שפה מספרת תרבות
ספר ב
כתיבה: אלה ולסטרה
משרד החינוך התרבות והספורט
סטודיו אפקט - טיב בע"מ
רעננה, ישראל, 2004
עמודים v
עמודי דפוס 6-32
עמודי בראיל 1-49
בחמישה כרכים
כרך ראשון
העתיקה: סמר גאבר
הספרייה המרכזית לעיוורים
נתניה ישראל 2011
שפה מספרת תרבות היא תוכנית ללימוד השפה והתרבות הערבית בחטיבות הביניים
התוכנית שמה דגש על:
לימוד משמעותי של תכנים בתרבות
פיתוח כישורי חשיבה
רכישת אסטרטגיות קריאה
תרגול מדורג בכל המיומנויות
תרגול בסגנונות למידה שונים
פיתוח לומד עצמאי
ספר ב הוא שני בסדרה ומיועד לתלמידים בשנת הלימודים השנייה
הספר מלווה בתקליטור לתלמיד
ألنّصّ والقارئ - הטקסט והקורא
לכל טקסט שאנו קוראים מבנה מיוחד משלו. בטקסטים אחדים נזהה מיד את תוכנם, גם אם איננו מכירים את כל המילים בהם. בטקסטים אחרים נגלה בהדרגה פרטים נוספים. ככל שנעמיק, נקרא ונעיין בהם נדע יותר ויותר על תוכנם.
כדאי לתכנן את העיון בטקסטים כדי לגלות בהם את מירב הפרטים בקריאה ראשונה.
צורתו החיצונית של הטקסט מלמדת אותנו להבחין בין סוגי הכתיבה השונים, כמו דיאלוג בין דוברים, שיר, ידיעה מהעיתון, שלט, פרסומת וכדומה.
בפרק זה ננסה לגלות את מירב הפרטים על כל אחד מהטקסטים ללא קריאה מדויקת של כל מילה בהם.
לאחר שנצליח נוכל לנסח מספר דרכי עבודה, שיעזרו לנו בהבנת הטקסטים בספר ב.
פעילות
לפניכם עשרה טקסטים מסוגים שונים (שלושת הקטעים האחרונים נועדו לצפייה בווידאו).
1. נסו לשער מה נושאו של כל טקסט ללא קריאת המילים שבו.
2. כתבו מה עזר לכם לגלות את התוכן או הנושא של כל טקסט אחרי עיון ראשון בלבד.
3. חזרו לכל אחד מהטקסטים ונסו לגלות מילה או יותר המאשרות את השערתכם.
4. מצאו בטקסטים: מילים חוזרות, מבנה חיצוני, ציטוטים, תמונות מסייעות, מילים מוכרות, מילים דומות לעברית ומצבים הגיוניים.
תוכן כרך ראשון
(התוכן ערוך כך: שם הפרק עמוד דפוס עמוד ברייל)
ألباب الأول - ألحكمة والحماقة
שער ראשון - על חוכמה וטיפשות 11 9
الملك الحكيم- המלך החכם 13 13
أَلأب وَابْنُهُ وَالْحِمار - האב, בנו והחמור 23 32
*6*
نصّ (קטע) 1
عَمْرو دِياب / حَبيبي يا نور الْعين
حَبيبي يا نور الْعين
يا ساكِن خَيالي
عاشِق بَقى لي سَنين
ولا غيرَك في بالي
أجْمَل عُيون في الْكون
أَنا شُفْتَها
أَللّه عَليك أَللّه
عَلى سِحْرَها
عُيونَك كِفاية
تِنَوَّر لَيالي.
حَبيبي يا نور الْعين
يا ساكِن خَيالي
عاشِق بَقى لي سَنين
ولا غيرَك في بالي
כתבו מה עזר לכם לגלות את התוכן או את הנושא של הטקסט אחרי עיון ראשון.
מצאו מילה או יותר המאשרות את השערתכם.
מצאו בטקסט:
מילים חוזרות, מבנה חיצוני, ציטוטים, תמונות מסייעות, מילים מוכרות, מילים דומות לעברית, מצבים הגיוניים ופרטים אחרים המיוחדים רק לטקסט זה.
*7*
نصّ (קטע) 2
ذَكَرَتْ صَحيفة "الدُّسْتور" الأُرْدُنِّيّة أَنَّ الْمَلِك عَبْد اللّه، مَلِك الأُرْدُنّ، زارَ دَوْلة سوريا صَباحِ الْيَوْم، وَاجْتَمَعَ في الْعاصِمة، دِمَشْق، بِرَئيس سوريا السَّيِّد بَشّار الأَسَد. وَسَيَعودُ الْمَلِك إلى عَمّان بَعْدَ الظُّهْر. وَأَفادَتِ الصَّحيفة أَنَّهُ مِنَ الْمُتَوَقَّع أَنْ يَزورَ الْمَلِك كُلاّ مِن مِصْر وَإسْرائيل في الأُسْبوع الْقادِم.
نصّ (קטע) 3
בנק ערבי ישראלי
البنك العربي الإسرائيلي
בית המשפט המחוזי חיפה
المحكمة المركزية - حيفا
קבלת קהל
ראשון עד חמישי 08:30 - 13:30
المراجعات
الاحد حتى الخميس 8،30-13،30
מוזיאון חיפה
متحف حيفا
כתבו מה עזר לכם לגלות את התוכן או את הנושא של הטקסט אחרי עיון ראשון.
מצאו מילה או יותר המאשרות את השערתכם.
מצאו בטקסט:
מילים חוזרות, מבנה חיצוני, מילים מוכרות, מילים דומות לעברית, מצבים הגיוניים ופרטים אחרים המיוחדים רק לטקסט זה.
*8*
نصّ (קטע) 4
عادِل: مَرْحَبًا، كَيْفَ حالُكَ؟
ماهِر: وَاللهِ، يَعْني... أَلْحَمْدُ للهِ، إلى أَيْنَ تَذْهَبُ؟
عادِل: أَذْهَبُ إلى عِيادة طَبيب الْعُيون.
ماهِر: خَيْر إنْ شاءَ الله، سَلِّمْ عَلى أُخْتِكَ نَعيمة.
عادِل: شُكْراً، إِلَى اللِّقاء.
ماهِر: مَعَ السَّلامة.
نصّ (קטע) 5
- فندق الأجنحة العربية
العبدلي – مقابل مجلس الأمة
هاتف 5666770 – فاكس 5674667
خلوي: 531462 / 079
ص. ب 927110 عمان – الاردن
مجمع بترا
سنتر للأزياء
خضر محمود يوسف وأولاده
عمان شارع سقف السيل دخلة بنك الأردن
هاتف 4649472-4649473
فاكس 4649474
כתבו מה עזר לכם לגלות את התוכן או את הנושא של הטקסט אחרי עיון ראשון.
מצאו מילה או יותר המאשרות את השערתכם.
מצאו בטקסט:
מילים חוזרות, מבנה חיצוני, מילים מוכרות, מילים דומות לעברית, מצבים הגיוניים ופרטים אחרים המיוחדים רק לטקסט זה.
*9*
نصّ (קטע) 6
ألميزان
حياتك الشخصيّة مليئة هذا الشهر بالمفاجآت.
لا تكن متسّرعا كي لا تندم. لا تهمل صحّتك أبدا، زر طبيبك إن شعرت بحاجة لذلك.
نصّ (קטע) 7
הנושאים בכרטיסי הברכה:
شُكراً - אמירת תודה
نَتَمَنَّى لَكُمُ الصِّحَّةَ وَالْعَافِيَة - איחולי בריאות
بِالرِّفَاء وَالْبَنِين - איחולים להולדת בנים
כתבו מה עזר לכם לגלות את התוכן או את הנושא של הטקסט אחרי עיון ראשון.
מצאו מילה או יותר המאשרות את השערתכם.
מצאו בטקסט:
מילים חוזרות, מבנה חיצוני, מילים מוכרות, מילים דומות לעברית, מצבים הגיוניים ופרטים אחרים המיוחדים רק לטקסט זה.
*10*
نصوص 8،9، 10
צפו בקלטת הווידאו שברשות המורה וקבעו מהו הנושא בכל אחד מהקטעים.
כתבו מה עזר לכם לגלות את התוכן או את הנושא של הטקסט בצפייה ראשונה.
האם מצאתם מילים המאשרות את השערתכם?
האם היו בטקסטים:
מילים חוזרות, תמונות מסייעות, מילים מוכרות, מילים דומות לעברית, מצבים הגיוניים ופרטים אחרים המיוחדים רק לטקסט זה?
דיון בכיתה
נסחו ביחד כללים מומלצים שישמשו אתכם לפני לימוד כל טקסט חדש.
סכמו את כל הכללים שחשבתם עליהם יחד בכיתה.
התייחסו למבנה החיצוני של הטקסט, למילים דומות בעברית, למילים חוזרות, למילים מוכרות ולמידע אישי על הנושא הנלמד.
הערות חשובות לקורא בספר
1. המילים בערבית מנוקדות באופן חלקי בלבד. הניקוד המובן מאליו אינו מופיע.
דוגמאות: مَدينة، لَيْلة، صَيّاد.
(בספר איורים העזר במורה)
2. התרגילים בתרגול של המילים החדשות חולקו לשתי רמות: תרגילים ברמת בסיס מסומנים באיור כזה --
תרגילים ברמת הרחבה מסומנים באיור כזה --
*11*
ألباب الأول - שער ראשון
ألحكمة والحماقة - על חוכמה וטיפשות
בתרבויות שונות מצויים סיפורים, אגדות, ואמרות על חוכמה וטיפשות. בסיפורים אלה מתארים המחברים את הייחוס אל החכמים ואל הטיפשים בתרבות, כמו כן מהו מעשה חכם, מהי דמות חכמה וכדומה.
להלן מספר דוגמאות:
בתרבות היהודית נחשב שלמה המלך לדמות חכמה. נהוג לספר כי ידע את שפת החיות, שפט את עמו בצדק וחד חידות למשלחות מנהיגים שהגיעו לבקרו.
לעומת זאת, דמותו של הרשלה מייצגת את דמות הטיפש או התמים. מעשיו אינם מחושבים, הוא נתון ללעג מצד חבריו וממלא תפקידים בדרך מגוחכת. באחד מסיפורי הרשלה ביקשה ממנו אימו לקנות קופסת גפרורים אך לבדוק אותם לפני הקנייה. בדרכו הביתה בדק הרשלה את הגפרורים זה אחר זה.
בתרבות הערבית מייצג مُعاوية (מעאויה) את דמות החכם.
مُعاوية היה מנהיג דגול ששלט כעשרים שנה בתקופה שלאחר מות הנביא מוחמד.
הוא הצליח להביא את המדינה לממדים של אימפריה ולהנהיג כללים מתקדמים שעזרו לו לשלוט בחוכמה.
جُحا (ג'וחא) מייצג בתרבות הערבית את דמות הטיפש או שוטה כפר. תרבויות רבות מייחסות את מקור הדמות הזו אליהן. יש האומרים כי מקור הסיפורים על جُحا הוא מקור הודי, ויש האומרים כי הוא פרסי, עירקי או תורכי. מכל מקום جُحا קשור תמיד להתרחשויות מוזרות, והוא יוצר אצל הקורא הזדהות וסקרנות.
הצירוף הנפוץ "חכמי חלם" דבק באנשי העיר חלם שהיו ידועים בטיפשותם.
מספרים עליהם כי יום אחד החליטו להזיז את ההר הגבוה ליד עירם כדי להרחיבה.
בשעת העבודה הם התעייפו והזיעו, לכן פשטו את כל בגדיהם והניחו אותם בצד, ליד חפציהם.
בינתיים הגיעו גנבים, גנבו את חפציהם והזיזו את הבגדים. כאשר הגיעו "חכמי חלם" לחפש את הבגדים במקום שבו השאירו אותם, לא מצאו אותם ולכן נאלצו לחפש רחוק יותר - שם מצאו אותם מונחים. הם היו משוכנעים כי הצליחו להזיז את ההר...
*12*
מהי חוכמה?
האם החוכמה היא ערמומיות? האם היא הקשבה לבעל ניסיון? האם החכם יודע כי הוא חכם? האם החוכמה היא נחלת מבוגרים או עשירים בלבד?
מהי טיפשות?
האם היא תמימות או עיקשות?
האם היא "מום" שנולדים עימו ואין אפשרות לתקנו?
ננסה להבהיר את התשובות לשאלות אלו בארבעה סיפורים, שכולם עוסקים בחוכמה ובטיפשות.
דיון בקבוצה
בכל שפה קיימים היגדים שתפקידם לתאר את החכם ואת הטיפש. ההיגדים מספרים לנו גם על תפיסת התרבות את החכם ואת הטיפש.
1. לפניכם היגדים בעברית. ציינו אם ההיגד מתאים לחכם או לטיפש.
1. בור ועם הארץ
2. עיניו בראשו
3. נאה דורש, נאה מקיים
4. לא מבין בין ימינו לשמאלו
5. איש אשכולות
6. פיו מפיק מרגליות
7. מכל מלמדיי השכלתי
8. די לחכימא ברמיזא
9. חמור נושא ספרים
10. סייג לחוכמה - שתיקה.
2. האם תוכלו להוסיף היגדים מתאימים לדמות החכם או לדמות הטיפש?
3. באילו מילים מצויות שלוש האותיות ח.כ.ם?
4. נסו להיזכר בסיפור על חכם או על טיפש ולספרו לחבריכם בכיתה.
*13*
ألملك الحكيم
جُبْران خَليل جُبْران
הסיפור "המלך החכם" נכתב על ידי הסופר והמשורר הלבנוני ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן, שחי את רוב חייו באמריקה.
قبل كل شيء
נסו לשער: איזה מילים תפגשו בסיפור ששמו "המלך החכם"?
רשמו את המילים, ובדקו את השערתכם בסוף הסיפור.
*14*
הסיפור יושמע פעמיים. בהאזנה הראשונה תוכלו להיעזר במספר מילים המתורגמות בצד. תוכלו גם לשער את משמעותם של המילים, הדומות מאוד לעברית.
1. האזינו וחשבו מהן הדמויות שעליהן מסופר. היעזרו ברשימה הבאה:
מלך, מכשפה, ראש ממשלה, קוסם, מלכה, תושבים
(1) كانَ في مَدينة قَديمة مَلِك حَكيم.
وَكانَتْ في هذِهِ الْمَدينة بِئْر ماء يَشْرَبُ (שותה, ישתה) مِنْها السُّكّان.
وفي لَيْلَة مِنَ اللَّيالي وَصَلَتْ (הגיעה) ساحِرة إلى المَدينة، وَرَمَتْ في البِئْر سَبْع نُقَط (טיפות) مِنَ السَّمّ وَقالَت:
(5) "مَنْ شَرِبَ مِنْ ماء هذِهِ الْبِئر صارَ ( נעשה, נהפך ל...) مَجْنوناً".
وَفي الصَّباح شَرِبَ السُّكّان مِنَ الْماء وَجُنُّوا، (השתגעו) وَلكِنَّ الْمَلِك لَمْ يَشْرَبْ مِنَ الْماء. وَبَعْدَ (אחרי) يَوْم قالَ السُّكّان:
"إنَّ مَلِكَنا صارَ مَجْنوناً. لا نُريد أَنْ يَمْلِكَ عَلَيْنا مَجْنونَ"
وَلَمّا سَمِعَ الْمَلِكَ كَلامَهُمْ (דבריהם) قالَ: "أُريدُ أَنْ أَشْرَبَ مِنْ (10) ماء الْبِئْر."
فَأَقامَ سُكّان المدينة حَفْلة كَبيرة، وَقالوا:
"أَلْحَمْدُ لِله، إنَّ مَلِكَنا صارَ حَكيماً!"
2. האזינו שוב וכתבו במחברת את כל המילים הדומות לעברית שזיהיתם בסיפור.
3. סכמו בעברית את מה שהבנתם עד כה בסיפור. היעזרו בחברים.
4. מה עזר לכם לגלות את המידע שהצלחתם להבין עד כה?
*15*
تَعالَوْا نَضَعْ النِّقاط عَلى الْحُروف
1. בסיפור מופיעים ציטוטים מפי דוברים שונים. כל ציטוט מופיע אחר נקודותיים ובין מרכאות. רשמו את מספרי השורות שבהן מופיעים הציטוטים. (4 מקומות) העתיקו למחברת את המילה או שתי המילים שלפני כל ציטוט.
2. כל המילים שהעתקתם הן פעלים בגופים שונים.
העלו השערות על פירוש המילים: قالَت، قالَ، قالوا
3. על-פי הפעלים שגיליתם בתרגיל הקודם, ניתן לשער כי מדובר בשלושה דוברים.
סמנו מתוך האפשרויות הבאות את שלושת הדוברים. נמקו את בחירתכם.
תושבים, מלך, מלכה, מכשפה, קוסם, ילדים
4. המכשפה, يَعني السّاحِرة، אשר הגיעה בלילה, ביצעה פעולה שבעקבותיה התרחש כל הסיפור.
מצאו את המילה המציינת את הפעולה שביצעה המכשפה.
5. שערו מה יכול להיות פירוש הפועל: رَمَتْ הפעולה קשורה לבאר ולשבע טיפות של רעל.
6. הפועל يَشْرَبُ המופיע פירושו: שותה / ישתה.
בשורה 6 - מי שתה?
בשורה 7 - מי לא שתה?
בשורה 9,10 - מי רוצה לשתות?
إعْلَمْ أنَّ
המילה مَجْنون בערבית מאפיינת אדם שנכנס בו שד (يساوي جِنّ) וזה גורם לו להתנהג בדרך לא רגילה.
*16*
7. השלימו את החסר בסיכום ההשתלשלות עד כה:
السّاحِرة (המכשפה) כישפה את הבאר ואמרה: مَنْ شَرِبَ مِنْ ماء الْبِئْر صارَ مَجْنوناً.
כלומר...
السُّكّان (התושבים) אכן שתו בבוקר מהמים והשתגעו.
لكِنَّ (אכל) الْمَلِكَ لَمْ يَشْرَبْ (לא שתה).
כאשר שמע המלך את דברי תושבי עירו, אמר: أُريدُ أنْ أَشْرَبَ مِنَ الْماء. כלומר... התושבים שמחו ועשו...
8. ספרו זה לזה את הסיפור בעברית וגלו, מהן המילים שעדין אינכם יודעים את פירושן. חפשו מילים אלה במילון שבסוף הספר. נסו לומר מספר צירופים בערבית שנחרטו בזיכרונכם.
9. סכמו מהן הדרכים שעזרו לכם במיוחד להבנת הסיפור.
האם נהג המלך בחוכמה כאשר החליט לשתות מהמים? האם הייתם נוהגים כמוהו?
מהי הסיבה האמיתית שבגללה רצו התושבים להחליף את המלך?
מה הייתה כוונתו של הסופר, כאשר קרא לסיפור "המלך החכם"?
השיגעון והשפיות הם מושגים יחסיים. כיצד באים אלה לידי ביטוי בסיפור?
تمارين
(בספר 10 פתקים)
سُكّان תושבים
مَلِك מלך
ساحرة מכשפה
شَرِبَ שתה
قالَ אמר
صارَ נהיה
يَمْلِكُ ימלוך
كَلام דיבורים
سَمِعَ שמע
حَكيم חכם.
1. إسْتَمِعوا وَاكْتُبوا التَّرْجَمة (האזינו ותרגמו)
2. بَدِّلوا الْكَلِمة الثّانِية، وَقُولوا الْجُمْلة. (החליפו את המילה השנייה ואמרו)
1. سَكّان الْمَدينة
2. شَرِبَ ماء
3. مَلِك حَكيم
4. قالَ لي
5. وَصَلَتِ السّاحِرة
6. كَلام السُّكّان
3. העתיקו רק את המילים החדשות בערבית המופיעות המסגרת. נסו לתרגמן לעברית מבלי להיעזר בספר.
4. إنْسخوا مِنَ الْقِصّة ما يَلي. (העתיקו מהסיפור את הדברים הבאים)
שני פעלים
שם בצורת רבים
שם תואר
פועל מאותו שורש בשני גופים שונים
שני שמות בצורת נקבה
שלושה שמות עצם
5. أُذْكُروا هَلِ الْجُمْلة صَحيحة أَمْ لا. (ציינו, האם המשפט נכון או לא נכון)
1. جُنَّ سُكّان الْمَدينة.
2. شَرِبَتِ السّاحِرة مِنَ الْماء.
3. شَرِبَ الْمَلِكَ وَالسُّكّان مِنَ الْماء.
شَرِبَ - שתה
يَشْرَبُ - שותה, ישתה
*18*
6. إسْتَمِعوا وَأَشيروا إلى مَنْ ذُكِرَ في الْجُمْلة. (האזינו וסמנו מי הוזכר במשפט)
1. أَلْمَلِك السُّكّان، السّاحِرة
2. أَلْمَلِك السُّكّان، السّاحِرة
3. أَلْمَلِك السُّكّان، السّاحِرة
7. أَجيبوا عَنِ الأَسْئِلة. (ענו)
1. مَتى وَصَلَتِ السّاحِرة؟
2. ماذا رَمَتْ في البِئْر؟
3. مَنْ جُنَّ؟
4. هَلْ أرادَ السُّكّان أنْ يَشْرَبَ مَلِكُهُمْ مِنَ الْبِئْر؟
5. ماذا نَعْرِفُ عَنِ الْمَلِك؟
8. أَكْمِلوا التَّلْخيص. (השלימו את התמצית)
في لَيْلَة مِنَ -- وَصَلَتْ -- إلى الْمَدينة وَ -- في الْبِئْر السَّمّ.
في الصبَّاح -- سُكّان الْمَدينة وَجُنُّوا، وَلكِنَّ -- لَمْ يَشْرَبْ.
بَعْدَ أنْ -- الْمَلِك كَلام السُّكّان، قَرَّرَ (החליט) أَنْ يَشْرَبْ مِنَ --، لأنَّهُ (כי הוא) أرادَ أنْ يَمْلِكَ في --
عَرَفَ - ידע
يَعْرِفُ - יודע, יידע
إعْلَم أنَّ
מהו משל? המשל הוא סיפור קצר המכיל שני חלקים: משל ונמשל. בכל משל נמצא את החלק הגלוי - שהוא המשל, המתקיים בזכות עצמו; ואת הנמשל - שהוא הסיפור הסמוי, מוסר ההשכל. מטרת המשל ללמד את בני האדם להכיר את עצמם.
*19*
9. إسْتَمِعوا إلى الْقِصّة التّالِية وَأَجيبوا. (האזינו לסיפור וענו) בסיפור העממי הבא חבויה חוכמת חיים. זכרו כיצד התמודדתם עם טקסט חדש!
مَنْ جَدَّ وَجَدَ وضمَنْ زَرَعَ حَصَدَ
(1) كانَ يا ما كانَ في قَديم الزَّمان أَب هَرِم (זקן) وَلَهُ ثَلاثة أَوْلاد.
قَبْلَ مَوْتَهِ دَعا (קרא) الأَب أَوْلادَهُ، وَقالَ لَهُمْ: "لي كَنْز (אוצר) مَوْجود في الأرْض (אדמה)، وَلا أَذْكُرُ أَيْنَ بِالضَّبْط فَها هِيَ الأَرْض أَمامَكُمْ.
إِبْحثوا (חפשו) عَنِ الْكَنْز، وَقَسِّموهُ (וחלקו אותו) بَيْنَكُمْ أُذْكُروا! مَنْ جَدَّ وَجَدَ (5) وَمَنْ زَرَعَ حَصَدَ."
وَبَعْدَ أَيّام مات الأَب، فَذَهَبَ الأَوْلاد الثَّلاثة إلى الأَرْض، وَبَدَؤوا يَحْرِثونَها (החלו לחרוש אותה). بَعْدَ أنْ حَرَثوا كُلّ الأَرْض، لَمْ يَجِدوا (לא מצאו) الْكَنْز.
بَيْنَما هُمْ يَجْلِسونَ تَحْتَ الشَّجَرة (העץ)، قالَ أَحَدَهُم: "ها نَحْنُ حَرَثْنا كُلّ الأَرْض، وَلَمْ نَجِدِ الْكَنْز، فَهَيّا بِنا نَزْرَعُها". مَرَّ عام (עברה שנה)،
(10) وَحَصَدوا الزَّرْع، وَرَبِحوا مالاً كَثيراً. عِنْدَها אז فَهِمَ الأَوْلاد، ما هُوَ الْكَنْز الَّذي تَحَدَّثَ (שדיבר) عَنْهُ أَبوهُمْ.
1. מה ידוע לנו על האב? (שורות: 1-3)
2. מה עשו הילדים לאחר מות אביהם? (שורות: 9-6)
3. كَيْفَ رَبِحَ الأَوْلاد مالاً كَثيراً؟ (שורות: 9-10)
4. מצאו בסיפור היכן כתוב: מי שמתאמץ מצליח.
5. האם נהג האב בחוכמה? הסבירו.
*20*
عَلى النَّحْو - הפועל
מהו פועל? כל מילה המציינת פעולה. למשל: שתה, זרקה, הגיעה, אמרו, שמעתי, ימלוך.
سَمِعَ - שמע
يَسْمَعُ - שומע, ישמע
1. إنْسَخوا مِنَ الْقِصّة 4 أفْعال. (העתיקו 4 פעלים מהסיפור)
كَيْفَ عَرَفْتُمْ أَنَّ الْكَلِمة هِيَ فِعْل؟ (הסבירו כיצד ידעתם כי המילה היא פועל)
2. صَنِّفوا الأفْعال إلى مَجْموعات. (מיינו את הפעלים לפי שיקול דעתכם. נמקו מדוע מיינתם כך)
ברוב הפעלים נוכל למצוא אותיות השייכות לשורש של הפועל ואותיות נוספות (לרוב בהתחלה או בסוף) השייכות לגוף שביצע את הפעולה או לזמן שבו התבצעה.
למשל בפועל: يَشْرَبُ האות הראשונה: يَ שייכת לגוף (הוא), ואילו שלוש האותיות הנוספות הן השורש של המילה שתה. האות הראשונה גם מציינת כי זמן הפעולה הוא עתיד.
3. צבעו בצבע אחד את אותיות השורש בפעלים שהעתקתם מתוך הסיפור ואת שאר האותיות בצבע אחר. הסבירו כיצד זיהיתם את אותיות השורש.
בפעלים בזמן עבר יופיעו אותיות השורש לפני האותיות המציינות את הגוף.
למשל: وَصَلَتْ يساوي وصل زائد تْ אותיות השורש ועוד אות המציינת גוף נסתרת.
شَرِبوا يساوي شرب زائد وا אותיות השורש ועוד אותיות המציינות גוף נסתרים.
4. جِدوا في الْقِصّة الأَفْعال الَّتي بِصيغة الْماضي (מצאו בסיפור את הפעלים בצורת העבר)
5. צבעו את אותיות השורש ואת האותיות המציינות את הגוף בפעלים שמצאתם.
6. לאיזה גוף יש רק אותיות שורש? האם זה כך גם בעברית?
*21*
הוסיפו מידע על הסופר וכתביו או על הסיפור בעברית.
עבודה בקבוצות - המחיזו א ההתרחשויות בסיפור.
הכינו משחק המתאים לשני משתתפים או יותר. המשחק יכיל משימות על תוכן הסיפור. עליכם להקפיד להכין תשובות בערבית.
חברו 5 משפטים והשתמשו במילים החדשות של הסיפור.
ציירו מספר ציורים לפי ההתרחשויות בסיפור וכתבו ליד כל אחד מהם משפט מתאים.
חברו מספר משפטים שכתבה המכשפה על מה שקרה בסיפור.
אפשר להיעזר בפתיחה הבאה: في اللَّيْل وَصَلْتُ إلى الْمَدينة وَرَمَيْتُ في الْبِئْر
הקליטו את עצמכם מקריאים את הסיפור. הקפידו על מבטא נכון.
نهاية الْمَطاف
وَأخيراً وَلَيْسَ آخِراً
1. קראו את המשפטים הבאים. האם אתם מבינים אותם?
وَصَلَتْ ساحِرة إلى الْمَدينة.
شَرِبَ السُّكّان مِنَ الْماء وَجُنُّوا.
سَمِعَ الْمَلِك كَلام السُّكّان.
قالَ الْمَلِك: أُريدُ أَنْ أَشْرَبَ مِنَ الْماء".
قالَ السُّكّان: "صارَ مَلِكُنا حَكيماً".
2. האם אתם יכולים לספר את ההתרחשויות בסיפור (בערבית או בעברית)?
3. האם אתם יכולים לקרוא 3 - 4 משפטים רצופים בסיפור?
4. האם אתם יודעים לכתוב את המילים הבאות בערבית ללא עזרה?
מלך, מכשפה, תושבים, שתה, רוצה לשתות, הגיעה, לילה, עיר, משוגע, חכם.
*22*
إخْتِبار
1. تَرْجِموا. (תרגמו) 36 نُقْطة
1. الْمَلِك حَكيم
2. شَرِبَ مِنَ الْماء
3. صارَ مَجنوناً
4. وَصَلَتْ ساحِرة
5. يُريدُ أَنْ أَشْرَبَ
6. لَيْلة في الْمَدينة
2. أكْتُبوا بِالعَرَبِيّة، مَنْ قالَ الْجُمْلَة. (כתבו בערבית, מי אמר את המשפט) 15 نُقْطة
1. وَصَلَتُ في اللَّيْل
2. مَنْ شَرِبَ صارَ مَجْنوناً.
3. أُريدُ اَنْ أَشْرَبَ مِنَ الْماء.
3. أًَضَيفوا كَلِمة مُلائِمة. (הוסיפו מילה מתאימה) 12 نُقْطة
1. شَرِبَ، سَمِعَ، --
2. في، إلى، --
3. لَيْلة، صَباح --
4. قَديم، حَكيم --
4. أَكْمِلوا الْعِبارة. (השלימו את הצירוף) 15 نُقْطة
1. مَلِك --
2. يَشْرَبَ --
3. سُكّان --
4. قالَ --
5. صارَ --
5. ألِّفوا سُؤالاً وَأَجيبوا عَنْهُ. (חברו שאלה וענו עליה בערבית) 12 نُقْطة
היעזרו במילות השאלה: مَنْ، إلى أَيْنَ، لِماذا، مَتى، هَلْ
6. האם המלך נהג בחוכמה? מדוע? (ענו בעברית) 10 نِقاط
عَلامَتي: (הציון שלי) --
*23*
ألأب وابنه والحمار
قصة شعبية
הסיפור שלפנינו הוא סיפור עממי המוכר במספר תרבויות. הוא מציג תכונה ידועה של האדם והיא להתערב בעניינים שאינם נוגעים לו.
قبل كل شيء
חשבו: מה יכול לקרות לשלוש הדמויות בסיפור?
*24*
הסיפור יושמע פעמיים. בהאזנה ראשונה תוכלו להיעזר במספר מילים המתורגמות בצד. תוכלו גם לשער את משמעותן של מלים הדומות לעברית.
1. האזינו וענו: כמה אנשים פגשו את האב ובנו בדרכם לשוק?
(1) في يَوْم مِنَ الأيّام ذَهَبَ (הלך) أب وَابْنُهُ وَمَعَهُمْ حِمار إلى السّوق.
رَآهُمْ رَجُل איש، وَسَأَلَ: "لِماذا لا يَرْكَبُ أَحَد الْحِمار؟"
فَرَكِبَ الأَب الْحِمار.
