים לא הכירוהו.]

קשר לוגי של סיבה ותוצאה

7. פסוקית תיאור מידה

מילות השעבוד: במידה ש, יותר מש, פחות מש, ככל ש ועוד.

תחליפי הפסוקית במשפט הפשוט: הרבה, מאוד, ביותר.

דוגמה: [ככל שגדלות ההכנסות] גדלות ההוצאות.

הערה: יש המכלילים את פסוקיות התוצאה והמידה בתוך פסוקית תיאור האופן.

8. פסוקית תיאור מצב

מילת השעבוד: כש.

דוגמה: החתול הסיאמי צעד עשרה ק"מ (כשהוא פצוע.)

במשפט הפשוט: הילד יצא מן החדר מחייך. ובמשפט המורכב: הילד יצא מן החדר (כשהוא מחייך.)

כש - זמן, מצב

זמן

(כשיהיה לי פנאי) אלך להצגה. (כש = כאשר).

מצב

הרץ הגיע לקו הסיום (כשכולו נוטף זיעה.)

*226*

עצות ולקחים של עורכי דין

לא חשבת? אל תדבר!

דיברת? אל תבטיח!

הבטחת? אל תכתוב!

כתבת? אל תחתום!

חתמת? אל תתפלא!!!

9. פסוקית תיאור תנאי

מילות השעבוד: אם, לו, אילו, אלא אם כן, אילולי, אלמלא ועוד.

דוגמאות: (אם אשכחך ירושלים,) תשכח ימיני.

פסוקית תיאור תנאי מורכבת: [אם תמצא את הספר (שאתה מחפש,)] (פסוקית תיאור תנאי מורכבת) קנה אותו.

קשר לוגי של תנאי

במשפט הפשוט: בלי, במקרה של X,

דוגמה: בלי מים אי-אפשר לחיות.

במשפט המורכב: אם, לו וכדומה. דוגמה: (אם אין קמח) אין תורה.

במשפט איחוי: בתנאי זה. דוגמה: תלמד היטב, ובתנאי זה תצליח.

בחלק אחד של המשפט יש תנאי, ובחלקו השני - תוצאה, מסקנה.

תנאי קיים ותנאי בטל / מדומה (היפותטי)

תנאי קיים מציין מימוש אפשרי, הדבר עשוי לקרות בעתיד.

(אם תבואו מחר,) נלך לסרט. (אולי יקרה)

תנאי בטל מציין תנאי (מצב או אירוע) שלפי ראות הדובר / הכותב לא יוכל להתקיים או לא התקיים בעבר.

כדי לציין תנאי זה משתמשים במילים "לו", "אילו" + פועל בעבר או "לו", "אילו" + היה + שם. לא ראלי חיובי: לו, אילו; לא ראלי שלילי: לולא, אילולא, אלמלא.

מההגדה של פסח: (אילו הוציאנו ממצרים ולא עשה בנו שפטים,) דיינו.

(לו ידעתי מראש את כל הקשיים,) לא הייתי יוצא למשימה זו.

לו / אילו + עבר בשירים

לו הייתי רוטשילד...-, לו הייתי פיראט...; לו הייתי דג...; לו היית לידי...; אילו ציפורים אשר עפות מעל הים אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם; אילו כל האוהבים תלו בכוכבים בלילה זה את מבטם...

הבחנה בין קשר לוגי של תנאי וקשר לוגי של זמן

קשר של תנאי מביע אפשרות בלתי ודאית (אולי תקרה ואולי לא), ואילו קשר של זמן מביע לרוב אפשרות ודאית שהשאלה עליה היא רק מתי תקרה.

*227*

(אם יבוא אליי השליח) אמסור לו את המעטפה. (תנאי)

(כשיבוא אליי השליח) אמסור לו את המעטפה. (זמן)

לשון תנאי מופיעה לעתים במאמרי טיעון כלשון מאיימת, מזהירה או מבטיחה שתפקידה לשכנע את הנמענים בחומרת המצב או לקרוא להם לפעול כי יש תקווה.

זכרו!

'אם" אינה באה במשפט פשוט.

10. פסוקית תיאור ויתור

מילות השעבוד: אף על פי ש, אפילו, גם אם, אף אם, אם כי ועוד.

תחליף הפסוקית במשפט הפשוט הוא הצירוף: למרות זאת.

דוגמאות (אף-על-פי שהחום של החולה ירד) הסכנה לחייו טרם חלפה.

התכנית אושרה [אף על פי שרוב החברים (שהשתתפו בהצבעה,) התנגדו.] (פסוקית תיאור ויתור מורכבת)

זכרו! גם אם = ויתור ולא תנאי!

קשר לוגי של ויתור / הסתייגות

תנו דעתכם!

בטקסט טיעוני מובעת פעמים רבות הסתייגות הכותב. קשר לוגי זה הוא בעל אופי דיאלוגי. הכותב מביע את דעתו, מנמק אותה, מדגים אותה, ומוסיף לעתים גם הסתייגות ממקרים מסוימים שאינם נכללים בהצעתו לשינוי או במסקנתו. כך הכותב מביע גם את דחייתה (המלאה או החלקית) של טענת הנגד. במקרה זה מומלץ להשתמש בתבניות אלה: אמנם... אבל...; אף על פי... הרי...-, עם כל זאת עליי...

*228*

המרות מתיאור לפסוקית תיאור ולהפך

מורכב פשוט

פירוק משפט אחד לכמה משפטים

- המשפט הנתון יכול להיות מסוגים שונים: משפט מורכב (לרוב) או משפט פשוט או משפט איחוי.

- במשפט הנתון ייתכן שישנם מספר הפעלים הנדרש לפירוק או שנצטרך להמיר את שם הפעולה בפועל (שביתה - שבתו).

- המשפטים חייבים להיות ועצמאיים: לא צירופי מילים ולא פתיחה במילת קישור כמו ש..., כי, למרות זאת ועוד.

- במטלה ייכתב אם המשפטים צריכים להיות פשוטים וכן האם יש לארגנם לפי סדר האירועים או לפי סדר מסוג אחר.

- רצוי שלא לחזור במשפטים על רכיבי תוכן (כמו תיאורים ומושאים).

- מומלץ שלא להשתמש באזכורים.

- יש להקפיד על סדר מילים רגיל (לרוב, הנושא בראש) ולא על סדר מילים אחר כפי שהוא מופיע לפעמים במקור.

דוגמאות לפירוק משפטים (לפי סדר האירועים):

1. למרות האיסור נמכרו דגים מהחופים המזוהמים. (פשוט)

א. החופים הזדהמו.

ב. חל איסור על מכירת דגים.

ג. הדגים נמכרו.

*229*

2. המשא ומתן בין העובדים למעסיקים שנמשך חודשיים, הופסק לאחר שהעובדים הכריזו על שביתה. (מורכב)

א. המשא ומתן בין העובדים למעסיקים נמשך חודשיים.

ב. העובדים הכריזו על שביתה.

ג. המשא ומתן הופסק.

תרגילים

*229*

1. תחמו את הפסוקיות במשפטים המורכבים שלפניכם, ציינו את תפקידיהן, ונתחו את המילים המסומנות בקו.

א. כדי שנוכל להבין את התכנים, עלינו לקרוא חומר עזר רב.

ב. מעצב האופנה שהגיע מתצוגה בפריז, דיווח על השינויים בסוגי הבדים לקיץ הקרוב.

ג. עדיין לא נפתרה התעלומה היכן הוחבא המטמון.

ד. כשהציפיות נמוכות האכזבה כואבת פחות.

ה. שאלנו את הרופאים אם החולה ינותח עוד היום.

ו. כלבי משטרה שאולפו להריח חומרי נפץ, יוצבו במגרשי הכדורגל.

ז. אם יש במשפט מילים מודגשות, ציינו את תפקידן התחבירי.

ח. "היכנסו לכיתה", אמרה המורה לתלמידיה.

ט. ישמעו אוזניך מה שפיך אומר.

י. הנזיר ממנזר השתקנים הוזמן לתכנית כדי לדבר על דברים שהשתיקה יפה להם.

2. הבחינו בין משפטים מורכבים לבין משפטים פשוטים. סמנו במשפט פשוט את הנושא ואת הנשוא.

במשפט מורכב - מצאו את כל הנושאים ואת כל הנשואים (בחלק העיקרי ובפסוקית).

א. המשא ומתן בין המורים לבין האוצר התפוצץ עקב חוסר יכולתם של הצדדים להתפשר.

ב. כשם שאתה מתנהג לאחרים כך יתנהגו הם אליך.

ג. משכורתם לא תעלה, אלא אם כן יעבדו שעות נוספות.

ד. לחברה נגרמו הפסדים כספיים גדולים בגלל דמי השכירות הלא ראליים.

ה. המטבע שבקרקעית הנחל שבצפון הארץ שינה את צבעו.

ו. אם לא עושים, לא טועים.

ז. כשהתותחים רועמים המוזות שותקות.

ח. השכנים החדשים התקינו פלדלת הואיל וחששו מפריצה.

ט. דוברת המשטרה מונתה לתפקיד על ידי המפכ"ל עם כניסתו לתפקיד.

י. במסגרת אירועי אחד במאי יעניקו ועדי העובדים את אות ההתאגדות לוועדים חדשים.

*230*

3. הבחינו בין משפטים מורכבים לבין משפטים מאוחים. שימו לב: בתרגיל זה הושם פסיק גם לפני פסוקיות.

א. בקבוצת כדורגל משחקים אחד עשר שחקנים, ולעומת זאת בקבוצת כדוריד משחקים רק שבעה שחקנים.

ב. כשצלצל השעון בארבע לפנות בוקר, התעוררו כל החיילים באוהל.

ג. המורה הודיע לכיתה: "מחר נצא לטיול בצפון הארץ".

ד. ההנחה על מוצרים אלה תקפה ברשת זו רק עד יום חמישי, כלומר השבוע יגיעו לחנות הרבה מאוד קונים.

ה. הביקורת על הסרט אוהדת, ולמרות זאת הקהל באולמות מועט.

ו. הזמנו חברת גרירה, הואיל והמצבר במכונית התקלקל.

ז. תיקנתי את מכוניתי לקראת החורף, לכן נוכל לנסוע בה בבטחה.

ח. אילו חגר הילד את חגורת הבטיחות, הוא לא היה נפגע.

4. נתחו את המילים המסומנות בקו, תחמו את הפסוקיות ואת האיברים, וציינו את סוג המשפט. ציינו את תפקיד הפסוקית.

א. מקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

ב. מקור המילה מוזאון הוא במילה היוונית מוזה.

ג. בספינה זו הכול זלזלו מפני שהיא ישנה וחלודה.

ד. הכנסייה הקתולית מחייבת את מאמיניה לבוא למיסה בכל יום ראשון.

ה. אחרי שנסתיימו הנאומים החלו רבים לעזוב את האולם.

ו. במהלך חפירות ארכאולוגיות בצפון ירושלים התגלו שרידי יישוב קדום.

ז. השם וירוס ניתן לתכנת המחשב, מכיוון שהתכנה מעתיקה עצמה על המחשב ועל שלוחותיו כמו וירוס חי.

ח. פצצת האטום הראשונה יוצרה בארצות הברית במלחמת העולם השנייה, והיא הוטלה על הירושימה בשנת 1945.

ט. פרשת ילדי טהרן עוררה בשעתה התרגשות עזה, כי הייתה זו הפגישה הראשונה בין תושבי הארץ לבין ניצולי שואה.

י. שתי החקירות נגד הבכירים שונות, ולמרות זאת יש ביניהן דמיון.

יא. שמורת הטבע בהר מירון נסגרה השבוע, מאחר שאלמונים השחיתו את פרחי אדמונית החורש.

יב. אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם, אילו סיפורים היו ודאי לציפורים על הארצות אשר מעבר להרים.

יג. אף על פי שמקל אני על אחרים, מחמיר אני עם עצמי.

*231*

5. המירו את התיאורים המסומנים בקו בפסוקיות תיאורים באותו תפקיד. הסבירו בהכללה כיצד מבוצעת ההמרה ברוב המקרים.

א. נגיע ליעד עם עלות השחר.

ב. עקב ירידת הגשם נערך הטקס באולם.

ג. בגלל שכרותו איבד הנהג את השליטה על הרכב.

ד. במקרה של שביתת מורים ינכה משרד החינוך משכרם.

ה. בלי חתימת הוריו הוא לא יוכל להתגייס ליחידה קרבית.

ו. למרות הביקורת האוהדת על הסרט הקהל מועט.

ז. מלחמת העצמאות החלה לאחר ההכרזה על הקמת המדינה.

6. המירו את פסוקיות התיאורים המסומנות בקו בתיאורים רגילים באותו תפקיד. הסבירו בהכללה כיצד נעשות ההמרות ברוב המקרים.

א. כשהיו"ר נכנס לחדר, הביטו בו כל הנוכחים.

ב. אף על פי שהרופאים מזהירים משיזוף יתר, אנשים רבים שוהים על שפת הים שעות רבות.

ג. לפני שהשבת נכנסת, האם היהודייה מדליקה את נרות השבת.

ד. מכיוון שהיבוא עולה, יתרות מטבע החוץ קטנות.

ה. הוא נכנס לישיבה כשהוא זועם.

ו. אם יהיו הצפות יפונו האנשים מבתיהם.

7. המירו כל שני משפטים פשוטים במשפט מורכב אחד בעל פסוקית הולמת. ציינו את הקשר.

הנהג נסע במהירות מופרזת.

שוטרת התנועה עצרה את הנהג.

המוכסים שבתו.

התיירים חגגו.

אל תיגע בחשמל.

לא תיפגע.

המנהל יסיים את הפגישה.

המנהל יקבל אותך לראיון.

רבים הימרו על בחירתו של שרון ל"כוכב נולד" הבא.

שרון לא זכה בתחרות.

8. א. פרקו כל משפט לשני משפטים פשוטים נפרדים.

1. התפרעות ההמונים מזעזעת את ציבור המחנכים.

2. במקרה של שביתת המורים ינכה משרד החינוך משכרם.

3. למרות החום הכבד באזורנו אין משחררים את התלמידים מבית הספר.

ב. כתבו איזה ניסוח עדיף בעיניכם, ונמקו את בחירתכם.

*232*

ב. ארבע פסוקיות שאינן תיאוריות

*232*

פסוקית לוואי, פסוקית מושא, פסוקית נושא ופסוקית נשוא.

פסוקיות אלה פותחות במילות שעבוד בדומה לפסוקיות התיאור, אבל הן פותחות גם במילות שאלה או באות בצורת מובאה / דיבור ישיר / ציטוט.

מילות שעבוד

כי

אשר

ש

ה הזיקה

אם

(ועוד)

מילות שאלה

מי

מה

איפה

מתי

מדוע

(ועוד)

דיבור ישיר

:" "

1. פסוקית לוואי

*232*

פסוקית לוואי היא אחת הנפוצות בדיבור ובכתיבה. היא משלימה שם המשמש בכל תפקיד במשפט העיקרי וצמודה לשם שהיא משלימה. מקומה של פסוקית הלוואי הוא בסוף המשפט או באמצעו. אם היא באמצע המשפט, החלק העיקרי יתפצל. היא לעולם לא תבוא בראש משפט!

דוגמאות:

הנבחרת (שרבים הימרו על ניצחונה,) (פסוקית לוואי) הפסידה בתחרות.

הגיעה אלינו שמועה, (כי הוא מועמד לתפקיד הבכיר.) (פסוקית לוואי)

תחליפי הפסוקית במשפט הפשוט הם המילים: הזה, הזאת, האלה.

פסוקיות הלוואי נועדו להסביר, לתאר, לעבות את המידע, להרחיב ולהבהיר.

*233*

מילות השעבוד של פסוקית הלוואי

ש - הם הבטיחו לדון בהצעה (שהגשנו להם.)

אם - השאלה (אם הוא ייבחר לתפקיד) מטרידה אותנו.

כי - הידיעה (כי הכיתה שלנו תפוצל) איננה נכונה.

אשר - ראיתי את ההצגה (אשר המלצת עליה.)

ה הזיקה - המראה (המשתקף לעינינו) מעורר התפעלות.

ה הזיקה

ה הזיקה באה רק לפני פועל בהווה (לא לפני עבר ועתיד!), ואפשר להמירה ב"ש" או ב"אשר". הפועל הצמוד לה משמש נושא ונשוא של הפסוקית. השימוש בניסוח זה בא במשלב גבוה. בעברית הבינונית והנמוכה משתמשים במילת השעבוד "ש".

למשל: הקו הירוק הוא הקו (המפריד בין ישראל לשכנותיה הערביות.) (= שמפריד)

זכרו! זו איננה ה הידיעה, אלא מילת שעבוד; זהו משפט מורכב ולא משפט פשוט.

זכרו! כל ה הזיקה ניתן להמיר ב"ש", אבל לא כל "ש" ניתן להמיר ב"ה"!

אין דבר העומד בפני הרצון

מילות שאלה

נותרה בעינה התעלומה (איפה הילד נמצא.)

ש/אשר

פסוקית לוואי במשפט המורכב

לוואי במשפט פשוט

פסוקית לוואי במשפט המורכב

הכלב (שראיתי) נבח.

שני פעלים

"ש" הכרחית

"ש" מילת שעבוד

"ש" צמודה לפועל או לשם או למילת יחס

לוואי במשפט פשוט

הכלב שבגן נבח.

פועל אחד

"ש" אינה הכרחית

"ש" בצירוף זיקה / לא מילת שעבוד

"ש" צמודה תמיד למילת יחס

(שב..., שעל..., שעם...)

*234*

פסוקית לוואי מורכבת

חסיד אומות העולם הוא תואר [המוענק על ידי "יד ושם" לאדם לא יהודי (שסייע להציל יהודים בתקופת השואה תוך סיכון חיים.)] (פסוקית לוואי פשוטה)] (פסוקית לוואי מורכבת)

המרות

1. המרת משפט מורכב בעל פסוקית לוואי למשפט פשוט ולהפך. (הידיעה כי כיתתנו תפוצל אינה נכונה. - הידיעה על פיצול כיתתנו אינה נכונה.)

2. המרת שני משפטים נפרדים למשפט מורכב אחד בעל פסוקית לוואי. (הכיתה מוגדרת כיתת מחוננים. הכיתה מרבה לצאת לסיורים. - הכיתה המוגדרת כיתת מחוננים מרבה לצאת לסיורים.)

3. פירוק משפט אחד בעל פסוקית לוואי לכמה משפטים נפרדים עצמאיים. (אינך חייב לסיים את המשימה שהוטלה עליך. - הוטלה עליך משימה. אינך חייב לסיימה.)

תקינות

1. השיבוש: נא בחרו את העיר בה תרצו להחנות.

התיקון: שבה... - חסרה מילה השעבוד. (או שתרצו להחנות בה)

2. השיבוש: התייר הזעיק שוטר שלכד את המתפרע.

התיקון: התייר הזעיק שוטר, והשוטר לכד את המתפרע.

סדר האירועים הוא: קודם א ואחר כך ב, ולכן חייב לבוא משפט איחוי.

3. השיבוש: המאמר הנכתב בשנת 2010...

התיקון: שנכתב... ה הזיקה באה רק ליד פועל בהווה.

תרגילים

*234*

1. נתחו את המילים המסומנות בקו, תחמו את הפסוקיות או את האיברים, וציינו את סוג המשפט.

א. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהמבוגרים בה לומדים את לשון האם מפי ילדיהם.

ב. כל אזרח אשר שמו מופיע בפנקס הבוחרים רשאי להצביע בבחירות.

ג. בית הדין של ההתאחדות לכדורגל העניש את הקבוצה בעקבות התפרעות אוהדיה.

ד. במסעדת הדגים החדשה שבשכונתנו עסקתי בחילוץ עצמות.

ה. המטבע שבקרקעית הנחל שינה את צבעו.

ו. מקורו של המנהג של השקת כוסות היין לחיים הוא כנראה ברומא העתיקה שבה רצו שנתזי היין יתערבבו כסגולה מפני הרעלה בידי הסועד האחר.

ז. ערכנו סיור על מצדה שהיא סמל לגבורה היהודית לדור ודור.

ח. תעשיינים מישראל זוכים להצלחה בתערוכה הנערכת בגרמניה.

ט. היוגה היא שיטה גופנית ורוחנית עתיקה להפגת מתחים, ומקורה בהודו.

י. לפי מודל הניהול העצמי, שהונהג בתיכון החדש, יתכננו התלמידים את עיצוב המוסד.

*235*

יא. את המאמר שאתה מחפש תמצא לאחר שלא תזדקק לו עוד.

יב. יש אנשים המסתייגים מהשתלת איברים כי הם רואים בזה פגיעה בכבוד המת.

יג. המונח "תאומים סיאמיים" נולד בעקבות פרסומם הרב של שני סיאמים שנולדו בשנת 1811 מחוברים בגופם.

יד. כשרוצים להרגיז קירח מספרים לו סיפורים מסמרי שער.

טו. לדברי וידאל ששון, המקום היחיד שבו הצלחה באה לפני עבודה הוא המילון.

טז. יום הזיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע חל ב-ז באדר, מפני שלפי המסורת זהו יום הולדתו של משה שמקום קבורתו לא נודע.

2. לפניכם משפט שהפסוקיות שבו נתחמו בשתי דרכים, אך רק אחת מהן נכונה. ציינו את התחימה הנכונה, ונמקו את קביעתכם.

א. העובדה (כי הכיתה) (המוגדרת כיתת מחוננים) (מרבה לצאת לסיורים לימודיים) מוצאת חן בעיני ההורים.

ב. העובדה [כי הכיתה (המוגדרת כיתת מחוננים) מרבה לצאת לסיורים לימודיים] מוצאת חן בעיני ההורים.

3. המירו כל זוג משפטים במשפט מורכב אחד בעל פסוקית לוואי.

משרד הבריאות פרסם אתמול דוח על איכות מי השתייה בישראל.

לפי הדוח, מי השתייה איכותיים יותר מבעבר.

כלבי המשטרה אולפו להריח חומרי נפץ.

הכלבים יוצבו במגרשי הכדורגל.

מועצת המומחים לשינוי אקלים מטעם האו"ם התכנסה בפריז בפברואר 2007. מועצת המומחים נחשבת לגוף המוסמך ביותר בכל הקשור לאיכות הסביבה ולשימור הטבע.

בכנסת הוצעה הצעת חוק חדשה.

על פי הצעת החוק, תוחלף המילה הלועזית "אינטרנט" במילה העברית "מרשתת" במסמכים רשמיים של המדינה.

4. הסבירו את ההבדלים בין משמעויות המיליות 'ש' ו-'עד ש' במשפטים שלפניכם. המירו את ה-ש במילות שעבוד אחרות.

א. כיביתי את הטלפון הנייד שלא יפריע לנו בשיחה.

ב. ספר הלשון שראה אור לאחרונה קיבל מחמאות רבות.

ג. הוא התרגש כל כך, עד ששכח את החומר.

ד. נציגי העובדים ידונו עם מעסיקיהם עד שיצא עשן לבן.

*236*

5. ציינו את התיאור המובע דרך פסוקיות הלוואי. המירו כל פסוקית לוואי בפסוקית תיאור באמצעות החלפת מילת השעבוד.

א. שוטרת עצרה נהג שנסע במהירות מופרזת.

ב. נהג שהקפיד על כל כללי התנועה נעצר בידי המשטרה.

ג. משרד התיירות יסייע ליישובים שיפתחו אתרי תיירות.

ד. הממשלה שהחליטה על צעדים לצמצום האבטלה תפעל ליישומם.

6. קראו את המאמר שלפניכם, והשיבו על השאלות שאחריו.

האם הקמצנות היא נטייה טבעית או הרגל נרכש?