رَآهُمْ (ראה אותם) رَجُل آخَر، وَقالَ للأب:
(5) "أَنْتَ تَرْكَبُ، وابْنُكَ الطِّفْل يَمْشي!". (הולך ברגל)
فَنَزَلَ (ואז ירד) الأَب عَنِ الْحِمار وَرَكِبَ الْوَلَد.
رَآهُمْ رَجُل ثالِث، وَقالَ لِلْوَلَد:
"يا قَليل الأَدَب! (חסר נימוס) أَنْتَ تَرْكَبُ، وَأَبوكَ الشَّيْخ يَمْشي!"
فَرَكِبَ الأَب وَالْوَلَد الْحِمار.
(10) رَآهُمْ رَجُل، وَقالََ:
"عيب عَليكُمْ! (התביישו!) كَيْفَ يَرْكَبُ أب وَابْنُهُ هذا الحِمار الْمِسْكين؟"
فَنَزَلَ الأَب وابْنُهُ عَنِ الْحِمار، وَحَمَلاهُ (שניהם נשאו אותו) عَلى الأَكْتاف.
2. האזינו שוב וכתבו במחברת את כל המילים הדומות לעברית שזיהיתם בסיפור.
3. סכמו בעברית את מה שהבנתם עד כה בסיפור. היעזרו בחברים.
4. מה עזר לכם לגלות את המידע שהצלחתם להבין עד כה?
*25*
تَعالَوْا نَضَعُ النِّقاط عَلى الْحُروف
1. שתי המילים: رَآهُمْ رَجُل מופיעות 4 פעמים בסיפור.
כתבו איפה הן מופיעות.
2. שתי מילים אלו מסבירות לנו, כי האב ובנו נפגשו עם ארבעה אנשים שדיברו איתם.
האיש הראשון שאל אותם - يساوي سَأَلَ
האיש השני قَالَ لِلأب כלומר: --
האיש השלישי قَالَ لِلْوَلَد כלומר: --
האיש הרביעי قَالَ: عيب عَليكُمْ! כלומר: --
3. לאחר שכל אחד מהאנשים אמר משהו לאב ולבנו, הם הגיבו. תגובת האב מתחילה במילית فَ בתוספת של פועל. משמעות המילית הזו, فَ היא: ואז, ולכן.
העתיקו מתוך הסיפור את המילים המתחילות במילית זו ותרגמו אותם (היעזרו בדמיון לעברית)
4. השורש: ركب، שפירושו רכב, מופיע בסיפור 7 פעמים. העתיקו את הפירוש הנכון לכל אחד מהמשפטים.
1. فَرَكِبَ פירושו: ואז רכב, לא רכב, רכב איתו
2. لِماذا لا يَرْكَبُ פירושו: למה אתם רוכבים, למה לא ירכב?, רכבו
3. كَيْفَ يَرْكَبُ أَب وَابْنُهُ פירושו: איך לא רכבתם?, אב ובנו ירכבו, איך רוכבים אב ובנו?
*26*
5. ארבעה אנשים פוגשים את האב ובנו, וכל אחד מהם מעיר או שואל אותם על התנהגותם. כתבו בעברית: מהי תפיסת עולמו של כל אחד מהארבעה? לעזרתכם מחסן מילים.
(ניצול הזדמנויות, טיפול מסור בילדים, כיבוד אב ואם, צער בעלי חיים)
1. لِماذا لا يَرْكَبُ أَحَد الْحِمار؟
2. أَنْتَ تَرْكَبُ وابْنُكَ الطِّفْل يَمْشي!
3. يا قليل الأدَب! أَنْتَ تَرْكَبُ وَأَبوكَ الشَّيْخ يَمْشي!
4. عيب عَليكُمْ! كَيْفَ يَرْكَبُ أب وابْنُهُ هذا الْحِمار الْمِسْكين؟
6. האזינו לסיפור פעם נוספת והעתיקו את הנושאים המתאימים לתוכן הסיפור מתוך הרשימה הבאה:
לחץ חברתי
ציר בעלי חיים
והדרת פני זקן
לשמוע לעצת מלומדים
יחסי ילדים הורים
חמור קופץ בראש
7. ספרו זה לזה את הסיפור בעברית וגלו, מהן המילים שאינכם יודעי את פירושן עדין.
חפשו מילים אלה במילון שבסוף הספר. אמרו מספר צירופים בערבית שנחרטו בזיכרונכם.
8. ציינו מהן הדרכים שעזרו לכם במיוחד להבנת הסיפור.
האם פעלו האב ובנו בחוכמה?
האם התערבות בענייני הזולת היא התנהגות המעידה על חוכמה?
מדוע בחרו האב ובנו להרכיב את החמור על כתפיהם ולהיראות כל כך מגוחכים?
האם אתם מכירים מניסיונכם מקרה בו התערבות האנשים גרמה לבלבול כזה?
*27*
(בספר 8 פתקאות
ذَهَبَ - הלך
رَكِبَ - רכב
نَزَلَ - ירד
كَيْفَ - איך
رَجلُ - איש
يَمْشي - הולך
شَيْخ - זקן
حِمار - חמור
1. إسْتَمِعوا وَاكْتُبوا التَّرْجَمة. (האזינו ותרגמו)
2. بَدِّلوا الْكَلِمة الثّانية وَقُولوا الْجُمْلة. (החליפו את המילה השנייה ואמרו)
1. رَكِبَ الأًَب
2. نَزَلَ الْوَلَد
3. سَأَلَ الرَّجُل
4. أَبوكَ شَيْخ
5. إبْنُكَ يَمْشي
6. هذا حِمار
ذَهَبَ - הלך
يذْهَبُ - הולך, יילך
3. העתיקו רק את המילים החדשות בערבית המופיעות בפתקאות. נסו לתרגמן לעברית מבלי להיעזר בספר.
4. إنْسَخوا مِنَ الْقِصّة ما يَلي (העתיקו מהסיפור את הפריטים הבאים)
פועל מאותו שורש בשני זמנים שונים
שני פעלים
פועל בצירוף כינוי
שם גוף
ביטוי
מילת שאלה
إعْلَمْ أنَّ
הסיפור העממי או המעשייה הוא סוג ספרותי כלל-עולמי. בדרך כלל אין בסיפור יסודות מן המציאות. הזמן והמקום אינם חשובים. הסוף לרוב טוב והגיבורים מייצגים את הטוב המוחלט או את הרע המוחלט. הסיפור העממי נועד לספר על מקרים המסייעים לאדם ללמוד על עצמו ועל החברה, לאפשר לו להתגבר על הפחדים ולפתח תקוות ברגעי יאוש.
*28*
1. أجيبوا عَنِ الأَسْئِلة. (ענו)
2. مَنْ رَكِبَ الْحِمار؟
3. مَنْ نَزَلَ عَنِ الْحِمار؟
4. مَنْ رَأى الأًَب وَابْنَهُ؟
5. مَنْ قالَ: "يا قَليل الأدَب"؟
6. مَنْ قالَ "عيب عَليكُمْ"؟
رَكبَ - רכב
يَرْكَبُ - רוכב, ירכב
6. مَنْ قالَ هذِهِ الْجُمْلة؟ (מי אמר?)
1. يا ابْني، إرْكَبْ أَنْتَ الآنَ.
2. ذَهَبَتُ مَعَ الأَب وَابْنِهِ إلى السّوق.
3. رَأْيْتُ الْوَلَدَ الصَّغير يَرْكَبُ وَالأَب يَمْشي.
4. يا أَبي، إرْكَبْ أَنْتَ الآنَ.
5. إنْزِلوا عَنّي أَنا مِسْكين!!
7. أُكْتُبوا جُمْلة لِكُلِ صورة (כתבו משפט לכל תמונה)
(הספר 2 תמונות העזר במורה)
*29*
8. إسْتَمِعوا إلى الْقِصّة التّالِية، وَأَجيبوا (האזינו לסיפור וענו) (מומלץ לקרוא קודם את השאלות) הסיפור הבא הוא סיפור עממי, שיש בו מילים דומות לסיפור שלמדנו בפרק זה.
(1) في يَوْم مِنَ الأَيّام رَكِبَ موسى حِمارَهُ مِنَ الْقَرْية إلى الْمدينة. في الطَّريق (בדרך) رَأى رَجُلاً يَمْشي، وَهُوَ تَعْبان (עייף) قالَ لَهُ موسى: تَفَضَّلْ، إرْكَبْ مَعي إلى الْمَدينة. قالَ الرَّجُل: شُكْراً، وَرَكِبَ الْحِمار مَعَ موسى. بَعْدَ قَليل، (לאחר זמן מה) قالَ الرَّجُل: إنَّ حِمارَكَ جَبّار (חזק)!
(5) وَبَعْدَ ساعة، قالَ الرَّجُل: إنَّ حِمارَنا جَبّار! تَوَقَّفَ (עצר) موسى، وَقالَ لِلرَّجُل: إنْزِلْ عَنِ الْحِمار! سَأَلَ الرَّجُل: لِماذا؟ فَأَجابَهُ (ענה לו) موسى:
في الْبِداية (בתחילה) قُلْتَ إنَّ حِمارَنا جَبّار، بَعْد ذلِكَ قُلْتَ إنَّ حِمارَنا جَبّار، وَبَعْدَ قَليل سَتَقولُ إنَّ حِمارَكَ جَبّار!
مَعَ السَّلامة!
1. مَنْ رَكِبَ الْحِمار إلى الْمَدينة؟
-2. מי רכב עם מוסא על החמור?
3. ماذا قالَ الرَّجُل لِموسى؟
4. مِمَّ خافَ (ממה פחד) موسى؟
5. מהי התכונה הבולטת של האיש שהצטרף למוסא? (ענו בעברית)
نَزَلَ - ירד
يَنْزِلُ - יורד, יירד
*30*
عَلى النَّحْو التّالي - הפועל בזמן עבר בגופים אני. אתה
1. צבעו בכל אחד מהפעלים הבאים את אותיות השורש בצבע אחד ואת האות הנוספת בצבע אחר.
نَزَلْتَ، ذَهَبْتُ، شَرِبْتُ، سَمِعْتُ، سَأَلْتَ، وَصَلْتُ، رَمَيْتَ، رَأَيْتُ
2. מהי האות שנוספה לשורש כדי לציין את הגוף אני? מהי האות שנוספה לשורש כדי לציין את הגוף אתה?
3. בחרו בגוף המתאים למשפט מתוך הסוגריים.
ذَهَبْتُ مَعَ أَبي إلى السّوق. (أَنا، أَنْتَ)
سَأَلْتُ الأَب وَابْنَهُ. (أَنا، أَنْتَ)
رَكِبْتَ الْحِمار الْيَوْم. (أَنا، أَنْتَ)
نَزَلْتَ عَنِ الْحِمار قَبْلَ قَليل (أَنا، أَنْتَ)
4. בחרו פעלים נוספים שאתם מכירים, ואמרו אותם בגופים אני ואתה. ניתן להיעזר במילון.
5. أَكْمِلوا. (השלימו)
1. أَيْنَ -- (קראת) هذا، يا ابْني؟
2. هَلْ -- (שאלת) الْمُعَلِّمة، يا ابْني؟
3. ما -- (קראתי) وَما -- (כתבתי) الْيَوْم.
4. -- (זרקתי) سَبْعُ نُقَط مِنَ السَّمّ.
إعْلَمْ أنَّ
מבנה הפועל בזמן עבר דומה מאוד בעברית ובערבית.
בשתי השפות יופיעו קודם אותיות השורש ואחריהן תוספת המציינת את הגוף שביצע את הפעולה.
דוגמאות דומות מאוד:
سَأَلْتُ - שאלתי
كَتَبْتَ - כתבת
رَأَيْتُ - ראיתי
سَمِعْتَ - שמעת
*31*
- הוסיפו מידע על הסיפור העממי.
- עבודה בקבוצות - המחיזו את ההתרחשויות בסיפור.
- הכינו משחק מתאים לשני משתתפים או יותר. המשחק יכיל משימות על תוכן הסיפור. עליכם להקפיד להכין תשובות בערבית.
- חברו 5 משפטים עם המלים החדשות של הסיפור.
- ציירו מספר ציורים לפי ההתרחשויות בסיפור, וכתבו ליד כל אחד מהם משפט מתאים.
- כתבו מספר משפטים שאותם אר אחד האנשים שראה את האב ובנו בדרך.
אפשר להיעזר בפתיחה הבאה:
ذَهَبْتُ في الطَّريق وَرَأَيْتُ...
- הקליטו את עצמכם מקריאים את הסיפור. הקפידו על מבטא נכון.
وَأخيراً وَلَيْسَ آخِراً
1. קראו את המשפטים הבאים. האם אתם מבינים אותם?
ذَهَبَ أَب وابْنُهُ إلى السّوق.
رَآهُم رَجُل وَسَأَلَ.
لِماذا لا تَرْكَبُ الْحِمار؟
فَنَزَلَ الأَب عَنِ الْحَمار وَرَكِبَ الْوَلَد.
كَيْفَ يَرْكَبُ أَب وَابْنُهُ هذا الْحِمار الْمِسْكين؟
2. האם אתם יכולים לספר את ההתרחשויות בסיפור (בערבית או בעברית)?
3. האם אתם יכולים לקרוא 3 - 4 משפטים רצופים בסיפור?
4. האם אתם יודעים לכתוב את המילים הבאות בערבית ללא עזרה? חמור, איש, רכב, ירד, שאל, הולך, ילד, איך, אמר.
*32*
إخْتِبار
1. تَرْجِموا. (תרגמו) 36 نُقْطة
1. أب وَابْنُهُ
2. رَآهُمْ رَجُل
3. فَرَكِبَ الأَب
4. فَنَزَلَ الْوَلَد
5. كَيْفَ يَرْكَبُ الْوَلَد؟
6. قالَ الرَّجُل.
2. أكْتُبوا نَعَمْ أَوْ لا. (כתבו בערבית, מי אמר את המשפט) 15 نُقْطة
1. رَكِبَ الرَّجُل الرّابِع الْحِمار.
2. سَأَلَ الأب ابْنُهُ: لِماذا لا تَرْكَبُ الْحِمار؟
3. رَكِبَ الأَب وَابْنُهُ الْحِمار الْمِسْكين.
3. أًَضَيفوا كَلِمة مُلائِمة. (הוסיפו מילה מתאימה) 12 نُقْطة
1. شَيْخ، وَلَدَ، --
2. قالَ، رَكِبَ، --
3. مَعَ، عَنْ --
4. لِماذا، هَلْ --
4. أَكْمِلوا الْعِبارة. (השלימו את הצירוף) 15 نُقْطة
1. رَكِبَ --
2. نَزَلَ --
3. قالَ --
4. رَجُل --
5. أنْتَ --
5. ألِّفوا سُؤالاً وَأَجيبوا عَنْهُ. (חברו שאלה וענו עליה בערבית) 12 نُقْطة
היעזרו במילות השאלה: مَنْ، إلى أَيْنَ، لِماذا، كَيْفَ، هَلْ
6. האם המלך נהג בחוכמה? מדוע? (ענו בעברית) 10 نِقاط
عَلامَتي: (הציון שלי) --
*33*
ألتاجر وخادمه
قصة شعبية
הסיפור "הסוחר ומשרתו"
הוא סיפור עממי. הוא מסייע לנו לבחון ולהחליט, אם חוכמה היא גם ערמומיות.
قبل كل شيء
שערו: איזו דמות תתגלה כחכמה בסיפור? ואיזו דמות תתגלה כערמומית?
*34*
הסיפור יושמע פעמיים. בהאזנה הראשונה היעזרו במילים המתורגמות בצד.
1. האזינו וכתבו מה הבנתם על הסוחר ששמו מסעוד.
عاشَ (חי) في السُّعودِيّة تاجِر، واسْمُهُ مَسْعود.
وَكانَ لًَهُ قَصْر (ארמון) كَبير يَعْمَلُ فيهِ عَشرَة خُدّام.
وَفي أَحَد الأَيّام (נגנב) مِنْهُ أَلْف دينار.
فَفَهِمَ (אז הבין) التّاجِر أَنَّ السّارِق هُوَ خادِم يَعْمَلُ في الْقَصْر.
(5) فَأَخَذَ عَشْر قِطَع مِنَ الْحَبْل، وَأَعْطى) ונתן) كُلّ خادِم قِطْعة واحِدة، وَقالَ:
"مَنْ سَرَقَ الْمال سَيَصيرُ (כסף, יהיה) حَبْلُهُ في اللَّيْل أَطْوَل".
وَفي الصَّباح (בדק, והנה) التّاجِر كُلّ الْحِبال وَإذا بِواحِد مِنْها... أَقْصَر. (קצר יותר)
(10) فَفِهِمَ التّاجِر مَنْ هُوَ السّارِق.
2. האזינו שוב וכתבו במחברת את כל המילים הדומות לעברית שזיהיתם בסיפור.
تَعالَوْا نَضَعُ النِّقاط عَلى الْحُروف
1. שורה 1 - מהו שם הסוחר, והיכן הוא גר?
2. שורה 2 - כמה משרתים עבדו בארמון?
3. שורה 3 - איזה סכום נגנב מהסוחר?
4. שורה 4 - מצאו היכן כתוב: הגנב הוא משרת.
5. שורה 5,6 - למי נתן הסוחר עשרה קטעים מהחבל?
*35*
6. השלימו את החסר במשפט שאמר הסוחר: מי ש... את ה..., יהיה החבל שלו ב... ארוך יותר.
7. שערו, מדוע היה אחד החבלים קצר יותר בבוקר. בחרו באפשרות המתאימה:
תשעה משרתים רקמו מזימה לגנוב את הכסף.
אחד המשרתים קיצר את החבל שלו בלילה מתוך פחד.
עכברים כרסמו את החבל בלילה.
8. האם הצליח הסוחר לגלות את הגנב?
9. ספרו זה לזה את ההתרחשות בסיפור בעברית ושלבו מילים מן הסיפור שידועות לכם בערבית.
10. ציינו אילו דרכים עזרו לכם להבין את הסיפור.
فَأَخَذَ عَشْر قِطَع مِنَ الْحَبْل، وَأَعْطى كُلّ خادِم قِطْعة واحِدة.
*36*
- מדוע התנהג הגנב כך?
- על איזה פתגם ידוע בעברית (על הגנב וכובעו) הסתמך הסוחר בבדיקתו?
- הסבירו את הקשר בין הפתגם בערבית حَبْل الْكِذْب قَصير לסיפור זה.
خافَ السّارِق، وَلِذلِكَ قَصَّرَ حَبْلَهُ في اللَّيْل
إعْلَمْ أنَّ
פתגמים רבים בערבית מבטאים מוסר השכל של סיפור כלשהו, כמו הסיפור שלמדנו. פתגם ידוע בערבית אומר: بَيْنَ حانة وَمانة ضاعَتْ لِحانا כלומר "אבד" (נתלש) הזקן בידי חאנא ובידי מאנא. רק אם נקרא את כל הסיפור נבין את הפתגם. להלן הסיפור בעברית: היה היה איש שנישא לשתי נשים, האחת צעירה ושמה חאנא, והשנייה מבוגרת ושמה מאנא. כאשר החל שערו להלבין, הייתה נוהגת חאנא לתלוש מזקנו את שערותיו הלבנות כדי שיחשבו כי הוא צעיר, ואילו מאנא תלשה את שערותיו השחורות כדי שיחשבו שהוא מבוגר. וכך לא עבר זמן רב עד אשר נתלש כל זקנו בידי שתי נשותיו, חאנא ומאנא. הפתגם המקביל בעברית אומר: "יצא קירח מכאן ומכאן", כלומר כל אשר ניסה האיש לא הצליח.
*37*
تمارين
(בספר 10 פתקאות)
تاجِر - סוחר
خادم - משרת
حَبْل - חבל
فَهمَ - הבין
أَطْوَل - ארוך יותר
أَقْصرَ - קצר יותר
عاشَ - חי
فَحَصَ - בדק
يَعْمَلُ - עובד
أَخَذَ - לקח
1. إسْتَمِعوا وَاكْتُبوا التَّرْجَمة. (האזינו ותרגמו)
2. بَدِّلوا الْكَلِمة الأخيرة وَقُولوا الْجُمْلة. (החליפו את המילה השנייה ואמרו)
تاجِر عَرَبيّ
أَخَذَ الْكَلْب
فَهِمَ الْكَلام
يَعْمَلُ هُنا
عاشَ في الْقَصرْ
فَحَصَ الدُّكْتور الْوَلَد
فَهِمَ - הבין
يَفْهَمُ - מבין, יבין
3. העתיקו רק את המילים החדשות בערבית המופיעות בפתקאות. נסו לתרגמן לעברית מבלי להיעזר בספר.
4. إنْسَخوا مِنَ الْقِصّة ما يَلي (העתיקו מהסיפור את הפריטים הבאים)
שלושה פעלים
שלוש מילים במשקל فاعِل
שלושה שמות עצם
שם בצורת רבים
שתי מיליות יחס
שם מספר
إعْلَمْ أنَّ
משקל فاعِل הוא משקל המציין את עושה הפעולה או בעל מקצוע מסוים.
למשל: تاجِر، خادِم
שערו מה פירוש המילים הבאות:
عامِل، فاهِم، قاطِع
(פעלים באותו השורש נמצאים בסיפור)
*38*
5. تَرْجِموا الْجُمَلِ التّالِية.
1. سُرِقَ مِنْهُ أَلْف دينار.
2. أَلسّارِق هَوَ خادِم يَعْمَلُ في الْقَصْر.
3. مَنْ سَرَقَ الْمال سَيَصيرُ حَبْلُهُ أَطْوَل.
سَرَقَ - גנב
يَسْرِقَ - גונב, יגנוב
6. أَجيبوا بِنَعَمْ أَوْ لا.
1. هَلْ مِسْعود هَوَ التّاجِر؟
2. هَلْ لِلتّاجر خادِم واحِد فَقَطْ؟
3. هَلْ الْخادِم هَوَ السّارِق؟
4. هَلْ صارَ حَبْل السارِقِ أَطْوَل؟
5. هَلْ صارَ حَبْل السارِقِ أقْصَر؟
7. מצאו 3 מילים בתרגיל 5 מאותו השורש והסבירו את ההבדל ביניהן.
8. أُكْتُبوا جُمْلة تُلائِمُ كُلّ صورة. (כתבו משפט מתאים לכל תמונה)
(בספר 5 תמונות)
9. ספרו זה לזה את הסיפור בערבית והשתמשו במשפטים שחיברתם לתמונות בתרגיל 8.
*39*
10. إسْتَمِعوا إلى الْقِصّة، وَأَجيبوا عَنِ الأسئِلة.
(האזינו לסיפור הבא וענו על השאלות. בסיפור מילים רבות דומות לעברית)
(1) ذاتَ يوْم، عِنْدَما تَجَوَّلَ (סייר) عَليّ بابا في الصَّحْراء (מדבר) مَعَ جَمَلِهِ، رَأى 40 إنْساناً بِالْقُرْبِ مِنْ مَغارة (מערה).
فَاخْتَبَأَ، لأَنَّهُ خافَ (פחד) مِنْهُمْ.
وَبَعْدَ قَليل، سَمِعَ رَئيسَهُم يَقولُ: "إفْتَحْ يا سِمْسِم"!
(5) وَفَجْأَةً (פתאום) انْفَتَحَ باب الْمَغارة، وَدَخَلَ بَعْضَ النّاس إلَيْها. لَمْ يَرَ عَليّ بابا ما في الْمَغارة. إنْتَظَرَ (חיכה) حَتّى ذّهّبّ كُلّ النّاس، فَاقْتَرَبَ مِنْ باب الْمَغارة وَقالَ: "إفْتَحْ يا سِمْسِم"! وَإذا (והנה) بِالْباب يُفْتَحُ. دّخَلَ عَليّ بابا إلى الْمَغارة فَفَهِمَ أَنَّ كُلّ واحِد مِنَ النّاس الّّذينَ (אשר) رَآهُمْ هُوَ سارِق، (10) يَسْرِقُ وَيُخَبِّئُ الْمال والْجَواهِر (תכשיטים) الْمَغارة.
1. על מי מדובר? האם אתם מכירים את הסיפור?
2. מצאו את המשפטים המתארים את מה שראה ומה ששמע הגיבור כשהיה במדבר.
3. مَنْ هُمُ النّاس الّّذين (אשר) رَآهُمْ عَليّ بابا؟ סמנו את התשובה הנכונה.
أَصْحابُهُ (חברים שלו)
سارِقونَ
جَمَل وَتاجِر
4. دَخَلَ عَلّي بابا إلى الْمَغارة بَعْدَما قالَ -- (השלימו בעברית)
5. لِماذا ما رَأى السّارِقونَ عَليّ بابا؟ התחילו את התשובה במילה: لأَنَّهُ (כי הוא)
*40*
عَلى النَّحْو التّالي - מיליות החיבור - فَ وَ
מיליות אלה מחברות בין שני משפטים. לדוגמה:
מילית החיבור فَ
המשפט הראשון: في الصَّباح كانَ أَحدَ الْحِبال أَقْصَر.
המשפט השני: فَهِمَ التّاجِر مَنْ هُوَ السّارِق.
המשפט השלם ותרגומו:
في الصبَّاح كانَ أَحَد الْحِبال أَقْصَر، فَفَهِمَ التاجِر مَنْ هُوَ السّارِق.
בבוקר היה אחד החבלים קצר יותר (ואז) הבין הסוחר מיהו הגנב.
מילית החיבור وَ
המשפט הראשון: عاشَ في السُّعودِيّة تاجِر.
המשפט השני: كانَ لَهُ قَصْر كَبير.
המשפט השלם ותרגומו: عاشَ في السُّعودِيّة تاجِر، كانَ لَهُ قَصْر كَبير.
בסעודיה גר סוחר והיה לו ארמון גדול.
פעילות:
שערו מתי נשתמש בכל אחת מהן (היעזרו בתרגום כדי להחליט).
מצאו משפטים בסיפורים שלמדנו המחוברים בשתי המיליות ובדקו אם השערתכם נכונה.
إِعْلَمْ أنَّ
ספר "אלף לילה ולילה" הוא קובץ סיפורים עתיקים שמקורם בארצות ובעמים שונים כמו ההודים, הפרסים, הסינים והערבים. בסיפורים מככבות דמויות אגדיות, והנושאים לקוחים מסוגיות חברתיות, כמו הצדק, היושר, הערמומיות ויחסים בין אנשים. לכל הסיפורים סיפור מסגרת אחד שבו הגיבורה שהרזאד מספרת סיפור בכל לילה למלך שהריאר שרצה להורגה. אך היא מותירה את סוף הסיפור ליום המחרת. הסיפורים של שהרזאד מרתקים את המלך, ולכן הוא אינו מוציאה להורג. לאחר אלף לילה ולילה משתנה גישתו של שהריאר לאנשים, והוא אינו מעוניין עוד להרוג את שהרזאד, כי אם לשאתה לאישה.
*41*
- הוסיפו מידע על המסחר בארצות ערב או על הספר "אלף לילה ולילה".
- עבודה בקבוצות - המחיזו את ההתרחשויות בסיפור.
- הכינו משחק המתאים לשני משתתפים או יותר. המשחק יכיל משימות על תוכן הסיפור. עליכם להקפיד להכין תשובות בערבית.
- חברו 5 משפטים והשתמשו במילים החדשות של הסיפור.
- ציירו מספר ציורים לפי ההתרחשויות בסיפור וכתבו ליד כל אחד מהם משפט מתאים.
- כתבו מספר משפטים שאמר אחד המשרתים. אפשר להיעזר בפתיחה הבאה:
إسْمي سَلْمان، وَأَنا خادِم في قَصْر التّاجِر مَسْعود. أَعْرِفُ أنَّ الْخادِم موسى هُوَ...
- הקליטו את עצמכם מקריאים את הסיפור. הקפידו על מבטא נכון.
وَأخيراً وَلَيْسَ آخِراً
1. קראו את המשפטים הבאים. האם אתם מבינים אותם?
عاشَ في السُّعودِيّة تاجِر.
فَحَصَ التّاجِر الْحَبْل في الصبَّاح.
حَبْل الْخادِم كانَ أَقْصَر في الصبَّاح.
فَهِمَ التاجِر مَنْ هُوَ السّارِق.
يَعْمَلُ السّارِق في الْقَصْر.
2. האם אתם יכולים לספר את ההתרחשויות בסיפור? מהו המסר בסיפור?
3. האם אתם יכולים לקרוא 3 - 4 משפטים רצופים בסיפור?
4. האם אתם יודעים לכתוב את המילים הבאות בערבית ללא עזרה?
סוחר, משרת, גנב חבל, עובד, בדק, הבין, קצר יותר.
*42*
إخْتِبار
1. تَرْجِموا. (תרגמו) 36 نُقْطة
1. تاجِر وَخادِم
2. يَعْمَلُ في الْقَصْر
3. كانَ الْحَبْل أَقْصَر
4. فَهِمَ التّاجِر
5. هُوَ سارِق
6. سَرَقَ الْخِادِم
2. أَكْمِلوا (השלימו) 10 نِقاط
1. فَهِمَ - --
2. سَرَقََ - --
3. اَلْف - --
4. أَلْحَبْل - --
5. خادِم - --
3. أَكْتُبوا جُمْلة عَنْ كُلّ شَخْصِيّة (כתבו משפט על כל דמות) 20 نُقْطة
1. أَلتّاجِر
2. أَلْخِادِم
4. ما هِيَ الْجُمَل الَّتي تُلائِمُ الْقِصّة؟ (אילו משפטים מתאימים לתוכן הסיפור) 16 نُقْطة
1. ألتّاجِر مَسْعود وَعَشَرة خُدّامِهِ.
2. كَيْفَ عَرَفَ مَسْعود مَنْ هُوَ السّارِق؟
3. كَيْفَ يَعْمَلُ الْخادِم في الْقَصْر؟
4. كَيْفَ بَنَى (בנה) مَسْعود الْقَصْر؟
5. أَلِّفوا سُؤالاً وَأجيبوا عَنْهُ (חברו שאלה וענו עליה) 8 نِقاط
היעזרו במילות השאלה: مَنْ، كَم، لِماذا، كَيْفَ، هَلْ
6. הסבירו את הפתגם הערבי: حَبْلَ الْكِذْبَ قَصير. 10 نِقاط
عَلامَتي (הציון שלי) --
*43*
ألصياد والعصفور
قصة شعبية
הסיפור שלפנינו הוא סיפור עממי המוכר במספר תרבויות. הוא מציג תכונה ידועה של האדם והיא לשכוח עצות חשובות שקיבל.
قبل كل شيء
שערו: מי, לדעתכם, יעץ עצות למי?
מיהי הדמות שתתגלה לנו כחכמה?
*44*
הסיפור יושמע פעמיים. בהאזנה ראשונה היעזרו במספר מילים המתורגמות בצד.
1. האזינו וענו: כמה עצות יעצה הציפור לצייד?
(1) صادَ صَيّاد عُصْفوراً، فَقالَ لَهُ الْعُصْفور: (ציפור)
"إذا تُفْرِجُ תשחרר, عَنّي أَقولُ لَكَ ثَلاث نَصائِح". (עצות)
فَكَّرَ الصَّيّاد وَقالَ لِلْعُصْفور: "حَسَناً".
بَدَأَ (התחיל) الْعُصْفور وَقالَ": "أَوَّل نَصيحة: إلّي فات، مات،
(5) لا تَأْسَف (אל תצטער) عَلى ما عَمِلَتَ.
أَلنَّصيحة الثّانِية: لا تُصّدِّقْ (אל תאמין) كُلّ ما تَسْمَعُ،
وأَلنَّصيحة الثّالِثة: فَكِّرْ (חשוב!) قَبْلَ ما تَفْعَلُ"
طارَ (עף) الْعُصْفور وَوَقَفَ عَلى شَجَرَة، (עץ) وَقالَ:
"يا صَيّاد! في بَطْني جَوْهَرة (יהלום) جَميلة وَكَبيرة!"
(10) أَسِفَ الصَّيّاد، وَبَدَأَ يَصْعَدُ (לטפס) عَلى الشَّجَرة.
بَعْدَ قَليل وَقَعَ وَكَسَرَ (נפל נשבר) يَدَهُ.
ضَحِكَ (צחק) الْعُصْفور مِنْ فَوْقِ الشَّجَرة، وَقالَ:
"يا لَكَ مِنْ صَيّاد! في دَقيقة واحِدة نَسيتَ שכחת
كُلّ ما قُلْتُهُ لَكَ". (אמרתי אותו) وَطارَ بَعيداً بَعيداً.
2. האזינו שוב וכתבו במחברת מילים הדומות לעברית שזיהיתם בסיפור.
(הן נמצאות בשורות 1, 2, 5, 6, 7, 9, 11, 13)
*45*
تَعالَوْا نَضَعُ النِّقاط عَلى الْحُروف
1. מי צד את הציפור? מהן המילים הדומות לעברית בשורה זו?
2. הציפור מציבה תנאי לצייד. מהו התנאי? מהי מילית התנאי?
3. האם הצייד מסכים לתנאי? כיצד הגעתם למסקנה זו?
4. הציפור יעצה את העצה הראשונה. מהי העצה? כיצד אומרים עצה?
5. מהי העצה השנייה? מהי המילה הדומה לעברית?
6. לפניכם תרגום העצה השלישית. שערו מהי המילה החסרה: חשוב... שתפעל!
7. מה אמרה הציפור לאחר שעפה ועמדה על העץ?
מהן המילים הדומות לעברית?
8. מה עשה הצייד, ומה קרה לו?
(שורש המילה أسِفَ הופיע קודם בשורה 5)
9. מדוע צחקה הציפור?
10. ספרו זה לזה את ההתרחשות בסיפור בעברית ושלבו מילים מן הסיפור שידועות לכם בערבית.
11. ציינו אילו דרכים עזרו לכם במיוחד להבין את הסיפור.
- האם הקשיב האיש באמת לעצות הציפור?
- האם אתם נוהגים להקשיב לעצות שמייעצים לכם? תנו דוגמה.
- מהי, לדעתכם, העצה החשובה ביותר מתוך שלוש העצות שייעצה הציפור? מדוע?
*46*
(בספר 9 פתקאות)
عُصْفور - ציפור
فَكَّرَ - חשב
عَمِلَ - עבד
وَقَفَ - עמד
شَجَرَة - עץ
صَعِدَ - טיפס
بَعْدَ قليل - עוד מעט
وَقَعَ - נפל
ضَحِكَ - צחק
1. إسْتَمِعوا وَتَرْجِموا
2. بَدِّلوا النِّهاية وَقُولوا الْجُمْلة.
عُصْفور جَميل
صَعِدَ عَلى الشَّجَرة
وَقَفَ وَضَحِكَ
بَعْدَ قَليل وَقَعَ
ضَحِكَ الْعُصْفور
وَقَعَ الصَّيّاد
عَمِلَ - עבד
يَعْمَلُ - עובד, יעבוד
3. העתיקו את המילים החדשות בערבית המופיעות בפתקאות. נסו לתרגמן לעברית מבלי להיעזר בספר.
4. إنْسَخوا مِنَ الْقِصّة ما يَلي.
4 פעלים, מילת איסור, מספר, עצה, שם תואר, מילת זמן.
5. أُكْتُبوا كَلِمات تُلائِمُ كُلّ صورة.
(أربعة صور في الكتاب استعن بالمعلم)
*47*
6. أَجيبوا عَنِ الأَسْئِلة
1. مَنْ صادَ عُصْفوراً؟
2. كَمْ نَصيحة قالَ الْعُصْفور لِلصَّيّاد؟
3. هَلْ عَمِلَ الصًّيّاد بِنَصائح الْعُصْفور (האם פעל הצייד לפי העצות?)
4. هَلْ صَدَّقَ الصًّيّاد الْعُصْفور؟
5. مَنْ نَسِيَ النَّصائِح في دَقيقة واحِدة؟
7. إنْسَخوا الْجُمْلةِ الْمُلائِمة: (העתיקו את המשפט המוכיח כי: )
הצייד הסכים לתנאי הציפור.
הציפור התרחקה מהצייד כאשר ניסתה "לעבוד" עליו.
הצייד, לאמיתו של דבר, לא הקשיב לעצות הציפור.
הציפור חשבה כי הצייד הוא "פתי מאמין לכל דבר".
ضَحِكَ - צחק
يَضْحَكُ - צוחק, יצחק
8. تَرْجِموا الْكَلِمة "ما" في كُلّ مِنَ الْجُمَل التّالية: (תרגמו את המילה המודגשת)
لا تَأْسَفَ عَلى ما عَملْتَ.
لا تُصَدِّقْ كُلّ ما سَمِعْتَ.
فَكِّرْ قَبْلَ ما تَفْعَلُ.
האם אתם מכירים משמעויות נוספות למילה זו? מהן?
9. رَتِّبوا الْجُمَل حَسَب أَحْداث الْقِصة. (סדרו את המשפטים לפי ההתרחשויות בסיפור)
- سَمِعَ النَّصائِح.
- صَدَّقَ الصّيّاد كَلام الْعُصفور.
- ما فَكَّرَ الصَّيّاد قَبْلَ ما فَعَلَ.
- صادَ الصَّيّاد عُصْفوراً.
10. ספרו את הסיפור זה לזה בערבית בזוגות. השתמשו במילים הבאות:
ציפור - عُصْفور
צייד - صَيّاد
עצה - نَصيحة
האמין - صَدَّقَ
שכח - نَسِيَ
שבר - كَسَرَ
*48*
11. إسْتَمعوا إلى القِصة، وَأَجيبوا عَنِ الأَسْئِلة.
האזינו לסיפור הבא. על סלמאן שמייעץ לבנו אניס, כיצד להתנהג בביקור חולים.
בסיפור שומע הבן לעצותיו של האב, אך האם הוא נוהג בחוכמה? (מומלץ לקרוא קודם את השאלות.)
(1) ذاتَ يَوْم، قَرَّرَ سَلْمان أَنْ يَبْعَثَ (לשלוח) ابْنَهُ أَنيس إلى صَديقِهِ لأَنَّهُ كانَ مَريضًا (היה חולה). فَقالَ لَهُ قَبْلَ الزِّيارة: "عِنْدَما تَدْخُلُ اسْأَلْ صَديقي بَسّام ما لَهُ. فَإذا قالَ: كَذا وَكَذا، (ככה וככה) قُلْ سَليم إنْ شاءَ الله (זה טוב בעזרת השם). بَعْدَ ذلِكَ اسْأَلْ: وَماذا تَأْكُلُ؟ فَإذا قالَ: كَذا (5) وَكَذا، قُلْ: مُبارك مَيْمون (אתה בר מזל). وَبَعْدَ ذلِكَ اسْأَلْ: وَماذا تَأْكُلُ؟ فَإذا قالَ: كَذا وَكَذا، قُلْ: طَعام مَحْمود (אוכל מצוין). فَذَهَبَ أَنيس لِيَزورَ بَسّام الْمَريض. وَبَعْدَ أَنْ دَخَلَ، سَأَلَهُ: "ما لَكَ؟" فَقالَ بَسّام: سَأَموتُ بَعْدَ قَليل".
فَقالَ أَنيس: "سَليم إنْ شاءَ الله". وَبَعْدََ قَليل سَأَلَهُ: "وَمَنْ يَزوركَ؟"
فَقال بَسّام: "مَلاك (מלאך) الْمَوْت". فَقالَ أَنيس: مُبارَك مَيْمون."
(10) ثُمَّ (אחר כך) سَأَلَ: "وَماذا تَأْكُلُ؟" فَقالَ بَسّام: "سَمّ الْمَوْت"؟ فَقالَ لَهٌ أَنيس: "طَعام مَحْمود."
1. מהן שלוש השאלות שבהן הדריך סלמאן את בנו אניס?
2. האם אניס נהג בדיוק כפי שייעץ לו אביו? מצאו הוכחות בסיפור.
3. מה מיוחד בתשובותיו של בסאם החולה? סכמו את כולן במרוכז.
4. האם היה זה חכם להשתמש בעצות האב?
5. מה הייתם מייעצים לאניס לאחר ביקור חולים זה?
*49*
عَلى النّحْو التّالي - הפועל בעבר (בשמונה גופים)
1. تَرْجِموا.
1. أَنا فَهِمْتُ الدَّرْس.
2.
3. ماذا عَمِلْتَ، يا يوسُف؟
4. سَمِعَ الْمَلِك.
5. وَصَلْتْ ساحِرة في اللَّيْل.
2. השוו את התרגום שלכם לתרגום של תלמיד נוסף בכיתה. האם מצאתם הבדלים?
הסבירו: מה עזר לכם לתרגם נכון את המשפטים?
3. העתיקו את הפועל בכל אחד מ- 5 המשפטים שבתרגיל 1.
כתבו לידו את 3 אותיות השורש ואת האות שנוספה.
לאיזה פועל יש רק אותיות שורש? באיזה גוף הוא? האם גם בעברית זה כך?
4. העתיקו את שמות הגוף הבאים והוסיפו להם פעלים מתאימים מתוך המחסן.
أنا - أَنْتَ - أَنْتِ هُوَ - هِيَ
מחסן: سَمِعْتَ - نَزَلَ - رَكِبْتُ - سَأَلَتْ - ذَهَبْتَ - سَكَنْتِ
5. העתיקו את הנטייה של חמשת הגופים למחברת. הוסיפו ליד כל גוף פועל נוסף.
سَألْتُ, אני שאלתי, השורש سأل ועוד تُ
سَألْتَ, אתה שאלת, השורש: سأل ועוד تَ
سَألْتِ, את שאלת, השורש: سأل ועוד تِ
سَأل, הוא שאל, השורש: سأل
سَألْتْ, היא שאלה, השורש: سأل ועוד تْ
6. למדו בעל-פה נטייה של אחד הפעלים בחמשת הגופים שלעיל.
*50*
7. تَرْجِموا
نَحْنُ سَأََلْنا الْمُعَلِّمة.
أَنْتُمْ ذَهَبْتُمْ إلى الْمَدْرَسة.
هُمْ رَكِبوا الْحِمار.
8. השוו את התרגום לשכם לתרגום של תלמיד נוסף בכיתה. האם מצאתם הבדלים?
האם נעזרתם בדמיון לעברית בזמן התרגום?
9. העתיקו את הפועל בכל אחד מ- 3 המשפטים שבתרגיל 7.
כתבו לידו את 3 אותיות השורש ואת האותיות שנוספו.
מהן האותיות שמוסיפים בעברית לכל אחד מהגופים: אנחנו, אתם, הם?
10. העתיקו את שמות הגוף הבאים והתאימו להם את הפעלים שבמחסן.
نَحْنُ - َنْتُمْ - هُمْ
מחסן: سَمِعْتُمْ، نَزَلْنا، رَكِبْتُمْ، سَأَلوا، ذَهَبْنا
11. העתיקו את המשך נטיית העבר למחברת. הוסיפו ליד כל פועל נטיית פועל נוסף באותו גוף.
سَأََلْنا, אנחנו שאלנו, השורש: سأل ועוד نا
سَأََلْتُمْ, אתם שאלתם, השורש: سأل ועוד تُمْ
سَأََلوا, הם שאלו, השורש: سأل ועוד وا
12. تَرْجِموا
1. سَكَنْتَ في الْقُدْس.
2. نَزَلوا مِنَ الْباص قَبْلَ قَليل.
3. هُمْ كَتَبوا في الدَّفْتَر.
4. هَلْ قَرَأْتِ هذا الْكِتاب؟
13 החליפו את הגוף בכל משפט שבתרגיל 12 וכתבו את המשפטים מחדש.
14. אמרו את הקטע הקצר הבא בזמן עבר בגופים: אנחנו, אתם, הם.
سَمِعْتُ موسيقى قَبْلَ ساعة في الْبَيْت، وَشَرِبْتُ كوكا - كولا، وَأَكْلتُ
*51*
- הוסיפו מידע על פתגמים ועל מתן עצות.
- עבודה בקבוצות - המחיזו את ההתרחשויות בסיפור.
- הכינו משחק מתאים לשני משתתפים או יותר. המשחק יכלול משימות על תוכן הסיפור. עליכם להקפיד להכין תשובות בערבית.
- חברו 5 משפטים, השתמשו במילים החדשות של הסיפור הקפידו לכלול בהם פעלים בעבר.
- ציירו מספר ציורים לפי ההתרחשויות בסיפור וכתבו ליד כל אחד מהם משפט מתאים.
- כתבו מספר משפטים שנאמרו על ידי האיש שראה את הצייד ואת הציפור. ניתן להיעזר בפתיחה הבאה: رَأَيْتُ الْيَوْم الْعُصْفور فَوْقَ الشَّجَرة يَضْحَكُ وَيَقولُ: --
- הקליטו את עצמכם מקריאים את הסיפור. הקפידו על מבטא נכון.
نهاية الْمَطاف
وَأخيراً وَلَيْسَ آخِراً
1. קראו את המשפטים הבאים. האם אתם מבינים אותם?
طارَ الْعُصْفور وَوَقَفَ عَلى شَجَرة
إلّي فات - مات.
لا تأْسَفْ عَلى ما عَمِلْتَ.
فَكِّرْ قَبْلَ ما تَفْعَلُ.
وَقَعَ الصَّيّاد، وَكَسَرَ يَدَهُ.
2. האם אתם יכולים לספר את ההתרחשויות בסיפור (בערבית או בעברית)?
3. האם אתם יכולים לקרוא 3 - 4 משפטים רצופים בסיפור?
4. האם אתם יודעים לכתוב את המילים הבאות בערבית ללא עזרה?
ציפור, צייד, חשב, עץ, יפה, נפל, צחק, טיפס, עמד, עצה.
*52*
إخْتِبار
1. تَرْجِموا (תרגמו) 36 نُقْطة
1. صيّاد وَعُصفور
2. صَعِدَ عَلى الشَّجَرة
3. شَجَرَة جَميلة
4. سَمِعَ النَّصيحة
5. وَقَفَ وَفَكَّرَ
6. ضَحِكَ الْعُصْفور
2. أَكْمِلوا (השלימו) 15 نُقْطة
1. صادَ - --
2. شَجَرَة - --
3. ضَحِكَ - --
4. عُصفور - --
5. وَقَفَ - --
3. أُكْتُبوا صَحيح أَوْ خَطَأ. (כתבו נכון או לא נכון) 15 نُقْطة
1. قالَ الصَّيّاد: " "إلّي فات - مات".
2. طارَ الْعُصْفور، فَوَقَفَ عَلى يَد الصَّيّاد.
3. نَسِيَ الصَّيّاد كُلّ نَصائِح الْعُصْفور.
4. أَكْمِلوا حَسَبَ الْقِصّة؟ (השלימו לפי הסיפור) 16 نُقْطة
1. أَراد الصَّيّاد أَنْ يَسْمًَعَ نَصائِح الْ --
2. قالَ الْعُصْفور لِلصَّيّاد -- نَصائِح.
3. صَدَّقَ الصَّيّاد أَنَّ في بَطْن الْعُصْفور جَوْهَرة --
4. صَعِدَ عَلى --، وَكَسَرَ يَدَهُ.
5. ألِّفوا سُؤالاً وَأَجيبوا عَنْهُ. (חברו שאלה וענו עליה) 8 نِقاط
היעזרו במילות השאלה: مَنْ - إلى أًَيْنَ - لِماذا - كَيْفَ - هَلْ
6 כתבו בערבית את אחת העצות שייעצה הציפור לצייד. 10 نِقاط
عَلامَتي (הציון שלי) --
*53*
תרגילי אתגר
1. مَنْ أَنا
1. وَصَلْتُ في اللَّيْل.
2. رَكِبْتُ الْحِمار.
3. سَرَقْتُ أَلْف دينار؟
4. كَسَرْتُ يَدي.
5. أَقَمْنا حَفْلة كَبيرة.
6. ذَهَبْنا إلى السّوق.
7. إسْمي مَسْعود.
8. رَمَيْتُ في البِئْر سَبْع نُقَط مِنَ السَّمّ.
9. سَمِعْتُ كَلام النّاس.
10. قُلْتُ: يا قَليل الأَدَب!
11. عِنْدي قَصْر كَبير.
12. نَسِيْتُ كُلّ النَّصائِح.
13. أَعْمَلُ في الْقَصْر.
14. وَقَفَتْ عَلى الشَّجَرة.
15. حَمَلْنا الْحِمار.
2. אם תפתרו נכון את כל ההגדרות תקבלו בטור אמרה בשפה המדוברת. השייכת לאחד הסיפורים.
(בספר תשבץ העזר במורה)
1. מקצועו של مِسْعود (4 אותיות)
2. בעוד זמן קצר.(7 אותיות)
3. יפה (4 אותיות)
4. מי נתן לצייד ثَلاث نَصائح؟ (5 אותיות)
5. شَرِبوا مِنَ الْماء (4 אותיות)
6. يا ابْني: أَنا أَرْكَبُ وَأَنْتَ... (4 אותיות)
7. إسْم الْقِصّة هُوَ: أَلْمَلِك الْ... (4 אותיות)
8. ذَهَبَ مَعَهُ الأَب وَابْنُهُ إلى السّوق (4 אותיות)
9. قالَ يساوي אמר... يساوي אמרה (4 אותיות)
*54*
3. בכל מילה שלפניכם חבויה מילה אחת או יותר בערבית. מצאו את המילים וכתבו אותן.
לדוגמה: במילה إسْم חבויה המילה: سَمّ.
قالَتْ، مَدينة، سُكّان، مَجْنون، أَلْمِسْكين، أَلسُّعودية، دينار، سَمِعَتْ
4. בכל שורת מילים נחבאת מילה נוספת.
באחת השורות, אם תחברו את האות הראשונה של כל מילה תקבלו את המילה המסתתרת.
בשורה אחרת, אם תחברו את האות השנייה של כל מילה תקבלו את המילה המסתתרת.
ובשורה הנותרת, אם תחברו את האות השלישית של כל מילה תקבלו את המילה המסתתרת.
- إسْم، تَأْسَفُ، قِطَع، أَطْوَل، خادمِ
- سَمّ، كَبيرة، أَقامَ، ناس
- نَعَمْ، نَصيحة، تُفْرِجُ، فَوْقَ، عَرَفَ
5. בכל הסיפורים הופיעו כותרות בערבית לחלקי השיעור.
נסו לשער מה פירוש כל כותרת. היעזרו במחסן האפשרויות.
להלן הכותרות ומחסן האפשרויות:
تَعالَوْا نَضعُ النِّقاط عَلى الحروف
إعلَمْ أَنَّ...
تَمارين
عَلى النَّحْو التّالي
نِهاية الْمَطاف
وَأَخيراً وَلَيْسَ آخِراً
إخْتِبار
מחסן האפשרויות:
תרגילים
מבדק
אחרון חביב
אחרית דבר
בואו נדייק
הידעת ש...
באופן הבא (על-פי הכלל הבא)
*55*
ألباب الثاني - שער שני
يَوْمِيّات - כתיבת יומן
כתיבה אישית
כתיבת יומן היא כתיבה אישית שבה מספר הכותב את קורותיו.
המחבר כותב בגוף ראשון ולרוב בסמוך לזמן ההתרחשות. לכן התרגשותו והתלהבותו של הכותב באה לידי ביטוי באופן מידי, ללא סינון ועיבוד.
היומן כמסמך היסטורי
צורת כתיבה כזו החלה בתקופת הרנסנס (החל מהמאה ה- 15) שבה ייחסו חשיבות לאדם והציבו אותו במרכז. מהיומנים שכתבו כמרים באותה תקופה, ניתן ללמוד, על מה שהתרחש מבחינה חברתית או פוליטית במדונות אירופה. ליומנים אלו לא היה פרסום או חשיבות בזמן כתיבתם אלא רק לאחר שנים, כאשר כתבים אלה של הכמרים סייעו בחקר התקופה. יומן מסוג כזה הפך להיות מסמך היסטורי. גם במאה שערבה הצליחו יומנים כגון זה של אנה פרנק, לספר מאורעות קשים שקרו בהיסטוריה ונודעה להם חשיבות רבה בסיפור המאורעות.
יומן מסע
אנשים רבים נוהגים לכתוב יומן בצאתם לטיול ארוך.
הם נוהגים לתעד את המקומות שבהם ביקרו, לתאר ממה נהנו, לספר על תלאות הדרך וכן הלאה.
כתיבת יומן בתקופה המודרנית.
החל מהמאה ה- 19 החלו להתעניין ביומנים ואף החלו לפרסם אותם לציבור הרחב. מאז בחרו סופרים בדרך כתיבה כזו כסוג ספרותי שבאמצעותו הם מבטאים את יצרתם. עם התפתחות הצילום והשימוש בווידאו החלו יומנים רבים להיות גם קבוצתיים או משפחתיים. גם תיעוד של טקסים או של חיים במשפחה מהווה מסמך היסטורי המספר על הדמות או התקופה.
האם אתם מכירים יומנים מפורסמים? מדוע התפרסמו?
האם כתבתם פעם יומן.
חשבו על סיבות שמניעות לכתוב יומן.
*56*
היעזרו בקטעי המידע הבאים על شَهْر رَمَضان לצורך הקריאה ביומן.
1. המוסלמים צמים ב- شَهْر رَمَضان - במשך חודש שלם מזריחת השמש ועד שקיעתה. לאחר שקיעת השמש מותר לאכול ולשתות. המוסלמים מפסיקים את הצום, כאשר הם שומעים את آذان الْمَغْرِب שהוא הקריאה לתפילה הרביעית.
2. שתי ארוחות חשובות ב- شَهْر رَمَضان הראשונה נקראת – وجبة ארוחה السَّحور - ואותה אוכלים מוקדם מאוד בבוקר, עוד לפני זריחת החמה.
השנייה נקראת وجبة الإفْطار - הארוחה המפסקת את הצום - ואותה אוכלים אחרי שקיעת החמה.
3. כל ילד שהגיע לגיל 13 חייב לצום. לפני גיל זה מעודדים את הילדים לצום כפי יכולתם.
4. בסוף شَهْر رَمَضان חוגגים במשך 3 ימים את عيد الْفِطْر. בימים אלה מבקרים את קרובי המשפחה ויוצאים לבילויים. ב- عيد الْفِطْر נוהגים לברך זה את זה בברכה:
كُلّ عام وَأَنْتُم بِخَيْر
5. במשך שעות הצום אסור לאכול, לשתות, לעשן וכן אסורה כל פעילות הגורמת הנאה לאדם. הלימודים והעבודה נמשכים, אך נוהגים לקצר את שעות הלימודים.
6. המילה رَمَضان קשורה למילה رَمَض רמץ (חום לוהט) וזאת משום שחודש رَمَضان חל בפעם הראשונה בעונה חמה מאוד של השנה.
*57*
يوميات سمير في رمضان
قبل كل شيء
נסו לשער מה יכתוב سمير ביומנו, על צום הרמד'אן?
*58*
-59
הקטע הבא לקוח מיומנו של סמיר, נער מוסלמי בן 13, שזו השנה הראשונה שהוא צם ב- شَهْر رَمَضان
הקטע יושמע פעמיים, היעזרו במילים המתורגמות בצד.
1. האזינו וציינו, באיזה שלב ביום הראשון של הצום נכתב קטע זה.
על-פי מה קבעתם את השעה?
1. يَوْمََ الاثْنَيْنِ.
سَلامات يا دَفْتَري الْعَزيز، كُلّ عام وَأَنْتَ بِخَيْر!
الْيَوْم أَوَّل رَمَضان، وَهُوَ أَوَّل يَوْم أَصومُهُ بِحَياتي، (בחיי) لأنَّ عُمْري (אני בן) الآنَ 13 سَنة.
(5) قُمْتُ الْيَوْمَ السّاعة الرّابِعة صَباحاً لِوَجْبة السَّحور. (לארוחת הסחור)
وَلكِنَّها لا تُساعِدني، فَأَنا جائِع (רעב) جِدّا الآنَ. (עכשיו)
وَما زالَتْ هُناكَ (עדיין יש) ساعات كَثيرة حَتّى وَجْبة الإفْطار.
ماذا أَفْعَلُ، يا رَبّي، في هذا الْوَقْت (זמן) الطَّويل؟
هَلْ تَعْرِفُ يا دَفْتَري أَنَّ الدُّروس أَقْصَر (קצרים יותר) الْيَوْم (10) بِسَبَب (בגלל) رَمَضان. لَيْتَ (הלוואי) كُلّ السَّنة مِثْلُ رَمضَان!
يا ألله! أَنا (צמא) جِدّا! مَتى سَأَسْمَعُ صَوْت الأَذان يُبَشِّرُ (מבשר) بِالإفْطار؟َ!
ما هذا إلاَّ (אין זה אלא) الْيَوْم الأَوَّل مِنْ شَهْر رَمضَان!
ماذا سَأَفْعَلُ حَتّى (תפילה) صَلاة الْمَغْرِب؟
(15) هَلْ أَلْعَبُ (אשחק) بِالْكُرة مَعَ رِفاقي، أَمْ أَذْهَبُ إلى الْمَسْجِد؟
هَلْ عِنْدَكَ اقْتِراح، (הצעה) يا دَفْتَري؟
سَأَرْجِعُ إلَيْكَ غدًا، سَمير الْجائِع وَالْعَطْشان.
2. האזינו שוב וכתבו במחברת את המושגים הקשורים ב- شَهْر رَمَضان שהצלחתם לזהות.
3. סכמו בעברית את מה שהבנתם עד כה והקטע, היעזרו בחברים.
4. מה עזר לכם לגלות את המידע שהצלחתם להבין עד כה?
*60*
تَعالَوْا نَضَعْ النِّقاط عَلى الْحُروف
1. בן כמה סמיר? מה הקשר בין גיל זה ל- شَهْر رَمَضان
2. באיזו שעה קם היום סמיר ומדוע?
3. מה מצבו של סמיר כעת? מהי המילה המציינת את הזמן?
4. מה פירוש המילה حَتّى במשפט?
5. מהי הבעיה המעסיקה את סמיר?
6. בקטע מספר סמיר כי השיעורים בבית הספר קוצרו בגלל הצום.
האם הוא מרוצה מכך?
7. מה מצבו של סמיר? למה הוא מחכה?
8. מדוע מציין סמיר שזהו היום הראשון של הצום?
9. בקטע מציג סמיר אפשרויות להעברת הזמן שנותר לו. מהן האפשרויות?
10. ממי הוא מבקש עצה?
11. ספרו זה לזה את הקטע בעברית וגלו מהן המילים שאינכם יודעים את פירושן עדיין.
חפשו מילים אלה במילון בסוף הספר. בזמן שתספרו את הקטע נסו לשלב מילים בערבית.
12. ציינו את הדרכים שעזרו לכם במיוחד להבנת הקטע.
חשבו מה קל יותר, לצום חודש בתנאים שבהם צמים המוסלמים או לצום 25 שעות כפי שצמים ביהדות? הסבירו את תשובתכם.
חברו יחד מכתב עידוד לסמיר לקראת שאר ימי הצום. נסו לשבץ בו מושגים הקשורים ב- شَهْر رَمَضان וביטויים בערבית.
*61*
(בספר 10 פתקאות)
تمارين
عُمْري - גילי
قُمْتُ - קמתי
جائع - רעב
وَقْت - זמן
طَويل - ארוך
بِسَبَب - בגלל
اَسْمَعُ - אשמע
أُشاهِدُ - אצפה
أَلْعَبُ - אשחק
رِفاق - חברים
-1. إسْتَمِعوا وَاكْتُبوا التَّرْجَمة.
كَتَبَ - כתב
يَكْتُبُ - כותב, יכתוב
2. بَدِّلوا الْكَلِمة الثّانية وَقُولوا الْجُمْلة.
عُمْري 13، اَلْعَبُ بِالْكُرة، بِسَبَب الامْتِحان، وَقْت قَصير، أَسْمَعُ الرَّاديو، قُمْتُ وَأَكَلْتُ
3. העתיקו רק את המיילים החדשות בערבית המופיעות בפתקאות נסו לתרגמן לעברית בלי להיעזר בספר.
4. إنْسَخوا مِنَ الْقِصّة ما يَلي.
שלושה פעלים
מילית יחס
תיאור זמן
ברכה
שם עצם ועוד כינוי השייכות "שלי"
מילית שאלה
5. أُكْتُبوا جُمْلة لِكُلّ صورة
(ثلاثة صور في الكتاب استعن بالمعلم)
*62*
6. أجيبوا عَنِ الأَسْئِلة.
1. ما هُوَ عُمْر الْوَلَد؟
2. مَتى قامَ الْيَوْم؟
3. لِماذا قامَ في السّاعة الرّابعة؟
4. هَلْ دَرَسَ سَمير الْيَوْم مِثْلَ كُلّ يَوْم؟
5. ماذا تَعْرِقُ عَنْ سَمير؟
إعْلَمْ أنَّ
חודש رَمَضان חל שנים אחדות בחורף ושנים אחדות בקיץ; זאת בשל העובדה שמניין החודשים אצל המוסלמים הוא על-פי הירח. המוסלמים אינם נוהגים לעבר את השנה כפי שנהוג ביהדות. לכן בכל שנה חל חודש ה- رَمَضان 11 יום מוקדם יותר מהשנה שלפני כן.
7. إنْسَخوا مِنَ الْقِصّة الْجُمَل الْمُلائِمة. (העתיקו את המשפט המוכיח כי)
1. סמיר בן 13.
2. סמיר תלמיד.
3. משהו משמח קרה לסמיר היום. (בתחום בית הספר)
4. המשפטים המוכיחים כי אין לסמיר סבלנות.
8. رَتِّبوا الْجُمَل التّالِية حَسَب بَرْنامَج سَمير الْيَوْميّ. (סדרו את המשפטים לפי סדר התרחשותם)
1. كَتَبَ في دَفْتَرِهِ
2. قامَ في السّاعة الرّابعة
3. رَجَعَ مِنَ الْمَدْرَسة
4. أَكَلَ السَّحور
9. ספרו זה לזה את הסיפור של סמיר בזוגות. לעזרתכם התחלות של משפטים.
1. عُمْر سَمير هُوَ --
2. وَهُوَ يَصومُ أَوَّل يَوْم بِ --
3. قامَ الْيَوم في --
4. دَرَسَ الْيَوم في --
5. رَجَعَ --
6. يَكْتُبُ --
7. يُريدُ أَنْ يَسْمَعَ --
8. لا يَعْرِفُ ماذا --
قَرَأَ - קרא
يَقْرَأُ - קורא, יקרא
*63*
10. إسْتَمِعوا إلى الْقِطْعة التّالية وَأَجيبوا عَنِ الأَسئِلة.