ההגדרה הקלסית של קמצנות גורסת כי זוהי נטייה של הפרט לצבור רכוש מבלי לחלוק אותו עם הזולת, על אף שאינו נזקק לו ממש. במובן הרחב של מונח זה, הקמצנות איננה אלא היפוכו של בזבוז, וכך כל מארחת שהותירה את אורחיה רעבים, או מחזר שמיאן ליטול על עצמו את תשלום הארוחה, מכונים מיד קמצנים. אין זה משנה כלל שאותה בחורה שהוזמנה למסעדה מקבלת שכר כפול ממנו, או שאותה מארחת היא מעוטת הכנסה, ואורחיה הם רבי ממון.

הקמצנות, אף על פי שאיננה תכונה מזיקה כמו קנאה או גאווה, נחשבת בעיני הבריות לאחד מאפיוני האישיות השנואים ביותר. שם התואר "קמצן" אפילו מגונה יותר בחברה מהכינוי "גנב", אף על פי שלא מדובר כלל בעברה, וגם לא בחטא הנמנה עם ציווי הדיברות. מאין נובע התיעוב כלפי אלה השומרים על הונם באופן מופרז?

ביקשתי לברר את שורשי הסלידה בקרב קבוצה של אנשים מבוגרים. הוזמנתי לתאר בפניהם את ההכנות שעושות החיות לקראת בוא החורף. וכך סיפרתי להם על הסנאי האוסף ללא סוף בלוטים לימי הקרה ועל העורבני המטמין המוני גרעינים בקרקע ומצליח לזכור היטב את מקומם, ואז גברת אחת קראה: "כמו המשל על הנמלה והצרצר." "לא," פסקתי, והיא השתתקה. האחרים חייכו. ריככתי את קולי ואמרתי לה: "תמיד נשאר להם עודף. הם תמיד אוספים יותר מזון ממה שהם נזקקים לו." "אה," היא ענתה במבוכה. "בדומה לבני האדם", המשכתי.

ואז שוחחנו על הנטייה לצבור רכוש מבלי להשתמש בו ומבלי שאחרים יעשו בו שימוש, קרי - על קמצנות. מבין רעמי הצחוק שליוו כל דיווח ציורי על מעשי קמצנות שנקרו בחייהם, עלתה וצפה הבנה אחת אצל חברי הקבוצה. מישהו מהם הסיק בכוחות עצמו וקרא: "זה כבר ניצול". ואכן, האיבה העמוקה שחשות הבריות כלפי אנשים שידם קפוצה, אינה נובעת מכך שהללו מפגינים חסכנות מופלגת, אלא משום שמופיעה בקרב הבריות התחושה שמישהו מפיק תועלת על חשבונן. תודעת הקיפוח הזאת עשויה להוציא בני אדם משיווי משקלם, עד כדי ביזוי מוחלט של הקמצן.

פניתי לחברי הקבוצה ושאלתי: "ממה נובעת הקמצנות?" מישהי אמרה שזהו ביטוי לרוע לב, אותו אדון שב ואמר כי זהו מעשה ניצול, זה שעמד לידו טען כי מדובר בחינוך לקוי.

*237*

אט-אט כולם הגיעו לאותה הסכמה: הקמצנות אינה אלא סממן של חוסר נימוס, והיא בהכרח נלמדת. "היא נובעת מהמשפחה, מן התרבות שגדלים בה," הוסיפה אותה אישה.

לרגע תהיתי עם עצמי מה לא בסדר בי. הרי דבריי נפתחו בהסבר ממושך על מנהגי הקמצנות אצל בעלי חיים. הרי מרבית החיות ממעטות לשתף פרטים אחרים ברכושן הבלתי מנוצל. "האם התופעה הזו נלמדת גם אצלן?" פניתי אל חברי הקבוצה. איש מהם לא ידע להשיב.

ג'וזף ולואיס ליקלידר (Licklider) ביקשו בעצמם להשיג תשובה על כך. הם גידלו עכברים מלידתם, וסיפקו להם כמויות עודפות של מזון מגוון. בצהריים זללו נקניק ריחני, בערב אכלו בחפץ לב גבינה צהובה, ובלילה קינחו עם פרוסות של חלה מתוקה. העכברים הללו לא ידעו כל מחסור.

כעבור תקופת מה החליטו צמד החוקרים לגמול אותם מן המטעמים. במקומם הגישו להם כופתאות יבשות שהיה עליהם לכרסם. את הכופתאות סיפקו להם במידה שתספיק להשביעם, אך לא בכמות עודפת. אף על פי שאף אחד מאותם עכברים לא התנסה מעולם בקיצוב מזון, כולם, ללא יוצא מן הכלל, התחילו מיד לאגור את הכופתאות. אף לאחר שצברו מאגר גדול של כופתאות בכלוב, שבו וחזרו לכלי קיבול המזון הריקים, והתעקשו למצוא בהם כופתאות שאינן.

בשלב הבא רצו החוקרים לחשוף את מניעי העכברים. הם עטפו מחצית מן הכופתאות ברדידי אלומיניום, ובכך ביטלו את ערכן כמזון. ברם, כל זאת לא שינה את מנהגי האגירה של העכברים; הם גם ליקטו את הכופתאות חסרות הערך והבלתי אכילות. גם כשעטפו חפצים של מה בכך ברדיד של האלומיניום, מצאו החוקרים שאף אלה נאספו, וכי למרכיב הריח אין כל משמעות בתשוקה שפקדה את העכברים ללקט מכל הבא ליד.

לאחר מכן, הוצאו מן הכלובים ערמות הכופתאות, ועל העכברים הוטל צום. בתום תקופת חסך זו נתברר כי העכברים נעשו עוד יותר להוטים לאגור ונעשו חמדניים ביותר, עד שהתעניינו בכל חפץ שנקרה בדרכם, ולאו דווקא כזה שהושם בכלי הקיבול למזון. על פי התוצאות, שיערו החוקרים כי הנטייה לקמצנות היא מולדת, וליצורים קשה לשלוט בה.

יש שיאמרו כי הנטייה שלא להותיר כל שביב מזון בסביבה לפרטים אחרים, אפילו אם לא ייעשה בו שימוש, נובעת מן התחרותיות הרבה. דהיינו, ככל שחייו של פרט אחד בסביבה יהיו קשים יותר, כך עשויים להיות חייו של האחר קלים יותר. ברם, חיפוש מזון ללא תועלת אנרגטית עם חשיפה יתר לטורפים, אינו יכול להיות מוסבר רק על ידי תחרותיות. ככל הנראה, שינוי חריף של הרגלי תזונה או מחסור אחר גורם ליצור לפתח את הקמצנות הטבועה בו מלידה.

לקראת סוף הסיור המודרך הגענו אל קיוסק נייד שניצב בצד הכביש. מיד עטו עליי שלושה מחברי הקבוצה והזמינו אותי לסעוד עמם. משום מה, הטריק הזה תמיד עובד. אם נקלעים בגלל חוסר שימת לב לסיטואציה של מחסור במזומנים בארנק ולפתע חשים רעבים, די להתחיל בשיחה על קמצנות, וכבר יטרח מישהו להזמין את הארוחה על חשבונו. זו מין התניה שתמיד יוצאים ממנה נשכרים.

(מעובד על פי מאמר מאת יהודה בלו 26/12/2006 ynet)

*238*

א. 1. הסבירו את השאלה המוצגת בכותרת.

2. מהו היתרון של הצגת הנושא כשאלה?

3. מהו סוג המשפט שבכותרת?

ב. לשם מה סיפר הכותב את הסיפור על בעלי החיים ואת המחקר על העכברים?

ג. כיצד הכותב מסביר את הסלידה מתכונת הקמצנות?

ד. מצאו במאמר רכיב של טענת נגד והפרכתה.

ה. באיזו נימה המאמר מסתיים?

ו. מהו היחס הסמנטי בין המילים בכל זוג?

מיאן - סירב; דברי בלע - דברי שבח; הותיר - השאיר; קרי - כלומר, ברם - אך.

ז. הסבירו לשם מה נוסח המשפט כך: הקמצנות אינה אלא סממן של חוסר נימוס.

כתבו את מסקנתכם בהכללה: משפט בדגם "X אינו אלא Y" נועד ל...

ח. העתיקו מן המאמר משפט מורכב בעל פסוקית מורכבת.

ט. מהו סוג המשפט הרווח במאמר?

י. בפסקה שלפני האחרונה פותחות המילים "עד ש" פסוקית. מהו תפקידה? חברו משפט שתהיה בו פסוקית הפותחת ב"עד ש" בתפקיד אחר.

יא. 1. ציינו מהו תפקיד המילים המסומנות בקו: אותו אדון שב ואמר.... נמקו את תשובתכם.

2. באיזה משפט יש תפקיד תחבירי זהה? נמקו את דבריכם.

- דבריי נפתחו בהסבר ממושך.

- העכברים התחילו מיד לאגור את הכופתאות.

- החוקרים סיפקו להם כמויות של מזון מגוון.

יב. נתחו את המילים המסומנות בקו.

1. אורחיה הם רבי ממון.

2. תודעת הקיפוח הזאת עשויה להוציא בני אדם משיווי משקלם.

3. דבריי נפתחו בהסבר ממושך על מנהגי הקמצנות אצל בעלי חיים.

4. למרכיב הריח אין כל משמעות במקרה זה.

יג. באיזה משפט יש שיבוש לשון? נמקו את תשובתכם.

החוקרים סיפקו להם את הכופתאות במידה שתספיק להשביעם.

במידה שיספקו להם את הכופתאות האלה, הם יהיו שבעים.

*239*

7. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שאחריו.

המפלס מתחיל בתוכנו / אביב לביא

אחת הבעיות של משק המים בישראל היא שזעקות השבר של הממונים עליו כבר מזמן נשמעות באוזני הציבור כמו קריאות "זאב זאב". רשות המים משחררת פעם בכמה ימים צרור של זעקות "גוועלד" בניסיון נואש לרתום את העם לחיסכון, אבל העם, כאמור, קהתה נפשו. הרי מיום שעמדנו על דעתנו מספרים לנו שמפלס הכינרת בסכנה, אז מה חדש?

החדש הוא שמאגרי המים אכן עומדים לחצות בשבועות ובחודשים הקרובים את כל הקווים ששנים כיכבו בסיוטים של העושים במלאכה. זה לא שברשות המים יושבים בחיבוק ידיים, אבל כדי להכניס את המדינה להלך רוח של חיסכון אמיתי היו צריכים להינקט צעדים דראסטיים הרבה יותר, שיהלמו את חומרת המצב. כבר לפני חצי שנה, בעיצומו של החורף, היה ברור שאנחנו בצרה; בפברואר-מארס התחוור שזו צרה צרורה. מאז ועד היום, צריכת המים בישראל לא ירדה אפילו בקוב אחד. ככה נראית התנהלות בשעת חירום?

את המשפט הבא אמרה לאחרונה מומחית אנרגיה על מצב הנפט, אבל הוא נכון באותה מידה גם לגבי מים: מאגר המים הגדול בעולם לא נמצא בכינרת, אפילו לא במתקני ההתפלה; הוא טמון בתוכנו. אם לפני שנים היתה ננקטת כאן מדיניות לאומית של חיסכון במים, כיאה לאקלים באזור, לא היינו רואים היום את הקו השחור אפילו עם משקפת. אבל חיסכון יש בעיה: בניגוד להתפלה, איש לא מרוויח ממנו כסף; בניגוד לגשם, הוא לא יורד מהשמים. צריך לעבוד קשה למענו, והציבור לא משתגע עליו. אם לא יקרה נס, אומרים ברשות המים, לקראת סוף השנה האזרחית המאגרים יצנחו אל הקו השחור.

ברשות מתכוונים בקרוב לפתוח בצעדי אכיפה אגרסיביים כלפי רשויות מקומיות שמנהלות מדיניות השקיה מופקרת, ולצאת בקמפיין לעידוד חיסכון בציבור. אם המצב חמור כפי שאנשי המקצוע מתארים, זה מעט מאוד ומאוחר מדי. לפני עשרים שנה, כשבלוס אנג'לס הייתה בצורת, הקצו מכסות מים לכל משק בית ומי שחרג מהן שילם קנסות עצומים. זה עבד. כדאי שנלמד מהאמריקנים, כי אם נבנה על רוח ההתנדבות (או על גשמי ברכה), לא נגיע רחוק.

מעריב, 1/7/2008.

*240*

א. מהי טענת הכותב?

ב. מהי הנימה העולה מדרך כתיבת הדברים?

ג. מצאו בטקסט אמצעים רטוריים לקיום דיאלוגיות בין המוען לנמענים.

ד. הסבירו את המילים ואת הביטויים האלה: קהתה נפשו, דרסטיים, התחוור.

ה. מדוע בחר הכותב לכתוב משפט אחד קצר כל כך (לקראת סוף המאמר): "זה עבד"?

ו. יש במאמר פסוקיות תנאי אחדות. העתיקו אותן, והסבירו את תפקידיהן במאמר.

ז. מהם ההבדלים בין שני הנוסחים שלפניכם? הסבירו את דבריכם.

1. ברשות מתכוונים בקרוב לפתוח בצעדי אכיפה אגרסיביים כלפי רשויות מקומיות המנהלות מדיניות השקיה מופרזת.

2. רשות המים מתכוונת לפתוח בצעדי אכיפה אגרסיביים כלפי רשויות מקומיות המנהלות מדיניות השקיה מופרזת.

ח. מהי התחימה הנכונה? נמקו את תשובתכם.

1. החדש הוא [שמאגרי המים אכן עומדים לחצות בשבועות ובחודשים הקרובים את כל הקווים (ששנים כיכבו בסיוטים של העושים במלאכה.)]

2. החדש הוא (שמאגרי המים אכן עומדים לחצות בשבועות ובחודשים הקרובים את כל הקווים) (ששנים כיכבו בסיוטים של העושים במלאכה.)

ט. מהו התפקיד התחבירי של המילה 'לחצות' במשפט בסעיף ח?

י. לפניכם משפט:

הטכנאים הבכירים שבמאגר הארצי של חברת החשמל יתקנו את נזקי הסופה.

1. מהו סוג המשפט? נמקו את תשובתכם.

2. המירו את המשפט הנתון במשפט מסוג תחבירי אחר.

3. הוסיפו למשפט הנתון הסבר לציון ודאות.

4. הוסיפו למשפט הנתון חלק עיקרי כך שישמש פסוקית לוואי.

5. המירו את המשפט הנתון במשפט בעל פועל סביל.

(בספר תמונה)

פסל חוצות מעמודי חשמל בכניסה לחברת החשמל בתל אביב

באדיבות ד"ר אבישי טייכר

*241*

2. פסוקית מושא

*241*

פסוקית מושא, בדומה לפסוקית הלוואי, היא אחת הנפוצות בלשון. היא משלימה את הפועל שבמשפט העיקרי. מקומה במשפט לרוב בסופו ולעתים בראשו. בדומה למושא במשפט הפשוט גם היא משמשת השלמה מוצרכת.

פסוקית המושא נפוצה אחרי פועלי אמירה, רצון והבנה: אמר ש..., הודיע כי..., חשד ש..., שכח ש..., החליט ש..., איים: " ", לא ידע איפה... ועוד.

דוגמאות:

הבנתי (שהמצב בביתו קשה.)

הקריין הודיע: ("שביתת המורים הסתיימה".)

("בוא הביתה",) קראה האם לבנה.

(מה שיעשה הזמן) לא יעשה השכל.

תחליפי הפסוקית במשפט הפשוט הם בעיקר המילים: את זה, זאת, את הדבר.

מילות השעבוד של פסוקית המושא

ש - החלטתי (שיש לפעול בנידון.)

כי - המורים הודיעו לנו (כי ההרשמה לחוגים החלה.)

אם - לא ידענו (אם השיעור יתבטל.)

מה ש - (מה שאמרת לי) אמרו רבים כבר לפניך.

את אשר - (את אשר יאהב) יוכיח.

מילות שאלה - אינני יודעת (מדוע הוא כועס.) (מדוע = תיאור סיבה)

גם המילים במי ש, ממי ש, על מה ש... יכולות לפתוח פסוקית מושא.

יש לתחום את מילות השעבוד בתוך הפסוקית.

(למי ש...), (על מה ש...)

תנו דעתכם!

משפט מורכב בעל פסוקית מושא משמש אחת הדרכים הנפוצות למסירת דיבור.

דוגמאות:

הכותב מציין כי...;

השר טוען ש...;

הנאשם הודה: "

*242*

דיבור ישיר / ציטוט / מובאה

דרך זו נפוצה מאוד בעברית הכתובה, והפסוקית הרווחת היא פסוקית מושא (אך גם פסוקיות נושא, נשוא ולוואי). לעתים משמש הציטוט אמצעי רטורי חשוב ליצירת אמינות, שהדברים אכן מדויקים. הבאת דברים בדרך זו מחזקת את דברי הכותב.

בחלק העיקרי נמצאים מוסר הדברים ופועל האמירה, והתוכן של הדברים הוא הפסוקית.

דוגמה: האחראי למסע לפולין הודיע: ("המסע ייערך בחודש ספטמבר".)

במעבר מדיבור ישיר לדיבור עקיף יש לעתים גם שינויים בגוף או בזמן. התקליטן אמר: "אביא את התקליטים שלי".

התקליטן אמר שיביא את התקליטים שלו.

ניתן להמיר משפט מורכב למשפט פשוט בעל הסגר:

לדברי התקליטן, הוא יביא את התקליטים שלו.

הערה: במשפט דוגמת אומרים (ש...) יש בחלק העיקרי (אומרים) נושא סתמי, והמשמעות היא אמירת כלל (אומרים אהבה יש בעולם).

פסוקית מושא מורכבת

תמיד ידעתי [שיבוא היום (שבו צריך להיפרד) (פסוקית לוואי)] (פסוקית מושא מורכבת)

המרות

1. פירוק משפט מורכב בעל דיבור ישיר לשני משפטים נפרדים: הפסוקית תהיה המשפט הראשון, והחלק העיקרי + המילים 'כך' 'זאת' וכדומה - המשפט השני. חובה להוסיף אזכור (מוצרך).

דוגמה: הרמטכ"ל טען שצה"ל ערוך ומוכן לפעולה.

- צה"ל ערוך ומוכן לפעולה.

- כך טען הרמטכ"ל.

2. המרת שני המשפטים נפרדים במשפט אחד בעל פסוקית מושא. (כמו סעיף 1)

3. המרת משפט פשוט בעל הסגר במשפט מורכב בעל פסוקית מושא ולהפך.

לטענת הסמנכ"ל, החברה שוכרת את שירותיו של המומחה בשל ניסיונו הרב. - הסמנכ"ל טען כי החברה שוכרת את שירותיו של המומחה בשל ניסיונו הרב.

*243*

תרגילים

*243*

1. נתחו את המילים המסומנות בקו במשפטים שלפניכם, תחמו איברים ופסוקיות, וציינו את סוג המשפט.

א. לדעת רבים, עיקר תפקידו של ההיסטוריון אינו רישום העובדות, אלא תפקידו הוא הערכתן.

ב. העיתונאי דיווח שלמועמד זה אין סיכויים להיבחר.

ג. המדענים טוענים ששנות החיים הראשונות הן השנים הטובות ביותר ללימוד שפות.

ד. טירונות בצבא היא פרק בחיים שבו לומדים ששלושים שניות הן הרבה זמן.

ה. חלומות טובים זוכרים זמן רב, וחלומות רעים כדאי לשכוח.

ו. אמנת ז'נווה המקורית נחתמה ב-1864, והיא חלה על שבויי מלחמה, אך ברבות השנים היא חלה גם על אזרחים.

ז. הסטודנטים אינם יודעים אם הלימודים האקדמיים הם מטרה.

ח. הפסיכולוג טען: "בעיות בחיים נוצרות כדי שנוכל לפתור אותן".

ט. דוד בן-גוריון אמר: "תדע כל אם עברייה שבניה מסורים בידי מפקדים הראויים לכך".

י. אף על פי שבספורט האתגרי ננקטים צעדי זהירות רבים, עדיין צפויה למתחרים בספורט זה סכנה של ממש.

2. המירו את הדיבור הישיר בדיבור עקיף. הדגישו את השינויים שביצעתם.

א. "עליכם להתאמן יותר", אמר המאמן לשחקניו.

ב. השר הודיע: "אם יודיעו לי מתי יתחיל הדיון לבחירת המועמדים לפרס היוקרתי, אבדוק אפשרות להשתתף בו".

ג. המאמן אמר לי: "אם תפעיל את גופך במשך עשרים דקות ביום, תסייע לעצמך לרכוש כושר גופני והופעה גופנית נאותה".

ד. השר להגנת הסביבה: "עם כניסתי לתפקיד קבעתי כי אחד היעדים המרכזיים שלי יהיה הטיפול בפארק הירקון, ולכן אעשה הכול כדי שהפארק יעמוד בהקדם לרשות הקהל הרחב."

3. המירו את הדיבור העקיף בדיבור ישיר.

א. המשורר נשאל מדוע לא צילם את חתונתו בווידאו.

ב. צוללן שמצא טבעת יקרה של סוכנת ביון אמריקנית, ביקש שייתנו לו את כתובתה כדי שיוכל להחזיר לה את האבדה.

ג. הנשאלים בסקר דיווחו שהם עושים פעילות ספורטיבית שלוש פעמים בשבוע כדי לשמור על בריאותם.

ד. היצרנים ממליצים כי יש להפעיל את המכשיר רק לאחר שקוראים בעיון את הוראות השימוש.

*244*

4. המירו כל אחד מן המשפטים הפשוטים שלפניכם במשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור ישיר ובעל פסוקית מושא בדיבור עקיף.

א. רופאים ממליצים על אכילת מזון עתיר סיבים.

ב. עיריית חיפה מודיעה על סיומה של עונת הרחצה בחופי העיר.

ג. מרכז התנועה של גלגלץ מדווח על עומס תנועה בכביש החוף.

5. פרקו את המשפטים שלפניכם לשני משפטים פשוטים נפרדים.

א. לטענת מומחים, נושא השימוש במשאבי הטבע יעסיק יותר ויותר את בני האדם בארץ ובעולם.

ב. ההצעה לבניית הרכבת נדחתה בשל התנגדות האגף להגנת הסביבה.

ג. המצרים האמינו כי פולחן החניטה נועד להבטיח את שימור הגופה בשלמותה.

ד. אפלטון אמר שאי-אפשר להבין דברים רציניים ללא קיומם של דברים מצחיקים.

6. לפניכם שלושה משפטים:

א. משחק הכדורגל תוכנן להתקיים בליל ראש השנה.

ב. הרב הראשי ביקש לדחות את המשחק.

ג. המשחק התקיים כמתוכנן.

1. המירו את המשפטים א ו-ב במשפט מורכב אחד בעל פסוקית לוואי.

2. המירו את שלושת המשפטים במשפט איחוי אחד בקשר של ויתור.

3. הוסיפו למשפט ב חלק עיקרי כך שישמש פסוקית מושא.

7. לפניכם שלושה משפטים:

א. פירוש המילה "צונאמי" ביפנית הוא גל בנמל.

ב. הצונאמי הוא תופעת טבע של התפרצות גלי ים ענקיים בעצמה רבה אל החוף.

ג. תופעת הצונאמי מתרחשת בעקבות רעידות אדמה בלב האוקיינוסים.

1. פרקו את משפט א לשני משפטים נפרדים.

2. המירו את המשפטים ב ו-ג במשפט מורכב אחד בעל פסוקית לוואי.

3. המירו את משפט ג במשפט מורכב בעל פסוקית תיאור סיבה.

8. לפניכם שלושה משפטים:

א. המצרים הקדמונים לא ייחסו למוח כל חשיבות.

ב. המצרים האמינו שהתודעה שוכנת בלב.

ג. להשקפה זו היו שותפים גם אריסטו והוגי דעות רבים בימי הביניים.

1. המירו את המשפטים א ו-ב במשפט מורכב אחד בקשר של סיבה ותוצאה.