תוכלו להאזין לקטע או להתמודד עם קריאתו באופן עצמאי. ענו על השאלות שאחריו.
1. إسْمي دان، وَأَنا يًَهوديّ. عُمْري 13 سَنة قَبْلَ أُسبوع صادَفَ (חל) يَوْم الْغُفْران. كُلّ عائِلَتي صامَتْ. اَبي يَصومٌ كُلّ سَنة، وَكَذلِكَ (וכן) أُمّي. أَخي الْكَبير يَصومُ مُنْذُ (מזה) ثَلاث سَنوات، وَأَنا صُمْتُ هذِهِ السَّنة لِلْمَرّة الأُولى. حَتَّى السّاعة (5) الثّالِثة، بَعْدَ الظُّهر لَمْ أَكُنْ جائِعاً (רעב) أَوْ عَطْشان، وَلَكِنْ بَعْدَ السّاعة الثّالِثة، شَعَرْتُ (הרגשתי) بِالْجوع وَبَدَأْتُ أَعُدُّ (והתחלתי לספור) السّاعات ساعةً ساعةً حَتّى حَانَ (הגיע) وَقْت الإفْطار.
1. ما اسْم الْوَلَد، وَماذا نَعْرِفُ عَنْهُ؟
2. על איזה יום הוא מספר? כיצד הגעתם לתשובה?
3. مُنْذُ كَمْ سَنة يَصومُ أَخو دان؟
4. מצאו את המילה צמא בקטע, הסבירו כיצד מצאתם.
5. מצאו את המשפט שבו כתוב, כי בחלק מהזמן לא היה לו קשה לצום.
6. ماذا حَدَثَ (קרה) بَعْدَ السّاعة الثّالِثة؟
7. קראו שוב את הקטע וסמנו את המילים שאינכם מכירים, אך יכולים לשער את משמעותם על-פי ההקשר.
8. העתיקו מתוך הכותרות הבאות את הכותרת המתאימה לקטע.
أَلْصَّوْم عِنْدَ الْيَهود
أَوَّل يوْم غُفْران في حَياة وَلَد يَهوديّ
ماذا فَعَلْتْ عائِلة دان في رَأْس السّنة؟
فَعَلَ - פעל
يَفْعَلُ - פועל, יפעל
*64*
عَلى النَّحْو التّالي - נטיית הפועל בזמן הווה / עתיד
1. إنْسَخوا مِنْ يَوْمِيات سَمير الأَفْعال التّالِية: (העתיקו מהקטע את הפעלים הבאים)
אעשה, אשמע, אקרא, אשחק, אלך, אחזור. מה משותף לכולם?
2. העתיקו את הפועל . הסבירו מדוע הוא שונה מקבוצת הפעלים שבתרגיל 1.
(בדקו את מבצע הפעולה)
3. פעלים בעתיד / הווה מתחילים תמיד באחת מאותיות אית"ן, כלומר באחת מהאותיות: أ، ي، ت، ن
כתבו את הפעלים שבתרגיל 1 עם אותיות אית"ן שונות ותרגמו לעברית. לדוגמה:
أَفْعَلُ - עושה, אעשה
تَفْعَلُ - עושה, תעשה
يَفْعَلُ - עושה, יעשה
نَفْعَلُ - עושים, נעשה
5. בפעלים שכתבתם בתרגיל 3 האות האמצעית של השורש מנוקדת כל פעם באופן שונה. אות זו נקראת ע' הפועל, וכדי לדעת את ניקודה ניתן להיעזר במילון. שם תמצאו ליד הפועל בעבר את הנקוד של ע' הפועל בנטיית העתיד / הווה. חפשו במילון מהי ע' הפועל של הפעלים הבאים: قَرَأَ، كَتَبَ، سَمِعَ، فَتَحَ، نَزَلَ.
5. לפניכם הנטייה המלאה של כל הגופים בזמן הווה / עתיד. תרגמו לעברית.
أنا أَكْتُبُ
أَنْتِ تَكْتُبُ
أَنْتِ تَكْتُبينَ
هُوَ يَكْتُبُ
هِيَ تَكْتُبُ
نَحْنُ نَكْتُبُ
أَنْتُمْ تَكْتُبونَ
أَنْتُنَ تَكْتُبْنَ
هُمْ يَكْتُبونَ
هُنَّ يَكْتُبْنَ
6. ציינו איזה גוף ביצע את הפעולה בכל שורה.
1. أَقْرأُ الْكِتاب، اَفْتَحُ الْباب، أَسْمَعُ الْموسيقى
2. تَكْتُبُ الْكَلِمات، تذْهَبُ إلى الْمَدْرَسة، تَرْجِعُ الْيَوْم
3. تَدْرُسونَ الْعَرَبِيّة، تَاْكُلونَ مَعي، تَلْعَبونَ كُرة الْقَدَم
7. תרגמו את המשפטים הבאים לעברית. שימו לב במיוחד לפעלים.
הם יכתבו במחברת
היא תכתוב על הלוח
אתם תשחקו איתו
אתה תשחק איתו
אני אשחק בבית
אני אכתוב לחברי
*65*
8. העתיקו את הכללים הבאים והשלימו אותם על פי הנטייה שבתרגיל 5.
ב- 5 גופים הפועל מורכב מ- 4 אותיות (אות אית"ן ועוד שלוש אותיות השורש) הגופים הם: ...
ב- 5 הגופים הנותרים מלבד אות אית"ן ו- 3 אותיות השורש. מתווספות אותיות נוספות. הגופים הם: ...
נטייה זו של הפועל משמשת לזמן הווה וגם לזמן ...
למשל: اَذْهَبُ - אני הולך, אני אלך.
9. تَرْجِموا الأَفْعال التّالِية. (תרגמו לערבית)
הוא קורא את הספר
אני משחק בכדור
אנחנו יודעים עברית
את הולכת לשוק
אתם משחקים בכדור
הוא כותב במחברת
אני הולך לבית הספר
אנחנו מכינים שיעורים
את כותבת במחברת
אתם קוראים בספר.
10. בחרו שני משפטים מהתרגיל הקודם וכתבו כל אחד מהם ב- 4 גופים שונים.
אם רוצים להדגיש כי הפעולה מתבצעת בזמן עתיד בלבד, מוסיפים את המילית سَوْفَ או את האות سَ לפני הפועל לדוגמה: سَوْفَ أَفْعَلُ או سَأَفْعَلُ.
11. הפכו את המשפטים הבאים למשפטים בזמן עתיד בלבד, היעזרו בדוגמה.
דוגמה: كُلّ يَوْم أَذْهَبُ إلى الْمَدْرَسة - سَأَذْهَبُ بَعْدَ ساعة إلى الْمَدْرَسة.
كُلّ يَوْم تَلْعَبُ بِالْكُرة --
هَلْ تَفْعَلينَ هذا، يا أَمَل؟ --
نَكْتُبُ في الدَّفْتَر الْيَوْم. --
تَذْهَبُونَ إلى الْبَيْت. --
12. חפשו בסיפורים הראשונים שבספר פעלים נוספים בהווה ובעתיד והעתיקו אותם.
*66*
- השוו בין מנהגי הצום בחודש رَمَضان לבין מנהגי הצום ביום הכיפורים.
- הוסיפו מושג אחד הקשור לחודש رَمَضان ונסחו אותו בסגנון פינת "הידעת".
- ציירו מספר ציורים לפי ההתרחשויות בקטע וכתבו ליד כל אחד מהם משפט מתאים.
- עבודה בקבוצות - מצאו פרטים נוספים על חודש رَمَضان במאגרי מידע והכינו חידון על חודש זה.
- השאלות צריכות לכלול מילים בערבית, כמו כן המתחרים חייבים לענות בערבית.
- רשמו מספר משפטים בערבית שאותם כתב סמיר ביום השני של הצום.
ניתן להיעזר בפתיחה הבאה:
يا دَفْتَري الْعَزيز.
قُمْتُ الْيَوْم السّاعة الرّابعة صَباحاً وَأَكَلْتُ السَّحور.
في الْمَدْرَسة...
- הקליטו את עצמכם מקריאים א הקטע שכתב סמיר ביומנו.
הקפידו על מבטא נכון.
פתגם
"أَطْوَل مِنْ شَهْر رَمَضان" - מה, לדעתכם, משמעות הפתגם? (בחרו באחת האפשרויות הבאות)
א. נאמר על חודש رَمَضان כדי להבדילו משאר החודשים שהם קצרים יותר.
ב. נאמר על דבר שהוא קצר יותר מחודש رَمَضان.
ג. נאמר על דבר מתמשך, כמו חודש رَمَضان שבו האנשים סופרים כל יום עד לסיומו.
وَأخيراً وَلَيْسَ آخِراً
1. האם אתם יכולים לספר על ההתרחשויות בסיפור (בערבית או בעברית?(
2. האם אתם יכולים לקרוא 3 - 4 משפטים רצופים ביומנו של סמיר?
3. האם אתם יודעים לכתוב את המילים הבאות בערבית ללא עזרה.
המילים: גילי, רעב, זמן, בגלל, אני שומע, אני תצופה, אני משחק, אני צם, ארוך, קמתי
4 האם אתם יודעים ליצור פועל בזמן הווה / עתיד?
*67*
إخْتِبار
1. تَرْجِموا. (תרגמו) 36 نُقْطة
1. صَوْم رَمَضان
2. عُمْري 13 سَنة
3. أَنا جائِع
4. وَقْت طَويل
5. اَلْعَبُ بِالْكُرة
6. قُمْتُ الْيَوْم
2. أَكْمِلوا 15 نُقْطة
1. سَمير هُوَ وَلَد --
2. قامَ الْيَوْم --
3. لا يَعْرِفُ سَمير ماذا --
4. يَكْتُبُ سَمير في --
5. كانَتِ الدُّروس أَقْصَر بِسَبَب --
3. ציינו אם המשפט נכון או לא נכון. (לפי היומן) 15 نُقْطة
1. يَصومُ سَمير كُلّ سَنة.
2. سَمير جائِع وَعَطْشان في أَوَّل يَوْمَ مِنَ الصَّوْم.
3. أَكَلَ سَمير الْيَوْم في الْمَدْرَسَة
4. החליפו את גוף הפועל במשפט לגוף אחר (כרצונכם) וכתבו מחדש. 16 نُقْطة
1. اَلْعَبُ بِالْكُرة.
2. تَذْهَبينَ إلى السّوق.
3. يَكْتُبونَ في الدَّفْتَر.
4. تَصْعَدُ عَلى الشَّجَرة.
5. أَلِّفوا سُؤالاً وَأجيبوا عَنْهُ 8 نِقاط
היעזרו במילות השאלה: مَنْ، إلى أَيْنَ، لِماذا، كَيْفَ، هَلْ
6. כתבו בעברית שני פרטים מיוחדים לחודש رَمَضان 10 نِقاط
عَلامَتي (הציון שלי) --
*68*
يوميات سليم
قبل كل شيء
נסו לשער מה כתוב ביומנו سليم הלומד בכיתה ט'?
*69*
-70
כדי להבין את הקטע היעזרו בתרגום המילים המסומנות בקו ובדמיון בין השפות.
1. האזינו פעם ראשונה, וענו על השאלה הבאה: מה מייחד את הכתיבה בתחילת הסיפור בהשוואה לשאר הסיפור?
(1) يَوْم الأَحَد،
يا دَفْتَري الْعَزيز، أَنا أَسْعَد (הכי מאושר) إنْسان الْيَوْم!
مُعَلِّمة التَّاريخ مَدَحَتْني (שיבחה אותי) وَقالَتْ لي: "أَحْسَنْتَ يا سَليم!"
سَأَقُصُّ (אספר) عَلَيْكَ كُلّ القِصة:
(5) قَبْلَ أُسْبوع طَلَبَتْ مِنَّا الْمُعَلِّمة أَنْ نَبْحَثَ عَنْ أَصلْ (מקור) الاسْم "نابْلُس". فَتَّشْتُ في الْمَوْسوعة (אנציקלופדיה) وَفي كُتُب تَأْريخ كَثيرة، وَقَرَّرْتُ (החלטתי) أَخيراً أَنْ أَكْتُبَ قِصّة!
ها هِيَ قِصّتي:
كانَ يا ما كانَ في قَديم الزّمان مَدينة صَغيرة.
(10) وَكانَ حَوْلَ هذِهِ الْمَدينة سور (חומה) وَأَبْواب. وَبِالقُرْب مِنْ أَحَد الأَبْواب مَغارة، كانَتْ تَعيشُ فيها حَيّة (נחש) كَبيرة، اسْمُها "لُس".
خافَ (פחד) سُكّان الْمَدينة مِنْ هذِهِ الْحَيّة، وَلِذلَكَ لَمْ يَدْخُلْ وَلَمْ يَخْرُجْ أَحَد مِنْ هذا الْباب.
(15) في أَحَد الأَيّام وَصَلَ إلى الْمَدينة رَجُل شُجاع (אמיץ) وَجَبّار، اسْمُهُ عَلّي. سَمِعَ عَلّي أَنَّ سُكّان الْمَدينة يَخافونَ مِنَ الْحَيّة فَقَرَّرَ هذِهِ الْحَيّة الْمُخيفة.
وَفي صَباح الْيَوْم التّالي شاهَدَ (ראה) سُكّان الْمَدينة ناب (ניב) الْحَيّة مُعَلَّقاً (תלוי) فًَوْقَ الْباب فَعَرَفوا أَنَّ الْحَيّة قَدْ ماتَتْ.
(20) وَمُنْذُ ذلِكَ الْيَوْم، كُلّ مَنْ دَخَلَ إلى الْمَدينة، رَأى ناب الْحَيّة لُس وَقالَ: " ناب - لُس"، وَكُلّ مَنْ خَرَجَ مِنْها، رَأى النّاب وَقالَ: " ناب - لُس". وَهَكذا أَصْبَحَ (הפך, נעשה) اسْم تِلْكَ الْمَدينة الصَّغيرة "نابْلُس".
(25) وَعِنْدَما قَرَأْتُ الْقِصّة في الْقِصّة في الصَّفّ، مَدَحَتْني (שיבחה אותי) الْمُعَلِّمة وَصَفَّقَ لي (מחא לי כף) جَميع التَّلاميذ.
2. האזינו פעם שנייה וענו על השאלה: האם המורה הייתה מרוצה מחיבורו של סלים?
מצאו את המילים המוכיחות זאת. (התשובה נמצאת בסוף הקטע)
3. האזינו רק לסיפור על מקור השם נאבלוס וענו על השאלות: ממה פחדו התושבים.
מה שמו של הגיבור שעזר להם להתגבר על הבעיה שהייתה להם?
4. סכמו בעברית את מה שהבנתם עד כה מהקטע. היעזרו בחברים.
5. מה עזר לכם לגלות את המידע שהצלחתם להבין עד כה?
*71*
تَعالَوْا نَضَعُ النِّقاط عَلى الْحُروف
1. בתחילת הקטע סלים התבקש למצוא במסגרת שיעור היסטוריה את מקור השם של העיר נאבלוס (שכם). מצאו היכן מופיעים הצירופים הבאים:
המורה להיסטוריה, מקור השם, חיפשתי באנציקלופדיה, ספרי היסטוריה רבים.
2. בהמשך הקטע - מה ידוע על העיר?
3. למה גרם הפחד מפני הנחש?
4. מה החליט עלי?
5. כיצד ידעו התושבים כי הנחש מת?
6. כיצד קשור שמה של העיר לניב הנחש?
7. העתיקו מבין הדמויות הבאות את אלה המופיעות בסיפור.
حَيّة، مُعَلِّمة، سُكّان، رَجُل شُجاع، تِلْميذ مُمْتاز، رَئيس بَلَدِيّة
8. ספרו זה לזה את הקטע בעברית וגלו מהן המילים שאינכם יודעים את פירושן עדיין.
שלבו מילים בערבית בזמן שאתם מספרים.
9. ציינו מהן הדרכים שעזרו לכם במיוחד להבנת הסיפור.
*72*
تمارين
(בספר 12 פתקאות)
طَلَبَتْ - ביקשה
كُتُب – ספרים
تَأْريخ - היסטוריה
قَرَّرَ - החליט
قِصّة - סיפור
دَخَلَ - נכנס
خَرَجَ - יצא
خافَ - פחד
بِالْقُرْب مِنْ - קרוב ל...,
شاهَدَ - צפה
عِنْدَما - כאשר
حَوْلَ - סביב
خَرَجَ - יצא
يَخْرُجُ - יוצא, ייצא
1. إسْتَمِعوا، وَاكْتُبوا التَّرْجَمة.
2. بَدِّلوا الْكَلِمة الثّانية أًَوِ الثّالِثة وَقُولوا الْجُمْلة.
طَلَبَتْ مِنّي أُمّي، عِنْدَما وَصَلَ، بِالْقُرْب مِنَ الْمَدْرَسة
كُتُب جَديدة، خافَ الْوَلَد، شاهَدَ الْفيلم
3. העתיקו רק את המילים החדשות בערבית המופיעות בפתקאות. נסו לתרגמן לעברית מבלי להיעזר בספר.
4. إنْسَخوا مِنَ الْقِصّة ما يَلي.
3 פעלים
2 שמות עצם ועוד כינוי השייכות
3 שמות בצורת רבים
3 תיאורי זמן
4 מיליות יחס
כינויי הרמז: זה, זאת
5. إخْتاروا الْكَلِمة الْمُناسِبة. (בחרו מתוך הסוגריים את המילה המתאימה)
1. طَلَبَتْ مِنّي -- (الْمُعَلِّمة، خافَ)
2. قَرَأْتُ -- (الْكُتُب، خَرَجَ)
3. عِنْدَما -- (تَأْريخ، دَخَلَ) عًليّ
4. (قَرَّرَ، حَوْلَ) -- عَليّ أَنْ يَقْتُلَ الْحَيّة.
6. إقْرَؤوا حَسَبَ الْمَطْلوب. (קראו לפי הנדרש)
משפט מתוך הסיפור המתאר את העיר.
משפט המוכיח כי סלים מאושר היום.
משפט המתאר את הגיבור עלי.
משפט הקשור לתושבי העיר.
*73*
7. أَجيبوا عَنِ الأَسْئِلة.
1. أَيّ مُعَلِّمة مَذْكورة في الْقِصّة؟
2. مَنْ كَتَبَ الْقِصة عَنْ نابْلُس؟
3. لِماذا خافَ سُكّان الْمَدينة الصَّغيرة؟ התחילו במילה: لأَنَّ - כי
4. كَيْفَ عَرَفَ سُكّان الْمَدينة أَنَّ الْحَيّة قَدْ ماتَتْ؟
دَخَلَ - נכנס
يَدْخُلُ - נכנס, ייכנס
8. ما هِيَ الْجُمَل الصَّحيحة حَسَبَ الْقِصّة؟ (מהם המשפטים הנכונים)
1. سَليم كَتَبَ الْقِصّة عَنْ مَدينة نابْلُس.
2. إسْم الْحَيّة هُوَ لُس.
3. طَلَبَتِ الْمُعَلِّمة مِنَ التَّلاميذ أَنْ يَقْرَؤوا عَنْ أَصْل اسْم الْمَدينة.
4. قَتَلَ سَليم الْحَيّة.
5. يَسْكُنُ سَليم في مَغارة.
9. أُكْتُبوا جُمَلاً تُلائِمُ الصُّوَر.
(בספר שתי תמונות העזר במורה)
10. أَكْمِلوا النّاقِص في التَّلْخيص. (השלימו את החסר בסיכום)
كَتَبَ سَليم قِصّة عَنْ أَصْل الاسْم " نابْلُس" لأَنَّ-- التَّأْريخ طَلَبَتْ مِنْهُ ذلِكَ. في الْقِصّة، كَتَبَ سَليم عَنْ-- جَبّار، اسْمُهُ --، قَتَلَ-- الَّتي كانَتْ تَعيشُ في-- بِالْقُرْب مِنْ باب الْمَدينة.
وَبَعْدَ اَنْ قَتَلَها، عَلَّقَ نابَها فَوْقَ-- وَكُلّ مَنْ رَأَى النّاب قالَ: --
*74*
11. إسْتَمِعوا إلى الْقِصّة، وَأَجيبوا عَنِ الأَسئِلة.
האזינו לסיפור הבא. בסיפור תגלו את מקור שמו של מקום בארץ. ענו על השאלות.
(1) في قَديم الزَّمان، وَصَلَ إلى قَرْية صَغيرة في الْجَليل رَجُل اسْمُهُ عَمْرو. وَقَدْ مَرِضَ (חלה) عَمْرو، عِنْدَما كانَ في هذِهِ الْقَرْية فَاقْتَرَحَ عَلَيْه (הציעו לו) سُكّان الْقَرْيَة أَنْ يَشْرَبَ مِنْ ماء الْعَيْن (המעיין) الْمَوْجودة (הנמצא) في الْقَرْيَة.
وَبَعْدَ أَنْ شَرِبَ عَمْرو مِنْ الْماء شُفِيَ (הבריא). لِذلِكَ قَرَّرَ سَكّان (5) الْقَرْية أنْ يُغَيِّروا اسْم الْقَرْية إلى شَفاعَمْروا، وَهذا هُوَ اسْمها حَتّى الْيَوْم.
إعْلَمْ أنَّ
أَلْيَوْم شَفاعَمْرو هِيَ مَدينة في إسْرائيل.
1. مَنْ وَصَلَ إلى الْقَرْية الَّتي في الْجَليل، وَماذا حَدَثَ (קרה) لَهُ؟
2. איך הוא נרפא ממחלתו?
3. لِماذا اسْم الْقَرْية أَلْيَوْم هُوَ شَفاعَمْرو؟
4. מצאו את המילים הבאות בקטע (הסבירו כיצד מצאתם אותן)
כאשר, לאחר ש, לכן, להחליף, עד.
5. מה ידוע לכם על מקור השם שפרעם בעברית?
طَلَبَ - ביקש
يَطْلُبُ - מבקש, יבקש
*75*
عَلى النَّحْو التّالي - כינויי הרמז (לקרוב)
1. جِدوا، أَيْنَ مَكْتوب في الْقِصّة: (מצאו היכן כתוב בסיפור)
העיר הזאת, הנחש הזה, השער הזה
2. האם סדר המילים בעברית זהה לסדרן בערבית.
כינוי רמז המתאר שם עצם מיודע יבוא בערבית לרוב לפני שם העצם.
אין מוסיפים לכינוי הרמז בערבית את היידוע, כיוון שהוא מיודע מעצמו. כינוי הרמז ליחיד - זכר הוא: هذا כינוי הרמז ליחידה - נקבה הוא: هذِهِ
3. מצאו כינויי רמז ביומן של סמיר שצם ברמד'אן והעתיקו אותם.
4. تَرْجِموا إلى الْعِبْرِية.
هذا الأُسْبوع، هذِهِ الْمُعَلمة، هذا الدَّفْتر
5. تَرْجِموا.
هؤُلاَءِ الأَوْلاد، هؤُلاَءِ التَّلاميذ، هؤُلاَءِ الرِّجال
6. מה למדתם בתרגיל 5?
7. أَكْمِلوا: هذا، هذِهِ، هؤُلاَءِ
-- الْوَلَد يَدْرِسُ في -- الْمَدْرَسَة مَعَ -- التّلْميذة. لَهُ أًَخ أَكْبَر مِنْهُ، يَدْرُسُ في نَفْس الْمَدْرَسة. كُلّ التَّلاميذ هُمْ رِفاقي.
8. أَجيبوا عَنِ الأَسئِلة (ענו והשתמשו בכינוי רמז בתשובה)
1. مَنْ هذا؟
2. مَنْ هؤُلاَءِ؟
3. هَلْ هذا كِتابُكَ، يا سَليم؟
4. أَيْنَ يَدْرُسُ التّلْميذ؟
5. أَيْنَ يَسْكُنُ السُّكّان؟
*76*
- חפשו מידע על מקור שם העיר שבה אתם גרים.
- הכינו משחק מתאים לשני משתתפים או יותר, המשחק ישקף, בעיקר את תוכן הסיפור.
- הקפידו שהמשתתפים ישתמשו בשפה הערבית בביצוע המשימות במשחק.
- חברו 5 משפטים והשתמשו במילים החדשות של הסיפור.
- ציירו מספר ציורים לפי ההתרחשויות בסיפור וכתבו ליד כל אחד מהם משפט מתאים.
- כתבו מספר משפטים שאמר אחד התושבים בעיר שכם.
אפשר להיעזר בפתיחה הבאה:
اَسْكُنُ في نابْلُس وَأَعْرِفُ أَنَّ اسْمَها هُوَ عَلى اسْم حَيّة...
- הקליטו את עצמכם מקריאים את הסיפור. הקפידו על מבטא נכון.
نهاية الْمَطاف
وَأخيراً وَلَيْسَ آخِراً
1. האם אתם יכולים לספר את ההתרחשויות בסיפור? (בערבית או בעברית)
2. האם אתם יכולים לקרוא 3 - 4 משפטים רצופים בסיפור?
3. האם אתם יודעים לכתוב את המילים הבאות ללא עזרה?
המילים: ספרים, ראה, החליט, קרוב ל, פחד, יצא, נכנס, כאשר, סביב, סיפור
*77*
إخْتِبار
1. تَرْجِموا. 36 نُقْطة
1. قَرَّرَ الرَّجُل
2. خافَ السُّكّان
3. دَخَلَ وَخَرَجَ
4. عِنْدَما شاهَدَ الْحَيّة...
5. قَرَأْتُ الْكُتُب الْعَرَبِيّة
6. هذِهِ قِصّة جَميلة
2. أُكْتُبوا هَلِ الْجُمْلة صًحيحة أَمْ لا. 15 نُقْطة
1. قَتَلَ سُكّان الْمَدينة الْحَيّة.
2. ما خافَ عَلّي مِنَ الْحَيّة.
3. قَرَأَ سَليم الْقِصة عَنْ نابُلس في الصّّفّ.
3. أَضيفوا كَلِمة. (הוסיפו מילה) 12 نُقْطة
1. حَوْلَ، بَعْدََ - --
2. خَرَجَ، كَتَبَ - --
3. سُكّان، أَوْلاد - --
4. أُسْبوع، ساعة - --
4. أَكْمِلوا 15 نُقْطة
1. حَوْلَ - --
2. قَتَلَ - --
3. رَجُل - --
4. سُكّان - --
5. بِالْقُرْب مِنْ - --
5. أُكْتُبوا سُؤالاً وَأجيبوا عَنْهُ 12 نُقْطة
היעזרו במילות השאלה: مَنْ، أَيْنَ، لِماذا، كَيْفَ، هَلْ
6. איזה קשר יש בין האגדה שכתב התלמיד לבין שם העיר? 10 نِقاط
عَلامَتي (הציון שלי) --
*78*
לפני הקריאה בקטע הבא היעזרו בקטעי המידע הבאים על העלייה לרגל למכה.
1. המוסלמים עולים לרגל בחודש (ذو الْحِجّة) לעיר מכה הקדושה, שנמצאת בערב הסעודית. כל מוסלמי המקיים מצוות חייב לעלות פעם אחת בחייו לעיר מכה. לאחר שקיים מצווה זו, מעניקים לו את התואר (حاجّ).
2. בסוף עשרת הימים שבהם עורכים את טקסי העלייה לרגל, חוגגים את חג הקורבן ששמו בערבית: (عِيد الأضْحى) והוא נמשך ארבעה ימים.
3. בתקופת העלייה לרגל מתאספים כשני מיליוני מוסלמים מכל רחבי העול למשך עשרת ימי (ألْحَجّ) עולי הרגל מאורגנים בקבוצות על-פי מדינות וערים וחיים במאהלים שמקימה בעבורם ממשלת סעודיה. מצוות העלייה לרגל מרתקת בכל שנה את מיליארד המוסלמים שבעולם. הרגשת השליחות טבועה בעולי הרגל היוצאים למכה, וכל אחד מהם מרגיש כאילו הוא נציג המוסלמים בארצו.
האיחוד של כל עולי הרגל המשתתפים יחד בטקסים: עניים כעשירים, רחוקים כקרובים ונשים כגברים, מפגיש בין האנשים ובין רעיונותיהם מכל קצוות תבל. העלייה לרגל מרגשת במיוחד, כיוון שהיא יוצרת מפגש בין מוסלמים מכל ארצות האסלאם ומחזקת את תחושת האחווה המוסלמית.
4. המסורת מספרת כי המבנה הקדוש ששמו (ألْكَعْبة) נבנה תחילה על ידי אדם הראשון, אחר כך שופץ על ידי אברהם ולבסוף על ידי הנביא מוחמד. מבנה זה מסמל את מרכזו של העולם בעבור המוסלמים.
המבנה המלבני מתנשא לגובה של כ- 15 מטר, בפינתו המזרחית קבועה האבן השחורה (أَلْحَجَر الأَسْوَد) שקוטרה כ- 30 ס"מ בלבד. עולי הרגל מקיפים מבנה זה שבע פעמים בתחילת הטקסים ושבע פעמים בסופם. לכיוון אבן זו, כלומר אל מרכז העולם, מפנה המוסלמי את פניו חמש פעמים ביום בזמן תפילותיו.
*79*
يوميات حاج
قبل كل شيء
שערו מה סיפר (إبراهيم) למשפחתו כשחזר מהעלייה לרגל במכה?
*80*
צפייה בסרט וידאו - העלייה לרגל
לפניכם שאלון בעברית. ענו עליו לפני הצפייה. (ניתן להתייעץ עם חברים)
1. כיצד מגיעים עולי הרגל למכה? (ציינו את כל האפשרויות ההגיוניות, לדעתכם)
ברגל
על מרבד הקסמים
באוטובוסים
על גבי גמלים וחמורים
במכוניות מרצדס
במטוסים ובספינות
2. כמה אנשים עולים לרגל בכל שנה?
עשרות בודדות
מספר אלפים
כשני מיליונים
3. כיצד לבושים עולי הרגל?
בשמלות ערב מפוארות לנשים וחליפות לגברים
בבד לבן המכסה את רוב הגוף
בגלביות זהות לגברים ולנשים
4. מה נועלים רוב עולי הרגל?
סנדלים
נעלי ספורט
רובם יחפים
5. כיצד, לדעתכם, נראית העיר מכה?
עיר מודרנית עם מחלפים, גשרים ובניינים חדשים
עיר עתיקה מוקפת בחומה שיש בה סמטאות צרות ובתים ישנים
בקתות ואוהלים פזורים במדבר
6. האם, לדעתכם, יראה עולה הרגל את הדברים הבאים במכה?
מדרגות נעות כן / לא
מעליות מפוארות כן / לא
אולמות שיש נרחבים כן / לא
שטיחים כן / לא
מיזוג אוויר כן / לא
מקלחות ציבוריות כן / לא
מערכת בקרה ממוחשבת כן / לא
לאחר שצפיתם בווידאו, חזרו וענו על השאלון.
האם היו תשובות שתיקנתם בעקבות הצפייה? ממה נובעות הטעויות?
מהו הדבר שהרשים אתכם במיוחד בסרט?
*81*
הקטע הבא לקוח מיומנו של אבראהים. עולה רגל מוסלמי שגר בישראל.
הקטע מתועד בווידאו. תוכלו לצפות בו מספר פעמים. תוך כדי עריכת סרט הווידאו אומר אבראהים מספר משפטים המתארים את שלבי העלייה לרגל.
כל אחד מהקטעים הבאים מתאר את אחד השלבים בעלייה לרגל.