2. המירו את המשפטים ב ו-ג במשפט מורכב אחד בעל פסוקית לוואי.

*245*

9. הסבירו את ההבדל במשמעות הפעלים המסומנים בקו.

כתבו את המסקנה בהכללה.

א. השחקן תפס את הכדור.

ב. השחקן תפס שקבוצתו עלולה להפסיד במשחק.

3. פסוקית נשוא

*245*

משפט פשוט: הבעיה היא (גיוס כספים.) (נשוא)

משפט מורכב: הבעיה היא (אם נוכל לגייס כספים.) (פסוקית נשוא)

פסוקית נשוא באה לרוב אחרי ה אוגדים הוא, היא, הם, הן (גם היה, יהיה). בחלקו האחר של המשפט יהיה אוגד ונושא (ואולי גם לוואי או תמורה). פסוקית הנשוא משמשת נשוא המשפט כולו. אין נשוא בחלק העיקרי. אלה פסוקיות תוכן.

התפקיד הרטורי של פסוקית הנשוא

פסוקית נשוא הבאה אחרי מילה מופשטת מדגישה לרוב את המסר שבפסוקית (הרעיון הוא ש...; הבעיה היא ש...) לא ניתן להשמיט את הוא ש, היא ש. יש מקרים שהיא מדגישה את הנושא:

משפט פשוט: המרכזנית ניתקה את השיחה.

קצר חשמלי גרם לשרפה ברכבת.

משפט מורכב: המרכזנית היא שניתקה את השיחה;

קצר חשמלי הוא שגרם לשרפה ברכבת.

החלקים המודגשים הם: המרכזנית, קצר חשמלי.

הערה חשובה: לשיטתו של ד"ר עמנואל אלון, אין לראות במשפטים המדגישים את הנושא בחלק העיקרי משפטים מורכבים בעלי פסוקית אמתית, אלא משפטים פשוטים. הוא מציע להקיף את הצירופים 'הוא ש' 'היא ש' בסוגריים ולא לנתחם. המרכזנית (היא ש) ניתקה את השיחה. זוהי פסוקית מדומה.

מילות השעבוד של פסוקית הנשוא

ש - ההצעה היא (שיעלו את המחירים.)

כי - ההמלצה היא (כי תבואו לאירוע בלבוש צנוע.)

אם - הבעיה של החברה היא (אם תוכל לגייס את כל הכספים.)

מילות שאלה - השאלה היא (איך נוכל להגיע בזמן.)

דיבור ישיר - המשפט המפורסם המיוחס ללואי הארבעה עשר הוא: ("המדינה זה אני".)

*246*

הדגם הנפוץ של פסוקית נשוא:

המלצת הרופא היא [שתימנעו מאכילת מזונות (המזיקים לבריאות.) (פסוקית לוואי)] (פסוקית נשוא מורכבת)

המרות

1. הוספת נושא כך שכל המשפט הנתון יהיה פסוקית נשוא.

משפט פשוט: עדיין נותרו בעינן כמה בעיות.

משפט מורכב: פירושו של דבר הוא שעדיין נותרו בעינן כמה בעיות.

2. המרת משפט פשוט במשפט מורכב בעל פסוקית נשוא. מוסיפים הוא ש, היא ש, הם ש, הן ש.

הרעיון החדש שינה את עמדתי.

הרעיון החדש הוא ששינה את עמדתי.

3. פירוק משפט מורכב בעל פסוקית נשוא לשני משפטים נפרדים. קביעת השופטים הייתה שהופעל לחץ על העדים.

א. הופעל לחץ על העדים.

ב. זו הייתה קביעת השופטים.

תרגילים

*246*

1. נתחו את המילים המסומנות בקו במשפטים שלפניכם. תחמו פסוקיות ואיברים, ציינו את סוג המשפט ואת תפקיד הפסוקית.

א. ההתמכרות להימורים היא ההורסת משפחות רבות.

ב. אליעזר בן-יהודה הוא שחידש את המילה סגול.

ג. מוזיקאים קלסיים צעירים ישתתפו בשני קונצרטים שיתקיימו בירושלים.

ד. הרעיון היה שניסע לחו"ל בקבוצה מאורגנת.

ה. סוציולוגים טוענים כי לסקרים תפקיד חשוב בעיצוב דעתו של הבוחר.

ו. החידוש בידיעה האחרונה הוא שמאגרי המים אכן עומדים לחצות בשבועות הקרובים את כל הקווים.

ז. השאלה אם תהיה בצורת העסיקה את תושבי הארץ במשך אלפי שנים הואיל והם היו תלויים במי הגשמים לצורך מחיה.

ח. בחודש הבא תתקיים בקמפוס ועידת מוזיקה, ובה ישתתפו בכירים מתעשיית המוזיקה הבינלאומית.

ט. בשנים האחרונות מזל"טים מסייעים בכמה אתגרים, כמו איתור שרפות.

י. השחפת בעולם לא חוסלה מעולם, אבל במערב הצטמצמו ממדיה.

*247*

2. א. המירו את המשפטים שלפניכם במשפטים מורכבים בעל פסוקית נשוא.

1. מלחמה גורמת אסונות רבים.

2. הורי החיילים התלוננו על יחסו של המפקד החדש

3. עשן המכוניות גורם לזיהום הסביבה.

4. בקשתו הייתה התחשבות במצבו.

ב. מה השתנה בכוונת המשפטים 1-3?

3. לפניכם זוג משפטים בעלי תחימות שונות. ציינו איזה משפט תחום כהלכה. נמקו את תשובתכם.

א. (האמת) (היא המנצחת בסופו של דבר.)

ב. (האמת היא) (המנצחת בסופו של דבר.)

4. ציינו כמה פסוקיות לוואי יש במשפט שלפניכם:

בווילה המפוארת שבעיר התחתית ינהל האיש הנחשב לגאון מתמטי אימפריה הכוללת עסקי יהלומים ונדל"ן.

5. הסבירו את ההבדל בהדגש בין שני המשפטים בכל אחד מן הזוגות שלפניכם:

אנשי הצבא הבכירים דיווחו על ניסיון החטיפה של החייל.

אנשי הצבא הבכירים הם שדיווחו על ניסיון החטיפה של החייל.

היא לא נחמדה.

נחמדה היא לא.

הממשלה היא הקובעת את המדיניות.

הממשלה קובעת את המדיניות.

מכונית הפאר נקנתה על ידי הקבלן.

מכונית הפאר הקבלן קנה אותה.

הקבלן הוא שקנה את מכונית הפאר.

6. לפניכם ארבעה משפטים:

א. ככל הנראה, תקלה טכנית במטוס גרמה לאסון.

ב. נראה שתקלה טכנית במטוס גרמה לאסון.

ג. תקלה טכנית במטוס גרמה לאסון.

ד. תקלה טכנית במטוס היא שגרמה לאסון.

1. ציינו ליד כל משפט את סוגו התחבירי.

2. מהו ההבדל בין זוג המשפטים הראשון לבין הזוג השני מבחינת הקיום של האירוע?

3. לשם מה נוסח המשפט הרביעי כפי שנוסח?

4. שנו את המשפט השלישי מפעיל לסביל.

*248*

7. לפניכם מודעת פרסום:

לא נגמלת לא שילמת!

(במודעה איור של גמל)

המרכז לגמילה מעישון.

א. המירו את המשפטים הנתונים במשפט מורכב בעל פסוקית תנאי.

ב. המירו את המשפט הנתון במשפט פשוט.

ג. המירו את המשפטים הנתונים במשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור ישיר. פתחו במילים "המרכז לגמילה..."

ד. מה האיור מוסיף?

8. א. ציינו איזה משפט תחום כהלכה. נמקו את קביעתכם.

1. חכם אינו נכנס למצבים (שפיקח יודע) (איך יוצאים מהם.)

2. חכם אינו נכנס למצבים [שפיקח יודע (איך יוצאים מהם.)]

ב. ציינו את התפקיד התחבירי של כל פסוקית.

ג. מדוע נבחר במשפט השימוש בזמן הווה?

ד. הסבירו את המשפט שלעיל. תנו דוגמה למצב כלשהו הממחיש את האמירה הזאת.

9. איזה חלק הוא עיקר המסר המודגש בכל אחד מהמשפטים שלפניכם?

א. ההחלטה היא שההרצאה תתקיים באולם הכנסים.

ב. יעל היא שענתה על השאלה נכונה.

10. לפניכם משפט דו-משמעי, פרי עטו של ד"ר עמנואל אלון:

המסקנות שלי הן שהטעו אותי וגרמו לי להיכשל.

ציינו את שתי המשמעויות של המשפט. שנו את המילה "המסקנות" למילה "המסקנה".

*249*

4. פסוקית נושא

*249*

משפט פשוט: ידוע (נשוא) (הדבר.) (נושא)

משפט מורכב: ידוע (נשוא) (שלא בכל יום מתרחש נס. ) (פסוקית נושא)

פסוקית נושא היא הרחבה של הנושא במשפט הפשוט. הפסוקית משמשת נושא המשפט כולו, בחלק האחר של המשפט בא נשוא, ואפשריים גם מושאים, תיאורים ועוד. במשפט העיקרי אין נושא.

מילות השעבוד של פסוקית הנושא

ש - ייתכן (שלא תיפתח מגמת תאטרון.) (במשפט הפשוט: ייתכן הדבר.)

כי - ייתכן (כי ניאלץ לוותר על הנסיעה.) (במשפט הפשוט: ייתכן הדבר.)

אם - לא ברור לנו (אם הנזק הוא בלתי הפיך. ) (במשפט הפשוט: לא ברור לנו הרעיון.)

ה/כל ה... -(כל המבצע עברה מסוג זה) יישא בתוצאות. (במשפט הפשוט: הוא יישא בתוצאות.)

מי ש -(מי שטרח בערב שבת) יאכל בשבת. (במשפט הפשוט: הוא יאכל בשבת.)

מה ש -(מה שלמדת בתיכון) יועיל לך בעתיד. (במשפט הפשוט: הדבר יועיל לך בעתיד.)

מילת שאלה - לא ידוע לנו (היכן נקנתה המפה.) (במשפט הפשוט: לא ידוע לנו הדבר.)

דיבור ישיר - נאמר לנו: ("להכנת שיעורי הבית יש משקל בציון".) (במשפט הפשוט: נאמר לנו הדבר.)

או: ("החשוד הודה במעשה",) נטען על ידי בית המשפט.

פסוקית הנושא עונה על השאלות: 'מה'? 'מי'? אבל לא 'את מה?', 'את מי?'.

תחליפיה במשפט הפשוט הם המילים: הדבר, הוא, היא וכדומה.

*250*

סוגי פסוקית הנושא

- במשפט יש פועל סביל, הפסוקית נפתחת במילים ש, כי, אם או במילות שאלה השאלה או כציטוט. התחליף לפסוקית הוא המילה 'הדבר'.

דוגמה: נראה שהם יתחתנו.

- הפסוקית נפתחת במילים 'מי ש', 'כל מי ש', 'כל ה' היא עונה על השאלה 'מי'? ניתן להמירה בכינויי גוף 'הוא', 'היא', וכדומה.

דוגמה: מי שמאמין לא מפחד

- הפסוקית נפתחת במילים 'מה ש', 'כל מה ש'. היא עונה על השאלה 'מה'? תחליפה הוא המילה 'הדבר'.

דוגמה: מה שהצעת אינו מקובל עליי.

מטרת השימוש בפסוקית נושא בעיקר בדגם 'מי ש' היא להעלים את עושה הפעולה ולהביע תוקף כללי או קבוצה.

דוגמאות לפעלים סבילים (או שמות תואר) המשמשים נשוא של המשפט העיקרי (מילת השעבוד פותחת את הפסוקית).

ידוע ש, התברר ש, אפשר ש, ברור כי, הכרחי ש, ודאי ש, דומה ש, נדמה כי, מסתבר ש, ייתכן ש, כדאי ש, נאמר, נכון ש, סוכם כי, הוחלט ש, פורסם ש, נודע ש, מוטב ש, סביר ש, ראוי ש, מדבריך עולה ש, ספק אם, נראה ש, מתקבל על הדעת כי, רצוי ש.

השעבוד מה ש - פסוקית מושא: מה שהצעת הציפו רבים כבר לפניך.

השעבוד מה ש - פסוקית נושא: מה שטענת אינו מדויק.

השעבוד מה ש - פסוקית נשוא: זה מה שגרם למשבר.

ה..., כל ה... - בראש משפט לפתיחת פסוקית נושא (= מי ש)

ההולכים בחושך ראו אור גדול; כל הקודם זוכה; כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם; כל המוסיף, גורע; כל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא; כל הפוסל במומו פוסל; כל המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים. פסוקית נושא ללא מילת שעבוד

חושך שבטו, שונא בנו, כורה שחת, בה ייפול.

מי שיש לו איזה "למה" שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל "איך".

(פרידריך ניטשה)

*251*

פסוקית נושא מורכבת

פורסם בעיתון [שחיל הים עשה ניסוי מוצלח במערכת ההגנה מפני טילים (שפותחה על ידי התעשייה האווירית. (פסוקית לוואי)] (פסוקית נושא מורכבת)

תנו דעתכם!

1. יש להבחין בין פסוקית נושא לבין פסוקית מושא:

2. יש להבחין בין ביטויי ספק, כמו ייתכן ש, נראה ש ועוד לבין ביטויי ודאות, כמו ברור ש, מובן ש ועוד.

המרות

1. המרת פסוקית מושא בפסוקית נושא ולהפך.

הפועל בחלק העיקרי ישתנה מפעיל לסביל ולהפך.

אמרו לי ש...- נאמר לי ש...

כתבו בעיתון כי... -- נכתב בעיתון כי...

הבהירו לנו ש... - הובהר לנו ש...

2. הוספת נשוא כך שהמשפט הנתון יהיה בתפקיד פסוקית נושא. ידוע ש..., נראה ש..., ברור ש...

3. המרת משפט פשוט בעל הסגר במשפט מורכב בעל פסוקית נושא.

לפי הפרסום בעיתון,... - פורסם בעיתון ש...;

כידוע... - ידוע ש...;

כנראה... - נראה ש...; כמובן... - מובן ש...

*252*

5. המרת משפט פשוט במשפט מורכב בעל פסוקית נושא.

טענות הנאשם היו בלתי מבוססות. - מה שטען הנאשם היה בלתי מבוסס. עובדי המפעל נהנים מהטבות ניכרות. - מי שעובד במפעל נהנה מהטבות ניכרות.

6. המרת שני משפטים פשוטים במשפט מורכב בעל פסוקית נושא.

1. תגיעו לאתר.

2. תזכו בפרס.

מי שיגיע לאתר, יזכה בפרס.

1. עדיין אין מועמד סופי לתפקיד.

2. הדבר פורסם בעיתון.

בעיתון פורסם שעדיין אין מועמד סופי לתפקיד.

7. פירוק משפט בעל פסוקית נושא לכמה משפטים עצמאיים.

הבדלי תפקוד בין מבנים

זכרו!

כי

פסוקית סיבה (= מפני ש, משום ש)

(יש קשר לוגי)

ארבע פסוקיות: לוואי, מושא, נושא, נשוא (= ש)

אם

פסוקית תנאי

(יש קשר לוגי)

ארבע פסוקיות: לוואי, מושא, נושא, נשוא

*253*

שימוש במבנים שונים להבעת סתמיות / להסתרת עושה הפעולה

אין חשיבות למבצע הפעולה. יש חשיבות לפעולה עצמה.

א. שימוש במשפטים בעלי נושא סתמי.

פעלים סבילים - הוחלט על X; סוכם על X.

פעלים ברבים בגוף שלישי (בעבר, בהווה, בעתיד) - החליטו על X; מגיעים לאתר ומקבלים מתנה; בחצות יודיעו על..., אומרים ש...

ב. שימוש במשפטים מורכבים בעלי פסוקית נושא,

בעיקר בפעלים סבילים בחלק העיקרי: הוחלט ש... פורסם ש... נכתב ש... נטען ש... נאמר ש... ידוע ש...

או בדגם מי ש/מה ש/כל ה...

כל היודע דבר על מקום הימצאו, מתבקש להתקשר ל...

ג. שימוש בשם הפועל ובשם פעולה המסתירים את עושה הפעולה.

יש לאסור על...; אין לנסוע...; עלינו לדרוש...; הבקשה נדחתה, הביקוש עלה; ההצטמצמות הועילה.

תרגיל

הדגישו בקו את פסוקית הנושא.

א. כל המשלם מסי עירייה מראש, מקבל הנחה.

ב. נאמר לנו שהציונים יפורסמו רק ביום חמישי.

ג. לא ברור מה מקור המילה הזו.

ד. היה כדאי שתבדוק את מנוע מכוניתך.

ה. הוסבר לתיירים כי הדרך לאתר אינה קלה.

ו. מה שנאמר בחקירה הראשונית הופרך.

ז. הדואגים לבריאותם נמנעים מעישון.

ח. לא ברור לנו מדוע נסגר מסלול ההמראה החדש.

ט. נכתב בעיתון: "המשא ומתן התפוצץ."

י. מי שייעדר מהמפגש עם התושבים הוא מנכ"ל העירייה.

*254*

תיקוני לשון במשפט המורכב

*254*

*255*

תרגילים

*255*

1. נתחו את המילים המסומנות בקו במשפטים שלפניכם. תחמו איברים ופסוקיות, וציינו את סוג המשפט, ואת תפקידי הפסוקיות.

א. מחירו של קורס אנגלית שמטרתו הקניית יכולת שיחה בסיסית אלפי שקלים.

ב. הקולוסאום שברומא הוא יצירת מופת אדריכלית שמיושמים בה שלושת סגנונות הבנייה הקלסיים.

ג. ארצות דרום אמריקה נקראות אמריקה הלטינית הואיל ומוצאן של השפות המדוברות בארצות אלה, הוא מן השפה הלטינית.

ד. כידוע תרומתו לחברה זיכתה אותו לא רק בהערכה.

ה. כתב אישום הוגש נגד תושב ירושלים בגין התעללות קשה בכלב.

ו. במחקרים שונים בעולם נמצא כי אוכלוסיות שתפריטן מכיל דגי ים לוקות פחות במחלות לב.

ז. מחקרים מראים כי כשאדם משקר אישוני עיניו מתרחבים.

ח. הישיבה באולם לא הייתה נוחה, למרות זאת הצופים נהנו מן המופע.

ט. כל מי שמעסיק עובד זר ללא היתר עבודה מטעם שירות התעסוקה עובר על החוק.

י. במחקרים בנושא הזיכרון נתגלה שאנשים זוכרים את עיסוקו של האדם, אך לא את שמו.

יא. מתחקיר התאונה עולה כי המכונית נסעה במהירות גבוהה בנתיב השמאלי בכביש החוף.

יב. הצעתו של הרצל לדגל ישראל הייתה שבעה כוכבי זהב משושים המסמלים שבע שעות עבודה ביום.

יג. אתמול שודרה כתבה חשובה על אודות הסכנה שבנהיגה על אופנוע.

יד. תקלה בגלגלי הרכבת היא כנראה הגורם לאסון הרכבות הגדול בגרמניה.

טו. מאו דזה דונג, המנהיג הסיני הנודע, אמר לפני המהפכה הקומוניסטית הגדולה: "גם מסע בן אלף מילים מתחיל בצעד אחד".

טז. פירוש השם רמלה הוא חול, והוא ניתן לעיר בשל בנייתה על אדמת חול.

יז. כאשר מזכירים למישהו ללא הרף את עברו, נראה שיש בעיה כלשהי עם ההווה שלו.

יח. נחשון היה גיבור משבט יהודה, לכן היום הוא כינוי לאדם נועז.

יט. מי שמביט בי מאחור, אינו יודע מי אני.

כ. בעבר עברתו רבים את שמם, אך כיום רבים נוטים לחזור לשמות המשפחה הקודמים.

כא. כשיהיה לי פנאי אלך לסרט שהמלצת עליו.

כב. מי שמתנגד להקמת האולם החדש טוען שהדבר יביא למצוקת חניה קשה.

כג. האקליפטוסים בפארק הירקון יוחלפו בעצי הדר, והמסעדות ובתי הקפה יונגשו לנכים.

כד. פורסם במקומון שתלמידי העיר גבעתיים מדורגים במקום השני בארץ במבחני המיצ"ב.

*256*

2. א. נתחו את המילים המסומנות בקו, ציינו את סוג המשפט, ותחמו פסוקיות ואיברים. ציינו את תפקידי הפסוקיות.

מומחים שהעריכו כי הכלכלה תתאושש מצאו עצמם מופתעים לנוכח הפיטורים ההמוניים בתעשייה.

ב. פרקו את המשפט שלעיל לשלושה משפטים נפרדים לפי הסדר ההגיוני של האירועים. כתבו את סוגי המשפטים.

3. א. נתחו את המילים המסומנות בקו, ציינו את סוג המשפט, ותחמו פסוקיות ואיברים. ציינו את תפקידי הפסוקיות.

שוטרת שעסקה בפיזור מתפרעים נפגעה קשות בראשה מאבן שהושלכה לעברה.

ב. פרקו את המשפט הנתון שלעיל לשלושה משפטים נפרדים לפי הסדר ההגיוני של האירועים.

4. המירו את פסוקיות הנושא לפסוקיות מושא ולהפך.

א. בישיבת הבוקר הוחלט שיש להפחית את מחירי הדלק.

ב. לא ידוע לנו מי הפיץ שמועה מרושעת זו.

ג. הבטיחו לזמרת המפורסמת שתקבל את כל הקומה השלישית במלון.

ד. נאמר לתלמידים שרכישות הספרים החדשים יהיו מרוכזות.

ה. הסברנו לתיירים שהדרך לאתר מלאה מהמורות.

5. המירו את המשפטים הפשוטים למשפטים מורכבים בעלי פסוקית נושא. אל תוסיפו חלק עיקרי.

שנו את נושא המשפט ואת הלוואים שלו לפסוקית נושא.

א. בקשות המועמד היו מוגזמות.

ב. השחקנים ההוגנים יזכו ליחס מועדף.

ג. הזמנות הקניינים לא היו מפתיעות.

ד. מארגני המסע הכינו את פרטיו היטב.

6. ציינו את תפקידי הפסוקיות המסומנות בקו.

א. עדיין לא ברור אם החולה ינותח עוד היום.

ב. שאלנו את הרופאים אם החולה ינותח עוד היום.

ג. נם אם החולה ינותח עוד היום, אין כל ודאות שהוא יבריא.

ד. השאלה היא אם החולה ינותח עוד היום.

ה. אם החולה ינותח עוד היום, ייתכן שחייו יינצלו.

ו. השאלה אם החולה ינותח עוד היום, נותרה בעינה.

כתבו משפט מכליל על תפקידי הפסוקיות הנפתחות במילת השעבוד "אם", וציינו איפה היא מציינת קשר לוגי.

*257*

7. לפניכם כותרת של ידיעה חדשותית.

אין מאבטחים? ההורים ממגנים בעצמם את הגנים

מעריב, 21/8/2008

א. מה המיוחד בנוסח הכותרת?

ב. שנו את הכותרת הראשית למבנה של משפט מורכב. (ייתכנו כמה אפשרויות)

ג. מהו הקשר הלוגי שיצרתם?

ד. איזה ניסוח עדיף בעיניכם? מדוע?

ה. כתבו את הפתיח לידיעה. פתחו במילת השעבוד 'מי ש'.

8. לפניכם שני משפטים:

- השאלה הייתה אם תהיה בצורת.

- השאלה העסיקה את תושבי הארץ במשך אלפי שנים.

א. המירו את שני המשפטים במשפט מורכב אחד בעל פסוקית לוואי.

ב. המירו את שני המשפטים במשפט אחד בעל פסוקית נשוא.

ג. הסבירו את ההבדלים בין המשפט שיצרתם בסעיף א לבין המשפט שיצרתם בסעיף ב.

9. א. הסבירו את ההבדל במשמעות של מילת השעבוד "כי".

1. אמרתי לו כי לא אוכל להגיע לשיעור.

2. לא הגעתי כי הייתי עייף.

ב. הסבירו את ההבדל במשמעות של מילת השעבוד "אם".

1. לא ידוע לנו אם הוא יבוא.

2. אם הוא יבוא, נשמח לארח אותו.

ג. המירו את המשפט ב 2 באמצעות שינוי 'אם' ב'גם אם'. כתבו אותו מחדש. מה השתנה בניתוח התחבירי?

*258*

10. החורף היה גשום, ולכן לא יהיה, כנראה, מחסור במים השנה.

א. המירו את המשפט הנתון במשפט פשוט, ובו תיאור סיבה.

ב. מהו התפקיד של ההסגר במשפט?

ג. המירו את איבר ב של המשפט הנתון במשפט מורכב בעל פסוקית נושא. דייקו בפיסוק!

11. לפניכם שלט מקניון גבעתיים.

העישון אסור בבניין זה למעט במקומות המסומנים לכך

העובר על החוק צפוי לקנס

א. מהו הסוג התחבירי של כל אחד משני המשפטים?

ב. מהו תפקיד ה-"ה" בכל משפט? המירו את ה-"ה" הצמודה לבינוני במילה אחרת.

ג. מהו הקשר הלוגי שמציינת המילה למעט? המירו אותה במילה אחרת.

12. לפניכם משפטים אחדים האופייניים לניסוח בעיות מתמטיות.

א. נתון כי לפונקציה יש שתי נקודות קיצון.

ב. נמצא כי 70% מהתלמידים ישנים פחות מ-7 שעות בלילה.

ג. הוכח שלפונקציה אין נקודת קיצון.

ד. ידוע שאם בוחרים באקראי ארבעה אנשים, ההסתברות שלפחות לאחד מהם יש רישיון נהיגה היא...0.99.

ה. מהי ההסתברות שלפחות לשניים מהם יש רישיון נהיגה?

1. ציינו את תפקידי כל הפסוקיות במשפטים.

2. מה ההבדל במשמעות של המילים "נתון", "נמצא", "ידוע" לבין המשמעות של המילה "ההסתברות"?

3. מהו סוג הנשוא המובע במילה "יש": קיומי או מודלי? חברו משפט שיהיה בו הסוג האחר.

*259*

4. מהו הניתוח של המילה "מהי" במשפט ה? נמקו את תשובתכם.

5. כתבו מאמר על הנושא: לימודי מתמטיקה בהיקף של 5 יח"ל - יתרונותיהם וחסרונותיהם.

ג. פסוקית מצומצמת

*259*

פסוקית מצומצמת היא פסוקית, שבה הצטמצמו הפועל המפורש ונושאו לשם פועל, ואחריו השלמות של תיאורים ומושאים. מאחר ששם הפועל אינו מציין זמן מוגדר, גם זמנה של הפסוקית המצומצמת אינו מוגדר. לפסוקית המצומצמת אין נושא מפורש, מאחר שלשם הפועל אין גוף. פסוקית מצומצמת אינה פותחת במילות שעבוד. הפסוקית המצומצמת לא תובדל בפסיקים מהחלק שלפניה או מהחלק שאחריה.

זכרו!

שם הפועל הוא הנשוא של הפסוקית ואפשר לראות בו גם נושא ונשוא של הפסוקית. כאשר יש במשפט נשוא מורחב (עם שם פועל), המשפט יהיה פשוט.

דוגמאות:

רצוי (שאנשים יתרמו דם.) (פסוקית נושא "רגילה"

רצוי (לתרום דם.) (פסוקית נושא מצומצמת)

אני מבקש ממך [(לעשות) (נושא + נשוא) את זה כהלכה.] (פסוקית מושא מצומצמת)

באנו אליך (כדי שנלמד היסטוריה) (פסוקית תיאור תכלית "רגילה")

באנו אליך [כדי (ללמוד) (נשוא) היסטוריה (מושא).] (פסוקית תיאור תכלית מצומצמת)

דוגמאות לנשוא מורחב במשפטים פשוטים:

התינוק התחיל ללכת בגיל שנה;

הספורטאי מסוגל להגיע לשיאים חדשים;

המועמד סירב לקבל את התנאים.

כאן אין אפשרות ניתוח של משפט מורכב.

*260*

התפקידים התחביריים של הפסוקית המצומצמת

1. פסוקית נושא מצומצמת

אסור (לעשן באולם הקולנוע.) (פסוקית נושא מצומצמת) (=אסור הדבר.)

2. פסוקית נשוא מצומצמת

מטרת צה"ל היא (למנוע חדירת מחבלים מגבול הצפון.) (פסוקית נשוא מצומצמת) (=מטרת צה"ל היא זאת.)

3. פסוקית לוואי מצומצמת

הרצון (להיבחר לתפקיד זה) (פסוקית לוואי מצומצמת) שינה את דעותיו.

4. פסוקית מושא מצומצמת

הנהג הורה לנוסעים (לשבת במקומותיהם.) (פסוקית מושא מצומצמת)

5. פסוקית תיאור תכלית מצומצמת

(כדי להגיע לעירייה) (פסוקית תכלית מצומצמת) עליך לנסוע ימינה.

6. פסוקית תיאור זמן מצומצמת

(בהגיעך הביתה) (פסוקית זמן מצומצמת) תמצא מתנה.

*261*

תרגילים

*261*

1. העתיקו את הפסוקיות המצומצמות שלפניכם. כתבו את תפקידן התחבירי. (לא בכל המשפטים יש פסוקית מצומצמת).

א. הגוף מעלה את החום כדי להילחם בחיידקים.

ב. הרופא הבטיח לנו לבוא לביקור בית.

ג. אמנות הפרסום היא למכור מקרר לאסקימואים ומסרקים לקירחים.

ד. לא נוח לסיים בנימה פסימית, אך חיוני להתבונן במציאות בעיניים פקוחות.

ה. הדוגמנית מקפידה לשמור על תזונה נכונה כדי לשמור על משקלה.

ו. בשבוע הבא אמור להתחיל הדיון בעניין הסרת חסינותו של חבר הכנסת.

ז. בערב ירדנו לחוף הים להירגע מן העיר הגדולה.

ח. אני, הילד הקטן, נאלצתי להתבגר באחת.

ט. הרצון לזכות בפסל החסינות גרם לשורד לשקר.

2. לפניכם משפטים.

א. אנשים בעלי נטייה לרמות סוכר נמוכות בדם עלולים להרגיש סחרחורת, הזעה ורעידות, אם אינם אוכלים בבוקר.

ב. המורה יבקש מהתלמידים לשמור על שקט בזמן הקרנת הסרט.

ג. בלי לאכול מאכלים בעלי גלוטן ייטב לאנשים חולי דגנת (צליאק).

ד. מסתמן שיש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד החשוד.

באילו משפטים אין פסוקית מצומצמת? נמקו את תשובתכם.

3. המירו את הפסוקיות המצומצמות בפסוקיות רגילות.

א. בלי להתכונן היטב לא תצליח בבחינה.

ב. הרופאים ביקשו ממנהל המחלקה לבצע בדיקה נוספת.

ג. הוצע להפסיק את תחרויות הליגה בכדורגל.

ד. הנהג הורה לנוסעים לשבת במקומותיהם.

4. משפטים בעלי מבנה מיוחד

*261*

א. משפט בעל נושא סתמי

*261*

משפט בעל נושא סתמי הוא משפט חסר נושא מפורש.

משפטים אלה יכולים להופיע בכל אחד משלושת הסוגים: בפשוט, באיחוי ובמורכב.

שני הסוגים העיקריים

א. הנשוא הוא פועל ברבים (בגוף שלישי) בעבר, בהווה או בעתיד והנושא בא עמו: רואים את האור בקצה המנהרה; אמרו לי...; בחדשות יודיעו על...

ב. הנשוא בא כפועל סביל ביחיד (בעיקר מבניינים פועל והופעל): הוחלט על X , סוכם על X (מקובל בכותרות העיתונים).

הפועל ינותח כנושא סתמי + נשוא.

זכרו! במשפט בעל מבע סתמי הפעולה חשובה, וההתמקדות היא בפעולה ולא במבצע אותה.

*262*

הסיבות לשימוש בנושא סתמי

א. אין רוצים להזכיר את עושה הפעולה. (לפעמים זו דרך להתנער מאחריות)

ב. מבצע הפעולה אינו חשוב או אינו ידוע.

ג. מבצע הפעולה ברור מאליו. (העלו את מחירי ה...)

ד. הנושא מבטא אמירה כללית, תוקף כללי. הפועל בא בזמן הווה: אם שותים, לא נוהגים; מרגישים את השינוי באוויר.

גם בספרי הדרכה (בישול או הוראות בכלל) צורות אלה משמשות במקום ציווי: מבשלים, טועמים, נוסעים, מגיעים...

משפטים מפורסמים

על ערכים לא מתפשרים;

כדורגל משחקים תשעים דקות;

משפחה לא בוחרים;

לא מפקירים פצועים בשטח;

לא בוכים על חלב שנשפך;

איך לא חשבו על זה קודם?!

בפרסומת: חומוס עושים באהבה או לא עושים בכלל.

בשירים: מחכים למשיח;

הולכים אל הלא-נודע.

בשמות של סרטים, של ספרים, של תכניות:

עושים שוק;

רוקדים עם כוכבים;

פותחים שולחן;

רואים עולם.

תנו דעתכם!

1. יש הבדל בין המשפט:

(הם) (נושא) ( נתנו) (נשוא) לי ספר. (נושא מפורש) לבין: (נתנו) (נושא סתמי + נשוא) לי ספר.

2. פעמים רבות המשפט בעל הנושא הסתמי פותח בתיאור: באירלנד נוהגים בצד שמאל; בממשלה הוחלט על...

3. יש גם משפטים סתמיים ובהם הנשוא מציין מצב או תחושה:

(חם) (נשוא) לי, (קר) (נשוא) לי, (צפוף) (נשוא) להם.

4. משפט בעל נושא סתמי יכול להיות באיבר של משפט איחוי וגם בחלק העיקרי או בפסוקית של משפט מורכב.

באיבר: נתנו לי ספר במתנה, אבל איאלץ להחליפו.

בחלק העיקרי: אמרו לי שהאירוע נדחה.

בפסוקית: אמרתי לו שהוחלט על ביטול האירוע.

*263*

המרות

המרת משפט פשוט למשפט בעל נושא סתמי ולהפך:

הדנים אוכלים ארוחה עסקית במשך שעות. - בדנמרק אוכלים...

קנסו את הנהג באלף ש"ח. - הנהג נקנס...או: השוטר קנס...

סתמיות בטקסט שימושי (מדריך)

1. בוחרים את המקום הבטוח ביותר לחצייה, (רצוי במעבר חצייה מרומזר).

2. עוצרים צעד אחד או שניים לפני שפת המדרכה.

3. מביטים לכל הכיוונים ומאזינים לקולות התנועה.

4. רק כאשר הדרך פנויה חוצים בקו ישר ובהליכה מהירה.

5. ממשיכים להסתכל לצדדים גם בזמן החצייה.

על טעויות בכביש משלמים בחיים.

מרק גזר

הכנה:

1. שמים בסיר גדול את הגזר, הבצלצלים, התבלינים והמרק, ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש קטנה 15 דקות.

2. מוציאים את עלה הדפנה, ומעבירים את המרק לממחה. מרסקים, ומחזירים לסיר.

3. מערבבים בכוס את החמאה והקמח, מוסיפים את השמנת ומערבבים לקבלת תערובת חלקה. יוצקים לסיר ומבשלים תוך בחישה עד לסף רתיחה. מגישים מיד.

מתוך הספר בישולה, הוצאת מודן

*264*

תרגילים

*264*

1. נתחו את המשפטים שלפניכם, וציינו האם יש במשפט נושא מפורש או שיש בו נושא סתמי.

א. פינו את האשפה בשעה ארבע לפנות בוקר.

ב. הודיעו בכיתות על ביטול השיעור השביעי.

ג. אין מערבים שמחה בשמחה.

ד. בשבוע הבא יוחל בשחרור אסירים ביטחוניים מבתי הכלא בישראל.

ה. בסין עלולה טפיחה על השכם לפסול עסקה.

ו. במשרד מבקר המדינה אין יכולים עוד לספוג את הביקורת הנוקבת על הדוח השנתי שלהם מכל קצות הקשת הפוליטית.

ז. מחר ינעלו את שערי הכניסה לצורך בדיקה ביטחונית.

ח. קשה להם להיפרד.

ט. אין גוזרים על הציבור גזרה כזו.

י. בבתי הספר התיכונים מסיימים ללמוד בעשרים ביוני.

יא. הם קיבלו תוספת על השכר.

2. הבחינו בין משפט פשוט בעל נושא סתמי לבין משפט פשוט בעל נושא מפורש.

לטיפש אין מראים חצי עבודה.

הם מראים לנו את חדר עבודתם.

משפחה לא בוחרים.

אי-אפשר לבחור משפחה.

בשקיעת דם מודדות האחיות את קצב השקיעה של כדוריות הדם האדומות.

בשקיעת דם מודדים את קצב השקיעה של כדוריות הדם האדומות.

בממשלה מעלים מס.

הציבור מעלים מס.

(ציינו גם את ההבדל במשמעות הפועל "מעלים" באמצעות הפיכתו לזמן עבר.)

3. בספרי בישול מוצאים פעלים המנוסחים בדרכים שונות.

לפניכם כמה מן האפשרויות:

א. טגני את הבצל עד שישחים.

ב. חממו את התנור לחום של 200 מעלות

ג. בשל/י את החצילים כ-20 דקות.

ד. מסננים את הפתיתים.

ה. לאפות את העוגה בחום בינוני-גבוה.

כתבו איזו דרך ניסוח עדיפה בעיניכם. נמקו את בחירתכם.

*265*

4. המירו את המשפטים הפשוטים (בעלי הנושא המפורש) במשפטים פשוטים בעלי נושא סתמי.

א. התלמיד נשלח לביתו.

ב. עיריית אילת מצפה לבואם של מאות תיירים.

ג. המפגע התברואתי סולק.

ד. בגדים לתינוקות נתפרים במפעל הקיבוץ.

ה. שכר הלימוד הועלה.

ו. מועצת התלמידים שולחת ברכות לימי הולדת.

ז. הכתבים בשטח דיווחו על תנועת הכוחות.

5. א. ציינו מהו סוג השאלה: איך לא חשבו על זה קודם?!

ב. מדוע השתמשו בסתמיות?

ג. אחת הסיסמאות של צה"ל היא "לא מפקירים פצועים בשטח". מה דעתכם על האמירה? נמקו את דבריכם.

ד. מהי הדו-משמעות במשפט "הולכים על ארץ נקייה"?

ה. תנו דוגמאות מחיי היום-יום למשפטים סתמיים, כמו: 'צלצלו כבר?" "הולכים הביתה" ועוד. ציינו את מטרות השימוש במשפטים אלה.

6. לפניכם פתיח של מאמר מאת מיכל אהרוני, מעריב, 4/11/2003:

לבוש וקודים של לבוש הם חלק מתרבות. בני אדם נותנים בבני אדם אחרים סימנים ומשייכים אותם לקבוצה מסוימת לפי הבגדים שהם לובשים. מעטים האנשים שיעזו, במודע, לשבור קוד לבוש הנהוג בחברה זו או אחרת. ואולם, מאחר שבגדים הם הסממן הראשון של ייחודיות, קל מאוד להסתתר מאחורי הטיעון ולפיו כל ייחודיותך והשקפת עולמך מתבטאות בבגד.

א. תנו כותרת למאמר לפי תוכן הפתיח. הכותרת תהיה במבנה של משפט פשוט בעל נושא סתמי.

ב. בטקסט מופיעה המילה "הם" שלוש פעמים. ציינו את תפקידה התחבירי בכל אחד מן המשפטים. נמקו את קביעותיכם.

ג. בטקסט יש שינויים בכינויי הגוף. ציינו אותם, והסבירו את מטרתם.

ד. יש הטוענים: "הבגד עושה את האדם". כתבו האם אתם מסכימים עם טענה זו, ונמקו את דבריכם.

7. מהו המשותף לשימוש בפועל בעל נושא סתמי לבין פועל סביל? הדגימו את דבריכם.

8. ציינו את סוג המשפט. אם יש במשפט נושא סתמי ציינו אותו.

א. הדגישו במאמר שסוד כוחו של המורה הוא באמונה שהאדם ניתן לשינוי.

ב. לא נבטל את התלונה אלא אם כן יתנצלו על עגמת הנפש שלנו.

ג. בבתי הספר התיכונים מסיימים ללמוד בעשרים ביוני, ואילו בבתי ספר היסודיים - בשלושים ביוני.

ד. נודע לנו כי שלחו את הספר לאישור הוועדה במשרד החינוך.

ה. פרסמו בחוזר האחרון של בית הספר שהוחלט על קיום שיעורי עזר לתלמידים מתקשים.

*266*

ב. משפט חסר

*266*

משפט חסר הוא משפט שחסר בו הנשוא או שחסרים בו גם הנושא וגם הנשוא, אך הם מובנים מההקשר כולו. שני השימושים העיקריים במשפט חסר הם בשיח, כתשובה לשאלה, וכן במשפט איחוי שבו מושמט הנשוא שנזכר כבר באיבר א.

א. תשובות לשאלות (בשיח)

- לאן אתה הולך? (משפט פשוט).

- הביתה. (משפט חסר). במקום להשיב: אני הולך הביתה.

משפטים חסרים נפוצים בדיאלוגים, מפני שההקשר חוסך את הצורך להשלים את הפרטים הידועים. גם בכותרות העיתונים, בפרסומות ובטקסטים ריגושיים מוסיפים מבעים קצרים מסוג זה.

ב. חסרון נשוא באיבר ב במשפט איחוי

אלה משפטי תקבולת. החלק החסר באיבר ב ניתן להשלמה מאיבר א.

מבחינה סגנונית יש לניסוח זה יתרון: הוא קצר יותר, הוא "אלגנטי" יותר, והוא יוצר חזרה והנגדה.

שר החוץ טס לרוסיה, ושר האוצר - לסין; לפי הרמב"ם, בבוקר תאכל כמו מלך, בצהריים - כמו בן מלך, ובערב - כאביון.

משפטים מסוג זה כבר היו בתקופת המקרא:

"ידע שור קונהו, וחמור - אבוס בעליו"; "היהפוך כושי עורו, ונמר - חברבורותיו". במקום הפועל החסר יש לשים קו מפריד.

תנו דעתכם!

1. יש גם מבעים חד-איבריים דוגמת סכנה! אש! לבריאות! שקט! תודה! וכדומה. גם אלה נחשבים משפטים חסרים.

2. לעתים במשפט איחוי חסרים באיבר ב הן הנושא הן הנשוא: תנו לשמש לעלות, לבוקר - להאיר. (חסר הפועל - תנו).

3. חשוב להבחין בין מקף שהוא קו צר, ותפקידו לחבר בין מילים (דו-שיח) לבין קו מפריד שהוא קו (רצוי שיהיה ארוך יותר), ומשני צדיו רווחים שתפקידם להפריד בין המילים (במקום מילה חסרה, לפני ביטוי מסכם ועוד).

*267*

ג. משפט בעל חלקים כוללים

*267*

משפט בעל חלקים כוללים הוא משפט, פרי צמצום של משפטים אחדים, שאחד (או יותר) מתפקידיו התחביריים מיוצג על ידי מילים אחדות או צירופים אחדים שווי ערך, שאפשר לחברם ב-ו החיבור. במשפט בעל חלק כולל יש כמה תשובות על אותה שאלה.

ברקע של משפט זה קיימים שני משפטים או יותר (לרוב פשוטים), שצומצמו למשפט אחד. כמעט כל חלק תחבירי יכול להיות כולל. חלק כולל יכול לבוא גם במשפט מורכב או במשפט איחוי. בסיווג המשפט מציינים "משפט פשוט בעל חלקים כוללים", ובין סוגריים מפרטים את החלק התחבירי החוזר.

דוגמה:

בזעזוע האדמה נהרסו (בתים, גשרים וכבישים.) (נושא כולל) משפט פשוט בעל חלק כולל (נושא)

על השאלה: "מה נהרס?" מקבלים שלוש תשובות: בתים, גשרים וכבישים. ברקע המשפט הנתון שלושה משפטים:

א. בזעזוע האדמה נהרסו בתים.

ב. בזעזוע האדמה נהרסו גשרים.

ג. בזעזוע האדמה נהרסו כבישים.

דוגמאות נוספות:

אנשים (יושבים) (נשוא) בחדר (ומשוחחים.) (נשוא כולל)

קניתי במרכול שלושה מצרכים: (לחם, חמאה וזיתים.) (תמורה מפרטת כוללת)

הוא אינו (מסוגל לכתוב, אלא לצייר.) (נשוא מורחב כולל)

ניפגש (מחר או מחרתיים.) (תיאור זמן כולל)

דודי היה אדם (טוב, חכם וישר.) (לוואי כולל)

הגעתי הביתה (עייף ורעב.) (תיאור מצב כולל)

ציירתי (עצים, בתים ואנשים.) (מושא כולל)

(גבירותיי ורבותיי,) (פנייה כוללת) התכנסנו כאן הערב לדון בבעיות הכיתה.

חלק כולל באיבר (במשפט איחוי)

המחירים של מוצרי החלב האמירו, ואילו מחירי הפרות והירקות ירדו.

חלק כולל בעיקרי (במשפט מורכב)

הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שנועדה לבלום את התופעה של שיחות הטרדה למוקדי חירום.

חלק כולל בפסוקית (במשפט מורכב)

קראתי בעיתון שבאירוע ישתתפו שחקנים ושחקניות מפורסמים.

*268*

הקשרים הלוגיים בין החלקים הכוללים

1. ריבוי והוספה

ו..., גם, אף, כמו כן, מלבד (מלבד = נוסף על), הן...הן...נוסף על ועוד.

לדוגמה: מכונית זו מיועדת להסיע עד ארבעה נוסעים מלבד הנהג.

2. ניגוד

אין / לא..., אלא...; לא..., כי אם...; ולא (ו הניגוד).

לדוגמה: יהללך זר, ולא פיך.

3. בררה

או

לדוגמה: אני מעדיף לשתות מים או מיץ.

4. צמצום ומיעוט

חוץ מ..., פרט ל..., למעט, להוציא, זולת.

לדוגמה: למסיבה יגיעו כל המוזמנים, חוץ ממשפחת סגל.

שימו לב: בפרט X, בעיקר X, בייחוד X = תמורה מצמצמת.

5. השוואה

קל וחומר, על אחת כמה וכמה, כל שכן, לא כל שכן.

לדוגמה: יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לטיפשים.

כללי הפיסוק בחלקים הכוללים

פסיקים - בין החלקים הכוללים

נקודתיים - לפני תמורה מפרטת

אין פסיקים לפני ו החיבור, לפני "או", לפני "גם". (קשר של הוספה או בררה)

לעתים יש במשפט אחד כמה חלקים כוללים:

הבוגרים והבוגרות של בית ספרנו ייפגשו בימי שני ובימי חמישי באולם החדש או במגרש הספורט. חשובה ההבחנה בין משפט פשוט שבו כמה מילים שונות משמשות באותו תפקיד תחבירי, לבין משפט פשוט בעל חלקים כוללים שהם שווי ערך.

*269*

משפטים פשוטים

ניפגש (מחר) (תיאור) (בשבע) (תיאור) (יום ושעה)

המורה (החדש) (לוואי) (להיסטוריה) (לוואי) הוא דוקטור. (לא ניתן לשנות את הסדר)

טסתי (מפריז ) (תיאור) (ללונדון.) (תיאור) (מאין לאן)

המרצה (שב והסביר) (נשוא מורחב) את הסוגיה. (פעולה אחת)

משפטים פשוטים בעלי חלק כולל

ניפגש (מחר או מחרתיים.) (תיאור כולל) (יום) .