תוכלו להיעזר בתמונה המתארת כל שלב כדי להבין את הקטע.
קראו כל אחד מהקטעים וענו על השאלות המצורפות אליו.
عِنْدَما وَصَلْنا إلى مَكّة الْمُكَرَّمة،
تَطّهَّرْتُ وَلَبِسْتُ الثَّوْب الأًَبْيَض، وَمِنْ هذِهِ اللَّحْظة دَخَلْتُ حالة الإحْرام.
המצב אליו נכנס עולה הרגל נקרא: إحْرام (מצב של טהרה).
עליו להתרחץ, לגלח את שיער ראשו, לגזוז את ציפורניו ולעטות סביב גופו שתי פיסות בד לבן ללא תפרים.
1. מצאו את המילים הבאות בקטע: היטהרתי, לבשתי, בגד לבן, מצב של إحْرام
2. أَجيبوا عَنٍِ السُّؤال:
مَتى يَدْخُلُ الْحاجّ حالة الإحْرام؟
*82*
سافَرْنا بِالباص مِنَ الْمَطار إلى الْمَسْجد الْكَبير. وَفي الطريق شاهَدْت مَكّة الْمُكّرَّمة. ما أَحْلاها! رَأَيْتُ الْبَوّابة الْعَظيمة الَّتي فَوْقَها كِتاب الْقُرْآن، وَرَأَيْتُ الْمَباني الْحَديثة وَالشَّوارِع الْواسِعة. لَمْ أَتَصَوَّرْ أَنَّ مَكّة بِهذِهِ الصّورة!
مَكّة مَدينة حَديثة
(בספר תמונה העזר במורה)
1. אילו מילים בקטע מתארות את התמונה?
2. מהם הפרטים הנוספים הנמצאים בקטע ומתארים את העיר?
عِنْدَما دَخَلْتُ الْمَسْجد، بَدَاْتُ بِالطَّواف حَوْلَ الْكَعْبة الَّتي يوجَدُ الْحَجَر الأسْوَد، وَبَعْدَ أَنْ طُفْتُ سَبْع مَرّات، صَلَّيْتُ وَشَرِبْتُ الْماء مِنْ بئْر زَمْزَم الْمًَوْجودة
أَلطَّواف - (הקפת הכעבה)
1. כמה פעמים יש להקיף את الْكَعْبة؟
2. מה שם המעיין שממנו שותים?
3. איפה נמצא המעיין?
*83*
في الْيَوْم الثّاني بَدَأْتُ بِالسَّعْي بَيْنَ الصَّفا وِالْمَرْوة سَبْع مَرّات.
ألسَّعْي - (הריצה)
1. כמה פעמים יש לרוץ בין שתי הגבעות אל-צפא ואל-מרוה.
2. באיזה יום זה מתרחש?
في الْيَوْم الثّامِن مِنْ ذي الْحَجّة رَكْبِتُ الْباص، وَسافَرْتُ إلى جَبَل عَرَفات كَيْ أُصَلِّيَ في التّاسٍِع مِنَ الشَّهْر عَلى هذا الْجَبَل الْعَظيم، الَّذي وَقَفَ عَلَيْهَ النَّبيّ مُحَمَّد صَلّى الله عَلَيْهِ وَسَلَّمَ.
ألْوُقوف - (העמידה)
1. ממתי מגיעים להר ערפאת (הר הרחמים)?
2. מדוע מתפללים שם?
*84*
في الْيَوْم الْعاشِر اتَّصَلْتُ بِعائِلَتي، وَتَمَنَّيْتُ لَهُمْ عيداً سَعيداً، وَقُلْتُ لَهُمْ: "كُلّ عام وَأَنْتُمْ بِخَيْر"، وَأَخْبَرْتُهُمْ بِأَنّي في تَمام الصِّحّة وَأنّي سَعيد جِدّا لأَنّي أكْمَلْتُ كُلّ مَراحِل الْحَج.
أَلرُّجوع إلى الْبَيْت - (החזרה הביתה)
1. מה איחל אבראהים למשפחתו בטלפון?
2. מדוע אבראהים מאושר (התשובה בשורה האחרונה)?
قَبْلَ رُجوعي إلى الْمَطار، وَدَّعْتُ مَكّة الْمُكَرَّمة وَكُلّ النّاس الَّذين تَعَرَّفْتُ عَلَيْهِم، وَالَّذينَ عَلَّموني كَيْفَ اَقولُ "ألسَّلامُ عَلَيْكُمْ"، بِأَرْبَع لُغات: ألتُّرْكِيّة، وَالْفارِسِيّة وَالْهِنْدِيّة وَالرّوسِيّة.
أَلْوَداع - (הפרידה)
1. מה עשה אבראהים לפני שחזר לשדה התעופה?
2. מה הוא למד לומר?
*85*
تمارين
(בספר 13 פתקאות)
لَبِسَ - לבש
ثَوْب - בגד
أَبْيض - לבן
وَقَفَ - עמד
مَسْجِد - מסגד
طَريق - דרך
عَظيم - עצום
فًَوْقَ - מעל
طَواف - הקפה
حَجَر - אבן
اَسْوَد - שחור
صَلّى - התפלל
شَوارِع - רחובות
1. إسْتَمِعوا وَاْكتُبوا التَّرْجَمة.
2. بَدِّلوا الْكَلِمة الثّانية وَقُولوا الْجُمْلة.
لَبِسَ الْحاجّ، ثَوْب أَبْيَض، شَوارِع واسِعة
صَلّى في الْمَسْجِد، وَقَفَ عِنْدَ الْمَسْجِد، مَسْجِد عَظيم
3. إقْرَؤوا الْجُمَل الَّتي تَصِفُ ما يَفْعَلُهُ الْحاجّ في الْحَجّ
1. يَلْبَسُ (לובש) الثَّوْب الأًَبْيَض.
2. يَطوفُ (מקיף) حَوْلَ الْحَجَر الأَسْوَد.
3. يًصَلّي (מתפלל) في الْمَسْجِد.
4. يَنامُ (ישן) كٌلّ الْيَوْم.
5. يَصومُ (צם) مِنَ الصَّباح حَتّى الْمَساء.
لَبِسَ - לבש
يلَبِسَ - לובש, ילבש
بَدَأَ - התחיל
يَبْدَأُ - מתחיל, יתחיל
*86*
4. رَتِّبوا مَراحِل الْحَجّ - (סדרו את שלבי העלייה לרגל)
1. يَصِلُ إلى مَكّة.
2. يَرْجِعُ إلى الْبَيْت.
3. يَطوف حَوْلَ الْكَعْبة.
4. يَلْبَسُ الثَّوْب الأَبْيَض.
5. يَقِفُ عَلى جَبَل عَرَفات
رَجَعَ - חזר
يَرْجِعُ - חוזר, יחזור
أَكَلَ - אכל
يَأكُلُ - אוכל, יאכל
5. ما مَعْنى كَلِمة: "حاجّ" وَما مَعْنى كَلِمة" "حَجَّ"؟
6. أَكْمِلوا الْجُمَل التّالِية الَّتي كَتَبَها حاجّ مِنْ مِصْر.
1. وَصَلْتُ إلى مَكّة مِتنْ -- في الَيَوْم --
2. بَعْدَ أَنْ دَخَلْتُ حالة الإحْرام --
3. رَكِبْتُ الْباص وَسافَرْتُ إلى جَبَل – لِ --
4. في الْيَوْم الْعاشِر --
7. إقْرؤوا الْقِطْعة التّالِية وَأَجيبوا عَنِ الأَسئِلة.
يَجِبُ عَلى كُلّ مُسْلِم أَنْ يَحُجَّ مَرّة في حَياتِهِ إلى مَكّة الْمُكَرَّمة، الّّتي تَقَعُ في السُّعودية. كثلّ سَنة يَحُجُّ إلى هذِهِ الْمَدينة الْمُقَدَّسة مَلايين الْحُجّاج مِنْ كُلّ أَنْحاء الْعالَم الإسْلاميّ. في نِهاية مَوْسِم الْحًجّ، يَحْتَفِلُ الْعالَم الإسْلاميّ بِعيد الأَضْحى، الَّذي يَسْتَمِرُّ 4 أَيّام. وَيُسَمّى هذا الْعيد أَيْضاً: أَلْعيد الْكَبير.
1. מהו נושא הקטע?
2. كَمْ مَرّة يَجِبُ أًَنْ يَحُجَّ الْمُسْلِم في حَياتِهِ؟
3. שערו מה פירוש המילים המסומנות בקו בקטע. הסבירו את השערותיכם.
*87*
عَلى النّحْو التّالي - נטיית שם העצם
1. הפרידו בין השם לבין הכינוי החיבור שלו. היעזרו בדוגמה.
1. دَفْتَري يساوي دَفْتَر زائد ي
2. شارِعُكَ
3. ثَوْبُكِ
4. مَسْجِدُهُ
5. بَيْتُها
6. حِمارُنا
7. كِتابُكُمْ
8. حَبْلُكُنَّ
9. قَصْرُهُمْ
10. مَلِكُهُنَّ
2. הסבירו מה עזר לכם להפריד את הכינוי משם העצם בתרגיל מספר 1.
3. תרגמו את כל המילים שבתרגיל 1. היכן נמצא הכינוי? אלו כינויים דומים לעברית?
לפניכם הנטייה המלאה של שם העצם بَيْت. למדו אותה בעל-פה.
بَيْتي - ביתי
بَيْتُكَ - ביתך
بَيْتُكِ - ביתך
بَيْتُهُ - ביתו
بَيْتُها - ביתה
بَيْتُنا - ביתנו
بَيْتُكُمْ - ביתכם
بَيْتُكُنَّ - ביתכן
بَيْتُهُمْ - ביתם
بَيْتُهُنَّ - ביתן
4. תרגמו את המילים הבאות לערבית וקראו אותם. היעזרו בנטייה.
מלכי, ארמוני, ספרי, מחברתי, רחובך, ילדך, ביתך, ארמונך, ביתנו, ילדנו, מלכנו, ספרנו.
5. תרגמו את המשפטים הבאים לעברית.
بَيْتُهُ في مَكّة --
أَيْنَ كِتابُكَ --
هذا حِمارُنا --
لَبِسَتْ ثَوْبَها --
شارِعُكُمْ واسِع --
قَطَعَ حَبْلَهُمُ --
6. ענו על השאלות הבאות בערבית. השתמשו בתשובה בשם עצם נטוי.
هَلْ هذا حِمارُكَ؟ --
أَيْنَ بَيْتُكِ؟ --
هَلْ كَتَبْتُمُ في دَفْتَرِكُمْ؟ --
أَيْنَ حَبْلُها؟ --
*88*
- הוסיפו מידע בעברית על העלייה לרגל באסלאם.
- הוסיפו מידע על העיר מכה.
- חברו משחק שיכלול את שלבי העלייה לרגל. הקפידו שהמשתתפים יקראו את המשימות בערבית ויענו בערבית.
- כתבו מספר משפטים בערבית שאותם אומר חבר של עולה רגל לאחר ששמע ממנו את תיאור מסעו.
- חברו שאלות שאותן הייתם שואלים עולה רגל שסיים את ביקורו במכה.
הקליטו את עצמכם מקריאים את הקטע שבתרגיל 7.
نِهاية الْمَطاف
وَأخيراً وَلَيْسَ آخِراً
1. האם אתם יכולים לספר את שלבי העלייה לרגל (בערבית או בעברית)?
2. האם אתם יכולים לקרוא 3 - 4 משפטים ?
3. האם אתם יודעים לכתוב את המילים הבאות בערבית ללא עזרה?
המילים: לבש, בגד, לבן, עמד, מסגד, דרך, רחובות, אבן, שחור, התפלל, עצום, הקפה, מעל.
*89*
إخْتِبار
1. تَرْجِموا. 36 نُقْطة
1. الثّوْب الأَبْيَض
2. أَلْحَجَر الأَسْوَد
3. صَلّى الْحاجّ
4. وَقَفَ مُحَمّد
5. جَبَل عَظيم
6. لَبِسَ الثّوْب
2. أُكْتُبوا هَلِ الْجُمْلة صًحيحة أَمْ لا. 15 نُقْطة
1. يَحُجُّ الْمُسْلِم كُلّ سَنة إلى مَكّة.
2. تَقَعُ مَكّة في السُّعودِيّة.
3. شَوارِع مَكّة جَميلة.
3. أَضيفوا كَلِمة. (הוסיפו מילה) 12 نُقْطة
1. سافَرَ، صَلّى --
2. حَوْلَ، عِنْدَ --
3. اَسْوَد، أَحْمَر --
4. مُدُن، عَواصِم --
4. أَكْمِلوا 15 نُقْطة
1. حَوْلَ - --
2. صَلّى - --
3. وَقَفَ - --
4. فَوْقَ - --
5. طَريق - --
5. أُكْتُبوا سُؤالاً وَأجيبوا عَنْهُ 12 نُقْطة
היעזרו במילות השאלה: مَنْ، أَيْنَ، لِماذا، كَيْفَ، هَلْ
6. כתבו על דבר אחד שהרשים אתכם בעלייה לרגל למכה. --
عَلامَتي (הציון שלי) --
*90*
ألباب الثالث - שער שלישי
ألنص والقارئ
*91*
ما هِيَ الطَّعْمِيّة؟
נושא השיעור: הטעמיה - מאכל מיוחד שהגיע לישראל ממצרים ומתימן.
צמח הפול נפוץ מאוד במצרים, ולכן המציאו המצרים מתכונים רבים כדי לנצל צמח זה הגדל בשפע על גדות הנילוס. אחד המתכונים הוא הטעמיה המוכרת לנו בשם פלאפל.
המצרים נוהגים להכין את הטעמיה מפול, אולם ניתן להכינה גם מגרגירי חומוס (כך מקובל יותר בישראל). במצרים נוהגים להכין כדורי פלאפל פחוסים וגדולים יותר מאלו המוכרים לנו. כמן כן נהוג שם לאכול את הטעמיה בצלחת בתוספת סלט, ולא בפיתה כפי שנהוג בארץ.
לפניכם המתכון להכנת הטעמיה מפול.
שערו מה פירוש המילים שאינכם מכירים היעזרו במתכון המוכר לכם להכנת פלאפל.
ألْمَوادّ:
نِصْف كيلو فول
كَأْس سِمْسِم
كَأْس بَقْدونِس
كَأْس كُسْبَرة
بَصَلة كَبيرة
5 أَسْنان ثوم
مِلْعَقة فِلْفِل حارّ
نِصْف مِلْعَقة مِلْح
مِلْعَقة صَغيرة كَمون
مِلْعَقة مَسْحوق صودا
طَريقة التَّحْضير:
إطْحَنوا كّلّ الْمَوادّ في خَفّاقة.
إصْنَعوا مِنَ الْمَوادّ كُرَيّات صَغيرة، واقْلوها في الزَّيْت الْحامي.
*92*
تاج مَحَلّ
נושא השיעור: מבנה מיוחד הנמצא בהודו, בנייתו החלה בשנת 1632 ונמשכה כ- 22 שנה. כיום הוא משמש כאתר תיירות מרתק. המבנה נבנה בתקופתו של השליט שאה ג'האן. (שאה הוא כינוי של השליט).
מדוע נבנה? מה מיוחד בו? על כך תלמדו בקטע הבא.
האזינו לקטע הבא פעמיים והיעזרו בתרגום המילים שבצד. (היעזרו גם בתמונה ובמידע שבעמוד הבא)
(1) تاج مَحَلّ هُوَ مِنْ أَشْهَر (הכי מפורסם) الأَماكِن في الْعالَم.
بُنِيَ في زَمَن الشّاه جِهان مَحَلّ الَّذي كانَ (אשר היה) شاه شِمال الْهِنْد في الْقَرْن (המאה) ال - 17.
وَقَدْ بَناهُ الشّاه، عِنْدَما ماتَتْ زَوْجَتُهُ (אישתו) الْمَحْبوبة، مُمْتاز مَحَلّ.
(5) يَقَعُ هذا الْمَبْنى الْعَظيم الْمَصْنوع (העשוי) مِنَ الرُّخام (שיש) الأَبْيَض، عَلى ضِفّة (גדה) نَهْر.
في الْمَبْنى مَسْجِد، وَساحة (רחבה) مَرْكَزِيّة وَحَديقة (גן) رائِعة.
تَعالَوْا نَضَعُ النِّقاط عَلى الْحُروف
1. ما هًوَ اسْم الشّاة وَزَوْجَتُهُ؟
2. שורות 2,3 - أَيْنَ يوجَد (נמצא) تاج مَحَلّ؟
3. שורות 2,3 - مَتى حَكَمَ (שלט) شاه جِهان مَحَلّ؟
4. שורה 4 - لِماذا بُنِيَ (נבנה) تاج مَحَلّ؟
5. שורות 5,6,7 מה ידוע לנו על המבנה?
6. ספרו זה לזה את תוכן הקטע ובדקו, אם כל המילים מובנות לכם.
*93*
تاج مَحَلّ ובעברית: תאג' מאהל
إعلَمْ أنَّ
התאג' מאהל (שפירושו בפרסית: "פאר הארמון") הוא אחד המבנים המפורסמים בעולם כולו. רבים נוהרים אליו מכל קצות תבל כדי לחזות מקרוב בעבודת האדריכלות המרהיבה. יש בו אלמנטים עיצוביים מן התרבות הערבית. ההודית והפרסית. מבנה זה נמצא בצפון מרכז הודו. הוא בנוי על שטח של 42 דונם ונראה זהה מכל צדדיו. בגינה מצויות תעלות מים, מזרקות וצמחייה מעוצבת בידי אדם. השאה ג'האן מחל רצה לבנות מבנה דומה שישמש כקבר בעבורו ויהיה מחובר לקבר אישתו באמצעות גשר, אולם לפני שהספיק להשלים את תוכניתו, נפטר ונקבר עימה באותו מבנה.
- קראו בקטע את המשפטים המתארים את המבנה
- אילו מבנים מפורסמים אחרים מזכיר לכם ה"תאג' מאהל"?
- נסו לשחזר את אהבתם ואת יחסיהם של בני הזוג שהביאו לידי בניית מבנה כה מושלם.
هَيّا نَتَكَلَّمُ عَنِ الدَّرْس
השלימו את המשפטים הבאים. נסו להשלים כל משפט במספר אפשרויות.
في هذا الدَّرْس تَعَلَّمْنا عَنْ (בשיעור זה למדנו על) --
لَمْ أَعْرِفْ أَنَّ تاج مَحَلّ (לא ידעתי שתאג') --
أَعْرِفْ أَنَّ (אני יודע /ת ש) --
أَرى في الصّورة (אני רואה בתמונה) --
*94*
هَيّا نَكْتُبُ عَنِ الدّرْس
א. פרקו את המשפט המורכב הבא לשני משפטים פשוטים. עליכם להשמיט מילה אחת בפירוק.
بَنى هذا الْمَبْنى الشّاه جهان مَحَلّ عِنْدَما ماتَتْ زَوْجَتُهُ
ב. חברו את שני המשפטים הבאים למשפט אחד. כדי לחבר בין המשפטים עליכם להשתמש במילית חיבור אחת מבין השתיים הבאות: لأَنَّهُ (כי הוא). عِنْدَما (כאשר)
1. بَنى الشّاه جِهان مَحَلّ الْمَبْنى الْمَشْهور، تاج مَحَلّ.
2. أَحَبَّ زَوْجَتَهُ حُبّا عَظيماً.
ألإبْحار في الإنترنيت
הוסיפו מידע על התאג' מאהל מתוך אתרי האינטרנט הבאים:
تَلْخيص الدّرْس
يَقَعُ تاج مَحَلّ في دَوْلة --
بَنيَ في الْقَرْن --
بَناهُ --
إسْم زَوْجَة الشّاه هُوَ --
مُمَيِّزات (מאפייני) الْمَبْنى --
زاوِية اللُّغة
ערך היתרון - أَفْعَل
משקלו של ערך היתרון בערבית הוא: أَفْعَل. הוא מתאים ליחיד, ליחידה, לרבים ולרבות ונגזר משם התואר.
דוגמאות: مَشْهور - פורסם
أَشْهر - מפורסם יותר
كَبير - גדול
أَكْبَر - גדול יותר
תרגמו את המשפטים הבאים:
بِنْتي أَكْبَر مِنْ بِنْتِكَ. --
أَوْلادُهُ أَطْوَل مِنْ أَوْلادي. --
عاصِمة فَرَنْسا أَشْهر مِنْ عاصِمة إيران. --
هذا الْمَبْنى أَصْغَر مِنْ مَبْنى الْمَدْرَسة. --
*95*
لِسان الْعَرَب
נושא השיעור: מילון ערבי-ערבי (قاموس عَرَبيّ - عَرَبيّ) עתיק ומיוחד. מילון זה נכתב על ידי إبْن مَنْظور במאה ה- 13. המילון מכיל מידע רב ביותר על השירה, על הקוראן ועל הפרוזה שנכתבו עד לתקופתו של המחבר. במילון מוסברת משמעות המילה באמצעות ציטוטים מן הספרות העתיקה שבהם מופיעה המילה. המילון מסודר (مُرَتَّب) בשיטה מיוחדת. ניתן לחפש מילה על-פי אות השורש האחרונה (حَسَب الْحَرْف الأَصْليّ الأَخير مِنَ الْكَلِمة), וזאת מדוע? בעבר נהגו המשוררים הערביים לכתוב בחרוזים וכדי להקל עליהם סידר إبْن مَنْظور את מילונו. כך שהמשוררים יוכלו לחפש מילים המתחרזות זו בזו. כיום ניתן למצוא את אותו המילון מסודר לפי אלף-בית רגיל. שמו של המילון ניתן לו על איסוף דברי ההגות, השירה והחוכמה המקובצים בו משחר ההיסטוריה הערבית. הוא אכן מייצג נאמנה את לשון הערבים (لِسان الْعَرَب).
تَعالَوْا نَضَعُ النِّقاط عَلى الْحُروف
ענו או השלימו
1. لِسان الْعَرَب هُوَ --
(قاموس، كِتاب دينيّ، دَفْتَر)
2. مَنْ ألَّفَهُ (كَتَبَهُ)، وَمَتى عاشَ الْمُؤَلِّف؟
3. تَرْتيب الْقاموس هُوَ: --
أ. حَسَبَ الْحَرْف الأَصْليّ الأوَّل مِنَ الْكَلِمة --
ب. حَسَبَ الْحَرْف الأَصْليّ مِنَ الْكَلِمة –
4. הסבירו את הקשר בין שם המילון לבין תוכנו.
هَيّا نَتَكَلَّمُ عَنِ الدَّرْس
המשיכו את המשפטים הבאים:
في هذا الدَّرْس تَعَلَّمْنا عَنْ (בשיעור זה למדנו על) --
لَمْ أَعْرِفْ أَنَّ الْقاموس (לא ידעתי שהמילון) --
أَعْرِفْ أَنَّ اسْم (אני יודע/ת ששם) --
أَرى في الصّورة (אני רואה בתמונה) --
*96*
(בספר תמונה של המילון)
لِسان الْعَرَب
- היכן כתוב שם המילון בתמונה?
כמה כרכים הוא כולל?
- מה שם בית ההוצאה של המילון והיכן הוא נמצא?
(בית הוצאה יתחיל במילה: دار)
- קראו את משמעות המילים: مَدينة، مَلِك، تاجِر، رَكِبَ
להלן 4 מילים מוכרות לכם ומספר משפטים מתוך הכתוב על מילים אלו במילון تاجِر:
كثلّ مَنْ باعَ وَشَرى
مَلِك:
أَلْمَلِك هُوَ الله تَعالى وَتَقَدَّسَ، مَلِك الْمُلوك لَهُ الْمُلْك.
أَمّا مَلِك النّاس هُوَ سَيِّد النّاس وَرَبّ النّاس، كُلّ مَنْ يَمْلِكُ فَهُوَ مَلِك.
مَدينة:
مَدَنَ بِالْمَكان: أَقامَ بِهِ. وَنمِنْ هُنا
مَدينة: أَلْمَكان الَّذي أَقامَ بِهِ.
وَالْمَدينة: إسْم مَدينة سَيِّدِنا رَسول الله صلعم.
رَكِبَ:
رَكِبَ الدّابّة (בהמה) عَلا عَلَيْها وَالرّاكِب هُوَ عَلى حِمار أَوْ فارِس.
*97*
تَلْخيص الدّرْس
המשימות מתייחסות למילים המופיעות בעמוד הקודם.
1. تاجِر הוא סוחר. הפעלים המיוחסים לו הם: باعَ وَشَرى שערו מה פירוש פעולות אלה.
2. המילון מסביר כי יש הבדל בין مَلِك الْمُلوك לבין مَلِك النّاس. הסבירו את ההבדל.
3. כיצד מסביר המילון את המילה: مَدينة? מהי أَلْمَدينة
4. מהם שלושת סוגי החיות הנזכרים בערך המסביר את הפועל: رَكِبَ؟
5. ציינו אם המשפט נכון או לא נכון. אין צורך להבין כל מילה במשפט, היעזרו במה שלמדתם על המילון.
1. لا يُتَرْجِم الْقاموس الْكَلِمات لِلُغة أٌخْرى.
2. إنَّ قاموس لِسان الْعَرَب هُوَ قاموس عَرَبيّ عَرَبيّ.
3. رَتِّبَ ابْن مَنْظور الْقاموس حَسَبَ الْحَرْف الأَصْليّ الأَخير مِن الْكَلِمة لِمُساعَدة الشُّعَراء.
هَيّا نَكْتُبُ الدّرْس
חברו את שני המשפטים הבאים למשפט אחד. בחרו במילית הקישור המתאימה מתוך המיליות שבסוגריים. שימו לב, יש להשמיט מילה אחת מהמשפט השני. (وَ، لأََنَّهُ، ثُمَّ (אחר כך))
1. قاموس لِسان الْعَرَب هُوَ قاموس قَديم.
2. أَلْقاموس مُرَتَّب حَسَبَ الْحَرْف الأَصْليّ الأَخير مِن الْكَلِمة.
*98*
ألعود
נושא השיעור: ألعود - כלי נגינה שהומצא עוד לפני הספירה, אך עדיין משפיע על המוסיקה הערבית והעולמית גם יחד. האזינו לקטע הבא פעמיים והיעזרו במילים שבצד. (היעזרו גם בתמונת העוד שבעמוד הבא).
(1) إسْمُهُ الْعود وَهُوَ سُلْطان الْموسيقى الْعَرَبِيّة.
ظَهَرَتْ (הופיעה) هذِهِ الآلة (כלי) الْموسيقيّة سَنة 1600 قَبْلَ الْميلاد عِنْدَ (אצל) الْبابِلِيّينَ، وَبَعْد مِئة سَنة في مِصْر الْقَديمة أَيْضاً.
تَعَرَّفَتْ (התוודעה) أوروبا عَلى هذِهِ الآلة، عِنْدَما وَصَلَ الْعَرَب (5) إلى إسْبانيا سَنة 710 لِلْميلاد.
كَلِمَة "عود" تَعْني الْخَشَب. (עץ) وَيُقالُ إنَّ الْعود هُوَ طَبيب (רופא) النَّفس وَالرُّوح.
تَعالَوْا نَضَعُ النِّقاط عَلى الْحُروف
1. מהו הכינוי של העוד?
2. מתי הופיע כלי זה לראשונה?
3. ما هِيَ الشُّعوب (עמים) الَّتي اسْتَعْمَلَتِ (השתמשו) الْعود؟
4. مَتى وَصَلَ الْعود إلى أوروبّا؟
5. למה משווים את העוד?
6. ספרו זה לזה את תוכן הקטע ובדקו, אם כל המילים מובנות לכם.
*99*
(בספר תמונה העזר במורה)
إعْلَمْ أنَّ
העוד הוא אבי הגיטרה המודרנית. במקור היו לעוד ארבעה זוגות של מיתרים (أَوْتار), כלומר שמונה בסך הכול. התגלו גם כלים שיש בהם עשרה מיתרים או שניים עשר מיתרים. מקור השם LUTE, המוכר כיום כגיטרה במערב; הוא במילה הערבית: عود. בעולם העתיק נהגו ליצור את כלי המוסיקה מעורות של בעלי חיים כך, למשל, יצרו את התופים וגם את העוד. בתחילה הוא נוצר מעור, אך במשך הזמן הוחלף העור בעץ, בקרשים ששמם בערבית: عود.
- צפו בקטע הווידאו המדגים כיצד בונים עוד והוסיפו פרטי מידע על הכלי.
- מהם המאפיינים הדומים לגיטרה? התייחסו למבנה ולצליל.
- מה גרם לאמן בסרט להתחיל לבנות כלי עוד?
هَيّا نَتَكَلَّمُ عَنِ الدَّرْس
השלימו את המשפטים הבאים. נסו להשלים כל משפט במספר אפשרויות.
في هذا الدَّرْس تَعَلَّمْنا عَنْ (בשיעור זה למדנו על) --
لَمْ أَعْرِفْ أَنَّ الْعود (לא ידעתי שהעוד) --
أَعْرِفُ أَنَّ (אני יודע / ת ש) --
أرى في الصّورة (אני רואה בתמונה) --
*100*
هَيّا نَكْتُبُ عَنِ الدّرْس
חברו את שני המשפטים הבאים למשפט אחד. שימו לב: יש להשמיט שתי מילים מהמשפט השני לצורך הקישור.
1. أَلْعود هُوَ آلة موسيقِيّة.
2. ظَهَرَتْ هذِهِ الآلة قَبْلَ الْميلاد.
ألإبْحار في الانترنيت
הוסיפו מידע על העוד מתוך אתרי האינטרנט הבאים:
تَلْخيص الدّّرْس
أَلْعود هُوَ آلة --
هُوَ مَعْروف مِنْ سَنة 1600 قَبْلَ --
كانَ مَعْروفاً في مِصْر الْ --
وَصَلَ إلى أُوروبا عِنْدَما --
إنَّ الْعود هُوَ طَبيب --
زاوِية اللُّغة
מיליות היחס – حُروف الْجَرّ
עד עתה הכרתם מיליות יחס רבות. לעיתים יש למיליות היחס בעברית ובערבית משמעות זהה ולעיתים לא. לדוגמה: שתה מן הבאר - شَرِبَ مِنَ الْبئْر (המשמעות זהה), התקרב אל - إقْتَرَبَ مِنْ (המשמעות אינה זהה) תרגמו את המשפטים הבאים לעברית. שימו לב, בכל המשפטים משמעות מילית היחס שונה מן המשמעות בעברית.
نَزَلَ الأَب عَنِ الْحِمار.
أَلْمَدْرَسة قَريبة مِنْ بَيْتي.
طَلَبَتِ الْمُعَلِّمة أَنْ نَبْحَثَ عَنْ أَصْل الاسْم "نابْلُس".
*101*
مَنْ هُوَ ابْن سينا؟
נושא השיעור: דמות מן העבר שתרמה רבות לקידום מדע הרפואה.
האזינו לקטע הבא פעמיים והיעזרו בתרגום המילים שבצד. (תוכלו להיעזר גם במידע שבעמוד הבא).
(1) إسْمُهُ أَبو عَليّ الْحُسَيْن بْنُ عَبْدالله بَن سينا وَلَقَبُهُ: (וכינויו)
أَلشَّيْخ الرَّئيس. فَيْلَسوف وَطَبيب عَرَبيّ وُلِدَ سَنة 985 لِلْميلاد في خوزستان، وَتَرَعْرَعَ (גדל) في بُخارى.
عِنْدَما كانَ صَبيّا (נער) عالَجَ (טיפל) سُلْطان بُخارى الَّذي كانَ مَريضاً، (5) وَشُفِيَ،(והבריא) وَلِذلِكَ سَمَحَ (הרשה) لَهُ السُّلْطان أَنْ يَقْرَأَ كُلّ كُتُبِهِ.
دَرَسَ الطِّبّ، (רפואה) وَعالَجَ الْكَثير مِنَ الأُمَراء الْمُسْلِمينَ في أَنْحاء الإمْبِراطوريّة الإسْلامِيّة. أَلَّفَ (חיבר) كُتُباً كَثيرة مِنْها كِتاب الطِّبّ الْكَبير، وَاسْمُهُ: أَلْقانون في الطِّبّ، الَّذي (אשר) يَدْرُسونَهُ حَتّى (עד) الْيَوْم. تُوُفِّيَ (נפטר) ابْن سينا عام 1037 لِلْميلاد.
تَعالَوْا نَضَعُ النِّقاط عَلى الْحُروف
1. أَيْنَ وُلِدًَ ابْن سينا؟
2. مَنْ كانَ مَريضًا وَشُفِيَ؟
3. מה הרשה סולטאן בוכרה ל- ابْن سينا בתמורה לכך שריפא אותו?
4. שערו מהיכן היו השליטים הנוספים שבהם טיפל אבן סינא.
5. מצאו בקטע, איך אומרים בערבית: ספר, ספרים, לומדים אותו, לספירה.
6. ספרו זה לזה את תוכן הקטע ובדקו, אם כל המילים מובנות לכם.
*102*
شارع ابْن سينا
רחוב אבן סינא בחיפה
إعْلَمْ أنَّ
אבן סינא התפרסם לא רק בשל היותו רופא מצוין, כי אם בשל כתיבתו בתחומים רבים נוספים, כמו פילוסופיה ומדעי החברה. בתקופתו צבר האדם המשכיל ידע בתחומים רבים וידע גם לשלב את ידיעותיו מהתחומים השונים בחיי היום-יום. ספריו חשובים מפני שבהם תיעד אבן סינא את המחלות שהיו ידועות עד לתקפותו וכן תיאר את דרכיי הריפוי שהיו מקובלות. גם היום נלמדים כתביו בפקולטות לרפואה לא רק בעולם הערבי, אלא גם בעולם המערבי.
- חברו מספר שאלות, שהייתם שואלים את אבן סינא לא היה חי היום.
- האם אתם מכירים מדענים נוספים מן העבר שרעיונותיהם ממשיכים להשפיע עד היום?
- כתבו שמות נוספים של רחובות בעיר מגוריכם המנציחים מדענים מן העבר.
هَيّا نَتَكَلَّمُ عَنِ الدَّرْس
השלימו את המשפטים הבאים. נסו להשלים כל משפט במספר אפשרויות.
في هذا الدَّرْس تَعَلَّمْنا عَنْ (בשיעור זה למדנו על) --
لَمْ أَعْرِفْ أَنَّ ابْن سينا (לא ידעתי שאבן סינא) --
أَعْرِفُ أَنَّ (אני יודע / ת ש) --
أرى في الصّورة (אני רואה בתמונה) --
*103*
هَيّا نَكْتُبُ عَنِ الدّرْس
א. פרקו את המשפט המחובר הבא לשני משפטים פשוטים. עליכם להשמיט מילה אחת בפירוק.
كانَ ابْن سينا طَبيباً مَشْهوراً وَلِذلِكَ يَدْرُسونَ كُتُبَهُ حَتّى الْيَوْم.
ב. חברו את שני המשפטים הבאים למשפט אחד. בחרו במילית הקישור המתאימה מתוך הסוגריים.
שימו לב: יש להשמיט שתי מילים מהמשפט השני לצורך החיבור. (الَّذي، وَ، عِنْدَما)
1. عالَجَ ابْن سينا سُلْطان بُخارى.
2. كانَ سُلْطان بُخارى مَريضًا.
ألإبْحار في الانترنيت
הוסיפו מידע על אבן סינא מתוך אתרי האינטרנט הבאים:
تَلْخيص الدّّرْس
إسْم الطّبيب: --
لَقَبَهُ: --
مَكان الْوِلادة: --
سَنة الْوِلادة: --
إسْم كِتاب مَشْهور لَهُ: --
زاوِية اللُّغة
היחיד והרבים – أَلْمُفْرَد وَالْجَمْع
בערבית קיימים משקלים שונים המציינים ריבוי.
להלן דוגמאות מוכרות לכם:
مَدينة - مُدُن
وَلَد - أَوْلاد
نَصيحة - نَصائِح
א. מצאו במילון את צורת הרבים של השמות הבאים:
خادِم، ساكِن، مَدْرة، كِتاب، شارِع، رَفيق، دَرْس، حَرْف، أُسْبوع، أَمير
ב. העתיקו שמות בצורת רבים מתוך הרשימה הבאה. הסבירו לפי מה החלטתם שהשם הוא בצורת רבים.
رُكّاب، لُغة، رِجال، مُلوك، عَزيز، أَشْجار، عَصافير، مَجانين، دَفاتِر.
*104*
عَلاء الدّين وَالفانوس السِّحْريّ
נושא השיעור: סרט מצויר ושמו عَلاء الدّين הסיפור לקוח מהספר "אלף לילה ולילה", והוא מוכר לכם בעברית כסיפור של אלדין ומנורת הקסמים.
לפני שתצפו בסרט, האזינו לקטע הבא המתאר את תחילתו של הסיפור. היעזרו במילים המתורגמות בצד.
(1) كَانَ عَلاء الدّين يَسْكُنُ مَعَ أُمِّهِ وَكانَ سَعيداً. (מאושר)
ذاتَ يَوْم وَصَلَ ساحِر، وَقالَ لِعَلاء الدّين: "أَنا عَمُّكَ، أَلْيَوْم رَجَعْتُ مِنْ سَفَر بَعيد، وَهذِهِ هَدِيّة (מתנה) لَكَ".
سَحَبَ السَاحِر عَلاء الدّين إلى الْجَبَل (המוזר) الْغَريب، وَقالَ لَهُ:
(5) "أريد أَنْ تَدْخُلَ الْمَغارة وَتَأْخُذَ (ותיקח) الفانوس السِّحْريّ".
"حَسَنًا"، (בסדר) قالَ عَلاء الدّين، وَدَخَلَ الْمَغارة.
عِنْدَما وَجَدَ (מצא) عَلاء الدّين الفانوس قالَ:
"يا سَلام! هُنا ذَهَب كَثير! وَعِنْدَما (כאשר) أَرادَ أَنْ يَخْرُجَ مِنَ الْمَغارة، وَقَعَ (נפל) الفانوس مِنْهُ في الْمَغارة، (10) وَوَقَعَ السّاحِر في الْوادي، بَعْدَ ذلِكَ حاوَلَ (ניסה) عَلاء الدّين أَنْ يَمْسَحَ الْفانوس، وَفَجْأةً (ופתאום) خَرَجَ مِنْهُ جِنِّيّ (שד) وَقالَ
"شُبّيك لُبّيك، عَبْدُكَ بَيْنَ يَدَيْكَ".
*105*
تَعالَوْا نَضَعُ النِّقاط عَلى الْحُروف
קראו את השאלות הבאות לפני שתצפו בסרט המצויר.
1. מה קרה ל- عَلاء الدّين לאחר שמצא את מנורת הקסמים?
2. השלימו את המשפט: تَزَوَّجَ عَلاء الدّين مِنَ --
3. מי הגיע לביתו של عَلاء الدّين כאשר אישתו הייתה שם לבדה?
4. מה טעותה של הנסיכה?
5. ماذا طَلَبَ السّاحِر مِنَ الْجِنّي؟
6. מה עשה عَلاء الدّين כאשר מצא לבסוף אץ ארמונו האבוד?
7. מדוע השתמש عَلاء الدّين ב- الفانوس السِّحْريّ שוב?
(בספר 3 תמונות)
1. "أُريدُ أَنْ تَدْخُلَ الْمَغارة وَتَأخُذَ الْفانوس السِّحْريّ"
2. "يا سَلام! هُنا ذَهَب كَثير!"
3. "شُبّيك لُبّيك، عَبْدُكَ بَيْنَ يَدَيْكَ"
*106*
هَيّا نَتَكَلَّمُ عَنِ الدّرْس
השלימו את המשפטים הבאים. נסו להשלים כל משפט במספר אפשרויות.
في هذا الدَّرْس تَعَلَّمْنا عَنْ (בשיעור זה למדנו על) --
لَمْ أَعْرِفْ أَنَّ عَلاء الدّين (לא ידעתי שאלדין) --
أَعْرِفُ أَنَّ (אני יודע /ת ש) --
أرى في الصّورة (אני רואה בתמונה) --
هَيّا نَكْتُبُ عَنِ الدّرْس
1. مَنْ قالَ هذِهِ الْجُمَل؟ (מי אמר?)
1 خَرَجْتُ مِنَ الْفانوس السٍّحْريّ.
2. أَخّذْتُ عَلاء الدّين إلى الْجَبَل.
3. تَزَوَّجْتُ مِنَ الأَميرة.
4. أَعْطَيْتُ الأَميرة السَّمّ.
2. اُكْتُبوا جُمْلة عَنْ عَلاء الدّين، وَجُمْلة عَنِ السّاحِر، وَجُمْلة عَنِ الأَميرة.
زاوِية اللُّغة
לפניכם פעלים שהופיעו בסיפור.
سَكنَ، وَصَلَ، سَحَبَ، دَخَلَ، وَجَدَ، وَقَعَ، خَرَجَ
א. כתבו מי ביצע את הפעולה על-פי הסיפור.
ב. נסו לתרגם את המשפטים הבאים, שבהם מופיעים הפעלים בזמן עבר, הווה או עתיד.
1. سَكَنْتُ في يافا قَبْلَ سَنة.
2. ما وَصَلَتْ أَمْسِ مُديرة الْمَدْرَسة.
3. هَلْ وَجَدْتِ الْكَلِمة في الْقاموس، يا وِداد؟
4. نَدْخُلُ الصَّفّ كُلّ صَباح.
5. سَيَخْرُجُ الْوَلَد مِنَ الْبَيْت بَعْدَ ساعة.
*107*
ألباب الرابع - שער רביעי
ألموسيقى
המוסיקה הערבית היא חלק מהמוסיקה המזרחית.
למוסיקה הערבית כלים מאפיינים: העוד, הקאנון, הדרבוקה והנאי.
למוסיקה הערבית סולמות מוסיקליים מיוחדים. הסולם בערבית נקרא מקאם.
השירים העממיים הקלסיים והמודרניים מתאפיינים בתבנית של שיר, שיש לו מספר גרסאות.
האלתור בשירה הערבית הוא מרכיב מאפיין. האלתור בנגינה נקרא תקסים, והאלתור בשירה נקרא מואל.
שירים ערביים קלסיים נמשכים שעה ויותר.
הסלסול הוא מרכיב מאפיין בשירה הערבית. הסלסול הוא תנודות הקול של הזמר בתוך כדי שירה.
ענקי הזמר הערבי האהובים בכל מדינות ערב ואף במדינות אחרות, הם: אום כולתום, פריד אלאטרש, עבד אלוהאב ופירוז.
*108*
צפו בקלטת הווידאו המציגה את אום כולתום והוסיפו פרטים שאפשר להסיק עליה מתוך הצפייה. למשל: הקול, ההופעה וכדומה.
לפניכם מילות השיר המושמע בווידאו וגם בתקליטור עם תרגומן. השיר מושמע בשפה המדוברת.
أمّ كُلْثوم / غَنّي لي شْوَيّ شْوَي
غَنّي لي شْوَيّ شْوَي غَنّي لي وَخُذْ عِينَي - שיר לי לאט לאט, שיר לי ו"קח" את שתי עיניי
خَلّيني أَقول أَلْحان تِتْمايَل لَها السّامْعين - הנח לי לשיר לחנים שיערבו לאוזן השומעים
وِتْرَفْرِف لَها الأَغْصان وِالنَّرْجِس مَعَ الْياسْمين - לחנים שירעידו את הענפים ואת פרחי הנרקיס והיסמין
وِتْسافِر بِها الرُّكبان طاوْيِين الْبَوادي طَيّ - לחנים שישירו הנוסעים במדבר
شْوَيّ شْوَيّ شْوَيّ شْوَيّ غَنّي لي غَنّي وَخُذْ عِينَي - לאט לאט שיר לי ו"קח" את שתי עיניי.
הכינוי אום כולת'ום ניתן לזמרת על שם אחת מבנות הנביא מוחמד. אום כולתום היא אחת הזמרות הגדולות ביותר של העולם הערבי במאה העשרים, אם לא הגדולה מכולן. היא שרה בימי חייה כשבע מאות שירים. היא נהגה לבצע אחת לחודש בימי חמישי שיר חדש, שהיה משודר בשידור ישיר ברדיו המצרי. כל מעריציה נהגו לפנות מזמנם כדי לשמוע את השיר החדש ואף אנשי הממשלה נמנעו מלקבוע ישיבות במן הופעתה כדי להאזין לשירה החדש, חלק משיריה נמשכים כשעה או כשעתיים. אום כולתום נישאה רק בגיל מאוחר, ולא הביאה ילדים לעולם. היא הופיעה בפני מנהיגי ערב כולם וקיבלה את כל אותות ההוקרה מהם. זמרת נערצת זאת נחשבת לתופעה מוסיקלית במינה גם בעיני מוסיקאים מערביים.
إعْلَم أنَّ
בהלווייתה של أمّ كُلْثوم השתתפו יותר ממיליון איש. רחובות קהיר הושבתו ביום ההלוויה למספר שעות. גם לאחר שחלפו שנים רבות מאז שנפטרה, ממשיכים המונים להעריצה. קיימת תחנת רדיו מצרית המשדרת ברוב שעות היום את שיריה. בשנים האחרונות הופקה סדרת טלוויזיה המתעדת את חיי הזמרת המיוחדת.
*109*
مَنْ هِيَ أمّ كُلْثوم؟
(1) وُلِدَتْ (נולדה) سَنة 1904 في قَرْية مِصْرِيّة صَغيرة في الدّلْتِا، وَكانَ اسْمُها فاطِمة إبراهيم الْبلطجي؟
عِنْدَما وَصَلَتْ عائِلَتُها إلى الْقاهِرة سَنة 1923، بَدَأتْ تُغَنّي، (החלה לשיר) ثُمَّ أَصْبَحَتْ (נעשתה) مَشْهورة في كُلّ الْعالَم الْعَرَبيّ.
(5) لَقَبُها (כינויה): "كَوْكَب الشَّرْق".
ماتَتْ سَنة 1975 في الْقاهِرة بَعْدَ مَرَض شَديد (מחלה קשה).
مِنْ أَغانيها الْمَشْهورَة أُغْنِية: "إنْت عُمْري".
أَكْمِلوا بِطاقة الْهُوِيّة لِلْمُغَنّية. (השלימו את תעודת הזהות של הזמרת)
الاسْم: --
سَنَة الْوِلادة: --
سَنَة الْوفاة: --
أَلدَّوْلة: --
أَللَّقَب: كَوْكَب الشَّرْق، سَيِّدة الْغِناء الْعَرَبيّ
*110*
צפו בקלטת הווידאו המציגה את פירוז והוסיפו פרטים שאפשר להסיק עליה מתוך הצפייה, למשל: הקול, ההופעה וכדומה.
לפניכם מילות השיר המושמע בווידאו וגם בתקליטור עם תרגומן. השיר מושמע בשפה המדוברת.
فَيْروز / حَبَّيْتَك
بِإيّامِ الْبَرْد بِإيّامِ الشِّتي - בימות הקור בימות החורף
وِالرَّصيف بْحَيْرة وِالشّارِع غَريق - כשכל הדרכים מוצפות בגשם
بْتِجي هكِ الْبِنْت مِنْ بِيْتِها الْعَتيق - מגיעה נערה מביתה העתיק
وِيْقولْ لَها انْطُرِيني وتُنْطُرْ عَ الطذَريق - ומחכה לך כי ביקשת ממנה לחכות
وِيْروح وَيْنْساها وتِذْبَلْ في الشِّتي - ואתה הלכת ושכחת והיא נובלת לאיטה בגשם
حَبَّيْتَك بالصَّيْف حَبَّيْتَك بِالشِّتي - אהבתיך בקיץ אהבתיך בחורף
نَطَرْتَكْ بالصَّيْف نَطَرْتَكْ بِالشِّتي - חיכיתי לך בקיץ חיכית גם בחורף
وَعْيُونَك الصَّيْف وَعْيُوني الشِّتي - עינייך ליוו אותי בקיץ ובחורף
وَمَلْقانا يا حبيبي - אנו ניפגש, אהובי
خَلْفِ الصَّيْف وخَلْفِ الشِّتي - לאחר הקיץ ולאחר החורף
مَرْقِتِ الْغَريبة عطْيِتْني رِسالة - בערב הגיע אלי מכתב
كَتَبْها حَبيبي بِادَّمْعِ الْحَزين - שכתב אהובי בעצב ובדמע
فَتَحْتِ الرِّسالة حُروفْها ضايْعين - פתחתי את המכתב, אך אותיותיו הלכו לאיבוד
وْمَرَقِتْ إيّام وَغَرَّبِتْنا سِنين - וכך עברו להם הימים והרחיקו אותנו השנים
وِحُروف الرِّسالة مِحيها الشِّتي - ואת אותיות המכתב מחק הגשם.
*111*
פירוז מרבה לשיר על הטבע ועל יופיו בעונות השנה השונות.
שיריה אהובים מאוד על הציבור הערבי, במיוחד בשעות הבוקר. ניתן לשמוע בשווקים הערביים את הסוחרים משמיעים את שיריה בשעות הבוקר, כי, לדעתם, שירתה מרגיעה אותם.
השם פירוז, שאותו אימצה לעצמה כשם מסחרי, הוא שם פרסי במקור ומשמעותו: מרגלית, אבן טובה.
השיר حَبَّيْتَك מקורו בערבית, וכאשר שמע אותו תמלילן צרפתי אימץ את הלחן שלו עבור שיר שכתב בצרפתית, הלא הוא: COUPABLE (קופבלה), שהתפרסם בכל העולם. לשיר זה יש גם גרסה בעברית.
مَنْ هِيَ فَيْروز؟
(1) وُلِدَتْ (נולדה) في بَيْروت لِعائِلة فَقيرة.
وَكانَ اسْمُها الأَصْليّ: نُهاد حَدّاد. تَزَوَّجَتْ (התחתנה) سَنة 1954 مِنْ عاصي الرَّحْبانيّ، وَهُوَ مِنْ عائِلة مُلَحِّنينَ (מלחינים) مَشْهورة في لُبْنان.
عِنْدَما اشْتَهَرَتْ غَيَّرَتِ (החליפה) اسْمها إلى فيروز.
(5) تُغَنّي فَيْروز حَتّى (עד) الْيَوْم أَمامَ الْجُمْهور الْعَرَبيّ، الَّذي يُحِبُّها (אוהב אותה) كَثيراً.
أَكْمِلوا بِطاقة الْهُوِيّة لِلْمُغَنّية. (השלימו את תעודת הזהות של הזמרת)
أَلاسْم: --
سَنَة الْوِلادة: --
سَنَة الزَّواج: --
أَلدَّوْلة: --
أَللَّقَب: --
مَوْضوع أَغانيها: أَلطَّبيعة وَفُصول السَّنة
*112*
צפו בקלטת הווידאו המציגה את פריד (א)לאטרש והוסיפו פרטים שאפשר להסיק עליו מתוך הצפייה, למשל: הקול, ההופעה וכדומה.
לפניכם מילות השיר במושמע בווידאו וגם בתקליטור עם תרגומן. השיר מושמע בשפה המדוברת.
فَريد الأطْرَش / يا عَواذِل فَلْفِلوا
ما قال لي وْقُلْتِ لُه وِمال لي وْمِلْتِ لُه - אמרנו זה לזה מילים ונמשכנו זה לזה
وْجاني وْرُحْتِ لُه يا عَواذِل فَلْفِلوا - הוא בא אליי והלכתי אליו, ושכל הקנאים "יתפלפלו"!
قالوا لي كَلام وِقالوا لُه كَلام - אמרו לי מימים ואמרו לו דברים
وِكان بيني وْبينُه خِصام - וכך נוצרו ביננו חיכוכים
كَلامْهُمْ زاد غَرامي غَرام - הם המשיכו לסכסך. ואהבתי גברה וגברה
وْفاض بُه الشّوق بَعَث لي سَلام - כשגעגועיו גברו הוא שלח לדרוש בשלומי
وِسَلامُه فْرِحْتِ لُه وِقابِلْني ضْحِكْتِ لُه - שמחתי לשמוע ממנו ונפגשנו וכייפנו
وْقال لي وْقُلْتِ لُه وْجا لي وْرُحْتِ لُه - דיברנו ודיברנו וביקרנו זה את זה
يا... يا عَواذِل فَلْفِلوا - ושכל הקנאים "יתפלפלו"!
في قُرْبُه يْزيد حَنيني إليه - כשהוא קרוב אליי אהבתי אליו גוברת
وِهُوَ بْعيد يا خوفي عَليه - כשהוא רחוק ממני אני חוששת לו
أَخاف لَ النّاس يِحِبّوا عينيه - אני חוששת כי אחרים יתאהבו בו
وِيِتْمَنّوا يِبوسوا إيديه - וירצו לגעת בו
إيديه كُلِّ الْهَنا وعينيه هِيَّ الْمُنى - ידיו הן ברכה ועיניו הן תקווה
وِحْلِفْ لي بْحُبِّنا وَانا بَرْضُه حْلِفْتِ لُه - הוא נשבע לי באהבתנו וגם אני נשבעתי לו
يا عَواذِل فَلْفِلوا - ושכל הקנאים "יתפלפלו"!
*113*
فَريد הוא שמו הפרטי, ואילו أَلأَطْرَش שפירושו "החרש" הוא שם משפחתו ואין בו כדי לתאר את הזמר.
פריד אלאטרש גילם בסטים רבים דמות של זמן בן טובים, המתאהב ברקדנית או בבחורה ממוצא נחות, סיפור אהבתם של השניים מסתבך, כי המשפחה אינה מתירה לו להינשא לבחורה ממעמד נמוך.
הקהל בכל מדינות ערב אהב מאוד את דמותו של פריד בסרטים, ויותר מכל אהב את שיריו. שני הסרטים שבהם גיבור הסרט מת בסוף לא הניבו רווחים, מפני שהקהל הערבי סירב לקבל את מותו של זמר אהוד כל כך, אפילו לא בעלילה של סרט. פריד בעבור ההמונים הוא שמר חי לנצח ששר מהלב. הוא נאלץ בילדותו לעזוב את המעמד הגבוה של נסיכים, שאליו הוא השתייך בסוריה, ולהגר למצרים שבה נמנה על המעמד הבינוני. סיפורו האישי מסמל את הסבל של ההמונים, לכן רבים משיריו גורמים להתרגשות רבה אצל מעריציו. فَريد לא נישא מעולם בשל אהבתו הרבה לנגינה ולשירה. הוא ניגן בעוד כבר מילדותו ונחשב לנגן עוד מעולה.
مَنْ هُوَ فَريد الأَطْرَش
(1) وُلِدَ في سوريا لِعائِلة أُمَراء (נסיכים) دُروز سَنة 1914.
وَقَد عاشَ في قَصْر جَميل في أَيّام الطُّفولة (הילדות).
سَنة 1924 طُرِدَتْ (גורשה) أُمُّهُ وَأَوْلادُها مِنْ سوريا، فَهاجَرَتْ إلى الْقاهِرة.
هُناكَ دَرَسَ فَريد الْموسيقى وَاشْتَهَرَ جِدّا بِصَوْتِهِ الْفَريد (המיוחד).
(5) مَثَّلَ (גילם תפקיד (שיחק בסרט)) في 30 فيلمًا وَفي كُلِّها كانَ اسْمُهُ "وَحيد".
أَكْمِلوا بِطاقة الْهُوِيّة لِلْمُغَنّي. (השלימו את תעודת הזהות של הזמר)
أَلاسْم: --
سَنَة الْوِلادة: --
أَصْل الْعائِلة: --
أَلدَّوْلة: --
مَوضوع أَفْلامِهِ:--
أَلدَّوْلة: --
مَوْضوع أَفْلامِهِ: --
إسْمُهُ في الأَفْلام: --
أَلْمَجَلات الْفَنِّيّة: عازِف عود، وَمُلَحِّن، وَمُطْرِب
*114*
צפו בקלטת הווידאו המציגה את עבד (א)לוהאב והוסיפו פרטים שאפשר להסיק עליו מתוך הצפייה. למשל: הקול, ההופעה וכדומה.
לפניכם מילות השיר המושמע בווידאו עם תרגומן. השיר מושמע בשפה המדוברת.
عَبْد الوّهّاب / حَكيم عُيون
حَكيم عُيون أَفْهَم بِالْعَيْن - אני רופא שיודע לקרוא בעיניים
وَافْهَم كَمان في رْموش الْعَيْن - וגם מבין בצפונות העין
أَعْرَف هَواهُمْ ساكِن فين - אני יודע היכן גרה האהבה
وَأَعْرَف دَواهُمْ ييجي منين - ואני יודע היכן מצויה התרופה
قاسيت كِثير مِنهُمْ - רבות סבלתי בגלל העיניים
وَقَريتْ كِثير عَنْهُمْ - ועוד יותר קראתי עליהן
1. إسْمَعْ يا دُكْتور، أَنا أَعْرَف إنَّ الأَلَم ييجي - תשמע דוקטור, אני יודעת שהכאב מקורו בעצב השן
مِنْ عَصَب الضِّرْسِ لَمّا الْواحِد يَاكُل حاجة ساقْعة - כאשר אדם שותה משקה קר מאוד
2. عَلَشان تِحَرَّمي تاكْلي جْلاس - כדי שתפסיקי לאכול גלידה (דברים קרים)
وِتْذَوِّبي في قْلوبِ النّاس - ותפסיקי להמס את לבבות האנשים
1. وِعْرِفْتِ منين؟ - איך אתה יודי?
2. ما تِعْرَفيش إنّي أَقْدَرْ أَقْرَا أَفْكارِكْ - אינך יודעת שאני מסוגל לקרוא את מחשבותייך
وْمِنْ عينيكي أَقْدَر أَقول لكِ كُلِّ أَسْرارِكْ؟! - ואני יכול לגלות את סודותייך רק בהסתכלי בעינייך?
1. حَكيم روحاني، حَضْرِتَكْ؟ - מה, אתה רופא נפש?
طَيِّب إقْرا لي الّي فْ قَلْبي وَاحْكي لي عَليه - אז קרא לי את שבליבי, ספר לי.
2. إلّي مَكْتوب فيه بِيْخَوِّفْ ما اقْدَرْش أَحْكِيهِ - מה שכתוב בליבך מפחיד, איני יכול לספרו
1. بِيخَوِّفْ مين؟ - מפחיד את מי?
2. بِيخَوِّفْني. - מפחיד אותי
*115*
עבד (א)לוהאב זכה לעמוד בראש עולם הזמר הערבי במשך יותר משבעים שנה, ולכן הוא מכונה: مُطْرِب الأَجْيال (זמר הדורות.)
עבד (א)לוהאב ידע לשלב במוסיקה שכתב אלמנטים מן המוסיקה המערבית, כמו הטנגו, הסמבה והרומבה. הוא כתב למקצבים אלה מוסיקה ערבית ושירים ערביים. המוסיקה שכתב ושר היוותה נקודת מפנה בהתפתחות המוסיקה הערבית המודרנית.
הוא היה הראשון שהביא אל אקרני הקולנוע את המחזמר הערבי, שהצליח מאוד בכל רחבי העולם הערבי.
כמן כן הלחין שירים לזמרים נודעים, למשל: השיר המפורסם إِنْتَ عُمْري ששרה أُم كُلْثوم.
مَنء هُوَ مُحَمَّد عَبْد الْوَهّاب؟
(1) وُلِدَ في الْقاهِرة عاصِمة مِصْر سَنة 1907.
لَحَّنَ أَكْثَر مِنْ 1800 أُغْنِية عَرَبِيّة.
سَنة 1988، عِنْدَما كانَ عُمْرُهُ 81 سَنة، أَخْرَجَ قُرْصًا (תקלטי) جَديداً، كانَ آخِر قُرْصٍ لَهُ. بيعَ (נמכר) هذا الْقُرْص بِمَلْيونَيْ نُسْخة.
(5) مات عَبْد الْوَهّاب سَنة 1991 إثْر نَوْبة (התקף) قَلْبِيّة.
أَكْمِلوا بِطاقة الْهُوِيّة لِلْمُغَنّي. (השלימו את תעודת הזהות של הזמר)
أَلاسْم: --
سَنَة الْوِلادة: --
سَنة الْوَفاة: --
سَبَب الْمَوْت: --
أَلدَّوْلة: --
مَوضوع أَفْلامِهِ:--
أَلدَّوْلة: --
أَللَّقَب: --
أَلْمَجَلات الْفَنِّيّة: مُلَحِّن، وَمُطْرِب، وَموسيقار
*116*
לצד הזמרים המפורסמים שהכרתם בתחילת הפרק, שני זמרים מודרניים פופולאריים מאוד.
צפו בקלטת הווידאו המציגה את מאג'דה (אל)רומי והוסיפו פרטים שאפשר להסיק עליה מתוך הצפייה, למשל: הקול, ההופעה וכדומה.
האזינו לבית אחד מתוך השיר سَمْراء النّيل בית השיר מושמע בקלטת הווידאו וגם בתקליטור.
ماجِدة الرّومي / سَمْراء النّيل
سَمْراء، سَمْراء - שחרחורת שחומת עור
سَمْراء كَلَيْل السَّهْرانِ وَكَطَلّة بِنْتِ السُّلْطانِ - צבע עורה כלילה קסם, כצילה של בת הסולטאן
سَمْراء، سَمْراء - שחרחורת שחומת עור
أَوْراقُ زُهورٍ بَرِّية أَجْنِحةُ طُيورٍ بَحْرِيّة - על פרחי הבר וכנפי עופות הים
لَيْلٌ وَحَريرٌ وَتَكِيّة وَتَقولُ الشَّفةُ الْخَمْرِيّة - צבעי הליל והמשי, מכריזות שפתי האודם
أَنا مِصْرِيّة، أَنا مِصْرِيّة - אני מצרייה
كَالأَرْضِ حَميمة وَبَهِيّة - כמו האדמה קרובה וזוהרת
كَالشَّمْسِ قَديمة وَصَبِيّة - כמו השמש עתיקה וצעירה
وَتَقولُ الشَّفةُ الْخَمْرِيّة - כך אומרות השפתיים החומות
مِصْرِيّة أَنا، أَنا مِصْرِيّة - אני מצרייה בכל רמ"ח אברי
أَلاسْم: ماجِدة الرّومي
سَنَة الْوِلادة: 1958
أَلدَّوْلة: لُبْنان
بِنْت موسيقار مَشْهور، هُوَ حَليم الرّومي.