המורה (הגבוה והרזה) (לוואי כולל) מלמד מתמטיקה. (שינוי הסדר אפשרי)

טסתי (לפריז וללונדון.) (תיאור כולל) (לאן)

הסוחר (מוכר וקונה) (נשוא כולל) חפצים ישנים. (שתי פעולות, ברקע שני משפטים.)

תמורה מפרטת (כוללת)

תמורה מפרטת (כוללת) באה אחרי ביטוי מכליל, ולפניה לרוב מסמנים נקודתיים (ולפעמים פסיק והמילה כלומר).

הדבר פורסם באמצעי התקשורת : ברדיו, בעיתון ובטלוויזיה.

דוגמאות לביטויים מכלילים: אמצעים, היבטים, פעולות, תוצאות, מטרות, דרכים, תכונות, מאפיינים, יתרונות, חסרונות ועוד. מילים אלה חשובות להכללה במיזוג טקסטים.

ביטוי מסכם

לעתים יבוא אחרי החלק הכולל (הפירוט) ביטוי מסכם שישמש תמורה. לפניו מסמנים קו מפריד. חוש הומור, עקביות ורגישות - תכונות אלה חיוניות למורה טוב.

זכרו!

אם משמיטים את הביטוי המכליל, ישתנה התפקיד התחבירי של החלק הכולל מתמורה לתפקיד אחר.

דוגמה:

ביקרתי בשלוש ערי בירה: (בפריז, בלונדון וברומא.) (תמורה מפרטת כוללת)

ביקרתי (בפריז, בלונדון וברומא.) (תיאור (מקום) כולל)

*270*

המרות

א. הוספת ביטוי מכליל

לדוגמה:

אני אוהבת לאכול תפוזים, קלמנטינות ואשכוליות.

אני אוהבת לאכול פרות הדר: תפוזים, קלמנטינות ואשכוליות. יש לסמן נקודתיים או קו מפריד או מילה (כמו כלומר) הפותחת תמורה.

ב. הוספת פירוט (=תמורה מפרטת)

לדוגמה:

לבית ספרנו דרושים שני מורים.

לבית ספרנו דרושים שני מורים: מורה למתמטיקה ומורה לפיזיקה. (יש לסמן נקודתיים.)

ג. המרת שני משפטים פשוטים (או יותר) במשפט פשוט אחד בעל חלק כולל.

לדוגמה:

1. יואב קרא את הספר.

2. יואב התעניין בספר.

יואב קרא את הספר והתעניין בו. (יש להקפיד על מילת היחס המתאימה לכל אחד מן הפעלים.)

ד. המרת משפט פשוט בעל חלקים כוללים בשני משפטים פשוטים ונפרדים.

לדוגמה:

כל המורים למעט המורה למתמטיקה הגיעו לטקס. (או: זולת המורה, או: להוציא המורה)

כל המורים הגיעו לטקס. המורה למתמטיקה לא הגיע לטקס.

ה. המרת נתונים (לרוב זהים) מהיצג גרפי במשפט פשוט בעל חלקים כוללים.

לדוגמה:

בתל אביב ובחיפה ירדו כמויות דומות של משקעים.

הדגם לא..., אלא... (אל..., אלא...; אין..., אלא...)

במשפט פשוט תפקיד המבנה הזה לציין צמצום והפחתה (= רק), ואילו במשפט בעל חלק כולל המבנה מציין ניגוד לשם הדגשה.

המילים 'אין" "לא" "אל" שוללות את המשפט, והמילה "אלא" מבטלת את השלילה ומדגישה את החלק שאחריה. אין שמים פסיק.

דוגמאות: אין כוחו אלא בפיו = כוחו הוא רק בפיו.

לא היה בינינו אלא זוהר; אין אדם רואה אלא מהרהורי לבו.

במשפט פשוט בעל חלק כולל הדגם מביע ניגוד. ברקע יש שני משפטים נפרדים. יש פסיק. למשל, לא אליך התכוונתי, אלא אל חברך. ברקע: לא אליך התכוונתי; התכוונתי אל חברך.

וגם במשפט איחוי (שני איברים) הדגם מציין ניגוד.

אין כל החושך יכול לכבות נר אחד, אלא נר אחד מאיר את כל החושך. (חיים הזז)

*271*

תקינות

1. יש לחזור על מילת היחס לפני כל חלק כולל:

כתבתי על הסרט ועל ההצגה. (ולא: על הספר וההצגה).

2. יש להתאים את ההצרכות לכל פועל בנפרד:

הוא התעניין בספר וקרא אותו. (ולא: התעניין וקרא את הספר)

3. יש להתאים את המין הדקדוקי:

מבואות והקדמות מוסיפים... (ולא: מוסיפות)

4. אין שני נסמכים לסומך אחד:

מורי בית הספר ותלמידיו (ולא: מורי ותלמידי בית הספר)

5. אין לצרף שתי מילות יחס זו אחר זו לפני השם:

המשרד פתוח לפני הצהריים ואחרי הצהריים. (ולא: לפני ואחרי הצהריים)

השימושים השונים במשפטים פשוטים (או אחרים) בעלי חלקים כוללים

1. דחיסת מידע במשפט אחד.

דוגמה: במוזאון יציגו תמונות של ציירים בסגנון אימפרסיוניסטי, בסגנון קוביסטי ובסגנון סוראליסטי.

גם מסירה קטלוגית של דברים רבים בבת אחת. למשפט בעל חלק כולל יש "מקצב" (ריתמוס) מהיר יותר מאשר למשפט האיחוי ועל אחת כמה וכמה לעומת משפטים נפרדים.

2. תפקיד רטורי להעצמת המסר ולחיזוקו או להדגשה לשם שכנוע.

דוגמה: יש לנו עם אחד, ארץ אחת, דת אחת.

3. תפקיד רטורי להבעת התרגשות וסערת רגשות של המוענים.

דוגמה: השחקנים חשו לא רק התנשאות ושחצנות מצד המאמן, אלא זלזול מופגן ויחס בוטה.

4. הצגת יחס סמנטי של היכללות: הכללה ופירוט.

דוגמה: בבית ספרנו יש כמה מגמות לימוד: רובוטיקה, מדעי המחשב, כלכלה, סוציולוגיה, תנ"ך מורחב ועוד.

5. הבעת ניגוד לשם הדגשה באמצעות הדגם "לא..., אלא...".

דוגמה: מפקד הטייסת לא התכוון לתחקר את הטייסים, אלא את הנווטים.

תנו דעתכם!

משפט דוגמת 'לא אתך דיברתי, אלא עם חברך' ינותח כמשפט בעל חלק כולל ולא כמשפט איחוי בעל איבר ב חסר. באיבר ב חסר צריכים לבוא נושא ולרוב גם מושא או תיאור.

*272*

הבחנות בין משפט פשוט בעל חלק כולל לבין משפט איחוי

ההבחנה בין משפט פשוט בעל נשוא פועלי כולל לבין משפט איחוי אינה קלה, ויש דעות שונות על הסיווג.

האם המשפטים שלפניכם מאוחים או בעלי חלק כולל?

א. אכלתי ושתיתי.

ב. התינוק אכל ושתה.

ג. התינוק אכל דייסה ושתה מים.

ההצעות לפתרון הבעיה

1. אם יש במשפט שני פעלים או יותר בגוף שלישי ללא משלימים, נראה במשפט זה משפט פשוט בעל חלק כולל נשוא.

דוגמה: התינוק אכל ושתה.

2. אם יש במשפט שני פעלים או יותר בגוף שלישי בעלי משלימים, שתי האפשרויות יתקבלו. העדיפות תינתן למשפט פשוט בעל נשוא כולל, כי הנושא זהה, וחלק המשפט אינו עצמאי.

דוגמה: התינוק אכל דייסה ושתה מים.

3. אם יש במשפט שני פעלים או יותר בגוף ראשון או שני, הוא ינותח כמשפט איחוי, שהרי איבריו עצמאיים.

דוגמה: נתחו את המשפט, ופסקו אותו.

תרגילים

*272*

1. נתחו את המילים המסומנות בקו. ציינו את סוג המשפט. אם המשפט פשוט בעל חלק כולל, ציינו בין סוגריים את החלק הכולל. ציינו את הנושא הסתמי וגם איבר ב חסר.

א. כוח הכבידה וכוח ההתמדה הם שניים מחוקי ניוטון.

ב. למרות כישוריו ולמרות רצונו העז איננו יכולים להיענות לבקשתו.

נ. באזורים הטרופיים והסובטרופיים בעולם עשוי הקפה לגדול בתנאי קרקע שונים.

ד. ביפנית אתה מדבר בצורה שונה למבוגר או לילד.

ה. אין זה עסקו, אלא עסקי.

ו. חמשת אבות המזון הם חלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים ומינרלים.

ז. מדוע תמכו רוב חברי הוועדה בהצעה הראשונה ולא בהצעה השנייה?

*273*

ח. שמונים מדינות מגדלות כיום קפה ביערות הגשם של אפריקה, ברמות הקרות של אמריקה המרכזית, באיים הקריביים ובדרום-מזרח אסיה.

ט. ידו של הכותב נעה בשלושה מישורים: מימין לשמאל, מלמעלה למטה ומפני השטח של הנייר אל עומקו.

י. למוצרים רבים מתוצרת מקומית, כגון תמרוקים, סיגריות ומשקאות קלים, יש שמות לועזיים.

יא. בעליהם של מסעדות ההמבורגרים, ערש תרבות המזון המהיר, חששו מאוד מהגל האופנתי של מזון טבעי ומן המעבר למאכלים דלי קלוריות למיניהם.

יב. אנרגיית רוח ואנרגיה סולרית נחשבות לאנרגיות העתיד.

יג. משולש הזהב נמצא במפגש שלוש המדינות: מיאנמר, לאוס ותאילנד.

יד. שניים מעקרונותיה החשובים של מגילת העצמאות של ישראל הם שוויון זכויות ושמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.

טו. הוחלט על ייקור הלחם ומוצרי החלב.

טז. שניים מספריו הידועים של הרמב"ם הם "מורה נבוכים" ו"משנה תורה".

יז. שימוש בטלפון נייד בעת נהיגה מסכן חיים.

יח. המפקד לא התכוון אלא לחובשים הקרביים.

יט. המצב בקיבוץ שלהם הפך בלתי אפשרי.

כ. במקרה של אזעקת אמת יישמעו צפירות עולות ויורדות.

כא. הרים רקדו כאילים, גבעות - כבני צאן.

כב. ממצאי המחקר על הזיהום במפרץ חיפה שהזמינו המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות הוגשו אתמול לממשלה.

כג. אם תרוץ כל יום תשמור על משקלך ועל בריאותך.

כד. ידוע כי תרומתו לחברה זיכתה אותו לא רק בהערכה, אלא גם בפרס.

כה. מנעי קולך מבכי, ועינייך - מדמעה.

כו. אל תעשו עסקים עם חברים ועם בני משפחה.

כז. רוב המורים שהשתתפו בהשתלמות במכון ויצמן מלמדים כימיה וביולוגיה. כח. שנאה תעורר מדנים, ועל כל פשעים תכסה אהבה.

כט. פורסם בעיתון שסוכל פיגוע נגד שגרירות ישראל ברומא.

ל. פקחי העירייה צפויים להטיל קנסות ועונשים על רוכבי האופניים שירכבו על המדרכות.

לא. במהלך חופשת הפסח ביקרו בפארקים וביערות קק"ל יותר משני מיליון מטיילים.

לב. מדענים בסוכנות החלל פרסמו תמונות של כוכב הלכת מאדים, ובהן תמונה של חללית אירופית משנת 2003.

*274*

2. א. הבחינו בין זוגות משפטים. ציינו ליד כל אחד "פשוט" או "פשוט בעל חלק כולל", ונמקו את קביעותיכם.

הנואם שב לאולם וקרא את סוף נאומו.

הנואם שב וקרא את הקטע הלא ברור.

מסרתי לו דין וחשבון על מצב החברה

מסרתי לו דיווח על היתרונות ועל החסרונות בחברה.

מספר המבקרים בתערוכה הולך וגדל.

התינוק שלהם זוחל והולך.

חברתי לא תביא למסיבה פשטידת חצילים, אלא פשטידת פטריות.

חברתי לא תביא למסיבה אלא פשטידת פטריות.

לא היו לה אלא בנים.

לא היו לה בנות, אלא בנים.

ניפגש באולם הספורט החדש.

ניפגש באולם הספורט הגדול והמרווח.

חג הפסח מתרגש ובא.

התלמיד מתרגש ומתלהב מהמורים החדשים.

ב. נתחו את המשפט שלפניכם:

תן לי את האומץ לראות, את הכוח לרצות ואת הרצון לבצע. (ברל כצנלסון)

ג. לפניכם שתי שורות מהשיר "נופל וקם" של שב"ק ס':

הדרך ארוכה ומפותלת,

אני נופל וקם.

מהו המשותף בניתוח המילים המסומנות בקו? מהו ההבדל ביניהן?

3. א. חברו כל זוג משפטים למשפט פשוט אחד בעל חלק כולל. דייקו בפיסוק. שימו לב למילות היחס המוצרכות.

החייל משרת בחיל התותחנים.

החייל אינו משרת בחיל האוויר.

שאול מלך על ישראל.

דוד מלך על ישראל.

הוא אוהב גלידות מסוגים שונים.

הוא אינו אוהב גלידת וניל.

בתערוכה הוצגו ציורים אימפרסיוניסטיים.

בתערוכה לא הוצגו ציורים קוביסטיים.

העיתונאי נפגש עם הספורטאי.

העיתונאי ריאיין את הספורטאי.

החייל לא התכוון לטייל בהרי אילת.

החייל התכוון לחצות את הגבול לירדן.

הבעלים של כלב זה אסף בעל חיים נוסף.

הבעלים של כלב זה טיפל בבעל החיים.

לטיול השנתי הכינו בגדי חורף.

לטיול השנתי אל תכינו בגדי קיץ.

דוגמה: החייל משרת בחיל התותחנים ולא בחיל האוויר.

או: החייל אינו משרת בחיל האוויר, אלא בחיל התותחנים.

ב. איזה ניסוח עדיף בעיניכם: שני משפטים נפרדים או משפט אחד בעל חלק כולל? נמקו את תשובתכם.

*275*

4. הוסיפו למשפטים שלפניכם ביטוי מכליל. כתבו את המשפטים מחדש, ופסקו אותם כהלכה.

ציינו מה היה תפקיד החלק הכולל במשפט המקורי, ומהו תפקידו לאחר ההוספה.

א. בארצנו גדלים תפוחים, אגסים והדרים.

ב. בעבר השתמשו לעבודה בסוס ובשור.

ג. עלינו למלא את מספר תעודת הזהות, את ארץ המוצא ואת המצב המשפחתי.

ד. סיפורה התפרסם ברדיו, בעיתונות, בטלוויזיה ובמרשתת.

ה. נוהגים לעלות לירושלים בפסח, בשבועות ובסוכות.

ו. קנינו בחנות סדינים, ציפות וציפיות.

ז. יצחק בן צבי ואפרים קציר עברתו את שם משפחתם.

5. תקנו את כל השיבושים במשפטים שלפניכם. נמקו את קביעותיכם.

א. נסעתי למטולה וקריית שמונה.

ב. האם כעסה ונזפה בבנה.

ג. שוחחנו עם מנהלי ועובדי החברה.

ד. אנו רוחצים ידיים עם מים וסבון.

ה. טרם הספקתי לעיין ולהתרשם מספרך החדש.

ו. הספרים והמחברות בחדרו מונחים מתחת ומעל לשולחן.

6. מהו ההבדל בין החלקים המסומנים בקו?

הפער בינינו רק ילך ויתרחב.

הנער ילך לקורס וירחיב את ידיעותיו.

המרצה שב והדגיש את ההבדלים השונים.

המרצה שב לחדר והדגיש את עמדותיו.

הילד מיהר ויצא מן האולם.

הילד מיהר להגיע לכיתה ולכן יצא מן האולם.

7. לפניכם שני משפטים:

על טעם ועל ריח אין להתווכח.

לדני אין כימיה עם הכימיה ולא שפה משותפת עם האנגלית.

א. נתחו את המשפטים.

ב. האם שני הנשואים קיומיים או מודליים או שאחד מהם קיומי והאחר מודלי? נמקו את קביעתכם.

ג. משפט בעל חלק כולל מקבץ בתוכו מספר משפטים (לרוב פשוטים). הוכיחו טענה זו על פי כל אחד משני המשפטים שלפניכם.

- תוחלת החיים של הנשים ושל הגברים ביפן היא הגבוהה ביותר בעולם.

לדעת מומחים, גאונות מורכבת מאינטליגנציה ומיצירתיות.

*276*

8. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

לא כדאי להיות ספורטאי בישראל / יוסי מלמן

עיתונאי ספורט, פרשנים ושדרנים מתחרים ביניהם מי ילגלג יותר על הספורטאים, שאינם מצליחים לזכות במדליה

באחד מערוצי הספורט בטלוויזיה, על מסך מתפצל, מוקרנות השבוע תמונות של ספורטאים ישראלים באולימפיאדת בייג'ין. הכיתוב קצר. שורת מחץ אחת שנועדה לסכם את מה שנתפש בתקשורת בכישלונו של הספורט הישראלי באולימפיאדה. אותו רעיון עומד מאחורי כתבה שהתפרסמה בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "עשרת התירוצים הבולטים" של ספורטאי ישראל. עיתונאי ספורט, פרשנים ושדרנים בתחנות הרריו ובערוצי הטלוויזיה מתחרים ביניהם מי ילגלג יותר על הספורטאים, שאינם מצליחים לזכות במדליה. גם הזכייה של שחר צוברי במדליית הארד בשיט לא שינתה את רוח הדברים. הביזוי והלגלוג היו לבון טון של השיח התקשורתי.

כמו בטקסי פולחן, המחזה הזה חוזר על עצמו כל ארבע שנים. עד אז מתעלמת התקשורת ממרבית ענפי הספורט האולימפיים ומהספורטאים. גם הרשויות והממשלה מפנות להם עורף. התקשורת מתרכזת בעיקר בסיקור משחקי כדורגל וכדורסל. כל אמירה, ולו הבנאלית ביותר, כל מעשה, אווילי ככל שיהיה, של שחקן כדורגל או כדורסל, על המגרש או מחוצה לו - זוכה מיד להד תקשורתי. העובדה שהכדורגל, ענף הספורט הפופולרי ביותר בישראל, נוחל פעם אחר פעם כישלון בזירה הבינלאומית - אף ששחקניו מתוגמלים מעל ומעבר לתרומתם ולהישגיהם - לא מרפה את ידיה של התקשורת והיא אינה חדלה לעסוק בו.

ואז מגיעה האולימפיאדה ובתקשורת הספורט נזכרים, כי בישראל יש גם שחיינים ושחייניות, סייפים וסייפות, שייטים ושייטות, מתעמלים ומתעמלות. ולא רק שמעלים אותם לפתע מתהום הנשייה אלא אף הופכים אותם לגיבורי היום. מרוממים ומשבחים אותם לפני המשחקים ומצפים מהם שישיגו הישגים ויזכו במדליות.

ההנגדה הזאת שבין חוסר השקעה ובין ציפייה בלתי מציאותית, ותוצאתה - חוסר פרגון וזלזול, איננה רק תו מאפיין של החברה הישראלית, הנוטה להיקלע למצבים מקוטבים, אלא היא מעידה גם על חוסר הבנה בסיסי.

מי שבהבל פה או בשרבוט קולמוס מזלזל בספורטאי מעיד על עצמו, כי אינו מבין בספורט; כי אינו מבין, או אינו מעריך, את המאמצים העצומים שמשקיע ספורטאי, כמעט בכל ענף, כדי להכשיר את עצמו לאולימפיאדה - את ההשכמה עם שחר, את שעות האימונים הרבות בכל יום, בשגרה מעיקה, את ההקרבה והוויתורים - על אוכל, על חיי חברה ובילויים וכן הלאה. הספורטאי מקדיש, למעשה, את שנות נעוריו ובחרותו לטובת המקצוע.

בנוסף לכך, הדבקות במשימה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. עליו להתחרות, לעמוד בלחצים קשים, לחזר על פתחיהן של רשויות שלטון אטומות או של חברות פרטיות. ולאחר מסע המכשולים הזה עליו לעמוד ברף הקריטריונים הגבוה, שקובעים מוסדות הספורט ושבלעדיהם לא ייכלל בסגל האולימפי.

ואז הוא מגיע לאולימפיאדה וכשאינו זוכה במדליה הוא נהפך למושא לבוז וללעג. המקום הרביעי שבו זכו השייטות ורד בוסקילה וניקה קורניצקי? לא מספיק. המקום החמישי שהשיג הגו'דוקאי גל יקותיאל? אוי לאותה בושה. חצי גמר בשחייה? עלוב.

המסקנה המתבקשת היא שלא כדאי להיות ספורטאי בישראל. לא בכל המדינות זוכים הספורטאים ליחס כזה. השחיינית לורה מנאדו מצרפת - אלופת עולם, אלופת אירופה ומדליסטית אולימפית - לא הצליחה לחזור על הישגיה בבייג'ין. התקשורת בצרפת לא בזה לה. להיפך - היא עטפה אותה באהבה.

ישראל אינה מעצמת ספורט, בלשון המעטה. כדי שתהיה כזאת צריך לשנות את כל תרבות הספורט במדינה. לחנך לאהבת ספורט לסוגיו (לא רק לכדורגל וכדורסל) ולעסוק בספורט מגן הילדים. יש לעודד את הספורט העממי, להקים מתקני ספורט ידידותיים למשתמשים, להכפיל את תקצוב הספורט (כן, אפילו על חשבון תקציב הביטחון. חברה שהספורט הוא מרכיב חשוב בחייה תוציא מקרבה גם אנשי צבא רזים, נחושים וטובים יותר).

וצריך גם קצת פרופורציות. מדינת ענק כמו הודו, עם אוכלוסייה של 1.2 מיליארד זכתה בשתי מדליות בלבד. אז מה לנו כי נלין?

הארץ, 20/08/2008

א. הבנה והבעה

1. מהי טענתו של יוסי מלמן במאמרו זה?

2. מהו הרקע לכתיבת המאמר?

3. מהם תפקידי זוג הקווים המפרידים בפסקה השנייה?

(אף ששחקניו מתוגמלים מעל ומעבר לתרומתם ולהישגיהם).

4. מה פירוש המילים והצירופים שלפניכם? תהום הנשייה, מקוטבים, שרבוט קולמוס, בחרות.

*277*

5. מהי הנימה המלווה את כל המאמר? הוכיחו את עמדתכם.

6. לשם מה הכותב מביא דוגמאות?

7. האם אתם מסכימים עם טענתו או מתנגדים לה? נמקו את עמדתכם.

ב. תחביר

1. לפניכם המשפט הראשון במאמר (בשינוי קל):

באחד מערוצי הספורט בטלוויזיה הוקרנו השבוע תמונות של ספורטאים ישראלים באולימפיאדת בייג'ין.

א. נתחו את המילים המסומנות בקו.

ב. שנו את המשפט מסביל לפעיל.

2. לפניכם משפט מן המאמר (בשינוי קל):

כל אמירה, ולו הבנאלית ביותר, של שחקן כדורגל או כדורסל זוכה מיד להד תקשורתי.

א. מהו התפקיד התחבירי של המילים המסומנות בקו?

ב. מהו התפקיד הרטורי של מילים אלה?

3. במאמר יש משפטים רבים בעלי חלקים כוללים.