دَرَسَتِ الْموسيقى
أَلْمُمَيِّزات: لَها قُدْرة صَوْتِيّة عَظيمة
*117*
צפו בקלטת הווידאו המציגה את עמרו דיאב והוסיפו פרטים שאפשר להסיק עליו מתוך הצפייה, למשל: הקול, ההופעה וכדומה.
לפניכם מילות השיר המושמע בווידאו וגם בתקליטור עם תרגומם. השיר מושמע בשפה המדוברת.
عَمْرو دياب / حَبيبي يا نور الْعين
حَبيبي يا نور الْعين يا ساكِن خَيالي - אהובי, מאור עיניי הממלא את דמיוני
عاشِق بَقى لي سْنين ولا غيرَك في بالي - אותך אני אוהב מזה שנים, רק אותך
أَجْمَل عُيون في الْكون أَنا شُفْتَها - העיניים הכי יפות שראיתי
أَلله عَليك أَلله عَلى سِحْرَها - בחיי, הן מכשפות אותי
عُيونك مَعايَ عُيونك كِفاية - עיניך תמיד איתי ודי לי בהן כדי
تِنَوّر لَيالي. - להאיר את לילי
حَبيبي يا نور الْعين يا ساكِن خَيالي - אהובי, מאור עיני הממלא את דמיוני
عاشِق بَقى لي سْنين ولا غيرَك في بالي - אותך אני אוהב מזה שנים. רק אותך
أَلاسْم: عَمْرو دياب
سَنَة الْوِلادة: 1968
أَلدَّوْلة: مِصْر
أَلْمُمَيِّزات: مُطْرِب الشَّباب
*118*
השיר העממי
דונו בקבוצה: איזה שירים עממיים ידועים לכם בעברית?
מה מאפיין, לדעתכם, את השיר העממי? (התייחסו למנגינה, למילים, לנסיבות שבהן שרים אותו)
לפניכם חמישה שירים עממיים.
כל השירים בוצעו על ידי להקת אמאן. השירים מייצגים ארצות ערביות שונות. מילות השירים כתובות בערבית מדוברת.
להלן שמות השירים לפי סדר הופעתם בתקליטור:
1. شَمْس الشَّموسة (שיר עממי מצרי)
2. بيت الشَّعِر (שיר עממי בדווי)
3. بِنْت الشَّلَبِيّة (שיר עממי לבנוני)
4. طابَتِ اللَّيالي (שיר עממי כפרי)
5. عَلى دَلْعونة (שיר עממי ירדני)
إعْلَمْ أنَّ
השפה שבה משתמשים בשירה העממית היא הערבית המדוברת. לשיר העממי יש תבנית קצבית קבועה שחוזרת על עצמה. לרוב מכיל השיר בתים רבים. אולם רק חלק קטן ממנו ידוע לכולם. ניתן להוסיף לשיר בתים חדשים לפי הרצון ולפי הנסיבות. במקור היו רוב השירים העממיים בקצב ריקוד הדבקה הבדווי ובליווי של הרבאבה והדרבוקה.
شَمْس الشَّموسة
طِلْعِتْ يا ما احْلى نورْها شَمْس الشَّموسة - השמש הנעימה זרחה לה. שמש השמשות
بالله بِنا نِمْلا ونِحْلِب لَبَن الْجَموسةِ - יאללה, בואו נלך למלא את כדינו ולחלוב את הגמוסה
قاعِد عَ السّاقْيَة يا خِلّي اَسْمَر وِحليوة - אהובי יושב לו ליד תעלת המים, אהובי, השזוף והיפה
مَيَّل عَلَيَّ وْقال لي غَنّي لي غِنّيوة - פנה אליי ואמר לי: "שירי לי שיר"
قُلْتِ له بِقَلْبي يا خِلّي يا لاَسْمَر يا حليوة - אמרתי לאהובי בליבי, כמה שחום ויפה אתה
قَدَّمْ لي وَرْدة وْقال لي حِلْوة يا عَروسة - הוא הגיש לי פרח ואמר לי: "יפה את כמו כלה"
طِلْعِتْ يا ما احْلى نورْها...
*119*
بيت الشَّعِر
בלהג הבדווי הוגים את האות ר כגימל
بيت الشَّعِر يا الْمَبْني - באוהל הבדווי המוקם
تَحْتَك عَشيقي نايِم - שוכב לו אהובי וישן
بالليل يا عيني بالليل - בלילה, בלילה
لا بَاكُل وَلا بَاشْرَب - איני אוכלת ואיני שותה
بَسّ بَطَّلَّع بِعْيوني - רק בוהה בעיניי
بالليل يا عيني بالليل - בלילה, בלילה
بيت الشَّعِر يا الْمَبْني...
هيلي ما يِرِيدونَك - משפחתי לא רוצה בך
رَوِّح بَلا عِنادِ - לך ואל תתעקש
بالليل يا عيني بالليل - בלילה, בלילה
يا ابو جَكيت رَمادي - אתה, בעל המעיל האפור
لا تِتْمَشّى بِالْوادي - אל תעבור בוודיות
بالليل يا عيني بالليل - בלילה, בלילה
بيت الشَّعِر يا الْمَبْني...
إعْلَمْ أنَّ
בערבית מדוברת הוגים עיצורים אחדים באופן שונה מן הערבית הספרותית.
למשל: העיצור قاف נהגה כמו أ.
המילה عَلى מתקצרת לאות: عَ
המילה حَتّى מתקצרת לאות: ت
המילה شو פירושה: מה?
*120*
بِنْت الشَّلَبِيّة
بِنْت الشَّلَبِيّة عْيُونْها لًَوْزِيّة - הנערה היפה שעיניה כשקדים
بِحِبّكْ مِنْ قَلْبي، يا قَلْبي وانْتِ عِينايَّ - אני אוהב אותך בכל ליבי. את מאור עיניי
تَحْتَ التّفّاحة نامي مِرْتاحة - נוחי לך בצל עץ התפוח.
إمّكْ فَلاّحة، فَلاّحة بٍِتِفْلَحْ عَلَيَّ - הלוואי ותברך אותנו גם אמך
بِطِلّ بِتْروح والْقَلْب مَجْروح - את מציצה והולכת וליבי נשאר פצוע
أَيّام عَ الْبال بِتْعِنّ وَتْروح - ימים שלמים את בליבי נגלית ונעלמת
تَحْتِ الزَّيْتونة نامي يا عْيُوني - נוחי לך בצל עץ הזית
إمّكْ حَنونة، حنونة بِتْحِِنّ عْلَيَّ - הלוואי ואמך תפנק גם אותי
بِنْت الشَّلَبِيّة...
طابَت الليالي
طابَت الليالي شِعْشَعْ يا قَمَر - מה טובים הלילות כשהירח מאיר
عَ كروم الدَّوالي وَشْوَشْها الْخَبَر - בכרמים נלחשות הידיעות "החמות"
طابَتْ لَيالينا رَدِّد أَغانينا - מה טובים הלילות כשהשירים זורמים
هَدْهَد أَمانينا نَسيم السَّحَر - תקוותנו מובעות עם משבי הרוח
طابَت الليالي شِعْشَعْ يا قَمَر - מה טובים הלילות כשהירח מאיר
ما أَحْلى الصَّيْفِيّة بِكروم الْعِنَب - מה נעים הקיץ בכרמים
بعَريشة عَلِيّة ثَريَّاتا ذَهَبَ - בסוכת הגפן שבה אשכולות של זהב
لَلْكَيْفِ تْجَمَّعْنا عَ الأرْضِ تْرَبَّعْنا - על הארץ כרענו. ישבנו בכיף
عَتابا اسْتَمَعْنا ميجن يا قَمَر - ושמענו שירים לאור הירח המשגע
طابَت الليالي شِعْشَعْ يا قَمَر - מה טובים הלילות כשהירח מאיר
*121*
השיר - "עלא דלעונה"
לשיר עממי זה יש מספר גרסאות גם במילים וגם בעיבוד המוסיקאלי
"עלא דלעונה" - הוא הכינוי של האהובה בשיר.
عَلى دَلعونة
عَلى دَلعونة وعَلى دَلعونة - עלא דלעונה, עלא דלעונה
هَوا الشِّمالِ غَيَّر اللّونَ - אוח צפונית שינתה את מצב הרוח
عَلى دَلعونة وعَلى دَلعونة - עלא דלעונה, עלא דלעונה
راحوا الْحَبايب ما وَدَّعونا - אהובתי הלכה לה מבלי להיפרד
راحوا الْحَبايب ما عادوا طَلُّوا - הלכה לה אהובתי ולא שבה
لَوْعة عَ – لَوْعة بِالْقَلْب خَلّوا - והותירה בליבי ייסורים וגעגועים
صاروا الْعَواذِل فينا يِتْسَلّوا - החלו המתקנאים לקנטר אותי
يا لَطيف مِنْكُمْ شو عَذَّبْتُونا - הוי כמה התייסרתי
عَلى دَلعونة...
بِاللهِ تعودوا يا – لْ غِبْتوا عَنّا - בחייך חזר לאחר שנעדרת
إنْتو حَسَبْتو بِالْهَوا مِنّا - אהבתך הכי חשובה לי
عودوا تَ – نِرْجّع أَحْسَن ما كِنّا - חזרי ונהיה אף טובים משהיינו
بِمْرُجِ الْهَوا نْغَنّي دَلْعونة - ובשדות האהבה נשיר דלעונה
عَلى دَلعونة وليش دَلَعْتِيني - עלא דלעונה, למה זה פינקתיני
شِفْتيني شايِب ليش أَخَذْتيني - ואני כל כך זקן. למה לקחתני
وَالله لَ – أَروح لك بِالْبَساتينِ - בחיי שעוד נטייל בבוסתנים
وَمَصّ خدودك مَصّ اللّيْمونة - ואת לחייך אלטף כמו שני לימונים
عَلى دَلعونة...
*122*
האזנתם קודם ללחם הקלסי של השיר העממי "עלא דלעונה" השיר עובד על ידי הזמרת הידועה: نَوال الزٌّغبي
לפניכם מילות השיר המושמע בתקליטור עם תרגומן.
השיר מושמע בשפה המדוברת.
عَلى دَلعونا / نَوال الزٌّغبي
عَلى دَلْعونا غَنِّي لي شْوَيِّة - עלא דלעונה, שיר לי קצת
بَعْدَك يا روحي بِتْفَكِّر فِيِّي - נשמתי, אתה עדיין חושב עליי
سَوا شو رْقَصْنا عَ هَالغِنِيِّة - כמה רקדנו לצלילי השיר הזה
وْشو كانَتْ حِلْوِة هَالسَّهْرة وَمَجْنونة - וכמה השתוללנו במסיבה המקסימה ההיא
أللازمة - פזמון:
دَلعِن دَلعِن عَلى دَلْعونا هَواهُنْ غَيّر اللّوْنا - עלא דלעונה, הכול השתנה עם הזמן
ما بِدّي غيره لا والله حَبيبي أَسْمَر اللّونَا - אני רוצה רק את אהובי שחום העור
عَلى دَلْعونا يا ذِلّي عْلَيِّي - עלא דלעונה, אל תשכח אותי
بَعْدَك يا هَوا بِتْعَذِّب فيِّي - אהבתך עדיין מייסרת אותי
لَوْ ما حَبَّيْنا هاكِ الصَّيْفِيِّة - אילו רק לא נפגשנו בקיץ ההוא
ولا ذابَتْ عَيني بْنَظْرة حَنونة - אילו לא ראו עיניי את מבטך המקסים
دَلعِن دَلعِن...
عَلى دَلْعونا يا عَيْني عَليْهُنْ - עלא דלעונה, אני כבר חוששת
راحوا يا روحي وِاشْتَقنا لَيْهُنْ - הלך אהובי, ואני כבר מתגעגעת
لَمّا عَ الدَّبْكِة شْبَكْنا إيدَيْهُنْ - זכר ידינו השלובות בריקוד הדבקה
كانوا بِالْهَوا هِنِّ شَبَكونا - הוא זכר האהבה המכאיבה
دَلعِن دَلعِن...
*123*
השפעת המוסיקה הערבית על המוסיקה הישראלית
זמרים ישראלים רבים נמשכו למוסיקה הערבית, למקצבים שלה, לכלים המיוחדים ולסלסולים.
חלק מהזמרים בחרו לשיר שירים מפורסמים של זמרים ערבים גדולים, כמו למשל, הזמרת זהבה בן ששרה שירים של أُم كُلْثوم (إنْت عُمْري)
זמרים אחרים בחרו לשלב בשירתם כלים או משפטים מתוך המוסיקה הערבית, כמו, למשל, הזמר מיכה שטרית.
השיר يَا مَرْحَبا הוא שיר בדווי ששרה הזמרת סמירה תופיק.
האזינו לו בביצוע הזמרת אתי לוי.
לפניכם מילות השיר המושמע בתקליטור עם תרגומן. השיר מושמע בשפה המדוברת.
يَا مَرْحَبا
يَا مَرْحَبا بْزُوّارِنا، يَا مَرْحَبا - שלום לכל המבקרים אותנו
يومِ انْ لَ اتُوا عَ دِيارِنا، يَا مَرْحَبا - לכל אלה שבאו בצל אוהלינו
يَا مَرْحَبا بَاهْلِ الْوَفا وَبِالْجيران - שלום לכל האנשים הנאמנים ולשכנים
(أ)عَزّ الْحَبايِب وِالْقَرايِب والْخِلاّن - שלום לקרובים ולידידים היקרים
يا دارِ الْعِزّ، عِزِّهُمْ - הבית יקר בזכותם
بِاسْمِ النّشامى حَيِّيهُمْ - בשם האצילים נברך אותם
يا مَرْحبا يا مَرْحَبا - ונאמר להם" "יא מרחבא"
*124*
-135
מילון ערבי עברי
במילון זה הובאו המילים המופיעות בספר ב. המילים מופיעות לפי סדר האלף-בית הערבי.
שמות העצם המופיעים בספר בזכר ובנקבה הובאו במילון בדרך גלל רק בצורת הזכר.
פעלים בבניין הראשון מופיעים רק בצורת היסוד ולידם מופיעה תנועת ע' הפועל בנטיית העתיד.
רוב השמות בצורת הרבים מופיעים לצד צורת היחיד. הקיצור (ש"פ) פירושו: שם פרטי.
أ
آخِر - אחר
آلة - כלי, מכשיר
أَب - אב
إبْحَثوا عَنْ - חפשו! את-
إبراهيم - אבראהים (ש"פ)
إبْن، أَبْناء - בן, בנים
أَبُو - אבא של...
أَبْواب - דלתות
أَبْيَض - לבן
إتَّصَلْتُ بِ - התקשרתי לעם-
أَتَصَوَّرُ - מתאר לעצמי (אני)
أَجابَ عَنْ - ענה עלל-
إجْتازَ - חצה, עבר את-
إجْتَمَعَ بِ، مَعَ - נפגש עם (הוא)
أَجيبوا! عَنْ - ענו! עלל-
أَحَبَّ - אהב את-
أُحِبُّ - אני אוהב את-
أَحَد - אחד, מישהו
أَحْسَنْتَ - יפה! כל הכבוד!
أَحْمَد - אחמד (ש"פ)
أَحْمَر - אדום
أَخ، إخْوان / إخْوة - אח, אחים (גם חברים)
أَخْبَار - חדשות
أَخْبَرْتُ - הודעתי את... ל-
أُخْت، أَخَوات - אחות, אחיות
إخْتِبار - מבדק
أَخَذَ -ُ - לקח את
أَخير - אחרון
أَخيراً - לבסוף
إذَا - אם
أَذان - קריאה לתפילה
أُذْكُروا! - זכרו, ציינו! את-
أَرَادَ - רצה את-
أَرْض - אדמה, ארץ
أَرْكَان الإسْلام - עיקרי האסלאם
إِرْكَبْ! - רכבו על-
أُريدُ - רוצה, ארצה (אני) את-
أَزُور - מבקר, אבקר (אני) את-
أُسَافِرُ - נוסע, אסע (אני) ל-
إِسْاَلْ - שאל! את-
أَسئِلة - שאלות
أُسْبُوع، اَسابيع - שבוע, שבועות
إسْتَمِعوا! إلى - האזינו! ל-
أَسْعَد - הכי מאושר, מאושר יותר
أَسِفَ -َ عَلى - הצטער על-
إسْلام - אסלאם
إسْم، أَسْمَاء - שם, שמות
أَسْوَد - שחור
أُشاهِدُ - צופה, אצפה ב-
أَشْجَار - עצים
اَشْهَر - הכי מפורסם
أَشيروا إلى - הצביעו! על-
أَصْبَحَ - נעשה, הפך ל-
أَصْحاب - חברים
اَصْل - מקור
أُصَلّي - מתפלל, אתפלל (אני) ל-
اَصُومُ - צם, אצום (אני)
أَضيفوا! - הוסיפו! את-
إطْحَنوا! - טחנו! את-
أَطْوَل - ארוך / גבוה יותר
أَعْطى - נתן אתל-
إِعْلَمْ أَنَّ.. - דע כי...
إفْتَحْ! - פתח! את-
إفْطار - ארוחה בסיום הצום
أَقامَ - ערך את-
إقْتراح - הצעה
إقْتَرَبَ مِنْ - התקרב ל-
أقُصُّ عَلى - אספר ל-
أَقْصَر - קצר / נמוך יותר
إقْلوا! - טגנו! את-
أَقولُ - אומר (אני) את-
أَكْبرَ - גדול יותר, הכי גדול
أَكْتاف - כתפיים
أَكْتُبوا - כתבו! את
أَكَلَ -ُ - אכל את-
أَكْمَلْتُ - השלמתי את-
أَكْمِلواَ - השלימו! את-
إلَى - אל
أَلآنَ - עכשיו
التَّالي - הבא
أَلتُّرْكِيّة - השפה התורכית
أَلَّتي - אשר (לנקבה)
أَلْجَليل - הגליל
أَلْجُمْعَة - יום שישי
أَلْحَجّ - העלייה לרגל
أَلْحَمْدُ لِلَه - השבח לאל
أَلَّذي - אשר (לזכר)
أَلَّذين - אשר (לרבים)
أَلرّوسيِّة - השפה הרוסית
أَالزَّكاة - מצוות הצדקה
أَلسُّعُودِِيّة - סעודיה
أَلشَّهَادة - העדות
أَلصَّلاة - התפילה
أَلصَّوْم - הצום
أَلْعِبْرِيّة - השפה העברית
أَلْعَرَِبِيّة - השפה הערבית
أَلْف - אלף
أَلَّفَ - חיבר את-
أَلْفارِسِيّة - השפה הפרסית
أَلِّفوا - חברו! את-
أَلْقُدْس - ירושלים
أَلْكَعْبَة - הכעבה
أَلله - אללה (אלוהים)
أَلْهِنْد - הודו
أَلْهِنْديِّة - השפה ההודית
اَمْ - או (במשפט שאלה)
أُمّ - אימא, אימא של...
اَمَاكِن - מקומות
أَمَامَ - מול
إمْبراطورِيّة - אימפריה
اَمْسِ - אתמול
إمْساكِيْة - טבלת זמני הצום
اَموتُ - מת, אמות (אני)
أَمير، أُمَراء - נסיך, נסיכים
إنَّ - אכן
أَنَّ - ש...
إِنْ شاءَ الله - אם ירצה השם
أَنَا - אני
اَنْتَ - אתה
اَنْتِ - את
إنْتَظَرَ - חיכה ל-
أَنْتُمْ - אתם
أَنْحاء - רחבי
إنْزِلوا - רדו! מ-
إنْسان، ناس - בן אדם / איש, אנשים
إنْسَخوا - העתיקו! את-
إنْفَتَحَ - נפתח
أَنيس - אניס (ש"פ)
أَهْل - משפחה, הורים
أَهْلاً بِكُمْ - שלום לכם
أَهْلاً وَسَهْلاً - ברוכים הבאים
أَوْ - או
أُوروبّا - אירופה
أَوَّل - ראשון
أَوْلاد - ילדים
أَيّ - איזה
أَيَّام - ימים
أَيْضاً - גם
أَيْنَ - איפה, היכן
ب
بِ - באמצעות, ב...
بَاب، أَبْواب - דלת / שערף דלתות / שערים
بابِلِيّونَ - בבלים
بِئْر - באר
بَاص - אוטובוס
بَاعَ، يَبيعُ - מכר, ימכור את-
بِالضَّبْط - בדיוק
بِالْقُرْب مِنْ - בקרבת, ליד
بِالنِّسْبة لِ - ביחס ל...
بَحَثَ عَنْ -َ - חיפש את-
بَحْر - ים
بَدَأَ -َ - התחיל, החל
بِدَاية - התחלה
بَدّلوا! - החליפו! את-
بَسَّام - בסאם (ש"פ)
بِسَبَب - בגלל
بُسْتَان، بَساتين - גן, גנים
بَصَل - בצל
بَطْن - בטן
بَعَثَ -ََ بِ... إلى - שלח את-, ל-
بَعْدَ - אחרי
بَعْدَ ذلِك - אחר כך
بَعْدَ قَليل - לאחר זמן מה
بَعْدَما - לאחר ש...
بَعْض - חלק
بَعِيد - רחוק
بَقْدونِس - פטרוזיליה
بِلاد - ארץ
بَلَد - עיר, כפר, ארץ
بُني، يَبْني - בנה, יבנה את-
بَنْك - בנק
بُنِيَ - נבנה
بَوّابة - שער
بَيءت، بُيوت - בית, בתים
بَيْنَ - בין
ت
تاجِر، تُجّار - סוחר, סוחרים
تَأْرِيخ - תאריך, היסטוריה
تَأْسَفث عَلى - מצטער, תצטער על-
تَجَوَّلَ - סייר ב-
تَحْتَ - מתחת ל...
تَحَدَّثَ عَنْ - דיבר על-
تَحْضير - הכנה
تَخَبَّأَ - התחבא מ-
تَرْجِموا! - תרגמו את-
تَرْجَمة - תרגום
تَرَعْرَعَ - גדל
تَرَكَ -ُ - עזב את-
تُرِيدُ - רוצה, תרצה (אתה / היא) את-
تَزُورُ - מבקר, תבקר (אתה / היא) את-
تُساعِدُ - עוזר, תעזור (אתה / היא) ל-
تُسَافِرُ - נוסע, תיסע (אתה / היא) ל-
تُصَدَّقُ - תאמין, מאמין (אתה / היא) ל-
تَطَهَّرَ - הטהר
تَعالَوْا - בואו! ל-
تَعْبان - עייף
تَعَرَّفَ - הכיר את-
تَعْني - פירושה, כלומר
تُفْرِجُ عَنْ - משחרר, תשחרר (אתה) את-
تَفَضَّلْ - בבקשה, התכבד!
تَقَعُ - שוכנת
تُلائِمُ - מתאים, תתאים (אתה) ל-
تَلْخيص - תמצית, קיצור
تِلِفِزْيُون - טלוויזיה
تِلْميذ، تَلاميذ - תלמיד, תלמידים
تَمَام - שלמות (בדיוק)
تَمْرِين، تَمارين - תרגיל, תרגילים
تَمَنَّيْتُ - איחלתי ל-
ث
ثالِث - שלישי
ثانٍ أَلثّاني - שני
ثَلاث - שלוש
ثُمَّ - אחר כך
ثَوْب، ثِياب - בגד, בגדים
ثوم - שום
ج
جائِع - רעב
جَبَار - חזק
جَبَل، جِبال - הר, הרים
جَدَّ - התאמץ
جِدّا - מאוד
جِدوا - מצאו! את-
جَديد - חדש
جَلَسَ -ِ - ישב עלב-
جَمَل - גמל
جُمْلَة، جُمَل - משפט, משפטים
جَميع - כל
جَميل - יפה
جُنَّ - השתגע
جَنّوا - השתגעו
جُنود - חיילים
جِنّيّ، جِنّ - שד, שדים
جَواهِر - תכשיטים
جُوع - רעב
جَوْهَرة - יהלום
جَيْش - צבא
ح
حَاجّ، حُجّاج - עולה רגל, עולי רגל
حارّ - חריף, חם
حالة الإحْرام - מצב היטהרות / קדושה
حامٍ - חם
حاوَلَ - ניסה את-
حُبّ - אהבה
حَبْل، حِبال - חבל, חבלים
حَبِيبِي - יקירי, אהובי
حَتَّى - עד ש...
حَجّ - עלייה לרגל
حَجَر، أحْجار - אבן, אבנים
حَدَثَ -ُ - קרה, אירע
حَديث - חדיש, מודרני
حَديقة - גן
حَرْب، حُروب - מלחמה, מלחמות
حَرَثَ -ُ - חרש (את האדמה)
حَرْف، حُرُوف - אות, אותיות
حَسَبَ - לפי, בהתאם ל-
حَسَنًا - טוב, בסדר
حَصَدَ -ُ - קצר (יבול) את-
حَضارَة - תרבות
حَفْلَة - מסיבה
حَكَى، يَحْكي - סיפר, יספר את-
حَكَمَ -ُ - שלט
حِكْمة - חוכמה
حَكيم - חכם
حِمار - חמור
حَماقة - טיפשות
حَمَلَ -ِ - הרים, נשא את-
حَوْلَ - סביב
حَياة - חיים
حَيّة - נחש
خ
خَادِم، خُدّام - משרת, משרתים
خافَ، يَخاف - פחד, יפחד מ-
خَرَجَ -ُ - יצא מ-
خَشَب - עץ, קרש
خِطاب - נאום
خَفّاقة - מעבד מזון
خِلالَ - במשך
خَيْر - טוב
د
داخِلَ - בתוך
دَار - בית, משפחה (מדוברת)
دَخَلَ -ُ - נכנס
دَرَسَ -ُ - למד
دَرْس، دُرُوس - שיעור, שיעורים
دَفْتَر، دَفاتِر - מחברת, מחברות
دَقيقة، دَقائِق - דקה, דקות
دَعا، يَدْعو - קרא ליקרא ל-
دَوْلَة، دُوَل - מדינה, מדינות
دِين، دَنانير - דת, דתות
دينار، دَنانير - דינר (מטבע), דינרים
ذ
ذَكَرَ -ُ - זכר, ציין את-
ذلِكَ - ההוא
ذَهَب - זהב
ذَهَبَ -َ - הלך ל-
ذو الْحِجّة - חודש העלייה לרגל
ر
رائِع - מרהיב, יפה ביותר
رَابِع - רביעי
رَأْس السَّنة - ראש השנה
رَأَى، يَرى - ראה, יראה את-
رَئيس، رُؤَساء - נשיא / יושב ראש, נשיאים
رَئيس بَلَدِيّة - ראש עיר
رَبّ - ריבון, אדון
رَبِحَ -َ - הרוויח, זכה
رَتِّبوا - סדרו! את-
رَجَعَ -ِ - חזר מ-
رَجُل، رِجال - איש, אנשים
رُجوع - חזרה
رُخام - שיש
رَسُول - שליח
رَغْمَ - למרות
رَفِيق، رِفاق - חבר, חברים
رَكِبَ - רכב, נסע ב-
رَمى، يَرْمي - זרק / השליך, יזרוק / ישליך את-
رَمَتْ - זרקה, השליכה את-
رَمَضَان - רמצ'אן (חודש הצום)
رَمضيْتُ - זרקתי, השלכתי את-
روح - נשמה
ز
زَارَ، يَزورُ - ביקר, יבקר אתב-
زَرَعَ -َ - זרע את-
زَمان - זמן
زَمَن - זמן, תקופה
زَوْجة - אישה, רעיה
زِيارة - ביקור
زَيْت - שמן
س
سُؤال، أَسْئِلة - שאלה, שאלות
سَابِع - שביעי
ساحِرة - מכשפה
ساحة - חצר, רחבה
سارِق - גנב
سَاعَة، سَاعات - שעה, שעות
سَافَرَ - נסע למ-
سَأَلَ -َ - שאל את-
سَبْع - שבע
سَحَبَ -َ - סחב את-
سِحْر - קסם, כישוף
سَحُور - ארוחה לפני הצום
سَرَقَ -ِ - גנב את-
سُرِقَ - נגנב מ-
سَعْي - ריצה
سَعيد، سُعَداء - מאושר, מאושרים
سَفَر - נסיעה
سَقَطَ -ُ - נפל
سُكَّان - תושבים
سَكَنَ -ُ - גר ב-
سَلام - שלום
سَلامات - שלום
سُلطان - שליט
سْلْمان - סלאמן (ש"פ)
سَليم - בריא, שלם (גם ש"פ)
سَمّ - רעל, סם
سَمَحَ -َ لِ... بِ... - הרשה את... ל-
سِمْسِم - שומשום
سَمِعَ -َ - שמע את-
سَمير - סמיר (ש"פ)
سَنَة، سَنَوَات - שנה, שנים
سور - חומה
سوق، أَسْواق - שוק, שווקים
ش
شَارِع، شَوارِع - רחוב, רחובות
شاهَدَ - ראה, היה עד ל-
شُجاع - אמיץ
شَجَرة، أَشْجار - עץ, עצים
شَخْصِيّة - דמות, אישיות
شَرِبَ -َ - שתה את-
شضعْبي - עממי, פופולרי
شَعَرَ -ُ بِ - הרגיש ב-
شُفِيَ - הבריא
شُكْراً - תודה
شِمال - צפון
شَمَلَ -ُ - כלל
شَهْر، شُهور - חודש, חודשים
شَيْخ - שיח', איש מבוגר
ص
صادَ، يَصيدُ - צד, יצוד את-
صادَفَ - חל ב-
صارَ، يَصيرُ - נעשה / הפך, ייעשה / ייהפך ל-
صَام، يَصومُ - צם, יצום
صَباح - בוקר
صَبِيّ، صُبْيان - נער, נערים
صَحْراء - מדבר
صِحّة - בריאות
صَحيح - נכון
صَدّقَ - האמין
صَديق، أَصْدِقاء - חבר, חברים
صَعِدَ -َ - עלה
صَغير، صِغار - קטן, קטנים
صَفّ، صُفوف - כיתה, כיתות
صَفَّقَ - מחא כף
صَلّى - התפלל
صَلاة الْمَغْرِب - אחת התפילות (באסלאם)
صُمْتُ - צמתי
صَنِّفوا! - מיינו! את-
صَوْت، أَصْوات - קול, קולות
صُورة، صُوَر - תמונה, תמונות
صَوْم - צום
صَيَّاد - צייד
ض
ضَحِكَ -َ - צחק
ضِفّة - גדה (של נהר)
ضَيْف، ضُيوف - אורח, אורחים
ط
طارَ، يَطيرُ - עף, יעוף
طافَ، يَطوفُ حَوْلَ - הקיף, יקיף את-
طِبّ - רפואה
طَبيب، أَطِبّاء - רופא, רופאים
طَرِيق، طُرُق - דרך, דרכים
طَريقة - דרך / שיטה
طَعام - אוכל, מזון
طَعْمِيّة - פלאפל מצרי
طِفْل، أَطْفال - ילד / פעוט, פעוטות
طَلَبَ -ُ - ביקש את-
طَواف - הקפת הכעבה במכה
طَوِيل، طِوال - גבוה / ארוך, גבוהים
ظ
ظَهَرَ -َ - הופיע
ظُهْر - צהריים
ع
عائِلة - משפחה
عادَ، يَعودُ إلى - חזר, יחזור ל-
عاشَ، يَعيشُ - חי, יחיה
عالَجََ - טיפל ב-
عالَم - עולם
عام - שנה
عِبارة - ביטוי
عَتيق - עתיק, קדום
عَرَبيّ، عَرَب - ערבי, ערבים
عَرَفَ -ِ - ידע
عَزِيز - יקר (גם ש"פ)
عَشَرة - עשרה
عُصْفور، عَصافير - ציפור, ציפורים
عَطْشان - צמא
عُطْلَة - חופשה
عَظِيم - עצום, גדול
عَلَى - על
عَلَى النَّحْو التّالي - באופן הבא
عَلامة - ציון
عَلَّمَ - למד את-
عَلِيّ - עלי (ש"פ)
عَمّ - דוד (מצד האב)
عُمْر - גיל
عَمِلَ -َ - עבד, עשה
عَنْ - על, אודות
عِنْدَ - אצל, בשעת
عِنْدَمَا - כאשר
عِنْدهَا - אז
عِنْدي - יש לי
عود - עוד (כלי נגינה)
عَوْدَة - חזרה
عيب عَليكُمْ - התביישו לכם!