א. העתיקו שלושה משפטים בעלי חלקים כוללים, וציינו את תפקיד החלק הכולל.

ב. מהי מטרת הכותב בהביאו משפטים מסוג זה?

4. מהו תפקיד המילה המסומנת בקו?

א. דבקנו במשימה.

ב. הדבקות במשימה היא תנאי הכרחי להצלחה.

ג. השורש של המילה "משימה" הוא ש-י-מ.

5. ציינו מהו ההבדל בסוג של הנשוא "יש":

א. בישראל יש גם שחיינים ושחייניות.

ב. יש לעודד את הספורט העממי.

6. ציינו איזו פסוקית יש במשפט שלפניכם: המסקנה היא שלא כדאי להיות ספורטאי בישראל.

ד. משפט בעל חלק ייחוד

*277*

דוגמה:

משפט פשוט: ראיתי (את ההצגה החדשה.) (מושא)

משפט פשוט בעל חלק ייחוד: (ההצגה החדשה) (חלק ייחוד (מושא))- (ראיתי) (נו +נש) (אותה.) (מושא (כינוי מוסב)

משפט בעל חלק ייחוד הוא משפט שאחד החלקים התחביריים שלו (צירוף שמני שאינו נושא) עובר לראש המשפט בלי מילת היחס שלפניו, ומקבל מעמד מיוחד של מעין נושא. חלק זה נקרא חלק הייחוד. במקום החלק שהועבר לראש המשפט בא כינוי, הנקרא כינוי מוסב (או כינוי חוזר), משום שהוא מוסב לחלק הייחוד.

הכינוי המוסב מצביע על תפקידו התחבירי המקורי של החלק שעבר לראש המשפט.

החלק העובר לראש המשפט נקרא חלק ייחוד, ותפקידו התחבירי שווה לתפקידו במשפט המקורי. חלק הייחוד הוא למעשה הנושא הפסיכולוגי של המשפט, אבל לא הנושא הפורמלי / תחבירי.

*278*

התפקיד הרטורי של משפט בעל חלק ייחוד הוא בעיקר הדגשה, הבלטה, מיקוד תשומת הלב לחלק העומד בראש המשפט. לעתים הוא נועד למנוע סרבול וליצור פשטות יתר בניסוח, ולעתים הוא נועד להעלות את המשלב. משפטים אלה נפוצים מאוד בלשון הדיבור.

זכרו: חלק הייחוד אינו פותח במילת יחס.

משפטי ייחוד מהמקורות

החכם עיניו בראשו;

כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו;

ירושלים הרים סביב לה;

מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה;

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.

בשירים

פיל פילון - אפו ארוך;

הילדה הכי יפה בגן - יש לה עיניים הכי יפות בגן.

תפקידיו החחביריים של חלק הייחוד

התפקידים הנפוצים ביותר הם מושא ולוואי, אך גם תיאורים מסוימים ונשוא שמני (צירוף יחס). אין לייחד את הנושא של המשפט.

ייחוד (מושא): סרט זה - ראיתי אותו פעמים רבות.

ייחוד (תיאור): הרופא שלנו - בזכותו הבראתי;

רמת גן - אני גר בה / שם.

ייחוד (לוואי): יוסי - הבית שלו נמכר.

ייחוד (נשוא שמני): החומה - פרצות רבות בה.

הכינוי המוסב

הכינוי המוסב בא באמצע המשפט או בסופו, אך לעולם לא בראש המשפט, כי הוא משמש חזרה (מאזכר) על חלק הייחוד. הכינוי יכול להיות פרוד (שמעתי אותו) או חבור (שמעתיו). התפקיד התחבירי של חלק הייחוד שווה לזה של הכינוי המוסב. בין הכינוי המוסב לבין חלק הייחוד יש התאם דקדוקי במין ובמספר.

דוגמאות לכינויים מוסבים:

אליו, אותו, ממנו, שלהם, עליו, בה, בלעדיו, בגללם, למענה, אצלם, מאחוריהן ועוד.

זכרו: הכינוי המוסב לחלק הייחוד הוא בגוף שלישי בלבד!

יש להקפיד על תקינות: אצלן, בלעדיהם, בשבילם, כלפיהם, על ידיהם, על אודותיהם. (ראו בפרק על מילות היחס בעמוד 445.)

*279*

שלבים ליצירת משפט בעל מבנה של ייחוד

המרת משפט פשוט במשפט ייחוד (לצורך הדגשה)

1. חלק כלשהו (לוואי, מושא, תיאור או נשוא שמני) שלרוב יש לפניו מילת יחס גלויה, ולעתים סמויה (כמו 'את" או "של" בסמיכות), עובר לראש המשפט עם הלוואים שלו יחד או עם התמורה (אם יש כאלה), אך בלי מילת יחס (אם יש כזו לפניו).

2. מוסיפים כינוי מוסב (מקומו יהיה לרוב במקום השם שהועבר לתחילת המשפט).

3. ניתן להוסיף קו מפריד או פסיק לאחר חלק הייחוד.

4. הנושא והנשוא נשארים כפי שהם (אין משנים פועל מפעיל לסביל או להפך).

5. סדר המילים של המשפט הפשוט המקורי נשאר לרוב כפי שהוא גם במשפט הייחוד. יש להימנע מסדר מילים מלאכותי.

דוגמה: הטיעון של הנאשמת המרכזית נדחה. (פשוט)

הנאשמת המרכזית - טיעונה / הטיעון שלה נדחה.

שילובים

ייתכנו משפטים שיש להם נושא סתמי, חלק ייחוד וחלק כולל. חלק הייחוד יכול להיות גם באיבר של משפט איחוי וגם במשפט מורכב בחלק העיקרי או בפסוקית.

דוגמאות: שרון ויעל - ניתנה להן תעודת הערכה משום שהתנדבו שעות רבות במד"א.

חלק ייחוד במשפט איחוי: דני - תעודתו תעוכב, ואילו שרון יקבל אותה במועד. חלק ייחוד במשפט מורכב: נראה לי שסרט זה - זכייתו באוסקר מובטחת.

דרכי הדגשה

המשפט המקורי - המורה קנה אופנוע חדש.

שינוי סדר המילים : אופנוע חדש קנה המורה.

שימוש במשפט בעל חלק ייחוד: אופנוע חדש - המורה קנה אותו.

שינוי מפעיל לסביל: אופנוע חדש נקנה על ידי המורה.

שימוש בדגם X הוא ש...: (פסוקית נשוא) האופנוע החדש הוא שנקנה על ידי המורה.

שימוש במבנה לא...אלא... (נדיר): המורה לא קנה אלא אופנוע חדש.

*280*

תרגילים

*280*

1. נתחו את המשפטים שלפניכם, פסקו אותם, וציינו אם יש להם מבנה מיוחד.

א. המהנדסים והמורים דרישותיהם לא היו מקובלות על שר האוצר.

ב. המהנדסים דרישותיהם ותביעותיהם היו מקובלות על שר האוצר.

ג. מוצרי החלב מחיריהם האמירו.

ד. זיל הזול סופו יוקר גדול.

ה. כל טענותיך בטעות יסודן.

ו. תקלה תכופה במנוע מקורה בשרפת שמן.

ז. חברת החשמל היא החברה הכלכלית בגודלה בישראל.

ח. שלושת ספרי אמ"ת איוב משלי ותהילים סימני הטעמים שלהם שונים מאלה של ספרי המקרא האחרים.

ט. הספר יהדות הלכה למעשה הרב לאו כתב אותו.

י. שכונת רמת חן מקומה בדרום רמת-גן.

יא. הרכבת המערכת בבית ספר גדול מלאכתה קשה ומורכבת גם למורים עתירי ניסיון בשטח זה.

יב. חנות זו רהיטים יפים בה.

2. המירו את המשפטים הפשוטים שלפניכם במשפטים בעלי חלק ייחוד (אתם רשאים לייחד כל חלק תחבירי שאפשר לייחדו).

ציינו את תפקידו של חלק הייחוד. דייקו בפיסוק!

א. שתייה מרובה מונעת היווצרות אבנים בכליות.

ב. אני צופה בתכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת".

ג. היא קנתה את הריהוט לסלון ברחוב הרצל.

ד. תלמידי כיתות ט ביקרו במאהל הבדווי.

ה. בים סוף מצויים דגים יפים.

ו. ילדים קטנים פוחדים מן הרופא.

ז. זהותו של המחבל ידועה למשטרה.

ח. מקורם של השמות "שמאל" ו"ימין" בפוליטיקה הוא בסדר ישיבתן של המפלגות במועצה הלאומית בזמן המהפכה הצרפתית.

ט. פדריקו פליני טבע את המונח "פפארצי" על שם הצלם הטורדני פפארצו בסרט "לה דולצ'ה ויטה".

דוגמה:

היווצרות אבנים בכליות - שתייה מרובה מונעת אותה.

או: אבנים בכליות - שתייה מרובה מונעת היווצרותן.

או: הכליות - שתייה מרובה מונעת היווצרות אבנים בהן.

*281*

3. א. חברו משפטים, שהמילה "חיפה" תשמש בהם בתפקידים האלה: נושא, נשוא שמני, חלק ייחוד (תיאור מקום), תמורה, חלק ייחוד (לוואי), חלק ייחוד (מושא).

ב. מהו ההבדל בניתוח המילים המסומנות בקו? נמקו את תשובתכם.

אמיר, כל הכבוד לך.

אמיר, כל הכבוד לו.

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור, הלא לכל שירייך אני כינור.

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור, הלא לכל שיריה אני כינור.

4. המירו כל זוג משפטים פשוטים במשפט בעל חלק ייחוד. מומלץ להמיר תחילה את שני המשפטים למשפט פשוט (רגיל). הדגישו את הכינוי המוסב בקו.

קניתי את הספר.

הספר מעניין.

לפניך בקבוקי הבירה.

רסיסי זכוכית נתגלו בבקבוקי הבירה.

מפקד יחידת המסתערבים "דובדבן" הודח.

הוא הגיש ערעור על ההחלטה להדיחו.

רמי הוא אביה של דנה.

רמי מממן לדנה את שכר הלימוד לאוניברסיטה.

5. ציינו את ההבדלים בסוג המשפט, נמקו את קביעתכם.

ילדים, מי מטפל בכם בקיץ?

ילדים אלה מי מטפל בהם בקיץ?

זמר זה מעריצים אותו.

זמר זה רבים מעריצים אותו.

אין לו לילד כל תחושת אשם.

הילד אין לו כל תחושת אשם.

6. א. המירו את המשפט בעל הנושא הסתמי שלפניכם בשלושה משפטים פשוטים בעלי חלק ייחוד.

ציינו את תפקיד חלק הייחוד.

מבית השר גנבו טלוויזיה חדשה.

ב. לפניכם משפט: לא הטנק ינצח, כי אם האדם.

1. ציינו מהו התפקיד הרטורי של הניסוח המיוחד במשפט?

2. המירו את המילה "כי אם" במילה אחרת שתשמור על אותו הקשר הלוגי.

7. א. תקנו את השיבושים בהתאם הדקדוקי במשפט שלפניכם:

נשים - עד המאה ה-19 לא היה להם זכות בחירה.

ב. ציינו את סוגי המשפטים. אם יש בהם משפטים בעלי מבנה מיוחד, ציינו אותם.

1. הדלק מחיריו עומדים לעלות, לכן מכוניות רבות ממתינות ליד תחנות הדלק.

2. למדנו שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.

3. עם שאין לו עבר אין לו עתיד.

*282*

4. לדברי העיתונאי, הקרבות באזור שככו.

5. העולם, לפי אלברט איינשטיין, יש בו שני דברים אינסופיים: היקום וטיפשותו של האדם.

6. אלי כהן, המרגל הישראלי, שפעל בסוריה, תרומתו למדינת ישראל לא תסולא בפז.

7. עקרונות העיסוי הסיני העתיק - שיטת הטיפול שיאצו מבוססת עליהם.

8. לפניכם כמה פתגמים וביטויים מפורסמים בעלי חלק ייחוד.

א. הסבירו אותם.

ב. כתבו על אחד מהם מאמר. הציגו בו דוגמאות והנמקות.

- השקר אין לו רגליים.

- אילני סרק קולם הולך.

- גנב סופו לתלייה.

- עם ללא עבר אין לו עתיד.

- בור ששתיית ממנו אל תזרוק בו אבן.

- צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.

- זיל הזול סופו יוקר גדול.

9. לפניכם סיפור דמיוני קצר שכתבה לירון דנגור, אחת מתלמידותיי לשעבר.

שירותי הצבאי סיימתי אותו לפני כחודש, ועכשיו אני טסה לחו"ל כדי להתאוורר. הודו לשם פניי מועדות כרגע, אך אולי אחר כך אגיע לסין. אפריקה רציתי לנסוע אליה, אך לאחר מכן התחרטתי.

מסוכן מדיי. מכל הדברים שהודו מציעה אוכל להישמר: סמים לא אשתמש בהם כי אינני חלשת אופי או מושפעת מהר; מים ואוכל אותם אקנה רק בחנויות מוכרות, וכך לא אסתכן בהרעלה; והדרכים אנהג בהן בזהירות כי הרי אני נהגת מצטיינת...

אמי התנגדה לטיול: "אוניברסיטה, לימודים גבוהים, מה יהיה עליהם?" שאלה בטרוניה. חשבתי לעצמי: לימודים גבוהים? הרי תמיד חשבתי עליהם, אבל מה עם הכיף? ציונים גבוהים בתיכון השגתי אותם בקלות, ועכשיו הגיעה העת למנוחה. הודו אני מצפה לה בקוצר רוח. חלום של שנים עומד להתגשם!

א. מצאו את כל משפטי הייחוד. העתיקו אותם, וציינו את תפקידו של חלק הייחוד.

ב. מה השיגה הכותבת בניסוחים של משפטי הייחוד?

*283*

5. דו-משמעות תחבירית

*283*

דו-משמעות תחבירית קשורה לחלקי המשפט והתקשרותם זה לזה. כשניגשים לפענח את הדו-משמעות התחבירית יש למצוא תחילה את המילה או את הצירוף היוצרים את המשמעויות השונות. מסבירים את שתי הכוונות, ואם נדרשים מנתחים את החלק בשתי דרכים. בשלב האחרון יוצרים שני משפטים חד-משמעיים.

יש דו-משמעות שאין בה שינוי בניתוח התחבירי, ויש דו-משמעות שיש בה שינוי בניתוח התחבירי.

שימו לב!

יש מילים הניתנות לניתוח כפול, אבל במשפט אין דו-משמעות, למשל במשפט: הוא מוכשר ביותר. (לוואי או תיאור מידה).

א. דו-משמעות שאין עמה שינוי בניתוח התחבירי

דו-משמעות זו נובעת מחלקי דיבור מסוימים היוצרים שתי משמעויות או משמות תואר / לוואים העשויים להתקשר למילים שונות. הניתוח התחבירי אינו משתנה: בשני המקרים לפנינו לוואי.

1. צירוף של סמיכות + שם תואר שיכול להתקשר אל הסומך או אל הנסמך (לוואי, תמורה) מאותו מיו דקדוקי, למשל:

שמלת הילדה היפה;

עוזר הבמאי הצרפתי;

לקוחות המפעלים הידועים;

מדריכי תיירים ישראלים;

מבנה הארגון החדש.

הפתרון: פירוק הצירוף פעמיים באמצעות "של":

השמלה של הילדה היפה (או שמלתה של הילדה היפה) או השמלה היפה של הילדה (או שמלתה היפה של הילדה).

גם צירוף סמיכות + פסוקית לוואי עלול ליצור דו-משמעות:

בת האישה שכתבה ביקורת על הספר הרצתה בפנינו. (מי כתבה?)

נשות השוטרים שהפנינו למען העלאת השכר נפגשו עם מפכ"ל המשטרה. (מי הפגין?)

2. צירוף סמיכות שהנסמך שלו הוא שם פעולה והסומך הוא שם עצם

דוגמה: מינוי השר

הסומך הוא עושה הפעולה: השר מינה.

הסומך הוא מקבל הפעולה: השר מונה או מינו את השר.

הפתרון: יצירת שני פעלים במקום שם הפעולה:

השר מינה (מישהו) או השר מונה (על-ידי מישהו) / מינו את השר.

פועל אחד פעיל, והשני סביל (או פועל בריבוי בעל נושא סתמי).

*284*

שימו לב!

א. אין לפתור דו-משמעות זו באמצעות "של" שהרי גם כך נותרת הדו-משמעות בעינה:

"הבחירה של הנשיא" - עדיין לא ברור אם הנשיא בחר או נבחר.

ב. צירוף דוגמת "איסוף חומר" אינו דו-משמעי: החומר נאסף אבל החומר אינו אוסף. במקרה זה ידע העולם שלנו מכוון למשמעות אחת בלבד.

בחירת השופטים (דו-משמעי) (לא שווה) בחירת הנושאים לתחרות (חד-משמעי)

3. שם הפועל

שם הפועל, כידוע, מסתיר את עושה הפעולה, למשל:

החייל ביקש מהמפקד להתקשר למרפאה.

מי יתקשר?

החייל, הפתרון: החייל ביקש שהמפקד יתיר לו להתקשר.

המפקד

הפתרון: החייל ביקש שהמפקד יתקשר.

4. צירוף של שם וצירוף יחס

השיחה על הגג הייתה חשובה.

על אודות הגג, שם

5. בעיה בפיסוק

נציג הוועד אמר לעובדים בחברה יש בעיה כלכלית.

נציג הוועד אמר: "לעובדים בחברה יש בעיה כלכלית."

נציג הוועד אמר לעובדים: "בחברה יש בעיה כלכלית."

6. תחימות שונות / התקשרויות הפסוקית

הכסף יישלח לכל החברים [(שבוטחו) בתחילת פברואר.]

או שיש פסוקית לוואי קצרה (שבוטחו) והיא מפצלת את העיקרי, או שהיא ארוכה יותר (שבוטחו בתחילת פברואר). התחימה משנה את התייחסות המילים 'בתחילת פברואר' למשלוח הכסף או לביטוח.

*285*

7. סדר מילים שגוי המעורר גיחוך:

הם מוכרים שולחן למנהלים עם רגליים יפות.

מציגים בחלון מטרייה לאישה מתקפלת.

(בספר חמש מודעות)

חדרי תינוקות וילדים מעץ מלא בשמונה תשלומים שווים

קופסת אחסון ילדים 39.90 ש"ח

בשר לחמין קפוא 33.99 ש"ח

תאי הלבשה ואחסון-נשים

מצנם ל-2 פרוסות מנירוסטה

*286*

8. אזכורים באמצעות כינוי גוף פרוד או כינוי בנטיית מילת יחס המתאימים לשני שמות או תיאור המתאים לשני השמות

המורה סיפר לחברו שהוא המועמד לתפקיד.

המורה, החבר

הבן שאל את אביו אם יש לו חום.

לבן, לאב

ההורה צילם את הילדים בעמידה.

ההורה עמד. הילדים עמדו.

החבר של המפקד ואחיו יצאו למסע

האח של החבר, האח של המפקד

ב. דו-משמעות שיש עמה שינוי בניתוח התחבירי

דו-משמעות זו מקורה בסדר המילים במשפט ובמבנהו.

1. לוואי (משלים שם) או מושא / תיאור (משלים פועל)

הפועל - שם - שם

אם השם מתקשר לשם שלידו, הרי תפקידו התחבירי יהיה לוואי, אך אם הוא מתקשר לפועל, תפקידו התחבירי יהיה מושא או תיאור, זהו הדגם הנפוץ ביותר בדו-משמעות תחבירית. בדרך כלל החלק הבעייתי בדגם זה יבוא בסוף המשפט.

*287*

דוגמאות:

שמענו את הרצאת המדריך על הר תבור.

לוואי - איזו הרצאה?

תיאור מקום - איפה שמענו?

שוחחנו עם המורה על הבעיות בכיתה.

אחד העובדים העיד במשפט נגד מנהל החברה.

לוואי - איזה משפט?

מושא - נגד מי העיד?

הפתרונות:

ללוואי -שינוי סדר המילים; למשל: במשפט נגד מנהל החברה העיד אחד העובדים. לעתים הוספת "ש" ללוואי למשל, שוחחנו עם המורה על הבעיות שבכיתה או הוספה "על אודות", למשל: ההרצאה על אודות הר תבור.

לתיאור / מושא - הוספת מילה: כשהיינו על הר תבור; או ייחוד ושינוי סדר המילים: הר תבור - שמענו שם את הרצאת המדריך.

לעתים יש פסוקית שלמה שאפשר לנתחה הן כלוואי, הן כמושא או כתיאור.

החייל כועס על המפקדים שריתקו אותו לבסיס. (פסוקית לוואי או פסוקית תיאור סיבה)

2. מושא או תיאור

התווכחנו / שוחחנו על הגג.

אלה מצעים שחולמים עליהם.

יעל ויאיר התאהבו בפארק.

אנחנו בוחרים בבליך. (לקראת הבחירות)

*288*

הפתרונות

הגג - התווכחנו שם; התווכחנו כשהיינו על הגג (תיאור מקום).

התווכחנו על אודות הגג-, התווכחנו בעניין הגג (מושא).

3. אחרים

הספרים (על המדף) (לוואי) (שלי.) (נשוא) (= הספרים שעל המדף הם שלי.)

הספרים (על המדף) (נשוא) (שלי). (לוואי) (= הספרים הם על המדף שלי)

סביל או פעיל במשפט פועלי: (נשלח) (נשוא) לביתך (זר פרחים.) (נושא)

(נשלח) (נושא + נשוא) לביתך (זר פרחים.) (מושא)

תרגילים

*288*

1. מה גרם לדו-משמעות בכל אחד מן הצירופים שלפניכם?

הערכת המרצים;

דברי השרים החשובים;

גלגל הקרון שהתנתק.

2. ציינו את שתי המשמעויות של כל אחד מהמשפטים האלה:

בחירת הנשיא הפתיעה רבים;

הדרכת התלמידים הבוגרים תתקיים מחר;

עוזר המאמן רפי הודח מתפקידו;

ביקשתי מהמורה להישאר בכיתה.

3. סמנו בקו את המילה (או את המילים) שאפשר לנתח באופנים שונים. נתחו אותן פעמיים.

א. יום חופשה נוסף הוענק לאיש מהחברה.

ב. אתמול חזרה הביתה חברתי מניו-יורק.

ג. הוא עוסק בתיקון הטנקים בשטח.

ד. הם צפו בהצגה על חיי הזמרת בכלא.

ה. הם ראיינו נשים עובדות.

ו. הרוכבים הגיעו על אופנועים מגרמניה.

ז. האמריקנים נלחמו בווייטנאם.

ח. הבגדים החדשים בארון שלי.

ט. אמו הביולוגית הגיעה לאספת הורים. (מאיר סלע)

י. הוא לא הצליח לכבות את האש בשמיכה.

יא. חזרתי מבדיקות ברגל.

יב. החברה ביטלה את כל טיוליה למרוקו ביולי.

יג. יהודה זיו כתב את הספר בשביל המטיילים. (שלוש אפשרויות)

*289*

4. נתחו בשתי דרכים שונות את הפסוקית המסומנת בקו. סמנו חצים להתקשרות הפסוקית.

רק אתמול הגיעה אלינו הידיעה כי הייתה תקלה במערכת הטלפונים.

במשפט העיד החשוד שלא השתתף בשוד.

נכון הוא שסגנו ייסע לאירופה לפגוש את נציגי החברה המתחרה.

5. הסבירו את שתי המשמעויות של כל משפט. נתחו כל משפט פעמיים. אם קיימת גם דו-משמעות סמנטית, הסבירו את שתי המשמעויות בשתי הגדרות מילוניות שונות.

א. הכינים מתות עליו. (תכשיר נגד כינים)

ב. הכוורנים אינם מלקקים דבש.

ג. המנתחים דיברו על לבה של החולה.

ד. ההתנגדות לדעתו הייתה חזקה.

ה. הוא נאם בהפגנה בעד שינוי שיטת הממשל.

ו. מפקד המבצע לא הסכים לדבר בפגישה עם עורכי העיתונים.

ז. האדריכל עבד על הגג שבועיים.

ח. הוא יודיע על מועמדותו בבחירות בחודש הבא.

ט. השבוי הפצוע לא הרים ידיים.

י. שמענו על ההתרגשות באולפן מהמנטור החדש.

יא. בחיים לא היינו יוצאים מזה.

יב. הקצב מעשן כבד.

6. ציינו ליד כל משפט אם הוא דו-משמעי או לא.

הסבירו את קביעותיכם.

א. חברי המושבים הוותיקים הגיעו לאירוע.

ב. בחירת הריהוט לסלון הייתה מוצלחת.

ג. הקונה והמוכר דיברו על ההונאה בחנות.

ד. עיבוד שדות בזמן חיוני מאוד.

ה. שאלות כאלה אין שואלים ילדי גן.

ו. הביקורת על ההחלטה שפורסמה אמש אינה הוגנת.

ז. המנהל הגיע לפגישה עם סגנו.

ח. לא נמצא פתרון לבעיה זו.

ט. כתיבת הספר הייתה מהירה.

י. דירת המשפחה הצנועה נמכרה.

יא. טסתי עם חבריי ללונדון.

יב. שלחתי את זר הפרחים למענכם.

יג. ביקשתי מן הרופא לצאת מן החדר.

יד. צאו לטיולים מאורגנים!

טו. הם הזמינו את הטכנאי לתקן את התקלה בטלפון.

טז. אלף דולר קיבל יוסי מלהקת כנפיים.

יז. האגרטל נפל על השולחן, והוא נסדק.

יח. לדברי הפתולוג, כל הצעה לגופה תיבדק.

יט. בעלי תפקידים מנוסים טסו לצרפת.

7. פסקו את המשפט שלפניכם בשתי דרכים שונות כדי למנוע את הדו-משמעות שבו.

אותו קוסם סיני העובד בקרקס נודד באמריקה הגדולה מביא שמחת חיים לתושבי עיירה בדרום, אך גם מסב להם נזקים.

8. הסבירו את הדו-משמעות במשפטים שלפניכם:

א. המפכ"ל נתקע בפקק - רכב רב ניצב בצומת. (יעקב פרוינד)

ב. שחקן הקלפים לחברו: "שים לב!"

ג. חולצה מטיילת במכתש רמון.

ד. שיקמתי את האמונה בעצמי.

*290*

9. א. הסבירו את הדו-משמעות במשפט לפניכם באמצעות שני סוגי תיאורים.

מבזקים

שתי גורילות בספארי נכנסו לתעלת ניקוז ויצאו בשביל המבקרים

(בספר תמונה)

ב. לפי הכותרת שלפניכם מסתמנות שתי אפשרויות.

מסתמן: מטפלי הפילים התאילנדים יישארו בארץ

לפי המשך הידיעה מסתמנת אפשרות נוספת. הסבירו את דבריכם.

מטפלי הפילים התאילנדים שהובאו לארץ במיוחד כדי לטפל בבעלי החיים הייחודיים, שהובאו גם הם מתאילנד, יישארו ככל הנראה בארץ, ולא יגורשו לארץ מולדתם. בעקבות הפרסום ב"מעריב", לפיו רשות האוכלוסין שוקלת לגרש את שני המטפלים, גובש מתווה שיאפשר את המשך שהייתם בארץ.

הפילים התאילנדים והמטפלים שלהם הובאו לארץ לבקשתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין. רבין גם הבטיח כי השניים לא יגורשו חזרה לארצם.

*291*

10. לפניכם כותרת ידיעה שפורסמה בידיעות אחרונות, 28/12/13.

תרומה באוויר

קורס מס' 167 של חיל האוויר קיבל אתמול כנפיים: סגן נ' זכה להפוך לטייס וגם פגש לראשונה את האיש שתרם לו מח עצם והציל את חייו

א. מהי הדו-משמעות בידיעה?

ב. האם הדו-משמעות נפתרה בהמשך הידיעה?

זה היה מפגש מרגש במיוחד: על רחבת המסדרים בבסיס בחצרים עמד קצין צעיר שזה עתה קיבל את כנפי הטיס. בקהל למעלה ישב האיש שחייו ניצלו בזכות תרומת מוח העצם שקיבל מהטייס הצעיר.

ג. נסחו את הידיעה מחדש.

11. לפניכם משפט דו-משמעי:

סגן המנהל שנבחר לתפקיד יחל למלא את תפקידו בקרוב.

א. כתבו ליד כל משפט נכון או לא נכון. נמקו את קביעותיכם.

1. לא ברור אם הסגן נבחר או המנהל נבחר.

2. לא ברור אם הסגן יחל למלא את תפקידו או המנהל.

ב. כתבו שני משפטיים חד-משמעיים.

12. א. לפניכם משפט: המורים, המשתתפים באירוע יגיעו בשעה חמש.

מהו השיבוש בפיסוק המשפט? נמקו את דבריכם.

ב. הסבירו את שתי המשמעויות במשפט בשל העדר פיסוק: לדבריו לא הייתה התייחסות.

ג. הסבירו מדוע המשפט שלפניכם דו-משמעי בשל היעדר פיסוק:

השחקן אמר המאמן אינו מקפיד על לוח זמנים.

ד. הסבירו את שתי המשמעויות של המשפט בעזרת שתי תחימות שונות: פגשנו את החברים שלנו שם.

*292*

6. אורך המשפטים

*292*

משפטים ארוכים ומסורבלים מדי עלולים ליצור קשיים בהבנת הנקרא, הקוראים עלולים לשכוח את הנאמר בתחילת המשפט ולהתקשות בקליטת המידע ובהבנתו. לפיכך מומלץ לפרקם למשפטים קצרים יותר. לפעמים המשפט אינו מתחיל בעיקר אלא בעניינים שוליים המקשים על הקורא לשמור על קו המחשבה.

ידיעת התחביר תסייע לפתור בעיה זו, אם נבודד את הפסוקיות (או לפחות אחדות מהן).

הערה:

גם משפטים קצרים מדי זקוקים לעריכה. לעתים כדאי לחבר כמה משפטים קצרים למשפט אחד, ובלבד שלא יתקבל משפט ארוך מדי ומסורבל.

תרגילים

*292*

1. לפניכם מודעה:

א. פצלו את המשפט הראשון (בהתאם...) לכמה משפטים.

ב. איזה ניסוח עדיף בעיניכם? נמקו את תשובתכם.

ג. מצאו במודעה פסוקית מורכבת. תחמו אותה, וציינו את תפקידי הפסוקיות.

משדד התרבות והספורט

הודעה לגופים המעוניינים להגיש בקשות תמיכה מתקציב מינהל התרבות בשנת 2016

בהתאם להוראות חוק התרבות והאמנות, התשס"ג - 2002, מוסמכת המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות, המוקמת לפי אותו חוק, להציע לשרת התרבות תכנית רב שנתית בנושא התמיכה במוסדות תרבות ואמנות וכן לייעץ לשרה לעניין קביעת אמות מידה לתמיכה במוסדות תרבות ואמנות לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, ובכלל זה לעניין גיבוש כללים ועקרונות להכרה או לביטול הכרה לצורך תמיכה במוסדות תרבות ואמנות וכן לצורך מתן מעמד לעניין חיקוקים אחרים.

בהתאם לאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - חוק יסודות התקציב), משרד התרבות מחוייב לקבוע מבחנים שוויוניים לחלוקת סכום התמיכה ולפרסמם ברשומות. כל הקצאת כספים שלא על-פי אותם מבחנים אסורה.

משרד התרבות והספורט מצוי בעיצומו של הליך תיקון מהותי ו/או כתיבת מבחני תמיכה חדשים בחלק ניכר ממבחני התמיכה שהוא מטפל בהם, בהתאם למדיניות שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב.

התיקונים והמבחנים החדשים נמצאים כיום בתהליך עבודה וייכנסו לתוקף בשנת 2016, באופן שתמיכות 2016 במינהל תרבות, בתחומי הפעילות שבהם יתוקנו מבחני התמיכה או יותקנו מבחנים חדשים, יחולקו בהתאם למבחנים המתוקנים.

בטרם תיקון המבחנים, יפורסמו התיקונים או המבחנים החדשים להערות הציבור, כנדרש על-פי דין.

הגשת בקשות התמיכה לשנת 2016 תיפתח לאחר שתפורסם מודעה המזמינה את המוסדות להגיש את בקשות התמיכה לשנת 2016.

מומלץ לעיין מעת לעת במדור "תמיכות" באתר המשרד, שכתובתו: www.mcs.gov.il/pages/tmihot.aspx שישמש ערוץ תקשורת מרכזי של ועדת התמיכות של המשרד כלפי ציבור המוסדות הנתמכים. במדור זה יתפרסם מידע חיוני למוסדות הנתמכים ולכל מי שמבקש תמיכה מהמשרד או מעוניין לעשות כן.

הדרך הקלה לשירותי הממשלה...

ידיעות אחרונות יום חמישי, כ"ו באלול תשע"ה 10/9/2015

*293*

2. לפניכם משפט מפרסום צבאי.

עם כניסת התיקון לתוקף ניתן יהיה להוריד את דרגתו של אדם שהוא קצין אשר הודה בביצוע מעשה המהווה לכאורה עברה שיש עמה קלון גם אם לא הורשע בדין ובלבד שלא זוכה בדין בשל אותה עברה.

כתבו אותו מחדש תוך פירוק המשפט לכמה משפטים.

קטעים לפיסוק

1. פסקו את הקטע שלפניכם. הקטע מעובד על פי גד ליאור, ממון, ידיעות אחרונות 3/11/15.

סימני הפיסוק: נקודה, סימן שאלה, סימן קריאה, מירכאות.

קניתם דירה בחו"ל ולא דיווחתם לרשויות המס המדינה בעקבותיכם ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול לקריאות שנייה ושלישית הצעת חוק ולפיה רשות המסים הישראלית תורשה להעביר מידע על אזרחי המדינה לרשויות מס זרות ולקבל מהן מידע אזרח ישראלי חייב לדווח על כל הכנסה שלו ועל כל נכס שיש לו בחו"ל כמו דירה מפעל עסק וחנות סגן נשיא לשכת רואי החשבון הסביר עד עכשיו החלפת המידע בין המדינות בוצעה רק באמצעות אמנות מס אך מעכשיו לאחר אישור החוק אפשר יהיה להעביר מידע בין המדינות ללא קשר לקיום או לאי-קיום אמנת מס ביניהן.

2. פסקו את המשפט שלפניכם בשתי דרכים. הסבירו את ההבדלים במשמעות. כאשר תפגשי אותו שוב לא תרצי להיפרד ממנו.

3. א. פסקו את הקטע שלפניכם.

מה זאת אומרת מה זאת אומרת מה זאת אומרת מה זאת זאת אומרת זאת אומרת זאת אומרת אומרת מה זאת אומרת זאת אומרת מה זאת אומרת

ב. הסבירו את העיקרון שלפיו פיסקתם את הקטע.

4. פסקו את הקטע שלפניכם:

מהי מילה שמורכבת משלוש אותיות אך נכתבת בשתי אותיות לפעמים בנויה משש אותיות ולעולם לא נכתבת בשבע אותיות בדרך כלל מכילה שתי מילים אבל היא מילה אחת.

הסבירו את העיקרון שלפיו פיסקתם את הקטע. ציינו את הקושי בפתרון החידה.

*294*

5. הסבירו את האי-הבנה בקטע.

הידיעה:

מחצות: אפילו אם הולך הרגל רק מתכוון לחצות במעבר חציה - חובה על הנהג לעצור.

התגובית:

למה רק בלילה? מה לגבי היום, כשנהגים דורסים אנשים במעבר חציה?

7. דרכים למסירת דיבור - סיכום

*294*

קיימים בשפה מבנים שונים להבעת דרכי מסירה.

הערך הרטורי נקבע על פי המרחק בין הדובר לדברים שאמר. לעתים, חשוב יותר הדובר, ולעתים - דבריו.

א. משפט מורכב בעל פסוקית בדיבור עקיף (דברים בשם מוסרם) בחלק העיקרי מצוין הדובר, והפסוקית היא תוכן הדברים.

X קובע שהעישון מזיק לבריאות;

X טוען כי השיימינג יכול גם להועיל;

X מציין שיש כמה היבטים לתופעה.

לרוב, אלה פסוקיות מושא, אבל אפשרית גם פסוקית נושא: נכתב במאמר הראשון שהאכיפה תוגבר. הדגש הוא בדברים ולא בדובר. בפסוקית נשוא הדגש בחלק העיקרי מושם יותר בדובר ופחות בדבריו:

המשטרה היא שמציעה להרתיע את הרוכבים על האופניים החשמליים.

ב. משפט מורכב בעל פסוקית בדיבור ישיר (דברים בשם אומרם) בחלק העיקרי מצוין הדובר, והפסוקית היא תוכן הדברים.

הכותב X מציין: "חובת התשלום חלה על השוכר";

הכותבת טוענת: "למוזיקה יש חשיבות רבה".

ג. משפט פשוט בעל הסגר

ההסגר מציין את הדובר, ושאר המשפט מציין את תוכן דבריו.

לדברי X, לדעת X, לגרסתו, לפי טענתו.

ד. משפט פשוט בעל מושא

הכותב מדווח על פרסום מחקרים חדשים.

הערות:

1. יש גם דיבור משולב בין דיבור ישיר לבין דיבור עקיף.

X מציין כי "התעלומה נפתרה".

2. יש גם אפשרות להציג את הדיבור בדגם של משפט מורכב בעל פסוקית נשוא:

X הוא שטוען שיש לכבד את החלטת השיר. כאן הדגש הוא בדובר.

3. בכתיבה הממזגת הדרכים העדיפות הן א או ג.

*295*

תנו דעתכם!

1. דיבור ישיר מובא פעמים רבות כדי לשדר דיוק ואמינות ולהעניק תוקף לדברים.

2. השדה הסמנטי של פועלי ההבעה (אמירה) כולל פעלים ניטרליים / אובייקטיביים, כמו אמר, דיווח, כתב, מסר, ציין.

פעלים טעונים / סובייקטיביים הם לרוב פועלי טיעון ומביעים את דעת הכותב ואת עמדתו: התלונן, איים, המליץ, הבטיח, התחנן, הורה, דיווח, הכחיש, דרש, טען, הודה, הביע תקווה ש...ועוד.

3. שימו לב למקום דרכי מסירת הדיבור על הציר.

דיבור ישיר

השר הודיע: "אני מתכוון לבקר באזורכם".

דיבור משולב

השר הודיע כי "אני מתכוון לבקר באזורכם". לפי הודעת השר, "אני מתכוון לבקר באזורכם".

דיבור עקיף

השר הודיע כי הוא מתכוון לבקר באזור.

דיווח על האמירה

השר הודיע על כוונתו לבקר באזור.

חשוב לשים לב לנקודת התצפית של המדווח, לדרגת מעורבותו ולהסתייגותו מתוכן האמירה.

4. יש המחלקים את הציטוטים בתקשורת לשני סוגים:

ציטוטי אמינות - ציטוטים אלה ממלאים את תפקידם בשיח מכוח התחייבותו של המצטט לאמינות ולדיוק, כלומר הם משקפים את התחייבותו של העיתונאי המצטט להביא את הדברים כלשונם. המקור המצוטט הוא אישיות בעלת מעמד, יש לו חשיבות בטקסט, ולשון הציטוט פורמלית (למשל: גורם ביטחוני בכיר).

ציטוטים בדיוניים - בציטוטים אלה אין חשיבות למקור המצוטט (מקור קבוצתי, אחד המשתתפים, עד ראייה), וההתחייבות להבאת הדברים כלשונם אינה רלוונטית. קשה לבדוק את מידת הדיוק בציטוט. העיתונאי יכול לחרוג מהמצופה ולסטות מן העובדה אל האשליה ומן המציאות אל הדמיון.

*296*

תרגילים

*296*

1. ציינו ליד כל אחד מן המשפטים (או זוגות המשפטים) שלפניכם את הדרך למסירת הדיבור. ציינו גם את סוגי המשפטים.

א. העיתונאי מסר כי הקרבות שככו.

ב. העיתונאי מסר: "הקרבות שככו."

ג. לדברי העיתונאי, הקרבות שככו.

ד. 1. הקרבות שככו.

2. כך נמסר על ידי העיתונאי.

ה. העיתונאי מסר ש"הקרבות שככו."

2. נסחו את המשפט הנתון מחדש לפי הדרכים השונות שלמדנו, והסבירו את היתרון שבכל דרך. ניסוח המשפט הוא ניסוח אופייני לכותרת של הידיעה העיתונאית.

כלכלני הבנק: "צפויה התאוששות בקופות הגמל."

3. לפניכם הערך "חופש הביטוי", (מעובד על פי ספרו של יואל רפל, מושג ברגע, 1996.)

קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות שאחריו.

חופש הביטוי

"אינני מסכים לדעתך, אך אגן בחיי על זכותך להביע אותה," אמר וולטר, הוגה דעות צרפתי, ובכך ביטא את עמדתו בסוגיית חופש הביטוי. שמעון אגרנט, השופט העליון, ראה בכך את ציפור הנפש של הדמוקרטיה ואמר כי לחופש הביטוי יש מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם. מהי אותה זכות? ומה עושה אותה למרכזית בחיינו? חופש הביטוי הוא זכות מסוג חירות. זהו החופש של האדם להשמיע את דעתו ולשמוע את דעת זולתו בלי שתהא חובה עליו לעשות כן. כך הגדיר זאת השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון.

לזכות זו שלושה טיעונים מרכזיים: לאפשר להשקפות ולרעיונות שונים ומגוונים להתחרות אלה באלה, לאפשר לאדם להגיע להגשמה עצמית מרבית, ולאפשר החלפת דעות בין בני אדם וגיבוש עמדתם בעניינים העומדים על סדר היום הציבורי.

לדעת השופט העליון ברק, חופש הביטוי משתרע על כל צורות ההבעה: ספרים, סרטים, הצגות, מאמרים, וכן על כל תכניו של הביטוי, והוא כולל דעות מקובלות ודעות חריגות: דעות שאוהבים לשמוע ודעות מרגיזות ומקוממות.

א. העתיקו מן הטקסט משפטים המוסרים דיבור, והסבירו את דרכי המסירה.

ב. לפניכם חלק של משפט מהטקסט:

לזכות זו שלושה טיעונים מרכזיים.

נתחו את המשפט ניתוח מלא, וציינו באיזה משלב נמצא ניסוח מסוג זה.

המירו את ניסוח המשפט בניסוח אחר, והסבירו את השוני ביניהם.

*297*

ג. מדוע בחר הכותב לפתוח דווקא במובאה?

ד. מצאו בטקסט תמורות תחביריות, והסבירו את תפקידן הרטורי.

ה. לשם מה שיבץ הכותב שאלות בטקסט?

ו. נתחו את המשפט שלפניכם: חופש הביטוי הוא זכות מסוג חירות. מדוע יש לומר 'הוא' ולא 'היא'?

ז. כתבו מאמר על הנושא: "האם יש להגביל את חופש הביטוי במדינה דמוקרטית?"

4. לפניכם נוסח של כותרת:

ראש הממשלה: "חרף 32,000 הסתייגויות האופוזיציה - השבוע נעביר תקציב."

א. איזה פועל חסר במשפט? השלימו אותו.

ב. המירו את המשפט במשפט פשוט בעל הסגר.

ג. המירו את המשפט במשפט מורכב בעל פסוקית נושא בדיבור עקיף.

ד. פרקו את המשפט הנתון לשלושה משפטים נפרדים.

ה. המירו את המילה "חרף" במילה אחרת שתשמור על אותו קשר לוגי.

ו. כתבו את המספר במילים. נמקו את אופן בחירת המספר.

ז. מה היו שיקולי האקדמיה כשחידשה את המילה "נגדה" למילה הלועזית "אופוזיציה"?

5. לפניכם ציטוט ידוע מאת וינסטון צ'רצ'יל:

"פסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות, אופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי."

א. הביעו את דבריו באמצעות דיבור ישיר.

ב. הביעו את דבריו באמצעות דיבור עקיף.

ג. הביעו את דבריו באמצעות הסגר.

ד. הביעו את דבריו באמצעות שלושה משפטים עצמאיים נפרדים.

ה. הסבירו את דבריו של וינסטון צ'רצ'יל.

6. "הרבה יותר קל לפרק אטום מלפרק דעה קדומה". (אלברט איינשטיין)

א. המירו את כל הנכתב לעיל במשפט פשוט אחד.

ב. המירו את כל הנכתב לעיל במשפט מורכב בעל פסוקית נושא בדיבור ישיר.

ג. המירו את כל הנכתב לעיל במשפט מורכב בעל פסוקית נשוא בדיבור עקיף.

ד. המירו את כל הנכתב לעיל בשני משפטים נפרדים.

ה. הסבירו את דבריו של אלברט איינשטיין.

*298*

8. פרגמטיקה בתחום התחביר - סיכום

*298*

1. שינוי סדר המילים

להדגשת הפועל או חלק אחר (למשל, מושא או תיאור עוברים לראש), ליצירת קישוריות.

2. הסתרת עושה הפעולה (סתמיות)

חשיבות הפעולה: נושא סתמי, סבילות, שם פועל, שם פעולה, פסוקית נושא.

3. שיבוץ מבעים קצרים

בעיקר משפטים פשוטים או חסרים או שמניים בין משפטים ארוכים לצורך השהיה, סטטיות, הדגשה, מקום למחשבה. גם בסיום מאמר. לפעמים משפטים חסרים יוצרים תחושה של קצב מהיר.

4. מודליות

עמדת הכותב / דעתו / המלצתו / דרישתו - ציווי, נשוא מודלי - יש ל / אין ל, אסור ל, נשוא מורחב - עלול ל.

שימוש נפוץ במודליות נעשה בטקסטים שימושיים - מדריכים ובסיומי מאמרים טיעוניים.

5. הוספת תמורה או לוואי

תמורה: לציון אמינות וסמכותיות ולמתן תוקף לדברים וכן להוספת מידע או הסבר. לוואי: עיבוי המסר והעצמתו, שימוש בקונוטציות.

6. הוספת הסגר

לציון מקור הדברים, להבעת עמדת הכותב, דרך מסירה, לביסוס המידע, אמינות, ודאות או ספקנות ("כמובן" , "כנראה"...).

7. מבנה מיוחד של המשפט לשם הדגשת חלק במשפט והעצמתו

חלק ייחוד, לא...אלא..., פסוקית נשוא (החלק העיקרי), שינוי סדר המילים, חזרות, לוואים מעצימים.

8. גיוון בדרכי מסירה

הסגר, משפט מורכב (פסוקית מושא, נושא, נשוא), דיבור ישיר (לא שווה) דיבור עקיף וכן פועלי אמירה מגוונים בחלק העיקרי.

9. קשרים לוגיים

סיבה ותוצאה - להבעת נימוקים, מסקנות; הסתייגות - להבעת טענת הנגד, דיאלוגיות; תנאי - הבטחה או איום או אזהרה; זמן - בטקסט כרונולוגי.

10. שימוש בדו-משמעות מכוונת

11. שימוש בסימני פיסוק לא שגרתיים (מירכאות לציון אירוניה או לציון מטפורה, קווים מפרידים להסגר, סימני קריאה).

12. שימוש בביטוי ספק להבעת חוסר החלטיות או שימוש בביטויי ודאות להבעת החלטיות. הסגרים (כנראה, אולי, ככל הנראה, כמובן, ללא ספק, להערכתי)

גם החלק העיקרי במשפט מורכב בעל פסוקית נושא (נראה ש, ייתכן ש, קרוב לוודאי ש, ידוע ש, מובן ש, ברור ש).