عِيد، أَعْياد - חג, חגים
عيد الأَضْحى - חג הקורבן
عيد الْفِطْر - חג בסוף חודש הצום
عَيْن - עין, מעיין
غ
غَدًا - מחר
غَريب - מוזר
غَلَط - טעות
غَيِّروا - החליפו! את-
ف
فاتَ - עבר, חלף
فانوس - מנורה, פנס
فَتَحَ -َ - פתח, כבש
فَتَِّشَ عَنْ - חיפש את-
فَجْأَةً - לפתע, פתאום
فَحَصَ - בדק את-
فَعَلَ -َ - עשה אתפעל
فِعْل، أَفْعال - פועל, פעלים
فُقَراء - עניים
فَقَطْ - בלבד
فَكَّرَ - חשב
فَكّرْ! - חשוב!
فِلْفِل - פלפל
فَهِمَ -َ - הבין את-
فَوْقَ - מעל, על
فول - פול
فِي - ב...
ق
قارِئ - קורא
قالَ، يَقولُ - אמר, יאמר את-
قامَ، يَقومُ - קם, יקום מ-
قاموس - מילון
قانون - חוק
قَبْلَ - לפני
قَبْلَ قَليل - לפני זמן קצר
قَبْلَ مَا - לפני ש...
قَتَلَ -ُ - הרג את-
قَديم - עתיק, קדום
قَرَأَ -َ - קרא את-
قَرَّرَ - החליט
قَرْن، قُرون - מאה שנים, מאות שנים
قَرِيب - קרוב
قَرْيَة، قُرًى - כפר, כפרים
قَسِّموا - חלקו! את-
قِصّة، قِصَص - סיפור, סיפורים
قَصْر، قُصور - ארמון, ארמונות
قَصير - קצר
قٍِطْعة، قِطَع - חתיכה, חתיכות
قُلْ - אמרו! את-
قَليل - קצת, מועט
قَليل الأَدَب - חסר נימוס
قولوا - אמרו! את-
ك
كَاتِب - סופר
كَأْس - כוס
كَانَ، يَكٌونُ - היה, יהיה
كَبِير، كِبار - גדול, גדולים
كِتَاب، كُتُب - ספר, ספרים
كَتَبَ -ُ - כתב
كَثِير - רב, הרבה
كَذا وَكَذا - כך וכך
كِذْب - שקר, כזב
كَذلِكَ - כמו כן
كُرَيّات - כדורים
كُسْبَرَة - כוסברה
كَسَرَ -ِ - שבר את-
كُلّ - כל
كَلام - דברים, דיבור
كَلِمَة، كَلِمات - מילה, מילים
كَمْ - כמה
كَمّون - כמון (תבלין)
كَنْز - אוצר
كَيْ - כדי
كَيْفَ - איך, כיצד
كيلو - קילוגרם
ل
لِ - ל...
لا - לא
لأَنَّ - כי, מפני ש...
- כי הוא
لأَنَّهُ - לבש את-
لَحْظة - רגע
لِذلكَ - לכן
لَعِبَ -َ بِ - שיחק ב-
لُغَة، لُغات - שפה, שפות
لَقَب - כינוי
لكِنَّ - אבל
لَمْ - לא
لَمّا - כאשר
لِماذا - מדוע, למה
لَهُ - יש לו
لَوْ - לו, אילו
لِي - לי
لَيْسَ - אין, לא
لَيْلة، لَيالٍ - לילה, לילות
م
مَا - מה, לא (לשלילת עבר)
ما أَحْلى! - כמה יפה!
ما زالَ - עדיין (הוא)
مَاء - מים
مَاتَ، يَموتُ - מת, ימות
مِئة - מאה
ماذا - מה
مَال - כסף
مَامَا - אימא
مُبارَك - מבורך
مَبْنًى، مَبانٍ - מבנה, מבנים
مَتَى - מתי
مِثْل - כמו
مَجْنُون، مَجانين - משוגע, משוגעים
مَحْبوب - אהוב, יקר
مُحَمَّد - מוחמד
مُخيف - מפחיד
مَدَحَ -َ - שיבח את-
مَدْرَسَة، مَدَارِس - בית ספר, בתי ספר
مَدِينة، مُدُن - עיר, ערים
مَذْكور - נזכר
مَرَّ، يَمُرُّ - עבר, יעבור
مضراحِل - שלבים
مَرّة، مَرَّات - פעם, פעמים
مُرَتب - מסודר
مَرْحَبًا - שלום
مَرِيض، مَرْض - חלה ב-
مَريض، مَرْضى - חולה, חולים
مَسَاء - ערב
مَسْجِد - מסגד
مَسَحَ -َ - ניגב את-
مَسْحوق - אבקה
مَسْعود - מסעוד (ש"פ)
مِسْكين - מסכן
مُسْلِم، مُسْلِمُونَ - מוסלמי, מוסלמים
مَشى، يَمْشي - הלך ברגל, יילך ברגל
مَشْهور - מפורסם
مِصْر - מצרים
مَطار - שדה תעופה
مَطْلوب - דרוש, מבוקש
مُعَلَّق - תלוי
مَعَ - עם
مَعَ السَّلامة - להתראות
مُعَلِّم - מורה
مَعْنًى - פירוש, משמעות
مَغارة - מערה
مُقَدَّس - קדוש
مَكَان، أَماكِن - מקום, מקומות
مَكذَة الْمُكَرَّمَة - מכה הקדושה
مَكْتَبَة - ספרייה
مُلائِم - מתאים
مَلاك - מלאך
مِلْح - מלח
مِلْعَقة - כף (לאוכל)
مَلِك، مُلوك - מלך, מלכים
مَلْيون، مَلايين - מיליון, מיליונים
مُمْتاز - מצוין
مَنْ - מי
مِنْ - מן, מ...
مُلائِم - מתאים
مُنْذُ - מאז
مُنْهَك - עייף, מותש
مَوادّ - חומרים
مَوْت - מוות
مَوْجود - נמצא
مَوْسِم - עונה, עת
مَوْسوعة - אנציקלופדיה
مُوسِيقى - מוסיקה
مِيزَان - מאזניים
ميلاد - מולד
ن
نَاب - ניב, (שן)
نَابْلُس - שכם
ناس - אנשים
نامَ، يَنامُ - ישן, יישן
نَحْنُ - אנחנו
نُريدُ - רוצים, נרצה את-
نَزَلَ -ِ - ירד
نَسيَ، يَنْسى - שכח, ישכח את-
نَسيتُ - שכחתי את-
نَسيتَ - שכחת את-
نِصفْ - חצי
نَصيحة، نَصائِح - עצה, עצות
نَضَعُ - נשים את-
نَفْس - נפש
نِقاط - נקודות
نُقَط - טיפות
نِهاية - סוף
نِهاية الْمَطاف - סוף דבר
نَهْر - נהר
ه
هؤُلاءِ - אלה
هَدِيّة، هَدايا - מתנה, מתנות
هذا - זה, הזה
هذِهِ - זאת, הזאת
هَرِم - זקן, ישיש
هَلْ - האם
هُمْ - הם
هُنا - כאן
هُناك - שם
هُوَ - הוא
هِيَ - היא
و
وَ - ו...
واحِدة - אחת
واسِع - רחב
وَجْبة الإفْطار - ארוחה להפסקת הצום
وَجْبة السَّحور - ארוחה לתחילת הצום
وَجَدَ - מצא את-
وِداد - ודאג (ש"פ)
وَداع - פרדה
وَدَّعَ - נפרד מ-
وَراء - מאחור
وَصَلَ، يَصِلُ - הגיע, יגיע
وَقْت - זמן
وَقَعَ - נפל
وَقَفَ، يَقِفُ - עמד, יעמוד
وَلَد، أَوْلاد - ילד, ילדים
وُلِدَ - נולד
ي
يَا - יא, מילית פנייה
يًَجِبُ عَلى - חובה על
يَحْتَفِلُ بِ - חוגג, יחגוג את-
يُخَبِّئُ - מחביא, יחביא את-
يَد - יד
يُذْكَرُ أَنَّ - יצויין כי
يُريدُ - רוצה, ירצה את-
يَزُور - מבקר, יבקר את-
يُسافِرُ - נוסע, ייסע
يَسْتَمرُّ - נמשך, יימשך
يُسَمّى - מכונה, נקרא בשם
يَصلُ - מגיע, יגיע ל-
يُصَلّي - מתפלל, יתפלל
يَصُومُ - צם, יצום
يَطُوفُ حَوْلَ - מקיף, יקיף את-
يُعْلِنُ عَنْ - מודיע, יודיע על-
يَعُودُ إلى - חוזר, יחזור ל-
يُغَيِّرُ - משנה, ישנה את-
يُقال - נאמר
يَقَعُ - נמצא, שוכן
يَقِفُ - עומד, יעמוד
يَقولُ - אומר, יאמר את-
يَقومُ بِزِيَارَة إلَى - יבקר, יערוך ביקור ל-
يَكُونُ - יהיה
يَمْشي - הולך ברגל, יילך ברגל
يُمْكِنُ - ייתכן, אפשרי
يَنام - ישן (הוא)
يَهوديّ، يَهود - יהודי, יהודים
يوجَدُ - נמצא
يوسفُ - יוסף (ש"פ)
يَوْم، أَيّام - יום, ימים
يَوْم، الاثْنَيْنِ - יום שני
يَوْم، الأحَد - יום ראשון
يَوْم، الْغُفْران - יום כיפור
يَوْمِيّات - יומן
*136*
-144
מילון עברי ערבי
במילון זה סודרו המילים המצויות בספר ב. המילים מופיעות לפי סדר האלף-בית העברי.
שמות עצם המופיעים בספר בזכר ובנקבה הובאו במילון בדרך כלל רק בצורת הזכר.
פעלים בבניין ראשון מופיעים רק בצורת העבר בגוף נסתר. לידם מופיעה תנועת ע' הפועל בנטיית העתיד.
שמות בצורת הרבים מופיעים לצד צורת היחיד.
א
אב - أَب
אבל - لكِنَّ
אבן - حَجَر
אדום - أَحْمَر
אדמה - أَرْض
אהב את - أَحَبَّ
אהבה - حُبّ
אהוב - مَحْبوب
או - أَوْ
אודות - عَنْ
אוהב (אני) את - أُحِبُّ
אוטובוס - باص
אוכל - طَعام
אומר (אני) את - أَقولُ
אומר (הוא) את - يَقولُ
אוצר - كَنْز
אורח, אורחים - ضَيْف، ضُيوف
אות, אותיות - حَرْف، حُروف
אז - عِنْدَها
אח, אחים - أَخ، إخْوان
אחד, מישהו - أَحَد
אחות, אחיות - أُخْت، أَخَوات
אחר - آخَر
אחר כך - بَعْدَ ذلِكَ، ثُمَّ
אחרון - أَخير
אחרי - بَعْدَ
אחת - واحِدة
איזה - أَيّ
איחלתי ל - تَمَنَّيْتُ
איך - كَيْفَ
אימפריה - إمْبِراطورِيّة
אין (לא) - لَيْسَ
איפה - أَيْنَ
אירופה - أُوروبّا
איש, אנשים - إنْسان، ناس
אכל את - أَكَلَ -ُ
אל - إلى
אלה - هؤُلاءِ
אלוהים - رَبّ، أَلله
אלף, אלפים - أَلْف، آلاف
אם - إذا
אם ירצה השם - إنْ شاءَ الله
אם - أُمّ
אמור! את - قُلْ!
אמיץ - شُجاع
אמר את - قالَ
אמרה את - قالَتْ
אמרו את - قالوا
אמרת את - قُلْتَ
אמרתי את - قُلْتُ
אנחנו - نَحْنُ
אני - أَنا
אנציקלופדיה - مَوْسوعة
אנשים - ناس
אסלאם - إسْلام
אספר ל - أَقُصُّ عَلَى
אצל - عِندَ
ארוחה להפסקת הצום - وَجْبة الإفْطار
ארוחה לפני הצום - وَجْبة السَّحور
ארוך - طَويل
ארוך יותר - أًَطْوَل
ארמון, ארמונות - قَصْر، قُصور
ארץ, ארצות - بِلاد، بُلْدان
אשר (לזכר) - أَلّّذي
אזר (לנקבה) - أَلَّتي
אשר (לרבים) - أَلَّذينَ
את - أَنْتِ
אתה - أَنْتَ
אתם - أَنْتُمْ
אתמול - أَمْسِ
אתן - أَنْتُنذَ
ב
ב - في، بِ...
באמצעות - بِ...
באר - بِئْر
בבקשה - تَفَضَّلْ!
בגד, בגדים - ثَوْب، ثِياب
בגלל - بِسَبَب
בדיוק - بِالضَّبْط
בדק את - فَحَصَ -َ
בוקר - صَباح
בטן - بَطْن
ביחס ל... - بِالنِّسْبة لِ...
ביטוי - عِبارة
בין - بَيْنَ
ביקור - زِيارة
ביקר את - زارَ
ביקש מן - طَلَبَ -ُ
בית, בתים - بَيْت، بُيوت
בית ספר, בתי ספר - مَدْرَسة، مَدارِس
בלבד - فَقَطْ
במשך - خِلالَ
בן, בנים - إبْن، أبناء
בנה את - بَنى
בנק, בנקים - بَنْك، بُنوك
בצל - بَصَل
בקרבת - بِالْقُرْب مِنْ
בריא - سَليم
בריאות - صِحّة
בתוך - داخِلَ
בתחילה - في الْبِداية
ג
גבוה - طَويل
גדה - ضِفّة
גדול, גדולים - كَبير، كِبار
גדול יותר, הכי גדול - أَكْبَر
גדל ב - تَرَعْرَعَ
גיל - عُمْر
גם - أََيْضًا
גמל - جَمَل
גן - بُسْتان
גנב את - سَرَقَ -ِ
גנב - سارِق
גר - سَكَنَ -ُ
ד
דוד, דודים - عَمّ، أَعْمام
דיבור - كَلام
דיבר על - تَحَدَّثَ عَنْ
דינר, דינרים - دينار، دَنانير
דלת, דלתות - باب، أَبْواب
דמות - شَخْصِيّة
דקה, דקות - دَقيقة، دَقائِق
דרוש - مَطْلوب
דרך, דרכים - طَريق، طُرُق
דת, דתות - دين، أَدْيان
ה
האם - هَلْ
האמין - صَدَّقَ
הבא - أَلتّالي
הבין את - فَهِمَ -َ
הבריא מ - شُفِيَ
הגליל - أَلْجَليل
ההוא - ذلِكَ
הוא - هُوَ
הודו - أَلْهِنْد
הולך רגל (הוא) - يًَمْشي
הופיע - ظَهَرَ -َ
החליט - قَرَّرَ
היא - هِيَ
היה - كانَ
הטהר - تَطَهَّرَ
היסטוריה - تَأْريح
הכי מאושר - أَسعَد
הכיר את - تَعَرَّفَ عَلى
הכנה - تَحْضير
הלך ל - ذَهَبَ -َ
הם - هُمْ
הן - هُنَّ
העלייה לרגל - اَلْحَجّ
הצטער על - أَسِفَ -َ عَلى
הצעה - إقْتِراح
הקפת הכעבה במכה - أَلطّواف
הר, הרים - جَبَل، جِبال
הרג ב - قَتَلَ -ُ
הרגיש ב - شَعَرَ -ُ بِ
הרוויח את - رَبِحَ -َ
הרים את - حَمَلَ -ِ
הרשה את... ל - سَمَحَ -َ لِ... بِ...
השבח לאל - ألْحَمْدُ لِله
השלמתי את - أَكْمَلْتُ
השפה העברית - أَلْعِبْرِيّة
השפה הערבית - أَلْعَرَبِيبّة
השתגע - جُنَّ
השתגעו - جُنّوا
התאמץ - جَدَّ
התביישו לכם! - عيب عَليكًمْ!
התחבא - تَخَبَّأَ
התחיל - بَدَأَ -َ
התחלה - بِداية
התפלל - صَلّى
התקרב ל - إقْتَرَبَ مِنْ
התקשר ל - إتَّصَلَ بِ
ו
ו... - وَ
ז
זאת - هذِهِ
זה - هذا
זהב - ذَهَب
זמן - وَقْت
זקן, זקנים - شَيْخ، شُيوخ
זרע את - زَرَعَ -َ
זרקה את - رَمَتْ
זרקתי את - رَمَيْتُ
ח
חבל, חבלים - حَبْل، حِبال
חבר, חברים - رَفيق، رِفاق
חג - عيد
חג הקורבן - عيد الأَضْحى
חדיש - حَديث
חדש, חדשים - جَديد، جُدُد
חדשות - أَخْبار
חובה על - يَجِبُ عَلى
חוגג (הוא) את - يَحْتَفِلُ بِ
חודש, חודשים - شَهْر، شُهور
חודש העלייה לרגל - ذو الْحِجّة
חוזר (הוא) ל - يَعودُ إلى
חולה - مَريض
חומה - سور
חומרים - مَوّاد
חופשה - عُطْلة
חוק - قانون
חזק - قَوِيّ
חזר מ - رَجَعَ -ِ
חזרה - رُجوع
חי - عاشَ
חיבר את - أَلَّفَ
חיים - حَياة
חיכה ל - إنْتَظرَ
חיפש את – فَتَّشَ عَنْ
חכם - حَكيم
חוכמה - حِكْمة
חל ב - صادَفَ
חלה ב - مَرِضَ
חלק - قِسْم
חם - حامٍ
חמור - حِمار
חסר נימוס – قَليل الأَدَب
חצי - نِصْف
חצר - ساحة
חקר את - بَحَثَ في -َ
חריף - حارّ
חרש את - حَرَثَ -ُ
חשב - فَكَّرَ
חשוב! - فَكَّرَ
חתיכה, חתיכות - قِطْعة، قِطَع
ט
טוב - حَسَناً
טיפות - نُقَط
טיפל ב... - عالَجَ
טיפשות - حَماقة
טלוויזיה - تِلِفِزْيون
טעות - خَطَأ
י
יבקר, מבקר את - يَزورُ
יד - يَد
ידע - عَرَفَ -ِ
יהודי, יהודים – يَهوديّ، يَهود
יהיה - يَكونُ
יהלום - جَوْهَرة
יום, ימים - يَوْم، أَيّام
יום כיפור - يَوْم الْغُفْران
יום ראשון - يَوْم الأَحَد
יום שישי - يَوْم الْجُمْعة
יום שני - يَوْم الاثْنَيْنِ
יומן - يَوْمِيّات
ייתכן - يُمْكِنُ
ילד, ילדים - وَلَد، أَوْلاد
ילד / פעוט, פעוטות - طِفْل، أَطْفال
ים - بَحْر
יפה - جَميل
יפה! כל הכבוד! - أَحْسَنْتَ!
יצא מ - خَرَجَ -ُ
יקר - عَزيز
ירד - نَزَلَ -ِ
ירושלים - أَلْقُدْس
יש לו - لَهُ
יש לי - لي، عِنْدي
ישב - جَلَسَ -ِ
ישן (הוא) - نامَ
כ
כאן - هُنا
כאשר - عِنْدَما
כבש את - فَتَحَ -َ
כדורים – كُرَيّات
כדי - كَيْ
כוס - كَأْس
כי - لأنَّ
כי הוא - لأنَّهُ
כינוי - لَقَب
כיתה - صَفّ
כך וכך - كّذا وَكَذا
כל - كُلّ
כלי - آلة
כמה - كَمْ
כמו - مِثْل
כמו כן - كَذلِكَ
כמון (תבלין) - كَمّون
כסף - مال
כף (לאוכל) - مِلْعَقة
כפר, כפרים - قَرْية،، قُرًى
כתב - كَتَبَ -ُ
כתפיים - اَكْتاف
ל
ל... - إلى، لِ...
לא - لا، ما
לאחר זמן מה - بَعْدَ قَليل
לאחר ש... - بَعْدَما
לבן - أَبْيَض
לבסוף - أَخيراً
לבש את - لَبِسَ -َ
להתראות - مَعَ السَّلامة، إلى اللِّقاء
לו - لَوْ
לי - لي
לילה, לילות - لَيْلَة، لَيالٍ
לימד את - عَلَّمَ
לכן - لِذلِكَ
למד - دَرَسَ -ُ
לפני - قَبْلَ
לפני זמן קצר - قَبْلَ قَليل
לפני ש... - قَبْلَما
לפתע - فَجْأَةً
לקח את - أَخَذَ -ُ
מ
מאה - مِئة
מאה שנים, מאות שנים - قَرْن، قُرون
מאוד - جِداً
מאושר, מאושרים - سَعيد، سُعَداء
מאז - مُنْذُ
מאזניים - ميزان
מאחור - وَراءَ
מבדק – إخْتِبار
מבורך - مُبارَك
מבנה, מבנים – مَبْنًى، مَبانٍ
מבקר, אבקר את - أَزورُ
מבקר, יבקר את - يَزورُ
מבקר, תבקר את - تَزورُ
מגיע, יגיע - يَصِلُ
מדבר - صَحْراء
מדוע - لِماذا
מדינה, מדינות - دَوْلة، دُوَل
מה - ما، ماذا
מודיע, יודיע על - يُعْلِنُ عَنْ
מוות - مَوْت
מול - أَمامَ
מולד - ميلاد
מוסיקה - موسيقى
מוסלמי, מוסלמים - مُسْلِم، مُسْلِمونَ
מורה مُعَلِّم
מחא כף - صَفَّقَ
מחביא, יחביא - يُخَبِّأُ
מחברת, מחברות - دَفْتضر، دَفاتِر
מחר - غَدًا
מי - مَنْ
מילה, מילים - كَلِمة، كَلِمات
מילון - قاموس
מיליונים - مَلايين
מים - ماء
מכה הקדושה - مَكّة الْمُكَرَّمة
מכר את - باعَ
מכשפה - ساحِرة
מלאך - مَلاك
מלח - مِلْح
מלחמה, מלחמות - حَرْب، حُروب
מלך, מלכים - مَلِك، مُلوك
מן - مِنْ
מנורה - فانوس
מסגד - مَسْجِد
מסודר - مُرَتَّب
מסיבה - حَفْلة
מסכן - مِسْكين
מעבד מזון - خَفّاقة
מעיין - عَيْن
מעל, על - فَوْقَ
מערה - مَغارة
מפורסם - مَشْهور
מפורסם ביותר - أَشْهَر
מפחיד - مُخيف
מפקד - قائِد
מצא את - وَجَدَ
מצב של הטהרות - إحْرام
מצוות הצדקה - زَكاة
מצוין - مُمْتاز
מצרים - مِصْر
מקום, מקומות - مَكان، أَماكِن
מקור - أَصْل
מקיף, יקיף את - مَكان، أَماكِن
מרהיב - رائع
משוגע, משוגעים - مَجْنون، مَجانين
משנה, ישנה את - يُغَيِّرُ
משפחה - عائِلة
משפט, משפטים - جُمْلة، جُمَل
משרת, משרתים – خادِم، خُدّام
מת, ימות - ماتَ
מתאים - يُلائِمُ
מתאר לעצמי - أَتَصَوَّرُ
מתחת ל... - تَحْتَ
מתי - مَتى
מתנה, מתנות – هَدِيّة، هَدايا
מתפלל, אתפלל - أُصَلّي
מתפלל, יתפלל - يُصَلّي
נ
נאמר, ייאמר - يُقال
נבנה - بُني
נגנב - سُرِقَ
נהר - نَهْر
נולד - وُلِدَ
נוסע, אסע ל - أُسافِرُ
נוסע, ייסע ל - يُسافِرُ
נוסע, תיסע ל - تُسافِرَ
נזכר - ذُكِرَ
נחש - حَيّة
ניב, שן - ناب
נכון - صَحيح
נכנס - دَخَلَ -ُ
נמצא, יימצא - يوجَدُ
נמשך, יימשך - يَسْتَمِر
נסיך, נסיכים – أَمير، أُمَراء
נסע למ - سافَرَ
נער, נערים – صَبيّ، صُبْيان
נעשה - أًصْبَحَ
נפגש עם, ייפגש עם - إجْتَمَعَ بِ
נפל, ייפול - وَقَعَ
נפרד מ - وَدَّعَ
נפש - نَفْس
נפתח - إنْفَتَحَ
נקודה, נקודות - نُقْطة، نِقاط
נקרא בשם - يُسَمّى
נשיא, נשיאים - رَئيس، رُؤَساء
נשים - نَضَعُ
נשמה - روح
נתן אתל - أَعْطى
ס
סביב - حَوْلَ
סוחר, סוחרים – تاجِر، تُججّار
סוף - نِهاية
סוף דבר - نِهاية الْمَطاف
סופר - كاتِب
סייר ב - تَجَوَّلَ
סיפור, סיפורים - قِصّة، قِصَص
סיפר את - حَكى
סעודיה - أَلسُّعودِيّة
ספינות - سُفُن
ספר, ספרים - كِتاب، كُتُب
ספרייה - مَكْتَبة
ע
עבד - عَمِلَ -!
עבר - فاتَ
עד - حَتّى
עדיין – ما زالَ
עוזר, תעזור ל - تُساعِدُ
עולה רגל, עולי רגל – حاجّ، حُجّاج
עולם - عالَم
עומד, יעמוד - يَقِفُ
עונה - مَوْسِم
עוני - فَقْر
עזב את - تَرَكَ -ُ
עיקרי האסלאם - أَرْكان الإسْلام
עיר, ערים - مَدينة، مُدُن
עכשיו - ألآنَ
על - عَلى
על, אודות - عَنْ
עלה - صَعِدَ -َ
עלייה לרגל - حَجّ
עם - مَعَ
עמד - وَقَفَ
עממי - شَعْبيّ
ענה ל - أَجابَ عَنْ
עף - طارَ
עץ, עצים - شَحَرَة، أَشْجار
עצה, עצות - نَصيحة، نَصائِح
עצום - عَظيم
ערב - مَساء
ערבי, ערבים – عَرَبيّ، عَرَب
ערך את - أَقامَ
עשה את - فَعَلَ -َ
עשרה - عَشَرة
עתיק - عَتيق
פ
פול - فول
פועל, פעלים – فِعْل، أَفْعال
פחד מ - خافَ
פירוש - مَعْنىً
פלאפל מצרי - طَعْمِيّة
פלפל - فِلْفِل
פעם, פעמים - مَرّة، مَرّات
פרדה - وَداع
פתח - فَتَحَ -َ
צ
צד את - صادَ
צהריים - ظُهْبر
צום - صَوْم
צופה (אני) ב - أُشاهِدُ
צחק - ضَحِكَ -َ
ציון - عَلامَة
צייד - صَيّاد
ציין את - ذَكَرَ -ُ
ציפור, ציפורים – عُصْفور، عَصافير
צם - صامَ
צם, אצום - أَصومُ
צם, יצום - يَصومُ
צמא - عَطْشان
צמתי - صُمْتُ
צפון - شِمال
ק
קדוש - مُقَدَّس
קול, קולות - صَوْت، أَصْوات
קורא - قارِئ
קטן, קטנים - صَغير، صِغار
קילוגרם - كيلو
קם, יקום - يَقومُ
קמתי - قُمْتُ
קסם - سِحْر
קצר - قَصير
קצר (יבול) את - حَصَدَ -َ
קצר יותר - أَقْصَر
קצת - قَليل
קרא את - قَرَأَ -َ
קרא (למישהו) - دَعا
קרה - حَدَثَ -ُ
קרוב - قَريب
קרשים - خَشَب
ר
ראה את - رَأى
ראש השנה - رَأْس السَّنة
ראש עיר – رَئيس بَلَديِّة
ראשון - أَوَّل
רב, הרבה - كَثير
רביעי - رابِع
רגע - لَحْظة
רופא, רופאים - طَبيب، أَطِبّاء
רוצה, ארצה את - أُريدُ
רוצה, ירצה את - يُريدُ
רוצים, נרצה את - نُريدُ
רוצה, תרצה את - تُريدُ
רחב - واسِع
רחבי - أَنْحاء
רחוב, רחובות - شارِع، شَوارِع
רחוק - بَعيد
ריצה -
רכב, נסע ב - رَكِبَ -َ
רמצ'אן (חודש הצום) - رَمَضان
רעב - جُوع
רעב - جَوْعان
רעיה - زَوْجة
רעל - سَمّ
רפואה - طِبّ
רצה את - أَرادَ
ש
ש... - أَنَّ
שאל את - سَأَلَ -َ
שאלה, שאלות - سُؤال، أسْئِلة
שבוע, שבועות - أُسْبوع، أَسابيع
שביעי - سابِع
שבע - سَبْع
שבר את - كَسَرَ -ِ
שד, שדים - جِنِّيّ، جَنّ
שדה תעופה - مَطار
שוכנת - تَقَعُ
שום - ثوم
שומשום - سِمْسِم
שוק, שווקים - سوق، اَسْواق
שורף (הוא) - يُحْرِق
שחור - أَسْوَد
שיבח את - مَدَحَ -َ
שיח' - شَيْخ
שיחק ב - لَعِبَ -َ بِ
שיעור, שיעורים - دَرْس، دُروس
שיש - رُخام
שכח את - نَسِيَ
שכחת את - نَسيتَ
שכחתי את - نَسيتُ
שכם - نابْلُس
שלבים - مَراحِل
שלום - سَلام
שלום וברכה - أَهْلاً وَسَهْلاً
שלום לכם - أَهْلاً بِكُمْ
שלוש - ثَلاث
שלח את - ל - بَعَثَ -َ بِ... إلى
שלט - حَكَمَ
שליח - رَسول
שליט - سُلْطان
שלישי - ثالِث
שם - إسْم
שמן - زَيْت
שמע את - سَمِعَ -َ
שנה, שנים - سَنة، سَنَوات
שני - ثانٍ، أَلثّاني
שנייה - ثانِية
שעה, שעות - ساعة، ساعات
שער - بَوّابة
שפה, שפות - لُغة، لُغات
שקר, כזב - كِذْب
שתה את - شَرِبَ -َ
ת
תאמין, מאמין - تُصَدِّقُ
תאריך - تَأْريخ
תודה - شُكْراً
תושבים - سُكّان
תכשיטים - جَواهِر
תלוי - مُعَلَّقَ
תלמיד, תלמידים - تِلْميذ، تَلاميذ
תמונה, תמונות - صورة، صُوَر
תמצית - تَلْخيص
תפילה - صَلاة
תצטער, מצטער על - تَأْسَفُ
תרבות - حَضارة
תרגום - تَرْجَمة
תרגיל, תרגילים - تَمْرين، تَمارين
תשחרר את - تُفْرِجُ عَنْ
סוף הספר