*299*

13. אחרים

הכרת מבנים חלופיים להבעת תוכן נתון לשם בחירת הסגנון וגיוון הכתיבה; הבנה של שיקולי העדפה בניסוח; לציון המסקנה - הסגר (אפוא, אם כן); תקינות - מבנה המשפט, מילות יחס ומילות חיבור ושעבוד.

14. דיאלוגיות

פעלים בגוף ראשון או בגוף שני, פנייה, הסגר, שאלה (רגילה או רטורית), מבעי הסתייגות, הצבת תנאי.

15. דחיסת מידע

תמורה, חלק כולל (במקום שני משפטים או יותר).

16. מודעות למשלבים

לפי הנסיבות: המילה 'אין' לא תבוא ליד עבר ועתיד, ה הזיקה, ניבים מהמקורות ההיסטוריים.

17. דרכים להבעת תהליך / שינוי

אוגד, נשוא מורחב, הוספת תיאור (כמו: בהדרגה)

18. הכללה ופירוט

תמורה או נשוא שמני כולל.

19. ניגודיות

השימוש בדגם "לא...אלא..."

תרגילים

*299*

1. לפניכם שני מאמרים העוסקים באותו עניין. קראו אותם, והשיבו על השאלות שאחריהם.

דחיקת העברית תתפשט כאש בשדה קוצים בכל המוסדות להשכלה גבוהה. וכמעט אף לא פוליטיקאי אחד צייץ.

מהנדס אינו אינג'ינר ואדריכל אינו ארכיטקט מפני שבעשור השני למאה ה-20 לא הניחו אליעזר בן-יהודה ודוד ילין ושמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב ללמד בטכניון ההולך וקם בעיר הכרמל בשפה הגרמנית. הם היו מגני הלשון העברית בכל רמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם, ויכלו לנדבנים הטובים מגרמניה ומאמריקה, ושפת הנביאים ניצחה. מאז הוציא הטכניון משורותיו חוקרים ואקדמאים מעולים, בהם שניים שזכו בפרס נובל - אהרן צ'חנובר ואברהם הרשקו - אשר למדו ולימדו בעברית.

רק שלאחרונה החליט הטכניון ללמד מנהל עסקים באנגלית. יותר אופנתי. בינלאומי. גלובליזציה. יקל על הסטודנטים לרדת מהארץ. יכביד על התלמידים מאזורי הספר להתקבל ללימודי יוקרה עם הרבה כסף בקצה המנהרה האקדמית. מה לנו הגאווה על החייאת העברית? מואסים ב"כד הקמח לא תכלה, וצפחת השמן לא תחסר" לנעמי שמר. רק I did it my way לפרנק סינטרה. מיצוי אישי. אני לעצמי.

זה משגה. דחיקת העברית תתפשט כאש בשדה קוצים בכל המוסדות להשכלה גבוהה. מילא שלראשי הטכניון אין כל אחריות ציבורית וחברתית ולאומית. אבל שכמעט אף לא פוליטיקאי אחד יצייץ? אפילו לא מהאופוזיציה. גם לא מהתנועה הקיבוצית, שבעבר ראתה עצמה כנושאת שפת עבר המודרנית. אכן, חציר העם. חיים נחמן ביאליק. המקור תנ"כי. בעברית.

דן מרגלית, ישראל היום, 21/8/2008.

*300*

KETEM TARBUTY

יוזמת הטכניון ללמד מנהל עסקים באנגלית מהווה התנערות של האקדמיה ממעמדה כמובילת תרבות וכמעצבת את דמות ההשכלה הישראלית

הכוונה שנחשפה השבוע לאמץ את האנגלית כשפת ההוראה בלימודי התואר השני במנהל עסקים בטכניון מקוממת. על מוסדות הטכניון להטיל עליה וטו מידי ולהסיר אותה מסדר היום של המוסד. היא כל מה שהעולם האקדמי אינו יכול להרשות: כתם תרבותי, תקדים מסוכן, התנערות של האקדמיה ממעמדה כמובילת תרבות וכמעצבת את דמות ההשכלה הישראלית.

הטענה שזה גזר דינה של הגלובליזציה אינה תקפה. הגלובליזציה הייתה כאן תמיד, גם אם פעם אפשר היה לקרוא לה אירופיזציה או גרמניזציה, ואין לה קשר לשפת ההוראה. ההשכלה הכללית הייתה ותהיה רוויה בהכרח ומעצם טבעה ותכניה בתכנים מתרבויות שונות וגם אוניברסליות ובהשפעה של שפות שונות. סטודנט ישראלי צריך להכיר על פי המקצועות השונים מאגר עצום של מונחים בשפות מגוונות, וגם לדעת לקרוא ולכתוב בשפות שונות. אבל מה שהבינו כבר במלחמת השפות של ראשית המאה הקודמת, שהתחוללה בעקבות הכוונה ללמד בטכניון בגרמנית, הייתה שאת אלה יש ללמד בעברית; שהרצף הלשוני, המשפט השלם, השיח כולו, חייב להיות עברי, ובו ורק בו משתבצת השפה האחרת. ויותר מזה: רק הוראה בעברית היא הכנה להמשך המורשת ההשכלתית בישראל, וגם ליישום ולהעברת המידע לשכבות רחבות יותר.

תחום מנהל העסקים הוא רווי אנגלית. חלק מן המונחים בו מתורגמים מאנגלית או מופיעים במונח האנגלי המקורי, ובמינון מתאים אין בכך רע. חלק לא מבוטל הם חידושים עבריים שנקלטו היטב, ומאפשרים הצגת מידע וניתוח בעברית ללא כל קושי.

כך, למשל, במשפט "איגרות החוב הניבו תשואה שלילית", או: "בעלת השליטה בפרטנר מבקשת למכור את אחזקותיה". השפה שבה מדבר איש מנהל עסקים כשהוא אמור לנהל, לייעץ או להרצות היא עברית ותהיה עברית, וחוות הדעת שלו ייכתבו בעברית, והעברית היא החיבור שלו לחברה ולכלכלה הישראלית.

אם רוצים בטכניון שהסטודנט הישראלי יהיה בעל כושר תחרות אקדמי ומקצועי, שילמדו אותו עוד ועוד אנגלית, שיקרא ויצטט מאמרים באנגלית, שיתאמן בכתיבה ובהצגת נושאים באנגלית. זה מה שעושים כמעט בכל תחום אקדמי, מספרות ועד סוציולוגיה. מה לזה ולשפת ההוראה?

עיון בפרטים מגלה שלכוונה ללמד וללמוד באנגלית יש מניע שאינו נסתר כלל וכלל: למשוך לישראל, במקרה זה לטכניון, סטודנטים מחו"ל שאינם יודעים עברית, כדי לשדרג את מעמד הטכניון. אסור לבטל מניע כזה, אבל לא ייתכן שהוא ישתלט על מערכת ערכים והשכלה שלמה וינתק אותה מההקשר התרבותי וההיסטורי שלה. כולם ישמחו לשמוע על תכנית לקליטת סטודנטים מארצות שונות בהשכלה הגבוהה בישראל, ולא רק לתואר שני, ולא רק במנהל עסקים. שבירת הכלי המרכזי של הלימוד, הלשון, כדי להשיג את המטרה הזו, אולי תועיל לטווח הקצר, אבל פרותיה בטווח הארוך באושים. היא מבשרת התנערות של האקדמיה מאחריותה לשפה ולתרבות, ומותירה את העברית להיות עסקה של מערכת החינוך, התקשורת והרחוב הישראלי. העברית זקוקה לאקדמיה, וגם האקדמיה זקוקה לעברית, הרבה יותר משנדמה לכמה מראשיה.

רוביק רוזנטל, מעריב, 21/8/2008.

הבנה והבעה

א. מהו הנושא המשותף ששני המאמרים עוסקים בו?

ב. מהי עמדת הכותבים?

ג. 1. רוביק רוזנטל מתייחס לטענות המנוגדות לעמדתו ומפריך אותן. הציגו את טענות הנגד ואת ההפרכות.

2. מהו הקשר הלוגי הקיים במשפטים שהעתקתם?

3. כיצד משרתים מבנים אלה את הכותב בביסוס הטיעון?

ד. מצאו בשני הטקסטים ארבעה אמצעים רטוריים שונים שנועדו לשכנע את הנמענים. כתבו את סוג האמצעי, והדגימו אותו.

ה. האם אתם מסכימים עם טענת הכותבים או מתנגדים לה? כתבו את דעתכם, ונמקו אותה.

ו. כתבו סקירה תאורטית על השתלטות האנגלית במוסדות להשכלה גבוהה. בכתיבתכם שלבו דרכי מסירה בגוף הסקירה ובסופה.

*301*

תחביר

א. בטקסט הראשון יש מבעים של מילה אחת. מהי מטרתם?

ב. לפניכם שני מבעים מתוך הטקסט הראשון בשינוי קל: לאחרונה החליט הטכניון ללמד מנהל עסקים באנגלית. יותר אופנתי.

מהו הקשר הלוגי בין שני המבעים?

ג. מהו סוג המשפט שלפניכם? נתחו את המילים המסומנות בקו.

הכוונה שנחשפה השבוע לאימוץ האנגלית כשפת ההוראה בלימודי התואר השני במנהל עסקים בטכניון מקוממת.

פרקו את המשפט הנתון לשני משפטים נפרדים.

ד. לפניכם משפט מן הטקסט השני:

רק הוראה בעברית היא הכנה להמשך המורשת ההשכלתית בישראל וגם ליישום ולהעברת המידע לשכבות רחבות יותר.

1. נתחו את המילים המסומנות בקו.

2. למילים המסומנות בקו יכולים להיות תפקידים תחביריים אחרים במשפטים שונים מאלה. חברו משפטים, ושבצו את המילים בתפקידים אחרים. ציינו את התפקידים.

3. מהו תפקיד החלק הכולל במשפט?

4. המירו את המשפט למשפט פועלי. האם השתנה תפקיד החלק הכולל? נמקו את תשובתכם.

ה. לפניכם משפט מן הטקסט השני שחלקיו נתחמו בשתי דרכים שונות:

1. עיון בפרטים מגלה [שלכוונה ללמד באנגלית יש מניע (שאינו נסתר כלל וכלל.)]|

2. עיון בפרטים מגלה (שלכוונה ללמד באנגלית יש מניע) (שאינו נסתר כלל וכלל.)

מהי התחימה הנכונה? נמקו את תשובתכם.

ו. לפניכם שני משפטים מן הטקסט השני (בשינוי קל):

הטענה שזה גזר דינה של הגלובליזציה אינה תקפה.

הגלובליזציה הייתה כאן תמיד, ואין לה קשר לשפת ההוראה.

המירו את שני המשפטים במשפט מורכב אחד ובמשפט איחוי אחד שיביעו קשר לוגי זהה.

ז. לפניכם משפט מן הטקסט השני (בשינוי קל):

אם רוצים בטכניון שהסטודנט הישראלי יהיה בעל כושר תחרות אקדמי ומקצועי, ילמדו אותו אנגלית.

1. נתחו את המשפט, תחמו את חלקיו, סווגו אותו, וציינו את התפקידים התחביריים של המילים המסומנות בקו.

2. שנו את הפתיח של המשפט ל"מי שרוצה...". כתבו את כל המשפט מחדש. מה השתנה בניתוח התחבירי?

3. מדוע יש שימוש בסתמיות במשפט הנתון?

*302*

2. קראו את המאמר, והשיבו על השאלות שלאחריו.

הלך עלינו: התכווצות העיתונות המודפסת

פסקה א

בתחילת דצמבר הודיעה חברת "גוגל", הבעלים של מנוע החיפוש החם ביותר באינטרנט, שהיא עומדת להעלות לרשת את מיטב הספרות העולמית. מכל הבשורות השנה, זו הייתה המשמחת ביותר. עשרות מיליונים, אולי מאות מיליונים, יזכו בנגישות לכל ספר משמעותי שהתפרסם באנגלית, בביתם, בבית הספר, בעבודה, בבית הקפה, באוטובוס. הכול יהיה זמין ובחינם.

פסקה ב

מדהים. הפגם היחיד בבשורה הנפלאה הזאת, לא פגם, פגמון, פגמצ'יק, הוא שהספרים בצורתם הקיימת, מקבץ של דפי נייר מודפסים משני הצדדים, תפורים זה לזה ומודבקים בכריכה רכה או קשה, ילכו וייעלמו. לא נתבשם עוד בריח העולה מספר חדש, לא נתמכר להנאת העלעול ולרשרוש הנייר. הקשישים שבינינו יקטרו קצת, כמו שקיטרו על החלפת תקליט הוויניל בתקליטור ועל החלפת מרכבות הסוסים במכונית. אחר כך ימציא מישהו תכנה מיוחדת לבתי אבות, בעלת ריח של ספרים וסימולציה של אבק, וגם הבעיה הזמנית הזאת תיפתר.

פסקה ג

מותר לשער, שלפני שהספרים ייעלמו מחיינו, ייעלמו מהם העיתונים. עיתון הוא מוצר מיושן, פרימיטיבי, בזבזני, אחד ממוצרי הצריכה הבודדים שלא השתנו לאורך זמן. מי שעדיין מחזיק בביתו אנציקלופדיה ימצא שהעיתון הראשון שנמכר בחוצות עיר היה "נוטיצי סקריטה". המוציא לאור של העיתון הראשון, שראה אור ב-1556, היה ממשלת ונציה. מחיר הגיליון הזה היה מטבע קטן, שווה לכל נפש, שנקרא בוונציה גאזטה.

פסקה ד

שיטות הסידור, ההדפסה והעימוד השתכללו מאז, אבל המוצר הבסיסי נשאר כשהיה: גיליון נייר מרוח בצבע דפוס. לא ייאמן עד כמה תהליך הייצור שלו יקר ומסורבל: קודם כורתים עצים בפינלנד או בקנדה או משמידים יערות גשם בברזיל. את העצים הופכים לגלילי נייר ענקיים, שמשונעים לבתי דפוס. תהליך ההדפסה אורך שעות. כשהוא נגמר מעמיסים את העיתונים על גבי משאיות, העושות את דרכן אל נקודות ההפצה. מכוניות מעבירות את העיתונים לקיוסקים, ושליחים מביאים אותם אל דלת המנוי. כל כך הרבה מתווכים. כל כך הרבה זמן וכסף.

פסקה ה

הבעיה אינה נגמרת כאן, היא רק מחליפה כתובת. לאחר שהקורא הנאמן סיים לעיין בעיתון, אין לו מה לעשות בו. גם אם יחפש, הוא לא ימצא בעיתון כפתור "דליט". אם הוא נתקל בכתבה מוצלחת הוא אינו יכול לשמור אותה במחשב או לשגר אותה כדואר אלקטרוני לחברים. האמת, הוא תקוע בבית עם מזהם סביבתי. פעם היו אומרים שבעיתון של אתמול עוטפים דגים. הייתה בזה נחמה מסוימת, אבל היום אפילו הדגים מעדיפים אריזה אחרת.

פסקה ו

מה עושה הקורא הנאמן? הוא עובר לאינטרנט. עיתונים בכל העולם שוברים בשנים האחרונות את ראשם בסוגיה הזאת. תעשייה ענקית, כבדה בהשפעה ובממון, מתחבטת לגבי המשך דרכה. יש עיתונים שיצאו נשכרים. עיתון כמו "ניו-יורק טיימס" האמריקני, שבעבר התקשה להגיע אל קוראים מחוץ לאזור המטרופוליטני של ניו-יורק, מגיע עכשיו אל מיליונים בעולם באמצעות האתר שלו באינטרנט. עיתונים אחרים מתקיימים בזכות האתר שלהם באינטרנט. כזה הוא "ג'רוזלם פוסט", יומון ישראלי בשפה האנגלית, שבונה עכשיו את הכנסתו על גולשים יהודים בעולם. העיתון עדיין יוצא בפורמט מוקטן, אבל מספר העותקים שהוא מוכר בשישים.

*303*

פסקה ז

לפני שבועות אחדים כינסה הנהלת "הארץ" את עובדי העיתון לשני ימי עיון על דרכו של העיתון. אנשי פרסום ומומחים לסקרי דעת הקהל הציגו נתונים על מצב העיתונות המודפסת בכלל, ועל מצבו של "הארץ" בפרט. מצב הרוח היה עגום עד סופני. נידונו פתרונות אפשריים. למשל, הקטנת העמוד הראשי. "טיימס" הלונדוני עשה את המהלך הזה והגדיל את תפוצתו. זה מצליח בהתחלה בגלל החידוש, הזהירו המומחים, אך אחר כך חוזרת התפוצה למצב שהייתה בו קודם. פתרון אחר היה שינוי תוכן, העברת הדגש מהחומר המדיני והפוליטי לעניינים אחרים, קרובים יותר ללב ולכיס, למשל כלכלה או סיפורים אנושיים וכן קיצור טקסטים, הגדלת תמונות ויצירת דמיון למה שהקורא רואה בטלוויזיה. הפתרונות נשמעו מאולצים, מתסכלים, כמו סם מרץ לספורטאי שנגמר לו האוויר.

פסקה ח

העיתונים המודפסים אינם חייבים למות, אבל דינם נגזר להתכווץ. מספר קוראיהם ילך ויצטמצם, חלקם בשוק מודעות הפרסום ילך ויקטן, סגל העיתונאים שלהם יקטן, וכך גם יכולתם להשפיע על סדר היום הלאומי. הם למעשה מנהלים כיום קרב בלימה. יש עיתונים המשלים את עצמם שהמעבר מהעיתון המודפס אל האינטרנט הוא רק עניין של אריזה. הם טועים. הטלוויזיה איננה עיתון שצופים בו, ואתרי החדשות באינטרנט אינם עיתון שגולשים בו. כל עיתונאי שהתחיל בעיתון מודפס ועבר לטלוויזיה מספר את אותו סיפור: העבודה העיתונאית היא עבודה, אבל העיקר הוא התאטרון, הדרמה. אם אין דרמה, יוצרים אותה בחדר העריכה. מגבירים סאונד, משכפלים תמונה. אם אין תחקירים, עושים קדימונים. התכנית משודרת רק פעם אחת, אבל הקדימון משודר שוב ושוב.

פסקה ט

העיתונאים מודעים פחות לשוני בין העיתון לבין אתרי האינטרנט. ההנחה הסמויה באתרים האלה היא שלא נולד הגולש הקורא יותר מעמוד מסך אחד. לכן כל מה שארוך מ-400 מילה אינו ראוי לפרסום. ההנחה הסמויה השנייה היא שמה שדחוף מקדים את מה שנכון. אם טעינו, לא קרה שום אסון. תמיד אפשר לתקן את הדברים על המסך. האסון האמתי הוא שהגולש יברח לנו לאחד מעשרות אתרים מועדפים אחרים. ההנחה הסמויה השלישית היא שאין לאתר אינטרנט קוראים, יש לו "משתמשים". מבחנו העליון של האתר הוא במספר הכניסות. לכן חייבים לעודד אינטראקטיביות. ידיעה נשפטת על פי מספר התגובות עליה. כל נער מתבגר, היודע לכתוב "גדול" או "לכלכת" ולשגר את קשקושיו לאתר בלי להתבלבל, יפורסם ויבורך.

פסקה י

מקצת התופעות האלה הן מחלות ילדות, וסופן להיעלם. מקצתן טבועות ב"גנים" של המדיום. האינטרנט הוא אוקיינוס, ים ללא גבולות. זו חולשתו. זה כוחו. אפשר לעשות בו הכול. אפשר לעשות בו אפילו עיתונות אמינה, מקצועית ונוקבת.

אשר לנו, העגלונים, מוכרי הקרח ומסיקי הקטרים מהעיתונות המודפסת - אנחנו נסתדר. הטלוויזיה לקחה לנו את הסלון ואת חדר השינה. האינטרנט לקח לנו את פינת המחשב. לא נותר לנו אלא להסתפק בחדר הקטן ביותר בבית. שם אין בינתיים אלטרנטיבה לעיתון המודפס.

(מעובד על פי מאמר מאת נחום ברנע, העין השביעית 54, ינואר 2005.)

*304*

הבנה והבעה

א. 1. לפי המאמר, ציינו ארבעה הבדלים בין העיתון המודפס לבין אתרי העיתונות במרשתת.

ערכו את תשובתכם בטבלה. ציינו את התבחינים להשוואה.

2. מהי המסקנה העולה לגבי היתרונות ולגבי החסרונות של העיתונות הכתובה לעומת העיתונות המקוונת?

ב. מהי הנימה העולה מהפסקה השנייה? כיצד הכותב מתייחס להיעלמות הספרים בצורתם הקיימת?

ג. 1. כתבו למה מתייחסים האזכורים שלפניכם המסומנים בקו:

בסוגיה הזאת (בפסקה ו), זה מצליח (בפסקה ז).

2. בפסקה ד מופיעות נקודתיים. מהו תפקידן?

ד. קיימות מילים משותפות לשדה הסמנטי של הכתיבה ולשדה הסמנטי של האור: הגהה, מוציא לאור ועוד. הסבירו את הקשר בין שני השדות.

ה. האם אתם מעדיפים לקרוא ידיעות חדשותיות בעיתונות הכתובה או בעיתונות המקוונת? נמקו את תשובתכם.

תחביר

א. לפניכם שני משפטים על פי המאמר:

- בתחילת דצמבר הודיעה חברת "גוגל", הבעלים של מנוע החיפוש החם באינטרנט שהיא עומדת להעלות לרשת את מיטב הספרות העולמית.

- נתונים שונים על מצב העיתונות המודפסת, לדברי אנשי פרסום ומומחים לסקר דעת קהל, מדאיגים מאוד.

1. ציינו את סוג המשפט, תחמו את האיברים ואת הפסוקיות, וציינו את תפקידן התחבירי.

2. לשם מה הוסיפו תמורה למשפט הראשון?

3. בשני המשפטים נמסרים דברי אנשים במבנים תחביריים שונים. המירו את המשפט השני במשפט בעל מבנה תחבירי מסוג אחר.

ב. לפניכם שלושה משפטים על פי המאמר:

- מקצת התופעות האלה הן מחלות ילדות שסופן להיעלם.

- מישהו ימציא תוכנה בעלת ריח של ספרים.

- העיתונים המודפסים אינם חייבים למות, אבל דינם נגזר להתכווץ.

1. ציינו את סוג המשפט, תחמו את האיברים ואת הפסוקיות, וציינו את תפקידן התחבירי.

2. ציינו את התפקיד התחבירי של המילים המסומנות בקו.

*305*

ג. בכל אחד מן המשפטים שלפניכם תחומה פסוקית. ציינו את תפקידה התחבירי.

1. מאות מיליונים יזכו בנגישות לכל ספר משמעותי (שהתפרסם באנגלית.)

2. (לאחר שהקורא הנאמן סיים לעיין בעיתון) אין לו שימוש.

ד. בפסקה ח יש צירוף מילים המביע תהליך. העתיקו אותו, וציינו את תפקידו התחבירי במשפט.

ה. לפניכם שתי דרכים לתחימת חלקים של המשפט, אך רק אחת מהן נכונה.

- יש עיתונים (המשלים את עצמם) (שהמעבר מהעיתון המודפס אל האינטרנט הוא רק עניין של אריזה.)

- יש עיתונים [המשלים את עצמם (שהמעבר מהעיתון המודפס אל האינטרנט הוא רק עניין של אריזה.)]

1. מהי התחימה הנכונה? נמקו את תשובתכם.

2. מהו סוג המשפט?

3. ציינו את תפקידי החלקים התחומים.

4. נתחו את המילים המסומנות בקו.

5. חברו שני משפטים חדשים שבהם יהיו למילים המודגשות בקו תפקידים תחביריים אחרים.

ציינו את התפקידים.

*306*